דלקת כבד נגיפית C (Hepatitis C)

Transcription

דלקת כבד נגיפית C (Hepatitis C)
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫דלקת כבד נגיפית ‪C‬‬
‫)‪(Hepatitis C‬‬
‫הכנסת‪ ,‬מרכז המחקר והמידע‬
‫קריית בן‪-‬גוריון‪ ,‬ירושלים ‪91950‬‬
‫‪02 -‬‬
‫טל'‪:‬‬
‫‪6408240/1‬‬
‫פקס‪:‬‬
‫‪02 - 6 4 9 6 1 0 3‬‬
‫‪www.knesset.gov.il/mmm‬‬
‫כתיבה‪ :‬נעמי מי‪-‬עמי‪ ,‬חוקרת‬
‫אישור‪ :‬הודיה קין‪ ,‬ראש צוות‬
‫עריכה לשונית‪ :‬מערכת "דברי הכנסת"‬
‫ז' בסיוון תשס"ח‬
‫‪ 10‬ביוני ‪2008‬‬
‫תמצית‬
‫במסמך זה‪ ,‬שנכתב לבקשת חה"כ נאדיה חילו‪ ,‬מידע על המחלה דלקת כבד נגיפית ‪ C‬ועל דרכי ההתמודדות‬
‫אתה‪ .‬מטרת המסמך היא להציג את המצב הקיים ולבדוק את הצורך בחקיקה שתבטיח פיצוי לחולים‪ .‬כמו‬
‫כן מוצגים במסמך תקדימים לחקיקה שעניינה פיצוי חולים במחלות אחרות בישראל וסקירה משווה של‬
‫הנעשה בנושא זה במדינות אחרות‪.‬‬
‫דלקת הכבד הנגיפית ‪ C‬היא מחלת כבד הנגרמת על‪-‬ידי הנגיף הפטיטיס ‪ . C‬המחלה ייחודית בכך‬
‫שהתפתחותה אטית ונמשכת עשרות שנים‪ ,‬ועקב כך מספר החולים הכרוניים בה גדול‪ ,‬לרובם אין כל‬
‫תסמינים של מחלת כבד והם יכולים "לחיות בשלום עם המחלה" במשך עשרות שנים‪ .‬כיוון שחלק‬
‫מהחולים אינם מודעים למחלתם‪ ,‬נדבקים מהם אנשים רבים נוספים‪.‬‬
‫דלקת הכבד הנגיפית ‪ C‬נפוצה בכל העולם‪ :‬יותר מ‪ 170-‬מיליון איש נגועים בה‪ ,‬ועוד ‪ 4–3‬מיליונים נדבקים‬
‫בה מדי שנה‪ .‬בישראל חולים בה כ‪ 60,000–40,000-‬בני‪-‬אדם‪ ,‬רובם נדבקו עקב קבלת עירוי דם‪ ,‬שבעבר היה‬
‫הגורם העיקרי להפצת המחלה‪ .‬בשנים ‪ 1992–1991‬פותחו הבדיקות לזיהוי נוגדנים בנגיף בתרומות דם‪,‬‬
‫ומאז הסיכוי להידבק במחלה עקב קבלת עירוי דם הוא מזערי‪ ,‬והגורם המרכזי להידבקות במחלה הוא‬
‫שימוש במחטים ומזרקים מזוהמים‪ ,‬בדרך כלל עקב שימוש בסמים‪ .‬תיתכן הדבקה גם בדרכים אחרות‪.‬‬
‫יותר מ‪ 80%-‬מכלל הנדבקים בנגיף ההפטיטיס ‪ C‬יפתחו דלקת כבד כרונית מסוג ‪ . C‬כ‪ 20%–10%-‬מהם‬
‫עלולים לפתח שחמת )הצטלקות( הכבד וכ‪ 5%–3%-‬עלולים לחלות בסרטן הכבד‪.‬‬
‫שלא כמו לסוגים אחרים של דלקת הכבד )הפטיטיס(‪ ,‬להפטיטיס ‪ C‬לא נמצא עד היום חיסון‪ .‬הבדיקות‬
‫החדישות והמשוכללות לאבחון המחלה אינן כלולות בסל הבריאות בישראל‪ .‬התרופות החדישות נכנסו‬
‫לסל הבריאות בשנת ‪.2005‬‬
‫עד כה לא נעשה בכנסת ניסיון לקדם בחקיקה את נושא הפיצוי לנפגעי הפטיטיס ‪ . C‬בשנת ‪ 1992‬נחקק‬
‫החוק המבטיח פיצוי כספי למי שנדבקו בנגיף איידס מעירוי דם‪ :‬חוק לפיצוי נפגעי עירוי דם )נגיף האיידס(‪,‬‬
‫התשנ"ג‪ .1992-‬נפגעי הפטיטיס ‪ C‬אינם נכללים בחוק זה‪.‬‬
‫מהסקירה המשווה של הנעשה בתחום זה בארצות‪-‬הברית‪ ,‬בקנדה‪ ,‬בבריטניה ובאירלנד עולים הממצאים‬
‫האלה‪:‬‬
‫•‬
‫בשנות ה‪ 80-‬של המאה ה‪ 20-‬חלו מאות אלפי אנשים בעולם בהפטיטיס ‪ C‬או באיידס עקב קבלת‬
‫עירוי דם‪.‬‬
‫•‬
‫רבים מן הנפגעים במדינות רבות הגישו תביעת פיצויים מן הממשלה וגם תביעות אזרחיות נגד בתי‪-‬‬
‫החולים ובנקי הדם במדינתם‪ .‬לאחר מאבקים משפטיים ארוכים הסכימו כל המדינות הנסקרות‬
‫במסמך זה‪ ,‬פרט לארצות‪-‬הברית‪ ,‬לשלם פיצויים לנפגעים ולבני משפחותיהם‪.‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫עמוד ‪ 1‬מתוך ‪20‬‬
‫•‬
‫מהמדינות שנסקרו במסמך זה אירלנד היא היחידה שחוקקה חוק לתשלום פיצויים לחולי‬
‫הפטיטיס ‪. Hepatitis C Compensation Tribunal Act, 1997 : C‬‬
‫‪ .1‬מבוא‬
‫‪1‬‬
‫דלקת כבד נגיפית ‪ (HBV) B‬ודלקת כבד נגיפית ‪ – (HCV) C‬הפטיטיס ‪ B‬והפטיטיס ‪ – 2 C‬הן שתיים‬
‫מקבוצה גדולה יותר של מחלות כבד‪ ,‬והן נגרמות על‪-‬ידי הנגיפים )וירוסים( הפטיטיס ‪ B‬והפטיטיס ‪C‬‬
‫בהתאמה‪.‬‬
‫השלב הראשון של דלקת הכבד הנגיפית ‪) C‬לאחר תקופת נשאות( מכונה "דלקת כבד חריפה" )‪acute HCV‬‬
‫‪ .(infection‬כ‪ 80%-‬מהנדבקים במחלה זו מגיעים לשלב המתקדם המכונה "דלקת כבד כרונית"‪.‬‬
‫חיסון נגד הנגיף הפטיטיס ‪ B‬כלול בשגרת החיסונים משנת ‪ 1992‬והמנה הראשונה ניתנת בלידה‬
‫‪3‬‬
‫נגד הנגיף‬
‫הפטיטיס ‪ C‬טרם נמצא חיסון‪ .‬חברות תרופות אחדות בעולם מנסות לפתח חיסון כזה‪ .‬עם זה‪ ,‬יש כיום‬
‫תרופות יעילות נגד הנגיף‪.‬‬
‫לנגיף הפטיטיס ‪ C‬יש שישה גנוטייפים )תת‪-‬סוגים(‪ .‬בשניים מהם‪ ,‬גנוטייפים ‪ 2‬ו‪ ,3-‬אפשר להשיג בטיפול‬
‫מתאים החלמה מלאה‪ 4 .‬בישראל נפוץ בעיקר גנוטייפ ‪ ,1‬שברוב המקרים אינו מאפשר החלמה מלאה‪ ,‬אולם‬
‫‪5‬‬
‫בטיפול מתאים אפשר לעצור את התקדמות המחלה‪.‬‬
‫‪ .1.1‬הידבקות וגורמי סיכון‬
‫הנגיף הפטיטיס ‪ C‬מועבר בעיקר במגע עם דם או עם תוצרי דם המזוהמים בו‪ .‬עירוי דם ושימוש במחטים‬
‫ובמזרקים לא סטריליים היו בעבר הגורמים העיקריים להפצתו‪ .‬זיהוי הנגיף בשנת ‪ 1989‬אפשר לראשונה‬
‫עריכת בדיקה שגרתית לאיתור דם שיש בו נוגדני הפטיטיס ‪ . C‬כאמור‪ ,‬מאז שנת ‪ 1991‬נבדקות כל מנות הדם‬
‫בישראל דרך שגרה‪ ,‬והסיכון להידבק במחלה עקב קבלת עירוי דם הוא מזערי‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪ 1‬המקורות לפרק זה‪ :‬פרופסור דניאל שובל‪ ,‬מומחה למחלות כבד בבית‪-‬החולים "הדסה" עין‪-‬כרם ‪ ,‬הרצאה בכנס השנתי של חולי‬
‫הפטיטיס‪ ,‬יפו ‪ ,2006‬קלטת ‪ DVD‬ושיחות טלפון‪ 13 ,‬ו‪ 15-‬במאי ‪ ;2008‬מר שמואל שפירא‪ ,‬יו"ר ארגון ח"צ – עמותה ישראלית‬
‫לחולי הפטיטיס‪ ,‬פגישה‪ 25 ,‬במרס ‪ ;2008‬פרופסור אילת שנער‪ ,‬מנהלת שירותי הדם של מד"א‪ ,‬מכתב‪ 13 ,‬באפריל ‪ ;2008‬דוח‬
‫הוועדה לקביעת מדיניות להעסקת עובדי בריאות נשאי נגיפי דלקת כבד ‪ B‬ו‪) C -‬ועדת‪-‬שובל(‪ :‬קווים מנחים למניעת העברת‬
‫זיהום מעובדי בריאות למטופלים‪ ,‬אוקטובר ‪2008‬‬
‫‪ 2‬השם הנפוץ של המחלות הפטיטיס ‪ B‬והפטיטיס ‪ C‬הוא צהבת‪ .‬יצוין כי למעשה צהבת )כלומר השתנות גוון העור לצהוב( היא‬
‫אחד הסימפטומים המופיעים עם התקדמות המחלה‪.‬‬
‫‪ 3‬הנגיף עלול לעבור מאם נשאית ליילוד‪ ,‬ולכן החיסון ניתן מייד לאחר הלידה‪.‬‬
‫‪ 4‬החלמה מלאה משמעותה שמי שהיו חולים כבר אינם נושאים בגופם את הנגיף הפטיטיס ‪ . C‬פרופסור דניאל שובל‪ ,‬שיחת טלפון‪,‬‬
‫‪ 15‬במאי ‪.2008‬‬
‫‪ 5‬שם‪.‬‬
‫‪ 6‬אתר האינטרנט של משרד הבריאות‪ , http://www.health.gov.il ,‬כניסה‪ 17 :‬במרס ‪ ,2008‬וכן פרופסור דניאל שובל‪ ,‬שיחת‬
‫טלפון‪ 13 ,‬במאי ‪.2008‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫עמוד ‪ 2‬מתוך ‪20‬‬
‫קבוצות הסיכון העיקריות להידבקות בהפטיטיס ‪: C‬‬
‫•‬
‫מי שקיבלו עירוי דם או מוצרי דם לפני שנת ‪;1991‬‬
‫•‬
‫עובדי מערכת הבריאות שנדבקו מחולים‪ ,‬למשל בדקירה ממזרק;‬
‫•‬
‫מזריקי סמים;‬
‫•‬
‫תינוקות שנולדו לנושאות הנגיף‪ .‬הסיכון של הידבקות התינוק גדל ככל שכמות הנגיפים בדם האם‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫גדולה יותר;‬
‫•‬
‫מי שמקיימים יחסי מין המוגדרים "בסיכון גבוה"‪ :‬בעלי שותפים מיניים רבים וחולים במחלות‬
‫המועברות במגע מיני‪.‬‬
‫העברה מזדמנת של הנגיף מציינת הידבקות ממקור לא ידוע‪ .‬מקור החשיפה לנגיף עלול להיות חתכים‪,‬‬
‫פצעים‪ ,‬זריקות או טיפול רפואי אחר‪.‬‬
‫הוועדה לקביעת מדיניות להעסקת עובדי בריאות נשאי נגיפי דלקת כבד ‪ B‬או ‪C‬‬
‫במחקר שנערך בראשית שנות ה‪ 2000-‬בבית‪-‬החולים "הדסה" בירושלים נמצא כי עובדי מערכת הבריאות‬
‫הם בסיכון גבוה להידבק בהפטיטיס ‪ . C‬בבדיקות התגלה כי ‪ 37‬עובדים ב"הדסה"‪ ,‬כ‪ 0.9%-‬מכלל העובדים‪,‬‬
‫נושאים את הנגיף‪ .‬ב‪ 23-‬בינואר ‪ 2001‬הוקמה ביוזמת מנכ"ל משרד הבריאות ועדה מקצועית לקביעת‬
‫המדיניות בכל הקשור להעסקת עובדי בריאות נשאי נגיפי דלקת כבד ‪ B‬או ‪ . C‬בראש הוועדה עמד פרופסור‬
‫דניאל שובל‪ ,‬מומחה למחלות כבד‪.‬‬
‫אשר לדלקת כבד נגיפית ‪ C‬קבעה הוועדה כי בתקופת עבודתה הצביעו הנתונים על העברת זיהום ממטפל‬
‫למטופל על סיכון מזערי‪ ,‬אם בכלל‪ ,‬של הדבקה‪ .‬לפיכך המליצה הוועדה כי בשלב זה לא יוגבל העיסוק‬
‫בפעולות פולשניות המועדות לחשיפה‪ .‬עם זאת המליצה הוועדה לחסן את כל עובדי הבריאות החשופים לדם‬
‫ולנוזלי גוף‪ ,‬כדי להגן עליהם מהנגיף הפטיטיס ‪) B‬כאמור‪ ,‬נגד הנגיף הפטיטיס ‪ C‬טרם נמצא חיסון(‪.‬‬
‫הוועדה המליצה לקבוע כי עובד בריאות המסרב לקבל חיסון נגד דלקת כבד נגיפית ‪ B‬או לעבור בדיקת דם‬
‫לגילוי דלקת כבד נגיפית ‪ C‬לא יורשה לערוך בדיקות פולשניות במסגרת עבודתו‪.‬‬
‫‪ 7‬אף שקיום הנגיף היה ידוע לחוקרים‪ ,‬עד ‪ 1989‬לא הצליחו לזהותו‪.‬‬
‫‪ 8‬ראו‪ :‬דוח הוועדה לקביעת מדיניות להעסקת עובדי בריאות נשאי נגיפי דלקת כבד ‪ B‬ו‪) C -‬ועדת‪-‬שובל(‪ :‬קווים מנחים למניעת‬
‫העברת זיהום מעובדי בריאות למטופלים"‪ ,‬אוקטובר ‪.2008‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫עמוד ‪ 3‬מתוך ‪20‬‬
‫חלק מהנשאים של דלקת כבד נגיפית ‪ C‬נדבקו בחו"ל‪ ,‬אולם למשרד הבריאות אין מידע על שיעור‬
‫הנשאים הנ"ל‪ ,‬היות וחובת הדיווח לא חלה על נשאות‪ .‬כמו כן ההפרדה בדיווח לפי סוג דלקת כבד‬
‫נגיפית החלה רק ב‪ .1992-‬ד"ר איתמר רוסו‪ ,‬ראש שרותי בריאות הציבור‪ ,‬ממליץ שאם וכאשר יהיה דיון‬
‫‪9‬‬
‫על פיצויים לנשאים‪ ,‬ראוי יהיה לבדוק ברמה הפרטנית האם ההדבקה היתה בישראל‪.‬‬
‫‪ .1.2‬תסמינים קליניים‬
‫המאפיינים הבולטים של דלקת הכבד הנגיפית ‪ C‬הם המספר הגדול של החולים הכרוניים וההתפתחות‬
‫האטית של המחלה‪ ,‬שלעתים נמשכת עשרות שנים‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬כ‪ 80%-‬מכלל הנדבקים בנגיף הפטיטיס ‪ C‬יפתחו דלקת כבד כרונית‪ 10%–20% .‬מהם יפתחו‬
‫שחמת כבד ‪ 10‬וכ‪ 5%–3%-‬יפתחו סרטן הכבד‪ 11 .‬אצל רוב החולים הכרוניים‪ ,‬כ‪ 80%–70%-‬מכלל הנדבקים‬
‫בנגיף‪ ,‬לא ניכרים כל תסמינים של מחלת כבד‪ ,‬והם עשויים "לחיות בשלום" עם המחלה במשך ‪ 20‬ואף ‪40‬‬
‫שנה‪ .‬אם יש להם תסמינים‪ ,‬הרי הם קלים‪ ,‬ועל‪-‬פי רוב הם אינם רצופים‪ .‬תסמינים אלה עלולים להיות‪:‬‬
‫עייפות‪ ,‬אי‪-‬נוחות או רגישות קלה בחלק הימני העליון של הבטן‪ ,‬בחילות וחוסר תיאבון וכאבי שרירים‬
‫‪12‬‬
‫ומפרקים‪ .‬בדיקה גופנית תהיה בדרך כלל תקינה‪ ,‬או שיתגלו בה רגישות או הגדלה קלה של הכבד‪.‬‬
‫במקרים שבהם המחלה מתקדמת והופכת לשחמת )הצטלקות( הכבד התסמינים בולטים יותר‪ ,‬ובהם חולשת‬
‫שרירים‪ ,‬חוסר תיאבון‪ ,‬בחילות‪ ,‬ירידה במשקל‪ ,‬גרד‪ ,‬שתן כהה‪ ,‬אגירת נוזלים ונפיחות בבטן‪ .‬הממצאים‬
‫הגופניים בשחמת הם כבד מוגדל או מוקטן‪ ,‬טחול מוגדל‪ ,‬שינוי בגוון העור )צהבת(‪ ,‬ניוון שרירים‪ ,‬קילוף עור‬
‫ונפיחות בקרסוליים‪.‬‬
‫שחמת הכבד עלולה לגרום לכשל בתפקוד הכבד‪ .‬השתלת כבד חדש לא תמיד פותרת את הבעיה‪ ,‬מכיוון‬
‫‪13‬‬
‫שהנגיף הנמצא בדם עלול לתקוף גם את הכבד החדש‪.‬‬
‫לנוכח מאפייני המחלה‪ ,‬חוסר המודעות של החולה לעובדה שהוא חולה גורם להדבקת אנשים נוספים‪ ,‬וכך‬
‫המחלה מתפשטת‪.‬‬
‫התפתחות שחמת הכבד היא תהליך אטי שנמשך שנים רבות‪ .‬סרטן הכבד עלול להופיע לאחר ‪ 40–20‬שנה‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫‪ 9‬ד"ר איתמר רוסו‪ ,‬ראש שרותי בריאות הציבור‪ ,‬מכתב‪ 6 ,‬באוקטובר ‪.2008‬‬
‫‪ 10‬שחמת הכבד ) ‪ ( cirrhosis‬היא מחלה שבמהלכה רקמות הכבד נהרסות ומוחלפות ברקמה צלקתית‪ ,‬והדבר גורם להפרעה‬
‫בזרימת הדם אל תאי הכבד ולשיבוש פעילות הכבד‪ .‬מחלה זו נגרמת מסיבוכים של דלקות כבד נגיפיות מסוג ‪ B‬או ‪ C‬או‬
‫מגורמים אחרים‪ ,‬כמו צריכה מופרזת של אלכוהול‪ .‬גילוי מוקדם עשוי לעכב את המחלה ולהפחית את הסיבוכים‪ .‬המקור‪ :‬אתר‬
‫האינטרנט ‪ , http://www.doctors.co.il , Doctors‬כניסה‪ 17 :‬במרס ‪.2008‬‬
‫‪ 11‬על‪-‬פי הערכת ארגון הבריאות העולמי‪ .‬המקור‪," Global surveillance and control of hepatitis C: Report of WHO" :‬‬
‫באתר האינטרנט של ארגון הבריאות הבין‪-‬לאומי‪ , http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed /10847128 ,‬כניסה‪ 2 :‬ביוני‬
‫‪.2008‬‬
‫‪ 12‬פרופסור דניאל שובל‪ ,‬שיחת טלפון‪ 15 ,‬במאי ‪.2008‬‬
‫‪ 13‬הנ"ל‪ ,‬שם‪ 13 ,‬במאי ‪.2008‬‬
‫‪ 14‬שם‪.‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫עמוד ‪ 4‬מתוך ‪20‬‬
‫‪ .2‬נתונים‬
‫דלקת כבד נגיפית ‪ C‬היא מחלה נפוצה בעולם כולו‪ .‬ארגון הבריאות העולמי מעריך כי כ‪) 3%-‬יותר מ‪170-‬‬
‫מיליון איש( מכלל אוכלוסיית העולם נגועה במחלה זו; ‪ 4–3‬מיליוני בני‪-‬אדם נדבקים בה מדי שנה‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫תפוצת הנגיף בעולם אינה אחידה‪ .‬התפוצה הגדולה ביותר היא במצרים‪ ,‬שם נמצאה תפוצה של ‪20%–10%‬‬
‫בקרב תורמי דם ו‪ 30%-‬באוכלוסייה הכללית‪ .‬תפוצה גדולה נמצאה גם במזרח אירופה )ברוסיה ובחבר‬
‫‪17‬‬
‫המדינות(‪ 16 .‬בצפון אמריקה‪ ,‬במערב אירופה ובאוסטרליה נמצאה תפוצה מצומצמת יחסית‪.‬‬
‫בישראל נושאים את הנגיף הפטיטיס ‪ B‬כ‪ 80 80,000-‬בני‪-‬אדם‪ 60,000–40,000 .‬בני‪-‬אדם נושאים את הנגיף‬
‫הפטיטיס ‪. C‬‬
‫להלן נתוני המחלקה לאפידמיולוגיה במשרד הבריאות על מקרים חדשים של הידבקות בהפטיטיס ‪C‬‬
‫בישראל מדי שנה מאז שנת ‪3 199‬‬
‫‪18‬‬
‫השנה‬
‫מספר המקרים החדשים‬
‫‪1993‬‬
‫‪26‬‬
‫‪1994‬‬
‫‪37‬‬
‫‪1995‬‬
‫‪32‬‬
‫‪1996‬‬
‫‪61‬‬
‫‪1997‬‬
‫‪89‬‬
‫‪1998‬‬
‫‪33‬‬
‫‪1999‬‬
‫‪51‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪47‬‬
‫‪2001‬‬
‫‪47‬‬
‫‪2002‬‬
‫‪43‬‬
‫‪2003‬‬
‫‪103‬‬
‫‪ 15‬על‪-‬פי הערכת ארגון הבריאות העולמי‪ .‬המקור‪ , "Global surveillance and control of hepatitis C " :‬באתר האינטרנט של‬
‫ארגון הבריאות העולמי‪ , http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed /10847128 ,‬כניסה‪ 2 :‬ביוני ‪.2008‬‬
‫‪ 16‬בהקשר זה יצוין כי לדברי פרופסור שובל נשאי הפטיטיס ‪ C‬רבים הגיעו לארץ בגלי העלייה מחבר המדינות ‪.‬‬
‫‪ 17‬פרופסור דניאל שובל‪ ,‬מומחה למחלות כבד במרכז הרפואי "הדסה" עין‪-‬כרם ‪ ,‬הרצאה בכנס השנתי של חולי הפטיטיס‪ ,‬יפו‬
‫‪) 2006‬קלטת ‪.( DVD‬‬
‫‪ 18‬ד"ר שנטל צדיק‪ ,‬המחלקה לאפידמיולוגיה במשרד הבריאות‪ ,‬מכתב‪ 25 ,‬במרס ‪ ;2008‬הגב' מירי כהן‪ ,‬מנהלת תחום בכיר‬
‫במשרד הבריאות‪ ,‬מכתב‪ 22 ,‬במאי ‪.2008‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫עמוד ‪ 5‬מתוך ‪20‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪47‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪42‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪26‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪19‬‬
‫מהטבלה עולה כי משנת ‪ 1993‬ועד היום נדבקו בנגיף ‪ 703‬בני‪-‬אדם‪ .‬כאמור‪ ,‬כ‪ 60,000-40,000-‬בני‪-‬אדם‬
‫בישראל נושאים אותו‪.‬‬
‫נתוני בנק הדם המרכזי‬
‫‪19‬‬
‫יצוין כי הנתונים המוצגים בפרק זה נאספים בעיקר מבדיקות דם של תורמי דם בריאים‪ ,‬וחשוב לזכור כי‬
‫התורמים אינם מייצגים את כלל האוכלוסייה‪ .‬לפיכך מדובר בהערכה בלבד‪ ,‬והתמונה אינה שלמה‪ .‬מאז ‪15‬‬
‫‪20‬‬
‫במרס ‪ 1991‬כל תרומת דם בישראל נבדקת בבנק הדם המרכזי‪.‬‬
‫כל תרומת דם בישראל נבדקת בבנק הדם המרכזי‪ .‬מדובר בכ‪ 300,000-‬בדיקות בשנה‪.‬‬
‫על‪-‬פי נתוני בנק הדם המרכזי לשנת ‪ ,2007‬ב‪ 289,000-‬מנות דם‪ ,‬שתרמו ‪ 241,612‬בני‪-‬אדם‪ ,‬זוהו ‪ 99‬נשאי‬
‫‪) HCV‬הפטיטיס ‪ 0.04% – C‬מכלל התורמים(‪ .‬בתרומות הדם זוהו גם ארבעה נשאי ‪) HIV‬נגיף האיידס –‬
‫‪ 0.002%‬מכלל התורמים(‪ .‬יצוין כי תורמי דם שנמצא כי הם נשאים מקבלים הודעה על מצבם ובנק הדם‬
‫מפנה אותם למעקב ולטיפול רפואי‪.‬‬
‫‪ .3‬אבחון המחלה והטיפול בה‬
‫‪21‬‬
‫‪ .3.1‬אבחון המחלה‬
‫כאמור‪ ,‬לחלק ניכר מהנדבקים בהפטיטיס ‪ C‬אין תסמינים של המחלה‪ ,‬ולכן הם אינם מודעים לכך שנדבקו‬
‫בה‪.‬‬
‫בדיקות סינון )לאיתור אוכלוסיות בסיכון( נערכות בישראל רק למכורים לסמים‪ ,‬כשהם מגיעים למרפאות‬
‫לגמילה מסמים‪ .‬משרד הבריאות אינו רואה צורך בהרחבת בדיקות הסינון לקבוצות אוכלוסייה נוספות‪,‬‬
‫ומסתמך בכך בין השאר על כך שה‪ U.S Preventive Services Task Force -‬ממליץ שלא לערוך בדיקות‬
‫‪ 19‬פרופסור אילת שנער‪ ,‬מנהלת שרותי הדם של מד"א‪ ,‬מכתב‪ 13 ,‬באפריל ‪.2008‬‬
‫‪ 20‬שם‪.‬‬
‫‪ 21‬פרק זה מסתמך על הרצאתו של פרופסור דניאל שובל‪ ,‬מומחה למחלות כבד במרכז הרפואי האוניברסיטאי "הדסה" עין‪-‬כרם‪,‬‬
‫בכנס השנתי של חולי הפטיטיס‪ ,‬יפו ‪ – 2006‬אלא אם כן נאמר אחרת‪.‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫עמוד ‪ 6‬מתוך ‪20‬‬
‫‪22‬‬
‫יצוין כי בכל המדינות הנסקרות במסמך זה המכורים לסמים הם רוב החולים‬
‫בדלקת הכבד הנגיפית ‪. C‬‬
‫בשירותי הדם בישראל נערכות בדיקות משני סוגים לזיהוי ‪:HCV‬‬
‫‪ .1‬בדיקת נוגדנים לנגיף ) ‪ ( HCV antibodies‬בשיטת ‪; ELISA‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪ .2‬בדיקה ברמה המולקולרית ) ‪ (NAT‬הנערכת לכל מנת דם בארץ מאז ‪ 1‬בינואר ‪.2008‬‬
‫‪25‬‬
‫‪ .3.2‬בדיקת התקדמות המחלה‬
‫עד השנים האחרונות היתה ביופסיה של הכבד השיטה המקובלת ביותר להערכת מידת הנזק שנגרם לכבד‬
‫של החולים במשך השנים‪ .‬ביופסיה של הכבד היא שיטה פולשנית‪ ,‬ובשיעורים קטנים של אוכלוסיית‬
‫הנבדקים היא כרוכה בסיבוכים‪ .‬חלק מהחולים סירבו לעבור בדיקה זו‪ .‬כיום משתמשים באולטרסאונד‬
‫לביצוע ביופסיה של הכבד‪ ,‬אך עדיין נדרש לשם כך אשפוז בבית‪-‬חולים‪ ,‬ולפיכך גם כיום חלק מהחולים‬
‫מסרבים לעבור את הבדיקה‪.‬‬
‫בשנים האחרונות היתה פריצת דרך בנושא בדיקת התקדמות המחלה‪ ,‬כשפותח התבחין החדש‬
‫‪ . FibroTest-ActiTest‬תבחין זה נותן הערכה של מצב הכבד באמצעות שש בדיקות דם פשוטות‪:‬‬
‫הפיברוטסט מאפשר לסווג את חומרת הפיברוזיס )ההצטלקות( של הכבד‪ .‬התוצאה מתבטאת במספרים‬
‫ה‪-‬‬
‫מ‪ 0-‬עד ‪ 0 :1‬פירושו שאין פיברוזיס כלל‪ ,‬ו‪ 1-‬מציין שלנבדק שחמת הכבד ) ‪.( cirrhosis‬‬
‫אקטיטסט מאפשר לסווג את חומרת הדלקת של הכבד‪ ,‬גם כאן בערכים מ‪ 0-‬עד ‪ ,1‬שבהם ‪ 0‬מסמן שאין‬
‫דלקת בכבד ו‪ 1-‬מסמן דלקת כבד חמורה‪ .‬התבחין החדש חוסך מהחולים את הצורך לעבור ביופסיה של‬
‫הכבד‪.‬‬
‫מחקרים שנעשו באירופה ובארה"ב מצביעים על התאמה בין הבדיקה החדשה ובין ביופסיות של הכבד‬
‫ב‪ ,95%–80%-‬אך הרופאים טוענים שאי‪-‬אפשר לוותר לגמרי על הביופסיה‪ .‬חסרונותיה של הבדיקה‬
‫החדישה היא עלותה הגבוהה והעובדה שיעילותה אינה מושלמת‪ .‬כמו כן היא אינה מתאימה לכל החולים‪.‬‬
‫‪ 22‬הגב' מירי כהן‪ ,‬מנהלת תחום בכיר במשרד הבריאות‪ ,‬מכתב‪ 6 ,‬באפריל ‪.2008‬‬
‫‪ 23‬פרופסור אילת שנער‪ ,‬מנהלת שירותי הדם של מד"א‪ ,‬מכתב‪ 13 ,‬באפריל ‪.2008‬‬
‫‪ 24‬זוהי בדיקה של כמות נוגדני הנגיף בדם‪ ,‬שפותחה לראשונה בתחילת שנות ה‪ 90-‬ויעילותה אז היתה נמוכה ביותר‪ .‬מאז‬
‫השתכללה והשתפרה מבחינת רגישותה ואמינותה‪ .‬המקור‪ , "Global surveillance and control of hepatitis C " :‬באתר‬
‫האינטרנט של ארגון הבריאות העולמי‪ , http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed /10847128 ,‬כניסה‪ 2 :‬ביוני ‪.Report 2008‬‬
‫‪ NAT (Nucleic Acid Test ) 25‬היא בדיקת סינון שאושרה מטעם מינהל התרופות האמריקני בשנת ‪ 2002‬לסינון תורמי דם‬
‫ומוצריו הנושאים את הנגיפים הפטיטיס ‪ C‬ואיידס‪ .‬לבדיקה רגישות גבוהה לנגיפים אלה‪ .‬המקור‪:‬‬
‫‪U.S. Food and Drug Administration, FDA approves first nucleic acid test (NAT) system to screen whole blood‬‬
‫‪donors for infections with human immunodeficiency virus (HIV) and Hepatitis C Virus (HCV), February 28,‬‬
‫‪2002.‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫עמוד ‪ 7‬מתוך ‪20‬‬
‫‪26‬‬
‫‪ .3.3‬הטיפול התרופתי‬
‫התרופה הראשונה שפותחה נגד דלקת כבד נגיפית ‪ C‬היתה אינטרפרון ) ‪ .( Interferon‬כאשר הנגיף הפטיטיס‬
‫‪ C‬חודר לתאי הכבד תאים אלה מייצרים אינטרפרון במהירות רבה‪ ,‬והופעתו מקדימה בהרבה את תגובתה‬
‫של מערכת החיסון הפעילה‪ .‬קיימים לפחות שלושה סוגים של אינטרפרון המיוצרים בגוף באופן טבעי‪ ,‬והם‬
‫מכונים אלפא‪ ,‬ביתא וגמא‪ .‬כיום ידוע שבתגובה על הידבקות בנגיף תאי הדם הלבנים מפיקים בעיקר‬
‫אינטרפרון אלפא‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1986‬פורסם לראשונה ניסיון טיפול בהפטיטיס ‪ C‬באמצעות אינטרפרון אלפא שהופק במעבדה‪.‬‬
‫חיקוי המנגנון הטבעי של הגוף תוך כדי הגברתו הוא שיטת טיפול ידועה במקרים שבהם מערכת החיסון‬
‫אינה מצליחה להיפטר מהנגיף בכוחות עצמה‪ .‬הצלחת הטיפול היתה מינימלית‪ .‬יצוין כי לטיפול‬
‫באינטרפרון יש לעתים תופעות לוואי‪ ,‬ובהן חום גבוה‪ ,‬כאבי שרירים‪ ,‬חולשה‪ ,‬בעיות בבלוטת התריס‬
‫‪27‬‬
‫ודיכאון‪ .‬בכ‪ 20%–10%-‬מכלל המקרים החולים מפסיקים את הטיפול עקב תופעות אלה‪.‬‬
‫כיום הטיפול בשלב הכרוני של המחלה הוא בשילוב סוג חדש של אינטרפרון‪ ,‬הנקרא אינטרפרון אלפא‬
‫בפגילציה ) ‪ , (Peg (Pegylated) – Interferon Alpha‬עם התרופה האנטי‪-‬נגיפית ‪ .Ribavnin‬טיפול חדיש זה‪,‬‬
‫הפועל לטווח ארוך‪ ,‬ניתן רק פעם בשבוע‪ ,‬לעומת שלוש פעמים בעבר‪ .‬הטיפול החדיש נכנס לסל התרופות‬
‫בשנת ‪) 2005‬החומר הפעיל ‪ Ribavnin‬נכנס לסל הבריאות במרס ‪,(1999‬‬
‫‪28‬‬
‫אך משרד הבריאות מאשר את‬
‫השימוש בו רק עד ‪ 24‬או ‪ 48‬שבועות‪ ,‬בהתאם לגנוטיפ של הנגיף‪ .‬אין המלצה לטיפול ממושך יותר‪ ,‬ומכאן‬
‫נובעות המגבלות של תקופת הטיפול‪ .‬פעמים רבות אין בתקופה זו כדי לענות על צורכי החולים‪ .‬הטיפול‬
‫לכ‪ 45%-‬מכלל החולים בגנוטייפ ‪ 1‬ולכ‪ 80%-‬מכלל החולים בגנוטייפ ‪ 2‬ובגנוטייפ ‪ .3‬כאמור‪,‬‬
‫מתאים‬
‫‪29‬‬
‫בישראל גנוטייפ ‪ 1‬הוא השכיח ביותר‪ ,‬אך יש גם מקרים של גנוטייפים ‪ 2‬ו‪.3-‬‬
‫כיום נמשכים הניסיונות לפתח חיסון למחלה‪ .‬במכון ויצמן למדע ברחובות נעשה ניסיון לפיתוח חיסון‬
‫סביל‪ ,‬כלומר פיתוח נוגדנים שנותנים לחולי הפטיטיס ‪ C‬לפני השתלת כבד כדי שהמחלה לא תתקוף את‬
‫הכבד החדש‪ .‬חברות אחדות לייצור תרופות מנסות למצוא תרופות יעילות יותר‪ ,‬וחיסון למחלה‪ ,‬ומשקיעות‬
‫בכך סכומי עתק‪.‬‬
‫‪" 26‬אבחון מחלות כבד ללא ביופסיה"‪ ,‬ו"תבחין חדש במעבדות רמב"ם – ‪ ," Fibrotest-Actitest‬באתר האינטרנט של חולי‬
‫המופיליה בישראל‪ , http://www.hemophilia.orgil/nobiopsy.asp ,‬כניסה‪ 16 :‬באפריל ‪ ,2008‬וכן‪ :‬יעקב מאור‪ ,‬שימוש‬
‫בסמנים ביו‪-‬כימיים לא חודרניים להערכת מידת הצטלקות הכבד )פיברוזיס( בחולי המופיליה עם הפטיטיס ‪ : C‬האם ניתן‬
‫להסתמך על בדיקת הפיברוטסט ללא ביופסיית כבד? ‪ ,‬כנס החברה הישראלית לחקר הכבד‪ ,‬פברואר ‪ ,2005‬ואתר האינטרנט של‬
‫החברה בעלת הפטנט בצרפת‪ , www.biopredictive.com , BioPredictive S.A.S ,‬כניסה‪ 12 :‬במאי ‪.2008‬‬
‫‪ 27‬אתר האינטרנט של משרד הבריאות‪ , http://www.health.gov.il ,‬כניסה‪ 17 :‬במרס ‪.2008‬‬
‫‪ 28‬הגב' מירי כהן‪ ,‬מנהלת תחום בכיר במשרד הבריאות‪ ,‬מכתב‪ 6 ,‬באפריל ‪.2008‬‬
‫‪ 29‬הרחבת הצד הרפואי ראו בהרצאתו של פרופסור דניאל בכנס השנתי של חולי הפטיטיס‪ ,‬יפו ‪ 13 ,2006‬במאי ‪) 2008‬קלטת‬
‫‪.( DVD‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫עמוד ‪ 8‬מתוך ‪20‬‬
‫‪ .4‬חקיקה‬
‫עד כה לא נעשה בכנסת כל ניסיון לקדם באמצעות חקיקה מתן פיצוי לנפגעי דלקת כבד נגיפית ‪ B‬או ‪. C‬‬
‫‪30‬‬
‫יש בישראל תקדימים לחקיקה הקובעת פיצוי לחולים במחלות מסוימות‪ .‬להלן פירוט חקיקה בתחום זה‪.‬‬
‫‪ .4.1‬חוק לפיצוי נפגעי עירוי דם )נגיף האיידס(‪ ,‬התשנ"ג‪1992-‬‬
‫על‪-‬פי חוק זה‪ ,‬המדינה תפצה כל אדם שנושא בגופו את נגיף האיידס עקב קבלת עירוי דם משירות רפואי‬
‫‪31‬‬
‫וציבורי‪ ,‬וכן את בן זוגו או ילדו של מי שקיבל את עירוי הדם‪ ,‬אם גם הם נדבקו בנגיף‪.‬‬
‫זהו החוק הדומה ביותר למקרה של נפגעי הפטיטיס ‪ , C‬שכן במחלת האיידס נדבקו אנשים שקיבלו עירוי‬
‫דם לפני שזוהה נגיף האיידס ופותחו בדיקות לזיהויו‪.‬‬
‫על‪-‬פי חוק זה פיצתה המדינה כספית כל נשא איידס שקיבל עירוי דם מ‪ 1-‬בינואר ‪ 1982‬עד ‪ 1‬בינואר ‪.1987‬‬
‫הנשאים קיבלו פיצוי חד‪-‬פעמי בסך ‪ 250,000‬ש"ח‪ ,‬צמודים למדד‪ .‬על‪-‬פי החוק ניתן פיצוי חד‪-‬פעמי גם‬
‫לשאיריו של החולה‪.‬‬
‫נוסף על כך המדינה משלמת לחולה‪ ,‬ולאחר פטירתו – לשאיריו‪ ,‬קצבה חודשית באמצעות המוסד לביטוח‬
‫לאומי‪.‬‬
‫לדברי פרופסור דניאל שובל‪ ,‬הסיבה לאי‪-‬החלת החוק לפיצוי נפגעי איידס גם על חולי הפטיטיס ‪ C‬היא‬
‫בין השאר כלכלית‪ .‬החלת החוק על חולי הפטיטיס ‪ C‬תטיל עלויות גבוהות מאוד על המדינה‪ ,‬שכן מדובר‬
‫בקבוצה גדולה של חולים בהשוואה לקבוצות אחרות שנקבע להן פיצוי בחוק‪ .‬כמו כן‪ ,‬עלות הבדיקות‬
‫והתרופות לטיפול בהפטיטיס ‪ C‬גבוהה מאוד‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫יצוין כי כל המדינות המפותחות המשלמות פיצויים לחולי‬
‫הפטיטיס ‪ C‬נמנעו מקביעת הפיצוי בחוק משיקולים דומים‪ ,‬ורק באירלנד נחקק חוק פיצוי לחולים במחלה‬
‫זו )ראו להלן בסקירה המשווה(‪.‬‬
‫‪ .4.2‬חוק פיצוי לנפגעי פוליו‪ ,‬התשס"ז‪2007-‬‬
‫ב‪ 19-‬במרס ‪ 2007‬אישרה הכנסת את חוק פיצוי נפגעי פוליו‪ ,‬התשס"ז‪ ,2007-‬ברוב גדול‪ ,‬של ‪ 75‬מחברי‬
‫הכנסת‪ ,‬וללא מתנגדים‪ .‬שאלת אחריותה של המדינה נשארה פתוחה‪ .‬מחד גיסא לא נקבע מפורשות‬
‫‪ 30‬עו"ד איתי עצמון‪ ,‬עוזר ליועץ המשפטי לוועדת העבודה‪ ,‬הרווחה והבריאות של הכנסת‪ ,‬פגישה‪ 22 ,‬במאי ‪.2008‬‬
‫‪ 31‬החקיקה נועדה בעיקר לחולי המופיליה שנדבקו בנגיף‪ .‬המופיליה )דממת( היא ליקוי תורשתי של מערכת קרישת הדם‪ ,‬שבה‬
‫נגרם דימום יתר כיוון שחולף זמן רב עד לקרישת הדם‪.‬‬
‫‪ 32‬פרופסור דניאל שובל‪ ,‬שיחת טלפון‪ 13 ,‬במאי ‪ .2008‬יצוין כי למסקנה זו הגיעו גם המחוקקים בארה"ב )ראו בהמשך(‪.‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫עמוד ‪ 9‬מתוך ‪20‬‬
‫‪33‬‬
‫על‪-‬פי חוק זה‪ ,‬כל נפגע פוליו שנקבעה לו דרגת נכות בין ‪ 20%‬ל‪ 100%-‬זכאי לקצבה חודשית מטעם המדינה‪.‬‬
‫נפגע פוליו שנקבעו לו אחוזי נכות נמוכים מ‪ 20%-‬יקבל מענק חד‪-‬פעמי במקום קצבה‪.‬‬
‫כדי לקבל קצבה או מענק על החולה להיות תושב ישראל‪ ,‬לעניין חוק הביטוח הלאומי ]נוסח משולב[‪,‬‬
‫התשנ"ה‪ .1995-‬הפיצויים ניתנים רק למי שלקה במחלה בהיותו תושב מדינת ישראל על‪-‬פי חוק זה‪.‬‬
‫‪ .4.3‬חוק לפיצוי נפגעי גזזת‪ ,‬התשנ"ד‪1994-‬‬
‫בדברי ההסבר להצעת חוק זו נאמר כי‪..." :‬העולים שהגיעו בשנות ה‪ 50-‬סבלו מחבלי קליטה קשים‪ ...‬חולי‬
‫הגזזת קיבלו טיפולים בהקרנות‪ .‬התברר כעבור זמן שהקרנות אלה‪ ...‬גרמו לנזקים בריאותיים בלתי הפיכים‬
‫עד כדי מחלת הסרטן ומחלות קשות ביותר אחרות‪ . ..‬מן הראוי למצוא דרך לפיצוי הולם לחולים אלה‪ ,‬כפי‬
‫‪34‬‬
‫שנעשה לגבי קבוצות אחרות של חולים שהמדינה מצאה דרך לפצותם לפי חוק"‪.‬‬
‫החוק קובע כי יינתן פיצוי חד‪-‬פעמי לנפגע שעקב המחלה נקבעו לו ‪ 40%‬נכות או יותר‪ ,‬בסך ‪–50,000‬‬
‫‪ 100,000‬ש"ח )על‪-‬פי שיעור הנכות שנקבע לו(‪ .‬פיצוי כספי נוסף יינתן לחולה אם תחמיר מחלתו‪.‬‬
‫כמו כן משולמת לחולה קצבה חודשית על‪-‬פי אחוזי הנכות שנקבעו לו )מ‪ 40%-‬עד ‪ .(100%‬הקצבה החודשית‬
‫למי שנקבעו לו ‪ 100%‬נכות היא ‪ 1,886‬ש"ח‪.‬‬
‫למי שנקבעו לו בין ‪ 5%‬ל‪ 40%-‬נכות תשלם המדינה מענק משלים‪.‬‬
‫‪ .4.4‬חוק ביטוח נפגעי חיסון‪ ,‬התש"ן‪1989-‬‬
‫בעקבות מקרה ג'והר אלטורי בשנת ‪ 35 ,1987‬ומקרים נוספים של פגיעה בילדים לכאורה בגלל חיסונים‪,‬‬
‫נחקק חוק ביטוח נפגעי חיסון‪ ,‬התש"ן‪ ,1989-‬שלפיו המדינה חייבת לבטח את כל מי שמקבל חיסון‪ ,‬וכל‬
‫אדם אחר שבא עמו במגע‪ ,‬מפני פגיעה עקב חיסון‪ .‬על‪-‬פי חוק זה‪ ,‬הזכאות לתגמולי הביטוח אינה תלויה‬
‫‪36‬‬
‫בהוכחת אשם מצד נותן החיסון‪.‬‬
‫‪ 33‬מרכז המחקר והמידע של הכנסת‪ ,‬התמודדות עם מחלת הפוליו בישראל ‪ ,‬כתבה מיכל טביביאן מזרחי‪ 16 ,‬בינואר ‪.2007‬‬
‫‪ 34‬הצעת חוק ‪ ,2263‬ג' בניסן התשנ"ד‪ 15 ,‬במרס ‪.1994‬‬
‫‪ 35‬פרשת אלטורי הגיעה לדיון בבית‪-‬המשפט העליון בשנת ‪ ;1987‬תינוקת בת ארבעה חודשים חלתה לאחר קבלת חיסון משולש‬
‫ולקתה בנזק מוחי‪ .‬משפחתה תבעה את משרד הבריאות בגין רשלנות‪ .‬לא הוכח קשר סיבתי בין החיסון ובין המחלה‪ ,‬ובית‪-‬‬
‫המשפט העליון קבע כי אין לומר שבמתן החיסון יש משום התנהגות רשלנית‪ ,‬שכן הסכנות לבריאות הציבור הטמונות‬
‫בהימנעות ממתן החיסון גדולות לאין ערוך מן הסיכון הזעיר הכרוך בשימוש בחיסון‪ .‬המקור‪ :‬כרמל שלו‪ ,‬בריאות‪ ,‬משפט‬
‫וזכויות האדם‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‪.2003 ,‬‬
‫‪ 36‬מרכז המחקר והמידע של הכנסת‪ ,‬חיסונים לילדים ‪ ,‬כתבה נעמי מי‪-‬עמי‪ 14 ,‬ביוני ‪.2004‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫עמוד ‪ 10‬מתוך ‪20‬‬
‫‪ .5‬סקירה משווה‬
‫בשנות ה‪ 90-‬של המאה ה‪ 20-‬החלו מדינות מפותחות בעולם לפצות אזרחים נשאי איידס והפטיטיס ‪C‬‬
‫שנדבקו עקב קבלת עירויי דם‪ .‬במדינות אחדות‪ ,‬ובהן ארה"ב וקנדה‪ ,‬הוקמו ועדות חקירה אשר הגישו‬
‫המלצות לשיפור בטיחות מערכת הדם במדינה‪ ,‬ובעקבותיהן הוגשו תביעות נגד הממשלה הפדרלית‪ .‬כל‬
‫המדינות שנסקרו במסמך‪ ,‬פרט לארה"ב‪ ,‬משלמות פיצויים לחולים בהפטיטיס ‪ , C‬כל אחת בדרכה‪ .‬רק‬
‫באירלנד נחקק חוק מפורש שקובע מתן פיצוי לנפגעי הפטיטיס ‪. C‬‬
‫‪ .5.1‬ארצות‪-‬הברית‬
‫כ‪ 5-‬מיליוני אמריקנים נגועים בהפטיטיס ‪ . C‬בכל שנה מתגלים כ‪ 30,000-‬חולים חדשים‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫בארה"ב יש חקיקה פדרלית בעניין הפטיטיס ‪ , C‬הקובעת דרכי התמודדות עם המחלה אך אינה קובעת‬
‫פיצוי כספי לחולים בה‪:‬‬
‫‪38‬‬
‫‪ Hepatitis C Epidemic Control and Prevention Act 2003‬מתקן את‬
‫‪ Public Health Service Act‬ומורה לשר הבריאות לפתח וליישם תוכנית לבקרה ולמניעת הפצת הפטיטיס‬
‫‪ . C‬בתוכנית ייכללו אסטרטגיות להדרכה בכל הקשור למחלה ולאבחון מוקדם שלה‪ ,‬וכן חיזוק המחקר‬
‫בנושא מחלות הכבד והרחבתו‪ .‬על‪-‬פי החוק יש להקים מרכזי מידע ונתונים לצורך המחקר הקליני בתחום‬
‫מחלות הכבד‪ .‬החוק מורה לשר הבריאות לתמוך בפיתוח תוכניות לאבחון הפטיטיס ‪ C‬ומעקב אחריה‪ ,‬הן‬
‫ברמה הפדרלית והן ברמה המדינתית‪ ,‬ולתת ייעוץ ותמיכה נפשית לחולים‪ .‬החוק קובע גם כי יש לחסן‬
‫קבוצות אוכלוסייה שהן בסיכון לחלות בהפטיטיס ‪ C‬מפני דלקת כבד נגיפית ‪ A‬ודלקת כבד נגיפית ‪) B‬שכן‪,‬‬
‫כאמור‪ ,‬אין חיסון נגד הפטיטיס ‪ .( C‬החוק מסמיך את שר הבריאות להקציב כספים למדינות ולמלכ"רים‬
‫ליישום החוק‪.‬‬
‫בשנות ה‪ 90-‬של המאה ה‪ 20-‬המליץ המכון האמריקני לרפואה‪ ,‬במסגרת עיסוקו בסוגיית בטיחות מערכת‬
‫אספקת הדם במדינה‪ ,‬כי הממשלה הפדרלית תשקול תשלום פיצויים לנפגעים ללא הודאה באשמה‪ .‬עם‬
‫זאת‪ ,‬הממשל האמריקני סירב עד היום לשלם פיצויים כספיים לנפגעים או לתת להם עזרה כספית למימון‬
‫‪39‬‬
‫הוצאותיהם‪.‬‬
‫עד תחילת שנות ה‪ 90-‬הוגשו כ‪ 163-‬תביעות אזרחיות נגד בנקי דם‪ ,‬בתי‪-‬חולים ורופאים‪ ,‬אך רק ב‪ 14-‬מהן זכו‬
‫התובעים בבתי‪-‬המשפט‪ .‬לפי הצעת פשרה שהועלתה בשנת ‪ 1996‬ישולמו ‪ 600‬מיליון דולר לתובעים‪ ,‬ללא‬
‫הכרה באשמה‪ .‬ההצעה לא התקבלה‪ .‬בהמשך הוצע לתובעים הסדר שהגדיל את סכום הפיצויים ל‪640-‬‬
‫‪at‬‬
‫‪Bipartisan Hepatitis C Legislation Reintroduction in Both Houses of Congress Program,‬‬
‫‪http://fidarticles.com/p/artuckes/mi_pwwi/is_200705/ai_200705/ai_n19179109/, visited: April 17, 2008.‬‬
‫‪37‬‬
‫‪At http://thomas.loc.gov, visited: April 17, 2008.‬‬
‫‪ 39‬דוח ועדת החקירה בעניין מערכת הדם בקנדה )ועדת‪-‬קרוור(‪ ,1993 ,‬שנכלל בו גם מידע על הנעשה בתחום זה במדינות אחרות‪.‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫עמוד ‪ 11‬מתוך ‪20‬‬
‫‪38‬‬
‫‪ C‬זוכה לעזרה כספית‪.‬‬
‫‪40‬‬
‫במרס ‪ 1995‬הועלתה בקונגרס האמריקני הצעת החוק הידועה בשם ‪The Rick Ray Hemophilia Relief‬‬
‫‪ ,Fund Act‬שמטרתה לעגן בחוק תשלום פיצויים לחולי המופיליה שנדבקו באיידס ובהפטיטיס ‪ C‬בשנים‬
‫‪ 1987–1980‬ולמשפחותיהם‪ .‬בהצעת החוק הוצע שכל זכאי יקבל ‪ 125,000‬דולר‪ ,‬בתשלום אחד או בארבעה‬
‫תשלומים‪ ,‬בתקופה של חמש שנים‪ .‬בדיונים בהצעת החוק הועלתה הטענה כי הממשלה התרשלה בשמירה על‬
‫בטיחות מערכת הדם ולכן נדבקו בשנות ה‪ 80-‬רבים מחולי ההמופיליה באיידס או בהפטיטיס‪ .‬הצעת החוק‬
‫לא נתקבלה‪.‬‬
‫כיום הנושא הוא באחריות מדינות ארה"ב‪ .‬בשנת ‪ 2007‬היו ב‪ 47-‬מ‪ 50-‬מדינות ארה"ב חוקים )" ‪Blood‬‬
‫‪ ("Shield Laws‬שנועדו להגן על הממשל‪ ,‬על בתי‪-‬החולים ועל שירותי הדם מפני תביעה אפשרית של אנשים‬
‫שקיבלו עירוי דם המזוהם בנגיף הפטיטיס ‪. C‬‬
‫‪41‬‬
‫‪ .5.2‬קנדה‬
‫בעקבות עירויי דם שקיבלו עשרות אלפים מאזרחי קנדה בשנות ה‪ 70-‬וה‪ 80-‬של המאה ה‪ 20-‬נדבקו אלפים‬
‫מהם באיידס ובהפטיטיס ‪ B‬ו‪ . C -‬כ‪ 1,000-‬אזרחים נדבקו בנגיף האיידס וכ‪ 30,000-‬אזרחים נדבקו‬
‫בהפטיטיס ‪ , C‬רובם לפני שנת ‪ .1989‬רוב הנפגעים היו חולי המופיליה‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫בעקבות זאת החליטה המדינה‬
‫לבדוק את כל מערכת הדם שלה‪ .‬לשם כך הקים שר הבריאות בשנת ‪ 1993‬ועדת חקירה – ‪Commission of‬‬
‫)‪ – inquiry on The Blood System in Canada (Krever Commission‬בראשות השופט הוראס‬
‫קרוור )להלן‪ :‬ועדת‪-‬קרוור(‪.‬‬
‫‪43‬‬
‫על הוועדה הוטל לחקור את התפשטות האיידס וההפטיטיס ‪ C‬בשנות ה‪80-‬‬
‫וה‪ 90-‬בקנדה עקב קבלת עירוי דם‪ .‬ב‪ 26-‬בנובמבר ‪ 1997‬הגישה הוועדה את מסקנותיה ואת המלצותיה‬
‫הסופיות לשר הבריאות‪.‬‬
‫המלצות ועדת‪-‬קרוור‬
‫המסקנה העיקרית שוועדת‪-‬קרוור הגיעה אליה בתום בדיקתה היתה כי העדר תיאום בין הגופים האחראים‬
‫למערכת הדם – הצלב‪-‬האדום‪ ,‬הממשלה הפדרלית והממשל במחוזות – גרם לפגיעה בבטיחות של תרומות‬
‫הדם‪ .‬בדוח הסופי היו ‪ 50‬המלצות‪ 17 ,‬מהן יועדו לממשלה הפדרלית‪ ,‬ובהן‪:‬‬
‫‪40‬‬
‫דוח ועדת‪-‬קרוור‪ ,‬באתר האינטרנט ‪ , http://www.hc-sc.gc.ca/ahc-asc/activit/com/krever_e.html‬כניסה‪16 :‬‬
‫באפריל ‪.2008‬‬
‫‪ 41‬מר רלף אמלן‪ ,‬שגרירות ארה"ב בישראל‪ ,‬מכתב‪ 9 ,‬באפריל ‪.2008‬‬
‫‪42‬‬
‫‪Kumanan Wilson, “The Krever Commission: 10 years later”, Canadian Medical Association Journal,‬‬
‫‪177(11), 2007.‬‬
‫‪ 43‬דוח ועדת‪-‬קרוור‪ ,‬באתר האינטרנט ‪ , http://www.hc-sc.gc.ca/ahc-asc/activit/com/krever_e.html‬כניסה‪16 :‬‬
‫באפריל ‪.2008‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫עמוד ‪ 12‬מתוך ‪20‬‬
‫‪ 9‬הקצאת תקציבים גדולים יותר למאבק נגד התפשטות האיידס והפטיטיס ‪ : C‬הקצאת ‪125‬‬
‫מיליון דולר בחמש השנים שלאחר הדוח כדי לבנות תוכניות מיוחדות;‬
‫‪ 9‬פיצוי חולי הפטיטיס ‪ C‬שנדבקו במחלה עקב קבלת עירוי דם בשנים ‪.1990–1986‬‬
‫ישום ההמלצות‬
‫לאחר הגשת הדוח החליטה הממשלה הפדרלית ליישם את רוב המלצות הוועדה בשני מישורים‪:‬‬
‫‪ .1‬להגיע להסכם פיצויים לנפגעים בלא חקיקה;‬
‫‪ .2‬להתחיל מייד ביישום רפורמה במערכת הדם במדינה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1998‬נחתם הסכם בין הממשלה הפדרלית‪ ,‬ממשלות מקומיות והגופים המעורבים באספקת דם‪.‬‬
‫הוחלט שישולמו פיצויים לכל אדם שנדבק בהפטיטיס ‪ C‬בתקופה שמ‪ 1-‬בינואר ‪ 1986‬עד ‪ 1‬ביולי ‪– 1990‬‬
‫מועד תחילת הבדיקות לאיתור הנגיף הפטיטיס ‪ C‬בבנק הדם‪ ,‬בהתאם למצב בריאותו‪ .‬בעקבות ההסכם‬
‫נפתח מרכז להגשת תביעות פיצויים‪ ,‬ומי שנמצא זכאי לפיצוי מקבל סכום כסף קבוע‪ ,‬פטור ממס‪ ,‬בתוספת‬
‫‪ 1,000‬דולר לחודש לטיפולים רפואיים – אם מצב בריאותו מחייב זאת‪ 44 .‬סכום הפיצויים הכולל היה ‪1.1‬‬
‫מיליארד דולר‪ ,‬שחולקו למי שנפגעו באיידס או בהפטיטיס ‪ B‬או ‪ C‬בשנים האמורות‪ .‬הכסף חולק בהתאם‬
‫לחומרת המחלה‪ .‬התשלומים לנפגעי הפטיטיס ובני משפחותיהם נמשכים ככל שהמחלה מחמירה‪ .‬מאז‬
‫החתימה על ההסכם נוספו על הפיצויים הבסיסיים אלה‪ :‬פיצוי על אובדן הכנסה; הוצאות על טיפול ועל‬
‫תרופות שאינן כלולות בסל התרופות של הביטוח הלאומי והפרטי; תשלומים חודשיים על טיפול פסיכולוגי;‬
‫פיצויים לבני המשפחה במקרה של מוות‪ ,‬ובכלל זה הוצאות ההלוויה והמשך תשלומים לבני משפחת הנפטר‬
‫בגין איבוד תמיכה כלכלית ואישית‪ .‬על המפוצים להצהיר כי הם אינם צורכים סמים‪ .‬בשנת ‪ ,2002‬לאחר‬
‫תהליכים משפטיים ממושכים‪ ,‬ניתנו פסקי‪-‬דין ב‪ 32-‬תביעות אזרחיות ושולמו פיצויים לתובעים‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬יותר מעשר שנים מאוחר יותר‪ ,‬מתברר שיישום המלצות ועדת‪-‬קרוור ומערכת הדם החדשה שקמה‬
‫בקנדה בעקבותיה הם סיפור הצלחה; מערכת תרומות הדם בקנדה היא כיום בטוחה‪ ,‬וננקטו כל האמצעים‬
‫כדי להבטיח שטרגדיה )בלשון דוח ועדת‪-‬קרוור( ‪ 45‬כזו שהיתה לא תהיה עוד‪ .‬ממשלת קנדה היא היום‬
‫הרגולטורית של כל מערכות הדם במדינה על‪-‬פי ה‪ . Food and Drugs Act and Regulations -‬ההצלחה‬
‫בקנדה נבעה משני שינויים‪ :‬האחד – אימוץ אמצעי זהירות מקסימליים‪ ,‬והאחר – חלוקת תפקידים ברורה‬
‫‪46‬‬
‫בין האחראים למערכות הדם והבריאות במדינה‪ ,‬ובראשם הממשלה‪.‬‬
‫‪44‬‬
‫דוח ועדת‪-‬קרוור‪ ,‬באתר האינטרנט ‪ , http://www.hc-sc.gc.ca/ahc-asc/activit/com/krever_e.html‬כניסה‪16 :‬‬
‫באפריל ‪.2008‬‬
‫‪ 45‬הפרשה כונתה ”‪. “The tainted blood tragedy‬‬
‫‪46‬‬
‫‪Kumanan Wilson , “The Krever Commission: 10 years later” , Canadian Medical Association Journal,‬‬
‫‪177(11), 2007.‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫עמוד ‪ 13‬מתוך ‪20‬‬
‫‪ .5.3‬אירלנד‬
‫אירלנד היא המדינה היחידה שנקבע בה בחוק תשלום פיצויים לחולי הפטיטיס ‪ C‬שנפגעו מקבלת עירוי‬
‫דם או ממגע עם תוצרי דם‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1995‬הקימה ממשלת אירלנד ועדה לפיצוי חולים שנדבקו בהפטיטיס ‪ C‬עקב מגע עם מוצרי דם‬
‫מזוהמים או קבלת עירוי דם )‪. (Hepatitis C and HIV Compensation Tribunal‬‬
‫‪47‬‬
‫על‪-‬פי הערכות‪ ,‬רוב‬
‫החולים באירלנד נדבקו במחלה לפני שנת ‪ 48 .1991‬בשנת ‪ 2004‬נוספו ‪ 1,131‬חולים‪ ,‬ב‪ 2005-‬נוספו ‪1,434‬‬
‫וב‪ 2006-‬נוספו ‪ 1,226‬חולים חדשים‪ 49 .‬אירלנד נחשבת למדינה עם המספר הגדול ביותר של חולי הפטיטיס‬
‫‪ C‬באיחוד האירופי‪.‬‬
‫יצוין כי הגוף המרכזי האחראי לאספקת דם באירלנד‪ , The Blood Transfusion Service Board ,‬הואשם‬
‫ברשלנות‪ ,‬מפני שלא ערך את הבדיקות הנחוצות של מוצרי הדם אף שבחלק מהתקופה היה ידוע לו כי הן‬
‫‪50‬‬
‫קיימות‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1997‬נחקק ‪,Hepatitis C Compensation Tribunal Act 1997‬‬
‫‪51‬‬
‫חוק שעוגנה בו זכותם של חולי‬
‫הפטיטיס ‪ C‬ובני משפחתם לקבל פיצוי כספי מהמדינה‪ .‬החוק והתקנות שהתקבלו אחריו קבעו מי זכאי‬
‫להגיש תביעה ולקבל פיצויים‪ .‬בשנת ‪ 2002‬ובשנת ‪ 2006‬נוספו תיקונים לחוק‪ ,‬אשר הרחיבו את הזכאות‬
‫לקבלת פיצויים וקבעו לחולים ולמשפחותיהם ביטוח ההולם את מצבם‪ .‬על‪-‬פי החוק זכאים לפיצויים בין‬
‫השאר‪ :‬נשים וגברים חולי הפטיטיס ‪ C‬שנדבקו במחלה עקב קבלת עירוי דם; ילדי חולים‪ ,‬בני‪-‬זוג של‬
‫החולים או שאירים אחרים שלהם לאחר מותם‪.‬‬
‫הוועדה כפופה לשר הבריאות‪ ,‬ועל השר מוטלת חובת דיווח לבית‪-‬הנבחרים‪ .‬אף שבתחילה היתה הכוונה‬
‫לשלם פיצוי רק לחולים שנדבקו לפני שנת ‪ ,1991‬הוחלט בסופו של דבר לפצות גם חולים שנדבקו לאחר‬
‫שנה זו‪ .‬ניתנה אפשרות לבחור בין פיצוי חד‪-‬פעמי ובין קצבה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2000‬הוקם על‪-‬פי החלטת הממשלה מאגר מידע על הפטיטיס ‪. (Database National Hepatitis C ) C‬‬
‫איסוף הנתונים למאגר התחיל בשנת ‪.2004‬‬
‫‪ 47‬המקור‪ :‬אתר האינטרנט ‪ , http://www.hepccomptrib.com‬כניסה‪ 19 :‬במאי ‪.2008‬‬
‫‪ 48‬הנתונים נלקחו ממאגר המידע של חולי הפטיטיס ‪ C‬באירלנד‪ , National Hepatitis C Database - HCV :‬שהוקם בשנת ‪2000‬‬
‫על‪-‬פי החלטת הממשלה‪.‬‬
‫‪49‬‬
‫‪Hepatitis C and HIV Compensation Tribunal (HPSC) , An annual report, October 2007.‬‬
‫‪50‬‬
‫‪BMJ News. "Ireland deals with hepatitis C fallout" , Murdoch 310 (6985); 958, 1995.‬‬
‫‪ 51‬המקור‪ :‬נוסח החוק ודברי ההסבר‪ ,‬באתר האינטרנט ‪, http://www.irishsatutebook.ie/1997/en/act/pub/0034‬‬
‫כניסה‪ 16 :‬באפריל ‪.2008‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫עמוד ‪ 14‬מתוך ‪20‬‬
‫‪ 5.4‬אנגליה‬
‫אנגליה נחשבת מדינה עם שיעור נמוך של חולי הפטיטיס ‪) C‬פחות מ‪ 1%-‬באוכלוסייה(‪ .‬כיום המחלה‬
‫מתפשטת בעיקר על‪-‬ידי מכורים לסמים שמשתמשים במזרקים‪.‬‬
‫‪52‬‬
‫בשנת ‪ 2007‬היו באנגליה ‪ 250,000‬בני‪-‬אדם עם נוגדנים למחלה בדמם‪ ,‬רובם לא היו מודעים לכך‪.‬‬
‫‪53‬‬
‫האמצעי העיקרי שהמדינה נעזרת בו במלחמה בהפטיטיס ‪ C‬הוא חינוך בבתי‪-‬הספר‪ .‬בתוכניות למאבק‬
‫בסמים מזהירים את התלמידים מפני הסכנה של הידבקות בהפטיטיס דרך קעקוע או פירסינג‪ .‬הכוונה היא‬
‫לשפר את המניעה ולהפחית את סכנת ההידבקות בנגיפי הפטיטיס‪ .‬מערכת החינוך ומערכת הבריאות‬
‫פועלות להברת המודעות למחלה גם בחינוך ובהסברה בכלל האוכלוסייה‪ ,‬ובפרט בקרב אוכלוסיות בסיכון‬
‫)עובדי מערכת הבריאות‪ ,‬מכורים לסמים‪ ,‬אסירים צעירים ועוד(‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1987‬פנתה האגודה לחולי המופיליה באנגליה למשרד הבריאות ולפרלמנט בדרישה לפצות אנשים‬
‫שנפגעו עקב קבלת עירוי דם )הכוונה היתה אז להידבקות במחלת האיידס(‪ .‬לאחר מאבקים משפטיים‬
‫ממושכים הקימה הממשלה בשנת ‪ 1988‬קרן לפיצוי נפגעי איידס‪ ,‬בלי להכיר באשמתה‪ .‬בהמשך לקחה‬
‫הממשלה על עצמה תשלום פיצויים גם למשפחות הנפגעים‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1990‬הגישו ‪ 962‬חולי המופיליה שנדבקו בהפטיטיס ‪ C‬תביעות אזרחיות נגד הממשלה בטענה כי‬
‫המדינה התרשלה בדאגה לאזרחיה‪ .‬בדצמבר ‪ 1999‬נכנעה הממשלה לתביעות )אחרי משפט(‪ ,‬וב‪ 31-‬במרס‬
‫‪ 1991‬נרשמו ‪ 1,226‬חולי הפטיטיס ‪ C‬לקבלת פיצויים מהקרן‪ .‬כל אחד מהם קיבל בממוצע ‪ 35,000‬לירות‬
‫שטרלינג‪ .‬סכומי הפיצויים היו תלויים בנזק שנגרם לנשאים ולבני משפחותיהם‪ ,‬ובמצבם המשפחתי‪.‬‬
‫‪54‬‬
‫‪52‬‬
‫‪M. Ramsay, "Guidance on the Investigation and management of occupational exposure to Communicable‬‬
‫‪disease and public health, vol. 2(4), December 1999.‬‬
‫‪53‬‬
‫‪Hepatitis C strategy for Cambridgeshire and Peterborough, 2007.‬‬
‫‪ 54‬למשל רווקים קיבלו ‪ 23,500‬לירות שטרלינג והורים נשואים או יחידים קיבלו ‪ 60,500‬לירות שטרלינג‪.‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫עמוד ‪ 15‬מתוך ‪20‬‬
‫מקורות‬
‫ מחקרים ומסמכים‬,‫ספרים‬
‫כימיים לא חודרניים להערכת מידת הצטלקות הכבד )פיברוזיס( בחולי‬-‫ שימוש בסמנים ביו‬,‫מאור יעקב‬
•
, ?‫ ( ללא ביופסיית כבד‬Fibrotest ) ‫ האם ניתן להסתמך על בדיקת הפיברוטסט‬: C ‫המופיליה עם הפטיטיס‬
.2005 ‫ פברואר‬,‫הרצאה בכנס החברה הישראלית לחקר הכבד‬
‫ הרצאה בכנס השנתי של‬, C ‫ פיתוח תרופות חדשות לטיפול בהפטיטיס‬,‫"עלה" – ארגון חולי המופיליה‬
•
.2004 ‫ ספטמבר‬,‫הארגון‬
•
.( DVD ‫ )קלטת‬2006 ‫ יפו‬,‫ הרצאה בכנס השנתי של חולי הפטיטיס‬,‫ פרופסור‬,‫שובל דניאל‬
•
.‫ תשס"ג‬,‫אביב‬-‫ אוניברסיטת תל‬,‫ משפט וזכויות האדם‬,‫ בריאות‬,‫שלו כרמל‬
•
American Dental Association, "Workers' Compensation and Hepatitis C", American Dent
Association vol. 131(9), 2000, 1351–1353
•
Cambridgeshire and Peterborough Public Health Network, Hepatitis C Strategy for and
Peterborough Cambridgeshire, 2007
•
Commission of Inquiry on the Blood System in Canada (Krever Commision), Report and
Recommendations, Canada 1997
•
Department of Health, Hepatitis C Strategy for England, August 2002
•
Government action on Krever Commission recommendations, Canada 1998
•
Government of Ireland, Tribunal Office, Report of the Tribunal of Inquiry into the Infection
with HIV and Hepatitis C of Persons with Hemophilia and Related Matters, Dublin 2002
•
Gunson R.N. (et al.), "Hepatitis B virus (HBV) and Hepatitis C virus (HCV) infection in health
care workers (HCWs): Guidelines for prevention of transmission of HBV and HCV from HCV
to patients", Journal of Clinical Virology, 2003, 213–230
•
Health Protection Agency Centre for Infections, Hepatitis C in England : an update, 2006
•
National Center for HIV/AIDS, Viral Hepatitis, STD, and TB Prevention, Viral Hepatitis B
Fact Sheet, July 26, 2007
20 ‫ מתוך‬16 ‫עמוד‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
•
Ramsay Mary, "Guidance of the investigation and management of occupational exposure to
hepatitis C", Communicable Disease and Public Health vol. 2(4), December 1999
•
Shu-Acquaye Florence, Innet Leanne, "Human Blood and its Transfusion: The Twists and
Turns of Legal Thinking", Quinnipiac Health Law Journal, 2005
•
U.K. Health Service Executive, Epidemiology of Hepatitis in Ireland, 2006, HPSC (Health
Protection Surveillance Center) 2007
•
U. K Health Service Executive, "Viral Hepatitis in Ireland 2005", HPSC annual report, 2005
•
Wong-Rieger Durhane, Lessons Learned from Hepatitis Compensation in Canada, May 20,
2002
‫מסמכי הממשלה והכנסת‬
‫ קווים‬: C -‫ ו‬B ‫ דוח הוועדה לקביעת מדיניות להעסקת עובדי בריאות נשאי נגיפי דלקת כבד‬,‫משרד הבריאות‬
•
.2006 ‫ אוקטובר‬, ‫מנחים למניעת העברת זיהום מעובדי בריאות למטופלים‬
16 ,‫ כתבה מיכל טביביאן מזרחי‬, ‫ ההתמודדות עם מחלת הפוליו בישראל‬,‫ מרכז המחקר והמידע‬,‫הכנסת‬
•
.2007 ‫בינואר‬
.2004 ‫ ביוני‬14 ,‫עמי‬-‫ כתבה נעמי מי‬, ‫ חיסונים לילדים‬,‫ מרכז המחקר והמידע‬,‫הכנסת‬
•
‫חקיקה‬
.1992-‫ התשנ"ג‬,(‫חוק לפיצוי נפגעי עירוי דם )נגיף האיידס‬
•
.2007-‫ התשס"ז‬,‫חוק פיצוי לנפגעי פוליו‬
•
.1989-‫ התש"ן‬,‫חוק ביטוח נפגעי חיסון‬
•
.1994-‫ התשנ"ד‬,‫חוק לפיצוי נפגעי גזזת‬
•
•
Hepatitis C Compensation Tribunal Act, 1997 (Ireland)
•
Hepatitis C Epidemic Control and Prevention Act (USA)
•
Liver Research Enhancement Act (USA)
•
National Hepatitis B Act (USA)
•
The Hepatitis C compensation Tribunal (Amendment) Act, 2002
•
The Hepatitis C Compensation Tribunal (Amendment) Act, 2006
20 ‫ מתוך‬17 ‫עמוד‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫פגישות‪ ,‬שיחות טלפון ומכתבים‬
‫•‬
‫אמלן רלף‪ ,‬מידען‪ ,‬שגרירות ארה"ב‪ ,‬מכתבים‪ 9 ,‬באפריל ו‪ 27-‬במאי ‪.2008‬‬
‫•‬
‫בורמן חוליו‪ ,‬מנכ"ל עמותת ח"צ‪ ,‬שיחת טלפון‪ 19 ,‬במרס ‪.2008‬‬
‫•‬
‫טל ארנה‪ ,‬ד"ר‪ ,‬מנהלת האגף למדיניות טכנולוגית רפואית במשרד הבריאות‪ ,‬מכתב‪ 20 ,‬במאי ‪.2008‬‬
‫•‬
‫כהן מירי‪ ,‬מנהלת תחום בכיר במשרד הבריאות‪ ,‬מכתבים‪ 6 ,‬באפריל ו‪ 22-‬במאי ‪.2008‬‬
‫•‬
‫עצמון איתי‪ ,‬עורך‪-‬דין‪ ,‬הלשכה המשפטית של הכנסת‪ ,‬פגישה‪ 21 ,‬במאי ‪.2008‬‬
‫•‬
‫צדיק שנטל‪ ,‬ד"ר‪ ,‬המחלקה לאפידמיולוגיה במשרד הבריאות‪ ,‬מכתב‪ 25 ,‬במרס ‪.2008‬‬
‫•‬
‫שובל דניאל‪ ,‬פרופסור‪ ,‬מומחה למחלות כבד‪ ,‬בית‪-‬החולים "הדסה" עין‪-‬כרם‪ ,‬שיחות טלפון‪ 13 ,‬ו‪ 15-‬במאי‬
‫‪.2008‬‬
‫•‬
‫שנער אילת‪ ,‬פרופסור‪ ,‬מנהלת שירותי הדם בבנק הדם המרכזי בבית‪-‬החולים )על שם שיבא בתל‪-‬השומר‪,‬‬
‫מכתב‪ 13 ,‬באפריל ‪.2008‬‬
‫•‬
‫שפירא שמואל‪ ,‬יו"ר עמותת ח"צ – עמותה ישראלית לחולי הפטיטיס‪ ,‬פגישה‪ 25 ,‬במרס ‪ , 2008‬ושיחת טלפון‪,‬‬
‫‪ 13‬במאי ‪.2008‬‬
‫עיתונות‬
‫•‬
‫אבן דן‪" ,‬המגיפה המודחקת‪ :‬כך מזניחה מדינת ישראל את הטיפול בנשאי צהבת ‪ ," C‬מעריב‪ 23 ,‬באוגוסט‬
‫‪.2002‬‬
‫•‬
‫וינרב גלי‪" ,‬גם המולקולה המקורית האחרונה של ‪ XTL‬לא הצליחה בניסויים הקליניים"‪ ,‬גלובס‪ 6 ,‬ביוני‬
‫‪.2007‬‬
‫•‬
‫כהן עומרי‪" ,‬אקס‪.‬טי‪.‬אל צמצמה את ההפסד השנתי ב‪ ,"15%-‬הארץ‪ 22 ,‬במרס ‪.2006‬‬
‫•‬
‫פליקס שירה‪" ,‬נשאים לא מודעים"‪ ,‬הארץ‪ 30 ,‬באפריל ‪.2001‬‬
‫•‬
‫שולמן סופי‪ XTL " ,‬הקפיאה גיוס חולים לניסויים קליניים בתרופה חדשה בעקבות מות מטופל"‪ ,‬הארץ‪11 ,‬‬
‫במאי ‪.2004‬‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
‫עמוד ‪ 18‬מתוך ‪20‬‬
•
Health Canada News Release, Government action on Krever Commission – recommendations,
November 1998
•
Health Canada News Release, Minister Rock reaffirms federal government's commitment to
blood safety, Ottawa, November 25, 1998
•
Supreme Court to Rule on Hepatitis C and HIV Cases, United States, February 27, 2002
•
Franciscus Alan (ed.), HCV Advocate Weekly News Review: a Review of HCV, HBV and
HIV/HCV, 2007
•
Health Canada, “Minister Rock reaffirms federal government’s commitment to blood safety,
November 25, 1998
•
BMJ News, "Ireland announces compensation for hepatitis C”, September 23, 1995
•
BMJ News, “Ireland deals with hepatitis C fallout”, April 15, 1995
•
U.S. Food and Drug Administration, FDA approves first nucleic acid test (NAT) system to
screen whole blood donors for infections with human immunodeficiency virus (HIV) and
Hepatitis C Virus (HCV), February 28, 2002
‫אתרי אינטרנט‬
http://www.hemophilia.org.il/hcv.asp ,‫ארגון חולי המופיליה בישראל‬
•
http://www.doctors.co.il
•
http://www.hepfi.org ,‫לאומי של הקרן לחולי הפטיטיס‬-‫האתר הבין‬
•
,‫החברה הישראלית לחקר הכבד‬
•
http://www.e-med.co.il/emed/new/usersite/presentations/isas/index.htm
20 ‫ מתוך‬19 ‫עמוד‬
http://www.health.co.il ,‫משרד הבריאות‬
•
http://www.liverfoundation.org ,‫קרן הכבד האמריקנית‬
•
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬
•
http://fidarticles.com/p/artuckes/mi_pwwi/is_200705/ai_200705/ai_n19179109/
•
http://www.hc-sc.gc.ca/ahc-asc/activit/com/krever_e.html
•
http://thomas.loc.gov/
•
National Hepatitis C Database for people infected through blood and blood products
(Ireland),
at
http://www.ndsc.ie/hpsc/AZ/HepatitisHIVAIDSandsSTIs/HePatitisHIVAIDSandsSTIs/HepatitisC/HepatitisCCDat
abase/
•
•
Hepatitis C and HIV Compensation Tribunal, Ireland, at http://www.hepccomptrib.com
http://www.hemophilia.org.il/fibrotest.asp
•
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed /10847128
20 ‫ מתוך‬20 ‫עמוד‬
‫הכנסת‬
‫מרכז המחקר והמידע‬