השמה חוץ ביתית של ילדים - OMEK | מרכז עומק – המכון לעיצוב מדיניות וחקיקה

‫מרכז עומק‪-‬מדיניות וחקיקה‬
‫פנימיות – השמה חוץ ביתית של ילדים‬
‫מרכז "עומק" – עיצוב מדיניות וחקיקה‬
‫‪ .1‬פתח דבר‪:‬‬
‫א‪ .‬במסגרת עבודת המחקר ותוצר זה נבחנה עדכניות חלק ‪ V‬להצעת חוק השמה חוץ ביתית של ילדים –‬
‫התשס"ג – ‪( 3002‬להלן – ההצעה המקורית) העוסק בפנימיות‪ .‬במסגרת זו נתבקשנו לבחון האם וכיצד‬
‫ניתן לשלב את סעיפי החוק של ההצעה המקורית בחקיקה קיימת‪ .‬זאת‪ ,‬במטרה להסדיר את נושא‬
‫הפנימיות‪ .‬בחרנו להתמקד בחוק שירותי סעד‪ ,‬התשי"ח – ‪ ,1591‬חוק הנוער (טיפול והשגחה)‪ ,‬תש"ך‬
‫– ‪ ,1590‬תקנון העובדים הסוציאליים וחוק הפיקוח על מעונות‪ ,‬תשכ"ה – ‪ 1599‬על תקנותיו‪ ,‬שכן ראינו‬
‫בהם כעשויים להיות רלוונטיים‪ .‬כמו כן‪ ,‬ראינו לנכון להציע אפשרות לפיה חוק הפנימיות יעמוד כחוק‬
‫בפני עצמו עם השינויים המחייבים‪ .‬חשוב לציין כי בהצעתנו לא כללנו שינויים בעקבות חוות דעת‬
‫המומחים איתם שוחחנו‪ 1,‬מהסיבה שדרישותיהם כוללות היבטים תקציביים שעליהם איננו יכולים‬
‫לחוות דעה במסגרת מסמך זה‪ ,‬אך בראייתנו חשוב לקחת אותן בחשבון כחלק מבחינת ההצעה‪.‬‬
‫ב‪ .‬נקדים ונאמר כי אנחנו סבורים שתיקון החוקים הקיימים עלול לגרום לחסרים רבים‪ ,‬ולשימור המצב‬
‫הקיים אשר לא נותן מענה לסוגיית ילדי הפנימיות‪ .‬נראה כי התשתית החקיקתית אינה נותנת מענה לכל‬
‫הסוגיות בנושא הפנימיות‪ ,‬אפשרויות תיקון החקיקה הקיימות מוגבלות ביותר‪ ,‬ואינן עונות על הצרכים‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬נראה כי החקיקה הקיימת אינה עולה בקנה אחד עם הוראות האמנה לזכויות הילד ועקרונותיה‪,‬‬
‫אשר מדינת ישראל התחייבה לעגן בחקיקה‪ .‬לפיכך‪ ,‬מסקנתנו היא כי נדרשת התייחסות חקיקתית‬
‫נפרדת ועצמאית לתחום הפנימיות‪ ,‬אשר תביא לטיפול המיטבי בילדי ההשמה החוץ ביתית‪ ,‬אולם כשלב‬
‫ביניים מוצגים במסמך זה גם תיקונים בחקיקה הקיימת כמפורט במסמך זה‪.‬‬
‫ג‪ .‬תיקוני חקיקה ‪ -‬מבין תיקוני החקיקה שמוצעים במסמך זה קיימת התייחסות לחוק הנוער (טיפול‬
‫והשגחה) וחוק הפיקוח על מעונות‪ ,‬תשכ"ה‪( 5691-‬בין השאר הרחבת פיקוח על פנימיות עד גיל ‪,51‬‬
‫הסדרת רישוי פנימיות וכיו"ב)‪ .‬בנוסף המסמך מתייחס למספר חוקים נוספים ביניהם חוקים מיושנים‬
‫או כאלה שאינם מתייחסים באופן ספציפי לקטינים‪.‬‬
‫ד‪ .‬חוק פנימיות כחוק עצמאי – בהמשך המסמך מופיעים תיקונים להצעה המקורית של חוק הפנימיות‬
‫(מסומנים בכחול)‪ ,‬עם זאת בראייתנו ההצעה המקורית במתכונת הנוכחית אינה יכולה לעמוד לבדה‪,‬‬
‫ואנו רואים לנכון כי יש צורך בסיסי בהשלמת חוק זה ע"י חקיקה נוספת בשני תחומים אינטגרליים‬
‫וחשובים ביותר לחוק זה‪ )5( :‬חוק הילד‪ )2( ,‬חוק וועדות ההחלטה‪ .‬חשוב לציין‪ ,‬כי שני חלקים אלו‬
‫רלוונטיים גם לתחומים נוספים (לדוג'‪ :‬אומנה) ועל כן חשיבות רבה בחקיקתם‪ .‬ידוע לנו כי הצעת חוק‬
‫האומנה עברה בקריאה טרומית‪ ,‬ועל כן כדאי לשקול את בחינת ההצעה זו לצד הצעת חוק האומנה‪.‬‬
‫ה‪ .‬לבסוף מצורף למסמך זה נספח עם חוות דעת מומחים ואנשי אקדמיה ביניהם פרופ' אשר בן אריה‬
‫(מנכ"ל מכון חורב)‪ ,‬פרופ' בלהה דודזון ערד (ראש המחלקה לעבודה סוציאלית באונ' ת"א)‪ ,‬פרופ' רמי‬
‫בנבנישתי (יו"ר ועדת המשנה) וחיים פינגולד (פסיכולוג קליני‪ ,‬חבר ועדת רוטלוי)‪.‬‬
‫‪ .3‬רקע‪:‬‬
‫‪1‬ס' ‪ 5.2.2‬בנספח‪.‬‬
‫מרכז עומק‪-‬מדיניות וחקיקה‬
‫פנימיות – השמה חוץ ביתית של ילדים‬
‫בשנת תש"ע הושמו על‪-‬ידי משרד הרווחה ‪ 0,767‬ילדים בפנימיות לילדים בסיכון על רקע מצוקות שונות‪.‬‬
‫מדובר בירידה של כ‪ 0%-‬בהשוואה לשנת ‪ 2772‬בה הושמו ‪ 0,922‬ילדים וירידה של כ‪ 24.2%-‬בהשוואה‬
‫לשנת ‪ 5661‬בה הושמו ‪ 6,211‬ילדים‪ 2.‬ניתן להסביר חלק מירידה זו בקיצוץ מכסות לסידור ילדים‬
‫בפנימיות וחלק בעקבות מדיניות חדשה של משרד הרווחה לשלב ילדים בסיכון בקהילה כתחליף לסידור‬
‫חוץ ביתי‪ .‬חברי ועדת המשנה בנושא ההשמה החוץ ביתית זיהו בעיות במימוש זכויותיהם ובמתן מענים‬
‫לצורכיהם של ילדים הנמצאים במסגרת השמה חוץ ביתית בכלל‪ ,‬ובפנימייה בפרט‪ ,‬ולכן סברו כי מצבם‬
‫של ילדי ההשמה החוץ ביתית מחייב בחינה מעמיקה והסדרה ראויה בחקיקה אשר תבטיח לילדים אלו‪,‬‬
‫בצורה מפורשת וברורה את מכלול זכויותיהם‪ .‬יש לזכור כי מדובר בילדים החיים במציאות חיים‬
‫מורכבת מאוד ורגישה‪ ,‬ולמעשה זו קבוצה הזקוקה להגנה מיוחדת על זכויותיה‪.‬‬
‫‪ .2‬ההצעה המקורית‪:‬‬
‫מטרת הצעת החוק היא לעגן את זכויותיהם של ילדים בתהליך השמה חוץ ביתית‪ ,‬ואת חובת המדינה‬
‫להבט יח את טובת הילדים‪ ,‬לרבות את זכויותיהם מתוך הכרה במצבם הייחודי‪ .‬ההצעה למעשה‪ ,‬נועדה‬
‫לעגן את עקרונות‪ 3‬והוראות האמנה הבינלאומית לזכויות הילד (‪ ,)5616‬אותה מדינת ישראל אשררה‬
‫בשנת ‪ .5665‬להצעה מספר חלקים‪ ,‬כאשר חלק ‪ V‬עוסק בנושא הפנימיות‪ ,‬כאמור‪.‬‬
‫‪ .4‬תיקוני חקיקה קיימת‬
‫‪ .4.1‬חוק הנוער (טיפול והשגחה) – החוק עוסק בקטין נזקק שטרם הוצא מביתו‪ ,‬ובהחלטות ובהליכים‬
‫הננקטים כאשר בית המשפט או העובד הסוציאלי סבורים שמצבו של הקטין או של האחראי עליו‪4‬‬
‫דורשים התערבות מסוימת‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬הצעת החוק המקורית עוסקת במצב שבו הקטין כבר‬
‫הוצא מביתו‪ ,‬וכעת דנה בסמכויות הגורמים השונים לגבי ענייניו של הקטין‪ .‬מכאן‪ ,‬שתיקון החוק‬
‫עשוי להיות 'מאולץ'‪ .‬משום כך‪ ,‬באם יוחלט שלא להעביר את ההצעה כחוק נפרד‪ ,‬ניתן לבחון‬
‫הוספת פרק נפרד לחוק הנוער (טיפול והשגחה) בנושא הפנימיות‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש לציין כי מדובר בחוק‬
‫ישן‪ ,‬שלא בהכרח מתאים במלואו למציאות כיום‪.‬‬
‫‪ .4.3‬חוק הפיקוח על מעונות‪ ,‬תשכ"ה – ‪– 1599‬‬
‫‪.4.2.5‬החוק חל על מגוון רחב של מעונות‪ ,‬גם כאלו שאינם מיודעים לילדים (קשישים‪ ,‬לוקים בנפשם‬
‫וכו')‪ .‬ההצעה המקורית מעגנת לראשונה התייחסות לילדים החיים בפנימיות באופן ייחודי‪.‬‬
‫עיגון זה נעשה מתוך התמקדות בילדים‪ ,‬בטובתם ובכלל זה בזכויותיהם‪.‬‬
‫‪ .4.2.2‬ההצעה מעגנת התייחסות לחובות בתחומים נוספים המוטלות על הפנימייה‪ ,‬נוסף לאלו‬
‫המנויות כיום בחוק הפיקוח על מעונות‪.‬‬
‫‪ .4.2.2‬חוק זה על תקנותיו מסדיר מראש רק היבטים מצומצמים מאוד הנוגעים לחיי הילדים‬
‫בפנימיות ובכך מותיר חסרים חקיקתיים רבים בתחום זה‪.‬‬
‫‪.4.2.4‬החוק מיושן‪ ,‬וחלפו שנים רבות מעת חיקוקו ומאז נוספו ידע ותפיסות חדשות שיש לבחון‪.‬‬
‫‪2‬לקט נתונים מתוך השנתון "ילדים בישראל – ‪ ,"2752‬המועצה הלאומית לשלום הילד‪.‬‬
‫‪3‬עקרון השוויון‪ ,‬עקרון טובת הילד‪ ,‬עקרון החיים‪ ,‬ההישרדות וההתפתחות‪ ,‬עקרון ההשתתפות‪.‬‬
‫" ‪4‬אחראי על קטין" – הורה לרבות הורה חורג‪ ,‬מאמץ‪ ,‬אפוטרופוס או מי שהקטין נמצא במשמורתו או בהשגחתו;‬
‫מרכז עומק‪-‬מדיניות וחקיקה‬
‫פנימיות – השמה חוץ ביתית של ילדים‬
‫‪ .4.2.1‬מסקנתנו היא כי במידה שנתקן את חוק הפיקוח על מעונות‪ ,‬עשוי להיווצר מצב לפיו סוגיות‬
‫רבות תשארנה מחוץ לחקיקה כיוון שהכנסת סעיפים אלו לחוק לא נראית לנו טבעית‬
‫וקוהרנטית (ולמעשה‪ ,‬זו הנצחת המצב הקיים)‪ ,‬ובנוסף אנחנו סבורים כי תיקון החוק עדיין‬
‫לא יוכל לענות על צרכיהם הייחודיים של הקטינים בפנימייה‪.‬‬
‫‪ .4.2.9‬תיקון לחוק הפיקוח על המעונות‪:‬‬
‫‪ .4.2.9.5‬תיקון סעיף ‪:5‬‬
‫‪ .4.2.9.5.5‬בהגדרה "ילד" במקום "‪ "54‬יבוא "‪ ."51‬הסבר‪ :‬על פי חוק המעונות יש חובת‬
‫פיקוח רק על מעונות ופנימיות של ילדים עד גיל ‪ ,54‬ואין חובת פיקוח על מעונות‬
‫ופנימיות בהם מתגוררים קטינים מעל גיל ‪ .54‬שינוי ההגדרה יכלול את כל מי שלא‬
‫מלאו לו ‪ 51‬שנים‪ ,‬ובכך יחייב את משרד הרווחה‪/‬החינוך לפקח על כל הפנימיות‬
‫והמעונות בהם שוהים קטינים‪5.‬‬
‫הוספת ההגדרה "פנימייה" – מעון שיש בו למעלה משנים עשר ילדים‪ .‬הסבר‪:‬‬
‫פנימייה היא למעשה מקרה פרטי של מעון‪ .‬על מנת שנוכל לתקן את החוק‪ ,‬אנו‬
‫נדרשים להתייחס למקרים שבהם יש התייחסות לפנימייה בלבד‪.‬‬
‫הוספת ההגדרה "ממונה על הפנימיות" – מי שהשר הסמיך לתפקיד‬
‫זה‪6.‬‬
‫‪ .4.2.9.5.2‬תיקון ס' ‪ :2‬אפשרות אחת היא להשאיר את הסעיף על כנו‪ ,‬כך שהשר הוא מי‬
‫שייתן רישיון לפנימייה‪ .‬אפשרות אחרת‪ ,‬כפי שמופיעה בהצעת החוק המקורית‪,‬‬
‫היא הוספת ס' ‪(2‬א‪ – )5‬בקשה לרישיון פנימייה תוגש לממונה על רישוי הפנימיות‬
‫ותכלול פרטים שייקבעו בתקנות‪ ,‬לרבות פרטים בדבר מטרת הפנימיה‪ ,‬סוג‬
‫האוכלוסייה שלה היא מיודעת‪ ,‬תפוסתה‪ ,‬כוח האדם הפועל בה והכשרתו‬
‫המקצועית והתנאים הפיזיים של הפנימיה‪ .‬ס' ‪(2‬א‪()5‬א) – לא ייתן הממונה על‬
‫רישוי הפנימיות רישיון אלא כן נוכח שהפנימייה ממלאת אחר התנאים שנקבעו‬
‫בתקנות‪.‬‬
‫‪ .4.2.9.5.2‬הוספת ס'‪(2‬ד) "במקרה של פנימייה‪ ,‬הממונה ימליץ לשר על מתן פטור"‪.‬‬
‫‪ .4.2.9.5.4‬תיקון ס' ‪(1‬א)‪ :‬במקום "תקן עובדיו" יבוא "כוח האדם"‪ .‬זאת‪ ,‬כדי לאפשר‬
‫הרחבה בהתייחסות נוסף על התקנים‪ ,‬גם להיבטים אחרים הנוגעים לכוח האדם‪.‬‬
‫הוספת ס' ‪(1‬ג)‪ :‬בקשה לרישיון פנימייה תוגש לממונה על רישוי הפנימיות ותכלול‬
‫פרטים שקבועים בתקנות‪ ,‬לרבות פרטים בדבר מטרת הפנימייה‪ ,‬סוג האוכלוסייה‬
‫שלה היא מיועדת‪ ,‬תפוסתה‪ ,‬כוח האדם הפועל בה והכשרתו המקצועית והתנאים‬
‫הפיזיים של הפנימייה‪7.‬‬
‫‪ .4.2.9.5.1‬הוספת ס' ‪(9‬ד)‪ :‬השר יקבע לוחות זמנים לדרכי הביצוע שעליהן יורה‪ ,‬ויפקח על‬
‫ביצוען במסגרת לוחות הזמנים שנקבעו להן‪ .‬הוספת ס' ‪(9‬ה) במקרה של מעון עם‬
‫קטינים‪ ,‬דרכי הביצוע והפיקוח עליהן יתאמו את טובת הילד בנסיבות העניין‪.‬‬
‫‪5‬הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת החמש‪-‬עשרה על ידי חברי הכנסת זבולון אורלב וקולט אביטל (פ‪;)2675/‬‬
‫הכנסת השש‪-‬עשרה על ידי חברת הכנסת גילה פינקלשטיין (פ‪ ;)577/‬הכנסת השבע‪-‬עשרה על ידי חבר הכנסת זבולון‬
‫אורלב (פ‪ ;)5721/50/‬הכנסת השמונה‪-‬עשרה על ידי חבר הכנסת זבולון אורלב (פ‪ ;)912/51/‬הכנסת השמונה‪-‬עשרה על‬
‫ידי חבר הכנסת אורי אריאל (פ‪.(5222/51/‬‬
‫‪6‬הגדרת התפקיד תתבצע ע"י גורמים מקצועיים‪ ,‬ועל כן לא הגדרנו אותו‪.‬‬
‫‪7‬במקרה שיוחלט להוסיף תפקיד "ממונה על הפנימיות"‪.‬‬
‫מרכז עומק‪-‬מדיניות וחקיקה‬
‫פנימיות – השמה חוץ ביתית של ילדים‬
‫‪ .4.2.9.5.9‬הוספת ס' ‪6‬א(ג)‪ :‬תובע יבקש לסגור פנימייה כאמור בס"ק ב‪ ,‬אם ראה שהדבר‬
‫דרוש לטובת הילדים השוהים בפנימייה‪ ,‬ובלבד שיימצא לכל הילדים סידור חלופי‬
‫התואם את טובתם‪ ,‬בין בדרך של החזרתם לביתם עד למציאת סידור הולם עבורם‬
‫ובין בדרך של מציאת מסגרת השמה אחרת עבורם‪.‬‬
‫‪ .4.2.0‬הסעיפים הנוגעים לאחריות הפנימייה‪ ,‬התנהלות שוטפת של הפנימייה ואמצעי משמעת‪,‬‬
‫השמה בפנימייה בחירום ומעקב ובקרה אחר ילדים בפנימיות נשארו מחוץ לחוק זה (סה"כ‬
‫מדובר בכ‪ 51-‬סעיפי חוק)‪.‬‬
‫‪ .4.2‬תקנות הפיקוח על מעונות (אחזקת ילדים במעון רגיל)‪ ,‬תשכ"ו‪ – 1599-‬עוסקות בתנאי המחייה‬
‫במעון (פנימייה) ובשגרת חייהם של הקטינים שם‪ .‬גם במקרה זה‪ ,‬מדובר בתקנות מיושנות שלא‬
‫מיישמות את עקרונות האמנה‪.‬‬
‫‪ .4.4‬תקנות הפיקוח על מעונות (בקשה לרשיון)‪ ,‬תשכ"ה – ‪ – 1599‬עוסק במתן רישיון למעון (פנימייה)‪,‬‬
‫אך לא מדובר בחקיקה ראשית‪.‬‬
‫‪ .4.9‬תקנון העובדים הסוציאליים – לא מדובר בחקיקה ראשית‪ ,‬אלא בהנחיות פנימיות אשר אינן‬
‫כפופות למנגנוני האכיפה בחוק‪ .‬שינוי התקנון כפוף לשיקול דעת מנכ"ל משרד הרווחה‪ .‬כמו כן‪ ,‬רוב‬
‫ההוראות הן מיושנות‪ .‬בתקנון קיימות הוראות אשר עוסקות בנושא‪ ,‬אמנם לא בצורה מקיפה‪.‬‬
‫בתקנון אין התייחסות ספציפית לפנימייה‪ ,‬אלא רק ל'מעון'‪8.‬‬
‫‪ .4.9‬חוק שירותי הסעד‪ ,‬תשי"ח – ‪ – 1591‬החוק אינו מתייחס לקטינים בלבד‪ ,‬אלא לנזקקים באופן‬
‫כללי‪ .‬מכאן שהחוק עוסק בדרכי פעולה כלליות שאינן ייחודיות לקטינים‪ .‬לא כל שכן‪ ,‬החוק דן‬
‫בדברים שכלל אינם נוגעים לקטינים – למשל‪ ,‬גביית חובות‪ ,‬מזונות‪ ,‬בחינת הכנסותיו של אדם‬
‫לקביעה האם ובאיזו מידה הוא זקוק לעזרה ועוד‪ .‬בחינה שכזו לצורך החלטה על מתווה של השמה‬
‫חוץ ביתית לקטין אינה נעשית לקטין עצמו‪ ,‬אלא לסביבה בה הוא חי‪.‬‬
‫‪ .9‬הצעת חוק הפנימיות כחוק עצמאי‬
‫חלק ‪ V‬להצעה עוסק בפנימיות ומכיל הסדרה עצמאית ככל הניתן בנושא הפנימיות‪ .‬עם זאת בראייתנו‬
‫ההצעה המקורית במתכונת הנוכחית אינה יכולה לעמוד כחוק עצמאי‪ ,‬ואנו רואים לנכון כי יש צורך בסיסי‬
‫בהשלמת חוק זה ע"י חקיקה נוספת בשני תחומים אינטגרליים וחשובים ביותר לחוק זה‪:‬‬
‫‪ .5‬חוק הילד (חלק ‪ I‬להצעה המקורית) ‪ -‬הקובע את טובת הילד בראש סדר העדיפויות בעת קיום הליך‬
‫ההשמה וכן את הזכויות להן זכאי הילד בהליך זה‪ .‬חוק זה למעשה ייעגן את הוראות ועקרונות‬
‫האמנה לזכויות הילד‪.‬‬
‫‪ .2‬חוק וועדת החלטה (פרק ד' בחלק ‪ II‬להצעה המקורית) – הקובע ומגדיר מהי וועדת החלטה‪,‬‬
‫תפקידיה‪ ,‬סמכויותיה‪ ,‬מבנה הוועדה וכיו"ב‪ ,‬וכן קובע את הליך הטיפול בילד המועמד להשמה חוץ‬
‫ביתית‪ .‬כיום‪ ,‬ועדת ההחלטה וסמכויותיה מוגדרות בהוראה ‪ 6‬לפרק ‪ 1‬לתקנון העובדים‬
‫הסוציאליים‪ .‬לדעתנו‪ ,‬יש לעגן זאת בחקיקה ראשית בשל חשיבות העניין‪.‬‬
‫‪8‬הוראה ‪ 50‬לפרק ‪ 1‬בתע"ס‪.‬‬
‫מרכז עומק‪-‬מדיניות וחקיקה‬
‫פנימיות – השמה חוץ ביתית של ילדים‬
‫חשוב לציין‪ ,‬כי שני חל קים אלו רלוונטיים גם לתחומים נוספים (לדוג'‪ :‬אומנה) ועל כן חשיבות רבה‬
‫בחקיקתם‪ .‬ידוע לנו כי הצעת חוק האומנה עברה בקריאה טרומית‪ ,‬ועל כן כדאי לשקול את בחינת ההצעה‬
‫זו לצד הצעת חוק האומנה‪.‬‬
‫בראייתנו‪ ,‬הצעת חוק זו עשויה לתת מענה הולם לצרכי הילדים שאותרו כך שמצבו של כל ילד המגיע‬
‫לפנימייה ייבחן בצורה מעמיקה‪ ,‬והפנימייה תוכל לפעול בצורה הטובה ביותר בהתאם לצרכיו‪ .‬בנוסף‪ ,‬הצעה‬
‫זו מאפשרת לזהות ילדים שלא הגיעו לפנימייה על סמך החלטת גורם מוסמך‪ ,‬אך מתאפיינים בצרכים דומים‬
‫לאלו של ילדי ההשמה החוץ ביתית‪.9‬‬
‫הצעת חוק‬
‫הפנימיות‪10‬‬
‫פרק א' – פרשנות ותחולה‬
‫‪ .1‬מטרת החוק –‬
‫חוק זה מטרתו לעגן את זכויותיהם של ילדים בפנימייה‪ ,‬ואת חובת המדינה להבטיח את טובת‬
‫הילדים ואת מימוש זכויותיהם‪ ,‬ברוח עקרונות האמנה בדבר זכויות הילד של האו"ם‪.‬‬
‫‪ .3‬הגדרות‬
‫"אחראי על הילד בהשמה" – ילד שהושם במסגרת של השמה חוץ ביתית‪ ,‬ימונה לו מעת הגיעו‬
‫למסגרת ההשמה עובד סוציאלי אשר ישמש כאחראי על הילד במסגרת ההשמה‪.‬‬
‫"בית משפט" – כהגדרתו בחוק הנוער (טיפול והשגחה) התש"ך – ‪ ,5697‬ולרבות בית משפט לענייני‬
‫משפחה בשבתו כבית משפט לנוער‪.‬‬
‫"גורם מפעיל של מסגרת השמה" או "גורם מפעיל" – תאגיד מכל סוג שהוא אשר בבעלותו או‬
‫בניהולו או שניהם גם יחד‪ ,‬מסגרת השמה אחת או יותר‪ ,‬לרבות תאגיד אשר זכה במכרז של המשרד‬
‫בהפעלת מסגרות השמה מכל סוג שהוא‪.‬‬
‫"המדינה או מי מטעמה" – לרבות רשויות מקומיות‪.‬‬
‫"המשרד" – משרד העבודה והרווחה‪.‬‬
‫"המשרד או מי מטעמו" – לרבות רשויות מקומיות‪.‬‬
‫"השר" – שר העבודה והרווחה‪.‬‬
‫"ועדת החלטה" – ועדות החלטה שהוקמו על ידי השר‪ ,‬אשר תפקידן יהיה לתכנן את הטיפול בילד‬
‫שנשקלת לגביו הוצאתו מביתו ובילד שכבר הוצא מביתו בלא תוכנית טיפול‪ ,‬ולקיים מעקב אחר‬
‫ביצוע תוכנית הטיפול בעניינו‪ ,‬והכל בהתאם להוראות חוק וועדת החלטה‪ 11,‬וכן תמלא הוועדה‬
‫תפקידים נוספים שיוטלו עליה על פי כל דין ונוהל‪.‬‬
‫‪9‬סעיף ‪ 25‬להצעת החוק‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫‪ –Arial‬תוספות‪/‬שינויים להצעת החוק המקורית‪.‬‬
‫‪11‬כפי שציינו לעיל‪ ,‬מדובר בחוק שאינו קיים‪ ,‬אך הוא נדרש להשלמת התמונה‪ .‬לחלופין‪ ,‬ניתן להפנות להוראה ‪6‬‬
‫לפרק ‪ 1‬לתקנון העובדים הסוציאליים‪.‬‬
‫מרכז עומק‪-‬מדיניות וחקיקה‬
‫פנימיות – השמה חוץ ביתית של ילדים‬
‫"ילד" או "ילד בהשמה" – מי שטרם מלאו לו ‪ 51‬שנה או שטרם סיים י"ב כיתות במוסד חינוך‬
‫כהגדרתו בחוק זכויות התלמיד‪ ,‬ונמצא בהשמה חוץ ביתית כהגדרתה בסעיף ‪ 2‬לחוק זה‪.‬‬
‫"ילד עם מוגבלות" – אדם עם מוגבלות כהגדרתו בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות‪,‬‬
‫התשנ"ח – ‪ ,5661‬שטרם מלאו לו ‪ 51‬שנה או שטרם סיים י"ב כיתות במוסד חינוך כהגדרתו בחוק‬
‫זכויות התלמיד‪ ,‬ונמצא בהשמה חוץ ביתית כהגדרתה בסעיף ‪ 2‬לחוק זה‪.‬‬
‫"מסגרת השמה חוץ ביתית" – מסגרת השמה חוץ ביתית הינה חלופת בית עבור ילד שנתקבלה לגביו‬
‫החלטה על ידי גורם מוסמך על פי חוק זה להוציאו מבית הוריו‪ ,‬והאחראית לפעול למען טובת הילד‪,‬‬
‫וספק לילד את מכלול צרכיו וליישם את זכויותיו בהתאם להוראות חוק זה (להלן גם‪" :‬מסגרת‬
‫השמה")‪.‬‬
‫"מעון משפחתי" – מסגרת של השמה חוץ ביתית הפועלת במודל משפחתי עם רישיון כחוק‪ ,‬שהושמו‬
‫בה בין שישה לשנים עשר ילדים‪.‬‬
‫"מפקח ארצי על ההשמה" – גורם אשר יהיה אחראי לקיים פיקוח מקצועי והולם על כלל המערך‬
‫ארצי להשמה החוץ ביתית‪ ,‬ואשר ימונה על ידי השר‪.‬‬
‫"מפקח על ההשמה" – גורם אשר יהיה אחראי לקיים פיקוח ישיר מקצועי והולם בקרב מסגרות‬
‫ההשמה החוץ ביתית תחת אחריותו‪ ,‬ואשר ימונה המפקח הארצי על ההשמה באישור השר‪.‬‬
‫"מפקח על הפנימייה האחראי על הפן הטיפולי"‪– 12‬‬
‫"עובד סוציאלי" – כהגדרתו בחוק העובדים הסוציאליים‪ ,‬תשנ"ו‪.5669-‬‬
‫מסגרת של השמה חוץ ביתית בעלת רישיון כחוק‪ ,‬שיש בה למעלה משנים עשר ילדים‪13‬‬
‫"פנימייה" –‬
‫ושהושמו בה ילדים לפי חוק זה‪ ,‬לרבות מסגרת כאמור הכוללת אף ילדים שלא הושמו בה על‪-‬פי חוק‬
‫זה‪ ,‬ושאינה מעון משפחתי‪.‬‬
‫"צוות הגורם המפעיל" לרבות‪ :‬מנהל הגורם המפעיל‪ ,‬כל אנשי הצוות החינוכי‪ ,‬הטיפולי‪ ,‬הרפואי‬
‫והמנהלי של הגורם המפעיל‬
‫"צוות הפנימייה" – לרבות‪ :‬מנהל הפנימייה‪ ,‬כל אנשי הצוות החינוכי‪ ,‬הטיפולי‪ ,‬הרפואי‪ ,‬המנהלי‬
‫וצוות האחזקה של הפנימייה‪ ,‬וכן מתנדבים לרבות מכוח חוק שירות לאומי‪.‬‬
‫"קהילת הפנימייה" – הילדים השוהים בפנימייה‪ ,‬הוריהם וצוות הפנימייה‪.‬‬
‫‪ .2‬השמה חוץ ביתית‬
‫א‪ .‬השמה חוץ ביתית היא תהליך שבו מתקבלת החלטה על ידי גורם מוסמך על פי חוק זה להוציא‬
‫ילד מבית הוריו למסגרת השמה חוץ ביתית כהגדרתה להלן‪ ,‬כל עוד הילד נמצא במסגרת השמה‬
‫חוץ ביתית ועד לחזרתו לבית הוריו‪ ,‬הגיעו לבגרות או מתן צו אימוץ לגביו‪.‬‬
‫ב‪ .‬מטרת ההשמה החוץ ביתית להבטיח את טובת הילד‪ .‬ככל שהדבר ניתן‪ ,‬ובכפוף לטובת הילד‪,‬‬
‫תיעשה ההשמה מתוך שאיפה להחזיר את הילד מוקדם ככל האפשר לבית הוריו‪.‬‬
‫ג‪ .‬ההוצאה מן הבית יכול שתהא לטווח קצר או לטווח ארוך‪.‬‬
‫‪ 12‬להשלמה ע"י גורמים מקצועיים‪ .‬למנסחי החוק לא ברור מה תהיה חלוקת הסמכויות בין משרד הרווחה לבין משרד‬
‫החינוך‪ ,‬וכן מי יהיה המפקח האחראי על הפן הטיפולי‪ .‬לכן‪ ,‬קבעו רק את סוג המפקח שאליו יש לפנות יהיה מינויו‬
‫אשר יהיה‪ .‬בהעדר מפקח כזה יש לפנות למפקח ההשמה הארצי‪.‬‬
‫‪13‬ראי הערת פרופ' בן אריה בנספח ‪ 5‬ס' ‪5.2.5‬‬
‫מרכז עומק‪-‬מדיניות וחקיקה‬
‫פנימיות – השמה חוץ ביתית של ילדים‬
‫‪ .4‬תחולה‬
‫ילד שהושם בהשמה חוץ ביתית על‪-‬פי חוק זה בפנימייה הכוללת גם ילדים שלא הושמו בה לפי חוק‬
‫זה‪ ,‬יהיה זכאי במסגרת הפנימייה לכל הזכויות והשירותים שלהם זכאי ילד לפי חוק זה ועל‬
‫הפנימייה יחולו הוראות חוק זה במלואן בכל הנוגע לילד זה‪.‬‬
‫‪ .9‬תחולה על מעונות משפחתיים‬
‫א‪ .‬הוראות חלק זה יחולו אף על מעונות משפחתיים‪.‬‬
‫ב‪ .‬היה ומעון משפחתי מנוהל על ידי גורם מפעיל כהגדרתו בחוק זה‪ ,‬יינתן הרישיון לגורם המפעיל‬
‫ולא למעון המשפחתי עצמו‪ ,‬והוראות חלק זה יחולו על הגורם המפעיל‪ ,‬ובלבד שנמצא כי כל‬
‫מעון משפחתי המנוהל על ידי הגורם המפעיל עומד בתנאי הרישיון‪.‬‬
‫פרק ב' – רישוי‬
‫‪ .9‬בקשה לרישיון פנימייה‬
‫א‪ .‬השר יסמיך ממונה על רישוי הפנימיות‪.‬‬
‫ב‪ .‬בקשה לרישיון פנימייה תוגש לממונה על רישוי הפנימיות ותכלול פרטים שייקבעו בתקנות‪,‬‬
‫לרבות פרטים בדבר מטרת הפנימייה‪ ,‬סוג האוכלוסייה שלה היא מיועדת‪ ,‬תפוסתה‪ ,‬כוח האדם‬
‫הפועל בה והכשרתו המקצועית והתנאים הפיזיים של הפנימייה‪.‬‬
‫‪ .7‬רישיון לפנימייה‬
‫א‪ .‬לא יהא אדם בעלים של פנימייה ולא ינהל אדם פנימייה (להלן‪" :‬מנהל") שיש בה יותר משנים‬
‫עשר ילדים בהשמה אלא אם קיבל על כך רישיון פנימייה מאת הממונה על רישוי הפנימיות‬
‫ובהתאם לתנאיו‪ ,‬ולא יפתח אדם פנימייה כל עוד לא ניתן הרישיון‪.‬‬
‫ב‪ .‬לא ייתן הממונה על רישוי הפנימיות רישיון פנימייה אלא אם כן נוכח שהפנימייה ממלאת אחר‬
‫התנאים שנקבעו בחוק זה ובתקנותיו‪.‬‬
‫‪ .1‬הקמת מאגר רישוי‬
‫לפנימיות‪14‬‬
‫א‪ .‬השר ימנה אדם אשר יהיה אחראי על מערך רישוי הפנימיות‪ ,‬וכן להקמת והפעלת מאגר‬
‫ממוחשב שיכלול מידע בדבר רישיונות לפנימיות (להלן‪" :‬הממונה על רישוי הפנימיות")‪.‬‬
‫ב‪ .‬כשירות‪ ,‬סמכויות ואחריות הממונה על רישוי הפנימיות ייקבעו בתקנות‪.‬‬
‫‪ .5‬פנימייה מעורבת‬
‫הייתה פנימייה משמשת כמקום מגורים לילדים בהשמה ולילדים אחרים‪ ,‬לא יחולו תנאי רישיון‬
‫הפנימייה‪ ,‬הוראות חוק זה ותקנותיו‪ ,‬אלא על הילדים שבהשמה חוץ ביתית‪ ,‬אלא אם נקבע‬
‫מפורשות על ידי השר אחרת‪.‬‬
‫‪ .10‬הודעה על שינוי‬
‫א‪ .‬מנהל פנימייה יודיע לממונה על רישוי הפנימיות בכל זמן מעת הגשת בקשה לפי סעיף ‪ 4‬וכל עוד‬
‫רישיון הפנימייה בתוקף על כל שינוי שחל או על כל דבר שיש בו כדי להשליך על רישיון הפנימייה‬
‫שניתן לו‪ ,‬לרבות פרטים המהווים תנאי לרישיון כאמור בחוק זה ובתקנותיו‪.‬‬
‫‪14‬ס' ‪ 09‬להצעה המקורית קובע הקמה של מאגר מידע כללי על ילדים בהשמה חוץ ביתית‪ .‬לפי הבנתנו‪ ,‬מדובר בעניין‬
‫שצפוי להיות מוסדר בחקיקה בהמשך ע"י ח"כ עדי קול‪.‬‬
‫מרכז עומק‪-‬מדיניות וחקיקה‬
‫פנימיות – השמה חוץ ביתית של ילדים‬
‫ב‪ .‬הודיע מנהל הפנימייה על שינוי כאמור‪ ,‬יבדוק הממונה על רישוי הפנימיות את המידע ואת‬
‫הצורך לערוך עיון מחודש ברישיון‪ .‬התקיים צורך כאמור יחולו הוראות סעיף ‪ 55‬להלן‪.‬‬
‫‪ .11‬ביטול רישיון פנימייה וסגירת פנימייה‬
‫א‪ .‬נוכח השר כי בפנימייה לא נתקיימו התנאים שנקבעו בתקנות או ברישיון‪ ,‬רשאי הוא לדרוש‬
‫ממנהל הפנימייה מילוי התנאים כאמור תוך תקופה שתיקבע על ידיו; לא מילא מנהל הפנימייה‬
‫אחר התנאים תוך אותה תקופה‪ ,‬רשאי השר לבטל את הרישיון‪ ,‬ואם מצא כי הדבר דרוש לטובת‬
‫הילדים השוהים בפנימייה‪ ,‬להורות על סגירת הפנימייה‪ .‬נוכח השר כי פנימייה פועלת ללא‬
‫רישיון במשך תקופה העולה על ‪ X‬ימים‪ 15,‬יורה על סגירתה‪.‬‬
‫ב‪ .‬הורה השר כאמור בס"ק (א) לעיל‪ ,‬תיסגר הפנימייה מיד בפני קבלת ילדים חדשים‪ ,‬והילדים‬
‫השוהים בה יוחזרו לביתם או יועברו למסגרת אחרת של השמה חוץ ביתית‪ ,‬והכל בכפוף‬
‫לטובתם וכפוך להחלטה שתקבל בעניין כל אחד מהם ועדת החלטה שתתכנס לשם החלטה‬
‫בעניין זה; כן רשאי השר להורות כי הילדים השוהים בה ימשיכו לשהות בפנימייה עד שייווצרו‬
‫התנאים המתאימים להעברתם למסגרות אחרות של השמה כאמור‪.‬‬
‫ג‪ .‬השר יקבע לוחות זמנים לדרכי הביצוע שעליהן יורה‪ ,‬התואמים את טובת הילדים בנסיבות‬
‫העניין‪ ,‬ויפקח על ביצוען במסגרת לוחות הזמנים שנקבעו להן‪.‬‬
‫ד‪ .‬הורה השר כאמור בס"ק (א) יהא רשאי להטיל את ביצוע האמור בס"ק (ב) על רשות שיקבע או‬
‫על מנהל הפנימייה‪ ,‬וייתן להם הוראות בדבר דרכי ביצוע‪.‬‬
‫‪ .13‬ערר‬
‫הורה השר כאמור בס' ‪ 55‬לעיל‪ ,‬רשאי המנהל תוך ארבעים וחמישה ימים מן היום שבו נמסגרה לו‬
‫ההוראה‪ ,‬לערור עליה בפני בית משפט השלום; אין בהגשת הערר כדי לעכב את ביצוע ההוראה אלא‬
‫אם כן קבע בית המשפט אחרת‪.‬‬
‫‪ .12‬צו שיפוטי לביטול רישיון פנימייה‬
‫א‪ .‬הוגש כתב אישום על עבירה לפי ס' ‪ ,55‬רשאי בית המשפט על‪-‬פי בקשת התובע לצוות על סגירת‬
‫הפנימייה עד לסיום ההליכים המשפטיים אם ראה שהדבר דרוש לטובת הילדים השוהים‬
‫בפנימייה‪ ,‬ובלבד שיימצא לכל הילדים סידור חלופי התואם את טובתם‪ ,‬בין בדרך של החזרתם‬
‫לביתם עד למציאת סידור הולם עבורם ובין בדרך של מציאת מסגרת השמה אחרת עבורם‪.‬‬
‫ב‪ .‬בית משפט הדן בערר לפי ס' ‪ 52‬לעיל או בעבירה לפי ס' ‪ 55‬לעיל רשאי לצוות על ביטול רישיון‬
‫הפנימייה‪.‬‬
‫‪ .14‬ביצוע‬
‫א‪ .‬בית משפט רשאי להטיל בצו את ביצוע סגירת הפנימייה על רשות שיקבע או על מנהל הפנימייה‬
‫ולתת להם הוראות בדבר דרכי הביצוע‪.‬‬
‫ב‪ .‬הוטלה סגירת פנימייה על מנהל הפנימייה והוא לא ביצע את הצו שהוטל עליו‪ ,‬דינו – מאסר‬
‫שישה חודשים ומאסר שבעה ימים לכל יום שבו נמשכה העבירה אחרי המצאת הצו‪.‬‬
‫ג‪ .‬על אף האמור בכל חוק יהיו עבירות לפי סעיף זה עוונות לכל דבר‪.‬‬
‫‪ .19‬ביצוע ותקנות‬
‫‪15‬להשלמה ע"י גורמים מקצועיים‪.‬‬
‫מרכז עומק‪-‬מדיניות וחקיקה‬
‫פנימיות – השמה חוץ ביתית של ילדים‬
‫א‪ .‬השר יתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו של פרק זה לרבות תקנות בדבר‪:‬‬
‫‪ )5‬תקופת רישיונות ותנאיהם;‬
‫‪ )2‬תנאי המגורים בפנימיות;‬
‫‪ )2‬תנאי החזקת הילדים בפנימייה;‬
‫‪ )4‬אמצעי בטיחות של מתקנים ושירותים של פנימיות;‬
‫‪ )1‬תקן עובדי פנימיות והכשרתם;‬
‫‪ )9‬תנאי כשירותם של מנהלי פנימיות;‬
‫‪ )0‬דרכי הפיקוח על פנימיות;‬
‫‪ )1‬אגרה בעד מתן רישיון או חידושו;‬
‫ב‪ .‬לא יתקין השר תקנות בדבר תקן עובדי פנימיות והכשרתם ותנאי כשירותם של מנהלי פנימיות‪,‬‬
‫אלא בהתייעצות עם ועדת העבודה‪ ,‬הרווחה והבריאות של‬
‫הכנסת‪16.‬‬
‫פרק ג' – אחריות הפנימייה‬
‫‪ .19‬אחריות וחובות הפנימייה‬
‫א‪ .‬למנהל הפנימייה ולצוותה תהיה האחריות והחובה לקדם את טובתו של ילד שהושם במסגרתה‪,‬‬
‫לטפל בו‪ ,‬להשגיח עליו ולדאוג לצרכיו ולהתפתחותו‪ ,‬והכל בהתאם להוראות חוק זה‪.‬‬
‫ב‪ .‬אין בכל דבר האמור בס"ק (א) כדי לגרוע מאחריות המנהל על‪-‬פי כל‬
‫דין‪17.‬‬
‫ג‪ .‬בכל עניין ינהגו מנהלי הפנימייה וצוותה לטובת הילד‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫‪ )5‬בעת שהותו של הילד בפנימייה‪ ,‬ינוהלו ענייני היומיום של הילד על ידי האחראי על הילד‬
‫בהשמה‪ .‬במסגרת זו יהיה האחראי על הילד בהשמה מוסמך לאשר פעולות של הילד ולייצגו‬
‫בכל עניין הקשור בחיי היומיום שלו‪ ,‬לרבות בעניינים המפורטים בתוספת הראשונה לחוק‬
‫זה‪ ,‬אלא אם הוגבלה סמכותו לעניין מסוים‪ ,‬בין מכוח ההסכם שבין הורי הילד לבין‬
‫הפנימייה‪ ,‬ובין מכוח צו שיפוטי‪ ,‬לפי העניין‪.‬‬
‫‪ )2‬בעת שהיית ילד שהושם בפנימייה עם הוריו‪ ,‬לא יהיו הורים מוסמכים לאשר פעולות שביצע‬
‫הילד או לייצגו בעניינים החורגים מן הטיפול היומיומי והשוטף שלהם בו‪ ,‬הנדרש במהלך‬
‫שהותו עימם‪ .‬נדרשו הוריו לנקוט בפעולה או לייצג את הילד בעניינים כאמור‪ ,‬יעשו כן לאחר‬
‫תיאום הדבר עם האחראי על הילד בהשמה‪ .‬חלקו הורי הילד על עמדת האחראי על הילד‬
‫בהשמה בעניין‪ ,‬יחולו הוראות ס"ק (ה) להלן בשינויים המחויבים‪ .‬הוראות ס"ק (‪ )5‬בכל‬
‫הנוגע לסמכות האחראי על הילד בהשמה על‪-‬פי התוספת הראשונה לחוק זה יחולו אף בעת‬
‫שהיית הילד עם הוריו‪ .‬על אף האמור‪ ,‬בעת שהייתו עימם יהיו הוריו מוסמכים ליתן‬
‫הסכמתם לבדיקה רפואית ולטיפול רפואי שגרתי בו כאמור בס"ק (‪ )2‬לתוספת הראשונה‪.‬‬
‫‪16‬הועדה האחראית נכון להיום‪.‬‬
‫‪17‬הופרד מס"ק א‪.‬‬
‫מרכז עומק‪-‬מדיניות וחקיקה‬
‫פנימיות – השמה חוץ ביתית של ילדים‬
‫ה‪ .‬בעניינים המפורטים בסעיפים (‪ )5‬ו‪ )2(-‬לתוספת הראשונה לחוק זה‪ ,‬ובעניינים אחרים אשר‬
‫יפורטו בהסכם עם הפנימייה‪ ,‬תחול על האחראי על הילד בהשמה החובה ליידע את הורי הילד‬
‫זמן סביר מראש על תכוניותיו באשר לילד או על כוונתו לאשר פעולה של הילד או לייצגו‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫‪ )5‬על אף האמור לעיל‪ ,‬הודיע הורה לפנימייה כי הוא מתנגד להפעלת אחת מן הסמכויות‬
‫המנויות בתוספת הראשונה או להפעלתה באופן מסוים‪ ,‬ולא הגיעו מנהל הפנימייה או מי‬
‫שהוסמך לדבר מטעמו לכדי הסכמה עם ההורה‪ ,‬יודיע מנהל הפנימייה על הדבר למפקח על‬
‫ההשמה האחראי על פנימייתו‪ ,‬והמפקח יפעל להבאת הצדדים לכלל הסכמה באשר לאופן‬
‫הפעלת הסמכות‪ ,‬בהקדם האפשרי‪.‬‬
‫‪ )2‬לא הגיעו הצדדים לכדי הסכמה‪ ,‬יחליט המפקח בעניין‪.‬‬
‫‪ )2‬לא קיבל מי מן הצדדים את הכרעת המפקח‪ ,‬יוכל לבקש להביא את העניין לדיון בפני‬
‫המפקח הארצי על ההשמה או מי מטעמו‪.‬‬
‫ז‪ .‬מנהל פנימייה או כל אדם מטעמו או מצוות הפנימייה לא יהיה מוסמך לאשר פעולות של ילד‬
‫אשר הושם בפנימייה או לייצגו בעניינים המנויים בתוספת השנייה‪.‬‬
‫‪ .17‬תשלומים לפנימייה‬
‫מסגרת השמה תקבל מן המשרד או מי מטעמו תשלומים ומקדמות באופן‪ ,‬בעיתוי ובהיקף אשר‬
‫יאפשרו לה לספק את כל צרכי הילדים שבהשמה במסגרתה‪ ,‬לרבות צרכים ייחודיים‪ ,‬ולהבטיח את‬
‫טובתם‪ ,‬והכל בהתאם להוראות כל דין‪.‬‬
‫‪ .11‬נוכחות ילדים בפנימייה וזמינות הפנימייה‬
‫א‪ .‬באחריות הפנימייה לאפשר לילדים השוהים בה בהשמה לשהות בפנימייה במשך כל ימות השנה‪.‬‬
‫ב‪ .‬בתקופות שבהן נדרשת הפנימייה לסגור את מבנה הפנימייה לפרק זמן קצוב למטרות כגון‪:‬‬
‫חופשה או תחזוקת מבניה‪ ,‬ושאין ביכולתה בהן לאפשר לילדים בהשמה השוהים בה להישאר‬
‫בפנימייה‪ ,‬חובת הפנימייה למצוא לילדים שלא ניתן שישהו בבית הוריהם בתקופה זו בהתאם‬
‫לתוכנית הטיפול שלהם‪ ,‬מסגרת חלופית הולמת העומדת בהוראות חוק זה‪.‬‬
‫ג‪ .‬באחריות מנהל הפנימייה או מי מטעמו שנקבע כאחראי לדבר‪ ,‬לדעת בכל עת היכן נמצא כל ילד‬
‫בהשמה שהושם בפנימייתו – אם נמצא הוא בפנימייה או מחוצה לה ואם מחוצה לה – היכן‪.‬‬
‫‪ .15‬מיון כוח אדם‬
‫א‪ .‬פנימייה תקיים תהליכי מיון לגבי אנשי צוות הפנימייה‪ ,‬על‪-‬פי נהלים שתקבע בעניין בהתאם‬
‫להוראות כל דין‪ ,‬ותקנות שיקבע השר מכוח חוק זה‪.‬‬
‫ב‪ .‬לא יועסק איש צוות בפנימייה‪ ,‬אלא אם נתקיימו לגביו הוראות כל דין ביחס לתנאי כשירותו‪,‬‬
‫סמכויותיו ותפקידו‪ ,‬וכן בטרם נבדק כי לא הורשע בעבר בעבירה מן העבירות המנויות בתוספת‬
‫השלישית לחוק זה ושלא נקבע על ידי בית משפט מוסמך כי ביצע עבירה מעבירות אלו; בדיקה‬
‫כאמור תיערך לכל אנשי הצוות אחת לתקופה כפי שתיקבע על ידי השר בתקנות‪.‬‬
‫ג‪ .‬הוראות ס"ק (ב) לעיל יחולו אף על האנשים‬
‫הבאים‪18:‬‬
‫‪ )5‬בני משפחה של איש הצוות ככל שהם מתגוררים עמו בפנימייה;‬
‫‪18‬הופרד מס"ק ב‪.‬‬
‫מרכז עומק‪-‬מדיניות וחקיקה‬
‫פנימיות – השמה חוץ ביתית של ילדים‬
‫‪ )2‬כל בני משפחה במשפחות מארחות‪.‬‬
‫ד‪ .‬המפקח על ההשמה יפקח על ביצוע בדיקה תקופתית כאמור בס"ק (ב) בקרב הפנימיות‬
‫שבאחריותו‬
‫‪ .30‬משפחה מארחת‬
‫א‪ .‬פנימייה תפעל ככל יכולתה על מנת שילדים שאין באפשרותם לשהות בביתם בזמן חופשה לא‬
‫יישארו בפנימייה במועדים אלו‪ ,‬אלא ישהו אצל משפחות מארחות‪.‬‬
‫ב‪ .‬פנימייה תאתר‪ ,‬תמיין‪ ,‬תכשיר ותפקח על משפחות אשר ישמשו כמשפחות מארחות לילדים‬
‫בפנימייה אשר אין באפשרותם לשהות בביתם בזמן חופשה מן הפנימייה‪ ,‬והכל בהתאם לתקנות‬
‫שיקבע השר או מי מטעמו לעניין זה‪.‬‬
‫ג‪ .‬המפקח על ההשמה יפקח על תהליך המיון וההכשרה של המשפחות המארחות הנדרש‬
‫בס"ק (ב)‪ ,‬שמבצעות הפנימיות שבאחריותו‬
‫פרק ד' – התנהלות שוטפת של הפנימייה ואמצעי משמעת‬
‫‪ .31‬תקנון‬
‫א‪ .‬פנימייה תקבע תקנון מפורט שיכלול את מטרות הפנימייה‪ ,‬אחריות חובות וזכויות חברי קהילת‬
‫הפנימייה בכל תחומי החיים הנוגעים לפעילות במסגרתה‪ ,‬נוהלי הפעולה במקרים של הפרת‬
‫חובות ופגיעה בזכויות חברי הקהילה ואת כללי המשמעת שיונהגו בה במטרה ליישם את‬
‫מטרותיה ובהתאם להוראות כל דין‪.‬‬
‫ב‪ .‬התקנון יתאים לרוח הפנימייה‪ ,‬לאופייה ולצרכיה‪ ,‬להוראות נהלים של המשרדים הרלבנטיים‬
‫ולהוראות כל דין‪.‬‬
‫‪ .33‬אופן קביעת התקנון‪ ,‬הפצתו ושינויו‬
‫א‪ .‬התקנון ייכתב במשותף על ידי חברי קהילת הפנימייה או נציגיהם הנבחרים‪ ,‬יופץ בין כל חברי‬
‫קהילת הפנימייה‪ ,‬יילמד בה והוראותיו יפורסמו במקום בולט בפנימייה‪.‬‬
‫ב‪ .‬התקנון ייבחן מדי שנה‪ ,‬ותינתן לחברי קהילת הפנימייה הזדמנות לשנותו ולעדכנו לפי הצורך‪.‬‬
‫‪ .32‬השתתפות בפנימייה‬
‫א‪ .‬הזכות להשתתפות‪ 19‬תיושם בפנימייה הן ביחס לעניינים המשפיעים על חיי הילד באופן אישי‬
‫והן ביחס לעניינים המשפעים על הילד בשל היותו חלק מקבוצת הילדים החיים בפנימייה‪.‬‬
‫"הזכות להשתתפות" – זכותו של כל ילד להביע רצונותיו‪ ,‬רגשותיו‪ ,‬דעותיו‪ ,‬ועמדתו בעניין‬
‫הנדון‪ ,‬ולהישמע בחופשיות בכל עניין הנוגע‬
‫לו‪20.‬‬
‫ב‪ .‬בין היתר תיושם הזכות להשתתפות במידת האפשר ביחס לקביעת סדר היום בפנימייה‪ ,‬קביעת‬
‫מדיניות הפנימייה בתחומים שונים וקביעת הפעילות החברתית ופעילות הפנאי בפנימייה‪.‬‬
‫‪19‬בהצעה המקורית נכתב "הזכות להשתתפות כהגדרתה בחוק זה"‪ .‬מדובר בסעיף ארוך שלו ‪ 1‬תתי סעיפים‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫מתקשר להערה ‪ 2‬של פרופ' אשר בן אריה (ראי בנספחים)‪.‬‬
‫‪20‬לדעתנו‪ ,‬הגדרה זו אינה מספיקה למימוש הזכות בצורה המיטבית‪ ,‬ועל כן צירפנו את המשך הסעיף תחת‬
‫הנספחים‪.‬‬
‫פנימיות – השמה חוץ ביתית של ילדים‬
‫מרכז עומק‪-‬מדיניות וחקיקה‬
‫ג‪ .‬למטרה זו‪ ,‬תקים הפנימייה בין היתר גופים ומנגנונים ליישום זכותם של ילדים בכל גיל‬
‫להשתתפות‪21.‬‬
‫‪ .34‬ליווי ילד אל הפנימייה וממנה‬
‫להבטחת זכותם של הילדים בהשמה לביטחון ולבטיחות‪ ,‬יהא מנהל הפנימייה אחראי לדאוג‬
‫לסידורי יציאה וחזרה הולמים של ילדה הפנימייה ממנה ואליה‪ ,‬והכל בהתאם לגילם‪ ,‬לכישוריהם‬
‫המתפתחים ולצורכיהם הייחודיים‪.‬‬
‫‪ .39‬הגבלה על אמצעי משמעת‬
‫ליישום זכותם של הילדים בפנימייה‬
‫להגנה‪ 22‬זה‬
‫יחולו ההוראות הבאות‪:‬‬
‫א‪ .‬אמצעי משמעת שיינקטו כנגד ילד בהשמה יינקטו תוך שמירה על כבודו;‬
‫ב‪ .‬אמצעי המשמעת בפנימייה יהיו אמצעי משמעת חינוכיים‬
‫וטיפוליים;‪23‬‬
‫ג‪ .‬לא יינקטו כנגד ילד בפנימייה אמצעי משמעת העלולים לפגוע בשלומו הגופני או הנפשי;‬
‫ד‪ .‬לא יינקטו כנגד ילד בפנימייה אמצעי משמעת בשל מעשה או מחדל של הורהו;‬
‫ה‪ .‬אמצעי המשמעת יינקטו לאחר שיחה עם הילד שבמסגרתה תוסבר לו הסיבה לנקיטתם ולאחר‬
‫שתינתן לילד הזדמנות להתייחס לסיבה ולעונש הצפוי בגינה;‬
‫ו‪ .‬לא יינקטו כלפי ילד אמצעי משמעת אלא אם כן‪:‬‬
‫‪ )5‬האמצעים יהיו מותאמים להפרת המשמעת בתוכנם ובחומרתם;‬
‫‪ )2‬האמצעים יהיו מוגבלים בזמן;‬
‫‪ )2‬המעשה נקבע במפורש כהפרת משמעת‪.‬‬
‫ז‪ .‬לא תישלל או תוגבל זכותו של ילד לקשר עם הוריו ועם בני משפחתו כאמצעי משמעת‪ ,‬ובכלל‬
‫זה לא יישללו מילד ביקורים בביתו‪ ,‬ביקורים של משפחתו בפנימייה ולא יישללו ממנו דרכי‬
‫תקשורת עימם כגון באמצעות הטלפון‪ ,‬הדואר או המחשב;‬
‫ח‪ .‬לא יישלל מילד מזון או שתייה כאמצעי משמעת‪.‬‬
‫‪ .39‬אמצעי טיפול והגנה מיוחדים‬
‫א‪ .‬לא יוחזק ילד כאמצעי משמעת בחדר סגור‪.‬‬
‫ב‪ .‬במצבים חריגים ביותר יותר להחזיק ילד בחדר שייוחד לדבר בשל צורך להגן על ילדים אחרים‬
‫מפני פגיעתו בהם או מפני פגיעתו בעצמו‪ ,‬ובהתאם לתנאים ולהוראות שיקבע השר לעניין זה‬
‫בתקנות לרבות בכל הנוגע לאנשים המורשים להפעיל אמצעי זה‪ ,‬והכל בהתאם להוראות כל דין‪.‬‬
‫ג‪ .‬לא יוחזק ילד באחיזה מרסנת‪ ,‬אלא בהתקיים צורך להגן על ילדים אחרים מפני פגיעתו בהם‬
‫או מפני פגיעתו בעצמו‪ ,‬ובהתאם לתנאים ולהוראות שיקבע השר לעניין זה בתקנות לרבות בכל‬
‫הנוגע לאנשים המורשים להפעיל אמצעי זה ולהכשרתם‪ ,‬והכל בהתאם להוראות כל דין‪.‬‬
‫‪21‬הופרד מס"ק ב‪.‬‬
‫‪22‬בהצעה המקורית נכתב "לפי ס' ‪ 1‬לחוק זה"‪ .‬ס' ‪ 1‬להצעה המקורית מגדיר את הזכות להתפתחות‪ ,‬ואילו ס' ‪6‬‬
‫להצעה המקורית מגדיר את הזכות להגנה‪ .‬הסעיף קובע‪" :‬זכותו של כל ילד להיות מוגן מפני כל צורה של ניצול‬
‫ופגיעה‪ ,‬לרבות פגיעה פיזית‪ ,‬נפשית‪ ,‬הזנחה והתעללות‪ ,‬וכן להיות מוגן מפני כל צורה של טיפול אכזרי‪ ,‬בלתי אנושי‬
‫או משפיל‪ ,‬ושל ענישה גופנית‪ ,‬נפשית או משפילה‪ .‬ניתן להכניס הגדרה זו בתחילת סעיף ‪ 21‬להצעה‪ .‬אפשרות נוספת‬
‫היא לחוקק את חוק הילד (חלק ‪ I‬להצעת החוק המקורית) כפי שציינו לעיל‪.‬‬
‫‪ 23‬יש להגדיר בחוק מהם "אמצעי משמעת חינוכיים טיפוליים‪ ,‬או לחלופין לקבוע כי השר יקבע בתקנות‪ .‬בחרנו שלא‬
‫להגדיר בעצמנו מהם אמצעים אלו‪ ,‬על מנת שהגדרה זו תושלם ע"י גורמי מקצוע‪.‬‬
‫מרכז עומק‪-‬מדיניות וחקיקה‬
‫פנימיות – השמה חוץ ביתית של ילדים‬
‫פרק ה' – השמה בפנימייה בחירום‬
‫‪ .37‬פנימיית חירום‬
‫א‪ .‬פנימיית חירום הינה פנימייה המשמשת ילדים בשעת משבר אשר נדרש להם סידור מגורים‬
‫חלופי מידי‪ ,‬בהתראה קצרה או ללא כל התראה‪ ,‬לתקופה זמנית‪ ,‬בשל חשש לשלומם‪.‬‬
‫ב‪ .‬פנימייה המשמשת כפנימיית חירום תחזיק ברישיון פנימייה המציין כי אושרה לשמש כפנימיית‬
‫חירום בהתאם לתנאים שנקבעו בחוק זה ובתקנותיו‪.‬‬
‫‪ .31‬אחריות וחובות הפנימייה בחירום‬
‫הושם ילד בפנימיית חירום כאמור בסעיף ‪ 20‬לעיל‪ ,‬יחולו הוראות סעיף ‪ 59‬בכפוף למתחייב מאופי‬
‫ההשמה בפנימייה כפנימיית חירום‪ ,‬שהינה זמנית‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬לא ינקוט האחראי על הילד בהשמה‬
‫או האחראי הזמני על הילד בהשמה‪ ,‬אם מונה לו כבר אחראי שכזה‪ ,‬בפעולה שאין הכרח בנקיטתה‬
‫בפרק הזמן שבו שוהה הילד בפנימייה בחירום‪ ,‬לרבות פעולה מכוח סעיף ‪(59‬ג) לחוק‪.‬‬
‫‪ .35‬השמה בפנימיית חירום‬
‫א‪ .‬ראה עובד סוציאלי‪ 24‬כי יש לפעול בהתאם להוראות חוק הנוער (טיפול והשגחה)‪ ,‬התש"ך –‬
‫‪ ,5697‬לגבי ילד אשר נדרשה הוצאתו מביתו או ממסגרת אחרת שבה שהה‪ ,‬יכול העובד‬
‫הסוציאלי‪25‬‬
‫לקבוע את השמתו של הילד בפנימיית חירום עד לקבלת החלטה בדבר מקום‬
‫ההשמה המתאים לו‪ ,‬ותכנון תוכנית טיפול עבורו‪.‬‬
‫ב‪ .‬העובד הסוציאלי‪ 26‬יבקר את הילד בתוך עשרים וארבע שעות ממועד השמתו בפנימיית החירום‪,‬‬
‫ובמידה וישאיר את הילד בפנימיית החירום לפרק זמן נוסף‪ ,‬ישוב ויבקרו לכל המאוחר בתוך‬
‫שבעים ושתיים שעות נוספות‪.‬‬
‫‪ .20‬דיון בעניינו של ילד שהושם בפנימיית חירום‬
‫א‪ .‬עניינו של ילד שהושם בפנימיית חירום כאמור‪ ,‬יובא לדיון בוועדת החלטה לכל המאוחר בתוך‬
‫שבוע ימים ממועד השמתו בה‪ .‬ועדת החלטה תקבע תוכנית טיפול עבור הילד‪.‬‬
‫ב‪ .‬לא יושאר ילד בפנימיית חירום למשך יותר משבעה ימים‪ ,‬אלא אם נתקבלה החלטה של ועדת‬
‫החלטה או של בית משפט‪ ,‬לפי העניין ובהתאם לחוק‪ ,‬כי יש מקום להשאירו בפנימיית החירום‬
‫לפרק זמן נוסף‪ ,‬כפי שייקבע בהחלטה‪.‬‬
‫ג‪ .‬לא יושאר ילד בפנימיית חירום לפרק זמן שיעלה על חודש ימים‪ ,‬אלא אם נקבע על ידי ועדת‬
‫החלטה כי יש להפוך את השמת הילד בפנימייה מהשמת חירום להשמה רגילה‪ ,‬ובתנאי‬
‫שהפנימייה משמשת גם כפנימייה רגילה‪ ,‬וועדת החלטה הורתה על נקיטת כל הפעולות הנדרשות‬
‫לאור שינוי זה וקבעה את האחראים והמועדים לביצוען‪.‬‬
‫‪24‬בהצעה המקורית נכתב "פקיד סעד"‪ .‬עם זאת הגדרת פקיד הסעד נמחקה מהוראות חוק הנוער (טיפול והשגחה)‪.‬‬
‫הוחלף בחוק להחלפת המונח פקיד סעד (תיקוני חקיקה)‪ ,‬התשע"א‪2757-‬‬
‫‪25‬שם‪.‬‬
‫‪26‬שם‪.‬‬
‫מרכז עומק‪-‬מדיניות וחקיקה‬
‫פנימיות – השמה חוץ ביתית של ילדים‬
‫פרק ו' – מעקב ובקרה אחר ילדים בפנימיות‬
‫לצרכי פרק זה‪:‬‬
‫"ילד" – מי שטרם מלאו לו ‪ 51‬שנה או טרם סיים י"ב כיתות במוסד חינוך כהגדרתו בחוק זכויות התלמיד‪,‬‬
‫תשס"א‪ 0222-‬ושאינו נמצא בהשמה חוץ ביתית כהגדרה בסעיף ‪ 2‬לחוק זה‪.‬‬
‫"פנימייה" – לרבות מעון כהגדרתו בחוק הפיקוח על מעונות‪ ,‬תשכ"ה‪ ,5691-‬המשמש לילדים כהגדרתם‬
‫בפרק זה‪.‬‬
‫‪ .21‬הערכה ראשונית‬
‫פנימייה תבצע לגבי כל ילד הערכה של הילד‪ ,‬יכולתו‪ ,‬צרכיו ומצבו‪ ,‬טרם קבלתו אליה או סמוך לה‪.‬‬
‫‪ .23‬הערכת מצבו של הילד וצרכיו‬
‫א‪ .‬לכל הפחות‪ ,‬אחת לשנה תתבצע לגבי כל ילד הנמצא בפנימייה הערכה בדבר יכולותיו צרכיו‬
‫ומצבו (להלן‪" :‬הערכה שנתית")‪.‬‬
‫ב‪ .‬היה ונמצא בהערכה הראשונית או במהלך שהותו של הילד בפנימייה‪ ,‬כי מתקיימים לגביו‬
‫לכאורה נתונים אשר יש בהם כדי להוות עילות להבאתו בפני ועדת החלטה לשם שקילת השמתו‬
‫מחוץ לביתו בהליך על‪ -‬פי חוק זה‪ ,‬ידווח מנהל הפנימייה על העניין למפקח האחראי על הפן‬
‫הטיפולי בפנימייה‪ ,‬ואם אין בנמצא כזה‪ ,‬למפקח הארצי על ההשמה החוץ ביתית‪.‬‬
‫‪ .22‬מתן מענה ראוי לצרכים‬
‫א‪ .‬מפקח שקיבל דיווח מאת מנהל הפנימייה על הימצאותו של ילד בעל מאפיינים כאמור בסעיף‬
‫‪(22‬ב) לעיל‪ ,‬יקבל החלטה תוך התייעצות עם מנהל הפנימייה ומי מטעמו‪ ,‬האם התמלאו התנאים‬
‫לפני חוק וועדת החלטה‪ 27‬להפניית הילד לוועדת החלטה‪.‬‬
‫ב‪ .‬הופנה הילד לוועדת החלטה – תפעל הפנימייה בהתאם להוראות ועדת ההחלטה‪.‬‬
‫ג‪ .‬הוחלט שלא להפנות הילד לוועדת החלטה‪ ,‬באחריות מנהל הפנימייה לתכנן עבור הילד תוכנית‬
‫אשר מטרתה להבטיח מתן מענה מלא לצרכיו של הילד כפי שאותרו‪ ,‬בפרק זמן סביר ומתאים‬
‫על‪-‬פי צרכיו ומצבו‪.‬‬
‫ד‪ .‬באחריות המפקח לעקוב אחר ביצוע התוכנית ואחר השגת יעדיה‪ ,‬ולפעול לשינויה במקום שלא‬
‫השיגה יעדיה בפרק הזמן שהוגדר להם‪.‬‬
‫ה‪ .‬לא השיגה התוכנית את יעדיה בפרק הזמן שהוגדר להם‪ ,‬וסבר המפקח כי טובה הילד מחייבת‬
‫הפנייתו לוועדת החלטה‪ ,‬יפעל להבאת עניינו בפני ועדת החלטה ללא דיחוי‪28.‬‬
‫תוספת ראשונה – לעניין סעיף ‪19‬‬
‫‪ )5‬מתן הסכמה לטיפול פסיכולוגי באישור האחראי על הילד בהשמה‪.‬‬
‫‪ )2‬מתן הסכמה לבדיקות פסיכולוגיות ופסיכיאטריות‪ ,‬בכפוף להוראות חוק הנוער (טיפול והשגחה)‪,‬‬
‫התש"ך – ‪ ,5697‬והוראות חוק לטיפול בחולי נפש‪ ,‬התשנ"א – ‪ ,5665‬בעניין זה‪.‬‬
‫‪27‬כפי שציינו לעיל‪ ,‬מדובר בחוק שאינו קיים‪ ,‬אך הוא נדרש להשלמת התמונה‪ .‬לחלופין‪ ,‬ניתן להפנות להוראה ‪6‬‬
‫לפרק ‪ 1‬לתקנון העובדים הסוציאליים‪.‬‬
‫‪28‬הופרד מס"ק ד‪.‬‬
‫מרכז עומק‪-‬מדיניות וחקיקה‬
‫פנימיות – השמה חוץ ביתית של ילדים‬
‫‪ )2‬מתן הסכמה לבדיקה רפואית ולטיפול רפואי שגרתיים‪ ,‬לרבות בדיקות דם וחיסונים הניתנים לכל‬
‫ילדי ישראל‪.‬‬
‫‪ )4‬מתן הסכמה לאבחון וליפול מקובל בליקויי למידה‪ ,‬שמיעה‪ ,‬דיבור וכיו"ב‪.‬‬
‫‪ )1‬בחירת חוגים שבהם ישתתף הקטן במהלך שהייתו בבית הספר או בשעות הפנאי שלו‪.‬‬
‫תוספת שנייה – לעניין סעיף ‪19‬‬
‫‪ )5‬שינוי שם של קטין לפי סעיפים ‪ 52‬ו‪ 54 -‬לחוק השמות התשט"ז – ‪.5619‬‬
‫‪ )2‬מתן הסכמה לאימוץ לפי סעיפים ‪ 1‬ו‪ 6 -‬לחוק אימוץ ילדים‪ ,‬התשמ"א – ‪.5615‬‬
‫‪ )2‬מתן הסכמה להוצאת דרכון קטין‪.‬‬
‫‪ )4‬הוצאת הקטין מן הארץ‪.‬‬
‫‪ )1‬מתן הסכמה להמרת דתו של קטין לפי סעיף ‪52‬א לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות‪,‬‬
‫התשכ"צ – ‪( 5692‬להלן‪" :‬חוק הכשרות המשפטית")‪.‬‬
‫‪ )9‬אישור פעולות של קטין לפי סעיף ‪ 27‬לחוק הכשרות המשפטית‪.‬‬
‫‪ )0‬אישור פעולות הקטין או ייצוגו בעניינים הנוגעים לרכושו‪.‬‬
‫‪ )1‬בחירת הזרם החינוכי שבו ילמד הקטין (ממלכתי‪ ,‬ממלכתי דתי או עצמאי)‪.‬‬
‫‪ )6‬מתן הסכמה לטיפול רפואי מן הטיפולים המנויים בתוספת לחוק זכויות החולה‪ ,‬התשנ"ו – ‪,5669‬‬
‫או לטיפול רפואי שמטרתו הצלת חיים או הצלת איבר מאיברי הגוף‪.‬‬
‫‪ )57‬מתן הסכמה לטיפול או אשפוז פסיכיאטרי‪.‬‬
‫‪ )55‬מתן הסכמה לקבלת רישיון נהיגה‪.‬‬
‫‪ )52‬הפניה לוועדת אבחון לפי חוק הסעד (טיפול במפגרים)‪ ,‬התשכ"ט – ‪ 5696‬והפניה לוועדת השמה לפי‬
‫חוק מיוחד‪ ,‬התשמ"ח – ‪.5611‬‬
‫תוספת שלישית – לעניין סעיף ‪15‬‬
‫עבירה לפי פרק ח' – סימן ט'‪ ,‬סימן י'‪ ,‬סימן י"ב ופרק י' לחוק העונשין‪ ,‬התשל"ז – ‪.5600‬‬
‫מרכז עומק‪-‬מדיניות וחקיקה‬
‫פנימיות – השמה חוץ ביתית של ילדים‬
‫נספח‪ :‬חוות דעת אנשי אקדמיה ומומחים‬
‫‪ .5‬חוות דעתו של פרופ' אשר בן אריה‪ ,‬מנכ"ל מכון חרוב (מכון שמטרתו לפתח ידע ותכניות למידה‬
‫מתקדמות בתחום של ילדים אשר עברו התעללות והזנחה במשפחותיהם)‪.‬‬
‫‪ .5.5‬סבור כי החוק עדיין מתאים‪.‬‬
‫‪ .5.2‬מציין שלוש נקודות לחיזוק‪:‬‬
‫‪ .5.2.5‬טוען כי הרף התחתון להכרזה על פנימייה צריך להיות רף דומה לזה של משפחתון‪ ,‬קרי ‪1‬‬
‫ילדים‪ ,‬מהסיבה שגם ילדים במסגרות קטנות זקוקים לפיקוח על המסגרת‪.‬‬
‫‪.5.2.2‬לדעתו‪ ,‬החוק מדבר רבות על טובת הילד‪ .‬אבל זו ניתנת לפרוש בצורה פטרנליסטית‪ .‬חסרה לו‬
‫התייחסות מפורשת לזכות הילד ובעיקר לזכות להשתתפות בהליכים השונים כולל בניהול‬
‫הפנימיה‪ .‬בהקשר זה חשוב לציין שהשתתפות אין משמעותה מתן זכות החלטה‪ ,‬אלא לקיחת‬
‫עמדת הילד בחשבון‪.‬‬
‫‪.5.2.2‬נדרש דגש חזק יותר למוסד נציב הקבילות של הילדים‪ .‬ילדים במצוקה בכלל‪ ,‬ואלו בפנימייה‬
‫בפרט נעדרים עורף שידאג להם ולזכויותיהם‪ .‬הפעלה של אומבודסמן חזק הן בפנימיות עצמן‬
‫והם ארצי הינה תנאי הכרחי‪.‬‬
‫‪ .2‬חוות דעתה של פרופ' בלהה דודזון ערד‪ ,‬ראש המחלקה לעבודה סוציאלית באוני' ת"א‪.‬‬
‫‪ .2.5‬התרשמה מאד מהיקף העבודה שהוקדשה לכתיבת ההצעה המקורית‪ ,‬כמו גם מההתייחסות‬
‫המעמיקה של ההצעה לסוגיה של השמה חוץ ביתית‪.‬‬
‫‪ .2.2‬לדעתה‪ ,‬יש הפסד גדול בפרוק ההצעה לחלקים‪ .‬מניחה כי החלוקה קשורה בשיקולים תקציביים‪,‬‬
‫אך לדעתה חשוב לתת את הדעת לכך שהדבר יפגע בכל הטיפול בנושא ההשמה החוץ ביתית‪.‬‬
‫‪ .2.2‬מדגישה את העובדה שההצעה המקורית אינה מתייחסת לנושא התקינה‪ .‬מציינת כי מצב התקינה‬
‫והמעמסה של כל מי שמעורב ביישום החוק החמיר מאד בשנים האחרונות‪ .‬לדעתה‪ ,‬אי התייחסות‬
‫לנושא התקינה יעקר את ההצעה‪ .‬לדוגמא‪ :‬ההצעה מתייחסת לצורך בביקורים אצל הילד שהושם‬
‫בפנימייה על פי חוק הנוער (טיפול והשגחה) – ב‪ 57-‬השנים שחלפו מניסוח ההצעה מצב התקינה‬
‫או המעמסה‪ ,‬הורע בצורה קיצונית‪ .‬כיום המעמסה המוטלת על העובדות הסוציאליות במחלקות‬
‫הרווחה ‪ -‬העובדות הסוציאליות לחוק הנוער (פקידות הסעד) כבדה באופן משמעותי מזו שהייתה‬
‫מוטלת עליהם לפני כ‪ 10-‬שנים‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬הן אינן יכולות לבקר או לפגוש את הילד שהן‬
‫החליטו להוציא מהבית (בצל החוק או בתוקף החוק)‪.‬‬
‫‪ .2.4‬ההצעה אומנם מתייחסת לנושא בסעיף ‪(20‬א) בהקשר של פנימית חרום‪ ,‬אך היא חושבת שיש‬
‫להתייחס לחובה החוקית של ביקורי העובדות הסוציאליות לאורך כל השהות של הילד בפנימייה‪.‬‬
‫לדידה‪ ,‬הדעת אינה סובלת שהעובדות הסוציאליות מוציאות ילדים מחזקת הוריהם ואינן מצליחות‬
‫לבקר ולפגוש את הילד בזמן שהוא שוהה בסידור החוץ ביתי‪.‬‬
‫‪ .2.1‬פיקוח ‪ -‬מציעה לבדוק האם נושא הפיקוח על הפנימיות השתנה ב‪ 57-‬השנים האחרונות‪ .‬למשל‪,‬‬
‫האם היחס בין מספר הפנימיות ומספר המפקחים השתנה? כלומר‪ ,‬האם המעמסה של המפקחים‬
‫נשארה דומה או שהיא גדלה באופן שפוגע ביכולת שלהם לפקח?‬
‫‪ .2.9‬אומרת שבשנים האחרונות נחשפים לטענות אודות ההמתנה לסידור פנימיתי‪ .‬לכן‪ ,‬נראה לה חשוב‬
‫לבדוק האם יש היום יותר ילדים שממתינים להשמה במסגרות פנימיתיות ייחודיות‬
‫מרכז עומק‪-‬מדיניות וחקיקה‬
‫פנימיות – השמה חוץ ביתית של ילדים‬
‫‪ .2‬חוות דעתו של פרופ' רמי בנבנישתי‪ ,‬יו"ר ועדת המשנה‪.‬‬
‫‪ .2.5‬לדעתו ההצעה עומדת במקומה‪.‬‬
‫‪ .2.2‬היה מוסיף התייחסות להשלמת השכלה ולתמיכה בהמשך לימודים עד גיל ‪ 25‬במקרה שהילד לא‬
‫מתגייס לצבא‪ ,‬או שמירת זכות למימון השכלה של תואר ראשון שיעמוד לרשות הילד עד גיל ‪29‬‬
‫במידה שעשה שירות צבאי או אזרחי‪ .‬לדעתו‪ ,‬יש להדגיש את חשיבות ההשכלה ואת ההבנה‬
‫שלעתים לוקח לילדי ההשמה החוץ ביתית זמן להגיע ללימודים‪.‬‬
‫‪ .4‬חוות דעתו של חיים פינגולד‪ ,‬פסיכולוג קליני‪ ,‬חבר ועדת רוטלוי‪:‬‬
‫‪ .4.5‬לדעתו הצורך בחוק עדיין קיים‪ ,‬ואפילו זועק‪.‬‬
‫‪ .4.2‬הערותיו‪:‬‬
‫‪ .4.2.5‬אומר כי עם השנים גדל אחוז ילדי הרווחה המגיעים לכפרי נוער של המנהל לחינוך‬
‫התיישבותי‪ .‬בעיקר בגלל שאין מספיק מכסות בלשכות הרווחה‪ .‬רוב כפרי הנוער אינם ערוכים‬
‫לטפל באוכלוסייה כל כך קשה‪ .‬לדעתו‪ ,‬הפיצול בין פנימיות הרווחה וחלק גדול מפנימיות‬
‫המנהל לחינוך התיישבותי מיותר ואפילו איננו נכון‪ .‬מכאן‪ ,‬שכל האמור בחוק הנ"ל צריך לחול‬
‫גם על רב כפרי הנוער‪.‬‬
‫‪ .4.2.2‬טוען כי הסיווג של פנימיות הרווחה השתנה‪ .‬אין היום ילדי רווחה בפנימיות חינוכיות (או‬
‫שנשארו מעטים בלבד)‪ .‬לעומת זאת נוספה קטגוריה חדשה של פנימיות‪ :‬פנימיות קצה‪ ,‬לילדים‬
‫הקשים ביותר‪ .‬מפנה לועדה בראשות פרופ' שמעון שפירו מבית הספר לעבודה סוציאלית‬
‫באוניברסיטת תל אביב‪ ,‬שהמליצה על מודל‪ ,‬קריטריונים וכללים לפנימיות הקצה שגם הם‬
‫מחכים כנראה לאישור‪ .‬לדעתו‪ ,‬סעיף ההדרכה וההכשרה בחוק אקטואלי יותר מתמיד‪ .‬בעוד‬
‫הצוות הוא המשתנה המנבא העיקרי את סיכוי הצלחתו של החניך בפנימייה ‪ ,‬אין כל‬
‫תקצוב להדרכה והכשרה‪ .‬כך כמחצית מאנשי הצוות ינשרו בשנה הראשונה והחניך יחווה‬
‫סבב מתחלף של אנשי צוות שלא יצליחו לקשור עימו קשר ולעזור לו בתיקון‪ .‬זהו חוסר גדול‬
‫בכל פנימייה וקשה אף יותר בפנימיות הערביות והחרדיות‪.‬‬
‫מסמך זה נכתב ע"י שחר אפשטיין (ראש הצוות)‪ ,‬רועי לביא‪ ,‬אילון סטמרי‪ ,‬אור דוידי ואסף קזקוב‪ ,‬נבדק ואושר‬
‫לפרסום ע"י רואי צור (יו"ר מרכז עומק)‪.‬‬
‫בברכה‪,‬‬
‫מרכז 'עומק' – עיצוב מדיניות וחקיקה‬