בטיחות - רכבת ישראל

Transcription

בטיחות - רכבת ישראל
‫עמוד ‪ 1‬מתוך ‪91‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫תאריך עדכון‪02/09/2012 :‬‬
‫רכבת ישראל בע"מ‬
‫נספח בטיחות‬
‫לביצוע עבודות שונות במתחמי הרכבת‬
‫) נספח בטיחות זה‪ ,‬מחליף כל נספח בטיחות אחר הקודם לתאריך ‪(17.05.2011‬‬
‫נושא‬
‫פרק‬
‫עמוד‬
‫א'‬
‫ב'‬
‫הגדרות ‪.‬‬
‫כללי ‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫ג'‬
‫בטיחות בבניה ובניה הנדסית בקרבת מסילות רכבת ‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫בטיחות בעבודות כריית ‪ /‬חפירת מנהרות רכבת ‪.‬‬
‫בטיחות בעבודות תחזוקה בתוך מנהרות רכבת ‪.‬‬
‫בטיחות בעבודות התקנה ואחזקה של מערכות תקשורת ושו " ב ‪.‬‬
‫בטיחות ב העמסת ‪ /‬פריקת מטענים ‪.‬‬
‫בטיחות בהתקנה ותחזוקת ציוד חשמול הרכבת ‪.‬‬
‫בטיחות בעבודות צביעה ‪.‬‬
‫בטיחות בעבודות גינון ‪ /‬פיתוח נופי ‪.‬‬
‫בטיחות ב עבודות הדברת מזיקים ‪.‬‬
‫בטיחות בעבודות ניקיון ‪ /‬תברואה ‪.‬‬
‫בטיחות וגהות בעבודה במשרדים ‪.‬‬
‫בטיחות בעבודה בתחנות נוסעים ‪.‬‬
‫בטיחות בעבודות אבטחה ‪.‬‬
‫הוראות בטיחות למפקחים במפגשי רכבת )תצפיתנים( וסיירי בטיחות ‪.‬‬
‫הצהרת בטיחות קבלן ‪ /‬עובד ‪.‬‬
‫סולם קנסות ‪.‬‬
‫צו בטיחות ‪ – 3530‬משרד התמ " ת – אגף הפיקוח על העבודה ‪.‬‬
‫טופס לביצוע ביקורת בטיחות – עבודות בקרבת מסילת הברזל‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫‪24‬‬
‫‪28‬‬
‫‪35‬‬
‫‪41‬‬
‫‪45‬‬
‫‪49‬‬
‫‪56‬‬
‫‪59‬‬
‫‪66‬‬
‫‪73‬‬
‫‪76‬‬
‫‪80‬‬
‫‪83‬‬
‫‪85‬‬
‫‪87‬‬
‫‪88‬‬
‫ד'‬
‫ה'‬
‫ו'‬
‫ז'‬
‫ח'‬
‫ט'‬
‫י'‬
‫י"א‬
‫י"ב‬
‫י"ג‬
‫י"ד‬
‫ט"ו‬
‫ט"ז‬
‫י"ז‬
‫י"ח‬
‫י"ט‬
‫כ‬
‫עמוד ‪ 2‬מתוך ‪91‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫תאריך עדכון‪02/09/2012 :‬‬
‫רכבת ישראל בע"מ‬
‫פרק א' – הגדרות‪.‬‬
‫‪" .1‬הגדרות ‪ /‬מושגים " ‪:‬‬
‫‪ - 1.1‬בטיחות )‪ - (safety‬שליטה בסיכונים‪ ,‬וצמצום )הפחתה( של סיכונים‪ ,‬באתר או בתהליך מסוים‪.‬‬
‫‪ - 1.2‬גהות תעסוקתית )‪ - (occupational hygiene‬חיזוי‪ ,‬הכרה‪ ,‬הערכה‪ ,‬בקרה ומניעה של גורמי‬
‫סיכון בסביבת העבודה ושל תנאי חשיפה המשפיעים על בריאות העובד‪.‬‬
‫‪ -1.3‬רפואה תעסוקתית )‪(occupational medicine‬‬
‫הכרה והערכת ההיבט הרפואי של גורמי סיכון תעסוקתיים‪ ,‬המלצות למניעת חשיפה של עובדים‬
‫לגורמי סיכון אלה‪ ,‬מעקב רפואי תקופתי אחר עובדים החשופים לגורמי סיכון תעסוקתיים‪ ,‬אבחון‬
‫מחלות מקצוע‪ ,‬המלצות לשיבוץ העובד בעבודה המתאימה למצבו הרפואי‪ ,‬והמלצות לשיקום העובד‬
‫בעבודה כאשר מדובר במחלה מגבילה‪.‬‬
‫‪ - 1.4‬בריאות )‪(health‬‬
‫מצב של רווחה גופנית‪ ,‬נפשית וחברתית שלמה‪ ,‬ולא רק יכולת תפקודית תקינה או העדר מחלה‪.‬‬
‫‪ - 1.5‬גורם סיכון )‪(risk factor, hazard‬‬
‫גורם שיש בו פוטנציאל לגרימת פגיעה בבריאות או נזק אחר לאדם‪ ,‬לרכוש או לסביבה‪.‬‬
‫‪ - 1.6‬מפגע )‪(obstacle‬‬
‫מצב או מכשול הצפוי לגרום פגיעה בבריאות לאדם‪ ,‬או נזק לרכוש או לסביבה‪.‬‬
‫‪ - 1.7‬סיכון בטיחותי )‪(safety risk‬‬
‫צירוף של ההסתברות או השכיחות של התרחשות אירוע הגורם לפגיעה או לנזק‪ ,‬ושל חומרת‬
‫התוצאות הצפויות מהתרחשותו של אירוע זה‪.‬‬
‫‪ - 1.8‬סיכון בריאותי )‪(health risk‬‬
‫שיעור היארעות של פגיעה בריאותית מוגדרת באוכלוסיה הנמצאת תחת חשיפה נתונה לגורם סיכון בפרק‬
‫זמן נתון‪.‬‬
‫‪ - 1.9‬תאונה )‪(accident‬‬
‫אירוע חד‪-‬פעמי‪ ,‬שבו ממומש הפוטנציאל של גורם‪-‬סיכון או של מפגע ונגרם נזק לבריאות‪ ,‬לרכוש או‬
‫לסביבה‪.‬‬
‫‪ - 1.10‬תאונת עבודה )‪(work accident‬‬
‫תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו‪ ,‬ולעובד עצמאי – עקב‬
‫עיסוקו במשלח ידו‪.‬‬
‫‪ - 1.11‬תקרית )‪(incident‬‬
‫אירוע שבו ממומש הפוטנציאל של גורם‪-‬סיכון או של מפגע ללא פגיעה באדם‪ ,‬אך לעתים תוך גרימת‬
‫נזק קל לרכוש או לסביבת העבודה‪.‬‬
‫אירוע שבו כמעט מומש הפוטנציאל של גורם סיכון )"כמעט תאונה"( נחשב גם הוא תקרית‪.‬‬
‫‪ -1.12‬חשיפה תעסוקתית )‪(occupational exposure‬‬
‫חשיפה לגורם סיכון מתחום הגהות התעסוקתית‪ ,‬המתממשת בדרכים שונות במקום העבודה או עקב‬
‫העבודה‪.‬‬
‫‪ -1.13‬מחלת מקצוע )‪(occupational disease‬‬
‫מחלה הפוגעת בעובד עקב עבודתו או עיסוקו‪ ,‬כתוצאה מחשיפה מתמשכת ומשמעותית לגורם סיכון‪.‬‬
‫‪ -1.14‬ניטור סביבתי תעסוקתי )‪(environmental monitoring‬‬
‫מדידת רמות חשיפה לגורמי סיכון בסביבת העבודה‪ ,‬הערכת רמות החשיפה ומעקב אחריהן‪.‬‬
‫עמוד ‪ 3‬מתוך ‪91‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫רכבת ישראל בע"מ‬
‫תאריך עדכון‪02/09/2012 :‬‬
‫‪ -1.15‬ניטור ביולוגי )‪(biological monitoring‬‬
‫מדידת רמות של מדדים בדגימות ביולוגיות המשמשים כסמנים לחשיפה תעסוקתית‪ ,‬הערכת רמות‬
‫אלה ומעקב אחריהן‪.‬‬
‫‪ -1.16‬רמה מרבית מותרת לחשיפה )‪(Threshold Limit Value‬‬
‫הרמה של גורם סיכון שעד אליה ותחת תנאיה יכולים כמעט כל העובדים להיחשף יום אחרי יום לאורך‬
‫כל תקופת העבודה‪ ,‬ללא התפתחות השפעות בריאותיות מזיקות‪.‬‬
‫‪ -1.17‬סקר מפגעים )‪(obstacles survey‬‬
‫תהליך שיטתי של איתור מפגעים במקום שבו מתקיימת או מתוכננת פעילות‪.‬‬
‫‪ -1.18‬ניהול סיכונים )‪(risk management‬‬
‫תהליך רב שלבי מובנה ושיטתי לזיהוי‪ ,‬להערכה ולבקרה של סיכונים‪ ,‬במטרה לבטלם או לפחות‬
‫לצמצמם במידת האפשר‪.‬‬
‫‪ -1.19‬זיהוי גורמי סיכון )‪(hazard identification‬‬
‫חיזוי‪ ,‬איתור ותיעוד גורמי סיכון הקיימים באתר או בתהליך‪.‬‬
‫‪ -1.20‬ניתוח סיכונים )‪(risk analysis‬‬
‫מיצוי תרחישי תאונה או תקרית אפשריים‪ ,‬לאחר זיהוי נוכחותם של גורמי‪-‬סיכון; הערכה של הסבירות‬
‫להתרחשות תאונות או תקריות עקב קיומם של גורמי‪-‬הסיכון; הערכה של תוצאות התאונות או‬
‫התקריות‪ ,‬אם יתרחשו; וחישוב אינטגרטיבי של רמת הסיכון הנגזרת מן ההערכות הקודמות‪.‬‬
‫‪ -1.21‬הערכת סיכונים )‪(risk assessment‬‬
‫פרשנות של תוצאות ניתוח סיכונים‪ ,‬בדרך של הערכת המשמעות הערכית‪ ,‬הציבורית‪ ,‬הכלכלית‬
‫והמדינית או הפוליטית של הסיכונים‪.‬‬
‫‪ -1.22‬בקרת סיכונים )‪(risk control‬‬
‫בחירה והפעלה של אמצעים לביטול סיכונים או להפחתתם‪.‬‬
‫‪ -1.23‬אזהרת צופה מסילה ‪ /‬משגיח בטיחות רכבתי ‪ /‬משגיח מסילה – אגף הנדסה‬
‫התר אה קולית ) באמצאות חצוצרה ‪ /‬צופר ( מפני התקרבות נייד רכבתי הניתנת ע " י‬
‫צופה ‪ /‬משגיח בטיחות ‪.‬‬
‫‪ -1.24‬גדר בטיחות‬
‫גדר עשויה מתכת המוצבת במרחק מינימאל י של ‪ 2.35‬מטר מציר המסילה ותפקידה למנוע‬
‫מעבר עובדים וציוד באופן אקראי לכיוון המסילה ‪ .‬גובה הגדר לפחות ‪ 1.40‬מטר ‪.‬‬
‫‪ -1.25‬הדרכת בטיחות‬
‫הדרכה הניתנת לעובדים במתחמי הרכבת מכוח התקנה של מסירת מידע והדרכת עובדים‬
‫) התשנ " ט – ‪ ( 1999‬והכוללת גם את הסיכונים בעבודה בקרבת מסילת רכבת ‪.‬‬
‫‪ -1.26‬חצוצרה ‪ /‬צופר‬
‫חלק מציוד המשמש את צופה ‪ /‬משגיח הבטיחות הרכבתי ‪ /‬משגיח מסילה – אגף הנדסה ‪,‬‬
‫למ תן התראה קולית לקבוצות עובדים ‪ ,‬על התקרבות ניידים רכבתיים ‪.‬‬
‫‪ -1.27‬חריגה מכללי בטיחות‬
‫עבודה המתבצעת בניגוד להוראות הבטיחות בנספח הבטיחות ו‪/‬או הוראות הבטיחות עפ"י החוק‬
‫הנהוגות במדינת ישראל‪.‬‬
‫עמוד ‪ 4‬מתוך ‪91‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫רכבת ישראל בע"מ‬
‫תאריך עדכון‪02/09/2012 :‬‬
‫‪ -1.28‬כלי הנדסי‬
‫התייחסות לכל ציוד מכני הנדסי אשר כולו או חלק ממנו מופעל בקרבת מסילה במרחק של פחות מ ‪ 5‬מטר‬
‫מציר מסילה פעילה‪.‬‬
‫‪ -1.29‬מנהל עבודה‬
‫מי שהודרך והוסמך למלא תפקיד של מנהל עבודה באתר עבודה והוא הגורם האחראי הבכיר באתר‬
‫העבודה‪.‬‬
‫‪ -1.30‬מסילה כפולה‬
‫מקום בו מותקנות ‪ 2‬מסילות רכבת או יותר ‪,‬זו בצד זו‪.‬‬
‫‪ -1.31‬מפקח‬
‫עובד רכבת או עובד של חברת פקוח מטעם הרכבת ‪,‬הממלא תפקיד של מפקח מטעם הרכבת ‪,‬על‬
‫בצוע העבודות על ידי הקבלן‪.‬‬
‫‪ -1.32‬משגיח בטיחות מסילתי‬
‫עובד רכבת שהוסמך ושתפקידו להתרכז בצפייה ברכבות המתקרבות למקום פעילות‬
‫העובד‪/‬ים ולהתריע עליהן באופן מיידי‪.‬‬
‫‪ -1.33‬משולש גדול‬
‫משולש העצירה – חופשי מכל הפרעה – תפקידו לאפשר לנהג הרכב הנוסע בדרך הניצבת למפגש‬
‫דרך מסילה לראות ללא הפרעה רכבת מתקרבת ולעצור בזמן‪.‬‬
‫‪ -1.34‬משולש קטן‬
‫משולש פינוי ‪-‬חופשי מכל הפרעה ‪-‬תפקידו לאפשר לרכב שעצר לפני המפגש( לפני שלט עצור )או‬
‫להולך רגל להבחין ברכבת מתקרבת כך שיוכל לפנות את המפגש בבטחה לפני בוא הרכבת ולגבי‬
‫הולך הרגל שיוכל לחצות את המסילה בבטחה‪.‬‬
‫‪ -1.35‬עבודה במספר מקומות בו זמנית‬
‫עבודה המתבצעת באתר במספר מקומות בו זמנית ומחייבת העסקת צופי מסילה עבור כל מקום ‪,‬‬
‫בנפרד ‪.‬האחריות לקביעת מספר צופי המסילה מוטלת על מנהל העבודה ‪,‬מטעם הקבלן‪.‬‬
‫‪ -1.36‬צו בטיחות ‪3530‬‬
‫צו בטיחות אשר הוצא ע"י מפקח עבודה ובו נקבע מה הם אמצעי הזהירות אותם צריך לנקוט ‪,‬בעת‬
‫ביצוע עבודות בקרבת מסילות רכבת‪.‬‬
‫עמוד ‪ 5‬מתוך ‪91‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫רכבת ישראל בע"מ‬
‫תאריך עדכון‪02/09/2012 :‬‬
‫‪ -1.37‬צופה מסילה‬
‫עובד קבלן אשר עבר הדרכה ייעודית בטיחותית והוסמך ברכבת ‪,‬לשמש כצופה מסילה ‪,‬למתן אזהרה‬
‫קולית מפני התקרבות רכבות לקבוצות עובדים אשר נמצאות מעבר לגדר הפרדה ‪,‬‬
‫במרחק מעל ‪ 2.35‬מ' מציר מסילה‪.‬‬
‫‪ -1.38‬ציוד מגן אישי‬
‫ציוד ייעודי כאמור בתקנות הבטיחות בעבודה ‪,‬ציוד מגן אישי‪.‬‬
‫‪ - 1.39‬קבלן‬
‫גורם חיצוני אשר מבצע עבודות במתחמי הרכבת ‪,‬עבור הרכבת ועבור גופים אחרים‪.‬‬
‫‪ -1.40‬קבלן משנה‬
‫גורם חיצוני שהוא שלוחו של הקבלן ו‪/‬או מבצע את העבודה מטעמו‪.‬‬
‫‪ -1.41‬שלט אזהרה‬
‫שלט עשוי מתכת במידות ‪ 30 X 80‬ס"מ‪ ,‬המוצב על גדר הבטיחות ועליו הכיתוב " המעבר לכיוון‬
‫המסילה אסור "‪.‬‬
‫‪ -1.42‬תחום המסילה‬
‫מרחק של ‪ 2,310‬מ' מכל צד ממרכז המסילה כפי שהוגדר בפרק ‪ 5‬לנספח הקבע ללוח הזמנים‪.‬‬
‫‪ -1.43‬תפיסת מסילה‬
‫תהליך העברת ניהול התנועה במסילה בקטע או בתחום תחנה מאחריות אגף התנועה לאחריות הממונה על‬
‫תפיסת המסילה‪.‬‬
‫עמוד ‪ 6‬מתוך ‪91‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫תאריך עדכון‪02/09/2012 :‬‬
‫רכבת ישראל בע"מ‬
‫פרק ב ' – כללי ‪.‬‬
‫‪ . 1‬נושאי בטיחות כלליים ואחריות הקבלן‪/‬החברה‬
‫‪ - 1.1‬כללי בטיחות לביצוע עבודה מסוימת אפשר שיהיו כתובים ביותר מאשר פרק אחד ולפיכך יש לקרוא בעיון‬
‫ולהתייחס אל כל הפרקים ‪.‬מודגש בזאת ‪,‬שכל האמור להלן בא להוסיף ולא לגרוע מהנדרש על פי כל דין‪.‬‬
‫‪ - 1.2‬הקבלן‪/‬החברה המבצעת ) להלן‪" :‬החברה" או "הקבלן" ( ‪,‬הינה האחראית הבלעדית לבטיחות בעבודה‬
‫בקרבת המסילות ו‪/‬או בכל אתר אחר של הרכבת בו מבוצעות העבודות או ניתנים השירותים עבור‬
‫הרכבת ‪.‬באחריותה המלאה לנקוט בכל האמצעים הנדרשים ובכללם אלו שיפורטו להלן על מנת למנוע‬
‫פגיעה ברכבת ‪,‬או פגיעה בעובדים וציוד מרכבות ‪,‬ו‪/‬או ממהלך ביצוע העבודות או השירותים ‪.‬עובדי‬
‫החברה‪/‬הקבלן לעניין ניספח בטיחות זה‪ ,‬כוללים את כל העובדים הנוטלים חלק בביצוע החוזה ובכללם‬
‫עובדיהם של קבלני המשנה של הקבלן ‪,‬לרבות עובדיהם של קבלני המשנה של קבלני משנה אלה וכד'‪.‬‬
‫‪ - 1.3‬נציג החברה המבצעת מצהיר כי ביקר במקום ביצוע העבודות וסביבותיו ובחן את דרכי הגישה אליו וכן את‬
‫כל התנאים והנסיבות הקשורים בביצוע העבודות כולל אופי הסיכונים הכרוכים בהם וכי בידו הכלים ‪,‬‬
‫האמצעים‪ ,‬החומרים ‪,‬הכישורים ‪,‬הידע וכוח האדם המתאים לבצע את העבודות תוך שמירה מלאה וקיום‬
‫אחר כל כללי הזהירות והבטיחות בעבודה בין עפ"י כל דין ‪ ,‬בין עפ"י תקנות ונוהלי הבטיחות של רכבת‬
‫ישראל בין עפ"י הוראות הממונה על הבטיחות מטעם הרכבת ‪,‬לרבות חילוץ והצלת עובדים‪.‬‬
‫אחריות החברה לוודא שכל עובדיה ומי מטעמה ‪,‬העוסקים בעבודה יקיימו את כל הוראות הבטיחות‬
‫כאמור לעיל‪.‬‬
‫‪ - 1.4‬קיום כל הוראת חוק‪ ,‬תקנה‪ ,‬תקן‪ ,‬תקנות מקומיות בנושאים ובהקשרי בטיחות ובריאות מחייבים את‬
‫הקבלן על פי דין ועל פי הסכם ההתקשרות עם חברת רכבת ישראל בע"מ‪ .‬נספח בטיחות זה‪ ,‬ההוראות‬
‫והדרישות הנגזרים ממנו‪ ,‬באים אך להשלים וכתוספת לכל הוראה חוקית מחייבת ואין בהם כדי לפתור‬
‫ו‪/‬או לגרוע ו‪/‬או לצמצם כל דרישה והוראה חוקית על פי כל דין‪.‬‬
‫‪ - 1.5‬החברה תקפיד כי אתר העבודה יהיה נקי מציוד ‪,‬פסולת וחומרים היוצרים מפגעים בטיחותיים ‪,‬גיהותיים‬
‫ואקולוגיים בכל מקרה תוודא פינויים מיד בסיום העבודה‪.‬‬
‫‪ - 1.6‬לקבלן אסור להשתמש‪/‬לתפעל פריטי ציוד של הרכבת לביצוע העבודה‪.‬‬
‫‪ - 1.7‬אין להבעיר אש במתחמי הרכבת ללא קבלת אישור בכתב מראש ובכל מקרה האחריות לנזקים שיגרמו‬
‫מהבערת אש זו תחול על הקבלן‪/‬מבצע העבודה‪.‬‬
‫‪ - 1.8‬שעות העבודה של הקבלן יקבעו עפ"י סוג העבודה אותה יש לבצע ‪,‬מיקומה ובכפוף להחלטות המנהל‪.‬‬
‫‪ - 1.9‬אין להעסיק בעבודה זו ‪,‬עובדים מתחת לגיל ‪.18‬‬
‫‪ - 1.10‬הקבלן יעסיק רק עובדים בריאים וכאלו שאינם סובלים מליקויי ראיה או שמיעה‪.‬‬
‫‪ - 1.11‬הקבלן ידריך באמצעות גורם מוסמך את עובדיו בדבר הסיכונים הכרוכים בביצוע העבודה בקרבת מסילות‬
‫הברזל ) ויחתים אותם על הצהרת הבטיחות ( ובשום מקרה לא יעסיק עובדים שלא עברו הדרכה בטיחותית‪.‬‬
‫מודגש בזאת כי חל איסור מוחלט על החלפת עובדים ) במתחמי הרכבת ( מבלי שעברו הדרכה בטיחותית‪.‬‬
‫‪ - 1.12‬הקבלן אחראי לכך כי עובדיו מצוידים בציוד מגן אישי הנדרש עפ"י תקנות הבטיחות בעבודה )ציוד מגן‬
‫אישי( התשנ"ז – ‪ ,1997‬לביצוע עבודתם‪.‬‬
‫‪ - 1.13‬באחריות הקבלן לוודא כי כל פריטי הציוד בהם משתמשים עובדיו נמצאים במצב תקין‪.‬‬
‫‪ - 1.14‬הנהלת רכבת ישראל שומרת לעצמה את הזכות להוסיף או לשנות בעתיד ‪,‬הוראות בטיחות אלו‪.‬‬
‫‪ - 1.15‬בכל מקרה בו יתורגם נספח הבטיחות לשפה אחרת ‪,‬נוסח המהדורה בעברית הוא הקובע‪.‬‬
‫עמוד ‪ 7‬מתוך ‪91‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫רכבת ישראל בע"מ‬
‫תאריך עדכון‪02/09/2012 :‬‬
‫‪ - 1.16‬חל איסור מוחלט על חסימת שדה הראיה לרכב המתקרב למפגש דרך‪-‬מסילה בלתי מוגן‪.‬‬
‫‪ - 1.17‬בכל מקרה של מצב חרום על המסילה ‪,‬יש לדווח לפיקוד הרכבת‪,‬‬
‫טלפונים ‪04-8564244 ,04-8564115 , 04-8564104‬‬
‫‪ .2‬כללי התנהגות וסיכונים לאנשים העובדים בקרבת ועל מסילות רכבת‪.‬‬
‫הקבלן חייב להיות ער לכך כי לא כל עובדיו מודעים לסיכונים בעבודה בקרבת מסילות רכבת‪.‬‬
‫‪ - 2.1‬הקבלן נדרש להזהיר את עובדיו שעליהם לנקוט באמצעי זהירות בעת שהם עובדים‪/‬חוצים מסילות‬
‫רכבת‪ .‬כמו כן נדרש הקבלן לבצע תאום מלא בטרם יתחיל עבודתו בקרבת המסילות‪.‬‬
‫‪ - 2.1.1‬אסור ללכת בין פסי המסילה ‪ .‬בלכתך לאורך המסילה יש ללכת בצד המסילה במרחק שלא‬
‫יקטן מ ‪ 2.35‬מטר ממרכז המסילה או באמצע בין שני קווי המסילות‪.‬‬
‫‪ - 2.1.2‬שים לב לתנועת רכבות‪/‬קטרים ועבודות עיתוק במסילות‪ .‬בחציה של שתיים או יותר מסילות‬
‫סמוכות‪ ,‬יש לשים לב לאפשרות של תנועת נייד רכבתי בשני הכיוונים בו זמנית‪.‬‬
‫‪ - 2.1.3‬חצה את המסילה רק כאשר המסילה פנויה והראות טובה משני הצדדים‪.‬‬
‫‪ - 2.1.4‬כדי לעבור מסילה ‪,‬התפוסה ע"י קרונות עומדים ‪,‬ניתן להשתמש במעבר של קרון הנוסעים‪.‬‬
‫‪ - 2.1.5‬בעקיפת טור קרונות או קטרים ‪,‬יש לעבור במרחק שאינו קטן מ ‪ 10 -‬מטר מהם‪.‬‬
‫‪ - 2.1.6‬בצאתך ממבנה הנמצא ע"י מסילה ‪,‬או בין מסילות ‪,‬וודא תחילה שאין תנועת נייד רכבתי על‬
‫המסילה‪.‬‬
‫‪ - 2.1.7‬אסור לעבור במרוצה את המסילה לפני נייד רכבתי הנמצא בתנועה על המסילה‪.‬‬
‫‪ - 2.1.8‬אסור לעבור את המסילה מתחת לקרון רכבת עומד או כל נייד רכבתי‪.‬‬
‫‪ - 2.1.9‬אסור לעבור בין קרונות העומדים על המסילה ‪,‬אם המרחק ביניהם קטן מ ‪ 20 -‬מטר‪.‬‬
‫‪ - 2.1.10‬אסור לדרוך או להתיישב על פס מסילה‪.‬‬
‫‪ – 2.1.11‬אם " נלכדת " בין שתי רכבות הנמצאות בתנועה ‪,‬שכב על הקרקע בין המסילות עם הפנים‬
‫למטה‪.‬‬
‫‪ - 2.1.12‬לתשומת לבך ‪:‬רוחב נייד רכבתי גדול מרוחב הפסים ‪,‬לפיכך בעת שנייד רכבתי נוסע ‪,‬יש‬
‫לעמוד במרחק בטחון של ‪ 2.35‬מ' לפחות מציר המסילה‪.‬‬
‫‪ - 2.1.13‬אסור בהחלט לעלות או לרדת ממדרגות קטרים ‪,‬קרוניות או קרונות תוך כדי נסיעה‪.‬‬
‫‪ - 2.1.14‬בכל מקום בו יש גשר הולכי רגל עילי \או מעבר הולכי רגל תת‪-‬קרקעי נדרש להשתמש בהם‬
‫לצורך מעבר‪.‬‬
‫‪ - 2.1.15‬המעבר בין רציפים דרך מסילות אסור!!!‬
‫‪ - 2.2‬הקבלן יוודא כי עובדיו לא יתקילו את המסילות ) או את קרבת המסילות ( עם ציודם‪.‬‬
‫‪ .3‬הגנה על עובדים‪.‬‬
‫עמוד ‪ 8‬מתוך ‪91‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫רכבת ישראל בע"מ‬
‫תאריך עדכון‪02/09/2012 :‬‬
‫‪ - 3.1‬עבודות במרחק קטן מ ‪ 5‬מטרים ממרכז המסילה הפעילה יתבצעו בהתאם לדרישות צו הבטיחות ‪3530‬‬
‫שהוצא ע"י אגף הפיקוח על העבודה ) פרק י"ט בנספח זה ( או כל צו אחר שיבוא במקומו‪.‬‬
‫‪ - 3.2‬ממונה הבטיחות הרכבתי‪ ,‬בהתאם לתכולת העבודות בקרבת המסילה ועפ"י תוכנית הבטיחות והערכת‬
‫הסיכונים של העבודות המתוכננות להתבצע‪ ,‬ישקול מתן פקודת זהירות לצורך הגנה על העובדים‪.‬‬
‫‪ – 3.3‬צווי פקודת הזהירות תתבצע עפ"י הוראות הפעלת הרכבת‪.‬‬
‫‪ – 3.4‬בהתקרבות רכבת או קבלת אות התראה ממשגיח בטיחות מסילתי‪ ,‬על ראשי צוותים‪/‬מנהלי עבודה‬
‫לדאוג לפינוי מיידי של כל קבוצת העובדים וציודם מתחום המסילה‪ .‬על קבוצת העובדים לעמוד בצד‬
‫במקומות בטוחים כך שלא תהיה צפויה להם כל סכנה מרכבות חולפות במסילות הסמוכות למקום‬
‫העבודה או במסילות מקבילות מבלי שישימו לב אליהן‪.‬‬
‫‪ – 3.5‬על הקבלנים העובדים בקרבת המסילה להיערך לאפשרות להתקנת שלטי אזהרה עפ"י הפרוט הבא‪:‬‬
‫גובה השלטים עליהם יותקנו השלטים הבודדים כ – ‪ 2.00 – 1.90‬מטר‪.‬‬
‫עמוד ‪ 9‬מתוך ‪91‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫רכבת ישראל בע"מ‬
‫תאריך עדכון‪02/09/2012 :‬‬
‫‪ – 3.6‬בגמר העבודה על מנהל העבודה ‪ /‬ראש הצוות בשיתוף ובתאום עם משגיח הבטיחות‪ ,‬הסרת שלטי‬
‫האזהרה‪.‬‬
‫‪ – 3.7‬מקום הצבת משגיח בטיחות מסילתי ייקבע בהתאם לתנאי השטח ובמקום שממנו ניתן יהיה להבחין ברכבת‬
‫המתקרבת ולהתריע בפני הקבוצה על התקרבותה‪ .‬במידה ולא ניתן למלא תנאי זה‪ ,‬יש להציב יותר ממשגיח‬
‫בטיחות מסילתי אחד‪.‬‬
‫‪ – 3.8‬כל עובד מעובדי הקבוצה ירים את ידו כאות כלפי הנהג שאכן שמע את אזהרתו‪ .‬משגיח בטיחות מסילתי‬
‫אשר נמצא בקרבת המסילה ושומע את צפירות הנהג יציג לנהג הרכבת המתקרבת אות כי הכול תקין‬
‫למעבר הרכבת‪.‬‬
‫‪ – 3.9‬במידה ומשגיח בטיחות מסילתי מבחין בסכנה כלשהי מצד הרכבת המתקרבת ) לא נשמעות צפירות‪ ,‬או‬
‫צמצום מהירות הרכבת‪ ,‬או שיש צורך לעצור את הרכבת לפני מקום העבודה וכד' ( עליו להזהיר את‬
‫הקבוצה‪ ,‬באמצעות חצוצרה ואת נהג הרכבת באמצעות הצגת האותות המתאימים‪ .‬במקרה זה ראש‬
‫הצוות ‪ /‬מנהל העבודה ידאג לפינוי מיידי של העובדים יחד עם הכלים והציוד מתחום המסילה‪.‬‬
‫‪ – 3.10‬בתנאי ראות לקויים או קשים ) כמו אובך‪ ,‬מזג אוויר סוער‪ ,‬גשם חזק וכד' ( כשלא ניתן להבחין באותות‬
‫ממרחק‪ ,‬המאפשר עצירת הרכבת לפני מקום העבודה‪ ,‬על ראש הצוות ‪ /‬מנהל העבודה ו‪/‬או משגיח בטיחות‬
‫מסילתי להפסיק את העבודה במקום באופן מיידי עד להיווצרות תנאים המאפשרים את חידושה‪.‬‬
‫‪ .4‬ציוד מגן אישי‪.‬‬
‫‪ – 4.1‬הקבלן‪/‬מבצע העבודה מחויב לעבוד עפ"י תקנות הבטיחות בעבודה )ציוד מגן אישי(‪,‬‬
‫התשנ"ז ‪.1997‬‬
‫‪ – 4.2‬כל העובדים במתחמי הרכבת ילבשו אפודה זוהרת תקנית‪.‬‬
‫‪ .5‬הדרכת עובדים‪.‬‬
‫‪ - 5.1‬תמיד לפני תחילת ביצוע עבודה יערך מפגש בין מזמין העבודה‪ ,‬ממונה הבטיחות הרכבתי מאגף‬
‫הפיקוח על הבטיחות בר"י ‪,‬הקבלן המבצע וגורמים נוספים )עפ"י שיקול דעתו של ממונה הבטיחות(‪.‬‬
‫בפגישה יימסרו הוראות בטיחות כלליות וייחודיות לביצוע העבודה )לרבות נספח הבטיחות(‪.‬‬
‫‪ - 5.2‬האחריות לתאום המפגש עם ממונה הבטיחות מוטלת על הקבלן מבצע העבודה‪.‬‬
‫‪ - 5.3‬קבלת הדרכת בטיחות וחתימה על הצהרת בטיחות הינם תנאי לתחילת ביצוע העבודה‪.‬‬
‫‪ -5.4‬במידה והקבלן מבצע עבודה אחרת מזו שעליה הודרך‪ ,‬באחריותו לעבור תדרוך בטיחותי חוזר אצל‬
‫ממונה הבטיחות הרכבתי‪.‬‬
‫‪ - 5.5‬אין לבצע כל עבודות )תחזוקה‪/‬שיפוצים( חשמל‪/‬מים‪/‬תקשורת במתחמי הרכבת ‪,‬אלא אם כן בוצע‬
‫תאום מלווה בהדרכת בטיחות מקדימה עם הגורמים המקצועיים הרלוונטיים ורק לאחר קבלת אישור‬
‫בכתב מהם‪.‬‬
‫עמוד ‪ 10‬מתוך ‪91‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫רכבת ישראל בע"מ‬
‫תאריך עדכון‪02/09/2012 :‬‬
‫‪ .6‬תנאי ראיה במפגשי דרך‪-‬מסילה‪.‬‬
‫תנאי הראייה במפגשי דרך מסילה מוגדרים עפ"י שני קריטריונים ושילוב ביניהם )משולש גדול ומשולש קטן(‪.‬‬
‫מחובת הקבלן לוודא באופן שוטף כי לא יונחו כלים ‪,‬ציוד וחומרים כלשהם במקום אשר יש בו כדי להסתיר‬
‫את משולשי הראייה הנדרשים ‪,‬במפגש מכוון הדרך החוצה לכוון המסילה כדי שניתן יהיה לראות רכבת‬
‫מתקרבת למפגש‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪ - 6.1‬על הקבלן לסמן על כל תוכנית ביצוע את משולשי הראייה במפגשי רכבת מסילה שבתחומי קטע‬
‫העבודה שבאחריותו‪.‬‬
‫‪ - 6.2‬על חברת הפיקוח לוודא זאת וכאשר נוצרת חסימה של שדה ראייה לכוון המסילה לרכבים המתקרבים‬
‫למפגש ‪,‬עליו להורות לקבלן לפנות את החסימה לאלתר‪.‬‬
‫‪ - 6.3‬חל איסור מוחלט על מעבר של משאיות וציוד מכני כבד של קבלנים אשר עובדים עבור הרכבת‬
‫במפגשי דרך מסילה המוגנים באמצעות תמרור בלבד‪.‬‬
‫‪ .7‬עבודות חמות ) ריתוך‪ ,‬השחזה‪ ,‬ליטוש‪ ,‬חיתוך‪ ,‬הלחמה‪ ,‬ביטומן חם וכדומה (‪.‬‬
‫‪ - 7.1‬כללי‬
‫שריפות רבות מתרחשות כתוצאה מעבודה לא זהירה ואי הקפדה על כללי בטיחות אש‪.‬‬
‫הוראה זו באה להתוות הליך בדיקה ובקרה‪ ,‬לפני ובעת ביצוע עבודה חמה במתחמי הרכבת‪ ) ,‬מוסכים‪,‬‬
‫תחנות נוסעים‪ ,‬בשטחים פתוחים‪ ,‬בקרבת ועל מסילות הרכבת וכדומה ( וזאת בכדי לצמצם למינימום‬
‫את הפוטנציאל לשריפה כתוצאה מעבודה זו‪ ,‬על כל המשתמע מכך‪.‬‬
‫‪ - 7.2‬הוראות בטיחות‬
‫‪ - 7.2.1‬את העבודות החמות יבצע עובד שעבר הדרכת בטיחות והוסמך לביצוע העבודה‬
‫על ידי מנהלו הישיר‪ ,‬העובד עבר הדרכת בטיחות בשנה האחרונה והוא מכיר הסיכונים‬
‫בעבודה ודרישות סעיף זה ויודע להתמודד עם סיכונים אלה‪.‬‬
‫‪ - 7.2.2‬העבודות החמות תבוצענה תוך שימוש בציוד מגן אישי תקין‪ ,‬תקני ומתאים לאופי‬
‫העבודה )כמפורט בהמשך(‪.‬‬
‫‪ - 7.2.3‬ציוד החיתוך‪/‬ריתוך‪/‬הלחמה‪/‬השחזה‪/‬הליטוש‪/‬מבערים וכדומה תקינים לביצוע העבודה‪.‬‬
‫‪ - 7.2.4‬לפני ביצוע עבודה באש גלויה יש לבדוק את שטח העבודה ולוודא ‪:‬‬
‫א‪ .‬שמקום העבודה נבדק וננקטו אמצעי זהירות למניעת שריפות‪.‬‬
‫ב‪ .‬במקומות בהם יש צמחייה יבשה‪/‬קוצים או חומר דליק אחר‪ ,‬על העובד המבצע לוודא‪ ,‬לפני‬
‫ביצוע העבודה החמה‪ ,‬כי החומר הדליק והצמחייה היבשה הורחקו מהמקום למרחק של‬
‫‪ 10‬מטרים לפחות‪.‬‬
‫‪ - 7.2.5‬יש לוודא המצאות ציוד כיבוי )מטף אבקה‪ ,‬שמיכת כיבוי או ברז עם צינור( במרחק שאינו‬
‫עולה על ‪ 3‬מטר ממקום ביצוע העבודה‪.‬‬
‫‪ - 7.2.6‬ננקטו אמצעי זהירות בטווח של ‪ 10‬מטר ממקום העבודה ‪:‬‬
‫א‪ .‬הרצפה‪/‬הקרקע נקייה מחומרים דליקים )קוצים‪ ,‬עצים‪ ,‬עיתונים‪ ,‬קרטונים וכדומה(‪.‬‬
‫ב‪ .‬הרצפה‪/‬קרקע העשויה מחומר דליק תכוסה ביריעות חסינות אש או לוחות מתכת‪.‬‬
‫ג‪ .‬במידה ויש חומרים דליקים )עיתונים‪ ,‬קוצים‪ ,‬משטחים‪ ,‬חבית סולר וכדומה(‪ ,‬ברדיוס‬
‫של ‪ 10‬מטר‪ ,‬יש לכסות אותם ביריעות חסינות אש או לוחות מתכת או מחומר אחר‬
‫או לחליפין לפנות אותם‪.‬‬
‫ד‪ .‬נוזלים דליקים הורחקו מאזור העבודה‪.‬‬
‫ה‪ .‬חומרים דליקים אחרים מכוסים‪.‬‬
‫ו‪ .‬במקום נמצא מטף אבקה ‪ 6‬ק"ג וצופה האש יודע להפעילו‪.‬‬
‫‪ - 7.2.7‬קיים אישור בכתב של האחראי על העבודה במקום‪ ,‬בצרוף טופס הבדיקה )מצורף(‪,‬‬
‫לפני תחילת העבודה‪.‬‬
‫‪ - 7.2.8‬חל איסור מוחלט על ביצוע עבודות חמות במרחק של פחות מ‪ 6 -‬מטרים מציר המסילה‪ ,‬בזמן‬
‫מעבר רכבות מובילות חומ"ס על המסילות המקבילות )חובה לתאם עם הפיקוד(‪.‬‬
‫‪ - 7.2.9‬ביצוע עבודות חמות בקטעים תעשנה רק לאחר תאום וקבלת אישור של ממונה תחזוקת‬
‫מסילות הנוגע בדבר‪.‬‬
‫עמוד ‪ 11‬מתוך ‪91‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫רכבת ישראל בע"מ‬
‫תאריך עדכון‪02/09/2012 :‬‬
‫‪ - 7.3‬במהלך העבודה‬
‫‪ - 7.3.1‬במהלך העבודה‪ ,‬יוצב ליד המבצע‪ ,‬אדם נוסף‪" ,‬צופה אש"‪ ,‬אשר תפקידו להשגיח כל‬
‫עת ביצוע העבודה‪ ,‬כי אש או ניצוצות אינם מתפשטים‪.‬‬
‫‪ - 7.3.2‬יש להקפיד ששטח העבודה מאוורר היטב‪ ,‬ושהעובדים אינם נחשפים לגזים הנפלטים‬
‫מתהליך העבודה באש גלוייה‪.‬‬
‫‪ - 7.4‬לאחר ביצוע העבודה‬
‫‪ - 7.4.1‬מתפקידו של "צופה האש" לוודא ולהשגיח שלא נותרו מקורות להצתה בסביבת העבודה‪,‬‬
‫במשך ‪ 30‬דקות לפחות‪ ,‬מתום ביצוע העבודה‪.‬‬
‫‪ - 7.4.2‬בסיום העבודה יש לוודא שכל החלקים החמים אינם מהווים פוטנציאל לשריפה‪ ,‬במידת‬
‫הצורך יש לקרר אותם במים‪ .‬אין להשאיר חלקים חמים ללא השגחה‪.‬‬
‫‪ - 7.4.3‬אם פורצת שריפה תוך כדי עבודה או בסיומה‪ ,‬חובה לאתר את מקור האש ולכבות‬
‫אותה‪ ,‬במקביל להודיע למנהל האזור‪ /‬מנהל התחנה הקרובה‪/‬פיקוד הרכבת‪.‬‬
‫‪ - 7.5‬ציוד מגן אישי‬
‫‪ - 7.5.1‬ציוד מגן אישי שבו יצוידו וישתמשו העובדים יהיה בכפוף לאופי העבודה שהם מבצעים ובכפוף‬
‫לתקנות הבטיחות בעבודה ציוד מגן אישי ועריכת הסיכונים הייעודי‪.‬‬
‫‪ - 7.5.2‬באחריות כל עובד לוודא כי ציוד מגן אישי בו הוא משתמש נמצא במצב תקין ואם לא‪ ,‬עליו‬
‫להחליפו‪.‬‬
‫‪ -7.5.3‬לא יבצע עובד כל עבודה שהיא ללא שימוש בציוד מגן אישי מתאים‪.‬‬
‫עמוד ‪ 12‬מתוך ‪91‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫תאריך עדכון‪02/09/2012 :‬‬
‫רכבת ישראל בע"מ‬
‫‪ - 7.6‬טופס הרשאה לביצוע עבודות באש גלויה עבור קבלנים ועובדי קבלן‪.‬‬
‫רכבת ישראל‬
‫אישור לביצוע עבודה באש גלוייה‪/‬חמה‬
‫בדיקת אמצעי זהירות הכרחיים ע"י מזמין העבודה‬
‫אזור ‪_____________________ :‬‬
‫לפני חתימת כרטיס זה המהווה אישור לעבודה‪ ,‬על‬
‫המפקח )האחראי על העבודה( לבדוק את אזור‬
‫העבודה המיועד ולוודא שננקטו אמצעי הזהירות‬
‫המפורטים מטה‪:‬‬
‫סוג העבודה‪_________________ :‬‬
‫מערכת מתזים‪/‬ספרינקלרים פועלת‪.‬‬
‫___________________________‬
‫ציוד חיתוך וריתוך תקינים‪ ,‬כנ"ל לגבי ציוד הלחמה‬
‫וכדומה‪.‬‬
‫תאריך‪____________ :‬‬
‫המקום נבדק‪ ,‬ננקטו אמצעי זהירות‬
‫למניעת שריפות‪ ,‬כמפורט בצד שמאל‪,‬‬
‫והעבודה מתואמת עם המנהל‬
‫האחראי באזור‪ .‬ניתן אישור לעבודה זו‪.‬‬
‫הרצפה נקייה מחומרים דליקים‪.‬‬
‫חתימת האחראי לעבודה ‪__________ :‬‬
‫רצפה עשויה מחומר דליק המכוסה ביריעות חסינות‬
‫אש או לוחות מתכת‪.‬‬
‫אמצעי זהירות בטווח של ‪ 10‬מטר ממקום העבודה‬
‫נוזלים דליקים הורחקו מאזור העבודה‪.‬‬
‫תוקף האישור פג בתאריך‪_________ :‬‬
‫חומרים דליקים אחרים מכוסים ביריעה חסינת אש או‬
‫לוחות מתכת‪.‬‬
‫כל הפתחים ברצפה ובקירות סגורים‪.‬‬
‫בדיקה סופית )נעשית ע"י המזמין‪/‬מנהל‬
‫העבודה(‬
‫אזור העבודה ואזורים הסמוכים לו שחום‬
‫וניצוצות עלולים היו להתפשט אליהם )כגון‬
‫קומות מעל או מתחת או מעבר לקירות(‬
‫נבדקו במשך ‪ 30‬דקות לפחות לאחר סיום‬
‫העבודה‪ ,‬ונמצאו בטוחים מפני פריצת‬
‫שריפות‪.‬‬
‫בעבודות גובה יש לפרוס יריעה חסינת אש מתחת‬
‫למקום ביצוע העבודה‪.‬‬
‫מטף ‪ 6‬ק"ג אבקה וידע בהפעלתו‪.‬‬
‫חומרי בניה אינם מחומר דליק ואין בהם‬
‫כיסוי או בידוד או מבודדים דליקים‪.‬‬
‫קיים אדם נוסף המתפקד כצופה אש‪.‬‬
‫חתימת האחראי לעבודה‪_________ :‬‬
‫הציוד הנלווה נקי מחומרים דליקים‪.‬‬
‫הורחקו קוצים ועשבים יבשים מאזור העבודה‪.‬‬
‫עמוד ‪ 13‬מתוך ‪91‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫רכבת ישראל בע"מ‬
‫תאריך עדכון‪02/09/2012 :‬‬
‫‪ .8‬הפסקת עבודה ‪,‬בגין חריגה מהוראות בטיחות‪.‬‬
‫‪ - 8.1‬באתר עבודה בו נמצאו ליקויים בטיחותיים חמורים ‪,‬נתונה הסמכות למפקח‪/‬ממונה בטיחות ‪,‬להפסיק‬
‫באופן מיידי את ביצוע העבודה ‪,‬בין היתר במקרים הבאים‪:‬‬
‫‪ - 8.1.1‬במקרים בהם נראה למנהל‪/‬מפקח ‪/‬ממונה על הבטיחות בעבודה‪ ,‬כי בשטח יש ליקויים‬
‫בטיחותיים חמורים ואי הפסקה מיידית של העבודה באתר עלולה להסתיים בתאונה‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪ - 8.1.2‬באתר קיימים מפגעים בטיחותיים חמורים ומנהל העבודה או החברה אינם משתלטים על‬
‫הנעשה באתר העבודה ‪,‬ו‪/‬או אינם פועלים מיידית ‪,‬באופן משביע רצון לשיפור מצב הבטיחות‬
‫באתר‪.‬‬
‫‪ - 8.1.3‬אי מלוי הנחיות בטיחות כתובות‪.‬‬
‫‪ - 8.2‬באתר העבודה בו הופסקה העבודה ‪,‬תחודש העבודה רק לאחר תיקון המצב וקבלת דווח בכתב‬
‫מהקבלן על תיקון הליקויים שבגינם הופסקה העבודה‪.‬‬
‫‪ - 8.3‬כל המשמעויות הנובעות מהפסקת העבודה כאמור לעיל ‪,‬יחולו על הקבלן‪.‬‬
‫‪ .9‬קנסות בגין חריגה מהוראות בטיחות‪.‬‬
‫‪ - 9.1‬בגין כל מעשה או מחדל אשר חורגים מכללי הבטיחות והזהירות על פי כל דין ו‪/‬או על פי נספח‬
‫בטיחות זה ו‪/‬או על פי הנחיות המהנדס ו‪/‬או בא כוחו ו‪/‬או המפקח ו‪/‬או ממונה הבטיחות‬
‫)להלן‪" :‬החריגה"( ישלם הקבלן לרכבת קנס כמפורט בסולם הקנסות שבפרק י"ח לנספח זה ‪,‬לכל יום‬
‫או חלק ממנו ‪,‬החל ממועד החריגה ועד לביטול החריגה על‪-‬ידי הקבלן‪) .‬ראה סולם קנסות בנספח זה(‪.‬‬
‫‪ - 9.2‬אין בהטלת קנס או בתשלומו ‪,‬כדי לגרוע מכוחו של המהנדס ו‪/‬או בא כוחו ו‪/‬או המפקח ו‪/‬או ממונה‬
‫הבטיחות לאחוז בכל אמצעי אחר או נוסף לשם הבטחת תיקון ליקוי הבטיחות ‪,‬ובכלל זה ‪,‬להורות על‬
‫הפסקת העבודה באתר‪.‬‬
‫‪ - 9.3‬אין בתשלום קנס שהוטל כאמור ‪,‬כדי לגרוע מאחריותו של הקבלן לכל עבודה הנעשית בניגוד לכללי‬
‫הבטיחות או מחובתו לתקן כל ליקוי או חריגה מהוראות הבטיחות‪.‬‬
‫עמוד ‪ 14‬מתוך ‪91‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫רכבת ישראל בע"מ‬
‫תאריך עדכון‪02/09/2012 :‬‬
‫‪ .10‬היערכות לאירועי חירום‪.‬‬
‫פרק זה יציג את הדרישות ‪,‬האחריות ודרכי הפעולה והתגובה לאירועי חירום‪ .‬בנוסף לנוהל הדיווח הפנימי של‬
‫הקבלן לאירועי חירום ‪,‬על הקבלן להעביר לידי רכבת ישראל את כל הדיווחים הרלבנטיים לאירוע ‪,‬לרבות‬
‫דיווחים בדבר תאונות ואירועי "כמעט וקרה‪".‬‬
‫הגדרות‪:‬‬
‫אירוע חירום ‪ -‬כל אירוע לא מתוכנן אשר השפעתו ותוצאותיו פוגעות או בעלות פוטנציאל פגיעה באדם‪ ,‬בסביבה‬
‫או באינטרסים העסקיים של רכבת ישראל‪) ,‬כגון ‪:‬דליקה ‪,‬פיצוץ ‪,‬שפך חומר מסוכן ‪,‬פליטת גזים‬
‫מסוכנים ‪,‬תאונת דרכים וכיו"ב‪(.‬‬
‫כמעט וקרה‪/‬כמעט תאונה ‪ -‬אירוע בטיחות המתרחש בעקבות התפתחות גורמים אופייניים לתאונה‪,‬אך‬
‫מסתיים ללא נזק לאדם ‪,‬לרכוש או לסביבה‪.‬‬
‫רשימת קשר ‪ -‬רשימה בדוקה ועדכנית של כל הגורמים בעלי תפקיד במערך התגובה לחירום של צוות הקבלן‪.‬‬
‫חזרה לתקינות ‪ -‬קריאה‪/‬הודעה המציינת כי מצב החירום הסתיים והאתר שב וחזר להיות בטוח ‪.‬אפשר לחזור‬
‫למשימות עבודה רגילות‪.‬‬
‫‪ - 10.1‬נוהל דיווח אירוע חירום‪.‬‬
‫‪ - 10.1.1‬בהתרחש אירוע חירום באתר העבודה ‪,‬חובה על הראשון שמבחין בכך לדווח באופן מיידי למוקד‬
‫החירום באתר העבודה למנהל האתר ולרכבת ישראל באמצעות כל אמצעי זמין ) טלפון ‪,‬מכשיר‬
‫קשר נייד ‪,‬רץ‪/‬שליח(‪.‬‬
‫‪ - 10.1.2‬באתר יפורסמו באופן גלוי וברור דרכי ההתקשרות למוקדי החירום ‪.‬מידע זה אף ייכלל בהדרכת‬
‫הבטיחות להתמצאות שתועבר לעובדים ובתמצית ההדרכה שתימסר בכתב לכל עובד קבלן‪.‬‬
‫‪ - 10.1.3‬עיקרי הדיווח הראשוני והמיידי יכללו בצורה ברורה וקצרה את פרטי המידע להלן ‪:‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫מקום התרחשות האירוע‪.‬‬
‫מה קרה או קורה‪.‬‬
‫מתי קרה או זוהה האירוע‪.‬‬
‫מי או מה מעורבים באירוע )אנשים ‪,‬נפגעים ‪,‬ציוד או חומרים(‪.‬‬
‫מדוע קרה ‪,‬סיבה אפשרית לאירוע‪.‬‬
‫מוסר הדיווח ‪,‬המדווח ופרטיו‪.‬‬
‫מקבל הדיווח ‪,‬המדווח ופרטיו‪.‬‬
‫‪ - 10.1.4‬חל איסור בתכלית למסור כל מידע או לקיים שיחות בנושא האירוע ומהלכו עם או בנוכחות‬
‫גורמים חיצוניים ‪,‬לרבות התקשורת ‪.‬במקרה ועולה הצורך לכך ‪,‬יש להפנות שאלות של גורמי חוץ‬
‫לאנשי הנהלת רכבת ישראל או האתר‪.‬‬
‫עמוד ‪ 15‬מתוך ‪91‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫רכבת ישראל בע"מ‬
‫תאריך עדכון‪02/09/2012 :‬‬
‫‪ - 10.2‬תכנית תגובה בחירום‪.‬‬
‫‪ - 10.2.1‬הקבלן ירענן במסגרת תכנית הבטיחות שלו את תכנית התגובה בחירום‪.‬‬
‫‪ - 10.2.2‬תכנית הבטיחות של הקבלן תתייחס ותכלול נהלים מתאימים לכל מצב חירום הניתן לצפייה‬
‫באופן סביר ועלול לנבוע מאופי וסוג הפעילות של הקבלן בסביבת העבודה הנתונה‪.‬‬
‫‪ - 10.2.3‬בתכנית תגובה בחירום כאמור ‪,‬באחריות הקבלן ‪,‬עובדיו והעובדים מטעמו‪,‬לנהוג בתרחישים‬
‫השונים כמפורט להלן‪:‬‬
‫היערכות פגיעה חמורה או אובדן חיים‪.‬‬
‫א‪ .‬במקרה של תאונה חמורה ‪,‬יש לדווח מיידית למוקד החירום של האתר ולרכבת ישראל ולהגיש‬
‫לנפגע‪/‬ים עזרה ראשונה‪.‬‬
‫ב‪ .‬הצוות הרפואי ומגישי עזרה ראשונה של הקבלן יתגייסו לסייע במצבים חמורים ו‪/‬או מסכני חיים‪.‬‬
‫ג‪ .‬הזעקה של כוחות הצלה ורפואה חיצוניים תבוצע על‪-‬ידי מוקד החירום אשר יסייע בהכוונת הכוחות‬
‫למקום האירוע‪.‬‬
‫ד‪ .‬יש לפנות את שטח האירוע מכל גורם בלתי נדרש הנמצא במקום‪.‬‬
‫ה‪ .‬יש להגיש עזרה ולסייע לכוחות החילוץ וההצלה על‪-‬פי הצורך‪.‬‬
‫ו‪ .‬לאחר פינוי הנפגעים ‪,‬אין לשנות ‪,‬להזיז או לפנות פריטים מזירת האירוע ללא אישור והוראה‬
‫מפורשים מגורם מוסמך של הקבלן‪.‬‬
‫ז‪ .‬הקבלן יקיים בכל מקרה תחקור האירוע מטעמו ‪,‬זאת בסמוך מאוד למועד האירוע אך לא יאוחר מ ‪- 24‬‬
‫שעות מתום התרחשות האירוע ‪.‬תיעוד התחקור יועבר במלואו לגורמי הבטיחות של חברת הניהול‪ /‬פיקוח‬
‫ולרכבת ישראל‪.‬‬
‫ח‪ .‬בכל מקרה של אזעקת כוחות רפואה חיצוניים ‪,‬על הקבלן לידע את מוקד החירום באתר ‪,‬במטרה‬
‫להבטיח כניסה של כוחות הרפואה לאתר והכוונתם‪.‬‬
‫ט‪ .‬בפינוי עובד קבלן לקבלת עזרה רפואית חיצונית ‪,‬יתלווה לנפגע נציג מטעם הקבלן להבטחת קליטתו‬
‫במיתקן רפואי ולצורך דיווח לקבלן ו‪/‬או לחברת הניהול ולרכבת ישראל על מצב הטיפול בנפגע‪.‬‬
‫‪ - 10.3‬חזרה לפעילות‪.‬‬
‫‪ - 10.3.1‬חזרה לפעילות עבודה שגרתית בתום אירוע חירום תוכרז על‪-‬ידי נציגי רכבת ישראל בלבד ‪,‬או‬
‫על‪-‬ידי חברת הניהול ‪ /‬פיקוח באתר‪.‬‬
‫‪ - 10.3.2‬הודעת "חזרה לתקינות" תועבר לכל הקבלנים ולגורמי הניהול ברמות השונות באתר‪ .‬העברת‬
‫המידע לעובדים והחזרתם לעבודה תתבצע באחריות הקבלן לאחר קבלת ההודעה‪.‬‬
‫עמוד ‪ 16‬מתוך ‪91‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫רכבת ישראל בע"מ‬
‫תאריך עדכון‪02/09/2012 :‬‬
‫‪ - 10.4‬חקירה ודיווח אירועי בטיחות‪.‬‬
‫‪ - 10.4.1‬חקירה ודיווח תאונות ותקריות בטיחות ‪,‬מטרתם לקדם הפקת לקחים ומניעת הישנות אירועים‬
‫דומים בעתיד ‪,‬על‪-‬ידי זיהוי גורמי התאונה והטיפול בהם ‪.‬בדרך זו פועל הקבלן להפחתת מספר‬
‫הפגיעות והמחלות התעסוקתיות ו‪/‬או לצמצום חומרת הפגיעות ונזקי הרכוש‪.‬‬
‫‪ - 10.4.2‬חקירה ודיווח‬
‫א‪ .‬כל אירוע בטיחות ו‪/‬או תקרית " כמעט וקרה " אשר כתוצאה מהם נגרם או עלול היה להיגרם‬
‫אובדן חיים ‪,‬פגיעת גוף ‪,‬מחלה ‪,‬פגיעה בסביבה או נזק לרכוש וציוד‪,‬חייב להיבדק ולהיחקר‬
‫לשורש הגורמים שהביאו לאירוע‪.‬‬
‫ב‪ .‬גורמי הבטיחות של הקבלן יקיימו תחקיר בטיחות לכל אירוע באתר של החברה שהסתיים‬
‫באבדן חיים ‪,‬פגיעת גוף או מחלה קשים או נזק משמעותי לרכוש ‪.‬הליך זה יתבצע על‪-‬פי נהלי‬
‫הקבלן לעניין זה‪.‬‬
‫ג‪ .‬הקבלן או נציגיו יקיימו תחקיר בטיחות לכל אירוע שלא ייחקר על‪-‬ידי נציגי רכבת ישראל‪.‬‬
‫כמו כן יקיים הקבלן תחקיר גם לאירועים קשים כאמור בפסקה ב' לעיל על‪ -‬פי דרישת נציגי‬
‫רכבת ישראל ‪.‬בכל תחקיר אירוע בטיחות על‪-‬ידי הקבלן ישתתף נציג רכבת ישראל על‪-‬פי‬
‫קביעתה‪.‬‬
‫ד‪ .‬כל חקירת אירוע בטיחות תתקיים מיד לאחר האירוע ותסוכם בכתב במועד הקרוב ביותר‬
‫האפשרי‪.‬‬
‫ה‪ .‬חובתו של הקבלן לדווח על‪-‬פי כל דין לרשויות השונות על אירועי בטיחות בקרב עובדיו‪.‬‬
‫ו‪ .‬כל חקירת אירוע תתועד ותסוכם בדו"ח כתוב על‪-‬פי נוהל קבוע בנהלי רכבת ישראל או בתכנית‬
‫הבטיחות של הקבלן ‪.‬הסיכום והתיעוד יבוצעו בצמוד לסיום החקירה‪.‬‬
‫דו"ח חקירה שהתבצעה על‪-‬ידי הקבלן יועבר עם סיכומו לגורמי הבטיחות של רכבת ישראל‪.‬‬
‫ז‪ .‬חקירות בטיחות ‪,‬בין אם על‪-‬ידי הקבלן ובין אם על‪-‬ידי רכבת ישראל ‪,‬תתקיימנה ללא כל קשר‬
‫לקיום חקירה מקבילה על‪-‬ידי כל גורם חיצוני אחר) אגף הפיקוח על העבודה ‪,‬משטרה וכיו"ב‪(.‬‬
‫ח‪ .‬כל מידע לגורם חוץ בדבר מהלך החקירה ‪,‬מסקנות ‪,‬תוצאות וכיו"ב ‪,‬יהיו אך ורק על‪-‬ידי גורמי‬
‫הבטיחות או דובר מטעם רכבת ישראל ‪.‬אסור בתכלית על כל גורם אחר ‪,‬להעביר במודע או‬
‫באקראי כל מידע כזה לגורמי חוץ‪.‬‬
‫עמוד ‪ 17‬מתוך ‪91‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫רכבת ישראל בע"מ‬
‫תאריך עדכון‪02/09/2012 :‬‬
‫פרק ג ' – בטיחות בבניה ובניה הנדסית בקרבת מסילות רכבת ‪.‬‬
‫‪ .1‬נושאי בטיחות כלליים ואחריות הקבלן‪/‬החברה‪.‬‬
‫מודגש בזאת כי על פי תקנות הבטיחות בעבודה )עבודות בנייה(‪ ,‬התשמ''ח ‪ ,1988 -‬אחראיות על‬
‫הבטיחות בעבודה בעת ביצוע עבודות בנייה מוטלת על מבצע הבנייה ומנהל העבודה ‪ -‬האחראי על‬
‫הבטיחות מטעמו‪.‬כל האמור להלן בא להוסיף ולא לגרוע מהנדרש על פי כל תקנה ו‪/‬או חוק‪.‬‬
‫‪ .2‬תנאים לעבודה ואחריות בקרבת מסילות‪.‬‬
‫‪ - 2.1‬עבודה של קבלן בקרבת מסילה פעילה מחייבת עמידת הקבלן בדרישות הבאות‪:‬‬
‫‪ – 2.1.1‬מינוי ממונה על הבטיחות בעל אישור כשירות‪ – .‬ראה הרחבה בסעיף ‪.2.5‬‬
‫‪ – 2.1.2‬הכנת תוכנית בטיחות – ראה הרחבה בסעיף ‪.2.5.3‬‬
‫‪ - 2.1.3‬העבודה מתקיימת בפיקוחו המתמיד של מנהל עבודה ‪,‬המפקח על העבודה ועל כל העובדים‬
‫באתר‪.‬‬
‫‪ - 2.1.4‬הדרכה‪ :‬הקבלן יוודא כי עובדיו מודרכים עפ"י תקנות ארגון הפיקוח על העבודה‬
‫)מסירת מידע והדרכת עובדים( התשנ"ט – ‪.1999‬‬
‫הדרכת העובדים הינה תנאי לתחילת ביצוע עבודות במתחמי רכבת ישראל בדגש רב על‬
‫הסיכונים שבעבודות בקרבת מסילות רכבת‪.‬‬
‫‪ - 2.1.5‬התקנת גדר הפרדה עשויה רשת מתכת בין אתר העבודה לבין כל מסילת רכבת פעילה‬
‫שתמנע מעובד ו‪/‬או ציוד ו‪/‬או מכונה התקרבות למסילה פעילה ולרכבות החולפות במקום‪.‬‬
‫להלן אפיון גדר ההפרדה‪:‬‬
‫רשת‪" :‬רשת אוסטרלית" בחורים משתנים‪ .‬גובה הגדר ‪ 1.40‬מטר לפחות‪.‬‬
‫עמודים‪" :‬איסכור" )‪ (Y‬באורך ‪1.80‬מטר‪.‬‬
‫העמודים נעוצים בקרקע בעומק ‪ 40‬ס"מ‪.‬‬
‫המרחק בין עמודי הגדר ‪ 4‬מטר‪.‬‬
‫תמיכות‪ :‬תמיכות "איסכור" )‪.(Y‬‬
‫התמיכות מותקנות בכל עמוד עשירי ו‪/‬או בפינות או שינוי כיוון‪.‬‬
‫התמיכה קשורה לעמוד ע"י חוט‪-‬קשירה כפול בעובי ‪ 2‬מ"מ‪.‬‬
‫אביזרי חיבור‪ :‬הרשת קשורה לעמודי הגדר ב – ‪ 4‬מקומות‪.‬‬
‫הקשירה נעשית בעזרת חוט‪-‬קשירה ‪ 1.6‬מ"מ‪.‬‬
‫עיגון‪ :‬במקומות שבהן לא ניתן להחדיר את עמודי הגדר לקרקע )תשתיות תקשורת‪,‬חשמל‬
‫רציפי רכבת בתחנות ובמקומות אחרים( יש להתקין את העמודים עם בסיסים של יסוד‬
‫בטון טרומי במידות ‪ 60/30/10‬כאשר עמוד הגדר מבוטן בתוך הבסיס‪.‬‬
‫סימון‪ :‬לכל אורכה של הגדר‪ ,‬בחלקה העליון‪ ,‬ימתח סרט סימון לבן )סס"ל(‪.‬‬
‫בקטע בו מבוצעת עבודה יקים הקבלן גדר הפרדה כאמור‪ .‬אורך גדר ההפרדה יהיה ‪ 30‬מ'‬
‫לפחות מעבר למקום העבודה‪ ,‬בכל כוון‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬אורך הגדר באזורי העבודה‪ ,‬מיקומה‬
‫ודרישות נוספות ייקבעו עפ"י שיקול דעתו של ממונה הבטיחות הרכבתי בהתאם לאופי‬
‫העבודה והערכת הסיכונים‪ .‬הקמת‪/‬פרוק ושינוי מיקומה של גדר ההפרדה תתבצע בפיקוח‬
‫משגיח בטיחות רכבתי‪ .‬הנחיות פרטניות להתקנת גדר ההפרדה יינתנו על ידי ממונה‬
‫הבטיחות‪ .‬הנחיות אלה יכללו בין השאר מספר המשגיחים לביצוע העבודה‪ ,‬זמני העבודה‬
‫ומתן הנחיות לתנועת הרכבות במידת הצורך‪ ).‬פקודת זהירות‪ ,‬תפיסת קטע וכד' (‪.‬‬
‫עמוד ‪ 18‬מתוך ‪91‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫תאריך עדכון‪02/09/2012 :‬‬
‫רכבת ישראל בע"מ‬
‫במידה ומסיבה זו או אחרת שאין באפשרות הקבלן להתקין גדר בטיחות העונה על האפיון‬
‫שלעיל‪ ,‬עליו להגיש בקשה מנומקת לגדר בעלת אפיון אחר‪ .‬בכל מקרה ולמען הסר‬
‫ספק‪ ,‬קביעת אפיון הגדר תקבע על ידי ממונה הבטיחות הרכבתי הנוגע לעניין‪.‬‬
‫הקבלן אחראי באופן בלעדי גם על שמירת תקינותה של הגדר מרגע הקמתה ומניעת‬
‫חורים‪/‬רווחים בה אשר יאפשרו מעבר דרך הגדר לכיוון המסילה ‪.‬מחובת הקבלן או מי‬
‫מטעמו‪ ,‬לוודא לפני תחילת העבודה בכל משמרת ובכל רגע נתון כי גדר ההפרדה תקינה‪.‬‬
‫‪ - 2.1.6‬הוצבו שלטי אזהרה עשויים מתכת‪ ,‬על גדר ההפרדה‪ ,‬האוסרים חצייתה לעבר המסילה‬
‫הפעילה‪.‬על גבי השלטים ייכתב "המעבר לכיוון המסילה אסור"‪ .‬גודל השלטים ‪ 30x80‬ס"מ‪,‬‬
‫גובה האותיות ‪ 12‬ס"מ‪ ,‬אותיות שחורות על רקע לבן‪ .‬בנוסף יוצבו על הגדר שלטים‬
‫הכתובים בשפה המובנת לעובדים אשר אינם דוברים עברית‪.‬‬
‫‪ - 2.1.7‬מתקיימת השגחה והתראה מתמדת לאורך כל מהלך העבודה על ידי עובדים מטעם הקבלן ‪,‬‬
‫המשמשים "צופי מסילה " כמפורט בסעיף ‪ 2.2‬להלן‪.‬‬
‫‪ - 2.1.8‬פירוק גדרות הפרדה )לאחר סיום עבודה באתר(‪:‬‬
‫תמיד בסיום העבודה באתר‪ ,‬מוטלת על הקבלן המבצע את העבודה החובה לפרק ולפנות‬
‫את כל גדרות ההפרדה‪ ,‬מאתרי הרכבת לאתר פסולת מוכרים‪ .‬פעולות הפירוק והפינוי של‬
‫גדרות הפרדה יעשו עפ"י הכללים בסעיף ‪ 2.1.5‬לעיל‪ ,‬ובכפוף לכל הנחיות הבטיחות בנספח זה‪.‬‬
‫‪ - 2.1.9‬להלן עבודות שלגביהן דרושה התייחסות מיוחדת‪:‬‬
‫א‪ .‬כלים הנדסיים בעלי זרוע אשר יכולים להגיע לתחום המסילה‪).‬באגר‪,‬שופל‪,‬מנוף וכד'(‪.‬‬
‫ב‪ .‬קידוחים ‪).‬קידוחים לכלונסאות‪,‬ביסוס נציבי גשרים‪,‬הצבת עמודים וכד'(‪.‬‬
‫ג‪ .‬יציקות‪).‬יציקת כלונסאות‪ ,‬יציקת קירות‪ ,‬יציקות מעל תשתית מסילתית‪ ,‬וכד' (‪.‬‬
‫ד‪ .‬גשרים עיליים‪) .‬הנפת קורות‪ ,‬התקנת פיגומים‪ ,‬הצבת מנופים וכד'(‪.‬‬
‫ה‪ .‬מעברים תת קרקעיים‪ ).‬הפרדות מפלסיות‪ ,‬מעבירי מים‪ ,‬תשתיות חשמל‪ ,‬תקשורת וכד'(‪.‬‬
‫ו‪ .‬מפגשי רכבת‪/‬דרכים‪).‬ביטול‪/‬התקנה‪/‬שדרוג‪/‬אחזקה וכד'(‪.‬‬
‫ז‪ .‬עבודות חפירה‪ ) .‬ראה סעיף ‪( 2.4‬‬
‫ח‪ .‬עבודות חמות‪ ) .‬ראה סעיף ‪( 2.5‬‬
‫ככלל ‪ -‬עבודות במרחק של פחות מ‪ 2.35 -‬מטר מציר המסילה הקרובה או בתחום שבין הגדר למסילה‬
‫הפעילה‪,‬מותרת רק לאחר עריכת תיאומים מפורטים בין הקבלן לממונה מטעם הרכבת ובאישורו בלבד‪,‬‬
‫העבודות הרשומות בסעיף זה יתקיימו בתנאים הבאים‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫באחריות הקבלן‪ ,‬הגשת תוכנית לממונה הבטיחות הרכבתי‪ ,‬המפרטת את תהליכי הביצוע‬
‫המתוכננים בצרוף הערכת סיכונים מתאימה‪.‬‬
‫ממונה הבטיחות הרכבתי‪ ,‬לאחר עיון בחומר שהוגש‪ ,‬ינחה על הוראות הבטיחות שיש‬
‫לקיים בעת ביצוע העבודה‪.‬‬
‫למען הסר ספק‪,‬עבודות בעלות סיכון גבוה‪,‬לנייד הרכבתי או לעובדים‪ ,‬לא יתבצעו ע"ג‬
‫מסילה פעילה‪.‬‬
‫מן האמור בסעיף ‪ 2.1.8‬נגזר‪ ,‬כי בכל מקרה של פעילות המחייבת תפיסת קטע מסילה או‬
‫עבודה על גבי מסילה פעילה ו‪/‬או מעבר לגדר הפרדה בתוך "מסדרון הרכבת"‪ ,‬אין‬
‫להסתפק בהשגחת צופה מסילה מטעם הקבלן‪ ,‬אלא חייבים במשגיח בטיחות רכבתי ‪.‬‬
‫‪ - 2.1.10‬בלא לסתור את כל האמור לעיל ובלא שהדבר יהווה אישור לקבלן לעבוד על גבי מסילה פעילה או‬
‫מעבר לגדר ההפרדה‪ ,‬מתחייב הקבלן לנקוט בכל האמצעים למנוע נפילת חלקי ציוד על פסי‬
‫הרכבת או בקרבתם‪.‬‬
‫עמוד ‪ 19‬מתוך ‪91‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫רכבת ישראל בע"מ‬
‫תאריך עדכון‪02/09/2012 :‬‬
‫‪ - 2.1.11‬הקבלן יהיה אחראי להודיע מייד לרכבת על כל נפילה כזו והאחריות לפינויים תחול עליו‪ ,‬תוך נקיטת‬
‫כל אמצעי הבטיחות‪ .‬באחריות הקבלן למנוע חדירת כל זרוע מנוף או כלי אחר מעבר לגדר‬
‫הפרדה‪.‬‬
‫‪ - 2.1.12‬על הקבלן להדריך את עובדיו בתחילת כל יום עבודה‪ ,‬כי רכבות צפויות להגיע במהירות גבוהה‬
‫וללא צפירה מכל כוון של המסילה ‪ /‬ות ‪ ,‬לפיכך אסור בשום תנאי להתיר מעבר עובדים ו‪/‬או ציוד‬
‫מעבר לגדר הפרדה‪.‬‬
‫‪ - 2.1.13‬הקבלן מיישם את כל הדרישות כאמור בצו הבטיחות ‪) 3530‬מצורף בסוף נספח זה(‪.‬‬
‫‪ - 2.2‬צופה מסילה‬
‫‪ -2.2.1‬באחריות הקבלן למנות משגיחים מטעמו הנקראים " צופי מסילה " כאמור בסעיף ‪2.1.7‬‬
‫אשר כל תפקידם למנוע גישת עובדים וציוד למסילה פעילה ולתת התראה לעובדים ומפעילי‬
‫ציוד על התקרבות רכבת ‪.‬על הקבלן לבחור צופי מסילה על פי קריטריונים בריאותיים ‪ :‬ראיה‬
‫ושמיעה תקינים ולוודא כי הם בעלי יכולת דיבור טובה בעברית ‪.‬‬
‫‪ - 2.2.2‬הקבלן אחראי לוודא כי לא יפעל עובד מטעמו כצופה מסילה אלא אם כן עבר תחילה‬
‫השתלמות ייעודית בחברת רכבת ישראל בע"מ והוסמך לתפקיד זה‪.‬‬
‫‪ - 2.2.3‬באחריות הקבלן לוודא כי תעודת ההסמכה של "צופה המסילה" מטעמו הינה בתוקף בכל עת‪.‬‬
‫צופה מסילה אשר ברשותו תעודה שאינה בתוקף‪ ,‬אינו יוכל לשמש כצופה מסילה‪.‬‬
‫‪ - 2.2.4‬במידה ומתבצעת עבודה במספר מקומות בקרבת מסילה פעילה בו זמנית‪ ,‬נדרשים גדר כאמור‬
‫וצופי‪-‬מסילה בכל אחד מהמקומות‪.‬באחריות מנהל העבודה של הקבלן הראשי קביעת מיקומו של‬
‫צופה המסילה‪.‬‬
‫‪ - 2.2.5‬חל איסור מפורש להתחיל בעבודה לפני הגעת צופי מסילה ‪,‬נוכחות צופי מסילה בעת ביצוע‬
‫עבודה בקרבת מסילות פעילות הוא תנאי הכרחי ובל יעבור לתחילת עבודה בכל יום של‬
‫עבודה בקרבת מסילה פעילה כאמור‪.‬‬
‫‪ – 2.2.6‬באחריות הקבלן לוודא כי בעת מילוי תפקידו‪ ,‬יהיה לבוש "צופה המסילה" בבגדי עבודה‬
‫מלאים‪,‬בגד זוהר תקני עם כיתוב "צופה מסילה" על הגב ועל החזה‪ .‬כמו כן יהיו ברשותו‬
‫חצוצרה‪ ,‬פנס‪ ,‬ודגלים בצבעים אדום וירוק‪.‬‬
‫‪ – 2.2.7‬באחריות הקבלן לוודא כי "צופה המסילה" הינו כשיר לביצוע ההשגחה‪.‬‬
‫‪ - 2.2.8‬באחריות "צופה המסילה" להדריך את כל העובדים ומפעילי הציוד המכאני מלעבור את‬
‫גדר ההפרדה לכיוון המסילה וגם להתרחק מהמסילה אם ישמעו צפירה‪ ,‬אם יימצאו על‬
‫המסילה או בקרבתה‪.‬‬
‫‪ - 2.2.9‬כאשר עבודות מתבצעות בקרבת מסילה כפולה או ליד מסילת רכבת פעילה חובה על צופי‪-‬‬
‫מסילה‪ ,‬להקפיד במשנה זהירות ולהישמר מהתנועה המתבצעת על המסילה השנייה‪ ,‬היות‬
‫ורכבות יכולות להגיע משני הכיוונים‪.‬‬
‫‪ - 2.2.10‬באחריות מנ"ע להבטיח שכל העובדים באתר ישמעו להוראות צופה המסילה וימנעו כל‬
‫מעבר על גבי מסילה פעילה או התקרבות אליה‪.‬‬
‫‪ - 2.2.11‬תחום העבודה המותר הנו רק במרחק העולה על ‪ 2.35‬מ' מציר המסילה הקרובה ורק מעבר‬
‫לגדר ההפרדה‪.‬‬
‫‪ - 2.2.12‬במקרים בהם אין אפשרות להציב "צופה מסילה"‪ ,‬באחריות הקבלן לבצע פניה לחטיבת‬
‫התשתיות ‪ /‬המפקח האחראי ברכבת ישראל להזמנת "משגיח בטיחות רכבתי" ‪.‬‬
‫עמוד ‪ 20‬מתוך ‪91‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫רכבת ישראל בע"מ‬
‫תאריך עדכון‪02/09/2012 :‬‬
‫‪ – 2.3‬משגיח בטיחות רכבתי‪.‬‬
‫‪ - 2.3.1‬בהתאם להנחיית ממונה הבטיחות בחברת רכבת ישראל‪ ,‬באחריותו של הקבלן להזמין משגיח‬
‫בטיחות רכבתי לביצוע פיקוח בטיחות ולוודא נוכחותו בשטח לפני אישור תחילת עבודה בתנאים‬
‫אלו‪.‬‬
‫‪ - 2.3.2‬מודגש בזאת כי אם הוזמנו משגיחים אך לא הגיעו‪ ,‬מכל סיבה שהיא‪ ,‬לא תבוצע העבודה !‬
‫) בלא תלות בדחיפות העבודה או עלותה‪ ,‬כנ"ל לגבי צופי מסילה (‪.‬‬
‫‪ - 2.3.3‬באחריות הקבלן לוודא כי משגיח הבטיחות מבצע הדרכת בטיחות לעובדים‪.‬‬
‫‪ - 2.3.4‬מן האמור בסעיף ‪ 2.1.9‬נגזר‪ ,‬כי בכל מקרה של פעילות המחייבת תפיסת קטע מסילה או עבודה‬
‫על גבי מסילה פעילה ו‪/‬או מעבר לגדר הפרדה בתוך "מסדרון הרכבת"‪ ,‬יוודא הקבלן כי‬
‫באתר העבודות נמצא משגיח בטיחות רכבתי וכמו כן עובד רכבת המוסמך לביצוע "תפיסת קטע"‬
‫והמאשר כי ה"קטע תפוס" וניתן להמשיך בביצוע העבודות‪.‬‬
‫‪ - 2.3.5‬במידה ומתעוררים קשיים אשר אינם מאפשרים את ביצוע העבודה באופן בטיחותי‪ ,‬על משגיח‬
‫הבטיחות להפסיק את העבודה ולהודיע על כך מיד למנהלו‪/‬המפקח‪/‬ממונה הבטיחות הרכבתי‪.‬‬
‫‪ - 2.4‬עבודות חפירה‪.‬‬
‫‪ -2.4.1‬כל עבודות החפירה יתבצעו בהתאם לתקנות הבטיחות בעבודה )עבודות בניה( התשמ"ח ‪1988‬‬
‫ועפ"י הוראות החוק‪.‬‬
‫‪ - 2.4.2‬בשום תנאי אין להשאיר חפירות פתוחות בקרבת מסילות פעילות‪.‬באחריותו של הקבלן לכסות‬
‫את כל הבורות או לגדר סביבם‪.‬‬
‫‪ -2.4.3‬ביצוע חפירות וקידוחים בקרבת מסילות מותנה בתיאום מראש עם האגפים הרלוונטיים בחטיבת‬
‫תשתיות )חשמל‪,‬תקשורת‪,‬הנדסה וכד' עפ"י התוכניות המאושרות לביצוע(‪ .‬באחריות הקבלן‪,‬‬
‫קבלת הוראות בטיחות והוראות מקצועיות ואשור מתאים בכתב מהאגפים הרלוונטיים‪.‬‬
‫‪ -2.4.4‬חובתו של הקבלן לדווח למנהל תחנה‪/‬מוסך‪/‬מתחם ולמפקח על כל חפירה פתוחה‪ .‬ולהעביר גם‬
‫הודעה בכתב‪.‬‬
‫‪ - 2.4.5‬אם תוך כדי חפירה או קידוח נתקל הקבלן ‪ /‬מבצע העבודה‪ ,‬בצנרת תשתית תת‪-‬קרקעית של‬
‫בזק או חברת חשמל או מקורות וכיוצא באלה או של רכבת ישראל עליו להפסיק מייד את העבודה‬
‫ולדווח על כך למפקח מטעם הרכבת‪.‬‬
‫עמוד ‪ 21‬מתוך ‪91‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫רכבת ישראל בע"מ‬
‫‪2.5‬‬
‫תאריך עדכון‪02/09/2012 :‬‬
‫ממונה על הבטיחות בעבודה‪.‬‬
‫‪ - 2.5.1‬על כל חברה‪/‬קבלן‪,‬המועסק‪/‬ת בביצוע עבודות הנדסיות במתחמי הרכבת‪ ,‬למנות ממונה‬
‫בטיחות מוסמך‪,‬בעל תעודת כשירות בתוקף‪ ,‬ללא קשר למספר העובדים שהיא מעסיקה‪,‬תחום‬
‫העיסוק שלה או משך הזמן המתוכנן לביצוע העבודות‪ .‬ממונה הבטיחות יהיה בעל וותק של‬
‫שלוש שנים לפחות בענף הבניה ומוסמך השתלמות ענפית בענף הבניה והבניה ההנדסית‪.‬‬
‫‪ - 2.5.2‬ממונה הבטיחות יפעל עפ"י תקנות ארגון הפיקוח על העבודה )ממונים על הבטיחות(‪,‬‬
‫התשנ"ו ‪.1996‬‬
‫‪ - 2.5.3‬על ממונה הבטיחות מטעם הקבלן להכין תוכנית בטיחות והערכת סיכונים מקדימה לפני התחלת‬
‫העבודה בהתאם לתקנות ארגון הפיקוח על העבודה ‪.‬בין היתר על תוכנית הבטיחות והערכת‬
‫הסיכונים להתייחס לסיכונים במקומות העבודה השונים‪ ,‬כיצד מונעים פגיעה בעובדים ו‪/‬או‬
‫ברכוש רכבת ישראל במהלך העבודה‪ ,‬יצירת תרחישים של אירועים אפשריים וכיצד נערכים‬
‫להזעקת כוחות הצלה בעת הצורך‪ .‬בתוכנית הבטיחות יוכנסו הוראות והנחיות ממונה הבטיחות‬
‫הרכבתי‪ .‬תוכנית הבטיחות תוגש בכתב לממונה הבטיחות‪ ,‬לפני התחלת העבודה באתר‪.‬‬
‫‪ - 2.5.4‬ממונה הבטיחות של הקבלן יבצע סיור שבועי באתרי העבודות ויפרסם דוח בטיחות בהתאם‪.‬‬
‫‪ - 2.5.5‬ממונה הבטיחות של הקבלן ישתתף באופן קבוע בישיבות הצוות השבועיות הנערכות באתר‪.‬‬
‫‪ - 2.5.6‬בעבודות בעלות סיכון גבוה ועפ"י שיקולו של ממונה הבטיחות הרכבתי‪ ,‬תידרש נוכחותו של‬
‫ממונה הבטיחות באתרי העבודות‪.‬‬
‫‪ - 2.5.7‬אגף הפיקוח על הבטיחות בעבודה ברכבת ישראל שומר לעצמו את הזכות להוסיף או לשנות את‬
‫תנאי העסקתו והגדרת תפקידו של ממונה הבטיחות של הקבלן עפ"י הצורך‪.‬‬
‫עמוד ‪ 22‬מתוך ‪91‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫רכבת ישראל בע"מ‬
‫תאריך עדכון‪02/09/2012 :‬‬
‫פרק ד ' ‪ -‬בטיחות בעבודות כריית ‪ /‬חפירת מנהרות רכבת ‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫תנאי סף לתחילת עבודות בכריית ‪ /‬חפירת מנהרות‪.‬‬
‫‪ - 1.1‬עבודה של קבלן מחייבת עמידה בדרישות הבאות‪:‬‬
‫‪ – 1.1.1‬בעת ביצוע עבודות חפירה ‪ /‬כריית מנהרה‪ ,‬יפעל ויישם הקבלן המבצע‪ ,‬תחת השגחה של‬
‫חברת הפיקוח‪ ,‬את כל ההוראות וההנחיות בכפוף לת"י ‪ – 5567‬בטיחות בעבודות מנהור‪.‬‬
‫‪ – 1.1.2‬על הקבלן לפעול וליישם את כל הנחיות ודרישות הבטיחות כפי שהן מופיעות ב"מפרט‬
‫הכללי"‪ ,‬המתייחס לעבודות מנהור וכרייה תת‪-‬קרקעית‪.‬‬
‫‪ – 1.1.3‬מינוי ממונה על הבטיחות בעל אישור כשירות‪ – .‬ראה הרחבה בסעיף ‪.1.2‬‬
‫‪ – 1.1.4‬הכנת תוכנית בטיחות – ראה הרחבה בסעיף ‪.1.2.3‬‬
‫‪ - 1.1.5‬העבודה מתקיימת בפיקוחו המתמיד של מנהל עבודה ‪,‬המפקח על העבודה ועל כל העובדים‬
‫באתר‪.‬‬
‫‪ - 1.1.6‬תמיד לפני תחילת ביצוע העבודה יערך מפגש בין מזמין העבודה‪ ,‬ממונה הבטיחות הרלוונטי‬
‫מאגף הפיקוח על העבודה בר"י ‪,‬הקבלן המבצע וגורמים נוספים )עפ"י שיקול דעתו של‬
‫ממונה הבטיחות(‪ .‬בפגישה יימסרו הוראות בטיחות כלליות וייחודיות לביצוע העבודה ‪,‬לרבות‬
‫נספח הבטיחות‪.‬‬
‫‪ - 1.1.7‬באחריות הקבלן ביצוע תקנות ארגון הפיקוח על העבודה )מסירת מידע והדרכת עובדים(‪,‬‬
‫התשנ"ט – ‪.1999‬‬
‫‪ - 1.1.8‬קבלת הדרכה וחתימה על הצהרת בטיחות הינם תנאי לתחילת ביצוע העבודה‪.‬‬
‫‪ -1.1.9‬במידה והקבלן מבצע עבודה אחרת מזו שעליה הודרך‪ ,‬באחריותו לעבור תדרוך בטיחותי‬
‫חוזר אצל ממונה הבטיחות הרלוונטי מרכבת ישראל‪.‬‬
‫‪ - 1.2‬ממונה על הבטיחות בעבודה‪.‬‬
‫‪ -1.2.1‬על כל חברה‪/‬קבלן‪,‬המועסק‪/‬ת בביצוע עבודות הנדסיות במתחמי הרכבת‪ ,‬למנות ממונה‬
‫בטיחות מוסמך‪,‬בעל תעודת כשירות בתוקף‪ ,‬בעל ניסיון מוכח בעבודת כריית מנהרות ללא‬
‫קשר למספר העובדים שהיא מעסיקה‪,‬תחום העיסוק שלה או משך הזמן המתוכנן לביצוע‬
‫העבודות‪ .‬ממונה הבטיחות יהיה בעל וותק של שלוש שנים לפחות בענף הבניה ומוסמך‬
‫השתלמות ענפית בענף הבניה והבניה ההנדסית‪.‬‬
‫‪ -1.2.2‬ממונה הבטיחות יפעל עפ"י תקנות ארגון הפיקוח על העבודה )ממונים על הבטיחות(‪,‬‬
‫התשנ"ו ‪.1996‬‬
‫‪ -1.2.3‬על הקבלן להכין תוכנית בטיחות והערכת סיכונים מקדימה לפני התחלת העבודה בהתאם‬
‫לתקנות ארגון הפיקוח על העבודה וכפי שמופיע בת"י ‪ 5567‬וכמו כן בצמוד להנחיות‬
‫הבטיחות כפי שמופיעות ב"מפרט הכללי" המתייחס לעבודות מנהור וכרייה תת‪-‬קרקעית‪ .‬בין‬
‫היתר על תוכנית הבטיחות והערכת הסיכונים להתייחס לסיכונים במקומות העבודה השונים‪,‬‬
‫כיצד מונעים פגיעה בעובדים במהלך העבודה‪ ,‬יצירת תרחישים של אירועים אפשריים וכיצד‬
‫נערכים להזעקת כוחות הצלה בעת הצורך‪ .‬בתוכנית הבטיחות יוכנסו הוראות והנחיות ממונה‬
‫הבטיחות הרכבתי‪.‬‬
‫תוכנית הבטיחות תוגש בכתב לממונה הבטיחות‪ ,‬לפני התחלת העבודה באתר‪.‬‬
‫‪ -1.2.4‬ממונה הבטיחות של הקבלן יבצע סיור שבועי לכל הפחות באתרי העבודות ויפרסם דוח בטיחות‬
‫בהתאם‪.‬‬
‫עמוד ‪ 23‬מתוך ‪91‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫רכבת ישראל בע"מ‬
‫תאריך עדכון‪02/09/2012 :‬‬
‫‪ -1.2.5‬ממונה הבטיחות של הקבלן ישתתף באופן קבוע בישיבות הצוות השבועיות הנערכות באתר‪.‬‬
‫‪ -1.2.6‬בעבודות בעלות סיכון גבוה ועפ"י שיקולו של ממונה הבטיחות הרכבתי‪ ,‬תידרש נוכחותם של‬
‫ממוני הבטיחות מטעם הקבלן ומטעם חברת הניהול‪/‬פיקוח באתרי העבודות‪.‬‬
‫‪ - 1.2.7‬אגף הפיקוח על הבטיחות בעבודה ברכבת ישראל שומר לעצמו את הזכות להוסיף או לשנות‬
‫את תנאי העסקתו והגדרת תפקידו של ממונה הבטיחות מטעם הקבלן עפ"י הצורך‪.‬‬
‫עמוד ‪ 24‬מתוך ‪91‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫רכבת ישראל בע"מ‬
‫תאריך עדכון‪02/09/2012 :‬‬
‫פרק ה ' – בטיחות בעבודות תחזוקה בתוך מנהרות רכבת‪.‬‬
‫בין עיקרי הסיכונים אליהם עלול להיחשף העובד בתוך מנהרה‪.‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫פגיעה מרכבות ‪ /‬נייד רכבתי חולף‪.‬‬
‫פגיעה מזוחלים מזיקים בתוך המנהרה‪.‬‬
‫מחנק‪/‬חוסר אוויר בזמן ביצוע עבודות חמות במנהרה‪.‬‬
‫חשיפה לרעש מזיק ‪ -‬התפתחות מחלות מקצוע‪.‬‬
‫ליקויי בריאות של עובד שאינן ידועות למנהל עבודה ואשר עשויים להשפיע על העובד במהלך עבודתו‪.‬‬
‫נפילה‪/‬פציעה של עובד במנהרה‪.‬‬
‫פריצת שריפה בתוך המנהרה‪.‬‬
‫חשיפה של עובדים למחלות נשימה‪.‬‬
‫פגיעת גוף עקב שימוש לא נכון בציוד ‪/‬כלי עבודה‪.‬‬
‫פגיעת הדף בזמן מעבר רכבת במנהרה‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫הוראות בטיחות כלליות‬
‫‪- 1.1‬‬
‫‪- 1.2‬‬
‫כללי הבטיחות מתייחסים לפעילויות של עובדי קבלנים במנהרות רכבת‪.‬‬
‫כל ביצוע של עבודה מכל סוג שהוא בתוך מנהרות רכבת מחייב את מבצע העבודה לקבל אישור לצרוף‬
‫משגיח מסילה ולהיות בתאום עם מנהל האגף היוזם )במקרה של עובדי ‪ – ESS‬מנהל אגף‬
‫תקשורת( ומב"ת ‪ .‬כל התיאומים יעשו באמצעות טלפונים ‪ +‬דואר אלקטרוני‪.‬‬
‫כל עבודה במנהרות רכבת תתבצע אך ורק בליווי משגיח מסילה )עובדים אשר הוכשרו כמשגיחים( ולאחר‬
‫תיאום‪.‬‬
‫מנהל עבודה ‪ /‬ראש צוות עובדים הוא העובד האחראי הישיר על בטיחות העובדים‪ ,‬ובהעדרו אסורה כל‬
‫עבודה במנהרה‪.‬‬
‫בשום תנאי אין להתחיל בביצוע של עבודה במנהרה כל עוד לא יושמו הנחיות מערכתיות הנוגעות‬
‫לבטיחות‪ ,‬כמו‪:‬‬
‫• הוכן והוגש לרכבת סקר סיכונים המתאים לעבודה המתבצעת שבו הוערכו הסיכונים הקיימים‬
‫להיווצרות מצבי חירום לעובדים במנהרה ואמצעי המיגון שננקטו להתמודד עם מצבי החירום‪ .‬הסקר‬
‫אושר ע"י אגף פיקוח על הבטיחות‪ .‬אפשרי שסקרי סיכונים ישמשו בסיס לעבודות דומות‪ ,‬כל עוד‬
‫העבודות המתבצעות הן באותה רמת חשיפה לסיכון‪ .‬במקרה זה‪ ,‬במקום סקר סיכונים יוגש לאישור‬
‫ממונה הבטיחות הרכבתי סקר מפגעים‪.‬‬
‫• ממצאי סקר הסיכונים ‪ /‬המפגעים הובאו במלואם לידיעת צוות העובדים במנהרה ע''י מנהל עבודה ‪/‬‬
‫ראש צוות ‪.‬‬
‫• למעט סיור או עבודה באחד החדרים הפנימיים או פירי המנהרה‪ ,‬לפני כניסת העובדים למנהרה‪,‬‬
‫באחריות של מנהל עבודה ‪ /‬ראש צוות לוודא ביצוע כל סידורי הבטיחות הנדרשים על פי הוראות‬
‫הפעלת הרכבת )תפיסת קטע‪ ,‬פקודת זהירות(‪.‬‬
‫• על מנהל עבודה ‪ /‬ראש צוות עובדים להכיר את פתחי יציאות החירום ודרכי הגישה ‪ /‬מילוט הנמצאים‬
‫בסביבה שבה הוא מבצע את עבודתו‪ .‬ועליו לתכנן פינוי עובדים בשעת חירום‪.‬עליו לוודא הימצאות‬
‫מכשיר כריזה תקין ברשותו )מגאפון(‪.‬‬
‫• לפני תחילת העבודה באחריות של מנהל עבודה ‪ /‬ראש צוות לבצע בדיקות ניטור בסביבת העבודה‬
‫כדי לוודא כי אין חשיפה לגזים רעילים‪ .‬הניטור יכלול‪ ,‬לכל הפחות‪ ,‬את הגזים הבאים – חמצן )‪,(O2‬‬
‫תחמוצת פחמן )‪ ,(CO‬מימן גופרתי )‪ (H2S‬וגזים נפיצים‪ .‬מספר העובדים בתוך המנהרה יהיה בכפוף‬
‫להיקף העבודה ובשום מקרה לא יהיה מצב שבו הצוות ימנה פחות מ‪ 3-‬עובדים במנהרה )כולל‬
‫משגיח(‪ .‬תוצאות הניטור יוצגו למנהל העבודה‪/‬ראש הצוות ויהוו תנאי הכרחי לקבלת אישורו לתחילת‬
‫העבודות‪ .‬ראה הנחיות נוספות בפרק זה ‪ /‬סעיף ‪.12‬‬
‫• לא תבוצע עבודה במנהרה‪ ,‬אם אין קשר אלחוטי בין כל הקבוצות המועסקות במנהרה ‪ +‬קשר ביניהם‬
‫לגורם חיצוני )מוקד בטיחות ‪/‬מוקד ביטחון(‪.‬‬
‫• לפחות אחד בכל צוות עובדים במנהרה‪ ,‬יהיה עובד שעבר הכשרה בכיבוי אש וקורס הדרכה בסיסי‬
‫של עזרה ראשונה‪.‬‬
‫• מנהל עבודה ‪ /‬ראש הצוות אחראי לכך שהתאורה באתר העבודה תהיה בעוצמה מספקת לביצוע‬
‫העבודה‪.‬‬
‫‪- 1.3‬‬
‫‪- 1.4‬‬
‫‪- 1.5‬‬
‫עמוד ‪ 25‬מתוך ‪91‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫רכבת ישראל בע"מ‬
‫תאריך עדכון‪02/09/2012 :‬‬
‫• חל איסור על הצתת אש ועישון סיגריות בתוך המנהרה‪.‬‬
‫• ביצוע עבודות חמות ייעשה תוך נקיטת כל אמצעי הבטיחות‪.‬‬
‫• הכניסה ‪/‬יציאה של העובדים לאתר העבודה וממנה בתוך מנהרה ייעשו תמיד רק על המדרכה‬
‫לאורך הקירות‪.‬‬
‫• באחריות של מנהל עבודה ‪ /‬ראש צוות לוודא שכל העובדים אשר מיועדים לעבוד במנהרות רכבת‬
‫עברו בדיקה רפואית ע"י רופא תעסוקה מקדימה על פי מדרג הגילאים הבא וקיבלו אישור רפואי על‬
‫התאמתם לעבודה כזו‪:‬‬
‫‪ o‬גילאי ‪ – 30 – 18‬בדיקה פעם ב‪ 3 -‬שנים‬
‫‪ o‬גילאי ‪ – 40 – 30‬בדיקה פעם בשנתיים‬
‫‪ o‬גילאי ‪ 40‬ומעלה – בדיקה פעם בשנה‬
‫• באחריות של מנהל עבודה ‪ /‬ראש צוות לוודא שכל העובדים במנהרה עברו הדרכה בטיחותית מקפת‬
‫בדבר הסיכונים הבטיחותיים לעובדים במנהרות רכבת ב‪ 12-‬החודשים האחרונים‪).‬בנפרד מהדרכות‬
‫כיבוי אש ועזרה ראשונה(‪.‬‬
‫• באחריותו של מנהל עבודה ‪ /‬ראש צוות לוודא כי במנהרה מועסקים אך ורק עובדים אשר כשירים‬
‫לביצוע העבודה‪.‬‬
‫• באחריותו של מנהל עבודה ‪ /‬ראש צוות להשאיר את רשימת שמות העובדים במנהרה בארון כיבוי‬
‫אש הראשון בפתח המנהרה‪ ,‬או במקום הכניסה למנהרה‪.‬‬
‫‪ - 1.6‬סיום עבודה במנהרה‪:‬‬
‫• על מנהל עבודה ‪ /‬ראש צוות לדווח למנהל האגף היוזם ולמב"ת על סיום העבודה במנהרה‪.‬‬
‫• בסיום העבודה באחריות מנהל עבודה ‪ /‬ראש צוות יחד עם עובד נוסף לקיים בדיקה ולוודא כי האזור‬
‫שבו עבד הנו מסודר ולא הושאר שום ציוד‪.‬‬
‫• בסיום העבודה באחריות מנהל עבודה ‪ /‬ראש צוות לוודא כי כל האנשים וציוד פונו מתוך המנהרה‬
‫ולהסיר את רשימת שמות העובדים מארון כיבוי האש‪.‬‬
‫• אם היו ליקויים על מנהל עבודה ‪ /‬ראש צוות להכין דו''ח בכתב על הליקויים אשר נתגלו במהלך‬
‫העבודה במנהרה‪ .‬הדו''ח יוגש לממונה הבטיחות הרכבתי ולמנהל האגף הרלוונטי‪.‬‬
‫• בסיום ביצוע של עבודות חמות ולפני עזיבת אתר העבודה‪ ,‬על מנהל עבודה ‪ /‬ראש צוות לוודא כי לא‬
‫הושארו באתר העבודה חלקי מתכת לוהטים אשר עלולים לגרום לסכנת התלקחות ‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫תוכנית בטיחות הדרכת עובדי מנהרות‪ /‬סקר סיכונים‪/‬מפגעים ואישור כשירות למנהרות‬
‫עובדים במנהרות רכבת חייבים לעבור הדרכה בטיחותית מקדימה על ידי ממונה בטיחות של ר''י בכל‬
‫הקשור בבטיחות עבודה ‪ /‬עובדים במנהרות רכבת )שכולל בין היתר מתן עזרה ראשונה וכיבוי אש( לרבות‬
‫מבחן יידע‪.‬‬
‫הקבלן המבצע נדרש להציג מסמכי הכשרת עובדים בנושאי כיבוי אש ועזרה ראשונה‪.‬‬
‫‪ - 2.1‬באחריותו של כל קבלן ‪ /‬מעסיק להכין ולהטמיע תוכנית בטיחות ‪ /‬מדריך בטיחות אשר יגדיר סיכונים‬
‫אופייניים של העבודה במנהרות וממנו תיגזרנה הוראות עבודה ואמצעי בטיחות מתחייבים‪.‬‬
‫‪ - 2.2‬לפני התחלת העבודה במנהרה באחריות מנהל עבודה ‪ /‬ראש צוות לקיים תדריך בטיחותי ראשוני מחוץ‬
‫למנהרה שבו יינתנו ההנחיות הכלליות לביצוע העבודה והנחיות הבטיחות הספציפיות לעבודה שתתבצע‪.‬‬
‫‪ - 2.3‬הדרכה בטיחותית לעובדים במנהרות רכבת תכלול גם תרגול תקופתי של פעולות חילוץ וכיבוי אש‬
‫במנהרות רכבת‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫שימוש בציוד מגן אישי )ראה רשימת הציוד בהמשך(‬
‫‪ - 3.1‬ציוד מגן אישי שבו יצוידו וישתמשו העובדים יהיה בכפוף לאופי העבודה שהם מבצעים ובכפוף לתקנות‬
‫הבטיחות בעבודה ציוד מגן אישי וסקר הסיכונים הייעודי‪) .‬ראה פירוט הציוד בסוף ההוראות(‪.‬‬
‫‪ - 3.2‬באחריות כל עובד לוודא כי ציוד מגן אישי בו הוא משתמש נמצא במצב תקין ואם לא עליו להחליפו‪.‬‬
‫‪ - 3.3‬לא יבצע עובד כל עבודה שהיא ללא שימוש בציוד מגן אישי מתאים‪.‬‬
‫‪ - 3.4‬לפני כניסה למנהרה לביצוע עבודה‪ ,‬באחריות מנהל עבודה ‪ /‬ראש צוות‪ /‬ממלא מקומו לבצע בדיקה‬
‫אישית כדי לוודא כי כל העובדים מצוידים בציוד מגן אישי כנדרש‪ .‬באחריות מנהל עבודה ‪ /‬ראש צוות‪/‬לוודא‬
‫כי עובדיו משתמשים בציוד מגן אישי‪.‬‬
‫עמוד ‪ 26‬מתוך ‪91‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫רכבת ישראל בע"מ‬
‫‪.4‬‬
‫תאריך עדכון‪02/09/2012 :‬‬
‫היערכות לוגיסטית ‪ /‬בטיחותית ‪ /‬לביצוע עבודה במנהרה‬
‫‪ - 4.1‬ברשות צוות העובדים במנהרה יהיה תיק עם ציוד ע"ר ואלונקה מתקפלת‪ .‬הציוד ימצא במקום הקרוב ביותר‬
‫לאתר העבודה‪ ,‬בתיאום עם ממונה הבטיחות הרכבתי‪.‬‬
‫‪ - 4.2‬לוודא הימצאות מטף כיבוי אש ‪ 6‬ק''ג בקרבת מקום שבו מתבצעת עבודה חמה‪.‬‬
‫‪ - 4.3‬לפחות מיכל אחד ‪ 3‬ליטר של מי שתייה‪.‬‬
‫‪ - 4.4‬על פי שיקול דעתו של ממונה הבטיחות הרכבתי ובכפוף לאופי העבודה המתבצעת‪ /‬ומספר העובדים‬
‫במנהרה‪ ,‬תתואם נוכחות איש חילוץ מחוץ למנהרה‪ ,‬עם קרונית רכבת להגשת ע"ר‪ ,‬פינוי נפגעים ‪.‬‬
‫‪ - 4.5‬הפעלת מערכת מפוחים לפינוי עשן‪ .‬במנהרות בהן מערכת פינוי עשן אינה מותקנת‪ ,‬יצטייד הצוות במאוורר‬
‫‪ /‬מפוח תקין להרחקת גזים הרחק מקבוצת העובדים באתר העבודה )מותנה באופי ומיקום העבודה(‪.‬‬
‫‪ - 4.6‬המצאות פנסים אישיים לרבות בטריות רזרביות בידי העובדים‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫בטיחות ביצוע עבודות חמות )ריתוך‪ /‬השחזה‪ /‬חיתוך‪ /‬ליטוש(‬
‫‪- 5.1‬‬
‫‪- 5.2‬‬
‫על העובדים להשתמש בציוד מגן אישי לפי הצורך‪ ,‬בהתאם למקום ואופי העבודה‪.‬‬
‫לפני ביצוע עבודות חמות אשר יוצרות גיצים על העובדים להרחיק כל פריט דליק מקרבת מקום העבודה‪.‬‬
‫רצוי להשתמש בלוחות ‪ /‬יריעות מגן למנוע התזת גיצים‪.‬‬
‫בעת ביצוע עבודות חמות אשר יוצרות גזי שריפה נדרש להרחיק את העובדים כדי למנוע חשיפה לגזי‬
‫השריפה‪.‬‬
‫אין להתיר הימצאות עובדים במקומות שבהם הם חשופים לגזי שריפה ללא ציוד מגן אישי מתאים‪.‬‬
‫אם תוך כדי עבודה במנהרה פורצת שריפה‪ ,‬נדרש לנקוט מייד בכל האמצעים לכבותה‪ ,‬להעביר הודעה‬
‫מיידית לפיקוד‪ ,‬מוקד מב"ת ולהודיע מייד בכריזה )מגאפון( ובמירס לכל קבוצות עובדים נוספות שנמצאות‬
‫במנהרה שעליהן להימלט‪.‬‬
‫‪- 5.3‬‬
‫‪- 5.4‬‬
‫‪- 5.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫בטיחות חילוץ ‪,‬דרכי גישה ופינוי עובדים מן המנהרות‬
‫‪ - 6.1‬לפני תחילת העבודה על מנהל עבודה ‪ /‬ראש צוות להדריך את עובדיו באשר לאופי העבודה ולסייר באופן‬
‫אישי לאורך מסלול המילוט על מנת לוודא כי הוא פנוי מכל מכשולים שהם‪ .‬לפני תחילת העבודה על מנהל‬
‫עבודה ‪ /‬ראש צוות להראות לעובדים באופן פיזי את דרכי המילוט לכיוון יציאות חירום‪.‬‬
‫‪ - 6.2‬על מנהל עבודה ‪ /‬ראש צוות לתאם טלפונית לפני תחילת העבודה עם הגורמים אותם יזעיק במקרה‬
‫חירום‪/‬פגיעה חמורה בעובד ‪ -‬מוקד מב"ת ‪ ,‬בכפוף לתוכנית הבטיחות ‪ /‬מדריך הבטיחות‪.‬‬
‫‪.7‬‬
‫בטיחות עובדים בסביבה עבודה רועשת ומלאת אבק‬
‫‪ - 7.1‬ציוד מגן אישי לפי הצורך‪ ,‬בהתאם למקום ואופי העבודה‪.‬‬
‫‪ - 7.2‬בעת ביצוע עבודות אשר יוצרות אבק על ראש צוות עובדים לוודא אם עוצמת התאורה במקום מאפשרת‬
‫לראות את סביבת העבודה‪.‬‬
‫‪ - 7.3‬אם ניתן רצוי להרטיב את אזור העבודה לפני תחילת העבודה‪ ,‬כדי למנוע היווצרות ענני אבק‪.‬‬
‫‪.8‬‬
‫בטיחות עובדים למניעת פגיעה מבעלי חיים‪/‬זוחלים‬
‫‪- 8.1‬‬
‫‪- 8.2‬‬
‫על העובדים במנהרה להיזהר מפני פגיעת זוחלים למיניהם‪.‬‬
‫בכל מקרה שעובד נפגע‪/‬נעקץ‪ /‬הוכש יש לברר מיד מה מקור העקיצה‪ /‬ההכשה‪ ,‬ליצור קשר עם מד''א‬
‫ולהזמין פנוי‪.‬‬
‫פנוי העובד שנפגע מתוך המנהרה יעשה בליווי עובד אחר באמצעות קרונית או רכב קבלנים ולאחר קבלת‬
‫אישור מד''א לכך ובהתאם להנחיותיהם‪.‬‬
‫אין לפתוח מכסים‪ /‬להרים אבנים ללא בדיקה מקדימה באמצעות מקל ותאורת פנס כדי לוודא‬
‫שנחשים‪/‬עקרבים אינם מסתתרים שם‪.‬‬
‫לקראת עזיבת העובדים את המנהרה וגם מיד בצאתם עליהם לוודא כי בציוד שלהם לא השתכנו זוחלים‬
‫מזיקים‪.‬‬
‫‪- 8.3‬‬
‫‪- 8.4‬‬
‫‪- 8.5‬‬
‫עמוד ‪ 27‬מתוך ‪91‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫רכבת ישראל בע"מ‬
‫תאריך עדכון‪02/09/2012 :‬‬
‫‪ .9‬תאורה והפעלת ציוד חשמלי במנהרה‬
‫‪ - 9.1‬במנהרה יופעל רק ציוד חשמלי תקין שעבר בדיקה‪.‬‬
‫‪ - 9.2‬אם נדרש להפעיל גנראטור במנהרה יש להציבו הרחק ככל שניתן מקבוצת העובדים‪ .‬על מנהל עבודה ‪/‬‬
‫ראש צוות לבדוק אם הספק הגנראטור מספיק להפעלת כל הציוד המתוכנן לעבודה במנהרה‪ .‬נדרש לוודא‬
‫כי כוון היציאה של גזי השריפה של הגנראטור אינם מופנים לכוון העובדים‪ .‬במקרה הצורך תישקל הפעלת‬
‫מאוורר ‪ /‬מפוח ייעודי להרחקת הגזים‪.‬‬
‫‪ - 9.3‬תדלוק הגנראטור ייעשה תמיד מחוץ למנהרה‪.‬‬
‫‪ - 9.4‬כאשר הגנראטור פועל במנהרה חייב להיות מוצב לידו מטף אבקה ‪ 6‬ק"ג תקין ומלא‪.‬‬
‫‪ .10‬רשימת פריטי ציוד מגן אישי )הציוד חייב להיות בעל תו תקן(‬
‫‪ - 10.1‬קסדת מגן משולבת עם פנס תאורה‪.‬‬
‫‪ - 10.2‬נעלי בטיחות‪.‬‬
‫‪ - 10.3‬בגד זוהר‪.‬‬
‫‪ - 10.4‬ציוד להגנת השמיעה )אטמי אוזניים ‪ /‬מגני אוזניים(‪.‬‬
‫‪ - 10.5‬ציוד להגנת הנשימה בעת ביצוע עבודות הכרוכות ביצירת אבק‪.‬‬
‫‪ - 10.6‬כפפות להגנת הידיים בכפוף לאופי העבודה המבוצעת‪.‬‬
‫‪ - 10.7‬כל ציוד מגן אישי הדרוש לביצוע עבודה ספציפית‪.‬‬
‫‪ .11‬פיקוח ומניעת שריפות ויצירת עשן במנהרות‬
‫‪- 11.1‬‬
‫‪- 11.2‬‬
‫‪- 11.3‬‬
‫‪- 11.4‬‬
‫‪- 11.5‬‬
‫‪- 11.6‬‬
‫‪- 11.7‬‬
‫‪- 11.8‬‬
‫חל איסור להשתמש במנורות בנזין ‪ /‬גז במנהרות‪.‬‬
‫חל איסור על שימוש ‪ /‬אחסון של חומרים דליקים אשר טמפ' הבזקתם הנה מתחת ‪ 38‬מעלות צלסיוס‪.‬‬
‫האחסון ‪ /‬הובלה של שמנים משומשים וחומרי דלק אחרים יעשה רק במכלים עשויים מתכת‪.‬‬
‫ריתוך חיתוך ושאר עבודות חמות יבוצעו באופן כזה שימנע פריצת שריפה ואם תפרוץ שריפה יהיו אמצעי‬
‫מיגון ואמצעים לכיבוי שריפות ולבודד חומרים דליקים‪ ,‬אם נמצאים בשטח‪ .‬בדיקת שטח מדוקדקת תבוצע‬
‫תמיד תוך כדי ולאחר ביצוע עבודות חמות ולפני עזיבתו של הצוות את אתר העבודות בכדי לבדוק שלא‬
‫מתקיימים תנאים להצתה עצמית‪.‬‬
‫לוחות ‪ /‬יריעות מחומרים בלתי דליקים יונחו מתחת‪/‬מאחורי המקומות אשר בהם מבוצעות עבודות חמות‬
‫כדי למנוע פיזור גיצים‪ ,‬לפי הצורך ובאישור ממונה הבטיחות הרכבתי‪.‬‬
‫העובד אשר עבר הדרכת כיבוי אש יקיים בדיקה של חשיפה לסיכוני אש מייד אחרי סיום הביצוע של‬
‫עבודות חמות‪.‬‬
‫מספר גלילי אצטילן המותר להחזקה במנהרה הנו מספר הגלילים המיועד לשימוש באותו יום‪ .‬אין לאחסן‬
‫את גלילי האצטילן בתוך המנהרה אלא לפנותם בסיום יום העבודה‪.‬‬
‫כל שריפה אשר פרצה במנהרה חייבת להיות מדווחת באופן מיידי לפיקוד )משואה(‪ ,‬למוקד הבטיחות‬
‫ולמוקד הביטחון‪.‬‬
‫‪ .12‬אוורור ואיכות האוויר במנהרות )חייבת להיעשות בדיקה(‪.‬‬
‫‪ - 12.1‬אסור לעובדים לעבוד במקומות אשר בהם ריכוז החמצן נמוך ‪ 19.5%‬אלא אם כן הם משתמשים‬
‫במסכות חמצן‪.‬‬
‫‪ - 12.2‬אסור לעובדים לעבוד במקומות אשר בהם ריכוז החמצן עולה על ‪.22%‬‬
‫‪ - 12.3‬כאשר מזהים מעל ‪ 20%‬מעל הגבול התחתון של גז מתן או גז דליק אחר יש לפעול כדלקמן‪:‬‬
‫‪ - 12.3.1‬במקומות אשר בהם זוהו גזים דליקים או זיהומי אוויר חייבים לספק אוורור מספיק כדי להבטיח‬
‫שריכוז הגזים‪/‬אדים‪/‬אבק יהיה מתחת לערכים המרביים המותרים‪.‬‬
‫‪ - 12.3.2‬על כל העובדים מלבד אלו שהם הכרחיים לעזוב את האזור‪.‬‬
‫‪ - 12.3.3‬הפסקת פעילות של מערכות אוורור ייעשו רק לאחר פינוי העובדים מתוך המנהרה ולאחר שהעובד‬
‫בדק ומצא שריכוז האוויר בכל השטח חזר לקדמותו‪.‬‬
‫עמוד ‪ 28‬מתוך ‪91‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫רכבת ישראל בע"מ‬
‫תאריך עדכון‪02/09/2012 :‬‬
‫פרק ו ' ‪ -‬בטיחות בעבודות התקנה ואחזקה של מערכות תקשורת ושו " ב ‪.‬‬
‫‪ . 1‬כללי ‪:‬‬
‫‪ – 1.1‬תחזוקת והתקנת מערכות תקשורת ושו " ב ברכבת ישראל מבוצעות על פי הוראות טכניות‬
‫מטעמו של מנהל אגף תקשורת ‪.‬‬
‫‪ – 1.2‬בהוראות הטכניות מפורטות תכולת העבודה הנדרשת ותדירויו ת הביצוע במקרה של אחזקה‬
‫מונעת ‪.‬‬
‫‪ . 2‬מסמכים ישימים ‪:‬‬
‫‪2.1‬‬
‫‪2.2‬‬
‫‪2.3‬‬
‫‪2.4‬‬
‫‪2.5‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫הוראות הפעלת הרכבת – המהדורה המעודכנת האחרונה ‪.‬‬
‫חוברת הוראות טכניות לתחזוקה מונעת במערך השליטה והבקרה בר " י ‪.‬‬
‫תקנות רכבת ישראל – מוסף ט ' חלק ה ' – ‪. 1982‬‬
‫פקודת הבטיחות בעבודה ) נוסח חדש ( תש " ל – ‪. 1970‬‬
‫תקנות הבטיחות בעבודה ) עבודה בגובה ( התשס " ז – ‪. 2007‬‬
‫‪ .3‬הוראות בטיחות לעבודה על סימנורים‪.‬‬
‫‪ – 3.1‬עבודות בגובה תעשנה בהתאם לתקנות הבטיחות בעבודה )עבודה בגובה(‪ ,‬התשס"ז – ‪.2007‬‬
‫על העובדים להכין ולוודא תקינות ציוד הבטיחות בטרם הגיעם אל הסימנור‪.‬‬
‫עליהם לקחת עמם את כל פריטי הציוד‪,‬כנדרש בתקנות הבטיחות‪.‬‬
‫‪ – 3.2‬על העובדים אשר מטפסים על סימנורים ללבוש את רתמת הבטיחות‪ ,‬לחבוש את קסדת המגן וכן כל ציוד‬
‫מגן אישי נוסף נדרש‪.‬‬
‫‪ – 3.3‬הטיפוס ועבודה על סימנור מותר רק לעובדים אשר עברו הדרכה בטיחותית לעבודה בגובה‪.‬‬
‫‪ – 3.4‬בעת הטיפוס על הסימנור חייב העובד להשתמש בכל ציוד מגן אישי‪ ,‬לרבות מערכת בלימת נפילה‪.‬‬
‫‪ – 3.5‬כאשר העובד מגיע למשטח העליון בסימנור‪ ,‬עליו לקשור את עצמו כדי למנוע נפילה‪ .‬נקודת העיגון צ"ל‬
‫לעמוד בכוח בלימה של ‪ 1,500‬ק"ג‪.‬‬
‫‪ – 3.6‬לפני הטיפוס על הסימנור על העובד השני לבדוק את תקינות הציוד המשמש לטיפוס‪.‬‬
‫‪ .4‬הוראות בטיחות לבצוע עבודות התקנה‪/‬תיקון של מערכות חשמל איתות ותקשורת‪.‬‬
‫‪ - 4.1‬תיקון פריטי ציוד חשמלי יבוצעו רק בידי חשמלאי בעל רישיון חשמל מתאים‪.‬‬
‫‪ - 4.2‬הקבלן לא ישתמש בשום ציוד חשמלי של הרכבת‪.‬‬
‫‪ - 4.3‬באחריות הקבלן לוודא שכל הציוד וכלי העבודה החשמליים המיטלטלים בהם הוא משתמש יהיו תקניים‬
‫ומוגנים ע"י בידוד כפול‪.‬‬
‫‪ - 4.4‬הקבלן לא יתקין כל סידור מאולתר בציוד חשמלי‪.‬‬
‫‪ - 4.5‬הקבלן המשתמש לצרכי עבודתו בכבל מאריך חייב להניחו כנדרש בתקנות הבטיחות בחשמל‪.‬‬
‫‪ - 4.6‬הקבלן יעבוד על פי כל כללי הבטיחות ‪,‬הנחיות ממונה חשמל ברכבת ובכפוף לחוק החשמל‪.‬‬
‫עמוד ‪ 29‬מתוך ‪91‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫רכבת ישראל בע"מ‬
‫תאריך עדכון‪02/09/2012 :‬‬
‫‪ .5‬הוראות בטיחות לעבודה במקום מוקף‪.‬‬
‫‪ – 5.1‬מקום מוקף – הגדרה – פקודת הבטיחות בעבודה )נוסח חדש( תש"ל ‪:1970‬‬
‫"מקום מוקף" – חדר‪,‬תא‪,‬מיכל‪,‬בור‪ ,‬מעבר לאדים‪ ,‬צינור או חלל מוקף כיוצא באלה‪.‬‬
‫‪ - 5.2‬תכולת ההוראות‪:‬‬
‫‪ - 5.2.1‬ההוראות מתייחסות לעובדים במתחמי הרכבת המבצעים עבודות בתוך מקומות מוקפים שבתוכו‬
‫עלולים להיות אדים מסוכנים כדי כך שיכול שבני אדם לא יעמדו בהם‪.‬‬
‫‪ - 5.2.2‬לעניין הוראות אלו – בורות גוב ‪ /‬תקשורת יוגדרו כחללים מוקפים כאשר גובהם ‪ /‬עומקם מהנקודה‬
‫הגבוהה ביותר )פתחי כניסה ‪/‬יציאה( עולה על ‪ 150‬ס"מ‪.‬‬
‫‪ – 5.2.3‬במקרים בהם אין צורך ממשי לבצע את העבודה בתוך בורות התקשורת ולחלופין אין אפשרות‬
‫מעשית להיכנס לבור התקשורת )יש אפשרות לביצוע העבודות מחוץ לבור התקשורת(‪ ,‬לא ייחשבו‬
‫חללים אלו כ"מקום מוקף"‪.‬‬
‫‪ - 5.2.4‬האחראי על העבודה ‪ ,‬יבצע בדיקות לאיכות האוויר‪ ,‬לפני ביצוע העבודה ‪ ,‬בכל בורות התקשורת‬
‫ללא יוצא מן הכלל וללא קשר למידות המבנה של בורות התקשורת ‪.‬‬
‫‪ - 5.2.5‬בבורות תקשורת אשר בהם או סביבתם מתבצעת כל עבודה ‪ ,‬לרבות גישה למקום העבודה ‪,‬‬
‫שבשלה עלול עובד ליפול לעומק העולה על ‪ 2‬מטרים ולרבות‪:‬‬
‫א‪ .‬עבודה המתבצעת מעל משטח העבודה ללא גידור או מעקה תקני ;‬
‫ב‪ .‬עבודה המצריכה הטיית גוף האדם ביותר מ‪ 45 -‬מעלות מעבר לגדר או למעקה של משטח‬
‫העבודה או מדרכת המעבר‪,‬‬
‫תחשב כ " עבודה בגובה "‪.‬‬
‫עבודות בגובה תעשנה בהתאם לתקנות הבטיחות בעבודה )עבודה בגובה( התשס"ז – ‪.2007‬‬
‫‪ - 5.2.6‬כניסה‪ ,‬עבודה ויציאה ממקום מוקף יתבצעו עפ"י הוראות החוק‪.‬‬
‫‪ - 5.2.7‬אחריות לביצוע‬
‫א‪ .‬אחריות לביצוע הוראות הבטיחות חלה על האחראי על ביצוע העבודה – קבלת תדרוך ממנהלו‬
‫הישיר‪ ,‬בדיקת המקום המוקף באמצעות רשימת תיוג בטיחות בטרם ביצוע העבודה במקום‬
‫מוקף לפי נספח א' ‪ ,‬בדיקת הימצאות כל ציוד המגן‪ ,‬ציוד חילוץ וציוד רפואי לביצוע העבודה ‪,‬‬
‫תדרוך העובדים והימצאות כל זמן הביצוע במקום המוקף‪.‬‬
‫‪ - 5.3‬ציוד בטיחותי קבוצתי‪:‬‬
‫‪ - 5.3.1‬חבל קשירה‪.‬‬
‫‪ - 5.3.2‬רתמת בטיחות‪.‬‬
‫‪ - 5.3.3‬מכשיר למדידת ריכוז גזים‪) .‬עליך לבדוק את תקינות המכשיר לפני היציאה לשטח(‪.‬‬
‫‪ - 5.3.4‬פנס‪.‬‬
‫‪ - 5.3.5‬מוט גישוש ארוך‪.‬‬
‫‪ - 5.3.6‬מכשיר קשר )סלולארי ‪,‬מירס(‪.‬‬
‫‪ - 5.3.7‬פרגוד מתקפל בגובה ‪ 120‬ס"מ )לפי הצורך(‪.‬‬
‫‪ - 5.3.8‬ציוד ע"ר‪.‬‬
‫‪ - 5.3.9‬ג'ריקן ‪ 5‬ליטר מי‪-‬שתייה‪.‬‬
‫‪ - 5.3.10‬חצובה לחילוץ‪.‬‬
‫‪ - 5.3.11‬סולם‪).‬לפי הצורך(‪.‬‬
‫‪ – 5.3.12‬מנ"פ ‪/‬מנ"ס‪.‬‬
‫עמוד ‪ 30‬מתוך ‪91‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫רכבת ישראל בע"מ‬
‫תאריך עדכון‪02/09/2012 :‬‬
‫‪ - 5.4‬ציוד מגן אישי לעובד )חובה(‪.‬‬
‫‪ - 5.4.1‬נעלי בטיחות ‪. 3/4‬‬
‫‪ - 5.4.2‬מכנסיים ארוכים‪.‬‬
‫‪ - 5.4.3‬חולצה עם שרוול ארוך‪.‬‬
‫‪ - 5.4.4‬כפפות בד וכפפות ‪) P.V.C‬לפי הצורך(‪.‬‬
‫‪ - 5.4.5‬משקפי מגן )לפי הצורך(‪.‬‬
‫‪ - 5.4.6‬קסדת מגן‪.‬‬
‫‪ - 5.5‬תנאים מקדימים לביצוע העבודה‪.‬‬
‫‪ - 5.5.1‬צוות העבודה יהיה מורכב מ ‪ 2‬עובדים לפחות‪.‬‬
‫‪ - 5.5.2‬העובדים קיבלו הדרכה בטיחותית ‪,‬לרבות הדרכה בנושא החייאה‪.‬‬
‫‪ - 5.5.3‬כניסה לבור ‪/‬מקום מוקף ‪,‬תעשה רק לאחר שתכולת הגזים בור נבדקה ונמצאה בתחום התקין‪.‬‬
‫)‪ 15‬דקות לפחות לאחר הסרת מכסה הבור ואוורורו( ‪.‬‬
‫‪ - 5.5.4‬העובד הנכנס לבור ‪ /‬מקום מוקף חייב להיות קשור בחבל הצלה לרתמת הבטיחות הרתומה עליו‪.‬‬
‫‪ - 5.5.5‬עובד נוסף חייב לעמוד בצד החלל הסגור ליד פתח הכניסה ‪,‬כאשר חבל הצלה קשור לידו ‪.‬עליו‬
‫לשמור על קשר מתמיד עם העובד בתוך הבור ולהיות מוכן לחלץ את העובד החוצה מכל סיבה‬
‫שהיא‪.‬‬
‫‪ - 5.5.6‬לפי הצורך תוצב חצובת חילוץ מעל בור גוב‪.‬‬
‫‪ - 5.5.7‬כל צוות עובדים יהיה מצויד ברכב ‪,‬מכשיר קשר מירס ‪,‬פלאפון תקין )להתקשרות במקרי חירום(‪.‬‬
‫‪ - 5.5.8‬הבור ‪ /‬מקום מוקף נבדק חזותית ע"י הארה עם פנס וגישוש עם מוט ונמצא ללא זוחלים מזיקים ‪,‬או‬
‫מפגעים בטיחותיים אחרים‪.‬‬
‫‪ - 5.5.9‬המקום שבו מתבצעת העבודה ידוע למנהל העבודה ‪ /‬ראש צוות‪.‬‬
‫‪ - 5.5.10‬העובדים עברו הדרכה ובעלי ניסיון בתפעול מכשיר המדידה‪.‬‬
‫‪ - 5.6‬שלבי בדיקת הבור ‪ /‬מקום מוקף‪.‬‬
‫‪ - 5.6.1‬זהה את הבור ‪ /‬מקום מוקף המיועד לטיפול‪.‬‬
‫‪ - 5.6.2‬נקה את פתח הבור ‪ /‬מקום מוקף וסביבתו והרחק חול‪ ,‬אבנים‪ ,‬קוצים וזוחלים מזיקים‪.‬‬
‫‪ - 5.6.3‬בעזרת עובד נוסף ושימוש בידיות מיוחדות בלבד ! )ציוד פתיחה ייעודי( ‪ ,‬הרם את מכסה הבור ‪/‬‬
‫מקום מוקף והעבר אותו בזהירות הצידה!‬
‫‪ - 5.6.4‬אם יש מספר פתחים‪ ,‬חובה להרים את כל המכסים לפני שעובד נכנס לבור ‪ /‬מקום מוקף‪.‬‬
‫‪ - 5.6.5‬בשום תנאי אין להחזיר מכסי בורות ‪ /‬מקומות מוקפים לפתחים למקומם ‪,‬כאשר עובד נמצא‬
‫בתוכם!‬
‫‪ - 5.6.6‬ברציפים יש להציב פרגוד הנושא שלט " זהירות עובדים אין להתקרב ‪ -‬בור פתוח‪".‬‬
‫‪ - 5.6.7‬אין להיכנס לבור ‪ /‬מקום מוקף בו יש זוחלים חיים‪.‬‬
‫‪ - 5.6.8‬בדוק את כיול מכשיר המדידה ‪,‬ודא כי הצופר תקין‪.‬‬
‫‪ - 5.6.9‬המתן ‪ 15‬דקות לפחות לאוורור הבור ‪ /‬מקום מוקף והכנס את מכשיר המדידה עד לגובה של ‪1/2‬‬
‫מטר מעל רצפת הבור‪ .‬בצע את הפעולות הנדרשות לקבלת הקריאה במכשיר המדידה ובדוק אם‬
‫היא נמצאת בתחום המותר‪.‬‬
‫‪ - 5.6.10‬את בדיקת הגז יש להמשיך ולבצע באופן רצוף כל זמן שהעובד נמצא בתוך הבור גוב ‪ /‬מקום מוקף‪.‬‬
‫‪ - 5.7‬תהליך כניסת אדם לבור ‪ /‬מקום מוקף‪.‬‬
‫‪ - 5.7.1‬העובד משתמש בציוד מגן אישי‪.‬‬
‫‪ - 5.7.2‬העובד חגור ברתמת בטיחות‪.‬‬
‫‪ - 5.7.3‬רתמת הבטיחות קשורה לחבל חילוץ הקשור אל עובד הנמצא מחוץ לבור‪.‬‬
‫‪ - 5.7.4‬העובד ישב בזהירות על הטבעת החיצונית של הבור ‪ /‬מקום מוקף )אם חש בריחות חריפים ‪,‬מוזרים‬
‫לא יכנס פנימה( ובזהירות ירד פנימה תוך שימוש בסולם הפנימי‪.‬‬
‫‪ - 5.7.5‬כניסה לבור ‪ /‬מקום מוקף אסורה על אדם חולה ‪,‬שאינו חש בטוב‪.‬‬
‫‪ - 5.7.6‬זכור ! בסדקים בבור ‪ /‬מקום מוקף עלולים להסתתר זוחלים מזיקים ‪,‬אל תכניס ידיים למקומות אלו‪.‬‬
‫עמוד ‪ 31‬מתוך ‪91‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫רכבת ישראל בע"מ‬
‫תאריך עדכון‪02/09/2012 :‬‬
‫‪ - 5.8‬נוהל חירום והצלה‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫כאשר נפסק הקשר עם אחד העובדים או כאשר מתקבל אות מצוקה מעובד הנמצא במקום המוקף תופסק מיידית‬
‫העבודה ותתחיל התארגנות לחילוץ העובד ‪.‬‬
‫שים לב! שמור על קור רוח‪ ,‬אסור להיכנס למקום המוקף ללא הוראת האחראי לביצוע העבודה אפילו כדי להציל‬
‫את העובד הנתון במצוקה‪.‬‬
‫‪5.8.1‬‬
‫‪5.8.2‬‬
‫‪5.8.3‬‬
‫‪5.8.4‬‬
‫‪5.8.5‬‬
‫‪5.8.6‬‬
‫‪5.8.7‬‬
‫‪5.8.8‬‬
‫ האחראי לביצוע העבודה ידווח מיד לממונה על העבודה ולמב"ת טלפון‪.04-8564999 :‬‬‫ תוזעק עזרה חיצונית בהתאם לסידורים שנקבעו מראש כגון‪:‬מד"א‪ .‬כבאים וכד' ובדיווח לפרט‬‫כמות נפגעים ואפשרות של נפגעי נשימה‪.‬‬
‫ בעת מצב חירום יש להניח שהתנאים הסביבתיים במקום המוקף הם רעילים ויש לנקוט פעולות‬‫מיידיות לשיפור תנאי הסביבה במקום המוקף לרבות הכנסת אויר מואץ נקי‪,‬ופתיחת מכסים‬
‫נוספים ככל שניתן‪.‬‬
‫ אין לבצע הנשמה מלאכותית וטיפולים אחרים בתוך מקום מוקף‪.‬‬‫ יש להוציא את הנפגע מבלי לגרום לו נזקים נוספים‪,‬יש לדאוג לו קודם כל לאספקת אויר נקי או‬‫חמצן‪.‬‬
‫ את הנפגע יש לפנות בכל מקרה גם אם לא איבד הכרתו לטיפול רפואי בבית חולים בליווי נציג‬‫ממקום העבודה‪.‬‬
‫ מקום האירוע לא ייעזב לפני שנקבע בוודאות שכל העובדים יצאו מהמקום המוקף‪.‬‬‫‪ -‬ממונה על העבודה וממונה הבטיחות יבצעו תחקיר בטיחותי של האירוע להפקת לקחים‪.‬‬
‫‪ - 5.9‬סיום עבודה‪.‬‬
‫‪ - 5.9.1‬צא מתוך הבור ‪ /‬מקום מוקף בזהירות‪.‬‬
‫‪ - 5.9.2‬נתק את חבל החילוץ והסר את חגורת הבטיחות‪.‬‬
‫‪ - 5.9.3‬האחראי לביצוע העבודה יוודא אישית שכל העובדים יצאו מהמקום המוקף‪.‬‬
‫‪ - 5.9.4‬האחראי לביצוע יבדוק ויאשר החזרת הציוד‪ ,‬סגירת פתחים‪ ,‬הסרת סימוני אזהרה‪.‬‬
‫‪ - 5.10‬גהות בעבודה‪.‬‬
‫‪ - 5.10.1‬מיד לאחר שעובד יצא מן הבור ‪ /‬מקום מוקף עליו לשטוף היטב את ידיו ‪,‬פניו ופיו‪.‬‬
‫‪ - 5.10.2‬חל איסור מוחלט על עישון ‪,‬שתייה או אכילה בתוך הבור ‪ /‬מקום מוקף‪.‬‬
‫עמוד ‪ 32‬מתוך ‪91‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫תאריך עדכון‪02/09/2012 :‬‬
‫רכבת ישראל בע"מ‬
‫נספח א' – ‪ 1‬מתוך ‪2‬‬
‫רשימת תיוג בטיחות טרם ביצוע עבודה במקום מוקף‬
‫ימולא ע"י אחראי על העבודה באתר‬
‫א‪ .‬פרטי מקום המוקף ‪:‬‬
‫שם המקום‪ ______________________ :‬מיקומו‪ ) :‬מס' זיהוי ( __________________‬
‫תיאור העבודה שיש לבצע‪_____________________________________ :‬‬
‫תאריך ביצוע העבודה‪______________ :‬‬
‫שעה‪____________ :‬‬
‫ב‪ .‬צוות העבודה כולל ‪:‬‬
‫‪ ________________ .1‬מקצוע ‪ _____________ :‬תפקידו בצוות ‪. _______________ :‬‬
‫‪ ________________ .2‬מקצוע ‪ _____________ :‬תפקידו בצוות ‪. _______________ :‬‬
‫‪ ________________ .3‬מקצוע ‪ _____________ :‬תפקידו בצוות ‪. _______________ :‬‬
‫‪ ________________ .4‬מקצוע ‪ _____________ :‬תפקידו בצוות ‪. _______________ :‬‬
‫פירוט הבדיקה‬
‫מס"ד‬
‫‪1‬‬
‫האם יש הכרח להיכנס לחלל המוקף ?‬
‫‪2‬‬
‫האם המכשיר לבדיקת הגזים מכויל היטב ?‬
‫‪3‬‬
‫האם בדקת את תקינות האווירה בתוך החלל המוקף ?‬
‫‪4‬‬
‫האם ריכוז החמצן הוא בין ‪ 19%‬ל‪? 23%-‬‬
‫‪5‬‬
‫אלו גזים‪/‬אדים רעילים‪,‬נפיצים או דוחי חמצן מצויים באווירה‬
‫של החלל המוקף ?‬
‫מימן גופרי )‪--------------------------------- (H2S‬‬
‫חד תחמוצת הפחמן )‪----------------------- (CO‬‬
‫מתן )‪----------------------------------------- (CH4‬‬
‫דו תחמוצת הפחמן )‪----------------------- (CO 2‬‬
‫אחר ‪-------------------------------------------------‬‬
‫‪6‬‬
‫האם האווירה בחלל המוקף תיבדק במהלך ביצוע העבודה ?‬
‫בדיקה רצופה ‪---------------------------------‬‬
‫בדיקה תקופתית )כל כמה דקות(‪-----------------‬‬
‫‪7‬‬
‫האם החלל המוקף אוורר היטב לפני כניסת העובד ?‬
‫‪8‬‬
‫האם ימשך האוורור בזמן ביצוע העבודה ?‬
‫‪9‬‬
‫במקרה שהבדיקה הראשונה של האוויר הראתה תוצאה לא‬
‫תקינה האם ננקטו בעקבות זאת צעדים לאוורור והחלפת‬
‫האוויר ובוצעה בדיקה חוזרת של הרכב האוויר‪,‬האם‬
‫התוצאות החוזרות היו תקינות ?‬
‫כן‬
‫לא‬
‫הערות‬
‫עמוד ‪ 33‬מתוך ‪91‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫תאריך עדכון‪02/09/2012 :‬‬
‫רכבת ישראל בע"מ‬
‫נספח א' – ‪ 2‬מתוך ‪2‬‬
‫מס"ד‬
‫פירוט הבדיקה‬
‫‪10‬‬
‫האם ננקטו כל האמצעים לבידוד אזור העבודה ?‬
‫‪11‬‬
‫האם הופסק זרם החשמל באזור העבודה ?‬
‫‪12‬‬
‫האם הופסקה כל פעילות של ציוד מכני וחשמלי באזור‬
‫העבודה ?‬
‫האם הופסקה זרימת מים‪ ,‬אויר‪,‬דלק‪,‬גז וכד' בצנרת לחץ‬
‫העוברת באזור העבודה‪,‬והאם נבדק העדר לחץ גבוה בצנרת ?‬
‫פרט ביגוד וציוד מגן נדרש‬
‫‪15‬‬
‫האם נמצא ציוד הנשמתי מתאים ושמיש ?‬
‫‪16‬‬
‫האם צריך להשתמש בציוד בנשימתי ?‬
‫‪17‬‬
‫האם פתחי הגישה לחלל מאפשרים כניסת עובד מצויד בציוד‬
‫נשימתי ?‬
‫האם העובדים מאומנים בשימוש בציוד הנשמתי ?‬
‫‪19‬‬
‫האם העובדים עברו קורס עזרה ראשונה ? ומתי עברו רענון ?‬
‫‪20‬‬
‫האם הוכשרת לעבודה בחלל מוקף‪,‬והאם אתה יודע מהם‬
‫הסיכונים שעליך לעקוב אחריהם ?‬
‫האם יהיה אדם זמין בחוץ ? איך ישמר הקשר בינו לבין העובד‬
‫שבפנים ?‬
‫האם האדם שבחוץ יהיה מסוגל לראות או לשמוע ישירות את‬
‫העובד שבפנים ?‬
‫האם האדם שבחוץ עבר הכשרה בנוהל ההצלה ?‬
‫‪24‬‬
‫האם אתה יודע מה לעשות במקרה חירום למי להודיע ולאן‬
‫לפנות ?‬
‫האם האחראי לביצוע העבודה דווח לממונה על העבודה על‬
‫הכניסה לחלל המוקף וממונה על העבודה אישר אותה?‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪18‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪25‬‬
‫כן‬
‫לא‬
‫הערות‬
‫פרטי אחראי על ביצוע העבודה‪:‬‬
‫שם ומשפחה‪ _________________ :‬תאריך‪ _________ :‬שעה‪ _____:‬חתימה‪________:‬‬
‫עמוד ‪ 34‬מתוך ‪91‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫רכבת ישראל בע"מ‬
‫תאריך עדכון‪02/09/2012 :‬‬
‫‪ .6‬הוראות בטיחות לעבודה על גשרים‪.‬‬
‫‪" – 6.1‬עבודה בגובה" – הגדרה –‬
‫כל עבודה‪ ,‬לרבות גישה למקום עבודה‪ ,‬שבשלה עלול עובד ליפול לעומק העולה על ‪ 2‬מטרים‪ ,‬ולרבות‬
‫עבודה כאמור – )‪ (1‬המתבצעת מעל משטח עבודה ללא גידור או מעקה תקני;‬
‫)‪ (2‬המצריכה הטיית גוף האדם ביותר מ ‪ 45‬מעלות מעבר לגדר או למעקה של משטח‬
‫העבודה או מדרכת המעבר‪ ,‬לפי העניין;‬
‫)‪ (3‬המתבצעת מתוך בימה מתרוממת ניידת‪ ,‬סל להרמת אדם או פיגום ממוכן;‬
‫‪ – 6.2‬עבודה על גשרים מחייבת התקנת אמצעי בטיחות למניעת נפילת אדם לעומק העולה על ‪ 2‬מטרים ואין זה‬
‫מעשי בנסיבות העניין לעשות כן‪ ,‬יותקנו רשתות או יריעות מתוחות או יסופקו חגורות בטיחות אשר ימנעו‬
‫נפילה חופשית לעומק העולה על ‪ 1.3‬מטרים‪.‬‬
‫‪ - 6.3‬לא יועסקו עובדים על גשרים כאמור‪ ,‬אלא אם כן ננקטו אמצעים שימנעו נפילתו בהתחשב במבנה הגשר‬
‫בשבירותו‪ ,‬בשיפועו או בהשפעת מזג האוויר‪.‬‬
‫‪ - 6.4‬באחריות מבצע העבודה קיום תקנות הבטיחות בעבודה )עבודה בגובה ( התשס"ז ‪.2007‬‬
‫‪ - 6.5‬הגנה על קבוצת עובדים –‬
‫‪ - 6.5.1‬על מבצע העבודה לפעול על פי צו הבטיחות ‪ ,3530‬עבודה בקרבת מסילת רכבת פעילה‪.‬‬
‫‪ - 6.5.2‬על מבצע העבודה לפעול על פי הוראות הפעלת הרכבת המעודכן האחרון‪.‬‬
‫‪ - 6.6‬באחריות מבצע העבודה ‪:‬‬
‫‪ – 6.6.1‬קבלת הנחיות מקצועיות לביצוע העבודות על גבי הגשרים ממזמין העבודה‪.‬‬
‫‪ - 6.6.2‬קבלת הדרכת בטיחות והנחיות בטיחות מממונה הבטיחות הרכבתי‪.‬‬
‫‪ .7‬הוראות בטיחות לעבודה על רציפי רכבת‪.‬‬
‫‪ - 7.1‬ביצוע כל עבודה על רציפי רכבת חייבת להיות מתואמת ובאישורו של מנהל תחנה‪/‬מנהל משמרת לפני‬
‫תחילת העבודה‪.‬‬
‫‪ - 7.2‬אין להתיר עבודה על רציפי רכבת לעובדים אשר לא עברו הדרכה בטיחותית ואינם משתמשים בציוד מגן‬
‫אישי‪.‬‬
‫‪ - 7.3‬למנהל התחנה נתונה הסמכות להפסיק את עבודת הקבלן בכל רגע אם בתחנה נוצרים מפגעים בטיחותיים‪.‬‬
‫‪ - 7.4‬הקבלן נדרש להקפדה מתמדת על פינוי מכשולים בתחנה‪.‬‬
‫‪ - 7.5‬מועדי ביצוע עבודות תחזוקה ‪ /‬שיפוץ מערכות על הרציפים יהיו בכפוף ללו"ז תנועת רכבות )בזמן שאין לחץ‬
‫נוסעים על הרציפים(‪.‬‬
‫‪ - 7.6‬עבודות חמות ‪:‬ריתוך ‪,‬חיתוך ‪,‬השחזה ‪,‬ליטוש בתוך התחנות תעשינה רק לאחר תיאום ואישור של מנהל‬
‫התחנה ‪,‬נוכחות עובד רכבת ובהימצאות ציוד כיבוי אש זמין של הקבלן המבצע במקום העבודה‪.‬‬
‫‪ - 7.7‬טיפול באירוע חירום‪/‬שריפה על רציפי רכבת‪:‬‬
‫‪ - 7.7.1‬על כל העובדים ברציף להפסיק עבודתם‪.‬‬
‫‪ - 7.7.2‬נדרש לפנות ציוד הנמצא על הרציף ‪,‬באופן כזה שלא ייצור מכשולים‪.‬‬
‫‪ - 7.7.3‬על כל העובדים להתפנות מן הרציף למקום בטוח – מפלס עליון‪.‬‬
‫‪ - 7.7.4‬אם פורצת שריפה נדרש לחבר זרנוקים לברזי שריפה ולהתחיל בפעולות כיבוי אש‪.‬‬
‫‪ - 7.7.5‬אין להתיז מים לכוון מערכות חשמל הנמצאות על הרציף‪.‬‬
‫‪ - 7.7.6‬לפי הצורך נדרש לעזור לנוסעים הזקוקים לעזרה ‪,‬להתפנות מן הרציף‪.‬‬
‫עמוד ‪ 35‬מתוך ‪91‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫רכבת ישראל בע"מ‬
‫תאריך עדכון‪02/09/2012 :‬‬
‫פרק ז ' ‪ -‬בטיחות בעבודות העמסת ‪ /‬פריקת מטענים ‪.‬‬
‫‪ .1‬תפעול מלגזה‪.‬‬
‫‪ – 1.1‬הבסיס החוקי‪.‬‬
‫‪ - 1.1.1‬פקודת התעבורה‪.‬‬
‫סעיף ‪ – 1‬הגדרות‬
‫*‬
‫*‬
‫*‬
‫*‬
‫*‬
‫דרך – לרבות כל מסילה‪ ,‬דרך‪ ,‬רחוב‪,‬סמטה‪,‬ככר‪,‬מעבר‪,‬גשר או מקום פתוח שיש לציבור זכות לעבור‬
‫בהם‪.‬‬
‫רכב – רכב הנע בכוח מכני או הנגרר על ידי רכב כזה או על ידי בהמה ‪,‬וכן מכונה או מיתקן הנעים‬
‫או הנגררים כאמור ‪,‬לרבות אופניים ותלת‪-‬אופן‪,‬ולמעט רכב ששר התחבורה פטר אותו בצו‬
‫מהוראות פקודה זו כולן או מקצתן‪.‬‬
‫רכב מנועי – רכב המונע בכוח מכני מכל צורה שהיא ‪,‬ולרבות תלת אופנוע ואופנוע עם רכב צדי או‬
‫עם גרור או בלעדיהם ולמעט רכב הנגרר על ידי רכב מנועי‪.‬‬
‫רכב עבודה – רכב שציוד עבודה מורכב עליו באופן קבוע ‪,‬או שמבנהו עשוי לביצוע עבודה ‪,‬ואינו‬
‫מיועד להובלת משא או להסעת נוסעים‪.‬‬
‫רשות הרישוי – עובד משרד התחבורה שמונה כדין להיות סגן מנהל כללי לתנועה במשרד‬
‫התחבורה ‪,‬לרבות עובד ציבור אחר ‪,‬שהוא אצל לו מסמכותו כרשות הרישוי לשטח המדינה‬
‫כולה או לחלק ממנו‪ ,‬לעניין פלוני או לסוג של עניינים ‪,‬בהגדרה זו" עובד ציבור– "‬
‫עובד בשירות המדינה ‪,‬קצין בצבא הגנה לישראל או מי שממלא תפקיד של קצין כאמור או‬
‫קצין במשטרת ישראל‪.‬‬
‫סעיף ‪ - 11‬רשות הרישוי רשאית ליתן רישיון לפי סימן זה ‪,‬אם שוכנעה שמבקש הרישיון כשיר לנהוג‬
‫ברכב שעליו הוגשה הבקשה ואיננו פסול לפי הוראות פקודה זו ושילם את האגרה שנקבעה‪.‬‬
‫סעיף ‪ - 12‬לא יינתן רישיון נהיגה לאדם שמלאו לו שמונה עשרה שנה ‪,‬אלא ששר התחבורה רשאי‬
‫בתקנות ‪,‬להתיר ‪,‬בתנאים או ללא תנאי ‪,‬ליתן רישיון נהיגה בסוגים מסוימים של כלי רכב‬
‫מנועיים למי שמלאו לו שש עשרה שנה ;נתעורר ספק לגבי הגיל ‪,‬רשות הרישוי היא המחליטה‪.‬‬
‫סעיף ‪ - 15‬לא יחזיק אדם ולא ינהל בית ספר לנהיגת רכב מנועי ‪,‬אלא ברישיון מאת רשות הרישוי‬
‫ובהתאם לתנאים שנקבעו‪.‬‬
‫סעיף ‪ - 16‬לא יעסוק אדם בהוראת נהיגה ‪,‬אלא ברישיון מאת רשות הרישוי ובהתאם לתנאים שנקבעו‪.‬‬
‫‪ – 1.1.2‬תקנות התעבורה‪ ) .‬כולל הפרסומים בקובץ תקנות ‪ 6370‬מ‪ , 17.2.05 -‬ק"ת ‪ 6398‬מ ‪,12.7.05 -‬‬
‫ק"ת ‪ 6424‬מ ‪.( 27.9.05 -‬‬
‫תקנה ‪ - 1‬הגדרות‪.‬‬
‫טרקטור – רכב מנועי המיועד לפי מבנהו לגרירה ולביצוע עבודות‪ ,‬שצוין ברישיון הרכב כטרקטור‪.‬‬
‫כושר נשיאה – משקל המשאות הניתנים להרמה ולשינוע על ידי מלגזה ‪,‬לפי קביעת יצרן הרכב בהליך‬
‫ייצורה‪.‬‬
‫מלגזה – מכונה ניידת בעלת תורן או זרוע שליפה ‪,‬שלהם מחובר מזלג או התקן אחר המיועדים‬
‫להרמה ולשינוע של משאות ‪,‬אשר צוינה ברישיונה כמלגזה‪.‬‬
‫מכונה ניידת – רכב מנועי שלפי מבנהו מיועד לביצוע עבודות ואינו מיועד לגרירה‪.‬‬
‫עמוד ‪ 36‬מתוך ‪91‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫רכבת ישראל בע"מ‬
‫תאריך עדכון‪02/09/2012 :‬‬
‫מכונה ניידת רגלית – מכונה ניידת שהתקיימו בה שני אלה‪:‬‬
‫‪ - 1‬מכוונת בידי אדם האוחז בה‪.‬‬
‫‪ - 2‬אינה מיועדת ‪,‬עפ"י המבנה שלה ‪,‬להסעת נהג או נוסעים על גביה‪.‬‬
‫תעודה – רישיון‪ ,‬היתר‪ ,‬אישור או פטור‪.‬‬
‫תקנה ‪) 21‬ג(‬
‫לא ינהג אדם רכב בקלות ראש או בלא זהירות ‪,‬או ללא תשומת לב מספקת בהתחשב בכל הנסיבות‬
‫ובין השאר בסוג הרכב ‪,‬במטענו ‪,‬בשיטת בלמיו ומצבם‪,‬באפשרות של עצירה נוחה ובטוחה והבחנה‬
‫בתמרורים ‪,‬באיתות שוטרים ‪,‬בתנועת עוברי דרך ובכל עצם הנמצא על פני הדרך או סמוך לה ובמצב‬
‫הדרך‪.‬‬
‫תקנה ‪ - 25‬לא ינהג אדם רכב אלא אם הוא בקי בהפעלתו ובשימוש בו‪.‬‬
‫תקנה ‪ - 26‬אדם שמתקיים בו אחד מאלה לא ינהג רכב‪:‬‬
‫)‪ (1‬הוא שרוי במצב העלול לסכן עוברי דרך‪.‬‬
‫)‪ (2‬הוא נתון תחת השפעת סמים משכרים או משקאות משכרים‪.‬‬
‫)‪ (3‬הוא אינו מסוגל לנהוג ברכב בביטחון סביר מחמת מצב נפשי או מחמת חולשה או ליקוי‬
‫גופני‪.‬‬
‫)‪ (4‬הוא במצב השולל ממנו את השליטה ברכב או את ראיית הדרך והתנועה בה‪.‬‬
‫תקנה ‪) – 27‬א()ב()ג(‬
‫)א( לא ינהג אדם רכב כשהרכב נמצא במצב העלול לסכן עוברי דרך‪.‬‬
‫)ב( לא ינהג אדם רכב אלא אם מבנהו של הרכב ‪,‬ציודו ‪,‬אביזריו ‪,‬סימונו ונשיאת מטענו הם‬
‫בהתאם להוראת הפקודה או תקנות אלה ‪,‬לרבות תנאים בהיתר וברישיון‪.‬‬
‫)ג( לא ינהג אדם רכב כאשר הרכב במצב השולל מהנהג שליטה בו‪.‬‬
‫תקנה ‪ 39‬א )ח( ‪ -‬לא ינהג אדם ולא יפעיל מלגזה אלא אם כן קיבל הדרכה לפי תכנית שאישרו רשות‬
‫הרישוי והאגף לפיקוח על העבודה במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה וניתן היתר‬
‫לכך מאת רשות הרישוי‪.‬‬
‫תקנה ‪ 83‬ב )א( ‪ -‬לא ינהג אדם ולא ייסע ברכב מן הסוגים האמורים בתקנה ‪ 364‬א או בכל רכב שבו‬
‫מותקנות חגורות בטיחות ‪,‬אלא אם כן ‪,‬הנוהג והנוסעים בו חגורים בחגורת בטיחות‬
‫או רתומים במושב בטיחות או במושב מגביה כאמור בתקנה ‪ 83‬א לפי העניין‪.‬‬
‫תקנה ‪) 280‬ג( ‪ -‬על אף האמור בתקנת משנה )ב()‪ ,(1‬הנוהג במכונה ניידת רגלית פטור‬
‫מחובת רישיון נהיגה‪.‬‬
‫תקנת מעבר – ק"ת ‪ 6370‬התשס"ה ‪) 2005‬ע' ‪(443‬‬
‫מי שהוכיח להנחת דעתה של רשות הרישוי ‪,‬כי עסק בפועל בנהיגת מכונה ניידת אופנית‬
‫או במלגזה במשך ‪ 10‬שנים קודם ליום התחילה ‪,‬מתוכם שנתיים רצופות לפני יום‬
‫התחילה ‪,‬וביום התחילה היה בידו רישיון נהיגה תקף לפי תקנה ‪ 177‬כנוסחה ערב יום‬
‫התחילה ‪,‬יהיה רשאי לנהוג ולהפעיל מלגזה שכושר הנשיאה שלה עולה על ‪ 20,000‬ק"ג‬
‫או מכונה ניידת אופנית שמשקלה הכולל עולה על ‪ 14,000‬ק"ג ‪ ,‬גם לאחר יום התחילה‪.‬‬
‫עמוד ‪ 37‬מתוך ‪91‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫רכבת ישראל בע"מ‬
‫תאריך עדכון‪02/09/2012 :‬‬
‫‪ – 1.1.3‬פקודת הבטיחות בעבודה )התש"ל ‪.( 1970‬‬
‫בודק מוסמך לעניין סימן פלוני – מי שהמפקח הראשי הסמיכו בכתב לעשות בדיקות וניסויים לפי‬
‫האמור באותו סימן‪.‬‬
‫עובד – לרבות עובד עצמאי‪.‬‬
‫מפעל בדרך כלל ‪ -‬מפעל הוא חצרים שבהן או בגידרתם או מסביב להם עובדים בני אדם בעבודת‬
‫כפיים בתהליך המשמש לעשיית מצרך או חלק של מצרך ‪,‬שינויו ‪,‬תיקונו ‪,‬עיטורו‪,‬‬
‫גימורו ‪,‬ניקויו ‪,‬רחיצתו ‪,‬פירוקו ‪,‬הריסתו או הכשרתו למכירה ‪,‬או הכרוך באלה‪,‬‬
‫ונתקיימו בחצרים שתי אלה‪:‬‬
‫)‪ (1‬פעולת המפעל היא דרך משלח‪-‬יד או לשם השתכרות‪.‬‬
‫)‪ (2‬אם מועבדים שם עובדים שכירים‪ -‬יש למעבידם זכות גישה או זכות שליטה‪.‬‬
‫מכונת הרמה – התקן הרמה ‪,‬לרבות עגורן ‪,‬קילון ‪,‬תלת‪-‬רגל ‪,‬התקן משיכה ‪,‬מחפר עגורן ‪,‬מחדיר‬
‫כלונסאות ‪,‬כננת ‪,‬מלגזה ‪,‬גלגלת ‪,‬גלגלת כבלים גלגילון ‪,‬מסוע עילי‪ ,‬מסילת כבל ‪,‬‬
‫חבל עילי וכל מכונה אחרת היכולה באמצעות אבזר הרמה להרים עומס ‪,‬להורידו או‬
‫להחזיקו תלוי‪.‬‬
‫סעיף ‪ - 75‬בדיקות‬
‫כל השרשרות ‪,‬החבלים ואביזרי ההרמה שבשימוש ייבדקו ביסודיות על ידי בודק מוסמך‬
‫לפחות אחת לששה חודשים ‪,‬או לתקופות ארוכות יותר כפי שנקבע‪.‬‬
‫סעיף ‪ - 76‬שימוש ראשון‬
‫השרשרות ‪,‬החבלים ואביזרי ההרמה – זולת חבלי סיבים או מענבי‪-‬חבל‪-‬סיבים– לא‬
‫יוכנסו לשימוש במפעל אלא אם נוסו ונבדקו ביסודיות על ידי בודק מוסמך‪,‬ונתקבל‬
‫תסקיר‪ ,‬המפרש את עומס העבודה הבטוח והחתום על ידי הבודק המוסמך שעשה את‬
‫הניסוי והבדיקה ‪,‬והוא ניתן לעיון‪.‬‬
‫סעיף ‪ - 81‬בדיקה‬
‫מכונת הרמה על כל חלקיה תיבדק ביסודיות ‪,‬לפחות אחת לארבעה עשר חודשים‪,‬על ידי‬
‫בודק מוסמך‪.‬‬
‫סעיף ‪ - 84‬סימון עומס עבודה‬
‫על מכונת הרמה יסומנו ברורות עומסי העבודה הבטוחים שלה ‪,‬אולם ‪,‬עגורן זרוע הבנוי‬
‫באופן שעומס העבודה הבטוח יכול להשתנות על ידי הגבהת הזרוע או הנמכתה ‪,‬יחובר‬
‫אליו מחוון אוטומטי של עומסי עבודה בטוחים או לוח בו רשומים עומסי העבודה הבטוחים‬
‫לכל הטיה של הזרוע או לכל רדיוס של המטען‪.‬‬
‫סעיף ‪ - 85‬עומס יתר‬
‫לא תוטען מכונת הרמה במטען שמשקלו עולה על עמוס העבודה הבטוח כפי שסומן או‬
‫נרשם בהתאם לסעיף ‪ ,84‬אלא לצורך ניסוי‪.‬‬
‫סעיף ‪ - 86‬שימוש ראשון‬
‫מכונת הרמה לא תוכנס לשימוש במפעל אלא אם נוסתה וכל חלקיה נבדקו ביסודיות על‬
‫ידי בודק מוסמך ‪,‬ונתקבל תסקיר המפרש את עומסי העבודה הבטוחים של מכונת‬
‫ההרמה והחתום על ידי הבודק המוסמך שעשה את הניסוי והבדיקה‪ ,‬והוא ניתן לעיון‪.‬‬
‫סעיף ‪ - 191‬תחולת הפקודה על בניה ובניה הנדסית‬
‫)א( בניה ובניה הנדסית המבוצעות דרך משלח‪-‬יד או עסק או לצורך עסק תעשייתי או‬
‫מסחרי ‪,‬לרבות השימוש בקו פסים או שלוחה שלו לבניה או לבניה הנדסית‬
‫ולצרכיהן ‪,‬וכן בניה שאינה תיקון או קיום בלבד אף אם אינה דרך משלח‪-‬יד או עסק –‬
‫יחולו עליהן ההוראות המנויות בסעיף קטן )ב(‪ ,‬בהתאמות ובשינויים שנקבעו ‪,‬כאילו‬
‫המקום שבו בוצעו הפעולות האמורות הוא מפעל וכאילו מי שנטל עליו את ביצוען‬
‫)להלן‪-‬המבצע( הוא תופשו של מפעל‪.‬‬
‫עמוד ‪ 38‬מתוך ‪91‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫רכבת ישראל בע"מ‬
‫תאריך עדכון‪02/09/2012 :‬‬
‫‪ – 1.1.4‬תקנות הבטיחות בעבודה‪ ,‬תשמ"ג ‪ – 1983‬הרמת בני אדם במלגזות‪.‬‬
‫"סל" ‪ -‬משטח או מכל המיועד לשמש להרמת בני אדם ‪,‬המותקן על המזלג‪.‬‬
‫תנאים להרמת בני אדם‬
‫)א( לא יורם אדם במלגזה אלא בסל שנתקיימו בו התנאים האמורים בתקנות אלה‪.‬‬
‫)ב( לא יורמו במלגזה יותר משני בני אדם בעת ובעונה אחת‪.‬‬
‫נתוני המלגזה‬
‫לא יורם אדם במלגזה אלא אם –‬
‫)‪ (1‬בודק מוסמך אישר כי המלגזה בעלת משקל נגדי וכושר הרמה מותר של ‪ 1800‬ק"ג‬
‫לפחות‪.‬‬
‫‪ – 1.1.5‬ארגון הפיקוח על העבודה – התשי"ד ‪.1954‬‬
‫תקנה ‪ - 2‬מסירת מידע בדבר סיכונים‪.‬‬
‫מחזיק במקום עבודה ימסור לעובד במקום העבודה מידע עדכני בדבר הסיכונים‬
‫במקום‪ ,‬ובפרט בדבר הסיכונים הקיימים בתחנת העבודה שבה מועסק העובד‪ ,‬וכן‬
‫ימסור לו הוראות עדכניות לשימוש‪ ,‬להפעלה ולתחזוקה בטוחים של ציוד‪ ,‬של חומר‬
‫ושל תהליכי עבודה במקום‪.‬‬
‫תקנה ‪ - 3‬הדרכת עובדים‪.‬‬
‫)א( מחזיק במקום עבודה יקיים הדרכה בדבר מניעת סיכונים והגנה מפניהם )להלן ‪-‬‬
‫הדרכה(‪,‬באמצעות בעל מקצוע מתאים ויוודא שכל עובד הבין את הסיכונים והוא‬
‫בקיא דיו בנושאי ההדרכה‪ ,‬בהתאם לתפקידו ולסיכונים שלהם הוא חשוף; מחזיק‬
‫במקום עבודה יחזור ויקיים הדרכה כאמור בהתאם לצורכי העובדים ולפחות‬
‫אחת לשנה‪.‬‬
‫)ב( מחזיק במקום עבודה ינקוט אמצעים כדי לוודא שההדרכה שניתנה לעובדים‬
‫הובנה על ידם כראוי וכי הם פועלים על פיה‪.‬‬
‫)ג( הדרכה למנהלי עבודה ולעובדי תחזוקה תינתן באמצעות המוסד לבטיחות‬
‫ולגהות או מוסד או אדם אחר שאישר לכך מפקח עבודה ראשי‪.‬‬
‫‪ – 1.2‬נהגים – תנאים לקבלת היתר להפעלת מלגזה – ברישיון הנהיגה‪.‬‬
‫היתר להפעלת מלגזה יירשם ברישיון הנהיגה לנהגים כלהלן‪:‬‬
‫א‪ .‬אדם שגילו ‪ 18‬שנים ומעלה המחזיק ברישיון נהיגה לדרגה ‪ 1‬או טרקטור או ‪ 2‬ומעלה ‪,‬וקיבל הדרכה לפי‬
‫תוכנית שאישרו רשות הרישוי ומשרד התמ"ת על ידי בית ספר לנהיגה והפעלת מלגזה שאושר לכך קורס‬
‫מלא‪.‬‬
‫ב‪ .‬אדם שעבר קורס לנהיגה והפעלת מלגזה בין התאריכים ‪ 17/2/96‬ועד ‪ 17/2/06‬על ידי מדריך מאושר‬
‫)מדריך מאושר ‪,‬בסעיף זה – אדם שעבר קורס מורים או מדריכים לנהיגה והפעלת מלגזה המחזיק‬
‫בתעודה או מסמך שאושר על ידי משרד התחבורה או משרד התמ"ת ( ‪ -‬ועבר קורס רענון על ידי בי"ס‬
‫לנהיגה והפעלת מלגזות מאושר )קורס מקוצר(‪.‬‬
‫ג‪ .‬אדם העומד בתנאים שנקבעו בהוראת המעבר ק"ת ‪) 2005 , 6370‬ללא קורס(‪.‬‬
‫)‪ (1‬רישיון בדרגה ‪ 1‬או טרקטור או ‪ 2‬ומעלה ‪-‬בתוקף ב ‪. 17.2.06 -‬‬
‫)‪ (2‬בעל רישיון נהיגה האמור ‪ -‬לפחות במשך ‪ 10‬שנים אחרונות לפני ‪) 17/02/06‬ז"א מאז ‪.(17.02.06‬‬
‫)‪ (3‬עסק בפועל בנהיגה במלגזה בשנתיים האחרונות ) לפחות מאז ‪.(17.02.04‬‬
‫עמוד ‪ 39‬מתוך ‪91‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫רכבת ישראל בע"מ‬
‫תאריך עדכון‪02/09/2012 :‬‬
‫המציא אישור )נספח ‪ ,(7‬המעיד על נהיגה והפעלת מלגזה בשנתיים האחרונות ‪,‬שיהא חתום על ידי‬
‫מנהל החברה ו‪/‬או קצין בטיחות בתעבורה ו‪/‬או מנהל משאבי אנוש )כוח אדם( או רישיון ציוד הנדסי ‪,‬‬
‫אישור מרשם ציוד הנדסי שיש בבעלותו מלגזה בשנתיים האחרונות ותצהיר אישי כי הפעיל מלגזה‬
‫בשנתיים האחרונות‪.‬‬
‫העומד בתנאים האמורים בסעיף זה – יפנה למשרד הרישוי עם רישיון נהיגה ‪,‬תעודת זהות‬
‫והאישורים כאמור ‪ -‬לקבלת היתר ברישיון הנהיגה‪.‬‬
‫‪ – 1.3‬בטיחות בטעינה ‪ /‬פריקת מטענים‪.‬‬
‫‪ - 1.3.1‬תפעול מלגזות במתחמי רכבת ישראל תתבצע עפ"י נוהל ‪10-04-101‬בנהלי הבטיחות ברכבת ישראל‪.‬‬
‫‪ – 1.3.2‬בטיחות במסופי מכולות תתבצע עפ"י נוהל ‪ 10-04-102‬בנהלי הבטיחות ברכבת ישראל‪.‬‬
‫‪ – 1.3.3‬בהובלת חומ"ס ברכבת ישראל יש לפעול עפ"י תקנות מסילות הברזל )שינוע חומרים מסוכנים(‪,‬התשנ"ט‬
‫‪.1999‬‬
‫‪ – 1.3.4‬הוראות טעינת מכולות תתבצע עפ"י הוראות טעינה מס' ‪ 16‬המעודכנות – חטיבת מטענים‪.‬‬
‫‪ – 1.3.5‬בדיקת רכבת או שליחות תתבצע עפ"י הוראות הפעלת הרכבת‪ ,‬המהדורה המעודכנת‪.‬‬
‫‪ - 1.3.6‬על הגורם‪ ,‬המזמין את עבודת העמסה ‪ /‬פריקה בקרבת המסילות‪ ,‬לבצע תיאום מוקדם עם פקד ראשי ‪/‬‬
‫מנהל חטיבה ‪ /‬מנהל תחנה רלוונטי‪ .‬אם אלו עגורני רכבת‪ ,‬יש לפעול עפ"י תקנות רכבת ישראל‪.‬‬
‫‪ - 1.3.7‬בעת פריקת‪/‬העמסת מטענים באחריות החברה לוודא כי ציוד העמסה ‪ /‬פריקה מטענים אשר נפרקו‪ ,‬לא‬
‫יתקילו מסילות בשום מצב‪.‬‬
‫‪ - 1.3.8‬באחריות הגורם המזמין את עבודות העמסה ‪ /‬פריקה לוודא כי המבצע קיבל הדרכה בטיחותית‪ ,‬והינו‬
‫מודע לאחריותו‪ ,‬להדריך את עובדיו ולהעסיק רק עובדים מודרכים‪.‬‬
‫‪ - 1.3.9‬על הגורם המזמין לדווח מראש ולתאם עם מנהל תחנת הרכבת בה מתבצעת העבודה‪.‬‬
‫‪ - 1.3.10‬על החברה המעמיסה ‪ /‬הפורקת להשתמש רק בציוד העמסה ‪ /‬פריקה תקין ומתאים‪.‬‬
‫‪ - 1.3.11‬חל איסור מוחלט על אחסון חומרים מסוכנים במתחמי הרכבת‪.‬‬
‫‪ - 1.3.12‬חל איסור על עובדים להסתובב מתחת למטענים‪ ,‬ציוד‪ ,‬או בקרבתם‪ ,‬בשלב העמסה\פריקה‪.‬‬
‫‪ - 1.3.13‬בסיום פעולות העמסה ‪ /‬פריקה נהג הרכב המוביל חייב לעזוב את מתחם הרכבת עם רכבו‪.‬‬
‫‪ - 1.3.14‬אסור להציב רכבים בתחום הגבריט בקרבת מסילות ברזל‪ .‬יש לתאם מקום הצבת המשאית עם‬
‫המשגיח‪/‬מנהל התחנה‪/‬מנהל האתר‪ /‬מנהל המתחם‪.‬‬
‫‪ - 1.3.15‬פעולות העמסה ‪ /‬פריקה יבוצעו רק באור יום או תנאי תאורה מספקת‪.‬‬
‫‪ - 1.3.16‬פעולות העמסה ‪ /‬פריקה לקרונות רכבת יחלו רק לאחר ניתוק הקטר מן הקרונות ועזיבת עובדי הרכבת‬
‫את המקום‪.‬‬
‫‪ - 1.3.17‬בעת ביצוע פעולת העמסה ‪ /‬פריקה לקרונות רכבת יש להציב שילוט כנדרש בתקנות הרכבת‪.‬‬
‫עמוד ‪ 40‬מתוך ‪91‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫רכבת ישראל בע"מ‬
‫תאריך עדכון‪02/09/2012 :‬‬
‫‪ .2‬תקנות מחייבות‪.‬‬
‫‪ – 2.1‬נהלי רכבת ישראל – תפעול מסוף מטענים – נוהל ‪.31-01-01‬‬
‫‪ – 2.2‬נהלי רכבת ישראל – קבלת מטען ומסירתו – נוהל ‪.31-01-03‬‬
‫‪ - 2.3‬נהלי רכבת ישראל – טעינה‪,‬שינוע ופריקה של מטענים – נוהל ‪.31-01-08‬‬
‫‪ – 2.4‬נהלי רכבת ישראל – שינוע חומרים מסוכנים ברכבת – נוהל ‪.31-01-09‬‬
‫‪ – 2.5‬נהלי רכבת ישראל – כללי הטענת ואבטחת מטענים על גבי קרונות – נוהל ‪.31-03-01‬‬
‫‪ – 2.6‬נהלי רכבת ישראל – שמירה ואבטחה של מטענים בחניה – נוהל ‪.31-03-10‬‬
‫עמוד ‪ 41‬מתוך ‪91‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫תאריך עדכון‪02/09/2012 :‬‬
‫רכבת ישראל בע"מ‬
‫פרק ח' ‪ -‬בטיחות בהתקנה ותחזוקת ציוד חשמול הרכבת‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫כללי‬
‫פרק זה מפרט הוראות בטיחות נוספות ו‪/‬או מיוחדות‪ ,‬לעבודות הקמה ותחזוקה של מערכות חשמול‬
‫מסילות‪ ,‬ובא להוסיף ולא לגרוע מכל המתחייב מהנדרש בהוראות הפרקים האחרים בנספח בטיחות זה‬
‫ולפיכך יש לקרוא בעיון ולהתייחס אל כל הפרקים‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫פירוט השלבים בהכנת תשתית להצבת עמודי חשמול בצדי מסילה‪.‬‬
‫‪2.1‬‬
‫בטיחות בעת קידוח חורים בצדי מסילה ויציקת בטון‪.‬‬
‫‪2.1.1‬‬
‫‪2.1.2‬‬
‫‪2.1.3‬‬
‫‪2.1.4‬‬
‫‪2.1.5‬‬
‫‪2.1.6‬‬
‫‪2.1.7‬‬
‫‪2.1.8‬‬
‫‪2.2‬‬
‫קביעת‪ /‬סימון מקום הקידוח להנחת יסודות להצבת עמודי החשמול‪ ,‬במרחק ‪ 3.2-3.3‬מ'‬
‫מציר מסילה‪.‬‬
‫הצבת גדר הפרדה במרחק ‪ 2.35‬מ' מציר מסילה‪.‬‬
‫בחירת אמצעי הקידוח המתאימים והבאת מכונת קידוח נוסעת כביש ‪/‬מסילה‪ /‬ידנית ‪,‬לאתר‬
‫הקדוח‪.‬‬
‫ביצוע הקידוח בקרבת המסילה בכפוף לדרישות בנספח הבטיחות‪ ,‬לעבודת קבלנים‬
‫בקרבת מסילות‪.‬‬
‫* הפעלת צופה מסילה‪ ,‬הצבת גדר הפרדה‪ ,‬תליית שלטי זהירות על הגדר‪ ,‬כאשר‬
‫העבודה מתבצעת מחוץ לפרוזדור הרכבת ‪.‬‬
‫כאשר נדרש לבצע עבודה בתוך פרוזדור הרכבת )במרחק של פחות מ‪ 2.35-‬מ' מציר‬
‫מסילה(‪,‬תתבצע העבודה עפ"י תקנה ‪ 179‬תחת פיקוח של משגיח רכבת‪ ,‬תוך תפיסת‬
‫קטע ומתן הגבלת מהירות והצבת שלטי אזהרה‪.‬‬
‫אם במהלך הקדוח מתפזר חומר חפירה לכוון המסילה‪ ,‬נדרש לפנותו לאלתר‪ ,‬תוך נקיטת‬
‫כל אמצעי הזהירות‪.‬‬
‫הכנסת יסודות העמודים בתוך חורי הקידוח והצבתם כנדרש‪.‬‬
‫הכנסת מערבל בטון לתוך תוואי הרכבת‪.‬‬
‫לפי הצורך שימוש במשאבת בטון‪.‬‬
‫‪2.1.8.1‬‬
‫במקומות בהם הנגישות אינה אפשרית ניתן להשתמש בנייד רכבתי לצורך‬
‫‪2.1.8.2‬‬
‫העברת הבטון לאתר‪.‬‬
‫בסיום כל יציקת בטון ביסודות העמודים‪ ,‬על הקבלן לוודא כי בטון לא התפזר‬
‫‪2.1.8.3‬‬
‫על תשתית מסילה )לרבות אדנים(‪ .‬אם כן‪ ,‬עליו לפנות את הבטון לאלתר‪,‬‬
‫תוך נקיטת כל אמצעי הבטיחות‪.‬‬
‫בטיחות בעת הצבת עמודי החשמול‪.‬‬
‫‪2.2.1‬‬
‫‪2.2.2‬‬
‫‪2.2.3‬‬
‫‪2.2.4‬‬
‫‪2.2.5‬‬
‫‪2.2.6‬‬
‫‪2.2.7‬‬
‫יישום הנחיות סעיפים ‪ 2.1.4, 2.1.2‬לעיל‪.‬‬
‫אם נדרש לעבוד בין מסילות ‪ ,‬יישום סעיף ‪ 2.1.5‬לעיל‪.‬‬
‫הנפת עמודי החשמול והצבתם על היסודות תעשה באמצעות ציוד רמה תקין‪ ,‬אשר נבדק‬
‫ואושר ע"י הרשויות עפ"י דין‪.‬‬
‫עגורנים ‪/‬מנופאים אשר יועסקו ע"י הקבלן יהיו כולם בעלי אישורי כשירות בתוקף‪.‬‬
‫הנחת עמודי החשמול )בשכיבה( לאורך המסילה בצידיה‪ ,‬לפני התקנה תעשה באמצעות‬
‫משאית מנוף‪ .‬חובה להקפיד שלא להתקיל מסילות עם עמודי החשמול‪.‬‬
‫ניתן להשתמש בנייד רכבתי לשם העברה‪ /‬פריקה של עמודי חשמול בין אתרי הרכבת‬
‫השונים ושימוש במנופי רכבת ובלבד שפעולה זו תתואם מראש עם הרכבת ויקבעו‬
‫הנהלים‪ ,‬של משטר העמסה‪ /‬הובלה‪ /‬פריקה‪ ,‬על קרונות שטוחים ומיהם‪.‬‬
‫ניתן להשתמש ברכב דואלי כביש‪ /‬מסילה המשמש כמנוף להרמת והצבת עמודי חשמול‪.‬‬
‫כל הצבת עמוד חשמול בצדי המסילה מחייבת את סיום עבודות הייצוב שלו‪ ,‬טרם שחרור‬
‫כבלי ההרמה המחוברים אליו‪.‬‬
‫עמוד ‪ 42‬מתוך ‪91‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫רכבת ישראל בע"מ‬
‫‪2.2.8‬‬
‫‪2.3‬‬
‫בכל מקרה בו נפל עמוד חשמול על מסילה חייב הקבלן לפנות את החלקים‬
‫‪2.2.7.1‬‬
‫באופן מיידי‪ ,‬ולדווח לרכבת‪ ,‬כדי שתבוצע בדיקה שלא נגרם נזק למסילה‪.‬‬
‫כל בצוע של עבודה בגובה )ע"י עובדים( ייעשה תוך נקיטת כל אמצעי‬
‫‪2.2.7.2‬‬
‫הבטיחות הנדרשים עפ"י כל דין ושימוש בציוד מגן תקני למניעת נפילה של‬
‫עובדים מגובה‪.‬‬
‫אחריותו של כל קבלן לנזקים הנגרמים למסילה כתוצאה מנפילת חלקים‪.‬‬
‫‪2.2.7.3‬‬
‫על הקבלן המבצע לפעול מראש אצל הרשויות לקבלת אישור לכל ציוד הרמה‬
‫‪2.2.7.4‬‬
‫ייעודי המשמש להרמת עובדים‪.‬‬
‫לקבלן אחריות מוחלטת לאבטחת איכות המוצרים )עמוד החשמול וכל האביזרים‬
‫המותקנים עליו(‪ ,‬ותקינות הצבתו של כל עמוד חשמל המוצב במתחמי הרכבת‪.‬‬
‫בטיחות בעת התקנת מערכת הזרועות ‪.CANTILEVER-‬‬
‫‪2.3.1‬‬
‫‪2.3.2‬‬
‫‪2.3.3‬‬
‫‪2.3.4‬‬
‫‪2.4‬‬
‫תאריך עדכון‪02/09/2012 :‬‬
‫הרמה‪/‬חיבור של מערכת הזרועות לעמודי החשמול תיעשה באמצעות ציוד הרמה ייעודי‬
‫הרמת עובדים לחיבור מערכת הזרועות תעשה באמצעות ציוד מותאם ובעל‬
‫‪2.3.1.1‬‬
‫אישור כשירות לעבודה בגובה‪ ,‬המותקן על רכב ייעודי‪.‬‬
‫אין להשתמש בסולמות ו‪/‬או ציוד מאולתר אחר‪.‬‬
‫‪2.3.1.2‬‬
‫עבודת עובדים בגובה‪ ,‬בצדי‪ /‬מעל מסילות‪ ,‬תעשה בכפוף לתקנה ‪ 179‬תוך הפעלת‬
‫משגיחים ‪,‬עובדי רכבת‪.‬‬
‫אין לבצע עבודה בגובה בתנאי מזג אוויר סגריריים )באחריות מנהל העבודה(‪.‬‬
‫על המבצעים לוודא כי חיבור מערכת הזרועות לעמודים נעשית באופן מקצועי ‪.‬‬
‫בטיחות התקנת כבלי הזנה )מוליך האפס(‬
‫נדרש לנקוט בכל צעדי הבטיחות בכפוף לתקנה ‪ , 179‬ובין היתר‪:‬‬
‫פרישת התעלות והתקנתן לאורך‪/‬במקביל למסילה‪.‬‬
‫‪2.4.1‬‬
‫הובלת התופים של כבלי החשמל אשר יונחו בתוך התעלות‪ ,‬ניתנת להיעשות באמצעות‬
‫‪2.4.2‬‬
‫נייד רכבתי אשר יותאם למטרה זו‪ ,‬ויקבל את אישור הגורמים המקצועיים ברכבת‪.‬‬
‫חיבור גישור בין מוליך האפס לבין הפסים וחבור מערכת הארקה לפסי הרכבת‪ ,‬באחריות‬
‫‪2.4.3‬‬
‫מלאה של הקבלן המבצע‪.‬‬
‫‪2.5‬‬
‫בטיחות התקנת כבלי הזנת מוליך פאזה ומוליך חוזר‪ ,‬נדרשת נקיטת צעדי בטיחות בכפוף לחוזר‬
‫תנועה ‪) 653‬חלק ג' ‪ /‬מסילה ועבודותיה – הגנה על עובדים (‪.‬‬
‫‪2.5.1‬‬
‫‪2.5.2‬‬
‫‪2.5.3‬‬
‫‪2.5.4‬‬
‫‪2.5.5‬‬
‫‪2.5.6‬‬
‫‪2.6‬‬
‫הובלת התופים של כבלי החשמל )פאזת מוליך‪ /‬מוליך חוזר ניתנת להיעשות באמצעות‬
‫נייד רכבתי אשר יותאם למטרה זו ובלבד שיקבל אישור מוקדם של הגורמים המקצועיים‬
‫ברכבת ישראל‪.‬‬
‫הרמת הכבל לחיבור לזרועות על עמודי החשמול‪ ,‬תעשה באמצעות מתקן הרמה ייעודי‬
‫ובעל כושר נשיאה מתאים‪.‬‬
‫חיבור כבלי מוליך פאזה‪ /‬מוליך חוזר‪ ,‬למבודדים אשר נמצאים על הזרועות על עמודי‬
‫החשמול ייעשו רק ע"י עובדים מקצועיים של הקבלן‪.‬‬
‫עבודה בגובה תתבצע תוך שמירת כל כללי הבטיחות לעבודה בגובה ותוך שימוש בכל‬
‫פריטי ציוד מגן למניעת נפילה )בכפוף להצעת תקנה חדשה לבטיחות בעבודה בגובה(‪.‬‬
‫בעת הרמת העובדים לגובה‪ ,‬ניתן להתיר תנועת רכבות על המסילה המקבילה בלבד‬
‫ובמהירות מירבית של ‪ 30‬קמ"ש‪ .‬בשום תנאי לא יורמו עובדים מעל מסילה פעילה‪ ,‬שעליה‬
‫נוסעות רכבות‪.‬‬
‫עבודה בגובה בחשיכה תעשה בכפוף לתקנות הבטיחות בעבודה‪ ,‬תאורה מקומית‪ ,‬ושימוש‬
‫בקסדת מגן אישית‪ ,‬מצוידת בפנס תאורה‪.‬‬
‫בטיחות התקנת כבל מוביל ‪ MESSENGER‬וכבל מגע ‪CATENARY‬‬
‫נדרש לנקוט בכל צעדי הבטיחות בכפוף לתקנה ‪ , 179‬ובין היתר‪:‬‬
‫כל אמצעי הבטיחות לביצוע עבודות בגובה תתבצענה בכפוף לגרסה המעודכנת של תקנות‬
‫‪2.6.1‬‬
‫הבטיחות בעבודה בגובה‪.‬‬
‫חיבור כבל מוליך ‪ MESSENGER‬למהדקים הנמצאים על גבי זרועות ‪. CANTILEVER‬‬
‫‪2.6.2‬‬
‫עמוד ‪ 43‬מתוך ‪91‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫רכבת ישראל בע"מ‬
‫‪2.6.3‬‬
‫‪2.6.4‬‬
‫‪2.7‬‬
‫חיבור כבל מגע ‪ CATENARY‬למהדקים שעל זרועות הנמצאים על זרועות‬
‫‪. CANTILEVER‬‬
‫שלב חשוב בתהליך העבודה הוא מתיחת הכבלים באמצעות משקלות‪.‬‬
‫בטיחות בעת הקמת תחנות השנאה‪.‬‬
‫‪2.7.1‬‬
‫‪2.7.2‬‬
‫‪2.7.3‬‬
‫‪2.7.4‬‬
‫‪2.8‬‬
‫תאריך עדכון‪02/09/2012 :‬‬
‫בטיחות הקמת‪/‬הפעלת תחנות השנאה תתבצע בכפוף לחוק החשמל ותקני בטיחות‬
‫ישראלים רלוונטיים‪.‬‬
‫באתר העבודה יינקטו ע"י הקבלן המבצע‪ ,‬כל אמצעי בטיחות וזהירות של מתקן חשמלי‬
‫לעבודה במתח עליון ומתח גבוה‪.‬‬
‫הקבלן אשר יעסוק בביצוע העבודה יהיה חייב באישורי כשירות תקפים מצד הרשויות‬
‫הרלוונטיות ובהצגתם בטרם תחילת העבודה‪.‬‬
‫בין יתר הפעולות אותן יצטרך לבצע הקבלן ניתן למנות‪:‬‬
‫כניסה עם משאית לאתר תחנת השנאה‪ .‬פירוק ציוד השנאה ומיתוג תוך‬
‫‪2.7.4.1‬‬
‫נקיטת כל אמצעי הזהירות הכרוכים ברמת משאות‪.‬‬
‫התקנת שנאים‪.‬‬
‫‪2.7.4.2‬‬
‫התקנת ציוד מיתוג‪.‬‬
‫‪2.7.4.3‬‬
‫התקנת מסדר מתח עליון‪.‬‬
‫‪2.7.4.4‬‬
‫התקנת מסדר מתח גבוה ‪KV 25‬‬
‫‪2.7.4.5‬‬
‫הנחת תעלות חשמל עד לתוואי המסילה ‪.‬‬
‫‪2.7.4.6‬‬
‫חיבור כבלי חשמל ממסדר מתח גבוה ועד לתוואי המסילה‪ ,‬לרבות חיבור‬
‫‪2.7.4.7‬‬
‫כבל הזנת אפס‪ ,‬וחיבור כבל הארקה‪.‬‬
‫נקיטה בנהלי עבודה במתח עליון ומתח גבוה לפני חיבור חשמל לתחנה‪.‬‬
‫‪2.7.4.8‬‬
‫חיבור הזנות מתח עליון מחב' החשמל‪.‬‬
‫‪2.7.4.9‬‬
‫חיבור מתח גבוה ‪ KV 25‬לתוואי הרכבת‪.‬‬
‫‪2.7.4.10‬‬
‫בטיחות הדרכת ‪/‬הכשרת ‪ /‬הסמכת עובדי רכבת בנושאי החשמול‪.‬‬
‫‪2.8.1‬‬
‫‪2.8.2‬‬
‫‪2.8.3‬‬
‫‪2.8.4‬‬
‫על החברה המתקינה ומפעילה את מערכת החשמול להכין הוראות בטיחות בעברית‪,‬‬
‫להפעלה ותחזוקה של מערכת החשמול‪.‬‬
‫על החברה המתקינה את מערכת החשמול להדריך‪ /‬להסמיך את עובדי הרכבת הנוגעים ‪,‬‬
‫בדבר ביחס לכל כללי הבטיחות הקשורים בתפעול תקין ונכון של מערכות של חשמול‬
‫רכבות‪.‬‬
‫על הוראות הבטיחות להיות מבוססות על ‪ COMMON PRACTICE‬של עבודה במתח‬
‫עליון ומתח גבוה‪.‬‬
‫הוראות הבטיחות לא יעמדו בשום מצב‪ ,‬בסתירה לחוק החשמל‪.‬‬
‫על החברה המתקינה להיות מודעת כי העובדים ברכבת ישראל‪ ,‬אינם מודעים לסיכונים‬
‫הנגזרים מעבודה במתח גבוה ועליון‪ ,‬לפיכך‪ ,‬הוראות הבטיחות תכלולנה גם התייחסות‬
‫למצבים שונים כמו‪:‬‬
‫תפעול שוטף‪.‬‬
‫‪2.8.4.1‬‬
‫תחזוקה שגרתית של מתקנים וציוד‪.‬‬
‫‪2.8.4.2‬‬
‫טיפול‪ /‬תיקון של מערכות של חשמול רכבות‪.‬‬
‫‪2.8.4.3‬‬
‫טיפול והערכות בזמן הפסקות חשמל‪.‬‬
‫‪2.8.4.4‬‬
‫הדרכת גורמי הצלה חיצוניים‪ ,‬כמו‪ :‬שירותי כבאות‪ ,‬יח' משטרה‪ ,‬מד"א‬
‫‪2.8.4.5‬‬
‫וכיו"ב‪.‬‬
‫הגדרה ואפיון של אירועים מסוכנים ודרך הטיפול בהם‪ ,‬ודרך הטיפול בהם‪.‬‬
‫‪2.8.4.6‬‬
‫הכנת נוהל כתוב )בעברית(של כניסה לתחנות השנאה‪.‬‬
‫‪2.8.4.7‬‬
‫הנחיות בכתב לפעולות שיש לנקוט בעת תאונות של רכבות לרבות‬
‫‪2.8.4.8‬‬
‫התייחסות למקרים של התנגשויות עם רכבים במחסומים‪.‬‬
‫עמוד ‪ 44‬מתוך ‪91‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫רכבת ישראל בע"מ‬
‫‪.3‬‬
‫פירוט השלבים הנוגעים לבטיחות תשתיות חשמול בתוך מנהרות רכבת‪.‬‬
‫‪3.1‬‬
‫‪3.2‬‬
‫‪3.3‬‬
‫‪3.4‬‬
‫‪3.5‬‬
‫‪3.6‬‬
‫‪3.7‬‬
‫‪3.8‬‬
‫‪3.9‬‬
‫‪3.10‬‬
‫‪3.11‬‬
‫‪.4‬‬
‫הכנת תשתיות חשמול בתוך מנהרות שונה מתשתיות חשמול בצדי מסילה‪ ,‬בכך שאין צורך בהצבת‬
‫עמודי חשמול בצדי המסילה‪.‬‬
‫במקרה זה מחוברות לוחות פלדה לתקרת המנהרה וממנה יוצאות הזרועות‪ CANTILEVER ,‬אשר‬
‫אליהן מתחברים כבלי החשמל להזנה‪.‬‬
‫חיבור הזרועות ללוחות הפלדה הנמצאות בתקרת המנהרה ייעשה באמצעות ברגים‪ ,‬ריתוך‪ ,‬באופן‬
‫כזה שיוכל לעמוד בעומס של משקל הכבלים‪.‬‬
‫בטיחות הביצוע בשלבים השונים‪ ,‬לא תהיה שונה מן הבטיחות הנדרשת לביצוע התקנה של מערכת‬
‫חשמול בצדי מסילות‪.‬‬
‫עבודות של התקנת זרועות בתוך מנהרות תחייב מתן הגבלת מהירות נסיעה של נייד רכבתי‬
‫במהירות שלא תעלה על ‪ 30‬קמ"ש בקטעים מסילה אשר בהם מתבצעת העבודה‪.‬‬
‫אם הזרועות המותקנות מיועדות לשאת את מערכות החשמול של שתי המסילות גם‪ ,‬יחד תידרש‬
‫הפסקת תנועת הרכבות על שתי המסילות ‪,‬בזמן ביצוע העבודה‪.‬‬
‫ביצוע עבודות חשמול בתוך מנהרות חייב לקחת בחשבון את תנאי הבטיחות הספציפיים הנגזרים‬
‫מביצוע עבודות תשתית בתוך מנהרות רכבת ‪ ) .‬כאמור בפרקים ב'‪ ,‬ג'‪ ,‬ד' לעיל(‪.‬‬
‫הנחת כבלי הזנה של מוליך אפס בתוך מנהרות‪ ,‬לא תפגע בשום תנאי בבטיחות מילוט‪/‬חלוץ‪ ,‬של‬
‫נוסעים בתוך מנהרות רכבת‪).‬נגישות אל מדרכות מילוט(‪.‬‬
‫כל הצינורות והציוד אשר עשוי מתכת המותקנים בתוך המנהרה חייבים להיות מוארקים‪.‬‬
‫ייחודיות ביצוע עבודה בגובה בתוך מנהרות מחייבת את המבצע להכין תיק מתקן עם תוכנית פעולה‬
‫לשע"ח ולתרגל בה את עובדיו‪ .‬תוכנית הפעולה תכיל בין היתר‪ ,‬התייחסות לנושאים הבאים‪:‬‬
‫‪ 3.10.1‬חילוץ עובדים אשר נפגעו כתוצאה מנפילה‪.‬‬
‫‪ 3.10.2‬לצורך מתן טיפול ‪ /‬מתן ע"ר לעובד פגוע בתוך המנהרה‪ .‬דרושה התקנת עמדות ע"ר‬
‫)אפשרי ניידות אשר מתקדמות עם העובדים כל הזמן(‪.‬‬
‫‪ 3.10.3‬מהירות העברת מידע אודות עובדים שנפגעו‪ ,‬לכוחות הצלה‪.‬‬
‫‪ 3.10.4‬הפעלת ציוד כבוי אש בתוך מנהרה‪.‬‬
‫‪ 3.10.5‬קיום תרגול פינוי וחילוץ מתוך מנהרה‪.‬‬
‫על הקבלן להיות מודע כי עבודה בעומק המנהרה מחייבת ביצוע בדיקות ניטור סביבתיות של איכות‬
‫האוויר וכן לבצע תחלופה של אוויר לפחות ‪ 6‬פעמים בשעה‪) .‬ראה פרק ג' סעיף ב' לעיל(‪.‬‬
‫אם יש צורך בהפעלת גנראטור לשם אספקת מקור כוח חשמלי‪ ,‬נדרש להציבו הרחק ממקום עבודה‬
‫של אנשים‪.‬‬
‫בטיחות בעת חשמול מסילות בין קירות תומכים‪ /‬קירות אקוסטיים‪.‬‬
‫‪4.1‬‬
‫‪4.2‬‬
‫‪4.3‬‬
‫‪4.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫תאריך עדכון‪02/09/2012 :‬‬
‫אין מניעה להשתמש בקירות תומכים‪ /‬קירות אקוסטיים‪ ,‬כבסיס להתקנת מערכת זרועות המשמשות‬
‫לחשמול רכבות ובלבד שמקום התקנת הזרועות‪ ,‬נבדק ואושר ע"י קונסטרוקטור‪.‬‬
‫בקירות תומכים בגובה נמוך מ‪ 7 -‬מ' נדרש להתקין)לפי הצורך( תשתית גדור נקודתית אשר תמנע‬
‫נגישות אל מערכת החשמול‪.‬‬
‫בעת התקנת זרועות חשמול על קירות תומכים הנמצאים במרחק של פחות מ‪ 3 -‬מ' מציר מסילה‬
‫תעשה העבודה בכפוף לתקנה ‪. 179‬‬
‫בטיחות הביצוע בשלבים השונים‪ ,‬לא תהיה פחותה מזו הנדרשת לביצוע התקנה של מערכת‬
‫החשמול בצדי מסילות‪.‬‬
‫גידור‪ /‬שילוט אתרי רכבת מחושמלים‪.‬‬
‫‪5.1‬‬
‫‪5.2‬‬
‫אתרים בהם הותקנה והופעלה מערכת של חשמול מסילות יהיו מגודרים באמצעות גדר מתכת אשר‬
‫תמנע גישת גורמים בלתי מורשים אל המסילה‪)..‬סוג וגודל הגדרות ייקבעו בהמשך(‪.‬‬
‫על הגדרות בצדי המסילה‪ ,‬יותקנו במרחקים שלא יעלו על ‪ 50‬מ' אחד מן השני‪ ,‬יותקנו שלטי אזהרה‬
‫)גודל השלט והכיתוב בו ייקבעו בהמשך(‪.‬‬
‫עמוד ‪ 45‬מתוך ‪91‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫תאריך עדכון‪02/09/2012 :‬‬
‫רכבת ישראל בע"מ‬
‫פ רק ט ' – בטיחות בעבודות צביעה ‪.‬‬
‫‪ .1‬עבודות צביעה‪.‬‬
‫‪ – 1.1‬כללי‪:‬‬
‫‪ – 1.1.1‬עבודות צביעה חושפות את העובדים לסיכונים בריאותיים ובטיחותיים הנובעים‬
‫מהעבודה עצמה‪ ,‬החומרים שבשימוש‪ ,‬המכשור‪ ,‬המתקנים ומקורות האנרגיה‪.‬‬
‫‪ – 1.1.2‬במהלך עבודות צביעה עלול העובד להיחשף חשיפה נשימתית ועורית למרכיבי הצבע‪.‬‬
‫רמת הסיכון הבריאותי אליה נחשף העובד במהלך הצביעה תלויה במספר רב של‬
‫גורמים‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מרכיבי הצבע ומידת רעילותם‪.‬‬
‫שיטת הצביעה‪.‬‬
‫התנאים הסביבתיים‪.‬‬
‫קיומם של אמצעי בקרה הנדסיים‪.‬‬
‫אמצעי מיגון אישיים בהם משתמש הצבע‪.‬‬
‫‪ - 1.2‬הסיכונים העיקריים‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫נפילה ממשטחים ‪ /‬מפלסים מוגבהים )פיגום‪,‬סולם‪,‬מרפסת ‪ /‬משטח ללא מעקה‪,‬‬
‫גגות‪ ,(...‬או נפילה למרתף‪ ,‬פיר‪...‬‬
‫הסייד ‪ /‬הצבע יכול להחליק‪ ,‬לפול ולהתנגש בעצמים הנמצאים באזור העבודה‪ ,‬במיוחד‬
‫כאשר אזור העבודה מוזנח‪ ,‬המעברים צפופים‪ ,‬חפצים שונים זרוקים מסביב והתאורה‬
‫לקויה‪.‬‬
‫העבודה של הסייד ‪ /‬הצבע עשויה להיות מאמצת ביותר ולהיעשות בתנוחות מאוד בלתי –‬
‫נוחות‪ ,‬היא קשורה בביצוע תנועות חוזרות ונשנות‪ ,‬וכרוכה לעיתים קרובות בנשיאת‬
‫משאות כבדים )מכלי‪-‬צבע‪ ,‬וכד'(‪ ,‬מה שעלול לגרום לטראומות‪ ,‬ועם הזמן לכאבי גב‪ ,‬ידיים‬
‫וזרועות‪.‬‬
‫הסייד ‪ /‬צבע חשוף בזמן עבודתו לחומרים רעילים כמו ממיסים אורגניים‪ ,‬דבקים‪ ,‬צבעים‪,‬‬
‫פיגמנטים ומדללי צבע‪ .‬כל החומרים הללו עלולים לגרום למחלות קשות אם לא נוקטים‬
‫באמצעי הזהירות הנדרשים‪ ,‬כולל שימוש בציוד‪-‬מגן אישי במידת הצורך‪.‬‬
‫אבק אורגני )אבק עץ( ואבק אי – אורגני )אבק אבן‪,‬צמנט אסבסט‪ ,(...‬שלהם חשוף הסייד ‪/‬‬
‫הצבע‪ ,‬יכול לגרום לבעיות בריאות חריפות‪.‬‬
‫‪ - 1.3‬בכל מקרה של היפגעות עובד )או מצבי כמעט תאונה( יש לדווח לממונה הבטיחות הרכבתי‪.‬‬
‫‪ .2‬הגדרות‪.‬‬
‫סייד ‪ /‬צבע‪ :‬עובד העוסק בסיוד ‪ /‬צביעה של משטחים פנימיים וחיצוניים במבנים והעוסק‬
‫בצביעת מכלולים ומערכות ייעודיות‪.‬‬
‫מניח שכבות של צבע‪,‬לכה וחומרים דומים על משטחי חוץ ופנים‪ ,‬קישוטים ואביזרים‬
‫של בנינים כדי להגן עליהם ולקשט אותם‪ :‬מערבב צבעי בנייה בהתאם לגוון ולמאפיינים דרושים‬
‫אחרים‪ ,‬על ידי בחישה של כמויות מדודות של פיגמנט‪ ,‬שמן‪ ,‬וחומרי דילול וייבוש‪ :‬בונה פיגומים או‬
‫מציב סולם‪ :‬מסיר את הצבע הישן באמצעות מגרד‪ ,‬מברשת מתכת‪ ,‬מבער‪ ,‬או מסיר‪-‬צבע נוזלי‪:‬‬
‫מנקה את המשטחים עם מברשת‪ ,‬בד או חומר שוחק אחר ואוטם סדקים או חורים על ידי קיט‪ ,‬עץ‬
‫פלסטי או חומר מילוי אחר‪ :‬מניח את השכבה התחתונה ושכבות נוספות אחת או יותר של צבע או‬
‫חומרים אחרים על המשטח‪ ,‬בעזרת מברשת‪ ,‬רולר או אקדח‪-‬ריסוס‪ .‬יכול לגמר ולעטר משטחים על‬
‫ידי יצירת אפקטים כמו משטחים מנוקדים‪ ,‬דמויי‪-‬עץ‪ ,‬שיש או לבנים‪ ,‬או ע"י הזהבה‪ ,‬הכספה או‬
‫צביעה דרך סטנסילים‪ .‬יכול לצבוע אביזרים‪ ,‬קבועות תברואיות‪,‬מתאמים ועצמים אחרים המצויים‬
‫בבניינים‪ ,‬גדרות ואביזרים נוספים‪ .‬יכול גם להדביק טפטים על הקירות )לפי ‪.(ISCO‬‬
‫עמוד ‪ 46‬מתוך ‪91‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫רכבת ישראל בע"מ‬
‫תאריך עדכון‪02/09/2012 :‬‬
‫‪ .3‬סיכונים תעסוקתיים‪.‬‬
‫‪ – 3.1‬סיכוני תאונות‪:‬‬
‫ נפילה ממשטחים ‪ /‬מפלסים מוגבהים )קומה גבוהה‪ ,‬פיגום‪ ,‬מרפסת‪ ,‬מעקה‪ ,‬גגות‪ ,‬סולמות( נפילה‬‫למרתף‪ ,‬פיר‪ ,‬חפיר‪ ,‬או בור פתוח‪ ...‬וכדומה‪.‬‬
‫ נפילה‪ ,‬החלקה ומעידה במישור‪ ,‬במיוחד בעת הובלת חומרי הבנייה‪.‬‬‫ פגיעות גופניות כתוצאה מהרמת‪ ,‬דחיפת ו‪ /‬או משיכת עצמים שונים )פיגומים‪,‬עצים‪ ,‬כלי עבודה‬‫מכלים וכד'(‬
‫ דריכה על עצמים חדים )כמו קרש עם מסמרים‪ ,‬כלי בנייה‪ ,‬רשתות ברזל‪ ,‬אזמלים‪(...‬‬‫התנגשות‪/‬החבטות או היפגעות ב‪/‬ע"י חפצים חדים או בולטים‪.‬‬
‫ מעיכה של אברים או מכות בחלקי‪-‬גוף אחרים כשעובדים במצב בו הגוף נמצא בגובה‪.‬‬‫ שפשוף עור כתוצאה מהתחככות ממושכת בשלבים של הסולמות תוך כדי העבודה‪.‬‬‫ טראומות )חתכים‪ ,‬חבלות( הנגרמות כתוצאה מעצמים חדים או שימוש לא נכון בכלי עבודה‪.‬‬‫ חדירת חלקיקים לתוך העיניים בזמן ביצוע עבודות ניקוי והכנת שטח )למשל‪ ,‬תוך כדי ליטוש ושיוף(‪.‬‬‫ גירוי עיניים או נזק ללחמית העין עקב טיפות של ממיסים שהותזו לתוך העיניים‪.‬‬‫ סכנת התלקחות והתפוצצות של צבעים דליקים‪ ,‬ממיסים‪ ,‬ומרכיבי צבע אחרים‪ ,‬במיוחד כאשר‬‫עובדים )בצביעה או בערבוב צבעים( בתוך מרתפים שאוורורם גרוע ובמיוחד בנוכחות מקור הצתה‪,‬‬
‫כמו כלים אלקטרו – מכאניים פולטי ניצוצות‪ ,‬עישון וכדומה‪.‬‬
‫ בגדים עשויים להידלק‪ ,‬באזור הצביעה או מחוצה לו‪ ,‬כאשר הם ספוגים בצבע או בשמן‪.‬‬‫ תאונות הקשורות בהתזת צבע מצנרת שהתבקעה או כשפותחים נחירי מרססים אשר נסתמו‪.‬‬‫ חנק בתוך מקומות מוקפים‪ ,‬כאשר נוצר מצב של מחסור בחמצן המחמיר עוד יותר עקב נוכחותם של‬‫אדי ממיסים‪.‬‬
‫ מגע ‪ /‬חשיפה לטמפרטורות קיצוניות )בזמן עבודה בחוץ‪ ,‬בטמפרטורות קיצוניות(‪ ,‬כוויות )בתהליכי‬‫איטום בהם משתמשים במבערי גז( או פגיעות קור‪.‬‬
‫ התחשמלות כתוצאה מעבודה במכשירים חשמליים שבידודם ‪ /‬הארקתם פגומים‪.‬‬‫‪ – 3.2‬סיכונים פיזיקאליים‪:‬‬
‫ חשיפה לרעש גבוה מכלי עבודה ממונעים )מרססים‪ ,‬מכונות ליטוש‪ ,‬שואב אבק‪ ,‬דיסק חיתוך‪ ,‬וכד'(‪.‬‬‫ חשיפת – יתר לקרינה שמשית בעת ביצוע עבודות בנייה בחוץ‪ ,‬ללא ביגוד נאות‪ ,‬ולהצטננות‬‫כתוצאה מרוחות פרצים‪ ,‬בתקופת החורף והגשמים‪.‬‬
‫ חשיפה לקרינות ‪ UV‬או ‪ ,IR‬או לחום‪ ,‬שמקורם בציוד ייבוש הצבע‪.‬‬‫ חשיפה לגורמים סביבתיים‪ ,‬כולל חום או קור קיצוניים‪ ,‬לחות גבוהה‪ ,‬לחץ סביבתי מוגבר או מוקטן‪,‬‬‫וכד'‪.‬‬
‫‪ – 3.3‬סיכונים כימיים‪:‬‬
‫ גירוי בעיניים )כולל דלקת של הלחמית וכוויות אלקאליניות( ובמערכת הנשימה‪ ,‬כתוצאה מחשיפת –‬‫יתר לאבק בנייה מרחף‪ ,‬הנוצר במיוחד בתהליכי ליטוש‪ ,‬שיוף‪ ,‬קידוח והריסה‪.‬‬
‫ דלקת עור )דרמטיטיס ואגזמה( ותגובות אלרגיות כתוצאה ממגה ישיר עם צמנט או עם אבק של‬‫צמנט‪.‬‬
‫ התפתחות של מחלת‪ -‬ריאה‪ -‬חסימתית‪-‬כרונית )‪ ,(COPD‬כתוצאה מנשימת אבק הצמנט‪ ,‬וכמו כן‬‫התפתחות ברונכיט כרונית‪ ,‬שיעולי‪-‬יתר‪ ,‬כיח ונזלות ‪.‬‬
‫ חשיפה לממיסים שונים‪ ,‬כולל פחמימנים ארומאטיים‪.‬‬‫ הרעלה ע"י מסירי‪-‬צבע‪ ,‬כמו מתילן‪-‬כלוריד או ממיסים מעורבים‪.‬‬‫ השפעות עצביות עקב עבודה בחומרים המכילים ממיסים המכילים הקסן או צבעי עופרת‪.‬‬‫‪ – 3.4‬סיכונים ביולוגיים‬
‫‪ -‬אין סיכונים מיוחדים‪.‬‬
‫עמוד ‪ 47‬מתוך ‪91‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫רכבת ישראל בע"מ‬
‫תאריך עדכון‪02/09/2012 :‬‬
‫‪ – 3.5‬בעיות ארגונומיות‪ ,‬פסיכולוגיות וחברתיות‪:‬‬
‫ פגיעות במערכת שריר‪-‬שלד‪ ,‬כולל פגיעות הקשורות‪ :‬ביציבה בעת עבודה‪ :‬הזזה‪ ,‬הרמה או נשיאה‬‫של חפצים כבדים או בעלי נפח גדול‪ :‬מאמץ חוזר ונשנה‪ :‬עומס – יתר ממושך על הפרקים‪.‬‬
‫ נזק בריאותי מצטבר כתוצאה מתנועות מרובות חוזרות ונשנות בפעילויות ניקוי חול‪,‬גירוד‪,‬צביעה‬‫וכד'‪.‬‬
‫ פגיעות שריר – שלד הנובעות מתנועות עבודה גרועות‪ ,‬כולל עבודה במצב מכופף‪ ,‬צביעת תקרות‪,‬‬‫התמתחויות וכד'‪.‬‬
‫‪ .4‬הוראות בטיחות‪.‬‬
‫‪ - 4.1‬הוראות בטיחות למנהל עבודה‪:‬‬
‫מנהל העבודה ינחה את העובדים בכל הוראות הבטיחות והגהות במקומות עבודתם‪.‬‬
‫על מנהל העבודה לוודא כי העובד יהיה לבוש בבגדי עבודה‪ ,‬נעלי עבודה‪ /‬בטיחות ומצויד בציוד מגן‬
‫אישי‪ ,‬המתאים לסוג העבודה ומקום העבודה‪.‬‬
‫על מנהל העבודה לוודא כי העובדים יודעים את מיקום ציוד כיבוי האש ואת הוראות ונוהלי‬
‫אזעקת האש בעת אירוע חירום וכן לוודא שהעובדים תודרכו ע"י ממונה הבטיחות רכבת ישראל‬
‫בהפעלת ציוד כיבוי האש בהתאמה‪.‬‬
‫על מנהל העבודה להזהיר את עובדי הניקיון מפני בליטות חדות‪ ,‬תעלות פתוחות‪ ,‬בורות בלתי‬
‫מכוסים וכד' במקום עבודתם העלולים לגרום לפגיעה‪.‬‬
‫על מנהל העבודה לוודא כי חומרי העבודה אינם נמצאים בארונות חשמל ‪,‬או באזורי אחסון בהם‬
‫קיימים חומרים מסוכנים‪.‬‬
‫‪ - 4.2‬הוראות בטיחות ואמצעי המניעה‪:‬‬
‫‪ - 4.2.1‬לפני תחילת העבודה על העובד לקבל הנחיות ממנהל העבודה‪.‬‬
‫‪ - 4.2.2‬יש להקפיד על קיום הוראות השילוט במתקנים )איסור עישון‪ ,‬איסור אכילה‪ ,‬שימוש בציוד מגן‬
‫אישי וכד'(‪.‬‬
‫‪ – 4.2.3‬יש להתקין כיאות את משטחי העבודה ומניעת התמוטטותם‪/‬שבירתם ונפילת אדם או חפץ מהם‪.‬‬
‫יש לגדרם לבטח באמצעות אזן יד‪ ,‬אזן תיכון ולוחות רגליים שיהיו במצב תקין ובמידת הצורך‬
‫אמצעי גידור נוספים‪ .‬יש לגדר את הפתחים והחללים‪ .‬יש לוודא הצבה בטוחה של פיגומים‬
‫וסולמות למניעת החלקתם או התקפלותם )סולם כפול(‪.‬‬
‫‪ - 4.2.4‬יש לנעול נעלי בטיחות עם סוליות מיוחדות כנגד החלקה‪ ,‬ניתן גם לחספס)בשיטות שונות( את‬
‫משטחי העבודה‪.‬‬
‫‪ - 4.2.5‬יש להשתמש בציוד מגן אישי המתאים להגנת הגוף ולאופי העבודה‪ ,‬כולל קסדה‪ ,‬נעלי בטיחות‪,‬‬
‫משקפי נגן‪ ,‬רספריאטור‪ ,‬פקקי אוזניים וכד'‪.‬‬
‫‪ – 4.2.6‬משטח עבודה‪ ,‬מדרכת מעבר‪ ,‬רצפות וכדומה יהיו נקיים ממסמרים בולטים‪ ,‬מחוטי קשירה ומכל‬
‫מכשול אחר‪.‬‬
‫‪ - 4.2.7‬אוורר את אזור העבודה בו מצטברים אדים דליקים או נפיצים והמנע מלהשתמש בציוד או‬
‫בפעילויות היוצרות ניצוצות‪.‬‬
‫‪ - 4.2.8‬יש להתאים את הלבוש לתנאי מזג האוויר‪ ,‬לוודא שהעובד שותה מספיק למניעת התייבשות‬
‫ולהשתמש בכפפות ובבגדי מגן בעת טיפול בחומרים לוהטים )כגון יריעות ביטומן(‪.‬‬
‫‪ - 4.2.9‬אין להשתמש בכלי עבודה חשמליים מטלטלים פגומים או שבידודם אינו תקין‪.‬‬
‫‪ - 4.2.10‬יש להפחית ככל הניתן מגע ישיר עם חומרים מזיקים‪ ,‬להשתמש במוצרים המגנים על העור‪,‬‬
‫לרחוץ היטב את הידיים בסיום העבודה ולהשתמש בכפפות )עדיפות לכפפות כותנה מצופות על‬
‫כפפות עור( בעת הצורך‪.‬‬
‫‪ - 4.2.11‬יש להשתמש בציוד מגן נשימתי )נשמית‪ ,‬מסכה לסינון אוויר וכד' ( המותאם לסוג האוויר המזהם‪.‬‬
‫‪ - 4.2.12‬יש להנחות את העובדים להימנע מהרמה ידנית של משאות כבדים ולהשתמש בעזרי הרמה‪.‬‬
‫עמוד ‪ 48‬מתוך ‪91‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫רכבת ישראל בע"מ‬
‫תאריך עדכון‪02/09/2012 :‬‬
‫‪ .5‬עבודות בגובה‪.‬‬
‫‪ – 5.1‬כל עבודות הצביעה ‪ /‬הסיוד בגובה יתבצעו בהתאם לתקנות הבטיחות בעבודה)עבודה בגובה(‪,‬‬
‫התשס"ז – ‪. 2007‬‬
‫הקבלן המבצע ימלא אחר הוראות תקנות אלה וינקוט אמצעים מתאימים כדי להבטיח שכל‬
‫עובד ימלא אחר הוראות התקנות הנוגעות לעבודתו‪.‬‬
‫עמוד ‪ 49‬מתוך ‪91‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫תאריך עדכון‪02/09/2012 :‬‬
‫רכבת ישראל בע"מ‬
‫פרק י ' – בטיחות בעבודות גינון ‪ /‬פיתוח נופי ‪.‬‬
‫‪ . 1‬כללי‬
‫ענפי הנוי בכלל ובאתרי הרכבת בפרט – הינם מקומות עבודה בהם קיימים סיכונים לעובדים כבכל מקום‬
‫עבודה אחר‪.‬‬
‫‪ - 1.1‬בעבודות הגינון חשופים העובדים למגוון רב של סיכונים בטיחותיים וגיהותיים והמחייבים‪ ,‬את הגנת‬
‫המכונות ואזור העבודה וכן שימוש בציוד מגן אישי על העובד‪.‬‬
‫‪ - 1.2‬בעבודות הגינון והפיתוח הנופי חשופים העובדים לסיכונים כתוצאה מהקרבה למסילות רכבת פעילות‪.‬‬
‫‪ .2‬הגדרת תפקיד ו ‪ /‬או תאור העיסוק‬
‫מגדל ומטפח פרחים‪ ,‬עצים‪ ,‬שיחים וצמחים אחרים בגנים ציבוריים ופרטיים וגם בשטחים צמודי מסילות רכבת‬
‫פעילות‪ .‬עבודתו כוללת‪ :‬הכנת הקרקע‪ ,‬שתילת פרחים‪ ,‬עצים‪ ,‬שיחים ומדשאות וטיפול שוטף בהם‪ ,‬שימוש‬
‫בכימיקאלים להדברת מזיקים וגורמי מחלות‪ ,‬ניכוש‪ ,‬עישוב‪ ,‬גיזום‪ ,‬כיסוח וכדומה‪ ,‬הכנת ערוגות‪ ,‬שבילים‬
‫ומעברים‪ ,‬ריבוי צמחים על ידי זרעים‪ ,‬חוטרים‪ ,‬הרכבות וכד'‪ ,‬יכול לעסוק בגידול ירקות ופירות בגנים פרטיים‪,‬‬
‫עוסק בהפעלת ציוד חקלאי ידני וממוכן‪ ,‬ולעיתים מטפל באחזקתו ותיקונו‪ ,‬עשוי לטפל בהתקנת מסלעות‪,‬‬
‫משוכות‪ ,‬סככות‪ ,‬מרצפות ומשטחי אבן‪ ,‬פרגולות‪ ,‬גדרות וכד'‪.‬‬
‫‪ .3‬הסיכונים העיקריים‬
‫‪ - 3.1‬עבודות בקרבת מסילה פעילה‪.‬‬
‫‪ - 3.2‬סכנה של נפילות מגובה או במישור ו‪/‬או החלקות‪.‬‬
‫‪ - 3.3‬הרעלות עקב נשימה או בליעה של חומרי הדברה וכימיקלים מסוכנים אחרים‪.‬‬
‫‪ - 3.4‬פציעה כתוצאה מעבודה לא זהירה בציוד מכני‪.‬‬
‫‪ - 3.5‬התפתחות מחלות כרוניות‪ ,‬מחלות זיהומיות ואלרגיות‪ ,‬כתוצאה ממגע עם גורמי סיכון שונים‪.‬‬
‫‪ .4‬סיכונים תעסוקתיים‬
‫‪ 4.1‬סיכוני תאונות‬
‫‪ - 4.1.1‬נפילה ממקום גבוה )סולמות‪,‬משטחים מוגבהים‪,‬גגות(‪.‬‬
‫‪ - 4.1.2‬נפילה או החלקה במישור )על גבי בוץ‪,‬קרקע לחה‪,‬דשא‪,‬גבנוני קרקע וכד'(‪.‬‬
‫‪ - 4.1.3‬התהפכות או נפילה מטרקטורים‪ ,‬מכלים ממונעים אחרים או ממשטחים נגררים ע"י טרקטור‪.‬‬
‫‪ - 4.1.4‬החבטות כנגד חפצים נייחים או ניידים המצויים בגינה‪.‬‬
‫‪ - 4.1.5‬היתפסות של חלקי בגדים בתוך מכשור חקלאי ממונע בזמן פעולתו‪.‬‬
‫‪ - 4.1.6‬תאונות הקשורות בכלי גינון )מכסחת‪,‬מגזמות‪,‬מספריים‪,‬קלשונים‪,‬מגרפות‪,‬משדדות‪,‬מעדרים‬
‫וכד'( כתוצאה מהחלקה של המכשירים‪ ,‬חוסר ערנות‪ ,‬דריכה על כלי גינון זרוקים וכדומה‪,‬‬
‫שכתוצאה מכך יכולים להיגרם שריטות‪ ,‬חתכים‪ ,‬דקירות‪ ,‬פציעות‪ ,‬צביטות‪,‬‬
‫קטיעת אצבעות ועוד‪.‬‬
‫‪ - 4.1.7‬דקירות ושריטות ע"י צמחים קוצניים‪ ,‬קקטוסים וכדומה‪ .‬לעיתים‪ ,‬בעקבות הזדהמות הפצעים‬
‫יכולה להיגרם הרעלת דם‪.‬‬
‫‪ - 4.1.8‬פציעה כתוצאה מנתזים מעופפים‪ ,‬שנוצרו כתוצאה מעבודה עם ציוד גינה מכני ממונע‪ ,‬כולל‬
‫פגיעות בעיניים‪ ,‬היכולות להיגרם גם ע"י ענפים‪.‬‬
‫‪ - 4.1.9‬מכות חום‪ ,‬כתוצאה מעבודה ממושכת בשמש ובטמפרטורות סביבה גבוהות‪ ,‬היכולת לגרום‬
‫גם להתייבשות‪.‬‬
‫‪ - 4.1.10‬התחשמלות‪ ,‬כתוצאה מיצירת מגע בין צינורות השקיה מתכתיים לבין קווי מתח חשמל נמוכים‬
‫יחסית‪ ,‬או על ידי מגע של מי השקיה בקו מתח חשוף‪ ,‬או תוך כדי עבודה בכלים חשמליים בעלי‬
‫בידוד חשמלי לקוי‪.‬‬
‫‪ - 4.1.11‬שפיכה של חומצות )למשל חומצה חנקנית המשמשת לחיטוי כלים( או כימיקלים קורוזיביים‬
‫אחרים על העור‪ ,‬או הבגדים‪ ,‬או לתוך העיניים וגרימת כוויות כימיות‪ ,‬צריבות‪,‬‬
‫פציעת עיניים וכד'‪.‬‬
‫עמוד ‪ 50‬מתוך ‪91‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫רכבת ישראל בע"מ‬
‫תאריך עדכון‪02/09/2012 :‬‬
‫‪ - 4.1.12‬הרעלה חריפה מבליעה מקרית או נשימה תאונתית של חומרי הדברה או כימיקלים חקלאיים‬
‫אחרים‪.‬‬
‫‪ - 4.1.13‬עקיצות חרקים‪ ,‬כדוגמת דבורים‪ ,‬צרעות ועקרבים‪ ,‬הכשה ע"י נחשים‪ ,‬נשיכות ושריטות של‬
‫כלבים‪ ,‬שכתוצאה מהן נגרמים פצעים‪ ,‬נפיחויות‪ ,‬הרעלה מקומית או כללית וכד'‪.‬‬
‫‪ - 4.1.14‬פגיעת עובדים מרכבות חולפות‪.‬‬
‫‪ - 4.1.15‬שבוש המסילה והפרעה לתנועת רכבות סדירה ע"י עובדים‪ ,‬ציוד‪ ,‬חומרים וע"י פגיעה‬
‫בתשתיות המסילה‪.‬‬
‫‪ 4.2‬סיכונים פיזיקאליים‬
‫‪ - 4.2.1‬רעשי יתר הנגרמים ע"י ציוד מכני – מכסחות‪ ,‬משורים חשמליים וכד' – יכולים לגרום נזק‬
‫לעור התוף ועקב כך לפגיעה בשמיעה‪.‬‬
‫‪ - 4.2.2‬חשיפת – יתר לעור השמש‪ ,‬הגורמת לפגיעות בעיניים‪ ,‬כוויות ומכות חום ושיזוף – יתר‪,‬‬
‫שבעקבותיו יכולות להתפתח מלנומות עקב החשיפה לקרינת אולטרה – סגול‪.‬‬
‫‪ - 4.2.3‬מכות חום ו‪/‬או קור‪.‬‬
‫‪ - 4.2.4‬סכנות הצטננות‪ ,‬עבודה ברוח וגשם‪ ,‬או כתוצאה מהזעת – יתר בקיץ‪.‬‬
‫‪ 4.3‬סיכונים כימיים‬
‫‪ - 4.3.1‬הרעלות כרוניות כתוצאה מחשיפה ממושכת )נשימה‪,‬בליעה או ספיגה דרך העור( לכימיקלים‬
‫חקלאיים שונים המכילים מתכות כבדות )קדמיום‪,‬כספית‪,‬עופרת‪,‬ארסן(‪ ,‬לפסטיצידים )חומרי‬
‫הדברה( למיניהם )קוטלי – חרקים‪ ,‬קוטלי‪ -‬עשבי בר‪ ,‬קוטלי – פטריות‪ ,‬קוטלי – נברנים‪,(..‬‬
‫לפחמימנים פוליציקליים‪ ,‬דטרגנטים‪ ,‬דשנים‪ ,‬פלואורידים‪ ,‬מפט ומוצריו‪ ,‬חומרי – סיכה‪,‬‬
‫שמנים אורגניים‪ ,‬סידן – ציאנאמיד‪ ,‬ניקוטין‪.‬‬
‫‪ - 4.3.2‬דלקות – עור )דרמטיטיס( ופגיעות אחרות בעור‪ ,‬כתוצאה ממגע ממושך עם כימיקלים חקלאיים‬
‫או עם ממיסים‪ ,‬או ע"י השפעות מערכתיות הנוצרות עקב נשימת כימיקלים‬
‫‪ - 4.3.3‬סיכון מוגבר של נזק לעור שנוצרה בו רגישות‪-‬יתר כתוצאה מחשיפה לכימיקלים‪ ,‬או בגלל‬
‫חשיפה לעור השמש )השפעות ציטוטוקסיות(‪.‬‬
‫‪ 4.4‬סיכונים ביולוגיים‬
‫‪ - 4.4.1‬מגע עם צמחים‪ ,‬פרחים‪ ,‬עשבי‪-‬בר וכדומה‪ ,‬שיש להם תכונות אלרגיות‪ ,‬למשל‪ :‬פיקוס בנימינה‪,‬‬
‫קקטוסים שונים וכד'‪ ,‬הגורמים לדרמטוזות‪ ,‬אלרגיות ועוד‪.‬‬
‫‪ - 4.4.2‬נשימת אבק‪ ,‬אבקת צמחים‪ ,‬שמנים‪ ,‬אדים וכד'‪ ,‬שמוצאם הוא צמחי‪ ,‬הגורמים לקדחת –‬
‫השחת‪ ,‬לאסתמה וכד'‪.‬‬
‫‪ - 4.4.3‬הזדהמות פצעים פתוחים עקב מגע עם זבל‪ ,‬הפרשות של חיות וציפורים‪ ,‬טפילים‪ ,‬חרקים‪,‬‬
‫תולעים‪ ,‬חיידקים‪ ,‬נגיפים וכדומה‪ ,‬הגורמים לאינפקציות מקומיות או כלליות‪ ,‬כולל‬
‫טטנוס‪ ,‬גחלת )אנטראקס( ועוד‪.‬‬
‫‪ - 4.4.4‬מחלות זואונוטיות )מועברות ע"י בעלי חיים(‪ ,‬למשל‪ :‬קדחת קיו )‪ ,(Q FEVER‬קדחת מלטה‪,‬‬
‫לפטוספירוזיס )הנגרמת ע"י חדירת חיידקי הלפטוספירה דרך עור סדוק( ועוד‪.‬‬
‫‪ - 4.4.5‬מחלות פטרייתיות‪ ,‬הנגרמות ע"י נבגים או פטריות‪ ,‬הנמצאות בקרקע או על עלים של צמחים‪,‬‬
‫לדוגמא‪ :‬אספרגילוזיס אלרגי‪ ,‬היסטופלאזמוזיס )אינפקציה ריאתית( וכד'‪.‬‬
‫‪ - 4.4.6‬מחלות פרזיטיות הנגרמות ע"י עקיצות של קרציות‪ ,‬קרדיות וכד'‪ ,‬כמו למשל "גרוד‬
‫הקש" )‪ ,(STRAW ITCH‬ע"י רימות החודרות דרך עור פצוע )למשל‪ :‬מחלות הנגרמות על ידי‬
‫תולעי‪-‬סרט‪ ,‬אסקאריס וכד'(‪ ,‬במקרים מסוימים האינפקציות יכולות לגרום להשפעות‬
‫ניורוטוקסיות ולשיתוק‪.‬‬
‫‪ 4.5‬בעיות ארגונומיות‪ ,‬פסיכולוגיות וחברתיות‬
‫‪ - 4.5.1‬תנועות ידיים חוזרות ונשנות‪ ,‬יציבה לא נכונה )כמו למשל בשל שתילת פרחים או עישוב(‪,‬‬
‫הרמה או נשיאה של משאות כבדים וכד'‪ ,‬יכולים לגרום לכאבי גב תחתון‪ ,‬לכאבים בגפיים‬
‫התחתונות והעליונות‪ ,‬ולמגוון של בעיות שריר – שלד‪.‬‬
‫עמוד ‪ 51‬מתוך ‪91‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫רכבת ישראל בע"מ‬
‫תאריך עדכון‪02/09/2012 :‬‬
‫‪ .5‬הוראות בטיחות‪.‬‬
‫‪ - 5.1‬הנחיות כלליות‪:‬‬
‫‪ - 5.1.1‬אין להסיר או לשנות את התקני המיגון המקוריים של היצרנים‪) .‬של כלי העבודה(‪.‬‬
‫‪ - 5.1.2‬לפני התחלת העבודה סרוק את מקום העבודה ופנה ענפים‪ ,‬שאריות גזם‪ ,‬אבנים וחפצים‪,‬‬
‫צעצועים ומקלות וכן כל מכשול אחר‪.‬‬
‫‪ - 5.1.3‬רצוי ומומלץ לעבוד בשעות הבוקר ובאור יום‪.‬‬
‫‪ - 5.1.4‬אין להשאיר כלי מותנע או פועל ללא השגחה‪.‬‬
‫‪ - 5.1.5‬אין לעבור מעל מרצפות‪ ,‬מדרכות‪ ,‬מעברי מים וכולי‪.‬‬
‫‪ - 5.1.6‬אין למלא דלק במכשיר פועל או מותנע או כאשר מנוע המכשיר חם‪.‬‬
‫‪ - 5.2‬מכסחות דשא )ממונעות עצמית וידניות(‪:‬‬
‫‪ - 5.2.1‬יש לוודא כי המגן על פתח פליטת העשב מורכב במקומו ויציב על מנת למנוע העפת אבנים או‬
‫רגבי עפר‪.‬‬
‫‪ - 5.2.2‬יש להשתמש באוזניות – רמת הרעש של רוב המכסחות עוברת את סף‬
‫הרעש המותר )‪.(85 db‬‬
‫‪ - 5.2.3‬יש לוודא כי קיים משבת מנוע בידית המכסחת המפסיק את פעולת הסכין ברגע בו מוסרת היד‬
‫מידית הדחיפה‪.‬‬
‫‪ - 5.2.4‬במכסחת המורכבת על גבי טרקטור יש לנהוג לפי כל כללי הנהיגה והנסיעה )בעיקר לאחור!(‬
‫אין לטפל במכונה בכלל‪ ,‬ובאזור הסכינים בפרט – אלא לאחר השבתה מוחלטת של הכלי‪.‬‬
‫‪ - 5.3‬חרמש מוטורי‪:‬‬
‫‪ - 5.3.1‬יש לוודא שימוש ברתמה המבטיחה אי הגעת ראש החרמש אל המפעיל‪.‬‬
‫‪ - 5.3.2‬יש לוודא כי מגני החום על המנוע מורכבים‪.‬‬
‫‪ - 5.3.3‬יש להשתמש בציוד מגן אישי כנגד רעש‪.‬‬
‫‪ - 5.3.4‬חל איסור חמור על הפעלת הכלי באזור בו נמצאים אנשים נוספים –ברדיוס של ‪ 15‬מטר‪.‬‬
‫‪ - 5.3.5‬יש לוודא כי מגן הראש הסובב תקין ושלם ומבטיח אי העפת חפצים ואבנים‪.‬‬
‫‪ - 5.4‬מפוח עלים‪:‬‬
‫‪ - 5.4.1‬יש להשתמש בנשמית )מסכה ח"פ לאבק(‪.‬‬
‫‪ - 5.4.2‬יש להשתמש בציוד מגן כנגד רעש‪.‬‬
‫‪ - 5.4.3‬שמירת רדיוס עבודה מאנשים אחרים של ‪ 15‬מטר‪.‬‬
‫‪ - 5.4.4‬חובה לחבוש משקפי מגן מחוסמות‪.‬‬
‫‪ - 5.5‬מגזמת גדר חי ‪,‬משורי שרשרת‪:‬‬
‫‪ - 5.5.1‬הכלי מותר לעבודה רק לעובד מיומן ‪,‬בקי ומנוסה המכיר את כל סיכוני הכלי!‬
‫‪ - 5.5.2‬יש לוודא קיומו של מגן היד ומשבת המנוע המפסיק מיידית פעולה עם הסרת היד האוחזת‬
‫במשור‪.‬‬
‫‪ - 5.5.3‬יש לכסות את להב המשור בגמר העבודה‪.‬‬
‫‪ - 5.5.4‬ציוד מגן אישי – חובה‪:‬‬
‫מגני אוזניים‪.‬‬
‫משקפי מגן מחוסמות‪.‬‬
‫ביגוד ארוך ורכוס היטב‪.‬‬
‫נעלי בטיחות‪.‬‬
‫נדרשת שמירת מרחק מאנשים אחרים ועוברי אורח‪.‬‬
‫מומלצים ‪:‬מגני עור לברכיים ולמרפקים‪.‬‬
‫עמוד ‪ 52‬מתוך ‪91‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫רכבת ישראל בע"מ‬
‫תאריך עדכון‪02/09/2012 :‬‬
‫‪ - 5.6‬ריסוס ‪ -‬חומרי ריסוס‪ ,‬הדברה ודשנים‪:‬‬
‫‪ - 5.6.1‬כללי‪ :‬רוב החומרים הקיימים לגינון הם מקבוצות החומרים הזרחניים‪ -‬אורגניים והם‬
‫קרצינוגניים )מחוללי סרטן(‪ .‬יש לנקוט בכל הפעולות ‪,‬ההתוויות והאזהרות המופיעות על‬
‫תווית התכשירים ולהשתמש בהם על פי כל ההנחיות המתחייבות‪.‬‬
‫‪ - 5.6.2‬השפעת מזג אוויר על הריסוס ‪ -‬ריסוסים צריכים להתבצע במזג אוויר אופטימאלי‪ ,‬כלומר ללא‬
‫משבי רוח ובטמפרטורות נוחות‪.‬‬
‫‪ - 5.6.3‬ראש צוות ישקול עבודה במקרים חריגים לפי המצב בשטח‪.‬‬
‫העבודה אסורה במשבי רוח שמהירותם עולה על ‪ 10‬קשרים ובטמפרטורה מעל ‪ 35°C‬ובגשם‬
‫רצוף‪.‬‬
‫‪ -5.6.4‬עבודה שמתבצעת ברוח מחייבת ערנות‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬
‫* בדיקת שטחים חקלאיים‪/‬מעובדים בסביבה‪.‬‬
‫* הוספת חומר אל‪-‬רחף‪.‬‬
‫* ביצוע הריסוס רק עם כיוון הרוח‪.‬‬
‫* במקרה זה יש לקחת בחשבון הגדלת מרווח הריסוס בהתאם לעוצמת הרוח‪.‬‬
‫‪ -5.6.5‬יש להתחשב בסוג הציוד בעת ריסוס ברוח‪.‬‬
‫הריסוס במפוח ברוח בעצמה שמעל ‪ 5‬קשרים אסור‪.‬‬
‫‪ - 5.6.6‬מניעת נזקים לסביבה‪.‬‬
‫צוות הריסוס וראש הצוות אחראים כלפי הממונים והחברה )אחריות עובדים( על ביצוע עבודה‬
‫בהתאם להוראות ועליו לנקוט בפעולות הבאות‪:‬‬
‫* להימנע מעבודות ברוח ובקרבת עובדי רכבת שעובדים על המסילה‪.‬‬
‫* להימנע משפיכה וממילוי חומרים בשטחים מעובדים )ריקון מיכלים(‪.‬‬
‫* למנוע נזילות ממיכל או מצנרת הריסוס וממערכת הפומיות והמשאבות‪.‬‬
‫* יש לרוקן שאריות חומרי ריסוס רק במקום מותר לכך ‪.‬‬
‫* יש להחזיר את כל האריזות הריקות של חומרי הדברה לנקודת הריכוז כשהן סגורות‪.‬‬
‫* בעת הביצוע ‪ -‬להימנע מריסוס בשיפועים ומדרונות שבתחתיות שטחים מעובדים ולשמור‬
‫על מרחק בטחון סביר‪.‬‬
‫* אין להשתמש בחומרי ריסוס ובכמויות בניגוד להוראות‪.‬‬
‫‪ – 5. 7‬ביצוע עבודות כריתה וגיזום‪:‬‬
‫‪ - 5.7.1‬באחריות הקבלן להכשיר דרכי גישה למקום העבודה באופן כזה שלא יסכנו תנועת רכבות‬
‫ואנשים‪.‬‬
‫‪ -5.7.2‬הקבלן יגזום ויכרות עצים וענפים אשר עליהם יורה המפקח‪.‬‬
‫‪ -5.7.3‬הקבלן יגזום צמחייה עד למרחק של ‪ 3‬מ' מן המסילה ועפ"י הוראות המפקח‪.‬‬
‫‪ - 5.7.4‬בעת גיזום שיחים‪ ,‬עצים גבוהים‪ ,‬ינקוט הקבלן בכל אמצעי הבטיחות הנדרשים להגנת העובדים‬
‫ולמניעת נפילת גזם על המסילות‪.‬‬
‫‪ - 5.7.5‬עבודות בגובה – ביצוע עבודות כריתה וגיזום בגובה יתבצעו בהתאם לתקנות הבטיחות‬
‫בעבודה)עבודה בגובה(‪,‬התשס"ז – ‪. 2007‬‬
‫הקבלן המבצע ימלא אחר הוראות תקנות אלה וינקוט אמצעים מתאימים כדי להבטיח שכל‬
‫עובד ימלא אחר הוראות התקנות הנוגעות לעבודתו‪.‬‬
‫בשום מקרה אסור שזרוע מתקן הרמה תחדור לתחום הגבריט של הרכבת‪.‬‬
‫‪ - 5.7.6‬אין לבצע עבודות גיזום‪ ,‬כריתת עצים בזמן שחולפות במקום רכבות‪.‬‬
‫‪ - 5.7.7‬הקבלן יהיה אחראי להשגת כל רישיונות וההיתרים הנדרשים לביצוע עבודות הגיזום לרבות‬
‫רישיונות הובלה מקק"ל או הרשות המקומית‪.‬‬
‫‪ - 5.7.8‬אם יידרש תיאום עם גורמים נוספים כמו‪ :‬משטרה‪ ,‬חברת חשמל‪ ,‬מע"צ‪ ,‬רשות מקומית תהיה‬
‫האחריות לכך על הקבלן‪.‬‬
‫‪ -5.7.9‬פינוי הגזם בסיום העבודה‪:‬‬
‫• הקבלן יפנה לאלתר כל גזם אשר ייפול על המסילה‪.‬‬
‫• בסיום הגיזום יפונו כל השיחים‪/‬עצים אל מחוץ למתחמי הרכבת‪.‬‬
‫• חל איסור מוחלט על שריפת גזם או קבורה במתחמי הרכבת‪.‬‬
‫• העמסת הגזם לפינוי על משאית תעשה תוך שימוש בציוד הרמה מתאים או בעבודת כפיים‬
‫ובשום מקרה לא תסכן פעולה זו את תנועת הרכבות‪.‬‬
‫עמוד ‪ 53‬מתוך ‪91‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫תאריך עדכון‪02/09/2012 :‬‬
‫רכבת ישראל בע"מ‬
‫‪ - 5.8‬הפעלת קרון ריסוס להדברת עשבים‪:‬‬
‫‪ - 5.8.1‬על הקבלן המבצע להיות בעל היתר רעלים בתוקף‪.‬‬
‫‪ - 5.8.2‬באחריות הקבלן המבצע לוודא כי עובדיו המבצעים את הריסוס מנוסים ובעלי ניסיון‬
‫בעבודה עם חומרי ריסוס ולאחר שעברו הדרכה בטיחותית ברכבת‪.‬‬
‫‪ - 5.8.3‬על הקבלן לצייד את עובדיו בהוראות בטיחות ספציפיות לביצוע עבודות הדברה ושימוש‬
‫בחומרי ריסוס‪.‬‬
‫‪ - 5.8.4‬על הקבלן המבצע את הריסוס במתחמי הרכבת לצייד את עובדיו בכל פריטי ציוד מגן אישי‬
‫הדרושים לביצוע עבודות ריסוס בנסיעה בקרון ריסוס‪.‬‬
‫‪ - 5.8.5‬באחריות הקבלן להחליף לעובדיו כל פריטי ציוד מגן אישי שהתבלו או שאינם תקינים‪.‬‬
‫‪ - 5.8.6‬על העובדים להשתמש בציוד מגן אישי שסופק להם ע"י הקבלן ובכל מקרה אין לבצע עבודה‬
‫בחומרי הדברה ללא שימוש בציוד מגן אישי‪.‬‬
‫‪ -5.8.7‬על הקבלן להעביר לרכבת את רשימת פריטי ציוד מגן אישי ייחודי בהם חייבים להשתמש‬
‫עובדיו כתוצאה מחשיפה לחומרי ריסוס‪.‬‬
‫‪ - 5.8.8‬ציוד מגן אישי ייחודי המתאים לביצוע עבודות הדברה‪ ,‬יאוחסן בתוך ארונות נעולים בתוך‬
‫הקבינות‪.‬‬
‫‪ - 5.8.9‬לעובד הרכבת הנלווה לצוות עובדי הריסוס יהיה ציוד מגן אישי זהה‪.‬‬
‫‪ - 5.8.10‬רשימת פריטי ציוד עזר על קרון ריסוס‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫שני ג'ריקנים מלאים מים ‪ 20‬ליטר כ"א‪) .‬באחריות קבלן ריסוס(‪.‬‬
‫חבית פלסטיק ריקה ובה סמרטוטים‪) .‬באחריות קבלן ריסוס(‪.‬‬
‫שקי ניילון לאיסוף סמרטוטים ספוגים חומרי הדברה‪) .‬באחריות קבלן ריסוס(‪.‬‬
‫שני מטאטאי כביש‪) .‬באחריות קבלן ריסוס(‪.‬‬
‫פנסים ניידים‪.‬‬
‫כפפות ‪.P.V.C‬‬
‫הוראות לטיפול במקרה הרעלה‪) .‬באחריות קבלן ריסוס(‪.‬‬
‫ערכת עזרה ראשונה ‪ +‬חומר נוגד הרעלה‪) .‬באחריות קבלן ריסוס(‪.‬‬
‫מטף כיבוי אש‪.‬‬
‫מכשיר מירס תקין )ברשות עובד הרכבת(‪.‬‬
‫‪ -5.8.11‬מילוי מיכל ריסוס‪ ,‬בדיקה וביצוע ריסוס‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מילוי מיכלי הריסוס ייעשה עפ"י כל כללי הזהירות‪) .‬באחריות הקבלן(‪.‬‬
‫מילוי המיכל ייעשה רק ע"י עובדי קבלן אשר הוסמכו לעבוד עם חומרים רעילים‪) .‬באחריות‬
‫הקבלן(‪.‬‬
‫מילוי מיכל הריסוס ייעשה בזמן בו קיים במקום תאורה מספקת ורק כאשר קרון הריסוס במצב‬
‫עצירה‪) .‬באחריות הקבלן(‪.‬‬
‫ערבוב‪/‬בחישה בתוך המיכל ייעשו באמצעות כלים מתאימים ורק כאשר הקרון במצב עצירה‪.‬‬
‫)באחריות הקבלן(‪.‬‬
‫חל איסור על פתיחת מכסי המיכלים כאשר קרון הריסוס נמצא במצב תנועה‪) .‬באחריות‬
‫הקבלן(‪.‬‬
‫מילוי מים למיכלי האחסון ייעשה ע"י עובדי הקבלן‪.‬‬
‫תקינות מערכת הריסוס בקרון תיבדק תמיד לפני הנסיעה על ידי עובדי הקבלן‪.‬‬
‫בזמן הנסיעה חל איסור מוחלט על תנועת עובדים על משטח קרון הריסוס‪.‬‬
‫מיכלי הריסוס יישאו שילוט תקני בדבר סוג חומר הריסוס המצוי בתוכם‪) .‬באחריות הקבלן(‪.‬‬
‫פעולת הריסוס תיעשה בנסיעה בגרירה בלבד במהירות שאינה עולה על ‪ 10‬קמ"ש‪.‬‬
‫בקבינות יהיו דפי מידע ‪ M.S.D.S‬של חומרי הדברה המשמשים לריסוס‪) .‬באחריות הקבלן(‪.‬‬
‫תיקון‪/‬טיפול במערכת הריסוס בקרון ייעשה רק ע"י עובדי הקבלן לאחר סגירת הברזים במיכל‪,‬‬
‫ניקוי המערכת ושטיפה במים‪) .‬באחריות הקבלן(‪.‬‬
‫בשום תנאי אין לבצע טיפולים‪ /‬תיקונים במערכת הריסוס תוך כדי נסיעת הקרון‪) .‬באחריות‬
‫הקבלן(‪.‬‬
‫בזמן נסיעה יאובטחו מיכלים ניידים של חומרי הדברה מפני נפילה על משטח הקרון‪.‬‬
‫חל איסור על העובדים המצויים על הקרון לאכול בזמן תהליך ביצוע הריסוס‪.‬‬
‫בזמן הריסוס על עובדי הקבלן להביא בחשבון את כיוון הרוח ומהירותה באתר הריסוס‪.‬‬
‫עמוד ‪ 54‬מתוך ‪91‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫רכבת ישראל בע"מ‬
‫תאריך עדכון‪02/09/2012 :‬‬
‫• אסור לרסס לכיוון רציפי נוסעים או מקומות בהם נמצאים אנשים‪) .‬באחריות הקבלן(‪.‬‬
‫• אסור לרסס לכיוון מעבירי מים‪.‬‬
‫‪ -5.8.12‬תכנון וביצוע נסיעה )הוראות בטיחות כלליות(‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫לפני הפעלת קרון הריסוס‪ ,‬על נהג רכבת העבודה ומשגיח הבטיחות לקיים שיחת הסבר עם‬
‫עובדי הקבלן באשר לאופי העבודה הצפויה‪.‬‬
‫לפני הנסיעה על משגיח הבטיחות לוודא כי עובדי הקבלן עברו הדרכה בטיחותית מקדימה‪.‬‬
‫על משגיח הבטיחות לדווח לממונים עליו על כל ליקוי חריגה מכללי הבטיחות שהתגלו‬
‫במהלך הנסיעה‪.‬‬
‫משגיח הבטיחות יימצא יחד עם עובדי הקבלן על קרון הריסוס‪ ,‬בזמן הנסיעה‪ ,‬ורק בתוך‬
‫הקבינות המיועדים‪.‬‬
‫בשום תנאי אין לבצע ריסוס כאשר משגיח הבטיחות אינו נמצא יחד עם עובדי הקבלן על קרון‬
‫הריסוס‪.‬‬
‫על משגיח הבטיחות להיות מצויד במכשיר קשר מירס תקין‪ ,‬ליצירת קשר מתמיד עם נהג‬
‫רכבת העבודה‪.‬‬
‫על עובדי הקבלן לציית להוראות משגיח הבטיחות‪.‬‬
‫חל איסור עישון על קרון הריסוס‪.‬‬
‫עצירת חירום של רכבת העבודה‪ ,‬תיעשה ע"י משיכת ידיות עצירת חירום‪.‬‬
‫מהירות נסיעה מרבית של רכבת העבודה היא ‪ 40‬קמ"ש‪.‬‬
‫בזמן הנסיעה על העובדים להימצא ישובים בכיסאות וחגורים בחגורת בטיחות‪.‬‬
‫בזמן נסיעה אל אתר העבודה‪ ,‬רצוי כי העובדים ייסעו בקרונית הגוררת‪.‬‬
‫הפעלת קרון ריסוס תהיה רק בגרירה!‬
‫כל פתחי העלייה לקרון‪ ,‬חייבים היות סגורים במהלך כל הנסיעה‪.‬‬
‫‪ -5.8.13‬עלייה‪/‬ירידה לקרון ריסוס‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫תיעשה ככל שניתן מרציף של תחנת רכבת‪.‬‬
‫אם הקרון אינו עומד ליד רציף‪ ,‬היא תיעשה רק בנוכחות משגיח בטיחות‪.‬‬
‫משגיח בטיחות יהיה נוכח כל הזמן עם עובדי קבלן‪ ,‬לרבות בזמן הנסיעה על קרון הריסוס‪.‬‬
‫בזמן ירידת עובדי הקבלן אל המסילות בצד הקרון לביצוע עבודות‪ ,‬על המשגיח להימצא לידם‬
‫ולפקח על בטיחותם‪ ,‬כדי להתריע מפני רכבת מתקרבת‪ .‬עליו להיות מצויד באמצעי התראה‪,‬‬
‫)חצוצרה(‪.‬‬
‫‪ -5.8.14‬פעולות בסיום עבודת ריסוס‪:‬‬
‫• בסיום העבודה‪ ,‬באחריות עובדי הקבלן לשטוף את רצפת קרון הריסוס‪ ,‬המיכלים וסביבות‬
‫המשאבה במים מכל שאריות‪/‬עקבות חומרי ריסוס‪) .‬באחריות הקבלן(‪.‬‬
‫• אם נשפכו על רצפת הקרון כמויות גדולות של חומרי הדברה יש לספוג אותם תחילה‬
‫באמצעות סמרטוטים ולאסוף למיכלי פסולת‪) .‬באחריות הקבלן(‪.‬‬
‫• על עובדי הקבלן לסגור במנעול את מכסי מיכלי הריסוס‪ ,‬בקרון‪) .‬באחריות הקבלן(‪.‬‬
‫• בסיום יום העבודה חובה על עובדי הקבלן לפנות את כל המיכלים המטלטלים עם חומרי ריסוס‬
‫)לרבות מיכלים ריקים( ממתחמי הרכבת‪.‬‬
‫• באחריות עובדי הקבלן לוודא כי אין דליפות של חומרי הדברה מצנרת הריסוס וכי כל הברזים‬
‫במיכלי הריסוס בקרון סגורים‪.‬‬
‫עמוד ‪ 55‬מתוך ‪91‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫רכבת ישראל בע"מ‬
‫תאריך עדכון‪02/09/2012 :‬‬
‫‪ -5.8.15‬חיבור‪/‬ניתוק קרון ריסוס‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫ייעשה רק ע"י עובד רכבת שעבר הדרכה והוסמך לכך‪ ,‬עתק‪.‬‬
‫לאחר חיבור הרכבת תיעשה בדיקה של מערכת הבלימה‪.‬‬
‫לאחר ניתוק קרונות מנוע באחריות עובד הרכבת לאבטח את הקרון מפני תזוזה‪.‬‬
‫בזמן חיבור‪/‬ניתוק המצמד של הקרון ומערכת החשמל על עובד הרכבת להשתמש בכפפות‬
‫גומי כדי להימנע ממגע עם חומרי הדברה‪.‬‬
‫‪ -5.8.16‬ביקורת תקופתית לתקינות לציוד ריסוס‪:‬‬
‫• מחובתו של הקבלן לבצע מידי ‪ 6‬חודשים בדיקת תקינות של מערכות הריסוס‪ :‬מיכלי‬
‫אחסון‪ ,‬צנרת‪ ,‬משאבה‪ ,‬על קרון הריסוס ולאשר בכתב כי הם תקינים‪.‬‬
‫• בכל מקרה של גילוי תקלה במערכת הריסוס בקרון‪ ,‬אין להמשיך בביצוע עבודות ריסוס עד‬
‫לתיקון התקלה‪) .‬באחריות הקבלן(‪.‬‬
‫• בכל מקרה האחריות לריסוס ולתקינות פעולת מערכת הריסוס בקרון מוטלת על הקבלן‬
‫המבצע‪.‬‬
‫‪ -5.8.17‬עצירת חירום של קרון ריסוס‪:‬‬
‫• אם בזמן הנסיעה יש רעידות חזקות בקרון‪.‬‬
‫• בכל מקרה בו נשקפת סכנה לעובדים על הקרון‪ ,‬חובה למשוך בידית בלימה כדי לעצור את‬
‫הרכבת‪ ,‬כגון‪ :‬א ‪ -‬עובד הנמצא על הקרון נפל‪ ,‬נפצע‪.‬‬
‫ב ‪ -‬יש תקלה במערכת הריסוס כמו שפיכת חומר הדברה על רצפת הקרון‪,‬‬
‫מערכת הריסוס אינה פועלת‪.‬‬
‫ג ‪ -‬עובד אינו חש בטוב בגין חשיפה לחומר הדברה‪.‬‬
‫עמוד ‪ 56‬מתוך ‪91‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫תאריך עדכון‪02/09/2012 :‬‬
‫רכבת ישראל בע"מ‬
‫פרק י " א ‪ -‬בטיחות בעבודות הדברת מזיקים ‪.‬‬
‫‪ .1‬עבודות להדברת מזיקים‪.‬‬
‫‪ – 1.1‬כללי‪:‬‬
‫‪ – 1.1.1‬חומרים כימיים )חומרי הדברה( הנמצאים בשימוש אצל מדבירי מזיקים‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬רעילים‬
‫לבני אדם‪ .‬הם יכולים לגרום להרעלה חריפה או כרונית‪ ,‬כוויות‪ ,‬פגיעות עור‪ ,‬עיניים‪ ,‬גרון‬
‫ופגיעות אחרות ולהיות מזיקים במצבים אחרים‪.‬‬
‫‪ – 1.1.2‬מספר חומרי הדברה – חומרים דליקים‪ .‬טיפול ואחסון רשלני בהם יכול לגרום לדליקה‪.‬‬
‫‪ – 1.1.3‬מדבירי מזיקים עובדים‪ ,‬לעיתים קרובות‪ ,‬בתנוחות לא נוחות ומטפלים במשאות כבדים‪,‬‬
‫שיכולים לגרום לפגיעות ועם הזמן כאבי גב‪ ,‬ידיים וזרועות‪.‬‬
‫‪ -1.2‬הגדרה ‪ /‬או תאור העיסוק‪:‬‬
‫מרסס תמיסות כימיות ומתקין מלכודות מכאניות כדי להדביר מזיקים השורצים במבנים‪ ,‬משרדים‪,‬‬
‫מתחמים ובשטחים הגובלים בהם‪ .‬מאייד חדרים ומבנים באמצעות גזים רעילים‪ .‬מרסס תמיסות‬
‫כימיות או מאבק אבקות בחדרים ובתחנות העבודה‪ .‬מניח משחות רעילות או פיתיונות ומלכודות‬
‫מכאניות במקומות בהם נמצאים המזיקים‪ .‬לעיתים עוסק גם בניקוי האזורים בהם שורצים‬
‫המזיקים‪ ,‬תוך שימוש במגרפות‪ ,‬מטאטאים‪ ,‬אתים וסחבות‪ ,‬לפני ביצוע האידוי‪ .‬עשוי להידרש‬
‫להיות מצויד ברישיון ממשלתי של מדביר מוסמך‪.‬‬
‫‪ – 1.3‬סיכונים תעסוקתיים‪:‬‬
‫‪ – 1.3.1‬סיכוני תאונות‪:‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫נפילות ממשטחים מוגבהים‪ ,‬גגות ומדרגות‪ ,‬במיוחד בעת נשיאת מכלים ומשאות כבדים אחרים‪.‬‬
‫נפילה במישור )על משטחים חלקים‪ ,‬או עקב מכשולים‪,‬ובמיוחד בזמן לבישת מסיכת מגן‬
‫המגבילה את שדה הראייה(‪.‬‬
‫נפילת משאות כבדים‪ ,‬במיוחד מכלים‪,‬על רגלי העובד‪.‬‬
‫סיכון של היווצרות שבר )הרנייה( עקב מאמצי –יתר בזמן הרמת ופריקת משאות כבדים‪.‬‬
‫סיכון מוגבר לתאונות דרכים כתוצאה מפרקי זמן ארוכים של נהיגת כלי רכב עמוסים ביותר‪,‬‬
‫שלעיתים תכופות צמודים אליהם נגררים וציוד ריסוס מכני אחר‪ ,‬בדרכי שדה‪.‬‬
‫מכות חשמל הנגרמות עקב מגע עם ציוד אלקטרו – מכני בלתי תקין‪.‬‬
‫הרעלה חריפה בעת השימוש בפסטיצידים )במיוחד כתוצאה מנשימת אירוסולים בעת שלא‬
‫חובשים מסיכת מגן‪ ,‬מה שמהווה סכנת מוות(‪ ,‬או כתוצאה משפיכות חומר או שריפה תוך כדי‬
‫הובלת ואחסנת הפסטיצידים‪.‬‬
‫הזדהמות של המדביר תוך כדי תהליך הערבוב והמיהול של ריכוזים גבוהים של פסטיצידים‬
‫מסוכנים‪.‬‬
‫הזדהמות העור או בליעת פסטיצידים עקב זיהום‪ ,‬התזה‪ ,‬או שפיכה‪ ,‬במיוחד תוך כדי פעולות‬
‫של הכנה‪ ,‬ערבוב ומילוי‪.‬‬
‫נשימה תאונתית של תרסיס פסטיצידים )הנגרמת עקב שינוי פתאומי של כיוון הרוח‪ ,‬או ע"י‬
‫בחירה ותחזוקה גרועים של מסיכת מגן‪ ,‬וכד'(‪.‬‬
‫סכנת בליעה תאונתית של פסטיציד נוזלי הדומה בצורתו למי שתייה‪ ,‬או של מי השקיה‬
‫שהזדהמו בפסטיצידים‪.‬‬
‫התפרצות של מכלי ריסוס שיש בהם לחץ – יתר‪ ,‬שכתוצאה ממנה מתרחשות התזות של‬
‫פסטיצידים העשויות לפגוע במפעיל‪.‬‬
‫הרעלה חריפה כתוצאה מהשתחררותן לאוויר של תרכובות )כגון‪ HCN, SO2,NOx :‬וכד'( תוך‬
‫כדי שריפה תאונתית )שריפה או התפוצצות( או מתוכננת )כתוצאה משיפוט גרוע( של‬
‫פסטיצידים או מכליהם‪.‬‬
‫חתכים ודקירות שנגרמו על ידי עצמים חדים‪.‬‬
‫הכשות ועקיצות ע"י מכרסמים וחרקים וכד'‪.‬‬
‫סכנת שריפה בגלל אחסון רשלני של פסטיצידים דליקים‪.‬‬
‫עמוד ‪ 57‬מתוך ‪91‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫רכבת ישראל בע"מ‬
‫תאריך עדכון‪02/09/2012 :‬‬
‫‪ – 1.3.2‬סיכונים פיזיקאליים‪:‬‬
‫ חשיפה לקרינת אולטרא – סגול ישירה או ממוחזרת )שמש( בזמן העבודה בחוץ‪ ,‬מה שעלול‬‫לגרום לאדמומיות העור‪ ,‬כוויות‪ ,‬סרטן עור ודלקת קרנית )פוטו קרטיטיס(‪.‬‬
‫ חשיפה לתנאים אקלימיים קשים‪ ,‬במיוחד לחום )הגורם להשפעות שונות‪ ,‬מטמפרטורה לא‪-‬נוחה‬‫ועד למכת חום(‪ ,‬ללחות גבוהה‪ ,‬לקור וכד'‪.‬‬
‫ חשיפה לרעידות של הגוף כולו הנגרמת ע"י מתלי רכב לא מתאימים‪ ,‬מושבים לא נוחים וכד'‪.‬‬‫‪ – 1.3.3‬סיכונים כימיים‪:‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫הרעלה כרונית הנובעת מחשיפה לפסטיצידים שונים‪ ,‬היכולה להתפתח למחלה או למוות‪.‬‬
‫השפעות שונות על העור )עקצוץ‪,‬אדמנת‪,‬דלקות‪-‬עור‪,‬שלפוחיות‪,‬גירוי‪,‬רגישות‪,‬רגישות לעור‪,‬וכד'(‪,‬‬
‫כתוצאה מחשיפה לצורות גזיות אחרות של פסטיצידים‪ ,‬ובמיוחד עקב מגע ישיר עם העור‪.‬‬
‫חזזית )‪ (CHLORACNE‬וארגמנת עורית משתהה )‪ ,(PORPHYRIA CUTANA TARDA‬עקב‬
‫מגע עם פסטיצידים מקבוצת הפחמימנים הכלוריים‪.‬‬
‫גירוי – עיניים‪ ,‬קטרקט‪ ,‬פגיעות בקרנית‪ ,‬במיוחד אצל העובדים בריסוס הפסטיצידים‪.‬‬
‫גירוי הפה והגרון‪ ,‬כוויות וכיבים בפה בקרב עובדי ריסוס‪.‬‬
‫מחלות ריאה שונות‪ ,‬כולל בצקות ריאה‪ ,‬פניאומוניטיס‪ ,‬תגובות אסטמטיות‪ ,‬אלוויאוליטיס‪,‬‬
‫פניאומוקוניוזיס )עקב איבוק בפסטיצידים וכד'(‪.‬‬
‫השפעות‪ ,‬גסטרו‪-‬אינטסטינליות שונות‪ ,‬כולל כאבי בטן‪ ,‬התקפי כאב‪ ,‬עוויתות‪ ,‬שלשול‪ ,‬בחילה‪,‬‬
‫סחרחורת‪ ,‬כאבי ראש‪ ,‬חוסר – הכרה או הכרה מופחתת‪ ,‬אבדן – הכרה וכד'‪.‬‬
‫הפרעות למערכת העצבים‪ ,‬כולל רעילות‪-‬עצבים‪ ,‬תנוחה לא‪ -‬יציבה‪ ,‬מחלות עצבים‪ ,‬השפעות‬
‫התנהגותיות עצביות‪ ,‬נדודי‪-‬שינה וכד'‪.‬‬
‫הפרעות למערכת האנדוקרינית והרפרודוקטיבית‪ ,‬כולל חוסר‪-‬פוריות‪ ,‬הפלות ספונטניות‪ ,‬לידת‬
‫ולדות מתים‪ ,‬עקרות‪ ,‬מומים מולדים וכד'‪.‬‬
‫השפעות על הדם ועל מערכת מחזור הדם‪ ,‬הנגרמות כתוצאה מחשיפה לפסטיצידים ובמיוחד‬
‫לפחמימנים כלוריים ואורגנו‪-‬זרחניים‪.‬‬
‫בעיות שריר‪-‬שלד ורקמה רכה והשפעות מערכתיות אחרות‪.‬‬
‫גרימת מחלות הסרטן כולל‪ :‬סרטן שלפוחית השטן‪,‬מוח‪,‬כבד‪,‬ריאות‪,‬מערכת העיכול‪,‬מערכת‬
‫הנשימה‪,‬דם והשפעות מסרטנות ומוטגניות אחרות‪.‬‬
‫‪ – 1.3.4‬סיכונים ביולוגיים‪:‬‬
‫ סכנת הידבקות במחלה זואונוטית המועברת ע"י פרעושים‪ ,‬יתושים‪ ,‬או חרקים אחרים‪ ,‬תוך כדי‬‫עבודת ההדברה‪.‬‬
‫‪ – 1.3.5‬בעיות ארגונומיות‪ ,‬פסיכולוגיות וחברתיות‪:‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫כאבי גב בקרב העובדים במרססים ידניים‪.‬‬
‫פציעות שריר‪-‬שלד חריפות הנגרמות ע"י מאמצי‪-‬יתר פיזיים ועקב יציבה לא נכונה בזמן נשיאת‬
‫משאות כבדים או בעת הטיפול במכלים וציוד כבד אחר‪.‬‬
‫עייפות ותחושה כללית רעה‪.‬‬
‫לחץ פסיכולוגי כתוצאה מהחשש לחשיפת יתר לפסטיצידים ומכישלון בזמן ביצוע בדיקות‬
‫הבריאות התקופתיות‪.‬‬
‫עמוד ‪ 58‬מתוך ‪91‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫רכבת ישראל בע"מ‬
‫תאריך עדכון‪02/09/2012 :‬‬
‫‪ – 1.4‬רשימת אמצעי המניעה‪:‬‬
‫‪ – 1.4.1‬נעל נעלי בטיחות עם סוליות ללא החלקה‪.‬‬
‫‪ – 1.4.2‬יש ללבוש מסכת מגן בזמן עבודה עם פסטיצידים או חומרים כימיים אחרים‪.‬‬
‫‪ – 1.4.3‬יש להגן על הידיים בעזרת כפפות עמידות לחומרים כימיים‪ :‬אם הדבר אינו אפשרי יש‬
‫להשתמש במשחת מגן‪.‬‬
‫‪ – 1.4.4‬אסור לאכול או לעשן בזמן עבודה עם פסטיצידים‪,‬חומצות‪,‬רעלים‪ ,‬או חומרים כימיים‬
‫רעילים אחרים‪.‬‬
‫‪ – 1.4.5‬כאשר חסרים מי ברז‪ ,‬יש לשתות רק מים מבקבוק‪ ,‬מים המסופקים במכלים עם תווית "מי‬
‫שתייה"‪ ,‬או משקאות קלים באריזת בקבוק או פחית‪ .‬יש לאחסן חומרי הדברה נוזליים‬
‫בבקבוקים בעלי צורה מיוחדת‪ ,‬שנמצאים בשימוש רק למטרות הללו‪.‬‬
‫‪ – 1.4.6‬יש להשתמש במשקפי מגן מתאימים‪ :‬במידת הצורך יש להתייעץ עם ממונה בטיחות או‬
‫הספק‪.‬‬
‫‪ – 1.4.7‬יש לשמור על רמת היגיינה אישית גבוהה‪ .‬בסוף כל משמרת יש להתקלח ולהחליף בגדים‪ .‬אסור‬
‫לקחת בגדי עבודה מלוכלכים הביתה‪.‬‬
‫‪ – 1.4.8‬יש ללמוד ולהשתמש בשיטות נכונות של הרמת והזזת משאות כבדים או מגושמים‪ .‬יש‬
‫להשתמש בכלי עזר מכאניים המסייעים בזמן ההרמה‪.‬‬
‫‪ – 1.4.9‬יש לבקש ייעוץ של רופא תעסוקתי )לקיחת בדיקות דם וכד'(‪.‬‬
‫‪ – 1.4.10‬יש להדריך את העובד לנקוט באמצעי ההיגיינה האוניברסאליים המקובלים‪ ,‬באותם‬
‫מקרים שקיים חיסון נגד מחלה ספציפית יש לתת אותו לעובד‪.‬‬
‫‪ – 1.5‬עבודות בגובה‪.‬‬
‫‪ - 1.5.1‬כל העבודות המבוצעות בגובה יתבצעו עפ"י תקנות הבטיחות בעבודה)עבודה בגובה(‪,‬‬
‫התשס"ז – ‪. 2007‬‬
‫הקבלן המבצע ימלא אחר הוראות תקנות אלה וינקוט אמצעים מתאימים כדי להבטיח שכל‬
‫עובד ימלא אחר הוראות התקנות הנוגעות לעבודתו‪.‬‬
‫‪ – 1.6‬חוקים ותקנות‪.‬‬
‫על מבצע עבודות ההדברה מוטלת האחריות לקיים את הפקודות‪ ,‬החוקים והנהלים עפ"י כל דין בכל‬
‫הקשור בביצוע עבודתו לרבות ‪:‬‬
‫‪- 1.6.1‬‬
‫‪- 1.6.2‬‬
‫‪- 1.6.3‬‬
‫‪- 1.6.4‬‬
‫‪- 1.6.5‬‬
‫‪- 1.6.6‬‬
‫‪- 1.6.7‬‬
‫‪- 1.6.8‬‬
‫‪- 1.6.9‬‬
‫תקנות הבטיחות בעבודה )עובדים בחומרי הדברה( ‪ ,‬תשכ"ד – ‪1964‬‬
‫תקנות הבטיחות בעבודה )גהות תעסוקתית ובריאות העובדים בחומרי הדברה שהם זרחניים‬
‫אורגניים וקרבמטים(‪ ,‬התשנ"ג ‪.1992‬‬
‫תקנות הבטיחות בעבודה )גיליון בטיחות‪,‬סיווג‪,‬אריזה‪,‬תווי סימון של אריזות(‪ ,‬התשנ"ח ‪.1998‬‬
‫תקנות החומרים המסוכנים )סיווג ופטור(‪ ,‬התשנ"ו ‪.1996‬‬
‫תקנות הבטיחות בעבודה )ציוד מגן אישי(‪ ,‬התשנ"ז ‪. 1997‬‬
‫תקנות הבטיחות בעבודה )עבודה בגובה(‪ ,‬התשמ"ז ‪.2007‬‬
‫חוק החומרים המסוכנים )היתר הדברה והיתר רעלים(‪ ,‬התשנ"ג ‪.1993‬‬
‫חוק ארגון הפיקוח על העבודה – התשי"ד ‪.1954‬‬
‫פקודת הבטיחות בעבודה )נוסח חדש(‪ ,‬תש"ל ‪.1970‬‬
‫עמוד ‪ 59‬מתוך ‪91‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫תאריך עדכון‪02/09/2012 :‬‬
‫רכבת ישראל בע"מ‬
‫פרק י " ב – בטיחות בעבודות ניקיון ‪ /‬תברואה ‪.‬‬
‫‪ .1‬עבודות ניקיון‬
‫‪ – 1.1‬כללי‪.‬‬
‫‪ - 1.1.1‬עובדים המועסקים בעבודות ניקיון חשופים לפגיעות כתוצאה מהחלקה‪ ,‬התחשמלות‪ ,‬מגע עם‬
‫כימיקלים‪ ,‬התקלות בחפצים חדים וכד'‪.‬‬
‫‪ - 1.1.2‬בכל מקרה של היפגעות עובד )או מצבי כמעט תאונה( יש לדווח לממונה הבטיחות הרכבתי‪.‬‬
‫‪ - 1.2‬הגדרות‪.‬‬
‫עובד ‪ :‬עובד ניקיון של החברה או של קבלן חוץ המבצע בחברה עבודות ניקיון ‪ /‬עבודות‬
‫תברואה בשטחים חיצוניים‪ ,‬בשטח השייך לחברה ולסביבתו‪ ,‬במבנים במתקנים‪ ,‬קרונות‬
‫וקטרים‪.‬‬
‫‪ - 1.3‬הוראות בטיחות למנהל עבודה‪.‬‬
‫מנהל העבודה ינחה את העובדים במחלקתו בכל הוראות הבטיחות והגהות ביחידה ובמקומות‬
‫עבודתם‪ .‬במקומות שיש בהם סיכונים כגון‪ :‬ציפוי מתכות‪ ,‬טיפול בציאנידים‪ ,‬מתקני קרינה וחימום וכד'‬
‫ינחה מנהל העבודה את עובדי הניקיון כי לאחר שעות העבודה במקומות אלה לא יועסק עובד יחיד‪,‬‬
‫אלא שני עובדים לפחות‪.‬‬
‫על מנהל העבודה לוודא כי העובד יהיה לבוש בבגדי עבודה‪ ,‬נעלי עבודה‪ /‬בטיחות ומצויד בציוד מגן‬
‫אישי‪ ,‬המתאים לסוג העבודה ומקום העבודה‪.‬‬
‫על מנהל העבודה לוודא כי מלאי חומרי הניקיון ביחידה יהיה מאוחסן במיכלים תקינים וסגורים היטב‪,‬‬
‫בעלי תווית זיהוי ובמקום המיועד לכך‪.‬‬
‫על מנהל העבודה לוודא כי עובדי הניקיון יודעים את מיקום ציוד כיבוי האש ואת הוראות ונוהלי‬
‫אזעקת האש בעת אירוע חירום וכן לוודא שעובדי הניקיון תודרכו ע"י ממונה הבטיחות המפעלי‬
‫בהפעלת ציוד כיבוי האש בהתאמה‪.‬‬
‫על מנהל העבודה להזהיר את עובדי הניקיון מפני בליטות חדות‪ ,‬תעלות פתוחות‪ ,‬בורות בלתי‬
‫מכוסים וכד' במקום עבודתם העלולים לגרום לפגיעה‪.‬‬
‫על מנהל העבודה לוודא כי חומרי הניקיון אינם נמצאים בארונות חשמל ‪,‬או באזורי אחסון בהם‬
‫קיימים חומרים מסוכנים‪.‬‬
‫אסור לעובדי ניקיון להשתמש בחומרי ניקוי "פרטים" של המקומות שהם מתבצעות עבודות הניקיון‪.‬‬
‫‪ - 1.4‬הוראות בטיחות כלליות לעובד הניקיון ‪ /‬תברואה‪.‬‬
‫‪ - 1.4.1‬לפני תחילת העבודה על העובד לקבל הנחיות ממנהל העבודה‪.‬‬
‫‪ - 1.4.2‬יש להקפיד על קיום הוראות השילוט במתקנים )איסור עישון‪ ,‬איסור אכילה‪ ,‬שימוש בציוד מגן‬
‫אישי וכד'(‪.‬‬
‫‪ - 1.4.3‬יש לערוך בדיקה חיצונית של ציוד חשמלי כגון‪ :‬שואב אבק‪ ,‬מכונה לשטיפת ריצפה‪ ,‬מכונה‬
‫לניקוי שטיחים וכד' לפני הפעלתן‪ .‬במקרה של תקלה יש לפנות למנהל העבודה‪.‬‬
‫‪ - 1.4.5‬יש לסלק שלוליות שמן מיד עם היווצרותן ע"י פיזור חול או חומר סופג‪ ,‬ולאחר מספר דקות‬
‫לטאטא השטח‪ .‬לאחר מכן יש לשטוף את המקום‪.‬‬
‫‪ - 1.4.6‬בעת שטיפת אולמות‪ ,‬פרוזדורים ו‪/‬או מריחת וקס‪ ,‬יש להציב שילוט נייד‪ :‬אזהרה ‪-‬‬
‫רצפה רטובה ‪ -‬סכנת החלקה‪.‬חל איסור השארת שלוליות או מכשולים בגמר עבודת הניקיון‪.‬‬
‫במקרה של הפסקת העבודה‪ ,‬יש להודיע למנהל העבודה ולוודא אבטחת המקום ע"י גידור‪,‬‬
‫שילוט או כל דרך אחרת‪ .‬מי שטיפה יש לפנות אך ורק למערכת ניקוז המיועדת לכך ולא‬
‫לגינות או לשטחים אחרים‪.‬‬
‫‪ - 1.4.7‬יש לאסוף מטליות רוויות דלק או שמן וכן שבבי עץ‪ ,‬ניירות ופסולת אחרת לתוך מיכלי אשפה‬
‫המיועדים לכך ולהקפיד לבל יוכנסו בדלי סיגריות דלוקות לתוך מיכלים אלה‪.‬‬
‫‪ - 1.4.8‬אין להטיל פסולת למערכות ביוב‪.‬‬
‫עמוד ‪ 60‬מתוך ‪91‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫רכבת ישראל בע"מ‬
‫תאריך עדכון‪02/09/2012 :‬‬
‫‪ - 1.4.9‬יש לאסוף רסיסי זכוכיות אך ורק במברשת ‪ /‬מטאטא לתוך יאה או בכל כלי‪.‬‬
‫‪ - 1.4.10‬נורות פלורוסנטיות שרופות יש לרכז בתוך מיכל המיועד לכך‪.‬‬
‫‪ - 1.4.11‬במהלך עבודות הניקיון אם על העובד להרים משא כבד מכפי יכולתו‪ ,‬עליו להיעזר בעובד‬
‫נוסף או באמצעים מכאניים‪.‬‬
‫‪ - 1.4.12‬בעת נסיעה לצורך פריקת אשפה ובעת פריקתה‪ ,‬לא יעמוד עובד בתוך הרכב ולא ישב על‬
‫דפנות הרכב‪ .‬על הנהג לוודא קיום הוראה זו‪.‬‬
‫‪ - 1.4.13‬בעת העמסת ‪ /‬פריקת אשפה ‪ /‬פסולת באמצעות כלים מכאניים לא ימצא עובד מתחת לכף‬
‫ההרמה‪.‬‬
‫‪ - 1.4.14‬אין לעלות על אדני חלונות לשם ניקויים מבחוץ‪.‬עבודה זו יש לבצע אך ורק בעמידה על סולם‪/‬‬
‫מתקן יציב או שימוש בחגורת בטיחות מתאימה‪.‬‬
‫‪ - 1.4.15‬עובד ניקיון המשתמש בנוזלים צורבים ירכיב משקפי מגן מיוחדים נגד נוזלים צורבים‪.‬‬
‫‪ - 1.4.16‬עבודות בגובה ‪ -‬כל עבודות הניקיון בגובה יתבצעו עפ"י תקנות הבטיחות בעבודה)עבודה‬
‫בגובה(‪,‬התשס"ז – ‪. 2007‬‬
‫הקבלן המבצע ימלא אחר הוראות תקנות אלה וינקוט אמצעים מתאימים כדי להבטיח שכל‬
‫עובד ימלא אחר הוראות התקנות הנוגעות לעבודתו‪.‬‬
‫בעבודות ניקוי בגובה יש להשתמש אך ורק בסולמות ‪ /‬פיגומים תקינים ומתאימים לסוג‬
‫העבודה‪ .‬אין לאלתר אמצעים כגון‪ :‬כסאות‪ ,‬ספסלים או ארגזים וכד'‪.‬‬
‫‪ - 1.5‬סיכוני חשמל‪.‬‬
‫‪ - 1.5.1‬אין לשטוף או להתיז מים על מכונות ‪ /‬מתקנים וכלים בהם חלקים חשמליים‪ .‬טרם התחלת‬
‫פעולת הניקוי ינותקו המתקנים והמכונות מהמעגלים החשמליים‪ ,‬בתאום עם מנהלי המחלקות‪.‬‬
‫‪ - 1.5.2‬בעת ביצוע עבודות ניקיון אין לגעת בחלקים במכונה‪ /‬מתקן חשמלי כגון לחצנים‪ ,‬זרועות‪,‬‬
‫מתקני פיקוד וכד' העלולים לגרום לסיכונים ופגיעה בעובד כתוצאה של הפעלה בשוגג‪.‬‬
‫‪ -1.5.3‬במקרה של תקלה אין לגעת במתקן חשמלי או לבצע בו פעולה כלשהי כגון ניתוק מעגל‬
‫חשמלי‪ .‬במקרה זה יש לפנות אל חשמלאי מוסמך ואל ממונה הבטיחות‪.‬‬
‫‪ - 1.6‬סיכונים בטיפול בחומרי ניקוי כימיים ‪ /‬חומרים מסוכנים‪.‬‬
‫‪ - 1.6.1‬על הקבלנים המבצעים עבודות ניקיון‪/‬הדברה‪/‬צביעה לפעול עפ"י חוק והתקנות המחייבות בכל‬
‫הקשור לביצוע עבודתם‪.‬‬
‫חומרי ניקוי כימים יוחזקו במיכלים תקינים שעליהם מודבקת תווית בציון התכולה‪ .‬החומרים הנ"ל‬
‫יאוחסנו במקום המיועד לכך‪.‬‬
‫‪ - 1.6.2‬חל איסור להשתמש בבקבוקי שתייה לאחסנת כימיקלים‪.‬‬
‫‪ - 1.6.3‬חל איסור להשתמש במיכלים כלשהם שאינם מיועדים לאחסון ושימוש כימיקלים‪ /‬חומצות‪,‬‬
‫לרבות העברה מכלי לכלי‪ ,‬או לצורך דילול חומר‪.‬‬
‫‪ - 1.6.4‬חומצות המשמשות לניקוי כגון חומצות מלח )מי אש( יוחזקו במקום נעול‪ .‬השימוש בחומצות אלה‬
‫מותר אך ורק באישורו של מנהל העבודה‪.‬‬
‫‪ – 1.7‬ביגוד וציוד מגן‪.‬‬
‫‪ 1.7.1‬ביגוד‪:‬‬
‫על העובד ללבוש בגדי עבודה הדוקים לגוף שלא יהיו בהם חלקים חופשיים‪ ,‬שרוולים לא‬
‫מכופתרים וחגורה רופפת‪ .‬אין לענוד צמידים ושרשראות‪.‬‬
‫על העובד לנעול נעלי עבודה‪/‬בטיחות‪ .‬אין שום מקרה בו יוכל העובד לנעול סנדלים‪ ,‬נעלי בד או‬
‫כפכפים‪.‬‬
‫‪ 1.7.2‬ציוד מגן‪:‬‬
‫בעת טיפול באשפה‪/‬פסולת המכילה חומרים חדים או כבדים יש להשתמש בכפפות מגן‪.‬‬
‫בעבודות ניקוי עם חומרים כימיים‪ ,‬לרבות בשעת הכנתם ערבובם או דילולם‪ ,‬יש להשתמש‬
‫בכפפות‪ ,‬משקפי מגן‪ ,‬מגן פנים וסינר בהתאם לסוג העבודה‪ .‬הציוד יהיה מתאים לאופי העבודה‬
‫והחומרים ולמבנה גופו של העובד‪.‬‬
‫עמוד ‪ 61‬מתוך ‪91‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫רכבת ישראל בע"מ‬
‫תאריך עדכון‪02/09/2012 :‬‬
‫‪ - 1.8‬ניקוי קרונות רכבת וקטרים‪.‬‬
‫‪ – 1.8.1‬על מנהל העבודה לוודא כי הקרונות מאובטחים מפני תזוזה‪.‬‬
‫‪ – 1.8.2‬רחיצה ידנית של קרונות נוסעים וקטרים תעשה בצד שבו אין תנועה של נייד רכבתי‪ .‬על מנהל‬
‫העבודה לוודא כי עבודות ניקוי אלה יתבצעו ב"תפיסת קטע" לאבטחת שלומם של העובדים‪.‬‬
‫‪ – 1.8.3‬ניקוי קרונות באמצעות ציוד חשמלי מטלטל‪ ,‬יבוצע אך ורק בעת חניית קרונות‪.‬‬
‫‪ - 1.8.4‬אסוף פסולת במהלך תנועת רכבות‪/‬חנית רכבות בתחנות יתבצע ללא נוכחות נוסעים בקרונות‪.‬‬
‫‪ - 1.8.5‬מודגש בזאת עבודה על גגות של קרונות רכבת מותרת רק לאחר שהעובד מובטח מפני‬
‫נפילה באמצעי הגנה המונע נפילה‪.‬‬
‫‪ – 1.9‬בטיחות בטיפול והפעלת מתקן שטיפת קרונות‪.‬‬
‫הוראות כלליות‪.‬‬
‫‪ - 1.9.1‬המפעיל חייב להשתמש בכל פריטי ציוד מגן אישי‪.‬‬
‫‪ - 1.9.2‬אל תפעיל את המתקן אלא לאחר שקראת והבנת את ההוראות ותהליכי ההפעלה ועבוד רק‬
‫לפיהם‪.‬‬
‫‪ - 1.9.3‬אין לבצע במתקן תיקונים‪/‬פעולות אשר אינן מומלצות או מוגדרות ע"י היצרן‪.‬‬
‫‪ - 1.9.4‬לפני כל פעולת פירוק או הרכבה או הסרת מכסי מגן מעל הציוד‪ ,‬נתק את זרם החשמל‪.‬‬
‫נעל את המפסק הראשי במצב פתוח או הוצא את הנתיכים מלוח החשמלי‪.‬‬
‫‪ - 1.9.5‬תלה שלט אזהרה "עובדים על המתקן ‪ -‬אין לחבר חשמל" על המפסק הראשי‪.‬‬
‫‪ - 1.9.6‬במדחס אוויר סגור את הברזים המחברים בין המיכל הקולט אוויר לצנרת‪ .‬תלה שלט אזהרה‬
‫"עובדים על המתקן ‪ -‬אסור לפתוח"‪.‬‬
‫‪ -1.9.7‬שחרר את הלחץ במיכל האוויר ע"י פתיחת ברז ניקוז‪.‬‬
‫‪ -1.9.8‬וודא כי הציוד במתקן יהיה נקי ככל האפשר משמן‪ ,‬אבק וזיהום‪.‬‬
‫‪ -1.9.9‬תחזק בתשומת לב את כל אביזרי הבקרה והבטיחות‪ ,‬אסור לנתק אותם ולא לגרום לסתימתם‬
‫ע"י הצטברות שמן או צבע‪.‬‬
‫‪ - 1.9.10‬אין להשתמש בממיסים אורגאניים לניקוי חלקים במתקן‪.‬‬
‫‪ - 1.9.11‬תחזוקה וטיפול בציוד תתבצע רק בידי עובדים מיומנים‪.‬‬
‫‪ - 1.9.12‬אם נתגלו ליקויים בציוד‪/‬במתקן‪ ,‬חובה לדווח עליהם מייד למנהל המתקן‪.‬‬
‫‪ - 1.9.13‬חל איסור מוחלט על כניסה לבריכות תת‪-‬קרקעיות ללא נקיטת אמצעים מתאימים ורק לאחר‬
‫קבלת אישור מטעם גורם מוסמך‪.‬‬
‫‪ - 1.9.14‬אסורה כניסת אנשים לשטח מיתקן השטיפה בעת פעולתו‪.‬‬
‫‪ - 1.9.15‬חובה להקפיד ולפעול לפי שלטי אזהרה התלויים במתקן‪.‬‬
‫‪ - 1.9.16‬על המתקן נמצאים שלושה כפתורי עצירת חירום‪ :‬אחד בכל קצה של מתקן הרחיצה ואחד‬
‫בחלקו השמאלי של לוח הבקרה‪.‬‬
‫מידי שבוע חובה לבדוק את תקינות של כל כפתורי עצירת חירום‪ ,‬ולנהל רישום על כך‪.‬‬
‫‪ - 1.10‬מילוי חומר ניקוי למיכל‪.‬‬
‫‪ - 1.10.1‬וודא כי החומר‪ ,‬אותו אתה ממלא במיכל‪ ,‬הוא החומר המתאים‪.‬‬
‫‪ - 1.10.2‬חובה להשתמש בציוד מגן אישי‪ :‬כפפות גומי ומשקפי מגן בעת הפעלת המשאבה‪.‬‬
‫‪ - 1.10.3‬העברת החומר מן החבית למיכל אחסון תעשה באמצעות משאבה טבולה‪.‬‬
‫‪ - 1.10.4‬וודא כי צינור המילוי מחובר באופן איתן למיכל המילוי‪.‬‬
‫‪ - 1.10.5‬וודא כי אינך ממלא חומר ניקוי מעבר לקיבול המיכל‪.‬‬
‫‪ - 1.10.6‬בסיום המילוי‪ ,‬שטוף את המשאבה במים והחזר אותה למקומה‪.‬‬
‫‪ - 1.10.7‬את החבית הריקה פנה מן המקום‪.‬‬
‫‪ - 1.10.8‬אין למלא חומרי ניקוי למיכלים בזמן פעולת מתקן השטיפה‪.‬‬
‫עמוד ‪ 62‬מתוך ‪91‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫תאריך עדכון‪02/09/2012 :‬‬
‫רכבת ישראל בע"מ‬
‫‪ - 1.11‬הפעלת מדחס אוויר‪.‬‬
‫‪ - 1.11.1‬הפעלת המדחס מותרת רק לאנשים שהוכשרו לכך‪.‬‬
‫‪ - 1.11.2‬בדוק שמפלס השמן הוא מעל חלון הבדיקה‪.‬‬
‫‪ - 1.11.3‬בדוק שפקק המסנן מורכב כיאות‪.‬‬
‫‪ - 1.11.4‬בדוק שמד הלחץ בקצה האוויר מראה ‪.0‬‬
‫‪ - 1.11.5‬בדוק אם יש סימנים לנזילות שמן‪.‬‬
‫‪ - 1.11.6‬בדוק ששסתום יציאת אוויר פתוח‪.‬‬
‫‪ . 2‬עבודות במתקני תברואה ‪ /‬שפכים ‪ /‬ביוב ‪.‬‬
‫‪ – 2.1‬כללי‪.‬‬
‫‪ - 2.1.1‬עבודות ביוב חושפות את העובדים בהן לגורמים רבים העשויים לפגוע בבריאותם ‪.‬במקרים‬
‫בהם חלק מהעבודה מתבצע מתחת לפני האדמה חשופים העובדים לסכנות של מחסור בחמצן‪.‬‬
‫במקרים רבים אחרים קיימת סכנה של חשיפה לחומרים מסוכנים‪ .‬בין החומרים המסוכנים‬
‫לאדם‪ ,‬הקיימים במערכת ביוב ניתן לציין את החומרים הבאים ‪:‬‬
‫גזים‪ ,‬אדים‪ ,‬ערפל‪ ,‬עשן ואבק ‪.‬‬
‫חומרים אלו יכולים לגרום להרעלה‪ .‬חומרת ההרעלה תלויה בגורמים הבאים ‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫סוג החומר‪.‬‬
‫ריכוז החומר‪.‬‬
‫תכונות פיזיקאליות וכימיות של החומר‪.‬‬
‫זמן החשיפה לחומר ‪.‬‬
‫‪ - 2.1.2‬לפני ובזמן ביצוע עבודה הקשורה למערכת ביוב יש לנקוט באמצעים הבאים ‪:‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫עיון במסמכים המפרטים את מערכת הביוב בעירייה‪/‬מועצה מקומית ‪ -‬על מתכנן העבודה‬
‫לקבל מידע מדויק לגבי מערכת הביוב‪ .‬בעיקר יש לוודא מאילו חומרים עשויה המערכת‪,‬‬
‫התוואי בו היא עובדת‪ ,‬סוג השפכים שהמערכת מטפלת בה וסיכונים מיוחדים הקשורים בה ‪.‬‬
‫סיור מקדים בסביבה ‪ -‬לאחר קבלת המידע מהרשויות המוסמכות יש לבצע סיור פיזי באתר‬
‫על‪-‬מנת לוודא שאכן הנתונים שנתנו נכונים‪.‬‬
‫בדיקת האווירה במערכת הביוב ‪ -‬יש למדוד את האוויר במערכת הביוב בעזרת אחד‬
‫המכשירים הקיימים בשוק לדוגמה‪ :‬מכשיר קוכלר‪ .‬שני מרכיבים עיקריים יש לבדוק‪:‬‬
‫• המצאות גזים רעילים ‪ -‬לדוגמא פחמן דו חמצני ‪ - CO 2‬ומתאן ‪CH 4‬‬
‫• אחוז החמצן הקיים במערכת ‪ -‬כאשר אחוז החמצן נמוך מ‪ ,17%-‬נפגע התפקוד‬
‫הנורמאלי של גוף האדם‪ .‬מתחת ל‪ ,15%-‬קיימת סכנה של שיתוק ומוות מהיר ‪.‬‬
‫פתיחת מכסי מערכת הביוב לזמן מסוים ‪ -‬על‪-‬מנת לאוורר את המערכת בעיקר מגזים‬
‫רעילים נהוג לפתוח את המכסים של המערכת לזמן מסוים‪ .‬חשוב להקפיד לסגור את‬
‫המכסים‪ ,‬על‪-‬מנת לא לזהם את הסביבה ‪.‬‬
‫בדיקת נוכחות של זוחלים ‪ -‬בור ביוב עשוי להכיל בתוכו חולדות ונחשים‪ .‬בזמן הבדיקות‬
‫המצוינות לעיל‪ ,‬יש לוודא כי אין סכנה ממזיקים אלה ‪.‬‬
‫גידור ושילוט מקומות כניסה למערכת הביוב ‪ -‬הגידור נועד לכך שלא ייפול עובד לתוך‬
‫מערכת הביוב‪ .‬השילוט נועד ליידע הן את העובדים והן את הציבור שבמקום מתבצעות‬
‫עבודות ביוב ‪.‬‬
‫עמוד ‪ 63‬מתוך ‪91‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫רכבת ישראל בע"מ‬
‫תאריך עדכון‪02/09/2012 :‬‬
‫‪ - 2.2‬סיכונים וציוד מגן בעבודות ביוב‪.‬‬
‫‪ - 2.2.1‬סיכונים הנובעים ממבנה הצנרת‪.‬‬
‫במקרים רבים‪ ,‬צינורות הביוב עוברים ציפוי לפני הכנסתם למערכת הביוב‪ ,‬על‪-‬מנת להשיג‬
‫עמידות ובידוד‪ .‬חומרי הבידוד כגון זפת‪ ,‬ביטומן ואסבסט עלולים להזיק בבואם במגע עם‬
‫העור‪ ,‬ובמקרים של חשיפה ממושכת אף לגרום לסרטן ‪.‬‬
‫ציוד מגן ‪ :‬כפפות גומי או ניאופרן יעילות כנגד המגע עם העור ‪.‬‬
‫‪ - 2.2.2‬פגיעה ישירה מחומרים העוברים בצנרת‪ ,‬בעת פירוק והרכבה‪.‬‬
‫כאשר מחברים צינורות למערכת ביוב קיימת‪ ,‬נחשפים העובדים לחומרים הזורמים בה‪ .‬בין‬
‫חומרים אלה ניתן למצוא כלור הקיים במים‪ ,‬מימן גופרי‪ ,‬הנוצר מריקבון של שפכים ופסולת‬
‫כימית ‪.‬‬
‫ציוד מגן ‪ :‬כפפות גומי יעילות במצבים אלה‪ ,‬במיוחד עקב עמידותן בפני מים‪ .‬אם חלק גדול‬
‫מגוף העובד נחשף לחומרים‪ ,‬יש להשתמש במגפי גומי שימנעו חדירת חומרים לכיוון‬
‫הרגליים‪ ,‬ובמידת הצורך יש להשתמש בחליפות גומי‪ .‬במקרה של נוכחות חומרים רעילים‪ ,‬יש‬
‫להשתמש גם בהגנת נשימה והגנת עיניים ‪.‬‬
‫‪ - 2.2.3‬פגיעה על‪-‬ידי חומרים שהצטברו על קרקעית הצנרת‪.‬‬
‫בנוסף לסכנות שתוארו בסעיף הקודם‪ ,‬נוצרים לעתים משקעים על קרקעית הצנרת‪ .‬משקעים‬
‫אלו‪ ,‬הכוללים גופרית וכן מלחים וכימיקלים שונים‪ ,‬מזיקים במגע עם העור ולעתים הם‬
‫עלולים להיות רעילים ולהזיק למערכת הנשימה ‪.‬‬
‫ציוד מגן ‪:‬יש להשתמש בלבוש מתאים‪ ,‬כפי שתואר בסעיף ‪ .2.2.2‬אם קיים חשש לקיומם‬
‫של חומרים רעילים‪ ,‬יש להשתמש במסכות בעלות פילטר המסנן חומרים רעילים ‪.‬במקרים‬
‫מסוימים יש להשתמש במכשיר נשימה הכולל בלון חמצן ומערכת נשימה‪ .‬חשוב להקפיד גם‬
‫על הגנת הפנים והעיניים‪ ,‬שכן חומרים מסוכנים עלולים להינתז לכיוון הפנים ‪.‬‬
‫‪ - 2.2.4‬פגיעות הנוצרות כתוצאה ממחסור בחמצן‪.‬‬
‫באוויר נמצא חמצן בשיעור של ‪ .21%‬קיימים גזים שונים‪ ,‬העוברים במערכת ביוב ‪,‬‬
‫המתחברים לחמצן ועקב כך יורד שיעורו באוויר‪ .‬כאשר אחוז החמצן נמוך מ‪ ,17%-‬נפגע‬
‫התפקוד הנורמאלי של גוף האדם‪ .‬מתחת ל‪ ,15%-‬קיימת סכנה של שיתוק ומוות מהיר‪ .‬בין‬
‫גזים אלה שכיח במיוחד הפחמן הדו חמצני‪ ,‬הנוצר בתוצר לוואי של תהליכי תסיסה‪ .‬חוסר‬
‫חמצן מתעורר לעתים גם בעבודות שמתבצעות מתחת לפני האדמה ‪.‬‬
‫ציוד מגן ‪:‬בכל מקרה של חשש למחסור בחמצן‪ ,‬יש להשתמש במסכות המצוידות במנ"ס‬
‫)מערכת נשימה סגורה(‪ ,‬שתספק את החמצן‪ ,‬במקום האוויר ‪.‬‬
‫‪ - 2.2.5‬פגיעה כתוצאה מהתלקחות גזים נפיצים‪.‬‬
‫קיים חשש שהעבודה תתבצע בסביבה של גזים מתפוצצים כגון מתאן‪ .‬במקרים אלו יש‬
‫להקפיד במיוחד מפני יצירת ניצוצות בעיקר בשימוש במכשירים חשמליים בעבודות השחזה ‪,‬‬
‫קידוח וריתוך ‪.‬‬
‫עמוד ‪ 64‬מתוך ‪91‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫תאריך עדכון‪02/09/2012 :‬‬
‫רכבת ישראל בע"מ‬
‫‪ - 2.2.6‬התחשמלות‪.‬‬
‫כיוון שמערכת הביוב הנה רטובה קיים חשש שהשימוש במכשירים חשמליים יגרום‬
‫להתחשמלות‬
‫אמצעי מגן ‪:‬בידוד המכשירים החשמליים מפני רטיבות ‪.‬‬
‫‪ - 2.2.7‬סיכונים ביולוגיים‪.‬‬
‫מערכת הביוב הנה קרקע פורייה לבעלי חיים כגון נחשים‪ ,‬חולדות ועקרבים‪ .‬במידת‬
‫האפשר‪ ,‬יש לנסות לאתר ולסלק מזיקים אלה מהשטח‪ .‬אם קיים חשש לנוכחות בעלי חיים‬
‫אלה ‪,‬יש לכסות בלבוש עבה ככל האפשר חלקי גוף חשופים‪ .‬סכנה ביולוגית נוספת היא‬
‫נוכחותם של חיידקים בבורות הביוב‪ .‬כנגד חיידקים ניתן להתמודד באמצעות ציוד נשימה‬
‫מתאים‪,‬מקלחות מיד בסיום העבודה‪ .‬חשובות מכל הן בדיקות רפואיות תקופתיות וחיסון‬
‫העובדים בכל מקרה של חשש ממחלה מסוימת ‪.‬‬
‫‪ - 2.3‬חילוץ וטיפול בעובד שנפגע בעבודות ביוב‪.‬‬
‫כללי‪ -‬בעת שעובד מבצע עבודה במערכת ביוב בד"כ הוא נמצא בעומק של יותר מחמישה מטרים‪.‬‬
‫יש לנקוט באמצעי בטיחות מיוחדים על‪-‬מנת להבטיח את שלום העובד ולטפל בו במידה‬
‫שיפגע ‪:‬‬
‫‪ - 2.3.1‬אמצעים לחילוץ וטיפול עובד שנפגע בעבודות ביוב‪:‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫מערכת נשימה אוטונומית ‪ -‬במידת הצורך לפי האמור לעיל יש לצייד את העובד‬
‫במערכת נשימה ‪.‬‬
‫חגורת בטיחות המחוברת לכננת ‪ -‬יש לחבר את העובד בעזרת חגורת בטיחות לכננת‬
‫מאוישת‪ ,‬המאפשרת חילוץ מהיר של העובד ממערכת הביוב אם נשקפת לו סכנה ‪.‬‬
‫שני עובדים לכל עובד בתוך המערכת ‪ -‬יש להקפיד על כך שעל כל עובד הנמצא‬
‫במערכת הביוב‪ ,‬יש שני עובדים מחוץ למערכת הביוב‪ .‬עובד אחד אחראי לכננת והשני‬
‫למערכת הנשימה של העובד‪ .‬יש להכין מראש רכב חילוץ‪ ,‬שיהיה בכוננות לחילוץ ופינוי‬
‫עובד שנפגע ‪.‬‬
‫רכב חילוץ בכוננות המצויד בערכת עזרה ראשונה ‪ -‬ליד הפתח ממנו נכנס העובד‬
‫למערכת הביוב צריך שתהיה ערכת עזרה ראשונה זמינה‪ ,‬למקרה שיידרש טיפול ראשוני‬
‫בעובד ‪.‬‬
‫‪ - 2.3.2‬בנוסף לדרישות אלו קיימת דרישה לרמת מיומנות של העובדים בתוך מערכת הביוב‬
‫ואלו המפקחים עליהם‪ .‬הדרישות העיקריות מעובדים אלו הן ‪:‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫הכרת המערכת וידע בביצוע העבודה ‪ -‬עובדים במערכת הביוב חייבים להכיר את‬
‫המערכת בה הם עובדים ולהיות בקיאים באופן ביצוע עבודה במערכת ביוב ‪.‬‬
‫הכרת הסיכונים והאמצעים למניעתם ‪ -‬על העובדים להכיר את מכלול הסיכונים‬
‫הכלליים המאפיינים עבודה במערכת ביוב‪ .‬כמו‪-‬כן עליהם להכיר את הסיכונים‬
‫הספציפיים המאפיינים את מערכת הביוב בה הם עובדים ‪.‬‬
‫ידע בשימוש בציוד המגן האישי וציוד הנשימה ‪ -‬על עובדים לדעת כיצד להפעיל את‬
‫ציוד הנשימה ‪.‬‬
‫מיומנות בהגשת עזרה ראשונה ‪ -‬עובדים הנמצאים מחוץ למערכת חייבים להיות‬
‫מיומנים בהגשת עזרה ראשונה לעובד הנפגע תוך כדי עבודה במערכת ביוב ‪.‬בעיקר‬
‫יש להיות מיומנים בביצוע החייאה‪.‬‬
‫ביצוע ביקורת תקופתית של ציוד הנשימה וההנשמה ‪ -‬עובדים אלו חייבים לבצע‬
‫ביקורת תקופתית של ציוד הנשימה וההנשמה המשמש בעבודות במערכת ביוב ‪.‬לגבי‬
‫בדיקות תקופתיות ראה פירוט להלן ‪.‬‬
‫הדרכת עובדים המבצעים עבודות במערכת ביוב ‪ -‬עובדים מיומנים צריכים להדריך‬
‫את אלו העובדים במערכת הביוב לגבי הסיכונים הקיימים וכיצד להימנע מהם‪.‬‬
‫עמוד ‪ 65‬מתוך ‪91‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫תאריך עדכון‪02/09/2012 :‬‬
‫רכבת ישראל בע"מ‬
‫‪ - 2.3.3‬בדיקות רפואיות לעובד המבצע עבודות במערכת ביוב‪:‬‬
‫לעובד המבצע עבודה במערכת ביוב יש לבצע מספר בדיקות‪ .‬בדיקות אלו יש לבצע‬
‫בשני עיתויים ‪:‬‬
‫ טרם כניסתו לעבודה ‪ -‬על‪-‬מנת לאתר עובדים שאינם יכולים לבצע עבודות ביוב‬
‫עקב פגיעה בריאותית הקיימת אצלם ‪.‬‬
‫ במהלך העבודה אחת לשלושה חודשים ‪ -‬על‪-‬מנת לאתר האם התפתחו פגיעות‬
‫בריאותיות אצל העובדים שביצוע עבודת במערכת ביוב ‪.‬‬
‫את הבדיקות יש לבצע במכון לרפואה תעסוקתית‪ ,‬על מנת לאתר מחלות‪ ,‬כגון‪ :‬צהבת‬
‫ובעיות כבד אחרות‪ ,‬שחפת ועוד ‪ .‬בנוסף לבדיקות יש לדאוג לחסן את העובדים‬
‫המבצעים עבודות במערכת ביוב‪ :‬טטנוס ‪,‬פוליו‪ ,‬שפעת‪ ,‬צהבת ושחפת ‪.‬‬
‫עמוד ‪ 66‬מתוך ‪91‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫תאריך עדכון‪02/09/2012 :‬‬
‫רכבת ישראל בע"מ‬
‫פרק י " ג – בטיחות וגהות בעבודה במשרדים ‪.‬‬
‫‪ . 1‬כללי ‪:‬‬
‫‪ - 1.1‬גורמי הסיכון שבמשרד ‪:‬‬
‫ניתן לחלק את גורמי הסיכון לשתי קבוצות עיקריות‪ :‬גורמי סיכון‪ ,‬העשויים לגרום לתאונות עבודה ו‪/‬או‬
‫היווצרות מחלות מקצוע ועומסים גיהותיים התלויים בסביבת העבודה ועשויים גם הם לתרום לאירוע‬
‫תאונות ו‪/‬או היווצרות מחלות מקצוע‪.‬‬
‫‪ - 1.2‬מחלת מקצוע )מחלת משלח – יד( ‪:‬‬
‫מחלת מקצוע היא מחלה‪ ,‬שהעובד חלה בה עקב עבודתו או עיסוקו‪ ,‬בהיותו חשוף לגורמים מזיקים‬
‫)כימיים‪ ,‬פיזיקלים‪ ,‬ביולוגים‪ ,‬וכד'(‪ .‬מחלת מקצוע היא תוצאה של חשיפה חוזרת לגורם המזיק לאורך‬
‫זמן )חשיפה כרונית(‪ .‬בפקודת התאונות ומחלות משלוח היד )הודעה( ‪ 1945 -‬מפורטת רשימה של‬
‫מחלות מקצוע‪ ,‬עליהן יש לדווח למפקח עבודה אזורי ‪.‬‬
‫‪ .2‬גורמי סיכון ‪:‬‬
‫‪ – 2.1‬החלקות ונפילות ‪:‬‬
‫החלקות ונפילות מתרחשות כאשר העובד מאבד את יציבות מדרך הרגל ואת שווי המשקל‪.‬‬
‫החלקות ונפילות עלולות להתרחש משתי סיבות עיקריות ‪:‬‬
‫א‪ .‬סביבת העבודה‪.‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫ריצפה בעלת מקדם חיכוך נמוך – רצפה רטובה‪ ,‬משטח שיש‪ ,‬קרמיקה וכד'‪.‬‬
‫כבלים פרושים על הרצפה – כבלי חשמל ותקשורת המשמשים להפעלת מכשירים שונים‪.‬‬
‫מכשולים ומעברים לא פנויים – התקלות באלמנטים שונים המצויים בחלל המשרד או‬
‫במעברים כגון‪ :‬חפצים המוערמים או פזורים על הרצפה‪ ,‬דלתות שנפתחות לכוון המעבר‪ ,‬קצוות‬
‫מתרוממים של שטיחים וכד'‪.‬‬
‫תאורה לקויה – )חסרה או מסנוורת( – עלולה להוביל למעידות ולנפילות‪.‬‬
‫ב‪ .‬התנהגות לא בטיחותית של העובד‪.‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫הליכה לא זהירה – הליכה בחוסר תשומת לב‪ ,‬בפזיזות‪ ,‬מבלי להסתכל על נתיב ההתקדמות‬
‫מובילה למעידות‪ ,‬החלקות וכמובן לנפילות‪.‬‬
‫נשיאת משאות – טלטול משאות הפוגמים בשווי המשקל ו‪/‬או מסתירים את הדרך‪ ,‬מוביל‬
‫לתקלות בטיחותיות רבות‪.‬‬
‫התקלות במכשולים – התקלות במגירות פתוחות‪/‬בולטות‪ ,‬בדלתות פתוחות של ארונות‪.‬‬
‫טיפוס על גבי כיסאות – שימוש בכיסאות כאמצעי לטיפוס במקום סולמות מתאימים‪.‬‬
‫מגבלות אישיות של העובדים – מגבלות הנובעות מגילו של העובד‪ ,‬מצב בריאותי וכד'‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬ראיה לקויה‪ ,‬יציבה לקויה‪ ,‬חוסר גמישות וכד'‪.‬‬
‫‪ – 2.2‬סיכוני חשמל בסביבה משרדית ‪:‬‬
‫במשרד המודרני משתמשים בציוד המופעל בחשמל‪ ,‬כמו‪ :‬מחשבים‪ ,‬מדפסות‪ ,‬צגים‪ ,‬סורקים‪,‬‬
‫ובמכשירים חשמליים נוספים כמו תנורי חימום‪ ,‬מאווררים‪ ,‬מנורות שולחן‪ ,‬קומקומים חשמליים וכד'‪.‬‬
‫מלבד הציוד קיימים במשרדים רכיבי חשמל ואביזרים כגון‪ :‬בתי תקע‪ ,‬כבל מאריך‪ ,‬פתיל זינה )חוט‬
‫חשמל( ומכשירים לא תקינים עלולים להוות סיכון פוטנציאלי לחשמול קטלני‪.‬‬
‫עמוד ‪ 67‬מתוך ‪91‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫תאריך עדכון‪02/09/2012 :‬‬
‫רכבת ישראל בע"מ‬
‫‪ – 2.3‬סיכוני אש בסביבה משרדית ‪:‬‬
‫המשרדים מאכלסים לעיתים מבנים שלמים ולעיתים הם רק חלק מארגון‪ .‬סיכוני האש שהם מציבים‬
‫עלולים להשפיע כל מכלול המבנה כולו‪ .‬סיכוני אש במשרד ובסביבה המשרדית יכולים לנבוע ממספר‬
‫גורמים עיקריים‪:‬‬
‫• מערכת חשמל לא תקינה ו‪/‬או שימוש לא נכון בציוד חשמלי‪ ,‬לדוגמא ‪ :‬תנורי חימום‪ ,‬גופי תאורה‬
‫ומכשירים שונים אחרים‪.‬‬
‫• חומרים בעירים ודליקים המצויים במשרד‪ ,‬לדוגמא ‪ :‬ניירות‪ ,‬תכולת ארונות תיוק‪ ,‬ריכוזי פסולת‬
‫בעירה‪ ,‬וילונות‪ ,‬שטיחים‪ ,‬מדללי צבע וכד'‪.‬‬
‫• אש גלויה כתוצאה מעישון‪ ,‬ביצוע עבודות באש גלויה וגם – קצר חשמלי הגורם לניצוץ וכד'‪.‬‬
‫‪ – 2.4‬סיכונים בתפעול ציוד משרדי‪:‬‬
‫‪ – 2.4.1‬המונח ציוד משרדי כולל פריטים פשוטים כמו עפרונות‪ ,‬עטים‪ ,‬מהדקים וכד' וגם ציוד מורכב‬
‫כמו מחשבים‪ ,‬מדפסות‪ ,‬מכונות צילום וכד'‪.‬‬
‫‪ – 2.4.2‬ציוד משרדי פשוט – לסוג זה של ציוד משתייכים אביזרים כמו‪ :‬מכונות הידוק‪ ,‬מחוררים‪,‬‬
‫מספריים‪ ,‬סכינים יפניות‪ ,‬גיליוטינות לחיתוך נייר וכד'‪ .‬הסיכונים העיקריים בהם הם צביטה‪,‬‬
‫מעיכה או חיתוך‪.‬‬
‫‪ – 2.4.3‬ציוד משרדי המופעל חשמלית – במרבית המשרדים משתמשים כיום בציוד המופעל‬
‫בחשמל‪ .‬מלבד המערכות הממוחשבות נכללים בסוג הציוד הזה גם סוגים רבים של מכשירים‬
‫חשמליים‪ ,‬כגון‪ :‬מחדדי עפרונות‪ ,‬מנקבים‪ ,‬ציוד לביול אוטומטי‪ ,‬מקרן שקפים‪ ,‬מגרסה‬
‫חשמלית‪ ,‬מדפסות‪ ,‬מכונות צילום‪ ,‬מכונות כריכה‪ ,‬מכונות למינציה ועוד‪ ) .‬ראה סעיף ‪– 2.2‬‬
‫סיכוני חשמל בסביבה משרדית (‪.‬‬
‫‪ – 2.4.4‬ציוד משרדי לטיפול בנייר – במשרדים נעשה שימוש בסוגי ציוד שונים המשמשים‬
‫לטיפול בנייר‪ ,‬כמו‪ :‬גיליוטינה לחיתוך נייר‪ ,‬ציוד לכריכה וכד'‪ .‬חלק מהמכשירים‬
‫מופעלים באופן חשמלי וחלקם באופן ידני‪ .‬בסוגי הציוד לטיפול בנייר מופעלים ידיות‬
‫ומנופים המשמשים להידוק‪ ,‬חיתוך וכד' והם מסכנים את אצבעות הידיים‪ ,‬כאשר‬
‫השימוש בציוד נעשה בצורה לא נכונה‪.‬‬
‫‪ – 2.4.5‬סיכונים בהפעלת ציוד צילום והעתקה –‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫חשיפה לאוזון – מכונות העתקה אלקטרו סטטיות מייצרות בפעולתן כמות קטנה של גז‬
‫אוזון )‪ – O3‬מולקולה לא יציבה של חמצן( שאינו בריא בחשיפה נשימתית‪.‬‬
‫חומרי הטונֶר – הטונר מכיל אבקת פחם שחור‪ .‬החומר עלול לגרום לגירוי מערכת‬
‫הנשימה העליונה‪ ,‬בעיקר כתוצאה מנוכחות של מוספים שונים שהוא מכיל‪.‬‬
‫חשיפה עורית לחומרים – קיימת אפשרות שייגרמו גירויים בעור בגלל מגע עם חומרים‬
‫מזיקים וגם בגלל ריכוזם של חומרים מזיקים באוויר‪.‬‬
‫רעש – מכונות צילום והעתקה רבות יוצרות רעשים במהלך פעולתן‪.‬ברוב המקרים הרעש‬
‫איננו ברמות היוצרות נזקי שמיעה אך הוא עלול להיות מטרד רעש ולגרום להפרעה‬
‫בתפקוד‪ ,‬לעצבנות ואף למתח‪.‬‬
‫עמוד ‪ 68‬מתוך ‪91‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫תאריך עדכון‪02/09/2012 :‬‬
‫רכבת ישראל בע"מ‬
‫‪ – 2.5‬אכילה ושתייה בעבודה ‪:‬‬
‫אכילה ושתייה בשעות העבודה הוא נושא חשוב‪ ,‬למזון שאוכלים יש השפעה ישירה על אופן תפקוד‬
‫העובדים בעבודה‪ ,‬רמת הערנות והריכוז‪ .‬הסוגיה מצויה ברוב המקרים בתחום העדפות של הפרט‪.‬‬
‫ברוב המשרדים קיימים מטבחונים‪ ,‬מקררים ולעיתים גם מכשירי חימום במיקרוגל ומיתקן למים‬
‫מסוננים )חמים וקרים(‪ .‬במקומות אחרים ניתן למצוא מכונות לשתייה חמה או עמדות הכוללות‬
‫קומקומים להרתחת מים לשתייה‪.‬‬
‫רוב הבעיות המתעוררות הן בנושאי ניקיון המתקנים וההיגיינה‪.‬‬
‫ברוב המקומות נעשות עבודות הניקיון בידי עובדי קבלן האחראים לניקיון המשרד בתום יום העבודה‪,‬‬
‫אך קיימות מספר נקודות תורפה אשר עלולות להשפיע על בטיחות ובריאות העובדים‪.‬‬
‫‪ – 2.6‬עבודה עם מחשב ‪:‬‬
‫המחשב הוא סוג הציוד וכלי העבודה הנפוץ והעיקרי במשרד המודרני‪ .‬רוב עובדי המשרדים‬
‫משתמשים במחשבים כחלק בלתי נפרד של פעילותם השוטפת‪ ,‬לעיתים קרובות – לאורך שעות‬
‫ארוכות מדי יום‪ .‬עבודה כזו עלולה לגרום לעייפות‪ ,‬לאי נוחות ואף לכאבים‪.‬‬
‫התופעות הנ"ל נובעות ממגוון סיבות‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫ארגון לא נכון של עמדת העבודה הממוחשבת וחוסר התאמה אישית של רכיביה‪.‬‬
‫סדרי עבודה והרגלי עבודה לא נכונים‪.‬‬
‫חוסר מודעות למצבים הלא רצויים מצד העובדים והמנהלים‪.‬‬
‫גורמים ארגונומיים ‪ :‬עומס יתר על מערכת הראיה ותנאי צפייה לא אופטימאליים‪.‬‬
‫עומס יתר על מערכת שריר‪-‬שלד‪ ,‬כולל הגב והגפיים העליונות‪.‬‬
‫‪ - 2.7‬עומסים גיהותיים ‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫טמפרטורות סביבה‪.‬‬
‫חוסר חמצן )עודף ‪.(CO2‬‬
‫לחות‪.‬‬
‫חוסר בתנועת אוויר‪.‬‬
‫רעש מזיק‪.‬‬
‫מיקום תחנת העבודה ומידת התאמתה לעובד‪/‬ת‪.‬‬
‫גורם אנושי‪.‬‬
‫עמוד ‪ 69‬מתוך ‪91‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫רכבת ישראל בע"מ‬
‫תאריך עדכון‪02/09/2012 :‬‬
‫‪ .3‬כללי התנהגות לעבודה בטוחה ‪:‬‬
‫‪ – 3.1‬כללי זהירות שימנעו מעידה והחלקה‪.‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫יש לוודא שנתיב ההליכה בטוח‪ :‬יש לשמור על משטחי הליכה ומעברים פנויים ולהרחיק מהם כל‬
‫מכשול מכל סוג‪ :‬להימנע מחסימת המעברים בחפצים‪ ,‬ערימות פריטים ובמכונות שונות‪ .‬אין לפרוש‬
‫כבלי חשמל על הרצפה‪ .‬אין להשאיר מגירות פתוחות ודלתות פתוחות של ארונות‪ .‬אין להשאיר‬
‫דלתות חדרים פתוחות לכוון המעברים‪.‬‬
‫יש לנעול נעליים עם סוליות מונעות החלקה‪ ,‬במיוחד במקומות שפני השטח שלהם עלולים להיות‬
‫רטובים או חלקלקים‪.‬‬
‫יש לנקות מיד כל שפך מים‪ ,‬שמן או זיהום חלקלק אחר‪ .‬יש לשמור בקפדנות את הרצפה יבשה‪.‬‬
‫כדי להגיע למקומות גבוהים‪ ,‬מעבר להישג יד – יש להשתמש בסולם‪ .‬בכל מקרה יש להימנע‬
‫משימוש בכסא לצורך עלייה לגובה‪ .‬הכיסא לעולם איננו תחליף לסולם‪.‬‬
‫יש לדווח מיד למחלקת התחזוקה על מרצפות שבורות‪ ,‬קצוות שטיחי שהתרוממו‪ ,‬תפרי‬
‫שטיח שהתרופפו וכל מפגע בטיחותי אחר המתגלה במשרד ובסביבתו‪.‬‬
‫‪ – 3.2‬כללי זהירות בטלטול חפצים והרמתם‪.‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫לעולם‪ ,‬אין לבצע פעולת טלטול או הרמה ממצב ישיבה‪.‬‬
‫בעת נשיאה או העברה של ציוד כבד )בד"כ מעל ‪ 20-25‬ק"ג( – יש להיעזר באנשים אחרים‪.‬‬
‫יש להעדיף שימוש באביזרים ייעודיים לנשיאה ושינוע‪ ,‬כגון עגלות ואמצעי הרמה מכאניים‪.‬‬
‫יש להפחית‪ ,‬ככל שניתן‪ ,‬בביצוע פעולות טלטול או נשיאה המתחילות בגובה הרצפה או הברכיים‬
‫אל תוך מדפים וכיו"ב‪.‬‬
‫‪ - 3.3‬מניעת סיכונים בשימוש בציוד לחיתוך‪.‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫מומלץ להקפיד על מילוי הוראות ההפעלה של היצרן והוראות הבטיחות מטעמו‪.‬‬
‫במהלך השימוש בציוד המשרדי המסוכן‪ ,‬יש להתרכז בביצוע המטלות‪.‬‬
‫מספריים ישמשו אך ורק לגזירה‪.‬‬
‫בשימוש בסכין חיתוך יפנית – יש להחזיק את הידיים רחוק מהלהב‪ .‬אין לחתוך בתנועות המופנות‬
‫כלפי הגוף – יש להציב את כל האיברים מחוץ לקו החיתוך‪.‬‬
‫אין לעשות שימוש בציוד פגום או בציוד שבטיחותו לקויה‪.‬‬
‫‪ - 3.4‬אמצעי בטיחות בהפעלת ציוד צילום והעתקה‪.‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫יש למקם את המכונות במקום מאוורר היטב כדי להקל על סילוק מזהמים – אבק‪ ,‬גזים וכד'‪.‬‬
‫אם הציוד ממוקם בחדר סגור – יש לדאוג לאוורור יעיל‪.‬‬
‫יש להשאיר מרווח סביר סביב למכונה כדי לאפשר זרימת אוויר טובה וכדי לאפשר גישה נוחה‬
‫לציוד בעת ביצוע תחזוקה‪.‬‬
‫משטח העבודה של המכונות צריך להיות בגובה נוח למפעיל‪.‬‬
‫עמוד ‪ 70‬מתוך ‪91‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫רכבת ישראל בע"מ‬
‫תאריך עדכון‪02/09/2012 :‬‬
‫‪ - 3.5‬בטיחות בחשמל‪.‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫פעילות המניעה הבסיסית לגבי שימוש בציוד חשמלי היא הפעלתו עפ"י הוראות ההפעלה‪.‬‬
‫יש להקפיד שסביבת הציוד תהיה יבשה‪ .‬יש להימנע מטיפול בציוד חשמלי בידיים רטובות‪.‬‬
‫כל הציוד החשמלי המחובר למקורות הזרם חייב להיות תקין‪ .‬ציוד אשר גורם להפסקת המבטחים‬
‫השונים )עומס יתר ו‪/‬או פחת( ינותק ולא יחובר עד לבדיקתו‪/‬תיקונו כנדרש ואישור להמשך הפעלה‬
‫ע"י חשמלאי מורשה‪.‬‬
‫יש להמעיט ככל הניתן בשימוש בכבלים מאריכים‪ .‬אין לפרוש כבלים באזורים המשמשים למעבר‬
‫אלא להצמידם לקירות כדי למנוע סיכונים של מעידה ונפילה‪.‬‬
‫יש לבצע בדיקת תקינות של פעולת מפסק ההגנה הפועל בזרם הדלף )ממסר פחת(‪ ,‬ברגישות‬
‫‪ 0.03‬אמפר ) ‪ 30‬מיליאמפר (‪ ,‬בפרקי זמן קבועים כנדרש עפ"י החוק – פעם בחודש‪ ,‬לפחות‪.‬‬
‫בדיקה תקופתית של כל הציוד החשמלי עפ"י הוראות היצרן‪ .‬הבדיקה יכולה להתבצע ע"י העובדים‬
‫בדיקת ראייה‪/‬בדיקה חיצונית‪ ,‬מבלי לפרק מכסים וכד'‪ .‬לפני ביצוע הבדיקה‪ ,‬יש לנתק את הציוד‬
‫החשמלי מרשת החשמל‪.‬‬
‫הדרכת עובדים – כל העובדים במשרד חייבים להיות מתודרכים‪ ,‬במסגרת הדרכה שנתית‬
‫) הנדרשת בתקנות ארגון הפיקוח (‪ ,‬בין השאר – על סיכונים פוטנציאליים של חשמל ועל מיקומו‬
‫של המפסק הראשי‪.‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‪ - 3.6‬מניעת דליקות‪.‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫יש לשמור על מרחק בטוח בין מכשירים פולטי חום לבין חומרים דליקים‪.‬‬
‫נוזלים דליקים יש לאחסן תמיד במיכלים סגורים היטב כדי למנוע שפך מקרי‪.‬‬
‫אין להשליך בדלי סיגריות וגפרורים דולקים לסל הניירות ) עפ"י החוק למניעת עישון במקומות‬
‫העבודה – אין לעשן במשרדים ! (‪.‬‬
‫בפינת עישון במבנים – יש להרחיק מהמקום חומרים דליקים ולצייד את הפינה במאפרות יעילות‬
‫לכיבוי בדלי הסיגריות‪.‬‬
‫יש לוודא כי ציוד כיבוי אש נמצא בהישג יד‪ .‬באחריות המנהל לוודא כי ציוד הכיבוי נבדק תקופתית‬
‫עפ"י התקנות – ויזואלית ‪ -‬לפחות פעם בחודש ובדיקת היבטים טכניים ע"י גורם מוסמך עפ"י‬
‫התדירויות הקבועות בתקנות‪.‬‬
‫‬
‫‬
‫‪ - 3.7‬אכילה ושתייה בעבודה – בטיחות ובריאות העובדים‪.‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫במקומות שבהם קיימים מטבחונים – יש להקפיד שרצפת עמדת המטבח תהיה יבשה כל הזמן‬
‫למניעת החלקות ונפילות‪.‬‬
‫יש להחליף לעיתים קרובות את כריות הניקוי לכלים כדי למנוע התפתחות זיהומים‪ .‬יש להקפיד‬
‫שיימצא במקום סבון ייעודי לשטיפת הכלים ואמצעים לניגוב הידיים והכלים‪.‬‬
‫את המקרר יש לנקות באופן יסודי מדי תקופה‪ .‬מומלץ שאחד העובדים יהיה אחראי על בדיקה של‬
‫תכולת המקרר למנוע הצטברות מזון מקולקל לאורך זמן‪.‬‬
‫‪ .4‬תסמינים לנזקים מצטברים ממחשב‪:‬‬
‫עייפות וכאבי פרקים וגב כתוצאה מעבודה ממושכת ‪ -‬ולא נכונה – עם מחשב מלווים לעיתים‬
‫בתסמינים שונים כדוגמת התסמינים הבאים ‪:‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫נפיחות וכאבים בפרק ובשורש כף היד‪.‬‬
‫תחושה של דקירות עדינות או צריבה באצבעות‪ ,‬או נימול )תחושה שהיד נרדמה(‪.‬‬
‫כאבים בזרועות‪ ,‬בכתפיים‪ ,‬בעורף ובגב התחתון‪.‬‬
‫קושי בביצוע מטלות פשוטות ‪ -‬כתיבה‪ ,‬פתיחת דלת‪ ,‬סיבוב מפתח במנעול‪.‬‬
‫גירוי בעיניים‪ ,‬צריבה ואדמומיות וכאבי ראש – עייפות ‪.‬‬
‫עמוד ‪ 71‬מתוך ‪91‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫רכבת ישראל בע"מ‬
‫תאריך עדכון‪02/09/2012 :‬‬
‫‪ - 4.1‬הפתרון ‪ -‬ארגונומיה – הנדסת אנוש‪.‬‬
‫ארגונומיה הינו תחום מקצוע החוקר את התנהגות האדם במקום עבודתו ואת היחס "אדם‪-‬מכונה"‪.‬‬
‫המטרה היא לראות באדם חלק מהמערכת וליצור סביבו את התנאים הפיזיולוגיים והפסיכולוגיים‬
‫הנאותים לטיפוח הרגשתו הטובה‪ ,‬לשמירה על בריאותו ולשיפור יעילותו‪ .‬הכוונה הינה לשלב את‬
‫רכיבי המערכת כך‪ ,‬שהאדם יוכל לעבוד ללא מתח ‪,‬לשגות כמה שפחות ולא להיות נתון בעומס רב‬
‫מדי‪ .‬לתוך מרכיבי המערכת נכנסים גורמים רבים כמו מכונות‪ ,‬תנאי סביבה‪ ,‬יכולות האדם ועוד‪.‬‬
‫בתחום הבטיחות אנו נעזרים בארגונומיה לארגון נכון של סביבת העבודה כך שההסתברות להיפגע‬
‫ו‪/‬או לחלות במחלת מקצוע קטנה מאד‪.‬‬
‫‪ – 4.2‬בטיחות במשרד‪.‬‬
‫כיוון נכון של הכסא ‪-‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫עמדו בקדמת הכסא‪ .‬כוונו את הגובה כך שהנקודה הגבוהה ביותר של המושב )במצב אופקי(‬
‫נמצאת ממש מתחת לברך‪.‬‬
‫שבו על הכסא והניחו את כפות הרגליים על הרצפה בצורה ישרה‪.‬‬
‫בדקו שהמרווח בין הקצה הקדמי של המושב לבין הרגליים הוא כגודל אגרוף קפוץ )כ‪ 5 -‬ס"מ(‪.‬‬
‫כוונו את משענת הגב )קדימה ואחורה וכן מעלה ומטה( כך שתתאים לחלל בגב התחתון שלכם‪.‬‬
‫שבו זקופים כשזרועותיכם שמוטות הצידה בחופשיות‪ .‬כופפו את המרפקים בזוית ישרה )‪90‬‬
‫מעלות( וכוונו את גובה משענות הידיים‪ ,‬עד שהם יגעו כמעט בתחתית המרפקים שלכם ‪ -‬אם לא‬
‫ניתן להגיע לגובה זה או אם משענות היד במצב הנמוך ביותר שלהם גורמות להרמה של‬
‫המרפקים‪ ,‬הסירו את המשענות‪.‬‬
‫כעת בדקו אם אתם יכולים לשבת בנוחות בעמדת העבודה כשרגליכם מוצלבות תחתיה‪.‬‬
‫משענת הכסא צריכה להיות בזוית כהה )מעט מעל ‪ 90‬מעלות( למושב‪.‬‬
‫ארגון נכון של סביבת העבודה ‪-‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫תאורה – מתאימה לאופי העבודה‪ ,‬סוג הנורות ועוצמת השטף האורי‪ .‬חשוב לשבת כך שלא‬
‫תהיה החזרת אור – בוהק ‪ -‬ממסך המחשב‪.‬‬
‫מסך המחשב ‪ -‬העיניים תסתכלנה לשליש העליון של המסך ‪ -‬ניתן להגביהו באמצעות ספר‬
‫טלפונים או חבילת נייר‪.‬‬
‫המקלדת תהייה מונחת על השולחן לפני מסך המחשב ולא במדף תחתי‪.‬‬
‫שני המרפקים מונחים על השולחן – למנוע לחץ על מפרקי כף היד‪.‬‬
‫כף היד תהיה בהמשך לאמה‪ ,‬ללא הסטות לצדדים‪ ,‬למעלה או למטה‪.‬‬
‫במקרה וכפות הרגלים לא מגיעות לרצפה יש להשתמש בהדום‪.‬‬
‫יש לשבת על כל המושב מבלי לגלוש לאחור ומבלי להתכופף קדימה‪.‬‬
‫מומלץ לשים כרית תמיכה לגב התחתון בשקע הגבי – מגבת מגולגלת‪.‬‬
‫מומלץ‪ :‬כל חצי שעה לקום מהכסא למשך ‪ 3 - 2‬דקות ולהתמתח‪.‬‬
‫עמוד ‪ 72‬מתוך ‪91‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫רכבת ישראל בע"מ‬
‫תאריך עדכון‪02/09/2012 :‬‬
‫אביזרים ארגונומיים לעבודה נכונה עם מחשב ‪-‬‬
‫ למי שעיקר עיסוקו הינו עבודה עם מחשב )קלדנית‪ ,‬תוכניתן‪ (,,,‬מומלץ להשתמש באביזרים‬
‫ארגונומיים המתאימים לכף היד‪ .‬אביזרים אלה‪ ,‬בתוספת משטחי עבודה מרופדים ‪,‬מסיעים‬
‫בהפחתת העומס על שורש כף היד ולמנוע בכך מחלת מקצוע ‪,‬‬
‫עמוד ‪ 73‬מתוך ‪91‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫רכבת ישראל בע"מ‬
‫תאריך עדכון‪02/09/2012 :‬‬
‫פרק י"ד ‪ -‬הוראות בטיחות לעבודות בתחנות נוסעים – מתחמי תחנות ‪/‬‬
‫אולמות נוסעים ‪ /‬רציפי תחנות ‪.‬‬
‫‪ .1‬כללי‪.‬‬
‫‪ – 1.1‬פרק זה מתייחס לעבודות אחזקה שוטפת‪ ,‬תקלות שבר‪ ,‬צביעה‪ ,‬ניקיון‪ ,‬התקנת שלטי פרסום וכד'‬
‫ואשר אינם מוגדרים כבניה ובניה הנדסית עפ"י חוק‪.‬‬
‫‪ - 1.2‬מסירת מידע בדבר סיכונים‪.‬‬
‫בהתאם לתקנות ארגון הפיקוח על העבודה )מסירת מידע והדרכת עובדים( התשנ"ט – ‪ ,1999‬מחזיק‬
‫במקום עבודה המעסיק קבלנים לעניין עבודות אלה‪ ,‬למסור לעובדים במקום עבודתם מידע עדכני בדבר‬
‫הסיכונים במקום‪ ,‬ובפרט בדבר הסיכונים הקיימים בתחנת העבודה שבה מועסקים עובדים וכן ימסור להם‬
‫הוראות עדכניות לשימוש‪ ,‬להפעלה ולתחזוקה בטוחה של ציוד‪ ,‬של חומר ושל תהליכי עבודה במקום‪.‬‬
‫‪ - 1.3‬הדרכת עובדים‪.‬‬
‫א‪ .‬מחזיק במקום עבודה המעסיק קבלנים לעבודות שונות בתחנות נוסעים ‪ ,‬באולמות נוסעים ועל גבי רציפי‬
‫רכבת‪ ,‬לקיים הדרכה בדבר מניעת סיכונים והגנה מפניהם )להלן – הדרכה(‪ ,‬באמצעות ממונה בטיחות‬
‫מטעם ר"י ויוודא שכל עובד הבין את הסיכונים והוא בקיא דיו בנושאי ההדרכה‪ ,‬בהתאם לתפקידו ולסיכונים‬
‫שלהם הוא חשוף‪ ,‬מחזיק במקום עבודה יחזור ויקיים הדרכה כאמור בהתאם לצורכי העובדים ולפחות אחת‬
‫לשנה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מחזיק במקום עבודה ינקוט אמצעים כדי לוודא שההדרכה שניתנה לעובדים הובנה על ידם כראוי וכי הם‬
‫פועלים על פיה‪.‬‬
‫‪ - 1.4‬פנקס ההדרכה‪.‬‬
‫הקבלן ‪ /‬החברה המועסקת במתחמי רכבת ישראל ינהל ‪ /‬תנהל פנקס הדרכה ובו ירשום את אלה‪:‬‬
‫)‪ (1‬שמות העובדים שהשתתפו בהדרכה‪.‬‬
‫)‪ (2‬מועדי מתן הדרכה‪.‬‬
‫)‪ (3‬סוג ההדרכה‪.‬‬
‫)‪ (4‬נושא ההדרכה‪.‬‬
‫)‪ (5‬שם המדריך‪.‬‬
‫)‪ (6‬כשירותו ותפקידו של המדריך‪.‬‬
‫הערה ‪ :‬מחזיק במקום עבודה יוודא ניהול תקין של פנקס ההדרכה‪.‬‬
‫עמוד ‪ 74‬מתוך ‪91‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫רכבת ישראל בע"מ‬
‫תאריך עדכון‪02/09/2012 :‬‬
‫‪ - 1.5‬תמצית מידע בכתב‪.‬‬
‫א‪ .‬קבלן המועסק במתחמי רכבת ישראל ימסור לעובד במקום העבודה‪ ,‬לפני תחילת עבודתו‪ ,‬תמצית בכתב‬
‫של מידע בדבר סיכונים בעבודה שבה הוא מועסק‪ ,‬או הקיימים במקום העבודה או בכל מקום אחר שבו‬
‫עלול הוא להיחשף להם עקב ביצוע תפקידו‪.‬‬
‫ב‪ .‬תמצית בכתב‪ ,‬כאמור בסעיף )א(‪ ,‬תהיה בשפה העברית והערבית ובשפה נוספות המובנות לרוב‬
‫העובדים במקום העבודה‪ ,‬עפ"י הצורך והעניין‪ .‬הקבלן ידאג שתוכנו של המסמך האמור יוסבר לעובד‬
‫בשפה המובנת לו‪ ,‬אם אינו שולט בשפות שבהן נמסרה התמצית‪.‬‬
‫ג‪ .‬נשתנו התפקיד או תחנת העבודה של העובד‪ ,‬ימסור לו הקבלן במקום העבודה תמצית בכתב כאמור‬
‫בסעיף )א( לגבי התפקיד או תחנת העבודה החדשים‪.‬‬
‫‪ - 1.6‬חובות העובדים‪.‬‬
‫א‪ .‬עובד חייב –‬
‫)‪ (1‬להודיע למנהלו ‪ /‬מנהל משמרת ‪ /‬מנהל תחנה במקום העבודה על סיכון במקום העבודה שנתגלתה לו‬
‫תוך כדי עבודתו ושלא היה ידוע מקודם‪.‬‬
‫)‪ (2‬להתייצב לכל הדרכה‪ ,‬שהזמינו אליה הממונה במקום העבודה או מי מטעמו‪ ,‬זולת אם הייתה סיבה‬
‫סבירה להעדרו‪.‬‬
‫)‪ (3‬עובד יחתום על הצהרת בטיחות – פרק י"ז בנספח זה‪.‬‬
‫ב‪ .‬הממונה הישיר במקום עבודה יפרסם את חובות העובד המפורטות בסעיף )א( על לוח המודעות במקום‬
‫העבודה‪.‬‬
‫‪ - 1.7‬ציוד מגן אישי‪.‬‬
‫א‪ .‬עפ"י תקנות הבטיחות בעבודה )ציוד מגן אישי(‪ ,‬התשנ"ז ‪ ,1997‬מבצע העבודה אחראי לכך כי עובדיו‬
‫מצוידים בציוד מגן אישי לביצוע עבודתם‪.‬‬
‫ב‪ .‬כל העובדים במתחמי הרכבת ילבשו אפודה זוהרת תקנית‪.‬‬
‫ג‪ .‬באחריות הקבלן לוודא כי כל פרטי הציוד בהם משתמשים עובדיו‪ ,‬נמצאים במצב תקין‪.‬‬
‫ד‪ .‬באחריות העובד להשתמש בציוד בהתאם לייעודו‪ ,‬לשמור על תקינותו ולהחליפו במידה ונתגלה בו פגם או‬
‫נזק‪.‬‬
‫עמוד ‪ 75‬מתוך ‪91‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫רכבת ישראל בע"מ‬
‫תאריך עדכון‪02/09/2012 :‬‬
‫‪ .2‬תנאים לעבודה ואחריות בתחנות נוסעים ובקרבת מסילות רכבת‪.‬‬
‫עבודה של קבלן בתחנות נוסעים ובקרבת מסילה פעילה מחייבת עמידת הקבלן בדרישות הבאות‪:‬‬
‫א‪ .‬הכנת תוכנית בטיחות‪ .‬באחריות הקבלן‪ ,‬הגשת תוכנית בטיחות לממונה הבטיחות הרכבתי‪ ,‬המפרטת‬
‫את תהליכי הביצוע המתוכננים בצרוף הערכת סיכונים מתאימה‪.‬‬
‫ב‪ .‬ממונה הבטיחות הרכבתי‪ ,‬לאחר עיון בחומר שהוגש‪ ,‬ינחה על הוראות הבטיחות שיש לקיים בעת ביצוע‬
‫העבודה‪ ,‬תוך מתן דגש לעבודות שיש בהם מרכיב סיכון לנוסעים כגון‪ :‬עבודה באש חמה‪ ,‬ניקוי רציפים‬
‫בעזרת מכונות ניקוי‪ ,‬עבודה בגובה וכד'‪.‬‬
‫ג‪ .‬למען הסר ספק‪,‬עבודות בעלות סיכון גבוה‪,‬לנייד הרכבתי או לעובדים‪ ,‬לא יתבצעו בקרבת מסילה פעילה‪.‬‬
‫ד‪ .‬מן האמור בסעיף ג' ועפ"י צו הבטיחות ‪ 3530‬נגזר‪ ,‬כי עבודות בעלות סיכון גבוה יתבצעו בתפיסת קטע‬
‫מסילה ‪ /‬קטע תחנה ובפיקוח משגיח בטיחות רכבתי‪.‬‬
‫ה‪ .‬בלא לסתור את כל האמור לעיל ובלא שהדבר יהווה אישור לקבלן לעבוד בסמוך ועל גבי מסילה פעילה‪,‬‬
‫מתחייב הקבלן לנקוט בכל האמצעים למנוע נפילת חלקי ציוד על פסי הרכבת או בקרבתם‪.‬‬
‫ו‪ .‬העבודה מתקיימת בפיקוחו המתמיד של מנהל עבודה ‪,‬המפקח על העבודה ועל כל העובדים באתר‪.‬‬
‫ז‪ .‬הקבלן נדרש להזהיר את עובדיו שעליהם לנקוט באמצעי זהירות בעת שהם עובדים בתחנות נוסעים‬
‫ובקרבת מסילות רכבת‪ .‬כמו כן נדרש הקבלן לבצע תאום ובאשור מנהל התחנה ‪ /‬מנהל המשמרת ‪ /‬מנהל‬
‫המתחם‪ ,‬בטרם יתחיל בעבודתו‪.‬‬
‫ח‪ .‬הקבלן נדרש להקפיד על פינוי מכשולים בכל עת‪.‬‬
‫ט‪ .‬על הקבלן לבצע תאום עבודות תחזוקה ‪ /‬ניקיון ע"ג הרציפים בכפוף ללו"ז תנועת הרכבות‪.‬‬
‫) בזמנים שאין תנועת נוסעים רבה ע"ג הרציפים (‪.‬‬
‫י‪ .‬על הקבלן להציג עפ"י דרישת ממונה הבטיחות הרכבתי מסמכים המאשרים תקינותם של פרטי הציוד בהם‬
‫הוא משתמש‪ ) .‬במות הרמה‪ ,‬סולמות‪ ,‬רתמות בטיחות וכד' (‪.‬‬
‫י"א‪ .‬עבודות חשמל בתחנות וע"ג רציפים יתבצעו בתאום ובאישור הממונה על החשמל ברכבת ישראל‪.‬‬
‫‪ .2‬כללי התנהגות וסיכונים לעובדים בתחנות נוסעים ובקרבת מסילות רכבת‪.‬‬
‫הקבלן המועסק בתחנות נוסעים ובמתחמי הרכבת חייב להיות ער לכך כי לא כל עובדיו מודעים לסיכונים בעבודה‬
‫בקרבת מסילות רכבת‪.‬‬
‫‪ - 2.1‬אסורה הירידה מהרציפים למסילות הרכבת מכל סיבה שהיא ללא אישור מגורם מוסמך‪.‬‬
‫‪ - 2.2‬אין להתקרב לשפת הרציף מעבר לקו הסימון הצהוב‪ .‬ההתקרבות לשפת הרציף לצורך ביצוע עבודות‬
‫תתבצע בהשגחת משגיח בטיחות רכבתי‪.‬‬
‫‪ - 2.3‬המעבר בין הרציפים דרך מסילות אסור בהחלט‪.‬‬
‫‪ - 2.4‬התנועה על גבי המסילות אסורה בהחלט‪.‬‬
‫‪ - 2.5‬הליכה לאורך המסילה מחויבת באשור ובתדריך ממונה הבטיחות ברכבת ישראל ‪ /‬מנהל המשמרת ‪ /‬מפקח‬
‫בתפקיד‪ .‬תנועה לאורך המסילה תתבצע מעבר לגדר הבטיחות‪ .‬בשטחים בהם אין גדר בטיחות‪ ,‬על מבצע‬
‫המשימה לקבל הנחיות ברורות לגבי מסלולי ההליכה המותרים‪.‬‬
‫‪ - 2.6‬ההליכה בקרבת המסילה ביום ובלילה תתבצע בעזרת ציוד מגן אישי הכולל בגדי עבודה מלאים‪ ,‬פנס‪,‬‬
‫מכשירי קשר‪ ,‬אפודה זוהרת‪.‬‬
‫‪ - 2.7‬תחום עבודתו של הקבלן יגודר וישולט באופן ברור שימנע התקרבות ופגיעה בנוסעים‪.‬‬
‫‪ - 2.8‬חל איסור לשימוש בציוד לכיבוי אש הנמצא ע"ג הרציפים לצורך עבודות הקבלן‪.‬‬
‫עמוד ‪ 76‬מתוך ‪91‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫רכבת ישראל בע"מ‬
‫תאריך עדכון‪02/09/2012 :‬‬
‫פרק ט"ו ‪ -‬הוראות בטיחות לעבודות אבטחה ‪ -‬ברכבות ‪ /‬תחנות ‪ /‬מתחמים‬
‫ובודקים ביטחוניים‪.‬‬
‫‪ .2‬כללי‪.‬‬
‫‪ 1.1‬מסירת מידע בדבר סיכונים‪.‬‬
‫בהתאם לתקנות ארגון הפיקוח על העבודה )מסירת מידע והדרכת עובדים( התשנ"ט – ‪ ,1999‬מחזיק במקום‬
‫עבודה המעסיק מאבטחים ובודקים ביטחוניים‪ ,‬הכוללים גם קבלני משנה לעבודות אבטחה‪ ,‬למסור לעובדיו‬
‫במקום עבודתם מידע עדכני בדבר הסיכונים במקום‪ ,‬ובפרט בדבר הסיכונים הקיימים בתחנת העבודה שבה‬
‫מועסק העובד וכן ימסור לו הוראות עדכניות לשימוש‪ ,‬להפעלה ולתחזוקה בטוחה של ציוד‪ ,‬של חומר ושל‬
‫תהליכי עבודה במקום‪.‬‬
‫‪ 1.2‬הדרכת עובדים‪.‬‬
‫א‪ .‬מחזיק במקום עבודה המעסיק מאבטחים ובודקים בטחונים ברכבות בתחנות נוסעים ‪ ,‬במוסכי הרכבת‬
‫ובמתחמי הרכבת‪ ,‬יקיים הדרכה בדבר מניעת סיכונים והגנה מפניהם )להלן – הדרכה(‪ ,‬באמצעות ממונה‬
‫בטיחות מטעם ר"י ויוודא שכל עובד הבין את הסיכונים והוא בקיא דיו בנושאי ההדרכה‪ ,‬בהתאם לתפקידו‬
‫ולסיכונים שלהם הוא חשוף‪ ,‬מחזיק במקום עבודה יחזור ויקיים הדרכה כאמור בהתאם לצורכי העובדים‬
‫ולפחות אחת לשנה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מחזיק במקום עבודה ינקוט אמצעים כדי לוודא שההדרכה שניתנה לעובדים הובנה על ידם כראוי וכי הם‬
‫פועלים על פיה‪.‬‬
‫‪1.3‬‬
‫פנקס ההדרכה‬
‫החברה ‪ /‬הקבלן אשר מספק שרותי אבטחה לסוגיה השונים לרבות בודקים ביטחוניים‪ ,‬מאבטחים ברכבות‬
‫במתחמים ובתחנות הנוסעים ינהל פנקס הדרכה ובו ירשום את אלה‪:‬‬
‫)‪(1‬‬
‫שמות העובדים שהשתתפו בהדרכה‪.‬‬
‫)‪(2‬‬
‫מועדי מתן הדרכה‪.‬‬
‫)‪(3‬‬
‫סוג ההדרכה‪.‬‬
‫)‪(4‬‬
‫נושא ההדרכה‪.‬‬
‫)‪(5‬‬
‫שם המדריך‪.‬‬
‫)‪(6‬‬
‫כשירותו ותפקידו של המדריך‪.‬‬
‫הערה ‪ :‬מחזיק במקום עבודה יוודא ניהול תקין של פנקס ההדרכה‪.‬‬
‫עמוד ‪ 77‬מתוך ‪91‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫רכבת ישראל בע"מ‬
‫תאריך עדכון‪02/09/2012 :‬‬
‫‪ 1.4‬תמצית מידע בכתב‬
‫א‪ .‬הקבלן ‪ /‬החברה תמסור למאבטח במקום העבודה‪ ,‬לפני תחילת עבודתו‪ ,‬תמצית בכתב של מידע בדבר‬
‫סיכונים בעבודה שבה הוא מועסק‪ ,‬או הקיימים במקום העבודה או בכל מקום אחר שבו עלול הוא‬
‫להיחשף להם עקב ביצוע תפקידו‪.‬‬
‫ב‪ .‬תמצית בכתב‪ ,‬כאמור בסעיף )א(‪ ,‬תהיה בשפה העברית והערבית ובשפה נוספות המובנות לרוב העובדים‬
‫במקום העבודה‪ ,‬עפ"י הצורך והעניין‪ .‬המעביד ידאג שתוכנו של המסמך האמור יוסבר לעובד בשפה‬
‫המובנת לו‪ ,‬אם אינו שולט בשפות שבהן נמסרה התמצית‪.‬‬
‫ג‪ .‬נשתנו התפקיד או תחנת העבודה של העובד‪ ,‬ימסור לו הקבלן ‪ /‬החברה תמצית בכתב כאמור בסעיף )א(‬
‫לגבי התפקיד או תחנת העבודה החדשים‪.‬‬
‫‪ 1.5‬חובות העובדים ‪ /‬מאבטחים ‪.‬‬
‫א‪ .‬עובד ‪ /‬מאבטח חייב –‬
‫)‪ (1‬להודיע למנהלו ‪ /‬מנהל משמרת ‪ /‬מנהל תחנה במקום העבודה על סיכון במקום העבודה שנתגלתה לו‬
‫תוך כדי עבודתו ושלא היה ידוע מקודם‪.‬‬
‫)‪ (2‬להתייצב לכל הדרכה‪ ,‬שהזמינו אליה הממונה במקום העבודה או מי מטעמו‪ ,‬זולת אם הייתה סיבה‬
‫סבירה להעדרו‪.‬‬
‫)‪ (3‬עובד ‪ /‬מאבטח יחתום על הצהרת בטיחות – פרק י"ז בנספח זה‪.‬‬
‫ב‪ .‬הממונה הישיר במקום עבודה יפרסם את חובות העובד המפורטות בסעיף )א( על לוח המודעות במקום‬
‫העבודה‪.‬‬
‫עמוד ‪ 78‬מתוך ‪91‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫תאריך עדכון‪02/09/2012 :‬‬
‫רכבת ישראל בע"מ‬
‫‪ .2‬כללי התנהגות וסיכונים למאבטחים העובדים בקרבת ועל מסילות רכבת‪.‬‬
‫הקבלן המספק שרותי אבטחה חייב להיות ער לכך כי לא כל עובדיו מודעים לסיכונים בעבודה בקרבת מסילות‬
‫רכבת‪.‬‬
‫‪ - 2.1‬הקבלן נדרש להזהיר את עובדיו שעליהם לנקוט באמצעי זהירות בעת שהם עובדים‪/‬חוצים מסילות רכבת‪.‬‬
‫כמו כן נדרש המאבטח לבצע תאום מלא בטרם יתחיל עבודתו בקרבת המסילות‪.‬‬
‫‪ - 2.1.1‬אסור ללכת בין פסי המסילה ‪ .‬בהליכה לאורך המסילה יש ללכת בצד המסילה במרחק שלא‬
‫יקטן מ ‪ 2.35‬מטר ממרכז המסילה או באמצע בין שני קווי המסילות‪ .‬התנועה לאורך המסילות תעשה‪/‬‬
‫תאושר רק במקומות בהם קיימת גדר בטיחות ‪ .‬במקומות בהם נדרשת הליכה לאורך המסילות‪ ,‬כחלק‬
‫מדרישות ביצוע התפקיד ולא קיימת גדר בטיחות יבוצע תדריך ואישור פרטני לכול קטע שכזה אשר‬
‫יכלול סיור שטח על ידי הממונה על העבודה והמאבטחים‪,‬תוך הגדרת התוואי המאושר לתנועה והנחיות‬
‫הבטיחות הספציפיות לכל קטע ועל פי כל דין‪.‬‬
‫‪ - 2.1.2‬שים לב לתנועת רכבות‪/‬קטרים ועבודות עיתוק במסילות‪ .‬בחציה של שתיים או יותר מסילות סמוכות‪ ,‬יש‬
‫לשים לב לאפשרות של תנועת נייד רכבתי בשני הכיוונים בו זמנית‪.‬‬
‫‪ - 2.1.3‬חצה את המסילה רק כאשר המסילה פנויה והראות טובה משני הצדדים‪.‬‬
‫‪ - 2.1.4‬כדי לעבור מסילה ‪,‬התפוסה ע"י קרונות עומדים ‪,‬ניתן להשתמש במעבר של קרון הנוסעים‪.‬‬
‫‪ - 2.1.5‬בעקיפת טור קרונות או קטרים ‪,‬יש לעבור במרחק שאינו קטן מ ‪- 10‬מטר מהם‪.‬‬
‫‪ - 2.1.6‬בצאתך ממבנה הנמצא ע"י מסילה ‪,‬או בין מסילות ‪,‬וודא תחילה שאין תנועת נייד רכבתי על המסילה‪.‬‬
‫‪ - 2.1.7‬אסור לעבור במרוצה את המסילה לפני נייד רכבתי הנמצא בתנועה על המסילה‪.‬‬
‫‪ - 2.1.8‬אסור לעבור את המסילה מתחת לקרון רכבת עומד או כל נייד רכבתי‪.‬‬
‫‪ - 2.1.9‬אסור לעבור בין קרונות העומדים על המסילה ‪,‬אם המרחק ביניהם קטן מ ‪- 20‬מטר‪.‬‬
‫‪ - 2.1.10‬אסור לדרוך או להתיישב על פס מסילה‪.‬‬
‫‪ - 2.1.11‬אם" נלכדת "בין שתי רכבות הנמצאות בתנועה ‪,‬שכב על הקרקע בין המסילות עם הפנים למטה‪.‬‬
‫‪ - 2.1.12‬לתשומת לבך ‪:‬רוחב נייד רכבתי גדול מרוחב הפסים ‪,‬לפיכך בעת שנייד רכבתי נוסע ‪,‬יש לעמוד במרחק‬
‫בטחון של ‪ 2.35‬מ' לפחות מציר מסילה‪.‬‬
‫‪ - 2.1.13‬אסור בהחלט לעלות או לרדת ממדרגות קטרים ‪,‬קרוניות או קרונות תוך כדי נסיעה‪.‬‬
‫‪ - 2.1.14‬בכל מקום בו יש גשר הולכי רגל עילי \או מעבר הולכי רגל תת‪-‬קרקעי נדרש להשתמש‬
‫בהם לצורך מעבר‪.‬‬
‫‪ - 2.1.15‬המעבר בין רציפים דרך מסילות אסור!!!‬
‫‪ – 2.2‬הגנת עובדים ‪ -‬על הממונה הישיר לפעול לפי צו הבטיחות ‪ 3530‬ועפ"י הוראות הפעלת הרכבת‬
‫)חלק ג' ‪ /‬מסילה ועבודותיה – הגנה על עובדים(‪.‬‬
‫עמוד ‪ 79‬מתוך ‪91‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫רכבת ישראל בע"מ‬
‫תאריך עדכון‪02/09/2012 :‬‬
‫‪ .3‬כללי התנהגות והוראות בטיחות בתחנות נוסעים ועל רציפים‪.‬‬
‫‪ - 3.1‬במידה ונתקלת במפגע בטיחותי המסכן אותך או את הנוסעים כגון‪ :‬ריצוף שבור‪ ,‬ריצוף שקוע‪ ,‬מדרגות‬
‫שבורות דלתות ומעקות וכד' שאינם תקינים‪ ,‬דווח על כך מייד לפקח או למנהל התחנה‪.‬‬
‫‪ - 3.2‬אסורה הירידה מהרציפים למסילות הרכבת מכל סיבה שהיא ללא אישור מגורם מוסמך‪.‬‬
‫‪ - 3.3‬אין להתקרב לשפת הרציף מעבר לקו הסימון הצהוב‪ .‬ההתקרבות לשפת הרציף תעשה‬
‫במטרה לעליה או ירידה מהרכבת ‪ ,‬כל זאת בעת עצירתה המוחלטת של הרכבת ולאחר‬
‫פתיחת הדלתות‪.‬‬
‫‪ - 3.4‬עליך למנוע ככל האפשר מנוסעים להידחף אל פתחי דלתות הרכבת עד לעצירתה המוחלטת‪.‬‬
‫‪ - 3.5‬עליך למנוע ככל שניתן שימוש באופניים‪ ,‬גלגליות וכיוצא באלה על הרציפים‪.‬‬
‫‪ .4‬הוראות בטיחות במהלך הנסיעה ברכבות נוסעים‪.‬‬
‫‪ - 4.1‬באחריות אנשי הביטחון ברכבת לוודא כי המעברים פנויים ממכשולים )תיקים‪ ,‬עגלות וכד'(‪.‬‬
‫‪ - 4.2‬יציאת נוסעים תהיה תמיד רק לכיוון צד הרציף‪.‬‬
‫‪ - 4.3‬במידה ויש צורך להוריד נוסעים בקטע )בין תחנות(‪ ,‬יש לוודא כי הנוסעים ירדו לכיוון הצד שבו אין מסילות‬
‫נוספות‪ ,‬כל זאת בתאום הפקח‪ ,‬נהג הרכבת ועפ"י הוראות פיקוד הרכבת‪.‬‬
‫‪ .5‬הוראות בטיחות במגרשי עריכה‪,‬מתחמים ומוסכי רכבות‪.‬‬
‫‪ - 5.1‬התנועה על גבי המסילות אסורה בהחלט‪.‬‬
‫‪ - 5.2‬הליכה לאורך המסילה מחויבת באשור ובתדריך מנהל המשמרת ‪ /‬מפקח בתפקיד‪ .‬תנועה לאורך המסילה‬
‫תתבצע מעבר לגדר הבטיחות‪ .‬בשטחים בהם אין גדר בטיחות‪ ,‬על מבצע המשימה לקבל הנחיות ברורות‬
‫לגבי מסלולי ההליכה המותרים‪.‬‬
‫‪ - 5.3‬ההליכה בקרבת המסילה ביום ובלילה תתבצע בעזרת ציוד מגן אישי הכולל בגדי עבודה מלאים‪ ,‬פנס‪,‬‬
‫מכשירי קשר‪ ,‬אפודה זוהרת‪.‬‬
‫‪ - 5.4‬במקרים של דליפת חומרים ממכלים‪ ,‬מצבורים‪ ,‬פיצוצי צנרת‪ ,‬עלולים להימצא חומרים מסוכנים‪ .‬במקרים‬
‫אלה בודד את השטח ודווח מיידית למנהל במקום‪.‬‬
‫עמוד ‪ 80‬מתוך ‪91‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫רכבת ישראל בע"מ‬
‫תאריך עדכון‪02/09/2012 :‬‬
‫פרק ט"ז ‪ -‬הוראות בטיחות לעבודות מפקחים במפגשי רכבת )תצפיתנים ( וסיירי‬
‫בטיחות במפגשי רכבת‪.‬‬
‫‪ .1‬כללי‪.‬‬
‫‪ 1.1‬מסירת מידע בדבר סיכונים‪.‬‬
‫בהתאם לתקנות ארגון הפיקוח על העבודה )מסירת מידע והדרכת עובדים( התשנ"ט – ‪ ,1999‬מחזיק במקום‬
‫עבודה המעסיק מפקחי מפגשים וסיירי בטיחות במפגשים למסור לעובדיו במקום עבודתם מידע עדכני בדבר‬
‫הסיכונים במקום‪ ,‬ובפרט בדבר הסיכונים הקיימים בתחנת העבודה שבה מועסק העובד וכן ימסור לו הוראות‬
‫עדכניות לשימוש‪ ,‬להפעלה ולתחזוקה בטוחה של ציוד‪ ,‬של חומר ושל תהליכי עבודה במקום‪.‬‬
‫‪ 1.2‬הדרכת עובדים‪.‬‬
‫א‪ .‬מחזיק במקום עבודה המעסיק מפקחי מפגשים וסיירי בטיחות במפגשים ‪ ,‬לקיים הדרכה בדבר מניעת‬
‫סיכונים והגנה מפניהם )להלן – הדרכה(‪ ,‬באמצעות ממונה בטיחות מטעם ר"י ויוודא שכל עובד הבין את‬
‫הסיכונים והוא בקיא דיו בנושאי ההדרכה‪ ,‬בהתאם לתפקידו ולסיכונים שלהם הוא חשוף‪ ,‬מחזיק במקום‬
‫עבודה יחזור ויקיים הדרכה כאמור בהתאם לצורכי העובדים ולפחות אחת לשנה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מחזיק במקום עבודה ינקוט אמצעים כדי לוודא שההדרכה שניתנה לעובדים הובנה על ידם כראוי וכי הם‬
‫פועלים על פיה‪.‬‬
‫‪ 1.3‬פנקס ההדרכה‬
‫הקבלן ‪ /‬החברה המועסקת במתחמי רכבת ישראל ינהל ‪ /‬תנהל פנקס הדרכה ובו ירשום את אלה‪:‬‬
‫)‪ (1‬שמות העובדים שהשתתפו בהדרכה‪.‬‬
‫)‪ (2‬מועדי מתן הדרכה‪.‬‬
‫)‪ (3‬סוג ההדרכה‪.‬‬
‫)‪ (4‬נושא ההדרכה‪.‬‬
‫)‪ (5‬שם המדריך‪.‬‬
‫)‪ (6‬כשירותו ותפקידו של המדריך‪.‬‬
‫הערה ‪ :‬מחזיק במקום עבודה יוודא ניהול תקין של פנקס ההדרכה‪.‬‬
‫עמוד ‪ 81‬מתוך ‪91‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫רכבת ישראל בע"מ‬
‫תאריך עדכון‪02/09/2012 :‬‬
‫‪ 1.4‬תמצית מידע בכתב‬
‫א‪ .‬הקבלן ‪ /‬החברה תמסור למפקח המפגש ולסייר הבטיחות במפגשים‪ ,‬לפני תחילת עבודתו‪ ,‬תמצית בכתב‬
‫של מידע בדבר סיכונים בעבודה שבה הוא מועסק‪ ,‬או הקיימים במקום העבודה או בכל מקום אחר שבו‬
‫עלול הוא להיחשף להם עקב ביצוע תפקידו‪.‬‬
‫ב‪ .‬תמצית בכתב‪ ,‬כאמור בסעיף )א(‪ ,‬תהיה בשפה העברית והערבית ובשפה נוספות המובנות לרוב העובדים‬
‫במקום העבודה‪ ,‬עפ"י הצורך והעניין‪ .‬המעביד ידאג שתוכנו של המסמך האמור יוסבר לעובד בשפה‬
‫המובנת לו‪ ,‬אם אינו שולט בשפות שבהן נמסרה התמצית‪.‬‬
‫ג‪ .‬נשתנו התפקיד או תחנת העבודה של העובד‪ ,‬ימסור לו הקבלן ‪ /‬חברה תמצית בכתב כאמור בסעיף )א(‬
‫לגבי התפקיד או תחנת העבודה החדשים‪.‬‬
‫‪ 1.5‬חובות מפקחי המפגשים ‪ /‬סיירי הבטיחות‪.‬‬
‫א‪ .‬מפקח מפגש ‪ /‬סייר בטיחות חייב –‬
‫)‪ (1‬להודיע למנהלו ‪ /‬מנהל משמרת במקום העבודה על סיכון במקום העבודה שנתגלתה לו תוך כדי‬
‫עבודתו ושלא היה ידוע מקודם‪.‬‬
‫)‪ (2‬להתייצב לכל הדרכה‪ ,‬שהזמינו אליה הממונה במקום העבודה או מי מטעמו‪ ,‬זולת אם הייתה סיבה‬
‫סבירה להעדרו‪.‬‬
‫)‪ (3‬מפקח מפגש ‪ /‬סייר בטיחות יחתמו על הצהרת בטיחות – פרק י"ז בנספח זה‪.‬‬
‫ב‪ .‬הממונה הישיר במקום עבודה יפרסם את חובות העובד המפורטות בסעיף )א( על לוח המודעות במקום‬
‫העבודה‪.‬‬
‫עמוד ‪ 82‬מתוך ‪91‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫רכבת ישראל בע"מ‬
‫תאריך עדכון‪02/09/2012 :‬‬
‫‪ .2‬כללי התנהגות וסיכונים למפקח מפגשים וסיירי בטיחות העובדים בקרבת ועל מסילות רכבת‪.‬‬
‫הממונה הישיר חייב להיות ער לכך כי לא כל עובדיו מודעים לסיכונים בעבודה בקרבת מסילות רכבת‪.‬‬
‫‪ - 2.1‬הממונה הישיר נדרש להזהיר את עובדיו שעליהם לנקוט באמצעי זהירות בעת שהם עובדים‪/‬חוצים מסילות‬
‫רכבת‪.‬‬
‫‪ - 2.1.1‬אסור ללכת בין פסי המסילה ‪.‬בלכתך לאורך המסילה יש ללכת בצד המסילה במרחק שלא יקטן מ‬
‫‪ 2.35‬מטר ממרכז המסילה או באמצע בין שני קווי המסילות‪.‬‬
‫‪ - 2.1.2‬שים לב לתנועת רכבות‪/‬קטרים ועבודות עיתוק במסילות‪ .‬בחציה של שתיים או יותר מסילות סמוכות‪ ,‬יש‬
‫לשים לב לאפשרות של תנועת נייד רכבתי בשני הכיוונים בו זמנית‪.‬‬
‫‪ - 2.1.3‬חצה את המסילה רק כאשר המסילה פנויה והראות טובה משני הצדדים‪.‬‬
‫‪ - 2.1.4‬בצאתך ממבנה הנמצא ע"י מסילה ‪,‬או בין מסילות ‪,‬וודא תחילה שאין תנועת נייד רכבתי על המסילה‪.‬‬
‫‪ - 2.1.5‬אסור לעבור במרוצה את המסילה לפני נייד רכבתי הנמצא בתנועה על המסילה‪.‬‬
‫‪ - 2.1.6‬אסור לעבור את המסילה מתחת לקרון רכבת עומד או כל נייד רכבתי‪.‬‬
‫‪ - 2.1.7‬אסור לעבור בין קרונות העומדים על המסילה ‪,‬אם המרחק ביניהם קטן מ ‪- 20‬מטר‪.‬‬
‫‪ - 2.1.8‬אסור לדרוך או להתיישב על פס מסילה‪.‬‬
‫‪ - 2.1.9‬אם" נלכדת "בין שתי רכבות הנמצאות בתנועה ‪,‬שכב על הקרקע בין המסילות עם הפנים למטה‪.‬‬
‫‪ - 2.1.10‬לתשומת לבך ‪:‬רוחב נייד רכבתי גדול מרוחב הפסים ‪,‬לפיכך בעת שנייד רכבתי נוסע ‪,‬יש לעמוד במרחק‬
‫בטחון של ‪ 2.35‬מ' לפחות מציר מסילה‪.‬‬
‫‪ - 2.1.11‬אסור בהחלט לעלות או לרדת ממדרגות קטרים ‪,‬קרוניות או קרונות תוך כדי נסיעה‪.‬‬
‫‪ - 2.1.12‬בכל מקום בו יש גשר הולכי רגל עילי \או מעבר הולכי רגל תת‪-‬קרקעי נדרש להשתמש‬
‫בהם לצורך מעבר‪.‬‬
‫‪ - 2.1.13‬המעבר בין רציפים דרך מסילות אסור!!!‬
‫‪ – 2.1.14‬בשום תנאי אסור למפקח המפגש לעמוד על הכביש ‪ /‬דרך במקום שבו יש תנועה של כלי רכב‪.‬‬
‫‪ – 2.1.15‬באחריות מפקח המפגש לוודא כי דרכי הגישה לעמדת העבודה‪ ,‬פנויים ונקיים ממכשולים‪.‬‬
‫‪ – 2.1.16‬דגשים לסיירי הבטיחות –‬
‫א‪ .‬אין לעמוד על הכביש‪.‬‬
‫ב‪ .‬נהג רכב המתקרב למפגש חייב להאט את מהירותו עד כדי אפשרות לעצור לפני המסילה‪.‬‬
‫ג‪ .‬אסור לרכב לעבור מפגש מהרגע שהרמזור והפעמון הופעלו עד שהמחסום נפתח בחזרה‪ ,‬באופן‬
‫מלא והפעמון והרמזור הפסיקו לפעול‪.‬‬
‫ד‪ .‬נהג רכב חייב להיכנס למפגש כאשר החלון הקרוב אליו פתוח ומקלט הרדיו כבוי‪.‬‬
‫ה‪ .‬חל איסור להעמיד‪ ,‬לעצור‪ ,‬להחנות רכב במרחק הקטן מ ‪ 20‬מטרים מהמסילה הקרובה‪.‬‬
‫‪ .3‬ציוד מגן אישי‪.‬‬
‫‪ – 3.1‬בגדי עבודה אחידים‪.‬‬
‫‪ – 3.2‬נעלי עבודה‪.‬‬
‫‪ – 3.3‬מעיל רוח ‪ /‬מעיל גשם‪.‬‬
‫‪ – 3.4‬אפוד זוהר‪.‬‬
‫עמוד ‪ 83‬מתוך ‪91‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫תאריך עדכון‪02/09/2012 :‬‬
‫רכבת ישראל בע"מ‬
‫פרק י"ז ‪ -‬הצהרת בטיחות קבלן‪/‬עובד‬
‫‪.1‬‬
‫הצהרת בטיחות של הקבלן‬
‫‪ - 1.1‬אני הח"מ המועסק ‪ /‬מעסיק עובדים במתחמי רכבת ישראל בע"מ בעבודות‬
‫________________________________________________ ‪ ,‬מצהיר בזה כי הובאו‬
‫לידיעתי הנחיות הבטיחות והגהות‪ ,‬הנהוגים ברכבת ישראל בע"מ ונהירים לי ולעובדי הסיכונים‬
‫האפשריים במתחמי הרכבת‪.‬‬
‫‪ - 1.2‬הריני מתחייב שאני ו ‪ /‬או עובדי נקפיד על קיום דרישות הבטיחות והגהות עפ"י כל דין‪ ,‬סדרי‬
‫העבודה והמשמעת ולנהוג בהתאם להוראות מנכ"ל רכבת ישראל בע"מ‪ ,‬או מי שהוסמך על‬
‫ידו‪.‬‬
‫‪ - 1.3‬אני נציג הקבלן‪/‬החברה המבצעת ______________________________ מצהיר בזאת‬
‫כי מסרתי לכל עובדי את הנחיות הבטיחות והגהות ברכבת ישראל בע"מ‪.‬‬
‫תאריך‬
‫‪_____________________ :‬‬
‫שם הקבלן‬
‫‪_____________________ :‬‬
‫מס' ת‪.‬ז‪.‬‬
‫‪_____________________ :‬‬
‫כתובת הקבלן‬
‫‪_____________________ :‬‬
‫טלפון הקבלן‬
‫‪_____________________ :‬‬
‫חתימה וחותמת הקבלן‬
‫‪_____________________ :‬‬
‫עמוד ‪ 84‬מתוך ‪91‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫תאריך עדכון‪02/09/2012 :‬‬
‫רכבת ישראל בע"מ‬
‫‪.2‬‬
‫הצהרת בטיחות של העובד‬
‫‪ - 2.1‬אני הח"מ המועסק בחברת ____________________‪ ,‬מצהיר בזה כי הובאו לידיעתי הנחיות‬
‫הבטיחות והגהות והנוגעות לעבודתי והנהוגים ברכבת ישראל בע"מ‪.‬‬
‫‪ - 2.2‬הנני מתחייב להקפיד על קיום דרישות הבטיחות והגהות עפ"י כל דין‪ ,‬סדרי העבודה והמשמעת‬
‫החלים על עובדי רכבת ישראל ולנהוג בהתאם להוראות מנכ"ל רכבת ישראל בע"מ‪ ,‬או מי‬
‫שהוסמך על ידו‪.‬‬
‫תאריך‬
‫‪_____________________ :‬‬
‫שם העובד‬
‫‪_____________________ :‬‬
‫מס' ת‪.‬ז‪.‬‬
‫‪_____________________ :‬‬
‫כתובת העובד‬
‫‪_____________________ :‬‬
‫טלפון העובד‬
‫‪_____________________ :‬‬
‫חתימת העובד‬
‫‪_____________________ :‬‬
‫עמוד ‪ 85‬מתוך ‪91‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫תאריך עדכון‪02/09/2012 :‬‬
‫רכבת ישראל בע"מ‬
‫פרק י"ח ‪ -‬סולם קנסות לעבירות בטיחותיות של קבלנים במתחמי רכבת ישראל‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫הקנסות המפורטים להלן‪ ,‬ייגבו מהקבלן על כל אי בצוע או בצוע לקוי ו‪/‬או חריגה מכל הוראה המתחייבת‬
‫מהוראות נספח בטיחות זה‪ ,‬וכולל כל הוראה ‪/‬תקנה המתחייבת ממנו ‪.‬‬
‫כל קנס הנקוב בטבלה‪ ,‬הינו לכל יום או חלק ממנו החל ממועד החריגה ועד לביטול החריגה על‪-‬ידי הקבלן ולכל‬
‫עבירה ולכל אתר בנפרד‪.‬‬
‫כל הסכומים הינם בש"ח‪ ,‬לא כולל מע"מ ומעודכנים לאפריל ‪ .2011‬סכומים אלו יעודכנו מעת לעת ע"י הרכבת‪.‬‬
‫אין באיזה מהוראות פרק זה‪ ,‬כדי לגרוע מכל הוראה אחרת בנספח הבטיחות‪ ,‬או כדי לגרוע או לצמצם איזה‬
‫מסמכויות המהנדס‪ ,‬בא כוחו‪ ,‬המפקח או ממונה הבטיחות‪.‬‬
‫הטלת קנסות בעקבות אי שימוש בציוד מגן אישי הינו עבור כל מקרה פרטי‪.‬‬
‫דרגת‬
‫החומרה‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫סכנה בטיחותית רגילה‬
‫חמור מסוכן‬
‫)עלול לגרום לתאונות(‪.‬‬
‫מסוכן מאוד‬
‫)עלולה להיגרם תאונה‬
‫לעובדים‪ ,‬בסבירות‬
‫גבוהה(‬
‫עלול להיגרם נזק‪/‬תאונה‬
‫לנייד רכבתי‪.‬‬
‫נוסעי רכבת עלולים‬
‫להיפגע‪.‬‬
‫מסוכן מאוד‬
‫המחייב הפסקת‬
‫עבודה מיידית‪.‬‬
‫אפיון העבירה‬
‫•‬
‫חוסר‪/‬אי‬
‫שימוש בציוד‬
‫מגן אישי‬
‫כגון‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫אי שימוש באטמי‪ /‬מגני‬
‫אוזניים בסביבה רועשת‪.‬‬
‫אי שימוש בנעלי בטיחות‪ • .‬עבירות בטיחות אישיות‬
‫חוזרות על עצמן‪.‬‬
‫אי שימוש בבגד זוהר‪.‬‬
‫• מנהל עבודה מזלזל‬
‫אי שימוש בקסדות מגן‪.‬‬
‫בהוראות בטיחות‪.‬‬
‫כל ציוד מגן אישי נדרש‬
‫• עבירה חוזרת‪.‬‬
‫לביצוע עבודה‪.‬‬
‫אי ציות להוראות ורשלנות‬
‫בעבודה‪.‬‬
‫הקנס‪₪ 300 :‬‬
‫הקנס‪₪ 600 :‬‬
‫• סיכון לתאונה חמורה‬
‫עקב אי‪-‬שימוש בציוד מגן‬
‫אישי מכל סוג שהוא‪.‬‬
‫• עבירה חוזרת‪.‬‬
‫הקנס‪₪ 1500 :‬‬
‫• ליקויים בפיגומים‪ ,‬או‬
‫• עבירות חוזרות ונשנות‬
‫במשטחי עבודה‪.‬‬
‫באותו אתר או באתרים‬
‫• חוסר מעקות ‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫חברה‬
‫אותה‬
‫של‬
‫אחרים‬
‫זהירות‬
‫• אי נקיטת אמצעי‬
‫• מקרים בהם‬
‫ליקויים‬
‫עובדים‬
‫נפילת‬
‫למניעת‬
‫‪.‬‬
‫בטיחותי‬
‫• חוסר שילוט‬
‫בטיחות‬
‫הוראות‬
‫יישום‬
‫אי‬
‫•‬
‫יופסק ביצוע‬
‫באמצעי‬
‫ציוד מגובה‪.‬‬
‫קודמות‪.‬‬
‫בטיחות באתר • שימוש מסוכן בכלי עבודה‪.‬‬
‫העבודה‪ ,‬בגין‬
‫העבודה וציוד • אי הקפדה על ציוד חשמלי • אי נקיטת אמצעי זהירות • פעולות המסכנות עובדים ליקויים‬
‫בזמן חפירת‬
‫אחרים באתר‬
‫ותפעולו‪.‬‬
‫בטיחותיים‬
‫עזר‬
‫מנהרות‪/‬תעלות‪.‬‬
‫)השלכת‪/‬הפלת חומרים‬
‫חמורים‪ ,‬כמפורט‬
‫כגון‪:‬‬
‫מגובה(‪.‬‬
‫• עבירה חוזרת‪.‬‬
‫בנספח בטיחות‬
‫זה ובין היתר‬
‫הקנס‪₪1500 :‬‬
‫הקנס‪₪ 900 :‬‬
‫הקנס‪₪ 450 :‬‬
‫בפרק ב' סעיף ‪.6‬‬
‫• תפעול ציוד בלתי זהיר‬
‫במנהרות‪.‬‬
‫• תפעול יחידות ציוד‬
‫• תפעול ציוד בלתי תקין‪.‬‬
‫הנדסי קרובות ללא‬
‫• עבירות חוזרות‪.‬‬
‫• אי הדרכת בטיחות‬
‫תאום‪.‬‬
‫למפעילי ציוד הנדסי‪.‬‬
‫• חציית מסילות פעילות‬
‫• תפעול ציוד בקרבת‬
‫עם רכב ללא אישור‪.‬‬
‫לקויים בתפעול • החלפת עובדים ללא‬
‫מסילה בלא נוכחות צופה‬
‫צ‪.‬מ‪.‬ה במתחמי‬
‫הדרכה בטיחותית‪.‬‬
‫• חדירת צ‪.‬מ‪.‬ה לגבריט‬
‫מסילה‪/‬משגיח מסילה‪.‬‬
‫הרכבת‬
‫בלא נוכחות משגיח‪.‬‬
‫• אי הצבת תמרורי תנועה‪.‬‬
‫• אי שימוש בציוד אמצעי‪/‬‬
‫• אי‪-‬ציות לתמרורי תנועה‪.‬‬
‫אביזרי בטיחות‬
‫קבוצתיים )גדר‪/‬שילוט(‪.‬‬
‫• עבירה חוזרת‪.‬‬
‫הקנס‪₪ 900 :‬‬
‫הקנס‪₪ 1,500 :‬‬
‫הקנס‪₪3750 :‬‬
‫עמוד ‪ 86‬מתוך ‪91‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫תאריך עדכון‪02/09/2012 :‬‬
‫רכבת ישראל בע"מ‬
‫המשך ‪ -‬סולם קנסות לעבירות בטיחותיות של קבלנים‬
‫במתחמי רכבת ישראל‬
‫דרגת‬
‫החומרה‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫סכנה בטיחותית רגילה‬
‫חמור מסוכן‬
‫)עלול לגרום לתאונות(‪.‬‬
‫מסוכן מאוד‬
‫)עלולה להיגרם תאונה‬
‫לעובדים‪ ,‬בסבירות‬
‫גבוהה(‬
‫עלול להיגרם נזק‪/‬תאונה‬
‫לנייד רכבתי‪.‬‬
‫נוסעי רכבת עלולים‬
‫להיפגע‪.‬‬
‫מסוכן מאוד מחייב‬
‫הפסקת עבודה‬
‫מיידית‪.‬‬
‫אפיון העבירה‬
‫• הנחת ציוד בקרבת‬
‫אי יישום‬
‫מסילה‪.‬‬
‫הנחיות נספח‬
‫• אי הצבת שלטים על‬
‫בטיחות‪ /‬רכבת‬
‫גדרות הפרדה‪.‬‬
‫ו‪/‬או תקנות‬
‫• אי הצבת גדר הפרדה‬
‫בטיחות‬
‫הקנס‪₪ 900 :‬‬
‫• העסקת עובדים ללא‬
‫הדרכת בטיחות‪.‬‬
‫• אי ציות להוראת‬
‫מנהל‪/‬מפקח‪/‬ממונה‪.‬‬
‫• יצירת זיהומים‬
‫התנהגות בלתי‬
‫סביבתיים‪.‬‬
‫בטיחותית‬
‫הקנס‪₪ 1,500 :‬‬
‫• עבירות בטיחות חוזרות‬
‫• עבירה בטיחות חוזרת‪.‬‬
‫• אי יישום אחר הוראות‬
‫• אי מילוי אחר הוראת‬
‫נספח הבטיחות‪.‬‬
‫נספח הבטיחות‪.‬‬
‫• עבודה ללא משגיח‪/‬צופה‬
‫• התחלת עבודה לפני‬
‫רכבתי ‪.‬‬
‫קבלת הדרכה‬
‫• אי הצבת גדרות הפרדה‬
‫בטיחותית‪.‬‬
‫או הצבתן שלא עפ"י‬
‫• אי הכנת השטח כנדרש‬
‫הנחיות‪.‬‬
‫בנספח הבטיחות‪.‬‬
‫• חציית מסילות פעילות‬
‫• עבירה חוזרת‬
‫ע"י עובדים‪.‬‬
‫הקנס‪₪ 3750 :‬‬
‫הקנס‪₪ 1,500 :‬‬
‫• אי יישום הנחיות‬
‫• סירוב להזדהות בפני‬
‫בטיחות מסיורים‬
‫מנהל‪/‬מפקח‪/‬ממונה‪.‬‬
‫קודמים‪.‬‬
‫• אלימות פיזית מילולית‪.‬‬
‫• זיהום סביבתי בהיקף‬
‫• התנהגות פרועה ובלתי‬
‫רחב‪.‬‬
‫הולמת‪.‬‬
‫• אי מסירת פרטים נכונים‬
‫• פגיעה חמורה באיכה"ס‪.‬‬
‫למנהל‪/‬מפקח‪ /‬ממונה‪.‬‬
‫)זיהום סביבתי כבד(‬
‫• עבירה חוזרת‬
‫הקנס‪₪ 3,000 :‬‬
‫הקנס‪₪ 6,000 :‬‬
‫המשך העמודה‬
‫מהעמוד הקודם‬
‫גובה הקנס לכל‬
‫עבירה בדרגת חומרה‬
‫‪ ,4‬עלול להגיע עד‬
‫לתקרה של ‪,₪ 7,000‬‬
‫על פי שקול דעתו של‬
‫ממונה הבטיחות‬
‫מטעם הרכבת על‬
‫העבודות‬
‫)בחוזה קבלני‪ ,‬חב'‬
‫הפקוח או בא כוח‬
‫המהנדס(‪.‬‬
‫הנ"ל‪ ,‬בנוסף להפסקת‬
‫עבודה מיידית‪.‬‬
‫עמוד ‪ 87‬מתוך ‪91‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫תאריך עדכון‪02/09/2012 :‬‬
‫רכבת ישראל בע"מ‬
‫פרק י"ט – צו בטיחות ‪3530‬‬
‫עמוד ‪ 88‬מתוך ‪91‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫רכבת ישראל בע"מ‬
‫תאריך עדכון‪02/09/2012 :‬‬
‫פרק כ ' – טופס לביצוע ביקורות בטיחות באתרי רכבת ישראל ‪.‬‬
‫)פרויקטי בניה ובניה הנדסית(‪.‬‬
‫‪ .1‬כללי ‪:‬‬
‫נספח א' לפרק זה‪ ,‬מהווה הנחיה מחייבת לביצוע ביקורות ‪ /‬סיורי בטיחות בקרב עובדים‬
‫המועסקים בעבודות בקרבת מסילות ברזל‪.‬‬
‫‪ .2‬מטרה ‪:‬‬
‫‪ – 2.1‬קביעת הנושאים אשר מחויבים בבדיקה בכל עת שמתבצעות עבודות בקרבת מסילות‬
‫ברזל‪.‬‬
‫‪ - 2.2‬קביעת מנגנון בקרה על ליקויי בטיחות‪ ,‬פעולות מניעה ‪ /‬הסרת מפגעים‪ ,‬לפני תחילת‬
‫העבודות‪ ,‬במהלכן ובסיומן‪.‬‬
‫‪ .3‬מסמכים ישימים ‪:‬‬
‫‪ – 3.1‬פקודת הבטיחות בעבודה ) נוסח חדש ( תש"ל ‪, 1970‬על פי כל התקנות הרלוונטיות‬
‫שמכוח פקודה זו ועל פי כל דין‪.‬‬
‫‪ – 3.2‬חוק ארגון הפיקוח על העבודה – התשי"ד ‪ 1954‬והתקנות שהותקנו מכוחו‪.‬‬
‫‪ – 3.3‬הוראות הפעלת הרכבת ישראל‪.‬‬
‫‪ – 3.4‬צו בטיחות ‪ – 3530‬משרד התמ"ת‪.‬‬
‫‪ – 3.5‬נספח הבטיחות של רכבת ישראל לעבודת קבלנים‪.‬‬
‫‪ – 3.6‬תוכנית הבטיחות והערכת הסיכונים המעודכנת מטעם מבצע העבודה‪.‬‬
‫‪ .4‬השיטה ‪:‬‬
‫‪ – 4.1‬פיקוח ומעקב אחר יישום דרישות הבטיחות באתרי העבודה ואכיפת הוראות הבטיחות על‬
‫העובדים המועסקים בקרבת מסילות רכבת יתבצעו באמצעות סיורים ‪ /‬ביקורות פתע‪.‬‬
‫‪ – 4.2‬הביקורת ‪ /‬סיור יתבצע על ידי ממונה הבטיחות מטעם הקבלן המבצע וע"י ממונה הבטיחות‬
‫מטעם חברת הניהול ‪ /‬פיקוח‪.‬‬
‫‪ – 4.3‬הביקורת ‪ /‬סיור יתבצע עפ"י נספח א' בפרק זה‪.‬‬
‫‪ – 4.4‬יש לשים לב כי בנספח רשומים נושאים המחייבים בדיקה בכל מקרה‪ .‬יש להוסיף נושאי בדיקה‬
‫על פי שלבי העבודה המבוצעים בקרבת המסילות‪.‬‬
‫‪ – 4.5‬היה ונמצאו ליקויים‪ ,‬ינחה עורך הביקורת ‪ /‬סיור על תיקון הליקויים ‪ /‬הסרת המפגעים וידווח‬
‫למנהלו ‪ /‬מעסיקו הישיר‪.‬‬
‫‪ – 4.6‬היה ונמצאו ליקויים המסכנים חיי אדם ו ‪ /‬או את תנועת הנייד הרכבתי‪ ,‬יפעל מיידית‬
‫להפסקת העבודה ו ‪ /‬או הסיכון וידווח למנהלו ‪ /‬מעסיקו הישיר‪.‬‬
‫‪ – 4.7‬סיורים ‪ /‬ביקורות פתע יתבצעו באתרי העבודה השונים ע"י בעלי התפקידים המפורטים מטה ‪:‬‬
‫‪ – 4.7.1‬ממונה על הבטיחות בעבודה מטעם מבצע העבודה לפחות פעם בשבוע‪ ,‬בכל מבצע‬
‫ובכל עת שחל שינוי מהותי בתכולת הביצוע‪ ,‬החלפת עובדים‪ ,‬שיטות ביצוע חדשות‪.‬‬
‫‪ – 4.7.2‬ממונה על הבטיחות בעבודה מטעם חברת הניהול ‪ /‬פיקוח לפחות פעם בשבוע ועפ"י‬
‫השיטה המוזכרת בסעיף ‪.4.7.1‬‬
‫‪ – 4.7.3‬מנהלי אגפים ‪ /‬מנהלי קווים‪ ,‬מעת לעת עפ"י שיקול דעתם‪.‬‬
‫‪ .5‬בסמכותו של ממונה הבטיחות הרכבתי ובהתייעצות עם מנהל אגף הפיקוח על הבטיחות‬
‫ברכבת ישראל‪ ,‬להורות על הגברת תדירות הסיורים ‪ /‬ביקורות באתרי העבודה‪.‬‬
‫עמוד ‪ 89‬מתוך ‪91‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫תאריך עדכון‪02/09/2012 :‬‬
‫רכבת ישראל בע"מ‬
‫נספח א'‬
‫לוגו החברה‬
‫) תאריך (‬
‫לכבוד ‪ /‬מנהל פרויקט‬
‫הנדון‪ :‬דו"ח ביקורת בטיחות בעבודה – אתרי רכבת ישראל‬
‫שם האתר ‪:‬‬
‫ק"מ רכבתי ‪:‬‬
‫ביקורת מתאריך ‪:‬‬
‫שם הקבלן המבצע ‪:‬‬
‫שם מנהל עבודה ‪:‬‬
‫שם ממונה בטיחות )מטעם המבצע ( ‪:‬‬
‫תפקיד המשתתף בסיור‬
‫שם‬
‫דוגמא ‪ :‬מנ"ע‬
‫הערות‪/‬הסמכה‬
‫ישראל ישראלי‬
‫ליקויים מביקור קודם מתאריך ‪. ________-‬‬
‫מס'‬
‫מהות הליקוי ומיקומו‬
‫הנחיות שהועברו לתיקון הליקוי‬
‫סטאטוס‬
‫הערות‬
‫עמוד ‪ 90‬מתוך ‪91‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫תאריך עדכון‪02/09/2012 :‬‬
‫רכבת ישראל בע"מ‬
‫נושאים המחייבים בדיקה ‪:‬‬
‫תקין‬
‫מס'‬
‫הנושא הנבדק‬
‫כן‬
‫לא‬
‫תאריך גמר‬
‫אחראי ביצוע‬
‫הערות‬
‫לביצוע‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫שילוט תקין באתר )כולל שילוט‬
‫אזהרה(‪ .‬שם מבצע הבנייה‪ ,‬שם‬
‫מנהל העבודה‪ ,‬מהות העבודה‬
‫המתבצעת‪.‬‬
‫ניהול ורישום פנקס כללי‪.‬‬
‫תאונות‪,‬מחלות מקצוע‪,‬‬
‫תסקירים‪,‬תעודות שונות‪,‬תוכנית‬
‫בטיחות וסקר סיכונים עדכני‪,‬‬
‫תרחישי חירום‪ ,‬הודעה על‬
‫פעולות בנייה ‪ -‬מינוי מנהל‬
‫עבודה‪.‬‬
‫הדרכת עובדים‪ -‬עובדים‬
‫חדשים‪,‬טכנולוגיה חדשה‪,‬‬
‫הדרכה לאחר אירוע בטיחותי‪,‬‬
‫שיפור תהליכי עבודה‪ .‬בדיקת‬
‫תיעוד ובדיקת תשאול עובדים‪.‬‬
‫גידור הפרדה ממסילות פעילות‪,‬‬
‫כולל שילוט מתאים‪.‬‬
‫תכנון בטיחותי כללי של אתר‬
‫הבנייה במידת הצורך‪.‬‬
‫התארגנות האתר לבטיחות –‬
‫סימון אמצעים )כיבוי אש וכד'(‪.‬‬
‫האם עבודות בקרבת‬
‫המסילה מתבצעות עפ " י‬
‫נספח הבטיחות הרכבתי ?‬
‫לבוש ונעליים‪.‬‬
‫בגדי עבודה מסודרים‪ ,‬נעלי‬
‫עבודה תקניות‪.‬‬
‫ציוד מגן אישי‪:‬‬
‫חליפה זוהרת‪ ,‬אטמי אוזניים‪,‬‬
‫כובע מגן‪.‬‬
‫כיסוי בורות פתוחים בקרבת‬
‫מסילות פעילות‪.‬‬
‫קבלת אישור בכתב לחפירות‬
‫בקרבת מסילה ע"י סמכות‬
‫מחלקת חשמל ותקשורת‪.‬‬
‫התקנת תאורה מתאימה לשם‬
‫ביצוע עבודה בשעות החשיכה‪.‬‬
‫פיגומים בקרבת המסילה ‪-‬‬
‫ביסוס‪,‬יציבות‪,‬עיגון למבנה‪,‬‬
‫תקינות‪ ,‬בדיקת תיעוד הבדיקות‬
‫של מנהל העבודה‪.‬‬
‫עמוד ‪ 91‬מתוך ‪91‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫תאריך עדכון‪02/09/2012 :‬‬
‫רכבת ישראל בע"מ‬
‫תקין‬
‫מס'‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫הנושא הנבדק‬
‫כן‬
‫לא‬
‫תאריך גמר‬
‫אחראי ביצוע‬
‫הערות‬
‫לביצוע‬
‫עגורנים‪,‬מכונות הרמה ‪ -‬האם‬
‫העבודה בקרבת מסילה‬
‫מתבצעת עפ"י הנחיות ממונה‬
‫הבטיחות ) תפיסת קטע‪ ,‬משגיח‬
‫מסילה‪ ,‬נוכחות ממונה בטיחות‬
‫הקבלן ועוד‪? ( ...‬‬
‫האם נוכח צופה מסילה מוסמך‬
‫מטעם הקבלן בעבודה בקרבת‬
‫מסילה עפ"י ההנחיות ?‬
‫האם קיימים דרכי התקשרות‬
‫למצבי חרום‪/‬תאונה בידי מנהל‬
‫העבודה ?‬
‫נוכחות מנהל העבודה באתר‬
‫העבודות‪.‬‬
‫המשך ליקויים מביקור נוכחי ‪:‬‬
‫מס'‬
‫מהות הליקוי ומיקומו‬
‫הנחיות לביצוע‬
‫תאריך יעד‬
‫אחראי ביצוע‬
‫לביצוע‬
‫הערות ‪:‬‬
‫שם ממונה הבטיחות ‪ /‬כותב הדו"ח‬

Similar documents