מיפוי קונפליקטים בקהילה האתיופית

‫מנהל הרווחה‪-‬‬
‫צוות עבודה קהילתית‬
‫מרכז גישור ודיאלוג בקהילה‪ -‬לוד‬
‫מיפוי קונפליקטים בקהילה האתיופית‪2009 -‬‬
‫רקע‬
‫מרכז גישור ודיאלוג בקהילה לוד‪ :‬מרכז הגישור והדיאלוג בקהילה נותן שירותי גישור לתושבי העיר לוד‬
‫משנת ‪ .2007‬המרכז פועל בחסות עיריית לוד במסגרת האגף לשירותים חברתיים‪ .‬המרכז מטפל במגוון רחב‬
‫של קונפליקטים וסכסוכים כגון‪ :‬סכסוכי שכנים‪ ,‬צרכנות‪ ,‬איכות סביבה‪ ,‬סכסוכים במשפחה ועוד‪ .‬המרכז‬
‫מטפל בפניות מהקהילה ומבית משפט לתביעות קטנות ברמלה‪ .‬קרוב ‪-‬ל ‪ 60%‬מהפניות המגיעות למרכז‬
‫נפתרות באמצעות הליך הגישור‪.‬‬
‫מרכז הגישור שם לעצמו למטרה לאפשר תהליך של שינוי חברתי באמצעות שיטת הגישור ויישוב‬
‫הסכסוכים בקהילה‪ ,‬ומתן שירות גישור לפניות מהקהילה‪.‬‬
‫במרכז הגישור פועלת תוכנית "גישורים" )מיסודו של מס"ד קליטה(‪ ,‬תוכנית גישורים הינה תוכנית ארצית‬
‫הפועלת במרכזי גישור בקהילה ברחבי הארץ‪ ,‬בדגש על ערים קולטות עלייה‪ .‬מטרת התוכנית לאפשר‬
‫וכח אדם להנגיש את מרכזי הגישור לאוכלוסיית העולים‪ .‬במסגרת תוכנית זו‬
‫באמצעות תקציב פעילות ‪-‬‬
‫החל תהליך עבודה עם הקהילה האתיופית בעיר במטרה לבנות תוכנית הטמעה של נושא הגישור‬
‫המותאמת לצורכי הקהילה האתיופית ‪ .‬העבודה נעשית בשיתוף מלא עם עו"ק ינשט איילין מאגף הרווחה‪,‬‬
‫קבוצת הפעילים מהקהילה אותה הוא מפעיל ומנהל מוקד הקליטה מולועלם טמייט‪.‬‬
‫תהליך המיפוי‪:‬‬
‫כחלק מתהליך העבודה עם העדה האתיופית בעיר לוד‪ ,‬ולצורך הכרה וסיווג של מחלוקות וסכסוכים בעדה‬
‫ערכנו מיפוי קונפליקטים בקרב הקהילה האתיופית‪.‬‬
‫‪ .1‬הנשאלים בקבוצה הראשונה הם תושבים בני הקהילה האתיופית בלוד )סך הכל ‪ 26‬שאלונים(‪:‬‬
‫בין הנשאלים היו ‪ 9‬נשים ו‪ 17 -‬גברים‪ .‬גיל הנשאלים נע בין ‪ 17‬ל‪ ,79‬וגילם הממוצע הוא ‪ .40‬הנשאלים‬
‫מתגוררים בארץ ‪ 18‬שנה בממוצע‪.‬‬
‫‪ .2‬הנשאלים בקבוצה השנייה הם נותני שרות בני הקהילה האתיופית המתגוררים רובם בעיר לוד )סך הכל ‪16‬‬
‫שאלונים( ועוסקים בשירותי החינוך‪ ,‬רווחה‪ ,‬קליטה‪ ,‬ייעוץ‪ ,‬בריאות‪ ,‬דת וקהילה‪.‬‬
‫אתגרים באיסוף הנתונים‪:‬‬
‫תהליך המיפוי נעשה בשיטה כמותית של ניתוח שאלונים‪ .‬תחילה חלוקת השאלונים ואיסוף המידע נעשה על‪-‬‬
‫ידי סטודנטים לעו"ס במרכז גישור‪ .‬הסטודנטים פנו למרכזים קהילתיים של העדה האתיופית ולשירותים‬
‫ציבוריים‪ .‬צורת עבודה זו הובילה לקשיים באיסוף הנתונים‪:‬‬
‫‪.1‬שפה‪ :‬השאלון בעברית אינו מותאם לבני הקהילה‪ ,‬ולא היה בידי הנשאלים למלא עצמאית את השאלונים‪.‬‬
‫‪ .2‬אמון‪ :‬הממפה לא היה מוכר‪ ,‬עקב כך התושבים שאותרו על ידנו עצמאית סירבו למלא את השאלון‪ ,‬ואף‬
‫חששו שמדובר בניסיון להחתים אותם על התחייבות או להתנכל להם‪.‬‬
‫עם הבנת הקושי והרצון להנגיש את ההליך בצורה הולמת יותר לקהילה‪ ,‬ביקשנו את עזרתם של הפעילים‬
‫בני הקהילה במרכז ובאמצעותם הועברו ומולאו השאלונים בצורה טובה יותר ונגישה‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫מנהל הרווחה‪-‬‬
‫צוות עבודה קהילתית‬
‫הנבדקות תושבי לוד מהקהילה‬
‫‬‫להלן תוצאות המיפוי כפי שעלו מנתוני השאלונים של שתי הקבוצות‬
‫האתיופית ונותני שירותים לקהילה‪:‬‬
‫א‪ .‬תוצאות המיפוי בנוגע לסוגי קונפליקטים נפוצים בקהילה‪:‬‬
‫במשפחה נבדקו מספר היבטים הנוגעים לנושא זה‪:‬‬
‫‬‫‪ .1‬סכסוכים‬
‫א‪ 33% .‬מהנשאלים ציינו כי תופעת האלימות במשפחה מתקיימת במידה גבוהה בקהילה‪ ,‬כאשר ‪52%‬‬
‫מהנשאלים ציינו כי הסכסוכים במשפחה מתקיימים במידה גבוהה בין בני הזוג ‪.‬‬
‫ב‪ 47% .‬מהנשאלים ציינו כי הרקע לסכסוכים בין בני הזוג הוא על רקע אי השוויון בין גברים לנשים‪.‬‬
‫מספר היבטים אפשריים לקיום התופעה‪:‬‬
‫קסן וקידר )‪ 1(2006‬מציינות במחקרם כי תופעות של אלימות במשפחה בחברה האתיופית הם פועל‬
‫יוצא של המעבר התרבותי‪ ,‬העלייה ארצה ערערה את המנגנונים החברתיים המסורתיים והשפיעה ישירות על‬
‫קשיי ההסתגלות לתרבות הישראלית‪ .‬לדוגמא‪:‬‬
‫‪.1‬מה שנחשב באתיופיה ‪-‬כ "מכות חינוכיות" והתקבל כחלק מהנורמות המקובלות בחברה‪ ,‬נתפס בארץ‬
‫כ"אלימות"‪ .‬בנוסף לכך הדור הצעיר כיום פחות סובלני‪ ,‬ולא מוכן לקבל סוג זה של סמכות הורית‪.‬‬
‫‪ .2‬פיזור גיאוגרפי‪ -‬המשפחה המורחבת התפצלה דבר שהוביל במקרים רבים לנתק משפחתי‪ .‬המציאות‬
‫החדשה ערערה את המבנה הקהילתי המסורתי ובין היתר הובילה לאיבוד כוחם של הקייסים והשמגלוץ‬
‫)מיישבי הסכסוכים המסורתיים(‪.‬‬
‫‪ .3‬פער בין דורי‪ -‬במעבר לארץ דור ההורים לא השתלב במקומות עבודה‪ ,‬ונתקל בקשיים כלכלים קשים‪ .‬נוסף‬
‫לכך‪ ,‬הילדים השתלבו במסגרות הלימודיות והתחברו תרבותית לחברה הישראלית בעוד ההורים נשארו‬
‫סגורים בתוך קהילתם‪ .‬מציאות זו יצרה פערים גדולים בין ההורים לילדיהם‪ ,‬והובילה לסיטואציה שבה‬
‫הילדים לא נתנו כבוד להוריהם כבעבר‪.‬‬
‫שפה בעקבות קשיי השפה איתם מתמודדים האבות נוצרת מערכת יחסים תלותית בין האב לילדיו‬
‫‬‫‪ .4‬קשיי‬
‫המשמשים עבורו כמתורגמנים וכמקשרים בינו לבין גורמים רשמיים חיצוניים‪.‬‬
‫הגבר הנשים הועצמו וזכו לעצמאות כלכלית בעוד הגברים הוזנחו ואבדו את מעמדם‬
‫‬‫‪ .5‬ערעור מעמדו של‬
‫ובעיקר את כבודם‪.‬‬
‫הן מנותני השירותים בקהילה‪ ,‬והן מהתושבים ניכר כי נושא הקונפליקטים במשפחה הינו נושא‬
‫מרכזי‪ .‬עם זאת חשוב לציין כי כרגע אין במרכז מענה לנושא‪ ,‬בכוונת המרכז לבחון יחד עם מוקד הקליטה‬
‫ושירותים נוספים רלוונטיים בעיר אלטרנטיבות מתאימות לטיפול בנושא בעתיד‪.‬‬
‫‪ .2‬סכסוכי שכנים‪:‬‬
‫א‪ 62% .‬מהנשאלים ציינו כי מתקיימים סכסוכי שכנים על רקע עדתי בהם מעורבים אנשים מהקהילה‪.‬‬
‫ב‪ 50% .‬מהנשאלים ציינו כי סכסוכי שכנים מתקיימים סביב נושא הניקיון והרעש‪.‬‬
‫ג‪ 44% .‬מהנשאלים ציינו כי מתקיימים סכסוכי שכנים על רקע התנהלות ועדי הבתים‪.‬‬
‫‪ 1‬קסן ל‪ .‬קידר ל‪ .(2006) .‬אלימות בין בני זוג בקרב משפחות יוצאות אתיופיה בישראל‪ .‬באר שבע‪ :‬אוניברסיטת בן‪ -‬גוריון בנגב‪2.‬‬
‫מנהל הרווחה‪-‬‬
‫צוות עבודה קהילתית‬
‫מספר היבטים אפשריים לקיום התופעה‪:‬‬
‫ניכר כי הגורם התרבותי דומיננטי באופן שבו נתפסים הסכסוכים בעיני חברי הקהילה‪ .1 :‬בחוויה של התושבים‬
‫רוב יוצאי אתיופיה נתפסים בצורה סטריאוטיפית כגון‪' :‬פרמיטיבים'‪' ,‬אינם שומרים על הניקיון'‪' ,‬לא מבינים‬
‫כלום'‪ .‬לכן בפועל לא תמיד מדובר בסכסוך שהסלים אלא בתחושות הניצול וחוסר האמון שיש ליוצאי אתיופיה‬
‫כלפי כלל הקהילה‪.‬‬
‫‪ .2‬הפער התרבותי בדרך כלל מהווה גורם מרכזי למתחים בין שכנים בעיקר מחוסר יכולת לתקשר ‪-‬‬
‫ה ‪ 90‬שאינם דוברי עברית‪.‬‬
‫מהשאלונים עולה כי יש מספר רב של עולים משנות ‪-‬‬
‫להלן סיפור מקרה שטופל במרכז הגישור בו מעורבים צדדים מהקהילה‪ ,‬בסיפור זה להמחיש את הפערים‬
‫התרבותיים לעיל‪.‬‬
‫סיפור מקרה‪ -‬גישור בקהילה‬
‫למרכז הגישור פנה יו"ר וועד בית בטענה ששלוש משפחות ממוצא אתיופי אינן משלמות וועד בית מזה שלוש‬
‫שנים‪ .‬בנוסף ילדי המשפחה‪ ,‬הבוגרים‪ ,‬מקיימים מסיבות היוצרות לכלוך ורעש באופן קבוע‪ .‬הפונה סיפר כי‬
‫לפנייה למרכז קדמו פניות למשטרה ולעירייה‪.‬‬
‫הגישור התקיים לאורך ארבע פגישות בליווי מתורגמן )נציגי המשפחות האתיופיות לא דוברי עברית(‪ .‬במהלך‬
‫הפגישות התברר כי המקור לסכסוך באירוע משפחתי‪ .‬בקרב משפחות הקהילה מקובל לקיים את השמחות‬
‫והאבל בחצר המשותפת‪ .‬כאשר הגיעה זמן חגיגת בת‪ -‬המצווה של אחת המשפחות‪ ,‬בקשו הדיירים את אישור‬
‫יו"ר הוועד לקיים את המסיבה והבישולים בחצר הבניין‪ .‬יו"ר הוועד סירב בתוקף בטענה כי קיום האירוע אינו‬
‫בטיחותי‪ ,‬מאחר ורצו להביא בלוני גז לבישול‪ .‬המשפחה שלא היה באפשרותה למצוא מקום חלופי לקיום‬
‫האירוע‪ ,‬נפגעה מאוד מחוסר ההסכמה של יו"ר וועד הבית‪ .‬המשפחות העידו כי סירוב יו"ר הוועד‪ ,‬ובעיקר דרך‬
‫התנהלותו באירוע שלוותה באמירות עדתיות קשות כגון‪" :‬תחזרו למקום שבאתם ממנו‪ "..‬הובילה אותם‬
‫לחוסר תשלום דמי הוועד‪.‬‬
‫חוסר השליטה בשפה העברית אצל הורי המשפחות הובילה לתקשורת לקויה בין שני הצדדים‪ .‬במשך שלושת‬
‫השנים האחרונות‪ ,‬השיח בין המשפחות לוועד בית סבב אך ורק סביב סוגית אי התשלום‪ .‬בתקופה זו המשפחות‬
‫יוצאות אתיופיה לא הרגישו צורך לקחת חלק בנעשה בבניין ולדאוג לניקיונו עקב תחושתם שהם לא מקבלים‬
‫זכויות בבניין‪ ,‬יו"ר הוועד מצידו צבר בתקופה זו כעסים ותסכולים רבים מכיוון ותלה את כל בעיות הבניין‬
‫בחוסר שת"פ מצד המשפחות‪.‬‬
‫על ידי מתרגם שפתי אפשר את המעבר מהתמקדות בסוגיית התשלום לתחושות שני‬
‫תהליך הגישור שלווה ‪-‬‬
‫הצדדים ובעיקר לפערים הבין‪ -‬תרבותיים שלא ניתן להם מקום‪ .‬לאחר שהצדדים הציפו את תחושותיהם‪,‬‬
‫ועיבדו את חוסר ההבנות ביניהם יכלו בסיום ההליך להגיע להסכמה אודות סידור התשלום‪.‬‬
‫מעורבות אישית בסכסוכים‪-‬‬
‫א‪ .‬התושבים נשאלו האם היו מעורבים בסכסוך עם בן הקהילה‪:‬‬
‫‪ 19%‬מהקהילה ציינו כי היו מעורבים בסכסוך מסוג זה‪.‬‬
‫ב‪ .‬התושבים נשאלו האם היו מעורבים בסכסוך עם מישהו לא בן הקהילה‪:‬‬
‫‪ 33%‬מהקהילה ציינו כי היו מעורבים בסכסוך מסוג זה‪ ,‬כמעט כפול משכיחות הסכסוכים בתוך העדה‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫מנהל הרווחה‪-‬‬
‫צוות עבודה קהילתית‬
‫‪ .3‬סכסוכי צרכנות‪:‬‬
‫א‪ 33% .‬מהנשאלים ציינו כי מתקיימים מתחים על רקע אי קבלת שירות הולם מנותני שירות‪.‬‬
‫ב‪ 39% .‬מהנשאלים ציינו כי חוו חוסר שביעות רצון ברכישת מוצרים דבר שעורר מתח מול בעלי העסקים‪,‬‬
‫כאשר ‪ 62%‬ציינו כי חוסר שביעות הרצון נגרם כתוצאה מהתחייבות ללא הבנה‪ ,‬כגון חתימה על חוזים ואישור‬
‫עסקאות‪.‬‬
‫מספר היבטים אפשריים לקיום התופעה‪:‬‬
‫על פי סבירסקי ויוסף )‪ 2(2005‬רוב המשפחות יוצאות אתיופיה שרויות במצב כלכלי קשה‪.‬‬
‫המצב הכלכלי וחוסר המודעות גורם למשפחות לקנות במקומות לא מוסדרים ואצל סוחרים פרטיים‬
‫שמתיימרים למכור מוצרי יד שניה ובמחירי סיטונאות‪ .‬הקנייה במקומות אלו מובילה למצבים של תשלום ללא‬
‫קבלת השירות‪/‬המוצר‪:‬‬
‫)‪ (1‬כבוד ואמון‪ -‬אנשים מהקהילה נותנים אמון מלא בנותני השירות מתוך תחושה שהוא נותן להם הנחה‪ ,‬ועל‬
‫כן הם אסירי תודה ולא יכולים לבוא בטענות‪.‬‬
‫)‪ (2‬חוסר מודעות לזכויותיהם וחובותיהם כצרכנים‪ :‬צ'קים חוזרים‪ -‬מוביל לצבירת חובות ופתיחת תיקים‬
‫בהוצאה לפועל‪ ,‬שימוש לא מושכל בצ'קים – לדוגמא‪ :‬לא כותבים ל'מוטב בלבד'‪.‬‬
‫)‪ (3‬בעלי עסקים המנצלים את העובדה שצרכנים מהקהילה לרוב ללא מודעות לזכויותיהם‪ ,‬וללא אמצעים‬
‫וכוחות במידה ונפגעו לתבוע את המגיע להם‪.‬‬
‫להלן סיפור מקרה שטופל במרכז הגישור בו מעורב צד מהקהילה‪ ,‬בסיפור זה להמחיש את ההיבטים‬
‫המוזכרים לעיל‪.‬‬
‫סיפור מקרה‪ :‬מרכז הגישור קיבל פנייה ממרכז שי"ל העירוני הנוגעת לתושב העיר מהקהילה האתיופית‪.‬‬
‫התושב שילם ב‪ 24 -‬צ'קים דחויים למרפאת שיניים בה טופל לשם טיפולים ובדיקות עתידיות‪ .‬לאחר שנפדו‬
‫שלושה תשלומים‪ ,‬נמסר לו על‪ -‬ידי פקידה במרפאה כי המרפאה נסגרה ועליו לבטל את הצ'קים‪ .‬לאחר ביטול‬
‫הצ'קים התברר כי הצ'קים כבר הועברו לספקים‪ ,‬וכעת הוא עומד בפני תביעות על "חילול צ'קים"‪ .‬חשוב לציין‬
‫כי המטופל לא התחיל כלל את תהליך טיפול השיניים‪ ,‬לפני ביטול הצ'קים ופדייתם‪.‬‬
‫מקרה הגישור מעיד על מקרים רבים בהם אנשים מהקהילה משתמשים בצ'קים ולא בכרטיסי אשראי‪ ,‬ללא‬
‫מודעות לחשיבות רישום "מוטב בלבד"‪ .‬סיטואציה זו משקפת תופעה רחבה של פגיעה וניצול עקב חוסר‬
‫מודעות בתחום הצרכנות בקרב חברי הקהילה‪.‬‬
‫‪ .4‬סכסוכי עבודה‪:‬‬
‫א‪ 31% .‬ציינו כי מתקיימים מתחים בין עובד ומעביד‪ ,‬כאשר ‪ 27%‬מהם ציינו כי מתחים אלה מתקיימים על‬
‫רקע אי מתן זכויות‪.‬‬
‫מספר היבטים אפשריים לקיום התופעה‪:‬‬
‫תחום העבודה העיקרי בו מועסקים חברי הקהילה הבוגרים הוא בתחום שירותי הניקיון והאבטחה‪.‬‬
‫במציאות הישראלית‪ ,‬בשירותים אלו בוחרים מעסיקים רבים לחסוך עלויות ולמקסם רווחים על חשבונם של‬
‫עובדיהם‪.‬‬
‫‪ 2‬סבירסקי ‪ ,‬ב ' ‪ ,‬יוסף ‪ ,‬ק ' ‪ (2005 ) .‬מצב התעסוקה בקרב ישראלים אתיופים ‪ .‬מידע על שוויןו וצדק חברתי בישראל ‪ .‬תל –‬
‫אביב ‪ :‬מרכז אדווה ‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫מנהל הרווחה‪-‬‬
‫צוות עבודה קהילתית‬
‫מרבית העובדים מהקהילה לא מודעים לזכויותיהם‪ ,‬ונדרשים מאוד למקום העבודה כך שלמרות התנאים בהם‬
‫עובדים הם בוחרים להישאר במקום העבודה ולא לפנות לארגוני עובדים וכדומה לבירור זכויותיהם‪.‬‬
‫ב‪ .‬מקורות סיוע בעיר‪ -‬מתוך שאלוני התושבים ונותני השירות‬
‫השאלה באה לבדוק כיצד הקהילה מבקשת סיוע בנושאים הקשורים לחיי היומיום כגון סיוע חומרי‪ ,‬השמה של‬
‫ילדים במסגרות ומצוקות יומיומיות המאפיינות את הקהילה‪.‬‬
‫מהשאלונים עולה כי הקהילה מעדיפה לפנות לגורמים בלתי פורמאליים כגון משפחה וחברים‪ ,‬ולמוסדות ציבור‬
‫מוסדיים כגון רווחה וביטוח לאומי‪.‬‬
‫‪ .1‬התמודדות עצמית‪:‬‬
‫ ‪ 65%‬ציינו כי הם נוהגים להתמודד בכוחות עצמם עם סכסוכים‪ ,‬מבלי לערב גורמים נוספים‪ .‬לדברי נציגים‬‫מהקהילה קיים בקרב התושבים מהקהילה חוסר אמון ברשויות‪ ,‬שנובע בעיקר מבעיות תקשורת שבסיסן‬
‫בהעדר כלים לנתינת שירות רגיש תרבות‪ .‬פערי השפה והתרבות מובילים לתסכול מקצועי אצל נותני השירות‬
‫ומשבר אמון בקרב מקבלי השרות המונע פנייה למוסדות‪.‬‬
‫‪ .2‬גורם בלתי פורמלי‪:‬‬
‫ ‪ 59%‬ציינו כי הם פונים למשפחה ולחברים במקרה של סכסוך‪.‬‬‫על פי שבתאי )‪ 3 (99‬אחד מהקודים התרבותיים שאפיינו את חיי הקהילה באתיופיה הוא ערך‬
‫הקולקטיביזם‪ -‬היחיד היה חלק בלתי נפרד ממשפחתו ומקהילתו הקרובה‪ .‬גם במקרים של סכסוכים אישיים‬
‫ותוך משפחתיים היו מערבים באופן ישיר את השמגלוץ )זקני העדה(‪ ,‬ללא פנייה לגורמי אכיפה וטיפול חוץ‬
‫קהילתיים‪" :‬הזקנים‪ ,‬חכמי העדה מילאו תפקידים מגוונים‪ ,‬בעיקר מתחום היחסים שבין אדם לחברו‪ -‬ענייני‬
‫אישות‪ ,‬חיכוכים במשפחה המורחבת‪ ,‬דיני נפשות וסכסוכי ממון‪ ,‬במידה רבה הם מילאו תפקידי דיינים‬
‫ופוסקים" ‪.‬‬
‫עם העלייה ארצה‪ ,‬המסגרת המורחבת של המשפחה אומנם התערערה‪ ,‬אך חיי הקהילה הקרובה נשארו‬
‫משמעותיים‪ .‬מתשובות הנשאלים עולה כי הקהילה בלוד משמשת כמקור ביטחון‪ ,‬ומאפשרת לחבריה להתחבר‬
‫ולחבר בין הקודים‪ ,‬המנהגים והחוקים המוכרים להם מארץ מוצאם ומתרבותם לבין אלה המצויים בארץ‬
‫ישראל‪ .‬הקהילה בלוד שומרת על חלק מהמנגנונים המסורתיים ביניהם‪ -‬ועד קהילה‪ ,‬יו"ר קהילה‪ ,‬מרכז רוחני‬
‫וכדומה‪.‬‬
‫‪ .3‬מוסדות ציבוריים‪ 52% :‬פונים למוסדות ציבוריים‪ -‬משרדי עירייה‪ ,‬לשכת רווחה וביטוח לאומי ‪ .‬פנייה‬
‫המתאפיינת בעיקר ברצון למיצוי זכויות‪.‬‬
‫דתית רב או קייס במקרה של סכסוך‪ .‬המעבר לארץ הוביל בעקבותיו‬
‫‬‫‪ .4‬סמכות דתית‪ 26% :‬פונים לסמכות‬
‫את התערערות מעמדה של המנהיגות המסורתית‪ .‬בארץ‪ ,‬נחלש מאוד מעמדם של הקייסים ובמיוחד של‬
‫השמגלוץ‪ .‬אע"פ הירידה במעמדם‪ ,‬בלוד מבוגרי הקהילה מעריכים ומכבדים את תפקידם ופונים אליהם‬
‫בנושאים אישיים משפחתיים וכדומה ואף בקונפליקטים קהילתיים‪.‬‬
‫‪ .5‬משטרה‪ 24% :‬פונים למשטרה במקרה של סכסוך‪ .‬הפנייה למשטרה לרוב היא מוצא אחרון ולכן מדובר כבר‬
‫בשלב ההסלמה של הסכסוך‪.‬המשטרה נתפסת כגורם מאיים‪ ,‬מסתמן כי לחברי הקהילה אין אמון בשוטרים‪,‬‬
‫‪3‬‬
‫שבתאי ‪ ,‬מ ' ‪" (1999) .‬הכי אחי " ‪ ,‬מסע הזהות של חיילים עולים מאתיופיה ‪ .‬תל – אביב צריקובר ‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫מנהל הרווחה‪-‬‬
‫צוות עבודה קהילתית‬
‫מעבר לכך והם תופסים את השוטרים כמאיימים וחוששים לבוא במגע עימם‪ .‬לכן התחושה שלהם שפנייה‬
‫למשטרה תוביל להסלמה ולא לפתרון‪.‬‬
‫‪ .6‬שירות ייעוץ לאזרח‪ 9% :‬פונים לשירות יעוץ לאזרח במקרה של סכסוך‪.‬‬
‫אין מספיק מודעות לשירות בקרב חברי הקהילה‪ ,‬חברי הקהילה יזמו פנייה רק במידה ויופנו לשם על ידי‬
‫המוסדות הציבוריים כגון הרווחה‪.‬‬
‫‪ .7‬בית משפט‪ 7% :‬פונים למוסדות המשפט במקרה של סכסוך‪.‬‬
‫חברי הקהילה כמעט ולא מגיעים לבית המשפט מיוזמתם‪ ,‬אין מודעות לזכויות וקיים קושי בנגישות למערכת‬
‫המשפטית‪ .‬בנוסף מדובר בהליך המצריך הוצאות מרובות והתמצאות בשפה ובתפקוד המערכת‪.‬‬
‫‪ .8‬ארגוני עובדים‪ 7% :‬פונים לארגוני עובדים‪ -‬הסתדרות‪ /‬ויצ"ו ‪ /‬נעמ"ת במקרה של סכסוך‪.‬‬
‫בנוסף לחוסר המודעות כלפי זכויות העובדים ולגבי ארגוני העובדים‪ ,‬מרבית מחברי הקהילה המבוגרים עובדים‬
‫במערכות תעסוקה שלא שייכות רשמית לארגוני העובדים‪ .‬בנוסף במציאות הכלכלית הקשה‪ ,‬אין לעובדים את‬
‫הפריווילגיה לדרוש את זכויותיהם‪ ,‬והם ישמרו כמעט בכל מחיר על מקום העבודה הקיים‪.‬‬
‫סיכו ם פניו ת ב ז מן סכ סו ך‬
‫‪70%‬‬
‫‪60%‬‬
‫‪62%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪43%‬‬
‫‪42%‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪24%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪12%‬‬
‫‪0%‬‬
‫ה תמו ד דו ת‬
‫ע צמי ת‬
‫מ שט ר ה‬
‫בי ת מ ש פט‬
‫מו ס דו ת‬
‫שי"ל‬
‫צי בו ריי ם‬
‫‪4%‬‬
‫א רגו ני עו ב די ם‬
‫מ שפחה‬
‫סמכו ת ד תי ת‬
‫ו ח ב רי ם‬
‫ג‪ .‬תנאים להנגשת מרכז הגישור בקהילה‪ -‬התאמה תרבותית‪.‬‬
‫)א( השאלון לתושבים בדק כיצד מרכז הגישור יוכל לתת מענה הולם לבני הקהילה בפתרון סכסוכים‪.‬‬
‫השיקולים בבחירת הליך גישור במרכז הם‪:‬‬
‫‪ .1‬חשיפת מרכז הגישור‪ 62% -:‬מהנשאלים היו מעוניינים להגיע למרכז גישור במידה והיו מקבלים המלצות‬
‫מבני הקהילה‪.‬‬
‫ ‪ 54%‬מהנשאלים היו מעוניינים להגיע למרכז גישור במידה והיו מקבלים המלצות מגורמים פורמאליים‪.‬‬‫הנתונים מדגישים את מרכזיותו של מרכיב האמון בקרב הקהילה האתיופית‪ ,‬ואת חשיבות הפניית‬
‫על ידי גורם מוכר שיש בו אמון‪.‬‬
‫הקהילה למרכז הגישור ‪-‬‬
‫‪ .2‬עלויות‪ 62% -:‬מהנשאלים היו מעוניינים להגיע למרכז גישור בגלל מחירו הזול )עד ‪.( ₪ 50‬‬
‫ ‪ 38%‬מהנשאלים היו מעוניינים להגיע למרכז גישור במידה והשירות היה ניתן בחינם‪.‬‬‫‪ .3‬סודיות וחיסיון‪ 62% -:‬מהנשאלים היו מעוניינים להגיע למרכז גישור במידה וההליך נעשה בסודיות ‪.‬‬
‫ניכר כי החיסיון הוא מרכיב חשוב בשיקול הפנייה למרכז‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫מנהל הרווחה‪-‬‬
‫צוות עבודה קהילתית‬
‫‪ .4‬מיקום‪ 50% -:‬מהנשאלים היו מעוניינים להגיע למרכז הגישור במידה ויהיה קרוב למקום מגוריהם‪.‬‬
‫‪ .5‬זהות המגשרים‪ 54% - :‬מהנשאלים ציינו כי זהות המגשרים לא משמעותית בהחלטה האם להגיע למרכז‬
‫הגישור‪.‬‬
‫ ‪ 42%‬מהנשאלים ציינו כי היו מעוניינים להגיע למרכז גישור במידה והמגשרים היו בני הקהילה‪.‬‬‫)ב( נותני השרות נשאלו בנוגע להנגשת השירות לקהילה האתיופית‪-‬‬
‫מהנשאלים עלו אתגרים שונים המשותפים לקהילה‪ ,‬הקשורים ברובם למאפיין התרבותי‪.‬‬
‫מרבית נותני השרות הדגישו את המעבר מתרבות אחת לשנייה ואת השינוי הכולל החל בעקבותיו כאירוע מרכזי‬
‫בקהילה‪.‬‬
‫האתגרים הצפויים הם‪-‬‬
‫ אכזבה ואי אמון של הקהילה במוסדות נותני השרות‪ .‬חוסר האמון יוצר סגירות‪ ,‬חשדנות‪ ,‬כעס וציפיות נמוכות‬‫מצד בני הקהילה‪.‬‬
‫ אי קבלת הסמכות הקהילתית בקרב הדור הצעיר בעקבות המשבר הפנים‪ -‬עדתי והמשפחתי‪.‬‬‫ חוסר הכרות תרבותית של נותני השירות עם הקהילה האתיופית‪ .‬חוסר ההכרות מוביל לפירוש מוטעה של‬‫התנהגות הפונים ולמתן שירות לא רגיש כגון חוסר התחשבות בגיל ומין נותני השרות ואי שימוש במתורגמנים‪.‬‬
‫)ד(‪ .‬באיזה אופן יכול המרכז לתת מענה לצורכי הקהילה‪-‬‬
‫במטרה לבחון כיצד נוכל להתאים תרבותית את המרכז‪ ,‬ביקשנו מנותני השירות לציין מהם הדברים החשובים‬
‫במתן שירות לקהילה‪-‬‬
‫‪ .1‬רגישות תרבותית‪:‬‬
‫ התאמת פעילות המרכז למאפיינים התרבותיים הייחודים לקהילה האתיופית‪ ,‬והבנת המפתח בשירות רגיש‬‫תרבות בכדי לפעול באופן יעיל ומשמעותי‪.‬‬
‫ גיוס והכשרת מגשרים מהקהילה האתיופית‪ ,‬דוברי עברית ואמהרית‪.‬‬‫ שילוב נציגי השמגלוץ )זקני העדה( בצוות המרכז על מנת לאפר לקהילה פתרון מסורתי בהתאם לרצונם‪.‬‬‫ מתן כלים למגשרים הפועלים במרכז בתחום ההתאמה תרבותית‪ .‬ביניהם הרחבת הידע והכלים בנושא‬‫מאפיינים תרבותיים ייחודים לקהילה כגון משמעות שפת הגוף‪ ,‬כבוד‪ ,‬שימוש במתורגמן והליך השמגלנה‪.‬‬
‫‪ .2‬שירות מקצועי‪:‬‬
‫ השירות במרכז גישור יינתן על ידי אנשי מקצוע‪ .‬המגשרים יהיו מקצועיים בעלי הכשרה מתאימה‪.‬‬‫ מרכז הגישור יסייע בהכוונת ותיווך פונים עם בעיות נוספות לשירותים מתאימים הקיימים בקהילה‪.‬‬‫ תהליך הגישור יהיה ברור ומסודר‪ ,‬יינתן הסבר מפורט מראש על התהליך ודרכי הפעולה וייערך תיאום ציפיות‬‫לגבי התהליך ולאורך שלביו‪.‬‬
‫ חשוב בתהליך העבודה עם הקהילה לשלב הכשרות שיעניקו כלים להתמודדות וניהול מצבי קונפליקט בו הם‬‫מעורבים‪ -‬תהליך טרנספורמטיבי מעצים‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫מנהל הרווחה‪-‬‬
‫צוות עבודה קהילתית‬
‫מסקנות וצעדים להמשך‪:‬‬
‫‪ .1‬סיטואציות רבות שהוזכרו בשאלונים ואחרות שהגיעו למרכז הגישור‪ ,‬מייצגות בעיות רחבות הנפוצה‬
‫בקהילה‪ .‬מרכז הגישור רואה חשיבות מרכזית בחיזוק ובניית השותפות עם ארגונים ושירותים‬
‫בקהילה המעניקים שירות לכלל התושבים ולקהילה האתיופית בפרט‪.‬‬
‫‪ .2‬על מנת להגביר את מודעות קהילת יוצאי אתיופיה ולהגדיל את מספר הפניות מהקהילה‪ ,‬עולה‬
‫חשיבות גדולה להטמעת נושא הגישור ופעילות מרכז הגישור בקרב המוסדות הציבוריים )כגון‬
‫הרווחה(‪ .‬מהנתונים עלה כי חברי הקהילה יגיעו למרכז הגישור רק במידה ויופנו לשם על ידי גורמים‬
‫ממסדיים הקרובים אליהם‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫נקודת המפגש הבין‪ -‬תרבותית טעונה בקונפליקטים רבים‪ .‬אי לכך עולה חשיבות ההתמקצעות‬
‫בתחום הגישורים הבין‪ -‬תרבותיים כתחום ייחודי במרכז‪ .‬העבודה בסיטואציות אלו צריכה להיות‬
‫המישורים עבודה פנימית בתוך הקהילה האתיופית הכוללת פיתוח מנהיגות והטמעת השפה‬
‫‬‫בשני‬
‫הגישורית‪ ,‬ובנוסף עבודה בקרב הקהילה הקולטת הכוללת נתינת כלים לתקשורת בין‪ -‬תרבותית‬
‫ולהבנת הקודים התרבותיים‪.‬‬
‫צעדים להמשך‪:‬‬
‫‪ .1‬הקמת שולחן עגול לנותני שירותים לקהילה האתיופית‪ ,‬למטרת איגום ידע על הקהילה ולשיתוף‬
‫פעולה בסוגיות משותפות לארגונים‪.‬‬
‫‪ .2‬הרחבת פעילויות חשיפת והטמעת הגישור במוסדות הציבוריים העירוניים‪ ,‬תוך דגש על מנהל‬
‫הרווחה‪.‬‬
‫‪ .3‬גיוס והכשרת 'מנהיגות מגשרת' מקרב קהילת יוצאי אתיופיה בלוד‪.‬‬
‫‪ .4‬תרגום פרסום וטפסים לשפה האמהרית על מנת להגביר את חשיפת והטמעת נושא הגישור בקהילה‬
‫ולאפשר את הנגשת פעילות מרכז הגישור לחברי הקהילה‪.‬‬
‫‪ .5‬הכשרת המגשרים והפעילים במרכז לשירות רב‪ -‬תרבותי ולהכרת מאפייני קהילת יוצאי אתיופיה‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫מנהל הרווחה‪-‬‬
‫צוות עבודה קהילתית‬
‫נספח ‪ -1‬שאלון לתושבים‬
‫מיפוי קונפליקטים קהילתיים‪ -‬שאלון לתושבים‬
‫שלום וברכה‪,‬‬
‫כתושב העיר ובן העדה האתיופית ‪ ,‬אנו מעוניינים ללמוד מניסיונך והתמודדותך האישית עם קונפליקטים בקהילתך‪.‬‬
‫השאלון שלפניך מיועד לסייע בהכרה וסיווג של מחלוקות וסכסוכים בעדה‪ ,‬לצורך בנית תוכנית גישור‬
‫בקהילה‪ .‬שתיתן מענה הולם לצרכי הקהילה ותושבי העיר‪.‬‬
‫פרטים אישים‪-‬‬
‫‪ .1‬גיל‪ .2 _________:‬מין‪ :‬זכר ‪ /‬נקבה ‪ .3‬שנת עליה‪ . 4 _________:‬שכונת מגורים‪___________ :‬‬
‫‪ .5‬ידיעת שפה‪ :‬עברית‪ -‬קריאה‪ :‬א‪ .‬שליטה חלקית ב‪ .‬שליטה טובה ג‪ .‬שליטה טובה מאוד‬
‫אמהרית‪-‬‬
‫כתיבה‪ :‬א‪ .‬שליטה חלקית ב‪ .‬שליטה טובה ג‪ .‬שליטה טובה מאוד‬
‫קריאה‪ :‬א‪ .‬שליטה חלקית ב‪ .‬שליטה טובה ג‪ .‬שליטה טובה מאוד‬
‫כתיבה‪ :‬א‪ .‬שליטה חלקית ב‪ .‬שליטה טובה ג‪ .‬שליטה טובה מאוד‬
‫א‪ .‬לפניך רשימת קונפליקטים סביב נושאים שונים‪ .‬אנא דרג‪/‬י את שכיחותם בקהילה ע"פ הדירוג הבא‪:‬‬
‫‪ -1‬לא מתקיים‬
‫‪ -2‬לעיתים רחוקות‬
‫‪ -3‬לפעמים‬
‫‪ -4‬לעיתים קרובות‬
‫נושא הקונפליקט‬
‫‪ .1‬סכסוכי שכנים‬
‫‪ .2‬סכסוכים במשפחה‬
‫‪ .3‬סכסוכי צרכנות‬
‫‪ .4‬יחסי עבודה‬
‫פירוט‬
‫ניקיון ורעש‬
‫בנייה לא חוקית‬
‫אחזקת בעלי חיים‬
‫ועדי בתים‬
‫רקע עדתי‬
‫אחר )פרט(‬
‫בין בני זוג‬
‫אלימות במשפחה‬
‫פער בין דורי‪ /‬מנטאלי‬
‫בין הורים לילדים‬
‫חוסר שוויון בין נשים‬
‫לגברים‬
‫אחר )פרט(‬
‫אי מתן שירותים לאחר‬
‫תשלום‬
‫קניית מוצרים פגומים‬
‫התחייבות ללא הבנה‬
‫מלאה )פערי שפה(‬
‫אחר )פרט(‬
‫עובד‪ -‬מעביד‬
‫זכויות עובד‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪/‬‬
‫‪/‬‬
‫‪/‬‬
‫‪/‬‬
‫‪/‬‬
‫דירוג‬
‫‪3 / 2‬‬
‫‪3 / 2‬‬
‫‪3 / 2‬‬
‫‪3 / 2‬‬
‫‪3 / 2‬‬
‫הערות‬
‫‪/‬‬
‫‪/‬‬
‫‪/‬‬
‫‪/‬‬
‫‪/‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4 / 3 / 2 / 1‬‬
‫‪4 / 3 / 2 / 1‬‬
‫‪4 / 3 / 2 / 1‬‬
‫‪4 / 3 / 2 / 1‬‬
‫‪4 / 3 / 2 / 1‬‬
‫‪4 / 3 / 2 / 1‬‬
‫‪4 / 3 / 2 / 1‬‬
‫‪4 / 3 / 2 / 1‬‬
‫‪4 / 3 / 2 / 1‬‬
‫‪ .5‬האם היית מעורב בסכסוך עם בן העדה? כן ‪ /‬לא‬
‫תיאור המקרה‪____________________________________________________________________ :‬‬
‫________________________________________ ________________________________________‬
‫‪9‬‬
‫מנהל הרווחה‪-‬‬
‫צוות עבודה קהילתית‬
‫‪ .6‬האם היית מעורב בסכסוך עם מישהו לא מהעדה? כן ‪/‬לא‬
‫תיאור המקרה‪____________________________________________________________________ :‬‬
‫________________________________________________________________________________‬
‫ב‪ .‬באיזה אופן טיפלת במחלוקות‪/‬בסכסוכים שהיו לך?‬
‫‪ .1‬התמודדות עצמית‪:‬‬
‫‪ .1‬תמיד ‪ .2‬בדרך כלל ‪ .3‬לפעמים ‪ .4‬אף פעם‬
‫‪ .2‬פניה למשטרה‪:‬‬
‫‪ .1‬תמיד ‪ .2‬בדרך כלל ‪ .3‬לפעמים ‪ .4‬אף פעם‬
‫‪ .3‬פניה לבית משפט‪:‬‬
‫‪ .1‬תמיד ‪ .2‬בדרך כלל ‪ .3‬לפעמים ‪ .4‬אף פעם‬
‫‪ .4‬פנייה למוסדות ציבוריים‪) :‬רשות מקומית‪ ,‬ביטוח לאומי‪ ,‬רווחה(‬
‫‪ .1‬תמיד ‪ .2‬בדרך כלל ‪ .3‬לפעמים ‪ .4‬אף פעם‬
‫‪ .5‬פנייה לשירות יעוץ לאזרח‪:‬‬
‫‪ .1‬תמיד ‪ .2‬בדרך כלל ‪ .3‬לפעמים ‪ .4‬אף פעם‬
‫‪ .6‬פנייה לארגוני עובדים‪) :‬הסתדרות‪ ,‬ויצ"ו‪ ,‬נעמת(‬
‫‪ .1‬תמיד ‪ .2‬בדרך כלל ‪ .3‬לפעמים ‪ .4‬אף פעם‬
‫‪ .7‬פנייה לגורם בלתי פורמלי‪) :‬משפחה‪ ,‬חבר(‬
‫‪ . 1‬תמיד ‪ .2‬בדרך כלל ‪ .3‬לפעמים ‪ .4‬אף פעם‬
‫‪ .8‬פנייה לסמכות דתית‪) :‬רב‪ ,‬קייס(‬
‫‪ .1‬תמיד ‪ .2‬בדרך כלל ‪ .3‬לפעמים ‪ .4‬אף פעם‬
‫‪ .9‬אחר‪ :‬פרט _____________________________________________________________‬
‫ג‪ .‬אילו תנאים צריכים להתקיים כדי שתבחר בגישור מבין כל האפשרויות שציינת?‬
‫א‪ .‬חשוב ב‪ .‬לא משמעותי‬
‫א‪.‬הגישור יהיה זול )עד ‪(₪ 50‬‬
‫‪ .1‬מחיר‪:‬‬
‫ב‪ .‬הגישור יהיה בחינם‬
‫‪ .2‬מקום הגישור יהיה קרוב למקום מגוריי‬
‫‪ .3‬הגישור יהיה בסודיות מלאה‬
‫‪ .4‬אקבל המלצות טובות מאנשים בעדה‬
‫‪ .5‬אופנה על ידי גורמים פורמליים‬
‫‪ .6‬מגשרים‪ :‬אעדיף שהמגשרים יהיו‪-‬‬
‫א‪ .‬חשוב ב‪ .‬לא משמעותי‬
‫א‪ .‬חשוב ב‪ .‬לא משמעותי‬
‫א‪ .‬חשוב ב‪ .‬לא משמעותי‬
‫א‪ .‬חשוב ב‪ .‬לא משמעותי‬
‫א‪ .‬חשוב‬
‫ב‪ .‬לא משמעותי‬
‫א‪ .‬מהעדה תושבי לוד‬
‫ב‪ .‬מהעדה לא תשובי לוד‬
‫ג‪ .‬לא יהיו מהעדה‬
‫תודה רבה על שיתוף הפעולה!‬
‫‪10‬‬
‫מנהל הרווחה‪-‬‬
‫צוות עבודה קהילתית‬
‫נספח ‪ -2‬שאלון לנותני שירות‬
‫מיפוי קונפליקטים קהילתיים‪ -‬שאלון לנותני שירות‬
‫שם‪_______________________ :‬‬
‫תפקיד וותק‪_________________:‬‬
‫מקום השירות‪_______________:‬‬
‫לפניך שאלון בנושא קונפליקטים בקהילה‪ .‬מטרת השאלון היא לסייע בהכרה ומיפוי מוקדי קונפליקטים‬
‫בעדה האתיופית לצורך בניית תוכנית גישור בקהילה‪.‬‬
‫נודה אם תמלא‪/‬י את השאלון על סמך ניסיונך‪ ,‬היכרותך עם העדה והתמודדותך עם קונפליקטים‬
‫בקהילה במסגרת עבודתך‪.‬‬
‫א‪ .‬לפניך רשימת קונפליקטים סביב נושאים שונים‪ .‬אנא דרג‪/‬י את שכיחותם בקהילה ע"פ הדירוג הבא‪:‬‬
‫‪ .1‬לא מתקיים‬
‫‪ .2‬לעיתים רחוקות‬
‫‪ .3‬לפעמים‬
‫‪ .4‬לעיתים קרובות‬
‫נושא הקונפליקט‬
‫‪ .1‬סכסוכי שכנים‬
‫‪ .2‬סכסוכים במשפחה‬
‫‪ .3‬סכסוכי צרכנות‬
‫‪ .4‬יחסי עבודה‬
‫פירוט‬
‫ניקיון ורעש‬
‫בנייה לא חוקית‬
‫אחזקת בעלי חיים‬
‫ועדי בתים‬
‫רקע עדתי‬
‫אחר )פרט(‬
‫בין בני זוג‬
‫אלימות במשפחה‬
‫פער בין דורי‪ /‬מנטאלי‬
‫בין הורים לילדים‬
‫חוסר שוויון בין נשים‬
‫לגברים‬
‫אחר )פרט(‬
‫אי מתן שירותים‬
‫לאחר תשלום‬
‫קניית מוצרים פגומים‬
‫התחייבות ללא הבנה‬
‫מלאה )פערי שפה(‬
‫אחר )פרט(‬
‫עובד‪ -‬מעביד‬
‫זכויות עובד‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪/‬‬
‫‪/‬‬
‫‪/‬‬
‫‪/‬‬
‫‪/‬‬
‫דירוג‬
‫‪3 / 2‬‬
‫‪3 / 2‬‬
‫‪3 / 2‬‬
‫‪3 / 2‬‬
‫‪3 / 2‬‬
‫הערות‬
‫‪/‬‬
‫‪/‬‬
‫‪/‬‬
‫‪/‬‬
‫‪/‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4 / 3 / 2 / 1‬‬
‫‪4 / 3 / 2 / 1‬‬
‫‪4 / 3 / 2 / 1‬‬
‫‪4 / 3 / 2 / 1‬‬
‫‪4 / 3 / 2 / 1‬‬
‫‪4 / 3 / 2 / 1‬‬
‫‪4 / 3 / 2 / 1‬‬
‫‪4 / 3 / 2 / 1‬‬
‫‪4 / 3 / 2 / 1‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫מנהל הרווחה‪-‬‬
‫צוות עבודה קהילתית‬
‫באיזה אופן מטופלים הסכסוכים בעדה‪:‬‬
‫‪ .1‬התמודדות עצמית‪:‬‬
‫‪ .1‬תמיד ‪ .2‬בדרך כלל ‪ .3‬לפעמים ‪ .4‬אף פעם‬
‫‪ .2‬פניה למשטרה‪:‬‬
‫‪ .1‬תמיד ‪ .2‬בדרך כלל ‪ .3‬לפעמים ‪ .4‬אף פעם‬
‫‪ .3‬פניה לבית משפט‪:‬‬
‫‪ .1‬תמיד ‪ .2‬בדרך כלל ‪ .3‬לפעמים ‪ .4‬אף פעם‬
‫‪ .4‬פנייה למוסדות ציבוריים‪) :‬רשות מקומית‪ ,‬ביטוח לאומי‪ ,‬רווחה(‬
‫‪ .1‬תמיד ‪ .2‬בדרך כלל ‪ .3‬לפעמים ‪ .4‬אף פעם‬
‫‪ .5‬פנייה לשירות יעוץ לאזרח‪:‬‬
‫‪ .1‬תמיד ‪ .2‬בדרך כלל ‪ .3‬לפעמים ‪ .4‬אף פעם‬
‫‪ .6‬פנייה לארגוני עובדים‪) :‬הסתדרות‪ ,‬ויצ"ו‪ ,‬נעמת(‬
‫‪ .1‬תמיד ‪ .2‬בדרך כלל ‪ .3‬לפעמים ‪ .4‬אף פעם‬
‫‪ .7‬פנייה לגורם בלתי פורמלי‪) :‬משפחה‪ ,‬חבר(‬
‫‪ . 1‬תמיד ‪ .2‬בדרך כלל ‪ .3‬לפעמים ‪ .4‬אף פעם‬
‫‪ .8‬פנייה לסמכות דתית‪) :‬רב‪ ,‬קייס(‬
‫‪ .1‬תמיד ‪ .2‬בדרך כלל ‪ .3‬לפעמים ‪ .4‬אף פעם‬
‫‪ .9‬אחר‪ :‬פרט _______________________________________________________________‬
‫ג‪ .‬באיזה אופן יכול מרכז הגישור לתת מענה לצרכי העדה בתחום הסכסוכים‪:‬‬
‫_____________________________________________________________________________‬
‫_________________________________________________________________‬
‫ד‪ .‬מהם הדברים החשובים במתן שירות ישוב סכסוכים לבני העדה‪:‬‬
‫______________________________________________ _______________________________‬
‫_________________________________________________________________‬
‫ה‪ .‬מהם המכשולים שאתה צופה‪_______________________________________________ :‬‬
‫_______________________________________________________________________‬
‫____________ ___________________________________________________________‬
‫תודה רבה על שיתוף הפעולה!‬
‫‪12‬‬
‫מנהל הרווחה‪-‬‬
‫צוות עבודה קהילתית‬
‫נספח ‪3‬‬
‫נותני שירותים‪ :‬מקום השירות ותפקיד‬
‫מקום השירות‬
‫תפקיד‬
‫מנהל רווחה‬
‫עובד קהילתי‬
‫מנהל רווחה‬
‫עובד שכונה‬
‫מנהל רווחה‬
‫מגשרת תרבותית ברווחה‬
‫מנהל רווחה‬
‫רכזת פרויקט 'אשת חיל'‬
‫מוקד קליטה‬
‫מנהל‬
‫מוקד קליטה‬
‫רכזת תעסוקה‬
‫מוקד קליטה‬
‫רכזת תחום נוער‬
‫שירות יעוץ לאזרח‬
‫מתנדב‬
‫סנגור קהילתי‬
‫עובדת קהילתית‬
‫סנגור קהילתי‬
‫מתנדבת‬
‫חינוך‬
‫בבית ספר יסודי‬
‫‬‫מגשרת תרבותית‬
‫חינוך‬
‫מנחה ב'ברנקו וייס'‬
‫מרכז רוחני לקהילה‬
‫מנהל המרכז‬
‫זינוק בעלייה‬
‫רכזת פרויקט הכוונה לצבא‬
‫מפעל אלמז‬
‫מנהלת המפעל‬
‫בריאות‬
‫מגשר תרבותי במשרד הבריאות‬
‫‪13‬‬