אתיקה מקצועית.pdf

Transcription

אתיקה מקצועית.pdf

‫אתיקה מקצועית‬
‫עו"ד גל זייד‬
‫כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון‬
‫סדר דין אזרחי סמסטר ב' ‪ -- 2011‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪[email protected]‬‬
‫עמוד ‪ 0‬מתוך ‪46‬‬
‫‪‬‬
‫שיעור ‪6 .......................................................................... 1‬‬
‫‪1‬‬
‫מבוא ‪6 .................. ................................ ................................ ................................‬‬
‫‪1.1‬‬
‫אתיקה ומשפט‪6 .............................................................................................................................................. .‬‬
‫‪1.2‬‬
‫אתיקה מקצועית ומוסר‪6 ................................................................................................................................ .‬‬
‫‪1.3‬‬
‫נאמנויות צולבות‪7 ........................................................................................................................................... .‬‬
‫‪‬‬
‫‪1.4‬‬
‫שיעור ‪7 ........................................................................... 2‬‬
‫‪1.4.1‬‬
‫אתיקה במובן הצר ובמובן הרחב‪7 ................................................................................................................. .‬‬
‫תופעות בעייתיות בקרב עורכי הדין‪7 .....................................................................................................‬‬
‫‪1.5.1‬‬
‫‪1.5.2‬‬
‫‪1.5.3‬‬
‫‪1.5.4‬‬
‫מהי התנהגות הולמת‪8 .................................................................................................................................... .‬‬
‫התנהגות ההולמת את המקצוע ‪8 .............................................................................................................‬‬
‫התנהגות ללא זיקה ישירה לאירוע‪8 ...................................................................................................... .‬‬
‫יישום הדברים ‪8 ........................................................................................................................................‬‬
‫התבטאויות מחוץ לעיסוק המקצועי ‪9 .....................................................................................................‬‬
‫‪1.6.1‬‬
‫‪1.6.1.1‬‬
‫התפתחות מקצוע עריכת הדין ‪9 .......................................................................................................................‬‬
‫מהי פרופסיה? ‪9 .........................................................................................................................................‬‬
‫מאפייני הפרופסיה‪9 ................................................................................................................... .‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪1.6‬‬
‫דאגה לחברה או דאגה לחבר'ה‪10 ................................................................................................................. .‬‬
‫הגישה הפונקציונלית‪10 ........................................................................................................................... .‬‬
‫הגישה הביקורתית ‪10 ...............................................................................................................................‬‬
‫‪1.7‬‬
‫‪1.7.1‬‬
‫‪1.7.2‬‬
‫‪‬‬
‫‪2‬‬
‫שיעור ‪11 ......................................................................... 3‬‬
‫לשכת עורכי הדין והחברוּת בה ‪10 ..................................... ................................‬‬
‫‪2.1‬‬
‫‪2.1.1‬‬
‫‪2.1.2‬‬
‫לשכת עורכי הדין כללי‪10 .............................................................................................................................. .‬‬
‫תפקידי הלשכה ‪ -‬פעולות שבחובה ‪11 ...................................................................................................‬‬
‫תפקידי הלשכה ‪ -‬פעולות שברשות‪11 ...................................................................................................‬‬
‫‪2.2‬‬
‫‪2.2.1‬‬
‫‪2.2.2‬‬
‫‪2.2.3‬‬
‫‪2.2.4‬‬
‫‪2.2.5‬‬
‫‪2.2.6‬‬
‫‪2.2.7‬‬
‫‪2.2.7.1‬‬
‫‪2.2.7.2‬‬
‫מוסדות הלשכה ‪11 ...........................................................................................................................................‬‬
‫ראש הלשכה‪11 .........................................................................................................................................‬‬
‫המועצה הארצית‪11 ..................................................................................................................................‬‬
‫הועד המרכזי ‪12 ........................................................................................................................................‬‬
‫הועד המחוזי‪12 .........................................................................................................................................‬‬
‫וועדות האתיקה‪12 ....................................................................................................................................‬‬
‫ביה"ד המשמעתי הארצי ‪12 ....................................................................................................................‬‬
‫ביה"ד המשמעתי המחוזי‪12 ....................................................................................................................‬‬
‫סמכויות ביה"ד ‪ -‬ביחס לעו"ד‪12 ............................................................................................‬‬
‫סמכויות ביה"ד המשמעתי ‪ -‬ביחס למתמחה ‪13 ....................................................................‬‬
‫‪2.3‬‬
‫‪2.3.1‬‬
‫התנאים למקצוע עריכת הדין ‪13 ......................................................................................................................‬‬
‫סירוב לקבל מועמד‪13 ..............................................................................................................................‬‬
‫אתיקה מקצועית סמסטר ג' ‪ -- 2010/11‬כתב וערך‪ :‬ראובן ביטון ‪[email protected]‬‬
‫‪‬‬
‫‪2.3.2‬‬
‫‪2.3.2.1‬‬
‫‪2.3.2.2‬‬
‫‪2.3.3‬‬
‫‪2.3.3.1‬‬
‫‪2.3.3.2‬‬
‫‪2.3.3.3‬‬
‫‪‬‬
‫שיעור ‪14 ........................................................................ 4‬‬
‫רישום מתמחים‪14 .....................................................................................................................................‬‬
‫דוגמאות להמחשה ‪14 .................................................................................................................‬‬
‫ביקורת וקריאה לשינוי‪15 ..........................................................................................................‬‬
‫השגה על החלטת הלשכה ‪15 ...................................................................................................................‬‬
‫הפרוצדורה‪15 ..............................................................................................................................‬‬
‫התמחות‪16 ..................................................................................................................................‬‬
‫ייצוג ע"י מתמחה בבית המשפט‪16 ..........................................................................................‬‬
‫שיעור ‪16 ........................................................................ 5‬‬
‫‪3‬‬
‫ייחוד המקצוע ‪16 ................................. ................................ ................................‬‬
‫‪3.1‬‬
‫שתי גישות עומדות בלב ייחוד המקצוע ‪16 .....................................................................................................‬‬
‫‪3.2‬‬
‫‪3.2.1‬‬
‫‪3.2.2‬‬
‫‪3.2.3‬‬
‫פעולות שיוחדו לעורך דין ‪16 ...........................................................................................................................‬‬
‫עריכת מסמכים משפטיים ‪17 ....................................................................................................................‬‬
‫ייעוץ וחיווי דעת משפטיים ‪17 .................................................................................................................‬‬
‫סע' ‪ 20‬במבחן הזמן‪17 .............................................................................................................................‬‬
‫‪3.3‬‬
‫החריגים לכלל ייחוד המקצוע‪17 ......................................................................................................................‬‬
‫‪3.4‬‬
‫עמותות וקליניקות משפטיות ‪18 .......................................................................................................................‬‬
‫‪3.5‬‬
‫הסגת גבול המקצוע ‪ -‬הסנקציות ‪18 ................................................................................................................‬‬
‫‪3.6‬‬
‫‪3.6.1‬‬
‫הבטחת ייחוד המקצוע ‪18 ................................................................................................................................‬‬
‫דוגמאות להחלטות של וועדות האתיקה בייחס לכלל ‪ 11‬ב‪19 .............................................................‬‬
‫‪3.7‬‬
‫מבט ביקורתי על כלל ‪ 11‬ב ‪20........................................................................................................................‬‬
‫‪‬‬
‫שיעור ‪21 ........................................................................ 6‬‬
‫‪4‬‬
‫חסיון עו"ד לקוח וחובת הסודיות ‪20.................................. ................................‬‬
‫‪4.1‬‬
‫סעיפי החוק הרלוונטיים‪20...............................................................................................................................‬‬
‫‪4.2‬‬
‫‪4.2.1‬‬
‫‪4.2.2‬‬
‫‪4.2.3‬‬
‫חובת הסודיות ‪20.............................................................................................................................................‬‬
‫פנים נוספות לחובת הסודיות ‪20 ...............................................................................................................‬‬
‫היקף חובת הסודיות‪21 .............................................................................................................................‬‬
‫תחולת חובת הסודיות‪21 ..........................................................................................................................‬‬
‫‪4.3‬‬
‫‪4.3.1‬‬
‫‪4.3.2‬‬
‫‪4.3.2.1‬‬
‫‪4.3.3‬‬
‫‪4.3.4‬‬
‫‪4.3.4.1‬‬
‫‪4.3.4.1.1‬‬
‫חסיון עורך דין ‪ -‬לקוח‪21 ................................................................................................................................‬‬
‫הערך המוגן בבסיס החיסיון ‪21 ................................................................................................................‬‬
‫היחס בין הוראות החוק בענין ‪21 .............................................................................................................‬‬
‫ומה באשר לקבילותה של ראיה זו ‪22 ......................................................................................‬‬
‫מאפייני החיסיון ‪22 ....................................................................................................................................‬‬
‫התנאים לתחולת החיסיון ‪22 .....................................................................................................................‬‬
‫מיהו לקוח?‪22 .............................................................................................................................‬‬
‫המאפיינים לזיהוי הלקוח‪22 .........................................................................................‬‬
‫‪‬‬
‫שיעור ‪23 ........................................................................ 7‬‬
‫‪4.3.4.2‬‬
‫‪4.4‬‬
‫‪4.4.1.1‬‬
‫‪4.4.1.1.1‬‬
‫קשר עניני לשירות המקצועי‪23 .................................................................................................‬‬
‫מידע בדבר מעשה פלילי עתידי ‪23 .................................................................................................................‬‬
‫מהו הרף הראייתי הנדרש? ‪24 ...................................................................................................‬‬
‫ביקורת אפשרית‪24 .......................................................................................................‬‬
‫‪4.5‬‬
‫פרטים שאינם חסויים ‪24..................................................................................................................................‬‬
‫‪4.6‬‬
‫‪4.6.1‬‬
‫‪4.6.2‬‬
‫‪4.6.3‬‬
‫גילוי הנדרש להגנת עורך דין ‪25 ......................................................................................................................‬‬
‫סכסוך בעיני שכ"ט ‪25 ..............................................................................................................................‬‬
‫הגנה בפני תלונה בלשכה‪25 .....................................................................................................................‬‬
‫הגנה מפני כתב אישום פלילי ‪25 ..............................................................................................................‬‬
‫‪4.7‬‬
‫‪4.7.1‬‬
‫וויתור על החיסיון ‪25 .......................................................................................................................................‬‬
‫ויתור על חסיון בשוגג ‪26 ..........................................................................................................................‬‬
‫זכות הייצוג וייפוי כח ‪26..................... ................................ ................................‬‬
‫‪5‬‬
‫הזכות להיות מיוצג ‪26......................................................................................................................................‬‬
‫ומדוע זכות הייצוג חשובה כל כך‪26 .......................................................................................................‬‬
‫הטעמים לחשיבותה של הזכות ‪26 ...........................................................................................................‬‬
‫מעמדה הנורמטיבי של הזכות לייצוג ‪26 .................................................................................................‬‬
‫‪5.1‬‬
‫‪5.1.1‬‬
‫‪5.1.2‬‬
‫‪5.1.3‬‬
‫‪‬‬
‫שיעור ‪27 ........................................................................ 8‬‬
‫‪5.2‬‬
‫שיפוט משמעתי פנימי של גופים וולונטריים ‪27...............................................................................................‬‬
‫‪5.3‬‬
‫‪5.3.1‬‬
‫‪5.3.2‬‬
‫‪5.3.2.1‬‬
‫‪5.3.2.2‬‬
‫‪5.3.3‬‬
‫‪5.3.3.1‬‬
‫‪5.3.3.2‬‬
‫שק"ד בקבלת ייצוג ‪27.....................................................................................................................................‬‬
‫העברת תיק בין עורכי דין ‪27 ...................................................................................................................‬‬
‫הפסקת ייצוג‪27 ..........................................................................................................................................‬‬
‫הפסקת "טיפול" (שאינו כרוך בייצוג בבימ"ש)‪27 ..................................................................‬‬
‫הפסקת ייצוג בהליך אזרחי ‪28 ...................................................................................................‬‬
‫ייצוג בהליך פלילי ‪28 ................................................................................................................................‬‬
‫שחרור מייצוג בהליך פלילי‪28 ...................................................................................................‬‬
‫שחרור עו"ד שהושעה מייצוג בהליך פלילי‪28 ........................................................................‬‬
‫‪5.4‬‬
‫‪5.4.1‬‬
‫‪5.4.1.1‬‬
‫‪5.4.2‬‬
‫ייפוי כח ‪28 .......................................................................................................................................................‬‬
‫היקף ההרשאה בייפוי הכח ‪29 .................................................................................................................‬‬
‫הפתרון המעשי למניעת בעיתיות בייפוי הכח‪29 ......................................................................‬‬
‫העברת ייפוי כח לעו"ד אחר‪29 ...............................................................................................................‬‬
‫‪6‬‬
‫עורך הדין ובית המשפט ‪29................. ................................ ................................‬‬
‫‪6.1‬‬
‫מבוא ‪29............................................................................................................................................................‬‬
‫דוגמאות לנאמנויות צולבות‪29 ................................................................................................................:‬‬
‫‪6.1.1‬‬
‫‪6.2‬‬
‫ומדוע מוטלות חובת על עורך הדין? ‪30..........................................................................................................‬‬
‫‪6.3‬‬
‫‪6.3.1‬‬
‫נאמנויות צולבות ‪ -‬דואליות או קונפליקט? ‪30................................................................................................‬‬
‫עורך הדין כקצין בית משפט ‪30 ...............................................................................................................‬‬
‫‪‬‬
‫שיעור ‪31 ........................................................................ 9‬‬
‫‪6.4‬‬
‫היחס בין חובת הנאמנות ללקוח לחובת נאמנות לבימ"ש ‪30...........................................................................‬‬
‫‪6.5‬‬
‫‪6.5.1‬‬
‫התנהגות בנימוס וכבוד ‪31 ...............................................................................................................................‬‬
‫האיזון מול חופש הביטוי ‪31 .....................................................................................................................‬‬
‫‪6.6‬‬
‫‪6.6.1‬‬
‫‪6.6.2‬‬
‫‪6.6.3‬‬
‫‪6.6.4‬‬
‫‪6.6.5‬‬
‫‪6.6.6‬‬
‫‪6.6.6.1‬‬
‫איסור הטעיה ‪32 ..............................................................................................................................................‬‬
‫הרציונלים בבסיס האיסור ‪33 ...................................................................................................................‬‬
‫ביודעו מהו? ‪33 .........................................................................................................................................‬‬
‫סוגי הטעיות‪33 ..........................................................................................................................................‬‬
‫טענות חסרות שחר‪33 ...............................................................................................................................‬‬
‫חובות ואיסורים נוספים המוטלים על עורך הדין ‪33 ..............................................................................‬‬
‫חיוב עו"ד בהוצאות אישיות‪33 ...............................................................................................................‬‬
‫אופן הערעור על הוצאות אישיות‪34 .........................................................................................‬‬
‫חובת הנאמנות ללקוח ‪34..................... ................................ ................................‬‬
‫‪7‬‬
‫‪7.1‬‬
‫‪7.1.1‬‬
‫‪7.1.1.1‬‬
‫מה טומנת בחובה חובת הנאמנות ללקוח? ‪34 ..................................................................................................‬‬
‫על חובת הנאמנות ללקוח בפסיקה‪34 ......................................................................................................‬‬
‫והסיבה לכך‪34 ...........................................................................................................................:‬‬
‫‪7.2‬‬
‫המקורות הנורמטיבית של חובת הנאמנות ללקוח ‪34 ......................................................................................‬‬
‫‪7.3‬‬
‫חובת הנאמנות ‪ -‬מהי? ‪34 ...............................................................................................................................‬‬
‫‪‬‬
‫שיעור ‪35 ...................................................................... 11‬‬
‫‪7.4‬‬
‫רמת הידע הנדרשת מעורך הדין ‪35 ................................................................................................................‬‬
‫‪7.5‬‬
‫יחסי עו"ד לקוח‪35 ...........................................................................................................................................‬‬
‫‪7.6‬‬
‫‪7.6.1‬‬
‫‪7.6.2‬‬
‫‪7.6.3‬‬
‫הפרת חובת הנאמנות ‪36 ..................................................................................................................................‬‬
‫המישור האתי‪36 .......................................................................................................................................‬‬
‫המישור החוזי‪36 .......................................................................................................................................‬‬
‫המישור הנזיקי‪36 ......................................................................................................................................‬‬
‫‪7.7‬‬
‫חובה כלפי צד שלישי‪36 ..................................................................................................................................‬‬
‫‪7.8‬‬
‫דוגמאות לסטייה מהסטנדרט המצופה(בהקשר נזיקי)‪37 .................................................................................‬‬
‫‪7.9‬‬
‫גבולות חובת הנאמנות ‪37 ................................................................................................................................‬‬
‫‪‬‬
‫שיעור ‪37 ...................................................................... 11‬‬
‫‪8‬‬
‫הכלל האוסר ניגוד ענינים ‪37............... ................................ ................................‬‬
‫‪8.1‬‬
‫מבוא‪37 ........................................................................................................................................................... :‬‬
‫‪8.2‬‬
‫‪8.2.1‬‬
‫הכלל והרקע לאיסור ‪37 ...................................................................................................................................‬‬
‫מטרת הכלל האוסר ניגוד ענינים‪37 .........................................................................................................‬‬
‫‪8.3‬‬
‫‪8.3.1‬‬
‫‪8.3.1.1‬‬
‫ניגוד ענינים מהו (סע' ‪ 60‬כלל ‪37 .............................................................................................................)14‬‬
‫פגיעה ביכולת למתן שירות הולם‪38 ........................................................................................................‬‬
‫ענין אישי של עורך הדין‪38 ...................................................................................................... .‬‬
‫‪8.3.1.2‬‬
‫‪8.3.1.3‬‬
‫‪8.3.1.4‬‬
‫‪8.3.1.4.1‬‬
‫‪8.3.1.4.2‬‬
‫‪8.3.1.5‬‬
‫‪8.3.1.6‬‬
‫‪8.3.2‬‬
‫‪8.3.2.1‬‬
‫‪8.3.2.1.1‬‬
‫‪8.3.2.2‬‬
‫‪8.3.2.2.1‬‬
‫‪8.3.3‬‬
‫‪8.3.3.1‬‬
‫‪8.3.3.2‬‬
‫‪8.4‬‬
‫התחייבות או נאמנות לאחר ‪38 ..................................................................................................‬‬
‫עומס עבודה ‪38 ...........................................................................................................................‬‬
‫ייצוג צדדים בעלי אינטרסים מנוגדים ‪38 ..................................................................................‬‬
‫החריג המאפשר ייצוג שני צדדים מנוגדים ‪38 ............................................................‬‬
‫חריג לחריג ‪39 ...............................................................................................................‬‬
‫ייצוג משותף של נאשמים‪39 ......................................................................................................‬‬
‫הבעיות האפשריות בייצוג של שני צדדים (נאשמים) ‪39 ........................................................‬‬
‫טיפול נגד לקוח‪39 .....................................................................................................................................‬‬
‫איסור טיפול נגד לקוח קבוע ‪39 .................................................................................................‬‬
‫החריג המאפשר טיפול נגד "לקוח קבוע"‪39 ..............................................................‬‬
‫טיפול נגד לקוח שאינו קבוע ‪39 .................................................................................................‬‬
‫החריג המאפשר טיפול נגד לקוח שאינו קבוע‪40 .......................................................‬‬
‫עיסוק שאינו עריכת דין ‪40 .......................................................................................................................‬‬
‫הפרדה בין מסמכים ‪40 ...............................................................................................................‬‬
‫סוגיות נוספות בכללי העיסוק האחר עוסקות‪40 ..................................................................... :‬‬
‫כיצד ניתן לפתור את בעיית ניגוד העניינים‪40.................................................................................................‬‬
‫‪‬‬
‫‪9‬‬
‫שיעור ‪41 ....................................................................... 12‬‬
‫עורך הדין ושאר השחקנים בזירה ‪41 ................................. ................................‬‬
‫‪9.1‬‬
‫‪9.1.1‬‬
‫‪9.1.1.1‬‬
‫‪9.1.2‬‬
‫‪9.1.3‬‬
‫‪9.1.4‬‬
‫עורך הדין והצד שכנגד ‪41 ...............................................................................................................................‬‬
‫איומים כלפי הצד שכנגד‪41 ......................................................................................................................‬‬
‫חריגים לכך הם‪41 ......................................................................................................................:‬‬
‫פניה לצד מיוצג‪41 .....................................................................................................................................‬‬
‫תשלום כסף לצד שכנגד‪41 .......................................................................................................................‬‬
‫פניה ישירה לצד שכנגד ‪42 .......................................................................................................................‬‬
‫‪9.2‬‬
‫‪9.2.1‬‬
‫‪9.2.2‬‬
‫‪9.2.3‬‬
‫‪9.2.4‬‬
‫‪9.2.4.1‬‬
‫‪9.2.5‬‬
‫‪9.2.6‬‬
‫‪9.2.7‬‬
‫עורך דין וחברו למקצוע ‪42..............................................................................................................................‬‬
‫דוגמאות לאי גילוי יחס חברי‪42 ............................................................................................................. :‬‬
‫פגיעה בעניינו של הלקוח מהי?‪42 ...........................................................................................................‬‬
‫האם הדוגמאות בכלל ‪ 26‬הם ואין בלתם‪42 ..........................................................................................:‬‬
‫ביטויים פוגעים ‪42 .....................................................................................................................................‬‬
‫ומה באשר לתביעת לשון הרע בגין ביטויים אלו?‪43 ..............................................................‬‬
‫פתיחה בהליכים משפטיים נגד עורך דין ‪43 ............................................................................................‬‬
‫קבלת עניין שבטיפול עו"ד אחר ‪43 .........................................................................................................‬‬
‫שיתוף עורך דין בשכ"ט ‪43 ......................................................................................................................‬‬
‫‪9.3‬‬
‫‪9.3.1‬‬
‫‪9.3.1.1‬‬
‫‪9.3.2‬‬
‫‪9.3.2.1‬‬
‫‪9.3.2.2‬‬
‫‪9.3.2.3‬‬
‫‪9.3.3‬‬
‫‪9.3.3.1‬‬
‫‪9.3.4‬‬
‫עורך דין ועדים‪43 ............................................................................................................................................‬‬
‫האם עו"ד יכול לשמש כעד‪43 ...............................................................................................................:‬‬
‫חריגים לכך‪43 ............................................................................................................................ :‬‬
‫עורך דין ועדיו‪44 ......................................................................................................................................‬‬
‫הכנת עדים‪44 ..............................................................................................................................‬‬
‫פגישה עם עדים בהפסקה‪44 ......................................................................................................‬‬
‫תשלום לעדים‪44 .........................................................................................................................‬‬
‫עורך דין ועדי הצד שכנגד‪44 ...................................................................................................................‬‬
‫חריגים ‪44 .....................................................................................................................................‬‬
‫ערעור מהימנותו של עד‪44 ......................................................................................................................‬‬
‫‪ ‬שיעור ‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫מבוא‬
‫למונח אתיקה יש משמעויות רבות ומגוונות‪ .‬כגון‪:‬‬
‫‪ ‬דרך החיים הטובים‪.‬‬
‫‪ ‬תורת המידות הטובות‪.‬‬
‫‪ ‬עיון פילוסופי בשאלות ותפיסות מוסריות‪.‬‬
‫ואומר השופט זמיר‪" :‬תורת האתיקה היא תורת המוסר‪ ,‬או לשון אחר תורת המידות הטובות‪ .‬האתיקה אומרת‬
‫מהם כללי ההתנהגות הראויים לאנשים במעמד מסוים‪ ,‬במקום מסוים‪ ,‬או במקצוע מסוים‪.‬‬
‫ומוסיף הפרופ' אסא כשר‪" :‬האתיקה היא תפיסה סדורה של האידיאל המעשי של התנהגות האדם בתוך‬
‫המסגרת המקצועית"‪ .‬האתיקה (ע"פ דברי פרופ' כשר) באה לשמר שלשה מרכיבי יסוד המגבשים את האידיאל‬
‫המעשי של המקצוע‪.‬‬
‫א‪ .‬עצם המקצועיות ‪ -‬היא השליטה ברזי המקצוע‪ ,‬וזאת ע"י התעדכנות בו בכדי לקבל החלטות מקצועיות‪.‬‬
‫ב‪ .‬ערכי הייחוד של המקצוע ‪ -‬הם הערכים הנובעים מהמקצוע שעל בעל המקצוע לשקוד כל העת להגן על ערכים‬
‫אלה‪.‬‬
‫ג‪ .‬המעטפת החברתית וערכי המשפט הדמוקרטי ‪ -‬על בעל המקצוע לקחת בחשבון גם את ערכי המשפט‬
‫הדמוקרטי‪ ,‬כגון‪ :‬כיבוד פרטיותו של אדם‪ ,‬סודיות וכיו"ב‪ .‬כגון‪ :‬רופא שאינו מקפיד על ערכי הסודיות‪ ,‬גורם לכך‬
‫שאזרחים בחברה יחששו לקבל טיפול רפואי נאות ומלא‪.‬‬
‫‪1.1‬‬
‫אתיקה ומשפט‪.‬‬
‫ככלל‪ ,‬כללי האתיקה הם כללים פנימיים של המקצוע‪ ,‬ולכן אין לבתי המשפט כל כוונה לחצות את הגדר‬
‫ולהתערב בהם‪.‬‬
‫ואולם לעיתים כאשר נוצר "כשל" בכללי האתיקה משלל סיבות‪ ,‬שחלקן נעוץ בכך שהכללים אינם ברורים‬
‫וחלקם נעוץ בכך שהאכיפה חלשה‪ ,‬או אז נוצרת פגיעה באינטרס ציבורי והמשפט חוצה את הכביש ונותן מענה‬
‫משפטי לכשל שנוצר‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫עד לפני עשר שנים נהוג היה שעובדי ציבור מקבלים מתת יד מהאזרח חרף כך שהדבר נאסר בכללי האתיקה‬
‫הפנימיים‪ ,‬ובשל כך המשפט התערב ועיגן את האתיקה בחוק (חוק שירות הציבור ‪ -‬מתנות) וכך הפך את הכלל‬
‫האתי לחוק משפטי‪.‬‬
‫‪1.2‬‬
‫אתיקה מקצועית ומוסר‪.‬‬
‫הנטייה הראשונית לחשוב שכללי האתיקה נגזרים ממוסר‪ ,‬ואולם זה לא בהכרח‪ ,‬מאחר שבעוד שתורת המוסר‬
‫מבקשת לברר את הדרך להתנהלות טובה ומידות טובות‪ ,‬האתיקה המקצועית נגזרת מהמקצוע הקונקרטי‬
‫והגדרת התפקיד‪ ,‬ומבקשת למצוא את הדרך הראויה להתנהל באותו מקצוע‪.‬‬
‫"לא תגנוב" הוא כלל מוסרי שהפך לכלל פלילי‪ ,‬כך גם חוק הלשכה חופף בין גניבה מוסרית לכללי האתיקה‪.‬‬
‫כאן אנו מוצאים חפיפה בין כללי המוסר לכללי האתיקה‪.‬‬
‫ואולם לעיתים אין חפיפה‪.‬‬
‫כגון‪ :‬מפגע שהרג חפים מפשע‪ ,‬ונפצע‪ ,‬הרופא המטפל בו חייב להילחם על חייו‪ ,‬הגם שאדם זה הוא בן מוות‪ .‬הרי‬
‫לך מקרה בו כללי האתיקה אינם מתיישבים עם כללי המוסר‪.‬‬
‫כך גם חייל ‪ ,‬חרף האיסור המוסרי האוסר ליטול חיי אדם‪ ,‬מתוקף תפקידו הוא מחויב להרוג בחיילי האויב‪.‬‬
‫קרי‪ ,‬פער בין תורת המוסר הכללית לבין כללי האתיקה הפנימיים של המקצוע‪.‬‬
‫המסקנה‪ :‬יש וחובתך כאדם‪ ,‬לעיתים שונה מחובתך כבעל מקצוע‪.‬‬
‫תפיסת המוסר שעורכי הדין אימצו‪ :‬מוסריות התפקיד ‪ /‬מקצוע‪.‬‬
‫דוגמא לכך‪:‬‬
‫סכסוך משפחתי שבו אדם וויתר על משמורת ילדיו‪ .‬ואולם עורך דינו משכנע אותו להילחם בכל עוז על‬
‫המשמורת וזאת בכדי להשיג אי אלו טובות הנאה אישיות מבת זוגו‪ .‬משמע‪ ,‬מוסריות התפקיד גוברת על‬
‫מוסריות המקצוע‪.‬‬
‫דוגמא נוספת‪.‬‬
‫מקרה בניו יורק שבו נעלמו שתי נערות‪ .‬ובן הזוג של אחת מהן נמצא תלוי דקור בכל חלקי גופו' ונעצר אדם בשם‬
‫רוברט גרו החשוד במות בן הזוג‪ .‬ומונו לו שני עורכי דין מהשירות הציבורי ועלה החשד שהוא קשור למקרי רצח‬
‫הנערות אך ראיות אין‪.‬‬
‫החשוד הודה בפני עורכי דינו שהוא זה שרצח את הנערות תוך שהוא מוביל אותם למקום קבורתן באופן מדויק‪.‬‬
‫עורכי הדין נצרו את הענין בלבם‪.‬‬
‫תוך כדי המשפט החשוד הודה ברצח הנערות ונודע שעורכי הדין ידעו על כך‪ ,‬ותהום כל העיר נגדם‪.‬‬
‫ואולם ברמה האתית הפנימית של המקצוע (עו"ד) גם בית המשפט וגם לשכת עו"ד בניו יורק קבעו שהם נהגו‬
‫ללא רבב‪ ,‬ואסור היה להם לפרסם את מה שהחשוד סיפר להם‪.‬‬
‫הרי לך מצבים שבהם כללי המוסר בהכרח אינם חופפים לאתיקה העולה מן המקצוע‪ ,‬מה שמוביל את הדיון‬
‫לנאמנויות צולבות‪.‬‬
‫‪1.3‬‬
‫נאמנויות צולבות‪.‬‬
‫אחד המאפיינים הדומיננטיים המשותפים לכל עורכי הדין (ללא קשר לפרקטיקה שבה הם עוסקים) הוא‪:‬‬
‫פעולתם בתוך מתחם "הנאמנויות הצולבות"‬
‫כלל ‪ 34‬אוסר על עורך הדין להטעות ביודעין את בית המשפט‪ ,‬ומנגד על עורך הדין מוטלת חובת הנאמנות‬
‫ללקוח‪.‬‬
‫והשאלה היא‪ ,‬היכן עוברת נקודת האיזון בין הנאמנויות המוטלות על עורך הדין‪ ,‬מי בין הנאמנויות גובר על‬
‫מרעהו‪ ,‬ולמי הבכורה‪.‬‬
‫ישנן מספר נאמנויות המוטלות על עורך הדין‪:‬‬
‫א‪ .‬נאמנות ללקוח‪.‬‬
‫ב‪ .‬נאמנות למערכת המשפט‪.‬‬
‫ג‪ .‬נאמנות עורך הדין לאינטרס העצמי שלו‪.‬‬
‫ד‪ .‬חובותיו לקולגות ולפרופסיה (איסור לפגוע בקולגה באופן ישיר)‪.‬‬
‫דוגמא קלאסית לנאמנות צולבת‪:‬‬
‫לקוח שאומר לעורך הדין שהעבירה שבה הוא מואשם נעשתה על ידו‪ ,‬תוך כדי שעורך הדין כבר גיבש את כתב‬
‫ההגנה בתיק המבסס אליבי‪.‬‬
‫מחד ‪ -‬כלל ‪ 34‬האמור אוסר על עורך הדין לשקר ביודעין בבית המשפט‪.‬‬
‫ומאידך ‪ -‬אם עורך הדין רוצה להתפטר מהתיק‪ ,‬סע' ‪ 17‬לחסד"פ אוסר עליו להתפטר אלא ברשות בית המשפט‪.‬‬
‫בכדי לקבל רשות‪ ,‬על עורך הדין לנמק את בקשתו‪ .‬ואם וכאשר הוא יספר את האמת‪ ,‬הרי שהוא פוגע בלקוח שלו‬
‫ומפר את הנאמנות שלו ללקוח‪.‬‬
‫העולה מן האמור‪ :‬עדיף לסנגור להיות בהעדר ידיעה‪ ,‬מאשר לדעת את האמת שתסגור עליו מבחינה אתית‪.‬‬
‫‪ ‬שיעור ‪2‬‬
‫‪1.4‬‬
‫אתיקה במובן הצר ובמובן הרחב‪.‬‬
‫אתיקה במובן הצר‪ :‬הם הכללים הפורמליים המסדירים את התנהגות עורכי הדין‪ .‬אלו כללי ההתנהגות שקבלו‬
‫מעמד של חקיקה ופסיקה‪.‬‬
‫כגון‪:‬‬
‫כלל ‪ 34‬האוסר על הטעיית בית המשפט מוסיף בס"ק (ב) שאין באמור בס"ק (א) כדי למנוע הכחשה בהליך‬
‫אזרחי וכפירה בהליך פלילי‪.‬‬
‫דהיינו‪ ,‬מותר לעורך הדין לכפור באשמה (בשם לקוחו) ולהניח לתביעה למצוא את הראיות הנדרשות‪ ,‬ואולם‬
‫אסור לו לטעון טענות שקריות‪.‬‬
‫אתיקה במובן הרחב‪ :‬מתבטאת ביישום תורת האתיקה ואימוץ תפיסות מוסריות הרלוונטיות למקצוע עריכת‬
‫הדין‪ .‬אלו תפיסות כלליות שאינן תחת עיגון חקיקתי‪.‬‬
‫כגון‪ :‬מהות מקצוע עריכת הדין תפקידם "החברתי" של עורכי הדין והמחויבות החברתית של עורכי הדין‪.‬‬
‫האבחנה בין שני המובנים‪:‬‬
‫עו"ד פשוט נצמד לכללים הפורמליים (במקרה הטוב)‪ .‬ואולם עו"ד בעל מודעות אתית מיישם את האתיקה במובן‬
‫הרחב שלה‪.‬‬
‫‪ 1.4.1‬תופעות בעייתיות בקרב עורכי הדין‪.‬‬
‫א‪ .‬חוסר היכרות עם הכללים הפורמליים‪ ,‬אלו כללים הנופלים באתיקה במובן הצר שלה‪.‬‬
‫ב‪ .‬תפיסת המשפט כחזות הכל ‪ -‬כאן עסקינן בעו"ד המכיר את הכללים האתיים הפורמליים אך מתעלם‬
‫מהכללים האתיים במובן הרחב שלהם ומקטין ראש‪.‬‬
‫ג‪ .‬העדר תפיסה של מחויבות חברתית ‪ -‬במקצוע עריכת הדין קיים אלמנט חזק של מחויבות חברתית‪ ,‬ולעיתים‬
‫עו"ד "שטופי שכר טרחה" מדחיקים את מחויבותם החברתית‪.‬‬
‫ומדוע שעו"ד יפעיל "תובנה" אתית מעבר לכללי המצויים בחוק ובתקנות? מספר סיבות לכך‪.‬‬
‫א‪ .‬אישית מצפונית ‪ -‬תחושה מצפונית טובה יותר‪.‬‬
‫ב‪ .‬סיבה תועלתנית ‪ -‬קיים פחד מסנקציות משמעותיות ומתביעות נזיקין בגין רשלנות מקצועית‪.‬‬
‫ג‪ .‬פגיעה במקצועיות ‪ -‬חלק מהמקצוע הוא הכללים האתיים שעורך הדין סוגר את עצמו בהם‪.‬‬
‫ד‪ .‬מוניטין אתי כערך ‪ -‬לעו"ד אתי יש ערך שוק כסוג של מוניטין של בעל מקצוע השולט ברזי המקצוע‪.‬‬
‫כן לעו"ד אתי ערך השוק שלו מתבטא ביחס של בית המשפט אליו‪.‬‬
‫ה‪ .‬תדמית המקצוע ‪ -‬האתיקה של המקצוע גורמת לכך שאנשים יכבדו את המקצוע‪ ,‬ומנגד עו"ד שאינם אתיים‬
‫פוגעים בתדמית של המקצוע שפוגעת בפרנסת עורכי הדין‪.‬‬
‫ו‪ .‬תפקוד המערכת ‪ -‬עורכי דין קשורים לחוק ולשלטון החוק‪.‬‬
‫‪1.5‬‬
‫מהי התנהגות הולמת‪.‬‬
‫ככלל‪ ,‬גם התנהגות שאינה קשורה לעצם המקצוע‪ ,‬קרי פעולות של עורך הדין כאדם פרטי‪ ,‬יש ללשכה סמכות‬
‫להעמידו לדין על התנהגות בלתי הולמת‪.‬‬
‫על"ע ‪ 9/85‬הוועד המחוזי נ' דגן‪.‬‬
‫אומר ביהמ"ש "מתן רישיון לאדם לעסוק במקצוע עריכת הדין יש בו משום מצג מטעם לשכת עורכי הדין לכולי‬
‫עלמא‪ ,‬שאדם זה ראוי להימנות עם ציבור זה וכי הציבור יכול לתת בו את אמונו‪ ,‬נכשל אותו אדם בעבירה על‬
‫כללי האתיקה המקצועית מתערער האמון בו‪ ,‬במקצוע‪ ,‬ובלשכה בכלל‪.‬‬
‫‪ 1.5.1‬התנהגות ההולמת את המקצוע‬
‫על"ע ‪ 11744/04‬זיו נ' הוועד המחוזי‬
‫העובדות‪:‬‬
‫עו"ד זיו שכעס על שכנתו שחסמה אותו בחניה ודחף אותה קלות‪.‬‬
‫אומר ביהמ"ש "עורך דין נדרש לעמוד ברף נורמטיבי גבוה‪ ,‬תחת גלימתו מסתופפות זו בצד זו כל אותן חובות‬
‫הייחודיות למקצועו‪ ,‬וביניהם גם החובה לכבד את החוק והחובה לשמר את מעמד לשכת עורכי הדין‪ ,‬את כבוד‬
‫המקצוע ואת האמון שרוחש הציבור לעורכי הדין‪.‬‬
‫‪ 1.5.2‬התנהגות ללא זיקה ישירה לאירוע‪.‬‬
‫על"ע ‪ 8/81‬הוועד המחוזי נ' פלוני‬
‫אומר ביהמ"ש "אין אנו סבורים שמעשים שאינם הולמים את כבוד המקצוע הם רק כאלה שנעשו במסגרת‬
‫המוגבלת של התנהגות עורך הדין‪ ,‬תוך כדי עיסוקו בעבודה המקצועית ונוטים אנו לראות התנהגות בלתי הולמת‬
‫במסגרת רחבה והמתרחבת בנסיבות מתאימות‪ ,‬על אף התנהגותו של עורך הדין "מחוץ לענייני עבודתו‬
‫המקצועית"‪.‬‬
‫‪ 1.5.3‬יישום הדברים‬
‫על"ע ‪ 11744/04‬זיו נ' הוועד המחוזי‬
‫זיו תקף את שכנתו לאחר שחסמה את חנייתו‪.‬‬
‫ואומר בית המשפט שהחובות המוטלות על עורך הדין הם גם כאשר הוא אינו פועל בכובעו כעורך דין‪ ,‬ומשעה‬
‫שעטה על כתפיו את גלימת עורך הדין וממשיכות לחייב אותו גם כאשר מסיר הוא את הגלימה‪.‬‬
‫בר"ש ‪ 10486/09‬עו"ד בהיג' עוויד נ' לשכת עורכי הדין‪.‬‬
‫עו"ד שביקש מחברו עורך הדין המושעה לסייע לו בהחתמת מסמך של אנאלפביתית לוקה בנפשה‪.‬‬
‫ואומר השופט רובינשטיין "עורך דין הוא עורך דין‪ ,‬אף אם פורמלית אין הוא מייצג מי מהצדדים וככזה הוא חב‬
‫חובות כלפי הסובבים אותו וכלפי כבודו וגדריו של המקצוע שאת שמו הוא נושא‪.‬‬
‫על"ע ‪ 7009/09‬מור גרטי נ' פרקליט המדינה‬
‫עו"ד זייף תו חניה לרכבו‪.‬‬
‫אומר ביהמ"ש "כאשר עבירות מעין אלו מבוצעות ע"י עורך דין האמור לשמש סמל ודוגמא לטוהר המידות‬
‫ולכיבוד החוק‪ ,‬חומרתן כפולה ומכופלת ומחייבת תגובה עונשית הולמת וממשית‪.‬‬
‫על"ע ‪ 3225/06‬כשדי נ' הוועד המחוזי‬
‫"מתמחה" שהואשם בהסג ת גבול על רק סכסוך עסקי בעסקיו הפרטיים והתיק נגנז ועל אף כל זאת הוא הועמד‬
‫לדין משמעתי(הלשכה יכולה להעמיד לדין גם מתמתחים ע"פ סע' ‪ 41‬לחוק הלשכה)‪.‬‬
‫ואומר ביהמ"ש שגם הטענה כי עשה את המעשים בגינם הורשע בלא זיקה לתפקידו כמתמחה‪ ,‬אינה יכולה‬
‫לסייע לו‪ ,‬שכן עבירות המ שמעת שבהן עסקינן משתרעות גם על פעילותו של עורך דין ומתמחה בכלל זה‪ ,‬ללא‬
‫קשר לעיסוק במקצוע עריכת הדין‪.‬‬
‫‪ 1.5.4‬התבטאויות מחוץ לעיסוק המקצועי‬
‫על"ע ‪ 1734/00‬הוועד המחוזי נ' שפטל‬
‫עו"ד שפטל נוסע ברחובות ת"א במכונית הפורשה שלו‪ ,‬רואה הפגנה של פעילי שמאל‪ .‬עוצר הוא מכוניתו ואומר‬
‫לאחד המפגינים שהלוואי ותיפול קטיושה על ראשו‪ .‬ובראיון רדיו מיד לאח"מ הוא השווה את השלטים‬
‫שהחזיקו המפגינים שלט המוצב בכניסה לאושוויץ "העבודה משחררת"‪.‬‬
‫לשכת עורכי הדין מעמידה את שפטל לדין משמעתי ומרשיעה אותו בהתנהגות שאינה הולמת עו"ד‪.‬‬
‫ובערעור טוען שפטל שאין ללשכה סמכות להעמידו לדין על התבטאויות שמחוץ לעיסוקו המקצועי‪.‬‬
‫ואומר ביהמ"ש "שההגבלות האתיות חלות גם על התבטאויות שמחוץ לעיסוק המקצועי ובלא זיקה לעיסוק‬
‫המקצועי‪ .‬ואולם קיים איזון תמידי בין חופש הביטוי מחד והשמירה על כבודו של המקצוע מאידך‪ ,‬ולכן ככל‬
‫שמדובר בהתבטאויות הקרובות לעיסוק המקצועי‪ ,‬חופש הביטוי ייסוג‪ .‬ואולם ככל שמדובר בהתבטאויות‬
‫הרחוקות מהעיסוק המקצועי‪ ,‬חופש הביטוי יגבר‪.‬‬
‫ולכן עו"ד שפטל זּוכה‪.‬‬
‫‪1.6‬‬
‫התפתחות מקצוע עריכת הדין‬
‫כבר ברומא העתיקה כאשר עמדו אזרחים בבית המשפט‪ ,‬הם נתנו לפרטים לייצג אותם‪ .‬פרטים אלו לא היו‬
‫משפטנים אלא רטוריקנים‪ ,‬שבשלב מאוחר יותר התמקצעו במשפט המהותי ושילבו אין רטוריקה למשפטנות‪.‬‬
‫ובשלב מאוחר יותר הפך מקצוע עריכת הדין לפרופסיה‪.‬‬
‫‪ 1.6.1‬מהי פרופסיה?‬
‫פרופסיה היא אסטרטגיה של סגירות חברתית שנוקטים ספקי שירותים המצריכים תחום ידע ספציפי (כגון‬
‫משפטים) לצורך שליטה על השוק של שירותים אלה‪.‬‬
‫‪ 1.6.1.1‬מאפייני הפרופסיה‪.‬‬
‫א‪ .‬תקופת לימוד משמעותית‪.‬‬
‫ב‪ .‬פיקוח על הכניסה אליה‪.‬‬
‫ג‪ .‬ידע מיוחד ויכולת אינטלקטואלית‪.‬‬
‫ד‪ .‬אוטונומיה והסדרה עצמית ‪ -‬זה למעשה המאפיין המרכזי בפרופסיה בכך שהיא מנהלת את ענייניה עם פיקוח‬
‫חלש יחסית של המדינה‪.‬‬
‫ה‪ .‬מונופול‪ ,‬קרי שליטה על שוק השירותים הרלוונטי‪.‬‬
‫ו‪ .‬הפרופסיה נהנית מיוקרה חברתית ויכולת השתכרות מעל הממוצע‪.‬‬
‫ז‪ .‬מבוססת על קשר אישי‪.‬‬
‫ח‪ .‬הגבלת התחרות בין חבריה‪.‬‬
‫ט‪ .‬הפרופסיה אינה רק עסק כלכלי‪ ,‬אלא יש לה גם "מחויבות חברתית"‪ .‬מחויבות זו ניתנת בתמורה לכך‬
‫שהמדינה מעניקה לפרופסיה אוטונומיה‪.‬‬
‫ומדוע פרופסיה עריכת הדין דורשת מחויבות חברתית‪ .‬יש לכך מספר סיבות‪:‬‬
‫א‪ .‬המשפט הוא נכס ציבורי והמשתמשים בו צריכים לתת לחברה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מכח המונופול שיש לעורכי הדין על המשפט‪.‬‬
‫ג‪ .‬יצירת שוויון בחלוקת משאבי השיפוט בין עניים לעשירים‪.‬‬
‫ד‪ .‬המחויבות החברתית הופכת את המשפט לנגיש לכלל רבדי האוכלוסייה‪.‬‬
‫המחויבות החברתית מתאפיינת ב"פרו בונו"‪ ,‬הוא ייצוג ללא תמורה‪ ,‬שכל משרד המכבד את עצמו מתהדר באגף‬
‫הפרו בונו שלו‪ ,‬וזאת בכדי לתרום לצמצום הפער החברתי והשגת צדק חברתי‪.‬‬
‫והסיבה שעורכי דין עוסקים בפרו בונו היא‪:‬‬
‫א‪ .‬אלטרואיזם ‪ -‬עזרה לזולת‪.‬‬
‫ב‪ .‬חיזוק תדמית המקצוע ומוניטין למשרד‪.‬‬
‫ג‪ .‬בעיקר צבירת ניסיון של עורכי דין צעירים‪.‬‬
‫ביטוי נוסף למחויבות החברתית הוא בעצם החובה כלפי בית המשפט לסייע בעשיית צדק (ע"פ סע' ‪ 54‬לחוק)‪.‬‬
‫משמע אינך מייצג רק את עניינו של הלקוח אלא קיימת חובה לעזור לבית המשפט לעשות צדק‪.‬‬
‫‪1.7‬‬
‫דאגה לחברה או דאגה לחבר'ה‪.‬‬
‫תחום המשפט נוגע לכל פרט ופרט בחיינו (משפחה ‪ -‬עבודה ‪ -‬פלילי וכיו"ב)‪.‬‬
‫והשאלה העולה היא האם הרגול טור‪ ,‬קרי לשכת עורכי הדין‪ ,‬אכן דואגת לחברה או שכל מעייניה נתונות לדאגה‬
‫לחבר'ה‪.‬‬
‫יש לכך שתי גישות מרכזיות‪.‬‬
‫‪ 1.7.1‬הגישה הפונקציונלית‪.‬‬
‫הפרופסיה של עורכי הדין מתארגנת‪ ,‬מחוקקת ומתקינה כללים במטרה לקדם "אינטרס ציבורי" של הבטחת‬
‫שירותים משפטיים ברמה נאותה ללקוחות ושמירה על כבוד המקצוע‪ ,‬איכותו ורמתו‪.‬‬
‫‪ 1.7.2‬הגישה הביקורתית‬
‫גישה זו מותחת ביקורת על הלשכה וקובעת‪ ,‬שפרופסיות לשכת עורכי הדין מתארגנת על מנת להבטיח שליטה‬
‫בשוק ומטרתה למקסם את הרווחים החומריים והמעמד של הפרופסיה‪.‬‬
‫על פי גישה זו המונופול הניתן בידי הלשכה איננו יעיל‪ ,‬ואף מפיק רווח על חשבון הלקוחות‪.‬‬
‫החלק המטריד ביותר ביחס ללשכה הוא המונופול והאוטונומיה הכמעט מוחלטים שיש בידם‪ ,‬שאין לו אח ורע‬
‫בשום מדינה מערבית‪ ,‬וגם בישראל אין לך שום פרופסיה הדואגת לעצמה ולמקסום הצלחתה כמו לשכת עורכי‬
‫הדין‪.‬‬
‫הסיבות לכך הן‪:‬‬
‫א‪ .‬עורכי הדין נהנים מלובי חזק בכנסת ‪ -‬רוב הנבחרים הם עו"ד‪.‬‬
‫ב‪ .‬התקופה שבה נחקק חוק לשכת עורכי הדין היתה התקופה שבה נבנה האתוס החברתי של מדינת ישראל‪,‬‬
‫שחלק מהאתוס הזה הוא הקמת לשכת עורכי הדין הישראלית‪.‬‬
‫ג‪ .‬שנים ארוכות לשכת עורכי הדין נהנתה מפסיקה אוהדת ביותר של בית המשפט העליון שנתפס כבעל ברית של‬
‫הלשכה (ע"פ דברי פרופ' עלי זלצברגר)‪.‬‬
‫ד‪ .‬זהו למעשה הגוף היחידי במדינה שזכאי לשתי ערכאות ערעור ששניהם בזכות‪( ,‬ערעור לביה"ד הארצי‬
‫המשמעתי‪ ,‬ועליו ערעור בזכות לביהמ"ש לעניינים מנהלים)‪.‬‬
‫להמחשה ראו סע' ‪ 22‬לחוק הלשכה הנוטל זכות חוקתית היא הזכות לייצוג ומכניס אותה בשולי חוק זניח‪.‬‬
‫סע' ‪ 20‬העוסק בייחוד המקצוע של בעלי הדין‪.‬‬
‫בג"צ ‪ 4330/93‬גאנם נ' לשכת עורכי הדין‬
‫גאנם תבע את לשכת עורכי הדין בטענה שסע' ‪ 27-28‬הקובעים שלקוח איננו יכול לעבוד לעו"ד חדש טרם הוא‬
‫שילם את מלוא השכר לעו"ד הישן‪ .‬וטוען גאנם שסע' זה איננו חוקתי‪,‬‬
‫ומנגד טוענת הלשכה שמטרתו של סע' זה הוא שמירה על קולגיאליות בין חברי לשכת עורכי הדין‪.‬‬
‫השופטים ברק ובך פוסלים את הכללים על רקע פגיעה בעקרון המידתיות‪ ,‬קרי פגיעה מופרזת בחופש העיסוק‬
‫ובאינטרס הלקוחות‪ .‬ואולם הם קבעו שתכליתם של הסעיפים הללו ראויה וזאת מאחר שמטרתם אכן שמירה‬
‫על קולגיאליות ולא הבטחת שכ"ט כפי שטוען גאנם (מאפיין של הפסיקה האוהדת מצד ביהמ"ש העליון)‪.‬‬
‫השופטת שטרסברג כהן פוסלת גם היא את הכללים‪ ,‬אך גישתה ביקורתית יותר‪ .‬ואומרת שט"ס שתכלית‬
‫הסעיפים הללו היא הבטחת שכר טרחה של עורכי הדין ולכן תכליתם איננה ראויה‪(.‬לראשונה בקורת נוקבת‬
‫מצד שופטת עליונה על לשכת עורכי הדין)‬
‫בעקבות הביקורת הזו של בית המשפט‪ ,‬עבר תיקון ‪ 32‬לחוק וקבע מספר עניינים המנסים לתקן את תחושת‬
‫הדאגה לחברה כגון פומביות הדיון ופרסום פסקי הדין‪ ,‬הוספת נציגי ציבור לוועדות האתיקה‪ ,‬אופן מינוי חברי‬
‫בית הדין המשמעתי וכיו"ב‪ .‬כמו לומר לא גילדה סגורה אנחנו‪.‬‬
‫האם יש שינוי ‪ -‬כנראה שכן‪.‬‬
‫האם הוא מספיק ‪ -‬כנראה שלא‪.‬‬
‫‪ ‬שיעור ‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2.1‬‬
‫לשכת עורכי הדין והחברּות בה‬
‫לשכת עורכי הדין כללי‪.‬‬
‫הלשכה הוקמה במרס ‪ 1962‬כתשעה חודשים לאחר חקיקת חוק לשכת עורכי הדין ב‪.1961-‬‬
‫סע' ‪ 1‬לחוק הלשכה‪ :‬מוקמת בזה לשכת עורכי הדין שתאגד את עורכי הדין בישראל "ותשמור על רמתו‬
‫וטהרתו של מקצוע עריכת הדין"‪.‬‬
‫עמוד ‪ 10‬מתוך ‪46‬‬
‫ישנם שני שלבים לקבלת חברים ללשכה‪.‬‬
‫א‪ .‬מתמחים ‪ -‬קיים שק"ד נרחב בידי הלשכה‪.‬‬
‫ב‪ .‬חברים בלשכה ‪ -‬לאחר שמולאו כל התנאים אדם נהיה עו"ד רק עם קבלתו כחבר בלשכה (סע' ‪ 42‬לחוק) וגם‬
‫כאן יש שק"ד רחב בידי הלשכה שלא לקבלו‪.‬‬
‫מקום מושב הלשכה הוא בירושלים (סע' ‪ 4‬א לחוק)‪.‬‬
‫‪ 2.1.1‬תפקידי הלשכה ‪ -‬פעולות שבחובה‬
‫סע' ‪ 2‬לחוק מסדיר את תפקידי הלשכה‪ ,‬שהם‪:‬‬
‫א‪ .‬רישום מתמחים ופיקוח על התמחותם ובחינתם‪.‬‬
‫ב‪ .‬אישור מאמנים ‪ -‬התנאי למאמן ‪ 5‬שנים עבודה בתחום ובקשה בכתב‪,‬‬
‫ג‪ .‬הסמכת עו"ד וקבלת החלטות בנוגע לקבלתם ללשכה‪.‬‬
‫ד‪ .‬קיום שיפוט משמעותי לחברי הלשכה ולמתמחים‪.‬‬
‫‪ 2.1.2‬תפקידי הלשכה ‪ -‬פעולות שברשות‬
‫סע' ‪ 3‬לחוק קובע שהלשכה רשאית בין השאר‪:‬‬
‫א‪ .‬לתת חוו"ד על הצעות בענייני בתי משפט וסדרי דין‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתן סעד משפטי למעוטי יכולת‪.‬‬
‫ג‪ .‬לשמש כבורר ולמנות בוררים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מחקר משפטי‪.‬‬
‫ה‪ .‬הוצאות ספרות משפטית‪.‬‬
‫ו‪ .‬הגנת ענייניהם המקצועיים של החברים‪.‬‬
‫‪2.2‬‬
‫מוסדות הלשכה‬
‫סע' ‪ 6‬לחוק מסדיר את מוסדות הלשכה‪:‬‬
‫א‪ .‬ראש הלשכה‪.‬‬
‫ב‪ .‬המועצה הארצית ‪ -‬זהו למעשה והגוף החשוב הוא הגוף המחוקק של הלשכה‪.‬‬
‫ג‪ .‬הוועד המרכזי‪.‬‬
‫ד‪ .‬הוועדים המחוזיים‪.‬‬
‫ה‪ .‬בית דין משמעתי ארצי‪.‬‬
‫ו‪ .‬בתי דין משמעתיים אזוריים‪.‬‬
‫ז‪ .‬מבקר הלשכה‪.‬‬
‫ח‪ .‬ועדות אתיקה ארצית ומחוזית (כחלק מתיקון ‪ 32‬הפותח את הלשכה לביקורת פנימית)‪.‬‬
‫‪ 2.2.1‬ראש הלשכה‬
‫הוא העומד בראש הלשכה לאחר שנבחר בבחירות אישיות המתקיימות אחת לארבע שנים וברוב של ‪ 40%‬מסך‬
‫הקולות‪.‬‬
‫עניני ראש הלשכה‪ ,‬הלא הם מצויים בסע' ‪8-8‬ג' לחוק לשכת עורכי הדין‪.‬‬
‫‪ 2.2.2‬המועצה הארצית‬
‫היא הגוף המחוקק של הלשכה‪.‬‬
‫תפקידי המועצה הארצית מצויים בסע' ‪ 109‬לחוק ואלו הן‪:‬‬
‫א‪ .‬המועצה רשאית להתקין כללים בכל הנוגע לארגון הלשכה ופעולותיה‪ ,‬כגון‪:‬‬
‫‪ .1‬סדרי קבלת מתמחים ודרכי הפיקוח עליהם‪.‬‬
‫‪ .2‬סדרי קבלת חברים ללשכה‪.‬‬
‫‪ .3‬כללי האתיקה המקצועית‪.‬‬
‫‪ .4‬חובותיהם וזכויותיהם של עורכי הדין בהקשר מילוי תפקידם‪.‬‬
‫ב‪ .‬סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים‪.‬‬
‫ג‪ .‬מתן סעד משפטי למעוטי יכולת‪.‬‬
‫ד‪ .‬מדי עורכי הדין‪.‬‬
‫ה‪ .‬הטלת דמי חברת ואגרות למימון פעולות הלשכה‪.‬‬
‫ו‪ .‬בחירת שני נציגים בוועדה למינוי שופטים‪.‬‬
‫ז‪ .‬בחירת חבר הוועד המרכזי ומבקר הלשכה‪.‬‬
‫הרכב המועצה מוסדר בסע' ‪ 9‬לחוק‪.‬‬
‫עמוד ‪ 11‬מתוך ‪46‬‬
‫‪ 2.2.3‬הועד המרכזי‬
‫הוא הזרוע המבצעת של הלשכה‪.‬‬
‫בעל סמכות שיורית – בכל מקום שהוענקה סמכות ללשכה ולא צוין לאיזה גוף‪(,‬מה שנותר מסמכויות המועצה‬
‫הארצית)‬
‫ראש הלשכה מכהן כיו"ר הועד‪ ,‬ובנוסף ששה עשר חברים שבוחרת המועצה הארצית מבין חבריה‪.‬‬
‫הועד דן בנושאים הסטטוטוריים שהוטלו על הלשכה כגון‪ :‬התמחות; שיפוט משמעתי ועוד ‪.‬‬
‫‪ 2.2.4‬הועד המחוזי‬
‫בלשכה פועלים ‪ 5‬מחוזות‪ :‬תל‪-‬אביב; ירושלים; חיפה; דרום וצפון‪,‬‬
‫חברי הועד נבחרים על ידי חברי הלשכה שבאותו מחוז‪,‬‬
‫יו"ר הועד ייבחר על ידי חברי אותו מחוז‪,‬‬
‫אופן בחירתו ופעילותו מפורטים בסעיף ‪ 13‬לחוק‪,‬‬
‫הועד המחוזי לא יפעל בסתירה להחלטות הועד המרכזי [סעיף ‪(13‬ז) לחוק]‪ ,‬יוצר היררכיה‪.‬‬
‫‪ 2.2.5‬וועדות האתיקה‬
‫לצד כל וועד מחוזי פועלת וועדת אתיקה שאליה רשאי לפנות כל עורך דין ומתמחה בשאלות של אתיקה ולקבל‬
‫חוו"ד מקדימה‪.‬‬
‫ולאחר שהובאה שאלה לפני וועדת האתיקה‪ ,‬היא תביע את דעתה ולהחלטתה יהיה מעמד של "הנחייה או חוות‬
‫דעת"‪.‬‬
‫הגם שלרוב‪ ,‬ביה "ד המשמעתי יאמץ את חוות הדעת של וועדת האתיקה‪ ,‬ואולם יכול הוא שלא לאמץ אותה ולכן‬
‫היא בגדר הנחיה בלבד‪ ,‬ולכן עו"ד הפועל בהתאם להנחיות של וועדת האתיקה‪ ,‬לא יועמד על דרך הכלל לדין‬
‫משמעתי‪.‬‬
‫כיום (לאחר תיקון ‪ )32‬וועדות האתיקה המחוזיות והארציות הם רק שנים מתוך ארבעה קובלים אפשריים‬
‫(השניים האחרים הם היועמ"ש ופרקליט המדינה)‪.‬‬
‫בנוסף לוועדות האתיקה המחוזיות‪ ,‬פועלת ועדת אתיקה ארצית הרשאית לתת חוות דעת מקדימה בענייני‬
‫משמעת של עורכי דין ומתמחים‪.‬‬
‫חוות דעת מקדימה של ועדת האתיקה הארצית תחייב את כל ועדות האתיקה המחוזיות [סעיף ‪60‬א(ג)]‪.‬‬
‫‪ 2.2.6‬ביה"ד המשמעתי הארצי‬
‫בית דין זה הוא ראש ההיררכיה של השיפוט המשמעותי בלשכת עורכי הדין‪.‬‬
‫ביה"ד הארצי משמש ערכאת ערעור "בזכות" על החלטות בתי הדין המשמעתיים האזוריים‪.‬‬
‫ועל החלטותיו של ביה"ד הארצי‪ ,‬ניתן לערער "בזכות" לביהמ"ש המחוזי בירושלים (זאת בעקבות תיקון ‪.)32‬‬
‫לשים לב שרק על החלטות של הלשכה כגוף מנהלי‪ ,‬הערעור עליהם הוא לביהמ"ש לעניינים מנהליים (ע"פ' סע' ‪5‬‬
‫ופרט ‪ 21‬לתוספת הראשונה לחוק בהמ"ש לעניינים מנהליים) ואולם על החלטות של ביה"ד הארצי הערעור‬
‫עליהן הוא לביהמ"ש "המחוזי"‪.‬‬
‫‪ 2.2.7‬ביה"ד המשמעתי המחוזי‬
‫סמכויותיו הן‪:‬‬
‫דן כערכאה ראשונה בעבירות המשמעת הבאות‪:‬‬
‫‪ .1‬הפרת הוראות סעיפים ‪ 53-60‬לחוק העוסקות בהפרת כללי האתיקה‪.‬‬
‫‪ .2‬הפרת דין אחר המטיל חיוב או איסור על עו"ד‬
‫‪ .3‬הפרת כללי האתיקה המקצועית‬
‫‪ .4‬כל מעשה או מחדל אחר שאינו הולם את מקצוע עריכת הדין [סעיף ‪ )3(61‬לחוק]‬
‫נבחרים מבין חברי הלשכה אחת לארבע שנים על ידי ועדת מינויים [סע' ‪(15‬א)]‬
‫‪ 2.2.7.1‬סמכויות ביה"ד ‪ -‬ביחס לעו"ד‬
‫יש בסמכותו של בה"ד להרשיע "עורך דין" בעבירת משמעת ולהטיל עליו אחת מן הסנקציות הבאות‪:‬‬
‫א‪ .‬אזהרה‪.‬‬
‫ב‪ .‬נזיפה‪.‬‬
‫ג‪ .‬קנס (עד ‪ ₪ 25,000‬לכל עבירה ‪ -‬ולקופת הלשכה)‪.‬‬
‫ד‪ .‬השעיה על תנאי‪.‬‬
‫ה‪ .‬הרשעה ללא הטלת סנקציה‪.‬‬
‫ו‪ .‬השעיה קצובה ‪ -‬עד עשר שנים‪.‬‬
‫ז‪ .‬הוצאה מן הלשכה לצמיתות ‪ -‬עם זאת ס' ‪ 52‬לחוק קובע שעו"ד שהוצא לצמיתות מן הלשכה‪ ,‬רשאי לאחר‬
‫שעברו עשר שנים לבקש חנינה מהוועד המרכזי‪.‬‬
‫עמוד ‪ 12‬מתוך ‪46‬‬
‫‪ 2.2.7.2‬סמכויות ביה"ד המשמעתי ‪ -‬ביחס למתמחה‬
‫סמכותו של בה"ד פרוסה גם על מתמחים (ע"פ סע' ‪ 41‬לחוק) וראה בענין את פס"ד כשדי לעיל‪.‬‬
‫הלשכה רשאית להטיל על מתמחה אחת מן הסנקציות הבאות‪:‬‬
‫‪ .1‬אזהרה‪,‬‬
‫‪ .2‬נזיפה‪,‬‬
‫‪ .3‬פסילה מלהתקבל כחבר לשכה (לתקופה שלא תעלה על ‪ 3‬שנים או לצמיתות)‪,‬‬
‫‪ .4‬במידה ופגע בטוהר הבחינות או הפר חובותיו כמתמחה – ביטול התמחות כולה או מקצתה וביטול‬
‫הבחינה‪,‬‬
‫‪2.3‬‬
‫התנאים למקצוע עריכת הדין‬
‫התנאים (במצטבר) על מנת שאדם יוכשר למקצוע עריכת הדין‪:‬‬
‫‪ .1‬השכלה גבוהה [סעיף ‪ 25‬לחוק מגדיר מהי]‪,‬‬
‫‪ .2‬מעבר תקופת התמחות של שנה‪,‬‬
‫‪ .3‬עמידה בבחינות הלשכה (בכתב ובעל פה)‪,‬‬
‫ולאחר שעמד בתנאים אלה‪ ,‬סע' ‪ 42‬לחוק קובע מספר תנאים להיות עורך דין‪:‬‬
‫‪ .1‬נתמלאו תנאי הכשירות להיות עו"ד‪.‬‬
‫‪ .2‬תושב ישראל‪.‬‬
‫‪ .3‬בגיר ‪ -‬שמלאו לו ‪ 18‬שנים‪.‬‬
‫בג"ץ ‪ 2334/02‬עו"ד שטנגר נ' יו"ר הכנסת‪.‬‬
‫טוען עו"ד שטנגר שהוראות סעיפים ‪ 93 ,42 ,2‬שלפיהם אין אדם יכול להיות עורך דין‪ ,‬אא"כ הוא חבר בלשכה‬
‫ומשלם דמי חבר‪ ,‬סעיפים אלו פוגעים בחופש העיסוק ואינם מקיימים את פסקת ההגבלה‪.‬‬
‫ואומר השופט ברק (כחלק מהטון האוהד של השופטים ביחס ללשכה) שהאופי המונופוליסטי של ההסדר הקבוע‬
‫בחוק הלשכה אכן פוגע בזכות החוקתית לחופש העיסוק‪ ,‬ואולם הוא נועד לתכלית ראויה‪ ,‬וכן הוא מידתי‪.‬‬
‫הנימוקים‪ :‬ההסדר הקיים משחרר את הלשכה מלחצים כלכליים ואחרים העשויים לפגוע ביכולתה להסדיר‬
‫כיאות את המקצוע "‪...‬להבטיח – באמצעות גוף סטטוטורי המפעיל פיקוח ובקרה מקצועיים על השירות שעורך‬
‫הדין נותן ללקוחו – רמה נאותה של שירותי ערכית דין לציבור ושמירה על טוהר המקצוע"‬
‫ביקורת אפשרית‪.‬‬
‫ד"ר שחר אלדר כתב מאמר נוקב על התנהלות לשכת עורכי הדין תוך טענה מרכזית שפיצול הלשכה לשתי‬
‫לשכות ייעל את המערכת‪.‬‬
‫הגם שאנו מסכימים שאין רצוננו שהשלטון יתערב‪ ,‬ואולם דברי השופט ברק בהיות הלשכה משוחררת מלחצים‪,‬‬
‫אולי כל רצונה של הלשכה הוא להיות משוחררת מלחצים מצד הצרכנים בשוק‪.‬‬
‫ולכן טוען אלדר שקיומן של כמה לשכות דווקא עשוי להטיב עם ציבור הלקוחות הצפויות להתחרות ביניהן‬
‫באופן ישיר על הלקוחות‪ ,‬ולהפקת כללי אתיקה מאוזנים יותר במאזן האינטרסים שבין עורכי הדין וציבור‬
‫הלקוחות‪.‬‬
‫‪ 2.3.1‬סירוב לקבל מועמד‬
‫סע' ‪ 44‬לחוק קובע שהלשכה רשאית שלא לקבל מועמד כחבר‪ ,‬חירף כשירותו‪ ,‬ולאחר שניתנה לו הזדמנות‬
‫לטעון‪ ,‬אם‪:‬‬
‫א‪ .‬הורשע בעבירה פלילית שיש עמה קלון‪ ,‬והלשכה סבורה שאין הוא יכול לשמש כעו"ד‪( .‬חשוב לציין שגם‬
‫סיום הליך ב"אי הרשעה" מופיע בגיליון הר‪.‬פ‪ .‬של כל אדם‪ ,‬ולכן אין לתת כל גיליון של ר‪.‬פ‪ .‬ואסור גם לרוב‬
‫הגופים במדינה לתור אחר ההרשעות של האדם‪ ,‬ואולם לגבי תיקים פתוחים והרשעה קודמת הלשכה כחלק‬
‫משלל גופים מנהליים יכולה לדעת)‪.‬‬
‫ב‪ .‬נתגלו עובדות אחרות בין ע"י פסק דין של בי"ד משמעתי אחר או בדרך של התנגדות או בדרך אחרת והלשכה‬
‫סבורה כי הוא אינו ראוי לשמש כעו"ד‪.‬‬
‫כאן רואים את רוחב שיקול הדעת המצוי בידי הלשכה בבואה לקבל מועמדים תחת כנפיה‪.‬‬
‫על"ע ‪ 5997/03‬צבי שיינברום‬
‫המערער (הוא מתמחה) שהועמד לדין פלילי בגין מעשי תקיפה כלפי ילדיו והוטלו עליו ‪ 250‬שעות של"צ ללא‬
‫הרשעה‪.‬‬
‫הלשכה סברה כי קבלתו כחבר תושהה למשך שנה מתום פעולות השל"צ שלו‪ .‬ומכאן הערעור‪.‬‬
‫עמוד ‪ 13‬מתוך ‪46‬‬
‫ואומר ביהמ"ש ההחלטה סבירה והולמת שכן יש לשים חיץ בין סיום ריצוי העונש לבין תחילת העיסוק כעורך‬
‫דין בשל מהות המקצוע‪ ,‬סמכות הסירוב הנתונה ללשכה כוללת גם את האפשרות של "סירוב לשעה"‪,‬‬
‫על"ע ‪ 3092/05‬זכריה אגבריה‬
‫המערער הורשע בביה"ד המשמעתי האזורי בגין (בין השאר) התחזות לעו"ד ושליחת יד בכספי פיקדון‪ ,‬איומים‬
‫וכו'‪ .‬עבירות אלו בוצעו בתקופת ההתמחות ולאחריה‪ .‬ופסק בה"ד היה ‪ -‬פסילה מלהתקבל כחבר הלשכה למשך‬
‫שלוש שנים (שהופחת בערעור לארצי ב‪ 11-‬חודש) ומכאן הערעור‪.‬‬
‫ואומר ביהמ"ש שהעונש ראוי וסביר‪.‬‬
‫‪ ‬שיעור ‪4‬‬
‫‪ 2.3.2‬רישום מתמחים‬
‫כאן אנו עוסקים בתקופה הראשונה‪ ,‬היא רישום להתמחות‪.‬‬
‫סע' ‪ 26‬לחוק קובע את הכללים לרישום מתמחה‪ ,‬שהם‪ :‬מי שמילא אחר דרישות הפקולטה לקבלת תעודת בוגר‬
‫(אם נותרו לו לא יותר משתי בחינות כדי לסיים הלימודים)‬
‫כחריג ‪ -‬סעיף ‪ 26‬א לחוק קובע כי ניתן לרשום מתמחה אף במועד מוקדם או מאוחר – בתנאים הקבועים בסעיף‪,‬‬
‫סע' ‪ 27‬עוסק בתנאים המתירים ללשכה לסרב לרשום מתמחה‪.‬‬
‫(סע' ‪ 20‬לחוק המרשם הפלילי ותקנות השבים אוסר על כל גוף (כולל הלשכה) לקבל מידע על אדם בדבר הרשעה‬
‫שנמחקה‪ ,‬אלא אם הוא מסר את המידע ביודעין (ס"ק ב')‪.‬‬
‫והפסיקה פירשה "ביודעין" עם נטל מכביד על הרשויות‪ ,‬כאשר רק אם האדם ויתר ממש על זכותו מותר לגוף‬
‫המנהלי להשתמש במידע זה‪).‬‬
‫ולכן סע' ‪ 27‬אומר שהלשכה רשאית לסרב לרשום מתמחה‪:‬‬
‫‪ ‬אם נתגלו עובדות שלאורן סבורה הלשכה שהמועמד אינו ראוי לשמש עורך‪-‬דין‪,‬‬
‫‪ ‬טרם החלטתה תיתן הלשכה למועמד הזדמנות לטעון טענותיו בפניה‪,‬‬
‫‪ ‬נימוקי הלשכה לסרב לרשום מתמחה יינתנו למועמד בכתב‪,‬‬
‫מטרתו של סע' ‪ 27‬לחוק הוא לאפשר ללשכה שק"ד נרחב בכל הנוגע לסירובה לרשום מועמד כמתמחה‪.‬‬
‫הלשכה רשאית להביא בחשבון כל שיקול המעיד על היות המועמד כשיר וראוי לשמש כעו"ד‪.‬‬
‫הפסיקה פירשה "שראוי" משמעו הגון וישר (על"ע ‪ 159/06‬צבי זר)‪.‬‬
‫בעבר‪ ,‬התצהיר שעליו חותם המתמחה בבקשה לרישום התמחות היה מבקש מהמצהיר להתיר ללשכה לקבל‬
‫מידע בדבר הרשעות שנמחקו או התיישנו ועבודות של"צ (זאת על אף שהלשכה איננה מנויה על הגופים‬
‫המותרים לקבל מידע ע"פ חוק המרשם הפלילי)‪.‬‬
‫תצהיר זה הפך את הלשכה למורמת מהחוק‪ .‬ואכן‪ ,‬מספר פסיקות של ביהמ"ש קבעו שסעי' זה בתצהיר לא‬
‫יעמוד במבחן ביהמ"ש‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬בעקבות פסיקת ביהמ"ש העליון‪ ,‬התצהיר שונה ומעתה אין הוא מבקש להתיר ללשכה לקבל מידע בדבר‬
‫הרשעות שהתיישנו או נמחקו‪.‬‬
‫כן גם באשר להליך המסתיים באי הרשעה בתצהיר הנוכחי יש לדווח אודות תוצאות הליך פלילי שנסתיים 'ללא‬
‫הרשעה' (תוך הטלת צו מבחן ו‪/‬או צו של"צ או התחייבות להימנע מעבירה)‪ ,‬חרף כך שעל פי חוק המרשם הפלילי‬
‫ותקנות השבים‪ ,‬הלשכה אינה מנויה על הגופים הרשאים לקבל מידע זה ואינה רשאית להביא מידע (לרבות‬
‫העובדות שהובילו למתן הצו) זה בין שיקוליה ברישום המתמחה [סע' ‪ 21 + 13‬לחוק המרשם הפלילי]‬
‫על"ע ‪ 3658/05‬ברי בל‬
‫גב' בל סיימה הליך בהתחייבות להימנע מעבירה (הליך שהוא נמוך מאי הרשעה)‪.‬‬
‫ביהמ"ש החיל את סע' ‪ 20‬לחוק המרשם הפלילי גם על הרשעה שהתיישנה‪ ,‬צו של"צ ללא הרשעה‪ ,‬וכן התחייבות‬
‫להימנע מעבירה‪.‬‬
‫ואומר ביהמ"ש בהתאם לסעיף ‪(20‬ב) סיפא לחוק המרשם הפלילי‪" :‬אין די כי מוסר הראיה יהיה מודע לטיב‬
‫פעולתו ולנסיבותיה‪ .‬עליו להיות מודע לכך שמסירת המידע תכשיר ראיה שאלמלא כן הייתה פסולה‪ ,‬ולוותר‬
‫במודע על זכותו שלא לגלות את המידע"‪.‬‬
‫‪ 2.3.2.1‬דוגמאות להמחשה‬
‫דנ"פ ‪ 9384/01‬אל נסאסרה‬
‫עמוד ‪ 14‬מתוך ‪46‬‬
‫ביהמ"ש אסר על הלשכה "לקבל" ולהשתמש במידע בדבר הרשעה שהתיישנה (זאת ע"ס התצהיר הקודם)‪.‬‬
‫על"ע ‪ 5277/03‬וולפיש לואיס‬
‫(הרשעה בעבירות מרמה חמורות בארה"ב וישראל שחלפה תקופת ההתיישנות)‪,‬‬
‫עת"מ ‪ 676/07‬אל רחמאן‬
‫העותר ישב בכלא על שוד מזוין ‪ 45‬חודשים‪ ,‬למד משפטים והמתין בקוצר רוח לתום תקופת ההתיישנות‬
‫(שסירבה לרשמו)‪.‬‬
‫החוק קובע שכשתחלוף תקופת ההתיישנות‪ ,‬על הלשכה להתעלם מעניין העבירה ולרשמו כמתמחה‪.‬‬
‫עע"מ ‪ 4408/07‬אבו סאלם‬
‫העותר ברצותו להשיג ציון גבוה בפסיכומטרי‪ ,‬הכניס אדם אחר במקומו‪ ,‬הועמד לדין והורשע בקשירת קשר‪,‬‬
‫קבלת דבר במרמה‪ .‬וההליך הסתיים במאסר ע"ת (ובשל כך סירבה הלשכה לרשמו)‪.‬‬
‫על"ע ‪ 6038/04‬אילן ג'ורג'י‬
‫העותר סיים הליך פלילי באי הרשעה ועבודות של"צ‪ ,‬וטען שלשכה אסור לעשות שימוש בדבר הרשעה זו מלבד‬
‫אם קיבלה את המידע ביודעין‪ .‬ובכל אופן הלשכה אינה רושמת אותה‪.‬‬
‫ביהמ"ש מבטל את החלטת הלשכה‪.‬‬
‫על"ע ‪ 3658/05‬ברי בל‬
‫העותרת הואשמה בהשגת גבול הוגש כת"א שהסתיים ע"פ סע' ‪ 73‬לחוק העונשין בהימנעות מלעשות עבירה‬
‫(שיתרונו ‪ -‬ללא של"צ וקצין מבחן)‪ .‬הלשכה לא רושמת אותה להתמחות‪.‬‬
‫ביהמ"ש דוחה את החלטת הלשכה‪ ,‬הגם שהעותרת עצמה העבירה את המידע ללשכה‪ ,‬וזאת מהסיבה שהלשכה‬
‫לא הבהירה לה די את העובדה שאין היא חייבת‪ ,‬מה שפוגם "ביודעין" שלה‪.‬‬
‫עת"מ ‪ 503/06‬נועם פדרמן‬
‫העותר עומד נגדו כת"א המכיל ‪ 27‬אישומים והלשכה פסלתו לצמיתות‪.‬‬
‫ביהמ"ש העליון קבע שבסמכות הלשכה במקרה זה היא רק לסרב לשעה ולא לפסלו לצמיתות‪.‬‬
‫עע"מ ‪ 1098/10‬מדלן אונגיל‬
‫אישה שעבדה בעיריית פ"ת ולמדה משפטים ובשנת ‪ 98‬זומנה לחקירה וב‪ 06-‬הוגש כת"א שעדיין תלוי ועמוד‪.‬‬
‫הלשכה סירבה לשעה לרשמה‪.‬‬
‫כאן ביהמ"ש העליון החליט שלא להתערב בשק"ד של הלשכה (הגם שטענה מדלן שאם היא היתה מודה‬
‫ומרושעת ב‪ 98-‬היתה חולפת תקופת ההתיישנות‪ ,‬ואז אסור היה ללשכה להשתמש במידע זה)‪.‬‬
‫‪ 2.3.2.2‬ביקורת וקריאה לשינוי‬
‫על"ע גשרי‬
‫אומר ביהמ"ש "הציפייה המוצדקת של החברה היא כי עורך דין יהיה אדם ישר דרך‪ ,‬שומר חוק‪ ,‬אשר אין כל‬
‫דופי בעברו‪ .‬בעבר כבר הזכרתי את "האינטרס הרחב והצורך לשמור על רמתם המקצועית והמוסרית של עורכי‬
‫הדין‪ ,‬ועל טוהר מחנה עורכי הדין שהוא תנאי שאין בלתו לשמירת אמון הציבור בקהיליית עורכי הדין"‪.‬‬
‫על"ע ‪ 5273/03‬וולפיש לואיס‬
‫אומר ביהמ"ש ‪ -‬זהו שיקול מרכזי וחשוב אותו יש להציב אל מול שיקול הרהביליטציה (שיקום ‪ -‬תקנת השבים)‬
‫שכאמור איני מקלה בו ראש‪ .‬לפיכך‪ ,‬אני סבורה כי יש לשקול מחדש באופן מעמיק ויסודי‪ ,‬תוך בחינת כל‬
‫השיקולים הרלוונטיים‪ ,‬את ההסדר הראוי לחול במקרה של קבלת אדם כחבר בלשכת עורכי הדין (או ברישום‬
‫אדם כמתמחה)‪.‬‬
‫‪ 2.3.3‬השגה על החלטת הלשכה‬
‫על החלטות הלשכה בנוגע להסדרת עיסוקם של עורכי דין ניתן להגיש עתירה מנהלית לבית משפט לעניינים‬
‫מנהליים – לרבות (לא ממצה) ההחלטות הבאות‪:‬‬
‫‪ ‬סירוב הלשכה לרשום מועמד כמתמחה‪,‬‬
‫‪ ‬סירוב הלשכה לתת אישור לאמן או ביטול אישור‪,‬‬
‫‪ ‬סירוב הלשכה לקבל מועד כחבר‪,‬‬
‫‪ 2.3.3.1‬הפרוצדורה‬
‫העתירה תוגש תוך בתוך ‪ 45‬יום מיום קבלת הודעת הלשכה המנומקת בכתב‪[ ,‬סעיף ‪ 5‬ופרט‪ )5(21‬לתוספת‬
‫הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים]‪.‬‬
‫עמוד ‪ 15‬מתוך ‪46‬‬
‫‪ 2.3.3.2‬התמחות‬
‫בתקופת ההתמחות נתון המתמחה למרותה של הלשכה ולשיפוטה המשמעתי והלכות האתיקה המקצועית‬
‫חלות עליו בשינויים המחויבים [סעיף ‪ 41‬לחוק‪ ,‬וראו למשל עניין כשדי]‪.‬‬
‫דינו של מתמחה ‪ -‬לכל דבר ועניין ‪ -‬יהיה דינו של עובדו של המאמן [סעיף ‪41‬א(א) לחוק]‪ ,‬ומאמן יעסיק מתמחה‬
‫אך ורק בעבודה משפטית [סעיף ‪ 33‬לחוק]‪,‬‬
‫‪ 2.3.3.3‬ייצוג ע"י מתמחה בבית המשפט‬
‫מתמחה רשאי לייצג את שולחי מאמנו בבית‪-‬משפט השלום בששת החודשים האחרונים לתקופת התמחותו‬
‫בהתקיים אחד מהתנאים [סעיף ‪ 37‬לחוק]‪:‬‬
‫‪ .1‬המאמן נוכח בבית‪-‬משפט‪,‬‬
‫‪ .2‬בית‪-‬המשפט הותיר למתמחה להמשיך בייצוג אף בהיעדר המאמן‪,‬‬
‫ויתר דברי המתמחה בדבר עבודה נוספת ושאר ענינים‪ ,‬הלא הם כתובים בכללי לשכת עורכי הדין (רישום‬
‫מתמחים ופיקוח על התמחות)‪.‬‬
‫‪ ‬שיעור ‪5‬‬
‫ייחוד המקצוע‬
‫‪3‬‬
‫הסעיפים המגדירים את יחוד המקצוע הם‪ :‬סע' ‪ 21 ,20‬לחוק לשכת עורכי הדין‪ ,‬וכלל ‪ 11‬א' לכללי לשכת עורכי‬
‫הדין (אתיקה מקצועית)‪.‬‬
‫חוק לשכת עורכי הדין נועד לייחד את העיסוק בעריכת דין לעורכי דין חברי הלשכה בלבד‪,‬‬
‫מי שאינו עורך דין ועושה פעולה שנתייחדה לעורך דין – מבצע עבירה של הסגת גבול המקצוע ואינו זכאי לשכר‬
‫בעד אותן פעולות שביצע‪.‬‬
‫סע' ‪ 20‬לחוק הלשכה אומר‪ :‬הפעלות המנויות להלן לא יעשה אותן דרך עיסוק או בתמורה אף שלא דרך עיסוק‬
‫אלא עורך דין‪.‬‬
‫(‪ )1‬ייצוג אדם אחר וכן טיעון ופעולה אחרת בשמו לפני בתי משפט‪ ,‬בתי דין וגופים ואנשים בעלי סמכות‬
‫שיפוטית ומעין שיפוטית‪.‬‬
‫הלשכה חותרת לבקש שכל גוף בעל סמכות מעין שיפוטית כעין וועדות ערר למיניהם‪ ,‬יחשבו לגופים שיפוטיים‬
‫ובשל כך לא ניתן לייצג מולם אלא ע"י עורך דין (או ע"י עצמו)‪.‬‬
‫‪3.1‬‬
‫שתי גישות עומדות בלב ייחוד המקצוע‬
‫א‪ .‬הגישה הפונקציונלית‬
‫מסבירה את מטרותיו של סע' ‪ 20‬במבט "לא ביקורתי" ואומרת‪ :‬הפרופסיה של עורכי הדין מתארגנת במטרה‬
‫לקדם אינטרס ציבורי של הבטחת שירותים משפטיים ברמה נאותה‪ ,‬ולהגן על הציבור מפני אנשים שאין להם‬
‫הכישורים המתאימים למתן השירות‪.‬‬
‫ב‪ .‬הגישה הביקורתית‬
‫יסודה בכך שהלשכה מונעת מדאגה לחבריה ומביטה על סע' ‪ 20‬באופן ביקורתי ואומרת‪ :‬הפרופסיה מתארגנת‬
‫על מנת להבטיח שליטה בשוק השירותים‪ ,‬ומטרתה למקסם את הרווחים החומריים והמעמד של חברי‬
‫הפרופסיה (עורכי הדין)‪.‬‬
‫‪3.2‬‬
‫פעולות שיוחדו לעורך דין‬
‫סעיף ‪ 20‬לחוק לשכת עורכי הדין מונה את הפעולות שיוחדו לעורכי דין‪ ,‬ושאחר אינו רשאי לעשותן דרך עיסוק‬
‫או בתמורה אף שלא דרך עיסוק‪,‬‬
‫ביצוע פעולות אלה על ידי מי שאינו עורך דין – לרבות תאגיד משפטי או עורך דין שהושעה – מהווה עבירה‬
‫פלילית‪.‬‬
‫ואלה הן הפעולות‪:‬‬
‫ייצוג אדם וכל טיעון ופעולה אחרת בשמו לפני‪:‬‬
‫‪ ‬בתי משפט‪.‬‬
‫‪ ‬בתי דין‪.‬‬
‫‪ ‬בוררים‪.‬‬
‫‪ ‬גופים ואנשים בעלי סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית‪ ,‬כגון‪ :‬וועדת שחרור של השב"ס‪.‬‬
‫עמוד ‪ 16‬מתוך ‪46‬‬
‫בשורה של החלטות הוגבלה זכות הייצוג של מי שאינו עורך דין מול גופים שאינם מנויים ברשימה שבסע' ‪ 20‬וכך‬
‫הלשכה מנסה להרחיב את ההגדרה לגוף מעין שיפוטי‪.‬‬
‫ראו למשל‪ ,‬פניה לוועדת הערר של ביטוח לאומי‪ ,‬שהלשכה הגדירה אותה כגוף מעין שיפוטי‪ ,‬ולכן זכות הייצוג‬
‫בפניה שמורה רק לעורכי דין‪ ,‬ומנגד ייצוג מול פקיד ביטוח לאומי לא נדרש ע"י עו"ד‪.‬‬
‫הלשכה קבעה שגם פניות לוועדות הערר של קצין התגמולים במשרד הביטחון ופניה לוועדות רפואיות של חברות‬
‫הביטוח תעשה ע"י עו"ד וזאת מאחר שגופים אלו הם מעין שיפוטיים‪.‬‬
‫סע' ‪ 20‬מונה מספר גופיים שייצוג אדם בפניהם יהיה ע"י עו"ד בלבד‬
‫‪ ‬משרדי ההוצאה לפועל‪.‬‬
‫‪ ‬לשכת רישום הקרקעות‪.‬‬
‫‪ ‬הפקיד המוסמך לעניין חוק בתים משותפים‪.‬‬
‫‪ ‬רשם החברות‪.‬‬
‫‪ ‬רשם השותפויות‪.‬‬
‫‪ ‬רשם האגודות השיתופיות‪.‬‬
‫‪ ‬רשם הפטנטים והמדגמים‪.‬‬
‫‪ ‬רשם סימני מסחר‪.‬‬
‫‪ ‬פקיד השומה ונציג מס הכנסה‪.‬‬
‫‪ ‬המנהל לעניין חוק מס שבח מקרקעין ומנהל מס עיזבון לעניין חוק מס עיזבון‪.‬‬
‫‪ 3.2.1‬עריכת מסמכים משפטיים‬
‫ככלל‪ ,‬כל אדם רשאי לערוך לעצמו את מסמכיו באופן שיחפוץ‪.‬‬
‫כאן עסקינן בעריכת מסמך משפטי בשביל אדם אחר‪ ,‬לרבות ייצוג אדם אחר במשא ומתן לקראת ערכית מסמך‬
‫משפטי‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬השלמת פרטים בחוזה שאינם דורשים יישום של יכולת משפטית לא תיחשב עריכת מסמך (כגון‪ :‬פרטי‬
‫הנכס‪ ,‬המתקשרים‪ ,‬תמורה)‪ ,‬כן גם פעולת תרגום כשלעצמה אינה בגדר 'פעולת עריכה'‪,‬‬
‫כאמור‪ ,‬אין כל מניעה שאדם יערוך מסמך בשביל עצמו‪.‬‬
‫‪ 3.2.2‬ייעוץ וחיווי דעת משפטיים‬
‫כאן האיסור מכוון לאלו הפונים למשפטנים טהורים‪ ,‬המומחים בתחומם אך לא כל ידע מעשי (כגון פניה לפרופ'‬
‫למשפטים)‪.‬‬
‫הגישה הפונקציונלית דוחקת ומסבירה שגם למומחה בתחום (כעין פרופ' גבריאלה שלו מומחית בדיני חוזים)‬
‫חסר את הידע הפרקטי‪.‬‬
‫ואילו הגישה הביקורתית מביאה ראיה לכך שהלשכה דואגת לחבריה ולא לחברה בכללותה‪.‬‬
‫החריג‪ :‬חיווי דעה משפטי על ידי אדם שאינו עורך דין כאשר מזמין חוות הדעת הנו עורך דין או רשות מרשויות‬
‫המדינה [ע"פ סעיף ‪ )7(21‬לחוק]‪.‬‬
‫‪ 3.2.3‬סע' ‪ 20‬במבחן הזמן‬
‫סע' ‪ 20‬המונה מספר גופים החייבים בייצוג ע"י עו"ד הוא סע' שנחקק לפני שנים רבות‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬עוסקים עורכי דין בתחומים רבים שאינם נמנים על אלו הנזכרים בחוק (שכן אין מדובר בהסדר שלילי)‬
‫כגון‪ :‬ייצוג בפני רשויות מקומיות‪ ,‬מוסדות התכנון והבנייה‪ ,‬רשויות המכס ומע"מ‪ ,‬רשם המפלגות‪ ,‬רשם‬
‫העמותות וכו'‪.‬‬
‫ומנגד‪ :‬הדבר מאפשר לכל אדם אחר להעניק את אותם השירותים שאינם מנויים בסעיף ‪ 20‬לחוק‪,‬‬
‫בג"ץ ‪ 1715/97‬לשכת מנהלי ההשקעות‬
‫אומר ביהמ"ש שמבחינה חוקתית‪ ,‬חוק לשכת עורכי הדין פוגע בזכות החוקתית לחופש העיסוק של מי שאינו‬
‫עורך דין‪ ,‬ואולם נפסק כי תכליתם של חוקים המסדירים עיסוק במקצוע מסוים הנה לתכלית ראויה‪,‬‬
‫‪3.3‬‬
‫החריגים לכלל ייחוד המקצוע‬
‫א‪ .‬אדם שאינו עו"ד רשאי לבצע אי אלו פעולות שיוחדו לעו"ד‪ ,‬וזאת בהתקיים שני תנאים מצטברים‪:‬‬
‫‪ .1‬הייצוג הוא ללא תמורה‪.‬‬
‫‪ .2‬פעולת הייצוג הינה חד פעמים ולא ע"ד עיסוק קבוע‪.‬‬
‫עמוד ‪ 17‬מתוך ‪46‬‬
‫חריג לחריג זה מצוי בתקנה ‪ 472‬לתקסד"א הקובעת שכל פעולה בבית משפט הנדרשת מאת בעלי דין או‬
‫המותרת לו על פי דין‪ ,‬רשאי לעשותה בעל הדין בעצמו או "באמצעות עורך דין"‪.‬‬
‫רע"א ‪ 8120/08‬ביטון‬
‫נשללה האפשרות לייצוג ע"י ידיד קרוב של בעל הדין‪ ,‬וקבע ביהמ"ש (ע"פ התקנה דלעיל) שמי שאינו עורך דין‬
‫לא ייצג אחר בבית משפט גם באופן חד פעמי וללא תמורה‪.‬‬
‫ב‪ .‬היועמ"ש ונציגיו מוחרגים מסע' ‪( 20‬סע' ‪ )1( 21‬לחוק הלשכה)‪.‬‬
‫ג‪ .‬ייצוג בפני בתי דין דתיים ובית דין צבאי‪ ,‬כגון טוען רבני או חייל שאיננו עורך דין (סע' ‪ )2( 21‬לחוק)‪.‬‬
‫ד‪ .‬זכאותם של רואי חשבון למלא תפקידים שהותרו להם בדין‪ ,‬וכן זכותם של יועצי מס לייצג נישומים בהליכים‬
‫בפני מנהל מס השבח (סע' ‪ )5( 21‬לחוק)‪.‬‬
‫ישנם חריגים נוספים המצויים בחוקים אחרים‪ .‬כגון‪:‬‬
‫א‪ .‬בית משפט לתביעות קטנות (סע' ‪ 63‬לחוק בתי המשפט)‪.‬‬
‫ב‪ .‬הורה של קטין רשאי לטעון במקומו בבית המשפט לנוער [סע' ‪(19‬ג) לחוק הנוער]‪,‬‬
‫ג‪ .‬ייצוג אדם בפני המוסד לביטוח לאומי [סע' ‪ 386‬לחוק הביטוח הלאומי]‪,‬‬
‫‪3.4‬‬
‫עמותות וקליניקות משפטיות‬
‫בשנים האחרות חל גידול מדאיג (בעיני הלשכה) בגופים המעניקים שירותים משפטיים בהתנדבות על ידי עובדים‬
‫שאינם עורכי דין כגון קליניקות הפועלות בפקולטאות למשפטים‪ ,‬ושלל עמותות הנותנות שירות וייעוץ משפטי‬
‫לאזרח הנזקק‪.‬‬
‫ריבוי גופים אלה מעלה מספר בעיות אפשרויות‪:‬‬
‫א‪ .‬האם יש פגיעה בייחוד המקצוע‪.‬‬
‫ב‪ .‬מהו היחס בין האידיאולוגיה של גוף כזה או אחר לחובת הנאמנות ללקוח‪.‬‬
‫ג‪ .‬האם הקליניקות הללו מהוות "רק" כלי שיווקי לעורכי דין פרטיים‪.‬‬
‫טוענים הגופים‪ ,‬אין לשכת עורכי הדין רשאית להתערב בפעילותם ולהכפיפם להוראות האתיקה המקצועית‬
‫בשל האופי ההתנדבותי‪,‬‬
‫עמדת הלשכה ביחס לשלל גופים אלו היא‪ :‬שכל העוסקים בעריכת דין חייבים לפעול על פי אותם סטנדרטים‬
‫אתיים ולכן על הגופים להיות מנוהלים על ידי עורך דין בלבד ולפעול ללא תמורה‪.‬‬
‫‪3.5‬‬
‫הסגת גבול המקצוע ‪ -‬הסנקציות‬
‫לאחר שבואר ייחוד המקצוע הסנקציה לאלו המסיגים גבול מצויה בסע' ‪ 96‬לחוק הלשכה האומר‪ :‬מי שאינו‬
‫עורך דין ועושה פעולה שנתייחדה לפי חוק זה לעו"ד דינו קנס חמשת אלפים לירות‪.‬‬
‫ובנוסף‪ ,‬סע' ‪ 98‬לחוק קובע שבית משפט לא יזקק לתביעת שכר בעד שירות שניתן על ידי מי שאינו עורך דין‬
‫ונתייחד לפי חוק זה לעורכי דין‬
‫סנקציה נוספת מצויה בסע' ‪( 97‬א) לחוק האומר‪ :‬מי שמתחזה לעורך דין ועורך דין העושה בתקופת השעייתו‬
‫פעולה שנתייחדה לעורך דין‪ ,‬דינו מאסר שנה או קנס חמשת אלפים לירות‪.‬‬
‫רע"פ ‪ 7491/08‬שמחה ניר‬
‫עו"ד שמחה ניר שהושעה מחברותו בלשכה המשיך לייצג במשפט פלילי נאשמים (שהחל לייצגם טרם השעייתו)‪.‬‬
‫ביהמ"ש גזר על המערער שמונה חודשי מאסר ע"ת למשך שלש שנים וקנס בסך ארבעים אלף ש"ח‪ ,‬וזאת על אף‬
‫טענתו שסע' ‪ 17‬לחסד"פ אוסר על עו"ד להשתחרר מייצוג אלא ברשות ביהמ"ש‪.‬‬
‫‪3.6‬‬
‫הבטחת ייחוד המקצוע‬
‫פרק זה עוסק בדרכים של לשכת עורכי הדין להבטיח את ייחוד המקצוע בכך שעו"ד לא יחברו לגופים שאינם‬
‫עו"ד ויחלקו אתם את שכר טרחתם‪.‬‬
‫סע' ‪ 58‬לחוק‪ :‬עורך דין לא יעסוק במקצועו בשותפות עם אדם שאינו עורך דין או עם אדם שאינו עורך דין זר‪,‬‬
‫ולא ישתף (ח "ו) אדם כזה בהכנסותיו בתמורה לשירותים‪ .‬סיוע או תועלת אחרת לעסקו אולם רשאי עורך דין‬
‫לשתף בהכנסותיו את בן הזוג הצאצאים וההורים של שותפו בהווה או בעבר שנפטר בעודו חבר בלשכה‪.‬‬
‫סע' זה מדגיש את האיסור על עו"ד לעשות כל סוג של שותפות עם מי שאינו עו"ד‪.‬‬
‫עמוד ‪ 18‬מתוך ‪46‬‬
‫כלל ‪ 11‬ב (א) לכללי לשכת עו"ד (אתיקה מקצועית אומר‪ :‬עורך דין לא ייתן שירות משפטי ללקוח שהפנה אליו‬
‫גוף ‪ -‬שאינו עורך דין או שותפות של עורכי דין או חברת עורכי דין‪ ,‬הפועל למטרת רווח‪ .‬ולמטרה זו מפרסם‬
‫ברבים מתן שירותים משפטיים‪.‬‬
‫ראו למשל את החברה למימוש זכויות רפואיות‪ ,‬שלאחר מאבק משפטי בלשכה‪ ,‬סייגה את פרסומותיה בכך‬
‫שהחברה אינה עוסקת במתן ייעוץ משפטי‪.‬‬
‫כלל ‪ 11‬ב (א) זה אוסר על עורך דין ליטול מחברה לא משפטית העוסקת בתיווך‪.‬‬
‫כלל ‪ 11‬ב (ב) אומר‪ :‬עורך דין המועסק ע"י מי שאינו עורך דין לא ייתן שירות משפטי למי שאינו מעסיקו‪ ,‬אם‬
‫המעסיק פועל למטרת רווח וגובה תמורה בעד אותו שירות משפטיו‪.‬‬
‫כלל זה מחיל איסור על עורך דין שכיר המועסק על ידי מי שאינו עורך דין לתת שירות משפטי ללקוחות המעסיק‬
‫אם מתקיימים התנאים (במצטבר)‪:‬‬
‫‪ .1‬המעסיק פועל למטרות רווח‬
‫‪ .2‬והמעסיק גבה תמורה מהלקוח בעד אותו שירות משפטי שנתן עורך הדין‬
‫הסייג לכללים אלה מצוי בכלל ‪ 11‬ב (ג) המאפשר לוועד המרכזי בהתייעצות עם וועד מחוז להתיר מטעמים‬
‫מיוחדים שבטובת הציבור חריגה מהוראות אלה‪.‬‬
‫בג"צ ‪ 9596/02‬פיצוי נמרץ‬
‫חברת פיצוי נמרץ היא חברה המבקשת לסייע ללקוחותיה לממש את ההטבות והזכויות הרפואיות העולות‬
‫מפוליסות הביטוח שלהם‪ ,‬ומשאר גופים ובשל כך הם עתרו לבג"ץ שיתיר להם להפנות את לקוחותיהם לעורכי‬
‫דין שהיא קשורה עימם‪.‬‬
‫החברה טענה במישור החוקתי שכלל ‪ 11‬ב פוגע בחופש העיסוק הן של הגופים העוסקים בכך והן בחופש העיסוק‬
‫של עורכי הדין שהופנו אליהם הלקוחות ויתר על כן כלל זה פוגע באוטונומית הרצון הפרטי של הלקוחות‬
‫החפצים בגוף זה שייצגם (כעין בג"ץ גאנם ושטנגר)‪.‬‬
‫ואומר השופט ברק אכן כלל זה פוגע בחופש העיסוק הן של הגופים‪ ,‬הן של עורכי הדין והן של הלקוחות‪ .‬ואולם‬
‫פגיעה זו עומדת בתנאי פיסקת ההגבלה‪ ,‬מאחר ששני הכללים הללו נוסדו לתכלית ראויה‪ .‬תכלית זו היא‬
‫המניעה מצד גופים שאינם כפופים ללשכה לעקוף את החובות האתיות החלות על עורכי דין כגון ייחוד המקצוע‪,‬‬
‫פרסומת‪ ,‬גביית שכ"ט וחובת נאמנות ללקוח‪ .‬כללים אלו נועדו לשמור על חובת עורכי הדין להימנע ממצב של‬
‫ניגוד עניינים ובכך שנותנים לגופים שאינם כפופים ללשכה לעסוק בכך‪ ,‬הרי שכללים אלו נהפכים לאות מתה‪.‬‬
‫ומוסיף ברק (כחלק מהגישה הכללית האוהדת ביחס ללשכה) שלא ניתן להגשים באופן מעשי את התכלית‬
‫האמורה באמצעים שמידת פגיעתם פחותה‪ .‬כלל זה מאוזן בכך שהוא חל רק על גופים הפועלים למטרות רווח‪,‬‬
‫ומצד שני פותח אפשרות של שק"ד לסטות מהכלל (ע"פ כלל ‪ 11‬ב (ג))‪.‬‬
‫‪ 3.6.1‬דוגמאות להחלטות של וועדות האתיקה בייחס לכלל ‪ 11‬ב‪.‬‬
‫החלטה את ‪239/05‬‬
‫ארגון שנועד לתת מענה לזוגות בהליכי גירושין לרבות ייעוץ משפטי‪ ,‬ומבקש להעסיק בארגון עורכי דין‪.‬‬
‫וקובעת וועדת האתיקה שמדובר בעבירה על כלל ‪11‬ב(ב) שכן אין רשאי עורך דין ליתן שירות למי שאינו מעסיקו‬
‫והמעסיק פועל למטרת רווח וגובה תמורה‪ ,‬וכן על סעיף ‪ 58‬לחוק לשכת עורכי הדין האוסר על עורכי דין לשתף‬
‫בהכנסתם מי שאינו עורך דין‪.‬‬
‫החלטה את ‪188/05‬‬
‫קובעת וועדת האתיקה שעורכי דין העובדים בשיתוף עם חברות ביטוח אינם עוברים על כלל ‪ 11‬ב‪ ,‬כיוון‬
‫שהחברה אינה מפרסמת מתן שירותים משפטיים אלא שירותי ביטוח‪,‬‬
‫אפשרות רכישת ייצוג על‪-‬ידי עורך דין מטעם חברת הביטוח תפל לשירות הביטוחי שהוא השירות העיקרי‪.‬‬
‫החלטה את ‪16/09‬‬
‫שאילתה שהופנתה ע"י עו"ד לוועדת האתיקה שואלת‪ ,‬האם מותר לעורכי דין לשתף פעולה עם עמותה המציגה‬
‫עצמה כמי שנותנת סיוע משפטי בחינם שעה שאין הדבר כך (העמותה גובה 'דמי רצינות' ותשלום עבור הוצאות‬
‫ביניהן גם ניסוח מכתב משפטי)?‬
‫וקובעת וועדת האתיקה שעל העמותה לחדול מפעולה כאמור ואסור לעורך דין לשתף פעולה עמה או לייצג‬
‫במסגרתה‪.‬‬
‫העולה מן האמור הוא שהלשכה מונעת בכל דרך מניסיון של חברות לעקוף את הכללים של הלשכה (פרסום‬
‫וכיו"ב) (ע"פ הגישה הפונקציונלית)‪ ,‬או שמירה על גילדה סגורה (ע"פ הגישה הביקורתית)‪.‬‬
‫עמוד ‪ 19‬מתוך ‪46‬‬
‫מבט ביקורתי על כלל ‪ 11‬ב‬
‫‪3.7‬‬
‫שחר אלדר במאמרו כותב ששוק מודרני ומשוכלל הגברת התחרות פועלת לטובת הלקוח ומוזילה שירותים‪.‬‬
‫והסדרים המאפשרים לחברות חיצוניות לעסוק בייעוץ משפטי יכולים לתרום להוזלת שירותים ובכך שתורם‬
‫לשכה מתחרה מלבד ההוזלה האמורה‪ ,‬הצרכן יוכל להשיג מידע מפורט יותר על תחומי העניין שבו הוא חפץ‬
‫בייצוג משפטי‪.‬‬
‫ומסביר שחר אלדר שכלל ‪ 11‬ב מטרתו העיקרית היא להיטיב עם עורכי הדין (בעיקר הוותיקים) ולא עם‬
‫הלקוחות הן מהסיבה שכלל זה פוגע באוטונומיה של הלקוחות לבחור פרקליט בתיווך של גורם חיצוני‪ ,‬והן‬
‫מהסיבה שכלל זה מונע הנגשה של הערכאות למי שזכאי לקבל ייעוץ משפטי‪.‬‬
‫ויתרה מכך אומר אלדר שכיום בעי דן של תת תחרותיות‪ ,‬בעיית זרימת המידע והערכת המידע ע"י הלקוח הולכת‬
‫וגוברת‪ .‬ולכן ראוי ורצוי שיוכרו משרדי התיווך שהרי הם יאלצו להצדיק את עצמם וחברה המספקת שירות לקוי‬
‫השוק יגרום לה להעלם‪.‬‬
‫כמו"כ הקמת חברות העוסקות בייעוץ משפטי תגרומנה לכך שיהיה מיון פרטני יותר ביחס לתחום ההתמחות של‬
‫עורכי הדין‪ ,‬כן עורך הדין יוכל להתמחות במקצוע ספציפי ולא לכלות זמנו בתיקים שאינם קשורים לתחום‬
‫התמחותו‪.‬‬
‫ת"א (מחוז י‪-‬ם) ‪ 4033/02‬לשכת עו"ד נ' פיצוי נמרץ‪.‬‬
‫אומר ביהמ"ש גופי ייעוץ או הפניה יכולים לבצע את תפקידם כל עוד הם מבהירים את טיב עיסוקם ואינם‬
‫מתיימרים להציג עצמם כמשרדי עורכי‪-‬דין או כנותני שירותים משפטיים‪ .‬מכאן שהוראת כלל ‪ 11‬יכולה להיות‬
‫תקפה רק אם האיסור הכלול בה מופנה לגוף הפועל למטרת רווח והמציג עצמו ברבים כנותן שירותים‬
‫משפטיים‬
‫בפס"ד זה ביהמ"ש מאשש את הגישה הביקורתית העולה ממאמרו של אלדר‪.‬‬
‫‪ ‬שיעור ‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫חסיון עו"ד לקוח וחובת הסודיות‬
‫חסיון עו"ד לקוח הוא חסיון מוחלט שלא ניתן להסירו אלא רק אם נתקיימו התנאים לתחילת החיסיון (כך‬
‫למשל החיסיון המוחלט הנוסף היחיד הוא חסיון כהן דת קתולי)‪.‬‬
‫הגישה הביקורתית שבה ומבצבצת מהיקף תחולת החיסיון תוך שהיא טוענת שהחסון המוחלט הניתן לעו"ד‬
‫גורם ליתרון שלו על שאר בעלי המקצוע המתחרים על לבו של הלקוח כגון רואה חשבון‪.‬‬
‫סעיפי החוק הרלוונטיים‬
‫‪4.1‬‬
‫‪ ‬כלל ‪ 19‬לכללי לשכת עורכי הדין – שמירת סודיות‪,‬‬
‫‪ ‬סעיף ‪ 90‬לחוק לשכת עורכי הדין – חיסיון כחובה אתית‪,‬‬
‫‪ ‬סעיף ‪ 48‬לפקודת הראיות – חיסיון עורך דין לקוח‪,‬‬
‫‪4.2‬‬
‫חובת הסודיות‬
‫עורך דין ישמור בסוד בכל פורום כל דבר שיובא לידיעתו מטעם הלקוח או תוך כדי עבודתו המקצועית למען‬
‫הלקוח‪.‬‬
‫אך על פי עקרונות האתיקה במובן הרחב שלהן‪ ,‬אומר ד"ר קילינג – "מן הראוי כי גם אם בידי עורך הדין מידע‬
‫שמצוי ברשות הרבים אל לו לתת לו פומבי שכן לאישור מפי עורך דין על מידע המצוי ברשות הרבים קיים ערך‬
‫מוסף"‪.‬‬
‫‪4.2.1‬‬
‫פנים נוספות לחובת הסודיות‬
‫כלל ‪( 16‬א) (‪ ) 2‬לכללי האתיקה אומר‪ :‬עורך דין לא יטפל נגד לקוח בענין אליו יש זיקה של ממש למידע שקיבל‬
‫עורך הדין מאותו לקוח או מטעמו‪.‬‬
‫דהיינו‪ ,‬אסור לעו"ד לטפל נגד לקוח בעניינים שיש להם זיקה למידע שקיבל עורך הדין מאותו לקוח בעבר‪.‬‬
‫כלל ‪ 21‬לכללי האתיקה אומר‪ :‬לא ישתמש עו"ד בידיעה שהגיעה אליו מלקוחו בעת מילוי תפקידו ואשר עורך‬
‫הדין לא יכול היה לקבלה בדרך אחרת במאמץ סביר‪.‬‬
‫דהיינו‪ ,‬עו"ד שקיבל מידע מאת הלקוח שלא יכול היה למוצאו במאמץ סביר‪ ,‬אסור לו להשתמש במידע זה‪.‬‬
‫עמוד ‪ 20‬מתוך ‪46‬‬
‫‪ 4.2.2‬היקף חובת הסודיות‬
‫משך שנים נהגו לערבב בין חסיון עו"ד לקוח לחובת הסודיות‪ ,‬ולמעשה הם שונים‪.‬‬
‫ובכדי ללמוד על היקף חובת הסודיות נשווה ביניהם‪.‬‬
‫חובת הסודיות ‪ -‬חולשת על כל מידע שנמסר לעורך הדין ביחסים שלו עם הלקוח‪ .‬ומצודתה פרוסה על כל פורום‬
‫בכך שאסור למסור את אותו מידע לשום פורום‪ ,‬לרבות חברים ועיתונות‪.‬‬
‫החיסיון ‪ -‬חולש רק על דברים ומסמכים שהוחלפו בין עורך הדין ללקוחו‪ ,‬ושיש להם קשר עניני לשירות‬
‫המקצועי‪ .‬ומצודתו פרוסה רק בפני הפורומים המוסמכים לגביית ראיות‪ ,‬קרי רשויות האכיפה ובית המשפט‪.‬‬
‫‪ 4.2.3‬תחולת חובת הסודיות‬
‫נוכח העובדה כי כללי האתיקה המקצועית אינם חלים על עובדיו של עורך הדין (שאינם עורכי דין או מתמחים) –‬
‫על עורך הדין להעמיד את העובדים בשירותו בדבר חובתם לשמור על סודיות הדברים המגיעים לידיעתם במהלך‬
‫עבודתם‪.‬‬
‫כן גם סע' ‪ 496‬לחוק העונשין מחיל סנקציה נוספת על עובדים אלו וקובע שגילוי סוד מקצוע עונשו מאסר ששה‬
‫חודשים‪.‬‬
‫‪4.3‬‬
‫חסיון עורך דין ‪ -‬לקוח‪.‬‬
‫החיסיון מהווה חריג לעיקרון גילוי המידע בהליך שיפוטי ולרצון להגיע לחקר האמת‪,‬‬
‫החיסיון‪ ,‬הינו הענקת פטור מהחובה הקבועה בחוק למסור מידע במסגרת של חקירה על ידי גורם המוסמך‬
‫לחקור‪ ,‬או במסגרת של מסירת עדות וראיות בפני בית משפט בית דין או גוף או רשות המוסמכים לגבות ראיות‪.‬‬
‫סוגיית החיסיון מחדדת את המתח הקיים בין המונחים 'אמת עובדתית' ו'אמת משפטית'‪ ,‬שהרי הכרה בחיסיון‬
‫מכול סוג שהוא הינה הצבת מגבלות בפני בירור האמת העובדתית (האמת כהווייתה)‪ ,‬תוך העדפת ערכים‬
‫ואינטרסים אחרים שהחברה חפצה בהם גם במחיר של אי חשיפת האמת העובדתית‪.‬‬
‫רע"א ‪ 1912/94‬הסתדרות מדיצינית הדסה‬
‫אומר ביהמ"ש שמרבית דיני הראיות מבוססים על הרצון לגלות את האמת‪...‬מכאן גם זכותו של הכלל לעדותו‬
‫של כל פרט‪ .‬עם זאת‪ ,‬הדין מכיר במצבים של חיסיון‪ ,‬שבהם נשלל מבעל דין השימוש בראיה אשר היה בה כדי‬
‫לסייע בגילוי האמת במשפט‪.‬‬
‫ביסוד החיסיון עומדת ההכרה כי קיימים אינטרסים ושיקולים – מלבד האינטרס המרכזי של גילוי האמת –‬
‫אשר מן הראוי להגן גם עליהם‪ ...‬אכן‪ ,‬לעתים נדרש איזון בין הצורך לגלות את האמת לבין הגשמת אינטרסים‬
‫של הפרט והציבור המצדיקים הענקת חיסיון"‪.‬‬
‫‪ 4.3.1‬הערך המוגן בבסיס החיסיון‬
‫בפס"ד הדסה לעיל מוסיף ביהמ"ש ואומר‪ :‬הערובה לקיום הזכויות החוקתיות לייצוג ולהליך הוגן הנה‬
‫בהבטחת תקשורת חופשית בין עורך דין ללקוח‪,‬‬
‫יש לאפשר ללקוח לאסוף באין מפריע את החומר הדרוש לו לצורך הייצוג ולהביאו בפני עורך דינו ללא חשש‬
‫שהדברים שנאמרו או הועברו בינו לבין עורך הדין יתגלו לצד השני ויעמדו לו לרועץ‪,‬‬
‫על"ע ‪ 17/86‬פלונית נ' לשכת עו"ד‬
‫אומר ביהמ"ש החיסיון של סעיף ‪ 90‬הנ"ל חסיונו של הלקוח הוא‪ ,‬והוא בא להבטיח בראש ובראשונה יחסים של‬
‫כנות ופתיחות בינו לבין עורך הדין בבואו להיזקק לשירותיו המקצועיים של האחרון‪ ,‬בלי שיהא עליו חשש או‬
‫מורא כי דברים או מסמכים‪ ,‬שהוא מגלה במהלך ההתייעצות או הטיפול בעניינו‪ ,‬ישמשו אי פעם נגדו ללא‬
‫הסכמתו"‪.‬‬
‫‪ 4.3.2‬היחס בין הוראות החוק בענין‬
‫ישנם שני סעיפי חוק העוסקים בחסיון עו"ד לקוח‪:‬‬
‫א‪ .‬סע' ‪ 90‬לחוק לשכת עורכי הדין אומר‪ :‬דברים ומסמכים שהוחלפו בין לקוח ובין עורך דין ויש להם קשר‬
‫לשירות המקצועי שניתן ע"י עורך הדין ללקוח‪ ,‬לא יגלה אותם עורך הדין בכל הליך משפטי‪ ,‬חקירה או חיפוש‪,‬‬
‫מלבד אם ויתר הלקוח על חסינותם‪.‬‬
‫ב‪ .‬סע' ‪ 48‬לפקודת הראיות אומר‪ :‬דברים ומסמכים שהוחלפו בין עו"ד לבין לקוחו ויש להם קשר לשירות‬
‫המקצועי שניתן ע"י עורך הדין ללקוח‪ ,‬אין עורך הדין חייב למסרם כראיה אלא אם ויתר הלקוח על החיסיון‬
‫והוא דין לגבי עובד עורך הדין לגבי מסמכים שהגיעו אליו בשעה שהיה בשירות עורך הדין‪.‬‬
‫עמוד ‪ 21‬מתוך ‪46‬‬
‫שני סעיפי החוק הללו משלימים האחד את השני‪.‬‬
‫בעוד שההוראה הקבועה בסעיף ‪ 90‬לחוק לשכת עורכי הדין אוסרת מבחינה אתית על עורך הדין לגלות את‬
‫המידע‪ ,‬מורה סעיף ‪ 48‬לפקודת הראיות לבית המשפט שלא לחייב את עורך הדין למסור את המידע החסוי‪.‬‬
‫הוראת סעיף ‪ 48‬מתייחסת למישור הראייתי וקובעת‪ ,‬כי עורך הדין אינו חייב למסור כראיה דברים שחל‬
‫לגביהם החיסיון‪ ,‬ואילו סעיף ‪ 90‬מתייחס למישור האתי ומופנית אל עורך הדין במטרה לחייב אותו לטעון‬
‫לקיומו של חיסיון (שאם לא יעשה כן עובר עבירה אתית)‪.‬‬
‫‪ 4.3.2.1‬ומה באשר לקבילותה של ראיה זו‬
‫אם עורך הדין מעוניין לחשוף את הראיה‪ ,‬האם היא קבילה‪ ,‬שהרי סע' ‪ 90‬עוסק בעניינים אתיים וסע' ‪ 48‬אוסר‬
‫לכפות על עורך הדין למסור את הראיה‪.‬‬
‫וטוען עו"ד גל זייד שניתן לפסול ראיה זו ע"פ הלכת יששכרוב הפוסלת ראיות שהושגו שלא כדין‪ ,‬וראיה זו‬
‫וודאי הושגה שלא כדין‪.‬‬
‫‪ 4.3.3‬מאפייני החיסיון‬
‫בעל החיסיון ‪ -‬הלקוח (שהוא אינו יכול לטעון לחסיון עו"ד לקוח)‪.‬‬
‫הנהנה מהחיסיון ‪ -‬עורך הדין הוא הנהנה מהפטור לגלות את המידע‪.‬‬
‫ולכן רק הלקוח זכאי לוותר על החיסיון‪ ,‬וויתור על החיסיון צריך להיות מודע‪ ,‬כשהלקוח מבין את משמעות‬
‫הוויתור‪.‬‬
‫מנגד – ויתור על החיסיון יכול שיהיה במשתמע ‪ ,‬כגון שהשיחה עם עורך הדין מתבצעת בנוכחות אדם שלישי‬
‫שאינו איש סודו של הלקוח‪.‬‬
‫החלטה ‪ -‬עט ואתיקה גיליון ‪.74‬‬
‫אומרת ועדת האתיקה שבמידה מוזמן עורך דין למשטרה למסור עדות בעניין שהיה במסגרת טיפולו ומוצג בפניו‬
‫ויתור על חיסיון החתום על ידי לקוחו בו וויתר הלקוח על החיסיון מרצונו הטוב והחופשי‪ ,‬ולא תוך כדי אילוץ‪,‬‬
‫יכול עורך הדין ואף חייב למסור עדותו‪ .‬אם בלבו של עורך הדין חשש כי הוויתור מאולץ ראוי לברר זאת בטרם‬
‫מסירת העדות ‪.‬‬
‫החיסיון הוא מוחלט ואין לבית המשפט שיקול דעת להסיר את החיסיון ולכפות את עורך הדין להעיד במידה‬
‫ומתקיימים תנאי החיסיון‪ .‬ולכן הדרך היחידה בה יכול בית המשפט לדרוש גילוי מידע שהוחלף בין עורך דין‬
‫ללקוחו הינה דרך קביעה כי מי מתנאי החיסיון אינו מתקיים‪.‬‬
‫אך אם עורך הדין נותן שירות משפטי ע"פ הדין הזר‪ ,‬ספק אם יחול עליו החיסיון‪ .‬כגון רישום חברה זרה בחו"ל‬
‫(עט ואתיקה גיליון ‪.)77‬‬
‫‪ 4.3.4‬התנאים לתחולת החיסיון‬
‫ישנם שני תנאים מצטברים לתחולת החיסיון‪:‬‬
‫א‪ .‬דברים ומסמכים שהוחלפו בין עורך הדין ללקוח (כאן השאלה מיהו הלקוח)‪.‬‬
‫ב‪ .‬לדברים ולמסמכים יש קשר לשיחת המקצוע שנותן עורך הדין ללקוח (השאלה מה נכלל במסגרת שירות‬
‫מקצועי זה)‪.‬‬
‫‪ 4.3.4.1‬מיהו לקוח?‬
‫ע"א ‪ 44/61‬רובינשטיין‬
‫אומר ביהמ"ש שההתקשרות אינה חסויה אם קיבל עורך הדין את המידע כחבר או ידיד‪ ,‬ואין די כי הדברים‬
‫נמסרו למי שהוא במקרה עורך דין‪.‬‬
‫‪ 4.3.4.1.1‬המאפיינים לזיהוי הלקוח‬
‫ע"א ‪ 37/80‬לוי נ' שרמן‬
‫בפס"ד זה קבע ביהמ"ש מספר מאפיינים "שאינם" מצטברים לזיהוי לקוח‪.‬‬
‫‪ ‬האם פנה הלקוח לעורך הדין בבקשה לייצוג‪.‬‬
‫‪ ‬האם עורך הדין קיבל על עצמו את הייצוג‪.‬‬
‫‪ ‬האם ניתן לעורך הדין ייפוי כח לייצג את הלקוח‪.‬‬
‫‪ ‬האם שולם שכ"ט עבור הייצוג‪.‬‬
‫‪ ‬האם נערכה ישיבת עבודה בין עורך הדין ללקוח שבה פורטו דרישות הלקוח‪.‬‬
‫‪ ‬האם זהות הלקוח ידועה לעורך הדין‪.‬‬
‫‪ ‬בחינת האינפורמציה המועברת‪.‬‬
‫עמוד ‪ 22‬מתוך ‪46‬‬
‫‪ ‬משך היחסים בין הצדדים‪.‬‬
‫‪ ‬רמת האינטנסיביות של היחסים‪.‬‬
‫‪ ‬סוג השירות שניתן‪.‬‬
‫המבחנים הנם עובדתיים – אובייקטיביים‪.‬‬
‫ומה באשר ללקוח פוטנציאלי‬
‫יחסים של אדם עם עורך דין לקראת יחסי עורך דין לקוח הנם חסויים[אתיקה מקצועית – גיליון ‪,]11‬‬
‫בג"צ ‪ 744/97‬גוזלן‬
‫קובע בימה"ש "אם הפניה לעורך הדין נעשתה מתוך מטרה לקשור עמו עסקת ייצוג‪ ,‬בלי לדעת מראש על כישלון‬
‫הפנייה‪...‬ראוי כי הפונה ייהנה מהחיסיון על המידע שמסר לעורך הדין" ‪.‬‬
‫‪ ‬שיעור ‪7‬‬
‫‪ 4.3.4.2‬קשר עניני לשירות המקצועי‬
‫זהו התנאי המרכזי לקיום החיסיון ובד בבד לצמצום היקף תחולת החיסיון‪,‬‬
‫שירות מקצועי האמור כולל את כל הפעולות המנויות בסעיפים ‪ 20‬ו‪ 22-‬לחוק לשכת עורכי הדין‪ ,‬וכל מה שדרוש‬
‫במידה המתקבלת על הדעת לשם עשיית פעולות אלה‪.‬‬
‫באופן כללי החיסיון חל גם על מסמכים וגם על מוצגים וורבאליים‪.‬‬
‫והשאלה היא האם עצם המיקום במשרד עו"ד הוא אשר הופך את המוצג לחסוי‪ ,‬או רק הקשר הענייני לשירות‬
‫המקצועי?‬
‫וכהמשך לשאלה זו‪ ,‬האם מסמך שנתפס אצל הלקוח יכול שיחול עליו החיסיון?‬
‫המדינה טענה בעבר שעצם המצאות המסמך מחוץ למשרד עורכי הדין מסיר ממנו את החיסיון‪.‬‬
‫ומנגד‪ ,‬ד"ר לימור זר גוטמן סברה שהחיסיון קם ונופל עם התנאים המהותיים שלו ולא על מיקומו הגיאוגרפי‪.‬‬
‫ע"פ היינץ (רמדיה)‬
‫ביהמ"ש העליון בפרשת רמדיה קבע מפי הנשיאה בייניש שהמבחן הקובע הוא מבחן מהות המסמך ולא‬
‫מיקומו הגיאוגרפי‪.‬‬
‫‪4.4‬‬
‫מידע בדבר מעשה פלילי עתידי‬
‫עורך דין השומע מלקוחו מידע בדבר מעשה פלילי עתידי‪ ,‬לא חל על כך החיסיון שהרי קשר עניני לשירות‬
‫המקצועי הוא רק על מעשים של הלקוח בעבר ולא מעשים עתידיים‪.‬‬
‫להלן מספר אפשרויות בדבר‪:‬‬
‫א‪ .‬הלקוח מוסר מידע לעורך דינו בדבר מעשה פלילי עתידי שיעשה‪.‬‬
‫מידע זה אינו נמנה עם השירות המקצועי המעניק עו"ד ללקוח‪ ,‬ולכן הוא לא חוסה בצל החיסיון ובשל כך עו"ד‬
‫המוזמן למסור עדות בדבר מידע זה‪ ,‬החיסיון לא חל‪.‬‬
‫ועדת האתיקה קובעת "שבמקרים מסוימים" אף קמה חובת דיווח למנוע עשייתו של מעשה "פשע" וזאת ע"פ‬
‫סע' ‪ 262‬לחוק העונשין העוסק באי מניעת פשע‪.‬‬
‫במקרים מסוימים מדוע?‬
‫סע' ‪( 368‬ד) לחוק העונשין עוסק באי מניעת פשע בגין פגיעה בקטינים וחסרי ישע‪ .‬ובמקור בהצעת החוק בין‬
‫שלל המקצועות האמורים בסע' נקבע שגם עורך דין מחויב באי מניעת פשע‪ ,‬אלא ששמם של עורכי הדין נגרע‬
‫מהסע' בחוק‪.‬‬
‫הגישה הביקורתית תטען ששמם נגרע בשביל לשמור על חברי לשכת עורכי הדין‪.‬‬
‫הגישה הפונקציונלית תסביר שעורכי דין בעיקר בדיני משפחה אינם יכולים לשעוט לרשויות החוק על כל מידע‬
‫המגיע אליהם בדבר פגיעה בקטינים‪ ,‬שאם כך יהיה נשמטת הקרקע מתחת לאמון הבסיסי שבין הלקוחות‬
‫לעורכי הדין‪.‬‬
‫ואכן היה מקרה שבו עו"ד הפנה שאילתה לוועדת האתיקה האם הוא צריך לדווח על מקרה פגיעה בקטינים‬
‫שהגיע אליו מלקוחתו‪ .‬ומשיבה לו ועדת האתיקה שאם מדובר "בפשע" הרי שהוא מחויב למסור הודעה‪ ,‬וזאת‬
‫ע"פ סע' ‪ 262‬לחוק העונשין‪.‬‬
‫ואולם ברמה האתית גם על מידע זה חלה חובת הסודיות‪ ,‬ולכן עדיף שעורך הדין יפנה ללקוחתו וינסה לגרום לה‬
‫למסור היא את המידע‪ ,‬ואם היא תסרב ועדת האתיקה מתחייבת שלא להעמידו לדין‪.‬‬
‫ב‪ .‬עו"ד המייעץ ללקוחו כיצד לבצע עבירה ולחמוק מהרשויות‪.‬‬
‫עמוד ‪ 23‬מתוך ‪46‬‬
‫כאן עורך הדין הופך בעצמו לשותף לדבר עבירה ואין כל חסיון‪.‬‬
‫ג‪ .‬הלקוח משדל את עורך הדין לבצע עמו את העבירה‪.‬‬
‫נקבע בע"פ אבוחצירא שאין החיסיון חל במצב זה‪.‬‬
‫‪ 4.4.1.1‬מהו הרף הראייתי הנדרש?‬
‫בכדי שיפוג החיסיון על מידע פלילי עתידי מהו הרף הראייתי הנדרש?‬
‫בפרשת ליברמן טענו עורכי דינו לחסיון ביחס לשלל מסמכים‪ ,‬והמדינה ענה מנגד שעורך הדין עצמו קשור עם‬
‫החשוד לעבירות פליליות ולכן אין למסמכים קשר עניני מקצועי‪.‬‬
‫והשאלה שעלתה מהו הרף הראייתי הנדרש לכך שעורך הדין שותף למעשים הפליליים?‬
‫בימ"ש השלום קבע שדי "בחשד לכאורה" שעורך הדין חשוד בסיוע או בקידום המעשים הפליליים‪.‬‬
‫ביהמ"ש המחוזי קובע בערעור (שאליו מצטרפת לשכת עורכי הדין) שצריך "ראיות לכאורה" למעורבות עורך‬
‫הדין במעשים הפליליים של לקוחו‪.‬‬
‫בכל מקרה‪ -‬תום ליבו של עורך הדין אינו רלוונטי‪ ,‬כך שגם אם עורך הדין לא ידע או חשד שההתייעצות נועדה‬
‫לקדם פעילות עבריינית של הלקוח‪ ,‬לא יחול החיסיון‪.‬‬
‫‪ 4.4.1.1.1‬ביקורת אפשרית‬
‫מדוע שלא נשלול את החיסיון באופן מוחלט על מידע בדבר מעשה פלילי עתידי?‬
‫מספר טעמים אפשריים בדבר‪:‬‬
‫א‪ .‬הציבו ר ההדיוט שהוא הלקוח לא באמת מבין מהו ההבדל בין חסיון עבר לחסיון עתידי‪ .‬וביום שעורכי הדין‬
‫יחלו למסור מידע מכל סוג שהוא הרי שהאמון בהם יתערער‪.‬‬
‫ב‪ .‬קשה להבחין בין מידע הקשור לעבר ומידע על פעולה עתידית כן גם בעברות נמשכות קו הגבול מטושטש יותר‪.‬‬
‫כך למשל קו הגבול בין תכנון מס' לגיטימי ליעוץ מס במטרה להשתמטות דק‪.‬‬
‫ג‪ .‬נניח שהלקוח מכיר את האבחנה בין עבירה עתידית לעבירה מהעבר‪ ,‬הרי שהוא ישתוק כאשר הוא יודע‬
‫שמדובר בעבירה עתידית ובמידה ולקוח זה ידע שעורך דינו בשום מצב לא יסמור אותו לרשויות הרי שהוא יספר‬
‫לו על כך ועורך הדין (כנציג מערכת החוק) הוא היכול להניא אותו מלבצע את העבירה‪.‬‬
‫ד‪ .‬עצם הטלת החיסיון הוא ויתור מסוים על חקר האמת‪.‬‬
‫ומדוע שהוא לא יהיה מוחלט גם ביחס למידע עתידי‪.‬‬
‫פתרון אפשרי‪ :‬החרגת תחולת החיסיון בגין ביצוע עבירות עתידיות רק על עבירות המסכנות חיי אדם‪ ,‬או‬
‫עבירות המסוכנות אינטרסים ראויים אחרים‪.‬‬
‫‪4.5‬‬
‫פרטים שאינם חסויים‬
‫ביחסים שבין לקוח ועו"ד ישנם פרטים שאינם חסויים‪:‬‬
‫א‪ .‬זהות הלקוח ועובדת הפנייה לעורך דין אינם חסויים ועורך הדין אינו פטור מלגלותם [ב"ש (ת"א) ‪1529/83‬‬
‫ישראלי נ' מדינת ישראל]‪.‬‬
‫ביקורת אפשרית‪ :‬לעיתים אי גילוי הזהות או עובדת הפנייה לעורך דין הוא הדבר העיקרי שבו ללקוח יש עניין‬
‫(כגון רשות חוקרת המבקשת לדעת את זהותו של המבקש להיוועץ בעורך דין כשיש כנגדו מידע)‬
‫ב‪ .‬סוג השירות ומהות הטיפול (להבדיל מתוכן הטיפול) אינם פרטים חסויים [ב"ש (ים) ‪ 227/83‬מירון נ' מדינת‬
‫ישראל]‬
‫ג‪ .‬מקום הימצאו של הלקוח‪ -‬אין תמימות דעים‪.‬‬
‫פתרון אפשרי‪ :‬לחייב עו"ד למסור לבית המשפט את מענו של הלקוח לאחר שהשתכנע כי דרכים אחרות מוצו‬
‫ולא צלחו‪.‬‬
‫ד‪ .‬שכר טרחת עורך דין – אינו מהווה ככלל פרט שחל לגביו החיסיון (על פי הפסיקה)‬
‫עם זאת קבעה ועדת האתיקה כי כאשר עורך דין מוזמן להעיד בהליך משפטי אין הוא רשאי לתת פרטים על‬
‫ההסכמים הכספיים שלו עם הלקוח‪ ,‬שכן בכך הוא פוגע בסודיות ובנאמנות ללקוח‪ ,‬והדבר עלול לגרום לאדם‬
‫לחשוש מפניה לייצוג משפטי‪.‬‬
‫עמוד ‪ 24‬מתוך ‪46‬‬
‫אשה ובעל המסוכסכים בענייני מזונות‪ ,‬וללא קשר לסכסוך הבעל מנהל הליך בבימ"ש אזרחי ושוכר לשם כך‬
‫עורך דין‪ .‬והאשה מזמינה את עורך דינו של הבעל ורוצה לדעת כמה בעלה שילום לו שכר טרחה‪ ,‬כאן יש פגיעה‬
‫מסוימת בנאמנות ביחס לשכר הטרחה ששולם ע"י הבעל‪.‬‬
‫ה‪ .‬מסמכי הנהלת חשבונות– אינם חסויים ועל עורך הדין לגלותם לדרישת פקיד השומה‪ .‬ולכן כאשר נדרש עורך‬
‫דין למסור לרשויות חשבוניות מס שהוציא עבור לקוחו הוא חייב למסרן לשלטונות המס‪.‬‬
‫עם זאת עורך הדין יכול לטעון לחיסיון בנוגע לפירוט העובדות נשוא החשבוניות‪ ,‬או לפרטים באשר למהות‬
‫השירות שנתן ללקוחו‪.‬‬
‫‪4.6‬‬
‫גילוי הנדרש להגנת עורך דין‬
‫ישנם מספר מקרים שבהם עורך הדין מעונין לגלות פרטים חסויים וזאת בכדי להגן על עצמו‪.‬‬
‫א‪ .‬הלקוח אינו משלם שכרו של עורך הדין שתובע אותו על כך‪.‬‬
‫ב‪ .‬הלקוח הגיש תביעת רשלנות נגד עורך דינו‪.‬‬
‫ג‪ .‬תביעות בגין לשה"ר שהלקוח מפיץ‪.‬‬
‫ד‪ .‬הגנה מפני משפט פלילי שכחלק ממנו עורך הדין חייב לחשוף מידע חסוי על לקוחו‪.‬‬
‫‪ 4.6.1‬סכסוך בעיני שכ"ט‬
‫על"ע ‪ 17/86‬פלונית‬
‫ביהמ"ש מסכים שבמסגרת סכסוך שכר טרחה בין עורך דין ללקוח‪ ,‬רשאי עורך הדין לחשוף מידע חסוי כדי‬
‫לבסס טענתו כאשר‪:‬‬
‫א‪ .‬המידע הכרחי לעילת התביעה(רלוונטיות)‪.‬‬
‫ב‪ .‬רק את אותו מידע ההכרחי לביסוס עילת התביעה(נחיצות)‪.‬‬
‫ג‪ .‬אמצעי אחרון ולא ראשון(מידתיות)‪.‬‬
‫קרי ‪ -‬רלוונטיות נחיצות ומידתיות המידע בדבר החיסיון‪.‬‬
‫‪ 4.6.2‬הגנה בפני תלונה בלשכה‬
‫על"ע ‪ 5160/04‬אשד‬
‫אומר ביהמ"ש "היותו של המידע רלוונטי ונחוץ להגנתו של עורך הדין מהווה תנאי סף לצורך שקילת חשיפתו‬
‫של המידע‪ .‬על בית הדין לבחון האם‪...‬המידע שחשף נחוץ לצורך הגנתו ואין בו כדי להכפיש את הלקוח או לפגוע‬
‫בעניינו שלא לצורך"‪(.‬ניתן לפנות בכל מקרה בשאילתת בירור לוועדת האתיקה)‬
‫‪ 4.6.3‬הגנה מפני כתב אישום פלילי‬
‫כחלק מהגנת עורך הדין על עצמו הוא מעוניין לחשוף מידע חסוי‬
‫ועדת האתיקה קבע שאין להתיר לעורך הדין להשתמש במידע החסוי‪.‬‬
‫ד"ר לימור זר גוטמן מבקרת קביעה זו בשאלה שבסכסוך לגבי שכ"ט ותלונה ללשכה ניתן כאמור להתיר את‬
‫החיסיון ובהתגוננות מפני אישום פלילי?‬
‫ולכן היא מציעה פתרון שהחלת החיסיון בסייגים הרלוונטיים של נחיצות ורלוונטיות המידע‪ ,‬גם למצב זה תוך‬
‫קביעת "חיסיון שימוש" כנגד הלקוח‪.‬‬
‫‪4.7‬‬
‫וויתור על החיסיון‬
‫החיסיון והסודיות שייכים ללקוח‪ ,‬ולכן רק הוא רשאי לוותר עליהם‪.‬‬
‫עורך דין המוותר על החיסיון ללא הסכמת הלקוח עובר עבירה אתית על סעיף ‪ 90‬לחוק ו‪/‬או על כלל ‪.19‬‬
‫ויתור הלקוח צריך להיות מודע תוך שהוא מבין את משמעות הוויתור על החיסיון ו‪/‬או הסודיות‪ ,‬ולכן כל עוד‬
‫עורך הדין לא בטוח שהלקוח ויתר על החיסיון אסור לו לחושפו ועליו לשוחח על כך עם הלקוח‪.‬‬
‫ע"א ‪ 442/81‬גרומט‬
‫קובע ביהמ"ש שהוויתור על החיסיון יכול שיהיה מכללא (במשתמע)‪ ,‬כגון שהשיחה עם עורך הדין מתבצעת‬
‫בנוכחות אדם שלישי שאינו איש סודו של הלקוח‪ ,‬ואולם אם נוכחות האדם השלישי כפויה‪ ,‬אין מדובר בוויתור‬
‫על החיסיון‪.‬‬
‫אכן כאשר עורך הדין מייצג מספר לקוחות משותפים שהסתכסכו ביניהם רואים כאילו הם ויתרו מכללא על‬
‫החיסיון בינם ובין עצמם‪.‬‬
‫עמוד ‪ 25‬מתוך ‪46‬‬
‫‪ 4.7.1‬ויתור על חסיון בשוגג‬
‫ת"א (שלום ת"א) ‪ 74932/04‬הראל‬
‫מזכירה של עורך דין ששלחה בטעות מידע חסוי לעורך הדין היריב‪.‬‬
‫וקובע ביהמ"ש בהחלטה תמוהה שבאיזון שבין הבטחת התקשרות חופשית לבין ערך גילוי האמת ונוכח העובדה‬
‫כי מדובר "במקרים בודדים" (זוהי ההנמקה) אין חשש שהקביעה שהמסמך חסוי שהתגלה בטעות לצד שכנגד‪,‬‬
‫אינו חסוי עוד‪.‬‬
‫ד"ר לימור זר גוטמן קבעה ובצדק שמדובר בטיעון שגוי מיסודו שהרי החסינות היא מהותית ולא גאוגרפית‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5.1‬‬
‫זכות הייצוג וייפוי כח‬
‫הזכות להיות מיוצג‬
‫זוהי זכות חוקתית שלמרבה האבסורד מעוגנת בסע' ‪ 22‬לחוק לשכת עורכי הדין (חוק זניח) ותחת הכותרת ייחוד‬
‫המקצוע‪.‬‬
‫ואומר ד"ר גבי קילינג שבחברה שבה רבה תלותו של האזרח במדינה וברשויותיה וזכויותיו וחובותיו מוסדרות‬
‫בחקיקה ענפה ובכללים משפטיים סבוכים – אין לצפות מהאזרח שיתמצא בכל אלה‪.‬‬
‫‪ 5.1.1‬ומדוע זכות הייצוג חשובה כל כך‬
‫בג"צ ‪ 545/74‬פלוני נ' מפקד מצ"ח‪.‬‬
‫אומר ביהמ"ש "במדינה המודרנית המפותחת כאשר החקיקה מתערבת בפעולותיו היומיומיות של האדם מיום‬
‫לידתו ועד יום מותו עולה חיוניותו וחשיבותו של תפקיד עורך הדין‪ ,‬הן לטובת האזרח והן לטובת המדינה"‪.‬‬
‫‪ 5.1.2‬הטעמים לחשיבותה של הזכות‬
‫הזכות להיות מיוצג באה להבטיח את הזכויות החוקתיות לחרות‪ ,‬הזכות לכבוד האדם והזכות להליך הוגן (ע"פ‬
‫הלכת יששכרוב)‪.‬‬
‫כן גם השיטה האדוורסרית הנהוגה בישראל מחייבת את מתן זכות הייצוג‪.‬‬
‫זכות הייצוג תורמת לנגישות המשפט למי שידו אינה משגת ותורמת לשוויון (מסוים) בין צדדים להליך‪.‬‬
‫ועל כך אומר השופט חיים כהן (במאמרו "על זכויות הנאשם") "בעולם משפטי כשלנו שכל ההליכים מתנהלים‬
‫בו לפי סדרי דין נוקשים ובשפת המסתורין של החוק והפרוצדורה‪ ,‬זכותו הראשונית והיסודית של כל נאשם‬
‫היא‪ ,‬או צריכה להיות‪ ,‬שהוא מיוצג ע"י מי שיודע זו התורה ומדבר לשון הסתר"‪.‬‬
‫בג"צ ‪ 4330/93‬גאנם נ' וועד מחוז ת"א‬
‫אומר ביהמ"ש "זכות הייצוג על‪-‬ידי עורך‪-‬דין מעוגנת בסעיף ‪ 22‬לחוק לשכת עורכי הדין‪ ,‬חירות זו למנות עורך‪-‬‬
‫דין לייצוג בבית‪-‬משפט חשובה היא בכל שיטת משפט‪ .‬חשיבות מיוחדת נודעת לה בשיטת משפט אדוורסרית‪.‬‬
‫הופעה ללא ייצוג עשויה ליצור חוסר איזון בין הצדדים ופגיעה בתפקודה של השיטה"‪.‬‬
‫ע"פ ‪ 307/72‬עמיאל נ' מד"י‬
‫אומר ביהמ"ש "לא פעם הבעיה העיקרית במשפט היא בעיה משפטית מסובכת‪ ,‬בה ללא עזרת עורך דין יישאר‬
‫הנאשם תוהה בתוך עולם הסעיפים הסבוך מבלי שיוכל להתמודד עם פרקליט הבקיא בהלכות החוק והמופיע‬
‫מטעם המדינה‪."...‬‬
‫‪ 5.1.3‬מעמדה הנורמטיבי של הזכות לייצוג‬
‫בג"צ ‪ 1437/02‬האגודה לזכויות האזרח‬
‫האגודה לזכויות האזרח עתרה נגד הפגיעה באינטימיות השיחה של עורך הדין ללקוח‬
‫ואומרת השופטת חיות "זכותו של אדם לקבלת שירותים משפטיים‪ ,‬ובכללה הזכות להיפגש עם עורך‪-‬דין‬
‫והזכות להיות מיוצג על‪-‬ידיו‪ ,‬היא זכות יסוד‪ ,‬המגשימה את החירות המוקנית לו למנות לעצמו שלוח כרצונו‪,‬‬
‫וכן את זכותו להליך הוגן"‬
‫ואכן רוב המשפטנים סוברים שהשופטת חיות העלתה את הזכות לייצוג בפס"ד זה למעמד נורמטיבי של זכות‬
‫חוקתית‪.‬‬
‫בסע' ‪ 6‬להצעת ח"י‪ :‬זכויות במשפט‪ ,‬הוצע להקנות לזכות לייצוג מעמד חוקתי מפורש‪ ,‬אלא שהצעה זו טרם‬
‫הבשילה‪.‬‬
‫עמוד ‪ 26‬מתוך ‪46‬‬
‫עד שהגיע מר בן שושן‪:‬‬
‫רע"א ‪ 6810/97‬בן שושן נ' בן שושן‬
‫תביעה לפירוק שיתוף כן בעל ואישה בביהמ"ש לענייני משפחה‪,‬‬
‫הבעל מגיע מיוצג והאשה שמגיעה לא מיוצגת בקשה הארכה וקבלה בכדי לשכור עו"ד לייצג את עצמה‪ .‬ובדיון‬
‫המאוחר האשה שוב מגיעה ללא ייצוג וביהמ"ש נתן החלטה לטובת הבעל‪.‬‬
‫ובערעור טוענת האשה שעצם העובדה שהיא לא היתה מיוצגת על ביהמ"ש לבטל החלטתו של בימ"ש קמא‪.‬‬
‫וקובע השופט יעקב טירקל שהגם שמדובר בענין אזרחי הפער בין הצדדים רב‪ ,‬ולכן הוא מבטל את החלטת‬
‫בימ"ש קמא וזאת רק מהסיבה שהאישה לא היתה מיוצגת‪.‬‬
‫ואומר השופט טירקל "חברי הנכבד המשנה לנשיא ש' לוין העיר בעניין זכות הייצוג לאור הוראות חוק‪-‬יסוד‪:‬‬
‫כבוד האדם וחירותו‪ ,‬כי "שאלה שיהיה צורך לבחון אותה בעתיד‪ ,‬לאור הוראות חוק היסוד‪ ...‬אם אין זה מן‬
‫הראוי‪ ,‬לאור הוראת חוק היסוד‪ ,‬לקבוע את סמכותו של בית ‪-‬המשפט למנות עורך‪-‬דין בהליכים אזרחיים גם‬
‫מעבר להוראות החוק החרות"‪.‬‬
‫‪ ‬שיעור ‪8‬‬
‫‪5.2‬‬
‫שיפוט משמעתי פנימי של גופים וולונטריים‬
‫אלו גופים המוקמים ע"פ חוק (כגון‪ :‬אוניברסיטה‪ ,‬אגד וכיו"ב) שלהם תקנון האוסר במפורש ייצוג ע"י עורך דין‬
‫במסגרת הליך משמעתי פנימי (מתוך רעיון של ייעול הדיון)‪.‬‬
‫והשאלה העולה היא האם חתימה של העובד על תקנון זה מחייבת?‬
‫עד שנות ה‪ 90-‬הפסיקה נתנה תוקף להסכמה זו שבין הצדדים‪.‬‬
‫אך לאור חקיקת חוקי היסוד והעליה בחשיבות הזכות לייצוג כזכות עליונה (ויש שיאמרו אף חוקתית) יכול‬
‫שלהוראה תקנונית זו לא יהיה תוקף‪.‬‬
‫ואכן קיימים מספר פסקי דין הכופים על גופים וולונטריים לאפשר לעובד לייצג את עצמו ע"י עורך דין‪.‬‬
‫‪5.3‬‬
‫שק"ד בקבלת ייצוג‬
‫פרק זה עוסק בשאלות מתי מותר לעו"ד לסרב לקבל ייצוג‪ ,‬ומתי מותר לו להתפטר מייצוג‪ ,‬ומהו חשיבותו של‬
‫ייפוי הכח הנחתם בין הצדדים‪.‬‬
‫כלל ‪ 12‬לכללי האתיקה אומר‪ :‬עו"ד רשאי‪ ,‬לפי שיקול דעתו‪ ,‬שלא לקבל ענין לטיפולו החליט עו"ד שלא לקבל‬
‫ענין לטיפולו יודיע על כך לפונה תוך זמן סביר‪.‬‬
‫‪5.3.1‬‬
‫העברת תיק בין עורכי דין‬
‫כלל ‪ 30‬לכללי האתיקה אומר‪ :‬עו"ד המעביר ענין לטיפולו המקצועי של חברו לא יהיה זכאי לחלק בשכר‬
‫הטרחה‪ ,‬אא"כ הוסכם אחרת ובלבד שאם נבצר מעורך הדין המעביר לטפל בענין ע"פ הוראות סע' ‪( 14‬העוסק‬
‫בניגוד אינטרסים) אסור לו לקבל תשלום כלשהו מעורך הדין המקבל ענין לטיפולו‪.‬‬
‫כלל זה נועד לתמרץ עורכי דין להעביר תיקים שאין הם מתמחים בהם ולקבל חלק בשכ"ט‪ ,‬ובלבד‪:‬‬
‫א‪ .‬הוסכם על כך במפורש‪.‬‬
‫ב‪ .‬העברת התיק איננה בשל ניגוד אינטרסים (ע"פ כלל ‪ )14‬שהרי אם העו"ד ייטול חלק בשכר הטרחה‪ ,‬ניגוד‬
‫האינטרסים יישמר‪ .‬כך למשל עומס בעבודה מוגדר כניגוד ענינים‪ ,‬ולכן ברמה האתית אסור לבקש השתתפות‬
‫בשכ"ט כאשר יש עומס‪.‬‬
‫הנוהג המקובל היום הוא לשתף את המעביר ב‪ 30%-‬בשכ"ט‪.‬‬
‫וטוען עו"ד גל זייד שזהו נוהג פסול הגובל ממש בגזל‪.‬‬
‫‪ 5.3.2‬הפסקת ייצוג‬
‫יש להבחין בין מספר מצבים‪:‬‬
‫א‪ .‬הפסקת ייצוג‪/‬טיפול כשלא מתקיים הליך בבית משפט‪.‬‬
‫ב‪ .‬הפסקת ייצוג כשמתקיים הליך אזרחי בבית המשפט‪.‬‬
‫ג‪ .‬הפסקת ייצוג כשמתקיים הליך פלילי בבית המשפט‪.‬‬
‫‪ 5.3.2.1‬הפסקת "טיפול" (שאינו כרוך בייצוג בבימ"ש)‬
‫כלל ‪ 13‬לכללי האתיקה עוסק במספר עילות המצדיקות להפסיק טיפול של עורך הדין‪.‬‬
‫‪ .1‬נתגלעו חילוקי דעות בינו ובין הלקוח באשר לאופן הטיפול‪.‬‬
‫עמוד ‪ 27‬מתוך ‪46‬‬
‫‪ .2‬נוצרה מניעה חוקית או אתית לטפל בעניין‪.‬‬
‫‪ .3‬הלקוח לא שילם שכ"ט והוצאות‪.‬‬
‫‪ .4‬קיומה של סיבה אחרת המצדיקה את הפסקת הטיפול‪.‬‬
‫כלל ‪( 13‬ב) קובע שאם החליט עורך הדין להפסיק את הטיפול בלקוח‪:‬‬
‫א‪ .‬ייתן הודעה ללא דיחוי ללקוח‪.‬‬
‫ב‪ .‬חובה עליו להפסיק את הטיפול באופן שלא יפגע בעניינו של הלקוח‪.‬‬
‫‪5.3.2.2‬‬
‫הפסקת ייצוג בהליך אזרחי‬
‫תקנה ‪ 473‬לתקסד"א אומרת‪( :‬א) בעל דין שמייצגו עורך דין רשאי להחליף את עורך דינו בכל תובענה או ענין‪,‬‬
‫או לסלקו‪ ,‬ובלבד שנמסרה הודעה על כך לבית המשפט הדן בהם והומצא העתק ממנה לכל שאר בעלי הדין; כל‬
‫עוד לא נעשה כן‪ ,‬ייחשב עורך הדין הקודם כעורך דינו של בעל הדין עד לסיומה הסופי של התובענה בערכאה‬
‫שבה היא נדונה ובכל הערכאות שפורשו בייפוי הכוח שניתן לו‪.‬‬
‫(ב)בלא חילופין בדרך האמורה‪ ,‬אין עורך הדין רשאי להסתלק מן התובענה אלא ברשות בית המשפט או הרשם‬
‫שלפניו היא תלויה ועומדת‪.‬‬
‫ע"פ תקנה זו יש להפריד בין הפסקת ייצוג על פי רצונו של הלקוח‪ ,‬להפסקת ייצוג ע"פ רצונו של עורך הדין‪.‬‬
‫על פי רצונו של בעל דין רשאי הוא להחליף עורך דין או לסלקו‪ ,‬ובלבד שמסר לבית המשפט הודעה על כך‬
‫והומצא העתק ממנה ליתר בעלי הדין‪.‬‬
‫על פי רצונו של עורך הדין‪ ,‬רשאי הוא להסתלק מייצוג בעניין שהוא תלוי ועומד רק ברשות בית משפט או הרשם‬
‫וכל עוד לא הוחלף עורך דין הוא ייחשב כעורך דינו של בעל הדין עד לסיומה הסופי של התובענה‪.‬‬
‫העילות בהפסקת ייצוג בהליך אזרחי רחבות יותר מאשר בהליך פלילי‪.‬‬
‫‪ 5.3.3‬ייצוג בהליך פלילי‬
‫סנגור יכול שיבחר על ידי חשוד או נאשם ויכול שימונה לחשוד או לנאשם על ידי בית משפט‪ ,‬כן גם סנגור ממונה‬
‫יכול שיתמנה מכוח חובת מינוי או מכוח סמכות שבשיקול דעת‪.‬‬
‫כסנגור יכול לשמש רק מי שהוסמך כדין לשמש כעורך דין על פי הוראות חוק לשכת עורכי הדין‪.‬‬
‫‪ 5.3.3.1‬שחרור מייצוג בהליך פלילי‬
‫סעיף ‪(17‬א) לחסד"פ קובע‪ ,‬שמשקיבל עורך דין ייפוי כוח מלקוחו לייצג במשפט פלילי אין הוא חופשי‬
‫להשתחרר מן הייצוג אלא ברשות בית משפט ‪.‬‬
‫התכלית לנוקשות זו נעוצה בסיבות הבאות‪:‬‬
‫א‪ .‬מניעת זעזועים ברציפות הגנתו של נאשם בפלילים ולהבטיח שהגנתו לא תקופח על ידי הפסקת הייצוג‬
‫במשך המשפט‪.‬‬
‫ב‪ .‬ייצוג נאות ורצוף של נאשם במשפט פלילי הינה משימה שלציבור עניין בה‪.‬‬
‫ג‪ .‬יש לשכנע את בית המשפט כי קיימת הצדקה עניינית להפסקת הייצוג וכי אין בהפסקת הייצוג פגיעה‬
‫בהגנת הנאשם‪.‬‬
‫ד‪ .‬שיקולי "נוחות" של עורך דין (לרבות שכ"ט) צריכים להישקל על ידי עורך הדין לפני שהוא מקבל על‬
‫עצמו ייצוג של נאשם‪.‬‬
‫(נקבע בע"פ ‪ 4690/94‬דן אבי יצחק)‬
‫א"כ כאשר עורך דין רוצה להשתחרר מייצוג במשפט פלילי נדרשים שני תנאים‪:‬‬
‫א‪ .‬טעם עניני (לא מחלוקת לגבי שכ"ט)‪.‬‬
‫ב‪ .‬על עורך הדין להוכיח שהשחרור מהייצוג לא יפגע ברצף הדיון בבית המשפט‪.‬‬
‫‪ 5.3.3.2‬שחרור עו"ד שהושעה מייצוג בהליך פלילי‬
‫ע"פ ‪ 71513/03‬שלומית מאיר‬
‫אומר ביהמ"ש‪ ,‬שעורך דין שהושעה מחברותו בלשכת עורכי הדין שעה שהוא מייצג בעל דין בהליך שיפוטי‪ ,‬אינו‬
‫ממשיך בייצוג עד ל"שחרורו" על ידי בית משפט‪.‬‬
‫וראה בענין בפס"ד שמחה ניר (הובא לעיל)‬
‫‪5.4‬‬
‫ייפוי כח‬
‫הוא היוצר את מערכת היחסים שבין עורך הדין ללקוח ותקפו מכח דיני השליחות‬
‫על מערכת יחסים זו חלות הוראות חוק השליחות‪ ,‬והיא מוצאת ביטויה בייפוי הכח אשר מעניק הלקוח לעורך‬
‫הדין‪.‬‬
‫הלקוח – השולח‪.‬‬
‫עורך הדין – השלוח ‪.‬‬
‫עמוד ‪ 28‬מתוך ‪46‬‬
‫היווצרות דיני השליחות אינו מותנה בקיומו של ייפוי כח בכתב דווקא‪ ,‬ויחסי השליחות יכולים להיווצר גם בעל‬
‫פה וכן בהתנהגות [ראו סעיף ‪ 13‬לחסד"פ; סעיף ‪(3‬א) לחוק השליחות‪ ,‬וכן דנ"פ ‪ 2129/00‬דורון נוי וע"א ‪23/83‬‬
‫סוזן יוכימק]‪.‬‬
‫ייפוי הכוח בכתב אינו מהווה תנאי מהותי להקמת הייצוג אלא אמצעי להוכחתו‪( ,‬בהליך אזרחי יכול להוות‬
‫דרישה דיונית) וניתן ללמוד על התקשרות הצדדים גם מכוח התנהגות (עורך דין 'דה פקטו')‪.‬‬
‫‪ 5.4.1‬היקף ההרשאה בייפוי הכח‬
‫בהליך אזרחי‪ ,‬אין מניעה כי ההרשאה המסמיכה עורך דין לייצג בבית המשפט תוגבל להליך מסוים‪.‬‬
‫בהליך פלילי‪ ,‬ייפוי הכח שבין סניגור לנאשם הנו לניהול המשפט כולו‪ ,‬ולא ניתן להגבילו לקטע או שלב אחד‬
‫בלבד במשפט [ע"פ ‪ 4690/94‬בעניין עו"ד דן אבי יצחק]‪.‬‬
‫עם זאת ניתן להגביל את תוקף ייפוי הכח לערכאה אחת בלבד וניתן אף להגביל את ייפוי הכח לשלב המעצר‬
‫בלבד‪.‬‬
‫ולכן ניתן להגביל ייפוי כח בהליך פלילי לחטיבה נפרדת במכלול ההליך‪ ,‬כגון לערכאה אחת או לשלב המעצר‪ ,‬אך‬
‫לא ניתן לפרק את הדיון ע"י ייפוי הכח כגון ייצוג בטענות מקדמיות ובמשפט זוטא‪.‬‬
‫‪ 5.4.1.1‬הפתרון המעשי למניעת בעיתיות בייפוי הכח‬
‫א‪ .‬ייפוי כח כתוב‪.‬‬
‫ב‪ .‬נקיטת זהירות משנה במסגרת כתיבת ייפוי הכוח‪ ,‬על ידי ציון מפורט של היקף ייפוי הכוח שנותן לכם הלקוח‬
‫לרבות פרטי ההליך – המהווה יחידת שיפוט עצמאית – שלעניינו ניתן ייפוי הכוח‪.‬‬
‫‪ 5.4.2‬העברת ייפוי כח לעו"ד אחר‬
‫כלל ‪ 18‬לכללי האתיקה קובע שלא ניתן להעביר את ייפוי הכח לעורך דין אחר גם אם קיימת הוראה כללית‬
‫שבייפוי הכוח המרשה להעביר את הטיפול לעורך דין אחר‪.‬‬
‫חריגים לכלל זה‪:‬‬
‫א‪ .‬ניתנה הסכמה נפרדת ומפורשת בכתב מהלקוח המציינת את שם עורך הדין אליו מסכים הלקוח כי התיק‬
‫יועבר ["אתיקה מקצועית" גיליון ‪.]30‬‬
‫ב‪ .‬במידה וקיימת הוראה כללית בייפוי הכח‪ ,‬רשאי עורך הדין להאציל מסמכויותיו לעורך דין אחר (כגון‪ :‬מחקר‬
‫משפטי או דיון תזכורת בבית משפט) והנושא באחריות כלפי הלקוח עודנו עורך הדין שקיבל את ייפוי הכח‪.‬‬
‫צריך בירור מה באשר לעו"ד שכיר או מתמחה במשרד‪ ,‬האם הם צריכים הרשה מפורשת?‬
‫‪6‬‬
‫‪6.1‬‬
‫עורך הדין ובית המשפט‬
‫מבוא‬
‫ע"א ‪ 6185/00‬עו"ד חנא‬
‫קובע השופט חשין שכאשר קיימת סתירה בין חובת הנאמנות ללקוח לבין חובת הנאמנות לבית המשפט‪ ,‬חובת‬
‫הנאמנות לבית המשפט נעלה יותר‪.‬‬
‫‪ 6.1.1‬דוגמאות לנאמנויות צולבות‪:‬‬
‫בש"פ ‪ 196/97‬מרטינז‬
‫שני שותפים לדבר עבירה העצורים עד תום ההליכים‪ ,‬ותוך שהם ממתינים בבית המשפט להקראת כתב‬
‫האישום‪ ,‬הפרקליטות בטעות הקריאה רק ביחס לאחד מהשותפים‬
‫על פי סע' ‪ 60‬לחוק המעצרים‪ ,‬כאשר אדם עצור עד תום ההליכים ומשפטו טרם החל הוא משתחרר‪.‬‬
‫עורך הדין הסביר ללקוח שישתוק ולא יזכיר לבית המשפט את הענין‪.‬‬
‫ביהמ"ש העליון דן בענין ומעיר בשולי הדברים על כך שהסנגור לא מילא את חובתו כלפי בית המשפט בכך‬
‫שהוא לא מצא לנכון להעיר את תשומת לבו של השופט על טעותו‪ ,‬ובמיוחד שהוא נכח בביהמ"ש מוטלת עליו‬
‫חובת נאמנות לביהמ"ש‪.‬‬
‫בד"ה ‪ 11/94‬פלוני נ' לשכת עורכי הדין בישראל‬
‫תיק משפחה שהתנהל בו דיון בקדם משפט שלא הבשיל והשופט שלח את התיק לשלב ההוכחות‪ ,‬אלא שבעקבות‬
‫טעות במזכירות נשלחה לצדדים בטעות הודעה להגיע לקדם משפט אצל שופט אחר‪.‬‬
‫עמוד ‪ 29‬מתוך ‪46‬‬
‫אחד הצדדים הגיע לדיון קדם המשפט והשופט שזעם על כך שהצד השני לא בא נתן פס"ד בהעדר הגנה‪ ,‬ועורך‬
‫הדין טען להגנתו שהוא פעל מתוך חובת נאמנות ללקוח‪.‬‬
‫לשכת עורכי הדין הרשיעה עורך דין זה בהשעיה על תנאי בעילה של הטעיית ביהמ"ש במחדל‪.‬‬
‫‪6.2‬‬
‫ומדוע מוטלות חובת על עורך הדין?‬
‫ע"א ‪ 6185/00‬עו"ד חנא‬
‫אומר ביהמ"ש "עורך‪-‬הדין מהווה חלק בלתי נפרד ממערכת המשפט והצדק – "קצין בית‪-‬המשפט" הוא –‬
‫והצורך המובנֶה לסינכרוניזציה בין אבריה השונים של המערכת מטיל עליו חובות כלפי מערכת המשפט"‪,‬‬
‫על עורך הדין מוטלים חובות ואיסורים מגוונים הנובעים מהצורך לשמור על ייחודו ותדמיתו של המקצוע ועל‬
‫אמון הציבור בעורכי הדין‪ ,‬כל זאת בהיותו החוליה המקשרת בין הלקוח לבית המשפט מוטלות על עורך הדין גם‬
‫חובות כלפי בית משפט‪.‬‬
‫‪6.3‬‬
‫נאמנויות צולבות ‪ -‬דואליות או קונפליקט?‬
‫שירותיו של עורך הדין נשכרים על ידי הלקוח ועורך הדין חב לו חובת נאמנות ומסירות‪ ,‬עם זאת חב עורך הדין‬
‫בחובות גם כלפי בית המשפט‪.‬‬
‫השופט חשין בפס"ד חנא טען שהחובות של עורך הדין ללקוחו ולבית המשפט הם חובות דואליות ואין הן דרות‬
‫אחת עם השנייה בכפיפה‪.‬‬
‫ואולם הרציונליסטים סוברים ובצדק שיש מקרים רבים בהם עומד עורך הדין בנאמנויות צולבות‪.‬‬
‫משלושה מקומות בחוק מוכח שהחובות הן לא רק דואליות אלא גם קונפליקטיביות‪:‬‬
‫א‪ .‬סע' ‪ 54‬לחוק לשכת עורכי הדין אומר‪ :‬במילוי תפקידיו יפעל עורך דין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות‬
‫ויעזור לבית המשפט לעשות משפט‪.‬‬
‫ב‪ .‬כלל ‪ 2‬לכללי האתיקה אומר‪ :‬עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות ובמסירות ללא מורא‪ ,‬תוך שמירה על כבוד‬
‫המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט‪.‬‬
‫המורא האמור בסע' זה קובע השופט חשין הוא לפעול ללא מורא הן מבית המשפט והן מהלקוח‪.‬‬
‫ג‪ .‬כלל ‪ 32‬לכללי האתיקה אומר‪ :‬עורך דין ישמור בעמידתו לפני בית המשפט על יחס כבוד לבית המשפט‪ ,‬תוך‬
‫הגנה על זכויות לקוחו בהגינות ובמסירות ותוך שמירה על כבוד המקצוע‪.‬‬
‫הרי לך ג' הוראות חוק שלא הפרידו בין חובת הנאמנות ללקוח‪ ,‬לחובת הנאמנות לבית המשפט‪ ,‬לא רק ברמה‬
‫הדואלית אלא גם ברמה הקונפליקטיבית‪.‬‬
‫‪ 6.3.1‬עורך הדין כקצין בית משפט‬
‫הביטוי “‪ ”Officer of the Court‬משקף את חובותיו המיוחדות של עורך הדין ל‪:‬‬
‫א‪ .‬יחס של כבוד ונימוס כלפי בית המשפט‪.‬‬
‫ב‪ .‬טיעון בלשון ראויה ומכובדת בביהמ"ש‪.‬‬
‫ג‪ .‬איסור הטעיית בית המשפט‪.‬‬
‫ד‪ .‬סיוע בניהול הליך יעיל והוגן של המשפט‪ ,‬כגון טענות סרק או טענת פסלות שופט הפוגעות בניהול הליך‬
‫על בבית המשפט‪.‬‬
‫עמ"מ ‪ 11/55‬עו"ד פלוני‬
‫אומר ביהמ"ש "עורך הדין במדינת ישראל הוא פקידו של בית המשפט‪ ,‬ובקבלו את תעודת הסמיכה הוא נוטל על‬
‫עצמו את החובות הכרוכות במעמד המשרה"‪.‬‬
‫‪ ‬שיעור ‪9‬‬
‫‪6.4‬‬
‫היחס בין חובת הנאמנות ללקוח לחובת נאמנות לבימ"ש‬
‫השופט חשין בפס"ד מהאר חנא אומר‪ ,‬שאין כל התנגשות בין חובות הנאמנות הללו‪ ,‬ושתיהן צועדות בדרכים‬
‫מקבילות‪ ,‬אשר על כן על עו"ד לפעול ללא מורא לא רק מבית המשפט אלא גם מהלקוח‪.‬‬
‫אלא שבסיטואציות מסוימות חובתו של עורך הדין כלפי בית המשפט עלולה לעמוד בסתירה לחובת הנאמנות‬
‫ולכן עמדת הפסיקה הרווחת היא‪ :‬שאין כל התנגשות בין חובות הנאמנות‪ ,‬ואם ותהיה התנגשות כלשהיא‪ ,‬חובת‬
‫הנאמנות לבית המשפט גוברת‪.‬‬
‫בג"צ ‪ 29/52‬מנזר סנט וינסנט‬
‫עמוד ‪ 30‬מתוך ‪46‬‬
‫אומר ביהמ"ש "כלל זה דורש נאמנות כפולה מאת עורך‪-‬הדין‪ ,‬הן כלפי שולחיו הן כלפי בית‪-‬המשפט‪ .‬אין סתירה‬
‫ביניהן‪ ...‬מי שאינו מסייע לבית‪-‬המשפט להשליט צדק‪ ,‬אינו מסייע אף לשולחו‪ .‬אדרבא ‪ -‬הוא מזיק לו"‪.‬‬
‫ועל כך כאמור מוסיף השופט חשין בפס"ד חנא ואומר חובתו (ההיפותטית) של עורך דין כלפי מרשן וחובתו‬
‫כלפי בית המשפט‪ ,‬חובתו כלפי בית המשפט "נעלה ועדיפה"‪.‬‬
‫אלא שטוען עו"ד גל זייד שקונפליקט בין החובות הוא כמעט יסודי ומוחשי‪.‬‬
‫על"ע ‪ 6039/93‬עו"ד סעדיה‬
‫תיק גירושין בו הלקוח ביקש במפגיע מעורך דינו סעדיה לפרט את דרכי הבגידה של אשתו וצביעתם בצבעים‬
‫עזים בעלי נופך עדתי מובהק‪ ,‬וכך הוא עשה‪ ,‬והועמד לדין משמעתי באשר להתבטאויותיו אלה‪.‬‬
‫וטען עו"ד סעדיה שהוא למעשה שלוחו של הלקוח וכל אשר יאמר הלקוח לעו"ד חייב הוא לבצע‪.‬‬
‫ואומר ביהמ"ש שעו"ד סעדיה עבר עבירה אתית‪ ,‬והיה עליו לשכנע את הלקוח לסרב לכתוב התבטאויות אלה‬
‫בכתבי הטענות‪ ,‬ואם הוא מתעקש היה עליו לסרב לייצגו‪.‬‬
‫העולה מן האמור שקיימת התנגשות ברורה ומובנת בין חובת הנאמנות ללקוח לחובת הנאמנות לבית המשפט‪,‬‬
‫כאשר בכל מקרה על עורך הדין לנהוג בנימוס וכבוד כלפי בית המשפט‪.‬‬
‫‪ 6.5‬התנהגות בנימוס וכבוד‬
‫כלל ‪ 32‬לכללי האתיקה אומר‪(:‬א)‪":‬עורך דין ישמור‪ ,‬בעמידתו לפני בית המשפט‪ ,‬על יחס כבוד לבית‬
‫המשפט‪...‬תוך שמירה על כבוד המקצוע"‪.‬‬
‫(ב)‪" :‬עורך דין יופיע בבית המשפט הופעה מכובדת ובמדי משפט הולמים כפי שנקבעו בדין"‪.‬‬
‫'בית משפט'‪ :‬לרבות כל ערכאה שיפוטית או מעין שיפוטית שהוקמה על פי דין‪.‬‬
‫מכלל זה עולה שאל מול חובת הנאמנות ללקוח ניצבות‪:‬‬
‫א‪ .‬החובה לנהוג בנימוס ובכבוד כלפי בית המשפט (בעל פה ובכתב)‪.‬‬
‫ב‪ .‬החובה לשמירת כבוד המקצוע ותדמיתו‪.‬‬
‫ויש לערוך איזון בין שלושת החובות הללו‪.‬‬
‫ופסיקה עקבית של בית המשפט העליון מורה כי תוצאת האיזון הראוי בין שלושת החובות מעלה כי גם את‬
‫הטענה החשובה והחריפה ביותר של הלקוח יש לטעון בפני בית המשפט בלשון מאופקת ומרוסנת ולנסחם‬
‫בסגנון ההולם את המקצוע ‪.‬‬
‫ומן הכלל אל הפרט‬
‫על עורך הדין לטעון טענותיו בדרך נאותה ובלשון ראויה התואמת את תפקידו ומעמדו תוך שהוא מקפיד בכבוד‬
‫חברו למקצוע ובכבוד ונימוס לבית המשפט‪.‬‬
‫חובה זו חלה גם על מסמכים שמגיש עורך הדין לבית המשפט‪.‬‬
‫ולכן כל התבטאות של עורך דין הן בכתב והן בע"פ צריכה שתהא בנימוס וכבוד כלפי בית המשפט וכשחתן של כל‬
‫אמירה ואמירה תבחן‪:‬‬
‫א‪ .‬רלוונטיות ‪ -‬קרי כמה האמירה רלוונטית לקידום עניני הלקוח וגם אמירה רלוונטית הינה עד גבול נימוס‬
‫מסוים‪.‬‬
‫כך במקרה עו"ד סעדיה‪ ,‬הגם שרצונו של הלקוח לתאר בצבעים עזים את זה שאשתו בוגדת בו‪ ,‬אך ניתן היה‬
‫לתאר זאת בנימוס וכבוד כלפי ביהמ"ש ואין כל רלוונטיות בתיאור גס‪.‬‬
‫ב‪ .‬ניסוח באופן הולם ‪ -‬גם אמירה רלוונטית צריכה שתהא בנימוס וכבוד כלפי בית המשפט‪.‬‬
‫ולכן הצגת הדברים תוך שימוש בלשון בוטה ופוגענית אינה מתחייבת מעצם אמירת האמת! השאלה אינה‬
‫נכונות הדברים אלא הדרך והאופן בה נכתבו ונוסחו‪ .‬ובשל כך אסור לעו"ד לעשות שימוש בלשון מעליבה ופוגעת‬
‫גם אם לקוחו דורש זאת ממנו‪ ,‬ועליו לסרב למלא אחר הוראתו של הלקוח‪ ,‬ובלית ברירה אף להתפטר מייצוג‪.‬‬
‫חובתו של עורך הדין להתבטא באיפוק אין משמעה כי הוא מנוע מלהעלות טענות עובדתיות קשות ואף חריפות‬
‫מקום בוא הן רלוונטיות לעניין‪,‬‬
‫"כשרותן" של האמירות מותנית ברלוונטיות שלהן ובניסוחן באופן הולם‪ ,‬האתיקה חייבת לשקף גישה‬
‫פרגמאטית במובן זה שאינה יכולה לדרוש מעורכי הדין להתנהג 'כמלאכי שרת שפיהם ולבבם שווה' אלא חייבים‬
‫הם לנסות ולהכתיב את רף ההתנהגות הגבוה ביותר האפשרי בנסיבות בהם חיים ופועלים עורכי הדין‪.‬‬
‫‪ 6.5.1‬האיזון מול חופש הביטוי‬
‫על"ע ‪ 736/04‬הועד המחוזי נ' עו"ד מזרחי‬
‫אשה עורכת דין שהתבטאה בגסות‪.‬‬
‫עמוד ‪ 31‬מתוך ‪46‬‬
‫ביהמ"ש חוזר על כללי היסוד שעורך הדין אינו משוחרר מלהשתמש בסגנון לא פוגעני בביהמ"ש‪ ,‬וגם על חופש‬
‫הביטוי עם כל חשיבותו כעיקרון על בחוק הישראלי‪ ,‬מוטלות מגבלות בחוק הלשכה ובכללי האתיקה בכל הנוגע‬
‫להתנהגות עורך הדין במילוי תפקידו‪.‬‬
‫על"ע ‪ 1734/00‬עו"ד שפטל‬
‫אומר בית המשפט שככל שאנו מתרחקים מהגרעין הקשה של מקצוע עריכת הדין והפעולות הכרוכות בו ובוחנים‬
‫את אופן ההתבטאות של עורך הדין במישורים אחרים של חייו‪ ,‬כך המשקל היחסי של חופש הביטוי הולך‬
‫ועולה"‪.‬‬
‫העולה מן האמור שגם התבטאויות מחוץ לביהמ"ש עליהן להיות בתחום המותר‪ ,‬וגם שם על עורך הדין להתנהג‬
‫בנימוס וכבוד (דרישה מופחתת מהתבטאויות מחוץ ביהמ"ש)‪.‬‬
‫להלן מספר דוגמאות להתבטאויות בעייתיות של עורכי דין‪.‬‬
‫על"א ‪ 736/04‬עו"ד מזרחי‬
‫עורכת הדין התבטאה בכתבי בית דין כלפי בית המשפט כדלהלן‪" :‬בכל מהלך הדיון ניכרה גישה בלתי‬
‫אובייקטיבית של כבוד בית המשפט‪" ...‬נראה כי כבוד בית המשפט לא קרא את תשובות הנתבעים‪..." ...‬בהיותו‬
‫שופט חדש כחודשיים לאחר מינויו‪.‬‬
‫על"ע ‪ 2293/04‬עו"ד רפאל שטוב‬
‫עורך הדין שטוב התבטא כנגד דיין של בית הדין הרבני בירושלים בכותבו כי‪" :‬מנסה לחבל ולהפריע בניהול‬
‫הערעור" "הדיין כותב ביודעין עובדות כוזבות"‪.‬‬
‫על"א ‪ 6039/93‬עו"ד סעדיה‬
‫עו"ד ייצג בעל בתביעת גירושין כנגד אשתו ובמסגרתה כלל תיאור מפורט של הבעל על סיפורי בגידותיה של‬
‫אשתו לרבות הערה בדבר ארץ מוצאה של האישה‪.‬‬
‫בד"מ ‪94/92‬‬
‫במסגרת עתירה לבג"ץ כתב עורך דין כי ראש ההוצל"פ "מתקשה בהבנת הנקרא"‪.‬‬
‫על"ע ‪ 3954/03‬שמחה ניר‬
‫במסגרת הליך הוצאה לפועל כנגד עורך דין שיגר עורך הדין מכתב לראש ההוצאה לפועל בזו הלשון‪..." :‬לא נותר‬
‫לי אלא להזהיר אותך כי בכל נזק אשר ייגרם לי בתיק זה אתה תשלם אותו מכיסך הפרטי‪...‬כדי להסיר מכשול‬
‫מעיני עיוור‪.‬‬
‫דוגמאות מהחלטות ועדת האתיקה בענין התבטאויות של עורכי הדין‬
‫את ‪180/08‬‬
‫עורך דין נכנס לאולמה של שופטת בעת הקראת גזר דין בתיק אחר והחל לשאול לשלומם של הנוכחים באולם‪.‬‬
‫לאחר שהשופטת ביקשה שלא להפריע אמר "אני עדיין לא מפריע גברתי מופרעת בעצמה"‪.‬‬
‫החלטת הוועדה‪ :‬להעמיד לדין משמעתי‬
‫דוגמא הפוכה (למקרה גבולי)‬
‫עט ואתיקה גיליון ‪10‬‬
‫לאחר ששופט העיר לעורך הדין כי עליו לשנות גישתו ולהסתפק בחקירה נגדית עניינית השיב עורך הדין כי "עם‬
‫כל הצער שבדבר יתכן ואנסה לשכנע מישהו אחר בערעור"‬
‫החלטת ועדת האתיקה‪ :‬האמירה המביעה זכות שרירה וקיימת בחוק אינה חורגת מהנורמה האתית‬
‫‪ 6.6‬איסור הטעיה‬
‫כלל ‪ 34‬לכללי האתיקה אומר‪(" :‬א) לא יעלה עורך דין‪ ,‬בין בעל פה ובין בכתב‪ ,‬טענה עובדתית או משפטית‬
‫ביודעו שאינה נכונה"‪.‬‬
‫(ב) האמור בסעיף קטן (א) אין בו כדי למנוע הכחשה הכתב הטענות בהליך אזרחי‪ ,‬או כפירה בעובדה בהליך‬
‫פלילי"‪.‬‬
‫ההכחשה האמורה בס"ק (ב) היא אינה הטעיה אלא היא השארת נטל ההוכחה אצל הצד האמור להוכיח זאת‪.‬‬
‫הטעיה זו יכולה להיות הן הטעיה במעשה והן הטעיה במחדל‪.‬‬
‫עמוד ‪ 32‬מתוך ‪46‬‬
‫‪ 6.6.1‬הרציונלים בבסיס האיסור‬
‫מטרתו העיקרית של ההליך השיפוטי הנה חשיפת האמת העובדתית‪ ,‬יעילות הדיון‪ ,‬אמירת האמת כערך בפני‬
‫עצמו‪ ,‬שמירה על טוהר ההליך השיפוטי‪ ,‬הבטחת משפט הוגן‪ ,‬ולכן על עורך הדין המשמש כקצין בית משפט‬
‫לעזור לבית המשפט להגשים מטרות אלו‪.‬‬
‫גישה בעד האיסור‪ -‬מערכת משפטית הנהנית מאמון הציבור אינה יכולה להתקיים לאורך זמן ללא הגנה‬
‫מספקת על אינטרסים שצוינו‪.‬‬
‫גישה נגד האיסור ‪ -‬קימת תפיסה רדיקלית הטוענת שתפקידם של עורכי‪-‬הדין אינו לבחון את צדקת טענותיו‬
‫של הלקוח (פונקציה השמורה לשופט בלבד)‪ ,‬אלא להשתמש במלוא כישרונם לקידום עמדת לקוחם ולערער את‬
‫מהימנות גרסת הצד שכנגד‪ ,‬לרבות הטעיית בית המשפט‪.‬‬
‫‪ 6.6.2‬ביודעו מהו?‬
‫ביודעו ‪ -‬משמע מודעות סובייקטיבית של עורך הדין באשר להטעיית בית משפט‪.‬‬
‫האם ניתן להחיל את דוקטרינת עצימת העיניים שבחוק העונשין (סעיף ‪(20‬ג)(‪ )1‬והפסיקה הרלוונטית) ולהסתפק‬
‫בחשד ממשי ורציונאלי תוך הימנעות מלברר את המצב לאשורו – כתחליף למודעות?‬
‫טוען על כך עו"ד גל זייד שכוונת המחוקק בחוק לשכת עורכי הדין היא שאין להחיל את דוקטרינת עצימת‬
‫העיניים‪ ,‬ואיסור ההטעיה האמור בחוק אינו חל כאשר היתה לעו"ד אפשרות לברר‪.‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫את ‪26/05‬‬
‫עו"ד הכריז בבית משפט כי הנאשם נמצא באולם‪ ,‬ואותה עת קם אדם שזיהה עצמו כנאשם בעוד הנאשם‬
‫האמיתי יושב באולם מאחור‪ .‬התברר כי המדובר בתרגיל שנחשף במהלך חקירה הנגדית של עד שנתבקש לזהות‬
‫ה"נאשם"‪.‬‬
‫החלטת וועדת האתיקה‪ :‬עורך הדין עבר על כלל ‪ – 34‬להעמיד לדין משמעתי‬
‫דוגמא נוספת‪:‬‬
‫ועדת האתיקה‬
‫אין סנגור צריך למסור מידע בדבר הרשעות קודמות של לקוחו אם התביעה הצהירה בטעות‪/‬התרשלות כי אין לו‬
‫כאלה שכן נטל ההוכחה מוטל על כתפי התביעה במשפט פלילי‪.‬‬
‫עם זאת אסור לסנגור לטעון כי לנאשם אין הרשעות קודמות במסגרת טיעוניו שאז זאת תהיה הטעייה (יוכל‬
‫לטעון "לא הוכחו הרשעות קודמות") כאן ההטעיה היא אינה אף במחדל שהרי נטל ההוכחה הוא על התביעה‪,‬‬
‫ושתיקה אינה מהווה הטעיה במחדל‪.‬‬
‫‪ 6.6.3‬סוגי הטעיות‬
‫ד"ר לימור זר גוטמן אומרת‪ ,‬החובה שלא להטעות את בית‪-‬המשפט מתייחסת רק לטענות מהותיות‪,‬‬
‫אך יש להבחין בין שני סוגים של טענות מהותיות‪:‬‬
‫טענה משפטית – לעולם מהותית‪.‬‬
‫טענה עובדתית – יש להפעיל את "מבחן הטענה המהותית"‪.‬‬
‫‪ 6.6.4‬טענות חסרות שחר‬
‫על"ע ‪ 4/82‬עו"ד פלוני נ' וועד מחוז תל אביב‬
‫מפסק דין זה עולה כי דחיות סרק של מועדי הדיון (אף שהן בטובת האינטרס של הלקוח) או העלאת טענות‬
‫חסרות שחר לצורך טענת פסלות שופט מהוות הפרה של חובת עורך הדין כלפי בית המשפט‪.‬‬
‫כן גם טענת פסלות שופט ע"י טענות סרק למיניהם שמטרתן לעכב את הדיון בלבד עולה כדי הטעיית בית‬
‫המשפט‪.‬‬
‫‪ 6.6.5‬חובות ואיסורים נוספים המוטלים על עורך הדין‬
‫איסור הקלטה‪ :‬עורך דין המקליט דיון בבית משפט חייב להודיע על כך לבית המשפט ולקבל רשותו [כלל ‪(22‬ב)]‬
‫הקלטה בניגוד לאיסור הנה עבירה אתית אך קבילה‪.‬‬
‫‪ 6.6.6‬חיוב עו"ד בהוצאות אישיות‬
‫ככלל הוצאות מוטלות על הלקוח‪ ,‬אך ישנם מקרים שבהם ביהמ"ש מטיל על עורך הדין הוצאות אישיות‪ ,‬מה‬
‫מקור הסמכות לכך?‬
‫ע"א ‪ 6185/00‬עו"ד מהאר חנא‬
‫עמוד ‪ 33‬מתוך ‪46‬‬
‫אומר השופט חשין שהסמכות הטבועה היא סמכות עזר לאכוף ולקדם את המשפט אך יש לעשות שימוש‬
‫בסמכות זו במתינות‪ ,‬ובטרם יפעיל סמכותו על ביהמ"ש להודיע לעורך הדין על כוונתו לעשות כן ולתת לו‬
‫הזדמנות להשמיע טענותיו‪.‬‬
‫בג"ץ ‪ 2585/92‬ניר‬
‫קובע בית המשפט שלבית המשפט סמכות טבועה להטיל על עו"ד הוצאות אישיות ‪.‬‬
‫‪ 6.6.6.1‬אופן הערעור על הוצאות אישיות‬
‫ע"א ‪ 4845/95‬שמחה ניר‬
‫אומר ביהמ"ש שערעור על החלטת בית משפט בעניין זה יהא כערעור אזרחי גם כשהוצאות הוטלו במסגרת הליך‬
‫פלילי‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪7.1‬‬
‫חובת הנאמנות ללקוח‬
‫מה טומנת בחובה חובת הנאמנות ללקוח?‬
‫א‪ .‬על עורך הדין לפעול למען שולחו בנאמנות ובמסירות‪.‬‬
‫ב‪ .‬על עורך הדין מוטלת החובה לפעול כלפי לקוחו כבעל מקצוע מיומן מאומן וזהיר‪.‬‬
‫ג‪ .‬על עורך הדין לפעול ביושר בחריצות בשקידה דבקות ואדיקות‪.‬‬
‫‪ 7.1.1‬על חובת הנאמנות ללקוח בפסיקה‬
‫על"ע ‪ 1747/91‬עו"ד שמואל‬
‫אומר ביהמ"ש טול את מידת הנאמנות אשר הלקוח רוחש לפרקליטו ונטלת את נשמתו של המקצוע"‪" ,‬אמון‬
‫מלא בין עורך דין ללקוחו הוא נשמת אפו של מקצוע עריכת הדין‪ ,‬וקשה להעלות על הדעת‪ ,‬כיצד ניתן לקיים‬
‫יחסי עורך דין ולקוח בלעדיהם"‪.‬‬
‫‪ 7.1.1.1‬והסיבה לכך‪:‬‬
‫בע"מ ‪ 9/55‬עו"ד פלוני נ' יו"ר וחברי המועצה המשפטית‪.‬‬
‫אומר ביהמ"ש "היחס שבין עורך דין ללקוחו מיוסד על אמון בלי מצרים‪ .‬הלקוח הוא לרוב הדיוט בענייני‬
‫המקצוע‪ ,‬והוא סומך על עורך הדין כי יילחם לו באמונה וכי יגן על זכויותיו במיטב כישרונו ויכולתו"‪.‬‬
‫‪ 7.2‬המקורות הנורמטיבית של חובת הנאמנות ללקוח‬
‫סעיף ‪ 54‬לחוק לשכת עורכי הדין "במילוי תפקידו יפעל עורך הדין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות‪."...‬‬
‫כלל ‪ 2‬לכללי האתיקה "עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות‪ ,‬במסירות‪ ,‬ללא מורא‪."...‬‬
‫סעיף ‪ 8‬לחוק השליחות שכותרתו 'נאמנות וחובת השלוח'‪.‬‬
‫‪7.3‬‬
‫חובת הנאמנות ‪ -‬מהי?‬
‫מהן גבולות הגזרה של חובת הנאמנות ללקוח? שהרי החוק הקובע את חובת הנאמנות והמסירות של עורך‪-‬דין‬
‫ללקוחו הוא רק שלד שיש לקרום עליו בשר ולהלבישו עור וגידים כדי לתת לו דמות ראויה‪."...‬‬
‫ובכדי לקרום עור וגידים על חובה זו‪ ,‬להלן מספר דוגמאות‪:‬‬
‫אתיקה מקצועית ‪ -‬גיליון ‪26‬‬
‫עו"ד ייצג לקוח לקוי בנפשו‪ ,‬ומטבע הדברים הוא הפנה אותו לקבלת חוו"ד פסיכיאטרית‪ ,‬שקבעה שהוא אינו‬
‫כשיר לעמוד לדין‪ .‬וביקש עורך להסתמך על חוות דעת זו‪ ,‬אך הלקוח סירב בתוקף‪.‬‬
‫מחד חובת הנאמנות היא להשתמש בחוות הדעת‪ ,‬ומנגד הלקוח מסרב‪.‬‬
‫ואומרת ועדת האתיקה שעורך דין אינו רשאי להציג ראיה או טענה בניגוד לעמדת לקוחו‪" :‬כאשר עו"ד מחליט‬
‫עבור הלקוח לפעול בניגוד לדעתו‪ ,‬נשאר הלקוח ללא ייצוג‪ ,‬קרי ללא אדם המבצע הנחיותיו"‬
‫דוגמא נוספת‪:‬‬
‫ע"א ‪ 6783/00‬עו"ד ערד נ' ז'ק אבן‬
‫אבן נקלע למצוקה כלכלית ופונה לשכנו "הטוב" פיינגולד ומבקש ממנו הלוואה‪ ,‬והשכן הציע לו לקחת הלוואה‬
‫מהבנק תמורת שעבוד המספרה שבבעלותו‪ ,‬תוך שהוא מציע לו את עו"ד ערד שיטפל לו ברישום הנכס על שמו‪.‬‬
‫עמוד ‪ 34‬מתוך ‪46‬‬
‫נפגש אבן עם עו"ד ערד ואכן הוא טיפל ברישום המספרה על שמו ובשעבודה לבנק‪ ,‬אלא שבמקביל ללא ידיעת‬
‫אבן הוא שעבד את המספרה גם על חובות של פיינגולד ובסכומים גבוהים‪ .‬וביום בהיר אבן מקבל בקשה לפירעון‬
‫של סכומים גדולים שלא ידע על קיומם ובשל כך הוא תבע את עו"ד ערד‪.‬‬
‫השופט אדמונד לוי קבע שעו"ד ערד הוא גם עורך דינו של אבן‪ ,‬ומאחר שהוא גם עורך דינו של פיינגולד היה עליו‬
‫ליידע את אבן בחובות שנרשמו על מספרתו‪ ,‬אך גם אם לא היו נוצרים יחסי עו"ד לקוח בין הצדדים בנסיבות‬
‫מסוימות עורכי הדין חבים חובת זהירות כלפי צדדים שלישיים והיה על ערד למסור את המידע הרלוונטי לאבן‪,‬‬
‫ובשל כך עליו לשאת בנזק שנגרם לאבן‪.‬‬
‫‪ ‬שיעור ‪11‬‬
‫על"ע ‪ 1747/91‬עו"ד שמואלי‬
‫לקוחה שפנתה לעו"ד בהקשר לתביעה מסוימת והעו"ד ביקש וקיבל שכר מלא מראש‪ ,‬תוך שהוא מבקש ממנה‬
‫למסור לידיו את שמות הנתבעים‪ ,‬והלקוחה הבטיחה לו שתוך מספר ימים היא תעביר לו את השמות‪ .‬וכך חלפו‬
‫להם חמש שנים שבהם עורך הדין לא מנסה אפי' לתהות לאן היא נעלמה‪.‬‬
‫עו"ד שמואל מועמד לדין משמעתי בגין הפרת חובת הנאמנות ללקוח ומורשע‪.‬‬
‫דוגמא מתחום המקרקעין‬
‫על"ע ‪ 7/73‬פלוני נ' הוועד המחוזי‬
‫אומר ביהמ"ש שעורך דין שעורך חוזה לרכישת דירה עבור לקוחותיו צריך לבדוק בטאבו את מצב הזכויות‬
‫בדירה לפני עריכת החוזה (כגון קיומה של משכנתא או עיקולים)‪ ,‬עורך דין שאינו עושה כן ללא הצדקה עניינית‬
‫מפר את חובת הנאמנות כלפי לקוחו‪.‬‬
‫דוגמא נוספת‪.‬‬
‫ע"א ‪ 4621/95‬מתתיהו נ' שטיל‬
‫אומר ביהמ"ש שעורך דין המקבל על עצמו טיפול ברישום עסקה חייב לדאוג לרישומה של הערת אזהרה על מנת‬
‫למנוע רישום עסקאות סותרות‪ ,‬ולכן עורך דין אשר אינו נוהג כך אינו פועל בשקידה סבירה ואינו ממלא את‬
‫חובתו כעורך דין גם אם לא נגרם נזק ללקוח‪,‬‬
‫דוגמאות נוספות להפרת חובת נאמנות‬
‫‪ .1‬עורך דין לא הגיש סיכומים מטעם מרשתו‪.‬‬
‫‪ .2‬עורך דין שלא טיפל בקיום צוואה משך ‪ 4‬שנים‪.‬‬
‫‪ .3‬עורך דין שלא התנגד להגשת תצהיר שהכיל עדות מפי השמועה ולא חקר את עדי התביעה‪.‬‬
‫‪ .4‬עורך דין שהגיש כתבי טענות שהוכנו על ידי פקידים במשרד ונחתמו על ידו (אין מניעה כי עבודות טכניות‬
‫תעשנה על ידי פקידיו של עורך הדין)‪,‬‬
‫‪ .5‬עורך דין קיבל על עצמו לטפל בתביעת פיצויים של נפגעי תאונות דרכים‪ ,‬ולא שלט בסוגיות בסיסיות‬
‫הקשורות לדיני הנזיקין‪(.‬מה שמוביל לדיון מהי רמת הידע הנדרשת מעורך דין)‬
‫‪7.4‬‬
‫רמת הידע הנדרשת מעורך הדין‬
‫האם על עורך הדין להיות בקי בידע משפטי כללי‪ ,‬והאם הוא מסתכן בהפרת חובת נאמנות ללקוח אם הוא איננו‬
‫בקי‪.‬‬
‫ככלל‪ ,‬אין לצפות שעורך דין ידע את תכנם של כל חוקי המדינה‪ ,‬אך חייב עורך הדין לדעת ולשלוט בסביבה‬
‫המשפטית (חוק ופסיקה) שהוא מטפל עבור לקוחותיו‪.‬‬
‫אכן אם פנה לקוח בקשר לעניין שאינו בתחום בו בקי עורך הדין – עליו ללמוד היטב את המצב המשפטי‬
‫המתייחס לסוגיה עד שיוכל לטפל בעניין כראוי ובאופן מקצועי‪ .‬או להפנות את הלקוח לעורך דין אחר המתמחה‬
‫בתחום ‪ ,‬שהרי חלק ממטרתו של כלל ‪ 30‬לכללי האתיקה העוסק בעברת נושאים מעו"ד לעו"ד הוא ניוד תיקים‬
‫לידי המומחים לדבר‪.‬‬
‫‪7.5‬‬
‫יחסי עו"ד לקוח‬
‫הביטאון האמריקאי ‪ TRAIL‬ערך מחקר ומצא את עשרת הדברות הגורמות ללקוח להיות שבע רצון מהשירות‬
‫שהן ימנעו תביעות עתידיות של לקוחות‪.‬‬
‫ואלו הן‪:‬‬
‫‪ .1‬הסכם מפורט‪ :‬להעלות על כתב את תנאי העסקתו של עורך הדין בייצוג הלקוח (לא בהכרח כחוזה)‪.‬‬
‫‪ .2‬לא ליצור תקוות שווא והבטחות שווא בלקוח שהינו חסר ידע משפטי‪.‬‬
‫‪ .3‬יש לקבוע את שכר הטרחה בכתב מוקדם ככל שניתן ולפרט את מרכיביו (שעתי‪ ,‬הופעות וכו') ‪.‬‬
‫‪ .4‬דאג לשלוח ללקוח תמצית הפגישה הראשונה וסיכומיה לשם אישורו ‪.‬‬
‫עמוד ‪ 35‬מתוך ‪46‬‬
‫‪ .5‬יש לפרט ללקוח את כלל האלטרנטיבות העומדות בפניו בצירוף המלצותיך‪ .‬תפקידך לייעץ ותפקיד הלקוח‬
‫להחליט! (מחקר שערך השופט עמי קובו קובע שהסנגורים הם הגורמים המרכזיים להודאות שווא של‬
‫חשובים)‪..‬‬
‫‪ .6‬יש לעדכן הלקוח בהתפתחויות בעניין התיק‪.‬‬
‫‪ .7‬דאג לשלוח ללקוח העתק תכתובות ומסמכים הנוגעים לעניינו‪.‬‬
‫‪ .8‬יש לדאוג לקיים הפגישה שנקבעה עם הלקוח במועדה ולא לתת ללקוח להמתין במשרדך‪.‬‬
‫‪ .9‬להחזיר טלפונים‪.‬‬
‫‪ .10‬הקשבה ואמפתיה – הכל תלוי בצוות משרדך – דאג כי גישת הצוות ללקוח לא תהא כאל מטרד המפריע‬
‫עבודתם‪.‬‬
‫‪7.6‬‬
‫הפרת חובת הנאמנות‬
‫עו"ד שפעל שלא במסגרת חובת הנאמנות עלול להיות מואשם בג' מישורים‪:‬‬
‫א‪ .‬המישור האתי ‪ -‬ע"פ סע'‪ 61‬לחוק הלשכה‪.‬‬
‫ב‪ .‬המישור החוזי‪.‬‬
‫ג‪ .‬המישור הנזיקי‪.‬‬
‫‪7.6.1‬‬
‫המישור האתי‬
‫סעיף ‪ )1(61‬לחוק לשכת עורכי הדין אומר‪" :‬הפרת הוראה מהוראות הסעיפים ‪ 53‬עד ‪ 60‬או של דין אחר המטיל‬
‫חיוב או איסור על עורך דין בקשר למקצועו" – תהווה עבירת משמעת‪.‬‬
‫סעיף ‪ 62‬לחוק קובע שעל עבירת משמעת ייתן עורך דין את הדין לפני בתי הדין המשמעתיים של הלשכה‪.‬‬
‫‪ 7.6.2‬המישור החוזי‬
‫היחסים בין לקוח לעורך דין מעוגנים בחוזה שבו נקבע השירות שעורך הדין יספק ללקוח והתמורה שישלם‬
‫הלקוח‪ ,‬ואולם אין עורך הדין מתחייב כלפי לקוחו לתוצאה‪ ,‬ואין הוא מקבל על עצמו התחייבות להצליח‬
‫במשפט‪ ,‬מחויבותו החוזית של עורך הדין כלפי הלקוח היא לפעול למענו תוך שימוש במיומנות ובמאומנות‬
‫הראויה‪,‬‬
‫אי שימוש במיומנות הראויה מהווה הפרה של התחייבותו החוזית כלפי הלקוח‪,‬‬
‫ע"א ‪ 37/86‬לוי נ' שרמן‬
‫אומר ביהמ"ש "הבנה והתנאה מכללא בכל הסכם כזה הן‪ ,‬כי לעורך הדין‪ ,‬המקבל על עצמו את ייצוג הלקוח‪ ,‬יש‬
‫את המידה הנדרשת של ידע‪ ,‬מאומנות ומיומנות הנדרשים במקצוע עריכת הדין‪ ,‬וכי מתחייב הוא להפעיל‬
‫כישורים אלה לטובת עניינו של הלקוח"‪ ,‬ואם לא עשה כן הרי שהוא את חובתו כלפי הלקוח‪.‬‬
‫‪ 7.6.3‬המישור הנזיקי‬
‫מצופה מעורך דין לנקוט אמצעים סבירים שלא להטעות את לקוחו‪ ,‬ובמקרה מתאים תקום ללקוח עילה נזיקית‬
‫כלפי עורך דינו בתביעה בגין רשלנות מקצועית‪.‬‬
‫הפרת חובת הזהירות שחב עורך דין ללקוח שמהותה הגנה על ענייני הלקוח לפעול במיומנות ובמקצועיות תוך‬
‫הוכחת קיומו של קשר סיבתי בין הסטייה מרמת ההתנהגות המצופה מעורך דין לנזק שנגרם ללקוח‪ ,‬ולכן‬
‫האחריות נובעת מחוסר הזהירות והמיומנות בפעולותיו של עורך הדין‪ ,‬ולא בעת ששיקול הדעת היה מוטעה אך‬
‫נלקח בחשבון המידע הרלוונטי‪ ,‬כי אחרת נהפוך לעורכי דין מתגוננים‪.‬‬
‫לסיכום‪:‬‬
‫חובותיו הנזיקיות; החוזיות; והמשמעתיות של עורך הדין עומדות כל אחת בפני עצמה‪ ,‬והפרתה של חובה אחת‬
‫אינה מביאה בהכרח להפרתה של חובה אחרת‪ ,‬אם כי יש שאותה ההתנהגות תביא להפרת יותר מחובה אחת‪,‬‬
‫[ע"א ‪ 37/86‬לוי נגד שרמן]‬
‫‪7.7‬‬
‫חובה כלפי צד שלישי‬
‫תתכן תיתכן חובה גם כלפי צד שלישי שאינו מיוצג היא חלה בנזיקין בלבד והיקפה חלש באופן יחסי‬
‫ע"א ‪ 2725/91‬היינוביץ נ' עו"ד גלעד‬
‫בית המשפט מכיר רעיונית באפשרות של צד שכנגד לתבוע את עורך הדין‪.‬‬
‫ע"א ‪ 6783/00‬עו"ד ערד נ' ז'ק אבן‬
‫ביהמ"ש קבע שבנסיבות מסוימות (בדיני הנזיקין במיוחד) יכול ותקום חובת זהירות של עורך דין כלפי צד‬
‫שלישי גם אם הוא אינו לקוחו‪ ...‬והדברים יפים במיוחד באותו מקרה בו ברור לעורך הדין כי הצד השלישי שם‬
‫בו את מבטחו‪.‬‬
‫עמוד ‪ 36‬מתוך ‪46‬‬
‫דוגמאות לסטייה מהסטנדרט המצופה(בהקשר נזיקי)‬
‫‪7.8‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪7.9‬‬
‫אי נקיטת פעולה בהתאם לסדרי הדין‪.‬‬
‫עמידה בלוח זמנים (כגון מגבלות הזמן שבחוק וכן תקופות התיישנות)‪.‬‬
‫אי מודעות לזכויותיו בדין של הלקוח‪.‬‬
‫התעלמות מטענות מהותיות בסיסיות‪.‬‬
‫היעדר שליטה במצב המשפטי הנוגע לעניין שבטיפול עורך הדין‪.‬‬
‫היעדרות מהופעה בבית המשפט ו‪/‬או אי העדת עד מרכזי שגררה הפסד הלקוח‪.‬‬
‫הסבר חסר ללקוח בכל הנוגע למסמכים עליהם מחתימו‪.‬‬
‫כאשר עורך דין אינו דואג לבטוחות ללקוחו ואינו מאמת פרטי הצד שכנגד (בעסקאות מקרקעין)‪.‬‬
‫גבולות חובת הנאמנות‬
‫מהן א"כ הגבולות של חובת הנאמנות?‬
‫הפסיקה קובעת השירות המשפטי אינו מצדיק התנהגות שאינה הולמת‪ .‬עורך דין מחויב לפעול במרב המאמצים‬
‫עבור לקוחו אך המטרה אינה מקדשת האמצעים‪ ,‬כך למשל הטרדתה של קרובת משפחה של החייבת בבוקר יום‬
‫שבת ללא תיאום הינה חריגה מגבולות הייצוג‪.‬‬
‫השירות המשפטי לא יכלול עצות הפוגעות בלקוח ובאינטרס החברתי‪ .‬ולכן אל לו לעורך דין לייעץ ללקוחו שלא‬
‫לעבוד בכדי להגדיל דרישת פיצויים‪ ,‬שהרי בכך מועל בחובתו ללקוח בכך שפוגע בהליך שיקומו‪ ,‬וכן בחובתו כלפי‬
‫הציבור שלא להגדיל את הנזקים של הצד שכנגד‪.‬‬
‫‪ ‬שיעור ‪11‬‬
‫‪8‬‬
‫‪8.1‬‬
‫הכלל האוסר ניגוד ענינים‬
‫מבוא‪:‬‬
‫זהו מקרה פרטני של הפרת חובת נאמנות ללקוח‪ .‬עורך הדין עומד במצב של נאמנות צולבת בין חובת הנאמנות‬
‫ללקוחו שלו לבין חובת הנאמנות לעצמו‪ ,‬שהרי לכל אדם ובוודאי אם הוא עורך דין יש אינטרס ברור להגדיל‬
‫ולמקסם את רווחיו‪.‬‬
‫הכללים העוסקים בניגוד ענינים הם כללים ‪ )17( ,16 ,15 ,14‬לכללי האתיקה‪.‬‬
‫‪ 8.2‬הכלל והרקע לאיסור‬
‫סע' ‪( 60‬א) לחוק לשכת עורכי הדין אומר‪ :‬עורך דין לא יעסוק בעיסוק אחר בנסיבות שבהן עלול להיווצר ניגוד‬
‫ענינים בין עיסוקו כעורך דין לבין העיסוק האחר‪.‬‬
‫כלל ‪ 14‬לכללי האתיקה אומר‪ :‬לא ייצג עורך דין לקוח‪ ,‬לא יקבל על עצמו לייצגו‪ ,‬ולא ימשיך לייצגו ‪ ,‬אם קיים‬
‫חשש שלא יוכל למלא את חובתו המקצועית כלפיו‪ ,‬בשל עניין אישי שלו ‪ ,‬או בשל התחייבות או חובת נאמנות‬
‫שיש לו כלפי אחר‪ ,‬או בשל עומס עבודה‪ ,‬או בשל סיבה דומה אחרת‪.‬‬
‫לעורך דין אסור לייצג לקוח כאשר קיים חשש שלא יוכל למלא את חובתו המקצועית אליו בשל חשש לניגוד‬
‫עניינים ‪ ,‬כלל זה צופה פני עתיד וכפי שאמר השופט חיים כהן שיש למנוע את הרע בטרם יארע‪.‬‬
‫המבחן לקיומו של ניגוד עניינים הוא אובייקטיבי ולא מסור לשיפוטו של עורך הדין (סובייקטיבי)‪.‬‬
‫‪ 8.2.1‬מטרת הכלל האוסר ניגוד ענינים‬
‫הכלל נועד לשרת מספר מטרות מרכזיות‪:‬‬
‫א‪ .‬הגברת אמון הציבור במקצוע עריכת הדין‪ ,‬שכן אם עורכי הדין יפעלו בניגוד ענינים אמון הציבור במקצוע‬
‫יפחת‪.‬‬
‫ב‪ .‬שמירה על טוהר המקצוע ואובייקטיביות העוסקים בו‪.‬‬
‫ג‪ .‬מטרת הכלל העיקרית היא לשמור על שני הערכים המקודשים ביותר במקצוע שהם‪ :‬חובת הנאמנות ללקוח‬
‫וחובת הסודיות והחיסיון‪.‬‬
‫‪8.3‬‬
‫ניגוד ענינים מהו (סע' ‪ 60‬כלל ‪)14‬‬
‫בנוסף לאיסור הכללים של ניגוד ענינים המצוי בסע' ‪( 60‬א) לחוק לשכת עורכי הדין‪ ,‬כללי האתיקה מונים שורה‬
‫של מצבים שבהם יש חשש מובנה לניגוד ענינים‪ ,‬ומשכך חל איסור ייצוג לגביהם‪:‬‬
‫א‪ .‬פגיעה ביכולת למתן שירות הולם (הפגיעה בחובת הנאמנות ללקוח)‬
‫עמוד ‪ 37‬מתוך ‪46‬‬
‫ב‪ .‬טיפול נגד לקוח (הערכים שבד"כ יפגעו הם חובת הסודיות והחיסיון)‪.‬‬
‫ג‪ .‬קשר לעיסוק נוסף (כגון מתווך‪ ,‬רו"ח‪ ,‬עו"ד)‪.‬‬
‫‪ 8.3.1‬פגיעה ביכולת למתן שירות הולם‬
‫להלן מספר סיטואציות שבהן היכולת למתן שירות הולם ללקוח נפגעת‪:‬‬
‫‪ 8.3.1.1‬ענין אישי של עורך הדין‪.‬‬
‫דוגמאות לכך‪:‬‬
‫‪ .1‬עורך דין המשמש יועץ משפטי של רשות מקומית אינו רשאי לתת לרשות המקומית חוות דעת בעניין הנוגע לו‬
‫אישית [עט ואתיקה גיליון ‪.]35‬‬
‫‪ .2‬מינוי עורך דין כמנהל עיזבון שעה שקיים מצב בו הוא נושה של אותו עיזבון [עט ואתיקה גיליון ‪.]76‬‬
‫‪ .3‬ייצוג לקוח במשפט בו יהא על עורך הדין לחקור חבר קרוב בחקירה נגדית‪ ,‬או ייצוג לקוח בתביעה נגד מקום‬
‫העבודה הנוכחי של בן הזוג כגון עו"ד התבקש לתבוע עסק שאשתו עובדת בו‪ ,‬הלשכה קבעה שמדובר בניגוד‬
‫ענינים‪.‬‬
‫התחייבות או נאמנות לאחר‬
‫‪8.3.1.2‬‬
‫‪ .1‬עורך דין המייצג בנק מתבקש לייצג לקוח של בנק אחר שעניינו תקיפת של הסדר המקובל בכל הבנקים‪.‬‬
‫‪ .2‬עורך דין המכהן כמנהל עיזבון אינו רשאי לייצג יורש אחד כנגד יורש אחר בקשר לנכסי העיזבון [עט ואתיקה‬
‫גיליון ‪]75‬‬
‫‪ 8.3.1.3‬עומס עבודה‬
‫בעבר לא היה כל ניגוד ענינים בכך שעורך הדין מצוי היה בעומס עבודה‪ .‬כיום עם התקנת כללי האתיקה‬
‫החדשים‪ ,‬עורך דין שכשל בשל עומס עבודה‪ ,‬כלל ‪( 14‬א) קובע שהוא מצוי בניגוד ענינים‪.‬‬
‫כך לדוגמא עורך דין המגיש לבית משפט בקשה להארכת מועד בשל עומס‪ ,‬ובה בעת מקבל על עצמו עבודה‬
‫דחופה אחרת‪ ,‬סביר להניח שהוא בניגוד עניינים‪.‬‬
‫ייצוג צדדים בעלי אינטרסים מנוגדים‬
‫‪8.3.1.4‬‬
‫עורך דין המייצג קבלן ורוכש דירה בתביעתם האחד נגד השני‪ ,‬אין ספק שלשני הצדדים אינטרס מנוגד‪.‬‬
‫הפסיקה פירשה באופן רחב את המונחים "עניין" ו"לקוח" לעניין כלל זה‪ .‬אשר על כן עורך דין אינו רשאי לייצג‬
‫תובע ונתבע באותו תיק‪ ,‬אף אינו רשאי הוא לייצג גם מי שאינם מוגדרים כיריבים בהליך אך יש ביניהם ניגוד‬
‫אינטרסים מובנה ‪,‬כגון שני נאשמים או שני נתבעים‪.‬‬
‫ואולם אין כל מניעה לייצג שני צדדים ניצים בתביעה שאין בה כל קשר ביניהם‪ ,‬כך למשל עורך דין המייצג קבלן‬
‫בתביעה שהגישו נגדו רוכשי הדירות‪ ,‬רשאי לייצג את אחד מרוכשי הדירות (הבעל) בתביעה בענייני משפחה כנגד‬
‫אשתו בתנאי שהתביעה אינה קשורה לדירה שבבניין [עט ואתיקה גיליון ‪.]20‬‬
‫‪ 8.3.1.4.1‬החריג המאפשר ייצוג שני צדדים מנוגדים‬
‫כלל ‪( 14‬ד) לכללי האתיקה אומר הוראות סעי' (ב) ו‪(-‬ג) לא יחולו על עריכת הסכם ועל טיפול בענין שהצדדים‬
‫הסכימו בכתב כי יעשה בידי אותו עורך דין‪.‬‬
‫כלל זה מאפשר לצדדים "שהסכימו מדעת" ובכתב כי הטיפול בעניינם יעשה בידי אותו עורך דין‪.‬‬
‫ולכן עורך דין רשאי לערוך הסכם עבור שני צדדים בעלי אינטרסים מנוגדים‪ ,‬כגון עריכת הסכמי שכירות ומכר‬
‫של דירות ‪.‬‬
‫ואכן בפועל חלק נכבד מן החוזים נעשים בידי עורך דין אחד המקבל את שכרו משני הצדדים‪.‬‬
‫ונשאלת השאלה מדוע שיותר לעורך דין לייצג שני צדדים‪ ,‬שהרי גם כאן קיים ניגוד ענינים אינהרנטי בין‬
‫הצדדים‪.‬‬
‫ומסביר ד"ר גבי קלינג שההיתר אינו נובע מהשקפה הממעיטה במשקלו של ניגוד עניינים‪ ,‬אלא שהציבור לא‬
‫היה מוכן לקבל "גזירה" שיש צורך להעסיק שני עורכי דין‪ ,‬והיה רואה בכך דרך לספק תעסוקה לעורכי דין‪.‬‬
‫ומן הכלל אל הפרט‪ ,‬כאשר עורך דין מיצג שני צדדים עליו להציג לצדדים את הסוגיות המעוררות ניגוד ענינים‬
‫ביניהם ולהציע פתרונות‪ ,‬ואכן רבים מכישלונות עורכי הדין בטיפול בחוזים הקשורים בנכסים נובעים מהקושי‬
‫לחשוב למען כל אחד מהלקוחות בנפרד‪.‬‬
‫על"ע ‪ 2/80‬עו"ד פלוני נ' הועד המחוזי‬
‫עמוד ‪ 38‬מתוך ‪46‬‬
‫אומר ביהמ"ש "החובה המוטלת על עורך הדין לפי החוק לפעול לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות‪ ,‬מטילה על‬
‫עורך הדין מעמסה קשה למדי שעה שהוא מתיימר לשרת שני לקוחות בעלי אינטרסים מנוגדים‪ .‬אבל אין‬
‫בהסכמתו לשרתם בעת ובעונה אחת כדי לפטור אותו מחובה אלמנטרית זו‪ ,‬ועליו לשאת בתוצאות המשמעתיות‬
‫והאזרחיות הנובעות מהפרת החובה כלפי אחד מהם‪".‬‬
‫‪ 8.3.1.4.2‬חריג לחריג‬
‫כללים ‪ 4 ,2‬ו‪ 5-‬לכללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות ודירות) קובעים‪ :‬שאסור לעורך הדין לייצג את הקבלן‬
‫ואת רוכשי הדירה‪ ,‬ואף חייב לציין בחוזה הרכישה כי הוא אינו מייצג את רוכשי הדירה בעסקה‪.‬‬
‫ברם‪ ,‬רשאי עורך הדין המייצג את הקבלן לטפל עבור רוכשי הדירות בביצוע רישום הרכישה‪ ,‬ואף לקבל שכ"ט‬
‫ויפעל בנאמנות הן לקבלן והן לרוכש‪.‬‬
‫עורך הדין המייצג קבלן טיפל גם עבור הרוכש בנושא רישום הזכויות‪ .‬ייצוג הקבלן בסכסוך ביניהם יתאפשר רק‬
‫אם‪:‬‬
‫א‪ .‬שכר הטרחה עבור רישום הזכויות על שם הרוכש משולם לעורך הדין על ידי הקבלן ולא ע"י הרוכש‪.‬‬
‫ב‪ .‬שכר הטרחה עבור רישום הזכויות בדירה על שם הרוכש שולם לעורך דינו של הקבלן ישירות על ידי הרוכש‬
‫והנכס נרשם [אתיקה מקצועית ‪.]11‬‬
‫‪ 8.3.1.5‬ייצוג משותף של נאשמים‬
‫בהליך פלילי ההשלכות של ניגוד ענינים ח מורות יותר והפרקטיקה מלמדת שהיכולת של נאשם להצדיק עצמו‬
‫ולחלץ עצמו מכתב אישום היא בד"כ על חשבון נאשם אחר‪.‬‬
‫ולכן הגם שכלל ‪( 14‬ד) מתיר לייצג שני נאשמים ובתנאי שהם הסכימו על כך‪ ,‬מ"מ החכם עיניו בראשו ושומר‬
‫נפשו ירחק מהם‪.‬‬
‫נוסף על כך ובעקבות הלכת יששכרוב שבה הזכות לייצוג הולם קיבלה מעמד כמעט חוקתי כאשר שני נאשמים‬
‫מיוצגים ע"י עו"ד אחד‪ ,‬קשה להסכים שהם זכו לייצוג הולם‪.‬‬
‫‪ 8.3.1.6‬הבעיות האפשריות בייצוג של שני צדדים (נאשמים)‬
‫א‪ .‬האינטרס הכלכלי הדוחק לקבל ייצוג משותף‪.‬‬
‫ב‪ .‬חפיפה מלאה של האינטרסים הנו נדיר ועניין של זמן עד שהאינטרסים המנוגדים יצופו‪.‬‬
‫ג‪ .‬נאמנות הסנגור לכל הנאשמים יחדיו – מה שמחייב ייצוג המתמקד באינטרס המשותף שאינו עולה בהכרח‬
‫בקנה אחד עם האינטרס האישי של הלקוח‪ .‬לעיתים אינטרס משותף פוגע באופן מוחלט בצד אחר כך למשל‬
‫ייצוג שני צדדים שצד אחד אשם יותר ובבוא הסנגור לסגור עסקת טיעון אין ספק שהצד הפחות אשם ניזוק‪.‬‬
‫ד‪ .‬היעדר חיסיון עורך דין לקוח וחובת הסודיות בתוך קבוצת הנאשמים המיוצגים במשותף (אם אחד הנאשמים‬
‫מבקש מסנגורו שישיג לו מעמד של עד מדינה עליו לידע את יתר הנאשמים) ‪.‬‬
‫ה‪ .‬אם אחד הנאשמים או צד שלישי משלם את שכר הטרחה – אפשר שחובת הסנגור תיטה לצד המשלם‪.‬‬
‫‪ 8.3.2‬טיפול נגד לקוח‬
‫כללי האתיקה מחלקים בין טיפול נגד לקוח קבע (כלל ‪( 14‬ג) ) לבין טיפול כנגד לקוח שאינו קבוע (כלל ‪.)16‬‬
‫‪8.3.2.1‬‬
‫איסור טיפול נגד לקוח קבוע‬
‫כלל ‪( 14‬ג) לכללי האתיקה אומר‪ :‬בענין שצד בו לקוח קבוע של עורך הדין‪ ,‬לא ייצג עורך דין נגד אחר גם אם‬
‫באותו ענין אין עורך הדין מייצג את הלקוח הקבוע‪ ,‬לעניין הוראה זו ‪ -‬לקוח קבוע הוא לקוח שעורך הדין נותן לו‬
‫שירותים דרך קבע‪.‬‬
‫כאשר מדובר בעניין שלקוח קבוע של עורך דין הוא צד לו – אסור לעורך הדין לייצג צד אחר וזאת גם אם באותו‬
‫עניין עורך הדין אינו מייצג את הלקוח הקבוע או אף אם עורך דין אחר מייצג את הלקוח הקבוע‪.‬‬
‫עו"ד של חברת ביטוח אינו רשאי לייצג אדם בתביעה נגד אותה חברת ביטוח גם אם באותה תביעה מסר המבטח‬
‫את הטיפול לעו"ד אחר ‪[,‬אתיקה מקצועית גיליון ‪.]2‬‬
‫עורך דין שייצג לקוח קבוע שנפטר אינו רשאי לייצג אדם כנגד עזבונו של הלקוח [עט ואתיקה גיליון ‪]67‬‬
‫‪ 8.3.2.1.1‬החריג המאפשר טיפול נגד "לקוח קבוע"‬
‫כלל ‪( 14‬ד) לכללי האתיקה מאפשר לייצג נגד לקוח קבוע ובתנאי שהצדדים הסכימו בכתב ומדעת כי הענין יעשה‬
‫בידי אותו עורך דין‪.‬‬
‫‪8.3.2.2‬‬
‫טיפול נגד לקוח שאינו קבוע‬
‫כלל ‪ 16‬לכללי האתיקה אומר‪( :‬א) עורך דין לא יפעל נגד לקוח‪:‬‬
‫(‪ )1‬בענין או בקשר לעניין שטיפל בו למען אותו לקוח‪.‬‬
‫עמוד ‪ 39‬מתוך ‪46‬‬
‫(‪ )2‬בענין אליו יש זיקה של ממש למידע שקיבל עורך הדין מאותו לקוח או מטעמו‪.‬‬
‫כלל זה אוסר על עורך דין לטפל נ' לקוח חד פעמי או לקוח לשעבר בעניינים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬בעניין או בקשר לעניין שטיפל בו למען אותו לקוח‪.‬‬
‫ב‪ .‬בעניין אליו יש זיקה של ממש למידע שקיבל עורך הדין מלקוח או מטעמו‪.‬‬
‫עורך דין שערך הסכם ממון בין בני זוג אינו רשאי לייצג את הבעל בתביעת מזונות שהגישה נגדו אשתו [עט‬
‫ואתיקה גיליון ‪.]11‬‬
‫עורך דין שערך הסכם שותפות אינו רשאי לייצג אחד מהם כנגד השותף השני בעקבות סכסוך הנוגע להסכם אף‬
‫אם אחד השותפים הסכים בכתב שאינו מתנגד לכך [עט ואתיקה גיליון ‪.]73‬‬
‫‪ 8.3.2.2.1‬החריג המאפשר טיפול נגד לקוח שאינו קבוע‬
‫חריג זה מצוי בכלל ‪( 16‬ב) הקובע שניתן לבקש היתר מאת הועד המחוזי כי‪:‬‬
‫א‪ .‬מתן חוות דעת או קיום התייעצות או פעולה במקרה מסוים לא היה בהם טיפול למען לקוח‬
‫ב‪ .‬מידע מסוים אין זיקה של ממש לעניין‬
‫ג‪ .‬שאין במידע שהתקבל כדי למנוע מעורך הדין לטפל בעניין‬
‫התנאי לקבלת חריג זה הוא שההחלטה תינתן לפני שעורך הדין קיבל על עצמו את הטיפול בעניין [כלל ‪(16‬ב)]‪.‬‬
‫חשוב לציין שהחריג המצוי בכלל ‪( 14‬ד) הוא רק ללקוח קבוע‪ ,‬וללקוח שאינו קבוע קים חריג משל עצמו ואף אם‬
‫הוא מסכים בכתב ומדעת אסור לייצג נגדו‪.‬‬
‫‪8.3.3‬‬
‫עיסוק שאינו עריכת דין‬
‫סע' ‪( 60‬א) לחוק לשכת עורכי הדין אומר‪ :‬עורך דין לא יעסוק בעיסוק אחר בנסיבות שבהן עלול להיווצר ניגוד‬
‫ענינים בין עיסוקו כעורך דין לבין העיסוק האחר‪.‬‬
‫הכללים העוסקים בענין הם "כללי לשכת עורכי הדין (עיסוק אחר)"‬
‫ובכלל ‪ 1‬נקבע שעורך דין לא יטפל במסגרת עיסוקו האחר בעניין שבו הוא מטפל או טיפל במסגרת עיסוקו כעורך‬
‫דין‪ ,‬ולא יטפל כעורך דין בעניין שבו הוא מטפל או טיפל במסגרת העיסוק האחר‪.‬‬
‫עורך דין מתמחה בראיית חשבון לא יוכל לפעול בו זמנית כרואה חשבון וכעורך דין באותו עניין או עבור אותו‬
‫לקוח [אתיקה מקצועית גיליון ‪.]3‬‬
‫ומנגד מותר לעורך דין העוסק כסוכן ביטוח לייצג לקוח המבוטח באמצעותו בענייני משפחה [אתיקה מקצועית‬
‫גיליון ‪.]15‬‬
‫‪ 8.3.3.1‬הפרדה בין מסמכים‬
‫כלל ‪( 1‬ג) לכללי העיסוק האחר קובעים שעורך דין העוסק בעיסוק נוסף ‪ ,‬יפריד הפרדה מוחלטת בין המסמכים‪,‬‬
‫המידע וניהול החשבונות הקשורים בעיסוקו כעורך דין‪ ,‬לבין אלה הקשורים בעיסוקו האחר‪,‬‬
‫עורך דין אינו רשאי להשתמש במשרד עורכי הדין לצורך עיסוקו האחר כרואה חשבון [אתיקה מקצועית גיליון‬
‫‪.]9‬‬
‫‪ 8.3.3.2‬סוגיות נוספות בכללי העיסוק האחר עוסקות‪:‬‬
‫א‪ .‬עורך דין הדן בעניין כשופט או בורר [כלל ‪.]17‬‬
‫ב‪ .‬דירקטורים בחברה ציבורית [כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)]‪.‬‬
‫ג‪ .‬חבר כנסת שהוא עורך דין [כלל ‪2‬א לכללי לשכת עורכי הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים)]‪.‬‬
‫ד‪ .‬עורך דין החבר בוועדה למינוי שופטים [סעיף ‪53‬א לחוק]‪.‬‬
‫‪8.4‬‬
‫כיצד ניתן לפתור את בעיית ניגוד העניינים‬
‫א‪ .‬תיחום בכתב של השירות המקצועי ובלבד שצמצום השירות סביר בנסיבות העניין ואינו פוגע בחובת הנאמנות‬
‫של עורך הדין ללקוחותיו [כלל ‪(14‬ה)]‪.‬‬
‫ב‪ .‬סירוב לקבל עניין לטיפול [כלל ‪ 12‬לכללי האתיקה]‪.‬‬
‫ג‪ .‬העברת העניין לטיפולו של אחר ללא קבלת תמורה [כללים ‪ 18‬ו‪ 30-‬העוסקים בעברת תיק לעורך דין אחר] ‪.‬‬
‫עמוד ‪ 40‬מתוך ‪46‬‬
‫‪ ‬שיעור ‪12‬‬
‫‪9‬‬
‫עורך הדין ושאר השחקנים בזירה‬
‫קיימים שלושה שחקנים נוספים בזירה המשפטית האתית‪:‬‬
‫‪ .1‬הצד שכנגד‪.‬‬
‫‪ .2‬חברו למקצוע‪.‬‬
‫‪ .3‬עדים‪.‬‬
‫החקיקה רלוונטית היא‪:‬‬
‫פרק ח' לכללי האתיקה – " עורך דין והצד שכנגד"‪.‬‬
‫פרק ט' לכללי האתיקה – "עורך דין וחברו למקצוע"‪.‬‬
‫כללים ‪ – 38 ;37 ;36 ;35‬עורך דין כעד ועורך דין ומגע עם עדים‪.‬‬
‫‪ 9.1‬עורך הדין והצד שכנגד‬
‫כלל ‪ 23‬לכללי האתיקה אומר‪ :‬עורך דין ינהג בצד שכנגד בדרך ארץ‪.‬‬
‫כלל ‪ 33‬מוסיף וקובע‪ :‬עורך דין יטען טענותיו לפני בית המשפט‪ ,‬בין בעל פה ובין בכתב‪ ,‬בדרך ארץ‪ ,‬תוך שמירה‬
‫על כבוד הצד שכנגד ועל כבוד כל אדם אחר הקשור בהליך השיפוטי‪.‬‬
‫כללים אלו קובעים שעורך דין חייב לטעון את טענותיו בבית המשפט תוך שמירה על כבוד הצד שכנגד ועל כבוד‬
‫כל אדם אחר הקשור בהליך השיפוטי [כלל ‪ ,]33‬כן גם חובה על עורך הדין לנהוג בצד שכנגד בדרך ארץ [כלל ‪.]23‬‬
‫‪9.1.1‬‬
‫איומים כלפי הצד שכנגד‬
‫כלל ‪ 24‬לכללי האתיקה אומר‪ :‬עורך דין לא ינקוט באיומים בפנותו לצד שכנגדם אך רשאי הוא –‬
‫(‪ )1‬לפרט אמצעים אשר מרשו ינקוט למימוש זכויותיו;‬
‫(‪ )2‬להפנות את תשומת לבו של הצד שכנגד להוראות כל דין‪.‬‬
‫כלל זה קובע שעורך דין אינו רשאי לנקוט באיומים בפנותו לצד שכנגד ‪.‬‬
‫‪ 9.1.1.1‬חריגים לכך הם‪:‬‬
‫א‪ .‬לפרט את האמצעים שמרשו ינקוט למימוש זכויותיו‪.‬‬
‫ב‪ .‬להפנות את תשומת ליבו של הצד שכנגד להוראות כל דין‪.‬‬
‫על"א ‪ 13/88‬בניאל‬
‫מתמחה של עו"ד בשם בניאל ייצג אישה שנתבעה ע"י עו"ד אחר לתשלום שכר טרחה ‪ ,‬ובקדם המשפט הוצע‬
‫לעורך דינה של האישה לבטל את התביעה שכנגד שהוגשה ‪,‬שאם לא כל הוא יפנה למשטרה‬
‫בניאל הורשע בגין הפרת כלל ‪ , 24‬ובהמ"ש קובע מבחן כפול שהתראה שמותר להשתמש בה‪:‬‬
‫א‪ .‬התראה בנקיטת אמצעים חוקיים‪.‬‬
‫ב‪ .‬ואמצעים שנוצרו באופן ישיר וטבעי לצורך מימוש הזכות הנדונה‪.‬‬
‫ולכן איום בתלונה במשטרה היא לא מימוש זכות שנוצרה באופן ישיר וטבעי לנושא ולכן היא פסולה גם כאשר‬
‫יש בסיס לתלונה‪.‬‬
‫‪9.1.2‬‬
‫פניה לצד מיוצג‬
‫כלל ‪ 25‬לכללי האתיקה אומר‪( :‬א) עורך דין היודע כי הצד שכנגד מיוצג בענין פלוני בידי עורך דין –‬
‫(‪)1‬לא יפנה אל הצד שכנגד אלא באמצעות עורך הדין המייצגו באותו ענין;‬
‫(‪)2‬לא ייפגש עם הצד שכנגד לצורך דיון באותו ענין אלא בנוכחות עורך דינו‪.‬‬
‫עורך דין היודע כי צד שכנגד מיוצג על ידי עורך דין רשאי לפנות אל הצד שכנגד רק באמצעות עורך הדין המייצג‬
‫אותו באותו עניין ‪.‬‬
‫כן גם עורך דין היודע כי הצד שכנגד מיוצג על ידי עורך דין רשאי להיפגש עם הצד שכנגד רק בנוכחות עורך דינו‬
‫גם אם הפגישה מתקיימת ביוזמת אותו לקוח‪,‬‬
‫‪ 9.1.3‬תשלום כסף לצד שכנגד‬
‫כאשר בעל דין חויב לשלם לצד שכנגד סכום כספי והתשלום מתבצע באמצעות עורך דינו של הצד החייב‬
‫בתשלום עליו לשלוח את הכסף לעורך דינו של הצד שכנגד [אתיקה מקצועית גיליון ‪ 2‬וכן עט ואתיקה ‪.]28‬‬
‫סייג‪ :‬קיומה של הוראה מפורשת להעביר את הכספים ישירות [עט ואתיקה ‪.]46‬‬
‫עמוד ‪ 41‬מתוך ‪46‬‬
‫‪9.1.4‬‬
‫פניה ישירה לצד שכנגד‬
‫כלל ‪( 25‬ב) אומר‪ :‬עורך דין רשאי שלא לנהוג בהתאם לאמור בסעיף קטן (א) –‬
‫(‪)1‬בהסכמתו של עורך הדין של הצד שכנגד;‬
‫(‪)2‬כאשר קיימת חובה‪ ,‬על פי דין‪ ,‬למסור דבר לצד שכנגד‪ ,‬בתנאי שעורך הדין ימסור העתק לעורך הדין‬
‫של הצד שכנגד‪.‬‬
‫א"כ הפנייה תותר בשני אופנים‪:‬‬
‫א‪ .‬בהסכמת עורך הדין של הצד שכנגד‪.‬‬
‫ב‪ .‬כאשר קיימת חובה על פי דין למסור דבר לצד שכנגד וזאת בתנאי שעורך הדין ימסור העתק לעורך הדין של‬
‫הצד שכנגד‪.‬‬
‫‪ 9.2‬עורך דין וחברו למקצוע‬
‫כלל ‪ 26‬לכללי האתיקה אומר‪ :‬בכל ענין מקצועי יגלה עורך דין יחס חברי כלפי חברו למקצוע ולא ימנע ממנו כל‬
‫הקלה שאין בה כדי לפגוע בעניינו של לקוח‪ ,‬ובכלל זה יסכים לבקשה לשינוי מועד כאשר חברו נקרא לשירות‬
‫מילואים פעיל‪ ,‬מצוי בחופשת לידה או בחופשה הנובעת משמירת הריון‪ ,‬חלה או שרוי באבל;‬
‫כלל זה קובע שעורך דין יגלה יחס חברי כלפי חברו למקצוע ולא ימנע ממנו כל הקלה שאינה פוגעת בעניינו של‬
‫הלקוח ובין היתר יסכים לבקשה לשינוי מועד ולבקשה להארכת מועד בכל אחד מן המקרים הבאים ‪:‬‬
‫‪.1‬עורך הדין נקרא לשירות מילואים פעיל‬
‫‪.2‬עורך הדין חלה או שרוי באבל‬
‫‪.3‬עורך הדין מצוי בחופשת לידה‪/‬שמירת היריון‬
‫‪ 9.2.1‬דוגמאות לאי גילוי יחס חברי‪:‬‬
‫מצב בו לא התייצב עו"ד לדיון ראוי כי חברו למקצוע ימתין זמן סביר בטרם יפנה לבית משפט לקבלת הסעדים‬
‫ואף ינסה ליצור עימו קשר טלפוני [עט ואתיקה גיליון ‪.]59‬‬
‫איומים בהגשת תלונה ללשכה או למשטרה כלפי חבר למקצוע מהווים עבירת משמעת [אתיקה מקצועית גיליון‬
‫‪.]3‬‬
‫מקרה בבית הדין הרבני בו הגיש צד פסק דין פלילי בו זוכה המתלונן (עורך הדין המייצג)ונקבע שמעשה זה הינו‬
‫מעשה פסול שיש בו עבירה אתית [אתיקה מקצועית גיליון ‪]36‬‬
‫העברת העתק תלונה משמעתית שהוגשה כנגד עורך דין ללקוחותיו של עורך הדין מהווה עבירת משמעת‬
‫‪ 9.2.2‬פגיעה בעניינו של הלקוח מהי?‬
‫כלל ‪ 26‬מתנה את השמירה על היחס החברי בפגיעה משמעותית שיש בה כדי לגרום נזק של ממש ללקוח ‪.‬‬
‫כגון‪:‬‬
‫‪ ‬תביעת מזונות זמניים לקטין‪.‬‬
‫‪ ‬קבלת צו מניעה דחוף‪.‬‬
‫‪ ‬תביעה למדור חילופי לקטין‪.‬‬
‫‪ 9.2.3‬האם הדוגמאות בכלל ‪ 26‬הם ואין בלתם‪:‬‬
‫לקוח שאוסר על עורך דינו לבקש דחייה‪.‬‬
‫אם עורך הדין של הצד שכנגד מבקש דחייה מאחת הסיבות המנויות בכלל ‪ 26‬ולא מדובר בפגיעה משמעותית‬
‫בלקוח כגון מזונות לקטין וכיו"ב חובת הנאמנות ללקוח נסוגה‬
‫אך אם מדובר בבקשת דחייה שלא מהסיבות המנויות בכלל ‪ 26‬כגון נישואין‪ .‬גם כאשר לא מדובר בפגיעה‬
‫משמעותית הלקוח ‪ ,‬חובת הנאמנות ללקוח גוברת‪.‬‬
‫ועל כך אומרת וועדת האתיקה חובת ההתייחסות באופן חברי לעמית למקצוע אינה מצדיקה מתן הסכמה למתן‬
‫ארכה להגשת סיכומים בניגוד לדעתו של הלקוח כל עוד הארכה המתבקשת אינה מהנימוקים המפורטים בכלל‬
‫‪.26‬‬
‫‪ 9.2.4‬ביטויים פוגעים‬
‫שימוש בביטויים שלהלן יחשבו כהפרת החובה של הכלל לגלות יחס חברי‪:‬‬
‫‪" ‬מרושע"‪.‬‬
‫‪" ‬שקרן פתולוגי"‪.‬‬
‫עמוד ‪ 42‬מתוך ‪46‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫"חברים ותיקים שמידת וותיקותם כמידת בורותם"‪.‬‬
‫"על ראש הגנב בוער הכובע"‪.‬‬
‫‪ 9.2.4.1‬ומה באשר לתביעת לשון הרע בגין ביטויים אלו?‬
‫רע"א ‪1104/07‬עו"ד חיר נגד עו"ד גיל‬
‫אומר ביהמ"ש שהתבטאות לא ראויה של עורך דין תוך כדי דיון משפטי כלפי הצדדים להליך לרבות חברו‬
‫למקצוע‪ ,‬אינה מקימה עילה למשפט פלילי או אזרחי בדין לשון הרע‪ ,‬אך אינה שוללת (ואף ראוי) נקיטת הליכים‬
‫משמעתיים‪.‬‬
‫הנימוק המרכזי לכך מסביר בית המשפט הוא לשון הסעיף וגלגולו ההיסטורי (התנאי שדרש כי הדברים יאמרו‬
‫"לצורך הדיון ובקשר אתו" בוטל במפורש) מלמדים כי מדובר בחיסיון מוחלט שנקבע מתוך כוונה ברורה‬
‫ומובהקת להעדיף את חופש הייצוג והטעון ללא חשש ומורא מפני תביעות שונות על פני פגיעה אפשרית בשם‬
‫הטוב‪.‬‬
‫‪9.2.5‬‬
‫פתיחה בהליכים משפטיים נגד עורך דין‬
‫כלל ‪ 31‬לכללי האתיקה אומר‪ :‬בטרם יפתח עורך דין בשם לקוחו בהליך משפטי נגד עורך דין אחר‪ ,‬יפנה אל‬
‫אותו עורך דין בכתב‪ ,‬ואם קיימת אפשרות ‪ -‬אף בעל פה‪ ,‬כדי לנסות וליישב את הסכסוך בדרכי שלום‪ ,‬ובלבד‬
‫שפניה כאמור לא תגרום נזק ללקוח‪.‬‬
‫‪9.2.6‬‬
‫קבלת עניין שבטיפול עו"ד אחר‬
‫כלל ‪ 27‬לכללי האתיקה אומר‪ :‬עורך דין שקיבל עניין לטיפולו וידוע לו כי אותו עניין מטופל על ידי עורך דין‬
‫אחר‪ ,‬ימסור לעורך הדין האחר‪ ,‬בלא דיחוי‪ ,‬הודעה ולפיה העניין הועבר לטיפולו ויוודא את מסירת ההודעה‪.‬‬
‫בג"ץ ‪ 4330/93‬גאנם‬
‫גאנם עתר לביטול כלל זה (במתכונתו הקודמת) בנימוק שהוא פוגע בחופש העיסוק‪.‬‬
‫וקובע ביהמ"ש שעורך דין שקיבל עניין לטיפולו וידוע לו כי אותו עניין מטופל על ידי עורך דין אחר חייב להודיע‬
‫לעורך הדין האחר בלא דיחוי כי העניין הועבר לטיפולו ולוודא את מסירת ההודעה וזאת ע"פ כלל ‪27‬‬
‫השינוי שחל בעקבות בג"ץ גאנם הוא‪ ,‬בעבר נדרשה הסכמה בכתב‪ .‬כיום הודעה בלבד מספיקה‪.‬‬
‫‪ 9.2.7‬שיתוף עורך דין בשכ"ט‬
‫עורך דין המעביר עניין לטיפולו המקצועי של חברו לא יהא זכאי לחלק משכר הטרחה אלא אם הוסכם במפורש‬
‫אחרת [כלל ‪.]30‬‬
‫אך לא יוכל עורך הדין לקבל כל תשלום באם סיבת העברת התיק הנה בשל ניגוד עניינים [כללים ‪ 14‬ו‪.]30-‬‬
‫‪9.3‬‬
‫‪9.3.1‬‬
‫עורך דין ועדים‬
‫האם עו"ד יכול לשמש כעד‪:‬‬
‫כלל ‪ 36‬לכללי האתיקה אומר‪( :‬א) לא ייצג עורך דין אדם בהליכים משפטיים‪ ,‬לרבות ערעור‪ ,‬אם הוא עומד‬
‫להעיד מטעם אותו אדם באחד משלבי ההליכים האמורים; נקרא עורך הדין להעיד מטעמו של אדם אחרי‬
‫שהחל לייצגו ‪ -‬יחדל מן הייצוג‪.‬‬
‫הכלל קובע שעו"ד ועד אינם יכולים לצעוד יחדיו לעבר השקיעה‪.‬‬
‫ישנן מספר סיבות לכך‪:‬‬
‫א‪ .‬עורך דין שמעיד מטעם לקוחו עלול למצוא עצמו במצב של סתירה בין האינטרס של לקוחו לבין האינטרס‬
‫העצמי להגן על עבודתו‪.‬‬
‫ב‪ .‬קיום חיץ מהותי ודיוני בין התפקידים כדי להבטיח את העצמאות הנדרשת למילוי תפקידו כעורך דין‪.‬‬
‫ג‪ .‬התנגשות אפשרית עם כלל ‪(34‬א) האוסר הטעיה ביודעין‪.‬‬
‫ד‪ .‬ההשלכות האפשריות בקביעת ממצאי מהמינות כנגד עדותו של עורך דין (לחיוב או לשלילה)‪.‬‬
‫‪ 9.3.1.1‬חריגים לכך‪:‬‬
‫א‪ .‬ייצוג על ידי עורך דין המעיד מטעם היריב (כדי למנוע שימוש לרעה באיסור על ידי הצד שכנגד‪ ,‬שהרי כאשר‬
‫היריב רוצה למנוע מעורך דין לייצג את הצד שנגדו הוא פשוט יכול לזמן אותו להעיד)‪.‬‬
‫ב‪ .‬כאשר העדות הנה בעניין טכני‪ ,‬כגון‪ :‬תצהיר המאשר כי המציא כתבי בי דין‪ ,‬שאז רוב הרציונלים העומדים‬
‫בבסיס האיסור בטלים‪.‬‬
‫ג‪ .‬רשות מאת בית המשפט‪.‬‬
‫ד‪ .‬רשות מאת הועד המחוזי‪.‬‬
‫עמוד ‪ 43‬מתוך ‪46‬‬
‫ה‪ .‬הליכים מקבילים‪( -‬חריג שקבעה וועדת האתיקה) דהיינו בנסיבות בהן מייצג עורך דין בהליך אזרחי לקוח‬
‫ובמקביל מתנהל כנגדו הליך פלילי – אין מניעה שעורך הדין ימשיך לייצג את הלקוח בהליך האזרחי ויופיע כעד‬
‫בהליך הפלילי שבו אינו מייצג את אותו לקוח‪[ ,‬עט ואתיקה גיליון ‪. ]46‬‬
‫‪9.3.2‬‬
‫עורך דין ועדיו‬
‫כלל ‪ 37‬אומר‪( :‬א) עורך דין רשאי לבוא בדברים עם אדם העשוי להעיד מטעם לקוחו‪.‬‬
‫חשוב לציין כי עורך דין שאינו נפגש עם עדיו טרם המשפט על מנת להכינם הינו רשלן ומפר את חובת הנאמנות‬
‫‪ 9.3.2.1‬הכנת עדים‬
‫אין עורך הדין רשאי במסגרת הכנת עד לקראת המשפט לשים דברים בפיו ולהורות לו מה לומר ואין הוא רשאי‬
‫להיפגש עם מספר עדים בו זמנית על מנת לתאם גרסאות‪.‬‬
‫‪ 9.3.2.2‬פגישה עם עדים בהפסקה‬
‫מה בדבר לדבר עם העד בהפסקה ?‬
‫יש לחלק זאת בין שלב העדות הראשית לשלב החקירה הנגדית‪:‬‬
‫בשלב עדות ראשית – רשאי עורך הדין לראיין מחדש (כגון שירענן את זכרונו על ידי הצגת הצהרה קודמת‬
‫שעשה) את העד ופגישה זו אינה פוגעת בקבילות עדותו של העד‪.‬‬
‫בשלב חקירה נגדית – ככלל עורך דין אינו רשאי לשוחח עם עד מטעמו לאחר תחילת החקירה הנגדית‪.‬‬
‫‪ 9.3.2.3‬תשלום לעדים‬
‫ניתן להחזיר הוצאות ע"פ מה שייקבע על ידי בימ"ש‪ .‬כן גם עורך דין רשאי לשלם לעד תמורת עדותו אולם אסור‬
‫לו להתנות התשלום בתוצאות המשפט [כלל ‪.]35‬‬
‫האם תשלום שכר מופקע לעד אינו פגום? ראו למשל בארה"ב – אין לשלם סכום העולה על ההוצאות‪ ,‬ובאנגליה‬
‫– "סכום סביר"‪ .‬בישראל אי כל הגבלה לסכום שישולם לעד‪.‬‬
‫‪9.3.3‬‬
‫עורך דין ועדי הצד שכנגד‬
‫כלל ‪ 37‬לכללי האתיקה אומר‪( :‬ב) לא יבוא עורך דין בדברים עם אדם העומד‪ ,‬לפי ידיעתו‪ ,‬להעיד במשפט‬
‫מטעם הצד שכנגד‪ ,‬בענין הקשור לעדותו‪ ,‬אלא בהסכמת הצד שכנגד‪ ,‬ואם הוא מיוצג ‪ -‬בהסכמת בא כוחו‪.‬‬
‫כלל זה אוסר על עורך דין להיפגש עם אנשים העומדים "על פי ידיעתו" למסור עדות מטעם הצד שכנגד בעניין‬
‫הקשור לעדותם‪ .‬כן גם אדם המגיש תצהיר מטעם בעל דין הינו עד לעניין כלל ‪(37‬ב) ‪.‬‬
‫על"ע ‪ 1381/94‬עו"ד מזרה‬
‫קובע ביהמ"ש שהיסוד הנפשי הנדרש מתקיים אם עורך הדין "מודע" לעובדה כי בא במגע עם אדם שעומד‬
‫להעיד מטעם הצד שכנגד ללא הסכמת הצד שכנגד ובא כוחו‪.‬‬
‫‪ 9.3.3.1‬חריגים‬
‫א‪ .‬ניתנה הסכמת הצד שכנגד או בא כוחו‪.‬‬
‫ב‪ .‬כאשר עורך הדין עומד להזמין את העד של הצד שכנגד להעיד מטעם לקוחו‪ .‬ומתקיים אחד מהתנאים‬
‫הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬העד הוא הלקוח של עורך הדין‪.‬‬
‫‪ .2‬ניתן היתר מבית משפט או הוועד המחוזי (לדוגמה עד אליבי פוטנציאלי שהתביעה הכלילה ברשימת‬
‫העדים)‪.‬‬
‫‪ .3‬במשפט אזרחי ‪ -‬העד פעל מטעמו של הלקוח בעניין נשוא המשפט‪.‬‬
‫‪ 9.3.4‬ערעור מהימנותו של עד‬
‫עד כמה ניתן ללכת רחוק בכדי לערער את מהימנות העד"?‬
‫כלל ‪ 38‬לכללי האתיקה קובע‪ :‬לא ישאל עורך דין‪ ,‬בחקירה נגדית‪ ,‬שאלות הנוגעות למהימנותו של עד‪ ,‬במטרה‬
‫להטיל דופי באופיו‪ ,‬ואשר אין להן‪ ,‬מבחינה אחרת‪ ,‬נגיעה לעניין הנדון‪ ,‬אלא אם כן יש לחוקר יסוד סביר‬
‫להאמין שהמשתמע מהשאלה הוא אמת או שיש לו בסיס נאות‪.‬‬
‫סכסוך בענייני משפחה שהבעל יוצג ע"י אחיו‪ ,‬שבחקירה הנגדית שאל האח עורך הדין את האשה היאך אישה עם‬
‫בעיות פסיכוטיות כמו שיש לה יכולה לזכור דברים מסוימים‪.‬‬
‫וועדת האתיקה קבעה שתגובתו של עורך הדין לא מהווה חריגה לכלל ‪ 38‬שהרי יש זיקה בתביעה העוסקת‬
‫במשמורת ילדים לכך שהאישה היא פסיכוטית(שהיא אבחנה רפואית)‪.‬‬
‫עמוד ‪ 44‬מתוך ‪46‬‬
‫עמוד ‪ 45‬מתוך ‪46‬‬

אתיקה מקצועית.pdf

Transcription

Similar documents

לפרס ראש הממשלה , הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב

ערב לכבוד צאת אקדמות כט - הסתדרות הפסיכולוגים בישראל

לחצו כאן

דיני ראיות כולל התרגיל.pdf

זכויות חשודים בחקירה

מחקר משפטי.pdf

חברתי לשינוי ככלי המשפט

משפט מנהלי.pdf

תרגיל בדיני משפחה.pdf

תוכן - משרד הכלכלה

תרגיל בתורת המשפט.pdf

דין וחשבון על ההכנסות בארץ ובחו;quot&ל בשנת המס 2014

דיני חוזים.pdf

דיני נזיקין.pdf

תרגיל בדיני מיסים.pdf

יסודות הפסיכותרפיה

תרגיל בדיני נזיקין.pdf

ובכבוד לכל בהתחשבות , בהגינות , לנהוג ביושר בישראל ים הרוחני מלווים על

גליון 725 פורסם ביום ה` 26.03.2015

"אחר כך תודֶה לנו": טיפול כפוי בפרט כשיר, המסרב לטיפול מדעת

בנושא תכנית לימודים לקבלת דיפלומה ת נאמנויות בינלאומיו STEP Diploma

תורת המשפט -כולל התרגיל.pdf