שנתון ביוטכנולוגיה שני 24.12.pdf

‫‪04‬‬
‫לימודים לתואר שני (‪ )M.Sc.‬בביוטכנולוגיה‬
‫במסלול עם תזה ובמסלול ללא תזה‬
‫שנה"ל תשע"ה‬
‫ראש התכנית‪:‬‬
‫חברי הסגל האקדמי‬
‫פרופסור מן המניין‪:‬‬
‫פרופסור חבר‪:‬‬
‫פרופ' דני ברקוביץ'‬
‫פרופ' גדי דגני‪ ,‬פרופ' יעקב ויה‪ ,‬פרופ' גיורא ריטבו‪.‬‬
‫פרופ' רחל אמיר‪ ,‬פרופ' דני ברקוביץ‪ ,‬פרופ' מרטין גולדווי‪ ,‬פרופ'‬
‫גידי גרוס‪ ,‬פרופ' יעקב פיטקובסקי‪ ,‬פרופ' סנאית תמיר‪.‬‬
‫מרצה בכיר‪:‬‬
‫ד"ר פאולה בלינקי‪ ,‬ד"ר דורון גולדברג‪ , ,‬ד"ר ג'מאל מחאג'נה‪,‬‬
‫ד"ר אלון מרגלית‪ ,‬ד"ר סגולה מוצפי‪.‬‬
‫מדריך ד"ר‪:‬‬
‫ד"ר אבי מתתיהו‬
‫מורים מן החוץ‪:‬‬
‫ד"ר יגאל בר‪-‬אילן‪ ,‬ד"ר מעיין גל‪ ,‬ד"ר ירון דקל‪ ,‬ד"ר גריגורי‬
‫יום‪ -‬דין‪ ,‬ד"ר מיכל יעקובוביץ'‪-‬גוון‪ ,‬פרופ' דן לבנון‪ ,‬פרופ' אלכס‬
‫לוויצקי‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫תכנית ללימודי תואר שני (מוסמך ‪ )M.Sc.‬בביוטכנולוגיה‪ ,‬במסלול עם תזה‬
‫מבוא‬
‫המחקר הביוטכנולוגי ויישומיו בענפי הרפואה‪ ,‬התעשייה‪ ,‬החקלאות והסביבה מתפתחים‬
‫בקצב מהיר‪ .‬התחום הופך למורכב ומתוחכם‪ ,‬ודורש מן העוסקים בו מסד ידע מקיף‬
‫ומעמיק במדעי החיים והטבע‪ ,‬הרפואה‪ ,‬הכימיה והביולוגיה המולקולרית‪ ,‬בצרוף קשת‬
‫רחבה של מיומנויות טכניות ושליטה במכשור משוכלל‪ ,‬ויכולת לעבד ממצאים‪ ,‬לנתחם‬
‫ולתארם בשפה מדעית תמציתית ובהירה‪ .‬על אלה באה לענות התכנית למסלול עם תזה‪,‬‬
‫שגובשה במטרה להכין כוח עזר למעבדות מחקר במוסדות אקדמיים ולהכשיר חוקרים‬
‫במעבדות של בתי חולים ומוסדות ציבור ואנשי צוות במו"פ ובקווי ייצור בחברות‬
‫ביוטכנולוגיות‪ .‬התכנית מיועדת להכשיר מועמדים ללימודי המשך לקראת תואר דוקטור‪.‬‬
‫ההיקף והתוכן של עבודת התזה יהיו כמקובל במוסדות להשכלה גבוהה בישראל‪,‬‬
‫והקורסים שנבחרו לתכנית מכסים טווח רחב של נושאים מתקדמים בביוטכנולוגיה‪ ,‬תוך‬
‫הדגשת הרלוונטיות לתמורות ולחידושים בענף‪.‬‬
‫תכנית הלימודים‬
‫משך הלימודים‪ ,‬לסטודנטים שיקדישו את כל זמנם ללימודים ולא יידרשו ללימודי השלמה‪,‬‬
‫הוא שנתיים מלאות (‪ 4‬סמסטרים)‪ .‬תכנית הלימודים תכלול קורסי חובה וקורסי בחירה‪ .‬על‬
‫כל סטודנט לצבור ‪ 03‬נ"ז בקורסים‪ ,‬מתוכן ‪ 62‬בקורסי חובה ועוד ‪ 4‬בקורסי בחירה‪.‬‬
‫עבודת התזה תתבצע באחת מהמעבדות השותפות בתכנית‪ .‬הסטודנט יתחיל בביצוע העבודה‬
‫כבר מן הסמסטר הראשון‪ ,‬ובתום הסמסטר השני יגיש הצעת מחקר לאישור ועדת ההוראה‬
‫של התואר השני‪ .‬התזה תוגש בתום חופשת הקיץ שלאחר שנת הלימודים השנייה‪ .‬עליה‬
‫להקביל באיכותה ובהיקפה לפרסום מדעי אחד לפחות בעיתונות ברת‪-‬שיפוט‪ .‬סטודנטים‬
‫הפורשים את לימודי התואר השני יידרשו להגיש את התזה לא יאוחר מתום ארבע שנים‬
‫מתחילת לימודיהם‪ ,‬ובשום מקרה לא יוכלו להשתתף בתכנית יותר מחמש שנים‪.‬‬
‫באחריותו הבלעדית של כל סטודנט לוודא כי צבר את מספר נקודות הזכות הדרוש‬
‫להשלמת החובות ולקבלת התואר‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫תכנית ללימודי תואר שני (מוסמך ‪ )M.Sc.‬בביוטכנולוגיה‪ ,‬במסלול ללא תזה‬
‫מבוא‬
‫התכנית חותרת לשילוב אופטימלי בין הענקת תשתית עיונית ומעשית מקיפה‪ ,‬הנחוצה‬
‫להבנה ולהתמצאות בביוטכנולוגיה העכשווית על ענפיה השונים‪ ,‬לבין הכשרה מעשית‬
‫מועילה‪ ,‬הכוללת גם לימוד של מכשור וטכניקות מתקדמים‪ ,‬ביצוע ניסויים וכתיבת דו"חות‪,‬‬
‫והתמודדות עם האתגרים האינטלקטואליים והמעשיים הכרוכים במחקר מדעי ובהצגתו‪.‬‬
‫גישה זו תבוא לביטוי במערך קורסים מגוון ובהתנסות מעשית בפרויקט מחקר‪.‬‬
‫תכנית הלימודים‬
‫לסטודנטים שיקדישו את כל זמנם ללימודים ולא יידרשו ללימודי השלמה‪ ,‬תיפרס התכנית‬
‫על פני שנתיים אקדמיות (‪ 4‬סמסטרים)‪ .‬על כל סטודנט לצבור ‪ 44‬נ"ז לפי הפירוט הבא‪46 :‬‬
‫נ"ז בקורסים‪ ,‬מתוכן ‪ 62‬בקורסי חובה ועוד ‪ 62‬בקורסי בחירה‪ ,‬ו‪ 2-‬נ"ז בפרויקט מחקר‬
‫מסכם‪ ,‬שיבוצע בסמסטר האחרון בתכנית ובו ישקיע הסטודנט לפחות עשרים וארבע שעות‬
‫בשבוע לאורך כל הסמסטר‪ .‬פרויקט המחקר יתבצע במעבדות המחקר השותפות לתכנית או‬
‫במעבדות מחקר במוסדות אקדמיים מוכרים אחרים‪ .‬עם סיום הפרויקט יגיש הסטודנט‬
‫עבודה מסכמת בכתב‪ ,‬עליה ייבחן גם בע"פ‪.‬‬
‫באחריותו הבלעדית של כל סטודנט לוודא כי צבר את מספר נקודות הזכות הדרוש‬
‫להשלמת החובות ולקבלת התואר‪.‬‬
‫דרישות אקדמיות במסלול עם תזה‬
‫כללי‬
‫במסלול זה על הסטודנט לצבור ‪ 62‬נ"ז בקורסי חובה ועוד ‪ 4‬נ"ז בקורסי בחירה‪ ,‬ובסה"כ ‪03‬‬
‫נ"ז‪ .‬נקודות הזכות בקורס תוענקנה למי שציונו המשוקלל בכל מטלות הקורס הינו ‪23‬‬
‫לפחות‪ .‬כל הסטודנטים יחויבו לעבור בסמסטר הראשון קורס בטיחות במעבדה‪ ,‬אשר לא‬
‫יקנה נקודות זכות‪ .‬לא כל קורסי הבחירה יינתנו מדי שנה‪ ,‬והסטודנטים יפרסו את בחירתם‬
‫מדי שנה בכפוף להיצע הקורסים בכל סמסטר ולמערכת השעות‪ .‬תכנית הקורסים מפורטת‬
‫בטבלאות אשר בהמשך‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫עבודת התזה‬
‫נושא המחקר ייקבע על ידי הסטודנט עם מנחה המחקר‪ ,‬והוא יוכל להתחיל בביצועו כבר‬
‫עם תחילת הסמסטר הראשון של התכנית‪ .‬בתום שני סמסטרים מתחילת הלימודים (לא‬
‫יאוחר מתחילת אוקטובר למתחילים בסמסטר א ולא יאוחר מתחילת פברואר למתחילים‬
‫בסמסטר ב) יגיש התלמיד במסלול המחקרי הצעה לעבודת התזה הכוללת גם תוצאות‬
‫ראשוניות של המחקר‪ .‬עבודת התזה תוגש בתום שנתיים מתחילת העבודה‪ .‬התלמיד יגיש‬
‫תזה בקובץ וורד‪ ,‬במידת הצורך יגיש גם את התזה בצורת חוברת‪ .‬לאחר אישור התזה ע"י‬
‫המנחה היא תישלח להערכה ע"י שני בוחנים‪ .‬הבוחנים יעריכו הן את תוכנם ואיכותם של‬
‫המחקר ושל התזה הכתובה והן את יכולתו של הסטודנט להגן עליהם בבחינה בעל פה‪.‬‬
‫הציון על התזה יהווה ‪ 23%‬מן הציון הסופי בתכנית‪ .‬על הסטודנט להשיג ציון של ‪ 57‬לפחות‪,‬‬
‫הן על העבודה הכתובה והן על הבחינה בעל פה‪ .‬ערך הממצאים המדעיים יהיה תואם לפחות‬
‫למאמר מדעי אחד בעיתונות‪ ,‬עם שיפוט בתחום עבודת התזה‪.‬‬
‫תנאי מעבר משנה לשנה‬
‫המשך לימודיו של סטודנט שנכשל ב‪ 4-‬קורסי חובה יידון בוועדת המעקב‪.‬‬
‫הפסקת המחקר‬
‫על אלה יוכלו להמליץ‪:‬‬
‫‪ .6‬ועדת המעקב של התוכנית‪ ,‬אם זו תמצא כי הסטודנט לא עומד בדרישות הלימודים‪.‬‬
‫‪ .6‬מנחה עבודת התזה‪ ,‬אם ימצא כי התנהלות הסטודנט במעבדה איננה הולמת או כי איננו‬
‫מתקדם בתוכנית המחקר מסיבות התלויות בו בלבד‪.‬‬
‫במידה שיישקלו הפסקת לימודים או מעבר למסלול הנלמד‪ ,‬יזומן הסטודנט לשימוע‪.‬‬
‫החלטה על הפסקת הלימודים במסלול המחקרי תאושר על ידי ההנהלה המצומצמת של‬
‫התואר השני‪.‬‬
‫בקשה לדחיית הגשת התזה ב‪ 3-‬חודשים‬
‫‪4‬‬
‫על סמך התקדמות הסטודנט במחקר‪ ,‬יוכל הסטודנט להגיש בקשה לדחיית הגשת התזה ב‪-‬‬
‫‪ 0‬חודשים‪.‬‬
‫סיום הלימודים וזכאות לתואר‬
‫סטודנט שצבר את סך נקודות הזכות הדרוש בקורסי החובה ובקורסי הבחירה ועמד‬
‫בהצלחה בכל מרכיבי הבחינה של עבודת התזה‪ ,‬וסיים את הלימודים בציון ממוצע של ‪57‬‬
‫ומעלה‪ ,‬יהיה זכאי לתואר‪.‬‬
‫הציון הסופי יורכב באופן הבא‪:‬‬
‫שקלול הציונים בקורסים ‪43%‬‬
‫ציון על העבודה הכתובה‬
‫ציון הבחינה בעל פה‬
‫‪03%‬‬
‫‪03%‬‬
‫דרישות אקדמיות במסלול ללא תזה‬
‫כללי‬
‫במסלול זה על הסטודנט לצבור ‪ 62‬נ"ז בקורסי חובה ועוד ‪ 62‬נ"ז בקורסי בחירה‪ ,‬ובסה"כ‬
‫‪ 46‬נ"ז בקורסים‪ ,‬בנוסף ל‪ 2-‬נ"ז בפרויקט המחקר‪ .‬נקודות הזכות בקורס תוענקנה למי‬
‫שציונו המשוקלל בכל מטלות הקורס הוא ‪ 23‬לפחות‪ .‬כל הסטודנטים יחויבו לעבור‬
‫בסמסטר הראשון קורס בטיחות במעבדה‪ ,‬שאינו מקנה נקודות זכות‪ .‬לא כל קורסי הבחירה‬
‫יינתנו מדי שנה‪ .‬הסטודנטים יפרסו את בחירתם מדי שנה‪ ,‬בכפוף להיצע הקורסים בכל‬
‫סמסטר ולמערכת השעות‪ .‬תכנית הקורסים מפורטת בטבלאות שבהמשך‪ .‬רשימת הקורסים‬
‫המוצעים במסלול זהה לרשימת הקורסים המוצעים במסלול התזה‪.‬‬
‫פרויקט מחקר‬
‫במסגרת זו יבצע הסטודנט בסמסטר הרביעי (האחרון) ללימודיו פרויקט מדעי או פיתוחי‪,‬‬
‫שיעסוק בשאלה מחקרית הכרוכה בעבודת המחקר או הפיתוח השוטפת של המעבדה‪.‬‬
‫לאורך כל הסמסטר יקדיש הסטודנט לפרויקט זה לפחות ‪ 64‬שעות שבועיות (כ‪ 0 -‬ימי עבודה‬
‫מלאים) ועמידה בכל המטלות תזכה אותו ב‪ 2-‬נ"ז‪ .‬עם תחילת הפרויקט יגיש הסטודנט‬
‫לראש התכנית‪ ,‬הצעת מחקר מקוצרת הכוללת רקע‪ ,‬מטרת המחקר ‪ ,‬חומרים ושיטות‬
‫‪5‬‬
‫ומקורות ספרות אפשריים‪ .‬עם סיום הפרויקט יכתוב הסטודנט עבודה סמינריונית שתכלול‬
‫את תיאור השאלה המחקרית או נושא הפיתוח‪ ,‬הן בהקשר של המחקר הרחב יותר‬
‫המתבצע במעבדה והן בפרספקטיבה של הידע הכללי‪ ,‬פירוט השיטות‪ ,‬מהלכי הניסויים‬
‫ותוצאותיהם‪ ,‬ודיון בתוצאות שהושגו‪ .‬ראש המעבדה חייב לאשר בחתימה את העבודה‬
‫הסמינריונית לפני הגשתה‪ .‬הסטודנט ייבחן על עבודה זו לחוד על ידי שני חברי סגל‬
‫המשתתפים בתכנית לתואר השני‪ .‬הציון על פרויקט המעבדה יורכב מהערכת העבודה‬
‫הסמינריונית (‪ )73%‬ומן הבחינה בעל פה (‪ .)73%‬על הסטודנט להשיג ציון של ‪ 57‬לפחות בכל‬
‫אחד מהמרכיבים הללו‪.‬‬
‫בקשה לדחיית הגשת פרויקט המחקר ב‪ 3-‬חודשים‬
‫על סמך התקדמות הסטודנט בפרויקט המחקר‪ ,‬יוכל הסטודנט להגיש בקשה לדחיית הגשת‬
‫פרויקט המחקר ב‪ 0-‬חודשים‪.‬‬
‫תנאי מעבר משנה לשנה‬
‫המשך לימודיו של סטודנט שנכשל ב‪ 4-‬קורסי חובה יידון בוועדת המעקב‪.‬‬
‫מעבר ממסלול ללא תזה למסלול עם תזה‬
‫על הסטודנט המבקש לעבור למסלול מחקרי להעביר בקשה מיוחדת לראש התכנית ולמצוא‬
‫מנחה למחקר‬
‫סטודנט זכאי לעבור ממסלול נלמד למסלול מחקרי בהתקיים אחד משני התנאים הבאים‪:‬‬
‫‪ .6‬עומד בתנאי קבלה למסלול מחקרי (אך לומד במסלול נלמד)‬
‫‪ .2‬סיים בשנתו הראשונה ללימודיו ‪ 64‬נ"ז בציון ממוצע של ‪ 47‬ומעלה (‪ 66‬נ"ז בקורסי‬
‫חובה ‪ 6 +‬נ"ז בקורסי בחירה)‬
‫הפסקת לימודים‬
‫על הפסקת לימודים במסלול הנלמד תוכל להמליץ ועדת המעקב‪ ,‬אם תמצא כי הסטודנט‬
‫לא עומד בדרישות הלימודים‪ .‬במידה שתישקל הפסקת לימודים יזומן הסטודנט לשימוע‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫סיום הלימודים וזכאות לתואר‬
‫סטודנט שצבר את סך נקודות הזכות הדרוש בקורסי החובה ובקורסי הבחירה ועמד‬
‫בהצלחה בעבודת הסמינריון המחקרי וסיים את הלימודים בציון ממוצע של ‪ 57‬ומעלה‪,‬‬
‫יהיה זכאי לתואר‪.‬‬
‫הציון הסופי יורכב באופן הבא‪:‬‬
‫שקלול הציונים בקורסים ‪.43%‬‬
‫‪.63%‬‬
‫ציון פרויקט המחקר‬
‫רשימת הקורסים‪:‬‬
‫(רשימת הקורסים זהה בשני המסלולים)‬
‫שש"ס נ"ז‬
‫שם הקורס‬
‫קורסי חובה בסמסטר א'‬
‫אנדוקרינולוגיה מולקולרית ושימושיה‬
‫בביוטכנולוגיה חקלאית‬
‫בטיחות במעבדה‬
‫ביוכימיה של חלבונים ואנזימים‬
‫חומרים אנטיביוטיים‬
‫ריפוי גנטי‬
‫ביוטכנולוגיה של צמחים‬
‫הבסיס המולקולרי של מחלת הסרטן‬
‫סטטיסטיקה לביולוגים‬
‫סה"כ‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫פרופ' גד דגני‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪61‬‬
‫‬‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪60‬‬
‫ד"ר יגאל בר‪-‬אילן‬
‫ד"ר דורון גולדברג‬
‫פרופ' יעקב ויה‬
‫פרופ' דני ברקוביץ'‬
‫פרופ' רחל אמיר‬
‫ד"ר ג'מאל מחאג'נה‬
‫ד"ר ירון דקל‬
‫קורסי חובה בסמסטר ב'‬
‫היבטים עסקיים בביוטכנולוגיה‬
‫**גישות אימוניות לתרופות חדשות‬
‫ביואינפורמטיקה למתקדמים‬
‫קורס מתקדם בתסיסה וריאקטורים‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫שם המרצה‬
‫ד"ר גריגורי יום דין‬
‫פרופ' גידי גרוס‬
‫פרופ' דני ברקוביץ'‬
‫ד"ר אבי מתתיהו‬
‫סמינר‪ :‬מערכת ההומיאוסטאזיס‪ ,‬בקרת‬
‫רמת חמצון‪/‬חיזור במערכות ביולוגיות‬
‫סמינר‪ :‬נושאים חדשים בביוטכנולוגיה‬
‫סה"כ‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫פרופ' יעקב ויה‬
‫‪6‬‬
‫‪61‬‬
‫‪6‬‬
‫‪61‬‬
‫פרופ' גד דגני‬
‫קורסי בחירה בסמסטר א'‬
‫רדיקלים חופשיים ועקה חימצונית‬
‫ביוטכנולוגיה רפואית‬
‫סמינר‪ :‬ביוטכנולוגיה בחקלאות מים‬
‫‪4‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫פרופ' יעקב ויה‬
‫פרופ' דני ברקוביץ'‬
‫פרופ' גד דגני‬
‫ביות‪ :‬על המעבר מבר למתרבת‬
‫‪#‬אקספרימנט‪ :‬לנסות‪ ,‬להתנסות‪,‬‬
‫להעמיד בניסיון‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫ד"ר ירון דקל‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫פרופ' דניאל מילוא‬
‫קורסי בחירה בסמסטר ב'‬
‫מחלות בעלי חיים‬
‫מבוא לאבולוציה‬
‫מחלת הסכרת‪-‬פתולוגיה אבחון וטיפול‬
‫האבקה והפריה‬
‫ביוכימיה של התגובה הדלקתית‬
‫שיטות ביופיסיקליות לחקר חלבונים‬
‫ומולקולות קטנות‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫פרופ' יעקב פיטקובסקי‬
‫ד"ר ירון דקל‬
‫ד"ר דורון גולדברג‬
‫פרופ' מרטין גולדווי‬
‫ד"ר אלון מרגלית‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫ד"ר מעיין גל‬
‫ד"ר איתמר ידיד‬
‫‪ #‬הקורס ניתן במסלול נלמד בלבד‪ ,‬ובשיתוף עם סטו' לתארים מתקדמים מהפקולטה‬
‫לחברה ורוח‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫קורסי בחירה נוספים בתכנית‬
‫ביוטכנולוגיה של פטריות‬
‫תרפיה מכוונת של מחלות אנושיות‬
‫גנטיקה מולקולרית של האדם‬
‫פרקים נבחרים בכימיה פיזיקלית‬
‫שיטות הפרדה ביוכימיות‬
‫ביולוגיה מולקולרית של שמרים‬
‫באישור ראש התכנית‪ ,‬ניתן לקחת קורסי בחירה מהתכנית ללימודי‬
‫תואר שני בתזונה‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫פירוט הקורסים‬
‫הקורסים מסודרים לפי א"ב וכוללים את שם המרצה‪ ,‬מספר שעות הלימוד ומספר נקודות‬
‫הזכות של כל קורס ותיאור מקוצר של פרשית הלימוד (סילבוס)‪.‬‬
‫קורסי חובה‬
‫אנדוקרינולוגיה מולקולרית ושימושיה בביוטכנולוגיה חקלאית‬
‫פרופ' גד דגני‬
‫‪ 1– 0414444‬נ"ז‬
‫‪ 6‬שש"ס הרצאה‬
‫הקורס יעסוק בבסיס המולקולרי של מבנה ההורמונים והקשר לתפקודם‪ ,‬העברת הסיגנל‬
‫בבעלי חוליות ברמות השונות עד לרמת הגן‪ ,‬ויקנה התמצאות בתחומים הבאים‪ :‬בקרה של‬
‫התהליכים החשובים בחקלאות מודרנית כגון גדילה ורבייה‪ ,‬התערבות בתהליכי הבקרה‬
‫ושליטה על הרבייה והגדילה בבעלי חיים‪ ,‬יצור של הורמונים רקומביננטים עם פעילות‬
‫ביולוגית גבוהה ושימושם בתעשייה ובחקלאות‪ .‬נושאי הקורס‪ :‬מבנה ופעילות הגנים‬
‫המפקחים על הורמונים‪ ,‬הבקרה המולקולרית על הגנים המייצרים הורמונים‪ ,‬המכניזם‬
‫המולקולרי של פעילות הקולטנים בתא‪ ,‬העברת הסיגנל בתא והדרך בה מבקרים‬
‫ההורמונים את יצירת ההורמון בתא‪ ,‬שיטות מעבדתיות למדידת הורמונים‪ .‬הורמוני‬
‫ההיפותלמוס‪ ,‬הורמוני ההיפופיזה‪ ,‬הורמוני האונה הקדמית והאחורית של ההיפופיזה‪,‬‬
‫הורמוני התירואיד והורמוני האדרנל‪ :‬הגנים המפקחים‪ ,‬המבנה המולקולרי ודרך הפעולה‪.‬‬
‫הגנים המפקחים על קביעת המין (‪ )sex‬ביונקים ודרך פעולתם והגנים המפקחים על‬
‫הורמוני המין בנקבה ובזכר של האדם‪.‬‬
‫בטיחות במעבדה‬
‫ד"ר יגאל בר אילן‬
‫‪ - 0464446‬ללא נ"ז‬
‫‪ 6‬שש"ס הרצאה‬
‫הקורס יכלול לימוד דרכי הערכת הסיכונים במעבדה‪ .‬הכרת גורמי הבטיחות במדינת ישראל‬
‫בכלל ובאקדמיה בפרט‪ .‬בקורס תילמד הסכנה מדליקות ותיעשה הכרות מעמיקה עם מחסן‬
‫הכימיקלים התקני‪ ,‬כולל היכרות עם חומרים מסוכנים (חמ"סים) ודרכי הטיפול בהם‬
‫ואחסונם‪ .‬יילמדו הסיכונים מקרינה מייננת ומחומרים ביולוגיים וכימיים‪ ,‬ויושם דגש על‬
‫‪10‬‬
‫המבנה הנכון של המעבדה הכימית‪/‬ביולוגית‪ .‬יילמדו נהלי הבטיחות במעבדה‪ .‬בכל שלבי‬
‫הלימוד יודגשו הסיכונים מכל גורם‪ ,‬גרמי אחסון והגנה ותגובה בעת אירועי אמת‪ ,‬סילוק‬
‫חמ"סים‪ .‬תלמד שיטת ההכנה של תכנית בטיחות למעבדה‪.‬‬
‫ביואינפורמטיקה למתקדמים‬
‫פרופ' דני ברקוביץ'‬
‫‪ 1– 0414444‬נ"ז‬
‫‪ 6‬שש"ס הרצאה‬
‫הקורס יעסוק בנושאים מתקדמים בביואינפורמטיקה‪ ,‬תחום המהווה נקודת השקה בין‬
‫מדעי החיים ומדעים מדויקים‪ .‬הקדמה בתחומי הביוטכנולוגיה וסיום פרויקט הגנום‬
‫האנושי יצרו מידע ביולוגי רב האגור במאגרי מידע‪ ,‬שניתן לנתחו בעזרת כלים‬
‫ביואינפורמטיים מגוונים שפותחו במקביל על ידי אנשי מדעי המחשב‪ .‬במהלך הקורס‬
‫יתוודעו הסטודנטים למגוון כלים חישוביים המיועדים לניתוח רצפי דנ"א וחלבונים‬
‫ולמאגרי נתונים המכילים רצפים אלה‪ .‬לימוד הכלים יעמיק מעבר לרמת המשתמש הפשוט‪,‬‬
‫זאת על מנת להכיר את מגבלות הכלים ולאפשר למשתמש בהם מידה של ביקורתיות‬
‫בבחירת הפרמטרים ובניתוח התוצאות‪ .‬במהלך הקורס יושם דגש על הצד המעשי של‬
‫שימוש בכלים מתקדמים‪ .‬הקורס יכלול הרצאה ותרגול שיינתנו בכיתת המחשבים‪.‬‬
‫ביוטכנולוגיה של צמחים‬
‫פרופ' רחל אמיר‬
‫‪ 1 - 0464440‬נ"ז‬
‫‪ 6‬שש"ס הרצאה‬
‫פרקים בתרביות רקמה של צמחים ובטכניקת הנדסה גנטית בצמחים‪ .‬הורמונים צמחיים‬
‫בתרבית רקמה והתמיינות אברים שונים של הצמח‪ .‬מנגנון הטרנספורמציה של‬
‫אגרובקטריום‪ ,‬הטרנספורמציה הישירה ובניית קונסטרקט בינארי המשמש להחדרת‬
‫תכונות לצמח‪ .‬שיטות מחקר נפוצות בלכידת גנים חדשים והקשר בין גן לפונקציה ובין‬
‫פונקציה לגן‪ .‬נבצע ניסויים בהם נלמד שליטת הורמונים בבקרה על התמיינות‪ ,‬תופעות‬
‫הטוטיפוטנציה והקלוס‪.‬‬
‫ביוכימיה של חלבונים ואנזימים‬
‫ד"ר דורון גולדברג‬
‫‪ 1 – 0414461‬נ"ז‬
‫‪11‬‬
‫‪ 6‬שש"ס הרצאה‬
‫הקורס יעסוק בחקר הקשר שבין הרכב החלבון ומבנה לבין פעילותו הביולוגית ובהבנת‬
‫המבנים והמנגנונים הקשורים בפעילותם של אנזימים‪ .‬נושאי הקורס‪ :‬תכנון מערכות‬
‫ניסויים לפענוח מבנה החלבון‪ ,‬הרכבו‪ ,‬גודלו וצורתו‪ ,‬קביעת רצף חומצות האמינו‪ ,‬סינתזה‪,‬‬
‫חיתוכים‪ ,‬מודיפיקציות ומוטציות נקודתיות להכרת המבנה‪ ,‬הקונפורמציה ופעילות‬
‫החלבון‪ ,‬קריסטלוגרפיה וקביעת מבנה תלת‪-‬ממדי בעידן המחשב‪ ,‬שפרונים‪ ,‬דגרדציה של‬
‫חלבונים‪ ,‬מ‪ RNA-‬לחלבון‪ ,‬אנזימים‪ :‬מנגנונים‪ ,‬קינטיקה‪ ,‬מרכזים אקטיביים‪ ,‬עיכוב והכרה‬
‫מולקולרית‪ ,.‬שלבי ניקוי‪ ,‬הפרדה ואפיון האנזים‪/‬המעכב תוך שימוש במסננים מולקולריים‪,‬‬
‫כרומטוגרפיות זיקה ואחרות‪ ,‬מחליפי יונים‪ ,‬אלקטרופורזה‪ ,‬שיטות אימוניות ועוד‪,‬‬
‫חישובים קינטיים ומדדים נוספים לאפיון האנזים‪.‬‬
‫גישות אימוניות לתרופות חדשות ‪ -‬לא יינתן בתשע"ה‬
‫פרופ' גידי גרוס‬
‫‪ 1 – 0464443‬נ"ז‬
‫‪ 6‬שש"ס הרצאה‬
‫הקורס יעמוד על הפוטנציאל הגלום במערכת החיסון כמכלול וברכיבים בודדים שלה לשם‬
‫יצירת כלים טיפוליים אשר עשויים לתת מענה למחוללי מחלות ולמצבים פתולוגיים שונים‪.‬‬
‫הקורס יעסוק תחילה ברכיבים ובמנגנונים שונים של מערכת החיסון אותם ניתן לרתום‬
‫לצרכים רפואיים‪ .‬בהמשך ירחיב הקורס וידון במחלות שונות‪ ,‬במניפולציות שונות של‬
‫מערכת החיסון הננקטות כיום על מנת להתגבר עליהן‪ ,‬ובכיווני מחקר חדשים‪.‬‬
‫הבסיס המולקולרי של מחלת הסרטן‬
‫ד"ר ג'מאל מחאג'נה‬
‫‪ 1– 0464444‬נ"ז‬
‫‪ 6‬שש"ס הרצאה‬
‫הקורס נועד להרחיב ולהעמיק את הבנת הסטודנטים בבסיס הגנטי‪-‬מולקולרי של מחלת‬
‫הסרטן‪ .‬הקורס יעסוק בביולוגיה וסרטן‪ ,‬סרטן כבעיה קלינית‪ ,‬אפידמיולוגיה של סרטן‪,‬‬
‫גנטיקה של התא הסרטני‪ ,‬אלטרנציות גנטיות בתאי סרטן‪ ,‬שינויים בדיפרנציאציה בתאי‬
‫סרטן‪ ,‬הגורמים האפשריים לסרטן‪ ,‬אונקוגנים ומנגנוני פעולתם‪ ,‬גנים מדכאי סרטן ומנגנוני‬
‫פעולתם‪ ,‬תהליכי העברת סיגנלים וסרטן‪ ,‬קינאזות‪ ,‬פוספטאזות וסרטן‪ ,‬ביוטכנולוגיה‬
‫וסרטן‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫היבטים עסקיים בביוטכנולוגיה‬
‫(יוזמה‪ ,‬שיווק‪ ,‬מימון‪ ,‬שלבים בהקמת מפעל)‬
‫ד"ר גרגורי יומדין‬
‫‪ 1– 0414463‬נ"ז‬
‫‪ 6‬שש"ס הרצאה‬
‫הקורס יקנה לסטודנט כלים להתמודד עם פיתוח פרויקט בביוטכנולוגיה‪ .‬הקורס יעבור על‬
‫כל השלבים של פיתוח פרויקט‪ ,‬מבחירת הנושא דרך המחקר המעבדתי והפיילוט ועד‬
‫היישום בתעשייה‪ .‬דגש מיוחד יינתן לצד הכלכלי פיננסי של הפרויקט‪ ,‬רישום פטנטים‪ ,‬גיוס‬
‫הון וניהול פיננסי של חברה בהקמה‪ .‬נושאי הקורס‪ :‬יוזמה בנושאים המתאימים לפיתוח‬
‫בתחומי הביוטכנולוגיה השונים‪ ,‬יוזמות במו"פ ודרך לבירור נושאים הקשורים לתחילת‬
‫מחקר המתאים לפיתוח ביוטכנולוגיה‪ ,‬העברת המחקר משלב המחקר הבסיסי לפיילוט‪,‬‬
‫יוזמה בארגון ובעסקים עצמאיים‪ ,‬שמירה על קניין רוחני ורישום פטנטים‪ ,‬דרכים שונות‬
‫להשגת מימון לפרויקטים בביוטכנולוגיה ותיאור המערכות התומכות במו"פ בתחום‪ ,‬הקמת‬
‫חברות סטארט‪-‬אפ בביוטכנולוגיה‪ ,‬זיהוי הזדמנויות עסקיות‪ ,‬בנקאות והון בינלאומי‬
‫למינוף פרויקטים‪ ,‬יצירתיות בניהול‪ ,‬מערכת ההון והבנקאות בישראל‪ ,‬שיווק פרויקט‬
‫למשקיעים‪ ,‬מושגים בסיסים בניהול‪ :‬הנעת עובדים‪ ,‬השגת יעדי החברה או הארגון‪ ,‬עמידה‬
‫בתחרות מול חברות אחרות‪ ,‬הסתגלות לשינויים בכלכלה העולמית והמקומית ועוד‪.‬‬
‫חומרים אנטיביוטיים‬
‫פרופ' יעקב ויה‬
‫‪ 1– 0414444‬נ"ז‬
‫‪ 6‬שש"ס הרצאה‬
‫מטרת הקורס היא להעניק לסטודנט הבנה רחבה על מנגנוני פעולה של משפחות שונות של‬
‫חומרים אנטיביוטיים‪ ,‬לסקור את האתגרים שנושא זה מציב בשל התפתחות עמידות כנגד‬
‫אותם חומרים‪ .‬פרקי הקורס‪ :‬הקדמה‪ :‬היסטוריה של התפתחות חומרים אנטיביוטיים‪,‬‬
‫מקורות ורעילות‪ .‬סוגי חומרים אנטיביוטיים ומנגנוני פעולה‪ :‬דיון בכל המשפחות העיקריות‬
‫של חומרים אנטיביוטיים ‪ -‬מבנה מולקולרי‪ ,‬מקורות (טבעיים וסינתטיים)‪ ,‬יציבות כימית‬
‫ואנזימטית‪ ,‬כימיה‪ ,‬שיטות סינתטיות להכנתם ולהכנת נגזרות שלהם‪ ,‬יתרונות וחסרונות‬
‫של הנגזרות‪ .‬מנגנוני פעולה‪ :‬עיכוב בסינתזה של דופן תא‪ ,‬מעכבי חלבונים‪ ,‬השפעה על‬
‫ממברנת התא‪ ,‬השפעה על חומצות גרעין‪ .‬התפתחות של עמידות‪ .‬התאמה בין פונדקאי‪,‬‬
‫אנטיביוטיקה וחיידק‪ ,‬פיתוחים עתידיים‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫ד"ר ירון דקל‬
‫סטטיסטיקה לביולוגים‬
‫‪ 1 - 0414433‬נ"ז‬
‫‪ 6‬ש"ש הרצאה‬
‫מטרת הקורס היא לחבר בין הסטודנטים במקצועות מדעי החיים לבין עקרונות יסוד‬
‫בניתוח סטטיסטי‪.‬‬
‫הסטודנטים ילמדו להסיק מסקנות מתוך נתונים‪ ,‬יכירו את מושגי היסוד בסטטיסטיקה‬
‫כמו אוכלוסייה‪ ,‬מדגם וסוגי משתנים‪ ,‬יתמודדו עם השערות סטטיסטיות וניתוחים לקביעת‬
‫מובהקות של תוצאות‪ .‬הבנת מושגי יסוד אילו תעזור לסטודנטים להתמודד עם תוצאות‬
‫ולהבין את משמעותן‪ ,‬בין אם בהמשך דרכם בתארים המתקדמים בתחומי מדעי החיים או‬
‫במקצועות הביוטכנולוגיה והמעבדתנות‪.‬‬
‫סמינר‪ :‬מערכת ההומיאוסטאזיס‪,‬‬
‫בקרת רמת חמצון‪/‬חיזור במערכות ביולוגיות‬
‫פרופ' יעקב ויה‬
‫‪ 1– 0414464‬נ"ז‬
‫‪ 6‬שש"ס הרצאה‬
‫לימוד כתיבת מאמר באנגלית בנושא מערכת ההומיאוסטזיס של בקרת רמת חמצון‪ ,‬חיזור‬
‫במערכת ביולוגית‪ .‬לסטודנטים תינתן הרצאה שבה יוצגו תוצאות שהתקבלו בקבוצתי‬
‫ועדיין לא פורסמו בנושא עקה חמצונית ותגובת המערכת הביולוגית לעקה‪ .‬תוצאות אלה‬
‫יועברו לרשות הסטודנטים בצורת שקפים (‪ (PP‬כמו גם כל החלק של "שיטות וחומרים"‬
‫כתוב (אנגלית)‪ .‬בנוסף יסופקו לסטודנטים מאמר – ‪ review‬מקיף בנושא עקה חמצונית‬
‫והשלכותיה ושני מאמרים ספציפית הדנים בנושא חופף לזה של התוצאות שהועברו להם‪-‬‬
‫על הסטודנטים יהיה ללמוד את כל החומר‪ .‬ננתח ביחד את המאמרים מבחינת מבנה‬
‫המאמר על חלקיו השונים‪ .‬נתמקד במבנה התוצאות (‪ .)Results‬כמשימה ראשונה –יהיה על‬
‫כל סטודנט לכתוב על פי התוצאות שהועברו לו את חלק ה‪ .Results -‬כל סטודנט ישלח את‬
‫סעיף "התוצאות" שכתב למנחה וזה יתקן‪ ,‬יעיר את הערותיו וישלח בחזרה לסטודנט‪.‬‬
‫יתקיים דיון משותף‪ ,‬פומבי‪ ,‬כאשר המנחה יציג דוגמאות למה שסטודנטים כתבו עם‬
‫ההערות שלו‪ .‬על הסטודנטים לשכתב שוב את פרק התוצאות לאור הביקורת הפומבית‬
‫‪14‬‬
‫שהתקבלה ולאור הביקורת הספציפית לעבודתו של אותו סטודנט‪ .‬כך יעשה גם לגבי‬
‫הפרקים הבאים לפי הסדר כאשר פרק ה"הקדמה" הבא בתור‪ ,‬לאחריו ה"דיון"‪ ,‬לאחריו‬
‫ה"תקציר" ולבסוף ה"כותרת"‪ .(Introduction, Discussion, Abstract, Title) :‬לפרק‬
‫הדיון יהיה על הסטודנטים לקרוא שני מאמרים נוספים שיסופקו להם‪ ,‬הדנים בנושא חופף‬
‫ל"דיון" שעליהם לכתוב‪ .‬בסוף הקורס לכל סטודנט תהיה ידיעה רחבה על מערכת‬
‫ההומיאוסטאזיס של רמת חמצון חיזור והתנסות ראשונה בכתיבת מאמר בנושא על פי‬
‫תוצאות שהתקבלו בפועל במעבדה שלנו לפני פרסומן‪.‬‬
‫סמינר‪ :‬נושאים חדשים בביוטכנולוגיה‬
‫פרופ' גד דגני‬
‫‪ 1– 0414466‬נ"ז‬
‫‪ 6‬שש"ס הרצאה‬
‫הסמינר עוסק בנושאים חדשניים בביוטכנולוגיה בשלב המחקר והפיתוח‪ .‬מגוון הנושאים‬
‫הוא רחב והדגש בקורס על חדשנות ותהליך המחקר של נושאים הנמצאים בחזית המדע‪.‬‬
‫הסטודנט יתמודד עם חומר הנמצא בשלבי מחקר שונים וייחשף למגוון נושאים רחב‬
‫בתחומי מחקר עכשוויים בביוטכנולוגיה‪ .‬על כל סטודנט להכין עבודה סמינריונית באחד מן‬
‫התחומים שלעיל‪ ,‬להרצות על העבודה בפני הכיתה ולהגישה בכתב‪.‬‬
‫קורס מתקדם בתסיסה וריאקטורים‬
‫ד"ר אבי מתתיהו‬
‫‪ 1– 0464441‬נ"ז‬
‫‪ 6‬שש"ס הרצאה‬
‫הקורס יקנה לסטודנטים ידע מתקדם בתסיסה וריאקטורים‪ .‬תיקון משוואות לחישוב קצב‬
‫גידול מקרואורגניזמים וייצור תוצריהם‪ .‬פרמטרים שונים המשפיעים על תסיסה‬
‫באצווה‪ .‬תסיסה באצווה נגד תסיסה רציפה‪ .‬ראקטורים מתאימים לתסיסה רציפה‪ .‬תסיסת‬
‫מקרואורגניזמים מקובעים‪ :‬שיטות שונות ומשטחי קיבוע‪ .‬ייצור אנזימים חוץ תאים על‬
‫ידי תסיסת פטריות בנפחים תעשייתיים‪ :‬גימלון התהליך ובקרת פרמטרי תסיסה שונים‪.‬‬
‫ריפוי גנטי‬
‫פרופ' דני ברקוביץ'‬
‫‪ 1– 0466661‬נ"ז‬
‫‪ 6‬שש"ס הרצאה‬
‫‪15‬‬
‫אסטרטגיה להחדרת גנים‪ ,‬וקטורים המבוססים על נגיפים‪ ,‬בקרת הגן המוחדר‪ ,‬ניסיונות‬
‫במודלים בבעלי חיים‪ ,‬טיפול גני בבני אדם‪ ,‬אתגרים ביישום ביוטכנולוגי של ריפוי גני‪.‬‬
‫הבעיות העקרוניות תעמודנה לדיון תוך הבאת דוגמאות והתייחסות למחלות ספציפיות‪.‬‬
‫המחלות שנבחרו לדיון פוגעות ברקמות שונות ומציגות ספקטרום רחב של בעיות‪ ,‬אתגרים‬
‫וגישות לריפוי גנטי‪ .‬חלק מההרצאות תינתנה על ידי מורים נוספים‪ ,‬בהתאם לשטחי‬
‫התמחותם‪.‬‬
‫קורסי בחירה‪:‬‬
‫‪ #‬אקספרימנט‪ :‬לנסות‪ ,‬להתנסות‪ ,‬להעמיד בניסיון‬
‫פרופ' דניאל מילוא‬
‫‪ 1– 4444434‬נ"ז‬
‫‪ 6‬שש"ס הרצאה‬
‫הילד מנסה וטועה‪ ,‬מתנסה ובוכה‪ .‬הבעל מעמיד בניסיון את אשתו‪ ,‬הבת את אימה והאל את‬
‫אברהם ואיוב‪ .‬המדען מבצע ניסויים בחיות וצמחי מודל והאמן "מתעלל" בצבעי הקשת‬
‫ובצורות‪ .‬השורש נ‪.‬ס‪.‬ה‪ .‬משותף לשלל התחומים‪ .‬הוא מאפשר לבנות גשר בין מדעי החיים‬
‫למדעי החברה והרוח‪ ,‬ובינם לבין בית הספר לאמנויות‪ .‬בקורס נחקור את עץ החיים של‬
‫האקספרימנט‪ .‬זו משפחה אוניברסלית אשר לה צאצאים שונים ומגוונים‪ :‬במעבדה‪,‬‬
‫באטלייה‪ ,‬בחיי היומיום‪.‬‬
‫‪ #‬קורס זה פתוח בפני סטודנטים במסלול הנלמד בלבד והנו בשיתוף סטודנטים לתארים מתקדמים‬
‫מהפקולטה לחברה ורוח‪.‬‬
‫ביוטכנולוגיה רפואית‬
‫פרופ' דני ברקוביץ'‬
‫‪ 3– 0414416‬נ"ז‬
‫‪ 6.4‬שש"ס הרצאה‬
‫הקורס יתאר בין היתר את השפעת ההנדסה הגנטית על התפתחות הביוטכנולוגיה והרפואה‬
‫המודרניות‪ .‬הסטודנטים יחשפו למגוון רחב של תחומי מחקר ויישום‪ ,‬כמו גם להיבטים‬
‫האתיים והמשפטיים של השימוש בטכניקות של דנ”א ‪ .Recombinant‬לשם יצור תוצרים‬
‫בעלי ערך או לפיתוח גישות תרפויטיות חדשניות‪ .‬כמה מהנושאים שיתוארו בקורס הם‪:‬‬
‫ייצור במיקרואורגניזמים מהונדסים (חיידקים‪ ,‬שמרים‪ ,‬תאים אנימליים); אנליזה מבנית‬
‫בתכנון תכונות; נוגדנים מהונדסים לדיאגנוסטיקה ולתרפיה; תרכיבי חיסון; הדברה‬
‫‪16‬‬
‫ביולוגית; טיפול בזיהומים סביבתיים (‪ ;(Bioremediation‬הנדסה גנטית בצמחים ובבעלי‬
‫חיים; תרפיה גנית; פיתוח שיטות לאבחון גנטי‪.‬‬
‫ד"ר ירון דקל‬
‫ביות‪ :‬על המעבר מבר למתרבת‬
‫‪ 1– 0414436‬נ"ז‬
‫‪ 6‬שש"ס הרצאה‬
‫מטרת הקורס היא להאיר את התהליך האבולוציוני המהיר של ביות בעלי החיים שאיפשר‬
‫את הקמתה של חברה תרבותית חקלאית לפני כעשרת אלפי שנים‪.‬‬
‫הקורס יעשה שימוש בממצאים מענפי מדע רבים ומגוונים ובראשם זאולוגיה‪ ,‬גנטיקה‪,‬‬
‫אנטומיה‪ ,‬פיזיולוגיה‪ ,‬התנהגות‪ ,‬פלאונטולוגיה‪ ,‬ארכאולוגיה‪ ,‬גאוגרפיה וסוציו‪-‬ביולוגיה‪.‬‬
‫שזירת המסקנות מכל אחד ממדעים אילו תבנה תמונה כללית ומקיפה אך בד בבד חודרת‬
‫אל עצם התהליך של המעבר מבר למתרבת ועל חשיבותו לעצם קיומנו כבני תרבות‪.‬‬
‫ביוטכנולוגיה של פטריות‬
‫ד"ר סגולה מוצפי‬
‫‪ 1– 0414464‬נ"ז‬
‫‪ 6‬שש"ס הרצאה‬
‫פטריות נמצאות בכל מקום‪ ,‬והן בעלות חשיבות מבחינה חקלאית‪ ,‬ביוטכנולוגית ורפואית‪.‬‬
‫לפטריות תפקיד חשוב בביוטכנולוגיה‪ .‬הקורס יעסוק בהכרת תפקיד הפטריות באספקטים‬
‫ביוטכנולוגיים שונים כמו ביצור חומרים בפרמנטציה‪ ,‬שימוש כמדבירים ביולוגים‬
‫בחקלאות או גידול פטריות למאכל‪ ,‬ניקוי ביולוגי של הסביבה‪ ,‬ועוד‪ .‬נושאי הקורס‪ :‬הקורס‬
‫יעסוק בשימוש בפטריות למען האדם והסביבה‪ ,‬ובהכרת המנגנונים המאפשרים את‬
‫השימוש בפטריות לביוטכנולוגיה‪ ,‬תפקיד הפטריות בפרמנטציה‪ ,‬בפרוק ביולוגי של מזהמים‬
‫אורגניים‪ ,‬פירוק פסולת מוצקה‪ ,‬שימוש בפטריות להדברה ביולוגית של פטריות פתוגניות‬
‫לצמחים ושל חרקים‪ ,‬שימוש בפטריות להשבחת גידול צמחים בעזרת מיקוריזה‪ .‬יושם דגש‬
‫על לימוד הפיזיולוגיה של פטריות חוטיות ודרכי גידול התפטיר והתאמתו לתנאי סביבה‬
‫שונים לצורך שימור הפעילות הביוטכנולוגית‪.‬‬
‫ביוכימיה של התגובה הדלקתית‬
‫ד"ר אלון מרגלית‬
‫‪ 6– 0464414‬נ"ז‬
‫‪ 4.4‬שש"ס הרצאה‬
‫‪17‬‬
‫התגובה הדלקתית המהווה מנגנון תגובה מרכזי של הגוף כנגד זיהומים מהווה גם גורם‬
‫מרכזי בהתפתחות של מחלות כרוניות‪ ,‬מדלקות כרוניות ועד למחלות סרטן ולב‪ .‬לתגובה‬
‫הדלקתית שותפים תאים רבים‪ ,‬במיוחד תאי הדם הלבנים‪ ,‬ומופרשים חומרים פעילים‬
‫רבים וביניהם רדיקלים חופשיים‪ ,‬שומנים ביואקטיביים (איקוסנואידים)‪ ,‬ציטוקינים‪,‬‬
‫כמוקינים‪ ,‬קינינים‪ ,‬אמינים פעילים ורבים אחרים‪ .‬חומרים אלה המאפשרים מצד אחד‬
‫מלחמה בגורם הזיהום‪ ,‬ומצד שני אחראיים גם על תופעות לווי קשות שיכולות להגיע‬
‫לסכנת חיים‪ .‬בקורס זה נתמקד בתאים האחראיים על התגובה הדלקתית‪ ,‬במולקולות‬
‫הדלקתיות ואופן פעולתם‪ ,‬ובמגוון תרופות אנטי דלקתיות המצויות בשוק‪.‬‬
‫ביולוגיה מולקולרית של שמרים‬
‫פרופ' מרטין גולדווי‬
‫‪ 1– 0414411‬נ"ז‬
‫‪ 6‬שש"ס הרצאה‬
‫מטרת הקורס היא לימוד הביולוגיה של השמרים והשימוש בשמרים כמודל למחקר‬
‫וכאורגניזם בתעשייה הביוטכנולוגית‪ .‬השמר הינו חד‪-‬תא המשמש כמודל לחקר התא‬
‫האוקריוטי כמערכת לביטוי חלבונים‪ .‬במסגרת הקורס יוצגו מחקרים מרכזיים ויישומים‬
‫עם דוגמות מעולם הביוטכנולוגיה והרפואה‪ .‬נושאי הקורס‪ :‬מחזור חיי השמר‪ ,‬מוטציות‬
‫תלויות טמפרטורה וחקר מחזור התא‪ ,‬אנליזה של טטרדות טרנספורמציות‪ ,‬סוגי‬
‫פלסמידים‪ ,‬מערכות ביטוי ‪ ,mating type switch ,two hybrid system‬יצור קורים‪,‬‬
‫מערכות ביטוי ליצור חלבונים‪ ,‬פתוגנזה של שמרים‪.‬‬
‫גנטיקה מולקולרית של האדם‬
‫פרופ' דני ברקוביץ'‬
‫‪ 1– 0414460‬נ"ז‬
‫‪ 6‬שש"ס הרצאה‬
‫המידע הרב שהצטבר בעקבות פענוח הגנום האנושי מאפשר העמקת הבנת התהליכים‬
‫המולקולרים המונחים ומבוקרים על ידי הגנים‪ .‬הקורס יעסוק בין היתר בהבנת מנגנוני‬
‫הפעילות של גנים רבים ומוצריהם‪ .‬מנגנוני הבקרה של גנים רבים פוענחו במלואם או‬
‫‪18‬‬
‫בחלקם‪ ,‬כולל הפעלת או דיכוי פעילותם באמצעות מערכת סבוכה של העברת סיגנלים‪.‬‬
‫אפיגנטיקה (כגון מתילציה או דה‪-‬מתילציה) היא מערכת נוספת המעורבת בהפעלת או דיכוי‬
‫פעילותם של גנים רבים‪ .‬מעורבות של היסטונים בהפעלת או דיכוי פעילות גנים רבים הוא‬
‫נושא מחקרי עכשווי אינטנסיבי‪" .‬תורשה וסרטן" הוא נושא מורכב וגילויים חדשים‬
‫מאפשרים הבנה עמוקה יותר של תהליכי התמרה סרטנית‪ .‬בעקבות זה פותחו תרופות‬
‫חדשות המשפיעות באמצעות פעילותן הישירה או העקיפה על הגנים הסרטניים (אונקוגנים‬
‫וגנים מדכאי סרטן) או על גנים הקשורים בתיקון ‪ DNA‬או במנגנון האפופטוזיס‪ .‬הקורס‬
‫יאפשר הבנה עמוקה של הבסיס המולקולרי והגנטי של מחלות תורשתיות‪ .‬מחקרים‬
‫חדשניים רלוונטים לתוכן הקורס שיפורסמו בספרות המדעית במהלך הקורס ידווחו‬
‫לסטודנטים ויערך עליהם דיון מקיף‪.‬‬
‫האבקה והפרייה‬
‫פרופ' מרטין גולדווי‬
‫‪ 1– 0414430‬נ"ז‬
‫‪ 6‬שש"ס הרצאה‬
‫הקורס מרוכז ע"י פרופ' מרטין גולדווי וירצו בו גם פרופ' רפי שטרן‪ ,‬דר' קרן ג'קסון‪ ,‬דר'‬
‫יורי לשם‪ .‬במסגרת הקורס יוצגו מערכות ההפריה בשלוש ממלכות אוקריוטיות‪ :‬פטריות‪,‬‬
‫יונקים וצמחים‪ .‬כן יוצגו אסטרטגיות שיפור ההאבקה וההפריה לצרכים חקלאיים‪.‬‬
‫מבוא לאבולוציה‬
‫ד"ר ירון דקל‬
‫‪ 1 – 0414431‬נ"ז‬
‫‪ 6‬שש"ס הרצאה‬
‫אבולוציה הינה תיאוריה מדעית המבוססת על ענפי מדע רבים ומגוונים ומספקת הסבר‬
‫להיווצרות החיים על פני כדור הארץ‪ ,‬סגסוגם ורב גוניותם‪ .‬זאולוגיה‪ ,‬אורינטולוגיה‪,‬‬
‫ארכיאולוגיה‪ ,‬פליאונטולוגיה‪ ,‬אנדוקרינולוגיה‪ ,‬ביוכימיה‪ ,‬סוציוביולוגיה‪ ,‬גנטיקה ועוד‪ ,‬הם‬
‫רק חלק מענפי המדע הרבים עליהם מתבססת התיאוריה האבולוציונית‪ .‬הקורס יתחיל‬
‫בסקירה היסטורית על התיאוריות המדעיות להסבר מוצא החיים שקדמו לפרסום הספר‬
‫'מוצא המינים' של צ'ארלס דארווין‪ ,‬פרסום התיאוריה וההשלכות החברתיות שלה‪ ,‬מושגי‬
‫‪19‬‬
‫יסוד באבולוציה כגון ברירה וכשירות‪ ,‬פילוגנזה‪ ,‬תיאוריות אבולוציוניות קלאסיות ונאו‬
‫דארווינסטיות להסבר תופעות ביולוגיות‪ ,‬סריקה של תופעות ביולוגיות וההסברים‬
‫להיווצרותן ודיון חברתי בהשלכות התיאוריה האבולוציונית ככל שיותיר הזמן‪.‬‬
‫מחלות בעלי חיים‬
‫פרופ' יעקב פיטקובסקי‬
‫‪ 1 – 0414414‬נ"ז‬
‫‪ 6‬שש"ס הרצאה‬
‫הקורס עוסק בלימוד בסיסי של מחלות עיקריות של חיות משק וחיות מחמד‪ ,‬וההשלכות‬
‫הכלכליות והרפואיות שלהן על האדם‪ .‬מטרות הקורס‪ :‬הבנת החשיבות של לימוד‪ ,‬מחקר‬
‫וטיפול במחלות בעלי חיים לשם רווחת החיות‪ ,‬לתועלת החקלאות ובריאות הציבור‪ .‬נושאי‬
‫הקורס ‪ :‬מחלות הפוגעות בתכונות היצרניות בחיות המשק (חלב‪ ,‬ביצים וכו')‪ ,‬מחלות‬
‫עיקריות בחיות מחמד‪ ,‬טיפולים וחיסונים בחיות ובהשוואה לאדם‪ ,‬משמעויות כלכליות ‪-‬‬
‫למגדל‪ ,‬לענף ולמדינה‪ ,‬מגבלות יבוא‪-‬יצוא למניעת הדבקה‪ ,‬מחלות זואונוטיות‪.‬‬
‫מחלת הסכרת – פתולוגיה‪ ,‬אבחון וטיפול‬
‫ד"ר דורון גולדברג‬
‫‪ 6– 0464464‬נ"ז‬
‫‪ 6‬שש"ס הרצאה‬
‫הקורס עוסק במקומו המרכזי של הגלוקוז בתהליכים המטבוליים‪ ,‬בהכרת סוגי הסוכרת‬
‫השונים והגורמים להופעתם‪ ,‬בשיטות הטיפול והניטור של הסוכרת ובאפשרויות הריפוי של‬
‫המחלה‪ .‬נושאי הקורס‪ :‬תפקידו המרכזי של הגלוקוז במטבוליזם של התא וחשיבותו‬
‫המיוחדת לפעילות המוח; הכרת סוגי הסוכרת השונים והגורמים להופעתם; אבחון‬
‫הסוכרת; אפשרויות הטיפול המונע בסוכרת מסוג שני; שיטות הניטור השונות של רמות‬
‫הסוכר בדם; ויסות רמות הסוכר בדם באמצעות סוגי האינסולין השונים‪ .‬הטיפול התרופתי‬
‫בסוכרת מסוג שני; שיטות ריפוי השונות ‪ -‬השתלות איי לנגרהנס ופנקריאס‪ ,‬ההתמודדות‬
‫עם מערכת החיסון ובעיות הספקת החמצן לתאים המושתלים; העתיד ואפשרות הריפוי של‬
‫סוכרת מסוג ראשון (סוכרת נעורים) באמצעות מניפולציה של מערכת החיסון‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫סמינר‪ :‬ביוטכנולוגיה בחקלאות מים‬
‫פרופ' גד דגני‬
‫‪ 3– 0414413‬נ"ז‬
‫‪ 6.4‬שש"ס הרצאה‬
‫מטרת הקורס היא להקנות לסטודנט ידע תיאורטי ויישומי בתחום ביוטכנולוגיה בחקלאות‬
‫מים‪ .‬הקורס יתרכז במספר תחומים חשובים של ביוטכנולוגיה בחקלאות‪ ,‬שבמרכזם‬
‫הדגים‪ .‬תחומים אחרים העוסקים בגידול חסרי חוליות‪ ,‬אצות ומזון לא יינתנו במסגרת‬
‫קורס זה‪ .‬הסטודנטים יידרשו להרצאה והגשת עבודה כתובה‪.‬‬
‫פרקים נבחרים בכימיה פיזיקלית‬
‫פרופ' גיורא ריטבו‬
‫‪ 3– 0464464‬נ"ז‬
‫‪ 6‬שש"ס הרצאה ‪ 4.4 +‬שש"ס תרגיל ‪ 4.4 +‬שש"ס מעבדה‬
‫הכימיה הפיזיקלית כוללת בתוכה תחומים רבים המהווים אבן דרך בכל תחום הקשור‬
‫לביוטכנולוגיה‪ .‬בקורסי היסוד בדרך כלל ניתן דגש בהיבטים ובפרמטרים תרמודינמיים‪,‬‬
‫ובהערכה ראשונית של תהליכים קינטיים‪ .‬מטרת הקורס היא להרחיב את היריעה לגבי‬
‫אספקטים נוספים שמשפיעים על כל תהליך ביולוגי וכימי‪ ,‬ועל ידי כך לספק כלים נוספים‬
‫לסטודנט‪ ,‬שיסייעו לו בניתוח המתרחש במחקריו‪ .‬הדגש הוא על הבנת מונח האקטיביות‬
‫הכימית‪ ,‬כימיה קולואידית ומקרומולקולות בתמיסה‪ ,‬ובחינה ולימוד של תהליכים‬
‫המתרחשים על פני משטחים אקטיביים כמו פני ממברנות או מינרלים‪.‬‬
‫רדיקלים חופשיים ועקה חמצונית‬
‫פרופ' יעקב ויה‬
‫‪ 3– 0414464 + 0414461‬נ"ז‬
‫‪ 6‬שש"ס הרצאה ‪ 6 +‬שש"ס מעבדה‬
‫הקורס מציג בפני הסטודנט את נושא העקה החמצונית (‪ ,)oxidative stress‬את מקורותיה‬
‫במערכות ביולוגיות שונות‪ ,‬גורמיה‪ ,‬השלכותיה (נזקים‪ ,‬ותפקידים) ואת דרכי ההתמודדות‬
‫של הביולוגיה בעודף חמצון כדי לשמר חיים‪.‬‬
‫נושאי ההרצאות‪ :‬חמצן ואבולוציה‪ ,‬מושג הרדיקל‪ ,‬סוגי חמצן‪ ,‬גורמי חמצן פעילים‪-‬סוגים‪,‬‬
‫הגדרות‪ ,‬פוטנציאל חמצון‪-‬חיזור‪ ,‬רדיקל הסופראוקסיד (יצירתו‪ ,‬תגובות שלו‪ ,‬תפקידיו‪-‬‬
‫חיוב ושלילה)‪ ,‬רדיקל ה‪( NO-‬יצירתו‪ ,‬תגובות שלו‪ ,‬תפקידיו)‪ ,‬מערכות ביולוגיות יוצרות‬
‫חמצן פעיל ‪( -‬כלורופלסט‪ ,‬מיטוכונדריה‪ ,‬ממברנות פלסמטיות‪ ,‬דופן תא‪ ,‬ועוד)‪ ,‬תגובות‬
‫‪21‬‬
‫ביולוגיות של חמצן רדיקל ונזקיו‪ ,‬סמנים לעקה חמצונית‪ ,‬מנגנוני הגנה אנזימטיים ולא‬
‫אנזימטיים‪ .‬מערכת ה‪ - Redox-Homeostasis -‬מסלול היצירה של ‪ ROS‬וסילוקם‪ .‬ניתוח‬
‫מערכת ה‪ glutathion redox state-‬ומערכת ה‪ .Thioredoxin-‬דוגמאות ל‪redox--‬‬
‫‪ .homeostasis‬גורמים המשפיעים על יצירת ‪ .ROS‬יצירת ‪ ROS‬על‪-‬ידי ‪NAD(P)H‬‬
‫‪.oxidase Xanthine oxidase‬‬
‫נושאי המעבדה‪ :‬שיטות בדיקה למצב של עקה חמצונית‪ ,‬בדיקת מצב חמצון במזון‪ ,‬מדידת‬
‫תוצרי חמצון בחלבונים‪ ,‬פגיעה בחומצות גרעין‪ ,‬חקר פעילות חומרים מעכבי חמצון‪,‬‬
‫השוואה בין ויטמין ‪ ,C‬ויטמין ‪ ,E‬פלבנואידים‪ ,‬צמחי תבלין (רוזמרין‪ ,‬מרווה‪ ,‬ליקוריס)‪,‬‬
‫גורמי עקה חמצונית שונים ‪ -‬חומצה לינולאית‪ ,‬הפעלת חום‪ ,‬ריאגנטים ‪,Cu+2 ,)H2O2( -‬‬
‫‪ ,AAPH‬קרינת ‪ ,UV‬השוואה‪ .‬השוואה בין ‪ 7‬תת‪-‬קבוצות של פלבנואידים‪ ,‬לימוד יחסי‬
‫מבנה פעילות (‪ (SAR‬בין משפחות הפלבנואידים‪.‬‬
‫שיטות ביופיסיקליות לחקר חלבונים ומולקולות קטנות‬
‫‪ 1 – 0414434‬נ"ז‬
‫‪ 6‬שש"ס הרצאה‬
‫ד"ר מעיין גל‬
‫ד"ר איתמר ידיד‬
‫מטרת הקורס הינה הקניית ידע לגבי מגוון שיטות פרקטיות לאפיון אינטראקציות בין‬
‫חלבונים לחלבונים אחרים ולמולקולות קטנות‪ .‬במהלך הקורס יוצגו שיטות ושנות‬
‫המשמשות לחקר אינטראקציות‪ ,‬יוסברו העקרונות הפיסיקליים‪ ,‬היתרונות והחסרונות‬
‫וכיצד להתאים שיטה לשאלת המחקר‪.‬‬
‫שיטות הפרדה ביוכימיות‬
‫ד"ר יגאל בר‪-‬אילן‬
‫‪ 3– 0414414 + 0414410‬נ"ז‬
‫‪ 6‬שש"ס הרצאה ‪ 6 +‬שש"ס מעבדה‬
‫הקורס מקנה הכרה תיאורטית ומעשית של שיטות הפרדה פיזיקאליות וכימיות בהם נעשה‬
‫שימוש בביוכימיה‪ :‬סרכוז‪ ,‬מיצוי נוזל‪-‬נוזל (‪ ,)LLE‬מיצוי בפאזה מוצקה )‪,(SFE‬‬
‫אלקטרופוריזה‪ ,‬כרומטוגרפיית יונים (‪ ,)IEC‬כרומטוגרפיית ג'ל )‪ ,(GPC‬כרומטוגרפיית‬
‫אפיניות )‪ ,(Affinity Chromatography‬כרומטוגרפיה נוזלית בלחץ גבוה (‪,)HPLC‬‬
‫‪22‬‬
‫כרומטוגרפיה גזית )‪ .(GC‬שיטות ספקטרוסקופיות‪ ,FTIR ,UV-Vis :‬פלואורימטריה‪.‬‬
‫שיטות הפרדה ואנליזה בספקטרוסקופיית מסות‪ ,‬וכן‪ ,‬מעבדות בשיטות הפרדה ביוכימיות‪.‬‬
‫תרפיה מוכוונת של מחלות אנושיות‬
‫פרופ' אלכס לוויצקי‬
‫‪ 1– 0464464‬נ"ז‬
‫‪ 6‬שש"ס הרצאה‬
‫הקורס נועד להפגיש את הסטודנטים עם המחקר היישומי העכשווי‪ ,‬החותר לפתח תרופות‬
‫וגישות ריפוי חדשות למחלות אנושיות על סמך הידע המצטבר באשר לבסיס המולקולרי‬
‫שלהן‪ ,‬עם דגש על מנגנוני העברת סיגנל‪ ,‬תוך ניצול טכנולוגיות חדשות להכוונה )‪(targeting‬‬
‫לתאי המטרה‪ .‬נושאי הקורס‪ :‬הבנת הבסיס המולקולרי של מחלות אנושיות‪ ,‬העברת סיגנל‬
‫ומחלות‪ ,‬העברת סיגנל ותרפיה‪ ,‬מעכבי פרוטאין‪-‬קינאזות‪ :‬מן המעבדה למיטת החולה‪,‬‬
‫נוגדנים ברפואה‪ ,‬חלבונים רקומביננטיים ברפואה‪ ,‬תרפיה גנטית‪ ,‬וקטורים לא‪-‬ויראליים‬
‫וביו‪-‬ננוטכנולוגיה‪.‬‬
‫‪23‬‬