נייר עמדה – מדידת התפלגות עושר ועוני נכסי

נייר עמדה – מדידת התפלגות עושר ועוני נכסי

‫אוקטובר ‪4102‬‬
‫העדר מדידת התפלגות העושר ו " העוני הנכסי " בישראל‬
‫‪1‬‬
‫בשונה ממרבית המדינות המפותחות בעולם‪ ,‬אין בישראל מידע מקיף על התחלקות הרכוש מאז שנות ה‪. 01-‬‬
‫בהעדר דיווח סטטיסטי על התחלקות הרכוש הפיזי והפיננסי בקרב אזרחי המדינה‪ ,‬אין בפני קובעי המדיניות תמונה‬
‫עובדתית שלמה ונכונה בדבר חלוקת העושר‪ ,‬שעשויה לאפשר קבלת החלטות מושכלות בדבר צמצום הפערים‬
‫החברתיים‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫"עוני נכסי" )‪ )Asset Poverty‬מוגדר כמצב בו משק בית (או אדם) אינו יכול לספק את צרכיו הבסיסיים בתקופה‬
‫‪3‬‬
‫זמנית של היעדר הכנסות משוק העבודה ו‪/‬או העדר הכנסה מתשלומי העברה ממשלתיים או אחרים‪ ,‬בהינתן מלאי‬
‫נכסיו הקיימים‪ ,‬הפיזיים והפיננסיים‪ .‬קריטריון של עוני נכסי מאפשר למדוד את הרווחה כלכלית של משקי בית באופן‬
‫שונה מהמדדים המקובלים והמבוססים על רמת ההכנסה הכספית בלבד‪.‬‬
‫בדו"ח של הצוות לפיתוח מדדי עוני נוספים משנת ‪ 2002‬בראשותו של פרופ' שלמה יצחקי הומלץ לקדם מדדים‬
‫נוספים לסיכויי היציאה ממעגל העוני‪" :‬מדדים המבוססים על הכנסה פנויה או על תצרוכת מצביעים על שיעור‬
‫האנשים שאינם מסוגלים‪ ,‬יחסית לשאר האוכלוסייה‪ ,‬לספק את צרכיהם ואת צרכי בני משפחתם במועד פרסום‬
‫המדד‪ .‬הם אינם נותנים תמונה על הסיכויים שלהם לצאת ממעגל העוני בעתיד משום שאינם מודדים את‬
‫‪4‬‬
‫הנכסים (‪ )Assets‬העומדים לרשותם והמאפשרים להם לתכנן את עתידם" ‪.‬‬
‫כפי שמוצג בחשבונות הלאומיים של הלמ"ס הדיווח הקיים במדינה על התחלקות הרכוש הוא ברמה המצרפית‬
‫ומפולח לפי המגזרים‪ :‬בנקים‪ ,‬מלכ"רים ומשקי בית‪ .‬הדיווח הסטטיסטי המשקף את הפערים החברתיים כלכליים כיום‬
‫בישראל מבוסס על פילוח של עשירונים לפי הכנסה‪ .‬פילוח זה מוצג ללא חלוקה פנימית בתוך העשירונים‪ .‬כך לדוגמא‪,‬‬
‫‪5‬‬
‫בסקר הכנסות של הלמ"ס עולה כי הכנסתו הכספית נטו של העשירון העליון היא ‪ 12,,23‬לשנת ‪ . 2033‬האמנם?‬
‫מיצוע הנתונים של העשירון העליון אינו משקף את הפער הגדול שנוצר בין אותו אחוז שנהנה מההכנסות‬
‫הגבוהות במשק‪ ,‬קרי המאיון העליון‪ ,‬לבין יתר העשירונים‪ .‬התוצאה היא שאין שיקוף מלא של הפערים ואי‬
‫השוויון בישראל‪.‬‬
‫על מנת להמחיש את ההבדלים בפערים החברתיים על בסיס מדידה של פערים ברכוש‪ ,‬מוצגת התפלגות ההכנסות‬
‫‪6‬‬
‫בישראל בהשוואה להערכת התפלגות העושר בישראל‪ ,‬המבוססת על נתוני ישראל בהשוואה למדינות אחרות ע"י‬
‫‪7‬‬
‫מכון המחקר של קרדיט סוויס ‪.‬‬
‫‪ 1‬הסקר האחרון נערך באפריל ‪" - 3691‬דו"ח הצוות לפיתוח מדדי עוני נוספים"‪ ,‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪.2002 ,‬‬
‫‪.Haveman, Robert and Edward N. Wolff .2001. “Who are the assets poor? Level, Trends, and Composition, 1983-1998”. Miemo 2‬‬
‫‪ 3‬במחקר הם הגדירו בצורה שרירותית‪ ,‬תקופה זמנית של כשלושה חודשים (יש הסבר מפורט על תקופת הזמן ועל האינדיקטורים ששימשו למדידה)‪.‬‬
‫‪ 4‬דו"ח הצוות לפיתוח מדדי עוני נוספים"‪ ,‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪.2002 ,‬‬
‫‪ 5‬סקר הכנסות ‪ ,2033‬לוח ‪ ,1‬הלמ"ס‪.‬‬
‫‪ 6‬דו"ח מינהל הכנסות המדינה ‪ ,2032-2032‬לוח ה' ‪.36‬‬
‫‪Global Wealth Databook 2014, Credit Suisse Research Institute 7‬‬
‫‪0‬‬
‫העדר מדידת התפלגות העושר ועוני נכסי בישראל‬
‫המכון לרפורמות מבניות‬
‫הכנסות‬
‫אוקטובר‬
‫‪40%‬‬
‫‪22%‬‬
‫‪4102‬‬
‫‪10%‬‬
‫החמישון העליון‬
‫עושר‬
‫‪13%‬‬
‫‪38%‬‬
‫‪41%‬‬
‫החמישון העליון‬
‫מאיון עליון‬
‫חמישון עליון (ללא המאיון העליון)‬
‫חמישון רביעי‬
‫חמישון אמצעי‬
‫חמישון שני‬
‫חמישון תחתון‬
‫על פי ההערכה בדו"ח של קרדיט סוויס‪ ,‬החמישון העליון מחזיק כ‪ %79-‬מכלל העושר בישראל‪ ,‬מתוכו המאיון העליון‬
‫מחזיק כ‪ 12%-‬מהעושר‪ .‬לפי הדו”ח ישראל מדורגת במקום ‪ 42‬מתוך ‪ 42‬בקרב מדינות ה‪ OECD-‬במדד ג’יני‬
‫‪8‬‬
‫לעושר ‪ ,‬כאשר לרוב מדינות הארגון חלוקת עושר שוויונית יותר‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫בהשוואה לדו"ח האחרון של קרדיט סוויס‪ ,‬חל שיפור במצבה היחסי של ישראל ‪ ,‬הן מבחינת סך העושר והן מבחינת‬
‫שוויוניות חלוקתו‪ :‬חלה עלייה של כ‪ 21%-‬בעושרו הממוצע של אדם בוגר בישראל‪ ,‬עלייה של כ‪ 1..,%-‬בעושר‬
‫החציוני‪ ,‬וירידה של ‪ 3..‬נקודות במדד ג'יני לעושר‪ .‬ניתן לייחס את העלייה בסך העושר בישראל לשני גורמים עיקריים‪:‬‬
‫התחזקות השקל שהגדילה את שווי האחזקות השקליות של הישראלים ביחס לאחזקות במט"ח ולעלייה במחירי‬
‫הדירות בישראל – שמהווים את ההון העיקרי המוחזק על‪-‬ידי משקי הבית‪ .‬ועדיין‪ ,‬למרות השיפור במצבה היחסי של‬
‫ישראל‪ ,‬היא עדיין חלק מעשרת המדינות שבהן אי‪-‬השוויון בעושר הוא הגבוה ביותר‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬חשוב לסייג את ההסתמכות על הנתונים של קרדיט סוויס לגבי התפלגות העושר בישראל‪ ,‬מכיוון שאלה‬
‫מבוססים על הערכה בלבד‪ ,‬ולא על מדידה בפועל של התפלגות העושר‪.‬‬
‫התפלגות עושר צריכה להיחשב כמדד משלים למדדים קיימים על מנת‬
‫מדידת התפלגות עושר במדינות‬
‫‪ OECD‬בעשור האחרון‬
‫לספק תמונת מצב רחבה וכוללת לגבי אי‪-‬השוויון הכלכלי ואינה באה‬
‫להחליף את המדדים הקיימים‪ .‬כך לדוגמה למרות ששוודיה ודנמרק‪ ,‬ממוקמות‬
‫גבוה יותר מישראל במדד ג'יני לאי‪-‬שוויון בעושר‪ ,‬מערכת הרווחה המפותחת‬
‫במדינות אלה לצד חלוקת הכנסות שוויונית בהרבה‪ ,‬מאפשרות רמת חיים גבוהה‬
‫יותר וחוסן רב יותר גם לחסרי הנכסים במדינות אלו בהשוואה לחסרי הנכסים‬
‫לא‬
‫נמדד‬
‫‪1,%‬‬
‫נמדד‬
‫‪9,%‬‬
‫בישראל‪.‬‬
‫מדד נוסף שנותן מבט אפשרי לגבי לחלוקת העושר הוא העושר החציוני למדינה‪.‬‬
‫מדינת ישראל עשירה בהרבה מסלובניה‪ ,‬כשהעושר הממוצע לאדם בוגר בישראל הוא יותר מכפול מאשר בסלובניה‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬כתוצאה מחלוקת העושר הבלתי שוויונית בישראל האדם הבוגר החציוני בסלובניה עשיר כמעט כמו מקבילו‬
‫הישראלי‪ .‬ניתן לפיכך לראות שישראל היא מדינה עשירה שבה העושר שייך למיעוט האזרחים ואינו מחלחל מטה‪.‬‬
‫‪ 8‬ראה נספח‪ :‬השוואת אי‪-‬השוויון בעושר במדינות ה‪OECD-‬‬
‫‪Global Wealth Databook 2013, Credit Suisse Research Institute 9‬‬
‫‪4‬‬
‫העדר מדידת התפלגות העושר ועוני נכסי בישראל‬
‫אוקטובר‬
‫המכון לרפורמות מבניות‬
‫‪4102‬‬
‫מדידת "העוני הנכסי" מתבצעת במדינות מפותחות רבות כאשר בחלק מהמדינות‪ ,‬בעיקר מדינות אירופה‪ ,‬קיים‬
‫דיווח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על התחלקות הרכוש‪ ,‬המתבססת על נתונים המתקבלים ישירות ממערכת‬
‫המיסוי‪ .‬בנוסף לכך הבנק המרכזי האירופאי עורך סקר עצמאי לבדיקת חלוקת העושר במדינות המשתייכות לאיחוד‬
‫האירופי (‪ .)The Eurosystem Household Finance and Consumption Survey‬בחלק אחר של המדינות קיים‬
‫דיווח המתבסס על סקרים הנערכים במדינה‪ .‬מתוך ‪ 42‬מדינות ה‪ ,OECD-‬ב‪ 44-‬מדינות התקיים לפחות סקר‬
‫רשמי אחד למדידת התפלגות העושר במדינה במהלך העשור האחרון‪.‬‬
‫ארצות הברית היא דוגמא למדינה בה מתבצע סקר צרכני פיננסי המכונה ‪)Survey of Consumer Finances( SCF‬‬
‫שנערך בחסות ה‪ US Federal Reserve Board-‬ומשרד האוצר האמריקאי ונועד לספק לממשלה ולציבור הרחב‬
‫תמונה של המצב הכלכלי חברתי‪ .‬הסקר כולל‪ ,‬בין השאר‪ ,‬נתונים על התפלגות נכסים והתחייבויות של משקי בית‬
‫בארה"ב‪ .‬כמו כן‪ ,‬בסיס נתונים המתקבל מסקר ה‪ SCF-‬משמש כמסד נתונים למחקרים כלכליים חברתיים עבור‬
‫חוקרים ומכוני מחקר בינלאומיים העוסקים במדיניות כלכלית חברתית‪.‬‬
‫פרופ' אדווארד וולף (‪ )Wolff‬מאוניברסיטת ניו יורק הוא אחד מהחוקרים המובילים בתחום אשר פרסם עשרות‬
‫מאמרים; “‪ ”The Economic Policy Institute‬הוא דוגמא למכון כלכלי חברתי‪ ,‬שחלק מתוצריו בנושא זה באו לידי‬
‫ביטוי גם בפרסום "‪ ,)2032( "The State of Working America‬אחד הממצאים החשובים של הפרסום הוא כי חלוקת‬
‫העושר בארה"ב מאד לא שוויונית וכי החמישון העליון מחזיק בכ‪ 26%-‬מהעושר במדינה ניתוח התפלגות העושר‬
‫‪10‬‬
‫בדו"ח זה מבוסס על הנתונים שפורסמו בדו"ח ‪. SCF‬‬
‫בכתבה שהתפרסמה בינואר ‪ 2032‬בניו יורק טיימס‬
‫‪11‬‬
‫מוצגים ההבדלים בפערים החברתיים כלכליים המתקבלים‬
‫ממדידה לפי "עושר" לעומת מדידה לפי "הכנסה"‪ .‬מדידת "העושר" בוצעה על ידי בסיס הנתונים של סקר הצרכנים‬
‫‪ . SCF‬הממצאים מצביעים על פערים גדולים בין שתי המדידות לפי מדידת "הכנסה" עולה כי הכנסתו של המאיון‬
‫העליון היא פי ‪ 5.,‬מהכנסתו של משק הבית החציוני‪ ,‬כאשר לפי מדידת "עושר" עולה כי עושרו של המאיון העליון הוא‬
‫‪12‬‬
‫פי ‪ 96‬מהעושר של משק הבית החציוני ‪.‬‬
‫למדידת העוני והעושר הנכסי ישנה חשיבות מכרעת בשיקוף הפערים החברתיים כלכליים‬
‫בישראל ‪ .‬העדר מדידת העוני והעושר הנכסי ‪ ,‬כמו גם העדר דיון בשיח הפוליטי ציבורי מונעים‬
‫מדיניות אקטיבית למציאת פתרונות ראליים שיאפשרו לעניים לצאת ממעגל העוני ‪.‬‬
‫‪)2030( Survey of Consumer Finances 10‬‬
‫‪http://economix.blogs.nytimes.com/2012/01/17/measuring-the-top-1-by-wealth-not-income 11‬‬
‫‪ 12‬הם מתייחסים לעובדה כי ייתכן ויש הבדלים באנשים הנבחנים אך טענתם היא כי יש חפיפה גדולה‬
‫‪4‬‬
‫העדר מדידת התפלגות העושר ועוני נכסי בישראל‬
‫אוקטובר‬
‫המכון לרפורמות מבניות‬
‫‪4102‬‬
‫נספח‪ :‬השוואת אי‪-‬השוויון בעושר במדינות ה‪OECD -‬‬
‫עושר חציוני*‬
‫עושר ממוצע*‬
‫‪430,777‬‬
‫אוסטרליה‬
‫‪225337‬‬
‫‪300,850‬‬
‫‪172947‬‬
‫‪362,982‬‬
‫‪164193‬‬
‫‪340,836‬‬
‫‪156267‬‬
‫‪255,880‬‬
‫‪142296‬‬
‫‪317,292‬‬
‫‪140638‬‬
‫‪292,621‬‬
‫‪130590‬‬
‫‪222,150‬‬
‫‪112998‬‬
‫בלגיה‬
‫איסלנד‬
‫לוקסנבורג‬
‫איטליה‬
‫צרפת‬
‫בריטניה‬
‫יפן‬
‫שוויץ‬
‫‪580,686‬‬
‫‪106887‬‬
‫קנדה‬
‫‪98756‬‬
‫הולנד‬
‫‪93116‬‬
‫פינלנד‬
‫‪88130‬‬
‫נורווגיה‬
‫‪86953‬‬
‫ניו זילנד‬
‫‪82610‬‬
‫אירלנד‬
‫אוסטריה‬
‫‪63741‬‬
‫שוודיה‬
‫‪63376‬‬
‫גרמניה‬
‫ארה"ב‬
‫‪51346‬‬
‫‪71,955‬‬
‫‪50329‬‬
‫סלובניה‬
‫סלובקיה‬
‫אסטוניה‬
‫צ’ילה‬
‫הונגריה‬
‫צ'כיה‬
‫מקסיקו‬
‫פולין‬
‫טורקיה‬
‫סלובניה‬
‫‪54‬‬
‫בלגיה‬
‫‪63‬‬
‫יפן‬
‫‪63‬‬
‫אוסטרליה‬
‫‪64‬‬
‫הונגריה‬
‫‪65‬‬
‫איטליה‬
‫‪66‬‬
‫ספרד‬
‫‪67‬‬
‫יוון‬
‫אסטוניה‬
‫‪68‬‬
‫‪68‬‬
‫בריטניה‬
‫איסלנד‬
‫‪68‬‬
‫צרפת‬
‫‪70‬‬
‫‪204,401‬‬
‫לוקסנבורג‬
‫‪70‬‬
‫‪209,976‬‬
‫פורטוגל‬
‫‪70‬‬
‫ניו זילנד‬
‫‪71‬‬
‫‪196,621‬‬
‫‪358,655‬‬
‫‪225,565‬‬
‫פינלנד‬
‫‪332,616‬‬
‫‪211,049‬‬
‫‪347,845‬‬
‫‪169,064‬‬
‫‪46708‬‬
‫‪98,428‬‬
‫‪41930‬‬
‫‪95,664‬‬
‫‪34541‬‬
‫‪28,630‬‬
‫‪21802‬‬
‫‪40,856‬‬
‫‪17583‬‬
‫‪46,697‬‬
‫‪16536‬‬
‫‪30,895‬‬
‫‪15324‬‬
‫‪46,291‬‬
‫‪13724‬‬
‫‪35,234‬‬
‫‪10460‬‬
‫‪27,731‬‬
‫‪9136‬‬
‫‪20,347‬‬
‫‪3999‬‬
‫סלובקיה‬
‫‪45‬‬
‫‪68‬‬
‫‪53352‬‬
‫ישראל‬
‫ד‪ .‬קוריאה‬
‫‪210,233‬‬
‫‪54090‬‬
‫‪111,405‬‬
‫‪53375‬‬
‫יוון‬
‫פורטוגל‬
‫‪274,543‬‬
‫‪79346‬‬
‫‪134,824‬‬
‫‪66752‬‬
‫ספרד‬
‫דנמרק‬
‫**מדד ג’יני לעושר‬
‫‪292,984‬‬
‫אירלנד‬
‫‪72‬‬
‫‪72‬‬
‫קנדה‬
‫‪73‬‬
‫הולנד‬
‫‪73‬‬
‫ד‪ .‬קוריאה‬
‫‪74‬‬
‫פולין‬
‫‪75‬‬
‫מקסיקו‬
‫‪76‬‬
‫גרמניה‬
‫‪77‬‬
‫ישראל‬
‫‪77‬‬
‫צ'כיה‬
‫‪77‬‬
‫נורווגיה‬
‫‪78‬‬
‫אוסטריה‬
‫‪78‬‬
‫צ’ילה‬
‫‪79‬‬
‫שוודיה‬
‫‪79‬‬
‫שוויץ‬
‫‪80‬‬
‫טורקיה‬
‫‪84‬‬
‫ארה"ב‬
‫‪85‬‬
‫דנמרק‬
‫‪89‬‬
‫* דולרים לאדם בוגר‬
‫** ערך גבוה מעיד על חלוקת עושר פחות שוויונית‬
‫מקור‪:‬‬
‫‪Credit Suisse Global Wealth Report 2014‬‬
‫‪2‬‬
‫העדר מדידת התפלגות העושר ועוני נכסי בישראל‬