קרא מאמר - לוצאטו את לוצאטו

‫קניין רוחני‬
‫"המטרה ‪ -‬לאפשר‬
‫ללקוחות למנף את הקניין‬
‫הרוחני ולהשתמש בו‬
‫כמנוע צמיחה גלובלי"‬
‫ד"ר כפיר לוצאטו‪ ,‬מבכירי עורכי הפטנטים בישראל ודור רביעי במקצוע‪ ,‬מדבר בראיון מיוחד‬
‫על המורשת המשפחתית‪ ,‬כניסת הדור החמישי לפעילות בפירמה והאתגרים בפניהם ניצבת‬
‫מערכת הקניין הרוחני בעידן הדיגיטלי | יואל צפריר‬
‫א‬
‫נשי עסקים ישראלים שמבקרים באירופה‬
‫ובארה"ב מופתעים לא פעם לגלות שפיר‪-‬‬
‫מות משפחתיות מציינות על הלוגו שלהן‬
‫את העובדה שהן נוסדו לפני ‪ 150‬או אפילו ‪250‬‬
‫שנה‪ .‬על נייר הפירמה משובצים גם שמות האבות‬
‫המייסדים‪ .‬שילוב של תרבות עסקית עם הגיון שיווקי‪.‬‬
‫המורשת המשפחתית נועדה להמחיש ללקוחות את‬
‫עוצמת הוותק והניסיון‪ .‬בישראל הצעירה יחסית זו‬
‫עדיין תופעה ייחודית‪ .‬יש אמנם פירמות משפחתיות‪,‬‬
‫אבל מעטות שורדות מעבר לדור השלישי‪ .‬רבות‬
‫אחרות קורסות בגלל מאבקים פנימיים‪ .‬לכן כשד"ר‬
‫כפיר לוצאטו‪ ,‬נשיא קבוצת לוצאטו‪ ,‬דור רביעי של‬
‫עורכי פטנטים ומבכירי עורכי הפטנטים בישראל‪,‬‬
‫מספר כי הפירמה שהוא מנהל מציינת השנה ‪145‬‬
‫שנים להיווסדה הוא זוכה להרמת גבה‪ .‬זו נשמטת‬
‫כשהוא מסביר‪ ,‬כי היא נוסדה באיטליה על‪-‬ידי אבי‪-‬‬
‫סבו ומשם עשתה עלייה לישראל לפני כ‪ 40-‬שנה‪.‬‬
‫אך למרות שהוא נושא על כתפיו מורשת משפח‪-‬‬
‫תית עתיקה כפיר לוצאטו אינו איש נוסטלגי באופיו‪.‬‬
‫"אנו שואבים השראה מהחזון של האבות המייסדים‪,‬‬
‫אך פועלים בראייה עתידנית"‪ ,‬הוא אומר בראיון‬
‫מיוחד למגזין "קניין רוחני"‪" .‬המטרה היא לאפ‪-‬‬
‫שר ללקוחות למנף את הנכסים האינטלקטואליים‬
‫שברשותם ולהשתמש בהם כמנוע צמיחה מקומי‬
‫וגלובלי‪ .‬אנו לוקחים את המורשת ומסתכלים קדימה‬
‫ובונים ארגון מתחדש ודינמי‪ .‬לשם כך אנו משקיעים‬
‫בטיפוח האנשים המקצועיים בפירמה‪ ,‬מה שכרוך‬
‫בזמן ולימוד לאורך שנים‪ .‬הפיקוח הינו צמוד וקפדני‬
‫בכדי להשיג רמה מקצועית גבוהה בצורה רוחבית‬
‫לכל פונקציות המשרד‪ .‬את זה אנו משיגים באמצעות‬
‫אמצעי הבקרה והביקורת שפותחו עם השנים כדי‬
‫לשלוט בטיב ואיכות העבודה‪ .‬לנגד עיננו עומדת‬
‫השאיפה לתת את התוצאה המקצועית הטובה ביותר‬
‫במחיר ההוגן ביותר"‪.‬‬
‫חלוציות ומחוייבות‬
‫ד"ר כפיר לוצאטו (‪ )59‬נולד באיטליה למשפחה‬
‫עם שושלת יוחסין ארוכה שמגיעה עד הרמח"ל (ראה‬
‫מסגרת בעמ' ‪ .)7‬הוא עלה לארץ בגיל ‪ ,17‬התגייס‬
‫לצה"ל ושירת בשריון שם השתתף במלחמת יום‬
‫הכיפורים‪ .‬עד היום הוא משרת במילואים וחלק מה‪-‬‬
‫‪ | 4‬הארץ | קניין רוחני | יולי ‪2014‬‬
‫ראיון עימו נעשה כשהוא במדים אחרי שגוייס בצו ‪8‬‬
‫למבצע "צוק איתן"‪ .‬הוא בעל תואר דוקטור בהנדסה‬
‫כימית מאוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב ומשמש כמרצה‪-‬‬
‫אורח במוסדות אקדמיים שונים בנושאים הקשורים‬
‫לקניין רוחני וטכנולוגיה‪ .‬הוא חיבר ספרים ומאמרים‬
‫מקצועיים רבים והוא חבר באגודות מקצועיות בינ"ל‬
‫שונות בתחום הקניין הרוחני‪.‬‬
‫בפירמה המשפחתית השתלב כפיר לאחר שאביו‪,‬‬
‫ד"ר אדגר לוצאטו ז"ל‪ ,‬שהלך לעולמו לפני כשלוש‬
‫שנים והוא ב ן ‪ ,96‬העתיק את העסק מאיטליה ל�י‬
‫שראל במחצית שנות ה‪ '70-‬של המאה ה‪ .20-‬הוא‬
‫ורעייתו‪ ,‬ד"ר אסתר (אתי) לוצאטו‪ ,‬הפכו את העסק‬
‫המשפחתי הצנוע לאחת מפירמות עורכי הפטנטים‬
‫הגדולות והמשפיעות בענף הקניין הרוחני בישראל‪.‬‬
‫ד"ר כפיר לוצאטו (צילום‪ :‬אורן כהן)‬
‫"עיקר עבודתו של עורך פטנטים איננה בתהליך‬
‫הטכני של רישום המצאה כפטנט‪ ,‬אלא בזיהוי שאכן‬
‫מדובר בהתפתחות טכנולוגית חדשה ובתפירת‬
‫חליפת ההגנה הנכונה המתיישבת עם האסטרטגיה‬
‫השיווקית של החברה"‬
‫בני הזוג לוצאטו הם הורים לארבעה‪ .‬שתיים‬
‫מבנותיהן‪ ,‬עו"ד מיכל לוצאטו ולילך לוצאטו‪ ,‬מהנדסת‬
‫מכונות בהשכלתה המסיימת בימים אלה את הסמ‪-‬‬
‫כתה כעורכת פטנטים‪ ,‬השתלבו בשנים האחרונות‬
‫בפירמה המשפחתית‪.‬‬
‫"בנינו פירמה שנמנית על צמרת משרדי עורכי‬
‫הפטנטים בארץ ואנו נמצאים כל הזמן על ציר הת‪-‬‬
‫קדמות‪ ,‬תוך כניסה לתחומים חדשים‪ ,‬כמו מיסחור‬
‫טכנולוגיות‪ ,‬ומתפרשים גלובלית עם קשרים חזקים‬
‫בהודו‪ ,‬סין‪ ,‬אירופה וצפון אמריקה‪ ,‬במטרה להתאים‬
‫את הפעילות לשינויים הדינאמיים שחלים בשוק‬
‫העולמי"‪ ,‬הוא מדגיש‪" .‬אני משוכנע שהרוח המשפ‪-‬‬
‫חתית של חלוציות ומחוייבות‪ ,‬עם פתיחות לרוחות‬
‫החדשות המנשבות בעולם‪ ,‬תימשך גם בדור הבא"‪.‬‬
‫הבנת לב ההמצאה‬
‫המוטו החביב על ד"ר לוצאטו שאובמ מאלכ�ס‬
‫נדר גרהאם בל‪ ,‬מי שנחשב‪ ,‬בצדק או שלא בצדק‪,‬‬
‫לממציא הטלפון ‪" -‬ממציא הוא זה שהולך בשבילים‬
‫שכולם כבר הלכו בהם‪ ,‬אך רואה מה שאחרים לא‬
‫הצליחו לראות"‪ .‬אם תרצו‪ ,‬אמירה זאת מקפלת‬
‫בתוכה את האסטרטגיה שלו על רגל אחת‪ .‬הוא‬
‫מרבה לטעון שעיקר עבודתו של עורך פטנטים איננה‬
‫בתהליך הטכני של חיפוש פטנטים מתחרים ורישום‬
‫ההמצאה כפטנט‪ ,‬אלא דווקא בזיהוי הברור שאכן‬
‫מדובר בהתפתחות טכנולוגית חדשה‪ ,‬שראויה להגנה‬
‫פטנטית‪ ,‬ובתפירת חליפת ההגנה הנכונה המתיישבת‬
‫עם האסטרטגיה השיווקית של החברה‪.‬‬
‫לא פעם‪ ,‬הוא מספר‪ ,‬מנהלים תולשים את שערם‬
‫לאחר שגילו‪ ,‬מאוחר מידי יש לומר‪ ,‬שהחברה נכש‪-‬‬
‫לה בזיהוי המצאה שהיא פיתחה‪ ,‬לא רשמה פטנט‬
‫והפסידה מיליונים‪ .‬לכן‪ ,‬העיקר בעבודתו של עורך‬
‫הפטנטים‪ ,‬לטעמו‪ ,‬הוא בהבנת לב ההמצאה מבחי‪-‬‬
‫נה פיזיקלית‪ ,‬טכנולוגית ומשפטית והיכולת לתעל‬
‫את ההמצאה למוצר בר‪-‬הגנה‪ .‬לעיתים‪ ,‬הממציא‬
‫עצמו אינו מבין את טיב המצאתו‪ ,‬מבחינה משפטית‬
‫ועסקית‪ ,‬או שהוא מאוהב בה מידי ואינו מחפש‬
‫את הגבולות ולכן מפספס את ההמצאה שמצויה‬
‫בכלל בממשק אחר‪ ,‬קרוב‪ .‬את כל המידע הזה מגלה‬
‫עורך פטנטים מיומן באמצעות חפירה מעמיקה‬
‫ויסודית בחומר‪ ,‬תוך כדי דין מעמיק עם המנהלים‬
‫והממציאים‪.‬‬
‫כיצד אתה תופס את מאבקי הפטנטים בין ענקיות‬
‫הטכנולוגיה הגדולות בעולם להם אנו עדים בשנים‬
‫האחרונות? מהן הסיבות לכך ומהי המשמעות של‬
‫תופעה זו לעתיד הפיתוח הטכנולוגי?‬
‫"לפטנטים יש מספר תפקידים בתעשייה‪ ,‬ואחד‬
‫המרכזיים שבהם הוא שמירה על יתרון מול המת‪-‬‬
‫חרים‪ ,‬שנובע מהשקעות שהושקעו בפיתוח מוצר‪.‬‬
‫בתחומים מסויימים‪ ,‬ובמיוחד כאלה בהם המוצרים‬
‫המפותחים הם מוצרי צריכה המוניים‪ ,‬הגבולות בין‬
‫פיתוחים עצמאיים שנעשים בחברות שונות הולך‬
‫ומצטמצם‪ ,‬מסיבה אחת ‪ -‬פיתוח המוצר הוא מונחה‬
‫שוק‪ .‬כלומר‪ ,‬הדרישה של צרכני המוצר מכתיבה‬
‫פתרונות טכנולוגיים‪ .‬לאור זאת‪ ,‬חברות המפתחות‬
‫מוצרים לאותו שוק 'דורכות' האחת על השנייה יותר‬
‫מאשר בתחומים בהם הפיתוחים מונחי טכנולוגיה‬
‫מעיקרם‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬אנחנו פחות עדים למאבקים‬
‫מסוג זה בתעשיית הרכב‪ ,‬אשר מושפעת מאד משי‪-‬‬
‫קולי בטיחות ומשיקולים טכנולוגיים אחרים ופחות‬
‫נאלצת להיצמד לאופנה חולפת‪.‬‬
‫מאבקים אלה טבעיים לגבי מוצרי צריכה וכנראה‬
‫שנמשיך לראותם גם בעתיד‪ ,‬אבל אין להם כל השפ‪-‬‬
‫עה על פיתוחים טכנולוגיים בתחומים אחרים‪ ,‬בהם‬
‫ניתן לפתח פתרונות לבעיות דומות שהם מבוססים‬
‫על טכנולוגיות שונות"‪.‬‬
‫ישראל נחשבת לאומת הסטרט‪-‬אפ‪ .‬עד כמה למשס‬
‫טר הקניין הרוחני בה נודעת חשיבות לביצור מעמדה‬
‫של הטכנולוגיה הישראלית?‬
‫"לאיכות מוסדות ההגנה על הקניין הרוחני הש‪-‬‬
‫פעה קריטית על ההתקדמות הטכנולוגית של מדינת‬
‫ישראל‪ .‬בשנים האחרונות חל שיפור משמעותי בכלים‬
‫שהמדינה מעמידה לרשות מפתחי הטכנולוגיה שלה‪,‬‬
‫עם הפיכת לשכת הפטנטים לרשות והשקעה בהבאת‬
‫כוח אדם מקצועי נוסף‪ ,‬שיכול לשרת ציבור ממציאים‬
‫רחב בישראל‪ .‬רשות הפטנטים‪ ,‬למשל‪ ,‬הצטרפה לח‪-‬‬
‫בורה מכובדת של מדינות כגון ארה"ב‪ ,‬סין ואחרות‪,‬‬
‫המשמשות כרשות בחינה בין‪-‬לאומית‪ ,‬מעמד השמור‬
‫למדינות בעלות יכולת משמעותית בתחום"‪.‬‬
‫האם החברות בישראל במגזרים הלא‪-‬טכנולוגיים‬
‫ערות מספיק לחשיבות הקניין הרוחני‪ ,‬או שזה מאפיין‬
‫בעיקר חברות טכנולוגיות וביומד? מהו המסר שלך‬
‫לחברות בנושא פיתוח ושימור הקניין הרוחני?‬
‫"ככלל‪ ,‬חברות בתחומי ההיי‪-‬טק השונים מודעות‬
‫הרבה יותר מחברות לאו‪-‬טק( (‪ )low-tech‬לאפ�ש‬
‫רויות הגלומות בטיפול נכון בקניין רוחני‪ ,‬כי מטבע‬
‫הדברים זהו מרכיב קריטי של פעילותן‪ .‬ואולם‪ ,‬גם‬
‫התעשייה 'הקונבנציונאלית' עשויה ליהנות מאד‬
‫מטיפול נכון בנכסים האינטלקטואליים שלה‪ ,‬גם‬
‫אם טיפול זה לעתים צריך להיות שונה מאד מזה‬
‫הניתן להיי‪-‬טק‪ .‬טוב יעשו חברות אלו אם יקבלו‬
‫ייעוץ מתאים כדי לברר האם הן זקוקות להתייחסות‬
‫לנושאים מגוונים בתחום הקניין הרוחני"‪.‬‬
‫ישראל ביצעה בשנים האחרונות מספר תיקונים‬
‫משמעותיים במשטר הקניין הרוחני שלה‪ ,‬לא מעט‬
‫עקב הדרישות שהעמיד ארגון ‪-‬ה‪ OECD-‬כתנאי ל�ה‬
‫צטרפותה ונוכח הצורך להיחלץ מהרשימה השחורה‬
‫האמריקאית‪ .‬האם היית אומר שמשטר הקניין הרוחני‬
‫בישראל עומד כיום בסטנדרטים הבינ"ל המקובלים?‬
‫אם לא‪ ,‬מה עוד נותר לעשות?‬
‫"עיקר הבעיות המעסיקות מדינות זרות נוג‪-‬‬
‫עות להפרות זכויות יוצרים ולזיופים‪ .‬לגבי סחורות‬
‫מזוייפות‪ ,‬רשויות המכס בישראל נותנות מענה‬
‫מצויין‪ .‬לגבי הפרות זכות יוצרים קיימת מסגרת‬
‫חוקית שמאפשרת טיפול בהן‪ ,‬ועיקר הבעיה היא‬
‫בחינוך העם לכיבוד זכויות הזולת ומניעת העתקות‬
‫בלתי‪-‬חוקיות‪ .‬זוהי מלחמה מתמשכת ולא ניתן לפ‪-‬‬
‫תור את כל הבעיות באופן מיידי"‪.‬‬
‫רשות הפטנטים בישראל נמצאת למעשה בתחרות‬
‫למול משרדי פטנטים זרים‪ .‬האם לדעתך הרשות מתס‬
‫מודדת בהצלחה על ליבו של קהל המבקשים הישראלי‬
‫והזר כדי שיבחרו בשירותיה?‬
‫"רשות הפטנטים הישראלית מציגה רמה מק‪-‬‬
‫צועית מן הגבוהות בעולם‪ .‬לא פעם מבקשים זרים‬
‫מתפעלים מתוצאות בדיקה נעשתה כאן‪ ,‬אשר גילתה‬
‫דבר מה שלא עלה ברשות הפטנטים בארה"ב‪ ,‬או‬
‫באירופה‪ .‬לגבי בקשות פטנט בין‪-‬לאומיות‪ ,‬טוב יעשה‬
‫המבקש הישראלי אם ינצל את שירותיה של רשות‬
‫הפטנטים בישראל‪ .‬לגבי מבקשים זרים‪ ,‬הם ממילא‬
‫חייבים להגיש את בקשות הפטנט הישראליות שלהם‬
‫דרך רשות הפטנטים הישראלית‪ ,‬אם ברצונם לקבל‬
‫פטנט ישראלי‪ ,‬ולכן בתחום זה אין לרשות תחרות‬
‫מול רשויות זרות"‪.‬‬
‫ישראל ממקדת בשנים האחרונות את מאמציה‬
‫בתחום סחר החוץ וההשקעות במדינות אסיה‪ ,‬בעיקר‬
‫הודו וסין‪ .‬מדינות אלה לא נודעות באיכות משטר‬
‫הקניין הרוחני שלהם‪ .‬האם חל שינוי בתחום זה?‬
‫"הנוהג שמקבץ את הודו וסין ביחד עושה עוול‬
‫לסינים‪ .‬ההתפתחות של מערכת הפטנטים הסינית‬
‫מהירה ומקצועית‪ ,‬וחל בה שיפור של ממש‪ .‬לעו‪-‬‬
‫מתה‪ ,‬מערכת הפטנטים ההודית איננה 'ידידותית‬
‫למשתמש' ויש בה מקום רב לשיפור"‪.‬‬
‫למרות המאמץ לכיוון אסיה‪ ,‬הפנים עדיין מופנות‬
‫לארה"ב‪ .‬גם שם חלו בשנים האחרונות שינויים ותס‬
‫מורות במשטר הקניין הרוחני‪ .‬מה אתה יכול לספר על‬
‫כך וכיצד זה נוגע ‪/‬משפיע על החברות הישראליות?‬
‫"במערכת הפטנטים האמריקאית חלו מספר שי‪-‬‬
‫נויים חיוביים‪ ,‬כגון יישור קו עם הכלל בשאר העולם‬
‫לפיו מי שמבקש פטנט ראשון הוא בעל הזכות הע‪-‬‬
‫דיפה‪ ,‬אשר החליף את כלל הישן לפיו ניתן משקל‬
‫רב לשאלה של מי 'המציא ראשון'‪ .‬עם זאת‪ ,‬הן‬
‫השינויים החוקיים והן ההחלטות של בתי המשפט‬
‫האמריקאיים‪ ,‬אשר משנים את המצב המשפתי לע‪-‬‬
‫תים תכופות‪ ,‬יוצרים בעייתיות למבקשי פטנטים‪ ,‬הן‬
‫מבחינת חוסר הוודאות והן בשל העלויות הגבוהות‬
‫מאד שמצב זה יוצר‪ .‬ולמרות כל אלה‪ ,‬אין למבקש‬
‫הישראלי ברירה אלא להתמודד עם המערכת‪ ,‬כי‬
‫לרוב אין שאלה באשר לנחיצות של קבלת פטנט‬
‫אמריקאי"‪.‬‬
‫אגב ארה"ב‪ ,‬לאחרונה התקבלה שם פסיקה של‬
‫ביהמ"ש העליון לפיו אין להעניק פטנט על רצפי‬
‫גנים‪ .‬מה לדעתך תהיה ההשפעה של פסיקה זו על‬
‫התפתחות ענף הביוטכנולוגיה?‬
‫"הפסיקה כבר לא כל כך חדשה‪ ,‬ואפשר לומר‬
‫שהיא לא מהפסיקות המפתיעות ביותר‪ .‬כמו בהרבה‬
‫מקרים אחרים התעשייה צריכה להתמודד עם המצב‬
‫המשפטי החדש ולפעול במסגרתו‪ .‬הניסיון מראה‬
‫שפסיקות סותרות ומתקנות אינן דבר בלתי‪-‬אפשרי‪,‬‬
‫לאור העובדה שמטבע הדברים פסיקות מסוג זה אינן‬
‫יכולות לקחת בחשבון את כל המקרים והניואנסים‬
‫שיכולים להתפתח בהמשך‪ .‬מאחר שכך‪ ,‬קשה יותר‬
‫לנווט בין כל האפשרויות‪ ,‬אך יש צורך בפעילות 'צופה‬
‫פני עתיד'‪ ,‬אשר איננה מוותרת בצורה לא הכרחית על‬
‫זכויות שאולי בעתיד ניתן יהיה להשיג‪ ,‬גם אם קריאה‬
‫עכשווית של פסיקה מסויימת מביאה למסקנה שאין‬
‫לכך (היום) סיכוי"‪.‬‬
‫אתם מייצגים בישראל חברות פארמה גדולות‬
‫מחו"ל‪ .‬דומה שהחברות הללו מתמודדות מול אתגרים‬
‫לא פשוטים בשנים האחרונות‪ ,‬תוך ירידה בהיקף‬
‫הפטנטים שבצנרת הפיתוח‪ .‬כיצד הן נערכות לשינויים‬
‫בעולם הרפואה (רפואה ממוקדת‪-‬אישית‪ ,‬למשל)?‬
‫"כמו בכל תחום‪ ,‬הטכנולוגיות והכלים משת‪-‬‬
‫נים עם ההתקדמות ויש צורך להתאים את פעילות‬
‫לשינויים אלה‪ .‬למשל‪ ,‬אם פעם הכרנו רק מצב כללי‬
‫של עודף כולסטרול‪ ,‬והתרופות שפותחו ניתנו לכל‬
‫החולים בבעיה זאת‪ ,‬היום יודעים שתרופות שונות‬
‫יהיו יעילות יותר לחולים מתתי‪-‬קבוצות שונות‪,‬‬
‫ולכן תרופות יותר ספציפיות מפותחות לקבוצות‬
‫אלו‪ .‬בשל העובדה שרפואה יותר ממוקדת מטפלת‬
‫בקבוצות חולים יותר קטנות‪ ,‬נוצרים אתגרים כל‪-‬‬
‫כליים לא פשוטים‪ .‬עם זאת‪ ,‬ככל שמספר הבעיות‬
‫הספציפיות גדל‪ ,‬כך גדל מספר הפתרונות שדורשים‬
‫הגנה פטנטית"‪.‬‬
‫הפירמה שלכם מציינת השנה ‪ 145‬שנה להיווסדה‪,‬‬
‫תוך כניסת הדור החמישי לפעילות‪ .‬תופעה ייחודית‬
‫בישראל‪ .‬קודם כל‪ ,‬מהו סוד ההמשכיות? מה גרם‬
‫לבנותיך לעבוד בפירמה ולהמשיך את המסורת המס‬
‫שפחתית? שנית‪ ,‬מהי הרלוונטיות של ההמשכיות‬
‫והמסורת המשפחתית לפרקטיקה היומי‪-‬יומית? כיצד‬
‫משלבים מסורת‪ ,‬שהיא מטבעה שמרנית‪ ,‬עם טיפול‬
‫בתהליכים ותוצרים טכנולוגיים מתקדמים?‬
‫"יכול להיות שמה שאחראי לכך היא תופעה‬
‫הנקראת 'אפיגנטיקה'‪ ,‬כאשר תכונות גנטיות נוצרות‬
‫אצל הורה ומועברות לילדיו‪ .‬או (וזה סביר יותר)‬
‫פשוט יתכן שהילדים סופגים משהו מהאווירה בבית‪,‬‬
‫שגורמת להם להתעייין במקצוע‪ .‬אני יודע בוודאות‬
‫שלא הופעל עלי לחץ להכנס למשרד המשפחתי‬
‫ושלא הפעלתי שום לחץ על ילדיי‪ .‬כניסתם לתחום‬
‫הייתה טבעית וחלקה‪ .‬לדעתי‪ ,‬הסוד של ההמשכיות‬
‫לדורות טמון בהבנה שיש לתת לדור הצעיר לפתח‬
‫את עצמו מקצועית באופן עצמאי‪ ,‬כאשר תפקידו של‬
‫"חברות בתחומי ההיי‪-‬טק מודעות הרבה יותר‬
‫מחברות לאו‪-‬טק לאפשרויות הגלומות בטיפול נכון‬
‫בקניין רוחני‪ ,‬כי מטבע הדברים זהו מרכיב קריטי‬
‫של פעילותן‪ .‬ואולם‪ ,‬גם התעשייה המסורתית עשויה‬
‫ליהנות מאד מטיפול נכון בנכסים האינטלקטואליים‬
‫שלה‪ ,‬גם אם טיפול זה לעתים צריך להיות שונה‬
‫מאד מזה הניתן להיי‪-‬טק"‬
‫ד"ר כפיר לוצאטו ובנותיו ‪ -‬מימין לילך ומשמאל מיכל (צילום‪ :‬אורן כהן)‬
‫הדור הקודם הוא לסייע לתהליך ההתפתחות ולא‬
‫להפריע לו‪ .‬בדרך זו ניתן לקחת את הטוב שבמסורת‬
‫ארוכת השנים‪ ,‬באותם הערכים שלא משתנים עם‬
‫הזמן‪ ,‬כגון דייקנות‪ ,‬הגינות והקפדה על מקצועיות‪,‬‬
‫ולאפשר לדור הצעיר להביא לידי ביטוי את אותם‬
‫הערכים בצורה עכשווית ועדכנית"‪.‬‬
‫"רשות הפטנטים הישראלית מציגה רמה מק‪-‬‬
‫צועית מן הגבוהות בעולם‪ .‬לא פעם מבקשים זרים‬
‫מתפעלים מתוצאות בדיקה נעשתה כאן‪ ,‬אשר גילתה‬
‫חמישה דברים שלא ידעתם על כפיר לוצאטו‪:‬‬
‫⋅ בצעירותו באיטליה עסק בטיפוס הרים‬
‫⋅ בגיל ‪ 5‬התחיל ללמוד פסנתר ובגיל ‪ 50‬התחיל ללמוד כינור‬
‫⋅ הוא מפרסם ספרי מתח ומדע בדיוני בשפה האנגלית בארה"ב‬
‫⋅ הוא עדיין משרת במילואים‬
‫⋅ הוא חובב יין ונאבק נגד שתיית יין אדום יחד עם אכילת דגים‬
‫דבר מה שלא עלה ברשות הפטנטים בארה"ב‪ ,‬או‬
‫באירופה"‬
‫דומה שבשנים האחרונות תחום הקניין הרוחני‬
‫עובר טלטלה לא פשוטה‪ ,‬תוך חתירה אידיאולוגית‬
‫תחת הרעיונות וההצדקות שבבסיס המערכת‪ .‬האם‬
‫המשוואה מונופול על ההמצאה שווה תמריץ ליזמות‬
‫וחדשנות עדיין תקפה בעידן המהפיכה הדיגיטלית?‬
‫"דעתי מאד ברורה ‪ -‬ממשלות וארגונים לרוב לא‬
‫מפתחים טכנולוגיות מועילות‪ ,‬אלה כתוצר אגבי‬
‫של פיתוחים צבאיים‪ .‬פיתוחים טכנולוגיים עולים‬
‫הרבה כסף והם יקרו רק אם מי שמפתח אותם יוכל‬
‫להרוויח מהם‪ .‬עולם אוטופי בו אנשים ישקיעו את‬
‫מיטב כספם כדי לתת את הקניין הרוחני שלהם‬
‫במתנה לציבור‪ ,‬הוא חזון מאד יפה ועוד יותר נאיווי‬
‫ובלתי‪-‬אפשרי‪ .‬אולי חבל שכך‪ ,‬אך כפי שאני נוהג‬
‫לומר למי שבא להתייעץ איתי‪ :‬מי שרוצה לראות‬
‫את העולם בורוד יכול לקחת שקית ורודה מהמזכירה‬
‫בדרך החוצה"‪.‬‬
‫יולי ‪ | 2014‬קניין רוחני | הארץ | ‪5‬‬