תגובת המשיבה לבקשת רשות ערעור

‫‪1‬‬
‫בבית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו‬
‫בפני כב' השופטת עפרה צ'רניאק‬
‫המבקשת‪:‬‬
‫(המערערת)‬
‫רת"ק ‪77911-71-71‬‬
‫מדינת ישראל ‪ -‬הנהלת בתי המשפט‬
‫ע"י ב"כ עו"ד מפרקליטות מחוז תל אביב ‪ -‬אזרחי‬
‫דרך מנחם בגין ‪ ,451‬ת‪.‬ד‪ , 55054 .‬תל אביב ‪1455004‬‬
‫טלפון‪ , 075-5751333 :‬פקס‪075-5751173 :‬‬
‫‪-‬נגד‪-‬‬
‫המשיבה‪:‬‬
‫לורי שם טוב ת‪.‬ז‪141615421 .‬‬
‫מרחוב כצנלסון ‪ 431‬ב'‪ ,‬ת‪.‬ד‪ , 4505 .‬גבעתיים ‪57535‬‬
‫טלפון‪ , 050-7711743 :‬פקס‪05-7537557 :‬‬
‫תגובת המשיבה לבקשת רשות ערעור‬
‫בהתאם להחלטת בית המשפט הנכבד מיום ‪ ,21/77/4171‬שהתקבלה אצל המשיבה ביום‬
‫‪ ,14/74/4171‬מתכבדת המשיבה להגיש את תגובתה‪.‬‬
‫בית המשפט הנכבד מתבקש לדחות את בקשת רשות ערעור שהגישה המבקשת‪/‬המערערת על פסק‬
‫דינו של בית המשפט לתביעות קטנות תל אביב – יפו‪ ,‬תק ‪ ,2161-15-71‬של כב' השופט איתי‬
‫הרמלין‪ ,‬מיום ‪ , 41/0//3041‬וזאת מן הסיבות שיפורטו להלן‪ ,‬וכן לחייב את המבקשת בהוצאות‬
‫המשיבה‪ .‬בפסק הדין של בית המשפט הנכבד קמא חויבה המבקשת לפצות את המשיבה בסך של‬
‫‪ ₪ 4,500‬וכן לשלם ‪ ₪ 700‬הוצאות משפט בלבד בגין עיכובה ומעצרה המתמשך של המשיבה משך‬
‫שעתיים ועשרים דקות באזיקים במקום ציבורי ופומבי על ידי מאבטחי המבקשת‪ ,‬עד להגעת‬
‫המשטרה‪.‬‬
‫עיקרי הטעמים לדחיית הבקשה לרשות ערעור‬
‫‪ .4‬כל טענותיה של המבקשת בבקשת רשות לערעור מוכחשות בזאת על ידי המשיבה‪ ,‬מלבד מה‬
‫שתודה בהן המשיבה‪ .‬בקשת רשות הערעור של המבקשת רצופה סילופים עובדתיים‪ ,‬ובחלק‬
‫מהמקרים מפרטות עובדות שלא היו ולא נבראו ולא בא זכרן בהליך המשפטי בבית המשפט‬
‫הנכבד קמא‪.‬‬
‫‪ .3‬הבקשה לרשות ערעור אינה מעלה כל שאלה בעלת חשיבות עקרונית‪ ,‬משפטית או ציבורית‬
‫החורגת מעניינם של הצדדים להליך‪ ,‬ולא קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות דיון בפני‬
‫ערכאה שניה‪.‬‬
‫‪ .5‬פסק הדין שניתן בבית המשפט קמא‪ ,‬מפורט ומנומק היטב‪ ,‬ולא קיימת הצדקה למתן רשות‬
‫לערער‪ ,‬לא כל שכן לשנות את תוצאת פסק הדין‪ .‬כך גם החלטות הביניים של בית המשפט‬
‫קמא לעניין הייצוג ולעניין אי העברת ההליך לבית המשפט השלום‪.‬‬
‫‪ .1‬הפיצוי הכספי שנפסק למשיבה כאן הוא נמוך ואינו מצדיק פתיחת הליך של רשות ערעור על‬
‫פסיקת בית משפט לתביעות קטנות‪.‬‬
‫‪ .5‬למבקשת לא נגרם עיוות דין המצדיק מתן רשות ערעור ופתיחת ההליכים מחדש‪ .‬פתיחת‬
‫ההליכים מחדש תגרום לשני הצדדים הוצאות והתדיינויות נוספות מיותרות‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ .1‬המבקשת כאן הייתה מיוצגת היטב על ידי נציג היועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬מר אביתר אסף‪,‬‬
‫בוגר פקולטה למשפטים ומתמחה בעל ידע משפטי רב‪ ,‬עובד בפרקליטות מחוז תל אביב‬
‫(אזרחי) שאף קיבל מחמאות מבית המשפט קמא‪ ,‬וספק אם ייצוג המבקשת היה על ידי עורך‬
‫דין‪ ,‬הייתה התוצאה הסופית משתנה‪.‬‬
‫‪ .7‬פסק הדין ניתן על סמך עובדות וראיות שהוכחו כדבעי בבית המשפט קמא‪ ,‬בהם הזמנים‪ ,‬זמן‬
‫האיזוק והמעצר הממושכים (שעתיים ועשרים דקות)‪ ,‬הצילומים‪ ,‬הראיות שהגישה המבקשת‬
‫בעצמה‪ ,‬וכן על סמך עדויותיהם של מאבטחי משמר בתי המשפט‪ ,‬עדי המבקשת כאן‪.‬‬
‫‪ .7‬בית המשפט קמא לא קיפח את המבקשת (המערערת)‪ ,‬אלא להפך‪ .‬בית המשפט הנכבד קמא‬
‫איפשר לנציג היועמ"ש ומייצגה באולם‪ ,‬מר אביתר אסף‪ ,‬להתקשר טלפונית מספר פעמים‬
‫לבכירי הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה על מנת להביא את הצעות בית המשפט קמא‬
‫בזמן אמת‪ ,‬ולהסביר את מהות התיק‪ ,‬זאת בשני הדיונים שהתקיימו בין הצדדים‪.‬‬
‫‪ ./‬בין הצדדים התקיים הליך בו התקיימו שני דיונים ארוכים‪ ,‬דיון ראשון ביום ‪47/07/3041‬‬
‫שנמשך כשלוש שעות (ופרוטוקול בן ‪ 47‬עמודים) ודיון שני ביום ‪ 0//0//3041‬שנמשך כשעתיים‬
‫(פרוטוקול בן ‪ 1‬עמודים)‪ .‬בדיונים אלה לובנה המחלוקת בין הצדדים לפני ולפנים‪ .‬פסק הדין‬
‫של בית המשפט הנכבד קמא לא ניתן כלאחר יד‪ ,‬אלא הוא מבוסס היטב ומנומק היטב‪ ,‬וזאת‬
‫לאחר שהצדדים גם התבקשו למסור סיכומים בכתב‪ ,‬בין הדיון הראשון והשני‪ .‬זכות הטיעון‬
‫של המבקשת לא קופחה‪ .‬למעשה ובפועל‪ ,‬בין הדיון הראשון והשני ניתן לב"כ המבקשת הליך‬
‫של "מקצה שיפורים" במשרדי הפרקליטות‪.‬‬
‫‪ .40‬המשיבה כאן (התובעת בבית המשפט קמא) לא הייתה מיוצגת על ידי עורך דין‪ ,‬אלא על ידי‬
‫אדם (מר משה הלוי‪ ,‬ידיד המשיבה) שלא למד משפטים באופן פורמלי‪ ,‬אדם שאינו משפטן‪,‬‬
‫אלא אדם שעונה על הכללים הקבועים בסעיף ‪(15‬ב) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב)‪,‬‬
‫התשמ"ד ‪ . 7911 -‬ייצוגה של המשיבה על ידי ידיד‪ ,‬אדם חסר השכלה משפטית‪ ,‬לא קיפח את‬
‫הגנתה של המבקשת כאן‪.‬‬
‫‪ .44‬למרות הגשת הבקשה לרשות ערעור‪ ,‬המבקשת כאן לא שילמה בפועל למשיבה כאן את סכומי‬
‫הכסף שנפסקו בפסק הדין של בית המשפט קמא‪ ,‬נכון לזמן כתיבת שורות אלה‪ .‬רק מטעם זה‬
‫יש לדחות את בקשת רשות הערעור‪.‬‬
‫‪ .43‬התיק של הבקשה לרשות ערעור נפתח ביום ‪ ,41/0//3041‬ביום האחרון להגשת רשות ערעור‪,‬‬
‫אך יחד עם זאת‪ ,‬על פי אתר "נט המשפט"‪ ,‬כתב הטענות העיקרי‪ ,‬היא בקשת רשות הערעור‪,‬‬
‫הוגש ונסרק רק ביום ‪ ,30/40/3041‬יותר מחודש ימים לאחר תום המועד להגשת בקשה‬
‫לרשות ערעור‪ ,‬כל זאת בניגוד לתקנה ‪(41‬א) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין)‪,‬‬
‫התשל"ז ‪.7915‬‬
‫‪3‬‬
‫לא היתה הצדקה להעברת התביעה הקטנה לפסים‬
‫של תביעה רגילה בבית משפט שלום‬
‫‪ .45‬המבקשת טוענת בבקשתה כי הייתה הצדקה להעברת התביעה הקטנה לבית המשפט השלום‪,‬‬
‫וכי מטעם זה יש ליתן לה רשות לערער‪ .‬יש לדחות בקשה זו כפי שיפורט להלן‪.‬‬
‫‪ .41‬התביעה הקטנה בבית המשפט קמא הוגשה על סכום של ‪ ₪ 5,000‬בלבד‪ ,‬כאשר הסמכות‬
‫לבית המשפט לתביעות קטנות היא לתביעות עד סכום של ‪( ₪ 55,700‬ראו צו בתי המשפט‬
‫(שינוי סכום התביעה בתביעות קטנות) התשס"ח ‪ ,4111 -‬קובץ התקנות ‪ ,1703‬מיום‬
‫‪ ,41/07/3007‬עמוד ‪ .)4337‬לבית המשפט לתביעות קטנות תל אביב ‪ ,‬הייתה הסמכות העניינית‬
‫והמקומית לדון בתביעה‪.‬‬
‫‪ .45‬סעיף ‪(10‬א)(‪ )4‬ל חוק בתי המשפט (נוסח משולב)‪ ,‬התשמ"ד ‪ 7911 -‬מסמיך את בית המשפט‬
‫לתביעות קטנות לדון בכל "תביעה אזרחית" שהגיש יחיד "לתשלום סכום שאינו עולה על‬
‫‪ 55,700‬שקלים חדשים"‪ ,‬וזאת ללא קשר באם התביעה מתבססת על עילה צרכנית‪ .‬כמובן‬
‫שבנוסף‪ ,‬מוסמך בית המשפט לתביעות קטנות לדון גם בעניינים צרכניים‪ ,‬לפי סעיף ‪(10‬א)(‪)3‬‬
‫לחוק בתי המשפט‪ .‬בענייננו‪ ,‬כאשר התובעת (המשיבה כאן) הגבילה את תביעתה לסך של‬
‫‪ ,₪ 5,000‬לפי סעיף ‪(10‬א)(‪ )4‬לחוק בתי המשפט‪ ,‬לא הייתה קיימת כל הגבלה בעניין סמכותו‬
‫של בית המשפט לדון בתביעה שלפניו‪.‬‬
‫‪ .41‬בית המשפט הנכבד קמא לא קיפח את זכות הטיעון של המבקשת‪ .‬בית המשפט קמא שמע‬
‫עדים (פרוטוקול מיום ‪ .)47/07/3041‬בית המשפט קמא איפשר לב"כ המבקשת לטעון‬
‫בהרחבה ובאריכות רבה (פרוטוקול מיום ‪ 47/07/3041‬ומיום ‪ , )0//0//3041‬להגיש ראיות‪,‬‬
‫להשמיע עדויות‪ ,‬להתייעץ טלפונית בזמן אמת עם בכירי המבקשת‪ ,‬הפרקליטות והיועמ"ש‪,‬‬
‫ואף לסכם בעל פה באריכות בדיון ולסכם בכתב (במשרדי הפרקליטות)‪ .‬בית המשפט קמא‬
‫ניהל דיון הוכחות בו נשמעו שני עדי המבקשת (מאבטחי משמר בתי המשפט) וכן נערך דיון‬
‫סיכומים‪ ,‬ובסך הכל התקיימו שני דיונים המקבילים לסוג הליך של תביעה בסדר דין מהיר‬
‫בבית המשפט השלום‪ .‬כל זאת למרות שבית המשפט לתביעות קטנות אינו כפוף לסדרי הדין‬
‫הרגילים‪ .‬במקרה כאן‪ ,‬בית המשפט לתביעות קטנות כפה סדרי דין של בית משפט שלום על‬
‫מנת לא לקפח את הגנתה של המבקשת כאן‪.‬‬
‫‪ .47‬טענתה של המבקשת כי קופחה וזכות הטיעון שלה נפגעה בשל אי העברת התביעה לבית‬
‫המשפט השלום‪ ,‬אין לה על מה לסמוך‪ .‬מדובר בטענה ובסברה שעדניה רעועים‪ ,‬טענה שנטענה‬
‫בעלמא וללא ביסוס עובדתי ומציאותי כלשהו‪ .‬הרגשתם הסובייקטיבית של באי כוח‬
‫המבקשת והרגשת הכישלון בסופו של ההליך המשפטי‪ ,‬אינה עילה לקבלת רשות לערער‪.‬‬
‫‪ .47‬יובהר‪ ,‬כי גם אם התביעה הייתה עוברת לפסים של תביעה רגילה בבית המשפט השלום‪,‬‬
‫התביעה היתה מתנהלת בפניו של אותו שופט נכבד (כב' השופט איתי הרמלין) כפי שקורה‬
‫בדרך כלל בהעברת תביעות קטנות לבית המשפט השלום‪ ,‬עם אותה מסכת ראייתית‬
‫ועובדתית‪ ,‬וספק אם הייתה משתנה תוצאת פסק הדין‪ .‬זאת לאור העובדה הפשוטה שפסק‬
‫הדין ניתן על סמך ראיות ועובדות שהוצגו בהליך המשפטי‪.‬‬
‫‪ .4/‬לבית המשפט לתביעות קטנות הייתה הסמכות העניינית לדון בתביעה‪ ,‬לאור סכומה הפעוט‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ .30‬בית המשפט לתביעות קטנות אינו מוגבל לתביעות צרכניות בלבד‪ ,‬אלא לתביעות בכל עניין‬
‫אזרחי ונזיקי עד לסכום של ‪ , ₪ 55,700‬בהן גם תביעות נזיקיות כנגד המדינה ומוסדותיה‪.‬‬
‫‪ .34‬מכל זאת‪ ,‬אין לקבל את בקשת רשות הערעור של המבקשת ויש לדחות את הבקשה‪.‬‬
‫פרשת סדון‪:‬‬
‫העברת תביעה קטנה כנגד המדינה לבית משפט השלום‪:‬‬
‫חרב פיפיות וביזבוז זמן שיפוטי יקר רק כדי להגיע לתוצאה דומה‬
‫‪ .33‬המבקשת בבקשת הערעור שלה מסתמכת על "הלכה" שנקבעה בבית המשפט המחוזי באר‬
‫שבע בפרשת סדון‪ ,‬רת"ק ‪ ,21775-14-74‬מדינת ישראל נ' ניר סדון‪ ,‬פסק דין מיום‬
‫‪ 45/01/3043‬של כב' השופטת רויטל יפה‪-‬כ"ץ‪ .‬אלא שלא מדובר בהלכה משפטית המחייבת‬
‫את בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב‪ ,‬ואין עניינה דומה לענייננו‪.‬‬
‫‪ .35‬ראשית ייאמר‪ ,‬כי בפרשת סדון‪ ,‬הודגמה והוכחה הקלות הבלתי נסבלת של ב"כ המדינה‪ ,‬על‬
‫ידי פרקליטות המדינה‪ ,‬לשבש משפט ולגרום לבזבוז זמן שיפוטי יקר וזאת רק כדי להגיע‬
‫בסופו של יום בבית המשפט השלום לתוצאה דומה שהגיע בית המשפט לתביעות קטנות‪.‬‬
‫‪ .31‬וזהו סיפור המעשה של פרשת סדון‪:‬‬
‫‪ 31.4.4‬ביום ‪ 07/03/3043‬נתן בית המשפט לתביעות קטנות באר שבע‪ ,‬כב' השופט עידו רוזין‪,‬‬
‫פסק דין הקובע כי מדינת ישראל (הנתבעת שם) תפצה את התובע ניר סדון בסכומים‬
‫של ‪ ₪ 1,071‬בגין נזקיו‪ ₪ 4,000 ,‬בגין עוגמת נפש‪ ,‬בסכום של ‪ ₪ 500‬בגין הוצאות‬
‫משפט ובסכום של ‪ ₪ 100‬בגין הליכי ביניים שנדחו (ת"ק ‪ ,22262-16-77‬ניר סדון נ'‬
‫מדינת ישראל‪ ,‬פס"ד מיום ‪ ,07/03/3043‬פורסם באתר המשפטי "נבו")‪.‬‬
‫‪ 31.4.3‬המדינה ערערה לבית המשפט המחוזי באר שבע‪ ,‬וטענה את אותם טיעונים‬
‫שהמבקשת טוענת כאן בבקשת רשות ערעור זה‪ :‬פורום לא נאות‪ ,‬פגיעה בזכות‬
‫הטיעון של המדינה‪ ,‬ייצוג לא הולם וכדומה‪.‬‬
‫‪ 31.4.5‬ביום ‪ 45/01/3043‬קיבל בית המשפט המחוזי באר שבע‪ ,‬כב' השופטת רויטל יפה‪-‬‬
‫כ"ץ‪ ,‬את בקשת רשות הערעור ואת הערעור‪ ,‬וקבעה שהתיק יוחזר לבית המשפט‬
‫השלום באר שבע‪ ,‬ללא צו להוצאות הצדדים (רת"ק ‪ ,21775-14-74‬מדינת ישראל נ'‬
‫ניר סדון‪ ,‬פסק דין מיום ‪ , 45/01/3043‬פורסם באתר המשפטי "נבו")‪.‬‬
‫‪ 31.4.1‬התיק בפרשת סדון חזר לבית המשפט השלום באר שבע‪ ,‬לדיון בפני כב' השופטת‬
‫מיכל וולפסון‪ .‬המדינה בהליך בבית משפט השלום‪ ,‬יוצגה על ידי עורך דין‬
‫מפרקליטות המחוז‪.‬‬
‫‪ 31.4.5‬ביום ‪ ,44/44/3043‬לאחר דיונים‪ ,‬נתן בית המשפט השלום את פסק הדין‪ ,‬כב'‬
‫השופטת מיכל וולפסון‪ ,‬וקבע כי התובע יפוצה בסכומי כסף של ‪ 4,000‬ש"ח בגין‬
‫עוגמת נפש והוצאות התובע בסך ‪ .₪ 3,000‬כמו כן חייב בית המשפט השלום את‬
‫המדינה לשלם לתובע את הפרש האגרה בין עקב העברת התביעה מתביעות קטנות‬
‫‪5‬‬
‫לבית המשפט השלום (ת"א ‪ ,22262-16-77‬ניר סדון נ' מדינת ישראל‪ ,‬פס"ד מיום‬
‫‪ ,44/44/3043‬פורסם באתר המשפטי "נבו")‪.‬‬
‫‪ 31.4.1‬בית המשפט השלום שדן בתיק‪ ,‬לא חסך ביקורת מהמדינה ובאי כוחה בגין בזבוז‬
‫הזמן השיפוטי היקר שאבד עקב העברת התביעה מבית משפט לתביעות קטנות לבית‬
‫משפט השלום‪:‬‬
‫"יש להצטער על כך שהמדינה לא הייתה מעודכנת בפסיקה שאינה‬
‫חדשה‪ .‬יש להניח כי אילו הערעור לבית המשפט המחוזי היה מצטמצם‬
‫רק לחיוב בגין הפסדים בעין‪ ,‬היה נחסך זמן שיפוטי יקר‪ ,‬הן בבית‬
‫המשפט המחוזי והן בבית המשפט השלום‪.‬‬
‫בנסיבות אלה אני מורה על הטלת הוצאות לטובת התובע בסך של‬
‫‪ ₪ 4,111‬הגם שעיקר התביעה נדחתה‪.‬‬
‫בנוסף המדינה תשלם לתובע את ההפרש בין אגרת בית המשפט של‬
‫התביעה הקטנה לאגרת המינימום בתביעה זו בצירוף הפרשי הצמדה‬
‫וריבית כדין מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל‪.‬‬
‫ההוראות לעיל כפופות לזכות המדינה להשבה לאור ביטול פסק הדין‪.‬‬
‫לבסוף אשלים כי זמן שיפוטי וזמן של נציגי הפרקליטות הוא זמן‬
‫שהציבור נושא בו‪ .‬לאור הערותיי לעיל אני מעבירה עותק מפסק הדין‬
‫לפרקליט המדינה ‪ ,‬עו"ד משה לדור‪".‬‬
‫‪ 31.4.7‬פסק הדין בפרשת סדון שעליה מסתמכת המבקשת בבקשתה‪ ,‬אינו הלכה המחייבת‬
‫את בתי המשפט לתביעות קטנות‪ ,‬ואין הוא מתאים למקרה בענייננו‪ .‬מדובר בהלכה‬
‫מנחה אך אינה מחייבת את בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב‪ ,‬מאחר והיא‬
‫סותרת את הוראות החוק הקיים לעניין סמכותו העניינית ו‪/‬או מתאימה למקרה‬
‫קונקרטי ומסוים (ראו למשל תא ‪ ,6555-11-71‬שלום תל אביב‪ ,‬איי אי ג'י ישראל‬
‫חברה לביטוח בע"מ נ' שחר כהן‪ ,‬מיום ‪ ,50/43/3045‬פורסם באתר המשפטי "נבו")‪.‬‬
‫‪ .35‬בית המשפט הנכבד קמא‪ ,‬כב' השופט איתי הרמלין‪ ,‬נתן החלטה המתייחסת לפרשת סדון‪,‬‬
‫ודחה בהחלטה מנומקת מיום ‪ 41/07/3041‬את בקשתה של המבקשת כאן (מוצג ‪ 3‬בבקשת‬
‫המבקשת)‪ .‬המשיבה סומכת ידה על החלטת הביניים של בית המשפט לתביעות קטנות בנושא‬
‫הייצוג ואי העברת התביעה לבית המשפט השלום‪.‬‬
‫‪ .31‬יצוין ויודגש כי בניגוד לקביעה הספציפית בפרשת סדון על ידי בית המשפט המחוזי באר שבע‪,‬‬
‫על כך שבית המשפט לתביעות קטנות באר שבע אינו פורום נאות‪ ,‬בענייננו בית המשפט‬
‫לתביעות קטנות בתל אביב היה פורום נאות לבירור התביעה‪ ,‬זאת לאור סכומה‪ ,‬לאור עניינה‬
‫הפשוט יחסית ולאור ההליך בפועל שהתקיים בין הצדדים (שתי ישיבות‪ ,‬סיכומים בכתב‪,‬‬
‫עדויות‪ ,‬הסכמה על חלק מעובדות – למשל על זמן המעצר והאיזוק)‪ .‬אין מדובר על עניין‬
‫עיכוב יציאה מן הארץ‪ ,‬הכרת נהלים מיוחדים ועדכון בין משרדים ממשלתיים כמו בפרשת‬
‫סדון‪ ,‬אלא בסוגיה של חוקיות מעצר ועיכוב‪ ,‬סוגיה שנדונה רבות בבתי המשפט כאשר‬
‫המדינה מיוצגת בחלק מהליכי המעצר על ידי שוטרים שאינם משפטנים ואינם עורכי דין‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪ .37‬מכל זאת‪ ,‬אין לקבל את בקשת רשות הערעור של המבקשת ויש לדחות את הבקשה‪.‬‬
‫המדינה יוצגה בבית משפט לתביעות קטנות על ידי מתמחה במשפטים‬
‫העובד בפרקליטות וזאת בניגוד למקרה בפרשת סדון‬
‫‪ .37‬טוענת המבקשת בפתיח הבקשה כי "בקשת רשות הערעור מתייחסת‪ ...‬הן להחלטת ביניים‬
‫לגבי סירוב בית המשפט להתיר למדינה ייצוג באמצעות נציג היועץ המשפטי לממשלה‬
‫(מוצג ‪ )4‬והן‪."...‬‬
‫‪ .3/‬בכל הכבוד‪ ,‬מדובר בסילוף מכוון ובטענה שקרית של המבקשת‪ .‬בית המשפט הנכבד קמא לא‬
‫סירב להתיר למדינה להיות מיוצגת על ידי נציג היועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬אלא דווקא התיר‬
‫למדינה להיות מיוצגת על ידי נציג היועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬אך כזה שאינו עורך דין‪ ,‬וזאת‬
‫לפי הכללים והחוקים הנוגעים לייצוג הצדדים בבית המשפט לתביעות קטנות‪ ,‬האוסר על‬
‫הצדדים להיות מיוצגים על ידי עורך דין (ראו סעיף ‪ 15‬לחוק בתי המשפט [נוסח משולב]‪,‬‬
‫התשמ"ד – ‪.) 7911‬‬
‫‪ .50‬בהחלטתו מיום ‪ 41/07/3041‬נימק בית המשפט הנכבד קמא מדוע אין המבקשת כאן יכולה‬
‫להיות מיוצגת על ידי עורך דין‪ .‬בפועל‪ ,‬המדינה יוצגה בהליך בבית המשפט קמא על ידי נציג‬
‫היועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬מתמחה במשפטים שעובד בפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי) ‪,‬‬
‫מר אביתר אסף‪( .‬ראו גם החלטה בפרוטוקול מיום ‪ 47/07/3041‬בעמוד ‪.)3‬‬
‫‪ .54‬בניגוד לפסק הדין המחוזי בפרשת סדון שעליו מסתכמת המבקשת‪ ,‬בפרשת סדון לא הורשה‬
‫מתמחה מפרקליטות המחוז לייצג את המדינה‪ ,‬ובענייננו ייצג את המבקשת מתמחה שעובד‬
‫בפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי)‪.‬‬
‫‪ .53‬בית המשפט הנכבד קמא תיעד את אופן ייצוגה של המבקשת בפרוטוקול הדיון מיום‬
‫‪ ,47/07/3041‬עמ' ‪ ,3‬שורות ‪ ,5-7‬שם נכתב‪:‬‬
‫"יתר על כן‪ ,‬הנתבעת מיוצגת במקרה זה על ידי מתמחה‬
‫במשפטים‪ ,‬איש הפרקליטות שגילה בכתבי הטענות‬
‫שהגיש יכולות משפטיות נאות ולכן‪ ,‬אין כל סיבה שמר‬
‫הלוי לא יסייע לתובעת בניהול התיק‪".‬‬
‫‪ .55‬המשיבה סומכת ידה על החלטת בית המשפט קמא מיום ‪ 41/07/3041‬על שלל נימוקיו‬
‫בהחלטה לאסור על המבקשת כאן להיות מיוצגת על ידי עורך דין (אך כן להיות מיוצגת על‬
‫ידי נציג היועמ"ש – מתמחה במשפטים העובד בפרקליטות מחוז תל אביב)‪.‬‬
‫‪ .51‬המשיבה סבורה כי פסק הדין בפרשת סדון‪ ,‬נוגדת את הוראות החוק הקיים סעיף ‪(15‬ב) לחוק‬
‫בתי המשפט (נוסח משולב)‪ ,‬התשמ"ד ‪ ,7911 -‬האוסר על בעל דין‪ ,‬כולל המדינה כבעל דין‪,‬‬
‫להיות מיוצג‪/‬ת על ידי עורך דין‪ ,‬ללא קבלת רשות של בית המשפט הדן בתביעה הקטנה‪.‬‬
‫‪ .55‬סעיף ‪ 5‬לחוק הפרשנות‪ ,‬התשמ"א – ‪ 7917‬המגדיר את האדם שייצג את המדינה בהליכים‬
‫משפטיים‪ ,‬אינו קובע כי אדם הנציג ו‪/‬או בא‪-‬כוח המדינה הוא דווקא עורך דין מוסמך‪:‬‬
‫‪7‬‬
‫"נציג היועץ המשפטי לממשלה" או "בא כוח היועץ‬
‫המשפטי לממשלה" ‪ -‬פרקליט בפרקליטות המדינה על‬
‫שלוחותיה או מי שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו‬
‫להיות נציגו או בא‪-‬כוחו;"‬
‫‪ .51‬בעניין דומה של מתן היתר ייצוג ע"י עורך דין בתביעות קטנות שהובא לפתחו של בית‬
‫המשפט העליון‪ ,‬לא נקבעה הלכה מחייבת‪ ,‬אלא העניין הושאר ל"דיון לעת מצוא" (רע"א‬
‫‪ ,6177/11‬רשל פרטוק נ' סול טורג'מן בע"מ‪ ,‬פסק דין מיום ‪ ,47/05/300/‬סעיף ‪ 45‬לפסק‬
‫הדין)‪.‬‬
‫‪ .57‬לעניין הייצוג בבית המשפט לתביעות קטנות‪ ,‬אין ערכאת הערעור נוטה להתערב בנושא זה‪.‬‬
‫ראו למשל החלטה בתיק רתק ‪ ,16295-12-72‬מחוזי תל אביב‪ ,‬סיני ליבל נ' אביתר אסף‬
‫ואח'‪ ,‬פסק דין מיום ‪ ,44/07/3045‬שם נאמר על ידי כב' השופטת עפרה צ'רניאק‪:‬‬
‫"מכל מקום‪ ,‬שיקולים של ייצוג בעל דין בהליך של‬
‫תביעות קטנות על ידי עורך דין נתונים לערכאה הדיונית‬
‫בעניין שלפניה‪ ,‬וערכאת הערעור לא תיטה להתערב‬
‫בשיקול דעתה הרחב בכגון דא אלא במקרים חריגים‪,‬‬
‫שאינם בנמצא כאן‪" .‬‬
‫‪ .57‬מכל זאת‪ ,‬אין לקבל את בקשת רשות הערעור של המבקשת ויש לדחות את הבקשה‪.‬‬
‫חבות המדינה בפסק הדין ‪ -‬החלטה מוצדקת‬
‫לא היתה הרחבת חזית אסורה כטענת המדינה‬
‫‪ .5/‬המבקשת טוענת בסעיף ‪ 5/‬לבקשתה כי המשיבה העלתה טענה כלשהי שלא נטענה בהליך‬
‫(בכתב התביעה ובהליך ההוכחות)‪ .‬המבקשת טוענת להרחבת חזית אסורה‪ ,‬לעניין הזמן הרב‬
‫(כשעתיים וחצי) שלקח למשטרה להגיע לבית המשפט לענייני משפחה ברמת גן‪ ,‬כדי לקחת‬
‫את המשיבה כאן לחקירה‪ ,‬ובכך להשתחרר מהמתנה ארוכה באזיקים במסדרון בית המשפט‬
‫לעיני כל‪ .‬לטענת המדינה‪ ,‬בשל כך נפגעה זכות הטיעון של המבקשת‪.‬‬
‫‪ .10‬אלא שבניגוד לטענת המבקשת על הרחבת חזית אסורה ועל העלאת טענה עובדתית שלכאורה‬
‫לא נטענה בכתב התביעה שהגישה המשיבה‪ ,‬המשיבה דווקא כן טענה בכתב התביעה טענה‬
‫עובדתית על משך הזמן הרב שישבה אזוקה במסדרון בית המשפט עד להגעת השוטרים‪ ,‬וזאת‬
‫בסעיף ‪ 41‬לכתב התביעה (עמוד ‪:)3‬‬
‫"‪ .71‬במשך כשעתיים וחצי ישבה התובעת על הספסל‬
‫מול הכניסה של בית המשפט‪ ,‬כשכל העוברים ושבים‪,‬‬
‫עורכי דין‪ ,‬שליחים ועובדי בית המשפט‪ ,‬כולל גרושה של‬
‫התובעת‪ ,‬רואים אותה אזוקה ללא סיבה‪ .‬בכל אותה עת‬
‫מסרבת הנתבעת ‪ 7‬להסיר את האזיקים מידיה של‬
‫התובעת"‬
‫‪8‬‬
‫‪ .14‬הטענה העובדתית והטרוניה לעניין משך הזמן הרב‪ ,‬כשעתיים וחצי‪ ,‬שהמשיבה ישבה עצורה‬
‫ואזוקה בידיה במקום ציבורי‪ ,‬עלו בעדותה של עדת המבקשת כאן‪ ,‬גב' מרינה אוסיפוב‬
‫(פרוטוקול מיום ‪ ,47/07/3041‬עמוד ‪ 1‬שורה ‪ )41‬והן בזמן עדותה של המשיבה על דוכן העדים‬
‫(פרוטוקול מיום ‪ ,47/07/3041‬עמוד ‪ 43‬שורה ‪.)1‬‬
‫‪ .13‬לא רק זאת‪ ,‬אלא שב"כ המבקשת (ב"כ הנתבעת בבית משפט קמא)‪ ,‬מר אביתר אסף‪ ,‬הסביר‬
‫שהמשיבה הייתה עצורה ואזוקה "משהו כמו שעתיים" (פרוטוקול מיום ‪ ,47/07/3041‬עמוד‬
‫‪ 45‬שורה ‪ ,)4/‬וזאת בהסבר לבית המשפט קמא מדוע הצילומים אשר הוגשו למשיבה‪ ,‬נחתכו‬
‫ונערכו‪.‬‬
‫‪ .15‬אף ב"כ המשיבה כאן‪ ,‬מר משה הלוי‪ ,‬הסביר וטען בפני בית המשפט קמא כי המשיבה ישבה‬
‫עצורה ואזוקה כשעתיים וחצי (פרוטוקול מיום ‪ ,47/07/3041‬עמוד ‪ 45‬שורה ‪ ;3/‬וגם עמוד ‪41‬‬
‫שורה ‪.)7‬‬
‫‪ .11‬בסיכומי המשיבה מיום ‪( 31/07/3041‬הוגש לבימ"ש ו‪/‬או "נט המשפט" ביום ‪)35/07/3041‬‬
‫עלתה הטענה על משך הזמן הארוך בסעיף ‪ 31‬לסיכומים‪.‬‬
‫‪ .15‬ביום ‪ , 0//0//3041‬בעת הדיון השני בין הצדדים‪ ,‬הסכים ב"כ המבקשת (מר אביתר אסף)‬
‫להודות בעובדה המוסכמת כי המשיבה הוחזקה עצורה ואזוקה במסדרון בית המשפט במשך‬
‫כמעט שעתיים וחצי‪ ,‬משעה ‪ 43:03‬ועד שעה ‪( 41:47‬עובדה שהונצחה בסרטוני האבטחה‬
‫והסכמה על עובדה זו חסכה את הצורך מבית המשפט לצפות בסרטונים ולבזבז זמן)‪.‬‬
‫‪ .11‬כאמור‪ ,‬בניגוד לטענת המבקשת‪ ,‬אין מדובר בהרחבת חזית ו‪/‬או בטענה שלא נטענה בכתב‬
‫התביעה‪ .‬מדובר בטענה שעלתה בכתב התביעה‪ ,‬נשמעה בהליך ההוכחות ואף קיבלה‬
‫התייחסות בסיכומים ובדיון השני בין הצדדים‪ .‬כתב התביעה הוגש בשל הליך מעצר חריג‪,‬‬
‫פוגעני ורשלני של המשיבה על ידי אנשי המבקשת‪.‬‬
‫‪ .17‬יש לדחות את טענת המבקשת בדבר הרחבת חזית אסורה‪.‬‬
‫‪ .17‬מכל זאת‪ ,‬אין לקבל את בקשת רשות הערעור של המבקשת ויש לדחות את הבקשה‪.‬‬
‫חבות המדינה נקבעה עקב רשלנות מוכחת‬
‫‪ .1/‬בסעיף ‪ 54‬לבקשת רשות ערעור‪ ,‬תוהה המבקשת‪ ,‬ספק ברצינות‪ ,‬ספק בחוסר הבנת חוק‬
‫המעצרים‪( ,‬הטעויות במקור) "לפי ס' ‪ 12‬לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה ‪ -‬מעצר)‬
‫מותר לעכב אדם עד שלוש שעות ואילו במקרה זה‪ ,‬קובע בית המשפט עובדתית כי החזקתה‬
‫של הנתבעת אזוקה נמשכה שעתיים ועשרים דקות (ס' ‪ 75‬לפסק הדין) אם ניתן לעכב אדם‬
‫למשך שלוש שעות‪ ,‬מדוע אין המתנתו להגעת המשטרה במשך זמן פחות מכך אינה מידתית‬
‫ואינה סבירה?"‬
‫‪ .50‬תשובת המשיבה לתהיות המבקשת היא שבעיכוב‪ ,‬זכויותיו וכבודו של אדם אינן נשללות‪,‬‬
‫הוא אינו אזוק בחלקי גופו‪ ,‬והוא מחכה בצורה נוחה יחסית עד שלוש שעות על פי החוק‬
‫לסיום העניין עם בעל הסמכות שמעכב אותו‪ .‬זאת במקום ‪ 31‬שעות שאולי הוא עלול להיות‬
‫בהליך מעצר בלא לראות שופט‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫‪ .54‬ואילו במעצר‪ ,‬נשללות זכויותיו של אדם‪ ,‬הוא נאזק בידיו ואולי גם ברגליו‪ ,‬הוא אינו מורשה‬
‫לשוחח בטלפון ולעדכן את קרוביו על מעצרו‪ ,‬חירותו נשללת ממנו‪ ,‬ניתן לערוך עליו חיפוש‬
‫ללא הסכמתו‪ ,‬ניתן להפעיל עליו כוח פיזי‪ ,‬כבוד האדם נשלל ממנו‪ .‬שלילת חירות של ‪ 31‬שעות‬
‫מרחפת על ראשו‪ .‬לכן‪ ,‬על פי החוק‪ ,‬יש להביא את העצור באופן מיידי וללא דיחוי לתחנת‬
‫המשטרה ולקצין הממונה על מנת שיחליט על גורלו של העצור‪ :‬ישוחרר ו‪/‬או ימשיך להיות‬
‫עצור; ייחקר ו‪/‬או יחתום על ערבות להתייצב לחקירה בזמן אחר‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬הקצין הממונה‬
‫יחליט באופן מיידי וללא דיחוי על המשך שמירת כבודו וחירותו של האדם ו‪/‬או אי שמירת‬
‫כבודו וחירותו של האדם‪.‬‬
‫‪ .53‬חוסר הבנתה המשווע של המבקשת ואולי של באי כוחה‪ ,‬בין הליך עיכוב לבין הליך מעצר‪,‬‬
‫כאילו אדם מעוכב ואדם עצור ואזוק שווים הם מבחינת לוח הזמנים‪ ,‬מוכיחה לא רק רשלנות‬
‫של מאבטחי המבקשת כפי שנקבעה בפסק הדין‪ ,‬אלא מוכיחה אולי אף את רשלנותם של אלה‬
‫המייצגים את המדינה בבית המשפט‪ ,‬אשר מתקשים להבין את ההבדל בין עיכוב לבין מעצר‪.‬‬
‫‪ .55‬מעצרה של אישה שסיימה דיון מתיש על גורל ילדיה הקטנים בבית המשפט לענייני משפחה‪,‬‬
‫בלא שהובאה לתחנת המשטרה באופן מיידי וללא דיחוי‪ ,‬והשארתה במקום ציבורי אזוקה‬
‫לעיני כל משך שעתיים ועשרים דקות (ובדגש על כך שהיא אינה מעוכבת אלא עצורה ואזוקה)‪,‬‬
‫תוך פגיעה בכבודה‪ ,‬מהווה רשלנות רבתי של המדינה‪ .‬מדובר במעצר ללא צו שופט‪.‬‬
‫‪ .51‬קביעתו של בית המשפט הנכבד קמא בפסק הדין ופסיקת פיצוי מתאים למשיבה כאן‪ ,‬אינן על‬
‫עיכוב שנמשך פחות משלוש שעות‪ ,‬אלא על איזוק ומעצר מוכחים שנמשכו כשעתיים ועשרים‬
‫דקות משעתיים‪ ,‬מחוץ לתחנת המשטרה הקרובה‪ ,‬הרבה זמן מעבר לתקופת ה"ללא דיחוי"‪.‬‬
‫‪ .55‬למבקשת (המדינה) יש חבות בגין מעצרה המתמשך של המשיבה וזאת עקב רשלנות במעשה‪.‬‬
‫הרשלנות מקבלת ביטוי בזמן הרב שעבר עד להגעת השוטרים‪ .‬זאת אף בהתאם להוראות‬
‫סעיף ‪ 5‬לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה)‪ ,‬התשי"ב – ‪. 7964‬‬
‫‪ .51‬מכל זאת‪ ,‬אין לקבל את בקשת רשות הערעור של המבקשת ויש לדחות את הבקשה‪.‬‬
‫סוף דבר‬
‫‪ .57‬השגותיה של המבקשת מופנות כנגד קביעותיו של בית משפט קמא הנסמכות על התרשמותו‬
‫הבלתי אמצעית ממידת האמינות של העדים שהתייצבו לפניו ומהחומר הראייתי שהוגש‪.‬‬
‫בעניינים אלה אין דרכה של ערכאת ערעור להתערב אלא במקרים חריגים שאינם בנמצא כאן‬
‫(ראו‪ :‬רע"א ‪ 5741/0/‬ג'אנה תעשיות ומשקאות בע"מ נ' מאזן עואד מסחר כללי בע"מ‬
‫[פורסם בנבו]‪ .)34/0//300/ ,‬בעניין הנדון‪ ,‬ישב בית המשפט על המדוכה‪ ,‬שמע את הצדדים‬
‫התרשם מהם באופן ישיר והכרעתו סבירה על פניה ומנומקת‪ .‬אין למצוא בה כל טעות גלויה‪.‬‬
‫הממצאים תומכים במסקנה המשפטית אליה הגיע‪ .‬חוק‬
‫מטרתו של בית המשפט לתביעות קטנות היא לאפשר דיון יעיל‪ ,‬קצר ופשוט בתביעות שעלותן‬
‫הכספית נמוכה‪ ,‬ותכלית זו מנחה גם את ערכאת הערעור בבואה לשקול מתן רשות לערער על‬
‫פסק הדין (ראו גם‪ :‬רע"א ‪ , 6177/11‬רשל פרטוק נ' סול טורג'מן בע"מ ‪ ,‬פורסם באתר‬
‫המשפטי "נבו"‪ ,‬מיום ‪.)47/05/300/‬‬
‫‪11‬‬
‫התערבות ערכאת הערעור בפסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות תהא מוצדקת רק‬
‫במקרים חריגים‪ ,‬בהם נמצאה טעות גלויה על פניה בפסק‪ ,‬או כאשר מדובר בשאלה עקרונית‬
‫שבית המשפט לתביעות קטנות מרבה לדון בה ורצוי שלא להנציח פסק דין מוטעה המשמש‬
‫לאותו בית משפט תקדים לתביעות דומות (ראו‪ :‬גורן‪ ,‬סוגיות בסדר דין אזרחי‪ ,‬מהדורה‬
‫תשיעית‪ ,‬עמ' ‪.)826‬‬
‫‪ .57‬המקרה דנן אינו נמנה עם המקרים החריגים המצדיקים סטייה מן הכלל ובפסק הדין לא‬
‫נתגלתה כל שגיאה המצדיקים תיקון בערעור‪.‬‬
‫‪ .5/‬בהתאם להחלטת בית המשפט מיום ‪ 50/44/3041‬ובהתאם לתקנה ‪ 140‬לתקנות סדר הדין‬
‫האזרחי ‪ ,‬המשיבה סבורה שאין ליתן רשות ערעור למבקשת‪ ,‬ואין לדון בבר"ע כבערעור‪ ,‬וזאת‬
‫מן הטעמים שפורטו לעיל‪ .‬קבלת הבר"ע כערעור‪ ,‬תפגע במשיבה כבעלת דין‪ ,‬תבזבז את זמנם‬
‫של הצדדים ואת זמנו של בית המשפט הנכבד‪ ,‬תגרום להוצאות מיותרות ואף דחייתו של‬
‫הערעור עלול להוביל את התיק הפעוט יחסית‪ ,‬לדיון בגלגול שלישי‪ .‬המשיבה מתנגדת למתן‬
‫רשות לערער למבקשת‪.‬‬
‫‪ .10‬המשיבה מבקשת מבית המשפט הנכבד לדחות את הבקשה לרשות ערעור ואת הערעור‬
‫שהגישה המבקשת וזאת מן הטעמים שפורטו לעיל‪.‬‬
‫‪ .14‬המשיבה מבקשת מבית המשפט הנכבד לחייב את המבקשת בהוצאות המשיבה בהליך זה‪.‬‬
‫‪ .13‬יהא זה מן הדין ומן הצדק לקבל את טיעוני המשיבה ולדחות את הבר"ע‪.‬‬
‫תאריך‪11/74/4171 :‬‬
‫______________‬
‫לורי שם טוב‬
‫המשיבה‬