פיזור האוכלוסייה בישראל וקליטת עלייה כמשימות מתנגשות

‫פיזור האוכלוסייה בישראל‬
‫וקליטת עלייה כמשימות‬
‫מתנגשות‬
‫העולים על מיזוגם‪ .‬מדיניות הפיזור של‬
‫האוכלוסייה הייתה מעוגנת בשיקולים‬
‫טריטוריאליים שעמדו בראש מעייניה של‬
‫המנהיגות המדינית בשנים שלאחר הקמת‬
‫המדינה‪ .‬ובלהט ובדאגה להבטיח את השגיה‬
‫הטריטוריאליים של המדינה היהודית החדשה‬
‫לא היה מי שיערער על נחיתות המדיניות של‬
‫מיזוג הגלויות‪ .‬המיזוג שילם את מחיר‬
‫הפיזור‪ .‬בשולי הארץ‪ ,‬הרחק מן הריכוזים של‬
‫התרבות הישראלית שהלכה והתהוותה בקרב‬
‫האוכלוסייה היהודית הוותיקה בשנים שלפני‬
‫הקמת המדינה‪ ,‬התפתח מעגל חיצוני של‬
‫יישובים עירוניים וכפריים‪ ,‬מיושבים בעולים‪,‬‬
‫וברובם יוצאי ארצות המזרח‪ .‬הוותיקים‬
‫נשארו בגלעין הארץ‪ ,‬ונהנו בו משני‬
‫העולמות‪ ,‬עולם הגלעין התרבותי ועולם‬
‫הגלעין הכלכלי‪ .‬על העולים הוטל למלא את‬
‫השטחים החדשים של שנות החמישים‬
‫ולהבטיח על ידי כך משימות של ספר‪ ,‬אך‬
‫הפעם בתנאים של פריפריה‪.‬‬
‫עמירם גונן*‪1990 ,‬‬
‫מדיניות פיזור האוכלוסייה בישראל נוסחה‬
‫כללית בצורה פורמלית בשנה הראשונה‬
‫להקמת המדינה ומאז היא עומדת כדבר‬
‫כמעט מובן מאליו בהיכל המדיניות המוצהרת‬
‫של המדינה החדשה‪ .‬המשימה של פיזור‬
‫האוכלוסייה נתפסה כהמשך ישיר של הציונות‬
‫החלוצית המיישבת שעסקה בעיצוב‬
‫הטריטוריה היהודית העתידה על ידי מעשה‬
‫התיישבות‪ .‬אולם‪ ,‬כפי שנמצא לעתים קרובות‬
‫בקביעת כל מדיניות‪ ,‬שהיא גם המדיניות של‬
‫פיזור האוכלוסייה בעצם מהותה‪ ,‬שהיא‬
‫עמדה‪ ,‬וממשיכה לעמוד‪ ,‬בניגוד למדיניות זו‬
‫או אחרת‪ ,‬במיוחד כאשר מדובר היה בפיזור‬
‫אוכלוסייה על ידי עולים דווקא‪.‬‬
‫הייתה זו לא רק פריפריה תרבותית‪ ,‬בשל‬
‫הרכב האוכלוסייה שהופנתה לשם‪ ,‬אלא גם‬
‫פריפריה כלכלית‪ .‬המערך הגאוגרפי הבסיסי‬
‫של האוכלוסייה היהודית בארץ‪ ,‬שבנתה לה‬
‫גלעין יישובי‪-‬כלכלי במרכז הארץ עוד‬
‫בתקופת המנדט‪ ,‬היה לעובדת יסוד מוצקה‬
‫שלא ניתן היה להפוך אותה או‬
‫להתעלם ממנה‪ .‬הגלעין היישובי‪-‬כלכלי‬
‫מפרנס חיי כלכלה‪ ,‬חברה ותרבות ומשמש‬
‫אבן שואבת לכל מי שרוצה לעלות במעלה‬
‫הסולם הכלכלי וליהנות מיתרונות של חברה‬
‫ורווחה‪ .‬עולים רבים‪ ,‬מבין אלה שיושבו בעל‬
‫כורחם בספר החדש‪ ,‬חשו את הנטל הכבד של‬
‫חיים בפריפריה ומצאו את דרכם אל גלעין‬
‫הארץ‪ ,‬להצטרף אל הוותיקים‪ ,‬אלה אשר‬
‫הטיבו להכיר את המפה היישובית‪-‬כלכלית‬
‫וגם היו חופשיים יותר מן העולים לקבוע את‬
‫מקומם על פני מפה זו‪ .‬הגירה המונית זו‪ ,‬מן‬
‫הפריפריה אל הגלעין‪ ,‬הגירה שעליה אין אנו‬
‫יודעים עדיין לעומק‪ ,‬משום שבשנות‬
‫"פיזור אוכלוסייה ומיזוג גלויות כמשימות‬
‫מתנגשות"‪ ,‬זו הייתה כותרת של הרצאה‬
‫שנשא אריק כהן ב‪ 1966-‬בסימפוזיון שנערך‬
‫באוניברסיטה העברית על מיזוג גלויות‪.‬‬
‫הרצאה זו יצאה לאור כמאמר‪ ,‬בו העמיד כהן‬
‫בצורה חדשה וחדה את הניגודיות הבסיסית‬
‫בין שתי מטרות‪-‬מדיניות―האחת‪ ,‬מדינית‬
‫והשנייה חברתית‪-‬תרבותית‪ ,‬מטרות שנחקקו‬
‫על דגליה של החברה הישראלית בשנות‬
‫החמישים‪ .‬במאמרו טוען אריק כהן כי פיזור‬
‫האוכלוסייה באמצעות עולים‪ ,‬ובעיקר‬
‫מארצות המזרח‪ ,‬מציב עולים אלה בבדידות‬
‫גאוגרפית מן הוותיקים‪ ,‬האשכנזים ברובם‪,‬‬
‫ומשאיר אותם לנפשם‪ ,‬מבחינה חברתית‬
‫ותרבותית‪ .‬כך יוצאת המטרה של מיזוג‬
‫גלויות נפסדת במידה לא מועטה‪ .‬ואמנם‪ ,‬בלי‬
‫שאיש הכריז על כך באופן מפורש‪ ,‬אל מול‬
‫הניגודיות שבין שתי המטרות‪ ,‬נקבעה במהלך‬
‫שנות החמישים העדפה לפיזור חלק נכבד מן‬
‫* דברים שנאמרו ביום עיון של האגודה הגאוגרפית‬
‫הישראלית‪ ,‬ירושלים‪ ,‬יולי ‪.1990‬‬
‫‪1‬‬
‫מבחינת הלכה מדינית‪-‬טריטוריאלית הם‬
‫הוגדרו כספר―ספר אותו כובשים‪ ,‬בו‬
‫מתנחלים‪ ,‬את גבולותיו מבצרים ובאמצעותו‬
‫מבטיחים את חוסנה המדיני והביטחוני של‬
‫המדינה‪ ,‬ומאפשרים לגלעין הארץ לקיים את‬
‫החיוניות הכלכלית‪ ,‬מבלי להטיל עליו את‬
‫נטל המורכבות של פריפריה נחשלת‪ .‬על רקע‬
‫זה עלה הרעיון של הקמת יישובים‬
‫המתבססים על אוכלוסייה חזקה‪ ,‬ובחלקה‬
‫הגדול ותיקה בארץ‪ .‬דרך הקמתן של ערד‬
‫בדרום וכרמיאל בצפון הייתה פרי של רעיון‬
‫זה‪ .‬ואף יצרו להן תדמית הרואית כלשהי‪,‬‬
‫נוסף על התדמית היוקרתית‪.‬‬
‫החמישים עדיין לא היו מפקדי אוכלוסין‬
‫והחוקרים עסקו בסוגיות של התערות‬
‫חברתית ומודרניזציה‪ ,‬הגירה זו ניקזה את‬
‫יישובי העולים בפריפריה וחיזקה בהם עוד‬
‫יותר את המגמה של הומוגניות תרבותית‬
‫וחברתית‪-‬כלכלית‪ ,‬הומוגניות שעמדה לא רק‬
‫בסתירה למטרה של מיזוג גלויות אלא גם‬
‫בסתירה למטרה של פיזור האוכלוסייה‬
‫בעצמה‪ .‬היישובים בפריפריה לא רק שלא‬
‫משכו אליהם תושבים ותיקים‪ ,‬הם לא יכלו‬
‫להכיל בתוכם רבים מן העולים "היותר‬
‫חזקים" ו"היותר ניידים"‪ ,‬וכך הפכו לנטל‪,‬‬
‫לאבן דוחה‪ ,‬ובמשך שנים רבות היו לאחת‬
‫הבעיות הקבועות על סדר יומה של המדינה‪.‬‬
‫סלקטיביות‪ ,‬הרואיות‪ ,‬יוקרה וכמובן הקצאה‬
‫נדיבה של משאבים הם מסימני ההכוונה‬
‫לספר‪ ,‬ולא מסימניה של הפנייה לפריפריה‪.‬‬
‫בדרך זו נוהלה ההתיישבות בספר לפני קום‬
‫המדינה‪ .‬אל הספר אמורים היו ללכת‬
‫הנבחרים‪ ,‬המוכשרים – מלשון הכשרה קודם‬
‫הגשמה – והגיבורים‪ .‬מאבק עז ניטש בין‬
‫גרעיני קיבוצים וארגוני מושבים על משבצות‬
‫הקרקע להתיישבות בספר‪ ,‬כפי שעולה‬
‫ממחקרה של מיכל אורן שהושלם לאחרונה‬
‫כעבודת גמר במחלקה לגאוגרפיה‬
‫באוניברסיטה העברית‪ .‬ארגוני המושבים לא‬
‫נחשבו טובים דים – נבחרים‪ ,‬מוכשרים‬
‫וגיבורים – כדי למלא את המשימות‬
‫הטריטוריאליות של התיישבות בספר‪.‬‬
‫המאבק הזה התנהל בין ותיקים‪ ,‬ובהקשר‬
‫הישראלי ותיק הוא זה שאיננו עולה חדש‪,‬‬
‫ובכלל לא עמדה אז השאלה האם העולים‬
‫החדשים יקבלו על עצמם את משימות‬
‫ההתיישבות בספר‪ .‬שאלה זו עלתה רק לאחר‬
‫הקמת המדינה‪ ,‬כאשר המונח "התיישבות‬
‫בספר" פינה במהירות את מקומו למונח‬
‫"פיזור האוכלוסייה"‪ ,‬מונח חסר הרואיות‪,‬‬
‫חסר העדפה ערכית‪ ,‬שאינו מעוגן במדינאות‬
‫טריטוריאליות‪ ,‬אלא שאול מהעולם הטכני‬
‫של תכנון ערים‪" .‬ערים חדשות" קראו‬
‫ליישובי העולים וניסו לקשור אותם אל‬
‫האופנה של הקמת ערים חדשות שרווחה‬
‫באותן שנים בקרב המקצועות של תכנון‬
‫ערים ואזורים‪.‬‬
‫בעיית היישובים של העולים בפריפריה‬
‫התרחשה‪ ,‬בין השאר בשל הדיפרנציאליות‬
‫הקיימת באפשרות הנתונה בידי קובעי‬
‫מדיניות לפיזור הדיור‪ ,‬התעסוקה והרווחה‪.‬‬
‫ניתן לקבוע את תפרוסתו של דיור ללא קושי‬
‫רב‪ .‬דרושה החלטה על הפניית משאבים‬
‫זמינים ומסייעת לכך גם קיומו של מגזר שיכון‬
‫ציבורי גדול ובעל עוצמה‪ .‬במספר קטן של‬
‫שנים הוקם בשולי הארץ מאגר ניכר של‬
‫יחידות דיור‪ ,‬ארעיות וקבועות‪ ,‬שבאמצעותו‬
‫ניתן היה לפזר את אוכלוסיית העולים‪ ,‬חסרי‬
‫הדיור‪ .‬מסובך יותר היה לפזר את הפרנסה‬
‫והרווחה ומשימות אלה נמשכו בעצלתיים הן‬
‫בשל המערך הגאוגרפי הכלכלי הבסיסי של‬
‫גלעין ושוליים‪ ,‬והן בשל התחרות על‬
‫משאבים כלכליים מצדם של מגזרים רבי‬
‫עוצמה שלא פעלו ביישובי העולים בשולי‬
‫הארץ‪ .‬הפער בין יכולת לפזר דיור ליכולת‬
‫לפזר פרנסה הוא שורשי ורווח גם היום‪,‬‬
‫כאשר המדינה עומדת מול השאלות‬
‫הגאוגרפיות הכרוכות בקליטת העלייה‬
‫ההמונית של שנות התשעים‪.‬‬
‫כשעד מהרה‪ ,‬בסוף שנות החמישים ובראשית‬
‫שנות השישים‪ ,‬התבררו ממדי הבעייתיות‬
‫ביישובי העולים בשולי הארץ כתוצאה‬
‫מהמצוקה הכלכלית והתרבותית בהם‪ ,‬עלתה‬
‫מחדש השאלה כיצד מיישבים שוליים אלה‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫מגורים‪ ,‬גם בשוליים המידיים של‬
‫המטרופולינים וגם הרחק מעבר‪ ,‬במקום זהה‬
‫לזה של רבות מערי הפיתוח‪.‬‬
‫השינוי בגישה אל שולי הארץ שהפך אותם‬
‫מ"ספר" ל"פריפריה" התרחש בשנים‬
‫הראשונות שמיד לאחר הקמת המדינה גם‬
‫בקרב שורות התושבים הוותיקים‪ ,‬אפילו‬
‫בחוגים שהיו קשורים בדרך זו או אחרת‬
‫לאידאולוגיה של יישוב הספר‪ .‬איריס גרייצר‪,‬‬
‫במחקר של שיכוני הוותיקים‪ ,‬כחלק מתופעת‬
‫שכונות העובדים ההסתדרותיות‪ ,‬מביאה‬
‫בעניין זה התבטאות מאוד בוטה של קבוצת‬
‫פועלים שהתארגנה לשיכון מיד לאחר הקמת‬
‫המדינה אל מול ההצעה להתיישב ב"שטחים‬
‫החדשים" לאורך הדרך מיפו ללוד‪ .‬אנשי‬
‫הקבוצה סרבו להתיישב בשולי המטרופולין‬
‫ודרשו אתר לבניית שיכונים בתוך תל אביב‪.‬‬
‫הם נימקו זאת בכך שכבר תרמו את חלקם‬
‫לחלוציות‪ ,‬ועכשיו יעשו זאת העולים‬
‫החדשים‪ .‬כמעט באחת התמסמסו הסגולות‬
‫החיוביות של הספר‪ ,‬ואפילו הספר שאינו‬
‫רחוק מתל אביב‪ ,‬והפכו לבעיות של‬
‫הפריפריה‪ ,‬ועל בעיות אין מתחרים רבים‪.‬‬
‫יציאה זו של תושבים אל מחוץ‬
‫למטרופולינים מקובלת זה כמה עשרות שנים‬
‫בארצות אירופה וצפון אמריקה‪ .‬אנו עומדים‬
‫היום עדיין בסימן של מה שכונה בשם –‬
‫‪.Counter-urbanization‬‬
‫נראה כי החיפוש אחר מגורים לא‬
‫מטרופולינים איננו אך ורק המשך של היציאה‬
‫לפרוורים שאפיינה את ארצות המערב זה‬
‫שנים רבות וגם פקדה את ישראל‪ .‬יש בתהליך‬
‫החדש גם ניסיון ליצור לא רק בסיס מגורים‬
‫איכותיים אלא גם מעגלים מקומיים של‬
‫תעסוקה‪.‬‬
‫ההתיישבות בגליל באזור תפן ושגב היא‬
‫גירסה חדשה לאותה מגמה שמצאה את‬
‫ביטוייה בשנות השישים בערד ובכרמיאל‪.‬‬
‫אלא שערד וכרמיאל הפכו בינתיים עירוניות‬
‫ִמ ַדי‪ ,‬שיכּוניות מדי וחדלו לעניין את בני‬
‫המעמד הבינוני הוותיק‪ .‬אלה מצאו את דרכם‬
‫ליישובים הקהילתיים למיניהם בצפון הארץ‬
‫ובדרומה‪ .‬סוג זה של אנשים‪ ,‬מעמד בינוני‬
‫מקרב ותיקים ועולים בעלי ותק‪ ,‬שבוחרים‬
‫בשולי הארץ כמקום של יתרונות נטלו בשנים‬
‫האחרונות חלק נכבד מן המאמץ לפזר‬
‫אוכלוסייה יהודית בשולי הארץ‪ .‬כיום‪ ,‬מי‬
‫שממלאים את משימת הפיזור שבויים ברעיון‬
‫של איכות מגורים ואינם שבויים במצב של‬
‫היעדר קורת גג‪ ,‬כפי שהיו העולים בתקופת‬
‫העלייה ההמונית הראשונה וכפי שהיו בודאי‬
‫רבים מאנשי העלייה ההמונית השנייה‪.‬‬
‫שלמה חסון‪ ,‬בהרצאה שנשא בסימפוזיון‬
‫שנערך השנה באוניברסיטה העברית הראה‬
‫כיצד השינוי מגישת הספר לגישת הפריפריה‬
‫מוצא את ביטויו בהתייחסות של אישים‬
‫שונים‪ ,‬ביניהם מדינאים ויוצרים ספרותיים‪,‬‬
‫המנהיגים את הלך הרוח בציבור הישראלי‪.‬‬
‫מכל אלה עולה עוצמתו של השינוי שהתרחש‬
‫בשנות החמישים וחשיבותו בשידוד הערכים‬
‫הגאוגרפיים‪ ,‬כחלק מהצטמצמות משקלה של‬
‫החלוציות בקביעת המפה של היישובים‪.‬‬
‫אלא שבינתיים‪ ,‬במקום רוח החלוציות‬
‫וההתגייסות למלא משימות לאומיות בשולי‬
‫הארץ‪ ,‬קמה ועלתה הרוח של איכות חיים‪,‬‬
‫איכות מגורים‪ ,‬בתנאים של כפר‪-‬פרוור‪.‬‬
‫המעמד הבינוני היהודי סיגל לעצמו‪,‬‬
‫במספרים גדלים והולכים‪ ,‬את אורחות‬
‫המגורים של המעמד הבינוני בארצות המערב‪.‬‬
‫הוא מבקש מגורים ברווחה של שטח רצפות‬
‫אך גם ברווחה של שטח קרקע‪ .‬מגורים צמודי‬
‫קרקע נעשו פופולריים בקרב רבים והם תרים‬
‫אחר מקומות שיכולים להציע סוג זה של‬
‫על רקע ההתפתחויות האלו עולות השאלות‬
‫הגאוגרפיות המעסיקות את קליטת העלייה‬
‫ההמונית מברית המועצות‪ .‬מי צריך למלא את‬
‫המשימה של יישוב הספר וחיזוקו? העולים‬
‫או הוותיקים? האם לנצל הזדמנות של מאגר‬
‫אדיר של עולים חסרי דיור‪ ,‬כמו החלשים‬
‫מקרב הוותיקים כדי להפנותם‪ ,‬כמעט בעל‬
‫כורחם‪ ,‬אל מקומות ההיצע של קורת הגג‬
‫‪3‬‬
‫ובכך להבטיח את יישוב הספר וחיזוקו?‪ .‬האם‬
‫דרך זו תעמוד במבחן הזמן‪ ,‬או ששוב נהיה‬
‫עדים למנוסה מן הפריפריה דוגמת זו‬
‫שהתפתחה במיוחד בקרב יוצאי אירופה אשר‬
‫יושבו בשולי הארץ בשנות החמישים? האם‬
‫בעצם ההפניה המסיבית של עולים בשנות‬
‫התשעים באמצעות הקצאה גאוגרפית של‬
‫דיור‪ ,‬ללא בסיס כלכלי מתאים וללא‬
‫תמריצים אידאולוגים וכלכליים‪ ,‬שוב יתקשרו‬
‫היישובים בשולי הארץ בכישלון‪ ,‬במצוקה‪,‬‬
‫ובקרב העולים החדשים תתחזק תדמיתם של‬
‫יישובים אלה כ"ארץ גזירה"? ואם בשל הפער‬
‫בין פיזור הדיור לפיזור הפרנסה והרווחה‪,‬‬
‫יעזבו רבים מן העולים החדשים לגלעין הארץ‬
‫ואולי אף ירדו‪ ,‬מה יחושו התושבים של העיר‬
‫בשולי הארץ‪ ,‬מול הכישלון של עירם לקשור‬
‫אליה אוכלוסייה הנתפסת כבעלת כישורים‬
‫השכלתיים ותעסוקתיים?‬
‫המשימה של יישוב וחיזוק הספר?‪ .‬כמובן‬
‫שההזדמנות הנדירה של עלייה המונית‬
‫בראשית שנות התשעים מחדשת את התקוות‬
‫של מבקשי טובתו של הספר‪ .‬שוב חוזר המצב‬
‫של עולים המבקשים מקלט ותקומה‪ ,‬אשר‬
‫בשל המחסור העצום המסתמן בתחום הדיור‬
‫יהיו בגדר של "מתיישבי ספר בעל כרחם" כפי‬
‫שעשו קודמיהם בדימונה ובקרית שמונה‪.‬‬
‫למדינאים הנוטים לחשוב בגדול‪ ,‬במהלכים‬
‫דרמטיים‪ ,‬ומחפשים דרכים אפקטיביות‬
‫בטווח הקצר‪ ,‬הזדמנות שכזו מעוררת מחדש‬
‫את התקוות לטלטל את מפת האוכלוסייה‬
‫היהודית בארץ טלטלה עזה ולהסיט עשרות‬
‫אלפים עולים חדשים אל הספר בצפון‬
‫ובדרום‪ .‬אולם בסרט הזה כבר היינו‪ .‬לגלעין‬
‫היישובי‪-‬כלכלי במרכז הארץ יתרונות רבים‬
‫על הפריפריה וימשיך להתחרות בה על‬
‫אנשים‪ ,‬משאבים ופעילויות‪ .‬בלי עבודת‬
‫נמלים קשה של הכשרת לבבות‪ ,‬הכנת‬
‫פרנסה‪ ,‬תגבור כושר התחרות הכלכלית‪,‬‬
‫העמקה של פטריוטיות מקומית ועוד עניינים‬
‫כיוצא באלה‪ ,‬ובמיוחד בלי הקצאת משאבים‬
‫אדירה שיפצו את הפריפריה על חסרונותיה‬
‫בהשוואה ליתרונות הגלעין במרכז הארץ‪ ,‬לא‬
‫תצלח לאורך זמן הפנייה של עולים במספרים‬
‫גדולים‪ ,‬באמצעות התמריץ ואולי הפיתוי של‬
‫קורת גג‪ .‬וכל אותה עבודת נמלים קשה לא‬
‫יכולה להיעשות בפרק זמן קצר ובקנה מידה‬
‫המוני‪ .‬התיישבות מטעמים של שליטה בספר‬
‫היא תהליך איטי‪ ,‬ממושך ויסודי ונראה לי‪,‬‬
‫מתוך הלקח של העבר‪ ,‬כי רצוי שתעשה על‬
‫ידי יותר ויותר ותיקים המובילים את התהליך‬
‫ומושכים אחריהם אותו חלק מקרב העולים‬
‫שיש לו עניין בכך‪ .‬אני מציע על כן שלא‬
‫להפריז בהטלת המשימה של ביצור הספר על‬
‫העולים החדשים ובודאי שלא למלא אותה‬
‫באמצעות ההזדמנות של תנאי עלייה המונית‪.‬‬
‫ההתיישבות בספר היא עניין של תהליך‬
‫מתמשך ארוך טווח‪ ,‬המתפתח בהדרגה‪.‬‬
‫הפנייה מסיבית של עולים אל שולי הארץ‬
‫תיצור לחץ ניכר של ביקוש לעבודה‪ .‬בתנאים‬
‫הנוכחיים של פריפריה‪ ,‬המחסור במקומות‬
‫עבודה עשוי ליצור מתח חברתי קשה בערים‬
‫אלה‪ .‬בעבר הרחוק של שנות החמישים‬
‫הייתה האוכלוסייה די הומוגנית ולכן כולם‬
‫היו בסיר אחת של מצוקה‪ .‬כיום‪ ,‬נוכח‬
‫ההבדלים בין ותיקי השוליים לעולים‬
‫החדשים מברית המועצות‪ ,‬עשויה התחרות‬
‫על מקומות העבודה המועטים לשמש כר‬
‫נרחב למתחים חברתיים‪-‬תרבותיים‪ .‬בערי‬
‫מרכז הארץ אנו עדים היום בעיקר לתחרות‬
‫מתוחה בשוק הדיור בין ותיקים חסרי דיור‬
‫לעולים חדשים הזוכים לסיוע‪ .‬בערי השוליים‪,‬‬
‫שאין בהן ביקוש רב לדיור‪ ,‬עשויה לקום‬
‫תחרות על שוק העבודה בין ותיקים חסרי‬
‫תעסוקה לעולים חדשים‪ ,‬שבשל סיבות‬
‫שונות ימצאו תעסוקה‪ .‬כשמדובר במספרים‬
‫גדולים בזמן קצר‪ ,‬האופי הדרסטי של הפניית‬
‫עולים חדשים לשולי הארץ עשויה להחריף‬
‫שם את המתח בין ותיקים לחדשים‪.‬‬
‫קליטת עלייה המונית‪ ,‬בעיקרה‪ ,‬היא משימה‬
‫שקל יותר לגלעין הארץ לעמוד בה‪ .‬כך הדבר‬
‫היה בהרבה מארצות של הגירה המונית‪ .‬כך‬
‫מהו‪ ,‬אם כן‪ ,‬הלקח שאני מציע להפיק מן‬
‫הניסיון להשתמש בעלייה המונית להגשמת‬
‫‪4‬‬
‫למעמד בינוני‪ ,‬כל אלה עשו משהו כדי לפזר‬
‫אוכלוסייה ותיקה שמצאה כבר את מקומה‬
‫במערכת הכלכלית והחברתית‪ .‬בסוג כזה של‬
‫התיישבות חשוב פחות הממד התעסוקתי של‬
‫הפיזור‪ ,‬משום שרבים מן המתפזרים מן‬
‫המעמד הבינוני מוצאים את פרנסתם הרחק‬
‫מביתם ואין הם רואים במקומם החדש ארץ‬
‫גזירה‪ .‬מעמדם הכלכלי מאפשר להם לפתח‬
‫תנאי רווחה בעצמם‪ .‬המוסדות העוסקים‬
‫בפיזור אינם צריכים לממן את כל ההוצאות‬
‫הרבות של פיזור התעסוקה והרווחה‪ .‬גם‬
‫פיזור הדיור עצמו ממומן במידה רבה על ידי‬
‫המתפזרים הוותיקים‪ .‬כך נשארים יותר‬
‫משאבים לקליטה נוחה של מרבית העולים‬
‫בגלעין הארץ‪.‬‬
‫היה גם בישראל בעת העלייה ההמונית‬
‫בשנות החמישים המוקדמות‪ .‬עיקרה של‬
‫העלייה הזו נקלט בסופו של דבר ביישובי‬
‫הגלעין הוותיק‪ ,‬למגינת ליבם של מפזרי‬
‫האוכלוסייה‪ .‬לגלעין יתרונות רבים מבחינת‬
‫נוכחות תשתיות ופוטנציאל של תעסוקה‪,‬‬
‫ובעיקר תנאי חיים אורבאניים‪ ,‬שהיו‬
‫משמעותיים לגבי העולים של שנות‬
‫החמישים‪ ,‬ועוד יותר משמעותיים לגבי‬
‫העולים של שנות התשעים‪ ,‬הבאים רובם‬
‫מאזורים עירוניים מובהקים‪ .‬העלייה‬
‫ההמונית של שנות החמישים‪ ,‬למרות המאמץ‬
‫האדיר של המוסדות ולמרות ממדיה הענקיים‬
‫ביחס לאוכלוסייה הוותיקה של אמצע ‪,1948‬‬
‫לא הפכה את הקערה הגאוגרפית על פיה‪.‬‬
‫הגלעין נשאר גלעין‪ ,‬אף שהרחיב את‬
‫גבולותיו‪ .‬השוליים‪ ,‬שהיו פעם ספר‬
‫התיישבות‪ ,‬היו לפריפריה חברתית‪-‬כלכלית‬
‫של ערי פיתוח שעוסקים בפיתוחן כבר‬
‫למעלה משלושים וחמש שנה‪ .‬מחיר הפיזור‬
‫על ידי עולים בגל של עלייה המונית היה כבד‬
‫למדי‪ .‬מדוע לא ללמוד את הלקח ולחשוב‬
‫פעמיים לפני שעטים על ההזדמנות החדשה‬
‫של גל עלייה גדול על מנת לנסות לחדש את‬
‫יישוב הספר?‪ .‬האפשרות שהתוצאה תהיה‬
‫בעיקר הגברת הבעייתיות של הפריפריה‬
‫תעמיד שוב את פיזור האוכלוסייה כמשימה‬
‫מתנגשת הן עם מיזוג גלויות הן עם קליטת‬
‫עלייה בכלל‪ .‬שהרי אין העלייה מברית‬
‫המועצות "שבויה" מבחינה גאוגרפית כפי‬
‫שהיה אולי חלק מהעלייה ההמונית בשנות‬
‫החמישים‪ .‬לא רק גלעין הארץ פתוח בפניה‬
‫אלא גם ארצות אחרות‪ ,‬ובמקום על נשירה‬
‫נדבר על ירידה‪.‬‬
‫הבעיה המרכזית של קליטת עולים במרכז‬
‫הארץ היא בעיית הקרקע לבנייה בגלעין‪:‬‬
‫מחיר וזמינות‪ .‬בישראל‪ ,‬קרקע בבעלות‬
‫ציבורית מצויה במידה לא מבוטלת גם בגלעין‬
‫ובסביבותיו‪ .‬האתגר הוא לנהל מדיניות‬
‫מתאימה של מחירי הקרקע הציבורית ושל‬
‫שמירה מתקבלת על הדעת על הקרקע‬
‫המיועדת לחקלאות‪ .‬עוד אתגר הוא ליצור‬
‫אפשרות בנייה תוך מילוי השטח הבנוי‬
‫הקיים‪ .‬כך תגדל האפשרות לקליטה ישירה‬
‫בגלעין‪ ,‬קליטה שלא תתנגש עם משימה‬
‫נוספת של מדינת ישראל‪ ,‬משימת הצמיחה‬
‫הכלכלית‪ .‬מתוך היכרות עם התנאים‬
‫הנוכחיים המקדמים צמיחה בארצות רבות‪,‬‬
‫לא הפריפריה ולא הספר הם אזורי הצמיחה‬
‫הכלכלית‪ ,‬אלא אזורי הגלעין של הערים‬
‫הגדולות הנשענים על ענפים שאינם תעשייה‬
‫ושאינם חקלאות‪ .‬והרי אלו הענפים שהובילו‬
‫את יישובי השוליים של שנות החמישים אל‬
‫מצוקותיהם הכלכליות‪ .‬נראה לי אם כן‬
‫שקליטה של העלייה הנוכחית מברית‬
‫המועצות דווקא בגלעין הארץ תשרת שתי‬
‫משימות חשובות מיידיות―משימת הקליטה‬
‫ומשימת הצמיחה‪ .‬את משימת הפיזור ארוכת‬
‫הטווח‪ ,‬נשאיר לוותיקים ולאותו חלק מן‬
‫העולים שיהיה נכון ומתאים להצטרף אליהם‪.‬‬
‫נראה לי כי כדאי להשאיר את מלאכת פיזור‬
‫האוכלוסייה בידי הוותיקים‪ ,‬ולהניח לעולים‬
‫להשלים קודם כל את משימת הקליטה‪ .‬אחר‬
‫כך‪ ,‬כשיהיו ותיקים וחזקים‪ ,‬ימשכו אותם אל‬
‫הספר בתמריצים שונים‪ .‬למדנו בינתיים מאז‬
‫שנות השבעים כי בנה ביתך‪ ,‬שכונת וילות‪,‬‬
‫יישוב קהילתי‪ ,‬התנחלות שהיא פרוור גנים‬
‫ועוד מיני צורות התיישבות של מגורי רווחה‬
‫‪5‬‬
‫במדיניות של "שיכון פה ושיכון שם"‪ ,‬על‬
‫משקל של "דונם פה ודונם שם" לא בונים‬
‫מערכות כלכליות חברתיות חיוניות‪ .‬ללא‬
‫מערכות שכאלה אולי אין גם השגה ממשית‬
‫של מטרות טריטוריאליות‪ .‬המסקנה‬
‫הארגונית המתבקשת על כן היא שבכל אחד‬
‫מאזורי השוליים של הארץ‪ ,‬בצפון ובדרום‪,‬‬
‫יתפתחו מנגנונים משולבים של מגזרי הדיור‪,‬‬
‫הפרנסה והרווחה אל מול האתגר של‬
‫הקליטה‪.‬‬
‫ועוד לקח שכדאי שנלמד מן העבר לגבי אותן‬
‫פעולות שבכל זאת יפנו חלק מן העולים‬
‫לשולי הארץ‪ .‬אין לתת לתחום הדיור את‬
‫הבכורה בניהול הפיזור של העולים של שנות‬
‫התשעים‪ .‬ראיית חזות הכל בקליטת עולים‬
‫באמצעות דיור‪ ,‬עם כל חריפותה של שאלת‬
‫קורת הגג‪ ,‬יש בה גרעינים רבים של מורכבות‬
‫קשה‪ .‬מגזר השיכון כמוביל קליטת עלייה‪,‬‬
‫עשוי לחזור על סדר הפעולות של שנות‬
‫החמישים‪ :‬קודם פיזור הדיור ורק לאחר מכן‬
‫פיזור הפרנסה והרווחה‪ .‬על הפערים‪,‬‬
‫המצוקות והכישלונות של סדר פעולות זה‬
‫אנו כבר יודעים‪ .‬כדאי להדגיש כאן כי העדפה‬
‫של קורת גג שהדריכה את קובעי המדיניות‬
‫מאז שנות החמישים יצרה לא רק את בעיית‬
‫הפריפריה הארצית אלא גם את בעיית‬
‫הפריפריה העירונית‪ ,‬בדמות שיכוני המצוקה‪.‬‬
‫בהקצאת משאבים כלכליים ומקצועיים‬
‫בתחום הקליטה של העלייה הנוכחית יש על‬
‫כן לתת מקום נכבד למגזר הפרנסה והרווחה‪.‬‬
‫‪6‬‬