המיועדות להורים וליועצות , בנושא מניעה של הפרעות אכילה דף מסרים להרצאו

Comments

Transcription

המיועדות להורים וליועצות , בנושא מניעה של הפרעות אכילה דף מסרים להרצאו
‫דף מסרים להרצאות בנושא מניעה של הפרעות אכילה‪ ,‬המיועדות להורים וליועצות‬
‫בחטיבות הביניים ובבתי הספר התיכוניים‪ .‬פברואר ‪.4102‬‬
‫העמותה ממליצה שהרצאות אלו לא יינתנו לבני הנוער עצמם‪.‬‬
‫הפרעות אכילה הפכו בעשורים האחרונים לבעיה חברתית ובריאותית חשובה בישראל‪ ,‬בעיקר בקרב‬
‫בני נוער‪.‬‬
‫בעקבות תמורות שחלו בגישה החברתית למושג היופי‪ ,‬מושם דגש על רזון כביטוי ליופי ולהצלחה‪.‬‬
‫הופעה חיצונית נתפסת כמרכזית‪ ,‬ויש לחץ חברתי כבד על בני הנוער ובעיקר על הנערות להתאים את‬
‫עצמן לאידיאל החדש‪ .‬ההפנמה של מודלים דמיוניים משבשת את תפיסת המציאות ומערערת את‬
‫הדימוי העצמי‪.‬‬
‫נוסף לכך‪ ,‬התרחשו שינויים בהרגלי התזונה ‪ -‬זמינות המזון המהיר‪ ,‬עלייה בגודל המנות ובשיעור‬
‫השומנים במזון – ויש ירידה בפעילות הגופנית‪.‬‬
‫כולנו נחשפים לפרסומות המעודדות צריכת מזון עתיר קלוריות‪ ,‬סוכרים ושומן ‪ -‬ולמסרים מעוותים‬
‫להשגת המשקל האידיאלי‪.‬‬
‫גם ההנחיות המופיעות בתקשורת חדשות לבקרים‪ ,‬המורות לנו לבחון בכל פריט מזון את כמות‬
‫הקלוריות‪ ,‬אחוזי השומן‪ ,‬השומן הרווי‪ ,‬הסיבים‪ ,‬הוויטמינים והצבעים – עלולות להוביל להתנהגויות‬
‫אכילה נוקשות‪ .‬מעברים בין שליטה קפדנית באוכל לאבדן שליטה מובילים להתפתחות של הפרעות‬
‫אכילה‪ ,‬כגון אנורקסיה נרווזה‪ ,‬בולימיה נרווזה‪ ,‬השמנת יתר‪ ,‬אכילת יתר כפייתית ועוד הפרעות אכילה‬
‫שונות‪.‬‬
‫שתי התסמונות המובילות הן אנורקסיה נרווזה ובולימיה נרווזה‪.‬‬
‫שתי ההפרעות לרוב פורצות בגיל ההתבגרות‪ ,‬כאשר אנורקסיה מופיעה בעיקר בתחילת גיל‬
‫ההתבגרות (גיל ‪ )31-31‬ובולימיה מעט מאוחר יותר (גיל ‪.)31-31‬‬
‫שכיחות הפרעות אכילה גבוהה לאין ערוך בקרב בנות‪ ,‬כאשר היחס באוכלוסייה מערבית הוא ‪ 9‬בנות‬
‫לבן אחד‪ .‬ואולם‪ ,‬עם העלייה הדרמטית בשכיחות ההפרעות בעשורים האחרונים‪ ,‬ישנה עלייה מקבילה‬
‫גם בהפרעות האכילה בקרב נערים‪.‬‬
‫בקרב נערות ונשים צעירות‪ ,‬שכיחות האנורקסיה מגיעה עד ‪ ,3%‬שכיחות הבולימיה מגיעה עד ‪2%‬‬
‫ואילו מספר דומה יסבול מתסמינים מעורבים של הפרעות אכילה‪.‬‬
‫אנורקסיה נרווזה מתאפיינת בסירוב לשמור על משקל גוף מעל מינימום תואם לגיל ולגובה‪ ,‬פחד‬
‫מהשמנה‪ ,‬למרות הרזון והפרעה בדרך בה הגוף נתפס ‪ -‬הנערה ממשיכה לחשוב שהיא שמנה גם‬
‫כאשר המחלה מובילה אותה להיות מדולדלת וכחושה‪.‬‬
‫אנורקסיה נרווזה מובילה לסיבוכים גופניים קשים ובהם סיבוכים הורמונליים – הפסקת המחזור‬
‫החודשי‪ ,‬סיבוכים לבביים ‪ -‬ירידה בקצב הלב ובלחץ הדם‪ ,‬שריר הלב מצטמק וישנה הופעה של‬
‫הפרעות קצב ואף סיכון למוות פתאומי‪ ,‬שינויים בעור ובהם – עור יבש ומדולדל‪ ,‬נשירת שיער מהראש‬
‫והופעת שיעור עדין על הגוף‪ ,‬פגיעה בלתי הפיכה בעצמות ובגדילה – עם אוסטאופורוזיס ועלייה‬
‫בסיכון לשברים ולעקמת‪ .‬פגיעה נוספת קיימת ביכולת הקוגניטיבית‪ ,‬במצב הרוח וביחסים החברתיים‪.‬‬
‫רק ‪ 15%‬מהסובלות מאנורקסיה נרווזה יחלימו תוך שנתיים עד חמש שנים‪.‬‬
‫‪ 15%‬נוספות יסבלו מההפרעה‪ ,‬בדרגות חומרה שונות‪ ,‬לשנים ארוכות‪.‬‬
‫‪ 25%‬מהנערות והנשים המאובחנות כסובלות מאנורקסיה נרווזה יסבלו לאורך שנים מהפרעה קשה‬
‫הפוגעת בגופן‪ ,‬בתפקודן ובאיכות חייהן‪.‬‬
‫אחוז התמותה מאנורקסיה נרווזה עומד על ‪.1%‬‬
‫בולימיה נרווזה היא הפרעה יחסית חדשה‪ ,‬שמדווחת רק בעשורים האחרונים‪.‬‬
‫בולימיה קשורה למס' מאפיינים של התרבות המערבית‪ :‬החופש האישי‪ ,‬דגש על סיפוקים מידיים‪,‬‬
‫הזמינות של מזון בכל זמן‪ ,‬אווירת האכילה שאינה חברתית כבעבר‪,‬‬
‫והאידיאל התרבותי של דיאטות ופעילות גופנית‪.‬‬
‫בולימיה מתאפיינת התקפי זלילה חוזרים‪ ,‬בהם נאכלים כמויות מזון גדולות בפרקי זמן קצרים המלווים‬
‫בתחושה של אבדן שליטה בזמן התקף‪ .‬התנהגויות המיועדות למנוע עליה במשקל‪ ,‬כגון ‪ :‬הקאה‪,‬‬
‫שימוש בחומרים משלשלים‪ ,‬משתנים‪ ,‬תרופות אחרות‪ ,‬צומות ופעילות גופנית מופרזת‪.‬‬
‫גם בולימיה נרווזה גורמת לסיבוכים גופניים‪ ,‬כולל פגיעה בשיניים‪ ,‬פגיעה בקיבה ובוושט‪ ,‬הפרעות‬
‫בקצב הלב ושינויים במלחי הגוף‪ .‬ואולם‪ ,‬הסיכון המשמעותי הנוסף הוא שכמו אנורקסיה נרווזה –‬
‫בולימיה נרווזה עלולה להפוך להפרעה ממושכת עם פגיעה באיכות החיים והתפקוד הנורמטיבי‪.‬‬
‫רק ‪ 15%‬מהסובלות מבולימיה נרווזה יחלימו תוך שנתיים עד חמש שנים‪.‬‬
‫‪ 15%‬נוספות יסבלו מההפרעה‪ ,‬בדרגות חומרה שונות‪ ,‬לשנים ארוכות‪.‬‬
‫‪ 25%‬מהנערות והנשים המאובחנות כסובלות מבולימיה נרווזה יסבלו לאורך שנים מהפרעה קשה‬
‫הפוגעת בתפקודן ובאיכות חייהן‪.‬‬
‫השמנת יתר היא תופעה הצוברת תאוצה בעשורים האחרונים וממדיה מגיעים לכלל מגיפה‪.‬‬
‫השמנת היתר מוגדרת ע"פ יחס המשקל לגובה (‪ )15 > BMI‬ומוערך כי ‪ 25%‬מתושבי המדינות‬
‫המפותחות סובלים מהשמנת יתר‪.‬‬
‫השמנת יתר קשורה לסיבות גנטיות‪ ,‬אנדוקריניות והעלייה בשכיחות בסיבות סביבתיות ותרבותיות‪.‬‬
‫השמנת היתר אינה הפרעת אכילה בד"כ‪ ,‬אף כי נזקיה הגופניים (עלייה בשומני הדם‪ ,‬יתר לחץ דם‪,‬‬
‫מחלות לב‪ ,‬סכרת‪ ,‬פגיעה בכבד) משמעותיים ולרוב ישנן השלכות חברתיות להשמנת היתר‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬השמנת היתר יכולה כשלעצמה להיות טריגר להתפתחות הפרעת אכילה‪ ,‬וכ – ‪35%‬‬
‫מהסובלים מהשמנת יתר סובלים מהפרעת אכילה התקפית‪ ,‬הנושאת עמה‪ ,‬בנוסף לסיבוכים‬
‫הגופניים‪ ,‬גם פגיעה באיכות החיים ותחלואה פסיכיאטרית נלוות (כגון דיכאון וחרדה)‪.‬‬
‫הגורמים להתפתחות הפרעות אכילה הן רבים ומורכבים‪ .‬בין הגורמים ניתן למנות גורמים‬
‫ביולוגיים – גנטיים‪ ,‬פסיכולוגיים‪ ,‬קוגניטיביים וגורמים סביבתיים‪:‬‬
‫בחשיבה על מניעה‪ ,‬יש לשים דגש על הגורמים הסביבתיים‪ ,‬עליהם יש לנו השפעה מסוימת‪:‬‬
‫‪ .3‬הורים בעצמם עלולים לשמש כמודל להתנהגויות אכילה לא תקינות‪ ,‬החל מהורים המגלים‬
‫בעצמם הפרעת אכילה מלאה או חלקית‪ ,‬התמקדות יתר במראה‪ ,‬עיסוק יתר בגוף‪ ,‬עיסוק יתר‬
‫בפעילות גופנית והתמקדות יתר במזון‪ ,‬הרכבו ותכונותיו‪.‬‬
‫‪ .2‬התנהגויות האכלה לקויות בהורים – הורים המשתמשים באוכל כפרס‪ ,‬ניחומים או עונש‪.‬‬
‫‪ .1‬ארוחות משפחתיות וארוחות בוקר נמצאו ביחס הפוך לשכיחות הפרעות אכילה במתבגרות‪:‬‬
‫היינו‪ ,‬ארוחת בוקר סדירה וארוחת ערב משפחתית מהוות גורמי חוסן יחסיים מהתפתחות‬
‫הפרעת אכילה‪.‬‬
‫‪ .4‬עיסוק יתר של הורים במשקל וגזרה של הילדים ושליטה קפדנית בתזונה שלהם גם מונע‬
‫מהילד לפתח יכולות ויסות עצמי באשר לאכילה וגם תורם להתפתחות דימוי עצמי גופני לקוי‪,‬‬
‫דרך הערות חוזרות של ההורה‪.‬‬
‫‪ .1‬הערות פוגעניות בעיקר בקשר למשקל וגזרה קשורות בהתפתחות הפרעות אכילה‪.‬‬
‫‪ .6‬דיאטה בגיל הילדות או הנעורים אינה מומלצת ועלולה בעצמה לשמש טריגר להתפתחות‬
‫הפרעת אכילה‪.‬‬
‫‪ .7‬כאשר ההורים מוטרדים מהשמנת יתר חמורה אצל ילדם‪ ,‬מומלץ לפנות לרופא הילדים‪.‬‬
‫גם במקרה כזה‪ ,‬עיקר ההדרכה תהיה להורים‪ ,‬לשינוי הרגלי החיים בבית‪ ,‬ולא בעבודה ישירה‬
‫עם הילדים‪.‬‬
‫‪ .1‬המניעה הראשונית המומלצת באשר להתפתחות הפרעות אכילה אינה קשורה במזון או בגזרת‬
‫הגוף‪ :‬פיתוח הערכה עצמית חיובית וחיזוק כל תכונה או ביטוי התנהגותי חיובי יהיו יותר יעילים‪.‬‬
‫‪ .9‬תמיכה בהתפתחות של דימוי עצמי שאינו קשור במראה החיצוני‪ ,‬בהישגים ובהשוואה לדמויות‬
‫מהסביבה או מהמדיה‪.‬‬
‫‪ .35‬סיוע בנושאים של יחסים בין‪-‬אישיים‪.‬‬
‫‪ .33‬סיוע בנושאים של התמודדות עם מצבי לחץ‪.‬‬
‫‪ .04‬חינוך לביקורת נבונה על מסרים בתקשורת‪.‬‬
‫‪ .31‬תיווך לחשיבה גמישה‪ ,‬תפיסה של התמונה הגדולה וויתור על פרטי הפרטים‪.‬‬
‫אלו הם סימני אזהרה לקיומה של הפרעת אכילה‪:‬‬
‫‪ .3‬התעמלות כפייתית‪.‬‬
‫‪ .2‬דיאטה כפייתית‪.‬‬
‫‪ .1‬שקילה חוזרת‪.‬‬
‫‪ .4‬החבאת מזון‪.‬‬
‫‪ .1‬הכחשת רעב‪.‬‬
‫‪ .6‬סירוב לאכול בחברת בני המשפחה או בציבור‪.‬‬
‫‪ .7‬ריצה לשירותים לאחר הארוחה‪.‬‬
‫מעט טיפים להורים של נערות ונערים הסובלים מהפרעת אכילה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫נסו לשמור על ארוחה משפחתית אחת ביום‪ ,‬נעימה‪ ,‬מהנה‪,‬‬
‫בה משוחחים על הכל אבל לא על אוכל‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שימו לב לסימני אזהרה והתייעצו ברופא‪.‬‬
‫בשלבים המוקדמים אין מקום לבדיקות דם ואחרות‪ ,‬למעט משקל‪ ,‬גובה‪ ,‬לחץ דם‬
‫ודופק‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יועצת בי"ס היא לרוב מקור מידע אמין‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הקשיבו ונסו להבין‪ ,‬גם שזה נראה בלתי אפשרי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הבינו שהיא פוחדת מעלייה במשקל‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הבליטו את החיובי‪ ,‬שדרו אהבה ולא ביקורת‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הימנעו מוויכוחים ודיונים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הימנעו ממאבקי כוח‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אל תחפשו אשמים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אל תרגלו אחריה – תנו לה פרטיות‪ ,‬בעיקר בנושאים שאינם קשורים לאוכל‪.‬‬
‫מעט טיפים לחברים של נערות ונערים הסובלים מהפרעת אכילה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫אם אתם חושדים שחבר‪ ,‬חברה סובלים מהפרעת אכילה – פנו לבוגר שניתן לסמוך עליו‪,‬‬
‫ליועצת‪..‬‬
‫‪‬‬
‫הישארו חברים‪ ,‬ולא מטפלים – נסו ליהנות ביחד‪ ,‬לבלות‪ ...‬הניחו את הפרעת האכילה‬
‫למטפלים‪..‬‬
‫‪‬‬
‫אל תנדנדו‪ ,‬תאיימו‪ ,‬תשחדו‪..‬‬
‫‪‬‬
‫הימנעו ממאבקי כוח‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הימנעו מביקורת‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הימנעו מדיונים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫כבדו את הפרטיות שלה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אל תנדבו עצות אם לא התבקשתם‪.‬‬
‫מעט טיפים לחיים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫רצוי לסגל תפריט יומיומי מאוזן ומסודר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מותר ליהנות מאוכל‪ ,‬לגוון‪ ,‬להתגמש ולאכול‪ ,‬מדי פעם‪ ,‬רק כי מתחשק‪.‬‬
‫‪‬‬
‫נסו ללמוד את האיתותים של גופכם לרעב ולשובע‪.‬‬
‫‪‬‬
‫כשאתם רעבים – איכלו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫כשאתם שבעים – הפסיקו לאכול‪.‬‬
‫‪‬‬
‫פעילות גופנית מתונה‪ ,‬טובה לכושר הגופני‪ ,‬טובה לבריאות ומקנה הרגשה טובה – אך אין לה‬
‫מקום בוויסות המשקל‪.‬‬
‫‪‬‬
‫משקל הגוף הוא ביטוי לנטייה האישית והגנטית שלכם‪ ,‬הוא חלק מכם – לימדו לקבל אותו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לימדו להעריך את עצמכם על מי שאתם‪ ,‬מה שאתם וכיצד אתם בוחרים בחייכם‪.‬‬
‫מספר הערות על 'מזון בריאות'‪.‬‬
‫‪‬‬
‫'מזון בריאות' הפך בשנים האחרונות למוקד לעניין‪ ,‬עיסוק והטפה‪.‬‬
‫ואולם‪' ,‬מזון בריאות' הוא מושג שנזקו רב על התועלת שבו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שורה של הנחיות‪ ,‬שהבסיס המדעי שלהן רעוע במקרה הטוב‪ ,‬מורות לנו לבחון בכל‬
‫פריט מזון את כמות הקלוריות‪ ,‬אחוזי השומן‪ ,‬השומן הרווי‪ ,‬הסיבים‪ ,‬הוויטמינים‬
‫והצבעים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫כך‪ ,‬מתרחק האוכל ממקומו הראשוני ומאבד את הקשר לתחושות הגוף‪ ,‬לרעב ולשובע‪,‬‬
‫לטעם האישי‪ ,‬לחשק ולהנאה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫האוכל הופך להיות אובייקט הדורש תכנון‪ ,‬שליטה עצמית ובקרה יום‪-‬יומיים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫עיסוק ב'מזון בריאות' מוביל לעיתים קרובות להתפתחות הפרעות אכילה שבמרכזן‪,‬‬
‫הפיכת המזון מצורך גופני בסיסי לאובייקט איתו מתקיימים יחסי פיתוי ופחד‪ ,‬אהבה וחשדנות‪,‬‬
‫יחסי שליטה וכניעה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ההתפתחות האישית והדימוי העצמי מאבדים את הקשר לתחושות הגוף‪ ,‬לרגשות‪ ,‬להישגים‬
‫האישיים‪ ,‬לחברות ולאהבה ומצטמצמים למושגים של שליטה‪ ,‬משקל וגזרה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מעברים בין שליטה קפדנית באוכל לבין אובדן שליטה מובילים‪ ,‬בחלק מהמקרים‪,‬‬
‫לתופעות כמו בולימיה או אכילת יתר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מחנכים והורים המבקשים לחנך ילדים ונוער במושגי בריאות מומלץ שיכוונו להנחיות‬
‫המסורתיות‪:‬‬
‫‪o‬‬
‫אכילת שלוש ארוחות ביום‪.‬‬
‫‪o‬‬
‫גיוון באוכל והימנעות מצמצום התפריט למזונות בודדים‪.‬‬
‫‪o‬‬
‫ממתקים במידה‪.‬‬
‫‪o‬‬
‫שתייה מרובה של מים‪.‬‬
‫‪o‬‬
‫צמצום במשקאות ממותקים (גם של דיאט)‪.‬‬
‫‪o‬‬
‫עידוד פעילות גופנית מתונה ולא מדודה‪.‬‬
‫‪o‬‬
‫שינה טובה‪.‬‬