אלטלנה

Comments

Transcription

אלטלנה
‫אלטלנה‬
‫רקע‬
‫מדינת ישראל קמה ב‪ 41-‬במאי ‪ .4411‬לפני הקמת המדינה‪ ,‬כלל הכוח היהודי הלוחם שלושה כוחות‬
‫עיקריים‪ :‬ההגנה‪ ,‬האצ"ל והלח"י‪ .‬הכוחות נבדלו ביניהם בנטייה הפוליטית של החברים‪ ,‬בדרכי‬
‫הפעולה ובמערכת הארגונית‪.‬‬
‫כשבועיים אחרי הקמת המדינה‪ ,‬פרסמה ממשלת‬
‫ישראל את הפקודה להקמת צה"ל‪ .‬הפקודה קבעה‬
‫את הקמתו של צבא למדינת ישראל‪ ,‬את כפיפותו של‬
‫צבא זה לממשלת ישראל וכן איסור על קיומם של‬
‫כוחות לוחמים אחרים‪ .‬ב‪ 4-‬ביוני‪ ,‬אנשי האצ"ל חתמו‬
‫הסכם עם ראשי צה"ל והצטרפו אליו כיחידות‬
‫נפרדות‪ ,‬בדומה ליחידות ההגנה והפלמ"ח שפעלו גם‬
‫הן בתוך צה"ל באופן נפרד‪ .‬הלח"י קיבל עוד קודם‬
‫החלטה להצטרף לצה"ל‪.‬‬
‫אימון על האלטלנה לפני הגעתה לארץ‬
‫המצב בארץ היה קשה‪ .‬המלחמה המשיכה והתעצמה‪,‬‬
‫חלק ניכר מהיישוב היה מגויס והיה מחסור חמור בנשק ובציוד לחימה‪ .‬הנהגת היישוב עשתה‬
‫מאמצים רבים להביא ארצה נשק מאירופה‬
‫האניה נקראה על שם זאב ז'בוטינסקי‪ ,‬מנהיג והוגה דעות ציוני‪ ,‬ראש‬
‫ומארצות הברית‪.‬‬
‫תנועת הנוער בית"ר‪ .‬ז'בוטינסקי חתם על מאמריו הראשונים בשם‬
‫'אלטלנה' הייתה אוניה שנשלחה על ידי אנשי‬
‫האצ"ל בצרפת לארץ‪ .‬היא נשאה כ‪ 439-‬עולים‪,‬‬
‫העט 'אלטלנה' (נדנדה בשפה האיטלקית)‪ ,‬אנשי האצ"ל בחרו לקרוא‬
‫כך לספינתם‪ ,‬לכבודו‪.‬‬
‫וכן תחמושת וציוד צבאי רב שהאצ"ל השיג במאמץ רב על מנת לסייע ליישוב בתקופה קשה זו‪.‬‬
‫ב‪ 44-‬ביוני יצאה האנייה מצרפת‪.‬‬
‫ההפוגה הראשונה‪ :‬לאחר כחודש של לחימה‪ ,‬כפתה מועצת‬
‫במקביל‪ -‬באותו יום בארץ החלה‬
‫הביטחון של האו"ם (ארגון האומות המאוחדות)‪ ,‬על מדינת ישראל‬
‫ההפוגה הראשונה במלחמת העצמאות‬
‫ועל מדינות ערב להפסיק את הלחימה‪ .‬בתוך תקופה זו‪ ,‬ניסו שליחי‬
‫ הפסקת אש בין הכוחות היהודים‬‫האו"ם להביא את מדינת ישראל ואת מדינות ערב להסכם מדיני‪.‬‬
‫והערבים שכללה איסור על הבאת נשק‬
‫ההפוגה הייתה בין ה‪ 11-‬ביוני ל‪ 9-‬ביולי‪ .‬את זמן ההפוגה ניצלו‬
‫חדש למערכה‪ .‬מנחם בגין‪ ,‬מפקד‬
‫הצדדים לארגון מחדש של הכוחות הצבאיים‪.‬‬
‫האצ"ל לא רצה לקחת חלק בהפרת‬
‫כל פרשת האלטלנה התרחשה בתוך תקופה זו‪' ,‬ההפוגה הראשונה'‪.‬‬
‫ההפוגה‪ ,‬ולכן ביקש מצוות האנייה‬
‫להתעכב בדרך‪ .‬במקביל ‪ -‬דיווח מנחם בגין לממשלה הזמנית על יציאת האוניה ובה עולים ונשק‬
‫מצרפת לכיוון הארץ‪.‬‬
‫נציגי הממשלה הורו לאנשי האצ"ל לתת פקודה לאוניה להגיע לארץ‪ ,‬ולפרוק אותו במקום נסתר‬
‫מעיני נציגי האו"ם‪ .‬הנשק‪ ,‬כך האמין בן‪-‬גוריון‪ ,‬יסייע ללחימה של הצבא הצעיר‪ .‬האוניה התקרבה‬
‫לחופי ישראל באמצע יוני ‪ ,4411‬כחמישה שבועות לאחר הכרזת המדינה‪ ,‬וכשלשה שבועות לאחר‬
‫שהאצ"ל חתם על ההתפרקות מנשקו‪.‬‬
‫מהלכים עיקריים‬
‫‪ 44‬ביוני‬
‫בגין‪ :‬כשהאוניה יצאה לדרכה הודיע בגין לנציגי משרד הבטחון כי ימסור‬
‫את האוניה לידי צה"ל‪ ,‬אך דרש כי‪:‬‬
‫א‪ .‬בחלוקת הנשק שהביאה האונייה תינתן עדיפות ליחידות האצ"ל‬
‫בצבא כדי שיגיעו למערכה מצוידים כיאות‪ .‬בגין ביקש להשוות את מצבן של יחידות‬
‫אלו למצבן של יחידות הפלמ"ח וההגנה שגויסו לצה"ל כיחידות מאורגנות על נשקן‪.‬‬
‫ב‪ 09 .‬אחוזים מכלל הנשק יועבר ליחידות העצמאיות של האצ"ל בירושלים‪ .‬ירושלים‬
‫לא הוכללה אז בשטחי מדינת ישראל שכן בהצעת החלוקה הוגדרה כשטח בינלאומי‪.‬‬
‫ההגנה‪ ,‬האצ"ל והלח"י המשיכו לפעול בנפרד בעיר‪.‬‬
‫‪ 41-41‬ביוני‬
‫בן‪-‬גוריון‪ :‬מסכים להעברת חלק מהנשק ליחידות האצ"ל בירושלים אך‬
‫דורש כי יתר הנשק יועבר לידי צה"ל ויחולק ליחידותיו השונות על פי‬
‫שיקול דעתם של מפקדי הצבא‪ .‬לאחר שהמו"מ מסתיים ללא הסכמה‬
‫דורש כי האנייה תגיע לכפר ויתקין‪.‬‬
‫בגין‪ :‬מציע שעד שתתגבש הסכמה יוחזק הנשק במחסני צה"ל תחת‬
‫פיקוח משותף‪.‬‬
‫‪ 44‬ביוני‬
‫בן‪-‬גוריון‪ :‬בישיבת הממשלה מעלה את נושא האונייה אלטלנה שעמדה להגיע לארץ ומציג‬
‫זאת כהפתעה וכתחילתו של מרד‪ .‬לעומת חברי ממשלה שהציעו להידבר עם אנשי האצ"ל‪,‬‬
‫הציג דוד בן‪-‬גוריון גישה תקיפה מאוד‪ .‬בן‪-‬גוריון טען כי יש לדרוש מבגין כניעה ללא תנאי‬
‫ומסירת כל הנשק לצבא‪ .‬למעשה הוא סרב לנהל משא ומתן בנושא‪ .‬בן‪-‬‬
‫גוריון התנגד גם לאחזקת הנשק תחת פיקוח משותף בטענה כי סמכויותיו‬
‫של האצ"ל לקביעת אופן השימוש בנשק אינן שוות לסמכויותיה של‬
‫הממשלה הזמנית‪.‬‬
‫בן‪-‬גוריון אמר‪:‬‬
‫"עלינו להחליט אם למסור את השלטון בידי בגין או להגיד לו שיפסיק את‬
‫פעולותיו הנפרדות‪ ,‬ואם לא ‪ -‬נירה! או שנחליט לפזר את הצבא שלנו"‪.‬‬
‫בישיבה התקבלה החלטה לאפשר לצבא להשתמש בכוח כדי לעצור את האוניה‪.‬‬
‫‪ 09‬ביוני‬
‫בגין‪ :‬האוניה מגיעה לכפר ויתקין (צפונית לנתניה)‪ ,‬שם החלו אנשי‬
‫האצ"ל בפריקת הנשק ובהורדת העולים‪ .‬בגין הגיע לכפר ויתקין‪ ,‬ושם‬
‫קיבל את פני העולים והנשק‪.‬‬
‫בן‪-‬גוריון‪ :‬הטיל את ביצוע החלטת הממשלה שלא לאפשר לאנשי האצ"ל‬
‫לפרוק את הנשק‪ ,‬על חטיבת אלכסנדרוני‪ .‬החטיבה כיתרה את חוף כפר‬
‫ויתקין‪ .‬דן אבן‪ ,‬מפקד החטיבה שלח אגרת למנחם בגין ובה דרישה‬
‫(אולטימאטום) כי תוך עשר דקות יעביר בגין תשובה ברורה האם הוא‬
‫מעביר את הנשק לידי צה"ל או שהוא מתנגד לעשות זאת‪:‬‬
‫אל ‪ :‬מ‪ .‬בגין‬
‫בפקודה מיוחדת מאת ראש המטה הכללי לצבא ההגנה לישראל אני מצווה‬
‫להפקיע את כלי הנשק וחומרי המלחמה שהגיעו לחוף מדינת ישראל בתחום‬
‫פיקודי לרשות ממשלת ישראל [‪ ]...‬באם לא תסכים למלא אחר הפקודה‪ ,‬אנקוט‬
‫בכל האמצעים העומדים לרשותי כדי להוציא לפועל את הפקודה ולהפקיע את‬
‫הנשק שהגיע לחוף הארץ מרשות פרטית לרשות ממשלת ישראל‪ .‬עלי להודיעך‪,‬‬
‫כי כל השטח מוקף על‪-‬ידי יחידות‪-‬צבא בזיון מלא ושריונים‪ ,‬והדרכים חסומות‪.‬‬
‫אני מטיל עליך את כל האחריות לתוצאות שתיגרמנה במקרה של סירוב למלא‬
‫אחר פקודה זו‪.‬‬
‫העולים ‪ -‬בלתי מזוינים ‪ -‬יורשו לנסוע אל המחנות כפי שנקבעו על ידך‪ .‬ניתנת‬
‫לך ארכה של ‪ 01‬רגעים למתן תשובה‪.‬‬
‫דן אבן ‪ -‬מפקד החטיבה‬
‫בגין‪ :‬דחה את האולטימאטום והחליט לעלות לאונייה ולנסות להגיע‬
‫לחוף תל אביב שם‪ ,‬האמין כי יוכל לנהל מו"מ עם הממשלה הזמנית‪ .‬הוא‬
‫התנגד לדרישה להשיב תוך עשר דקות‪ .‬כמו כן‪ ,‬היה בטוח שהצבא לא‬
‫יפעל בכוח כלפי אנשי האצ"ל‪.‬‬
‫דן אבן‪ ,‬מפקד חטיבת אלכסנדרוני‪ ,‬נתן הוראה לפתוח באש על האנייה‪ ,‬ועל האנשים שפרקו את‬
‫הנשק‪ .‬התפתח קרב יריות שבמהלכו נפגעו אנשי אצ"ל וצה"ל‪.‬‬
‫הנשק שהורד לחוף (כרבע מכלל הנשק באנייה) הועבר למפקד המקומי של צה"ל‪.‬‬
‫במהלך השהייה בחוף כפר ויתקין עלו מנחם בגין‪ ,‬ועוד לוחמי אצ"ל מהארץ על האנייה‪.‬‬
‫האנייה חמקה מכוחות צה"ל שעל החוף והפליגה חזרה ללב ים‪ ,‬ומשם לכיוון תל‪-‬אביב עם כמאה‬
‫אנשי אצ"ל על סיפונה‪ .‬בגין האמין כי מול חופי תל‪-‬אביב יקשה על צה"ל להשתלט על האניה‪.‬‬
‫בדרך לתל אביב‪ ,‬ניסו שתי ספינות של חיל הים לעצור את האנייה‪ ,‬אך מפקד האלטלנה‪ ,‬חמק מהן‬
‫והמשיך לכיוון תל‪-‬אביב‪.‬‬
‫‪ 00‬ביוני‬
‫בן‪-‬גוריון‪ :‬המשיך בהתעקשותו שאין להענות לדרישות האצ"ל והורה לרכז‬
‫כוחות צבא על חוף הים של תל אביב‪ ,‬ובכלל זה תותחים‪.‬‬
‫ב‪ 00-‬ליוני התקרבה האניה לחופי תל‪-‬אביב‪ .‬על החוף התרכזו סקרנים‪ ,‬יחד עם חיילים רבים‬
‫מההגנה ומהאצ"ל אשר חזרו לבתיהם בתל אביב בזכות ההפוגה בקרבות‪ .‬גם כאן‪ ,‬בדומה‬
‫להתרחשות בכפר ויתקין‪ ,‬התחיל קרב יריות בין חיילי צה"ל לאנשי האצ"ל שבאו לסייע לחבריהם‬
‫שעל האונייה‪ .‬נעשו מאמצים נוספים לתווך בין הממשלה הזמנית לבין מנחם בגין‪.‬‬
‫‪ 41:99‬אחר הצהריים‬
‫בן‪-‬גוריון‪ :‬נתן פקודה לפתוח באש על האנייה‪ .‬אחד התותחים שעל החוף‬
‫התחיל לירות לכיוון האנייה‪ .‬אחד הפגזים פגע באנייה‪ ,‬והיא עלתה באש‪.‬‬
‫ה‬
‫רב החובל של האלטלנה‪ ,‬שחשש מהתפוצצות הנשק הורה לנטוש את האנייה‪ .‬בזמן הפינוי נשאר‬
‫בגין אחרון על האוניה‪ .‬אנשי אצ"ל שקפצו מהאונייה הבוערת אל המים נתקלו באש שנורתה‬
‫עליהם מן החוף‪.‬‬
‫בהמשך היום‪ ,‬צה"ל עצר מאות מחברי האצ"ל‪ ,‬אך בגין עצמו לא נעצר‪.‬‬
‫בקרבות נהרגו ‪ 41‬אנשי אצ"ל ושלושה חיילי צה"ל‪ ,‬ורבים נפצעו‪.‬‬
‫מנחם בגין‪ :‬מיד לאחר שירד מהאוניה והגיע לחוף‪ ,‬רץ למשרדים של האצ"ל‬
‫בתל‪-‬אביב‪ ,‬שם הוא עלה לשידור בתחנת השידור של האצ"ל וקרא לאנשיו‬
‫לא להגיב על ההתרחשויות בחוף‪ .‬במהלך השידור אמר‪:‬‬
‫‪ ...‬אחי‪ ,‬אתם שומעים‪ ,‬אחי‪ ,‬אליכם אני קורא‪ :‬אל תרימו יד על אח! גם היום‪ .‬לא!‬
‫‪ ...‬ואני קורא לאחי בארגון הצבאי הלאומי‪ :‬לא לפתוח באש בשום מקום‪ .‬אנחנו‬
‫לא נפתח באש! ‪...‬אנו נוסיף לאהוב את עם ישראל‪ .‬את הטובים ואת הלא טובים‪.‬‬
‫את הטועים והשוגים‪ .‬נוסיף לאהוב ולהלחם‪.‬‬
‫יחי עם ישראל! תחי המולדת העברית!‬
‫ערכים שהובילו את המנהיגים‬
‫דוד בן‪-‬גוריון‪ :‬הממלכתיות‬
‫מנחם בגין‪ :‬שלמות האומה‬
‫בפרשת האלטלנה‪ ,‬הנחה את‬
‫אל מול האלימות שהפעילו ראשי‬
‫בן‪-‬גוריון ערך הממלכתיות‪.‬‬
‫ממלכתיות היא תפיסה שבמרכזה עומדת‬
‫הזדהות האזרח עם המדינה‪ ,‬תוך החלשת‬
‫ההזדהות עם קבוצות משנה כמו מפלגות‪,‬‬
‫קבוצות מוצא וכדומה‪.‬‬
‫אחד הדברים הראשונים שערך הממלכתיות‬
‫שולל‪ ,‬הוא קבוצות הפועלות בנפרד ואינן‬
‫מצייתות להחלטות המדינה‪.‬‬
‫אחת המטרות המרכזיות של הנהגת מדינת‬
‫ישראל מיד לאחר הקמתה הייתה לחזק את‬
‫האחדות בתוך המדינה החדשה‪ .‬ההנהגה ראתה‬
‫ביצירה של אחווה ותחושת אחריות של‬
‫האזרחים כלפי המדינה החדשה‪ ,‬מטרה חשובה‬
‫ביותר‪ .‬יצירת האחדות והאחריות המשותפת‬
‫היו חשובות במיוחד לנוכח המלחמה הקשה‬
‫שבה הייתה נתונה מדינת ישראל והצורך לגיוס‬
‫כל הכוחות כדי לנצח בה‪ .‬האחדות הייתה‬
‫חשובה גם בגלל הפירוד הפוליטי ששרר‬
‫בתנועה הציונית ובעיקר בין הכוחות הצבאיים‬
‫של היהודים לפני הקמת המדינה‪.‬‬
‫משמעותה של הקמת מדינה היא קיומו של כוח‬
‫צבאי אחד ויחיד‪ ,‬המקבל את הוראותיו‬
‫מהממשלה וממלא את הוראותיה בלבד‪ .‬לכן‪,‬‬
‫אוחדו כל הכוחות הלוחמים‪ ,‬ההגנה‪ ,‬האצ"ל‬
‫והלח"י אל תוך צה"ל‪.‬‬
‫תהליך הקמת צבא עברי אחד לא היה קל‪ ,‬שכן‬
‫בין הארגונים שררה חשדנות רבה‪ .‬בן‪-‬גוריון‬
‫ראה בהתרחשויות סביב אלטלנה מבחן של‬
‫המדינה החדשה מול אתגר הממלכתיות‪.‬‬
‫המדינה עליו ועל פקודיו מנחם‬
‫בגין‪ ,‬הורה לאנשיו לחדול מלהשיב ירי ולמנוע‬
‫התפתחות של מלחמת אחים‪.‬‬
‫פעולתו זו נעשתה מתוך מחויבותו לרעיון‬
‫'אחדות העם'‪ .‬בגין פעל מתוך התפיסה על פיה‬
‫הלאום אמור להיות קהילה מאוחדת שיש בה‬
‫ערבות הדדית‪ .‬זיכרון העבר המשותף‪ ,‬החתירה‬
‫ליעוד משותף והשאיפה לעתיד משותף צריכים‬
‫לגבור על חילוקי הדעות‪ .‬בגין חשב שיש להימנע‬
‫בכל מחיר ממלחמת אחים‪ .‬בגין האמין כי את‬
‫המחלוקות בחברה הישראלית הצעירה יש לפתור‬
‫בדרך של מו"מ ולא באלימות שעשויה להביא‬
‫לכדי מלחמת אחים בעת הקשה ביותר למדינת‬
‫ישראל‪.‬‬
‫האמונה כי אחווה בין יהודים הינה ערך עליון‬
‫ליוותה את בגין מילדותו‪ .‬בגין ראה בהימנעותו‬
‫ממלחמת אחים‪ ,‬הן בימים בהם הסגירו אנשי‬
‫ההגנה את אנשי האצ"ל לבריטים והן באירועי‬
‫אלטלנה‪ ,‬שיא של מנהיגותו‪.‬‬
‫"הצבא אינו כפוף לעצמו ולא יהיה כפוף לעצמו‪ .‬הוא כפוף למדינה ורק למדינה‪ ...‬וחוקת‬
‫הצבא ודרכי הצבא לא יבואו מהצבא‪ ,‬אלא משליחי המדינה‪ ...‬אך ורק הם יקבעו את דרכי‬
‫הצבא‪"...‬‬
‫תשובה לדברי מפקדים בכנס מפקדי צה"ל ‪04.1.4414‬‬
‫"אחרי מותי אני מקווה שאזכר‪ ,‬מעל לכל‪ ,‬כמי שמנע מלחמת אחים‪ .‬זה חשוב בעיני יותר‬
‫מהפיקוד על המחתרת‪ ,‬מראשות הממשלה‪ ,‬מחוזה השלום ומחוק רמת‪-‬הגולן"‬
‫דברי מנחם בגין בישיבת ממשלה ‪1.0.10‬‬
‫אהבת ישראל ושריפת הנשק‬
‫שיר אלטלנה‬
‫נתן אלתרמן‬
‫רפאל קירש הי"ד עולה אלטלנה‪ ,‬נפל בקרבות‬
‫תש"ח לשחרור הנגב‬
‫יע‪ַ -‬ע ְפ ָעף‬
‫ַי ֲעמֹד נָא ָה ָעם ְללֹא נִ ַ‬
‫ֹומ ֶמת‬
‫שר ָפה ַהע ֶ‬
‫ֵדע ְל ַמ ְר ֵאה ַה ֵ‬
‫וְ י ַ‬
‫אנחנו יצאנו לדרך ללחם ולסבל בעדך‬
‫ֶשק ַהזֶה‬
‫ִּכי ַהנֹ ֶ‬
‫הבאנו את רוח המרד אנית נשק לשחרורך‪.‬‬
‫לֹא ַל ֶה ֶבל נִ ש ַֹרף‪...‬‬
‫שנים ארכות באירופה עמלנו ללא הפסקה‬
‫ֹוח ֶמת!‬
‫הּוא ִמ ֵלא ֵשרּותֹו ָל ֻא ָמה ַהל ֶ‬
‫ואת פרי עמלנו אלטלנה הבאנו בעדך מדינה‪.‬‬
‫הּוא ֵש ֵרת! שֹ ְֵר ָפתֹו ֵפרּו ָֹשה נִ ָצחֹון‬
‫ְליִ ְצ ָרה ֶשל ֻא ָמה‬
‫ואיך שקבלתם אותנו באלהים! לעולם לא נשכח‬
‫ַעל יִ ְצרֹו ֶשל ֵע ֶדר‪.‬‬
‫על אחים חילים חלמנו ונתקלנו באש התותח‬
‫הּוא ֵש ֵרת! שֹ ְֵר ָפתֹו ֵפרּו ָֹשה ה ָנכֹון‬
‫ואם כי אלטלנה נטבעה זקפו ראשיכם חילים‬
‫הּוא ִקּיום ַה ָמרֹות‬
‫לארץ ישראל השלמה לעד נשאר נאמנים‪.‬‬
‫ירת ַה ֵס ֶדר!‬
‫ּוש ִמ ַ‬
‫ְ‬
‫עּוטים‪,‬‬
‫ּיִ ָת ֵכן ִכי ַה ָללו ְד ָב ִרים ְפ ִ‬
‫ְהּודים‪.‬‬
‫חֹומה ִל ְמ ִדינַת ַהּי ִ‬
‫ַאך ַהיֹום ֵהם ָ‬
‫ְ‬
‫ָריעּו ְפ ַל ָק ִטים ָב ִעיר‪:‬‬
‫וְ ָל ֵכן ָשוְ א י ִ‬
‫ֶשק!‬
‫יֹומה ֶשל שֹ ְֵר ָפת ַהנֹ ֶ‬
‫יֹום ֶח ְר ָפה הּוא ָ‬
‫ָשן ִמ ְס ַת ֶכ ֶלת ָק ִהיר!‬
‫לֹא! ְב ַעב ֶהעֹ ָ‬
‫יטב ִמ ְס ַת ְכלֹות בֹו‬
‫וְ ֵה ֵ‬
‫ֶשק!‬
‫ַעמֹון וְ ַדמֹ ֶ‬
‫השפעות על מדינת ישראל עד היום‬
‫החלטתו התקיפה של בן‪-‬גוריון להפסיק את המשא ומתן ולפתור את המצב בפתרון אלים‪ ,‬ביססה‪,‬‬
‫הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך יותר‪ ,‬את עקרון הממלכתיות‪ .‬החלטה זו הבהירה את היותה של‬
‫הממשלה הסמכות היחידה לקבלת החלטות בתחומים צבאיים ואת כפיפותו של צה"ל לדרג‬
‫המדיני‪ .‬אך‪ ,‬מעבר לאובדן הנשק הרב שהיה בספינה‪ ,‬הביאה החלטה זו את המדינה לסף מלחמת‬
‫אחים וגבתה את חייהם של ‪ 44‬איש‪.‬‬
‫החלטתו של בגין לקרוא לאנשיו להימנע מלהשיב אש למרות הירי עליהם‪ ,‬מנעה‪ ,‬ללא ספק‪,‬‬
‫מלחמת אחים קשה‪ ,‬ובטווח הארוך סימלה כי גם בתקופות של מחלוקת קשה יש לעשות כל מה‬
‫שניתן על מנת לשמור על אחדות העם‪.‬‬
‫פרשת אלטלנה‪ ,‬התנהגותם של המנהיגים בה‪ ,‬והויכוחים שהיו בעקבותיה‪ ,‬היו בעלי השפעה רבה‬
‫על אופייה של הדמוקרטיה במדינת ישראל‪ .‬החלטתו של בן‪-‬גוריון לנהוג במדיניות חד משמעית‬
‫כנגד אנשי האצ"ל והחלטתו של מנחם בגין לבלום את תגובת אנשיו להפצצת האנייה ולמנוע‬
‫מלחמת אזרחים‪ ,‬עיצבו את דמותה הממלכתית של מדינת ישראל‪ ,‬על פיה הסמכות היחידה‬
‫להפעלת כוח צבאי נתונה לממשלה‪.‬‬

Similar documents