להורדת קטלוג התערוכה

Comments

Transcription

להורדת קטלוג התערוכה
‫סיפורי בדים‬
‫מיצגי אומנות בנאות קדומים‬
‫‪1.3.13 - 1.2.13‬‬
‫כ”א בשבט ‪ -‬י”ט באדר תשע”ג‬
‫דברי פתיחה‬
‫נאות קדומים היא תופעה ייחודית‪ ,‬הממלאת ייעוד תרבותי ממדרגה ראשונה‪ .‬היא מקיימת מערכת המציגה את הטבע‬
‫והחקלאות של ארץ ישראל כפי שנשזרו ונארגו במורשת‪ :‬בתנ”ך‪ ,‬במשנה‪ ,‬בגמרא‪ ,‬במדרשים ובמסורת וכן בספרות הנוצרית‪.‬‬
‫היא מקרבת את בני הארץ ואת בני התפוצות אל הארץ ואל צמחיה תוך גישור בין העבר לימינו אלה‪.‬‬
‫בנאות קדומים המשתרעת על פני ‪ 2500‬דונם‪ ,‬מתלכדים העבר‪ ,‬ההווה והעתיד עם נופי הקדומים למסכת מתמשכת המבטאת‬
‫את תמצית חיינו‪ ,‬בבחינת שורשי העבר‪ -‬צמיחה לעתיד‬
‫במהלך השנים הפך המקום למרכז לימודי חוויתי לתלמידים‪ ,‬נוער‪ ,‬ומבוגרים מכל המגזרים ותיירים המגיעים מכל קצוות תבל‬
‫כדי לראות ולחוש את סיפורי התנ”ך והברית החדשה‪.‬‬
‫מפעל זה לא היה בא לעולם אלמלא תרומתו המיוחדת במינה של מייסדו נגה הראובני‪ ,‬אשר בעקשנותו הבלתי נלאית השכיל‬
‫לגייס את תעצומות הנפש ואת המשאבים הדרושים כדי להקים מפעל לימודי המטביע את רישומו על חיינו‪.‬‬
‫עם פתיחת התערוכה “סיפורי בדים” נפתח צוהר חדש לעולם של חוויה רגשית‪ ,‬אינטלקטואלית ואומנותית רב חושית‪,‬‬
‫הנשענת על הנוף‪ ,‬הצומח‪ ,‬העצים והשדות של נאות קדומים ומאפשרת לאמנים ולאמניות לחדד את אמירתם האישית‪,‬‬
‫האומנותית והחברתית‪ .‬מיזם זה יהווה נדבך נוסף לפעילות העניפה במקום‪.‬‬
‫אין מילים לתאר את חווית המפגש עם האמנים והאמניות שעברו כל אחד בדרכו מסע חיבור אל השטח‪ ,‬העצים והשדות‪.‬‬
‫ואיפשרו לנו לחוות איתם את חוויתם האישית‪.‬‬
‫תודה לכם מקרב לב‪.‬‬
‫דר’ מיכל עירון‬
‫מנהלת המיזם‬
‫סיפורי בדים ‪-‬‬
‫מיצג אומנות בנאות קדומים‬
‫העץ‪ ,‬על בדיו‪ ,‬שורשיו ופירותיו מהווה נדבך תרבותי חשוב בתרבות המודרנית‪ .‬עוד משחר הימים העץ מתואר לצד האדם על‬
‫כל מעלותיו ופליאת האדם מצמיחתו ותפוקתו‪ .‬למרות הקידמה וההתרחקות שלנו‪ ,‬לכאורה‪ ,‬מהתלות בעץ‪ ,‬הוא עדיין מהווה‬
‫באופן מעשי ואף ברבדים הנפשיים צורך בסיסי בקיום של האדם המודרני‪.‬‬
‫בתערוכה זו‪ ,‬אשר ליקטה מיצגי אומנות ייחודיים‪ ,‬הבאנו לידי ביטוי את התחושות העזות שעולות כאשר אנו מחפשים מהי‬
‫המשמעות של העץ בחיינו‪ ,‬מה הסיפור של הענפים? מה מסמלים השורשים? עד כמה אנו מנצלים את המשאב הטבעי ועד‬
‫כמה אנו מקיימים אותו?‬
‫הייחוד בתערוכה זו הינו בבמה המקומית שהוא נותן לאומנים‪ .‬העשייה המקומית‪ ,‬בסביבת מגוריו של האומן‪ ,‬מאפשרת לאומני‬
‫הסביבה לחשוף את עבודתם באזור תצוגה מיוחד שיש בו טבע המכוון על ידי מגע ידיו של האדם‪ ,‬בינות לעצים וצמחים בנאות‬
‫קדומים ‪ -‬זהו רקע טבעי לביטוי אומנותי המעצים את העיסוק של האומן בחומר או בטבע‪.‬‬
‫מוריה בארי שלוין‬
‫אוצרת‬
‫חשיבות היער הקהילתי‬
‫‪ ‬קרן קימת לישראל‬
‫חשיבותו של היער הקהילתי מתבטאת בערכיו הסביבתיים‪ ,‬החברתיים‪ ,‬החינוכיים והכלכליים‪ .‬ערכים אלה מקרבים את האדם‬
‫העירוני לטבע ולמורשת המקומית ומעודדים אותו להזדהות עם שימורם‪ .‬התושבים נהנים מחלקת יער נגישה וזמינה‪ ,‬מפיסת‬
‫טבע ליד הבית‪ ,‬המעניקה מפלט משאון העיר ומקלט מזיהום אוויר‪.‬‬
‫בימינו‪ ,‬בראשית המאה ה‪ ,21-‬מתגוררים למעלה מ‪ 80%-‬מתושבי המדינות המפותחות באזורים עירוניים‪ ,‬שבהם משאב הנוף‬
‫הפתוח מצומצם וגם אם קיים‪ ,‬האדם אינו קרוב אליו‪ .‬בישראל מתגוררים יותר מ‪ 90% -‬מהתושבים ביישובים עירוניים‪.‬‬
‫הצפיפות ולחצי הפיתוח פוגעים בשטחים הירוקים הפתוחים‪ .‬אנו עדים לכרסום בשטחים הירוקים לא רק בגלל פעולות בנייה‬
‫ישירות‪ ,‬אלא גם בגלל פיתוח מסילות ברזל‪ ,‬כבישים מהירים ותשתיות התקשורת‪ .‬לאור זאת מובנת החשיבות הרבה בשמירה‬
‫על היער הקהילתי למען רווחתה של הקהילה‪.‬‬
‫ליער הקהילתי נודעת חשיבות בשיפור איכות האוויר‪ .‬העצים סופחים מזהמים מהאוויר ומקבעים פחמן דו‪-‬חמצני‪ ,‬גז התורם‬
‫להתחממות כדור הארץ‪ .‬עצים מסייעים להקטנת החום והקרינה בעיר‪ ,‬תורמים לקיומו של מגוון ביולוגי ‪ -‬צמחי‪-‬בר ובעלי חיים‪,‬‬
‫ויוצרים נוף יפה וסביבת מגורים נעימה‪ .‬ניתן לנצל את היער הקהילתי לשיקום שטחים שנפגעו מתעשייה ומפיתוח לא מבוקר‪.‬‬
‫עצם הבילוי ביער תורם לבריאות‪ .‬ביערות קהילתיים מפתחים בדרך כלל שבילי הליכה‪ ,‬מסלולי רכיבה על אופניים ומסלולי‬
‫ניווט‪ .‬היער הוא מקום אידיאלי לפעילות חברתית וחינוכית‪ ,‬לקיום אירועים קהילתיים בחיק הטבע‪ ,‬מקום שבו יכולים בני העיר‬
‫כולם‪ ,‬ללא הבדלים של מעמד ותרבות‪ ,‬לקיים מפגשים חברתיים נטולי מחיצות‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫מירה זר‪,‬‬
‫קק"ל‪ -‬קהילה ויער‬
‫אזור השפלה והחוף‬
‫קורי מורג‬
‫ילידת ירושלים‪ .‬בת להורים אומנים ‪ -‬האב דגלס‪,‬‬
‫הוא צלם מקצועי והאם רותי‪ ,‬היא אמנית רב‪-‬‬
‫תחומית‪ .‬למדה מוסיקה וניגנה בקרן יער בבית‪-‬ספר‬
‫גבעת גונן בירושלים‪ .‬במקביל החלה ללמוד קדרות‬
‫אובניים‪ .‬נגנה במשך שתי עונות בתזמורת ראשון‪-‬‬
‫לציון‪.‬‬
‫למדה באוניברסיטת מניטובה‪ ,‬קנדה‪ ,‬במחלקה‬
‫ללימודי אמנות‪.‬‬
‫בעלת סטודיו לקרמיקה ומנהלת עסק של סדנאות‬
‫יצירה ואמנות במגוון תחומי האמנות הפלסטית‪.‬‬
‫שפע מכלה‬
‫עץ בטכניקת קליע ‬
‫ה‬
‫אנו ממלאים את סלינו בכל טוב מדומה ומביאים‬
‫שפע של מוצרים הביתה‪ .‬ממעטים לחשוב מהיכן‬
‫הכל מגיע‪ ,‬ממעטים לחשוב על הרגע בו ייגמר הכל‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫הודיה תבור‬
‫‪2‬‬
‫מורה חיילת בנאות קדומים‪ ,‬מתגוררת בירושלים‪.‬‬
‫ציירת ויוצרת‪.‬‬
‫עץ משאלות‬
‫בד‬
‫ָרע” (בראשית א’‪ ,‬ט’)‬
‫“ו ְֵעץ ַה ַחּיִים ְּבתֹוְך ַהּגָן ו ְֵעץ ַה ַּד ַעת טֹוב ו ָ‬
‫מיצג אינטראקטיבי‪ ,‬המשוחח עם הקהל בשיטה‬
‫עתיקת יומין‪ ,‬המהדהדת בתרבויות רבות ומזמינה‬
‫את המבקר לשטוח את משאלותיו ולהוסיף את‬
‫הנדבך האישי שלו לצמיחה של עץ המשאלות‪.‬‬
‫עוד מראשית ההיסטוריה העץ סימל חיים‪,‬‬
‫התחדשות‪ ,‬צמיחה וקדושה‪ .‬בתרבויות ומדינות שונות‬
‫רבים האמינו שלעץ יש כוח קסם בגלל ההתחדשות‬
‫והנצחיות המפעימה שלו‪ :‬מעץ ערום אחרי שלכת‬
‫לעץ מלבב בפריחתו‪ ,‬מעץ שענפיו כרותים לעץ‬
‫שמצמיח ענפים חדשים ומוציא נצרים‪ .‬וכמובן‬
‫מהחיים שהוא נותן‪ :‬פירות טעימים וחמצן לנשימה‪.‬‬
‫המבקר מוזמן להוסיף את משאלת ליבו לכח החיים‬
‫של העץ‪.‬‬
‫רותי גרניצה‬
‫גרה במכבים‪ .‬קרמיקאית‪.‬‬
‫נטע זר‬
‫קרמיק ‬
‫ה‬
‫המיצג משוחח עם הביטוי ‘נטע זר’ המבטא משהו‬
‫חריג‪ .‬מתחת לעץ השקמה שוכנים להם ‪ 4‬עצים‬
‫ללא שורשים‪ ,‬ללא חיבור בין החלקים השונים‪,‬‬
‫מנותקים מכל הנוף והסביבה‪ .‬כך גם האנשים‬
‫בתקופות שונות מרגישים לא שייכים‪ ,‬חשופים‪.‬‬
‫הכלים עשויים מארבעה סוגי חמר שונים‪ ,‬בצבע‬
‫ובטקסטורה‪ ,‬שרופים בשריפה גבוהה ללא גלזורה‪.‬‬
‫“עבר כבר זמן מאז הרגשתי קל ‪ /‬נפלתי בכל פח‬
‫שיש בכלל ‪ /‬אני שהתפארתי במגן‪ ,‬חומה ‪ /‬עץ בלי‬
‫שורשים באדמה“ (דני רובס)‬
‫‪3‬‬
‫דב לוי נוימנד‬
‫אומן אוטודידקט בסגנון פיגורטיבי וקלאסי‪ .‬ניצול‬
‫שואה‪ ,‬אשר לא זכה להשלים את לימודיו בבית‬
‫הספר‪ .‬כשהתגורר בצרפת‪ ,‬יצר בסגנון “שחזור”‬
‫יצירות אומנות עתיקות וכך למד והבין את הלך‬
‫רוחם האמנותי‪ ,‬המחשבתי והטכני‪.‬‬
‫מצייר‪ ,‬מפסל ורושם ללא פשרות איכותיות‪ .‬מציג‬
‫את עבודתיו בגלריה אישית בתקוע‪ ,‬ועוסק גם‬
‫בבניית בתים אומנותיים‪.‬‬
‫עץ החיים ‪ -‬ברונז ‬
‫ה‬
‫רּוחי‪( ”...‬זכריה ד’‪ ,‬ו’)‬
‫“ֹלא ְב ַחיִל וְֹלא ְבכ ַֹח ִּכי ִאם ְּב ִ‬
‫ברוח פרשנות משפחת הראובני יצר האומן את‬
‫שבע המילים אשר נוצקו בתוך שבעת נרותיה של‬
‫המנורה‪“ .‬זו הרוח שנביאי ישראל לחמו להנחילה‬
‫לעם ישראל‪ ,‬זו ה”אורה לעולם” המסומלת באורו‬
‫של עץ הזית ואור הלהבות הדולקות בנרות‬
‫המנורה‪ .‬זהו הביטוי הסמלי לכל המעשים המאירים‬
‫והנאורים‪ ,‬המרבים בעולם רווחה ושלום”‪.‬‬
‫(נגה הראובני‪ ,‬מתוך “סמל המדינה”)‬
‫‪4‬‬
‫דב לוי נוימנד‬
‫‪5‬‬
‫קלייר אחואן‬
‫‪6‬‬
‫תושבת לפיד‪ .‬אומנית בחומר‪ ,‬תרפיסטית באומנות‬
‫ומורה‪ .‬מעבירה סדנאות ציור ופיסול‪ .‬למדה בויצו‬
‫חיפה‪ ,‬סמינר אורנים‪ ,‬ובמדרשה לאומנות בית ברל‪.‬‬
‫משלבת ביצירה בצורה עמוקה את הקשר בין יצירה‬
‫ונפש‪ .‬מאמינה שכל אדם יכול ליצור מתוך חיבור‬
‫פנימי ורצון‪ .‬הנגיעה בחומר נעשית מתוך כבוד לעברו‬
‫הארכיאולוגי ומתוך חיבור להווה‪ ,‬לצבע ולצורה‪.‬‬
‫עצים בחיים‬
‫אורנים במוצא‬
‫שקיעה בפרוזדור ירושלים (ימין למטה)‬
‫(ימין למעלה)‬
‫‪ 3‬עבודות ציור שמן על עץ בעבודת רישום מדוייקת‪.‬‬
‫החיים אינם מתים ‪ -‬קרמיקה‬
‫יה‬
‫ֲלה ַזיִת ָט ָרף ְּב ִפ ָ‬
‫ַּתב ֹא ֵא ָליו ַהּיֹונָה ְל ֵעת ֶע ֶרב ו ְִהּנֵה ע ֵ‬
‫“ו ָ‬
‫ָארץ” (בראשית ח’‪ ,‬י”א)‬
‫ֵדע נ ַֹח ִּכי ַקּלּו ַה ַּמיִם ֵמ ַעל ָה ֶ‬
‫ַוּי ַ‬
‫הבחירה בעץ הזית‪ ,‬נעשתה מתוך כבוד לעץ העתיק‬
‫והשורד בכל מצב קיומי‪ ,‬אפילו במבול‪ .‬המיצג משקף‬
‫את קיומיות האדם על הארץ‪ ,‬טביעות רגליו כחותמת‬
‫חייו והחיבור לזית‪“ :‬טֹוב ֵׁשם ִמ ֶּׁש ֶמן טֹוב‪ ,‬וְיֹום ַה ָּמוֶת‪ִ ,‬מּיֹום‬
‫ִהּו ְָלדֹו” (קוהלת ז’‪ ,‬א’)‪ .‬גם בלכתו משאיר האדם שורשים‪,‬‬
‫כמו הזית המוציא חוטרים שממשיכם אחרי מותו‪“ :‬בניך‬
‫כשתלי זיתים סביב לשולחנך” (תהילים קכ”ח‪ ,‬ג’)‪ ,‬פשטותו‬
‫של האדם‪ ,‬התכלותו ומאידך הישארותו והמשך חייו‪.‬‬
‫מחשבה אופטימית של מעגליות האין סוף‪.‬‬
‫שרית ליבוביץ זלץ‬
‫ילידת ‪ ,1970‬קיבוץ ניר יצחק‪ ,‬תושבת מודיעין‪ .‬בוגרת‬
‫המכללה לאמנות חזותית בב”ש‪ .‬החוג לתולדות‬
‫האמנות וספרות באוניברסיטה העברית בירושלים‪.‬‬
‫בוגרת החוג לצורפות של משרד התעשייה והמסחר‪.‬‬
‫נשואה ואימא ל‪ 4-‬ילדים‪ .‬מוותיקי צוות נאות קדומים‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫מיכל עירון‬
‫מתגוררת במכבים‪ ,‬עובדת בנאות קדומים‬
‫ובמדרשת אדם‪.‬‬
‫עוסקת בעבודת כפיים ‪ -‬נגרות תיקון וצביעה‪.‬‬
‫ארכיאולוגית‪.‬‬
‫יוצרת אומנות שימושית‪.‬‬
‫עפר‬
‫עדות‬
‫שמן על אבן‪ ,‬סיליקון‬
‫המיצג הוא פרשנות על המושג “עדות”‪:‬‬
‫נוכח תמיד‪ ,‬עד שאינו יכול להעיד‪.‬‬
‫מאבק על טריטוריה בין עמים‪.‬‬
‫ימי מסיק ‪ -‬בין אור לחשיכה‪.‬‬
‫עץ ובד‬
‫המיצג מביא לידי ביטוי את זמניות קיומנו באמצעות‬
‫עץ זית רב שנים שהפסיק את קיומו בצורתו‬
‫הנוכחית ונמצא בתהליך חזרה אל העפר‪.‬‬
‫ְהכ ֹּל‬
‫ן‪-‬ה ָע ָפר ו ַ‬
‫ל‪-‬מקֹום ֶא ָחד ַהכ ֹּל ָהיָה ִמ ֶ‬
‫הֹולְך ֶא ָ‬
‫“הכ ֹּל ֵ‬
‫ַ‬
‫ָאדם ָהע ָֹלה ִהיא‬
‫רּוח ְ ּבנֵי ָה ָ‬
‫יֹוד ַע ַ‬
‫ל‪-‬ה ָע ָפר‪ִ .‬מי ֵ‬
‫שב ֶא ֶ‬
‫ָׁ‬
‫מ ְע ָלה ‪( ”...‬קהלת ג’‪ ,‬כ’‪-‬כ”א)‬
‫ְל ָ‬
‫‪8‬‬
‫רחל דשא‬
‫‪9‬‬
‫ילידת כפר עציון‪ ,‬מתגוררת בנחלים‪ ,‬עובדת‬
‫סוציאלית‪ .‬עוסקת כ‪ 30 -‬שנה באומנות‪ .‬ציירת‪,‬‬
‫פסלת‪ ,‬צלמת‪.‬‬
‫ירון בארי שלוין‬
‫גיאולוג‪ ,‬איש אדמה‪ ,‬יוצר אומנות שימושית ואומנות‬
‫המשתלבת במרחב‪.‬‬
‫שביל האבנים הצהובות‬
‫שמן על אבן‬
‫העבודה נוצרה בהשראת המקום הפיזי ומסלול‬
‫הליכה בנאות קדומים‪ .‬ההשראה לעבודה נלקחה‬
‫מ”הקוסם מארץ עוץ”‪ ,‬זהו השביל שבו הולכת‬
‫הגיבורה‪ ,‬דורותי‪ ,‬אל ארץ לא ידועה‪ ,‬כדי למצוא‬
‫את ה”קוסם הגדול”‪ ,‬שיעזור לכל אחד מחבריה‬
‫להתגבר על בעייתו‪ .‬השביל הוא מקום מוגן‪ ,‬אך‬
‫המשך הדרך זרועת מכשולים‪ ,‬וכאשר הגיבורים‬
‫מתמודדים איתם הם למעשה מוצאים את הפתרון‬
‫לבעיותיהם‪.‬‬
‫הבחירה באבני המקום‪ ,‬מסמלת את האפשרות‬
‫של כל אחד מאתנו להשתמש בחומרים הזמינים‬
‫המצויים בסביבתו‪ ,‬כדי להגיע ולהגשים את רצונותיו‪.‬‬
‫אׁש ָֹתיו‪( ”...‬בראשית כ”ח‪ ,‬י”א)‬
‫ָׂשם ְמ ַר ֲ‬
‫ַאבנֵי ַה ָּמקֹום ַוּי ֶ‬
‫ִּקח ֵמ ְ‬
‫“‪ַ...‬וּי ַ‬
‫מעגל עץ ואבן‬
‫אבן‪ ,‬עץ‬
‫המיצג משלב עבודת בנייה מסורתית מחומרים‬
‫טבעיים‪-‬מקומיים היוצר מתחם מגונן לעצים‪ .‬שילוב‬
‫החומרים‪ :‬עץ ואבן ‪ -‬צומח גמיש לעומת דומם ‪-‬‬
‫מייצג את הזרימה הטבעית של החומרים ומעצים‬
‫את הניגוד ביניהם‪ .‬עבודה זו נעשתה בהשראת‬
‫עבודותיו של האומן הבריטי אנדי גולדסוורת’י‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫עדי מנחמי‬
‫תושבת לפיד‪ .‬אומנית רב תחומית ויוצרת אקולוגית‪,‬‬
‫חברה ומנהלת אגודת אומני חבל מודיעין‪.‬‬
‫יוצרת אומניות שונות‪ :‬שזירת פרחים‪ ,‬משחק‪ ,‬דיבוב‪,‬‬
‫גרפיקה ורקמה ממוחשבת‪ ,‬ציור ועוד ‪ ,‬אשר מהווים‬
‫את “ארגז הכלים” לעבודותיה האקולוגיות‪ .‬עוסקת‬
‫בהנחיית סדנאות ליצירה בחומרים ממוחזרים‬
‫והכנת מטעמים ביתיים מתוצרים אורגניים‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫אורנה קארו‬
‫‪12‬‬
‫מתגוררת בטירת יהודה‪ .‬קרמיקאית ויוצרת‪.‬‬
‫מעגל נשימה‬
‫טכניקה מעורבת‪ ,‬ע ץ‬
‫נשימת האדם והעץ תלויים אחד בשני‪ ,‬את שהאדם‬
‫נושף‪ ,‬קולט העץ ואת שהעץ פולט נושם האדם‪.‬‬
‫המיצג חושף אותנו למשפחת ינשופים המורכבים‬
‫מפירות סרק טבעיים ומוצבים על עץ (ינשוף‬
‫משורש נ‪.‬ש‪.‬פ‪ .).‬הינשוף מסמל את החוכמה‪ ,‬אשר‬
‫מיוצגת במיצג על קלף‪ ,‬בציטוט מתוך דבריו של‬
‫מרטין בובר‪ ,‬חוקר‪ ,‬פילוסוף ומחנך‪.‬‬
‫המבקר מוזמן להאזין לעץ בעזרת מסכת‬
‫(סטטוסקופ)‪ ,‬להתבונן פנימה אל עולם אקולוגי‬
‫שלם המתקיים בו‪.‬‬
‫קיבוץ גלויות‬
‫טרה קוטה אפור ושחור‬
‫גזע עץ אחד מחבר עלים רבים שונים בגודלם‬
‫בצבעם ובגילם‪.‬‬
‫שנְ ָער‬
‫ׁ‬
‫ּומ ִ ּ‬
‫ילם ִ‬
‫ּומ ֵע ָ‬
‫ּומּכּוׁש ֵ‬
‫ּומ ַפ ְּתרֹוס ִ‬
‫ּומ ִמ ְּצ ַריִם ִ‬
‫“מַאּׁשּור ִ‬
‫ֵ‬
‫ְָאסף נִ ְד ֵחי‬
‫ָשׂא נֵס ַלּגֹויִם ו ַ‬
‫ּומ ִאֵי ּי ַהָי ּם‪ְ .‬ונ ָ‬
‫ּומ ֲח ָמת ֵ‬
‫ֵ‬
‫ָארץ”‬
‫ַאר ַבּע ַכּנְ פֹות ָה ֶ‬
‫ְק ֵבּץ ֵמ ְ‬
‫ְהּודה י ַ‬
‫ְׂר ֵאל ּונְ פֻצֹות י ָ‬
‫יִש ָ‬
‫(ישעיהו י”א‪ ,‬י”א‪-‬כ”א)‪.‬‬
‫מוטי שוורץ‬
‫‪13‬‬
‫גמלאי‪ ,‬תושב גינתון‪.‬‬
‫מעצב ויוצר בובות עץ המורכבות מ ‪ 30 -20‬חלקים‬
‫שחיבורם יוצר בובה המאפשרת גמישות רבה‪.‬‬
‫סבא מוטי החל את תחביבו עם הולדת נכדתו‬
‫הבכורה עת התבקש ליצור בעבורה בובת עץ‪.‬‬
‫ליאת קירס‬
‫‪14‬‬
‫תושבת מתן‪ .‬אמנית רב תחומית‪.‬‬
‫לוח חר(י)טה על עץ‬
‫געגוע נוסטלגי‬
‫‬
‫עץ‪ ,‬חוט שזור‬
‫המיצג הוא מחווה למשחקי הילדים מדורות קודמים‪,‬‬
‫לפני שנדחקו הבובות הפשוטות לפינה‪.‬‬
‫העץ הינו חומר אשר לא נס ליחו והוא עודו מספק‬
‫פרי‪ ,‬צל וחומר לבניה‪ ,‬להסקה ועוד‪.‬‬
‫החיבור בין החומר הרב דורי לבין הכמיהה להחזרת‬
‫המשחקים הפשוטים ל”מגרש המשחקים” מעמיד‬
‫לפנינו יצירה תמימה הקורצת לעבר‪.‬‬
‫שיטה מעורבת על דיק ‬
‫ט‬
‫“על עץ האיקליפטוס בקצה הרחוב שלי חרוט‬
‫“ליאת ועומר לנצח”‪ ,‬השרף שטפטף מסביב טשטש‬
‫קצת את השמות;‬
‫על עץ האשל בגינה הציבורית חרוט “משה המלך”;‬
‫על עץ‪ ,‬שאת שמו איני מכירה‪ ,‬העומד ברחוב של‬
‫סבתא שלי נתלות ונתלשות מדי יום מודעות ביד‬
‫זריזה אוחזת באקדח סיכות היורה ללא הבחנה;‬
‫על עץ הברוש בכניסה לבית הקברות מוסמרו אחת‬
‫על השנייה‪ ,‬בערבוביה‪ ,‬מודעות המציעות מצבות‬
‫בהנחה‪.‬‬
‫על כל אלה אני מדברת בעבודה שלי המוקדשת‬
‫באהבה רבה לעצים”‬
‫עיצוב‪ :‬דורית דאון‪ ,‬נאות קדומים‬

Similar documents