? תיאוריה של תרבות ל חקר התרבות צריך האם

‫האם צריך חקר התרבות לתיאוריה של תרבות?‬
‫סדנת עבודה‬
‫מציעה‪ :‬נועה גדי‬
‫דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫טל‪054-5991069 :‬‬
‫השאלה בדבר מתן הגדרה מושגית ל'תרבות' ובניית תיאוריה של תרבות מעוררת לרוב אי‪-‬נוחות‪ ,‬אפילו‬
‫רתיעה‪ .‬האם יש מקום בכלל לעשות תיאוריה של התרבות? מדוע אין מקום לעשות תיאוריה של היסטוריה או‬
‫של מדעי המדינה אך יש מקום לתיאוריה של מעמד או של מהפכה או של המדינה? אולי בגלל שבמקרה‬
‫המיוחד של מחקר התרבות‪ ,‬כפי שמעיד שמה של הדיסציפלינה היחסית‪-‬חדשה הזו‪ ,‬התרבות היא התופעה‬
‫אותה מבקשים להמשיג?‬
‫ב‪ 1999-‬יצא לאור בהוצאת רוטלדג' הלקסיקון תיאוריה של התרבות‪ :‬מושגי מפתח )תרגום לעברית‪ ,‬רסלינג‪,‬‬
‫‪ .(2007‬בהקדמה כתבו העורכים אדגר וסדג'וויק‪" :‬התיאוריה של התרבות אינה מסתפקת כמובן בדיון‬
‫במופעים של 'תרבות' או בסיווגם‪ ,‬אלא היא מפתחת סכמת הסבר המעניקה משמעות למגוון של תופעות‬
‫בתרבות‪ .‬העיסוק בתיאוריה של התרבות פירושו אפוא הנהרה של צורות תרבות וביאורן על פי אמות המידה‬
‫שסכמה תיאורטית כזאת או אחרת מספקת"‪ .‬הבחנה זו‪ ,‬הנכונה באופן כללי לכל תיאוריה‪ ,‬מייצרת מתח פנימי‬
‫בתוך התחום המיוחד של לימודי תרבות או חקר תרבות‪ ,‬היות ותחום זה )גם לפי עורכי הלקסיקון( התפתח על‬
‫בסיס תפיסה מתודולוגית פלורליסטית ורב‪-‬תחומית שביקשה להקיף סוגיות‪ ,‬שאלות ומושאי חקירה שנדחקו‬
‫הצידה או לא זכו כלל להכרה מלכתחילה בשדות השיח השונים וקיבלו לגיטימציה וחיים בשדה של מחקר‬
‫התרבות‪.‬‬
‫נדמה‪ ,‬כי השאלה המהדהדת ברקע היא‪ ,‬כיצד נגדיר ונכליל )קרי‪ ,‬נעשה תיאוריה( מבלי לחטוא שוב בחטא‬
‫היוהרה האינטלקטואלית‪ ,‬מבלי להיחשד בדיכוי רעיוני או אידיאולוגי סמוי )בדמות מתודולוגיה או פרדיגמה‬
‫שלטת הקובעת אמות מידה(?‬
‫חבר הפורום יגאל עילם ניסה לקדם טיעון עקרוני בדבר הצורך בתיאוריה של התרבות בסדרה של מאמרי‬
‫עמדה ואף הציע תנאים להגדרה )אמות מידה(‪ ,‬שנתקלו בהתנגדות‪ .‬במאמר האחרון "הוויכוח עם גירץ ועם‬
‫הנטינגטון" הוא דוחה את הגישה הסמיוטית כבלתי מספקת מבחינה תיאורטית ואת העמדה הרלטיביסטית‬
‫כמתחסדת ומופרכת‪ .‬בכך הוא פותח פתח לחידוש הדיון או הוויכוח סביב השאלה‪ ,‬האם אמנם תיאוריה של‬
‫התרבות תאפשר לנו להבין דפוסי התפתחות של תרבויות ויחסים בין תרבויות ברמה האמפירית תופעתית‪,‬‬
‫והאם תוכל להקנות לנו כלים מושגיים‪ ,‬ברמה ההכרתית‪ ,‬להבנת צורות החשיבה שהניעו דפוסי פעולה‬
‫תרבותיים שונים?‬
‫מושב ‪" :I‬האם יש צורך בתיאוריה של תרבות?" דיון פתוח על עמדות וגישות שונות למחקר התרבות‪.‬‬
‫מושב ‪" :II‬הגדרות תרבות במבחן"‪ :‬הצעות לסדר היום )עילם‪ ,‬גינזברג ואחרים( ותגובות המשתתפים להן‪.‬‬
‫מושב ‪ : III‬סיכום עיקרי הדיון – מסקנות והצעות להמשך‪.‬‬
‫קריאת הכנה‬
‫ישעיהו ברלין‪ .‬האנושות – בול עץ עיקש‪94-85 ,30-19 .‬‬
‫קליפורד גירץ‪ .‬פרשנות של תרבויות‪ .‬המאמר "תיאור גדוש‪ ,‬לקראת תיאוריה של תרבות"; המאמר "השלכותיו‬
‫של מושג התרבות על מושג האדם"‪.‬‬
‫סמואל הנטינגטון‪ .‬התנגשות הציביליזציות‪ .‬פרק ב' )‪ ,(39-33‬פרק ג' )‪ ,(90-57‬פרק יב )‪(439-409‬‬
‫קלוד לוי‪-‬שטראוס‪ .‬החשיבה הפראית‪ .‬פרק תשיעי )‪(280-255‬‬
‫ברוניסלב מלינובסקי‪ .‬מין והדחקה בחברה הפראית‪ .‬חלק רביעי )‪,(116-109‬‬
‫‪Fernand Braudel , A History of Civilizations. 3-36‬‬