פסק דין - WordPress.com

‫בית משפט לענייני משפחה במחוז ת"א‬
‫‪ 26‬אוגוסט ‪2014‬‬
‫תמ"ש ‪47769-01-12‬‬
‫תמ"ש ‪52381-01-12‬‬
‫תמ"ש ‪22124-01-13‬‬
‫בפני כב' השופט נפתלי שילה‪ ,‬סגן הנשיאה‬
‫התובעת‬
‫פלונית‬
‫ע"י עו"ד רות דיין ועו"ד ורד רוס מזור‬
‫נגד‬
‫הנתבע‬
‫אלמוני‬
‫ע"י עו"ד אורי וייס ועו"ד רונן עדיני‬
‫פסק דין‬
‫מה סכום המזונות שעל הנתבע לשלם עבור מזונות שני ילדי הצדדים וכיצד יאוזן רכוש הצדדים?‬
‫א‪.‬‬
‫רקע עובדתי וטענות הצדדים‬
‫‪.1‬‬
‫הצדדים נשאו זל"ז בשנת ‪ 1990‬ונולדו להם שני ילדים‪ :‬ה' ילידת ‪ 28.9.94‬וא' יליד ‪.27.4.99‬‬
‫‪.2‬‬
‫לטענת התובעת )להלן‪" :‬האישה" או "האם"(‪ ,‬היא גילתה כי הנתבע )להלן‪" :‬האיש" או‬
‫"האב"( בוגד בה עם עובדת שלו‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫לאחר שטיפול זוגי לא צלח‪ ,‬הגישה האישה תביעות לבית המשפט ובמסגרתן עתרה‬
‫למשמורת‪ ,‬למזונות ולאיזון משאבים‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫האישה היא בעלת תואר ראשון בסוציולוגיה והיא טענה בתביעתה‪ ,‬שהיא עובדת כמאמנת‬
‫אישית בעסק זעיר שפתחה ומשתכרת כ – ‪ ₪ 1,600‬לחודש‪.‬‬
‫עמוד‪1‬מתוך‪36‬‬
‫בית משפט לענייני משפחה במחוז ת"א‬
‫‪ 26‬אוגוסט ‪2014‬‬
‫תמ"ש ‪47769-01-12‬‬
‫תמ"ש ‪52381-01-12‬‬
‫תמ"ש ‪22124-01-13‬‬
‫בפני כב' השופט נפתלי שילה‪ ,‬סגן הנשיאה‬
‫‪.5‬‬
‫האיש הוא הנדסאי אלקטרוניקה ובמהלך הנישואין הוא הקים עם שותף שתי חברות‬
‫העוסקות בסחר של רכיבי אלקטרוניקה )להלן‪" :‬החברות"( ‪ .‬לטענתו‪ ,‬שכרו החודשי עומד‬
‫על סך של כ –‪ ₪ 19,000‬נטו לחודש )ללא תשלומים מדיווידנדים(‪.‬‬
‫‪.6‬‬
‫האישה עותרת לביצוע איזון משאבים והיא ביקשה לשום את שווי זכויותיו של האיש‬
‫בחברות ולרכוש את חלקו בבית המגורים המשותף )להלן‪" :‬הבית"(‪ ,‬באמצעות קיזוז שווי‬
‫מחצית משווי זכויותיו בחברות‪ .‬לטענתה‪ ,‬על מנת שלא לנתק את הילדים מסביבתם‬
‫הטבעית‪ ,‬יש לאפשר לה לקבל זכות ראשונים לרכישת חלקו של האיש בבית‪.‬‬
‫‪.7‬‬
‫האישה טוענת בתביעתה‪ ,‬כי לאור הפער הגדול בין כושר ההשתכרות שלה לבין כושר‬
‫ההשתכרות של האיש‪ ,‬יש לבצע איזון משאבים לא שוויוני‪ ,‬כך שהיא תקבל ‪ 75%‬מערך‬
‫הנכסים והאיש יקבל ‪ 25%‬מערך הנכסים‪ .‬בסיכומיה‪ ,‬השאירה התובעת את השיעור שבו‬
‫יבוצע האיזון הלא שוויוני‪ ,‬לשיקול דעתו של בית המשפט )סעיף ‪ .(154‬האישה טוענת כי היא‬
‫נאלצה לעכב את התפתחותה המקצועית על מנת לטפל בילדים והיא זו שנשאה בנטל גידולם‬
‫והטיפול בהם‪ ,‬על חשבון השקעה במקצועה ובקריירה שלה‪ .‬לטענתה‪ ,‬היא כיום "נטולת‬
‫ניסיון ומעמד בשוק העבודה" )סעיף ‪ 3‬לסיכומיה(‪ .‬האישה גם עותרת "למחצית משווי‬
‫המוניטין ונכסי הקריירה של הנתבע" )סעיף ‪ 45‬לתביעה(‪ .‬כמו כן‪ ,‬האישה טוענת כי האיש‬
‫הבריח רכוש וכספים‪ ,‬בין היתר‪ ,‬לחשבון בנק שהוא פתח בארה"ב‪.‬‬
‫‪.8‬‬
‫האישה עותרת לתשלום מזונות אישה עד המועד שבו הצדדים התגרשו ביום ‪ 5.9.12‬בסך של‬
‫‪ ₪ 5,643‬לחודש‪,‬סך של ‪ ₪ 5,625‬לחודש עבור מזונות הבת ה'‪ ,‬ו‪ ₪ 4,652 -‬לחודש למזונות‬
‫הבן א'‪ .‬האם טוענת כי לאור הכנסותיו הגבוהות של האיש‪ ,‬המשפחה חיה ברמת חיים‬
‫גבוהה ועל האיש לשלם את הסכומים הנ"ל‪ ,‬המשקפים את צורכיהם‪.‬‬
‫‪.9‬‬
‫האיש טוען שהאישה משתכרת לפחות ‪ ₪ 6,000‬לחודש מהעסק שלה לאימון אישי‬
‫ופוטנציאל הכנסתה רב‪ .‬הנתבע מכחיש כי האישה נאלצה לעכב את התפתחותה המקצועית‬
‫במהלך הנישואין‪ .‬לטענתו‪ ,‬האישה מקיימת הכשרות ליעוץ אישי וזוגי וכן להעצמה נשית‬
‫ויש לה כושר השתכרות רב ואילו לו עצמו אין מוניטין אישי )סעיף ‪ 24.2‬לכתב ההגנה(‪.‬‬
‫הנתבע טוען כי את הכשרתו כהנדסאי הוא רכש לפני גיוסו לצה"ל במסגרת העתודה‬
‫האקדמאית‪,‬את התואר השני רכש לפני נישואיו )סעיף ‪ 12‬לסיכומיו( והוא הצליח בניהול‬
‫החברות שהקים "בזכות כישוריו הטבעיים – המולדים – הטבועים בצופן הגנטי שלו‪,‬‬
‫עמוד‪2‬מתוך‪36‬‬
‫בית משפט לענייני משפחה במחוז ת"א‬
‫‪ 26‬אוגוסט ‪2014‬‬
‫תמ"ש ‪47769-01-12‬‬
‫תמ"ש ‪52381-01-12‬‬
‫תמ"ש ‪22124-01-13‬‬
‫בפני כב' השופט נפתלי שילה‪ ,‬סגן הנשיאה‬
‫הכישרון האישי שלו ותודות לאופיו ונחישותו להתקדם וכל זאת בתנאים קשים ביותר‪,‬‬
‫כאשר התובעת לא משמשת עזר כנגדו" )סעיף ‪ 24.3‬לכתב ההגנה(‪.‬‬
‫‪.10‬‬
‫האיש טוען גם‪,‬שהוא סייע רבות בטיפול במשק הבית‪ ,‬על מנת שהאישה "תוכל לפנות זמן‬
‫לעצמה‪ ,‬לעיסוקיה – להאדרת ולהרחבת כושר השתכרותה והנאותיה היא" )שם(‪.‬‬
‫‪.11‬‬
‫לדברי האיש‪ ,‬מוניטין אישי אינו נכס בר איזון ובכל מקרה‪" ,‬התקדמותו של הנתבע כלל לא‬
‫באה על חשבון התובעת" )סעיף ‪ 26‬לכתב ההגנה(‪ .‬האיש טוען שאין מקום לחלוקה בלתי‬
‫שוויונית של רכוש הצדדים כפי שהאישה מבקשת‪.‬‬
‫‪.12‬‬
‫האיש טוען גם‪ ,‬כי ביום בו הגישה האישה את התביעות נגדו‪ ,‬היא פנתה לבנק וניסתה‬
‫להעביר מחצית מכספי החיסכון המשותף‪ ,‬בסך של כחצי מיליון ‪ ₪‬לחשבונה‪ .‬הוא אף‬
‫טוען‪,‬שהאישה העבירה מהחשבון המשותף לעורכת דינה סך של ‪ ₪ 50,000‬ונתנה לה‬
‫המחאה נוספת של ‪ ₪ 70,000‬מהחשבון המשותף‪.‬‬
‫‪.13‬‬
‫האיש טוען כי לאור גיל הילדים "והפסיקה העדכנית הדנה במגמות השוויון – חלה חובה‬
‫על שני ההורים לשאת במזונות הילדים" )סעיף ‪ 50‬לכתב ההגנה(‪ .‬האיש סבור כי לאור‬
‫עבודתה והשתכרותה של האישה‪ ,‬הוא פטור מתשלום מזונותיה וסכומי המזונות שהאישה‬
‫תובעת עבור הילדים‪ ,‬מופרזים ביותר‪.‬‬
‫‪.14‬‬
‫האיש הגיש תביעה לפירוק השיתוף בבית והאישה טענה כי אין לבצע פירוק שיתוף בבית‬
‫בנפרד‪ ,‬אלא יש לבצע איזון כולל במכלול הרכוש ולאור זכותה לקבל את חלקה בשווי‬
‫החברות‪ ,‬היא ממילא תרכוש את חלקו של האיש בבית‪.‬‬
‫‪.15‬‬
‫ביום ‪ 30.1.12‬עזב האיש את הבית בעקבות בקשה לצו הגנה שהגישה האישה ומאז הצדדים‬
‫מתגוררים בנפרד‪.‬‬
‫‪.16‬‬
‫ביום ‪ 1.3.12‬הצדדים הסכימו על חלוקת כמיליון ‪ ₪‬שהיה בחשבון המשותף‪ ,‬בחלקים שווים‬
‫ביניהם‪.‬‬
‫עמוד‪3‬מתוך‪36‬‬
‫בית משפט לענייני משפחה במחוז ת"א‬
‫‪ 26‬אוגוסט ‪2014‬‬
‫תמ"ש ‪47769-01-12‬‬
‫תמ"ש ‪52381-01-12‬‬
‫תמ"ש ‪22124-01-13‬‬
‫בפני כב' השופט נפתלי שילה‪ ,‬סגן הנשיאה‬
‫‪.17‬‬
‫ביום ‪ 5.9.12‬הצדדים התגרשו והאיש הסכים לשלם לאישה את מלוא כתובתה בסך של‬
‫‪.₪ 180,000‬‬
‫‪.18‬‬
‫ההליך התנהל בתחילה בפני כב' השופט בן ארי‪ ,‬אשר מינה את רו"ח הלדנברג כמומחה‬
‫מטעם בית המשפט להערכת שווי החברות ) להלן‪" :‬המומחה"(‪ .‬הוסכם על הצדדים כי היום‬
‫הקובע לצורך איזון המשאבים הוא יום ‪) 1.7.11‬להלן‪" :‬היום הקובע"(‪.‬‬
‫‪.19‬‬
‫כב' השופט בן ארי קבע כי האיש ישלם מזונות זמניים בסך של ‪ ₪ 1,400‬לחודש לכל ילד‬
‫ומחצית מהוצאות החינוך כולל חוגים ושיעורי עזר‪ ,‬מחצית מהוצאות רפואיות חריגות וכן‬
‫נפסק שהאיש ישלם את מלוא הוצאות אחזקת הבית‪ .‬כמו כן נקבע‪,‬שהאיש ישלם מזונות‬
‫זמניים לאישה בסך של ‪ ₪ 1,650‬לחודש )החלטות מיום ‪ 23.4.12‬ומיום ‪.(7.8.12‬‬
‫‪.20‬‬
‫ביום ‪ 24.12.12‬הוגש תסקיר שהמליץ כי המשמורת על הבן א' תוגדר כמשמורת משותפת‬
‫וא' ילון בבית אביו בכל סוף שבוע שני והוא ימשיך לבקרו בימות החול‪ .‬צוין בתסקיר‪ ,‬כי א'‬
‫מעדיף לישון בלילות בבית עם האם‪.‬‬
‫‪.21‬‬
‫בקדם משפט התקיים בפני ביום ‪ 11.2.13‬הגיעו הצדדים להסכמה כי יינתן תוקף של פסק‬
‫דין להמלצות התסקיר וככל שהקטין ירצה ללון אצל אביו באמצע השבוע‪ ,‬הדבר יתואם בין‬
‫שני ההורים‪.‬‬
‫‪.22‬‬
‫כמו כן‪ ,‬הרחבתי את היקף בדיקתו של המומחה וקבעתי כי הוא יערוך טבלת איזון של‬
‫מכלול נכסי הצדדים‪ ,‬הן הנזילים והן אלו שאינם נזילים וכן מיניתי שמאית לצורך הערכת‬
‫שווי הבית‪.‬‬
‫‪.23‬‬
‫ביום ‪ 15.4.13‬ניתנה חוות דעת השמאית אשר העריכה את שווי הבית בסך של ‪ 2.3‬מיליון‬
‫‪.₪‬‬
‫‪.24‬‬
‫ביום ‪ 14.11.13‬הגיש המומחה את חוות דעתו‪ .‬על פי חוות דעתו‪ ,‬שווי מניותיו של הבעל‬
‫בחברות עומד על ‪ .₪ 7,050,863‬כמו כן‪ ,‬המומחה ערך טבלת איזון וקבע כי חלקה של‬
‫האישה בנכסים הנזילים הוא ‪ ₪ 590,650‬ולפיכך על האיש להעביר לאישה לצורך איזון‬
‫המשאבים )כולל בגין החברה לאחר ניכוי המס( סך של ‪.₪ 3,058,452‬‬
‫עמוד‪4‬מתוך‪36‬‬
‫בית משפט לענייני משפחה במחוז ת"א‬
‫‪ 26‬אוגוסט ‪2014‬‬
‫תמ"ש ‪47769-01-12‬‬
‫תמ"ש ‪52381-01-12‬‬
‫תמ"ש ‪22124-01-13‬‬
‫בפני כב' השופט נפתלי שילה‪ ,‬סגן הנשיאה‬
‫‪.25‬‬
‫המומחה נחקר על חוות דעתו‪ ,‬התקיימו ארבע ישיבות הוכחות והצדדים הגישו את סיכומי‬
‫טענותיהם בכתב‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫דיון והכרעה‬
‫)א(‬
‫מה שיעור המזונות שעל האב לשלם לאישה ולילדים?‬
‫‪.1‬‬
‫האם הצהירה בסעיף ‪ 51‬לתצהירה‪ ,‬כי בשנה האחרונה עמד שכרה על סך של ‪₪ 7,639‬‬
‫לחודש כפקידה במכללת אין ליין‪ .‬מתלושי השכר שצרפה עולה כי היא החלה בעבודתה‬
‫במוסד זה ביום ‪.22.4.12‬‬
‫‪.2‬‬
‫לטענת האישה‪ ,‬בשנת ‪ 2012‬היא השתכרה מהעסק שהפעילה סך של ‪ ₪ 600‬לחודש )סעיף ‪49‬‬
‫לתצהירה(‪ .‬האיש לא הוכיח את טענתו )סעיף ‪ 71‬לסיכומיו( כי האישה משתכרת ‪₪ 4,000‬‬
‫לחודש מעסק זה וגרסת האישה ביחס להכנסותיה לא נסתרה‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫מאחר והתביעה הוגשה ביום ‪ 26.1.12‬והצדדים התגרשו ביום ‪ 5.9.12‬יש לפסוק מזונות‬
‫לאישה בגין שבעה חודשים בלבד‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫האיש מציין בסעיף ‪ 59.5‬לסיכומיו‪ ,‬כי בשנת ‪ 2011‬הוא השתכר בממוצע ‪ ₪ 23,849‬נטו‬
‫לחודש ובשנת ‪ 2012‬סך של ‪ 23,731‬נטו לחודש‪ .‬משכורות אלו לא כוללות את תשלומי‬
‫הדיווידנד שאם ניקח אותם בחשבון‪ ,‬הכנסתו של האיש נטו באותן שנים‪ ,‬עולה על ‪₪ 50,000‬‬
‫לחודש‪ .‬האיש ושותפו יכולים להכריז על חלוקת דיווידנדים כפי שנעשה בשנים ‪ 2010‬ו –‬
‫‪ .2011‬בשנים אלו‪ ,‬קיבל האיש בכל שנה דיווידנד בגובה של ‪ .₪ 400,000‬האיש לא נתן כל‬
‫הסבר מדוע בעלי המניות לא יכולים להכריז על חלוקת דיווידנד כיום ולאור מצב החברה‬
‫וקופת המזומנים שלה כפי שמפורט בחוות דעת המומחה‪ ,‬נראה כי אין כל מניעה להמשיך‬
‫ולחלק דיווידנד‪ ,‬כפי שנעשה בשנתיים שקדמו לתחילת ההליכים בין הצדדים‪ .‬משנשאל‬
‫האיש היכן כספי הדיווידנד בגין שנת ‪ 2011‬בסך ‪ ₪ 400,000‬שנרשמו לזכותו בחברה בשנת‬
‫‪ 2012‬הוא ענה כי "הכסף אינו בחברה" )עמ' ‪ 101‬שורה ‪ (31‬משנשאל מתי הוצא הכסף‬
‫מהחברה הוא ענה "לא זוכר" )עמ' ‪ 102‬שורה ‪ .(7‬התחמקות זו פוגמת באמינותו‪.‬‬
‫עמוד‪5‬מתוך‪36‬‬
‫בית משפט לענייני משפחה במחוז ת"א‬
‫‪ 26‬אוגוסט ‪2014‬‬
‫תמ"ש ‪47769-01-12‬‬
‫תמ"ש ‪52381-01-12‬‬
‫תמ"ש ‪22124-01-13‬‬
‫בפני כב' השופט נפתלי שילה‪ ,‬סגן הנשיאה‬
‫‪.5‬‬
‫יש גם לראות בחומרה את התנהלות הנתבע‪ ,‬שעה שבהודעה למחזיק שהגיש לבית המשפט‬
‫לאחר שניתן צו עיקול על כספיו בחברה‪ ,‬לא צוין כי לזכותו עומד הסך הנ"ל של ‪.₪ 400,000‬‬
‫במכתב ב"כ החברות עו"ד לרר מיום ‪ ,28.3.12‬נאמר כי בחברות קיים סך של ‪₪ 64,400‬‬
‫לזכות האיש ולא נזכר כלל‪ ,‬הסך של ‪ 400,000‬שהאיש קיבל כדיווידנד‪ ,‬נשאר רשום על שמו‬
‫בחברה‪ .‬ברם‪ ,‬במכתב רו"ח החברה מיום ‪ 5.1.14‬נאמר במפורש כי סכום זה "נרשם לזכות‬
‫בעלי המנויות בהנהלת חשבונות של החברה"‪ .‬כאמור‪ ,‬יש לראות התנהלות זו של האיש‬
‫בחומרה‪ ,‬כפי שבצדק טוענת האישה בסיכומיה )סעיפים ‪.(39-41‬‬
‫‪.6‬‬
‫זאת ועוד‪ :‬האיש לא צירף לכתב הגנתו טופס הרצאת פרטים ותלושי שכר )סעיף ‪58‬‬
‫לסיכומי האישה וסעיף ‪ 5‬לסיכומי התשובה( והוא טען בכתב הגנתו )סעיף ‪ (40‬כי הוא‬
‫משתכר "בערך ‪ ₪ 19,000‬נטו לחודש"‪ .‬ברם‪ ,‬ממסמכים שהוגשו לתיק לאחר שניתנו צווים‬
‫למסירת מסמכים )נספח ‪ 16‬לסיכומי האישה( עולה כי בחודש אוקטובר ‪ 2011‬קיבל האיש‬
‫משכורת מחברת נ' בסך של ‪ ₪ 100,000‬ברוטו )‪ ₪ 46,139‬נטו( ובחודש דצמבר ‪ 2012‬הוא‬
‫קיבל משכורת מאותו חברה בסך של ‪ ₪ 150,000‬ברוטו )‪ ₪ 72,977‬נטו(‪ .‬משנשאל האיש‬
‫בחקירתו מדוע לא הצהיר על הכנסות אלו‪ ,‬לא היתה בפיו תשובה עניינית כפי שהאישה‬
‫טוענת בצדק בסיכומיה )סעיפים ‪ .(59-61‬האיש אף טען כי‪" :‬בשנת ‪ 2012‬לא הרווחתי‬
‫בחברת נ' )עמ' ‪ 92‬שורה ‪ .(21‬היה על האיש לצרף את תלוש השכר של חודש אוקטובר ‪2011‬‬
‫לכתב ההגנה ואת תלוש השכר של חודש דצמבר ‪ 2012‬לתצהיר המשלים‪ .‬האיש לא הציג‬
‫תלושים אלו והדבר מלמד כי הוא לא הצהיר אמת על הכנסותיו‪.‬‬
‫‪.7‬‬
‫רמת החיים של הצדדים היתה טובה והם לא החסירו דבר מהילדים )סעיף ‪) 84‬י( לסיכומי‬
‫התשובה(‪ .‬האישה העידה כי "אנחנו נסענו כל שנה לחו"ל" )עמ' ‪ 61‬שורה ‪ ,(7‬פעמיים בשנה‬
‫נסעו לבתי מלון בארץ ואכלו במסעדות )עמ' ‪ 75‬שורות ‪ (4-5‬והיה להם מנוי בבית לסין )עמ'‬
‫‪ 80‬שורה ‪ .(6‬לדבריה‪" :‬אנו חיינו ברמת חיים כל כך טובה שלא עשינו חשבון על בגדים" )עמ'‬
‫‪ 81‬שורה ‪ .(1‬ברם‪ ,‬האיש צודק שהאישה לא צירפה אסמכתאות לכך שהצדדים חיו ברמת‬
‫חיים גבוהה כגון תצלום דרכון‪ ,‬קבלות על נסיעות לחו"ל ובתי מלון‪ ,‬למרות שהיה עליה‬
‫לעשות כן ואין לקבל את הסברה כי עורכת דינה "לא אמרה לי לצרף שום דבר" )סעיפים ‪,50‬‬
‫‪ 95‬ו – ‪ 100‬לסיכומיו ועמ' ‪ 75‬שורות ‪.(1-6‬‬
‫‪.8‬‬
‫הבת ה' משרתת בצה"ל החל מיום ‪) 11.4.13‬סעיף ‪ 11‬לסיכומי האיש( ואולם היא מגיעה‬
‫לבית האם כל יום והאם דואגת לארוחות עבורה )עמ' ‪ 79‬שורות ‪ .(11-15‬הבן א' לן ברוב‬
‫עמוד‪6‬מתוך‪36‬‬
‫בית משפט לענייני משפחה במחוז ת"א‬
‫‪ 26‬אוגוסט ‪2014‬‬
‫תמ"ש ‪47769-01-12‬‬
‫תמ"ש ‪52381-01-12‬‬
‫תמ"ש ‪22124-01-13‬‬
‫בפני כב' השופט נפתלי שילה‪ ,‬סגן הנשיאה‬
‫הלילות אצל האם‪ ,‬למרות שהגדרת המשמורת היא "משמורת משותפת"‪ .‬בצדק טוענת האם‬
‫כי‪" :‬המבחן צריך להיות מבחן השהייה‪ ,‬הוצאות בפועל ‪ ...‬ולא הגדרות פורמאליות" )סעיף‬
‫‪ 237‬לסיכומיה(‪ .‬האם העידה כי‪" :‬זה רשום משמורת משותפת אך בפועל א' נמצא רוב הזמן‬
‫בבית ומקבל שלוש ארוחות ומדי פעם אחר הצהריים הולך לרמי אך כאשר חוזר הביתה‬
‫הוא אוכל עוד ארוחת ערב נוספת‪ ...‬רוב הזמן א' נמצא בבית" )עמ' ‪ 77‬שורות ‪ 27-29‬ועמ' ‪78‬‬
‫שורה ‪ 4‬ושורה ‪ .(27‬עדותה לא נסתרה‪ .‬כמו כן‪ ,‬האם ציינה בתצהירה )סעיף ‪ ,(65‬כי בכל ליל‬
‫שבת הילדים נמצאים אצל האב )לטענתה‪ ,‬הדבר נעשה תחת איום ולחץ של האב ובניגוד‬
‫לרצונה(‪ .‬מאידך‪ ,‬יש לקחת בחשבון בפסיקת המזונות כי הקטין נמצא אצל האב פעמים‬
‫רבות משעות אחר הצהריים ועד הערב וכן בכל ליל שבת‪ ,‬כפי שטוען האב )סעיף ‪88‬‬
‫לסיכומיו(‪.‬‬
‫‪.9‬‬
‫האיש לא הוכיח כי האישה השתכרה מעבר לסכומים שהיא הצהירה עליהם )עמ' ‪ 89‬שורות‬
‫‪ .(27-29‬מדובר בטענה בעלמא‪ .‬רק בשלושה החודשים לאחר הגשת התביעה‪ ,‬האישה‬
‫השתכרה יותר‪ .‬מסוף אפריל ‪ 2012‬היא כבר השתכרה בממוצע ‪ ₪ 7,639‬לחודש‪ .‬על פי‬
‫החלטת כב' השופט בן ארי‪ ,‬נשא האיש במלוא תשלומי אחזקת הבית וכן בתשלום נוסף‬
‫בסך של ‪ ₪ 1,650‬למזונות האישה‪.‬‬
‫‪.10‬‬
‫האיש התחמק ממתן תשובות לשאלות אודות כספים שהתקבלו בחשבון הבנק שלו והדבר‬
‫פועל לחובתו‪ .‬לדוגמא‪ :‬הוא נשאל מה מקור הסך של ‪ ₪ 153,000‬שהופקדו לחשבונו ביום‬
‫‪ 25.4.12‬והוא ענה "לא זוכר" )עמ' ‪ 90‬שורות ‪ .(12-13‬משנשאל מה מקור הסך של ‪₪ 100,000‬‬
‫שהועבר לחשבונו ביום ‪ 5.12.12‬הוא ענה "אין לי מושג" )עמ' ‪ 92‬שורות ‪ .(14-15‬תשובות אלו‬
‫פוגמות באמינותו‪.‬‬
‫‪.11‬‬
‫האיש גם התחמק ממתן תשובה לשאלה‪ ,‬להיכן העביר את הסך של ‪ ₪ 493,828‬שהוא קיבל‬
‫לבעלותו בראשית ההליכים‪ ,‬שעה שהצדדים החליטו לחלק את הכספים שהיו בחשבון‬
‫המשותף‪ .‬האיש רכש המחאה בנקאית בגובה של ‪ ₪ 423,800‬והעביר אותה למקום בלתי‬
‫ידוע‪ ,‬שהוא סירב לדווח עליו )סעיפים ‪ 51-52‬וסעיפים ‪ 65-66‬לסיכומי האישה(‪ .‬האיש העיד‬
‫כי‪" :‬העברתי בשקלים לאדם מסוים בארץ"‪ .‬סתם ולא פירש )סעיף ‪ 68‬לסיכומי האישה(‪.‬‬
‫האישה טוענת כי פעולות אלו של האיש נועדו להקשות ואולי אף לסכל את ביצוע איזון‬
‫המשאבים ולמנוע ממנה לגבות את הסכומים שעליו להעביר לה )סעיף ‪ 8‬לסיכומי התשובה(‪.‬‬
‫אכן‪ ,‬האיש רשאי לעשות בכספיו "ככל העולה על רוחו‪ ...‬ואין הוא צריך להתנדב ולמסור‬
‫עמוד‪7‬מתוך‪36‬‬
‫בית משפט לענייני משפחה במחוז ת"א‬
‫‪ 26‬אוגוסט ‪2014‬‬
‫תמ"ש ‪47769-01-12‬‬
‫תמ"ש ‪52381-01-12‬‬
‫תמ"ש ‪22124-01-13‬‬
‫בפני כב' השופט נפתלי שילה‪ ,‬סגן הנשיאה‬
‫אינפורמציה שהוא לא חייב בה לתובעת" )סעיף ‪ 132‬לסיכומיו(‪ .‬ברם‪ ,‬יש לקחת בחשבון‬
‫לצורכי חישוב חבותו במזונות‪ ,‬את הכספים שבידיו‪ ,‬שמהם הוא יכול לשלם מזונות‪ .‬האיש‬
‫גם העביר בחודש ספטמבר ‪ 2013‬סך של ‪ ₪ 225,000‬מקרן ההשתלמות שלו לחשבונו‪,‬‬
‫ובנובמבר ‪ 2013‬הוא משך את אותו הסכום באמצעות תשע המחאות בנקאיות על סך של‬
‫‪ ₪ 25,000‬כל אחת‪ ,‬אשר הועברו למקום עלום )סעיפים ‪ 78-79‬לסיכומי האישה(‪ .‬כידוע‪ ,‬על‬
‫פי הלכות פרייס ועמיצור‪ ,‬יש לקחת בחשבון בפסיקת מזונות‪ ,‬אף את רכושו של האב ולא‬
‫רק את הכנסתו השוטפת‪ .‬המומחה העיד כי נכון ליום ‪ 31.12.12‬היו בחברה מזומנים‬
‫והמחאות לגבייה בסך כולל של ‪ 8.5‬מיליון ‪) ₪‬עמ' ‪ 43‬שורות ‪ 12-14‬וסעיף ‪ 15‬לסיכומי‬
‫התשובה(‪ .‬מנגד‪ ,‬יש לקחת בחשבון כי על האב לשכור דירה ולטענתו הוא שוכר דירה בעלות‬
‫של ‪ ₪ 3,600‬לחודש )סעיף ‪ 23‬לסיכומיו(‬
‫‪.12‬‬
‫בהתחשב בנתונים הנ"ל‪ ,‬אני סבור כי יש להותיר את ההחלטה למזונות זמניים שניתנה‪ ,‬ככל‬
‫שהיא נוגעת לאישה‪ ,‬על כנה ‪ ,‬והאיש לא יצטרך להוסיף תשלום נוסף למזונות האישה‪ .‬זאת‪,‬‬
‫מאחר והמזונות הזמניים נפסקו אף ביחס לתקופה שבה האישה כבר השתכרה מעל ‪7,600‬‬
‫‪ ₪‬לחודש והתשלום ששולם ממועד זה‪" ,‬מפצה" על התשלום הנמוך שנפסק בתקופה שלפני‬
‫עבודת האישה במכללה‪ .‬אכן‪ ,‬החל מיום ‪ - 22.4.12‬מועד תחילת עבודת האישה במכללה–‬
‫אין היא זכאית למזונות כפי שטוען האיש בצדק )סעיף ‪ 102‬לסיכומיו(‪ .‬ברם‪ ,‬סכום המזונות‬
‫הזמניים שנפסק – ‪ ₪ 1,650‬לחודש )החלטת כב' השופט בן ארי מיום ‪ (23.4.12‬היה נמוך‬
‫ולא הספיק לצרכי האישה כפי שהיא הורגלה להם‪ .‬באופן זה של "השלמת" המזונות מיום‬
‫‪ 22.4.12‬ועד למועד הגט )‪ ,(5.9.12‬קיבלה האישה את סכום המזונות שהיתה ראויה לו‪ ,‬לאור‬
‫העיקרון של "עולה עמו"‪ .‬מובהר בזאת‪ ,‬כי החלטתו של כב' השופט בן ארי מיום ‪7.8.12‬‬
‫בדבר חיובו של האיש להעמיד רכב לאישה מבוטלת ואולם השימוש שנעשה עד היום‬
‫במכונית ע"י האישה יהווה חלק מתשלומי האיש למזונות ילדיו‪ ,‬מאחר והאם הסיעה גם‬
‫אותם ברכב ואין מקום להשבה של מרכיב זה‪ ,‬שכבר "נאכל" ע"י הילדים‪.‬‬
‫‪.13‬‬
‫האב מציע לשלם מזונות עבור הבן א' ‪ ₪ 900‬לחודש ועבור הבת ה'‪ ,‬עד גיוסה‪ ,‬סך של ‪1,500‬‬
‫‪ ₪‬לחודש )סעיף ‪ 111‬לסיכומיו(‪ .‬סכום זה נמוך‪ ,‬מאחר ונקבע כי מזונות מינימום כיום‪ ,‬ללא‬
‫מדור‪ ,‬עומדים על סך של ‪ ₪ 1,400‬בקירוב לחודש )עמ"ש ‪ 20511-10-10‬פלונית נ' אלמוני‪,‬‬
‫ניתן ביום ‪ .(3.4.13‬לאור רמת החיים של המשפחה שהיתה מעל הממוצע והכנסתו הגבוהה‬
‫של האב‪ ,‬ולמרות שהקטין נמצא פעמים רבות בשבוע בשעות אחר הצהריים ועד הערב וכן‬
‫בלילות שבת אצל האב‪ ,‬יש מקום להגדיל את סכום המזונות שנפסקו כך שהמזונות‬
‫עמוד‪8‬מתוך‪36‬‬
‫בית משפט לענייני משפחה במחוז ת"א‬
‫‪ 26‬אוגוסט ‪2014‬‬
‫תמ"ש ‪47769-01-12‬‬
‫תמ"ש ‪52381-01-12‬‬
‫תמ"ש ‪22124-01-13‬‬
‫בפני כב' השופט נפתלי שילה‪ ,‬סגן הנשיאה‬
‫הקבועים יעמדו על סך של ‪ ₪ 2,000‬לחודש לכל קטין‪ .‬בקביעת סכום זה נלקח בחשבון‪ ,‬כי‬
‫למרות שהכנסת האישה אינה גבוהה‪ ,‬לאור הכספים שהיא תקבל כתוצאה מאיזון‬
‫המשאבים‪ ,‬היא תוכל להשתתף במזונות מדין צדקה‪.‬‬
‫‪.14‬‬
‫מאחר והדירה תועבר במלואה על שם האישה במסגרת איזון המשאבים והיא לא תצטרך‬
‫לשלם שכר דירה או תשלומי משכנתא‪ ,‬אין מקום לפסיקת מדור )ע"א ‪ 5478/93‬כרמי נ'‬
‫כרמי‪ ,‬ניתן ביום ‪ .(12.12.94‬ברם‪ ,‬מאחר ורוב הזמן הקטין א' לן אצל האם‪ ,‬על אביו לשלם‬
‫את מלוא הוצאות אחזקת הבית בגין חלקו בבית האם‪ ,‬למרות הגדרת "משמורת משותפת"‪.‬‬
‫מובהר כי הסך של ‪ ₪ 2,000‬לקטין‪ ,‬כולל את מרכיב אחזקת המדור‪.‬‬
‫‪.15‬‬
‫בנוסף‪ ,‬יישא האב במחצית עלות החינוך של הילדים‪ ,‬לרבות שכר לימוד‪ ,‬ומחצית מעלות‬
‫חוגים )עד שנים לילד(‪ ,‬שיעורים פרטיים‪ ,‬הוראה מתקנת‪ ,‬אבחונים‪ ,‬טיפול רגשי וכל הוצאה‬
‫אחרת הנחוצה לפי המלצת המורה המקצועי או המחנך‪ .‬כמו כן‪ ,‬יישא האב במחצית‬
‫מההוצאות הרפואיות החריגות של הילדים לרבות טיפולי שיניים‪ ,‬אורטודנט ומשקפיים‪.‬‬
‫‪.16‬‬
‫תוקף חיוב המזונות מיום הגשת התביעה ועד שיגיע כל קטין לגיל ‪ 18‬או עד סיום התיכון‬
‫לפי המאוחר‪ .‬במסגרת ההתחשבנות בגין חוב העבר‪ ,‬יופחת מחובו של האב סך של ‪60%‬‬
‫מתשלומי אחזקת הבית שהאב שילם בפועל על פי ההחלטה למזונות זמניים‪ ,‬וזאת לתקופה‬
‫שמיום גירושי הצדדים ואילך‪ .‬מיום גיוס הבת ה' לצה"ל בחודש אפריל ‪) 2013‬עמ' ‪ 62‬שורות‬
‫‪ ,(8-9‬ועד סיום שירות החובה‪ ,‬חיוב המזונות עבורה יעמוד על שליש דהיינו על סך של ‪₪ 666‬‬
‫לחודש‪ .‬כמו כן‪ ,‬ישלם האב שליש ממזונות הקטין א' מיום שיתגייס ועד לתום שירות‬
‫החובה‪ .‬העובדה כי ה' עובדת מידי פעם בחנות בגדים )עמ' ‪ 68‬שורה ‪ (30‬או שיש לה חיסכון‬
‫של ‪ ₪ 14,500‬מבת המצווה שלה )עמ' ‪ 61‬שורות ‪ ,(27-29‬לא פוטרת את האב מלשלם לה‬
‫מזונות‪ .‬אכן‪ ,‬הבת ה' עבדה בחנות בגדים בחודשים שלפני הגיוס שלה‪ ,‬והשתכרה ב – ‪1,500‬‬
‫‪ ₪‬לחודש )עמ' ‪ 69‬שורות ‪ 19-28‬וסעיף ‪ 82‬לסיכומי האיש(‪ .‬ברם‪ ,‬מדובר בדמי כיס לבילויים‬
‫שלה ועל האב לממן את מחייתה השוטפת‪ ,‬שעה שהיא מתגוררת בבית האם‪ .‬האם הצהירה‬
‫כי לא נטלה ממנה שקל כשעבדה ועדותה לא נסתרה )עמ' ‪ 70‬שורות ‪ .(9-10‬גם העובדה שה'‬
‫מקבלת משכורת צבאית בסך של ‪ ₪ 352‬לחודש )סעיף ‪ 85‬לסיכומי האיש( לא מצדיקה‬
‫הפחתה במזונותיה וסכום זה נועד לקניות קטנות שה' מבצעת ולא עבור תשלומי מחייתה‬
‫השוטפים‪.‬‬
‫עמוד‪9‬מתוך‪36‬‬
‫בית משפט לענייני משפחה במחוז ת"א‬
‫‪ 26‬אוגוסט ‪2014‬‬
‫תמ"ש ‪47769-01-12‬‬
‫תמ"ש ‪52381-01-12‬‬
‫תמ"ש ‪22124-01-13‬‬
‫בפני כב' השופט נפתלי שילה‪ ,‬סגן הנשיאה‬
‫‪.17‬‬
‫המזונות יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן הידוע היום ויתעדכנו אחת לשלושה חודשים‬
‫ולא למפרע‪.‬‬
‫‪.18‬‬
‫קצבת הילדים מהמל"ל תועבר לאם בנוסף למזונות‪.‬‬
‫)ב(‬
‫האם האישה זכאית לקבל מחצית ממניות האיש בחברה בעין או בשווה כסף?‬
‫‪.1‬‬
‫האישה טוענת כי היא זכאית לקבל מחצית משווי מניות החברה ואילו האיש מבקש להעביר‬
‫לאישה מחצית ממניותיו בעין‪ .‬לדבריו‪ ,‬אם הוא יאלץ לשלם לאישה מחצית משווי מניותיו‬
‫"הדבר עלול למוטט אותי מבחינה כלכלית ולהביאני לעברי פי פחת‪ ,‬עד כדי פשיטת רגל"‬
‫)סעיף ‪ 39‬לתצהירו(‪ .‬לחילופין‪ ,‬האיש טוען בסיכומיו‪ ,‬כי מאחר והוא שותף בשתי חברות‪,‬‬
‫יש לבצע את האיזון בחברות כך שהאישה תקבל את מלוא מניותיו בחברה אחת והוא‬
‫יישאר בעל מניות בלעדי בחברה השנייה‪ .‬לחילופי חילופין‪ ,‬האיש עותר כי הוא יחויב לשלם‬
‫את חלקה של האישה בחברות בתשלומים עיתיים חודשיים‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫עמדתו זו של האיש‪ ,‬סותרת לחלוטין את עמדתו בתחילת ההליכים‪ .‬בתגובה לבקשת‬
‫האישה לצרף את החברות כנתבעות שהגיש האיש ביום ‪) 24.4.12‬בקשה ‪ ,(10‬הוא טען בין‬
‫היתר )בסעיפים ‪ 4,7,11‬לתגובתו( כי‪:‬‬
‫"כל שיש לאשתי הוא זכות בנוגע למחצית שווי המניות שלי בחברות‪ ...‬אין מדובר בזכות‬
‫קניינית של אשתי‪ ,‬אלא בזכות אובליגטורית לשיתוף‪ ,‬דחויה לעת פקיעת נישואינו‪ ,‬בשווי‬
‫המניות שלי בחברות‪ ...‬נאוה זכאית לכלול את מחצית שווין של המניות בחברות במסגרת‬
‫איזון המשאבים"‪.‬‬
‫מכאן‪ ,‬שהאיש מושתק לטעון כיום‪ ,‬לאחר שמונה מומחה לשום את שווי מניותיו‪ ,‬כי מגיע‬
‫לאישה לקבל מניות בעין ולא בשווה כסף‪ ,‬בניגוד למה שטען בתוקף בתצהירו הנ"ל )סעיף ‪87‬‬
‫וסעיף ‪ 178‬לסיכומי האישה(‪.‬טענת האיש בסיכומיו‪ ,‬כי גיבש דעתו רק לאחר שהוגשה חוות‬
‫דעת המומחה ומשהתברר לו כי מדובר בסכום עתק שלא יוכל לעמוד בו‪ ,‬הוא שינה דעתו‬
‫)סעיף ‪ ,(207‬אינה יכולה לסייע לו‪ .‬היה עליו לטעון מראש כי עמדתו תלויה בהערכת שווי‬
‫החברות ואולם האיש הביעה את עמדתו בצורה נחרצת וללא כל תנאי וטען שהוא מעוניין‬
‫להעביר את מחצית שווי המניות ולא אותן בעין‪.‬‬
‫עמוד‪10‬מתוך‪36‬‬
‫בית משפט לענייני משפחה במחוז ת"א‬
‫‪ 26‬אוגוסט ‪2014‬‬
‫תמ"ש ‪47769-01-12‬‬
‫תמ"ש ‪52381-01-12‬‬
‫תמ"ש ‪22124-01-13‬‬
‫בפני כב' השופט נפתלי שילה‪ ,‬סגן הנשיאה‬
‫‪.3‬‬
‫כמו כן‪ ,‬סעיף ‪) 6‬ב( לחוק יחסי ממון תשל"ג – ‪) 1973‬להלן‪" :‬חוק יחסי ממון"( קובע כי ‪:‬‬
‫"היה שווים של נכסי בן הזוג האחר עולה על שווים של נכסי השני‪ ,‬חייב האחד לתת לשני‬
‫את מחצית ההפרש‪ ,‬אם בעין ואם בכסף או שווה כסף"‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫בתמ"ש ‪ 20644/96‬סטריק נ' סטריק )ניתן ביום ‪ (9.2.04‬דן כב' השופט גייפמן בשאלה זו‬
‫כשמדובר היה בחברה משפחתית‪ .‬בית המשפט קבע‪ ,‬כי בחברה משפחתית קטנה "המהווה‬
‫מעין חברת יחיד" אין לחלק את המניות בעין אלא יש להורות לבעל המניות להעביר לבת‬
‫זוגו את שווי המניות ליום הפירוד‪ ,‬בתוספת ריבית והצמדה כחוק‪ .‬הטעמים לכך היו‬
‫שלושה‪ .‬האחד‪ :‬בחברה משפחתית קטנה רישום מחצית המניות ע"ש האישה "עלול להביא‬
‫למריבות אין סופיות בהפעלת החברה ולשיתוק פעילות החברה"‪ .‬השני‪ :‬הדבר עלול להביא‬
‫לכך "ששווי זכויות האישה בחברה ירד ערכם כתוצאה מדפוסי התנהגות שינקוט הבעל"‪.‬‬
‫הנימוק השלישי הוא‪ ,‬שהסדר ממוני הקושר את בני הזוג לאחר הפירוד אינו רצוי וראוי‬
‫ללכת "בדרך של חלוקה מהירה‪ ,‬שלמה וסופית של רכוש בני הזוג"‪.‬‬
‫ברע"א ‪ 1681/04‬פלונית נ' פלוני‪ ,‬עסק כב' השופט רובינשטיין בסוגיה זו והוא קבע תוך‬
‫אזכור פסק הדין הנ"ל כי‪:‬‬
‫"מובן כי על הדברים להבחן לפי נסיבות החברה‪ ,‬ולא הרי חברה משפחתית שבה בן זוג‬
‫אחד בלבד‪ ...‬כהרי חברה שבה שני בני הזוג פעילים‪ ...‬ואכן‪ ,‬בגין שיקולים מעין אלה פסקו‬
‫בתי המשפט‪ ,‬במקרים מספר‪ ,‬כי את הלכת השיתוף יש ליישם על ידי תשלום שווין של‬
‫מניות החברה נכון למועד הפירוד"‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫כב' השופטת מימון קבעה בתמ"ש ‪ 17481/04‬א‪.‬ב‪ .‬נ' נ‪.‬ב‪) .‬ניתן ביום ‪ (30.3.08‬כי‪" :‬ככלל‬
‫ובהעדר נימוק משכנע‪ ,‬כמו מעורבות בני הזוג שניהם בעסק ורצון שניהם לנהלו‪ ,‬תוך קיום‬
‫יחסים טובים ביניהם גם לאחר שנפרדה חבילת הנישואין‪ ...‬וכאשר אחד מבני הזוג‬
‫מנהלה והשני לא מעורב‪ ,‬יעשה פירוק השיתוף בין בני הזוג בזכויותיהם בחברה על דרך‬
‫תשלום כספי מבן הזוג הפעיל בחברה לזה שאיננו פעיל בה"‪.‬‬
‫ראו גם‪ :‬תמ"ש ‪ 410176/96‬ע‪.‬ר‪.‬נ' ע‪.‬ג )ניתן ביום ‪ 3.9.02‬מפי השופטת פלאוט(‪.‬‬
‫תמ"ש ‪ 17661/04‬ט‪.‬מ‪ .‬נ' ט‪.‬נ )ניתן ביום ‪ 20.7.08‬מפי השופט טפרברג(‬
‫תמ"ש ‪ 5150/06‬נ‪.‬מ‪.‬נ‪ .‬נ' נ‪.‬י )ניתן ביום ‪ 31.7.08‬מפי השופטת ד"ר בן שחר(‬
‫עמוד‪11‬מתוך‪36‬‬
‫בית משפט לענייני משפחה במחוז ת"א‬
‫‪ 26‬אוגוסט ‪2014‬‬
‫תמ"ש ‪47769-01-12‬‬
‫תמ"ש ‪52381-01-12‬‬
‫תמ"ש ‪22124-01-13‬‬
‫בפני כב' השופט נפתלי שילה‪ ,‬סגן הנשיאה‬
‫תמ"ש ‪ 15172/07‬ח‪.‬ח‪ .‬נ' י‪.‬ח‪).‬ניתן ביום ‪ 3.12.09‬מפי השופטת אלון(‪.‬‬
‫תמ"ש ‪ 10453/97‬פלונית נ' אלמוני )ניתן ביום ‪ 25.11.10‬מפי השופט גרינברגר(‪.‬‬
‫תמ"ש ‪ 1938-04-09‬פלוני נ' פלונית )ניתן ביום ‪ 1.5.11‬מפי השופט סילמן(‪.‬‬
‫תמ"ש ‪ 5848-07-08‬א‪.‬פ‪ .‬נ' י‪ .‬פ )ניתן ביום ‪ 6.2.13‬מפי השופטת מירז(‪.‬‬
‫תמ"ש ‪ 37203/02‬א‪.‬נ' ג‪) .‬ניתן על ידי ביום ‪.(19.3.14‬‬
‫‪.6‬‬
‫במקרה דנן‪ ,‬עסקינן בחברות שבבעלות שני שותפים‪ ,‬כאשר לאישה אין כל הבנה בעסקי‬
‫החברה‪ .‬לדבריה‪" :‬אני לא יודעת מה זה מניות ולא יודעת מה עושים איתם" )עמ' ‪ 56‬שורות‬
‫‪ 1-2‬ושורה ‪ 12‬ועמ' ‪ 67‬שורה ‪ (30‬והיא "לא מבינה בכספים" )עמ' ‪ 67‬שורה ‪ .(7‬אין גם כל‬
‫תקשורת בין הצדדים למעט בכל הקשור לילדים ולטענתה של האישה‪ ,‬היא לא סומכת על‬
‫האיש )עמ' ‪ 56‬שורה ‪ .(17‬כמו כן‪ ,‬האישה טוענת כי במשך ‪ 12‬שנים האיש היה אלים כלפיה‬
‫ואיים עליה )עמ' ‪ 51‬שורות ‪ (17-18‬והוא התעלל בה כלכלית ופיסית )עמ' ‪ 57‬שורות ‪.(17-18‬‬
‫לטענתה‪ ,‬האיש נתן לה סטירה ושפך עליה מים )עמ' ‪ 52‬שורות ‪ 2-3‬ושורות ‪ 9,15‬ועמ' ‪53‬‬
‫שורות ‪ 13-15‬ושורה ‪.(23‬לדבריה‪" :‬מסוכן לי להיות בקשר עם רמי" )עמ' ‪ 54‬שורה ‪ (18‬והיא‬
‫טוענת שהיא אישה מוכה )עמ' ‪ 55‬שורה ‪ (14‬ומפחדת ממנו )עמ' ‪ 66‬שורות ‪ .(3-5‬האישה‬
‫טוענת כי‪" :‬ההתנהגות שלו כלפיי היתה זוועתית ביותר‪ ...‬הוא קרא לי זבל‪ ,‬הוא נגח בי‪ ,‬הוא‬
‫צעק‪ ,‬איים‪) "...‬עמ' ‪ 59‬שורות ‪ .(19-21‬האישה טוענת גם‪ ,‬כי המאהבת שלו שעמה בגד בה‪,‬‬
‫עובדת בחברה וכל השנים "הוא לא נתן לי להתקרב לחברה" )עמ' ‪ 68‬שורות ‪ .(3-4‬גם האיש‬
‫עצמו טען בסיכומיו כי "הבין שאין אדם דר עם נחש בכפיפה אחת" ולכן החליט לעזוב את‬
‫הבית )סעיף ‪ 4.1‬לסיכומיו וסעיף ‪ 74‬לסיכומי התשובה(‪.‬‬
‫‪.7‬‬
‫הדבר מלמד כי הצדדים לא יכולים בשום אופן לשתף פעולה בניהול עסק‪ .‬הענקת רבע‬
‫מהמניות בחברה לאישה‪ ,‬עלולה לגרום להמשך המחלוקות וייתכן אף‪ ,‬כי האיש יוכל לגרום‬
‫למניפולציות בדמות ריקון החברות הקיימות מפעילות רווחית והעברת הפעילות לחברות‬
‫אחרות‪ ,‬דבר שיביא להתדיינויות נוספות‪ .‬כמו כן‪ ,‬ניתן יהיה למנוע חלוקת דיווידנדים‬
‫ומאחר והאישה לא עובדת בחברה‪ ,‬היא לא תפיק כל הנאה ממנה‪ ,‬ורק האיש ושותפו‬
‫העובדים בחברה‪ ,‬ייהנו מפירותיה‪ .‬אין אם כן‪ ,‬הצדקה לדרישת האיש כי האישה תקבל‬
‫מחצית מהמניות בעין‪ .‬על האיש לשלם לאשה מחצית משווי המניות‪.‬‬
‫‪.8‬‬
‫גם הצעת האיש בסיכומיו )סעיף ‪ 53‬וסעיפים ‪ (56-57‬כי האישה תקבל לבעלותה חברה אחת‬
‫)"רצוי נ'"( והאיש יישאר בעלים של החברה השנייה‪ ,‬אין לה כל בסיס‪ .‬ראשית‪ ,‬בצדק טוענת‬
‫עמוד‪12‬מתוך‪36‬‬
‫בית משפט לענייני משפחה במחוז ת"א‬
‫‪ 26‬אוגוסט ‪2014‬‬
‫תמ"ש ‪47769-01-12‬‬
‫תמ"ש ‪52381-01-12‬‬
‫תמ"ש ‪22124-01-13‬‬
‫בפני כב' השופט נפתלי שילה‪ ,‬סגן הנשיאה‬
‫האישה‪ ,‬כי האיש מושתק מלטעון טענה זו‪ ,‬שעה שעד לסיכומיו "לא פנה לבית המשפט ולו‬
‫פעם אחת כדי לבקש הפרדת שומת השווי לכל אחת משתי החברות בנפרד והוא גם לא שאל‬
‫על כך את המומחה דבר בחקירה הנגדית וויתר כאמור על שאלות הבהרה" )סעיף ‪40‬‬
‫לסיכומי התשובה(‪ .‬שנית‪ ,‬המומחה מציין בעמ' ‪ 5‬לחוות דעתו כי מדובר ב"חברות אחיות"‬
‫וכי החברות "חולקות עדיין משאבים משותפים כגון מחשוב‪ ,‬טלפוניה‪ ,‬אינטרנט וכיוב'‪ .‬לכן‪,‬‬
‫מחייבת ס' את חברת נ' בגין שירותי ניהול"‪ .‬מדובר אם כן בעסק שמהותית הוא אחד‪,‬עם‬
‫אותם שני מנהלים‪ ,‬למרות הפיצול הטכני לשתי חברות‪ .‬לפיכך‪ ,‬אין כל אפשרות לפצל את‬
‫החברות בין הצדדים‪ .‬כמו כן‪ ,‬לאישה אין כל הבנה בעסק זה וברור כי היא לא יכולה לנהל‬
‫אותו והיא אף חוששת בצדק‪ ,‬כי האיש עשוי "לנטרל" אותה ע"י כך שיעביר את הפעילות‬
‫והלקוחות לחברה שתישאר בבעלותו הבלעדית והיא תוותר למעשה ללא כל שווי ממשי‬
‫מהחברות )סעיף ‪ 72‬לסיכומי התשובה(‪ .‬בנוסף‪ ,‬מאחר והערכת השווי נעשתה ביחס לשתי‬
‫החברות יחדיו‪ ,‬לא ידוע כלל האם שווי החברות זהה והאיש לא הוכיח כלל כי שתי החברות‬
‫שוות בערכן‪.‬‬
‫‪.9‬‬
‫מאחר וקיימים נכסים משותפים נוספים כגון הבית‪ ,‬ניתן לבצע איזון באופן שבתמורה‬
‫לזכויותיה של האישה במחצית שווי מניות האיש‪ ,‬יועברו אליה מלוא הזכויות בבית‪ .‬רק את‬
‫ההפרש‪ ,‬ישלם האיש במזומנים וזאת בכמה תשלומים כפי שאקבע להלן‪.‬‬
‫‪.10‬‬
‫לאור העובדה שהקטין א' לן בד"כ בבית האם‪ ,‬הישארותו בדירה תמנע זעזוע מיותר ונוסף‬
‫לקטין‪ .‬סעיף ‪) 6‬ד( )‪ (4‬לחוק יחסי ממון קובע כי אחד השיקולים בדבר אופן ביצוע האיזון‬
‫שיש לקחת בחשבון הוא מניעת "פגיעה ברווחת ילדי בני הזוג הקטינים"‪ .‬רכישת זכויותיו‬
‫של האיש בבית באמצעות קיזוז שווי החלק בחברה המגיע לאישה‪ ,‬תאפשר יציבות לקטין‬
‫ותהלום את טובתו‪ ,‬כך שלא יעבור משבר נוסף‪.‬‬
‫‪.11‬‬
‫לפיכך‪ ,‬האישה זכאית לקבל את שווי מחצית ממניות האיש בחברות‪.‬‬
‫)ג(‬
‫מה שווי זכויות האיש בחברות?‬
‫‪.1‬‬
‫בפתח חוות הדעת אומר המומחה כי‪" :‬חוות דעת כלכלית לעניין שווי חברות אינה מדע‬
‫מדויק והיא באה לשקף מצב כלכלי סביר בהתאם לזמן ולמרחב"‪.‬‬
‫עמוד‪13‬מתוך‪36‬‬
‫בית משפט לענייני משפחה במחוז ת"א‬
‫‪ 26‬אוגוסט ‪2014‬‬
‫תמ"ש ‪47769-01-12‬‬
‫תמ"ש ‪52381-01-12‬‬
‫תמ"ש ‪22124-01-13‬‬
‫בפני כב' השופט נפתלי שילה‪ ,‬סגן הנשיאה‬
‫‪.2‬‬
‫המומחה ערך ממוצע בין שתי שיטות חישוב שהוא ביצע‪ .‬האחת‪ ,‬שיטת המכפיל והשנייה‪,‬‬
‫שיטת היוון תזרים מזומנים‪ .‬המומחה קבע כי שווי החברות נכון ליום הקובע לפי שיטת‬
‫היוון תזרים מזומנים הוא ‪ 9.6‬מיליון ‪ .₪‬המומחה קבע גם כי‪" :‬עם השנים חלה ירידה‬
‫ברווח הגולמי ממכירות ועלייה ברווח הגולמי מעמלות‪ ..‬על כל ‪ ₪ 1‬רווח גולמי ממכירות‪,‬‬
‫היתה לחברה הכנסה )רווח גולמי( של ‪ ₪ 1.62‬מעמלות‪ ...‬בשנים ‪ 2008-2012‬ירדו ההכנסות‬
‫ממכירות בשיעור ממוצע של ‪ 4%‬מידי שנה וההכנסות מעמלות עלו בשיעור ממוצע של ‪"7%‬‬
‫)ראו גם‪ :‬עמ' ‪ 18‬לפרוטוקול שורות ‪.(13-18‬‬
‫‪.3‬‬
‫המומחה ציין כי התחשיב נעשה על בסיס אומדן הכנסות לשנת ‪ 2013‬וכי שיעור הצמיחה‬
‫ארוכת הטווח לצורך החישוב‪ ,‬עמד על ‪ 0.5%‬ושיעור ההיוון נקבע ל – ‪ 15%‬כש‪" :‬שיעור זה‬
‫גבוה יחסית ונקבע מטעמי שמרנות וזהירות )עמ' ‪ 14‬סעיף ‪ 12‬לחוות הדעת(‪ .‬המומחה‬
‫הפחית מקדם סיכון בשיעור ממוצע של ‪) 12.5%‬עמ' ‪ 15‬סעיף ‪ 15‬לחוות הדעת(‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫שווי פעילות החברות נכון ליום הקובע על פי שיטת המכפיל עמד על ‪ 10.7‬מיליון ‪.₪‬‬
‫המומחה השתמש במכפיל ‪) 5‬עמ' ‪ 18‬סעיף ‪ 7‬לחוות הדעת(‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫המומחה קבע כי מאחר והאישה לא עבדה בחברה ולמרות זאת "הוצא לה תלוש שכר"‬
‫לצורך תשלום הוצאות רכב‪ ,‬הוא תיקן את חישוב הרווח התפעולי המוצג בספרי החברה‬
‫ע"י הוספת הוצאות הרכב הפרטי שלה ולא הכיר בשכרה כהוצאה הכרחית בהפעלת‬
‫החברות )עמ' ‪ 17‬סעיף ‪ 5‬לחות הדעת(‪.‬‬
‫‪.6‬‬
‫המומחה קבע כי נכון ליום הקובע‪ ,‬שווי הנכסים העודפים של החברה עומד על ‪₪ 3,973,308‬‬
‫)עמ' ‪ 20‬סעיף ‪ 8‬לחוות הדעת(‪.‬‬
‫‪.7‬‬
‫על פי ממוצע שתי השיטות הנ"ל ובתוספת אומדן לעודף הנכסים של החברות‪ ,‬קבע המומחה‬
‫כי שווי מניותיו של האיש בחברה נכון ליום הקובע‪ ,‬עומד על ‪.₪ 7,050,863‬‬
‫‪.8‬‬
‫המומחה בדק אף את שווי כל יתר נכסי הצדדים למעט הבית‪ ,‬המיטלטלין והתכשיטים‬
‫והוא קבע כי חלקה של האישה בנכסים הנזילים הוא ‪ .₪ 590,650‬כמו כן‪ ,‬המומחה קבע כי‬
‫אם ימכור האיש את מניותיו לצד ג'‪ ,‬יהיה עליו לשלם ‪ 30%‬מס ולפיכך הסכום נטו שתקבל‬
‫עמוד‪14‬מתוך‪36‬‬
‫בית משפט לענייני משפחה במחוז ת"א‬
‫‪ 26‬אוגוסט ‪2014‬‬
‫תמ"ש ‪47769-01-12‬‬
‫תמ"ש ‪52381-01-12‬‬
‫תמ"ש ‪22124-01-13‬‬
‫בפני כב' השופט נפתלי שילה‪ ,‬סגן הנשיאה‬
‫האישה בגין חלקה במניות החברה יעמוד על ‪ .₪ 2,467,802‬המומחה פירט בחוות דעתו את‬
‫רשימת הנכסים שאינם נזילים‪ ,‬שהאיזון בהם יבוצע כשניתן יהיה לממשם‪.‬‬
‫‪.9‬‬
‫המומחה נחקר ארוכות על חוות דעתו במיוחד ע"י ב"כ האיש ולאחר מכן‪ ,‬הגיש האיש‬
‫בקשה להגשת חוות דעת מטעמו מאחר ולדעתו המומחה "נוטה בבירור" לטובת האישה‪.‬‬
‫האיש טען כי חוות הדעת בלתי מקצועית וכי המומחה פגע בכללי הצדק הטבעי באופן שבו‬
‫הוא ערך את חוות הדעת‪ .‬קבעתי כי אדון בכל הטענות במסגרת פסק הדין וככל שאקבע כי‬
‫יש לדחות את ממצאי המומחה‪ ,‬ייתכן כי אמנה מומחה נוסף או אתיר הגשת חוות דעת‬
‫מטעם הצדדים‪ .‬כמו כן‪ ,‬לאחר שבישיבה הראשונה שבמסגרתה נחקר המומחה התעורר‬
‫חשש כי נפלה טעות בחוות הדעת‪ ,‬הגיש המומחה ביום ‪ 21.1.14‬השלמה לחוות הדעת שבה‬
‫הסביר המומחה כי לא נפלה כל טעות בחוות הדעת‪ .‬אפשרתי לאיש לחקור את המומחה אף‬
‫ביחס להשלמה זו‪ ,‬שהחזיקה עמוד אחד בלבד‪.‬‬
‫‪.10‬‬
‫האיש טוען שהמומחה נטה בצורה מובהקת לטובת האישה והיה עוין כלפיו )סעיף ‪35‬‬
‫לסיכומיו(‪ .‬אין לקבל טענה זו‪ .‬ייתכן בהחלט שהמומחה לא היה צריך לכתוב בסיום חוות‬
‫דעתו המשלימה כי "צדקה עו"ד דיין שלמדה את חוות הדעת ביסודיות"‪ ,‬מאחר ואין‬
‫תפקידו של מומחה "לחלק ציונים" לבאי כח הצדדים כפי שהאיש טוען בצדק‪ .‬אולם‪ ,‬מכאן‬
‫ועד המסקנה שהמומחה עוין את האיש‪ ,‬המרחק רב ביותר‪ .‬חוות הדעת נערכה באופן‬
‫מקצועי ומקיף והמומחה ענה באופן סדור על שאלות ב"כ האיש בחקירה הנגדית‪ .‬גם‬
‫העובדה שהמומחה בחר להיפגש רק עם האישה‪ ,‬לא מלמדת על משוא פנים‪ .‬המומחה‬
‫הסביר כי לא ראה צורך להיפגש עם האיש או שותפו‪ ,‬מאחר והמסמכים שהגישו היו‬
‫מפורטים ומספקים‪ .‬לדבריו‪ ,‬הוא היה מעוניין לברר עם האישה‪ ,‬האם קיימות פעילויות‬
‫אחרות של החברות שהן "מתחת לרדאר" של הספרים‪ ,‬דבר שלעיתים קיים )עמ' ‪ 15‬שורות‬
‫‪ .(5-6,12‬לפיכך‪ ,‬לא היה פסול בפגישה רק עמה‪.‬מאידך‪ ,‬היה ראוי ורצוי שהמומחה היה‬
‫מעדכן את הצד השני בפגישה ודבריו "אני לא קצין הגינות" לא היו ראויים כפי שהאיש‬
‫טוען בצדק )סעיף ‪ 37‬לסיכומיו(‪ .‬ברם‪ ,‬אף שהמומחה לא עדכן את האיש בקיום הפגישה‪ ,‬לא‬
‫ניתן לאמר שהיתה פגיעה בכללי הצדק הטבעי‪ ,‬אשר מביאה לבטלות חוות הדעת‪ .‬לא הוכח‬
‫גם‪,‬שהעובדה שהמומחה לא נפגש עם האיש או עם גורם אחר הקשור לחברות גרמה לעיוות‬
‫בחוות הדעת המביא לפסלותה‪ .‬המומחה העיד כי לא היה צורך בפגישה והמסמכים שנמסרו‬
‫מספקים ולכן אי קיום הפגישה אינה פוגמת בחוות הדעת ואין מקום למנות מומחה חילופי‪.‬‬
‫עמוד‪15‬מתוך‪36‬‬
‫בית משפט לענייני משפחה במחוז ת"א‬
‫‪ 26‬אוגוסט ‪2014‬‬
‫תמ"ש ‪47769-01-12‬‬
‫תמ"ש ‪52381-01-12‬‬
‫תמ"ש ‪22124-01-13‬‬
‫בפני כב' השופט נפתלי שילה‪ ,‬סגן הנשיאה‬
‫‪.11‬‬
‫האישה מציינת בצדק‪,‬כי העובדה שהמומחה ערך שינויים בחוות הדעת "לטובת" האיש‪,‬‬
‫מלמדת כי הוא לא היה מוטה נגדו‪ .‬בטיוטה הראשונה עמד שווי החברות על סך של ‪17‬‬
‫מיליון ‪ ,₪‬בחוות הדעת השנייה על סך של ‪ 15‬מיליון ‪ ₪‬ובחוות הדעת הסופית‪ ,‬עמד השווי‬
‫על כ – ‪ 14‬מיליון ‪) ₪‬סעיף ‪ 101‬לסיכומי האישה(‪ .‬עובדה זו מדברת בעד עצמה ומלמדת כי‬
‫המומחה היה קשוב להשגות והערות באי כח האיש והוא נעתר לחלקן‪.‬‬
‫‪.12‬‬
‫פסילת חוות דעת היא‪":‬צעד קיצוני‪ ,‬השמור למקרים חריגים שבהםהמומחה גילה‬
‫בהתנהלותו או בניסוח חוות דעתו‪ ,‬נטייה כה ברורה ובלתי מוצדקת לטובת אחד מבעלי‬
‫הדין‪ ,‬עד שיש בכך כדי להצביע על חוסר אובייקטיביות שלו באופן מובנה‪,‬כאשר החזקה‬
‫היא כי המומחה ביצע את עבודתו ללא משוא פנים וביושררע"א ‪ 6401/00‬לה נסיונל חברה‬
‫לביטוח בע"מ נ' סאלח‪ ,‬פ"ד נה)‪ ;100 ,97 (3‬רע"א ‪ 11147/03‬ביטון נ' אלעזרה‪ ,‬תק‪-‬על‬
‫‪)"3211 (1)2004‬תמ"ש ‪ 7080/04‬כ‪.‬מ‪ .‬ת‪ .‬נ' י‪.‬ת‪ .‬ניתן ביום ‪ 17.1.12‬ע"י עב' השופט ג'יוסי‬
‫וסעיף ‪ 102‬לסיכומי האישה(‪ .‬במקרה דנן‪ ,‬אין כאמור עילה לפסילת חוות הדעת‪.‬‬
‫‪.13‬‬
‫המומחה אישר בחקירתו‪ ,‬כי משרדו עוסק בהערכות שווי )עמ' ‪ 13‬שורות ‪ (8-9‬ולמרות שנעזר‬
‫בצוות ממשרדו‪ ,‬הוא בחן את חוות הדעת והוא אחראי למסקנותיה )עמ' ‪ 13‬שורות ‪.(26-29‬‬
‫‪.14‬‬
‫העובדה שהמומחה נקט במכפיל ‪ 5‬אינה בלתי סבירה‪ .‬המומחה הסביר היטב‪ ,‬כי בחברות‬
‫מסוג זה מדובר במכפיל שמרני‪ .‬הוא גם הסביר‪,‬שהעובדה שבחברות בורסאיות המכפיל‬
‫נמוך יותר‪ ,‬לא רלוונטית לחברה פרטית‪ .‬המומחה העיד כי‪" :‬אין שום רלוונטיות בחברה‬
‫פרטית‪ ...‬חברה פרטית רוצה למקסם רווחים‪ ,‬חברה ציבורית רוצה למקסם את שווי‬
‫המנייה ו‪/‬או את שווי הבונוסים למנהלים‪ ...‬לא ניתן להקיש מנתונים בחברה ציבורית‬
‫לפרטית" )עמ' ‪ 26‬שורות ‪ .(5-20‬המומחה טען כי "המכפיל כאן הוא המכפיל הסטנדרטי"‬
‫בחברות שעוסקות בסחר מסוג זה )עמ' ‪ 27‬שורות ‪ .(18-21‬לדברי המומחה‪" :‬אם חברה‬
‫ציבורית נסחרת ב – ‪ 4‬ומשהו אז כל מכפיל בחברה פרטית שהוא פחות מ – ‪ 6‬מיטיבה עם‬
‫הלקוח שלך" )עמ' ‪ 28‬שורות ‪ .(6-7‬המומחה הסביר‪ ,‬כי העובדה שמדובר בחברה פרטית‬
‫שאינה סחירה‪ ,‬לא דורשת הפחתה לעומת חברה ציבורית )עמ' ‪ 28‬שורות ‪ .(24-26‬הסברי‬
‫המומחה הגיוניים ביותר ולא נסתרו‪ .‬לפיכך‪ ,‬טענת האיש בסיכומיו )סעיף ‪ (22‬שבחברות‬
‫בורסאיות המכפיל נמוך יותר‪ ,‬לא מלמדת ככל וכלל כי המומחה טעה בנושא זה‪ .‬כמו כן‬
‫מהסיבה הנ"ל‪ ,‬לא היה צריך לבצע הפחתה בגין "אי סחירות"‪.‬‬
‫עמוד‪16‬מתוך‪36‬‬
‫בית משפט לענייני משפחה במחוז ת"א‬
‫‪ 26‬אוגוסט ‪2014‬‬
‫תמ"ש ‪47769-01-12‬‬
‫תמ"ש ‪52381-01-12‬‬
‫תמ"ש ‪22124-01-13‬‬
‫בפני כב' השופט נפתלי שילה‪ ,‬סגן הנשיאה‬
‫‪.15‬‬
‫מאידך‪ ,‬האיש טוען בצדק‪ ,‬כי יש לתקן את חוות הדעת בכל הנוגע למרכיב הדיווידנד שחולק‬
‫בשנת ‪ 2011‬ביחס לרווחי שנת ‪) 2010‬סעיף ‪ 23‬לסיכומי האיש(‪ .‬הוכח כי ‪ ₪ 390,000‬מתוך‬
‫הסך של ‪ ₪ 413,446‬הועבר לחשבון המשותף ולפיכך יש לאזן רק את היתרה בסך של‬
‫‪ .₪ 23,446‬הצדדים כבר חילקו כאמור את החשבון המשותף ולפיכך בוצע כבר איזון בסך‬
‫של ‪ .₪ 390,000‬אף המומחה אישר בחקירתו‪ ,‬כי יש לתקן את חוות הדעת בנושא זה )עמ' ‪20‬‬
‫שורות ‪ ,10‬שורות ‪ 20-21‬ושורה ‪ 26‬ועמ' ‪ 90‬שורות ‪.(27-28‬‬
‫‪.16‬‬
‫כפי שציין המומחה בצדק‪ ,‬מאחר והדיווידנד שחולק בשנת ‪ 2011‬הוא עבור רווחי שנת ‪2010‬‬
‫אזי לאישה מגיע מחצית ממנו‪ .‬אין משמעות לעובדה כי ההכרזה על דיווידנד נעשתה לאחר‬
‫היום הקובע מאחר והיא מתייחסת לרווחים שנצברו בשנת ‪) 2010‬עמ' ‪ 21‬שורות ‪ 3-15‬ועמ'‬
‫‪ 22‬שורות ‪ 8-10‬ושורה ‪.(24‬‬
‫‪.17‬‬
‫כמו כן‪ ,‬ביחס לדיווידנד שהוכרז בשנת ‪ 2012‬עקב רווחי שנת ‪ 2011‬בסך של ‪- ₪ 400,000‬‬
‫מאחר והיום הקובע הוא יום ‪ ,1.7.11‬אזי לאישה מגיע רק רבע מסכום הדיווידנד השנתי‬
‫לשנת ‪ 2011‬כפי שהאיש טוען בצדק )סעיף ‪ 23‬יב' לסיכומיו(‪ .‬לכן‪ ,‬אף ביחס למרכיב זה‪ ,‬יש‬
‫לתקן את חוות הדעת ולקבוע כי לאישה מגיע רבע מהדיווידנד שהוכרז דהיינו סך של‬
‫‪ ₪ 100,000‬בלבד ולא ‪ ₪ 200,000‬כפי שנקבע בחוות הדעת‪ .‬איני מקבל בנושא זה את עמדת‬
‫המומחה )עמ' ‪ 23‬שורות ‪ 12-14‬ועמ' ‪ 24‬שורות ‪ (23-25‬ואני סבור כי מאחר והיום הקובע הוא‬
‫באמצע שנת ‪ ,2011‬האישה לא זכאית למחצית מהרווחים של שנה שלמה אלא רק מחציתה‪.‬‬
‫מאידך‪ ,‬העובדה כי הכסף נשאר בחברה וטרם הועבר לבעלי המניות )עמ' ‪ 44‬שורות ‪,(24-25‬‬
‫לא גורעת מזכויות האישה לקבל בפועל רבע מהדיווידנד שהוכרז‪.‬‬
‫‪.18‬‬
‫העובדה שבפועל תוצאות האמת של רווחי החברות לשנת ‪ 2013‬שונות מהתחזית שעל‬
‫בסיסה נערכה חוות הדעת‪ ,‬אינה גורעת מהתחשיב‪ ,‬בניגוד לטענות האיש שטוען כי המומחה‬
‫טעה כשלא לקח בחשבון את הירידה בהכנסות מאז היום הקובע )סעיף ‪ 25‬לסיכומיו(‪ .‬שהרי‬
‫כיום‪ ,‬כשהאיש נמצא בהליכים משפטיים‪ ,‬הוא עשוי לבצע מניפולציות שונות של דחיית‬
‫תקבולים וכדומה‪ ,‬על מנת להשפיע על חוות הדעת )סעיף ‪ 22‬לסיכומי התשובה(‪ .‬חוות הדעת‬
‫צריכה להתבסס על צפי הכנסות סביר לאור נתוני העבר והעובדה שבפועל ההכנסות ירדו‪,‬‬
‫לא גורעת מבסיס חוות הדעת שנבחן על יסוד תחזית עד לשנת ‪ .2016‬לאור צמיחת החברה‪,‬‬
‫התחזית סבירה‪.‬הערכת השווי צריכה להיות נכונה למועד הקובע והיא צריכה לבחון כמה‬
‫כסף באותו מועד היה משלם צד ג' שהיה מעוניין לרכוש אותה‪ ,‬על בסיס הנתונים שהיו‬
‫עמוד‪17‬מתוך‪36‬‬
‫בית משפט לענייני משפחה במחוז ת"א‬
‫‪ 26‬אוגוסט ‪2014‬‬
‫תמ"ש ‪47769-01-12‬‬
‫תמ"ש ‪52381-01-12‬‬
‫תמ"ש ‪22124-01-13‬‬
‫בפני כב' השופט נפתלי שילה‪ ,‬סגן הנשיאה‬
‫ידועים באותה עת‪ .‬המומחה אישר כי ערך תחשיב על בסיס ממוצע רב שנתי ונושא חלוקת‬
‫הדיווידנד לא רלוונטי להערכת השווי )עמ' ‪ 90‬שורות ‪ .(10-11‬לדבריו‪" :‬הנתונים היו בהתאם‬
‫לממוצע רב שנתי ואין כל משמעות לנתונים מקריים בהשוואה לשנה מקרית" )עמ' ‪92‬‬
‫שורות ‪ ...(26-27‬אנו קובעים את נתון ‪ 2014‬לפי נתון ממוצע רב שנתי‪ ...‬הממוצע הרב שנתי‬
‫משקלל בתוכו את הירידה" )עמ' ‪ 93‬שורות ‪ 18-20‬ושורה ‪ 28‬ועמ' ‪ 94‬שורות ‪ 15-16‬ושורה‬
‫‪ .(27‬המומחה הסביר כי בשנה שיש ירידה במכירות יש עלייה בעמלות‪.‬‬
‫‪.19‬‬
‫גם העובדה שהמומחה התעלם מתלוש השכר שהונפק לאישה שלא עבדה בפועל בחברה‪,‬‬
‫נעשה כראוי‪ .‬המומחה הסביר כי מאחר והאישה לא עבדה כלל בחברות ולא היתה לה כל‬
‫תרומה לעסקים "זה בערך כמו חשבונית פיקטיבית" וכמו משיכה של בעלי המניות )עמ' ‪31‬‬
‫שורה ‪ 24‬עד עמ' ‪ 32‬שורה ‪ .(9‬כלשונו‪" :‬אם אתה מוציא משכורת לאדם עבור יגיעה אישית‬
‫לאדם שלא עבד זה פלילי ופיקטיבי" )עמ' ‪ 32‬שורות ‪ .(27-28‬משנשאל האיש בחקירתו‪ ,‬האם‬
‫נכון שהאישה לא ביצעה כל תפקיד בחברות‪ ,‬הוא התחמק מתשובה וטען כי הוא פועל על פי‬
‫החוק )עמ' ‪ 103‬שורות ‪ 9-10‬ושורות ‪.(22-24‬‬
‫‪.20‬‬
‫המומחה גם הסביר‪,‬שהעובדה שלאיש יש שותף מהווה יתרון‪ .‬זאת‪ ,‬מאחר ואם ח"ו יקרה‬
‫משהו לשותף אחד‪ ,‬יש שותף נוסף שיכול להמשיך את קיומו של העסק )עמ' ‪ 33‬שורות ‪11-‬‬
‫‪ .(19‬לפיכך יש לדחות את טענת האיש שיש לבצע הפחתה בשווי עקב העובדה שיש לאיש‬
‫שותף )סעיף ‪ 28‬לסיכומיו(‪ .‬טענת האיש שיש לו סכסוך עם שותפו‪ ,‬כלל לא הוכחה ונטענה‬
‫בעלמא‪ .‬גם אם ההליכים המשפטיים גרמו למתח בינו לבין שותפו‪ ,‬ויש "מתיחות מסוימת"‬
‫)עמ' ‪ 81‬הערת שוליים ‪ 54‬לסיכומי האיש(‪ ,‬שני השותפים מממשיכים להפעיל יחדיו את‬
‫החברות‪.‬‬
‫‪.21‬‬
‫המומחה העיד כי‪" :‬העסק הזה חי ומרוויח ופורח מעמלות" )עמ' ‪ 19‬שורה ‪ .(5‬המומחה ציין‬
‫כי העובדה שלקח בחשבון גם שיעור היוון של ‪ 15%‬וגם מקדם סיכון של ‪ 12.5%‬מהווה‬
‫"חגורה ושלייקס" )עמ' ‪ 35‬שורות ‪ .(3-5‬לדבריו מדובר ב"חברות נהדרות מבחינת‬
‫ההתנהלות הפיננסית ולא בכדי הן רווחיות כל השנים‪ ...‬זה חברות נהדרות מבחינת‬
‫הפעילות וטיב החברות" )עמ' ‪ 35‬שורה ‪ 26‬עד עמ' ‪ 36‬שורה ‪ .(1‬גם האיש הודה בחקירתו כי‬
‫מדובר בעסק "חובק עולם" וכי‪" :‬אנו בקשר עם כל הספקים בכל העולם‪ .‬כולל ארה"ב‪,‬‬
‫כולל סין‪ ,‬כולל טיוואן‪ ...‬כמעט בכל מקום יש לנו פעילות מסוימת" )פרוטוקול מיום‬
‫‪ 13.3.12‬עמ' ‪ 7-9‬וסעיף ‪ 95‬לסיכומי האישה(‪.‬‬
‫עמוד‪18‬מתוך‪36‬‬
‫בית משפט לענייני משפחה במחוז ת"א‬
‫‪ 26‬אוגוסט ‪2014‬‬
‫תמ"ש ‪47769-01-12‬‬
‫תמ"ש ‪52381-01-12‬‬
‫תמ"ש ‪22124-01-13‬‬
‫בפני כב' השופט נפתלי שילה‪ ,‬סגן הנשיאה‬
‫‪.22‬‬
‫המומחה אישר בחקירתו‪ ,‬כי בד"כ בבתי המשפט נקבע השווי ברוטו ולא נלקח בחשבון‬
‫היבט המיסוי אולם הוא לא הכריע בנושא זה )עמ' ‪ 38‬שורות ‪ 7-8‬ושורה ‪ .(23‬לטענתו‪,‬‬
‫"הפרקטיקה שמס הכנסה לא מתעסקים עם זה‪ ...‬לא רואים בזה אירוע מס" )עמ' ‪39‬‬
‫שורה ‪ 28‬ועמ' ‪ 40‬שורות ‪.(1-3‬‬
‫‪.23‬‬
‫המומחה אישר כי הסכום שעמד לחלוקה בחברות‪ ,‬אם היו מכריזים על חלוקת דיווידנד‬
‫לבעלי המניות‪ ,‬עמד בסוף שנת ‪ 2012‬על ‪ 6.9‬מיליון ‪ ₪‬וסכום המזומנים כולל המחאות‬
‫לגבייה עמד על ‪ 8.5‬מיליון ‪ ₪‬נכון לאותו מועד )עמ' ‪ 43‬שורות ‪ .(9-14‬לפיכך‪ ,‬יש לדחות את‬
‫טענת האיש כי לו יחויב לשלם לאישה את חלקה במניות בכסף‪ ,‬יתערער מצבו הכלכלי‪.‬‬
‫האיש ושותפו יכולים להכריז על חלוקת דיווידנדים‪ ,‬כפי שעשו בשנים ‪ 2010-2011‬והאיש‬
‫אף יכול ליטול הלוואה לאור הכנסתו הגבוהה ובאמצעות כספים אלו‪ ,‬לשלם את יתרת‬
‫הכספים המגיעים לאישה‪ ,‬לאחר שמחצית מהבית השייך לו‪ ,‬יועבר לאישה‪.‬‬
‫‪.24‬‬
‫המומחה אישר כי נתוניו היו נכון למועד הקובע ויש להוסיף לחוות דעתו הפרשי הצמדה‬
‫וריבית כחוק עד לתשלום בפועל )עמ' ‪ 44‬שורות ‪.(11-15‬‬
‫‪.25‬‬
‫סיכומו של דבר‪ :‬לא נפלה טעות בחוות הדעת ביחס להערכת שווי החברות‪ .‬בצדק טענה‬
‫האישה כי המומחה היה זהיר בהערכתו‪ .‬אין גם לקבל את טענת האישה כי שווי החברות‬
‫צריך להיות גבוה "בעשרות אחוזים מזה שנקבע" )סעיף ‪) 106‬ט( לסיכומיה(‪ .‬המומחה‬
‫הסביר באופן מקצועי ורהוט את חוות הדעת והיא לא התערערה כלל‪ .‬האיש לא הצליח‬
‫לקעקע את חוות הדעת והמומחה השיב היטב לכל השאלות שנשאל ויש לאמצה‪ .‬כפי שנקבע‬
‫בע"א ‪ 293/88‬חברת יצחק ניימן להשכרה נ' רבי )ניתן ביום ‪" :(31.12.88‬משמנה בית‬
‫המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית המשפט נתונים מקצועיים לצורך‬
‫הכרעה בדיון‪ ,‬סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית‬
‫סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת"‪.‬‬
‫ראו גם‪ :‬בע"מ ‪ 27/06‬פלוני נ' פלונית )ניתן ביום ‪.(1.5.06‬‬
‫נותר לברר האם יש להפחית משווי חלקו של האיש‪ ,‬תשלומי מס שיחולו עליו‪ ,‬לו היה מוכר‬
‫את מניותיו בחברה לצד ג'‪.‬‬
‫עמוד‪19‬מתוך‪36‬‬
‫בית משפט לענייני משפחה במחוז ת"א‬
‫‪ 26‬אוגוסט ‪2014‬‬
‫תמ"ש ‪47769-01-12‬‬
‫תמ"ש ‪52381-01-12‬‬
‫תמ"ש ‪22124-01-13‬‬
‫בפני כב' השופט נפתלי שילה‪ ,‬סגן הנשיאה‬
‫‪.26‬‬
‫המומחה העיד כי אם האיש היה מוכר את מחצית ממניותיו על מנת לשלם את שווים‬
‫לאישה‪ ,‬היה עליו לשלם מס מאחר שמדובר באירוע מס )עמ' ‪ 96‬שורות ‪ .(26-31‬לדבריו‪:‬‬
‫"רשויות המס בישראל לא מתעסקות בפעולות שלכאורה הם אירועי מס אם נעשית אגב‬
‫גירושין‪ ...‬בפועל לא יהיה מס" )עמ' ‪ 97‬שורות ‪ ...(1-7‬לא רואים בזה אירוע מס" )עמ' ‪.(38‬‬
‫‪.27‬‬
‫בע"א ‪ 2137/00‬שטיינמץ נ' שטיינמץ )ניתן ‪ (4.12.01‬נקבע כי‪:‬‬
‫"במצב זה נכון לראות את המשיבה כמי שמכרה את חלקה בנכסים למערער ומכר כזה‪,‬‬
‫במיוחד מקרקעין‪ ,‬כרוך בתשלום מסים"‪.‬‬
‫‪.28‬‬
‫בתמ"ש ‪ 89344/99‬מ נ‪ .‬מ )ניתן ביום ‪ 2.3.04‬וצורף כנספח ‪ 25‬לסיכומי האישה( דן כב'‬
‫השופט גייפמן בשאלת חיוב במע"מ כשנערך איזון משאבים ונקבע כי‪:‬‬
‫"איזון משאבים בין בני זוג‪ ...‬אינו מקנה זכות קניינית לאישה בעסק של הבעל‪ ...‬הזכות‬
‫לאיזון משאבים‪ ...‬מקנה על פי חוק רק זכות אובליגטורית לחיוב כספי‪ ...‬בהיבט של חוק‬
‫מס ערך מוסף אין המדובר בעסקה של מכירת הנכס‪ .‬משלא בוצעה בפועל מכירה‪ ,‬והנכס‬
‫נשאר עסקו של הבעל כפי שהיה עד כה – אין חובת תשלום מס ערך מוסף לשלטונות‬
‫המס‪ ...‬אין המדובר בהעברת רכוש אלא בסוג של פיצוי כספי בגין העסק הרשום ע"ש בן‬
‫הזוג השני"‪.‬‬
‫בתמ"ש )י – ם( ‪ 1550/09‬ע‪.‬נ‪ .‬נ' א‪.‬נ‪) .‬ניתן ביום ‪ (21.12.12‬נקבע כי‪:‬‬
‫"ככל שלצורך מימוש זכאותה של האישה יש חיוב במס‪ ,‬האישה תישא בתשלומי המס‬
‫בגין חלקה" )סעיף ‪ 60‬לפסק הדין(‪.‬‬
‫‪.29‬‬
‫לפיכך‪ ,‬ככל שהאיש ימציא אישור מרשויות המס‪ ,‬כי בעקבות פסק דין זה הקובע כי לאישה‬
‫מגיע מחצית משווי המניות שבבעלותו‪ ,‬קיימת חבות מס או שהוא יחליט למכור את מניותיו‬
‫או חלקן לצד ג' לצורך תשלום חלקה של האישה במניותו הוא ימציא אישור על תשלום‬
‫המס בפועל‪ ,‬האישה תקבל את חלקה בשווי המניות‪ ,‬בניכוי המס ששולם בפועל‪ ,‬דהיינו על‬
‫פי תחשיב נטו ולא ברוטו כפי שציין המומחה בחוות דעתו‪.‬האיש צודק כי ככל שקיים חוב‬
‫עמוד‪20‬מתוך‪36‬‬
‫בית משפט לענייני משפחה במחוז ת"א‬
‫‪ 26‬אוגוסט ‪2014‬‬
‫תמ"ש ‪47769-01-12‬‬
‫תמ"ש ‪52381-01-12‬‬
‫תמ"ש ‪22124-01-13‬‬
‫בפני כב' השופט נפתלי שילה‪ ,‬סגן הנשיאה‬
‫מס‪ ,‬יש להפחיתו מחלקה של האישה ולא ניתן להטיל עליו את חבות המס )סעיף ‪143‬‬
‫לסיכומיו(‪ .‬מובהר כי בגין החלק שיועבר לאישה ע"י האיש באמצעות קיזוז חלקו של האיש‬
‫בבית והעברתו על שמה‪ ,‬לא יחול מס והוא יחושב ברוטו אלא אם כן‪ ,‬רשויות המס ייראו‬
‫בכך אירוע מס המחייב תשלום מס‪.‬‬
‫ראו‪ :‬תמ"ש ‪ 6840/07‬א‪.‬ח‪ .‬נ' י‪.‬ח‪) .‬פיסקה ‪ 45‬לפסק דינו של כב' השופט מרכוס מיום‬
‫‪.(20.4.12‬‬
‫)ד(‬
‫כיצד יאוזן יתר רכוש הצדדים?‬
‫‪.1‬‬
‫פריט מס' ‪ 1‬בטבלת המומחה )עמ' ‪ - (22‬מכוניות הסיטרואן דגם ‪ - 4c‬יחושב על פי מחירון‬
‫לוי יצחק ביום הקובע‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫פריט מס' ‪– 2‬חשבון הבנק בארה"ב– האישה לא הוכיחה כי קיים סכום נוסף מעבר לסך של‬
‫‪ 2,000‬דולר‪ .‬אכן‪ ,‬האיש לא המציא דפי חשבון עוקבים מיום פתיחת החשבון כפי שהצטווה‬
‫וכפי שטוענת האישה בצדק בסיכומיה )סעיפים ‪ 71-72‬לסיכומיה(‪ .‬ברם‪ ,‬האישה לא הצליחה‬
‫להוכיח כי במועד הקובע היה סכום גבוה יותר ולפיכך סכום זה יחולק לפי השער היציג‬
‫במועד הקובע‪ .‬ככל שהאישה תגלה בעתיד כי נצברו בחשבון זה כספים נוספים‪ ,‬מגיעים לה‬
‫מחצית מהכספים הנוספים )עמ' ‪ 97‬שורות ‪.(23-24‬‬
‫‪.3‬‬
‫פריטים ‪– 3-5‬כספים וחסכונות ‪ -‬יחולקו כפי שנקבע בחוות הדעת וביחס לדיווידנדים‬
‫החישוב יעשה כפי שנקבע לעיל בשונה מחוות הדעת‪ .‬ברם‪ ,‬יש להפחית מחלקה של האישה‬
‫מחצית מסך של ‪ ₪ 70,000‬שהיא נטלה מהחשבון המשותף לתשלום לעורכת דינה )עמ' ‪57‬‬
‫שורות ‪ .(25-28‬סכום זה לא נלקח עבור צרכים משותפים ועל האישה לשאת בו מחלקה‬
‫בלבד‪.‬כמו כן‪ ,‬יילקח בחשבון סכום קרן ההשתלמות שהאיש משך לאחר היום הקובע‬
‫והסכומים שהצטברו עד היום הקובע יכללו באיזון )סעיף ‪ 75‬לסיכומי האישה(‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫פריט ‪– 6‬רכב האספנות– לא הוכח כי מדובר ברכב שניתן מתנה לאיש ולפיכך מדובר בנכס‬
‫משותף‪ .‬המומחה מונה לקבוע שווי רכוש והוא לא היה מוסמך לקבוע שרכב זה הוא רכוש‬
‫נפרד כמו תכשיטי האישה‪ .‬שאלה זו היא שאלה משפטית הנתונה להכרעת בית המשפט‬
‫והמומחה לא הוסמך להכריע בנושא זה‪ ,‬בניגוד לטענת האיש )סעיף ‪ 161.2‬לסיכומיו(‪.‬‬
‫עמוד‪21‬מתוך‪36‬‬
‫בית משפט לענייני משפחה במחוז ת"א‬
‫‪ 26‬אוגוסט ‪2014‬‬
‫תמ"ש ‪47769-01-12‬‬
‫תמ"ש ‪52381-01-12‬‬
‫תמ"ש ‪22124-01-13‬‬
‫בפני כב' השופט נפתלי שילה‪ ,‬סגן הנשיאה‬
‫האישה טוענת בצדק‪ ,‬שהאיש הודה שמדובר ברכב השייך לצדדים‪ .‬בסעיף ‪ 47‬לכתב ההגנה‬
‫בתביעת המזונות‪ ,‬הצהיר האיש כי‪" :‬המכונית היחידה בבעלות המשפחה הינה רכב‬
‫אספנות מסוג ‪ ."XXX‬האיש לא טען כי מדובר במתנה שהאישה העניקה לו אלא הצהיר כי‬
‫הרכב "בבעלות המשפחה"‪) .‬סעיף ‪ 135‬לסיכומי האישה(‪ .‬הסברו כי הוא "לא התייחס‬
‫לשאלת הבעלות הרכושית" )סעיף ‪ 161.5‬לסיכומיו( אינה מתיישבת עם פשטות לשון דבריו‬
‫בכתב ההגנה‪ .‬יש לדחות את עמדת האיש כי‪" :‬לכל אחד יש את ה"צעצועים" והתכשיטים‬
‫שלו‪ ...‬מכונית אספנות לגבר ותכשיטים לאישה" )סעיף ‪ 162‬לסיכומיו(‪ .‬אין דין הרכב כדין‬
‫תכשיטי האישה‪ .‬לפיכך‪ ,‬הצדדים יפנו לשמאי לוי יצחק שיעריך עבורם את רכב האספנות‬
‫נכון ליום הקובע‪ .‬כמו כן‪ ,‬יילקח בחשבון האיזון‪ ,‬שווי רכב הסיטרואן שהיה לצדדים במועד‬
‫האיזון )לפני שנרכש רכב חדש מסוג סיטרואן סי ‪ 3‬שנרשם ע"ש החברה(‪ ,‬על פי שוויו במועד‬
‫הקובע לפי המחירון‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫פריט ‪– 6‬בית הצדדים– השמאית תערוך עדכון לשמאות והאישה תרכוש את חלקו של‬
‫האיש בבית על פי השמאות המעודכנת‪ ,‬באמצעות קיזוז משווי הכספים שהוא חייב להעביר‬
‫לה בגין זכויותיו בחברות‪.‬כאמור‪ ,‬ביצועי קיזוז חובו של האיש לאישה באמצעות העברת‬
‫זכויות בדירה ע"ש האישה‪ ,‬תואם גם את טובת הקטין שלא יצטרך להתנתק מסביבתו‬
‫ונעשה בהתאם לסעיף ‪) 6‬ד( )‪ (4‬לחוק יחסי ממון הקובע כי איזון המשאבים ייעשה באופן‬
‫שיימנע ככל האפשר "פגיעה ברווחת ילדי בני הזוג הקטינים" )סעיף ‪ 175‬לסיכומי האישה(‪.‬‬
‫אציין כי איני מקבל את עמדת האישה כי‪" :‬ב – ‪ 16‬החודשים שחלפו לא חל שינוי של ממש‬
‫במחירי הדיור" שמצדיק עדכון השמאות )סעיף ‪) 98‬ב( לסיכומי התשובה(‪ .‬מדובר בתקופה‬
‫יחסית ארוכה ויש לבצע הערכה שתשקף שווי עכשווי של הבית‪ .‬שני הצדדים יישאו בעלות‬
‫עדכון השמאות בחלקים שווים‪.‬‬
‫‪.6‬‬
‫יש לדחות את בקשת האיש כי הבית יוצא למכירה בשוק החופשי על מנת "למקסם" את‬
‫מחירו )סעיף ‪ 158‬וסעיף ‪ 199‬לסיכומיו(‪ .‬לא ניתן לערוך "הליך דמה" שאף יטעה קונים‪,‬‬
‫כאשר בכל מקרה‪ ,‬האישה תרכוש את חלקו של האיש‪ .‬לא ניתן לפרסם הצעה ולהזמין‬
‫אנשים להציע הצעות לרכישת הבית‪ ,‬רק לצורך "העלאת השווי" כאשר אין שום כוונה‬
‫למכור את הבית למי מהמציעים‪ .‬מדובר בהטעיה של הציבור ושימוש לא הוגן וחסר תם לב‬
‫בציבור המציעים‪ .‬אין ליתן יד לפעולה מסוג זה‪ .‬כמו כן‪ ,‬הליך כינוס נכסים הוא הליך יקר‬
‫שכולל הוצאות פרסום ושכ"ט כונסים בגובה של ‪ 3-4%‬ולכן‪ ,‬אף אם תיאורתית יהיה מציע‬
‫שיציע יותר מהערכת השמאית‪ ,‬הצדדים יחסכו את כל עלויות הכינוס‪.‬‬
‫עמוד‪22‬מתוך‪36‬‬
‫בית משפט לענייני משפחה במחוז ת"א‬
‫‪ 26‬אוגוסט ‪2014‬‬
‫תמ"ש ‪47769-01-12‬‬
‫תמ"ש ‪52381-01-12‬‬
‫תמ"ש ‪22124-01-13‬‬
‫בפני כב' השופט נפתלי שילה‪ ,‬סגן הנשיאה‬
‫‪.7‬‬
‫פריט ‪– 7‬מיטלטלין – האישה תכין שתי רשימות בתוך ‪ 15‬יום והאיש יבחר רשימה אחת‪.‬‬
‫הרשימה לא תכלול את חדרי הילדים שיוותרו אצל האם‪ .‬כל צד יישאר הבעלים של‬
‫התכשיטים שניתנו לו במתנה‪.‬‬
‫‪.8‬‬
‫לכל הסכומים‪ ,‬לרבות שווי כל הרכב‪ ,‬יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום הקובע‬
‫ועד לתשלום בפועל‪.‬‬
‫‪.9‬‬
‫האיש טוען כי לא יוכל לעמוד בתשלום שווי המניות לאישה והדבר יביא אותו "לפשיטת‬
‫רגל" )סעיף ‪ 52‬לסיכומיו(‪ .‬לטענתו‪ ,‬הדבר אף יביא אותו לאובדן מקור פרנסתו )סעיף ‪55‬‬
‫לסיכומיו(‪ .‬ברם כאמור‪ ,‬אין לקבל טענה זו‪ ,‬שעה שהמומחה אישר כי נכון ליום ‪31.12.12‬‬
‫נצברו לחברה מזומנים בסך של ‪ 8.5‬מיליון ‪) ₪‬עמ' ‪ 43‬שורות ‪ (12-14‬ובעלי המניות יכולים‬
‫להכריז על חלוקת דיווידנד לאור רווחים אלו‪ .‬אולם‪ ,‬מאחר ומדובר בסכום משמעותי שעל‬
‫האיש לשלם לאישה ועל מנת להקל עליו‪ ,‬יש לקבל את בקשת האיש בחלקה ולהורות על‬
‫חיוב בתשלומים‪ ,‬על פני תקופה‪ .‬לפיכך‪ ,‬האיש ישלם את הסכום שהוא חייב לאישה לצורך‬
‫ביצוע איזון המשאבים )בניכוי החלק שמועבר באמצעות העברת חלקו בדירה(‪,‬בפריסה על‬
‫פני תקופה של שבע שנים‪ ,‬החל מעוד ‪ 45‬יום‪ .‬דהיינו‪ ,‬האיש ישלם את מלוא חובו לאישה‬
‫בשבעה תשלומים‪ ,‬כשבכל שנה ישולם לפחות שביעית מהחוב לידי האישה )מובהר כי‬
‫הסכום יישא ריבית והצמדה כחוק עד לפירעון מלוא הסכום שעל האיש לשלם‬
‫לאישה(‪.‬יודגש כי מדובר בתשלום בגין איזון רכושי ולכן חיובו של האיש יהיה שריר וקיים‪,‬‬
‫גם אם יחול שינוי בהכנסותיו מהחברה או שיחול שינוי במצבה של החברה ובשוויה‪.‬‬
‫‪.10‬‬
‫הנכסים שאינם נזילים כמפורט בעמ' ‪ 23‬לחוות הדעת‪ ,‬יחולקו במועד הגיע זמן הפדיון של‬
‫כל זכות וזכות‪ .‬אין כל הצדקה לבצע איזון משאבים בנכסים שאינם נזילים כפי שמבקשת‬
‫האישה )סעיף ‪ 151‬לסיכומיה(‪ .‬האיש צודק כי לא מדובר בעניינו במקרה מיוחד המצדיק‬
‫ביצוע היוון ומצבה הכלכלי של האישה הוא שפיר‪ ,‬בהתחשב בתשלומים שהיא תקבל עקב‬
‫איזון המשאבים במכלול הרכוש )סעיף ‪ 155‬וסעיף ‪ 173‬לסיכומיו(‪ .‬האישה יכולה להטיל‬
‫עיקולים וצווי מניעה ביחס לנכסים אלו וכך להבטיח את חלקה‪ ,‬במועד הפדיון‪ .‬לחלופין‪,‬‬
‫בעקבות חקיקת חוק חלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו‪ ,‬התשע"ד – ‪ ,2014‬תהא‬
‫האישה רשאית לבקש את חלוקת קרן הפנסיה על פי חוק זה‪.‬‬
‫עמוד‪23‬מתוך‪36‬‬
‫בית משפט לענייני משפחה במחוז ת"א‬
‫‪ 26‬אוגוסט ‪2014‬‬
‫תמ"ש ‪47769-01-12‬‬
‫תמ"ש ‪52381-01-12‬‬
‫תמ"ש ‪22124-01-13‬‬
‫בפני כב' השופט נפתלי שילה‪ ,‬סגן הנשיאה‬
‫)ה(‬
‫האם על האיש לפצות את האישה עקב פערי ההשתכרות של הצדדים?‬
‫‪.1‬‬
‫האישה טוענת כי מגיע לה גם סכום כספי נוסף‪ ,‬עקב הפער בכושר ההשתכרות של הצדדים‪.‬‬
‫בניגוד לטענת האיש‪ ,‬האישה לא ויתרה על מרכיב זה של תביעתה‪ .‬העובדה שמונה מומחה‬
‫לצורך הערכת שווי החברות ולא לצורך הערכת המוניטין האישי‪ ,‬לא מלמדת כי סעד זה‬
‫נזנח )סעיפים ‪ 146-148‬לסיכומיו(‪ .‬מרכיב של פערי השתכרות ‪ -‬מוניטין אישי ‪ -‬הוא מרכיב‬
‫נפרד והעובדה שלא מונה מומחה ביחס לרכיב זה‪ ,‬לא מלמדת על ויתור‪ .‬רכיב זה קשה‬
‫להערכה באמצעות מומחה‪ .‬במקרים רבים‪ ,‬לא מדובר בחישוב מתמטי וחשבונאי גרידא‬
‫אלא יש להתחשב במרכיבים רבים נוספים כגון כישרון אישי‪ ,‬ניסיון והשכלה שמקורם‬
‫מלפני הנישואין ועוד‪ ,‬ולכן לא ניתן לחשבו רק באמצעות מומחה‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫אין שחר לגרסת האיש כי שניהם מרווחים אותו דבר )עמ' ‪ 100‬שורות ‪ .(17-18‬הפרשי השכר‬
‫ביניהם משמעותיים ביותר‪ .‬האיש השתכר בשנים ‪ 2012 – 2011‬סך של כ ‪ ₪ 23,000 -‬נטו‬
‫ללא דיווידנד ועוד סך של כ – ‪ ₪ 33,000‬נטו כדיווידנד )בשנת ‪ 2010‬הדיווידנד הסתכם בסך‬
‫של ‪ 413,446‬ובשנת ‪ 2011‬בסך של ‪ .(₪ 400,000‬דהיינו‪ ,‬הכנסתו נטו בשנתיים שקדמו להגשת‬
‫התביעה עמדו על כ – ‪ ₪ 56,000‬נטו לחודש‪ .‬ברם‪ ,‬לצורך בחינת הפערים בהשתכרות‪ ,‬יש‬
‫להתעלם ממרכיב הכנסות האיש מדיווידנד‪ .‬זאת‪ ,‬מאחר ומרכיב הזכות לקבלת דיווידנד‬
‫כבר נכלל בהערכת שווי החברה‪ .‬אין מקום לפצות את האישה פעמיים בגין אותו מרכיב‪.‬‬
‫את ערך הזכות לקבל דיווידנד מהחברות‪ ,‬האישה מקבלת באמצעות קבלת מחצית משווי‬
‫החברות‪ .‬לפיכך‪ ,‬יש לערוך את חישוב הפרשי השכר לצורך קביעת הפיצוי בגין הפרשי כושר‬
‫ההשתכרות‪ ,‬על פי חישוב הכנסתו של האיש ממשכורת בלבד‪ .‬האישה מאידך‪ ,‬משתכרת רק‬
‫כ ‪ ₪ 7,600 -‬לחודש‪ ,‬כשהיא משתכרת לפי תעריף של ‪ ₪ 30‬לשעה ועמלות )סעיף ‪ 119‬וסעיף‬
‫‪ 224‬לסיכומי האישה(‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫בהקדמה לשער השלישי בספרו של פרופסור שחר ליפשיץ "השיתוף הזוגי" )טרם פורסם‪,‬‬
‫צפוי להתפרסם בהוצאת בר אילן תשע"ה – ‪ (2015‬מפרט המחבר שלוש גישות מרכזיות‬
‫לצורך התמודדות עם הפערים בכושר ההשתכרות בין בני הזוג לעת גירושין‪:‬‬
‫")‪(1‬הרחבת המונח "נכס" באופן שיכלול גם את כושר ההשתכרות שנרכש בתקופת הקשר‬
‫הזוגי ויאפשר לחלק אותו בין הצדדים בעקבות הגירושים )להלן‪ :‬הכלי הקנייני(‪.‬‬
‫)‪ (2‬הענקת מזונות לאחר הגירושים‪ ,‬ומתן פיצויים בגין הפסדי הקריירה‪.‬‬
‫עמוד‪24‬מתוך‪36‬‬
‫בית משפט לענייני משפחה במחוז ת"א‬
‫‪ 26‬אוגוסט ‪2014‬‬
‫תמ"ש ‪47769-01-12‬‬
‫תמ"ש ‪52381-01-12‬‬
‫תמ"ש ‪22124-01-13‬‬
‫בפני כב' השופט נפתלי שילה‪ ,‬סגן הנשיאה‬
‫)‪(3‬מתן אפשרות לבתי המשפט לסטות מחלוקה שוויונית של הרכוש הזוגי הרגיל‬
‫בהתחשב בפערים בכושר ההשתכרות של בני הזוג ובצורכיהם השונים )הכלי‬
‫האקוויטבילי("‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫במשך שנים רבות‪ ,‬סרבו בתי המשפט בישראל להכיר בכושר ההשתכרות כחלק מן הנכסים‬
‫העומדים לחלוקה בעת הגירושים‪ .‬עמדה זו השתנתה בפסק הדין המנחה בע"מ‬
‫‪4623/04‬פלוני נ' פלונית )‪ –26.8.07‬להלן‪" :‬הלכת פלוני"( שעסק בבני זוג שחלה עליהם‬
‫חזקת השיתוף ובו קבע בית המשפט‪ ,‬כי בתנאים מסוימים ובכפוף לאופייה המיוחד‪,‬‬
‫התוספת לכושר ההשתכרות נחשבת לנכס בר חלוקה בהתאם לחזקת השיתוף‪ .‬זמן קצר‬
‫לאחר פסק הדין‪,‬התייחס אף המחוקק לסוגית כושר ההשתכרות‪ ,‬במסגרת תיקון ‪ 4‬לחוק‬
‫יחסי ממון‪ .‬כפי שמתאר פרופ' ליפשיץ בספרו הנ"ל‪:‬‬
‫"סוגיית כושר ההשתכרות אף עלתה במהלך הדיונים לתיקון חוק יחסי ממון‪ ,‬אולם סעיף‬
‫‪)5‬ג(‪ ,‬שהוסף לחוק במסגרת התיקון והוסיף להגדרת "נכסי" בני הזוג "זכויות עתידיות‬
‫לפנסיה‪ ,‬פיצויי פרישה‪ ,‬קרנות השתלמות וקופות תגמולים וחסכונות" לא מתייחס לכושר‬
‫ההשתכרות‪ .‬במקום הכללה ישירה של כושר ההשתכרות במסת הנכסים הכפופים לאיזון‪,‬‬
‫העדיף המחוקק לשלב את כושר ההשתכרות‪ ,‬ובאופן רחב יותר את מה שכונה "נכסי‬
‫העתיד"‪,‬בסעיף ‪ 8‬לחוק יחסי ממון‪ ,‬העוסק בסמכויות מיוחדות של בתי המשפט‪ .‬לצורך‬
‫זאת תוקן הנוסח הקודם של סעיף ‪ .8‬סעיף ‪ (2)8‬לחוק המתוקן קבע כי בית המשפט רשאי‬
‫לקבוע שאיזון שווי הנכסים‪ ,‬כולם או מקצתם‪ ,‬לא יהיה מחצה על מחצה‪ ,‬אלא לפי יחס‬
‫אחר שיקבע‪ ,‬בהתחשב‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בנכסים עתידיים‪ ,‬לרבות בכושר ההשתכרות של כל‬
‫אחד מבני הזוג‪.‬בכך‪ ,‬אימץ המחוקק כלי אקוויטבילי המקנה לבתי המשפט שיקול דעת‬
‫לסטייה מחלוקה שוויונית של נכסי הנישואים הממשיים"‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫עמדה זו ננקטה ע"י חלק משופטי בתי המשפט לענייני משפחה‪ .‬לדוגמא‪:‬כב' השופט וייצמן‬
‫בפסק דינו בתמ"ש ‪22190/09‬ט‪.‬מ ואח' נ' א‪.‬מ‪) .‬ניתן ביום ‪ (9.10.11‬קבע כי ‪:‬‬
‫"על אף קביעתו הנזכרת של בית המשפט העליון בהלכת פלוני‪ ,‬בתי המשפט בפסיקות‬
‫המאוחרות לה לא התייחסו על פי רוב לנכסים אלו כנכסים רגילים‪ ,‬אשריש להעריכם‬
‫ולאומדם בכלים חשבונאיים מדוייקים ולאזנם בין בני הזוג מחצה על מחצה‪ ,‬אלא כנכסים‬
‫אשר יש לשקלל את עצם קיומם ולקחת בחשבון בעת עריכת איזון המשאבים‪ ...‬המחוקק‬
‫עמוד‪25‬מתוך‪36‬‬
‫בית משפט לענייני משפחה במחוז ת"א‬
‫‪ 26‬אוגוסט ‪2014‬‬
‫תמ"ש ‪47769-01-12‬‬
‫תמ"ש ‪52381-01-12‬‬
‫תמ"ש ‪22124-01-13‬‬
‫בפני כב' השופט נפתלי שילה‪ ,‬סגן הנשיאה‬
‫מנה בכלל הנכסים ברי איזון דווקא נכסים כספיים מוחשיים הניתנים לאומדן והערכה‬
‫בתחשיב חשבונאי או אקטוארי פשוט יחסית ולא הכליל במסגרת נכסים אלו נכסים בלתי‬
‫מוחשיים דוגמת – מוניטין‪ ,‬נכסי קריירה וכושר השתכרות‪ ...‬מכאן אתה למד כי הנכס‬
‫העתידי‪ ,‬דוגמת כושר השתכרות‪ ,‬הינו נכס המשפיע על אופן ביצוע האיזון להבדיל מהיותו‬
‫נכס אשר יש לאזן אותו עצמו באופן חשבונאי‪ .‬לא בכדי מצא המחוקק להחריג את נכסי‬
‫הקריירה מהיותם נכסים ברי איזון ככל נכס אחר‪ ,‬שכן מתוך פסיקותיהם הרבות של בתי‬
‫המשפט לענייני משפחה שניתנו לאחר הילכת פלוני‪ ,‬ניתן היה ללמוד על הקושי העצום‬
‫בהערכת הנכס האמורפי שכונה "מוניטין" או נכסי קריירה‪ .‬דומה כי לא נמצא אפילו פסק‬
‫דין אחד החוזר על אותה נוסחה שמצא חברו לחישוב ערכו של נכס זה והתחושה שנוצרה‬
‫היתה כי לא עסקינן בחישוב חשבונאי המצוי בתחום התמחותם של רואי חשבון וכלכלנים‬
‫אלא בסוג של הערכה שרב בה הניחוש וחיזוי העתיד על אומדן ריאלי ראוי"‪.‬‬
‫ראו גם‪ :‬פסק דיני בתמ"ש ‪ 17359-01-10‬פלוני נ' אלמונית )ניתן ביום ‪.(5.4.12‬‬
‫‪.6‬‬
‫לעמדת המחוקק‪ ,‬שלא לקבוע באופן גורף שכושר השתכרות מהווה נכס בר איזון וחרף זאת‬
‫לאמץ את הכלי האקוויטבילי‪ ,‬ככלי המתאים ל"טיפול" בכושר ההשתכרות‪ ,‬חשיבות רבה‪.‬‬
‫לו בחר המחוקק בהגדרה נוקשה של כושר ההשתכרות כנכס‪ ,‬התוצאה הייתה כי בית‬
‫המשפט היה חייב להתייחס לכושר ההשתכרות כנכס בר איזון בכל מקרה ומקרה‪ .‬לעומת‬
‫זאת‪ ,‬הענקת שיקול דעת אקוויטבילי לבית המשפט‪ ,‬מביאה לכך שלא בכל מקרה שבו‬
‫קיימים הפרשי כושר השתכרות יידרש בית המשפט לעסוק בהם‪ .‬על אבחנה זו עמד פרופ'‬
‫שחר ליפשיץ בפרק י' של ספרו הנ"ל‪:‬‬
‫"אינני מתכחש לחשיבות המשפטית שבהתייחסות הייחודית לנכסי העתיד )נכסים‬
‫הקשורים בהון האנושי של בני הזוג כגון רישיונות‪ ,‬ניסיון מקצועי‪ ,‬קביעות בעבודה וכושר‬
‫השתכרותם העתידי( דרך הסמכויות המיוחדות שבסעיף ‪ ,8‬להבדיל מהכללתם בהגדרת‬
‫"נכס" בסעיף ‪ .5‬לטעמי‪ ,‬הכללה מפורשת של נכסי העתיד בסעיף ‪ ,5‬ללא הסדר ייחודי‬
‫הנותן מענה לטיבם המיוחד‪ ,‬הייתה מאלצת את בית המשפט לאזן את שווי התוספת‬
‫הנצברת לנכסי העתיד של שני בני הזוג כמעט בכל מקרה ומקרה המובא לפניו בדרך‬
‫קניינית קונבנציונלית‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬ההתייחסות אליהם בסעיף ‪ 8‬רגישה יותר לטבעם‬
‫המיוחד של נכסי העתיד‪ ,‬והיא מקנה לבית משפט שיקול דעת רחב יותר אם וכיצד לחלק‬
‫את נכסי העתיד"‪.‬‬
‫עמוד‪26‬מתוך‪36‬‬
‫בית משפט לענייני משפחה במחוז ת"א‬
‫‪ 26‬אוגוסט ‪2014‬‬
‫תמ"ש ‪47769-01-12‬‬
‫תמ"ש ‪52381-01-12‬‬
‫תמ"ש ‪22124-01-13‬‬
‫בפני כב' השופט נפתלי שילה‪ ,‬סגן הנשיאה‬
‫‪.7‬‬
‫כבוד השופטת גליק סיכמה בתמ"ש ‪52231-09‬מ‪.‬ב נ' ע‪.‬ב‪ .‬את שלושת התנאים הנדרשים‬
‫לצורך הענקת "פיצוי" בגין הפרשים בכושר ההשתכרות‪:‬‬
‫"ההלכה המשפטית גורסת כי הכללת כושר ההשתכרות ב"נכסי הנישואין" תיעשה‬
‫בכפוף לתנאים מסוימים ובהם ניתן למנות מ"מעוף הציפור"‪ ,‬שלושה יסודות‬
‫)כאשר בד"כ הטענה היא כי בן הזוג הביתי הוא שאפשר לבן הזוג האחר לפתח את‬
‫הקריירה שלו(‪) :‬א( בן זוג "ביתי" מחד גיסא ובן זוג "קרייריסטי" מאידך גיסא; )ב(‬
‫קיים "פער דרמטי" בכושר ההשתכרות של בני הזוג; )ג( נישואים לאורך זמן‪" .‬‬
‫לפיכך מוניטין ייקבע לעיתים בגין כושר השתכרות "ביתר" או צבירה ביתר‪,‬וכפיצוי הצד‬
‫שהקריב את הקריירה שלו לטובת התא המשפחתי"‪.‬‬
‫פרמטרים אלו אימצתי גם בתמ"ש )ת"א( ‪17359-01-10‬פלוניאלמונית‪) ,‬ניתן ביום ‪(5.4.12‬‬
‫וכן בתמ"ש ‪ 35944-02-11‬פלוני נ' אלמונית )ניתן ביום ‪.(14.3.13‬‬
‫לעמדה שונה‪ ,‬המרחיבה את הזכאות לפיצוי בגין הפרשי כושר השתכרות ראו‪ :‬רונן דליהו‪,‬‬
‫"מודל מעשי לזיהוי‪ ,‬לחישוב ולחלוקה של "כושר ברווחיות האנושי" שנצבר במשך חיי‬
‫נישואים"‪ ,‬עמ' ‪.101‬‬
‫‪.8‬‬
‫במקרה דנן‪ ,‬מתקיימים שלושת הפרמטרים הנ"ל‪ :‬מדובר בתקופה ארוכה יחסית של ‪22‬‬
‫שנות נישואים‪ ,‬פערים גדולים ברמות ההשתכרות של שני הצדדים‪ ,‬כאשר האישה זונחת את‬
‫הקריירה שלה לטובת גידול הילדים‪ .‬דבריו של האיש בכתב ההגנה כי "האישה בעלת‬
‫השכלה אקדמאית )שעולה על זו של הנתבע( וברוכת כישורים" דווקא מלמדים כי בפועל‪,‬‬
‫הנישואין היטיבו את כושר השתכרותו של האיש על חשבון כושר השתכרותה של האישה‪,‬‬
‫שלמרות כישוריה‪ ,‬היא לא הצליחה לממשם‪ .‬אף אם אקבל את גרסת האיש‪ ,‬כי הוא היה‬
‫שותף פעיל ומלא בגידול הילדים מלידתם‪ ,‬ברור כי האישה שלא עבדה באופן משמעותי‬
‫ברוב השנים‪ ,‬הייתה המטפלת העיקרית והאיש עסק חלק נכבד מהיום בחברות והצליח עם‬
‫שותפו להקים עסק משגשג‪ .‬האישה העידה כי היתה ביניהם הסכמה כי כשייוולדו להם‬
‫ילדים‪ ,‬האם תישאר בבית ותטפל בהם והאיש יפרנס את המשפחה )עמ' ‪ 70‬שורה ‪ 18‬ושורה‬
‫‪.(30‬‬
‫עמוד‪27‬מתוך‪36‬‬
‫בית משפט לענייני משפחה במחוז ת"א‬
‫‪ 26‬אוגוסט ‪2014‬‬
‫תמ"ש ‪47769-01-12‬‬
‫תמ"ש ‪52381-01-12‬‬
‫תמ"ש ‪22124-01-13‬‬
‫בפני כב' השופט נפתלי שילה‪ ,‬סגן הנשיאה‬
‫‪.9‬‬
‫האישה העידה גם‪ ,‬כי העסק שהקימה לאימון ולהעצמת נשים כמעט לא פעיל ואין לה כמעט‬
‫הכנסה ממנו )עמ' ‪ 73‬שורות ‪ .(25-28‬עדותה לא נסתרה‪ .‬עבודת האישה כיום היא במסגרת‬
‫זמנית ואין לה יציבות תעסוקתית כמו לאיש )סעיף ‪ 158‬לסיכומיה(‪ .‬האישה צודקת כי‪:‬‬
‫"קיים פער תהומי בכושר השתכרותם ובערך נכסיי הקריירה של כל אחד מהם" )סעיף ‪157‬‬
‫לסיכומיה( ויש לדחות את טענת האיש כי‪" :‬עסקינן בתובעת אשר כושר השתכרותה גדול"‬
‫)סעיף ‪ 68‬לסיכומיו(‪.‬‬
‫‪.10‬‬
‫לא הוכח כלל כי האישה חיבלה בכושר ההשתכרות של האיש ולא סייעה לו‪ .‬בחינת כל‬
‫הפרמטרים מביאה למסקנה כי לכאורה יש לפצות את האישה על פערי ההשתכרות‪ .‬נשאלת‬
‫השאלה מה שיעור הפיצויים שיש לקבוע במקרה הנידון?‬
‫‪.11‬‬
‫בהלכת פלוני‪ ,‬שעל אף שעסק בבני זוג שחלה עליהם חזקת השיתוף‪ ,‬עודנו פסק הדין‬
‫המנחה בתחום אף ביחס לזוגות שחוק יחסי ממון חל עליהם‪ ,‬קבע כב' השופט ריבלין‬
‫פיצויים בסך של ‪ ₪ 250,000‬אשר ישולמו בשלושה תשלומים שווים‪ ,‬בגין הפרשים בכושר‬
‫ההשתכרות‪ .‬כב' השופט ריבלין קבע בפסק דין זה‪ ,‬כי מבלי לקבוע מסמרות בעניין‪" :‬על‬
‫דרך הכלל‪ ,‬תהא שיטת התשלום החד‪-‬פעמי עדיפה על שיטת התשלומים העתיים"‪ ,‬וכי‬
‫"ניתן לרכך את החשש מפני הטלת נטל כבד מידי על המשלם בדרך של חלוקת הסכום‬
‫למספר תשלומים שישולמו במועדים ובסכומים קבועים מראש"‪.‬בפסק דין זה‪,‬לא נקבעה‬
‫הדרך החישובית להערכת מרכיב זה ולא ניתנו הנחיות כיצד ניתן יהיה לקבוע סכום מדויק‬
‫בכל מקרה ומקרה‪ .‬נאמר כי‪":‬נדמה כי מגוון המקרים השונים שיכולים להתעורר הוא‬
‫בלתי‪-‬מוגבל‪ .‬כללי החלוקה והאיזון ייקבעו ממקרה למקרה‪ .‬טוב לה להלכה שתתפתח‬
‫עקב בצד אגודל"‪.‬‬
‫‪.12‬‬
‫מעיון בפסקי דין שניתנו בבתי המשפט לענייני משפחה‪ ,‬עולה כי לא "נבנתה" שיטה לצורך‬
‫ביצוע התחשיב של הפיצוי בגין ההפרש בכושר ההשתכרות ואף לא התפתחו "קווים‬
‫כלליים" או "עקרונות מנחים" לצורך ביצוע החישוב‪ .‬במקרים המתאימים נפסקו סכומים‬
‫הנעים לרוב בין ‪ ₪ 100,000‬ל – ‪ ₪ 200,000‬כשיש פערי השתכרות משמעותיים‪ .‬לדוגמא‪:‬‬
‫בתמ"ש ‪ 1933/09‬א‪.‬ג‪.‬א‪ .‬נ' י‪.‬ג‪.‬א )ניתן ביום ‪ (9.2.10‬קבעה כב' השופטת מימון במקרה בו‬
‫הבעל השתכר ‪ ₪ 20,000‬לחודש והאישה ‪ ₪ 12,000‬לחודש‪ ,‬פיצוי בסך של ‪ ₪ 144,000‬בגין‬
‫הפרשי כושר השתכרות‪ .‬בתמ"ש ‪ 6990/07‬ס‪.‬ש‪ .‬נ' י‪.‬ש‪) .‬ניתן ביום ‪ (10.5.09‬קבעה כב'‬
‫השופטת אלון פיצוי בסך של ‪ ₪ 170,000‬בגין הפרשי כושר השתכרות‪ ,‬כשהאישה עבדה‬
‫עמוד‪28‬מתוך‪36‬‬
‫בית משפט לענייני משפחה במחוז ת"א‬
‫‪ 26‬אוגוסט ‪2014‬‬
‫תמ"ש ‪47769-01-12‬‬
‫תמ"ש ‪52381-01-12‬‬
‫תמ"ש ‪22124-01-13‬‬
‫בפני כב' השופט נפתלי שילה‪ ,‬סגן הנשיאה‬
‫בעבודות מזדמנות והאיש השתכר כ ‪ ₪ 7,500 -‬לחודש‪ .‬בתמ"ש ‪6960/05‬ש' ס' נ' א' ס'‬
‫)ניתן ביום ‪ (4.3.12‬דובר על מקרה בו האישה השתכרה ‪ 15,000‬ש"ח לחודש והבעל השתכר‬
‫‪ ₪ 50,000‬לחודש וכב' השופטת מירז חייבה את הבעל לשלם לאישה סך של ‪ ₪ 120,000‬בגין‬
‫הפרשי כושר השתכרות‪ .‬בע"מ ‪ 740/08‬פלוני נ פלונית)ניתן ביום ‪ (19.11.08‬אישר בית‬
‫המשפט המחוזי בדעת רוב‪ ,‬תשלום חד פעמי לאישה שלא עבדה בעוד בעלה השתכר כ –‬
‫‪ ₪ 14,000‬בחודש‪ ,‬פיצוי בגין פערי כשר השתכרות בסך של ‪ .₪ 200,000‬בתמ"ש‬
‫‪ 3640/10‬א‪.‬ב נ' צ‪.‬ב‪) .‬ניתן ביום ‪ (15.5.12‬פסק כב' השופט פלקס במקרה בו כושר‬
‫ההשתכרות של האיש עלה פי ארבע על זה של האישה‪ ,‬פיצוי בגובה של ‪ ₪ 160,000‬בגין פערי‬
‫ההשתכרות‪.‬בתמ"ש ‪ 35944-02-11‬פלונית נ' אלמוני )ניתן ביום ‪ (14.3.13‬קבעתי כי במקרה‬
‫בו האיש השתכר ‪ ₪ 17,000‬כשכיר בחברה שהוא היה בעל מניות של שליש ממנה ואילו‬
‫האישה לא עבדה‪ ,‬למרות שהיא היתה אדריכלית בהשכלתה‪ ,‬ישולם לה סכום חד פעמי‬
‫בגובה של ‪.₪ 100,000‬‬
‫‪.13‬‬
‫נראה כי המצב לפיו אין כללים וקריטריונים לצורך הערכת מרכיב מהותי וחשוב של הפרשי‬
‫כושר השתכרות‪ ,‬אינו ראוי ורצוי כלל‪ .‬מעבר לעובדה כי המצב כיום יוצר אי וודאות רבה‪,‬‬
‫דבר הפוגע באפשרות של הגעה להסכמים‪ ,‬אין זה סביר כי לא ייקבעו קריטריונים וכללים‬
‫בנושא והדבר יוערך כאומדנה ללא בסיס עיוני ומקצועי‪ .‬יש לקבוע אמות מידה ועקרונות‪,‬‬
‫ולו כלליים‪ ,‬על מנת שבפני הציבור ובית המשפט תהיה תשתית מסודרת שעל בסיסה ניתן‬
‫יהיה להעריך את גובה הפיצוי‪ .‬בספרו הנ"ל‪ ,‬מפרט פרופ' ליפשיץ כמה דרכי פעולה שהוא‬
‫מכנה אותם "ארגז הכלים"‪ ,‬שסעיף ‪ 8‬לחוק יחסי ממון מציב בפני בתי המשפט בבואם לדון‬
‫בנושא זה‪.‬‬
‫‪.14‬‬
‫האפשרות הראשונה אותה מציע המחבר בפרק י' לספר‪ ,‬הינה השיטה הקניינית‪ .‬שיקול‬
‫הדעת שהוענק לבית המשפט בסעיף ‪ (2) 8‬לחוק יחסי ממון‪ ,‬מאפשר‪ ,‬אם כי לא מחייב‪,‬‬
‫לבחור בה‪ .‬על פי שיטה זו ובהנחה שבית המשפט יבחר כהנחייתו של כב' השופט ריבלין‬
‫בפס"ד פלוני‪ ,‬בתשלום סכום חד פעמי )להבדיל מתשלום עיתי( על בית המשפט לנקוט‬
‫בשני שלבי פעולה‪:‬‬
‫א‪ .‬הגדרת מרכיב התוספת לכושר ההשתכרות שנצבר במהלך הנישואין– יש לחשב את‬
‫התוספת לכושר ההשתכרות של בן הזוג המפרנס ובמקביל‪ ,‬את ההפסד שנגרם לבן הזוג‬
‫הביתי עקב הגירושין‪ .‬חישוב תוספת ההשתכרות תיעשה על ידי חישוב ההפרש בין משכורתו‬
‫עמוד‪29‬מתוך‪36‬‬
‫בית משפט לענייני משפחה במחוז ת"א‬
‫‪ 26‬אוגוסט ‪2014‬‬
‫תמ"ש ‪47769-01-12‬‬
‫תמ"ש ‪52381-01-12‬‬
‫תמ"ש ‪22124-01-13‬‬
‫בפני כב' השופט נפתלי שילה‪ ,‬סגן הנשיאה‬
‫של בן הזוג "המפרנס העיקרי" בעת הגירושין לבין משכורתו בעת הנישואין‪ .‬בחישוב זה יש‬
‫להפחית מרכיב של כישרון אישי או השכלה שנרכשה לפני הנישואין‪ ,‬היות והם לא נוצרו‬
‫כתוצאה מהחיים המשותפים ואין הצדקה לשתף בהם את בו הזוג הביתי‪.‬‬
‫ב‪ .‬הכפלת ההון האנושי במקדם היוון ובמקדם סיכון– מאחר שבן הזוג הביתי מקבל את‬
‫חלקו באופן וודאי ומיד‪ ,‬בעוד שבן הזוג החיצוני נמצא בסיכון של ירידה בהכנסותיו מרצון‬
‫או באונס‪ ,‬יש לערוך היוון ולקבוע מקדם סיכון‪.‬‬
‫‪.15‬‬
‫יישום השיטה הקניינית במקרה דנן‪ ,‬יבוצע כדלהלן‪ :‬ראשית‪ ,‬יש להגדיר מהי אותה תוספת‬
‫לכושר ההשתכרות שאותה נכון לחלק ושלבן הזוג הביתי‪ ,‬מגיע מחצית ממנה‪ .‬בענייננו‪,‬‬
‫האיש מרוויח כיום ‪ ₪ 23,000‬נטו בחודש‪ .‬עוד לפני נישואיו‪ ,‬במהלך לימודי העתודה‪,‬האיש‬
‫קיבל את הכשרתו כהנדסאי אלקטרוניקה‪ .‬לכן‪ ,‬מן הסכום של ה‪ ₪ ₪ 23,000 -‬נטו לחודש‬
‫המייצג את ההכנסה בפועל בעת הגירושין‪ ,‬יש להפחית את המשכורת הממוצעת של הנדסאי‬
‫אלקטרוניקה בוגר עתודה אקדמית‪ ,‬שמקבל עבודה בתחומו בתקופה הסמוכה לנישואיו‪.‬‬
‫ההפרש בין שכרו כיום לבין שכרו בעת נישואיו‪ ,‬משקף את כושר ההשתכרות של האיש‬
‫שנצבר בתקופת הנישואין‪ .‬ברם‪ ,‬מהפרש זה יש להפחית מרכיב של כישרון אישי וכן מקדם‬
‫סיכון שישקף מצב שבו האיש יפסיק לעבוד‪.‬‬
‫‪.16‬‬
‫על מנת להמחיש שיטה זו על עובדות מקרה דנן‪ ,‬ניטול את הדוגמא הבאה‪:‬אם למשל‬
‫משכורתו של האיש בתחום הכשרתו כהנדסאי אלקטרוניקה היתה שווה ל – ‪₪ 10,000‬‬
‫בחודש בעת שנישא ומשכורתו היום היא ‪ ₪ 23,000‬לחודש‪ ,‬ההפרש שנצבר בתקופת‬
‫הנישואין הוא ‪ ₪ 13,000‬לחודש‪ .‬ברם‪ ,‬מאחר והאיש הוא בעל כישרון ניהולי ויזמי עם‬
‫יכולות ניהול ויזמות גבוהות‪ ,‬יש להפחית מן התוספת שנוצרה במהלך החיים המשותפים‪,‬‬
‫אחוז מסוים המיוחס לכשרון אישי ייחודי‪ ,‬שהיה טמון באיש כבר בעת נישואיו אף שטרם‬
‫מומש באותו מועד‪ .‬במקרה דנן‪ ,‬לו היינו קובעים למשל כי ניתן לייחס ‪ ₪ 5,000‬בחודש‬
‫מהתוספת שנוצרה במהלך הנישואין לכשרון האישי‪ ,‬אזי "השבחת" השתכרותו במהלך‬
‫נישואיו היתה מוערכת ב‪ ₪ 7,000 -‬בחודש‪ .‬מאחר והאיש יליד ‪ ,1965‬ובאפשרותו לעבוד ‪20‬‬
‫שנה לאחר גירושיו )בשנת ‪ (2012‬ועד ליום פרישתו‪ ,‬על מנת לחשב סכום חד פעמי שישולם‬
‫לאישה כיום‪ ,‬יש להוון סכום זה‪.‬מנגד‪ ,‬יש לקחת בחשבון מקדם סיכון מאחר וייתכן שהאיש‬
‫ייחלה או יפסיק לעבוד או שמשכורתו מהחברה תפחת עקב קשיים כלכליים כגון תחרות או‬
‫מיתון במשק‪.‬‬
‫עמוד‪30‬מתוך‪36‬‬
‫בית משפט לענייני משפחה במחוז ת"א‬
‫‪ 26‬אוגוסט ‪2014‬‬
‫תמ"ש ‪47769-01-12‬‬
‫תמ"ש ‪52381-01-12‬‬
‫תמ"ש ‪22124-01-13‬‬
‫בפני כב' השופט נפתלי שילה‪ ,‬סגן הנשיאה‬
‫‪.17‬‬
‫קיים קושי מהותי ביותר ביישום גישה זו‪ ,‬מאחר ולא ברור כלל‪ ,‬איזה אחוז מהשכר מקורו‬
‫בכישרון אישי ובתכונות אישיות שיש לייחס לאיש ואיזה מרכיב צריך לשייך להשכלה‬
‫שנרכשה ע"י האיש עוד לפני נישואיו ‪ .‬כמו כן‪ ,‬קשה מאוד לקבוע מה יהיה מקדם הסיכון‬
‫שיש לחשב‪ .‬במקרה דנן‪ ,‬מעבר לקשיים המהותיים בעצם יצירת "הנוסחה" כאמור לעיל‪ ,‬לא‬
‫הובאו נתונים וראיות אודות השכר הממוצע שהיה האיש מקבל בעת נישואיו ומה חלקו של‬
‫הכישרון האישי בעבודתו של האיש‪ .‬לאור הקושי המהותי בגישה זו‪ ,‬נראה לי כי יש להימנע‬
‫בד"כ מהפעלתה‪.‬‬
‫‪.18‬‬
‫לצד הגישה הקניינית הממוקדת בחישוב התוספת לכושר ההשתכרות‪ ,‬מציג פרופסור‬
‫ליפשיץ גישה שונה המכונה על ידו "גישת צמצום פערי הכנסות"‪ .‬גישה זו מתמקדת פחות‬
‫בחישוב המדויק של התוספת או ההפסד שנצברו במהלך הנישואים ויותר על ההנחה‪ ,‬כי‬
‫במהלך הנישואים נוצרה "קהילה משפחתית"‪ ,‬שבמסגרתה החליטו הצדדים על אופן‬
‫התפתחות הקריירה המקצועית של כל אחד מהם‪ .‬החלטות אלו התבססו על הסתמכות‬
‫הדדית במכלול המשאבים המשותפים‪ ,‬לרבות כושר ההשתכרות של בן הזוג‪ .‬על פי גישה זו‪,‬‬
‫על בית המשפט לתת ביטוי להיבטים הנמשכים של הקהילה המשפחתית גם לאחר‬
‫הגירושין‪ ,‬וזאת על ידי מתן "הגנה" לתקופה מסוימת לאחר גירושין‪ ,‬להסתמכותו של אחד‬
‫מבני הזוג על כושר ההשתכרות של בן זוגו‪ .‬בשיטה זו בוחנים את הפערים בהשתכרויותיהם‬
‫של בני הזוג ומפצים את בן הזוג בעל ההשתכרות הנמוכה‪ ,‬גם אם לא ניתן להוכיח שכושר‬
‫השתכרותו של בן הזוג בעל ההשתכרות הגבוהה צמח במהלך הנישואין‪.‬‬
‫‪.19‬‬
‫על פי גישה זו‪ ,‬שמקורה הפורמאלי הנו דווקא בדיני המזונות )‪ (alimony‬ושאומצה‬
‫לאחרונהעל ידי ה‪) American Law Institution -‬להלן ה‪,("ALI" -‬כמפורט בספר‬
‫‪Am.Law Inst. Principles of the Law of Family Dissolution: Analysis and‬‬
‫)‪,Recommendations (published by LexisNexix 2002‬על בית המשפט לשאוף לצמצם‬
‫את פערי ההכנסות בין בני הזוג לתקופה מסוימת לאחר הגירושים‪ .‬כך למשל‪ ,‬על פי‬
‫ההמלצות של ה‪ ,ALI -‬על כל מדינה לקבוע נוסחה לחישוב סכום כסף שמטרתו צמצום‬
‫פערי ההשתכרות‪ .‬על הנוסחה לקחת בחשבון את משך שנות הנישואים‪ ,‬פרקי זמן‬
‫שבהםאחד מן הצדדים הקדיש את עצמו באופן בלעדי לגידול הילדים ומשתנים נוספים‪.‬‬
‫ה‪ ALI -‬ממליץ לקבוע כלל של צמצום אחוז אחד מהפער לכל שנת נישואים )עם ספירה‬
‫עמוד‪31‬מתוך‪36‬‬
‫בית משפט לענייני משפחה במחוז ת"א‬
‫‪ 26‬אוגוסט ‪2014‬‬
‫תמ"ש ‪47769-01-12‬‬
‫תמ"ש ‪52381-01-12‬‬
‫תמ"ש ‪22124-01-13‬‬
‫בפני כב' השופט נפתלי שילה‪ ,‬סגן הנשיאה‬
‫מוגדלת של שנים שבהם אחד מבני הזוג הקדיש עצמו לגידול הילדים באופן שפגע באופן‬
‫משמעותי בקריירה שלו‪ ,‬עד לגבול עליון של ‪ 40‬אחוזים מהפער(‪ .‬בחלק מהמדינות‬
‫בארה"ב‪ ,‬הפיצוי משולם עד לנישואי בן הזוג הביתי מחדש וזאת בדומה לתשלום‬
‫ה"אלימוני"‪ ,‬שנפסק עם הנישואין מחדש‪.‬‬
‫‪.20‬‬
‫אני סבור כי גישת צמצום פערי ההכנסות היא ככלל הגישה הראויה‪ .‬ברם‪ ,‬השאלה במשך‬
‫כמה שנים ישולם סכום זה‪ ,‬תהיה תלויה בין היתר‪,‬בגודל הפער בהכנסות וכן בשאלה האם‬
‫האישה קיבלה במסגרת האיזון הרכושי הכולל‪ ,‬סכומי כסף משמעותיים או רכוש‪ ,‬אשר‬
‫יאפשרו לה קיום סביר וכן ביכולתה להשתכר לאחר הגירושין באופן משמעותי‪.‬‬
‫‪.21‬‬
‫במקרה דנן‪ ,‬על פי חוות דעת המומחה‪ ,‬אף אם ינוכה מס עבור תשלום חלקה של האישה‬
‫במניות‪ ,‬היא תקבל סך של יותר משלושה מיליון ‪ ₪‬כתוצאה מהאיזון הרכושי )עמ' ‪ 22‬לחות‬
‫דעת המומחה(‪ .‬אף אם סך של כ ‪ 1.25 -‬מיליון ‪ ₪‬ישולם באמצעות העברת זכויות האיש‬
‫בדירה ע"ש האישה‪ ,‬תקבל האישה לידיה‪ ,‬במשך שבע שנים‪ ,‬סך של כ ‪ 1.75 -‬מיליון ‪.₪‬‬
‫מדובר בסכום משמעותי שיכול לאפשר לה חיים ברמה טובה‪ .‬האם אם כן‪ ,‬במקרה דנן‪,‬‬
‫קיימות אותן "נסיבות מיוחדות" המצדיקות כי האישה תקבל סכום מעבר למחצה על‬
‫מחצה ויש להפעיל את סעיף ‪ (2) 8‬לחוק יחסי ממון?‬
‫‪.22‬‬
‫מעיון בפ"ד פלוני ‪ -‬שהווה את התקדים בנושא הפיצוי בגין הפרשי כושר השתכרות ‪ -‬עולה‬
‫כי באותו מקרה‪ ,‬האישה זכתה בנכסי מקרקעין רבים במסגרת חלוקת הרכוש‪ .‬מדובר‬
‫בנכסים רבים שנראה כי הם שווים בהרבה על הרכוש שהאישה מקבלת במקרה דנן‪ .‬למרות‬
‫זאת‪ ,‬בית המשפט העליון שעה לבקשת האישה לפיצוי בגין הפרשי פער ההשתכרות ולא קבע‬
‫כי מאחר והאישה קיבלה רכוש רב‪ ,‬אין היא זכאית למרכיב זה‪ .‬זאת‪ ,‬מאחר וכושר‬
‫השתכרות הוא נכס ואין סיבה שנכס זה למרות שאינו מוחשי‪ ,‬יהיה שונה מנכס מוחשי כגון‬
‫דירה‪.‬‬
‫‪.23‬‬
‫ואולם‪ ,‬פסק דין פלוני ניתן לפני שתוקן סעיף ‪ 8‬לחוק יחסי ממון‪ .‬נשאלת השאלה‪ ,‬האם‬
‫ייתכן כי לאור המצב המשפטי כיום‪ ,‬שכושר השתכרות לא נכלל ברשימת הנכסים ברי‬
‫האיזון אלא "הפך" למרכיב שיש לקחת בחשבון במקרים מיוחדים בעת קביעת אופן ביצוע‬
‫חלוקת הרכוש‪ ,‬לא היה נפסק לאישה באותו מקרה פיצוי בגין הפרשים בכושר ההשתכרות?‬
‫עמוד‪32‬מתוך‪36‬‬
‫בית משפט לענייני משפחה במחוז ת"א‬
‫‪ 26‬אוגוסט ‪2014‬‬
‫תמ"ש ‪47769-01-12‬‬
‫תמ"ש ‪52381-01-12‬‬
‫תמ"ש ‪22124-01-13‬‬
‫בפני כב' השופט נפתלי שילה‪ ,‬סגן הנשיאה‬
‫‪.24‬‬
‫אני לא סבור כי מטרת התיקון לחוק היתה לצמצם את ההלכה שנקבעה בהלכת פלוני‪ .‬כב'‬
‫השופט רובינשטיין אומר בסיומו של פס"ד פלוני כי‪" :‬בסופו של יום‪ ,‬יש לראות בפסק דין‬
‫זה‪ ,‬במישור העקרוני‪ ,‬צעד נוסף בנתיב המפותל והארוך לתיקון עיוות חברתי"‪ .‬איני סבור‬
‫כי קצת יותר משנה לאחר שנאמרו דברים אלו‪ ,‬ביקש המחוקק לחזור בו מהצעד בו צעד בית‬
‫המשפט העליון על מת לתקן עיוות חברתי ולבצע "סיבוב פרסה"‪ .‬המחוקק קבע כי הדבר‬
‫צריך להיעשות במקרים מיוחדים שבהם קיים פער משמעותי בהכנסות ונסיבות המצדיקות‬
‫זאת ולא בכל מקרה‪ ,‬כפי שלכאורה היה צריך להיות‪ ,‬לו כושר ההשתכרות היה מוזכר‬
‫בסעיף ‪ 5‬לחוק‪ .‬במקרה דנן‪ ,‬לאור פער ההשתכרות המשמעותי ואורך חיי הנישואין‪ ,‬שיקולי‬
‫צדק מחייבים מתן פיצוי מסוים לאישה בגין מרכיב זה ואולם הדבר ייעשה לתקופה קצרה‬
‫יחסית‪ .‬ככלל‪ ,‬השיטה לפיה הפיצוי יהיה אחוז מהפער בגין כל שנת נישואין הוא ראוי‪.‬נראה‬
‫לי כי את משך הזמן שבו ישולם פיצוי זה‪ ,‬יש לגזור מהיקף הפער וכן בהתחשב בהיקף‬
‫הנכסים שקיבל בן הזוג הביתי במסגרת האיזון הכולל ויכולתו למצות את פוטנציאל‬
‫הכנסתו מכאן ואילך‪ .‬נראה כי משך הזמן שבו ישולם פיצוי זה ייקבע בהתאם לקריטריונים‬
‫הבאים שלא יהוו רשימה סגורה‪ :‬היקף הפער בכושר ההשתכרות‪ ,‬גיל בן הזוג הביתי‬
‫ואפשרות כניסתו למעגל העבודה‪ ,‬האם בן הזוג הביתי נושא בנטל העיקרי של גידול הילדים‬
‫וגיל הילדים שנותרו במשמורתו‪ ,‬היקף הרכוש שבן הזוג הביתי מקבל כתוצאה מאיזון‬
‫המשאבים‪ ,‬היקף השכלתו של בן הזוג הביתי והמועד שהוא עתיד לקבל את חלקו בפנסיה‬
‫של בן זוגו‪ .‬בענייננו‪ ,‬מאחר והאישה מקבלת סכום משמעותי במסגרת איזון המשאבים‬
‫וילדיה גדולים‪ ,‬כך שהיא יכולה לצאת לעבוד באופן מלא‪ ,‬יש לפצות אותה בגין הפרשי‬
‫ההשתכרות על הצד הנמוך דהיינו בגין תקופה של שלוש שנים בלבד‪.‬‬
‫‪.25‬‬
‫במקרה דנן‪ ,‬האישה משכרת כ – ‪ ₪ 7,600‬לחודש והאיש ‪ ₪ 23,000‬לחודש‪ .‬פער ההשתכרות‬
‫הוא ‪ ₪ 15,400‬לחודש נטו ואולם יש לקחת בחשבון כי האיש צריך לשלם מזונות ולכן יופחת‬
‫מהכנסתו סכום גלובאלי של ‪ ₪ 3,000‬לחודש )למרות שחיוב המזונות יסתיים בעוד מספר‬
‫שנים‪ ,‬יש לקחת בחשבון הוצאה זו של האיש‪ ,‬מאחר והפיצוי ישולם בתקופה שבה האיש‬
‫משלם מזונות(‪ .‬לפיכך‪ ,‬פער ההשתכרות תוך התחשבות בתשלום המזונות‪ ,‬עומד עד סך של‬
‫‪ .₪ 12,400‬מאחר והצדדים היו נשואים ‪ 22‬שנים‪ ,‬מגיע לאישה ‪ 22%‬מסכום זה דהיינו סך‬
‫של ‪ ₪ 2,728‬לחודש‪ .‬היות שקבענו כי במקרה דנן יש להכפיל את הסכום בשלוש שנים )‪36‬‬
‫חודשים(‪ ,‬הפיצוי שעל האיש לשלם לאישה יעמוד על ‪ .₪ 98,208‬סכום זה יתווסף לסכומים‬
‫שעל האיש לשלם לאישה בגין האיזון הרכושי‪ ,‬אשר ישולם לאישה במשך שבע שנים‪,‬‬
‫בצירוף ריבית והצמדה כחוק עד לפירעון מלוא הסכום‪.‬‬
‫עמוד‪33‬מתוך‪36‬‬
‫בית משפט לענייני משפחה במחוז ת"א‬
‫‪ 26‬אוגוסט ‪2014‬‬
‫תמ"ש ‪47769-01-12‬‬
‫תמ"ש ‪52381-01-12‬‬
‫תמ"ש ‪22124-01-13‬‬
‫בפני כב' השופט נפתלי שילה‪ ,‬סגן הנשיאה‬
‫‪.26‬‬
‫להשלמת התמונה יצוין‪ ,‬כי הצדדים הסכימו בבית הדין הרבני‪ ,‬כי סכום הכתובה שהאיש‬
‫שילם לאישה‪ ,‬בסך של ‪ ₪ 180,000‬אינו בא על חשבון הזכויות הרכושיות המגיעות לאישה‬
‫ובפסק הדין נקבע כי‪" :‬אין בתשלום הכתובה הנ"ל משום פגיעה בכל זכות שיש לאישה‬
‫בדיונים בבית המשפט על הרכוש והזכויות" )פרוטוקול מיום ‪ – 5.9.12‬צורף כנספח ‪33‬‬
‫לסיכומי האישה(‪.‬‬
‫‪.27‬‬
‫האיש צודק כי אין כל הצדקה לחלוקה לא שוויונית של מכלול רכוש הצדדים בהתאם‬
‫לסעיף ‪ (2) 8‬לחוק יחסי ממון )סעיף ‪ 140‬לסיכומיו(‪.‬כפי שנקבע בבע"מ ‪638/04‬ח‪.‬ר‪ .‬נ' ר‪.‬ר‪.‬‬
‫)ניתן ביום ‪:(23.1.05‬‬
‫"מן הראוי שהשימוש בסעיף ‪ (2)8‬לחוק יחסי ממון‪ ,‬ייעשה במשורה‪ ,‬ובמקרים חריגים‬
‫ביותר‪ .‬עצם יישומו של סעיף זה‪ ,‬פוגע בוודאות המשפטית ובציפיות הצדדים‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש‬
‫בו גם משום פגיעה בזכות הקניין של בן הזוג שמחצית הרכוש הינה שלו"‪.‬‬
‫ראו גם‪:‬בע"מ ‪ 4699/08‬פלונית נ'פלוני )ניתן ביום ‪.(8.7.08‬‬
‫בג"ץ ‪ 4178/04‬פלונית נ' בית הדין הרבני )ניתן ביום ‪.(13.12.06‬‬
‫בג"ץ ‪ 2533/11‬פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול לערעורים ואח' )ניתן ביום ‪.(26.10.11‬‬
‫בע"מ )מחוזי חיפה( ‪ 614/07‬פלונית נ' פלוני )ניתן ביום ‪.(16.4.08‬‬
‫‪.28‬‬
‫ודוק‪ :‬קביעת בית המשפט העליון כי השימוש בסעיף ‪ (2) 8‬לחוק יחסי ממון ייעשה רק‬
‫במקרים נדירים‪ ,‬מתייחסת לחלוקת מכלול הרכוש באופן בלתי שוויוני‪ .‬אין הכוונה לפסיקת‬
‫פיצוי בגין הפרשי כושר השתכרות‪ .‬שהרי‪ ,‬הנימוק לצמצום השימוש בסעיף זה הוא "פגיעה‬
‫בזכות הקניין של בן הזוג"‪ .‬ברם‪ ,‬כושר השתכרות הינו נכס ולפיכך הענקת פיצוי לבן הזוג‬
‫הביתי לא פוגעת בזכות הקניין של בן הזוג האחר אלא מעניקה לבן הזוג הביתי פיצוי על‬
‫נכס משותף שנצבר בחיים המשותפים‪ .‬ברם כאמור‪ ,‬גם הפיצוי בגין הפער בכושר‬
‫ההשתכרות צריך להיעשות שעה שקיים פער ממשי בהכנסות הצדדים‪ ,‬הנישואין לא היו‬
‫קצרים ומדובר בבני זוג שאחד מהם הוא בן זוג "קרייריסטי" והשני לא‪ .‬כפי שנקבע בפס"ד‬
‫פלוני‪" :‬הצורך להיזקק לחלוקה של נכסי קריירה יתעורר בעיקר במקרים מובהקים‬
‫שבהם נוצר פער ממשי וברור בין בני הזוג מבחינת כושר ההשתכרות שלהם – פער שנובע‬
‫עמוד‪34‬מתוך‪36‬‬
‫בית משפט לענייני משפחה במחוז ת"א‬
‫‪ 26‬אוגוסט ‪2014‬‬
‫תמ"ש ‪47769-01-12‬‬
‫תמ"ש ‪52381-01-12‬‬
‫תמ"ש ‪22124-01-13‬‬
‫בפני כב' השופט נפתלי שילה‪ ,‬סגן הנשיאה‬
‫מכך שאחד מבני הזוג נטל על עצמו ויתור משמעותי מבחינת התפתחותו המקצועית‬
‫והתמקד במרחב הביתי‪ ,‬ובכך איפשר לבן הזוג להשיא את כושר השתכרותו"‪.‬‬
‫‪.29‬‬
‫על האבחנה הנ"ל עמד גם פרופסור ליפשיץ בספרו הנ"ל‪:‬‬
‫"בחלקים הקודמים הצבעתי על ההבחנה הנדרשת בין שני סוגי מצבים שבהם מתבקשים‬
‫בתי המשפט לסטות מחלוקה שווה של הרכוש הזוגי‪ :‬במצב הראשון‪ ,‬הסטייה מהחלוקה‬
‫השווה של הנכסים "הממשיים" נועדה לתת ביטוי לרווחים ו‪/‬או הפסדים לכושר‬
‫ההשתכרות שנוצר ובמהלך הנישואים ושבאופן מהותי גם אותם היה צריך לחלק‪ .‬לעומת‬
‫זאת‪,‬המצב השני עוסק במקרים בהם הסטייה אינה קשורה לרווחים או הפסדים‬
‫שהתפתחו במהלך הנישואים‪ .‬לשיטתי‪ ,‬סטייה מכלל החלוקה השווה מהסוג השני הינה‬
‫צעד יוצא דופן החורג מן העקרונות המנחים ברגיל את דיני הרכוש הזוגי‪ ,‬ועל כן יש‬
‫להפעילו בזהירות ובמתינות‪ .‬בניגוד לכך‪ ,‬סטייה מכלל החלוקה השווה מהסוג הראשון‪,‬‬
‫הגם שאינה מחויבת בכל מקרה ומקרה‪ ,‬מהווה צעד שגרתי המתבקש מן העקרונות‬
‫המהותיים של חוק יחסי ממון ‪.‬יתרה מכך‪ ,‬סטייה מחלוקת מחצה על מחצה המביאה‬
‫בחשבון פערים בכושר השתכרות אינה פוגעת בזכות קניין כי אם להפך‪ ,‬היא נועדה להביא‬
‫לידי ביטוי את זכויות הקניין של בן הזוג הביתי בתוספת לכושר ההשתכרות שנצבר‬
‫במהלך הנישואים ושלא ניתן לחלקו באמצעים הרגילים‪ ,‬שכן תוספת זו נצמחה עקב‬
‫המאמץ המשותף של שני בני הזוג‪".‬‬
‫‪.30‬‬
‫גם טענת האישה‪ ,‬שהאיש נקט כנגדה באלימות ולכן היא זכאית ליותר ממחצית הרכוש‬
‫כלל לא הוכחה וכמו כן‪ ,‬כפי שנקבע בבע"מ ‪ 7272/10‬פלונית נ' פלוני )ניתן ביום ‪ (7.1.14‬רק‬
‫כשיש הרשעה פלילית בגין אלימות חמורה ביותר או שהאלימות גרמה לפגיעה כלכלית בבן‬
‫הזוג‪ ,‬ניתן להפעיל את סעיף ‪ (2) 8‬לחוק יחסי ממון )סעיף ‪ 120‬לסיכומי האיש(‪.‬‬
‫)ו(‬
‫סיכום‬
‫‪.1‬‬
‫איזון המשאבים יבוצע כאמור בחוות הדעת בכפוף לתיקונים המפורטים לעיל‪.‬‬
‫עמוד‪35‬מתוך‪36‬‬
‫בית משפט לענייני משפחה במחוז ת"א‬
‫‪ 26‬אוגוסט ‪2014‬‬
‫תמ"ש ‪47769-01-12‬‬
‫תמ"ש ‪52381-01-12‬‬
‫תמ"ש ‪22124-01-13‬‬
‫בפני כב' השופט נפתלי שילה‪ ,‬סגן הנשיאה‬
‫‪.2‬‬
‫האישה תרכוש את חלקו של האיש בבית לפי הערכה מעודכנת של השמאית‪ ,‬באמצעות‬
‫קיזוז חלקה בשווי המניות‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫האיש ישלם את יתרת כספי האיזון המגיעים לאישה בתוספת הפיצוי בגין הפרשי כושר‬
‫השתכרות‪ ,‬בשבעה תשלומים שיתפרשו על פני שבע שנים‪ ,‬החל מ –‪ 45‬יום מהיום‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫האיש ישלם את סכום המזונות לילדים‪ ,‬כמפורט לעיל‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫האיש ישלם לאישה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של ‪.₪ 50,000‬‬
‫‪.6‬‬
‫פסק הדין מותר לפרסום בכפוף להשמטת פרטים מזהים‪.‬‬
‫ניתן היום‪ ,‬ל' אב תשע"ד‪ 26 ,‬אוגוסט ‪ 26‬אוגוסט ‪ ,2014‬בהעדר הצדדים‪.‬‬
‫עמוד‪36‬מתוך‪36‬‬