מקורותיו האדריכליים של המכלול הארכיטקטוני בשטח A בהר עיבל

‫‪1‬‬
‫מקורותיו האדריכליים של המכלול בשטח ‪ A‬בהר עיבל‬
‫אורן כהן )מכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן‪ ,‬אוניברסיטת חיפה( וברוך רוזן‬
‫ישראלית‪.‬‬
‫האתר מתקופת הברזל א' בהר עיבל הנו מהתגליות החשובות בארכיאולוגיה הארץ‪-‬‬
‫חשיבותו נובעת מאופיו הפולחני והקשרו של האתר למסורות פולחניות המו פיעות במקרא ‪ .‬בשל כך ‪,‬‬
‫הוא עשוי לשמש כלי קישור בין הממצאים הארכיאולוגיים לבין אירועים ה מופיעים במסורות המקרא‬
‫השונות‪.‬‬
‫האתר בהר עיבל )איורים ‪ ,(2 ,1‬שתוארך על ידי החופר ‪ ,‬אדם זרטל ‪ ,‬לסוף תקופת הברונזה המאוחרת‬
‫ולראשית הברזל א ' )‪ 1130-1240‬לפנה"ס; ‪ ,(Zertal 1986-1987, 109‬פורש על‪ -‬ידו כמקום עריכת‬
‫הטקס שבני‪-‬ישראל נצטוו לעשותו בעוברם את הירדן )דב' כ"ז‪ (15-1 ,‬והמכלול הא דריכלי בשטח ‪A‬‬
‫פורש כמזבח עולה הקשור למסורת המקראית המופיעה ב יהו' ח'‪Zertal 1986-1987, 157-) 35-30 ,‬‬
‫‪ .(158; 1993, 375‬בכדי לאשש את טענ תו‪ ,‬שלפנינו מבנה פולחנ י‪ ,‬הראה החופר כי קיים דמיון‬
‫אדריכלי בין המבנה הנדון למתקנים פולחניים מוכרים במסופוטאמיה‬
‫)זרטל ‪Zertal ;172 ,2001‬‬
‫‪.(1985, 36, 39‬‬
‫מטרת מאמר זה לבחון מחדש את אופיו ה אדריכלי של המכלול ‪ .‬תחילה יתואר המכלול הנ "ל ותיבחן‬
‫מחדש ההשערה בדבר מקורו המסופוטמי ‪ .‬לאחר מכן ת ועלה ותבחן האפשרות כי מקורותיו‬
‫האדריכליים של המבנה הראשי ב שטח ‪ A‬הנם במצרים‪.‬‬
‫איור ‪ .1‬שחזור המכלול האדריכלי )שלב ‪ (1b‬בשטח ‪ A‬בהר עיבל )מקור‪Zertal 1986-1987, Fig. :‬‬
‫‪.(22‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ .1‬תכניתו של המכלול האדריכלי בשטח ‪) A‬שלב ‪ ;1b‬איור ‪(2‬‬
‫המכלול בשטח ‪) A‬שלב ‪ (1b‬נבנה על שלב קדום יותר )שלב ‪ ,(2b‬ששרידיו כללו ‪ :‬רצפה‪ ,‬תאים‪ ,‬מתקן‬
‫מעוגל ובור גניזה ‪ .‬שלב ‪ 1b‬נבנה בשלב סטרטיגראפי אחד והתחשב במבנה הקדום יותר ‪.‬‬
‫במרכזו של שטח ‪ A‬נמצא מבנה מלבני )‪ 7X9‬מ'; ‪ (Zertal 1986-1987, Figs. 5-7‬הבנוי אבני גוויל‬
‫גדולות שפינותיו מכוונות לארבעת רוחו ת השמיים ‪ .1‬גובהו הנוכחי ‪ 3.5‬מ' מעל סלע האם והוא בנוי‬
‫קיר ברוחב ‪ 1.4‬מ'‪ ,‬שחלקו הפנימי הושאר ריק בידי הבונים ‪ .‬לתוכו נבנו שני קירות נוספים זה מול זה‬
‫)קירות ‪ (16 ,13‬וביניהם מרווח ‪ .‬לאחר בנייתו ‪ ,‬מולא המבנה בארבע שכבות ‪ :‬שתי שכבות עפר ואבנים‬
‫‪F0‬‬
‫ושתי שכבות אפר ‪ ,‬חרסים ו עצמות )‪ .(Zertal 1986-1987, Fig. 8‬סידורן המדויק וכיוונן של שכבות‬
‫המילוי מעידים על כך שהורבדו במכוון ‪ 97% .‬מהקראמיקה שנמצאה במילוי מתוארכת לראשית‬
‫תקופת הברזל א ' ושאר הקראמיקה שייכת לכלים מסוף תקופת הברונזה ‪ .‬במילוי נמצאו גם חרפושית‬
‫וחותם אבן )‪ .(Brandl 1986-1987, Fig. 1: 1, 3; Pl. 1: 1, 3‬המבנה נחתם ברצפת אבן עליונה‬
‫שאטמה את חלקו הפנימי והוא הוקף משלושה צדדים בקיר סובב ‪ ,‬מעין "מרפסת"‪ ,‬הנמוך מהמבנה‬
‫בכמטר ורוחבו ‪ 2-1‬מ'‪ .‬מדרום‪-‬מערב למבנה זה נחשפו שתי חצרות מרוצפות אבן ‪ ,‬ששטחן ‪ 48‬ו‪30-‬‬
‫מ"ר‪ .‬ברצפתן נקבעו ‪ 11‬מתקנים המכי לים בחלקם אפר ‪ ,‬עצמות בעלי‪ -‬חיים וכלי חרס באתרם ‪.‬‬
‫החצרות נמוכות בשיעור של ‪ 2.5‬מ' מפני המבנה ‪ .‬הכניסה לחצר הצפונית הייתה באמצעות מדרגות‬
‫שנבנו על סלע האם בין הקיר הדרומי‪ -‬מערבי של החצר )קיר ‪ (3‬לבין קיר המפריד בין שטחים ‪ A‬ו‪B-‬‬
‫)קיר ‪ .(32‬שתי החצרות צמודות לשני צידיו של קיר אבן משופע כפול ‪ .‬הקיר המשופע הראשי )קיר ‪;2‬‬
‫‪ 7X1.2‬מ'(‪ ,‬עלה לראש המבנה המרכזי בזווית של ‪ .22°‬בצמוד לקיר זה ‪ ,‬מצפון לו ‪ ,‬נבנה קיר נוסף )קיר‬
‫‪ 7X0.6 ;7‬מ'( שהתחבר אל קיר ה "מרפסת"‪ .‬מצפון‪ ,‬ממזרח ומדרום למבנה המרכזי נתגלו כמאה‬
‫מתקנים בנויים אבן בגדלים שונים שה כילו כלי‪ -‬חרס‪ ,‬חרפושית נוספת ) ‪Brandl 1986-1987, Fig. 1:‬‬
‫‪ ,(2; Pl. 1: 2‬עגיל זהב וממצאים נוספים )‪.(Zertal 1986-1987, 113-119; 1993, 376‬‬
‫‪ 1‬במקום אחר טען זרטל )‪ (172 ,2001‬כי צורתו המלבנית של המבנה אפשרה רק את הפנייתן של הפינות הצפונית והדרומית‬
‫לרוחות השמיים‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫איור ‪ .2‬תכנית המכלול האדריכלי )שלב ‪ (1b‬בשטח ‪ A‬בהר עיבל )מקור‪.(Zertal 1986-1987, Fig. 5 :‬‬
‫‪ .2‬החיפוש אחר מקורותיו האדריכליים של המכלול שבשטח ‪A‬‬
‫בחיפושיו במרחב הסורי‪ -‬ארץ‪-‬ישראלי לא מצא חופר האתר מקבילות לצורתו האדריכלית של המכלול‬
‫וטען‪ ,‬בעקבות אחרים )ראה למשל ‪ (Albright 1920‬שמקור צורת המזבח הישראלי ‪ ,‬ומכאן צורת‬
‫המבנה הנדון‪ ,‬במבני הזיקוראת במסופוטאמיה )‪ .(Zertal 1986-1987, 161‬שיקוליו העיקריים של‬
‫זרטל בשיוכו של המבנה המרכזי בהר עיבל לדגם הזיקוראת )איור ‪ (3‬הנם הדמיון בין "הכבש הכפול "‬
‫)קירות ‪ (7 ,2‬לגרמי המדרגות בהם עלו לזיקוראת ‪ .‬דמיון נוסף נמצא בין כיווני פינות המבנה המלבני‬
‫בהר עיבל ‪ ,‬לארבע רוחות השמים ‪ ,‬ובין כיווני ה מקדשים המסופוטמיים )זרטל ‪Zertal ;172 ,2001‬‬
‫‪.(1985, 39‬‬
‫בין סוף האלף השלישי‬
‫הזיקוראת )איור ‪ (3‬הנו מבנה פירמידלי שהיה נפוץ במרחב המסופוטמי‬
‫לפנה"ס ל מאה השישית לפנה "ס‪ .‬הוא נבנה כולו לבנים וארבעת פינותיו כוונו לרוחות השמים ‪ .‬בראשו‬
‫נמצא היכל ‪ ,‬שהוקדש לאל העיר ‪ .‬הגישה למרומי המבנה הושגה על‪ -‬ידי גרם )או גרמי ( מדרגות תלול ‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫הזיקוראת נמצא בחצר גדולה שהכניסה אליה היתה דרך מספר שערים‬
‫) ‪Black & Green 1992,‬‬
‫‪.(187-188‬‬
‫איור ‪ .3‬שחזור הזיקוראת באור )מקור‪.(Woolley 1950, pl. IX: b :‬‬
‫מכלול המבני שבהר עיבל וזאת‬
‫לדעתנו מתאר ארכיטקטוני זה אינו יכול לשמש מקור השראה ל‬
‫ממספר סיבות ‪ :‬ראשית כל ‪ ,‬הכוונת פינות מבני קודש לרוחות השמיים איננה ייחודית למבני דת‬
‫מסופוטמיים‪ .‬בנוסף לכך ‪ ,‬המכלול בהר עיבל בנוי אמנם‪ ,‬מספר מפלסים ‪ ,‬אך שונה בצורתו החיצונית‬
‫מהזיקוראת‪ ,‬שדמה יותר לפירמידה מדורגת ‪ .‬אל הזיקוראת עלו ב מערכת של גרמי מדרגות תלול ים‬
‫שיצאו ממפלסים שונים ‪ .‬בעיבל‪ ,‬לעומת זאת עלו לראש המבנה המלבני בכבש שיפועי שיצא היישר מן‬
‫‪ .‬אלמנט הגובה‬
‫המבנה‪ .‬זאת ועוד ‪ ,‬נראה לנו שקיים אף שוני בראייה המרחבית של שני המבנים‬
‫בזיקוראתים‪ ,‬שנבנו כמגדלים ‪ ,‬בולט יותר מהאלמנט המרחבי ‪ .‬במבנה המרכז י בהר עיבל המצב הוא‬
‫הפוך מאחר ובולט בו יותר האלמנט המרחבי מאשר אלמנט הגובה ‪ .‬השקפה זו יכולה גם להסביר את‬
‫דרכי העלייה השונות לכל טיפוס מבנה ‪ .‬עלייה למבנה גבוה בעל שיפוע חד ‪ ,‬כזיקוראת‪ ,‬צריכה‬
‫להיעשות בגרם מדרגות ‪ .‬לעומת זאת ‪ ,‬אל מבנה מוגבה כמבנה בהר עיבל ניתן היה לעלות בכבש בעל‬
‫שיפוע מתון‪.‬‬
‫נוסף באדריכלות הכללית והדתית‬
‫הדמיון הרופף בין המכלול בעיבל לבין הזיקוראת דרש חיפוש‬
‫במזרח הקדום ‪ .‬חיפוש אחר אלמנט ארכיטקטוני בולט במכלול המבני ‪ ,‬דוגמת הכבש היוצא החוצה‬
‫ישירות כ "ידית מחתה " או "ידית מחבת"‪ ,‬עשוי להוביל לגילוי מקורותי ו האדריכליים של המכלול‬
‫כולו‪.‬‬
‫ארץ‪-‬‬
‫התבוננות בתכניותיהם של מקדשים מתקופת הברונזה התיכונה והמאוחרת במרחב הסורי‪-‬‬
‫ישראלי מלמדת על שימוש נרחב מאוד במדרגות ; מדרגות שעלו ממפלס המקדש אל המזבח או אל‬
‫הדביר נמצאו במקדשי לכיש )מזר ‪ ,1987‬איורים ‪ ,(29 ,22‬בבית שאן ‪) VI‬מזר ‪ ,1987‬איור ‪ (26‬ובמגידו‬
‫‪) VII‬קמפינסקי ‪ ,1993‬איור ‪ .(11 :79‬תכניתם של מקדשים חיתיים בני התקופה מעלה תמונה דומה‬
‫‪5‬‬
‫)ראו למשל ‪ .(Gurney 1954, Fig. 9; Kraus 1940, Pl. VI :‬בנוסף לכך ‪ ,‬מאפייניהם של מקדשים‬
‫במרחב המסופוטמי‪ ,‬מלבד מקדשי הזיקוראת‪ ,‬אינם מתאימים לאלו של המכלול בהר עיבל ) & ‪Black‬‬
‫‪ .(Green 1992, 174-177‬לעומת זאת ‪ ,‬החיפוש אחר כבשים בארכיטקטורה הדתית במצרים הראה‬
‫שימוש נרחב במרכיב אדריכלי זה ולכן יוחד לו סעיף נפרד‪.‬‬
‫‪ .3‬השימוש בכבשים בארכיטקטורה המצרית‬
‫בסעיף זה יובאו דוגמאות נבחרות לשימוש בכבשים בא דריכלות המצרית הח ל בממלכה הקדומה‬
‫המאוחרות מבחינה‬
‫וכלה בשושלות ‪ .2 20-19‬לא נראה לנו ה צורך להביא דוגמאות מתקופות‬
‫כרונולוגית לבניית האתר בהר עיבל ‪.‬‬
‫בתקופת הממלכה הקדומה שימשו ככבשים מסילות אבן ארוכות ‪ ,‬לרוב מקורות ‪ ,‬שהיו חלק מהמערך‬
‫הפיראמידלי ועליהם הסיעו את ספינות המתים ‪ .‬בימי השושלת הרביעית נבנו מסילות‪ -‬כבשים אשר‬
‫‪1‬‬
‫‪F‬‬
‫קישרו בין מקדשי העמק לפירמידות‬
‫הגדולות בגיזה )‪ .(Smith 1965, Figs. 24-25‬בימי השושלת‬
‫החמישית נבנו כבשים במקדש העמק של סחורע באבוסיר‬
‫)‪ (Smith 1965, Fig. 33‬ובמקדש השמש‬
‫באבו גורוב )‪ .(Smith 1965, Figs. 34-35‬במקדש העמק של פ פי השני )שושלת שישית ( מופיעים‪,‬‬
‫בנוסף לכבש המרכזי המוביל אל מכלול הפירמידה ‪ ,‬כבשים משני צדי החזית )‪Smith 1965, Figs. 36-‬‬
‫‪ .(37‬המזבח שנמצא ב אתר ‪ Darb Rayayna‬שבמצרים בנוי אבן ‪ ,‬צורתו כפירמידה קטומה ומוביל‬
‫אליו כבש שיפועי קטור ‪ .‬מזבח זה מתוארך לתקופה שבין השושלות השנייה והשישית ) & ‪Darnell‬‬
‫‪.(Darnell 1994-1995, 6, Fig. 10‬‬
‫החל מימי הממלכה התיכונה מופיעים כבשים שיפועיים קצרים יותר וקטורים ששימשו במקדשים‬
‫במכלול מקדש הקבורה של מנתוחותפ השני )שושלת ‪ (11‬בדיר אל‪ -‬בחרי נמצא כבש העולה ממפלס‬
‫הקרקע אל מפלס מוגבה‬
‫‪.‬‬
‫)‪ .(Smith 1965, Fig. 39; Wildung 2001, 78‬ב"קפלה הלבנה " של‬
‫ססוסטריס הראשון )שושלת ‪ (12‬בקרנק מופיעים שני גרמי מדרגות שבמרכז כל אחד מהם נמצא כבש‬
‫שיפועי )‪.(Smith 1965, Fig. 40‬‬
‫בתקופת הממלכה החדשה בכלל ובימי השושלת ה‪ 18 -‬בפרט מתרבה השימוש בכבשים בא דריכלות‬
‫הדתית‪ .‬אחד המבנים החשובים לעניינינו הוא מקדש המוות של חתשפסות )שושלת ‪ (18‬בדיר אל‪-‬בחרי‬
‫)וראה סעיף ‪ .(.1.4‬המקדש בנוי שני מפלסים שהגישה לכל אחד מהם נעשית בכבש מרכזי ) ‪Wildung‬‬
‫‪ .(2001, 132‬שני כבשים משניים מופיעים לצד כבש ראשי במפלס התחתון של המקדש ‪ .‬מקדש המוות‬
‫של תחותימס השלי שי )שושלת ‪ ,(18‬המצוי אף הוא בדיר אל‪ -‬בחרי‪ ,‬שוחזר עם שני מפלסים שהמעבר‬
‫ביניהם נעשה בכבשים מרכזיים ומשניים )‪.(Siliotti 1996, 97, 99‬‬
‫‪ 2‬המלה המצרית לכבש )‪ (ramp‬היא ’‪ .(Budge 1978, 707ff.; Lesko 1987, 114) st‬דיון חלקי במילה המצרית מופיע‬
‫אצל ‪.Frandsen 1989, 118-119‬‬
‫‪6‬‬
‫איור ‪ .4‬תכנית מקדש חתשפסות בדיר אל בחרי ‪.‬‬
‫)מקור‪.(www.sandrashaw.com/images/AH1L10Hat2.jpg :‬‬
‫הכבשים המופיעים במקדש המוות ש ל תחותימס הרביעי )שושלת ‪ (18‬בתבי )‪(Wilkinson 2000, 186‬‬
‫‪.‬‬
‫משמשים מעבר בין החצר הקדמית לפנימית ובין זו האחרונה לאולם העמודים המוביל לדביר‬
‫במקדש לוקסור נמצא כבש המוביל מאולמו של אמנחותפ השלישי )שושלת ‪ (18‬לעבר הדביר בו הוצבה‬
‫ספינת האל אמון‪ -‬רע )‪.(Wildung 2001, 114‬‬
‫האתר ‪ Kom el-Samak‬שבמלקתה‪-‬דרום )‪ (Malkata-South‬זוהה כמבנה השייך לחגיגות היובל של‬
‫אמנחותפ השלישי )‪ (Watanabe 1986, 38‬והוא כולל שני שלבי בנייה ‪ .‬לעניינינו חשוב שלב הבנייה‬
‫השני )‪ ,(Watanabe 1986, Fig. 23‬בו נבנה מסד מלבני שאליו הובילו גרם מדרגות מוארך‬
‫)מצפון(‬
‫וכבש )מדרום( ‪ .3‬אל חלקו המערבי הוביל גרם מדרגות רחב שבמרכזו כבש ‪ .‬על משטח בראש המסד‬
‫הוקם מבנה שמטרתו הייתה ‪ ,‬ככל הנראה ‪ ,‬פולחנית‪ .‬בנוסף להימצאותו של כבש במכלול מבני זה יש‬
‫‪ .‬משני צידי גרם המדרגות‬
‫לציין לפחות שני אלמנטים העשויים לקשור אותו למכלול בהר עיבל‬
‫המוארך נבנתה מרפסת נמוכה ‪ ,‬שתפקידה אינו ברור ‪ .‬מרפסת זו עשויה להזכיר את המפלס התחתון‬
‫)"הקיר הסובב"( שבעיבל‪ .‬לדעת חופר האתר פורק המכלול לאחר ימי אמנחותפ השלישי ‪ ,‬נקבר קבורה‬
‫טקסית והוטל עליו טאבו ‪ .‬פירוש זה מסביר ‪ ,‬לדעתו‪ ,‬גם את מצב ההשתמרות הטוב יחסית של המכלול‬
‫‪F2‬‬
‫האדריכלי‪ ,‬שנבנה כולו מלבני בוץ מיובשות )‪ .(Watanabe 1986, 38‬בדומה לכך ‪ ,‬גם המבנה בשטח ‪A‬‬
‫בהר עיבל נקבר טקסית עם נטישתו )שלב ‪ ;1a‬זרטל ‪.(Zertal 1986-1987, 156; 375 ,2001‬‬
‫‪ 3‬יש לציין שהכבש בחלקו הדרומי של המסד הוא משוער מאחר ולא נמצאו בחלק זה שרידי מדרגות אל א שורת לבני בוץ‬
‫)‪.(Watanabe 1986, 28‬‬
‫‪7‬‬
‫איור ‪ .5‬שיחזור המבנה באתר ‪ :Kom el-Samak‬שלב ‪) 1‬קו רציף ( ושלב ‪) 2‬קו מרוסק (‪ .‬שים לב לכבש‬
‫השיפועי משמאל ולטרסות הנמוכות משני צידי גרם המדרגות ‪ ,‬מימין )מקור‪Watanabe 1986, Fig. :‬‬
‫‪.( 6‬‬
‫שימוש רב בכבשים ניתן למצוא באל‪ -‬עמארנה‪ ,‬הן בא דריכלות דתית והן בחילונית ‪ .‬תכנית הארמון‬
‫ברובע המרכזי בעיר‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬משוחזרת כמערכת גדולה של כבשים ) ‪Smith 1965, Fig. 66; pp. 194,‬‬
‫‪ .(199‬כבשים מופיעים גם בדביר של המקדשים הגדול )‪ (Per-Aten‬והקטן )‪ (Hwt-Aten‬באל‪-‬עמארנה‪,‬‬
‫הדומים זה לזה בתכניתם )‪ Pendelbury 1936, 97, 105‬וראה סעיף ‪ .(.2.4‬מצפון לקפלות שבכפר‬
‫הפועלים באל‪ -‬עמארנה נמצא אזור מתוחם עם שלוש ה משטחים מוגבהים שניגשו א ליהם כבשים‪.‬‬
‫מבנים אלו סווגו כ "מזבחות מדבר" )‪ Smith 1965, 192‬וראה סעיף ‪.(.4.4‬‬
‫לאחר תקופת אל‪ -‬עמארנה אנו מוצאים כבשים בעיקר כחלק ממקדשי הקבורה של הרעמססים‬
‫השימוש בכבשים לצד גרמי מדרגות מופיע הן במקדש המוות של רעמסס השני ברעמסאום והן‬
‫במקדש המוות של רעמסס השלישי במדינת האבו )‪.(Siliotti 1996, 116, 125‬‬
‫נראה מכל אלו כי מבנה הכולל כבש המוביל אל משטח מורם מופיע בארכיטקטורה המצרית החל‬
‫מתקופת הממלכה התיכונה והשימוש ב ו עשוי להוביל לגילוי מקורותיו האדריכליים של המכלול בהר‬
‫עיבל‪.‬‬
‫‪ .4‬מקורותיו המצריים של המכלול בהר עיבל – השוואה ודיון‬
‫בסעיף זה תורחב ההשוואה בין האלמנטים ה אדריכליים של המכלול בשטח ‪ A‬בהר עיבל לבין‬
‫אלמנטים מקבילים באדריכלות דתית מצרית‬
‫‪ .‬לשם כך נבחרו מבנים מצריים הקרובים ביותר‬
‫‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫מבחינת האלמנטים האדריכליים לאלו של המכלול בהר עיבל ‪ .‬גם אם חלק מהמבנים גדול ומורכ ב‬
‫בהרבה מהמבנה הפשוט בהר עיבל ‪ ,‬דומה שהופעת האלמנטים הארכיטקטוני ים היא הקובעת‪.‬‬
‫‪ .1.4‬מכלול המבנים בדיר אל‪ -‬בחרי – מכלול מבנים זה כולל את מקדשי המוות של מנתוחותפ השני‬
‫)שושלת ‪ ,(11‬של חתשפסות ושל תחותימס השלישי )שושלת ‪ .(18‬שני המקדשים האחרונים הנם‬
‫"העתקה" אדריכלית של המקדש הקדום יותר ‪ .‬האלמנט הבולט בכולם הוא הבנייה במפלסים‬
‫שהגישה אליהם נעשית בכבש מרכזי ‪ .‬במקדש חתשפסות מופיעים כבשים משניים לצד הכבש המרכזי‬
‫התחתון )במקדשו של תחותימס השלישי המצב פחות ברור (‪ .‬אלו מובילים אל האכסדרות התחתונות‬
‫)אל האכסדרות העליונות מובילי ם גרמי מדרגות צדדיים (‪ .‬זאת ועוד ‪ ,‬לצד הכבשים המרכזיים נמצאו‬
‫בכל המקדשים ‪ ,‬חצרות‪ ,‬בדומה לחצרות בצד הכבשים בהר עיבל ‪ .‬אלו עשויות להשתייך ל "מרחב‬
‫הקדושה" ונעשו בהן ככל הנראה טקסי פולחן מסוימים ‪ .‬הדמיון בין מכלול המבנים בדיר אל‪ -‬בחרי‬
‫לבין זה שבשטח ‪ A‬בעיבל בא ‪ ,‬אם‪-‬כן‪ ,‬לידי ביטוי בבנייה במפלסים ריבועיים המרובדים זה על זה‬
‫שהגישה אליהם נעשית בעזרת כבש מרכזי היוצא ישירות החוצה כ "ידית מחתה "‪ .‬השימוש בכבשי‬
‫משנה נועד להגיע אל חלקי הביניים ; אלו הם האזורים המצויים בין המפלסים השונים גם בעיבל‬
‫)"הסובב"( וגם בדיר אל‪ -‬בחרי )האכסדרות(‪ .‬בשני מכלולי המבנים מצויות חצרות לצד הכבשים‬
‫המרכזיים‪.‬‬
‫‪ .2.4‬הדביר במקדש הגדול באל‪ -‬עמארנה – הכניסה אל עבר הדביר במקדש הגדול )איור ‪ (6‬הייתה דרך‬
‫שני שערים ‪ .‬בין השערים מצוי מכלול א דריכלי ששימש‪ ,‬ככל הנראה את בעלי התפקידים במקום ‪.‬‬
‫מהשער הפנימי עולה כבש אל מפ לס מוגבה שעליו הוצבו שולחנות מנחה רבים ‪ .‬ממרכז הדופן של‬
‫‪ .‬המעבר בין שני‬
‫מפלס זה עולה כבש נוסף לעבר מפלס עליון אשר גם בו מצויים שולחנות מנחה‬
‫המפלסים נעשה דרך מכלול ש ער הכולל חזית עמודים ‪ ,‬פסלי המלך וכניסה עקיפה ‪ .‬במרכז המפלס‬
‫העליון ניצב מזבח גבוה ‪ .‬מזבח נוסף נמצ א בחלקו האחורי של הדביר ‪ .‬סביב המפלס העליון נמצאו‬
‫תאים שגם בהם היו שולחנות מנחה )המצב במפלס התחתון פחות ברור וראה השחזור אצל‬
‫‪Garfi‬‬
‫‪ 1987, Fig. 8.7‬לעומת התכנית אצל ‪ .(Pendelbury 1936, 97‬אלמנט מעניין המצוי הן בדביר‬
‫המקדש הגדול והן בדביר במקדש הקטן‬
‫הוא סוללה ‪ ,‬העשויה תלכיד של גיר ואבן חול כתושים‬
‫‪,‬‬
‫שהקיפה את הדביר משלושה צדדים ובכך יצרה אפקט מיקום הדביר על "גבעה" מלאכותית ) ‪Garfi‬‬
‫‪ .(1987, 109, 114, Fig. 8.7; Kemp 1987, 105, 106‬ייתכן מאוד שסוללות אלו שימשו מתמ כים‬
‫לקירות החיצוניים של שני הדבירים )איור ‪.(6‬‬
‫‪9‬‬
‫איור ‪ .6‬שחזור הדביר במקדש הגדול‬
‫)‪ (Per-Aten‬באל‪-‬עמארנה‪ .‬שים לב למתמ כים השיפועיים‬
‫המקיפים את הדביר )מקור‪.(Garfi 1987, Fig. 8.7 :‬‬
‫‪ .3.4‬המזבח בחצר הקדמית במקדש הקטן באל‪ -‬עמארנה )איורים ‪ – (8 ,7‬מזבח זה מצוי בחצר‬
‫הקדמית של מקדש אתן הקטן באל‪-‬עמארנה‪ .‬וולס )‪ (Wells 1989, Figs. 11, 12‬שיחזר אותו כמבנה‬
‫המורכב משני מפלסים המעוצבים כמשטחים ריבועיים המונחים זה על זה שהגישה‬
‫אליהם נעשתה‬
‫בכבש או בגרמי מדרגות ‪ .4‬אל המפלס התחתון )‪ 9X4‬מ'( עלו בגרם מדרגות )‪ 2.5X4.5‬מ' בקירוב(‪.‬‬
‫‪F3‬‬
‫מפלס זה היה מורכב משתי חצרות )‪ 2X2‬מ'( שביניהן נבנה גרם מדרגות נ וסף )‪ 3.5X2.5‬מ'( ממנו ניתן‬
‫היה לעלות אל מפלס עליון )‪ 9.5X9‬מ'(‪ .‬ניתן לשער שבמפלס התחתון התקיימו גם כן פעולות הקרבה ‪.‬‬
‫לצד מזבח זה נמצאו שולחנות מנחה רבים )‪.(Pendelbury 1936, 105‬‬
‫‪ 4‬בדומה לחוקרים אחרים שעסקו בשחזורה של אל‪-‬עמארנה‪ ,‬מבוסס שחזורו של וולס על התיאורים האדריכליים המופיעים‬
‫בציורי הקיר בקברי האצילים באל‪ -‬עמארנה )איור ‪ .(9‬ערך רב ניתן‪ ,‬לדעתנו בצדק‪ ,‬לתיאורים אלו מאחר ולא נותר הרבה‬
‫מעירו של אחנאתון‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬ישנם תיאורים הניתנים מנקודות מבט לא רגילות באמנות המצרית ‪ ,‬דבר המאפשר להבין את‬
‫צורתם של אלמנטים אדריכליים מסוימים ‪ .‬כך למשל‪ ,‬ניתן ללמוד מציורים המתארים חלקי מבנים במבט מלמעלה על קיומם‬
‫של גרמי מדרגות שלצידם כבשים )ראה למשל‪.(Davies 2004a, Pl. XXXII; 2004b, Pl. XIV :‬‬
‫‪10‬‬
‫איור ‪ .7‬שיחזור המזבח בחצר הקדמית במקדש הקטן )‪ (Hwt-Aten‬באל‪-‬עמארנה )מבט על(‪.‬‬
‫)מקור‪.(Wells 1989, Fig. 11 :‬‬
‫איור ‪ .8‬שיחזור תלת מימדי של התכנית באיור ‪) 7‬מקור‪.(Wells 1989, Fig. 12 :‬‬
‫הדמיון בין תכני ות הדביר במקדש הגדול באל‪-‬עמארנה והמזבח במקדש הקטן למכלול בשטח‬
‫‪A‬‬
‫בעיבל בא ‪ ,‬אם‪-‬כן לידי ביטוי בבנייה בשני מפלסים ריבועיים המונחים בהתאם זה על זה אליהם‬
‫עולים בכבש הנמשך ישירות החוצה מהמבנה ‪ ,‬כ"ידית מחתה "‪ ,‬ובשימוש בחצרות ‪ .‬בדומה למערכת‬
‫)או המדרגות ( ובהן נעשו פעולות הקשורות‬
‫בהר עיבל החצרות נבנו בצמוד למבנה ולצד הכבשים‬
‫בפולחן המרכזי; בחצר המקדש הגדול באל‪-‬עמארנה נמצאו שולחנות מנחה ששימשו לצד המזבח‬
‫הגדול‪ ,‬ובחצרות בעיבל נמצאו מתקנים ששימשו להנחת מנחות לצד המזבח המרכזי ‪ .‬נראה שקירות ‪,1‬‬
‫‪ 17‬המופעים משני צידי המבנה המרכזי בעיבל )איור ‪ (2‬שמשו מתמ כים חיצוניים למכלול ‪ ,‬בדומה‬
‫לסוללות השיפועיות שהקיפו את הדביר במקדשי אל‪ -‬עמארנה‪ .‬ייתכן שהיו עוד תופעות א דריכליות‬
‫דומות שנמחו בשיני הזמן ‪ ,‬דוגמה לכך הם שרידי טיח ‪ .‬וולס )‪ (Wells 1989, 322, 325‬מזכיר שרידי‬
‫‪11‬‬
‫טיח שנמצאו בחורבות המזבח במקדש הקטן ‪ .‬שרידי טיח נמצאו גם בבור שנחשף בתחתית ה מבנה‬
‫המרכזי בהר עיבל )זרטל ‪.5 (159 ,2001‬‬
‫‪F4‬‬
‫איור ‪ .9‬תיאוריו של המזבח בחצר הקדמית במקדש ה גדול של אתן באל‪-‬עמארנה כפי שנמצא ו‬
‫בקבריהם של ‪) Panehsy‬מימין( ו‪) Meryre-‬משמאל( )מקור‪.(Wells 1989, Fig. 10 :‬‬
‫‪ .4.4‬מזבחות מדבר )איור ‪ – (10‬השם "מזבחות מדבר " ) ‪ (Desert Altars‬ניתן לקבוצת מבנים צפונית‬
‫לדרך המובילה לבית הקברות הצפוני של אל‪ -‬עמארנה‪ .‬אלו ה ם משטחים מוגבהים רבועים הבנויים‬
‫לבנים מיובשות המובילים אליה ם כבשים שיפועיים )‪ .(Anon. a, 1‬לצד מבנים אלו נמצאו שרידי‬
‫קפלה הבנויה אבן ‪ .‬השטח הנרחב בו נמצאו כל המבנים נתחם בקיר אבן ‪.‬‬
‫להלן ייסקרו המזבחות מצפון לדרום‪:‬‬
‫‪ .1‬משטח ריבועי )‪ 11X11‬מ' בקירוב( שאל ארבע צלעותי ו ניגשים כבשים שיפועיים )‪ 5X15‬מ'(‪ .‬שקע‬
‫המצוי במרכזו מעיד‪ ,‬ככל הנראה על מצבה שהוקמה במקום )‪.(Anon. a, 1‬‬
‫‪ .2‬קבוצה של שלושה משטחים מוגבהים ‪ ,‬אחד גדול )‪ 10X10‬מ'( ושניים נוספ ים קטנים ממנו )‪ 2X2‬מ'‬
‫בקירוב(‪ ,‬המצויים צפונית‪-‬מזרחית ל ו‪ .‬הגישה אל כל משטח נעשתה בעזרת כבש שיפועי הניגש אלי ו‬
‫מצפון‪-‬מזרח )הכבש הגדול ‪ 2X4 :‬מ' בקירוב; הכבשים הקטנים ‪ 1X2 :‬מ' בקירוב(‪ .‬בנייתו המחודשת‬
‫של המשטח הגדול‪ ,‬עוד בתקופת אל‪ -‬עמארנה‪ ,‬נעשתה באבן )‪ .(Anon. a, 1‬קבוצת משטחים זו דומה‬
‫לקבוצה נוספת שנמצאה בארמון הצפוני באל‪ -‬עמארנה )איור ‪ .(11‬גם שם נמצאו שלוש ה משטחים‪,‬‬
‫אחד גדול וש ניים קטנ ים ממנו בסידור דומה ‪ .‬בין ה משטחים הקטנים לגדול יותר נמצאה סדרה של‬
‫שולחנות מנחה ‪ .‬לפי השחזור המוצע ‪ ,‬נעשתה הגישה אל ה משטחים בגרמי מדרגות )‪ ,(Anon. b, 2‬אך‬
‫ייתכן בהחלט שהיו אלו כבשים משופעים לא מדורגים ‪.‬‬
‫‪ 5‬המזבחות שנמצאו בבתים הפרטיים באל‪ -‬עמארנה נבנו בחלקם בצורה דומה – במה מוגבהת שאליה ניגשו מדרגות או כבשים‬
‫והיא הייתה לעיתים מטויחת )‪.(Stevens 2003, 146‬‬
‫‪12‬‬
‫‪ .3‬משטח מרובע )‪ 32X33‬מ' בקירוב( שהגישה אלי ו נעשתה בדומה ל משטח הצפוני‪ ,‬כלומר בעזרת‬
‫כבשים שהוצמדו לארבע צלעותי ו )‪ 4X11‬מ' בקירוב(‪ .‬זה ה משטח הגדול מבין השלוש ה ועליו נמצאו‬
‫שרידי בנייה‪ ,‬ככל הנראה חצר מוקפת עמודים וחדרים )‪.(Anon. a, 2‬‬
‫איור ‪ .10‬תכנית של שלושת מזבחות המדבר על הדרך המובילה לבית הקברות הצפוני של אל‪ -‬עמארנה‪.‬‬
‫)מקור‪.(http://www.amarnaproject.com/pages/amarna_the_place/desert_altars/index.shtml :‬‬
‫נראה שראשית תופעת "מזבחות המדבר " קדומה לתקופת אל‪ -‬עמארנה; בסעיף ‪ 3‬הזכרנו מבנה בודד‬
‫מימי הממלכה הקדומה שנמצא במדבר הגבוה ב אתר ‪ .Darb Rayayna‬יש המזהים אותו עם מזבח‬
‫הקשור בפולחן השמש )‪ ,(Darnell & Darnell 1994-1995, 6, Fig. 10‬וסביר להניח שלשם כך גם‬
‫נבנו "מזבחות המדבר" מתקופת אל‪-‬עמארנה‪.‬‬
‫דריכלית‬
‫הדמיון בין "מזבחות המדבר " למבנה המר כזי בהר עיבל בא לידי ביטוי הן מבחינה א‬
‫)השימוש ב משטחים קטורים ובכבשים( והן מבחינת המיקום ; הן "מזבחות המדבר " והן האתר בהר‬
‫עיבל מבודדים ואינם קשורים ישירות ליישוב כלשהו ‪ .‬יש לציין כאן גם את שרידי המבנה בדרום‬
‫מלקתה‪ ,‬מימי אמנחותפ השלישי )ראה סעיף ‪ ,(3‬המבודד אף הוא ‪ .‬האתר בהר עיבל אף מבודד יותר‬
‫מ"מזבחות המדבר " שהוקמו קרוב למערכת דרכים )‪ .6 (Anon. a, Fig. on p. 2‬זאת ועוד ‪ ,‬נראה שאף‬
‫‪F5‬‬
‫מבחינה פונקציונאלית קיים דמיון בין‬
‫"מזבחות המדבר " לבין האתר בהר עיבל – הדרישה בשני‬
‫‪ 6‬עם זאת‪ ,‬יש לזכור שכ‪ 4-‬ק"מ )בקו אווירי( דרומית‪-‬מערבית לאתר שוכנת שכם‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫המקרים הייתה קיומו של הפולחן תחת כיפת השמיים ‪ ,‬ללא קירוי ‪ .7‬ייתכן שזיכרון מעורפל על פולחן‬
‫מדברי מהדהד בבקשת משה ואהרון מפרעה ‪ ,‬לצאת למדבר לחגוג לאל )שמ' ג'‪ ;18 ,‬ה'‪.(3 ,1 ,‬‬
‫‪F6‬‬
‫איור ‪ .11‬קבוצת מזבחות מן הארמון הצפוני באל‪ -‬עמארנה‪.‬‬
‫)מקור‪.(http://www.amarnaproject.com/pages/amarna_the_place/north_palace/index.shtml :‬‬
‫‪ .5‬סיכום‬
‫מאמר זה מציע שמקורותיו הא דריכליים של המכלול בשטח ‪ A‬בהר עיבל עשויים להיות במצרים ‪.‬‬
‫בניית אתרים מקודשים שצורתם מרובע מוגבה )לעיתים שני משטחים ריבועיים המונחים זה על‪ -‬גבי‬
‫"ידית מחתה " הייתה נפוצה‬
‫זה( והצבת הגישה אליהם דרך כבשים הנמשכים ישירות מהמבנה כ‬
‫באדריכלות הפולחנית המצרית בכללה‪ ,‬ובתקופת השושלת ה‪ ,18 -‬בפרט‪ .‬נראה שהופעתם של‬
‫אלמנטים אל ה קשורה בהליכי הדת המצרית ‪ .‬הדוגמאות שהובאו מתחלקות לשתי קבוצות ‪ :‬מבנים‬
‫מונומנטאליים )מקדשי קבורה ‪ ,‬מקדשי אל ‪ ,‬מבנים חילוניים ( ומזבחות )בעיקר "מזבחות מדבר "(‪.‬‬
‫אופיים הפש וט והבסיסי של "מזבחות המדבר " )או המבנים המבודדים המצויים מרחק מה מיישוב (‬
‫דומה ביותר לזה של המבנה המרכזי בשטח‬
‫‪ A‬בהר עיבל ‪ .‬זאת ועוד ‪ ,‬יש לציין כאן את האלמנט‬
‫המרחבי הבולט בכל הדוגמאות שהובאו מן הא דריכלות המצרית‪ ,‬בדומה למצב הקיים בתכנונו של‬
‫המבנה המרכזי בהר עיבל )וראה על כך סעיף ‪.(2‬‬
‫הדמיון הרב בין המבנה המרכזי בהר עיבל לבין "מזבחות המדבר " ומבנים מצריים דומים אחרים‬
‫מחזק את הטענה שהמבנה בהר עיבל הינו מתקן פולחני ‪ .‬בנוסף‪ ,‬עיצובו הא דריכלי של המבנה מושפע‬
‫במידה רבה מתקדימים מצריים ‪ .‬צורתו של המבנה המרכזי בהר עיבל היא ‪ ,‬ללא ספק ‪ ,‬ייחודית ונדירה‬
‫במרחב הארץ‪ -‬ישראלי ומכאן הקושי של החופר במציאת מקבילות מתאימות ‪ .‬אך צורה א דריכלית זו‬
‫נפוצה במצרים ‪ ,‬בעיקר בתקופת אל‪ -‬עמארנה‪ .‬הדמיון לאלמנטים מן האדריכלות המצרית רב יותר‬
‫‪ 7‬האתר בהר עיבל הוא אתר פולחני פתוח )"במה"( שהוקף קיר וכלל כניסה טקסית ומכלול של מזבח )זרטל ‪373- ,2001‬‬
‫‪.(372‬‬
‫‪14‬‬
‫מהדמיון לזו המסופוטמית ‪ .‬סביר‪ ,‬אם כן ‪ ,‬שהמכלול באתר בהר עיבל נבנה על‪ -‬ידי מי שנחשפו‬
‫למסורות בנייה מצריות והושפעו מהן ‪ .‬נראה גם שהוא נועד לפולחנם של מי שהושפעו מפולחנות‬
‫מצריים בייחוד אלו שנערכו ב "מזבחות המדבר " ובאל‪-‬עמארנה‪ .‬הטענה שלבוני האתר ולמשתמשים‬
‫בו היה קשר לתרבות המצרית מתחזקת במציאתן של שתי החרפושיות שנתגלו באתר )‪Brandl 1986-‬‬
‫‪.(1987, Fig. 1:1; pp. 167-168‬‬
‫קשרי תרבות בין מצרים לארץ‪ -‬ישראל התקיימו מהתקופה הכלכוליתית ‪ ,‬או אף לפני כן ‪ .‬בתקופת‬
‫ישראל‪ ,‬בעיקר בעקבות כיבושי‬
‫הברונזה המאוחרת קיימות עדויות רבות לנוכחות מצרית בארץ‪-‬‬
‫הפרעונים מהשושלת ה‪ .18 -‬עדויות ספרותיות וארכיאולוגיות מלמ דות על קיו מם מקדשים מצריים‬
‫בכנען ‪ .8‬בניגוד לממצא באתרים שזוהו כמקדשים מצריים לא נמצאו באתר בהר עיבל חפצים מצריים ‪,‬‬
‫‪F7‬‬
‫מלבד שתי החרפושיות ‪ ,‬והדמיון הא דריכלי בין המבנה בשטח ‪ A‬בהר עיבל לבין מבנים מתקופת‬
‫השושלת ה‪ 18 -‬במצרים לבדו יכול להעיד על "מצריות" האתר‪ .‬זאת ועוד ‪ ,‬הופעתו של אתר "מצרי"‬
‫בהר המרכזי חריגה ‪ ,‬מאחר ואתר כזה סביר שימצא באזורים בעלי אינטרס מצרי ‪ ,‬דוגמת אזורי החוף ‪,‬‬
‫השפלה‪ ,‬עמק הירדן וסיני ‪ .‬ההופעה הפתאומית של אתר כזה ב הר המרכזי בארץ‪ -‬ישראל ללא‬
‫תקדימים וללא המשכיות מתמיהה ודורשת הסבר כמו גם הקשר הנרמז בין המכלול ב הר עיבל לבין‬
‫הפולחן שהתקיים במבני הדת מתקופת אל‪ -‬עמארנה‪.‬‬
‫מי‪ ,‬אם כן ‪ ,‬בנה את האתר בהר עיבל ואיזו אוכ לוסייה שירת האתר ? ניתן להעלות שתי השערות לגבי‬
‫קבוצת האוכלוסייה האחראית לבנייתו ‪ :‬האוכלוסייה המקומית )למשל‪ ,‬הכנענית( או גורם חיצוני ‪.‬‬
‫נראה שהעילית המקומית בתקופת השלטון המצרי בכנען הכירה את התרבות המצרית מקרוב ‪ .‬מימי‬
‫תחותימס השלישי ואילך חונכו יורשי עצר כנעניים במצרים ‪ ,‬בכדי להספיגם בדרכי התרבות המצרית‬
‫ולהבנות נאמנות לשלטון הפרעוני )‪ .(Aharoni 1967, 139; Breasted 1951, 293, 335‬סביר להניח‬
‫שבעת שהותם במצרים למדו דרכי פולחן וא דריכלות פולחנית מצריים ובשובם לכנען אף יישמו את‬
‫מה שרכשו ‪ .‬זאת ועוד ‪ ,‬תעודות מצריות מתקופת הברונזה המאוחרת ומסורות מקראיות מלמדות על‬
‫תנועת בני אדם בין מצרים וכנען ‪ .‬מקורות מצריים ‪ ,‬חלקם מתקופתו של רעמסס השני ‪ ,‬מלמדים על‬
‫העסקת ע 'פירו בעבודות בנייה בפי‪-‬רעמסס )מלמט ‪ .(232 ,1996-1995‬ממכתבי אל‪ -‬עמארנה )המאה ה‪-‬‬
‫‪ 14‬לפנה"ס( ניתן ללמוד על קשרים בין אותם ע 'פירו ובין ממלכת שכם )כוכבי‪-‬רייני ‪ ,2005‬א"ע ‪,254‬‬
‫‪ ,(289 ,287‬שהייתה היישוב האורבאני הקרוב ביותר להר עיבל ‪.‬‬
‫לצד השערות אלה ‪ ,‬שלא ניתן לבססן ‪ ,‬העדות הכתובה היח ידה המתייחסת למבנה פולחני כלשהו בהר‬
‫ידי‬
‫עיבל נמצאת ב מסורות המקראיות ‪ .‬לפי המסופר במקרא נבנה אתר פולחני בהר עיבל על‪-‬‬
‫הישראלים‪ ,‬לאחר עברם את הירדן )דב' כ"ז‪ ;15-1 ,‬יהו' ח'‪ (35-30 ,‬וסביר בהחלט ש "רקעם" המצרי‬
‫של בוניו השפיע הן על אדריכלות האתר והן על הפולחן שנעשה ב ו‪.‬‬
‫‪ 8‬עדויות ספרותיות מופיעות אצל גבעון ‪ ;102-101 ,1984‬מקדשים מצריים או בעלי אלמנטים מצריים נמצאו בבית‪ -‬שאן‬
‫)מקדשים בשכבות ‪ ,(VI-VII‬בלכיש )מקדש האקרופוליס‪ ,‬שכבה ‪ ,(VI‬בתמנע ואולי אף בירושלים‪ ,‬וראו על כך‪ :‬גבעון‬
‫‪ ;1984‬מזר ‪ .Barkay 1996; Giveon 1969; Ussishkin 1993, 901 ;151-148 ,1987‬על מקדשים מצריים בכנען‬
‫ובסיני ראו גם‪.Wimmer 1990 :‬‬
15
‫בבליוגראפיה‬
‫ ישראל‬-‫ עקבות פרעה בכנען – קובץ מחקרים על קשרי ארץ‬,"‫ "מקדשים מצריים בכנען‬.1984 ,.‫ ר‬,‫גבעון‬
.106-101 '‫ עמ‬.‫אביב‬-‫ תל‬,‫ומצרים העתיקה‬
.‫אביב‬-‫ תל‬, ‫ עם נולד – מזבח הר עיבל וראשית ישראל‬.2001 ,.‫ א‬,‫זרטל‬
‫ תענך ומכתבים נוספים מהמאה‬,‫ כמד‬,‫ עמארנה‬-‫ למלך אדוני – מכתבי אל‬.2005 ,.‫ צ‬,‫רייני‬-‫כוכבי‬
.‫ ירושלים‬,‫עשרה לפנה"ס‬-‫הארבע‬
, ‫ בתוך כצנשטיין‬," ‫ " מקדשים בתקופת הברונזה התיכונה והמאוחרת ובתקופת הברזל‬.1987 ,.‫ ע‬,‫מזר‬
.160-136 '‫ עמ‬.‫ ירושלים‬,‫ ישראל בימי קדם‬-‫ח' ואחרים )עורכים( האדריכלות בארץ‬
.234-231 :25 ‫ישראל‬-‫ ארץ‬,"‫ "יציאת מצרים – מקבילות מצריות‬.1996-1995 ,.‫ א‬,‫מלמט‬
.‫אביב‬-‫ תל‬,‫מדינה כנענית ומרכז ממלכתי ישראלי‬-‫ מגידו – עיר‬.1993 ,.‫ א‬,‫קמפינסקי‬
Aharoni, Y., 1967. (Tr. A. F. Rainey). The Land of The Bible – A Historical Geography,
London.
Albright, W.F., 1920. "The Babylonian Temple Tower and the Altar of Burnt Offerings",
Journal of Biblical Literature 39: 137-142.
Anon.
a.
Desert
Altars,
Amarnaproject
(http://www.amarnaproject.com/pages/
amarna_the_place/desert_altars/index.shtml).
Anon.
b.
North
Palace,
Amarnaproject
(http://www.amarnaproject.com/pages/
amarna_the_place/north_palace/index.shtml).
Barkay, G., 1996. "A Late Bronze Age Egyptian Temple in Jerusalem?", Israel
Exploration Journal 46: 23-43.
Black, J. and Green, A., 1992. Gods, Demons and Symbols of Ancient Mesopotamia – An
Illustrated Dictionary, Austin.
16
Brandl, B., 1986-1987. "Two Scarabs and a Trapezoidal Seal from Mount Ebal", Tel-Aviv
13-14: 166-172.
Breasted, J. H., 1951. A History of Egypt – From the earliest times to the Persian
Conquest, New-York.
Budge, E. A. W., 1978. An Egyptian Hierogliphic Dictionary, vol. 2, New-York.
Darnell, J. C. and Darnell, D., 1994-1995. "The Luxor-Farshut Desert Road Project"
Oriental Institute Annual Report 1994-1995 (http://oi.uchicago.edu/research/pubs/ar/9495/desert_road.html).
Davies, N. G., 2004a. The Rock Tombs of el-Amarna, vol. I, London.
Davies, N. G., 2004b. The Rock Tombs of el-Amarna, vol. III, London.
Frankfort, H. (ed.), 1929. The Mural Painting of el-Amarna, London.
Frendsen, P. J., 1989. "A word for 'causeway' and the location of 'The Five Walls'", The
Journal of Egyptian Archaeology 75: 113-123.
Garfi, S., 1987. "Report on The 1986 Amarna Survey", in Kemp. B. J., Amarna Report,
vol. IV, London. Pp. 103, 106-114.
Giveon, R., 1969. "Egyptian Inscriptions and Finds from a Temple in the Timna Area",
Proceedings of the Fifth World Congress of Jewish Studies, Jerusalem. Pp. 50-53.
Gurney, O. R., 1954. The Hittites, Middlesex.
Kemp, B. J., 1987. "The Sanctuary of the Great Aten Temple", in Kemp. B. J., Amarna
Report, vol. IV, London. Pp. 103-106.
Krause, K., 1940. Boğazköy Temple, vol. V, Berlin.
17
Lesko, L. H., and B. S. (eds.)., 1987. A Dictionary of Late Egyptian, vol. 3, Rhode Island.
Pendelbury, J. D. S., 1936. Les Fouilles de Tell el-Amarna et l'époque Amarnienne, Paris.
Siliotti, A., 1996. Guide to the Valley of The Kings and to the Theban Necropolises and
temples, Vercelli, Italy.
Smith, W. S., 1965. The Art and Architecture of Ancient Egypt, London.
Stevens, A., 2003. "The Material evidence for domestic religion at Amarna and
preliminary remarks on its interpretation", The Journal of Egyptian Archaeology 89: 143168.
Ussishkin, D., 1993. "Lachish", in Stern, E. (ed.), The New Encyclopedia of
Archaeological Excavations in the Holy Land, vol. 3. Jerusalem. Pp. 897-910.
Watanabe, Y., 1986. The Architecture of "Kom el-Samak" at Malkata-South: A Study of
Architectural Restoration, Tokyo.
Wells, R. A., 1989. "The Amarna M, X, K Boundary Stelae date: Hut-’Itn ceremonial
altar initial results of a new survey", Studien zur Altägyptischen kultur 16: 289-327.
Wildung, D., 2001. Egypt –From Prehistory to the Romans, Koln.
Wilkinson, R. H., 2000. The Complete Temples of Ancient Egypt, New-York.
Wimmer, S., 1990. "Egyptian temples in Canaan and Sinai", in Israelit-Groll, S. (ed.)
Studies in Egyptology Presented to Miriam Lichtheim, vol. II, Jerusalem. Pp. 1065-1106.
Woolley, C. L., 1950. Ur of the Chaldees, London.
Zertal, A., 1985. "Has Joshua's Altar been found on Mt. Ebal?", Biblical Archaeology
Review 11/1: 26-43.
18
Zertal, A., 1986-1987. "An Early Iron Age Cultic Site on Mount Ebal: Excavation
Seasons 1982-1987 (A Preliminary Report)", Tel-Aviv 13-14: 105-165.
Zertal, A., 1993. "Ebal, Mount", in Stern, E. (ed.), The New Encyclopedia of
Archaeological Excavations in the Holy Land, vol. 1. Jerusalem. Pp. 375-377.