החלטות אכיפה ועמדות סגל

Transcription

‫הכנה לבחינת מועצה‬
‫חשבונאות פיננסית מתקדמת‬
‫החלטות אכיפה חשבונאיות ועמדות‬
‫סגל בנושאים חשבונאיים )‪- (SAB‬‬
‫רשות ניירות ערך‬
‫אורן בר‪-‬אל‬
‫יולי ‪2012‬‬
‫הכנה למועצה – יולי ‪2012‬‬
‫הצגת דוחות כספיים‬
‫‪IAS 1‬‬
‫הכנה למועצה ‪ -‬יולי ‪2012‬‬
‫עמוד ‪2‬‬
‫‪ :SAB 1-3‬סיווג התחייבויות בשל תעודות סל‬
‫רקע‪:‬‬
‫ חברות המנפיקות תעודות סל מאפשרות למחזיק בהן לפדותן בפדיון‬
‫מוקדם בכל עת‪.‬‬
‫ במקרים רבים הפדיון מתבצע באופן שבו החברה הבת )‪(100%‬‬
‫רוכשת את תעודות הסל‪.‬‬
‫ החברה הבת רשאית למכור את התעודות מחדש ולטענתה יכולה‬
‫לעשות זאת מיידית לאור הביקוש הגדל‪.‬‬
‫סוגיה‪:‬‬
‫האם יש לסווג את התחייבויות החברה הנובעות מהנפקת‬
‫תעודות הסל כהתחייבות שוטפת או כהתחייבות לא שוטפת?‬
‫‪1‬‬
‫‪ :SAB 1-3‬סיווג התחייבויות בשל תעודות סל‬
‫החלטת הרשות‪:‬‬
‫ יש לסווג את התחייבויות אלה כהתחייבויות שוטפות‪.‬‬
‫ האופציה לפדיון מוקדם הנה בידי מחזיק התעודה ולחברה אין שליטה‬
‫על החלטתו‪.‬‬
‫ העובדה כי ניתן למכור מחדש את התעודות אינה רלוונטית‪.‬‬
‫ אין כל ודאות כי בעתיד ימשך מצב העניינים שאפשר את מכירת‬
‫ההתחייבויות מחדש‪.‬‬
‫‪ :SAB 99‬תקופות דיווח ומועדי דוחות כספיים‬‫‪99-5‬‬
‫רקע‪:‬‬
‫חברה‪ ,‬אשר החלה במהלך לאישור עסקת מיזוג‪ ,‬ביקשה לפרסם‬
‫דוח כספי סקור לסוף חודש אוקטובר ‪.2005‬‬
‫סוגיה‬
‫האם ניתן לפרסם דוחות כספיים הערוכים למועד השונה‬
‫מהמועדים הקבועים בחוק?‬
‫ מועדי הגשת דוחות כספיים מוסדרים בתקנות ניירות ערך‬
‫)דוחות תקופתיים ומיידיים( התש"ל ‪.1970‬‬
‫ התכלית לקביעת מועדי דיווח קבועים וזהים היא הענקת יכולת‬
‫ההשוואה לציבור המשקיעים בין מצבים הכספי של כלל‬
‫החברות )לרבות השוואת נתונים לתקופות מקבילות(‪.‬‬
‫‪ :SAB 99‬תקופות דיווח ומועדי דוחות כספיים‬‫‪99-5‬‬
‫ עקרון השוואתיות זה הינו בין עקרונות היסוד לדיווח כספי‬
‫איכותי‪.‬‬
‫ הגשת דוחות כספיים על ידי תאגיד פלוני לתאריכי דיווח שונים‬
‫או נוספים על אלו הקבועים בחוק‪ ,‬סותרת עקרון זה ואינה‬
‫מציגה מידע שהוא בהכרח רלבנטי למשתמש‪ ,‬שכן הוא אינו בר‬
‫השוואה הן לתאגידים אחרים והן לביצועי התאגיד עצמו‪.‬‬
‫ חברה אינה יכולה לפרסם דוח כספי שלא בהתאם‬
‫למועדים הקבועים בחוק‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫דוח על תזרימי מזומנים‬
‫‪IAS 7‬‬
‫מדיניות חשבונאית ‪ -‬תזכורת‬
‫ כאשר תקן דיווח כספי בינלאומי חל ספציפית על עסקה‪ ,‬אירוע‬
‫או מצב אחרים‪ ,‬המדיניות החשבונאית תקבע על ידי יישום‬
‫אותו תקן‪.‬‬
‫ על ישות ליישם את המדיניות החשבונאית באופן עקבי עבור‬
‫עסקאות ואירועים דומים‪ ,‬אלא אם תקן חשבונאי מאפשר‬
‫מדיניות חשבונאית שאינה אחידה‪.‬‬
‫ במידה ואין הוראות מעבר או כאשר השינוי הינו יזום )ולא‬
‫כתוצאה מתקן חדש( אזי יטופל בדרך של יישום למפרע‪.‬‬
‫חריג‪ :‬יישום מודל הערכה מחדש לרכוש קבוע ונכסים‬
‫בלתי מוחשיים יטופל בהתאם להוראות תקנים אלו‪.‬‬
‫מדיניות חשבונאית ‪ -‬שינוי יזום‬
‫האם תמיד ניתן לבצע שינוי יזום במדיניות חשבונאית ?‬
‫ על השינוי לעמוד במבחנים של התקן‪ ,‬אחרת לא ניתן לבצע‬
‫את השינוי‪:‬‬
‫ רלבנטי יותר‪.‬‬
‫ מהימן יותר‪.‬‬
‫במידה ולא עומדים במבחנים האם ניתן לבצע שינוי כתיקון‬
‫טעות ?‬
‫ לא‪ ,‬חברה אינה יכולה לטעון כי טעתה בעבר כאשר מדובר‬
‫בשיקול דעת אפשרי !‬
‫‪3‬‬
‫מדיניות חשבונאית ‪ -‬שינוי יזום‬
‫דוגמאות לבחירת מדיניות חשבונאית )רשימה חלקית בלבד(‪:‬‬
‫ דוח תזרים מזומנים ‪ -‬סיווג תקבולי ותשלומי ריבית פעילות‬
‫שוטפת‪/‬פעילות השקעה ומימון‪.‬‬
‫ ישויות בשליטה משותפת ‪ -‬שיטת השווי המאזני ‪ /‬שיטת‬
‫האיחוד היחסי‪.‬‬
‫ רכוש קבוע ונדל"ן להשקעה ‪ -‬הערכה מחדש ושווי הוגן ‪/‬‬
‫עלות‪.‬‬
‫ אופן הצגת רווח והפסד ‪ -‬מהות הפעילות ‪ /‬מהות ההוצאות‪.‬‬
‫ עסקאות תחת אותה שליטה ‪ -‬שיטת הרכישה ‪.As pooling /‬‬
‫ דוח על השינויים בהון ‪ -‬הצגת קרנות הון‪.‬‬
‫עמוד ‪10‬‬
‫‪ :09‬שינוי מדיניות חשבונאית‬‫החלטת אכיפה חשבונאית ‪09-4‬‬
‫בדבר הצגה של תשלומי ריבית בדוח תזרים מזומנים‬
‫רקע‪:‬‬
‫ ‪ - IAS 7.31‬תזרימי מזומנים מריבית ומדיבידנדים שנתקבלו‬
‫או ששולמו יסווגו באופן עקבי מתקופה לתקופה כפעילות‬
‫שוטפת‪ ,‬כפעילות השקעה או כפעילות מימון‪.‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫חברה א' היא חברה ציבורית ועורכת את דוחותיה הכספיים‬
‫בהתאם ל‪ IFRS -‬החל משנת ‪.2008‬‬
‫במסגרת המעבר לתקינה הבינלאומית‪ ,‬אימצה החברה מדיניות‬
‫חשבונאית לפיה בדוח על תזרים המזומנים‪ ,‬תשלומי הריבית של‬
‫החברה מוצגים במסגרת "תזרים מזומנים מפעילות שוטפת"‪.‬‬
‫מדיניות זו יושמה בדוחותיה הכספיים של החברה לשני הרבעונים‬
‫הראשונים לשנת ‪.2008‬‬
‫בדוח תזרים המזומנים לרבעון השלישי בשנת ‪ 2008‬החליטה‬
‫החברה להציג את תשלומי הריבית במסגרת פעילות המימון‪.‬‬
‫עמוד ‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪ :09‬שינוי מדיניות חשבונאית‬‫החלטת אכיפה חשבונאית ‪09-4‬‬
‫בדבר הצגה של תשלומי ריבית בדוח תזרים מזומנים‬
‫האם מדובר בשינוי סיווג או שמדובר בשינוי מדיניות חשבונאית?‬
‫עמדת החברה‪:‬‬
‫‬
‫מדובר בשינוי סיווג ולא בשינוי מדיניות חשבונאית ‪.‬‬
‫‬
‫גם אם מדובר בשינוי מדיניות חשבונאית‪ ,‬אזי המדיניות החדשה‬
‫מספקת מידע מהימן ורלוונטי יותר לגבי פעילות החברה‪.‬‬
‫ מדובר בשינוי מדיניות חשבונאית‪.‬‬
‫ החברה לא הציגה מספיק ראיות לכך שהמדיניות החדשה‬
‫מובילה להצגה מהימנה ורלוונטית יותר‪.‬‬
‫ החברה הציגה את דוחותיה לרבעון השלישי מחדש‪ ,‬לפי‬
‫המדיניות החשבונאית המקורית שהחברה בחרה‪.‬‬
‫עמוד ‪12‬‬
‫‪12‬‬
‫‪4‬‬
‫פנייה מקדמית ‪ -‬מאי ‪ -2012‬שינוי מדיניות חשבונאית‬
‫בקשר עם סיווג תשלומי ריבית בדוח תזרים מזומנים‬
‫ החברה הינה הבעלים‪ ,‬המפעילה והמנהלת של מתחמים הכוללים‬
‫מרכזי קניות ומבני משרדים‪.‬‬
‫ החברה רכשה חברה בת )תאגיד מדווח( אשר עוסקת אף היא‬
‫בהפעלה וניהול של מתחמים הכוללים מרכזי קניות ומשרדים‪.‬‬
‫ בדוחותיה הכספיים של החברה ליום ‪ 31.12.11‬סווגו תשלומי‬
‫הריבית כחלק מפעילות מימון‪ .‬בדוחות הכספיים של הבת לאותו‬
‫מועד סווגו תשלומי הריבית כחלק מהפעילות השוטפת‪.‬‬
‫ במסגרת האיחוד בוצעו התאמות נדרשות למדיניות החשבונאית של‬
‫החברה‪.‬‬
‫ עפ"י בדיקה שביצעה החברה בתשע חברות נדל"ן הדומות בפעילותן‬
‫לחברה נמצא כי בארבע חברות תשלומי הריבית סווגו בפעילות‬
‫מימון‪ ,‬בעוד שבחמש חברות סיווגו התשלומים בפעילות שוטפת‪.‬‬
‫עמוד ‪13‬‬
‫הסוגיה‪:‬‬
‫האם בנסיבות הנ"ל יכולה החברה לבצע שינוי במדיניות החשבונאית‬
‫שיושמה ולהציג את תשלומי הריבית בדוח על תזרימי המזומנים כחלק‬
‫מהפעילות השוטפת?‬
‫ בענף בו פועלת הקבוצה אנליסטים המסקרים את הקבוצה וחברות‬
‫הדירוג כוללים את תשלומי הריבית כחלק מהפעילות השוטפת‪.‬‬
‫ מדד ה‪ FFO -‬הינו מדד מקובל בענף הנדל"ן המניב והוא מתחשב‬
‫בתשלומי המימון כחלק מהפעילות השוטפת של הקבוצה‪.‬‬
‫ בעקבות רכישת החברה הבת גדל באופן מהותי המינוף של החברה‬
‫ואיתו גם הוצאות המימון‪.‬‬
‫עמוד ‪14‬‬
‫ בשל רכישת החברה הבת חלקן של ההלוואות המובטחות בשעבוד‬
‫על נכסי נדל"ן גדל ולפיכך החברה בוחנת יותר מבעבר מבחינה‬
‫כלכלית את תשואת הנכס בניכוי הוצאות הריבית המשויכות לו‪.‬‬
‫ שינוי המדיניות החשבונאית יביא לצמצום הפערים בין הדוחות‬
‫הכספיים המאוחדים של החברה לבין הדוחות של החברה הבת‪.‬‬
‫ פערים אלו גורמים לאי הבנה ובלבול בקרב משתמשי הדוחות‪.‬‬
‫ השינוי הינו נאות ומתבקש למרות הפגיעה שיביא השינוי בתזרים‬
‫מזומנים מפעילות שוטפת של הקבוצה‪.‬‬
‫סגל הרשות קיבל את עמדת החברה‪ .‬השינוי יבוצע בדרך של יישום‬
‫למפרע‪.‬‬
‫עמוד ‪15‬‬
‫‪5‬‬
‫רכוש קבוע‬
‫‪IAS 16‬‬
‫עמוד ‪16‬‬
‫‪ :SAB 17‬שינוי אומדן אורך חיים שימושיים של‬‫‪17-3‬‬
‫באילו נסיבות ניתן לשנות את אומדן אורך החיים השימושיים של‬
‫רכוש קבוע?‬
‫ ככלל‪ ,‬מרגע שבחר תאגיד בתקופת הפחתה מסוימת‪ ,‬עליו‬
‫לדבוק בה בעקביות כל עוד לא חל שינוי בנסיבות המצדיק שינוי‬
‫באומדן אורך החיים השימושיים של רכוש קבוע‪.‬‬
‫ ניתן לשנות אומדן אורך חיים שימושיים של רכוש קבוע גם‬
‫כאשר נצבר בידי הישות ניסיון רב יותר )ולא רק במקרים של‬
‫מידע חדש או שינויים בנסיבות עליהן התבסס האומדן(‪.‬‬
‫עמוד ‪17‬‬
‫‪ :SAB 17‬שינוי אומדן אורך חיים שימושיים של‬‫‪17-3‬‬
‫ ניסיון הישות‪ ,‬שעל בסיסו היא תשנה את אומדן אורך החיים‬
‫השימושיים של נכס‪ ,‬הינו ניסיון הנצבר אצל הישות וייחודי‬
‫עבורה‪.‬‬
‫ שינוי אומדן המבוסס על הניסיון הנצבר מבלי שחל שינוי בנכס‬
‫או בסביבתו הכלכלית יבוצע אם נצברו בידי התאגיד ראיות‬
‫מוצקות ומהימנות אשר תומכות בביצוע שינוי אומדן )לדוגמה‬
‫חוות דעת מומחה חיצוני או שמאי(‪.‬‬
‫ נקבעו דרישות גילוי נרחבות‪.‬‬
‫עמוד ‪18‬‬
‫‪6‬‬
‫‪11‬‬‫החלטת אכיפה חשבונאית ‪11-4‬‬
‫יישום מודל הערכה מחדש למדידת רכוש קבוע‬
‫סעיפים ‪ 32‬ו‪ 33-‬ל‪IAS 16 -‬‬
‫עמוד ‪19‬‬
‫ חברה ציבורית מחזיקה בציוד תפעולי ייחודי‪.‬‬
‫ החל ממועד הרכישה ביצעה החברה השבחות בציוד זה‪.‬‬
‫ החברה בחרה ליישם בדוחותיה הכספיים את מודל ההערכה‬
‫מחדש לגבי פריטי רכוש קבוע זה‪.‬‬
‫ הרכוש הקבוע הוצג בסכום משוערך‪ ,‬כלומר שווי הוגן במועד‬
‫ההערכה מחדש בניכוי פחת והפסדים מירידות ערך‬
‫שנצברו‪.‬‬
‫עמוד ‪20‬‬
‫ לצורך כך קיבלה החברה הערכת שווי ממעריך שווי חיצוני‪.‬‬
‫ בהערכת השווי צוין כי שוויו של הרכוש הקבוע נקבע בהתבסס‬
‫על הצעות מחיר של ציוד דומה בניכוי הפחתה בשיעור ‪.15%‬‬
‫ שיעור זה נקבע בהסתמך על ניסיונו האישי של מעריך השווי‬
‫באופן כללי ולא על ניסיונו לגבי הציוד מהסוג המדובר‪.‬‬
‫ בבחינת הנתונים ששימשו את מעריך‬
‫השווי עלה כי פריטי הרכוש הקבוע‬
‫המוערכים‪ ,‬הינם בעלי מאפיינים שונים‬
‫מהותית מפריטי הציוד הדומה שנבחנו‬
‫לצורך הערכת השווי‪.‬‬
‫עמוד ‪21‬‬
‫‪7‬‬
‫ לעמדת רשות לניירות ערך‪ ,‬החברה לא הוכיחה כי ביכולתה‬
‫למדוד את השווי ההוגן של הרכוש הקבוע שבבעלותה באופן‬
‫מהימן‪ ,‬ולכן אינה רשאית ליישם את מודל ההערכה מחדש‪.‬‬
‫ בנסיבות של החברה‪ ,‬השווי ההוגן איננו ניתן למדידה באופן‬
‫מהימן מהסיבות הבאות‪:‬‬
‫ ההסתמכות על מחירי הצעות מכירה ולא מכירות בפועל‬
‫כבסיס לשווי שגויה‪.‬‬
‫ השונות הרבה בין המאפיינים של פריטי הציוד‬
‫השונים‪ ,‬נשוא הצעות המכירה‪ ,‬לבין מאפייני‬
‫הרכוש הקבוע נשוא הערכת השווי‪.‬‬
‫ סגל הרשות קבע כי על החברה למדוד את‬
‫הרכוש הקבוע לפי מודל העלות‪.‬‬
‫עמוד ‪22‬‬
‫הכרה בהכנסה‬
‫‪IAS 18‬‬
‫עמוד ‪23‬‬
‫‪ :SAB 11‬הכרה בהכנסה‬‫‪11-2‬‬
‫רקע‪:‬‬
‫ כ‪ 80% -‬ממכירות חברה התבצעו באמצעות מערך ההפצה של בעל‬
‫השליטה בחברה‪ ,‬המחזיק בכ ‪ 90% -‬ממניות החברה‪.‬‬
‫ החברה הכירה בבעל השליטה כלקוח סופי של מוצרי החברה‬
‫ולפיכך רשמה הכנסות מהמכירה כבר בעת המכירה לבעל השליטה‪.‬‬
‫מהו העיתוי הנאות להכרה בהכנסה?‬
‫ עפ"י הוראות הסכם ההפצה עם בעל השליטה‪ ,‬בעל השליטה אינו‬
‫לקוח סופי‪.‬‬
‫ לחברה נשמרה זכות בלעדית לקביעת מחירי המכירה ללקוחות‬
‫הקצה‪ ,‬וכן לקביעת מדיניות ההנחות והבונוסים ללקוחות הקצה‪.‬‬
‫ בפועל החברה נשאה בעלויות החזרת מוצרים‪.‬‬
‫עמוד ‪24‬‬
‫‪8‬‬
‫‪ :SAB 11‬הכרה בהכנסה‬‫‪11-2‬‬
‫ תנאי התשלום על ידי בעל השליטה לחברה הינם תנאי אשראי זהים‬
‫לתנאי האשראי שניתן על ידי בעל השליטה ללקוחות הקצה‪.‬‬
‫ החברה אינה יכולה לראות בבעל השליטה לקוח סופי אלא מפיץ‪.‬‬
‫ לא ניתן להכיר בהכנסה בעת העברת הסחורות לבעל השליטה אלא‬
‫רק כשאלו מועברים ללקוחות הקצה‪.‬‬
‫עמוד ‪25‬‬
‫‪ :SAB 11-3‬עסקת מכירה או מתן שירותים הכוללת‬
‫עסקת מימון‬
‫רקע‪:‬‬
‫‪" - IAS 18.11‬סכום ההכנסות הוא סכום המזומנים או שווי מזומנים‬
‫שהתקבלו ו‪/‬או שהישות זכאית לקבל‪ .‬עם זאת‪ ,‬כאשר התזרים‬
‫החיובי של מזומנים או שווה מזומנים נדחה‪ ,‬השווי ההוגן של‬
‫התמורה עשוי להיות נמוך מהסכום הנקוב של המזומנים שהתקבלו‬
‫ו‪/‬או שהישות זכאית לקבל‪....‬‬
‫ההפרש בין השווי ההוגן והסכום הנקוב של התמורה מוכר‬
‫כהכנסות ריבית"‪.‬‬
‫מהם תנאי האשראי שניתנו לקונה במסגרת עסקת מכירה או מתן‬
‫שירותים‪ ,‬אשר יוצרים הסדר הכולל עסקת מימון‪ ,‬ואשר מחייבת היוון של‬
‫התקבולים בגין העסקה בהתאם להוראות ‪.IAS 18‬‬
‫עמוד ‪26‬‬
‫ בחינת קיומה של עסקת מימון בעסקת מכירת הסחורות או מתן‬
‫השירותים‪ ,‬מבוססת על הערכה איכותית וכמותית של תנאי העסקה‪.‬‬
‫ הבחינה צריכה להיעשות על רקע הסביבה הכלכלית של התאגיד‪,‬‬
‫ובכלל זה תנאי האשראי המקובלים בפועל בענף ובתחום הפעילות‪,‬‬
‫מדיניות התאגיד וההיסטוריה בקשר עם מתן אשראי ללקוחות‪.‬‬
‫ יש לבחון קיומן של חלופות תשלום לאותה העסקה הכוללות תמורה‬
‫שונה בהינתן תנאי אשראי שונים‪.‬‬
‫ בחינת תנאי האשראי המוענקים‪ ,‬תיעשה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬על בסיס צפי‬
‫התאגיד והערכתו את תקופת האשראי שיקבל הלקוח בפועל‪.‬‬
‫עמוד ‪27‬‬
‫‪9‬‬
‫ מקום בו העניק תאגיד תקופת אשראי צפויה העולה על תקופת‬
‫האשראי המקובלת או שלצד העסקה קיימת חלופת תשלום‪ ,‬הרי‬
‫שעסקת המכירה או מתן השירותים כוללת בתוכה עסקת מימון‪.‬‬
‫ חזקה הניתנת לסתירה היא‪ ,‬שבעסקה עם תקופת אשראי צפויה‬
‫העולה על ארבעה חודשים )שוטף ‪ ( 90 +‬היא עסקה הכוללת‬
‫עסקת מימון‪ ,‬למעט במקרים בהם תקופת האשראי המקובלת בענף‬
‫בו פועל התאגיד הינה שונה‪.‬‬
‫ ההחלטה האמורה תיושם על ידי גם בבחינת היוון עלויות אשראי‬
‫ספקים למלאי ב‪.IAS 2 -‬‬
‫עמוד ‪28‬‬
‫‪ :10‬הטיפול החשבונאי‬‫החלטת אכיפה חשבונאית ‪10-5‬‬
‫בהקדמת תקבולים מלקוחות‬
‫רקע‪:‬‬
‫ החברה נותנת אשראי באופן גורף לכל לקוחותיה‪.‬‬
‫ החברה נותנת הנחה ללקוח שבוחר לוותר על תנאי האשראי המגיעים‬
‫לו‪.‬‬
‫האם הנחה הניתנת ללקוחות בעקבות הקדמת תשלום תחשב כקיטון‬
‫ההכנסה או כהוצאה?‬
‫ לקוח המקדים את התשלום‪ ,‬בוחר לוותר על תנאי האשראי המגיעים לו‬
‫מהחברה‪ ,‬כך שלכאורה נתן הלוואה לחברה‪ .‬לפיכך החברה הכירה‬
‫בהנחה שניתנה ללקוח כהוצאות ריבית‪.‬‬
‫ הקדמת התקבול אינה ודאית ובמידה ומתבצעת היא עסקה נפרדת‪.‬‬
‫עמוד ‪29‬‬
‫‪10‬‬‫ג‪ .‬הכרה בהכנסה ‪ -‬החלטת אכיפה חשבונאית ‪10-5‬‬
‫הטיפול החשבונאי בהקדמת תקבולים מלקוחות‬
‫‪ SAB 11-3‬מפרטת מתי עסקה למכירת סחורות או מתן שירותים כוללת‬
‫רכיב מימון‪ .‬בהחלטה נקבע כי ‪:‬‬
‫"בחינת תנאי האשראי המוענקים לקונה על ידי התאגיד‪ ,‬תיעשה בין היתר‪,‬‬
‫על בסיס צפי התאגיד והערכתו את תקופת האשראי שיקבל הלקוח בפועל‬
‫)ולאו דווקא התקופה שנקבעה בין הצדדים בעת ההתקשרות("‪.‬‬
‫ כאשר צפוי ביום המכירה כי הלקוח יקדים את התשלום על החברה‬
‫להכיר בהכנסה אותה היא צופה לקבל מהלקוח תוך התחשבות בכך‪.‬‬
‫ לסיכום ‪ -‬יש לבחון את הנחת הקדמת התשלום ביום המכירה ולהציג‬
‫זאת כהפחתה של ההכנסה‪.‬‬
‫עמוד ‪30‬‬
‫‪10‬‬
‫שליטה והשפעה מהותית‬
‫‪IAS 28 + IAS 27‬‬
‫עמוד ‪31‬‬
‫‪ :SAB 3-3‬שליטה והשפעה מהותית‬
‫רקע‪:‬‬
‫ בין חברה לחברה נוספת‪ ,‬המחזיקה יחד עם החברה בחלקים שווים‬
‫בחברה מוחזקת‪ ,‬נחתם הסכם לשליטה משותפת‪.‬‬
‫ לכל אחד מהצדדים זכות למינוי מחצית הדירקטורים‪.‬‬
‫ לנציגי החברה השנייה בדירקטוריון היו זכויות הכרעה בעניינים‬
‫)שמעולם לא הופעלו( כגון חריגות מתקציב‪ ,‬השקעות נוספות וכן זכות‬
‫למינוי מנכ"ל וסמנכ"ל כספים‪.‬‬
‫האם חברה יכולה להציג השקעה בשיטת האיחוד היחסי בעוד שלצד‬
‫השני ניתנות זכויות הכרעה שונות‪.‬‬
‫עמוד ‪32‬‬
‫ זכויות ההכרעה בעניינים מסוימים‪ ,‬הגם שלא הופעלו מעולם‪ ,‬והן‬
‫הזכות למינוי מנכ"ל וסמנכ"ל כספים‪ ,‬מקנות למחזיקה השנייה‬
‫יתרונות מהותיים‪.‬‬
‫ לא בכל מצב בו שני גורמים מחזיקים בחברה ולא ניתן להצביע על‬
‫אחד מהם כשולט בה‪ ,‬מתקיימת שליטה משותפת‪.‬‬
‫ יש להציג את ההשקעה בחברה המוחזקת עפ"י שיטת השווי‬
‫המאזני‪.‬‬
‫עמוד ‪33‬‬
‫‪11‬‬
‫רקע‪:‬‬
‫ חברה מחזיקה ‪ 20%‬בחברה אחרת וכן בעלת הזכות למנות דירקטור‬
‫אחד מתוך חמישה בדירקטוריון החברה המוחזקת‪.‬‬
‫ בנושאים מסוימים דרושה הסכמתו של בעל מניות אחר המחזיר‬
‫למעלה מ‪.50%-‬‬
‫ בנושאים אחרים דרוש רוב מיוחד של ‪ 75%‬לשם קבלת החלטות‪.‬‬
‫ בנושאים נוספים על ההחלטות להתקבל פה אחד‪.‬‬
‫ החברה הציגה את השקעתה עפ"י שיטת העלות וטענה כי אין לה‬
‫השפעה מהותית בחברה המוחזקת‪.‬‬
‫האם השקעה של ‪ 20%‬בצירוף זכות למינוי דירקטור אחד יוצרים יחד‬
‫חזקת השפעה מהותית בחברה המוחזקת‪.‬‬
‫עמוד ‪34‬‬
‫ לחברה יש השפעה מהותית בחברה המוחזקת ועליה להציג את‬
‫ההשקעה בשיטת השווי המאזני‪.‬‬
‫ שיעור החזקה של ‪ ,20%‬בצרוף ייצוג בפועל בדירקטוריון בשיעור זה‪,‬‬
‫יוצרים יחד חזקת השפעה מהותית בחברה המוחזקת‪.‬‬
‫ אין בעובדה שבנושאים מסוימים דרושה הסכמתו של בעל מניות אחר‬
‫כדי לסתור השפעה מהותית‪ ,‬שכן "השפעה מהותית" היא השפעה‬
‫שאינה מגיעה בהכרח כדי יכולת לכוון את פעולות התאגיד‪.‬‬
‫ בקבלת החלטות בנושאים רבים נדרש רוב מיוחד‪ ,‬כך שלחברה יש‬
‫אפשרות למנוע קבלת החלטות שבעלי מניות הרוב מבקשים להעביר‪.‬‬
‫ כוחו של המיעוט נמדד ביכולתו להתנגד להחלטות שמבקש הרוב‬
‫לקבל‪ ,‬ולא ביכולתו להעביר החלטות בעצמו‪.‬‬
‫עמוד ‪35‬‬
‫רקע‪:‬‬
‫ חברה מחזיקה ‪ 80%‬בחברה מוחזקת והנה בעלת זכות מינוי של‬
‫ארבעה מתוך ששה דירקטורים‪ ,‬לרבות היו"ר‪ ,‬איחדה בדוחותיה‬
‫הכספיים את דוחות החברה המוחזקת‪.‬‬
‫ לחברה הסכם עם החברה המחזיקה ב‪ 20% -‬הנותרים‪ ,‬בו נקבע בין‬
‫היתר‪ ,‬כי היה ובתוך תקופה שנקבעה )כשלוש שנים‪ ,‬ובתנאי שעד אז‬
‫לא הונפקו מניות החברה המוחזקת לציבור(‪ ,‬המחזיקה השנייה‬
‫תבקש למכור את כל מניותיה לצד ג'‪ ,‬תהיה לה הזכות לכפות על‬
‫החברה למכור גם את מלוא החזקותיה היא לאותו צד ג'‪.‬‬
‫ האם לחברה שליטה בחברה המוחזקת‪ ,‬המאפשרת לה לאחד את‬
‫דוחות החברה המוחזקת בדוחותיה שלה?‬
‫עמוד ‪36‬‬
‫‪12‬‬
‫ יכולת המיעוט בחברה המוחזקת להפסיק את שליטת החברה ע"י‬
‫כפיית החברה למכור את מניותיה לצד ג' )לחלופין‪ ,‬רכישת כל מניות‬
‫המיעוט במחיר שהוצע על ידי צד ג'( פוגעת בשליטה שבידי החברה‪.‬‬
‫ אין החברה רשאית לאחד את דוחות החברה המוחזקת‪ ,‬ועליה להציג‬
‫את השקעתה בה בשיטת השווי המאזני‪.‬‬
‫עמוד ‪37‬‬
‫רקע‪:‬‬
‫ החברה החזיקה באמצעות הסכמי הצבעה בכ‪ 51% -‬ממניות חברה‬
‫מוחזקת ואיחדה את דוחותיה הכספיים‪.‬‬
‫ החברה המוחזקת ביצעה הנפקה לצד ג' כך שהחזקות החברה בה ירדו‬
‫לכ‪.49% -‬‬
‫ למרות שהחברה אינה מחזיקה עוד ברוב זכויות ההצבעה והזכויות למינוי‬
‫דירקטורים‪ ,‬כפועל יוצא של ההחזקה של יתר בעלי המניות המוחזקת‬
‫)אין אף אחד המחזיק מעל ‪ ,(5%‬נותרה לה שליטה אפקטיבית במוחזקת‬
‫המאפשרת לה מינוי של רוב הדירקטורים‪.‬‬
‫האם על החברה להמשיך לאחד את הדוחות של החברה המוחזקת?‬
‫עמוד ‪38‬‬
‫‪38‬‬
‫ להבדיל ממצב בו חברה רוכשת לראשונה שליטה אפקטיבית בחברה‬
‫אחרת‪ ,‬מדובר במצב שבו החברה מלכתחילה שלטה בחברה‬
‫המוחזקת ואיחדה את דוחותיה‪ ,‬אולם היא "איבדה"‪ ,‬על פי בחירתה‪,‬‬
‫את הרוב בזכויות ההצבעה ובזכויות למינוי דירקטורים‪ ,‬כך שנותרה לה‬
‫שליטה אפקטיבית בלבד‪.‬‬
‫ בכדי להצדיק הפסקת איחוד‪ ,‬יש להראות על שינוי ממשי בנסיבות‬
‫שהובילו לאיחוד עד אותה העת‪ .‬ירידה מהחזקה של ‪ 51%‬ל‪,49%‬‬
‫לכשעצמה‪ ,‬אינה מעידה בהכרח על נסיבות המצדיקות הפסקת איחוד‪.‬‬
‫ היכולת לכוון את פעולות החברה המוחזקת והיכולת לקבוע את המדיניות‬
‫הכספית התפעולית שלה נתונה בפועל בידיה של החברה ‪ -‬הן לפני‬
‫הנפקת המניות לצד ג' והן לאחריה )באמצעות שליטה אפקטיבית(‪.‬‬
‫ על החברה להמשיך ולאחד בדוחותיה הכספיים את החברה המוחזקת‪.‬‬
‫עמוד ‪39‬‬
‫‪39‬‬
‫‪13‬‬
‫רקע‪:‬‬
‫ חברה )להלן ‪" -‬הפונה"( התקשרה בהסכם עם צד ג'‪ ,‬אשר החזיק‬
‫בכל מניותיה של חברה אחרת )להלן‪" ,‬חברת היעד"(‪.‬‬
‫ על פי ההסכם קיבלה לידיה הפונה אופציה בלתי חוזרת לרכוש מצד‬
‫ג' את מניות חברת היעד תמורת סכום סמלי‪ ,‬אשר היה עתיד‬
‫להשתנות כפונקציה של תוצאותיה העסקיות של חברת היעד‪.‬‬
‫ לצורך הבטחת העברת מניות חברת היעד לפונה במקרה של מימוש‬
‫האופציה‪ ,‬נרשם שיעבוד על המניות לטובת הפונה והמניות הועברו‬
‫להחזקתו של נאמן מטעם הצדדים‪.‬‬
‫ עד למועד מימוש האופציה‪ ,‬פקיעתה או מתן הודעת ויתור עליה‪,‬‬
‫דירקטוריון חברת היעד יורכב ברובו מחברים שיבחרו ע"י הפונה‪.‬‬
‫ באשר להצבעות באסיפות הכלליות נקבע כי הנאמן יפעל בהתאם‬
‫להנחיות הפונה‪ ,‬אותן תיתן לפי שיקול דעתה המלא‪.‬‬
‫עמוד ‪40‬‬
‫מהו מועד תחילת איחוד הדוחות הכספיים של חברת היעד בדוחות‬
‫החברה הפונה‪ .‬האם מועד זה חל בעת חתימת ההסכם וקבלת‬
‫האופציה או בעת מימושה על ידי החברה הפונה‪.‬‬
‫סעיף ‪ 6‬ל‪:IAS 27 IG -‬‬
‫"בנסיבות מסוימות לישות קיימת במהות בעלות בהווה כתוצאה‬
‫מעסקה שמקנה לה גישה להטבות הכלכליות הקשורות לזכות‬
‫בעלות‪ .‬בנסיבות אלה‪ ,‬החלק המוקצה נקבע בהתחשב במימוש של‬
‫זכויות הצבעה פוטנציאליות אשר מקנים לישות בהווה גישה להטבות‬
‫כלכליות הנלוות לזכות בעלות"‪.‬‬
‫עמוד ‪41‬‬
‫ יש לאחד את הדוחות הכספיים של חברת היעד החל ממועד כניסת‬
‫ההסכם לתוקף וקבלת האופציה‪.‬‬
‫ היכולת לכוון את פעולות חברת היעד והיכולת לקבוע את המדיניות‬
‫הכספית והתפעולית שלה נתונה בידיה של החברה הפונה החל‬
‫ממועד כניסת ההסכם לתוקף וקבלת האופציה‪.‬‬
‫ אומנם המכשיר הפיננסי אותו קיבלה לידיה החברה כונה 'אופציה'‬
‫הרי שההחזקה במכשיר היוותה במהותה החזקה במניות חברת‬
‫היעד לכל דבר ועניין‪.‬‬
‫ סגל הרשות מייחס משקל רב למהות הכלכלית של המכשיר על‬
‫פני צורתו הפורמאלית‪.‬‬
‫עמוד ‪42‬‬
‫‪14‬‬
‫רקע‪:‬‬
‫ חברה החזיקה בשיעור הנמוך מ‪ 20% -‬מהון המניות של חברה‬
‫מושקעת ומינתה דירקטור אחד מתוך עשרה דירקטורים בחברה‪.‬‬
‫ החברה הייתה קשורה בהסכם עם בעלי מניות אחרים במושקעת‬
‫אשר קבע חובת תאום ההצבעה באסיפות הכלליות של המושקעת‬
‫שעל סדר יומן מינוי דירקטורים ואופן קבלת ההחלטות בדבר מינויים‪.‬‬
‫ בנוסף‪ ,‬תהליך קבלת ההחלטות במושקעת בוצע בשיתוף‬
‫ובהתייעצות בין נציגי הצדדים להסכם‪ ,‬באופן שבפועל לא התקבלו‬
‫החלטות משמעותיות במושקעת ללא הסכמה של כל אחד מהצדדים‪.‬‬
‫ החברה הציגה את השקעתה במושקעת על בסיס השווי המאזני‪.‬‬
‫ בשלב מסוים‪ ,‬החליטה החברה כי אינה רואה עוד במושקעת השקעה‬
‫אסטרטגית וכי היא שוקלת למכור את החזקותיה במושקעת‪.‬‬
‫עמוד ‪43‬‬
‫ עפ"י ההסכם החדש החברה ויתרה על זכותה למנות דירקטורים‪.‬‬
‫ בתיקון נקבע כי נציג החברה יצביע באסיפות הכלליות של המושקעת‬
‫כפי שיורו לו הצדדים האחרים להסכם‪.‬‬
‫ לאחר התיקון להסכם התפטר הדירקטור שמונה ע"י החברה‪.‬‬
‫האם בנסיבות האמורות חדלה החברה להיות בעלת השפעה‬
‫מהותית במוחזקת?‬
‫ התיקון להסכם לא שינה למעשה את השפעתה של החברה‬
‫במושקעת ‪ -‬ההשקעה עדיין תוצג לפי שיטת השווי המאזני‪.‬‬
‫ החברה‪ ,‬באמצעות נציגיה‪ ,‬משתתפת עדין בישיבות ובהתייעצויות‬
‫שמקיימים הצדדים להסכם‪.‬‬
‫ החברה משמיעה עמדתה בפורום של הצדדים להסכם ואולי אף‬
‫משתתפת בתהליך קבלת ההחלטות‪.‬‬
‫עמוד ‪44‬‬
‫רקע‪:‬‬
‫ חברה מחזיקה בשיעור הנמוך מ‪ 20% -‬ממניות חברה מושקעת‬
‫)בעבר ‪ .(30%‬המושקעת מחזיקה במקרקעין עליהם הוקם בית מלון‪.‬‬
‫ החברה ערבה לבנק בגין חובות המושקעת בשיעור ההחזקה המקורי‬
‫מסך חובות המושקעת‪.‬‬
‫ בשלב מסוים החליטה הנהלת החברה על הפסקת פעילותה בתחום‬
‫המלונאות ובעקבות כך התקשרה עם צד ג'‪ ,‬למכירת כמחצית‬
‫מאחזקותיה במושקעת‪.‬‬
‫ התמורה תשולם בעשרה תשלומים שנתיים שווים‪ ,‬כאשר תמורה זו‬
‫מובטחת במניות המושקעת בלבד‪.‬‬
‫ החברה תמשיך להיות ערבה למלוא שיעור ההחזקה המקורי‬
‫מחובות המושקעת עד להסדרת נושא העברת הערבות מול הבנק‪.‬‬
‫ החברה רשמה רווח הון והפסיקה לטפל בהשקעה עפ"י שיטת השווי‬
‫הכנה למועצה ‪-‬‬
‫‪ 2012‬שירדה משיעור החזקה העולה על ‪.20%‬‬
‫המאזני‪,‬יוליכיוון‬
‫עמוד ‪45‬‬
‫‪15‬‬
‫ בעל השליטה בחברה מחזיק באמצעות חברות שבשליטתו בלמעלה‬
‫מעשרים אחוזים נוספים ממניות המושקעת‪.‬‬
‫האם המימוש שבוצע תחת הנסיבות הנ"ל מביא להפסקת הצגת‬
‫ההשקעה בהתאם לשיטת השווי המאזני וכמו כן האם קמה הזכות‬
‫להכיר ברווח הון ממימוש ההשקעה‪.‬‬
‫ לחברה ישנה עדיין השפעה מהותית במושקעת‪ ,‬וזאת בהסתמך על‬
‫המעורבות של החברה במושקעת‪.‬‬
‫ המעורבות באה לידי ביטוי בכך שהחברה עדיין ערבה לחובות‬
‫המושקעת גם בגין חלק המניות שמומש‪.‬‬
‫ מניות המושקעת הינן הבטוחה היחידה להשבת התמורה מהמכירה‪,‬‬
‫הצפויה להשתלם על פני תקופה ארוכה במיוחד של עשר שנים‪.‬‬
‫עמוד ‪46‬‬
‫‪ :09‬קיומה של השפעה מהותית‬‫החלטת אכיפה ‪09-5‬‬
‫בחברה מוחזקת‬
‫רקע‪:‬‬
‫ חברת א' החזיקה ‪ 13%‬מהון המניות של חברה ב'‪.‬‬
‫ מנכ"ל חברה א' מונה לדירקטור בחברה ב' )הדירקטוריון מנה כ‪-‬‬
‫‪ 11‬חברים(‪.‬‬
‫ לאחר שנה רכשה חברה א' ‪ 4%‬נוספים מחברה ב'‪ ,‬בנוסף מנכ"ל‬
‫חברה א' מונה לצוות מייעץ לחברה ב' בנושאי רכישות ומיזוגים‪.‬‬
‫ עד מועד הרכישה הנוספת חברה א' הציגה ומדדה את חברה ב'‬
‫בספריה כנכס פיננסי זמין למכירה בהתאם ל‪.IAS 39-‬‬
‫ החל ממועד הרכישה‪ ,‬יישמה חברה א' את שיטת השווי המאזני‬
‫ביחס להשקעתה בחברה ב'‪ ,‬בהתאם ל‪.IAS 28-‬‬
‫עמוד ‪47‬‬
‫ האם ההשקעה תטופל עפ"י שיטת השווי המאזני או כנכס פיננסי‬
‫בהתאם להוראות ‪?IAS 39‬‬
‫ העלייה בשיעור ההחזקה ל‪ 17%-‬אחוז מהווה שינוי מהותי ביחס‬
‫להשקעה בחברה ב'‪.‬‬
‫ מינוי מנכ"ל החברה לכהן בצוות מייעץ בנושאי השקעות ורכישות‬
‫מהווה ראייה להשפעה מהותית‪.‬‬
‫ ההשקעה הנוספת במניות חברה ב' מקנה לה השפעה מהותית‪.‬‬
‫ סעיף ‪ 6‬לתקן‪" :‬אם המשקיע מחזיק במישרין או בעקיפין‪ ..,‬פחות‬
‫מ‪ 20%-‬מכוח ההצבעה במושקע‪ ,‬ניתן להניח שלמשקיע אין‬
‫השפעה מהותית‪ ,‬אלא אם כן ניתן להראות בעליל השפעה‬
‫כזאת‪."...‬‬
‫עמוד ‪48‬‬
‫‪16‬‬
‫ כהונת מנכ"ל החברה כדירקטור אינה מקימה השפעה מהותית‬
‫וזאת עקב מספר הדירקטורים המכהנים בחברה ב'‪.‬‬
‫ מינוי מנכ"ל החברה לצוות מייעץ ‪ -‬מאחר ותפקידו של הצוות הינו‬
‫סיוע מקצועי בלבד לא קיימת למנכ"ל יכולת כלשהי לקחת חלק‬
‫בהחלטות בדבר המדיניות הפיננסית והתפעולית של החברה‪.‬‬
‫ לטענת הרשות‪ ,‬על החברה להציג את ההשקעה במניות חברה‬
‫ב' כנכס פיננסי זמין למכירה‪.‬‬
‫עמוד ‪49‬‬
‫החלטת אכיפה חשבונאית ‪ :10-3‬קיומה של השפעה‬
‫מהותית בחברה מוחזקת‬
‫רקע‪:‬‬
‫ חברת א' החזיקה ‪ 36%‬מהון המניות ומזכויות ההצבעה של‬
‫חברה ב'‪.‬‬
‫ בעל מניות נוסף החזיק בחברה כ‪ 51% -‬מהון מניות ומזכויות‬
‫ההצבעה של חברה ב'‪.‬‬
‫ קיים הסכם לשליטה משותפת בין שני הצדדים הנ"ל כל עוד כל‬
‫מהצדדים מחזיק מעל ‪ 25%‬מזכויות ההצבעה‪.‬‬
‫ חברה א' מכרה ‪ 11%‬מזכויותיה בחברה ב'‪ ,‬כך שלאחר ביצוע‬
‫העסקה החזקותיה ירדו ל‪.25% -‬‬
‫ בעת המכירה פקע ההסכם לשליטה משותפת‪.‬‬
‫עמוד ‪50‬‬
‫ציבור‬
‫לפני‬
‫אחרי‬
‫בעל מניות‬
‫עיקרי ‪51%‬‬
‫בעל מניות‬
‫עיקרי ‪51%‬‬
‫חברה ב'‬
‫חברה‬
‫א' ‪36%‬‬
‫ציבור‬
‫חברה א'‬
‫‪25%‬‬
‫חברה ב'‬
‫ עד מועד המכירה חברה א' הציגה ומדדה את חברה ב' בספריה‬
‫בהתאם להוראות תקן חשבונאות בינלאומי ‪.31‬‬
‫ החל ממועד המכירה‪ ,‬ההשקעה בחברה ב' סווגה כנכס פיננסי זמין‬
‫למכירה בהתאם לתקן חשבונאות בינלאומי ‪.39‬‬
‫עמוד ‪51‬‬
‫‪17‬‬
‫האם החברה צריכה לסווג את ההשקעה עפ"י שיטת השווי‬
‫המאזני?‬
‫ לא קיימת לה הזכות למינוי נציג בדירקטוריון‪.‬‬
‫ כעת נוצר בעל שליטה דומיננטי )‪ ,(51%‬ולכן יכולת השפעתה‬
‫כמעט ובוטלה ‪.‬‬
‫ בעקבות המכירה‪ ,‬פקע ההסכם לשליטה משותפת‪ ,‬והשקעתה‬
‫בחברה ב' אינה מקנה לה השפעה מהותית‪.‬‬
‫ לטענת החברה‪ ,‬השקעתה במניות חברה ב' אינה מקנה לה‬
‫מהותית לפי ‪.IAS 28‬‬
‫השפעה‬
‫עמוד ‪52‬‬
‫ סעיף ‪ 6‬לתקן‪ -‬החזקה מעל ל‪ 20% -‬מהווה השפעה מהותית‪,‬‬
‫אלא אם כן ניתן להראות בעליל כי אין זה המקרה‪ ,‬כלומר רק‬
‫במקרים חריגים‪ .‬על החברה הנטל להראות כי באופן מובהק‬
‫אין לה השפעה מהותית‪.‬‬
‫ סעיף ‪ 7‬לתקן‪ -‬הזכות למינוי דירקטור אינו מהווה תנאי סף‪,‬‬
‫ולכן אין לראות בכך כתנאי מחייב להשפעה מהותית‪.‬‬
‫ השפעה מהותית בהתאם לתקן‪" -‬הכוח לקחת חלק‬
‫בהחלטות‪ ,"...‬ולא דווקא הכוח לקבוע כנטען על ידי חברה א'‪.‬‬
‫ על החברה להציג את ההשקעה במניות חברה ב' כהשקעה‬
‫בכלולה לפי ‪.IAS 28‬‬
‫עמוד ‪53‬‬
‫החלטת אכיפה חשבונאית ‪ :11-2‬יישום שיטת השווי‬
‫המאזני‬
‫תיאור המקרה ‪-‬‬
‫ חברה א' רוכשת ‪ 70%‬משותפות דרך חברה ג' המוחזקת‬
‫‪.100%‬‬
‫ במסגרת הסכם הרכישה‪ ,‬נקבע כי חברה א' תעמיד את מלוא‬
‫המימון הנדרש לשותפות באמצעות הלוואות בעלים‪.‬‬
‫ השותפות תידרש לפרוע ראשית את הלוואות חברה א'‪,‬‬
‫בטרם תחלק את יתרת רווחיה בין השותפים לפי שיעור‬
‫החזקותיהם בשותפות‪.‬‬
‫עמוד ‪54‬‬
‫‪18‬‬
‫החלטת אכיפה חשבונאית ‪11-2‬‬
‫יישום שיטת השווי המאזני‬
‫תיאור העסקה ‪-‬‬
‫ כעת מתקשרת חברה א' עם חברה ב' למכירת ‪30%‬‬
‫מהחזקתה בחברה ג' )המחזיקה כאמור ‪ 70%‬בשותפות(‪.‬‬
‫ חברה א' תסב לחברה ב' חלק יחסי מהלוואות הבעלים‬
‫שהעמידה לשותפות‪.‬‬
‫ במסגרת העסקה הוקנתה לחברה ב' הזכות למינוי מחצית‬
‫מהדירקטורים בחברת הבת וכן נקבע מנגנון לקבלת החלטות‬
‫משותפות‪.‬‬
‫עמוד ‪55‬‬
‫אחרי העסקה‬
‫לפני העסקה‬
‫חברה א'‬
‫‪100%‬‬
‫חברה ג'‬
‫‪70%‬‬
‫יזם‬
‫חברה א'‬
‫חברה ב'‬
‫‪70%‬‬
‫‪30%‬‬
‫חברה ג'‬
‫‪70%‬‬
‫‪30%‬‬
‫יזם‬
‫‪30%‬‬
‫שותפות‬
‫שותפות‬
‫עמוד ‪56‬‬
‫זכויות‬
‫ההצבעה‬
‫בשותפות‬
‫‪ 30%‬יזם‬
‫הלוואות‬
‫הבעלים‬
‫‪ 70%‬חברה א'‬
‫‪ 100%‬חברה א'‬
‫זכויות‬
‫ההצבעה‬
‫בשותפות‬
‫הלוואות‬
‫הבעלים‬
‫‪ 30%‬יזם‬
‫‪ 49%‬חברה א'‬
‫‪ 79%‬חברה א'‬
‫‪ 21%‬חברה ב'‬
‫‪ 21%‬חברה ב'‬
‫עמוד ‪57‬‬
‫‪19‬‬
‫הטיפול שיושם בדוחות חברה א' ‪-‬‬
‫ הפסקת איחוד חברה ג'‪ ,‬מאחר וכעת לחברה שליטה משותפת‬
‫בחברה ג'‪.‬‬
‫ בהתאם למדיניות החברה יושמה שיטת השווי המאזני‪.‬‬
‫ משיכת הפסדי השותפות לפי שיעור זכויותיה העקיפות בהון‬
‫השותפות‪ ,‬כלומר לפי שיעור של ‪ 49%‬גם לאחר המועד בו‬
‫ההשקעה בהון השותפות נמחקה‪.‬‬
‫החלטת סגל הרשות ‪-‬‬
‫ על חברה א' להשתתף בהפסדי השותפות לפי חלקה בהלוואות‬
‫הבעלים שהעמידה )‪ (79%‬החל מהמועד בו ההשקעה בהון‬
‫השותפות נמחקה‪.‬‬
‫עמוד ‪58‬‬
‫נימוקי הרשות‪:‬‬
‫ במקרים בהם הזכאות הכלכלית של המחזיקה במוחזקת שונה‬
‫משיעור ההחזקה בהון‪ ,‬יש ליישם את שיטת השווי המאזני על‬
‫בסיס שיעור הזכאות הכלכלי‪ .‬סעיף ‪ 29‬לתקן קובע‪:‬‬
‫"אם חלקו של משקיע בהפסדים של חברה כלולה שווה או‬
‫עולה על זכויותיו בחברה הכלולה‪ ,‬המשקיע מפסיק להכיר‬
‫בחלקו בהפסדים נוספים‪ .‬הזכויות בחברה הכלולה מהוות‬
‫את הערך בספרים של ההשקעה בחברה הכלולה לפי‬
‫שיטת השווי המאזני ביחד עם זכויות כלשהן לזמן ארוך‬
‫אשר‪ ,‬במהות‪ ,‬מהוות חלק מההשקעה נטו של המשקיע‬
‫בחברה הכלולה‪ ..‬פריטים אלה יכולים לכלול‪ ..‬הלוואות‬
‫לזמן ארוך"‪.‬‬
‫עמוד ‪59‬‬
‫נימוקי הרשות )המשך(‪:‬‬
‫ בנוסף סעיף ‪ 29‬סיפא לתקן קובע במפורש‪:‬‬
‫"הפסדים המוכרים לפי שיטת השווי המאזני מעבר‬
‫להשקעתו של המשקיע במניות רגילות מיוחסים לרכיבים‬
‫אחרים של הזכויות של המשקיע בחברה כלולה בסדר‬
‫הפוך לבכירותם )במילים אחרות‪ ,‬קדימות בפירוק("‪.‬‬
‫עמוד ‪60‬‬
‫‪20‬‬
‫מכשירים פיננסיים‪ :‬הצגה‬
‫‪IAS 32‬‬
‫עמוד ‪61‬‬
‫‪ : SAB 13‬קיזוז מכשירים פיננסיים‬‫‪13-4‬‬
‫רקע‪:‬‬
‫• החברה פועלת על ידי התקשרות עם בתי עסק המעוניינים‬
‫להקדים קבלת כספים המגיעים להם מחברות כרטיסי האשראי‬
‫עבור עסקאות שבוצעו באמצעות כרטיסי אשראי‪.‬‬
‫• החברה מנכה את שוברי האשראי המתייחסים לעסקאות‬
‫שבוצעו ולמעשה מעמידה מימון לבית העסק‪.‬‬
‫• החברה נכנסת בנעלי בית העסק ולפיכך‪ ,‬זכאית לקבלת כספים‬
‫מחברות כרטיסי האשראי עבור העסקאות שנוכו על ידה‪.‬‬
‫• כחלק ממימון הקדמת התשלומים לבתי העסק נוטלת החברה‬
‫הלוואות מגורמים מממנים‪.‬‬
‫• לא קיים הסכם משולש בין חברות כרטיסי האשראי‪ ,‬החברה‬
‫וחברות הגורמים המממנים‪ ,‬הקובע כי הנכסים הפיננסיים הינם‬
‫בני קיזוז מההלוואות‪.‬‬
‫עמוד ‪62‬‬
‫‪ : SAB 13‬קיזוז מכשירים פיננסיים‬‫‪13-4‬‬
‫האם החברה רשאית בקיזוז הנכסים הפיננסיים מההלוואות?‬
‫‪" : IAS 32.42‬נכס פיננסי והתחייבות פיננסית יקוזזו והסכום נטו יוצג‬
‫בדוח על המצב הכספי אם‪ ,‬ורק אם‪ ,‬לישות‪:‬‬
‫‪ .1‬קיימת באופן מיידי זכות משפטית ניתנת לאכיפה לקזז את הסכומים‬
‫שהוכרו‪ .‬וכן‬
‫‪ .2‬בכוונתה לסלק את הנכס וההתחייבות על בסיס נטו או לממש את‬
‫הנכס ולסלק את ההתחייבות בו זמנית‪.‬‬
‫ סעיף ‪ 45‬ל‪ IAS 32 -‬קובע כי כאשר הנכסים נוצרו מול גורם אחד‬
‫ואילו ההתחייבויות מול גורם אחר חייב להיות הסכם בין שלושת‬
‫הצדדים לעסקה‪ ,‬הקובע כי הנכסים בני קיזוז מההתחייבויות על מנת‬
‫שניתן יהיה לקזזם‪.‬‬
‫ לא ניתן לקזז את ההלוואות שניתנו לחברות האשראי מההלוואות‬
‫החברה לצורך נתינתן‪.‬‬
‫שקיבלה‬
‫עמוד ‪63‬‬
‫‪21‬‬
‫באופציית מכר שכתבה החברה על מכשיריה ההוניים‬
‫מצב בו חברה כתבה אופציית ‪ PUT‬על מניותיה אשר הסילוק בה‬
‫נקבע במספר אפשרויות‪.‬‬
‫החברה טענה כי‪:‬‬
‫מימוש אופציית‬
‫תאל את ‪PUT‬‬
‫החברה לרכוש את‬
‫מכשיריה ההוניי‬
‫דומה‬
‫לרכישת‬
‫מניות באוצר‬
‫זהה לחלוקת‬
‫דיבידנד לבעלי‬
‫מניות קיימי‬
‫חלוקת דיבידנד מוגבלת‬
‫חוקית בקיו כמות עודפי‬
‫מספקת לחלוקה‬
‫היות והחברה צפתה כי לא יהיו רווחים עד לפקיעתה של‬
‫האופציה וכן במידה ויהיו החברה תוכל לחלקם כדיבידנד לבעלי‬
‫מניותיה הקיימים ובעת מימוש האופציה החברה תוגבל חוקית‬
‫מלבצע את חלקה באופציה‪.‬‬
‫לכ החברה החליטה לסווג את המכשיר כהוני ולא כהתחייבותי‪.‬‬
‫עמוד ‪64‬‬
‫באופציית מכר שכתבה החברה על מכשיריה ההוניים‬
‫רשות ניירות ערך חשבה טיפה אחרת‪...‬‬
‫• לחברה יש מחויבות חוזית‪ ,‬שיכולה לחייב אותה לקנות את‬
‫המניות ‪ -‬כלומר למסור מזומן‪.‬‬
‫• העובדה שהחברה כפופה למגבלות חוקיות‪ ,‬או למגבלות כמו‬
‫חוסר במקורות או רווחים‪ -‬זה לא שולל את העובדה שלחברה יש‬
‫התחייבות פיננסית‪.‬‬
‫רשות ני"ע‬
‫קבעה כי המכשיר יסווג כהתחייבות פיננסית‬
‫עמוד ‪65‬‬
‫ירידת ערך נכסים‬
‫‪IAS 36‬‬
‫עמוד ‪66‬‬
‫‪22‬‬
‫‪ :09‬אומדן סכום בר‬‫החלטת אכיפה חשבונאית ‪09-1‬‬
‫ההשבה של יחידה מניבה מזומנים‬
‫ לחברה בית הקולנוע המהווה יחידה מניבת מזומנים וכולל‪ ,‬בין היתר‪,‬‬
‫נכסים הבלתי מוחשיים שיוחסו לו בעת רכישתו‪.‬‬
‫ החברה זיהתה סימנים לירידת ערכה של היחידה מניבת המזומנים‪,‬‬
‫בהתאם להוראות ‪.IAS 36‬‬
‫ על מנת להעריך את שווי השימוש של יחידה מניבה מזומנים‪ ,‬החברה‬
‫נעזרה בעבודתו של מעריך שווי חיצוני אשר אמד את שווי השימוש‬
‫בהתבסס על שיטת היוון תזרימי המזומנים )‪.(DCF‬‬
‫ הערכת השווי צורפה לדוחות הכספיים‪.‬‬
‫להלן ממצאי בדיקת הערכת השווי שבוצעה ע"י רשות ניירות ערך‪:‬‬
‫החברה ומעריך השווי לא ביססו בצורה מספקת את הנחתם לגבי‬
‫בלימת מגמת הירידה בהכנסות‪.‬‬
‫‬
‫עמוד ‪67‬‬
‫‪67‬‬
‫‪ :09‬אומדן סכום בר‬‫החלטת אכיפה חשבונאית ‪09-1‬‬
‫ההשבה של יחידה מניבה מזומנים‬
‫‬
‫השימוש שעשתה החברה בנתוני שיעור הצמיחה הממוצע של בתי‬
‫הקולנוע בישראל לא עולה בקנה אחד עם העובדה שבית הקולנוע‬
‫נשוא הערכה הינו בית קולנוע תיירותי ובעל מאפיינים ייחודיים‪.‬‬
‫‬
‫החברה ומעריך השווי לא הביאו בחשבון את השפעת התמורות שחלו‬
‫במשק הישראלי כתוצאה מהמשבר הפוקד את כלכלת ישראל‪.‬‬
‫‬
‫על אף שהסכם הזיכיון המקנה לחברה את הזכות לעשות שימוש‬
‫בטכנולוגיה הייחודית‪ ,‬המהווה את ליבת פעילות בית הקולנוע‪ ,‬מוגבל‬
‫בזמן‪ ,‬החברה ומעריך השווי אמדו את תזרימי המזומנים שיפיק בית‬
‫הקולנוע עד ה"אין סוף"‪.‬‬
‫‬
‫שיעור ההיוון לא שיקף את מחיר החוב המשתקף מאגרות החוב‬
‫הסחירות של החברה‪.‬‬
‫‬
‫שימוש בשיעורי צמיחה לא מדויקים‪.‬‬
‫עמוד ‪68‬‬
‫‪68‬‬
‫בירידת ערך של נכס בלתי מוחשי‬
‫רקע ‪:‬‬
‫ חברת אם התקשרה עם לקוח בהסכם להסדרת התנאים לרכישת‬
‫מוצרי חברת הבת‪ .‬ההסכם לתקופה של שנתיים המסתיימת‬
‫בחודש מאי ‪ ,08‬ונקבע בו מנגנון להארכת ההסכם בכפוף‬
‫להסכמת הצדדים‪.‬‬
‫ חברת האם הסבה את ההסכם לטובת חברת הבת כנגד הקצאת‬
‫מניות‪.‬‬
‫ חברת הבת הכירה בנכס בלתי מוחשי לפי שוויו ההוגן של‬
‫ההסכם‪.‬‬
‫ השווי ההוגן נקבע על בסיס היוון תזרימי מזומנים הצפויים לנבוע‬
‫מהמכירות החזויות ללקוח לתקופה שעלתה על תקופת‬
‫ההסכם‪ .‬החברה הפחיתה את הנכס לאותה התקופה‪.‬‬
‫עמוד ‪69‬‬
‫‪23‬‬
‫ במהלך תקופת ההסכם נרכשה ע"י הלקוח כמות מוצרים נמוכה‬
‫משמעותית מתחזית המכירות המקורית‪ .‬בתום התקופה )מאי ‪(08‬‬
‫ההסכם לא חודש‪.‬‬
‫ במועד סיום ההסכם‪ ,‬נותרה בספרי החברה יתרה בלתי מופחתת‬
‫של הנכס‪ .‬החברה לא בחנה קיומה של ירידת ערך עד הדוחות‬
‫השנתיים לשנת ‪.2008‬‬
‫ בדוחות השנתיים לשנת ‪ 2008‬הוכרה ירידת ערך‪ ,‬לאור העדר‬
‫מכירות ללקוח ואי חידוש ההסכם‪.‬‬
‫ החברה טענה כי לא הכירה בירידת ערך במועד מוקדם יותר‪ ,‬כיוון‬
‫שהעריכה כי שיתוף הפעולה בין הצדדים יימשך‪.‬‬
‫עמוד ‪70‬‬
‫‬
‫‪ IAS 36‬קובע כי על ישות לבחון בכל סוף תקופת דיווח אם קיימים‬
‫סימנים‪ ,‬המצביעים על ירידת ערך‪.‬‬
‫‬
‫בנוסף‪ ,‬יש לבחון האם התרחשו שינויים משמעותיים בעלי השפעה‬
‫שלילית על הישות במהלך התקופה או חזויים להתרחש בעתיד הקרוב‪,‬‬
‫בהיקף או באופן שבן נעשה או חזוי שייעשה שימוש בנכס‪.‬‬
‫‬
‫לדעת הרשות‪ ,‬קיימים סממנים מובהרים המצביעים על ירידת ערך‪:‬‬
‫‬
‫נרכשה כמות מוצרים נמוכה משמעותית מהתחזית המקורית‪.‬‬
‫‬
‫ההסכם הסתיים‪ ,‬ניסיונות החברה לחידוש ההסכם ‪ -‬לא צלחו‪.‬‬
‫‬
‫היעדר ראיות המצביעות על כוונה מצד הלקוח להמשיך ולרכוש את‬
‫מוצרי החברה‪.‬‬
‫עמוד ‪71‬‬
‫החברה הייתה צריכה לבצע בחינה לירידת ער ע‬
‫סיומו של ההסכ‪ ,‬דהיינו ברבעו שני לשנת ‪.2008‬‬
‫ ‪ IAS 38‬קובע כי אורך החיים השימושיים של נכס בלתי מוחשי‬
‫הנובע מזכויות חוזיות יכלול את תקופת החידוש רק אם קיימת‬
‫ראיה התומכת בחידוש על ידי הישות ללא עלות משמעותית‪.‬‬
‫ מהי ראיה תומכת לחידוש ההסכם? התקן מבהיר כי קיומה של‬
‫ראיה לחידוש זכויות המותנה בהסכמתו של צד שלישי‪ ,‬כוללת גם‬
‫ראיה שהצד השלישי ייתן את הסכמתו‪.‬‬
‫ לדעת הרשות‪ ,‬בהעדר ראיות המצביעות על כוונת הלקוח‬
‫להמשיך את ההתקשרות עם החברה‪ ,‬לא ניתן להצדיק את‬
‫תחזיתה כי ינבעו לחברה הטבות כלכליות מעבר לתקופת‬
‫ההסכם‪.‬‬
‫החברה לא יכולה להמשי ולהפחית את הנכס‬
‫בהתא לאומד אור החיי השימושיי המקורי‪.‬‬
‫עמוד ‪72‬‬
‫‪24‬‬
‫הפרשות‪ ,‬התחייבויות תלויות‬
‫ונכסים תלויים‬
‫‪IAS 37‬‬
‫עמוד ‪73‬‬
‫‪ :10‬נכס תלוי‬‫החלטת אכיפה חשבונאית ‪10-2‬‬
‫רקע ‪ +‬טיפול חשבונאי שננקט‪:‬‬
‫ חברה התקשרה עם ספק להפצה בלעדית של מוצריו בישראל‪.‬‬
‫החברה נתבעה לתשלום מס לאחר שטענותיה לפיהן היא‬
‫זכאית לפטור נדחו‪ .‬החברה ערערה על החלטה זו‪.‬‬
‫ עמדת החברה בהתבסס על חוות דעת משפטית שקיבלה היא‬
‫כי סיכויי הערעור להתקבל גבוהים ועומדים מעל ל‪.50%-‬‬
‫ לטענת החברה ובהתאם לחוות הדעת המשפטית‪ ,‬במידה‬
‫ויידחה הערעור‪ ,‬תוכל החברה לתבוע את הספק בגין הנזקים‬
‫שנגרמו לה בסבירות של מעל ל‪.90%-‬‬
‫ החברה הכירה במלוא סכום החיוב כהפרשה ובמקביל בנכס‬
‫בגובה מחצית מסכום החיוב בהתאם לטענתה כי השבת‬
‫מחצית מהסכום הינה "ודאית למעשה"‪.‬‬
‫עמוד ‪74‬‬
‫‪ :10‬נכס תלוי‬‫החלטת אכיפה חשבונאית ‪10-2‬‬
‫ המחויבות והשיפוי הינם אירועים כלכליים המטופלים בנפרד‪.‬‬
‫ קיומה של חוות דעת משפטית כשלעצמה‪ ,‬אינו מהווה ראיה‬
‫ברורה לכך שמימוש ההכנסה כאמור הוא וודאי למעשה‪.‬‬
‫ ההסכם עם הספק לא כולל חלוקת אחריות במקרה והחברה‬
‫תקבל דרישות חיוב במכס‪.‬‬
‫ החברה טרם קיבלה אינדיקציה מהספק לגבי נכונותו לשפותה‬
‫בגין החיוב‪.‬‬
‫ טרם נערכו דיונים בערעור החברה ולא נתקבלה הכרעה בנדון‪.‬‬
‫רשות ניירות ערך לא קיבלה את הטיפול‬
‫החשבונאי בנוגע לנכס התלוי‪.‬‬
‫עמוד ‪75‬‬
‫‪25‬‬
‫מכשירים פיננסיים‪:‬‬
‫הכרה ומדידה‬
‫‪IAS 39‬‬
‫עמוד ‪76‬‬
‫‪ :SAB 7-3‬הכרה בהכנסה ממחיקת הלוואות נון‪-‬‬
‫ריקורס‬
‫רקע‪:‬‬
‫ חברה רכשה שליטה )‪ (60%‬בחברה אחרת‪ .‬חלק מתמורת‬
‫הרכישה מומן בהלוואה מבנק בתנאי ‪.Non-Recourse‬‬
‫ בהסכם ההלוואה עם הבנק צוין שהחזר ההלוואה יהא אך ורק‬
‫מהתמורה שתקבל החברה ממכירת מניות המוחזקת‪.‬‬
‫ במסגרת תנאי ההלוואה שעבדה החברה את מניות המוחזקת‬
‫לטובת הבנק ונקבע כי לא ניתן יהיה לבצע פעולות מסוימות‬
‫במוחזקת ללא הסכמת הבנק‪.‬‬
‫ לימים‪ ,‬מועד פירעון ההלוואה חלף והחברה לא פרעה את‬
‫ההלוואה במועדה‪ .‬בנוסף‪ ,‬ירד ערך מניות החברה המוחזקת‪.‬‬
‫ אחד הסממנים לירידת הערך הייתה ההתחייבות למכירת מניות‬
‫המוחזקת במחיר הנמוך משמעותית מערכה בספרים‪.‬‬
‫עמוד ‪77‬‬
‫ריקורס‬
‫החברה ביקשה‪ ,‬במקביל לרישום הפסד מירידת ערך ההשקעה‪,‬‬
‫לרשום רווח ממחיקת ההלוואה וזאת לאור היות ההלוואה בתנאי‬
‫‪.Non-Recourse‬‬
‫ סגל הרשות לא קיבל את עמדת החברה‪.‬‬
‫ בתנאי שוק ההון הישראלי‪ ,‬ספק רב אם במערכת היחסים שיש‬
‫לחברה עם הבנק‪ ,‬יוותר הבנק על דרישה להיפרע ממלוא סכום‬
‫ההלוואה על אף שההלוואה הינה בתנאי ‪.Non-Recourse‬‬
‫ על פי כללים חשבונאיים מקובלים לא ניתן לרשום רווח מסילוק‬
‫התחייבות על בסיס ירידת ערך נכס המשועבד להתחייבות זו‪.‬‬
‫עמוד ‪78‬‬
‫‪26‬‬
‫ריקורס‬
‫ יתרה מכך‪ ,‬גם במקרים בהם ממומשים הנכסים המשועבדים כנגד‬
‫הלוואת ‪ Non-Recourse‬לא ניתן לשחרר לדוח רווח והפסד את‬
‫ההפרש עד למחילה פורמאלית מוחלטת של הבנק על יתרת‬
‫ההלוואות‪.‬‬
‫עמוד ‪79‬‬
‫נדל"ן להשקעה‬
‫‪IAS 40‬‬
‫עמוד ‪80‬‬
‫‪ :09‬סיווג זכויות‬‫החלטת אכיפה חשבונאית ‪09-3‬‬
‫במקרקעין כנדל"ן להשקעה או כמלאי‬
‫תזכורת‪:‬‬
‫ בהתאם לסעיף ‪ 8‬ל‪ IAS 40 -‬נדל"ן להשקעה כולל‪:‬‬
‫ קרקע המוחזקת לשם עליית ערך הונית בטווח הארוך‪.‬‬
‫ קרקע המוחזקת לשימוש עתידי שטרם נקבע‪.‬‬
‫בהתאם לסעיף ‪ 9‬ל‪ IAS 40 -‬נדל"ן להשקעה אינו כולל‪:‬‬
‫ נדל"ן המוחזק לשם מכירה במהלך העסקים הרגיל הנמצא‬
‫בתהליך הקמה או פיתוח לשם מכירה כזו‪.‬‬
‫ בהתאם לסעיף ‪ 6‬ל ‪:IAS 2‬‬
‫ מלאי הוא‪ ,‬בין היתר‪ ,‬נכס המוחזק לצרכי מכירה במהלך‬
‫עסקים רגיל או בתהליך ייצור למכירה כזו‪.‬‬
‫עמוד ‪81‬‬
‫‪81‬‬
‫‪27‬‬
‫רקע‪:‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫חברה א' עוסקת בתחום הנדל"ן‪.‬‬
‫החברה רכשה מקרקעין ובמועד הרכישה טרם החליטה לגבי יעוד‬
‫המקרקעין‪.‬‬
‫בפרוטוקול ישיבת הדירקטוריון לאישור העסקה הוצג פרויקט מפורט‬
‫לגבי בנייה על המקרקעין לרבות תכנון המבנים שיוקמו‪ ,‬צפי לסיום‪,‬‬
‫עלויות צפויות ורווחים צפויים ממכירת הדירות‪.‬‬
‫החברה סיווגה את המקרקעין בדוחותיה הכספיים כנדל"ן להשקעה‬
‫ויישמה את מודל השווי ההוגן בהתאם ל‪.IAS 40 -‬‬
‫לטענת החברה במועד בו נרכשו המקרקעין והוכרו לראשונה בדוחות‬
‫הכספיים‪ ,‬טרם התקבלה החלטה באשר לייעוד הקרקע‪ ,‬דהיינו מדובר‬
‫בקרקע המוחזקת לשימוש עתידי שטרם נקבע‪.‬‬
‫עמוד ‪82‬‬
‫‪82‬‬
‫ כמו כן‪ ,‬בפרוטוקול צוינו מספר דגשים ומחשבות‪ ,‬ובהם גם‬
‫אפשרות להשביח את המקרקעין על ידי תכנון ואישור תוכניות‪,‬‬
‫ולאחר מכן למכור את המקרקעין‪.‬‬
‫ אפשרות השבחת הקרקע צוינה רק בשולי הדברים והובאה‬
‫כחלופה למקרה של אי עמידה ביעדי התוכנית המקורית‪.‬‬
‫האם הנדל"ן צריך להיות מסווג כנדל"ן להשקעה או כמלאי?‬
‫ סיווג המקרקעין על ידי החברה כנדל"ן להשקעה אינו נאות‬
‫ויש לסווג ולמדוד את המקרקעין בדוחות הכספים כמלאי‪.‬‬
‫ מהפרוטוקול עולה באופן מובהק כי כוונת ההנהלה הייתה לבנות‬
‫על הקרקע מבנים על מנת למוכרם על אף שבפרוטוקול צוין‬
‫הדברים כי ניתן יהיה גם להשביח את הקרקע‪.‬‬
‫בשולי‬
‫עמוד ‪83‬‬
‫‪ :11‬אומדן שווי הוגן‬‫החלטת אכיפה חשבונאית ‪11-3‬‬
‫• חברה ציבורית התקשרה בהסכם לרכישת חברת נכס בעלת‬
‫מספר חטיבות קרקעות סמוכות בחו"ל‪.‬‬
‫• בתמורה שילמה החברה מזומן וכן חברת האם הקצתה למוכר‬
‫מניות בחברה הציבורית‪.‬‬
‫• בדוחות הכספיים של חברת הנכס טרם הרכישה הוצגו‬
‫הקרקעות במודל השווי ההוגן בהתאם ל‪.IAS 40-‬‬
‫• הערכת השווי שהיוותה בסיס בקביעת תנאי העסקה שימשה‬
‫גם לצורך קביעת שווי הקרקעות בדוחות חברת הנכס‪.‬‬
‫• בחינת תנאי העסקה העלתה כי שווי הקרקעות יחסית לתמורה‬
‫ששולמה בגינן‪ ,‬נמוך במידה ניכרת משוויין בהתאם להערכת‬
‫השווי‪.‬‬
‫עמוד ‪84‬‬
‫‪28‬‬
‫חברת האם‬
‫צד שלישי‬
‫חברת האם‬
‫צד שלישי‬
‫‪+‬‬
‫מזומן‬
‫‪95%‬‬
‫חברה‬
‫ציבורית‬
‫חברת נכס‬
‫חברה‬
‫ציבורית‬
‫‪95%‬‬
‫חברת נכס‬
‫עמוד ‪85‬‬
‫אומדן שווי הוגן נדל"ן להשקעה‬
‫עמוד ‪86‬‬
‫• שווי הקרקע נקבע על ידי מעריך השווי בהתבסס על הצעות‬
‫מחיר של נכסים דומים‪.‬‬
‫• לטענת החברה ומעריך השווי‪ ,‬גישה זו יושמה כיוון ולא היה‬
‫בידיהם מידע זמין על עסקאות שבוצעו בפועל באזור הרלוונטי‪.‬‬
‫עמוד ‪87‬‬
‫‪29‬‬
‫בדיקת הרשות העלתה מספר ליקויים מהותיים בקשר עם‬
‫ההנחות הבסיס באומדן השווי ההוגן של הקרקע על ידי המעריך‪:‬‬
‫– נמצאו נתונים בדבר עסקאות מכירה בפועל של נכסים דומים‪,‬‬
‫המשקפות שווי נמוך משמעותית מהשווי שנקבע‪.‬‬
‫– נמצא כי לא מדובר במספר חטיבות קרקע רציפות כאמור‬
‫בהערכת השווי אלא סמוכות בלבד‪ .‬נתון זה משפיע על‬
‫השימוש הפוטנציאלי בקרקע‪.‬‬
‫– מעריך השווי ביצע שמאות כללית בלבד‪ ,‬כך שלא הכיר את‬
‫מאפייני נכסי ההשוואה במידה מספקת‪.‬‬
‫עמוד ‪88‬‬
‫– לא ניתן גילוי לשיעור ההתאמה ולבסיס לקביעתה בין המחיר‬
‫שנקבע בהצעות המחיר של נכסי ההשוואה לשוויין המוערך‬
‫בעסקה בין קונה מרצון למוכר מרצון‪.‬‬
‫– בחישוב האומדן נלקח שיעור הפחתה של מחירי ההיצע בשוק‬
‫הנמוך משמעותית מהשיעור לו ניתן גילוי בהערכת השווי‪.‬‬
‫– לא ניתן גילוי להתאמות שבוצעו למאפיינים השונים של‬
‫הקרקעות ביחס לנכסי ההשוואה )מיקום‪ ,‬קרבה לכביש ראשי‪,‬‬
‫קרבה לתשתיות(‬
‫– הובא בחשבון מחיר ממוצע של הצעות לנכסים ברי השוואה‪.‬‬
‫לדעת הרשות היה צריך להביא בחשבון את המחיר הנמוך‬
‫ביותר‪ ,‬כיוון ורוכש פוטנציאלי היה בוחר בה‪.‬‬
‫עמוד ‪89‬‬
‫תשלום מבוסס מניות )תמ"מ(‬
‫‪IFRS 2‬‬
‫עמוד ‪90‬‬
‫‪30‬‬
‫בהענקת אופציות ליועץ‪ ,‬על ידי בעל שליטה בחברה‬
‫ח‬
‫ב‬
‫ר‬
‫ה‬
‫ג‬
‫ב‬
‫א‬
‫'‬
‫רקע‪:‬‬
‫שליטה‬
‫שליטה‬
‫‬
‫חברות ג' ו‪-‬ב' התקשרו עם יועץ חיצוני בהסכם לפיו יעמיד היועץ לחברות‬
‫ב' ו‪-‬ג' ולחברות נוספות קשורות בקבוצה שירותי ייעוץ ומימון לשלוש שנים‪.‬‬
‫‬
‫בתמורה להעמדת השירותים כאמור תוענק ליועץ זכות לרכוש מחברה ב'‬
‫ו‪/‬או ג' מניות של חברה א' בתמורה למחיר מימוש קבוע מראש‪.‬‬
‫‬
‫עיקר פעילותן של חברות ב' ו‪-‬ג' הינו החזקה בא'‪.‬‬
‫‬
‫חברה א' לא נתנה ביטוי להסכם הייעוץ בדוחות מאחר ולטענתה היא‬
‫איננה צד להסכם הייעוץ ואינה מקבלת שירותי ייעוץ בהתאם להסכם‪.‬‬
‫עמוד ‪91‬‬
‫‪91‬‬
‫החלטת רשות ניירות ערך‪:‬‬
‫ על החברה להכיר בעסקת הענקת האופציות ליועץ על ידי חברה ב'‬
‫וחברה ג' תמורת שירותי הייעוץ‪ ,‬כעסקת תשלום מבוסס מניות‬
‫המסולקת במכשירים הוניים‪.‬‬
‫ בהתאם ל‪ ,IFRS 2-‬הטיפול בעסקאות תשלום מבוסס מניות בהן‬
‫מקבלת הישות שירותים בתמורה למכשירים הוניים של הישות‬
‫עצמה‪ ,‬יהיה כעסקאות תשלום מבוסס מניות המסולקות במכשירים‬
‫הוניים‪.‬‬
‫ דרישה זו חלה בין אם העסקה מסולקת על ידי הישות עצמה ובין אם‬
‫על ידי בעלי מניותיה‪.‬‬
‫עמוד ‪92‬‬
‫‪92‬‬
‫ לאור אופי שירותי הייעוץ המסופקים וכי עיקר פעילותן של חברה ב' ו‪-‬‬
‫ג' הינו החזקה בחברה א'‪ ,‬בה מתרכזת עיקר הפעילות של קבוצת‬
‫החברות‪ ,‬אין זה סביר‪ ,‬כי שירותי הייעוץ המסופקים על ידי היועץ‪,‬‬
‫מתקבלים אצל חברה ב' וחברה ג' בלבד‪ ,‬וכי החברה אינה נהנית‪ ,‬ולו‬
‫באופן עקיף‪ ,‬משירותים אלו‪.‬‬
‫ אין בסיס סביר לטעון‪ ,‬כי העברת האופציות למניות החברה ליועץ היא‬
‫למטרה אחרת מאשר תשלום עבור שירותים‪.‬‬
‫עמוד ‪93‬‬
‫‪93‬‬
‫‪31‬‬
‫צירופי עסקים – ‪IFRS 3‬‬
‫עמוד ‪94‬‬
‫‪ 10‬זיהוי הרוכש בצירוף עסקים‬‫החלטת אכיפה ‪10-4‬‬
‫העובדות‪:‬‬
‫ שתי עסקאות המותנות אחת בשנייה שנעשו בסמיכות זו לזו‪:‬‬
‫‪ .1‬חברה א' תרכוש את חברה ב' תמורת כ‪ 117-‬מליון ‪.₪‬‬
‫‪ .2‬בעלי המניות של חברה ב' ירכשו מבעלי השליטה של‬
‫חברה א' את מלוא זכויותיהם )‪ (74%‬בחברה א' תמורת כ‪-‬‬
‫‪ 108‬מליון ‪.₪‬‬
‫ שתי העסקאות אושרו באותה אסיפה הכללית של חברה א'‪.‬‬
‫טענת החברה‪:‬‬
‫ חברה א' טענה שהיא הרוכש בעסקת צירוף עסקים של רכישת‬
‫חברה ב' מכיוון שהעסקה נעשתה במזומן‪.‬‬
‫עמוד ‪95‬‬
‫בעלי‬
‫שליטה‬
‫בעלי מניות‬
‫ציבור‬
‫‪100%‬‬
‫‪26% 74%‬‬
‫חברה ב'‬
‫חברה א'‬
‫בעלי‬
‫שליטה‬
‫‪74%‬‬
‫ציבור‬
‫‪26%‬‬
‫חברה א'‬
‫‪100%‬‬
‫עמוד ‪96‬‬
‫חברה ב'‬
‫‪32‬‬
‫ מדובר בצירוף עסקים של רכישה במהופך בו חברה ב' היא‬
‫הרוכשת החשבונאית‪.‬‬
‫ בעסקת צירוף עסקים המורכבת ממספר רכיבים שהתקיימות כל‬
‫אחד מהם מותנית בהתקיימותו של השני‪ ,‬יש לראות את כל‬
‫הרכיבים כעסקה אחת‪.‬‬
‫ הניתוח החשבונאי של זיהוי הרוכש חייב להתבצע על בסיס‬
‫התוצאה המתקבלת ממכלול כל הרכיבים גם יחד‪.‬‬
‫ מבחינת מכלול העסקה עולה כי מרבית סכום המזומן ששולם‬
‫למוכר מועבר חזרה לרוכש החשבונאי ועל כן רכיב המזומן‪ ,‬נטו‪,‬‬
‫הופך להיות רכיב לא משמעותי בעסקה‪.‬‬
‫ מדובר ברכישה במהופך על אף שהיא בוצעה במזומן ולא‬
‫זכויות הוניות‪.‬‬
‫תמורת‬
‫עמוד ‪97‬‬
‫מגזרי פעילות‬
‫תיירות‬
‫ונופש‬
‫‪12%‬‬
‫‪IFRS 8‬‬
‫אחר‬
‫‪6%‬‬
‫קמעונאות‬
‫‪47%‬‬
‫מדיה‬
‫ופרסו‬
‫‪35%‬‬
‫עמוד ‪98‬‬
‫החלטת אכיפה חשבונאית ‪ :11-1‬זיהוי וקיבוץ מגזרי‬
‫פעילות‬
‫הנסיבות‪:‬‬
‫ חברה הציגה בדוחותיה הכספיים שלושה מגזרים ברי דיווח‬
‫כאשר אחד המגזרים הוגדר כמגזר הפרויקטים‪.‬‬
‫ שיעור ההכנסות מחיצוניים במאוחד שיוחסו למגזר‬
‫הפרויקטים מתוך כלל ההכנסות היה כ‪ ,70%-‬בכל אחת‬
‫מהתקופות הנדונות‪.‬‬
‫ בבחינת הדיווחים שהועברו ל‪ CODM -‬בנוגע למגזר זה‪,‬‬
‫נמצא כי הוא סוקר באופן שוטף נתונים כספיים נפרדים‬
‫המתייחסים ליחידות משנה המרכיבות את מגזר הפרויקטים‬
‫)צבר הזמנות‪ ,‬תקציב מול ביצוע וכו'(‪.‬‬
‫ כל יחידה מנוהלת באופן עצמאי כמרכז רווח נפרד‪.‬‬
‫עמוד ‪99‬‬
‫‪33‬‬
‫פעילות‬
‫הנסיבות‪:‬‬
‫מעליות‬
‫מגזר‬
‫פרויקטים‬
‫מיזוג‬
‫אויר‬
‫חשמל‬
‫וצנרת‬
‫אנרגיה‬
‫ותשתיות‬
‫חו"ל‬
‫עמוד ‪100‬‬
‫פעילות‬
‫טענת החברה‪:‬‬
‫ הדיווח המגזרי בדוחות הכספיים מציית להוראות תקן דיווח‬
‫כספי בינלאומי ‪.IFRS 8‬‬
‫ המידע הכספי בקשר ליחידות אלה אומנם מוצג ל‪,CODM -‬‬
‫אך מידע זה הינו בבחינת מידע משלים בלבד‪.‬‬
‫ האסטרטגיה העסקית של החברה אינה מבחינה בין סוגי‬
‫השירותים המסופקים‪.‬‬
‫ אף אם נראה ביחידות המשנה כמגזרי פעילות‪ ,‬הדיווח‬
‫המגזרי הינו נאות וזאת מכיוון שהחברה עומדת במבחנים‬
‫שקבע סעיף ‪ 12‬לתקן לגבי קיבוץ מגזרי פעילות דומים‪.‬‬
‫עמוד ‪101‬‬
‫פעילות‬
‫החלטת סגל הרשות‪:‬‬
‫ הטיפול החשבונאי אשר יושם ע"י החברה אינו נאות‪.‬‬
‫ נמצא כי המידע הכספי בקשר ליחידות אלו מוצג בנפרד בפני‬
‫ה‪ CODM -‬הסקירה נעשית בין היתר לצורך פיקוח אודות‬
‫ביצועי יחידות המשנה ואופן ניהולם‪ ,‬קביעת יעדים והקצאת‬
‫משאבים‪.‬‬
‫ נמצא כי לכל יחידת משנה קיים מידע כספי נפרד וזמין‪.‬‬
‫ לאור האמור לעיל‪ ,‬יחידות המשנה הנ"ל עונות להגדרת מגזר‬
‫בסעיף ‪ 5‬לתקן‪.‬‬
‫עמוד ‪102‬‬
‫‪34‬‬
‫פעילות‬
‫ על רקע מאפיינים כלכליים ואחרים שונים בין הפעילות בארץ‬
‫לפעילות בחו"ל‪ ,‬אין החברה עומדת בתנאים לקיבוץ מגזרי‬
‫פעילות דומים‪.‬‬
‫ מאפיינים כלכליים‪ -‬שוני בשיעור הרווחיות לאורך זמן‪ ,‬סיכוני‬
‫מטבע וכד'‪.‬‬
‫ לאור האמור לעיל‪ ,‬היה על החברה לפצל את מגזר‬
‫הפרויקטים למגזר פרויקטים בישראל ומגזר פרויקטים בחו"ל‪.‬‬
‫הערה‪:‬‬
‫ הרשות ביססה את החלטתה על דיווחים פנימיים שהועברו ל‪-‬‬
‫‪ CODM‬ובכללם תוכנית העבודה לשנים ‪2010-2009‬‬
‫המוצגת בתחילת כל שנת תקציב‪.‬‬
‫עמוד ‪103‬‬
‫הצגה מחדש של הביאור על מגזרי פעילות ‪ -‬מאי‬
‫‪2012‬‬
‫ עד וכולל הדוח הרבעוני של החברה ליום ‪ 30.9.11‬הציגה החברה‬
‫בדוחותיה הכספיים שלושה מגזרי פעילות עיקריים‪ :‬מגזר הבניה‬
‫הציבורית‪ ,‬מגזר הבניה למגורים ומגזר התשתיות‪.‬‬
‫ הנהלת החברה בחנה מחדש‪ ,‬במהלך הכנת הדוח השנתי לשנת ‪,2011‬‬
‫את החלוקה הנ"ל והגיעה מסקנה כי יש לקבץ את מגזר הבניה‬
‫הציבורית ומגזר התשתיות למגזר בר דיווח יחיד‪.‬‬
‫ לאחר דיונים שנערכו בין החברה לסגל רשות ניירות ערך בקשר עם‬
‫טיוטת תשקיף מדף שהגישה החברה לרשות במרץ ‪ 2012‬הודיע סגל‬
‫הרשות לחברה כי לעמדתו‪ ,‬בהתאם ל‪ IFRS 8 -‬לא ניתן לבצע את‬
‫הקיבוץ האמור לעיל‪.‬‬
‫ מאפייני מגזר הבניה הציבורית ומגזר התשתיות אינם עונים באופן מלא‬
‫על הקריטריונים ובכלל זה נבדלים זה מזה בעיקרם במאפיינים‬
‫הכלכליים לקיבוץ שנקבעו בסעיף ‪ 12‬ל ‪ IFRS 8-‬וכן בקבוצת הלקוחות‪.‬‬
‫עמוד ‪104‬‬
‫הצגה מחדש של הביאור על מגזרי פעילות ‪ -‬מאי‬
‫‪2012‬‬
‫ קיים פער המהותי בשיעורי הרווחיות הגולמית בין מגזר התשתיות‬
‫למגזר הבניה הציבורית‪.‬‬
‫ סוג או קבוצת הלקוחות במגזר התשתיות שונה מסוג או קבוצת‬
‫הלקוחות במגזר הבניה הציבורית‪.‬‬
‫ תיקון הטעות יבוצע בדרך של הצגה מחדש של הדוחות הכספיים של‬
‫החברה ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2011‬בלבד‪.‬‬
‫עמוד ‪105‬‬
‫‪35‬‬
‫הצגה מחדש של הביאור על מגזרי פעילות ‪ -‬יוני‬
‫‪2012‬‬
‫ עד וכולל הדוח השנתי של החברה ליום ‪ 31‬בדצמבר‪ 2011 ,‬הציגה‬
‫החברה בדוחותיה הכספיים מגזר פעילות עיקרי אחד ביחס לנכסיה‬
‫בגרמניה ובצרפת אשר הינו נדל"ן מניב באירופה‪.‬‬
‫ נכסי הנדל"ן שבבעלות הקבוצה הינם למטרות משרדים ומסחר והינם‬
‫מושכרים לצדדים שלישיים‪.‬‬
‫ בצרפת לקבוצה חמישה נכסים ובגרמניה לחברה שני נכסים‪.‬‬
‫ הנהלת החברה בחנה מחדש‪ ,‬במסגרת הדיונים שנערכו בין החברה‬
‫לסגל רשות ניירות ערך בקשר עם טיוטת תשקיף מדף את נושא‬
‫החלוקה למגזרים והגיעה למסקנה כי יש להציג שני מגזרי פעילות‬
‫נפרדים‪ :‬האחד‪ -‬נדל"ן מניב בגרמניה והשני‪ -‬נדל"ן מניב בצרפת‪.‬‬
‫עמוד ‪106‬‬
‫הצגה מחדש של הביאור על מגזרי פעילות ‪ -‬יוני‬
‫‪2012‬‬
‫ לחברה שבעה מגזרי פעילות אשר הינם שבעת נכסיה‪ .‬החברה בדעה‬
‫כי מגזרי הפעילות הינם בעלי מאפיינים כלכליים דומים ולכן ניתן לקבצם‬
‫בהתאם לסעיף ‪ 12‬ל ‪ IFRS 8 -‬לשני מגזרים‪ :‬צרפת וגרמניה‪.‬‬
‫ מאפייני מגזר הנדל"ן המניב בגרמניה ומגזר הנדל"ן המניב בצרפת‬
‫אינם עונים באופן מלא על הקריטריונים לקיבוץ שנקבעו בתקן‪ ,‬ולפיכך‬
‫לא ניתן לקבצם למגזר פעילות אחד‪.‬‬
‫ תיקון הטעות יבוצע בדרך של הצגה מחדש של הדוחות הכספיים של‬
‫החברה ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪.2011‬‬
‫עמוד ‪107‬‬
‫נושאים שונים‬
‫עמוד ‪108‬‬
‫‪36‬‬
‫‪ :SAB 99‬שימוש במדדים פיננסיים שאינם‬‫‪99-6‬‬
‫מבוססים על כללי חשבונאות מקובלים‬
‫הגדרה‪:NON GAAP MEASURES -‬‬
‫מדד מספרי של הביצועיים הכלכליים‪ ,‬המצב הכספי או תזרימי‬
‫המזומנים של החברה‪ ,‬היוצא מנתון כספי המבוסס על כללי‬
‫חשבונאות מקובלים‪ ,‬ומשלב שינויים בו )לרבות גריעות ותוספות(‪.‬‬
‫רקע‪:‬‬
‫חברה ביקשה להציג במסגרת דוח דירקטוריון מדד פיננסי‪ ,‬אשר‬
‫בראייתה מייצג את השווי הכלכלי של ההון העצמי של החברה‪.‬‬
‫מהו הגילוי שיש לתת בקשר עם המדד הפיננסי כאמור?‬
‫עמוד ‪109‬‬
‫ השימוש במדדים פיננסיים הינו נפוץ בעולם‪ ,‬כאשר בין מדדים‬
‫אלו קיימים גם מדדים שאינם מבוססים על כללי חשבונאות‬
‫מקובלים‪.‬‬
‫ הרשות אינה פוסלת הצגה וולונטרית של מדדים פיננסיים כמידע‬
‫נוסף ונלווה‪.‬‬
‫ ניתן להציג מדדים אלו בתשקיף‪ ,‬בדוח תקופתי או בדוח מיידי‪,‬‬
‫בתנאי שהם מהווים מדד מקובל ובלבד שניתן בסמוך אליהם‬
‫גילוי כמפורט להלן‪:‬‬
‫ הסבר מפורט על המדד בו נעשה שימוש‪ ,‬משמעותו‬
‫ומקובלותו‪.‬‬
‫ האופן בו חושב המדד והנתונים עליהם התבסס‪.‬‬
‫עמוד ‪110‬‬
‫ הסבר מדוע מדד זה מספק מידע שימושי בנוגע למצב הכספי‬
‫של החברה ומדוע מידע זה לא מתקבל ע"י מידע כספי אחר‬
‫המבוסס על כללי חשבונאות מקובלים‪.‬‬
‫ התאמה בין המדד המבוסס על כללי חשבונאות מקובלים לבין‬
‫מדד זה‪ ,‬ככל שקיים מדד כספי קרוב‪.‬‬
‫ המדד יוצג למספר תקופות כך שתתאפשר השוואתיות נאותה‪.‬‬
‫למען הסר ספק ‪ -‬אין להציג מדדים פיננסיים שאינם מבוססים‬
‫על כללי חשבונאות מקובלים במסגרת הדוחות הכספיים‪.‬‬
‫עמוד ‪111‬‬
‫‪37‬‬
‫‪ -SAB 99‬קווים מנחים לבחינת מהותיות של‬‫‪99-4‬‬
‫טעות בדוחות הכספיים‬
‫רקע‬
‫בעבר נקבעה בהחלטה ‪ 99-4‬חזקה כמותית לטעות מהותית‪:‬‬
‫טעות המהווה ‪ 5%‬ויותר ביחס לרווח הנקי בערכו המוחלט או ‪2%‬‬
‫ויותר ביחס להון העצמי )בערכו המוחלט(‪.‬‬
‫הסיבות לשינוי‪:‬‬
‫סגל הרשות ביצע בחינה מחודשת של הוראות החלטה זו‪ ,‬ואת הצורך‬
‫בביצוע התאמות להוראותיה‪ ,‬בהתייחס לשני היבטים עיקריים‪:‬‬
‫‪ .1‬החזקות הכמותיות‬
‫‪ .2‬אינדיקציות איכותיות‬
‫עמוד ‪112‬‬
‫‪ - 99‬קווים מנחים לבחינת מהותיות‬‫עדכון החלטה ‪99-4‬‬
‫של טעות בדוחות הכספיים‬
‫עיקרי ההחלטה‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫שינוי החזקות הכמותיות לטעות מהותית‪ 5% :‬ביחס לרווח הנקי או‬
‫הכולל המיוחס לבעלים של החברה האם ו‪ 5%-‬ביחס להון המיוחס‬
‫לבעלים של החברה האם‪.‬‬
‫הוספת התייחסות לנסיבות בהן טעות שעברה את החזקות‬
‫הכמותיות לא תהווה טעות מהותית‪.‬‬
‫פרמטרים איכותיים ‪ -‬טעות עשויה להיות מהותית גם עקב הפן‬
‫האיכותי‪ ,‬לפיכך התווספה רשימה פתוחה של דוגמאות לשיקולים‬
‫איכותיים אותם ראוי לשקול בעת בחינת מהותיות של טעות‪.‬‬
‫הוספת התייחסות לבחינת מהותיות של טעות בדוחות ביניים‪.‬‬
‫הוספת קווים מנחים לאופן תיקון הדוחות הכספיים‪.‬‬
‫עמוד ‪113‬‬
‫התייחסות לנסיבות בהן טעות שעברה את החזקות הכמותיות‬
‫לא תהווה טעות מהותית‬
‫תאגיד עשוי לסבור כי טעות אשר עברה אחד או יותר מהספים‬
‫הכמותיים התוצאתיים‪ ,‬לא תיחשב כטעות מהותית‪ .‬במקרה זה‪,‬‬
‫יש לבחון‪ ,‬בין היתר‪ ,‬את השיקולים הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬הרווח הנמוך אינו מייצג את תוצאות הפעילות של תאגיד‬
‫בתקופות המדווחות הקודמות‪.‬‬
‫‪ .2‬אם מקור הרווחיות הנמוכה הינו בפעולה חד פעמית‪ ,‬האם‬
‫זוהתה מגמה נמשכת של רווחיות נמוכה וכד'‪.‬‬
‫‪ .3‬בחינת השיקולים האיכותניים‪ ,‬אינה מעלה כי הטעות הינה‬
‫מהותית בהיבט האיכותני‪ ,‬ובכלל זה‪ ,‬תיקונה של הטעות אינו‬
‫הופך רווח להפסד או הפסד לרווח‪.‬‬
‫עמוד ‪114‬‬
‫‪38‬‬
‫פרמטרים איכותיים‪:‬‬
‫דוגמאות לשיקולים איכותיים שיש לקחת בחשבון בבחינת‬
‫מהותיות של טעות )אינה מהווה רשימה ממצה(‪:‬‬
‫ בחינה האם כתוצאה מהטעות לא ניתן להבחין בשינויים‬
‫ברווחיות או במגמות אחרות בדוחות הכספיים‪.‬‬
‫ בחינה האם הטעות הופכת רווח להפסד או להיפך‪.‬‬
‫ בחינה האם הטעות היא בגין פריט שניתן למדוד באופן מדויק‬
‫או שמא היא נובעת מפריט שמדידתו נסמכת על אומדנים‬
‫והערכות‪.‬‬
‫עמוד ‪115‬‬
‫‪ :SAB 20‬הפסקת פעילות תאגיד אגב חילופי‬‫‪20-1‬‬
‫שליטה‬
‫רקע‪:‬‬
‫ חברה התקשרה בהסכם למכירת מלוא פעילותה העסקית לבעל‬
‫השליטה בה‪.‬‬
‫ לאחר ביצוע ההסכם נותרה החברה ללא פעילות כ"שלד בורסאי"‬
‫ולאחר זמן מה נמכרה לצד ג' שהעביר אליה פעילות עסקית חדשה‪.‬‬
‫כיצד יש לטפל חשבונאית בהחלטת החברה להפסיק את מלוא פעילותה‬
‫העסקית?‬
‫ סגל הרשות סבור כי מדובר בסוג של שינוי מבני )‪(Restructuring‬‬
‫שיש בו כדי לשנות מהקצה אל הקצה את אופי והיקף פעילות‬
‫עמוד ‪116‬‬
‫‪ :SAB 20‬הפסקת פעילות תאגיד אגב חילופי‬‫‪20-1‬‬
‫שליטה‬
‫ שינוי מבני זה איננו בגדר "עסק בחיסול" ‪ -‬אינו בוצע על רקע‬
‫קשיים פיננסיים המאלצים כינוס נכסים )או פירוק(‪ ,‬אלא על רקע‬
‫חילופי בעלי שליטה‪.‬‬
‫ סגל הרשות סבור כי שינוי מבני זה איננו בגדר "פעילות‬
‫מופסקת"‪.‬‬
‫ אין להתייחס אל הפסקת מלוא פעילות התאגיד כאל פעילות‬
‫מופסקת של מרכיב בתאגיד על‪-‬פי התקן‪.‬‬
‫ התאגיד חדל להתקיים במתכונתו העסקית הנוכחית‪ ,‬ולכן אין כל‬
‫משמעות להצגת כל נכסיו והתחייבויותיו וכל תוצאות פעולותיו‬
‫בשורה אחת כפעילות שהופסקה‪.‬‬
‫עמוד ‪117‬‬
‫‪39‬‬
‫‪ :09‬תשלומי שכר המשולמים‬‫החלטת אכיפה חשבונאית ‪09-2‬‬
‫על ידי בעל השליטה בעבור שירותים הניתנים לחברה‬
‫רקע ‪:‬‬
‫ בעל השליטה בחברה א' התקשר בהסכם עם צד ג' לפי יכהן‬
‫צד ג' כיו"ר הדירקטוריון של חברה א'‪.‬‬
‫ בעל השליטה בחברה א' נשא בכל הוצאות השכר של צד ג'‪.‬‬
‫ חברה א' לא הכירה בהוצאה בדוחות הכספיים בגין שכרו של‬
‫יו"ר הדירקטוריון‪.‬‬
‫עמדת חברה א'‪:‬‬
‫ מדובר בעסקה בין החברה לבעל השליטה בה‪.‬‬
‫ בעסקאות כאלה‪ ,‬בדרך כלל קיים קושי למדידת השווי ההוגן‬
‫של העסקה‪ ,‬ומשכך יש לרשמה בספרי החברה על פי סכום‬
‫התשלום ששולם בפועל על ידי החברה‪.‬‬
‫עמוד ‪118‬‬
‫ הסכם הניהול נחתם ישירות בין בעלת השליטה ויו"ר הדירקטוריון‬
‫ובהתאם להסכם לא מחויבת החברה לשלם את שכרו של יו"ר‬
‫הדירקטוריון או לתת לבעלת השליטה תמורה כלשהי‪.‬‬
‫ עפ"י החברה יש לתת גילוי בלבד בגין ההסכם הניהול ולא להכיר‬
‫בהוצאה בדוחותיה הכספיים‪.‬‬
‫ על החברה להכיר בהוצאות שכר ומנגד בקרן הונית בגין הסכום‬
‫ששולם על ידי בעל השליטה‪.‬‬
‫ בהתאם לתקן בינלאומי ‪ :8‬בהעדר תקן דיווח כספי בינלאומי החל על‬
‫ספציפית על העסקה על ההנהלה להפעיל שיקול דעת בפיתוח ויישום‬
‫מדיניות חשבונאית שיישומה יביא למידע אשר רלבנטי ומהימן‪.‬‬
‫עמוד ‪119‬‬
‫ בהתאם ל‪ IFRS 2 -‬בדבר תשלום מבוסס מניות בהם חברה אם‬
‫מעניקה מניות של חברת האם לעובדי חברת הבת‪,‬נקבע כי הטיפול‬
‫החשבונאי בספרי הבת הינו הכרה בהוצאות שכר בגין השירותים‬
‫שהתקבלו ביחד עם גידול מקביל בהון‪.‬‬
‫ בהתאם למסגרת המושגית "על מנת שמידע ייצג נאמנה את‬
‫העסקאות והאירועים האחרים שאותם הוא מתיימר לייצג‪ ,‬יש‬
‫לטפל בהם ולהציגם בהתאמה למהותם ולמציאות הכלכלית‪ ,‬ולא‬
‫בהתאם לצורתם המשפטית גרידא‪.‬‬
‫ לא קיים קושי בקביעת השווי ההוגן של השירותים שהתקבלו‪ .‬שכרו‬
‫של היו"ר נקבע במשא ומתן בין בעלת השליטה לבין יו"ר‬
‫הדירקטוריון‪ ,‬שהינם קונה מרצון לבין מוכר מרצון‪ ,‬הפועלים בצורה‬
‫מושכלת ואשר לא קיימים ביניהם כל יחסים מיוחדים‪.‬‬
‫עמוד ‪120‬‬
‫‪40‬‬
‫הכנה לבחינת מועצה‬
‫חשבונאות פיננסית מתקדמת‬
‫‪NON GAAP MEASURES‬‬
‫אורן בר‪-‬אל‬
‫יולי ‪2012‬‬
‫הכנה למועצה – יולי ‪2012‬‬
‫‪NON--GAAP MEASURES‬‬
‫‪NON‬‬
‫הגדרה‪:‬‬
‫מדדים פיננסיים של ביצועים כלכליים‪ ,‬מצב כספי‪ ,‬תוצאות‬
‫פעולות ותזרימי מזומנים של ישות הנגזרים מנתונים כספיים‬
‫המבוססים על כללי חשבונאות מקובלים )‪ (GAAP‬והמשלבים‬
‫שינויים בנתונים כספיים אלה לרבות גריעות ותוספות‪.‬‬
‫השימוש‪:‬‬
‫מדדים אלה נועדו להציג תמונה חיובית ככל האפשר של‬
‫התוצאות העסקיות וזאת בדרך של נטרול פריטים משמעותיים‬
‫המשפיעים באופן שלילי על התוצאות העסקיות‪.‬‬
‫עמוד ‪122‬‬
‫‪NON‬‬
‫ מדדים אלה נכללים בדרך כלל במידע הנלווה לדוחות הכספיים‪,‬‬
‫דהיינו סקירות הנהלה ודוחות הדירקטוריון‪.‬‬
‫ משמשים מדדים אלה לצרכי פרסום בעיתונות ואמצעי תקשורת‬
‫אחרים ‪ -‬רדיו‪ ,‬טלוויזיה‪ ,‬אינטרנט וכיו"ב‪ .‬המדדים מלווים בדרך‬
‫כלל בהסברים מילוליים שהם לעתים מגמתיים‪.‬‬
‫עמוד ‪123‬‬
‫‪41‬‬
‫‪NON‬‬
‫ מידע שעשוי להיות מועיל אך מסוכן שכן עשוי להתפרש ע"י‬
‫משקיעים ואנליסטים כגישה אגרסיבית ולא אמינה של‬
‫הנהלת החברה‪.‬‬
‫"‪ ...‬הבעיה היא שתחו הנטרולי פרו ונטול עקרונות‬
‫בסיסיי מה שגור לניפוח סיסטמתי של רווחי‬
‫ב"כביש עוק‪ "$‬לכללי החשבונאות! ‪"...‬‬
‫עמוד ‪124‬‬
‫חסרונות השימוש ב ‪NON GAAP MEASURES -‬‬
‫ מדדים אלה אינם מבוקרים ע"י רואה חשבון ‪ -‬הם אינם נכללים‬
‫בדוחות הכספיים המבוקרים אלא במסגרת מידע נוסף ונלווה‪.‬‬
‫ בהעדר כללים מוגדרים לעריכת מדדים אלה‪ ,‬אפשרות ההשוואה‬
‫בין חברות לעיתים משובשת‪.‬‬
‫ המידע המוצג באמצעות מדדים אלה לעיתים מוגזם תוך השגת‬
‫דגש מגמתית על עובדות טריוויאליות והשמטת עובדות מהותיות‪.‬‬
‫ מדדים אלה משמשים לעיתים כלי של "חשבונאות יצירתית"‬
‫) ‪.(CREATIVE ACCOUNTING‬‬
‫ מדדים אלו משמשים לעיתים קרובות כתחליף לתזרים מזומנים‬
‫מפעילות שוטפת לצרכי חישוב יחס כיסוי בין סך החוב הפיננסי לבין‬
‫אותם מדדים‪ ,‬כאשר התוצאה לעיתים בלתי מהימנה‪.‬‬
‫עמוד ‪125‬‬
‫‪EBITDA -Earnings before interest, taxes,‬‬
‫‪depreciation and amortization‬‬
‫ רווח נקי לפי הוצאות רבית‪ ,‬מסים‪ ,‬פחת והפחתות‪.‬‬
‫ מדד מקובל על אנליסטים בניתוח דוחות כספיים של חברות‬
‫והוא זוכה לשימוש נרחב בדוחות הדירקטוריון‪.‬‬
‫ הרקע להמצאתו ולהתפשטותו של מדד זה הוא הרצון של‬
‫מנהלי חברות להראות למשקיעים בצועים חיוביים ומרשימים‬
‫לכאורה‪ ,‬בהעדר רווח נקי ורווח תפעולי חיוביים מספקים‪.‬‬
‫ המדד זוכה לפופולריות מיוחדת בענפים המאופיינים על ידי‬
‫השקעות ניכרות ברכוש קבוע ‪ -‬תשתית )חברות כבלים‪,‬‬
‫טלפוניה וסלולר( ונדל"ן מניב הממונפים באופן גבוה‪.‬‬
‫ משמש לעתים קרובות כתחליף לתזרים מפעילות שוטפת ואף‬
‫מכונה לעתים בטעות "רווח תזרימי"‪.‬‬
‫עמוד ‪126‬‬
‫‪42‬‬
‫‪EBITDA - Earnings before interest, taxes,‬‬
‫ האנליסטים נוהגים להשתמש ב‪ EBITDA -‬כתחליף לתזרים‬
‫מזומנים פרמננטי מפעילות שוטפת‪.‬‬
‫ מהווה בסיס ראוי להשוואה של נתונים על ציר הזמן‪ ,‬כגון‬
‫‪ EBITDA‬כשעור מהמכירות וכן להשוואה בין ביצועים של‬
‫חברות דומות באותו ענף עסקי‪.‬‬
‫ במידה ששיעור רווח ה‪) EBITDA -‬כאחוז מהמכירות( לאורך‬
‫זמן נמוך משמעותית מהמקובל בענף‪ ,‬החברה צפויה להעלות‬
‫אותו‪ ,‬או לחילופין לצאת מהענף‪ ,‬כיוון שבעלי מניותיה לא‬
‫יסתפקו בתשואה הנמוכה‪.‬‬
‫עמוד ‪127‬‬
‫‪EBITDA -Earnings before interest, taxes,‬‬
‫ מנגד במידה ששיעור רווח ה‪ EBITDA -‬גבוה משיעור הרווח‬
‫הענפי הנורמאלי ניתן לצפות לכניסת חברות חדשות לענף‬
‫ולפגיעה במתח הרווחים‪.‬‬
‫ הטענה העיקרית של התומכים במדד‪:‬‬
‫שוויו ההוגן של הרכוש הקבוע )בעיקר תשתית ונדל"ן מניב(‬
‫גבוה משמעותית מעלותו המופחתת ובהעדר צורך בהשקעות‬
‫נוספות בעתיד הנראה לעיל ‪ EBITDA‬משקף את רמת ביצועי‬
‫החברה באופן מהימן יותר מאשר הרווח התפעולי והרווח הנקי‪.‬‬
‫עמוד ‪128‬‬
‫‪FFO - FUNDS FROM OPERATIONS‬‬
‫ רווח נקי בתוספת הוצאות שאינן כרוכות בתזרים מזומנים‪ ,‬בעיקר‬
‫פחת והפחתות ובנטרול פריטים בלתי רגילים ורווחים או הפסדים‬
‫ממכירת נדל"ן )נקרא גם תזרים פרמננטי(‪.‬‬
‫ מדד מקובל בעיקר בחברות נדל"ן מניב ובתאגידי ‪.REIT‬‬
‫ משמש להערכת ביצועים של חברות השקעה בנדל"ן מניב וזאת‬
‫בהנחה שהביצועים הקופתיים )‪ (Cash Performance‬מהווים מדד‬
‫עדיף מאשר הרווח הנקי הכולל לעתים פריטים שאינם קשורים‬
‫בתזרים מזומנים בסכומים ניכרים )פחת והפחתות ‪,‬התאמות שווי‬
‫הוגן‪,‬רווחי הון וכיו"ב(‪.‬‬
‫ משמש לצורך חישוב יחס כיסוי )‪ (Coverage Ratios‬שנועדו לבחון‬
‫את האיתנות הפיננסית של החברות‪.‬‬
‫ מאפשר השוואה של התוצאות העסקיות של חברות נדל"ן מניב הן על‬
‫ציר הזמן והן בין חברות דומות‪.‬‬
‫עמוד ‪129‬‬
‫‪43‬‬
‫‪FFO - FUNDS FROM OPERATIONS‬‬
‫‪FFO‬‬
‫=‬
‫הכנסות והוצאות‬
‫שאינ כרוכות‬
‫בתזרי מזומני‬
‫‪+‬‬
‫רווח‪/‬הפסד נקי‬
‫מדוח רווח‬
‫והפסד‬
‫או‬
‫‪FFO‬‬
‫=‬
‫שינויי בסעיפי‬
‫רכוש והתחייבות‬
‫‪-‬‬
‫תזרי מזומני‬
‫מפעילות שוטפת‬
‫עמוד ‪130‬‬
‫חוב פיננסי נטו ל‪FFO -‬‬
‫ ‪ / FFO‬התחייבויות פיננסיות נטו = חוב פיננסי נטו ל‪FFO -‬‬
‫ היחס מצביע על מידת הזמינות של תזרימי המזומנים של‬
‫החברה לפירעון התחייבויותיה הפיננסיות‪.‬‬
‫ חברות דירוג אשראי )'מעלות' ו'מדרוג'( עושות שימוש רב ביחס‬
‫זה לצורך בחינת סיכון האשראי של החברה‪.‬‬
‫ יחס של ‪ 10‬אומר שחברה צריכה ‪ 10‬שנים של תזרים פרמננטי‬
‫על מנת לכסות את ההתחייבות הפיננסיות שלה‪ .‬הבנקים כמובן‬
‫ירצו לראות יחס קטן ככל הניתן‪.‬‬
‫עמוד ‪131‬‬
‫הוצאות מימון ל‪FFO -‬‬
‫ הוצאות מימון ‪ = FFO /‬הוצאות מימון ל‪FFO -‬‬
‫ היחס מצביע על מידת אפשרות כיסוי הוצאות המימון של‬
‫החברה בעזרת התזרים הפנוי‪.‬‬
‫ חברות דירוג אשראי )'מעלות' ו'מדרוג'( עושות שימוש רב ביחס‬
‫זה לצורך בחינת סיכון האשראי של החברה‪.‬‬
‫ ככל שהיחס גדול יותר כך אפשרות כיסוי הוצאות המימון טובה‬
‫יותר‪.‬‬
‫עמוד ‪132‬‬
‫‪44‬‬
‫יחס כיסוי חוב‬
‫ ‪ / EBITDA‬התחייבויות פיננסיות נטו = יחס כיסוי חוב‬
‫ יחס זה דומה ליחס חוב פיננסי נטו ‪.FFO -‬‬
‫ ביחס זה הבנק בודק כמה פעמים ה‪ EBITDA -‬ייכנס בתוך‬
‫ההלוואות והשאיפה היא שהיחס הנ"ל יהיה קטן יותר‪.‬‬
‫עמוד ‪133‬‬
‫‪NOI - NET OPERATING INCOME‬‬
‫ מייצג את כלל ההכנסות התפעוליות בחברת נדל"ן מניב‪ ,‬למעט‬
‫הכנסות שמקורן בזקיפת שינויים בשווי הוגן של הנדל"ן המניב לדוח‬
‫רווח והפסד ובניכוי כלל ההוצאות התפעוליות למעט הוצאות פחת‬
‫)אם הנדל"ן מטופל במודל העלות(‪.‬‬
‫ ההכנסות התפעוליות כוללות דמי שכירות‪ ,‬הכנסות ממתן שירותים‬
‫נלווים )שירותי ניהול הנכס‪ ,‬תחזוקה‪ ,‬חניה‪ ,‬אבטחה(‪.‬‬
‫ ההוצאות התפעוליות כוללות הוצאות תיקונים‪ ,‬תחזוקה‪ ,‬מסי עירייה‪,‬‬
‫הוצאות ניהול הנכס‪ ,‬אבטחה‪ ,‬ביטוח הנכס וכד'‪.‬‬
‫ משמש לחישוב של שווי נכסים ע"י חלוקתו בשיעור היוון המתאים‬
‫לאזור‪ ,‬לסוג השימוש )מגורים‪ ,‬תעשייה‪ ,‬משרדים וכד'( ולאיכות‬
‫השוכר‪.‬‬
‫ משמש לחילוץ שעור ההיוון המשוקלל )‪ (WACC‬לחברה ע"י חלוקת‬
‫השווי ההוגן של הנדל"ן המניב ב‪.NOI -‬‬
‫עמוד ‪134‬‬
‫‪NAV - NET ASSET VALUE‬‬
‫ ערך נכסי נקי מייצג שווי הנכסים בניכוי ההתחייבות של הישות‪.‬‬
‫ ערך נכסי נקי מבוטא לפעמים לגבי מניה והוא מחושב כסכום‬
‫של הערך הנכסי הכולל של החברה מחולק במספר מניותיה‬
‫שבמחזור‪.‬‬
‫ משמש להערכת שווי חברה על פי הסכום של שווי כל חלקיה‪.‬‬
‫בשיטה זו משתמשים בעיקר בהערכת שוויין של חברות נדל"ן‬
‫וחברות אחזקה‪.‬‬
‫ משמש לצורך חישוב ערך שוק של כל ניירות הערך שבידי קרן‬
‫נאמנות‪.‬‬
‫עמוד ‪135‬‬
‫‪45‬‬
‫‪ROE - Return On Equity‬‬
‫ מודד את התשואה של המשקיע על הון החברה‪.‬‬
‫ רווח נקי ‪ /‬ממוצע י‪.‬פ‪ .‬וי‪.‬ס‪ .‬של ההון‪.‬‬
‫ י‪.‬פ‪ .‬וי‪.‬ס‪ - .‬ההנחה היא שהתרומה להון התפלגה באופן שווה‬
‫במהלך השנה‪.‬‬
‫ לדוגמא‪ :‬אם ה‪ ROE -‬של החברה הינו ‪ - 18%‬משמעותו כי‬
‫החברה יצרה רווח של ‪12‬אגורות על כל שקל שהבעלים השקיעו‬
‫בחברה‪.‬‬
‫ חשיבות מדד ה‪ ROE -‬הינה בהקשר להשוואה לחברות דומות ‪/‬‬
‫מצב החברה בעבר‪ .‬החשיבות של המדד כמספר אבסולוטי היא‬
‫פחותה‪.‬‬
‫עמוד ‪136‬‬
‫‪ROA - Return On Assets‬‬
‫ מודד את שיעור הרווחיות התפעולית על סך הנכסים בחברה‪.‬‬
‫במלים אחרות‪ ,‬התשואה שהשיגה הפירמה ביחס למשאביה‪.‬‬
‫ תשואה על הנכסים = רווח תפעולי ‪ /‬ממוצע י‪.‬פ‪ .‬וי‪.‬ס‪ .‬של סך‬
‫המאזן‪.‬‬
‫ יחס גבוה מצביע על יעילות תפעול גבוהה יותר‪.‬‬
‫ כאשר לחברה אין התחייבויות ‪.ROE = ROA‬‬
‫עמוד ‪137‬‬
‫שיטת המכפיל‬
‫ מכפיל הוא יחס שבמונה שלו מוצג שווי או מחיר של נכס ובמכנה שלו‬
‫מוצג אחד ממחוללי השווי או המחיר‪.‬‬
‫ הפרמטר במכנה אינו הפרמטר אשר משפיע באופן בלעדי על השווי‬
‫במונה אך הוא אחד מהפרמטרים שמשפיעים עליו‪.‬‬
‫ ישנם מספר סוגים של מכפילים המקובלים בשוק‪:‬‬
‫ מכפיל רווח נקי ‪ - PE -‬שווי הון חלקי רווח נקי = מחיר מניה‬
‫חלקי רווח למניה‪.‬‬
‫ מכפיל רווח תפעולי ‪ -‬שווי פעילות חלקי רווח תפעולי‪.‬‬
‫ מכפיל הכנסות ‪ -‬שווי פעילות חלקי הכנסות‪.‬‬
‫ מכפיל ‪ – EBITDA‬שווי פעילות חלקי ‪.EBITDA‬‬
‫ מכפיל הון ‪ - PB -‬שווי הון חלקי ההון )הון המיוחס לבעלים(‪.‬‬
‫עמוד ‪138‬‬
‫‪46‬‬
‫שימוש במכפיל‪:‬‬
‫ השימוש העיקרי במכפילים הוא לצורך ביצוע הערכת שווי‬
‫אינדקטיבית לחברה‪ ,‬וכמו כן מציאת מדגם גדול של חברות הפועלות‬
‫בענף שבו פועלת החברה ולחשב לכ"א את המכפילים הרלוונטיים‪.‬‬
‫ חברות דומות נסחרות במכפילים דומים‪ .‬למה זה נכון? כוחות‬
‫השוק מטפלים בזה‪.‬‬
‫ יש לנטרל מהמדגם תוצאות חריגות ולהגיע למכפיל ממוצע‪.‬‬
‫מכפיל הרווח ‪Price / Earnings – PE -‬‬
‫ כלי בסיסי ופופולארי לבדיקה ראשונית של כדאיות הקניה של‬
‫ )‪ (P‬מחיר המניה בבורסה ‪(E) /‬רווח למניה = מכפיל רווח‬
‫ לא ניתן להשתמש במכפיל בלבד ויש לבדוק גם את יציבות החברה‬
‫מכיוון שייתכן והמכפיל נמוך בגלל שרווחיות החברה צפויה לרדת או‬
‫שבחברה מגולם סיכון גבוה‪.‬‬
‫עמוד ‪139‬‬
‫ מחושב ע"י חלוקת השווי שוק של החברה ברווח הנקי השנתי שלה‬
‫או חלוקת מחיר המניה ברווח נקי למניה‪.‬‬
‫ התוצאה שקיבלנו למעשה אומרת מהו מספר השנים שיחלפו עד‬
‫שהחברה תרוויח את שוויה‪.‬‬
‫ אם שווי החברה ‪ 10‬מיליון והרווח ‪ 1‬מיליון לשנה‪ ,‬הרי שהמכפיל הוא‬
‫‪ .10‬החברה תחזיר את ההשקעה בה תוך ‪ 10‬שנים‪.‬‬
‫ את המכפיל יש להשוות למכפיל הרווח הממוצע באותו ענף‪.‬‬
‫ אם מכפיל הרווח הממוצע של מדד ת"א ‪ 100‬הוא ‪ 25‬ושל החברה‬
‫שבדקנו הוא ‪ ,16‬הרי שהחברה זולה יחסית‪ .‬אם המכפיל ‪ ,35‬המחיר‬
‫יקר‪.‬‬
‫עמוד ‪140‬‬
‫רווח מייצג‬
‫"רווח מייצג" משקף את תוצאות הפעילות העסקית שביכולתה‬
‫של היחידה הכלכלית לייצר באופן תקופתי קבוע תחת הנחות‬
‫סובייקטיביות הנובעות מנקודת ראותו של המעריך )המנתח("‪.‬‬
‫רווח מייצג הינו הרווח החשבונאי בשינויים הבאים‪:‬‬
‫תיקון העבר‪:‬‬
‫ נטרול סעיפים מיוחדים שהיו בעבר ולא יהיו בעתיד‪.‬‬
‫ דוגמאות ‪ -‬תביעות גדולות‪ ,‬סעיפים שאינם מסווגים כ"מיוחדים"‬
‫אולם אינם בעלי אופי חוזר‪ ,‬כגון‪ :‬רווח הון‪ ,‬הכנסות ‪) /‬הוצאות(‬
‫בגין שנים קודמות וכד'‪.‬‬
‫שילוב תחזיות לעתיד‪:‬‬
‫התפתחויות צפויות בחברה‪ ,‬מגבלות סביבתיות‪ ,‬צפי בענף‪ ,‬מאקרו‬
‫כלכלה וכד'‪.‬‬
‫עמוד ‪141‬‬
‫‪47‬‬
‫בהצלחה‬
‫עמוד ‪142‬‬
‫‪48‬‬

החלטות אכיפה ועמדות סגל

Transcription

Similar documents

טופס ערעור על ציון בחינה

פרוטוקול ישיבת מליאה מן המניין 5/2014 מיום 16/6/2014

צירופי עסקים

סוגיות בחשבונאות

הודעה לעיתונות - המועצה המקומית גן יבנה

כתובת שם תפקיד ` מס רשות . מועמד לר כינוי אותיות ל תנועת

הערכת שווי חברות

סיכום כל הקורס בגרסת הדפסה להורדה

עורך הדין 16.07.12

שיכון ובינוי- תחילת סיקור

30 מחזור – 063 אינווסטור Investor קורס הדגל של עומר רבינוביץ`

פרוטוקול 15/09 - מועצה מקומית אזור