קמיל כהן

Transcription

קמיל כהן
‫עמי אסף‬
‫פרויקט גמר במדעי החברה‬
‫היחידה החמישית – בגרות ‪ 1‬יח"ל‬
‫הקשר בין דפוס המשפחה לבין עמדות כלפי‬
‫מוסד המשפחה בקרב ילדים להורים נשואים‬
‫וילדים להורים גרושים‪.‬‬
‫מגישה ‪ :‬קמיל כהן‬
‫ת‪.‬ז ‪010480413 :‬‬
‫כיתה‪ :‬י"ב ‪1‬‬
‫ישוב ‪ :‬מתן‬
‫מנחה‪ :‬אורלי דניאל‬
‫מאי ‪3410‬‬
‫תוכן עניינים‪:‬‬
‫הקדמה‪:‬‬
‫"כשהוא פוגש בחורה‪ ,‬השאלה הראשונה שהוא שואל את עצמו היא האם תתאים לכמה פגישות‪.‬‬
‫האם היא מסוג הבחורות שהוא מדמיין לעצמו שתוכל לעשות איתו כברת דרך ארוכה‪ .‬נראה‬
‫שבחלקו זה היה קשור להוריו‪ .‬הם היו נשואים זה שלושים שנה‪ .‬כמו רוב הזוגות הנשואים‪ ,‬גם‬
‫הם התמודדו בתחילת דרכם עם קשיים וברבות השנים בנו עסק גדול וגידלו משפחה‪ .‬לאורך כל‬
‫הדרך הם אהבו זה את זה‪ ,‬חגגו הצלחות ותמכו זה בזה ברגעים קשים‪ .‬איש מהם לא היה מושלם‬
‫אבל הוא גדל בביטחון שהם צוות‪ ,‬ובסופו של דבר ספג לתוכו את הלקח‪".‬‬
‫קטע זה נלקח מספרו של ניקלוס ספארקס " המנגינה האחרונה" עמוד ‪ ,188‬בו מסופר על עולמה‬
‫של רוני מילר אשר התמוטט כשהייתה בת חמש עשרה‪ ,‬כאשר הוריה התגרשו‪ .‬סטיב‪ ,‬אביה של‬
‫רוני‪ ,‬פסנתרן ומורה לנגינה‪ ,‬עזב את הבית המשפחה בניו יורק ועקר לצפון קרוליינה‪ .‬רוני‪ ,‬פגועה‬
‫מנטישתו של אביה‪ ,‬החליטה שלא תדבר איתו עוד לעולם‪ .‬אולם‪ ,‬שלוש שנים לאחר מכן מגיעה‬
‫רוני בעל כורחה יחד עם אחיה הקטן‪ ,‬לבלות את חופשת הקיץ עם אביה‪ .‬מלאת הכעס והטינה על‬
‫הוריה‪ ,‬היא אינה מבינה מדוע הם מאלצים אותה להתגורר במשך חודשיים שלמים בעיירת חוף‬
‫קטנה עם אביה אותו שנאה‪.‬‬
‫קטע זה בפרט‪ ,‬וספר זה בכלל משקף את נושא עבודתי‪ ,‬בכך שמראה כי קיים קשר בין דפוס‬
‫המשפחה לעמדות הילדים כלפי מוסד המשפחה‪ .‬דפוס החיים‪ ,‬דרכי הפעולה של ההורים‬
‫ועמדותיהם כלפי מוסד המשפחה אותם הילדים מקבלים ורואים במשפחת המוצא שלהם יועתקו‬
‫לחייהם במשפחת ההקמה שלהם‪ .‬עם זאת‪ ,‬אני טוענת כי ילדים להורים גרושים פועלים‬
‫ומתנהגים במערכת הזוגית והמשפחתית שלהם אחרת מהוריהם‪ ,‬מכיוון שראו את תוצאות‬
‫הגירושים וההשפעות על הילדים‪ ,‬עליהם‪ ,‬ולכן לומדים את ה "לקח" על הדרך שבה חיו הוריהם‪.‬‬
‫עם כך‪ ,‬יעשו כל שביכולתם לא ללכת בעקבותיהם ובדרכם ולחיות במסגרת משפחתית אחת‪.‬‬
‫בנוסף לכך‪ ,‬ספר זה מתאר את החוויה הקשה אותה עוברת נערה מתבגרת לנוכח הגירושים של‬
‫הוריה את ההשפעות וההשלכות הרבות על חייה עקב גירושיהם ואת תחושותיה ורגשותיה כלפי‬
‫הוריה כתוצאה מכך‪ .‬סיפור זה בא ומחזק את עמדתי כי לגירושים יש השפעות רבות ושליליות על‬
‫הילדים וכן‪ ,‬מעביר את המסר המרכזי שאותו אנסה להעביר באמצעות עבודה זו‪ ,‬כי למרות‬
‫הקשיים שיש בתחילת הדרך במערכת הזוגית והמשפחתית יש לנסות ולהתמודד עמם בדרכים‬
‫שונות‪ ,‬לא לוותר ולפרק את המערכת המשפחתית עי גירושים שזהו הפתרון השכיח ביותר כיום‪.‬‬
‫יש לאבק‪ ,‬לגשר ולצמצם את הפערים שנוצרו בין בני הזוג על מנת להישאר במסגרת המשפחתית‬
‫המאוחדת כי זהו המסגרת הטובה ביותר בה כל ילד צריך לגדול וחיות‪.‬‬
‫לסיום ברצוני להודות לאנשים אשר עזרו לי בהכנת העבודה‪.‬‬
‫ראשית למשפחתי שתמכה בי ‪ ,‬עזרה וייעצה לי ‪ .‬שנית ארצה להודות לגברת אורלי דניאל‬
‫שהנחתה אותי במהלך העבודה אשר ייעצה לי ועזרה לי להתמודד עם קשיים בהם נתקלתי‬
‫במהלך כתיבת העבודה‪.‬בנוסך‪ ,‬תודה לשלומית מורתי לפסיכולוגיה אשר עודדה ותמכה לאורך כל‬
‫הדרך‪ .‬תודה מיוחדת לספרניות שעזרו לי במציאת מקורות מידע רבים‪ .‬וכן‪ ,‬תודה לנשאלים שענו‬
‫על השאלונים ועזרו לי לקבל את הנתונים הנדרשים ומתוכם להסיק את המסקנות‪.‬‬
‫מבוא‪:‬‬
‫עבודתי עוסקת בקשר שבין דפוס המשפחה לבין עמדות כלפי מוסד המשפחה בקרב ילדים להורים‬
‫גרושים וילדים להורים נשואים‪.‬‬
‫ישנן כמה סיבות עיקריות אשר הובילו אותי לכתוב עבודה זו בנושא זה והראשונה שבניהן היא‬
‫העובדה כי הוריי גרושים‪ .‬נושא זה קרוב אלי ואל חיי הפרטיים‪ ,‬פעמים רבות ניסיתי להבין איזה‬
‫סיבה צריכה להיות כה משמעותית על מנת לפרק מסגרת משפחתית או איך ילדים אחרים מגיבים‬
‫לגירושין של הוריהם ועוד‪ .‬ולכן בחרתי לעסוק בו ולחקור אותו‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬אני חושבת ואף‬
‫משוכנעת כי נושא זה עולה פעמים רבות לסדר היום ומעסיק אנשים רבים מכיוון שגירושין הינה‬
‫תופעה שכיחה במדינת ישראל‪ .‬זהו נושא רלוונטי לחיינו בהווה ולכן חשוב לחקור לעסוק ולדון בו‪.‬‬
‫משפחה זהו מוסד חברתי מרכזי ביותר בחיי האדם והחברה‪ .‬המשפחה עונה על צרכים‬
‫אקספרסיביים ואינסטורמנטלים לחברים בה‪ ,‬וממלאת פונקציות רבות וחשובות בחיי היומיום הן‬
‫לפרט והן לכלל‪ .‬במסגרת הנישואין יש תמיכה רגשית בין בני הזוג‪ ,‬חלקות תפקידים קבלת האחר‬
‫ותחושה הדדיות של רגש אחד כלפי השני‪ .‬מוסד המשפחה הינו מערכת דינאמית מתפתחת‬
‫ומשתנה‪ ,‬ומצויה באינטראקציה מתמדת ומחייבת גמישות‪ .‬על מנת לנהל זוגיות מוצלחת על הזוג‬
‫לשמור על שיתופיות ופתיחות ביניהם במטרה שהמערכת הזוגית והמשפחתית תמשיך להתקיים‪.‬‬
‫אך למרבה הצער להרבה זוגות חסר את המיומנויות הללו ומתגלים אצלם קשיים רבים בניהול‬
‫חיי הנישואין שלהם במקביל לקריירה אותה מנסים לנהל בהצלחה וגידול הילדים שזהו משימה‬
‫לא פחות קלה‪ .‬וכן‪ ,‬קשיים אלה המתעוררים במהלך חייהם של הזוגות מובילות לגירושים‪ .‬כיום‬
‫נושא הגירושים מאוד פופולארי ואחוז הזוגות המתרגשים גבוה מאוד במדינת ישראל‪.‬‬
‫עבודתי בנויה משני חלקים‪ ,‬החלק התיאורטי והחלק המחקרי‪.‬‬
‫החלק הראשון‪ ,‬הינו החלק התיאורטי של העבודה בו יוצג תיאוריות שונות בחקר המשפחה‪ ,‬יובאו‬
‫רעיונות‪ ,‬הסברים והיבטים שונים בנוגע לנושא עבודתי מתוך מאמרים וספרים שקראתי אשר‬
‫עוסקים בנושא‪ .‬בחלק זה יש שלושה פרקים‪ ,‬וכל פרק עוסק בפן אחר לגבי הסוגיה‪.‬‬
‫הפרק הראשון יעסוק במשתנה הבלתי תלוי של עבודתי דפוסי המשפחה‪ ,‬הפרק שני יתמקד‬
‫במשתנה התלוי‪ ,‬עמדות כלפי מוסד המשפחה‪ ,‬ובפרק השלישי אציג מחקר הקשור לעבודתי‪,‬‬
‫מחקרה של גודית וולרשטיין "גירושים והשפעתם על הילדים בבגרותם" משנת ‪ 1711‬אשר עוסק‬
‫בהשפעת הגירושין על הילדים בבגרותם‪.‬‬
‫החלק השני‪ ,‬החלק המעשי של עבודתי בו אנסה להוכיח אשר טענתי בחלק התיאורטי בשטח‬
‫עצמו‪ .‬כמו כן‪ ,‬אבדוק האם קיים קשר בין סוג משפחת המוצא של הילדים (גרושים‪ /‬נשואים) לבין‬
‫עמדותיו כלפי מוסד המשפחה עי חלוקת שאלונים סגורים לשתי אוכלוסיות המחקר‪ ,‬ילדים‬
‫להורים גרושים וילדים להורים נשואים‪ .‬בחלק זה אנסה לאמת את השערתי כי קיים קשר בין‬
‫דפוס משפחת הילד לבין עמדתו כלפי מוסד המשפחה וכי ילדים להורים גרושים ייחסו למוסד‬
‫המשפחה חשיבות רבה יותר וכעל נושא בעל חשיבות רבה יותר בניגוד לידים להורים נשואים‪.‬‬
‫בחלק זה תוכלי לראות את מהלך המחקר שערכתי‪ ,‬את הנתונים שהתקבלו ממנו ואת המסקנות‬
‫העולות מתוכו‪.‬‬
‫כולי תקווה שהעבודה תמחיש את מה שכה רציתי‪ ,‬שתמחיש ותדגיש כי המשפחה הוא מוסד‬
‫חברתי חשוב מאוד בחיי האדם והחברה וכי בלעדיו העולם לא היה מתקיים בסדר וארגון‬
‫מינימאלי‪ .‬המשפחה ממלאת פונקציות רבות ולה ערך מרכזי וחשוב ביותר בחיי הפרט והכלל‪.‬‬
‫פירוק המשפחה עי גירושים הינו תהליך הכרוך בהקרבות רבות ומשפיע רבות על המשפחה ובעיקר‬
‫על הילדים אשר עמדותיהם ודעותיהם משתנות בעקבות כך‪.‬‬
‫המסר אותו ארצה ואנסה להעביר בעבודתי‪ ,‬הוא שלתהליך הגירושין תופעות שליליות רבות על‬
‫הילדים‪ .‬הילדים הם הנפגעים העיקריים כתוצאה מגירוש הוריהם ולכן‪ ,‬כאשר קיימות בעיות‬
‫בזוגיות יש ללכת ולנסות לפתור אותן בדרכים אחרות‪ ,‬לפני שבני הזוג מרימים ידיים ופונים אל‬
‫הרבנות במטרה לפרק את משפחתם‪ .‬זהו אמנם הפתרון הכי קל להתמודד עמו‪ ,‬לפרק את‬
‫החבילה ולעזוב‪ ,‬אך למעשה יש לו השפעות רבות על הילדים שאותן יש לקחת בחשבון ולכן יש‬
‫לנסות ולמנוע מהם את החוויות התחושות והרגשות הלא נעימות שמתעוררות בהם עם הליך‬
‫הגירושין‪.‬‬
‫החלק‬
‫התיאורטי‬
‫פרק ראשון‪ -‬דפוס המשפחה‬
‫בפרק זה אדון בנושא המשתנה הבלתי תלוי בעבודתי‪ ,‬שהוא למעשה דפוס המשפחה‪ .‬אנסה‬
‫להגדיר את המונח ‪ ,‬להבין למה משפחה הוא מוסד בעל חשיבות רבה‪ ,‬מהם תפקידיו בחיי האדם‬
‫והחברה ומהן הסיבות לפירוק משפחות‪ -‬גירושים כיום ‪.‬‬
‫‪ -1.1‬מהי משפחה?‬
‫המשפחה היא היחידה הבסיסית של הארגון החברתי‪.‬‬
‫על פי א"ו בורגס וה"ג לוק‪ -‬המשפחה היא קבוצת בני אדם המאוחדים בקשרי נישואין‪ ,‬דם או‬
‫אימוץ‪ .‬הם מהווים יחידה משקית אחת‪ ,‬פועלים בצוותא וקשורים ביניהם מבחינת תפקידים‬
‫‪1‬‬
‫כבעל ואישה‪ ,‬אב ואם אח ואחות‪ ,‬ויוצרים תרבות משותפת‪.‬‬
‫התיאור המוקדם ביותר של המשפחה מופיע בתנך בספר בראשית‪ ,‬בתיאור המשפחה הראשונה‪:‬‬
‫אדם וחווה המקיימים יחסי מין‪ ,‬יולדים ילדים‪ ,‬חיים עמם במרחב משותף ומגדלים אותם יחד‪.‬‬
‫ההגדרות המקובלות כיום גמישות יותר בהגדרת "גבולותיה" של המשפחה מהעבר‪ ,‬והן מאפשרות‬
‫הכללתם של דגמים חדשים של משפחה שהתקיימו גם בעבר‪ ,‬אך זכו למידה מועטה של‬
‫לגיטימציה ‪ ,‬כמו זוגות החיים יחד ללא נשואים‪ ,‬זוגות ללא ילדים או משפחות חד הוריות‪.‬‬
‫במדינות מסויומות במערב קיימת גם הכרה במשפחות חד מיניות‪ .‬מעולם לא היה תמימות דעים‬
‫בין חוקרים בהגדרת המשפחה‪ ,‬ועם השינויים הגדולים שעברה המשפחה מן העשורים האחרונים‬
‫של המאה ה‪ ,34-‬המחלוקת על הגדרת המשפחה גדולה מבעבר‪ .‬על פי משוניס‪ ,‬משפחה היא יחידה‬
‫משפחתית הינה קבוצה חברתית של שני אנשים או יותר הקשורים בקרבת דם‪ ,‬בנישואים או‬
‫באימוץ וחיים בדרך כלל יחד‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ -1.1‬פונקציות חברתיות המאורגנות באמצעות מוסד המשפחה‪:‬‬
‫לכל הפונקציות של מוסד המשפחה יש השלכות מבחינת הפרט והחברה גם יחד‪ .‬כאשר המשפחה‬
‫ממלאת את תפקידיה היא תורמת למעשה ליציבות ולסדר החברתי הקיים‪ ,‬כלומר‪ ,‬היא‬
‫פונקציונלית לחברה‪ .‬כעת אציג את תפקידי המשפחה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫המשכיות החברה‪ -‬הולדת ילדים וגידולם מבטיחים את המשכיותה ואת גידולה של החברה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הסדרת יחסים מיניים‪ -‬יצר המין‪ ,‬יצר בסיס של האדם‪ ,‬ומכיוון שכך המשפחה היא אחד‬
‫הפתרונות הלגיטימיים והיציבים לקיום יחסי מין במסגרת המשפחתית הממוסדת‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪1‬‬
‫הענקת תמיכה רגשית וחומרית‪ -‬המשפחה היא המסגרת האידיאלית המעניקה תמיכה רגשית‬
‫וחומרית לחבריה‪ ,‬בין שאלו ילדים ובין מבוגרים במשפחה‪ .‬למשפחה בחברה המודרנית‬
‫פונקציה חשובה בתרומתה לתמיכה רגשית לחבריה בשל השינויים בקצב מהיר המאופיינים‬
‫ג' דנקן מיטשל‪ ,‬משה ליסק (‪ ",)1780‬לקסיקון דביר לסוציולוגיה" דביר בע"מ‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫נ ניסן ושותפיו (‪" ,)3440‬סוציולוגיה‪ :‬במעגלי החברה‪ -‬מוסד המשפחה" הוצאת רכס‪.‬‬
‫לחברה המודרנית וכן‪ ,‬המשפחה היא עוגן המקנה יציבות לחבריה‪ .‬בחברות קדם מודרניות‪,‬‬
‫יש מסגרות חברתיות נוספות העונות על פונקציה זו‪ ,‬כמו השכנות והקהילה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חברות‪ -‬המשפחה היא הסוכנת החברות הראשונית החשובה ביותר לפרט‪ ,‬כיוון שהיא באה‬
‫במגע אינטימי‪ ,‬ממושך ויציב עם חבריה‪ .‬בשנות חייהם הראשונות‪ ,‬ילדים תלויים לגמרי‬
‫באחרים‪ .‬הורים ובני משפחה נוספים הם הראשונים לשאת באחריות לטיפול בילדים‪ .‬הם‬
‫דואגים לצרכים הבסיסים לקיומם‪ ,‬כמו מזון‪ ,‬מחסה‪ ,‬בטחון‪ ,‬ניקיון ולבוש ובנוסף‪ ,‬לצרכים‬
‫הרגשיים של היל‪ ,‬לחינוכו‪ ,‬לפיתוח אישיותו ולהנחלת התרבות‪ .‬כל אלה גם יחד מכינים את‬
‫הילד להשתלבות בסביבה החברתית הרחבה יותר‪ -‬בגן הילדים‪ ,‬בבית הספר‪ ,‬בקהילה ובחברה‬
‫בכלל‪ .‬תהליך החברות מכין את הילד לחיים החברתיים‪ .‬בני המשפחה משמשים מקור ראשון‬
‫ללמידה במגוון תחומי החיים‪ ,‬כגון‪ :‬ערכים‪ ,‬נורמות‪ ,‬דת ואמונה‪ ,‬הקניית השפה‪ ,‬תפיסת‬
‫המגדר ועוד‪ .‬במסגרת תהליך החברות‪ ,‬ההורים קובעים גם במידה רבה לילדיהם‪ ,‬עם מי‬
‫יתחברו ועם מי לא‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הצבה חברתית‪ -‬בשל מיקומם החברתי של ההורים‪ ,‬נקבעת נקודת הזינוק של ילדיהם בסולם‬
‫הריבודי‪ -‬מעמדי של החברה‪ ,‬שכן ההורים משתייכים למעמד‪ ,‬גזע ולעיתים שייכות אתנית‪.‬‬
‫מיקומו החברתי של הפרט במערכת הריבוד משפיע על מצבו הכלכלי‪ ,‬על בחירת בית הספר‬
‫שבו ילמד‪ ,‬אם הוריו יוכלו לאפשר לו מימון חודי העשרה‪ ,‬שיעורים פרטיים ועוד‪ .‬מידת‬
‫ההשכלה ומשלח היד של הוריו עשויה גם כן להשפיע‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חברות ליחסי שוויון או אי שוויון‪ -‬הילדים במשפחה לומדים על סוגי אינטראקציה‬
‫המאפיינים יחסים חברתיים‪ ,‬יחסי שוויון או אי שוויון‪ ,‬מתוך צפייה והשתתפות‬
‫באינטראקציות פנים משפחתיות בים האב לאם‪ ,‬בין ההורים לילדיהם‪ ,‬ועם אחיהם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חינוך‪ -‬בעבר התנהל החינוך במסגרת המשפחה‪ .‬הורים העבירו לילדיהם את אוצרות הידע‬
‫שהיו ברשותם‪ .‬כיום הועברה פונקציה זו באופן חלקי לגני ילדים‪ ,‬לבתי ספר‬
‫ולאוניברסיטאות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫טיפול בחולים‪ -‬בעבר התבצע פונקציה זו על ידי המשפחה ועל ידי המרפא או הרופא הכללי‬
‫שהיה ממוחה לכל המחלות‪ .‬כיום‪ ,‬אמנם נותרה פונקציה של "רופא משפחה" ‪ ,‬אולם יש‬
‫התמחות של רופאים המומחים לכל תחום‪ ,‬מרפאות מומחים ובתי חולים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫סיוע כלכלי‪ -‬בעבר רק המשפחה דאגה לסיוע כלכלי ושימשה מקור סיוע כספי בלעדי לחבריה‪.‬‬
‫כיום בחברה המודרנית‪ ,‬המוסד הכלכלי מורכב יותר‪ ,‬ואחד מן המקורות הרווחים לסיוע‬
‫כלכלי הוא הבנק‪ .‬בחברות המסורתיות התרכזו התפקידים של הייצור והצריכה במשפחה‪ .‬בני‬
‫המשפחה היו יחידה כלכלית שלמה‪ .‬למשל‪ ,‬הם עיבדו יחד את השדות והצריכה הייתה‬
‫בעיקרה משותפת‪ .‬כיום‪ ,‬מרבית האנשים עובדים מחוץ למשק הבית‪ ,‬ודפוסי הצריכה‬
‫משפחתיים פחות ואישיים יותר‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫נ ניסן ושותפיו (‪" ,)3440‬סוציולוגיה‪ :‬במעגלי החברה‪ -‬מוסד המשפחה" הוצאת רכס‪.‬‬
‫‪ -1.1‬דפוסים שונים למוסד המשפחה‪:‬‬
‫קיימים דפוסי משפחה שונים הנבדלים זה מזה בכמה היבטים‪.‬‬
‫‪ .1‬משפחה גרעינית‪ -‬קבוצה חברתית המורכבת מהורה אחד או שני הורים‪ ,‬וילדיהם התלויים‬
‫בהם‪ .‬דפוסי משפחה גרעינית‪:‬‬
‫*משפחה חד הורית‪.‬‬
‫*משפחות הכוללות ילדים מאומצים או ילדים מנישואים קודמים‪.‬‬
‫* משפחות הכוללים בני זוג שאינם נשואים על פי חוק‪ -‬קוהוביטציה‪.‬‬
‫* משפחות הכוללות זוגות חד מיניים‪.‬‬
‫התיעוש‪ ,‬המגביר הן את הניידות הגיאוגרפית והן את הניעות החברתית‪ ,‬מעודד את המשפחה‬
‫הגרעינית‪ ,‬ומאחר שהמשפחות הגרעיניות מבוססות על נישואין‪ ,‬הן מכונות גם משפחות מתוקף‬
‫נישואין‪.‬‬
‫‪ .3‬משפחה מורחבת‪ -‬קבוצות חברתיות המורכבות מהורה אחד או יותר‪ ,‬וקרובי משפחה נוספים‪,‬‬
‫והן כוללות לעיתים קרובות דורות אחדים‪ .‬משפחה מורחבת עשויה לכלול גם הורי הורים‪ ,‬דודים‬
‫ודודות‪ ,‬בני דודים או קרובי משפחה אחרים‪ .‬משפחות אלו מכונות גם משפחות מתוקף קרבת‬
‫דם‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ -1.1‬מוסד הנישואין‪:‬‬
‫משפחות בכל העולם מבוססות על נישואין‪.‬‬
‫המושג נישואין‪ ,‬בנוי על בסיס תרבותי‪ ,‬והוא פתוח לשינויים‪.‬‬
‫נישואין – קשר בעל תוקף משפטי (הזוכה באישור תרבותי)‪ ,‬בדרך כלל בין שני יחידים הכולל‬
‫שיתוף פעולה כלכלי ומסגרת נורמטיבית לפעילות מינית ולהולדת ילדים ‪.‬‬
‫בחברות תעשייתיות מקובל שהרשות השלטונית האזרחית מאשרת את הנישואים כחוק‪ ,‬אך‬
‫לעיתים היא מסמיכה לכך ארגונים דתיים (רבנות) קבוצות שארות או מי שמקובל על פי הנורמות‬
‫של התרבות השלטת ‪.‬הנישואין נערכים בדרך כלל בין בני זוג ממינים שונים‪ ,‬אך אין זה הכרחי‪,‬‬
‫נישואין בין בני זוג מאותו מין נפוצים יותר בארצות הברית ובחברות תעשייתיות נוספות‪ ,‬ואף‬
‫זוכים בחלקם באישור חוקי‪.‬‬
‫אנשים הצמידו מאז ומעולם את התווית "ילד בלתי חוקי" למי שנולד מחוץ לנישואין‪ .‬המילה‬
‫הלטינית מטרימוניה (נישואין) פירושה "התנאי לאימהות ‪".‬הגידול בחלקם היחסי של ילדים‬
‫שאמם אינה נשואה ‪,‬מתקרב לאחד לארבע‪ ,‬מעיד עם זאת שזיקה זו בין הולדת ילדים לבין‬
‫נישואין אינה עוד חזקה כשהייתה ‪.‬‬
‫נורמות חברתיות וגם חוקים‪ ,‬מגדירים מיהם בני זוג ראויים לנישואין ומי אינם מתאימים‪.‬‬
‫קיימים מספר דפוסים של נישואין‪:‬‬
‫‪ http://clickit.ort.org.il/files/txt/907478111/648016339.htm 4‬חנה קרניאל דרורי "משפחה"‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אנדוגמיה– נישואין בין אנשים הנמנים עם אותה קטגוריה חברתית‪ ,‬קבוצת שארות או‬
‫קבוצות חברתיות אחרות‪ .‬מצויה ברוב החברות הטרום תעשייתיות‪ ,‬אל לפעמים גם בחברות‬
‫תעשייתיות‪ .‬רוב בני האדם בוחרים בני זוג מאותו גיל‪ ,‬גזע‪ ,‬קבוצה אתנית‪ ,‬דת או מעמד‬
‫חברתי ‪.‬לבני הזוג רמת השכלה דומה בדרך כלל‪ ,‬אמונותיהם והערכים שלהם משותפים או‬
‫דומים‪ ,‬הם דבקים במצוות דתיות דומות‪ ,‬ולעיתים הם אף מאותו אזור מגורים ולמדו יחד‬
‫באותם בתי ספר ‪.‬החברות האנושיות ברחבי העולם דוחקות בבני האדם להתחתן עם בני זוג‬
‫הבאים מרקע חברתי דומה‪ ,‬אך נמנים עם המין השני‪ .‬ההיגיון של אנדוגמיה פשוט ‪ :‬אנשים‬
‫בעלי עמדה חברתית שווה מורישים אותה לצאצאיהם‪ ,‬וכך שומרים על הדפוסים החברתיים‬
‫המסורתיים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אקסוגמיה ‪ -‬נישואין בין אנשים מקטגוריות חברתיות שונות‪ .‬כלומר‪ ,‬שני בני הזוג שייכים‬
‫לרבדים חברתיים שונים או לתרבויות שונות ‪.‬מסייעת לגיבוש בריתות מועילות ותורמת‬
‫לדיפוזיה התרבותית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מונוגמיה‪" -‬ברית אחת"‪ ,‬דפוס נישואים המאחד שני אנשים בלבד‪.‬‬
‫לאור שיעור גבוה של גירושין ונישואין מחדש מונוגמיה סדרתית היא תאור מדויק יותר של‬
‫המציאות‪ .‬נפוץ בחברות תעשייתיות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫פוליגמיה‪" -‬בריתות רבות"‪( -‬בעיקר באפריקה ודרום אסיה) ‪.‬דפוס נישואים המאחד שלושה‬
‫אנשים או יותר‪ .‬שכיח בחברות טרום תעשייתיות‪.‬‬
‫*ביגמיה‪ -‬גבר אחד נשוי לשתי נשים‪.‬‬
‫*פוליגיניה‪ -‬גבר אחד נשוי ליותר משתי נשים‬
‫*פוליאנדריה‪ -‬אישה נשואה לעמה גברים‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬נישואין זהו יחסי קרבה הזוכים באישור תרבותי‪ ,‬בדרך כלל בין שני יחידים המנהלים‬
‫כלכלה משותפת ויש ביניהם יחסי קרבה ויחסי מין‪.‬למוסד הנישואין דפוסים שונים הכוללים‬
‫נורמות תרבותיות מקובלות לגבי מספר הנשים או הבעלים המותרים ליחיד‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ -1.5.1‬הגדרת גירושין‪:‬‬
‫‪6‬‬
‫היפרדות גמורה של איש מעל אשתו ביטול חיי נישואין‪ ,‬מתן גט לאישה‪.‬‬
‫מונח זה מציין בארצות המערב את תהליך התרתם של נישואין בעלי תוקף ואת חזרת כל אחד‬
‫משני בני הזוג למעמד של פנוי‪ ,‬הרשאי לשוב ולהתחתן‪ .‬בגירושין יש הכרה חוקית בהיותם של בני‬
‫הזוג חיים במשקי בית נפרדים‪ .‬על פי ההלכה היהודית מתבצעת התרת נישואין על ידי מסירת גט‬
‫מן הבעל לאשתו ‪.‬רק אחרי שהאישה מקבלת את הגט אפשר להתיר לה להינשא מחדש‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ http://clickit.ort.org.il/files/txt/907478111/648016339.htm‬חנה קרניאל דרורי "משפחה"‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫מילון אבן שושן ‪ 073.00‬עמוד ‪.318‬‬
‫‪7‬‬
‫ג' דנקן מיטשל‪ ,‬משה ליסק (‪ ",)1780‬לקסיקון דביר לסוציולוגיה" דביר בע"מ‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪ -1.5.1‬הסיבות לגירושין בישראל‪:‬‬
‫בשנים האחרונות הולך ועולה שיעור ה גירושין בישראל‪ .‬איך קורה שנישואין‪ ,‬שמתחילים בדרך‬
‫כלל בתרועת אהבה‪ ,‬פרחים ופרפרים‪ ,‬התרגשות ושימחה‪ ,‬חתונות מרגשות והבטחות מרקיעות‬
‫שחקים‪ ,‬מובילים לפרידה ופירוק?‬
‫הסיבות הנפוצות ביותר לגירושין בישראל‪:‬‬
‫‪‬‬
‫בגידה – בגידה היא למעשה חציה של גבול המוסכם בין שני הצדדים במערכת יחסים‪ .‬לרוב‬
‫מדובר בקשר עם אדם מחוץ למערכת הזוגית‪ ,‬בדרך כלל מיני‪ ,‬אך עשוי להיות גם קשר רגשי‬
‫שמאיים על מערכת היחסים‪ .‬לכל זוג אמת המידה שלו לגבי בגידה‪ .‬ישנם זוגות שמאפשרים‬
‫מערכת פתוחה בה אפילו קיום יחסי מין עם אנשים אחרים אינו נחשב לבגידה‪ ,‬בעוד אחרים‬
‫יתפסו גם משיכה מינית או אפילו קשר ידידותי בין בן הזוג לאדם חיצוני כבגידה‪ ,‬או אפילו‬
‫חוסר כנות לגבי כוונות ומחשבות של בן הזוג‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬חוסר נאמנות הוא בדרך כלל גבול‬
‫שאנשים רבים לא מוכנים לסבול‪.‬‬
‫‪‬‬
‫כסף – כסף בדרך כלל גורם לבעיות וחוסר הסכמה בין בני אדם‪ ,‬חברות ומדינות‪ .‬בעיות‬
‫בעניינים פיננסיים שבתוך המשפחה מובילות פעמים רבות לגירושין‪ .‬חילוקי דעות לגבי‬
‫הוצאות‪ ,‬חלוקת אחריות של פרנסה‪ ,‬קשיים פיננסיים שעובר הזוג‪ ,‬החלטות הנוגעות‬
‫להשקעות וחלוקת משאבים‪ ,‬כל אלו ועוד עלולים להיות הקש ששובר את גב הגמל‪ .‬נטען כי‬
‫אף זוג לא מתגרש באמת בגלל כסף‪ .‬בדרך כלל יש בעיות העומדות מאחורי זה‪ ,‬כמו חוסר‬
‫התאמה‪ ,‬תקשורת לקוייה ועוד‪ .‬אך הבעיות האלו נוטות לקבל ביטוי דרך נושאים פיננסיים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫סטטיסטיקה – נודעה השפעה לנתוני פתיחה מסויימים של הקשר‪ ,‬שמביאים לשיעור גבוה‬
‫יותר של גירושין‪ .‬בין הסטטיסטיקות שקשורות לגירושין ניתן למצוא את הנתונים הבאים‪:‬‬
‫הסיכוי להתגרש גבוה יותר אצל אנשים שהוריהם גרושים‪ ,‬אנשים שהתגרשו כבר בעבר‪,‬בני‬
‫זוג מעדות שונות‪ ,‬בני זוג בהם האישה מבוגרת באופן משמעותי מהבעל‪ .‬זוגות ממעמד כלכלי‬
‫נמוך יותר נוטים להתגרש‪ ,‬בעיקר כאשר הבעל מובטל‪ .‬נישואין בגיל צעיר מגדילים את סיכוי‬
‫להתגרש ואילו קיומם של ילדים קטנים מפחית את הסיכוי לגירושין‪ .‬כל האמור לעיל אין‬
‫משמעותו שאדם שהתחתן בגיל צעיר או שנישא לבת מעדה אחרת סופו להתגרש‪ .‬כלל וכלל‬
‫לא‪ .‬לכל אחד יכולת לכוון את חייו ולהשפיע על מהלכם‪ .‬הדבר מצביע רק על סיכוי כללי שיש‬
‫לתת אליו את הדעת כדי לנהוג ביתר זהירות ולפעול למניעת הנטייה הסטטיסטית להתקיים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חוסר התאמה – זוגות מרקע שונה ועדות שונות מועדים יותר לגירושין‪ .‬זוגות רבים מגלים‬
‫בשלב כלשהו שהם בעצם לא מתאימים‪ .‬תחומי העניין‪ ,‬הציפיות‪ ,‬סדרי העדיפויות‪ ,‬התייחסות‬
‫לנושאים שונים העולים במהלך החיים‪ ,‬כולם שונים בין אדם לאדם‪ .‬לכל אחד דעות והעדפות‬
‫משלו‪ .‬לעיתים הפערים גדולים בצורה משמעותית ואין ביכולת בני הזוג לגשר עליהם ולמצוא‬
‫נקודת מפגש‪ .‬זו סיבה מרכזית לפרידה וגירושין‪ .‬חוסר התאמה מתחלק לשניים – חוסר‬
‫התאמה ראשונית‪ :‬זוגות שמגלים מהר מאד שהזוגיות שלהם הייתה רעיון רע מלכתחילה‪.‬‬
‫חוסר התאמה מתהווה – זוגות שבמשך הזמן נשחקו‪ ,‬התרחקו‪ ,‬או פשוט חדלו לרצות להיות‬
‫ביחד‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חוסר התאמה מינית – בתוך הנושא הגדול של חוסר התאמה יש מקום של כבוד לחוסר‬
‫התאמה מינית‪ .‬זו עשויה להיות מושפעת מפער בציפיות בין בני הזוג לגבי הפעילות המינית‪,‬‬
‫חוסר סיפוק‪ ,‬בעיות פוריות‪ ,‬הבדלים על רקע תרבותי ורגשי בין בני הזוג המשפיעים על היחס‬
‫שלהם למין ועוד‪ .‬פעמים רבות ניתן לתקן ולשפר את ההתאמה המינית‪ ,‬בעזרת טיפול‬
‫ותקשורת פתוחה‪ .‬אך רבים מתייחסים לנושא בצורה מודחקת ואינם חשים בנוח לפתוח את‬
‫רגשותיהם ולטפל‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חוסר התאמה דתית – גם להתאמה על רקע דתי יש מקום מיוחד בתוך רשימת הסיבות‬
‫הנפוצות לגירושין‪ .‬בישראל ישנם מקרים רבים מאד של פרידה בעקבות חוסר התאמה דתית‪,‬‬
‫בכל המגזרים‪ .‬ישנם גירושין המתרחשים בעקבות חזרה בתשובה או חזרה בשאלה של אחד‬
‫הצדדים‪ ,‬ומקרים רבים הנובעים מחוסר הסכמה על רמת הדת הנשמרת בבית‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫כמו כן‪ ,‬כיום‪,‬תעסוקה תמורת שכר מספקת לאישה אפשרות לפרנס את עצמה באופן בלתי תלוי‬
‫בבעלה ועל כן תגביר את סיכוייה להתגרש‪ .‬מה גם שתעסוקת האישה מחוץ לבית מורידה מחלוקת‬
‫העבודה בין בני הזוג ומהתלות ההדדית ביניהם‪.‬‬
‫ככל שהסטטוס הכלכלי גבוה והרכוש המשותף של בני הזוג הוא רב‪ ,‬יש יותר מה "לסכן" על ידי‬
‫גירושין ולכן‪ ,‬סטטוס כלכלי גבוה יותר מעלה את היתרונות בהישארות בנישואין‪ ,‬ועל ידי כך‬
‫מגביר את יציבותם‪ .‬גירושין עלולים להתרחש בסבירות גבוהה יותר במשפחות בעלות הכנסה‬
‫נמוכה וההסבר הפשוט לכך הוא שמחסור בכסף ורמת חיים נמוכה יוצרים מתחים ומחלוקות‬
‫‪9‬‬
‫בקרב בני זוג נשואים‪ ,‬והמצב חמור במיוחד כאשר הבעל מובטל‪.‬‬
‫‪ -1.5.1‬השפעת הגירושין על הילדים‪:‬‬
‫ילדים רבים חווים גירושים‪ ,‬ישנן השפעות לטווח הקצר וישנן השפעות לטווח הארוך‪ .‬הטווח‬
‫הקצר מוגדר כשנה לאחר הגירושין‪.‬‬
‫ילדי המתגרשים עוברים שלבים שונים לאורך התהליך‪:‬‬
‫‪‬‬
‫הכחשה‪ -‬הילד עושה מאמצים לבטל את המפגש הרגשי שלו עם המציאות החדשה והקשה‪.‬‬
‫כדי להימנע מרגשות קשים כאב ‪,‬חרדה ואיום ‪ ,‬ילד כזה יתנהג כלפי חוץ כאילו המציאות לא‬
‫השתנתה ויתפקד באופן רגיל‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪8‬‬
‫אשמה‪ -‬ילד עלול לחוש אשמה ואחריות לגרושי הוריו ‪ .‬בגלל התפיסה האגוצנטרית ילד עלול‬
‫להרגיש שהגירושין נגרמו בגללו או כי עשה משהו רע‪.‬‬
‫סיבות נפוצות לגירושין‪http://www.yarimi.net/divorcereasons.php .‬‬
‫‪9‬‬
‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ .‬שנתון סטטיסטי לישראל ‪( 3413‬גרסה אלקטרונית)‪ .‬נלדה ב‪ 5‬לאוקטובר ‪.3413‬‬
‫‪http://www.cbs.gov.il/publications/tec13.pdf‬‬
‫‪‬‬
‫כעס ‪ -‬בתקופת המשבר חשים ילדים רבים אובדן של ביטחון ואהבה וחווים נטישה והזנחה‪.‬‬
‫עוצמת הרגשות משתנה בהתאם לעוצמת המשבר‪ .‬על כך חשים הילדים כעס‪ ,‬הן על ההורה‬
‫שיזם את הגירושין‪ -‬בין אם הם מסכימים או לא עם הסיבות להחלטה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ייאוש‪ -‬כאשר ילד מתחבר רגשית למציאות של הגירושין‪ ,‬הוא עלול לחוות רגשות של דיכאון‬
‫ואבל‪ .‬רגשות אלה יכולים לבא לידי ביטוי בתופעות גופניות‪ -‬כמו ירידה בתאבון ובעיות שינה‬
‫וגם בבעיות לימודיות וחברתיות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫השלמה‪ -‬זהו השלב הסופי בו הילד משלים עם המציאות ולומד לחיות איתה בצורה‬
‫האפשרית הטובה‪.‬‬
‫מהמחקרים עולה כי הילדים עוברים שלבים אלה ללא הבדלי גיל‪ ,‬שלבי התפתחות אישית‪ ,‬יחסים‬
‫עם ההורים ועוד‪ .‬הבדלים שנמצאו בגילאים השונים הם בעצמת התגובות‪.‬‬
‫קיימות מספר תגובות אפשריות מזוהות עם משבר זה במהלך השנה הראשונה לגירושין‪:‬‬
‫‪‬‬
‫תוקפנות ‪ -‬ילדים המגיבים תוקפנות על מנת להניא את ההורים מלבצע את תכניתם להתגרש‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תיווך בין ההורים ‪ -‬ילדים ההופכים להיות מתווכים בין ההורים גם מתוך תקווה לאחד‬
‫ביניהם וגם מתוך הצורך לקבל מקום‪ ,‬התייחסות ואהבה‪ ,‬בתקופה בה הוריהם אינם פנויים‬
‫אליהם רגשית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הזדהות עם אחד ההורים ‪ -‬לעיתים ילד מזדהה עם הצד שלדעתו הוא הצד שנפגע‪ ,‬והופך‬
‫להיות ילד הורי המנסה להגן על ההורה הפגוע לדעתו‪ .‬כך הוא מקבל תחושת כוח ושליטה‬
‫במציאות כאוטית שבה איבד את הוריו כפי שהיו לפני המשבר‪ .‬לעיתים הילד מזדהה עם‬
‫ההורה עימו הקשר לפני הגירושין לא היה מספק ובטוח‪ .‬הוא משתמש בהזדהותו כדי לקבל‬
‫אהבה והכרה על חשבון הקשר עם ההורה האחר‪ ,‬עימו הקשר יותר בטוח‪ .‬בשני המצבים‬
‫ילדים אלה המשמשים ככלי במאבק בין הוריהם‪ ,‬מוצאים עצמם כלואים בקו האש ללא‬
‫יכולת לצאת ממנו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫התנתקות ‪ -‬נמצא כי בעיקר בגיל ההתבגרות‪ ,‬ילדים שאינם מוכנים רגשית להיכנס למציאות‬
‫הקשה של משבר הגירושין‪ ,‬מוצאים ערוצים כדי להתנתק ממנה‪ .‬הם עשויים לעזוב פיזית את‬
‫הבית‪-‬אם לבית קרובים‪ ,‬לפנימייה או לרחוב‪ .‬יש ילדים המתנתקים מהבית על ידי בריחה‬
‫לפעילות חברתית מוגברת ויש ילדים הבורחים לעולם הדמיון‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ירידה בהישגים הלימודיים ‪ -‬מחקרים מצאו שהישגיהם של ילדים להורים גרושים‪ ,‬נמוכים‬
‫מאלה של משפחות שלמות‪-‬בעיקר בגילאים ‪.7-11‬‬
‫‪‬‬
‫קשיים בהסתגלות רגשית ‪ -‬מחקרים מצאו כי ילדים להורים גרושים הם בעלי דימוי עצמי‬
‫אישי ומשפחתי נמוך לעומת ילדים למשפחות שלמות‪ .‬רמת הדימוי העצמי מותנית בגיל בו‬
‫היה הילד כשהוריו התגרשו‪ .‬ככל שהילד היה צעיר כשהוריו התגרשו‪ ,‬יהיה לו דימוי עצמי‬
‫‪10‬‬
‫נמוך יותר‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫התגובות הרגשיות של הילדים החווים גירושים‪http://www.telem.org.il .‬‬
‫בנוסף לכך‪ ,‬נערך מחקר המלמד על תגובת הילדים לטווח הארוך‪ .‬במחקרם של ולרשטיין וקלי‬
‫‪ 1784‬שנערך בארה"ב‪ ,‬בדקו את הורי ילדי גירושים לאורך חמש שנים‪.‬במחקרם נמצא כי ‪ 05‬אחוז‬
‫מהילדים התפתחו והתמודדו באופן חיובי כאנשים כשירים‪ ,‬אכפתיים‪ ,‬ומגלים אומץ לב לקראת‬
‫העתיד‪ .‬אולם ‪ 01‬אחוז היו במצב גרוע‪ ,‬הם הגיעו לבגרות כדאגנים‪ ,‬תת‪ -‬משיגים‪ ,‬עם הערכה‬
‫עצמית נמוכה יחסית לכושרם ‪ ,‬ולעיתים כצעירים זועמים‪.‬ילדים אשר הוערכו כמסתגלים באופן‬
‫חיובי בזמן קצר לאחר המשבר התמוטטו בתקופת הבגרות המאוחרת כאשר התמודדו עם המטלה‬
‫של פיתוח יחסים אינטימי‪ ,‬בעת בחירת בן זוג‪ .‬המשבר הפסיכולוגי התבטא בהיזכרות במערכת‬
‫היחסים במשפחת המוצא‪ .‬החוקרים קראו לתקופה השקטה שלפני המשבר "אפקט הרדמה"‪-‬‬
‫הכוונה לכך שהילדים הרדימו או הדחיקו את חוויותיהם הקשות בתקופת משבר הגירושין‪ ,‬אולם‬
‫בתקופת הבגרות המאוחרת הגיעו למשבר חמור בחייהם‪ .‬קיימות בעיות ייחודיות לבנים ולבנות‪:‬‬
‫לבנים היו התנגדויות לאימותיהם שלא גילו יתר סמכויות כלפיהם‪ ,‬ואילו הבנות‪ ,‬ראו בעזיבת‬
‫האב כישלון אישי שלהן ביחס למין השני‪ .‬בעיה נוספת הבולטת אצל בנות למשפחה גרושה היא‬
‫משיכה לפעילות מינית מתירנית כבר בראשית ההתבגרות ובמהלכה‪ ,‬דבר המבטא את הקושי‬
‫בזהות המינית של הבת‪ .‬ולרשטיין מסכמת את הממצאים העיקריים שלה‪" :‬לגירושין נועדת‬
‫‪11‬‬
‫השפעה פסיכולוגית מתמדת על ילדים רבים‪ ,‬העלולה להפך להשפעה קבועה"‪.‬‬
‫‪ -1.1‬גישות תיאורטיות בחקר המשפחה‪:‬‬
‫הגישה הפונקציונליסטית ‪ -‬גישה זו רואה את המשפחה כחלק חשוב של המערכת החברתית‬
‫שתורם ליציבות המשכיות וליכוד החברה בעזרת הפונקציות או התפקידים שהמשפחה ממלאת‪.‬‬
‫המשפחה כתופעה אוניברסאלית עונה על צרכים אנושיים בסיסיים‪ ,‬כמו‪ :‬הגנה על ילודים חסרי‬
‫ישע‪ ,‬הסדרת חיי המין‪ ,‬העברה תרבותית באמצעות תהליך החברות במשפחה‪ ,‬חינוך‪ ,‬הצבה‬
‫חברתית (הולדת פרט למשפחה ממעמד מסוים משפיע על נקודת הזינוק שלו מבחינה מעמדית)‪,‬‬
‫תמיכה רגשית וכלכלית (צרכים אינסטרומנטאליים ואקספרסיביים)‪ .‬פונקציות אלו שהמשפחה‬
‫ממלאה תורמות ליציבות החברה והמשכיותה‪.‬‬
‫הביקורת של גישה זו‪ :‬חלק מהפונקציות של המשפחה ניתן למלא בדרכים אחרות‪ .‬בנוסף היא‬
‫מתקשה להסביר את השינויים שחלו במוסד המשפחה‪ ,‬ונקודה שלישית היא קיומן של תופעות‬
‫דיס פונקציונאליות הקשורות במוסד המשפחה כמו התעללות בילדים‪ ,‬אלימות במשפחה ניצול‬
‫ילדים ועוד‪.‬‬
‫גישת הקונפליקט – גישה זו מדגישה יחסי כוח ותחרות בין קבוצות‪ .‬במשפחה יחסים אלו יבואו‬
‫לביטוי במאבקי הכוח בין גברים לנשים ובין הורים לילדים‪ .‬המצב החברתי הוא מצב של אי‬
‫שוויון בין המינים כאשר לגברים אין עניין לקדם שוויון בין המינים אלא להנציח את המצב‬
‫הקיים המקנה להם יתרון בשליטה על משאבים‪ .‬יחסי כוח אלו שקיימים בחברה ישתקפו‬
‫במשפחה באי שוויון מגדרי המתבטא בתפקידים החברתיים השונים של האב והאם‪ ,‬בחלוקת‬
‫הכוח ביניהם במשפחה‪ ,‬וביחסי תלות של האישה וילדיה באב המפרנס‪ ,‬ותלות של הילדים‬
‫בהוריהם מבינה פיזית‪ ,‬נפשית וכלכלית‪ .‬המשפחה מנציחה את אי השוויון בין המינים באמצעות‬
‫תפקידי המין המסורתיים (נשים בעבודות הבית וטיפול בילדים ללא שכר והגבר כמפרנס)‪ ,‬וגם‬
‫‪11‬‬
‫ילדים להורים גרושים‪http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/michlol/kopershmid.htm .‬‬
‫תורמת לאי שוויון מעמדי כאשר אנשים מתחתנים עם אנשים הדומים להם מבחינת הקטגוריה‬
‫‪12‬‬
‫החברתית שאליה הם שייכים וההירארכיה הגזעית והאתנית נשמרת‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫מוסד המשפחה‪http://webcache.googleusercontent.com .‬‬
‫פרק שני‪ -‬עמדה‬
‫בפרק זה אדון בנושא התלוי בעבודתי שהוא העמדה כלפי מוסד המשפחה‪ .‬אגדיר את המושג‬
‫עמדה‪ ,‬אציג את מאפייניה מרכיביה ותפקידיה וכיצד ניתן לרכוש עמדות‪.‬‬
‫‪ -1.1‬הגדרת עמדה‪:‬‬
‫עמדה היא מושג מופשט‪ ,‬שבאמצעותו אנו יכולים להסביר התנהגות מסוימת של אדם ולעיתים‬
‫אף לחזות את התנהגותו‪ .‬עמדה‪ ,‬כמוה כמבנים קוגנטיבים אחרים( מחשבה‪ ,‬זיכרון‪ ,‬מניע‬
‫וכדומה)‪ ,‬בהיותה מושג מופשט‪ ,‬אין היא מסוג הדברים שאפשר לחוש אותם‪ ,‬או לגעת בהם‪.‬‬
‫עמדה היא הערכה כוללת וקבועה (יחסית)‪ ,‬שיש לאדם על נושאים או על אנשים שונים‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪ -1.1‬אפיוני העמדה‪:‬‬
‫‪ .1‬העמדות יציבות יחסית‪ -‬הן עשויות אמנם להשתנות‪ ,‬אבל אנו נוטים לייחס לעמדה תכונה של‬
‫יציבות לאורך זמן‪.‬‬
‫‪.3‬העמדות הן כלליות‪ -‬עמדה מתייחסת להרבה מצבים‪ ,‬אנשים‪ ,‬אובייקטים וכדומה‪ ,‬ולא רק‬
‫לאדם‪ ,‬לאובייקט‪ ,‬או לנושא יחיד‪.‬אבל לא כל העמדות חייבות להיות מכלילות כל כך‪ ,‬יש שהן‬
‫ספציפיות הרבה יותר‪.‬‬
‫‪.0‬עמדה מתייחסת לנושא מסוים‪ -‬אפשר שתהייה לנו עמדה כלפי כל דבר כמעט ‪ :‬כלפי אנשים‪,‬‬
‫תופעות‪ ,‬פעולות‪ ,‬מוסדות‪ ,‬חפצים‪ ,‬אירועים ועוד‪.‬‬
‫‪.0‬העמדה מבטאת יחס שלילי או חיובי כלפי נשוא העמדה‪.‬‬
‫‪ .5‬העמדות הן בעלות עוצמה שונה‪ ,‬כלומר‪ -‬תיתכן תמיכה עזה מאוד‪ ,‬חזקה‪ ,‬מתונה‪ ,‬או חלשה‬
‫כלפי נושא מסוים‪ ,‬וכיוצא בכך‪ ,‬ההתנגדות לנושא מסוים‪.‬‬
‫‪.6‬העמדות נבדלות זו מזו במרכזיותן ובחשיבותן‪ -‬יש לנו עמדות כמעט כלפי כל נושא‪ ,‬אך הן שונות‬
‫זו מזו בחשיבותן ובעוצמתן‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫‪15‬‬
‫בר אל ציפי ונוימאיר מרים‪" ,‬מפגשים עם הפסיכולוגיה מפגש שלישי פסיכולוגיה חברתית"‪ ,‬אבן יהודה‪ :‬רכס‬
‫פרויקטים חינוכיים‪ ,‬מהדורה שנייה‪.1776 ,‬‬
‫‪14‬‬
‫ד"ר כהן אורית ופרידמן דנה‪ ,‬פסיכולוגיה חברתית‪ :‬עמדות‪ -‬הגדרות ואפיונים‪ ,‬מט"ח‪3443,‬‬
‫‪http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=13595‬‬
‫‪15‬‬
‫בר אל ציפי ונוימאיר מרים‪" ,‬מפגשים עם הפסיכולוגיה מפגש שלישי פסיכולוגיה חברתית"‪ ,‬אבן יהודה‪ :‬רכס‬
‫פרויקטים חינוכיים‪ ,‬מהדורה שנייה‪.1776 ,‬‬
‫‪ -1.1‬מרכיבי העמדה‪:‬‬
‫עמדה כוללת שלושה מרכיבים ביחס לאותו נושא‪ -‬מרכיב קוגנטיבי‪ ,‬מרכיב רגשי ומרכיב‬
‫התנהגותי‪.‬‬
‫‪ .1‬המרכיב הקוגנטיבי‪-‬כולל את המחשבות‪ ,‬הדעות והאמונות שיש לפרט על נשוא העמדה‪ .‬אילו‬
‫עשויות להיות חיוביות או שליליות‪.‬‬
‫‪ .3‬המרכיב הרגשי מתייחס לתגובה הרגשית הקשורה לנושא העמדה‪.‬‬
‫‪ .0‬המרכיב ההתנהגותי מתייחס לנכונותו של הפרט להתנהג בדרך חיובית‪ ,‬או שלילית‪ ,‬כלפי נושא‬
‫העמדה‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫‪ -1.1‬תפקידן של עמדות בחיי הפרט והחברה‪:‬‬
‫עמדות הן חלק בסיסי וחשוב מחיינו‪ .‬ללא עמדות לא נדע כיצד להגיב על אירועים שונים‪ ,‬לא נוכל‬
‫לקבל החלטות ואפילו לא יהיה לנו על מה לדבר עם אנשים אחרים‪ .‬העמדות ממלאות תפקיד‬
‫מרכזי וחשוב בהבנתו את האדם ואת החברה‪.‬‬
‫עמדה היא אסטרטגיה קוגנטיבית של עיבוד מידע‪ ,‬כלומר שיטה הנקוטה בידינו לסנן גירויים‪,‬‬
‫לפרשם ולהסיק מהם מסקנות‪ .‬כלומר‪ ,‬באמצעות עמדות אפשר לפשט את החיים החברתיים‬
‫המורכבים והמלאים במידע‪.‬העמדות עוזרות לנו לקטלג גירויים רבים לקבוצה אחת ובכך הן‬
‫מקלות עלינו את מלאכת עיבוד המידע‪.‬בכל קטלוג של גירויים במציאות יש משום חיסכון והקלה‬
‫בהסתגלות‪ ,‬שכן אנו מכניסים לאותה מגירה גירויים רבים שקיצנו יחד ומתייחסים לכולם באותו‬
‫אופן עצמו‪ .‬למשל‪ ,‬למגירת "בגדי ספורט" במוחנו הכנסנו‪ :‬נעליים‪ ,‬מכנסיים‪ ,‬חולצות‪ ,‬גרביים‬
‫ועוד‪ ,‬אך לא הכנסנו חצאית או נעלי עקב‪ .‬וכך‪ ,‬לפני אימוני הספורט שלנו אין לנו צורך להתלבט‬
‫אם ללבוש חצאית מיני או מקסי או אילו נעליים לנעול‪ .‬ההחלטה קלה וכך אף ההסתגלות‪.‬‬
‫בני אדם מגבשים עמדות במצבים שבהם הם צריכים לקבל החלטות‪ .‬אדם נוקט עמדה כתגובה‬
‫לצורך בעיבוד מידע מסוים ובאופן זה הוא מתכונן התמודדות עם תופעות שעשויות להתרחש‬
‫בעתיד‪ .‬כאשר אנו מצפים‪ ,‬שיהיה עלינו לבצע החלטה בעתיד‪ ,‬אנו מתחילים לעצב את עמדתנו כבר‬
‫עכשיו‪ ,‬כדי שיעמדו לרשותנו כשנזדקק להן‪.‬‬
‫תפקיד נוסף של העמדות הוא לסייע לנו בשמירת דימוי עצמי חיובי‪ .‬העמדות עוזרות לנו להכחיש‬
‫היבטים בלתי נעימים של המציאות‪ ,‬או לתת להן פירוש המאפשר לנו להתמודד איתן ביתר קלות‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬אישה שלא התקדמה בעבודה‪ ,‬תחזיק בעמדה כי הסיבה לכך היא שהמנהלים בחברה הם‬
‫גברים‪ ,‬שאינם מעוניינים לקדם נשים‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬עמדות מסייעות לנו בעיבוד מידע ושומרות על דימוי עצמי חיובי‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫‪16‬‬
‫בר אל ציפי ונוימאיר מרים‪" ,‬מפגשים עם הפסיכולוגיה מפגש שלישי פסיכולוגיה חברתית"‪ ,‬אבן יהודה‪ :‬רכס‬
‫פרויקטים חינוכיים‪ ,‬מהדורה שנייה‪.1776 ,‬‬
‫‪17‬‬
‫ד"ר כהן אורית ופרידמן דנה‪ ,‬פסיכולוגיה חברתית‪ :‬עמדות‪ -‬הגדרות ואפיונים‪ ,‬מט"ח‪3443,‬‬
‫‪http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=13595‬‬
‫‪ 1.5‬כיצד נוצרות עמדות‪:‬‬
‫העמדות מתגבשות במהלך תקופה ארוכה‪ .‬עמדות נרכשות‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬בגיל צעיר ומעצבות את‬
‫תפיסותיו של הפרט ‪ .‬קיימת יותר מדרך אחת לרכישת עמדות‪ .‬חלק מן העמדות מתפתחות תוך‬
‫הקדשת מחשבה זהירה ועמוקה‪ ,‬ואילו אחרות "צמחו"‪ ,‬כאילו‪ ,‬מאליהן‪.‬‬
‫דרכים לרכישת עמדות‪:‬‬
‫‪ .1‬התניה קלאסית‪-‬‬
‫למידה בדרך של התניה קלאסית מבוססת על אסוציאציות חיוביות או שליליות כלפי גירויים‬
‫שונים‪ .‬קשר נוצר בין גירוי בלתי מותנה לבין נשוא העמדה‪ ,‬וזה האחרון מעורר תגובה‬
‫רפלקסיבית‪ ,‬שקודם ללמידה לא עורר‪ .‬ברכישת עמדות‪ ,‬קשר נוצר בין גירוי בלתי מותנה לבין‬
‫נשוא העמדה‪.‬כלומר‪ ,‬עמדות נוצרות בדרך של אסוציאציה בין גירוי מותנה לבין גירוי בלתי‬
‫מותנה‪ .‬כדי ליצור עמדה חיובית ‪ -‬יש לקשר לרגשות חיוביים‪ ,‬וכדי ליצור עמדה שלילית ‪ -‬יש‬
‫לקשר לרגשות שליליים‪.‬‬
‫‪ .3‬התניה אופרנטית‪-‬‬
‫בלמידה בהתניה האופרנטית הפרט יחזור על התנהגויות‪ ,‬על רגשות ועל דעות‪ ,‬שחוזקו בחיזוק‬
‫חיובי ‪,‬ויימנע מאלה שנענש עליהן‪.‬כלומר‪ ,‬הבעת עמדה הזוכה לחיזוק תחזור על עצמה ותתחזק‪.‬‬
‫‪ .0‬רכישת עמדות באמצעות חיקוי והזדהות‪-‬‬
‫דרך נוספת לרכישת עמדות היא באמצעות חיקוי מודל כלומר‪,‬שיחזור ההתנהגות של דמות מוערת‬
‫והתבוננות בתוצאות חיוביות או שליליות של התנהגות המודל‪ .‬בילדות המודלים לחיקוי הם‬
‫ההורים‪ ,‬ולפיכך ילדים קטנים לומדים עמדות מהוריהם‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בגיל ההתבגרות‪ ,‬קבוצת‬
‫השווים היא המרכזית בהתייחסות של המתבגרים‪ ,‬ולכן‪ ,‬עמדות שנרכשות בתקופת ההתבגרות‪,‬‬
‫מושפעות מאוד מקבוצת השווים‪.‬‬
‫‪.0‬הגישה הקוגנטיבית‪-‬‬
‫אנו רוכשים עמדות באמצעות תהליך של עיבוד מידע כלומר‪ ,‬הסקת מסקנות‪ ,‬חשיבה הגיונית‬
‫וקבלת החלטות‪ .‬עמדות נרכשות בדרך פעילה של הסקת מסקנות כתוצאה מהתנסויות אישיות או‬
‫מצפייה בהתנהגותם של אחרים‪ .‬אנו מסיקים מסקנות במקרים מסוימים גם מנתונים שיש לנו‪.‬‬
‫בנוסף לארבעת הדרכים הנ"ל לרכישת עמדות‪ ,‬קיימים עוד שני גורמים מרכזיים וחשובים מאוד‬
‫אשר משפיעים על היווצרותן של העמדות‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬גורמים גנטיים אשר משפיעים על עמדות‪ .‬המחקרים שעוסקים בהשפעת גורמים גנטיים‬
‫ל עמדות עורכים השוואה בין תאומים זהים לתאומי אחווה‪ .‬ואכן‪ ,‬וואלר מצא‪ ,‬שהמתאם בין‬
‫עמדותיהם של תאומים זהים ‪,‬הנושאים מטען גנטי זהה‪ ,‬גבוה יותר מהמתאם בין עמדותיהם של‬
‫תאומי אחווה‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬לתרבות שבה חי האדם יש השפעה על עמדותיו‪ .‬עמדות הנראות נורמליות ומקובלות‬
‫בתרבות אחת‪ ,‬יש שהן בלתי מקובלות או אפילו מאוסות‪ ,‬בתרבות אחרת‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫‪ 1.1‬עמדות כלפי מוסד נשואים‪ ,‬גירושים ומשפחות חד הוריות‪.‬‬
‫מצב משפחתי ועמדות כלפי מוסד הנישואין בקרב האוכלוסייה‪:‬‬
‫השוואת עמדות כלפי מוסד הנישואין בקרב אנשים נשואים ובקרב אנשים לא נשואים‬
‫באוכלוסייה היהודית מעלה כי אנשים נשואים רואים את מוסד הנישואין באור חיובי יותר‬
‫מאנשים לא נשואים‪ .‬כ ‪ 55‬אחוז מהמרואיינים הנשואים נוטים להסכים עם הטענה כי בדרך כלל‬
‫אנשים נשואים מאושרים יותר מאנשים לא נשואים‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬מעניין למצוא כי כ–‬
‫‪ 04‬אחוז בקרב מרואיינים לא נשואים מסכימים עם טענה זו‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬כ– ‪ 64‬אחוז‬
‫מהמרואיינים הלא נשואים חושבים שמן הראוי שאנשים הרוצים ילדים יתחתנו ו כ ‪ 14‬אחוז‬
‫מהאנשים הנשואים בקרב האוכלוסייה היהודית נוטים להסכים עם טענה זאת‪.‬‬
‫בנוסף לכך‪,‬רק ‪ 14‬אחוז בקרב הלא ונשואים נוטים לחשוב כי עדיף נישואים לא טובים מאשר לא‬
‫להתחתן כלל ואילו ‪ 15‬אחוז מהמרואיינים הנושאים נוטים לחשוב כך‪ ,‬וכך אנו רואים כי לא קיים‬
‫הבדל משמעותי בין עמודותיהם בנושא זה‪.‬‬
‫עמדות כלפי גירושין ומשפחה חד הורית בקרב האוכלוסייה היהודית‪:‬‬
‫למרות שמרבית האוכלוסייה היהודית כ ‪ 68‬אחוז חושבים כי גירושין הינם הפתרון הטוב ביותר‬
‫כאשר בני זוג אינם מצליחים לפתור את בעיות הנישואין שלהם‪ ,‬רק כ ‪ 04‬אחוז חושבים כי הורה‬
‫יחיד יכול לגדל ילד בצורה טובה בדיוק כמו שני הורים יחד‪ .‬עמדות אלה נותרו יציבות לאורך‬
‫השנים‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬בפתחה של המאה ה–‪ 31‬הדעה הרווחת בקרב הציבור הישראלי היא כי בדרך כלל אנשים‬
‫נשואים מאושרים יותר מאנשים לא נשואים‪ ,‬אולם רובם אינם מסכימים כי עדיף לחיות בנישואין‬
‫"לא טובים" מאשר לא להינשא כלל‪ .‬כלומר הדעה הרווחת היא כי עדיף להינשא‪ ,‬אבל לא בכל‬
‫מחיר‪ .‬בהמשך לכך‪ ,‬רוב הציבור הישראלי מאמין כי גירושין הינם בדרך כלל הפתרון הטוב ביותר‬
‫כאשר בני זוג אינם מצליחים לפתור את בעיות הנישואים שלהם‪ ,‬אך יחד עם זאת רק מיעוטם‬
‫מאמינים ביכולתו של הורה יחיד לגדל ילד‪ ,‬כמו שני הורים יחד‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫יהיה מעניין לבדוק ולגלות מה יהיו עמדותיהם של אנשים כלפי מוסד המשפחה ביחס למצב‬
‫המשפחתי‪ ,‬הורים גרושים או הורים נשואים‪ ,‬בקרב האוכלוסייה היהודית‬
‫‪18‬‬
‫בר אל ציפי ונוימאיר מרים‪" ,‬מפגשים עם הפסיכולוגיה מפגש שלישי פסיכולוגיה חברתית"‪ ,‬אבן יהודה‪ :‬רכס‬
‫פרויקטים חינוכיים‪ ,‬מהדורה שנייה‪.1776 ,‬‬
‫‪19‬‬
‫גליקמן אניה‪ ,‬אורן ענת‪ ,‬ולווין אפשטיין נח‪" .‬דעות בעם"‪ ,‬גיליון מספר ‪ 1‬נובמבר ‪.3440‬‬
‫‪http://spirit.tau.ac.il/socant/bicohen/report/deotbaam7.pdf‬‬
‫פרק שלישי‪ -‬פרק מקשר‬
‫הפרק השלישי של עבודתי‪ ,‬הנו הפרק המקשר בין שני הפרקים הראשונים‪ ,‬בין המשתנה התלוי‬
‫לבין המשתנה הבלתי תלוי‪ .‬בפרק זה בחרתי להציג את מחקרה של גודית וולרשטיין משנת ‪1711‬‬
‫אשר עוסק בהשפעת הגירושין על הילדים בבגרותם‪.‬‬
‫בתחילת מחקרה החלה גודית וורלשטיין לשוחח עם קבוצה של ‪ 101‬ילדים שהוריהם היו בתהליך‬
‫גירושים‪ ,‬כ ‪ 53%‬היו בנות וכ‪ 08%‬היו הבנים‪ .‬היא ביקשה מהם לספר לה את הפרטים האישיים‬
‫ביותר בחייהם‪ ,‬והם עשו זאת בכנות רבה‪ .‬וולרשטיין הצליחה לזכות באמונם‪ ,‬וכתוצאה מכך‪,‬‬
‫קיבלה תמונה מפורטת ומרגשת של חייהם לאורך הילדות‪ ,‬גיל ההתבגרות על בעיותיו וגם שנות‬
‫בגרותם‪.‬‬
‫מחקר זה נערך במשך ‪ 35‬שנה‪ ,‬בה בחרה שבעה ילדים שמייצגים בצורה הנאמנה ביותר את חווית‬
‫החיים האופייניות לקבוצה כולה‪ ,‬ועקבה אחר התפתחות חייהם לאורך גיל ההתבגרות ועד‬
‫לבגרות‪ ,‬קשרי האהבה שלהם‪ ,‬נישואיהם המוצלחים והכושלים וההורות שלהם עצמם לילדיהם‪.‬‬
‫בנוסף לכך‪ ,‬עקבו במהלך המחקר אחר מלחמתם בפחד המקנן בתוכם שגם מערכות היחסים‬
‫שלהם ייכשלו כמו אלה של הוריהם‪ .‬מכיוון שאין להם תבנית פנימית של מערכת יחסים תקינה‪,‬‬
‫עליהם להמציא בכוחות עצמם קודים להתנהגות נכונה‪.‬‬
‫מטרת מחקרה היה לבחון ולבדוק לעומק את השפעת הגירושין בטווח הארוך על הילדים וכן‪,‬‬
‫השוואתם לילדים שאינם חוו את הליך הגירושין בביתם‪.‬‬
‫אוכלוסיית המחקר אשר השתתפה במחקר היו ילדים למשפחות גרושות אשר חוו את תהליך‬
‫הגירושים ומנגד‪ ,‬הייתה קבוצה של ילדים אשר חיו במשפחות שלמות‪ .‬חשוב לציין כי כל הילדים‬
‫היו מאותו אזור מגורים ולמדו יחד בבית הספר‪.‬‬
‫השערת מחקרה טענה כי ילדים אשר חוו גירושים במשפחת המוצא שלהם התאושש מהר מן‬
‫המשבר שנוצר עקב כך לאחר זמן קצר יחסית ובטווח הארוך‪ ,‬בבגרותם ‪ ,‬לא יהיו תופעות‬
‫ממשיות‪.‬‬
‫בסיום מחקרה של גודית וורלשטיין לאחר שיחות לא רצופות עם אותם הילדים הגיעה למסקנות‬
‫רבות‪ .‬ראשית‪ ,‬לילדים שבאו ממשפחות שהוריהם התגרשו היו דאגות נוספות מלבד אלו‬
‫שמטרידות כל ילד וילדה בגילם אשר באו ממשפחות שלמות‪ .‬הדאגות הנוספות האלו השפיעו‬
‫רבות על אישיותם וזהותם שהתפתחה עם השנים וכן על עיצוב דמותם בחברה‪ .‬שנית‪ ,‬ילדי‬
‫הגירושים התאפיינו בתכונות בולטות המיוחדות להן עצם היותם ילדים ממשפחה גרושה – דווקא‬
‫בגיל ההתבגרות בו מרבית הילדים מתרחקים מהוריהם ומנסים להתנתק מהם ככל הניתן‪ ,‬ילדי‬
‫הגירושים מתקשים לעזוב את ביתם ואת הוריהם מתוך אחריות אותה חשים כפי משפחתם‬
‫ובמיוחד כלפי הוריהם‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬ניתן לראות כי ילדי הגירושין בוגרים יותר יחסית לשאר‬
‫הילדים בגילם‪ ,‬מקיימים יחסים קרובים יותר עם הוריהם ומקרינים ביטחון ואמונה כלפי חוץ אך‬
‫מבפנים הם פגיעים מאוד וחוששים כי דבר רע יקרה להם‪.‬‬
‫ילדים אלו מחפשים את תשומת ליבם של ילדים ממשפחות שלמות‪ ,‬מופעלים אחר לחץ חברתי‬
‫מתוך הצורך והרצון שלהם להיות כמו השאר הילדים וכן נוטים לברוח ברגעי משבר וקושי‬
‫לפתרונות זמניים כגון‪ -‬אלכוהול וסמים‪ ,‬אשר אינם פותרים את הבעיה אלא מדחיקים אותה‪.‬‬
‫בנות להורים גרושים נוטות להרגיש כי ביטחון רב‪ ,‬אהבה וחום משפחתי נלקח מהן בילדותן עקב‬
‫הליך הגירושין שהתרחש בביתם וכתוצאה מכך הן נוטות להתפתות ולהימשך אל גברים‪ ,‬לקיים‬
‫יחסי מין ורואות במערכת זוגית תחליף לאהבה אשר נגזלה מהן בילדות‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬וולרשטיין מראה כיצד רבים מילדים אלו התגברו על פחדם מבגידה‪ ,‬מצאו אהבה אצל‬
‫בני זוגם והפכו להורים טובים ומגוננים‪ ,‬ולעומתם אחרים שעדיין נלחמים כדי לממש את‬
‫משאלות לבם‪ .‬בנוסף‪ ,‬מראה כיצד ילדי גירושים שכיום הם מבוגרים רואים את החיים בצורה‬
‫אחרת מחבריהם שגדלו במשפחות שלמות‪ ,‬שגם בהן היו להורים קשיים בחיי הנישואים‪ ,‬אך הם‬
‫החליטו להישאר יחד‪ .‬בדרך זאת היא שופכת אור על השאלה שהורים כה רבים מתחבטים בה‪-‬‬
‫האם להישאר בנישואים אומללים או להתגרש‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫מחק זה מתקשר לנושא העבודה שלי מכיוון שהוא בודק ומעמיק על השפעות הגירושים על ילדים‬
‫שונים בבגרותם‪ .‬כמו כן עבודתי עוסק בקשר בין דפוס המשפחה לבין עמדות כלפי מוסד המשפחה‬
‫בקרב ילדים להורים נשואים וילדים להורים גרושים‪ .‬למעשה מחקרה של גודית וולשטיין‪ ,‬מקשר‬
‫בין המשתנה הבלתי תלוי בעבודתי‪ ,‬דפוס המשפחה‪ ,‬שבמחקר זה דפוס המשפחה היא משפחה‬
‫מפורקת אשר חוותה גירושים לבין המשתנה התלוי בעובדתי‪ ,‬עמודת‪ ,‬ואכן‪ ,‬במחקר זה נבדק גם‬
‫עמדות ודפוסי התנהגות של ילדים להורים גרושים‪ .‬ולכן‪ ,‬נושא מחקר זה קרוב מאוד לנושא‬
‫עבודתי ולמחקר שאני הולכת לערוך בהמשך‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫וולרשטיין‪ ,‬ג'ודית "גירושים והשפעתם על הילדים בבגרותם"‪ .1002 ,‬הוצאת מטר‪.‬‬
‫סיכום החלק התיאורטי‬
‫המשפחה הינה קבוצה חברתית של שני אנשים או יותר המזהים את עצמם כקשורים זה לזה‪.‬‬
‫לרוב על ידי קשר דם‪ ,‬נישואין או אימוץ‪ ,‬וחיים ביחד ביחסי קרבה ואף תלות הדדית‪ .‬המשפחה‬
‫כקבוצה ראשונית עונה על צרכים בסיסים ורגשיים של הפרט וכן ממלאת פונקציות חשובות‬
‫ומרכזיות בחברה לדוגמא‪ ,‬משמשת כסוכנת חברות‪ .‬אך עם היתרונות העולים מקיום העולם עי‬
‫משפחות תופעת הגירושין עולה וגוברת במשך השנים‪ ,‬והופכת יותר ויותר רווחת בחברה של היום‪.‬‬
‫תופעת הגירושין הינה פירוק של מבנה חברתי ‪ -‬המשפחה ‪ -‬ממצבו המלוכד‪ ,‬למצב של פרידה‪.‬‬
‫ילדים להורים גרושים חיים בתוך מבנה משפחתי שבור ומעורער‪ ,‬חסר אורח חיים תקין‪.‬‬
‫תופעת הגירושין גורפת עימה השלכות רבות בתחומים שונים‪ ,‬עימם צריך הילד להתמודד‪.‬‬
‫בתקופת גיל ההתבגרות חובר משבר הגירושין במשבר ההתמודדות של הנער עם השינויים‬
‫המתחוללים בו בעקבות גילו‪ ,‬גיל המעבר מילדות לבגרות‪ .‬פעמים רבות‪ ,‬ילדים שהוריהם‬
‫מתגרשים חווים את הקונפליקטים המאפיינים את תהליך הגירושין ברמות אלו או אחרות‪.‬‬
‫במקרים רבים קיימת בקרב ילדים הטראומה כולה כולל תגובות כעס‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬היה מעניין לבדוק את מה היא עמדה‪ ,‬את אפיוניה‪ ,‬מרכיביה תפקידן בחיי הפרט‬
‫והכלל וכיצד הן נרכשות‪ .‬עמדה היא מושג מופשט‪ ,‬שבאמצעותו אנו יכולים להסביר התנהגות‬
‫מסוימת של אדם ולפעמים אף לחזות את התנהגותו‪ .‬לעמדה שלושה מרכיבים‪ :‬קוגניטיבי‪ -‬עונה‬
‫על השאלה‪ :‬מה הן דעותיו‪ ,‬מחשבותיו‪ ,‬אמונותיו של הפרט על נשוא העמדה‪ .‬רגשי‪ -‬עונה על‬
‫השאלה‪ :‬מה הפרט מרגיש כלפי האדם או מצב או התנהגות או רעיון‪ .‬התנהגותי‪ -‬עונה על‬
‫השאלה‪ :‬כיצד הפרט נוטה לפעול כלפיו (כלומר‪ -‬מהי הנכונות לפעולה)‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬יש התאמה בין‬
‫שלושת מרכיבי העמדה‪ ,‬אולם לעתים קורה שיש חוסר התאמה ביניהם‪ .‬עמדות הן כלליות‪-‬הן‬
‫מתייחסות להרבה מצבים לאנשים רבים ולכן הן כלליות‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬העמדות הינן יציבות‪,‬‬
‫כלומר‪ -‬קשה לשנות עמדות‪ .‬אך בכל זאת‪ ,‬שינוי של עמדה אפשרי‪ ,‬והוא תלוי בשלושה גורמים‪.‬‬
‫שלושת הגורמים האלה הם‪ :‬המשכנע‪ ,‬המסר והמשוכנע‪.‬‬
‫לעמדות יש חשיבות רבה בחיינו‪ .‬הן עוזרות לנו להסתגל לסביבה ואף להגיב לאירועים שונים‪ .‬כמו‬
‫כן‪ ,‬עמדות נרכשות‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬בגיל צעיר ומעצבות את תפיסותיו של הפרט‪ .‬כמו כל למידה‪ ,‬גם‬
‫עמדות נרכשות בתהליכי התניה קלאסית‪ ,‬התניה אופרנטית‪ ,‬על ידי חיקוי מודלים‪ ,‬או בדרך‬
‫קוגניטיבית ‪ -‬איסוף מידע והסקת מסקנות‪ .‬העמדות הינן יציבות‪ ,‬כלומר‪ -‬קשה לשנות עמדות‪ .‬אך‬
‫בכל זאת‪ ,‬שינוי של עמדה אפשרי‪ ,‬והוא תלוי בשלושה גורמים‪ .‬שלושת הגורמים האלה הם‪:‬‬
‫המשכנע‪ ,‬המסר והמשוכנע‪.‬‬
‫במחקר בו בחרתי לעסוק‪ ,‬מחקרה של גודית וולרשטיין ‪ ,‬עוסק בהשפעת הגירושין על הילדים‬
‫בבגרותם‪ .‬מחקר זה מציג כיצד רבים מילדי גירושים התגברו על פחדם מבגידה‪ ,‬מצאו אהבה אצל‬
‫בני זוגם והפכו להורים טובים ומגוננים‪ ,‬ולעומתם אחרים שעדיין נלחמים כדי לממש את‬
‫משאלות לבם‪ .‬בנוסף‪ ,‬מראה וורלשטיין כיצד ילדי גירושים שכיום הם מבוגרים רואים את החיים‬
‫בצורה אחרת מחבריהם שגדלו במשפחות שלמות‪ ,‬שגם בהן היו להורים קשיים בחיי הנישואים‪,‬‬
‫אך הם החליטו להישאר יחד‪.‬‬
‫החלק המחקר‪-‬‬
‫עבודת שדה‬
‫מבוא למחקר שדה‬
‫הגדרות‪:‬‬
‫בחלק התיאורטי ערכתי סקירה שמהווה רקע לעבודת השטח שלי ונותנת היבטים תיאורטיים של‬
‫השערת המחקר‪.‬‬
‫בחלק זה אאבחן את השערת המחקר‪.‬‬
‫שאלת המחקר של עבודתי היא‪" :‬האם קיים קשר בין דפוס המשפחה (גרושים‪/‬נשואים) לבין‬
‫עמדות כלפי מוסד המשפחה בקרב ילדים להורים נשואים וילדים להורים גרושים"‪.‬‬
‫מכאן נגזרות השערות המחקר שהן‪:‬‬
‫‪.1‬יימצא קשר בין המצב המשפחתי(גרושים‪ /‬נשואים)לבין עמדותיהם של ילדים להורים נשואים‬
‫וילדים להורים גרושים כלפי מוסד המשפחה‪.‬‬
‫‪.3‬ילדים להורים גרושים יהיו בעלי עמדות חיוביות יותר כלפי מוסד המשפה מילדים להורים‬
‫נשואים‪ .‬וכן יהיו בעד הקמת מוסד זה כחוויה מתקנת למה שחוו ממשפחתם בעבר‪.‬‬
‫אם כן ניתן להבין שהמשתנה הבלתי תלוי של העבודה הוא‪ :‬דפוס משפחה (גרושים‪ /‬נשואים)‪ .‬כמו‬
‫כן‪ ,‬המשתנה התלוי של העבודה הוא‪ :‬עמדות (כלפי מוסד המשפחה)‪.‬‬
‫לצורך בדיקת המשתנים יש להעניק הגדרות נומינליות ואופרטיביות‪.‬‬
‫הגדרה נומינלית למשתנה התלוי‪ :‬עמדה‪ -‬הערכה כללית וקבועה יחסית שיש לפרט על אנשים‪ ,‬על‬
‫אובייקטים ועל נושאים שונים‪.‬‬
‫ההגדרה הנומינלית למשתנה הבלתי תלוי‪ :‬נישואים‪ -‬התקשרות פורמאלית בין יחידים ומשפחות‪.‬‬
‫הם נערכים לרוב בטקס שמנהל נציג ציבור כלשהו‪ ,‬והצדדים מסכימים בו על חובותיהם‬
‫וזכויותיהם ההדדיות‪ .‬גירושים‪ -‬ביטול חוקי של הנישואים‪.‬‬
‫הגדרה אופרטיבית למשתנה התלוי‪ :‬עמדות‪-‬‬
‫העמדה תיבדק תוך התייחסות למרכיבי העמדה‪:‬‬
‫‪.1‬המרכיב קוגניטיבי‪ -‬כולל את המחשבות‪ ,‬הדעות‪ ,‬והאמונות שיש לפרט על נושא העמדה‪.‬אילו‬
‫עשויות להיות חיוביות או שליליות‪.‬‬
‫‪.3‬המרכיב הרגשי‪ -‬מתייחס לתגובה הרגשית הקשורה לנושא העמדה‪.‬‬
‫‪.0‬המרכיב ההתנהגותי‪ -‬מתייחס לנכונותו של פרט להתנהג בדרך חיובית‪ ,‬או שלילית כלפי נושא‬
‫העמדה‪.‬‬
‫הגדרה אופרטיבית למשתנה הבלתי תלוי‪ :‬גרושים‪ -‬הוריו אינם חיים תחת קורת גג אחת ואינם‬
‫מנהלים מערכת יחסים של זוגיות‪ .‬נשואים‪ -‬הוריו חיים תחת קורת גג אחת ומנהלים זוגיות יחדיו‪.‬‬
‫שיטת המחקר‪:‬‬
‫אוכלוסיית המחקר‪:‬‬
‫בעבודתי בחרתי לחקור שתי קבוצות ועל כך אפרט בנפרד‪:‬‬
‫אוכלוסיית מחקר ראשונה‪ -‬ילדים להורים גרושים‪ -‬סטודנטים מהעיר אילת אשר נמצאים בטווח‬
‫הגילאים ‪ ,35-05‬שני המיניים ייחקרו‪.‬‬
‫אוכלוסיית מחקר שנייה‪ -‬ילדים להורים נשואים‪ -‬סטודנטים מהעיר אילת אשר נמצאים בטווח‬
‫הגילאים ‪ ,35-05‬שני המינים ייחקרו‪.‬‬
‫בחרתי דווקא בגילאים אלו מכיוון שמפאת גילם הם גיבשו לעצמם עמדה מוצקה כלפי מוסד‬
‫המשפחה לאחר שחוו את השפעות הגירושים גם בטווח הארוך ואילו אצל מתבגרים העמדות‬
‫עדיין טריות ועלולות להשתנות עוד בעתיד‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬ילדים אלו עומדים בפני החלטות ודילמות‬
‫בהקשר למוסד המשפחה כמו האם להקים משפחת הקמה או עד כמה לנסות ולשמר את התא‬
‫המשפחתי שהקימו‪ .‬בעיניי זה מוסיף גוון ונותן אור שונה למחקרי‪.‬‬
‫כלי המחקר‪:‬‬
‫כלי המחקר בעבודתי הוא שאלון סגור‪.‬‬
‫באמצעות כלי מחקר זה ניתן לאסוף נתונים מהמחקר‪.‬‬
‫זוהי שיטת איסוף נתונים השכיחה ביותר במחקרים במדעי החברה‪.‬‬
‫השאלון כולל מספר רב של שאלות בהן הנחקר מתבקש לדווח על תפיסתו‪ ,‬עמדותיו והתנהגותו‬
‫בעבר ובהווה על תכוניותיו לעתיד‪ ,‬מצבו המשפחתי‪ ,‬גילו‪ ,‬מינו וכו‪.‬‬
‫בעבודה זו נבחרו שאלות סגורות בעלות מספר תשובות אלטרנטיביות מוכנות מראש והנחקר‬
‫מתבקש לבחור ולסמן אחת מבניהן‪.‬‬
‫שאלות נוספות שמופיעות בשאלון מתייחסות לרקע של הנבדק‪.‬‬
‫ישנם מספר יתרונות וחסרונות לשאלון‪:‬‬
‫יתרונות‪-‬‬
‫‪ .1‬השאלון מאפשר גישה נוחה למספר רב של נבדקים‪.‬‬
‫‪ .3‬מהימנות גבוה של השאלון‬
‫בשאלון מופיעות סדרות של שאלות שיש להן תשובות מוכנות בעלות משמעויות שמבטיחות‬
‫שתשובת המחקר לא תהייה קשורה במידה ניכרת לאישיותו של הבודק או למצב רוחו של הנבדק‪.‬‬
‫חסרונות‪-‬‬
‫‪ .1‬החיסרון הבולט הוא בשיטת איסוף הנתונים זו קשורה לחוסר גמישותה‪.‬‬
‫‪ .3‬את השאלות והתשובות האלטרנטיביות מנסחים זמן רב לפני היציאה אל השטח ולכן קשה‬
‫להכניס בו שינויים ולהוסיף שאלות או לשנות את כיוון המחקר‪.‬‬
‫מקרא לשאלון‪-‬‬
‫השאלון בנוי מ‪ 19‬שאלת כאשר הוא מחולק ל ‪0‬חלקים‪.‬‬
‫החלק הראשון של השאלון‪ :‬שלושת השאלות הראשונות מתייחסות לנתוני רקע על הנבדק‪.‬‬
‫השאלות הן על מינו וגילו של הנבדק וכן‪ ,‬שאלה על מצבו המשפחתי‪.‬‬
‫החלק השני של השאלון‪ :‬שאלה העוסקת במשתנה הבלתי תלוי‪ ,‬יצירת הבחנה בין האוכלוסייה‬
‫הבוגרת שחיה בעבר עם הורים גרושים לבין האנשים שחיו בתוך משפחות שלמות‪.‬‬
‫החלק השלישי של השאלון‪ :‬מורכב מ‪ 10‬שאלות אשר בוחנות את המשתנה התלוי‪ ,‬עמדות‪ ,‬כלפי‬
‫המשתנה הבלתי תלוי‪ ,‬מוסד המשפחה‪.‬‬
‫לצורך בדיקת משתנה זה הענקתי ‪ 0‬היבטים‪:‬‬
‫ההיבט הראשון שאלות הבודקות את החלק הקוגנטיבי של המשתנה(שאלות ‪)5-7‬‬
‫למשל‪ -‬שאלה מספר ‪ " -1‬מוסד המשפחה הוא אחד המוסדות החשובים ביותר בחברה המודרנית"‬
‫ההיבט השני שאלות הבודקות את החלק הרגשי של המשתנה (שאלות ‪)14-10‬‬
‫למשל‪ -‬שאלה מספר ‪ " -13‬מוסד המשפחה הוא מקום בו ניתן למצוא תחושת שייכות ותמיכה‬
‫רגשית"‬
‫ההיבט השלישי שאלות הבודקות את החלק ההתנהגותי של המשתנה (שאלות ‪)15-17‬‬
‫למשל‪ -‬שאלה מספר ‪ " -18‬לא אמליץ לחבריי להקים מסגרת משפחתית"‬
‫הערכים של המשתנה (התלוי) מוסד המשפחה‪ ,‬נעים בין ‪.1-0‬‬
‫כאשר ‪ =1‬לא מסכים בכלל‪ =3 ,‬לא מסכים‪ =0 ,‬מסכים‪ =0 ,‬מסכים מאוד‪.‬‬
‫ערכים ‪ 1‬ו ‪ 3‬מציינים ערכים נמוכים של המשתנה המבטאים עמדה שלילית‪.‬‬
‫ואילו ערכים ‪ 0‬ו‪ 0‬מציינים ערכים גבוהים של המשתנה המבטאים עמדה חיובית‪.‬‬
‫טווח ממוצע התשובות של הנבדקים נערך בין‪ :‬המינימום‪ 15 -‬לבין המקסימום‪.64 -‬‬
‫כאשר ממוצע התשובות לשאלון הוא בין ‪ 15‬ל‪ 01‬העמדה של הנבדק היא שלילת‪.‬‬
‫כאשר ממוצע התשובות לשאלון הוא בין ‪ 08‬ל‪ 64‬העמדה של הנבדק היא חיובית‪.‬‬
‫בשאלון ישנן סקלות הפוכות שהן שאלות מספר‪.7,11,18,17 :‬‬
‫שאלון בסגנון סקלות הפוכות בודקות את מהימנות תשובות הנחקרים‪ ,‬את אחידות בתשובות‬
‫ועקביות הנחקר‪.‬‬
‫מהלך המחקר‪:‬‬
‫המחקר נערך באוניברסיטאות ומכללות שונות ברחבי הארץ‪,‬במשך שבוע שבו חילקתי שאלונים‬
‫לנבדקים שהראו נכונות לענות על השאלון‪ ,‬תוך שמירה על אנונימיות‪ .‬כל נבדק קיבל שאלון עבורו‬
‫אותו מילא לבדו‪ ,‬לפני קבלת השאלון הוסבר לנבדק שבמקרה והוא אינו מרגיש בנוח לענות על‬
‫השאלון הוא יכול להתחרט בכל שלב ולא אשתמש בשאלונו לעבודתי‪ .‬לאחר שבוע שבו חילקתי‬
‫את השאלונים וקיבלתי אותם חזרה עם תשובותיהם של הנבדקים‪ ,‬ניתחתי את השאלונים‬
‫בהתפלגותם וכעת אציג את הנתונים הסטטיסטים אותם הסקתי ממחקרי‪.‬‬
‫ממצאים‬
‫טבלה מס' ‪ –1‬אוכלוסיית מחקר – ילדים להורים גרושים‬
‫טבלה המרכזת את עמדותיהם של ילדים להורים גרושים כלפי מוסד המשפחה‪ .‬תוצאות ואחוזים‪.‬‬
‫עמדה שלילית‬
‫כלפי מוסד‬
‫המשפחה בקרב‬
‫ילדים להורים‬
‫גרושים‬
‫עמדה חיובית‬
‫כלפי מוסד‬
‫המשפחה בקרב‬
‫ילדים להורים‬
‫גרושים‬
‫קוגנטיבי‬
‫‪N=6‬‬
‫התנהגותי‬
‫‪N=3‬‬
‫רגשי‬
‫‪N=1‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪N=14‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪N=19‬‬
‫‪70%‬‬
‫‪15%‬‬
‫‪N=17‬‬
‫‪95%‬‬
‫סה"כ‬
‫‪N=2‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪N=18‬‬
‫‪85%‬‬
‫‪90%‬‬
‫טבלה מספר ‪ 3‬הנ"ל מייצגת את אוכלוסיית המחקר הראשונה שנבדקה במחקר שביצעתי‪ .‬מטבלה‬
‫זו ניתן לראות ש‪ 74%-‬מכלל הילדים להורים גרושים בעלי עמדה חיובית כלפי מוסד המשפחה‬
‫לעומת ‪ 14%‬בלבד אשר בעלי עמדה שלילי כלפי מוסד זה‪.‬‬
‫גרף מס' ‪ – 1‬עמדותיהם של ילדים להורים גרושים כלפי מוסד המשפחה‪.‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪90%‬‬
‫‪80%‬‬
‫‪70%‬‬
‫עמדה שלילית כלפי מוסד‬
‫המשפחה בקרב ילדים‬
‫להורים גרושים‬
‫‪60%‬‬
‫‪50%‬‬
‫עמדה חיובית כלפי מוסד‬
‫המשפחה בקרב ילדים‬
‫להורים גרושים‬
‫‪40%‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪0%‬‬
‫קוגנטיבי‬
‫רגשי‬
‫התנהגותי‬
‫סה"כ‬
‫הגרף הנ"ל מתאר את הנתונים מטבלה ‪ . 3‬מגרף זה ניתן לראות בבירור כי ילדים להורים גרושים‬
‫מחזיקים במרכיב ההתנהגותי הרגשי והקונטיבי באופן חיובי בצורה משמעותית‪.‬‬
‫טבלה מספר ‪ – 1‬אוכלוסיית מחקר – ילדים להורים נשואים‬
‫טבלה המרכזת את עמדותיהם של ילדים להורים נשואים כלפי מוסד המשפחה‪ .‬תוצאות ואחוזים‪.‬‬
‫עמדה שלילית‬
‫כלפי מוסד‬
‫המשפחה בקרב‬
‫ילדים להורים‬
‫נשואים‬
‫עמדה חיובית‬
‫כלפי מוסד‬
‫המשפחה בקרב‬
‫ילדים להורים‬
‫נשואים‬
‫קוגנטיבי‬
‫‪N=7‬‬
‫רגשי‬
‫‪N=8‬‬
‫‪35%‬‬
‫‪N=13‬‬
‫התנהגותי‬
‫‪N=6‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪N=12‬‬
‫‪65%‬‬
‫‪N=14‬‬
‫‪60%‬‬
‫סה"כ‬
‫‪N=6‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪N=14‬‬
‫‪70%‬‬
‫‪70%‬‬
‫טבלה מספר ‪ 0‬הנ"ל מייצגת את אוכלוסיית המחקר השנייה שנבדקה במחקר שביצעתי‪ .‬מטבלה זו‬
‫ניתן לראות ש ‪ 14%‬מכלל הילדים להורים נשואים מדווחים על עמדות חיוביות כלפי מוסד‬
‫המשפחה‪.‬‬
‫גרף מס' ‪ –1‬עמדותיהם של ילדים להורים נשואים כלפי מוסד המשפחה‪.‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪90%‬‬
‫‪80%‬‬
‫‪70%‬‬
‫עמדה שלילית כלפי מוסד‬
‫המשפחה בקרב ילדים‬
‫להורים נשואים‬
‫‪60%‬‬
‫‪50%‬‬
‫עמדה חיובית כלפי מוסד‬
‫המשפחה בקרב ילדים‬
‫להורים נשואים‬
‫‪40%‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪0%‬‬
‫קוגנטיבי‬
‫רגשי‬
‫התנהגותי‬
‫סה"כ‬
‫הגרף הנ"ל מתאר את הנתונים מטבלה‪ . 0‬מגרף זה ניתן לראות כי המרכיב הקוגנטיבי הרגשי‬
‫וההתנהגותי בקרב ילדים להורים נשואים משפיע על עמדותיהם כלפי מוסד המשפחה וכן המרכיב‬
‫הרגשי הוא המשפיע ביותר‪.‬‬
‫טבלה מספר ‪1‬‬
‫טבלה המרכזת את ההבדלים בין ילדים שהוריהם נשואים וילדים שהוריהם גרושים כלפי‬
‫עמדותיהם בקשר למוסד המשפחה‪ .‬תוצאות ואחוזים‪.‬‬
‫עמדה שלילית‬
‫כלפי מוסד‬
‫המשפחה‬
‫בקרב ילדים‬
‫להורים‬
‫נשואים‬
‫עמדה חיובית‬
‫כלפי מוסד‬
‫המשפחה‬
‫בקרב ילדים‬
‫להורים‬
‫נשואים‬
‫עמדה שלילית‬
‫כלפי מוסד‬
‫המשפחה‬
‫בקרב ילדים‬
‫להורים‬
‫גרושים‬
‫עמדה חיובית‬
‫כלפי מוסד‬
‫המשפחה‬
‫בקרב ילדים‬
‫להורים‬
‫גרושים‬
‫קוגנטיבי‬
‫רגשי‬
‫התנהגותי‬
‫סה"כ‬
‫‪N=7‬‬
‫‪N=8‬‬
‫‪N=6‬‬
‫‪N=6‬‬
‫‪35%‬‬
‫‪N=13‬‬
‫‪65%‬‬
‫‪N=6‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪N=14‬‬
‫‪70%‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪N=12‬‬
‫‪60%‬‬
‫‪N=1‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪N=14‬‬
‫‪70%‬‬
‫‪N=3‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪N=19‬‬
‫‪95%‬‬
‫‪15%‬‬
‫‪N=17‬‬
‫‪85%‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪N=14‬‬
‫‪70%‬‬
‫‪N=2‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪N=18‬‬
‫‪90%‬‬
‫מטבלה מספר ‪ 1‬ניתן ללמוד כי קיימים הבדלים בין עמדותיהם של ילדים להורים גרושים וילדים‬
‫להורים נשואים כלפי מוסד המשפחה‪ .‬לפי טבלה זו ניתן לראות כי בקרב ילדים להורים גרושים‬
‫יימצאו עמדות חיוביות יותר כלפי מוסד המשפחה ואילו אצל ילדים להורים נשואים ימצאו‬
‫עמדות שליליות יותר כלפי מוסד המשפחה‪.‬‬
‫גרף מס' ‪ –1‬ההבדלים בעמדות כלפי מוסד המשפחה בין ילדים להורים נשואים לבין ילדים‬
‫להורים גרושים‪.‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪90%‬‬
‫עמדה שלילית כלפי מוסד‬
‫המשפחה בקרב ילדים‬
‫להורים נשואים‬
‫‪80%‬‬
‫‪70%‬‬
‫עמדה חיובית כלפי מוסד‬
‫המשפחה בקרב ילדים‬
‫להורים נשואים‬
‫‪60%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪40%‬‬
‫עמדה שלילית כלפי מוסד‬
‫המשפחה בקרב ילדים‬
‫להורים גרושים‬
‫‪20%‬‬
‫עמדה חיובית כלפי מוסד‬
‫המשפחה בקרב ילדים‬
‫להורים גרושים‬
‫‪30%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪0%‬‬
‫קוגנטיבי‬
‫רגשי‬
‫התנהגותי‬
‫סה"כ‬
‫הגרף הנ"ל מתאר את הנתונים בטבלה מספר ‪ .1‬לפי הגרף ניתן לראות כי המרכיב הרגשי משתנה‬
‫באופן משמעותי ביחס למרכיבים האחרים‪ ,‬המרכיב הקוגנטיב וההתנהגותי אינם משתנים באופן‬
‫משמעותי‪.‬ילדים להורים גרושים וילדים להורים נשואים מחזיקים במרכיב קוגנטיבי והתנהגותי‬
‫באופן שווה יחסית‪.‬‬
‫דיון סיכום ומסקנות‬
‫במסגרת עבודה זו ביצעתי מחקר הבודק את הקשר בין עמדותיהם של ילדים להורים גרושים‬
‫וילדים להורים נשואים כלפי מוסד המשפחה‪.‬‬
‫שאלת המחק היא‪ ,‬האם קיים קשר בין דפוס המשפחה לבין עמדות כלפי מוסד המשפחה בקרב‬
‫ילדים להורים גרושים וילדים להורים נשואים‪ -‬בהתאם לשאלת המחקר העליתי שתי השערות‪:‬‬
‫‪.1‬קיים קשר בין דפוס המשפחה לבין עמדותיהם של ילדים להורים גרושים וילדים להורים‬
‫נשואים כלפי מוסד המשפחה‪.‬‬
‫‪ .3‬ילדים להורים גרושים יהיו בעלי עמדות חיוביות יותר כלפי מוסד המשפחה מילדים להורים‬
‫נשואים וכן יהיו בעד הקמת מוסד זה‪.‬‬
‫בכדי לבדוק שאלה זו בחרתי להשתמש בכלי מחקר של שאלון סגור‬
‫כלי מחקר זה מאפשר גישה נוחה למס' רב של נבדקים‪ ,‬הוא ניתן להעברה וקל לעיבוד סטטיסטי‬
‫בסיוע מחשב‪ .‬בנוסף לשאלון מהימנות גבוהה מהסיבה שהוא כולל סדרות שאלות שיש להן‬
‫תשובות מוכנות מראש וברורות המבטיחות שתשובות הנחקר לא תהיינה קשורות לחוקר או‬
‫יושפעו ממצב רוחו של הנחקר‪.‬‬
‫ע"פ ממצאי המחקר מצאתי כי עמדותיהם של ילדים להורים גרושים יהיו עמדות חיוביות יותר‬
‫כלפי מוסד המשפחה מילדים להורים נשואים (‪ 74%‬לעומת ‪ )14%‬וכי עמדותיהם של ילדים‬
‫להורים נשואים היו שליליים יותר כלפי מוסד המשפחה (‪ 04%‬לעומת ‪.)14%‬‬
‫ממצאים אלו סותרים תיאוריות ובמחקרים שהוצגו בחלק התיאורטי בעבודה‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬מחקר שהוצג בחלק התיאורטי ובו נמצא כי לילדים שבאו ממשפחות שהוריהם התגרשו‬
‫היו דאגות נוספות מלבד אלו שמטרידות כל ילד וילדה בגילם אשר באו ממשפחות שלמות‪ .‬בנוסף‬
‫לכך‪ ,‬ילדים להורים גרושים מקרינים ביטחון ואמונה כלפי חוץ אך מבפנים הם פגיעים מאוד‬
‫וחוששים כי דבר רע יקרה להם מפני שביטחון רב אהבה וחום משפחתי נלקח מהן בילדותם עקב‬
‫הליך הגירושין‪.‬‬
‫ממצאים אלו תומכים בהשערת המחקר שלי מכיוון שמראים כי קיים קשר בין דפוס המשפחה‬
‫לבין עמדות הילדים לגבי מוסד המשפחה ועל כן‪ ,‬עמדותיהם של ילדים להורים גרושים חיוביות‬
‫יותר מעמדותיהם של ילדים להורים נשואים כלפי מוסד המשפחה‪.‬‬
‫לפי הממצאים מן המחקר שערכתי‪ ,‬ניתן להסיק שהשערות המחקר שהעליתי בתחילת העבודה‬
‫אומתו‬
‫נוכחתי לראות שלדפוס המשפחה אכן יש השפעה על עמדותיהם של הילדים כלפי מוסד המשפחה‬
‫כלומר השערת המחקר אוששה ‪ ,‬וכי ברוב המקרים‪ ,‬בקרב ילדים להורים גרושים תמצא עמדה‬
‫חיובית כלפי מוסד המשפחה‪.‬‬
‫למרות שהשערותיי אוששו המחקר היה בעל מגבלות לדוגמה ‪ :‬המחקר היווה מדגם קטן (בסה"כ‬
‫‪ 04‬נדבקים) ואינו מייצג את האוכלוסייה כולה‪ .‬בנוסף המחקר היווה בדיקה של בוגרים מאזור‬
‫מסוים בארץ‪ ,‬העיר אילת‪ ,‬ולכן קשה יהיה להכליל את תוצאות המחקר על בוגרים מאזורים‬
‫ורקעים שונים‪.‬‬
‫המחקר בנושא זה משפיע על הבנת התופעה של גירושים כיום וכן ההשלכות של הליך גירושים על‬
‫הילדים ועל התא המשפחתי כולו ומכך על חשיבותו הרבה של מוסד המשפחה בחיי הפרט ובחיי‬
‫הכלל‪.‬‬
‫מחקר זה יכול לשמש כבסיס למחקר עתידי העוסק בשאלות חקר דומות כמו ‪,‬האם קיים קשר בין‬
‫דפוס המשפחה לבין מוסד הנישואין בקרב ילדים להורים גרושים וילדים להורים נשואים‪ .‬עוד‬
‫מחקר שניתן לערוך הוא האם קיים קשר בין דפוס משפחת המוצא (גרושים‪ /‬נשואים) לבין דפוס‬
‫ההורות של הילדים במשפחת ההקמה ( דמוקרטי‪ /‬סמכותי)‪ .‬השערת המחקר למחקר זה תהיה‬
‫שילד להורים גרושים יהיה הורה סמכותי ואילו ילדים להורים נשואים דפוס ההורות תהייה‬
‫דמוקרטית‪ .‬במחקר זה המשתנה הבלתי תלוי יהיה דפוס משפחת המוצא והמשתנה התלוי יהיה‬
‫דפוס ההורות של הילד‪ .‬כלי המחקר יהיה שאלון סגור‪ ,‬ומטרת השאלות בו לקבוע את סוג דפוס‬
‫ההורות‪..‬‬
‫בזמן כתיבת העבודה למדתי דברים רבים‪ ,‬ביניהם עובדות על ההשפעות של הגירושים על הילדים‬
‫ועל המשפחה כולה וכיצד ילדים אלו מתמודדים עם המכשולים והקשיים הניצבים לפניהם‬
‫כתוצאה מן הליך הגירושים‪ .‬בזכות עובדות אלו רכשתי הבנה והערכה טובה יותר של חשיבותו של‬
‫מוסד המשפחה השלמה לחיי החברים בה‪.‬‬
‫בזכות העבודה הבנתי וגיליתי שלמשפחה תפקידים רבים בחיי הפרט והכלל וכן על ההשפעות‬
‫העוצמתיות שיש להליך הגירושין על המשפחות וכן על הילדים‪.‬‬
‫בתור נערה שהוריה גרושים‪ ,‬אני מעידה על עצמי כי אכן לגירושים יש השפעות מששיות בטווח‬
‫הקצר וכן בטווח האורך‪ .‬וכן את החשיבות הרבה שיש להקדיש לשימור התא המשפחתי בשל‬
‫לתפקידים והיתרונות שיש למשפחה השלמה אשר קיימות באופן חסר במשפחות מפורקות‪.‬‬
‫רפלקציה‬
‫רפלקציה מסוג מטה‪-‬קוגניציה‪:‬‬
‫התהליך האישי והבין‪-‬אישי‪:‬‬
‫אני בחרתי לעסוק בקשר בין דפוס המשפחה לבין עמדות ילדים (ילדים להורים גרושים וילדים‬
‫להורים נשואים) כלפי מוסד המשפחה מכיוון שזהו נושא הנוגע אליי ומעניין אותי עד מאוד‪.‬‬
‫בתחילת כתיבת העבודה חשבתי על עוד מספר נושאים לעבודה זו כגון‪ -‬הקשר בין קיבוצניקים‬
‫ועירוניים לבין עשיית שנת שירות‪ ,‬הקשר בין דפוס המשפחה לבין עמדות הילדים כלפי מוסד‬
‫הנישואין אך לבסוף החלטתי בנושא עבודתי מכיוון שזהו הנושא שהתחברתי אליו מכל שאר‬
‫הנושאים‪ ,‬וכן על נושא יהיה מעניין ביותר לקרוא לחקור ולגלות‪.‬‬
‫תהליך לימודי‪:‬‬
‫את מקורות המידע שלי לקחתי מספרים ומאתרי האינטרנט‪ .‬בחרתי להשתמש במקורות אלו‬
‫אחרי קריאה של כל מקור בנפרד והחלטה האם הוא רלוונטי לעבודתי או שאינו מספר לי מידע‬
‫נוסף‪ .‬כמו כן‪ ,‬היו מקורות שפסלתי כיוון שהם לא נראו לי ראויים ורלוונטיים לעבודתי‪.‬‬
‫במציאת המקורות על המשתנים השונים לא נתקלתי בקושי‪ ,‬אך בשלב הפרק המקשר שבו‬
‫נאלצתי לחפש מחקר או תיאוריה הקשורים לשני המרכיבים שבדקתי נתקלתי בקושי מכיוון‬
‫שהשערת המחקר תאמו להשערת מחקרי אך תוצאותיה היו שונות לחלוטין‪ ,‬כלומר השערת המחר‬
‫הופרכה‪ .‬רוב מקורות המידע בהם השתמשתי היו אינטרנטיים כי אלו המקורות הזמינים ביותר‪.‬‬
‫ישנם מקורות מידע ספרותיים שבהם השתמשתי בנוגע לעמדה (מתוך ספר הלימוד הנוכחי שלנו‬
‫במגמת פסיכולוגיה)‪.‬‬
‫בשל כתיבת העבודה למדתי על המשתנים שלי דברים שונים ומגוונים לדוגמה‪ ,‬כי למוסד‬
‫המשפחה ישנן מאות הגדרות‪ .‬עוד בנוסף גיליתי כי קשה מאוד לשנות עמדה בנושא ספציפי אך‬
‫ישנן דרכים שנוקטים המצליחים לשנות את עמדותינו‪.‬‬
‫החלק שעניין אותי במיוחד כתיבת החלק התיאורטי‪ -‬המשתנה הבלתי תלוי ‪,‬מוסד המשפחה‪.‬‬
‫במהלך כתיבת חלק זה קראתי רבות על מוסד זה מתרבויות שונות וזמנים שונים‪ .‬קראתי בנוסף‬
‫מקורות מידע שלא היו רלוונטיים לעבודתי אך ללא ספק העשירו את הידע שלי בנושא זה‪.‬‬
‫היבט ערכי‪ -‬חברתי‪:‬‬
‫הסוגיות האתיות איתן התמודדתי לאורך כתיבת העבודה היה בחלוקת השאלונים לאוכלוסיית‬
‫המחק שלי‪ ,‬ילדים להורים גרושים‪ .‬נאלצתי לשאול סטודנטים שאיני מכירה האם הוריו גרושים‪,‬‬
‫שתחילה קצת התביישתי וחששתי לתגובתם‪ .‬היבט ערכי שניתן למצוא בעבודתי הוא המשפחה‬
‫כערך‪ .‬מבחינת רבים המשפחה הוא ערך עליון ומקודש וכן תופס חשיבות ומרכזיות רבה בחברה‬
‫כיום‪ .‬כמו כן‪ ,‬תופעת הגירושים הינה בעיה חברתית אשר מתמודדים איתה בכמה וכמה דרכים‬
‫שונות ומגוונות‪.‬‬
‫למדתי על עצמי‪:‬‬
‫מתהליך כתיבת העבודה למדתי על עצמי כי אני מסוגלת לסכם ולעבד מקורות מידע שונים‬
‫ומורכבים ‪ ,‬להבין הנחיות לכתיבת עבודת חקר‪ ,‬וכן לעמוד בלוח זמנים צפוף‪ .‬בנוסף למדתי כי‬
‫עמדתי כלפי מוסד המשפחה הוא חיובי‪ .‬אני בעד מוסד זה וחושבת כי יש לפעול ולשמר את התא‬
‫המשפחתי בצורה הטובה ביותר וכן למנוע עד כמה שניתן את התפרקותה‪.‬‬
‫רפלקציה מסוג מטה‪ -‬אסטרטגיה ‪:‬‬
‫במהלך הכנת העבודה השתמשתי באסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה ‪:‬‬
‫‪‬‬
‫שאילת שאלות – בטופס הצעת המחקר עסקתי בשאילת שאלות בניסוח שאלת המחקר‬
‫שלי ובהשערת המחקר‪ .‬בנוסף בבניית השאלון ניסחתי שאלות העוסקות בנושא המחקר‬
‫שלי ובמשתנים בעבודתי‪ .‬לדוגמה‪ ,‬שאלוני היה בנוי מ‪ 15‬שאלות‪ 5 :‬שאלות העוסקות‬
‫במרכיב הקוגנטיבי‪5 ,‬שאלות העוסקות במרכיב הרגשי וכן ‪5‬שאלות העוסקות במרכיב‬
‫ההתנהגותי של המשתנה התלוי שלי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫השוואה – בכתיבת החלק התיאורטי ביצעתי השוואה בין תיאוריות‪ ,‬גישות והגדרות‬
‫שונות של חוקרים העוסקות במשתנים בעבודתי ‪ ,‬מוסד המשפחה ועמדה‪ .‬בנוסף‬
‫השוואתי בין תוצאות הנבדקים‪ .‬בפרק דיון סיכום ומסקנות ערכתי השוואה בין‬
‫התיאוריות והמחקרים בחלק התיאורטי לבין הממצאים שהתקבלו במחקר שביצעתי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הסקה – בפרק הממצאים הסקתי מסקנות והסברתי את המשמעות שלהם‪ .‬לדוגמה‪,‬‬
‫מתוך ריכוז הנתונים יצרתי טבלה המסכמת את הממצאים ומתוכה רשמתי מסקנות לגבי‬
‫המחקר שלי על המרכיבים השונים ועל כך שהשערת המחקר שלי אוששה‪ .‬בנוסף בפרק‬
‫דיון ומסקנות הצגתי והסברתי את המשמעות של הממצאים ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫נימוק מסוג הסבר – השתמשתי בנימוקים בסוג הסבר בפרק בחלק התיאורטי באמצעות‬
‫מחקרים ותיאוריות לדוגמה‪ ,‬מחקרה של גודית וולרשטיין‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ייצוג המידע בדרכים מגוונות‪-‬בעבודתי הצגתי את המידע בדרכים שונות ‪.‬בחלק‬
‫התיאורטי הצגתי את המידע בכתיבה‪ ,‬בשלב הממצאים הצגתי את התוצאות בטבלאות‬
‫מפורטות ולאחר מכן הוספתי גם הצגה גרפית של הממצאים ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מיזוג‪ -‬בחלק התיאורטי ביצעתי מיזוג טקסטים הלקוחים ממקורות שונים כמו אינטרנט‬
‫וספרים‪ .‬מיזוג המקורות העמיק את המידע בעבודה ואת רמת ההיקף שלה‪.‬‬
‫ביביולגרפיה‬
‫‪ .1‬אבן שושן‪ ,‬אברהם ואחרים ‪ 073.00 .3447‬עמוד ‪.318‬‬
‫‪ .3‬בר אל ציפי ונוימאיר מרים‪" ,‬מפגשים עם הפסיכולוגיה מפגש שלישי פסיכולוגיה חברתית"‪,‬‬
‫אבן יהודה‪ :‬רכס פרויקטים חינוכיים‪ ,‬מהדורה שנייה‪.1776 ,‬‬
‫‪ .0‬ג' דנקן מיטשל‪ ,‬משה ליסק (‪ ",)1780‬לקסיקון דביר לסוציולוגיה" דביר בע"מ‪.‬‬
‫‪ .0‬גליקמן אניה‪ ,‬אורן ענת‪ ,‬ולווין אפשטיין נח‪" .‬דעות בעם"‪ ,‬גיליון מספר ‪ 1‬נובמבר ‪.3440‬‬
‫‪http://spirit.tau.ac.il/socant/bicohen/report/deotbaam7.pdf‬‬
‫‪ .5‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ .‬שנתון סטטיסטי לישראל ‪( 3413‬גרסה אלקטרונית)‪ .‬נדלה ב ‪5‬‬
‫לאוקטובר ‪http://www.cbs.gov.il/publications/tec13.pdf .3413‬‬
‫‪ .6‬וולרשטיין‪ ,‬ג'ודית "גירושים והשפעתם על הילדים בבגרותם"‪ .3441 ,‬הוצאת מטר‪.‬‬
‫‪ .1‬יבנה‪ ,‬לרוס ‪ .1775‬משפחה‪ .‬בתוך יבנה האנציקלופדיה לנוער (עמוד ‪ .)118-117 ,14‬תל אביב‪:‬‬
‫הוצאת יבנה והוצאת לרוס‪.‬‬
‫‪ .8‬ימי נתנאל‪" ,‬סיבות נפוצות לגירושין"‪http://www.yarimi.net/divorcereasons.php .‬‬
‫‪ .7‬כהן אורית ופרידמן דנה‪ ,‬פסיכולוגיה חברתית‪ :‬עמדות‪ -‬הגדרות ואפיונים‪ ,‬מט"ח‪3443,‬‬
‫‪http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=13595‬‬
‫‪" .14‬מוסד המשפחה" ‪( http://webcache.googleusercontent.com‬לא צויין שם המחבר)‬
‫‪ .11‬משוניס‪ ,‬ג' ג'‪ .1777 .‬סוציולוגיה‪ .‬תל אביב‪ :‬האוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬
‫‪ .13‬נ ניסן ושותפיו (‪" ,)3440‬סוציולוגיה‪ :‬במעגלי החברה‪ -‬מוסד המשפחה" הוצאת רכס‪.‬‬
‫‪ .10‬קופרשמיטד אורית‪" ,‬ילדים להורים גרושים"‪.‬‬
‫‪http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/michlol/kopershmid.htm‬‬
‫‪ .10‬קרניאל דרורי חנה‪" ,‬משפחה"‪,‬‬
‫‪http://clickit.ort.org.il/files/txt/907478111/648016339.htm‬‬
‫‪ .15‬ת‪.‬ל‪.‬מ‪-‬רשת ארצית לטיפול פסיכולוגי‪ ,‬ייעוץ‪ ,‬אבחון והכשרה‪" ,‬התגובות הרגשיות של הילדים‬
‫החווים גירושים‪http://www.telem.org.il/content .‬‬
‫נספחים‬
‫נבדק יקר!‬
‫שלום רב‪,‬‬
‫שמי קמיל כהן ואני תלמידה במגמת מדעי החברה בבית הספר עמי אסף‪ .‬כחלק מעבודת הגמר שלי במגמה‬
‫זו אשמח אם תוכל לענות על השאלון זה שעל תוצאותיו מתבסס החלק המעשי של עבודתי‪ .‬שאלון זה‬
‫עוסק בקשר בין דפוס המשפחה לבין עמדות כלפי מוסד המשפחה בקרב ילדים להורים נשואים וילדים‬
‫להורים גרושים‪ .‬שאלון זה הינו אנונימי ויעשה בו שימוש לצורכי מחקר בלבד‪.‬‬
‫השאלון נכתב בזכר מטעמי נוחות אך מתייחס לשני המינים‪.‬‬
‫תודה רבה על שיתוף הפעולה‪,‬‬
‫קמיל כהן‪.‬‬
‫‪ .1‬ציין את מינך‪:‬‬
‫א) זכר‬
‫ב) נקבה‬
‫‪.2‬ציין את טווח גילך‪:‬‬
‫א) ‪22-22‬‬
‫ב)‪22-03‬‬
‫‪.0‬הקמתי משפחה‪:‬‬
‫א) כן‬
‫ב) לא‬
‫‪.4‬סמן את התשובה הנכונה ביותר עבורך‪:‬‬
‫א) הוריי אינם חיים תחת קורת גג אחת ואינם מנהלים קשר זוגי‪.‬‬
‫ב)הוריי חיים תחת קורת גג אחת ומנהלים קשר זוגי‪.‬‬
‫סמן איקס במקום שאתה הכי מזדהה ומסכים איתו‪.‬‬
‫ההיגד‬
‫‪ .2‬אני חושב כי כל‬
‫אחד ואת צריכים‬
‫להקים משפחה‬
‫‪ .6‬מוסד המשפחה‬
‫תורם להתפתחות‬
‫כל אחד מהחברים‬
‫בה‬
‫‪ .2‬מוסד המשפחה‬
‫הוא אחד המוסדות‬
‫החשובים ביותר‬
‫בחברה המודרנית‬
‫‪ .2‬רק במסגרת‬
‫משפחתית אדם‬
‫יגיע למילוי‬
‫הפוטנציאל שלו‪.‬‬
‫‪.9‬החברה יכולה‬
‫להתקיים ללא‬
‫מוסד המשפחה‬
‫‪ .13‬המסגרת‬
‫המשפחתית‬
‫חשובה משום‬
‫שהיא מעניקה‬
‫חום‪ ,‬אהבה‬
‫ותמיכה‬
‫‪ .11‬אדם עם‬
‫משפחה הוא אדם‬
‫מאושר יותר‬
‫מאשר אדם רווק‬
‫ללא משפחה‬
‫וילדים‬
‫‪ .12‬מוסד‬
‫המשפחה הוא‬
‫מקום בו ניתן‬
‫למצוא תחושת‬
‫שייכות ותמיכה‬
‫רגשית‬
‫‪ .10‬המשפחה‬
‫‪ -1‬כלל לא מסכים‬
‫‪ -2‬לא מסכים‬
‫‪ -0‬מסכים‬
‫‪ -4‬מסכים מאוד‬
‫חשובה לפיתוח‬
‫בטחון עצמי‬
‫ולקידום הישגים‬
‫אישיים גבוהים‬
‫‪14‬קשר משפחתי‬
‫מעניק תחושה של‬
‫ביטחון חומרי‬
‫ורגשי‬
‫‪ .12‬ברצוני להקים‬
‫משפחה‬
‫‪ .16‬אעשה הכל‬
‫על מנת לשמור על‬
‫לכידות משפחתית‬
‫‪ .12‬כאשר‬
‫המערכת הזוגית‬
‫לא בריאה אמליץ‬
‫לפרק את המסגרת‬
‫המשפחתית‬
‫‪.12‬לא אמליץ‬
‫לחבריי להקים‬
‫מסגרת משפחתית‬
‫‪ .19‬ארצה לחלוק‬
‫את חיי עם אדם‬
‫אחר ללא כניסה‬
‫לקשר נישואים‬
‫מחייב ולמסגרת‬
‫משפחתית‪.‬‬
‫מספר נבדק‬
‫ילד להורים‬
‫גרושים ‪1‬‬
‫ילד להורים‬
‫גרושים ‪3‬‬
‫ילד להורים‬
‫גרושים ‪0‬‬
‫ילד להורים‬
‫גרושים ‪0‬‬
‫נמוך= ‪5-10‬‬
‫עמדה כוללת נמוכה‪15-01 -‬‬
‫גבוה= ‪10-34‬‬
‫עמדה כוללת גבוהה‪08-64 -‬‬
‫קוגנטיבי‬
‫‪13‬‬
‫רגשי‬
‫‪16‬‬
‫התנהגותי‬
‫‪18‬‬
‫עמדה כוללת‬
‫‪06‬‬
‫‪17‬‬
‫‪17‬‬
‫‪17‬‬
‫‪51‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪03‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪14‬‬
‫‪06‬‬
‫ילד להורים‬
‫גרושים ‪5‬‬
‫ילד להורים‬
‫גרושים ‪6‬‬
‫ילד להורים‬
‫גרושים ‪1‬‬
‫ילד להורים‬
‫גרושים ‪8‬‬
‫ילד להורים‬
‫גרושים ‪7‬‬
‫ילד להורים‬
‫גרושים ‪14‬‬
‫ילד להורים‬
‫גרושים ‪11‬‬
‫ילד להורים‬
‫גרושים ‪13‬‬
‫ילד להורים‬
‫גרושים ‪10‬‬
‫ילד להורים‬
‫גרושים ‪10‬‬
‫ילד להורים‬
‫גרושים ‪15‬‬
‫ילד להורים‬
‫גרושים ‪16‬‬
‫ילד להורים‬
‫גרושים ‪11‬‬
‫ילד להורים‬
‫גרושים ‪18‬‬
‫ילד להורים‬
‫גרושים ‪17‬‬
‫ילד להורים‬
‫גרושים ‪34‬‬
‫‪N=20‬‬
‫ילד להורים‬
‫נשואים ‪1‬‬
‫ילד להורים‬
‫נשואים ‪3‬‬
‫ילד להורים‬
‫נשואים ‪0‬‬
‫ילד להורים‬
‫נשואים ‪0‬‬
‫ילד להורים‬
‫נשואים ‪5‬‬
‫ילד להורים‬
‫נשואים ‪6‬‬
‫ילד להורים‬
‫נשואים ‪1‬‬
‫ילד להורים‬
‫נשואים ‪8‬‬
‫ילד להורים‬
‫נשואים ‪7‬‬
‫ילד להורים‬
‫נשואים ‪14‬‬
‫‪13‬‬
‫‪10‬‬
‫‪13‬‬
‫‪08‬‬
‫‪10‬‬
‫‪18‬‬
‫‪18‬‬
‫‪54‬‬
‫‪10‬‬
‫‪34‬‬
‫‪10‬‬
‫‪08‬‬
‫‪8‬‬
‫‪11‬‬
‫‪15‬‬
‫‪04‬‬
‫‪11‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪06‬‬
‫‪16‬‬
‫‪18‬‬
‫‪18‬‬
‫‪53‬‬
‫‪11‬‬
‫‪34‬‬
‫‪17‬‬
‫‪56‬‬
‫‪16‬‬
‫‪34‬‬
‫‪18‬‬
‫‪50‬‬
‫‪18‬‬
‫‪34‬‬
‫‪11‬‬
‫‪55‬‬
‫‪15‬‬
‫‪11‬‬
‫‪18‬‬
‫‪54‬‬
‫‪15‬‬
‫‪17‬‬
‫‪17‬‬
‫‪50‬‬
‫‪11‬‬
‫‪16‬‬
‫‪34‬‬
‫‪50‬‬
‫‪13‬‬
‫‪18‬‬
‫‪15‬‬
‫‪05‬‬
‫‪16‬‬
‫‪34‬‬
‫‪18‬‬
‫‪50‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪50‬‬
‫‪10‬‬
‫‪15‬‬
‫‪17‬‬
‫‪07‬‬
‫מרכיב קוגנטיבי‬
‫גבוה ‪14%‬‬
‫מרכיב קוגנטיבי‬
‫נמוך ‪04%‬‬
‫‪8‬‬
‫מרכיב רגשי‬
‫גבוה ‪75%‬‬
‫מרכיב רגשי‬
‫נמוך ‪5%‬‬
‫‪8‬‬
‫מרכיב התנהגותי‬
‫גבוה ‪85%‬‬
‫מרכיב התנהגותי‬
‫נמוך ‪15%‬‬
‫‪16‬‬
‫עמדה כוללת‬
‫גובהה ‪74%‬‬
‫עמדה כוללת‬
‫נמוכה ‪14%‬‬
‫‪03‬‬
‫‪11‬‬
‫‪15‬‬
‫‪15‬‬
‫‪01‬‬
‫‪1‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪05‬‬
‫‪18‬‬
‫‪34‬‬
‫‪18‬‬
‫‪56‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪11‬‬
‫‪06‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪00‬‬
‫‪10‬‬
‫‪14‬‬
‫‪13‬‬
‫‪06‬‬
‫‪15‬‬
‫‪18‬‬
‫‪18‬‬
‫‪51‬‬
‫‪15‬‬
‫‪17‬‬
‫‪10‬‬
‫‪08‬‬
‫‪10‬‬
‫‪17‬‬
‫‪10‬‬
‫‪05‬‬
‫ילד להורים‬
‫נשואים ‪11‬‬
‫ילד להורים‬
‫נשואים ‪13‬‬
‫ילד להורים‬
‫נשואים ‪10‬‬
‫ילד להורים‬
‫נשואים ‪10‬‬
‫ילד להורים‬
‫נשואים ‪15‬‬
‫ילד להורים‬
‫נשואים ‪16‬‬
‫ילד להורים‬
‫נשואים ‪11‬‬
‫ילד להורים‬
‫נשואים ‪18‬‬
‫ילד להורים‬
‫נשואים ‪17‬‬
‫ילד להורים‬
‫נשואים ‪34‬‬
‫‪N=20‬‬
‫‪11‬‬
‫‪18‬‬
‫‪18‬‬
‫‪50‬‬
‫‪13‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪06‬‬
‫‪11‬‬
‫‪13‬‬
‫‪13‬‬
‫‪05‬‬
‫‪16‬‬
‫‪18‬‬
‫‪17‬‬
‫‪50‬‬
‫‪18‬‬
‫‪10‬‬
‫‪18‬‬
‫‪07‬‬
‫‪10‬‬
‫‪15‬‬
‫‪15‬‬
‫‪00‬‬
‫‪15‬‬
‫‪11‬‬
‫‪34‬‬
‫‪53‬‬
‫‪13‬‬
‫‪11‬‬
‫‪10‬‬
‫‪06‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪16‬‬
‫‪54‬‬
‫‪13‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪00‬‬
‫מרכיב קוגנטיבי‬
‫גבוה ‪65%‬‬
‫מרכיב קוגנטיבי‬
‫נמוך ‪05%‬‬
‫מרכיב רגשי‬
‫גבוה ‪64%‬‬
‫מרכיב רגשי‬
‫נמוך ‪04%‬‬
‫מרכיב התנהגותי‬
‫גבוה ‪14%‬‬
‫מרכיב התנהגותי‬
‫נמוך ‪04%‬‬
‫עמדה כוללת‬
‫גובהה ‪14%‬‬
‫עמדה כוללת‬
‫נמוכה ‪04%‬‬
‫טופס הצעה לכתיבת עבודת גמר (יחידה חמישית) במדעי החברה במקצוע‬
‫שם התלמיד‪/‬ה‪:‬קמיל‬
‫שם המנחה‪:‬אורלי דניאל‬
‫נושא העבודה‪:‬‬
‫שם בית הספר‪:‬עמי אסף‬
‫דואל‪:‬‬
‫טלפון‪:‬‬
‫סמל מוסד‪:‬‬
‫ישוב‪:‬מתן‬
‫הקשר בין דפוס המשפחה לבין עמדות כלפי מוסד המשפחה בקרב ילדים להורים גרושים וילדים‬
‫להורים נשואים‪.‬‬
‫שאלת המחקר‪:‬‬
‫האם קיים קשר בין סוג משפחת המוצא של הילד (גרושים‪/‬נשואים) לבין עמדותיו כלפי מוסד‬
‫המשפחה?‬
‫השערת המחקר‪:‬‬
‫‪.1‬יימצא קשר בין סוג משפחת הילד לבין עמדותיו כלפי מוסד המשפחה‪.‬‬
‫‪ .3‬ילדים להורים גרושים יהיו בעלי עמדות חיוביות יותר כלפי מוסד המשפה מילדים להורים‬
‫נשואים‪ .‬וכן יהיו בעד הקמת מוסד זה כחוויה מתקנת למה שחוו ממשפחתם בעבר‪.‬‬
‫משתנים הנבדקים במחקר‪:‬‬
‫משתנה בלתי תלוי‪:‬ילדים להורים גרושים ונשואים‪.‬‬
‫הגדרה אופרציונלית‪:‬‬
‫ילד שהוריו חיו יחד תחת קורת גג אחת‪ .‬ילד שהוריו התגרשו וחיים בשני בתים שונים ונפרדים זה‬
‫מזה‪.‬‬
‫משתנה תלוי‪:‬עמדה כלפי מוסד המשפחה‬
‫הגדרה אופרציונלית‪ :‬הגדרה הכוללת את‬
‫העמדה אשר תיבדק על פי מרכיבי העמדה‪ -‬המרכיב הקוגנטבי‪ ,‬התנהגותי ורגשי‪.‬‬
‫אוכלוסיית המחקר (תיאור ומספר נבדקים משוער)‬
‫‪ 04‬סטודנטים תושבי העיר אילת ‪ ,‬בגילאי ‪ 35-05‬לא נשואים‪ 34,‬ילדים להורים גרושים‪ ,‬ו‪ 34‬ילדים‬
‫להורים נשואים ‪.‬‬
‫כלי המחקר‪:‬‬
‫שאלון סגור‪.‬‬
‫ביבליוגרפיה (‪ 5‬פריטים לפחות כתובים על פי הכללים המקובלים בכתיבה מדעית)‬
‫‪ .1‬אדר בוניס‪ ,‬מתת ‪ ,3441‬משפחה בראייה סוציולוגית ואנתרופולוגית‪ ,‬כותר‬
‫‪http://www.kotar.co.il/kotarapp/index/Book.aspx?nBookID=93041712‬‬
‫‪ .3‬אילון אורנה‪ ,‬כדורי תרצה ‪ 1776‬בין שני בתים‪ ,‬מכון מופת‪.‬‬
‫‪http://www.mofet.macam.ac.il/infocenter/Pages/StudyArticle/634968127971716952.a‬‬
‫‪spx‬‬
‫‪ .0‬דוברין נורית‪ ,3445 ,‬גירושין בישראל‪ ,‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪.‬‬
‫‪http://www.cbs.gov.il/publications/tec13.pdf‬‬
‫‪ .0‬כהן אורית‪ ,‬פרידמן דנה‪ ,3443,‬פסיכולוגיה חברתית‪ :‬עמדות הגדרות ואפיונים‪ ,‬מטח‬
‫‪http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=13595‬‬
‫‪ .5‬נקודת מפנה‪ -‬המרכז לייעוץ וגישור משפחתי "ילדים וגירןשין"‪.‬‬
‫‪http://www.nekudat-mifne.com/kids_divorce/‬‬
‫חתימת התלמיד‪:‬‬
‫ת‪.‬ז של התלמיד‪010480413 :‬‬
‫אישור הפיקוח על מדעי החברה‬
‫ההצעה אושרה‬
‫יש להחזיר את ההצעה עם התיקונים הנדרשים‬
‫יש לתקן את ההצעה אולם אין צורך להחזירה לפיקוח לאישור מחדש‬
‫ההצעה לא אושרה‬
‫שם המדריך‪/‬ה המאשר‪/‬ת ‪:‬‬
‫שימו לב‪ :‬הצעה מאושרת חייבת להיות צמודה לעבודה הסופית‪ .‬עבודה ללא הצעה מאושרת לא‬
‫תיבדק‪.‬‬
‫נא שימו לב להערות שלהלן‪ :‬ההערות הרלוונטיות להצעה מסומנות ב ‪.X‬‬
‫הנושא רחב מדי‪ ,‬יש למקד אותו‬
‫השערת המחקר אינה מנוסחת כראוי‪ ,‬יש לנסח השערה במונחים של קשר בין משתנים‪.‬‬
‫האוכלוסייה איננה זמינה למחקר‪.‬‬
‫משתנה חייב לקבל יותר מערך אחד‪ .‬המשתנה‪ :‬איננו עומד בתנאי זה‪.‬‬
‫הגדרת המשתנה התלוי ו‪/‬או הבלתי תלוי איננה נכונה‪.‬‬
‫מומלץ לשקול שימוש בכלי מחקר אחר‬
‫יש להוסיף מקורות לרשימה הביבליוגרפית‪.‬‬
‫הרשימה הביבליוגרפית איננה כתובה על פי כללי הכתיבה המדעית‪.‬‬
‫הרשימה הביבליוגרפית איננה עדכנית‪ .‬יש להוסיף פרטים עדכניים‪.‬‬
‫העבודה אינה יכולה להתקבל כעבודה במדעי החברה‪.‬‬
‫הערות נוספות‪:‬‬