התפתחותית סיה נגלק כתיבת מילים ב - language

Transcription

התפתחותית סיה נגלק כתיבת מילים ב - language
‫‪.2009 .119‬‬‫שפה ומוח‪119-141 ,9 ,‬‬
‫כתיבת מילים בנגלקסיה התפתחותית‬
‫איוונה נחמן‪-‬כץ ונעמה פרידמן‬
‫∴‬
‫אוניברסיטת תל אביב‬
‫האם דיסלקסית נגלקט היא ספציפית לקריאת מילים או שהיא מתבטאת גם בכתיבת מילים? האם‬
‫דיסלקסית נגלקט מלווה תמיד גם בדיסגרפית נגלקט? במחקר הנוכחי נתייחס לסוגיה הזאת‪ ,‬ונבחן האם‬
‫ניתן לאתר דיסוציאציה בין נגלקט בקריאה לבין נגלקט בכתיבה‪ ,‬וכן נבחן את ההשפעה של דיסלקסית‬
‫נגלקט בקריאה על הכתיבה‪.‬‬
‫דיסלקסית נגלקט‪ ,‬או "נגלקסיה" ברמת מילה מתאפיינת בקושי בהפניית הקשב לאותיות הנמצאות באחד‬
‫מהצדדים של המילה‪ ,‬בדרך כלל בצד השמאלי‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬הקריאה כרוכה בהשמטה והחלפה של‬
‫אותיות בצד המוזנח של המילה )וכך המילה "שלט" יכולה להיקרא כ"של" או "שלח"(‪ .‬נשאלת השאלה‪:‬‬
‫האם הנגלקסיה מלווה גם בהפרעה בכתיבת מילים‪ ,‬שבה הנבדקים מזניחים את האותיות בצד השמאלי של‬
‫המילה? אין בספרות עד כה מחקרים על האינטראקציה בין נגלקסיה לבין דיסגרפית נגלקט‪ ,‬המשווים‬
‫באופן מפורט בין הביצועים בקריאה ובכתיבה‪ .‬במחקר זה השתתפו ‪ 21‬נבדקים בעלי נגלקסיה‬
‫התפתחותית בגילאי ‪ 7‬עד ‪ .21‬הם נבדקו במטלות של קריאה קולית ובמטלות כתיבה שונות‪ :‬הכתבה‪,‬‬
‫הכתבה ללא משוב חזותי‪ ,‬שיום בכתב‪ ,‬הקלדה במחשב‪ ,‬העתקה‪ ,‬העתקה מעוכבת ואיות בעל פה להכתבה‪.‬‬
‫לכל הנבדקים שהשתתפו במחקר יש דיסלקסית נגלקט התפתחותית שמאלית ברמת מילה‪ ,‬שגורמת‬
‫להזנחת האותיות השמאליות‪ ,‬האחרונות‪ ,‬של המילה בקריאה‪ .‬הממצאים הראו כי ל‪ 16-‬מהנבדקים יש‬
‫בנוסף גם דיסגרפית נגלקט שמאלית שגרמה להזנחת האותיות השמאליות גם בכתיבה‪ .‬מנגד‪ ,‬ל‪ 5-‬נבדקים‬
‫אין דיסגרפית נגלקט אך ניתן לראות אצלם השפעה של הנגלקסיה בקריאה‪ ,‬על הכתיבה‪ :‬הנגלקט בקריאה‬
‫גרם לכך שכאשר הם קראו את שכתבו בזמן הכתיבה‪ ,‬הם עשו טעויות הזנחה של החלק השמאלי של‬
‫המילה שכתבו‪ ,‬אך כאשר מנענו מהם את בקרת הקריאה על הכתיבה‪ ,‬כשלא ראו מה שכתבו‪ ,‬הם עשו‬
‫פחות טעויות נגלקט בכתיבה‪ .‬השפעה נוספת של הקריאה הפגועה על הכתיבה התבטאה באותיות סופיות‪.‬‬
‫הנבדקים עם דיסלקסית נגלקט ללא דיסגרפית נגלקט התקשו לזהות אותיות סופיות‪ ,‬כתוצאה מדיסלקסית‬
‫הנגלקט שלהם‪ ,‬מאחר שאותיות אלה נמצאות תמיד בצד המוזנח של המילה‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬גם בכתיבה‬
‫הם החליפו אותיות סופיות לאותיות תואמות על פי צליל או לאות סופית אחרת‪ ,‬אך לא עשו טעויות‬
‫אחרות בכתיבה‪.‬‬
‫"חלב" קרא ילד בכיתה ד' כשהתבקש לקרוא את מילת המטרה "חלש"; "קוף‪ ,‬טית‪ ,‬ריש‪...‬קטן? קטף?"‬
‫אמר נער בכיתה ו' כשהתבקש לשיים את אותיות המילה "קטר" שהייתה כתובה לפניו ואחר כך לקרוא‬
‫אותה‪ .‬מחקר זה שוטח את תיאורה של הדיסלקסיה ששני ילדים אלה סובלים ממנה‪ :‬דיסלקסית נגלקט‬
‫התפתחותית‪ ,‬ובוחן האם היא ספציפית לקריאה או שמא היא גורמת גם להזנחת צד בכתיבת מילים‬
‫)דיסגרפית נגלקט(‪.‬‬
‫דיסלקסיה היא מונח‪-‬על המאגד בתוכו סוגים שונים של הפרעות קריאה‪ ,‬בעלות מאפיינים שונים‬
‫מבחינת סוגי הטעויות בקריאה ומבחינת סוגי המילים המציבות קושי גדול יותר לקורא )‪Coltheart,‬‬
‫‪1981; Ellis, 1993; Ellis & Young, 1987; Friedmann & Gvion, 2001; Newcombe & Marshall,‬‬
‫∴ מחקר זה )מס' ‪ (1296/06‬נתמך על‪-‬ידי הקרן הלאומית למדע‪.‬‬
‫‪ 120‬נחמן‪-‬כץ ופרידמן‬
‫‪ .(1981; Patterson, 1981; Riddoch, 1990‬סוגי הדיסלקסיות השונים נוצרים מפגיעה במרכיבים‬
‫השונים בתהליך הקריאה – שלבים שונים בניתוח הויזואלי‪-‬אורתוגרפי הראשוני‪ ,‬המסלול הלקסיקאלי‬
‫לקריאת מילים מוכרות‪ ,‬המסלול הסמנטי‪ ,‬והמסלול להמרה מגרפמה לפונמה לקריאת מילים חדשות‪.‬‬
‫נגלקסיה היא דיסלקסיה פריפראלית‪ ,‬כלומר דיסלקסיה הנגרמת מפגיעה בשלב הקריאה הראשוני של‬
‫הניתוח הויזואלי‪ ,‬המתאפיינת בקושי בהפניית הקשב לגירויים הנמצאים באחד מהצדדים של המילה או‬
‫הטקסט‪.‬‬
‫מחקר זה התמקד בדיסלקסית נגלקט‪ ,‬או "נגלקסיה"‪ ,‬התפתחותית ברמת מילה‪ .‬נגלקסיה ברמת מילה‬
‫מתאפיינת בהזנחת האותיות השמאליות של המילה )השמטה‪ ,‬החלפה‪ ,‬הוספה(‪ ,‬וכך המילה חלב‬
‫יכולה להיקרא חל‪ ,‬חלש‪ ,‬או חלבן‪ .‬שפות שבהן נחקרה נגלקסיה ברמת מילה כגון אנגלית‪ ,‬ספרדית‪,‬‬
‫ואיטלקית‪ ,‬נקראות כולן משמאל לימין‪ ,‬ועל כן נגלקסיה שמאלית ידועה כמתבטאת בהפרעה בקריאת‬
‫אותיות תחיליות של המילה‪ .book look or cook :‬בשונה מכך בעברית‪ ,‬הנקראת מימין לשמאל‪,‬‬
‫נגלקסיה שמאלית מתבטאת בהפרעה בקריאת האותיות האחרונות של המילה‪ .‬נגלקט כללי ונגלקסיה‬
‫אצל מבוגרים נחקרו רבות בשפות הנקראות משמאל לימין‪ ,‬אך כמעט רק בצורתן הנרכשת לאחר פגיעת‬
‫מוח‪.‬‬
‫דיסגרפית נגלקט מוגדרת כהפרעה בכתיבה בה הנבדקים נוטים להשמיט או להחליף את האותיות בצד‬
‫הנגדי להמיספרה הפגועה )בדרך כלל האותיות השמאליות של המילה(‪ ,‬ללא כל הפרעה במרחב או‬
‫במוטוריקה של היד‪ .‬ישנה בספרות גם התייחסות לדיסגרפית נגלקט ברמת המרחב‪ ,‬שבה המילים‬
‫נכתבות מימין אך אין הזנחה של אותיות‪ ,‬כמו למשל המקרה של בחורה שסבלה מווילסון סינדרום‬
‫המתואר אצל )‪ .Auclair, Sieroff & Kocer (2008‬היא שהראתה דיסגרפית נגלקט מרחבית נרכשת ללא‬
‫סימנים של נגלקט כללי‪ .‬הדיסגרפיה התבטאה אך ורק במרחב‪ ,‬היא כתבה נכון את כל האותיות של‬
‫המילים אך כתבה את המילים בצד הימני של הדף‪ .‬במחקר הנוכחי‪ ,‬שחקר נבדקים עם נגלקט דיסלקיה‬
‫ברמת המילה‪ ,‬נעסוק רק בנגלקט דיסגרפיה ברמת המילה‪.‬‬
‫ישנם בספרות מספר מחקרים על האינטראקציה בין נגלקסיה לבין דיסגרפיה‪ .‬במחקרם של & ‪Baxter‬‬
‫)‪ Warrington (1983‬מתואר לראשונה מקרה משולב של נגלקסיה עם דיסגרפית נגלקט ודיסגרפיה‬
‫פונולוגית‪ .‬במטלות איות‪ ,‬הנבדק נטה לטעות בתחילת המילים‪ ,‬והראה אפקט של אורך מילה )מילים‬
‫ארוכות היו קשות יותר בהשוואה למילים קצרות יותר(‪ .‬במחקרם של )‪Caramazza & Hillis (1990‬‬
‫תיארו מקרה של אישה עם דיסלקסית נגלקט נרכשת שהיה לה קושי מקביל גם באיות בעל פה ובכתב‪.‬‬
‫גם בקריאה וגם בכתיבה היא הזניחה את החלק הימני של המילים‪ .‬גם )‪Hillis & Caramazza (1995‬‬
‫תיארו שני נבדקים עם דיסלקסית נגלקט נרכשת‪ ,‬שהראו קושי מקביל באיות בעל פה ובכתב‪ ,‬בשיום‬
‫בכתב ובהעתקה מעוכבת‪ .‬שניהם הזניחו את הצד הנגדי להמיספרה הפגועה‪ .‬ישנם מספר מחקרים‬
‫נוספים המדווחים על נגלקסיה נרכשת מלווה בדיסגרפית נגלקט ) ;‪Cubelli & Simoncini, 1997‬‬
‫‪.(Ellis, Young, & Flude, 1993; Miceli & Capasso, 2001; Patterson & Wilson, 1990‬‬
‫במחקרם של )‪ Patterson & Wilson (1990‬מדווח על נבדק עם נגלקסיה שמאלית נרכשת ברמת‬
‫המילה‪ ,‬כך הנתונים לגבי הכתיבה שלו הם מעטים ולא חד משמעיים‪ .‬למשל‪ ,‬בעוד הוא עשה טעויות‬
‫באות השמאלית בחמש מתוך ‪ 32‬המילים שכתב להכתבה‪ ,‬הוא עשה גם ‪ 4‬טעויות החלפה במיקומים‬
‫שאינם האות השמאלית ביותר‪.‬‬
‫כתיבה בנגלקסיה התפתחותית‬
‫‪121‬‬
‫מנגד ישנם מחקרים המדווחים על דיסוציאציה בין דיסלקסית ודיסגרפית נגלקט‪ ,‬ובפרט מחקרים‬
‫המדווחים על נבדקים עם דיסלקסית נגלקט ללא דיסגרפית נגלקט ) ;‪Arduino et al., 2005‬‬
‫;)‪Ellis, Young, & Flude, 1987 (VB); Haywood & Coltheart, 2001; Riddoch, 1990 (JB‬‬
‫‪ .(Riddoch et al., 1990‬גם במחקרם של )‪ Haywood & Coltheart (2001‬נבדק הביצוע של נבדק עם‬
‫נגלקסיה במטלת איות בעל פה‪ ,‬ונמצא כי הוא הצליח לבצע מטלה זו ללא טעויות‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬יש להדגיש שבמרבית המחקרים בנגלקסיה אצל מבוגרים התעמקו בבדיקת אפיוני הנגלקסיה‬
‫ולא בדקו כתיבה כלל‪.‬‬
‫בניגוד לריבוי המחקרים בנושא הנגלקט הנרכש‪ ,‬מחקרים על נגלקסיה התפתחותית בקרב ילדים הם‬
‫מעטים מאד‪ ,‬ולמעשה כוללים רק את מחקרינו הקודמים )נחמן‪-‬כץ ופרידמן‪;2008 ,2007 ,‬‬
‫‪ ,(Friedmann & Nachman-Katz, 2004‬ואין כלל מחקרים על השפעתה של נגלקסיה התפתחותית על‬
‫כתיבת מילים‪.‬‬
‫לשאלת השפעתה של נגלקסיה התפתחותית על כתיבת מילים יש חשיבות רבה כדי להסיק מסקנות‬
‫תיאורטיות בקשר לאופן העיבוד של מילים‪ :‬האם קיימת מערכת אחת האחראית הן על קריאת מילים‬
‫והן על כתיבת מילים או שמדובר בשתי מערכות שונות ונפרדות? האם יש מערכת קשבית אחת‬
‫האחראית לקריאה ולכתיבה? במחקר זה ניסינו להרחיב את בסיס הידע על השפעתה של נגלקסיה‬
‫התפתחותית על כתיבת מילים‪.‬‬
‫שיטה‬
‫נבדקים‬
‫במסגרת המחקר אותרו ‪ 21‬נבדקים )‪ 17‬בנים ו‪ 4-‬בנות( עם נגלקסיה‪ 20 :‬ילדים ומתבגרים שגילם‬
‫בתחילת הבדיקה נע בין ‪ 7‬ל‪ ,13-‬ונבדקת אחת בת ‪ 17 .21‬מהנבדקים אותרו בבתי ספר בערים במרכז‬
‫הארץ‪ ,‬ו‪ 4-‬נבדקים למדו בצפון‪ .‬מתוכם ‪ 18‬למדו בכיתות קטנות של חינוך מיוחד‪ ,‬המוגדרות ככיתות‬
‫של לקויי למידה‪ ,‬ו‪ 3-‬נבדקים למדו בכיתות רגילות‪ .‬ל‪ 7-‬מהם אינטליגנציה ממוצעת‪ 7 ,‬בעלי‬
‫אינטליגנציה נורמאלית נמוכה‪ ,‬ל‪ 5-‬הייתה אינטליגנציה גבולית ול‪ 2-‬פיגור קל )ראו טבלה ‪ .(1‬הוריהם‬
‫של הנבדקים לא דיווחו על בעיות כלשהן בהיריון ובלידה‪ ,‬וכן לא על מחלות קשות בילדות‪ ,‬גידול או‬
‫חבלה‪ ,‬שעלולים לגרום לפגיעה נוירולוגית; עקב כך ניתן לשער כי הנגלקסיה אצלם התפתחותית‪.‬‬
‫)לנבדק אחד‪ ,‬נת‪ ,.‬בוצע ‪ MRI‬ולא נמצאו כל ממצאים חריגים מלבד היפוך בדומיננטיות המיספראלית‪.‬‬
‫ראו ‪ .(Friedmann & Nachman-Katz, 2004‬אצל ‪ 9‬מהנבדקים דווחה התפתחות מוטורית ולשונית‬
‫תקינה‪ ,‬אצל ‪ 7‬נבדקים דווחה התפתחות לשונית מאוחרת‪ ,‬ואצל ‪ 5‬נבדקים אחרים דווחה התפתחות‬
‫לשונית ומוטורית מאוחרת‪ .‬כל הנבדקים ילידי הארץ למעט שניים‪ ,‬נבדקת אחת שעלתה ארצה בהיותה‬
‫בת שנתיים ונבדק שעלה ארצה בהיותו בן ‪ .6‬שפת האם של שניהם היא רוסית‪ ,‬אך הם דוברים עברית‬
‫שוטפת ולומדים בבתי ספר דוברי עברית‪ .‬נבדקת נוספת נולדה בארץ אך שהתה בארצות הברית זמן‬
‫ממושך והיא מדברת עברית ואנגלית‪.‬‬
‫‪ 4‬נבדקים אובחנו כסובלים מ‪ ADHD-‬ו‪ 2-‬מהם נטלו ריטלין בזמן השתתפותם במחקר‪ 10 .‬נבדקים‬
‫טופלו אצל קלינאית תקשורת ו‪ 7-‬אצל מרפאה בעיסוק‪ .‬אצל כל הנבדקים דווחה בעיה ברכישת קריאה‬
‫וכתיבה‪ ,‬אך אף אחד מהם לא אובחן כסובל מדיסלקסיה טרם המחקר הנוכחי‪.‬‬
‫‪ 122‬נחמן‪-‬כץ ופרידמן‬
‫נבדקי ביקורת‬
‫לכל אחד מנבדקי המחקר הותאם נבדק ביקורת על פי מגדר‪ ,‬גיל‪ ,‬כיתה וסוג כיתה )רגילה או קטנה(‪.‬‬
‫נבדקי הניסוי ונבדקי הביקורת שלמדו בכיתות הקטנות אובחנו על ידי פסיכולוג חינוכי והותאמו גם על‬
‫פי רמת האינטליגנציה )‪ .(IQ‬נבדקי הניסוי ונבדקי הביקורת שלמדו בכיתות רגילות הותאמו על פי‬
‫מבחן המטריצות של רייבן )‪ .(Raven, 1956‬נבדקי הביקורת היו בעלי קריאה וכתיבה תקינות‪.‬‬
‫בנוסף נבחנו ‪ 22‬ילדים מכיתה א' במטרה לבדוק האם אפיוני דיסגרפית נגלקט )טעויות מסוג הזנחת‬
‫אותיות בצד השמאלי של המילה( מייצגים גם ילדים הנמצאים בתהליכי רכישה של קריאה וכתיבה‪.‬‬
‫טבלה ‪ .1‬אפיוני נבדקי המחקר‬
‫נבדקים‬
‫נת‪.‬‬
‫יצ‪.‬‬
‫עד‪.‬‬
‫ול‪.‬‬
‫ספ‪.‬‬
‫שש‪.‬‬
‫אר‪.‬‬
‫סט‪.‬‬
‫דנ‪.‬‬
‫אב‪.‬‬
‫תמ‪.‬‬
‫או‪.‬‬
‫דר‪.‬‬
‫אד‪.‬‬
‫נע‪.‬‬
‫לר‪.‬‬
‫אמ‪.‬‬
‫עי‪.‬‬
‫ענ‪.‬‬
‫מר‪.‬‬
‫טל‪.‬‬
‫גיל‬
‫‪9;11‬‬
‫‪11;4‬‬
‫‪12;11‬‬
‫‪9;1‬‬
‫‪10;8‬‬
‫‪12;6‬‬
‫‪10;1‬‬
‫‪9;11‬‬
‫‪11;3‬‬
‫‪8;7‬‬
‫‪7;7‬‬
‫‪8;6‬‬
‫‪7;11‬‬
‫‪9;10‬‬
‫‪21;4‬‬
‫‪7;4‬‬
‫‪7;10‬‬
‫‪12;5‬‬
‫‪7;6‬‬
‫‪6;8‬‬
‫‪13;9‬‬
‫‪IQ‬‬
‫‪77‬‬
‫‪64‬‬
‫‪72‬‬
‫‪96‬‬
‫‪68‬‬
‫‪96‬‬
‫‪71‬‬
‫‪80‬‬
‫‪87‬‬
‫‪70‬‬
‫‪92‬‬
‫‪80‬‬
‫‪82‬‬
‫‪97‬‬
‫‪99‬‬
‫‪82‬‬
‫‪87‬‬
‫‪98‬‬
‫‪90‬‬
‫‪78‬‬
‫‪88‬‬
‫כיתה‬
‫ידיות‬
‫מגדר‬
‫ימנית‬
‫ימנית‬
‫ימנית‬
‫ימנית‬
‫ימנית‬
‫ימנית‬
‫ימנית‬
‫ימנית‬
‫ימנית‬
‫ימנית‬
‫ימנית‬
‫ימנית‬
‫ימנית‬
‫ימנית‬
‫ימנית‬
‫ימנית‬
‫ימנית‬
‫ימנית‬
‫ימנית‬
‫ימנית‬
‫ימנית‬
‫ד' קטנה‬
‫ה' קטנה‬
‫ו' קטנה‬
‫ד' רגילה‬
‫ה' קטנה‬
‫ו' רגילה‬
‫ד' קטנה‬
‫ו' קטנה‬
‫ו' קטנה‬
‫ג' קטנה‬
‫ב' קטנה‬
‫ב' קטנה‬
‫ב' קטנה‬
‫ה'‬
‫‪-‬‬‫ב' קטנה‬
‫ב' קטנה‬
‫ז'‬
‫ג' קטנה‬
‫ב' קטנה‬
‫ז' קטנה‬
‫זכר‬
‫זכר‬
‫זכר‬
‫נקבה‬
‫זכר‬
‫זכר‬
‫נקבה‬
‫זכר‬
‫זכר‬
‫זכר‬
‫זכר‬
‫זכר‬
‫זכר‬
‫זכר‬
‫נקבה‬
‫זכר‬
‫זכר‬
‫זכר‬
‫נקבה‬
‫זכר‬
‫זכר‬
‫ניסויים לבדיקת נגלקסיה ודיסגרפית נגלקט‬
‫מבדקים והליך‬
‫להערכת הקריאה השתמשנו במבדקים המיועדים לאיתור נגלקסיה מתוך בטריית תלתן )& ‪Friedmann‬‬
‫‪ ,(Gvion, 2003‬אותם התאמנו לרמה הלקסיקאלית ולהפרעות הספציפיות בקריאה של הנבדקים‪ .‬לשם‬
‫כך השתמשנו במילים תדירות בלבד‪ ,‬ועבור הנבדקים שרכשו רק קריאה בתנועת קמץ השתמשנו רק‬
‫במילים עם תנועת ‪ a‬כדי למדוד באופן הוגן את מיומנויות הקריאה שלהם‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ 1‬בדיקה ראשונית העלתה שאחד עשר מהנבדקים‪ ,‬כולל אלה שלומדים בכיתות גבוהות של ביה"ס היסודי‪ ,‬הצליחו לקרוא‬
‫רק מילים הכוללות תנועת ‪) /a/‬ברוב ספרי לימוד הקריאה בעברית זו התנועה הראשונה( ולא רכשו עדיין את יתר‬
‫התנועות‪ .‬לכן‪ ,‬כל המילים שנכללו במבדקים שלהם כללו רק תנועת ‪ ./a/‬אחד מהם הראה במשך ההתערבות שרכש את‬
‫התנועות ולכן חלק מהמבדקים הועברו לו עם תנועת ‪ /a/‬וחלק עם כל התנועות‪ .‬ששת הנבדקים הנותרים הצליחו לקרוא‬
‫מילים עם כל התנועות לכן במבדקים שלהם כללנו את כל התנועות‪.‬‬
‫כתיבה בנגלקסיה התפתחותית‬
‫‪123‬‬
‫במטרה לאפשר לליקוי לבוא לידי ביטוי‪ ,‬כל המילים בכל המבדקים היו עם פוטנציאל לנגלקט‪ ,‬כלומר‬
‫מילים שבהן השמטה או החלפה של האות האחרונה מייצרת מילה משמעותית אחרת המוכרת לילדים‪.‬‬
‫במטרה לבדוק באיזו צורה מתבטאת הנגלקסיה‪ ,‬הועברו לנבדקים מבדקי קריאה קולית של מילים‬
‫בודדות ומבדקי כתיבה שונים‪ :‬הכתבה‪ ,‬הכתבה ללא משוב חזותי‪ ,‬שיום בכתב‪ ,‬הקלדה במחשב‪,‬‬
‫העתקה‪ ,‬העתקה מעוכבת ואיות להכתבה‪.‬‬
‫‪ .1‬קריאה קולית של מילים בודדות‬
‫הנבדקים נלקחו מתוך מחקרינו הקודמים שבדקו את הקריאה בנגלקסיה ודווחו בנחמן‪-‬כץ ופרידמן‬
‫)‪ .(2008 ,2007‬זיהינו את הנגלקסיה שלהם בקריאה באמצעות מטלת קריאה קולית של מילים בודדות‪.‬‬
‫הנבדקים התבקשו לקרוא בקול רשימה של ‪ 100‬מילים בנות ‪ 2‬עד ‪ 4‬אותיות )ממוצע ‪ ,(2.9‬ללא קשר‬
‫סמנטי או פונולוגי ביניהן‪) .‬אצל ‪ 5‬נבדקים מספר המילים שהועבר היה שונה ‪ -‬בין ‪ 85‬לבין ‪ 161‬מילים(‪.‬‬
‫בקריאת הרשימה בדקנו אחוזי טעויות בקריאת מילים בודדות‪ ,‬ומתוכם אחוזי טעויות נגלקט‪ ,‬כלומר‬
‫טעויות המעידות על הזנחת הצד השמאלי של המילה‪.‬‬
‫תוצאות‬
‫טבלה ‪ .2‬אחוז טעויות כלליות וטעויות נגלקט )מתוך סה"כ טעויות( בקריאה קולית של מילים בודדות‬
‫נבדקים‬
‫‪ %‬טעויות כלליות‬
‫‪ %‬טעויות נגלקט‬
‫נת‪.‬‬
‫יצ‪.‬‬
‫עד‪.‬‬
‫ול‪.‬‬
‫ספ‪.‬‬
‫שש‪.‬‬
‫אר‪.‬‬
‫סט‪.‬‬
‫דנ‪.‬‬
‫אב‪.‬‬
‫תמ‪.‬‬
‫או‪.‬‬
‫דר‪.‬‬
‫אד‪.‬‬
‫נע‪.‬‬
‫לר‪.‬‬
‫אמ‪.‬‬
‫עי‪.‬‬
‫ענ‪.‬‬
‫מר‪.‬‬
‫טל‪.‬‬
‫ממוצע‬
‫)‪55% (47‬‬
‫)‪59% (59‬‬
‫)‪68% (68‬‬
‫)‪24% (24‬‬
‫)‪92% (92‬‬
‫)‪32% (46‬‬
‫)‪40% (40‬‬
‫)‪28% (28‬‬
‫)‪35% (35‬‬
‫)‪41% (54‬‬
‫)‪72% (116‬‬
‫)‪58% (70‬‬
‫)‪77% (93‬‬
‫)‪40% (40‬‬
‫)‪32% (32‬‬
‫)‪61% (61‬‬
‫)‪40% (40‬‬
‫)‪17% (17‬‬
‫)‪33% (33‬‬
‫)‪78% (94‬‬
‫)‪70% (70‬‬
‫)‪50% (55‬‬
‫)‪91% (43‬‬
‫)‪93% (55‬‬
‫)‪97% (66‬‬
‫)‪100% (24‬‬
‫)‪99% (91‬‬
‫)‪91% (42‬‬
‫)‪93% (37‬‬
‫)‪79% (22‬‬
‫)‪97% (34‬‬
‫)‪87% (47‬‬
‫)‪93% (108‬‬
‫)‪90% (63‬‬
‫)‪98% (91‬‬
‫)‪73% (29‬‬
‫)‪75% (24‬‬
‫)‪84% (51‬‬
‫)‪85% (34‬‬
‫)‪82% (14‬‬
‫)‪97% (32‬‬
‫)‪98% (92‬‬
‫)‪97% (68‬‬
‫)‪93% (51‬‬
‫כפי שניתן לראות בטבלה ‪ ,2‬לכל אחד מנבדקי המחקר יש אחוז נכבד של טעויות נגלקט‪ ,‬טעויות‬
‫המעידות על הזנחת הצד השמאלי של המילה – השמטות‪ ,‬החלפות והוספות משמאל‪ ,‬בשיעור של בין‬
‫‪ 73%‬ל‪) 100%-‬ממוצע ‪.(93%‬‬
‫‪ 124‬נחמן‪-‬כץ ופרידמן‬
‫במטרה לבדוק מהו סוג טעות הנגלקט הנפוץ אצל כל נבדק‪ ,‬נותחו כל טעויות הנגלקט שהתקבלו‬
‫במבדק זה‪ .‬התוצאות הראו שכל הנבדקים ביצעו בעיקר החלפות והשמטות‪ .‬שיעור ההחלפות נע בין ‪2‬‬
‫ל‪ 37-‬אחוז )ממוצע ‪ 17‬אחוז( ושיעור ההשמטות נע בין ‪ 3‬ל‪ 75-‬אחוז )ממוצע ‪ .(22‬בנוסף לכך‪10 ,‬‬
‫נבדקים הראו שיעור ניכר של טעויות של קריאת מילה המסתיימת בעיצור עם תוספת צליל ‪ /a/‬בסוף‪,‬‬
‫כגון קריאת "צחק" כ"צחקה"‪ ,‬ממוצע שיעור טעויות אלה היה ‪.9%‬‬
‫‪ .2‬מבדקי כתיבה‬
‫לצורך בדיקת הכתיבה הועברו טסטים שונים‪ :‬הכתבה‪ ,‬הכתבה ללא משוב חזותי‪ ,‬שיום בכתב‪ ,‬הקלדה‬
‫במחשב‪ ,‬העתקה מיידית‪ ,‬העתקה מעוכבת ואיות בעל פה להכתבה‪.‬‬
‫‪ 2.1‬הכתבה‬
‫במטרה לבדוק האם הנגלקסיה מלווה בדיסגרפית נגלקט‪ ,‬פתחנו בבדיקת כתיבה להכתבה‪ .‬הנבדקים‬
‫התבקשו לכתוב מילים במספר פגישות‪ .‬כל ילד כתב מספר מילים שונה‪ ,‬כפי יכולתו‪) .‬יש ילדים שכתבו‬
‫באופן מאוד איטי והתקשו בעיצוב האותיות‪ ,‬ולכן כתבו פחות מילים(‪.‬‬
‫תוצאות‬
‫אחוזי הדיוק בכתיבה היו נמוכים אצל כל הנבדקים )ממוצע ‪ ,(36%‬אך לא אצל כולם שגיאות הכתיבה‬
‫אופיינו בקושי בצד אחד של המילה‪ .‬אצל ‪ 16‬מתוך ‪ 21‬הנבדקים נמצאו טעויות נגלקט בצד השמאלי‬
‫בכתיבה‪ ,‬שנעו בין ‪ 10%‬ל‪ 77%-‬מכלל הטעויות‪ .‬סוגי טעויות הנגלקט הנפוצים ביותר היו השמטות‬
‫והחלפות‪ .‬אצל ‪ 4‬נבדקים לא נמצאו כלל טעויות נגלקט בכתיבה ואצל נבדק אחד )דנ‪ (.‬נמצא אחוז זניח‬
‫)‪ (2%‬של טעויות נגלקט‪ .‬ניתן לראות דוגמאות של טעויות נגלקט בכתיבה אצל נבדקי הניסוי בנספח ‪.1‬‬
‫כל הנבדקים ביצעו בנוסף לטעויות הנגלקט גם טעויות אחרות בכתיבה‪ .‬טעויות אלה כללו טעויות‬
‫ממיר‪ :‬החלפת אותיות הומופוניות והחלפה‪ ,‬השמטה או שיכול של אותיות "ו" "י" )שיעור טעויות‬
‫הממיר נע בין ‪ 4%‬ל‪ ,34%-‬ממוצע ‪ ,(20%‬וטעויות ויזואליות‪ :‬החלפות והשמטות בתחילת או אמצע‬
‫המילה )שיעור הטעויות הויזואליות נע בין ‪ 2%‬ל‪ ,27%-‬ממוצע ‪ .(7%‬אצל לר‪ .‬נראה כי קיימות הפרעות‬
‫מוטוריות או תפיסתיות בכתיבה כיוון שארבע פעמים כתב את האותיות בכיוון הלא נכון‪ ,‬בכתב ראי‬
‫)אפרקסיית כיוון‪ ,‬כפי שתוארה במאמרם של ‪.(Della Sala, & Cubelli, 2007‬‬
‫במבדק כתיבת מילים להכתבה הותאם נבדק ביקורת לכל אחד מנבדקי המחקר על פי גיל‪ ,‬מגדר‪ ,‬כיתה‬
‫וסוג כיתה‪ ,‬רגילה או קטנה‪ .‬נבדקי הביקורת התבקשו לכתוב רשימה של ‪ 20‬מילים בודדות‪ .‬השווינו את‬
‫אחוזי הדיוק בכתיבת מילים ואת אחוזי טעויות נגלקט בין נבדקי הניסוי לבין נבדקי הביקורת‪.‬‬
‫כתיבה בנגלקסיה התפתחותית‬
‫‪125‬‬
‫טבלה ‪ .3‬השוואת אחוזי דיוק ואחוזי טעויות נגלקט בהכתבה בין נבדקי הניסוי לבין נבדקי ביקורת‬
‫נבדקים עם‬
‫נגלקסיה‬
‫נת‪.‬‬
‫יצ‪.‬‬
‫עד‪.‬‬
‫ול‪.‬‬
‫ספ‪.‬‬
‫שש‪.‬‬
‫אר‪.‬‬
‫סט‪.‬‬
‫דנ‪.‬‬
‫אב‪.‬‬
‫תמ‪.‬‬
‫או‪.‬‬
‫דר‪.‬‬
‫אד‪.‬‬
‫נע‪.‬‬
‫לר‪.‬‬
‫אמ‪.‬‬
‫עי‪.‬‬
‫ענ‪.‬‬
‫מר‪.‬‬
‫טל‪.‬‬
‫ממוצע‬
‫‪ %‬דיוק‬
‫בכתיבה‬
‫)‪(7/45‬‬
‫‪15%‬‬
‫)‪(4/10‬‬
‫‪40%‬‬
‫)‪(5/20‬‬
‫‪25%‬‬
‫)‪(21/40‬‬
‫‪52%‬‬
‫)‪(5/36‬‬
‫‪14%‬‬
‫)‪(6/20‬‬
‫‪30%‬‬
‫)‪(8/30‬‬
‫‪30%‬‬
‫)‪(20/42‬‬
‫‪48%‬‬
‫)‪(17/60‬‬
‫‪28%‬‬
‫)‪(14/35‬‬
‫‪40%‬‬
‫)‪(7/20‬‬
‫‪35%‬‬
‫)‪(23/37‬‬
‫‪62%‬‬
‫)‪(7/37‬‬
‫‪19%‬‬
‫)‪(28/82‬‬
‫‪34%‬‬
‫)‪(41/79‬‬
‫‪52%‬‬
‫)‪(2/18‬‬
‫‪11%‬‬
‫)‪(5/25‬‬
‫‪20%‬‬
‫)‪(17/35‬‬
‫‪49%‬‬
‫)‪(11/30‬‬
‫‪37%‬‬
‫)‪(10/15‬‬
‫‪67%‬‬
‫)‪(9/20‬‬
‫‪45%‬‬
‫‪36%‬‬
‫‪36%‬‬
‫נבדקי ביקורת‬
‫השוואת‬
‫‪%‬דיוק בכתיבה‬
‫אש‪.‬‬
‫‪ %‬דיוק בכתיבה‬
‫)מתוך ‪ 20‬מילים(‬
‫)‪95% (19‬‬
‫אפ‪.‬‬
‫)‪95% (19‬‬
‫‪2‬‬
‫תר‪.‬‬
‫)‪95% (19‬‬
‫‪2‬‬
‫לא‪.‬‬
‫)‪95% (19‬‬
‫‪2‬‬
‫ח‪.1‬‬
‫)‪100% (20‬‬
‫‪2‬‬
‫ש‪.‬‬
‫)‪100% (20‬‬
‫‪2‬‬
‫ח‪2‬‬
‫)‪80% (16‬‬
‫‪2‬‬
‫ר‪.‬‬
‫)‪100% (20‬‬
‫‪2‬‬
‫ג‪.‬‬
‫)‪100% (20‬‬
‫‪2‬‬
‫סמ‪.‬‬
‫)‪100% (20‬‬
‫‪2‬‬
‫אע‪.‬‬
‫)‪95% (19‬‬
‫‪2‬‬
‫לנ‪.‬‬
‫)‪90% (18‬‬
‫‪2‬‬
‫אל‪.‬‬
‫)‪90% (18‬‬
‫‪2‬‬
‫תמ‪.‬‬
‫)‪100% (20‬‬
‫‪2‬‬
‫נה‪.‬‬
‫)‪100% (20‬‬
‫‪2‬‬
‫מא‪.‬‬
‫)‪70% (14‬‬
‫‪2‬‬
‫מט‪.‬‬
‫)‪80% (16‬‬
‫‪2‬‬
‫יח‪.‬‬
‫)‪100% (20‬‬
‫‪2‬‬
‫מא‪.‬‬
‫)‪70% (14‬‬
‫‪2‬‬
‫זק‪.‬‬
‫)‪70% (14‬‬
‫‪2‬‬
‫חי‪.‬‬
‫)‪100% (20‬‬
‫‪2‬‬
‫‪92%‬‬
‫‪92%‬‬
‫‪2‬‬
‫‪*χ = 36.4, p < .0001‬‬
‫נבדקים עם‬
‫נגלקסיה‬
‫נבדקי ביקורת‬
‫‪%‬טעויות נגלקט‬
‫)מתוך סה"כ מילים(‬
‫)‪(26‬‬
‫‪58%‬‬
‫‪%‬טעויות נגלקט‬
‫)מתוך ‪ 20‬מילים(‬
‫‪2‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪*χ = 11.3, p = .001‬‬
‫‪*χ = 20.4, p < .0001‬‬
‫‪*χ = 10.8, p = .001‬‬
‫‪*χ = 38.6, p < .0001‬‬
‫‪0%‬‬
‫)‪(7‬‬
‫‪35%‬‬
‫)‪(6‬‬
‫‪15%‬‬
‫)‪(15‬‬
‫‪42%‬‬
‫השוואת‬
‫‪%‬טעויות נגלקט‬
‫< ‪*χ = 19.3, p‬‬
‫‪.0001‬‬
‫___‬
‫‪0%‬‬
‫‪2‬‬
‫‪*χ = 8.5, p = .004‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪2‬‬
‫‪χ = 3.3, p = .07‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪2‬‬
‫‪*χ = 11.4, p = .001‬‬
‫‪0%‬‬
‫___‬
‫‪*χ = 21.5, p < .0001‬‬
‫‪*χ = 13.7, p = .0002‬‬
‫‪0%‬‬
‫)‪(6‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪0%‬‬
‫)‪(1‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪2‬‬
‫‪χ = 2.2, p = .13‬‬
‫___‬
‫‪*χ = 16.2, p < .0001‬‬
‫‪*χ = 31, p < .0001‬‬
‫‪*χ = 19.4, p < .0001‬‬
‫‪*χ = 15.8, p < .0001‬‬
‫‪*χ = 5, p = .03‬‬
‫‪*χ = 26.6, p < .0001‬‬
‫‪*χ = 28, p < .0001‬‬
‫‪*χ = 15.6, p < .0001‬‬
‫‪*χ = 13.5, p = .0002‬‬
‫‪*χ = 16.1, p < .0001‬‬
‫‪*χ = 15.3, p < .0001‬‬
‫‪*χ = 5.3, p = .02‬‬
‫‪0%‬‬
‫)‪(1‬‬
‫‪2%‬‬
‫)‪(3‬‬
‫‪8%‬‬
‫)‪(7‬‬
‫‪35%‬‬
‫)‪(5‬‬
‫‪13%‬‬
‫)‪(23‬‬
‫‪62%‬‬
‫)‪(13‬‬
‫‪16%‬‬
‫)‪(4‬‬
‫‪5%‬‬
‫)‪(9‬‬
‫‪50%‬‬
‫)‪(4‬‬
‫‪16%‬‬
‫)‪(2‬‬
‫‪6%‬‬
‫)‪(14‬‬
‫‪47%‬‬
‫‪χ = .04, p = .83‬‬
‫‪*χ = 15.2, p < .0001‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪2‬‬
‫‪χ = .09, p = .8‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪2‬‬
‫‪χ = 1.8, p = .18‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪2‬‬
‫‪*χ = 8.5, p = .004‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪2‬‬
‫‪χ = 2.9, p = .09‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0%‬‬
‫< ‪*χ = 20.9, p‬‬
‫‪.0001‬‬
‫‪2‬‬
‫‪χ = 3.6, p = .06‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪2‬‬
‫‪χ = 1.06, p < .3‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0%‬‬
‫= ‪*χ = 13.1, p‬‬
‫‪.0003‬‬
‫‪2‬‬
‫‪*χ = 3.5, p = .06‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪2‬‬
‫‪χ = 1.2, p = .28‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪(5%) 1/20‬‬
‫‪0%‬‬
‫)‪(5‬‬
‫‪45%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪31%‬‬
‫‪31%‬‬
‫‪0.5%‬‬
‫‪0.5%‬‬
‫= ‪*χ = 12.9, p‬‬
‫‪.0003‬‬
‫‪2‬‬
‫‪χ = 1.03, p = .31‬‬
‫‪2‬‬
‫‪*χ = 10.8, p = .001‬‬
‫כפי שניתן לראות בטבלה ‪ ,3‬בהתבוננות על אחוזי הדיוק בכתיבה‪ ,‬ניתן לראות שעשרים מ‪ 21-‬נבדקי‬
‫הניסוי הראו אחוזי דיוק נמוכים באופן מובהק מנבדקי הביקורת המותאמים להם‪ .‬ברמת הקבוצה נמצא‪,‬‬
‫כי קבוצת הנבדקים עם נגלקסיה ביצעה במובהק גרוע מקבוצת הביקורת‪.t(40) = 13.81, p < .0001 ,‬‬
‫‪ 126‬נחמן‪-‬כץ ופרידמן‬
‫בנוגע לטעויות נגלקט‪ ,‬בקבוצת נבדקי הניסוי ‪ 9‬נבדקים ביצעו אחוזי טעויות נגלקט משמעותיים )שנעו‬
‫בין ‪ 20%‬ל‪ 8 ,(62%-‬נבדקים ביצעו אחוזי טעויות נמוכים )שנעו בין ‪ 2%‬ל‪ (16%‬ול‪ 4-‬נבדקים לא היו‬
‫כלל טעויות נגלקט בכתיבה להכתבה‪ .‬בקבוצת הביקורת‪ 19 ,‬נבדקים לא ביצעו כלל טעויות נגלקט‬
‫בכתיבה ו‪ 2-‬נבדקים ביצעו טעות נגלקט אחת בלבד‪ .‬בהשוואת טעויות נגלקט בין נבדקי הניסוי לבין‬
‫נבדקי הביקורת ניתן לראות ש‪ 8-‬מנבדקי הניסוי ביצעו יותר טעויות נגלקט באופן מובהק מנבדקי‬
‫הביקורת המותאמים להם‪ .‬ברמת הקבוצה‪ ,‬לנבדקים עם נגלקסיה היו במובהק יותר טעויות נגלקט‬
‫בכתיבת מילים מאשר לנבדקי הביקורת‪.t(40) = 4.81, p < .0001 ,‬‬
‫הממצא החשוב ביותר מניסוי זה הוא שבעוד שחלק גדול מהילדים עם הנגלקסיה עושים טעויות נגלקט‬
‫גם בכתיבה‪ ,‬ישנם ‪ 4‬נבדקים שאינם עושים טעויות נגלקט בכתיבה‪ ,‬על אף הנגלקט הבולט שיש להם‬
‫בקריאה‪ .‬כך למשל‪ ,‬יצ‪ .‬ביצע ‪ 55%‬טעויות נגלקט מתוך סך המילים שקרא‪ ,‬אך לא ביצע אפילו טעות‬
‫אחת של נגלקט בכתיבה‪.‬‬
‫נבחנו גם ‪ 22‬ילדים מכיתה א' רגילה במטרה לבדוק האם אפיוני דיסגרפית נגלקט מייצגים גם את‬
‫אוכלוסיית הילדים הנמצאים בתהליכי רכישה של הכתיבה‪ .‬נבדקי כיתה א' התבקשו לכתוב ‪ 20‬מילים‬
‫בודדות‪ ,‬שכללו רק מילים עם תנועת קמץ‪-‬פתח )שהיא התנועה הראשונה שמלמדים את הילדים‬
‫בתחילת תהליך רכישת הקריאה והכתיבה(‪ .‬השווינו את אחוזי הדיוק בכתיבת מילים בודדות ואת אחוזי‬
‫טעויות הנגלקט בין נבדקי הניסוי לבין נבדקי הביקורת מכיתה א'‪.‬‬
‫טבלה ‪ .4‬אחוזי דיוק ואחוזי טעויות נגלקט בכתיבה להכתבה אצל נבדקי ביקורת בכיתה א'‬
‫שמות‬
‫כתיבה תקינה‬
‫)מתוך ‪ 20‬מילים(‬
‫‪ %‬טעויות‬
‫נגלקט‬
‫נא‪.‬‬
‫טז‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫טב‪.‬‬
‫עד‪.‬‬
‫רנ‪.‬‬
‫אמ‪.‬‬
‫נו‪.‬‬
‫יר‪.‬‬
‫בי‪.‬‬
‫ח‪.‬‬
‫לד‪.‬‬
‫שק‪.‬‬
‫אד‪.‬‬
‫גי‪.‬‬
‫מי‪.‬‬
‫יג‪.‬‬
‫הד‪.‬‬
‫שח‪.‬‬
‫לנ‪.‬‬
‫תמ‪.‬‬
‫יד‪.‬‬
‫ממוצע‬
‫)‪95% (19‬‬
‫)‪100% (20‬‬
‫)‪85% (17‬‬
‫)‪95% (19‬‬
‫)‪85% (17‬‬
‫)‪95% (19‬‬
‫)‪90% (18‬‬
‫)‪90% (18‬‬
‫)‪85% (17‬‬
‫)‪90% (18‬‬
‫)‪95% (19‬‬
‫)‪80% (16‬‬
‫)‪90% (18‬‬
‫)‪95% (19‬‬
‫)‪95% (19‬‬
‫)‪75% (15‬‬
‫)‪100% (20‬‬
‫)‪90% (18‬‬
‫)‪90% (18‬‬
‫)‪95% (19‬‬
‫)‪90% (18‬‬
‫)‪95% (19‬‬
‫‪91%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫כתיבה בנגלקסיה התפתחותית‬
‫‪127‬‬
‫כפי שניתן לראות בטבלה ‪ ,4‬אחוזי הדיוק בכתיבת מילים בודדות )בהתעלם מטעויות שטח( גבוהים‬
‫אצל כל נבדקי כיתה א'‪ ,‬וגבוהים במובהק מאחוזי הדיוק של נבדקי הנגלקט‪t(41) = 15.80, ,‬‬
‫‪ .p < .0001‬בנוגע לטעויות נגלקט ניתן לראות כי אף אחד מנבדקי כיתה א' לא ביצע טעויות נגלקט‪.‬‬
‫בהשוואת אחוזי טעויות נגלקט בין נבדקי הניסוי לבין נבדקי הביקורת מכיתה א' ברמת הקבוצה נמצא‬
‫שנבדקי הניסוי ביצעו אחוזי טעויות נגלקט גבוהים יותר במובהק‪.t(41) = 5.05, p < .0001 ,‬‬
‫‪ 2.2‬הכתבה ללא משוב חזותי‬
‫הערוץ החזותי יכול בדרך כלל לספק סיוע בכתיבה בכך שהוא מאפשר לכותב לבקר את תוצרי הכתיבה‬
‫שלו בזמן הכתיבה ולתקן את טעויותיו‪ .‬אצל קוראים תקינים ובמקרים מסויימים של דיסגרפיה‪ ,‬הכתיבה‬
‫ללא משוב חזותי כוללת טעויות רבות יותר מכתיבה רגילה‪ ,‬המלווה בקריאה )‪.(Cubelli & Lupi, 1999‬‬
‫אצל כותבים עם דיסלקסית נגלקט‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬הערוץ החזותי הלקוי עשוי דווקא להפריע לכתיבה‪ .‬על‬
‫כן ביקשנו מהנבדקים לכתוב ללא משוב חזותי ‪ 20‬מילים שנכללו גם ברשימת הכתיבה להכתבה עם‬
‫משוב והשערתנו הייתה שהם יצליחו יותר בכתיבה ללא משוב חזותי בהשוואה לכתיבה רגילה‪ .‬הם‬
‫כתבו על דף לבן עם עט ללא דיו כך שלא יכלו לראות מה שהם כתבו‪ ,‬ומתחת לדף היה נייר קופי‬
‫ומתחתיו עוד דף )בו יכולנו לראות את המילים לאחר כתיבתן(‪ .‬השווינו את אחוזי הדיוק ואת אחוזי‬
‫טעויות הנגלקט בין ההכתבה הרגילה לבין ההכתבה ללא משוב חזותי‪.‬‬
‫תוצאות‬
‫במבדק זה השתתפו ‪ 14‬נבדקים‪ .‬כפי שניתן לראות בטבלה ‪ ,5‬אצל כל הנבדקים נמצאו אחוזי דיוק‬
‫נמוכים גם בהכתבה ללא משוב חזותי‪ ,‬שנעו בין ‪ 25%‬ל‪) 75%-‬ממוצע ‪ .(47%‬אצל כל הנבדקים למעט‬
‫אחד )תמ‪ (.‬נמצאו טעויות נגלקט‪ ,‬שנעו בין ‪ 10%‬ל‪) 68% -‬ממוצע ‪.(30%‬‬
‫ממצא חשוב עולה מהשוואת אחוזי הדיוק בין הכתבה ללא משוב חזותי לבין הכתבה רגילה‪ .‬השוואה‬
‫זו העלתה כי אצל ‪ 4‬נבדקים אחוזי הדיוק בהכתבה ללא משוב גבוהים יותר באופן מובהק סטטיסטית‪.‬‬
‫ניתן לשער אם כך כי אצלם הקריאה בזמן הכתיבה מהווה מכשול וברגע שאין אפשרות לקרוא את‬
‫הכתוב הם מצליחים יותר‪ .‬אצל הנבדקים הנותרים אחוזי הדיוק דומים בשני המבדקים‪ .‬בהשוואת‬
‫טעויות נגלקט בין מבדק ההכתבה לבין ההכתבה ללא משוב חזותי נמצאו אצל ‪ 2‬נבדקים‪ ,‬תמ‪ .‬ו נת‪.‬‬
‫טעויות נגלקט רבות יותר במובהק בהכתבה רגילה מאשר בהכתבה ללא משוב‪.‬‬
‫לפחות לגבי תמ‪ .‬ניתן אם כן להסיק כי הוא אינו סובל מדיסגרפית נגלקט‪ ,‬והטעויות נבעו מהדיסלקסיה‬
‫שלו‪ ,‬כיוון שבזמן הכתיבה הוא גם קרא מה שכתב ולכן בהכתבה ללא משוב חזותי‪ ,‬כשאין לו אפשרות‬
‫לקרוא מה שהוא כתב לא הופיעו טעויות נגלקט‪) .‬לנת‪ .‬יש ‪ 5‬טעויות נג‪ .‬בהכתבה ללא משוב(‬
‫אצל נבדק אחד )סט‪ (.‬לא נמצאו כלל טעויות נגלקט בהכתבה ורק טעות אחת בהכתבה ללא משוב‬
‫חזותי )‪ 2‬נבדקי ביקורת ביצעו אף הם טעות נגלקט אחת( על כן ניתן לשער כי גם לו אין דיסגרפית‬
‫נגלקט‪.‬‬
‫‪ 128‬נחמן‪-‬כץ ופרידמן‬
‫טבלה ‪ .5‬השוואת אחוזי דיוק ואחוזי טעויות נגלקט בהכתבה ללא ועם משוב חזותי‬
‫דיוק בהכתבה ‪%‬דיוק בהכתבה‬
‫עם משוב‬
‫ללא משוב חזותי‬
‫נת‪.‬‬
‫סט‪.‬‬
‫דנ‪.‬‬
‫אב‪.‬‬
‫תמ‪.‬‬
‫או‪.‬‬
‫אד‪.‬‬
‫נע‪.‬‬
‫לר‪.‬‬
‫אמ‪.‬‬
‫עי‪.‬‬
‫ענ‪.‬‬
‫מר‪.‬‬
‫טל‪.‬‬
‫ממוצע‬
‫)‪25% (5/20‬‬
‫)‪33% (5/15‬‬
‫)‪55% (11/20‬‬
‫)‪75% (15/20‬‬
‫)‪70% (14/20‬‬
‫)‪45% (9/20‬‬
‫)‪30% (6/20‬‬
‫)‪55% (11/20‬‬
‫)‪30% (3/10‬‬
‫)‪40% (8/20‬‬
‫)‪45% (9/20‬‬
‫)‪70% (14/20‬‬
‫)‪50% (5/10‬‬
‫)‪40% (8/20‬‬
‫‪47%‬‬
‫השוואה סטטיסטית‬
‫טעויות נגלקט‬
‫בהכתבה‬
‫ללא משוב‬
‫)מתוך ‪20‬‬
‫מילים(‬
‫טעויות נגלקט‬
‫בהכתבה‬
‫עם משוב‬
‫)מתוך ‪20‬‬
‫מילים(‬
‫‪χ = .82, p = .37‬‬
‫‪2‬‬
‫‪χ = .92, p = .34‬‬
‫‪2‬‬
‫‪*χ = 4.69, p = .03‬‬
‫‪2‬‬
‫‪*χ = 6.25, p = .01‬‬
‫‪2‬‬
‫‪*χ = 9.64, p = .002‬‬
‫‪2‬‬
‫‪χ = 1.55, p = .21‬‬
‫‪2‬‬
‫‪χ = .12, p = .72‬‬
‫‪2‬‬
‫‪χ = .06, p = .8‬‬
‫‪2‬‬
‫‪χ = .78, p = .38‬‬
‫‪2‬‬
‫‪χ = 2.16, p = .14‬‬
‫‪2‬‬
‫‪χ = .07, p = .8‬‬
‫‪2‬‬
‫‪*χ = 5.33, p = .02‬‬
‫‪2‬‬
‫‪χ = .69, p = .4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪χ = .1, p = .75‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪8‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪12‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪7‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪8‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪9‬‬
‫‪0‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪15‬‬
‫‪48‬‬
‫‪28‬‬
‫‪40‬‬
‫‪29‬‬
‫‪62‬‬
‫‪34‬‬
‫‪52‬‬
‫‪11‬‬
‫‪20‬‬
‫‪49‬‬
‫‪37‬‬
‫‪67‬‬
‫‪45‬‬
‫‪38%‬‬
‫השוואה סטטיסטית‬
‫‪ 2.3‬שיום בכתב‬
‫הנבדקים התבקשו לשיים בכתב ‪ 10‬תמונות‪ .‬כל נבדק קיבל סט של תמונות שהתאים לרמת הקריאה‬
‫שלו‪ .‬מטרת המבדק הייתה לבדוק האם יש טעויות נגלקט בכתיבה‪.‬‬
‫תוצאות‬
‫במבדק זה השתתפו ‪ 12‬נבדקים‪ .‬כפי שניתן לראות בטבלה ‪ ,6‬כל הנבדקים התקשו בשיום בכתב‪ .‬אחוזי‬
‫הדיוק נעו בין ‪ 0%‬ל‪) 70%-‬ממוצע ‪ (46%‬ואצל כל הנבדקים למעט שניים )סט‪ .‬ועי‪ (.‬נמצאו טעויות‬
‫נגלקט שנעו בין ‪ 1‬ל‪) 6-‬ממוצע ‪.(2‬‬
‫טבלה ‪ .6‬אחוזי דיוק בשיום בכתב ואחוזי טעויות נגלקט‬
‫סט‪.‬‬
‫דנ‪.‬‬
‫אב‪.‬‬
‫תמ‪.‬‬
‫או‪.‬‬
‫אד‪.‬‬
‫לר‪.‬‬
‫אמ‪.‬‬
‫עי‪.‬‬
‫ענ‪.‬‬
‫מר‪.‬‬
‫טל‪.‬‬
‫ממוצע‬
‫‪ %‬דיוק‬
‫)מס' נכון מתוך‬
‫‪10‬מילים(‬
‫מספר טעויות נגלקט‬
‫)מתוך ‪ 10‬מילים(‬
‫)‪50% (5‬‬
‫)‪50% (5‬‬
‫)‪60% (6‬‬
‫)‪40% (4‬‬
‫)‪70% (7‬‬
‫)‪60% (6‬‬
‫)‪20% (2‬‬
‫)‪20% (2‬‬
‫)‪50% (5‬‬
‫)‪50% (5‬‬
‫)‪0% (0‬‬
‫)‪0% (0‬‬
‫‪46%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪6‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪*χ = 5.01, p = .03‬‬
‫‪2‬‬
‫‪χ = 1.03, p = .31‬‬
‫‪2‬‬
‫‪χ = 1.11, p = .29‬‬
‫__‬
‫‪2‬‬
‫‪*χ = 8.48, p = .004‬‬
‫‪2‬‬
‫‪χ = 17, p = .68‬‬
‫‪2‬‬
‫‪χ = .23, p = .63‬‬
‫‪2‬‬
‫‪χ = .36, p = .55‬‬
‫‪2‬‬
‫‪χ = 1.9, p = .17‬‬
‫‪2‬‬
‫‪χ = 1.9, p = .17‬‬
‫‪2‬‬
‫‪χ = .36, p = .55‬‬
‫‪2‬‬
‫‪χ = 6.14, p = .01‬‬
‫‪2‬‬
‫‪χ = 2.11, p = .15‬‬
‫‪2‬‬
‫‪χ = 1.56, p = .21‬‬
‫כתיבה בנגלקסיה התפתחותית‬
‫‪129‬‬
‫‪ 2.4‬הקלדה במחשב‬
‫הנבדקים התבקשו להקליד במחשב ‪ 15‬מילים שהוכתבו להם‪ ,‬ללא הגבלת זמן‪ .‬לכל נבדק הוכתבו‬
‫מילים מתאימות לרמת הקריאה שלו‪ .‬מטרת המבדק הייתה לבדוק האם יש טעויות נגלקט גם בהקלדת‬
‫מילים במחשב‪.‬‬
‫תוצאות‬
‫במבדק זה השתתפו ‪ 11‬נבדקים‪ .‬כפי שניתן לראות בטבלה ‪ ,7‬גם במטלה זו כל הנבדקים התקשו‬
‫בכתיבה‪ .‬אחוזי הדיוק נעו בין ‪ 33%‬ל‪) 47%-‬ממוצע ‪ (39%‬ואצל ‪ 9‬מהנבדקים נמצאו טעויות נגלקט‬
‫)ממוצע ‪ 2‬טעויות(‪ .‬חשוב לציין כי שני נבדקים‪ ,‬סט‪ .‬ועי‪ .‬לא ביצעו אף טעות נגלקט בהקלדה‪.‬‬
‫טבלה ‪ .7‬אחוזי דיוק בהקלדה ואחוזי טעויות נגלקט‬
‫‪ %‬דיוק‬
‫סט‪.‬‬
‫תמ‪.‬‬
‫או‪.‬‬
‫אד‪.‬‬
‫נע‪.‬‬
‫לר‪.‬‬
‫אמ‪.‬‬
‫עי‪.‬‬
‫ענ‪.‬‬
‫מר‪.‬‬
‫טל‪.‬‬
‫ממוצע‬
‫)‪40% (6/15‬‬
‫)‪47% (7/15‬‬
‫)‪40% (6/15‬‬
‫)‪40% (6/15‬‬
‫)‪47% (7/15‬‬
‫)‪33% (5/15‬‬
‫)‪33% (5/15‬‬
‫)‪65% (13/20‬‬
‫)‪40% (6/15‬‬
‫)‪13% (2/15‬‬
‫)‪27% (4/15‬‬
‫‪39%‬‬
‫מספר טעויות‬
‫נגלקט‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪6‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ 2.5‬החלפת אותיות סופיות בכתיבה‬
‫האותיות הסופיות ‪ -‬ם‪ ,‬ן‪ ,‬ף‪ ,‬ץ‪ ,‬ך ‪ -‬מופיעות אך ורק בסופי מילים ועל כן נמצאות תמיד בצד המוזנח‬
‫עבור ילדים עם נגלקסיה שמאלית )ראו התייחסות לקושי של נבדקים עם נגלקסיה התפתחותית‬
‫באותיות סופיות אצל ‪ .(Friedmann & Gvion, 2005‬השערתנו היא אם כך שילדים עם נגלקסיה‪ ,‬גם אם‬
‫אין להם דיסגרפית נגלקט יחליפו בכתיבה את האותיות הסופיות לאותיות המצעיות התואמות )ם‪-‬מ‪ ,‬ן‪-‬נ‬
‫וכו'( כתוצאה מהנגלקסיה‪ .‬מנגד‪ ,‬כאשר ילדים עם דיסגרפית נגלקט ישמיטו או יחליפו אותיות סופיות‪,‬‬
‫בין ההחלפות יהיו גם החלפות לאותיות אחרות‪ ,‬לא תואמות צליל‪ .‬לצורך זה בדקנו אצל כל אחד‬
‫מהנבדקים האם הוא כתב נכון אותיות סופיות או שהחליף אותן ואילו החלפות הוא עשה‪ :‬החלפה‬
‫לאותיות מצעיות תואמות‪ ,‬לאות סופיות אחרת או לאותיות אחרות‪.‬‬
‫תוצאות‬
‫כפי שניתן לראות בטבלה ‪ , 8‬כל הילדים כקבוצה ביצעו ‪ 42%‬טעויות בכתיבת אותיות סופיות‪ ,‬מתוכן‬
‫‪2‬‬
‫‪ 54%‬החלפות של אות סופית לאות מצעית תואמת )ף‪-‬פ(‪ 14% ,‬החלפות לאות ללא צורה סופית )ף‪-‬ה(‪,‬‬
‫‪ 6%‬החלפות לסופית אחרת )ף‪-‬ך(‪ 11% ,‬החלפות לאות הומופונית )ך‪-‬ח( ו‪ 14%‬השמטות של סופיות‪.‬‬
‫‪ 2‬במבדק זה לא כללנו את יצ‪ .‬כיוון שהוא החליף מילים שלמות ולא שמר על אורך מילה‪.‬‬
‫‪ 130‬נחמן‪-‬כץ ופרידמן‬
‫בניתוח סוגי הטעויות שביצעו הנבדקים ניתן לראות כי ‪ 7‬נבדקים )צבועים בצהוב בטבלה ‪ (8‬ביצעו‬
‫החלפות של אות סופית לאותה אות מצעית‪ ,‬חלק מהם ביצעו החלפה של אות סופית לאות סופית‬
‫אחרת או לאות הומופונית )ך‪,‬ח( אך לא ביצעו השמטות )לאד‪ .‬היתה השמטה אחת( וגם לא החלפות‬
‫של סופיות לאותיות אחרות‪.‬‬
‫טבלה ‪ .8‬אחוזי דיוק בכתיבת אותיות סופיות וסוגי טעויות‬
‫נבדקים‬
‫מתוך‬
‫סופיות‬
‫סופיות‬
‫נכונות‬
‫טעויות‬
‫בסופיות‬
‫נת‪.‬‬
‫עד‪.‬‬
‫ול‪.‬‬
‫ספ‪.‬‬
‫שש‪.‬‬
‫אר‪.‬‬
‫סט‪.‬‬
‫דנ‪.‬‬
‫אב‪.‬‬
‫תמ‪.‬‬
‫או‪.‬‬
‫דר‪.‬‬
‫אד‪.‬‬
‫נע‪.‬‬
‫לר‪.‬‬
‫אמ‪.‬‬
‫עי‪.‬‬
‫ענ‪.‬‬
‫מר‪.‬‬
‫טל‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪4‬‬
‫‪12‬‬
‫‪5‬‬
‫‪7‬‬
‫‪9‬‬
‫‪16‬‬
‫‪35‬‬
‫‪28‬‬
‫‪15‬‬
‫‪17‬‬
‫‪6‬‬
‫‪50‬‬
‫‪34‬‬
‫‪18‬‬
‫‪20‬‬
‫‪37‬‬
‫‪22‬‬
‫‪9‬‬
‫‪13‬‬
‫‪368‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪10‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪13‬‬
‫‪22‬‬
‫‪18‬‬
‫‪8‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫‪36‬‬
‫‪27‬‬
‫‪4‬‬
‫‪0‬‬
‫‪34‬‬
‫‪14‬‬
‫‪2‬‬
‫‪5‬‬
‫‪214‬‬
‫‪58%‬‬
‫‪10‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪13‬‬
‫‪10‬‬
‫‪7‬‬
‫‪11‬‬
‫‪5‬‬
‫‪14‬‬
‫‪7‬‬
‫‪14‬‬
‫‪20‬‬
‫‪3‬‬
‫‪8‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪154‬‬
‫‪42%‬‬
‫סה"כ‬
‫אחוזים‬
‫החלפה‬
‫החלפת סופית‬
‫למצעית של‬
‫לאות ללא‬
‫צורה סופית‬
‫אותה אות‬
‫)ף‪-‬ה(‬
‫)ף‪-‬פ(‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫החלפה‬
‫לסופית‬
‫אחרת‬
‫)ף‪-‬ך(‬
‫החלפה‬
‫הומופונית‬
‫)ך‪-‬ח(‬
‫השמטת‬
‫סופית‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪7‬‬
‫‪2‬‬
‫‪11‬‬
‫‪1‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪2‬‬
‫‪5‬‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫‪83‬‬
‫‪54%‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪21‬‬
‫‪14%‬‬
‫‪9‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪17‬‬
‫‪11%‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫‪22‬‬
‫‪14%‬‬
‫אצל נבדקים אלה‪ ,‬שהראו קושי ספציפי באותיות סופיות אך ללא מאפייני נגלקט‪ ,‬ניתן לראות‬
‫השתקפות של הנגלקסיה בקריאה‪ ,‬באופן הכתיבה‪ .‬כלומר‪ ,‬טעויותיהם באותיות הסופיות לא נבעו‬
‫מדיסגרפית נגלקט כי אם מהקושי הספציפי שלהם באותיות סופיות‪ ,‬שנבע מדיסלקסית הנגלקט שלהם‪,‬‬
‫שגרמה להם לא להיחשף לאותיות סופיות‪.‬‬
‫‪ 2.6‬מבדקי העתקה‬
‫‪ 2.6.1‬העתקה מיידית‬
‫מטלה נוספת שבה השתמשנו כדי לבדוק האם הנגלקסיה מלווה בדיסגרפית נגלקט‪ ,‬היא מטלת העתקה‪.‬‬
‫לנבדקים הוצג דף ועליו ‪ 5‬מילים משמעותיות‪ 3 ,‬מילות תפל ומשפט בן ‪ 4‬מילים )מודפסים באותיות‬
‫דפוס(‪ .‬הפריטים היו‪ :‬נחש‪ ,‬ערסל‪ ,‬חדג‪ ,‬ארגז‪ ,‬וחד‪ ,‬אמר‪ ,‬הרג‪ ,‬טגש‪ .‬והמשפט היה‪ :‬דנה עמדה על‬
‫הספסל‪) .‬המילה "ערסל" לא הייתה מוכרת לרוב הילדים(‪ .‬הם קיבלו עיפרון והתבקשו להעתיק באופן‬
‫מדויק על דף ריק‪.‬‬
‫כתיבה בנגלקסיה התפתחותית‬
‫‪131‬‬
‫תוצאות‬
‫כפי שניתן לראות בטבלה ‪ 15 ,9‬נבדקים הצליחו להעתיק ‪ 12/12‬מילים )‪ (100%‬ללא טעות‪ .‬רוב‬
‫הנבדקים העתיקו אות‪-‬אות ולא העתיקו את כל המילה כיחידה‪ ,‬הם לא קראו את המילים לצורך הבנת‬
‫הנקרא‪ ,‬כיוון שלא התייחסו למשמעות המילים ולא הגיבו כשהעתיקו מילות תפל‪ .‬חוץ מזה ניתן לשער‬
‫שהעתיקו אות‪-‬אות כיוון שלא שמרו על רווחים בין המילים במשפט‪ .‬רק נבדק אחד ) ענ‪ (.‬שם לב שיש‬
‫מילות תפל ושמר על רווחים‪ 6 .‬מהנבדקים הצליחו בהעתקה באופן חלקי אך חשוב לציין כי הטעויות‬
‫שנמצאו אצלם אינן קשורות לנגלקט )לדוגמה החלפת "ג" ל "ז" או דילוג על מילה שלמה(‪.‬‬
‫טבלה ‪ .9‬אחוזי דיוק בהעתקה וסוגי טעויות‬
‫נבדקים‬
‫‪ %‬דיוק )מס' נכון סוגי טעויות‬
‫מתוך ‪ 12‬מילים(‬
‫נת‪.‬‬
‫יצ‪.‬‬
‫עד‪.‬‬
‫ול‪.‬‬
‫ספ‪.‬‬
‫שש‪.‬‬
‫אר‪.‬‬
‫סט‪.‬‬
‫דנ‪.‬‬
‫אב‪.‬‬
‫תמ‪.‬‬
‫או‪.‬‬
‫דר‪.‬‬
‫)‪100% (12‬‬
‫)‪100% (12‬‬
‫)‪100% (12‬‬
‫)‪100% (12‬‬
‫)‪92% (11‬‬
‫)‪100% (12‬‬
‫)‪92% (11‬‬
‫)‪100% (12‬‬
‫)‪100% (12‬‬
‫)‪83% (10‬‬
‫)‪100% (12‬‬
‫)‪83% (10‬‬
‫)‪58% (7‬‬
‫אד‪.‬‬
‫נע‪.‬‬
‫לר‪.‬‬
‫אמ‪.‬‬
‫עי‪.‬‬
‫ענ‪.‬‬
‫מר‪.‬‬
‫טל‪.‬‬
‫)‪100% (12‬‬
‫)‪100% (12‬‬
‫)‪100% (12‬‬
‫)‪100% (12‬‬
‫)‪100% (12‬‬
‫)‪100% (12‬‬
‫)‪92% (11‬‬
‫)‪100% (12‬‬
‫‪95%‬‬
‫ממוצע‬
‫‪-‬‬‫‪-‬‬‫‪-‬‬‫‪-‬‬‫‪ 1‬טעות קשבית ורטיקאלית‬
‫‪-‬‬‫‪ 1‬טעות קשבית ורטיקאלית‬
‫‪-‬‬‫‪-‬‬‫‪ 2‬השמטות ) ‪ 1‬באמצע ו‪ 1-‬בסוף(‬
‫‪-‬‬‫‪ 2‬החלפות באמצע ובסוף מילה )ר‪-‬ז‪ ,‬י‪-‬ו(‬
‫‪ 3‬החלפות ג‪-‬ז‬
‫‪ 1‬החלפת אמצע )ג‪-‬נ(‬
‫‪ 1‬השמטה בסוף מילה‬
‫‪-‬‬‫‪-‬‬‫‪-‬‬‫‪-‬‬‫‪-‬‬‫‪-‬‬‫‪ 1‬החלפה בסוף מילה )ז‪-‬ר(‬
‫‪--‬‬
‫נבדק אחד )דר‪ (.‬ביצע בנוסף ‪ 3‬טעויות בעיצוב האות "ש" בכתב )כתב ראי(‪ .‬כל הנבדקים העבירו את‬
‫הכתוב מדפוס לכתב למעט או‪ ,.‬דבר המעיד על יכולת זיהוי הזהות המופשטת של האותיות‪ ,‬כולל‬
‫האות האחרונה בכל מילה‪ .‬לסיכום‪ ,‬ניתן לראות כי במבדק זה הנבדקים לא התייחסו למילים כיחידה‬
‫ועקב כך לא נמצאו טעויות נגלקט‪) .‬ממצאים קודמים שלנו‪ ,‬למשל נחמן‪-‬כץ ופרידמן‪ ,2008 ,‬הראו כי‬
‫הנגלקסיה מתבטאת רק כאשר הנבדק עם הנגלקסיה מתייחס אל הגירוי כאל מילה(‪.‬‬
‫‪ 132‬נחמן‪-‬כץ ופרידמן‬
‫‪ 2.6.2‬העתקה מעוכבת‬
‫במטרה לבדוק האם הנגלקסיה מלווה בדיסגרפית נגלקט‪ ,‬בדקנו גם העתקה מעוכבת‪ .‬לנבדקים הוצגו ‪9‬‬
‫כרטיסיות‪ 5 :‬כרטיסיות עם מילים משמעותיות‪ 3 ,‬עם מילות תפל ומשפט בן ‪ 4‬מילים )אותן המילים‬
‫שניתנו בהעתקה המיידית(‪ .‬הם קיבלו עיפרון והתבקשו להעתיק באופן מדויק על דף ריק‪ .‬המילים‬
‫הוצגו אחת אחת‪ ,‬בכרטיסיות ולאחר מכן הוסתרו והנבדקים היו צריכים לזכור אותן ולכתוב אותן‪.‬‬
‫המשפט הוצג כולו בכרטיסיה אחת‪ .‬חשוב לשים לב להבדל שבין מטלת ההעתקה המיידית וההעתקה‬
‫המעוכבת ‪ -‬בעוד שבהעתקה המיידית הנבדקים יכלו להעתיק אות לאחר אות‪ ,‬בהעתקה המעוכבת‬
‫היתה משולבת באופן הכרחי מטלת קריאה – הם היו צריכים לקרוא את המילה‪ ,‬לזכור אותה‪ ,‬ולכתוב‬
‫אותה לאחר מכן‪.‬‬
‫תוצאות‬
‫במבדק זה השתתפו ‪ 14‬נבדקים‪ .‬כפי שניתן לראות בטבלה ‪ ,10‬כל הנבדקים התקשו בהעתקה מעוכבת‪.‬‬
‫אחוזי הדיוק נעו בין ‪ 42%‬ל‪) 92%-‬ממוצע ‪ (58%‬ואצל כל הנבדקים למעט אחד )אב‪ (.‬נמצאו טעויות‬
‫נגלקט‪ ,‬שנעו בין ‪ 8%‬ל‪) 50%-‬ממוצע ‪.(25%‬‬
‫טבלה ‪ .10‬העתקה מעוכבת‪ :‬אחוזי דיוק ואחוזי טעויות נגלקט מתוך סה"כ מילים‬
‫‪ %‬דיוק )מתוך ‪ % 12‬טעויות נגלקט‬
‫)מתוך סה"כ‬
‫מילים(‬
‫מילים(‬
‫נת‪.‬‬
‫סט‪.‬‬
‫)‪75% (9‬‬
‫)‪75% (9‬‬
‫)‪17% (2‬‬
‫)‪8% (1‬‬
‫דנ‪.‬‬
‫אב‪.‬‬
‫תמ‪.‬‬
‫)‪83% (10‬‬
‫)‪92% (11‬‬
‫)‪50% (6‬‬
‫)‪8% (1‬‬
‫)‪0% (0‬‬
‫)‪25% (3‬‬
‫או‪.‬‬
‫)‪50% (6‬‬
‫)‪33% (4‬‬
‫אד‪.‬‬
‫)‪58% (7‬‬
‫)‪25% (3‬‬
‫נע‪.‬‬
‫לר‪.‬‬
‫)‪67% (8‬‬
‫)‪42% (5‬‬
‫)‪33% (4‬‬
‫)‪42% (5‬‬
‫אמ‪.‬‬
‫)‪67% (8‬‬
‫)‪17% (2‬‬
‫עי‪.‬‬
‫)‪50% (6‬‬
‫)‪25% (3‬‬
‫ענ‪.‬‬
‫)‪58% (7‬‬
‫)‪33% (4‬‬
‫מר‪.‬‬
‫)‪0% (0‬‬
‫)‪50% (6‬‬
‫ממוצע‬
‫)‪50% (6‬‬
‫‪58%‬‬
‫)‪25% (3‬‬
‫‪58%‬‬
‫טל‪.‬‬
‫טעויות אחרות‬
‫‪ 1‬החלפה באמצע‬
‫‪ 1‬החלפת מילה‬
‫‪ 1‬השמטה בהתחלה‬
‫‪ 1‬השמטת מילה שלמה )אחרונה במשפט(‬
‫‪ 1‬החלפת מילה‬
‫‪ 1‬החלפת אמצע הומופונית‬
‫‪ 2‬השמטות מילים שלמות )אחרונות במשפט(‬
‫‪ 1‬החלפת התחלה הומופונית‬
‫‪ 1‬החלפת אמצע )ג‪-‬ז(‬
‫‪ 1‬השמטת אמצע‬
‫‪ 1‬החלפה‬
‫‪-‬‬‫‪ 1‬החלפת מילה‬
‫‪ 1‬השמטת מילה באמצע המשפט‬
‫‪ 1‬שיכול באמצע‬
‫‪ 1‬החלפה באמצע‬
‫‪ 2‬החלפות אמצע הומופוניות‬
‫‪ 1‬החלפת אמצע )ג‪-‬ז(‬
‫‪ 1‬השמטה בהתחלה‬
‫‪ 1‬השמטת מילה שלמה )אחרונה במשפט(‬
‫‪ 4‬השמטות בהתחלה‬
‫‪ 1‬החלפה בהתחלה‬
‫‪ 2‬החלפות באמצע‬
‫‪ 1‬החלפת מילה‬
‫‪ 2‬השמטות מילים שלמות )אחרונות במשפט(‬
‫‪ 1‬השמטת מילה שלמה )אחרונה במשפט(‬
‫כתיבה בנגלקסיה התפתחותית‬
‫‪133‬‬
‫‪ 2.6.3‬השוואה בין מבדקי ההעתקה‬
‫השווינו בין מבדק העתקה מיידית לבין מבדק העתקה מעוכבת‪ .‬בהשוואת טעויות נגלקט נמצא כי‬
‫בהעתקה המיידית אף נבדק לא ביצע טעויות נגלקט ולעומת זאת בהעתקה מעוכבת כל הנבדקים למעט‬
‫אחד ביצעו טעויות נגלקט‪.‬‬
‫ניתן לסכם שההעתקה המיידית קלה כיוון שלא דורשת קריאת מילה שלמה ולעומת זאת ההעתקה‬
‫המעוכבת קשה יותר כיוון שהיא מערבת קריאה‪ ,‬שלקויה אצל כל המשתתפים‪ :‬היא דורשת מהנבדקים‬
‫להתייחס למילה כיחידה‪ ,‬לקרוא אותה‪ ,‬לזכור אותה ולכתוב אותה‪ ,‬כלומר דורשת עיבוד של המילה‬
‫ולכן נמצאו אצל רוב הנבדקים טעויות נגלקט‪ ,‬בדומה לביצוע במבדקי ההכתבה‪.‬‬
‫‪ 2.7‬איות בעל פה להכתבה )אנליזה(‬
‫לנבדקים הושמעו ‪ 10‬מילים )מתאימות לרמת הקריאה של הנבדק(‪ ,‬כל אחת בנפרד‪ ,‬והם התבקשו‬
‫לאייתן בעל פה )כלומר לומר לפי הסדר באיזה אותיות כותבים אותן(‪ .‬הם התבקשו לדמיין את המילה‬
‫ואז לאיית אותה‪ .‬מטרת המבדק הייתה לבדוק האם גם במטלת איות להכתבה‪ ,‬שאינה דורשת את‬
‫כתיבת האותיות‪ ,‬מופיעות טעויות נגלקט אצל הנבדקים‪.‬‬
‫תוצאות‬
‫במבדק זה השתתפו ‪ 14‬נבדקים‪ .‬כפי שניתן לראות בטבלה ‪ ,11‬כל הנבדקים התקשו באיות להכתבה‪.‬‬
‫אחוזי הדיוק נעו בין ‪ 10%‬ל‪) 70%-‬ממוצע ‪ (40%‬ואצל ‪ 9‬נבדקים נמצאו טעויות נגלקט )ממוצע ‪.(21%‬‬
‫‪ 5‬נבדקים לא ביצעו כלל טעויות נגלקט במבדק זה‪ .‬מנגד‪ ,‬חלק מהנבדקים מאוד התקשו במטלה זו‬
‫וניתן לשער שכיוון שהם התבקשו לדמיין את המילה זו עבורם מעין מטלת קריאה‪ .‬מר‪ .‬התקשה לשיים‬
‫את האותיות ולכן שיים צירופים עם קמץ‪-‬פתח )למשל במקום "שין" אמר " ָשׁ"(‪.‬‬
‫טבלה ‪ .11‬אחוזי דיוק באיות בעל פה ואחוזי טעויות נגלקט‬
‫‪ %‬דיוק באיות בע"פ‬
‫)מתוך ‪ 10‬מילים(‬
‫נת‪.‬‬
‫סט‪.‬‬
‫דנ‪.‬‬
‫אב‪.‬‬
‫תמ‪.‬‬
‫או‪.‬‬
‫אד‪.‬‬
‫נע‪.‬‬
‫לר‪.‬‬
‫אמ‪.‬‬
‫עי‪.‬‬
‫ענ‪.‬‬
‫מר‪.‬‬
‫טל‪.‬‬
‫ממוצע‬
‫)‪60% (6‬‬
‫)‪30% (3‬‬
‫)‪50% (5‬‬
‫)‪70% (7‬‬
‫)‪50% (5‬‬
‫)‪30% (3‬‬
‫)‪40% (4‬‬
‫)‪60% (6‬‬
‫)‪10% (1‬‬
‫)‪20% (2‬‬
‫)‪70% (7‬‬
‫)‪0% (0‬‬
‫)‪50% (3/6‬‬
‫)‪20% (2‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪ %‬טעויות נגלקט‬
‫)מתוך סה"כ מילים(‬
‫)‪10% (1‬‬
‫)‪0% (0‬‬
‫)‪10% (1‬‬
‫)‪10% (1‬‬
‫)‪20% (2‬‬
‫)‪20% (2‬‬
‫)‪0% (0‬‬
‫)‪0% (0‬‬
‫)‪60% (6‬‬
‫)‪60% (6‬‬
‫)‪0% (0‬‬
‫)‪70% (7‬‬
‫)‪0% (0‬‬
‫)‪40% (4‬‬
‫‪21%‬‬
‫‪ 134‬נחמן‪-‬כץ ופרידמן‬
‫‪ 2.8‬השוואת מבדקי כתיבה‬
‫נסכם כעת את התוצאות של כל המבדקים הקשורים לכתיבה )למעט העתקה מיידית(‪ :‬הכתבה‪ ,‬הכתבה‬
‫ללא משוב חזותי‪ ,‬שיום בכתב‪ ,‬הקלדה במחשב‪ ,‬כתיבת אותיות סופיות‪ ,‬העתקה מעוכבת ואנליזה‪.‬‬
‫השווינו בין הביצועים של כל הנבדקים‪ 10 ,‬מתוכם השתתפו בכל מבדקי הכתיבה‪ 3 ,‬נבדקים השתתפו‬
‫בחמישה מבדקים‪ ,‬נבדק אחד השתתף בארבעה מבדקים ו‪ 7-‬נבדקים השתתפו רק במבדק אחד‪.‬‬
‫כפי שניתן לראות בטבלה ‪ ,12‬בהשוואה בין ממוצעי טעויות נגלקט במבדקים השונים‪ ,‬ניתן לראות כי‬
‫בהעתקה מעוכבת יש אחוז גבוה יותר של טעויות נגלקט )‪ .(25%‬מטלה זו קשה במיוחד משום שהיא‬
‫מערבת קריאה‪ ,‬הלקויה אצל כל נבדקי הנגלקט‪ .‬בהכתבה‪ ,‬שיום בכתב ואיות להכתבה יש אחוז דומה‬
‫של טעויות נגלקט )‪ 21%‬ו‪ ,(20%‬בהכתבה ללא משוב חזותי יש אחוז נמוך יותר של טעויות נגלקט‬
‫)‪ (16%‬בגלל נטרול השפעת הקריאה בכתיבה ובהקלדה יש אחוז טעויות נגלקט הכי נמוך )‪ .(13%‬ניתן‬
‫לשער שהנבדקים מסתכלים על המקלדת ומקלידים אות אות במקום להסתכל על המסך ולהתייחס‬
‫למילה השלמה‪.‬‬
‫טבלה ‪ .12‬השוואת אחוזי טעויות נגלקט בכתיבה )מתוך סה"כ מילים( בין מבדקי הכתיבה וסוגי‬
‫החלפות של סופיות אצל כל אחד מהנבדקים‬
‫‪ %‬טעויות‬
‫נגלקט‬
‫בהכתבה‬
‫סה"כ‬
‫מילים‬
‫משתנה‬
‫‪ %‬טעויות‬
‫נגלקט‬
‫בהכתבה‬
‫ללא משוב‬
‫‪20‬‬
‫‪ %‬טעויות‬
‫נגלקט בשיום‬
‫בכתב‬
‫‪ %‬טעויות‬
‫נגלקט‬
‫בהקלדה‬
‫‪ %‬טעויות‬
‫נגלקט‬
‫בהעתקה‬
‫מעוכבת‬
‫‪ %‬טעויות‬
‫נגלקט‬
‫באיות‬
‫להכתבה‬
‫‪10‬‬
‫‪15‬‬
‫‪12‬‬
‫‪10‬‬
‫‪17‬‬
‫__‬
‫__‬
‫__‬
‫__‬
‫__‬
‫__‬
‫‪8‬‬
‫‪8‬‬
‫‪0‬‬
‫‪25‬‬
‫‪33‬‬
‫__‬
‫‪25‬‬
‫‪33‬‬
‫‪42‬‬
‫‪17‬‬
‫‪25‬‬
‫‪33‬‬
‫‪50‬‬
‫‪33‬‬
‫‪25%‬‬
‫‪10‬‬
‫__‬
‫__‬
‫__‬
‫__‬
‫__‬
‫__‬
‫‪0‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪20‬‬
‫‪20‬‬
‫__‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪60‬‬
‫‪60‬‬
‫‪0‬‬
‫‪70‬‬
‫‪0‬‬
‫‪40‬‬
‫‪21%‬‬
‫__‬
‫__‬
‫‪25‬‬
‫‪58‬‬
‫נת‪.‬‬
‫__‬
‫__‬
‫__‬
‫‪0‬‬
‫יצ‪.‬‬
‫__‬
‫__‬
‫__‬
‫‪35‬‬
‫עד‪.‬‬
‫__‬
‫__‬
‫__‬
‫‪20‬‬
‫ול‪.‬‬
‫__‬
‫__‬
‫__‬
‫‪42‬‬
‫ספ‪.‬‬
‫__‬
‫__‬
‫__‬
‫‪0‬‬
‫שש‪.‬‬
‫__‬
‫__‬
‫__‬
‫‪20‬‬
‫אר‪.‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪7‬‬
‫‪0‬‬
‫סט‪.‬‬
‫__‬
‫‪10‬‬
‫‪15‬‬
‫‪2‬‬
‫דנ‪.‬‬
‫__‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪8‬‬
‫אב‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0‬‬
‫‪33‬‬
‫תמ‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫‪10‬‬
‫‪20‬‬
‫‪13‬‬
‫או‪.‬‬
‫__‬
‫__‬
‫__‬
‫‪62‬‬
‫דר‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪16‬‬
‫אד‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫__‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫נע‪.‬‬
‫‪40‬‬
‫‪40‬‬
‫‪40‬‬
‫‪42‬‬
‫לר‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫‪40‬‬
‫‪40‬‬
‫‪16‬‬
‫אמ‪.‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪10‬‬
‫‪6‬‬
‫עי‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫‪47‬‬
‫ענ‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫‪30‬‬
‫‪20‬‬
‫‪0‬‬
‫מר‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫‪60‬‬
‫‪10‬‬
‫‪25‬‬
‫טל‪.‬‬
‫‪13%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪16%‬‬
‫‪18%‬‬
‫ממוצע‬
‫תואם‪ :‬החלפת אותיות סופיות לאותיות המצעיות התואמות )ם‪-‬מ‪ ,‬ן‪-‬נ וכו'(‪.‬‬
‫שונות‪ :‬החלפת אותיות סופיות לאותיות אחרות לא תואמות צליל או השמטות של אותיות סופיות‪.‬‬
‫החלפת‬
‫אותיות‬
‫סופיות‬
‫שונות‬
‫__‬
‫שונות‬
‫שונות‬
‫שונות‬
‫תואם‬
‫שונות‬
‫תואם‬
‫שונות‬
‫שונות‬
‫תואם‬
‫שונות‬
‫שונות‬
‫שונות‬
‫שונות‬
‫תואם‬
‫שונות‬
‫תואם‬
‫שונות‬
‫תואם‬
‫שונות‬
‫כתיבה בנגלקסיה התפתחותית‬
‫‪135‬‬
‫בהשוואות בין אחוזי טעויות נגלקט ברמת הקבוצה בין המבדקים השונים נמצא הבדל מובהק בשתי‬
‫השוואות‪ :‬בהשוואה בין העתקה מעוכבת לבין הקלדה‪ :‬נמצאו אחוזי טעויות נגלקט נמוכים יותר‬
‫בהקלדה באופן מובהק‪ .t(10) = 1.92, p = .048 ,‬ככל הנראה הנבדקים מסתכלים על המקלדת ולא על‬
‫המסך‪ ,‬ובהשוואה בין העתקה מעוכבת לבין הכתבה ללא משוב חזותי‪ :‬נמצאו אחוזי טעויות נגלקט‬
‫נמוכים יותר בהכתבה ללא משוב חזותי באופן מובהק‪ .t(13) = 2.01, p = .03 ,‬בהכתבה ללא משוב‬
‫חזותי מנטרלים את השפעת הקריאה ומנגד‪ ,‬ההעתקה המעוכבת מערבת קריאה‪.‬‬
‫ניתן לסכם ולומר ש‪ 16-‬נבדקים ביצעו טעויות נגלקט בכל המבדקים או בחלק ניכר מהם והחליפו‬
‫אותיות סופיות לאותיות אחרות )לא תואמות צליל(‪ ,‬על כן יש להם דיסלקסית נגלקט מלווה בדיסגרפית‬
‫נגלקט‪ .‬מנגד‪ 5 ,‬נבדקים ביצעו אחוזי טעויות נגלקט נמוכים והחליפו אותיות סופיות רק לאותיות‬
‫תואמות‪ ,‬על כן יש אצלם דיסוציאציה‪ :‬יש להם דיסלקסית נגלקט ללא דיסגרפית נגלקט‪ .‬טעויות‬
‫הנגלקט שלהם בכתיבה נובעות מהשפעתה השלילית של הנגלקסיה בכתיבה‪.‬‬
‫‪ 2.9‬השוואת אחוזי טעויות נגלקט בין קריאה לבין מבדקי הכתיבה‬
‫טבלה ‪ .13‬השוואת אחוזי טעויות נגלקט בין קריאה לבין מבדקי כתיבה )מתוך סה"כ מילים(‬
‫‪ %‬טעויות ‪ %‬טעויות‬
‫נגלקט‬
‫נגלקט‬
‫בהכתבה‬
‫בקריאה‬
‫סה"כ‬
‫מילים‬
‫נת‪.‬‬
‫יצ‪.‬‬
‫עד‪.‬‬
‫ול‪.‬‬
‫ספ‪.‬‬
‫שש‪.‬‬
‫אר‪.‬‬
‫סט‪.‬‬
‫דנ‪.‬‬
‫אב‪.‬‬
‫תמ‪.‬‬
‫או‪.‬‬
‫דר‪.‬‬
‫אד‪.‬‬
‫נע‪.‬‬
‫לר‪.‬‬
‫אמ‪.‬‬
‫עי‪.‬‬
‫ענ‪.‬‬
‫מר‪.‬‬
‫טל‪.‬‬
‫ממוצע‬
‫משתנה‬
‫משתנה‬
‫‪50‬‬
‫‪55‬‬
‫‪66‬‬
‫‪24‬‬
‫‪91‬‬
‫‪29‬‬
‫‪37‬‬
‫‪22‬‬
‫‪34‬‬
‫‪36‬‬
‫‪67‬‬
‫‪52‬‬
‫‪76‬‬
‫‪29‬‬
‫‪24‬‬
‫‪51‬‬
‫‪34‬‬
‫‪14‬‬
‫‪32‬‬
‫‪77‬‬
‫‪68‬‬
‫‪51%‬‬
‫‪58‬‬
‫‪0‬‬
‫‪35‬‬
‫‪20‬‬
‫‪42‬‬
‫‪0‬‬
‫‪20‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪8‬‬
‫‪33‬‬
‫‪13‬‬
‫‪62‬‬
‫‪16‬‬
‫‪5‬‬
‫‪42‬‬
‫‪16‬‬
‫‪6‬‬
‫‪47‬‬
‫‪0‬‬
‫‪25‬‬
‫‪18%‬‬
‫‪ %‬טעויות‬
‫נגלקט בהכתבה‬
‫ללא משוב‬
‫‪ %‬טעויות‬
‫נגלקט בשיום‬
‫בכתב‬
‫‪ %‬טעויות‬
‫נגלקט‬
‫בהקלדה‬
‫‪ %‬טעויות נגלקט‬
‫בהעתקה מעוכבת‬
‫‪ %‬טעויות‬
‫נגלקט באיות‬
‫להכתבה‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫‪15‬‬
‫‪12‬‬
‫‪10‬‬
‫‪25‬‬
‫__‬
‫__‬
‫__‬
‫__‬
‫__‬
‫__‬
‫‪7‬‬
‫‪15‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0‬‬
‫‪20‬‬
‫__‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪40‬‬
‫‪40‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫‪16%‬‬
‫__‬
‫__‬
‫__‬
‫__‬
‫__‬
‫__‬
‫__‬
‫‪0‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫__‬
‫‪10‬‬
‫__‬
‫‪40‬‬
‫‪40‬‬
‫‪0‬‬
‫‪20‬‬
‫‪30‬‬
‫‪60‬‬
‫‪20%‬‬
‫__‬
‫__‬
‫__‬
‫__‬
‫__‬
‫__‬
‫__‬
‫‪0‬‬
‫__‬
‫__‬
‫‪13‬‬
‫‪13‬‬
‫__‬
‫‪7‬‬
‫‪7‬‬
‫‪40‬‬
‫‪20‬‬
‫‪0‬‬
‫‪13‬‬
‫‪13‬‬
‫‪13‬‬
‫‪13%‬‬
‫‪17‬‬
‫__‬
‫__‬
‫__‬
‫__‬
‫__‬
‫__‬
‫‪8‬‬
‫‪8‬‬
‫‪0‬‬
‫‪25‬‬
‫‪33‬‬
‫__‬
‫‪25‬‬
‫‪33‬‬
‫‪42‬‬
‫‪17‬‬
‫‪25‬‬
‫‪33‬‬
‫‪50‬‬
‫‪33‬‬
‫‪25%‬‬
‫‪10‬‬
‫__‬
‫__‬
‫__‬
‫__‬
‫__‬
‫__‬
‫‪0‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪20‬‬
‫‪20‬‬
‫__‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪60‬‬
‫‪60‬‬
‫‪0‬‬
‫‪70‬‬
‫‪0‬‬
‫‪40‬‬
‫‪21%‬‬
‫כפי שניתן לראות בטבלה ‪ ,13‬שיעור טעויות הנגלקט הממוצע בקריאה גבוה יותר משיעור טעויות‬
‫הנגלקט בכל אחד ממבדקי הכתיבה‪ .‬טעויות נגלקט רבות יותר במובהק בקריאה לעומת הכתבה‪,‬‬
‫‪ 136‬נחמן‪-‬כץ ופרידמן‬
‫‪ ,t(40) = 3.87, p = .0004‬בקריאה לעומת הכתבה ללא משוב חזותי‪ ,t(33) = 4.74, p < .0001 ,‬בקריאה‬
‫לעומת שיום בכתב‪ .t(31) = 3.52, p = .001 ,‬בקריאה לעומת הקלדה‪,t(30) = 4.84, p < .0001 ,‬‬
‫בקריאה לעומת העתקה מעוכבת‪ ,t(33) = 3.26, p = .003 ,‬ובין קריאה לבין איות בעל פה להכתבה‪,‬‬
‫‪.t(33) = 3.10, p = .004‬‬
‫דיון‬
‫מחקר זה הוא המחקר הראשון שהשווה קריאת מילים לכתיבת מילים בנגלקסיה ההתפתחותית‪ .‬במחקר‬
‫זה בדקנו את הכתיבה של ‪ 21‬ילדים ומתבגרים דוברי עברית עם נגלקסיה שמאלית ברמת מילה‪.‬‬
‫בקריאה‪ ,‬כל הנבדקים עם הנגלקסיה הראו אחוז משמעותי של טעויות נגלקט בצד השמאלי של המילה‬
‫)ממוצע ‪ ,(93%‬וביצעו בעיקר החלפות והשמטות של אותיות אחרונות במילה‪ .‬לצורך בדיקת הכתיבה‬
‫הועברו לנבדקים מבדקים שונים‪ :‬הכתבה‪ ,‬הכתבה ללא משוב חזותי‪ ,‬שיום בכתב‪ ,‬הקלדה במחשב‪,‬‬
‫כתיבת אותיות סופיות‪ ,‬העתקה‪ ,‬העתקה מעוכבת ואיות בעל פה‪ .‬הממצאים העיקריים של מחקר זה‬
‫נוגעים לדיסוציאציה שנמצאה בין נגלקט בקריאה וכתיבה‪ ,‬ולהשפעה של הקריאה על כתיבה‪.‬‬
‫בניתוח תוצאות כל המבדקים אצל כל אחד מנבדקי המחקר מצאנו כי ‪ 16‬נבדקים ביצעו טעויות נגלקט‬
‫בכל המבדקים או בחלק ניכר מהם והחליפו אותיות סופיות לאותיות אחרות )לא תואמות צליל(‪ ,‬על כן‬
‫יש להם דיסלקסית נגלקט מלווה בדיסגרפית נגלקט‪ .‬צימוד זה של דיסלקסית נגלקט ודיסגרפית נגלקט‬
‫נמצא גם במחקרים על נגלקסיה נרכשת );‪Caramazza & Hillis, 1990; Cubelli & Simoncini, 1997‬‬
‫‪Ellis, Young, & Flude, 1993; Ferro, Martins, & Tavora, 1984; Kinsbourne & Warrington,‬‬
‫‪.(1962; Miceli & Capasso, 2001; Patterson & Wilson, 1990‬‬
‫מנגד‪ ,‬נמצאה גם דיסוציאציה בין נגלקט בקריאה וכתיבה‪ 5 :‬מהנבדקים עם נגלקסיה כלל לא עשו‬
‫טעויות נגלקט בכתיבה או ביצעו אחוזי טעויות נגלקט נמוכים מאד‪ .‬דיסוציאציה כזו נמצאה גם‬
‫בנגלקסיה נרכשת )‪Arduino et al., 2005; Ellis, Young, & Flude, 1987b; Haywood & Coltheart,‬‬
‫‪ .(2001; Riddoch, 1990; Riddoch et al., 1990‬חמשת הנבדקים ללא דיסגרפית נגלקט עשו טעויות‬
‫נגלקט בכתיבה רק כאשר אלה היו מוסברות בקושי בקריאה – או בהעתקה מעוכבת‪ ,‬הכוללת קריאה‬
‫וכתיבה כאחד‪ ,‬או בכתיבה עם משוב חזותי שהושפע מהליקוי בקריאה‪ .‬בנוסף‪ ,‬ניתן היה לראות‬
‫השפעה ארוכת טווח יותר של הנגלקסיה בקריאה על הכתיבה שלהם‪ .‬היבט מרכזי של השפעה ארוכת‬
‫טווח זו הוא הקושי באותיות סופיות‪ .‬מאחר שאותיות סופיות אינן נגישות לבעלי דיסלקסית נגלקט‬
‫התפתחותית בשום שלב‪ ,‬הם גם לא למדו לזהותן או את הצורך בכתיבתן בסוף מילה‪ ,‬על כן‪ ,‬כאשר‬
‫כתבו מילה המסתיימת בפ"א סופית )ף( למשל‪ ,‬כתבו אותה בפ"א אמצעית‪ .‬סוג כזה של ליקוי מעיד לא‬
‫על נגלקט בכתיבה כי אם על השפעת הנגלקט בקריאה על כתיבה‪.‬‬
‫השפעת הקריאה על הכתיבה ברמות שונות ניכרת בהבדלי הביצוע במטלות הכתיבה השונות‪ .‬בהשוואה‬
‫בין ממוצעי טעויות נגלקט במבדקים השונים‪ ,‬ניתן לראות כי בהעתקה מעוכבת יש אחוז גבוה יותר של‬
‫טעויות נגלקט )‪ .(25%‬מטלה זו קשה במיוחד כי היא מחייבת קריאה בטרם הכתיבה‪ .‬בשלב זה‪ ,‬משפיע‬
‫הנגלקט בקריאה‪ ,‬והמילה נכתבת כפי שנקראה‪ ,‬עם הזנחה משמאל‪ ,‬גם אם לכותב אין דיסגרפית נגלקט‪.‬‬
‫בהכתבה‪ ,‬שיום בכתב ואיות בעל‪-‬פה מצאנו אחוז דומה של טעויות נגלקט )‪ 21%‬ו‪ ,(20%‬אך בהכתבה‬
137
‫כתיבה בנגלקסיה התפתחותית‬
‫ ממצא זה מוסבר בנטרול השפעת‬.(16%) ‫ללא משוב חזותי מצאנו אחוז נמוך יותר של טעויות נגלקט‬
‫ הסבר אפשרי לממצא זה הוא‬.(13%) ‫ בהקלדה מצאנו אחוז טעויות נגלקט נמוך‬.‫הקריאה על הכתיבה‬
‫שהנבדקים מסתכלים על המקלדת ומקלידים אות לאחר אות במקום להסתכל על המסך ולהתייחס‬
‫ במבדק העתקה מיידית כל הנבדקים הצליחו ולא הראו‬.‫ וכך הנגלקט לא בא לידי ביטוי‬,‫למילה השלמה‬
.‫אות ולא התייחסו למילה כיחידה‬-‫ ככל הנראה מכיוון שהעתיקו אות‬,‫טעויות נגלקט‬
‫ נראה כי תופעות הנגלקסיה והדיסגרפיה ההתפתחותיות אצל ילדים קיימות ודומות לנגלקסיה‬,‫אם כך‬
‫ אחת‬,‫ ניתן לומר כי קיימות שתי מערכות שונות ונפרדות‬.‫ודיסגרפיה נרכשות אצל ילדים ומבוגרים‬
‫ האם נגלקסיה מלווה‬:‫ לשאלתנו‬.‫אחראית על קריאת מילים והשנייה אחראית על כתיבת מילים‬
‫בדיסגרפית נגלקט? נוכל לענות שלא בהכרח! יש מקרים משולבים של נגלקסיה ודיסגרפית נגלקט‬
.‫וכמו כן יש מקרים של נגלקסיה ללא דיסגרפית נגלקט‬
‫מקורות‬
‫ שפה‬.‫ דיסלקסית נגלקט התפתחותית והשפעותיה על קריאת מספרים‬.(2008) .‫ נ‬,‫ ופרידמן‬.‫ א‬,‫כץ‬-‫נחמן‬
.83-96 ,7 ,‫ומוח‬
.78-95 ,6 ,‫ שפה ומוח‬.‫ דיסלקסיית נגלקט התפתחותית‬.(2007) .‫ נ‬,‫ ופרידמן‬.‫ א‬,‫כץ‬-‫נחמן‬
Arduino, L. S., Daini R., & Silveri, M. C. (2005). A stimulus-centered reading disorder for
words and numbers. Is it neglect dyslexia? Neurocase, 11, 405-415.
Auclair, L., Siéroff, E., & Kocer, S. (2008). A case of spatial neglect dysgraphia in Wilson's
Disease. Archives of Clinical Neuropsychology, 23, 47-62.
Baxter, D. M., & Warrington E. K.(1983). Neglect Dyslexia. Journal of Neurology,
Neurosurgery and Psychiatry, 46, 1073-1078.
Caramazza, A., & Hillis, A. E. (1990). Spatial representation of words in the brain implied by
studies of a unilateral neglect patient. Nature, 346, 267-269.
Coltheart, M. (1981). Disorders of reading and their implications for models of normal
reading. Visible Language, 15, 245-286.
Cubelli, R., & Lupi, G. (1999). Afferent dysgraphia and the role of vision in handwriting.
Spatial Cognition, 6, 113-126.
Cubelli, R., & Simoncini, L. (1997). Dissociation between word reading and word copying in
a patient with left visual neglect. Cortex, 33, 177-185.
Della Sala, S., & Cubelli, R. (2007). Directional apraxia: A unitary account of mirror writing
following brain injury or as found in normal young children. Journal of
Neuropsychology, 1, 3-26.
Ellis, A. W. (1993). Reading, writing, and dyslexia: A cognitive analysis. London: Erlbaum.
Ellis, A. W., & Young, A. W. (1987). Human cognitive neuropsychology. London and Hove:
Erlbaum.
Ellis, A. W., Young, A. W., & Flude, B. M. (1987). “Afferent dysgraphia” in a patient and in
normal subjects. Cognitive Neuropsychology, 4, 465-486.
Friedmann, N., & Gvion, A. (2003). TILTAN: Battery for the diagnosis of dyslexias. Tel Aviv
University.
Friedmann, N., & Gvion, A. (2005). Letter form as a constraint for errors in neglect dyslexia
and letter position dyslexia. Behavioural Neurology, 16, 145-158.
Friedmann, N., & Nachman-Katz, I. (2004). Neglect dyslexia in a Hebrew-reading child.
Cortex, 40, 301-313.
Haywood, M., & Coltheart, M. (2001). Neglect dyslexia with a stimulus-centered deficit and
without visuospatial neglect. Cognitive Neuropsychology, 18, 577-615.
Hillis, A. E., & Caramazza, A. (1995). Spatially specific deficits in processing graphemic
representations in reading and writing. Brain and Language, 48, 263-308.
‫כץ ופרידמן‬-‫ נחמן‬138
Kinsbourne, M., & Warrington, E. K. (1962). A variety of reading disability associated with
right hemisphere lesions. Journal of Neurology, Neurosurgery and Psychiatry, 25, 339344.
Newcombe, F., & Marshall, J. C. (1981). On psycholinguistic classifications of the acquired
dyslexias. Bulletin of the Orton Society, 31, 29-46.
Patterson, K. E. (1981). Neuropsychological approaches to the study of reading. British
Journal of Psychology, 72, 151-174.
Patterson, K., & Wilson, B. (1990). A rose is a rose or a nose: A deficit in initial letter
identification. Cognitive Neuropsychology, 7, 447-477.
Riddoch M. J. (1990). Neglect and the peripheral dyslexias. Cognitive Neuropsychology, 7,
369-389.
Riddoch, M. J., Humphreys, G. W., Cleton, P., & Fery, P. (1990). Interaction of attentional
and lexical processes in neglect dyslexia. Cognitive Neuropsychology, 7, 479-517.
‫כתיבה בנגלקסיה התפתחותית‬
‫נספח ‪ .1‬דוגמאות של טעויות נגלקט בכתיבה להכתבה אצל הנבדקים עם דיסגרפית נגלקט‬
‫נבדק‬
‫נת‪.‬‬
‫יצ‪.‬‬
‫עד‪.‬‬
‫ול‪.‬‬
‫ספ‪.‬‬
‫אר‪.‬‬
‫מילת מטרה‬
‫חלון‬
‫תגובה בכתב‬
‫חלת‬
‫מטריה‬
‫מתר‬
‫חברים‬
‫כור‬
‫לבש‬
‫לביה‬
‫גר‬
‫גבה‬
‫פרח‬
‫פיצה‬
‫כיתה‬
‫כיתן‬
‫בית‬
‫בור‬
‫חלם‬
‫כהיות‬
‫נסעו‬
‫נשה‬
‫גרב‬
‫גרוס‬
‫נשלחו‬
‫נשלחה‬
‫כד‬
‫כג‬
‫נתן‬
‫נת‬
‫דחף‬
‫דח‬
‫מרק‬
‫מרט‬
‫בלגן‬
‫בלגת‬
‫‪139‬‬
‫‪ 140‬נחמן‪-‬כץ ופרידמן‬
‫דנ‪.‬‬
‫אב‪.‬‬
‫או‪.‬‬
‫דר‪.‬‬
‫אד‪.‬‬
‫גרם‬
‫גרד‬
‫חיה‬
‫חם‬
‫כד‬
‫קדה‬
‫דחף‬
‫דחה‬
‫נושך‬
‫נושיתה‬
‫שלח‬
‫שלת‬
‫עציץ‬
‫עצי‬
‫נחש‬
‫נחה‬
‫כנף‬
‫קנב‬
‫פרות‬
‫פרע‬
‫גזר‬
‫גזה‬
‫לקח‬
‫לק‬
‫קטן‬
‫קת‬
‫תפוח‬
‫תפוע‬
‫יפסיקו‬
‫יפסית‬
‫רעשן‬
‫רעשנ‬
‫כתיבה בנגלקסיה התפתחותית‬
‫נע‪.‬‬
‫לר‪.‬‬
‫אמ‪.‬‬
‫ענ‪.‬‬
‫טל‪.‬‬
‫לכם‬
‫לכן‬
‫יפסיקו‬
‫יפסק‬
‫שלח‬
‫שלת‬
‫מסך‬
‫מלב‬
‫עומדים‬
‫אמד‬
‫מרק‬
‫מרת‬
‫קפץ‬
‫קף‬
‫חלב‬
‫חלז‬
‫חלץ‬
‫חלש‬
‫ארגז‬
‫אר‬
‫חלץ‬
‫חלז‬
‫חליל‬
‫חלים‬
‫דחף‬
‫דחה‬
‫נתן‬
‫נט‬
‫אסף‬
‫אס‬
‫‪141‬‬