docת"ע 39959-10-12 פלונית נ` אלמונית דחיית התנגדות לקיום צוואה
download 
Report Transcription
ת"ע 39959-10-12 פלונית נ` אלמונית דחיית התנגדות לקיום צוואה
בית משפט לענייני משפחה במחוז ת"א
ת"ע ,39959-10-12ת"ע ,39956-10-12פלונית נ' אלמונית
בפני
כב' השופט יהורם שקד
התובעת:
פלונית
הנתבעת:
אלמונית
ע"י ב"כ עו"ד אוהד מחרז ועו"ד טל עונה
נגד
ע"י ב"כ עו"ד אורי צפת ועו"ד ליאור רז
פסק דין
1
בקשת התובעת למתן צו לקיום צוואת המנוח ....ז"ל ,שנשא בחייו ת"ז ) ....להלן" :המנוח"( מיום
) 23.2.2010להלן" :הצוואה האחרונה"( בת"ע ,39956-10-12והתנגדות הנתבעת לקיומה בת"ע
.39959-10-12
2
3
4
5
6
7
א' -העובדות הצריכות לעניין:
8
]הערה – שמות הצדדים ועדיהם בפסק דין זה הינם שמות בדויים על מנת למנוע זיהויים[
9
.1
התובעת היא אלמנת המנוח )להלן גם" :האלמנה"; להלן התובעת והמנוח יחד" :בני הזוג"(.
10
מנישואיהם נולדו לבני הזוג שלושה ילדים :בנימין ,יפעת היא הנתבעת ,ומירב.
11
12
.2
בין יפעת לבין מירב התגלע סכסוך בעניין הזכויות בדירה בה התגוררה מירב ,אשר היו
רשומות על שם יפעת .כיוון שכך ,ביום 20.8.08פנתה יפעת לבית משפט זה בתביעה כנגד מירב
וכנגד בעלה של מירב )תמ"ש .(39450/08כשלושה חודשים לאחר מכן ,ביום ,13.11.08פנתה
13
14
15
מירב לבית משפט זה בתביעה כנגד יפעת וכנגד המנוח )תמ"ש .(39451/08כעולה מכתב
ההגנה אשר הגיש המנוח במסגרת ההליך הנ"ל ,ואשר העתקו הוגש לתיק בית המשפט
בהליך שלפניי ,צידד המנוח בבתו מירב.
16
17
18
19
.3
ביום 13.6.09חתם כל אחד מבני הזוג על צוואה ,בה ציווה את מלוא עיזבונו למשנהו ,ובה
ציווה ,כהוראה מסוג 'יורש במקום יורש' וכהוראה מסוג 'יורש אחר יורש' ,כי עיזבונו או
יתרת עיזבונו ,על פי העניין ,יחולק באופן הבא 1/2 :ל-מירב 1/4 ,ל-בנימין ו 1/12-לכל אחד מ-
3ילדיו של בנימין.
20
21
22
23
24
1מתוך 26
בית משפט לענייני משפחה במחוז ת"א
ת"ע ,39959-10-12ת"ע ,39956-10-12פלונית נ' אלמונית
אשר ליפעת ,ציינו בני הזוג כי היא "בחרה )מטעמיה שלה ,שלא הצלחנו לעמוד על טיבם
ופשרם( להאכיל אותנו סבל ומרורים לעת זקנתנו" )ר' סעיף )5ב( לצוואות( ,וציוו לה .₪ 1
הצוואות נחתמו בפני העדים עו"ד גבע ומר שור )להלן" :צוואת .("2009
אציין ,כי קודם לצוואה זו חתם המנוח על שתי צוואות – האחת ,בשנת ;2003השנייה ,בשנת
.2007
1
2
3
4
5
6
7
.4
הצדדים בשתי התובענות דלעיל )בעניין הדירה( הופנו להליך גישור ובחודש נובמבר 2009
8
נחתמו הסכמי גישור ,בהם נקבע כי הזכויות בדירה תירשמנה על שם מירב וכנגד זאת ,תקבל
יפעת מאת בני הזוג סכום כספי )להלן" :הסכמי הגישור"(.
9
10
11
.5
ביום 20.2.10אושפז המנוח בבית החולים עקב קוצר נשימה ,וביום 21.2.10הוא שוחרר
לביתו.
.6
ביום 23.2.10חתם המנוח על הצוואה האחרונה ,היא הצוואה אשר תוקפה נדון בפסק דין זה.
12
13
14
15
16
בצוואה האחרונה שב המנוח וציווה את כל עיזבונו לאלמנה ,והורה ,כהוראה מסוג 'יורש
במקום יורש' וכהוראה מסוג 'יורש אחר יורש' ,כי עיזבונו או יתרת עיזבונו ,על פי העניין,
יחולק באופן הבא 1/2 :למירב 1/8 ,לבנימין ,ו 1/8-לכל אחד מ 3-ילדיו של בנימין )שם,
סעיפים 3ו)5-א((.
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
הצוואה האחרונה נחתמה בפני העדים עו"ד גבע ורעייתו ,הגב' גבע.
33
34
עוד הוסיף המנוח בצוואה האחרונה והורה ,כי אם עד למועד פטירתו לא תשיב מירב לבני
הזוג סך של $ 100,000אשר ניתן לה כהלוואה ,ינוכה מחלקה בעיזבון סך של ) $ 50,000שם,
סעיף )5ב((.
בסעיף )5ג( לצוואה האחרונה ,שב המנוח על הוראת סעיף )5ב( לצוואת ,2009וכך:
"יש לנו בת נוספת ,יפעת ...שהיא אמנם אהובה עלינו ויקרה לנו כמו שני ילדינו
האחרים ,ותמיד נהגנו כלפיה באהבת הורים ובתשומת לב ,כמו כלפי כל ילדינו,
אבל היא בחרה )מטעמיה שלה ,שלא הצלחנו לעמוד על טיבם ופשרם( להאכיל
אותנו סבל ומרורים לעת זקנתנו ,וכגמול לכך ,אני מצווה לה ₪ 1בלבד".
2מתוך 26
בית משפט לענייני משפחה במחוז ת"א
ת"ע ,39959-10-12ת"ע ,39956-10-12פלונית נ' אלמונית
.7
במקביל לחתימת המנוח על הצוואה האחרונה ,חתמה אף האלמנה ,בפני העדים הנ"ל ,על
צוואה בה ציוותה את כל עיזבונה למנוח ,והורתה ,כהוראה מסוג 'יורש במקום יורש'
וכהוראה מסוג 'יורש אחר יורש' ,כי עיזבונה או יתרת עיזבונה ,על פי העניין ,יחולק באופן
הבא 1/2 :למירב 1/8 ,לבנימין ו 1/8-לכל אחד מ 3-ילדיו של בנימין.
.8
ביום 28.2.10שוב פנה המנוח לבית החולים בשל חולשה כללית ,הוא אושפז ושוחרר לביתו
ביום .5.3.10בהתאם לחומר שבפני ,במהלך שנת 2010אושפז המנוח עוד מספר פעמים בבית
החולים.
.9
ביום 6.4.12הלך המנוח לעולמו ,כשהוא בן כ 80-שנים.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
ב' -השתלשלות ההליך שבפני:
12
13
.10
כאמור ,האלמנה ביקשה ליתן צו לקיום הצוואה האחרונה ,יפעת התנגדה לקיום הצוואה
האחרונה והאלמנה הגישה תשובתה להתנגדות יפעת .ביום 9.5.13נשמעה האלמנה בעדות
מוקדמת ,לבקשתה ,ולאור גילה המתקדם ומצבה הבריאותי הנטען .בהחלטה ,אשר ניתנה
בתום הדיון ,נקצבו מועדים להגשת תצהירי עדות ראשית מטעם כל אחת מבעלות הדין
ומטעם עדיהן.
.11
ביום 28.5.13הגישה האלמנה תצהיר עדות ראשית מטעמה ומטעם גב' גבע )תצהיר מטעם
עו"ד גבע ומטעם אחיו של המנוח ,מר יעקב ,צורפו לכתב התשובה להתנגדות(.
.12
ביום 6.8.13הגישה יפעת בקשה להזמנת 9עדים מטעמה ,לה נעתרתי בהחלטתי מיום .8.8.13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
ביום 12.8.13הגישה יפעת תצהיר עדות ראשית מטעמה וכן מטעם גב' חיה ,גרושתו של
בנימין.
ביום 1.9.13הגישה יפעת בקשה להגשת תצהיר עדות ראשית משלים מטעמה ,וזאת לנוכח
טענתה כי נודעו לה פרטים חדשים ורלבנטיים להתנגדות לקיום הצוואה האחרונה .בהחלטתי
אשר ניתנה בדיון מיום 3.9.13התרתי את הגשת התצהיר המשלים.
25
26
27
28
29
30
31
3מתוך 26
בית משפט לענייני משפחה במחוז ת"א
ת"ע ,39959-10-12ת"ע ,39956-10-12פלונית נ' אלמונית
.13
ביום 3.9.13התקיים דיון הוכחות ,בו נחקרו העדים לצוואה האחרונה וכן אחיו של המנוח.
בתום הדיון ,נקבע מועד לחקירה נוספת של האלמנה ביום ,12.9.13ולחקירת יתר העדים
ביום .15.9.13
.14
ביום 9.9.13עתרה יפעת לתיקון כתב ההתנגדות .בהחלטתי מיום 15.9.13התרתי את תיקון
כתב ההתנגדות ,תוך חיוב יפעת בהוצאותיה של האלמנה בסך של ,₪ 7,500בשים לב לשלב בו
התבקש התיקון .ביום 30.9.13הגישה יפעת כתב התנגדות מתוקן ,על פיו עיקר טעמי
התנגדותה לקיום הצוואה האחרונה הם:
1
2
3
4
5
6
7
8
9
א.
בצוואה האחרונה נפלו פגמים צורניים .הצוואה אינה נושאת תאריך ואינה נושאת
חתימת עדים ,הואיל ואישור העדים על הצוואה מצוי בדף נפרד ואף התאריך מצוי רק
באותו דף נפרד.
ב.
הצוואה נחתמה מחמת השפעה בלתי הוגנת שהשפיעו כל הזוכים על פי הצוואה על
המנוח "הגובלת בקיצוניות יוצאת דופן אשר גרמה לכך כי המנוח הוסת קשות והיה
שבוי בידם של המוזכרים הללו ו/או מי מהם תוך שלילת רצונו המלא או אפילו
החלקי" )שם ,סעיף ,(10לאמור:
14
15
16
17
18
.1בנימין סיפר לאלמנה שלמנוח בת מאישה עמה ניהל קשר מחוץ לנישואין ,על מנת
שהאלמנה תגרש את המנוח מביתה ותיתן לבנימין כספים ורכוש .לאחר שפעל
כאמור ,סיפר בנימין למנוח שיפעת היא שסיפרה לאלמנה על בתו מחוץ לנישואין.
19
20
21
10
11
12
13
22
.2בנימין החל להשפיע על הוריו לעשות צוואה לטובתו תוך הדרת יפעת ,לאחר שראה
כי אינו חלק מהסכמי הגישור.
23
24
25
.3לאחר החתימה על הסכמי הגישור ,מנעו האלמנה ,בנימין ,שלושת ילדיו של בנימין
ומירב מהמנוח להיפגש עם יפעת ועם ארבעת ילדיה ,ואף מנעו מיפעת לבקר את
המנוח בבית החולים.
26
27
28
29
.4המנוח סבל מהתקפי לב בשנותיו האחרונות ,היה חלש ולא יכול היה לעמוד במתח
30
הרב ובמכבש הלחצים שהפעילו עליו האלמנה ,בנימין וילדיו ומירב ,והיה "כבש
מובל" )שם ,סעיף .(39
31
32
33
4מתוך 26
בית משפט לענייני משפחה במחוז ת"א
ת"ע ,39959-10-12ת"ע ,39956-10-12פלונית נ' אלמונית
ג.
.5הצוואה נחתמה מחמת אונס ,איום ותחבולה .לטענתה ,בנימין איים על המנוח ,כי
אם לא יצווה את עיזבונו כפי שעשה בצוואה האחרונה ,יציג בנימין תמונות אשר
היו ברשותו "קבל עם ועדה" ,וכן בפני האישה עמה ניהל המנוח קשר מחוץ
לנישואין ועם בתה של אותה אישה.
1
2
3
4
5
"המבקשת )האלמנה ,י' ש'( ו/או בנימין ואשתו ו/או ילדי בנימין ו/או מירב ובעלה
6
השתתפו בעריכת הצוואה ,בעשייתה והוצאתה לאור .הם ו/או מי מהם פעלו להכנת
הצוואה והחתמת המנוח כנגד רצונו" )שם ,סעיף .(42
7
8
9
.15
בדיון שהתקיים ביום ,12.9.13לאור הודעת ב"כ יפעת כי אינו ערוך לחקור את האלמנה
)לאחר שבקשתו לדחיית הדיון נדחתה( ולאור בקשתו לדחיית המועד שנקבע לחקירת שאר
העדים ,הוריתי על דחיית הדיון ,אגב חיוב הנתבעת בהוצאות .כמו כן ,נקבע מועד לשמיעת כל
העדים ביום ,5.12.13משעה 8:30ועד שעה ,16:30וכן נקבע כי הדיון יתקיים בהקלטה.
.16
ביום 13.10.13הוגשה תשובת האלמנה להתנגדות המתוקנת ,בה נטען כי הצוואה תקינה
15
ומשקפת את רצונו האחרון של המנוח .לטענת האלמנה ,טענות יפעת בעניין השפעה בלתי
הוגנת הן "סיפורי מעשיות" )שם ,סעיף ,(29כשאין בפיה גרסה סדורה .לטענת האלמנה,
במועד עשיית הצוואה ואף לאחר מכן היה המנוח פעיל וצלול ,נהג לנפוש בחו"ל ,ערך מדי
שבת הפלגות ביאכטה עם חבריו ,למד ב'מכון אבשלום' ועוד .עוד טענה האלמנה בכתב
התשובה להתנגדות המתוקנת ,כי יפעת לא הייתה בקשר עמה ועם המנוח בתקופה הרלבנטית
ולא ניסתה ליצור עמם קשר.
16
17
18
19
20
21
10
11
12
13
14
22
.17
ביום 12.11.13הגישה יפעת לתיק בית המשפט תצהיר עדות ראשית מטעם בן דודה ,מר דרור,
אשר נחקר בחקירה נגדית במועד שנקבע לשמיעת כל העדים.
.18
ביום 30.1.14הוגשו סיכומי האלמנה בהיקף של 19עמודים ,ביום 31.3.14הוגשו סיכומי יפעת
בהיקף של 84עמודים )לא כולל נספחים( וביום 1.4.14הוגשו סיכומי תשובה מטעם האלמנה
בהיקף של 3עמודים .ביום ,30.3.14לאחר מועד הגשת סיכומי האלמנה ,הגישה יפעת "בקשה
לצירוף ראיה" .בבקשה זו עתרה יפעת לצרף לתיק בית המשפט תקליטור מיום 12.5.13בו על
פי טענתה תיעדה האלמנה את אשרור הצוואה האחרונה ,וכן תמליל תקליטור זה .בהחלטתי
מיום ,1.4.14לאחר שהוגשה תגובת האלמנה )במסגרת סיכומי התשובה( ,התרתי את צירף
הראיה כמבוקש.
23
24
25
5מתוך 26
26
27
28
29
30
31
32
33
34
בית משפט לענייני משפחה במחוז ת"א
ת"ע ,39959-10-12ת"ע ,39956-10-12פלונית נ' אלמונית
.19
ביום ,3.4.14לאחר שהוגשו סיכומי התשובה מטעם האלמנה ,הגישה יפעת בקשה "לחקירת
העדים הנוגעים לתקליטור שצורף כראיה ולעיכוב מתן פסק הדין" .ביום 9.4.14הוגשה
תגובה מטעם האלמנה ,לפיה אין התקליטור רלבנטי לצורך בירור ההליך נשוא פסק דין זה –
אשר עניינו תוקפה של צוואתו האחרונה של המנוח .ביום 24.4.14הוגשה תגובת יפעת לתגובת
האלמנה.
1
2
3
4
5
6
לאחר עיון בבקשה ,בתגובה ותגובה לתגובה ,אין לי אלא להביע פליאה על עצם הגשת
הבקשה .כאמור ,עניינו של התקליטור ותמלילו – תיעוד של האלמנה בה היא מאשררת את
הצוואה האחרונה .יוער ,כי לפני מספר חודשים הגישה יפעת תביעה נגד האלמנה ,בה טענה כי
המדובר בצוואה חדשה אותה ערכה האלמנה ,ומשכך ,על האלמנה להסתלק מחלקה בעיזבון
המנוח ,ותביעה זו עודה מתבררת לפניי )ת"ע .(62398-12-13עניינו של ההליך שלפניי – שאלת
תוקפה של צוואתו האחרונה של המנוח .אמנם ,צוואה זו היא צוואה הדדית ,אולם ,בהליך
שלפניי ,נדונה אך תוקפה של צוואת המנוח ,ולא תוקף צוואתה של האלמנה ,תבדל"א .אף על
פי כן ,כאמור ,לבקשת יפעת ,התרתי את הגשת התקליטור ותמלילו לתיק בית המשפט .בכך
לא הסתפקה יפעת ,וכעת מעוניינת היא לברר – במסגרת ההליך שעניינו תוקף צוואת המנוח
ולאחר שהוגש אחרון הסיכומים – את נסיבות צילום אותו תקליטור ,אשר תוכנו כלל אינו
רלבנטי לבירור ההליך שלפניי.
משכך ,דינה של בקשה זו להידחות .בקשה זו מוטב היה שלא הוגשה משהוגשה ,שכן אין בה
ללמד על צוואת המנוח אם כי אך על התנהלותה של הנתבעת.
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
ג' -דיון:
22
23
.20
כאמור ,טענות יפעת כנגד הצוואה האחרונה הן :כי בצוואה נפלו פגמים צורניים; כי הצוואה
נחתמה מחמת השפעה בלתי הוגנת ,אונס או איום; וכי הנהנים על פי הצוואה לקחו חלק
בעריכתה .אבחן טענות אלה כסדרן.
24
25
26
27
28
29
כאמור ,הצוואה האחרונה נערכה כצוואה בעדים .סעיף 20לחוק הירושה ,תשכ"ה1965-
30
)להלן" :החוק"( ,מורה כי" :צוואה בעדים תהיה בכתב ,תצוין בתאריך ותיחתם ביד המצווה
בפני שני עדים לאחר שהצהיר בפניהם שזו צוואתו; העדים יאשרו באותו מעמד בחתימת
ידם על פני הצוואה שהמצווה הצהיר וחתם כאמור".
31
32
33
ג) (1האם בצוואה נפלו פגמים צורניים?
.21
34
6מתוך 26
בית משפט לענייני משפחה במחוז ת"א
ת"ע ,39959-10-12ת"ע ,39956-10-12פלונית נ' אלמונית
נפסק ,כי "חשיבות רבה נודעת למילוי מדויק של ההוראות הפורמליות שבסעיף 20לחוק
הירושה ,שכן יש בכך כדי להעמיד את המצווה על רצינות המסמך והמעמד ,ויש בכך כדי
להבטיח ,כי המצווה ייתן דעתו למעשיו ,וכי צוואתו תשקף את גמירות דעתו" )ע"א 851/79
בנדל נ' בנדל ,פ"ד לה) ;107 ,101 (3ע"א 2098/97בוסקילה נ' בוסקילה ,פ"ד נה).(844 ,837 (3
1
2
3
4
5
.22
הצוואה האחרונה כוללת 3עמודים.
6
7
שני העמודים הראשונים לצוואה כוללים את הוראות המנוח ,כאשר הסעיף האחרון ,סעיף ,10
כולל את הצהרת המנוח ,ולאחריו ,בתחתית העמוד השני ,מופיעה חתימתו ,לאמור:
" .10הנני מצהיר בזה כי קראתי ,וגם הוקראה לי צוואה זו ,הבנתי את תוכנה
והנני מצהיר ומאשר בזה ,בחתימתי ,שתוכן הצוואה הזו משקף לחלוטין ונכונה
את ההנחיות שנתתי למנסח הצוואה ,עו"ד גבע ,ואת רצוני בעניין ניסוח צוואתי
זו; וכן הנני מצהיר שהנני מסכים לכל הפרטים של הצוואה ,מרצוני הטוב והגמור,
בדעה צלולה ומיושבת מבלי שום כפייה ואונס.
ולראיה באתי על החתום:
]חתימה[
המנוח ".
העמוד השלישי לצוואה כולל את שמות העדים לצוואה ,את אישורם ,תאריך וחתימותיהם ,
לאמור:
"עדים לצוואה:
אנו הח"מ:
.1עו"ד גבע
.2גב' גבע
אשר כל אחד מאתנו הוא למעלה מגיל 18שנה ,והננו בריאים בנפשנו ובגופנו,
מעידים בזאת כי מר ____ ,שהזדהה בפנינו על ידי ת"ז מספר ,____:חתם בפנינו
על הצוואה דלעיל מרצונו החופשי ללא כל אונס וכפייה; וכמו כן הננו מעידים
שחתמנו בתור עדים בנוכחות המצווה ,שכל אחד מאתנו חתם בנוכחות העד השני
לאחר שהמצווה הצהיר בפנינו כי זוהי צוואתו האחרונה והאמור בה הוא רצונו.
ולראיה באנו על החתום:
היום 23בחודש פברואר ,שנת 2010
ט' אדר ,ה' תש"ע
]חתימה["
]חתימה[
7מתוך 26
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
36
37
38
39
בית משפט לענייני משפחה במחוז ת"א
ת"ע ,39959-10-12ת"ע ,39956-10-12פלונית נ' אלמונית
.23
כאמור ,לטענת יפעת ,הצוואה אינה מקיימת אחר דרישות סעיף 20לחוק .איני מקבל טענה
זו .עיון בסעיף 20לחוק מעלה ,כי אין במסגרתו דרישה כי המצווה ,כמו גם העדים לצוואה,
יחתמו על כל עמוד ועמוד של הצוואה ,ואין הסעיף קובע הוראה בדבר מקומו של התאריך על
גבי הצוואה .נפסק ,כי כאשר צוואה מורכבת ממספר גיליונות נייר ,רצוי שתישא חתימה על
כל אחד מגיליונות אלה ,אולם העדר חתימה על כל עמוד ועמוד אינו מטיל ,כשלעצמו ,פגם
בצוואה )השווה :ע"א 681/77מר נ' שאבי ,פ"ד לג) ;7 (1ע"א 297/87נחושתן נ' נחושתן ,פ"ד
מג).(749 (2
.24
אין חולק כי קיימת חשיבות לסדר הדברים הקבוע בסעיף 20לחוק .המצווה חייב לחתום על
הצוואה בפני שני עדים לאחר שהצהיר בפניהם שזו צוואתו .על העדים לאשר בחתימתם על
9
10
הצוואה ,במעמד חתימת המצווה עליה ,לאחר שהמצווה הצהיר בפניהם שזו צוואתו וחתם,
כאמור .מבחינת סדר הדברים ,חתימת המצווה תהא לאחר הצהרתו שלו ולפני חתימת העדים
)שוחט ,גולדברג ופלומין ,דיני ירושה ועיזבון ,2005 ,עמ' .(75
11
12
13
1
2
3
4
5
6
7
8
14
.25
עיון בצוואה האחרונה מעלה כי התקיימו בה הדרישות הקבועות בסעיף 20לחוק :הצוואה
בכתב ,על גבי הצוואה מצוין תאריך ,המנוח הצהיר שזו צוואתו ,לאחר מכן חתם המנוח על
הצוואה ,ולאחר מכן אישרו העדים בחתימותיהם שהמנוח הצהיר שזו צוואתו וחתם עליה.
.26
אף עיון בתצהירי העדות הראשית מטעם העדים לצוואה וכן בחקירותיהם הנגדיות ,מעלה כי
בצוואה האחרונה לא נפל פגם צורני.
15
16
17
18
19
20
21
עו"ד גבע העיד ,כי המנוח חתם על הצוואה האחרונה במעמד העדים ,במועד הנקוב באישור
העדים ,והעדים חתמו באותו מעמד )סעיף 10לתצהיר עדותו הראשית( .עו"ד גבע נחקר
בחקירה נגדית ,אולם לא נשאל בעניין האמור.
גב' גבע העידה ,כי ביום 23.2.10הגיעה עם בעלה ,עו"ד גבע ,לביתם של בני הזוג ,לאחר שיחת
חולין קצרה מסר להם בעלה את הצוואות ,בני הזוג קראו את הצוואות ואף עו"ד גבע הקריא
להם אותן או חלק מהן ,תוך שהסב את תשומת לבם לסעיפים מסוימים ,לאחר מכן זיהה
עו"ד גבע את בני הזוג באמצעות תעודות זהות ,ובני הזוג חתמו על צוואותיהם בפני העדים,
כששניהם ידעו היטב על מה חתמו )סעיפים 4-3לתצהיר עדותה הראשית; פרוטוקול הדיון
מיום ,3.9.13עמ' .(66-64אף גב' גבע לא נשאלה בחקירתה הנגדית לעניין סדר האירועים
במעמד החתימה על הצוואה האחרונה.
8מתוך 26
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
בית משפט לענייני משפחה במחוז ת"א
ת"ע ,39959-10-12ת"ע ,39956-10-12פלונית נ' אלמונית
עדויותיהם של בני הזוג גבע ,העדים לצוואה ,נמצאו בעיניי אמינות ,לא מצאתי בהן רבב,
ומוצא אני שיש לתת להן משקל רב .בסיכומיו הרחיב ב"כ יפעת וטען כי לאור עדותו של מר
שור יש לקבוע כי עדותו של עו"ד גבע אינה אמינה .איני מקבל טענה זו .מר שור ,אשר היה עד
לצוואת ,2009העיד בפניי באשר לנסיבות החתימה על צוואה זו )אשר אינה הצוואה אשר
עומדת לדיון( .דבריו של מר שור אינם תואמים את עדותו של עו"ד גבע באשר לנסיבות
החתימה על צוואת .2009לאור התרשמותי מהעדויות ,והואיל ושני העדים אינם בעלי עניין,
וכן בשים לב לכך שעו"ד גבע אף ניסח את צוואת 2009ויש להניח שזכרונו באשר לנסיבות
החתימה עליה חד יותר מאשר זיכרונו של מי שאך היה עד לצוואה .בנוסף ,הואיל ועו"ד גבע
העיד לא אך על זו ,אלא עד עניינים נוספים ולא מצאתי סתירות ו/או פגמים בעדותו ,אני
בוחר ליתן אמון מלא בעדות עו"ד גבע.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
.27
עוד יש לתת את הדעת לכך ,ששלושת עמודי הצוואה האחרונה ממוספרים במספרים עוקבים,
12
וכן לכך שעל גבי שלושת עמודי הצוואה האחרונה מופיעה חותמת עו"ד גבע בצורת "מניפה",
אשר נועדה ,על פי עדות עוה"ד ,למנוע את זיוף הצוואה .אף בעובדות אלה יש כדי לחזק את
המסקנה כי בפנינו מסמך אחד ,המהווה – על שלושת גיליונות הנייר שבו – את צוואתו
האחרונה של המנוח .מילים אחרות :יש לדחות את טענתה של יפעת כי בפנינו שני מסמכים
נפרדים ,כאשר האחד כולל את הוראות הצוואה ואת הצהרת המנוח וחתימתו )עמודים 1ו,(2-
ואילו השני כולל את אישור העדים ,תאריך וחתימות העדים )עמוד .(3
13
14
15
16
17
18
19
לאור זאת ,כאמור ,אני דוחה את טענת יפעת כי בצוואה האחרונה נפל פגם צורני.
20
21
.28
מעבר לדרוש אעיר ,כי אף אם היה מקום לומר כי הצוואה לא צוינה בתאריך ,וכי העדים לא
חתמו "על פני הצוואה" ,כדרישת סעיף 20לחוק ,הרי שניתן היה לפנות ולבחון האם יש מקום
לקיים את הצוואה בהתאם להוראת סעיף 25לחוק .כל זאת ,הואיל ובצוואה האחרונה
התקיימו מרכיבי היסוד בצוואה בעדים :הצוואה בכתב והמצווה הביאה בפני שני עדים )סעיף
)25ב() (2לחוק( .במקרה שכזה ,מוטל היה על האלמנה נטל השכנוע כי הצוואה צוואת אמת
היא )"לא היה לבית המשפט ספק כי היא משקפת את רצונו החופשי והאמיתי של
המצווה" ,סעיף )25א(( .להרחבה בסוגית מידת השכנוע הנדרשת ,ר' פסק דינו של כב' השופט
ש' שוחט בעמ"ש )ת"א( 38138-09-11א' נ' ש' נ' א' מ' ק' )פורסם בנבו.(14.4.13 ,
22
23
24
25
26
27
28
29
30
ג) (2האם הצוואה נחתמה מחמת השפעה בלתי הוגנת ,אונס או כפייה?
31
32
.29
סעיף )30א( לחוק מורה כי" :הוראת צוואה שנעשתה מחמת אונס ,איום ,השפעה בלתי
הוגנת ,תחבולה או תרמית – בטלה".
9מתוך 26
33
34
בית משפט לענייני משפחה במחוז ת"א
ת"ע ,39959-10-12ת"ע ,39956-10-12פלונית נ' אלמונית
.30
המונח "השפעה בלתי הוגנת" אינו מפורש בחוק ,ולצורך בחינת משמעותו יש לפנות לפסיקה.
בשורה ארוכה של פסקי דין נקבע ,כי יש להבחין בין ההשפעה ,כשאלה עובדתית ,אם הייתה
כזו אם לאו ,לבין אי-ההגינות שבהשפעה ,כשאלה ערכית-נורמטיבית ,כשעל בית המשפט
לקבוע אותה על פי מושגים של מוסר אישי ושל מוסר חברתי )ע"א 4902/91גודמן נ' ישיבת
בית מדרש גבוה לדיינות על שם הרב שלמה מוסאיוף זצ"ל בירושלים ,פ"ד מט) .(441 (2עוד
נפסק ,כי לצורך פסילת צוואה מכוח השפעה בלתי הוגנת ,אין די בהשפעה שגרתית ,אלא על
בית המשפט להשתכנע ,מנסיבותיה של אותה השפעה ,בקיומו של אותו מרכיב בלתי-הוגן בה,
וכי הצוואה הייתה פועל יוצא של אותו מרכיב )ע"א 5185/93היועץ המשפטי לממשלה נ'
מרום ,פ"ד מט) ;(331 ,318 (1ע"א 3828/98מיכקשווילי נ' מחקשווילי ,פ"ד נד);342 ,337 (2
ע"מ )ת"א( פלוני נ' פלונית )פורסם בנבו .((6.4.09 ,על הדרישה כי יוכח קשר סיבתי בין
ההשפעה הבלתי הוגנת לבין החתימה על הצוואה ,שב בית המשפט העליון בע"א 1729/06
אדמסקי נ' אדמסקי )פורסם בנבו ,(2.8.07 ,לאמור:
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
"אף בהנחה כי אכן יהושע איים בהתאבדות בטרם בוצעה הצוואה ,על המערער
מוטל הנטל להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין נסיבות עשיית הצוואה :אונס,
איום השפעה בלתי הוגנת תחבולה ותרמית" )סעיף 19לפסק דינה של כב' השופטת
מ' נאור; הדגשה במקור(.
14
15
16
17
18
.31
הנחת המוצא של חוק הירושה היא שהצוואה כשרה .הנטל להוכיח שהמצווה עשה את
צוואתו מחמת השפעה בלתי הוגנת ,מוטל על הטוען לקיומה של השפעה בלתי הוגנת ,וכל ספק
בעניין זה פועל לטובת מבקש הקיום ,כלשונו של בית המשפט העליון" :כל עוד אין ראיה
מהימנה על מציאותה של השפעה בלתי הוגנת ,הזוכה הוא מבקש הקיום ולא מבקש
הביטול" )ע"א 190/68סוטיצקי נ' קלינברוט ,פ"ד כב).(139 ,138 (2
19
20
21
22
23
24
.32
עוד נפסק כי אין די בחשש גרידא או בהעלאת סברות וחשדות בעלמא כדי להביא לבטלותה
של צוואה מטעם זה )ע"א 53/88מנלה נ' ברנדווין ,פ"ד מו).(51-49 ,48 (1
25
26
27
אמנם ,כאשר הנסיבות האופפות את המקרה מצביעות על קיומה של תלות של המצווה
28
בזולתו ,שהיא כה מקיפה ויסודית שניתן להניח כי נשלל רצונו החופשי והבלתי תלוי של
המצווה ,כי אז נטל הבאת הראיות מוטל על המבקש את קיומה של הצוואה .עם זאת ,אף אם
תקום החזקה ,יש בה אך כדי להעביר את נטל הבאת הראיות אל מבקש הקיום ,בעוד שנטל
השכנוע להוכחת הטענה בדבר השפעה בלתי הוגנת ימשיך לרבוץ על המתנגד לצוואה ,וזאת על
פי מאזן ההסתברויות )ע"א 423/75בן נון נ' ריכטר ,פ"ד לא) ;372 (1דנ"א 1516/95מרום נ'
היועץ המשפטי לממשלה ,פ"ד נב)) 813 (2להלן" :דנ"א מרום"(; ע"א 7506/95שוורץ נ' בית
אולפנא בית אהרון וישראל ,פ"ד נז).(224 ,215 (2
10מתוך 26
29
30
31
32
33
34
35
בית משפט לענייני משפחה במחוז ת"א
ת"ע ,39959-10-12ת"ע ,39956-10-12פלונית נ' אלמונית
ר' בעניין זה דברי כב' השופט ת' אור בדנ"א מרום:
"על המתנגד לקיום הצוואה להוכיח ,כי מחומר הראיות עולה מסקנה מסתברת
שלפיה הצוואה נעשתה מחמת השפעה בלתי הוגנת ,וכי מסקנה זו סבירה יותר
.33
1
2
3
4
מהיפותזה אפשרית אחרת שלפיה הצוואה לא נעשתה מחמת השפעה בלתי
הוגנת" )שם ,עמ' ;847הדגשה במקור(.
5
6
7
קיומה או העדרה של השפעה בלתי הוגנת תיבחן על פי עובדותיו של כל מקרה ומקרה .הגם
8
שהפסיקה לא קבעה רשימה סגורה של מבחנים ,ניתן למצוא בפסקי דין שונים מבחני עזר
לבחינת השאלה האם צוואה היא תולדה של השפעה בלתי הוגנת .כך ,למשל ,נפסק כי בית
המשפט יבחן האם זכה המצווה לייעוץ משפטי בלתי תלוי בעת עריכת הצוואה ,כאשר
מעורבותו של הנהנה מן הצוואה בבחירת עורך הדין שערך אותה ,מחייבת בחינה זהירה של
נסיבות העניין ,על מנת לוודא שאין בהן כדי להצביע על השפעה בלתי הוגנת )ר' פסק דינו של
כב' השופט ת' אור בדנ"א מרום; ע"א 2500/93שטיינר נ' המפעל לעזרה הדדית של ארגון
עולי מרכז אירופה ,פ"ד נה) ;338 (3ע"א 7506/95הנ"ל ,בעמ' .(225
9
10
11
12
13
14
15
16
.34
עוד ניתן לעשות שימוש בארבע אבני הבוחן שקיבץ כב' השופט א' מצא בדנ"א מרום ,לצורך
בחינת קיומה של תלות .מבחנים אלה ,אינם בגדר רשימה סגורה ,ובית המשפט רשאי לעשות
שימוש במבחנים נוספים לגיבוש הכרעתו .כמו כן ,אין המדובר במבחנים מצטברים ולמעשה
די בקיום חלקם כדי להצביע על השפעה כאמור .מכל מקום ,נקבע ,כי השימוש בכל אחד
מהמבחנים מחייב זהירות רבה )שם .(831-827 ,ארבעת המבחנים האמורים הם:
17
18
19
20
21
22
א.
תלות ועצמאות – מבחן זה הוא מבחן של מידה .השאלה אשר על בית המשפט ליתן
עליה תשובה במסגרתו ,היא האם בתקופה הרלבנטית היה המצווה עצמאי ,הן מבחינה
פיזית והן מבחינה שכלית-הכרתית .ככל שהמצווה היה יותר עצמאי משתי הבחינות
האמורות ,תתחזק הנטייה לשלול את קיומה של תלות המצווה בנהנה ,ולהיפך .אין די
בתלות פיזית ,אלא נדרשת תלות שכלית הכרתית .לפיכך ,גם אם יוכח כי המצווה היה
תלוי מבחינה פיזית בנהנה ,הרי היה ויוכח כי באותה עת היה המצווה עצמאי מבחינה
שכלית-הכרתית ,לא יהיה בתלות הפיזית כדי לגרוע מעצמאותו של המצווה .את שאלת
עצמאותו של המצווה ראוי לבחון לאורך תקופה נתונה ,אך גם תוך שימת דגש על מצבו
במועד עריכת הצוואה )ע"א 7506/95הנ"ל ,בע"מ .(224
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
11מתוך 26
בית משפט לענייני משפחה במחוז ת"א
ת"ע ,39959-10-12ת"ע ,39956-10-12פלונית נ' אלמונית
ב.
תלות וסיוע – היה ויתברר כי המצווה לא היה עצמאי ונזקק לסיוע הזולת ,יש לבחון
את טיב הסיוע שניתן לו ,את היקפו ואת מידת התלות של המצווה באותו סיוע וממילא
במי שהעניק לו אותו.
ג.
קשרי המצווה עם אחרים – יש לבחון את השאלה ,האם למצווה היה קשר עם אנשים
אחרים זולת הנהנה ,אם לאו .ככל שיוכח ,כי המצווה היה מנותק לחלוטין מאנשים
אחרים ,או שקשריו עם האחרים היו מועטים ונדירים ,הרי אז תתחזק ההנחה בדבר
תלותו בנהנה ,ללא קשר לנסיבות שהביאו לבידודו מהעולם.
ד.
נסיבות עריכת הצוואה – מבחן זה בוחן ,למעשה ,את מידת מעורבותו של נהנה בעריכת
הצוואה ,ויחול עת לא יעלה בידי המתנגד להוכיח כי התקיימה מעורבות המקימה עילה
לפסילת הוראות הצוואה שהן לטובת מי שנטל חלק בעשייתה ,בהתאם לסעיף 35
לחוק.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
.35
מן הכלל אל הפרט;
בטרם אבחן את יישומן של ההלכות הנ"ל ביחס לצוואתו האחרונה של המנוח ,אזכיר ,כי כ8-
חודשים טרם מועד החתימה על הצוואה האחרונה חתמו בני הזוג על צוואת ,2009אשר אף
במסגרתה בחרו להדיר את יפעת מעיזבונותיהם ,ולהורות על חלוקת עיזבונותיהם ,כך שמירב
תירש מחצית ובנימין ו 3-ילדיו יירשו יחד מחצית .בצוואה האחרונה ,שינו בני הזוג את
החלוקה בין בנימין לבין ילדיו במחצית העיזבון ,תוך שהפחיתו את חלקו של בנימין מ 1/4-ל-
1/8ומנגד ,הגדילו את חלקו של כל אחד מילדיו מ 1/12-ל) 1/8-כלומר ,חלקו של בנימין
הופחת ב ,1/8ואותה 1/8התווספה לחלקם של שלושת ילדיו(.
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
.36
עוד הוסיפו בני הזוג בצוואה האחרונה ,הוראה בעניין החזר הלוואה שנטלה מהם מירב ,אשר
לא נזכרה בצוואת .2009לאור הדמיון הרב בין צוואת 2009לבין הצוואה האחרונה ,והואיל
והמנוח בחר להדיר את יפעת מעיזבונו עוד בצוואת ,2009במסגרת הדיון בטענות בדבר פגמים
ברצונו של המנוח ביחס לצוואה האחרונה ,אתייחס אף לתקופה בה נחתמה צוואת ,2009חרף
כך שלא תוקפה של זו הוא שעומד לבחינה.
25
26
27
28
29
30
להלן דיון בסוגיית התלות הנטענת ,בהתאם לארבעת המבחנים שהובאו לעיל:
31
32
33
34
12מתוך 26
בית משפט לענייני משפחה במחוז ת"א
ת"ע ,39959-10-12ת"ע ,39956-10-12פלונית נ' אלמונית
) (1תלות ועצמאות:
1
2
.37
בתקופה בה חתם המנוח על הצוואה האחרונה ,לא היה מצב בריאותו שפיר .המנוח לקה
בהתקף לב בשנת 2004ומאז היה מטופל באופן שגרתי .כאמור ,יומיים לפני מועד החתימה על
הצוואה האחרונה שוחרר המנוח מאשפוז בן יומיים בבית החולים ,וחמישה ימים לאחר מועד
החתימה על הצוואה האחרונה ,אושפז המנוח שוב ,והפעם למשך כשבוע ,תוך שהוא התלונן
כי הוא סובל מחולשה מזה 10ימים )ר' המסמכים הרפואיים שצורפו(.
3
4
5
6
7
.38
עם זאת ,כעולה מהמסמכים הרפואיים ,במהלך האשפוז מיום ,20.2.10היה המנוח "בהכרה
מלאה מתקשר ומשתף פעולה עצמאי בתפקודו" .ביום 28.2.10שוב פנה המנוח לבית
9
10
החולים ,בשל חולשה בגפיים )על פי רישומי בית החולים( ,והוא אושפז ,תוך שצוין בקבלתו כי
הוא נינוח ובהכרה מלאה ,ואף בדו"ח הסיעודי מיום 28.2.10צוין" :בקבלה חולה בהכרה
מלאה ,נינוח ,ללא תלונות" .אציין ,כי בסיכומיה מלינה יפעת על כך שהחומר הרפואי הגיע
לידיה בשלב מאוחר מידי של בירור ההליך .עם כל הכבוד ,אין ליפעת על מי להלין בעניין זה,
אלא על עצמה .שכן ,הבקשה למתן צו להמצאת מסמכים רפואיים הוגשה רק ביום ,26.8.13
והחלטה הנעתרת לבקשה זו ניתנה ,לאחר קבלת עמדת האלמנה ,כבר ביום .3.9.13
11
12
13
14
15
16
8
17
.39
זאת ועוד ,אף כעולה מהעדויות אשר הובאו לפניי ,בתקופה בה עשה המנוח את הצוואה
האחרונה ,לא היה המנוח תלוי בזולת – לא מבחינה פיזית ולא מבחינה מנטאלית .הוכח כי
המנוח היה אדם דעתן ועצמאי במחשבתו ,וכי לא ניתן היה להשפיע עליו בנקל.
.40
יעקב ,אחיו של המנוח ,העיד כי המנוח היה דעתן ,תקשר והיה צלול לחלוטין עד רגעיו
האחרונים ,ולא ניתן היה להשפיע עליו בכל נושא )סעיפים 6ו 15-לתצהיר עדותו הראשית(.
בחקירתו הנגדית ,שב העד על עיקרי הדברים ,לאמור:
18
19
20
21
22
23
24
25
"אני אומר לכם בדיוק ,הוא לא הושפע ,הוא היה אדם עם החלטה אישית שלו,
אדם שידע בדיוק מה הוא רצה ,לא קיבל את רצונו של הזולת ,לא שמע את רצונו
של הזולת ,הוא היה אוטוריטה בפני עצמה ...האם הזה היה אחי ,יכולתי לדבר על
ליבו כמה שרציתי אבל ההחלטות היו שלו ,חד משמעיות ,נחרצות ,הוא היה קובע
בסוף .יכול להיות שבשיקול דעת מעמיק בסוף הוא היה מגיע למסקנה שאולי
כדאי לאמץ רעיון של מישהו אחר אבל בדרך כלל הוא היה המחליט" )פרוטוקול
הדיון מיום ,3.9.13עמ' 70ש' .(19-12
13מתוך 26
26
27
28
29
30
31
32
33
34
בית משפט לענייני משפחה במחוז ת"א
ת"ע ,39959-10-12ת"ע ,39956-10-12פלונית נ' אלמונית
ובהמשך דבריו:
"לא היה שום איום לגבי המנוח וגם אי אפשר היה לסחוט אותו .אני אומר לך
בנחרצות שאי אפשר היה לסחוט את המנוח וגם לא איומים ,לא קם האדם שיכול
היה לאיים עליו" )שם ,עמ' 73ש' .(30-28
1
2
3
4
5
6
עדות אחיו של המנוח נמצאה אמינה ומהימנה בעיניי ,ואני מוצא שיש לתת לה משקל רב.
7
.41
אציין כי לא נמצאו סתירות בעדותו של העד ,הוא השיב לכל השאלות שנשאל וניכר כי אין לו
כל עניין בהליך ובתוצאתו ועדותו הולמת את עדותם של עו"ד גבע ורעייתו.
8
9
10
.42
אף עו"ד גבע העיד בעניין מצבו המנטאלי של המנוח במועד עשיית הצוואה האחרונה ,כי
המנוח מעולם לא רמז לו כי מופעלים עליו לחצים בשלם בחר לעשות את צוואותיו ,וכי "מי
שמכיר את האישיות של המנוח ,הוא היה מאד דומיננטי והוא היה מן טיפוס קשוח ,החלטי
שעשה מה שהוא רצה .הוא לא היה טיפוס שאפשר היה להגיד לו מה לעשות" )פרוטוקול
הדיון מיום ,3.9.13עמ' 55ש' .(17-15עוד העיד עו" ד גבע ,כפי שיפורט להלן ,כי הן צוואת
2009והן הצוואה האחרונה נערכו על פי הוראותיו של המנוח ,כאשר המנוח היה נחוש ואיתן
בדעתו ביחס לאופן חלוקת עיזבונו.
11
12
13
14
15
16
17
18
.43
כאמור ,אף גב' גבע אשר מצאתי את עדותה אמינה ומהימנה ,העידה בתצהירה כי שני בני
הזוג ידעו היטב על מה חתמו .בחקירתה הנגדית העידה גב' גבע בעניין זה" :ישבנו איתם,
דיברנו .המנוח ניהל את העניינים ,הוא דיבר" )עמ' 66ש' .(5כן ר' ,דברי דרור ,בן אחותו של
המנוח ,אשר הובא לעדות מטעם יפעת ,לפיה במועדים הרלבנטיים לא ניתן היה "ללחוץ עליו,
'אתה חייב' לי או משהו כזה ...הוא היה איש חזק ודומיננטי ...המנוח לא יכולת להיכנס לו
לתוך ה ,-להתערב לו בחיים" )חקירתו הנגדית של דרור ,פרוטוקול הדיון מיום ,5.12.13עמ'
191ש' .27-10ניתוח מקיף של עדות דרור ,בהמשך.
19
20
21
22
23
24
25
.44
אף יפעת העידה ,באשר למצבו של המנוח בחודש יוני .2009על פי עדותה ,בסמוך לאחר
27
החתימה על צוואת ,2009פגשה את המנוח באי מיקונוס ,שם שהה ללא בני משפחתו
האחרים ,ולדבריה" :אבא שלי אהב את החיים ,תמיד הוא נהנה ,גם כשהרופאים לא הרשו
את זה וגם כשהיה אסור .הוא לא ויתר על זה ,הוא היה תאב חיים ...זו הייתה דרכו ,בכל
מחיר .הוא לא היה מוכן לוותר על היאכטה שלו ,על הללכת למרינה ,ולשבת שם ,ולהפליג,
וגם החברים שלו מספרים) "...עמ' .(203בהמשך העידה יפעת ,כי במערכת היחסים עם
האלמנה ,כמו בכל מערכות היחסים שלו ,היה המנוח הדומיננטי )עמ' .(207עדותה זו של יפעת
אינה עולה בקנה אחד עם טענתה בסיכומיה ,כי האלמנה כפתה על המנוח לעשות כרצונה
28
29
30
31
32
33
34
26
14מתוך 26
בית משפט לענייני משפחה במחוז ת"א
ת"ע ,39959-10-12ת"ע ,39956-10-12פלונית נ' אלמונית
)סעיף ,(23וכי היא "לא נרפאה ממסע הנקמה במנוח שהנתבעת הייתה השעיר לעזאזל
שלה" )סעיף .(79
1
2
3
.45
) (2תלות וסיוע:
4
5
מששוכנעתי כי המנוח לא היה תלוי בזולת במועד עשיית הצוואה האחרונה ,אין מקום
6
להמשיך ולבחון את מבחן "התלות והסיוע".
7
8
) (3קשרי המצווה עם אחרים:
9
10
.46
כאמור ,המנוח היה בקשר קרוב עם אחיו ,יעקב ,בתקופה בה חתם על הצוואה האחרונה.
11
.47
בנוסף ,נהג המנוח לצאת להפלגות עם ידידיו ,ללא נוכחות האלמנה או מי מבני משפחתו
13
)עדות עו"ד גבע ,עמ' 57ש' ,29-28עמ' 61ש' ;18-17עדות האלמנה ,פרוטוקול הדיון מיום
,9.5.13עמ' 4ש' .(2-1כן נהג המנוח לנסוע לטיולים עם קבוצת לימוד והרבה להיפגש עם
חברים בארץ ובחו"ל )סעיפים 5ו 7-לתצהיר עדותו הראשית של אחי המנוח(.
14
15
16
12
17
.48
בנסיבות האמורות ,ברי כי לא ניתן לומר שהמנוח היה מנותק מאנשים זולת הנהנים
בצוואתו ,או שקשריו עם האחרים היו מועטים ונדירים.
.49
ודוק; לא נעלמה מעיני העובדה כי הצוואה האחרונה נחתמה יומיים לאחר שהמנוח שוחרר
מאשפוז בבית החולים וימים ספורים לפני שאושפז שוב .עם זאת ,הוכח כי בתקופה שלאחר
מכן ,שב המנוח וניהל חיים פעילים ,כמפורט לעיל.
18
19
20
21
22
23
24
.50
) (4נסיבות עשיית הצוואה:
25
26
עו"ד גבע העיד כי ניסח הן את צוואת 2009והן את הצוואה האחרונה ,על פי בקשתו
המפורשת של המנוח ועל פי הנחיותיו המפורשות )ר' עדות עו"ד גבע בסעיף 5לתצהיר עדותו
הראשית; וכן חקירתו הנגדית ,עמ' 55ש' ;8-7כן ר' עדות האלמנה בפרוטוקול הדיון מיום
,9.5.14עמ' 3ש' ,20-19עמ' 4ש' 11-10וש' ,19עמ' 8ש' .(7-5לא הובאה בפני כל ראיה
לסתור את עדותו זו של עו"ד גבע או טעם לפקפק בעדותו זו ,ולפיכך אני מקבלה.
27
28
29
30
31
32
33
15מתוך 26
בית משפט לענייני משפחה במחוז ת"א
ת"ע ,39959-10-12ת"ע ,39956-10-12פלונית נ' אלמונית
.51
עוד העיד עו"ד גבע ,כי בשנת 2009פנה אליו המנוח ,חברו להפלגות ביאכטה ,וביקש שיערוך
עבורו צוואה על פי הוראותיו של המנוח .לדברי העד ,המנוח ביקש אותו כי הצוואה תיחתם
טרם נסיעתו למיקונוס ,תוך שהוא מוסיף ומספר על חששו ,כי לאור מצב בריאותו ,הוא לא
ישוב מהנסיעה .בהמשך לכך ,סיפר המנוח לעו"ד גבע ,כי בחר להדיר את יפעת מהעיזבון,
לאור ההליכים המשפטיים שניהלה עם בני הזוג )סעיף 11לתצהיר עו"ד גבע( .בחקירתו
הנגדית הדגיש עו"ד גבע ,כי המילים "האכילה אותנו מרורים" אשר מצאו מקומן בצוואה ,הן
מילותיו של המנוח עצמו )עמ' 54ש' .(16-14
.52
מצאתי לקבל את עדותו של עו"ד גבע ,לאמור כי המנוח הוא שביקש לתקן את צוואת 2009
ולהסדיר ,במסגרת הצוואה האחרונה ,את החזר ההלוואה שנתן למירב וכן לשנות את
9
10
החלוקה בין בנימין לבין ילדיו )סעיף 14לתצהיר עו"ד גבע; חקירתו הנגדית בעמ' 60ש' .(13
עוד העיד עו"ד גבע כי המנוח הוא שהיה הפעיל והדובר בקשר לצוואות )חקירתו הנגדית של
עו"ד גבע בעמ' 57ש' ,(2-1והיה אדם "מאד דומיננטי" )שם ,ש' .(13עדותו זו של עו"ד גבע לא
נסתרה כלל ואף לא הובאה כל ראיה לפקפק בה ,לא כל שכן ,ראיה טובה ולפיכך אני מוצא
לנכון לקבלה כמות שהיא.
11
12
13
14
15
1
2
3
4
5
6
7
8
16
.53
עו"ד גבע העיד כי המנוח ביקש אותו לכלול בצוואה הוראות ,אשר בדרך כלל אינן מופיעות
בצוואות אותן הוא עורך ,והוראות אלו נכללו בצוואת המנוח על פי בקשתו המפורשת .כך,
למשל ,המנוח ביקש לצוות ליפעת ,₪ 1על אף הסבריו של עו"ד גבע כי ניתן להדיר את יפעת
מהצוואה על ידי כך שלא תוזכר בצוואה כלל )חקירתו הנגדית של עו"ד גבע ,עמ' 54ש'
;(16-14וכך ,המנוח ביקש לכלול בצוואה בקשה מהיורשים שלא לפנות בסכסוכים לבית
המשפט )שם ,עמ' 57ש' .(18
.54
על פי עדותו ,עו"ד גבע לא פגש במי מילדי המנוח ,אלא רק לאחר פטירת המנוח ,ובהלווייתו
)סעיף 14לתצהיר עדותו הראשית(.
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
ההנמקה בגוף הצוואה:
27
28
.55
נוסף על המבחנים האמורים ,יש לתת משקל אף להנמקה אותה מצא לנכון המנוח לכלול בגוף
הצוואה ,המעידה על רצונו "לשריין" את צוואתו בפני התנגדות )ר' בעניין זה ,ע"א 1729/06
אדמסקי נ' אדמסקי הנ"ל ,פסקה .(18כאמור ,בסעיף )5ג( לצוואה האחרונה ,פירש המנוח את
29
30
31
הטעם בשלו בחר לצוות ליפעת ₪ 1בלבד ,וכך ... " :היא בחרה )מטעמיה שלה ,שלא הצלחנו
לעמוד על טיבם ופשרם( להאכיל אותנו סבל ומרורים לעת זקנתנו ."...
32
33
34
16מתוך 26
בית משפט לענייני משפחה במחוז ת"א
ת"ע ,39959-10-12ת"ע ,39956-10-12פלונית נ' אלמונית
.56
במהלך בירור ההליך שלפניי העלתה יפעת סברות שונות מהן ביקשה ללמוד כי המנוח הדיר
אותה מצוואתו ,לא משום רצונו שלו .במסגרת זו ,פרסה יפעת בפני בית המשפט כמה
"תיאוריות קשר" אשר אף אחת מהן לא הוכחה וחלקן אף אינן מתיישבות עם ההיגיון.
.57
כך ,טענה יפעת כי בנימין השפיע על המנוח להדירה מצוואתו בעקבות הסכמי הגישור ,וזאת
הגם שהסכמי הגישור נחתמו בחודש נובמבר ,2009בעוד המנוח הדיר את יפעת מעיזבונו עוד
קודם לכן ,בצוואת 2009אשר נחתמה בחודש יוני .2009אציין ,כי בסיכומיה טענה יפעת כי
"מבצע הסחיטה" של בנימין החל בשנת ) 2008סעיף ,(193אולם ,כאמור ,לא כך טענה בכתב
ההתנגדות המתוקן.
.58
עוד טענה יפעת ,כי בנימין גרם למנוח לסבור כי יפעת סיפרה לאלמנה אודות רומן שניהל
המנוח ,וזה היה הטעם לכעסו של המנוח על יפעת .כאמור ,תיאוריה זו ,כמו התיאוריות
האחרות שהעלתה יפעת ,לא הוכחה.
.59
טענה נוספת של יפעת ,היא כי בנימין או מי מטעמו איים על המנוח כי אם לא ייענה
לדרישותיו ,הוא יספר לבתה של מאהבתו כי המנוח הוא אביה וכי היא ממזרתא.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
טענתה זו של יפעת ,מבוססת כולה על עדותו של דרור ,בן אחותו של המנוח ,אשר העיד כך:
"בנימין נעזר בי ...וככה איים על המנוח לידי וליד האלמנה בסלון ביתו שאם לא יעשה מה
שהוא דורש הוא יפוצץ את כל הסיפור – כלומר יפנה לבת של ---ויספר לה שאבא שלה
האמיתי הוא המנוח ושהיא ממזרתא ...הייתי נוכח לשני איומים כאלה בפני ושניהם נערכו
בסלון ביתם של המנוח והאלמנה" )עמ' .(4-3יפעת עצמה העידה ,כי מעולם לא הייתה עדה
לשיחות כאמור )פרוטוקול הדיון מיום 5.12.13עמ' 202ש' .(18-17עיון בחקירתו הנגדית של
דרור ,כי עדותו שזורה בסתירות וכי לא ניתן לייחס לה כל משקל ,ואנמק:
18
19
20
21
22
23
24
25
דרור העיד ,כי בתקופה בה התנהל גישור בעניין הסכסוך באשר לזכויות בדירה בה
26
התגוררה מירב ,הוא פעל ,מטעם בנימין" ,להסית ב'שטיפות מוח'" את בני הזוג נגד
יפעת "שלא יתנו לה כלום ושאף ידאגו להוציא אותה מהירושה בכלל" )עמ' 3לתצהיר
עדותו הראשית( .דבריו אלו של דרור נסתרו מניה וביה בחקירתו הנגדית ,עת העיד,
ביחס לאותה תקופה ממש ,כי לא היה באפשרותו ללחוץ על המנוח ,וכדבריו" :לא
יכולתי להגיד יותר מידי ,למה הוא היה מנפנף אותי ...לא יכולתי ללחוץ עליו' ,אתה
27
28
29
30
31
חייב' או משהו כזה ...היה איש חזק ודומיננטי ...המנוח לא יכולת להיכנס לו לתוך
ה ,-להתערב לו בחיים" )עמ' 191ש' .(27-17
32
33
א.
34
17מתוך 26
בית משפט לענייני משפחה במחוז ת"א
ת"ע ,39959-10-12ת"ע ,39956-10-12פלונית נ' אלמונית
ב.
דברי דרור בעניין הסתתו את המנוח ,אינם מתיישבים אף עם עדותו כי קשריו עם
המנוח התהדקו רק לאחר שהסתיים הליך הגישור )עמ' ,(189וכי בתקופה שקודם לכן
קשריהם התמצו בכך שהיו "מפעם לפעם נפגשים באירוע" )עמ' 190ש' .(22-21
ג.
אף עדות דרור בתצהירו ,כי לפני חתימת המנוח על צוואת " 2009הפעילו עליו לחץ
מטורף והכריחו אותו לחתום לפני שהוא נוסע" )עמ' ,(4אינה עולה בקנה אחד עם
עדותו בחקירתו הנגדית בדבר אופי קשריו עם המנוח בתקופה בה נחתמה צוואת ,2009
לפני החתימה על הסכמי הגישור.
ד.
עדות דרור בתצהירו כי היה על המנוח "איום כבד מאוד ובנימין והאלמנה ישבו עליו
חזק עם האיום של הבת )הממזרתא(" )עמ' ,(5עומדת בסתירה לעדותו בחקירתו
הנגדית ,כי בנימין הוא שהשמיע את האיום ,וכי כלל לא בטוח שהאלמנה שמעה את
הדברים )סעיף 95לסיכומי יפעת(.
ה.
עוד יש לציין כי על פי עדותה של יפעת עצמה )וכך העידו אף בנימין והאלמנה( ,המנוח
סלד מדרור ,ומשכך יש לתמוה על ניסיונה של יפעת להציג את דרור כאיש סודו ואמונו
של המנוח.
ו.
יוזכר כי בסעיף 23לתצהיר עדותה הראשית ,העידה יפעת – היא ולא אחרת – על
19
אודות דרור ,בזו הלשון" :דרור לא היה אהוד במשפחתנו והיה מנותק ...בדיעבד
התברר ,שדרור משתמש בסמים ואלכוהול ...דרור ניסה למשוך אותי לחיים שאינם
מתאימים לי .פעמים רבות אמר לי שהוא חושק בי )באופן בוטה וגס( .פעילותו הייתה
מפוקפקת ...בשלב מסוים התרחקתי ממנו והוא מסר לי שיעשה הכל על מנת להפריד
ביני לבין בן זוגי דני .משכך ,אמרתי לו שאינני רוצה כל קשר איתו ואז הוא החל
לפעול .דרור חבר לבנימין ויחד עם רקמו 'סיפורי זוועה' .דרור יצר קשר עם הגרוש
שלי ,נהג לשבת שעות רבות בביתו וסיפר לו סיפורים על דני ועלי ,דבר שהוביל
לקשיים רבים עבורי ...אבי המנוח תעב אותו ." ...בחקירתה הנגדית ,אישרה יפעת את
הדברים )עמ' 224ש' .(18-17
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
יתרה מכך ,אף בן זוגה של יפעת ,עו"ד דני ,הפנה בתצהיר עדותו הראשית לדברים
שכתב במכתב ללשכת עורכי הדין בעניין תלונה שהגיש נגדו דרור ,לאמור" :בעניין
ההתבטאויות אותן מייחס לי דרור בנוגע לשינויים בחיי האישיים הרי ,שדרור אינו
בוחל בשום אמצעי ומנצל לרעה את האינפורמציה המצויה בידו אודות חיי
האישיים ...תוך שהוא משתמש באופן מעוות ,לא מנומס ולא חוקי בענייני
30
31
32
33
34
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
ז.
18מתוך 26
בית משפט לענייני משפחה במחוז ת"א
ת"ע ,39959-10-12ת"ע ,39956-10-12פלונית נ' אלמונית
האישיים ...לקידום צרכיו ...מניסיוני המצער דרור לא בוחל בשום אמצעי נמוך ככל
שיהיה כדי לפגוע בי ולהוציא ממני כספים ...דרור אמר לי מפורשות בפגישתנו כי
פעל כדי לגרום לי נזקים אישיים שישרתו את האינטרסים שלו .בנוסף לכך ,פעל
באופן דומה ביחס לאנשים מקורבים אלי כדי לפגוע בהם וכך לפגוע בי במישרין
ובעקיפין) " ...הדגשות לא במקור(.
1
2
3
4
5
6
בחקירתו הנגדית ,אישר דרור ,כי ,לכל הפחות ,חלק מהדברים שכתב עליו עו"ד דני
נכונים ,וכי "אני הסלמתי את ההתנהגות שלי מול דני ברגע שנודע לי שהולכים לתפור
לי תיק פלילי) "...עמ' 180ש' .(6-5
7
8
9
10
ח.
נראה ,וכך אף אישר דרור בעדותו ,כי יחסיו עם בנימין כמו גם יחסיו עם יפעת אופיינו
11
בחוסר יציבות ,וכל אימת שיחסיו עם מי מהם עלו על שרטון ובייחוד עת הוא חש נבגד
על ידי מי מהם ,הוא פעל על מנת לפגוע בהם ולשם כך לא בחל באמצעים .כך ,למשל,
על פי עדותו בתצהיר העדות הראשית ,עת כעס על יפעת ,פעל דרור על מנת שבני הזוג
ידירו את יפעת מעיזבונותיהם.
12
13
14
15
16
ט.
.60
בנסיבות אלה ,לא מצאתי לנכון ליתן אמון בעדותו של דרור.
17
18
במאמר מוסגר אוסיף כי בנימין העיד כי מעולם לא איים על המנוח כנטען וכי כלל לא שוחח
19
עמו על צוואתו )פרוטוקול הדיון מיום ,5.12.13עמ' ,127עמ' 132ש' ;25-19עמ' 133ש'
,14-11עמ' ,140-139עמ' ,(151וחרף ניסיונותיהם של יפעת ועדיה לסתור זאת ,הדבר לא עלה
בידם.
20
21
22
23
.61
חשוב להזכיר כי בחקירתה הנגדית לא דבקה יפעת באיזו מגרסאותיה באשר לטעם בשלו בחר
המנוח להדירה מעיזבונו .יפעת לא ידעה ליתן מענה לשאלת ב"כ האלמנה ,מדוע ,על פי
גרסתה כי הצוואה היא תולדה של איום שאיים בנימין על המנוח ,לא פעל בנימין מול המנוח
לשם הדרתה של מירב מעיזבונו .כמו כן ,לא ידעה יפעת ליתן הסבר מדוע חולקה מחצית
מהעיזבון בין בנימין לבין ילדיו ולא הוענקה לבנימין במלואה )עמ' .(216
.62
בן זוגה של יפעת ,עו"ד דני ,העיד לפניי כי המנוח סיפר לו שבנימין מאיים אליו כי יפעל נגדו
אם לא יכתוב צוואה על פי רצונו .אף בעדותו של עו"ד דני נתגלו סתירות .כך ,למשל ,העיד דני
30
31
כי לאחר החתימה על הסכמי הגישור נפגשה יפעת עם המנוח ,וזאת בניגוד לעדותה של יפעת
עצמה )עמ' ,236עמ' 239ש' .(9כמו כן ,העיד דני כי לאחר החתימה על הסכמי הגישור נסע עם
יפעת לבקר את המנוח עת שהה בחופשה במיקונוס מאחר ומנעו מהם "בכלל לגשת אליו"
32
33
34
24
25
26
27
28
29
19מתוך 26
בית משפט לענייני משפחה במחוז ת"א
ת"ע ,39959-10-12ת"ע ,39956-10-12פלונית נ' אלמונית
)עמ' .(237זאת ,הגם שעל פי עדותה של יפעת ,וכן על פי דבריו בהמשך עדותו ,ביקורם את
המנוח במיקונוס היה בחודש יוני ,2009לאחר החתימה על צוואת 2009ולפני החתימה על
הסכמי הגישור .בנסיבות אלה ,לא מצאתי ליתן אמון בגרסה שמסר דני.
1
2
3
4
.63
לעומת זאת ,הוכח ,כי המנוח כעס על יפעת בשל הליך משפטי שהיא ניהלה מול מירב ומול
5
המנוח )ר' עדות עו"ד גבע בעניין זה ,כמפורט לעיל( .אחיו של המנוח ,אשר העיד בעניין כעסו
של המנוח על יפעת בשל ההליכים המשפטיים ,התבטא כך:
6
7
8
"הפרשה הזאת הכאיבה לאחי והכעיסה אותו ולא נתנה לו מרגוע והוא נמנע
מלישון בלילה ...זה גבל באובססיה .זה דבר שכל שיחה ששוחחנו בינינו תמיד
9
10
חזר ונשנה הדבר הזה ,יפעת עמדה על סדר היום ואיך ילדה שגדלה בביתו ,איך
הוא גידל ילדה כזאת בביתו .לא ייתכן שהוא גידל ילדה כזאת בביתו" )עמ' 68ש'
;18-15סעיפים 9ו 13-לתצהיר עדותו הראשית(.
11
12
13
14
15
כאמור ,מצאתי את עדות אחיו של המנוח אמינה ומהימנה ומשקלה בהתאם.
16
.64
עוד יש להפנות לדברי בנימין בחקירתו הנגדית ,כי הסכסוך בין יפעת לבין המשפחה נסוב
מראשיתו על התביעה שהגישה יפעת בעניין הדירה בה התגוררה מירב עם בעלה וילדיה )עמ'
.(143אף יפעת עצמה ,על אף שלל התיאוריות שהעלתה ,אישרה בחקירתה הנגדית כי יחסיה
עם המנוח החלו להתערער בתקופה בה החל הסכסוך בקשר לדירה בה התגוררה מירב)עמ'
222ש' .(24-23
.65
אשר לעדותה של האלמנה בעניין הטעם להדרת יפעת מעיזבונות בני הזוג -לשאלת ב"כ יפעת
מדוע לא מצאו בני הזוג לנכון לצוות חלק מעיזבונותיהם לילדיה של יפעת ,השיבה:
17
18
19
20
21
22
23
24
25
"כי יפעת האכילה אותי ואת בעלי מרורים ואכזבה גדולה יש לנו ממנה .היא
הייתה בת אהובה עלינו והיא התנהגה אלינו בצורה כזאת נוראית .בעלי היה חולה
לב ותשאל אותה כמה פעמים היא ביקרה אותו ואם היא ביקרה אותו כשהוא היה
בבית החולים .אני עברתי בסוף שנת 2004ניתוח סרטן חזה ונשארתי בבית
החולים ואח"כ חזרתי הביתה עם בעל חולה בבית אבל מתפקד ב .100% -קיבלתי
שמונה כימותרפיות מאוד אגרסיביות ו 24-הקרנות במשך 5שבועות .חזרתי
הביתה וכשהייתי מבקשת מיפעת שתובע )צ"ל :שתבוא ,י' ש'( והיא הייתה
אומרת שאין לה זמן לבוא כי היא בריצות אחרי הילדים שלה" )פרוטוקול הדיון
מיום ,9.5.13עמ' 9ש' .(21-15
20מתוך 26
26
27
28
29
30
31
32
33
34
בית משפט לענייני משפחה במחוז ת"א
ת"ע ,39959-10-12ת"ע ,39956-10-12פלונית נ' אלמונית
"ההתייחסות שלה אלינו .לא ראינו את הנכדים 6שנים לפני מותו .היה לו קשה
כי הוא אהב אותם .היה נתק בינינו למרות הסדר הגישור .לא ראיתי את הנכדים
והנכדים לא צלצלו וגם היא לא צלצלה והמנוח היה בטיפול נמרץ 14יום והיא לא
באה והיא מספרת לכולם שלא נתתי לה לבוא .אבל לא ראיתי אותה ולא דיברתי
איתה והיא לא טלפנה ישנתי איתו משעה 6:00בבוקר עד 12:00בלילה" )עמ' 11
ש' .(27-23
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
איני מקבל את ניסיונה של יפעת לטעון כי לא הגיעה לבקר את המנוח בבית החולים משום
התראה שנרשמה ברישומי בית החולים לפיה אין לאפשר ליפעת לבקר את המנוח .אמנם,
בעדות האלמנה זה נתגלעו סתירות ואיני נותן בה אמון .כך ,הגם שעל פי רישומי בית החולים
ההערה נרשמה ביום ,5.4.12האלמנה עידה כי המנוח סיפר לה שפנה וביקש כי ההערה
תירשם עוד כששוחרר מאשפוז ביום ) 21.2.10פרוטוקול הדיון מיום ,5.12.13עמ' 70ש' .(5-1
האלמנה לא ידעה להסביר כיצד מתיישבת טענתה כי עת היה מאושפז בטיפול נמרץ שאל
אותה המנוח האם יפעת הגיעה לבקרו ,עם טענתה כי המנוח ביקש מבית החולים שתירשם
התראה לפיה לא יותר לה לבקרו.
15
16
17
18
19
20
21
22
בהמשך לשאלת בית המשפט מה גרם לשינוי ביחסים עם יפעת מאז הסכמי הגישור בחודש
נובמבר 2009ועד הצוואה האחרונה ,השיבה:
עוד סיפרה האלמנה בעדותה ,כי יפעת סיפרה לילדיו של בנימין כי הוריהם מתגרשים ובכך
גרמה לסכסוך משפחתי )עמ' 10ש' .(16-15
.66
23
עוד לא ידעה האלמנה להסביר מדוע לא הזכירה למנוח כי הורה כאמור ,וכיצד מתיישב הדבר
עם טענתה כי ידעה אותה עת אודות ההתראה )עמ' .(85זאת ועוד ,בהמשך דבריה ,העידה
האלמנה כי אינה יודעת שהמנוח הוא שהורה כי תירשם התראה כאמור ,ולשאלת בית
המשפט האם המנוח פעם שיתף אותה בזה ,השיבה בשלילה )עמ' ,86ש' ,(14-11וזאת בניגוד
לעדותה בעניין זה קודם לכן ,כאמור.
24
25
26
27
28
29
.67
על אף הסתירות האמורות שנתגלעו בעדותה של האלמנה בעניין רישום ההתראה האוסרת על
יפעת לבקר את המנוח בתיק בית החולים ,ואף אם אכן מי מבני משפחתו של המנוח הורה
לבית החולים לרשום הערה לפיה אין לאפשר ליפעת לבקר את המנוח – איני מוצא שיש בכך
כדי לסייע ליפעת .כעולה מעדותה של יפעת עצמה ,יפעת הייתה בנתק מוחלט מהוריה מאז
החתימה על הסכמי הגישור ,וכל זאת עוד טרם אשפוזיו של המנוח ,ולמעשה אף בתקופה
שלפני כן לא הייתה עמם בקשר עקבי )עמ' 217ש' ,29-27עמ' 218ש' ,5-1עמ' .(223מעדותה
21מתוך 26
30
31
32
33
34
35
בית משפט לענייני משפחה במחוז ת"א
ת"ע ,39959-10-12ת"ע ,39956-10-12פלונית נ' אלמונית
של יפעת עולה ,כי במשך כל התקופה שתחילתה לכל המאוחר במועד החתימה על הסכמי
הגישור ועד למועד פטירת המנוח ,לא עשתה יפעת כמעט כל מאמץ ליצור קשר עם המנוח.
כך ,עת נשאלה יפעת על ידי בית המשפט האם ניסתה ליצור עם המנוח קשר לאחר הסכם
הגישור ,השיבה כי עת היה המנוח מאושפז התקשרה לבית החולים ושוחחה עם אחת האחיות
אשר הורתה לה שלא להגיע לבקר )עמ' .(223
1
2
3
4
5
6
יפעת לא טענה כי ניסתה ליצור עם המנוח קשר ,באמצעי כלשהו ,בתקופות בהן לא היה
מאושפז .זאת ,הגם שהמנוח היה מאושפז בבית החולים אך פרקי זמן קצרים ומוגבלים,
ובשאר הזמן ,כאמור ,המשיך להיות פעיל בעיסוקיו השונים .בתקופות אלו ,בהן המנוח לא
היה תחת אשפוז ,יפעת לא יצרה עמו כל קשר ולא הביאה כל ראיה לכך כי מישהו או משהו
מנע ממנה ליצור עמו קשר .טענת יפעת כי נמנע ממנה ליצור קשר עם המנוח מחודש נובמבר
) 2009לכל המאוחר( ועד למועד פטירת המנוח ,אף שלא בתקופות אשפוזו )למשל סעיף 37
לסיכומים( ,לא הוכחה כלל ועיקר.
הינה כי כן ,לא ההוראה שניתנה בבית החולים – בין אם המנוח נתנה ובין אם מי מבני
משפחתו – היא שמנעה מיפעת להיות בקשר עם המנוח .בנסיבות אלו ,לא אוכל לקבל את
ניסיונה של יפעת להטיח את האשם בנתק בינה לבין המנוח בשנות חייו האחרונות ,באחרים
ולא אוסיף.
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
.68
לסיכום פרק זה; הנתבעת לא הוכיחה אף אחת מטענותיה לפיהן הצוואה היא תולדה של
20
השפעה בלתי הוגנת ,אונס או איום אשר הופעל על המנוח .יתרה מכך ,לאחר בחינת מכלול
הראיות ,שוכנעתי ,כי הצוואה האחרונה משקפת את רצונו האמתי של המנוח .המנוח הוא
שיזם את צוואת 2009בה בחר להדיר את יפעת מעיזבונו; המנוח הוא שפנה אל עוה"ד אשר
ניסח את הצוואה ואשר היה חברו; המנוח הוא שמסר לעוה"ד את רצונו לצורך ניסוח
צוואתו; המנוח אף היה פעיל בניסוח הצוואה וחלק מהוראותיה נכתבו על פי בקשתו
המפורשת; המנוח סיפר לעוה"ד מהו הטעם לרצונו להדיר את בתו יפעת מעיזבונו ,והדברים
עולים בקנה אחד עם דברים שמסר לאחיו; המנוח הוא שיזם את עשיית הצוואה האחרונה,
עת פנה אל עוה"ד כ 8-חודשים לאחר מועד החתימה על צוואת 2009וביקש לשנות חלק
מהוראותיה כאשר עיקר הדברים שינוי החלוקה בין בנימין לבין ילדיו והוספת הוראה בעניין
החזר הלוואה שניתנה למירב; יפעת מצויה הייתה בסכסוך עם בני משפחתה ,לרבות עם אביה
המנוח ,לאור המחלוקת בעניין הדירה בה התגוררה מירב; יפעת הייתה בנתק מוחלט מאביה
המנוח מחודש יוני 2009לערך )אז נסעה לבקרו במיקונוס( ועד למועד פטירתו ביום ,6.4.12
ולא יצרה עם אביה קשר בכל אמצעי; המנוח היה צלול עד יום מותו; המנוח היה פעיל ,נהג
לצאת לטיולים בארץ ובחו"ל ,גם עם חברים ,וגם ללא מי מבני משפחתו; על אף מצב
בריאותו ,לא הוכח כי המנוח היה תלוי בזולת מבחינה מנטאלית.
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
22מתוך 26
בית משפט לענייני משפחה במחוז ת"א
ת"ע ,39959-10-12ת"ע ,39956-10-12פלונית נ' אלמונית
1
לאור כל זאת ,טענות יפעת כי הצוואה נחתמה בעקבות פגמים ברצון המנוח – נדחות.
2
3
.69
ג) (3מעורבות בעריכת הצוואה:
4
5
סעיף 35לחוק מורה כי" :הוראת צוואה ,פרט לצוואה בעל-פה ,המזכה את מי שערך אותה
6
או היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה ,והוראת צוואה המזכה בן-זוגו של
אחד מאלה – בטלה" .מטרת סעיף 35היא להרחיק חשד של רמיה או השפעה בלתי הוגנת על
המצווה מצד אלה המשתתפים בעריכת הצוואה )ע"א 707/76צארום נ' גורן ,פ"ד לב).(548 (3
מדובר בהוראת חוק נוקשה ,המחייבת פסילה בכל מקרה שמי מהמנויים בה נוטל חלק
7
8
9
10
בעריכת הצוואה – בין אם השפיע על תוכנה ובין אם לאו )ע"א 433/77הררי נ' הררי ,פ"ד
לד).(776 (1
11
12
13
]להרחבה אודות סעיף 35לחוק והפרשנות המצמצמת שיש לתת לו ,ר' :ע"א 160/88בנדל נ'
בנדל ,פ"ד לה) ;101 (3ע"א 99/86זיידה נ' זיידה ,פ"ד מ) ;105 (3ע"א 389/85מרכוס נ' היועץ
המשפטי לממשלה ,פ"ד מא) ;505 (1ע"א 2098/97בוסקילה נ' בוסקילה ,פ"ד נה);837 (3
ע"א 5869/03חרמון נ' גולוב ,פ"ד נט) ;1 (3בע"מ 6349/08פלוני נ' פלוני )פורסם בנבו,
.[(2.2.09
14
15
16
17
18
19
.70
לאור המפורט לעיל באשר לנסיבות עשיית הצוואה ,ברי כי אין מקום לקבוע כי מי מהנהנים
20
על פי הצוואה לקח חלק בעריכתה .ואף היפוכו של דבר – ניתן לקבוע ,באופן פוזיטיבי ,כי
הנהנים לא נטלו חלק בעריכת הצוואה .יוער ,כי טענת יפעת בעניין זה נטענה בעלמא ,ללא
פירוט הנסיבות העובדתיות אשר ,לכאורה ,מקימות עילת ביטול לפי סעיף זה .בחקירתה
הנגדית שבה יפעת על טענתה כי כל הנהנים בצוואה נטלו חלק בעריכתה ,אולם לא ידעה לפרט
את טענתה בעניין זה )עמ' .(212
21
22
23
24
25
26
27
28
תקנה )512א( לתקנות סדר הדין האזרחי ,תשמ"ד ,1984-קובעת כי בית המשפט רשאי לפסוק
סכום הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד ,ובלבד שסכום שכר הטרחה לא יפחת מן התעריף
המינימלי שנקבע לעניין שכר טרחת עורך דין בכללי לשכת עורכי הדין )התעריף המינימלי(,
תשל"ז ,1977-זולת אם הורה בית המשפט ,מטעמים מיוחדים שיירשמו ,על תשלום סכום
קטן מהסכום האמור .אשר להוצאות משפט ,מורה תקנה )512ב( ,כי בעת קביעת שיעורן ,על
בית המשפט להתחשב בפער שבין שווי הסעד השנוי במחלוקת לבין שווי הסעד שנפסק בתום
29
30
31
32
33
34
ג) (4הוצאות משפט:
.71
23מתוך 26
בית משפט לענייני משפחה במחוז ת"א
ת"ע ,39959-10-12ת"ע ,39956-10-12פלונית נ' אלמונית
ההליך וכן רשאי בית המשפט להתחשב בדרך שבה ניהלו בעלי הדין את הדיון )ר' אורי גורן,
סוגיות בסדר דין אזרחי ,מהדורה עשירית.(744 ,
1
2
3
.72
בסיכומיה עתרה התובעת לחיוב הנתבעת בהוצאות לדוגמא בתוספת שכ"ט עו"ד "נוכח
4
השימוש הבוטה והמקומם ממש שעשתה לרעה בהליכי משפט ,ובשים לב להשתלשלות
העניינים בתיק זה ולהתנהלותה חסרת הרסן של הנתבעת" )שם ,סעיף .(74לטענת התובעת,
פעם אחר פעם נאלצה להתמודד עם טענות חדשות שהעלתה הנתבעת ,ופעם אחר פעם נאלצו
ב"כ להתכונן ולהיערך מחדש לדיון הוכחות .עוד לטענת התובעת ,הנתבעת האריכה את הדיון
שלא לצורך ,על ידי טענות סרק או בכל דרך אחרת ועל כן מבוקש להטיל עליה הוצאות
בשיעור המתבקש .עוד עתרה התובעת לחייב את הנתבעת בתשלום שכר טרחת מנהל העיזבון
הזמני.
5
6
7
8
9
10
11
12
.73
אכן ,מוצא אני כי יש ממש בחלק מטענות התובעת בדבר התנהלות הנתבעת .הנתבעת העלתה
מספר גרסאות לאורך ההליך ,העלתה טענות 'מן היקב ומן הגורן' והטענה כי פעלה להארכת
הדיון שלא לצורך ,איננה משוללת כל יסוד .הגם שכך ,לא ניתן להתעלם מכך שבגין חלק
מבקשות הביניים חויבה הנתבעת בהוצאות .עוד יש להביא בחשבון את העובדה כי בסופו של
דבר ,מאז שהונח התיק על שולחני ועד למועד מתן פסק הדין ,חרף כל הדיונים שתקיימו,
הבקשות שהוגשו וכו' -חלפו כשנה ושבעה חודשים.
.74
לאור האמור לעיל ,והואיל והתובעת לא ציינה מהו סכום שכר הטרחה אותו היא מבקשת
20
להשית על הנתבעת ,ולא צירפה לתיק בית המשפט הסכם שכ"ט ,ובשים לב להוראות הדין
המפורטות לעיל ,מצאתי לנכון לחייב את הנתבעת בתשלום שכ"ט התובעת בסך כולל של
.₪ 35,400
21
22
23
13
14
15
16
17
18
19
24
.75
יוער ,כי הואיל ותיק ניהול העיזבון מתנהל בפניי חברתי כב' השופטת תמר סנונית פורר ,אין
מקום לפסוק במסגרת פסק דין זה את שכ"ט מנהל העיזבון הזמני.
25
26
27
ד' -הערות טרם נעילה:
28
29
.76
לאור היקפם החריג של הסיכומים שהגישה הנתבעת ,ברי כי לא ניתן להתייחס לכל הטענות
במסגרת פסק הדין ,מה גם ,שעם כל הכבוד ,חלק בלתי מבוטל מהטענות אינו רלבנטי לדיון.
הגם שכך ,בטרם סיום ,מצאתי לנכון להתייחס לחלק מאותן טענות:
30
31
32
33
24מתוך 26
בית משפט לענייני משפחה במחוז ת"א
ת"ע ,39959-10-12ת"ע ,39956-10-12פלונית נ' אלמונית
א.
הנתבעת הלינה וממשיכה להלין על כך שהמשפט היה "חפוז" ,וכי כתוצאה מכך נפגע
"הצדק" )סעיף 156לסיכומים( .כפי שפורט בהרחבה לעיל ,בית המשפט גילה סבלנות
פרוצדורלית בלתי מבוטלת לטובת הנתבעת ואפשר לה לתקן את כתבי טענותיה חרף
השלב הדיוני בו הועלתה בקשת התיקון .עוד התאפשר לה לדחות את מועד הדיון ועוד
כהנה .בסופו של יום ,משפט אמור להסתיים בתוך פרק זמן סביר ולא אוכל לקבל
בשוויון נפש דרישה כי המשפט יארך 3-4שנים ,לא כל שכן כאשר התובעת הינה
אשה הבאה בימים ולא בקו הבריאות .אזכיר כי בתובענות דנן התקיימו 7דיונים ,אשר
נרשמו על גבי 285עמודי פרוטוקול וניתנו בהן 136החלטות ,כך שכל טענה בדבר משפט
"חפוז" ,מנוגדת לעובדות המקרה.
ב.
עוד מלינה הנתבעת כי לא ניתנה לה הזדמנות לחקור את כל העדים שהוזמנו ואשר
התייצבו לדיון ההוכחות שהתקיים ביום .5.12.13בעניין זה אזכיר כי בית המשפט קצב
את זמני חקירות העדים בנדיבות וזמנים אלו היו לנגד עיניה של הנתבעת .ב"כ הנתבעת
העדיף להרחיב בחקירת עדים מסוימים ,בענייני אשר חורגים מהסוגיות שעמדו על
הפרק ,תוך התעמקות בנושאים ,שעם כל הכבוד ,יש רלוונטיים מהם ,ולאחר כל זאת,
מוצאת לנכון הנתבעת להלין על בית המשפט על שלא אפשר לה להמשיך בחקירות עד
אין קץ ,ולמצער ,כזה הנראה לעין.
11
12
13
14
15
16
17
18
ג.
הנתבעת ביקשה להסתמך בסיכומיה על עדותה של גב' חיה ,אשר הייתה בת זוגו של
בנימין ואשר העידה בעניין יחסיו העכורים ואף הנתק שהיה בין בנימין לבין הוריו
בתקופה בה הייתה בת זוגו .עם זאת ,כעולה מחקירתה הנגדית ,חיה אינה בקשר עם
בנימין כמו גם עם מי מבני משפחתו מזה שנים רבות ועדותה אינה רלבנטית לטענות
ביחס לצוואה האחרונה .גם כאן ,ועם כל הכבוד ,אין עלי אלא לקבוע כי הנתבעת
התעמקה בעניינים שאין להם ולא יכולה להיות להם כל רלוונטיות לסוגיה שהובאה
לפתחי.
19
20
21
22
23
24
25
ד.
הנתבעת ביקשה להפוך את נטל הבאת הראיות ונטל ההוכחה .בעניין זה קבעתי כי לא
27
אכלה זמן שיפוטי בסוגיה זו בנפרד מבירור יתר עובדותיו של המקרה .אף בסיכומיה,
שבה הנתבעת וטענה להיפוך נטל הראיה וההוכחה ,ובשים לב למסקנותיי בגוף פסק דין
זה ,הגעתי למסקנה כפולה:
28
29
30
31
32
33
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
26
הן הנתבעת לא הוכיחה את טעמי התנגדותה;
הן התובעת הוכיחה כי עסקינן בצוואת אמת.
34
35
25מתוך 26
בית משפט לענייני משפחה במחוז ת"א
ת"ע ,39959-10-12ת"ע ,39956-10-12פלונית נ' אלמונית
ה -סיכומם של דברים:
1
2
.77
כמאמר כב' השופט י' עמית בת"א )חי'( 426/02בנימין לקרץ נ' דקל הכרמל מהנדסים יועצים
3
בע"מ )פורסם בנבו" :(14.2.06 ,למרות אורכו של מסענו ,אפשר ונותרו עדיין מספר שיבולים
בפאת השדה שהמגל המשפטי לא הגיע אליהן ,אך הנקודות העיקריות נבחנו והגיעה עת
סיום" )שם ,עמ' 60לפסק הדין( – גם כאן ,אף אם נותרו מספר שיבולים ,כמאמר כב' השופט
עמית ,עדיין אין בכוחן לשנות את תמונת השדה בכללותה ,כפי שהיא עולה מפסק דין זה.
4
5
6
7
8
.78
והתמונה איננה אלא שיקוף רצונו של המצווה ,כפי שבא לידי ביטוי בצוואתו .צוואת המנוח
הינה צוואת אמת המשקפת את רצונו החופשי של המנוח ואת הבחירה שביקש לעשות.
מסקנה זו איננה נגזרת רק משום שהנתבעת לא השכילה להוכיח את טענותיה ,אלא אף משום
שהוכח בפני – על ידי עדים שאין להם כל עניין או אינטרס – כי צוואת המנוח ,צוואת אמת
היא.
9
10
11
12
13
14
.79
אשר על כן ,הריני להורות כדלהלן:
15
16
א.
ההתנגדות הנתבעת -נדחית.
17
ב.
הבקשה לקיום הצוואה האחרונה -מתקבלת.
18
ג.
הנתבעת תישא בשכ"ט עו"ד התובעת בסך של .₪ 35,400
19
ד.
ניתן להגיש צו קיום צוואה לחתימתי.
20
ה.
ניתן לפרסום ללא פרטים מזהים.
21
ו.
המזכירות תסגור את התיקים שבכותרת.
22
23
24
ניתן היום ,כ"ב אייר תשע"ד 22 ,מאי ,2014בהעדר הצדדים.
25
26
27
28
29
26מתוך 26
