ראש העין " בגין " צוות תיכון : מגישים זהבית גולדמן : מנהלת בית הספר &

Comments

Transcription

ראש העין " בגין " צוות תיכון : מגישים זהבית גולדמן : מנהלת בית הספר &
‫מגישים‪ :‬צוות תיכון "בגין" ראש העין‬
‫מנהלת בית הספר‪ :‬זהבית גולדמן‬
‫תאריך‪ :‬י"ח באייר תשע"ג‬
‫‪ 82‬באפריל ‪8102‬‬
‫תודות‬
‫למסע כזה‪ ,‬כפי שיתואר בעמודים הבאים‪ ,‬לא יוצאים לבד‪.‬‬
‫ברצוני להודות לכל מי שתרם עד כה בהתלהבות‪ ,‬בחשיבה‪ ,‬ברעיונות‪ ,‬בעידוד‪ ,‬בכתיבה‪....‬‬
‫ולקוות שנמשיך ונממש את החלום המשותף באופן מיטבי בשנים הקרובות‪.‬‬
‫לצוות בית הספר בגין על התגייסות מיידית‪ ,‬רוח גבית‪ ,‬שיתוף פעולה נלהב‪ ,‬ועל נכונות לצאת‬
‫להרפתקה‪ ,‬שראשיתה לוט בערפל וסופה מי ישורנו‪.‬‬
‫תודה מיוחדת לדורית גמליאל‪ ,‬לשרונה משה‪ ,‬לאורית לוי גלעד‪ ,‬רונית ביבר‪ ,‬ורדה עשת וסמדר‬
‫ישי שעבדו איתי כתף אל כתף בבניית המיזם ועיצובו‪.‬‬
‫לראש העיר מר משה סיני ולמנהל אגף החינוך מר אבי קמינסקי‪ ,‬על נכונות‪ ,‬על פתיחות ועל‬
‫קשב לתוכנית חדשה המחייבת התארגנות בתחומים רגישים ויקרים ועל פתיחת דלתות‬
‫במקומות שהגישה אליהם אינה קלה‪.‬‬
‫למפקחת בית הספר הגברת חנה חרוסט‪ ,‬המלווה בהתלהבות את המיזם החדש הזה‪ ,‬תורמת‬
‫תובנות וכיוונים חדשים ופורצי דרך‪.‬‬
‫למנהלת המחוז הגברת עמליה חיימוביץ שתרמה מזמנה‪ ,‬הקשיבה‪ ,‬העירה והאירה את הדרך‪.‬‬
‫לוועד ההורים שפתח את ליבו למהלך מהפכני‪ ,‬שבבסיסו שינוי וחשיבה מחוץ לקופסה‪.‬‬
‫מהלך שלא רק שלא הרתיע את ההורים אלא הלהיב‪ ,‬ריגש והזניק אותם לפעולה כשותפי דרך‪.‬‬
‫לצוות "מפרש" שתמיד עמד שם לצידנו‪ ,‬תמך ברעיונות מופלאים‪ ,‬היה שם ברגעים קשים‪ ,‬עודד‪,‬‬
‫ביקר‪ ,‬בנה והעצים בדרכים שונות ומגוונות את כולנו‪.‬‬
‫ואחרונה אחרונה שהיא בעצם ראשונה‪ ,‬האחת היחידה ד"ר בת חן וינהבר‪ ,‬זו שעמדה ליד ערש‬
‫הולדתו של המיזם מרגע ההורות ועד לרגע הלידה בחרדה‪ ,‬בדאגה ובגאווה‪.‬‬
‫צלמו ודמותו של מיזם זה נוצקה בעבודה משותפת כתף אל כתף‪.‬‬
‫תודה!‬
‫תוכן‬
‫תוכן ‪3...................................................................................................................................................‬‬
‫תקציר ‪4................................................................................................................................................‬‬
‫מי אנחנו? כמה מילים על תיכון "בגין" ‪5..................................................................................................‬‬
‫הרציונאל ‪7............................................................................................................................................‬‬
‫מטרות ויעדים ‪55 ..................................................................................................................................‬‬
‫קהל היעד של מיזם "מחוברים לחיים"‪57 ...............................................................................................‬‬
‫מערך הפרויקט ‪51 ................................................................................................................................‬‬
‫לוח זמנים ‪51 ........................................................................................................................................‬‬
‫תקציב ‪02 .............................................................................................................................................‬‬
‫שיתופי פעולה ‪05 ..................................................................................................................................‬‬
‫ניתוח סיכונים ‪00 ..................................................................................................................................‬‬
‫מדדי הצלחה וכלי הערכה‪04 .................................................................................................................‬‬
‫תקציר‬
‫אמונת היסוד של תיכון "בגין" היא שכל תלמיד צריך לחלום ולחתור למימוש החלום האישי שלו‪.‬‬
‫"פרפר בן יום‬
‫שאל פרפר בן יומיים‪:‬‬
‫עד איזה גובה‬
‫עפות הכנפיים? ענה פרפר בן יומיים‬
‫לפרפר בן יום‪:‬‬
‫גובה הכנפיים‬
‫הוא גובה החלום‪".‬‬
‫(שלומית כהן אסיף)‬
‫לתפיסתנו‪ ,‬התפקיד של מערכת החינוך הוא לתת לבוגריה סט של כלים שיאפשרו להם לממש‬
‫את הכישורים היכולות והרצונות שלהם בתהליך ההתבגרות ובחייהם הבוגרים‪.‬‬
‫ביה"ס נתפס כמקנה דעת וכמחנך לערכי יסוד‪ ,‬ההכנה לחיים‪ ,‬אמורה בחלקה להתבצע ע"י‬
‫הבית‪ .‬מצב זה מקשה‪ ,‬מאחר ובתים רבים אינם מסוגלים להקנות את הכלים המתאימים‬
‫להתמודדות‪.‬‬
‫אנו חיים בעולם פוסט מודרני‪ ,‬עולם מורכב‪ ,‬שיש בו מגוון רחב של אפשרויות‪ ,‬הדורש מיומנויות‬
‫רחבות מעבר לרכישת ידע‪ .‬עולם זה מאופיין בהצפת‪-‬ידע‪ ,‬רלטיביזציה של ערכים‪ ,‬בחשיבה‬
‫ביקורתית ובהתפתחות טכנולוגית בלתי‪-‬פוסקת‪ ,‬היוצרת שינוי מתמיד‪ .‬מגוון האפשרויות‬
‫הפתוחות בפני כל אדם הוא אדיר והבחירות שצריכות להתקבל בגיל צעיר כל כך מתקבלות על‬
‫בסיס ידע מצומצם‪.‬‬
‫המיזם של תיכון "בגין" מכוון לתת את הכלים‪ ,‬את ההתנסויות ואת החוויות‪ ,‬הנדרשות לאדם‬
‫צעיר בישראל בכדי לממש את הפוטנציאל האישי שלו‪ ,‬לנתב את חייו באופן מיטבי ולהיות חלק‬
‫משמעותי‪ ,‬תורם ויצירתי בקהילה ובחברה הישראלית‪.‬‬
‫בשנים האחרונות אנו מוצאים מסגרות שונות הנותנות מענה לצורך של בני הנוער‪ ,‬בכלים‬
‫ובפיתוח אישי בדמות המכינות הקדם‪-‬צבאיות‪ ,‬לצערנו‪ ,‬המכינות פונות אל ציבור מאוד מוגדר‬
‫ומצומצם‪ .‬למכינות הללו מגיעים בעיקר בני‪-‬נוער‪ ,‬השייכים לאליטות ומלכתחילה מודעים‬
‫לחשיבותן‪.‬‬
‫בתיכון "בגין" יקבלו כל בני הנוער הזדמנות שווה לפיתוח אישי‪ ,‬למפתחות לחיים‪ ,‬ולהכרת‬
‫החברה הישראלית על גווניה ועל בעיותיה‪ ,‬וכולם יזכו להיפגש עם עשייה‪ ,‬שמכוונת כל‪-‬כולה‬
‫לתרומה ולנתינה‪.‬‬
‫דומני‪ ,‬שתיכון "בגין"‪ ,‬הוא האכסניה המתאימה ביותר להוביל פרויקט מורכב ועתיר תוכן מהסוג‬
‫הזה‪ ,‬באשר בתיכון שלנו נמצאים בני‪-‬נוער מכל הקשת החברתית והתרבותית‪ ,‬הקיימת במדינה‪,‬‬
‫ואנחנו‪ ,‬כאן מתמודדים יום יום עם המורכבות הזו בדרכים מגוונות וייחודיות‪.‬‬
‫מי אנחנו? כמה מילים על תיכון "בגין"‬
‫תיכון "בגין"‪ ,‬ראש העין‪ ,‬חרט על דגלו את החזון‪:‬‬
‫"נותנים מעצמנו יותר – קשת של ערכים בדרך להצלחה"‪.‬‬
‫חזון חינוכי זה בא לידי ביטוי בשני תחומים מרכזיים‪:‬‬
‫‪ .5‬תחום לימודי פדגוגי‬
‫‪ .0‬תחום ערכי חברתי‬
‫בביה"ס ‪ 5432‬תלמידים בגילאי י'‪ -‬י"ב‪ .‬תיכון בגין נותן מענה לכ‪ 15%-‬מתלמידי העיר‪ ,‬שיש בה‬
‫אוכלוסייה מגוונת ומורכבת מכל השכבות הסוציו אקונומיות‪ .‬כמו כן לומדים כתף אל כתף‬
‫תלמידי‪-‬החינוך המיוחד לצד תלמידים מצטיינים‪ ,‬תלמידים לקויי למידה ותלמידים בעלי‪-‬כישורים‬
‫וכישרונות ייחודיים‪.‬‬
‫ביה" ס מציע לתלמידים תחומי ידע רבים ומגוונים במגמה לאפשר לכל תלמיד למצות את יכולתו‬
‫בתחום‪-‬הדעת ההולם את נטיותיו‪ ,‬רצונותיו וכישרונותיו‪ .‬לתלמידים בעלי כישרונות אומנותיים‬
‫מאפשר ביה"ס ללמוד במגמות אומנות‪ ,‬מוסיקה‪ ,‬תיאטרון ומחול‪ .‬ביה"ס נותן מענה לתלמידים‬
‫מצטיינים‪ :‬כיתות טכ"ם [טכנולוגית‪-‬מידע]‪ ,‬רפואה‪ ,‬מכטרוניקה‪ ,‬משפטים‪ .‬בנוסף לכל האפשרויות‬
‫האקדמיות הללו‪ ,‬חלק מתלמידנו המוכשרים והרוצים בכך‪ ,‬משתתפים בתוכנית‪,‬‬
‫שנקראת‪":‬אקדמיה בתיכון"‪.‬‬
‫מנהיגות אמיתית צומחת תוך מעורבות‪ ,‬אכפתיות ונקיטת פעולה מצד הפרט כלפי החברה‪.‬‬
‫ביה"ס שם דגש על חינוך לערכים‪ ,‬כפי שנגזר מהחזון שלנו‪ .‬לאור גישה זו‪ ,‬הצטרפנו בשמחה‬
‫למיזם תעודת‪-‬הבגרות החברתית‪ ,‬שהגה ובנה משרד החינוך‪.‬‬
‫ביה"ס מטפח בתוכו מרכז למידה והעצמה הנקרא מרכז של"מ (שוקד לומד מצליח) המאפשר‬
‫לתלמידים חלשים ומצטיינים כאחד קורסי תגבור להעלאת ההישגים הלימודיים‪.‬‬
‫לתלמידי כיתות האתגר והמב"ר מציע מרכז של"מ סדנאות העצמה והתמודדות עם חוויות כישלון‬
‫שנצברו בעבר‪.‬‬
‫שנת הלימודים לתלמידי י' וי"א נפתחת בסדנאות של אסטרטגיות למידה במטרה ליצור שוויון‬
‫במיומנויות הלמידה של התלמידים טרם התחלת הלמידה המאסיבית‪.‬‬
‫כל העשייה הזו מתבססת על האמונה של הצוות החינוכי במשנתו של הרב קרליבך שטבע את‬
‫האמרה‪:‬‬
‫"כל מה שילד אחד צריך – זה מבוגר אחד שיאמין בו"‪.‬‬
‫סגל ההוראה בתיכון "בגין" מונה ‪ 534‬מורים‪ ,‬כולם בעלי תואר ראשון‪ ,‬רובם בעלי תואר שני‬
‫וחלקם בעלי תואר שלישי‪ ,‬כשליש מחדר המורים הוא בעל תעודת "מאמן" חינוכי‪.‬‬
‫מדובר בצוות מגוון‪ ,‬מסור‪ ,‬מחויב‪ ,‬המתייחס לחינוך כאל אידיאל‪ ,‬צוות שזיהה את הצורך במיזם‬
‫המוצע והתגייס בהתלהבות אדירה‪ .‬המיזם רובו נשען על כוחות פנימיים של חדר המורים וכבר‬
‫כיום פועלים צוותי עבודה על מנת להוציאו אל הפועל בצורה המיטבית‪.‬‬
‫תיכון "בגין" בורך בקהילה תומכת הן ברמה המוניציפאלית והן ברמה הקהילתית‪.‬‬
‫הנהלת העיר‪ ,‬בראשות ראש העיר מר משה סיני ואגף החינוך בראשות מר אבי קמינסקי מגויסים‬
‫לטובת בני העיר ומקפידים לעזור להוציא כל חלום אל הפועל‪ ,‬ההשקעה הכלכלית והתמיכה‬
‫המאסיבית הן ללא שיעור‪.‬‬
‫אגף החינוך מעורב בכל הקורה בביה"ס ועומד לרשותו‪.‬‬
‫לאורך כל הדרך נהנה תיכון בגין מתמיכה מקצועית של משרד החינוך‪ ,‬מפקחת ביה"ס הגב' חנה‬
‫חרוסט‪ ,‬תומכת‪ ,‬ממקדת ומכוונת‪ ,‬ולוקחת חלק פעיל במיזם זה ובאחרים‪.‬‬
‫תיכון "בגין" בשל‪ ,‬נלהב ומוכן לצאת למשימה חברתית ולאומית חשובה ומאתגרת זו‪ ,‬ויעשה הכל‬
‫כדי להפוך את המהלך לבעל ערך משמעותי לתלמיד‪ ,‬למורה‪ ,‬לקהילה‪ ,‬לעיר ולמדינת ישראל‪.‬‬
‫הרציונאל‬
‫מחקרה של ד"ר רונית עמית על "צעירים בישראל"‪ ,‬מציג נתונים מדאיגים המצביעים על הקושי‬
‫של צעירים בדור הנוכחי‪ .‬צעירים אלו מתקשים לגבש זהות‪ ,‬לבחור דרך‪ ,‬לפתח עצמאות וברובם‬
‫עדיין גרים בבתי ההורים‪ ,‬הם מתקשים לייצר תשתית תעסוקתית וזוגית עד גילי ה – ‪32‬‬
‫לחייהם‪ .‬עוד עולה ממחקרה כי מערכת החינוך אומנם מלמדת את בני הנוער‪ ,‬אך מתן הכלים‬
‫לחיים לוקה בחסר‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫הפסיכולוג האמריקאי אריקסון דיבר על שלבי התפתחות אישיותו של האדם‪.‬‬
‫לדבריו‪ ,‬צעירים שלא עברו בהצלחה את שלב גיבוש הזהות‪ ,‬בגילאי התיכון‪ ,‬יסבלו בהמשך‬
‫חייהם מ"טשטוש זהות"‪ ,‬שתגרום להם כשלון בשלבים התפתחותיים מאוחרים יותר בחייהם‪,‬‬
‫כגון‪ :‬זוגיות‪ ,‬הקמת משפחה‪ ,‬תחושת יצרנות בעבודה ועוד‪.‬‬
‫על מנת לגבש את זהותו‪ ,‬על המתבגר לצאת ל"מסע חיפוש עצמי"‪ ,‬הכולל התנסויות במגוון‬
‫תחומים‪ ,‬מבלי לשאת עדיין בעול החברה (תקופת המורטוריום)‪ .‬במציאות הישראלית תקופת‬
‫המורטוריום נקטעת בגלל הגיוס לצבא ולכן צעירים רבים שמשתחררים מהצבא בגיל ‪05‬‬
‫ממשיכים עדיין במסע החיפוש העצמי‪ .‬הם נוסעים להודו‪ ,‬דרום אמריקה וכו' ולעיתים "לא מוצאים‬
‫עצמם" עד גיל מבוגר יחסית‪.‬‬
‫הצורך לבנות תוכנית חדשה נובע מהעובדה‪ ,‬שהצעירים במקומותינו ובימינו אינם עוברים את‬
‫שלבי ההתבגרות בצורה מיטבית‪ ,‬דבר המשפיע על יכולת ההתמודדות שלהם בתק' ההתבגרות‬
‫המוקדמת‪.‬‬
‫ה"תיאוריה האקולוגית של ההתפתחות האנושית"‪ ,‬של הפסיכולוג האמריקני אורי ברונפברנר‪,‬‬
‫מציגה את תהליך הסתגלות הפרט לסביבות שונות ומרובות‪ ,‬המקיפות את האדם‪ ,‬ומעצבות את‬
‫דמותו‪ ,‬כתהליך מורכב‪ .‬ברונפברנר‪ ,‬מצא‪ ,‬כי הנוער מתקשה להסתגל לסביבות המידיות‪,‬‬
‫שבקרבן הוא פועל וצומח‪ ,‬בשל השינויים המהירים מדי והקיצוניים מדי המתחוללים בכל‬
‫המערכות הסביבתיות‪ :‬משפחה וביה"ס‪ ,‬ובקשרים שביניהם‪ ,‬וכן מהסביבה המקצועית‬
‫והחברתית בה חיים הוריו ומוריו‪ ,‬סביבה שגם היא משתנה תדיר ומשפיעה עליו במישרין‬
‫ובעקיפין‪ ,‬גם הסביבה הלאומית‪-‬חברתית‪ ,‬שזוהי זירה משתנה במיוחד ומשפיעה עד מאוד‪,‬‬
‫ולפעמים מקשה במיוחד על הסתגלות לשינויים בעקבות "אירועים סביבתיים ומעברים‪ ,‬שאולי לא‬
‫‪2‬‬
‫התקבלו היטב או שהפתיעו בפרק הזמן בו התרחשו‪".‬‬
‫אנו בבתי הספר התיכוניים נתקלים מדי יום בסיפורים המעידים על הקשיים של הבוגרים בבואם‬
‫לקבל החלטות לאחר הצבא‪.‬‬
‫נשתף אתכם בסיפור מהחיים על בוגר שלנו‪ .‬מדובר בנער‪ ,‬בוגר ביה"ס‪ ,‬שהיה בחופשת‪-‬שחרור‬
‫מהצבא‪ ,‬ותכנן לנסוע לאוסטרליה לטיול של מס' חודשים‪ .‬בעבור החודשים לא הצליח הנער‬
‫לארגן את הטיול וגם לא ידע להחליט מתי ייסע‪ .‬הנער התרחק מהיעד‪ ,‬מתוך חשש ופחד‬
‫מלקיחת‪-‬אחריות וקבלת‪-‬החלטות‪ ,‬שעלולות לסבכו ב"הרפתקה"‪ ,‬שהוא לא יוכל לעמוד בה‬
‫רגשית ונפשית! כל זאת‪ ,‬למרות‪ ,‬שהיה לו סכום נכבד למימוש "החלום" לטייל‪.‬‬
‫במקביל ההורים "נדנדו" ללא הרף לגבי שיפור בגרויות ואח"כ לגבי שיפור הפסיכומטרי‪.‬‬
‫הנער התקשה לאסוף עצמו ללימודים ונגרר אחרי חבריו ל"מסע הגדול"‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ .‬אריקסון א‪ ,‬ילדות וחברה‪ ,‬פסיכולוגיה של האדם בתמורות הזמן‪ ,‬הוצ' ספרית‪-‬פועלים‪ ,‬ת"א‪5111 ,‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ .‬שם‬
‫לאחר נסיעה לקנדה ולשניים‪-‬שלושה יעדים קרובים יותר – חזר הנער למגורים בבית עם הוריו‬
‫והוא כבר בן ‪ .05‬הוא לא עובד‪ .‬לא מקבל החלטות באשר לעתידו‪ .‬לא משפר ציונים‪ ,‬ולמעשה‪,‬‬
‫לא מכין לעצמו בסיס ליצירת‪-‬תשתית לעתיד מספק ומתגמל‪ .‬נער ערכי‪ ,‬מקסים‪ ,‬אך תלותי‪,‬‬
‫מבולבל‪ ,‬מפחד מאחריות ונמנע מלקיחת כל יוזמה‪ ,‬שיש עימה סיכוי לסיכון‪ .‬למעשה‪ ,‬מדובר‬
‫בנער נטול‪-‬כישורי חיים‪.‬‬
‫גם בקרב בוגרים אחרים אנחנו נתקלים בתופעות דומות‪ .‬רבים מהם שבים ומתלבטים עימנו‪,‬‬
‫המבוגרים‪ ,‬בסוגיות‪ ,‬שיש בהן מן הצורך להתמודד עם בחירות בעתיד הקרוב והרחוק‪ ,‬עם‬
‫קבלת‪-‬אחריות‪ ,‬שבצידה סמכות ובעיות דומות לאלה‪ .‬השאלות המעסיקות אותם מעידות על‬
‫קושי להתמודד עם החיים מחוץ לחממה ועל חולשתם של כלים ושל ידע המתאימים להתנהלות‬
‫מול המציאות המורכבת‪.‬‬
‫אנחנו ניצבים לפעמים משתאים מול אנשים צעירים‪ ,‬שלכאורה אין סיבה‪ ,‬שלא ימצאו את דרכם‬
‫ב"מסדרונות" הקיום מודרני‪ ,‬אך בכל זאת אינם מצליחים לבנות לעצמם קריירה ועתיד איתן‪.‬‬
‫כשאנחנו בודקים את הדברים אמפירית‪ ,‬אנחנו מגיעים למסקנות כואבות מאוד‪ .‬אנחנו חיים היום‬
‫בחברה פוסט מודרנית‪ ,‬שיש לה מספר מאפיינים בולטים‪ :‬חשיבה ביקורתית‪ ,‬קריאת תגר על‬
‫כללי המדע הנוקשים‪ ,‬פלורליזם חברתי ואחר‪ ,‬הצפה בידע ורלטיביזם של הידע‪ .‬הצבת‪-‬סימני‬
‫שאלה לגבי כל הערכים הקיימים‪ ,‬ורלטיביזציה שלהם‪ .‬אין אמת אחת מוחלטת‪ .‬אין ערכים‬
‫מוחלטים‪.‬‬
‫מנגד ניצבת מערכת‪-‬החינוך‪ ,‬ואיננה משתלבת במגמה הפוסט‪-‬מודרנית הזו‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬מערכת החינוך מכינה את הילדים ל"מלחמות" של העבר‪ .‬שיטות‪-‬ההוראה אינן‬
‫מספקות לילדים אמצעים וכלים‪ ,‬שיחזקו אצלם ויספקו להם כישורי‪-‬חיים הולמים להתמודדות עם‬
‫דרישות‪-‬המציאות בעתיד‪.‬‬
‫כך למשל‪ ,‬קובעת הד"ר רונית עמית‪ ,‬במאמרה" צעירים בישראל במאה העשרים ואחת"‪,‬‬
‫שכיום המוח האנושי מגיע לבשלות בגיל ‪ ,05‬ואז צריך לקבל החלטות באשר למה ישפיע על‬
‫ההחלטות בעתיד‪ .‬אבל‪ ,‬בניגוד לעבר‪ ,‬כיום יש מבחר גדול יותר‪ ,‬אך גם בלבול אדיר בשל‬
‫הציפיות והמורכבות ההולכת וגדלה של המציאות‪ .‬לשיטתה של עמית‪ ,‬חלק גדול מהבעיה נובע‬
‫"מתהליכים מקדימים‪ ,‬שאינם נותנים מענה נכון ומכין לחיים‪ ,‬בשני מוקדים עיקריים‪:‬‬
‫א‪ .‬בתחום הצרכים הפסיכולוגיים שלהם ‪ -‬כאן ביה"ס חוטא בהכנה לקויה‪.‬‬
‫ב‪ .‬בתחום דחיית הסיפוקים‪.‬‬
‫אנחנו מגדלים ילדים שאינם יודעים לנהל את המשאבים העומדים‬
‫הם לא לומדים זאת בבית‪ ,‬ואם ביה"ס לא "יתגייס" לעניין זה – החברה כולה תסבול"‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ .‬עמית ר‪ ,‬צעירים בישראל במאה ה‪)0221( 05-‬‬
‫לרשותם‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫גם יוסיפון ושמידע (‪ ,)0222‬טוענות במחקרן‪" ,‬לקראת פרדיגמה חינוכית חדשה במערכת החינוך‬
‫הישראלית בעידן הפוסט מודרני" ש‪" :‬שמערכת‪-‬החינוך בימינו היא אנכרוניסטית‪ ,‬ואיננה‬
‫מתאימה לעידן הפוסט מודרני‪ ,‬שאנו חיים בו"‪ 4.‬לכן‪ ,‬המערכת חייבת להתאים את עצמה לעידן‬
‫החדש‪ ,‬אבל היא לא מצליחה בכך‪ ,‬כי היא שבה "לדגמים מוכרים וידועים‪ ,‬הנשענים לרוב על‬
‫‪5‬‬
‫אפיוני‪-‬חינוך מסורתי‪-‬שמרני"‪.‬‬
‫את חוסר התפקוד אנחנו רואים גם ובעיקר בשוק העבודה והדיור‪ :‬כ‪ 32%-‬מבני‪-‬הנוער אינם‬
‫לומדים ואינם עובדים או כפי שמנסח זאת הגיליון מס' [‪ ]1.0255‬של ג'וינט‪ ,‬ישראל‪ 32% ":‬מאלה‬
‫שאינם משתתפים בכוח‪-‬העבודה הם צעירים בני ‪ .01-34‬מדובר בכ‪ 322-‬אלף צעירים‪ ,‬שאינם‬
‫עובדים ואינם מחפשים עבודה‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬רבים מאלה‪ ,‬שכן עובדים כולל שעות ארוכות‬
‫ובמשמרות‪ ,‬בעבודות מזדמנות וזמניות‪ ,‬עובדים בעבודה ללא אופק תעסוקתי‪ ,‬ועם תקווה מועטה‬
‫ביותר לשיפור מצבם בעתיד"‪.‬‬
‫כנס ראשון בעניין זה‪ ,‬נערך בעניין בספטמבר ‪ ,0255‬על ידי תב"ת‪-‬ג'וינט ישראל וגופים נוספים‪,‬‬
‫במטרה להציג דרכי‪-‬התמודדות עם התופעה‪" .‬התוכנית התמקדה בהגברת‪-‬מוטיבציה לעבודה‪,‬‬
‫בעידוד האמונה ביכולת האישית וכן גם בהצבת‪-‬יעדים‪ ,‬מטרות וכלים פרקטיים‪ ,‬הדרושים‬
‫להצלחה בשוק העבודה כמו כתיבת תולדות‪-‬חיים‪ ,‬מיומנויות מחשב ועוד"‪.6‬‬
‫מנכ"ל תב"ת‪-‬ג'וינט ישראל קבע בכנס‪ ,‬כי‪":‬הביטחון התעסוקתי המעורער לצד חשיבה לטווח קצר‬
‫בקרב צעירים רבים‪ ,‬מביאה לקושי רב בשילוב צעירים חסרי‪-‬עורף תעסוקתי בשוק העבודה‪"...‬‬
‫מכאן‪ ,‬שברור אפוא שעדיף לתת מענה לחסכים הפסיכולוגיים הללו ולמיומנויות הנדרשות בשוק‬
‫התעסוקה הטכנולוגי המתקדם – כבר בשלב סיום התיכון כך‪ ,‬שכאשר יגיעו הצעירים הללו‬
‫לאמצע שנות העשרים לחייהם – הם יהיו מצוידים בכישורי‪-‬החיים הראויים לחברה בה יחיו‪ ,‬וכך‬
‫ייחסך זמן יקר מאוד ויימנעו תסכולים מיותרים מהצעירים‪ ,‬החווים חרדות ודיכאון בצאתם לחיים‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ .‬יוסיפון מ‪ ,‬שמידע מ‪ ,‬לקראת פרדיגמה חינוכית חדשה במערכת‪-‬החינוך הישראלית בעידן הפוסט‪-‬מודרני [‪.]0222‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .‬שם‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪ .‬כנס תב"ת ג'וינט [ספטמבר ‪.]0255‬‬
‫המיזם – "מחוברים לחיים"‬
‫משרד החינוך הגדיר את "האני מאמין" החינוכי שלו באשר לדמות הבוגר‪ ,‬היוצא מביה"ס אל‬
‫החיים‪ .7‬תיכון "בגין" לוקח על עצמו להעמיק ולהרחיב את הכנתו לחיים מיטביים של בוגר בית‬
‫הספר במגוון היבטים התפתחותיים אישיים וחברתיים‪.‬‬
‫מיזם "מחוברים לחיים" יתמקד במספר מישורים‪:‬‬
‫במישור המעשי ‪ -‬על בית‪-‬הספר לשאוף כי בפני כל בוגריו ייפתחו מירב השערים והנתיבים‬
‫לחייהם כאזרחים בוגרים‪ .‬המיזם יצייד את התלמידים בערכים‪ ,‬בידע ובכלים שיפתחו בפניהם‬
‫אפשרויות רבות של בחירה בחיים עצמאיים בעלי ערך ומשמעות כלומדים וכבוגרים‪ .‬את זאת‬
‫נעשה ע"י מתן הזדמנות שווה לכולם בכל המישורים‪ .‬כולם יזכו להכיר את החברה הישראלית על‬
‫כל גווניה ובעיותיה‪.‬‬
‫המיזם ישקוד על חינוך התלמידים להיות אוהבי אדם‪ ,‬אוהבי עמם וארצם‪ ,‬אזרחים נאמנים‬
‫למדינת ישראל‪ ,‬את המסורת היהודית ואת המורשת הציונית‪ ,‬ואת מורשתן וזכויותיהן של‬
‫הקהילות השונות במדינת ישראל‪.‬‬
‫הדגש בחינוך הערכי יהיה על קשר ישיר ואישי בין המורה או מנחה הסדנה לבין‪-‬התלמידים‪.‬‬
‫בין המבוגר ובין הנער‪/‬ה‪ ,‬כך שהמורה לא יהיה "מרביץ דעת"‪ ,‬אלא "מורה דרך"‪ ,‬שינחה את‬
‫התלמידים בנתיבי‪-‬החיים ויכוון אותם למצוא את שיבקשו ‪ -‬במקומות ובמקורות הרלוונטיים‪.‬‬
‫במישור הפדגוגי‪-‬אישיותי ‪ -‬המיזם יעודד כל תלמיד ויסייע לו לממש את מלוא יכולותיו ולהגיע‬
‫להישגים גבוהים בתחומים מגוונים‪ ,‬עד כדי מצוינות בתחום הייחודי לו‪ ,‬ויעזור לו לחזק את‬
‫ביטחונו העצמי‪.‬‬
‫ככלל‪ ,‬המיזם נותן הזדמנות שווה לכל תלמיד ותלמידה לממש את יכולותיהם בבואם להתמודד‬
‫עם אתגרי המחר‪ ,‬מאפשר השגת תעודת בגרות איכותית ומצוינת והוא מצייד את כל בוגריו‬
‫בכישורי‪-‬חיים‪ ,‬כמו גם בגיבוש זהותם הערכית ובעיצוב תפיסתם המוסרית‪.‬‬
‫הדגשים אלו ילוו את התלמיד לאורך כל שהותו במסגרת התיכון ויקבלו את הדגש והמרחב‬
‫המרכזי בשנת הלימודים האחרונה‪ ,‬שתוגדר כ"מכינה לחיים"‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪http://cms.education.gov.il/NR...E%D7%9C%D7%A6%D7%95%D7%AA1.doc .‬‬
‫בשנה זו יושם דגש על פיתוח העצמה של זהות הבוגר בשלושה מעגלים שונים‪:‬‬
‫במסגרת השינוי שהמיזם מציג ייגשו תלמידי ביה"ס לרוב בחינות הבגרות בכיתות י' וי"א ועל ידי‬
‫כך יפנו את מירב שנת הי"ב לשנת מכינה לחיים וכן יוכלו במסגרת שנה זו לשפר את הישגיהם‬
‫בבחינות הבגרות‪.‬‬
‫על מנת שתהליך זה יהיה אפשרי‪ ,‬עליו להתחיל בכיתה י'‪ .‬בשנה זו הפחתנו את מספר שעות‬
‫הלימוד מרחיבות הדעת (מקצועות "טעימה") בשכבת י' ועל ידי כך‪ ,‬הורדנו את כל המקצועות‬
‫הלא בגרותיים‪ .‬עד כה למדו כל תלמידי הכיתות העיוניות בביה"ס גם פיסיקה‪ ,‬גם כימיה וגם‬
‫ביולוגיה‪ ,‬דבר שיצר תסכול רב אצל התלמידים ההומניים‪.‬‬
‫הפחתה זו תאפשר לתלמידים להתרכז במקצועות הבחירה שלהם‪ ,‬ובכך לזכות לחוויית‪-‬הצלחה‪,‬‬
‫כמו כן יוכלו בני הנוער למקד את עיקר תשומת הלב שלהם בהצלחה במקצועות הבגרות‪ ,‬בסיום‬
‫חובות הלימודים ובפינוי זמן ותשומות אישיות לצבירת ידע משמעותי נוסף‪.‬‬
‫בנוסף ללימודים לקראת בחינות הבגרות‪ ,‬תשמש כיתה יא' כשנת מבוא לכיתה יב'‪.‬‬
‫בשנה זו יעברו בני הנוער סדנאות הכרות עצמית שלאחריהן הם יתבקשו להציע נושאים בהם‬
‫ירצו להתמקד בשנת היב' על פי צורכיהם האישיים‪.‬‬
‫שנת היב'‬
‫ברמה הפדגוגית‬
‫שיפור הישגי בגרות – תלמידים שיזדקקו לשיפור בציוני‪-‬בחינות הבגרות יוכלו לעשות זאת‬
‫במהלך שנת הי"ב (שלא תתפקד ככיתה‪ ,‬אלא כקבוצות למידה וחקר)‪.‬‬
‫הרחבות ‪ -‬תלמידים‪ ,‬שירצו בכך‪ ,‬יוכלו לבחור ללמוד בקורס לקראת המבחן הפסיכומטרי‪ .‬בנוסף‬
‫לכך‪ ,‬אלה מתלמידינו‪ ,‬שיבקשו להתקדם בזירה האקדמית‪ ,‬יוכלו לצבור נקודות לקראת תואר‬
‫ב‪.‬א‪ .‬בכל תחום שירצו בשילוב עם האוני' הפתוחה‪.‬‬
‫ברמה המיומנויות הנדרשות לחיים‬
‫דוגמה לנושאים בהם נעסוק בשנה זו (מתוך שיחות חתך שערכנו עם תלמידי י"ב בביה"ס)‪:‬‬
‫‪ .5‬התנהלות כלכלית ‪ -‬תחום זה הינו מרכזי בחייו של האדם‪ ,‬והאדם הצעיר היוצא לעולם‬
‫לא יוכל להתמודד כהלכה בלי להבין כיצד פועלים שוק ההון בפרט‪ ,‬והמשק בכלל‪.‬‬
‫פוליטיקה וחברה ישראלית ‪ -‬ביה"ס צריך להעניק כלים להבנת‪-‬הזירה הפוליטית‬
‫והחברתית‪ ,‬כדי שבני‪-‬הנוער יוכלו להיות שותפים‪ ,‬מובילים ומעורבים בזירה הפוליטית‪,‬‬
‫במטרה להוביל תהליכי שינוי בחברה ובמדינה‪ .‬במסגרת זו יוקנו כלים להתמודדות עם‬
‫המורכבות של הסוגיות הפוליטיות‪ ,‬המדיניות והחברתיות – עליהם תקום ותיפול‬
‫המדינה‪.‬‬
‫‪ .0‬אוריינטציה מקצועית – תעסוקתית ‪ -‬פעם חשבה האם היהודייה‪ ,‬שהילד חייב להיות‬
‫רופא או עו"ד‪ .‬זה היה במאה העשרים‪ .‬היום אנחנו חושבים‪ ,‬שהמקצוע האידיאלי הוא‬
‫מתכנת או מנהל בקרן הון סיכון‪ .‬אבל השינויים בעולם התעסוקה לנוכח הטכנולוגיה‬
‫המתקדמת‪ ,‬מחד גיסא‪ ,‬והצורך בבעלי‪-‬מקצועות טכניים מכל הסוגים‪ ,‬מאידך‪ ,‬מצביעים‬
‫על שינויים מרחיקי‪-‬לכת בתחום התעסוקה הן בתעשייה והן בתחום המסחר והשירותים‪.‬‬
‫ננסה לאפשר לבני‪-‬הנוער התנסות גם בתחומים הללו‪.‬‬
‫היבטים רגשיים אישיים‪:‬‬
‫‪ .5‬פיתוח אישי והעצמה‪ -‬בנוסף‪ ,‬ביה"ס ייתן כלים להתמודדות עם קשיים אישיים‪ ,‬רגשיים‬
‫וחברתיים באמצעות סדנאות והרצאות לפיתוח אישי ולהעצמת "האני"‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬נקנה‬
‫דרכים מגוונות לפתרון בעיות ולהקניית‪-‬אסטרטגיות לקבלת‪-‬החלטות במצבים מורכבים‬
‫ומשתנים‪ .‬אנחנו צריכים להכין אותם באמצעות כלים מתאימים להתמודדות בעולם רב‪-‬‬
‫אתגרי‪ ,‬מורכב‪-‬טכנולוגית ומסובך‪-‬חברתית‪.‬‬
‫‪ .0‬פיתוח ערכי ‪ -‬פיתוח מנהיגות לסוגיה באמצעות חשיפה לדמויות מנהיגות מתחומים‬
‫מגוונים (מדעית – זוכי פרס נובל‪ ,‬פוליטית‪ ,‬חברתית‪ ,‬כלכלית‪ ,‬מגדרית וצבאית)‪,‬‬
‫הרחבת הידע בעולם היהודי‪ ,‬הקניית כישורי דיון וויכוח‪ ,‬למידה בחברותא‪ .‬הכרת הארץ‬
‫על צבעיה וגווניה‪ ,‬ברמה החברתית‪ ,‬כלכלית ופיזית (שביל ישראל)‪.‬‬
‫הדמיה לשנה"ל תשע"ו ‪ -‬שכבת י"ב‬
‫אשכולות‬
‫פתוח אישי‬
‫והעצמה‬
‫ביטוי ערכי‬
‫הכרת הארץ‬
‫חברתית‬
‫כלכלית‬
‫פיזית‬
‫(דרך שביל‬
‫ישראל)‬
‫פרויקט גמר‬
‫פרויקט לאומי‬
‫פדגוגיה‬
‫גוש א'‬
‫גוש ב'‬
‫עמידה מול קהל‬
‫למידה בחברותא‬
‫פסיכולוגיה חיובית‬
‫ניהול זמן‬
‫קורס בניהול פרויקטים‬
‫פיתוח כושר וחינוך לחיים בריאים‬
‫חינוך לקריירה‬
‫בניית קורות חיים‬
‫דמוקרטיה‬
‫מעורבות פוליטית‬
‫ציונות‬
‫תוכנית "גוונים"‬
‫מצוינות‬
‫מיזמים קהילתית‪ ,‬התנדבותית‬
‫גושי התיישבות‬
‫עיר האוהלים‬
‫ישובי ספר‬
‫ערי פיתוח‬
‫התמודדות עם קונפליקטים‬
‫פילוסופיה ואקטואליה‬
‫דיבייט‬
‫העצמה ואימון אישי‬
‫אפקטיביות מקצועית‬
‫פיתוח כושר וחינוך לחיים בריאים‬
‫חינוך לקריירה‬
‫כתיבת קורות חיים‬
‫מנהיגות‬
‫מעורבות פוליטית‬
‫יהדות‬
‫הרצאות דמויות לחיקוי‬
‫מצוינות‬
‫מיזמים קהילתית‪ ,‬התנדבותית‬
‫פסיפס תרבויות‬
‫דרום ת"א‬
‫עובדים זרים‬
‫אתיופים‬
‫בעיית המים בישראל‬
‫דמוגרפיה משתנה בישראל‬
‫יהוד הגליל‬
‫דילמות לאומיות‬
‫משבר אנרגיה‬
‫משבר כלכלי‬
‫עובדים זרים‬
‫תרבויות משנה בישראל‬
‫הנכים בישראל‬
‫קליטת עליה‬
‫שפור בגרויות‬
‫פסיכומטרי‬
‫אקדמיה בתיכון‬
‫חינוך לעצמאות כלכלית‬
‫שפור בגרויות‬
‫פסיכומטרי‬
‫אקדמיה בתיכון‬
‫חינוך לעצמאות כלכלית‬
‫טבלת השוואה עם פרויקטים דומים‬
‫התשובות נעות בין ‪ 5‬ל – ‪, 52‬‬
‫כאשר ‪ = 5‬הכי נמוך‪ = 52 ,‬הכי גבוה‪.‬‬
‫תיכון בגין‬
‫מכינה קדם‬
‫צבאית‬
‫בגרות חברתית‬
‫תנועות נוער‬
‫היקף השעות‬
‫המוקדש לכל‬
‫תוכנית‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪4‬‬
‫‪8‬‬
‫פניה לכלל‬
‫התלמידים‬
‫‪10‬‬
‫‪2‬‬
‫(‪ 5‬מכל שבעה‬
‫שפונים מתקבל)‬
‫‪3‬‬
‫(זו תוכנית‬
‫וולונטארית)‬
‫‪3‬‬
‫(בתיכון ראש‬
‫העין ‪ 32%‬מבני‬
‫הנוער חברים‬
‫בתנועה‬
‫כלשהיא)‬
‫הזדמנות לשיפור‬
‫לימודי‬
‫‪52‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫מתן מענה‬
‫לפיתוח רגשי‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪2‬‬
‫‪10‬‬
‫מתן כלים‬
‫לפיתוח מעורבות‬
‫חברתית‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪52‬‬
‫מטרות ויעדים‬
‫החזון‪:‬‬
‫תיכון "בגין" כמורה דרך לחיים – המקנה כלים לפיתוח בוגר בעל זהות אישית‪ ,‬מעורב קהילתית‬
‫ובעל אחריות לאומית‪.‬‬
‫ערכים‪ ,‬חברה ומנהיגות‬
‫יעד אישי‬
‫יעד קהילתי – חברתי‬
‫יעד לאומי‬
‫מדדי הצלחה‬
‫פיתוח דמוי עצמי חיובי‬
‫הכרת החברה‬
‫הישראלית על רבדיה‬
‫ומורכבותה‬
‫שרות משמעותי בצבא‬
‫‪ 12%‬מתלמידי י"ב‬
‫המתחילים‬
‫ומסיימים את‬
‫המיזם ומדווחים על‬
‫תרומתו‬
‫פיתוח תחושת‬
‫מסוגלות‬
‫פיתוח מיזמים‬
‫קהילתיים‬
‫התנדבות בקהילה‬
‫עליה באחוז הקצינים‬
‫מספר הקבוצות‬
‫המגישות פרויקט‬
‫גמר‬
‫מספר הפרויקטים‬
‫המצוינים‬
‫בוגר עצמאי‪ ,‬יצרני לא‬
‫נופל לנטל על החברה‬
‫המעורב פוליטית‬
‫קהילתית ולאומית‬
‫‪ 12%‬מהבוגרים‬
‫הממליצים על‬
‫המשך המיזם‬
‫‪ 12%‬מהבוגרים‬
‫הלוקחים חלק פעיל‬
‫בעמדות מובילות‪.‬‬
‫‪ 522%‬בוגרים‬
‫המדווחים על חיים‬
‫יצרניים ומלאים‬
‫התמודדות עם‬
‫קונפליקטים‬
‫התנהלות כלכלית‬
‫ניהול פרויקטים‬
‫ניהול זמן‬
‫יכולת עמידה מול קהל‬
‫מקצועיות ואקדמיה‬
‫מאחר שרוב בחינות הבגרות תעשנה עד סוף שנת היא'‪ ,‬יציע ביה"ס לתלמידי יב' קורסי שיפור‬
‫בגרויות‪ .‬קורסי השיפור יערכו ברמות שונות‪ :‬למצטיינים הרוצים לשפר את הישגיהם‪ ,‬למתקשים‬
‫תינתן הזדמנות נוספת להצלחה בבגרות‪.‬‬
‫בטרם יבחרו מקצעות לבגרות‪ ,‬יחשפו התלמידים לתנאי הכניסה השונים באקדמיה ובמסגרות‬
‫למידה על תיכונית למיניהם‪ .‬כשהשיגו התלמידים את תעודת הבגרות הם יחזרו לבדוק את‬
‫הדרישות האקדמיות לכל מקצוע שאותו הם ירצו ללמוד בעתיד ויוכלו לגשת לשיפור ציון במידת‬
‫הצורך בבחינות בגרות המקדמות אותם לכיוון המטרה שיציבו לעצמם‪.‬‬
‫בקשרים שנרקמו בין תיכון בגין לאגף החינוך בצה"ל נבדקות אפשרויות להכלת הכנה מקצועית‬
‫לצבא כבר בשנת הי"ב‪.‬‬
‫בהתאם למשנתו של מר סטף ורטהיימר ובהנחיית צוותו תבנה תוכנית מקצועית לתלמידים‬
‫שהמסלול האקדמי אינו מתאים עבורם‬
‫הכנה מקצועית לחיים‬
‫מדדי הצלחה‬
‫שיפור אחוז הזכאים לבגרות‬
‫זכאות התלמידים החלשים עולה באחוזים משמעותיים‪.‬‬
‫מצוינות לימודית – מקסום ציוני ‪ 72%‬מבוגרי ביה"ס המתקבלים ללמודים אקדמיים‬
‫בפקולטות אותן הם רוצים‬
‫בגרויות‬
‫הכנה מקצועית לצבא‬
‫‪ 522%‬מהתלמידים המתקשים מתחילים ומסיימים את‬
‫המיזם‪.‬‬
‫תחושת מסוגלות לתלמידי אתגר וכיתה קטנה לתפקידים‬
‫משמעותיים בצבא‪.‬‬
‫הכנה מקצועית לתעסוקה‬
‫רכישת תעודת מקצוע לתלמידים החלשים מחד גיסא‬
‫והחזקים מאידך‪.‬‬
‫קהל היעד של מיזם "מחוברים לחיים"‬
‫המיזם פונה למספר קהלי יעד‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫כלל תלמידי בית הספר – מצטיינים‪ ,‬נורמטיביים וחלשים‪.‬‬
‫מורים‬
‫קהילת ראש העין‬
‫קהל היעד הראשי של המיזם הוא תלמידי תיכון "בגין"‪ ,‬בשכבות י'‪ ,‬יא' ויב'‪.‬‬
‫אלו תלמידים‪ ,‬המגיעים מכל העיר ומכל שכונותיה‪ .‬מדובר באוכלוסיה מעורבת מאוד‪ ,‬שמייצגת‬
‫נאמנה את מגמת‪-‬האינטגרציה בחינוך ובחברה‪.‬‬
‫מדובר בילדים‪ ,‬המגיעים מרקע סוציו‪-‬אקונומי נמוך מאוד בחלקם‪ ,‬ובאחרים‪ ,‬שמגיעים מרקע‬
‫סוציו‪-‬אקונומי מאוד גבוה‪ .‬יש לזכור‪ ,‬שבראש‪-‬העין חיים זה לצד זה משפחות המתפרנסות‬
‫מתעשיית‪-‬ההייטק‪ ,‬משפחות של אנשי צבא ומשפחות מהשכונות הוותיקות יותר‪ ,‬הבאים‬
‫בחלקם מרקע סוציו‪-‬אקונומי נמוך יותר באופן משמעותי‪.‬‬
‫כהכנה למיזם‪ ,‬נפגשנו עם קבוצות מיקוד‪ ,‬לצורך בדיקת‪-‬עמדתם של התלמידים ולחקירת‪-‬‬
‫הצרכים שלהם‪ ,‬קבוצות אלה סיפקו לנו הצצה מנקודת מבט אחרת אל עולמם של התלמידים‪.‬‬
‫מתוך דבריהם עולה תמונה בהירה לגבי הכלים‪ ,‬שהם מקבלים מביה"ס וגם לגבי אותם כלים‪,‬‬
‫שהם חסרים‪.‬‬
‫תחושתם היא‪ ,‬שהלמידה היא אך ורק ממוקדת הצלחה בבגרות‪ .‬זאת בעוד‪ ,‬שחסרות להם‬
‫הרבה מאוד מיומנויות‪ ,‬שתאפשרנה להם להתמודד עם ה"חיים האמיתיים"‪.‬‬
‫מורי ביה"ס‪ ,‬כולם אקדמאיים‪ ,‬שליש מהם בעלי תעודת "מאמן בחינוך"‪ ,‬מביעים לא אחת את‬
‫הצורך בלהשאיר חותם אמיתי על התלמידים‪ ,‬לגעת בהם‪ ,‬ולהיות משמעותיים‪.‬‬
‫המורים מביעים רצון להיות "מורים לחיים" ‪ ,‬אך הרבה פעמים לחץ בחינות הבגרות שבפתח‬
‫מעמעם את היכולת להעמיק בחינוך הערכי ובמתן כלים לחיים‪ ,‬מעבר לכלים הפדגוגיים‪.‬‬
‫המיזם מאפשר למורים ליצור קשר אחר‪ ,‬אישי ומעמיק‪ ,‬מכוון ומדריך‪ ,‬מחבק ומכיל עם‬
‫התלמידים‪.‬‬
‫המיזם מאפשר למורים לגלות יכולות בתחומים אשר מעבר לתחום הדעת האקדמי שלהם‪.‬‬
‫קהילת ראש העין‪ ,‬ההורים והתושבים עצמם שיתברכו בפעילויות התנדבות ובמיזמים למען‬
‫הקהילה‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬הבוגר שיסיים את תיכון "בגין" יהיה בוגר תורם‪ ,‬מחויב ומעורב חברתית‪.‬‬
‫מערך הפרויקט‬
‫שלב ההקמה‬
‫תשע"ד‬
‫(שכבת‬
‫י')‬
‫שלב‬
‫ההפעלה‬
‫תשע"ה‬
‫(שכבת‬
‫יא')‬
‫תשע"ו‬
‫(שנת‬
‫יב')‬
‫כוח אדם‬
‫מבנה ארגוני‬
‫* ועדת היגוי – מנהלת ביה"ס‪,‬‬
‫סגניות‪ ,‬נציגות רכזות ונציגות‬
‫יועצות‪.‬‬
‫* יו"ר אגף החינוך ‪ +‬מפקחת‬
‫ביה"ס‪.‬‬
‫* מנהלי מפרש‪.‬‬
‫* קבוצות מורים על פי נושאים‪.‬‬
‫* מינהל פדגוגי משרד החינוך‪.‬‬
‫* מינהל חברה ונוער‪.‬‬
‫צוותי פיתוח המורכבים ממורים‬
‫בתחומי ידע שונים‪,‬‬
‫כל קבוצה בנפרד נפגשת קבוע‬
‫עם מנהלת ביה"ס‪.‬‬
‫מפגשים רצופים הקבועים בין‬
‫הקבוצות השונות לבין עצמן‬
‫ולאחריהן מפגשים עם המנהלת‪.‬‬
‫מערך הכנה למורי ביה"ס טרם‬
‫יציאת הפרויקט אל הפועל‬
‫* צוות מורים מכיל ומנוסה‬
‫בהגשה לבחינות הבגרות‪.‬‬
‫*מערך ייעוצי חינוכי לתמיכה‬
‫רגשית להתמודדות עם לחץ‪,‬‬
‫עומס וחרדת בחינות‪.‬‬
‫* הרחבת הפעילות של מרכז‬
‫של"מ בביה"ס‪.‬‬
‫*הכנסת חלונות "אימון בחינוך"‬
‫לתוך מערכת השעות‪.‬‬
‫* בנית מערך השתלמויות למורים‬
‫כל כוח האדם המצוין לעיל‬
‫ימשיך לפעות גם השנת היא'‪.‬‬
‫מערך מורים‪/‬סדנאות לאימון‬
‫המכינים את התלמידים לשנת‬
‫הי"ב‪.‬‬
‫צוות מחנכים הפועל בשיתוף‬
‫מאמנים חינוכיים לצורך הכשרת‬
‫התלמידים לשנת הי"ב‪.‬‬
‫כוח אדם בהוראה לשיפור‬
‫בגרויות‪.‬‬
‫מנהלת ביה"ס‬
‫סדנאות העצמה לתלמידים‪.‬‬
‫מנהל פרויקט‬
‫מורי כושר גופני לסוגיו‪.‬‬
‫מרצים בתחומים שונים‪.‬‬
‫מארגני סיורים – שביל ישראל‬
‫מורים מאמנים‬
‫צוות מוביל‬
‫מורים מאמנים‬
‫לוח זמנים‬
‫תקציב‬
‫צרכים‬
‫בקשה למימון‬
‫סכום מבוקש‬
‫צוותי פיתוח עם מומחי דעת‬
‫מפרש‬
‫‪5 × 7222 = 35,222‬‬
‫חומרי פיתוח‬
‫מפרש‬
‫‪5 × 3222 = 55,222‬‬
‫‪52,222‬‬
‫תקציב‬
‫חד פעמי‬
‫סדנאות לפסיכולוגיה חיובית – מפרש‬
‫(‪502‬‬
‫חדר מורים‬
‫קבוצות)‬
‫לסדנא‬
‫מורים‬
‫בשש‬
‫סדנאות להנחיית קבוצות – מנהל חברה ונוער‬
‫חדר מורים‬
‫‪52,222‬‬
‫סדנאות חשיבה מחוץ לקופסה מפרש‬
‫(‪502‬‬
‫– חדר מורים‬
‫קבוצות)‬
‫סדנאות הכנה להורים‬
‫ועד הורים‬
‫הקמת חדר כושר מאובזר‬
‫מפרש‬
‫מרכז פרויקט‬
‫רשות‬
‫לסדנא‬
‫מורים‬
‫בשש‬
‫‪ ₪ 4,222‬מתחלק בין ועד‬
‫המורים לביה"ס‬
‫‪52,222‬‬
‫רצפה‬
‫למכשירים‪,‬‬
‫ומראות‬
‫ירכשו‬
‫מתקציב הצטיידות‬
‫‪5222‬‬
‫‪₪‬‬
‫לחודש‬
‫=‬
‫‪ 52,222‬לשנה‬
‫תקציב‬
‫מתמשך‬
‫ממונה קשרי חוץ‬
‫רשות‬
‫תגבור שעות לימוד‬
‫משרד החינוך‪/‬רשות‬
‫‪ 2‬ש"ש = ‪32,222‬‬
‫‪ 522‬שעות כל גורם סה"כ‬
‫‪ 022‬שעות‬
‫אפשרויות מימון נוספות שיבחנו‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫‪ 4‬ימי לימודים לתלמידי יב' ויום עבודה ממוסד שדרכו יממנו התלמידים חלק מהקורסים‬
‫(הדורשים מימון נוסף כמו פסיכומטרי או קורסי הסמכה שונים)‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫מימון הורים‪.‬‬
‫שיתופי פעולה‬
‫גורמים מרכזיים שהביעו נכונות להיות שותפים בתהליכי הברור שנעשו עד כה‪:‬‬
‫‪ .5‬עיריית ראש העין בראשות ראש העיר ובהובלת ויו"ר אגף החינוך‪.‬‬
‫‪ .0‬משרד החינוך בהנחיית מפקחת בית הספר בחשיפה למנהלת המחוז‪.‬‬
‫‪ .3‬כ ‪ 32 -‬הורים מתנדבים המבקשים לקחת חלק בהנחיית הבוגרים למיזמי הגמר‪.‬‬
‫‪ .4‬צה"ל דרך קצין חינוך ראשי‪.‬‬
‫‪ .5‬ענת דגן – מנהלת רשת צור (סטף ורטהיימר)‪.‬‬
‫ניתוח סיכונים‬
‫‪‬‬
‫הכשרה ופיתוח צוות מורים לקראת אתגרים חדשים בביצוע בסטנדרט גבוה‬
‫במסגרת הפרויקט יוצעו לתלמידי י"ב הכשרות רגשיות‪ ,‬ערכיות ומקצועיות שונות‪ ,‬חלק‬
‫מהפעילויות בנויות על הכוח הפנימי של ביה"ס‪ ,‬קרי המורים‪.‬‬
‫הצלחת התוכנית תלויה בגיוס כוח אדם מאומן‪ ,‬מיומן ומגוון‪ ,‬אנשי מקצוע‪ ,‬מומחי תחום‪ ,‬שילוו‬
‫וינחו את הצוות הבית ספרי הנדרש לפרויקט זה‪.‬‬
‫פתרון אופציונאלי‪ :‬הכשרת חדר המורים לאורך כל שנה"ל תשע"ד‪ ,‬שכירת ליווי מומחי דעת שילוו‬
‫את המורים בבניית תוכניות העבודה‪ .‬מומחי הדעת ילוו גם את המיזם לאורך שנתיים מרגע‬
‫התחלתו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫נשירה סמויה‬
‫במסגרת התוכנית תלמידי י"ב יידרשו להשתתף בפרויקטים וסדנאות שונות‪ ,‬שאינן מהוות חלק‬
‫הכרחי מהלימודים לקראת תעודת הבגרות – לפיכך‪ ,‬ייתכנו מצבים של נשירה סמויה ושל קושי‬
‫בגיוס ובהשארת‪-‬התלמידים והתמדתם בסדנאות השונות‪.‬‬
‫פתרון אופציונאלי‪ :‬פתרון לבעיה טמון באטרקטיביות של המיזם הפונה לקשת רחבה ביותר של‬
‫קהליי יעד‪ .‬תוכנית ההכנה של שכבת י"א‪ ,‬שבוחנת צרכים ורצונות של התלמידים אמורה לצמצם‬
‫את פוטנציאל הנשירה ולהתאים את התוכנית מדי שנה לקהלי היעד המשתנים‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬יתחייבו תלמידי בית הספר על מחויבות אישית בכל בחירה שעשו‪ ,‬לקיים את התנאים‬
‫הנדרשים בה‪ .‬בכל תכנית יוגדרו דרגות חופש אפשריות‪ ,‬כמו "בעולם האמיתי"‬
‫תיבחן גם אפשרות לכנס‪/‬פרס שיוגדר בשיתוף עם התלמידים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫קבלת‪-‬אישורי משרד החינוך‬
‫מאחר ומדובר שינוי מועדי בחינות הבגרות וחריגה מהתפיסה הפדגוגית‪ ,‬הגורסת מינימום‬
‫בחינות בגרות בכיתה י'‪ .‬עלינו לקבל את אישורי המנהל הפדגוגי‪.‬‬
‫פתרון אופציונאלי‪ :‬עבודה עומק הבודקת היעדים החדשים של משרד החינוך ויצירת פגישות‬
‫עבודה לצורכי התאמת והטמעת התוכנית‪.‬‬
‫מדדי הצלחה וכלי הערכה‬
‫יעד‬
‫מדדים‬
‫כלי הערכה‬
‫שיפור אחוז הזכאים‬
‫לבגרות‬
‫מספר הנרשמים‬
‫לקורסי תגבור‬
‫דוחות בית ספריים‬
‫הכוללים מספר‬
‫נוכחים לעומת‬
‫מספר זקוקים‬
‫דוחות משרד החינוך‬
‫הכוללים את אחוז‬
‫הזכאות‬
‫השלמת בחינות‬
‫הבגרות בהצלחה‬
‫מצוינות לימודית –‬
‫שיפור בגרויות‬
‫ברמת מכינה‬
‫מקצועית‬
‫מספר הנרשמים‬
‫לקורסי שיפור‬
‫בגרויות‬
‫דוחות בית ספריים‬
‫הכוללים מספר‬
‫נרשמים בעלי זכאות‬
‫לבגרות במקצוע‬
‫הנדון‬
‫דוחות משרד החינוך‬
‫בהם הציון הגבוה‬
‫נחשב‪.‬‬
‫מספר קורסים‬
‫צבאיים הנפתחים‬
‫בביה"ס‬
‫מספר המתחילים‬
‫והמסיימים קורסים‬
‫אלו‬
‫מספר המשרתים‬
‫בצבא במקצוע‬
‫מספר תלמידים‬
‫הנרשמים ומסיימים‬
‫הכוונה המקצועית‬
‫מספר התלמידים‬
‫שבפועל עובדים‬
‫דוחות בית ספריים‬
‫עלייה בציוני‬
‫הבגרות‬
‫הכנה מקצועית‬
‫לצבא‬
‫הכנה מקצועית‬
‫לחיים‬
‫דו"ח שנתי בית‬
‫ספרי‬
‫דו"ח שנתי מהצבא‬
‫דוחות בית ספריים‬
‫מעקב באמצעות‬
‫איסוף מידע‪.‬‬
‫מדדי הצלחה וכלי הערכה‬
‫בטווח הקצר‬
‫ברמת‬
‫ההכנה‬
‫לחיים‬
‫מדדים‬
‫יעד‬
‫פיתוח דמוי עצמי חיובי העצמה אישית רגשית‬
‫וחברתית‬
‫בניית תוכנית אישית‬
‫פיתוח תחושת‬
‫מסוגלות‬
‫התמודדות עם‬
‫קונפליקטים‬
‫התנהלות כלכלית‬
‫פיתוח מיזם התנדבותי‬
‫הגשת פרויקט סוף‬
‫שנה‬
‫ניהול פרויקטים‬
‫ניהול זמן‬
‫יכולת עמידה מול קהל‬
‫תהליך קבלת החלטות‬
‫הצגת הפרויקט בפני‬
‫ועדת פרויקטים‬
‫כלי הערכה‬
‫ראיונות עומק לבחינת שביעות‬
‫רצון מהתוכנית‪.‬‬
‫ליווי התלמידים לקראת‬
‫בחירות בצבא‬
‫שאלונים והערכות בנוגע‬
‫להשגת יעדי התוכנית‬
‫מעקב אחר בניית המיזם‪,‬‬
‫הוצאות לפועל וסיומו‪.‬‬
‫מספר הקבוצות המגישות‬
‫פרויקט גמר‬
‫מספר הקבוצות המציגות‬
‫פרויקט גמר‬
‫מספר הפרויקטים המצויינים‬
‫בטווח הארוך‬
‫מדד‬
‫כלי הערכה‬
‫מימוש הכלים שנרכשו לטובת ההשתלבות במעגל העבודה‬
‫במשק‬
‫אימוץ והטמעת ערכים‬
‫מימוש הכלים שנרכשו לטובת השתלבות בלימודים גבוהים‬
‫בחינת מדדים אישיים‪ ,‬רגשיים ומידת המעורבות החברתית‬
‫של המשתתפים והבוגרים‬
‫מעקב פרטני וקבוצתי בעזרת‬
‫איסוף מידע‪ ,‬שאלונים וראיונות‪.‬‬
‫המעקב יתקיים בתום השרות‬
‫הצבאי ובתום שלוש שנים לאחר‬
‫השרות‪.‬‬

Similar documents