חרדים בישראל ה אודות מדיניות

Comments

Transcription

חרדים בישראל ה אודות מדיניות
22-0 :)210/ ‫ (אוקטובר‬21024210/ ‫ תשע"ה‬2 ‫ כרך‬,‫כתב עת לחקר החברה החרדית‬
‫מדיניות אודות החרדים בישראל‬-‫התפתחותם של מחקרי‬
‫מלאכי קרנצלר‬
‫גוריון בנגב והמכללה האקדמית נתניה‬-‫אוניברסיטת בן‬
[email protected]
___________________________________________________________________________
‫תקציר‬
,‫) אך גם במקום משלו‬3002 ,3002 ,‫במסגרת הספרות המחקרית על החרדים בישראל (קפלן‬
‫ במאמר זה אעמוד על חשיבות תחום‬.‫ מחקרי מדיניות על החרדים‬,‫התעצב תחום מחקר ייחודי‬
‫ התימות המרכזיות המאפיינות אותו‬,‫ הנושאים המרכזים בהם הוא עוסק‬,‫ ייחודו‬,‫מחקר זה‬
‫ במאמר זה נבחנות גם הזיקות בין ידע זה לבין המחקר האקדמי‬.‫ותהליך התפתחותו של ידע זה‬
‫ המאמר מראה כי‬.‫ ובין ידע זה לכוחות חברתיים ולמציאות החברתית‬,‫"הטהור" אודות חרדים‬
‫חילוניים‬-‫ כמו יחסי חרדים‬,‫ידע זה התאפיין במעבר מהתמקדות בסוגיות ברמה מקומית‬
.‫ כמו השפעת החרדים על הכלכלה הישראלית‬,‫ להתמקדות בסוגיות ברמה לאומית‬,‫בירושלים‬
‫המאמר גם מראה כי המחקרים שנכללים במסגרת ידע זה האיצו שינויים בחברה החרדית ובחנו‬
‫ טענה נוספת היא כי ידע זה גם משקף שינוי ביחסי הכוח בין החברה הסובבת‬.‫את התרחשותם‬
.‫לחברה החרדית‬
The Development of Policy Studies on the Ultra-Orthodox in Israel
Malachi Krantzler
Ben-Gurion University of the Negev and Netanya Academic College
[email protected]
Abstract
A unique field of research has emerged, both as part of the literature on the ultraorthodox (haredi) society in Israel and standing alone: the field of policy studies on
ultra-orthodox society. In this article, I shall discuss the importance of this research
area, its uniqueness, the key issues on which it focuses, the main themes that
characterize it and so on. This article also examines the links between "knowledge"
and "pure" academic research on the ultra-orthodox, and between knowledge and
related social forces. It shows that this knowledge is characterized by the transition
from a focus on local-level issues, such as relations between the secular and ultraorthodox in Jerusalem, to issues at the national level, such as the impact of ultraorthodox society on the Israeli economy. It also shows that the research undertaken in
this framework have contributed to speeding up changes in that society as well as
examining such changes. Moreover, it claims that this knowledge also reflects a
change in the power relations between the ultra-orthodox and the surrounding society.
‫גוריון‬-‫קרקוצקין מאוניברסיטת בן‬-‫המאמר הוא עיבוד לחלק מעבודת דוקטור שנעשית בימים אלה בהנחיית פרופ' אמנון רז‬
.‫ בהזדמנות זו אני מבקש להביע בפניו את הוקרתי על הדרכתו המסורה‬.‫בנגב‬
‫ וכן לקוראים האנונימיים שעברו על‬,‫כן אני מבקש להודות לד"ר אודי שפיגל על הערותיו להרצאה שנתתי בנושא זה‬-‫כמו‬
.‫ על עידודם ועל הערותיהם המועילות‬,‫מאמר זה‬
1
‫כתב עת לחקר החברה החרדית‪ ,‬כרך ‪ 2‬תשע"ה ‪( 21024210/‬אוקטובר ‪22-0 :)210/‬‬
‫מבוא‬
‫במסגרת הספרות המחקרית על החרדים בישראל‪ ,‬עליה עמד כבר קפלן (‪ )3002, 3002‬מזווית‬
‫אחרת‪ ,‬נוצר תחום מחקרי ייחודי‪ :‬מחקרי‪-‬מדיניות על החרדים‪ .‬במאמר זה אעמוד על חשיבות‬
‫תחום המחקר הזה‪ ,‬על ייחודו‪ ,‬על נושאי‪-‬עיסוקו המרכזיים‪ ,‬על התמות המרכזיות המאפיינות‬
‫אותו ועל תהליך התפתחותו‪ .‬המאמר יבחן גם את הזיקות בין הידע שמחקר זה מגבש לבין‬
‫המחקר האקדמי "הטהור" אודות החרדים‪ ,‬ובין ידע זה לבין כוחות חברתיים ומציאות חברתית‪.‬‬
‫המאמר יטען כי ידע זה‪ ,‬שהתמקד תחילה בסוגיות מקומיות‪ ,‬כמו יחסי חרדים‪-‬חילוניים‬
‫בירושלים‪ ,‬עבר לעסוק בסוגיות ברמה הלאומית‪ ,‬כמו השפעת החרדים על כלכלת ישראל‪ .‬המאמר‬
‫מראה כי המחקרים שנכללים במסגרת ידע זה‪ ,‬האיצו שינויים בחברה החרדית ובחנו את‬
‫התרחשותם‪ .‬כמו כן יטען המחקר כי הידע שנצבר בתחום זה טומן בחובו שינוי ביחסי הכוח בין‬
‫החברה החרדית לבין החברה הישראלית הסובבת אותה‪.‬‬
‫רקע תיאורטי ומחקרי‬
‫ידע‪/‬כוח וביקורת ראיית האחר במדעי החברה והרוח‬
‫במסגרת הסוציולוגיה והפילוסופיה של המדע והידע‪ ,‬התפתחה מגמה תיאורטית הגורסת כי הידע‬
‫הוא חלק בלתי‪-‬נפרד מן המרקם החברתי וכי אין להתעלם מן הקשר בינו שניהם‪ .‬תומס קּון‬
‫(‪ ,3292‬במקור‪ )Kuhn, 1962 :‬הפריך את התדמית המדעית הפוזיטיביסטית הרווחת של המדע‬
‫(‪ )Comte, 1975‬וקבע כי לא ניתן להבין את המדע במנותק מהקשרו ההיסטורי‪-‬חברתי‪ .‬בעוד‬
‫שקּון התייחס בעיקר למדעי הטבע‪ ,‬התמקד מישל פוקו )‪ )Faucault, 1979, 1980‬במדעי האדם‬
‫(למשל פסיכיאטריה‪ ,‬פסיכולוגיה‪ ,‬עבודה סוציאלית‪ ,‬רפואה‪ ,‬קרימינולוגיה‪ ,‬ניהול)‪ .‬הראה איך‬
‫מדעים אלה קשורים לכוח ושלטון‪ ,‬וכיצד הם גרמו לאדם לציית לנורמה השלטת בחברה‬
‫ולהזדהות עם הסדר הקיים‪ .‬במסגרת גישה זו ניתן לכלול הוגים חשובים נוספים‪ ,‬ביניהם‪ :‬ז'אק דרידה‬
‫(‪ (Derrida, 1976; 1978‬שיצא נגד הנחות בסיסיות של הידע‪ ,‬המדע והמחשבה המערביים‪ ,‬בשל נטייתם‬
‫האירוצנטרית; סנדרה הרדינג (‪ )Harding, 1986‬שביקרה את המדע מנקודת‪-‬מבט פמיניסטית ופייר‬
‫בורדייה (‪ )Bourdieu and Wacquant, 1992‬שהתרכז בכוחות החברתיים והאינטלקטואליים‬
‫המשפיעים על המדעים‪ ,‬ובמיוחד על הסוציולוגיה‪.‬‬
‫בספרו "אוריינטליזם"‪ ,‬המשיך אדוארד סעיד (‪ ,3000‬במקור‪ )Said, 1978 :‬את הקו של‬
‫פוקו ותיאר את המזרחנות – הכתבים השונים שיצר המערב אודות המזרח – כחלק בלתי‪-‬נפרד‬
‫מהפרויקט הקולוניאלי‪ .‬המזרחנות יצרה את הדיכוטומיה מזרח‪-‬מערב ואת דימוייו של המזרח‬
‫כפרימיטיבי‪ ,‬אלים ולוקה בסטגנציה‪ ,‬וכך סיפקה הצדקה וכלים לשליטה האירופית במזרח‪.‬‬
‫למרות הביקורות שנמתחו על סעיד (סיוון‪ ;3221 ,‬האלידיי‪ ;3229 ,‬גרבר‪ ;3222 ,‬ליטבק‬
‫וטייטלבאום‪ )3000 ,‬חשיבותו של ה"אוריינטליזם" נעוצה בכך שבחן כיצד נוצרת דמותו של האחר‬
‫באמצעות טקסטים שונים והראה כיצד טקסטים אלה תרמו ליצירת דימויים ולשליטה באמצעות‬
‫ידע‪ .‬בכך סלל סעיד את הדרך לאחרים שביקשו לבחון ולערער מערכי‪-‬דימויים ודפוסי‪-‬שליטה‬
‫דומים‪ .‬השאלות העולות מכך לענייננו הן‪ :‬אילו יחסי ידע‪/‬כוח נוצרו והשתקפו במחקרי המדיניות‬
‫אודות החרדים בישראל‪ ,‬ומהי מידת הדמיון שלהם למזרחנות‪ ,‬כפי שתוארה אצל סעיד‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫כתב עת לחקר החברה החרדית‪ ,‬כרך ‪ 2‬תשע"ה ‪( 21024210/‬אוקטובר ‪22-0 :)210/‬‬
‫מחקרי‪-‬מדיניות וקבוצות חלשות‪/‬מוחלשות בישראל‬
‫מקובל למקם את מחקרי המדיניות אי‪-‬שם בין העולם הרעיוני לבין עולם המעשי‪ ,‬הפוליטי ובין‬
‫המחקר האקדמי לבין ניתוח‪-‬מדיניות‪ .‬מחקרים כאלה שואבים רעיונות חדשים מן העולם‬
‫האקדמי‪ ,‬מנסחים אותם באופן מובן יותר לציבור ולקובעי המדיניות ובוחנים משתנים רלוונטיים‬
‫לגיבוש מדיניות (‪ .)Ricci, 1993; Dye, 2008‬הדיונים בנושא מחקרי‪-‬מדיניות בישראל עסקו‬
‫בניתוח התפתחותם של מכוני מחקר וחשיבה (אייזנקנג‪-‬קנה‪ ,)3002 ,‬במאפייני מכונים אלה‬
‫(פרידמן וחסון‪ ,)3002 ,‬בתיאורים אישיים על הקמתם וניהולם (כרמון‪ ;3222 ,‬אחימאיר‪)3002 ,‬‬
‫ובמבט אישי רטרוספקטיבי של חוקרים שעסקו במחקרי‪-‬מדיניות על עבודתם המחקרית (למשל‪:‬‬
‫ליפשיץ‪ ;3002 ,‬בן‪-‬דוד‪ .)3002 ,‬למיטב ידיעתי לא נעשה עדיין מחקר שדן בהתפתחותו הכוללת‬
‫ובמאפייניו של תחום‪-‬מחקר כלשהו‪ ,‬תוך התמקדות במחקרי‪-‬מדיניות‪.‬‬
‫בישראל נעשו מחקרי‪-‬מדיניות רבים על קבוצות‪-‬אוכלוסייה שונות‪ .‬אחד המאפיינים‬
‫המרכזיים לענייננו הוא האוריינטציה של מחקרים אלה‪ ,‬שנועדה לקדם את האוכלוסיות אשר בהן‬
‫הם עוסקים‪ .‬למשל‪ ,‬לוין‪-‬אפשטיין‪ ,‬אלחאג' וסמיונוב (‪ )3222‬בחנו את היבטי ההשכלה והתעסוקה‬
‫של האוכלוסייה הערבית בישראל והציעו דרכים לקידומה ולשילובה בחברה הישראלית הכללית‪.‬‬
‫ח'מאיסי (‪ )3030‬תיאר את חוסר הייצוג של האוכלוסייה הערבית במוסדות חברתיים שונים‬
‫בישראל‪ ,‬במיוחד במוסדות התכנון‪ ,‬הציג את החסמים שעומדים בפניהם‪ ,‬את ההשלכות של‬
‫חסמים אלה ואת הדרכים להסרתם‪ .‬באופן דומה תיאר בן‪-‬דוד (‪ )3222‬את מאפייניה ובעיותיה של‬
‫מערכת החינוך בקרב הבדואים בנגב והעלה הצעות לקידומה‪ .‬וסבירסקי וחסון (‪ )3000‬ניתחו את‬
‫מדיניות הממשלה כלפי הבדואים בנגב והמליצו על דרכים לקידום אוכלוסייה זו‪ .‬סבירסקי‬
‫וקפלה (‪ )3000‬תיארו את בעיות התעסוקה של ישראלים אתיופים והציעו דרכים לפתרונן‪ .‬ושמר‬
‫וילמה (‪ )3002‬ניתחו את היתרונות והחולשות של קהילת יוצאי‪-‬אתיופיה והמליצו על כיווני פעולה‬
‫שיביאו לקידומה‪ .‬שנל ואלכסנדר (‪ )3003‬עמדו על בעייתיות במדיניות של עיריית תל‪-‬אביב כלפי‬
‫מהגרי‪-‬עבודה‪ ,‬העלו אופציות שונות שנוסו בערים גדולות בעולם והציעו דרך לשינוי המצב בתל‪-‬‬
‫אביב‪ .‬קמפ ורייכמן (‪ )3002‬תיארו את הבעיות ביחסן של הרשויות בישראל למהגרי העבודה‪,‬‬
‫בהשוואה למדינות מערביות אחרות‪ .‬שטייר ולוין (‪ )3000‬הציגו וניתחו את מצבן של נשים עניות‬
‫והמליצו כיצד יש לחזקן‪ .‬קורלנדר ושרגיל (‪ )3033‬דנו בייצוגן של נשים בעמדות בכירות בארץ‬
‫ובעולם‪ ,‬במטרה להראות כי ניתן וכדאי לשבץ נשים באופן הולם בהנהלות ובדירקטוריונים של‬
‫חברות ציבוריות‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬המאפיין המרכזי של מחקרים אלה הוא הרצון לקדם את האוכלוסיות בהן הם‬
‫מתמקדים‪ .‬ויותר מכך‪ :‬המחקרים העוסקים בקבוצות המוחלשות אימצו בדרך‪-‬כלל את נקודת‬
‫המבט של קבוצות אלו; והמחקר‪ ,‬כמו גם המסקנות הנלוות לו‪ ,‬משקפים בדרך‪-‬כלל את נקודת‪-‬‬
‫מבטן של הקבוצות הללו‪ .‬מאפיין זה הוא חלק מתפיסה מחקרית עולמית וכוללת של מדעני‪-‬חברה‬
‫היוזמים מחקרים במטרה מוצהרת לייצג אוכלוסיות מוחלשות ולקדם את מצבן‪ .‬למשל‪ ,‬מחקרים‬
‫שנעשו על קבוצות מוחלשות כמו אפרו‪-‬אמריקאים ואמריקאים‪-‬מקסיקנים בארצות הברית ( ;‬
‫‪ ,)Mirande, 1982; Karenga, 3299Lowy, 1995‬או נשים (הרצוג‪ ;3000 ,‬ספרן‪ ,)3002 ,‬קהילות‬
‫הומו‪-‬לסביות (גרוס וזיו‪ )3002 ,‬ופלסטינים (רבינוביץ'‪ )Kimmerling, 1992; 3229 ,‬בישראל‪ .‬אחת‬
‫‪3‬‬
‫כתב עת לחקר החברה החרדית‪ ,‬כרך ‪ 2‬תשע"ה ‪( 21024210/‬אוקטובר ‪22-0 :)210/‬‬
‫השאלות שעולות בעקבות מגמה זו היא אם אלה הם פני הדברים גם כשעסקינן במחקרי‪-‬מדיניות‬
‫אודות החברה החרדית בישראל‪.‬‬
‫מתודולוגיה‬
‫מאמר זה הוא חלק ממחקר רחב יותר על השיח המחקרי אודות חרדים בישראל בעוד ששיח זה‪,‬‬
‫הכולל קרוב לאלף פריטים‪ ,‬מאמרים וספרים‪ ,‬לא נעשה במטרה מוצהרת להשפיע באופן מעשי על‬
‫המציאות החברתית הקשורה לחברה החרדית‪ ,‬זיהיתי במסגרתו מעל ‪ 20‬מחקרים שמטרתם‬
‫המוצהרת היא להשפיע על מציאות זו‪ .‬מחקרים אלה הם קורפוס הנתונים ששימש לי למאמר זה‪.‬‬
‫מטרת המחקרים הנערכים במכונים ובמוסדות‪-‬מחקר שונים‪ ,‬היא לזהות נושאים‬
‫חשובים בעלי עניין ציבורי‪ ,‬להעלותם על סדר היום הציבורי ולתת הצעות מתאימות‪ .‬דוחות‬
‫המחקר‪ ,‬ניירות העמדה והצעות המדיניות בנושא החברה החרדית בישראל‪ ,‬כוללים בדרך‪-‬כלל‪,‬‬
‫כרקע וכמבוא על החברה החרדית‪ ,‬ידע אקדמי‪-‬מדעי אודותיה‪ .‬מסמכי‪-‬מחקר אלה מלּווים‬
‫במקרים רבים במסקנות אופרטיביות ורשימת המלצות המופנות אל מקבלי ההחלטות ברמה‬
‫הלאומית‪ ,‬אל מנהלים בדרגי‪-‬ביניים ואל קהל הרחב‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬מגדיר עצמו מכון ירושלים לחקר‬
‫ישראל כך‪" :‬מכון מחקר אקדמי עצמאי למחקרי‪-‬מדיניות[‪ ]...‬ומחקריו משמשים קובעי‪-‬מדיניות‬
‫ואנשי‪-‬אקדמיה‪ ,‬כמו גם את הציבור הרחב" (מתוך אתר המכון ‪ .)/http://www.jiis.org.il‬בדומה‬
‫לזאת קבע גם מכון פלורסהיימר למחקרי‪-‬מדיניות כי "מטרתו הבסיסית היא לחקור תהליכים‬
‫יסודיים שיעסיקו את קובעי המדיניות בעתיד‪ ,‬לנתח את המגמות ואת ההשלכות ארוכות הטווח‬
‫של תהליכים אלה ולהציע לקובעי המדיניות חלופות מדיניות ואסטרטגיות" (מתוך ההקדמה‬
‫למחקרי המכון ‪.) www.fips.org.il‬‬
‫לאחר שמחקרים אלה אותרו ונאספו‪ ,‬הם נותחו‪ ,‬מוינו וקוטלגו לקטגוריות משותפות‪.‬‬
‫הממצאים שהתקבלו יוצגו להלן באופן כרונולוגי‪ ,‬מן המוקדם אל המאוחר‪ ,‬בליווי סקירה‬
‫תמציתית של תוכנם ומסקנותיהם המרכזיות‪ .‬לאחר מכן יוצגו התמות המרכזיות המאפיינות‬
‫אותם וכן התמה החסרה בהם‪ .‬לבסוף אבחן את יחסי הידע‪/‬כוח המשתקפים ממחקרים אלה‪.‬‬
‫ממצאים‪ :‬מחקרי‪-‬מדיניות אודות חרדים בישראל – מאפיינים וקווי‪-‬התפתחות‬
‫ההקשר האקדמי והציבורי של מחקרי‪-‬מדיניות אודות החרדים בישראל‬
‫את מחקרי המדיניות על החרדים בישראל יש להבין בהקשר האקדמי והציבורי בו הם נכתבו‪.‬‬
‫תחום‪-‬מחקרי זה קשור מצד אחד למוסדות אקדמיים ולידע אקדמי‪ ,‬ומצד שני למוסדות‬
‫הממשלתים והציבוריים שעבורם הוא נכתב‪ .‬מחקרי המדיניות אודות החרדים בישראל נערכו‬
‫במכוני‪-‬מחקר כגון מכון פלורסהיימר למחקרי‪-‬מדיניות‪ ,‬מכון ירושלים לחקר ישראל‪ ,‬המכון‬
‫הישראלי לדמוקרטיה ומרכז אדווה‪ ,‬וכן במוסדות‪-‬מחקר מדינתיים או עירוניים‪ ,‬כגון הלשכה‬
‫המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬בנק ישראל‪ ,‬מרכז המחקר והמידע של הכנסת‪ ,‬המועצה הלאומית‬
‫לכלכלה במשרד ראש הממשלה‪ִ ,‬מנהל המחקר והכלכלה במשרד הכלכלה והחטיבה לתכנון‬
‫אסטרטגי ולמחקר בעיריית‪-‬ירושלים‪ .‬במקביל נערכו מחקרים‪ ,‬ובעיקר סקרים‪ ,‬בקרב חרדים‪ ,‬גם‬
‫על‪-‬ידי מכוני‪-‬מחקר פרטיים‪ .‬חלק מן החוקרים במכונים ובמוסדות אלה נמנים עם הסגל האקדמי‬
‫‪4‬‬
‫כתב עת לחקר החברה החרדית‪ ,‬כרך ‪ 2‬תשע"ה ‪( 21024210/‬אוקטובר ‪22-0 :)210/‬‬
‫של אוניברסיטאות ומכללות אקדמיות בישראל‪ ,‬ותחום‪-‬מומחיותם – או אחד מתחומי‪-‬‬
‫מומחיותם – הוא החברה החרדית‪ .‬חלק אחר של החוקרים מועסק בגופי‪-‬מחקר מדינתיים‬
‫וציבוריים המתמקדים בחקר החרדים‪ .‬חלק שלישי של חוקרים אלה מתמחה בנושא ספציפי אחר‬
‫כלשהו ובוחן אותו בהקשרו החרדי‪.‬‬
‫ההקשר האקדמי והציבורי שבו נעשים המחקרים שיידונו להלן‪ ,‬ניכר כבר במחקרם של‬
‫שלהב ופרידמן (‪ ,)3290‬שהוא אחד הראשונים שנעשו בחקר החרדים במדעי החברה בישראל‬
‫ונחשב אבן‪-‬פינה מחקרית‪ .‬מחקר זה היה מעין "קדימון" לספרים הבאים של כותביו‪ :‬ספרו‬
‫הפרדיגמטי של פרידמן (‪ )3223‬וספרו של שלהב (‪ .)3223‬המחקר נעשה ביוזמת מהנדס עיריית‪-‬‬
‫ירושלים ובמימון משרד השיכון והבינוי והאגודה הישראלית לקרנות מחקר וחינוך (קרן פורד)‪.‬‬
‫דוד עמירן‪ ,‬שהיה אז מנהל מכון ירושלים לחקר ישראל‪ ,‬הסביר בהקדמה לספרם של שלהב‬
‫ופרידמן (‪ )3-3 :3290‬כי המחקר נעשה עקב תחושות החרדה והאיום שחשה האוכלוסייה החילונית‬
‫וכן מקבלי ההחלטות ומעצבי המדיניות ב"מחנה החילוני"‪ ,‬עקב "פריחה" של הקהילה החרדית‬
‫לאחר שנים של "מגננה" מפני הסחף בשורותיה‪ .‬המחקר תואר כמסייע למקבלי‪-‬החלטות להיחשף‬
‫למידע מבוסס אודות אוכלוסייה זו‪ ,‬כדי שיוכלו להפחית את החיכוך בינה לבין האוכלוסייה‬
‫החילונית‪ .‬דגם זה של מחקרם הראשוני של שלהב ופרידמן (‪ ,)3290‬המשלב מומחיות מקצועית‬
‫וצרכים חברתיים ושלטוניים‪ ,‬מאפיין את המחקר היישומי על חרדים גם בהמשך התפתחותו‪.‬‬
‫מסוגיה מקומית לבעיה לאומית‬
‫ניתן להבחין בשלושה שלבים בהופעתם של מחקרי המדיניות אודות החרדים‪ .‬בשלב הראשון‪,‬‬
‫מאמצע שנות ה‪ 90-‬עד סוף שנות ה‪ 20-‬של המאה ה‪ ,30-‬נערכו המחקרים תוך התמקדות במרחב‬
‫גיאוגרפי מקומי‪ :‬ירושלים‪ ,‬עמנואל‪ ,‬בני‪-‬ברק ומודיעין‪ִ -‬עלית‪ .‬במרכז מחקריהם של שלהב‬
‫ופרידמן (‪ )3290‬והרשקוביץ (‪ )3229‬עמדה האוכלוסייה החרדית במרחב העירוני הירושלמי‪ .‬שלהב‬
‫ופרידמן (‪ )3290‬תיארו וניתחו את תהליך התפשטותה הגיאוגרפית של האוכלוסייה החרדית‬
‫בירושלים‪ ,‬מן השכונות החרדיות הוותיקות לעבר שכונות סמוכות שלא אופיינו כחרדיות‪ ,‬תוך‬
‫שמירה על בידול חברתי מן הסביבה הלא‪-‬חרדית‪ ,‬וכן את הקונפליקטים הנובעים מתהליך זה‪.‬‬
‫כפתרון תכנוני הציעו החוקרים להבטיח לחרדים רזרבה טריטוריאלית שתיצור מרחב חרדי רציף‬
‫ותמנע קונפליקטים בעתיד‪ .‬הם גם ראו בפיתוחם של מרכזים חרדיים חדשים לאותו זמן‪ ,‬מחוץ‬
‫לירושלים ובני‪-‬ברק (עמנואל‪ ,‬אשדוד‪ ,‬צפת ומגדל העמק)‪ ,‬אופציה להפחתת החיכוכים במרחב‬
‫הירושלמי‪ .‬הרשקוביץ (‪ )3229‬איתרה באמצעות סקר את צורכי האוכלוסייה החרדית בירושלים‬
‫כמקור‪-‬נתונים וכבסיס למתן שירותים מתאימים לאוכלוסייה זו ולהכנת תכניות‪-‬עבודה עבורה‬
‫בעיריית‪-‬ירושלים‪.‬‬
‫העיר ִעמנואל עמדה במרכז מחקרה של גינזברג (‪ .)3299‬היא ביקשה לעמוד על יחסי‬
‫הגומלין בין הסביבה הפיזית לבין דפוסי‪-‬התנהגות ועמדות של נשים חרדיות‪ ,‬רובן מבני‪-‬ברק‬
‫ומירושלים‪ ,‬שעברו לעמנואל‪ ,‬שהיתה להן אז סביבה פיזית חדשה ושונה‪ .‬התברר כי יחסן לסביבה‬
‫החדשה היה שונה מיחסן של מקבילותיהן מבני‪-‬ברק‪ ,‬והן השתדלו לטפח את סביבתן‪ .‬הנחקרות‬
‫ציירו תמונה לפיה יתרונות המגורים בעיר החדשה עלו על החסרונות‪ .‬רוב הנשים ציינו את‬
‫השיפור באיכות‪-‬חייהן‪ ,‬ובמיוחד באיכות הדיור‪ .‬הן הדגישו לטובה את השיפור ביכולתן לגדל‬
‫‪5‬‬
‫כתב עת לחקר החברה החרדית‪ ,‬כרך ‪ 2‬תשע"ה ‪( 21024210/‬אוקטובר ‪22-0 :)210/‬‬
‫ילדים בסביבה החדשה ואת היתרון של סביבה זו בשמירה על אורח החיים החרדי‪ ,‬אך הן ציינו‬
‫לשלילה את הניתוק מעיר‪-‬מוצאן ואת הקושי למצוא עבודה במקום‪-‬מגוריהן החדש‪ .‬צ'רצ'מן‬
‫ופרנקל (‪ )3223‬התמקדו בצורכי הדיור של החרדים בישראל‪ .‬הם העריכו כי המאפיינים הייחודיים‬
‫של בני החברה החרדית‪ ,‬כמו משק הבית‪ ,‬המצב הכלכלי‪ ,‬סגנון החיים והנורמות המקובלות‪,‬‬
‫משפיעים על צורכי הדיור שלהם‪ ,‬ו ִהתוו עקרונות אדריכליים ותכנוניים למגורים עבור אוכלוסייה‬
‫זו‪.‬‬
‫החוקרים השתלבו גם בתהליכי התכנון של תכניות‪-‬אב עירוניות כמו העיר החרדית‬
‫החדשה מודיעין‪ִ -‬עלית (פרידמן‪ .)3221 ,‬כך לדוגמה‪ ,‬ערכו צ'רצ'מן וגינזברג (‪ )3221‬מחקר חברתי‬
‫כחלק מתכנית האב של העיר החרדית הוותיקה בני‪-‬ברק‪ .‬הן תיארו את מאפייני אוכלוסיית העיר‪,‬‬
‫הדיור‪ ,‬התעסוקה‪ ,‬המצב הכלכלי‪ ,‬שביעות הרצון מן העיר‪ ,‬עמדות כלפי סוגי‪-‬בנייה שונים‪ ,‬שירותי‬
‫הציבור‪ ,‬השטחים הציבוריים הפתוחים‪ ,‬התחבורה הציבורית ושירותי המסחר‪ ,‬ואת תכניותיהן‬
‫לעתיד של המרואיינות‪ .‬הן גם המליצו כיצד לשפר את תנאי המגורים‪ ,‬הסביבה והתעסוקה בעיר‪.‬‬
‫המחקרים שהוזכרו‪ ,‬נעשו במטרה לסייע למקבלי ההחלטות – ובמיוחד לאנשי התכנון‬
‫העירוני – להבין את דפוסי המגורים של החרדים ולהכין תכניות למגורי האוכלוסייה החרדית‪.‬‬
‫מחקרים אלה תרמו להבנה טובה יותר של החרדים ולהתאמת תהליכי התכנון לצורכיהם‪ .‬ברם‪,‬‬
‫עצם עריכת מחקרים ועבודות‪-‬תכנון המתמקדים בחברה החרדית‪ ,‬שיקפה ועיצבה גם את הצורך‬
‫להתייחס אל החרדים בנפרד משאר האוכלוסייה ו"לטפל" בהם באופן מיוחד‪ :‬לעמוד על דרכי‬
‫ההתרחבות הטריטוראלית שלהם‪ ,‬לסייע בעיצובה (שלהב ופרידמן‪ ,)3290 ,‬לבחון את מעברן של‬
‫נשים חרדיות לעיר חדשה (גינזברג‪ ,)3299 ,‬להתאים לחרדים עקרונות אדריכליים ותכנויים‬
‫ייחודיים (צ'רצ'מן ופרנקל‪ )3223 ,‬ולעמוד על צורכיהם המיוחדים בירושלים כדי להתאים להם‬
‫שירותים עירוניים (הרשקוביץ‪ .)3229 ,‬המחקרים סייעו בהבנת החברה החרדית במטרה לסייע לה‬
‫בהליכי‪-‬תכנון ובמתן‪-‬שירותים‪ .‬בתוך כך הם לא רק שיקפו בעיה מקומית‪ ,‬אלא גם עיצבו את‬
‫דרכי‪-‬פתרונה והדגישו את הצורך לטפל בחרדים בנפרד‪ .‬כל זאת‪ ,‬כאמור‪ ,‬במישור המקומי‪.‬‬
‫בשלב השני‪ ,‬מסוף שנות ה‪ 20-‬של המאה ה‪ ,30-‬התרחבו מחקרי המדיניות והמחקר‬
‫היישומי על החרדים לנושאים נוספים‪ .‬התפתח מוקד נוסף‪ ,‬והוא המוקד הכלכלי‪ ,‬שכלל מחקרים‬
‫על תקציבים‪ ,‬הכנסה ופרנסה ברמה המקומית וברמה הלאומית‪ .‬מחקרים אלה הצביעו על כשלי‬
‫הכלכלה החרדית‪ :‬הישענותה על תקציבים ממשלתיים‪ ,‬שיעורי עבודה והכנסה נמוכים ועוני‪ .‬דהן‬
‫(‪ )3229‬תיאר את הפערים הגבוהים בהכנסה לנפש בין האוכלוסייה החרדית לבין האוכלוסייה‬
‫הלא־חרדית בירושלים ואת שיעורי העוני הגבוהים בקרב חרדים‪ ,‬ומצא כי שיעור התמיכות‬
‫הציבוריות מתוך כלל ההכנסה של המפרנס החרדי הוא כמחצית – וזאת לעומת כשביעית אצל‬
‫המפרנס הלא‪-‬חרדי‪ .‬דהן (‪ )3222‬ושלהב (‪ )3221‬בחנו את משמעותם הכלכלית של נתונים אלה‬
‫ברמה המוניציפלית‪ :‬היקף גדול של פטורים מתשלומי ארנונה‪ ,‬גבייה נמוכה של מסים עירוניים‪,‬‬
‫יכולת נמוכה יותר של הוצאה כספית לשירותים עירוניים ופוטנציאל לגירעון תקציבי‪ .‬המשמעות‬
‫היא צמצום בסיס המיסוי בתקציב הרשות ופגיעה בתקציב העירייה‪ ,‬מכיוון שהפערים בין‬
‫ההכנסות להוצאות אינם משולמים מיד על‪-‬ידי הממשלה‪ .‬התוצאות של רמת התעסוקה הנמוכה‬
‫במגזר החרדי לגבי ה ִמנהל העירוני הן חוסר עצמאות‪ ,‬תלות‪-‬יתר בממשלה ובקשות קבועות‬
‫לתקציבים ממשרדי הממשלה (שלהב‪ ;3221 ,‬דהן‪.)3222 ,‬‬
‫‪6‬‬
‫כתב עת לחקר החברה החרדית‪ ,‬כרך ‪ 2‬תשע"ה ‪( 21024210/‬אוקטובר ‪22-0 :)210/‬‬
‫במקביל החלו מחקרי המדיניות לדון באותן שנים בהיבט הכלכלי גם במישור הלאומי‬
‫והעלו את הטענה כי החרדים זוכים לתמיכה כלכלית יתרה‪ .‬סבירסקי‪ ,‬קונור ויחזקאל (‪)3229‬‬
‫פירטו את מרכיבי מערכת התמיכות באוכלוסייה החרדית שמקורן ממשלתי וראו בתקציבים אלה‬
‫– המוזרמים באמצעות מוסדות חרדיים – מערכת‪-‬רווחה חלופית‪ ,‬סלקטיבית‪ ,‬המבטיחה רמת‪-‬‬
‫חיים מינימלית רק לחלק מן המשפחות הישראליות החסרות עמדה כלכלית יציבה‪ ,‬בעוד‬
‫שמשפחות לא‪-‬חרדיות שמצבן דומה‪ ,‬אינן נהנות ממנה‪ .‬שיפר (‪ )3229‬טענה כי החינוך החרדי זוכה‬
‫למשאבים רבים יותר מאלה של החינוך הלא‪-‬חרדי‪ .‬לדבריה הדבר בא לידי ביטוי מיוחד בשעות‬
‫התקן לתלמיד ובתקצוב החינוך העל‪-‬יסודי‪ ,‬במיוחד הפנימייתי‪ ,‬הזוכה לתוספות תקציביות‬
‫משמעותיות ביותר מן המשרד לענייני דתות‪ ,‬וזאת בנוסף לתקציב הרגיל ממשרד החינוך‪ .‬היא‬
‫ראתה בכך טעם לפגם עקב גידולו של חינוך זה ועקב הצפי לגידולו בעתיד ובשל העובדה שאין עליו‬
‫פיקוח של המדינה והוא נהנה מאוטונומיה‪ ,‬ובמיוחד משום שאינו מכשיר את תלמידיו לדרישות‬
‫העולם המודרני‪.‬‬
‫גונן ִהפנה את תשומת הלב לכך שליבה של הסוגיה הכלכלית‪ ,‬שיעורי התעסוקה הנמוכים‬
‫הנהוגים בחברה החרדית בישראל אינם מאפיינים קהילות חרדיות בעולם‪ .‬בקרב חרדים בניו‪-‬‬
‫יורק (גונן‪ )3000 ,‬ובלונדון (גונן‪ )3002 ,‬התפתחו דפוסי‪-‬תעסוקה שונים מאלה של החרדים בישראל‬
‫ושיעורי התעסוקה אצלם גבוהים יותר‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬גיל המצטרפים לשוק העבודה בקרב החרדים‬
‫בניו‪-‬יורק נמוך יחסית לגילם של המצטרפים לשוק העבודה מקרב החרדים בישראל‪ ,‬וזאת‬
‫בתמיכת משפחותיהם‪ ,‬בהסכמת הרבנים ולעתים אף בעידודם‪ .‬הוא תיאר גם את ההבדלים בין‬
‫דפוסי התעסוקה של חרדים‪-‬חסידים לבין אלה של חרדים‪-‬ליטאים‪ ,‬ואת מסלולי הכניסה למעגל‬
‫העבודה‪ .‬המסקנה המרכזית של מחקריו היא כי גם הקהילה החרדית בישראל יכולה לפתח‬
‫שילובים שונים של לימודים תורניים ופרנסה‪ ,‬כפי שהתפתחו בקהילות חרדיות בעולם‪ ,‬וייתכן כי‬
‫היא כבר צועדת בכיוון זה‪.‬‬
‫מחקרים מתחילת המאה ה‪ 33-‬הדגישו את השפעתה השלילית של החברה החרדית על‬
‫הכלכלה הלאומית של ישראל‪ .‬מגמה זו הסתמכה על נתונים כמותיים המלמדים על שיעורי‪-‬‬
‫תעסוקה נמוכים בקרב חרדים‪ ,‬הכנסה נמוכה לנפש וכד'‪ .‬דר (‪ )3000‬חישבה את העלות הכלכלית‬
‫הישירה של הסדר דחיית הגיוס לחרדים למשק הישראלי ב‪ 3-3.2-‬מיליארד ‪ ₪‬לשנה והציגה דרך‬
‫לבחון הסדרים שונים – שירות מלא‪ ,‬שירות לאומי‪ ,‬פטור מלא והסדר קיים – לפי קריטריונים‬
‫כלכליים‪ .‬ברנרד‪ ,‬פלד לוי וקסיר (‪ )3003‬הצביעו על כך ששיעור ההשתתפות בכוח העבודה וששיעור‬
‫התעסוקה בישראל נמוכים במידה רבה מאלה שבמדינות המפותחות‪ .‬אחת הקבוצות המרכזיות‬
‫אליה התייחסו במחקרם‪ ,‬היא גברים חרדים בעלי השכלה תורנית ממושכת‪ ,‬אשר אינם‬
‫משתתפים בכוח העבודה ומתפרנסים מתשלומי העברה מהמדינה‪ .‬הם ראו בהתפתחות תשלומי‬
‫הגמלה ובגידול הניכר בקצבאות הילדים‪ ,‬גורם שהשפיע בעיקר על משקי הבית במגזר החרדי‬
‫(ובמגזר הערבי) שלא להשתתף בכוח העבודה‪ .‬מסקנתם היתה כי יש לעבור ממדיניות של תמיכה‬
‫בבלתי‪-‬מועסקים למדיניות של תמיכה בתעסוקה‪ ,‬כנהוג במדינות מפותחות‪ .‬כהונאי (‪ )3002‬אמדה‬
‫את הגירעון הכלכלי הלאומי השנתי שנגרם משיעורי התעסוקה הנמוכים של החרדים בשנת ‪.3003‬‬
‫גם תמיר (‪ )3030‬תיאר את ההשפעה השלילית שנגרמת לכלכלת ישראל מחוסר התעסוקה של בני‬
‫הקהילה החרדית‪ .‬הוא הציג נתונים על גידולה של האוכלוסייה החרדית‪ ,‬על שיעורי התעסוקה‬
‫הנמוכים הנהוגים בה‪ ,‬על העוני השורר בה ועל ההכנסות הנמוכות של המשפחות החרדיות‪ ,‬מהם‬
‫‪7‬‬
‫כתב עת לחקר החברה החרדית‪ ,‬כרך ‪ 2‬תשע"ה ‪( 21024210/‬אוקטובר ‪22-0 :)210/‬‬
‫הצטיירה "הבעיה המקרו‪-‬כלכלית הנגזרת מדפוסי התעסוקה במגזר החרדי [‪ ]...‬המאיימת הן על‬
‫רווחתה של האוכלוסייה החרדית והן על חוסנו ושגשוגו של המשק הישראלי בעתיד" (תמיר‪,‬‬
‫‪ .)0 :3030‬תמיר גם הציג את חסמי התעסוקה במגזר החרדי ואת הניסיון שנעשה בשנים קודמות‬
‫לעודד תעסוקה בקרב חרדים‪ .‬הוא המליץ למנות גוף ייעודי לעידוד תעסוקת חרדים במשרד‬
‫התמ"ת; להגדיל את הביקוש לעובדים חרדים; לקרוא למעסיקים חשובים ומשפיעים שיעסיקו‬
‫כוח‪-‬אדם איכותי מהמגזר החרדי ולעודד בקרב החרדים את לימוד המתמטיקה‪ ,‬האנגלית‬
‫ומקצועות התורמים לתעסוקה‪ .‬ביסטרוב וסופר (‪ )3030‬הציגו את גידולה של האוכלוסייה‬
‫החרדית‪ ,‬את אי‪-‬השתתפותה בכוח העבודה ואת מערכת החינוך הלקויה שלה‪ .‬הם ראו במאפיינים‬
‫אלה שילוב של בעיה דמוגרפית‪ ,‬כלכלית‪ ,‬חינוכית וביטחונית‪ .‬הם ציינו שגידול אוכלוסייה זו‪,‬‬
‫שאינה מתגייסת לצה"ל‪ ,‬יפגע בשיעורי הגיוס וידרדר את כלכלת ישראל‪ ,‬כי מערכת החינוך שלה‬
‫אינה מכינה את תלמידיה לחיים בעולם המודרני‪ ,‬והגדירו אותה "נטל על כתפי האוכלוסייה‬
‫התומכת" (ביסטרוב וסופר‪ .)22 :3030 ,‬המסקנה העולה ממחקרים אלה היא כי החברה החרדית‬
‫(ועמה לעתים גם החברה הערבית בישראל) היא מכשול בדרך להעלאת רמת החיים בישראל‬
‫בדומה לזו שבמדינות המערב העשירות‪ .‬מכאן שמצב החברה החרדית אינו מאתגר את כלכלת‪-‬‬
‫ישראל‪ ,‬אלא מאיים על שגשוגה‪.‬‬
‫המכונים הציבוריים הדגישו‪ ,‬כאמור‪ ,‬את חולשת הכלכלה החרדית בישראל ואת‬
‫השלכותיה השליליות על כלל תושבי המדינה‪ .‬בניגוד להם הצביעו מכוני‪-‬מחקר פרטיים‪ ,‬דווקא על‬
‫עוצמתה של כלכלה זו‪ .‬הסקרים שערכו מכונים אלה נועדו לסייע לגורמים כלכליים שונים להכיר‬
‫את השוק החרדי ולהיערך אליו‪ .‬הם בחנו מאפיינים כלכליים של האוכלוסייה החרדית‪ ,‬כמו‬
‫חשיפה לתקשורת‪ ,‬מקובלות הכשרים‪ ,‬ביקוש למגורים‪ ,‬צרכנות ותיירות‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬פתח מכון‬
‫'מותגים' (‪ )3220‬את מחקרו‪" :‬המגזר החרדי בישראל הופך בשנים האחרונות ליעד מועדף עבור‬
‫יצרנים וספקים המחפשים להרחיב את מעגל מכירותיהם"‪ .‬כדי לסייע בכך תיאר המחקר את‬
‫היקף השוק החרדי בישראל והתמקד בפרטים על חשיפת החרדים לאמצעי התקשורת‪ :‬קריאת‬
‫עיתונים יומיים בימי‪-‬חול‪ ,‬עיתוני סוף‪-‬שבוע‪ ,‬שבועונים‪ ,‬תקופונים והאזנה לרשתות‪-‬רדיו‪ .‬הוא גם‬
‫פירט את ההוצאות החודשיות לצריכה שוטפת ואת מידת מקובלות ההכשרים השונים בקרב‬
‫הציבור החרדי‪ .‬דגני ודגני (‪ )3000‬אמדו את היקף צורכי הדיור למגזר החרדי וניתחו את‬
‫המאפיינים החברתיים‪-‬כלכליים של האוכלוסייה החרדית‪ ,‬כמו תעסוקה והכנסה‪ .‬הם גם בחנו‬
‫פתרונות‪-‬דיור המתאימים לאוכלוסיית המגזר‪ ,‬כמו רמות של מחירי דירה‪ ,‬מקורות‪-‬מימון‪ ,‬יכולת‬
‫החזר משכנתה ותנאי‪-‬דיור נוכחיים‪ .‬הם אפיינו גם את איזורי הביקוש של הרוכשים‬
‫הפוטנציאליים ואת שיקולי האוכלוסייה הנחקרת בבחירת מקום המגורים‪ .‬קפלן (‪ )3002‬תיאר את‬
‫חשיבותם של מחקרי‪-‬שוק במגזר החרדי‪ .‬הוא הסביר כי המודעּות לכוח הקנייה של המגזר החרדי‬
‫הולכת וגוברת וציין את חשיבות הבנת מגזר זה על פלגיו‪ ,‬מאפייני הצריכה שלו‪ ,‬ההתארגנויות‬
‫הקהילתיות בנושא הצריכה ו ִמגוון ההכשרים‪ .‬הוא גם ציין את הצורך בדרכי שיווק‪ ,‬פרסום‬
‫ומחקר מקצועיות המותוות למגזר זה‪ .‬המחקר של מרקט‪-‬ווטש (‪ )3001‬התמקד בתחום התיירות‬
‫של חרדים‪ .‬מחקר זה הבחין בין שתי מסגרות של יציאה לחופשה אצל חרדים‪ :‬המשפחתית‬
‫הזוגית‪ ,‬ואפיין כל מסגרת כזו‪ .‬הוא גם תיאר את האתרים המועדפים לביקור‪ ,‬הרגלי הלינה וסוג‬
‫הלינה המועדפת על תיירים חרדים‪ ,‬גיל המטיילים‪ ,‬רמת ההוצאה וכדו'‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫כתב עת לחקר החברה החרדית‪ ,‬כרך ‪ 2‬תשע"ה ‪( 21024210/‬אוקטובר ‪22-0 :)210/‬‬
‫במסגרת מחקרי המדיניות אודות החרדים התפתחו עוד תחומי‪-‬מחקר‪ :‬פוליטיקה‪ ,‬ניהול‬
‫עירוני‪ ,‬איכות הסביבה וחינוך ‪ .‬הורוביץ (‪ )3003‬ניתח את הפוליטיקה החרדית תוך מעקב מקרוב‬
‫אחר האירועים מתום הבחירות לכנסת ב‪ 3222-‬ועד לבחירות לראשות הממשלה ב‪ .3003-‬הוא‬
‫תיאר את העומס הפנימי והחיצוני הרובץ על הפוליטיקה החרדית בהשפעת "משבר חברת‬
‫הלומדים"‪ :‬מצד אחד ִהּפתחות אל הסביבה החיצונית ומצד שני התכנסות פנימה‪ .‬מחד גיסא‪,‬‬
‫מאבקים פנימיים ותחרות על משאבים‪ ,‬ומאידך גיסא גיבוש בשם אינטרסים כלל‪-‬חרדיים‪ .‬שלהב‬
‫(‪ )3221‬תיאר את הניהול העירוני החרדי בבני‪-‬ברק ובבית"ר‪ִ -‬עלית‪ .‬השאלה הבסיסית שהעלה‬
‫במחקרו זה היא‪ :‬כיצד זה שאוכלוסייה שאופיינה בהתגוננות מפני התרבות העירונית המודרנית‬
‫וערכיה‪ ,‬מצליחה לנהל ולפתח עיר מודרנית? הוא תיאר בעיות בכמה רבדים‪ :‬ברובד הטכני – גיוס‬
‫כוח‪-‬אדם מקצועי ומיומן לתחומי ִמנהל‪ ,‬טכנולוגיה ותכנון; ברובד החברתי – קהילה המדגישה‬
‫אינטרסים פרטיקולאריים ושיוכיים וצריכה לנהל עיר בראייה אוניברסליסטית ועל‪-‬פי ממדים‬
‫הישגיים; ברובד האידיאולוגי – קהילה האמורה לדאוג גם לצרכים חינוכיים ותרבותיים של‬
‫אוכלוסייה לא‪-‬חרדית‪ ,‬שנחשבים בלתי‪-‬לגיטמיים בעיניה‪ .‬שלהב וקפלן (‪ )3002‬עמדו על המקור‬
‫העקרוני ליחסה של הקהילה החרדית אל הסביבה ובעיותיה‪ ,‬בחנו את איכות הסביבה בפועל‬
‫באזורים חרדיים והציעו דרכים להגברת המודעות לסביבה בקהילה החרדית‪.‬‬
‫מחקרים נוספים התמקדו בנושאי‪-‬חינוך‪ .‬שיפר (‪ )3229‬הדגישה כאמור את התקצוב‬
‫העודף של החינוך החרדי על פני החינוך הממלכתי ואת חוסר הפיקוח והבקרה על תקצוב זה‪ .‬לוּפו‬
‫(‪ )3001‬דן בחינוך החרדי העל‪-‬יסודי‪ ,‬עמד על נחיצותה של השכלה לא‪-‬תורנית במסגרת חינוך זה‪,‬‬
‫ומצד שני תיאר את ההתנגדות לכך ואת שורשיה ההיסטוריים‪ .‬שפיגל (‪ )3033‬דן במערכת החינוך‬
‫החרדי לבנים בגני‪-‬ילדים‪ ,‬בתלמודי‪-‬תורה ובישיבות קטנות בירושלים וראה בה אלטרנטיבה‬
‫לחינוך הישראלי הממלכתי‪ .‬הוא תיאר את הרקע ההיסטורי‪ ,‬את הבסיס האידיאלוגי ואת הגורם‬
‫החברתי המעצבים מערכת זו והציג את מאפייני המערכת והשונויות הקיימות בה‪ .‬הוא עמד על‬
‫הצורך במדיניות לאומית ברורה כלפי מערכת זו ומימוש המהלכים שהממשלה מנסה לעשות‪:‬‬
‫קידום לימודי‪-‬חול ויסודות במקצועות‪-‬יסוד חשובים‪ .‬הוא ציין את היעדר החינוך לאזרחות‬
‫ולדמוקרטיה והציע לדאוג לתכנים מתאימים לשם כך‪ .‬בנוסף הוא הדגיש את הצורך לנהוג‬
‫ברגישות עם הציבור החרדי לגוניו בכל הרמות‪ ,‬עד רמת בית הספר המקומי‪.‬‬
‫שינוי החברה החרדית וניטורה‬
‫כפי שראינו‪ ,‬מחקרי המדיניות התפתחו מסוגיה מקומית בעלת השלכות תכנוניות‪ ,‬בשלב הראשון‪,‬‬
‫לסוגיה לאומית – במיוחד בתחום הכלכלי – בשלב השני‪ .‬המחקרים לא הצביעו רק על הבעיה‬
‫הכלכלית הקשה בחברה החרדית והשפעותיה השליליות על כלכלת ישראל‪ ,‬הם גם קראו בשלב‬
‫השלישי לחולל בה שינויים והסתיימו בדרך‪-‬כלל בהמלצות לשינוי פני והחברה החרדית‬
‫וכלכלתה‪ .‬כהמשך לקו מחשבתי זה החלה להתפתח בשנים אלו נישה מחקרית ייחודית וחשובה‪:‬‬
‫ליווי תהליכי שינוי בחברה החרדית ובחינת מעורבותה בחברה הישראלית הסובבת‪ ,‬בתחומי‬
‫השירות הצבאי והלאומי‪ ,‬בפעילות פוליטית ובמיוחד בתחום ההכשרה המקצועית והאקדמית‪.‬‬
‫יש תחום‪-‬מחקרי נוסף שהתפתח במסגרת מחקרי המדיניות‪ ,‬שאינו דן באופן בלעדי וממוקד בחברה החרדית‪ ,‬אלא בהקשר‬
‫רחב יותר של יחסי חרדים‪-‬דתיים‪-‬חילונים (חסון וגונן‪ ;0991 ,‬קרן וברזילי‪ ;0991 ,‬זרמבסקי‪ ;2112 ,‬חסון‪ ;2112 ,‬זרמבסקי‪,‬‬
‫‪.)2112‬‬
‫‪9‬‬
‫כתב עת לחקר החברה החרדית‪ ,‬כרך ‪ 2‬תשע"ה ‪( 21024210/‬אוקטובר ‪22-0 :)210/‬‬
‫מחקריהם של חקק (‪ )3002‬ודרורי (‪ )3000‬התמקדו במסלולים ספציפיים של גיוס חרדים‪.‬‬
‫חקק (‪ )3002‬בחן את שירותם הצבאי של טירונים חרדים במסגרת המסלול של מורים‪-‬חיילים‪.‬‬
‫למשטּור הצבאי ואת הסתייגותם משיעורים‬
‫הוא תיאר מגוון דרכים של התנגדות הטירונים ִ‬
‫בנושאים ערכיים צה"ליים‪ ,‬מן הציונות ומשירת 'התקווה'‪ ,‬אך ציין כי חשוב להם מאוד להצליח‬
‫בשימוש בנשק ולהבין נושאים טכניים אחרים‪ .‬הוא ראה ביחס זה ּבבּואה ליחס החברה החרדית‬
‫אל החברה הישראלית החילונית‪ ,‬הכולל הבחנה בין מרכיבים טכניים העשויים לשמש את החברה‬
‫החרדית‪ ,‬לבין ערכים ומרכיבים תרבותיים שעשויים לסתור את ערכי החברה החרדית‪ .‬חקק ציין‬
‫כי השירות הצבאי הקטין את הרגשת הזרות שלהם ביחס לצבא ולחברה הישראלית‪ ,‬אך גם‬
‫העצים את הסתייגותם מן המדינה ואפשר להם לבקר אותה "מבפנים"‪ .‬הוא המליץ למערכת‬
‫הצבאית להיות ערה לשינויים החלים בחברה החרדית ולעצב עבור בניה תהליך קליטה ההולם‬
‫אותם‪ .‬דרורי (‪ )3000‬תיאר את התפתחותו של גדוד הנח"ל החרדי מהיווסדו‪ ,‬כיחידה שמטרתה‬
‫לאפשר שירות צבאי של חרדים לפי אורחות‪-‬חייהם‪ .‬הגיוס הראשוני‪ ,‬בינואר ‪ ,3222‬היה שקט‬
‫מכדי לעורר התנגדות‪ ,‬אך חרדים הצהירו על התנגדות תקיפה לגדוד זה‪ 20 .‬המתגייסים החרדים‬
‫הראשונים סיימו את הטירונות בהצלחה ובהמשך הצטרפו לגדוד דתיים 'ציוניים' שחפצו לשרת‬
‫ביחידה שיש בה רמת דתיות גבוהה ונענו בחיוב‪ ,‬מכיוון שהחרדים לא מילאו את שורות הגדוד‬
‫בעצמם‪ .‬ביוני ‪ 3003‬נבנה גדוד מלא שהורכב מכיפות שחורות וסרוגות‪ .‬החוקר ראה בגדוד שילוב‬
‫של סמלים דתיים וצבאיים וציין כי מצד אחד הגדוד מהווה סיכון בהיותו יחידה סקטוריאלית‪,‬‬
‫ומצד שני הגדוד מתווה שינוי ביחסם של החרדים לצבא‪.‬‬
‫השינוי שזכה למבט המחקרי הנרחב ביותר במסגרת מחקרי המדיניות‪ ,‬הוא תהליך‬
‫ההכשרה המקצועית והאקדמית לחרדים‪ .‬המחקרים תיארו וניתחו את הנושא הן ברמת המיקרו‪,‬‬
‫תוך התמקדות במקרה ספציפי של הכשרה‪ ,‬והן ברמת המקרו‪ .‬מחקריהם של אבירם ודהאן‬
‫(‪ )3003‬ושל חקק (‪ )3002‬עקבו מקרוב‪ ,‬ובשיטות אתנוגראפיות‪ ,‬אחר תכניות‪-‬הכשרה ספציפיות‪.‬‬
‫אבירם ודהאן (‪ )3003‬התמקדו בתכנית‪-‬הכשרה ראשונית‪ ,‬ניסיונית‪ ,‬של סטודנטיות חרדיות‬
‫לעבודה סוציאלית ותיארו את התפתחות התכנית ואת התנאים שהביאו להבשלתה והצלחתה‪.‬‬
‫חקק (‪ )3002‬התמקד בתהליך הכשרתם המקצועית של תלמידי‪-‬ישיבה ואברכי‪-‬כולל במגמת‬
‫הנדסאי‪-‬תעשייה וניהול מערכות‪-‬מידע במרכז‪-‬הכשרה חרדי‪ .‬התברר כי המגיעים למרכז הזה‬
‫אינם נמנים עם המרכז ההגמוני החרדי וזוהי עבורם דרך להתקרב למרכז החברתי החרדי‬
‫והישראלי‪ .‬הם פנו ללימודי‪-‬מקצוע בשל אי‪-‬רצונם להתמיד בלימודי הגמרא ורצונם להיחלץ מן‬
‫העוני‪ .‬הוא התרכז בפער שבין ההוויה החרדית לבין מערכת ההשכלה הגבוהה ושוק העבודה‬
‫המודרני והציע דרכים שונות להתגבר עליו‪.‬‬
‫מחקרים נוספים הרחיבו את התמונה של הכשרה מקצועית לחרדים‪ .‬לופו (‪ )3002‬תיאר‬
‫את התהליך ההיסטורי שהביא לאבטלת חרדים‪ ,‬את המשבר הכלכלי שנגרם מכך ואת המפנה‬
‫שהחל להסתמן בנושא‪ .‬הוא ציין כי בעת המחקר השתתפו יותר מ‪ 3,200-‬איש מן הקהילה‬
‫החרדית בקורסים להכשרה מקצועית במסגרות המיוחדות שקמו לאחר ‪ .3222‬רוב הפעילות‬
‫התבצעה במרכז החרדי להכשרה מקצועית בירושלים ובבני‪-‬ברק ורבים הושמו בעבודה‪ .‬פעילות‬
‫ענפה התבצעה גם במסלולי‪-‬הכשרה אקדמיים נוספים‪ .‬לופו הביע הערכה רבה למערכות העוסקות‬
‫בכך‪ ,‬אך הדגיש את היקף ההשתתפות הדל‪ .‬את הסיבה לכך הוא תלה בחוסר ההכשרה ללימודים‬
‫כלליים וטכנולוגיים בבית הספר העל‪-‬יסודי‪ .‬קרנצלר (‪3002‬א) בחן את המשמעות שמייחסת‬
‫‪11‬‬
‫כתב עת לחקר החברה החרדית‪ ,‬כרך ‪ 2‬תשע"ה ‪( 21024210/‬אוקטובר ‪22-0 :)210/‬‬
‫עיריית‪-‬ירושלים לנושא התעסוקה בקרב חרדים ואת הצורך של העירייה להתערב בנושא‪ .‬הוא‬
‫תיאר את הרקע לתופעת האבטלה בקרב החרדים‪ ,‬את משמעותה לגבי התנהלות העירייה‪ ,‬מצב‬
‫התעסוקה הקיים‪ ,‬תהליך השינוי המתחולל והחשיבות של מעורבות העירייה בנושא זה‪ ,‬במיוחד‬
‫בתהליך מציאת העבודה‪ ,‬בתמיכה בתהליך ההכשרה ובפיתוח מוסדות‪-‬הכשרה מתאימים‪ .‬כהונאי‬
‫(‪ )3002‬תיארה את המצב הקיים בנושא תעסוקת חרדים‪ ,‬את הגורמים לו‪ ,‬את השלכות התופעה‬
‫ואת הדרכים להכשרה תעסוקתית ולשילוב חרדים בשוק העבודה‪ .‬כהן (‪ )3000‬סקר את המצוקה‬
‫בתחום התעסוקה לחרדים בישראל ותיאר חסמים המקשים על מעבר גברים חרדים מלימוד‬
‫תורה למעגל העבודה‪ ,‬את החששות ואת הציפיות מן המעבר‪ ,‬את הימנעות המנהיגות החרדית‬
‫מקידום המהלך ואת פעולות החברה החרדית‪ ,‬הנשענות על תשתיתה הרוחנית‪ ,‬לקידום‬
‫התעסוקה‪ .‬מלחי‪ ,‬כהן וקאופמן (‪ )3009‬הסבירו כי לצד רצונם של צעירים חרדים לרכוש השכלה‬
‫גבוהה‪ ,‬קיימים חסמים המקשים על יציאתם ללימודים ‪ -‬בעיקר קשיים כלכליים הנובעים‬
‫מהיותם מבוגרים‪-‬יחסית‪ ,‬בעלי משפחה וילדים ובעלי מחויבויות כלכליות נוספות; ריחוקם מן‬
‫הסביבה החברתית‪-‬אקדמית המקשה עליהם לבחור מקצוע; חוסר הידע שלהם באנגלית‪,‬‬
‫במתמטיקה ובמחשבים וחששותיהם מפגיעה אפשרית באורח‪-‬חייהם בזמן הלימודים‪ .‬החוקרים‬
‫המליצו להתמודד עם בעיה זו באמצעות תמיכה וסיוע כלכליים‪ ,‬מתן מידע וייעוץ על מסלולי‬
‫הלימוד‪ ,‬השלמת פערי הידע באמצעות מכינות וחונכים ותמיכה דתית וחברתית במהלכם‪ .‬לוין‬
‫(‪ )3002‬הציג נתונים סוציו‪-‬כלכליים על האוכלוסייה החרדית ועל המגמות הפוקדות אותה ודן‬
‫בגורמים המשפיעים על היקף ההשתתפות בתעסוקה‪ .‬הוא השווה את הקהילה החרדית בלונדון‪,‬‬
‫שבה שיעור גבוה יחסית של גברים המשתתפים בתעסוקה‪ ,‬לקהילה החרדית בישראל‪ ,‬וזאת כדי‬
‫לחדד את עוצמת החסמים לתעסוקה‪ .‬הוא גם הביא המלצות המכוונות לעידוד התעסוקה במגזר‬
‫החרדי‪ ,‬כמו האפשרות לקצץ בקצבה לתלמידי‪-‬ישיבה בעבור היקף מופחת של לימוד תורה‪ ,‬או‬
‫הנפקת שוברים אישיים לסבסוד שכר העבודה בחודשים הראשונים לתעסוקה ומתן מענק‪-‬‬
‫התמדה בהמשך‪ .‬בנוסף‪ ,‬הוא הציב יעדים כמותיים אפשריים לשילוב חרדים בתעסוקה‪ .‬גל (‪)3030‬‬
‫הציג תכנית להאצת שילובם של החרדים בכלכלת‪-‬ישראל‪ .‬תכניתו הציגה סדרת פעולות בשלושה‬
‫נתיבים‪ :‬חיבור הציבור החרדי לגורמי‪-‬תעסוקה‪ ,‬קידום הכשרה מקצועית וחינוך אקדמי‪ ,‬ושיפור‬
‫השימוש במנופים הקיימים לכניסה לשוק העבודה‪.‬‬
‫חקק (‪ִ )3002‬אבחן שינוי נוסף בתחום הפוליטי‪ .‬הוא תיאר קבוצה של חרדים שאינה‬
‫נמנית עם המרכז החרדי‪ ,‬הּפעילה בתנועת 'הליכוד' וכך תורמת לחלוקת‪-‬כוח שוויונית יותר‬
‫בציבור החרדי‪ .‬הוא ציין כי הפעילים החרדים אמנם חורגים מן המודל החרדי‪ ,‬אך מודל זה גם‬
‫מעצב את התנהגותם‪ .‬חרדיותם היא להם גם משאב פוליטי כמגשרים בין תנועת 'הליכוד' לבין‬
‫הציבור החרדי‪ .‬הוא ראה בקבוצה זו לא רק חידוש בציבור החרדי‪ ,‬אלא גם חידוש לעצמו‪.‬‬
‫הפעילים מגלים מודל גברי שונה מן המודל החרדי ולעתים הם מאמצים אותו‪ .‬הם נחשפים‬
‫להשפעות חדשות‪ ,‬צוברים כוח במצבם החדש‪ ,‬עומדים על זכויותיהם‪ ,‬מקבלים לגיטימציה‬
‫לאורח‪-‬חייהם וכך משנים גם את המרחב החרדי‪.‬‬
‫חלק ניכר ממחקרי המדיניות נעשה במטרה לבחון את תהליכי השינוי תוך כדי‬
‫התרחשותם‪ ,‬לבדוק את מידת הצלחתם‪ ,‬לתת משוב למעצבי השינויים ולהציע הצעות‪-‬מדיניּות‬
‫מתאימות כדי לקדם תהליכים אלה‪ .‬כפי שעוד נראה‪ ,‬בחלק מן המקרים נשאו המחקרים אופי של‬
‫ניטור או בדיקה מתמדת של החברה החרדית במטרה לבחון את השינויים שחלו בה בנושאים‬
‫‪11‬‬
‫כתב עת לחקר החברה החרדית‪ ,‬כרך ‪ 2‬תשע"ה ‪( 21024210/‬אוקטובר ‪22-0 :)210/‬‬
‫שונים‪ :‬גידול האוכלוסייה החרדית‪ ,‬פיריון האישה החרדית‪ ,‬יציאה לעבודה ופיתוח עסקים‪,‬‬
‫השתלבות בשירות צבאי‪ ,‬השתלבות בעבודה לאחר השירות הלאומי‪ ,‬ולימודי השכלה גבוהה‪.‬‬
‫בן‪-‬משה (‪ )3033‬עקב אחר גידול האוכלוסייה החרדית בחלק ממחקר שבחן את השינויים‬
‫הדמוגרפיים בחברה הכללית בישראל‪ ,‬והשפעתם על שוק העבודה‪ .‬הוא ציין כי "המגמה הבולטת‬
‫ביותר היא הגידול בחלקּה של הקבוצה החרדית"‪ ,‬וכי מגמה זו‪ ,‬ביחד עם מגמות נוספות‪ ,‬יביאו‬
‫"לעלייה ביחס התלות‪ ,‬קרי עלייה במספר האנשים באוכלוסייה אשר כל אדם עובד צפוי לפרנס"‪.‬‬
‫באותו הקשר עקב חליחל (‪ )3033‬אחר פיריון האישה החרדית כחלק ממחקר רחב יותר שעסק‬
‫בנושא הפיריון והקשר שלו לדת בישראל‪ .‬הוא מצא כי פיריון האישה החרדית יורד בעשור‬
‫האחרון‪ ,‬והסביר כי ייתכן שהסיבות לכך נעוצות בקיצוץ בקצבאות הילדים‪ ,‬בשינויים כלכליים‬
‫וערכיים בחברה החרדית ובשילובן של נשים חרדיות בשוק העבודה‪ .‬במחקר מאוחר יותר עקב‬
‫חליחל (‪ )3032‬אחר אוכלוסייה של נשים חרדיות נשואות בגיל ‪ 22-30‬בין השנים ‪ .3033-3003‬הוא‬
‫ציין כי היציאה לעבודה בקרב החרדים תלויה בהרכב התעסוקה המשפחתי‪ ,‬של האישה או הגבר‪,‬‬
‫וכי ההחלטה לצאת לעבודה והשאלה מי יעבוד – תלויות במצב המשפחה ברגע נתון‪ .‬ההחלטה מי‬
‫ייצא לעבודה קשורה גם לגורמים כמו מספר הילדים במשפחה‪ ,‬גיל האישה ועבודת הבעל‪.‬‬
‫בנושא היציאה לעבודה נערכו מחקרי‪-‬מעקב נוספים‪ ,‬בעיקר על תכניות‪-‬פעולה ספציפיות‪.‬‬
‫במסגרת מחקר‪-‬הערכה בחנו קינג וגזית (‪ )3000‬את תוכנית "פרנסה בכבוד" שהופעלה על‪-‬ידי‬
‫'ג'וינט ישראל' ומשרד התעסוקה‪ ,‬המסחר והתעשייה‪ ,‬ונועדה לשלב גברים חרדים בשוק העבודה‬
‫באמצעות הכשרה במקצועות מבוקשים ותוך סיוע בהשמה‪ .‬דוח המחקר עקב אחר תהליך‬
‫השתלבותם של תלמידי‪-‬כולל בתעסוקה‪ ,‬באמצעות ראיונות טלפוניים עם הבוגרים ועם הנושרים‬
‫בסיום הקורסים וכן ‪ 2-3‬חודשים לאחר מכן‪ .‬המרואיינים ציינו את הסיבות העיקריות להחלטתם‬
‫ללמוד מקצוע‪ ,‬ובשלב המעקב רוב בוגרי הקורסים כבר היו מועסקים‪ .‬הדוח הציג ממדים שונים‬
‫להצלחת הפרויקט‪ ,‬המליץ איך לגייס תלמידים ואיך לעזור להם בתקופת‪-‬לימודיהם ופירט את‬
‫האמצעים לצמצום הנשירה מן התכנית ולהשמה בעבודה‪.‬‬
‫סופר‪-‬פורמן עקבה בסדרת מחקרים אחר תכנית "מפתח" – מרכזי פיתוח תעסוקת‬
‫חרדים – במסגרת מיזם "תנופה בתעסוקה"‪ ,‬המשותף לממשלה ולג'וינט ישראל‪ ,‬אשר הנגישה‬
‫שירותי‪-‬הכוונה למציאת תעסוקה לחרדים‪ .‬מחקרה הראשון (סופר‪-‬פורמן‪ )3001 ,‬הציג מאפיינים‬
‫סוציו‪-‬דמוגרפיים ותעסוקתיים של המטופלים במרכזי התכנית ונתונים לגבי היקף השימוש‬
‫בשרותי המרכזים‪ ,‬ומצא הבדלים גדולים בין הנשים לגברים בגורמים המשפיעים על השתלבותם‬
‫בשוק העבודה‪ .‬היא תיארה גם חסמים מרכזיים הקשורים בחוסר ידע לגבי חיפוש‪-‬עבודה וחוסר‬
‫ידע באנגלית‪ ,‬מתמטיקה ומחשבים‪ .‬היא ציינה כי הנתונים מצביעים על הצורך בהכשרות‬
‫וסדנאות‪ ,‬שיסייעו לפונים בהסרת חסמים אלה‪ .‬במחקרה השני (סופר‪-‬פורמן‪ )3009 ,‬הציגה‬
‫החוקרת נתונים על השתלבות המשתתפים בתכנית בשוק העבודה שישה עד תשעה חודשים לאחר‬
‫תחילת השתתפותם בתכנית‪ ,‬נתונים על חסמים בכניסה לעבודה‪ ,‬על חיפוש ומציאת עבודה‪ ,‬על‬
‫מידת השימוש בשירותים השונים הניתנים במרכזים ועל מידת שביעות הרצון מן השירות הניתן‬
‫במסגרת התכנית‪ .‬במחקרה השלישי (סופר‪-‬פורמן‪ )3002 ,‬היא הציגה את נקודת‪-‬מבטם של‬
‫המעסיקים על התכנית‪ .‬מרבית מקומות העבודה שעמם קיים צוות התכנית קשר וכן מרבית‬
‫מקומות העבודה שקלטו עובדים באמצעות התכנית הם מקומות עבודה קטנים‪ ,‬בעלי אופי חרדי‬
‫ומשתייכים לענפי הבריאות‪ ,‬הרווחה‪ ,‬הסעד‪ ,‬החינוך‪ ,‬התעשייה‪ ,‬המסחר והשירותים העסקיים‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫כתב עת לחקר החברה החרדית‪ ,‬כרך ‪ 2‬תשע"ה ‪( 21024210/‬אוקטובר ‪22-0 :)210/‬‬
‫החוקרת העריכה כי נדרשות פעולות חדשות כדי לטפח קשרי‪-‬עבודה עם מעסיקים גדולים וכאלה‬
‫שאינם חרדים‪ ,‬המוכנים לעשות התאמות לשם קליטת עובדים חרדים‪.‬‬
‫מלאך (‪ )3033‬עמד על השינוי התעסוקתי שחל בקרב הפונים לתכנית "ברכה בעסקים"‪,‬‬
‫שנועדה לסייע ליזמים ולבעלי‪-‬עסקים חרדים בפתיחת עסק עצמאי ובפיתוחו‪ .‬הוא מצא כי חלה‬
‫עלייה משמעותית בשיעור בעלי‪-‬עסקים כאלה‪ .‬כרבע מן השכירים וממי שלא עבד בעת הפנייה‬
‫לתכנית‪ ,‬היו לבעלי‪-‬עסק בעת עריכת הסקר ואלה שהיו כבר בעלי‪-‬עסק‪ ,‬הרחיבו את עסקיהם‪.‬‬
‫ההצלחה התבטאה במספר המועסקים‪ ,‬בהכנסת הבעלים ובשיפור הכלכלי למשק הבית של‬
‫המשתתפים‪ .‬החוקר מצא גם כי יותר משתתפים מן המגזר הספרדי ומן ההמגזר החסידי דיווחו‬
‫על שיפור מעמדם בעקבות היזמות מאשר אלה מן המגזר הליטאי‪ ,‬וכי גברים הגיעו להצלחה‬
‫גבוהה יותר מנשים‪ .‬מלחי (‪ )3009‬מיּפה מעסיקים וענפי‪-‬תעסוקה של עובדים חרדים וציין כי כוח‬
‫האדם החרדי כמעט שאינו מורגש במגזר העסקי‪ .‬רק כ‪ 9%-‬מן העסקים בארץ מעסיקים עובדים‬
‫חרדים‪ ,‬בעיקר בענפי השירותים העסקיים‪ ,‬בתעשייה ובמסחר‪ .‬מרבית העובדים החרדים‬
‫משתלבים במקום‪-‬עבודתם כפרטים‪ ,‬ולא כקבוצה חברתית‪ .‬החוקר הניח כי נדרשות התאמות‬
‫תרבותיות וחברתיות במקומות‪-‬עבודה שונים בישראל‪ ,‬כדי לאפשר לעובדים חרדים להשתלב‬
‫בעבודה ביתר קלות‪.‬‬
‫מלחי ערך מחקרים נוספים על השירות הצבאי והשירות הלאומי של חרדים‪ .‬מלחי (‪)3002‬‬
‫מצא כי רק ‪ 33.3%‬מקרב הגברים החרדים בגילאי ‪ 32-30‬משרתים בצבא בהשוואה ל‪ 20%-‬מן‬
‫הגברים החילונים‪-‬מסורתיים בגילאים אלה‪ .‬ברם‪ ,‬חלק לא מבוטל מן הגברים החרדים משרתים‬
‫שירות צבאי כלשהו בגילאים מבוגרים יותר‪ ,‬לרוב בשירות מקוצר וחלקי‪ .‬כמחצית (‪ )20%‬מן‬
‫הגברים החרדים בגילאים ‪ 22-20‬שירתו בצבא בהשוואה ל‪ 93.2%-‬מן הגברים החילונים‪ .‬הוא גם‬
‫מצא כי רק ‪ 3.0%‬מן הנשים החרדיות משרתות בצבא‪ ,‬לעומת ‪ 90%‬מן הנשים החילוניות בגילאי‬
‫שירות החובה‪ .‬מלחי ציין כי למרות מסגרות השירות הייחודיות למגזר החרדי‪ ,‬אין שינוי‬
‫משמעותי בשיעור הגיוס‪ .‬עם זאת‪ ,‬הוא סבר כי ייתכן ובשל עובדה זו‪ ,‬רבים מהם עוסקים בפעילות‬
‫התנדבותית – למעלה משליש מן החרדים (‪ )22%‬עסקו בפעילות התנדבותית בהשוואה ל‪32.2%-‬‬
‫מן החילונים‪-‬מסורתיים‪ .‬מלחי (‪ )3033‬ערך מחקר מעקב נוסף על מתנדבים חרדים בשירות לאומי‪,‬‬
‫בשני פרקי‪-‬זמן‪ :‬עם סיום השירות וכתשעה חודשים לאחר מכן (מתוכנן גם סקר שלישי)‪ .‬הוא ציין‬
‫כי היקף המתנדבים הלך וגדל באופן עקבי וכי הפיקוח עליהם השתפר‪ .‬עם זאת הוא הדגיש כי‬
‫מרבית החרדים אשר שירתו בתפקידים טיפוליים או הדרכתיים במסגרת השירות האזרחי‪ ,‬לא‬
‫שיפרו באופן משמעותי את כישורי התעסוקה שלהם ואינם מצליחים למנף את שירותם לצורך‬
‫השתלבות בשוק העבודה‪ .‬לעומתם‪ ,‬הבוגרים שהתנדבו בתפקידים משרדיים או ביטחוניים‪,‬‬
‫השתלבו טוב יותר בשוק העבודה מיד בתום השירות‪.‬‬
‫רגב (‪ )3032‬התמקד בקשר שבין השכלה לבין תעסוקה ושכר במגזר החרדי‪ .‬הוא תיאר‬
‫מעבר הדרגתי של הציבור החרדי‪ ,‬שנמשך כ‪ 20-‬שנה‪ ,‬משוק העבודה אל העולם התורני‪ .‬הוא מצא‬
‫כי קיימת השפעה חיובית ניכרת של השכלה פורמלית‪ ,‬לימודי‪-‬יסוד ולימודים אקדמיים‪ ,‬על‬
‫שיעורי התעסוקה ועל רמות השכר של נשים וגברים חרדים‪ .‬שיעורי התעסוקה והשכר הממוצע‬
‫בקרב חרדים אקדמאים‪ ,‬גבוהים בהרבה מן השיעורים בקרב חרדים שאינם אקדמאים‪ .‬גם‬
‫ההכנסה של משפחות חרדיות שבהן שני בני הזוג הם אקדמאים‪ ,‬גבוהה פי ‪ 3.2‬מן ההכנסה של‬
‫משפחות חרדיות שבהן בני הזוג אינם אקדמאים‪ .‬המסקנה המרכזית העולה מן המחקר היא‬
‫‪13‬‬
‫כתב עת לחקר החברה החרדית‪ ,‬כרך ‪ 2‬תשע"ה ‪( 21024210/‬אוקטובר ‪22-0 :)210/‬‬
‫שהקניית השכלה פורמלית לילדים חרדים היא האמצעי המשמעותי ביותר "לשבירת מעגל העוני‬
‫בחברה החרדית"‪.‬‬
‫כך התפתח תחום‪-‬מחקרי אשר נשא אופי של ניטור החברה החרדית ובחינת היבטים‬
‫שונים הקשורים לשינויים חברתיים בחברה החרדית‪ :‬גידולה הדמוגרפי ורמת הפיריון של הנשים‬
‫החרדיות‪ ,‬יציאה לעבודה ויזמות עסקית‪ ,‬מידת המעורבות בשירות צבאי ובעבודה לאחר השירות‬
‫הלאומי‪ ,‬והשפעת השכלה בסיסית וגבוהה על תעסוקה ושכר – תחום‪-‬מחקר שעוצב תוך מעקב‬
‫מדוקדק בכלים מדעיים‪ ,‬הנשענים על סקרים וניתוחים סטטיסטיים‪.‬‬
‫תמות מרכזיות במחקרי המדיניות‬
‫התמה המרכזית העומדת בלבו של תחום מחקרי המדיניות והמחקר היישומי אודות החרדים‪,‬‬
‫היא יכולת ההתאמה של המציאות החברתית החרדית למציאות החברתית הסובבת‪ :‬המודרנית‪-‬‬
‫ישראלית‪ .‬לעתים תמה זו מוצגת כשאלה‪ ,‬לפעמים כבעיה‪ ,‬לעתים כצורך ולפעמים כפתרון בדמות‬
‫רשימת המלצות‪ .‬שלהב ופרידמן (‪ )2 :3290‬הציגו למשל תמה זו כשאלה‪ .‬הם ראו פרדוקס בתהליך‬
‫ההתרחבות הגיאוגראפית של החרדים שהביא להעמקת הסתגרותם החברתית‪ ,‬וניסו להבין איך‬
‫ההתאמה בין המציאות החרדית לבין זו הסובבת אותם מתרחשת בפועל; איך הם מצליחים‬
‫להגדיל את המרחב הטריטוריאלי שלהם בירושלים‪ ,‬ובתוך כך לשמור על ערכיהם ומנהגיהם‪.‬‬
‫שיפר (‪ ,)3229‬לדוגמה‪ ,‬ראתה את מערכת החינוך החרדית כבעיה‪ .‬היא טענה כי מערכת זו זכתה‬
‫לאוטונומיה רבה מדי ולתקציב גבוה מדי – יותר ממערכות‪-‬חינוך מקבילות‪ .‬היא ציינה כי תקצוב‬
‫המערכת אינו מתאים למציאות החדשה‪ ,‬בה יותר מעשרה אחוזים מתלמידי ישראל מתחנכים‬
‫במוסדותיה וכי היא פוגעת בעקרון השוויון‪ .‬גונן (‪ ,)3000 ,3000‬למשל‪ ,‬ראה את הצורך של החברה‬
‫החרדית בישראל לשנות את דפוסי הפרנסה שלה ולהשוותם לאלה של החרדים בניו‪-‬יורק‬
‫ובלונדון‪ ,‬או לפחות לנוע בכיוון זה‪.‬‬
‫השאלה‪ ,‬הבעיה‪ ,‬הצורך – אלה עולים כמעט מכל מחקר יישומי אודות חרדים בישראל‪.‬‬
‫מכאן גם הפתרון אותו הציעו החוקרים כדי להתמודד עם הפער בין החברה החרדית לבין החברה‬
‫הסובבת‪ :‬להתאים את החברה החרדית למציאות הישראלית המודרנית וגם להפך‪ :‬להתאים‬
‫מרכיבים במציאות החברתית הסובבת‪ ,‬לזו החרדית‪ .‬חוקרים סיימו‪ ,‬בדרך‪-‬כלל‪ ,‬את דוחות‬
‫המחקרים היישומיים שערכו‪ ,‬ברשימת המלצות יישומיות ברוח זו‪ .‬שלהב ופרידמן (‪)23 :3290‬‬
‫הציעו פתרון למתח השורר בין החרדים לבין הסביבה החילונית בירושלים‪ :‬יצירת מרחב חרדי‬
‫אחיד ורציף (ולא מקוטע)‪ ,‬שיפחית את הלחץ הטריטוריאלי ואת החיכוך בין חילונים לחרדים‪ .‬הם‬
‫גם הגיעו למסקנה כי על המערכת התכנונית להתייחס אל הקהילה החרדית כקבוצה ייחודית‬
‫הזקוקה למרחב מיוחד‪ .‬קרן וברזילי (‪ )23-22 :3229‬הציעו פתרון לפער‪ ,‬אותו הם צפו בין "ישראל‬
‫דמוקרטית לקהילה חרדית עוינת"‪ .‬הם הציעו הסדר שיגדיר את החרדים מצד אחד כקהילה‬
‫תרבותית מוגדרת משפטית‪ ,‬יחייב את המדינה להכיר בגבולותיה‪ ,‬ייתן לה הגנה בנושאי שיפוט‬
‫אזרחי‪ ,‬אכיפת נורמות בחיים הציבוריים‪ ,‬חינוך ושירות צבאי‪ ,‬ומצד שני יביא לביטול תקציבים‬
‫ייחודיים לקהילה זו‪ .‬שלהב סבר כי הבעיות במישור העירוני והעירוני‪-‬פוליטי ייּפתרו רק אם‬
‫החברה החרדית תתאים עצמה לשינויים שחלו בעשורים האחרונים (שלהב‪ ,)3221 ,‬ותטפח‬
‫מנהיגות חרדית מתאימה (שלהב‪.)3222 ,‬‬
‫‪14‬‬
‫כתב עת לחקר החברה החרדית‪ ,‬כרך ‪ 2‬תשע"ה ‪( 21024210/‬אוקטובר ‪22-0 :)210/‬‬
‫תמה מרכזית נוספת‪ ,‬החוזרת על עצמה במחקרי‪-‬מדיניות שונים אודות חרדים‪ ,‬היא שיש‬
‫לשנות את פני החברה החרדית לאט ובזהירות‪ ,‬בשלבים‪ ,‬תוך התאמה למאפייניה‪ ,‬באופן שלא‬
‫יגרור תגובות‪-‬נגד מצד "הקיצונים" שבהם‪ .‬לפי מחקרים אלה‪ ,‬על תהליך השינוי להיות מדורג‬
‫ולעסוק בנושאים שונים‪ ,‬כגון‪ :‬הכשרה מקצועית (לופו‪ ,)3002 ,‬שירות צבאי (דרורי‪ )3000 ,‬והכשרה‬
‫ניהולית עירונית (שלהב‪.)3222 ,‬‬
‫בחינת החברה החרדית שלא בעיניים חרדיות‬
‫אחד ההיבטים החסרים במחקרי המדיניות ובמחקר הישומי אודות חרדים בישראל‪ ,‬הוא תפיסה‬
‫שתקדם את החרדים על‪-‬פי ראיית החרדים עצמם‪ .‬כפי שצוין כבר‪ ,‬מחקרים המתייחסים‬
‫לקבוצות חברתיות מוחלשות אחרות בישראל‪ ,‬מסגלים לעצמם‪ ,‬בדרך‪-‬כלל את נקודת המבט של‬
‫אותה קבוצה חברתית ומעלים בעיות ופתרונות מנקודת‪-‬מבטן שלהן‪ .‬כך במחקרי‪-‬מדיניות‬
‫המתיחסים לאוכלוסייה הערבית (למשל‪ :‬לוין‪-‬אפשטיין‪ ,‬אלחאג' וסמיונוב‪ ;3222 ,‬ח'מאיסי‪,‬‬
‫‪ ,)3030‬לבדואים (בן‪-‬דוד‪ ;3222 ,‬סבירסקי וחסון‪ ,)3000 ,‬לקהילת עולי‪-‬אתיופיה (סבירסקי וקפלה‪,‬‬
‫‪ ;3000‬שמר וילמה‪ ,)3002 ,‬למהגרי‪-‬עבודה (שנל ואלכסנדר‪ ;3003 ,‬קמפ ורייכמן‪ )3002 ,‬ולנשים‬
‫(שטייר ולוין‪ ;3000 ,‬קורלנדר ושרגיל‪ .)3033 ,‬לעומת זאת‪ ,‬במחקרי‪-‬מדיניות אודות החרדים‬
‫בישראל אין אף מחקר אחד שמסגל את נקודת המבט החרדית במלואה‪ .‬לדוגמה‪ ,‬מחקר אשר שם‬
‫לו למטרה לחזק את החברה החרדית ואת ציבור לומדי התורה‪ ,‬או מחקר המדגיש את אפליית‬
‫החרדים בישראל וכד'‪.‬‬
‫אציג המחשה נוספת מתוך שני מחקרי‪-‬מדיניות שערכתי בעצמי‪ .‬האחד עסק בעֹובדות‬
‫זמניות‪-‬קבועות (קרנצלר‪3002 ,‬א)‪" ,‬עֹובדות‪-‬קבלן"‪ ,‬והשני בתעסוקת החרדים בירושלים (קרנצלר‪,‬‬
‫‪3002‬ב)‪ .‬בשני המחקרים ריאיינתי בעלי‪-‬תפקידים שונים‪ ,‬בחנתי את התפתחות התופעה הנחקרת‬
‫והצגתי המלצות לשיפור המצב‪ .‬אבל במחקר הראשון תאמו תיאור המציאות וההמלצות את‬
‫תפיסתן של "עובדות הקבלן"‪ ,‬ואילו המחקר השני תאם יותר את תפיסתם של בעלי התפקידים‬
‫והתחשב פחות בעמדתם של החרדים עצמם‪ .‬בהקשר זה יש לציין גם‪,‬כי בעוד שחלק ניכר מן‬
‫המחקרים היישומיים אודות קבוצות חברתיות מוחלשות אחרות נכתב בידי חוקרים מאותן‬
‫קבוצות – במחקרים אודות חרדים התופעה היא נדירה‪ ,‬אף שהחלה להסתמן מעט בשנים‬
‫האחרונות (כהן‪.)3000 ,‬‬
‫דיון מסכם‪ :‬מחקרי‪-‬מדיניות כמשקפים ומעצבים שינויים חברתיים ויחסי‪-‬כוח‬
‫מחקרי‪-‬מדיניות אודות יהודים חרדים בישראל החלו להיכתב באמצע שנות ה‪ 90-‬של המאה ה‪,30-‬‬
‫במישור המקומי והתכנוני‪ .‬מסוף שנות ה‪ 20-‬התרחבו מחקרים אלה לתחומים נוספים‪:‬‬
‫פוליטיקה‪ ,‬ניהול עירוני‪ ,‬איכות הסביבה וחינוך‪ ,‬והתפתח שדה מחקרי בתחום הכלכלה‪:‬‬
‫התפרסמו מחקרים בתחומי התקציבים‪ ,‬ההכנסה והפרנסה‪ ,‬במישור המקומי ובמישור הלאומי‪,‬‬
‫שהדגישו את חולשת הכלכלה החרדית‪ .‬בתחילת המאה ה‪ 33-‬הודגשה הטענה כי לחברה החרדית‬
‫יש השפעה שלילית על הכלכלה הלאומית של ישראל‪ .‬מחקרי המדיניות קבעו כי יש לחולל שינויים‬
‫בחברה החרדית ובכלכלתה והציעו דרכים למימושם‪ .‬בנוסף החלו מחקרים לעקוב אחר תהליכי‬
‫השינוי בתחומי השירות הצבאי והלאומי‪ ,‬הפעילות הפוליטית ובמיוחד בתחום ההכשרה‬
‫המקצועית והאקדמית‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫כתב עת לחקר החברה החרדית‪ ,‬כרך ‪ 2‬תשע"ה ‪( 21024210/‬אוקטובר ‪22-0 :)210/‬‬
‫מחקרי המדיניות אודות חרדים בישראל נעשו במוסדות ציבוריים ומדינתיים ונועדו‬
‫לשמש כלי לשינוי המציאות החברתית‪ .‬הם ִאפשרו לחדור לחברה החרדית‪ ,‬להבין את התהליכים‬
‫שהתחוללו בה ובממשקים שבינה לבין החברה הסובבת תוך כדי התרחשותם‪ ,‬ולהשפיע על קבלת‬
‫ההחלטות בנוגע לחברה זו‪ .‬מנקודת המבט של גישת ידע‪/‬כוח של פוקו )‪)Faucault, 1979, 1980‬‬
‫וה"אוריינטליזם" של סעיד (‪ ,)3000‬המחקרים משקפים ומעצבים את מערכת יחסי הכוח בין‬
‫החברה הישראלית‪ ,‬בעלת הכוח‪ ,‬לבין החברה החרדית‪ ,‬שהיא החלשה יותר במערכת זו‪.‬‬
‫אך בשונה מתפיסתו של סעיד‪ ,‬אשר חושפת דיכוטומיה בין מזרח למערב ומשקפת יחסי‬
‫שליטה של המערב במזרח – מחקרי המדיניות אודות החרדים בישראל מלמדים על יחסי שליטה‬
‫ותלות מורכבים יותר‪ .‬לצד שליטתה של החברה הישראלית הלא‪-‬חרדית בחברה החרדית‪,‬‬
‫מחקרים אלה משקפים גם יחסי‪-‬כוח הפוכים‪ .‬דווקא גודש המחקר‪ ,‬שנעשה בידי מומחים‬
‫מתחומי‪-‬דעת שונים – גיאוגרפים‪ ,‬כלכלנים‪ ,‬סוציולוגים‪ ,‬אנתרופולוגים‪ ,‬מדעני‪-‬מדינה‪ ,‬עובדים‬
‫סוציאליים‪ ,‬מתכנני‪-‬ערים ועוד – מלמד על הצורך והרצון הרב להבין את החברה החרדית‬
‫ולשנותה בשל עוצמתה הגדלה והולכת ותחושת הביטחון העצמי המאפיינת אותה יותר ויותר‬
‫בעשורים האחרונים‪ .‬התפיסה הבסיסית הרווחת במחקר על החרדים ובשיח הציבורי‪ ,‬היא‬
‫שהחברה החרדית תלויה בחברה הישראלית המודרנית הסובבת (פרידמן‪ ,)3223 ,‬אך ניתן לראות‬
‫את הדברים גם מזווית אחרת‪ :‬החרדים מצליחים לקיים למעשה חברה משלהם‪ ,‬עם או בלי‬
‫החברה הישראלית המודרנית‪ .‬הם מצליחים בכך הן בישראל והן בתפוצות‪ .‬בעוד שהתזה‬
‫המרכזית בחקר החרדים מדברת על יחסי תלות כלכליים וביטחונייים מוחלטים של החברה‬
‫החרדית בחברה הישראלית הסובבת אותה‪ ,‬נראה כי המצב החל להתהפך‪ .‬החברה הישראלית‬
‫זקוקה לכוח‪-‬אדם חרדי שיתגייס לצבא‪ ,‬על רקע הירידה בשיעורי הגיוס מקרב החברה הכללית‬
‫ובשל גידולו הדמוגרפי העצום של הציבור החרדי‪ .‬החברה הישראלית זקוקה לכניסת החרדים‬
‫בשיעורים גבוהים לעולם הכלכלי המודרני כדי לקדם את מצבה הכלכלי של המדינה‪ .‬החרדים‪,‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬יכולים להתקיים ללא צבא‪ .‬הם מוכיחים כי יש ביכולתם להתקיים ברמה כלכלית‬
‫הנחשבת לנמוכה בעיניים ישראליות‪-‬בורגניות והם מראים יכולת שרידות וקיום בתנאים כלכליים‬
‫שונים‪ .‬לכן‪ ,‬להשקפה בדבר יחסי‪-‬תלות של החברה החרדית בחברה הישראלית הסובבת‪ ,‬יש‬
‫להוסיף גם השקפה נגדית המבטאת יחסי‪-‬תלות הפוכים של החברה הישראלית בחברה החרדית‪.‬‬
‫מחקרי המדיניות שמאמר זה עסק בהם נועדו לחולל שינוי בחברה החרדית והם אף‬
‫השיגו את מטרותיהם במידה ניכרת‪ .‬אך בה בעת נראה שמחקרים אלה טומנים בחובם גם הבנה‬
‫סמויה כי בין החברה החרדית לבין החברה הישראלית הכללית הולכים ומסתמנים לאחרונה‬
‫יחסים מורכבים הרבה יותר‪.‬‬
‫מקורות‬
‫אבירם‪ ,‬א' ודהאן‪ ,‬נ' ‪ .3003‬מפגש בין‪-‬תרבותי‪ :‬תוכנית ניסיונית של האוניברסיטה העברית‬
‫בירושלים להכשרת נשים חרדיות לעבודה סוציאלית‪ .‬דוח מחקר מוגש למשרד המדע‪,‬‬
‫התרבות והספורט‪ .‬ירושלים‪ :‬האוניברסיטה העברית‪.‬‬
‫אחימאיר‪ ,‬א' ‪ .3002‬מכון נולד‪ .‬בתוך‪ :‬פרידמן‪ ,‬א' וחסון‪ ,‬ש' (עורכים)‪ .‬כיצד משפיעים‪ :‬חוקרים‬
‫וקובעי מדיניות (‪ .)10-00‬ירושלים‪ :‬מכון ירושלים לחקר ישראל‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫כתב עת לחקר החברה החרדית‪ ,‬כרך ‪ 2‬תשע"ה ‪( 21024210/‬אוקטובר ‪22-0 :)210/‬‬
‫אייזנקנג‪-‬קנה‪ ,‬פ' ‪ .3002‬על הקשר שבין ידע למדיניות‪ :‬מקומם של מכוני המחקר והחשיבה‬
‫בעולם ובישראל בתהליכי עיצוב המדיניות הציבורית‪ .‬ירושלים‪ :‬מכון ירושלים לחקר‬
‫ישראל‪.‬‬
‫ביסטרוב‪ ,‬י' וסופר‪ ,‬א' ‪ .3030‬ישראל דמוגרפיה ‪ :0202-0202‬בדרך למדינה דתית‪ .‬חיפה‪ :‬קתדרת‬
‫חייקין לגאואסטרטגיה‪.‬‬
‫בן‪-‬דוד‪ ,‬ד' ‪ .3002‬שוק העבודה‪ :‬היום‪ ,‬בעבר ובהשוואה למערב‪ ..‬בתוך‪ :‬בן‪-‬דוד ד' (עורך)‪ .‬דו"ח‬
‫מצב המדינה‪ :‬חברה‪ ,‬כלכלה ומדיניות ‪ .)323-392( 0222‬ירושלים‪ :‬מרכז טאוב לחקר‬
‫המדיניות החברתית בישראל‪.‬‬
‫בן‪-‬דוד‪ ,‬י' ‪ .3222‬מערכת החינוך הבדווית בנגב‪ :‬המציאות והצורך בקידומה‪ .‬ירושלים‪ :‬מכון‬
‫פלורסהיימר למחקרי‪-‬מדיניות‪.‬‬
‫בן‪-‬דוד‪ ,‬י' ‪ .3002‬הבדואים בנגב‪ .‬בתוך‪ :‬פרידמן‪ ,‬א' וחסון‪ ,‬ש' (עורכים)‪ .‬כיצד משפיעים‪ :‬חוקרים‬
‫וקובעי מדיניות (‪ .)322-331‬ירושלים‪ :‬מכון ירושלים לחקר ישראל‪.‬‬
‫בן משה‪ ,‬א' ‪ .3033‬שינוי במבנה והרכב האוכלוסייה הישראלית לפי מגזר תרבותי דתי בעשרים‬
‫השנים הבאות והשלכותיו על שוק העבודה‪ִ .‬מנהל מחקר וכלכלה‪ ,‬משרד התעשייה‪ ,‬מסחר‬
‫ותעסוקה‪.‬‬
‫בנק ישראל ‪ .3002‬דין וחשבון ‪ ,0222‬פרק ח'‪ :‬סוגיות במדיניות הרווחה‪ .‬ירושלים‪ :‬בנק ישראל‪.‬‬
‫ברנרד‪ ,‬ע' פלד לוי‪ ,‬א' וקסיר נ' ‪ .3003‬מדיניות הממשלה ושיעורי ההשתתפות בכוח העבודה של‬
‫האוכלוסייה בגילאי העבודה העיקריים‪ :‬ישראל ומדינות ‪ OECD‬בשנות התשעים‪ .‬סקר‬
‫בנק ישראל ‪.12‬‬
‫גוטליב‪ ,‬ד' ‪ .3001‬העוני וההתנהגות בשוק העבודה בחברה החרדית‪ .‬ירושלים‪ :‬מכון ון‪-‬ליר‪,‬‬
‫סדרת מחקרי‪-‬מדיניות‪ ,‬התוכנית לכלכלה וחברה‪.‬‬
‫גונן‪ ,‬ע' ‪ .3000‬מהישיבה למעגל העבודה‪ :‬הניסיון האמריקני ולקחים לישראל‪ .‬ירושלים‪ :‬מכון‬
‫פלורסהיימר למחקרי‪-‬מדיניות‪.‬‬
‫גונן‪ ,‬ע' ‪ .3000‬בין לימוד תורה לפרנסה‪ :‬חברת לומדים ומתפרנסים בלונדון‪ .‬ירושלים‪ :‬מכון‬
‫פלורסהיימר למחקרי‪-‬מדיניות‪.‬‬
‫גורוביץ‪ ,‬נ' וכהן‪-‬קסטרו‪ ,‬א' ‪ .3002‬תפרוסת גאוגרפית ומאפיינים דמוגרפיים חברתיים וכלכליים‬
‫של האוכלוסייה החרדית בישראל ‪ .0221-0220‬ירושלים‪ :‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪.‬‬
‫גינזברג‪ ,‬י' ‪ .3299‬נשים חרדיות בעיר חדשה‪ :‬יחסי גומלין בין הסביבה הפיזית לבין דפוסי‬
‫התנהגות ועמדות‪ .‬תל‪-‬אביב‪ :‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‪ ,‬מרכז ספיר‪.‬‬
‫גל‪ ,‬ר' ‪" .3030‬מפת דרכים" לתכנית לאומית להאצת שילוב האוכלוסייה החרדית בכלכלה‬
‫הישראלית‪( .‬בסיוע מר איליה זטקובצקי)‪ .‬חיפה‪ :‬הטכניון‪ ,‬מוסד שמואל נאמן למחקרי‪-‬‬
‫מדיניות לאומית‪.‬‬
‫גרבר‪ ,‬ח' ‪ .3222‬עוד על פולמוס המזרחנות‪ :‬עשרים שנה לספרו של סעיד‪ ,‬תיאוריה וביקורת ‪:32‬‬
‫‪.322-322‬‬
‫‪17‬‬
‫כתב עת לחקר החברה החרדית‪ ,‬כרך ‪ 2‬תשע"ה ‪( 21024210/‬אוקטובר ‪22-0 :)210/‬‬
‫גרוס‪ ,‬א' וזיו‪ ,‬ע' ‪ .3002‬בין תיאוריה לפוליטיקה‪ :‬לימודים הומו‪-‬לסביים ותיאוריה קווירית‪.‬‬
‫בתוך‪ :‬קדר‪ ,‬י' זיו‪ ,‬ע' וקנר‪ ,‬א' (עורכים)‪ .‬מעבר למיניות‪ :‬מבחר מאמרים בלימודים הומו‪-‬‬
‫לסביים ותיאוריה קווירית (‪ .)21-2‬תל אביב‪ :‬הקיבוץ המאוחד‪.‬‬
‫דגני‪ ,‬א' ודגני‪ ,‬ר' ‪ .3000‬הביקוש למגורים במגזר החרדי‪ .‬תל‪-‬אביב‪ :‬מכון גיאוקרטוגרפיה‪.‬‬
‫דהאן‪ ,‬נ' ואבירם‪ ,‬א' ‪ .3030‬הנגשת ההכרה לעבודה סוציאלית למגזר החרדי בישראל‪ :‬תוכנית‬
‫ניסיונית של האוניברסיטה העברית להכשרת נשים חרדיות‪ ,‬ביטחון סוציאלי ‪.322-332 :93‬‬
‫דהן‪ ,‬מ' ‪ .3229‬האוכלוסייה החרדית והרשות המקומית‪ ,‬חלק א'‪ :‬התחלקות ההכנסות‬
‫בירושלים‪ .‬ירושלים‪ :‬מכון ירושלים לחקר ישראל‪.‬‬
‫דהן‪ ,‬מ' ‪ .3222‬האוכלוסייה החרדית והרשות המקומית‪ ,‬חלק ב'‪ :‬השפעת הרכב האוכלוסייה‬
‫בירושלים על תקציב העירייה‪ .‬ירושלים‪ :‬מכון ירושלים לחקר ישראל‪.‬‬
‫דרורי‪ ,‬ז' ‪ .3000‬בין אמונה לצבא‪ :‬גדוד הנח"ל החרדי ‪ -‬סיכונים וסיכויים‪ .‬ירושלים‪ :‬מכון‬
‫פלורסהיימר למחקרי‪-‬מדיניות‪.‬‬
‫דר‪ ,‬ו' ‪ .3000‬היבטים כלכליים‪-‬משקיים של הסדר דחיית הגיוס לתלמידי ישיבות‪ ,‬אובדן תוצר‬
‫כלכלי פוטנציאלי‪ .‬הרבעון הישראלי למסים ‪.302‬‬
‫האלידיי‪ ,‬פ' ‪ .3229‬ה"אוריינטליזם" ומבקריו‪ ,‬ג'מאעה ב (א)‪.91-22 :‬‬
‫הורוביץ‪ ,‬נ' ‪" .3003‬יהודים העיירה בוערת"‪ :‬יהדות התורה בין בחירות ‪ 0222‬לבחירות ‪.0220‬‬
‫ירושלים‪ :‬מכון פלורסהיימר למחקרי‪-‬מדיניות‪.‬‬
‫הרצוג‪ ,‬ח' ‪ .3000‬ידע‪ ,‬כוח ופוליטיקה פמיניסטית‪ .‬בתוך‪ :‬הרצוג‪ ,‬ח' (עורכת)‪ .‬חברה במראה‬
‫(לזכרו של יונתן שפירא) (‪ .)322-322‬תל‪-‬אביב‪ :‬רמות‪.‬‬
‫הרשקוביץ‪ ,‬ש' ‪ .3229‬האוכלוסייה החרדית בירושלים‪ :‬מאפיינים וצרכים‪ .‬ירושלים‪ :‬החטיבה‬
‫לתכנון אסטרטגי ומחקר‪ ,‬עיריית‪-‬ירושלים‪.‬‬
‫זרמבסקי‪ ,‬ל' ‪ .3003‬השסע הדתי‪-‬חילוני בעיני המנהיגים ומעצבי דעת הקהל בישראל‪.‬‬
‫ירושלים‪ :‬מכון פלורסהימר למחקרי‪-‬מדיניות‪.‬‬
‫זרמבסקי‪ ,‬ל' ‪ .3000‬היבטים של המתח הדתי‪-‬חילוני בישראל‪ .‬ירושלים‪ :‬מכון פלורסהימר‬
‫למחקרי‪-‬מדיניות‪.‬‬
‫חליחל‪ ,‬א' ‪ .3033‬פריון של נשים יהודיות ומוסלמיות בישראל לפי מידת הדתיות שלהן בשנים‬
‫‪ .0222-0292‬סדרת ניירות עמדה‪ ,‬מס' ‪ .20‬ירושלים‪ :‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‬
‫חליחל‪ ,‬א' ‪ .3032‬עבודה בקרב זוגות חרדים‪ .‬הרצאה במסגרת הכנס ה‪ 20-‬של האגודה‬
‫הסוציולוגית הישראלית‪ .‬תל‪-‬אביב‪ :‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‪.‬‬
‫חסון‪ ,‬ש' ‪ .3003‬יחסי דת‪ ,‬חברה ומדינה‪ :‬תסריטים לישראל‪ .‬ירושלים‪ :‬מכון פלורסהיימר‬
‫למחקרי‪-‬מדיניות‪.‬‬
‫חסון‪ ,‬ש' וגונן‪ ,‬ע' ‪ .3221‬המתח התרבותי בין יהודים בירושלים‪ .‬ירושלים‪ :‬מכון פלורסהיימר‬
‫למחקרי‪-‬מדיניות‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫כתב עת לחקר החברה החרדית‪ ,‬כרך ‪ 2‬תשע"ה ‪( 21024210/‬אוקטובר ‪22-0 :)210/‬‬
‫ח'מאיסי‪ ,‬ר' ‪ .3030‬חסמים בפני שיתוף הערבים במוסדות התכנון ובעיצוב המרחב הציבורי‬
‫בישראל‪ .‬ירושלים‪ :‬מכון פלורסהיימר למחקרי‪-‬מדיניות‪.‬‬
‫חקק‪ ,‬י' ‪ .3002‬מאהלה של תורה למאהל טירונים‪ :‬מפגש בין מודלים תרבותיים‪ .‬ירושלים‪ :‬מכון‬
‫פלורסהיימר למחקרי‪-‬מדיניות‪.‬‬
‫חקק‪ ,‬י' ‪ .3002‬בין קודש לתכל'ס‪ :‬גברים חרדיים לומדים מקצוע‪ .‬ירושלים‪ :‬מכון פלורסהיימר‬
‫למחקרי‪-‬מדיניות‪.‬‬
‫חקק‪ ,‬י' ‪ .3000‬רוחניות מול גשמיות בישיבות הליטאיות‪ .‬ירושלים‪ :‬מכון פלורסהיימר למחקרי‪-‬‬
‫מדיניות‪.‬‬
‫חקק‪ ,‬י' ‪ .3002‬גברים בשחור ‪ -‬מסע אל נבכי הפוליטיקה הישראלית‪ :‬גברים חרדים בתנועת‬
‫הליכוד‪ .‬מחקר‪-‬מדיניות בהנחיית אביעזר רביצקי‪ .‬ירושלים‪ :‬המכון הישראלי לדמוקרטיה‪.‬‬
‫כהונאי‪ ,‬ס' ‪ .3002‬שילוב המגזר החרדי בשוק העבודה‪ :‬תמונת מצב ומשמעויות‪ .‬ירושלים‪:‬‬
‫הכנסת‪ ,‬מרכז מחקר ומידע‪.‬‬
‫כהן‪ ,‬ב' ‪ .3000‬מצוקה ותעסוקה בחברה החרדית‪ :‬מבט מבפנים‪ .‬ירושלים‪ :‬מכון פלורסהיימר‬
‫למחקרי‪-‬מדיניות‪.‬‬
‫כרמון‪ ,‬א' ‪ .3222‬מכוני חשיבה למדיניות‪ :‬המכון הישראלי לדמוקרטיה כדגם‪ .‬בתוך‪ :‬נחמיאס‪ ,‬ד'‬
‫ומנחם‪ ,‬ג' (עורכים)‪ .‬המדיניות הציבורית בישראל (‪ .)332-20‬ירושלים‪ :‬המכון הישראלי‬
‫לדמוקרטיה‪.‬‬
‫לוין‪ ,‬ח' ‪ .3002‬המגזר החרדי בישראל‪ :‬העצמה תוך שילוב בתעסוקה‪ .‬משרד ראש הממשלה‪:‬‬
‫המועצה הלאומית לכלכלה‪.‬‬
‫לוין‪-‬אפשטיין‪ ,‬נ' אלחאג'‪ ,‬מ' וסמיונוב‪ ,‬מ' ‪ .3222‬הערבים בישראל בשוק העבודה‪ .‬ירושלים‪:‬‬
‫מכון פלורסהיימר למחקרי‪-‬מדיניות‪.‬‬
‫לופו‪ ,‬י' ‪ .3002‬מפנה בחברה החרדית‪ :‬הכשרה מקצועית ולימודים אקדמיים‪ .‬ירושלים‪ :‬מכון‬
‫פלורסהיימר למחקרי‪-‬מדיניות‪.‬‬
‫לופו‪ ,‬י' ‪ .3001‬ההתנגדות החרדית לישיבות תיכוניות חרדיות‪ .‬ירושלים‪ :‬מכון פלורסהיימר‬
‫למחקרי‪-‬מדיניות‪.‬‬
‫ליברמן‪ ,‬י' ‪ .3223‬סקר חשיפה לאמצעי תקשורת במגזר החרדי‪ .‬תל‪-‬אביב‪ :‬איגוד המפרסמים‬
‫בישראל‪.‬‬
‫ליטבק‪ ,‬מ' וטייטלבאום‪ ,‬י' ‪ .3000‬אדוארד סעיד ו'אוריינטליזם'‪ :‬מספר הערות מתודולוגיות‪,‬‬
‫המזרח החדש ‪.33-0 :20‬‬
‫ליפשיץ‪ ,‬ג' ‪ .3002‬ערי פיתוח וקליטת עלייה‪ .‬בתוך‪ :‬פרידמן‪ ,‬א' וחסון‪ ,‬ש' (עורכים)‪ .‬כיצד‬
‫משפיעים‪ :‬חוקרים וקובעי מדיניות (‪ .)332-332‬ירושלים‪ :‬מכון ירושלים לחקר ישראל‪.‬‬
‫מותגים ‪ .3220‬סקר חשיפה לאמצעי תקשורת במגזר החרדי‪ .‬תל‪-‬אביב‪ :‬מותגים‪ ,‬מכון למחקר ‪-‬‬
‫מחקרי שוק וסקרי דעת קהל‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫כתב עת לחקר החברה החרדית‪ ,‬כרך ‪ 2‬תשע"ה ‪( 21024210/‬אוקטובר ‪22-0 :)210/‬‬
‫מלאך‪ ,‬ג' ‪ .3033‬דוח מסכם אודות "ברכה בעסקים"‪ :‬תוכנית לעידוד יזמות עסקית במגזר‬
‫החרדי‪ִ .‬מנהל מחקר וכלכלה‪ ,‬משרד התעשייה‪ ,‬המסחר והתעסוקה‪.‬‬
‫מלחי‪ ,‬א' ‪ .3009‬מיפוי מעסיקים וענפי תעסוקה של עובדים חרדים במגזר העסקי בשנת ‪.0222‬‬
‫ִמנהל מחקר וכלכלה‪ ,‬משרד התעשייה‪ ,‬המסחר והתעסוקה‪.‬‬
‫מלחי‪ ,‬א' ‪ .3002‬התנדבות ושירות צבאי במגזר החרדי בישראל‪ִ .‬מנהל מחקר וכלכלה‪ ,‬משרד‬
‫התעשייה‪ ,‬המסחר והתעסוקה‪.‬‬
‫מלחי‪ ,‬א' ‪ .3033‬מתנדבים חרדים בשירות אזרחי – לאומי‪ :‬מאפייני השירות ופרופיל תעסוקתי‬
‫של המתנדבים‪ִ .‬מנהל מחקר וכלכלה‪ ,‬משרד התעשייה‪ ,‬המסחר והתעסוקה‪.‬‬
‫מלחי‪ ,‬א' ‪ ,‬כהן‪ ,‬ב'‪ ,‬וקאופמן‪ ,‬ד' ‪ .3009‬חרדים לעתידם‪ :‬עמדות וחסמים ביחס ללימודים גבוהים‬
‫במגזר החרדי‪ .‬ירושלים‪ :‬מכון ירושלים לחקר ישראל‪.‬‬
‫מרקט‪-‬ווטש ‪ .3001‬דו"ח מחקר בנושא‪ :‬תיירות במגזר החרדי‪ .‬רמת‪-‬גן‪ :‬מרקט‪-‬ווטש ‪ -‬מחקרי‬
‫שוק וסקרי דעת קהל‪.‬‬
‫סבירסקי‪ ,‬ב' וקפלה‪ ,‬י' ‪ .3000‬מצב התעסוקה בקרב ישראלים אתיופים‪ .‬תל‪-‬אביב‪ :‬מרכז אדווה‪.‬‬
‫סבירסקי‪ ,‬ש' וחסון‪ ,‬י' ‪ .3000‬אזרחים שקופים‪ :‬מדיניות הממשלה כלפי הבדואים‪ .‬תל אביב‪:‬‬
‫מרכז אדוה‪.‬‬
‫סבירסקי‪ ,‬ש' ‪ .3001‬מבט ביקורתי על תכניות לפיתוח הנגב‪ .‬תל‪-‬אביב‪ :‬מרכז אדווה‪.‬‬
‫סבירסקי‪ ,‬ש' קונור‪ ,‬א' ויחזקאל‪ ,‬י' ‪ .3229‬תקציבים ממשלתיים למגזר היהודי החרדי‪ .‬תל‪-‬‬
‫אביב‪ :‬מרכז אדווה‪.‬‬
‫סופר‪-‬פורמן‪ ,‬ח' ‪ .3001‬מרכזי פיתוח תעסוקת חרדים (מ פ ת" ח) – מאפיינים סוציו‪-‬דמוגרפיים‬
‫ותעסוקתיים של הפונים והפעילות במרכזים – דו"ח מספר ‪ .0‬משרד התעשייה‪ ,‬המסחר‬
‫והתעסוקה‪ִ :‬מנהל מחקר וכלכלה‪.‬‬
‫סופר‪-‬פורמן‪ ,‬ח' ‪ .3009‬מרכזי פיתוח תעסוקת חרדים (מ פ ת" ח) – מעקב אחר המשתתפים‬
‫לאחר ‪ 1‬עד ‪ 2‬חודשים מתחילת ההשתתפות בתכנית – דו"ח מספר ‪ .0‬משרד התעשייה‪,‬‬
‫המסחר והתעסוקה‪ִ :‬מנהל מחקר וכלכלה‪.‬‬
‫סופר‪-‬פורמן‪ ,‬ח' ‪ .3002‬מרכזי פיתוח תעסוקת חרדים (מ פ ת ח) – המעסיקים שהשתמשו‬
‫בשירותי התכנית‪ :‬מאפיינים‪ ,‬נתוני העסקת חרדים‪ ,‬השימוש בשירותי התכנית ושביעות‬
‫הרצון משירותים אלו – דו"ח מספר ‪ .0‬משרד התעשייה‪ ,‬המסחר והתעסוקה‪ִ :‬מנהל מחקר‬
‫וכלכלה‪.‬‬
‫סיוון‪ ,‬ע' ‪ .3221‬פולמוס המזרחנות‪ ,‬אלפיים ‪.29-23 :32‬‬
‫סעיד‪ ,‬א' ‪ .3000‬אוריינטליזם‪ .‬תל אביב‪ :‬עם עובד‪.‬‬
‫ספרן‪ ,‬ח' ‪ .3002‬בין אקדמיה לקהילה פמיניסטית‪ :‬לימודי נשים בישראל‪ .‬בתוך‪ :‬הרץ‪-‬לזרוביץ‪ ,‬ר'‬
‫ואופלטקה‪ ,‬י' (עורכים)‪ .‬מגדר ואתניות בהשכלה הגבוהה בישראל (‪ .)399-322‬חיפה‪ :‬פרדס‪.‬‬
‫פוקו‪ ,‬מ' ‪ .3222‬תולדות המיניות‪ :‬הרצון לדעת‪ .‬תל‪-‬אביב‪ :‬הקיבוץ המאוחד‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫כתב עת לחקר החברה החרדית‪ ,‬כרך ‪ 2‬תשע"ה ‪( 21024210/‬אוקטובר ‪22-0 :)210/‬‬
‫פרידמן‪ ,‬א' וחסון‪ ,‬ש' ‪ .3002‬מבוא‪ .‬בתוך‪ :‬פרידמן‪ ,‬א' וחסון‪ ,‬ש' (עורכים)‪ .‬כיצד משפיעים‪:‬‬
‫חוקרים וקובעי מדיניות (‪ .)23-2‬ירושלים‪ :‬מכון ירושלים לחקר ישראל‪.‬‬
‫פרידמן‪ ,‬מ' ‪ .3223‬החברה החרדית‪ :‬מקורות‪ ,‬מגמות ותהליכים‪ .‬ירושלים‪ :‬מכון ירושלים לחקר‬
‫ישראל‪.‬‬
‫פרידמן‪ ,‬מ' ‪ .3221‬המלצות לפרוגראמה של העיר החרדית מודיעין ִעלית‪ .‬ירושלים‪ :‬משרד‬
‫השיכון והבינוי‪.‬‬
‫צ'רצ'מן‪ ,‬א' ופרנקל‪ ,‬א' ‪ .3223‬קווים מנחים לבנייני מגורים לאוכלוסייה חרדית‪ .‬חיפה‪ :‬הטכניון‪,‬‬
‫המחקר לחקר העיר והאזור‪.‬‬
‫צר'צמן‪ ,‬א' וגינזברג‪ ,‬י' ‪ .3221‬תכנית אב בבני‪-‬ברק‪ :‬דו"ח חברתי מסכם‪ .‬חיפה‪ :‬הטכניון‪ ,‬המרכז‬
‫לחקר העיר והאזור‪.‬‬
‫קאופמן‪ ,‬ד' מלחי‪ ,‬א' וכהן‪ ,‬ב' ‪ .3009‬חרדים לעתידם‪ :‬עמדות וחסמים ביחס ללימודים גבוהים‬
‫במגזר החרדי‪ .‬ירושלים‪ :‬מכון ירושלים לחקר ישראל‪.‬‬
‫קון‪ ,‬ת' ‪ .3292‬המבנה של מהפכות מדעיות‪ .‬תל‪-‬אביב‪ :‬מפעלים אוניברסיטאיים‪.‬‬
‫קורלנדר‪ ,‬י' א' ושרגיל‪ ,‬ג' ‪ .3033‬נשים מובילות בעסקים‪ .‬רמת‪-‬גן‪ :‬שדולת הנשים‪.‬‬
‫קינג‪ ,‬י' וגזית נ' ‪" .3000‬פרנסה בכבוד"‪ :‬תכנית הכשרה מקצועית לחרדים‪ .‬ירושלים‪ :‬ג'וינט‬
‫ישראל ומכון ברוקדייל‪.‬‬
‫קמפ‪ ,‬א' ורייכמן‪ ,‬ר' ‪" .3002‬עובדים זרים בישראל"‪ :‬מידע על שוויון‪ .‬תל‪-‬אביב‪ :‬מרכז אדווה‪.‬‬
‫קפלן‪ ,‬א' ‪ .3002‬מחקרי שוק במגזר החרדי‪ .‬בתוך‪ :‬קפלן‪ ,‬א' (עורך)‪ .‬חוקרים מדברים‪ :‬מחקרי‬
‫שוק ויישומם בשוק הישראלי‪ .‬ראשון לציון‪ :‬גלובוס‪.‬‬
‫קפלן‪ ,‬ק' ‪ .3002‬חקר החברה החרדית בישראל‪ :‬מאפיינים‪ ,‬הישגים ואתגרים‪ .‬בתוך‪ :‬סיוון‪ ,‬ע'‬
‫וקפלן‪ ,‬ק' (עורכים)‪ .‬חרדים ישראלים‪ :‬השתלבות בלא טמיעה? (‪ .)311-332‬ירושלים ותל‪-‬‬
‫אביב‪ :‬מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד‪.‬‬
‫קפלן‪ ,‬ק' ‪ .3002‬שקיעה ושכחה‪ ,‬פריחה ועניין‪ :‬מגמות ומאפיינים בחקר האורתודוקסיה‪ .‬בתוך‪:‬‬
‫באומגרטן‪ ,‬א' כהן‪ ,‬ג' ומנדלסון‪ ,‬ע' (עורכים)‪ .‬לזכור וגם לשכוח‪ :‬מבט ישראלי אל העבר‬
‫היהודי ‪ -‬כרך חגיגי של כתב העת 'ציון'‪ 12 :‬שנה למדינה (‪ .)213-202‬ירושלים‪ :‬מרכז שזר‪.‬‬
‫קרן‪ ,‬מ' וברזילי‪ ,‬ג' ‪ .3229‬השתלבות קבוצות "פריפריה" בחברה ובפוליטיקה בעידן השלום‪ :‬א‪.‬‬
‫החרדים בישראל‪ .‬ירושלים‪ :‬המכון הישראלי לדמוקרטיה‪.‬‬
‫קרנצלר‪ ,‬מ' ‪3002‬א‪ .‬תמונת מצב התעסוקה בקהילה החרדית ומשמעותה לעיריית‪-‬ירושלים‪.‬‬
‫ירושלים‪ :‬עיריית‪-‬ירושלים‪ ,‬החטיבה לתכנון אסטרטגי ומחקר‪.‬‬
‫קרנצלר‪ ,‬מ' ‪3002‬ב‪ .‬עובדות זמניות‪-‬קבועות בין גלובליזציה לישראבלוף‪ :‬העסקה באמצעות‬
‫סוחרי כוח אדם‪ :‬היבטים מגדריים‪ ,‬חברתיים וארגוניים‪ .‬בתוך‪ :‬רובינשטיין‪ ,‬ד' וקרנצלר‪ ,‬מ'‬
‫(עורכים)‪ .‬עובדות זמניות‪-‬קבועות‪ :‬בין גלובליזציה לישראבלוף – חוק קבלני כוח אדם‪:‬‬
‫הגרסה הישראלית (‪ .)00-32‬רמת‪-‬גן‪ :‬המרכז לחקר מדיניות‪ ,‬שדולת הנשים בישראל‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫כתב עת לחקר החברה החרדית‪ ,‬כרך ‪ 2‬תשע"ה ‪( 21024210/‬אוקטובר ‪22-0 :)210/‬‬
‫רבינוביץ'‪ ,‬ד' ‪ .3229‬אנתרופולוגיה והפלסטינים‪ .‬רעננה‪ :‬המרכז לחקר החברה הערבית בישראל‪.‬‬
‫רגב‪ ,‬א' ‪ .3032‬השכלה ותעסוקה במגזר החרדי‪ .‬דו"ח מצב המדינה‪ :‬חברה‪ ,‬כלכלה ומדיניות‬
‫‪ .3032‬ירושלים‪ :‬מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל‪.‬‬
‫שטייר‪ ,‬ח' ולוין‪ ,‬ע' ‪ .3000‬נשים עניות בישראל‪ .‬רמת גן‪ :‬שדולת הנשים בישראל‪.‬‬
‫שיפר‪ ,‬ו' ‪ .3229‬מערכת החינוך החרדי בישראל‪ :‬תקצוב‪ ,‬פיקוח ובקרה‪ .‬ירושלים‪ :‬מכון‬
‫פלורסהיימר למחקרי‪-‬מדיניות‪.‬‬
‫שלהב‪ ,‬י' ‪ .3223‬עיירה בכרך‪ :‬גיאוגרפיה של התבדלות והשלמה‪ .‬ירושלים‪ :‬מכון ירושלים לחקר‬
‫ישראל‪.‬‬
‫שלהב‪ ,‬י' ‪ִ .3221‬מנהל וממשל בעיר חרדית‪ .‬ירושלים‪ :‬מכון פלורסהיימר למחקרי‪-‬מדיניות‪.‬‬
‫המנהלי של שלטון מקומי בערים חרדיות חדשות‪ .‬ירושלים‪ :‬מכון‬
‫שלהב‪ ,‬י' ‪ .3222‬המבנה ִ‬
‫פלורסהיימר למחקרי‪-‬מדיניות‪.‬‬
‫שלהב‪ ,‬י' וקפלן‪ ,‬מ' ‪ .3002‬הקהילה החרדית ואיכות הסביבה‪ .‬ירושלים‪ :‬מכון ירושלים לחקר‬
‫ישראל‪.‬‬
‫שלהב‪ ,‬י' ופרידמן‪ ,‬מ' ‪ .3290‬התפשטות תוך הסתגרות‪ :‬הקהילה החרדית בירושלים‪ .‬ירושלים‪:‬‬
‫מכון ירושלים לחקר ישראל‪.‬‬
‫שמר‪ ,‬א' וילמה‪ ,‬ש' ‪ .3002‬כוחות וצרכים בקרב קהילת יוצאי אתיופיה בישראל‪ .‬ירושלים‪:‬‬
‫ג'וינט‪-‬ישראל‪.‬‬
‫שנל‪ ,‬י' ואלכסנדר‪ ,‬מ' ‪ .3003‬מדיניות עירונית כלפי מהגרי עבודה ‪ :‬לקחים מתל‪-‬אביב‪-‬יפו‪.‬‬
‫ירושלים‪ :‬מכון פלורסהיימר למחקרי‪-‬מדיניות‪.‬‬
‫שפיגל‪ ,‬א' ‪ .3033‬ותלמוד תורה נגד כולם‪ :‬חינוך חרדי לבנים בירושלים‪ .‬ירושלים‪ :‬מכון ירושלים‬
‫לחקר ישראל‪.‬‬
‫תמיר‪ ,‬י' ‪ .3030‬התעסוקה במגזר החרדי‪ .‬פורום קיסריה‪ .‬ירושלים‪ :‬המכון הישראלי‬
‫לדמוקרטיה‪.‬‬
‫‪Bourdieu, P. & Wacquant, L. 1992. An Invitation of Reflexive Sociology. Chicago:‬‬
‫‪University of Chicago Press.‬‬
‫‪Comte, A. 1975. Auguste Comte and Positivism: The Essential Writings. (edited by G.‬‬
‫‪Lenzer) . New York: Harper.‬‬
‫‪Derrida, J. 1976. Of Grammatology. Baltimore: Johns Hopkins University Press.‬‬
‫‪Derrida, J. 1978. Writing and Difference. Chicago: University of Chicago Press.‬‬
‫‪Dye, T. 2008. Understanding Public Policy. N.J.: Pearson/Prentice Hall.‬‬
‫‪22‬‬
22-0 :)210/ ‫ (אוקטובר‬21024210/ ‫ תשע"ה‬2 ‫ כרך‬,‫כתב עת לחקר החברה החרדית‬
Foucault, M. 1979. Discipline and Punish: The Birth of the Prison. NY: Vintage Books.
Foucault, M. 1980. Power/Knowledge: Selected Interviews and Other Writings 19721977 (edited by C. Gordon). Brighton: Harvester.
Harding, S. 1986. The Science Question in Feminism. Ithaca: Cornell University Press.
Karenga, M. 1988. Black Studies and the Problematic of Paradigm: The Philosophical
Dimension. Journal of Black Studies 18: 395-414.
Kimmerling, B. 1992. Ideology, Sociology and Nation Building: The Palestinians and
Their Meaning in Israeli Sociology. American Sociological Review 57(4): 446-460.
Kuhn, T. 1962. The Structure of Scientific Revolutions. Chicago: University of Chicago
Press.
Lowy, R. 1995. Eurocentrism, Ethnic Studies, and The New World Order: Toward a
Critical Paradigm. Journal of Black Studies 25(6): 712-736.
Mirande, A. 1982. Sociology of Chicanos or Chicano Sociology? A Critical Assessment
of Emergent Paradigms. Pacific Sociological Review 25(4): 495-508.
Ricci, D. 1993. The Transformation of American Politics. New Haven: Yale University
Press.
Said, E. 1978. Orientalism. New York: Pantheon Books.
23