בענין כשרות מיני סכך שונים ואם יש איסור בקשירת סכך לתקרה סכך לנצח

Comments

Transcription

בענין כשרות מיני סכך שונים ואם יש איסור בקשירת סכך לתקרה סכך לנצח
‫יצחק מרדכי הכהן רובין‬
‫רב ומו"צ בהר נוף עיה"ק ירושלים‬
‫ודיין בבד"צ בראשות הגר"נ קרליץ‬
‫שבת שובה תשנ"ז‬
‫בעני כשרות מיני סכ שוני
‬
‫וא
יש איסור בקשירת סכ לתקרה‬
‫מצויי בשוק מיני סכ שוני ע הכשרי שוני ורבתה המבוכה איזה מ הסככי הוא‬
‫כשר למהדרי ומה הריעותות במיני הסכ השוני‪ .‬דא שבדר"כ אד משתדל להיות מ‬
‫המהדרי מ"מ פעמי שאד מתארח אצל קרובי וכדומה ולה יש סכ מסויי ואינו יודע א‬
‫יכול לאכול בסוכה זו‪ ,‬וא הסכ פסול או שאינו בגדר מהודר‪.‬‬
‫ג ראינו בהרבה סוכות שמשתמשי בסכ מהודר א כדי שלא תעיפנו הרוח קושרי אותו‬
‫ופעמי שיצא שכר בהפסד שהחוט הוא ממי שפסול לסכ בו‪ .‬ויש שדנו לפסול את הסכ א‬
‫א הוא קשור בחוט ממי שכשר לסיכו‪ ,‬והיות ויש לדו בדברי וראינו לנכו לברר ולסדר את‬
‫צדדי השאלות‪ ,‬וכבר דנו בהרבה מ הנושאי גדולי הפוסקי שליט"א ונציע את הדברי כפי‬
‫הנלענ"ד‪.‬‬
‫ובעיקר יש לדו במיני הסכ הנ"ל בכמה נידוני א[‪ .‬בחוט המחבר את חלקי הסכ זה לזה‬
‫א יש בו משו מעמיד בדבר הפסול לסכ‪ .‬ב[‪ .‬א יש בזה משו גזירת תקרה‪ ,‬וכל סכ וסכ‬
‫יש בו פרטי שוני ונידוני שוני‪ ,‬ונבאר בעז"ה לגבי כל סכ מה הנידוני שבו‪.‬‬
‫סכ לנצח‬
‫סכ זה המכונה "סכ לנצח" עשוי מחתיכות ע צרות ודקות ]דיקטי[ שרחוב‬
‫כשתי ס"מ המחוברות ע"י חוט כותנה ]ויש מהיצרני שהשתמשו בחוט כותנה‬
‫שלא נגמרה שזירתו[‪ .‬ראה ציור א'‪ .‬ויש לדו בזה מכמה צדדי‪:‬‬
‫איסור סיכו במחצלת‬
‫א‪ .‬עי' שו"ע סי' תרכ"ט סעי ו' ובנו"כ ש פרטי‬
‫הדיני אימתי מחצלת כשרה לסיכו ואימתי פסולה‪,‬‬
‫ועכ"פ בנידו שלפנינו הסכ נעשה בצורה שאי שו‬
‫רגילות לעשות כה"ג מחצלאות לשכיבה‪ ,‬וכל כוונת של‬
‫העושי היא להדיא א ורק לש סיכו‪ ,‬כ שלכו"ע אי‬
‫לפסול בזה מדי מחצלת‪] .‬ורק במקו שבנ"א עושי את‬
‫אותה מחצלת לשכיבה אז לא מהני לדעת הרא"ש לכוו‬
‫בפירוש לש סכ‪ ,‬היינו מדרבנ גזירה מפני הרואי שלא‬
‫ידעו שנעשה לש סיכו ויבואו לסכ בכל מחצלת‪,‬‬
‫הלא"ה אי מקו לגזור בזה[‪.‬‬
‫מנהג שלא לסכ בנסרי
‬
‫ב‪ .‬הנה סכ זה לא גרע לכאו' מסיכו בעצי דקי‬
‫המכוני "בלפוני"‪ ,‬ועיי בשו"ע סי' תרכ"ט סעי י"ח‬
‫וז"ל וכ אסרו לסכ בנסרי שרחב ד' אפילו הפכ על‬
‫ציד שאי בה ד'‪ ,‬וא אי ברחב ד' כשרי אפילו‬
‫משופי שדומי לכלי ונהגו שלא לסכ בה כלל‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬
‫ומבואר בשו"ע שמדינא שרי לסכ בנסר שרוחבו פחות‬
‫מד' מ"מ נהגו שלא לסכ בה כלל‪.‬‬
‫ונחלקו הפוסקי בטע המנהג‪:‬‬
‫א[‪ .‬דעת הסמ"ק – שהוא מחשש שמא יבוא לסכ באופ‬
‫שהמטר לא יוכל להכנס לסוכה‪ ,‬וז"ל הסמ"ק ]מובא בב"י סי'‬
‫תרכ"ט[ נסרי פחותי מד' מותר לסכ בה‪ ,‬א מ"מ צרי‬
‫לעשות הסכ בעני עראי שיוכלו הגשמי לרדת בסוכה‪,‬‬
‫וכדמפרש בתוספתא בפ"ק וע"כ נהגו העול לכסות הסוכה‬
‫בערבה או בגמי או בכיוצא בה ולא בנסרי כלל ואפילו‬
‫פחותי מד' דליכא משו גזירת תקרה משו דילמא אתו‬
‫למטעי לסכ בעני קביעות שלא ירדו גשמי‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬
‫ב[‪ .‬ובדרכי משה אות ט' – הביא בש הגמ"י דא סיכ‬
‫אפילו בנסרי פחותי מג' פסולה דהוי כבית ממש הואיל ובזמ‬
‫הזה כול מסככי בתיה בנסרי שאי בה ג'‪.‬‬
‫וכתב המשנ"ב ש ס"ק מ"ט דעכשיו בזמנינו אע"פ שלא‬
‫מסככי הבתי בנסרי אפילו פחות מג'‪ ,‬מ"מ יש לחוש לטעמו‬
‫של הסמ"ק ולנהוג שלא לסכ בנסרי אפילו צרי‪ .‬ג החזו"א‬
‫הקפיד שלא להשתמש בבלפוני ]עי' בספר סוכה כהלכתה עמ'‬
‫‪ 178‬בש הגר"ח קניבסקי שליט"א‪ ,‬שדעת החזו"א לא היתה‬
‫נוחה מסכ זה‪ ,‬ואת סוכתו סיכ בענפי ע [‪.‬‬
‫והנה המנהג בעיה"ק ירושלי מזה שני לסכ בבלפוני‬
‫וג הרבה מגדולי ההוראה נהגו כ‪ .‬ובביאור המנהג י"ל דהואיל‬
‫ובזמנינו אי רגילות לסכ הבתי בנסרי כלל‪ ,‬א"כ א באנו‬
‫לחוש בזה הרי שיש לנו לחוש לטעמו של הסמ"ק דס"ל דיש‬
‫‪-1-‬‬
‫בסיכו בעצי הנ"ל חשש שמא יסכ באופ שאי גשמי‬
‫יורדי‪ ,‬והנה שיטה זו בנויה על דעת ר"ת הסובר שסוכה‬
‫שאי גשמי יורדי לתוכה פסולה‪ ,‬והנה ר"ת גופיה התיר‬
‫לסכ בנסרי שאי רחב ד' א לא תוקע במסמרי‬
‫וכמבואר בהגהות מיימוניות פ"ה מסוכה ה"ט‪ ,‬ג מסברא‬
‫צ"ע מהכ"ת לחדש מנהג שהוא דלא כדינא דגמ' שהתירה‬
‫להדיא לסכ בנסר שאינו רחב ד"ט ולא חששו בגמ' שמא‬
‫יבואו לסכ באופ שאי גשמי נכנסי‪ ,‬ג עצ דינו של‬
‫ר"ת לא ברור א נפסק להלכה שהרי השו"ע ורמ"א לא‬
‫הזכירו דינו להלכה‪ ,‬ועי' בברכ"י ובמאמר מרדכי מש"כ‬
‫בזה‪ ,‬וא שגדולי האחרוני העתיקו להלכה את חומרת‬
‫ר"ת מ"מ שמא אי לגזור גזירה חדשה לסכ בעצי דקי‬
‫שמא יסכ באופ שאי המטר יורד‪ .‬ומכל הלי טעמי נראה‬
‫שסמכו גדולי ירושלי לסכ בבלפוני א לכתחלה‪.‬‬
‫והנה לפי הסוברי שאי לסכ בבלפוני אפשר שג‬
‫סכ לנצח הנ"ל בכלל זה וממנהגא אי לסכ בו‪ ,‬א‬
‫לסוברי שבבלפוני שרינ א לכתחלה‪ ,‬א"כ ה"ה בזה‪.‬‬
‫החוטי
המחברי
את העצי
א
יש בה
‬
‫משו
מעמיד בדבר הפסול לסכ בו‬
‫ג‪] .‬א[‪ .‬קיימ"ל שאי לסכ את הסוכה אלא בפסולת‬
‫גור ויקב ולא במיני אחרי‪ ,‬כמו כ אי לסכ את הסוכה‬
‫בדבר המקבל טומאה‪ ,‬ונחלקו הראשוני לעני הלכה הא‬
‫דבר הפסול לסכ בו כשר להיות מעמיד של הסכ או‬
‫שפסול ג מלהיות מעמיד‪ .‬וכתבו המג"א והגר"ז ועוד‬
‫אחרוני והובא ג במשנ"ב סי' תר"ל ס"ק נ"ט דלכתחילה‬
‫יש להחמיר שלא להעמיד את הסכ בדבר הפסול לסיכו‬
‫]והוא לחוש לכתחילה לדעת הראשוני שפסקו ש"מעמיד"‬
‫פסול[‪ ,‬ומשמע מדבריה שבשעת צור או דחק יש לנקוט‬
‫לעיקר ד"מעמיד" כשר‪ .‬ודעת החזו"א דלהפוסלי‬
‫"מעמיד" הוא הדי ג "מעמיד דמעמיד" ויבואר אי"ה‬
‫בהמש‪.‬‬
‫]ב[‪ .‬דעת הרמב" הובאה להלכה בשו"ע סי' תרכ"ט‬
‫ס"ה שאסור לסכ בחבלי של פשת דאע"פ שגידול מ‬
‫האר מ"מ הואיל ונשתנו בצורת ולא ניכר שה גידולי‬
‫קרקע יש כא גזירה דרבנ שלא לסכ בה‪ .‬והנה לפי זה‬
‫לדעות דכל דבר שפסול לסכ בו פסול מלהיות מעמיד א"כ‬
‫בכל מיני הסכ שהעצי מחוברי ע"י חוטי יש לפסול‬
‫אות לכתחלה מטע זה‪ .‬אלא שבשו"ע סי' תר"ל סי"ג‬
‫פסק השו"ע בפשטות דהסומ סוכתו על כרעי המטה‬
‫והכרעיי ה מחיצות א יש בה גובה י' טפחי מ המטה‬
‫לסכ כשרה‪ .‬ועיי"ש במשנ"ב ס"ק כ"ט דהשו"ע ס"ל‬
‫דמעמיד אע"פ שמקבל טומאה מ"מ כשר‪ ,‬ומ"מ לכתחלה‬
‫נכו להזהר בזה כי יש פוסקי שמחמירי בזה‪.‬‬
‫הא
יש לחוש למעמיד בדבר שפסולו לסיכו‬
‫הוא רק מדרבנ‬
‫ד‪ .‬אלא שמצינו לכאו' סתירה בדברי המשנ"ב בדי זה‬
‫אי שרי להעמיד את הסכ בדבר הפסול לסכ בו מדרבנ‪,‬‬
‫דבסי' תרכ"ט ס"ק כ"ה וס"ק ח' וי"א מבואר שאפילו דבר‬
‫שמקבל טומאה רק מדרבנ מ"מ פסול להיות מעמיד‪ ,‬ולכ מרא‬
‫וחצינא וכו' פסולי להיות מעמיד‪.‬‬
‫ואילו בבה"ל סי' תר"ל ס"א ד"ה כל הביא בש הגר"א דא‬
‫לחוששי שלא להעמיד את הסכ בדבר הפסול לסכ בו‪ ,‬מ"מ‬
‫באות שפסולי לסכ מה מדרבנ לא גזרו להעמיד בה‪.‬‬
‫ומקורו של הגר"א הוא מדברי הריטב"א בד יא‪ :‬ד"ה‬
‫וכול כשרי לדפנות וכ מדבריו ד כב‪ :‬בסוגיא דמסכ על‬
‫כרעי המטה‪.‬‬
‫]ובטע המחלוקת א שרי להעמיד הסכ בדבר הפסול‬
‫לסיכו מדרבנ‪ ,‬יש שדנו דהדבר תלוי בגדר האיסור להעמיד‬
‫הסכ בדבר הפסול לסיכו א ענינו הוא גזירה בעלמא שמא‬
‫יבוא לסכ בסכ כזה‪ ,‬או דילמא מעמיד פסול עושה שהסכ‬
‫עצמו פסול – עי' בספר מקראי קודש חלק א' עמ' צ"ד בהגה‬
‫ומה שרצו ש לתלות מחלוקת מג"א והגר"א דלעיל יעו"ש[‪.‬‬
‫ולפ"ז יש שרצו להורות למעשה דכיו שחוטי הכותנה‬
‫פסול לסכ הוא מדרבנ ומצינו בבה"ל סי' תר"ל שנקט להקל‬
‫להעמיד הסכ בדבר הפסול רק מדרבנ וא שבסי' תרכ"ט ס"ק‬
‫אוסר מ"מ הואיל וכל דינא דמעמיד במחלוקת היא שנויה‪ ,‬לכ‬
‫יש מקו גדול להקל בזה‪ .‬ועי' לקמ בסמו מה שיש לדו‬
‫בהיתר זה‪.‬‬
‫אפשרות לתירו הסתירה בדברי המשנ"ב‬
‫ה‪ .‬אמנ עדיי יש לדו א אפשר לסמו להקל להעמיד‬
‫הסכ בדבר הפסול לסיכו מדרבנ ע"פ דברי הבה"ל והגר"א‬
‫ריש סי' תר"ל‪ .‬דהנה מקור דברי הגר"א ה כאמור בדברי‬
‫הריטב"א והמעיי בלשו הריטב"א ד כא‪ :‬ד"ה וחד‪ ,‬יראה‬
‫דאפשר שיש כוונה אחרת בדבריו דז"ל וחד אמר לפי שמעמיד‬
‫בדבר המקבל טומאה פירוש שהוא פסול לסכ‪ ,‬גזירה שמא‬
‫יבוא לסכ בו‪ .‬והא דתנ וכול כשרות לדפנות בשאי הסכ‬
‫עומד סמו בה‪ ,‬אי נמי דכל שאי איסורו לסכ אלא מגזירה‬
‫דרבנ כגו חבילי לא גזרו בו סמיכה‪ ,‬וגזירה לגזירה היא כנ"ל‪.‬‬
‫וחזינ דהריטב"א לא כתב בסתמא דכל שפסולו מדרבנ לא‬
‫גזרו בו אלא הדגיש דדבר שאסור מטע "גזירה" בזה התירו‬
‫דלא גזרו בו סמיכה‪ .‬וא שג גזירה היא איסור דרבנ מ"מ‬
‫מצינו בכמה מקומות דגזירה קילא טפי משאר איסור דרבנ‪.‬‬
‫ויש כמה דוגמאות לזה בראשוני‪:‬‬
‫א[‪ .‬עי' בחידושי הרא"ה ד יד‪ .‬ובריטב"א ש על המשנה‬
‫מסככי בנסרי דברי רבי יהודה ורבי מאיר אוסר‪ ,‬שכתב באה"ד‬
‫וטעמא דר"מ דאוסר לאו משו פסול שבגופ דאינהו ודאי‬
‫כשרי לסכ וכדאמינא אלא משו גזירת תקרה כדאיתא בגמ'‬
‫והיינו טעמא נמי דנקט אוסר ולא נקט פוסל‪ ,‬דהא אינ אינ‬
‫פסולי בגופ אלא מגזרה וכו' יעו"ש‪.‬‬
‫ב[‪ .‬עי' בחידושי הרא"ה ש יד‪ :‬ובריטב"א ש‪ .‬ד"ה תניא‬
‫כוותיה דרב‪ ,‬שכתב על הא דבשעת הסכנה מסככי בנסרי של‬
‫ארז וז"ל והא ודאי משו הכי דחקו עצמ בסוכת נסרי בשעת‬
‫הסכנה‪ ,‬מפני שאינ פסולי בגופ אבל לעול בדבר שהוא פוסל‬
‫בגופו אפילו בשעת הסכנה לא מהני להו כלל‪.‬‬
‫ג[‪ .‬עי' ברי" בביצה בסוגיא דרחיצה ביו"ט שכתב להדיא‬
‫דגזירה קילא משבות‪ ,‬וד ש הרי" לגבי רחיצת כל גופו בחמי‬
‫שהוחמו בערב יו"ט וכתב דלאו דבר שחייבי עליו משו שבות‬
‫‪-2-‬‬
‫ולא משו רשות ולא משו מצוה וכי גזרו בשבת אבל לא‬
‫ביו"ט‪.‬‬
‫הרי ל להדיא שגזירה קילא משבות‪ .‬וא כני הדברי‬
‫יתכ שבאמת אי סתירה בי פסקי המשנ"ב דמש"כ בבה"ל‬
‫ריש סי' תר"ל דמותר להעמיד הסכ בדבר הפסול מדרבנ‬
‫אי הכונה בכל פסול דרבנ אלא דוקא דבר האסור מטע‬
‫גזירה ]שהרי מקור הדברי ה בריטב"א וכנ"ל[‪ ,‬ומש"כ‬
‫המשנ"ב סי' תרכ"ט ס"ק ח' י"א וכ"ה שאסור להעמיד‬
‫הסכ בדבר הפסול מדרבנ ש איירי בדבר שהוא פסולו‬
‫בגופו והיינו דבר המקבל טומאה מדרבנ ועל זה באמת אי‬
‫לנו מקור בדברי הריטב"א להקל‪.‬‬
‫וא כ כשדני על מעמיד בחוט כותנה שבזה פסולו‬
‫בגופו מדרבנ כיו שנשתנה‪ ,‬אי הדבר ברור להיתר‪] .‬ועי'‬
‫ביכורי יעקב סי' תרכ"ט ס"ק ג' ומשנ"ב ס"ק י'[‪.‬‬
‫]אלא שאכתי יש לדו דכיו שחוט הכותנה הוא טווי‪,‬‬
‫ועיי רש"י שבת ד סג‪] .‬הובא בשעה"צ סי' תרכ"ט ס"ק‬
‫כ'[ דחוטי שנטוו ואח"כ קולעי אות הוא בכלל אריג‬
‫עיי"ש ומ התורה אי מסככי בה[‪.‬‬
‫והנה הזכרנו לעיל שישנ יצרני שמשתמשי בחוטי‬
‫כותנה שלא נגמרה שזירת‪ ,‬ועושי זאת כדי להרויח קצת‬
‫דלא חשיב נשתנה ולדעת הרמב" אפשר שאינו פסול‪,‬‬
‫והנה א שג דבר זה לא ברור מ"מ לדעת רש"י אי עצה זו‬
‫מעלה ארוכה‪.‬‬
‫ושמעתי ממו"ר מר הגר"ש ואזנר שליט"א שלפני‬
‫כמה שני נת הכשר על סכ לנצח שעיקר טעמו להקל‬
‫בחוטי כותנה אלו‪ ,‬כיו שהחתיכות הע יכולות לעמוד‬
‫ברוח מצויה ג מבלי החוטי והחוטי ה לתוספת‬
‫בעלמא ולכ אי לחוש בזה למעמיד וסיפר לי שניסה את‬
‫הדבר בסוכתו למש כמה ימי והעצי עמדו היטב‪.‬‬
‫והנה לפ"ז א יעמוד סכ זה במקו שבו אינו יכול‬
‫לעמוד ברוח מצויה רק ע"י החוטי שוב הדר דינא שיש‬
‫לחוש בזה משו מעמיד בדבר הפסול לסכ בו מדרבנ‪.‬‬
‫]ג יל"ע במציאות שא עומדי העצי לבד ה יציבי‬
‫יותר מאשר ע"י כשה במצב שמחוברי ע"י החוט[‪.‬‬
‫גזירת תקרה‬
‫ו‪ .‬והנה מר הגרי"ש אלישיב שליט"א ד לומר שאי‬
‫לסכ ב"סכ לנצח" זה מטע אחר וז"ל בתשובה הנדפסת‬
‫בספר אז נדברו ח"ב סי' ס"ו "הנה גופא דעובדא הכי הוה‬
‫הביאו לפני מחצלת עשוי מעצי "דיקט" דקי וארוגי‬
‫בחוטי ואמרתי לשואל כי יש לדו עפימ"ש הרשב"א‬
‫הו"ד בב"י סי' תרכ"ט דכיו שהנסרי תקועי במסמרי‬
‫הרי כל הנסרי כנסר אחד רחב ויש בה משו גזירת‬
‫תקרה ]הדיו בתשובת הרשב"א היה כשיש מרחק בי נסר‬
‫למשנהו ולכ כתב דיש שחולק ע"ז אבל כשהנסרי‬
‫מונחי אחד ע"י השני קבועי במסמרי לכו"ע הוה כנסר‬
‫רחב אחד וכמ"ש המג"א סי' תרכ"ו ס"ק ו' ובסי' תרל"ב‬
‫ס"ק א'[‪ .‬והנה "דיקט" מי ע הוא המתקל לחתיכות‬
‫דקי ולא מצינו בנסרי חילוק בי ע עבה למי ע דק‪,‬‬
‫ג בנסר ד' א יש בו נקבי נראה שלא יצא מכל נסר‪,‬‬
‫ומכיו שה דבוקי ע"י אריגה הרי נעשה משו זה כנסר רחב‬
‫ד' ויש לדו משו פסול נסר ד' ג במקו שאי מנהג אנשי‬
‫המקו לשכיבה‪.‬‬
‫]זאת ועוד‪ ,‬איכא לבירורי מה טיב של החוטי המחברי‬
‫את החתיכות‪ ,‬א הוי ממי שמסככי בו דאל"כ יש בו ג משו‬
‫מעמיד בדבר שאי מסככי בו[‪ ,‬עכ"ד דברי מר הגרי"ש‬
‫אלישיב שליט"א‪.‬‬
‫והנה היה מקו לדו בדברי ולחלק שדוקא שהנסרי‬
‫מחוברי באופ שהוא חתיכה אחת יש בזה משו נסר ד' אבל‬
‫במחצלת הנ"ל שמתקפלת אינו דומה כלל לנסר ד' ]והצעתי את‬
‫הדברי לפני מר הגריש"א שליט"א ואמר לי שאה"נ שומע הוא‬
‫את החילוק אבל מ"מ עדיי אי דעתו נוחה לית לזה הכשר‬
‫לכתחלה[‬
‫וכעת ראיתי בסו ספר "הסוכה" פסקי בש דו"ז מר‬
‫הגרש"ז אויערבא זצ"ל שדעתו שאי בסכ לנצח משו גזירת‬
‫תקרה כיו שהעצי דקי ורכי מאד ודינ ככל מחצלת‬
‫העשויה לסיכו‪.‬‬
‫ג ממו"ר מר הגר"ש ואזנר שליט"א שמעתי שדעתו שאי‬
‫לחוש בזה משו גזירת תקרה ומטעמי הנ"ל‪ ,‬וא בזמנו נת‬
‫הכשר ליצר מסויי‪.‬‬
‫עוד היה מקו לדו בדברי דממתי נחשיב עצי מחוברי‬
‫כנסר אחד דפשטות ריהטת דברי הרשב"א בתשובה ח"א סי'‬
‫רי"ג מורה דנקט לעיקר שסכ שמחובר במסמרי ]כפי המתואר‬
‫ש בתשובה[ אי בו משו גזירת תקרה‪ ,‬ויל"ע עד איזה שיעור‬
‫ריוח בי העצי עדיי נגדיר את הדברי שאי כא נסר אחד‬
‫רחב‪ ,‬ועי' בשו"ת אבנ"ז סי' תע"ג שנוטה לומר דכל שגש יכול‬
‫לירד בי העצי תו לא הוי בכלל נסר רחב ד' יעו"ש‪ .‬וא"כ בהני‬
‫סכ לנצח יש ריוח בי העצי ובודאי שהגש יורד דרכו וא"כ‬
‫אימא יסבור דבכה"ג אי דינו כנסר ד'‪ ,‬וצ"ע‪ .‬וראה לקמ אות‬
‫י"ב(ט"ו‪.‬‬
‫גזירת חבילה‬
‫ז‪ .‬והנה חכ אחד שליט"א יצא לדו לפסול את הסככי‬
‫הנ"ל משו גזירת חבילה דאיתא במשנה סוכה ד יב‪ .‬חבילי קש‬
‫וחבילי עצי אי מסככי בה וכול שהתיר כשרות‪ .‬וביארו‬
‫בגמ' דהטע משו גזירת אוצר דפעמי אד בא מ השדה‬
‫וחבילתו על כתיפו ומניחה ע"ג הסוכה ליבשה ועיי"ש ברש"י‬
‫שמניחה ע"ג הסוכה שלא לש צל ופסולה‪ ,‬ואח"כ קוד החג‬
‫נמל עליה שיהיה לש סכ והוי תולמ"ה‪ ,‬והלכ גזרו חכמי‬
‫שאי לסכ בחבילה א כשכוונתו לסיכו גזירה אטו הא‪.‬‬
‫וכמה היא חבילה עי' בתוס' ש ד יב‪ .‬בש הירושלמי‬
‫דאי חבילה פחותה מעשרי וחמשה קני‪ .‬ועיי בפוסקי‬
‫שגזירת חבילה חמירא טפי ואפילו בדיעבד הסוכה פסולה‪.‬‬
‫וטע אותו חכ דה"נ בהני סכ לנצח שהנסרי קשורי זה‬
‫לזה ויש בכל חבילה יותר מכ"ה נסרי דיהיה אסור לסכ בה‬
‫עד שיתיר‪.‬‬
‫אמנ לכאו' הדברי צע"ג ונראה שאי לחוש בזה כלל‬
‫דהנה יש להקשות בכל מחצלת נאסור משו חבילה והרי‬
‫קיימ"ל להלכה דמחצלת שאינה עומדת לשכיבה ]וכפי שנתבאר‬
‫בסי' תרכ"ט ס"ו[ כשרה לסיכו לכתחילה והטע מבואר‬
‫‪-3-‬‬
‫בריא"ז ]ד ז‪ .‬מדפי הרי"[ דגזירת חבילה היא דוקא‬
‫באוגר עצי כדי לטלטל ממקו למקו משא"כ א‬
‫העצי קשורי לצור תשמיש אי בזה משו גזירת‬
‫חבילה‪ .‬ועיי"ש שלמד מדי מחצלת לנידו אחר‪ .‬ועוד י"ל‬
‫דגיזרת חבילה היא דוקא כשהעצי קשורי מבחו‬
‫כחבילה בזה יש לחוש שמא יבוא מ השדה וישכח וכו'‬
‫משא"כ א החיבור בי העצי נעשה ביניה אינו דומה‬
‫כלל לצורת חבילה‪ .‬שו"ר בגליו צהר ח"ג עמ' נ"ט תשובת‬
‫מר הגריש"א שליט"א שכתב שאי בזה כל שו פקפוק‬
‫וב"ה שזכינו לכוי לטעמי שכתב ש‪.‬‬
‫חשש קבלת טומאה בסכ זה‬
‫ח‪ .‬והנה חכ אחד יצא לפסול את כל הסככי הנ"ל‬
‫ואמר שה פסולי מדינא וא למ"ד מעמיד כשר‪ ,‬מ"מ‬
‫הכא שה מחוברי בחוטי גרע טפי‪ ,‬וחיליה דידיה‬
‫משו"ת אג"מ ח"א סי' קע"ז שד גבי תריסי מע‬
‫המחוברי באריג דכיו שהאריג מקבל טומאה ומחבר את‬
‫העצי יחדיו הרי שכל העצי כול נידוני כדבר המק"ט‬
‫ופסולי מדינא לסכ בה‪ .‬והנה לכאו' בפשטות יש לחלק‬
‫דשאני בנידו האג"מ שאריג מחבר בי העצי‪ ,‬משא"כ‬
‫הכא דהוא חוט בעלמא‪ ,‬ולכ אי לחוש בזה כלל‪.‬‬
‫קשירת הסכ‬
‫ט‪ .‬ולעני לקשור את הסכ לתקרת המרפסת ע"י חוט‬
‫הכשר לסיכו נראה דאי לאסור בזה‪ ,‬ואי לחוש בזה‬
‫משו סכ הקבוע לתקרה וכפי שיבואר להל באור אות‬
‫ט"ז אלא שיש להזהר שלא לקשור בדבר הפסול לסכ דאז‬
‫יש בזה משו מעמיד‪.‬‬
‫סכ לנצח מעצי במבוק‬
‫י‪ .‬לאחר שני יצא לשוק סכ לנצח הדומה ממש לסכ‬
‫לנצח המתואר לעיל אלא שבמקו נסרי מע עשו היצרני‬
‫חלקי קני במבוק‪ .‬והנה הריוח בסכ זה הוא שאי לדו בו משו‬
‫גזירת תקרה דאי רגילי לסכ כלל תקרות באופ זה‪ ,‬וכל מה‬
‫שיש לדו בו הוא מצד המעמיד בחוט הכותנה וכפי שהארכנו‬
‫לעיל‪.‬‬
‫סכ לנצח – המכונה קיינעס – וכדו'‪.‬‬
‫יא‪ .‬בסכ זה דאגו היצרני שבמקו חתיכות הע ישתמשו‬
‫ע קני העשוי מע טבעי‪ .‬וכ החוט המחבר הוא חבל טבעי‬
‫מצמח הגווה שלא עושי בו שו שינוי אלא מקלפי אותו‬
‫מקליפתו ומקבלי חבלי טבעיי ללא עשיית שו פעולה‪.‬‬
‫ולכאו' בזה אי חשש כלל דאי בזה משו גזירת תקרה‪ ,‬ואי‬
‫בזה חשש מעמיד כלל‪] ,‬והנה שמעתי שיש מורי הוראה בעיה"ק‬
‫ב"ב שלא רצו לתת הכשר לסכ זה וחששו משו גזירת‬
‫"מעמיד" מחמת החבלי הנ"ל ודימו זאת לדברי השו"ע סי'‬
‫תרכ"ט סעי ה' שכתב דבחבלי של פשת פסולה‪ ,‬דכיו‬
‫שנשתנה צורת פסולה וה"נ נשתנתה הצורה‪ ,‬אמנ נראה דאי‬
‫בזה כל חשש דבהמש הסעי מבואר דבשל גמי ושל סיב‬
‫כשרה‪ ,‬וההבדל בי ב' הדיני הוא דבשל פשת כיו שצריכי‬
‫לשרותו ולנפצו ולסורקו חשיב נשתנה ופסול‪ ,‬משא"כ של גמי‬
‫ושל סיב דה חבלי טבעיי שגדלי כ סביב האיל אי‬
‫לפסול‪ ,‬וה"נ לכאו' בצמח הגווה‪ ,‬וכ הורה מר הגרי"ש‬
‫אלישיב שליט"א‪.‬‬
‫סיכו ברשת ע העומדת מעל מרפסת לצור צל‬
‫וזה מעשה הרשת פסי דקי של ע המחוברי זה לזה‪ ,‬רוחב הפס הוא בי שתיי לשלשה ס"מ‪,‬‬
‫והריוח שבי פס לחברו משתנה בי יצר ליצר‪ ,‬העצי מחוברי זה לזה ע"י מסמרי‪ .‬כאשר צורת‬
‫החיבור הוא כעשרה פסי בצורת שתי ועליה עשרה פסי בצורת ערב ומניחי אותה מעל מרפסת‬
‫]המכונה פרגולה[ למטרת צל וקובעי אותה לכלונסאות המרפסת במסמרי למע תעמוד ימי רבי‬
‫]ראה ציור ב'[‪ .‬וישנ רשתות מעי אלו אלא שקבועות בתו מסגרות ואת המסגרות קובעי לפרגלות‬
‫הנ"ל‪] .‬ראה ציור ג'[‬
‫ויש לדו ברשתות האלה הא ה כשרי בעצמ לסכ‪ ,‬וא לאו הא כשרי לכה"פ להיות‬
‫מעמיד לסכ כשר‪.‬‬
‫וראינו לבאר בזה את כל הצדדי בשאלה זו דפעמי הנפק"מ לעני דיעבד כגו‬
‫במתארח אצל חברו וכדו' א יש צדדי להקל בזה‪ .‬והנה בנידו סכ זה יש לברר כמה‬
‫נושאי ]א[‪ .‬א יש בחיבור העצי לזה לזה משו גזירת תקרה‪] .‬ב[‪ .‬א יש לפסול‬
‫משו סכ הקבוע במסמרי‪] .‬ג[‪ .‬משו סכ הקבוע כל השנה ולא נעשה לש סוכה‪.‬‬
‫]ד[‪ .‬סוכה ישנה ]ה[‪ .‬מעמיד בדבר המקבל טומאה‪.‬‬
‫‪-4-‬‬
‫חשש גזירת תקרה בחיבור העצי
זה לזה‬
‫יב‪ .‬הנה בנידו זה עלינו להביא את דברי הרשב"א‬
‫בתשובה סי' רי"ג ומה שדנו הפוסקי בביאור דבריו‪ .‬וז"ל‬
‫השאלה‪ ,‬סכ העשוי מנסרי שאי ברחב אלא טפח וה‬
‫תקועי במסמרות של ברזל וה משולבי בשליבת הסול‬
‫ואי בפתח השליבה שלשה טפחי ובחג מכסי אות‬
‫בהדס ובערבה‪ ,‬א פוסלי את הסכ מחמת המסמרות לפי‬
‫ששמעתי בש אחד גדול שנתאכס בבית אחד מבני עירנו‬
‫וצוה להסיר המסמרות מ הסכ‪ ,‬הודיענו טעמו אי משו‬
‫שמקבלי טומאה ואי משו כ מאי שנא משיפודי של‬
‫ברזל שא יש ריוח ביניה כמות כשרה‪.‬‬
‫תשובה – אותו חכ אסר לא מאותו טע שאמרת אסר‬
‫שאות המסמרות אי פוסלי את הסכ המרובה מה ואולי‬
‫אסר מפני מה שאסר אחד מרבותי ז"ל דכיו שהנסרי‬
‫תקועי במסמרות הרי כל הנסרי כנסר אחד רחב ארבעה‬
‫ויש בו משו גזירת תקרה ויש שנחלקו עליו ואתה הנח לה‬
‫כיו שנהגו אע"פ שאינ נביאי בני נביאי ה‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬
‫והנה פשטות ריהטת הרשב"א שלדינא לא ס"ל כאותו‬
‫חכ דסו"ס דהניח לאות אנשי לנהוג כמנהג‪ ,‬אלא‬
‫שניסה בדר אפשר לבאר מה טעמו של אותו חכ‪ .‬וכתב‬
‫דכיו שהנסרי תקועי במסמרות א"כ יש לדו את כל‬
‫הנסרי כנסר רחב ד' שפסול מגזירת תקרה‪ .‬ובפשטות‬
‫נראה שהסיבה לפסול בזה דחשיב כה"ג כסכ פסול ונמצא‬
‫שהאד היושב בסוכה יושב תחת סכ פסול ואע"פ שהיו‬
‫מכסי את הנסרי הנ"ל בסכ כשר מ"מ יש לדו זאת‬
‫כנסר רחב ד' שהניחו עליו סכ כשר‪ .‬והרשב"א לא זכר‬
‫בדבריו כלל שיש לדו בזה משו מעמיד בדבר הפסול‬
‫לסכ בו ]והיינו שיש כא סכ שעומד ע"ג דבר הפסול‬
‫מחמת גזירת תקרה[ וכ לא הזכיר בדבריו לפסול מטע‬
‫לבוד‪ ,‬אלא כל עיקר טעמו לבאר את דעת החכ הנ"ל‬
‫דחיבור נסרי ע"י מסמרי יש לדו בו דחשיב נסר אחד‪.‬‬
‫והנה הרשב"א לא פירש אמאי לא נקט להלכה כדעת‬
‫אותו חכ‪ ,‬ולכאו' היה נראה בכונתו דגזירת חז"ל שלא‬
‫ישבו בסוכה תחת נסר רחב ד' טפחי שמא יבוא לשבת‬
‫תחת תקרת ביתו‪ ,‬כל זה הוא דוקא בנסר רחב ד"ט כשהוא‬
‫כולו עשוי מע דאז שפיר י"ל דיש לחוש שמא יבוא לישב‬
‫תחת תקרת הבית‪ ,‬משא"כ כיש ריוח בי העצי אי סברא‬
‫כלל לדמות זאת לנסר‪ ,‬וכיו דעסקינ בגזירה דרבנ אי לנו‬
‫אלא מה שגזרו ומנל לחדש בזה‪ ,‬ולפ"ז א א העומד‬
‫מרובה על הפרו מ"מ אי צורתו כנסר ויהיה שרי‪ .‬עוד י"ל‬
‫דלפ"ז היה מקו לומר דלדעת הרשב"א א יהיה נסר רחב‬
‫ד' שניקבו אותו בהרבה חורי א שהעומד מרובה על‬
‫הפרו מ"מ כיו שאי צורתו כנסר ולא יבואו לטעות בו לא‬
‫גזרו בזה חכמי‪.‬‬
‫]וזכר לדבר דנחלקו עי' סי' בנסרי רחבי ד' המונחי‬
‫על גבי תקרה ונטל אחת מבנתיי או פקפק הא כשרי ה‬
‫לסכ דיש שיטות בראשוני הסוברות דכיו שעשה מעשה‬
‫בגו הסכ תו לא יבוא לטעות ולשבת תחת תקרת הבית‬
‫ועיי"ש שיש החולקי בזה‪ .‬ולפ"ז היה אפשר לומר דבסכ‬
‫כזה שלעול א"א לטעות בו ולישב תחת תקרת הבית דהרי הוא‬
‫מנוקב וגשמי יורדי דרכו ואינו דומה כלל לתקרת הבית לא גזרו‬
‫בזה חכמי[‪.‬‬
‫יג‪ .‬ויש לדו להרשב"א מה יהיה הדי במי שיקח נסרי‬
‫ויצרפ אחד לשני בסמו ע"י מסמרי או יניח בתו מסגרת‬
‫אחת‪ .‬בצורה מהודקת בלי מסמרי ]ראה ציור ד'[‪ .‬ובסברא נראה‬
‫לומר דכל שחיברו כמה עצי לנסר ד' הרי הוא בכלל הגזירה וא‬
‫שיש קצת אוירי דקי ביניה כדר שיש כשמחברי עצי‪ ,‬מ"מ‬
‫נראה הדבר כנסר אחד רחב ד' ופסול ]וכ הוא משמעות המג"א סי'‬
‫תרל"ב ס"ק א'[‪ .‬וצ"ע דברי האבנ"ז בתשובה סי' תע"ג שד בנידו‬
‫כזה ]וז"ל בדבר הסכ שנהגו לעשות טבלאות מרובעות ארכ‬
‫ורחב כאמה וכאמתי ובאמצע כולו חלל ורק הסובב הוא ע‬
‫כעובי אצבע ויותר מעט והחלל מכוסה בקני‪ ,‬היינו שיש חרי‬
‫בהסובב בצד הפונה להחלל ומניחי קני שקצותיה נסמכי על‬
‫החרי שבסובב ויש שמדבקי הקני בדבק בתו החרי‬
‫שבהסובב ובכול שפת גובה החרי לעומת עובי הקני ויותר‬
‫מעט[‪ .‬וכתב לדו מסברא שטעמו של הרשב"א שלא אסר הוא‬
‫מחמת שהגשמי נכנסי בי הנסרי וה"נ דכוותיה וד להביא‬
‫ראיה ממחצלת‪ ,‬ואח"כ כתב לחלק דשמא שאני מחצלת שאי‬
‫הקני דבוקי בדבק משא"כ הכא ולכ מסיק דלכתחלה אי לסכ‬
‫בדבוקי אבל א נהגו לסכ בה אפשר אי למחות ביד‪.‬‬
‫ומבואר מדבריו דא אינ דבוקי אי לאסור לדינא‪] ,‬ובגו‬
‫ראייתו ממחצלת יש לחלק דשאני מחצלת שהיא רכה ואינה דומה‬
‫כלל לנסר רחב ד' משא"כ בלוח ע שיש בתוכו קני דדומה טפי[‪.‬‬
‫אבל ג על עצ סברתו של האבנ"ז יש לדו ולומר דכל‬
‫שחיבר קני זה לזה בצורה צפופה הרי שדינו כנסר אחד‪ ,‬וכ‬
‫ריהטת דברי מג"א לאיסור א להרשב"א‪ .‬וא דהמג"א איירי‬
‫בקבע במסמרי‪ ,‬נראה דא הקני מהודקי היטב אזי ג בלי‬
‫מסמרי דינ כנסר אחד דאי המסמרי סיבה אלא סימ דחשיב‬
‫נסר אחד‪ .‬ולעיל אות ו' הזכרנו את דבריו מר הגריש"א שליט"א‬
‫שד בכל סכ לנצח המחובר ע"י חוטי שיאסר מטע נסר ד' א‬
‫להרשב"א‪ ,‬אמנ כתבנו דיש מקו לחלק ולומר דכיו שהוא ר‬
‫ונכפ ודומה טפי למחצלת אי בו את חשש הגזירה‪ ,‬והבאנו את‬
‫דעות גדולי ההוראה בזה ומש תקחנו‪.‬‬
‫יד‪ .‬ועי' ב"ח סי' תרכ"ו שמשמע מדבריו דטע הפוסלי הוא‬
‫משו דאמרינ בכה"ג לבוד להחמיר והרשב"א שחלק עליה ס"ל‬
‫דלא אמרינ לבוד להחמיר‪ ,‬ובמג"א ס"ק ו' הקשה על הב"ח דלא‬
‫משמע ברשב"א כלל שיאסר מטע לבוד‪.‬‬
‫ובביכורי יעקב ס"ק ח' כתב לדינא לאסור א חיבר עצי‬
‫ועשא כסול וכדברי השואל ברשב"א וכתב וז"ל באה"ד כתב‬
‫הרשב"א שדעת קצת ראושני להחמיר משו גזירת תקרה והוא‬
‫הסכי עימה במקו שנהגו ומשמע ש אפילו יש יותר מג"ט‬
‫ביניה ולכ ראוי לצאת ידי הפוסקי הללו שלא לחבר אות‬
‫השליבות במסמרות קוד שיעל‪ ,‬וכו' – והנה מבואר מדברי‬
‫הביכור"י שכל שיש עצי המחוברי זה לזה במסמרי אפילו יש‬
‫ריוח ניכר ביניה יש להחמיר בזה‪.‬‬
‫והנה מה שלמד ביכור"י דהרשב"א ס"ל לאסור במקו שנהגו‪,‬‬
‫לכאו' אי דבריו מוכרחי דסגנו הרשב"א מורה טפי שנקט להקל‬
‫רק התבטא בלשונו "הנח לה במקו שנהגו"‪ ,‬אבל אי הכרח כלל‬
‫‪-5-‬‬
‫שהרשב"א יסבור לדינא לאסור‪ .‬ועי' ברעק"א בהגהותיו על‬
‫הביכור"י נדפס בתוספת ביכורי‪ ,‬שד לומר שכל מה‬
‫שאסר אותו חכ המובא ברשב"א זה רק כנגד הנסרי אבל‬
‫לא כנגד האויר שבינה דאי האויר נעשה כנסר לפסול‬
‫ישיבה תחתיו‪ ,‬והביכור"י ד לדחות דבריו דפשטות דברי‬
‫הרשב"א שכל החתיכה נעשית כנסר אחד רחב ד' ואי‬
‫לישב תחתיו‪.‬‬
‫ועי' בחיי אד כלל קמ"ו די ל"א וז"ל אות שעושי‬
‫סריגות מעצי דקי ומחוברי יחד וה רחב ד'‪ ,‬יש‬
‫להסתפק דאפשר דדינ כנסר שיש בו רוחב ד"ט דפסול‪,‬‬
‫ואע"פ שנות עליו סכ כשר‪ ,‬אפשר שיש לאסור‪ ,‬מ"מ אי‬
‫למחות בנוהגי היתר‪ ,‬כיו שנות עליו סכ כשר ל"ש גזרת‬
‫תקרה‪ ,‬וציי למג"א סי' תרכ"ו ס"ק ו'‪ .‬ומבואר מדברי‬
‫הח"א שנסתפק בדבר א מחבר כמה עצי יחדיו והיינו‬
‫דלא ברירא ליה א בכה"ג ג הרשב"א יאסור‪ ,‬ומ"מ לעני‬
‫דיעבד א נת עליו סכ כשר ל"ש בזה גזירת תקרה‪] .‬יל"ע‬
‫למה לא שיי בזה גזירת תקרה הרי אי הסכ ביניה אלא‬
‫עליה ובשלמא א הסכ הכשר הוא בי הנסרי הרי הוא‬
‫מפריד וחוצ ביניה וי"ל דאי בזה גזירת תקרה‪ ,‬אבל‬
‫כשמונח מעליה אמאי מבטל הוא את הגזירה‪ ,‬ואולי כיו‬
‫שניכר לכל שהניח סכ כשר תו לא חישינ שמא יבוא‬
‫לישב תחת תקרת ביתו‪ ,‬וצ"ע‪ .‬ועדיי יש לברר מקור דברי‬
‫הח"א שא יש סכ כשר ביניה הרי זה כשר לדעת‬
‫הרשב"א[‪.‬‬
‫טו‪ .‬ועי' בשו"ת אמרי יושר ח"א סי' מ"ג שד בנידו‬
‫מי שהכניס נסרי לתו מסגרת ותקע מסמר בקצה כדי‬
‫שלא יצאו הנסרי‪ ,‬וסיכ בה את הסוכה‪ ,‬וד לפסול בזה‬
‫מחמת דברי הרשב"א בתשובה‪ .‬ובתו הדברי הקשה‬
‫אמאי ד הרשב"א לפסול את הסכ והרי בציורו של‬
‫הרשב"א הניחו ע"ג הנסרי סכ כשר ובאופ שהסכ‬
‫הכשר רבה על הנסרי וא"כ מהכ"ת לפסול את הסכ‪,‬‬
‫ומכח קושיא זו הכריח האמרי יושר שהרשב"א פסל את‬
‫הסכ מדי "מעמיד" דהיות והמעמיד פסול לסכ משו‬
‫גזירת תקרה א"כ הסכ שעליו ג פסול‪ .‬והקשה מדברי‬
‫הרשב"א על הפמ"ג בא"א סי' תרכ"ט ס"ק י"א שד א‬
‫לפסול מעמיד בנסר רחב ד' דשמא הוי גזירה לגזירה‪.‬‬
‫והנה המעיי בגו דברי האמרי יושר יראה דס"ל‪ :‬א[‪.‬‬
‫דבציור המובא בתשובת הרשב"א הדיו לפסול מטע‬
‫מעמיד‪ ,‬דהואיל ומניח סכ כשר על הנסרי תו אי טע‬
‫לפסול משו נסר ד'‪.‬‬
‫ב[‪ .‬א לא יניח עצי בינתיי‪ ,‬לסברת מורו של‬
‫הרשב"א יש לפסול ולרשב"א כשר‪ ,‬אמנ אי זה‬
‫לכתחילה‪ .‬ג[‪ .‬א מניח קני בתו מסגרת ע ‪ ,‬אזי א‬
‫מחבר את הקני בקצה ע"י מסמר פסול מדינא דהיינו א‬
‫הרשב"א פסול דהוי נסר ד'‪ ,‬אבל א לא תקע מסמר ומסיר‬
‫את הקני ביד מתו המסגרת אי בזה חשש רק מחמת‬
‫מעמיד‪] .‬ויל"ע א הציור שעליו קאי האמרי יושר שיכול‬
‫להסיר ביד מיירי שהקני מחוזקי היטב או שה רופפי[‪.‬‬
‫אלא שלכאו' אי זכר בדברי הרשב"א שפסל מטע מעמיד‪.‬‬
‫ובפשטות כוונת הרשב"א בש מורו דכיו שה מחוברי יחדיו‬
‫הרי שה נידוני כנסר אחד רחב ולא יועיל כלל להניח בינה סכ‬
‫כשר‪ ,‬וכהבנת הביכור"י שהובא לעיל אות י"ד וביותר דנתבאר‬
‫לעיל אות ה' בש ריטב"א ורא"ה דדברי שנאסרו משו גזירה לא‬
‫פסלינ להו להיות מעמיד דהוי גזירה לגזירה‪ .‬וא"כ מנל לאפושי‬
‫מחלוקת ולומר שהרשב"א חולק בזה וס"ל דג בכה"ג אסרינ‬
‫משו מעמיד‪ ,‬ודו"ק‪ .‬ואכתי צ"ע בפשט דברי הרשב"א מכח‬
‫קושית רעק"א דאי לנו מקור לאסור ישיבה מתחת האויר שבי‬
‫הנסרי וא"כ אפשר להניח סכ כשר במקו האויר ואמאי יפסל‪,‬‬
‫וצ"ע‪.‬‬
‫סכ הקבוע לתקרה במסמרי
וקשירת הסכ‬
‫לתקרה ע"י חוטי
‬
‫טז‪ .‬והנה בהרבה מהסוכות הנסרי הנ"ל מחוברי כל השנה‬
‫במסמרי לפרגולה ויש לדו דא א נידו שאי בנסרי הנ"ל‬
‫משו חשש נסר רחב ד'‪ ,‬או עכ"פ לעני דיעבד וכמו שנבאר לעיל‬
‫]אות יב(טו[ מ"מ אפשר דיש לחוש בזה כיו שהסכ מחובר‬
‫לתקרה במסמרי‪ ,‬ושאלה זו נוגעת ג לכל סכ לנצח וסכ קייענס‬
‫דשמעתי שיש מגדולי המורי פעה"ק שאסרו על המשווקי‬
‫למכור חוטי טבעיי כדי לחבר את הסכ לכלונסאות כדי שלא‬
‫יעו ברוח וטעמ דע"י החיבור נעשה הסכ קבוע ויש בו פסול‪,‬‬
‫שו"ר שהדברי נדפסו בשו"ת אב ישראל ח"ח סי' מ"ד לגאו רבי‬
‫ישראל יעקב פישר שליט"א ראב"ד העדה החרדית‪ ,‬ולכאו' נראה‬
‫לענ"ד דאי בזה חשש כלל בי בחיבור במסמרי וכ"ש בחיבור‬
‫ע"י חוט טבעי וכפי שיבואר לקמ‪.‬‬
‫עי' תוס' סוכה ד ב'‪ .‬ד"ה כי שנתקשו אמאי אמרינ שגשמי‬
‫בחג סימ קללה ה והרי יכול לקבוע את הסכ במסמרי באופ‬
‫שלא ירדו גשמי לסוכה‪ ,‬דכמו שמצינו גבי דפנות דאפילו א ה‬
‫קבועות מ"מ כשרות כיו שראויות לעשות עראי ה"נ נימא בסכ‪,‬‬
‫ותירצו וז"ל בסככה שעיקר הסוכה על ש הסכ לא מתכשרה עד‬
‫דעביד ליה עראי‪ ,‬עכ"ל ומתבאר מדברי התוס' הנ"ל שאי לקבוע‬
‫את הסכ לתקרה במסמרי דבעינ סכ עראי‪ ,‬וכ העתיק‬
‫בשעה"צ סי' תרל"ג ס"ק ו' בש תוס' ור" דהסכ אינו כשר‬
‫מהתורה עד דעביד ליה עראי‪ ,‬דהיינו שלא יקבע את הנסרי‬
‫במסמרי‪.‬‬
‫ולכאו' יש להקשות בזה‪ ,‬דבסוגיא ד טו‪ .‬גבי תקרה שאי‬
‫עליה מעזיבה מבואר להדיא דסגי בנוטל אחת מבנתיי ועי"ז‬
‫נתכשרו שאר הנסרי לסכ א שלא פקפק אות כלל וה‬
‫מחוברי במסמרי‪] ,‬ועיי"ש בראשוני שדנו א ורק משו גזירת‬
‫תקרה‪ ,‬עיי בר" וברמב"[‪ ,‬ולא חששו כלל לזה שהנסרי‬
‫קבועי במסמרי‪ .‬וכ פסק השו"ע סי' תרכ"ו ס"ג גבי הסרת‬
‫הרעפי והכשרת הלאטיש וכ מבואר בתרה"ד סי' פ"ט להדיא‪.‬‬
‫ונראה מזה שלא אמרו תוס' ור" דסכ הקבוע במסמרי פסול‬
‫אלא בגוונא שעושה אותו כתקרה גמורה שאי הגשמי יכולי‬
‫להכנס לתוכה‪ ,‬וזהו קבע שנאסר בסכ‪ ,‬אבל כל שיש ריוח בי נסר‬
‫לנסר תו אי קפידא בזה שה מחוברי לגג במסמרי‪ .‬וכ"כ בספר‬
‫חמד משה סי' תרל"א אות ד'‪ ,‬והוכיח כ מדברי הגמ"י הלכות‬
‫סוכה פ"ה ה"ט שהביא את שיטת ר"ת שכתב שאי לסכ בסכ‬
‫‪-6-‬‬
‫מעובה דאל"ה אמאי גשמי סימ קללה בחג ]היינו ראיית‬
‫תוס' דלעיל[ וכתב מעשה שהר' שמעו גיסו של ר"ת קבע‬
‫הסכ במסמרי ופסלה ר"ת משו דמצלת מ הגשמי‪,‬‬
‫הרי דעיקר הקפידא משו דמצלת מ הגשמי ובלא"ה לא‬
‫קפדינ במסמרי‪.‬‬
‫ונראה שזוהי ג כוונת האגודה המובא במג"א סי'‬
‫תרכ"ז ס"ק ב'‪ ,‬וא"כ ברשת זו שהגשמי יורדי בתוכה‬
‫בשופי‪ ,‬וכ במיני הסכ לנצח שג בה יורדי גשמי‬
‫בשופי אי לכאורה לאסור לסכ בה מטע שקבועה‬
‫במסמרי או מטע שהסכ קשור לכלונסאות‪] .‬שוב‬
‫הראוני שמו"ר מר הגר"ש ואזנר שליט"א כתב בזה‬
‫להיתרא ותשובתו מודפסת בגליו זה[‪.‬‬
‫סכ הקבוע כל השנה ולא נעשה לש
סוכה‬
‫יז‪ .‬עוד יש לדו ברשת זו דכיו שהיא קבועה כל השנה‬
‫ולא נעשתה לש סוכה כלל‪ ,‬שמא דינה כדי סוכת היוצרי‬
‫שמבואר בגמ' סוכה ד ח‪ :‬שהפנימית פסולה כיו שדר בה‬
‫בקבע‪ .‬אכ נראה דאי לחוש בזה דעיי"ש ברש"י ד"ה‬
‫פנימית‪ ,‬וז"ל דכל ימות השנה דייר הת ורוב תשמישו וסעודתו‬
‫ושינתו ש‪ ,‬והנה רשת זו שאנו דני עליה נעשתה למטרת צל‬
‫בלבד ואינה ראויה למגורי והוי ממש כסוכת גנב"‪.‬‬
‫סוכה ישנה‬
‫יח‪ .‬אכ כיו שרשת זו נמצאת כל השנה מעל המרפסת נמצא‬
‫שיש לסוכה זו די סוכה ישנה ובעינ לחדש בה דבר‪ .‬וישנ ב'‬
‫אופני לחדש בה דבר‪ :‬א[‪ .‬א חמתה מרובה מצילתה‪ ( ,‬הרי בזה‬
‫שיוסי עליה סכ כבר חידש בה דבר ]ויש למדוד היטב את שטח‬
‫הנסרי שברשת‪ ,‬דפעמי צילתה מרובה מחמתה[‪ .‬ב[‪ .‬א יסיר‬
‫רשת אחת ושוב יניחה מחדש לש צל הרי שחידש בה דבר‪.‬‬
‫מעמיד בדבר הפסול לסכ‬
‫יט‪ .‬עוד יש לדו א העצי שברשת יכולי לעמוד ג מבלי‬
‫המסמרי‪ ,‬דא אינ יכולי לעמוד בפני עצמ רק בסיוע‬
‫המסמרי‪ ,‬א"כ יש לחוש בזה משו מעמיד בדבר הפסול לסכ‪.‬‬
‫ולכ יש לדו בזה בכל מקרה לגופו‪.‬‬
‫כ‪ .‬העולה מהנ"ל‪:‬‬
‫מסגרת שיש בתוכה נסרי
הסמוכי
זה לזה‬
‫רשת ע המונחת מעל מפרסת‬
‫ה[‪ .‬ולעני מסגרת שיש בתוכה נסרי הסמוכי זה‬
‫לזה באופ שאי ריוח בינה כלל ומניחי אותה על‬
‫הסוכה לסכ‪ ,‬אזי א הנסרי קבועי ע"י מסמר וכדו'‬
‫לכאו' יש לאסור בזה משו נסר רחב ד' וכמשמעות‬
‫מג"א סי' תרל"ב ס"ק א' ]ודלא כשו"ת אבנ"ז סי' תע"ג‬
‫עי' לעיל אות י"ג[ וא אי מחוברי במסמרי אלא‬
‫שקבועי בחוזק ג"כ יש לאסור דלכאו' הוי כנסר אחד‬
‫רחב ד'‪ .‬וא ה רפויי ולא מחוברי כלל בזה לכו"ע‬
‫מסתבר דשרי‪.‬‬
‫א[‪ .‬יש לדו א יש בזה משו גזירת תקרה‬
‫ומסברא היה מקו לומר דבכה"ג הרשב"א היה‬
‫מיקל וכ על לאבני נזר‪ ,‬אבל כיו שאי הדבר‬
‫מבואר להדיא ומצינו לכמה מגדולי האחרוני‬
‫שנקטו דפסול או שעכ"פ אינו לכתחלה‪ ,‬א"כ אי‬
‫להשתמש בזה לכתחלה‪ ,‬ויל"ע א יניח עליה סכ‬
‫כשר א מהני‪ ,‬וצ"ע‪ .‬ג לעני דיעבד צ"ע א יש‬
‫מקו לסמו על דעת האבנ"ז‪.‬‬
‫ב[‪ .‬א הרשת הנ"ל עומדת במרפסת כל השנה‬
‫דינה כסוכה ישנה וצרי לחדש בה דבר‪.‬‬
‫ו[‪ .‬וא הנסרי אינ מהודקי זה לזה אלא שהכניסו‬
‫אות לתו נקבי מפולשי בתו מסגרת באופ שאי‬
‫ה מחוברי כלל אלא אפשר להוציא ולהכניס‬
‫בקלות ממש‪ ,‬ואת המסגרת הזו מניחי על הפרגולה‬
‫באופ שכעת לא יוכלו לצאת ממקומ‪ ,‬ראה ציור ה'‪ ,‬יש‬
‫לדו דאפשר דכה"ג אי שו חשש דמצד גזירת תקרה‬
‫הרי אי הנסרי מחוברי כלל‪ ,‬ומה שאח"כ שמי אות‬
‫במתו מסגרת הרי זה לא גרע מנסרי שמניחי אות‬
‫על הגג זה ליד זה‪ ,‬אמנ א יקבעו את הנסרי הנ"ל‬
‫בתו המסגרת באופ שאינ יוצאי בקל שוב הדר דינא‬
‫למה שהובא לעיל ס"ק א'‪ ,‬וצ"ע‪.‬‬
‫ג[‪ .‬יש לעיי במציאות בכל רשת א יש לחוש‬
‫משו מעמיד הנסרי זה לזה ע"י המסמרי‪.‬‬
‫ד[‪ .‬אי לחוש לזה שכל הנסר מחובר למרפסת‬
‫במסמרי דכיו שהגש נכנס בשופי תו לא הוי‬
‫תקרה קבועה‪.‬‬
‫‪-7-‬‬
‫מחצלאות‬
‫כא‪ .‬לפני כמה שני שווק סכ העשוי כמחצלת ממש והיה לו הכשר מכמה רבני שליט"א ובערב סוכות פורס ע"י‬
‫אחד מנותני ההכשר שאי הוא מכשיר את הסכ הנ"ל ובהודעה נכתב דכיו שנתברר שאי קוצי אלא בצד אחד‪ ,‬לכ‬
‫הוסר ההכשר‪ .‬והעול תמה דבפוסקי לא נזכר שו רמז א יש קוצי בצד אחד של המחצלת או בשני צדדי‪ ,‬וביררנו‬
‫את פשר הדבר‪ ,‬והוסבר לנו דהרב הנ"ל לא אחז בנתינת "הכשר" על המחצלת אלא בנתינת "פסק" שמחצלת זו כשרה‬
‫לסכ וכיו שאמרו לו שיש קוצי במחצלת ותו אינה ראויה לשכיבה‪ ,‬ממילא לכו"ע כשרה היא לסיכו‪ ,‬אבל לאחר‬
‫שנתברר לרב הנ"ל דרק מצד אחד יש לה קוצי א"כ אי לנו ראיה ברורה שהמחצלת כשרה דסו"ס ראויה היא לשכיבה‬
‫וצריכי אנו להכנס בשאלה הא מחצלת זו עומד לשכיבה או לסיכו וא האומ שעשאה לצל או לשכיבה‪ .‬וכיו‬
‫שמציאות זו לא נתבררה על ידו לכ הסיר את ההכשר‪.‬‬
‫והנה בגו די מחצלת מבואר הדבר בפוסקי סי' תרכ"ט ס"ו ובנו"כ‪ ,‬ועיי"ש במשנ"ב ס"ק י"ח בש מג"א שכתב‬
‫וז"ל "ודע דבמקומות הללו כל מחצלת עשויה לשכיבה וא"כ אפילו עשאה לסיכו ג אי מסככי בה"‪ ,‬וטעמו ע"פ‬
‫סברת הרא"ש דבמקומות שעשויי לשכיבה א"כ איכא מראית עי ואסורי אפילו כיו לש סכ‪.‬‬
‫וצרי לברר בכל עת וזמ מה המציאות‪ ,‬ומסתבר שהדבר תלוי במקו שבו רוצי לסכ ולא במקו שמייצרי את‬
‫הסכ‪.‬‬
‫קשירת הסכ כדי שלא יעו! ברוח‬
‫במקומות רבי רוח קלה ביכולתה להעי את הסכ‪ ,‬והנה הסכ צרי שיהיה ראוי לעמוד ברוח מצויה וא לאו פסול‪.‬‬
‫ופעמי שיושבי בסוכה ג כשיש רוח שאינה מצויה‪ ,‬והנה יל"ע באיזה אופ אפשר להדק את הסכ כדי שלא יעו ברוח‪,‬‬
‫ושורש השאלה דלדינא אנו מחמירי לכתחלה לחוש לפוסקי הסוברי דאי להעמיד את הסכ בדבר הפסול לסכ בו‪,‬‬
‫]א שבדיעבד מבואר בפוסקי שלא חוששי להנ פוסקי אלא נקטינ לעיקר כסברת הראשוני דשרי להעמיד את‬
‫הסכ ג בדבר המקבל טומאה וג בדבר הפסול לסכ בו[‪ .‬ולדעת החזו"א יש להחמיר לכתחלה ג על מעמיד דמעמיד‪.‬‬
‫כב‪ .‬והנה כיו שאנו חוששי לכתחלה לא לחבר את הסכ‬
‫כשמהעמיד פסול לסכ א"א לקשור את הסכ בחבלי המצויי‬
‫בשוק דרוב ככול עשויי מפשת או פלסטיק ובשו"ע סי'‬
‫תרכ"ט מבואר דאי לסכ בחבלי של פשת וכמבואר הטע‬
‫בפוסקי משו דנשתנה נפסל מדרבנ לסכ‪ ,‬וכ חוטי פלסטיק‬
‫אי לסכ בה כיו שפלסטיק הוא מי הפסול לסכ וכל הפסול‬
‫לסכ נפסל להיות מעמיד לכתחלה‪.‬‬
‫ועי' לעיל אות ה' מש"כ בארוכה דלכאו' אי להכשיר בזה‬
‫א לדעת הבה"ל סי' תר"ל‪ ,‬דיש לחלק בי סכ הפסול מדרבנ‬
‫לסכ הפסול מגזירה‪ ,‬יעו"ש‪.‬‬
‫והעצה לזה לקשור את הסכ ע"י חוטי טבעיי והיינו עלי‬
‫לולב ]באופ שאי בזה משו מוקצה למצוותו[ או בחוטי‬
‫"גווה" טבעיי וכדומה‪.‬‬
‫אמנ א"א לקשור ע"י הפשת הנמכר ע האתרוג דכיו‬
‫שהוא פשת מנופ פסול הוא לסכ וממילא אי להשתמש בו‬
‫כמעמיד‪.‬‬
‫כג‪ .‬ואפשר ג להניח קרשי עבי פחות מרוחב ד"ט בכמה‬
‫מקומות מעל הסכ‪ ,‬ואפשר להניח ג קרשי העשוי מע‬
‫סנדווי ]שיש ביניה דבק[ ולא אמרינ דבכה"ג הוי מעמיד ע"י‬
‫הדבק או מעמיד דמעמיד כיו שהדבק אינו מי שרגילי לסכ‬
‫בו‪] .‬שמעתי ממו"ר הגר"ש גלבר שליט"א והסכי לזה הגר"נ‬
‫קרלי שליט"א[‪.‬‬
‫כד‪ .‬ויל"ע א שרי להניח קרש על גבי הסכ ולקושרו‬
‫בצידו לקרש‪ .‬אחר ]עי' ציור ו'[ דלכאו' בכה"ג הוי מעמיד‬
‫דמעמיד ולהפוסקי דמעמיד דמעמיד כשר א"כ ה"נ לא שנא‪,‬‬
‫דהקרשי ה מעמיד אחד והחוטי ה מעמיד נוס‪.‬‬
‫אלא שהעירוני דמדברי החזו"א סי' קמ"ג ס"ק ב' מבואר דכה"ג הוי‬
‫מעמיד אחד‪ ,‬דהיות והקרשי העליוני כשרי לסכ א"כ תו הוי חלק‬
‫מהסכ וכמו שבגו הסכ עצמו לא אמרינ שהסכ התחתו הוא מעמיד‬
‫לסכ העליו אלא הכל חשיב סכ אחד‪ ,‬ה"נ הכל חשיב סכ אחד‪,‬‬
‫שעומד ע"י חוטי‪ .‬אלא שיש לדחות דשאני הכא שניכר הדבר שהעצי‬
‫העליוני הונחו שלא לש סיכו אלא לש העמדת הסכ ואינ בטלי‬
‫אליו ג ברוב הפעמי ה נחשבי כסכ פסול דלא הונחו לש צל‪,‬‬
‫וא"כ י"ל דבכה"ג נחשבי ה כעצי בפני עצמ וממילא החוטי‬
‫הקושרי אות חשיבי מעמיד דמעמיד וצ"ע‪.‬‬
‫והנה א הסכ עומד בפני עצמו ורק ש את הקרשי הנוספי‬
‫לתוספת חיזוק אזי אי בזה חשש כלל כמבואר בחזו"א ש‪ .‬ורק בגוונא‬
‫שאי הסכ יכול לעמוד ברוח חזקה אזי יש לשער כל מקרה לגופו דיתכ‬
‫פעמי שכל סמיכת הסכ הוא רק ע"י המעמידי ופסול‪.‬‬
‫העמדת הסכ על גבי דפנות רחבות ד' טפחי
‬
‫כה‪ .‬עי' פמ"ג סי' תרכ"ט בא"א ס"ק י"א שד אי שרי להעמיד הסכ‬
‫על גבי דפנות רחבות ד"ט דהואיל ופסולות לסכ מגזירת תקרה אפשר‬
‫שפסולות למעמיד אלא שסיי דאפשר דהוי גזירה לגזירה‪ .‬והנה למה‬
‫שנתבאר לעיל אות ה' דכל דבר שנאסר מגזירה לא גזרינ בו משו‬
‫מעמיד בודאי שיש להכשיר וכמדומה שכ המנהג‪.‬‬
‫והנה חכ אחד שליט"א רצה לדו ולאסור להניח הסכ ע"ג‬
‫כלנסאות דכיו שהכלונסאות לא הונחו לצל תו הוי סכ פסול וא"כ פסול‬
‫למעמיד‪ ,‬ושוב נסתפק דאפשר דא העמיד למטרת העמדת סכ לש‬
‫צל סגי‪ ,‬ומסיק שראוי להחמיר שיתכוי בשעה שמניח את הכלונסאות‬
‫שיהיו לש צל‪ ,‬והנה לכאו' היה מקו לומר דאי בזה חשש כלל דכיו‬
‫שכל הפסול בכה"ג הוא משו מעמיד והחשש במעמיד שמא יבוא לסכ‬
‫בו‪ ,‬ובכה"ג א יבוא לסכ בו תו הוי כבר לש צל בודאי‪ ,‬ודו"ק‪.‬‬
‫‪-8-‬‬