יצירות רבות צוירו בתקופת השואה על ידי ציירים יהודים ואסירים פוליטיים

Comments

Transcription

יצירות רבות צוירו בתקופת השואה על ידי ציירים יהודים ואסירים פוליטיים
‫‪1‬‬
‫אוצרות וכתיבה‪ :‬פוריה ליצ'י‬
‫עריכה‪:‬‬
‫רינה קלינוב‬
‫עירית לאופר‬
‫הערכה הופקה בסיוע ועידת התביעות‬
‫© היצירות כולן מארכיון האמנות בבית לוחמי הגטאות‬
‫ינואר ‪1002‬‬
‫בית לוחמי הגטאות‬
‫ע"ש יצחק קצנלסון למורשת השואה והמרד ד‪.‬נ‪ .‬גליל מערבי ‪52552‬‬
‫טל‪04-9958080 .‬‬
‫פקס‪04-9958007 .‬‬
‫‪www.gfh.org.il‬‬
‫‪2‬‬
‫תוכן‪:‬‬
‫‪ .1‬פתח דבר‬
‫עמ' ‪3‬‬
‫‪ .5‬היצירה האמנותית בשואה כהתנגדות רוחנית‬
‫עמ' ‪4‬‬
‫‪ .3‬ביבליוגרפיה‬
‫עמ' ‪11‬‬
‫‪ .4‬הצעות לפעילות‬
‫עמ' ‪15‬‬
‫‪ .2‬ביוגרפיות של האמנים‬
‫עמ' ‪11‬‬
‫‪ .6‬רשימת היצירות‬
‫עמ' ‪56‬‬
‫‪3‬‬
‫פתח דבר‬
‫בית לוחמי הגטאות שמח להביא בפניכם‪ ,‬אנשי חינוך ותלמידים‪ ,‬יחידה לימודית זו‪ ,‬השופכת אור‬
‫על אחד מפניה המרתקים של ההתנגדות הרוחנית בתקופת השואה – היצירה האמנותית‪.‬‬
‫יחידה זו מפנה זרקור אל "עקבות אדם" – אל היוצרים ויצירתם‪ ,‬ואל הנושאים הרווחים ביצירה‬
‫האמנותית בשואה‪.‬‬
‫היחידה כוללת‪:‬‬
‫‪ 21 ‬הדפסים של יצירות אמנות שנוצרו בשואה‬
‫‪ 21 ‬כרטיסים ובהם אמירות של אמנים אודות משמעותה של היצירה בשואה‪.‬‬
‫‪ ‬מדריך למורה‬
‫‪4‬‬
‫היצירה האמנותית בשואה כהתנגדות רוחנית‪.‬‬
‫יצירות רבות צוירו בתקופת השואה על ידי ציירים יהודים ואסירים פוליטיים שאינם יהודים‪.‬‬
‫למרות שהגרמנים שמו להם למטרה לשבור את רוח האדם‪ ,‬למחוק את זהותו באמצעות סימון‪,‬‬
‫השפלה‪ ,‬עינויים ואיומי מוות ‪ -‬המשיכו אמנים ליצור בתנאים‪-‬לא‪-‬תנאים כל עוד יכלו לעשות‬
‫זאת‪.‬‬
‫האמנים תיעדו את המציאות הבלתי אפשרית שאליה נקלעו‪ .‬יצירתם חושפת מראות‪ ,‬רגשות‪,‬‬
‫חלומות וגעגועים לעבר‪.‬‬
‫מהיכן שאבו אמנים אלה את הכוח להמשיך וליצור בתקופה בה איבדו את השליטה על חייהם?‬
‫מהיכן גייסו את כוחות ה"אני" על מנת לשרוד ולהתמודד עם ההווה? מהיכן שאבו את היכולת‬
‫הרוחנית כדי ליצור?‬
‫ויקטור פרנקל‪ ,‬שהיה אף הוא אסיר במחנה‪ ,‬טען ש"אוי למי שלא ראה פשר בחייו‪ ,‬לא מטרה‪ ,‬לא‬
‫תכלית‪ ,‬ומשום כך לא ראה טעם להמשיך לחיות"‪ 1‬כי "אין לך דבר בעולם שעשוי לעזור לאדם‬
‫להתגבר אף על הגרוע מכל‪ ,‬כמו הידיעה שיש פשר לחייו‪".‬‬
‫‪2‬‬
‫בשביל האמנים הייתה היצירה‬
‫שאיפה לפשר‪ :‬היא העניקה משמעות לחייהם‪ ,‬הציבה בפניהם מטרה ‪ -‬להותיר לדורות הבאים‬
‫חותם אישי באמצעות תיעוד ההתרחשויות‪ .‬היצירה הרחיקה אותם ממציאות ההווה‪ ,‬הובילה‬
‫אותם אל עולמות אחרים‪ ,‬שמרה והגנה על זהותם הקודמת כאדם וכיוצר‪.‬‬
‫יצירת האמנות היוו תה בעבורם גשר בין העבר‪ ,‬אותו ניסו הגרמנים למחוק‪ ,‬לבין העתיד הלא‬
‫נודע‪ .‬לגבי האמנים היה התיעוד חלק מהנצחת ההווה ומסירת ניסיון החיים במחנה לבאים‬
‫אחריהם‪ .‬באמצעות היצירה‪ ,‬שביטאה את תגובתם למציאות‪ ,‬הם העבירו לאחרים לא רק מסר‪ ,‬כי‬
‫אם גם הצהרה קיומית‪ .‬החותם שהטביעו ביצירתם הפך אותם לנצחיים גם לאחר מותם‪ .‬היצירה‬
‫היוותה‪ ,‬אם כן‪ ,‬ביטוי של התנגדות רוחנית נגד מעשי הגרמנים והצהרה חד‪-‬משמעית על קיומו‬
‫כאדם וכאמן‪.‬‬
‫אומר אלכסנדר בוגן (‪" :)Alexander Bogen‬מה מניע אדם שהולך למות‪ ,‬או הולך להילחם‬
‫בתנאים‪-‬לא‪-‬תנאים אלה‪ ,‬בחידלון‪ ,‬באבדון מוחלט – איך הוא יוצר? ומצאתי כמה תשובות‪ .‬הדבר‬
‫הראשון‪ ...‬זה כעין שריון רוחני‪ .‬יש אמרה בלטינית האומרת 'כל זמן שאתה חושב – אתה קיים;‬
‫כשאתה יוצר ‪ -‬אתה קיים‪ .‬זה שריון רוחני לעמוד מול הזוועות האלה או להתייצב מול האויב‬
‫הנאצי‪ .‬אני חשבתי שהנימוק השני הוא שבתת‪-‬ההכרה איפה שהוא היה רצון להעביר לעולם‬
‫הנאור‪ ...‬להעביר להם את העדות ‪ -‬מה שקרה‪"...‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ 1‬ו‪ .‬פרנקל‪ ,‬האדם מחפש משמעות‪ ,‬עמ' ‪( 89‬להלן‪ :‬פרנקל‪ :‬האדם)‪.‬‬
‫‪ 2‬ו‪ .‬פרנקל‪ ,‬האדם‪ ,‬עמ' ‪.121‬‬
‫‪ 3‬ד‪ .‬מיטרני‪ ,‬שואה ויצירה‪ ,‬עמ' ‪(. 23‬להלן‪:‬מיטרני‪ :‬שואה)‬
‫‪5‬‬
‫הגרמנים היו מעונינים לשמור על שתיקה‪ ,‬להעלים את מעשיהם מן העולם‪ .‬יצירת האמנות‬
‫שוברת את השתיקה‪ ,‬משמיעה את קולה דרך משיכות המכחול‪ ,‬שרבוטי הדיו‪ ,‬רישומי הנוף‪ ,‬ציורי‬
‫הדומם ותיעוד חיי היומיום במחנות‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫תנאי החיים הקשים לא אפשרו לאמנים להשיג חומרים ליצירה; אלה נמצאו בצמצום ואזלו במשך‬
‫הזמן‪ .‬ועם זאת‪ ,‬מצאו האמנים דרך להמשיך בעבודתם – הם גנבו חומרים מסדנאות בהן עבדו‬
‫עבור הגרמנים‪ ,‬יצרו צבעים מצמחים ועשבים או עפרונות‪ -‬פחם על ידי שרפת עץ‪ ,‬השתמשו‬
‫במצעים ככל שידם השיגה בסביבתם – ניירות‪ ,‬בדים‪ ,‬עצים‪ ,‬פיסות עיתון וכל חומר שאפשר היה‬
‫להשתמש בו שימוש משני‪ ,‬שעשוי היה להיות מצע לציור‪ .‬לא פעם שימשו רגלי הכיסאות חומר‬
‫גלם לפיסול ‪ -‬וכדי להימנע מבזבוז חומרים ולהאריך את משך חייו של החומר‪ ,‬ערבבו צבע ודיו‬
‫במים‪.‬‬
‫דרכים אלה של התמודדות עם המציאות מורים עד מה גדול היה הצורך להמשיך וליצור‪" .‬הבעיה‬
‫הייתה לא רק להישאר בחיים מבחינה פיזית" (חווה פרסבורגר ‪(Chava Pressburger‬‬
‫‪5‬‬
‫היה ביצירה "משהו תת הכרתי‪ ,‬שהדחף היצירתי היה חשוב יותר מערך החיים" (אלכסנדר‬
‫בוגן)‪ .6‬לכן‪ ,‬בתנאי סכנה‪ ,‬במחבוא בצריפי המחנה‪ ,‬בעליות גג וביערות‪ ,‬המשיכו אמנים ליצור‬
‫למרות הסכנה שנשקפה להם‪.‬‬
‫הצורך של האמן להותיר אחריו חותם‪ ,‬להנציח את יצירתו על ידי העברתה לאחר‪ ,‬לספר את‬
‫סיפורו לאחרים ‪ -‬הביא אמנים להוציא את יצירתם בהסתר אל מחוץ למחנות וגדרות התיל‪,‬‬
‫בעזרת הצלב האדום‪ ,‬מכרים ואנשים זרים שהיה באפשרותם לעשות זאת‪ .‬מי שלא הצליח‪,‬‬
‫החביא את יצירתו בין קירות עץ ואבן כדי שברבות הימים תימצא‪ .‬בפעילותם כנגד כל הסיכויים‬
‫הטביעו האמנים את חותמם‪ ,‬התריסו כנגד הדה‪-‬הומניזציה והדה‪-‬פרסונליזציה של הגרמנים‬
‫והחזירו לעצמם את אנושיותם וזהותם‪.‬‬
‫האמנות אפשרה לאמנים בריחה מן המציאות האכזרית לעולמות של פנטזיה; העניקה להם את‬
‫היכולת לבטא את עצמם באופן חופשי‪-‬רוחני‪ ,‬שלא התאפשר במציאות הפיזית היומיומית;‬
‫ובעיקר‪ ,‬אפשרה את חופש הבחירה בעולם שהחופש נשלל ממנו‪ .‬הבחירה העניקה להם את‬
‫היכולת להגיב על חוויות קשות‪ ,‬להתמודד עם בעיות ולתת פורקן למצוקות‪ .‬כך יכול האמן לשמר‬
‫את עברו‪ ,‬את הידע וההתנסות האמנותית שלו בעבר ולהתמודד עם בחירות סגנוניות והעדפות‬
‫אמנותיות כמו אקספרסיוניזם‪ ,‬ריאליזם‪ ,‬ציור אקדמי‪ ,‬קומפוזיציות‪ ,‬פרוטוטיפים ועוד‪.‬‬
‫בעולם שהכאוס משתולל בו יכול היה האמן לפשט את הממשות ולארגנה מחדש‪ ,‬לתת ביטוי‬
‫לעולמו הפנימי וכך לחזור לתחושת השליטה שנגזלה ממנו‪ ,‬ולו רק במהלך היצירה‪ .‬לאלה שלא‬
‫‪J. Blatter, Art of the Holocaust p.p. 11 4‬‬
‫‪ 5‬מיטרני‪:‬שואה עמ' ‪.1‬‬
‫‪ 6‬מיטרני‪ :‬שואה עמ' ‪23‬‬
‫‪1‬‬
‫זכו לצאת מן התופת‪ ,‬היצירה היא מימוש רוחני של התנגדותם האחרונה‪ .‬היא הופכת ליצירת‬
‫אלמוות שאין למדוד אותה בערכים אמנותיים‪-‬אסתטיים אלא לראותה כדוקומנט לדורות הבאים‪.‬‬
‫היא המשמרת את הזיכרון ובכך מנציחה את אלה שלא זכו לראות את סופה של המלחמה‪.‬‬
‫הציורים מתמקדים בכמה נושאים‪ :‬דיוקנאות‪ ,‬ציורי נוף וציורי דומם‪ ,‬ציורים המתארים את חיי‬
‫היום יום באופן ריאליסטי וקריקטורות‪ .‬נושאים אלה‪ ,‬החוזרים על עצמם אצל רבים מן האמנים‪,‬‬
‫מבטאים את הצורך של כלל האמנים בתקופת השואה למחות כנגד מטרת הגרמנים למחוק את‬
‫זהותם‪ .‬הם מרמזים על התפקיד הנכבד שהיה להם בשמירה על זהותם ואנושיותם של האמנים‪,‬‬
‫ועל הרצון להותיר חותם לעתיד‪.‬‬
‫הדיוקן‬
‫" אמנות הדיוקן מייצגת את הניסיון הנואש לאחוז במה שאינו בר אחיזה‪ ,‬לשמר את מה שאינו ניתן‬
‫לשימור‪ ,‬לכפור בחלופיות של בן התמותה ובקיצו של אדם מסוים…"‬
‫‪7‬‬
‫ציורי הדיוקן מייצגים גישה אמנותית‪ ,‬המעמידה את האדם במרכז התודעה ומתייחסת אליו כאל‬
‫נזר הבריאה‪ 8.‬תורת הגזע שברה תפישה זו‪ .‬ומכאן‪ ,‬מאבקם של האמנים כנגד מחיקת צלם האדם‪,‬‬
‫שביטוי לו ניתן ביצירתם‪.‬‬
‫בתקופת השואה הרבו אמנים לצייר דיוקנאות של עצמם ושל אנשים בסביבתם הקרובה‪ .‬לדיוקן‬
‫משמעות עמוקה עד כדי מאגיה‪ ,‬במיוחד כאשר הוא מצויר בתקופה בה עוסקים‪ ,‬הלכה למעשה‪,‬‬
‫במחיקת זהותו של האדם ובדיכוי אישיותו‪ ,‬כפי שעשו הגרמנים‪ .‬אמן‪ ,‬שצייר את דיוקנו שלו או‬
‫של חברו לחדר‪ ,‬מנציח בכך את עצמו או את ה"אחר"‪ ,‬נותן ביטוי לכוחות האצורים בו ומשאיר‬
‫את נוכחותו במרחב ובזמן‪ .‬יצירת הדיוקן כמוה כהכרזה "אני קיים"‪" ,‬אני חי"‪ .‬משמעותו של‬
‫הדיוקן היא נוכחות תמידית‪ ,‬גם כאשר האדם הולך לעולמו (לכן לא מפתיעה העובדה שדיוקנאות‬
‫משמשים גם לצורכי פולחן המת)‪ .‬בציור הדיוקן מקיים האמן קשר ומגע עם עצמו או עם חברו‪,‬‬
‫חודר למ עמקי הנפש של המודל בדרך של הזדהות אישית‪.‬‬
‫שאלק‪ ).Schalkova( ,‬בציורה דיוקן עצמי (תמונה ‪ ,)4‬שצויר בטרזין‪ ,2444 ,‬מציירת את‬
‫עצמה מן הכתפיים ומעלה בתנוחה חצי פרונטלית‪ ,‬פונה‪-‬לא‪-‬פונה אל המתבונן‪ .‬הדגש הוא על‬
‫פניה‪ ,‬התופסים את החלל המרכזי של הציור‪ .‬משיכות העיפרון וגירי השמן רכים מאוד ויוצרים‬
‫מבע רך ועדין‪ .‬העיניים‪ ,‬שהן ראי הנפש‪ ,‬עצומות ואין אפשרות לחדור דרכן‪ .‬הצורה החיצונית‪,‬‬
‫הרכה‪ ,‬יוצרת אווירה של מלנכוליה‪ ,‬עצב‪ ,‬חוסר אונים; הדמות הולכת לאיבוד בתוך החלל שנוצר‬
‫‪ 7‬ד‪ .‬פייפר‪( ,‬עורך) אנציקלופדיה לאמנות הציור והפיסול‪ ,‬יסודות בהבנת האמנות‪ ,‬עמ' ‪( .33‬להלן‪ :‬פייפר‪:‬‬
‫אנציקלופדיה לאמנות)‪.‬‬
‫‪ 8‬ע‪ .‬שלמון‪,‬ת‪ .‬שץ‪ ,‬הדיוקן העצמי‪ ,‬מוזיאון ישראל אגף הנוער‪ ,‬עמ' ‪.5-7‬‬
‫‪7‬‬
‫סביבה‪ .‬הניסיון של הציירת לערפל את תחושותיה הפנימיות חושף ביתר שאת את המתח הנפשי‪,‬‬
‫העוגמה והעצב שהיא שרויה בהם‪.‬‬
‫בציורה של אולומוצקי (‪( )Olomucki.‬תמונה ‪ )10‬הדמויות פרונטליות‪ ,‬הפנים פונים אל‬
‫המתבונן‪ ,‬העיניים פקוחות ומגלות בבירור את הסבל העובר על הדמויות‪ .‬קווי העיפרון הרוטטים‪,‬‬
‫גוני האפור‪-‬שחור‪ ,‬העיניים הבולטות והמודגשות משדרים את המתרחש בעולמן הפנימי – עולם‬
‫של סבל וכאב‪.‬‬
‫ואן דאם (‪( )Van-Dam‬תמונה ‪ ,)1‬המתאר את דודו בגיל ‪ ,49‬משתמש באותה תחבולה של‬
‫שאלק‪ :‬הוא עוצם את העיניים נוכח המתבונן‪ ,‬אך המצח הרחב והבולט‪ ,‬חסר הצבע‪ ,‬מרמז על‬
‫ניסיון וחכמה רבת שנים‪ .‬הגוף השחוח‪ ,‬הסנגווין הכהה מצד שמאל‪ ,‬מעל ראש הדמות‪ ,‬מעיק על‬
‫הראש ומשדר תחושה שמועקת השנים רובצת עליו והוא אינו יכול עוד לשאת במעמסת הזמן‪.‬‬
‫ציורי הדיוקן שימשו אשנב לנפש‪ ,‬תיארו מצבים נפשיים ‪ -‬סבל‪ ,‬בדידות‪ ,‬כאב וגעגועים‪ .‬אמנים‬
‫בחרו לעצב ולהציג מהויות פנימיות באמצעים אמנותיים ‪ ,‬כל אחד בדרכו הוא‪.‬‬
‫ציורי הדיוקן שימשו גם כדרישת שלום לקרובי העצירים‪ .‬לא פעם יופו הדיוקנאות משום‬
‫שאנשים היו מעונינים להזכיר לאהוביהם ולעצמם את דמותם טרם מלחמה‪ ,‬הם רצו שיזכרום‬
‫במלוא תפארתם כבני אנוש (תמונה ‪ .)24‬בכך מחו כנגד ה"יש"‪ .‬הדיוקן המשמר את חיצוניות‬
‫האדם‪ ,‬כפי שנראתה לפני המלחמה‪ ,‬את יופיו ואת אישיותו‪ ,‬היה אקט התנגדות ומחאה כלפי אלה‬
‫שהפכום לצל אדם‪.‬‬
‫ההזדמנות‪/‬היכולת לחזור וליצור את עצמו מחדש באמצעות הציור‪ ,‬אפשרה לאמן לשמור על‬
‫האנושי שבו ונתנה לו‪ ,‬במציאות בלתי אפשרית זו‪ ,‬לגעת ביצירה האמנותית‪ ,‬שהייתה חלק בלתי‬
‫נפרד מאישיותו בעבר‪.‬‬
‫ציורי הנוף‬
‫נושא ציורי הנוף חוזר אצל אמנים שונים בתקופות שונות ובסגנונות שונים‪ .‬הציור מאפשר לאמן‬
‫להביע את רגשי ההתפעלות שלו מקסם הבריאה‪ ,‬מחליפות עונות השנה‪ ,‬מן החזרה הריתמית‬
‫המחזורית והאינסופית של התופעות הקוסמיות ומאינסופיות החלל‪ 9.‬בציורי הנוף מנסה האמן‬
‫לפענח את סודות הבריאה‪ ,‬להשתלט על הטבע נורא ההוד ולהיטמע בתוכו‪ .‬התוצאה היא יצירות‬
‫חלומיות ומראות פיוטיים‪.‬‬
‫ביצירות של אמנים בתקופת השואה אנו מוצאים ציורים של נופים מחוץ למחנות ולגטאות‪ ,‬כגון‪:‬‬
‫נופים של הפירנאים‪ ,‬ונופים המבטאים את חלופות עונות השנה‪ .‬בצד נופים המתארים מראות‬
‫מחוץ למחנה‪ ,‬מצויים ציורי נוף המתעדים את גדרות התיל‪ ,‬צריפי המחנה ומגדלי השמירה‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫פייפר‪ :‬אנציקלופדיה לאמנות‪ ,‬עמ' ‪.11‬‬
‫‪9‬‬
‫כיצד מסוגל אמן‪ ,‬הנאבק על קיומו‪ ,‬לצייר את יפי הבריאה? להתפעל מן הסובב בעוד חייו‬
‫אפורים‪ ,‬קשים ומצויים תחת איום מתמיד?‬
‫יעקב צים ( ‪ ) Ya'akov Zim‬אומר בעדותו‪" :‬אני הייתי מודע ליפי הטבע‪ ...‬לו היו מספרים לי‪,‬‬
‫לא הייתי מאמין ‪ -‬זה כוח החיים‪ ,‬זה כוח היצירה‪ ...‬עצם הדבר שבצעדת מוות כזו ראיתי את היופי‬
‫של הטבע‪ ,‬זה כוח החיים‪ ,‬זה שמחת החיים‪ ,‬זה הניצחון הרוחני‪"...‬‬
‫‪10‬‬
‫דווקא בתוך הזוועה‪ ,‬האפרוריות והקושי רואה הצייר את העולם ה"אחר" – עולם‪ ,‬שלאין ערוך‬
‫עולה ביופיו על המציאות שבה הוא חי‪ .‬הקושי‪ ,‬הכאב והסבל יוצרים מצב דיכוטומי ומקצינים את‬
‫ה"יפה"‪ .‬ציורי הנוף מילאו תפקידים שונים אצל האמנים‪ .‬אצל רבים‪ ,‬במחנות ובגטאות‪ ,‬הם‬
‫ביטאו את הגעגועים לנופים אחרים‪ ,‬אלה שמחוץ לגדרות התיל והחומות; הם היו ביטוי לרצון‬
‫הנואש של האמנים להשתלב ביופיו של הטבע ולהרגיש עצמם כבני אדם חופשיים‪ ,‬כפי שהרגישו‬
‫פעם‪.‬‬
‫ציורי הטבע והנוף אפשרו לאמן להתרחק מן המציאות הקודרת ולו לזמן קצר בו מתהווה היצירה‪,‬‬
‫ליצור אשליה של יופי ושלווה‪ .‬במהלך היצירה התמזג היוצר בנופים אחרים‪ ,‬בחיים אחרים‪,‬‬
‫וברגעים אלה שכח את מצוקתו וסבלו (תמונה ‪.)1‬‬
‫במכתב ששולח קרל שווזיג (‪ )Karl Schwesig‬ממחנה סאן סיפראן (‪ )Saint Syprien‬לסופר‬
‫אפטון סינקלייר (‪ )Sinclair‬ב‪ ,14.1.2440-‬הוא כותב‪" :‬הייתי יכול לשכוח את כל הכאב והסבל‬
‫נוכח יופיים של נופי דרום צרפת‪ ,‬על מטעי הגפנים וההרים שבהם‪ ,‬לו רק הייתי מביא עמי צבעי‬
‫מים‪ ,‬עפרונות ונייר"‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫ציורי הטבע המנוגדים להוויית החיים היומיומית ביטאו מחאה כנגד סדרי העולם החדשים‪ ,‬במקום‬
‫שמחאה אחרת הייתה בלתי אפשרית‪.‬‬
‫מראות הנוף הם ביטוי למצבו הנפשי של האמן המצייר‪ .‬מראות הנוף הקודרים‪ ,‬המתארים עצים‬
‫בשלכת בצבעי אוקר (תמונות ‪ )21 ,22 ,2‬חשרת עננים שחורה‪-‬כחולה המעיבה על המחנה‬
‫(תמונה ‪ )22‬הם מטאפורות למצבם הנפשי‪ ,‬המלנכולי‪ ,‬חסר התקווה של הציירים‪ .‬העצים‬
‫העומדים‪ ,‬זועקים את בדידותם של היושבים במחנה‪ .‬לעיתים יופיעו בציורים דמויות אדם מעטות‬
‫או מרוחקות‪ ,‬כמו אובדות ברקע‪ .‬לעיתים יהיה המחנה ריק מאדם (תמונות ‪ .)22 ,22‬תיאורים‬
‫אלה מעצימים את תחושת הריקנות – ריקנותו הנפשית של הצייר‪ ,‬בדידותו וחוסר האונים שלו‪.‬‬
‫בציורו של אברהם יוסף ברלין (‪( )Abraham Berlin‬תמונה ‪ ,)24‬מעומתים זה מול זה‪,‬‬
‫באמצעות הצבע‪ ,‬העצים הירוקים מול הבתים האדומים ואלה משרים‪ ,‬בעזרת הטונציה הצבעונית‪,‬‬
‫תחושת חום וקור‪ ,‬ריחוק וקירבה‪ .‬כהותן של הדמויות הפוסעות בשדרת העצים‪ ,‬בין הירוק‬
‫‪ 10‬מיטרני‪ :‬שואה‪ ,‬עמ' ‪.33‬‬
‫‪ 11‬פ‪ .‬רוזנברג‪ ,‬סלון המסורבים‪ ,‬אמנות במחנות בצרפת ‪.1838-1845‬‬
‫‪8‬‬
‫לאדום‪ ,‬מכהות את האדום הזועק את זעקת הפוסעים בשבילי המחנה‪ .‬יכולתו של האמן לשמר את‬
‫כוח היצירה‪ ,‬לראות עדיין יופי בעולם שהשתבש‪ ,‬להשתמש במטאפורות ודימויים ציוריים‪ ,‬לתת‬
‫ביטוי חופשי לתחושותיו‪ ,‬היא ביטוי לעמידתו הרוחנית‪ ,‬להתנגדות ולמחאה כנגד מי שניסה לגזול‬
‫ממנו כוחות אלה‪.‬‬
‫תיעוד חיי היום יום‬
‫חלק הארי של הציורים שצוירו על ידי ציירים בשואה מתעדים את חיי היום יום במחנות‬
‫ובגטאות‪ .‬אומרת אסתר לוריא‪" :‬כל המתרחש סביבי היה כה מוזר‪ ...‬התעורר בי הרצון לצייר‬
‫מתוך מציאות חדשה זו‪ ,‬למסור את הדברים כפי שראיתים!"‪)Konienczny) 12‬‬
‫אינה רוצה להעמיד את יצירתה לביקורת אמנותית אסתטית‪" :‬אני רוצה שיתייחסו אליהם‬
‫(לציורים) כאל דוקומנטים חיים ומזעזעים של עולם נורא"‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫חווה פרסבורגר מסבירה את הסגנון הפיגורטיבי כחלק מן "הצורך במסר ברור ובתיעוד של כל‬
‫הקורה מסביב"‪.‬‬
‫הרצון לספר לעולם היה חלק חשוב במלאכת היצירה של האמנים‪ .‬היצירה נשאה מסרים אותם‬
‫רצו האמנים להותיר אחריהם‪ .‬הם האמינו שהם רושמים את ההיסטוריה האמיתית‪ ,‬וזו תהיה‬
‫חתומה לנצח באמצעות עבודותיהם‪ .‬למרות האיסורים שהטילו הגרמנים על היצירה‬
‫האינדיבידואלית שברו האמנים את האיסור‪ ,‬פרצו את המחסומים ואפשרו לכל מי שלא היה שם‬
‫לעבור את "גדר התיל" ולחזות בסבל‪ ,‬באובדן‪ ,‬בתנאים הקשים במחנות העבודה‪ ,‬בצפיפות‬
‫וברעב‪ ,‬בעבודות הכפייה‪ ,‬בחוסר הפרטיות‪ ,‬בעינויים‪ ,‬בסלקציות ובמוות‪ .‬כך הנציחו את‬
‫ההתרחשויות ואת תהליכי הדה‪-‬הומניזציה שהפעילו הגרמנים‪.‬‬
‫בבחירת הנוף האנושי הם מבטאים את הלך נפשם ומחשבותיהם ואומרים אמירה על חייהם‪ .‬הם‬
‫מציירים מחנות הומים מאדם (תמונות ‪ ,)14 ,14‬ולעומתם מחנות כמעט ריקים (תמונה ‪ .)22‬בצד‬
‫ציורי חברותא (תמונות ‪ )21 ,14‬מצויים ציורים המתארים בדידות (תמונות ‪ ,)12 ,24‬ציורים‬
‫הומוריסטיים (תמונות ‪ )21 ,4‬בצד ציור מצבים של כאב וסבל (תמונות ‪.)10 ,9‬‬
‫בניסיונם להיאחז בחיים ולשמור על שפיות הדעת הם חוזרים ומציירים פרטי פרטים של פעולות‬
‫יומיומיות כגון‪ :‬חפיפת ראש‪ ,‬תור לאוכל (תמונה ‪ ,)11‬שינה (תמונה ‪ ,)11‬שיחת רעים (תמונה‬
‫‪ )14‬ונגינה (תמונה ‪ .)21‬הם מתעדים את מהלך החיים האנושיים הזורמים‪ ,‬הבנויים מפרטי‬
‫פרטים‪ ,‬ועל ידי כך חווים מחדש את חוויית הקיום שנגזלה מהם‪ .‬הציורים הללו מעבירים לתודעת‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫מיטרני‪ :‬שואה עמ' ‪.1‬‬
‫‪.z. Amishi-Maisels, Depiction and Interpretation p.6‬‬
‫‪13‬‬
‫המתבונן את הידיעה שאפילו פעולות הנראות כה פשוטות ויומיומיות אינן דבר מובן מאליו‪.‬‬
‫לאנשים החיים בתנאים‪-‬לא‪-‬תנאים‪ ,‬שקיומם הפיזי והרוחני נתון בסכנה מתמדת ‪ -‬ציורים אלה‬
‫המציגים פעילויות שוליות לכאורה‪ ,‬הם אמצעי שמירה על צלם אנוש‪ .‬העיסוק היצירתי אפשר‬
‫לאמן לשמור על עצמו בתוך שגרת אימים חסרת סיכוי‪ .‬האמן נותן פשר לכל פעולה כדי לשמור‬
‫על "טעם החיים"‪ ,‬אל מול כוונת הגרמנים לשבור אותו‪.‬‬
‫הקריקטורה‬
‫" עצם הדבר שהיה לי חוש הומור לצייר את הדברים האלה בצורה קריקטוריסטית זה מה‬
‫שמפתיע‪ ...‬אני לא יודע אם ה ייתה פה מחשבה לצייר על נייר שיישאר דוקומנט או פשוט מאוד‬
‫הצורך לעשות זאת‪( "...‬יעקב צים)‬
‫‪14‬‬
‫הקריקטורה שימשה לאמנים אמצעי לחימה כנגד הגרמנים‪ .‬עיצוב קריקטוריסטי של דמות הקאפו‪,‬‬
‫הסוהר‪ ,‬הקצין הגרמני‪ ,‬אפשר להם ללעוג ולצחוק למעשיהם ולהשקפת עולמם ‪ -‬דבר שבמציאות‬
‫החיים הקיימת לא ניתן היה לעשותו אלא בדרך זו (תמונה ‪.)12‬‬
‫הקריקטורה אפשרה ליוצריה התמודדות ישירה והעברת רגשות של כעס ושנאה כלפי הרוצח‬
‫והמתעלל‪ .‬היא הייתה אמצעי של התגוננות נפשית‪ ,‬פורקן וביטוי של התנגדות ומחאה כלפי‬
‫הגרמנים‪ .‬ישנן גם קריקטורות וציורים סטיריים שבהם מלגלג האמן על עצמו או על הסיטואציות‬
‫שאליהן נקלע (תמונות ‪ .)21 ,4‬הצחוק היה לאמן‪ ,‬במקרה זה‪ ,‬גורם משחרר שאפשר לו לצאת‬
‫מתוך עצמו‪ ,‬לתת פורקן למתח ולחרדה ולהרגיש אדם חופשי‪ ,‬הנותן דרור לרגשותיו ולו לזמן‬
‫קצר‪ " .‬הניסיון לפתח חוש הומור ולראות דברים באור הומוריסטי היה בבחינת להטוט שאדם‬
‫לומד בשעה שהוא מסגל לו את אמנות החיים‪ .‬על פי אמנות חיים זו אפשר לנהוג גם במחנה‬
‫ריכוז‪ ,‬על אף הסבל הממלא את ההוויה כולה רגע רגע ושעה שעה"‪.‬‬
‫‪ 14‬מיטרני‪ :‬שואה עמ' ‪.33‬‬
‫‪ 15‬פרנקל‪ :‬האדם‪ ,‬עמ' ‪.11‬‬
‫‪15‬‬
‫‪11‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫מיטרני דפנה ושביט מרב (‪ .)2441‬שואה ויצירה‪ .‬אוניברסיטת בן‪ -‬גוריון‪ .‬באר שבע‪.‬‬
‫פייפר דיויד ( עורך ) (‪ .) 2412‬אנציקלופדיה לאמנות הציור והפיסול‪ ,‬יסודות בהבנת האמנות‪ .‬הוצאת‬
‫כתר ירושלים‪.‬‬
‫פרנקל ויקטור (‪ .)2412‬האדם מחפש משמעות ‪ .‬הוצאת דביר תל אביב ‪.‬‬
‫שלמון עירית‪ ,‬שץ תמר (תש"לח)‪ .‬הדיוקן העצמי‪ .‬מוזיאון ישראל‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫רוזנבלום פנינה ( ‪ .)1000‬סלון המסורבים אמנות במחנות בצרפת ‪ .2424-2441‬הוצאת בית לוחמי‬
‫הגטאות ‪.‬‬
‫‪Z.Amishi- Maisels 1993. Depiction and Interpretation. Pergamon press.‬‬
‫‪J.Blatter Janet and Sybil Milton 1981. Art of The Holocaust . Publised in United‬‬
‫‪States. Rutledge Press.‬‬
‫‪12‬‬
‫הצעות לפעילות‬
‫ההצעות לפעילות אינן מתייחסות לכיתה מסוימת‪ .‬אלה הצעות כלליות מתוכן יוכל המורה לבחור את‬
‫הפעילות המתאימה לתלמידיו‪.‬‬
‫מטרות הפעילות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫לחדד את ההתבוננות ביצירה שנוצרה בתנאים בלתי אפשריים ובמצוקה קשה‬
‫להעלות שאלות באשר למניעי היצירה בשואה‬
‫להדגיש את מנגנוני ההגנה האנושיים‪ ,‬המאפשרים לאדם לשמור על צלם אנוש במצבים קשים‪,‬‬
‫כאשר האדם נמצא בתחתית‪.‬‬
‫פעילות ‪ 1‬יצירת האמנות ואמירות האמן – היצירה כדוקומנט‬
‫פתיחה במליאה‬
‫המורה יתלה בכתה את תערוכת יצירות האמנות‪.‬‬
‫כל תלמיד יקבל אחד מכרטיסי האמירות שבערכת האמנות‪.‬‬
‫משימת התלמיד‪ :‬לזהות בתערוכה ציור שמתאים לאמירה שבידו‪.‬‬
‫עבודה בקבוצות‬
‫כל תלמיד בקבוצה יציג את בחירתו כשהשאלות המנחות הן‪:‬‬
‫‪ .1‬מה הקשר בין הציור והאמירה‪.‬‬
‫‪ .5‬האם יש יצירות נוספות שנ בחרו על ידי תלמידים בקבוצה שמתקשרות גם הן לאמירה‬
‫שהציג התלמיד‪.‬‬
‫הקבוצה תבחר באחת האמירות וביצירות המתחברות לאמירה ותתכונן להציג אותן בפני‬
‫הכתה‪.‬‬
‫דיון במליאה‬
‫כל קבוצה תציג את האמירה ואת והיצירות המתאימות במליאה‪.‬‬
‫דוגמא‪ :‬האמירה "הרישומים שלי לא יכולים לעמוד בבקורת אומנותית אסתטית‪ .‬אני רוצה‬
‫שיתיחסו אליהם כדוקומנטים חיים ומזעזעים של עולם נורא"‪ .‬לאמירה מעין זו יבחרו‬
‫התלמידים בוודאי את הציורים המתייחסים לתיעוד המציאות‪.‬‬
‫בדיון במליאה אפשר להעלות שאלות כגון‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מה המשותף ליצירות אלה?‬
‫‪‬‬
‫מה סגנון הציור ביצירות לדעתך?‬
‫‪‬‬
‫כיצד מתועדת המציאות על ידי האומן?‬
‫‪‬‬
‫כיצד בא לביטוי העולם הנורא?‬
‫‪13‬‬
‫‪‬‬
‫האם לדעתך התיעוד יכול להכנס תחת הכותרת יצירה אמנותית?‬
‫‪‬‬
‫האם יש בציורי התיעוד גם ביטוי לעולם אוטופי? נמק‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מה‪ ,‬לדעתך‪ ,‬תפקידה של האמנות באותה תקופה?‬
‫הערה‪ :‬בכתות מתקדמות אפשר להעביר את הדיון לתפקידה של התקשורת‪ ,‬והאם קיימת‬
‫אפשרות למצוא קשר בין ציורי האמנות ובין תפקידו של הצלם ועורך החדשות בימינו?‬
‫‪‬‬
‫מה קורה לאדם המתבונן בציורים אלה?‬
‫‪‬‬
‫האם אפשר להשוות בין תפקיד התקשורת היום לפונקציה שמלאו יצירות האומנות‬
‫בשואה?‬
‫פעילות ‪ 5‬כרטיסי מילים בעקבות יצירת האמנות – הדיוקן‬
‫פעילות במליאה או בקבוצות‬
‫המורה יבחר מספר ציורים עליהם יחליט לעבוד בכתה‪ .‬התלמידים מקבלים כרטיסים שעליהם כתובות‬
‫מילים שיש ביניהן ניגוד‪.‬‬
‫(אפשרות אחרת – ליצור קופה של מילים בערמה‪ ,‬התלמיד לוקח מילה ומניח אותה במקום המתאים ליד‬
‫אחד הציורים)‪.‬‬
‫דוגמא‪:‬‬
‫שמח‬
‫עצוב‬
‫הומוריסטי‬
‫מופנם‬
‫חברותא‬
‫בדידות‬
‫אנונימיות‬
‫חופשי‬
‫מוחצן‬
‫התבוננות פנימית‬
‫רציני‬
‫קרבה‬
‫רכות‬
‫נוקשות‬
‫התבוננות חיצונית‬
‫בנוסף לכרטיסים הכתובים יקבלו התלמידים כרטיסים ריקים עליהם יוכלו לכתוב מילים נוספות לאחר‬
‫שיתבוננו בתערוכה‪.‬‬
‫כל תלמיד יניח מתחת לכל תמונה את הכרטיס שלפי דעתו מביע את התרשמותו מן היצירה‪ .‬לאחר שהונחו‬
‫הכרטיסים‪ ,‬יבדקו התלמידים מה המילים שהונחו ליד כל אחד מהציורים‪.‬‬
‫סיכום במליאה‬
‫כל תלמיד או קבוצה (אם עבדו בקבוצות) יציגו את החלטתם וינמקו מדוע הניחו את הכרטיס במקום‬
‫שבחרו‪.‬‬
‫דוגמא‪ :‬ציור מס' ‪ – 4‬דיוקן עצמי של מאלוה שאלק‪.‬‬
‫הכרטיסיות שהונחו‪ :‬עצב‪ ,‬בדידות‪ ,‬מופנם‪ ,‬התבוננות פנימית‪ ,‬איפוק‪ ,‬רכות‪.‬‬
‫התלמידים יסבירו את תחושת הבדידות והדרך שהיא מועברת למתבונן ע"י הרקע הריק‪ ,‬העיניים‬
‫המושפלות‪ ,‬הפנים העצובות‪ ,‬הקו הרך והצבעוניות המונוטונית‪.‬‬
‫העיניים המושפלות שאינן מגלות את ההתרחשות הפנימית ומרמזות על כך באופן עקיף‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫בדרך פעילות זו תהיה התיחסות הן ברמת התוכן והן ברמת השפה האומנותית‪ :‬סוגי קווים‪ ,‬צבעוניות‬
‫החלל‪ ,‬ריתמוס וכו'‪.‬‬
‫לאחר שהסבירו התלמידים את בחירתם‪ ,‬י קראו התלמידים לסיכום את הביוגרפיה של שאלק ויתייחסו‬
‫לציוריה הנוספים‪" ,‬אישה בוכה" ו"פנים חדר בטרזינשטאט"‪.‬‬
‫בסיכום ניתן לקיים דיון סביב השאלות‪:‬‬
‫‪ ‬האם הביוגרפיה מוסיפה אינפורמציה על מניעי היצירה של האמנית?‬
‫‪ ‬מה החשיבות שייחסה האמנית לעבודתה?‬
‫‪ ‬מדוע ציירו אומנים את דיוקנאותיהם?‬
‫עבודה על דיוקנאות (אפשרות להרחבה)‬
‫אם בחרו לעבוד על דיוקן אפשר לערוך השוואה בין היצירה שנבחרה ליצירות דיוקן נוספות בערכה‪.‬‬
‫בעזרת הכרטיסים ניתן לנסות להבחין בין הסגנונות השונים ודרכי ההבעה שיש בהם מן המשותף והשונה‪,‬‬
‫ולהעלות השערות מדוע הרבו לצייר דיוקנאות בתקופת השואה (ראה המאמר את פרק הדיוקן)‪.‬‬
‫לסיום יבחרו התלמידים מספר אמירות מתוך המבחר‪ ,‬המתאימות לדברים שעלו במהלך הפעילות‪.‬‬
‫פעילות ‪ 3‬פעילות בעקבות אמירות של האומן ‪ -‬המחאה‬
‫המורה יבחר אמירה מתוך כרטיסי האמירות‪:‬‬
‫דוגמא‪" :‬כל אדם מגיב נוכח המציאות – האחד בזעקה‪ ,‬השני עם רובה והשלישי בעפרון"‪.‬‬
‫דיון במליאה‬
‫הדיון יתמקד סביב סוגי המחאה השונים‪ ,‬האם קיים הבדל בין דרכי המחאה השונות – זעקה‪,‬‬
‫רובה‪ ,‬עפרון‪ .‬במהלך הדיון יושם דגש על מחאה פסיבית ואקטיבית והשאלה המרכזית שתוצג‪ :‬מה‬
‫עם העפרון‪ ,‬איך הוא מגיב?‬
‫המורה יברר עם התלמידים מה הם מצפים לראות כאשר העפרון מגיב (זוועה? עינויים? סבל?)‪.‬‬
‫פעילות של התלמידים‬
‫מערך הציפיות יבדק על ידי התלמידים תוך התבוננות בציורים‪ .‬האם הציורים מבטאים את‬
‫השערותיהם?‬
‫דיון במליאה‬
‫‪15‬‬
‫לאחר התבוננות‬
‫בתערוכת הציורים יתקיים דיון כתתי‪ ,‬התלמידים ידרשו להביא דוגמאות‬
‫לדבריהם מתוך הציורים‪.‬‬
‫שאלות לדיון‬
‫‪ .2‬מה המציאות אותה מתארים האומנים?‬
‫‪ .1‬האם תאור המציאות מביע לדעתכם‪ ,‬מחאה?‬
‫‪ .2‬אם יש מחאה‪ ,‬באיזה אמצעים בחר האמן לבטא את המחאה‪ :‬התכנים שנבחרו‪ ,‬האופן בו‬
‫צוייר הציור – שפת הציור‪ :‬קו‪ ,‬ריתמוס‪ ,‬רקע‪ ,‬צבעוניות?‬
‫‪ .4‬האם מערכת הציפיות שלכם תואמת את מה שפגשתם בציורים? האם יש שוני? ממה‬
‫לדעתכם נובע השוני?‬
‫לסיכום יחזור המורה לשאלת המחאה ויבקש מן התלמידים לבחור ציור נוסף ולהסביר בכתב‬
‫באיזו דרך בחר הצייר לבטא את מחאתו‪.‬‬
‫את ההסבר יניחו התלמידים מתחת לציור‪.‬‬
‫פעילות ‪ 4‬דיוקן‪ ,‬נוף‪ ,‬תיעוד וקריקטורה‬
‫עבודה בקבוצות‬
‫המורה יגיש לתלמידים ציורים ממוינים על פי נושאים‪ .‬דיוקן‪ ,‬נוף‪ ,‬תיעוד‪ ,‬קריקטורה‪1-4( .‬‬
‫ציורים)‪.‬‬
‫הכתה תתחלק לקבוצות וכל קבוצה תעסוק באחד הנושאים‪.‬‬
‫כל קבוצה תקבל דף שאלות שיכוון את התלמידים להתבוננות בציורים‪.‬‬
‫תחילה יבחרו התלמידים את אחד הציורים ויתבוננו בו‪.‬‬
‫שאלות לעבודה בקבוצות‬
‫‪ .2‬באיזה חומרים משתמש האמן כדי לעצב את היצירה?‬
‫‪ .1‬כיצד עובד האמן עם הצבע‪ ,‬העפרון‪ ,‬גיר השמן או הפחם?‬
‫‪ .2‬מה אתה יכול לומר על עיצוב החלל בציור?‬
‫‪ .4‬איזו אווירה משרה היצירה על המתבונן בה?‬
‫‪ .1‬האם היצירה ריאליסטית‪ ,‬משקפת את המציאות?‬
‫‪ .9‬באיזו שנה צויירה היצירה? האם לדעתכם יש קשר בין השנה בה צוירה היצירה לבין‬
‫ההתרחשות במציאות? מדוע?‬
‫לאחר העבודה על היצירה יבחרו התלמידים יצירה מנוגדת לבחירתם הראשונה‪ ,‬ויתבוננו בה‬
‫באותו אופן‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫אם יש שוני ינסו התלמידים להסביר אותו בעזרת הביוגרפיה של האמן‪.‬‬
‫דיון במליאה‬
‫כל קבוצה תציג את הנושא עליו עבדה ואת מאפייני היצירות שבחרה‪.‬‬
‫הדגש בדיון על היצירות יהיה על הדרכים השונות או הדומות שבחרו האומנים כדי להתמודד עם‬
‫המציאות בה חיו‪( .‬ראה מאמר התנגדות רוחנית)‪.‬‬
‫נקודות נוספות לדיון במליאה‬
‫‪‬‬
‫מה היו מניעי האומנים להתמודד עם המציאות בדרך היצירה?‬
‫‪‬‬
‫כיצד מביע האמן את מחשבותיו ורגשותיו?‬
‫‪‬‬
‫האם יש קווים שונים או דומים בדרך הביטוי של האומנים?‬
‫‪‬‬
‫האם ביצירות שעוסקות באותו נושא חוזר האמן על אותן דרכי ביטוי או בוחר דרכים אחרות‪,‬‬
‫מדוע?‬
‫לסיכום‪:‬‬
‫התלמיד יבחר אמירה אחת של אמן‪ ,‬יתלה אותה מתחת לתמונה המתאימה וינמק את בחירתו‪.‬‬
‫פעילות ‪ 2‬יצירת מילון מילים‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫המורה יתלה את התערוכה בכתה‪.‬‬
‫התלמידים יסיירו בתערוכה‪.‬‬
‫כל שניים‪-‬שלושה תלמידים יבחרו באחת היצירות ויצרו לה מילון מילים מא' עד ת'‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬בעקבות ציור מס' ‪ 14‬של מאלווה שאלק‪.‬‬
‫א – אינטימיות‪ ,‬אפרוריות‬
‫ב – בדידות‬
‫ג – געגועים‬
‫ד – דלות‬
‫ה – הווי‬
‫ז – זכרונות‬
‫ח – חברותא‬
‫וכן הלאה‪.‬‬
‫הערה‪ :‬אותיות שהתלמידים לא ימצאו להן ביטוי ‪ -‬יפסחו עליהן‪.‬‬
‫פעילות בקבוצות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫לאחר יצירת המילון יתקבצו התלמידים לקבוצות עבודה‪ ,‬כל זוג תלמידים יציג בפני הקבוצה את‬
‫התמונה שבחרו ואת מילון המילים ויסביר את בחירתו‪.‬‬
‫הקבוצה תיצור מילון משותף שיכתב על פלקט גדול – כך שכל התלמידים יוכלו לקרוא בו‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫דיון במליאה‬
‫המורה יבדוק עם התלמידים את הקריטריונים לפיהם נבחרו המילים המייצגות‪ .‬יש לשער שהמילים‬
‫יתמיינו עפ"י הקריטריונים הבאים‪:‬‬
‫‪ ‬חיקוי המציאות‬
‫‪ ‬ביטויי רגש‬
‫‪ ‬שפת האמנות‬
‫שאלות נוספות לדיון‬
‫‪ .2‬איזה כלים משמשים את האמן לשקף את המציאות החיצונית?‬
‫‪ .1‬באיזה כלים הוא מביע את עמדתו האישית כלפי האובייקט המצוייר?‬
‫‪ .2‬איך משקף התאור הריאליסטי את תפיסת עולמו של האמן?‬
‫פעילות בקבוצות‬
‫לאחר הדיון תבחר כל קבוצה אמירה אחת התואמת את המסקנות שהגיעו אליהן במהלך הפעילות‪.‬‬
‫האמירה תתלה מתחת ליצירה שיבחרו‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬לתמונה הנ"ל אפשר לצרף את האמירה של אסתר לוריא‪:‬‬
‫"כל המתרחש מסביבי היה כה מוזר… התעורר בי הרצון לצייר מתוך מציאות חדשה זו‪ ,‬למסור את‬
‫הדברים כפי שראיתים…"‬
‫סיכום במליאה‪.‬‬
‫קריאת האמירות שנבחרו על ידי הקבוצות‪.‬‬
‫פעילות ‪ 6‬במצב חסר סיכוי יוצרים האומנים עולם שונה‬
‫המורה יתלה את התערוכה בכתה‪.‬‬
‫בתחילת השיעור יכתוב המורה את האמירה הבאה על הלוח‪:‬‬
‫"במצב חסר סיכוי יוצרים האומנים עולם שונה מהעולם הממשי בו הם חיים"‬
‫התלמידים יעברו בתערוכה‪ ,‬יבחרו יצירה שלדעתם מחזקת את האמירה או שוללת אותה‪.‬‬
‫לאחר שבחרו את היצירה יתבקשו לנתח אותה‪ ,‬על מנת להוכיח את דעתם‪ .‬עליהם להסתמך‪:‬‬
‫‪ .2‬על המשמעויות שמסתתרות מאחורי הקו‪ ,‬הצורה‪ ,‬הצבע‪ ,‬החלל‪ ,‬הרתמוס ובחירת הנושא‪.‬‬
‫‪ .1‬לבחור אמירות מתוך הכרטיסים בהם מביעים האומנים את דעתם על היצירה בשואה ולאמת זאת עם‬
‫דעתם‪.‬‬
‫המסקנות יובאו לדיון במליאה‪.‬‬
‫דוגמאות נוספות לפעילות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫המורה יבחר משפט משמעותי מתוך המאמר ויביא אותו לכתה‪ ,‬לדוגמא‪:‬‬
‫"בעולם שהכאוס משתולל בו יכול האמן לפשט את הממשות ולארגנה מחדש‪ ,‬לתת ביטוי לעולמו‬
‫הפנימי ולחזור לתחושת השליטה שנגזלה ממנו…"‬
‫התלמיד ינסה לאמת אמירה זו על ידי חקר היצירות‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫‪‬‬
‫אלכסנדר בוגן טוען שהיצירה בתקופת השואה הייתה "שריון רוחני"‪ .‬נסה להוכיח זאת על ידי‬
‫ניתוח יצירה אחת לפי בחירתך‪.‬‬
‫לסיום יקרא המורה את האמירה במלואה ויקיים דיון‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מציאות פנימית ומציאות חיצונית‪ .‬המורה יבחר יצירות שמביאות לביטוי את עולמו הפנימי של‬
‫האמן באמצעות חיקוי המציאות החיצונית‪.‬‬
‫שאלות לתלמיד‪:‬‬
‫כיצד מציג האמן את המציאות המקומית?‬
‫‬‫כיצד הוא מגיב לגירויים סביבתיים (נוף‪ ,‬דמויים‪ ,‬מבנים)?‬
‫‬‫מה יש לאמן לומר על המציאות?‬
‫‬‫(אפשר לעבוד עפ"י יצירות של אותו אומן או אומנים שונים)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫המורה יבחר מספר רישומים‬
‫הנחיות ושאלות לתלמיד‪:‬‬
‫השווה בין שיטות הרישום השונות‪.‬‬
‫‬‫בדוק את סוגי הקו‪ :‬זורם‪ ,‬קשה עצור‪ ,‬קליל‪ ,‬מהיר‪ ,‬רוטט‪ ,‬מדוייק‪ ,‬מעובה‪.‬‬
‫‬‫באיזה מידה מבטאים הקווים את הקשר בין מציאות חייו של האמן ומה המסר שהאומן‬
‫‬‫רוצה למסור למתבונן ביצירתו?‬
‫‪‬‬
‫המורה יבחר ציורי נוף‬
‫הנחיות ושאלות לתלמיד‪:‬‬
‫ נסה לתאר את הלך רוחו של האמן כפי שהוא מתבטא באירגון המרחב‪ ,‬בבחירת הצבעוניות‪,‬‬‫בבחירת האובייקטים‪ ,‬בכתמים‪ ,‬ובנקודת המבט של האמן‪.‬‬
‫ נסה לברר לעצמך מדוע ציורי הנוף הם חלק מביטוי ההתנגדות של אמנים בשואה‪.‬‬‫(הערה‪ :‬באותה דרך אפשר לעבוד על דיוקנאות‪ ,‬קריקטורות ותעוד)‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫ביוגרפיות של האמנים‬
‫אולומוצקי האלינה‬
‫‪Halina Olomucki‬‬
‫‪1111‬‬‫נולדה בוורשה(‪ .)Warsaw‬בהיותה נערה נפטר אביה ועול קיום המשפחה נפל על כתפי אמה‪.‬‬
‫האלינה למדה בגימנסיה בוורשה‪ ,‬ובשעות הפנאי עסקה בציור‪ ,‬רישום‪ ,‬שירה ותיאטרון‪ .‬לדבריה‪ ,‬היא‬
‫עסקה בציור מאז שהיא זוכרת את עצמה‪.‬‬
‫בהיותה בת תשע‪-‬עשרה פרצה המלחמה‪ .‬בשנים שבהן הייתה בגטו‪ ,‬הסתתרה לפרק זמן מסוים בבונקר‪.‬‬
‫האלינה המשיכה לצייר גם בהיותה במסתור ובעזרת ידיד שחי מחוץ לגטו‪ ,‬הצליחה להעביר את יצירותיה‬
‫אל מחוץ לגטו‪.‬‬
‫ב‪ ,-2442‬נשלחה עם אמה למחנה מיידאנק (‪ .)Majdanek‬האם הופרדה מעליה ונשלחה אל מותה‪ .‬ראש‬
‫הבלוק בחר בה לרשום על קירות הבלוק סיסמאות‪ ,‬בנוסח‪" :‬שמרו על הניקיון"‪" ,‬שמרו על השקט"‬
‫וכדומה‪ .‬היא נטלה חומרי ציור מאלה שסופקו לה לצורך עבודתה וציירה במחתרת‪ ,‬יצירות המתארות את‬
‫הנשים הכלואות אתה‪ .‬את עבודותיה החביאה במקומות מסתור שונים‪ .‬לאחר זמן היא הועברה לאושוויץ‪-‬‬
‫בירקנאו (‪ )Auschwitz-Birkenau‬וגם שם ציירה עבור הגרמנים‪ .‬מאושוויץ‪ ,‬יצאה בצעדת המוות‬
‫למחנה רוונסבריק (‪ ,)Ravensbrueck‬משם נלקחה לנאושטאט ((‪ Neustadt‬ובו שוחררה על ידי בעלות‬
‫הברית‪.‬‬
‫לאחר המלחמה‪ ,‬חזרה לפולין‪ .‬בין השנים ‪ ,2441-2414‬חייתה בוורשה ובלודז'‪ ,‬ולאחר מכן‪ ,‬בין השנים‬
‫‪ ,2414-2441‬בפריז‪.‬‬
‫ב‪ ,-2441‬עלתה לישראל והמשיכה לעסוק בציור‪.‬‬
‫יצירותיה מצויות ביד ושם‪ ,‬במוזיאון באושוויץ‪,‬‬
‫במוזיאון האינוולידים בצרפת ובמוזיאון השואה‬
‫בוושינגטון‪.‬‬
‫אוקס (אוש) ז'ק )‪Jacques Ochs (Oks‬‬
‫‪1191-1883‬‬
‫נולד בניס שבצרפת‪ .‬בן למשפחה פרוטסטנטית‪ .‬הוא למד באקדמיה המלכותית לאמנויות יפות בעיר לייז'‪,‬‬
‫ולאחר מכן באקדמיה ז'וליאן‪ ,‬בפריז‪.‬‬
‫אוקס‪ ,‬קריקטוריסט שפרסם את יצירותיו בעיתונים שונים‪ .‬ב‪ ,2412-‬מונה כמורה באקדמיה לאמנויות‬
‫יפות בלייז' וב‪ ,2424-‬נבחר לאוצר המוזיאון לאמנויות יפות בעיר‪ .‬ב‪ ,2440-‬נעצר ונכלא למשך ארבעה‪-‬‬
‫עשר חודשים במחנה המעצר ברנדונק (‪ ,)Breendonck‬מחנה ששימש כמתקן כליאה לעצירים פוליטיים‪,‬‬
‫ובמשך אותם חודשים הוא תיעד את חיי המחנה בציוריו הקריקטוריסטיים‪ .‬מפקד המחנה‪ ,‬שהתפעל‬
‫מכשרונו‪ ,‬ביקש מאוקס לתעד את מראות המחנה ואת דיוקנאות הכלואים בו‪ .‬ב‪ ,2441-‬הוברח מהמחנה‬
‫‪23‬‬
‫על ידי איש ס‪.‬ס‪ .‬אך נתפס ונכלא שנית‪ .‬לאחר ששהה זמן קצר במחנה מאלין (‪,)Malines-Mechelen‬‬
‫בפברואר ‪ ,2444‬שוחרר על ידי בעלות הברית‪ ,‬ולאחר המלחמה שיחזר את זיכרונותיו באמצעות ציוריו‪,‬‬
‫בספר‪" :‬ברנדונק‪ ,‬אסירי עבודת פרך ותליינים"‪ .‬מספר עבודות שצוירו במאלין נתרמו לאוסף בית לוחמי‬
‫הגטאות‪.‬‬
‫בורסובה שרלוט ‪Charlotte Buresova‬‬
‫‪1183 1124‬‬
‫נולדה בפראג (‪ ,)Prague‬נובמבר ‪ , 2404‬כבת יחידה לאמה ולאביה החייט‪ .‬בורסובה החלה לצייר בגיל‬
‫שש‪ .‬הוריה עשו מאמצים להעניק לה חינוך טוב‪ ,‬שכלל נגינה בפסנתר‪ ,‬ציור וצרפתית‪ .‬בגיל צעיר‪ ,‬נישאה‬
‫לעורך דין שאינו יהודי ולאחר שפראג נכבשה על ידי הגרמנים‪ ,‬נפרדה ממנו כדי להציל את בנם מגירוש‪.‬‬
‫בורסובה למדה אמנות שימושית בבית ספר לאמנויות יפות ובאקדמיה לאמנות בפראג‪ .‬לפני המלחמה‪,‬‬
‫ציירה בעיקר דמויות בסגנון קלאסי‪ ,‬פרחים ודומם‪.‬‬
‫ביולי ‪ ,2441‬גורשה‬
‫לטרזין (‪ )Terezin-Theresienstadt‬והוצבה בסדנת האמנות‪ .‬תפקידה היה‬
‫להעתיק‪ ,‬עבור הגרמנים‪ ,‬יצירות מופת של רובנס ורמברנדט‪ .‬ביצירתה שלא צוירה עבור הגרמנים‪,‬‬
‫מתוארת הפעילות התרבותית הענפה שהתקיימה בטרזין‪ ,‬דמויות של ילדים‪ ,‬דיוקנאות של מוסיקאים‬
‫ושחקנים וחיי היום יום‪ .‬שרלוט ציירה בצבעי שמן‪ ,‬צבעי מים‪ ,‬עפרון ופחם‪ .‬לטענתה‪ ,‬בציורים שציירה‬
‫בטרזין מורגשת הכנות הרבה ביותר‪ ,‬משום שהם אינם מושפעים מאיש ויש בהם תיאור "נקי" של‬
‫המציאות‪ .‬בזכות קצין נאצי‪ ,‬שהתפעל מעבודתה האמנותית‪ ,‬ניצלה מן השילוחים‪ .‬שלושה ימים לפני‬
‫השחרור‪ ,‬הצליחה להימלט לפראג במכוניתו של השגריר השוודי‪ ,‬ולאחר השחרור התיישבה בעיר וחיה‬
‫שם עד יום מותה‪.‬‬
‫בריינין דוד ‪David Brainin‬‬
‫‪1122-1145‬‬
‫נולד בחארקוב (‪ )Kharkov‬שבאוקראינה‪ ,‬ולאחר חמש שנים עבר לפריז (‪ .)Paris‬הוא למד ציור‬
‫וכוריאוגרפיה‪ ,‬ורקד באופרה הרוסית ובקאזינו של פריז‪ .‬ב‪ ,-2422‬נסע לסיבוב הופעות בדרום אמריקה‪.‬‬
‫עם שובו לפריז‪ ,‬החל ללמוד בבית הספר לאמנויות יפות ועבד בעיצוב תפאורות לסרטים‪.‬‬
‫בריינין נכלא במחנות קומפיין (‪ )Compiegne‬ודראנסי‬
‫(‪)Drancy‬שבצרפת‪ ,‬אך המשיך ביצירתו‬
‫האמנותית‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬נשלח למחנות במזרח ולא חזר משם‪ .‬יצירתו מנציחה את האירועים במחנות‪.‬‬
‫ברלין אברהם יוסף ‪Abraham Joseph Berline‬‬
‫‪1145-1814‬‬
‫נולד באוקטובר ‪ 2144‬בעיירה נייז'ין (‪ )Nezhin‬שבאוקראינה‪.‬‬
‫בהיותו בן ‪ ,21‬היגר לפריז במטרה ללמוד בבית הספר לאמנויות יפות‪ ,‬והתפרנס כנהג מונית‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫יצירתו האמנותית מתאפיינת בציורי נוף‪ ,‬שהוצגו בסלון הסתיו‪ ,‬בסלון העצמאיים ובגלריות פרטיות‪.‬‬
‫ב‪ ,-2442‬נעצר והוגלה למחנה קומפיין (‪ ,)Compiegne‬משם לדראנסי (‪ ) Drancy‬שבצרפת‪ ,‬ולאחר‬
‫מכן שולח מזרחה ולא חזר משם‪.‬‬
‫גוטקו ז'ק ‪Jacques Gotko‬‬
‫‪1143-1122‬‬
‫נולד באודיסה ב‪.2400-‬‬
‫ב‪ -2401‬היגרה משפחתו לפריז‪ .‬הוא למד ארכיטקטורה ועיצוב בבית ספר לאמנויות יפות‪ ,‬והתפרנס‬
‫מעיצוב תפאורות לסרטים‪ .‬גוטקו היה צייר אקוורלים‪ ,‬חיתוכי עץ‪ ,‬רישומים ודיוקנאות‪.‬‬
‫ציוריו הוצגו בסלון הסתיו‪ ,‬בסלון העצמאיים ובגלריות יוקרתיות‪.‬‬
‫ב‪ -2421‬השתקע גוטקו בעיירה השקטה שארנט‬
‫(‪.)Charente‬‬
‫ב‪ -2424‬הציג תערוכת אקוורלים בגלריית ז'אן קסטל שבפריז‪ .‬הייתה זו תערוכתו האחרונה‪.‬‬
‫ב‪ ,-2442‬נשלח לקומפיין (‪ .)Compiegne‬יצירותיו שנמצאו בסטודיו בשארנט הוגדרו כ"מנוונות"‪,‬‬
‫והושמדו על ידי הנאצים‪.‬‬
‫ב‪ ,-2442‬שולח לאושוויץ ונפטר לאחר זמן קצר ממחלת הטיפוס‪.‬‬
‫האס ליאו ‪Leo Haas‬‬
‫‪1121-1183‬‬
‫נולד ב‪ -2402‬באופאווה (‪ )Opava‬שבצ'כוסלובקיה‪ .‬האס היה ברוך כשרונות ‪ -‬למד פסנתר ופיתוח קול‬
‫לצד ציור‪.‬‬
‫את כשרון הציור שלו‪ ,‬ירש מסבו‪ ,‬שהיה צייר ציורי קיר בכנסיות‪ .‬האס התפרנס מציור אקוורלים‪,‬‬
‫דיוקנאות ונגינה בבתי קפה‪ .‬הוא למד בבית הספר לאמנויות יפות ובבית הספר לאמנויות דקורטיביות‬
‫בגרמניה‪ ,‬נסע לצרפת בעקבות ואן גוך ועם חזרתו לעירו‪ ,‬עסק בדפוס ובאמנות‪.‬‬
‫ב‪ ,-2441‬נכלא בטרזין ונמנה עם צוות המחלקה הטכנית‪-‬גראפית (‪ )Zeichenstube‬של הגטו‪ ,‬שעסקה‬
‫גם בבניית מסילת הברזל שעברה בו‪ .‬האס צייר בהיחבא‪ ,‬וציוריו מתארים אנשים הממתינים לשילוחים‪,‬‬
‫עסוקים בחיפוש אוכל‪ ,‬דיוקנאות של אסירים‪ ,‬תיאור חולים‪ ,‬זקנים‪ ,‬ועוד‪ .‬את יצירותיו‪ ,‬החביא בעליית גג‪.‬‬
‫לקראת ביקורה של משלחת הצלב האדום‪ ,‬עסק ביצירת חזיתות מזויפות במטרה להסוות את מציאות‬
‫החיים בגטו‪ .‬ב‪ ,24.4.44-‬נעצר בגין ציוריו המחתרתיים‪ ,‬שהוגדרו "תעמולה שקרית"‪ .‬נחקר‪ ,‬עונה ונכלא‬
‫ב"מבצר הקטן"‪ .‬בעת שהותו בכלא‪ ,‬עבד בהנחת מסילת ברזל‪ .‬לאחר מכן שולח למחנה הריכוז אושוויץ‬
‫וסווג כאסיר פוליטי‪ .‬הוא השיג לעצמו משרה כשרטט של ד"ר מנגלה‪ .‬משם‪ ,‬הועבר למחנה זקסנהאוזן‬
‫(‪ ,)Sachsenhausen‬השתייך ליחידה האמנותית שעסקה בזיוף מסמכים‪ ,‬תעודות וכספים‪ .‬עם השחרור‪,‬‬
‫חזר לטרזין כדי למצוא את אוסף הציורים שהחביא בבניין המגורים "מגדבורג" ‪ .‬ואכן‪ 400 ,‬הציורים‬
‫‪22‬‬
‫שיצר בגטו נשמרו‪ .‬ב‪ ,2411-‬התיישב בברלין המזרחית ולמד במכון לאמנויות יפות‪ .‬האס אימץ לו לבן‬
‫את תומס‪ ,‬בנו של פריטה חברו הטוב‪ ,‬שהיה אף הוא צייר ונספה באושוויץ‪.‬‬
‫האס נפטר בברלין המזרחית ב‪.2412-‬‬
‫הופשטטר אוזיאש ישעיה ‪Osias Hofstatter‬‬
‫‪1122-1114‬‬
‫יליד בוכניה (‪ )Bochnia‬שבגליציה (‪ ,)Galicia‬פולין‪.‬‬
‫הופשטטר עקר לווינה ב‪ 2424-‬ועבד כסוכן ומנהל חשבונות‪ .‬ב‪ ,-2421‬נעצר על ידי הגסטאפו‪ ,‬נמלט‬
‫לבלגיה וחי במחנה פליטים מארנף (‪.)Marneffe‬‬
‫ב‪ ,-2440‬נשלח למחנה סאן סיפריאן (‪ )Saint Cyprien‬שבדרום צרפת‪ ,‬ובו התיידד עם האמן קרל‬
‫שווזיג‪ .‬אחר הועבר למחנה גורס (‪ ,)Gurs‬בו היה כלוא עד אשר נמלט מהמחנה‪ ,2442 ,‬ומצא מסתור‬
‫בבית אבות בדרום צרפת‪ .‬ב‪ ,2441-‬חצה את הגבול השוויצרי‪ ,‬ובשנים ‪ ,2442-2441‬למד אמנות‬
‫באקדמיה לאמנות שימושית בציריך (‪ .)Zurich‬לאחר המלחמה‪ ,‬המשיך את לימודיו בווינה‪ .‬בשנים‬
‫‪ 2441-2414‬חי בוורשה ועבד בעיתון כעורך גרפי‪ .‬ב‪ ,2414-‬עלה לישראל וחי בה עד פטירתו‪.‬‬
‫בעת שהותו במחנות‪ ,‬הנציח בעבודותיו את מראות החיים במחנה ודמויות רבות של עצירים‪.‬‬
‫ואן‪-‬דאם מקס ‪Max Van Dam‬‬
‫‪1112-1143‬‬
‫נולד בהולנד ב‪ -2420‬בעיירה קטנה וינטרסויק (‪ )Winterswijk‬שליד הגבול הגרמני‪ ,‬למשפחה יהודית‬
‫סוציאליסטית‪.‬‬
‫בניגוד לרצון הוריו‪ ,‬הפך לצייר וסייר בארצות שונות באירופה‪.‬‬
‫בשנים ‪ 2421-2424‬למד בקולג' לאמנויות באנטוורפן‪ ,‬והציג את עבודותיו בתערוכות שונות בעיר‪.‬‬
‫ב‪ ,-2424‬חי בברחן (‪ (Bergen‬שבצפון הולנד‪ ,‬שם התוודע לחוגים ציונים סוציאליסטיים‪ .‬הוא עבר‬
‫לאמסטרדם ב‪ ,-2421‬ומשם יצא לסיורים בצרפת‪ ,‬ספרד ואיטליה‪ .‬ואן‪-‬דאם צייר בעיקר בצבעי שמן‬
‫ומים‪ ,‬בסגנון רומנטי ואקספרסיוניסטי ‪ -‬תיאורי נוף‪ ,‬דיוקנאות וטבע דומם‪.‬‬
‫ביצירותיו מאותה תקופה ניכרת תחושה מוקדמת של אסון העומד להתחולל‪.‬‬
‫בזמן הכיבוש הגרמני‪ ,‬חי תקופה מסוימת בהיחבא‪ ,‬ליד ברגן‪.‬‬
‫בסתיו ‪ 2441‬ניסה לברוח לשוויץ‪ ,‬אך נתפס ליד הגבול הצרפתי ונשלח למחנה דראנסי (‪.)Drancy‬‬
‫מדראנסי נשלח למחנה ההשמדה סוביבור (‪ ,)Sobibor‬שם נצטווה לצייר דיוקנאות של אנשי הס‪.‬ס‪.‬‬
‫בקיץ ‪ 2442‬מת במחנה‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫לוריא אסתר ‪Esther Lurie‬‬
‫‪1113-1118‬‬
‫נולדה‬
‫ב‪ ,-2422‬בעיירה לייפדה (‪ )Liepaja‬שבלטביה‪ ,‬למשפחה מסורתית שהשתייכה לקבוצת‬
‫אינטלקטואלים יהודים‪ .‬עם סיום לימודיה בריגה (‪ ,)Riga‬למדה תפאורנות באקדמיה המלכותית לאמנויות‬
‫יפות בבריסל (‪ .)Brussels‬ב‪ -2424‬היגרה עם משפחתה לפלסטינה‪ ,‬שם המשיכה בפעולתה האמנותית –‬
‫יצרה רישומים‪ ,‬תפאורות תיאטרון‪.‬‬
‫ב‪ -2421‬חזרה לאירופה כדי להמשיך בלימודי האמנות‪ .‬בדרכה‪ ,‬ביקרה אצל אחותה בליטא ושם "תפסה"‬
‫אותה המלחמה‪.‬‬
‫כאשר נכלאה בגטו קובנה (‪ (Kaunas;Kovno‬ביקשה ממנה "מועצת הזקנים" (‪ )Altestenrat‬ליצור‬
‫יצירות המתעדות את חיי הגטו‪ ,‬והיא עשתה מאמצים גדולים לתעד כל פרט ופרט‪ .‬ציוריה שופכים אור על‬
‫המצוקה‪ ,‬הרעב ותנאי החיים הקשים בגטו‪ .‬עם חיסול הגטו‪ ,‬ביולי ‪ ,2444‬הועברה למחנה שטוטהוף‬
‫(‪ ,)Stutthof‬ובו ציירה עם חברותיה‪ .‬לא פעם נסחרו עבודותיה תמורת מזון‪ .‬באוגוסט ‪ 2444‬היא נשלחה‬
‫למחנה לייביץ' (‪ )Leibitz‬ושוחררה בינואר ‪ .2441‬במרץ‪ ,‬הגיעה למחנה באיטליה ושם נפגשה עם‬
‫חיילים מארץ ישראל‪ .‬אחד מהם‪ ,‬האמן מנחם שמי ארגן במחנה תערוכה‪ ,‬שבה הוצגו גם עבודותיה‪.‬‬
‫ביולי ‪ ,2441‬חזרה לארץ ישראל‪ ,‬חייתה בתל אביב והמשיכה בפעילותה האמנותית‪ .‬ציוריה מתקופת‬
‫המלחמה שמשו עדות במשפט אייכמן‪,‬‬
‫וב‪ 2449-‬הוענק לה פרס דיזנגוף על הרישום‪ :‬נערה עם טלאי‪.‬‬
‫סגל (סגלוביץ') ולדימיר )‪Vladimir Sagal (Sagalowitz‬‬
‫‪1818-1161‬‬
‫יליד ויטבסק (‪ )Vitebsk‬שברוסיה הלבנה (‪. )Belarus‬‬
‫ב‪ -2429‬היגר עם בני משפחתו לשוויץ‪ .‬למד אמנות בגרמניה וב‪ -2422‬עקר לצרפת‪ .‬כשפרצה המלחמה‪,‬‬
‫התגייס לצבא הצרפתי ושוחרר לאחר התבוסה‪.‬‬
‫ב‪ -2444‬נכלא במחנה סן סולפיס לה פואנט (‪ )Saint- Sulpice-La-Pointe‬שליד טולוז‪.‬‬
‫ב‪ -2442‬ברח מן המחנה לשוויץ‪.‬‬
‫פליישמן קארל ‪Karel Fleischmann‬‬
‫‪1819-1144‬‬
‫נולד בפברואר ‪ 2144‬בעיר קלטובי (‪ )Klatovy‬שבצ'כוסלובקיה‪ .‬אביו היה צייר ליטוגרפיות‪ .‬פליישמן למד‬
‫רפואה בפראג והיה ידוע כרופא דרמטולוג‪ .‬בצד לימודי הרפואה‪ ,‬לקח שעורי ציור והקדיש את זמנו הפנוי‬
‫לציור‪ .‬הטכניקה האהובה עליו הייתה ליטוגרפיה והדפסי עץ‪ .‬פליישמן כתב שירה ופרוזה והיה ממייסדי‬
‫‪24‬‬
‫הקבוצה האמנותית האוונגרדית‪" ,‬הקו"‪ .‬ב‪ -21.4.41‬נכלא בטרזינשטאט)‪,) Terezin-Terezienstadt‬‬
‫ומילא תפקידים חשובים בתחום הרפואה‪ .‬גם בגטו הקדיש את שעות הפנאי לציור וכתיבת שירה‪.‬‬
‫ב‪ -12.20.44‬שולח לאושוויץ ומשם לא חזר‪ .‬יצירותיו מתארות את החיים בגטו‪.‬‬
‫‪ 400‬מיצירותיו מצויות במוזיאון היהודי בפראג‪.‬‬
‫פריטה בדזי'ך ‪Bedrich Fritta‬‬
‫‪1126-1144‬‬
‫נולד בספטמבר ‪ 2409‬בכפר וישנובה‪-‬פרידלנד (‪ ,)Visnova-Frydland‬כ‪ 10-‬ק"מ צפונה לפראג‪ .‬שמו‬
‫האמיתי‪ ,‬פריץ טאוסיג‪ .‬פריטה היה גרפיקאי וקריקטוריסט‪.‬‬
‫ב‪ -4.21.42‬הגיע לטרזין (‪ ,)Terezin-Therezienstadt‬ניהל את משרד הרישום והמחלקה הטכנית‪-‬‬
‫גרפית (‪ )Zeichenstube‬וב‪ -24.4.44‬נעצר בגין ציוריו המחתרתיים שהוגדרו "תעמולה שקרית" ונכלא‬
‫ב"מבצר הקטן" עם רעייתו ובנם תומס‪ ,‬בן השלוש‪.‬‬
‫ב‪ -19.20.44‬שולח לאושוויץ ומת ממחלה ב‪.1.22.44-‬‬
‫ברישומיו‪ ,‬שנעשו במחתרת‪ ,‬יצר כ‪ -100‬יצירות המתארות את החיים בגטו ואת האבסורד שבהם‪ .‬פריטה‬
‫הותיר אחריו ספר ציורים‪ ,‬שצייר לבנו תומס ליום הולדתו השלישי‪.‬‬
‫קאופמן קאראס אוטו ‪Otto Karas Kaufman‬‬
‫‪1816-1144‬‬
‫נולד ב‪ -2149‬בפראג‪ ,‬למד בבית הספר לאמנויות יפות ועבד כמאייר ‪.‬‬
‫ב‪ -29.4.41‬נכלא בטרזין (‪ .)Terezin-Therezienstadt‬וב‪ 11.4.44-‬שולח‪ ,‬לא ידוע לאן‪ .‬בתקופת‬
‫שהותו בגטו יצר כ‪ -200‬רישומים של דיוקנאות ומראות מהמחנה‪.‬‬
‫שאלק מלווה ‪Malva Schalek‬‬
‫‪1885-1144‬‬
‫נולדה בפראג למשפחה אמידה ותרבותית שמקורה בבוהמיה‪.‬‬
‫למדה את לימודיה הגבוהים בווינה (‪ ,)Vienna‬ובה חיה ויצרה‪.‬‬
‫במרץ ‪ ,2421‬עם סיפוח אוסטריה לגרמניה‪ ,‬חזרה לפראג‪.‬‬
‫ב‪ ,-2441‬נכלאה עם אחיה בגטו טרזין למשך שלוש שנים‪ .‬מלווה הייתה אמנית בעלת שם‪ ,‬ובגטו המשיכה‬
‫ליצור בהיחבא‪ .‬יצירותיה מתארות תמונות מחיי הגטו‪ ,‬מרביתן צוירו בעפרון‪ ,‬בפחם ובצבעי מים‪.‬‬
‫בספטמבר ‪ 2444‬שולחה ברכבת האחרונה מטרזין לאושוויץ ומשם לא חזרה‪.‬‬
‫לפני שילוחה‪ ,‬הצליחה להחביא חלק מיצירותיה בין קירות הצריף ואלה נמצאו לאחר שחרור טרזין‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫שווזיג קארל ‪Karl Schwesig‬‬
‫‪1818-1122‬‬
‫יליד גלזנקירשן (‪ )Gelsenkirchen‬שבגרמניה‪ ,‬אינו יהודי‪ .‬שווזיג למד באקדמיה לאמנויות‬
‫בדיסלדורף(‪ )Dusseldorf‬ונמנה עם קבוצת האמנים סוציאליסטים‪" ,‬צעירי חבל הריין"‪ ,‬ובקבוצת "איי"‬
‫(“‪ .(”Ey‬עם עלות הנאצים לשלטון‪ ,‬נכלא למשך שבעה‪-‬עשר חודשים בגלל פעילות פוליטית‪.‬‬
‫ב‪ ,-2421‬ברח לבלגיה וקיבל מקלט מדיני‪ .‬התקיים לפרנסתו ממכירת יצירותיו ומהופעות בקברט פוליטי‬
‫של מהגרים גרמנים ‪.‬‬
‫בתקופה זו‪ ,‬רשם רישומי קריקטורות וכרזות הקוראות לסייע ללוחמי מלחמת האזרחים בספרד‪ .‬במהלך‬
‫המלחמה‪ ,‬נדד בין ארבעה מחנות בצרפת‪:‬‬
‫ב‪ ,-2440‬הועבר למחנה סאן סיפריאן(‪ , )Saint Cyprien‬ולאחר שיטפון שהרס את צריפי המחנה הועבר‬
‫לגורס ((‪ ,Gurs‬משם לנואה ((‪ Noe‬ולאחר מכן‪ ,‬לנקסון ((‪ ,Nexon‬שם שוכן במגורי האסירים‬
‫הפוליטיים‪ ,‬שבודדו באמצעות גדר תיל כפולה מן האסירים האחרים‪.‬‬
‫ב‪ ,-2442‬הועבר לבית הכלא בפריז ומשם לכלא בדיסלדורף‪.‬‬
‫שוחרר עם כניסת כוחות בעלות הברית לגרמניה ב‪ .-2441‬לאחר שחרורו‪ ,‬חי בדיסלדורף והמשיך לצייר‬
‫יצירות ביקורתיות מאוד כנגד המשטר‪ ,‬שלא חל בו שינוי‪ ,‬לתפיסתו‪ ,‬מאז ימי המשטר הנאצי‪ .‬יצירתו‬
‫הסתמכה על רישומים שיצר בתקופת המלחמה ‪ -‬דמויות של אסירים‪ ,‬ציורי נוף והווי של החיים במחנה‪.‬‬
‫שוורץ עמוס ‪Amos Szwarc‬‬
‫נפטר‪1144‬‬
‫לא ידוע עליו הרבה‪.‬‬
‫נכלא בגטו לודז'(‪.)Lodz‬‬
‫ב‪ -2444‬שולח לאושוויץ ומשם לא חזר‪ .‬לאחר המלחמה נמצאו יצירות אחדות שלו‪ ,‬בהן הוא נותן ביטוי‬
‫לסבלות האסירים ובעיקר לסבלותיהם של הילדים‪.‬‬
‫שלייפר סאבלי ‪Savely Schleifer‬‬
‫‪1881-1143‬‬
‫נולד באודסה (‪ ,)Odessa‬שם למד באקדמיה לאמנויות והשתלם בסנט פטרסבורג(‪.)Saint Petersburg‬‬
‫ב‪ ,-2401‬היגר לפריז וקנה הכרה ומוניטין‪ .‬שלייפר חזר לסן פטרסבורג‪ ,‬עבד כתפאורן בתיאטרון‬
‫טרוצקי(‪ )Trotsky‬ואף לחם במלחמת העולם הראשונה‪ .‬לאחר המהפכה‪ ,‬שימש כמורה במכון לאמנויות‬
‫דקורטיביות ועיצב תלבושות לקולנוע‪ .‬ב‪ ,-2414‬חזר לפריז וב‪ ,-2442‬לאחר שגרמניה הכריזה מלחמה‬
‫על ברה"מ‪ ,‬נעצר כנתין ארץ אויב‪ ,‬נשלח למחנה קומפיין (‪ ,)Compiegne‬משם הועבר לדראנסי‬
‫(‪ ,)Drancy‬שולח למזרח ומשם לא חזר‪ .‬שלייפר צייר בעיקר טבע דומם‪ ,‬ומראות מהמחנה‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫רשימת היצירות‬
‫‪.2‬‬
‫סאבלי שלייפר‬
‫דומם‬
‫קומפיין ‪2442‬‬
‫צבעי מים ודיו‬
‫‪ 20X40.1‬ס"מ‬
‫‪ .1‬סאבלי שלייפר‬
‫סטאלאג ‪211‬‬
‫צבעי מים‬
‫קומפיין ‪2441‬‬
‫‪ 12X14‬ס"מ‬
‫‪ .2‬אוטו קאראס קאופמן‬
‫טרזינשטאט‬
‫דיו על נייר‬
‫טרזין ‪2441‬‬
‫‪ 11X14.9‬ס"מ‬
‫‪ .4‬מאלווה שאלק‬
‫דיוק עצמי‬
‫‪2444‬‬
‫עפרון וגיר שמן צבעוני על נייר‬
‫‪ 20X11.1‬ס"מ‬
‫‪ .1‬מקס ואן‪-‬דאם‬
‫דודו של האמן בגיל ‪49‬‬
‫לא מתוארך‬
‫סנגוין על נייר‬
‫‪ 12X12.1‬ס"מ‬
‫‪ .9‬מאלווה שאלק‬
‫אשה בוכיה על מיטת חברתה החולה‬
‫טרזינשטאט ‪2442‬‬
‫צבעי מים‬
‫‪ 21.1X21.4‬ס"מ‬
‫‪27‬‬
‫‪ .4‬אסתר לוריא‬
‫טרנספורט נכנס לגטו קובנו‪ -‬שער ראשי ויליאמפולה‬
‫צבעי מים ודיו על נייר‬
‫ת"א ‪2419‬‬
‫‪ 21X11‬ס"מ‬
‫על בסיס רישום שנעשה בגטו קובנה ב‪41-‬‬
‫‪ .1‬עמוס שוורץ‬
‫גירוש גטו לודז'‬
‫עפרון על נייר‬
‫לודז' ‪2442‬‬
‫‪ 11X22.1‬ס"מ‬
‫‪ .4‬אמן אנונימי‬
‫אמן מצייר נוף ליד גדרות התיל בקומפיין‪.‬‬
‫עפרון וצבע מים על נייר‬
‫קומפיין ‪2441‬‬
‫‪ 21X21‬ס"מ‬
‫‪ .20‬דוד בריינין‬
‫תכנית קונצרט בקומפיין‬
‫‪1.1.2441‬‬
‫דיו ועפרונות צבעוניים על נייר משובץ‬
‫‪ 10.1X22‬ס"מ‬
‫‪ .22‬אוטו קאראס קאופמן‬
‫נוף תחנת רכבת‬
‫‪2442‬‬
‫צבעי מים ודיו על נייר‬
‫‪ 20X11‬ס"מ‬
‫‪ .21‬טיקסידור‬
‫דיוקן ד"ר סורקיס‬
‫מחנה וארנה (צרפת) ‪2442‬‬
‫רישום בעפרונות צבעוניים‬
‫‪ 20X11‬ס"מ‬
‫‪29‬‬
‫‪ .22‬קרל שווזיג‬
‫מחנה נואה‬
‫צבעי מים על נייר‬
‫יולי ‪2442‬‬
‫‪ 20X12.1‬ס"מ‬
‫‪ .24‬אברהם יוסף ברלין‬
‫מראה מחנה קומפיין‬
‫גירי שמן‪ ,‬דיו וצבעי מים‬
‫‪ 2441‬קומפיין‬
‫‪ 10X12.1‬ס"מ‬
‫‪ .21‬קארל שווזיג‬
‫סאן סיפריאן‬
‫‪2440‬‬
‫‪ 11X12‬ס"מ‬
‫עפרון על נייר‬
‫‪ .29‬עמוס שוורץ‬
‫שלושה ילדים מגטו לודז'‬
‫צבעי מים‬
‫לודז' ‪2444‬‬
‫‪14X17.8‬ס"מ !תיקון טעות לסימון בתמונה!‬
‫‪ .24‬הלינה אולמיצקי‬
‫נשים בבירקנאו‬
‫בירקנאו ‪2441‬‬
‫עפרון רך על נייר בשימוש משני‬
‫‪ 21X12.1‬ס"מ‬
‫‪ .21‬מאלווה שאלק‬
‫נוף טרזין‬
‫‪2440‬‬
‫פחם וגירי שמן צבעוניים‬
‫‪ 22.1X.41.1‬ס"מ‬
‫‪ .24‬אסתר לוריא‬
‫אסיר צעיר‬
‫‪2444‬‬
‫עפרון על נייר‬
‫‪20.1X4.1‬‬
‫‪28‬‬
‫‪ .10‬הלינה אולמיצקי‬
‫דמויות בגטו וארשה‬
‫‪2442‬‬
‫רישום עפרון‬
‫‪ 10X22.1‬ס"מ‬
‫‪ .12‬ז'אק אוש (אוקס)‬
‫שומר ה‪" SS-‬ראש סוס"‬
‫מלין ‪2444‬‬
‫עפרון על נייר‬
‫‪ 21.1X12.1‬ס"מ‬
‫‪ .11‬הופשטטר אוזיאש (ישעיה)‬
‫פנים צריף במחנה גירס‬
‫‪2442‬‬
‫דיו‬
‫‪ 24.1X12.1‬ס"מ‬
‫‪ .12‬שרלוט בורסבה‬
‫הצ'לן טרזינשטאט‬
‫‪2442‬‬
‫‪ 22X41.2‬ס"מ‬
‫עפרון על נייר‬
‫‪ .14‬מאלווה שאלק‬
‫פנים חדר עם מיטות עץ‬
‫טרזינשטאט לא מתוארך‬
‫עפרון על נייר‬
‫‪ 12X29.1‬ס"מ‬
‫‪ .11‬לאו האס‬
‫חלוקת אוכל‬
‫טרזינשטאט ‪4.2.2444‬‬
‫דיו על נייר‬
‫‪ 22.1X11‬ס"מ‬
‫‪ .19‬ז'אק גוטקו‬
‫מראה של סטאלאג ‪211‬‬
‫קומפיין ‪2441‬‬
‫חיתוך על נייר‬
‫‪ 21.2X21.2‬ס"מ‬
‫‪33‬‬
‫‪ .14‬לאו האס‬
‫הלוויה‬
‫טרזין ‪2441‬‬
‫‪ 12.4X11.4‬ס"מ‬
‫תחריט יבש על נייר‬
‫‪ .11‬קארל פליישמן‬
‫טרזין‬
‫עפרון על נייר‬
‫‪2442-2442‬‬
‫‪ 10X11.1‬ס"מ‬
‫‪ .14‬בדז'יך פריטה‬
‫מופע בטרזינשטאט‬
‫‪2441-2441‬‬
‫‪ 20X12.4‬ס"מ‬
‫טוש ודיו על נייר‬
‫‪ .20‬ולדימיר סגל‬
‫שומר ליד גדר המחנה‪.‬‬
‫מחנה סאן סוליפס‬
‫דיו על נייר‬
‫יולי ‪2442‬‬
‫‪ 22X14‬ס"מ‬
‫‪ .22‬קארל שווזיג‬
‫רחצה‬
‫‪2442-2440‬‬
‫דיו על נייר‬
‫‪ 21.4X21.1‬ס"מ‬
‫‪ .21‬מאלווה שאלק‬
‫ילדים מאזינים לנגינת גיטרה‬
‫טרזין‬
‫עפרון על נייר‬
‫‪ 22.1X44.1‬ס"מ‬

Similar documents