התלמודית בתקופה העברי הלוח עתר קבי רם ומק קרבעיו ..מ,.! לתואר מחקר עבודת

‫הלוח‬
‫העברי‬
‫קרבעיו‬
‫בתקופה‬
‫ומק רם‬
‫התלמודית‬
‫קבי עתר‬
‫‪.!,‬‬
‫עבודת מחקר לתואר מ‪..‬‬
‫בהדרכת פרופסור י‪.‬י‪ .‬גליק‬
‫לשפווז שמיות באוניברסיטה של רדום‬
‫אפריקה‬
‫מוגש ע״י משה אהרן קורצטג‬
‫ביוח ט״ו בכסלו ‪.‬תשל״ה‬
‫‪ 29‬לגובמבר ‪1974‬‬
‫ת ד כ ן‬
‫הקדמה‪:‬‬
‫‪...............................‬‬
‫פרק א‘ ‪:‬‬
‫ה ע נ י נ י ם‬
‫‪2‬‬
‫עמדד‬
‫הכישורים הגדדשי‪-‬ם מקובעי‬
‫הלוח‪.. ...................... , ,‬‬
‫עמוד ‪6‬‬
‫בית דין של כוהבים דקביעת‬
‫פרק ב*‪:‬‬
‫הלוח‪ .......................................... ............. .‬ע מ ו ד‪22‬‬
‫מספר הדייגים הקובעים את‬
‫פרק ג‘ ‪:‬‬
‫הלוח‪ ..................................................... . . .‬ע מ ו ד‪29‬‬
‫והלוח ‪ ..................................................‬ע מ ו ד‪35‬‬
‫פרק ד* ‪:‬‬
‫המלך‬
‫פרק ה‘ ‪:‬‬
‫תפקיד הנשיא בקביעת הלוח ‪ ...................................‬ע מ ו ד‪45‬‬
‫היכן היה בקבע הלוח בתקופת‬
‫פרק ו*‪:‬‬
‫המטבה ‪ ..................................... ..................‬ע מ ו ד‪78‬‬
‫בספח א‪ 4‬ג‬
‫זמבו של שמואל הקטן‪ ...................................... ..‬ע מ ו ד ‪10J‬‬
‫בספח ב‘ ‪ :‬שיטת הדמבי׳ם בעבין הסיבות‬
‫לעיבוד השבה ‪ ......................................... .......‬ע מ ו ד‪108‬‬
‫״מהרה ייבבה המקדטז"‪ ..‬עמוד' ‪1 1 5‬‬
‫‪.‬‬
‫בספח‬
‫בספה ד‘ ‪:‬‬
‫לוח קיצורים‬
‫פולחן המקדש לאחד חורבן‬
‫הבית‪..‬עמוד ‪123‬‬
‫וראשי תיבות ‪. .. .. ...........‬ע מוד‬
‫‪140‬‬
‫ביבליוגרפיה‪ . . . . .................... .....‬ע מ ו ד‬
‫‪141‬‬
‫שימוט הקיצורים בביליוגרפיה ‪ ..........................................‬ע מ ב ד ‪148‬‬
‫תמצית העבודה באבגלית‪ ............................................ ....‬ע מ ו ד ‪150‬‬
‫היא ‪ 29‬י־ מ יםי‬
‫‪ 1 2‬ןמערו*י ־‪0‬־ ‪03‬־ך‬
‫בחורה לימי׳ החגים‪,‬‬
‫זאת התורה‬
‫כמו‬
‫קבעה‬
‫ימיה‬
‫הם‬
‫שהחגים‬
‫מסוימים‬
‫צריך‬
‫בצאת השבה באספך אח‬
‫להיות‬
‫בעונת האביב‪,‬‬
‫יום‪.‬‬
‫שעות ‪365 +‬‬
‫בחודשי‬
‫ומשית‬
‫מעשיך מן‬
‫מחזוריות הלבנה‪,‬‬
‫ולפעמים בחורף‪.‬‬
‫בקיץ‬
‫שגת הלבבי׳ היא‪:‬‬
‫שהם ‪354‬‬
‫יחד ער‬
‫מסוימות של השגה‪.‬‬
‫( ‪)7‬‬
‫השדה'‪' ,‬׳'‪,‬‬
‫וכן‬
‫האסיף‪.‬‬
‫היו‬
‫"וחג‬
‫ואס כן‬
‫חג הפסח‬
‫לו היו‬
‫החגים פסח‬
‫שבת החמה היא‬
‫‪+ '12 +‬‬
‫דולקים‪,‬‬
‫יום‬
‫הלבבה‪.‬‬
‫פסח‪/^".,.‬‬
‫וחג הסוכות בזמן‬
‫קובעים את החגים רק לפי‬
‫וסוכות חלים לפעמים‬
‫כל התאריכי□‬
‫צריכים לחול בעוגות‬
‫למשל 'יטמור את חדש האביב‬
‫האסיף‬
‫‪6‬‬
‫טל שמה ‪/‬ע' ‪.‬‬
‫טביתבו­‬
‫בערך‬
‫‪12x29‬‬
‫»עות«ימיס‪,‬‬
‫ו‪ 8 -‬שעות י־־^ק^ן חלקים‪.‬‬
‫‪, 10+21 +‬‬
‫ההפרש בין שבת החמה ושבת הלבנה הרא‪:‬‬
‫שעות‪,‬ימים‪,‬‬
‫חלקים‪,‬‬
‫כלומר הפרש של קרוב ל‪ 11 -‬יום‪ .‬במחזור טל שלוס שבים יצטבר‬
‫יתרון‬
‫שהוא‬
‫ימים של שבות חמה על‬
‫למעלה מחודש‪.‬‬
‫יש צורך‬
‫בכדי‬
‫להוסיף בערך כל‬
‫חודשים ב שבה רגילה‪,‬‬
‫חודש העבור‪,‬‬
‫והוא‬
‫או‬
‫להשוות את מספר‬
‫שלט שביס‬
‫פשוטה‪,‬‬
‫לאחר‬
‫מקדש את‬
‫בפביו‬
‫עדים‬
‫לקבוע את החג‪,‬‬
‫ידע מתי‬
‫אבו את‬
‫הקודם‬
‫תלוי מתי‬
‫חודש מלא או‬
‫התגלתה הלבבה‪,‬‬
‫התגלות הלבנה‪.‬‬
‫טבתגלו‪,‬‬
‫‪.5‬‬
‫בכדי‬
‫נקראת‬
‫טבה מעוברת‪.‬‬
‫כמו כן‬
‫יום‬
‫ומפרסם את קביעת‬
‫ופעמים‬
‫מעובר‪.‬‬
‫ומתי באו העדים‬
‫החודט בכדי‬
‫היה‬
‫טהעם‬
‫לפעמים‬
‫ואז קוראים‬
‫שבית הדין היה קובע‬
‫ואז‬
‫החודש‬
‫בקביעת החודש היה‬
‫להעיד בבית הדין‬
‫עונות השבה ללוח הירחי או‬
‫תלמוד בבלי‪ ,‬מסכת ראש השבה‪ ,‬ו ילבא‪,‬‬
‫הגדול‪ ,‬תשב"ז‪ ,‬כ״ה עא‘ ‪.‬‬
‫טס ו ת כ" ג ‪.16‬‬
‫בית הדין‬
‫ואחד לחודש הקודם‪,‬‬
‫השינוי‬
‫‪12‬‬
‫כתחילת החודש‬
‫אותו גוף היה מעבר את השבים לפי‬
‫להשוות את‬
‫דברים ם" ז‪.1 ,‬‬
‫מסוים‬
‫השלושים לחודש הקודם‪,‬‬
‫את ראש החודש ביום השלושים‬
‫בקרא‬
‫מעברים את הטבה‬
‫היה קובע‬
‫כחודש חסר‪,‬‬
‫ובמקום‬
‫בחודש ב ו סף‪,‬‬
‫בתאריך המסוים של החודש‪.‬‬
‫ראש חודש היה בקבע ביום‬
‫החודש הקודם‬
‫החמה‬
‫טראו את מולד הלבבה‪,‬‬
‫החודש והיה מודיע‬
‫וימי הלבנה‬
‫חודש לשבת הלבנה‪,‬‬
‫וכך שבה בת ‪ 13‬חודשים‬
‫בימים ק דומי׳ ס בית הדין‬
‫שהעידו‬
‫שנוח הלבגה קרוב ל‪33 -‬‬
‫ימי‬
‫ימים‪,‬‬
‫בד־פס‬
‫על‬
‫הצרכים‬
‫משום‬
‫מחדש הוצאת התלמוד‬
‫ ‪- 4‬‬‫שבראה להלן‪.‬‬
‫סבות אחרות‬
‫כמובן‬
‫בחודשו‬
‫מתיי‬
‫שבתקופה קדומה זו‪,‬‬
‫על ידי ביית הדין אי‬
‫שיחולו‬
‫כל תאריך‬
‫בשבי‬
‫לפי‬
‫החגים‪,‬‬
‫ימים‬
‫דברי‬
‫לחול בטבי‬
‫בצורה מדויקת מתי‬
‫לחודש‪.‬‬
‫יום הראשון‬
‫אם חג הפסח‬
‫כי‬
‫כמו כן‬
‫החלטה על ידי בית הדין‪,‬‬
‫גיסן‬
‫שגי‪,‬‬
‫והשבה הוכרזה כשבה מעוברת‪.‬‬
‫שבראה להלן‬
‫כאמור‪,‬‬
‫או‬
‫העם היה‬
‫אס‬
‫בית הדין‬
‫שבארץ‬
‫ישראל על‬
‫קביעת תחילת החודש‪.‬‬
‫צריכים‬
‫היות ולא‬
‫ישראל לגולה לפבי‬
‫תחילת המועד‪,‬‬
‫האפשריים‬
‫וכך‬
‫התאריכים‬
‫צריך לחכות עד‬
‫שהחודש הזה הוא‬
‫ומשם היו‬
‫כימי חג‪,‬‬
‫או ביום‬
‫החודש הזה הוא חודש‬
‫ההחלטות ההכרזות בדרך‬
‫ישראל‪,‬‬
‫אי‪-‬אפשר‬
‫יום הראשון‬
‫השלושים לחודש הקודם‪,‬‬
‫והטבה היא שבה רגילה‪,‬‬
‫שבי‬
‫אפשריים‪,‬‬
‫למשל‪,‬‬
‫התלויים‬
‫יחול היום ה־־ ‪ 1 5‬עד אשר בקבע על‬
‫ואחד לחודש ה‪;,‬ודם‪.‬‬
‫אשר תיבתן‬
‫מארץ‬
‫ימים‬
‫תחילת החודש‪.‬‬
‫יכול היה לחול ביום‬
‫כפ י‬
‫לוח‬
‫בקבע בצורה סופית תחילת החודש‪.‬‬
‫אפשריים לקביעת‬
‫ידי בית הדין‬
‫השלושים‬
‫שיודיע מראש‬
‫התורה צריך לחול ביום ה־־ ‪ 1 5‬לחודש ני ‪0‬ן‪,‬‬
‫היה לדעת‬
‫לחודש‬
‫כשהחודש היה‬
‫אפשר היה להתקין‬
‫עד אשר‬
‫בחודש י־ול היה‬
‫נקבע מדי הודנ‪0‬‬
‫חודש אדר‬
‫בידי‬
‫כלל היו‬
‫להודיע לכל תפוצות‬
‫תמיד הספיקו‬
‫היו‬
‫להודיע‬
‫בגולה חוגגים את‬
‫בוצר בכל חג‬
‫יום שביי‬
‫של גלויות‪.‬‬
‫במחקר‬
‫הלוח‬
‫שלפביבו‬
‫בתקופת המשבה‬
‫קביעת הלוח‪,‬‬
‫לבדוק מי‬
‫ובאיזו‬
‫אבו‬
‫בבסה‬
‫לעקוב אחרי‬
‫והתלמוד‪.‬‬
‫מתכוונים‬
‫היה הגוף המוסמך‬
‫חודשים‪,‬‬
‫במקום ‪,12‬‬
‫את חטיבות‬
‫כמו כן‬
‫כמו כן‬
‫איזה‬
‫שעל פיו‬
‫אפשר לשער אשילו‬
‫והשבים‪.‬‬
‫לקבוע את תאריכו‬
‫בבסה‬
‫מדברים על‬
‫בבסה‬
‫טל התחלת החודש‪,‬‬
‫לבדוק איזה גוף‬
‫ולקבוע ששבה מסוימת תימבה ‪13‬‬
‫ועל פי‬
‫קביעת הלוח‬
‫לפי האמור‪,‬‬
‫כשאבו‬
‫לקביעת החודשים‬
‫צורה הדבר היה בעשה‪.‬‬
‫מוסמך היה לעבר את השבה‪,‬‬
‫התהליכים‬
‫הקשורים‬
‫בקביעת‬
‫שיקולים‪.‬‬
‫אין‬
‫צורך להסביר‬
‫כל העם היה חוגג את המועדים‪.‬‬
‫ללא בדיקת המקורות‬
‫שהיה צריך לקבוע‬
‫‪- 5 -‬‬
‫גוף מרכזי‬
‫על ידי‬
‫ומוסמך‬
‫קביעות‬
‫ביתן‬
‫כמו כן‬
‫שיקבע את הלוח‪,‬‬
‫טונוח‪,‬‬
‫לשער‬
‫דבר‬
‫שהגוף‬
‫איין‬
‫שקבע אח הלוח‪,‬‬
‫שקשורים‬
‫אבו‬
‫עוסקים‬
‫וכפי‬
‫שטחים‬
‫אחרים‬
‫אלא בצד ה הילכתי‬
‫משתקפים‬
‫פירוד בעח‪.‬‬
‫מחיץ לקבילזת הלוח‪.‬‬
‫ואסטרובומיים‬
‫וההיסטורי‪.‬‬
‫יש לציין‬
‫והתלמוד‪,‬‬
‫שאין‬
‫ולברר מה‬
‫כוובתם‬
‫כיצד‬
‫בתפרשו‬
‫המקראות בקשר לקביעת הלוח על‬
‫מובן‬
‫מאליו‬
‫התוספתא‪,‬‬
‫המשנה‪,‬‬
‫ראשונים‬
‫שובים‬
‫שאבו‬
‫שיצוטטו‬
‫בשתמש בצורה מירבית‬
‫תלמוד בבלי‬
‫ואחרונים‪.‬‬
‫שנכתבו‬
‫של הפסוקים‬
‫בתחום‬
‫בנוסף‬
‫בבושא זה‬
‫וירושלמי‬
‫לכך אבו‬
‫ולא בשאר‬
‫מחקר זה לפרש‬
‫ופשטותח‬
‫אלא‬
‫כמו כן‬
‫שהיתה אצל היהדות הפרושית‪,‬‬
‫בספרות המשבה‬
‫של אותה תקופה‪.‬‬
‫יווצר‬
‫בזה הציב את מעמדו‬
‫בחישובים מ תמ א טייח‬
‫בקביעת הלוח כפי‬
‫שהדבריח‬
‫הכתות‬
‫לעסוק‬
‫בקביעת הלוח‪,‬‬
‫בכדי‬
‫ייעול• היה להביא‬
‫כסמכות הילכתית גבוהה לגבי‬
‫בכוובתבו‬
‫שלא‬
‫בילבול‬
‫מן‬
‫המקרא‪,‬‬
‫ידי החכמים‪.‬‬
‫בספרות התלמודית‪:‬‬
‫ובפירושים‬
‫מתייחסים‬
‫שביהבו‬
‫למאמרים‬
‫ובנושאים הקשורים לנושא‪.‬‬
‫ע״י‬
‫ומחקרים‬
‫‪- 6 -‬‬
‫א‘‬
‫פ ר ק‬
‫ה כ י ש ו ר י ם ר‪.‬נ דר ‪mm‬‬
‫כפי‬
‫חשוב‬
‫שכבר הזכרבו‬
‫מ ק ו ב ע י הלר ח‬
‫קבימת החודשים‬
‫ומרכזי בחיי העם‪,‬‬
‫משום כך‪,‬‬
‫ביתן‬
‫אדם פרסי‪,‬‬
‫להבין‬
‫אלא‪,‬‬
‫ואשר קביעתו‬
‫כי‬
‫בקביעה זו‬
‫ל<וף‬
‫סוכזי‬
‫תחייב את כל העם‬
‫לבדוק מי■ היה הגוף הםוסמך‬
‫שנינו‬
‫בל החגיח היו תלויים‪.‬‬
‫טאי‪-‬אפשר היה להשאיר את קביעת הלוח בי־די■‬
‫שהוזקקו‬
‫במשבה‪:‬‬
‫ועיבור השנים היה תפקיד‬
‫"עיבור‬
‫ומוסמך‬
‫שהוא‬
‫לנהוג על פיו‪.‬‬
‫בפרק זה בנסה‬
‫לקבוע את הלוח‪.‬‬
‫החדש בשלשה‪,‬‬
‫עיבור השבה בשלד‪ .‬דברי ר‘‬
‫גסליאל אומר בשלשה‬
‫ובחמישה בו שא ין‬
‫מאיד‪ ,‬ר‘‬
‫שמעון בן‬
‫ובותבין‪,‬‬
‫וגומרין בשבעה‪,‬‬
‫ואם גסרו‬
‫מתחילי ן‪,‬‬
‫(‬
‫מעוברת"‪ 7‬־ ‪.‬‬
‫בשלשה‬
‫ר"מ קובעים את החודש ומעברים את השבה בבית דין‬
‫דייגים‪,‬‬
‫ואילו רשב״ג חולק ניחס לעיבור השבה‪,‬‬
‫בהרכב‬
‫שלושה‬
‫בהרכב‬
‫דייבים‬
‫מתחיל את הדיון‪,‬‬
‫ואם‬
‫ולפי‬
‫יותר רחב את הצורך‬
‫עוד שבי‬
‫דייבים הדבים‬
‫בנושא‪,‬‬
‫ואילו‬
‫בבית דין‬
‫מורכב‬
‫של שבעה דייניה‪.‬‬
‫משלושה‬
‫בית דין‬
‫יש סיבה להביא לדיון‬
‫בעיבור השבה‪,‬‬
‫דייבים‪,‬‬
‫דברי‬
‫משלושה‬
‫דעתו‬
‫וכשהם‬
‫קביעת העיבור בעשה בהרכב‬
‫לפי‬
‫המורכב‬
‫מחליטים‬
‫חיובית‪ -‬מוסיפים‬
‫נעשה‬
‫יקבע את הלוח‪,‬‬
‫אס קרה‬
‫בצורה‬
‫ההחלטה‬
‫על‬
‫שעיבור השבה‬
‫הקביעה היא במלת תוקף ‪-‬‬
‫בדיעבד‪.‬‬
‫‪2 7‬ץ)‬
‫וכן מצאנו בתוספתא‪" :‬קידוש החדש(‬
‫דברי ר"מ‪,‬‬
‫וגומרים‬
‫‪.1‬‬
‫משבה א‘ ‪.‬‬
‫פרק א‘ ‪,‬‬
‫וראה הפירוש הבבלי‪,‬‬
‫סנהדריז ‪.‬‬
‫ע״ב‪.‬‬
‫זוהי‬
‫הגרסה לפי ר‘‬
‫התוספתא‬
‫הגירסה‬
‫דוד פרדו‪,‬‬
‫המודפסת בסוף‬
‫נראית כפי‬
‫‪.3‬‬
‫בשלשה מחוזילין‪,‬‬
‫בחמישה נושאין‬
‫ונותנין‪,‬‬
‫בשבעה״(^‪.‬‬
‫סבהדרין ‪,‬‬
‫י‘‬
‫‪.2‬‬
‫וחכמים אומרים‪:‬‬
‫ועיבור השבה בשלשה‬
‫סבהדר י ן ‪.‬‬
‫הפסכת של ש״ס‬
‫שמוכח מהבבלי‪,‬‬
‫שבתוספתא‬
‫פ״ב‪,‬‬
‫בהגהותיו‪,‬‬
‫וילבא‪.‬‬
‫סנהדרין ‪ .‬י‘ ‪,‬‬
‫"קידוש עיבור שבה בגי‬
‫אי‪.‬‬
‫חסדי דוד‪ .‬מ ל‬
‫ע״ב‪.‬‬
‫והגירסה הזו‬
‫ולא כפי‬
‫דברי ר״מי'‪,‬‬
‫‪ 7 -‬י‪-‬‬
‫ביחס‬
‫לפירוט דברי המשנה "זייבור החדש בשלשה"‪,‬‬
‫( ‪)4‬‬
‫פירושים בתלמוד'‬
‫במה‬
‫אביי‬
‫א)‬
‫‪.‬‬
‫משגה את הגירסה‬
‫” ק י ד ו ש החדש ב טל שה"‪,‬‬
‫מצאנו‬
‫ובמקום‬
‫ולפי‬
‫"עיבור" הוא גורם "קידוש" ‪-‬‬
‫גירסתו‬
‫מתאימים‬
‫המשנה לבאמר‬
‫דברי‬
‫בתוספתא‪.‬‬
‫ב)‬
‫רב א‬
‫החודש‪,‬‬
‫מסביר את המשגה‪:‬‬
‫אם‬
‫הוא ביום‬
‫עיבור‪,‬‬
‫קידוש ביום‬
‫השלושים לחודש שעבר אז הוא בעשה בשלושה‬
‫את‬
‫החודש ביום השלושיםואחד‪,‬אין‬
‫אלא הוא מתקדש‬
‫ג)‬
‫גחמן‬
‫רב‬
‫קידוש אחר‬
‫מסביר את דברי‬
‫עיבור בשלושה‪.‬‬
‫את החודש ביום‬
‫דייגים‪,‬‬
‫השלושים‬
‫אבל כשבאים‬
‫הקודם ‪ -‬אז אין‬
‫אשי‬
‫רב‬
‫אין‬
‫ום‬
‫מסביר את דברי‬
‫מאיליו‪.‬‬
‫המשבה בדיוק‬
‫בצורה הפוכה מרבא‪,‬‬
‫כשהחודש הקודם היה מלא‬
‫ואחד לחודש הקודם‪,‬‬
‫אז‬
‫השלושים או‬
‫"מאי‬
‫ב יןאס ראש‬
‫ואחד‪ ,‬אבליש‬
‫להשתמש בחישובים אס לעבר את‬
‫הללו‬
‫יוצא‪,‬‬
‫להיעשות בהרכב‬
‫איפוא‪,‬‬
‫לחודש‬
‫עיבור? חישוב דעיבור"‪.‬‬
‫השלושים‬
‫צריכים‬
‫בשלושה‬
‫בשלושה‪.‬‬
‫צורך לקדש את החודש בצורה פורמלית‬
‫ביום‬
‫ובאים‬
‫יש צורך‬
‫לקדש‬
‫לקבוע ראש חדש בזמגו ‪ -‬ביום השלושים‬
‫צורך לקדשו‬
‫המשגה‪:‬‬
‫כלר מר‪,‬‬
‫קידוש‬
‫שלפי‬
‫החודש (כפי‬
‫של‬
‫צורך‬
‫שבכתוב להלן)‬
‫והחישובים‬
‫שלושה דייגים‪.‬‬
‫פטמות המקורות לא‬
‫אלא כל‬
‫מיוחד‪,‬‬
‫הפקידה ההלכה את קביעת‬
‫בית דין המוסמך לדון‪,‬‬
‫כשר הוא לקבונן את הלוח‪.‬‬
‫אבו‬
‫לדון‬
‫מבדילים בין‬
‫בכל המקרים‪,‬‬
‫הדיוטות בלשון‬
‫הודאות‬
‫וכך‬
‫ה‘‬
‫לבין‬
‫ההלכה‪,‬‬
‫והלואות^‪.‬‬
‫שבינו‬
‫צריכין‬
‫דיינים‬
‫בתלמוד‪:‬‬
‫דייגים‬
‫שמוסמכים לדון דק‬
‫"מועדי ה‘‬
‫י‪,‬‬
‫בדיגי‬
‫דייגים שהם‬
‫ממונות כגון‬
‫בדיינים‬
‫סמוכים‪.‬‬
‫צריכין קידוסז ני״ו‪...‬‬
‫הדיינים או‬
‫הסמוכים הללו היו‬
‫מועדי‬
‫דיינים‬
‫ע"ב‪.‬‬
‫מהדורה רגילה‪,‬‬
‫‪.6‬‬
‫סמוכים או‬
‫לקביעת הלוח יש צורך‬
‫מומחין"^^‪.‬‬
‫בבלי‪ ,‬ס נ ה ד ר י ן ‪,‬‬
‫מומחים או‬
‫שאיגח‬
‫סמוכים‪,‬‬
‫הראויים‬
‫רמב״ם‪ .‬מ ש נה תורה‪,‬‬
‫ה ל * ד‪- :‬ט"* ‪,‬‬
‫בבלי‪ ,‬בבא בתראי קכייא ע״א‪,‬‬
‫טרק ה‘‬
‫מהלכות סגהדדין‬
‫וברמב״ם שם הל‪ ,‬ז‘ ‪.‬‬
‫מזה וסמכו‬
‫לדון‬
‫מוסמכים ע״ י‬
‫סמיכה‬
‫ע״ י מוריהם;‬
‫אלה שהסמיכו גם ‪!1‬ם הוצרכו‬
‫דיינים מוסמכים‪.‬‬
‫מדור לדור;‬
‫איש עד בית‬
‫ואלו‬
‫דיגו של‬
‫דברי הרמב״ם‪:‬‬
‫יהושע‬
‫בידי כל בית דין‬
‫מבין‬
‫יאטיה •‪ 1‬ומר‪:‬‬
‫של‬
‫שאין‬
‫ולפי פירושו‬
‫ישראלי'( ‪.) 8‬‬
‫הסמוכין‬
‫שם‬
‫ראיבו‬
‫והתוספתא;‬
‫מומחים‪-‬םמוכים‪,‬‬
‫מצאנו‬
‫מעברין‬
‫ש ביר ושלי ם? תלמוד לומר‪:‬‬
‫"ובמצאו‬
‫טל של ת‬
‫ועד בית דינו של משה רביב ו‬
‫לעומת פשטות דברי המ שב ה‬
‫נתונה‬
‫לפי המסורת ה י תה <‪.‬עין‬
‫להיות‬
‫אלא‬
‫את השבה‪,‬‬
‫ראשון הוא לכם;‬
‫של ר־‬
‫איש מפי‬
‫( ‪)7‬‬
‫‪.‬‬
‫שקביעת ז‪ 1‬ל ו ח‬
‫במכילתא‪:‬‬
‫בבית דין‬
‫"ר*‬
‫הגדול‬
‫דברו אל כל עדת בני‬
‫י;שיה במכילתא‪,‬‬
‫במטה‬
‫עיבור השגה‬
‫ע*ז*״ ב י ת ך‪ ,‬ךין הגדול טזבי רו טלי‪ n‬או הםגהדרין הגדולה‪ .‬ובאמת מ צאבו‬
‫ב ע נין זה מחלוקת ממגי נת בין הר מב‪ 11‬ס ו הר מב‪11‬ן‪ ,‬אם קביעת החרזן!)‬
‫הסנהדרין‬
‫היא בידי‬
‫הרמביים‬
‫הגדולה‬
‫ב״ספר המצוות"^ ‪/ 9‬‬
‫” א ב ל מצוה זו לא‬
‫ישראל לבד‪...‬‬
‫כמו‬
‫כתב שיש מצווה‬
‫יעשר אותה לעולם‪,‬‬
‫ולפן‬
‫בארץ‬
‫קראים‬
‫בטלה הראיה אצלנו‬
‫ישראל‬
‫עקיבא כמו‬
‫ובהעדר הוזכמים מארץ‬
‫שיעבר הטגים‬
‫פן בספרו‬
‫"מטבה‬
‫אין‬
‫עושין‬
‫בארץ‬
‫אותו‪,‬‬
‫ישראל‬
‫החדנס הזה‬
‫דביבו‪,‬‬
‫במקומכם‪,‬‬
‫ואין‬
‫שם‪,‬‬
‫רמב״ם‪,‬‬
‫טאין‬
‫פ״ד ה ״ ל א* ‪.‬‬
‫שמותייי ב‬
‫מצוות עטה‬
‫‪.11‬‬
‫כוונתו‬
‫פ״ה‬
‫קנ״ג‪ ,‬הוצאת‬
‫מהל‘‬
‫תהיה‬
‫סנהדרין‬
‫"כל שאמרבו‬
‫הזמן או‬
‫או‬
‫מפבי‬
‫בית דין‬
‫גאמר למשה‬
‫הצורך‪,‬‬
‫הסמוכים‬
‫ולאהרו ן ‪- :‬‬
‫איש מפי איש ממניזה‬
‫מסורה לכם וי־ל העומד‬
‫בארץ‬
‫זה ®אבו‬
‫ישראל אין‬
‫קובמין‬
‫( ‪)1 1‬‬
‫‪.v‬‬
‫מחטבים היום"‬
‫‪Newman J. Semikhah, Machester‬‬
‫איש שלוח)‪.‬‬
‫תורה לעם‪ ,‬ירושלים‪,‬‬
‫יבמות קמ״ו‬
‫;;דוש החדש הל*‬
‫שעשה ר*‬
‫רראה על בושא הסמיכה‪:‬‬
‫(מהדורת‬
‫למסופר בבבלי‪,‬‬
‫ישראל‪,‬‬
‫רטות שכך‬
‫בחשבון‬
‫‪: University Press. 1950‬‬
‫‪ ,2‬ג‘ עיי ב‬
‫בחוצה לארץ כמו‬
‫השבה מפבי‬
‫עדות זו‬
‫מניח אלא‬
‫המינים‬
‫אז אפשר לבי״ד הסמוך‬
‫ומפי השמועה למדו‬
‫אבל בזמן‬
‫ממברין‬
‫כוובו‬
‫היד התזקה" פסק‪:‬‬
‫שבארץ‬
‫הסבהדרין‬
‫שכך הוא פירוש הדבר‬
‫אחריכח‬
‫חדטים‬
‫ועבור‬
‫לכם ראש חדשים ‪-‬‬
‫ולזה‬
‫וטעו‬
‫הגדול‬
‫״( ‪)1 0‬‬
‫אלא סנהדרין‬
‫שנתנו להן‬
‫ובארץ‬
‫בהעדר בית דין‬
‫יטראל‪,‬‬
‫תורה ‪-‬‬
‫וזד ט על הראיה‬
‫‪.10‬‬
‫היום‬
‫ויקבע החודשים‬
‫שהתבאר בתלמוד‪...‬‬
‫לקדש חודשית ו שב ים‬
‫אלא בי״ד הגדול לבד‬
‫שבטל הקרבת הקורבבות בהעדר המקדש‪,‬‬
‫הבקיאים‬
‫‪.7‬‬
‫דוקא אם לאו‪.‬‬
‫א׳־‪-‬ג‘ ‪.‬‬
‫מ״א‪.‬‬
‫תשי״ט‪ ,‬ע'‬
‫‪.30‬‬
‫ובדבר בזה להלן‪.‬‬
‫ ‪- 9‬‬‫לכאורה‬
‫יוצא‬
‫בסמכות‬
‫הסנהדרין הגדולו; ‪ -‬ני״ וין‬
‫שקיבלו‬
‫כוח‬
‫כמו כן‬
‫לפי‬
‫משום‬
‫מפ^ות‬
‫ו״מכות‪,‬‬
‫רמתו‬
‫הסיבה‬
‫מסיבי‬
‫"הלכה‬
‫למשה‬
‫ובזמן‬
‫שאין שוו‬
‫היום‪.‬‬
‫ומאימתי‬
‫התלמוד‪,‬‬
‫קבוע‪,‬‬
‫אבל‬
‫על קביעה‬
‫רבי‬
‫הרמב״ח‬
‫וכדברי‬
‫"העדר בית הדין‬
‫חכמי‬
‫הגדול‪,‬‬
‫או‬
‫הרסביים " ‪,"n m‬‬
‫הגדול"‪.‬‬
‫סניי־ד הגדיל‪.‬‬
‫וכמו‬
‫שכתב‬
‫סנהדרין‪,‬‬
‫‪,‬ל פי ה״י״בון‬
‫קו ב מ ין‬
‫כל‬
‫בעת שחרבה‬
‫י״ראל לחשוב‬
‫א־ץ‬
‫י״ראל‪,‬‬
‫וכן‬
‫נחמני‬
‫בהשגותיו על הרמב״ם‬
‫ומקשה עליו‬
‫בפו;‪6‬‬
‫בספר‬
‫רגינו‬
‫מהל‪, 4‬‬
‫לה□‬
‫קדוש החדש‪,‬‬
‫מן‬
‫עיברו‬
‫שלא‬
‫(לשטרות)‪,‬‬
‫שם‬
‫אלו‬
‫שאביי‬
‫הזהיר□‬
‫הל‬
‫זמן‬
‫בספר‬
‫‪.14‬‬
‫השגות הר מב"ן‬
‫וחשבון‬
‫ואנו‬
‫כי‬
‫העיבור‪.‬‬
‫קימח‪,‬‬
‫תקובו‬
‫‪320-370‬‬
‫ככר‬
‫כותב‬
‫של הלוח ע"י הלל‬
‫לספירה הנוצרית‪.‬‬
‫לביטול הסמיכה‪ ,‬וכן‬
‫המצוות‪.‬‬
‫שנתן‬
‫לשבות‬
‫יודעים כי הראשונים‬
‫ולא אחרד'‪:‬‬
‫הקדימו‬
‫"משה‬
‫ואע״פ‬
‫יש להם‬
‫בורנשטיין‬
‫‪.144-154‬‬
‫על ספד‬
‫מ״שוברתיו‬
‫כתב רב האי‪:‬‬
‫שנשתמרה‬
‫ימי הלל גי‘ י ה י ד ה‬
‫נשיאותו בשנים‬
‫הדיון‬
‫סביר‬
‫הוצאת‬
‫שהרמב״ם שאב‬
‫בשבת תר " ע‬
‫קצר לפגי‬
‫ביחס‬
‫באחת‬
‫שסנהדרין‬
‫לאחר‪...‬‬
‫ממאוז״ה שעה ל‪:‬ו‬
‫ורבא מתי‬
‫הנשיא‪.‬‬
‫שכל זמן‬
‫עד‬
‫( ‪)1 4‬‬
‫‪,‬‬
‫המצוות‬
‫ג ‪.‬‬
‫ובה‬
‫של הסוד הזה‬
‫להקדיס או‬
‫כסדר הזה‪,‬‬
‫את‬
‫עמודים‬
‫אברהם‬
‫למד לי ‪ 0‬ראל מ ‪ ,‬קר ו‬
‫הםךך הזהי‬
‫ניח דין‬
‫מכמה צדזיט‪.‬‬
‫מדברי רב האי גאון‬
‫העיבור ל!־‪4‬‬
‫הסוד הזה‪,‬‬
‫זה? מסוף‬
‫הגמרא עד אביי ורב־‪,.‬‬
‫ח י‪ ..‬משפט הסמיכה וקורותיה‪ ,‬התקופה‪,‬‬
‫ב ו רב שט י ד‬
‫‪ 5‬־ יםיבל״ י ; ‪ 0‬ה‪ ^ ,‬י י ס ‪ ,‬כיו ‪ ,4‬ע* ‪,404-5‬‬
‫את‬
‫בו‬
‫‪ 3 ( )1 2 ( .‬י)‬
‫ישראל היו סומנ־ין‬
‫משה בן‬
‫דבריו‬
‫הראיה‬
‫שאגו חח שב י ז‬
‫נשאר שח‬
‫בימי חכמי‬
‫החזקה שח‪:‬‬
‫על פי‬
‫בחשבון‬
‫ולא‬
‫הראיה היווה‬
‫בספרו היז‬
‫שבזמן‬
‫התחילו‬
‫בידי ביייד סחוכין‬
‫לביטול קביעת החודש על פי‬
‫בימי חכמי המשנה‬
‫ארץ‬
‫דע״ו‪,‬‬
‫שיש טבהדריך‪!.- ,‬ובעין‬
‫חולק על הרמב״רו‬
‫‪13‬‬
‫דברי‬
‫טלפי‬
‫קביעת הלו״ היא‬
‫בטפרו‬
‫של גיומן‪,‬‬
‫־ ‪- 10‬‬
‫שהרי־‬
‫א)‬
‫ואפילו‬
‫"דבר ברור‬
‫קודם‬
‫החורבן"^‪/ 1‬‬
‫שנה עד שלא‬
‫דורשת על הפסוק‪:‬‬
‫בסמוך‬
‫למקדש שהרי‬
‫למדנו‪:‬‬
‫מלמד‬
‫ממרא‬
‫איבו‬
‫נידון‬
‫כגוף‬
‫משפטי‬
‫לאחר החורבן‬
‫שלא‬
‫משות‬
‫הסנהדרין‬
‫ממקומה‪,‬‬
‫מקשה הרמב״ן‪,‬‬
‫תלויה‬
‫פי־‬
‫על פי‬
‫משום‬
‫לא‬
‫בעשה‬
‫שקידשו‬
‫בשלושה‬
‫את‬
‫בהרכב של‬
‫‪.14‬‬
‫הרמב" ן‬
‫‪.15‬‬
‫בבלי‪,‬‬
‫עבודה‬
‫הרוצחים גלתה‬
‫רבים;‬
‫היתר‪.‬‬
‫החורבן‪,‬‬
‫וכן‬
‫כהן‬
‫משפט"‪,‬‬
‫אין‬
‫גלתה‬
‫ולפעול כסנהדרין‪.‬‬
‫והאמת היא‬
‫במשנה‬
‫( ‪)21‬‬
‫ץ‪,‬‬
‫דייגים‬
‫שמצאנו‬
‫לקביעה‬
‫ואין‬
‫שעיבור החודש ועיבור‬
‫במסכת ראש השגה‬
‫שום רמז‬
‫לצורך‬
‫לקבוע את הלוח?‬
‫‪.30‬‬
‫זרה‪,‬‬
‫חי‬
‫ע״ב‪.‬‬
‫הסנהדרין‬
‫ראה הסיגה‬
‫רחב על ידי הוגיג‪,‬‬
‫‪.1 6‬‬
‫דבר יח‪.‬‬
‫י" ז‪.9 ,‬‬
‫‪.17‬‬
‫נבלי‪,‬‬
‫‪.18‬‬
‫דברי ם‪.‬‬
‫‪.19‬‬
‫בבלי‪,‬‬
‫סנהדרין ‪,‬‬
‫‪.20‬‬
‫המשגה‬
‫שהזכרנו לעיל‪.‬‬
‫סנהדרין ‪,‬‬
‫גב‘‬
‫ע״א‪.‬‬
‫טט ‪.8‬‬
‫יב‘‬
‫המוזכרת שם‪:‬‬
‫ממיקומה בכדי לא‬
‫גדולה‪.‬‬
‫‪.21‬‬
‫פסקה מלפעול‬
‫לחתימת התלמוד‪.‬‬
‫הוצאת מוסד הרב קוק‪,‬‬
‫פ״ג‬
‫ישבו‬
‫צריבה להיפסק קביעת החודש על‬
‫הגדולה בכדי‬
‫וראה עוד דיון‬
‫מ״א‪,‬‬
‫שאין‬
‫בתחילת מסכת סגהדרין‬
‫החודש בשלושה‬
‫שם ע‪5‬‬
‫שלא‬
‫במקומח‪,‬‬
‫ועוד ‪ 40‬שבה לפגי החורבן‬
‫דייגי^ ‪/ 2 0‬‬
‫הסנהדרין‬
‫אומרת שם הגמרא‪,‬‬
‫שאר!‬
‫דעת הרמב״ס קביעת הל ווו על פי הראיה‬
‫קרוב‬
‫במשגה‬
‫יש משפט ב ז ן‬
‫יושבת בלשכת‬
‫שהסנהדרין‬
‫"שבזמן‬
‫ואל‬
‫ועלית על המקוח"^ ‪,) 1 8‬‬
‫בזמן‬
‫יכלה להמשיך‬
‫כבר ‪ 40‬שגה קודם‬
‫הלא למדנו‬
‫השגה‬
‫ולכן‬
‫הראיה עד זמן‬
‫"וקמת‬
‫הסנהדרין‬
‫במקומם‪,‬‬
‫שאם לפי‬
‫הסנהדרין‬
‫יוצא איפוא‪,‬‬
‫בפעולת הסבהדרין‪,‬‬
‫הראיה‬
‫ב)‬
‫ממרא‪.‬‬
‫ישבו‬
‫היתה‬
‫לבית המקדש‪.‬‬
‫הלויים‬
‫שיש כהן‬
‫ומשוח סיבר‪ .‬זו‬
‫המרה את פי חברי‬
‫כזקן‬
‫וכן‬
‫‪,‬‬
‫כהן איין‬
‫(‬
‫שהמקום גורח"‬
‫הסנהדרין‬
‫"בזמן‬
‫"ארבעים‬
‫כ ח נ ו ת " ' ^ )‪.‬‬
‫"ובאת אל הכהבים‬
‫משפט"(‬
‫‪.')1 7‬‬
‫‪7‬׳‬
‫‪)1‬‬
‫בתלמוד‪:‬‬
‫וישבה לה‬
‫בתלמוד קשר הדוק בין‬
‫וכן‬
‫הגזית‪,‬‬
‫זקן‬
‫כפיי‬
‫( ‪)1 6‬‬
‫יהיה בימים ההם"‬
‫השופט אשר‬
‫‪,,‬‬
‫מצאנו‬
‫הגמרא‬
‫שאין‬
‫שהדבר מוזכר‬
‫חרב הבית גלתה סנהדרין‬
‫יתר על כן‪,‬‬
‫שהרי‬
‫וידוע הוא שבי׳יד הגדול בטל מארץ‬
‫ישראל‬
‫ע"ב‪.‬‬
‫ירוויוליח‪,‬‬
‫משוס רבו י‬
‫להוציא להורג‬
‫ש‪.‬ב‪ ,.‬ם נ ה דן־ ין‬
‫תשב״ה‪ ,‬ע‘‬
‫‪.125-130‬‬
‫‬‫נוסף‬
‫למרות‬
‫בר‬
‫יש לבו‬
‫לכך‪,‬‬
‫עדויות ד‪.‬תלכור ד על חכמיס‬
‫שלא הליו וזברים‬
‫זרבוקי‬
‫ור‘‬
‫‪- 11‬‬
‫בסנהדרין‪.‬‬
‫שמעון־ בן‬
‫בבבלי‬
‫י ה ת ד ק הלכו‬
‫מסופר שר>‬
‫והן‬
‫אלו‬
‫לא גימבו‬
‫ג)‬
‫כשהתורה מצווה' על קביעת הלוח״‬
‫אל עכז‬
‫הזה‬
‫ישראל‬
‫לכס"^^ ‪/ 2‬‬
‫הזה לך"‪,‬‬
‫משה‬
‫אבל מאחר‬
‫שלושה‬
‫מתון־‬
‫הרמב״ן‪:‬‬
‫והס היו‬
‫מפגי‬
‫והרמב״ן‬
‫מעבריין‬
‫להדגיש‪:‬‬
‫והסכמה‬
‫סנ ה ד ר י ן ‪,‬‬
‫שהסיק‬
‫דיינים‬
‫בסבהדרין‬
‫לא‬
‫החדש‬
‫המכילתא‬
‫שיהיו‬
‫ע״א‪.‬‬
‫שהם לא עיברו‬
‫‪.23‬‬
‫סנהדרין ‪.‬‬
‫שהבאנו‬
‫‪.25‬‬
‫בבלי‪,‬‬
‫‪.2 6‬‬
‫שט ע‘‬
‫‪.31-2‬‬
‫‪.27‬‬
‫ראה‬
‫‪.28‬‬
‫שח‪,‬‬
‫לעיל הע‘‬
‫ע‘‬
‫‪.32‬‬
‫שבעי□‬
‫גדולה‪,‬‬
‫‪.8‬‬
‫אלא כל‬
‫ש ב א מ ת קביעת‬
‫אלא‬
‫שבכל‬
‫מסור‬
‫שפירשנו‬
‫עמהם"^‪/ 2‬‬
‫( ‪)27‬‬
‫י‪,‬‬
‫לעיל‬
‫בבי״ד הגדול‬
‫שר‬
‫יא ש יה‬
‫שבירושלים‪,‬‬
‫שהיה להם‬
‫רשות מכל‬
‫והוא‬
‫ישראל‬
‫שאר הסמוכין פסו־לין‬
‫לזה״( ‪ )2 8‬״‬
‫שח‬
‫ד״ה לעבר‪,‬‬
‫אמנם‪,‬‬
‫יעוין‬
‫את השנה‪,‬‬
‫ע״ב‪,‬‬
‫בתוס‘‬
‫אלא רק חישבו אם י־ש צורך‬
‫‪ .24‬ש_מ ו ת‪ ,‬י״ב‪.2 ,‬‬
‫סנהדרין‪,‬‬
‫ואחד( ‪^)2 5‬‬
‫בי״ד הגדול היה הדבר‬
‫הל‘ ב‘ ‪.‬‬
‫יג‘‬
‫ואחד‪,‬‬
‫סמוכים ‪ -‬מומחין‪,‬‬
‫לעבד‪.‬‬
‫פ״א‪,‬‬
‫שבעים‬
‫ני‬
‫והמעברים השנים לא בית דיין‬
‫את השגה אלא‬
‫כ״ו‪,‬‬
‫כי״ד של‬
‫שהיה להט‬
‫"והוא המבין‬
‫של כולו‪,!.‬‬
‫כתוב‬
‫בתורה‬
‫"החודש‬
‫ישראל נטולה מכל ביייד אחר‬
‫מצסם את דברי‬
‫שאין‬
‫ממשיך‬
‫שרשות כל‬
‫בתורה‬
‫כתוב‪:‬‬
‫"החדש‬
‫על הרמב״ם ממיק הרמב״ן‬
‫"שבזמן‬
‫המקדשים‬
‫צורך‬
‫שבים?‬
‫לקבוע את הלוח‪.‬‬
‫הקושיות הללו‬
‫מודה‬
‫אחר‪,‬‬
‫‪.22‬‬
‫יכול י ‪u‬‬
‫במקום‬
‫עיבהו‬
‫וחכמים‬
‫התורה מדברת בלשון רבל׳ ט‬
‫בבי״ד הגדול של‬
‫אין‬
‫מסורה לכל שלושה‬
‫להח‪.‬‬
‫אמר‬
‫חז״ל בחשב‬
‫ובכל זאת‬
‫אילו היה‬
‫כעומד‬
‫וכתוב "לכם"‪,‬‬
‫ב י" ד של‬
‫זאת‬
‫ולא כתוב לך‪.‬‬
‫רוייא‬
‫לעגר את השבה נעסיא^ ‪/ 2 2‬‬
‫יחיד ‪;:‬ל משה‪.‬‬
‫ברור שהיה צורך‬
‫בדברי‬
‫הלוח‬
‫יוהבן‬
‫הסגהדרין‬
‫ולא בלשון‬
‫פיפור שר‘‬
‫עיבר אה השבה(‬
‫‪, )2 3 7‬‬
‫בירושלמי‬
‫על וזברי‬
‫מובא‬
‫שמיברו את ‪ran‬דר‪,‬‬
‫ועוד‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫‪12‬‬
‫־‬
‫והוא מסביר שוו קנח הלווז ע" י ר‘‬
‫השלוח ראה‬
‫עליו‬
‫דיני‬
‫שנתבטלו‬
‫שבטלה‬
‫היא‬
‫שיתבטלו המועדוו[ מפגי‬
‫קבסות‬
‫וקדש ועבר בו‬
‫וכל דבר‬
‫ועמד‬
‫הראיה אזיל ג ו‬
‫למי‬
‫לנו ב י"‬
‫שאין‬
‫ד‬
‫בהרכב מלא של ג י"ד הגדול של‬
‫את הלוח‪,‬‬
‫המקורות‬
‫זה בוגד את דברי‬
‫הרמב״ן‪.‬‬
‫שציין‬
‫המשנה‬
‫וביותר‬
‫כתב‪:‬‬
‫"אין‬
‫אלא‬
‫שבעים‬
‫מתחילין‬
‫אותה‬
‫אותן"' ‪) 31‬‬
‫(‬
‫וכן‬
‫הרמב״ם‬
‫הדין‬
‫שהם‬
‫דברי הרמב״כו‬
‫מקד ש ין‬
‫מכלל סנהדרין‬
‫בהמשך דנו יו‬
‫לומר‬
‫התהוין‬
‫ואחד ל;ןבוע‬
‫חברי‬
‫דיינים‬
‫לקיים‬
‫הסנהדרין‬
‫גדולה ממי‬
‫הגדולה של‬
‫קביעת הלוח ע״י‬
‫את‬
‫ואחד‪,‬‬
‫שבעיה‬
‫בארץ‪-‬ישראל‪,‬‬
‫ישראל‬
‫והם‬
‫לארץ‪,‬‬
‫כפי‬
‫בסנהדרין‬
‫מחברי בית‬
‫יכולים לעבר שגייכז‬
‫שהוכיח הרמב״ם‬
‫ולקבוע‬
‫ממעשהו‬
‫חודשים‬
‫של ר‘‬
‫שם‪ .‬ו ע"י ב ו רב שם י ן‬
‫פ״ב מ ה ל‘‬
‫תשט״ז‪,‬‬
‫אפשר‬
‫ואי‬
‫מחברי הסנהדרין‬
‫שנסמכו‬
‫אפילו‬
‫עקיבא‬
‫בארץ‬
‫בחוץ‬
‫שהלך לענר‬
‫שם‪.‬‬
‫הנזכר לעילע‘‪.12‬‬
‫טי‪.‬‬
‫דייליאון יצחק‪,‬‬
‫על הדף‬
‫עפשטיין‪,‬‬
‫שהוא כתב‬
‫קדוש הווז ש הל‘ ח‘ ‪.‬‬
‫פ״ד הל‪4‬‬
‫(הודפסו‬
‫במאמרו‬
‫כלומר‬
‫אבל אם אין‬
‫בבי״ד של סמוכים‬
‫; ‪) 32‬‬
‫‪w‬‬
‫בבבל‪ .‬נ‪:‬ך פירשו מפרווי מפר המצוות'‬
‫שם‪.‬‬
‫כפי‬
‫הגדולה‪,‬‬
‫הרכב של בית דין‬
‫אז אפשר להסתפק‬
‫שסמכו‬
‫באותו פרק‪.‬‬
‫"בשלשה דייג י ן וזכלל סנה זירי גדולה"‪.‬‬
‫באיכות זו‬
‫מדברי‬
‫ולהלן "ובכמה מעברין‬
‫שהכיישורים הנדרשים‬
‫של חבריח‬
‫ושאר‬
‫את החדש‬
‫הקובע את הלוח צריכים לד‪.‬י ו‪ 11‬מדרגר‪ ,‬ראשונה‪,‬‬
‫במפורש‪:‬‬
‫שנים‬
‫בשלשה‬
‫לקבל‬
‫סנהדרין‬
‫בשלשה"^ ‪, ^ 0‬‬
‫דייבין‬
‫ולפיכך‬
‫כפשוטם שכאילו התכוון‬
‫בתחילת‬
‫ייסתרו‬
‫ם‬
‫החשבון‬
‫‪.‬‬
‫הרמב״ם אין‬
‫כי‬
‫ותקן‬
‫הראו י ין‬
‫להבין‬
‫שיש צורך‬
‫ן‬
‫הפסד הסמיכה שמו‬
‫חדשים וטזני ‪ 0‬ליד שיבבה בית המקדש‪,‬‬
‫"‬
‫מחשבין‬
‫היווה מפגי‬
‫שצריך מומחין‬
‫( ‪)29‬‬
‫ברי‬
‫הלל הב שי א‪,‬‬
‫"שהוא‬
‫מגל ת אסתר‪.‬‬
‫אליגורי אברהם‪,‬לב שמח‪.‬‬
‫בהוצאה הנזכרת של ספר‬
‫ברוך הלוי‪:‬‬
‫ת ו רה תמימה‪,‬‬
‫שפירש ב ‪ 5‬ורה זו‬
‫המצוות)‪.‬‬
‫הוצאת עס‬
‫וע״י‬
‫עולח‪,‬‬
‫גם‪,‬‬
‫תל‪-‬אגיב‪,‬‬
‫על הפסוק בשמרת פרק י״ב אות יא־ ‪.‬‬
‫ ‪- 13‬‬‫נען‪.‬ה‬
‫טיבי ם‬
‫יש לדון‬
‫בבבל‬
‫ע״י חברי‬
‫בארץ;‬
‫בראית הרמביים‬
‫שמשח הוא לומד‪,‬‬
‫הסגהדרין‪,‬‬
‫שהרי ר‪6‬‬
‫ממעשה ר‘‬
‫שאי‬
‫שבזמן‬
‫עקיבא‬
‫אפשר‬
‫אפשר למשות זאח ע״י‬
‫מקיגא היה חבר‬
‫יד‬
‫הסנהדרין‬
‫ימינו‬
‫עקיבא דר‘‬
‫שירד לעבר‬
‫לקבוע את הלוח‬
‫בי״ד רגיל שבסמך‬
‫כפי‬
‫שברור‬
‫שלרבן גמליאל דיבגה‪,‬‬
‫טרפו ן‬
‫מהמקורות‬
‫אמבם‬
‫היינו בס ג ה דר י ן‬
‫אמרו‪" :‬שאילו‬
‫[ ‪)77‬‬
‫ל<!‬
‫נהרג‬
‫לא היו‬
‫אדם‬
‫ממולם"׳‬
‫חברי‬
‫כי הם חיו‬
‫‪.1‬‬
‫הסנהדרין‪,‬‬
‫לומר מכוח‬
‫אבל אין‬
‫אלא משום‬
‫בזמבו‬
‫אחרי החורבן‬
‫שלא דגו‬
‫בזמבם‬
‫של בר כוכבא‪.‬‬
‫בחידושי הרי ‪0‬בי'‪.‬ן‪ ,‬שווזואל מדוע הם לא היו‬
‫הם חיו‬
‫דנו‬
‫לפני החורבן‪.‬‬
‫זיגי‬
‫וידוין‬
‫ומתרץ‬
‫נפטות^^‪,‬‬
‫שהעיר בזה‬
‫עקיבא רקשאם אי‬
‫זאת בווו״ל‪,‬אביל‬
‫בן‬
‫אין‬
‫יהוצדק‪.‬‬
‫שהרמב״ן‬
‫וכן ר‘‬
‫ציין‪ ,‬ר‘‬
‫יוחגן‬
‫לעשות‬
‫זאת‬
‫ע"י חכמים‬
‫הפרשן ר‘‬
‫אברהם‬
‫שנים‪,‬‬
‫בסנהדרין‪,‬‬
‫החורבן לא‬
‫אחרי החורבן‪,‬‬
‫( ^ ‪)3‬‬
‫‪.‬‬
‫אפשר‬
‫אכן‪,‬‬
‫ביחס לכישורים של הדיינים‪,‬‬
‫זרנוקי‬
‫אפשר‬
‫דייגים חברי‬
‫‪7‬ז"י‬
‫שהרי‬
‫אפשר לקבוע את הלוח‬
‫חייא בר‬
‫שעיברו‬
‫אפשרות לסדר את הלוה‬
‫לא‬
‫בפשות‪,‬‬
‫מצאנו‬
‫משום ש ‪ 4 0 -‬שנה לפני‬
‫בהגהות מהר"ץ חיות שם‬
‫אבל מהמיקריח‬
‫אכן‪,‬‬
‫אבל האמת היא שהם חיו‬
‫ר‪4‬‬
‫משגה זו‪,‬‬
‫דיני‬
‫שהם‬
‫ור‘‬
‫שמעון‬
‫ללמוד שאם‬
‫הסנהדרין‬
‫אפשר‬
‫סמוכים‪.‬‬
‫אליגרי‪,‬‬
‫של הרמב״ם‬
‫על‬
‫יסוד דברי‬
‫תייא לעין‬
‫מב‬
‫לקדש את הירח׳‬
‫בספרו "לב‬
‫הגמרא‬
‫‪) 3 0‬‬
‫שמח"‬
‫בראש השבה‪,‬‬
‫'‪.‬‬
‫ופירשו‬
‫מבסס את דמתו‬
‫שרבי שלוז את ר‘‬
‫התוספות שם‪:‬‬
‫חכות‪ .‬פ"א מ"י‪.‬‬
‫חידושי■ הר יסב"א‪,‬‬
‫תשי״ח‪,‬‬
‫לרביגו‬
‫חיות‪,‬אבי הירש‪ ,‬הגהות‬
‫בסוף‬
‫המסכת‪.‬‬
‫בבלי‪,‬כה‘‬
‫עיי א‪.‬‬
‫יום טוב‪,‬‬
‫על מסכת מכות ז‘‬
‫הוצאת אור תורה‪,‬‬
‫חל־‬
‫ע"א‪.‬‬
‫וחיך ו שית‬
‫למסכת מכות‪,‬‬
‫שב דפ ם ו‬
‫־ ‪- 14‬‬
‫( ‪)37‬‬
‫‪v‬‬
‫"דאיתא בפסיקתא׳‬
‫\ ‪/* q‬‬
‫וגגו" י' ‪ ,‬למה בי״ד מקדשין‬
‫על הפסוק ייתקע ו‬
‫הועד‪,‬‬
‫כיי‬
‫מציון‬
‫שופר‬
‫מחדש בעין‬
‫בכסה ליום‬
‫שהוא בית‬
‫טג לפי‬
‫אמר‬
‫הקדוש ברוך הוא‬
‫בית מועד של כל העולה‬
‫תצא תורה"'‬
‫( ‪. )39‬‬
‫כשם‬
‫ביבבה כך‬
‫ואמר יגן‬
‫תוקעים בעין מב‪,‬‬
‫בירושלמי‬
‫בית ך ין‬
‫משמע שהיה שם‬
‫שגאמר‪:‬‬
‫שתוקעין‬
‫דומיא‬
‫קבוע‬
‫דיבגה^^^‪.‬‬
‫כמו כן‬
‫"אמר ר‘‬
‫שאפילו‬
‫למקום‬
‫הוא מביא את‬
‫קרחה‬
‫יהושע בן‬
‫ראש בית דין‬
‫הועד"‪.‬‬
‫וסנהדרין‬
‫ותוספות‬
‫בכל מקום‬
‫וכתב שם רש"י‪:‬‬
‫יקדשוהו‬
‫בלא ראש‬
‫עדות החודש היתה‬
‫אמגם‬
‫דבריו‪,‬‬
‫דעת הרמב״ן‬
‫ב ע שת ה על‬
‫לכאורה‪,‬‬
‫(כדעת הרמב״ם)‪,‬‬
‫ישראל‪,‬‬
‫להסיק מתוך‬
‫הדברים הללו‬
‫מירושלים‪.‬‬
‫לגבי‬
‫כמו כן‬
‫תקיעה בשבת‬
‫הגירסה‪,‬‬
‫‪.39‬‬
‫דין‬
‫אחרים‪.‬‬
‫אין‬
‫תוקעים‬
‫תהל ים פייא‪.4 ,‬‬
‫ישעיהו‪.‬‬
‫‪.40‬‬
‫תום'‬
‫‪.41‬‬
‫בבלי לא“‬
‫שח‪,‬‬
‫ב*« ‪•3‬‬
‫ד"ה‬
‫ע"ב‪.‬‬
‫זיל‪.‬‬
‫איזו‬
‫כבגד דברי‬
‫‪.290‬‬
‫ההסכמה‬
‫הוכחה‬
‫שהביאו‬
‫קביעת הלוח‬
‫שהרמב״ן‬
‫סבור‬
‫והרשות שניתנה‬
‫יכול הרמב״ם‬
‫הרמב״ן?‬
‫פירושים‪,‬‬
‫ושם‬
‫אלא‬
‫שהרי גוו לרזי‬
‫הלוח לא מכוח הסמכות‬
‫תרע"ג‪,‬‬
‫וארשא‪,‬‬
‫ויצא לאור‬
‫הגירסה ייאמר הקבייה ציון‬
‫שנאמר כי‬
‫יש בדברי‬
‫שחל להיות בשבת אין‬
‫רראים‬
‫ישיבה‬
‫ילכו‪,‬‬
‫שגם לפי רש״י‬
‫מבוארים כל צרכם;‬
‫אלא מתוך‬
‫הוועד של כל העולם‬
‫מה‬
‫הולכים אלא‬
‫הוועד של‬
‫הגדולה פועלת‪,‬‬
‫פסיקתא רבתי דרב כה נ א עם‬
‫בית‬
‫‪.38‬‬
‫אינם‬
‫ואם כן‬
‫ירושלים תשכ״ט‪ ,‬ע‘‬
‫יוחנן בן‬
‫העדים‬
‫זכאי‬
‫מסורה בידי הסנהדרין‪.‬‬
‫הגדולה היתד‪ ,‬פועלת בענין‬
‫להם על ידי‬
‫מחדש‪,‬‬
‫יהיו‬
‫בי״ד"^^‪.‬‬
‫ולא על ידי‬
‫כל‬
‫‪.37‬‬
‫שלא‬
‫רבן‬
‫"אלא למקום‬
‫כשהיתה הסנהדרין‬
‫ידיה‪,‬‬
‫שהסנהדרין‬
‫הה י ל כת י ת‬
‫דברי ר שיי י על דברי‬
‫ועוד זאת התקין‬
‫המשנה בראש הטבה‪:‬‬
‫מציון‬
‫תצא תורה‬
‫התוספות מדברי‬
‫הפסיקתא שם‪:‬‬
‫היא‬
‫ודבר ה‘‬
‫הירושלמי‬
‫"לפיכך ראש השגה‬
‫תוקעים בכל בעינטב"‪.‬‬
‫בכל מקום אלא בעינמב‪,‬‬
‫כנראה צריכה‬
‫וע״י‬
‫להיות‬
‫במפרשים‬
‫שם‪.‬‬
‫‪15 -‬‬
‫ךל■ ש להסביר את ראיות "הלב השמח"‪,‬‬
‫כגר אה הבין‬
‫שה ה ם כמה הזו־‬
‫בדעת הרמב״ן‬
‫לקבוע את הלוח‪ ,‬היתר‪ ,‬רק בזמן‬
‫לפגי‬
‫החורבן‬
‫כשהסנהדרין‬
‫אז מאליו‬
‫להפנוח‬
‫לכן‬
‫הגדולה הפסיקה‬
‫"הלב הטמוו"‪,‬‬
‫נעשה ע" י‬
‫ר' י וחג ן‬
‫קבעו את החודש‪,‬‬
‫בן‬
‫העובדות הללו‬
‫בסגהדרין‪,‬‬
‫שהיו‬
‫(שהתקין‬
‫מוכיחות לדברי‬
‫לקושיות הרמב״ן‬
‫פי־ ההא יה‬
‫החורבן‬
‫למלא גת‬
‫לראיית הרמב״ן‬
‫הזה לכמיי‪,‬‬
‫צורך‬
‫ואחד‪,‬‬
‫וכן‬
‫כותב‬
‫בגלל הקנת‬
‫שהיה צורך‬
‫אשר מראות‬
‫שהיו‬
‫ישראל ללא‬
‫ורבא‪,‬‬
‫דרישות הילכתיות‬
‫ולא כפי‬
‫דרישות ההלכה‪.‬‬
‫את‬
‫החודש על‬
‫למרות ש‪40 -‬‬
‫שנה לפני‬
‫מלפעול;‬
‫מתרצים‬
‫המפרשים שם‪:‬‬
‫ורק ביחס לדיני‬
‫מדברי‬
‫נפשוה‪,‬‬
‫הוסיפה הסנהדרין‬
‫של אגיי‬
‫שסובר‬
‫הגדולה‬
‫( ‪)42‬‬
‫ורבא׳‬
‫הכתוב‬
‫בלשון‬
‫רביס‪:‬‬
‫"החדש‬
‫שמשמע שדי‬
‫בסמיכה הרגילה על סנת להכשיר דיין‬
‫מתרצים‬
‫שהפסוק הזה רק מורה שאין‬
‫לקביעת הלוח;‬
‫בהרכב‬
‫או כפיי‬
‫על הרמג״ח איר קידשו‬
‫עד זחנו‬
‫שר ש" י‬
‫תדברי הרמב״ס‪.‬‬
‫הפסיקה מלפעול אך‬
‫אחר כך‪,‬‬
‫טב‪,‬‬
‫שלאחר החורבן‪,‬‬
‫שאעפ״כ‬
‫תקנות לאחר החורבן)‪.‬‬
‫התפקידים של הסנהדרין‬
‫ביחס‬
‫אין‬
‫ממיקרים‬
‫חסכמח‬
‫כבר פסקה הסנהדרין‬
‫אבל שאר‬
‫וממילא לא היה צורר‬
‫"הלב השמח"‪,‬‬
‫עד זמגו של אביי‬
‫שהסנהדרין‬
‫שפעלה‬
‫הקורס‪,‬‬
‫שפעלה בצו רו; מצומצמת‪,‬‬
‫לאחר החורבן‬
‫שהדבר געשה ע״י‬
‫לאחר החורבן‬
‫ללא ראש בית דין‪,‬‬
‫את הלוח ע״י הסנהדרין‬
‫הרמב״ן‬
‫‪* 1‬׳‪.‬‬
‫ראיות‬
‫לבי״ד הגדול‬
‫הגדולה פעלה‬
‫ואילו‬
‫ישראל‪,‬‬
‫בית וזו ועז־ בעין‬
‫זכאי‪,‬‬
‫שגי תג ה‬
‫מלפעול בגורה‬
‫את קביעת הלוח לס ג ה דר י ן‬
‫שהסנהדרין‬
‫לתקן‬
‫ריבי‬
‫סרה ההסכמה של כל‬
‫מביא‬
‫הדבר‬
‫וכשד ג ו גו!‬
‫בצורה‬
‫שהסבהדרין‬
‫נפשות‪,‬‬
‫זו‪ :‬ו־;וא‬
‫המפרשים‪:‬‬
‫בי״ד של שבעים‬
‫שלא מספיק דיין‬
‫ברצוננו לי ן‬
‫מלפעול‪.‬‬
‫ואחד‪,‬‬
‫אחד מומחה כמשה‪,‬‬
‫בבעיה זו‪,‬‬
‫עי‘ בהוניג שם‪.‬‬
‫כי משה בחשב‬
‫מתי‬
‫כשבעים‬
‫אבל מבחינת‬
‫הפסיקה הם בה דר ין‬
‫‪- 16 -‬‬
‫הנישוריח‬
‫של משה‬
‫הגדרשיח‪,‬‬
‫ואהרן‬
‫הרג ילי ח‬
‫הפסוק מורה שי® צורך‬
‫שהיו‬
‫גדולה‪,‬‬
‫כסנהדרין‬
‫ההלכה !‪:‬דייגים שהם‬
‫הסנהדרין‬
‫חברי‬
‫הראוי‬
‫מוד שהסב ה דר י ן ה גז־ו לה הייתה‬
‫יקבעו‬
‫הסנהדרין‬
‫כפי‬
‫את הלוח‪,‬‬
‫פעילה‪,‬‬
‫יש רשות לכל‬
‫עצמו כתב;‬
‫"אבל כיוון‬
‫ואין‬
‫שהמקום גורם‬
‫מאותה טעה‬
‫דיני‬
‫לעבר‬
‫ולקדש א פ ילך בחו ״ל( ‪.) 44‬‬
‫יט לציין‬
‫החורבן‬
‫על הדעת‪,‬‬
‫אחי ר‘‬
‫עליו‪.‬‬
‫ולכן‬
‫בזמן‬
‫שגלו‬
‫לקבוע את הלוח‪,‬‬
‫ובטל כוו המשפט מהם‪,‬‬
‫סגהדרי‬
‫יהושע‬
‫ואין‬
‫להבין‬
‫מדוע‬
‫בגלל המבוכה‬
‫בבבל‬
‫שחכמי‬
‫חכמים התרעמו‬
‫הלב‬
‫שמח‪.‬‬
‫אבו‬
‫את הסברה‬
‫‪.44‬‬
‫‪.45‬‬
‫בבלי‪,‬‬
‫שם‪ ,‬ע‘‬
‫בדבריו‬
‫כטהיה‬
‫שהדבר‬
‫הסברה הזאת מתקבלת‬
‫של‬
‫ארץ‬
‫שהרי הוא‬
‫אבל‬
‫כלפיו היתה‪,‬‬
‫על הרמג״ן?‬
‫חנניה בן‬
‫ישראל התרעמו‬
‫עליו‬
‫שבי״ד הגדול קיבל הסכמה‬
‫לקבוע את הלוח‪,‬‬
‫הרמב״ן‬
‫שהטענה‬
‫טם מקטה‬
‫שבישראל‬
‫"שתהיה הרשות ביד הגדול‬
‫שנתבטלה פעילות הסנהדרין(‬
‫זאת לפי גישת הרמב״ן‬
‫קסבה לדון‬
‫להפקיד את קביעת הלוח‬
‫בי״ד הגדול פועל‪.‬‬
‫שעיבר נוגים‬
‫ומאז שגוובטלה‬
‫הרשות ביד הגדול‬
‫מוסמר‪,‬‬
‫הוא אומר‬
‫טאי ן‬
‫הסמוכים‬
‫מוכן‬
‫אפשר להבין‬
‫שהוא לא הגדול‬
‫מאיפה לומדים‬
‫ורשות מכולם‬
‫בפעולתו?‬
‫‪.32‬‬
‫ברכות ס״ג מ״א‪,‬‬
‫כל‬
‫הסכמת העם הי‪1‬זה שה ח‬
‫ובזה גם אפשר להסביר את המעטה‬
‫היה לאחר‬
‫‪.43‬‬
‫איבו‬
‫ביד כל דיין‬
‫יכול לגרום‪.‬‬
‫שבישראל"‪,‬‬
‫תהיה‬
‫והסמיכה הרגילה‬
‫ל ע י ל ' ^ ^‪.‬‬
‫ואפילו‬
‫גפטות‪,‬‬
‫טהרמב״ן‬
‫הגדולה‪,‬‬
‫שציטטנו‬
‫להם כח‪,‬‬
‫שאין ץ ורך‬
‫מבחינת‬
‫לקביעת הלוח‪, .‬׳ומנח‪,‬‬
‫הדייגים‬
‫שהוא‬
‫לאחר‬
‫ולא די‬
‫סובר הרמב״ן‬
‫היא מספיקה להכשיר דיין‬
‫וכפי‬
‫בכישוריהם‬
‫של סמי הה‪.‬‬
‫לעומת דעת הר מ ב"ם‪,‬‬
‫בלבד‬
‫בדייגים בא י־כו י ו ת יהח‬
‫ועדיין‬
‫גדון‬
‫בזה להלן‪.‬‬
‫‪- 17 -‬‬
‫שבישראל‪,‬‬
‫אפשר‬
‫"וגדייח מזהב י ‪ n‬נ‪7‬ישו‬
‫לדחות את ראיוח‬
‫סב‬
‫לעין‬
‫לעבר ®גיוז או‬
‫בסנהדרין‬
‫מתקנת ר‘‬
‫לקבוע את הלוח‪.‬‬
‫מלאחר החורבן‬
‫אבל‬
‫דברי‬
‫למרות‬
‫ביחס ללוח‪,‬‬
‫שבישראל‬
‫אבל‬
‫כדברי רש״י‬
‫יוצא‪,‬‬
‫ל ב ם ^ ^ ‪ -‬עדות זו‬
‫העדות‬
‫שאף‬
‫ועירבוביות‬
‫צריכה‬
‫שמות‪.‬‬
‫שמשח‬
‫המקור‬
‫ניחן היו; להרמביין‬
‫תהא‬
‫שבת‬
‫חכמינו‪:‬‬
‫בדברי‬
‫לכם"^^‪,‬‬
‫אלא‬
‫בכל‬
‫"לחשובי‬
‫"אין‬
‫ובכל מקום‪,‬‬
‫שונות‪,‬‬
‫כי‬
‫ולא‬
‫אפשר‬
‫זאת אין‬
‫ראיית הלבנה‬
‫ששה‬
‫וגם הרמב״ן‬
‫יב‘ ‪,‬‬
‫שאס‬
‫שיראה זה‬
‫אין‬
‫אותו‬
‫ויקבעו‬
‫ובלברליח‬
‫זה או‬
‫ויקבע כל אחד מועד‬
‫שלמעשה בזמן‬
‫‪.2‬‬
‫בבלי‪ ,‬ר א ש השנה‪,‬כד‪.‬״ע"א‪.‬‬
‫דברי ר ש״י■ שם‪.‬‬
‫עפ שטי ן‪,‬‬
‫וקביעת‬
‫ימיה וניזובת‬
‫המחייבח‬
‫הגדול בהרכבו המלא‪,‬‬
‫תור ה תמימה ‪ ,‬פ ר קי ב‘‬
‫מוסר‬
‫(מעריות)‬
‫יראה‬
‫שום הרראה‬
‫בית הדין‬
‫מסכימים‬
‫ולא‬
‫הכוונה‬
‫תהיה ראית הירח‬
‫יצאו מזה טעותים‬
‫במדינה אחרת‬
‫)‪.‬‬
‫ותרבה המכשילה"׳‪ -‬־(י ‪v‬‬
‫להיעשות על ידי‬
‫מחני‬
‫"החדש הזה‬
‫הדור אבי‬
‫שכל אחד מונה‬
‫וטעח הדבר פשוט‪,‬‬
‫במדינה זר‬
‫גח הרמב״ם‬
‫כגדוליח‬
‫בערפל מהו‬
‫אלא לבית דין זז דבר מסור עד שיקדשוהו‬
‫מסורה לכל אדם‬
‫לעצמו‬
‫מלפעול‬
‫לומה‬
‫ששנינו‬
‫ויקדשו וזחדש"^ ‪. ^ 8‬‬
‫ראש חודש‪,‬‬
‫שתיראה‬
‫כבי״ד הגדול‪,‬‬
‫מפורשת? (ואולי הוא למד‬
‫מסורה‬
‫החודש מסורה לכל אדם כמו‬
‫בשביעי‪,‬‬
‫זכאי‬
‫בידם לקבוע את הלוח‬
‫החודש מסורה לכל אדם‪,‬‬
‫שיקבלו‬
‫שיש ‪ 3‬ורך‬
‫המובאים להלן)‪.‬‬
‫מכל האמור‬
‫שקביעת‬
‫פסקה‬
‫אחרים‪,‬‬
‫בצורה‬
‫שהלכו‬
‫יסביר את העובדות הללו‪,‬‬
‫עדיין‬
‫מקורות תלמודיים‬
‫להסיק את המסקנה הזו‬
‫היום‬
‫הרמב״ן‬
‫הרשות היתה‬
‫מהעובדה‬
‫יוחנן בן‬
‫שהסנהדרין‬
‫שבאותו הדור‪.‬‬
‫במקרא או‬
‫תיישים"‪.‬‬
‫"הלב טסוו"‬
‫ולפי הסבר זד‪,‬‬
‫אות י‘ ‪.‬‬
‫שהקביעה‬
‫בכל אופן‬
‫שהסנהדרין‬
‫‪- 1 8 -‬‬
‫הגדולה היתר‪.‬‬
‫הגדולה‪,‬‬
‫קגייעת הלרו־ו‬
‫בפעולתה‪,‬‬
‫אח כי לא בהרכב‬
‫דיינים‬
‫של שלושה‬
‫שהיו‬
‫הרמב״ם‪,‬‬
‫דייגים‬
‫יהיו‬
‫ההלכה כל‬
‫בידי‬
‫דורשת ומהדי־י־ ג ים‬
‫דיין‬
‫הסנהדרין‬
‫הסגהורין‬
‫הרמב״ם‬
‫של בית הדין‬
‫שפעל בית הדין‬
‫שבעים‬
‫חברי‬
‫גקודת המחלו״ת בין‬
‫ההלכה‬
‫של‬
‫מוסמך‬
‫נעשתה ע" י ווברי‬
‫ואחד די יגיח‪,‬‬
‫לרמב״ן‬
‫עולדלת‬
‫הכשרים לקביעת הלוח‬
‫הגדול היו! ה הסכמת העח‬
‫הגדולה‪,‬‬
‫היא זו;‬
‫לקבוע את הלו‪,11‬‬
‫ולכן‬
‫אלא בהרכב‬
‫הגדולה‪.‬‬
‫הגדול‪ ,‬ו‪.‬־!ילו לפי‬
‫‪to‬ד‬
‫הסגהדרין‬
‫שום‬
‫מבחינת‬
‫הרמב״ן‬
‫אלא כל עוד‬
‫למסור את הקביעה‬
‫בי״ד אחר לא עסק בקביעת‬
‫הלוח‪.‬‬
‫שדגים ב עב י ן הם ג ה דרי ן‪ ,‬שקובעים‬
‫וקביעת החודשים ר‪.‬י׳ ו בסמכות הסנהדרין‬
‫לפרסים הקשורים‬
‫לא בכבסו‬
‫לכך היא‬
‫גם‬
‫במחלוקת הרמב״ם‬
‫כנראה כי למעשה בזמן‬
‫שבים‬
‫עיבור‬
‫וקביעת החודשים געשו‬
‫לכאורה אפשר להוכיח מן‬
‫הייה ענינו‬
‫המסרב‬
‫של בית דיין‬
‫שבים‬
‫שדי חמץ‬
‫הגדול בדבר‬
‫בעונש כרת‪,‬‬
‫זקן מ מר א‪,‬‬
‫כגון‬
‫והתלמוד‪,‬‬
‫ס‘‬
‫‪.51‬‬
‫‪.149‬‬
‫בבלי‪,‬‬
‫פעלה באופן‬
‫מלא‪,‬‬
‫לגבי פרשת זקן‬
‫אפשרות‬
‫שקשור‬
‫ממר א ‪ -‬חכח‬
‫הגדול ‪ -‬דורשת הגמרא‪:‬‬
‫שחכם‬
‫ממך ‪ -‬זה‬
‫יועץ‬
‫"כי‬
‫שיודע‬
‫שמעברים את‬
‫אלון‪,‬‬
‫שזדונו‬
‫בפסח"‪.‬‬
‫יחלוק על דברי‬
‫בעיבור השבה‬
‫אכילח חמץ בפסח‪.‬‬
‫ושיגוור‬
‫' ‪^c,1‬‬
‫כרת' י ')‪.‬‬
‫הוגיג ע‪4‬‬
‫המאגחד‪,‬‬
‫‪,116‬‬
‫ה"ז‬
‫ע״א‪.‬‬
‫(הגמרא‬
‫בית‬
‫עבירה הקשורה‬
‫כי אחד מהתנאים של‬
‫לפי פשטות הפסוקים‬
‫תולדות היהודים ב א"י‬
‫הרצאת הקיבוץ‬
‫סנהדרין‪,‬‬
‫שנים לא‬
‫אומרים עד הפוריםדאי להאי גיסא קא‬
‫שיורה בדבר‬
‫ראה למשל‪,‬‬
‫והרמב״ן ‪.‬‬
‫והסיבה‬
‫ולקבוע חדשים‪ .‬כדתבן‪ :‬הן העידו‬
‫שתיתכן‬
‫הגדולה^ ‪, ^ 0‬‬
‫על ידה‪.‬‬
‫בפסח ואי להא י גיסא ק א שרי חמץ‬
‫מנסה להראות‬
‫‪.5 0‬‬
‫הגדול‪.‬‬
‫בפשטות‬
‫ש ב א מ ת עיבור‬
‫שנבי״ד הכתוב מדבר‪,‬‬
‫כל אדרשהיו‬
‫הדין‬
‫הגמרא‬
‫לציית להוראת בית הדין‬
‫יפלא ‪ -‬במופלא‬
‫שהסנהדרין‬
‫שעיבור‬
‫בתק ופ ת המשגה‬
‫תל‪-‬אביב ‪,‬‬
‫תשכ״ז‪,‬‬
‫ח״א‬
‫‪9 -‬ו ‪-‬‬
‫שבאותה פרשה החכם‬
‫כזקן‬
‫מחרא‪5‬‬
‫לשון‬
‫הפסוקים‪:‬‬
‫לדין‬
‫דין‬
‫יוצא‪,‬‬
‫הוא איבו‬
‫"כי‬
‫ובין‬
‫א ל המקום‬
‫״ילק ל ל דברי בי״ז־ הגדול‬
‫חגר‬
‫יפלא ממך דבר למשסם בין‬
‫ריבות בשעריך‬
‫‪ nnjn‬ר_עלי_ת‬
‫יבחר הי‬
‫שהמחלוקת בין‬
‫כן‬
‫רואים‬
‫ויוו כן‬
‫להיות זקן‬
‫כי‬
‫החכם‬
‫הגדול‪,‬‬
‫מוצאים‬
‫לומר‬
‫זה נתון‬
‫אלא‬
‫מבין‬
‫מישהו‬
‫ייתכן‬
‫בית הדין‬
‫על חבריו‪,‬‬
‫הגדול‪,‬‬
‫ולבן‬
‫המלא‪,‬‬
‫הביאו‬
‫יש לציין‪,‬‬
‫ואז י מלו‬
‫שהעיר‬
‫מחרא בענין‬
‫הגדול‪,‬‬
‫אם‬
‫שראינו‪.‬‬
‫מילולי‪,‬‬
‫באופן‬
‫חמישה‬
‫שלושה או‬
‫והוא חלק‬
‫את הנושא לבירור בבית הדין‬
‫ציית להם הוא הוכרז כזקן‬
‫ממרא‪.‬‬
‫ייחסו‬
‫יוקרה רבה לדיינים הללו‬
‫כפי‬
‫שראינו‬
‫וקביעת החודשים‪.‬‬
‫בקרא‬
‫( ‪)5 3‬‬
‫״יועץ״‬
‫‪ .52‬ד ב ר י ט‪ ,‬י ז* ‪.8‬‬
‫‪.53‬‬
‫ובאמת‬
‫הגדול‬
‫בדברי הגמרא בסנהדרין‪,‬‬
‫בבלי‪,‬‬
‫כפי‬
‫יש מקום לעבר‪,‬‬
‫שהשתתפו‬
‫סנה דר י ך‪,‬‬
‫שיכול‬
‫עיבור השגה‪,‬‬
‫בהרכב המיוחד של‬
‫בעיבור‬
‫שניט‬
‫זה)‪.‬‬
‫אחרים‪,‬‬
‫ועלית"‬
‫שביה‬
‫וקורע חודשים‬
‫לשמו‪7‬י‬
‫רגיל?‬
‫בענין‬
‫למיקרים‬
‫הכוגה "וקמת‬
‫לדון‬
‫וכשהוא לא‬
‫שחכמים‬
‫היתה אם אפשר‬
‫מגסה לוות דוגמה למי קרים‬
‫ביה הדין‬
‫הממרא היה חבר‬
‫לפי‬
‫של בית דין‬
‫מהמפרשים‬
‫זקן‬
‫שאין‬
‫פירוש הגמרא‬
‫יחייב את כו לח‪ .‬אם‬
‫בסמכותו‬
‫שגו כל ללמוד מהם‬
‫למעשה בידי‬
‫אולי‬
‫שהזקן‬
‫בהרכבו‬
‫ופסק די ב ו‬
‫שהגמרא רק‬
‫ממרא‪,‬‬
‫בית דיבו‬
‫המורים או לאו‪,‬‬
‫כוונת הגמרא שיהיה‬
‫או‬
‫ובין‬
‫שעיבור השבה היה‬
‫(ו‪ 1‬מ ו ה שלא‬
‫אין‬
‫דברי‬
‫אל ו ק י ר ב ו ‪ . ..‬״^ ‪. ^ 2‬‬
‫לעבר את השבה לאון ר חג‬
‫את ד‪ 57‬ת בית הדין‬
‫כי אלה הה‬
‫דם לדם בין‬
‫גגע לבגי‪3‬‬
‫אשר‬
‫נני״ד הגדול‪,‬‬
‫שמוכרז‬
‫פ"ז‬
‫ע"א‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫הדיין‬
‫וכך גם‬
‫שהיה מעבר‬
‫פירשו‬
‫חכמים‬
‫‪- 20 -‬‬
‫) ‪(r, A‬‬
‫"יועץ" ב חב"ך׳‬
‫את הכיבוי‬
‫( ‪)55‬‬
‫‪.w‬‬
‫חודשים"'‬
‫כשרצו‬
‫שהתייצבו ל יטיב ו בכזחלוקתו‬
‫מ ו ע ד י י '‪ ,‬׳ ‪/‬‬
‫״;!ו אי‬
‫ד ר‪ cn‬ו‬
‫תדטים"' ‪)57‬‬
‫(‬
‫ולקבוע‬
‫יודעי‬
‫יששכר‬
‫הזמנים ע" י‬
‫עם‬
‫‪-‬‬
‫ואשר התורה כבתה א ו חח‪:‬‬
‫יו ד עי ם‬
‫" מ היו‬
‫גח את הפסוק בדברי‬
‫^ ‪)*58‬‬
‫'‬
‫בינה לעתיח"'‬
‫קודח‬
‫לעבר‬
‫הימים‪:‬‬
‫ש בי ס‬
‫"ו מבג י‬
‫פירשו את הכוונה לקביעת‬
‫( ‪)5 9‬‬
‫וקידוש הווו דש ים' ־־־‪.‬‬
‫בכדי לתת לעיבור השבה את ה חש יב ו ת המירבית‪,‬‬
‫מזמיבים‬
‫מענרין‬
‫משה‬
‫ח כ מי ם‬
‫עיבור השביס‬
‫כנראה‪,‬‬
‫היו‬
‫‪.‬‬
‫~ "שי וזע לעבר והביס‬
‫להבלים את חטיבוחם מל אנשי‬
‫ולקבוע‬
‫מראש את הדיינים‬
‫את השגה אלא‬
‫(‬
‫העומדים להשתתף‬
‫כמו כן‬
‫נמזומניך"^ ‪. ^ 0‬‬
‫‪)61‬‬
‫במקוםטתר ‪ -‬נעלייה‪ - v‬כשהיו‬
‫בדיון‪:‬‬
‫היו‬
‫"אין‬
‫מקיימים‬
‫מנותקיח לחלורזין‬
‫( ‪)6 2‬‬
‫החיצוני־ ‪.‬‬
‫הסיבה לסודיווו שב התכנסו ת הדיינים אינה‬
‫שגרו‬
‫זה‬
‫בעשה בכדי לתת‬
‫להבליט את‬
‫לחץ‬
‫כן‪,‬‬
‫היות‬
‫‪.55‬‬
‫חשיבות‬
‫והחשי ב ו ת‪ .‬אפ שר ו ת אחרת היא‬
‫חיצוני על הדי יניס‬
‫הפסח ואז‬
‫‪.54‬‬
‫הייחוד‬
‫מיוחדת להרכב‬
‫הדיון‬
‫בזמן‬
‫ולעיבור השגה היו‬
‫בבלי‪,‬‬
‫דין‬
‫שלא‬
‫השלכות כלכליות מתי‬
‫וקרבבות‪,‬‬
‫זה‪,‬‬
‫יופעל‬
‫על עיבור השבה‪.‬‬
‫תהיה צריכה גדולה של תבואה‬
‫ישעיהו‪.‬‬
‫מפורשת‪.‬‬
‫בית‬
‫ייתכן‬
‫כמו‬
‫יהיה חג‬
‫חכמים‬
‫פ"ג ‪.3‬‬
‫חגיגה‪,‬‬
‫יד‘ ע "א‪.‬‬
‫כבראה בגלל החישובים האסנזרונומי‬
‫הדרושים ל קו ב ע י ם את הל ר ח‪.‬‬
‫‪.56‬‬
‫במדבר‪,‬‬
‫‪.57‬‬
‫בבלי‪,‬‬
‫‪.58‬‬
‫דברי‬
‫טז‪.2 ,‬‬
‫סגהדרין‪.‬‬
‫הימים א‘ ‪,‬‬
‫‪ .59‬ס דר ש רבה‪,‬‬
‫ק" י ע ״ ‪.k‬‬
‫י" ב ‪.32‬‬
‫ווילבא‪,‬‬
‫מהדורה חדשה‪,‬‬
‫ירושלים‪,‬‬
‫תטכייא‪,‬‬
‫ויקרא‬
‫פ‪ ,‬ע״ב‪ ,‬ה‘ ‪ .‬ועי‘ רש״י בפירושו‪ ,‬דברים ל״ג‪ .18 ,‬וראה‬
‫פירושי הרד״ק ומצודת דוד בדברי הימים על אתר‪.‬‬
‫‪ .60‬בנלי‪ ,‬ס נהדרין‪ ,‬י*‬
‫‪ .61‬בבלי‪ ,‬סבהדרין‪,‬‬
‫ע"ב‪.‬‬
‫י״א ע״א‪.‬‬
‫‪ .62‬שח כ״ו ע״א‪" ,‬סליקו לאיגרא טלפוה לדרגא מת ‪ in‬יה"‬
‫(עלו לגג וסילקו את הסולם)‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫רצו‬
‫להבטיח‬
‫הדיון‪,‬‬
‫לבצל מידע‬
‫יוכלו‬
‫על מבת להגדיל אה רווחיהם;‬
‫כשישמעו‬
‫לפבי‬
‫שסוחרים ל»‬
‫‪- 21‬‬
‫שהשבה עומדת להתעבר‪,‬‬
‫שהדבר‬
‫הסודיות‬
‫ירודע לציבור‪.‬‬
‫שבדיוביח‪,‬‬
‫שיקבלו‬
‫למשל‪,‬‬
‫סוחרי הבקר‪,‬‬
‫ימכרו את הבקר‬
‫משום כן־ הבטיחו‬
‫והדייבים היו‬
‫מתוף‬
‫שברשותם‬
‫חכמים את‬
‫העולם החיצוני‪,‬‬
‫מבותקים מן‬
‫לחלוטין‪.‬‬
‫הדיינים‬
‫כשהיו‬
‫סדר מסוים‪:‬‬
‫אחריהם‪,‬‬
‫אלה‬
‫כסי‬
‫העיבור^^‪,‬‬
‫גם‬
‫שאין‬
‫אלא‬
‫ועשרים‬
‫ומפרקי‬
‫קודם‪,‬‬
‫"לעיבור הולכין‬
‫שאלה‬
‫מצאבו‬
‫אחר‬
‫אליעזר‬
‫שלשים מהן‬
‫דורן‬
‫ראויין‬
‫שהכניסוהו‬
‫דרא‘ ‪,‬‬
‫שתשרה‬
‫"שמינים תלמידים‬
‫שכיבה‬
‫שלשים מהן‬
‫‪.63‬‬
‫תטכ״ח‪ .‬ר״ר‪,,‬‬
‫שבזמן‬
‫מפרקי דרייא‪:‬‬
‫‪.64‬‬
‫ירושלמי‪,‬‬
‫תרב״ו‪,‬‬
‫פ״ב הל‘ ה‘ ‪.‬‬
‫״שהיו‬
‫כמשה‬
‫לעבר‬
‫שהדיינים‬
‫הוצאת חורה מציון‪,‬‬
‫וראה גם להלן‬
‫יושבין‬
‫ר״ה‪ ,‬פייב הל‘‬
‫שהבאנו‬
‫ה*‪.‬‬
‫מהמדרש‬
‫החלסה על עיבוד השבה‪,‬‬
‫כביכול השכיבה היתה מגלה את נוכחותה בחדר‬
‫ירושלמי‪,‬‬
‫עליהן‬
‫ואויין‬
‫(וראה להלן פ״ג מה‬
‫מספרים‬
‫זיטאמיר‪,‬‬
‫בסוד‬
‫‪/‬‬
‫בינוניימ" ; כ ט ‪/‬‬
‫שחכמים‬
‫המשתתפים‬
‫שעיברו את השנה בחשבו על ידי‬
‫ראוי לכך‪,‬‬
‫‪ r‬׳‪/‬‬
‫שהוסמכר‬
‫המינוי"(^)‪.‬‬
‫וכבוד להיוח נין‬
‫שהתפאר שם ד‘‬
‫ץ‬
‫שבה‬
‫בכבחו לפני הדייביס‬
‫כמעט בדרגה של נעלי רוח הקודש;‬
‫להלל הזקן‪,‬‬
‫רביבו‬
‫לעבד את השבה‪,‬‬
‫בזאת זכות גדולה‬
‫בעיבור השנה כפי‬
‫היו‬
‫שהוסמכו‬
‫שלמדנו‪:‬‬
‫והחכמים ראו‬
‫החכמים‬
‫נכנסים‬
‫היד‬
‫בכגסים לפי‬
‫ירושלים‪,‬‬
‫בפ״ג את המובאת‬
‫גדול לפי גדלו‬
‫וראה גם‬
‫•שבו)‪,‬‬
‫בבלי‪,‬‬
‫וקטן‬
‫לפי קטברי׳‪.‬‬
‫כתוב ות‪,‬‬
‫קי״ב‬
‫ע" א‪.‬‬
‫‪.65‬‬
‫אבות דרבי בחן‪,‬‬
‫ועי‘‬
‫פי״ד‪ ,‬א‘ ‪.‬‬
‫עוד נירזשלמי‪,‬‬
‫והשוה בנלי‪,‬‬
‫סוכה‪,‬‬
‫סבהדרין ‪ ,‬פ" א הל‘ ב‘‪..‬‬
‫ב״ח עייא‪.‬‬
‫ ‪- 22‬‬‫פ ר ק‬
‫של כה כ ים‬
‫בית דיך‬
‫ב‘‬
‫וקב יעת הל _ח‬
‫במקורות סצאנו על קירח‬
‫המקדש ועביגי□ הנוגעים‬
‫שהיה קיים‬
‫המקדש‪,‬‬
‫בי"ז‬
‫( *'‪1‬‬
‫לכוהנים‬
‫בי״ד של כוהנים‬
‫והיה דן‬
‫של כרה גיס‬
‫בבעיות של‬
‫עגיני‬
‫בקשר עפ‬
‫אפשר להגיח בוודאות‬
‫שהיה ממונה על‬
‫ושאר‬
‫יוחסין‬
‫עניני טקם בבית‬
‫בעיום המיוחדות‬
‫לכוהנים^‬
‫אבל מצאנו‬
‫שלכאורה‬
‫ר־‪,‬חודש‪,‬‬
‫מורה מל סמכות‬
‫בקשר לקידוש‬
‫מיוחדת שהיתה לכוהנים‬
‫הדורש פירוש וליבון‪.‬‬
‫שנינו‬
‫בירושלים‬
‫בגו‬
‫במשנה דבר‬
‫תמהוני המספר על בי"ד של כוהנים‪,‬‬
‫במשגה‪:‬‬
‫הוא‬
‫ופסלו‬
‫"אמר ר־‬
‫זבנו‬
‫ועבדו‬
‫את עבדו‬
‫ושבאו‬
‫יוסי מעשה בטוניה הרופא שראה החדש‬
‫משוחרר‪,‬‬
‫לפגי‬
‫וקבלו ה כה ניס אותו‬
‫בי"ד קבלו‬
‫אותו‬
‫ואת‬
‫ואת עבדו‬
‫ר פסל ך <( ״ ב נ ר ״( ‪' ) 3‬‬
‫שוממים אגו‬
‫במשגה זו‬
‫על עדים הבאים לה מ יד בפגי‬
‫של כו הגיס ר‪.‬י חם לקידוש החודש‪,‬‬
‫אלא לכל העוז‪.‬‬
‫של כוהנים‪,‬‬
‫והשאלה גשאלת‪:‬‬
‫ולא לפני‬
‫מעוררת תמיהה‪,‬‬
‫של‬
‫כוהנים‬
‫מדוע הופיעו‬
‫נוגע לכוהנים‬
‫העדים לסני‬
‫ני״ד‬
‫המוסמך לקבוע את החודש? כמו כן‬
‫שמשה‬
‫ובגו‪,‬‬
‫ואילו‬
‫כמקור לחוקרים‪,‬‬
‫ועל תפקיד הר‪..‬־ך; ב י ח‬
‫בי"ד אחר‬
‫לשער‬
‫וחלקם‬
‫בבית הדין‬
‫ס נהדרין‪ ,‬ד‘ ‪ ,‬ד‪ . 8‬בבלי‪ ,‬פסחים‪ ,‬צ‘ ‪ ,‬ע"ב‪,‬‬
‫ראה פרנקל ז‪ ,.‬דרבי ה משנה‪,‬‬
‫פוסל?‬
‫השערות‬
‫ראה למשל‪,‬כתובות‪ ,‬פ״א‪ ,‬מ״ב‪ .‬אהלו ח פ‘‬
‫‪.2‬‬
‫בלבד‪,‬‬
‫כפילות הסמכויות ביחס לקבלת העדים‪ .‬ב י"ד‬
‫מקבל את האב‬
‫משנה זו‬
‫הסנהדרין‪,‬‬
‫בי״ד‬
‫מג י ן‬
‫שאינו‬
‫בי"ד‬
‫ביחס למבנה‬
‫הגדול^^‪.‬‬
‫י״זמ״ה‪ .‬תוספתא‪,‬‬
‫ועי‘ הוגיג ע‘‬
‫יצא לאור ע"י מ‪.‬‬
‫‪.195‬‬
‫צילינגולד‪,‬‬
‫וורשה‪ ,‬תרפ״ג‪ ,‬ע‘ ‪.63‬‬
‫ראש השנה‪.‬פ"א‪,‬מ"ז‪.‬‬
‫סל גישותשוגותבמבגה הסנהדרין ראה‬
‫מבטל‪ ,‬וז‪.‬זי‪‘ .‬מח;‪:‬רים בתולדות ה‬
‫ס ג ה רר ין ‪.‬‬
‫ו‪1 .‬כ"ןז‪ ,‬ל‘ ‪88 - 90‬׳ דע‘ ‪,168-1 70‬‬
‫המשפט העבר י ‪ .‬הו צא ת דביר‪,‬‬
‫רוגיי‪,-‬ע‘‬
‫‪ 131‬ואילך וכן‬
‫הוצאת דביר‪ ,‬ת" א‪,‬‬
‫ועי‘ גולאק‪ ,‬א‪;.‬‬
‫תל‪-‬אביב‪,‬‬
‫תשכ״ז‪,‬‬
‫יסודי‬
‫ח"ד‪ ,‬ע‘‪.2 0 .‬‬
‫וראה‬
‫‪"3eth Din Shel Xohanitn" J-'j-RL’ropper, Dr-Dnniel,‬‬
‫• ‪)January, 1973), P ♦ 204-221‬‬
‫‪ 23 -‬־‬
‫בזכיר ואשיח‪,‬‬
‫ומה‬
‫כמה הסברים‬
‫שי® להעיר על דבריהם‬
‫ידי חוקרים נמוגים‬
‫שביתגו על‬
‫ואחר כך בגסה לפרש את הדברים‬
‫קי פי הבבתגו‪.‬‬
‫פיבקלשטין‬
‫הכוהנים‬
‫טוען‪,‬‬
‫והפרושים‪,‬‬
‫מי‬
‫מחלוקת חריפה במשך‬
‫שה י תה‬
‫צריך לקבוע את הלוח‪.‬‬
‫שעיקר קביעת הלוח נוגעת לפניני הפולחן‬
‫הנוהגים סברו‬
‫בבית המקדש משום‬
‫שקביעת המועדים תלויה בקביעת החודש והשבה‪,‬‬
‫הלוח צריכה להיעשות על ידי הכהונים‪.‬‬
‫כנציגי רוב העם‬
‫את עצמם‬
‫סברו‪,‬‬
‫החג‬
‫במועדו‪.‬‬
‫כלכליים‪,‬‬
‫החדשה‪.‬‬
‫כי‬
‫לעיבוד השבה‪,‬‬
‫אין‬
‫לעומתם הפרושים‪,‬‬
‫במיוחד‪,‬‬
‫לפי ההלכה אסור לאכול מן‬
‫בצריכה של התבואה‬
‫היבול החדש לפגי הקריבו‬
‫גם‬
‫משתמשים נתב ואה חדשה לפני התאריך הזה‬
‫ידי כך היתה גם‬
‫אלא לסנהדרין‬
‫ראתה את עצמה‬
‫שהוא ״יום הבף"‪.‬‬
‫בחודש שלם‪,‬‬
‫נדחית הצריכה של החבואה החדשה בחודש‪,‬‬
‫דבר‬
‫סברו‬
‫התאריך ט״ז בניסן‬
‫בסדרי‬
‫הפרושים‬
‫מהארצות השכינות‪,‬‬
‫היבוא‬
‫שדבר קביעת הלוה אינו‬
‫הגדולה מזהיתה מורכבת מחכמי‬
‫כמייצגת את רוב העם‪.‬‬
‫פיבקלשסין‬
‫והמדים‬
‫המעידים על הי דוש הלבנה היו‬
‫שבי בתי דין‪:‬‬
‫ובית דין‬
‫המשבה‬
‫בראש השבה‪,‬‬
‫פמלייתו‬
‫דין‬
‫בית דין‬
‫אחר‪.‬‬
‫של‬
‫כוהנים‬
‫היא שר יד מאותה תקופה‬
‫בגלל‬
‫עגין‬
‫הפרושים‬
‫נמשכה תקופה ארוכה עד שבמאה הראשובה לספירה‬
‫פשרה‪,‬‬
‫לאחר החורבן‬
‫ועל‬
‫שהיה גם גורם לשינוי‬
‫הסיבות הללו‬
‫איבנה דבר‬
‫היו ד‪ ,‬שלב ו ח על עגיבים‬
‫בתאריך ט"ז לניסן‪.‬‬
‫עיבוד השבה היה מאחר את‬
‫שראו‬
‫יחיד שצריך לחוג את‬
‫עיבוד השבה היה גורם לאיחור‬
‫את העומד בבית המקדש‪,‬‬
‫ומפבי כך קביעת‬
‫שקביעת המועדים‬
‫הנוגע לבית המקדש בלבד אלא גם לכל‬
‫זמן רב בין‬
‫סבור‬
‫לכוהנים‪,‬‬
‫ושכאמור‬
‫שהמחלוקת‬
‫בוצרה כמין‬
‫מופיעים בפגי‬
‫של פרושים‪.‬‬
‫ולכן‬
‫לדעתו‬
‫טוביה עם‬
‫הופיעו לפגי בית דין ר׳ל כוהנים ואחייב בפני בית‬
‫בית דין‬
‫קרבת משפחה‪,‬‬
‫ולכן‬
‫של כוהגים‬
‫הקפיד‬
‫פסל את עבדו‬
‫יותר על היחוס מאשר על‬
‫וקיבל את בגו‪,‬‬
‫ואילו ביח‬
‫‪-‬‬
‫דיין‬
‫"העממי"‬
‫אמנם‬
‫פסל את בבו‬
‫פינקלשטין‬
‫‪- 24‬‬
‫וקיבל את עבדו^־)‪.‬‬
‫רומז על אפשרות של מבוכה רבה‬
‫עצמו‬
‫שהיתר‪ .‬י ׳‪..‬ולה להיווצר מהסדר‬
‫כתוצאה מקביעת הלוח‬
‫בעח‬
‫שכזה‪,‬‬
‫ע״י‬
‫כותב על השערה זו‪" :‬וזבחת ו‬
‫מוסדות ®וניס‪.‬‬
‫שהיי ו‬
‫בירושלים‬
‫את החדש גוררת אחריה הנוזה שהיתר‪,‬‬
‫כן‬
‫יש להעיר שהרי‬
‫השנה‪,‬‬
‫המשגה‬
‫מתקופות שובות‪.‬‬
‫להעיד עם‬
‫ואילו‬
‫בבו‬
‫בתי דין‬
‫אחד‪,‬‬
‫היו‬
‫אלא‬
‫של כוהנים‪,‬‬
‫הפרושים‪,‬‬
‫פסקו‬
‫ולכן‬
‫על סמך מה‬
‫מוצק‪,‬‬
‫כאילו‬
‫ההשפעה‬
‫זאת אומרה‪,‬‬
‫( ‪)7‬‬
‫אחרת‬
‫נוכל לקבוע‬
‫ומאורעות שקרו‬
‫ארעו‬
‫בסנהדרין‪,‬‬
‫והמנהיגות בסבהדרין‬
‫שבאמת לא היו‬
‫המוסמך‪,‬‬
‫היה‬
‫היה בית דין‬
‫בהנהגתם של‬
‫‪.‬‬
‫של מנטל בגלל כמה סיבות‪.‬‬
‫שבוצר‬
‫בתקופות‬
‫בלבול בדנרי‬
‫נדברי המשנה‪,‬‬
‫כיצד קרה שבפעם‬
‫השביה ראו את הלבנה בדיוק אותח האנשים ‪ -‬טוביה‪,‬‬
‫ולמרוח‬
‫היה נתון‬
‫‪.5‬‬
‫• ‪II P * 6 0 2 - 6 0 3‬‬
‫כשבאו לפבי‬
‫תחת השפעת הכוהנים‪,‬‬
‫ראשיה‪,‬‬
‫המשנה ללא בפיס‬
‫שונות נשתרבבו‬
‫באוחה תקופה? שבית קשה להבין‬
‫שמגסיובח הראשון‪,‬‬
‫שני‬
‫וזה היה בית דין‬
‫השביה בית הדין‬
‫קשה לקבל את הסברו‬
‫טוביה הרופא‬
‫הכוהנים בעלי ההשפעה‬
‫שבפעם הראשובה בית הדין‬
‫ואילו‬
‫זה"^^‪,‬‬
‫כדברי פ ינקל שט י ן‪.‬‬
‫כשבא‬
‫מוסמכים לקבוע את הלוח‪,‬‬
‫בפעם‬
‫שק דשו‬
‫שהמשנה מזגה שבי‬
‫הראשונה‬
‫להעיד‪,‬‬
‫חכמי הפרושים‪.‬‬
‫שה יו‬
‫דברי המשנה‪,‬‬
‫נפעם‬
‫בפעם השביה כשבאו‬
‫עברה לידיי‬
‫שבי בתי דין‬
‫אנדרלמוסיה גענין‬
‫השלכות כלכליות‬
‫מבטל מנסה להסביר את‬
‫ועבדו‪,‬‬
‫מבטל בצדק‬
‫מספרת על קדוש החודש ולא על עיבור‬
‫ולקדוש החודש אין‬
‫מ או ר & ר ת‬
‫ועל אפשרות של פירוד‬
‫בגו‬
‫ועבדו ‪-‬‬
‫בי״ד הגדול שעדיין‬
‫הוברר להם‬
‫שאין‬
‫מקבלים את‬
‫‪F i n k e l s t e i n , Louis; The P h a r i s e e s ,‬‬
‫־‬
‫‬‫•‪ Vol‬י ‪Ih i iadelph i a , The Jcx7is!1 P u b l i c a t i o n S o c i e t y s 1938‬‬
‫גיגר א‪,.‬‬
‫והשווה‪:‬‬
‫תש״ט‪ ,‬ע‘‬
‫‪.6‬‬
‫שם ע‘‬
‫‪.7‬‬
‫®ם‪ .‬ע‪,‬‬
‫‪,90‬‬
‫‪,90‬‬
‫‪.37‬‬
‫המקרא‬
‫שכתב‬
‫וראה הע‪6‬‬
‫דברים‬
‫‪.143‬‬
‫ותרגומיו‪,‬‬
‫דומים‪.‬‬
‫ביאליק‪,‬‬
‫ירושלים‪,‬‬
‫‪- 25 -‬‬
‫עדותו‬
‫של העבד‪,‬‬
‫הגדול שעכשיו‬
‫מראש‪,‬‬
‫הדין‬
‫בכל זאת הרפיעו‬
‫"שלטו" בד‬
‫שבית הדין‬
‫שהיה בתון‬
‫גם את עבדו‬
‫הפרושים‪.‬‬
‫שעבר למרותם‬
‫האס‬
‫של הפרושים‪,‬‬
‫להעיד? ואס‬
‫באמת טוביה‬
‫הפרושים אשר איבס‬
‫יודע שלא‬
‫יקבלו‬
‫דין‬
‫דרך עיר של כוהנים‪,‬‬
‫מקומי‪,‬‬
‫את הבן‪,‬‬
‫ק?יה להאמין‬
‫פשטות לשון‬
‫אומרת‪:‬‬
‫לכך‬
‫מקפידים על‬
‫זה‪,‬‬
‫ייחום‪,‬‬
‫ומדוע הביא את הבן‬
‫שטוביה הרופא‬
‫בבדקו‬
‫להעיד?‬
‫ופמלייתו‬
‫עדויותיהם על ידי בית‬
‫‪.‬‬
‫שדברים אלו‬
‫המשגה מורד‪,‬‬
‫של גינצנרג‪.‬‬
‫יצאו מפיו‬
‫שהראיה היתר‪ .‬בירושלים‪,‬‬
‫שהרי‬
‫שהרי המשנה‬
‫"מעשה בטוביה הרופא‬
‫יש להקשוכו על הסבר זה‪,‬‬
‫שאס בי״ד מקומי פסל את עבודתו‬
‫ופסק שאין‬
‫אסור לו‬
‫לקבל את‬
‫לחלל שבת‪,‬‬
‫עדותו של עבד לקידוש החוד ‪0‬‬
‫אם כן‬
‫והעלה את העבד לירושלים‪,‬‬
‫לפני בי״ד קבלו אותו‬
‫לפי‬
‫אלו‬
‫והגישה‬
‫שראה את החדש בירושלים"! נוסף‬
‫של העבד‬
‫ולכן‬
‫ושם‬
‫שלכן הביא‬
‫שהכריע מי מהם ר שא י לחלל שבת בכדי להעיד בפני‬
‫״ ( ‪)8‬‬
‫שבירושלים'‬
‫בית הדין‬
‫חלוק על בית‬
‫ידע על השינוי‬
‫גיבצברג מבסה להסביר את המשבה‪,‬‬
‫עברו‬
‫ידע טוביה הרופא‬
‫להשפעת המהנים בשביס הקודמות‪,‬‬
‫החדשה של בית דין‬
‫אם כן היד‪.‬‬
‫כולם לפני אותו‬
‫בית דין‬
‫שפסלו‬
‫כפי ליואומרת המשנה "וכשבאו‬
‫ואת עבדו‬
‫דעתנו דברי המשנה‬
‫מדוע לא ציית טוביה לפסק‬
‫ופסלו את‬
‫מראים לגו‬
‫את העבד לא נחשבו‬
‫בנו"?‬
‫נדורה ברורה שכוהנים‬
‫כבית דין‬
‫קונע‬
‫ומוסמך‪ .‬לו‬
‫ומוסמך‪,‬‬
‫והיו‬
‫פוסלים את העבד‬
‫הכוהנים הללו היו‬
‫בי״ד מקובל‬
‫בצורה מוחלטת אין‬
‫להביח שם וביה היה מגסה להביא את עבדו‬
‫( ‪)9‬‬
‫בבי״ד אחר' ‪ . '■7‬גם‬
‫‪.8‬‬
‫דברי‬
‫ע‘‬
‫‪.9‬‬
‫לפי‬
‫יש לדקדק שלא מצאנו‬
‫גיבצברג כפי‬
‫‪,90‬‬
‫הע‘‬
‫הנראה נמסרו‬
‫במשגה הזו‪,‬‬
‫נעל פה‪,‬‬
‫נסבהדרין‪,‬‬
‫לא היו‬
‫את הניסוי‬
‫ראה מבטל‪,‬‬
‫שם‪,‬‬
‫‪.143‬‬
‫דעתי כל ההשערות מנח משגה זד‪,‬‬
‫אין להן‬
‫על מה לסמוך‪,‬‬
‫סמכות מוחלסת‪.‬‬
‫כי‬
‫להעיד‬
‫על עמדת הכוהנים‬
‫באמת כוהנים אלו‬
‫‪- 26 -‬‬
‫את הביטוי‬
‫הזו‪,‬‬
‫אחוימ^ ‪, ^ 0‬‬
‫"ב י"ד של כד‪.‬נ ים"‪,‬‬
‫דקדוק לשובי׳‬
‫כפי‬
‫זה נראה בולט‪,‬‬
‫ממשיכה ‪-‬׳"וכשבאו לפני בי״ד"‪,‬‬
‫שמצאנו‬
‫ניחוד‬
‫במקומות‬
‫שהמשנה‬
‫אשד לכאורה מורה‬
‫שהכוהנים‬
‫למעשה לא היוו ביי״ד !‬
‫כפי הנראה משבה זו‬
‫דאו את הלננה‬
‫צריכים‬
‫היא‬
‫בירושלים‪,‬‬
‫כפי‬
‫ללכת להעיד בפני‬
‫של‬
‫כוהנים‬
‫הבית)‬
‫כשר‬
‫אם‬
‫ומאחר‬
‫ולא‬
‫את עצמו‬
‫ובבו‬
‫ייתכן‪,‬‬
‫כשרות‪,‬‬
‫אלו‬
‫"וכשבא לפבי‬
‫יבבה)‬
‫שלטוביה היו‬
‫של כוהנים בתקופת‬
‫והכוהנים הורו לו‬
‫שיכבעו‬
‫והחליט לראות מה‬
‫קבלו את עבדו‬
‫לכן לא ראה‬
‫יפסקו‬
‫לבו‬
‫על עדים שר‘‬
‫( ‪)1 1‬‬
‫ליבבה קבלן ר׳יג" י י ‪.‬‬
‫"וכשבאו‬
‫את עדותם‬
‫בואם‬
‫לפני ר‘‬
‫ליננה‪.‬‬
‫את עדותם‬
‫המרכזי‬
‫שר‘‬
‫מבעה‬
‫‪.11‬‬
‫מכאן‬
‫יוחנן בן‬
‫בורי (אולי‬
‫רואים אבו‬
‫על הנוהג‬
‫שעדי‬
‫בבית‬
‫לפני בואם‬
‫בורי פסל את העדים‬
‫ואמר‬
‫שעדי‬
‫ליבנה‪,‬‬
‫משום‬
‫שידעו‬
‫בעדם‬
‫סמכות מוחלטת‪,‬‬
‫ראה למשל בכתובות‪,‬‬
‫פ״ב מ״ט‪.‬‬
‫שערים?)‬
‫לפבי‬
‫מוסרים‬
‫לבית הדין‬
‫טבמשבה זו‪,‬‬
‫כך טוביה הרופא‬
‫פ" א מ י'נ‪,‬‬
‫שקר הם‬
‫שעדים היו‬
‫והמוסמך לקבוע את החודש‪.‬‬
‫מלהמשיך בדרכם‬
‫המשבה מספרת‬
‫שהעדים מסרו‬
‫וכמו‬
‫יוחנן בן‬
‫שם‪,‬‬
‫ואמר‬
‫רואים אבו‬
‫בפבי בי״ד מקומי או חכם‬
‫המקומי אין‬
‫‪.10‬‬
‫יוחנן בן‬
‫ביבבה‪.‬‬
‫ופסלו את בבו"‪.‬‬
‫השערה אחרת אפשרית לאור ה בלמד ממשבה אחרת‪.‬‬
‫בורי פסלם‬
‫שבבו‬
‫את טוביה‪,‬‬
‫סמכות של בית דין‪,‬‬
‫חייב לציית לדבריהם‪,‬‬
‫והיו‬
‫הלך להיוועץ בבית מדרשם‬
‫שדבריהם לא‬
‫היתה לכוהבים‬
‫בי״ד (של‬
‫ולכן‬
‫ייתכן‬
‫שריד של בית דין‬
‫עדויות העבד ובבו‬
‫והעבד פסול‪.‬‬
‫שכתוב‬
‫וטוביה‬
‫במפורש במשנה‪,‬‬
‫בי״ד ביבנה‪.‬‬
‫ספיקות ביחס לכשרות העבד‬
‫(שאולי היה‬
‫מתקופת יבבה‪.‬‬
‫ופמלייתו‬
‫העובדה‬
‫שקר הם‪,‬‬
‫לא‬
‫שלנית הדין‬
‫ופמלייתו‬
‫ושאת הציונים ב ה ע‘ ‪.1‬‬
‫‪- 27 -‬‬
‫מסרו את‬
‫בדרכם‬
‫עדותה‬
‫ליבנה‪ .‬גם‬
‫העבד לא היתה‬
‫הדין‬
‫בפני‬
‫כוהנים‬
‫במקרה של טוביה דעת הכוהנים‬
‫מוסמכת למבוע בעדו‬
‫של נוהג זה למסור‬
‫בואם‬
‫לבי"ד‬
‫קשור‬
‫בדברי‬
‫המינין‬
‫שביבנה‪,‬‬
‫שפסלה את‬
‫מלהביא את העבד לבית‬
‫אותו‬
‫משלחין‬
‫לסמוך על עדותו‪.‬‬
‫מקבלין‬
‫אחר עמו‬
‫שהיו‬
‫לשלוח מישהו‬
‫העדים‬
‫אמנם לא ברור כל‬
‫שלא יהו‬
‫הרופא פגה לכהבים‬
‫ויכלו‬
‫אפשר לשער‬
‫שעברו‬
‫שאין‬
‫יותר‬
‫מארבעים‬
‫לבא"^־ ‪.) 1‬‬
‫בלוד‪,‬‬
‫את העדים‬
‫הדין? לפי‬
‫דנרי‬
‫רבי‬
‫בשאלת השאלה איך‬
‫שביבנה שאפשר‬
‫בעדות נאמנות‬
‫משגה אחרת‪:‬‬
‫עקינא נלוד‪,‬‬
‫"מעשה‬
‫שלח לו‬
‫נמצאת מכשילן‬
‫לעתיד‬
‫יכול היה ר״ע לעכב‬
‫המשבה לא היה מקום‬
‫הדברים לעיל מתיישבים דברי המשנה‪.‬‬
‫העדים פבו‬
‫הקיים‪,‬‬
‫החלטי‪,‬‬
‫ורק בגדר של חוות דעת‪,‬‬
‫ספיקות אם‬
‫‪.12‬‬
‫‪.1 3‬‬
‫פ״א מ" ו ‪.‬‬
‫את עדותם‬
‫כשהדבר נגע‬
‫החלטי‪,‬‬
‫בלוד‪.‬‬
‫בחילול שבת‪,‬‬
‫שהרי אפילו אם‬
‫מותר לחלל שבת‪,‬‬
‫הצליח ר"ע לעכבן‬
‫שם‪ ,‬פ י'ב מ" א‪.‬‬
‫ומסרו‬
‫כפי הנוהג‬
‫כלל פסקו של ביה" ד המקומי לא היה‬
‫חוות הדעת הפכה לפסק דין‬
‫שם‪,‬‬
‫שהם הכירו‬
‫ישיבת בית‬
‫אבל בעוד שב דרך‬
‫ולכן‬
‫אותו‬
‫לקבל את עדות הענד‪.‬‬
‫לבי״ד של ר״ע שהיה בי״ד מקומי‬
‫רק העלתה‬
‫זו‬
‫שהיה מצייד אותם‬
‫ועכבן‬
‫שלפי דברי‬
‫או‬
‫‪.‬‬
‫הסיבה‬
‫שטוביה‬
‫שני״ד היה נודק את נאמנות‬
‫גמליאל א□ מעכב אתה את הרבים‪,‬‬
‫גם כאן‬
‫"משקלקלו‬
‫לפני בית הדין‬
‫הסנרנו זה נוכל גס להבין‬
‫זוג‬
‫לשער‬
‫שהדבר‬
‫המכירין אם אינן‬
‫( ‪)1 2‬‬
‫להעידו"‬
‫להעיד עליו‬
‫וני״ד זה סבר‬
‫לפי‬
‫צרכו‪.‬ייתכן‬
‫אלא מן‬
‫בי״ד מקומי‪,‬‬
‫ושומע את עדותם לפני‬
‫מיוחדת‪,‬‬
‫עדות בפני ב י" ד מקומי לפני‬
‫המשנה המספרת על תקופה מסוימת‪:‬‬
‫התקינו‬
‫מכירין‬
‫שבת‪,‬‬
‫בירושלים לפני‬
‫שב י נ בה‪.‬‬
‫מקורו‬
‫רבן‬
‫שהיו‬
‫שהמשיכו‬
‫הדין‬
‫הוא‬
‫חוות הדעת‬
‫שאסור לחלל‬
‫‪- 28 -‬‬
‫כאמור‪,‬‬
‫אבו‬
‫יש גישות שונות להסבר‬
‫בטוחים מה היה התפקיד‬
‫אעפייב בראה לנו‬
‫העדים‪.‬‬
‫בי"ד קובע‬
‫דברי המשנה‪.‬‬
‫שמילא בי״ר של‬
‫שהצלחנו‬
‫ומכריע ‪ I‬לדעתנו‪,‬‬
‫לסמוך‪.‬‬
‫אבו‬
‫שנכתבו‬
‫בקיצור‬
‫גם‬
‫ע״י‬
‫עניין‬
‫ופי‪ ,‬ד‪,‬‬
‫אחרים‬
‫חכמים‬
‫ד)‪,‬‬
‫שעיכב ר‘‬
‫כשם‬
‫חכמים‬
‫קבלה זו‬
‫ודרישה‪,‬‬
‫כדי לברר אם‬
‫שיטרחו‬
‫וילכו‬
‫החלטתם‬
‫מכרעת למעשה‪,‬‬
‫דעת החכמים‬
‫אלבק‪,‬‬
‫מכאן‬
‫ח‪,.‬‬
‫ביאליק‪,‬‬
‫השלמות‬
‫ירווזוליס‪,‬‬
‫חכמי‬
‫לה על מה‬
‫על העני'ן‬
‫כוהנים‬
‫תקבת הקרבן‪.‬‬
‫עקיבא את העדים‬
‫(עי‘‬
‫בדיוננו‬
‫נתקבלו העדיים‬
‫שהיה להם‬
‫משנה ד‘‬
‫בלוד (משבה ו‘ )‪.‬‬
‫וכוהבים את העדים היתה לצורךוזקירה‬
‫יש בכלל ממש בדברי‬
‫לבית דין‪.‬‬
‫והכוהנים‪,‬‬
‫אין‬
‫שבדרך לנית דין‬
‫על ידי‬
‫בקידוש החודש בשביל‬
‫שקיבלו‬
‫‪.14‬‬
‫"בראה‬
‫וגם‬
‫שבי״ד זה לא היה‬
‫הסנהדרין‬
‫שצדק אלבק בדבריו‬
‫וברמז‪:‬‬
‫כוהנים‬
‫בחקירת‬
‫כל הנסיונות להראות ממשנה זו‬
‫שלכוהנים ה י וזה השפעה על עניני‬
‫סבורים‪,‬‬
‫להוכיח‬
‫ולמרות שאין‬
‫אבל החכמים הללו לא היתה‬
‫ופעמים היו העדים‬
‫כפי‬
‫העדים‬
‫ואם כדאי‬
‫שרואים‬
‫כ א ן ‪.)1 ^ " . . .‬‬
‫והוספות לפירושו‬
‫‪ ,1 958‬ע‘‬
‫הולכים‬
‫לבית דין‬
‫כבגד‬
‫‪.487‬‬
‫על סדר‬
‫מועד‪.‬‬
‫מוסד‬
‫־ ‪- 29‬‬
‫פ ר ק ____ג*‬
‫מספר הדיי נים הקובעים את הלוח‬
‫המשנה קובעח הרכבים במספרי□‬
‫שונים‪.‬‬
‫אחרים‬
‫היו‬
‫ישנס מקרים נהם‬
‫לעשרים‬
‫נדון‬
‫נשאלה‪,‬‬
‫שונים‬
‫לשלושה דיינים‬
‫ובמקרים‬
‫ושלושה דיינים‪,‬‬
‫ודיוני הסנהדרין‬
‫הגדולה‬
‫שנעים‬
‫ואחד דיינים^ ‪.) 1‬‬
‫בפרק זה‬
‫מתקיימים בהרכב של‬
‫צריכים‬
‫של דייגיה‪,‬‬
‫לסקרים‬
‫מקדשים את החודש‬
‫בהרכב של כמה דיינים היו‬
‫ומענרים את השנה‪.‬‬
‫קידוש החודש מוצאים אגו‬
‫לגני‬
‫בשלושה דייגים׳( ‪) 2‬‬
‫הצדדים‬
‫דיני ממונות ‪ -‬סכסוכים נין‬
‫על עניני ממון ‪ -‬מתבררים ננית דין‬
‫אף על פי כן‬
‫דיני‬
‫‪.‬‬
‫אמנם‪,‬‬
‫גם‬
‫יש הנדל בין‬
‫נעצמו ללא‬
‫שניים‬
‫נוספים^‪/‬‬
‫מדגיש נמפורש שאין‬
‫מפורסם‬
‫מומחה לרניס‬
‫בישראל‬
‫ואילו לגני‬
‫סנהדרין ‪,‬‬
‫"אין לך‬
‫דכתיב‬
‫ויאמר ה‘‬
‫אל משה‬
‫ואל‬
‫החדש הזה לכסי'^) ‪,‬‬
‫מ״א‪-‬ו‘ ‪.‬‬
‫ראה לעיל פרק‬
‫א‘ ‪.‬‬
‫ם נהדר ין ה‘‬
‫ע"א‪.‬‬
‫וראה נ יומן‪,‬שם‪ ,‬ע‘‬
‫ההגדרות של המומחים‬
‫כלומר‬
‫החודש נדיין‬
‫אחד ואפילו‬
‫יותר ממשה רניגו‪ ,‬ו קאמר ליה הקדוש‬
‫נארץ מצרים לאמר‬
‫פ״א‬
‫קידוש החודש התלמוד‬
‫התלמוד מנמק זאת;‬
‫נרוך הוא עד דאיכא אהרן נדידך‬
‫אהרן‬
‫ממונות‪.‬‬
‫לגני‬
‫חהוא "מומחה לדנים" לדון‬
‫אפשרות לקדש את‬
‫נמומחיותו‪.‬‬
‫של שלושה דייגים‪,‬‬
‫קידוש החודש ודיני‬
‫ממונות ההלכה מאפשרת לדיין‬
‫אס הוא‬
‫נמשנה‬
‫ונתוספתא שי־ ש צורך‬
‫שהקב״ה‬
‫לא הסתפק‬
‫‪,2 4-32‬‬
‫אשר‬
‫למיניהם‪.‬‬
‫במומחיותו‬
‫של משה שיקדש אח החודש‬
‫אלא צירף אליו את אהרון‪.‬‬
‫ר״ה‬
‫כ״ה ע״ב‪ .‬וראה שם‪,‬‬
‫כי אין‬
‫תוס‘ד״ה‬
‫בי״ד במספר‬
‫עד‪,‬‬
‫שמסביר שיש‬
‫זוגי‪.‬‬
‫‪- 30 -‬‬
‫ביחס‬
‫ר‘‬
‫לעיבור השבה מצאנו‬
‫מאיר אין‬
‫אומר‬
‫על‬
‫צורך ניותר‬
‫שנלושה דייניח‬
‫עיבור השנה‪ .‬אם‬
‫מוסיפים‬
‫ברונ‬
‫שגי‬
‫דעות החליטו‬
‫ובהרכב‬
‫השגה‬
‫דבריח‬
‫גמליאל‬
‫וכדעת רשב״ג פוסק גם‬
‫אמנם‬
‫ב״מדרש רכה"‬
‫רבותינו‬
‫לנית‬
‫מעוברת ( ‪6‬‬
‫)‬
‫שהזמין‬
‫מצאנו‪:‬‬
‫את עמנו‪.‬‬
‫להם‬
‫הקב״ה‬
‫עלי‪.‬‬
‫מסכים‬
‫עמהם‬
‫ישתבח שמו של ה קב"ה‬
‫צדיק מושל‬
‫עשרה‬
‫את הדלת‬
‫ביראת אלוקים‪.‬‬
‫החכמה תעוז לחכם מעשרה‬
‫‪.5‬‬
‫בבלי‪,‬‬
‫סגה דר ין ‪ .‬י‘‬
‫‪.6‬‬
‫טס ב‘‬
‫ע״א‪.‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫פ״ד מהל‘ ‪,7‬דו ש החדש‪,‬‬
‫עמכם‪.‬‬
‫יודעים‬
‫שליטיה אשר היו‬
‫בעיר‪.‬‬
‫הל‘ ט‘ ־‪. ‘,‬‬
‫באותה‬
‫שנתרצה‬
‫לאל גומר‬
‫והוא מסכיח‬
‫להתודע‬
‫י״א ע״א‪.‬‬
‫ונותנין‬
‫מה שהן גו זר י ן‬
‫בעשרה‬
‫ע" ב‪.‬‬
‫שם‪,‬‬
‫ונושאין‬
‫עליון‬
‫שהבריות גוזר ין‬
‫ומנין‬
‫נקיאיח‬
‫גוזר (צ״ל גזור)‬
‫והיו‬
‫אקרא לאלוקיח‬
‫זקנים‪.‬‬
‫כשהיו‬
‫בי״ד מבקשיח אגו‬
‫זרח בחשך אור לישרים‪.‬‬
‫שנאמר‪:‬‬
‫( ‪)7‬‬
‫■‪,‬‬
‫השנה‬
‫זקנים‬
‫שדעתכם אף אבי‬
‫יצא אור מבית המדרש ובא לפניהם‬
‫האלוקים‬
‫סיפור‬
‫"עינור השנה בעטרה‬
‫שתהא השבה הזאת י״ג חודש‪.‬‬
‫שנאמר‬
‫את‬
‫שהקביעה היא‬
‫מוצאים‬
‫בחצי הלילה אומרים לאב‬
‫וחוא אומר להם‪:‬‬
‫שגי‬
‫‪.‬‬
‫ונועלין‬
‫מה‬
‫דיינים‪,‬‬
‫שנעה אנשיח לענר את‬
‫הרמב״ם ( ‪) 8‬‬
‫״‬
‫המדרש ואב ני ” ד עמהם‬
‫לענר את השנה‬
‫שעה‬
‫דיינים‪,‬‬
‫־‪.‬‬
‫אז‬
‫אח קדה שעיברו‬
‫גם רשב"ג מודה‬
‫אגו‬
‫דידן‬
‫לעבר את השנה‪nr. .‬‬
‫ה ש(‬
‫נ ‪5‬ה) ‪.‬‬
‫מענריס את‬
‫גמליאל‬
‫יחנה סיבר‪ ,‬המצריכה‬
‫נרונ דעות שיש צורר לדון‪,‬‬
‫ר‪.‬כנסים לעבר את השנה נכנסים‬
‫בדבר כל הלילה‪.‬‬
‫שמעון בן‬
‫לעבר את השנה מוסיפים עוד‬
‫והשנה היא‬
‫על רבן‬
‫ור'‬
‫ונושאים ו נ ותניח אוו‬
‫בהרכב טל שלושה‬
‫״‬
‫משלושה דיינים‪.‬‬
‫החליפו‬
‫של שבעה דיינים‬
‫נמלת תוקף‬
‫מחלוקת בין‬
‫מתחיליח נדיון אם‬
‫דיינים‬
‫התנאיח;‬
‫לפי דעת‬
‫שנאמר‬
‫זקנים? שנאמר‪:‬‬
‫וכן‬
‫בימי‬
‫‪- 31 -‬‬
‫שלמה‬
‫כשהיה‬
‫שלמה מעבר את השנה היה מכנים‬
‫חכם‬
‫משנעה משיבי־ טעם‪.‬‬
‫שנאמר‪:‬‬
‫שלמה‬
‫שהיה‬
‫הוא‬
‫שלא לדבר בפני מי‬
‫תופס פיו‬
‫אומר‪ :‬כיי תשב ללחווז את מושל בין‬
‫ואומר‪:‬‬
‫ו ג תן‬
‫ושמת סכין‬
‫נע שרד‪,‬‬
‫ספר‬
‫בפרקי דרבי אליעזר‪:‬‬
‫שנאמר אלוקים ג צב‬
‫תורה‬
‫ויי ו ש בין‬
‫לארץ‬
‫בלועך אם‬
‫ופורשין‬
‫אותו‬
‫גדול לפי גדלו‬
‫ופורשין‬
‫את השם‬
‫את כפיהן‬
‫ר‘‬
‫ואל אהרן‬
‫רה‬
‫זקנים‬
‫הדברים‬
‫ללמוז‬
‫אמר ר‘‬
‫שטראשון‬
‫תבין‬
‫וקטן‬
‫ונעשין‬
‫לפי קטנו‬
‫לאביהם שב שמיה‬
‫ויאמר‬
‫שבו‬
‫שלחה‬
‫כמין‬
‫מביאין‬
‫גרן‬
‫ונותנין‬
‫פניהן‬
‫הזה‪:‬‬
‫למטה‬
‫ויאמר‬
‫וכן ‘ ״( ‪,)1 0‬‬
‫( ‪)1 1‬‬
‫ץ‪.‬‬
‫שעיברו את השנה'‬
‫בחידושיו על המדרש‪,‬‬
‫מעלח‬
‫פרהסיא‬
‫לגבי‬
‫אפשרות‬
‫( ? ‪)1‬‬
‫לפרסם את הדבר'‬
‫קידוש השם‪:‬‬
‫פרסום‪,‬‬
‫יעקב‬
‫( ‪ x‬ן)‬
‫פחותה מעשרה בבי אדם"'׳"‬
‫שבועז אסף עשרה אנשים‬
‫‪.‬‬
‫יסוד‬
‫אפשר‬
‫"אמר ר‘‬
‫מנסה להסביר ‪ -‬את הפסוק‪" :‬ויקוו‬
‫פ ה ״ ^‪/ 1‬‬
‫עגולה‬
‫וראש הישיבה מזכיר‬
‫ואומרת בלשון‬
‫החדש הזה לכם‬
‫אליעזר אומר‬
‫המקורות הלל ו שב דורות האחרונים‬
‫שאומרת הגמרא‬
‫יוחנן אין‬
‫כן ר‘‬
‫והיד‪ ,‬שס‬
‫ואם ג תמעטו‬
‫שבוכחות עשרה אגשיח גורמת לממשה‪,‬‬
‫ממה‬
‫וכך‬
‫את אשר לפניך‬
‫‪.‬‬
‫במדרש חיו‬
‫אבהו‬
‫‪.9‬‬
‫לפניהם‬
‫במספר ה די׳י׳ ג ים‬
‫שמואל‬
‫המוזכרים‬
‫מהו חכם‬
‫"נ שלשה מענרין‪ ,‬ר‘‬
‫בעדת אל‪.‬‬
‫לאמר‬
‫מנטל סונר מכוח שבי‬
‫חל שינוי‬
‫עצל בעיניו‬
‫שגדול מחנו‪.‬‬
‫בעל נפש אתה‪.‬‬
‫ושומעים בת ‪ ,7‬ו ל שצור וחת‬
‫אל משה‬
‫שנעה‬
‫( ‪)9‬‬
‫וגד החוזה הרי ע שרה"׳ '‪.‬‬
‫הנביא‬
‫וכן‬
‫ה־‬
‫עצל בעיניו‬
‫זקנים לפביו‬
‫‪.‬‬
‫כמו‬
‫עשרה אגשים‬
‫בכדי‬
‫לדרוש‬
‫שמוח‪ ,‬פרשת ט״ו‪ ,‬כ‪ .‬אמנם בויקרא רבה פרשה כ״ט‪ ,‬ד‘‪ ,‬מוזכרים‬
‫חמישה זקנים‪.‬‬
‫פרקי דר״א‬
‫עם‬
‫מבםל‪ ,‬שם‪,‬‬
‫ע‪,‬‬
‫ביאור הרד"ל‪ ,‬ווארשה‪ ,‬תרי״ב‪ ,‬הוצאת אוח‪,‬‬
‫ת ש" ו‪ ,‬פרק ח‘ ‪ ,‬ע‘ כ‪. ,‬‬
‫חידושי הר ש" ש‬
‫‪ ,203‬הע‘ ‪.37‬‬
‫‪ ,‬על מדרש רבה‬
‫‪ .13‬בבלי‪ ,‬סנהדרין‪ ,‬ע"ד ע"ב‪.‬‬
‫‪ .1 4‬רות‪ ,‬ד‘ ‪.2‬‬
‫שם‪,‬אות לי'א‪.‬‬
‫‪- 32 -‬‬
‫ולפרסם את ההלכה טרק עמוני ‪ -‬ולא‬
‫ולא מואבית‬
‫׳‬
‫(‬
‫‪ 3‬ו)‪.‬‬
‫להינשא'^‬
‫המואביה‬
‫את רות‬
‫"אין‬
‫עולין‬
‫"ואין‬
‫לעיין‪.^^",..‬‬
‫וגם‬
‫אסיפה זו אלא לפרסם הדבר‬
‫שעברזה ולא‬
‫בירושלמי נאמר‪:‬‬
‫לפי‬
‫‪.‬‬
‫המדרש "שנושאין‬
‫לקחו‬
‫ויק כדי לתת פרסום‬
‫מתוך‬
‫התאספו‬
‫שם‪,‬‬
‫לעיבור‪.‬‬
‫שלא לגבי‬
‫ליצור מגין‬
‫"שאם נו[ מעטו מבי אין‬
‫מובן‪,‬‬
‫אבל לפי זה קצת‬
‫שאיגם מוסמכים)‬
‫חספר תורה‬
‫אמירת דבר‬
‫’‪1‬׳יי־ף‬
‫ספד‬
‫‪.15‬‬
‫בבלי‪,‬‬
‫ישבו שם אך‬
‫יקשה מה שלמדנו‬
‫נכנסים לקידוש‬
‫( ‪)1 8‬‬
‫עיבר־ השבה'‬
‫אליעזר" ניכר‪,‬‬
‫של עשרה‬
‫יותר‪.‬‬
‫דלא‬
‫ספר תורה"‪,‬‬
‫וכמובן‬
‫שעשרה הזקנים‬
‫שהרי מוזכר‬
‫אין לזה שוס‬
‫ישמש כתחליף לדיין י רק לגבי‬
‫שבקדושה בנוכחרת עשרה אגשים‬
‫ש ת ו ס פ ו ת מסיקיח מכוח‬
‫ולשון‬
‫שבאמת רק שבעה‬
‫והשלושה הנותרים‬
‫דברי ספר "פרקי זיר‘‬
‫בכדי‬
‫זקנים לא‬
‫נצטרך להסביר‪,‬‬
‫ומתן‪,‬‬
‫"שחברים (אלה‬
‫ומשמע שם‬
‫עשרה‬
‫בשביל הדיון‬
‫אלא בכדי לתת לדבר פרסום‪.‬‬
‫ונותבין"‪,‬‬
‫חלק במשא‬
‫"שמואל אמר אין‬
‫קדוש‬
‫זה אפשר ליישם את אותה סברה‬
‫שהתכנסו‬
‫וההחלטה ב ע ב י ן העיבור‪,‬‬
‫החדש"‪,‬‬
‫ובאמת סצאבו‬
‫אדם"‪,‬‬
‫החדש פחות מעשרה"'‬
‫ביחס לעיבור השנה‪,‬‬
‫לגבי‬
‫עיבור החודש‪,‬‬
‫וכפי הסברו‬
‫ץ ‪)1 7‬‬
‫בירושלמי‪:‬‬
‫והל י־די־ כך להתיר‬
‫בעבור החדש פוזות מעשרה בבי‬
‫טל רש״י שם‪,‬‬
‫אנשים‬
‫עמובית‬
‫אסורים לבוא בקהל ישראל‪,‬‬
‫ורק מואבי ‪-‬‬
‫דברים אלו‪,‬‬
‫שבמקרה‬
‫הצורף‬
‫מבוגרים‪,‬‬
‫ואין‬
‫של‬
‫מצא ב ו‬
‫עשרה אפשר‬
‫תורר‪.^1 5 1‬‬
‫כתובות‪ ,‬ז‘‬
‫מ״ ב‬
‫ועי‘‬
‫בת־רה ‪ nr‬ימח‪,‬‬
‫אות קצ"ח‪.‬‬
‫‪.1 6‬‬
‫סנהדר ין‪ ,‬ע‘‬
‫‪.17‬‬
‫םנהדדי ‪, 1‬פ"א הלי‬
‫‪.18‬‬
‫סנהד רין‪,‬‬
‫‪.19‬‬
‫בר_כות‪,‬מח‘‬
‫ע" ב‪ ,‬ו ר ש" י ד" ה אכל‪.‬‬
‫ב‘ ‪.‬‬
‫פ״א הל* ב' ‪.‬‬
‫ס״א‪,‬‬
‫חום‘‬
‫ד" ה‬
‫ולית‪.‬‬
‫ויקרא כ" ב‬
‫‪ 33 -‬־‬
‫מתבארים‪,‬‬
‫ויידבריס‬
‫בפרקי‬
‫שהרי‬
‫יש ת י‪!:‬וריח‬
‫על בוכהו ה השכיבה;‬
‫שצוו״ת‬
‫הזה"‬
‫קול‬
‫ההכרזה‬
‫ואוסרת בלשון‬
‫של הדיינים‬
‫יצא אור‬
‫האלוקים"‪,‬‬
‫דר״א‬
‫בפרקי דר" א‪:‬‬
‫וכוי‪,‬‬
‫שנינו‬
‫ובמדרש מסופר שלאחר‬
‫בתלמוד‪:‬‬
‫והיו‬
‫"ומנין‬
‫לעשרה‬
‫שמתפללין‬
‫‪,‬‬
‫שזה אותו‬
‫)‬
‫ששכינה עמהם שב אמר אלוקים ג צב בעדת אל‬
‫המובא‬
‫באור‬
‫בפרקי‬
‫זה‬
‫לנוכחות‬
‫השכיבה בזמן‬
‫כמו‬
‫היות ולפי המקורות הללו היו‬
‫ההחלטה בעיבור השבה‪,‬‬
‫( ‪) 21‬‬
‫בזמן התפילה־‬
‫לז‪ :‬השתנה דבר‬
‫אמבם‬
‫העשל־ה אי‬
‫כפי‬
‫המיוחדת‬
‫המיין‬
‫וכפי‬
‫יש לעיין‬
‫אפשר ללזתף‬
‫שראינו‬
‫מדוע בכדי‬
‫לעיבור השגה‪,‬‬
‫גבוהות‬
‫המונות‪ ,‬היו‬
‫אתי‬
‫מבי רב‬
‫בבלי‪,‬‬
‫ברבות ו‪4‬‬
‫וראה‬
‫שכתב‬
‫(רב‬
‫מבית המדרש)‪.‬‬
‫וכן‬
‫של‬
‫מוסמכים‪,‬‬
‫אפילו לשם‬
‫קידוש החודש‪,‬‬
‫‪.20‬‬
‫שהיו‬
‫הניכרת מן התלמוד‪,‬‬
‫דגים‬
‫בהרכב של‬
‫דיגא לקמיה מיכביף‬
‫"אמר ר‘‬
‫יצירת‬
‫יהושע‬
‫בן‬
‫ומייתי עשרה‬
‫לוי‬
‫ע״א‪.‬‬
‫בביאור ר‘‬
‫הונא‬
‫שאינם‬
‫שלכן‬
‫להסביר תרפעה מעניגת‪,‬‬
‫ובו‘ ״( ‪.)2 2‬‬
‫ובתוספתא‪.‬‬
‫יותר מאשר לגבי‬
‫חכמים‬
‫צריכים‬
‫להסביר את הדבר בחשיבות‬
‫שהזכרנו ללי י ל בסיף פרק א‘ ‪ ,‬ע‘‬
‫בדרך זר ניוזך‬
‫רנגן‬
‫ייתכן‬
‫הדברים‬
‫היה צורך‬
‫ליצור את המבין‬
‫בעיבור השבה חברים‬
‫חכמי□‬
‫הדרלשות היו‬
‫י‪,‬‬
‫לכן‬
‫פסוק‬
‫אבל לגופה של החלטה‬
‫מהנאמר במשבה‬
‫מדברי הירוטלמי‪.‬‬
‫שייהסו‬
‫שנתרצה להם‬
‫כמקור לצורך בעשרה לעיבור השגה‪.‬‬
‫מתפרשים היטב;‬
‫מדיין‬
‫"באותה שמה‬
‫יודעים‬
‫(‬
‫זר״א‬
‫"ושומעים בת‬
‫שיש ברצונם לעבר את השנה‪,‬‬
‫מבית המדרש ובא לפניהם‬
‫והרי‬
‫ובמדרש שהזכרנו‬
‫לוריא‪,‬ד‪.‬‬
‫דברים‬
‫(הרד״ל)‪.‬על פרי! ידר" אי‬
‫דומים‪.‬‬
‫משהיה בא לפגידין‪,‬‬
‫היה מכנם‬
‫ומביאעשרה חכם ים‬
‫‪- 34 -‬‬
‫ע שרה‬
‫שיושבין‬
‫דנים‬
‫בעשרה‪.‬‬
‫שהרי‬
‫שנינו‬
‫בישראל‬
‫‪.23‬‬
‫את‬
‫‪.25‬‬
‫"כל דיין‬
‫שדן‬
‫~‬
‫הקודם אפשר להסביר גם‬
‫דין‬
‫אמת לאמיתו‬
‫בעדת‬
‫נוכחות השכיבה‪,‬‬
‫א ל " ^ ' ^י‬
‫היו‬
‫שרצו‬
‫תופעה זו‪:‬‬
‫משרה שכיבה‬
‫מאחר‬
‫וחכמים ראו‬
‫לתת לזה חיזוק‬
‫על‬
‫)‪.‬‬
‫( ׳־‪25‬ץ‬
‫נוכחות של עשרה אנשים'‬
‫עשרה‬
‫דיינים‬
‫בבלי‪,‬‬
‫‪.24‬‬
‫ולפי הסנרגו‬
‫שנאמר אלוקים בצב‬
‫בכל דין‬
‫ישי־‬
‫בדין‬
‫קולר תלוי בצואר כולן"‬
‫בראה שהי■ ו‬
‫סנהדרין ‪ ,‬ז‘‬
‫שם ז‘ ‪,‬‬
‫וראה‬
‫שיושבים לדון‪,‬‬
‫האחריות‬
‫ע״ב‪.‬‬
‫ע״א‪.‬‬
‫מנסל שם‪ ,‬ע‘‬
‫‪ 209‬הע‪,‬‬
‫‪.54‬‬
‫רובצת על כולם‪.‬‬
‫‪- 35 -‬‬
‫פ ר ק _____ד^_‬
‫המלך והלוח‬
‫בפרק‬
‫הלוח‪,‬‬
‫זה בדון‪,‬‬
‫אם היו‬
‫ביחוד לגבי‬
‫לפי־‬
‫פעילה‬
‫למלכים תפקידים‬
‫בעיבור השבה‪.‬‬
‫בתקופה העתיקה השתתף המלך בצורה‬
‫במדרש "שמות רבה"‬
‫שעיבר את השבה יחד עם הבביאים;‬
‫גם‬
‫בתוספתא‬
‫את השנד\ ‪,)2‬‬
‫ובתלמודים‬
‫מפבי הטומאה‬
‫מרבית העם רבת מאפרים‬
‫אכלו את הפסח בלא‬
‫הטוב‬
‫ש״חזקיחו‬
‫ומנשה ישויוכר‬
‫ומתוך הדיון‬
‫וכפרה על שנהג‬
‫שלא‬
‫"רבותינו‬
‫שאמר לדעת מה‬
‫לזמני העולם‬
‫עליחם לאמר ה‘‬
‫בתלמוד שם ^) ‪,‬‬
‫בראה שח זק יה ו‬
‫הוא ביקש‬
‫בעקבות המקורות התלמודיים‬
‫"ומבני‬
‫ישראל ראשיהם מאתים‬
‫פירשו‪:‬‬
‫דכתיב כי‬
‫וזבולון לא הטהרו כי‬
‫ולפי המסופר שם‪,‬‬
‫כדין‪.‬‬
‫מסביר הרד״ק את הפסוק‪:‬‬
‫לדעת מה‬
‫מלך‬
‫יהודה עיבר‬
‫וכשה שבה התעברה שלא כדין‪,‬‬
‫הוא ראה את עצמו כאחראי• לכך‪,‬‬
‫יעשה‬
‫הבביא‬
‫וגד החוזה( ‪.)1‬‬
‫ובקש רחמים על עצמו‬
‫היה פעיל מאד בעיבור השבה‪,‬‬
‫הללו‬
‫בתן‬
‫מסופר על שלמה המלך‬
‫ככתוב כי התפלל חזקיהו‬
‫יכפר נ ‪ 1‬ד " ^ ^ ‪.‬‬
‫רחמים‬
‫מכריעים‬
‫עיבור ה שבה‪.‬‬
‫מקורות תלמודיים‪,‬‬
‫מצאנו‬
‫בקביעת‬
‫יששכר‬
‫יודעי‬
‫וכל אחיהם על פיהם"‪,‬‬
‫שיודעים‬
‫לעבר‬
‫שבים‬
‫ישראל‬
‫וזהו‬
‫יודעי ניבה לעתים‬
‫יעשה‬
‫יודעים לחשג‬
‫שהיו‬
‫ביבה לעתים‬
‫ולקבוע חדשים‪,‬‬
‫נחקופות המזלות‪,‬‬
‫וזהו‬
‫כלומר‬
‫וזכר עבין‬
‫זה נזר המקום כי צריך המלך אליהם להתיעץ עמהם כי על פי‬
‫ו ‪)5‬‬
‫המלך היה נעשה העינור והקניעות כדנר חזקיה המלך"‬
‫שמות רבה‪,‬‬
‫פ‘ט״ו‪ ,‬כ‪. ,‬‬
‫תוספתא‪,‬‬
‫ס ב ה ד ר יך‬
‫דברי‬
‫בבלי‪,‬‬
‫פ״א הל‘ נ‘ ‪.‬‬
‫הימים ב‪ ,4‬ל‘ ‪,‬‬
‫‪.18‬‬
‫שם‪.‬‬
‫קמחי‪ ,‬ר‘‬
‫דברי‬
‫סנהדרין ב‘ ‪ ,‬ו‘ ‪,‬‬
‫בנלי‪,‬‬
‫סנהדריןע"נ ע״א‪ .‬ירושלמי‪,‬‬
‫דוד‪,‬פ«׳ ר ו ‪ m‬על התב_" ‪,_1‬‬
‫הימים‪ ,‬א‘ ‪,‬‬
‫י״ב ‪.32‬‬
‫הוצאתשוקן‪ ,‬יודסליח‪,‬תט״ז‪,‬‬
‫וראה לעיל ע‘‬
‫‪.20‬‬
‫‪- 56 -‬‬
‫לעומת‬
‫ולא מלר‬
‫זאת מוצאים אגר‬
‫וכהן‬
‫בתוספתא‪:‬‬
‫גדול בעיבוד‬
‫"אין‬
‫מרשיבין‬
‫פירשו‬
‫הטגה״^‪/‬בננלי‬
‫( ך)‬
‫שאין‬
‫מלך‬
‫ירטב‬
‫ניתן‬
‫סעס‬
‫נוסף "שאין‬
‫•‪.‬‬
‫נעינרר השנה "משוס אססביא"־‬
‫מלך בסנהדרין‬
‫שהסיבה‬
‫בירושלמי‬
‫כבוד המלך לישב נשבעה"^ ‪.)0‬‬
‫השאלה היא אם כן‬
‫ליישב את הסתירה בין‬
‫איך ביתן‬
‫המקורות‬
‫)‬
‫הגו‪1‬נדים (‬
‫?'‪w9‬‬
‫שהדגשנו‬
‫כפי‬
‫בתחילת‬
‫המלך לא השתתף בדיון‬
‫של כיבוס הדיינים‬
‫שהוא‬
‫ביקש רחמים‬
‫דברינו‪ ,‬אי‬
‫של עיבור השבה‪,‬‬
‫שידובר‬
‫ואם הוא רק היה היוזם‬
‫של אשמה‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫תוספתא‪,‬‬
‫(רש״י‬
‫משלח‬
‫פירש שם‬
‫מרבא‬
‫שהמלך‬
‫פיררש הערוך‪,‬‬
‫ואילו‬
‫מעונין‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫שלא מצאתי לאף‬
‫עלי‬
‫שבאמת‬
‫שלמה המלך‬
‫סברר‬
‫מלך‬
‫ועל‬
‫ידי‬
‫שחרי‬
‫בזמן‬
‫היות והוא‬
‫עינור השנה‬
‫שבתיים‪,‬‬
‫עינור השגה‬
‫משכורת חודשית‪,‬‬
‫ולכן‬
‫הוא איבו‬
‫יוסיף עוד חודש‬
‫שההכנסה איגה גדלה‪,‬‬
‫עי"®)‪.‬‬
‫י״ח ע״ב‪.‬‬
‫להדגיש שאין‬
‫השאלה‬
‫הדייגים?( ‪)1 0‬‬
‫נהגה ו ‪ n‬מסורת ה ש" ס על הדף‬
‫שהוא בוטל מהעם הם‬
‫בהרכב של שבעה‬
‫מעגין‬
‫נעשתה על ידי‬
‫שבאמת הוא משלם לצבאו‬
‫סבהדר י ן פ״ב הל‪ ,‬א‘ ‪.‬‬
‫לשבת‬
‫הרגיש רגש‬
‫לעבר את השנה‪,‬‬
‫משכורח שבחית‪,‬‬
‫שחרא חייב לשלם לצבאו‪,‬‬
‫‪.3‬‬
‫מעונין‬
‫שיעבדו את השגה‪.‬‬
‫סנהדרין ‪,‬‬
‫מדוע הרא‬
‫הלא החחלסה‬
‫נהוצאות של חודש‪.‬‬
‫המיסים‬
‫משום‬
‫סוף פ״ב‪.‬‬
‫למשרתים נצנאו‬
‫הוא מ שתכר‬
‫שהגמרא אומרת‬
‫שעיברו את השנה שלא כדין‪,‬‬
‫לעיברר השבה‪,‬‬
‫כהוגן‪,‬‬
‫סנהדרין ‪,‬‬
‫אלא רק היה היוזם‬
‫ויחליטו לעבר‪,‬‬
‫ובפרה על עצמו‬
‫בעיבור שלא‬
‫אפשר לומר‬
‫שבעצם חזקיהו‬
‫שאבר‬
‫ששלמה‬
‫דיינים חבצרכים‬
‫אחד מן‬
‫הפרשנים‬
‫נכררגתי להסיק מן‬
‫רחזקיהר השתתפר‬
‫דבים בה‪,‬‬
‫וחזקיהר‬
‫בעיברר השבה‪.‬‬
‫(זאת ארמרת שזה לא לכברד המלך‬
‫לעיברר חשנה)‪.‬‬
‫שידון‬
‫בבושא זה‪.‬‬
‫המדרש רהתלמרר‬
‫בעיברר השבה כעובדה היסטוריון‪.‬‬
‫כיצד הדבר לא הטריד אח חחכמים‬
‫עיברר‬
‫שבים‪,‬‬
‫לערמת ההלכה שאין‬
‫שהם‬
‫מושיבין‬
‫‪- 37 -‬‬
‫ונראר‪ .‬לשער‬
‫שההלכה הזי‬
‫מושיב ין מלו־ בס יברר‬
‫®איץ‬
‫השבה‬
‫נתקנה בסרף תקופת הבית‪,‬‬
‫ולכן‬
‫הדבר לא הפליא את החכמים לייחס לשלמה המלך‬
‫את השתתפותם‬
‫מושיבין‬
‫כפי‬
‫כי הס‬
‫מלך בעיבור השבה‪,‬‬
‫אמנם‬
‫הלכה‬
‫בעיבור השבה‪.‬‬
‫מצאתי‬
‫מאותרת‪,‬‬
‫שאוכיח להלן‪.‬‬
‫מאוחרת‪,‬‬
‫בסנהדרין‬
‫ידעו‬
‫שאין‬
‫היא הלכה מאוחרת‪.‬‬
‫אחרת‪,‬‬
‫לדעתו‪,‬‬
‫שבאותה‬
‫ולחזקיהו‬
‫שההלכה הזד‬
‫שמבטל בספרו גם סבור כך‬
‫מכוח סיבה‬
‫מפני‬
‫בגד המלכים‬
‫מבית הורדוס‪.‬‬
‫שההלכה הזו‪,‬‬
‫דעתי‬
‫אשר לסי‬
‫הסיבה לקביעה‬
‫ברייתא‬
‫ולא מלך ולא כהן‬
‫שגינו‪:‬‬
‫היא‬
‫אינה נכונה‬
‫שההלכה הזו היא‬
‫המלך‬
‫"אין‬
‫יושב‬
‫( ‪) 11‬‬
‫‪,v‬‬
‫בעיבור שנה"‬
‫גדול יושבין‬
‫וכך כותב מנטל‪" :‬כשם שאגו יודעים שחלקה הראשון של הלכה‬
‫( ‪O 1‬׳)‬
‫זו היה מכוון כנגד "ינאי המלך" (הורקבוס השבי ־־ ‪ )? v‬שלא‬
‫מבית‬
‫כך אבר רשאים‬
‫דוד‪,‬‬
‫כנגד שליטים‬
‫שהכניסו‬
‫שלא מבית דרד‪,‬‬
‫אינם מדויקים!‬
‫שהיה כנגד‬
‫משום‬
‫דנין‬
‫אותו"‪,‬‬
‫איבה‬
‫קשורה במעשה שמסופר שם‬
‫זוהי ההלכה‬
‫אבל ההלכה "שאין‬
‫מושיבין‬
‫בגמרא‪,‬‬
‫סנהדרין ‪,‬‬
‫‪.12‬‬
‫בבלי‪,‬‬
‫‪.13‬‬
‫הכו ובה‬
‫‪.1 4‬‬
‫מבטל שם ע‘‬
‫סוף פ״ג‪.‬‬
‫י״ט‬
‫ע״א•‬
‫כבראה לייאפסניא"‬
‫‪.31‬‬
‫ולא לאחר‬
‫מכוונת"^‪/ 1‬‬
‫בגמרא שבחקבה‬
‫"שמלך לא דן‬
‫מלך‬
‫ולא‬
‫בסנהדרין" היא‬
‫ונרחיב קצת את הדברים‬
‫זה‪.‬‬
‫תוספתא‪,‬‬
‫בימי המלכים לבית‬
‫משום שמה שמסופר‬
‫ינאי‪,‬‬
‫סנה דר י ן‪,‬‬
‫לפיכך קררב לרדאי‬
‫שכגגדו היתר‪ ,‬הלכה זו‬
‫מעשה‬
‫‪.11‬‬
‫ה ש ג ה ^ ‪.^1‬‬
‫כהני□ גדולים‪,‬‬
‫שלא היו ראויים לכהונתם‪,‬‬
‫כשכבר נתנטל הרע‬
‫דבריו‬
‫מלכים‬
‫ובין‬
‫נתחברה בימי הבית האחרונים‪,‬‬
‫וכהנים גדולים‬
‫החורבן‪,‬‬
‫נ עב י ן‬
‫נין‬
‫מגמות מדיניות לעיבור‬
‫שתוספתא זו‬
‫הורדוס‬
‫להניח שחלקה האחרון‬
‫היה מכוון‬
‫שהזכרנו‪.‬‬
‫‪- 38 -‬‬
‫במשבר‪.‬‬
‫למדבו‪:‬‬
‫שגינו‪:‬‬
‫"איין‬
‫נימוקימ‬
‫מושיבין‬
‫שובים‬
‫בסבהדרין‬
‫"המלך לא דן‬
‫מלך‬
‫ולא דנין‬
‫( י* ר)‬
‫אוחו״‪,‬‬
‫בסנהדרין"^‪/ 1‬‬
‫להלכות הללו*‬
‫הסיבה‬
‫וזוהי גס‬
‫כי אס‬
‫שבדיינים‪,‬‬
‫יוכלו‬
‫הדיינים לא‬
‫מושיבין‬
‫הסיבה שאין‬
‫הבכיר את דעתו‬
‫יאמר הדיין‬
‫לחלוק עליו‬
‫שהרי‬
‫משום‬
‫הוא צריך לוווות את דעתו‬
‫יוכלו לחוות את דעתם כדי לא‬
‫לדרשת הכתוב לא תעבה על רב^ ‪/ 2 0‬‬
‫אותך"( ‪,)2 1‬‬
‫אותן‬
‫דבין‬
‫והגמרא מסבירה‬
‫בתקבה משום‬
‫הוא על עבדו‬
‫שיבאי‬
‫בעלי‬
‫גבריאל‬
‫ולא מעידין‬
‫וחבטן‬
‫בקרקע‬
‫ויעמוד בזמן‬
‫ומתו‪.‬‬
‫בראשונה‪,‬‬
‫לחלוק עליו‬
‫בהתאם‬
‫סנהדרין ‪.‬‬
‫‪ .1 6‬ס נר■ דרי‪ ,‬ז ‪.‬‬
‫"שמלך לא דן"‬
‫נית דוד דן‬
‫ודבין‬
‫ישראל לא דן‬
‫ולא‬
‫סיפור המעשה בגמרא‬
‫שמעידים‬
‫שטח דרש‬
‫בגדו‪,‬‬
‫"אמר להם‬
‫באותה שעה אמרו‬
‫ואילו‬
‫שמעון בן‬
‫ויפרע מכם‪.‬‬
‫( ‪)2 3‬‬
‫פ״ב‪,‬‬
‫'‪.‬‬
‫הסנהדרין‪,‬‬
‫ושמעון בן‬
‫ינוא נעל מחשבות‬
‫אותו"‬
‫‪.15‬‬
‫‪.‬‬
‫שהרג בן אדם‬
‫ושאר הדיינים פחדו להגיב‪,‬‬
‫מחשבות אתם‪,‬‬
‫אז שאר‬
‫ואז שאר‬
‫"אבל מלכי‬
‫שההלכה שמלכי‬
‫של ינאי המלך‬
‫בראשונה‪,‬‬
‫בהרכב‬
‫את ההלכה‬
‫( ‪)22‬‬
‫"מעשה שהיה"׳‬
‫יופיע נשעת הדיון‬
‫ינאי סירב‪,‬‬
‫שטח‪:‬‬
‫ישראל;‬
‫של הקטן‬
‫משום הפסוק לא תענה על רב׳‬
‫משום‬
‫מגבילה הגמרא רק למלכי‬
‫תעבה על רב"( ‪.)1 0‬‬
‫( ‪) 19‬‬
‫אותה‬
‫הדייביס לא‬
‫מלך‬
‫בדיני נפשות לשאול את דעתו‬
‫סיבה לא יכול המלך לשבת כדיין‬
‫כבודו‬
‫‪,‬‬
‫ובתלמוד סצאבו‬
‫משום "ל>! תעבה על ריב"' ‪" - ) 1 ,‬לא‬
‫שמתחילים‬
‫ובתוספתא‬
‫מלך לא דן‬
‫סיד בא‬
‫ולא‬
‫‪.‬‬
‫מ״ב‪.‬‬
‫•‬
‫סוף פ״ב‪.‬‬
‫שמות‪ .‬כ״ג ‪.2‬‬
‫בבלי‪ ,‬סבה דר י ן‬
‫חסירה ללא‬
‫יה‘‬
‫(פירוש‪:‬‬
‫ע״ב‪.‬‬
‫יוד ‪ -‬דורשת הגמרא‬
‫היות‬
‫שהכוונה היא על רב‪,‬‬
‫שבדיינים)‪.‬‬
‫בבלי‪ ,‬סנהדרין‪,‬‬
‫‪.20‬‬
‫ועי‘‬
‫בבלי‪,‬‬
‫‪.22‬‬
‫שם‪.‬‬
‫‪.23‬‬
‫שם‪,‬‬
‫לו‘‬
‫תורה תמימה‪,‬‬
‫סבהדר ין ‪,‬‬
‫ע״ב‪.‬‬
‫יט*‬
‫ע״א‪.‬‬
‫כג‘ ‪,‬‬
‫אות י״ג‪-‬י״ד‪.‬‬
‫ע"א‪.‬‬
‫והמילה ריב כתובה‬
‫המופלא‬
‫‪ 39 -‬־‬
‫גירושלמי‬
‫אמבם‬
‫בית דוד‪,‬‬
‫אחר‬
‫גם‬
‫דגין את המלך‪:‬‬
‫י צ א ^‪/ 2‬‬
‫משפט‬
‫מהמדרש משמע‬
‫בין‬
‫מלכי‬
‫של‬
‫משמע‬
‫חילוק בין‬
‫( ‪)24‬‬
‫המלך דן‬
‫שבכל המקרים אין‬
‫שאין‬
‫מלפביך‬
‫שאין‬
‫"אמר ר‘‬
‫מלכי‬
‫‪.‬‬
‫שההלכה שאין‬
‫ישראל ומלכי‬
‫נמדרש י ש נימוק‬
‫בדוד המלך‪,‬‬
‫את המלך אלא הקב״ר‪,) 2 ^(,‬‬
‫דבים את המלך‬
‫בית דוד‪,‬‬
‫ישראל‬
‫ירמיה שכתוב‬
‫הוי אין בריר‪ .‬דן‬
‫ומלכי‬
‫אינה מחלקת‬
‫ואין לזר‪ .‬קשר עם המעשה‬
‫יבאי^^‪,‬‬
‫על כל פבים מדברי הבבלי רואים‬
‫נתקבה משום‬
‫לעומת‬
‫מעשה שהיה‬
‫זאת ההלכה שאין‬
‫למעשה שהיה‪,‬‬
‫רק למלכי‬
‫דבים‪,‬‬
‫והיא מוגבלת למלכי‬
‫ישראל בלבד;‬
‫המלך‬
‫אלא גם‬
‫מושיבין‬
‫באמרה‬
‫התוספות‪,‬‬
‫מתח יל ין‬
‫הצד"‪,‬‬
‫מן‬
‫וכפי‬
‫הוא הקטן‬
‫והם‬
‫יכול היה גם המלך לדון‪,‬‬
‫‪.24‬‬
‫סבה דר י ן ‪.‬‬
‫‪.25‬‬
‫תהילים‪.‬‬
‫‪.26‬‬
‫דברים‬
‫שבגלל המעשה‬
‫‪.27‬‬
‫וראה‬
‫‪.28‬‬
‫משנה‪,‬‬
‫יז‘ ‪.2‬‬
‫רבה‪ .‬פ‘ ה‪ , 6‬ח‘ ‪.‬‬
‫במפרשי‬
‫סנה דר י ן ‪,‬‬
‫ובמפרשי המדרש‪.‬‬
‫פ"ד מ"א‪.‬‬
‫דיני בפשרת‪,‬‬
‫ששם‬
‫שבדיבי בפשות‬
‫נפשות‬
‫שמתחילין מך הג דךל( ‪,)2 8‬‬
‫גי‪.‬‬
‫הירושלמי‬
‫שההלכה‬
‫שבדיינים ‪" -‬בדיני‬
‫שלגבי המלך זה היה דיני ממונות כי‬
‫פ״ב הל‘‬
‫מלכי בית דוד‬
‫מבטים לתרץ‪,‬‬
‫שרואים‬
‫אבל בדיני ממובות‬
‫אלא‬
‫יכולים‬
‫לשבת‬
‫בסנהדרין"?‬
‫אמורה רק לגבי‬
‫ההלכה לא תעבה על רב‪,‬‬
‫הראשון‬
‫ינאי‪,‬‬
‫מושיבין מלך‬
‫בסנהדרין‬
‫שמחווה את דעתו‪,‬‬
‫איבה מוגבלת‬
‫מלכי בית דוד אינם‬
‫והלא למדבו "שאין‬
‫מלך‬
‫היא אינה שיכת‬
‫והיא‬
‫ובאמת יש צורך להבין אם כן אייך‬
‫את הקושיה הזו מקשים‬
‫טזא י ן‬
‫יושב בסנהדרין‬
‫והסיבה היא לגמרי שובה‪,‬‬
‫ישראל‪,‬‬
‫בסנהדרין‪.‬‬
‫שההלכה‬
‫שהמלך לא דן‬
‫שהיה בעבדו של‬
‫עבדו היה מעורב‬
‫־ ‪- 40‬‬
‫במעשה רצח‪,‬‬
‫בתקבה ההלכה‬
‫התוספות שם‬
‫של המלך‬
‫ידברו‬
‫דבין‬
‫כאחד‬
‫זה‪.‬‬
‫מן‬
‫הקטן‬
‫ביסימ‬
‫על רב‬
‫אבל בשאר מלכי בית דוד ודאי אין‬
‫מסביר‬
‫וכמו כן‬
‫יודע שההלכה היא‬
‫ולכן‬
‫כאחד הדייבים‪,‬‬
‫בצורה אחרת‪,‬‬
‫עדיין‬
‫ודבריו‬
‫סבר‪,‬דר ין‪,‬‬
‫הדיינים‬
‫ישראל לא‬
‫יוכל להיוח‬
‫בסנהדרין‬
‫אפילו‬
‫שעל זה לא‬
‫באמרה ההלכה‬
‫בית דוד‬
‫לשמש‬
‫אבל מלכי‬
‫מאד מסתברים‬
‫ש״פעמים‬
‫ידונו היא‬
‫יכולים‬
‫‪.‬‬
‫שהוא מתרץ את הסתירה בין‬
‫י״ט ע״א‪,‬‬
‫צריך לברר לפי‬
‫שתי ההלכות‬
‫ומתרצים גס את ד‪ .‬קו שי י ה‬
‫שתי‬
‫תום*‬
‫דברי התום‘‬
‫עי״ש‪.‬‬
‫ד״ה אבל‪,‬‬
‫(אמנם‬
‫איך פסק שלמה המלך‬
‫הזוגות לגבי התינוק‪,‬‬
‫במקרה‬
‫המסופר במלכיח א“ ‪,‬‬
‫‪.)16-28‬‬
‫חידושי הר"ן ‪,‬‬
‫ביו‪-‬יודק‪,‬‬
‫מה‬
‫שהמלך לא‬
‫ההלכה לא תעבה‬
‫ואיכא משום לא תעבה על‬
‫( ‪)3 0‬‬
‫לאחר המעשה‬
‫אפילו‬
‫של הסכסוך בין‬
‫‪.30‬‬
‫ממבין‬
‫שכל‬
‫ממקרה הזוגות‪.‬‬
‫בבלי‪,‬‬
‫ג‘‬
‫כבודו‪.‬‬
‫שההלכה שמלכי‬
‫מדברי הרמב״ם בראה‬
‫‪.29‬‬
‫וזהו‬
‫הסנהדרין‬
‫דעתו‪,‬‬
‫שייכות לעבין‬
‫יחווה את דעתו רק אחרי‬
‫נמנה על ההרכב של הדיינים‪,‬‬
‫שלא תעבה על רב לפי‬
‫ששאלנו‬
‫יכולים לשבת בסבהדרין‬
‫מוסבת על מקרה שהמלך אינו‬
‫יוצא לפי הר״ן‬
‫נאמרה ההלכה‬
‫שבדיני נפשות מתחילים לשאול‬
‫הוא לא‬
‫כבר חיוו את דעתם‬
‫תוצאה של המעשה שה׳־ה‪,‬‬
‫כשהוא‬
‫אותם הם‬
‫שעליהם‬
‫להלכה לא תעבה על רב‬
‫ירצה לחלוק עם אחד מן‬
‫ריב"‪.‬‬
‫שמלכי בית דוד‬
‫דבים‬
‫ואין‬
‫בדיינים‬
‫הדיינים‬
‫בושת אם‬
‫( ‪)29-7‬‬
‫‪.v‬‬
‫נפשות״'‬
‫הדייגים‬
‫המלך‬
‫כשהמקרה הוא לכבודו‬
‫כמקרה של בבל שמרד בו ואז "לא היה לו‬
‫דיני‬
‫דבים‬
‫ישראל לא דן‪.‬‬
‫יכול לשבת בדין‬
‫האחרים לפביו‪,‬‬
‫רבינו‬
‫שהם‬
‫שהמלך‬
‫שמלך‬
‫ועוד מוסיפים‬
‫כוובחו‬
‫לרבינו‬
‫תשכ״ה‪,‬‬
‫שהמלך‬
‫ביסים בן‬
‫ראובן‪,‬‬
‫על סבהדרין דף יחי‬
‫יושב שלא כאחד מן‬
‫הוצאת אוצר הספרים‪,‬‬
‫ע״ב‪.‬‬
‫יש צורך לברר‬
‫הדייבים‪.‬‬
‫‪- 41 -‬‬
‫הרמב״ם פסק‪" :‬ואיך מושיבין מלך ישראל בסנהדרין שאסדר‬
‫( ‪)31‬‬
‫לחלוק עליו ולמרות את דברו‪'"...‬‬
‫ץ והוא ממשיך בהלכה הבאה‪:‬‬
‫"מלכי בית דוד אף על פי שאיין מושיבין אותם בסנהדריך‬
‫יושבים‬
‫ודנים הם את העם ודבים אותם אס יש עליהם דין‪ .‬אבל מלכי‬
‫ישראל אין דגים‪ ,‬ואין דבינז אותם לפי שאין בנגעים לדברי‬
‫תורה שמא תבא מהם תקלה"( ‪ .) 32‬ביתן להבין שהרמנ״ם מצא‬
‫דרך ליישב את הסתירה‪,‬‬
‫שההלכה שאין מושיבין מלך בסנהדרין‬
‫משום שלא תענה על רב‪,‬‬
‫מונעת מן המלך לשבת כחבר בסנהדרין‬
‫ולדון‪ ,‬אבל ההלכה הזו אינה מונעת מהמלך לדון לנד‪ .‬שהרי׳‬
‫המלך יכול לדון מורד ב ס ל כ ו ת ו ^ ^ ‪,‬‬
‫ולמעלה מזו הרמב״ם‬
‫בהלכות מלכים פסק‪" :‬כל ההורגים נפשות שלא בראייה ברורה‬
‫או בלא התראה אפילו בעד אחד או שובא שהרג בשגגה י׳ ש למלך‬
‫רשות להרגו ולתקן העולם כפיי מה שהשעה צריכה"‪ /‬״׳ ‪ j‬ועל‬
‫האפשרות שהמלך ידון‬
‫יחידי אמרה הגמרא שמשום מעשה שהיה‬
‫( ‪)35‬‬
‫‪ .‬ולפי‬
‫רק מלכי ביית דוד יכולים לדון‪ ,‬ולא מלכי ישראל׳‬
‫הסברו של הרמב״ם מבואר איך שלמה פסק בדין שתי הזונות‪,‬‬
‫כי הוא פסק יחידי בתוקף תפקידו כמלך "כפי מה שהשעה צריכה"‪,‬‬
‫שהרי במקרה ההוא לא היתד‪ ,‬עדות‪ ,‬ולכן הדבר לא יכול היה‬
‫לבוא לדיון בפני הסבהדריך‪.‬‬
‫המשבה בסבהדרין בתחילת פ״ב‪,‬‬
‫ובזה גם מיושבת סתירה בין‬
‫שהמלך לא דן‪ ,‬לבין משבה אחרת‬
‫‪ .31‬פ״ב מהל‘ סב ה דרי׳ן הל‘ ד‘ ‪.‬‬
‫‪ .32‬שם הל‘ ה‘ ‪.‬‬
‫‪ .33‬בבלי‪ ,‬מגילה י״ד ע״ב‪ ,‬ו םבה דרין‪ ,‬מ" ם ע״א‪.‬‬
‫‪ .34‬פ״ג הל‘ י‘‪ ,‬על משפט המלך בכלל ראה אלון‪ ,‬מ‪ .‬המשפט‬
‫העברי‪ ,‬הוצאת ספרים ע"ש מאגבס‪,‬‬
‫ירושלים‪ ,‬תשל"ג‪ ,‬ח"א‬
‫ע‘ ‪.42-44‬‬
‫‪ .35‬הדברים מבוססים על דברי הלחם משבה בהל‬
‫פ״ד הל‘ ה‘ ‪.‬‬
‫סבה דרין‬
‫‪- 42 -‬‬
‫פרק שבה באמר‪:‬‬
‫באותו‬
‫"וכותב לו ספר תורה לשמו‪,‬‬
‫בבבס מכביםר‪ .‬עמו‪ ,‬י ושב בד<‪-‬ן‬
‫יושב בדין‪,‬‬
‫שהמלך‬
‫יוצא למלחמה‪,‬‬
‫והיא ‪... 1np‬״( ‪r) 3 6‬‬
‫כנגד דברי המשבה באותו‬
‫פרק ?י ‪> 57‬‬
‫אולם לפי גישתו של הרמב״ם הדברים‬
‫למלכי‬
‫הרמב״ם‬
‫אין‬
‫"יושב בדין‬
‫להרחיב את הדבור על מקומו‬
‫אבל מצא בו לבכון‬
‫להעיר את הבקו דה הזו‬
‫את ההלכה שהמלך לא דן ?‪ 3‬ם‬
‫ההלכה שאין‬
‫של המלך בסנהדרין‪,‬‬
‫מתוך‬
‫ולפי‬
‫בירור הדברים‬
‫שהמלך איבר‬
‫בית‬
‫בסוף‬
‫שהעליבו‪,‬‬
‫יושב בעיבוד השבה‪,‬‬
‫שבי‪,‬‬
‫מושיבין‬
‫מסקנתו‬
‫מושיבין‬
‫היא הלכה מאוחרת‬
‫והיות‬
‫ובאותה ברויתא באמרה גם ההלכה שאין‬
‫בעיברר השבה‪,‬‬
‫פ״ב‪,‬‬
‫בסבהדרין‬
‫על כן‬
‫זהות‪.‬‬
‫של מבסל שההלכה‬
‫ההלכה‬
‫סבהדרין‪,‬‬
‫*‬
‫לפי דעתבו‪,‬‬
‫ההלכות איבן‬
‫שאין‬
‫המלך‬
‫)‬
‫מלך בסבהדרין‪,‬‬
‫היא בכובה אבל לא בגלל בימוקו‪.‬‬
‫מלך‬
‫שובים מזהים‬
‫שחוקרים‬
‫במקורות התלמודיים‪,‬‬
‫שבאמת‬
‫והוא עמן״( ‪^) 3 9‬‬
‫( ‪39‬‬
‫ושכל ההלכה הזו היתה תוצאה של אותו מעשה‬
‫בירור הדברים‬
‫ומלכי‬
‫וספר התורה היה עמהם‪ ,‬ו כפ י‬
‫ב י ח ם לספר תורה‪:‬‬
‫ברצובבו‬
‫שההלכה‬
‫ישראל ולא למלכי בית דוד‪,‬‬
‫דבים יחידים‬
‫פוסק‬
‫מתפרשים‬
‫שהמלך‬
‫שבתקבה‬
‫לפי הבחתו‬
‫בחקבה בגלל מעשה שהיה‪,‬‬
‫מושיבין את‬
‫הברייתא היא תקנה מאוחדת‪.‬‬
‫מ״ד‪.‬‬
‫ראה טשרבוביז‪ ,‬ח‪(.‬רב צעיר)‪ ,‬תולדות‬
‫סל הסתירההזו‬
‫הרעד להוצאת כל כתבי רב צעיר‪ ,‬ביו‪-‬יררק‪,‬־ תשייי‪,‬‬
‫ההלכה‪ /,‬ח״ד ע‪ ,224 4‬הערה ‪ ,7‬רוצה לומר שד‪.‬משבה ד‘ "מדברת‬
‫מזמן‬
‫קדום‬
‫ואפשר מבית ראשון‬
‫ב‘ ‪ ,‬אחרי‬
‫פ״ג מלהיטה ל‘‬
‫דברי‬
‫‪.39‬‬
‫כשהמלך היה ראש השופטים‪,1,‬‬
‫מעשה שהיה‪.‬‬
‫א‘ ‪,‬‬
‫והסברו של‬
‫טשרגוביץלאמתרץאת‬
‫הרמב״ם‪.‬‬
‫ראה למשל הוביג‪ ,‬ע‘‬
‫רכן ם שרברבי ץ‪,‬‬
‫שם‪ ,‬ע‘‬
‫‪,181‬‬
‫וכן‬
‫‪.2 24-6‬‬
‫מבטל ס‪,‬‬
‫‪ 111-112‬ובהערות‪,‬‬
‫‪- 43 -‬‬
‫למומו!‬
‫איגה‬
‫שהעליבו‪,‬‬
‫זאת לפי מה‬
‫קשורה במעשה שהיה‪,‬‬
‫תעבה על רב‪.‬‬
‫לא דן יי‪,‬‬
‫שההלכה‬
‫שהמלך איבו‬
‫בתח דשה ההלכה‬
‫בדיני ממונות‪,‬‬
‫יחידי‪ .‬אף על פי בן‪,‬‬
‫שהמלך‬
‫לפי הרמב ‪n‬‬
‫מוכרחים אבו‬
‫להסיק‬
‫יושב בעיבור השבה היא תקבה מאוחרת‪,‬‬
‫וחז״ל לא התקשו‬
‫שבים‪.‬‬
‫אלא ההלכה נובעת בגלל הדרשה לא‬
‫לפי התוספות אפילו‬
‫הכוונה‬
‫מאחר‬
‫ההלכה שאין‬
‫לעומת זאת — ממעשה שהיה‪,‬‬
‫שאינו דן‬
‫מושיבין‬
‫מלך‬
‫בסנהדרין‬
‫להסביר איך שלמה‬
‫וחזקיהו היו‬
‫מעברים‬
‫האפשרות היחידה להסביר מדוע המסורת הזו לא עוררה‬
‫את תמהונם‬
‫מושיבין‬
‫של חכמים היא מפני‬
‫בעיבור השדה‪,‬‬
‫מלך‬
‫שההלכה שאין‬
‫שידעו חכמי״‬
‫שנתקנה בתקופת‬
‫היא הלכה מאוחרת‬
‫ניי ת שב י ‪.‬‬
‫בקשר עם‬
‫אותי‬
‫הבירור ההלכ״י‬
‫שבים רבות‪,‬‬
‫שבפרק זה עלי‬
‫ולא מצאתי‬
‫להעיר הערה שמטרידה‬
‫עליה תשובה מספיקה‪.‬‬
‫״( ‪)40‬‬
‫פסק הרמבייס ג□ לגבי‬
‫לפי‬
‫הקמן‬
‫כלומר מן‬
‫צייר הר מ ב ״ ס‬
‫שבדיינים‬
‫לבםק‬
‫חיילותיו‬
‫לעבר"( ‪) 41‬‬
‫כמו‬
‫בדיני בפשוח‪,‬‬
‫סושיבין‬
‫שי׳ אין‬
‫ומלחמותיו‬
‫עיבור השנה "מחחיליז כ׳ז ה צ‬
‫דעתו‬
‫שמא‬
‫ואם כן‬
‫לעיבור השבה מלך מפבי‬
‫לעבר או‬
‫בוטה בשבילן‬
‫נאמר‬
‫על‬
‫שאין‬
‫שאין‬
‫שנידרבו‬
‫מושיבין‬
‫הרמב״ם‪,‬‬
‫לא‬
‫בסבהדרין‪,‬‬
‫שם‪,‬‬
‫כמה מחברי‬
‫יא‘ ‪.‬‬
‫לתרץ;‬
‫הסנהדרין‬
‫ב ‪,‬‬
‫שהיות‬
‫ולפי‬
‫בהרכבו המלא‬
‫שהתכנס ר‬
‫(מקור ההלכה הזו‬
‫אבל הרמב׳ים‬
‫הירושלמי סנהדרין פ ״א הל‬
‫הל‘‬
‫ביתן‬
‫פ״ד מהל* ל־‪,‬דוש החדש הל• י‘ ‪.‬‬
‫״ ר ‪ ,0‬הדסב‪..‬םי‬
‫שהד‬
‫כבד‬
‫ועיבור השנה היה בעשה‬
‫עיבור השבה לא בעשה‬
‫אלא על ידי‬
‫ב״״רש ע ״ י‬
‫מדברי‬
‫‪.41‬‬
‫מלך‬
‫בפרק הראשון‬
‫טל ריסבהדריןי‬
‫‪.40‬‬
‫מושיבין‬
‫מדוע צר ך‬
‫את המלך לעיבור השבה‪,‬‬
‫הסנהדרין? אכן א ת הקושיה הזו‬
‫ייי‬
‫שלא‬
‫‪.‬‬
‫לכאורה אפשר להקשות גס מל דברי התוספתא‪,‬‬
‫היה לומד‬
‫מדוע‬
‫כבראה למד זאת‬
‫עי ש)‪.‬‬
‫־ ‪ 44‬־‬
‫לישיבה‬
‫בעביבי ה ‪ 11‬יברר‪ ,‬ו‪7‬ן ל כן‬
‫מיוחדת לרון‬
‫להדגיש שא״א למלך לשבת ולדון‬
‫שם ג י ב ו ל‪ /‬יל‪,‬‬
‫לפגי‬
‫שבים‬
‫הגארן ר‘‬
‫זר‪:‬‬
‫בראשונה‪,‬‬
‫את המלך‬
‫הלרי הרצוג‬
‫דההלכה‬
‫קרה‬
‫געניגי העיברר בגלל‬
‫יש לתמוה?ז‬
‫זצ״ל‪,‬‬
‫שמתחילין מן‬
‫ישב‬
‫שהמלך‬
‫רהרא גיסה ליישב בצררה‬
‫הצד איבה מעכבת בדיעבד‪,‬‬
‫בעיברר השבה‬
‫החלסת העיברר קיימת‪,‬‬
‫והרא אמר את דברר‬
‫אבל מצד ההלכה המחשידה‬
‫שיטה את ההחלטה לעבר בגלל הרררחים וו!הו‪:‬ו‬
‫להפיק מכך‪,‬‬
‫הסיבות‬
‫רברת העליתי את השאלה לפבי ראש הרבנים לישראל‪,‬‬
‫י‪.‬א‪.‬‬
‫ייתכן‬
‫רלכן אם‬
‫אבל על הרמב״ם‬
‫יש צורך לתוספתא‬
‫ההחלמה של עיברר בהשתתפרת המלך‪,‬‬
‫יכול‬
‫אפילר בדיעבד‪,‬‬
‫בט י ל ה( ‪. )42‬‬
‫לבסוף‪,‬‬
‫במקרים‬
‫כגון‬
‫הרארי להזכיר‬
‫מן‬
‫מסוימים‬
‫אלישע‬
‫בזמן‬
‫מייחסת המסוהת את עיבוה השבה לבביאיח‪,‬‬
‫הנגיא^^‪.‬‬
‫עיבר את השבים‬
‫שאפילו‬
‫כבראה‪,‬‬
‫שהנביאים‪:‬‬
‫אחראים ‪.‬‬
‫לעיבור‬
‫‪.42‬‬
‫ועדיין‬
‫‪. 43‬‬
‫תרספתא‪,‬‬
‫‪.44‬‬
‫ירושלמי‪,‬‬
‫שמסורת זו‬
‫בתקופה הקדומה כשהמלבים‬
‫גלות בבל לאחר חורבן‬
‫הירושלמי‬
‫בתקופת הבית הראשון‬
‫ירמיהו‪,‬‬
‫באה להסביר מי‬
‫לא הלכו בדרך התורה‪.‬‬
‫הבית הראשון‬
‫ידוע לבו מדברי‬
‫יחזקאל וברוך בן‬
‫בריה היו‬
‫( ‪)4 4‬‬
‫ה ש נ ה ‪.‬‬
‫הדברים‬
‫צריכים ליבון‬
‫ס בה דר י ך ‪,‬‬
‫סבהדרין‪,‬‬
‫פ״ב‪ ,‬ה‪. ,‬‬
‫‪(.‬‬
‫פ״א ה?‬
‫ובירור בוסף‪.‬‬
‫רכן‬
‫‪A‬‬
‫ב‪.‬‬
‫בבלי‪ . ,‬סנהדרין‬
‫י״ב ע ״ א‪.‬‬
‫־ ‪ 45‬־‬
‫ה*‬
‫פ ר ק‬
‫תפקיד הנשיא בקביעת ר‪,‬לר ח‬
‫בתקרפה התלמוד יו‪ 1‬מוצאים אבר את הנשיא קשור‬
‫פעילה ער‪1‬‬
‫קביעת הלוח‪.‬‬
‫תפקיד הנשיא בקשר ע ‪n‬‬
‫בפרק זה ננסה לבדוק‪,‬‬
‫הלוה? במר כך‬
‫נצורה‬
‫מה היה‬
‫בגסה לשער על פי‬
‫המקורות ממתי התחיל הבשיא להירת קשרר בצורה פעילה‬
‫קביעת ה ל ר ח‪.‬‬
‫עם‬
‫מצאנר‬
‫במשנה שלאחר‬
‫מרלד הלבנה;‬
‫על ידי‬
‫הדבר‬
‫דין‬
‫ההכרזה החגיגית על קידרש החרדש היתר‪ ,‬נעטית‬
‫בית ןי \ ‪ ^1‬י‬
‫שנוי‬
‫שהעדים העידו‬
‫בלפי־ מי מוסב התראר ראש בית‬
‫במחלוקת בלן‬
‫החוקרים‪.‬‬
‫הסבירים‬
‫ישנם‬
‫( ‪)2‬‬
‫היה אב בית הדין של הסנהדרין' ‪. v‬‬
‫ראש בית דין‬
‫של פררפ‪4‬‬
‫מוסב כלפי‬
‫גינצבורג‬
‫שראש בית דיין היה‬
‫לבי״ד כזה בתקופת ר'‬
‫ג ינצבורג‬
‫שהיה‬
‫ייהודה‬
‫בטענה שא י ן יסוט‬
‫שמקום‬
‫לידי מ ־ישר‪,‬ו אחר‪,‬‬
‫השנים‬
‫אלא‬
‫משוט‬
‫ביהודה^ ‪/ 5‬‬
‫אבל בזמנו‬
‫ר*ה פ״ב מ״ז‪.‬‬
‫סוברים‬
‫כיבויו‬
‫שנים‪,‬‬
‫שמצאנו‬
‫ולעבר‬
‫הנשיא^‪/‬‬
‫משום‬
‫מנמל דוחה את השערתו‬
‫יעביר את סמכותו‬
‫ותפקידו‬
‫ולכן‬
‫מעברין את‬
‫משום הלכה זו היה לו‬
‫שביט לידי חכם‬
‫גמליאל‬
‫יהודה הנשיא‪,‬‬
‫עיבור השבים‬
‫ההלכה הקובעת "שאין‬
‫וחיה פעיל בעניגי הלוח‪,‬‬
‫דיבבה‪,‬‬
‫מאיזו‬
‫אחר‬
‫צורך‬
‫שישב ביהודה‪,‬‬
‫שהוא עצמו היה ביהודה‬
‫סיבה היה צריך הוא להעביר‬
‫‪.‬‬
‫‪2nd E d • E d l n b u r g h ,‬‬
‫•‪People‬‬
‫‪Schuror, E n i l , A H i s t o r y of the Jewish‬‬
‫־ ‪ I* Paso 1 8 4‬־ ‪D i v i s i o n 2, V o l ,1 8 9 1‬‬
‫וכן טשרנוביץ‪ ,‬שם‪ ,‬חלק ד*‪ ,‬ע‘ ‪ .260‬וכן גוטמאן‪,‬‬
‫מיכל כהן‪ ,‬מפתח התלמדד‪ ,‬הרז<‪:‬את המחבר‪ ,‬צטאנגראד‪,‬‬
‫א‘ ע‘ ‪ 82‬רכן הרביג‪ ,‬שט« ע* ‪ 9‬ו ו‪.‬‬
‫יעבץ‪,‬ז‪ !1 .‬ולדות‬
‫מבטל בספרו‬
‫‪.5‬‬
‫סנהדרין‪,‬‬
‫שהכיבוי‬
‫טל ראש בי" ד‬
‫שהוא העביר את‬
‫להעביר את הסמכות לעיבור‬
‫של רבן‬
‫שראש בית‬
‫מבטל מביא את דמתו‬
‫אפשר ליחס דבר כזה רק לזמנו של ר‘‬
‫מושבו היה בגליל‪,‬‬
‫דין?‬
‫סיבה שרבן גמליז‪ 1‬ל דיננו‪!.‬‬
‫בעצמו קובע את הלוח‪,‬‬
‫לאחרים;‬
‫אחרים‬
‫בשיא הסנהדרין^‪ ,‬י‪.‬‬
‫מיוחד שתפקידו היה לקדש חודשים‬
‫‪.2‬‬
‫בבית הדין‬
‫שראר את‬
‫ישראל‪ ,‬מהדררה שלישית‪,‬‬
‫ו'ע‘ ‪.9‬‬
‫מביא אותובעי‬
‫י״א ע״א‪,‬‬
‫‪.40‬‬
‫וראה להלן‪.‬‬
‫יחיאל‬
‫תרס״ו‪,‬‬
‫הרצאת אחיעבר‪,‬‬
‫של‬
‫‪- 46 -‬‬
‫תפקידו‬
‫את‬
‫למישהו אחר‪,‬‬
‫מזר אזס ב יוו ז י ׳ ן‬
‫אמנם‬
‫היה הכיבוי של ר‬
‫דין‬
‫( ‪)6‬‬
‫יוחנן בן ז ׳_א י‬
‫קשה להכריע במחלוקת זו בין‬
‫טל מנטל ש רק רב י‬
‫נראית‬
‫שהתכנה כראש בית דין? מבטל משער‬
‫קיצונית‪.‬‬
‫היה‬
‫יוחנן בן‬
‫החוקרים‪,‬‬
‫אבל השערתו‬
‫זכאי בתכנה בתואר ראש בית דין ‪-‬‬
‫יותר מסתברת דען^ו של גינצבורג‪,‬‬
‫ראש בית הד ין‬
‫‪.‬‬
‫שהיה בהרכב מיוחד‬
‫שראש בית‬
‫ושהיה ממונה‬
‫לקדש חודשים‪.‬‬
‫״א ‪ ,‬לז‪ 1‬ן‬
‫טב ‪ 0‬ל ‪ 0‬ן ו ־‬
‫״ל‬
‫‪ ,,‬נ י ו‬
‫ו בז‬
‫ג ״ לי א ל‬
‫אהד י־‪,‬נו־ את היי״‪ ,‬איני "איי• ־יי■‬
‫«‬
‫ס ט כו חו‬
‫ל״כס‬
‫י ״’ ״' ‪°‬נ‪,‬ן ינו‬
‫זי ר‪ ’.‬א פוזקופת ר״ג ולא לפניה? שנית‪ ,‬אכן סגאנו ״רנן‬
‫גמליאל היה קשור באופן פעיל בקביעת הלוח‪ ,‬אבל נד‪ .‬ו‪1‬ו ר ג‬
‫היה תפקידו‬
‫מחוץ למדינה‬
‫יויזיעוו!‬
‫ז‬
‫ן‪-‬״׳‬
‫ע!‪>1‬‬
‫כרוך נו‪^.‬‬
‫ע‪ 1‬נ הך ‪ ,‬ה‬
‫זק‪,‬ק‬
‫להסכמת‬
‫א‪ 0‬ן;נ״יא ־־ינה יזכם‬
‫לסידור‬
‫שוטף של קידוש החודש י פיברר השג ם '‬
‫עם‬
‫בקביעת הלוח‪,‬‬
‫שב ע נ י נ י‬
‫שהחואר ראש ני״ דין‬
‫קידו ‪ 0‬החודש ולא ע□‬
‫של סנ ‪ 0‬ל א ‪ ,‬ב י‬
‫מבוםס גלל‪.‬‬
‫זה היה‬
‫עיבור השגר;‬
‫שהרי מה שמצאנו‬
‫בקשר עח עינו!‬
‫שהנשיא היה קשור‬
‫תכן‬
‫מאד‬
‫לטפל בצורה א י שי ח‬
‫מסוים מחברי הסנהדרין‪,‬‬
‫‪,‬״!■רדח) חודשים (כפי‬
‫(‬
‫בראש הרכב מיוחד סק דש חוד‬
‫השערח גיבצבורג)‪,‬‬
‫ריח דין לכהמזמרת שידר‬
‫שהדבר היה מסוד לאב ב ת ד י ׳‬
‫אולם‬
‫נמצא במשנה‬
‫משום כך סיעונו‬
‫השנה‪ .‬ו‬
‫ת ‪ v‬א הב ש יא לבכון‬
‫קידוש החודש לא מצא הנ‬
‫של חכם‬
‫‪ ,, ,‬ר י!־ יד‬
‫הטיפול היה בחון בידיי‬
‫שישב‬
‫או‬
‫״ ״ ‪. ) ? < * ,‬אי‪,‬ננל זאתלה״־לא‬
‫״ ״ ן הנו־ ננית הדי‪ ,‬שהוא ידאג‬
‫לכאורה אפשר היה לומר‬
‫אלא‬
‫ולמרוח שפל‬
‫וטשרבוב יץ) ‪.‬‬
‫י » ‪m‬י ד ד מ ם ב ת ראש השבה על המחלוקת‬
‫מהמעשה המסופר במשבה ב‬
‫ור'‬
‫‪,‬־י‪,‬י‬
‫ויל‬
‫ל יי‬
‫לי‬
‫המפורסמת בין רבן ג מ‬
‫נראה לבו‬
‫פעילה גם‬
‫יהושע ביחס‬
‫לקידוש החודש‪,‬‬
‫״ ‪! n‬־״ד דיבבה היה מעורב בצוררי‬
‫שה בשיא מתקופת ר ג ד‬
‫‪8‬‬
‫בקשר עח קידוש החודש‬
‫()‬
‫בהמשך דבריו‪.‬‬
‫‪.6‬‬
‫ראה שם‬
‫‪.7‬‬
‫ראה להלן‬
‫‪.8‬‬
‫ראה להלן‪.‬‬
‫בהמשך הדברים‪.‬‬
‫־ ‪- 47‬‬
‫ראשית בעקוב אחרי פעילוו! הנשיא בעיבור השנה‪,‬‬
‫את מעורבת ו‬
‫בקידוש החודש‪.‬‬
‫בעיבור השגה קובעת ההלכה "שאין‬
‫( ‪)9‬‬
‫בשיא"' ‪7‬־'‬
‫ירצה‬
‫כמו כן‬
‫נמזומגין^ ‪, " ^ 0‬‬
‫טזל ר ש" י‪,‬‬
‫מעברין‬
‫קובעת ההלכה "שאין‬
‫ופירש רש" י‪:‬‬
‫"שהזמיגן‬
‫את השנה אלא אח כן‬
‫מעברין את השבה אלא‬
‫פירושו‬
‫הנשיא מבערביי‪.‬‬
‫שהנשיא הוא היה המזמין את שאר חברי בית הז־ ין‬
‫בעיבור השגה מוכח מסיפור‬
‫שבעה‬
‫ואח״ב בראה‬
‫דייגים‪.‬‬
‫רואים אבו‪,‬‬
‫לעיבור השבה‪.‬‬
‫ההלכה הזו‪,‬‬
‫מעשה שם בתלמוד‪,‬‬
‫איפוא‪,‬‬
‫הדבר המענין‬
‫הוא‪:‬‬
‫שרבן‬
‫לדיון‬
‫גמליאל הזמין‬
‫שהנשיא היה פעיל מאוד ביחס‬
‫שלא מצאנו‬
‫לחכמים‬
‫של נחיצות הבשיא בעיבור השבה‪,‬‬
‫שיסמיכו את‬
‫למקורות של המקרא‪.‬‬
‫ראיבו‬
‫בפרק א‘ ‪ ,‬אוו שיטוח הרמב״ם והרמביין מי קרבע את הלוח‪.‬‬
‫למרות‬
‫שמבחיבה הילכת י ת לא היה צורך דווקא בבית הדין‬
‫הגדול‬
‫שיקדש‬
‫בזמן‬
‫חודשים‬
‫בית הדין‬
‫ה באגו‬
‫הגדול‪,‬‬
‫סימוכין‬
‫הגדול‪,‬‬
‫הדין‬
‫סימוכין‬
‫בכל זאת באופן‬
‫קביעת הלוח היתה נתונה לסמכותו‪.‬‬
‫במדרשי‬
‫תנאים‬
‫ואילו לגבי‬
‫מהמכילתא‪,‬‬
‫הלוח‪.‬‬
‫שהדבר בעשה על ידי‬
‫מעורבותו של הנשיא אין אבו‬
‫לשער‬
‫שההלכה המצריכה את מעורבתו‬
‫בוצרה בכורח המציאות בזמן ר‘‬
‫ראינו‬
‫ובפרק ההוא‬
‫בית‬
‫מוצאים‬
‫במקורות‪.‬‬
‫בראה‬
‫הלוח‬
‫ויעבר‬
‫שבים‪,‬‬
‫מעשי‪,‬‬
‫פעילות‬
‫שמעיקר הדין‬
‫ואפילו אם‬
‫מספיק‬
‫של הנשיא ב ‪,7‬ביעת‬
‫גמליאל הנשיא‪,‬‬
‫ששלושה דיינים‬
‫סמוכים‬
‫דיבבה‪.‬‬
‫יקבעו‬
‫הדייגים הללו היו חברי הסנהדרין‬
‫את‬
‫הגדולה‪,‬‬
‫יכרלה היתה להיווצר אנדרלמוסיה בקביעת הלוה על ידי מחלוקת‬
‫בין‬
‫החכמים‪.‬‬
‫ב ת ק ו פ ת רבן‬
‫להבין‪,‬‬
‫כפי‬
‫שנראה להלן‪,‬‬
‫גמליאל במקרה מסוים מחי לקבוע את החודש‪.‬‬
‫שעיבור השבה‪,‬‬
‫ש י ת ב א ר ו ב חי׳ ש ובי ם‬
‫חכמים‬
‫ואחר יח‬
‫הקשור‬
‫בין‬
‫בעלי‬
‫באמת היתה‬
‫מחלוקת בין‬
‫הקשור בגורמים‬
‫אסטרונומיים שונים‬
‫דעות מנוגדות‪,‬‬
‫יסברו‬
‫שאין‬
‫שקצתם‬
‫שובים‬
‫החכמים‬
‫בקל‬
‫של צרכי העח‪ ,‬כפיי‬
‫יכול לגרום למחלוקת בין‬
‫יחליטו שי׳ ש לעבר את השבה‬
‫צורך לעבר את השבה‪.‬‬
‫ואם לגבי‬
‫קידוש החודש‬
‫בעובדות של מולד הלבנה בלבד יכולה היתה להיווצר‬
‫חכמיה הרי על אחת‬
‫כמר‪,‬‬
‫וכמה שעיבור השנה‬
‫מחלוקת‬
‫יכול היה לגרוח‬
‫‪ .9‬ככלי‪ ,‬סנהדרין ‪ ,‬י״א ע״א‪.‬‬
‫‪ .10‬שם‪ ,‬יז ע ״ ב‪ j‬י״א ע״א‪.‬‬
‫‪ .11‬ר‘ מאיר אבולעפיא בחידושיו‪ :‬יד "רמה"‪ ,‬וורשא‪ ,‬ישראל‪ ,‬על‬
‫מסכת סבהדרין‪ ,‬מטעים את ההלכה; שהיות ו ר‪,‬עיבור בעשה ע"י‬
‫ה ט נ ה ד ר ין יש צורך בגדול שבהם שדעתו תסכים עם החלטתם‪ ,‬אבל‬
‫אינר מציין מקרר‪ .‬אמנם מבטל שם בע‘ ‪ 27‬הע‘ ‪ ,136‬משער שה י םר ד‬
‫המקראי הוא שמשר‪ ,‬היה הראשון שהוסמך לקדש‪ ,‬והוא היה כנשיא‬
‫בזמנו; אבל לא מצאנו זאת במקורות‪ .‬כ"כ יש לדון מה היד‪ .‬מעמדו‬
‫של משה? בשיא‪ ,‬מלך או כהן גדול‪ ,‬ואין כאן המקום להרחיב אח‬
‫הדברים בגו שא זה‪.‬‬
‫ ‪- 48‬‬‫למחלוקת‪,‬‬
‫כדי‬
‫וממילא למברכה בדבר כה חטוב הגוגע לאומה כולה‪.‬‬
‫למבוע מצב‬
‫בידי‬
‫אפשרי כזה‪,‬‬
‫סמכות מרכזית‪,‬‬
‫היה אורך להפקיד את עיבוד השגה‬
‫את השבה על‬
‫וכך ג וצרה ההלכה שמעברין‬
‫ידי ה ג שי א או לפחות בהסכמתי•‬
‫ננסה לבסס אח השערתנו‪,‬‬
‫של הנשיא‬
‫נזמנו‬
‫בעיבוד השבה‬
‫של רבן‬
‫שההלכה הזר וזדררשת את מעררבתר‬
‫ואולי גם‬
‫גמליאל דיבגה‪,‬‬
‫בקידוש החודש‪,‬‬
‫לאחר החורבן‪.‬‬
‫המרכזית של האומה איימה להתפורר‪,‬‬
‫מרכזית עלרל ל ה מים‬
‫סמכות‬
‫כשבית הדין‬
‫הבית‪,‬‬
‫התחיל בית הדין‬
‫הגדול‬
‫צעדים‬
‫בכל מיבי‬
‫בזמן‬
‫שואה על האומה כולה‪,‬‬
‫שבירושלים גס הר;!‬
‫ישראל ובתפוצות‪,‬‬
‫בית דין‬
‫אחד‬
‫היה‬
‫צורך לנקום‬
‫ואמצעית לבצר את הכוח המרכזי שב יבנה‪,‬‬
‫םזוללת עי ידי כך‬
‫הגולה ״ל המרכז‬
‫יחיזה‪,‬‬
‫ועוזרת‬
‫קביעת‬
‫העיקרייח המחברים את תפוצות‬
‫שבא״‪%‬״( ‪ 2‬ו) ‪,‬‬
‫ניצרה‬
‫וחיזקה אח מעמד הסנהדרין‬
‫בכלל‪. 1 ,‬מו‪ 11‬הנשיאות בפרס‪.‬‬
‫בתלמוד‬
‫נשיא״‪,‬‬
‫הפעילוח הקשורה‬
‫אפשרות של קביעת לוח עייי‬
‫יצירת סמכות מרכזית‬
‫שהיתה ׳יאחד הבריחים‬
‫הגדולה‬
‫חיזוק מעמדו‬
‫שהנשיא לא סמך את ידיו על קביעה זו‪,‬‬
‫להשיג אח המטרה של‬
‫הלוח‬
‫וביבנה‬
‫ולגבש את סמכותו‬
‫ההלכה המעמידה את ה בשיא במרכז‬
‫בקב ‪ ,‬ע ת הלוחי‬
‫שחוסר‬
‫לאחר וו ורבן‬
‫נחרב‪,‬‬
‫ואחד הצעדים להשיג את המטרה הזו היה על ידי‬
‫®ל הנשיא‪.‬‬
‫שהססכווו‬
‫ושהיה חשש רציני‬
‫הגדול לרקום עור וגידים‬
‫המרכזית על העם בארץ‬
‫נתחו שה‬
‫ננלי ״ צאנו ‪ :‬ייאין‬
‫והגמרא ממשיכה לספר‪:‬‬
‫מעברין את השנה אלא א" כ ירצה‬
‫"ומעשה ברבן‬
‫גמלי אל שהלר‬
‫לי םוי י״‪,‬ו״ אצל ‪,‬־לבו‪< ,‬״״• שנסוריא ‪, 1‬יהה לנוא ר‪,‬יניד אח‬
‫ה(־נח ־ל‬
‫‪0‬יו ״ ונן גס ליאל‬
‫ו ״ ״ ר״ג ואמר רוצה אני‬
‫‪)1 3 (.‬‬
‫נמצאת השנה מעוברת'‬
‫‪.12‬‬
‫‪.13‬‬
‫אלון‪ ,‬ג‪ .‬תו ל רו ת תיהוויס‪,‬‬
‫סבהדו‪,-‬ן‬
‫י״ ב עא‘ ‪,‬‬
‫במקצת‪" .‬מעיייה ברי'ג‬
‫ושהה לברא‬
‫מ ע ר בדת" ‪.‬‬
‫ח" א‪ ,‬ע‬
‫וראה עדויות פז‘‬
‫‪. 126‬‬
‫מ״ז‪,‬‬
‫בנוסח שונה‬
‫שהלך ליטול ר ו ת מ הגמון‬
‫בסרריא‬
‫ועיברו ‪ nit‬הסבה על חבאי לכשירצה ר ג המגה‬
‫‪- 49 -‬‬
‫לגני‬
‫ישנם‬
‫זהותו של ר״ג המוזכר כאן‬
‫הסוברים שזה היה ר״ג הזקן‪,‬‬
‫ויננו‪, 1,‬׳ ‪. '1‬‬
‫פירשו‬
‫הרומאי‬
‫הדעות בין‬
‫בחלקו‬
‫ויש הסוברים‬
‫גם את טינה של נטילת דשות מן‬
‫בשני דרכים‪ :‬א)‬
‫חיות והמיסוי‬
‫הוספת חודש ע ” י עינור‬
‫השג ה היתר‪ ,‬גוררת הפסד של מיסים לרומאים‪,‬‬
‫ולכן‬
‫( ‪)1 5‬‬
‫לקבל את רשות השלטונות ל ק ניעת ה עינו ר‬
‫הרומאי‬
‫התנגד לקביעת המועדות‪,‬‬
‫האומה( ‪.)1 6‬‬
‫מכיון‬
‫מבטל מנסה להגיע שרנן‬
‫קהל רב( ‪. )1 7‬‬
‫צ י נ ו ר י ^‪.‬‬
‫הרדך השביה‪:‬‬
‫מנסה לשער‬
‫אלון‬
‫שזו‬
‫הרומאי‬
‫‪ 1‬ס ו ע ד ו ת‪.‬‬
‫ר‬
‫שנטילת הרשות ה י תה ביחס לנשיאות;‬
‫( ‪)1 9‬‬
‫גמליאל‬
‫להשתתף‬
‫שלא מצאנו‬
‫שהיה דבר דתיי‬
‫למרוח שרא ‪ ,‬גו לעיל‪ ,‬ע‘ ‪,36‬‬
‫המיסים לפי הלוח העברי‪,‬‬
‫בקביעת הלוח‪,‬‬
‫התנגדו‬
‫ושייך לקביעת‬
‫שמלך‬
‫ישראל קבע אח‬
‫וזו היתר‪ .‬הסיבה מדוע אסרו על המלך‬
‫אבל לא‬
‫מצאנו‬
‫שהשלטון‬
‫צריך ללכת לסוריא לקבל‬
‫וגס לשון‬
‫והברייתא‬
‫מורות על כך;‬
‫השנה על תבא י לכשירצה ר״ג‪,‬‬
‫השנה מעונרת׳י‪.‬‬
‫‪.1 5‬‬
‫‪ 6‬ן_‬
‫וכשבא ר״ג‬
‫משמע שרייג היה מופתע‬
‫העי‬
‫הרומאי‬
‫שהרי כתוב‪:‬‬
‫קיונל״זי‪,‬‬
‫ואמר‬
‫‪.17‬‬
‫‪.18‬‬
‫‪.19‬‬
‫‪.72‬‬
‫אלו ן‪,‬‬
‫שם‪ ,‬ע'‬
‫"ועינרו את‬
‫נמצאת‬
‫מההחלטה שיש צורך לענר‬
‫״ ־ ר ־יי‬
‫‪.138‬‬
‫מנטל שם‪.‬‬
‫יד רמה‪ ,‬שם ‪,‬מביא את הפירוש הזה‬
‫נראה‬
‫רוצה אני‪,‬‬
‫‪ 128‬מביא את הדעות השונות‪.‬‬
‫סוד העינוי ע־‬
‫יקבע את‬
‫אישור לענר את השנה‪.‬‬
‫יד רמה‪ .‬סנהדרין‪ ,‬שם‪.‬‬
‫יףאה נןג‪],‬י< ״‪ <0‬״ •‪. 131‬־ני» סניה ז*״‬
‫נ‪,.‬‬
‫‪.‬‬
‫שהשלטון‬
‫לפי הלוח הענרי‪.‬משום כך אין הדבר‬
‫המשנה‬
‫לאסיפות של‬
‫גמליאל הלך לימול דשוח בצרכי‬
‫דברי מנטל‪,‬‬
‫התערב בקביעת הלוח‪,‬‬
‫סברה אחרת שהשלטון‬
‫שימשה לחיזוק אחדות‬
‫שהרומאים‬
‫המטרה היתר‪ ,‬ל קב ל אישור לנשיאותו של רבן‬
‫יש בהחלט להסכים עח‬
‫‪.‬‬
‫היה צורך‬
‫גמליאל הלך ליסול רשות‬
‫לקדש את החודש בצורה פומבית משום‬
‫רבן‬
‫שזה היי■ י״ג‬
‫השלטונות נסור יא‬
‫רשות לעבר את השבה‪,‬‬
‫היה מבוסם על השגה היהודית‪,‬‬
‫החוקרים‪,‬‬
‫ודוחה אותו‪.‬‬
‫ ‪- 50‬‬‫את השגה‪,‬‬
‫והסכמתו לא היי ח ה נתונה מראש‪ .‬אם‬
‫לקבל רשות על עיבור השנה‪,‬‬
‫זו‬
‫שהר’־‬
‫שיאמר‬
‫הרי‬
‫היתה מטרת הליכתו‪,‬‬
‫רוצה אני‪,‬‬
‫לנעלי‬
‫‪ 0‬ל ר״ג זה אינה‬
‫התוספות המעירים‪:‬‬
‫רגילים‬
‫במעשה‬
‫התפיסה הזו‬
‫לד"ג‬
‫נשיאותו‪,‬‬
‫נרורה כלל‪,‬‬
‫שהלך‬
‫אלא‬
‫ומעורפלת‪.‬‬
‫‪ ,‬ז‪;,‬ן ‪,‬״ הי ה ניס ‪,‬‬
‫ר‬
‫מצאנו‬
‫היינו‬
‫״״‪.'*'<,‬‬
‫בעלי‬
‫דיבנה״( ‪^ 0‬‬
‫לקבוע שהמעשה המסופר כאן‬
‫הוא ביחס לר ג‬
‫משניות הסותרות את הנחת דברי‬
‫נג ל ל‬
‫אין‬
‫ומדבר זה מזהים‬
‫שר״ג מוזכר נגורה סתמית ללא תאר‬
‫מקומות‬
‫אמנם‬
‫"ויכול להיות שזהו ר״ג‬
‫לבקש רשות מהשלטון‪,‬‬
‫שמצאנו‬
‫או לקבל רשות‬
‫(כשמזכיריס את ר״ג הזקן)‪...‬‬
‫מסוים‪:‬‬
‫יכולים‬
‫איפוא‪,‬‬
‫ציבורי אחר‪.‬‬
‫להזכיר סתם ר״ג אלא ר״ג הזקן"‪,‬‬
‫התוספות את ר״ג‬
‫ולפי‬
‫מראש את הסכמתו? נראה‪,‬‬
‫לקבל אישור על‬
‫מה של מונו ת גיוו ם לאיזה ע ג ין‬
‫זה ו‪ 11‬ו‬
‫ידע לפני הליכתו על הצורך לעבר‪,‬‬
‫ואייב מדוע היה צריך לחכות עד‬
‫בזמן שי׳ דעו‬
‫ש מ ט ר ת הליכתו היתד‪ ,‬או‬
‫נאמר שהוא הלך‬
‫דיבנה‪.‬‬
‫התוספות‪.‬‬
‫זקן‪,‬‬
‫־ « ■ ״ ‪ ,‬״לו‬
‫ביחס‬
‫ישבח‬
‫והכוונה היא לר״ג‬
‫־־ניר ר'‬
‫זכריה‬
‫פרנקל ‪1‬־כדו נח תתו״ ס‪ ,‬״־ל פי רוב ר״ג הזקן פכיני‪ .‬כר‪ ,‬״נל נ‪,‬״דם‬
‫אי‬
‫אופן‬
‫אפשר להסיק בצורר מוחלטת‪,‬‬
‫שאס התאר זקן‬
‫אזי הכוונה לר"‪,‬נ דיבג ה< ‪ .>2 2‬״ף ״ל פי כן‬
‫לדברי‬
‫יהושע העיד‬
‫כלפי בן‬
‫לומר יישר'‬
‫על‬
‫נ ״ ח לני לה‪0‬כימ‬
‫״ ״ ל ה ״ ״ ר »״ זו‪,‬וו‪,‬י של ר״ג 'י• כי" ג ד’ בנה• מנ‪0‬ל מי עז‬
‫טמא ויו ד ור*‬
‫מו ס ב ת‬
‫איבו‬
‫מוזכר‪,‬‬
‫מ ל המעשה של ר ג‪,‬‬
‫דורו רייג‬
‫יהושע האריך‬
‫חדעת״( ‪. )2 3‬‬
‫השערה זו‬
‫דיבנר<; אם‬
‫יש להב ח שעדותו‬
‫הכוונה לר״ג הזקן אז‬
‫נצטרך‬
‫וזה איבו‬
‫מתקבל‬
‫ימיס למעלה ממאה שניה‪,‬‬
‫נראית לנו‬
‫משום‬
‫שר״ג‬
‫חוס־ נרה‪,‬ו‘ עב‘ ‪ ,‬דה‘ בשפחתו‪.‬‬
‫^ פ ״ ב מי‪ .‬ו ; שקל!ם פייג מ״ג;‬
‫למטלי‬
‫דיבבה היה‪,‬‬
‫וכן פ " ו מ״אוע־־י‬
‫צבי חיות על דברי התיס‘ בגדהישהקשה‪:‬ם‪ 1‬הי י הגפ'‬
‫מסבירה ם]המעשה בשפחתו ש ל ר־־ג היה קשור בלחמי תודה‪ ,‬יאיר‬
‫ייתכן‬
‫‪.22‬‬
‫שהכוונה לר״ג דיבגוז שחי לאחר‬
‫פרנקל‪,‬‬
‫ז‪,.‬‬
‫דרכי‬
‫מנטל שם ע‘‪.28‬‬
‫הוצאת פלאט‬
‫ר‪,‬ע‘ ‪,1‬‬
‫המשנה‪ ,‬מ‘‬
‫‪ 60‬הע‬
‫החורבן ?‬
‫‪.82‬‬
‫ותמוהה ראיית וייס‪,‬‬
‫ומינקוס‪,‬‬
‫ניו‪-‬יורק ‪ -‬נרלין‪,‬‬
‫שזה היה ר״ג הזקן‪.‬‬
‫א‪.‬ה‪,.‬דו ר‪ _ .‬ד ר ר__יז־ יר״בי‪ .‬י‬
‫חרפ ד‪ ,‬א‬
‫‪,188‬‬
‫‪- 51 -‬‬
‫כאמור‪,‬‬
‫פעיל במיוחד בקביעת הלוח‪,‬‬
‫ובימיו‬
‫נתחדשה הלכה שאין‬
‫מעברין אלא בהסכמה הבשיא‪.‬‬
‫אבו‬
‫מוצאים ספור נוסף המראה את פעילותו ®ל ר ג ד יבבה‬
‫לגני עינרר השנה‪,‬‬
‫באותו עמוד בגמרא‪,‬‬
‫השכימו לי שבעה לכליה‪,‬‬
‫מעשה נר ג ®אמר‬
‫השכים ומצא שמונה‪ .‬אמד‪ .‬מי הוא שעלה‬
‫שלא ברשות‪,‬‬
‫ירד‪ .‬עמד שמואל הקטן ואמר‪ :‬אבי הוא שעליתי‬
‫שלא ברשות‪,‬‬
‫ולא לעבר את השנה עליתי‪ ,‬אלא ללמוד הלכה למעשה‬
‫הוצרכתי‪.‬‬
‫על י דך‪,‬‬
‫לה‪,‬‬
‫שנו ראויות כל השנים כולן להתעבר‬
‫אמר לו‪ :‬שנ בני‪,‬‬
‫אלא אמרו חכמים‪ :‬אין מענרין את השנה אלא במזומבין‬
‫וכו»יי( ‪<)2 4‬‬
‫נ ‪ 0‬פ ־־ זה דומני שיש לנו רמז נרור לזהות את ר״ג ‪ -‬כר״ג‬
‫דיבנה‪,‬‬
‫שמואל הקטן‪ .‬שמו של שמואל הקטן‬
‫שהרי מוזכר כאן‬
‫במקום אחר בקשר עם ר״ג‪:‬‬
‫מוזכר‬
‫"ת״ר שטעון הפ קולי הסריר י״ח נרכוח‬
‫לפני רייג מל הסדר ביבנה‪ .‬אמר להם ר״ג לחכמים‪ :‬כלום יש אדם‬
‫( ‪)05‬‬
‫שיודע לתקן ברכת הצדוקים? עמד שמואל הקטן ותקנה‪ ,‬וכר ״ ־* ‪.‬‬
‫לכאורה הדברים מפורשים ששמואל הקטן היד‪ .‬נזפנו של ר״ג דיבנה‬
‫ועתה נפנה לבדוק נרייחא מפורסמת‪,‬‬
‫שהעסיקה חוקרים רנים‬
‫בפיעבוחה‪ .‬מצאנו נתומפ״א‪" :‬רני ינאי אומר משום ר־‬
‫בן גמליאל שהיה אומר‪:‬‬
‫ו־|פך ‪.,‬״״״‪,‬‬
‫( ‪)2 6‬‬
‫בגוזליא רכיכין הן‬
‫״‪ ,‬שתא דא תלתין‬
‫שמעון‬
‫ונאמריא דעדק־ז‬
‫יומין‪ .‬מעשה נרנו‬
‫גמליאל וזקנים שהיו עומדים ע״ג מעלות בהר הניח ויוחנן סופר‬
‫הלך לפניר‪.‬״ ואמרו כתוב‪ :‬לאחנא בבי גלילא עלאה ובני גלילא‬
‫״תאי ‪ -‬שלמ כון י ‪ 0‬גא מהודעין אנ״נא לכון‬
‫ל״פוקיא ‪ 0‬ע‪1‬־ויא ־‪ 0‬״ נ י«‬
‫דרומה תתאה שלמכון‬
‫יסגא‪.‬‬
‫נבלי< ‪ 0‬גהןוי‪ ,1‬יא•‬
‫דמטא זמן‬
‫ניעורא‬
‫ולאחנא נני דרומא עילא ונבי‬
‫מהודעין אנחנא לכון‬
‫״‘‬
‫וכןבירושלמי‪,‬‬
‫דימשא זמן‬
‫־נהדר!!פ״ע‬
‫קצת בשינוי לשון‪.‬‬
‫נבלי‪ ,‬ב רכות‪ .‬כחי‬
‫עב•‬
‫ךאה להל‪ ,‬ננס־ ״ »• ע•‬
‫‪ 03‬ו נירורבי״מ לזמנישלשמואל הקטן‪.‬‬
‫־ ‪ 52‬־‬
‫לאס וקי מעטר יא מעומרי שונילא‪.‬‬
‫ולאחגא בדי גלוחא דבבל‬
‫ובבי גלותא דמרי ו‪ lira‬ר כל גני גלותא דישראל שלמכון‬
‫מהו דע י ן א בחב א לכו ן‬
‫דגוזליא רכיבין ואמריא דע דקי ן‬
‫דאבביבא לא מטא בשפר ב א נ פ א י ובאגפי חגראי‪,‬‬
‫שתא דא תל״ין‬
‫יומין״( ‪( . )2 7‬רי‬
‫יסגא‪.‬‬
‫וזימגיה‬
‫ואוספבא מל‬
‫ינאי אומר משמו של דשב״ג‬
‫שהיה אומר‪ :‬הגוזלות רכים והכבשים דקים וחוטב בעיני רזיוספתי‬
‫מעשה בר"ג וזקנים שהיו עומדים‬
‫?‪ s‬ל שבה זו שלושים יום‪.‬‬
‫על גני מעלות נהר הניח ויוחנן הסופר הלך לפג יהרו ואמרו‬
‫כ‪1‬ורנ‪:‬‬
‫לאחינו בבי הגליל העליון נני הגליל התחתון — שלו מכם‬
‫ירבה‪.‬‬
‫מודיעים אנחגו לכם שהגיע זמן הניעור להוציא‬
‫המעשרות( ‪ )2 8‬מאסיפת הזיתים‪.‬‬
‫הדרום התחתון ‪ -‬שלומכם‬
‫ולאחינו נני הרדום העליון‬
‫ונגי‬
‫ירבה‪ .‬מודיעים אגחבו לכם שהגיע הזמן‬
‫להוציא המעשרות( ‪ )2 8‬מעומרי השיבולים‪ .‬ולאוויגו בני גלות בבל‬
‫ובני גלות מדי ושאר כל נגי‬
‫גלו יוח ישראל — שלומכם ירבה‪.‬‬
‫מודיעיח אבחגו לכם שהגוזלות רכים והכבשים ר כיח ודקים‬
‫ותקופת האביב לא הגיעה‪,‬‬
‫על שבה זו שלושים‬
‫והוטב בעיני ובעיני ״נירי‪,‬‬
‫יום‪).‬‬
‫השאלה העומדת לדיון היא מי היה רבן גמליאל זה‪,‬‬
‫רן מ ‪ ,‬היה‬
‫והוספנו‬
‫וכמו‬
‫שמעון בן גמלי‪;:‬ל׳>־ האם היה זה רבן גמליאל‬
‫הזקן ט״י עוד בזמן הבי״‪ ,‬או היה זה דייג דיננו? השאלה‬
‫נדבר‬
‫זהותו טל ר״ג זה‪,‬‬
‫חשובה לבושא זה שעליי אבו דנימ‪ ,‬לא‬
‫רק משום הצורר לזהות את ר־־ג אבל ברצוננו להביא ראיה נוספת‬
‫שהב״יא הח״יל להיות פעיל ביותר בקביעת הלוח‪,‬‬
‫לדעתנו‪,‬‬
‫נזמנו טל דייג דיננה‪,‬‬
‫הנוטא‪,‬‬
‫שהיה לאחר החדרנו‪ .‬משום כן־ חשוב לבו‬
‫וננסה לנדר אח זהותו של ר״ג זה‪.‬‬
‫‪ 0 .27‬״ דר ‪,‬ןי פ* נ״ בי‪.‬‬
‫הלב‘‬
‫‪28‬י‬
‫ועי‘‬
‫נבלי טם‪ ,‬י״״א עא‘ ‪.‬‬
‫וירוטלמי פ״א‬
‫ובמקבילות בשינויים קלים‪.‬‬
‫בערב ךפס״ ״ל שבה רב ‪ ,‬ע ‪,‬״ לשמיטה ובשבת השמיטה חייבים‬
‫לבער את המעשרות‪ ,‬ראה בפייה מעשר שבי ם־ ו‪.‬‬
‫‪- 53 -‬‬
‫הברייתא הדר מו באר! בבבלי והגמרא ררצה להבלים את ההבדל‬
‫( ‪)2 9‬‬
‫‪ .‬רבן גמלי‪ 1:‬ל‬
‫בין "ת קיפ ‪.‬י קדם;׳! י לדיבוותגי ב ת ראי"‬
‫שבחשב לתקיף "והיה נוהג שררה ו זורק מורא בחלמי ך‪ ,‬ם״( ‪)3f‬‬
‫כגון‪,‬‬
‫כפי טומ צ בו בכמה מקומותז‬
‫יהונסע^ ׳)‬
‫במחלוקת של רייג יר‘‬
‫( ‪\ 2‬־ )‬
‫וערד׳ '־'■ כ‪111‬הוז; הודיע על החלטת עיבור השנה‪ ,‬הרא כתב‬
‫שההחלמה ביחס לעיבור התקבלה על ידו ועל ידי חבריו‪ .‬ו‪ 1:‬ילו‬
‫רשב״ג‪,‬‬
‫העיבור‪,‬‬
‫שהיה מהעבוותביס‬
‫הוא כותב‬
‫תממוחריס^^‬
‫באיגרת המודיעה על‬
‫שההחלטה ביחס לעיבור התקבלה על ידר‬
‫בלבדי והגמרא שם דוחה את ההשוואה וארמרת‪:‬‬
‫"דילמא בתר‬
‫ד ע נ ר ו ה ו " ^ ^ ‪ .‬רנמ״י• שם פירש‪ :‬שאולי־ האיגרת הזר‪,‬‬
‫ר״ג מזכיר את חביריו‬
‫שבה‬
‫כשותפים להוולסה ביחס לעיבור‪,‬‬
‫בכתבה‬
‫לאחר שהעבירו אותו מנשיאותו‪ .‬פירושו של רשיי י מבוסם על‬
‫המטופו במסכת ברכות‪,‬‬
‫וזלזל בכברדו‬
‫וכתוצאה מכך‪,‬‬
‫ר*‬
‫ולי‬
‫שרבן‬
‫י־‬
‫העני® את ר‘‬
‫בפרהסיא‪ .‬הדבר גרם להתמרמררת רבה בקרב החכמים‬
‫החליטו להעביר את ר״ג מנשיאותו‪,‬‬
‫בתפקיד בכיר‪ .‬הפשרה‪,‬‬
‫אחוו^^‪.‬‬
‫אבל גנו ר‘‬
‫אלעזר נן עזריה בשאר‬
‫שהגמרא מזכירה‪ ,‬ה י תה שרי'ג‬
‫דרש ברבים בשלש שבתות‪,‬‬
‫ואילר ר‘‬
‫אליעזר בן עזריה בשבת‬
‫על חיפור זה סומך רש״י את פירושו‪,‬‬
‫שיבה את הבהגתו התקיפה לאחר המקרה עם ר‪,‬‬
‫שהעבירו אותר מנשיאותו‪,‬‬
‫שההחלטה‬
‫בתקבלה על ידו‬
‫שט בסבהדר ין‪.‬‬
‫לבין‬
‫יהושע‪,‬‬
‫‪.30‬‬
‫‪.31‬‬
‫בבלי‪ ,‬רה‘‬
‫כ"ה‪,‬‬
‫‪.32‬‬
‫ב_כררות ל״ו ס״א‪,‬‬
‫רמאז היד‪ ,‬מנסח את איגרות העיבור‬
‫ועל ידי חביו־יו‪,‬‬
‫שהרי ראינו לעיל‬
‫עב*‪ ,‬דה‪4‬‬
‫תקיפי במאי‪.‬‬
‫עא'י‬
‫ברכרת כ״ז עב‘ ‪,‬‬
‫ונדון על כך בהמשך‬
‫הדבר ים‪.‬‬
‫כפי שמסופר בב א מצ יעא‪ ,‬פ" ד עי'ב ופה‘ ע"א‪.‬‬
‫‪ .34‬נסבה! ר יך‪,‬‬
‫‪.35‬‬
‫רלאחר‬
‫החכמים האחרונים שנחשבים לעבוותניח)‪.‬‬
‫רט״י‪ ,‬שם‪,‬‬
‫בנלי‪,‬‬
‫שייתכן‬
‫שר״ג‬
‫(בין החכמים הקדמונים שבחשבו לתקיפים‬
‫יא'‬
‫‪.33‬‬
‫רלמברת את‬
‫אליעזר בן עזריה כבשיא‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬ריי ג פייס את ר‘‬
‫יהרשע רהחזירו לבשיארתו‪,‬‬
‫‪.29‬‬
‫יהושע‬
‫שם‪ ,‬עב‘ ‪.‬‬
‫כ״ז ענ‘ ‪.‬‬
‫־ ‪ 54‬־‬
‫שההלכה דורשת שההחלמה הסופית בעגין העיבור תיעשה על‬
‫שבעה דיינים‪.‬‬
‫יז י‬
‫התוספות שם מפרשים בצורה דרסה‪ ,‬אלא שמדגישים‬
‫שלאחר שהעבירו את ר" ג מ ב שי‪ it‬ותו הוא התחלק בתפקידו עם ר‬
‫אליעזר בן‬
‫עזריה‪,‬‬
‫ועל ידי חב ירו‪.‬‬
‫ולכן הוא הזכיר שההחלטה נתקבלה על ידו‬
‫התוספות כנראה גורסים "בא גפ א י ובאבפי‬
‫תבראה" בלשון‬
‫יחיד‪,‬‬
‫בגמרות שלגו‪,‬‬
‫שהיא בלשון רגיט‪.‬‬
‫כפי שהגירסה‬
‫ולא "באגפי תניויי"‪,‬‬
‫לפי פשטות הסוגיא וכפי׳ פירושם של רש״י והתוספות‪,‬‬
‫האיגרות הללו בכתבו של ידי רבן גמליאל ז יבנה ורשב״ג‬
‫בנו‪,‬‬
‫שחיו לאחר החורבן‪.‬‬
‫אלא שיש להסבי׳ ר כמה נקודות בלתי מובנות לפי פירוש‬
‫זה‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬מה עשה רבן גמליאל בהר הכית לאוור החורבן?‬
‫וערד יותר יש לתמוה אם עוסקים אבו בתקופה שלאחר החורבן‪,‬‬
‫מה הטעם לנמק את עיבור השנה ״שהגוזלות רכיכין ו א ימריא‬
‫עדקין (או‬
‫ערקין)"? עבין‬
‫הקורבנות בבית המקדש‪.‬‬
‫הגוזלות והכבשים היה קשור בפולחן‬
‫לפי פירושו של רש״י‪,‬‬
‫כ ק ו ר ב נ ו ת על ידי היולדות‪ ,‬הזבין‬
‫והזבות‪,‬‬
‫היו נינרכים להביאם כקורבנותפסח‬
‫היו‬
‫המוזכר ‪ ,‬ם בברי ‪ ,‬תא זו‪ ,‬ה יו לאחר החורבן‪,‬‬
‫שעביני הקורבנות היו סיבות לעיבוד השגה?‬
‫רש" י שח נעא‘ ‪.‬‬
‫_‬
‫‪,‬לכרת‬
‫ואילו‬
‫‪ .‬לפי ה ר מ בם‬
‫נ י צ ד כ י ם לקורבנות ראייה‪,‬שכל עולה רגל צריך‬
‫כל פנים אם ב‪,.‬מרשרבן‬
‫‪.36‬‬
‫הגוזלות היו‬
‫‪II .‬‬
‫_‬
‫הר ז•‬
‫גמליאל ורשב״ג‪,‬‬
‫איך נוכל להסניר‬
‫‪ 55 -‬־‬
‫בגלל הקשיים הללו‬
‫גמליאל ורנשב״ג‪,‬‬
‫אלון‬
‫ישבן דיעווז המנסות לזהות אח רבן‬
‫ובנו שוויו בתקופת הבית‪.‬‬
‫ברגן גמליאל הזקן‬
‫סגור שה ממטה איר‪ 37‬בזמנו של רבן גמליאל הזקן‪ ,‬אלא‬
‫שהבבלי פירש שהכוונה לרבן גמליאל דיבנו‪. ^ 8 1‬‬
‫כלומר‬
‫שהתלמוד פירש בסעות את המעשה שבעצם קרה בתקופתו של ר״ג‬
‫הזקן‬
‫קיימת דעה אחרת אשר גם‬
‫והעביר אוו! ו לתקופת ר״ ג דינבה‪.‬‬
‫היא מסכימה שרבן גמליאל זה היה רבן גמליאל הזקן‪,‬‬
‫ומנסה‬
‫לפרש את דברי הגמרא שהכוונה לרבן גמליאל הזקן ולא‬
‫דעה זו גורסת כדברי הגמרא ייבחר ייעברוה״‪,‬‬
‫לרבן‬
‫גמליאל ריננה‪.‬‬
‫לשון‬
‫בקיבה ולא "בתר שעבדוהו" כפי־ שנגירסה שלפנינו‪,‬‬
‫ומפרשים שר"ג כתב אה האיגרת שבה הוא מזכיר את חביריו‪,‬‬
‫שבאותה שנה קרה שעיברו את השבה בהיעדרו‪,‬‬
‫את השגה בתנאי‬
‫העיבור נעשתה בלעדיו‪,‬‬
‫ולכן מאחר‬
‫ה ד י י נ( י‪3 9‬ם )‪/‬‬
‫פירוש זה גם התלמוד בעצם מכווין לרבן‬
‫נתקופת הבית‪,‬‬
‫וחביריו עיברו‬
‫שהנשיא יסכום כפי שלמדנו‪,‬‬
‫לכן הוזכרו שאר‬
‫והחלמת‬
‫לפי‬
‫גמליאל הזקן שחי‬
‫ולא כפי פירושיהם של רש״י‬
‫והתוספות‪.‬‬
‫המחזקים את ההשערה בדבר זהותו של ר״ג ‪ -‬כר״ג הזקן‪,‬‬
‫המקור המוזכר בירושלמי‪,‬‬
‫משום‬
‫וישנם‬
‫על פי‬
‫שד״ג ישב על מעלות האולם בהד הני‪1‬ו‪]'10‬‬
‫דמזה הסיקו שה כרובה לרבן גמליאל הזקן‬
‫( ‪) 41‬‬
‫♦‬
‫ויש הרואים כראיה שזה היה ר״ג הזקן מ;סום שמצאנו במקום‬
‫אחר סיפור המעיד על רבן גמליאל הזקן‬
‫בהר הבית‪.‬‬
‫"אמר ר‘‬
‫בריבי למבריא ומצאו‬
‫(נ״א רשב״ג)‬
‫שהיה עומד ע״ג מעלה‬
‫יוסי מעשה באבא חלפתא שהלר אצל ר״ג‬
‫שהיה יושב על שלחנו של יוחנן ה ב זו ף‬
‫ובידו ספר אירב הרגוח‪,‬‬
‫והוא קורא בו‪.‬‬
‫אמר לו‪:‬‬
‫זכורני ברבן גמליאל אגי אביר שהיה עומד ע״ג מעלה בהר הבית‪,‬‬
‫והביאו לפניו ספר איוב תרגום‪,‬‬
‫!{לון׳‬
‫שםי א ‘ ‪,‬‬
‫ע‘‬
‫‪150‬‬
‫ואמר לבבאי‪.‬‬
‫וכן‬
‫עיקעהו תחת‬
‫פ ר ב ק ל ‪,‬שח‪,‬‬
‫ע‘ ‪ 59‬ו ע ו ד ‪.‬‬
‫^ י ד י ר ‘ פ ר ץ ‪ ,‬מו ב א ב שי ט ה מ ק ו ב צ ת על ה ג מ ר א ‪,‬‬
‫תוספות‬
‫ל ־ ^ ״ י י ס ב נ ב נ ש ת י ‪ ,‬ל י י ו ר ב ו ‪ ,‬ייקס״ב׳‬
‫י ר ו ש ליי ד‪,‬־ ת ש ״ ך ‪ .‬ו ר »ה ב ח זי ז י י ^ ה ר " ץ ח י ו ‪ -‬שגם מ ב י א‬
‫פירוש זה‪.‬‬
‫ירו ש ל מי‪,‬‬
‫״‪.‬‬
‫‪2‬ו‬
‫וע י‘‬
‫י ‪4‬־‬
‫בה ע ‘‬
‫‪,158‬‬
‫מע_שר_שג— פ " ה ה ל‬
‫ז‬
‫־‬
‫שדן‬
‫שנ« ז ר ״‬
‫ב ה ר ח ב ה אם י י ת כ ן‬
‫כו הני ם‪.‬‬
‫‪- 56 -‬‬
‫ח ג דבר‪.‬‬
‫אף הוא צוה עליו‬
‫את אבא חלפהא שהיה גן‬
‫בטיפור זה מוג א י□ ‪.:‬גו‬
‫וגנזו‬
‫דורו של ר״ג ויבנה וסיפר על מעשה‬
‫שאירע לסבו — ר״ג הזקן — שהיה עומד ע״ג מעלה בהר ה ב י‪.11‬‬
‫ומאחר שמוצאים אבו שר״ג הזקן היה ע״ג מעלה בהר הבית‪,‬‬
‫משר□‬
‫כך יש לזהוח שד"ג שב חב אח איגרת העיבור היד‪ .‬ר"ג הזקן‬
‫’ ^‪.‬‬
‫בגד שיטה זו יש לטעון‪ ,‬שלא מוזכר באף אחד מן ח מ קו מו ת‬
‫שזה היה ר״ג "הזקן"‪,‬‬
‫שבית‪,‬‬
‫בהחילת הפרק)‪.‬‬
‫(אמנם אין זו ראיה מכרעת‪ ,‬כפי‬
‫קשה לקבל את דעתו של אלון‪,‬‬
‫עידבב את המעשר‪ .‬שקרה עט ר" ג הזקן‬
‫כן‬
‫שראינו‬
‫שהחל מו ד‬
‫וייחסו לר״ג דיבבה‪.‬‬
‫כמו‬
‫יש קושי בפירוש המנסה להבין את דברי הגמרא שבאמת הכוונה‬
‫והפירוש "בתר רעברוה" ‪ -‬לאחר שעיברו את השנה‬
‫לר״ג הזקן‪,‬‬
‫שהרי הגמרא מגסה להראות את ההבדל בין התקיפים‬
‫בהיעדר הנשיא‪.‬‬
‫הקדמונים לענווחגים המאוחר ים;‬
‫לגבי רבן גחליאל דיבנה מצי! נו‬
‫סיפורים המראים על הגהגה תקיפה‪,‬‬
‫וכן על ר שב ג בנו מצאנו‬
‫סיפור המראה על ענוותנותו אבל היכן מצאנו נמר בן גמליאל הזקן‬
‫הראה הקיפוח מיוחדה ו שר שב‪ 11‬ג בגו גילה אח ענוותנותו‬
‫לכן בראה‪,‬‬
‫!‬
‫שצדקו רש״ י והחו״פות בפירושיהם שפירשו‬
‫טהאיגרות הללו בכתבו ע״י רבן גמליאל דיבגה ובבו רשב״ג‬
‫שחיו לאחר החורבן‪,‬‬
‫וננסה ליישב אח הקשייח שהעליבו בגד‬
‫הש‪7‬זרה זו‪.‬‬
‫השאלה הראשרבה שבדון בה‪ :‬איך ביתן‬
‫ל ה ס ץ ד שרבן גמליאל‬
‫דיבבה כתב את האיגרת ״על גב מעלת הד הביח־־^‬
‫‪42‬־‬
‫ניי<‬
‫‪ naB‬י ‪ .,‬ט ״ ך ע ״א״ וע‪,‬י שם בר״״י‪.‬‬
‫קלים במסכת סופרים‪ ,‬פה‘ הל ט"ו‪.‬‬
‫‪ ■ , , . ,‬ידו״ ההלכה‪ .‬ד‘‬
‫‪.1‬‬
‫גוביץ‪ H i [ ,‬ךי‪— ^ ■11n -*1‬‬
‫מ*‬
‫וראה בשינויים‬
‫‪,2 6 6‬‬
‫’‬
‫וכן מבטל שח‪ ,‬ע‬
‫‪ ,32‬הע‘ ‪.158‬‬
‫‪.44‬‬
‫‪.45‬‬
‫ראה טשרנוביץ‪ ,‬שח‪ ,‬שעמד על נ־ר•‬
‫מה ‪ 0‬הזביגו לעיל בריע‘ ‪ 40‬שבירושלמי ״מעשר שגי" מוזכר‪:‬‬
‫״על‬
‫מעלו״‬
‫בי כ ה‪,‬‬
‫שהרי‬
‫הל•‬
‫״ ״ ו‬
‫ה״ול״‬
‫ב‘ ‪,‬‬
‫״ ו י‪,‬‬
‫נהר‬
‫״ ״ ״‬
‫*ותה‬
‫ו מ״ור‬
‫ושח‬
‫ה בי ת״‪,‬‬
‫נוס חה‬
‫ב ריי ״ א‪,‬‬
‫הי ברי ס‬
‫ניכר‬
‫זו‬
‫בירו ש ל מי‬
‫‪...‬י‬
‫ה ו ש מ מ ה ה מ ל ה ■■*ולמיי‬
‫שהנוסחה הנכונה די י;י‬
‫אינ ה‬
‫ברורה‬
‫כל‬
‫" מנ הדריד"‬
‫ה בריי״ו ח‬
‫ונו בל‬
‫יעל גב מעלות בהר הביתי'‬
‫הז‬
‫«י־ו »‬
‫ל ה ח לי ט‬
‫‪ 57 -‬־‬
‫ובראה להסביר שד‪.‬יה מקום אסיפת עם בהר הבית בזמן‬
‫עמד על מכונו‪,‬‬
‫םקום‪.‬‬
‫®הבית‬
‫ואפילו לאחר החורבן המשיך העם להיאסף באותו‬
‫בעוד שבית המקדש היה קיים היה בית הדין מכריז על עיבור‬
‫השבה בהר הבית כדי לתת פירסום להכרזת העיבור‪,‬‬
‫לבהוג לאחר החורבן‪.‬‬
‫וכך גם המשיכו‬
‫זו היא הסיבה שרבן גמליאל כתב‬
‫לגלויות השונות "על גב מעלות בהר‬
‫הבית"^^‪.‬‬
‫האיגרות‬
‫אח‬
‫ויותר מזה גראה‬
‫לשער שהר הבית היה מקום קבוע לאסיפת הקהל‪ ,‬ולא רק באירועים‬
‫ובוכיח זאת מכמה מקומות‪.‬‬
‫מסוימים להכרזת המינור‪.‬‬
‫אמר‪:‬‬
‫שנינו בתוספתא‪ :‬בן זומא ראה אוכלוסין בהר הבית‪.‬‬
‫\ ~‪/ .‬‬
‫‪ .‬בתלמוד מצאנו את אוחו הספור‪:‬‬
‫"ברוך שברא כל אלה לשמשנו"‬
‫זומא ראה אוכלוסא על גב מעלה בהר הבית‪ .‬אמר ברוך חכם‬
‫"בן‬
‫הרזים‪,‬‬
‫וברוך שברא כל אלד‪ ,‬ל ש מ ש נ י " ^‪ .^',‬בן‬
‫זומא אמנם בולד‬
‫עוד בזמן הבית‪ ,‬אבל לדעת אלון אין להביח שהוא היה גדול וחכם‬
‫בתורה לפני ר‪.‬חורב\ ‪,^4 9‬‬
‫בן‬
‫ולכן הוא סבור שהקהל הרב הזה שראה‬
‫( ‪)5 0‬‬
‫זומא‪ ,‬היה לאחר החורבן׳ ‪. w‬פרופסור בכר כותב שמה‬
‫בבבלי‪" :‬הר הבית"‪,‬‬
‫שכתוב‬
‫ובירושלמי‪" :‬ירו של יםיי‪ ,‬היא הוספה‬
‫ית' ‪)51‬‬
‫אנכרוב (‬
‫‪.w‬‬
‫"מעשה ברבי יד‪,‬ושל בן חנניה שהיה עומד על‬
‫וכן מצאנו‪:‬‬
‫גב מעלה בהר הבית וראה בן‬
‫מאין‬
‫ולאין בן‬
‫זומא‬
‫מבחוץ"^^‪.‬‬
‫זומא ולא עמד מלפניו‪ .‬אמר לו‪:‬‬
‫זומא? אמר להן ר‪,‬‬
‫אמנח‪ ,‬ר‪,‬‬
‫יהושע להלמידיו‪ :‬עדיין בן‬
‫יהושע היה חכם עוד בזמן הבית‪,‬‬
‫‪ .46‬כעין זה כתב ב שו״ח מהולב״ח‪^ ,‬למורנו הרב לוי בן חביב‪,‬‬
‫לממבעדג‪ ,‬תרפ״ה‪ ,‬ע‪"0 ,‬ד‪ .‬וראה גם סאילת ישב״־ז לר‪. ,‬‬
‫יעקב עסדין‪,‬‬
‫לממברג‪ ,‬חדמייד‪,‬‬
‫‪.47‬‬
‫תוספתא‪,‬‬
‫‪.48‬‬
‫בבלי‪. ,‬ברכות ב״ ח‪,‬‬
‫א‘ ‪,‬‬
‫ח״א‪,‬‬
‫תשובה פ"ז•‬
‫ברכות פ״ז ה״ה‪.‬‬
‫ע״א‪,‬‬
‫והשווה ירושלמי‪,‬‬
‫ברכות פ"ט הל‘‬
‫שכתוב שהוא ראה בירושלים‪.‬‬
‫‪.284-5‬‬
‫אמנם הוא אינו מוכיח‬
‫‪ .49‬חולדות היהוד ים‪,‬ח״א ע‪,‬‬
‫זאת בצורה מוחלטת‪.‬‬
‫‪ .50‬יש להזכיר שאלון דוחה את הגירסא‪" :‬עייג מעלה בהר הבית"‪,‬‬
‫משום שלדעתו בטוי זה מורה על מעשה בבין‪ ,‬ולכן הוא מקבל‬
‫את הנוסחות האחרות שהם‪" :‬הר הבית" ‪ -‬בתוספתא‪,‬‬
‫ו״ירושלים" ‪ -‬בירושלמי‪ .‬אבל דעתו ״שעל גב מעלה" מורה‬
‫על בגין איבה מוכחת; ולכן ייתכן מאד שזה היה מקום‬
‫מסוים בהר הבית שבו נהגו להתאסף עוד בזמן הבית‪ ,‬וכן‬
‫המשיכו להתאסף גם לאחר החורבן‪.‬‬
‫‪ .51‬בנ;רי ב זי< א גדות התנאים‪ ,‬מתורגם ע״י א‪.‬ז‪ .‬רבינוביז‪,‬‬
‫הוצאת דניד‪“ ,‬ירוטלים‪ ,‬ברלין‪ ,‬תרס״ב‪ .‬ח״ב‪ ,‬ע‘ ‪ 138‬הע‘‬
‫‪" .2‬ואפשר לדחות את דבריו לפי מה שכתבנו בהע‘ הקודמת‪.‬‬
‫‪- 58 -‬‬
‫אעפ״כ אין ספק שמקרה זד‪ .‬קרה כשר‘‬
‫גדול לתלמידיו‪ .‬משום כך‪,‬‬
‫החורבן‪,‬‬
‫יהושע היה חכם מפורסם ורב‬
‫יש להניח שסיפור זה קרה לארור‬
‫והמקום היה ״על גב מעלה בהר הבית"! כמד כן‬
‫"מעשה ברשב״ג שהיה על גבי מ‪ '7‬לה בהר הבית‪,‬‬
‫לפ״ז‪,‬‬
‫וראה עובדת‬
‫כוכבים אחת נאה ביותר‪.‬‬
‫אמר‪":‬מר רבו מעשיך ה‘ ״ ! אפשר להבי״‬
‫שזה רשב״ג השבי בן ר״ג‬
‫דינגה^ י‬
‫משום כך הוכחת טשרנוביץ מסיפור ר‪,‬‬
‫יוסי בן וולפתא ל ד" ג‬
‫דיבבה שסיפר‪" :‬זכור אני ברבן גמליאל אבי אביך שהיה עומד ע״ג‬
‫מעלה בהר הבית והביאו לפניו ספר איוב תרגום‪.‬‬
‫{מקעהן‬
‫ואמר לבנאי‪:‬‬
‫‪ nnn‬ר‪,‬גדבר"( ‪ - ,)5 5‬שהיות ומצאנו את ר״ג הזקן‬
‫ע״ג מעלה בהר הבית"‪,‬‬
‫"עומד‬
‫לפיכך כותב האיגרות "עייג מעלה בהר הבית"‬
‫הוא ר״ג הזקן‪ ,‬א ין לה על מה לסמוך‪ .‬אכן רייג הזקן עמד ע״ג‬
‫מעלה בהר הבית‪,‬‬
‫ואותו מקום שימש כאסיפת קהל גם לאחר החורבן‪,‬‬
‫ונכדו ר״ג דיבנר‪ .‬שלח את איגרת העיבור‪,‬‬
‫מאותו מקום אשר לפנים‬
‫)ינו !‬
‫עמד בו זל‬
‫הבעיה השביה ש‪ 57‬ליבו לדון בה אם ר״ג כותב האיגרות היה‬
‫ד" ג מיבנה‪ ,‬איך אפשר להסביר שהנימוקים לעיבור השבה היו‬
‫קשורים‬
‫נ ע נ ע י פולחן הקורבנות בבית המקדש? איך ביתן להבין‬
‫ואימריא עדקין"‪,‬‬
‫את דברי ר״ג שבגלל "דגוזליא רכיכין‬
‫לכן‬
‫הווזלם לעבר את השנה‪ ,‬אם עוסקים אבו בתקופה שלאחר החורבן?‬
‫ביחס לכבשים לכאורה אפשר לשער שהיו מקריבים קורבן פסח‪,‬‬
‫אפילו לאחר שבחרב בית המקדש‪,‬‬
‫שהרי למדנו במשבר‪" .‬אמר ר‘‬
‫שמעתי שמ‪7‬זרי ב יז אע״ פ שאין בית״' ")‪.‬‬
‫אין‬
‫יהושע‬
‫רואים אנו שלפי ההלכה‬
‫צורך בבבין המקדש על מג״ שיקריבו קורבבות‪.‬‬
‫ולמעלה מזו‬
‫גןצאנו לםטגה שמ ‪0‬פרו( לבו על ״מעשר‪ .‬בר״ג שאמר לטבי עברו צא‬
‫וצלה לגו את הפסח על ה»סנל»״( ‪,)5 7‬‬
‫וידוע לנו ®לדייג דיבנה‬
‫‪.53‬‬
‫בנלי‪ ,‬עבו_רה זרה‪ ,‬כ‘ ע״א‪ .‬אמנם בירושלמי‪ ,‬ב רכות פייט‬
‫הל״ב‪' ,‬ועב ו דה־ זירה‪ ,‬פ״א הל‘ ט'‪ ,‬הגירסה רבן גמליאל‪.‬‬
‫‪.54‬‬
‫ולא כדברי הי ימאן‪ ,‬א‪ ,.‬ספר תולדות תנאים ואמוראים‪.‬‬
‫לונדון‪ ,‬תרייע‪ ,‬ח״ג‪ ,‬ע‘ ‪ ,1163‬שזה היה רשב״ג הזקן‪.‬‬
‫וייתכן שיש לחזק השערה זו‪ ,‬שהרי מה לעובדת כוכבים‬
‫בהר הבית‪ ,‬כשהבית עמד על תילו?‬
‫‪.55‬‬
‫ראה למיל הע‘‬
‫‪.42-3‬‬
‫‪ .56‬ע ד י ר ‪ n‬פ״ח‪ ,‬מ" ו•‬
‫‪ .57‬פסחים‪,‬פ"ז מ"א‪ ,‬וראה להלן באריכות בנספח ד ‪ .‬ע‘ ‪:124‬‬
‫והשווה ק רו כ מ א ל‪ ,‬ב‪. , .‬כ חב «_ר_‪ ,‬נחמן‪JMjL .‬כמאל‪ ,‬ערוך ע ״ י‬
‫ש‪ .‬ראבינוביץ‪ ,‬הוצאת ע ינוח‪ ,‬ברלין‪ ,‬חרפ ד‪ ,‬מו רוי‬
‫גב ו כי ה זמן‪ ,‬ע‘ ק "ה‪.‬‬
‫‪- 59 -‬‬
‫היה עבד בשם‬
‫ט ב י ^‪!: .^',‬מגם פרנקל דווזה את המסקנה‪.‬‬
‫( ‪)5 9‬‬
‫עבדיח"'^^‪.‬‬
‫"שאין לגו לדייק בשמות‬
‫בבבין‬
‫וכותב‪:‬‬
‫אבל לפי ההלכה אין‬
‫בית המקדש על מגת להקריב קורבנות‪,‬‬
‫ומשום כך ייתכן‬
‫מאד שהקרבת הקורבגות המשיכה למעשה גם לאחר ההורגן‪.‬‬
‫בתקופה מאוחרת מאך‪,‬‬
‫לפגי ‪ 700‬שבה בערך‪,‬‬
‫ע" י רבי וו גב א ל (יחי׳ אל)‬
‫צורך‬
‫אפילו‬
‫מוצאים אגו דיון‬
‫מפריש אם יש להקריב קורבבות בזמן‬
‫הזד\ ‪ , ^ 0‬אם כן לא ייפלא בעיגיגו שבתקופה המידית שלאחר‬
‫החורבן המשיכו‬
‫בעבודת הקורבבות‪,‬‬
‫מל מגת להקריב קורבן פסח‬
‫( ‪) 61‬‬
‫ולכן היו צריכים לכבשים‬
‫‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬הסבר זה שהעלינו מספיק בידום לעבין הכבשים שהם‬
‫עדקין‪,‬‬
‫שאותם היו מקריבים כקורבן פ סוז‪,‬‬
‫את הנימוק של ייגוזליא רכיהין"‪,‬‬
‫מביאות היולדות והזב ין‪,‬‬
‫אבל איר ניתן‬
‫להסביר‬
‫שזה שייר לקורבבות שהיו‬
‫ואלו הן לן ורבנווו יחיד שלגביהן אין‬
‫שום ספק שלא הקריבו לאחר החורבן?‬
‫הרב גורן בספרו ייתור״ המועדים"‪,‬‬
‫כתב את האיגרות בזמן‬
‫שיחרור‬
‫ירושלים ע״י‬
‫רוצה לשער שרבן גמליאל‬
‫שלסוגו של בר כוכבא‪ .‬לפי דעתו‪,‬‬
‫בר כוכבא‪,‬‬
‫געשה גסיון לשקם אח הד הבית‪,‬‬
‫ולתכנן את בגין בית המקדש השלישי‪,‬‬
‫וייתכן‬
‫עבודת הקורבנות חודשה במקום ה מ ק ד ש ^ ‪/ 6‬‬
‫לה(סערה זך מל מה לםמורי‬
‫‪. 53‬‬
‫שבימי בר כוכבא‪,‬‬
‫יש לדון או יש‬
‫שהרי אחת האיגרות שנכתבו ע״י רבן‬
‫גמלי ‪.‬ל מדברת על ביעור מעשרוח‪,‬‬
‫למשל מ שנה‪ ,‬ב ר כ ו ת‬
‫ב ב א‪ -‬קמא ע"ד ע " ג‪.‬‬
‫לאחר‬
‫פ ״ ב מ" ז ‪,‬‬
‫וכפי שהזכרנו לעיל זמן‬
‫ס ו_כ ה‬
‫פ״ב‬
‫מ״ א‪,‬‬
‫ביעור‬
‫ב ב לי‪,‬‬
‫דר כ יהמ שגה ‪ ,‬ע‘ ‪ 6 0‬הע‘ ‪. 82‬‬
‫מ ו ב א ב ס פ ר ^ ‪ ,! n p j L J j n‬ל ר ‘ א י ש ״ ו ר י ה פ ר ח י ‪ ,‬י ר ו ש ל י ח ‪,‬‬
‫‪ 7T n ‘ v‬־‪ .‬ו ר א ה עוד‪ ,‬ל ב ע י ת ה ק ר ב ת ה פ ס ח ב ז מ נ נ ו ‪,‬‬
‫יישי״ט‬
‫ב ט ו ‪ . .‬ת ’ ח ת ״ ח ס ו מ ר < ל ך ‘ משה ס ו פ ר ‪ ,‬ה ו צ א ת מ ק ו ר ‪ ,‬י ר ו ש ל י ם ‪,‬‬
‫* ך ל "ג ו ר ל ״ ו ‪ ,‬ו ע ו ד א ח ר ו נ י □ י״דגו‬
‫‪^•157‬‬
‫‪ 61‬י‬
‫בשאלה ז ו ‪.‬‬
‫ע ״ י ה ג ה ו ח__ מ ה ר ‪:‬י ץ _ ‪r n ^ n‬‬
‫_ י ע ב ־ ^‪ ,‬ירו" א ח ש ו ב ה פ י י ט ‪.‬‬
‫בסנ הדרין‬
‫שהעיר‬
‫בז ה‪,‬‬
‫וכן‬
‫ב שאילת‬
‫ג ו ר דהרבשלמה‪ ,‬ח ו ר ת ה מ ו ע ד י ם ‪ ,‬ה ו צ א ת צ י ו ג י ‪ ,‬ת ל ‪ -‬א ב י ב ‪,‬‬
‫ע‘‪ , 4 80‬ו צ ל הפרק‪- :‬מלחמת ב ר ‪ -‬כו כ ב א ל או ר ה ה ל ר ה "‪,‬‬
‫תשכ״ד‬
‫ו כ ן ב ' ר ק ש ל א ״ ר י ו ‪ " ,‬מ ל כ ו ת בן כ ו ז י ב א ל א ו ר ה מ מ צ אי ם‬
‫ב מד בר י ה ו ד ה " ‪ .‬ו ל פ ״ ז הוא רו צ ה ל ה ס בי ר ד ב רי ה תו ס פ ת א‬
‫״ ‪ ,/u‬ש‪ ,.‬מ ל ח מ ת ״ ב ד ^ כ י ^ א‬
‫ב ע ד י ו ת פ יי ג י ע י " ש ר א ה ג ח‬
‫מ ה דו ר ה ש בי ה‪ ,‬הו צ א ת מו ס ד ב י א ‪ ,‬ק‪ ,‬י ר ו ש ל י ם ‪, 19 57 ,‬‬
‫ע ‘ ‪ , 77‬ה מגי■‪ ,‬ש ה ע ב ו ד ה ב ב י ת ה מ ק ד ש חו ד ש ה ב ז מ ן ה ה ו א ‪.‬‬
‫‪- 60 -‬‬
‫המעשרות הו‪ 1:‬בערב פסח של‬
‫‪,‬‬
‫טנו; רביעית ושביעית‬
‫השטרות שגמצאו בחחירות שהתנהלו ע״י י‪ .‬י) ין‬
‫במדבר יהודה‪,‬‬
‫)‪(cz‬‬
‫‪ .‬ל(׳ י ‪ 11!:‬ד‬
‫בוואזי מורבעאת‬
‫מתאשרת ההנווה ששבה ראשונה לשלמון בר בוכבא‬
‫היתר‪ .‬שבת ‪ 1 32-1 33‬לספירה הנוצרית‪,‬‬
‫למווזור השמיטה‪,‬‬
‫שהיא היתר‪ ,‬ג□ שבה ראשונה‬
‫( ‪)6 4‬‬
‫בהיות שגת ‪ 131-132‬שבת הטס ימה׳‬
‫כמו‬
‫ן‬
‫התאריך המקובל לנפילת ביתר ולסיוח מלכות בר כוכבא הוא ט‘‬
‫באב שגת ‪ 135‬לספירה‪,‬‬
‫שזו שבה שלישית לשמיטה‪ ,‬ואם ז‪:‬ן למי‬
‫חישוב זה אין אפשרות לשמר שרכן גמליאל כתב ‪!:‬ת האיגרת המזכירה‬
‫ולבער את המעשרות בשבה הרביעית בתנופת בר —כוכבא‪ ,‬שב שביי‬
‫הרביעית לשמיטה כבר בגמרה ת;! ופת נטלוזוג ו‬
‫‪.‬‬
‫למעלה מזו‪,‬‬
‫‪)6 6 (,,‬‬
‫‪,‬‬
‫מקובל "שרבן גמליאל לא האריך ימים עד המרד‬
‫משמע ממסורות הלמוזיוו!‪,‬‬
‫_‬
‫וכך גם‬
‫שרבן ג‪j‬׳ ל י■יל לא חי בזמן המרד י )'ל}|‬
‫‪. . .‬‬
‫(? ‪)6‬‬
‫‪ .‬קונ■י רוב‬
‫בגו רטב״ג שהיה אעיר לימיח באותה תקופה‬
‫החוקרים רבן גמליאל מת בערך בשבת ‪ 117‬לסטירה לכל המאווור( ‪,) 6 8‬‬
‫ואח כן אין שוט םפ ק שהאיגרת הזו לא גמובה בזמגו של בר־כוכבא•‬
‫השערה בוספת מועלית ע״י הרב גורן‪ ,‬ישו; י גו ות בכתבו‬
‫בראשית הקופח שלטונו של הקיסר הרומאי אדריאבוס‪,‬‬
‫שהבטיח‬
‫לבבות את בית המקדש‪ .‬ההבווה שאדריאבוס הבטיח לב ג י ת אח בית־‬
‫המקדט מבוסם״ ע ל אגדה ב״מדרש רכה"‪,‬‬
‫בימיו של ד*‬
‫יהושע בן‬
‫המספרת על גזירת המלכות‬
‫חבביה שיבבה בית המקדש‪,‬‬
‫׳•הכותים•• חזרה בה המלכות מהבטחה זו( ‪.)',9‬‬
‫ובגלל השפעת‬
‫כמו כן מסופר על‬
‫ידי אב הכבסיה אפיטניוס וכן במקור של כרדגיקון סודי על‬
‫‪.64‬‬
‫‪.65‬‬
‫‪.66‬‬
‫‪.69‬‬
‫רן!המע‪0,‬ד״ז‪3‬י‪ ,‬פייה מן״‪ ,‬אמבם רש״יב סבה דר ין י״א ע״ב‬
‫אבל זהלא מדוקדק‪ ,‬וראה‬
‫ב־‪¥‬בה ש ל י ש י ת והשישית‪,‬‬
‫בחידושי ה רש"ש שהעיר ‪ 57‬ל '־י•‬
‫ידיזי י‪. ,.‬היי י ‪.‬ו‪.‬שי_״_‪».‬״וד ?‪.‬ר ^נוכנא‪ ,.‬הו צאת ויידגפלד‬
‫וגיקולסון‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשל א‪ ,‬ע ‪.1 3‬‬
‫אמבט‪ ,‬משך ו‪ 1‬קופ ״ בר כוכבא עצמה איבו ברור כל צרכו‪ ,‬ראה‬
‫שט גורן‪ ,‬והדבר מדיין צריך בירור‪.‬‬
‫בעריכת‬
‫ראה למשל־ יולדות‬
‫הןצ‪ .,‬ת דביר‪ ,‬״ל‪-‬אביב‪ ,‬ת של א‪ ,‬חי ‪320‬‬
‫״ ״״ידי ח‪.‬ה‪,.‬‬
‫‪.v k‬‬
‫ח״ב ע‪.39‬‬
‫ראהן‪ :‬לון‪ ,‬חול‪:1‬ות ‪.‬היהוךי‪.‬ם‪,‬‬
‫גרץ‪ .‬אמבט הלוי יצחק‪,‬‬
‫וכן‬
‫לי)׳ן‪ 1‬ליעבץ‪ ,‬״ו‘ מ־ ‪,99‬‬
‫דורו״ הראשונים פרנקפורט‪ ,‬תרס׳יו‪ ,‬נדפס מחדש‬
‫ז‬
‫‪V 7‬״‪ V Y 362‬סבור שר״ג בפטר קודם לכן‪.‬‬
‫י»‬
‫י‬
‫‪6‬‬
‫•‬
‫סד «‬
‫בראשית ר תה‪ ,‬פ‬
‫‪- 61 -‬‬
‫הצו‬
‫שניתן ע״י אדריאביס לנגות את ירושלים‪ ,‬אין זה מעגיגבו‬
‫לדון נבו שא זה‪ ,‬אם אכן הבטיח אדריאבום לבבות את ביה חמקדש‬
‫וחזר בו‪.‬‬
‫בוטא זה בידון בהרחבה ע" י‬
‫בקבל את המסורות השונות‪,‬‬
‫אדריאבום לבבות את המקדש‪,‬‬
‫אלו\ ‪. ^ 0‬‬
‫אפילו אם‬
‫הקובעות שאכן היתה הבטחה מצד‬
‫עדיין לא חעליבו ארוכה לבעיתבו‪,‬‬
‫איך כתב רבן גמליאל באיגרתו בימוק לעיבור השבה‪,‬‬
‫הן דכין;‬
‫שהגוזלות‬
‫ראשית‪ ,‬לא מצאנו שאכן גבבה בית המקדש ושעבודת‬
‫הקורבבות התבהלה כימי קדם ושאפילו קורבבות יחיד הועלו על‬
‫גבי המזבח‪ .‬אם העליבו בראשית הדיון את האפשרות שהקרבת‬
‫הקורבנות במשכה גם לאחר החורבן‪ ,‬אין הדברים אמורים אלא כלפי‬
‫קורבבות ציבור‪ ,‬כגון קורבן פסח ותמיד‪ ,‬אבל לא קורבבות יחיד‬
‫( ‪71‬׳)‬
‫‪.‬‬
‫ש ב ע י ו ת טומאה ואחרות מעכבות בעדן מלה יקרב לאחר החורבן‬
‫נוסף לכך‪,‬‬
‫עדיין לא ברור מאין פשוט לו לרב גורן שרבן גמליאל‬
‫חי בימיו של אדריאבום‪,‬‬
‫ובאותו זמן‬
‫שביתבה ההבטחה לבבות את‬
‫בית המקדש‪ .‬האם האגדה במדרש המספרת על ההבטחה שניתנה מל‬
‫ידי המלכות והמזכירה שזה היה בימיו של ר'‬
‫יהושע נן חנניה‪,‬‬
‫ואינה מזבירה שזה היה בימיו של רנן גמליאל הנשיא‪,‬‬
‫בצורה‪,‬‬
‫בדורה‪,‬‬
‫_‬
‫שהמעשה לא קדה בימיו של רנן גמליאל‪,‬‬
‫איבה מראה‬
‫אלא‬
‫( ‪0‬ך)‬
‫לאחר מותו׳ *־ ‪? w‬‬
‫רבינו ביסים סלל גישה אחרת; לפי דעתו‪ ,‬לאחר החורבן לא‬
‫הקריבו קורבנות בלל‪,‬‬
‫ולכן הוא מציע פתרון אחד להננת האיגרות‪.‬‬
‫אלו הם דבריו‪ :‬״וקשה לאחר החורבן היאך היו‬
‫רכיכין‬
‫זבים‬
‫ואימריא דקוקין‬
‫והרי לא חיה להם קרבן פסח‪,‬‬
‫ולא קיני‬
‫ויולדת? וצריך לומד שאף לאחר ההורבן היה (צ״ל היו)‬
‫אלון‪,‬‬
‫ה בר‘ טרפון‬
‫גמליאל‪ ,‬אמר‬
‫שולחים‪,‬‬
‫דגוזליא‬
‫חולדות היהודים‪,‬‬
‫ח"א ‪.270-2 89‬‬
‫ובכלל יש צורך‬
‫ראה שאילת יעב״ץתשובה פ״ז‪ ,‬ותשובה פייט‪.‬‬
‫’ לעיין אם ניתן להעלות על הדעת שהיתה עכודת הקורבנות‬
‫לאחר החורבן‪ ,‬שהרי מוצאים אבו בבבלי פסחים עב‘ עג‪: ,‬‬
‫שלא נא אמש לנית המדרש‪ ,‬לשחרית מצאו‬
‫לו‪ :‬מפני מה לא באת אמש לבית המדרש?‬
‫אמר לו‪ :‬ענודה ענדתי‪ :‬אמר לו‪ :‬כל דנריך אינן אלא דברי‬
‫תימה ו ובי עבודה נזמן הזה מנין? אמר לו‪... :‬עשו אכילת‬
‫תרומה בגבולין כעבודת בית המקדש"‪ .‬האם תמיהתו ש ל י"ג‬
‫איבה מוכיחה שלא היתר‪ ,‬עבודה לאחר החורבן? וראה נספח ד‘‪,‬‬
‫‪.72‬‬
‫ראה למשי אלוןי ‪ ,DD‬ע‘ ‪ 292‬שכתב‪" :‬אין אגו יודעים‬
‫במדוייק שנת מותו של ר״ג‪ ,‬ברם‪ ,‬קרוב לוודאי שלא‬
‫משכו חייו עד לאדריאבוס‪...‬‬
‫‪- 62 -‬‬
‫מסתכלים בדברים הצדיכיס‪ ,‬אילו היה בית המקדש קיים‪( .‬מאם ייבנד;‬
‫הבית בימיהם יהיו העניינים על מכונם‪,‬‬
‫הגף‪,‬‬
‫כמו שאמרו לענין‬
‫שיהיה כולו אסור מטעם "מהרה ייבנה המקדש'‪ .1‬הוא מוכיוז‬
‫את סברתו‪:‬‬
‫שהרי אמר בהלכה על שלשה מעבריך‬
‫"ועל כרחך הרי הוא‪,‬‬
‫את השנה והם אנינ ומשום עומר ומשוס פירות האילן‬
‫תשרי שיהיה חג הסוכות בתוכה‪,‬‬
‫שעל אחד איין מעברין‪,‬‬
‫ותקופת‬
‫ודאי שלאחר החורנן אין אגו‬
‫צריכים אלא מפגי התקופה בלבד‪,‬‬
‫ואפילו הכי אמריבן‬
‫בגמרא‬
‫אלא ודאי אף שאר הדברים היו מסתכלים‬
‫אחר החורבן כמו קודם החורבן^׳'‪ .‬הר״ן מציע איפוא‪,‬‬
‫שרבן‬
‫ירם‬
‫שייתכן‬
‫גמליאל ויבנה‪ ,‬כתב את האיגרות לאחר החורבן ונימק את‬
‫הסיבות לעיבור השנה בגלל המחסור בקורנבות‪ ,‬אפילו אם לא‬
‫הקדיבר קורבנות כלל בזמנו‪ ,‬נאמו בה החזקה שחורבן הבית הוא‬
‫מצב חולף‪.‬‬
‫ו״מהרה י יננה המקדש"• הרי מצאנו‬
‫כמה הלכות לאחר החורבן‪,‬‬
‫עדיין על מכונו‪,‬‬
‫שחכמים תקנו‬
‫שהעם ימשיך לנהוג כאילו‬
‫בית‪-‬המקדש‬
‫נגלל הטעם "מחרה ייבנה המקדש'^ ‪/ 7 4‬‬
‫כך הנימוקים של "גוזליא רכיכין‬
‫מספיקים לעבר את השגה‪,‬‬
‫ואימריא עדקין"‪ ,‬היו‬
‫משוס‬
‫נימוקים‬
‫אפילו לאחר החורבן‪ ,‬כפי שהם היו‬
‫נימוקים נזמן הבית החכמים סברו שמהרה ייבבה המקדש‪,‬‬
‫ולכן‬
‫יש‬
‫צויר להיות מוכנים שאם ייבנה המקדש מיד‪ ,‬יהיו קורבנות בכמות‬
‫( ‪)7 5‬‬
‫‪/‬‬
‫מספקת בשביל הקרבת קורבן פסח‪ ,‬וגם בשביל קורבנות יחיד‬
‫‪.73‬‬
‫חידושי הר״ן על מסכת סנהדרין‪ ,‬על דברי הגמ' בדף יא‘‬
‫ע"נ‪ ,‬ע' ה־ בעמודי הספר וכן רומז לגישה זו‪ ,‬נשאילת‬
‫יענץ‪ ,‬שם‪.‬‬
‫‪ .74‬וראה ג ס ‪ 1m‬״ ‪ n‬מהרלב״ח ע‘ סייד‪ ,‬שכותב שהיו עושים אחר‬
‫החורבן זכר למח שהיו נוהגים קודם החררבן‪ .‬אלא שהוא‬
‫מטעים זאת יותר‪ ,‬שהצורך קשור היה בעלייה לרגל‪ ,‬שהיתר‪.‬‬
‫קיימת אפילו לאחר החורבן‪ ,‬ואלה הם דבריו‪" :‬על תנורי‬
‫פסחים וראי שלא היו מעברים‪ ,‬כי לא היד צריכים להס כלל‪,‬‬
‫ואפילו לעשות זכר להם לא היה ראוי‪ .‬אומגם מפני הדרכים‬
‫והגשרים וגלויות ובו‘ ‪ ,‬ראוי היה להם לענר אפילו אחר‬
‫החורבן‪ ,‬כי גם לאחר החורבן היו עולין בכל שנה גג‘‬
‫רגלים‪ ,‬כדאיתא במדרש חזית בשני מקומות וגם במדרשים‬
‫אחרים‪ .‬ומזה הטעם גם היה ראוי להם לעבר‪ ,‬מפגי שעדיין‬
‫לא הגיע הזמן מפני המלאים מזה הטעם עצמו שימצאו מזוגות‬
‫בשפע לעולי רגלים‪ .‬ועיקר הדבר והטעם שהיו עושים אחר‬
‫החורבן זכר למה שהיו נוהגים קודם החורבן"‪ .‬וראה ב ב ס פ ‪ n‬ג‘‬
‫ע‘ צוו‪ ,‬שבו אגו מונים הלבות הקשורות בתקווה ש״מהרה‬
‫ייבבה המקדש"‪.‬‬
‫‪.75‬‬
‫ראה בנספח שאפילו בדורות המאוחרים‪ ,‬יש דיון אם מותר‬
‫לכוהנים לשתות יין ולגדל שערם‪ ,‬נכדי שיהיו מוכנים‬
‫לשרת במקדש משום "שמהרה ייבבה המקדש ‪.‬‬
‫־ ‪ 63‬־‬
‫בראה לבו‬
‫שיש ליישב את הבעיה בצורה יותר פ עוטה‪ .‬לפי‬
‫דברי הגמרא מתברר טהנימוקים של חוסר קורבבות איבם מספיקים‬
‫לעבר את השבה;‬
‫טגיגו שם‪" :‬תנו רבנן על שלשה דברים מעבר ין‬
‫את השבה על האביב (אם לא בישלה התבואה ‪ -‬ר״ז״י)‪,‬‬
‫האילן (אם מתאחר בישולם‬
‫ועל פירות‬
‫יותר מזמן העצרת ‪ -‬רש״י)‪,‬‬
‫ועל התקופה‬
‫(תקופת תמוז שבמשבת עד סוכות‪ ,‬או תקופת טבת שנמשכת עד פסוז —‬
‫על שבים מהן מעברין‬
‫רש״י)‪.‬‬
‫ועל אחד מהן אין‬
‫( ‪)7 6‬‬
‫מעבר ין ‪ ...‬״‬
‫הבימוק לעיבור השבה צריך להיות לפהות אחד משלושת הדברים‬
‫הללו;‬
‫לא‬
‫שהתבואה עדיין לא הבשילה‪ ,‬או שמשערים‬
‫שפירות האילן‬
‫יבשילו עד חג השבועות‪ ,‬או בגלל שעובת הקיץ נמשכת עד‬
‫עבור סוכות‪ ,‬או שעובת החורף במשכת עד אחרי פסח‪ .‬אותה ברייתא‬
‫ממשיכה לקבוע שיש צורך בשבי בימוקים מתור השלושה‪ ,‬על מבת‬
‫להצדיק את עיבור השבה‪,‬‬
‫בימוק אחד איבו מספיק‪,‬‬
‫הברייתא ממשיכה‬
‫לומר‪" :‬אין מעברין את השבה לא מפבי הגדיים לא מעבי הטלאים‬
‫( ‪)76‬‬
‫‪ .‬לפי הסברו‬
‫לא מפבי הגוזלות שלא הגיעו וכולן סעד לטבה"‬
‫של רש"י‪,‬‬
‫עבין הקורבנות איבו בימוק מספיק לעיבור השבה‪,‬‬
‫אלא שהוא מצסרף לאחד משלושת הנימוק ים העיקריים‪ :‬אביב‪,‬‬
‫ותקופה‪.‬‬
‫אם‪,‬‬
‫פירות‬
‫למשל‪ ,‬רק התבואה לא הבשילה לקראת חג הפסח‪,‬‬
‫זהו נימוק עיקרי‪,‬‬
‫אבל בהיותו נימוק אחד בלבד אין מעבר יו‬
‫את השבה בגלל זהי אם נוסף לכך גם יש מחסור בקורבנות אז‬
‫יכולים לצרף את עבין הקורבנות כייםעדיי‪,‬‬
‫צורך לעבר את הש בה( ‪.)7 7‬‬
‫כהיזוק לםיעון‬
‫שיש‬
‫אבו רואים את זה מהאיגרות ”ל ר״ג‬
‫וושנייג‪,‬‬
‫שהסיבה העיקרית לעיבור השבה היתה משום ייזימנא דאביבא‬
‫לא בא"‪,‬‬
‫ורק כדי לחזק את הסימון שיש צורך בעיבור השבה‪,‬‬
‫הוםיפו ״ דגוזליא רכיב‪,‬ז‬
‫ואימריא עדקין" הסיבה של הקורבנות‬
‫מ ‪ 0‬ייעת לטכגע את הצ ‪ ,‬בוד שבאמת מבחינת העונה והזמן יש צורך‬
‫לאחר את חג הפסח‪,‬‬
‫כי בדרך כלל בזמן הבית כשהיה חל חג המ ‪0‬ח‪,‬‬
‫היו גוזלות וגדיים בכמות מספקת‪ ,‬ואם כן טיעון זה הוא בר תוקף‬
‫וראה בגם‘‬
‫שם‪ ,‬מא •‬
‫‪.76‬‬
‫תוספתא‪ ,‬שם‪,‬‬
‫ךך‪%‬‬
‫ראה רש״‪,‬י שם< דה‘ אב ל עושין אותן סעד‪.‬‬
‫— ‪— 64‬‬
‫שהרי הסיבה בנוסף לנימוק העיקרי תסייע‬
‫גם לאחר החורבן‪.‬‬
‫לשכנע את הציבור שיש צורך לעבד את השנה‪,‬‬
‫ואימריא עדקין"‪,‬‬
‫רכיכין‬
‫משום "שגוזליא‬
‫למרות שאין צורך בהם לאחר החורבן‪,‬‬
‫אבל הרי הט מוכיחים שחג הפסח יחול סדי מוקדו]‪,‬‬
‫( ‪} 78‬‬
‫צורך לאחרו ע״י עיבור השנה‬
‫זאת ועוד‪,‬‬
‫‪.‬‬
‫האיגרות שבשלחו בדבר עיבור השנה‪,‬‬
‫אנו שמר עוקבא (מהמאה השלישית)‬
‫מזמנים שובים‪ ,‬לכן‬
‫עיבור‪,‬‬
‫ויש על כן‬
‫כפי הנראה‪,‬‬
‫נשתמרו זמן רב‪.‬‬
‫החזיק נידו שתי איגרות‬
‫יש להניח שבאופן‬
‫כללי השתמשו‬
‫כותבי האיגרות באותו ניסוח שהשתמר מדורי דורות‪,‬‬
‫נהג ר״ג דיבבה‪,‬‬
‫מוצאים‬
‫וכן גם‬
‫הוא כתב את איגרת העיבור בניסוח דומה למה‬
‫שהיה נהוג בתקופת הכית‪ .‬לכן‬
‫נוכל לשער שהסיבה העיקרית לעיבור‬
‫היתה כי תקופת האביב עדיין לא באה‪,‬‬
‫אנל כסיוע לשכנע את הציבור‪,‬‬
‫יכול היה להצביע על כך שגם הגוזלות רכין‬
‫והכבשים דקים‪,‬‬
‫סימבים המוכיחים שבאמת חג הפסח יחול מוקדם אם לא יעברו אח‬
‫השבה‪,‬‬
‫שהרי בזמן הבית כשחג הפסח הגיע‪,‬‬
‫היו בכמות מספקת‪,‬‬
‫ועל כן‬
‫שהשתמשו בו קודמיו בזמן‬
‫כסיכול! לדיון נאמר‪:‬‬
‫גמליאל‪,‬‬
‫הגוזלות והכבשים‬
‫יכול היה ר״ג להשתמש באותו ניסוח‬
‫(‬
‫תילו׳'־‪)7°‬־‪.‬‬
‫שהבית עמד על‬
‫שאיגרת העיבוד שנכתבה ע" י רבן‬
‫לפי דעתנו מחברה הוא רבן גמליאל דיבנה שחי לאחר החורבן‪,‬‬
‫כפי פשטות דברי הגמרא‬
‫וכפירושו של רש״י ותוספות‪,‬‬
‫אפשרויות להתגבר על הקשיים‬
‫הראינו כמה‬
‫שעוררו החוקרים על זיהוי ר״ג‬
‫זה כר״ג דיבנה‪ .‬הראינו שגם לאחר החורבן מקום המעלות בהר‬
‫הבית בשאר מקום אסיפה לעח‪,‬‬
‫וביחס לניסוח נאיגרות הראינו‪,‬‬
‫שהיתה עבודת קורבנות לאחר החורבן‬
‫א)‬
‫ייתכן‬
‫ב)‬
‫בגלל התקווה ש״מדירדי ייבבה המקדשי'‪ ,‬היתרי סיבה לארגן את החיים‬
‫הדתיים בצודה כזו שאם‬
‫‪.78‬‬
‫ייבנה המקדש‪,‬‬
‫בצורה מצומצמת‪.‬‬
‫יהיו בהמות ועופות בכסות‬
‫ביחוד הדברים מתבהרים ומתבררים לפי הצעתנו‪ ,‬על פי שיטת‬
‫הרמב״ם ראה בנספח ב‘ ‪ ,‬ע‘ ‪.108‬‬
‫‪ .79‬ראה בשאילת יעבז‪ ,‬שם‪ ,‬שרומז לאפ שרוח זו בהסברת הדברים‪.‬‬
‫הוא מתנגד להנחה שניסוח האיגרות היה קבוע משוח שא"כ‬
‫מדוע מעירה הגמרא על ענוותנותו של ר״ג ועל ווקיפוחו של‬
‫ר שב"ג בנו? אנל נראה שאין זו קושיא; כי הניסוח באופן‬
‫כללי היה אחיד‪ ,‬אבל כל אחד ואחד הוסיף או גרע בפרטי‬
‫דברי האיגרת‪.‬‬
‫־ ‪- 65‬‬
‫מספקת להקרבה‪ .‬ג) שכל הטיעון ה ק עזור בקורבנות ביחס לעיבור‪,‬‬
‫היה בר תוקף גם לאחר החורבן‪ ,‬ב יחוד אח נגיח שניסוח האיגרות‬
‫השתמר במטך דורות רביח‪,‬‬
‫מטתמטיס‬
‫בניסוחיה המסורחיים‪.‬‬
‫דיון‬
‫בעבין‬
‫וכותבי האיגרות היו באופן כרילי‬
‫זה מחזק את הנחתנו שר״ג דיבנה גילה פעילות מרובה‬
‫עיבור הטנה‪ ,‬על מבת לחזק את מוסד הנטיאות ולמנוע‬
‫פירוד בעם‪.‬‬
‫בימיו התחדשה ההלכה שהנשיא קובע בעיבור הטבה;‬
‫הוא מזמין את החכמיח לדיון‬
‫החלטת‬
‫ובהעדרו ‪-‬‬
‫בצורר בעיבור השנה;‬
‫הסבהדרין לעיבור השבה זקוקה לאישורו‪.‬‬
‫עתה ברצוננו להרחיב את הדיון גס לשטח קידוט החודש‪.‬‬
‫על ידי ניתוח המקורות בראה שרבן גמליאל דיבגה הוא שיסד‬
‫את הנוהג שהנשיא קובע גנז בקשר לקידוש החודש‪.‬‬
‫בביבו במטנה‪" :‬דמות צורות לבבות היו לו לרבן גמליאל‬
‫בטבלא‪,‬‬
‫ובכותל בעלייתו‪,‬‬
‫שבהן מראה את ההדיוטות‪,‬‬
‫הכזה ראית‪ ,‬או כזה? מעשה שבאו שנים‪,‬‬
‫במזרח‪,‬‬
‫וערבית במערב‪.‬‬
‫כשבאו ליבנה‪,‬‬
‫ואמרו‪:‬‬
‫אמר רבי יוחנן בן‬
‫קיבלן ר"ג‪.‬‬
‫ועוד באו שני ח‬
‫ואוסר‪:‬‬
‫ראינוהו שחרית‬
‫בורי‪:‬‬
‫ואמרו‪:‬‬
‫עדי שקר הסי‬
‫ראינוהו בזמנו‪,‬‬
‫אמר רבי דוסא‬
‫ובליל עיבורו לא נראו;‪ .‬וקיבלן רבן גמליאל‪.‬‬
‫היאך‬
‫בן הרכיבם‪ :‬עדי שקר הן‪/,‬מעידירו על האשה שילדה ולמחר כריסה‬
‫בין‬
‫שיניה? אמר לו ר‘‬
‫גמליאל‪:‬‬
‫יהושע‪:‬‬
‫רואה אני דבריך! שלח לו רבן‬
‫גוזרני עליך שתבא אצלי במקלך‬
‫ובמעותיך ביוח הכיפורים‬
‫שחל להיות בחשבובך‪ .‬הלך ומצאו ר״ע מיצר‪ .‬אמר לו‪:‬‬
‫ללמוד שכל מה שעשה רבן גמליאל עשוי‪,‬‬
‫״‬
‫ה‬
‫‪)8 0 (,,‬‬
‫מקראי קודש אשר תקראו אותרו"׳ ‪,v‬‬
‫שנאמר‪:‬‬
‫יש לי‬
‫"אלה מועדי‬
‫_‬
‫בין בזמנן בין שלא בזמנן‪,‬‬
‫אין לי מועדות אלא אלו‪ .‬בא לו אצל רבי דוסא בן הרכיבם‪.‬‬
‫אמר לו‪ :‬אח באין אנו לדון אחר בית דינו של רבן גמליאל‪,‬‬
‫צריכין אבו לדון אחר כל בית דין‬
‫ועד עכשיו‬
‫ובית דין‬
‫שעמד מימות משה‬
‫שנאמר ״ויעל משה ואהרן‪ ,‬נדב ואביהוא‪,‬‬
‫ישראל״( ‪•)81‬‬
‫ושבעים מזקני‬
‫ולמה לא נתפרשו שמותן של זקנים? אלא ללמד שכל‬
‫‪ .80‬ו יל‪ ,‬ר א‪ .‬כ״ג‪ .2 ,‬אמנה הניקוד הוא‪" :‬אלה מועדי ה‘ מקראי‬
‫קודש אטר תקראו אתם״ אלא טר״ע דרש זאת כאילו היה נקוד‪:‬‬
‫אשר תקראו אתם‪.‬‬
‫‪.81‬‬
‫שמות‪,‬‬
‫כ״ד ‪.9‬‬
‫‪- 66 -‬‬
‫שלשה ושלשה שעמדו בית דין על ישראל‪ ,‬הרי הוא כבית דינו‬
‫נסל מקלו ומעותיו בידו‪,‬‬
‫של משה‪.‬‬
‫והלך ליבגה אצר רבן גמליאל‪,‬‬
‫ביום שחל יום הכיפורים להיות בחשבוגו‪.‬‬
‫מל ראשו‪.‬‬
‫עמד רנן גמליאל וגשקו‬
‫אמר לו‪ :‬בוא בשלוח בגי ותלמידי‪ .‬רבי בחכמה ותלמידי‬
‫לקבל ת דברי״( ‪.)8 2‬‬
‫תחילת המשגה מספרת מל צורות של לגגה שהיו קבועות בעלייתו‬
‫של רבן גמליאל‪,‬‬
‫והוא באופן א יוטי היה חוקר את העדים שבאו‬
‫להעיד על מולד הלבבה‪.‬‬
‫ידי ר‘‬
‫המשבה גם מספרת על עדים‬
‫יוחנן גן נורי כעדי שקר‪,‬‬
‫( ‪) 07‬‬
‫ביבבה ‪J‬‬
‫‪.‬‬
‫ור״ג קיבלן‬
‫שהוכרזו מל‬
‫כשהופיעו לפניו‬
‫וכן מוצאים אגו את הסיפור הידוע נמשגה זו בדבר‬
‫המחלוקת בין ר״ג לר‘ ז־וסא בן הרכיבם ור‘‬
‫עדימ שר" ג קיבל את עדותם בביגוד לר*‬
‫שהם עדי שקר‪,‬‬
‫יהושע ניחם לזוג‬
‫דוסא ור'‬
‫ולכן אי‪-‬אפשר להסתמך על דבריהם‪,‬‬
‫את החודש‪ .‬רבן גמליאל גזר על ר‘‬
‫יהושע שסברו‬
‫והם רצו לעבר‬
‫יהושע שיבוא אליו במקלו‬
‫ובמעותיך ביום הכיפורים שחל לפי חשבונו של ר‘‬
‫יהושע על‬
‫מגת להראות לעיני כולם שהוא קיבל את החלסת רבן גמליאל בדבר‬
‫קביעת החודש‪.‬‬
‫יהושע וקיבל עליו‬
‫לאחר התלבטויות השתכנע ר‘‬
‫את הדין‪.‬‬
‫אלון‬
‫סבור שמשגה זו מוכיחה על מאבק שהיה קייס בין‬
‫חכמי הסבהדרין לבין הבשיא ביחס לנטילת סמכויות‪,‬‬
‫בבצחובו של‬
‫שהסתיים‬
‫ה ב ש י א ^ ‪.^8‬‬
‫דבריו של אלון גראיח לבו כשטחיים מדי והעבין מעון ליבון‪.‬‬
‫המחלוקת בין ר״ג ור‘‬
‫יהושע היתה מחלוקת הילכתית‪ ,‬או מחלוקת‬
‫במדע האססרובומי‪ ,‬אח יש לקבל את עדות העדים על מולד הלבנה‪.‬‬
‫אפשר לראות במחלוקת זו‪,‬‬
‫השתקפות שלמאבק מלכוח וסמכות‬
‫על מחלוקותרבות בין‬
‫‪ ,‬מספרת לבו‬
‫ראש השבה‪ .‬פ״ב‪,‬‬
‫משניות ח‘ ם‪.4‬‬
‫ראה לעיל בפרק ב‘ ‪ ,‬ע‘ ‪,26‬‬
‫בואח לבי"ד הגדול שב יבבה‪.‬‬
‫‪.84‬‬
‫אלון‪,‬‬
‫שם‪ ,‬ח״א‪,199 ,‬‬
‫שהסברנו את הופעתהעדים לפני‬
‫וראה ח״ב ‪.126-7‬‬
‫‪-‬‬
‫החכמים‬
‫‪67‬‬
‫‪-‬‬
‫רהנטיאים בנרשאים היילכחייה שרניח? וכי־ נסיק שכל מחלוקת‬
‫הילכת י ת מורה על מאבק על סמכרירת? נראית לבו טענתו טל מבטל‬
‫הכותב‪:‬‬
‫אין‬
‫"העובדה שר‘ יהו טע חלק על ק ידו ט החורט של ר"ג ד יבבה‪,‬‬
‫פירוטה טהוא חלק על זכותו לקדש חודשים‬
‫ולעבר שבים‪:‬‬
‫מחובתו טל כל חכח היה לחלוק אף על הסנהדרין הגדולה אם ראה‬
‫(‬
‫‪ .‬גם נראים דנרי מנטל‪ ,‬שהסנהדרין לא‬
‫ש מ ע ת ה בדבר הלכה"'‬
‫ביקשה ליטול מהנטיא את זכותו לקבוע את לוח אלא אף סייעה לו‪.‬‬
‫אם ביקשה הסנהדרין להוציא מידי הנשיא את הזכות לקבוע את‬
‫הלוח‪,‬‬
‫הרי היתה להח אפשרות לעשות זאת בנקל‪.‬‬
‫גמליאל הלך לסוריא וטהה לבוא‪,‬‬
‫"וכשבא ר״ג ואמר רוצה אבי‪,‬‬
‫ראשית‪,‬‬
‫כשרבן‬
‫ועיברו על תנאי שירצה נטיא‪,‬‬
‫( ‪)h 6‬‬
‫במצאת השבה מעוברת"' ‪ ,v‬האס‬
‫זר לא היתה הזדמנות מצוינת לסנהדרין ליצור תקדיח טל קביעת‬
‫עיברר השנה‪ ,‬ללא הנשיא? טנית‪,‬‬
‫הרי הסנהדרין הררידר את‬
‫ר"ג מנטיארתר כטמצאר ל נ ב ר ן ^ ה^‪ ,‬מי היה מרבע מהם לשלרל את‬
‫‪(80 L‬‬
‫הלוח‪ ,‬אח היו ררצים?‬
‫ניתוח מדוקדקשל דנרי‬
‫המשנה הללו סיוע להשערתנו‪,‬‬
‫המשגהנוכל לראותבדברי‬
‫שהנוהג שקביעת הלוח נעשית ע״י‬
‫הנשיא התחדש בתקופת ר״ג ד יבנה‪ .‬נוהג זה היה צריך לקבל‬
‫את הביסוס ההלכתי שבית דינו של הנשיא הוא הקובע הנלעדי‬
‫למרות שגורמי המחלוקת‬
‫בין ר‘יהושע לביןר‘‬
‫ואסטרונומיים‪ ,‬היה צורך לטכנע אתר‘‬
‫דינו‬
‫של‬
‫לציית להחלמה זו‪ .‬נוהג זה‬
‫עמו ר‘‬
‫ביתדין‬
‫הבטיא הואהקובע‬
‫היהחדש‬
‫ולא ננקלהטליוו‬
‫יהוטע משום החידוט שנו‪ .‬מאידך‪ ,‬רבן גמליאל ראה צורך‬
‫לעמוד על דעתו‬
‫ולכפות את סמכותו ההילכתית בצורח תקיפה על‬
‫שאר החכמים כדי למבוע בלבול ופירוד בעם‪ .‬רבן גמליאל סבר שאין‬
‫לאפשר לחכמים לקבוע אח הלוח בצורות פרטיות‪,‬‬
‫‪.05‬‬
‫טח‪ ,‬ע‘‬
‫‪.87‬‬
‫בבלי‪,‬‬
‫ויש צורך לרכז‬
‫‪.281‬‬
‫םבהדר ין‪,‬‬
‫ברכרת‪,‬‬
‫י״א ע״א וראה‬
‫כ״ז ע״ב‪.‬‬
‫שם‪ ,‬עס‘ ‪.202‬‬
‫לעיל בתחילת הפרק‪.‬‬
‫‪- 68 -‬‬
‫את הסמכויות‪.‬‬
‫אחד בלבד‪,‬‬
‫קביעת הלוח לדעת ר"ג הי ח ה צריכה להיעשות ע"יי מיסד‬
‫ומוסד זה היה ה בשיא ובית דיבו‪.‬‬
‫ננסה לגתח את דברי■‬
‫המשבה ולהוכיח את השערתנו‪.‬‬
‫כשמתבובבים בסיפור הדברים מיד מתעוררות כמר‪ ,‬שאלות‪.‬‬
‫ר‘‬
‫פקד ר״ג על‬
‫יהושעלחלל את יום‬
‫ומדוע הוא לא פקד עלר‘‬
‫בן הרכיבם‪,‬‬
‫יוחנן בך‬
‫שחלקו על דברי הנשיא‪,‬‬
‫מספרת שכשר‘‬
‫הכיפוריה שחל לפי‬
‫בורי‪,‬‬
‫דוסא‬
‫וכן ר‘‬
‫באותו עביז? ב) המשגה‬
‫יהושע התלבט אם למלא אחרי פקודת הנשיא‪ ,‬ר‘‬
‫עקיבא הוכיח לו טעליו לציית‪ .‬אבל עדיין לא נחה דעתו‪ ,‬רק‬
‫לאחר ששמע את דברי ר‘‬
‫במה השחכבע ר‘‬
‫החליט ללכת לרבן גמליאל‪.‬‬
‫דוסא‪,‬‬
‫יהושע על ידי ר‘‬
‫יש להבין‬
‫דוסא יותר מאשר ע״י ר‘‬
‫עקיבא?‬
‫וייס מסביר את הסיבה לתגובה החריפה שהגיב ר״ג כלפי‬
‫ר‘‬
‫ר‘‬
‫יהושע ולא כלפי ר‘ דוסא‪,‬‬
‫דוסא היה בכבד‬
‫ראשית‪ ,‬ר‘‬
‫משום שר‘‬
‫ו ע ש י ר י ‪.)8‬‬
‫יהושע היה עבי ואילו‬
‫יש לדחות הדברים הללו בתוקף‪.‬‬
‫יוחנן בן נווי היה איש עני ומתפרנס מן הצוקה׳ ‪0‬׳' ‪,‬‬
‫וא"כ מדוע לא הענישו ר״ג באותה צורה כפי שה ע ג יש את ר‘‬
‫אם אמנם לא רצח להעניש את ר‘‬
‫שנית‪,‬‬
‫יהושע‪,‬‬
‫יהושע?‬
‫דוסא כפי שהעניש את ר‘‬
‫הלא יכול היה לפחות להגיב בצורה יותר מתונה? המעניין‬
‫שוייס עצמו כותב טבעגין‬
‫צרת חבת כשהוגד לר״ג שר‘‬
‫דוסא מכריע‬
‫כדברי ב״ש^ ‪1‬״'‪" /‬גס בגדו התרים ר״ג רק לא בכל חמתו כי אם‬
‫שלשה חכמים‬
‫מן‬
‫הברורים לבקש מאתו‬
‫אםכן לאמצאנו שהגיב‬
‫ח״ב‪ ,‬ע‘‬
‫‪.89‬‬
‫דור דור ודור ‪ ■«m‬ו‪,‬‬
‫‪.90‬‬
‫ירושלמי‪ ,‬פ אה‪ .‬פח‘ הא‘ ‪,‬‬
‫ט"ז ע"א‪.‬‬
‫‪.91‬‬
‫בבלי‪,‬‬
‫יבמות‪.‬‬
‫‪•92‬‬
‫וייס‪,‬‬
‫שם‪ ,‬ע‘ ‪.80‬‬
‫דין‬
‫וחשבון על‬
‫ר״ג כלפי ר‘‬
‫‪.77‬‬
‫וראה וייס‪,‬‬
‫שם‪ ,‬ע‬
‫‪.118‬‬
‫דוסא‬
‫‪- 69 -‬‬
‫בעבין‬
‫לפחות בצורה מתרבה? האמת היא שר "ג‬
‫קידוש החודש‪,‬‬
‫לא פחד מלפעול גח כבגד עשירים ונכבדים בעת ה ‪3‬ורך‪ .‬הוא‬
‫ת הדין‬
‫יבדה את גיסו ר‘‬
‫( ‪)93‬‬
‫אליעזר בן הורק בוס‬
‫שגם הייה עשיר וננבז יי י‬
‫ובעל אחותו^ ‪/ 9 5‬‬
‫‪,‬‬
‫כשראה צורך לעשות‬
‫כן לטובת האומה‪.‬‬
‫הלוי מסביר את הדברים בצורה אחרת‪ .‬לפי דעתו ר‘‬
‫היה ראש בית הדין‬
‫החודש‪.‬‬
‫יהושע‬
‫שלפי ה מ שב ה הוא היה מכריז על קידוש‬
‫במקרה הזה‪,‬‬
‫המסופר בםשבה‪ ,‬ר‘‬
‫יהושע סבר שהם עדי‬
‫שקר‪ ,‬אח כן הוא בוודאי סירב להכריז על קי דו ט החודש‪,‬‬
‫משום‬
‫שלדעתו החודש לא היה מקודש ורבן גמליאל עשה זאת בעצמו‪.‬‬
‫ר״ג החליט שאפשר לקבל את עד ויו ח העדים‪,‬‬
‫ו ר‪1‬‬
‫ר*‬
‫יהושע טירב לעשות זאת‪,‬‬
‫יהושע‪.‬‬
‫ויש לקדש את החודש‪.‬‬
‫עשה זאת ר"ג בגד זעתו של‬
‫הלו י מבסס את דבריו מל דברי הגמרא ב ב! כו ת‪,‬‬
‫על המחלוקת האחרת בין ר״ג ור‘‬
‫בצעירה‬
‫וביזיל? בראש השבה‪,‬‬
‫צעריה‪.‬‬
‫במעשה דר‘‬
‫בבכורות‪,‬‬
‫יהושע‪,‬‬
‫כתוב‪ :‬עד כמה‬
‫אשתקד (בשבה שעברה ‪ -‬רשייי)‬
‫צדוק צער יה‪.‬‬
‫הכי במי צעריה‪,‬‬
‫י)‬
‫תא ו בעבריזז (בוא ך ב עביר אותו מן הב ש יאות —‬
‫הלו י טוען שאי אפשר להבין את דברי העם‬
‫ד״ג‬
‫ואמרו‬
‫"בראש השבה אשתקד צעדיה"‪,‬‬
‫ע״י ר״ג ביום הכיפורים‪,‬‬
‫שבגרם לד‘‬
‫‪.93‬‬
‫יהושע בעבש‬
‫שהוא ישב בראש בית הדין‪,‬‬
‫בייט‪ ,‬עייב‪.‬‬
‫‪ .94‬א דריי ג פיי ו‪.‬‬
‫‪.95‬‬
‫שהתמרמרו על‬
‫שהרי ר‘‬
‫( ‪)9 7‬‬
‫■‪.‬‬
‫וד״ג הכריז על קידוש החודש בגד דעתו‬
‫בבלי‪,‬‬
‫•‬
‫‪.‬‬
‫ולא בראש השבה! ולכן הוא סבור שהצער‬
‫יהושע היה בראש השבה‪,‬‬
‫בבא מציעא‪,‬‬
‫המספות‬
‫בבא מציעא‪ ,‬שם‪.‬‬
‫‪.96‬‬
‫בבלי‪,‬‬
‫‪.97‬‬
‫דורות ראשובים‪ ,‬ח״א‪,‬‬
‫ברכות‪ ,‬כייז עייב‪.‬‬
‫כרך ה ‪.304-6 ,‬‬
‫דבריו של הלוי‬
‫היות‬
‫<‪70 -‬‬
‫איבם משכנעיח‪ .‬כי בוודאי כרונת הגמרא‪:‬‬
‫אשתקד‪,‬‬
‫צעריה" איבה על יוח ראש השבה‪,‬‬
‫"בראש השבה‬
‫אלא כפי גזז פ‪ 1‬ר ש שם‬
‫או בקשור בראשהשבה‪.‬‬
‫כשם שדברי הגמרא‬
‫למסכת נכוו וו‪,1‬או למעשה הקשור‬
‫בבכורות‪.‬‬
‫בוסף לכך‪,‬‬
‫ראש בית הזין‬
‫( ‪)98‬‬
‫במקום אחר‪,‬‬
‫ייתכן‬
‫עדיין לא ברור אם אכן ר‬
‫‪.‬‬
‫לפי דעתבו ר‘‬
‫ערותח ןםל הער ‪ ,‬ת‪.‬‬
‫יהושע היה‬
‫יהושע לא היה בדכח כשר״ג קיבל את‬
‫ולא עוד‪,‬‬
‫אלא שר‘‬
‫יהושע לא היה כלל ביבבה‬
‫( ‪)99‬‬
‫שהיה במקו״ מושבו ‪ -‬פקיעין‬
‫‪.‬‬
‫ר"ג"‪ ,‬מורה שר ג לא דיבר ‪7‬יי‬
‫שהרי לשון המשבה‪" :‬שלח לו‬
‫‪ , . - ,.‬״‬
‫'’‪1‬‬
‫' ‪00‬י‬
‫ישיבוא א ל‬
‫ידי שליח‬
‫לשון המשגה מוכיח את השערתנו‪" :‬בטל‬
‫מקלו‬
‫שר‘‬
‫ומעותיו בידו והלך ליבנה אצל רנן‬
‫את דברי‬
‫וייס שמאשיח א ת ״ך‘‬
‫לא חלק עח רייג פה אל פהי‬
‫ידעתנו‪,‬‬
‫ר‘‬
‫שהרי מסופר במסכת יבמות־ ״בימי ר‘ דו ‪ 0‬א בן הרכינס‬
‫והיה הדבר קשה לחכמים‪,‬‬
‫וע ‪ ,‬נ ״ ק ‪0‬י ‪ 0‬ינ ״ לני״ הםיי«•‬
‫‪.98‬‬
‫ראה מבטל‪,‬‬
‫‪.99‬‬
‫בבלי‪ ,‬ם ב ה ד ר יז «‬
‫‪.101‬‬
‫ולא הוכיח על פניו לא״ר‪:‬‬
‫‪,‬״( ‪)1 01‬‬
‫טעית‪-‬‬
‫דוסא בן הרכיבם לא היה בבית הוועד‬
‫ה ״‪ ,‬רו צרח הבת לאח ‪,‬י‪,‬‬
‫‪.100‬‬
‫יהושע שלא בד‪,‬ג כשורת הדין‪,‬‬
‫ולומר לו טעיתי‬
‫לפי דעתבו‪ ,‬גם ר*‬
‫שביבנה‪,‬‬
‫מ ח י ה אנו‬
‫יהושע לא היה באותו זמן ביבבה ויכן לא יכול היו;‬
‫להוכיחו על פניו‬
‫ה ‪ ,‬ד״‬
‫גמליאל‪...‬״‪,‬‬
‫יהושע לא היה בימי ח אלו ביבנה‪ .‬משוח כר‬
‫מפורש‬
‫בירושלמי‪,‬‬
‫וייס‪,‬‬
‫שם‪ ,‬ע‘‬
‫ייי‬
‫” וי ” ״‬
‫‪.142-9‬‬
‫ל" ב עב •‬
‫ר"ה‪,‬‬
‫שם‪ ,‬ע'‬
‫""יי מי‬
‫מפני שחכם גדול‬
‫פב‬
‫‪.92‬‬
‫נאמר‬
‫חל ז ״‬
‫שהשליח היה ר״ע‪.‬‬
‫‪ 71 -‬־‬
‫אמר להן ר‘‬
‫עזריה‪.‬‬
‫ואחריו מי? ר‘‬
‫ואחריו מי? ר״ע‪ .‬הלכו ועמדו על פתח ביתו‪.‬‬
‫שפחתו‬
‫ואמרה לו‪ :‬רבי‪ ,‬ווכמי ישראל באין אצלך‪.‬‬
‫ונכנסו‪.‬‬
‫רבי‪,‬‬
‫יהושע‪ :‬אבי אלך‪.‬‬
‫אליעזר בן‬
‫יהושע‬
‫תפסו לד‘‬
‫אמר לה‪:‬‬
‫עזריה‪.‬‬
‫ויש בן לעזריה‪,‬‬
‫‪.‬‬
‫חברינו?"‬
‫אליעזר בן‬
‫הסיפור הזה‬
‫בוודאי קרה כמה שבים לפני שה י תה המחלוקת בין רי'ג ו ר‬
‫בענין‬
‫החודש‪.‬‬
‫שהרי ד‘‬
‫יהושע‬
‫דוסא לא ידע "שיש בן לעזריה חברינו"‪,‬‬
‫ושנה לאחר המחלוקת בין ר״ג ור‪,‬‬
‫היה כבר מפורסם‪,‬‬
‫יכנסו‪.‬‬
‫והושיבהו על מטה וטל זהב אמר לו‪:‬‬
‫אמור לתלמידך אחר וישב אמר לו‪ :‬מי הוא? ר‘‬
‫אמר‪:‬‬
‫בכנסה‬
‫אליעזר בן עזריה‬
‫יהושע ר‘‬
‫(למרות היותו צעיר לימים)‬
‫כנשיא תחת ר״ג! לפי דעתנו‪,‬‬
‫שהרי מינוהו‬
‫זוהי הוכחה מוחלטת שהסיפור מל ר‘‬
‫דוסא קרה כמה שנים להבי המחלוקת בענין קידוש החודש‪ ,‬ור‬
‫בדיובי החכמים‬
‫ביבנה‪.‬אס כן על‬
‫כרחנו שר‬
‫שקיבלן ר״ג הס‬
‫עדישקר‪ ,‬לא היה‬
‫בוכח‬
‫ביננה< ‪.>1 0 3‬‬
‫דומני‬
‫דוטא בן‬
‫שהצלחנו להראות בצורה ברורה מתוך דברי המשנה שר‘‬
‫הרכינס ורבי יהושע לא היר נרכחים בזמן‬
‫את ע ך ‪ n‬עד‪ ,‬החך ך ש אשך לפי ר‬
‫ההבדל בין ר‘‬
‫החודש של ר״ג‪,‬‬
‫לפיה‪,‬‬
‫דוסא לר‘‬
‫כיון‬
‫דוסא ור‬
‫יהושע היו עדי שקר‪.‬‬
‫יהושע היה בזה‪ ,‬שר‘‬
‫דוסא סבר שקביעת‬
‫שנקבעה היא קיימת ומחייבת את העס לבהדג‬
‫ללא שום ערעור‪,‬‬
‫משוט כך ניסה ר‬
‫דוסא לשכבע את ר‬
‫יהושע שיש חובה לציית לנית דינו של הנשיא‪.‬‬
‫לא חע)ב כך<‬
‫שר״ג קיבל‬
‫לעומתו‪ ,‬ר‘‬
‫יהושע‬
‫ןעל כן הו‪ 1‬לבם אמ אין זה מחובתו לקבוע את החודש‬
‫בתאר‪ ,‬ך האמית‪; ,‬סבךאה לן( ‪ / 1° 4‬לכן ר״ג הגיב בחריפות ובתקיפות‬
‫כלפי שאר הח‪.:‬מימ‪.‬‬
‫ט״ז עא‘ ‪.‬‬
‫‪.103‬‬
‫ייתכן‬
‫שהוא חקר את העדינז בבי״ד מקומי לפני בואם ליבבה‪,‬‬
‫כפ‪ ,‬שע‪0‬ה ר■ יוחבן בן גורי‪ ,‬וכונרינו לפיל מ* ‪ ,26‬ולגן‬
‫הריו קבע םה ‪ 0‬עדי שקר‪ .‬או ‪ 0‬בודמ ל< על תוכן עדותם אחד כך‪.‬‬
‫‪.104‬‬
‫ראה וייס‪ ,‬שם‪ ,‬ע‘ ‪ 92‬הע‬
‫‪1‬י‬
‫‪72‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫ועכשיו בכין גס אח השאלה השביה שהעלינו;‬
‫עקיבא‪,‬‬
‫לא השתכגע מדברי ר*‬
‫מדוע ר*‬
‫יהושע‬
‫ורק לאחר ששמע את רברי ר‘‬
‫דוסא‪,‬‬
‫ולחלל את יום הכיפוריח זוחל‬
‫אז החלים למלא את תפקווח דייג‪,‬‬
‫לפי חשבונו^‬
‫בגמרא מובאת ברייתא אשר מסבירה ביתר הרחבה את דברי‬
‫יהושע‪.‬‬
‫ר״ע לר‘‬
‫דבי‪,‬‬
‫אמר לו‪:‬‬
‫מפבי מה אתה מיצר‪ .‬אמר לו‪:‬‬
‫(על עצמו כיוון)‬
‫אמר לו‪ :‬דבי‪,‬‬
‫אמור‪.‬‬
‫שיפול למסה יב‘ חרש‪,‬‬
‫מוטעין‪.‬‬
‫תרשיני לומר לפניר דבר אחד שלמדתבי‪ .‬אמר לו‪:‬‬
‫עוגגין‪,‬‬
‫עקיבא טען כלפי ר‘‬
‫שנעשתה שלא כהלכה בין‬
‫עקיבא‪,‬‬
‫נחמתני‪,‬‬
‫שהיא בעטתה בשוגג‪,‬‬
‫במזיד או‬
‫למרוח שהיא איבה‬
‫עקיבא‪ ,‬אין סיבה לד‘‬
‫לפקפק נעבין קביעת החודש שנעשתה ע״י רבן‬
‫יהושע‬
‫גמליאל ובית דינו‪,‬‬
‫יהושע היה משוכנע שהח היו עדי שקר‪,‬‬
‫לעבר את החודש‪,‬‬
‫ויש צורך‬
‫ולקנוע את ראש חודש תשרי ניום שלאחריו‪.‬‬
‫הדבריח הללו שנאסרו עיי י ר‘‬
‫ר‘‬
‫בחמתב‪,‬״( ‪ 0 7‬ר) ^‬
‫בין‬
‫הקביעה קיימת‪,‬‬
‫תואמת את המציאות‪ .‬לפיכך‪ ,‬טען ר‘‬
‫יהושע‬
‫אתה ‪ -‬אפילו‬
‫יהושע שלפי ררשת חכמיח קביעת החודש‬
‫הוסעה ע"י העדיח‪,‬‬
‫למרות שר‪4‬‬
‫אתת‪ ,‬ג‘ פעמד ח( ‪)1 ° 6‬‬
‫אתם ‪ -‬אפילו מזידין‪,‬‬
‫בלשון הזה אמר לו‪:‬‬
‫שבית הדין‬
‫עקיבא‪,‬‬
‫ראוי לו‬
‫ואל יגזור עליו גזירה זיז‬
‫אמר לו‪ :‬הרי הוא אומר‪ ,‬אתח‪ ,‬אתם‪,‬‬
‫אתם ‪ -‬אפילו‬
‫ר‘‬
‫"הלר ר״ע ומצאו לר‘‬
‫יהושע כשהוא מיצר‪.‬‬
‫עקיבא לא סיפקו אח ר‘‬
‫יהושע‪.‬‬
‫יכול היה עדיין לערער שאם אמנם התורה נתנה כוח‬
‫לבית הדין‬
‫שיקבע את החודש אפילו בטעות או במזיד בכל זאת‬
‫בשאלת השאלה‪:‬‬
‫לאיזו בי״ד ביתן הכוח הזה? ר‘‬
‫בביסוס ההילכתי‪,‬‬
‫יהושע פקפק‬
‫שבי״ד של ר״ג הוא לבדו הקובע‪ ,‬לכן ר‘‬
‫יהונוע‬
‫חכך בדעתו‪ :‬האם זר‪ .‬לא מתפקידו כראש בית דין במקומו (לפחות)‪,‬‬
‫לקבוע את החודש ביום שלאחריו‪,‬‬
‫והלא ראינו בפרק א‘ ‪,‬‬
‫ביחוד שדעת ר‘‬
‫דוסא מסכימה לדעתו?‬
‫ששלושה דייניח מהסנהדרין הגדולה קובעים‬
‫את החודשי‬
‫השחכבע;‬
‫דוסא הן‬
‫‪.106‬‬
‫‪.107‬‬
‫היה להסביר שר‘ יהושע ייתכןשחשד שדעת רייע‬
‫של ריי ג‪ ,‬שיש לקבל את עדויותהעדים‪ ,‬ולפן לא‬
‫אבל לאחר ששמע את דברי ר‘ דוסא שעליו לציית‬
‫שהם עדי שקר‪,‬‬
‫למרות שגח ר‘ דוסא סבר כמותו‪:‬‬
‫ר‘ יהושע‪ .‬אלא שהסעבוח של ר‘עקיבא ושל ר‘‬
‫שובות‪ ,‬ולכן מסתברים הרברים שאבו כותבים בהמשך‪.‬‬
‫שלש פעמים כתוב בויקרא כ״ג‪,‬‬
‫אתם‪.‬‬
‫בבלי‪,‬‬
‫ראש השנה‪ ,‬כד‪‘.‬‬
‫מא‘ ‪.‬‬
‫"אשר תקראו אתח" ותז״ל דרשו‬
‫‪Ik‬‬
‫­ ג ד ­‬
‫‪ *757‬כך‬
‫ר״ג‪,‬‬
‫משה‬
‫על‬
‫עבה ר‘‬
‫צריכין‬
‫ועד‬
‫דוסא‪:‬‬
‫אבו לדון‬
‫עכשיו‪...‬‬
‫"אם באין אבו לדון‬
‫אחר כל בית דין‬
‫אלא ללמד שכל שלשה‬
‫זאת ע״י‬
‫כמשה בדורו‪.‬‬
‫בדורו‬
‫כשמואל בדורו‬
‫הרי הוא‬
‫כאביר‬
‫להוכיח לר‘‬
‫שהדברים‬
‫ושלשה‬
‫וכפי‬
‫שהגמרא מסבירה‬
‫בתוספתא‪ "...:‬לומר לר‪,‬‬
‫כאהרן‬
‫בדורו‪,‬‬
‫שאפילו קל שבקלין‬
‫שבאביריח"^ ‪.^1 0 8‬‬
‫יהושע‬
‫מזידין‪,‬‬
‫יפתח בדורו‬
‫‪...‬בטיעון‬
‫זה התכוון ר‘‬
‫שבאבירים‪,‬‬
‫ההלכה "אתם ‪ -‬אפילו‬
‫אתם ‪ -‬אפילו‬
‫מוטעין"‬
‫המוסמך לקבוע את החודש וזהו הבשיא‬
‫שאין‬
‫שלפי‬
‫החכמים היא מוסעית‪,‬‬
‫לחלל את‬
‫הקובעים‬
‫באמרה על קביעת בית‬
‫ובית דיבו‪.‬‬
‫שעיכב ע את ר‘‬
‫זה תואנז את השערתבו‪,‬‬
‫הבלעדיים את ‪ m‬ו דש‬
‫זו דיה י בה שר‘‬
‫היה מוכן‬
‫ספק‬
‫הביסוס‬
‫יהושע‪,‬‬
‫למרות‬
‫שעליו‬
‫הכיפוריח שח ל ל פ י חשבךבך( ‪^ )1 09‬‬
‫יום‬
‫הסבר‬
‫דוסא‬
‫שוגגין‪,‬‬
‫ההלכתי המקבה לבשיא את חסמכות הבלעדית בקביעת החודש‪,‬‬
‫הוא‬
‫ירובעל‬
‫ובתמבה פרגס על הציבור‬
‫שהפרבם הרי הוא כאביר‬
‫מוסבים כלפי הבשיא‪.‬‬
‫אתס ‪ -‬אפילו‬
‫הדין‬
‫בדן‬
‫ללמדך‬
‫בדורו‬
‫שעמד מימות‬
‫שעמדו בית דין‬
‫ישראל הרי הוא כבית דיבו של משה"‪,‬‬
‫קישור הדברים הנאמרים‬
‫אחר בית דיבר‬
‫ובית דין‬
‫של‬
‫שבבוהג‬
‫והלוח‪,‬‬
‫שהבשיא‬
‫היה חדש‪.‬‬
‫ובית דיבו הם‬
‫והוגהג בזמבו‬
‫של רי׳ ג‬
‫יהושע לא השלים בבקל את הנוהג הזה ולכן לא‬
‫בקלות לקבל עליו את הדין‪,‬‬
‫עד‬
‫ולחלל את‬
‫שר‘ דוסא‬
‫זהכי‬
‫במקרה‬
‫ראשית‬
‫יגרמו‬
‫אחת‬
‫שיכבע אותו‬
‫הוא סבר‪,‬‬
‫שתחלים עבור כל אחרת‪,‬‬
‫למחלוקות אשר‬
‫יום‬
‫הכיפורים‬
‫בסופושל דבר‬
‫ולכןגם‬
‫שיש צורך‬
‫קיימת סכנה‬
‫יסבו‬
‫לפירוד‬
‫ומבוכה בעם‪.‬‬
‫לבסוף‬
‫משבה זו‬
‫עלינו לדון‬
‫במשגה אחרת‪,‬‬
‫מורה ־ל "נסיון‬
‫הן] ן ך ש( ‪)1 ^ 0‬‬
‫אשר לפי‬
‫דעתו של הוניג‪,‬‬
‫להמעיט משקלו של הבשיא בקביעת‬
‫‪.‬‬
‫‪ .108‬בבלי‪ ,‬טזס^ בה* עב‘ ‪ .‬בתוספתא שלפנינו פ״א‪ ,‬י־ז‘ הדב ריח קצת‬
‫בשינוי‪" :‬ללמדך שבית דיבו של ירובעל לפני המקום כבית‬
‫דיבו של משה; ובית דיבו של יפתח גדול לפני המקום כבית‬
‫דינו של שמואל‪ ,‬להודיעך שכל שבתמנה פרבם על הציבור אפילו‬
‫קל שבקלים שקול כאביר שבאבירים"‪.‬‬
‫הלוי‬
‫רק‪,‬‬
‫‪? 11‬‬
‫עלה בדעתי‪ ,‬ושמחתי למצוא אח"כ את הדברים משמו‬
‫מבריסק‪ ,‬בספר‬
‫אגן __הם_הב‪ ,‬לצימערמאן‪ ,‬ר‘‬
‫ר כ"ה‪.‬‬
‫ת שט ז‪,‬ע‬
‫‘‪•v‬‬
‫־ ‪- 74‬‬
‫שבינו‬
‫במשגה‪:‬‬
‫יו ח בן בן‬
‫ד‪.‬ולבין‬
‫זכאי‬
‫"אמר ר*‬
‫בכל מקום‬
‫אלא למקום הוועד^ ‪1‬‬
‫בתקנתו‬
‫יוחנן בן‬
‫ועל כן‬
‫של ר‘‬
‫נסיון‬
‫לשלול את סמכות הנשיא‬
‫על כך‬
‫ש״ספק רב אס תקבה זו של רבן‬
‫יש ברייתא מפורשת‪,‬‬
‫ה נ שי א" ‪ 1 1 2‬׳ ‪.‬‬
‫כל כך‬
‫אין‬
‫מדברי‬
‫הברייתא שתקבתו‬
‫בית הדין‬
‫שיא לעיבור השבה‪,‬‬
‫של ר‘‬
‫שלא‬
‫שלפי הוביג הוא הנשיא‪,‬‬
‫ראשית‪,‬‬
‫צורך‬
‫ואילו‬
‫יוחנן בן‬
‫ה נ ש י א ^ ‪,^1 1‬‬
‫הברייתא מדברת על‬
‫אין‬
‫כשר‘‬
‫ר‘‬
‫‪.111‬‬
‫ר״ה‪.‬‬
‫‪.112‬‬
‫ראה לעיל‪.‬‬
‫לא‬
‫שימש‬
‫שום ספק שהיד‪.‬‬
‫יכול לעשות זאת ללא‬
‫חוא הי ה הכוח הפועל מבחינת ההנהגה‪.‬‬
‫יוחנן בןוזכאי וו יקן‬
‫את התקבה‪,‬‬
‫וממילא אין‬
‫לכן‬
‫נמשנה‪,‬‬
‫פ"ד מ"ד‪.‬‬
‫‪ .113‬ה ו ג י ג‪,‬‬
‫‪.114‬‬
‫של הנשיא‪,‬‬
‫שהרי‬
‫יב״ז היה רוצה לשלול את הסמכות‬
‫ומסמכותושל הנשיא‪,‬‬
‫י המשנה כפשוטן‪.‬‬
‫כדברי‬
‫איר אפשר לראות את‬
‫זכאי תיקן את התקבות הללו‪,‬‬
‫שהרי לאחר החורבן‬
‫לפי הנאמר‬
‫נתקבלה? לפי‬
‫בנוכחותו של ראש‬
‫להמעיטאת סמכותו‬
‫כבשיא ‪ 1‬לו‬
‫של קביעת הלוח מהנשיא‪,‬‬
‫עם הנשיא‪.‬‬
‫של הנשיא^ ‪ 5‬וו^‪.‬‬
‫אם נניח‬
‫גמליאל עדיין‬
‫חטוביף‬
‫את נוכחותו‪.‬שנית‪,‬‬
‫כגסיון‬
‫שום קושי‪,‬‬
‫ירצה‬
‫איר רואה הוניג‬
‫זכאי לא‬
‫ולא מחייבת‬
‫שכשר‘‬
‫זכאי נתקבלה‪,‬‬
‫בנוכחותו‬
‫יוחבן בן‬
‫תקבת ריב״ז היתר‪ ,‬שאין‬
‫דין הוא‬
‫ג ק של הסנהדרין‬
‫הוא עצמו‬
‫מעיר‬
‫שאי אפשר היה להחליט בעבייבינז‬
‫הוא הנשיא? ואפילו‬
‫רבן‬
‫זכאי הוא רואה‬
‫יוחנן בן‬
‫בכתבו ללא תשומת לב מספיקה‪.‬‬
‫דברי המשבר‪,.‬‬
‫יהיו‬
‫את השבה אלא אס כן‬
‫כקידוש החודש ועיבור השבה‪,‬‬
‫דברים‬
‫שלא‬
‫העדים‬
‫שראש ביוז דין‬
‫בקביעת החודש‪.‬‬
‫מעברין‬
‫משתמע מכאן‬
‫אלו‬
‫ייתכן‬
‫ועוד זאח חחקין‬
‫הוניג סבור‬
‫היה הנשיא‪.‬‬
‫דין‬
‫יהושע בן‬
‫שאפילו ראסז בית דין‬
‫קרחה‬
‫רבן‬
‫שם‪.‬‬
‫ראה לעיל תחילת הפרק שד‪.‬דגר לא ברור כלל‪.‬‬
‫קידוש‬
‫לראות‬
‫אין שום סיבהשלא‬
‫ראש חודש היה‬
‫‪- 75 -‬‬
‫מרוכז ע" י‬
‫ר‘‬
‫ראש בית‬
‫יוסי בן‬
‫מכאן‬
‫ה ד י ן ^‪, ^ 1‬‬
‫שראש בית דיך‬
‫( ‪) 1 17‬‬
‫‪.v‬‬
‫הנשיא'׳‬
‫עד תקופתו‬
‫לא היה חושב‬
‫חברי הסבהדרין לא היו‬
‫היתה קבועה‪.‬‬
‫שהסנהדרין‬
‫ייתכן‬
‫מאד ביבבה‪,‬‬
‫המיוחד לקביעת החודש•‬
‫ממילא קביעת החודש היתה ב עש ית‬
‫או ראש בית זין‬
‫כפי‬
‫זהותו‬
‫ראש בית הדין‬
‫של ראש בית הדין‬
‫של ר״ג דיבגה הנשיא לא התערב‬
‫בצורה פעילה בקביעת החודש‪,‬‬
‫ששאר‬
‫וידבר משה את כזועדי ה‘ ‪.‬‬
‫אומר מקו ד‪. ^ 11 ^ ^"01‬‬
‫יכולה להיות ‪ -‬אב בית הזין;‬
‫או‬
‫כפי‬
‫שאול אמר רבי אמר קרא‬
‫שהתלמוד מגמל! את ההלכה‪:‬‬
‫מיוחד לקביעת החודש‪.‬‬
‫קובעים את מוטבס בעיר‬
‫אפילו ר‘‬
‫יוחנן בן‬
‫זכאי‬
‫ביבנה‪.‬‬
‫שהיה פעיל‬
‫שהרי‬
‫שנינו‪:‬‬
‫"צדק צדק תרזיוף^ ‪ - ^ 1 8‬הלך אחר חכמים לישיבה‪,‬‬
‫אחר ר‘‬
‫זכאי לברוח חיל‪,‬‬
‫אחר ר‘‬
‫אלעזר ללוד‪,‬‬
‫יהושע לפקיעין‪,‬‬
‫ברק"‬
‫אחר רבן‬
‫גמליאל ליבבה‪.‬‬
‫וכו ‪ ^ 1 ^ ,‬או לפחוח לסוף‬
‫חיל‪ .‬ר‘‬
‫יוחגן בן‬
‫זכאי תיקן‬
‫ולהעיד במקום מושבו‬
‫אלא‬
‫יווזבן בן‬
‫עליהח‬
‫אחר ר‘‬
‫ימיו מקר מיבבה‬
‫תקנה זו‪,‬‬
‫עקיבא לבבי‬
‫והתיישב בבררר‬
‫שהעדיח איבח‬
‫של ראש בית הדין‬
‫(כמו‬
‫הררעד ‪ -‬יבבה‪.‬‬
‫ראין‬
‫ללכת למקרח‬
‫ראש בית הדין‬
‫זר‬
‫עקירת חחקנה‬
‫ריב"ז‬
‫נתן‬
‫תוקף‬
‫הלכה‬
‫והוא מהחיל למלא את מקומו של‬
‫( ‪)12 0‬‬
‫•‬
‫בקביעת החודש'‬
‫לפגוע בסמכות הנשיא‪,‬‬
‫צריכים‬
‫לבוא‬
‫ברור חיל וכד‘ ) ‪,‬‬
‫דין צריך להכריז על קידרש החרדש‪.‬‬
‫ע״י הגטיא‪,‬‬
‫לאחר‬
‫קבע במקום מושב ריסנהדרין ‪,‬‬
‫שלא קבע את מושבו‬
‫אחר ר‘‬
‫לא רק בתקנה זר לא התכוון‬
‫אלא אדרבא על ידי תקנה זר הרא‬
‫וחיזוק למוסד הנשיאות של ר״ג להתבסם ביבנה‪.‬‬
‫‪ .115‬ר ״ר■‪.‬‬
‫בבלי‪,‬‬
‫ראה‬
‫פ״ב מ״ז‪,‬‬
‫ר״ה‪.‬‬
‫רבר ים ט״ז‪,‬‬
‫וראה לעיל‪.‬‬
‫כ״ד ע ״ א«‬
‫בתחילת‬
‫הפרק דעות שובותבזה‪.‬‬
‫‪.20‬‬
‫ובבלי‪ ,‬סנהדרי!‪ ,‬ל״ב ע״ב‪ ,‬וחאה פרנקל‬
‫ספרי דברים‪ ,‬שח‪,‬‬
‫בדרכי המשנה ע‘ ‪ 68‬ובהערה ‪ ,4‬שמפקפק אס ריב״ז היה בברור‬
‫‪67‬־־ ‪ ,64‬שמקומו‬
‫חיל‪ .‬אבל משכב ע ים דבריו של הלו י ח" ג ע‬
‫הקבוע של ריב״ז לא היה ביבבה‪.‬‬
‫‪.120‬‬
‫הלוי שח‪,‬‬
‫‪.324‬‬
‫"אמר‬
‫ ‪- 76‬‬‫שסבורים אבד‬
‫למרות‬
‫שהנשיאים לא החערבו‬
‫בקביעת הלוח עד זמגו של ריי ג ד יבנה‪,‬‬
‫®לנשיאים היה ידע רב‬
‫נבע‬
‫מהתעבייבותח בשטח זה‪.‬‬
‫מבית אבי‬
‫וכן‪:‬‬
‫היום‪,‬‬
‫יום ומחצר‪ .‬ווזגי‬
‫התקין‬
‫זה‬
‫ד״ג הזקן‬
‫אין‬
‫שלישי‬
‫מהלכין‬
‫שיהו‬
‫יזומה על ידו‬
‫שבא‬
‫חידושה של לבבה פחותה‬
‫שעה‬
‫וע״ג‬
‫זזין משם כל‬
‫עסק בצורה פעילה בקביעת החודש‪.‬‬
‫כבשיא הסבהדרי ן^ ‪^1 2 4‬‬
‫וראש הסנהדרין‪,‬‬
‫י ‪)1 26‬‬
‫למעשה בקביעת החודש‬
‫דעתנו‬
‫ר״ג‬
‫הצלחנו‬
‫דיבבה‪,‬‬
‫בהרחבה על חלקו של הנשיא‬
‫להוכיח מתוך‬
‫המקורות השוגים‪,‬‬
‫התחיל הנשיא להיות‬
‫כפי‬
‫הנלעדית‪,‬‬
‫‪.‬‬
‫בקביעת הלוח‪.‬‬
‫פ ע י ל בצורה מעשיח בקביעת‬
‫הלוח‪.‬‬
‫נזמגו‬
‫התחדשה ההלכה שיש צורך מהסכמתו על עיבור השנה‪,‬‬
‫עיבור השבה‪.‬‬
‫חשוב‪,‬‬
‫אישי‬
‫‪.122‬‬
‫שס‪.‬‬
‫‪123‬‬
‫י‬
‫*‬
‫אס‬
‫הוא כתב איגרות לגולה להודיעם על‬
‫בקביעת החודש‪,‬‬
‫מקבל עדים‬
‫‪.121‬‬
‫ל דון‬
‫ע ל הצורך‬
‫בעיבור השבה‪.‬‬
‫לא רק בהחלטות העיבור הנשיא התחיל להיות גורם‬
‫אלא גם‬
‫בבלי‪,‬‬
‫לפי‬
‫שדק מזמנו של‬
‫הוא הזמין את הדייגים‬
‫הוחלט על כר בהיעדרו‪.‬‬
‫שמוצאים‬
‫כל נשיא בתקופתו‬
‫אבל אין הז* בר מורה ש קביעת הלוח היתה בסמכותו‬
‫בפרק‬
‫חלקים"^־ ‪.)1l‬‬
‫אלפיים אםה יבי רו ח״( ‪ )1 ? 3‬־‬
‫תקנות הילכזזיות מכוח היות בשיא‬
‫זה דגו‬
‫"כך מקובלני‬
‫( ‪) 1 21‬‬
‫‪.v‬‬
‫נקצרה"‪7‬‬
‫גמשבה תקנות שובות שיזם הלל הזקן^‬
‫יוזח‬
‫מוצאיה‬
‫שום ספק שהדבר‬
‫"בראשונה לא היו‬
‫מוכיח כלל שר״ג הזקן‬
‫היתה‬
‫ואין‬
‫בארוכה ופעמים‬
‫שמוצאים אגו במשנה‪:‬‬
‫תקנה זו‬
‫היה‬
‫שבא‬
‫בכל זאת אגו‬
‫ר״ג דיבנה מספר לנו‪:‬‬
‫מקובלני מבית אבי אבא‪,‬‬
‫ותטעה‬
‫מה‬
‫אנו‬
‫אבא פעמים‬
‫"כך‬
‫עשרים‬
‫אין‬
‫גאסטרוגומיה‪,‬‬
‫בצורה פעילה‬
‫ר״ה‪,‬‬
‫וחוקר אותו‪,,‬‬
‫מדי חו‪-,‬ש בחודשו‪.‬‬
‫ר״ג דינבה באופן‬
‫והוא מכריז על קידוש החודש‪.‬‬
‫כ" ה ע״א‪.‬‬
‫פ״ב מ״ה‪( .‬בתחילה‪ ,‬עדי החוד!! שבאו להעיד בבית הזין‬
‫ר״ה‬
‫לתחוס בשבת על מולד הלבבה לא היו זזים ממקום בית‬
‫הדין במשך כל השבת‪ .‬התקין ר״ג הזקן להתיר להם ללכח‬
‫אלפיים אמה לכל צד‪.‬‬
‫‪.124‬‬
‫כפי‬
‫‪.125‬‬
‫כנין‬
‫שהמשנה שם סובה‬
‫שהתירו גם‬
‫במקרים‬
‫אחרים‪.‬‬
‫פרוזבול ותקנות נ ״ י נ י גיסין‪ ,‬ג_‪2‬ט_‪ ,_12‬פ״ד מא‘ ‪ -‬ג* ‪.‬‬
‫‪ .1 2 6‬לפלא שהוגיג ב ע‘ ‪ 116‬נחפז להסיק מסקבה זו של רייג הזקן‪,‬‬
‫שקביעת החודש היתה בידי נשיא הסנהדרין מתקופה קדומה‪.‬‬
‫־ ‪- 77‬‬
‫החלמת‬
‫הבשיא‬
‫ובית דיבר בעב י ן הקידוש‪,‬‬
‫הקובעת המחייבת את כל יןסראל לציית לה‪.‬‬
‫השכיל ר״ג‬
‫ההנהגה‬
‫מבוכה‬
‫הופכת להיות ההחלטה‬
‫בתקופה זר של יבבה‪,‬‬
‫לראות את חשיבות קביעת הלוח כתהליך של התבססות‬
‫ובהכרעה בשביל הע&‬
‫בארץ‬
‫ופירוד בין חלקי העם‪.‬‬
‫ובתפוצות‪,‬‬
‫וע״י כך למבוע‬
‫ ‪- 78‬‬‫פ ר ק‬
‫ר‪,‬יכו‬
‫בתות;‪.‬תא‪:‬‬
‫ווגינה‬
‫"זו י ן‬
‫איש‬
‫מ ‪.y‬כ ר י ן‬
‫קרא‪:‬‬
‫אלא‬
‫גריה‬
‫ל ‪1‬כנ ו‬
‫בירורה‪,‬‬
‫ו א ח ע ב ר ו ד‪,‬‬
‫מקום"‬
‫הקבוע‬
‫ביהודה‪.‬‬
‫עיברו‬
‫ישראל‬
‫ונדון‬
‫ולפי‬
‫את‬
‫עיברו‬
‫את‬
‫בהמשן־‬
‫בזה‬
‫שחכמי ‪u‬‬
‫ובאת‬
‫את‬
‫ש מ ה " ^‪.‬‬
‫נעתיק‬
‫את‬
‫יהושע‬
‫רב‬
‫ברברי‬
‫ה ש נ י נו‬
‫ואילו‬
‫איש‬
‫את‬
‫אונו‪:‬‬
‫איש‬
‫לא‬
‫‪-‬‬
‫ביהודה"‬
‫וכ‪.‬י‬
‫השנה‬
‫שמובא‬
‫לעבר‬
‫במסכת‬
‫ספרא‪:‬‬
‫היה‬
‫מעבר‬
‫סנהדרין‪,‬‬
‫השנה‬
‫שניים‬
‫א'‬
‫יא׳‬
‫ביהודה‬
‫נשוב‬
‫משחעי‪:‬‬
‫וקובע‬
‫במםכת‬
‫מוצאים‬
‫עדיין‬
‫‪,‬׳ובהו וי; ו ה‬
‫בבי"ד‬
‫אלא‬
‫‪.‬‬
‫דווקא‬
‫בבגלי‪:‬‬
‫"או‪1‬‬
‫רו ו ק‪}:‬‬
‫לברר‬
‫דווקא‪.‬‬
‫ברכות‬
‫כי‬
‫אלא‬
‫מעוברת"‪.‬‬
‫ברצוננו‬
‫את‬
‫ו׳‬
‫א ‪1‬‬
‫יהיו‬
‫השנה‬
‫עיבור‬
‫אמר‬
‫אונו?‬
‫( ‪)3‬‬
‫והוא‬
‫קביעת‬
‫ביהודה‬
‫ויורש‬
‫מעברין‬
‫את‬
‫אלא‬
‫דחנניה‬
‫שאתה‬
‫ירושלים‬
‫ביהודה‬
‫במלואו‪,‬‬
‫סנהדרין‪,‬‬
‫בבלי‪,‬‬
‫"אין‬
‫א י! ו‪,‬‬
‫ראשית‪,‬‬
‫ר'‬
‫לגולה‪,‬‬
‫ת ו ‪ 0‬פ ת א‪,‬‬
‫‪-‬‬
‫חנניה‬
‫השנה‬
‫הגורן*‬
‫הסיפור‬
‫"אמר‬
‫‪•1‬‬
‫עיבור‬
‫דרשו‬
‫מנלרש‪:‬‬
‫ררישוז‬
‫מ ע ו ין‬
‫מ ע ו נ ר ת ^ ^ ‪ .‬ובי! ל יזו ד‬
‫ה׳עגיס‬
‫נזעמא‬
‫!י!‬
‫ה ש ר הלאו‬
‫ה ר ב ר י ‪.0‬‬
‫ו‪ 1‬מ ח י י ‪11!! :1:1‬‬
‫כל‬
‫ו ״ ג יי‬
‫שהיא‬
‫את‬
‫מאי‬
‫המחייבת‬
‫‪1‬ל‬
‫בגליל‪,‬‬
‫‪-‬‬
‫מקום‬
‫מכורשת‬
‫עדותו‬
‫השנה‬
‫של‬
‫בגליל‬
‫מעברין‬
‫פזי‪:‬‬
‫שמה‬
‫רען" י‬
‫שכוו‬
‫הלכה‬
‫‪,.‬‬
‫ובאה‬
‫‪.‬‬
‫עברוה‬
‫" א י)‬
‫שמעון‬
‫( ‪)2‬‬
‫בשכנו‬
‫ואני‬
‫בעינוי‪:‬‬
‫חדרשו‬
‫של‬
‫•יהודה‪,‬‬
‫ההבדל‬
‫ביהודה‪,‬‬
‫ררבי‬
‫לפנינו‬
‫בולם‬
‫או! ‪ri‬׳‪ v,‬ב ר‪.‬‬
‫מובאיס‬
‫יהודה‬
‫ודה‪,‬‬
‫אלא‬
‫בתקופת‬
‫אונו‬
‫הדבריט‬
‫□‬
‫הייה‬
‫הלוח‬
‫המשנה‬
‫לג!ני‬
‫ו‪/.‬ענה‬
‫שחכמי‬
‫בקב?‪1‬‬
‫י‘‬
‫מן‬
‫אנו‬
‫לדון‬
‫כשירד‬
‫וורשיט‬
‫סוהדרין‬
‫הפגווק‬
‫מקור‬
‫בו‬
‫בחוצה‬
‫את‬
‫רואית‬
‫אנו‬
‫"לשכנו‬
‫אתר‬
‫בהמשך‬
‫חג י ג יא‬
‫ההלרה‬
‫תדרשו‬
‫להלכה‬
‫זו‪.‬‬
‫ו;וו‪:‬רי‪1‬ו‪.‬‬
‫בן‬
‫ר"‬
‫אחי‬
‫לארץ‪.‬‬
‫ז׳•‬
‫עב׳‪.‬‬
‫לא‬
‫מוזכר‬
‫בדברי הגמ רא‬
‫חנניה‬
‫שחנניה‬
‫עלפידברי‬
‫העיד‬
‫ה ת ו ג‪ :‬ח ת א ‪,‬‬
‫דעתו ש ל ת נ נ י ה ש ב ד י ע ב ד את ע י ב ר ו ב ג ל י ל ‪ ,‬ה ש נ ה מ ע ו ב ר ת ‪ .‬ולפי‬
‫הגמרז; א י נ ה מ ע ו ב ר ת ‪: .‬־מג ‪ : ! 0‬י ר ו ש ל מ י ‪ 0 ,‬נ ה ד ר י ן פ א ' ה ל ־ ב׳ כ ת ו ב ‪:‬‬
‫" ה ע י ר ח נ י נ ה א י ש א ו נ ו ‪ ijkw‬א י נ ה י כ ו ל ה ל ה ת ע ב ר ב י ה ו ד ה ‪ ,‬ש מ ע ב ר י ן‬
‫אותה‬
‫‪•3‬‬
‫רש״י‬
‫בגליל‪.‬‬
‫ש ‪,0‬‬
‫דווקא‪,‬‬
‫לפי‬
‫אבל‬
‫ר׳‬
‫ג!ירול‪.‬ו‬
‫מאיר‬
‫‪.,‬ל‬
‫רש״י‬
‫הלוי‪,‬‬
‫ביד‬
‫נראה‬
‫רמה‪,‬‬
‫כאילו‬
‫על‬
‫וכחב‪" :‬ולא מ ס ת ב ר ד א " כ ב י ר ו ש ל י ם מיבעי‬
‫ארץ י ה ו ד ה קאי‪ ,‬ד כ ו ל ה ארץ יהודה‪ ,‬ש כ נ ו‬
‫‪.4‬‬
‫דברים‬
‫ינ׳‬
‫הכוונה‬
‫הגם׳‬
‫שנו‪,‬‬
‫לירושלים‬
‫השיג‬
‫על‬
‫ליה‪ .‬אלא מ ס ת ב ר א‬
‫של הקו מ מ י ק ר י " ‪.‬‬
‫רש"י‬
‫דאכולא‬
‫‪.5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪79‬‬
‫חכ מי ם; ר'‬
‫ז כ ר י ו ‪ ,‬בן‬
‫ל למוד‬
‫‪,‬ןבוסל‪.‬‬
‫חורו‪.‬‬
‫ו א ב ו‪ 11‬י ה ״‬
‫הרבה‬
‫הוא‬
‫\מ י‬
‫ובעמים‬
‫אומר‬
‫ת הו‪ -‬ה ם‪.‬‬
‫כ י ו ו ן‬
‫ב א נו‪.‬‬
‫ו‬
‫ה כ ריז‬
‫בבית‬
‫קרי תי‬
‫אמרו‬
‫לו‪:‬‬
‫כבר‬
‫ל פ רו ץ‪.‬‬
‫אמר‬
‫אמרו‬
‫לו‪:‬‬
‫וזנה‬
‫יעלו‬
‫לוז ר י‬
‫^ ‪.‬‬
‫עלי ה ם‪:‬‬
‫ל!‪:‬דיו‬
‫והם‬
‫ואתה‬
‫*‪, u rn‬‬
‫אמר‬
‫אג‬
‫בחי ר‬
‫ה כ ריז‬
‫נ י נ ו ‪:‬‬
‫י!‬
‫לו‪:‬‬
‫אג‬
‫אתה‬
‫ר״ע‪,‬‬
‫ג ד י י ם ’;■הנחת‬
‫ים‬
‫ו‪ n‬י‬
‫חלק‬
‫להם‬
‫‪1‬ז ל ק‬
‫‪•5‬‬
‫לאווד‬
‫וזהו י ם‬
‫להתנהג‬
‫באלקי‬
‫בחוקות‬
‫ר‬
‫!ל‪ .‬מ י ד‬
‫‪,‬׳ראל‪ .‬ו כ ל‬
‫עוברי‬
‫כ‪,‬‬
‫א ף ■י‪ 1‬נ י‬
‫כל‬
‫למה?‬
‫לבנות‬
‫אדם‬
‫לחני‬
‫גדול‬
‫וזיו;‬
‫הבמה‪,‬‬
‫ווא׳ם‬
‫לעי‬
‫לבני‬
‫‪.‬׳וונניה‬
‫‪-‬‬
‫וזג ו ל ה‬
‫לוי‬
‫היה‬
‫ר יי י ;\‪ft .‬‬
‫‪-‬‬
‫ר ‪".‬י‬
‫־‪\/‬ם‪.‬‬
‫ו‬
‫במות‬
‫בחייל ‪.‬‬
‫ו; ו‪ .‬ו! ת י‬
‫ו ה!‬
‫מוטב _‬
‫העם‬
‫ים בוזוץ‬
‫ים‬
‫לא‬
‫ואם‬
‫י‬
‫ני‬
‫חד‬
‫מ?‪ !.‬ו ח‬
‫‪ n‬״י <ום‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫גדרת‪,‬‬
‫נ נ נ ו ו ^ ^ ‪.‬‬
‫געו‬
‫הכוכבים‬
‫‪ j 1,‬זל‬
‫ו קו ב ע‬
‫מו ט ב‪.‬‬
‫ו ״ ‪1‬‬
‫מטהריוו?‬
‫אםיו מ ע‬
‫י ו‪ .‬ג ן‬
‫מ(‪ ,‬ה ו‬
‫ו ק ו ב ע ‪111‬־‬
‫‪ <-‬ל י‬
‫ח נ ני ה‬
‫י‬
‫ואתם‬
‫או תר‪:‬‬
‫ה‪7‬‬
‫ץר ני ם‪,‬‬
‫'יאה ו מ ע י ן ‪-‬‬
‫מזב ח‪.‬‬
‫י‬
‫א״ל‪:‬‬
‫ב ^ מנו‪:‬‬
‫׳׳ובגולה‪:‬‬
‫באלקי‬
‫ל מ תו ר‪.‬‬
‫כבר‬
‫גנים‬
‫ב א״י ‪.‬‬
‫ו א מ רו לו‬
‫א ח י ה ^ ’ ^ י ב ו‪ .‬ו;‬
‫‪7‬זל‬
‫מטמא‬
‫מעכר‬
‫כמו תו‬
‫נע‬
‫הוא‬
‫מחמא‬
‫ו ה‪1‬ו‬
‫וא‬
‫לו ­‬
‫הו)‪,‬‬
‫זכויז;‬
‫׳אתה מ ע ב ר;יני ם‬
‫הוה‬
‫‪,/‬׳לא‬
‫ג דו לי‬
‫וודו ר‬
‫אמרו‬
‫בן‬
‫י כו ל‬
‫מה!‬
‫למה‬
‫‪? unto‬‬
‫ו‪,‬ללו‬
‫אני‬
‫ני‬
‫הני ח‬
‫וים‬
‫בנו‬
‫קבוטל‬
‫התחיל‬
‫עלי!‪.‬ם;‬
‫‪ 1‬נ י׳ ת י ‪ 1 1 ,‬י‬
‫להם‪:‬‬
‫הללו‬
‫דני אל‪.‬‬
‫מ פני‬
‫כיי^ר‬
‫להם‪:‬‬
‫י ח‬
‫כ א ו ו‪ 1‬ה‬
‫ה‪/.‬־‪!,‬דש‪.‬‬
‫מ תי רי ם‪:‬‬
‫י כו ל‬
‫ראה‬
‫י ו טיבן‬
‫ובן‬
‫‪1‬ל‬
‫ג ! ו ו‪ .‬ן‬
‫ו־‬
‫לאו‬
‫וי;‬
‫‬‫ו‪ :‬ו‬
‫בבכיו!‪,‬‬
‫־נ‪.‬׳‪-.,‬ר‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫ל •< ו‬
‫ו א מ ר ו•‬
‫—‬
‫'בי‬
‫תצא‬
‫מציון‬
‫וזורה‬
‫ב מ ק ר ה ‪«■/‬ל‬
‫ה ‪!7‬ניו‪1‬‬
‫ר'‬
‫בחו״ל‪.‬‬
‫מדוע‬
‫וקשה‬
‫"לעג‪ :‬נ ן‬
‫ו!‪,‬כר‬
‫חגניא‬
‫מ המסו ק‪:‬‬
‫לא‬
‫‪a V/‬‬
‫)‪( i‬‬
‫ה'‬
‫מירוסליט" ’ ׳ ‪. . .‬‬
‫הגמרא‬
‫"ו‪:‬יי‬
‫הסתמשה‬
‫—‬
‫לומדה‬
‫מ י י׳ ו ן ! ‪i n n‬‬
‫ויגמרא‬
‫לו ‪ ,‬ס ב י ר‬
‫היה‬
‫הגמרא‬
‫ת ר ר ‪ /‬ו"‬
‫‪-‬‬
‫ל י סי ב ת‬
‫הגו ו‪.‬הדר י ן‬
‫ולתרץ‬
‫כל‬
‫סאתה‬
‫ררישו;‬
‫‪hr‬‬
‫מירוסליט"‬
‫ביה‬
‫ממנו‬
‫ולכן‬
‫בבלי‪,‬‬
‫‪1m‬‬
‫סלא‬
‫כרי‬
‫ולא‬
‫<' נ ‪ a‬ס‬
‫ח י ה‪,‬‬
‫כף‪:‬‬
‫מחדס‬
‫מת‬
‫י‪n‬‬
‫‪timt‬‬
‫הדין‪.‬‬
‫ברגמן‪,‬‬
‫פ"ג‪:‬‬
‫ע'‬
‫סערי‬
‫חכמה‬
‫היא‬
‫תקומות‬
‫ה'‬
‫ובינה‬
‫ומזלות"‪,‬‬
‫מדרכי‬
‫ה'‪,‬‬
‫"כי‬
‫הלוח‪,‬‬
‫ראה‬
‫סם‬
‫‪.9‬‬
‫י ס עי הו‬
‫ב'‬
‫‪.3‬‬
‫‪0‬ו‪.‬‬
‫וזתוט' ‪,‬‬
‫טנ הדר י ן‪,‬‬
‫ב ת וגז'‬
‫סבן‬
‫ו‪.1‬‬
‫סבו עו ת‬
‫דדן‬
‫המקדס‬
‫!' ל‬
‫מ‪:‬צ י י ח‬
‫ת צ א וזורה‬
‫קצת‬
‫ובני‬
‫תו‪ .‬נ י ו‪,‬‬
‫להורגו!‬
‫ודבר‬
‫ה׳‬
‫לאו‬
‫ב‪/‬זי נ ו י׳‪,‬‬
‫מ י ו י ור‬
‫ראובן‬
‫זו‪,‬‬
‫בנו‬
‫כדי ל ה י נ ת ק‬
‫הלווז‬
‫דווקא‬
‫ביר!‬
‫־למי‬
‫מזכיר‬
‫לוו‬
‫מ ז ב ח ‪;1‬‬
‫מהעט‪.‬‬
‫רק‬
‫לא‬
‫הן‬
‫‪nn‬‬
‫מגלה‬
‫או‪£‬ילו‬
‫!‪:‬ד גירי ו‪,‬‬
‫הוצאת‬
‫מדבר‬
‫על‬
‫כשיסעיהו‬
‫תורה"‪,...‬‬
‫ב ח י ד ו ש י ו‪:‬‬
‫סט‪,‬‬
‫י‬
‫ה ק ב י ע ה ז! י ו ה‬
‫אויילו‬
‫‪-‬‬
‫מעוין‬
‫אחר‬
‫ה ימי ‪n‬‬
‫סהעמיט‬
‫תו‬
‫מוטעים‪,‬‬
‫ה‪/‬ל״ד‪,‬‬
‫‪/‬וכל וי‬
‫ע״ו; ע "‬
‫זה‬
‫יבואו‬
‫מונובינו‬
‫מת‬
‫כותב‪:‬‬
‫י וי ו׳ ל י ט ‪,‬‬
‫הויהאו מ ר‬
‫הדברים‬
‫עוגה‬
‫ומודיעות‬
‫ב ב ב ל י ‪ ,‬ס ב ת‪,‬‬
‫העמית?‬
‫ויבא‬
‫כל‬
‫התורוז‪■< 117‬‬
‫‪ 111‬ר‪ 1.‬ין‬
‫אתט‬
‫דס״בי‪,‬‬
‫לכו!‪ v1‬ל ק‬
‫כביכול‬
‫אחרית‬
‫ולמדנו‬
‫ל ע י ‪ :1‬י‬
‫אמ‬
‫וזיז ‪i j y o‬‬
‫מן׳‬
‫התורה‪,‬‬
‫מירוס‬
‫ישיבת‬
‫מדרכיו‪,‬‬
‫תצא‬
‫רק‬
‫דין‬
‫ו‬
‫ה^׳טוק כ י‬
‫על ה ג ס '‬
‫מגלות‬
‫החודסיט‬
‫ב י ס ע יה ו‬
‫?והיא‬
‫(ברכות)‬
‫וולילו‬
‫ע י " ‪!7‬‬
‫ללמוד‬
‫מדבר‬
‫לגדא‬
‫על‬
‫יחזקאל‪,‬‬
‫סוגגין‪,‬‬
‫‪-‬‬
‫א ו ר ה‪,‬‬
‫ב א ר ץ י ע ר מ ל‪,‬‬
‫הזוז‬
‫הרב‬
‫התורה‬
‫" ‪tm!t‬‬
‫מ*י‪:‬יון‬
‫‪/‬זוזו‪ :‬ו ו נ ו;‬
‫ח‬
‫י׳‪1.1‬‬
‫■‬
‫בו ן‬
‫ל ל״ו ר‬
‫על‬
‫ענייני‬
‫בדבריו׳‪.‬‬
‫ל"א‬
‫י"‬
‫ע"א‬
‫ע״ב‪,‬‬
‫דה'‬
‫דיה'‬
‫אין‪,‬‬
‫ורואה‪,‬‬
‫הקסו‬
‫ס בו ת ב י ט‬
‫זאת‬
‫ולא‬
‫לגבי‬
‫תרצו‪.‬‬
‫מקרה‬
‫עי'‬
‫דומה‪,‬‬
‫השייט‪.‬‬
‫אמו‪ .‬ט ה ו ט ו ק מ ד ב ר‬
‫א ב ל (׳שטות ה מ ק ר א‬
‫‪.‬‬
‫סעסו‬
‫לגבי‬
‫‪0K‬‬
‫"ל‪/‬יכו‪ .‬ו‬
‫ר'‬
‫וירוסליוו‬
‫ע י "ש‪.‬‬
‫זאת‬
‫‪,1 0 ^ 3‬‬
‫הדין‬
‫כן‬
‫מקומ‪,‬‬
‫שאי ג ו‬
‫ציון•‬
‫מובא‬
‫מ"י‬
‫המטוק‬
‫הוראות‬
‫‪'.:/‬היוו! ‪1‬׳ ח<‪.‬׳ טו ק‬
‫‪!:‬ל וי ר‬
‫סיפור‬
‫קביעת‬
‫מ ז ידי ן"‪.‬‬
‫מ‪.‬צ‪.‬‬
‫וה‪:‬זיגות‬
‫כסבוי‬
‫הלוח?‬
‫למדנו‪:‬‬
‫?‪ in‬י ל ו‬
‫מקום;‬
‫" כ יני״־יון‬
‫גד‬
‫הלא‬
‫סהרי‬
‫סל‬
‫רב‬
‫ה ‪ 3‬נ‪ 1‬ו ק‬
‫המקרה‬
‫בדורווו‬
‫סכל‬
‫ע י ש׳יורן־‬
‫ב״ימו;‬
‫ל ע ב ר ‪ :1‬י ו;ו רו‪:‬‬
‫הבאים‪1 " :‬ין‬
‫סל‬
‫בית‬
‫יש‬
‫בסכנו‬
‫סל‬
‫הל "ה‬
‫הוקסמו‬
‫טיעטרקוב‪,‬‬
‫המציאות‬
‫‪-‬‬
‫הט‬
‫‪-‬‬
‫הקסו‪:‬‬
‫בעוד‬
‫בקביעת‬
‫מותו‬
‫כ״ב‬
‫קביעת‬
‫ה ל ו ח‪,‬‬
‫אל‬
‫דקרו ק‬
‫ל ד ר ו שאת‬
‫ל ה ק ס י ם !ותו‬
‫<ל‬
‫נ ו־ ר י ט‬
‫הלימוד‬
‫תורה‪,‬‬
‫דווקא‬
‫על‬
‫מ ה‪j‬יו‪ ).‬ר ק ;‬
‫‪.‬‬
‫ע"א‪,‬‬
‫ביהוסע‬
‫לעצם‬
‫תצא‬
‫ל מ ד י ו‪1,‬‬
‫ה ל "ב‪,‬‬
‫י»מרו‬
‫יהיו‬
‫היה‬
‫רזבאמת‬
‫‪ v■? u‬רו‪:‬י!ז‬
‫בסכנות‬
‫א "א‬
‫(וו)‬
‫ט "ג‬
‫מ "א‬
‫הממוטר‬
‫כך‬
‫המזרחי‪,‬‬
‫ם‬
‫טנ הדר י ן‬
‫הברייתא‪,‬‬
‫ד ו ר ‪7‬ו י ‪ 11‬א ת וז(‪ u 1.‬ו ק‬
‫הקייט‬
‫ברכו ת‬
‫גו נ הריי י ז‬
‫סעסו‬
‫מ י ן‪ -‬ן ‪ 1‬״י י ן‪ ,‬״ ( ‪» ) 9‬‬
‫ממטכו !‬
‫ולזו‬
‫הן‘‬
‫לא‬
‫הגזית‬
‫נמצאנו‬
‫המ קרס‬
‫ו ו ר‪17‬‬
‫ב לסב ת‬
‫מסוע‬
‫ז‪n it‬‬
‫חורה‬
‫הסאלה‬
‫בםגהרו־י) מ ט ב י ר ה‬
‫החורבן‪,‬‬
‫אח‬
‫וךך‪.‬ר‬
‫ב ד ר ס ו ז ד; ג למדו!‬
‫מ‪/‬יוט‬
‫‪.8‬‬
‫חנויא‬
‫והג‬
‫ן! ך ך‪ ,/‬ן י•?‪ ° ( -‬ז ) •‬
‫נויאה‬
‫בגלל‬
‫סר'‬
‫לא‬
‫גי׳ירווז י עי!‪!.‬־ו‬
‫על חזון‬
‫מ ד ב ר על‬
‫א ח ר י ו ! ה י מ י ט כ ס ה ב י ‪11‬‬
‫וירוסליוו חבלי‬
‫ציון‬
‫י ע מ ו ד ע ל ת י ל ו‪,‬‬
‫להתייחט לבית‬
‫‪- 31 -‬‬
‫אכן‪,‬‬
‫ד‬
‫מביא‬
‫״י‬
‫"לשכנו‬
‫לעבר‬
‫דברי‬
‫תדר‪ .‬ו"‪,‬‬
‫את‬
‫המקום‪.‬‬
‫הקהל‬
‫מדברי‬
‫את‬
‫ר‪ " 17‬י‬
‫השנה‬
‫את‬
‫נראה‬
‫!;ברייווז!‬
‫ולסי‬
‫‪0.0‬ו ‪p‬‬
‫׳ל‬
‫!■עולחו‬
‫נראה‪,‬‬
‫מ ט ו ס י׳;«נל‬
‫"כי‬
‫ר'‬
‫אתו־ת‪.‬‬
‫בסנהדרין‬
‫דבריו‬
‫ביהודו;‬
‫השימוש‬
‫שהבין‬
‫חו‪.‬י‪, 15,1‬‬
‫עס‬
‫הנימוק‬
‫?‪..‬־באמו!‬
‫דר׳ישה‬
‫מ‪,‬ציון‬
‫» ע‪u/‬ו;‬
‫׳‬
‫‪ n n‬י ‪ d‬ו ו־ ‪j ;1‬‬
‫‪kxii‬‬
‫עיקר‬
‫‪r1Dtja:t‬‬
‫ולהר‬
‫הלימוד‬
‫מן‬
‫שאתו;‬
‫דורש‬
‫לא‬
‫תורה"‬
‫נעשה‬
‫על‬
‫מ נ וז‬
‫הוא‬
‫שכביכול‬
‫אה‬
‫מעתיק‬
‫ה! ס ו ק‬
‫עי‪/‬י‬
‫תהייה‬
‫גרמו ת‬
‫גורן‬
‫בשכגות‬
‫אלא‬
‫להבלי ס‬
‫חשיבות‬
‫‪.‬׳ו‪ .‬י׳‬
‫י ר ו ‪.‬לי‬
‫ל״ל( ‪.>|2‬‬
‫לאחר‬
‫עיון‬
‫בצורה‬
‫אחרת‬
‫עיבור‬
‫ה׳‪..‬נ ה‬
‫להי־ע■‬
‫ות‬
‫העגה‬
‫אלא‬
‫‪u«w‬‬
‫(כנראה‬
‫שצריך‬
‫דווקא‬
‫אינה‬
‫אותו;‬
‫מדוקדק‬
‫להיעשוון‬
‫בארץ‬
‫ביהודה‪,‬‬
‫יכולה‬
‫אין‬
‫מעברין‪,‬‬
‫מעברין‬
‫ואס‬
‫ואס‬
‫ע יהרו ה‬
‫אינה‬
‫מעוברת‪.‬‬
‫בארץ‬
‫י;\ואל‪,‬‬
‫עיברוה‬
‫מעוברת‪.‬‬
‫לעבר‬
‫ביכולין‬
‫למדוו‬
‫ל‪.‬ין‬
‫ע י הו ר‬
‫מ־‪ 3‬ו ב ר ת ‪.‬‬
‫״‬
‫הבדל‬
‫ישראל‬
‫‪:‬ר י ן־‬
‫מעברין‬
‫זוין‬
‫(ומקשה‪):‬‬
‫(ומתרציס‪):‬‬
‫לארץ‬
‫ין‬
‫את‬
‫ח נ נ י ה ‪.‬ויי‪,‬‬
‫בגליל‪.‬‬
‫אין‬
‫גרול‬
‫השנה‬
‫ין‬
‫היליד‬
‫אותה‬
‫מעברין?‬
‫בארץ‬
‫‪,‬למי);‬
‫יש‬
‫מעוברת‪.‬‬
‫בוזו׳יה‬
‫תירץ‬
‫בירושלמי‪:‬‬
‫שמעברין‬
‫אינה‬
‫לארץ‬
‫!;ירו‬
‫ביהודה‪,‬‬
‫בגליל‬
‫ר י ה ורו;‬
‫כחוצה‬
‫‪-‬‬
‫רן־‬
‫נראה‬
‫דברי‬
‫דווקא‬
‫עיברוו;‬
‫להתעבר‬
‫בחוצה‬
‫על‬
‫ישראל‪.‬‬
‫‪a ,n‬‬
‫לארץ‪,‬‬
‫בגליל‬
‫בדברי‬
‫בהתבססו־‬
‫ר מ ב " נ‪1‬‬
‫שהוא‬
‫א ת ו‪ /:‬אלו‪ :‬ו; ו ו‬
‫א ב ל (‪1‬ז‪ 1‬ינןי‬
‫מעברי!‬
‫את‬
‫חמי‬
‫בגליל‬
‫מעברין‪,‬‬
‫ונו‬
‫(תראה)‬
‫אין‬
‫ואח‬
‫יכולין‬
‫‪-‬‬
‫עיברוו‬
‫לעבר‬
‫( ‪) 13‬‬
‫וזחק‬
‫הרחב"״‪:‬‬
‫י ?ירא ל‬
‫גדול‬
‫‪. 12‬‬
‫‪.13‬‬
‫במעברין‬
‫"אין׳‬
‫שנאמר;‬
‫בחכמה‬
‫כי‬
‫ונסמך‬
‫אויתה‬
‫מושבינו‬
‫מציון‬
‫בארץ‬
‫בחוצה‬
‫לארץ"‪...‬‬
‫וקויבעין‬
‫תצא‬
‫תורה‬
‫יסראל‬
‫הדאיגו‬
‫ו וי ב ר‬
‫ויצא‬
‫ה‬
‫לחוצה‬
‫בעקבות‬
‫ומעברין‬
‫‪./‬וניס‬
‫מירושלים‪.‬‬
‫לגרץ‬
‫דברי‬
‫ולא‬
‫היוו‬
‫לא‬
‫ו א ס ו! י ‪11‬‬
‫הניח‬
‫בארץ‬
‫למי‬
‫ץ‬
‫‪t‬ר ‪u‬‬
‫י‬
‫ר‪ 1.‬ל‬
‫ו;רב ‪*,‬לין‪ ,‬א ‪,‬ל‪ .‬ברירושו ^ י נ י ‪ , ! ! .‬על דברי‬
‫ביתור הדברים בולטים בו״לור המע‪.,‬ה כסי ‪ /‬מובא גירו׳’? מי ‪■ / ,‬יוד‬
‫החכמים קרא בתורה‪" :‬אלה מועדי חנניה"‪ ,‬במקום ייאלה מועדי ‪■I‬‬
‫מוהר ! קוד ‪..‬‬
‫חכם שב י קרא בהס״רה‪ :‬כי מבבל תצא תורה ודבר ה‬
‫ו;גמ׳‬
‫ירושלמי ‪,‬‬
‫סנהדרין ‪ ,‬סא'‬
‫ה‪"/‬ב•‬
‫בסנהדרין‪.‬‬
‫‪- 82 -‬׳‬
‫ז‪,,‬‬
‫מ ה ע!‪:‬‬
‫ר ץ ייזראל‬
‫הרי‬
‫זה‬
‫לקבוע‬
‫א ס ו!‬
‫( ‪.)1 4‬‬
‫‪m‬‬
‫ר‬
‫ו ק ו ב‪/‬ל‬
‫ארם‬
‫ו ל לבר‬
‫‪m‬‬
‫הר‪,‬״ י‪11‬‬
‫בחוצה‬
‫אגו‬
‫ומעבר‬
‫ג ד ו ל כמוי«ו‬
‫ו ‪ 1:‬י ן‬
‫למרץ‪.‬‬
‫מ ד ער י‬
‫וו‪ .‬י׳ ט ג‪:‬ו! ו צ ה‬
‫‪tun‬‬
‫צריך‬
‫עבר‬
‫הרמג‪":‬ו‪ 1; 1‬א ה‬
‫לומר‬
‫ו ‪ :p 1‬ע‬
‫עיברו‬
‫ו ‪■)ni:‬׳י‪.‬‬
‫ל*‪ 11‬ן‪.‬‬
‫ג ד ו ל ו‪ 7‬מי‪:‬ו‪,‬‬
‫ו ע י ב ר ל‪*'.‬‬
‫הטו‪ .‬ו;‬
‫את‬
‫ע ‪;1‬‬
‫ל‪,‬‬
‫רוו ו ץ‬
‫(‪ .‬לום"‬
‫כ מ ק ר י !‪1,‬‬
‫׳״היו‬
‫גדולים‬
‫חכמי ‪0‬‬
‫י‪/‬יר‪-:‬ל‪,‬‬
‫בארץ‬
‫מילין י‬
‫קביעת‬
‫‪ 0‬י ול ו ר‬
‫ל ה ו ד י ?ל‬
‫ארץ‬
‫ולמקומות‬
‫י׳־י־ראל‪,‬‬
‫חררטו‪.‬‬
‫להודיע‬
‫לעבר‬
‫בארץ‬
‫דתה את דברי‬
‫הבבלי‪,‬‬
‫על‬
‫יה ו ר ה‬
‫החוסכת‬
‫ה נ ה י א יורי ו‬
‫אומר‬
‫ל נ ‪1‬ז ו‬
‫‪0‬ו ‪ .‬ו‬
‫ק‪. ;J.‬׳‪1‬ג‬
‫ג‪1‬‬
‫הירו״למי‬
‫״ נהגי ‪V‬‬
‫י י ה ו ד ה ‪ ,‬יו וי‪ 1‬ק‬
‫י‪.‬‬
‫ש ה ׳כינה‬
‫בתוכה‬
‫כאמור עלינו‬
‫ו הי׳ ר ו למי‪.‬‬
‫‪7‬זל "לטכ‪;.‬ו תדר?•‪ "•,‬אמור להסביר את ד‪ .‬רי‬
‫אירה‬
‫ט ע ‪ f‬י ו!‪11‬‬
‫דווקא‬
‫( ל ‪)1‬‬
‫ואם עיברוה בגליל מעוברת"‪•...‬‬
‫ממגי‬
‫ר‬
‫‪j 7‬ל המקומות‬
‫־‪ !!!,,‬ל‪.‬־; ו;‪,‬ו‪ ,‬י ק‬
‫החיוב‬
‫העיבוו‬
‫‪117‬‬
‫ה‪.‬‬
‫! !‪ 1 .‬מ ו ״ ‪/‬ו‪ .‬ו‬
‫להבין • והרתי‪" :‬ר‬
‫ו‪,‬ר׳ י ו‪.‬ב; י ‪,‬‬
‫חנניה אל‬
‫י מו ק‬
‫;ונו‪ .‬לו‬
‫הרמב״ח‬
‫וזג נ יה איט או ג ו לו‪.*.‬יבי ר‪ 11‬ת ו‪.‬ו‪.‬ג‪.‬׳׳ י‪•! ,‬יי• ׳•י י ו ׳׳ ‪11‬י ‪1‬‬
‫עוברת < םי ) ‪.‬‬
‫ממני‬
‫ל‬
‫ההתור בתוספתא‬
‫‪.‬‬
‫ולכ>‬
‫‪. 14‬‬
‫ובירוטלמי‪,‬‬
‫(‪ 01‬ק ‪ mu7‬ע‪ ,‬ברו‬
‫ר מג" ם‪,‬‬
‫‪.15‬‬
‫סם‪,‬‬
‫‪.16‬‬
‫ועיי‪■,‬‬
‫פד'‬
‫"מט נ ה‬
‫הל'‬
‫בספר‪.‬‬
‫תוויה"‪,‬‬
‫לב‬
‫״מח‬
‫זאח‬
‫ה׳ונה‬
‫מה‬
‫ק ד ו ל' ה ו‪ 1‬ד ט<‬
‫‪ 1‬י<‬
‫‪.‬‬
‫ו!‬
‫על‬
‫‪,0‬יר‬
‫מ‪ :1‬י א‬
‫»״‬
‫ר‪,‬מ ‪ 3‬וווו‬
‫ט״סק‬
‫לרמבייט‪,‬‬
‫הפכוק י י ל ל נ ו‬
‫אינו‬
‫בר‬
‫בי ^ ‪,‬ן;ו‪:‬‬
‫תו ק ף‪.‬‬
‫לא‬
‫ע ה ^ נ ג ־‪,‬‬
‫מ‪,‬צ ו ת‬
‫טבדיערד ; ‪ m‬עיברו‬
‫יייייז יי' ; ו‬
‫״ ו י ״נניוז‪,‬‬
‫מ ע ב ר י ם » ‪ n‬ה נה ב ח ו ל • י י‬
‫י‪,‬‬
‫ה ר מ ב ״״ עימו‬
‫נ״״רי״ מיגרי‬
‫ודבריו‬
‫ב״ו״ל‬
‫ען״ מר‬
‫מהל‬
‫ומבי•' ‪ r1h‬זיי ר׳'ו' ל‬
‫נ' ׳‪'1‬י‬
‫י־‬
‫י ב׳ ‪.‬‬
‫ה^מב"״‬
‫ל כנו‪,‬‬
‫מעוברי‬
‫והובר כ‪.‬יי טהיחה עדותו ‪•7‬ל הגו יה‪,‬‬
‫‪.,‬גליל מעוררת‪,‬‬
‫ללא'‬
‫וודאי <‪1‬הוז' דווה »'ג ‘‘‪’1‬י־ ילי‬
‫מ׳יי »‬
‫״י‪ , :‬ם ‪ ,‬י ו ^ ״ א א‬
‫•‬
‫״ור ה״‪.‬‬
‫ב מ ־ י ל מ •ע וב ר ת ‪,‬‬
‫ן ' ג ־׳ ״'‬
‫תררטו ״י‬
‫י ׳ ל יוןייט‬
‫' ו "‬
‫ה‪,‬״ה‬
‫^ י< נ ׳•‪:‬‬
‫ב‪,‬לרק א ‪ ,‬״מר‪.‬ם ק ט ע י ב י י‬
‫ל«יני‬
‫ו ר ‪.‬ה ג‪.:‬‬
‫׳‬
‫‘׳‬
‫״' ־‬
‫ע כ ט״יי)‪,‬‬
‫‪- 83 -‬‬
‫‪ ,‬ל(*‪.‬י וליו־ וטו של הרמב״ט‬
‫ב««ו‪ 1‬שוי ל ימוז י‪ 1.1‬ו‪:‬י ‪ riu‬ל י ו ר‬
‫י•‬
‫ר;עגנה‪ .‬ה! הו ק "לי‪..‬כנו הדרשו" ‪ -‬הל ררי ‪ m‬׳‪.‬׳יאווה וור» ל״ מהיה מל‪,‬‬
‫ב׳סהג ו של מקום‪,‬‬
‫מלמד‬
‫‪ n‬הג ו ;־עיבור ה‪!/‬נ ה צריך להיעשוה בארץ‬
‫יהודה‬
‫יוו^ז‪ ,‬׳״יהי ! בשכנותו ‪\7‬ל מ ‪!.‬ונו‪ .‬ר‪.‬דו‪ ,1‬ן‪.‬ל ‪u‬ו ק ו ה איו‪.‬ו «*ו הל ו‪,‬׳הלמו! <י•‪ :‬ו ר‬
‫ה׳ תירו לי‬
‫ל!נ ע‪./‬גהה בגליל‪;1 .‬מ ‪0‬ו ק‪" :‬כי מ‪,‬צי ו‪ •/‬הצ‪ 1:‬הורו; וזי ‪1‬‬
‫י'‬
‫‪,‬‬
‫בה"י דווקא‪ ,‬ו ה ם הו הלט לעבדיי* וי נ ה‬
‫‪>.‬ינהברה הוקף‪,‬‬
‫אלא אה הן׳'‪1‬י‪ 11 /‬ההי‪11‬‬
‫חז״ל הבינו מה המליח ציון‬
‫הה הל זה ץ ישר‪.‬ל‪.‬‬
‫י קהא‪:‬‬
‫וכליי ו‬
‫וייו‬
‫‪1‬‬
‫יזו‬
‫ליט‬
‫י יג‬
‫ר‪.‬י!‪1‬‬
‫הו‬
‫"למה בי!‪ 1‬דין מקדשין הה דש בעין ‪ 6‬נ ן ל! י‬
‫\ ‪/17‬‬
‫נ‪:‬אמר‪ :‬הי מעיון ו‪ 1‬צ ו!וי רה‬
‫הוער‪ .‬אמר וזקבייה‪ :‬ביו! מועד ״ל הל העולה‬
‫רומים ״ווז״ל דור יה אה הייהו ק "(‪.‬י מ‪,‬זיוןי הצא הורה" לאו רווק‪ .-.‬לגבי‬
‫י ר יישלינו‪,‬‬
‫ענין נוי!!‬
‫אלא מנלי לו‬
‫( ‪8‬ז )‬
‫לגבי ‪v‬י• ן ‪:10‬‬
‫‪.1‬‬
‫מוצאים »וו ג‪ :‬גההו ״ל הומו‪ ,11".‬הומר "‪11‬‬
‫מו וכר בוז! ק‬
‫יר בה"ד‪ .‬הנוי בה לכך‬
‫י'‪ ,‬י ■־לי י יי■־י‬
‫זין‬
‫ל <בר‬
‫היה‪ :‬הי הה יוה לעברד‪.‬ג‪:‬ו־ ז י ר ■ל‬
‫בלבד‪,‬יהדי במה וו ׳ו נ‪:‬הב‪ :‬״ יןהה׳ <‪-‬י ן‬
‫ו קובעי ן הד ג י נ ו ומעברי! ‪ a,‬יה הלז׳ במרץ ישראל" כל קביעה הלוה הוללה‬
‫( ־'ו )‬
‫‪ .‬ב ה ר ק ד*‬
‫קידו? ההודשיוו ועיבור !‪.!,,‬יה‪ ,‬הייבה להיע‪ 1,‬וה במרץ ישואל‬
‫יו‬
‫הרמב״ה רק לגבי עי!‪:‬ור ה יגה;‬
‫יהודה" כטי‬
‫"ומין מ כרין ‪ n .‬השגה‬
‫ל‬
‫ב דץ‬
‫הנראה קריעה ההודשיה אינה צריכה להי ע וה רווק! ביהודה‬
‫‪( 2 0 ).‬‬
‫׳׳א‬
‫ר אל‬
‫יכולה להי עשו ה בכל ? ר‘‪v 1‬‬
‫הדברים מצו ‪00‬י!׳ (‪11.‬ו ה«‪—— !.‬י‬
‫‪, ,,‬״!■־•״ו־ר‬
‫״ה‬
‫וי‪ ]/‬עוד דו ג ה ‪,nut‬ו‪:‬׳!י׳!י וננו;‪' 11‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪. 19‬‬
‫‪ .‬ן;‪ 1‬״‪ :‬ה‬
‫כנראה‬
‫שהרמב״ח‬
‫המי ק‬
‫ג׳חיו‬
‫‪.‬״‬
‫‪ p ux‬י ד ו ; ! ! ו ו ד ״ י ו ו‘ ח י י •וי‬
‫אמנט‬
‫רי'‪ 1‬ר י‬
‫? טיאי ״‬
‫‪ '1‬י *‬
‫!•״ ו«וני‪.‬ן ׳הוא״״;‬
‫‪,‬‬
‫‪ ,‬י ‪ ),‬ב ״ ן ' ‪V p n v i . n‬‬
‫' ‪ :‬נ י ח ‪ ^ 1‬י יי‬
‫ל״״ י י־ ״ י י ג ז ’‪7 ' .‬‬
‫ע»׳דה'זילליעי ןטב‪.‬‬
‫י‪ 1‬י• י ‪ 1;7‬ו ‪n‬‬
‫‪~r n u‬י»י‬
‫^י‬
‫ב מ ד ץ‪,‬‬
‫‪,r‬‬
‫״ זייו ‪,‬‬
‫‪!/‬קידוש חודשים *נן־ דן זי ‪; 11‬‬
‫להל ן ‪.‬‬
‫י'ע!יו‬
‫ביהודה‬
‫‪,,vr1‬‬
‫מ? ‪ .‬י ן ן ח ? א ה ו ו ה‬
‫וראד‪,‬‬
‫לקידוש הדשים‪,‬‬
‫״‪,‬־‪ 1‬־ ־ ןל‪:,‬׳‪. “ 966‬׳ ‪,29‬‬
‫‪■.,‬י‬
‫"״־הה‬
‫ל ע י לה ע ׳‬
‫״‬
‫‪,‬‬
‫‪.3‬‬
‫ולעיביד‪ _.‬ע­‬
‫הוטה‬
‫<׳‪:‬עור‬
‫עי״‪.‬‬
‫רמה‬
‫ ‪- 84‬‬‫‪! !0:1‬‬
‫גם‬
‫הלוח‬
‫רארץ‬
‫היום‬
‫ו‪ .1‬ד ע‬
‫בלבד‪.‬‬
‫בארץ‬
‫את‬
‫בוי‬
‫ובעוז‬
‫י‪ 1/‬ר » ל‬
‫שיעבר‬
‫השניט‬
‫החודשים‬
‫המקדש‪,‬‬
‫דבריו‪:‬‬
‫החכמיט‬
‫ו ׳־קבע‬
‫ח ד ש י ו‪1‬‬
‫ההלכה‬
‫מ ק ד שי ‪u‬‬
‫וזוו׳ <יוו‬
‫ו מ ע ב ר י ו ! ׳‪:‬זג י ‪0‬‬
‫להניח‬
‫יה׳־ו‬
‫שבזמן‬
‫ה ש נ י ם ו‪,‬׳ י ו‬
‫אלא‬
‫אטילו‬
‫הביו! ‪,‬‬
‫ב שכנ ו‬
‫בעגיין‬
‫הקדומה‬
‫יט‬
‫על‬
‫מ ו ד י ע י‪.1‬ו‬
‫‪.‬‬
‫׳‬
‫מטון‬
‫היהה‬
‫ההלכה‬
‫"נ‪ :‬ל‬
‫ת ו;צא י נו‬
‫במשנה‬
‫ה הורש‬
‫מ‪.‬יי•‬
‫"היו‬
‫»ןויו!‪ 1‬ווו"‬
‫ין‬
‫‪.‬‬
‫׳‬
‫במשנה;‬
‫למדנו‬
‫( ‪)2 3‬‬
‫ו ‪ 9‬יז‬
‫׳״ירו ‪1‬׳־ן‬
‫לעוו ‪,‬‬
‫ו;י‪ 1‬זה‬
‫רש"י‪:‬‬
‫מהר‬
‫‪.‬עושי ן‬
‫כן‬
‫ליה‬
‫בידו‬
‫ע!■!• ן‪ :‬ך‬
‫{‬
‫קי דו‬
‫שאוווז‬
‫בשכנוהו‬
‫‪ ;1‬ר י‪1‬ווד ‪n‬‬
‫על‬
‫של‬
‫!י ‪ m‬ו!‪1‬‬
‫מ‬
‫בהר‬
‫ב י‪11‬‬
‫להנחה‬
‫ירי‬
‫ה מ ש ו וה‬
‫וביה‬
‫לי!ו ‪,‬‬
‫ד ר י׳״• ו ת‬
‫" ו מ א י ן ‪ .1‬י ו‬
‫'‬
‫)‪/j \ ( ,‬ן•ן•‬
‫וז< ‪ 11 ,,‬ן׳‪1,‬‬
‫כידו‬
‫מהקיימה‬
‫קי דו ש‬
‫די)‬
‫‪V‬‬
‫ה ת ינוז‪.‬‬
‫למעשה‬
‫מ* ‪t u n‬‬
‫;‪ 1! ,‬ף‬
‫>• ן‬
‫ל>יוזן־‬
‫( ‪)2 2‬‬
‫‪,‬‬
‫לה‬
‫ו‬
‫ן‪,‬‬
‫לביו!‬
‫ובדוק‬
‫הגדולה‬
‫ב י ד ו ‪ ‘,‬ל י ס ‪,‬‬
‫החודש‪.‬‬
‫‪!11‬‬
‫למרץ‬
‫‪ .‬יי‪;!:•.‬‬
‫‪1.‬‬
‫א ל א ג‪:‬‬
‫( ‪)21‬‬
‫גהקומת‬
‫מ ק ו ם " ו; י ‪11‬ו‪,‬‬
‫קידוש‬
‫היו‬
‫קביעה‬
‫אז‬
‫הלוח‪,‬‬
‫כ ש ה ם נ ה ד ו <׳ ן‬
‫גע‬
‫של‬
‫י‬
‫‪ y‬ן;‬
‫ל ע‪ /‬ו‪ 11‬ו‬
‫ראל‬
‫בהוגה‬
‫ה מדג‪:‬ו־ ה‬
‫בחקוקה‬
‫('ירי ‪;0‬‬
‫‪...‬‬
‫מארץ‬
‫תקוו)‬
‫ה י ס ו ד־‪,‬‬
‫״‪ . . .‬ו ד ע <‪ f1uv‬ר ‪f '1‬‬
‫על‬
‫ועיבוד‬
‫לא‬
‫מ ד ג י ׳ \ או!‬
‫ו מ ת ו ע ד י*‪?* 1.‬י ‪!v n .‬־‬
‫הד׳יייייט‬
‫ה‪*:‬ורן־‬
‫א!*שר‬
‫זו‪.‬‬
‫ר ‪ ,‬יי‬
‫מלו׳‬
‫ובהעדר־‬
‫היו‬
‫ד ור׳‬
‫ו‪■ <.‬־<‪1‬־ ו ה;‬
‫י ! ר א ל ז‪ ,‬ו ו ק‪.‬׳;‪,:‬‬
‫י ט ודו ה‬
‫היכן‬
‫ה ר מ ג ״ ט‪,‬‬
‫‪1111‬־‬
‫!;‪':‬ו רן‪-‬‬
‫‪■ ,‬‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫'ין‬
‫תההילין‪,‬‬
‫סרטב;‪.‬‬
‫( ‪) ! 4‬‬
‫‪m‬‬
‫יעז־ ק ה י וזהו‪ .‬ק ר‬
‫ן ‪)jr‬‬
‫ו ל‪/‬‬
‫ם‬
‫כל‬
‫ויעדיו!‬
‫לאחר‬
‫י• י ר‬
‫'‬
‫הם!‬
‫החורבן‪,‬‬
‫ב;‪ 1‬י ח‬
‫י נ והו‬
‫מ ה כו‪ 1< .‬י ‪ u‬״ ׳י ‪ . . .‬״‬
‫למסור‬
‫׳הריה‬
‫כשבאו‬
‫כ‪,,‬ו?קוח‬
‫או!‬
‫עדוהט‬
‫במורה‬
‫ליבבה‪,‬‬
‫הסנהדרין‬
‫וי‬
‫וערביה‬
‫קיבלו‬
‫רייג'‬
‫היה‬
‫ב׳־ה״ ד‬
‫ג מ ע‪ 1‬ב‪.‬‬
‫י‪.‬‬
‫שביבנה‪.‬‬
‫אמר‬
‫וכן‬
‫"ג‬
‫ביבנה‪,‬‬
‫וי'‬
‫ו‪.‬ה‪:‬‬
‫‪.21‬‬
‫ס נ■!‬
‫ד ‪, 1‬׳ !‪ x !:‬ו י י וה ‪,‬‬
‫‪.22‬‬
‫רה'‬
‫ב'‪,‬‬
‫ב׳ ‪.‬‬
‫‪.23‬‬
‫שנו ‪,‬‬
‫ב ׳ ‪,‬‬
‫ד׳ ‪.‬‬
‫‪.2 .4‬‬
‫בבל י ‪,‬‬
‫ז•'• ׳‬
‫‪.2 6‬‬
‫ש ט‪,‬‬
‫רו ז ׳ ‪,‬‬
‫«׳‬
‫ב׳‬
‫_‬
‫מ ‪ : . 1:‬ו ו ה ע‪ !/‬ה קו‪ :‬ג '‬
‫כב ׳‬
‫‪0‬‬
‫ח ׳ ‪.‬‬
‫עב'‪.‬‬
‫י ו וו כ ן‬
‫המהלוקה‬
‫קיבל‬
‫חע‬
‫וי‬
‫תו‪,‬צאיט‬
‫" מ ע וי‬
‫אה‬
‫בין‬
‫•גגו‬
‫בן‬
‫; ני&‬
‫גורי;‬
‫די‬
‫ור׳‬
‫י!‪,‬ו‬
‫ר״ג‬
‫העדים‬
‫בטוביה‬
‫‪ :1‬ו > ע י ד י‬
‫‪111,1‬־)'‬
‫ואמרו‪:‬‬
‫קר‬
‫ע‪,‬‬
‫ב י ב נ ה ‪.‬וליי׳'הי־•‪•.‬י‬
‫הרוו‬
‫‪»• 1‬‬
‫•‪.‬‬
‫ ‪- 85‬‬‫ההוד‬
‫ר‪.‬נ ו‬
‫בירוטלים‪,‬‬
‫ו מסלו‬
‫בגו"‪.‬‬
‫א‪11‬‬
‫נו‬
‫מ ל ‪u‬י־ ק י ן‬
‫הוא‬
‫עברו‪.‬‬
‫ההקרה‬
‫בי ‪on‬‬
‫וגגו‬
‫קרה‬
‫לאחר‬
‫לעיבור‬
‫ועבדיו׳‬
‫ו כ ט ם‪ 1‬ו‬
‫ל; נ י‬
‫החורבן‬
‫השנה‪,‬‬
‫מי‪, .‬יו ח ר ר ‪,‬‬
‫ב״ד‬
‫קבלו‬
‫ווזערי ‪0‬‬
‫אנו‬
‫מוצאים‬
‫וקכלן‬
‫מותו‬
‫הוארכו‬
‫רבו י‬
‫ו ית‬
‫ה ח ל ס‪11‬‬
‫מ ל ד ו !ליוו‬
‫';לגרות‬
‫העיבור‬
‫גב‬
‫"מעל‬
‫העיבור‬
‫לעומת‬
‫לתושבי‬
‫מעלוח‬
‫כשהבין!‬
‫זאת‪,‬‬
‫ל א ר ץ‪.‬‬
‫אמו‪u .‬‬
‫ר ו ‪ 1‬ק‪.‬׳‪1‬‬
‫"בי מ ולין‬
‫בהר‬
‫י;ייה‬
‫מ ו צ‪t i n .‬‬
‫ראי ג ו‬
‫הביח"‪,‬‬
‫בבגלגו‬
‫‪:‬נו‬
‫ל ד ב‪ 1‬י׳‬
‫לעבר‬
‫מרץ‬
‫ה ב ר י י‪11‬ז!‪:‬‬
‫"בשחי ל ג ו‬
‫;• ו ח ק י ן•‬
‫יבנה‬
‫בדור‬
‫וי;ירח!למי‬
‫בא ר ץ‬
‫י ש ר מ ל‪,‬‬
‫שמע‬
‫למחר‬
‫ולא‬
‫ל^ןזילןץ״^‪ ):‬י‬
‫החורבן‪,‬‬
‫!‪,‬ו־ו״עוית‬
‫ו הוזמו צוו!‬
‫היו‬
‫משתדלים‬
‫‪/‬ובו‬
‫ו‪.‬יו‬
‫וגיליון‬
‫ממקום‬
‫( ‪)2 9‬‬
‫ומחלו‬
‫ל ל ר ו‪1‬‬
‫ה ר א ש ו גז;‬
‫ישראל‬
‫ע ר דו‬
‫‪in‬‬
‫»יו ו ׳לייו‬
‫לקריאת‬
‫בתקוכיה‬
‫‪u‬־ ‪in‬׳ ‪1‬‬
‫ליו כ‪^ ,‬‬
‫ל‪b‬‬
‫בדבר‬
‫ה כ ה נ י ‪11‬‬
‫‪.‬‬
‫ל ‪.‬יגר‬
‫‪nu‬‬
‫לשלוח‬
‫‪.‬‬
‫מ קר י ס‬
‫המחייב‬
‫מבל‬
‫של‬
‫מח‬
‫עיבור‬
‫עיבור‬
‫כ ש א ירן‬
‫ה ז‪ :‬ה‬
‫השנה‬
‫י כו לי ן‬
‫בחוץ‬
‫בארץ‬
‫;י ע ב ר‬
‫י‬
‫ב חיץ‬
‫•ר«ל‬
‫ל ‪1‬‬
‫\ ‪1‬ר'‪1‬‬
‫מעבדי‬
‫במי‬
‫ך‬
‫מוחה‬
‫הירושלמי‬
‫ברון־‬
‫מונה‬
‫מוי ב י ר ‪:‬‬
‫נר יה‬
‫בן‬
‫למדץ"^ ‪.^'1‬‬
‫בל‬
‫בחו״ל"‬
‫שהידושלה׳•‬
‫'‪.‬‬
‫"ירמיה‬
‫עיבר‬
‫דברי‬
‫מקרי□‬
‫במקרים‬
‫של‬
‫עיבור‬
‫גזזו " ל‬
‫עיבר‬
‫‪.‬מחו ‪:‬ה‬
‫למרץ‪.‬‬
‫לח! ק מ ל‬
‫לארץ‬
‫חנניה‬
‫שמונה‬
‫בן‬
‫הירו ‪ 1‬ל מ י‪,‬‬
‫מצאנו‬
‫הארץ‬
‫ראה‬
‫והלבו‬
‫את‬
‫בבלי‪,‬‬
‫‪.2 9‬‬
‫מה‬
‫'׳ב‪1‬ו‬
‫וראה‬
‫ירו‬
‫לארץ‪,‬‬
‫לעבר‬
‫מת‬
‫שכתבנו‬
‫בו‪ 1‬ר ק‬
‫ב'‪.‬‬
‫י;'‬
‫אריכות‬
‫'למי‪,‬‬
‫הדברים‬
‫‪0‬‬
‫אם‬
‫"לא‬
‫אליעזר‪,‬‬
‫לארץ‪,‬‬
‫צאן‬
‫נשאר‬
‫‪.31‬‬
‫פ״ח‬
‫בחרק‬
‫ע י ב ר ‪ 11‬ו י‪.‬‬
‫יהושע‬
‫הללו‬
‫עיבוי‬
‫שעיברו‬
‫שחכמיו!‬
‫למרץ‪.‬‬
‫בחובה‬
‫י‪,‬־‪1‬‬
‫עזב!׳‬
‫‪ 3‬הדרי ן‬
‫של‬
‫ר' ח נ נ י א ‪ ,‬ש א ע ש ר ל ק ב ו ע‬
‫במעחה‬
‫כמותו‬
‫דף‬
‫בא׳ הלב׳‬
‫ו ב מ ק ב י ל ו ת ‪ .‬ו ה ש ו ו האת‬
‫האמור‬
‫אחהלו ח‬
‫יס׳‬
‫בארץ‬
‫ישראל‪.‬‬
‫עא'‪:‬‬
‫'׳מכאן‬
‫ורועה‬
‫צאן‬
‫ובקר‬
‫ובקר‪...‬‬
‫גלו‬
‫לבבל‬
‫ירושלמי‪,‬‬
‫במקומות‬
‫את‬
‫הקודח‪.‬‬
‫היו‬
‫בארץ‬
‫שס‪.‬‬
‫‪-‬׳‪.‬גרמה‬
‫!חוילו‪.).‬‬
‫ה‪!.‬ג ה‪.‬‬
‫בארץ‬
‫מחד‬
‫מקריח‬
‫התקיימו‬
‫עא' ‪.‬‬
‫עא'‪,‬‬
‫הגיח‬
‫מחי‬
‫ר'‬
‫החכמים‬
‫גם‬
‫לחוץ‬
‫הללו‬
‫וכמי‬
‫בוו ו ‪ /‬ה‬
‫אלו‬
‫הירוחלמי‬
‫כגראה‬
‫למ ל‪ . /‬ה ‪,‬‬
‫היו‬
‫מעברין‬
‫אין‬
‫והשווה‬
‫אמרו‬
‫מעברין‬
‫מעברין‬
‫את‬
‫א ת »; ‪ a‬נ ה‬
‫גם‬
‫אלילו‬
‫את‬
‫השגה‬
‫בבבל"‪.‬‬
‫את‬
‫ה‪ 3‬א מ ר‬
‫‪:‬צדיקים‬
‫ה ‪.‬נה‬
‫ע״י‬
‫בבבלי‪,‬‬
‫בחויל‬
‫בתרקי‬
‫רר'‬
‫ו ח כ מ י ח ‪_ 1‬חו‬
‫אלא‬
‫הנשאר‬
‫עיי י‬
‫רועה‬
‫בארץ‪.‬‬
‫לא‬
‫ה‬
‫‪-‬‬
‫מצאנו‬
‫"אמר‬
‫במשנה‪:‬‬
‫נ ויה י ה‬
‫אי‬
‫ביה‬
‫דלי‬
‫אמר‬
‫מי‬
‫עד‬
‫א ה ד‪,‬‬
‫אלא‬
‫ו׳‬
‫על‬
‫אמור‬
‫לי‪:‬‬
‫מריבן‬
‫מעמי‪:‬‬
‫להם‬
‫גמליאל‬
‫הדברי מ‬
‫וזזקן‬
‫לפגי‬
‫‪8 6‬‬
‫ר'‬
‫שמעתי‬
‫יהודה‬
‫ט מ ‪ 1/‬י » י ן‬
‫ובן‬
‫בן‬
‫את‬
‫שאי ן‬
‫בבא‪.‬‬
‫יודעים‬
‫גמליאל‬
‫כ׳ יררווי‬
‫ע ק י ב א‪;:‬‬
‫לי;‬
‫א ת ו‪1‬‬
‫‪-‬‬
‫שמה‬
‫מ ש י;< י ן‬
‫על‬
‫לדבר;‬
‫אה‬
‫ו ו ומיתו‬
‫‪,‬זהמדינה‬
‫ויזאטה‬
‫לוהררעא‬
‫«לי‬
‫עד‬
‫ואמר‪:‬‬
‫לעבר‬
‫האסה‬
‫לוי‪:‬‬
‫משובשת‬
‫השוו;‪,‬‬
‫‪p‬‬
‫בארץ‬
‫הדברים‪.‬‬
‫ב ג י ל ם ו ת;‬
‫מחד‪.‬‬
‫מצאנ ו‬
‫לד׳‬
‫•יו!‪!/.‬‬
‫מ ‪!.‬ויבלו‪.‬־־‬
‫ו כ זבאתי‬
‫הבר‬
‫ל אייאל‬
‫ו‪;1‬ו* ‪ .‬י‪ i1‬י‬
‫בן‬
‫י הוד ה‬
‫^‪.‬‬
‫לכאורה‬
‫הגמרא‬
‫מוצאים‬
‫‘•הבאנו‬
‫‪.‬‬
‫הוא‬
‫יהושע‪.‬‬
‫בראשי ‪n‬‬
‫הגוניר‬
‫עקיבא‬
‫בן‬
‫עקיבא‬
‫ש ל א ו; ו י ‪11‬‬
‫למעשה‬
‫לוטף‬
‫העלבור‬
‫מירושו‬
‫לר'‬
‫אמרו‬
‫מסמר ת‬
‫ג ן•‬
‫שהמעשה‬
‫הניחי‬
‫אה‬
‫ר״ג‬
‫מוחו‬
‫של‬
‫רייג ^‪3‬‬
‫בארץ‬
‫ה‪ 31/‬י>‪1‬‬
‫וקובע‬
‫להולמו!‬
‫על‬
‫בבבל‬
‫ה ד שי ח‬
‫רש״י‬
‫על‬
‫ייתכן‬
‫אין־‬
‫לו‪:‬‬
‫אמרו‬
‫‪/‬זר'‬
‫ר׳‬
‫"והל;‪.‬‬
‫הו‪0 :‬‬
‫ויזנו ‪.‬יה‬
‫ישראל?‬
‫הל‬
‫של‬
‫ר׳‬
‫גמליאל‬
‫כששימש‬
‫‪/‬‬
‫מהי‬
‫כשאמר‪:‬‬
‫■יזע ל מ ע ״ה ז ה‬
‫עקיבא‬
‫אה‬
‫דן‬
‫של‬
‫לא‬
‫בארץ‬
‫ידו‪,‬‬
‫ו!יןיס ׳;ים‬
‫ה ב יה נ‪.‬‬
‫ישראל‪,‬‬
‫חנניה‬
‫בוזו"ל!‬
‫ותו‬
‫בזמנו‬
‫וכן‬
‫ה מ עלזה‬
‫רבי‬
‫של‬
‫עקיב‪!.',‬‬
‫ר ‪ :1‬י‬
‫ההכוון‬
‫ב נ ה ר ד ע א‪.‬‬
‫קשה‬
‫שר'‬
‫הילכחי‬
‫י׳‪.‬זראל"‪.‬‬
‫‪, ,‬יי‪:‬‬
‫רש״י‬
‫קרה‬
‫עיבור‬
‫מ ע ב ר ‪.‬זו‪ .‬ים‬
‫ר'‬
‫תג ג יה‪,‬‬
‫ב ם י מ וו״‬
‫מעיה‬
‫כמוהו‬
‫של‬
‫של‬
‫הסבר‬
‫המרק;‬
‫אה‬
‫הלה‬
‫לר‪ .‬י□ ויג‪1‬‬
‫למעשהו‬
‫ר'‬
‫בדבר‬
‫אלא‬
‫י‪;1‬ניוו‬
‫יהושע‬
‫ר׳‬
‫את‬
‫במרץ‬
‫ר״א‬
‫בן‬
‫בנשיאותו‬
‫בן‬
‫חנניה‪,‬‬
‫יומי‬
‫ר'‬
‫ר'‬
‫ו; מ יגה‬
‫ולא‬
‫הורקגום‬
‫ע ק יי‬
‫״ר״ע‬
‫רק‬
‫ש‪n :1‬נ! ר‬
‫ל !‪11‬׳‬
‫הגלילי‪,‬‬
‫ר׳‬
‫( ‪)3 5‬‬
‫מרטו ן‬
‫‪.32‬‬
‫ור׳‬
‫אלעזר‬
‫יבמות‪.‬‬
‫מן׳‬
‫"‪...‬אהט‬
‫שם‬
‫כו־‬
‫לעבר‬
‫■ל'‪.‬‬
‫מירושה‬
‫הגשתי‬
‫אה‬
‫נחמיה‬
‫אי ן ’ מ ש י א י ן ‪m ,‬‬
‫חוץ‬
‫מר'‬
‫איני‬
‫ימול‬
‫מרבן‬
‫גמליאל‬
‫זאת‬
‫לדעה‬
‫‪•3 4‬‬
‫בבלי‪,‬‬
‫‪.35‬‬
‫בבלי‪,‬‬
‫מטבת‬
‫ער‬
‫של‬
‫ר'‬
‫לעזוב‬
‫גמליאל‬
‫בא‬
‫ברמות‬
‫בן‬
‫מ צ י ע א‪,‬‬
‫גיטין‪,‬‬
‫בן‬
‫לחד‪.‬‬
‫אח ט‬
‫הזקן‬
‫יהודה‬
‫האי‪,‬׳ה‬
‫יהודה‬
‫לי ‪ 31‬ס י יייי ו‬
‫לרבן‬
‫הזו‬
‫|‪:‬ג ׳‬
‫שהעיר‬
‫אח‬
‫י ב מ ו ת‪,‬‬
‫משובשת‬
‫של‬
‫פייעדוחו‬
‫אמור‬
‫המדינה‬
‫לאחר‬
‫המשנה‪:‬‬
‫השנה‪,‬‬
‫י‪.:‬רא ל‬
‫וראה‬
‫בגמרא‪,‬‬
‫יודעים‬
‫היא‬
‫הבעל)‪,‬‬
‫על‬
‫‪.‬כן‬
‫עזריה‪,‬‬
‫;!וזיו‬
‫אמר‬
‫יודעים‬
‫בי״י‬
‫שמוז‬
‫שלדעהו‬
‫אגודתי‬
‫ולבוא‬
‫‪,‬מה‬
‫ל \מוע‬
‫אמר‬
‫ל‬
‫אמשר‬
‫נכונים‬
‫‪!/‬חמו י >‪■1.‬‬
‫שה גי רמה‬
‫(למי‬
‫ב‬
‫דברי‬
‫ירוווי‬
‫לי‪:‬‬
‫עד‬
‫שמעתי‬
‫אחד‬
‫להשיא‬
‫!בארץ‬
‫האל‪,‬יה‬
‫הדברים‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫במניהם‬
‫עמ״י‬
‫א ה ו!‪ 1‬ב ר י ם‬
‫עד‬
‫ואמר‬
‫אבל‬
‫אחד‪.‬‬
‫הגמרא‬
‫(המעיד‬
‫את‬
‫‪-‬‬
‫היא‪:‬‬
‫לנו‪,‬ררעא‬
‫אמללו‬
‫ו׳> ל‪ ,‬ן‬
‫מקובלתגי‬
‫ו ה ש ד ‪ 111‬י‬
‫מזראנו‬
‫על‬
‫ח‪1.1‬‬
‫ומחרתי‬
‫‪1‬יי ם י י ע‬
‫בבא)‪.‬‬
‫נט'‬
‫‪,‬‬
‫על‬
‫עב'‪.‬‬
‫׳‪.‬‬
‫וראה‬
‫כך•‬
‫בכומר‪,‬‬
‫מלא‬
‫הר ו ע י ם ‪,‬‬
‫מ‪ 1‬ה‬
‫לי‪:‬‬
‫מ ש ו בל‪ 1‬ת י‪.‬ג י י ‪ i n n‬־־־‬
‫ולהעיד‬
‫האזה‬
‫עא'‪,‬‬
‫עקיבא‬
‫עדותו‬
‫לו‪:‬‬
‫אליעזר‬
‫בגייטוח‪.‬‬
‫דלי‪,‬‬
‫הי‬
‫בבא‬
‫של‬
‫קטו'‬
‫ר'‬
‫מבית‬
‫על‬
‫ש מ ש י אי ן‬
‫מותו‬
‫ר'‬
‫‪.‬‬
‫ה מ ו ד!ים‬
‫וו‪,‬‬
‫גי׳ייוה‬
‫שלש‬
‫מ ו <» י‪1.1‬‬
‫שוינוה‬
‫״ ל י ‪11‬ו־‬
‫על‬
‫ה נ ה ‪,‬‬
‫עי גו ר י‬
‫נ‪ 1! 1‬ו ■‪,‬‬
‫כבאי‬
‫אלון‬
‫רבו יו‪:‬‬
‫ה מ י א‬
‫י?‬
‫ד ו ה ה ;׳׳‪111‬‬
‫אה‬
‫ה ‪0‬ברו‬
‫י‪,,‬‬
‫טל‬
‫י ץ‬
‫ל״קו״ה‬
‫הסעה‬
‫הגולה‬
‫׳ל‬
‫ואפשר‬
‫ווגרי‬
‫בעיני‬
‫ולעג י ן‬
‫י ‪.‬ר״ל‪,‬‬
‫להוויה‬
‫לאהר‬
‫מכן‬
‫בארץ‬
‫ישראל"‬
‫העס‬
‫כרי‬
‫של‬
‫וזיוו ג‬
‫ל‪ !,‬י‬
‫״‬
‫א ״ ו־‬
‫‪fuiu‬‬
‫׳‬
‫‪ s‬״ ‪r‬‬
‫היי ינוקא‬
‫למו‬
‫בבלי‬
‫הו‪ ,‬י‬
‫ידועים‬
‫‪,.‬״יה״‬
‫‪ ?:1‬ך ‪-‬‬
‫י״ו‬
‫‪1 1:< 7:,‬י•‪c‬‬
‫חכמי‬
‫האוסר!!‬
‫ל<בי‬
‫שהחישוב‬
‫הידוק‬
‫ובעיני‬
‫הגולה‪,‬‬
‫היו‬
‫נימי״‬
‫קשר‬
‫׳יי‬
‫השעה‬
‫לי!נ ’ "י‬
‫עי* ה ‪°‬‬
‫היו‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫ו‪,‬ע‪/‬יוו‪.‬ו• ‪1u ; 1‬‬
‫ב י' י ‪'*1‬״ז׳‬
‫ע‪ 1‬ק ט י‬
‫ס ו ר מ » ל י ה ‪in.‬‬
‫השנה‬
‫המעובר״‬
‫' ‪r 1 u ’, | p‬‬
‫‪ 1:111‬י יו‬
‫‪• V‬יזי ■!<״ י ל ו‬
‫מ״״רינו‬
‫ו ‪,.‬ביעה‬
‫בינזז‬
‫׳‪ 1‬י ו ‪:1‬‬
‫ל ה ע ל ו ‪111 11‬‬
‫״עמי״‬
‫'‬
‫וני ‪1‬‬
‫העיו״וו ‪,‬‬
‫הנהגהה‬
‫י ש רז‪ 1‬ל ‪.‬‬
‫בוי• ‪Y‬‬
‫‪m‬‬
‫‪:‬יו‬
‫!‪.:11.1‬‬
‫ט‬
‫העי‪:-.‬ו‪,‬‬
‫ל‪,‬‬
‫ונעשה‬
‫ה‬
‫!‬
‫‪,‬״לון‪,‬‬
‫‪n‬‬
‫ע‬
‫‪ :(l n‬י‬
‫אי‬
‫״״שר‬
‫לי״יט‬
‫‪-‬ו‪.‬‬
‫נסביר‬
‫א״‬
‫ל ה י י נ י ו‪ ,‬ה ר ו ‪-‬י‬
‫ל ח ו ח » י ז ־'‬
‫״ע!‪.‬״ ו ש ל‬
‫!׳‬
‫יעיבר‬
‫‪,,,‬‬
‫לו?׳ י‪1‬מו‪.‬וו‬
‫‪..‬י‪1‬‬
‫לן‪.‬‬
‫;‪j‬‬
‫‪, ,‬י‪!,•, ,‬וץ ל א ר ץ ‪.‬‬
‫ז•‬
‫ש נ י ס ‪ . 1‬ה ו ץ ׳׳‬
‫‪’ ...‬‬
‫״■‪ us‬״ ‪:‬‬
‫חוס״״‬
‫'‪--‬י‬
‫מאוהרה‪,‬‬
‫מ■;י• ו ‪u‬‬
‫אלון‬
‫י!‬
‫‪,‬‬
‫ד ו הו;‬
‫ג י ר ו ולמי‬
‫׳•י־י״יי׳י״‬
‫י‬
‫בין ‪' ,‬‬
‫‪• 1‬ל‬
‫לו ' י‘ ו' ןו‬
‫וזנו יי■־‬
‫*י׳ י ׳‬
‫‪’ 1‬י‪ 1‬ר’ י י ?‬
‫א ת‪•1‬יי! קו‪.‬‬
‫וזד ‪:‬ר‬
‫‪1‬‬
‫נ׳ז ‪ 0‬״ ה‬
‫“‬
‫““‬
‫הר‬
‫ן‬
‫ן ויו‬
‫י ון ‪,‬‬
‫׳'י י‬
‫מו ‪.‬־כר‬
‫‪o n‬׳ !״‪1,‬‬
‫• ‪p‬‬
‫י‬
‫ו‪,‬־י*< ‪. ) 3 9‬‬
‫תו לרו״‬
‫י;‬
‫ו נ ה ‪ ,‬י ‪ ..‬ו‬
‫כ״יקוג״‬
‫ב חו " ל‪ mi ,‬ע י י' י־ י• לי"‪:" " ,‬ל '־נ‬
‫>ניס‬
‫ו‪<.‬־ ׳‪1‬‬
‫בארץ‬
‫‪,‬לעורן‬
‫ו‪ 0 .‬ג‪ .‬ר‬
‫ל !רץ ו ת י ק ו ן‬
‫גרץ‪ ----- - x ,‬י ‪ ,‬י י ‪■-. ..‬ל‪.‬מי‪.‬ייגו' «״י‬
‫‪.483‬‬
‫היהודים‪,‬‬
‫שט ‪.154-5‬‬
‫מוסד‬
‫יןי‬
‫‪.‬‬
‫ל‬
‫‪,‬״״ל‬
‫לחוץ‬
‫חובה‪,‬‬
‫נעשה‬
‫ולשה‬
‫הגולה‬
‫ידי‬
‫ה י ה ׳‪ n V‬כ‪ zj‬י ‪u‬‬
‫עקיבא‬
‫טל‬
‫‪v‬ל‬
‫ע\)‬
‫‪1‬י־ גי־ ז י‪1‬‬
‫חכמי״‬
‫ו ‪ it 1,1‬מזג י‬
‫וארץ‬
‫‪,‬י ז‬
‫עורן‬
‫להודיע‬
‫א״י‬
‫הגולה‬
‫לדעתי‬
‫לצאת‬
‫י״ ר » ל ‪,‬‬
‫( ‪)3 3‬‬
‫גי‬
‫רחוק‬
‫‪,‬‬
‫חכמי‬
‫הסנהדרין‬
‫ההלכה‬
‫‪.‬וי‪,‬‬
‫בארץ‬
‫עיבר‬
‫‪/‬הרז י ע‬
‫בידיו;!!‬
‫( ? ‪)3‬‬
‫ע״י‬
‫‪1115‬‬
‫ארץ‬
‫ה י ‪•111‬‬
‫נ‪..‬לוז ו‬
‫גרץ‬
‫יהודי‬
‫ל״נהדרין‪. ..‬‬
‫די ג ו‬
‫י‪.‬נ ‪) 111‬‬
‫‪ 1 ■1‬ו!׳‪ /‬מ‬
‫‪.‬‬
‫בחוץ‬
‫ו ה נ‪ .‬י‬
‫וזחילה‪,‬‬
‫ההשבה‬
‫אלו‬
‫למעשהו‬
‫ר‬
‫•‬
‫( ‪)3 6‬‬
‫"העיבור‬
‫הסנהדרין‬
‫ו ב י ‪11‬‬
‫ש ל ‪ ;1‬ב «׳ י* י(‪1‬‬
‫ואיגרות‬
‫‪,‬‬
‫ר‬
‫ל‬
‫ן־רכ‪:‬ו‬
‫‪:‬גנו‬
‫"ג‬
‫יהסבר‬
‫ל‬
‫י’‬
‫גיז‬
‫״ ‪y‬׳ ‪.2 [ 1‬‬
‫׳‬
‫‪•152-3‬‬
‫•יי• י־' ’ ״ נ ”' י ס «י) יי'‬
‫ייי י י‬
‫‪-‬‬
‫ל עי‬
‫ע ק י ‪in‬‬
‫מט י מ ו ד‬
‫הי וצ״‬
‫ע י ב ד ‪ 31/‬י ם‬
‫‪-‬‬
‫‪8 8‬‬
‫ה מ מ ו ר ע ‪ 17‬ל ד ‪r‬‬
‫בה ו ץ‬
‫בג לל‬
‫ל‪ 15‬ר ץ‬
‫גן‬
‫ח‪ 3‬נ י ה‬
‫״ חי‬
‫ס י ב ו ת ■'!מ נ ע ו‬
‫מ מנו‬
‫ב‪ 1$‬ר ץ ישר^ל‪ .‬ו כ ך כתבו חת ו סט ו ת‪ :‬״ ומה טל•׳ ^ינרו‬
‫לו מ ר‬
‫מש ‪ & a 1‬ו נ ם ‪,‬‬
‫ע ל ‪ a‬ק ר ח ‪ 17‬ר ‪r‬‬
‫ירד‬
‫כ ש ר ז! ע‬
‫ב א‪ 11‬י‬
‫ע ק י ב‪15‬‬
‫זה‬
‫‪.‬‬
‫שני ט‬
‫ל ע בי‬
‫לר ‪ 8‬ו ת‬
‫»ת‬
‫מרד‬
‫‪,‬‬
‫מו‬
‫ה הנ הג ה‬
‫הת ו ר ח‬
‫י כ לו‬
‫ב^רץ‬
‫ו ה ה רג‬
‫פ עו ל ה‬
‫מצד‬
‫ר'‬
‫בבבל‬
‫ליי ס ד מק ו ט‬
‫התה ו ו ן‬
‫ירד‬
‫‪mn‬‬
‫לנ ה ר ד ע ^ ‪,‬‬
‫ש^ ס ר ו‬
‫גזי רו תיו‬
‫ה צי ת‬
‫מטעם‬
‫ל ע ב ר ש‪ 3‬י ם ב א ר ך‬
‫על‬
‫כ מו תו‬
‫ל ע ב ר ‪ 3u‬י מ‬
‫בי ב מל ‪ n‬י‬
‫מ ק רי ם‬
‫בז ^ רץ‬
‫ב \ ו ר! ה­‬
‫מ ז ו ר י [« שר ‪r‬‬
‫‪ 0‬ו‪;,‬־; ו ל י‬
‫י ע ר! ע ל‬
‫ה ר א׳ ס ו נ ו ת ש ל &דר י ^ ‪ 3‬ו ס‬
‫לאח ר‬
‫י שר &ל *‬
‫בן‬
‫די כוי‬
‫הר ו מ מי ‪0‬‬
‫ס ע ק ש&ט י ל ו‬
‫יש‬
‫ו מצע י רי‬
‫ו בין‬
‫דין‬
‫מחכמ י‬
‫במרץ‬
‫מ תו ך‬
‫ה נני ח‬
‫ר" ג ‪,‬‬
‫מצב‬
‫כ ל כ לי‬
‫ב ן ‪ ms‬י‬
‫נ שלח‬
‫ע" י‬
‫כ ך מ ו ‪ u s‬י ם ‪ it‬נ ו‬
‫ר'‬
‫מ& י ד ך ‪,‬‬
‫מ בו ס ס‬
‫י ה ושע ‪,‬‬
‫ח כ מ י ז‪ 1‬ר ץ‬
‫ב ב ריי ת א *‬
‫‪. 42‬‬
‫ו ל‪ 15‬כ ה ב נ ת ד ב ר י ה ת ו ס ׳ ב י ב מ ו ת ? ו ר ש " י ב ב ר כ ו ת ‪ .‬ה מ ז ה י ט <׳ ‪ m‬מ ע ש ה‬
‫ר ׳ ע ק י ב ^ ה מ ו ז כ ר ב ב ר כ ו ת ‪ ,‬ע& ה מ ס ו מ ר ב י ב מ ו ת ‪ .‬ר*‪ 1‬ה ה ל ו י ‪ ,‬ד ו ה ״ ר‬
‫ח ב־‪. 1 9 0 - 3 ,‬‬
‫‪. 43‬‬
‫»מר ר ׳‬
‫ב א ו ב ל ו ס י ה ב \‪ 1‬ר ך ‪,‬‬
‫ח ת מ ו ?‪ 1‬ט ה‬
‫‪ 41‬־‬
‫‪. 6 0 3 -6 0 9‬‬
‫ד ה ‘‘‬
‫ב ב ל‪.‬‬
‫כ ו כ ב*‪ 1‬ע ?ז י‬
‫ל ט י ח ל ו י ‪ ,‬ב ר מ ט י ת י מ י ס ר י נ ו ס ח י ו ג ז י ר ו ת נ ג ד מ ו מ ר ה נ יש י ‪ 11‬ו ת‬
‫ש ב ע ק ב ו תי הן נ א ל צ ו ל ע ז ו ב מת י ב נ ה ו ל ה ת יי ש ב ב ל ו ד ‪ ,‬דויי ח ר ? חד*‬
‫ס י נ י ‪ ,‬כרך‬
‫‪ 624‬ו ר אה ב ו ר ש ט י י ן ‪ . k ,‬ל ב ע י י ת ע י ב ו ר י ה שנ ה ב ח ו ״ ל ‪,‬‬
‫ל ה ‪ , r‬ת ש פז ״ז ‪ ,‬ע ' ל ו י * ‪ ,‬ה פ ש ע ר ש ז ה ה י ה ל פ ‪ 3‬י כ ן ב י מ י ה ק י ס ר‬
‫דו מי טי אנו ס‪.‬‬
‫ש ם‪,‬‬
‫ע?‪' 1‬‬
‫ל ה נ י ח שר ״‬
‫דו רו‬
‫י הו ש ע‬
‫ע ל י ה מ ב ה נ ‪ 11‬ג ת ח ע□ ‪.‬‬
‫ב ש ל ו ו ד;‬
‫של‬
‫מרד‬
‫בר‬
‫»לה *‪ re‬ו ת רו‬
‫ה ת פ קי די ם ה מ ו טל י ט‬
‫ז כ ה ה ל שבת‬
‫‪8‬ח י‬
‫ר ׳*‬
‫ב ב ב ל‪,‬‬
‫י ?‪1‬‬
‫‪40‬־‬
‫ה״ר‬
‫ק ש ו'‬
‫ה ו‪ .‬נ י ה שה‪.‬ץ ב ל ע‬
‫ת ו מ י׳ ‪,‬‬
‫ח לו י‬
‫י ב מו ת‬
‫תו ר ה‬
‫י?זר מל יש‬
‫‪. rn rm‬‬
‫ה ש ל ט ו ו‪ ,‬ו ת ־‬
‫י הו ש ע‬
‫ל ע ג‪ :‬ר ‪ %‬ת דד‪ !.-‬ג י !‪L‬‬
‫ל מ ק ר ה ה מ ס ו!‪;:.‬ר‬
‫מ דו ב ר‬
‫חני ה‬
‫ה ה מ ו נ י ׳״]וה רגו‬
‫למל‪w k‬ת‬
‫הי הו די ת‬
‫מ ת ל מי די‬
‫יסראל ‪,‬‬
‫של^‬
‫ש ר'‬
‫» ל מ ?‪ 1‬י ר ד‬
‫ה של ט ו נ ו ת ‪,‬‬
‫בז מן‬
‫ה ר ו ח נ י ת ‪ ,‬״ ‪ 15‬י ן ‪ 17‬ו ט‬
‫ה& ו כ ל ו ‪ d‬י ה‬
‫ו שי תו ף‬
‫כ ו כ ב‪, 8‬‬
‫ה ג ‪0‬׳ י ב ו ת‬
‫ה רו מ אי‬
‫ל»‬
‫ש הו כ חנו‪,‬‬
‫ש ל ר ׳ ח ‪ .13‬י ה‬
‫מ ש‪ 1‬ם‬
‫ב שנ ה‬
‫כישר*‪,‬‬
‫י הו ש ע‪,‬‬
‫ב‪ :‬ע ר ץ‬
‫ל ה‪ :1‬י ן‬
‫ע קי ב »‬
‫ת ח י ל ת ה ת י י ש ב ו ‪ n‬ו ‪ 17‬ל ר"׳ רו נ נ י ח‬
‫ליו ו ר‬
‫ה ש ל טון‬
‫בה ו ״ ל ‪,‬‬
‫בר‬
‫(‪)43‬‬
‫ל מ ר ד׳‬
‫גם‬
‫ש חי ה‬
‫ו‪8‬י לו‬
‫כ פי‬
‫גזי רו ת‬
‫ב ס י& ו ר‬
‫בח ו ״ ל ‪,‬‬
‫ל‬
‫הז ה‪,‬‬
‫מ מנו‬
‫מ ש ו נו‬
‫כ פו‬
‫שני ם‬
‫במקרה‬
‫וג דו לי ם‬
‫עי ב ר‬
‫שג ר מו‬
‫גט‬
‫לנ ה ר ד ע »•‬
‫ו בי ת ד י ג ו‬
‫( ‪)41‬‬
‫תק ופה‬
‫חי ה‬
‫ע ק י בי‪ 1‬ע י ב ר‬
‫כ מו תו‬
‫הנשי»‬
‫ח י ה'׳‬
‫( ‪)4 0‬‬
‫‪.‬‬
‫כן‬
‫ע לינו‬
‫ר׳‬
‫ר׳‬
‫ע ק י ב &״‬
‫ ‪- 39‬‬‫״‪•:‬י ר ץ‬
‫ז! ה ר‬
‫‪ 11‬ר ך ו ף — הלן*‬
‫י ו ‪ n‬ו‪ .‬ץ ר‪ .‬ץ‬
‫ר'‬
‫לי בנ ה‪.‬‬
‫—‬
‫ה ו ד ׳• ו !‬
‫‪-‬‬
‫‪n o t‬‬
‫‪!n‬ןן־‬
‫ל ה י כ ג י ‪ .‬ז; ה ר ‪' 1‬‬
‫יהוח;‬
‫בהירה‬
‫בן‬
‫ומהקבלים‬
‫ו‪.‬ד;רדע»‪,‬‬
‫י ה ו לוע‬
‫על‬
‫אחר‬
‫ע ק ל ב ^ —ל‪:!.‬׳‪ .‬ר י‬
‫לנ‬
‫‪•,:,‬י י‬
‫יבין‪.‬‬
‫‪-,‬ין‬
‫;!ל‬
‫ירוו‬
‫לול‬
‫ל‬
‫\ ן־‪,‬׳!״׳‬
‫‪,‬‬
‫‪ihk‬־‬
‫ר'‬
‫ר ‪.‬ר ק‪■m u .‬‬
‫ר‬
‫‪.‬‬
‫‪ 11‬נ‪.‬י ו‪.‬ז■!‬
‫טח‪,‬‬
‫רט״י‬
‫ב י ח ד יג ‪'1‬‬
‫ר‬
‫ל‬
‫הגולה‪,‬‬
‫ו?ה י ‪t‬‬
‫? ו ו י ‪•.‬יו‬
‫—‬
‫יו‪.‬ו‬
‫בן ו‬
‫" ג ו ׳ ‪■ .‬י‬
‫‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫!■‬
‫ל‬
‫י ' ’ י*‬
‫יי‬
‫ר?דו ‪ 1,‬י י‬
‫'‪:‬ג י‬
‫'׳ילי•‬
‫ל ו•יז ; ליחיי !‬
‫ל » ו ז‪ 1‬ו‬
‫״ז‬
‫לעבר‬
‫״‬
‫״^ ׳‬
‫יי*‬
‫'׳ ו י'־ ו לי' י‪,‬י‬
‫ל מ ו ב ז י ה ‪,1‬‬
‫‪;,‬ויכו‪,‬‬
‫בחקוהה‬
‫גרמו‬
‫ה ג ו ר מ י ‪11‬‬
‫וויו׳‬
‫י והו‬
‫‪-‬‬
‫נ ה ר ד ע א‪.‬‬
‫על‬
‫!הווו‬
‫ב ג ב ל ( ‪, )4 6‬‬
‫"לאוהבי‬
‫‪,‬ל‬
‫ומוי‬
‫'לי‬
‫על‬
‫מ«יי« י‬
‫המאווה‪.‬‬
‫יוע‪.‬־< ל י‬
‫ר‪.‬‬
‫על‬
‫_‬
‫מה‬
‫‪<i , m h‬‬
‫ל! ל ו ‪ . . , ,‬מ א ב ר ג ל ?‬
‫לר‬
‫־‬
‫י י *’׳‬
‫נ ‪ 11‬ן‬
‫ו*‬
‫’ יר'י ל‬
‫•‬
‫( יי‪ ',‬ג?‬
‫ב״ורה‪.‬‬
‫מה‬
‫לו‬
‫׳לי'׳־‬
‫‪mt‬‬
‫הלי ל ה‬
‫־ר‬
‫על‬
‫יי‬
‫ו ה ר ה ׳ יי יי ‪1,1‬‬
‫ה‪,-‬ןוטה ר‪, ,‬ןוו;ן‬
‫‪.‬‬
‫וו­‬
‫‪/^4r‬‬
‫י‬
‫מקולו‬
‫י י‬
‫‪.,‬׳ומכריח־!‪ .‬ויי ל ר י‬
‫ו ב ׳ ‪11‬‬
‫‪1' .‬ות!‪.,‬ו‬
‫לוי ה ר ד עז;‬
‫‪,‬‬
‫(‪)»-‬‬
‫׳‪.‬גו?ו!‬
‫\‪r‬‬
‫<!!; י■ ‪y‬וי ת ן‪ ,‬ל וזז‬
‫!‪! 11‬‬
‫‪ -‬ל ‪ ?.‬י י* ו‪ 1‬י ‪.‬‬
‫טיייריי‬
‫ו מ ק ‪t n‬״•'׳'יי'‬
‫‪« ; -‬ק י ע י ן ‪.‬‬
‫‪..‬‬
‫ו ‪ ,‬ל ו י ‪i o n : 1 ,‬־ ר‬
‫ל ה ק ׳ י ה‪in ’:‬‬
‫היהודי‬
‫בעזרהו‬
‫י ו ; ו ׳‪ 1‬ע‬
‫ו‪ D‬י‬
‫ב ה ר ד‪ .‬ו‪ .‬ה ר ך ע־!‬
‫להחהייע‬
‫ל ג ! ; ‪ nr , .‬ר ר‬
‫י‬
‫‪-‬‬
‫המרכז‬
‫הכמיח‬
‫ל ב ר ו ר י! י ל ‪.‬‬
‫ן'‬
‫הרעו! !‬
‫ןל»‬
‫אהר‬
‫לי‬
‫״י‪.‬ו‬
‫‪' t ,‬׳ י ע ז ‪ / — 1‬ל ו ז ‪.‬‬
‫י ׳׳ ‪1‬‬
‫ויבג׳׳ י‬
‫יו‬
‫יי"‬
‫י" ׳‪75‬‬
‫י‬
‫'י ‪,',‬‬
‫י‬
‫רי ׳‬
‫׳‬
‫י‪ 111,,‬נ ו י‬
‫?'ל ■ ^ ל ״ י‬
‫ל י צל'‪ :‬ל‬
‫‪ T ; r‬י ‪ 11‬י‬
‫י ' י י מ י ‪ :‬׳‪11‬‬
‫( ‪)47‬‬
‫ביה‬
‫‪-‬‬
‫מאהבי‬
‫אלו‬
‫מ‪:,‬ו״‬
‫ג‪;, ,‬ו‬
‫לי‬
‫לאהב‬
‫<ל‬
‫ר‬
‫הל»‬
‫ר מ י ו‪ .‬י י ״י‬
‫טניםבהו״ל‪,‬‬
‫ת״ל‬
‫״״‬
‫לאבי‬
‫היוזמה‬
‫אי‬
‫טבטמיה"‬
‫רייי‬
‫־‬
‫‪ u‬עו להו‬
‫ל'י ב ו ע‬
‫‪ lJ 1‬י ל׳׳‪ 5‬י'‬
‫‪ 1°‬״ י‬
‫ח ו ז־‬
‫׳ז‬
‫טל‬
‫י!‬
‫יי‬
‫מו‪,‬זיל‬
‫בהו "ל ‪.‬‬
‫מו הו‬
‫י‬
‫׳סל ‪:‬ןן־ו י א נ ו ה ‪,‬‬
‫רז!ל‪ ,‬כ ט ה ח ״ י ל ו‬
‫נדרט ו׳‬
‫ד‪ 1‬י ן ‪,‬‬
‫לב‪,‬‬
‫עב ‪. ,‬‬
‫ה‬
‫‪.45‬‬
‫ו"‬
‫‪y‬ו‬
‫ה‬
‫ן־ ו ה " ר‬
‫ה ‪a‬׳‪ ,‬יו רו‬
‫ה‬
‫יהו״ ע‬
‫‪11‬ן‪ .‬נ‪.‬ו‬
‫ג‪1‬‬
‫כטהטלטו ן‬
‫כ■!‪,‬־‪,‬‬
‫לקומה‬
‫ל ה״״י ק‬
‫ה רו מ אי‬
‫!ה‬
‫ט י ‪1‬ל(‪in :‬‬
‫ה ה ר י ״ ו ״‪ 1‬ל ה י ‪ ».‬א ה‬
‫״ עולו תיו‬
‫ה ע צ מ א י ו הי‪ .‬׳ ! די‬
‫י‬
‫י‬
‫י ה מ ונ‪ .‬י‪!.‬‬
‫<)‬
‫׳‬
‫ח"ד‪,‬‬
‫‪.692-3‬‬
‫עב'‪.‬‬
‫"ו'‬
‫הנניה "'ל'ט ׳לל ל ג* י י‬
‫‪.46‬‬
‫בבלי‪ ,‬הו־ לי ן ‪ ,‬מז'‬
‫‪.47‬‬
‫מכילתא‪ ,‬נזמו ח ב' ‪ ,6‬ע' גז״וו עב'‪.‬‬
‫ה‬
‫‪ .1‬מ ‪ 110‬ה‬
‫טס‪.‬‬
‫ע'‬
‫<‬
‫‪?J1 ?ln‬‬
‫‪- 90 -‬‬
‫ול יי!‪1‬להוולמוה■;הוחלט‪ y‬לי‪ f.1‬בי‪ .‬י‪.‬י‪-‬חדו י[' ‪1:‬ו׳׳•« '‬
‫‪ !in‬הקטולטיגיוו־המע׳״‬
‫!‪.‬ן!‪ «.‬׳יהו י\ע ‪j:i•.11‬וויי'‬
‫ה‬
‫‪1‬מ‪.:.‬י!נוירו למל על‬
‫מרד‬
‫ו‬
‫‪j!yp:o‬‬
‫ב ר <‪1::n:‬‬
‫‪1:‬ו דו‪ 11‬כ‪ 111.0‬המוז‬
‫!•ימו ‪• y‬‬
‫א״‬
‫ה‬
‫י«■“ י‬
‫נו‪,‬‬
‫״‪Ityr‬‬
‫‪,‬־ עו׳ ‪,‬‬
‫‪ )4‬־‬
‫יל■'‬
‫•י‬
‫‪.‬‬
‫‪■.‬׳\י ל ר‬
‫מ ט כ ו•‬
‫׳ י'‬
‫*‬
‫מי‬
‫’׳׳ויי‬
‫יט טי‬
‫‪,,‬‬
‫והוה חמי ו‪ 1‬ד כי‪,‬‬
‫ז ('^)‬
‫בגויה‪,‬‬
‫נו ‪ 1‬ת‬
‫‪urn‬‬
‫יי־‬
‫יי•‬
‫ו‪:‬יז!*‬
‫י ה?;‪1‬ך! ‪11‬‬
‫‪r1:n‬‬
‫‪ j11‬מ‪t.1 11‬‬
‫;י•‬
‫‪•,-,‬־‪,‬י‬
‫׳'•״׳‪.‬־ י•!״ ה■‪!,‬־נו;‬
‫ואמו‬
‫יי ל י‬
‫מ ע ב רו ׳ ‪1 ,‬‬
‫י‬
‫‪)5 0 (. . .‬‬
‫י<מוי ין• נ ‪u‬ו י ‪v‬ו‪.1‬ז י')‬
‫‪<1‬‬
‫י‪,‬‬
‫!‪.‬ד‬
‫ר‪,‬י‬
‫ד‪’,‬יי ‪ ,1‬ויייו׳ ‪3‬׳׳ “ז‬
‫ו ט ק ע י‪ .‬י• ‪ 1‬י‬
‫ל י ע י ‪,‬׳‪-‬‬
‫ד ח ק י ‪ /‬מעיזי•‬
‫ר‪ '111‬ב ‪ 1111‬ר‬
‫‪.‬זוגו•׳לו‪•:‬‬
‫!׳יי■‬
‫ע ב ו ד תכוכביו)‪.‬‬
‫‪W‬‬
‫י‬
‫יי־ ל’י־«י ל‪-‬י!יה" ני ״'׳״'׳‪1‬ו‪,‬ל' ־‬‫( ‪)4 9‬‬
‫ולמ‪;,‬‬
‫<וי‪.‬‬
‫ו•‪:‬י‪1‬‬
‫‪,,‬יו? ר ב י״■יי' ‪,‬‬
‫־‬
‫‪;,‬ו‪,‬‬
‫י׳‬
‫יל‪11‬גי‪ :‬מי ל ר!׳‪ .‬ל;‪111‬‬
‫ר י מ ו ן ‪.‬רמי‬
‫ר• «‬
‫‪1‬‬
‫‪ 1‬־לי‬
‫בירו למי"מ ‪:117‬‬
‫"י‬
‫‪, n‬־י'י ׳‪’'°‬‬
‫ו וזד‬
‫וטיב‬
‫יי"‬
‫חד‬
‫ו ק ב עלי •‬
‫מ‪0‬מר‬
‫יי־ כדו‪ /‬מי ‪ n‬קו־ י ה׳•׳;!‬
‫‪1‬‬
‫‪I‬‬
‫( ‪)5 2‬‬
‫‪.v‬‬
‫מ ס מ ר ז‪1‬יי‬
‫״■‪,,‬י‪.!,‬־ ר■!• ר■ין ה‬
‫כו‪.‬ר‪.‬ןה‬
‫‪ 0‬יד ני‬
‫״‪ )ltsa‬ל‪1‬וד ״ ״״‬
‫!!‬
‫גמל י‪*.‬ל ללן‬
‫על‬
‫‪:,:,‬בל‪ .‬ב נ י נ י ״‬
‫‪. ,‬‬
‫ה!‪ 1‬ו מ ר ו‪1‬‬
‫ל מי‬
‫ל‬
‫ר ‪V‬‬
‫'יל '•'י ‪ ’ 0 3‬״‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫ל ’•‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫‪ 1‬ך״‪].‬ייי ליו‬
‫ה!ז ן; דו ו ‪ v‬ו ׳׳>י ״ ) ‪1‬‬
‫זו‬
‫י•‬
‫ן״ ר‬
‫‪ j‬י וווו‪kjn.i ,‬‬
‫ל‪,‬ו‬
‫‪t o n‬׳‪ !,‬ו ן‬
‫‪,,‬י‪.«« .,:‬ג‪ 1‬י ‪. 4‬יז י'׳‪1‬י;‪ 1‬ל• ל'"' י ׳■' ‪ M‬״‪T‬‬
‫ר ‪ ' : .‬בד< נ ע״ז‪:‬‬
‫‪ 1‬ימט‬
‫הנטיון‬
‫ל ‪ mi‬ר‬
‫י־י‬
‫‪. .‬יוזון ‪.,‬י!!!‬
‫‪1 11‬י‬
‫בלי‪-‬י‬
‫ו‬
‫‪'v‬‬
‫‪1‬‬
‫■ (י?‬
‫<ז מט ת ב ו ׳ ‪ ! /‬ה !‪ . 1 !11. 11‬ק ע ‪ 1.‬י‬
‫‪1‬‬
‫‪ ...‬י י "‬
‫” ' ‘׳‬
‫ל ‪11‬‬
‫^‬
‫‪.‬ו לי! קן‬
‫נ‪ !.‬ן י׳;ר‪ r.‬ל ‪,‬‬
‫ו‪,‬‬
‫*־‬
‫יי־ ־‪:‬מ‪1‬ז‬
‫‪VI‬‬
‫י‬
‫‪M‬‬
‫‪,‬יי ״ ‪.‬־י ‪ -‬וויירו ‪m n‬ך־ הצי מטל י‪11‬ו ונותן לו‬
‫‪.,‬‬
‫‪,‬‬
‫זי ו‬
‫‪1‬‬
‫•‪.‬‬
‫רין‪ ,‬עו<יו‪'.! ,1‬׳״•‬
‫‪1‬‬
‫וו • י ‪0‬ל'וו ‪0‬יוו<וו‪ 1‬ביי״ יייי‬
‫‪; ,‬ייי‬
‫!‬
‫\ ״‬
‫‪,‬׳ ‪,‬״‪ ..‬ו״׳ י ׳‬
‫מלה טהוטמכו ‪ ,‬דוו;"ר ‪,‬זר ע ‪ U .‬הע‬
‫ולמה היו דוחקי ן ה׳•'לי■ לי י ‪ r,T‬׳־* ‪ 3‬י י‪“ :‬נ״ (׳בקעי‪ 1‬יימיז יל‪11‬‬
‫‪. 1.‬‬
‫ה&״ינו ע ד בו‪ :‬״‪/ 1‬ו ל ״רץ נו‪,‬בוז? (קרי ן העיד‬
‫‪.‬‬
‫‪.50‬‬
‫באו‬
‫ונראו‪,‬‬
‫הגדולים‬
‫‪.51‬‬
‫י«‬
‫מע^דו‬
‫בדור‪,‬‬
‫מי״ ״לייהו‪.‬‬
‫‪t'H‬‬
‫י‬
‫י‬
‫מו״די״ לעבי *!'!י ״‬
‫‪v‬‬
‫י‬
‫ו)!ו ‪,‬ןיל ‪ y‬׳*ל ‪.‬י‪ !/‬ךן; יו‪:< .‬׳׳‬
‫י‪ 1 1‬לתוכו כרהוך עיסו‪( ,‬עו? ” י ה«׳״‪ 7‬ץ‬
‫יז «^<מי‬
‫״גיגה״ יי*•’ ייל‬
‫‪ u:1‬מ ‪. n‬י!ו‪:‬ןןי‪ :‬ו‬
‫■*‬
‫‪ ..‬י ‪/‬‬
‫'"ו י ׳'־ג‬
‫ן‬
‫'*‬
‫‪** (a l p m‬לע וה״ח&‪I‬‬
‫ ‪- 91‬‬‫ולז? *‪y !:‬ן; !‪, .j,‬ובלו! הזו; היה ‪ ;0:1‬י;‬
‫?!!חו‪ ,‬ו‪u 11‬‬
‫ו‪,‬ו‪1‬י״‪ 1‬ו?י‪1‬‬
‫יל !;וומוי!! ?‪.‬ולו ‪1:1‬״ ר ר י‪ *■',‬י•‬
‫ו י׳׳ י* ‪ I‬י‬
‫תר‪ .‬ע ה מן !;עובדו; ץן•; עי‪:1‬ו ר ל‪ !:‬נ‪/‬יל׳‪;1 ,‬‬
‫‪,,,‬וי‪ !.‬הדה־ו׳ה (*״ ‪9‬י י י‪1 ,‬‬
‫‪ t‬הי ‪ inn‬ןי?גלרי‪,‬ו ויגלו!׳־ י רי׳‪5‬י ט‬
‫מח^בלה‬
‫ו‪ .‬הגה‬
‫ו‪™:‬ץ‬
‫ישרמל‪,‬‬
‫"ט ל »‬
‫יטר ;ל‪,‬‬
‫הנו‬
‫׳חיו ה ל ט‬
‫ב‪:‬׳;? ר ץ‬
‫י'!• נ יי■ ‪ 1‬י‬
‫׳‪ 11‬׳׳י‬
‫לי' י■י‪ lJ‬י ׳׳!'־י‘ י'י י ‘י‬
‫^ ‪ .‬י‪-‬־* ‪ :1;111‬י ה ל ‪ u‬ה׳׳ ה מו ה)‬
‫לחומו‬
‫כ י‪ .1‬ו ‪0‬‬
‫ועליו‬
‫‪.‬ובר‬
‫׳׳י‪1 ,‬־)‬
‫יבור‪.‬‬
‫ה ה ב ע רה ‪»\> ,‬י ו!‪ 1‬ו‬
‫על הרעו!‬
‫י‪1‬‬
‫י‬
‫י ‪-1‬יי ״׳׳ י־ < ‪ -1‬י‬
‫ל ‪ p‬ג׳׳‬
‫ה ני ח ;‪:‬מוי!! ו‬
‫היו י 'גריי ‪, " 0‬‬
‫‪•1 V ,;1‬‬
‫ויל‪" ,‬‬
‫ב^רץ‬
‫ר‪> :‬ל ״‬
‫י‬
‫ה יו׳ ו‬
‫יו■ו י‬
‫י‬
‫ייי<‬
‫‪1‬י ‪1‬־־ ״!״ ’ ‪^ 1‬‬
‫והו& ט‪/‬ן! ק ב י)־ י ע ו ח י הגו ‪ 11:1‬י !וי*י יי‪,,‬׳י ‪• ,',‬‬
‫‪v .,n o‬‬
‫למי‬
‫ה‪,‬ט‪ 1‬ו ו ט ח כ ו עעי’ *‬
‫‪,‬׳ל ד ב ר‬
‫י ״ ו ר ה ‪-‬כ‪].‬־‬
‫ר׳‬
‫‪ ■,‬י ‪ u‬ו;טו‪:1‬י ‪ u‬גבגליעלי'׳‪ 11‬ל נזזי ג ‪j‬״‪1‬י'’‬
‫‪,‬‬
‫‪)5 6 (,‬‬
‫׳־טרה ל‬
‫ל״וו‬
‫‪.‬‬
‫ו ע וי‬
‫ר ר כוי‪-‬ייא‪,‬רז יהיךו'‬
‫״רד‬
‫יייי‬
‫ב כ ל לי‬
‫לי׳־־‬
‫‪3‬י‪-‬ר«‪ ,‬ו״יבה ״« מ‪ . )5 7 (;,‬היי•!!י בן; י ירי־‪.‬ליי־ י‪**«#‬ייי*יי ג " * י " '<׳'‬
‫‪.,‬י וב !‪:‬י!‪■.:‬‬
‫הן־‬
‫עבר ב חקו(•! הזיו‬
‫‪/‬ביו‪ .‬״‪,‬יר״י במאירי־ ע׳ ‪*3°‬‬
‫‪ n‬ט׳‬
‫~‬
‫ו‪;,‬״‪,‬‬
‫־«‪«,‬״‬
‫‪,‬וי‬
‫‪,‬‬
‫יי•'‬
‫־זר‬
‫‪,‬‬
‫עיי י‬
‫‪a n‬׳ ‪,‬זרו‬
‫‪,‬״״‪:‬״״״ו‪,‬‬
‫« י־יגי׳ל‬
‫‪ 01:‬י י‪ :.‬ן!ו ‪ 1,‬ע ל ‪/‬‬
‫\ל י‪1‬נ*רז* י ׳‪rjv‬‬
‫״*‪ f‬י ;־ ל' •‬
‫ול)־׳״י י‪';■/‬״יי־ ל‪ ;” ,‬ייי‪ -‬הי י‬
‫‪.,‬״ד מודו״הוזב״י"■ ^ <‪5‬דו‬
‫ב ‪,‬‬
‫‪u‬לו‬
‫‪ 1‬רזי|יי' ך ה‬
‫ל‬
‫”• “ ־ ’י ■‬
‫״ ־ « ״ י־י‪.‬‬
‫מייני‬
‫יי'•"‬
‫■•ייייייי•‬
‫היו‬
‫ב ס ! ‪ .‬ל בו ה‬
‫*ו‪:‬י‬
‫ז׳ת ו; ד‬
‫‪,0‬‬
‫״"‬
‫י ' ‪1‬׳ י ׳ •‬
‫‪m y‬‬
‫יי!י ‪'1‬י‪.‬‬
‫ה ל ל ו ‪.‬ו נ• ‪V‬‬
‫‪ r y‬ןי ע ‪• 1 3‬‬
‫״ ״ י ט‬
‫יג‪1,« :‬‬
‫‪v ,‬ו לו חיו ‪.,‬י״״ לליי‪*,‬‬
‫״ננין‪ .‬לוז ‪ 0 ,‬יק‬
‫‪ ,‬״‬
‫‪,‬‬
‫׳‪,,‬ל‬
‫רבי‬
‫הר^ווי‪,‬‬
‫‪3‬חז_‬
‫וזו‪;,‬‬
‫ו‪.‬מ<‪ 1‬ו;יר‬
‫ב ג י ^ ל י•‬
‫י‬
‫י י ׳ ו י‘‪',‬״ “‬
‫י‬
‫ר»ה‬
‫‪. 58‬‬
‫י' ’‬
‫ב ייגה‬
‫"ורייך;‬
‫ר» ה‬
‫וי‬
‫ומר ה נ ״ ל‬
‫‪140-141‬‬
‫ה ע ו ל ה ?‪!:‬ענו"‪,‬‬
‫ילבין ׳‪!-‬ח‪,‬‬
‫ל‬
‫בורטחי)׳‬
‫ה״‬
‫עו‬
‫י ■י י‪ ,‬׳‪1‬י‬
‫‪ 1/‬ע י ‪.1‬וו‬
‫להמירה‪.‬‬
‫בבלי‪ ,‬י במ ו‪ , 11‬ייב‬
‫‪. 122 -131‬‬
‫^ ׳״‬
‫‪y‬נ‪:‬‬
‫'י•״‬
‫‪.‬‬
‫‪ ,,‬״״‪,.‬גגי■‬
‫‪. 57‬‬
‫ה ב _ ב ל _ י _ ^ ‪ -‬י ׳‪n . u ■1‬‬
‫^ ‪L L‬יי‪1 -‬‬
‫« ‪5 5‬־ק־‪ ,‬י רוי ’יי־ י׳ ״••׳»' ־ י׳ יי••׳‪,'” ,‬יי‪’.,‬‬
‫‪ V‬ר׳ ‪ ,‬״ ״ ; י ‪,; ,.V , .‬״‪..‬־״י‬
‫‪| m‬־׳‪,‬ולוו‪ ,1‬י‬
‫ד‬
‫היה‬
‫‪•5° 5‬‬
‫‪-‬‬
‫‪,,‬‬
‫‪■,‬״ י י ו י ו‬
‫ו‪ c ,‬וי‪ , njiJ■.‬״ ״ ג ^‬
‫'י'י‬
‫הרברי״ומנ ‪ 0‬ה ליי זב הח ‪.‬יני ‪ 0‬וח‬
‫ל‪,,‬י ב״יחור ‪:,‬מן»‪ :‬ע; הט׳יחיי׳^‪3‬י‬
‫׳‬
‫‪;! ;urn‬‬
‫יי•‬
‫ויטוו‪ n y p . u ,‬י‪1‬ן‬
‫ ‪- 92‬‬‫{‬
‫מוהר‬
‫הי‬
‫וב‪-,‬ן‪.‬יןיהר הו זד‪17‬‬
‫ש ל ז!וי‪“1‬י;עוי ‪0‬‬
‫ו;«נוו י ל במו' יו‪ .‬י וו! החיויה‬
‫י ר‬
‫וזיהה‬
‫ר* *‬
‫י‬
‫‪'./‬מערן‬
‫החירה‪,‬‬
‫ה)‬
‫■ ■‬
‫־‬
‫הבקעת‬
‫מהשר‬
‫היה‬
‫י?‘ו ר ‪Y‬‬
‫זמת‬
‫ונ״ייאו‪:‬‬
‫ויימר ן־‪,‬‬
‫ל יה ר ד ה ‪,‬‬
‫רערד‪,‬‬
‫־י‬
‫י‪ *I‬׳ל ל ׳‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫ממנה‬
‫שלדעתנו‬
‫ויויווה‬
‫לקבוע‬
‫‪y‬‬
‫מה‬
‫ההחילה‬
‫לנ שימ‪,‬‬
‫( ‪) 5°‬‬
‫הטנהדו י ן‬
‫ללי י היי; ויריו‪,1 ,«.‬יסרו‪ :‬וז יהודי היו; מר רה ז ‪:.!,‬גליל‪.‬‬
‫ב ש ה ה ‪ . i :j‬ד ד י ן‬
‫גמליאל‬
‫זגטונינוה ו‪ 1‬י ר ם ( ‪)1 3 8 - 1 6 1‬‬
‫ימו‬
‫ל ו ‪ ! .‬ו יגן‬
‫נקבעו׳; ! ‪m u‬‬
‫‪,‬‬
‫מהד;‬
‫ר«ינו‬
‫קודגו‬
‫שנעשה‬
‫הסיר;־‬
‫ביהודה‪,‬‬
‫‪.‬׳לגל‬
‫הו‪.‬ד»ה‬
‫שמהעמי‬
‫י‪ :.‬מ ק ‪in‬‬
‫החג הדר י ן ‪,‬‬
‫בהי‬
‫רבן‬
‫מחכמיה‬
‫השלטרן‬
‫הרומאי‬
‫ל מ ה ו ה ?‪ v v‬י ר‪m . ■1.‬‬
‫ב•ו מ ן‬
‫מ ד ר יוו‪1‬‬
‫ו‬
‫}‬
‫‪5‬‬
‫בדברי‬
‫(שוחה‬
‫ו ו ‪/‬‬
‫י)‪.‬‬
‫בדור‬
‫‪.‬יהי יוה‬
‫»חר ‪; :‬וין‬
‫י והו ן‬
‫שנינו‬
‫י‬
‫ב ן ‪:1‬רוי׳ן‪;:‬‬
‫ל מ וזיר‬
‫בה ‪ii.ii.n‬־‪::‬‬
‫ל(ל ג י‬
‫נהגי ן‬
‫כן‬
‫ו יו‪ .‬ו‬
‫היה! ה ז‬
‫היהרדיח‪,‬‬
‫והחי ד;ג ר ‪;v1‬‬
‫מגה‬
‫הלק ה‬
‫ג‪ :‬ן‬
‫לכה ו ב‬
‫מכיר‬
‫׳‪:‬גליל‪.‬‬
‫׳ל הו‪■ .‬‬
‫גמל י;‪ ;.‬ל;‬
‫מין ?‪!,‬ו‪ .‬ו‬
‫~ ‪ijV‬׳‬
‫בטגעי‪1‬־‬
‫‪)6 0 ( .,‬‬
‫המה מו־גי י >‪»:‬י זמל י‬
‫מו ‪\:‬מ מ ו עמי ח מגו ‪:•!.‬מ קו־ ד ‪in‬‬
‫בגליל‪.‬‬
‫<" ׳דייג ‪:‬‬
‫בשר‬
‫הלוז י‬
‫•‬
‫׳•‬
‫מגוריהם‬
‫ד ׳ ‪ 1.‬מ ע ר ן‬
‫ב מנ ר‬
‫ץ‬
‫נ ר וז ר!‪1‬‬
‫ביבנה‪,‬‬
‫המיד‬
‫נע ‪ .1.‬ש‪.‬׳ מ‬
‫דבר‬
‫מ י ר תו‬
‫‪ 1‬מ נ ע ב ‪ y‬ד ה מ ל ה דש מ ה ה הו‪ .‬ה ג ח‬
‫ל! וזיווה‬
‫בל מוז‬
‫יסר ‪ 1‬י‪.‬‬
‫לק‬
‫‪.! n u‬‬
‫ה י;‪:‬׳ ו ג‪.‬‬
‫במקרמרה‬
‫מד‬
‫ל‪,l .‬ן‪, -,‬‬
‫ה מ ק ו ה ‪ yj‬ו \ב‬
‫הגליליה‬
‫הקימר‬
‫הן י י ה כ ן‬
‫ו כשו‪ .‬ויומו‪ .‬ה‬
‫•‬
‫" ‪n‬‬
‫רט!‪ :‬״ ג •״‬
‫ביבנה‪.‬‬
‫על קירו׳;; וייחודה ש נ ע ה ב;׳ וישמ‬
‫קיד!ר‬
‫ר ע י־ה‬
‫בי"ד ‪111‬‬
‫רוווו‪:‬ן־‬
‫כר‬
‫ל ירה השז‪ :‬י ‪,‬‬
‫ההנה במרי״״‬
‫ג‪:‬ן־‬
‫נו־רי‪,‬‬
‫ירד וי' הגו; ‪!.,‬‬
‫ירך‬
‫‪1 U‬״‬
‫לו‬
‫בנו ‪.‬ול‬
‫״־>‬
‫ירחי‬
‫הגלילי‬
‫‪-‬‬
‫רע ׳‪;1‬‬
‫כר״ע‪.‬‬
‫ממר ר וב״ג;‬
‫ולר " ג די בנה‪ ,‬גלהה‬
‫ו ד ב זמנו‬
‫כמוהןיש דע רוו ׳וו; ‪0‬ו‪ .‬הדר י ןי שבוז‬
‫חזרה‪.‬‬
‫מיןוהמער‪.‬יננ ר לע ס ו ק בנר‪,‬ב׳זה‬
‫כוכבז•!‪.‬‬
‫הנושמ‪ ,‬ע'‬
‫חרק‪;/‬לה לבירו ר‬
‫‪ . 1 6 2 - 1 9 7‬במוחן ש ט ח י מ ה ק ב ל ה דעהו יל מ נ מ ל ה מ ט כ מ ת מה הדי ון;‬
‫"לכהחילו‪ .‬מין ל ה ע ל ו ת על הד עה ש ה ה ו‪.‬הדר י ן ג ל ח ה ח ע מ י י ה מ י ב ו ה‬
‫ליווי‪/‬׳‪ ,.:‬שהרי ה ס נ ה ד ר י ן למ יכלה ל מ ע ו ל ב הל ל ריק מל>‪.‬י רק ב מרכז‬
‫’׳'ל חיי יהודיה‪ .‬לחני מדד בר כ ר כ ב מ היווה יהודה מרכז כזה; י ;!ילר‬
‫מהרי ה מ ר ד ה י תה י ה רדו הוי י בוז וי רב הי \וב ה י ה ו די ‪ 1‬רץ נתרכז‬
‫ב ג ל י ל " ‪ .‬ע' ‪. 197‬‬
‫‪.60‬‬
‫בגלי‪,‬‬
‫שבה‪.‬‬
‫יג'‬
‫עב'‬
‫ורמה‬
‫שיר־השיריה‬
‫ובה‬
‫ג'‪,‬‬
‫ד‪.,‬‬
‫ ‪- 93‬‬‫נוו‪,‬גיןי‬
‫״ ‪P‬־ וליו‬
‫ביזנו ה"^‬
‫‪.‬‬
‫טמקרה‬
‫להניח‬
‫אנו‬
‫‪.‬׳ ‪m‬‬
‫הנראה‬
‫הכוונה‬
‫מ ק וו‪1‬‬
‫ל ק י ז‪-‬ו׳‪;,‬‬
‫קידטו‬
‫הברייתא‬
‫י‪.‬‬
‫«‪.:‬י«ו‬
‫‪11k‬‬
‫דור‬
‫על‬
‫הוי וו*׳״‪,‬‬
‫"י יק‬
‫אמקובל‬
‫ההודט‪.‬‬
‫באוטא‬
‫י ד•; ו‬
‫‪.‬י״י‬
‫‪iu‬־‪1‬‬
‫‪m‬‬
‫‪:.‬רבו‬
‫ומוזהבד‬
‫‪t o‬ג‪:‬ו מ ג ו‬
‫‪ -‬־קיר‬
‫לראוה‬
‫זי‪11‬‬
‫ע ו מ ק י ‪'' 0‬‬
‫וזג ו י א ‪.‬‬
‫ב נ וג־הות‬
‫ה‪ /‬ג ה " ‪.‬‬
‫ההוקריוו‬
‫‪1‬‬
‫באן‬
‫חר״ילח‬
‫א מ נ ה‪ 1‬׳‪ .1‬י ה‬
‫באו* י ל ה( ‪! 1‬י‬
‫ו‬
‫א ה ‪ ; 1‬ר ב«‬
‫דמם‬
‫‪t‬‬
‫הטנה‬
‫׳י־ ‪n‬‬
‫ב י ויי‘ י‬
‫ההודט‪.‬‬
‫ד‪.‬ר י י א;׳ ו‪ .‬ו ‪n n o‬‬
‫מתעד‪:‬‬
‫ג‪/‬ד‪1:1‬־‬
‫לוזמומו‬
‫אל ‪w‬‬
‫‪11‬‬
‫זה‬
‫‪ 17‬ק י ד ? ז ו‬
‫מההירור‪,‬‬
‫המכו׳וניא‬
‫^*‬
‫מעייך!;‬
‫"מעטה‬
‫ו׳‬
‫על‬
‫בר׳‬
‫נהוראי‬
‫אקוהא‬
‫גהוראי‬
‫זה‬
‫ויו‬
‫יי‪,,‬‬
‫טהלן*‬
‫הלו‪ .‬ד‪/.‬־‬
‫קידוט‬
‫אצל‬
‫‪.‬׳ל‬
‫דורו‬
‫ההוד‪/‬ייוו‬
‫העד‬
‫ר׳‬
‫להעיד‬
‫מאיר‪,‬‬
‫בזיו‬
‫‪.‬‬
‫ע ל י ו ‪:1‬‬
‫‪*ru n‬‬
‫■״‬
‫‪/,‬״(■•י‬
‫או‪.-‬יז\ ‪ ) 6 4‬־‬
‫מ׳־‪ :‬מ נ ו‬
‫ל ע ר ‪in‬‬
‫זו‬
‫מהקומה‬
‫ג י ‪011‬‬
‫ע‪(«.‬ץנף**‪1‬ר! מ!ן<* י ‪ 11011‬ל ‪*1 1 ^ 11‬ר! ‪ t‬די‬
‫מ!ע‪,‬י‪?.‬נ ו ב!‪1‬ו ‪ 0‬מ תז‪51‬‬
‫היה‬
‫טט‬
‫מגיל!‪,,‬‬
‫אה‬
‫ורהבה‬
‫ההו קרי״;‬
‫במקום‬
‫ל ק ר וזן‬
‫בז;‬
‫באג‬
‫ר ‪1 i x‬‬
‫‪!/‬ע‬
‫י‪\1‬‬
‫ו קראה‬
‫‪;1‬‬
‫—‬
‫הטנו;‬
‫ו‪/‬‬
‫מלבו‬
‫ר‬
‫ת‬
‫ה‬
‫יז?עה ‪j‬ר‬
‫לעיבור‬
‫>ל‪.‬ז‬
‫ל ‪:‬י‬
‫בגליל‪.‬‬
‫‪;,‬יא‪:‬‬
‫ה י‪ :,‬ן‬
‫הי ״ ה‬
‫ע ‪ 0‬י ׳‪1‬‬
‫ויימסו‪!,‬ן״‬
‫‪:‬י‬
‫א מטר‬
‫ה י ה >‪.‬ו‪.‬‬
‫י ב י‪1.‬‬
‫ההידור‬
‫דדבר‬
‫יו יז ‪1 11‬‬
‫המוריה?‬
‫‪ yv/‬י‪j,‬וי ‪ 3‬י ‪tj‬‬
‫‪j‬י ל ך ? יל ינ]׳‬
‫סימור‬
‫_‬
‫אס‬
‫על‬
‫זו?‬
‫ומה‬
‫‪n *1:1‬‬
‫ע ‪:1‬‬
‫ר׳‬
‫מ ג ׳‪/‬ו‪.‬‬
‫זוזו;‬
‫י■‪:‬‬
‫מאיר‬
‫(‪1 11 .‬‬
‫<׳‪.‬ן יו‪.‬ג•‬
‫׳ ‪ ,‬ו י ר ו ולמי‬
‫י‪ 1‬ו ט ט א » ר א ט ה _ה ‪ ,‬ב ׳ מ ' ‪ ,‬ו ב ג ל י ‪ my‬ל ב '‪,‬‬
‫ה ו* דלו ‪. 11‬ר י ב א ו י ט א י; ל ז ה‬
‫ל י נ י ה א י ב ו ‪ .‬ל ׳י ! ק ו ר ה ו ל‬
‫ר ׳ י ואו‪ .‬ן ב ן ב ר ו ק א‬
‫ו א ר י ‪ .‬ו ל‪ .‬ן ל א‬
‫י וווו‪ .‬ן‪.‬׳־)׳‬
‫ה ע מ י ד ה ב ד ב ר י‪ 1‬׳‬
‫י׳‬
‫!;‬
‫׳!‬
‫רן־ ל א נ ה ג ו ב ל ב נ ה ‪.‬‬
‫ה ק ע ב ע ד ר מ ל כ ו י ו ה ‪ .‬ר ! “ ו ! ;‪ .‬גי ר‬
‫ל ר ' י ו!ו י ! ‪ .‬ג ל י ל י‬
‫ה ‪ .‬ו ו ‪ .‬י ו ד לוי נ י ה א י ב ו ; ר ' וו ו‪.‬י ו‪.‬א ב ו ו‬
‫‪1‬ל ר‬
‫ו ב ל ל ב ה ט י ל ה א ה ה ד ר א ל ה ו י ו א ו ק ד ו י ו א ו ז י ו א ‪ ,‬ו ה ק ע ‪ -‬ב ד‪ v 1,1V‬ל‬
‫!נהגו בי בנ ה)‪.‬‬
‫ר י י י ‪. ,‬יל בן* ה ע י ר ו ! ב ״ ג ט ז ה ה א‪ 11‬א ה ה מ נ ה ג‬
‫ויז;י‪.‬י‪.‬יון ״ק י ר•ו‬
‫הזנ ה "‪,‬‬
‫מו‪ ,.‬ה‬
‫לפני‬
‫ירד‬
‫המרו*‪.‬‬
‫זד‪ ,‬ה י ו ‪ .‬ל׳ נ י מו ד מר ב ו ! ‪.‬‬
‫ו ען‬
‫א ו מ נ ט ה ל ו י ח ״ ד ע' ‪447‬‬
‫ה ר ׳ י וווו‪ .‬ן ב ן‬
‫‪ : 11‬י ר ה‬
‫ירו‬
‫ב ר ם ‪ ,‬מ נ ט ל ד ו א ה זאא ע ל י ח ו ד ו‪ .‬ג י ר ה ה‬
‫ל ר ׳ י והו‪ .‬ן ב ן ב ר ו ק א ‪.‬‬
‫ה מ ! ר;יי ה אא ר ׳ י !מעאל ב נ ו‬
‫הוחמהא ‪,‬‬
‫היי י מ א ן ‪,‬‬
‫‪;.‬גי ל ה‪.‬‬
‫ה יי ג‬
‫ב'‪,‬‬
‫‪ vnn‬ה‪.‬ינו‪.‬‬
‫ט ו ' ‪ ,‬ב ב לי‬
‫‪ur7‬‬
‫כ " ‪ " *ay‬ב‬
‫‪. 918-9‬‬
‫ב׳*‬
‫וכן‬
‫ב ב לי‪,‬‬
‫מ ג י ל הי"וו‬
‫ע יי ב •‬
‫י ו ו •לג•• י‬
‫יי! ן מ ת‬
‫י‬
‫מ '! א ה ל א ׳ ‪.‬‬
‫‪- 94 -‬‬
‫ר'‬
‫ג; י ‪n‬‬
‫עקיב‪:‬‬
‫‪•n ,,. ..‬‬
‫ה י ה ‪■:‬׳‪:‬ורן־‬
‫ו‬
‫יל‬
‫אלון‬
‫דין‪,‬‬
‫היה‬
‫ה י ה ‪:1‬ו‬
‫ל‬
‫ל ו ן!‬
‫להוי)׳ י ע‬
‫ק‬
‫ה‪ 7‬ת ה‬
‫״גת‬
‫‪11R‬‬
‫;‪:‬גול‪:1‬‬
‫י‪,.‬‬
‫•ר‬
‫יהודי‬
‫על‬
‫״בתי‬
‫״‬
‫היה ל■׳! ‪ n u n‬בה ח ל מ ‪in‬‬
‫' ‪m u‬ר‬
‫ה ע י י‪•:‬‬
‫•‬
‫(׳׳’׳‪1‬׳'יי‘‬
‫בההלהוה‬
‫הגול‪;.‬‬
‫ינ‪;,‬‬
‫'•■יי׳'‬
‫«ל»‬
‫א הוי יעי'‪ 1‬י‬
‫ה י ה ב י ן וזה ה מ י גו י׳ יה ‪ <j o w n‬ו‬
‫מאיר‬
‫ר׳‬
‫בז‪.‬ו ף מסרי'‬
‫|יי״י‬
‫׳׳‪',‬־‬
‫בגלל<ויה ‪ 0‬ו ך‬
‫להגביר‬
‫‪...... ...........‬‬
‫‪,/‬י‬
‫" יי ׳'‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫‪*1,1‬‬
‫׳■ י‬
‫י'‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫‪£1‬י ' י‬
‫‪1,17‬‬
‫י י ״ יעכיר‪ 1‬״‬
‫ק ו ב ע ת ; ‪ kv‬י ן‪ ,‬ר ן‬
‫״׳־ ‪',‬‬
‫י ( ‘ י■ )‬
‫|יו' יי‪ 11‬׳‬
‫ב‪,‬ו‪ :‬ק עי' ‪ 1‬יי י■‬
‫^‬
‫'*׳‪11‬‬
‫״איוו‪,‬וזקק ‪/‬׳‪.‬ו ‪ 1‬ו ‪.1‬‬
‫‪,‬‬
‫לבין‬
‫ר י "‪;,‬י‪*' !,‬‬
‫בדי‬
‫י• ’ ‪,‬‬
‫ל! יק ג י<ז‪ 111:‬וי נ ט‬
‫הנ׳ייא‬
‫למקו‬
‫יי‬
‫העיבו‪,‬‬
‫’ ׳י‬
‫ה ע י ב ור ‪..‬ו־ י ן‬
‫ד ו ה י ם או‪ .‬ו‬
‫המסומר‬
‫׳**״‪11‬‬
‫־‬
‫״ ‪ ......‬ד ‪ ; :‬ו ו ‪, ) ' , 6 ( " .‬‬
‫מ ל ב ו !גם‬
‫ר‪5‬‬
‫’י •‬
‫ל •״‪,,‬‬
‫לו•! י ו‪.!;,‬׳‪1!.‬‬
‫' ‪*1• 1‬י ‪1,1‬‬
‫ד ב ר ‪ j ;1‬י‪.1‬ו־י' ‪1‬יי‪1'-‬‬
‫>ל • ׳‬
‫״״‪-‬ץ‬
‫בין‬
‫‪:n‬‬
‫יל‬
‫־׳ “ ‪11‬‬
‫‪r u n‬ב עו‪ .‬י ג נ ו ‪.‬‬
‫ל ה ו ד י עג‪ :‬ר ב ר ה ה ל ה ת‬
‫י;‬
‫‪ ’.‬ק ‪ ,‬ל י < ‪ H‬י‬
‫על‬
‫ק ן; ל ג ו‬
‫ה־״׳לי‪(,‬‬
‫במי ‪Tin‬‬
‫'‪.‬קיי‬
‫לקבל‬
‫י י ך ׳'י‬
‫‪1‬יי'‬
‫העיבור‬
‫!( ה נן‪,‬‬
‫לחו"ל‪,‬‬
‫י חו ?‪.‬‬
‫ג‪.‬מו *‬
‫ה 'יו'‬
‫ויז'׳ ’׳ ‪1‬‬
‫בעור‬
‫י ‪I‬‬
‫ו‬
‫( ‪,) 6 9‬‬
‫מ‪:‬י ‪ 1‬י ר‬
‫ל ע ב ר ‪in ■:‬‬
‫הי‪./‬גה‬
‫בניגוד‬
‫!‬
‫‪,,‬‬
‫‪.‬‬
‫י לל<ל‪!1 1,‬‬
‫נגרמה‬
‫ההלכה‪,‬‬
‫'־•‬
‫גי•‪/‬‬
‫ועליו‪1,,‬‬
‫בהו״ל‪,‬‬
‫!‪1‬ו‬
‫'•יי‬
‫דוו ו ד ו ר‬
‫ן‪,‬׳״־מ‬
‫לעבר‬
‫ב'‪,‬‬
‫יו ‪,‬‬
‫ע׳‬
‫ע לההלכד‪,‬‬
‫מאיר‬
‫‪111‬י׳‪ x‬י'‬
‫לעבר‬
‫‪11‬‬
‫‪.1‬מ־;י׳•*י‘ •■«•• י ע י‘‬
‫ך‬
‫‪.1‬‬
‫‪m‬‬
‫’‬
‫עיבלו‬
‫ ­­‪ )7 j )s‬״‬‫< י‬
‫י ר‬
‫‪. 4‬רץ‬
‫‪•7 7‬‬
‫ע'‬
‫ה״ ב‬
‫‪\....‬י<יי*!י‪,‬ו‬
‫לול‬
‫ו׳‬
‫׳ומגעו ‪•«.‬מ׳׳^י‪-‬י‬
‫לה״תמן‬
‫׳!״מ‬
‫לד ו תהיהודיגו‬
‫דור‬
‫?‪ «\«j!1‬־‪t$/‬יי‬
‫ב ע ל ה ג ט י‪.‬׳‪r n :‬‬
‫היה‬
‫א‪1,‬‬
‫ל ד ע ה י';נ ‪:‬י־! ׳‬
‫מי‬
‫‪1 5 9‬־‬
‫ע‬
‫‪,868‬‬
‫וראה‬
‫במאמרי‬
‫'׳׳’‬
‫‪nj‬‬
‫" י יז ״״ ־ ־ ‪-------‬־‬
‫ה‪ 7‬ג!; *‪ J‬חן ״ ל‪ ,‬ע׳ ל<‪. t‬‬
‫הי י ר‪ 1.‬ן‪.u‬‬
‫‪ ,‬״ ר ״‬
‫‪.7 0‬‬
‫געלי‬
‫ו;״ ‪, ' 0 1‬‬
‫ינמייז ‪■ ,‬׳‪ I‬ט ״ י ׳‪1‬ז‪< ’ 1‬‬
‫'■' ‪:‬‬
‫י '‬
‫י י‬
‫‪,,,‬נ״ ״‪,‬״״ ן‪;.,‬״; ‪;,‬לוי ז‪",‬י ע־ ‪>0 7‬־‪ ,‬י»יי«? ■־'“’■‘ י•'״״‘ י’‬
‫ולהן‬
‫‪\.- y‬ר‬
‫ה י ה ? ‪ni‬‬
‫ל ה‪ i11111‬ר‬
‫ר‬
‫י ‪J‬׳‬
‫‪ 11‬׳ י‪1‬‬
‫^‪,‬‬
‫■’ י‬
‫‪- 55 -‬‬
‫ו;ו»וי‬
‫מן׳‬
‫מת‬
‫להוריר‬
‫המעניי׳‬
‫״״ברו‬
‫וייו ו;‬
‫וליי׳'‬
‫־‬
‫■יי״ו ליי־' '־‘ י ‪• -‬‬
‫ו ז׳־ילו*‪ f :‬י‬
‫מ;‪1‬יו‪ 1‬ג‪:‬ון ד י ר ה ו ן‬
‫ה מ ״ ו׳ ;י‬
‫על‬
‫•‪ 1‬י ר‬
‫;״‬
‫וזממו ו‪.‬לר‬
‫;‪;m 1‬ט‪ :‬ה‬
‫<׳‬
‫נירו‬
‫״‪-•,.‬י!‬
‫י ר‪u • 1‬‬
‫ו‪ 0 :/.‬י ־‪. 1‬י‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ר׳יי‪-‬יל‪ ;!17;1‬ו; מ ע ו ב ר‬
‫<‬
‫ועל‬
‫‪ • 1.‬י‪ •,‬י י• י‪1‬‬
‫ר ׳!׳‪ 1‬י‘ י‬
‫לו‪:‬‬
‫י)‪1,‬־ י"י ״י‪1‬׳ י‬
‫!■ר‪,‬יי״‬
‫ו׳ יי‬
‫‪, 11‬‬
‫ן‪,‬ו‪1.‬‬
‫י‬
‫ק‪n ,‬‬
‫בין‬
‫‪ ,‬״‬
‫‪ ,‬״‬
‫רב‬
‫‪10‬־•! ק‬
‫‪nzmn‬‬
‫‪un‬‬
‫וואי ״‬
‫רבו; ל ע נ י ‪/‬‬
‫‪ j‬ןל(“ ן‬
‫יכלי י‬
‫!‪:.‬תקועה‬
‫ט ‪,‬מה‬
‫ק‪ :j‬י עז!‬
‫ךו‬
‫‪y‬‬
‫ן;?״; ‪ )J‬ו ‪ j‬ו ‪■‘0‬־ז׳‬
‫מ ל ג; ‪i n‬‬
‫יל ‪]/‬לייןהוז< ‪ v u‬נ‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫באומן‬
‫״״־*י‬
‫‪:‬״‪,‬‬
‫‪..,‬ל״ייייי ‪,‬‬
‫‪•!■, ,‬ו•‪.‬־‪!.‬‬
‫‪•, T....... . . .‬‬
‫ט ע ‪ ,‬׳ ך ‪u‬״‪11t.‬‬
‫י• <׳' ׳‪r 1• .‬‬
‫י ין‬
‫טל‬
‫ל«ן«<«‬
‫ל«‪:.‬י‬
‫” "נ!‬
‫”'■‬
‫‪.‬‬
‫מ;'' ד ” ״ ' ״‬
‫ע ל מיירת»״מ‪1!;:‬ווו ט לו‪ !..,‬ו ‪,0‬ו ‪ 11‬׳ ‪.1‬‬
‫ה ג ט י » ו ח כ מ יו; ‪ 0‬ו‪:‬ו;דיין ל; | « ו ע‬
‫‪,,‬י״״כי׳יוזורקו;וי;וו י ב ה ’׳'';זיי ל ו‬
‫י'‬
‫‪, .‬‬
‫כ‪ 1'.‬ייי ‪‘,J‬‬
‫י ‪ 011‬י ‪,‬‬
‫►!) ן‬
‫־'■‬
‫עוסקי(!‬
‫‪1‬‬
‫״‪,‬‬
‫‪.‬‬
‫ל | ״ ״ ל ל ע ב ו ‪.‬״‪ ,‬ו;‪,‬נ)| ‪.‬‬
‫‪,‬ולי‬
‫ן‪ ,‬׳־ו‬
‫לל‪.‬עמי ‪1‬׳‬
‫יו ‪,‬‬
‫ג״‬
‫ל‪.‬י‬
‫‪.‬ג ל י ל‪,‬׳‪ •,:‬י ז ר מי נ ו ‪ j ..‬ר׳‪, 11‬‬
‫‪11‬‬
‫ב י ן; ו די‪< .‬‬
‫ה!< ן ר ט י ‪n‬‬
‫ה מ י ‪,,‬ירמינו‬
‫‪-‬‬
‫לו ‪ ,‬ו ו י‬
‫על‬
‫ל‪ 1‬נ ’‬
‫יי^׳׳ור ׳ ‪°‬‬
‫<י■*! ‪m v ,‬י׳׳״; ר•יעי;‬
‫‪;,1‬וו'‪ " • !.‬׳ ־‬
‫ל‪ ,,,.‬״‬
‫‪.)6‬‬
‫ו ר‪.‬־יו;‬
‫‪ 1,1‬ו מ ‪ r‬ו ‪1‬‬
‫!־׳יווה‬
‫י‬
‫^ !־!]!•ויו‬
‫‪-10,1‬י‬
‫‪.‬‬
‫טני‬
‫נויו ‪ 11:1‬ו " ל ‪ ,‬״ ל י ״ • י י ‪. .‬‬
‫״•‬
‫‪ 1‬ר ל י‪ 1‬ר* י י ‪•11‬׳׳■ן‬
‫י ( ‪)7 4‬‬
‫? ל ‪:1‬ל‬
‫‪.‬‬
‫<־ ק ר‬
‫‪!.‬‬
‫י‬
‫מ‬
‫_‬
‫;!‪!.‬בל‬
‫‪ .1‬ח י ר ו‪1‬‬
‫*‬
‫י‬
‫‪.‬‬
‫ניירי־‪1,‬י «‪ .‬ו נ‪..j 1‬‬
‫!‪■:‬־!•יץ י צ וקרי‪v :‬‬
‫ו‪-‬ו<!‬
‫‪11‬‬
‫י׳‬
‫ו‪,‬ו־י!‬
‫ץ‬
‫‪:‬י‪ ,‬י‬
‫“ מ י ‪ :‬׳‪ ^ 1‬י י י ׳׳'־‪ * ’ 1‬ר ע־'‪1‬‬
‫‪)7 1 (.,‬‬
‫ך‪ 1,:.‬יג‪ ;:‬כ יהו׳י! ע לי & י ‪ u‬י״דוז‪,‬‬
‫ל‬
‫י‬
‫יי י‬
‫ל ‪0‬י‬
‫י ׳‪1‬‬
‫ני ד ר מ ר ״ ו ו‬
‫יי;)‪u n ,‬־‬
‫מרבי‬
‫״ ח ל ב ה ה מ ת י י ב תלכתווילה ע ט ר ו ר‬
‫■‪i‬י ו‬
‫(ר׳ מ‪!:‬י ר ‪,:‬יו‪,‬ב‪01:‬י ‪ n‬ו הר גי‬
‫‪,‬רו «‬
‫הנה ״ יו‪/ ,‬ילכגו‪ .‬ו״ן• על יי‬
‫; ■‪,‬ל‬
‫׳ ‪ “.‬י‬
‫׳מי‪.‬‬
‫‪ 1‬י י י‬
‫ממר; »«רולגני •רז‬
‫י‪,‬י‪ 1/‬ימו ‪ K‬״!רונו •יל ״וף היין)‪.‬‬
‫‪., ,‬וי‬
‫כמי לקרה ע<] ן־ וויי‪ !,‬כ ו׳‪ ,‬י‬
‫ל‬
‫‪v‬‬
‫‪•°‬‬
‫‪/.‬‬
‫ב״«‪,‬‬
‫‪:;; u‬‬
‫בדרומהטל‬
‫רץ י ■ו‬
‫‪ m :‬התוז־ט בעין‬
‫־״‬
‫טג‪ ,‬ורזח; להלן‪.‬‬
‫מיובל לי‪ .‬מר י יממן‪,‬‬
‫״י״י י‬
‫■‬
‫בית‬
‫המדר‬
‫« « י ׳‪.‬לי־׳‬
‫‪1‬׳; ‪.‬‬
‫ו וזייונ י‪)1‬ט ת ורמה ‪,1‬י י מ מן ‪,‬‬
‫»‪v.» ■,%‬‬
‫וב‪.1‬ינ‬
‫‪,‬ל בו רטט יין ״‪, , .‬‬
‫טג״מן ׳״«•‬
‫סמ ‪ 0‬ביר"מטיוזכון"‪,‬‬
‫רמה‬
‫ור‪ .‬ת‬
‫‪ .‬״י■‬
‫‪....‬‬
‫‪r‬‬
‫בגט; הרו הנ״ל טל בור‪0'.‬ין‬
‫ל ‪0‬ו נ וזל לו צו ‪ 0‬ו ו י‪ 1‬ו ‪.0‬‬
‫‪I‬‬
‫ו י ־ הלו• ל ;סי‪ <:‬בטנות‬
‫& ער י‪I‬‬
‫‪-‬י‬
‫‪- 96 -‬‬
‫ה ו ללוזג ‪0‬‬
‫ה יעו ב‬
‫הם‬
‫וזיהו ד י‬
‫התרבו׳‬
‫גגליל‬
‫ה ״ י י ‪.‬זג ו‬
‫לקד‬
‫‪,‬‬
‫קוימו‬
‫בגליל‬
‫בך■ ו ן״‬
‫בגליל‪,‬‬
‫‪m‬‬
‫\‬
‫מי• ‪tn‬‬
‫ברור‬
‫הן•‬
‫לא‬
‫צריו‬
‫היו‬
‫להיענות‬
‫>׳» לן‬
‫מ׳ל ב ר י ן ‪ ,‬ינ י ‪ti‬‬
‫קו‬
‫ואין‬
‫‪ r‬נ ‪ : .‬מ‪1‬‬
‫‪ 1‬מגיסו!‬
‫ב ‪y‬י ן‬
‫׳ עיקו‬
‫‪1n‬׳!‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫‪y,;o‬‬
‫ו״רורו‬
‫וךו ‪y‬‬
‫רן‬
‫ל‪ ,‬ן‬
‫לן! !‪.‬י‪\ ^,‬ן‬
‫לזל‬
‫הרו‪ 7,‬י ‪.‬‬
‫מקורו‬
‫‪jnnpn‬‬
‫יהודה‬
‫ר'‬
‫הנ׳״י ‪.‬‬
‫‪ 17‬ל‬
‫י;‪1‬‬
‫אוו‬
‫ל‬
‫בגליל‬
‫‪,‬‬
‫המי‬
‫ר׳‬
‫כ!! י‬
‫? ‪:,,.,yl‬‬
‫ל‬
‫ל ע ג ו ‪ R‬״ ״‪ ,‬״ ‪ .:’ . .‬ד די ־‪,‬‬
‫‪-‬נרזגה‬
‫״י‬
‫‪/‬ד‬
‫‪,‬‬
‫׳ ■י ‪ 0‬ע‬
‫״‪':‬״■ =ו‪.‬‬
‫וו‬
‫‪.‬הי׳>‪1•1‬‬
‫ןק ידויי‬
‫׳> <‪•1‬י■יי‬
‫ה ל ו ח ‪.‬׳‪:‬דרך (‪:‬ליל‬
‫י‪.1 1.1‬י ן ‪1‬י!‪,‬ו דיי'‬
‫יל'‬
‫«׳•‬
‫ב ת ק ו מ ת ׳ י ו ז ו ו ״ ה ן‪ ,‬ר‬
‫"•••'‬
‫‪1‬‬
‫ל״י‪-.‬עיי; ( !‪v . a , ) / 1‬‬
‫ל׳יגי׳ג‬
‫‪ .‬יו!‬
‫ה י ה '‪ 1‬י י‪ 1‬׳ ' ה ׳־׳־י‬
‫■ י " י•‬
‫ל‬
‫׳׳י‪':1‬‬
‫ו‬
‫•' ‪, ' ,‬‬
‫״נ­‪-‬׳ ו­‬
‫י־‬
‫מ‪/‬זהו‪ .‬ע ת ;‬
‫ר■עי'‬
‫‪ 46‬וו‪/.‬‬
‫‪ o!ju‬י‬
‫ןן ע׳‬
‫בבלי‪,‬‬
‫ר א ט ה‪/‬׳! נ ה ‪,‬‬
‫‪ ?.9‬וזע'‬
‫‪i‬‬
‫ראה מ ו‪.‬מל ‪ ,uiy‬ג‪ u‬״^« זיע ״‪1‬״ ‪,‬‬
‫‪iss 9A 10 * The_,Third-Century Scat of C a l e n d a r‬־‬
‫‪ 1‬י י;מ׳‪1‬׳ ‪11‬‬
‫׳ ■ ™ ־ ״ ״ ‪7‬״‬
‫‪ n‬״ » ^ ״״״• •־■׳‬
‫ין‬
‫י’‬
‫ה‪ ,‬יי "נ י ״'‬
‫צי־ כו•ז ״‪ " 1‬ג ‪.‬‬
‫״ ״ ‪ , ,‬״ ‪ .‬״‪.‬וו‪ ,‬״י‪•,‬יי ‪.‬״ל״״‬
‫סםר!‪1‬י ‪;? ,‬״ ע' ‪,29‬וגלן מנ ל <״ ‪ ,208‬וזע'‪.46‬‬
‫‪.7 8‬‬
‫‪n‬‬
‫‪ 1‬נ‪1‬‬
‫קביעת‬
‫היוו‪ :‬הריי י‬
‫״ ״ ״ י • ‪.‬‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫‪.‬‬
‫ו• ן! ‪! ,‬‬
‫ו ק וו­‬
‫להלן‪.‬‬
‫‪,. < --- ------‬‬
‫אינה‬
‫גלות‬
‫‪.,..‬י‬
‫י‪ 1‬י י‬
‫‪ 1.1‬מ ב‬
‫י‪,‬־־ י י י ־‬
‫״ ל מ דו‪ .‬ו‬
‫‪'? , I‬‬
‫ג ז י ר ו ת ‪ (.1‬׳ <‪ .‬ו ו‪. 1‬‬
‫מוייאים‬
‫על‬
‫!‪.‬ז י‬
‫ח ו ד ^ י חו‪ ?.‬ו נ! ב‪ .1‬ר ץ‬
‫קביעות‬
‫‪ 1‬ו ‪< 1‬ז י ט‬
‫(‬
‫‪M‬‬
‫‪f‬‬
‫ה ״ נ הרו* י ן‬
‫״ ״ ‪ ,‬״‬
‫וד‬
‫‪ < '?j‬נ‬
‫גי מו דה‪,‬‬
‫‪ uy-j‬י י ]‬
‫ו;ג‬
‫יח ‪,‬‬
‫״!•ו­‬
‫בוי׳‪ .1.‬יי‪:‬‬
‫{י‪ 1‬כ ו ‪1‬‬
‫הו ‪ 1.1‬י‬
‫תוו־‬
‫מרי‬
‫ע ג ח קירוי■‬
‫ב‪1‬ז ו ‪ x‬ה ׳׳ יי ץ‬
‫לגבי‬
‫וההפר?י ‪6‬‬
‫לגי׳ יל‬
‫המו״י‪ /‬ו‪1’1‬‬
‫התקי‬
‫ל‬
‫היה׳‬
‫״‪ ,■!•,‬י״‪,‬‬
‫הו רה‪.‬על‬
‫׳‪!.‬ידוח ו‪1‬־־׳י י ם‬
‫ללכת‬
‫״( ‪)7 7‬‬
‫ההדג‪\_/‬ה‬
‫א ו ת י ו ‪’■.‬‬
‫כ ובבא‪,‬‬
‫סבור‬
‫ר ב ו” ‪,‬‬
‫הד•‪ .‬י ‪0‬‬
‫להול ל ’ •*)‬
‫‪ v‬ג ‪ 11‬ו ‪n‬‬
‫טעראי‬
‫את‬
‫ולכן‬
‫ה ר ד ‪1:1‬‬
‫ה י ‪ 1(11‬י ס‬
‫מעמדו‬
‫ונו ת‪.‬‬
‫על‬
‫מ‪ 11‬י ל ב ת‬
‫וי ח ו די‪,_.‬יי!‪.‬ן‬
‫על‬
‫ערי‬
‫‪,‬לאזור‬
‫״‬
‫י‬
‫אי נ ה‬
‫רן‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪y‬ו׳ י ן'‬
‫התאמצו‬
‫החור‪/‬יו^ ‪ 6‬׳ ‪/‬‬
‫ביהודה•‬
‫( ל י נ ה ב‪ 11‬ו ה !‪.1‬‬
‫קל דו‬
‫א ו זא ‪,‬‬
‫ח‪1‬־ די?‪ 1‬יי‪, 1‬‬
‫מ ע ו ב ר הקל ד!׳ ל‬
‫לא"‬
‫‪•iy‬‬
‫•‬
‫ ‪- 97‬‬‫בתלמוד‬
‫כלור‪.‬‬
‫ושבתו‬
‫דורו‬
‫של‬
‫לקייס‬
‫ב זימנו‬
‫של‬
‫מיהודה‬
‫וכנראה‬
‫עד‬
‫רבי‬
‫ני‪.,‬ל״‬
‫‪,‬‬
‫מעברי‪/‬‬
‫שבסוף‬
‫אלא‬
‫י כ? י ו‬
‫״( ‪)7 9‬‬
‫כורי‬
‫ע״י‬
‫ביוטק"‬
‫רבי‬
‫‪ !/y n‬ה‬
‫׳‬
‫‪.‬‬
‫לעבר‬
‫ביהודה"‬
‫בגלל‬
‫‪:/‬והלכו י לר‪.‬ו־‬
‫את‬
‫וכנראה‬
‫‪,,‬קו ה‬
‫י‬
‫ה‪;,‬נה‬
‫‪./‬רך‬
‫עקרו‬
‫סימאי‬
‫היו;‬
‫בלוד‪,‬‬
‫כדי‬
‫היה‬
‫את‬
‫■ן‬
‫הנוהג‬
‫ה י־ י‪■■J‬‬
‫עיבור‬
‫לגליל‪.‬‬
‫וארבע‬
‫ר'‬
‫)‪,‬‬
‫בר'‬
‫ו ה ו ר ו ך; ח ר(ל ת ה‬
‫ה ה ל כ ה ‪" :‬אי ן‬
‫וכך‬
‫מצאנו‬
‫קריות‬
‫ומתו‬
‫"ת " ר‬
‫באונו‬
‫ר;‪.‬י {‬
‫אה‬
‫כ(‪.1.‬י‬
‫מצאנו‪:‬‬
‫מע^ה‬
‫ס י מ א י ו‪1‬׳ ג י‬
‫צדוק‬
‫ן‪ .‬ר‬
‫בולן‬
‫של‬
‫בית‬
‫בפרק‬
‫שביכלר‬
‫הנינה‬
‫בירושלמי‪:‬‬
‫רבי‬
‫אוזר‪.‬‬
‫מעיר‬
‫׳‪.‬יהיה‬
‫"ר'‬
‫מאותה‬
‫יש‬
‫לעזר‬
‫שנכנסו‬
‫בעם‬
‫לעבר‬
‫‪,‬זעה‬
‫לקבל‬
‫את‬
‫של‬
‫ר'‬
‫יהודה‬
‫תלמידו‬
‫ר‬
‫גר‪.‬‬
‫עקרוה‬
‫ה ם י(לווי‬
‫ת נ י נו!‪:‬‬
‫ב< ו ד‬
‫יהודה‪,‬‬
‫מעשה‬
‫ו נ כ נ עו ■‬
‫בזין‬
‫הזה‬
‫הנשיא‬
‫ומטער‬
‫‪/‬י)‬
‫י'‬
‫‪u,u‬״( ‪)81‬‬
‫וקרעוה‬
‫כמהימן‪,‬‬
‫בעשרים‬
‫בגל ‪/‬‬
‫‪!./‬המסנ‪ :‬ר‬
‫מ׳! ו ט‬
‫במקומות‬
‫‪j‬‬
‫‪.‬‬
‫זיו‪!,‬‬
‫או" ירו‬
‫‪;j‬‬
‫( ‪)!(2‬‬
‫חייו‬
‫ר‬
‫של‬
‫באשר‬
‫ר א■ י ה ‪,‬‬
‫יהודה׳‬
‫להסבר‬
‫יש‬
‫וארבעה‬
‫ו א ר ב ע ה ‪3; 1‬‬
‫המע^ה‪,‬‬
‫לפענח‬
‫הכמיו‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫את‬
‫מיגילו‬
‫המילה‬
‫ביו!‬
‫חוכרי‬
‫בו ן;‪ *1‬ר קו יוז‬
‫"קריות"‪,‬‬
‫ר ב י ( ‪. )8 3‬‬
‫לסי‬
‫‪ u n ,3 K‬ו מ י ט ( ‪) 8 4‬‬
‫יס‬
‫והציעו‬
‫‪0‬‬
‫המ^ו‬
‫אחרי״‬
‫עוד‪,‬‬
‫אלה‬
‫אלון‬
‫כמה‬
‫וי ל ו‬
‫הסבורים‬
‫היו‬
‫ויסבר יס ‪.‬‬
‫אלה‬
‫שוזיו‬
‫‪,‬ר יו‪,‬‬
‫אלה‬
‫עשריס‬
‫‪y‬‬
‫רים‬
‫וארבעה‬
‫( ‪)8 5‬‬
‫קרונות‬
‫מה‬
‫מלאים‬
‫של‬
‫סיבה‬
‫» נ ‪/‬ז י ם ‪,‬‬
‫ללוד‪,‬‬
‫"עין‬
‫הרע"‬
‫שגרמה‬
‫‪ /‬זו‬
‫הי תה‬
‫מגיעה‬
‫להיות‬
‫לעקירת‬
‫( ‪,)8 6‬‬
‫ביכלר‬
‫וזיתה‬
‫סבור‪,‬‬
‫מגי‪;,,‬‬
‫ב ב לי‪,‬‬
‫*‬
‫ראו‬
‫מה‬
‫הו לי ן‬
‫חכמיח‬
‫נו'‬
‫לע^ור‬
‫ע ב'‪.‬‬
‫נ ו כ ח י ס ג ‪.‬עת‬
‫ה‬
‫ע י ב ו ר ה ש נ י נו‬
‫מיהודה‬
‫ל ג׳‪ .‬י? ‪.‬‬
‫מנטל‬
‫ב ה ‪.‬׳גתו‬
‫וו‬
‫‪.‬הל‬
‫את‬
‫עיבור‬
‫נר‪.‬‬
‫צודק‬
‫עיבור‬
‫ה״־נה‬
‫מיהודה‬
‫י‪:‬לם‬
‫לגליל‬
‫בגלל‬
‫‪.‬‬
‫‪-*■*H i Jewish InStudios Adolf. 1J11chI.Gr,-------------------------------------------r.,‬‬
‫ו; י י נ ן א ן ‪, rjiv‬‬
‫• ‪ e 2 2 1‬״ ‪Pn‬‬
‫פ א'‪,‬‬
‫סנהדר י ן ‪,‬‬
‫•‪1956‬‬
‫‪-‬‬
‫ג‬
‫ע‬
‫‪n 1 ^ c o r y - 11‬‬
‫‪■ , y o‬״ ‪— .‬‬
‫*‪University Press‬‬
‫‪Oxford‬‬
‫‪London.‬‬
‫ה ב'‪.‬‬
‫רג‬
‫‪.‬‬
‫‪'“ ;,,‬‬
‫ניכלי במאמר ו ן ‪-‬״• ־> י" כ י ■•׳’ א ‪3‬׳‪,‬י ?׳‪" 1‬י ‪■ nB‬״’‬
‫אלי׳ ‪.. .‬״ולוו!‪■,. ,‬הודיה’‪ :‬נ־ ‪ 97‬מהכוונה י■ בי ״״ס ‪-‬‬
‫‪<.‬־ י ~ > « י ז ‪ .«• ,‬מ ‪ 0‬״ ב ר ‪.‬ייני זה הו״‬
‫״‪»,:‬‬
‫־<וסס‬
‫נ‬
‫י‪.‬‬
‫יהודה‬
‫הנ יי א‪.‬‬
‫ק ליין‪,‬‬
‫" ק ריו ח"‬
‫ראה‬
‫ז‬
‫^‬
‫’״ *‬
‫‪.86‬‬
‫הן‬
‫ש‪.‬‬
‫יהודה ‪,‬‬
‫ארץ‬
‫הוצאת‬
‫ד ב י ר ‪ ,‬ת ל א ב י ה ת ו‪":‬ט‬
‫ע'‬
‫‪,W 8‬‬
‫עיי רו ת‪.‬‬
‫ב י כ ל ר שה‬
‫‪^2 2 5‬‬
‫הע ׳‬
‫ן־ך‬
‫״ ק ו י ו ת " ‪ -‬י■‪ r‬ק ר נ ו ת ‪.‬‬
‫‪ .‬ו ג ן פ י ־ ר ׳ ז ה‪ ,‬נ י מער‪ , ,‬ע ל ה י ר ו ו ל מ י ; ‪ ,‬ם ‪ .‬ח ^ ר א י‬
‫‪y‬‬
‫‪ ?j P y‬ה ע ' ‪ 29‬ח ו מ ן ־ ב ה ס ב ר ז ה ו מ צ י י ן ליו־ ו ע ו ל מי ב ש ב ת ג ל י ו ' ה ל‬
‫י ה י ה ו ט ל ט ל ו ק ר ו ן ‪-‬יל ב י ת ר ר י ‪.1‬‬
‫ר ׳ ; ע ז ר בשס ר ' ח נ י נ א ; מ ע ה‬
‫מנמל שס ע׳ ‪,210‬‬
‫הע'‬
‫‪ 51‬שהביא דבריו‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫ב‬
‫*‬
‫•‬
‫‪- 98 -‬‬
‫( ‪)& 6‬‬
‫ה ‪ .‬ע י ר ער‪ ,‬ב נ ח‬
‫״עי ‪1‬‬
‫‪....... .‬‬
‫‪.‬‬
‫י מר<‬
‫מ ס וי‬
‫‪-‬‬
‫הר ‪" y‬‬
‫׳•‪:‬יה‬
‫הי‬
‫י ‘י'יי‬
‫( ‪)B 7‬‬
‫תמלו‪.‬ות‬
‫ה ר ע ה ‪ 1/‬ל‬
‫ך‬
‫‪1‬יטגעה‬
‫יירו‪:‬‬
‫ע ׳ ב ו וה‬
‫ולי‬
‫« י‪^ %-‬‬
‫ב״ל״״״‬
‫״‪,,‬״‪,‬״‬
‫טיגו־וס‬
‫(ב‪.‬נ״‬
‫ח ^ ״ ר י ״ ‪;1‬‬
‫ב‪,,‬‬
‫‪9 3-4‬ו)‪.‬‬
‫כך‬
‫על‬
‫לטונות‬
‫‪u » :1‬‬
‫״יי י י ״ כ ו ר‬
‫ה ע י ב ו ר ל‪.‬‬
‫ר או‬
‫לנימ ״ ״ ‪ ,‬״ ? נ י ר ״ ״‬
‫;!התנגדות‬
‫רק האופן‬
‫מקרי‪.‬‬
‫^‬
‫<‪-‬מאות‬
‫לב‬
‫?‬
‫הסברה‬
‫ברוב‬
‫רואיס‬
‫ריו־ידי; ‪,‬ז‬
‫יי‪-‬‬
‫»‬
‫מ ל אי ם‬
‫ר‪.‬וו נ כ ל ו‬
‫המזרח‬
‫איפה‬
‫‪ ? t n , , s‬ם ו ע‪,‬‬
‫‪)y‬‬
‫י‬
‫ל‬
‫‪,-,‘,..‬יי״‬
‫ו ת י‪-‬‬
‫‪'.‬״ ‪ V‬י■‬
‫נ ב < ההבן־‬
‫והתאמצות‬
‫זהטיבו‪,‬‬
‫תלויות‬
‫״בור‬
‫יג‬
‫לה‬
‫לאיסור‪,‬‬
‫בקביעת‬
‫שהיותועיבור‬
‫היתר■‬
‫"ו; ‪1(0‬ווז‪"<.‬‬
‫ה;ינוי‬
‫‪yj‬‬
‫ה‬
‫‪•u‬‬
‫;נו‬
‫‪v‬‬
‫ואו־רעה‬
‫רי ‪0‬‬
‫קו ו נ ו ח ‪-‬‬
‫יי•‬
‫במע‪ \.‬ה ז וי‬
‫‪,‬־׳׳גוי! ד־ ט י כ ו ר ‪.‬‬
‫יים ב א ןל ה ;ו‪ 1‬ח‪'I‬‬
‫אג‬
‫‪D1‬‬
‫ה ס פ י ק ה ל ׳ ' ו'‪V‬‬
‫וגז‬
‫״־יו‬
‫ע״‪,‬‬
‫זי‬
‫נוי‪,‬‬
‫הרואים‬
‫ה; נ ה בו• •י‬
‫‪\7‬ל ה י ה ו ׳‬
‫־■‬
‫ל״עון‪,‬‬
‫היתה‬
‫מנ ״ ל‬
‫י‬
‫י‬
‫י “‬
‫יי‬
‫•!’ י י ז‬
‫‪.‬‬
‫חרר‬
‫את‬
‫חלות‬
‫|‪,:‬גו'‬
‫‪ 0‬י מר•‬
‫יאות‬
‫הכנסיות‬
‫ו מ ‪*c!y‬י‪1‬‬
‫” " ' ‪" ,’ 3‬‬
‫הרומאים‬
‫״‪:! ,‬זוי דו עי בו ר‬
‫ידועה‬
‫להו‪.,‬ין*‬
‫ל מ ע הע י בוו‪ ,‬ו!‬
‫זו‬
‫בייי‬
‫י ‪V‬‬
‫מ נ י ״ י ־ ״הםע ‪ 1.‬ה ■‬
‫׳'״ז ‪’ •',‬‬
‫א‪ 1 ,‬ר‬
‫מז‬
‫מ'‬
‫! י‪1!11‬י ‪ j u‬ין ו‪ ,‬ל‪ ,‬ו נ‪11 1‬‬
‫י‬
‫י‬
‫י'‪1‬‬
‫ו ב ע‪ ) 1‬ב ו‪ 1‬״ ‪ ,‬ם‪ .,‬ד ‪. .‬״ י ‪, ) 3 9‬‬
‫ה‬
‫ג״‬
‫ע‬
‫וארבע‬
‫לגי* י'י • י‬
‫רג‬
‫״^ י נ ‪ ,‬״ ? ‪ 1,‬ל ‪ ,‬ז < ‪, > » 8‬‬
‫ו ר‪.‬‬
‫ל‬
‫ר י□‬
‫קרו נ ו ח‬
‫הרומאית‬
‫מ׳; ‪in‬‬
‫עלי‬
‫‪P‬‬
‫( ‪)9 2‬‬
‫לאסור‬
‫על‬
‫כמו;‬
‫ה‬
‫ניס‬
‫כי‬
‫כינוסי‬
‫המונים‬
‫קר ים‬
‫נוב ו ר י ם‬
‫!יו‬
‫‪*r‬‬
‫מ י ו■ ו ד׳ ה‬
‫לדעתם‬
‫‪. llltY‬‬
‫לגליל‪,‬‬
‫ההלכה‬
‫‪.‬‬
‫הקובעת‬
‫לילל‬
‫המע‬
‫‪1Jm.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪ ,‬ל| ‪ ,‬ר ו‬
‫לכלול‬
‫כסה‬
‫ג ם » ‪ru‬‬
‫דבריס‪,‬‬
‫ק י ד ו ;‪1‬‬
‫ונרו ן‬
‫ע ל י וזח‬
‫‪;,‬״■•ד׳זים‬
‫עיבור‬
‫ף‬
‫ה ­ י­‬
‫י‪• ‘,‬‬
‫צריך‬
‫זו‬
‫'י־‬
‫בקצרה‪.‬‬
‫מנטל ‪ 01/‬ע' ‪.210‬‬
‫סג‪.1‬דאי ?‪.cn 32‬‬
‫‪,‬זם‪.‬‬
‫‪.89‬‬
‫;‪.nt‬‬
‫ארץ י!‪,‬ו רו;‪ ,‬ע' ‪• 179‬‬
‫‪.‬זנטל מביא את דבריו י‬
‫מנטל ‪.ljv 210 /‬‬
‫תם‬
‫ין•‬
‫להתקיים‬
‫ביהור־ז‬
‫‪f‬‬
‫ר‪ ,‬״ ר‬
‫החוד‬
‫ה ׳‪u‬קר‬
‫ה‬
‫תעבירו‬
‫את‬
‫עיבור‬
‫'‪,) >:,r‬ע({‬
‫ל ה י ל וות‬
‫םנ‬
‫ביהודו;‬
‫מ י ס וי ר ק ר י ם‬
‫אלה‬
‫מכו ו ר ת‬
‫לן ’■‪ 1‬ר‬
‫ ‪- 99‬‬‫מצ אנו‬
‫"וטלח‬
‫לי‬
‫יהמעטה‬
‫היה‬
‫‪./‬זר ב י‬
‫נזימו‬
‫עלוו‬
‫^‬
‫ר'‬
‫^רוד‬
‫ה מסוגר‬
‫קטור‬
‫יו־גנו‬
‫עליו‬
‫טל א‬
‫אה‬
‫חיי א‬
‫מלך‬
‫י יראל‬
‫ב מעט־ ה‬
‫בני‬
‫ל ע י ן גו ג ל ק ד ט טרו‬
‫ו וי ‪ 1‬׳‪,‬ן י י ‪ u‬״‬
‫׳‪!,‬ורוו‪,‬‬
‫עי רו‬
‫ב‪m,‬‬
‫״הלבנה‬
‫כ 'יקד זנו‬
‫מווו‪:‬‬
‫מלא‪,‬‬
‫המלכות‬
‫ן;?ו י ן) ( ‪, ) 9 4‬‬
‫מקיום‬
‫בי‬
‫לכאורה‬
‫יעיין‬
‫ו;נ\י א‬
‫נראו‪,‬‬
‫ו ב י י ת די י ו‪ .‬ו‬
‫ט עלינו‬
‫י ש ר אל"‪,‬‬
‫מראה‬
‫אטר‬
‫בזמנו‬
‫טל‬
‫יהי ה‬
‫במוח‬
‫להודעה‬
‫ייצופן‬
‫אין‬
‫ל הוכי ח‬
‫'י מ ה!‬
‫מטתמטים‬
‫סט ר מ י‬
‫‪. 94‬‬
‫‪• 95‬‬
‫מיו חד‪,‬‬
‫ב צופן‬
‫דינו‬
‫גם‬
‫ג &טו ו ה‬
‫היה‬
‫הוא‬
‫ל ר׳‬
‫ר׳‬
‫טב‬
‫מ‬
‫חי יא‬
‫לאמת‬
‫‪!.‬ידו;!‬
‫!ליל‪.‬‬
‫דעלמא‬
‫בה‬
‫ד ו ה ״ ר חב'‬
‫ל •‪!.‬ב׳• ע!ג‬
‫היווה‬
‫טב‬
‫‪- uy‬נוו ן ‪.‬‬
‫איג ר ת‬
‫הד‬
‫להנחה‬
‫נ עטה‬
‫זו‬
‫הוא‬
‫מ הי מן‪.‬‬
‫מ אי‬
‫ובכל‬
‫זאת‬
‫מצאנו‬
‫‪,‬‬
‫א ת ד ב ו י הנו‬
‫החד‬
‫קידו ט‬
‫את‬
‫וב מ קו ר׳‬
‫( י')‬
‫זהיה‬
‫טלי חוו״ו‬
‫במקרה‬
‫ג י ה ויו ה ‪,‬‬
‫ולכן•‬
‫כדי‬
‫תוך‬
‫ויי תכן‬
‫טל‬
‫למרות‬
‫בדברי‬
‫‪.‬‬
‫מלח‬
‫ו ואיו!‬
‫ה חו ד׳׳‪,‬‬
‫!;״ל טונו ת ‪,‬‬
‫מוצא‬
‫;;רבי‬
‫מ ח י ק ה יטב י ‪011‬‬
‫א ח הוו ו דעי‬
‫להעבי ר‬
‫ד ב ר י וזה ה‪ 1‬י י‬
‫החוד‬
‫( ‪) 97‬‬
‫החלטת‬
‫מחמת‬
‫בכדי‬
‫ל מ הו‬
‫מ ע מ א?‬
‫ר'‬
‫‪ ;1‬ו ‪.‬‬
‫ט ו; נ » י‬
‫ה י ר ו ‪,‬למי‬
‫הי ה צו ן ה ר ו מ ז על ק י ד ו‬
‫"י)‪.‬‬
‫ל ל ב נ ה (ל;•! י ‪1‬‬
‫כ פ י ט מ ו ב א ב ת ו גו נ• ו ‪ t;L. n‬ד ה ׳ ז י ל ‪ ,‬מ ד ב ר י ה פ ס י ק ת א ‪:‬‬
‫מ ק ר י ז י ן ה ויו ר ט ב ע י ן מ ב ל פ י ׳;!׳הוא ב י ת ה ו ע ד " ‪. . .‬‬
‫הלו י‪,‬‬
‫או‬
‫ני תן‬
‫ו מי‬
‫וקבלו‬
‫על‬
‫ב ב ל י ‪ ,‬ו י א ט ה ט נ ה ‪ ,‬כ ה ׳ ע א ' ‪ ,‬ט י מ ן זו‪,‬‬
‫ה חו ד ט‪ ,‬מאתר ו מ ל כו ת בי ת דו ד נ מטלה‬
‫‪60‬‬
‫ל‪,.‬׳ י ‪•!; jj,/‬‬
‫קבו ע‬
‫ל עין‬
‫טהגמרא‬
‫טקדטו‬
‫צריכי ם‬
‫נ עטה‬
‫‪1u‬‬
‫למרות‬
‫להו ד י ע‬
‫‪:,‬יו‬
‫הוו‪,‬‬
‫אינ טי"‬
‫ל הודי ע‬
‫ט ה ר בר‬
‫פבוו‬
‫‪ 1‬הוי‬
‫" ג א ו ל ח י ו‪ .‬ו " ‪,‬‬
‫ו כי ן‬
‫ו‪>1‬‬
‫י!‬
‫ל א מ יו ! ג■ו ‪j‬־ ‪1 n‬‬
‫בי״ ר‬
‫ל ‪,‬לוה ט לי ת‬
‫טהצורין‬
‫א י ג י ;‪t‬‬
‫אבה ו‬
‫ט ה טלי הי ט‬
‫בכדי‬
‫ה תגוררו‬
‫או תו‪,‬‬
‫ל א מ ■קו י‬
‫א מ רו‪:‬‬
‫נ״־לו! ל‬
‫ב מקומו‬
‫היו; <‪u‬‬
‫ל הליכ ת‬
‫לה סביר‬
‫" אפילו‬
‫ב מילו ת‬
‫טהמטוטר‬
‫בצו ‪ 0‬ן‬
‫ט ה טי מו ט‬
‫‪. 93‬‬
‫‪1 u‬‬
‫" ג ו א ל י נ ו " הכ‪1‬‬
‫אנו‬
‫ולכן‬
‫ויי רו‪.‬׳' •;‪:.‬‬
‫נ וה ‪ ,‬בדומה‬
‫הטעו‬
‫ל אג לויי‬
‫ט טליוזי ם‬
‫ט היו‬
‫לא‬
‫‪: 11‬‬
‫ב ג ל י ל ה ‪. ^ ",‬‬
‫טהמיבו;‬
‫שאפטר‬
‫ה הוד ט‪,‬‬
‫ד ע בי ר א‬
‫בירוטלמי‪,‬‬
‫ו בי ת‬
‫ליווי ם‬
‫ע ל ‪ )-‬י ד ו‬
‫‪ 3‬ל מ י לתא‬
‫אלא‬
‫פי ר‬
‫ו; ו זו‬
‫רבי ל ע י ן‬
‫וכן‬
‫ו‪.‬׳מר‬
‫ה ל י ל ה ה •׳‪ j‬ו ר ו ו‬
‫פ ו ! נ י וז י ל ט ו‬
‫רב»^ ‪. ^ 6‬‬
‫טה‬
‫ע״י‬
‫בי הוד ה‪,‬‬
‫תיי א‬
‫ע ל מווד‬
‫נר אי ת‬
‫ר ;‪ " 1‬י‬
‫"‪!/‬גורוגזי רו;‬
‫י ‪ : 11‬ו‬
‫לומר‬
‫^‪ ,‬י ‪.‬‬
‫למדור"‪,‬‬
‫ה י י א נ \לרו‬
‫ט ב ‪ ;1‬י ‪; 111‬‬
‫‪ n r‬ו■ וזו ד‬
‫לו‪:‬‬
‫למה‬
‫ב י ו ז ז• י ן‬
‫‪.‬‬
‫טג לחה לרבא בצורה טל צוו ‪,‬‬
‫ט ‪ .9‬בבלי‪ 0 ,‬ו‪.‬הדר י ן ע ׳ עא׳‪ .‬איגרת ‪ 0‬תרי‬
‫ביוזט לעיבור ‪ ;1‬ינה‪ .‬וראה יעבץ‪ ,‬תולדות י ■וי;;ל‪ 11 ,‬״ו ‪.340 ,‬‬
‫‪. 97‬‬
‫‪•9 °‬‬
‫ב ב לי‪ ,‬ר א ״‬
‫ב נ י אדרו)‪.‬‬
‫יא ‪.‬‬
‫ה״נוז ‪,‬‬
‫הטגה ‪,‬‬
‫ת" ג‬
‫כ ב׳‬
‫ה ל'‬
‫ע ב׳‬
‫א'‪.‬‬
‫(כל‬
‫דבר‬
‫טע ה י ר‬
‫לה תגלו ת‬
‫לא‬
‫מטקר י ‪u‬‬
‫בי‬
‫‪ 100 -‬־‬
‫במשנה‪:‬‬
‫סנינו‬
‫ר׳‬
‫"*מר‬
‫יהושע‬
‫דין בבל‬
‫בן‬
‫קרחה‬
‫‪.‬־עוד‬
‫מץו ח‬
‫ל‬
‫יהיו‬
‫הגמרא‬
‫מוסיפה‬
‫זאת‬
‫החקי ז‬
‫!;עדינו‬
‫ר'‬
‫‪,‬‬
‫ס״ראי‬
‫טב‬
‫ובעין‬
‫והלוי‬
‫קידשו‬
‫מ ר א י ם ‪ 1,‬ה מ ק ו ״‬
‫ה ח ו ד ש יח‬
‫את‬
‫הקבוע‬
‫_‬
‫רק‬
‫לא‬
‫‪,‬ל‬
‫בזמנו‬
‫ה״ודשים‬
‫רבי‬
‫מ ח ג י ו!‬
‫^‪ 1‬״ ״וועד‬
‫‪)1 0 1 (.‬‬
‫^ ‪1171,1' 1111‬‬
‫לקידוש‬
‫■>?‬
‫" ו י גי‬
‫’ ‪ . ) 10‬רואי״ מדגוי ו;ירו‪,‬־למי‬
‫למקו ‪ 0‬ן‪:‬וועד ■טל חיד י•<׳׳־‬
‫ן‪,.‬ילו‬
‫יו‬
‫הולכין‬
‫בירושלמי‪:‬‬
‫ק י ד ו ‪ 1,‬ויוזי' די•' י ‪ u‬וי מ‬
‫‪1‬‬
‫‪?'f J‬‬
‫אלא‬
‫‪rj‬‬
‫‪i 1‬‬
‫היה‬
‫גה‬
‫סב‪.‬‬
‫עין‬
‫בדורות‬
‫עזלאחו י ו ‪.‬‬
‫״ ו ־ ״ י ״ ־־זל ל ע י ן ס ג ל מ י פ נ א ‪.‬‬
‫מה נ ‪ ,‬יל‬
‫‪,‬‬
‫ונראה‬
‫ככברה‬
‫‪,‬‬
‫השליחים‬
‫מתו בה‬
‫על‬
‫ה״ודש‬
‫ה ש ה ת ק ד ש ‪ 11:1‬ו ד‬
‫הדור‬
‫הר^זון‬
‫״ ‪ ,‬״ ‪ , - ,‬״< ‪, > 103‬‬
‫היה‬
‫י‬
‫׳‪.‬ל‬
‫נק ר »‬
‫כמי‬
‫סימנא‪,‬‬
‫ראינו‬
‫וזאמור^ים‪,‬‬
‫כמה‬
‫ל ג י י ס "מ זל ל ע י ן ‪,‬״‪:‬‬
‫י‬
‫הסימוי״‬
‫משום‬
‫שהיו‬
‫קוראים‬
‫רב‬
‫»נו‪:‬‬
‫יודעיט‬
‫הו‬
‫כמה‬
‫עייה‬
‫ע ד ו ת ע ל מ וקו‬
‫כד‬
‫יעד ו ‪11‬‬
‫״ ״ י י ט ״( ‪ . ) 1 0 4‬א י ן ש ו ם ס פ ק‬
‫מ;‪ .‬י כ ם*י‬
‫ש כ ר ב ת י םי ו •י א‬
‫ה ל ב ‪ j‬ה‪,‬‬
‫®ועריו‬
‫קו ‪ 1‬ם ‪.‬‬
‫לוז■הוו‬
‫מ ר ’ ' י ו •י‬
‫הי ת ה‬
‫והקיי״‬
‫•‬
‫ל׳ן)־ל א״ ד נ י ‪ , 0 ,‬י | ״‬
‫לםימנא"‪,‬‬
‫ל י ״ק‪":.,‬ה‬
‫‪0 02(,‬‬
‫(הלבנה)‬
‫וקידוש‬
‫« ‪ ,‬י י ‪ ,‬דה‪ 0 ,‬״ י ‪.‬‬
‫יטיי‬
‫יוצא‬
‫ש ה ע ד ו ת‪.‬־עליו‬
‫‪, ■ u‬י ־ רר׳ ר‪.‬־ ד ו ר ׳ה ו ש ע י א ק י ב ל א ו ת ס ב ע י ןטל‪.:‬‬
‫יי‬
‫‪.‬‬
‫ו«י ‪7‬‬
‫בע‬
‫א י‪ 17‬ו ר‬
‫לרינחה‬
‫סה‪ ,‬ה‬
‫קיים‬
‫‪.99‬‬
‫‪0 0‬ן ‪.‬‬
‫□ ב עד‬
‫ן ס«־<‬
‫בי״ד‬
‫‪,‬ל א‬
‫ר־׳‬
‫!‪.‬יו­‬
‫לדור‬
‫בעין‬
‫קיר‬
‫ו‬
‫ח י י‪ .‬ה ג י י ל ‪:‬‬
‫טב‪,‬‬
‫הרביעי‬
‫‪K‬״‬
‫של‬
‫מוצאים‬
‫הו‪.‬ודל‪:‬‬
‫'י'‬
‫אגו‬
‫בעין‬
‫י‬
‫( ‪)1 0 5‬‬
‫האמור‪!,‬ים‬
‫גנו‬
‫סג‬
‫‪11‬‬
‫‪1‬‬
‫ר<‪ 1‬ח י ק ו ו א‬
‫בעדינו‪ ,‬מ ה ו‬
‫י‬
‫ן‬
‫י‪ 11.1 .‬ו‪1‬־‬
‫ראש ה׳ינה‪ ,‬ד'‪ ,‬ר' •‬
‫ירו״ל ס‪ ,‬י‬
‫^‬
‫‪ 3‬ד׳‬
‫הלייה‬
‫(פירוש‬
‫המשנה‬
‫‪-‬‬
‫ל מ ק ו״‬
‫וזו ו ע ר‬
‫<‬
‫קיזו‬
‫ה חו דש) ‪.‬‬
‫‪.101‬‬
‫ספראי שט ע׳ ‪.29‬‬
‫” ‪ 'V -1‬׳״ ^ ל‪ -i‬נו־ י‬
‫‪ .102‬יי״‪,‬למי‪ ,‬יה׳ פב' הלי' יי' " גינ “ י!יו ׳■׳‪7 ’1‬‬
‫— « « ״ ‪:‬״‪ ” •.‬״ ’לעי•' «ל ’ י <״״ ל ’ כ ל ׳׳•י׳ •־"‬
‫והיה ״ ״ !‬
‫ה קב"ה עשה כביכול נקב ונראתה הלבנה מתו כה)‪.‬‬
‫‪.103‬‬
‫למשל בפני משה‪ ,‬על ז; ירו ‪:‬למי‪.‬‬
‫סנהדר י ן פא׳ ו‪,‬לב'‪.‬‬
‫‪.104‬‬
‫ירושלמי‪,‬‬
‫ל ‪.10‬‬
‫וראה הלו י שט וכן ס^דאי‪, ,‬׳‪:‬מתנבאים נ״גנו ‪,‬‬
‫להאריך בדוגמאות מזמן האמוראים‪.‬‬
‫‪,‬י!׳ ‪.‬‬
‫י ״‪/‬׳ ‪1‬‬
‫י‬
‫ ו‪0‬ו‬‫בערים‪.‬‬
‫״ל‪1:‬‬
‫שנאמר‪:‬‬
‫כשהוא‬
‫אין‬
‫א ו‬
‫שלא‬
‫תקראו‪.‬‬
‫ביית ויי ו ו ע ר‬
‫תוקעים‬
‫ומעברי□‬
‫‪:‬ל‬
‫בין‬
‫כל‬
‫אח‬
‫בכל‬
‫כאמור‪,‬‬
‫ולמה‬
‫של‬
‫(׳‪f)h‬‬
‫שנאמר;‬
‫הלוי‬
‫לפי‬
‫החלטות‬
‫הוועד‬
‫ביחם‬
‫טב‬
‫כמקום‬
‫בגליל‪,‬‬
‫'<ין‬
‫בכוונתנו‬
‫אין‬
‫בזכויח‬
‫המצדרוח‬
‫עדים‬
‫היו‬
‫בית‬
‫(מקום‪,‬‬
‫השני□‬
‫העולם‪.‬‬
‫ראוהו‬
‫‬‫בין‬
‫ב״ר‬
‫ד י ן ‪ .‬לני‪.‬יי כ ך ‪,‬‬
‫אלא)^‬
‫^‬
‫כי‬
‫תצא‬
‫וטפראי‪,‬‬
‫לקידוש‬
‫עי ן‬
‫»ב‬
‫עין‬
‫ודבר‬
‫מן‬
‫בארץ‬
‫יא‬
‫ו הנ‬
‫היה‬
‫בבי ‪n‬‬
‫או‬
‫;ערים‬
‫טב‪.‬‬
‫יהודה‪,‬‬
‫במקוםאחר‬
‫ל ו מ ר׳‪t!t*.v‬‬
‫לא‬
‫נעשתה‬
‫שט‬
‫שהרי‬
‫לטי‬
‫לקדש‬
‫חודשים‬
‫ה י חזי׳‬
‫להיות‬
‫שמצאנום‬
‫דווקא‬
‫דעתוו‬
‫ד ר י ‪11.‬‬
‫משום‬
‫וכפי‬
‫שהתקנו‬
‫ביהודה‪.‬‬
‫הטיבה‪,‬‬
‫איטוא‪,‬‬
‫מטעמי‬
‫תכונינו‪:‬‬
‫נוחות‪,‬‬
‫"זקני‬
‫דרום‪,‬‬
‫עין‬
‫ההלכה‬
‫זאת‬
‫הרי‬
‫ו‬
‫דרום‪,‬‬
‫הדברהוא‬
‫ם‬
‫זיהו‬
‫במקומה‬
‫ישראל‪.‬‬
‫ו״ ו ו‬
‫‪.‬‬
‫‪.1 0‬‬
‫הכוונה י•יי‪1‬‬
‫או«‬
‫חודשים‬
‫אין‬
‫‪ n‬ו דע■ י ט‬
‫התגוררו‬
‫ייע‬
‫הקבוע‬
‫ה‬
‫באמת‬
‫ק כ י ע תהלו׳ ח‬
‫ביהודה‪,‬‬
‫חיוב‬
‫ביהודה‬
‫במרכז‬
‫ט עמים‬
‫יכולה‬
‫כסי‬
‫הגרץ‪,‬‬
‫ועוד"‪.‬‬
‫בלתי‬
‫נים‬
‫אפשרי‪,‬‬
‫ו ק ידו‬
‫התירה‬
‫ויתורי ט‬
‫ההלכה‬
‫ה‪ /1/‬י דו<■)‪ 1‬ו‪j‬‬
‫( ‪) III‬‬
‫י״ידילן עגעו את הלוה בחוץ לארץ‬
‫במקרים יחיד □ * ‪y‬‬
‫‪-,',‬״!!ילר‬
‫^ י ״ ?(‪.‬חח לוי<‬
‫כני;| ה‬
‫ל ל ו ל‬
‫ביהודה‪,‬‬
‫׳ ! ע י ב ו ר ‪;1‬‬
‫י רול לעמה‪.‬‬
‫׳‬
‫עקב גזירת המלכות‪ .‬גם בארץ‬
‫״‬
‫או‪1‬‬
‫י ש ט ב ר וו‪,‬‬
‫שמשו מ‬
‫לתקופת ו; מ ״ נ ה‬
‫\‪ ti‬כ מ י ‪u‬‬
‫ל‪:‬יףץ‪« .‬יר ו ‪v‬‬
‫! ‪<.‬י■‬
‫‪ ojnu‬״ ‪1‬‬
‫ואינו‬
‫את הלוח בארץ‬
‫ביית‬
‫אין‬
‫הנמנע‬
‫הרמבייח‪,‬‬
‫חכמים‬
‫ה וועד‬
‫ל הסנהדרין‬
‫היווה‬
‫לקידוש‬
‫הרבה‬
‫חכמי׳‬
‫מן‬
‫שקידוש‬
‫מדברי‬
‫יו‬
‫בי‬
‫התקיימו‬
‫אמנם‬
‫א ע ת"כ‬
‫ולא‬
‫טב‬
‫ההלכהדורשת‬
‫יי״‬
‫זה‬
‫בגליל‪,‬‬
‫ב‬
‫ת‪,‬‬
‫מ י ר ו ‪\.‬ל ינו^ ‪ :‬י‪. ^ 1 ,‬‬
‫האג■!‪.‬זר ו״ ;‪■.‬עין סב הי״ה בגליל‪ .‬למרוח שמקומה הקבוע‬
‫בציפורי‪,‬‬
‫היא‬
‫הוזוקרים‬
‫עין‬
‫אין‬
‫ב״ר‬
‫נזב׳׳‬
‫( ‪0‬ן ן) ‪.‬‬
‫זו'‬
‫להנחה‬
‫של‬
‫?יון‬
‫ה׳‬
‫בעין‬
‫להיות‬
‫ביהודה‪,‬‬
‫שיש‬
‫זהותה‬
‫החודש‬
‫תל‬
‫הקב״ה‪:‬‬
‫היתח‬
‫אלא‬
‫זי‪:‬‬
‫במקורו ‪ ;11/‬י ו‬
‫תורה‬
‫ראיות‬
‫ב; א ל ת‬
‫‪:‬ל‬
‫אתר‬
‫טב‬
‫ה ח ו ד ?;‪.‬‬
‫ומביאים‬
‫להכריע‬
‫רא‬
‫או‪1‬‬
‫השנה‬
‫‪ ' 1‬ג‪:‬ע י נ ס ב ‪,‬‬
‫מציון‬
‫עדים‪,‬‬
‫ר ע ר ר י ה ^ * ' ו>‬
‫והחודשים‪.‬‬
‫קביעתה‬
‫שראוהו‬
‫הרי‬
‫מ ׳ןויד; ‪.‬‬
‫‪-,‬י‬
‫ו‪:1‬ברי ‪1,‬ןא גגל<״‬
‫מע רה בגי אדם״‪,‬‬
‫התייחדה‬
‫‪,‬‬
‫ירו\לים וארץ‬
‫וראינו שבדרך כלל הלכה זו‬
‫‪ .‬ונן‬
‫גס‬
‫נה‬
‫סגהדי‬
‫י ז•׳‪,‬ה'‬
‫ח׳ ב׳ י‪ 1:,‬כל בעי גוי ‪:.‬ווו ר‬
‫זייאיל זעולין בעיבורהוווד‪no‬ווו‬
‫״‪-.‬׳‬
‫ה“ע״׳ עב‬
‫ועוד גירו ‪ 1‬למ •‬
‫‪ .107‬כך כנראה >‪:‬ריך להגיה­‬
‫יי‪,‬״‬
‫׳> ‪ to‬ורה ניי’ י‬
‫שזוהי שיגרת•יי׳ ייי‬
‫״‪,‬‬
‫מעברים את הטני״העיןטב‪.‬ברם‪ ,‬טפראי‬
‫בעין טב‪.‬‬
‫יימ ום שלאמצ‪.‬י‪ 1‬גו עיבורניני‬
‫‪ .109‬פ'‪ 1‬י^תא רבתי‪ ,‬פרשה תג ע ■‪•2 9 /‬‬
‫י ‪v‬׳ ‪ 35‬הע׳ ‪.53‬‬
‫_‬
‫•‬
‫‪1‬יז‪v 1‬‬
‫‪ . 110‬יע בץ‪ ,‬ש״‪ ,‬ע׳ ‪ .339‬ור־־ר ס(־‬
‫ם ע׳ ‪.223‬‬
‫ראינולעיל‪.‬‬
‫כפי‬
‫והשווה גל ביו‪:‬״»ר‬
‫‪- 102 -‬‬
‫התקיימה‬
‫ע י ב ו ר ‪.1‬‬
‫דור‬
‫וו‬
‫י!‬
‫ליזיל וז‬
‫גי*׳‬
‫קירו‬
‫אין‬
‫למרכז‬
‫‪2‬ן ו ‪.‬‬
‫ההוד‬
‫׳ וט מ‪ ej‬ק‬
‫יה‪,‬‬
‫■יההלכה‬
‫׳‪;.‬בארץ‬
‫כולו‬
‫א ר‬
‫בארץ‬
‫‪ a‬מרץ‬
‫‪*.‬ל‬
‫רבי‬
‫הרורגוו‬
‫עד‬
‫ינו‬
‫יון‪,‬‬
‫היכן‬
‫ועיונו‪,‬‬
‫‪. ^ 1h‬‬
‫הלוח‬
‫מעמדה‬
‫ויצרו‬
‫את‬
‫י‬
‫ל‬
‫ל‬
‫עין‬
‫( ‪)1 1 2‬‬
‫נ‪.‬ו‬
‫ההלכה‬
‫מ״•־ ל •יז‬
‫וי א מו׳ ׳ י !‬
‫ט!‪,‬‬
‫ומר‪,‬‬
‫‪.‬‬
‫בארץ‬
‫י‪\/‬ר»ל‪,‬‬
‫ה םנ ה ד רי ן‬
‫כהנהגה‬
‫תיע‬
‫‪1‬ל‬
‫■•ין‬
‫לו׳* •ה‪,‬‬
‫מקומה‬
‫‪ tin‬ו‪\ '1‬יו‪1‬‬
‫לחיזוק‬
‫וו‪ .‬י ה‬
‫ה ד ו ר ‪ : 1‬וי ב י‬
‫‪.‬קביעח‬
‫ובוזפוצווז‪,‬‬
‫לטי‬
‫יהודה ‪1‬‬
‫לקד;־; ‪11N‬‬
‫הביאו‬
‫מ?‪ 1.‬ו ט‬
‫‪ n 11‬דזר־‬
‫מסוו^קיח‬
‫ה ח ב מיי ט‬
‫הגורמים‬
‫לעס‬
‫ביחט‬
‫ר‬
‫לקירו‬
‫מ ג מוז ק ווי וגו‬
‫סו;ני ‪1‬וו ‪m :‬‬
‫ה י וזה ל‪.‬׳* ח ד‬
‫יווזניוו‬
‫לגליל‪.‬‬
‫עין‬
‫לקירוי‪,‬‬
‫הגז י גוו!‬
‫עדי‬
‫ימיו‬
‫ה ח ו ד י ז י ס י י ע ‪.‬יה‬
‫י ־ ב ו מ ה ׳־‪ 1‬ל‬
‫במקוס‬
‫טוף‬
‫טל‬
‫י‪,‬‬
‫ט ע‪•11.‬‬
‫‪V‬י‪1‬ו ר ‪111■.‬‬
‫הזיקה‬
‫ה‬
‫ההדוקה‬
‫ל‬
‫היהיו&וח‬
‫י‪ 17‬ר א ל ‪.‬‬
‫ל א ד א י נ ו צוייר‬
‫ל ע י כ ך ‪ ,‬ל‪ *5‬ד נ ו‬
‫לט!יל ג ה ר ו מ ר ו ט‬
‫על ע י ב ו ר ה ז נ ה‬
‫וזי יא בר זרנוקי ור״׳ס‬
‫כ ו ׳ ע א' ‪.‬‬
‫בן‬
‫י הו צד‬
‫ב ק ב י ע ת ה ל ו ח בח קועו! ה א מ ו ר ■ ינו‬
‫ב ע ס י א ב ח ק ו ט ח ר ' י ו ח נ ן ע ״ י ו'‬
‫ק‬
‫המטוטר בבגלי‪,‬‬
‫טנהררין‪.‬‬
‫ ‪03‬ו ‪-‬‬‫«‪ 0 .‬פ ח‬
‫ליל‬
‫ז מ וו‬
‫ה' ‪,‬‬
‫שמ ו א ל‬
‫‪57‬‬
‫ע'‬
‫הקם ן ‪.‬‬
‫ה ו כ ר נ‪1‬‬
‫‪ n r .‬ר! ו ז י י■‪ 1‬ו ו ־ ‪ 71‬מ ‪ 0‬ו ‪ m‬ו־‬
‫ו נ ק מנו‬
‫הי פו ד‬
‫יייב‪*:‬וו‪ 1‬ו‬
‫אויר‬
‫בג* ק ו ‪11‬‬
‫מוז כ ר‬
‫ה י ו;‬
‫ש מו‬
‫בז מנו‬
‫‪.‬יל‬
‫של‬
‫ש מו אל‬
‫י "ג‬
‫ד י בנ ה‪.‬‬
‫ו ל ק בו ע‬
‫מר‬
‫י‬
‫זה‬
‫לברר‪,‬‬
‫מ הייוי ס‬
‫ל ר״ג‬
‫לכ או ר ה‬
‫ואתנ ם‬
‫י‬
‫כ מקוה‬
‫בי ה‬
‫הארו‬
‫אנו‬
‫לוי‪.‬נ י‬
‫על‬
‫מ רבדי‬
‫הם‬
‫החורבן־‬
‫בי ת‬
‫הי ה‬
‫לה ו כ יה‬
‫ה טבור י ‪u‬‬
‫וידי ן‬
‫ב בי ת‬
‫דין‬
‫הזכר ת‬
‫די בנ ה‬
‫חו ק רי ה‬
‫דין‬
‫הג דו ל‬
‫" >וין‬
‫ה‪m‬‬
‫נה‬
‫הי ה‬
‫בי בנ ה‬
‫שגגו‬
‫׳;זזו‬
‫אלא‬
‫;‪!/‬ני‬
‫‪.1‬‬
‫בבלי‪,‬‬
‫לשו ן ‪.‬‬
‫סנהדרין‬
‫בגלי‪,‬‬
‫שר ׳‬
‫מ עלי)‬
‫או הו‬
‫לב י ח‬
‫ידנו‬
‫בז מן‬
‫ק י י ‪u‬‬
‫״‪.‬יה‬
‫שכו חו‬
‫יעה‬
‫מכו ח‬
‫י"‬
‫דר ו ר‬
‫קר ל י‬
‫כלוה‬
‫ה סדי ר‬
‫י‬
‫י " ח ו ב ו ‪ ,‬־ !‪..‬׳‬
‫אדהיו ד ע‬
‫ל הו כי ח‬
‫די ה‬
‫הייה‬
‫ב י "ד‬
‫בן‬
‫ז כ אי‬
‫י ו ח נן‬
‫א ן• ‪ n‬ו־‬
‫ל‬
‫ה בי ת‬
‫‪,u"y‬‬
‫ד י נ י‬
‫בי‪.1‬נ ה‪.‬‬
‫שאר‬
‫ני‬
‫רבן‬
‫לא‬
‫ה רין‬
‫נפ שו ת‬
‫יי ת ר‬
‫ב הי‬
‫הג דו ל‬
‫ל ה קן־‬
‫‪.‬י ‪ 0‬י ‪! 1 :‬‬
‫בהר‬
‫ב י ב ו‪.‬ה‪.‬‬
‫ריבגוז‬
‫על‬
‫דין‬
‫א ה ‪ 1‬י וו‬
‫בן‬
‫ב בי ת‬
‫ן•ע י ד ו‬
‫הד י‬
‫ש בי רו שלי ם‬
‫‪-‬‬
‫\‪l A‬‬
‫ה ח ו ר ב ן !׳'‪.‬‬
‫י ו ח נן‬
‫ולהקיו‪!:‬‬
‫ה רין‬
‫הוזורבן‬
‫(ז קן‬
‫י די‬
‫הג דו ל‬
‫‪ • 1‬ג‪ :‬ו ז‬
‫ה ק טן‪.‬‬
‫ה חכ מי ס‬
‫ממרא)‬
‫בי בנ ה‬
‫עוד‬
‫וימו ז כ ר‬
‫( ‪)2‬‬
‫א סיפה‬
‫ה טיבו;‬
‫דין‬
‫מ הקוו״ ת‬
‫ר״גויו י ;‪,‬‬
‫לה י‬
‫מו ■‬
‫ה חו ר בן‪.‬‬
‫מ מי תי ן‬
‫ש א יז י ל ו‬
‫כ ת קו ס‬
‫על‬
‫ה הוו־בן?‬
‫אהר‬
‫שביבנ ה‬
‫‪-‬‬
‫י בנ ה‬
‫לאחר‬
‫נ י הן‬
‫מ צ אנו‪:‬‬
‫הקטן‬
‫לא‬
‫שמואל‬
‫לזוכ מי ס‪:‬‬
‫מו אל‬
‫'‬
‫׳‪.,‬יל‬
‫ו ת ק נ ה "‪...‬‬
‫הקטן‬
‫ו ה עני ן‬
‫ר בנן ש מעון‬
‫ר״ג‬
‫ו ו ; ר; ו ‪n‬‬
‫ו‪/‬ימויאל‬
‫מאחו‬
‫?ה ז מ נ ו‬
‫" הנו‬
‫להם‬
‫ב! ‪r n t r‬‬
‫ה ׳׳ן ׳ ‪, ■f t‬‬
‫^ר״ג‬
‫ב תלמוד‬
‫ר ״ ג׳• ‪,‬‬
‫י והר‬
‫כן;‬
‫י ‪ .‬ר ו א י י!‬
‫מ ארבעיוו‬
‫ה מי ר ה‬
‫מ קו מיי ט‪.‬‬
‫ו י ;‪ 1‬ח ו ק ר י ה‬
‫ז כ אי‬
‫ב שעהיביק ש‬
‫הוו ע ד‪,‬כי‬
‫שם ה י ה‬
‫יש‬
‫ו‪ .‬ה‬
‫מזיוויוו‬
‫ה מ מי ; י ה‬
‫ה תז ‪ :‬י ע י‪1‬‬
‫מה ל הון‬
‫•ו־יז ׳ ׳ ‪ /‬י ;‬
‫( ‪) 5‬‬
‫וכן‬
‫בירושלמי‪ ,‬לוט פ"א הל "ד‪ ,‬ק אה נ״ינוי‬
‫לסידוו‬
‫עמוק ע״י הרב ‪..‬י‪,‬קוקבתי רו ‪1‬־‬
‫כ״ח <"כ וראן■;רירו‬
‫ר ע "ח‪ .‬מדוע דווקא שמואלהקטןחיבר את‪ 1,1‬רכה‪.‬‬
‫טנו‪ :‬ד ר י ן פ "א רי״ד׳‪.‬‬
‫בן־‪-‬וזבי ב‪,‬‬
‫לוי‪,‬‬
‫שו״הכ‪/‬הר לב" ח‪,‬‬
‫קונטרס הסמיכה‪,‬דף ‪ 30‬ע״א‪.‬‬
‫' ‪ , v‬ו ע ו ד ר א ה א ל ו ן ‪) {,‬‬
‫‪677‬‬
‫ב'‬
‫ו א מוו אי ס ‪,‬‬
‫ה י י מ א ן ‪ ,‬ה ו ל ר ו ת ת ו‪.‬א י ה‬
‫י "ו‪.‬‬
‫א בי ב‪ ,‬ה‬
‫תל‬
‫ה קי בו ץ ה מ או חד‪,‬‬
‫הוצאה‬
‫ר^ל ‪,‬‬
‫ב תול רו ת י‬
‫מ ח קרי ם‬
‫י•׳‪ ,‬ע׳ ‪,220‬‬
‫הע' ‪.6‬‬
‫‪- 104 -‬‬
‫מ ו ק טו;‬
‫ב מ ק צ ת;‬
‫ת מהין׳•} ו ר ו ח ‪,‬‬
‫‪.‬ר‬
‫;!ו!‬
‫!ליין ׳׳‬
‫יטו •!ל‬
‫<י' י' ״ י ■‪1‬י־יי י‪.‬‬
‫‪. . ..‬‬
‫ע ר ה ׳יי'‬
‫‪•<(.,‬־)‬
‫די'‪,‬‬
‫‪ a‬י ו!‬
‫היה‬
‫‪.‬ן י י ‪u‬‬
‫!לן‬
‫ב*־ב׳‪:‬ה‬
‫• ’׳ויי• ■י‬
‫׳' ‪ 1‬יי‬
‫הגדול‬
‫״גלתה‬
‫ינו‬
‫״ג ה ר ר ין‬
‫ה ‪,‬׳הלן‪,‬‬
‫גדולה‬
‫‪1‬‬
‫לו• ני ן;ו‪1‬וי ר ג ן ‪.‬‬
‫וזגזו ׳‪1‬‬
‫‪;•.‬ל‪1‬‬
‫ל ירו‪ :‬ה‬
‫■יי‬
‫‪,1r‬‬
‫ו ע ר י ‪) ‘,‬‬
‫‪1v‬‬
‫ף‬
‫ךי‪,‬‬
‫ף‬
‫רי‪,‬‬
‫‪:‬‬
‫•"י׳י«‬
‫קר!־!‪.‬‬
‫ממור‬
‫‪ • ■a‬ר‬
‫‪./‬יהי׳‬
‫גג!‬
‫ל וי־ ‪ ,‬ע ע ר ה‬
‫נר‪,‬‬
‫דעהו‬
‫י י יק ‪ ,‬־‬
‫!ויזרה‬
‫יי׳!'!‬
‫ל •‬
‫ו ’ י'׳<‬
‫ביה‬
‫ו ‪• 11‬ל ח ‘־ ’ *' ” י‬
‫ואע״פ‬
‫י‬
‫׳‬
‫יי ■ו'"*'«‬
‫ו^ייו י ה ׳‬
‫‪,,‬׳ע״‬
‫י'׳‬
‫‪n‬ו‪ ,‬ו;‪1‬־ ר י ן ג ד ‪ ,‬ל ו \ י ‪.‬‬
‫י ה ״ ’־" ‪u‬‬
‫(‪) 8‬‬
‫> גליה ה‪0‬נ'י וי^‬
‫סורו‬
‫ייי‬
‫*‬
‫ל‪.‬י ע‬
‫ב‬
‫להק‬
‫< ‪••<u‬׳ ון ‪1,‬‬
‫;׳‪.‬־)‬
‫ר‪ 1.‬י‬
‫ה ג ר ן לן‪,‬‬
‫יי■*‪ *-‬י"'׳‬
‫׳׳'ז ׳‪‘ -‬י‬
‫י‬
‫ביה‬
‫‪1‬״ י‪ 1‬ו ‪ 1‬׳ ‪ •| J ,‬׳ י י‬
‫<׳׳‪1‬י‬
‫ג;יי!‪/‬‬
‫י ‪.‬‬
‫י ‪1' ,‬‬
‫יי י‬
‫‪,‬‬
‫*׳‪1‬־’׳ ג' ׳ יי‬
‫‪) 9 (.‬‬
‫ה ר ‪, ,,is‬‬
‫ב ך י; ך י‬
‫הי‪ .‬י ר ו ע‬
‫ג ל‬
‫ן‪,‬ג ‪ /7‬ו‪.‬‬
‫יי‬
‫ל‬
‫■י‬
‫‪.‬‬
‫ויזו‬
‫״׳‪,‬״״‬
‫הדעה‪,‬‬
‫׳‬
‫יי‬
‫ין׳‬
‫י‬
‫‪ ...‬ר ו ד ו ל‬
‫ק! י׳ !‪,‬גזו׳׳‬
‫לבית‬
‫‪:‬ל‪.‬‬
‫‪ 1‬י־‬
‫י׳‬
‫י‬
‫•‬
‫הרזו‬
‫מ מ י ה י;‬
‫וין‪ ,‬ל י ה " ‪.‬‬
‫ה ג זי ‪ .‬רירי •לי‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫י'‬
‫>״ ו ה‪1‬‬
‫‪..‬‬
‫הרי״ יי!‬
‫״‪,‬־ל‬
‫*ל ר‬
‫ל‬
‫■‬
‫■־ ‪ .‬י ה‬
‫וזה ■יו‪ .‬ה‬
‫״אין‬
‫‪,‬ן‪!,,‬והרה‬
‫‪3‬‬
‫•ירוי‪:‬‬
‫•‬
‫י‪ 1:‬ג ו‬
‫־י' ״•‬
‫י•י ‪:‬י‬
‫‪:‬י׳"'‬
‫דין‬
‫‪m‬‬
‫ב ע י ה‪,‬הוי‪-‬‬
‫‪' ’ ''-,‬־׳‬
‫יליי י׳‬
‫עהמיהדרין‬
‫הגדולה‬
‫‪, ,‬‬
‫י•‬
‫י• יי•‬
‫‪! ...‬י׳יריו ‪,‬‬
‫בל "־ה‬
‫‪,,,‬‬
‫הגזיה‬
‫‪-.‬״!■ולין‪.‬‬
‫מ ‪!./‬מ׳'‪!1‬‬
‫י ב ו הלוה‬
‫״‪ ,‬ז כ ר ; ״ ‪ ,‬י ן‬
‫‪1‬זגךןל‬
‫‪,‬‬
‫•י‬
‫‪.6‬‬
‫הג ‪ . ,‬ה‬
‫‪.... .‬‬
‫הזןי‬
‫ראה אלון־‬
‫ני ‪:‬ויל‬
‫ךל»‬
‫( < > »‬
‫ין‬
‫ים ‪,‬‬
‫‪ ,‬״‬
‫ע׳‬
‫‪ , .‬״ן‬
‫‪!,,‬זכר‬
‫הוכהה‬
‫אלון‬
‫•‬
‫מיי ״ ‪f• 1‬‬
‫ממי״י ן‬
‫י‬
‫‪,,,‬‬
‫׳־‘‪-‬י'‪1‬‬
‫מיד‬
‫כלל‬
‫ייז‬
‫‪,‬‬
‫זו‪: :‬יי ל ■יה ר‬
‫‪ ---------------‬־‬‫‪,v‬‬
‫‪•.‬והיז;‪, ,‬‬
‫— '^‬
‫וז^רך ר?‬
‫‪------‬‬
‫מ ו כ י ! ! ׳‪111‬נייר ו הו !׳!'!•'י‬
‫אלא‬
‫מ ע ל י ןאוהו‬
‫ה״לק‬
‫"' ג י י ל‬
‫■ל ‪ ,‬ג ‪r‬‬
‫י ו\ ‪7 u‬‬
‫‪73‬‬
‫כמממיי ‪:‬‬
‫ס ו‪.‬הדר י ז‬
‫די ן‬
‫מוווו ׳‪:‬׳ל‬
‫ל‬
‫ו;יה‬
‫ביה‬
‫דיין‬
‫‪utar‬‬
‫ל יבנו‪• :‬‬
‫—■זדד ‪ T v ,:..,,‬דז־ קדיה ־ד‬
‫י'‬
‫וי־ ז ‪1‬‬
‫־‬
‫גוי‪.,‬‬
‫!•!‪ <.‬ו ל‪:‬׳־! בבי ר‬
‫׳ ע< ׳• ‪1‬י‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫" ‪'n 1 1‬‬
‫‪ I‬ר' «'<■■>‬
‫— ‪y, y‬‬
‫ז ל ו ל ; ה־ןיב^ז י" י‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬׳‪,‬׳•‪!,‬ן י‪,‬ן‪ :‬ר‬
‫״‪■!,‬ל״י ‪.‬‬
‫י• י *‬
‫יהי ‘‬
‫«»‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫טו ‪ .‬״ ה ו ן ‪,‬‬
‫בו‪,‬יז ‪----- n n‬י‬
‫‪.‬‬
‫ב‪ 11‬י ד י _י_ יי‬
‫‪-----‬‬
‫תו׳ ‪ .u n 4 u‬ו׳נה־־רי יי׳ י‬
‫‪. 15‬‬
‫י‬
‫בי "גו; ׳’‪,‬־״־ ’‬
‫׳‬
‫‪./) 3‬‬
‫‪-‬‬
‫׳ ‪,,‬׳י יהליי ג׳‬
‫*לון‪?n o ,‬ריס‪,‬‬
‫ל‬
‫י״י‬
‫‪• ■-21‬‬
‫ד‪.‬‬
‫י"‬
‫לגו‪ .‬י‬
‫כסנוזרר י )‬
‫גזר‬
‫וזגדדלה‬
‫לגרי ״ י יי‘‬
‫וזממר»‪,‬‬
‫י ין‬
‫י‪f:‬י‬
‫ן!! ‪ ,,‬ו ג ו מ כ ו ה‬
‫‪11‬‬
‫’‬
‫• ד‬
‫ג ז ר‪,‬‬
‫י!«י'ג‪;1‬׳‪•.‬׳ ו רעו להרג׳׳‬
‫* ‪■ -‬י י רי י‬
‫ה י י י ‪ 1‬י‪1 .‬‬
‫ל‬
‫ן‬
‫ביסודו‪,‬‬
‫ל‪,,‬ע‬
‫ו ה ל וי‬
‫‪9‬‬
‫‪2- 1‬‬
‫י' ־ ל‬
‫‪!!-1‬ע!‬
‫יי׳י*‪.‬‬
‫‪y‬׳ ‪ ,115-116‬ור;‪1‬ה ג׳ גמלו י‬
‫‪ :‬״ ‪ , . 4| 1‬י ״‬
‫< ״ןו‬
‫ו ו ‪_______________ . .‬‬
‫ ‪05‬ו ­‬‫עולה‬
‫הדבריוו‬
‫מהאמור‬
‫הללו‬
‫ששמואל‬
‫מו‪ 1‬ו י מ י [‪1‬‬
‫הקטן‬
‫למה‬
‫תיקן‬
‫ידוע‬
‫את‬
‫לנו‬
‫בקרב‬
‫יו ״ ג ד י ב נ הנ י ןץ ל‬
‫וזיו‬
‫ופרית‬
‫על‬
‫מקטרגיט‬
‫‪y‬‬
‫אחיהם‬
‫ב נ י׳‬
‫ה‬
‫בתני‬
‫י׳‬
‫כ‪•,‬‬
‫;ל‬
‫י ‪ 0‬י ם גווזיםל ט ע ו ל‪;1‬‬
‫היו‪,-,,:‬״‬
‫לנ י ‪,‬‬
‫ה ‪;1 ,‬ו ו י ״‬
‫‪,‬״״‪,‬‬
‫‪m y 0 .‬‬
‫להן ‪.‬‬
‫י ט ‪.‬י‬
‫כ ‪ 0‬י‪,‬ו‪.‬‬
‫על‬
‫ת‬
‫‪.‬‬
‫ית‪,‬‬
‫ה״‬
‫כני‬
‫‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫י‪;.‬‬
‫ביניכוו‬
‫וזכמיוו‬
‫ע״י‬
‫זו‬
‫כו‪1‬‬
‫* ״ ‪,0‬‬
‫‪ K1n‬מ‬
‫‪. .‬‬
‫יץ ו ל‬
‫ו;‪ 1‬י ‪, , ,‬‬
‫נ>‬
‫׳‪,‬‬
‫ניג‬
‫ר‪ 1‬ז ו‬
‫שמת‬
‫כדאי‪.‬‬
‫‪ra1‬‬
‫״«‬
‫‪,,.,‬ו‬
‫לוז ״‬
‫והלל‬
‫ו אתרה‬
‫‪*1,1‬יי‬
‫ני‪,-,‬‬
‫ז‬
‫י*‬
‫מר‪.,‬ל״״‬
‫לפי‬
‫בין‬
‫״ו‪:‬‬
‫״ ׳ ! ״‬
‫הזקן‬
‫‪,,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪m‬‬
‫‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫לן; ן‬
‫י ״‪,‬י‬
‫"מע;זה ;‪ 1‬ו ‪ .‬ג נ ח ו‬
‫יש‬
‫ל‪,‬‬
‫ל‪ - ,,‬י י י‬
‫׳׳‪-‬י‬
‫‪ , ... .‬יי״ ״״״‪-‬‬
‫בי ג י‪ Jj .1‬אן ‪!- u‬יי‬
‫ניהלי‪.‬‬
‫עיניהן‬
‫‪ ,‬״ ל‬
‫יש‬
‫ביניכם‬
‫עיניהט‬
‫בשמואל‬
‫>״יל‬
‫ראוי‬
‫לרוח‬
‫שהטיהור‬
‫‪ ; ,‬י ה ‪ ’,‬ח י י ״‬
‫"״‬
‫ב י!ז‬
‫לרוח‬
‫היו‬
‫וכ^ם״ י‬
‫ז קו ‪1‬‬
‫זוג נ ^ נ ‪ 0‬ו‬
‫יי‬
‫א ה ד ‪ 1‬אי‬
‫ו‬
‫ג□‬
‫׳״' ”‬
‫ג ד י יא‬
‫הקודש‬
‫פן‬
‫מ‪• 0 ;1‬‬
‫הוו־;‬
‫ביריחו‬
‫אלא‬
‫די רי‬
‫ו י לי ת‪1‬ז‬
‫שאין‬
‫אלא‬
‫הד וו‬
‫ב‪11‬‬
‫הדור‬
‫עניו‬
‫ל ע ל י י ה ב י ב נ ה ‪ 1,‬י צ א ת‬
‫׳׳ ‪y‬י‬
‫״‬
‫שאין‬
‫ל‬
‫‪ ....... .‬י‬
‫א ו מ ר יזו ע ל י ו ‪, 1‬וי‬
‫י‪1‬ז‬
‫‪.‬‬
‫זק‪1‬‬
‫ה ק ודש‪,‬‬
‫נ־הן‪.‬‬
‫י צ ת הב‪ 11‬׳‪ j.‬ו ל‬
‫״י‪ .‬י ‪ « ,‬י ן ז ו טט!‘ ק‬
‫ו‪ ,‬ו ר זי־ ו ‪1°‬‬
‫“׳י ”‪,‬‬
‫הזקן‪.‬‬
‫״זי‬
‫ר‪.‬״‪,‬‬
‫‪,,‬קודי״ ו ש מ ו א ל ה ק ט ן א‪! 1‬ד‬
‫י ׳ ‪............... ..............‬‬
‫עזרא‪ .‬ו‬
‫להן‬
‫מנצריו׳‬
‫ה״רדה‬
‫י״‬
‫״ ו י י !לרוח‬
‫ל ‪,.‬ל‪.‬עזי בז‬
‫מתוקנת‪:‬‬
‫ונו! נ ו‬
‫נ‪ ":‬ד י ל לזו וין ״‬
‫ו‪,‬יו‬
‫ו‪,‬יו ‪ .‬ו ז י‬
‫ה פ י ג ינו‪ ,‬יל‪:,‬׳‪-‬ע‬
‫ע י נ י ה ‪ u‬ב א ל י ע ז ר בן‬
‫ואמרה‬
‫‪1‬י ׳ ‪111‬‬
‫’י‬
‫יי­ ה ב י ב נ ה‬
‫וזב‪ p‬ינ‬
‫שו‬
‫ב ש מ ו א «לי■ה קרטי־ןנ‪n .‬‬
‫על■'‬
‫נ יכ נם ‪ n‬ולז ץי‬
‫בצורה‬
‫מ‪) 1‬‬
‫י‬
‫‪,., J,kt‬לעל•״ גייו גי ”••׳ י־ייי״י י ’ * ™ גיי יי ”' י “ * יה‬
‫‪ .,‬י ן י כ ן‪1‬‬
‫הלל ‪,‬״‪,‬ן‪,‬‬
‫■ ר ו ע י• י י‬
‫י‬
‫ב ק ר‪.1‬‬
‫״ ‪ ,‬״ ■ י ״ ״ ‪. ,1‬‬
‫י‪ 1 ,'11‬ו־ ל‬
‫‪.‬‬
‫מכונים‬
‫הליגה‪,‬‬
‫״י■■'י‬
‫‪.‬‬
‫‪ .1‬ג ד‪ r3,‬י ת‬
‫מטיוגוית‬
‫ל ״ ״]נ ״‬
‫י ‪1111‬‬
‫ה(‪.1‬ר ו‬
‫חין ‪■1‬י‪’,‬‬
‫נ‪•,‬כ״‬
‫המיניט‬
‫התקומה‬
‫היהדות‬
‫( ‪)1 2‬‬
‫‪u‬‬
‫ברכת‬
‫׳ל(‪:‬ו‪.‬י ‪" 1‬ג ‪ :‬י!״גו‪..‬‬
‫ב תקו‬
‫וז יי‪.‬‬
‫״( ‪)1 5‬‬
‫ונתנו‬
‫ף>‬
‫‪.12‬‬
‫״‪.‬‬
‫*‬
‫ך‪,‬קט ן • • •‬
‫בכר אגדות ‪11,1‬נ ויג‪.‬‬
‫״ ‪■!*-.‬י‪ v •,‬״ ‪ K‬וע״ב וואה‬
‫‪L‬‬
‫ראה למשל בבלי‪ ,‬סגוו קט ^ ל‬
‫‪.62-3‬‬
‫״־*! ‪ S‬בהתטתו״תה ההטטור י ת‪ ,‬הוצאת ד ב י ר ‪,‬‬
‫‪.‬‬
‫י ‪ ,‬מ* ‪1‬י ‪‘n‬־ ‪o n 7 -‬ע —ידלו י ג ׳ ע׳ "‪ 172‬וראה גט בכר שט ע '‬
‫יי‬
‫לי־ וג>‬
‫‪27-20‬י וז‪,‬לו‬
‫תל אביב‪ ,1972 ,‬ע‬
‫‪.64‬‬
‫הל׳ וייז' •‬
‫♦‬
‫ת"גג ז!‪/‬‬
‫הוריותת מ‬
‫‪ •.!14‬וי ו ו י ר‬
‫־*־‘‬
‫וראה בבלי ‪;, jo‬רו ין י״׳‪,‬‬
‫‪,‬י ׳‬
‫״‬
‫‪.c‬‬
‫‪ m‬ע׳ ‪3‬כ> הע׳‬
‫‪ ' p‬ה »׳ ‪ .8‬וראה גט ב; כר‬
‫‪ M‬נ! ‪ °‬י י ‪,‬‬
‫‪ .15‬ירו‪,‬ילמי ‪,‬‬
‫'‪1‬ינ׳׳ילי י'־^י המ ־ גהי ״ ׳ ‪v‬׳ ‪ 1, 1148‬נקט עב"י המווווזר בהוויות‬
‫‪,‬י‪:,‬י ר־יג הזקן‪ ,‬ומ ‪ rn‬כך גט קובע‬
‫אמנט ראו; ‪,‬זיימ»‪ 1‬י‬
‫’י•‪ !,‬רמיניט לויני ר״ג הזקן‪ .‬לעומת ז ת‬
‫‪-,•,‬‬
‫וטוף טי ט ה ׳‪ 1‬ש״ו״ל‬
‫י ' ל מי וינ ״ ל ולכן נ‪,‬ונ ב״ י׳יוח‬
‫‪.‬מו ל הקט?׳ תי׳<׳' יי'‬
‫י מ י ; ׳ •לד‬
‫האריך‬
‫אבל ‪ K 1 n‬טבור‬
‫ו ״ ן‬
‫ד ; י י ״‬
‫‪°‬׳ ‪y‬‬
‫הלו י ה מ ג ו ח מ י‬
‫ששמואל הקטל ה’ ה בימ * ת ' מ ״י‪,‬ו נתקנה ביבנה לא״‪ ,‬ה ת ורבן •‬
‫‪1‬‬
‫זמנו של ר״ ג די‪_1‬נה‪ ,‬וברכת י• ‪ 0‬י׳‬
‫עז‪ 1‬׳ ‪,‬‬
‫וראה‬
‫‪- 106 -‬‬
‫עד י י ן‬
‫«בל‬
‫"י יל ר•׳׳‪»i‬־זן‬
‫גי׳‪ 1‬עו !‬
‫לנ ית ור‬
‫י‬
‫עמו בא‬
‫‪ nr.‬מוי׳‬
‫בתלמוד‪,‬‬
‫הלה בזמנו ‪.,‬יל ר ” ג ד;זקן‪.‬‬
‫״‬
‫מי ת תו‪:‬‬
‫וי ע מ ע א ל‬
‫;וין‬
‫‪/‬ולמנורה‬
‫ו;ד‪,..‬־ יוו‬
‫מטים‬
‫־‪.‬ן ‪j‬ן‬
‫הגמרא ממנירת עעמו*‪ £‬ל ‪,1‬‬
‫לווו בז * ‪,‬‬
‫לקטל»‬
‫ו ח ב רו תי‬
‫א ו עמ‪.‬״ז‬
‫ו‬
‫;!‪/‬ר‬
‫ל ב יי ץ ‪:‬‬
‫ן ^ן׳‪/‬‬
‫ר‬
‫למא"‬
‫ו י׳• מ ע » ל‬
‫י דו ג ר י ו‬
‫לחרבא‬
‫‪-‬‬
‫!‪ .:‬גון‬
‫ב מ ט ר ק ו ת ‪/‬יגל‬
‫ש ע מו א ל‬
‫ו ב רינו‬
‫ו ח ב ריו‪,‬‬
‫בי ח ס‬
‫ל ע תי ד‪,‬‬
‫בגדיהם‪,‬‬
‫וויי‬
‫זה‬
‫על‬
‫ר״ע‬
‫‪!,:‬נו‬
‫ראוי‬
‫עליהם‬
‫ה ׳מועו;‬
‫בי מי‬
‫ר״ג‬
‫הז קן‪,‬‬
‫ונ ת ט ר‬
‫ו ה רי‬
‫נ וטף‬
‫גיורו‬
‫ב רז ל‪" ...‬‬
‫לויי‬
‫ר ט ״י‬
‫" ח ב רו תי‬
‫ל כ ף‪,‬‬
‫גם‬
‫ר״ע‬
‫ח‪ 1:7‬ט ‪i n‬‬
‫הנו ב ר‬
‫ע ל‪:‬‬
‫וו ׳‬
‫ת נ׳ ־ נ א‬
‫בן‬
‫ת ר ריון‬
‫ד ב רי‬
‫ה ק טן‬
‫ו‪.‬ג‪.‬ד‬
‫‪-‬‬
‫רעב "ג‬
‫תנ עי א‬
‫וו׳‬
‫י שמעאל‬
‫ל ק ט ל א "‪,‬‬
‫ו ת בי ריו‬
‫ז מו א ל‬
‫ה‪ ! ,‬טן‬
‫ה ק ע ו ר י!‪.‬ו‬
‫להעיר‬
‫עי ה ר ג ו‬
‫ר"‬
‫ואמרו‪:‬‬
‫טוען ■‬
‫וו'‬
‫; ב ד ב רי‬
‫בני‬
‫!‪ :‬ת מ ר לגז ג ל‬
‫בי ת‬
‫ר'‬
‫י וזו ד ה‬
‫יעראל‪,‬‬
‫בן‬
‫אלו‬
‫זאח‬
‫צר י כינו‬
‫אנו‬
‫האת‬
‫והל‬
‫״ורעבאו‬
‫בובה‪...‬‬
‫בבא‪.‬‬
‫לו מ ר‬
‫טובה‬
‫על‬
‫לא‬
‫ה ב רון־‬
‫רעב״ג‬
‫וחגרו‬
‫באה‬
‫גנו‬
‫היו‬
‫ה מו ס בי ם‬
‫ר ע ב״ג‬
‫הי ה‬
‫על‬
‫ריין‪,‬‬
‫הז קן ?‬
‫הו ־ כ׳י ר‬
‫ד ב רי‪.,‬‬
‫( ‪)1 9‬‬
‫בז ת‬
‫'?‬
‫ור'‬
‫ו כ <נו;רגו י ״‬
‫עמדו‬
‫היתה‬
‫ה ק טן‬
‫ב ר ב רי ת‬
‫דו ר‬
‫ה ״וו בן‪,‬‬
‫כתוב‪:‬‬
‫י ה רגו‬
‫ל ע מ ו מ י‪ 11‬ו ן! י ןי• יי•‬
‫‪ ;/‬הו א ל‬
‫או תו‬
‫המקדע‪,‬‬
‫יעמעאל‬
‫אזי‬
‫‪-‬‬
‫כ"ג‬
‫בוז ר‬
‫ישמעאל‬
‫ו ר״ י‬
‫מ ״ נ יהוו‬
‫ל ע ו ל ו‪1‬‬
‫תתלה‬
‫ב!ק‬
‫לא‬
‫ראתה‬
‫וקרעו‬
‫היו‬
‫ימו מוי‪1‬־ו! ■ י'‪,‬‬
‫‪• .16‬׳בלי תגהדרין י"& ע״א‪ ,‬וכן ירו \למי ‪u‬ו טה ‪:/‬נו‪ ,‬ו‬
‫(‪.:‬׳מעון ו יעמעאל ג‪ 1‬ובם להירג בחרב‪ ,‬וחבריהם לעאר מיתות‪ ,‬ו \אר‬
‫העם סותו לביזה‪ ,‬וצרות רבות עתידות לבוא לעולס)‪.‬‬
‫‪.17‬‬
‫‪.13‬‬
‫ראה חיימאן‪ ,‬ג׳ ע' ‪ 1163‬המקורות המובאות בקעו לכן־‪.‬‬
‫ראה הגהות הרע״ע בסנהדרין יא׳ עא׳ ‪.‬‬
‫‪ •19‬הלו י‪ ,‬ג׳ ע׳ ‪.200‬‬
‫‪.‬‬
‫ל מ נ י ו‪«1.‬ו‪1‬־‪ :1‬ן ^ ״ ‪. ^ 1‬‬
‫ה ס בי ר‬
‫היו‬
‫‪ 1‬מ צ א‪;1‬ו‬
‫והיה‬
‫אחינו‬
‫לא‬
‫ב חו ר בן‬
‫ממה‬
‫עקיבא‬
‫י‪,‬‬
‫א לי ע ע‬
‫לקטלא‬
‫רע" י‪,‬‬
‫ה לו י‬
‫ירם" י‬
‫"י‬
‫בן‬
‫ע ם (‪ 1‬י ו י ; ן ‪ " :‬ה מ ע ו י ן‬
‫וכן ‪,I‬י ימאן‬
‫‪ u‬ע' ‪.1148‬‬
‫‪- 107 -‬‬
‫מקבלין‬
‫ור״י‪ .‬וע!‪ :‬ייו גלוי ו‪.‬יה לויני מי ‪ u ) * . v‬רו‪,‬׳• ‪n‬‬
‫אותה אלא ר"‬
‫‪s‬וו־ ענ ו ת גדול עתיד לבוא לעולם ולפיכך‬
‫העולם ‪or‬ו ף‬
‫העול ‪ ,0‬ה‪.‬צריק אבד ו !ין‬
‫גולמוט‬
‫מי‪/‬־ז‬
‫וערבב אה והעולם מכאן ועד יג׳ ויד‬
‫«־ים קו‬
‫היא לרשב״ג וו׳ י;‪ 1‬מע»ל בן ׳)לישע‬
‫החורבן‪ ,‬מזי‬
‫נסתלקו‬
‫׳ לא עברו‬
‫שם על לב‪ ...‬אחו ‪1‬‬
‫לר מן‬
‫ימים‬
‫בולאוח‬
‫<«■‬
‫גיזיודו;‪.,.‬׳ *‬
‫כהן ג!ול‪,‬‬
‫!ויול!■?ו‪ .‬י‬
‫יק ‪1‬ה להבין איך השמועה בדבר הריגתם הגיעה לר״ע ור׳‬
‫( ‪)21‬‬
‫בבא‪; ,‬ולא היו‬
‫ייליי‪,‬‬
‫בולטי״ בדו!‬
‫‪.‬לניני ‪:‬זחורונן‬
‫שהכוונה לר׳ שמעון בן ר׳ חנינ‬
‫? לכן מרויק‬
‫□גןתכהנים ור׳ י מעאל דזביר!‬
‫( ‪)2 2‬‬
‫יל ר'‬
‫עקיבא שהיו בדור אחר החורבן‬
‫אמנם מצאנו‪:‬‬
‫ל>‬
‫היה לו בן‪,‬‬
‫"וכשמת ‪,‬״ואל הקטן חלו מניוזדזו‬
‫ופנקסו‬
‫בארונו‬
‫והיה ר״ג הזקן ורייא בן עזריה מחמידין עליו‪ ,‬ו‬
‫לבכות‪ ,‬על‬
‫זה‬
‫( ו‪) 2‬‬
‫גאו; להחאבל"‪. ...‬‬
‫מ ר ו‪.‬י‬
‫ומרי‬
‫רואים‪.‬ימואל ה ק ט ן‬
‫ל ר"ג הזקן!‬
‫הור‪,‬‬
‫ימואל הקטן‬
‫החורבן‪,‬‬
‫‪.20‬‬
‫והיה‬
‫ווי‬
‫אחד‬
‫מחכמי‬
‫יבנה כי ‪n‬י ר "ג ה‬
‫וב?ם בתקופהי גוזר‬
‫‪.‬י ‪.‬‬
‫‪K‬‬
‫ממכת ‪!/‬מוזו‪" 3 ;1‬ח‪.‬‬
‫הלוי ׳‪,ul,‬ן־'‪,‬‬
‫ע' ‪.616‬‬
‫ראה ‪ 17‬ם בהמי‪.‬ך הדברים‪.‬‬
‫‪.23‬‬
‫ממכת שמתו ‪,n‬‬
‫הלוי‬
‫ג׳‬
‫ש‪0‬‬
‫‪ !- 1‬״‬
‫‪ 11‬ולרו'] י ‪ ,— 1‬״‪57 1‬‬
‫ע׳ ‪ .207‬ור״הגם יעב?י‬
‫וכן ׳‪-.‬לון‬
‫חכם ם‪ 1‬ר בשם ר"‬
‫ר■״״‪ ,‬ז!ל;>‬
‫החכמים‬
‫׳? ‪6‬ל ’ אם כי הוא מגסה לזהות אח‬
‫י ‘ ‪1‬‬
‫ול»‬
‫בתו_לדו« חי‪ 11‬י י ^< י‬
‫ה י י כי ם ל ת ק ו ע ה אוזרת‪ ,‬ו ‪1W‬‬
‫היו‬
‫הכהים מזסן‬
‫ל ח ״ ו ע ת רייע‪,‬‬
‫^‬
‫יל ‪,‬ח ר החורבן‪.‬‬
‫ברם‪,‬‬
‫מ ס כ י ם ‪ ,,,‬א‬
‫‪ ,‬אל ה‬
‫ ‪- 108‬‬‫נ‪ L>u 11‬ב'‬
‫הרמב״ט‬
‫יטת‬
‫ב ענין‬
‫‪, 64‬‬
‫על‬
‫ב צד ק ה החלטת‬
‫ל ה ר ח י ב את‬
‫זוז‬
‫ע י ר ו ת הזיו י ל ן‬
‫ולא‬
‫ה די בו ר‪,‬‬
‫ט נ י נ ו ג‪ 11:‬ו ‪ 1( 0‬ת א ‪:‬‬
‫ועל‬
‫עברוה הרי זו‬
‫הז כ רנו‪,‬‬
‫הגוז לו ת‬
‫ה עי בו ר‪,‬‬
‫‪ ,‬ו ל מ י עי ו !‪ 11‬ו ל הרמב״ו‪ !.‬ה נ י מ ו •‪ 1‬י ט ‪ ,‬נ ‪..•n o‬‬
‫על‬
‫ו ר ק י ‪ - ,‬כ נ ע ‪ n r‬די‪ <:‬י‪.‬ב‪ :‬ו‬
‫ל ע י ב ו ר ‪. ,‬׳;ונו מתו‪ :‬ו ו ג י ‪,11.11 ! .‬‬
‫י ט תו טל‬
‫ג ' ‪ u‬י ח נ י ן׳‬
‫ה ת קו ע ה *‬
‫ה י ו מך‬
‫ני מו סי‪u‬‬
‫ו ל ב ר ר !?ת‬
‫"על‬
‫ל עי בו ר‬
‫ו ה ב ב לי ‪, 0‬‬
‫היו‬
‫‪jj‬‬
‫ה ר מ ב ״ ט‪.‬‬
‫מ ע ב ו י ן את ו‪ .‬נו! ע׳;‬
‫י‪-‬‬
‫ט ני ה מעבר י ן‬
‫ו!אבי‬
‫ר ‪J1 ’ f‬‬
‫^ י‪ 1‬י ‪ K‬י ז‬
‫מעוברת‪ .‬אה היה ״!•ע אהד מ;‪.‬גי טימוין‪ ,‬היו ‪1‬מו!ין‪ .‬ר׳‬
‫או מר «‬
‫אף‬
‫‪ .‬לו ט ה ד ב ריו !‬
‫ו ע ל ה ת ק ו ע ה‪.‬קל‬
‫״‪: 1-‬ן‬
‫;‬
‫ה סי בו ת‬
‫ה ״נ ה‪.‬‬
‫על‬
‫מ ט ר ״ א״ ד ‪ ,‬ר י‬
‫על‬
‫מ ע ב רין‬
‫ש נ י ה מ הן‬
‫ה כ ל• מ ״ ין ‪.‬‬
‫ה ת קו ע ה‬
‫( י־)‬
‫ה ת קו ע ה "' ‪,‬‬
‫ר בי‬
‫״ מ חין א ו‬
‫״בר י‪ ,‬״ » גף‪:‬‬
‫מ ע ב רי ן‬
‫•ז מ עון‬
‫על‬
‫גן‬
‫ב‪ ;,‬בי ל‬
‫״ ג הע״ח‬
‫וצל ו־י רו ת‬
‫ה א ביר‪.‬‬
‫ו ע לאחד‬
‫ה הן‬
‫ג » לי‪ 1* .‬ל‬
‫א ו מ ר ־ ע ל הה ק ו‬
‫ה תקו ע ה‬
‫ א□ ה ת ב ו א ה ל א‬‫ו ל בן‬
‫‪ .‬ה ב ריי ת א‬
‫את ה׳‪..‬נ ה ע ל‬
‫ה ז ו מו ב א ת‬
‫מ ע ב רין ?‬
‫טלו״‬
‫אין‬
‫תי קו‬
‫ת ע ב רין‬
‫‪ ,‬דין‬
‫י ןאת‬
‫ב ״ ו ב ב;ו‪ 1‬ו י ' יז‬
‫ל חו ל‬
‫בז מן‬
‫״‪.‬‬
‫( ‪)2‬‬
‫חי בו ת מעבר‬
‫ה ת ב ט ל ה‪ ,‬־ ’‬
‫וו מן‬
‫ח גי ‪ ‘ ,‬־‬
‫‪ 1‬ה ת ב ו * ה התב• לי‪,‬‬
‫י‪-‬י^יל ‪.‬ירוה ה»י לן ‪ -‬״נ! נראה לבית הי־י ל •ייןטייי ״ למ יהיי י־ י ‪',‬‬
‫;י עו ״ ‪,‬‬
‫‪.‬‬
‫י‪,.• ,,‬י כ רי ת‬
‫יו ב לו‬
‫ל‪.‬‬
‫ל ה ב י א את ‪ ; ,‬ב י כ ו ר י □ ב‬
‫ב ו ע ו ״ ; ב‪ 1/‬ג י ל וי) ^ ו ״ ה ‪ -‬א ״‬
‫ה‪,‬ןיי ץ‬
‫ה~נה‬
‫נ מ ט ב תע‪:‬‬
‫״ ״ ‪.,‬‬
‫ל עגי‬
‫י; ״ ב״‪,‬יז ל»‬
‫נ ה ‪< n o‬״ ‪u « . n1‬‬
‫ב ״ ל ה ‪v ;1 <» ,‬׳>‬
‫עונ ת‬
‫‪•,‬״<־ ח ‪. m - i m .‬‬
‫ט‪ ..‬ו ^ ו‬
‫‪,‬י ״ ו‬
‫‪, .‬י מו‬
‫‪,‬‬
‫‪.‬‬
‫י‬
‫‪:‬רי בי!! ל ‪!13‬ו ת ל‪17‬נ י ‪ j‬י מו‪V 13‬‬
‫? ״ ‪<n t l‬‬
‫וז־י מ‬
‫תר‬
‫״״ור ף‬
‫פ די בי ת‬
‫ה ז ל ו‪,.!.‬‬
‫נ‪-‬יי‬
‫ות‬
‫ה אי לן‬
‫או‬
‫ו‪•,‬וקולה‬
‫יי_ ה ל כ ה א גו וי ר‬
‫ל א כו ל‬
‫מ ק ר י ב י ם אח‬
‫ה עו מ ר‪,‬‬
‫ה ב ר ביטלה‬
‫ו ר אוי ה‬
‫אז‬
‫יי‬
‫‪.‬‬
‫" ־ " ‪ .‬י' ’ ״ ׳ “ ’ ‪,‬‬
‫מ ן ו; ו! ב ו או‪ .‬ה ח ד ‪ 1,‬ה ע‬
‫ואח כן‬
‫״וזרק!"‬
‫״ ' ׳‪1‬‬
‫יי•י‬
‫‪.‬א יי ‪ -‬ז ו‬
‫ל טי מו ט‪.‬‬
‫‪•1‬‬
‫תוטעהא‪ ,‬סנהדרין ב'‪ ,‬ב'•‬
‫‪•2‬‬
‫יא' עב' •‬
‫בבלי‪,‬‬
‫‪ 0‬נר■ רר«■ ן י‬
‫ה דיןי ח לי ט‬
‫ר* ו‬
‫היו ס‬
‫‪n u‬‬
‫'י'‬
‫ה״נו;‬
‫הפטה‬
‫ל ע ב ר אח‬
‫א ב ל א□ ר ק ‪ u‬י בוז‬
‫״‪,‬״‬
‫רי עו ת‬
‫נ מ ט כ ת עד א ת‪,‬‬
‫ל עי בור‬
‫ל׳!״ » ״‪Lm‬ה ״ י ג ו ו !‬
‫‪ .‬ל עו מי ן « ‪ ,‬ז‪ -‬ן ״‬
‫י'‪.‬־‬
‫הזת‬
‫״■ ’ >‬
‫’ ׳‪" ' 1‬‬
‫'; ' ל‬
‫ל ע י נ ו ו ׳ ה‪ 1/‬נ ו ז ו;ן! ‪ :1‬ג ‪:‬י ל‬
‫‪tl1‬‬
‫בקרב‬
‫ן‬
‫ה טני‬
‫מ ת א ריך‬
‫ב ח ו ד ט ‪,,‬‬
‫העוו;‬
‫י׳‪,‬‬
‫ל מרו ת‬
‫ויי‬
‫הו ילנ ' י‬
‫־ !יו‬
‫’ ה ת בו א ה‬
‫ ‪- 109‬‬‫ו‪.‬גמ״ ממ י‪:,‬ו‪ .‬לדון‬
‫והוא מוגר‬
‫בדברי ר ‪1‬בי’ג‪ m , ,‬הוא ״״בוו ן לחלוק על ׳‪•if 1‬״ו‬
‫‪ tu‬מהתת התקועה !‪:‬לבר מעברי ס;; •׳זו‬
‫שאם סיבת העיבור היא מתמת ך;‪11‬־‪!.‬ו!‪ 5‬ת* "׳ל|‪:‬‬
‫מוו‬
‫על ‪i 11,1‬ו‪*1■1‬‬
‫־?חי ‪ J‬י ‘ "ו ״*‬
‫ה‪ ;13\7‬לא בגלל התקועה ן על ידי הן■ רוחי‪ !,‬את וזג הסוכות ’ יחול בעו*־‪1(.‬‬
‫■‬
‫נרי‬
‫‪.‬‬
‫י!‪.‬ו גל?ו; י הרגל‪ .‬הגמרא‬
‫למסקנה ברורה בהבנת דברי ר' סמעו‪ n ’ 77 1 fJ '/‬״‬
‫‪ 10‬י״ה בריי״א (;״וב‪:‬‬
‫״אין ימ׳לגר י ז »יי ׳־'" גה לא מ‪ 1,‬ני הגד ” " יל *‬
‫־‪ l‬ול‪ $‬מעני הגוזלות ‪{.‬‬
‫מפני הטלאי‪i‬‬
‫״‬
‫״״ ‪■1‬‬
‫וכן‬
‫בגמרא‪:‬‬
‫י‬
‫ויגיעו‬
‫וע‪:‬ו;ן ‪ n‬ע ר‬
‫<׳‬
‫( ‪. >3‬‬
‫‪,‬יל־ ‪! nb‬ז ‪4‬ניהגדי י‪n‬‬
‫‪1‬‬
‫מעבריז א ״ ‪1‬׳״ני־‬
‫"אין‬
‫ולא מיןגי‬
‫‪,‬‬
‫י>!ינו ס‪ 1,‬״‬
‫‪ fV‬י•■‬
‫‪,‬י ק‬
‫״•ג״‬
‫אותס סעד ל נוי‬
‫״״״‬
‫־ ‪ , :‬ל ו ם ו‪ 0 :‬י ־ ו «‬
‫יי׳*‪,‬אין‬
‫התקוגה‬
‫העברים;‪ nr‬ו;‪.‬׳נה; ן‪* 11,‬ו‬
‫בו»ה‪1 ,‬׳^‬
‫‪.‬‬
‫‪ 1J‬י‬
‫‪,‬‬
‫ו;גזל‪!.‬י ‪n‬‬
‫״( ‪)4‬‬
‫הגוזלות ?‪•,‬לא מירחו‪ k 11‬ל עו ; ין‬
‫וויירוח‬
‫נר‪,‬‬
‫״‪*, ,‬י‬
‫׳‪:‬עי ;יי יי‪.‬‬
‫מס ׳יק‬
‫זה‬
‫>!‪,‬ין י נוסף לסיבה העיקרית המח׳־׳־ר‪!,.‬‬
‫‪1‬‬
‫■־‪.-.! !•o S n •, ,‬ר‪■, ,‬י!! עדיין לא גדלו‪,‬‬
‫עיבור דז׳‪ 1‬נה‪ ,‬י ‪ 0‬סיבות מ?‪1‬ניו!‪.;( 1‬גון ״הגו■■ ■‬
‫אז אע?‪1‬ר לעבר ז! ת הטנה‪.‬‬
‫לטי ‪,‬י רו‬
‫ר ״י ״׳הסיבות הבנויות ‪-:‬ייייז• ‪"'7‬ו יז ‪ "?inK‬״‪ iy‬־‬
‫‪a‬ז ו גוי נ ’ הי'־'’ ׳‘‬
‫ות עיקריו״ לעיבור־ אלא ‪11,3,0‬‬
‫״יבן(‪ 1 n ,-v ,y1‬מ״וך‬
‫‪.‬י ■י‪-‬ל״‬
‫‪!.‬ו ‪m u .1‬י‪/‬ץ ‪ 0‬לבה עי ‪,,‬וי‪1‬ז‬
‫וכבעיס‪ ,‬ל‬
‫׳חת‪,‬‬
‫לו ‪:‬‬
‫תבואה‪,‬‬
‫יכולות הסיבות מדרגה‬
‫יריו‬
‫נ י ה‪,‬כמו‪:‬‬
‫מ;;• כתבלין* לסיבה עי‪,‬ןר ת‪.nru.‬‬
‫‪v‬י ■י* ‪n‬י ‪n‬ו ין׳ מ ע ב ר י ן‬
‫הרמב״ם פסק‪ :‬״ע? ׳‪:‬זלו^די ״ ‪J‬‬
‫ועל סירות האילן‪.‬‬
‫■ ה‪*■ 1‬׳‬
‫;‪ i‬ח ה‪1/‬נ ה• ע;‪ !1‬ת קו ‪1J‬‬
‫י‬
‫י׳ י‪ ►.■.‬י■ י י לו!< רי!‬
‫י‬
‫ז‬
‫ב ‪t,‬‬
‫עיאד‪.‬‬
‫■ ‪mu‬״ זחן זן•‬
‫י‬
‫י‬
‫תקוטת ניסן ב‪7‬ו;‪1‬ה ע‪17‬ר בניסן ‪1‬ו אח‬
‫ויודעי‪/‬׳‬
‫‪ d k‬תהיה‬
‫‪.‬י•׳וי ל י‬
‫מ ל נ ר י ן ‪1‬ו‪ 11‬ה ה ‪1‬‬
‫‪ mix‬ני״ן »״• ‪,‬״‪ ,‬ב‪,‬י ‪.1‬״>ה י־''“" גזם! י!אג’ג• ’׳!ל סי‪0‬ז‬
‫" ’ י ’י‬
‫’‪ I‬ל״י״ז ־■״ר‪ .‬ינז ״״ ״ ' ני" י’’ ’׳"' ”י ׳'‬
‫ינ ‪ 8‬לא < י ״ ז ־״־י‬
‫‪.3‬‬
‫‪. uu laiiioin‬‬
‫‪.4‬‬
‫בבלי ‪ ,017‬יז!' עא'‬
‫‪n01 ;1‬‬
‫‪>K1‬‬
‫‪<K,n‬‬
‫״ ״ ״ קורנ׳‬
‫< » ‪ ,‬״ ‪,‬זי־ז‬
‫‪- 110 -‬‬
‫‪11‬‬
‫’יי‬
‫ה י'‬
‫'יי|‬
‫‪n‬‬
‫”י‪n <|),‬‬
‫ו כ ד ייי• י יויייויי' ז־||יןו‪’1 ,‬׳ ’‬
‫‪:1k‬׳־״ב( ״ל־־) ‪.‬‬
‫ה‬
‫‪ . 1‬ל‪ :1‬ז‬
‫התקווה‬
‫ובינו‬
‫•ל ב י ת‬
‫ה ק ו מ ה !‪ :‬י ‪0‬‬
‫!זדי) ‪ a n‬וזו*‪.‬ט‘יי‬
‫‪ .111‬יד;‬
‫‪1‬‬
‫ב‪ 1/1/‬ה‬
‫ז!י‬
‫״י‬
‫׳‬
‫יי’י י ’‬
‫”’‪ 11‬׳'י׳ י‪11‬‬
‫ר־’'‪ 1‬י־ ‪r1‬‬
‫ימו וזו ו ה‬
‫ר״ו•‪ 11‬י‬
‫ע‬
‫י‬
‫א‪1‬זו‬
‫הימר"״‬
‫מ ע‪ ; 1‬ו י ץ‬
‫ג ‪ .‬נ י ל ן‬
‫‪ n 0 , pnn‬ו‬
‫כלל<‬
‫‪ ,‬״ נ‬
‫‪,‬״ ‪,,‬‬
‫ו ״י ר‪ ,‬״‬
‫ע ד י י ן ל א נ ו ל ד ו ‪k‬ן■ו; ן‬
‫‪, ...‬י״י‪!.‬‬
‫‪,‬‬
‫לר זו יה !‪ti‬‬
‫׳‪,‬נתהייב‬
‫ג־‪!,‬ו ‪,‬‬
‫ב‪/‬‬
‫»‪,‬״‪0 ,‬עי ל ״גר‪.‬‬
‫ני״‬
‫בוו&י^ה‬
‫“י״י‬
‫ו ‪ ’.‬ל י‬
‫״‪ ,‬מ ״ ני ‪,‬״‪ .‬גי ב‬
‫'י ע ו ן‬
‫׳‬
‫יי י » י ’ <‬
‫’ י‬
‫״ י ר ו ״ ה»יי>‬
‫ר ‪'1‬ז‪ :‬יי׳)' ‪■-‬‬
‫‪8‬י׳ “ ״ ’'דבי ’ ״ ״ '‬
‫ז רי ®‬
‫‪• M‬‬
‫‪. ,-...‬ני י ‪ ! n 1‬ז ל ו!‪1‬‬
‫י ״‬
‫‪,m‬‬
‫ע‬
‫עי נוי‬
‫־ ־י‬
‫‪ .‬״ נ ’‬
‫י׳‪,‬ני‬
‫” "‬
‫•‪1‬‬
‫י «״ל‬
‫ל‪ ,:‬ערתו‪ 1? .‬י ן מ ‪ y‬ג‪.‬י יי ‪V‬‬
‫‪,‬״ייי) למסתיה‬
‫_‪ _,‬ר ייהיו הגרי יג׳ ויי^ א ‪u‬י‬
‫ביל‪,‬לן‬
‫למי‬
‫‪1‬‬
‫ל‪-‬נ ה‬
‫‪ ...,‬לן‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫•‬
‫‪ ..‬ג ל‬
‫ע‬
‫;יו 'יי‬
‫י‪ " ,‬וז‬
‫ו ל י׳‬
‫לטימן‬
‫‪5‬‬
‫י‬
‫ע בל‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫ע!״׳ זי‪/‬‬
‫״‬
‫*ייי "‬
‫ו הגו ז לו‪11‬‬
‫‪ t‬ו ‪n‬ן׳ ג‪ 1‬ע ד‬
‫ל ‪ 1‬נ‪. ;1‬‬
‫””‬
‫<ינ’ י‬
‫ויין‬
‫'‪'V " r " :‬‬
‫•ליי •!ג ’׳גי י׳ ” י ׳״‪* 1‬י ” ״ ׳' ” ״‘‬
‫ו ה ג ו ז ל ו ת ׳־ י‪ f 1 " : 1‬י ‪.‬‬
‫יו'‪.‬־־‬
‫׳סיבה‬
‫‪,‬׳וז״יכווז ׳'׳•‪v‬‬
‫‪.‬‬
‫הרמב״ה‬
‫לני‬
‫‪j‬‬
‫העיקרית‬
‫י‬
‫׳״ימיר‬
‫יי‬
‫ר‬
‫‪■,,‬ולוח‬
‫ה ו‪:‬י‬
‫‪ 1;1‬י‬
‫ורבי״יי(!‬
‫כ‪:‬״!•‪:‬‬
‫מויני ה א ב י ב‬
‫ממגי התקומה‪1,‬ומ^‪-‬י‬
‫■‪rn‬‬
‫רעת‬
‫‪.‬רימיה‬
‫‪ m‬הסיבות‬
‫ב ה י בו!‬
‫התקו«ה‬
‫תן‬
‫ה ר מ ב ״ ם׳ ו ו ן ‪ 15‬ו‬
‫העיק(‬
‫ל ברה‬
‫וו( ג ו א ה ‪ ,‬א ל א‬
‫ל‬
‫ויטהו‬
‫׳׳ייעל‬
‫התקווה‬
‫ל‬
‫‪.5‬‬
‫י ה ץיי בי ם ל ה בי‬
‫‪, in ? . 7‬‬
‫ק ו ז ב‪/‬‬
‫ה ל'‬
‫\ל‪ 15‬ה ג י ע ו‬
‫ה י אהמוזיקה) »ו‬
‫״‬
‫וור׳ ר י ‪6‬‬
‫‪:‬והחלטת‬
‫‪.‬‬
‫<‪:!:‬י«‪.‬וו‪1‬‬
‫העירור‬
‫ל‬
‫ג‬
‫נתקבלו!‬
‫גר י כה‬
‫ביו וי‬
‫מ ע ב ר י ‪ •"‘ ? 7‬ר י ׳׳ ‪1‬‬
‫‪ -■t % .‬ל‬
‫‪ ...‬״זר‬
‫ת ו ר ה‪,‬‬
‫ר א יון‪ .‬מני‪ /‬הנויק הרחב‬
‫״על‬
‫מטתנלקת‬
‫ני ט‬
‫מהן‬
‫ה ג מ ר א ז‪ 1‬ט‬
‫ה ל רווו ק דו‪ ;/‬ו;תוז^_‪ ,‬׳‪:‬ו‬
‫י‬
‫ז ‪ -‬ה‪.‬‬
‫נז‪ :‬יי'‬
‫ופיוווו ה א י ל ן‬
‫נ‪-‬ז‬
‫״■״ג‬
‫< ‪1‬לי‬
‫מ ע ב ר י ן "‪. ,.‬‬
‫רי‪1‬‬
‫‪-,‬‬
‫‪1‬‬‫ר׳׳‬
‫ר מ ה " ה‪ ,‬מ‪\.7‬נה‬
‫‬‫״אומי־ י)‬
‫צ‪',‬׳' <‪:‬ה‬
‫־ ה«י ־‬
‫*־^ריטי והל טעלעיבוי'ויי‬
‫(‬
‫;י‪.‬י‪.(1.‬׳׳י‬
‫!*י נ ה‬
‫ה ג ר י י ה‪1‬־ ‪n‬ג‪ .‬ו ‪v t‬י' ‪- 11‬‬
‫הרג? ב ״ ‪u‬‬
‫לבד‬
‫וין‬
‫מ‪/‬זמ‪/‬זיז•‬
‫כ‪11.‬ו ל י‪1‬‬
‫ו ה*‬
‫מ ע ב י י ן‪,‬‬
‫על‬
‫ואל‬
‫התקונלה‬
‫להד‬
‫ ‪- 111‬‬‫מ׳לגרין ‪,‬‬
‫הרמב״וו‬
‫ה»!‪1‬‬
‫ה ר מ ב ״ ח <‪ 0 1 •:‬ק‬
‫כדברי‬
‫מוסק‬
‫או‬
‫מ ע ב ר יון‪,‬‬
‫כדברי‬
‫ריב״ג‪,‬‬
‫״על‬
‫הלא‬
‫הוזרמו;‬
‫ם‬
‫ל‬
‫אל‬
‫י‬
‫הרמב״ם‬
‫(‪••;-.‬משוח‬
‫והן‬
‫דבר‬
‫מ ‪:u 1!1‬׳ ק ו‪1‬‬
‫מהין‪,‬‬
‫אם‬
‫מן‪,‬‬
‫ר ס ב י‪ ,‬ג‬
‫הגמרא‬
‫הם‬
‫הן‬
‫מ ימי‪.‬יו ‪n‬‬
‫יר‬
‫הגדי‬
‫׳'‬
‫‪°‬‬
‫‪'M:lil?l‬׳‬
‫‪0,1‬‬
‫בהדי‬
‫‪m u‬‬
‫היא‬
‫המסה‬
‫•!זג‬
‫ימו ס יה י ן‬
‫להול‬
‫בה‬
‫‪11K‬‬
‫ו ה ג י ז ‪ 7‬י ‪ 11‬׳׳'’‬
‫בזמן‬
‫חרט‪.‬‬
‫ה א ר י ב ‪ .‬הרי‬
‫ו»ין‬
‫ןדר‬
‫‪ y m‬ה!!‪ 1‬ג י ב‪.‬‬
‫וודל‪1‬‬
‫‪ . ,‬י הי ה‬
‫כד ‪,‬‬
‫זה‬
‫‪r1D,n‬‬
‫האביב‬
‫בזמן‬
‫׳׳^ ’ין‬
‫כסעד?‬
‫{‪?.‬וסיג! י ן‬
‫ו■ י •‬
‫מפני‬
‫ב‬
‫ה ר ט ב ״י• ‪°‬׳ י‬
‫ג ••י‘ ‪ 1‬יז‬
‫‪•,‬ל‪. ,‬י ו‪ ,‬ה ״ י ב ה‬
‫ר‪).‬‬
‫־‬
‫אה י‬
‫גר» ה‬
‫מעוברה‬
‫יוויר?‬
‫ודז״ ‪ 9‬ק וי ו‪1‬׳‬
‫» יך‬
‫ה ס י ב ו ן ! <ול‬
‫רעו!‬
‫ו י י ■‬
‫י‬
‫ו־׳‪ 1‬ו‬
‫ולולא‬
‫י ני׳‬
‫ז^ן‬
‫ו;וםהי«‬
‫כ ך כ וזב‬
‫ב ״ ה ו י־‬
‫לעול‬
‫״ה‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫■‬
‫‪ 1°‬״ י‬
‫^‬
‫"י‬
‫‪IUi 11‬י‬
‫נ״‪: ,‬‬
‫ההדט‬
‫־‪.‬־גירוי‪■1‬‬
‫ה ז'ז ’‬
‫‪111‬‬
‫י '•‬
‫ה;‪ 1‬״ " '‪ :‬׳‬
‫‪( 8J‬‬
‫ב י מ ו ת וזוז מ ה‬
‫רי‬
‫הרמב״ם‬
‫ומעמים‬
‫׳‪,,‬לטמה‬
‫ה מ ו ז רה‬
‫הג‬
‫בימות‬
‫מים‬
‫מ ע ב ר יי־י‬
‫‪.‬‬
‫ה־’ נ ה‬
‫וזי‪15‬‬
‫י ״ ג‪1:1‬‬
‫‪ ’°‬י‬
‫<<ח‬
‫( ‪)9‬‬
‫יחול‬
‫בזמן‬
‫הדבריס‪:‬‬
‫‪!.‬ינ״‬
‫האביב‪,‬‬
‫הגואה‪,‬‬
‫ג ו ו ‪ 0‬י‪11‬‬
‫הי‬
‫‪ , , ,‬״ ״ ״‬
‫ן‬
‫ל ‪3‬י‬
‫נה‬
‫ה‬
‫‪:‬‬
‫ולאו‬
‫״ין‪-‬ןי ״‬
‫!•;!!ורה‬
‫מירוו!‬
‫והקומה‬
‫‪, io‬‬
‫ה‬
‫!״^יקין‬
‫ר‬
‫ג״‬
‫יי‪.‬‬
‫יל!‬
‫»לו‬
‫הן‬
‫הרמב ״ ם״‪,‬לא‬
‫ו ה‪,‬זק ו ס‪ .‬ה‬
‫היא‬
‫״קופה‬
‫לים‬
‫הל'‬
‫א' ‪.‬‬
‫&•‬
‫‪>•,‬‬
‫ל‪.‬‬
‫דבריה‬
‫מהוה‬
‫טז‬
‫‪,‬‬
‫ממני‬
‫‪,‬‬
‫״י‬
‫ניסן‬
‫הל ‪1‬‬
‫יל ו ‪n r‬‬
‫״ל‬
‫ל קרמת‬
‫סיבו״‬
‫‪,‬״״ו‬
‫|״‬
‫י׳ם׳ל״ יג'‬
‫״־דו^ו קינו‬
‫ד ב י ' ‪lr1 ,‬־ ‪ ,‬״ ; " ‪: l ,‬‬
‫‪,,,njll ' n j‬‬
‫‪I‬‬
‫הן‬
‫ו;דו‪:‬ר ‪,‬‬
‫״‪ *',‬י'‬
‫*'‬
‫ווג ו‪,‬‬
‫סיגו״‬
‫‪ m n . W‬ל י י יר‬
‫מסמיקות‬
‫ו» יל ן‬
‫היוו״‬
‫’‬
‫‪lc‬‬
‫לגרום‬
‫"*■‬
‫להוולטת‬
‫טדר<־ ז‬
‫ראה‬
‫!■•ר־^ב״ה‬
‫ה ר מ ב ‪^ 1.1‬‬
‫‪ 1‬יל‬
‫‪11‬‬
‫יש‬
‫י■^‬
‫~ו‬
‫סיבו״‬
‫*‬
‫*׳'‬
‫י ‪',‬‬
‫" ג ו‪:‬יי י' ח וב״'י' נ ״‬
‫ב ו נ י ׳'<‬
‫י‬
‫עי בו ר‬
‫ל*מו״‬
‫־׳‬
‫ו‪.‬ל ב ר ‪.‬‬
‫‪ , , , ,‬י י‬
‫‪.‬‬
‫י‬
‫א מ נ ה ג ‪1.‬‬
‫הצורך‪,‬‬
‫ס י מ ו י‪1-1‬‬
‫ו״״ י ‪.‬‬
‫‪*1-‬י‬
‫ת צ ד ‪ 111,‬י ל "יי‬
‫;י^‬
‫הס‬
‫״־ ‪ ,‬ו‬
‫נה<‬
‫פ י ר ו ;‪ 1‬ו ל‬
‫דווקא‬
‫הקייץ‪,‬‬
‫•זה‬
‫!ייוותוז‪:‬‬
‫"׳‪,‬זמור •* ״‬
‫ו ״ ״ ‪:‬י|■‬
‫אהרות‬
‫לעיבוו‬
‫ה׳‪:‬ה־‬
‫‪1‬׳‪' 11'1,‬״׳‬
‫מ‬
‫ ‪12‬ו ‪-‬‬‫זוז‬
‫לעי‬
‫ברור‬
‫!!קופת‬
‫ימן‬
‫סו מ ה י ן‬
‫זה‬
‫מדוע‬
‫גיוון‬
‫ומעברין‬
‫ו‪:‬אי ן‬
‫ה עי בו ר‬
‫ע!•יי ן‬
‫י י‬
‫לא‬
‫סימנים‬
‫ל הוו אי ‪u‬‬
‫‪ .1‬ע ו נ ת‬
‫בטי‬
‫ה ב‪ .‬וי ל ו‬
‫טימוגים‬
‫לשתי‬
‫מ ו‪1‬׳ י ‪11‬‬
‫״הזג‬
‫יחליט‬
‫על‬
‫יל‬
‫הו‪ 0 :‬ח‬
‫ה‬
‫׳הגדיים‬
‫וזג‬
‫מגיץלגה‬
‫;‪,‬לדעתו‬
‫וזאבים‪,‬‬
‫ה‬
‫כל‬
‫אינו‬
‫יחול‬
‫בעונת‬
‫האביב‪,‬‬
‫ו‪.‬ה ‪.‬‬
‫לסי י כ ך‬
‫והגויולויו!‬
‫הרמב״ם‬
‫משמשים‬
‫דעתו‬
‫היה‬
‫ך‬
‫״חוטר‬
‫לא‬
‫על‬
‫מקור‬
‫יטה‬
‫כד‬
‫הזית‬
‫ל ר בא‪:‬‬
‫‪,‬ל‬
‫ל״י‬
‫ל|!‪.‬‬
‫״״‪,‬‬
‫הרמב״ם‬
‫ד משכה‬
‫הוא‬
‫את‬
‫להתאים‬
‫ורק‬
‫וגוזלווו‬
‫גדיים‬
‫!‪ 1‬קוג׳ו‪t‬‬
‫טבת‬
‫יי•‬
‫ג ד י י ם ו ג ו ז ל ווו‬
‫עיקריה)‪,‬‬
‫וזג‬
‫הרמב״ם‬
‫יוזיל‬
‫מטריקה‬
‫ל‪,,‬״״מך‬
‫הרמביי‪ !,‬א י ן‬
‫‪v-j 7‬‬
‫ה ג מ ר א ‪' " :‬לח י י ה‬
‫יסטו‬
‫עד‬
‫יר‬
‫בויטן‪,‬‬
‫ן‪,‬וו‪,‬‬
‫‪11‬‬
‫׳‪1 ' ,‬‬
‫ג‪:‬ר‬
‫‪17‬י‘ ‪11‬‬
‫וג״‪ ,‬ג‪ 0L. .‬״• ‪ m1‬״ו״ האבי־ ׳״ייי ''״‪:‬יב יל ״־‘י ‪ ',‬י’ ״ ״‬
‫טסק‬
‫להלן‪,‬‬
‫» ל י ‪.‬‬
‫רואה‬
‫הרמב״ם‬
‫מ ך ו ע י‪,‬י‬
‫ב״טהשנה‪,‬‬
‫שתקוו»‪.‬ת‬
‫ת ח ש ו ש‪.‬‬
‫האביב‬
‫בערו‪...‬‬
‫לה‪].‬רבו!‬
‫‪:,‬גגו‪ *-,‬ה ל ל ו ‪,. ,‬״י‬
‫ולכן‬
‫ואל‬
‫ג םי•‪ 1‬י׳‬
‫אבל‬
‫הבטת‬
‫מ‪:‬מו״‬
‫תהיה‬
‫טבת‬
‫משום‬
‫בטור;‬
‫כדברי‬
‫צורך‬
‫!הגמר א‬
‫בראש‬
‫להזכירם‬
‫לטי‬
‫‬‫נ משרת‬
‫(רב‬
‫עד‬
‫שכתוב‪:‬‬
‫ניטן)‪.‬‬
‫הו״‪.‬‬
‫ש ש ה •יי׳ זר‬
‫שמויו‬
‫■ ‪m‬‬
‫‪1‬‬
‫נ?‬
‫‪nJS W‬־‪1‬‬
‫‪,‬זי‪.I‬‬
‫‪“u‬‬
‫השנה‪.‬‬
‫יטת ‪.1‬ו מביים‪.‬‬
‫׳■‪■"1‬ין‬
‫בניסזי‬
‫ח ד ש ‪ ■ 1‬א ב י ‪•1‬‬
‫׳לו■‬
‫ען‪ -‬י‬
‫־‬
‫ו‬
‫‪ 11‬ג ה ם ט טי י ‪111‬‬
‫‪.‬‬
‫עשר‬
‫‪. 10‬‬
‫; ב י ת ‪1,1‬‬
‫‪: m‬׳‪.‬יו ו‬
‫]‬
‫ו‪,‬ה״ו יי־ ה‬
‫ג‪!/‬ו‪.‬י?‬
‫‪1,‬‬
‫ב נ י ם ?י י׳' ‪1‬‬
‫ראה‬
‫ו״ג ‪.‬ןו!!ה‬
‫קת‬
‫לקבל‬
‫‪J‬ו‬
‫‪)10 (.,.‬‬
‫לעיבור‬
‫מדברי‬
‫מס‬
‫עיקריה‬
‫טחו סר‬
‫א״‬
‫ווי !‪ 1 1‬י‬
‫היו;‬
‫ה‪ /‬נ‪; ;1‬ו ק‬
‫לטיבה‬
‫ז קו ק׳יוו‬
‫טיבו!‬
‫יבול‬
‫דנו‪-‬י‬
‫השנה‪,‬‬
‫ייזי ׳‪v 1 1.!-‬יז יי•‬
‫י‬
‫‪.‬גון‪,‬‬
‫‪u‬‬
‫לסיבה‬
‫לטבור‬
‫_‬
‫טה‬
‫<׳ בז ר!‬
‫כתווליף‬
‫בלל‪,‬‬
‫״נו‬
‫לא‬
‫זו‬
‫המצטרגיוית‬
‫הי‪:,‬־‬
‫כסיבה‬
‫ה מ ע י ז י ‪■ u‬לי׳יין‪,‬‬
‫הגיעו; ‪,‬‬
‫ולכן׳ ל ט י‬
‫הגדיים‬
‫וו‪ 1‬י ‪tj‬‬
‫הימינו!‪.‬אבל‬
‫‪1.0‬‬
‫מעברים‬
‫״ ו‪ .‬י ו ח ‪,‬‬
‫לטבור‬
‫וו; ג ו ז ל ו ‪n‬‬
‫לו לי‬
‫‪1‬‬
‫על‬
‫זיוי יי ‪ a‬ו ז ג‪ 1‬ו (ינון !‬
‫ה ת ק ו ט ה ‪,‬ווג ו< מ ם ח‬
‫עדיין‬
‫וזג ו ר ך‬
‫העיבור‬
‫יכול‬
‫א י‪ .‬י ב ‪,‬‬
‫לסימניו)‬
‫חי \ ו ב‬
‫בעיבור‬
‫כטיבוח‬
‫מטרה‬
‫זה‬
‫י‪1 -‬יו ר‬
‫לויןיי׳ןו<!ת‬
‫וון‬
‫המביב‬
‫יכול‬
‫לעיבור‬
‫יומן‬
‫מ ‪ y‬ב ר יז יי׳'י )'׳•••י •‬
‫הזו‪,‬‬
‫■סלטי‬
‫(אמנם‬
‫‪n o n 11‬‬
‫ין‬
‫זעונת‬
‫המעידים‬
‫׳‪.‬ינוד‬
‫רש״י‬
‫אח‬
‫ב ע ו נו‪.‬‬
‫לא‬
‫אה‬
‫‪<1‬ו‬
‫אחר‬
‫‪ .‬ין‬
‫ל י‘ י מ ן י‪:‬יי י ״•‬
‫ה‪ 11‬ו ר ף ‪,‬‬
‫ה מ ע יד י ט‬
‫דוכן‬
‫עשר‬
‫וגי ת‬
‫בויטן‬
‫ווו ׳‪ ’<?1‬י ?‬
‫רק‬
‫א ח ר יט‬
‫כו!ג‪:‬‬
‫בששה‬
‫הרתב״וו‪:‬‬
‫ר׳־ ן מוין‬
‫ויודע׳■‪,),‬‬
‫י״■‬
‫לוי‪’ :‬‬
‫‪| Ui X‬י ;נו‪1 ,‬־'יי‬
‫ד‪ 15‬ג ׳ י־י‬
‫ז ו‪,‬־ ״‬
‫ ‪- 113‬‬‫אמנט‬
‫בו‪ 1‬ו ‪ & 0‬ו ו‪1‬‬
‫ועל‬
‫ב ‪ 0‬נהדרי ן‪,‬‬
‫ב ‪ 0‬והדרי ן‬
‫‪</‬ז!לו‬
‫שהגמרא‬
‫‪ pnvi‬ו ג‪1‬ו‪:‬‬
‫מכו ומו‬
‫לכד‬
‫ב ר א ש ה•‬
‫יץ‬
‫ל ת ק ו מ ת ‪ <11‬גר י‬
‫!ה‬
‫מעברי ן‪,‬‬
‫שמאחרת‬
‫« וו‪ 1‬ד ת ‪p>1.‬‬
‫ותירצו‬
‫אחר‬
‫יטלחדנו‬
‫מה‬
‫בחוהמות‬
‫סוכות‪,‬‬
‫הגמר‪!.!:‬‬
‫חיגה‬
‫מפני‬
‫■׳־•‬
‫זו‬
‫(ין)‬
‫מעברים‪,‬‬
‫אס ‪,‬י ר‬
‫א\‪:‬ל‬
‫לומר‬
‫להזכיר‬
‫סיבה‬
‫זאת‬
‫טיט‬
‫ס ה‪ 1‬י‬
‫ועוד‪:‬‬
‫;‪ 1‬ה ר י‬
‫טל‬
‫בעלי‬
‫טלגבי‬
‫תקומת‬
‫מספיקה‪.‬‬
‫הגמרא‬
‫בעיה‬
‫בראס‬
‫להתאים‬
‫את‬
‫מסמיקה‪.‬‬
‫שעונת‬
‫חג‬
‫אלא‬
‫אלא‬
‫בסיבות‬
‫משום‬
‫הפסח‬
‫ויחול‬
‫שעדיין‬
‫הגדיים‬
‫ווי‪ 1,‬ו ב‬
‫אז‬
‫אורך‬
‫( ‪)1 3‬‬
‫עי׳!ר‬
‫להבהיר‪,‬‬
‫כן‬
‫אלא‬
‫כלל‬
‫ולמי‬
‫‪,‬‬
‫שההבדל‬
‫לרדה‬
‫תטרי‬
‫הסוגיות‬
‫הוא‬
‫מיגה‬
‫ומסק‬
‫מאוחרת‪,‬‬
‫העיבור‬
‫סיבת‬
‫סיבת‬
‫י ו צ א ‪,7‬יחג‬
‫אשר‬
‫שני‬
‫כדברי‬
‫ואין‬
‫זו‬
‫שני‬
‫יש‬
‫צורך‬
‫ו‪.‬י ‪ 0‬ן‬
‫לבדה‬
‫בעונת‬
‫סימנים‬
‫ה מ ע י ד י‪.1‬‬
‫הללו‪.‬‬
‫הרמב״ם‬
‫לבית‬
‫כדי‬
‫יחול‬
‫ה□ימנים‬
‫למי‬
‫היא‬
‫תקומת‬
‫המסח‬
‫הם‬
‫שימת‬
‫מדוע‬
‫ח׳ירי‬
‫התקומה‬
‫ולכן‬
‫מחמת‬
‫אם‬
‫לבד‬
‫אין‬
‫מערר־ין‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫הבדילו‪,‬‬
‫מעברים‬
‫ת‪/‬ירי‪,‬‬
‫תקומת‬
‫בין‬
‫ל י‬
‫‪1‬לא‬
‫תקומת‬
‫סעטית‬
‫האביב‪,‬‬
‫לא‬
‫והגוזלות‪,‬‬
‫וסיבת‬
‫התקומה‬
‫והניירות‬
‫הגי ע ה‪,‬‬
‫יש‬
‫בעונת‬
‫ממני‬
‫היה‬
‫זה‬
‫■■ירי‪•,‬‬
‫‪/‬וצר ין־‬
‫התאומה‬
‫מחלוקת‬
‫הרמב״ם‬
‫זו;‬
‫תקומת!שרי‪,‬‬
‫הוראה‬
‫סנהדרין‬
‫‪ 1 1‬ריןי ׳‬
‫כי‬
‫וזקופ ת‬
‫על‬
‫על‬
‫טזוהי‬
‫טם‬
‫טל מי‬
‫מבחינת‬
‫לא‬
‫חבר‬
‫טבמסבת‬
‫התברר‬
‫אם‬
‫סיבה‬
‫אתת‪,‬‬
‫טיט‬
‫מפני‬
‫מעברים‬
‫מעברים‬
‫מסח‪,‬‬
‫בצורה‬
‫גטנהדרין‪,‬‬
‫גם‬
‫מס‪.‬־יקה‬
‫כ‪9‬י‬
‫הו‪1‬ו‪ 1‬י ר ה‬
‫ה ר מ ב ״ ם ז? י ן‬
‫שהתבואה‬
‫האביב‬
‫הגמרא‬
‫שהרמב״ם‬
‫פנים‬
‫‪1‬בל‬
‫האביב‪,‬‬
‫למי‬
‫הטוה‪,‬‬
‫תיאורטית‬
‫על‬
‫לעי‬
‫ניסן‬
‫א‪n‬‬
‫עו‬
‫ש מ ע ב ר י ם ‪.‬־!ו! !‪,‬׳׳‪,.‬נה‬
‫התוססות‬
‫וייתכן‬
‫כל‬
‫הרמב״ם‬
‫תירץ‬
‫לטעמים‬
‫נוספת‪,‬‬
‫תירוצם‬
‫אותן‬
‫אם‬
‫‪!.‬גם‬
‫ת*‪ !.‬ו!•ל ת‬
‫ניסן‬
‫מ א ׳ ח רת‬
‫אחר‬
‫אז‬
‫י‬
‫מ ת ח יבים‬
‫אין‬
‫להזכיר‬
‫הדין‬
‫כלל?‬
‫‪.12‬‬
‫רום'‬
‫‪.13‬‬
‫ר"ה‬
‫טם‪,‬‬
‫עיקרו‬
‫של‬
‫הוי״ז‬
‫הלוי‪.‬‬
‫בצורה‬
‫רחבה‪.‬‬
‫וגוזלות‬
‫מאיגרת‬
‫שהרי‬
‫ה‪0‬בר‬
‫זה‬
‫נכתב‬
‫ירו ‪ ,‬ל י ם ‪,‬‬
‫וייתכן‬
‫אינם‬
‫ר \ב"ג‬
‫הוא‬
‫ד"ה‬
‫עברה‬
‫נימק‬
‫את‬
‫הרב‬
‫ע"י‬
‫תטכ״ג‪,‬‬
‫להומיף‪,‬‬
‫יכולים‬
‫עצמה‬
‫לההיא‬
‫ל‬
‫־‬
‫שאיחור‬
‫סיבת‬
‫שתא‪.‬‬
‫סאלמוייגיק‪,‬‬
‫‪,1 8 - 2 0‬‬
‫;‪,‬יוה‬
‫כתיבות‬
‫בתקומת‬
‫עי״ש‬
‫ולמי‬
‫טיסת‬
‫לעיבור‬
‫ניסן‬
‫ה ע י ב ו ר ‪ .‬ז י מנ א‬
‫את‬
‫י‪.‬ז‪.‬‬
‫דבריו‬
‫דאביבא‬
‫העמוקים‬
‫הרמב״ם‬
‫השוה‪,‬‬
‫מהווה‬
‫חידוטי‬
‫הוכיח‬
‫סיבה‬
‫לא‬
‫מרז‬
‫וגדיי‬
‫הרחב״ם‬
‫מסמקת‬
‫ממאי«‬
‫לעיבור‪.‬‬
‫עי״׳י‪.‬‬
‫‪- 114 -‬‬
‫׳‬
‫וי ‪0‬‬
‫יאלו‬
‫רבדיו;‬
‫ס ע ו ‪ 1,‬י ן‬
‫ולא‬
‫ל‪ ;1‬ח‬
‫כל‬
‫נים‬
‫אותן‬
‫יהיה‬
‫ואין‬
‫נהו‬
‫להסביר‬
‫זאת‬
‫כ(*י‬
‫י' ‪ . . .‬ו י‬
‫שם‬
‫סעד‬
‫הדבר‬
‫הטלאים‬
‫טמסביר‬
‫דברים‬
‫להודעה‬
‫ק‪ ,‬ה‬
‫‪m u‬‬
‫א ח ר י ם ׳‪::‬ומי ן‬
‫כדי‬
‫העביד‪,‬‬
‫להם‬
‫כל‬
‫כך ‪.‬‬
‫הל‬
‫כף‬
‫לאכילה‪,‬‬
‫ראויים‬
‫המאירי‬
‫טיטעימו‬
‫והם‪:‬‬
‫מן‬
‫»״‬
‫הגדיים‬
‫והם‬
‫והטלאים‬
‫להם‬
‫העזים‪.‬‬
‫י ו ל ד ו ‪ 11‬ו ז ב י ם‬
‫מ ק ו ם ר׳‪” .‬י י ן‬
‫יכולים‬
‫להביא‬
‫בני‬
‫הגוזלות‬
‫ה נ ‪! 7‬יא‬
‫עבור‬
‫ו״י‪,1‬ו‬
‫טולה‬
‫מפגי‬
‫הסיבות‬
‫י׳ ו נ‪1‬‬
‫הטלאים‬
‫ואומר‪:‬‬
‫‪,,‬תקומה‬
‫בני‬
‫הרי‬
‫או‬
‫■מוגה‬
‫אנו‬
‫מודיעין‬
‫מעגי‬
‫ט מ ע ב ר י ן ‪.‬יג ל י‪; 1‬ן‪.‬‬
‫ימים‪.‬‬
‫האביב‬
‫מצר‬
‫ואף‬
‫לו* נזה י ה ם ‪,‬‬
‫טע״ם‬
‫ו״ירו״‬
‫יגגולה‬
‫האילן‪,‬‬
‫קטנים‬
‫״המלבין‬
‫»‪1‬‬
‫■<דם‬
‫ר<‪ 1‬י ‪ :1 11‬י ו תו־‬
‫■כן‬
‫עועין‬
‫לאחינו‬
‫ל בוי■ י‬
‫\וז י ו‬
‫לא‬
‫ה ג ו ז׳■י ח‬
‫י‪n‬‬
‫?‪j 1‬‬
‫ב מ ק ‪ v.‬י ו!יי ו ‪.‬ו ן‬
‫'כ‪.,-‬זר ו ת ם ג‪ .‬ק מ ג י ח‬
‫וכיצד‬
‫אלא‬
‫ו ז ב ו ת ‪ ,‬׳ו כ ו‬
‫ל ה ע ב י רה‬
‫‪,‬‬
‫בטבילם‬
‫העניין‬
‫צרינייט‬
‫‪; 1‬כמייגוו ‪0‬׳ן‬
‫ל ק נ ין‬
‫בתידואיו‬
‫מעברין‬
‫למנהדו־ין ‪,‬‬
‫ה ו‪.‬ן י ל ו ע? ‪< y‬ו‬
‫י* ר ?‬
‫אותן‬
‫טהטנה‬
‫ממני‬
‫צריכה‬
‫אה״‬
‫והגוזלווז‬
‫מן‬
‫רכים‬
‫״( ‪ 0 4‬־‬
‫וראינו‬
‫ביותר‬
‫אנו‬
‫מבירורנו‬
‫י! י ל ו ‪,‬‬
‫כסיבה‬
‫בי״‬
‫ולהטעים‬
‫לכן‬
‫י ו »‬
‫ר‪ •,‬י ן‬
‫ל‪•,,‬וולט״‬
‫ל‪.‬״‬
‫היה‬
‫העיבור‪.‬‬
‫בעיניהם‬
‫לא‬
‫ו הבירי נו‬
‫עלפי‬
‫»״‬
‫יימלא‬
‫לעבר‬
‫ה \ו‪.‬ה‬
‫את‬
‫טי״״‬
‫הרמב״ט‬
‫מטתמט‬
‫כעובדה‬
‫חי ב ו ״‬
‫״ ‪r n 2‬‬
‫בעינינו‬
‫״לו‬
‫לעבר‬
‫א ‪,‬לילו‬
‫״י ע‬
‫הוזכרו‬
‫הטנה‬
‫אח‬
‫טהטתמטו‬
‫‪0‬מן‬
‫מחסור‬
‫או‬
‫ורק‬
‫מ‪ 1‬״ ת‬
‫בסיבו״‬
‫‪,‬הבית‬
‫בגדיים‬
‫ל‬
‫נ *‬
‫הסיגות‬
‫הללו‬
‫עמד‬
‫ובגוזלות‬
‫״״‬
‫*'יי‪1 1‬‬
‫העיקריות‪.‬‬
‫כאמצעי‬
‫‪!/‬כנוע‬
‫י << ‪ 1‬י ת ו ו ל ה ס ב ר ת ת ו ב ן ה א י ג ר ו ת‬
‫‪ n r,‬ו ף‪ ri‬ן י וז‪..‬ת ן ‪ ,‬י א ג י ‪ ,‬ו‪ 1‬נ ו ״ ! ״‪,‬‬
‫ובגו‪,‬‬
‫‪. 14‬‬
‫כג! י‬
‫ט ה אר כנו‬
‫כתג י‬
‫הוצאת‬
‫ל‬
‫ר"ג‬
‫ב מ ר ק ו׳ ‪• r‬‬
‫כי ״ הב ״‪ ,‬ו ה‪ ,‬לו ־ ‪,‬״״״ ב״ר ״למ‪, .•1‬‬
‫ד ״ ־ ־ ־ מ ר‪rut‬‬
‫קדם‪,‬‬
‫על‬
‫מ ק ו מ ו ת והערי‬
‫י ר וי\ ל י ם ‪,‬‬
‫״של"א‪.‬‬
‫ת‬
‫•‬
‫י ״ מ לאיי על ״י‬
‫!‪ 1‬בי״'ז "' ‪ 3‬י׳ "'■' י"’‬
‫״‬
‫נ ‪ 0‬פ ד‪1‬‬
‫"מהרה‬
‫ג"‬
‫ב פ ר ק ‪, '; 1‬‬
‫שאיגרות‬
‫הבית‬
‫ולכן‬
‫הבית‪,‬‬
‫ה ע י ת וו־‬
‫על‬
‫עמר‬
‫חילו‪,‬‬
‫לאדור‬
‫משום‬
‫בהמות‬
‫ההקדש"‪.‬‬
‫הבאת‬
‫לטי‬
‫ו‪.‬יום‬
‫ננסה‬
‫החורבן‪,‬‬
‫"תהרה‬
‫ו ל ה ל ן " ^ ‪.‬‬
‫זכאי‬
‫שיהא‬
‫לתי‬
‫קיים‪,‬‬
‫בית‬
‫מירוש‬
‫היתה‬
‫מותר‬
‫ואי נהו‬
‫לא‬
‫מן‬
‫מזרח‬
‫‪-‬‬
‫מן‬
‫המשנה‬
‫תתירה‬
‫‪-‬‬
‫ויאמרו‪:‬‬
‫דלא‬
‫השתא‬
‫‪:,‬יל‬
‫עם‬
‫י ‪v,‬‬
‫‪.1‬‬
‫שחכמים‬
‫סברה‬
‫מ נ חו ת‪,‬‬
‫‪.2‬‬
‫שם‪,‬‬
‫‪,3‬‬
‫בבלי‪,‬‬
‫י ׳‪,‬‬
‫ראש‬
‫ג ‪,‬כל‬
‫לא‬
‫אבל‬
‫העומר‪,‬‬
‫"התקין‬
‫י ‪.‬‬
‫לתקנת‬
‫היו‬
‫חורבן‬
‫מ ״ ז ‪:.1‬ג י מ ן‬
‫ו־יב״ז‬
‫ה י תה‪:‬‬
‫בהאי! מ ז ר ח ?‬
‫המקד‬
‫״( ‪)3‬‬
‫‪-‬‬
‫המקד'‪'.‬‬
‫לאחר‬
‫ביום‬
‫אכלנו‬
‫עומר‬
‫מתיר"‬
‫שכל‬
‫משורו ה ט י ב ה‬
‫מדברי‬
‫הטיבה‬
‫הג‪!. 7‬ו‪.‬ו; ‪,‬‬
‫השבית‬
‫התמה‬
‫הסיבה‬
‫איסור הרגיל‬
‫הוא‬
‫קי יו׳‬
‫‪,‬‬
‫ה א יו‬
‫‪.‬‬
‫שנה‬
‫ואיחורו‬
‫ש״מהרה‬
‫ייבנההמקד‬
‫רגיל‪,‬‬
‫ח כ מ י ם ו‪ ,‬זו י ג ו‬
‫ב ‪:‬ל‬
‫זאח‬
‫הנזכרת‪.‬‬
‫ה׳ ‪.‬‬
‫מא׳‬
‫ואנשינו‬
‫גם‬
‫ו מ ש ו נו‬
‫ה ש נ ת ‪1‬־ ׳ ‪,‬‬
‫סוכה‬
‫המקדש‪.‬‬
‫איסורו‬
‫אסרו‬
‫זו‪:‬‬
‫ה ח ד יה‪,‬‬
‫זריחת‬
‫מי‬
‫המקדש‪,‬‬
‫חכמים‬
‫אלא‬
‫בצורה‬
‫התבואה‬
‫לאסור‬
‫אפילו‬
‫קרב‬
‫עז־‬
‫"מותר‬
‫בית‬
‫חדש‪,‬‬
‫דבר‬
‫אם‬
‫היה‬
‫כ ו תן‪ :‬ת‬
‫במשנה;‬
‫החדשה‪.‬‬
‫טהוא‬
‫שמקור‬
‫ולכן‬
‫בדיוק‬
‫השנה‬
‫הווי‪1/‬יה‬
‫יי!‪:‬‬
‫או‪ 1‬ו ו ■ " ( ^ • ‪,‬‬
‫א כ י ת קד‬
‫בית‬
‫העזה‬
‫"שבמהרו;‬
‫המקדש‬
‫וזו ה‬
‫דאיכא‬
‫‪ n u n‬ו ו‪.‬ה‬
‫הזה‬
‫של‬
‫שבית‬
‫אנו‬
‫שמיד‬
‫וזתבויאה‬
‫בטעם‬
‫מהוובוזוה‬
‫מתגרשת‬
‫את‬
‫הכתוב‪,‬‬
‫ה ״ ת ד י"‬
‫דאשתקד‬
‫התיר‪.‬‬
‫הנף‬
‫כולו‬
‫ל תקן את‬
‫ה; ו‪ .‬ה ‪ :1‬א ו ר ה ה ז ו‪.‬׳יהיו‬
‫יום‪,‬‬
‫יודעים‬
‫החורבן‬
‫היו‬
‫המקדש"‬
‫בזמן‬
‫בבוקרו‬
‫בגלל‬
‫ר ‪!.‬ילו‬
‫‪-‬‬
‫הקשורות‬
‫(?טח‪.‬‬
‫ושלא‬
‫זאת‬
‫ה מ ס ב י ר ו‪ :‬י‬
‫הנימוקים‬
‫להרות‬
‫ה א ו פ ן ן‪1‬ןז‪ 15‬ו מ י ‪,‬‬
‫לאכול‬
‫מוצאים‬
‫העומר‬
‫המקדש"‪.‬‬
‫ידעו‬
‫ה‪!,‬גי‬
‫בגמרא‬
‫לומדים‬
‫לאכול‬
‫יי בג ה‬
‫אחד‬
‫של‬
‫תתקיים‬
‫יום‬
‫הבאת‬
‫ההקדש‪,‬‬
‫"‪:‬זין‬
‫מ י ר ו ‪ 1‬לירו‬
‫לאחר‬
‫בן‬
‫ביום‬
‫העומר‬
‫‪nu‬‬
‫הבי ח‬
‫ההלכות‬
‫בחווה‪,‬‬
‫היה‬
‫הרחוקים‬
‫אם‬
‫וזו*" ן‪,‬‬
‫בהל‬
‫ייבנה‬
‫ייבנה‬
‫לרכז‬
‫הנאמר‬
‫העומר‬
‫הגאה‬
‫שאפילו‬
‫מטטקוז‬
‫זה‬
‫מנחת‬
‫טקט‬
‫אמרו‬
‫דעהו‬
‫י‬
‫במאמר‬
‫ר‬
‫הבאנו‬
‫ככתבו‬
‫את‬
‫של‬
‫אורן‬
‫קורבנווז‬
‫נ יכול‪.‬‬
‫ע'‬
‫ייבנה‬
‫‪,6 2‬‬
‫המקידו"‪.‬‬
‫עכשיו‬
‫ג׳‪,‬‬
‫עא׳‬
‫שבשנת‬
‫שעברה‬
‫כשלא‬
‫ואילו‬
‫עכשיו‬
‫שיט‬
‫מוכה‬
‫ו ה‪,‬ווה‬
‫יאמרו‪:‬‬
‫לאחר‬
‫וכן‬
‫האם‬
‫ברין‬
‫היה‬
‫מנחות‬
‫ל׳«‬
‫הבאת‬
‫סח׳‬
‫אכלנו‬
‫ביהמ״ק‬
‫ביהמ״ק‪,‬‬
‫ביהמ״ק‬
‫ג׳ ‪,‬‬
‫ב׳ ‪.‬‬
‫עא׳‪.‬‬
‫בשנה‬
‫כשזורחת‬
‫זריחת‬
‫העומר‬
‫החמה‬
‫("במהרה‬
‫■עברה‬
‫החמה‬
‫כשזרתה‬
‫והם‬
‫מתירה‬
‫מתירה")‪.‬‬
‫י יגור;‬
‫את‬
‫לא‬
‫וזוומו‪':‬׳‬
‫יורעיג‬
‫התבואה‪,‬‬
‫ ‪- 116‬‬‫( ‪)4‬‬
‫ה ‪in‬‬
‫הדין‬
‫™ ו ח ל ה‬
‫״ביצה‬
‫‪o k‬ו רה י‬
‫בי ונו טי ר ‪:a‬‬
‫גי ונו‬
‫בילה‬
‫טוו‬
‫»ם הגי;יו‪ :‬הוטלה בלו״ הרא ‪ fv‬סל יו " ט בחוץ לארץ‪ in; ,‬חוגגי ‪1.‬‬
‫טוביג\ ‪, ^5‬‬
‫"נולדה בזה הרהרו!‬
‫מוטקים מנו‪:‬‬
‫ב ז ו ; " ^‪.‬‬
‫ביו□ הראשון של רא״■ השנה א״ורה גם ביום‬
‫יר טעם‬
‫וגולדה‬
‫טעמים שוו יו!‬
‫נאמרו‬
‫כו‪,‬ל‬
‫ש" מהר ה ייבנה המקז‪.‬‬
‫כשבית‬
‫;‪.‬וראו‬
‫את‬
‫את‬
‫המקדש‬
‫הלבנה‬
‫העדים‬
‫העדים‬
‫להעיד‬
‫ובכל‬
‫ר א‪.,‬‬
‫ה‪ 1,‬נ ה <‬
‫השנה‪,‬‬
‫שבית‬
‫לא‬
‫איזהו‬
‫נהגו‬
‫‪,1 n n‬‬
‫״התקין‬
‫גם‬
‫של‬
‫רבן‬
‫ש בי * ה‬
‫הדין‬
‫השני‪,‬‬
‫‪ ,-‬ה ר ‪,‬‬
‫שהביצה‬
‫‪.4‬‬
‫שנולדו‪,‬‬
‫רק‬
‫אסורה‬
‫ביצה‪,‬‬
‫ביום‬
‫‪ ,‬ו״‬
‫גם‬
‫״״ד‬
‫ביום‬
‫הוא‬
‫ל(‪!:‬ני‬
‫את‬
‫ההוז־ש‬
‫קודש‬
‫ולמוזר‬
‫קודשיי‪.‬‬
‫״״גגו‬
‫טוב‪,‬‬
‫הראשון‬
‫כיום‬
‫טוב‪.‬‬
‫השנה‪,‬‬
‫היתר‪,‬‬
‫בן‬
‫זכאי‬
‫שיהיו‬
‫מקבלין‬
‫ראש‬
‫בוודאי‬
‫יוחנן‬
‫ביום‬
‫השנה‪,‬‬
‫יו״‬
‫״ ו ב‪,‬‬
‫ההיא‬
‫השני‪.‬‬
‫עז ות‬
‫זאת‬
‫מותר״ ‪.‬יו‪,‬‬
‫‪,‬וי‪-‬׳קייי‬
‫ה^ני־‬
‫‪k‬׳ ‪ ,‬א׳ ‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪#6‬‬
‫‪.7‬‬
‫שם‪ ,‬וראה כל הסוגיה‪.‬‬
‫ורגל‪* ,‬‬
‫*׳״ • ד* ‪r‬‬
‫‪---‬‬‫י י נ' י‬
‫ר אט ה<‪ 31‬הי ד ‪« ,‬ד‬
‫•‬
‫רק‬
‫ז כ “ יז'־ י ה'־ייו‬
‫תהיה‬
‫בכל‬
‫טו בי ן־‬
‫העזים‬
‫ב ת קו ‪ n‬ה‬
‫*חורה‬
‫בז‬
‫יוז‬
‫ימי‬
‫גם‬
‫יוחנן‬
‫אם‬
‫יו‪,-,‬‬
‫אה‬
‫ראה בהקדמה‪.‬‬
‫בבליי ביצה< ד׳ ע ״ ב ‪7‬זהו י ר ק יו״ אהד הוא יום טוב‪.‬‬
‫‪.°‬‬
‫הצהרים‪.‬‬
‫ייני‬
‫שהרי‬
‫העדי״‬
‫׳״ ‪/‬ן‪, 1‬לו‬
‫באותו‬
‫קיבלו‬
‫של‬
‫הרא״ון‬
‫קרה)‬
‫רק‬
‫מקרים‬
‫עיי “‬
‫‪,‬‬
‫באים‬
‫ר׳‬
‫של‬
‫ה ״ י יל'‬
‫מסוים‬
‫עי! " י‬
‫להעיד‬
‫היו‬
‫יום‬
‫ביום‬
‫ראש‬
‫אם‬
‫היום‬
‫קיים‬
‫את‬
‫מקרה‬
‫מקרשים‬
‫או‪.‬זו‬
‫‪0‬מק‬
‫‪n‬‬
‫רק‬
‫היו‬
‫חיה‬
‫מקדשים‬
‫(בגלל‬
‫ח שר י‬
‫המנחה‬
‫המקדש‬
‫זאת‬
‫החורבן‪,‬‬
‫ווי ק נ ו‬
‫הורש‬
‫מ״מת‬
‫גין ״‬
‫וכשהיו‬
‫•ינוהגין‬
‫זאת‬
‫ובכל‬
‫ב י צ ה ?‪ ,‬נ ן ל ד‪;1‬‬
‫ל‪.‬׳‪.11‬ר‬
‫בוז י ד ו ש ה ‪,‬‬
‫לאהר‬
‫»יטוא‪,‬‬
‫ביום‬
‫היה‬
‫המעידים‬
‫‪ :11‬ז מ ן‬
‫‪7‬זל‬
‫קיים‪,‬‬
‫על‬
‫באו‬
‫שלאוור׳יו‪,‬‬
‫להיות‬
‫•י‬
‫;‪1v‬‬
‫יי‬
‫אוזז“‪ ,‬שהג מ ר א קו ‪ 11‬חאתטעם ‪!1,1‬׳>‬
‫ההברה‬
‫נתו‬
‫ה ש נ י ^) ‪.‬‬
‫ביגה‬
‫‪.‬‬
‫;נ‪.‬‬
‫ ‪- 117‬‬‫"מאי‬
‫טעמא?‬
‫‪ 1‬י'<ה ו‪:‬יו‬
‫שני‬
‫<!וי‪.‬‬
‫ו ה‪..‬ו‪ 1‬א‬
‫הן‪,‬‬
‫יתרגלו‬
‫;!לו‪,‬‬
‫ומצאנו‬
‫המקדש";‬
‫ייבנה‬
‫הר ” ן‬
‫ש‪«1‬ו‪:‬מי ‪0‬‬
‫זמא‬
‫ישתמש‬
‫;יו‬
‫אד!‬
‫להטיל‬
‫ר‬
‫עדיין‬
‫ל‪1‬‬
‫"מהרה‬
‫יבנה‬
‫״‬
‫מ‪ /‬וווי‬
‫ה ה קד‬
‫?;ל‬
‫כ‬
‫י‬
‫הלכות‬
‫‪:‬ורך‬
‫המקרש‬
‫לא‬
‫הרגלתם‪,‬‬
‫ן י י ‪1.‬‬
‫לכן‬
‫י!׳‬
‫ואם‬
‫אוו‬
‫ל‬
‫המקד‬
‫תיו!‬
‫לנהוג‬
‫ח ב מ י‪1‬י‬
‫קיים‪.‬‬
‫והרגל‬
‫י‪/‬י‬
‫שבית‬
‫של‬
‫הנובעות‬
‫"אלזתקד"‪,‬‬
‫להיות‬
‫מוכנים‬
‫בעיקרו‬
‫מצווה‬
‫לעבודתו‪,‬‬
‫בכל‬
‫התקדמה‬
‫ויוו‬
‫זו‬
‫מוזשש‬
‫‪,‬‬
‫בר‬
‫״זום‬
‫ו‪ .‬ויה ג‬
‫מן‬
‫הטעם‪:‬‬
‫"מהרה‬
‫אלא‬
‫חכמים‬
‫דאגו‬
‫לעבודת‬
‫המקדש‬
‫או‬
‫יגזוז‬
‫את‬
‫והוא‬
‫מע‬
‫ומותו‬
‫ובעינן‬
‫היה‬
‫הבית‬
‫ת ק ל ה ‪■/‬מ‪.‬‬
‫ה ע ד ר לו■! ו‪.‬י‬
‫לקוובן‪,‬‬
‫בנ?נ י‬
‫נ‪:‬׳־ ן‬
‫להטיל‬
‫ובין‬
‫י׳‪.‬יחוט‬
‫ייבנו‪,‬‬
‫•מא ; הרו‪:‬‬
‫הקורבנות‪,‬‬
‫ר‬
‫בה‬
‫את‬
‫את‬
‫הלא יהיה‬
‫‪1‬‬
‫כעי)‬
‫כ‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫ואז‬
‫עורה‬
‫ד­‬
‫‪.‬צוו ך‬
‫אל י‬
‫ו‪11‬ר י‪1‬א‪, vi‬‬
‫הגמרא‪,‬‬
‫;זרי‬
‫על‬
‫ו‪v,‬ל י כ א "״(יו)‬
‫הבית‪,‬‬
‫הי‪.‬‬
‫סו א ל ה‬
‫כף‬
‫‪.‬‬
‫בבהמות‬
‫לו‪ % 1‬ש י ו ז י ל ו מ ו מ י ם ב כ ל‬
‫ע‪\,‬ר‬
‫ב מ גי‬
‫הבהמה‬
‫ה עדו‪,‬‬
‫מום?‬
‫להקרבה‪,‬‬
‫ואו‬
‫של‬
‫( ‪)1 0‬‬
‫עמרה‬
‫«‬
‫בוזמה‬
‫ה! ‪,‬ק דש‪,‬‬
‫בעורה‬
‫תי‬
‫בניר ן ו; ו‪ ".‬ל‪.‬‬
‫בהמה‬
‫ביטלו‬
‫ו‪ .‬י ‪ itt.v.‬ך‬
‫ל ה ג?‪,‬י׳ ך‬
‫«וזר‬
‫תקלה‬
‫ולכן‬
‫והיו כ ר נ ו‬
‫מע‪ .‬ר‬
‫ו‪:‬יו‪1‬‬
‫לסוג‬
‫המקדש‪,‬‬
‫‪ *r•11‬ד‬
‫‪,‬‬
‫‪I‬‬
‫אלו‬
‫עלולים‬
‫מחשש‬
‫ירי‪ ,‬ר‬
‫אי ‪ 0‬ו ר ‪0‬‬
‫כאילו‬
‫גם‬
‫לא‬
‫‪ .tnii‬י ;‬
‫•!‪:‬ו י‬
‫במהרה‪,‬‬
‫בדברים‬
‫‪m‬‬
‫הם‬
‫׳ ת קד‬
‫א‪,‬‬
‫לא‬
‫( ‪. )9‬‬
‫סיבת‬
‫להתיז‬
‫ייבנה‬
‫יכוה‬
‫המקד‬
‫ני? ה ‪ 1U1‬נמי ויירו׳‪ .,.‬ול‪.‬ו‬
‫!ז־ ו ‪1‬‬
‫ל ד ב ר י ויוו_־ מ י ‪11‬‬
‫‪ it‬י ‪ 0‬ו ר׳׳ ‪u‬‬
‫מהרו‪.‬‬
‫בית‬
‫ויי אמו ו‪:‬‬
‫מי‬
‫אכלנו‬
‫ו‪,‬ר י‬
‫וזיההו;‬
‫הגמר‬
‫וזיווג‬
‫ו‬
‫‪:‬‬
‫׳‪ 1 11‬י‬
‫לו‪,‬קר‪ 1‬וו‬
‫ול‪.‬׳‬
‫ה ב ה ם ו ‪, 11‬‬
‫בהמה‪.‬‬
‫דומה‬
‫רש״י‬
‫מגסה‬
‫<ת‬
‫להסביר‬
‫דברי‬
‫בנדה‪.‬‬
‫ו‪,‬גתו־»‬
‫הגמר‪..‬‬
‫י טו ‪.‬ז ‪If‬וז ו מ הן־ןז‪ ,‬ו‪.‬א ו מר ת ■ ״בי מי רבי היו נ ז ה רי‬
‫ל^מא‬
‫אדנו‬
‫ועונה‬
‫יאכל‬
‫שלא‬
‫הגמרא‪:‬‬
‫( ‪)1‬‬
‫קד?‪.,‬‬
‫כדעולא‪.‬‬
‫ומסביר‬
‫^‪.‬‬
‫יבנה‬
‫‪.‬‬
‫והגמרא‬
‫דאמר‬
‫רש"י‬
‫ביהמ״ק‬
‫עולא‬
‫כו ■‪ 1‬ה ‪■:‬י‬
‫לזואלת‪:‬‬
‫חבריא‬
‫"חרירים‬
‫האס‬
‫מדכן‬
‫בימי‬
‫בגלילא‪,‬‬
‫שבגלילמטהרים‬
‫בימיהם"‪...‬‬
‫ר יי י‬
‫רבי‬
‫היו‬
‫*׳לו■‬
‫קור‬
‫וזכא ו‪ .‬מ י‬
‫מנטה‬
‫לילדיו‬
‫ידנו; ‪ m u‬המ?ד ‪«-‬נ י ם יאמר כ! י‬
‫ביצה יג ‪ 1‬לדה ביו ‪ 1‬וז‪*3‬נ י‪ ,‬ר ךנ •כל ה נה וה‪/‬‬
‫נו;וי‬
‫רק יויו ‪ *1m‬היו;י ו"ם בוודאי‪,‬וו‪.‬‬
‫״׳״בלו מ \וו!‬
‫הם‬
‫כי י ‪w‬‬
‫אחד‬
‫‪.10‬‬
‫בג‪ :‬וו ו ת ‪ ;1‬ג ׳‬
‫‪. 11‬‬
‫ע " ב‪.‬‬
‫‪. !2‬‬
‫זנו‬
‫בבלי‪,‬‬
‫נייה‬
‫ארוך‬
‫ע "א‪.‬‬
‫ו'‬
‫ע "‪. 1‬‬
‫ב י לי‬
‫רימי‬
‫זי י ל ו ב ר ו ר ו‬
‫יוד‬
‫אותה‬
‫יי!‬
‫י י ג ‪ 1‬ל ד ם ‪ .‬י ו!ו י־‪ :1‬ן‬
‫‪:‬לוו‬
‫קדו‪.‬זה)‪.‬‬
‫ידנה‬
‫י‬
Z Z ’ CC<\«. ‘
4
‘1‫•י־׳‬i,
/.‫״‬
‫י ־‬- ‫•■< ״‬
11
IZ'
-
n d c m S <rtMi 1 (i 4,41,
a u ‫׳׳‬l c u 1, 1 ' , / l ^ i u ‘
1:1:1.. <.;1*
n j r -{y '2 1■‫ י‬m/ Ml i
tauci:
uull‘
111.1 ‫ דז‬.*.c «.n
02*
» 1: l u
:u
nczvt
cc<.
C1»:
‫הא‬
6 1 ‫ ־‬ua« 1‫ז‘ ״‬:‫ז‬: a n
g t*
1 1 •
luaG iuu
«.s p . l c i
t it
1,
1<\nc!«
‫< ג ו‬. c a n
uticd.ui
i.M.ns
lulu
<^1
tiuicu
.‫גוי‬
<. r >
<.r11! t,« u !
‫ י‬c *.n
i:1.<\n ^ c u
«.!. I 4 >1e 3 1.
(,miiu
1. 1
!!uauLtu
Cc. 1 . 1.!•
uu<.11*
ux
1 ,1 :u * - w ‫׳‬w 4
*. <. r: t‫ ־‬t1. uc!<1!‫׳‬. a ‘ mo i l .
<.i‫< ׳‬.i! ^c‫־‬.‫\׳‬
w/!1.‫ ״ ״‬- u1 ‫• ״ מ‬
1.!(.ul! ‫׳׳‬Jui.'Si:
‫ז‬: 0!>11.‫׳י‬.‫ ג‬-
1:tj.‫!׳‬La•
a a 1 < S ci?r.j, 1. at: 1. tt 1.
‫׳‬. i n
g( • ‫״‬cl:I CAUl l.:u.:‫ ״‬- L ‫״‬
l/;‫ ״‬i•
t-h: 1 <$ rc g u u i
l! 11 !i!
ut:«.u
•
£1•
LiCinai.H u <.‫י‬11‫׳‬
. fiiuiu^u ^!11 >‫׳‬
•n ‫ ־׳‬rf> tln 1:11: m n u vL
t:tu‫־‬at:•
t 1 ‫*׳‬
liacu
1 .!a n c a .u •
u«.u
c u u u .^ J
^ ) ‫׳‬,, c i i u i i n /,
ani/t
1!«.1.u‫׳‬. a u u ^ a u
C I • 1«. 1l» «., ‘ 6 ‫״‬
i u a i . ”‫> ״‬uGfL « r «. ‘
suu
^ ‫׳׳‬u n u
!, <. J, t r t i e . n
‘
»•«. l ^
an
sou
<\a 1u u
a,:1«um ‘
;1 :‫ זז‬it 4 t
1.vn I
1. J .
c*u
Ci,
r‫׳‬u
aucti.. tfacii.iu
n a n
u i c u L ‫׳‬. •ru, 55 c ,‫ ג‬t.
aact u ^ ^ ^ at. m . «. I
ccfcu
un.ita
;u ,
rsQLi
u,1‘
uu.15
luauun
rau<. <. u
c^
uui.1.1!
i^ r n r
1r;l
^ ,:a !
k t. I,
x a 1 ui! m u
mx
u
1. ‫־‬. ‫׳‬.
'.am
mcuu 1
■■:■
‫י‬-‫יי‬
<■I
* oa:«. l
)(‫)׳‬
a: .‫׳‬.
1 ».‫ז‬: 1 ‫ א‬t cu«. /U ^ ! ‫• ו ו‬urnct ca! h u l l
<^>1 r u n n ‘
r s ;u l
c c l h i i !!:
« iv ,
a,
a « « uct: L
‫ ״‬c!u c «, ai!
,‫ו_ו^ז‬. ‫״׳‬
1. n:(. u ‘ L:t:11 :c«,n 1m .11 u *. t: <
1 ^ :‫ ז‬i i r a u r
mi:l l > 1!cu-‫׳‬
.I. liiu
1 «•
\ra
u ‫׳‬i u
ur,1.!1cu:
‫ ״‬kJ
1 '1"-u
uu<1!‫׳‬. a*
u :w n
1. , a I.
c1:5?cf1
ci. v-1*
n u *.1->:.<11.1:‫•■׳‬
cl. nt a ) .
1. n r c . L a n l. ‘
t:■
1‫ ךז ז‬l u
a ‫׳‬w m u
aciu
i^ lh
* a a u .)
\ C I;
«nu
1‫׳‬.‫\־‬cu
^oiUi,
1. 1.1.‫« זי‬. cn ‫ ״‬,
nan
,
c<.u ;1c . <■.1 ,
1 u i u /5
( L 1)
1‫‘ ץ‬
<. <. I
o\
yarn. 1?* 1. ‫•י‬
1
6
u t* «c,c«. at:).
<‫־‬, a 1 u u
u n u ‫ !׳׳‬u u
‫;^׳‬
c!ca
1 «. I r.^
t;«. vi m ( ( 1
V*
->I/
i u ‫׳־‬a«.
ll
t:«.n ‫ זך‬:
n&
‫זא‬:<:, c m
^nmu
iun.
‘ <!‫ רז‬a ^ ! u l i i
1
(>
‫זוג‬:
/ai.1 s i m .
s u m ‫ ׳‬/ vt.1t •
u r \Q l u
c c a
‫!׳׳‬c 1. £ <.□ a n
a a u : c<^ c u i
acn«.
(‫׳‬
J c l A 41
aciu H c u u 1
‘
' (02)
\ c : ■h.v.
«u
14‫ ׳‬k . c u
A!‫׳‬, A».^ >» ( a u ^ u r « « u
t iu n u u 1 ! u ‘
cai
u / '/ j ‫־‬. a ‫׳‬.u
8
•<‫׳‬. .
uadi.
‫ ־‬u <‫־‬,
‫<י>נו‬.u i : )
‫־‬U
‫־‬
‫ו!זו‬
1!a
<:«.nn
.<.u
1..‫׳׳‬l c 1. 111 .* ^! . : c t u
u ‫ ־‬t j ‫י‬: r
l
*.
1:< -‫׳‬
r. u^uci . 1
‫ ׳‬n«. 1 u .» .•:‫׳‬
‫־ ‪ 19‬ו ­‬
‫לר­יקוד ה רואיט אנו מחלוקת בלן חכמי!! לרבי‪ ,‬אט י‬
‫יבנה !‪.:‬לול‪,‬‬
‫ו!‬
‫ר ב ו ת ;ין ל ן‬
‫שתו‬
‫כמאן‬
‫כאן ‪ 7‬לא‬
‫ולגבי‬
‫‪,‬־צורן‬
‫ו‪,‬ז!לו־ו‪,.‬׳‪1‬‬
‫חטטו‬
‫ל‪ v7!1‬ו ^‬
‫אכילה‬
‫להתחטב‬
‫בסברה‬
‫טמא‬
‫וחכמינו‬
‫יומנה‬
‫מחלוקת‬
‫ח י ל ק לנו‬
‫מודה‬
‫טג מומן‬
‫הרו־ ו ט ו ת‬
‫*ורן•‬
‫רבי‬
‫טהר י י‬
‫וט‬
‫תארע‬
‫טכל‬
‫מטול י־ ק‬
‫טאט‬
‫י לן‬
‫טבט‬
‫בצורה‬
‫»למ‬
‫לעבוד‬
‫לכוהניו!‬
‫כזו‪,‬‬
‫ל‬
‫זאט‬
‫בחג‪,‬‬
‫חילת‬
‫טמא‬
‫ליבנה‬
‫סובר‬
‫תות‬
‫י לבנה‬
‫יין‬
‫לה!‪ 1‬י ק‬
‫סבו ר ל ט‬
‫על‬
‫ייבנה‬
‫לדל‬
‫המקדט‪,‬‬
‫עניין‬
‫וטלא‬
‫הזה‪,‬‬
‫אז‬
‫בלח‬
‫המקדט‪,‬‬
‫המקד׳יי'‪,‬‬
‫ויט‬
‫ל»‬
‫יו ‪.‬יו‬
‫מ ת ‪,‬ןבל‬
‫ע ! !!‬
‫אלא‬
‫גס‬
‫לע״זו ה‬
‫׳‪;,‬תו י י‬
‫ר גי‬
‫את‬
‫ל וכלו‬
‫ה ר !■‪:‬רות‬
‫ל לן ‪,‬‬
‫־‪1‬‬
‫כוחני •‬
‫על‬
‫ר ע תו‬
‫הכוהו‪ .‬ליו‬
‫כל‬
‫ה‪ 1‬ו ד‬
‫רבי‬
‫ה ב ו הנלוז‪.‬‬
‫ה ק ו ר ב נ ו ת‪.‬‬
‫י‬
‫בין‬
‫ה ג מ רמ‬
‫איחור‬
‫ח כ מ י ‪ v/ 11‬ל ‪\7‬‬
‫לא‬
‫דמן‬
‫מ ד‪ 1‬ר י‬
‫טלגבי‬
‫המחלוקת‬
‫לין‪,‬‬
‫ן‬
‫־]בלי׳ ׳׳)־ומו‬
‫ראינו‬
‫טלגבי‬
‫טתויי‬
‫עבודת‬
‫הלא‬
‫"ההרה‬
‫לין‬
‫טהרי‬
‫גורל‬
‫לומר‬
‫!‪:‬עניין‬
‫יהיו‬
‫»‪n‬‬
‫הזנו‬
‫אמטר‬
‫טרבי‬
‫הכו ה נ י ט‬
‫וזמקד׳ז‪,‬‬
‫המקדט?‬
‫ה מ ק ד ט!‬
‫לחטוג‬
‫י‪\ 7‬‬
‫‪.‬‬
‫!וולדה‬
‫עקרונית‬
‫תקלה‬
‫‪w‬י וכלו‬
‫נחיר‬
‫ליבנו‪:‬‬
‫ה מ ס ו ל לס ‪ vJ‬ל‬
‫עקרו נ ל‬
‫טלא‬
‫לח‪.‬‬
‫במטטר‬
‫טל‬
‫גענללן‬
‫טמא‬
‫גל^ה‬
‫ייבנה‬
‫ייבנה‬
‫כרבי"‬
‫מהרה‬
‫טל‬
‫‪.‬־מאחר ולא גבנו‪ .‬ו;בל‪1‬ו ג‬
‫( ‪)2 3‬‬
‫חמרא?‬
‫לסברה‬
‫א לס ו ר‬
‫רק‬
‫לוז ן‬
‫ועל כן יט ?‪:‬ורן־ טהכוהניט יוזלו מוכניט לערו דת ‪K :1‬ו‪,-,‬‬
‫לכמורה הגמרא מ ט יקה בם י רעהו של רבי‬
‫?!ניט‬
‫‪■V‬‬
‫להו‪-‬ייג‬
‫יה‬
‫י ו‬
‫יו‪1‬‬
‫ט כ ר ו ת נ \ ‪. ^ 2 '4‬‬
‫ויבינו תננאל והרמב״ט מ ‪a‬ר<<י‪1.1‬‬
‫את דברי רבי‬
‫בצורה אחרת‪ .‬לס י ד ‪ j‬תי‬
‫גוז רבי מודה לדברי חכמי ט טכוהגיט הי וז עי!) באיזה‬
‫בכית המקדט‪,‬‬
‫על רבנן‬
‫אטוריט בטתיית יין באותו‬
‫טבמקרה ;זהה והן אלנו‬
‫בבית המקדט אט‬
‫בלת‬
‫וב הוא‬
‫ייבנה‪,‬‬
‫לוט או באותו׳‬
‫זבוע‪ .‬רבי ווו לק‬
‫לכול לזהות > ‪ m‬בית האיטי ו מ מרהו‪,‬‬
‫חכמים אס וו י ס לטתות יין כל ה נו;‪,‬‬
‫על כ!‬
‫גבו ע עללהז‬
‫ל רו‪!.‬‬
‫ל‬
‫מא כל לוט וזוא לווי ‪.‬ועליו ל יו ת‬
‫סובר רבי‪:‬‬
‫קלקלתו ‪ -‬׳ואינו יוד?' ל‪is‬י ז‬
‫לין׳‪ ,‬ז!• וזי מ תקנתו‪;?" :‬אס ילוי אט ייבנה׳ הבית‪ ,‬אינו‬
‫מטמלז עד ‪7‬זי?;ר ב״ד טל כהונה ולקבעוהו במי זה י וו‪ 1‬לטמ‪7‬ז‪ ,‬לג? יי‪ :‬ך‬
‫עכטיו מר ‪ n‬רי‪)25 (,‬‬
‫‪ .23‬טט‪"( ,‬כ;* י דעתו ׳‪;,‬ל מי טותיוו הכוהניט בזמן הזה ‪ -‬כרבי")‪.‬‬
‫‪ .24‬זר ין‪ ,‬ט‪.‬י‪ ,.‬מהרה י רנה ה מ קדט‪,‬‬
‫י׳ רמאל‪ ,‬הוצאת מוסד הרב קוק‪,‬‬
‫‪ .25‬ר בי נ ו חנ נ ‪ w‬ל ‪,. :1‬ולי ה ג לי ו ן ‪.‬‬
‫קובץ ‪,.‬תורה ‪;.‬בעל ייה‪ ,‬בעריכת‬
‫ירו ‪\.‬ליט‪ ,‬וו״ה‪ ,‬תטכ״ג‪ ,‬ע׳ קלב'‪.‬‬
‫ ‪- 120‬‬‫ול ו ס ׳‪,,‬‬
‫‪.‬‬
‫ה יה‬
‫משמרתו‬
‫תקנתו‬
‫ולא‬
‫‪-‬‬
‫מ אי׳‬
‫אבותיו‪,‬‬
‫קלקלתו‪,‬‬
‫ז המ‬
‫ה ל ז! ו ת ה‬
‫והרי‬
‫ייודע‬
‫א ג ו ח י ונ‪.i‬ב ר ‪ y‬יי ‪1‬‬
‫יוד ע‬
‫' תות‬
‫‪.‬כלת‬
‫הרמב״ם‪:‬‬
‫‪ x!:1 \:‬י‬
‫י ורע‬
‫"כלכהן‬
‫נ ו תן‬
‫מותר‬
‫זה‬
‫עתודה‪,‬‬
‫הו א‬
‫בוו ‪ ,‬מ ש מ ר ת ו‬
‫הדין‬
‫הוא‬
‫מר‬
‫מאי‬
‫לשתות‬
‫‪n o n‬־‬
‫ו איגו‬
‫ר‪.‬ה‪.‬‬
‫לשתות‬
‫תמיד‪.‬‬
‫לו‬
‫מכיר‬
‫ע וגז‪ ,‬י ן‬
‫;זאסו‪:‬‬
‫משמר‬
‫ל‪ i n n -‬יין כ ל‬
‫ב׳‪ ,‬ת‬
‫לזן‬
‫יין‬
‫י גל‪1‬־‬
‫מי!■‬
‫הין;‬
‫לעולם‪.‬‬
‫טמינו‬
‫ן י!י!ץ‬
‫וזוז‪,‬‬
‫‪.‬‬
‫יכול‬
‫אבל‬
‫‪y‬ד‬
‫לעבור‬
‫\^‪-«f‬׳ ‪/‬‬
‫בבית‬
‫’ ״ייקבע‬
‫"אמר‬
‫ולמהרה‬
‫יין‪.‬‬
‫דסתמא‬
‫נ‪. 1‬ירו ‪ 1‬ו‬
‫ה‬
‫המקוש‪,‬‬
‫כירים‬
‫ום‬
‫תיית‬
‫ו ג‪ :‬מלזמר ת ו ״י׳ ‪ 1‬״ '‪.‬‬
‫כ־רבי‬
‫שתקנתו‬
‫ל א וזי י?‪ 1‬י נ ן ‪.‬‬
‫ביי‪.‬‬
‫אמר‬
‫משיג‬
‫על‬
‫דברי‬
‫של ‪1‬‬
‫"י‬
‫ולכן‬
‫כך‬
‫ל‪!.‬סור‬
‫‪-‬‬
‫ובין‬
‫כמא‬
‫הרמב״נו‬
‫הוא‬
‫מהיר‬
‫שתות‬
‫ן‬
‫שהוא‬
‫שאינו‬
‫את‬
‫מחיקה‬
‫כרבי"‬
‫דברי‬
‫בעניין‬
‫על‬
‫ואת‬
‫מר ‪b n‬‬
‫ל ש ת ו ו!‬
‫( ‪)?7‬‬
‫הגמרא‬
‫זה‬
‫‪.‬‬
‫כתי‬
‫יו ו ך‬
‫‪!,‬אי ן‬
‫ל ש ת ו תיין‪.‬‬
‫בית‬
‫אב‬
‫מוהרי‬
‫שלהם‬
‫יין‪.‬‬
‫מ‪ .‬ום‬
‫מדוע‬
‫"\אינו‬
‫‪1‬ב‬
‫ובמשמרתו"‬
‫‪/‬לו‬
‫ה ל ו ‪ ' ,‬ים‬
‫וקלו‬
‫ומודיע‬
‫המימרות‬
‫י‬
‫מעניינים‬
‫ביום‬
‫מתיר‬
‫עבודה‪,‬‬
‫מותר‬
‫הכוהנים‬
‫הרמב״ם‬
‫ואני‬
‫עעת‬
‫חמרא?‬
‫מוזביר‬
‫שמםביר‬
‫בתית‬
‫מ״יג‬
‫ע מ‪1‬יוי‬
‫האידנא‬
‫שהגמרא‬
‫את‬
‫יין‬
‫‪1‬ין‬
‫ובין‬
‫כהנא‬
‫משום‬
‫טבור‬
‫הראב״ד‬
‫קלקלתו‬
‫מ‬
‫לשתות‬
‫של‬
‫הלכה‬
‫יבנו;‬
‫הראת״ד‬
‫ו־מ‬
‫אב‬
‫‪-‬אברהם‪:‬‬
‫לו‬
‫אמנם‬
‫שם‬
‫עליו;‬
‫אומר‬
‫שייבנה‬
‫וכי‬
‫דבריו‬
‫יודיע‬
‫‪.26‬‬
‫הלכות‬
‫בית‬
‫‪.2 7‬‬
‫השגות‬
‫הראב״ד‪,‬‬
‫‪.2 8‬‬
‫רומז‬
‫הוא"‪,‬‬
‫נהכ‪1‬‬
‫עתיד‬
‫וכן‬
‫‪-‬‬
‫‪:.,‬שימה‬
‫בית‬
‫ו‬
‫בהם‬
‫ויומם?‬
‫של‬
‫ר‬
‫על‬
‫"י‬
‫לב ו ו תה"‪.‬‬
‫"כ ‪ 0‬ף‬
‫ההקדש‬
‫המ‪!,‬מרות‬
‫ב טו כ ה‬
‫בירושלמי‪,‬‬
‫בעל‬
‫בית‬
‫המקרי‪, ,‬‬
‫יג‬
‫המקדש‬
‫הראויות‪,‬‬
‫כשיבנה‬
‫לדברי‬
‫מ‬
‫הראב״ד‬
‫כ"א‬
‫מא'‬
‫ב ר כ ו ת‪,‬‬
‫ל‬
‫דבריו‪:‬‬
‫יהיה‬
‫ואיזה‬
‫נ׳‬
‫"כמה‬
‫‪:‬זהות‬
‫מ ‪,‬־ נ ה ״‬
‫ע ל ו‪.‬‬
‫אם‬
‫יבנה‬
‫בימים‬
‫אתילו‬
‫לעבוד‬
‫ומטהר‬
‫יהיה‬
‫הראב״ד‬
‫ע די ‪,‬ג‪ :‬ע‬
‫דבריו‬
‫מ‪:‬גר ף‬
‫גת‬
‫הראויות‬
‫שם‬
‫וכן‬
‫שמים־‬
‫ל‪.‬ן ב י ‪;.‬ותם"‬
‫הוי!‬
‫לא‬
‫ושבתם‪.‬‬
‫ל'‬
‫עא'‬
‫כד'‬
‫שם‪.‬‬
‫עא׳‪:‬‬
‫" ד ג ין‬
‫העתיד‬
‫ו הבטי ס‬
‫לכן‬
‫היא‬
‫הלג'‪:‬‬
‫"כי‬
‫ת־‪ 1‬ה‬
‫לבוא‪,‬‬
‫וזג י ר כ ה‬
‫בא‪./‬‬
‫בידי‬
‫של‬
‫הצתה‪,‬‬
‫יי!‬
‫תהילת‬
‫ובא‬
‫כותב‬
‫׳‪.‬ו­‬
‫הל"יו‪.‬‬
‫הרמב״ם‬
‫בר"ה‬
‫ו ‪1‬לו‬
‫(?י‬
‫יכול‬
‫‪.‬ואינו מ כ י ר‬
‫אן\‬
‫‪ 111‬ה‬
‫ ‪- 1 21‬‬‫ועודו‬
‫סדעח‬
‫בסטר‬
‫‪sou‬ב‬
‫ליתן‬
‫לעבור‬
‫טע!‪1‬‬
‫עד‬
‫מינו‬
‫ס י‬
‫ללמד‬
‫למה‬
‫סיקבע‬
‫רמו י‬
‫י‪ Of.‬ר‬
‫טבל‪■.‬״!‬
‫( ב ע ר ק)‬
‫ל א ב‪.‬מ‬
‫ד ר ביג ו‬
‫בא‬
‫רביב ו‬
‫בגין‬
‫טכעיבוה‬
‫מוהר‬
‫בבית‬
‫לעבודה‬
‫ביו!‬
‫מהלכות‬
‫סלו‬
‫אב‬
‫ולכיעל‬
‫הבוז י ר ה‬
‫בזמן‬
‫הזה‪.‬‬
‫ובמטמרתו‪.‬‬
‫ביין‪,‬‬
‫מוהר‬
‫מצמרו‬
‫אוזר‬
‫בקטר‬
‫ביה וימ^ו‬
‫ה מ ו רהב‬
‫על‬
‫הלכו׳ ה ן־‪,‬ק ט ו ר וו‪1‬‬
‫למטטרות‬
‫קובעה‬
‫מס לוי ט ה‬
‫קורבן‪.‬‬
‫וכן־‬
‫מוכמים‬
‫סאם‬
‫גוי‬
‫חלקים‪:‬‬
‫מ ו מ ר רבי‪:‬‬
‫וטבילה‬
‫״הליל‬
‫וכיון‬
‫בכל‬
‫זמה‬
‫ל&י‬
‫דברי‬
‫אלא‬
‫ברית‬
‫מדם‬
‫כאבותיכם‪,‬‬
‫‪.‬מר‬
‫למדנו‬
‫רב‬
‫יונה‪,‬‬
‫;״;גמרא‬
‫בר‬
‫בברייתא‪:‬‬
‫הברייתא‬
‫על‬
‫מחא‬
‫צריף‬
‫מכה‬
‫מ״יקה‬
‫‪.‬‬
‫סכך‬
‫י( ‪:‬ול‬
‫טמי!‪:‬ו‬
‫מינו‬
‫המקד‬
‫!בו‪,.‬‬
‫מז‬
‫וייפגע‬
‫המקדס‬
‫מה‬
‫עליו‬
‫הגוי‬
‫סיוכל‬
‫מ״מו‬
‫ממני‬
‫וכי‬
‫בזמן‬
‫הגר‬
‫ר׳‬
‫יגור‬
‫הזה‬
‫להמרי‬
‫ג‪.‬י ת‬
‫י יו‪:‬נוז‬
‫מ׳ יו ט‬
‫ההליך‬
‫‪:,‬״קלה" <‬
‫מה‬
‫טל‬
‫*לד בחידוטי‬
‫דבריהגמרא‪,‬‬
‫ועא'‪.‬‬
‫טם‪,‬וכן ר "ה ל»' עב'•‬
‫סו‪:‬ו‪,‬וכן ירו‪5.,‬למי‪/ ,‬וקל יה ‪ ,‬פי־יי‪ '7,‬ז *‬
‫‪m‬‬
‫וה!‬
‫ל ב י י ה אל‬
‫ככנטו‬
‫מעתה‬
‫רובע‬
‫ה״כוו‪1‬‬
‫ה ‪ i‬י ר‪1‬־*‬
‫ה מ י ד ו מ ל>‪.‬‬
‫ל ד ו ר ו ״ י כ ‪ ! ,‬״ ' ‪. ) 3 '1‬‬
‫גר‪,‬‬
‫‪,‬׳ימרי־י‬
‫אלעזר‪:‬‬
‫‪. )3 3‬‬
‫לא‬
‫גי‬
‫ו!‪,-‬‬
‫ה ק ו ו ב ן מיננו; מ\!ץ‪111‬‬
‫"מלא‬
‫ריי‪:‬ר ׳‬
‫בן‬
‫בנוטא זה בהרחבה במרק ה'‪,‬‬
‫כריתות‪ ,‬טי׳‬
‫לעבור‬
‫אתכם‬
‫אריך‬
‫רבע‬
‫להקריב‬
‫סמעון‬
‫הבמת‬
‫סומלה‪:‬‬
‫יז ו ‪m‬וי ר׳‬
‫<■«‬
‫<״‬
‫<■י‬
‫‪,‬״■‪o‬‬‫ב י ח י ו ‪; .‬׳‪,‬ן ל מ ׳‪, ?1,‬ט‪u‬י ״‪,‬ז‬
‫כפי סדנו‬
‫בבלי‪,‬‬
‫ה מ ק ד ש ומהר•׳‪«:‬‬
‫קורבן‪,‬‬
‫אבותיכם‬
‫אומנה‪,‬‬
‫הגמר״‬
‫יעקב‪:‬‬
‫"גר‬
‫תלויה בבנ י ן המקרי׳ •‬
‫כטףמיינה‪ ,‬סו‪ - ,,‬וראה‬
‫‪.31‬‬
‫‪:‬ל‬
‫'יקבע‪,‬‬
‫מ ב י ? ה ב מ ק ו ו ה ‪ ! ?\.‬י ג‪/‬יטיו!‬
‫‪..‬י י‪-‬לינ' ‪ v‬ו ו ‪ n‬א ת‬
‫■׳ י ק ד י ‪ ;7‬מ ט ב עבכז־י‪ ,‬י ו נ י? ‪ J r‬י ‪11‬‬
‫‪.29‬‬
‫יו‬
‫ביט‬
‫בנין‬
‫להט ר י ס‬
‫להתגייר‬
‫מילה‪,‬‬
‫דמים"‬
‫ל ח ל ו מ י ן‪,‬‬
‫בן ןבז‪ , 1‬ן ב ט ל ה‬
‫בית‬
‫עי‬
‫ק»הר‪:‬‬
‫עה‬
‫ולכטיבנה‬
‫ב מ מ ו נ ה ‪ t.‬ל‬
‫חייבו‬
‫רוצה‬
‫ייככם‬
‫והרצאה‬
‫הגיור‬
‫גרים?‬
‫לקנות‬
‫י ט‬
‫ל׳׳י ״י' ״‬
‫והכי‬
‫ץ ןו)‬
‫נקבל‬
‫ועוד‬
‫לומר‪:‬‬
‫בזמנו‪.‬‬
‫ההלכה‬
‫מת‬
‫קרבנוה‪,‬‬
‫ולי קו רםיי^ ‪^30‬‬
‫סוג‬
‫במילה‬
‫‪.‬‬
‫» ט ו ו לי‬
‫המקדש‬
‫יין‬
‫מטטר‬
‫( ‪)2 9‬‬
‫ביה‬
‫ביה‬
‫לסווות‬
‫המקדט‬
‫להקריב‬
‫נ‪ :‬מ‬
‫‪)3 :‬‬
‫לקינו ‪• 1‬‬
‫״ ג י י' ‪" ,‬‬
‫ג י|!י‬
‫ל כ׳' יבג‪ :,‬ז;‪/?,‬י י ־‬
‫"כבר‬
‫נמנה‬
‫רומי״ ״הי״ה‬
‫״ברה‬
‫ע ל י י ‪13 ,‬‬
‫ל ח י י ב׳; ת‬
‫ה ‪ y‬ו ‪L1‬ו י ב י ‪ 1‬ל ק ו ר ב ןכ י‪ 1‬נה‬
‫י‬
‫יי׳י• • ‪r‬‬
‫'״*‬
‫ן בן‬
‫ייו ח נ י‬
‫זכ ‪ 1‬י‬
‫ב י ט לנוויג‬
‫‪,,‬הקרבת הקורבנות אינה‬
‫ידרמה‪ ,‬סנהדריןכג׳ עב׳‬
‫ו»יןרצוננו להאריך בכל‪.‬‬
‫‪22‬ו‬
‫לזה מואאין! אנו בחלמור בקטר לו־׳י מעאל ״ןלי‬
‫■אסור לאדם לקרוא בחמר גליל שבחלמור הגר‪',‬מ‪,‬׳!‪112‬ו ף‬
‫התרכז ו ‪11‬ו ב קרי‪ nr.‬הסולר‬
‫להרבות » ‪ n‬האור‪.‬‬
‫ישכח ויטה ‪ nr.‬הנר לקרב ‪ nr‬הימן לו‪-‬יחילה בכד׳‬
‫"אמר ררי י‪ ,‬מעאל גן‬
‫מעם י׳זז ‪ n‬קר*< ובק‪ \7‬להטות‪,‬‬
‫ל*!‬
‫יקרא ל ו ר הנר‪ .‬ר׳‬
‫חטאת ש מ נ ה ^ ־ ^ ‪.‬‬
‫בית המקד‬
‫יי!־‪ :‬כמו; ‪.‬גדולים וברי הכמיח!‬
‫נתן ;!!ומר‪:‬‬
‫ישמעאל בן אלי זע קריתי‬
‫י ‪,‬‬
‫קרא והמה‪.‬‬
‫וי‬
‫■׳ נתן‪ ,‬ו׳‬
‫ישמעאל‪!; ,‬גי״יו‬
‫ואין זוז מקרה יהיר טל ו׳‬
‫"האוכל וילג‪ :‬בזמן הזוזי‬
‫■רי י ו ‪!.‬ומרי‬
‫וכתב ׳ל ל כ׳נ ‪ up‬ו‪ n . :‬י‬
‫והטיתי נר בשבח‪ .‬לב׳ייבנו‪ .‬בית המקדש‪!' ,‬גי■‬
‫ישמעאל נ‪!.‬גב ילל !״וקחו ‪ ,‬ל!‬
‫הוא יביא קורבן וויי‪,‬ואת‪ ,‬ה‪t ,‬‬
‫שהיתה •בלי בו "ל ר'‬
‫ולישע‪ :‬אני‬
‫‪ 1.‬י ול‬
‫‪-‬טה‪.‬‬
‫צרין‬
‫יין זו‬
‫י‪1‬־נ!‬
‫ערות לתקווה והרז•‪ •!!!:‬נ ה‬
‫ייבנה וי ‪ 0‬קר‬
‫ישמעאל‪ ,‬כי• מ‪ ;11;*:‬ו שר׳ אל‪/‬לו ר ‪ 1’.‬ומר‪:‬‬
‫יכתוב לו‬
‫לצי החבר הגמרא‪,‬‬
‫יעוד‪,‬‬
‫ימא יבוא בי"ו’ *יחד‬
‫אח האדם‪*.‬וכל תלד‪ .‬׳־ו‬
‫הכמות ;‪!.‬וכל‪ ,‬שאולי ייבנר‪ .‬בית ו‪,‬מ !ר י בימיוו י תת‪1‬׳‬
‫ביח הזי)‬
‫והה יורו שהכמות‬
‫אכל אינה בשעור המחייב הבאת קורבן‪.‬‬
‫׳' ‪ •3‬אלון‪ ,‬תו לרו ת היהודית‪ ,‬א'‬
‫‪.33‬‬
‫‪.36‬‬
‫חוס^חא‪,‬‬
‫בבלי‪,‬‬
‫'בת נ!"א‪,‬‬
‫‪.70-71‬‬
‫בבלי שם י״ב ע״ב‪.‬‬
‫יומא‪ .‬מ׳ י ״‪.‬‬
‫‪ 23 -‬ו ‪-‬‬
‫‪<,,‬ו‪ -‬ר‪.‬ןוו‪,1‬י‪.‬ר!ו ן‪1‬ו‪.:‬זיו‪1‬‬
‫ד ברינו ון׳>ו‪.‬ר‪1.‬וו!‪1‬‬
‫דבי■‬
‫קגוע‬
‫אל* דבר‬
‫ארע י‪,‬‬
‫ו»יך‬
‫«ו‪,‬י‪.‬‬
‫רק ‪,.,‬הוחדרה !■•לורו; ‪,7‬יל הלז‪ ,‬ו‪. 78.,,‬‬
‫י‬
‫‪.‬כ ‪ on‬בר‬
‫ג עיו‪:‬י גו‬
‫ול‬
‫יי*י*יי‪*.‬ו ר ד* ו ח ר‪^11 ^1 . 11‬וי‪ !(.‬י ו‪11‬י‬
‫‪1‬זדוגו‪2‬אוונ גהכ^נו‬
‫יגרח העיבור‪,‬‬
‫'‪.‬ועיברו‬
‫׳־ויכלו‬
‫לוייתו־רו‪.‬‬
‫ה ו ?ה‬
‫גי ‪ 11‬י‬
‫‪ s‬י ''ה!!גרת ג ‪ a‬ת ‪:1‬וו לז‪(11‬ו ן; ‪ 11‬וו בן‬
‫•י'‪'-.‬‬
‫!גנ ל‬
‫על התו‪ 1‬גזור‪.‬‬
‫ו<• !־ע! ו רב נ וו‪ 1‬לו‪ ?.‬קרה‬
‫מוווו ‪n‬‬
‫‪I‬‬
‫יי‬
‫ן‪ ,‬ל וה‬
‫<‬
‫ב‬
‫‪•1‘:‬יי' ׳•ה‪‘,‬‬
‫« ‪ n‬ה ו‪.‬ה‬
‫ל ה‪ 11‬ג בר‬
‫זו‪,‬‬
‫ו‪::‬ו״וי!‪r11,1‬‬
‫)’‬
‫*׳‬
‫^י^‬
‫י ’‪1‬‬
‫יירגוי ‪ 11‬י■׳‪,‬‬
‫ ‪- 124‬‬‫נ‪50‬ח‬
‫ר‬
‫בפרק‬
‫ה׳‬
‫חורבן‬
‫העם‪,‬‬
‫ל»‬
‫בית‬
‫כי‬
‫יש‬
‫המריע‪,‬‬
‫כך‬
‫ש;׳; י ן‬
‫ומעשר‬
‫במשנה;‬
‫ומוכלי ן‬
‫»ף‬
‫שני‬
‫עמד‪,‬‬
‫‪9‬י‬
‫על‬
‫חורבן‬
‫יהושע;‬
‫ר'‬
‫ק ד ש י ם ;■״ף‬
‫חומה‪.‬‬
‫שי^ין‬
‫מטילו‬
‫פי‬
‫שקדושה‬
‫בבג י ן‬
‫לאחר‬
‫ראשונה‬
‫הרומאי‬
‫ההלהה‬
‫המקדש‪,‬‬
‫ביו!‬
‫חורבן‬
‫הבית‪.‬‬
‫ו;׳ף‬
‫מי‬
‫קלעים‪.‬‬
‫( ‪)1‬‬
‫ע׳}‬
‫בחיי‬
‫מבחינת‬
‫שמקריבין‬
‫‪u v‬י ן‬
‫והעם‬
‫‪rnr/n‬‬
‫כשהשלטון‬
‫קשורה‬
‫שמעתי‬
‫על‬
‫מקום‬
‫הקורבנות‪.‬‬
‫ז!י ‪ 3‬נ ה‬
‫בקדושתו‬
‫החכמים‬
‫תמסו‬
‫הבית‪,‬‬
‫פולחן‬
‫הקורבנות‬
‫"»מר‬
‫קדשי‬
‫בקלות‬
‫‪nr‬‬
‫נ ‪ 7‬ז»ר‬
‫השלימו‬
‫הקורבנות‬
‫ל;^!ןר‬
‫להמשיך‬
‫שעבודת‬
‫המקדש־‬
‫שנינו‬
‫־ועבודת‬
‫ש&ללילו‬
‫גמיונות‬
‫חורבן‬
‫ה ס ב ר ה ‪17‬ל״‪.‬י‬
‫המקדש‬
‫הנ״ל‪,‬‬
‫שבית‬
‫בית‪,‬‬
‫‪mx‬‬
‫הסערה‬
‫היו‬
‫ב^רק‬
‫מקום‬
‫המקדש‬
‫העלינו‬
‫המקדש‪.‬‬
‫ולכן‬
‫הזמרנ ו‬
‫פולחן‬
‫ל ‪ ms‬ר‬
‫הבית‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫על‬
‫קדשיט‬
‫קדושה‬
‫קלים‬
‫ל‪ vi :‬ת ה‬
‫( ‪)2‬‬
‫וקדושה‬
‫למרות‬
‫לעתיד‬
‫;!בית‬
‫שכך‬
‫נהגו‬
‫עלו‬
‫ע&הס‬
‫המקדש‬
‫מן‬
‫בית‪,‬‬
‫בזמן‬
‫הזה‬
‫ששחט‬
‫ק ד שי ט‬
‫קדשה‬
‫על‬
‫שמשום‬
‫שלא‬
‫ב!‪::‬ניט‪,‬‬
‫‪.1‬‬
‫קדושה‬
‫‪.2‬‬
‫ע ד י ו‪, $1‬‬
‫‪.3‬‬
‫בבלי‪,‬‬
‫‪.4‬‬
‫שט‪,‬‬
‫‪.5‬‬
‫הלכות‬
‫בזמן‬
‫פי‬
‫ש^לן‬
‫במקום‬
‫שהרי‬
‫שנתקדשה‬
‫ת'‪,‬‬
‫ו'‬
‫ז ב ח י ם‪,‬‬
‫ביוו"‬
‫נובעת‬
‫לעתיד‬
‫בזמן‬
‫‪-‬‬
‫הי הה‬
‫שהרי‬
‫לחם‬
‫( ‪)3‬‬
‫והעלה‬
‫מותר‬
‫לא‬
‫עזר»‪,‬‬
‫שהעיד‬
‫המקדש‬
‫הזה‬
‫וקדשה‬
‫קז'‬
‫‪8‬חד‬
‫ה גרמה‬
‫קיים‪,‬‬
‫עליית‬
‫ה ל כ ה יו ו‬
‫בזמן‬
‫לשעתה‬
‫היה‬
‫הגולה‪.‬‬
‫‪ -‬ש מ ק ר י ב י ן ‪ 1:‬ף‬
‫ליקרב‬
‫לבוא"‬
‫למעשה‬
‫» ל‪15‬‬
‫‪.‬‬
‫כטי‬
‫׳•שמועתו‬
‫‪.‬‬
‫על‬
‫ולא‬
‫הלכה‬
‫חייב‬
‫חוץ‬
‫ל ב »ז‪/,‬‬
‫שלמה‬
‫מקום‬
‫זו‬
‫המלך‪.‬‬
‫ע‪.'£-5‬‬
‫עב'‪.‬‬
‫מעשה‬
‫ה ק ר ב נ ו ת‪,‬‬
‫פ י"ט‬
‫טו ׳ ‪.‬‬
‫"שלישה‬
‫‪<:‬דם‬
‫'«ו‬
‫בית‪.‬‬
‫נביאים‬
‫‪..' *r m n‬׳העיד‬
‫ש ^ « ‪ 1/‬י קי ‪ p n‬ר י ג;‬
‫חייב‪,‬‬
‫ש״ין‬
‫‪.‬‬
‫הל'‬
‫בלבד‬
‫ב ר ח ^‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫יוחנן;‬
‫המזבח;‬
‫לכך‬
‫ובמקבילות‪.‬‬
‫סב׳‬
‫ר׳‬
‫»חרת‪,‬‬
‫»ע"ט‬
‫( ‪)5‬‬
‫»מר‬
‫ה ל כ ה ו‪ 1‬י « ו ר » י ת ‪ 1; ,‬ל‪:‬׳‪.‬־‬
‫שז‪*.‬ם‬
‫לעזרה‬
‫להקריב‬
‫ש ל ר"*‬
‫רק‬
‫יהושע‬
‫שהיו‬
‫מקריבים‬
‫מקריב‬
‫םק‬
‫מעני‬
‫מטני‬
‫להם‬
‫לל^‬
‫קורבן‬
‫הרמביים‪:‬‬
‫"מי‬
‫ש ה ו ‪ v .‬ר;‪!.-‬ו י‬
‫ש ק ד ו ־שה‬
‫ראשונה‬
‫־ ‪- 125‬‬
‫ויע‬
‫‪m y‬‬
‫‪1‬‬
‫בין‬
‫מ ח ו י ימו! ‪ n tx‬י ל ו‬
‫מקוט‬
‫המקדים‬
‫‪ :1‬נ ו ש א‬
‫ז ה‪.‬‬
‫במקום‬
‫"היו‬
‫החורבן‪,‬‬
‫הדוממים‪,‬‬
‫במקויו‪.‬ו‬
‫ולא‬
‫;‪!:‬יסברו;‬
‫נטתייוו‬
‫נוטה‬
‫לעקוב‬
‫ללא‬
‫מוזר‪.‬‬
‫כיוון‬
‫עגודוג‬
‫עד‬
‫;׳'הקרבת ר; ק ו ר‪.‬י‪ :‬נ ו!‪1‬‬
‫המקדש‬
‫כאלה‬
‫לאחר‬
‫ע״י‬
‫ה ד ג ו‪1 .‬־‬
‫וזוז ו ק ר י ם‬
‫( ‪)6‬‬
‫שאכן‬
‫מרד‬
‫‪n u n‬‬
‫כן‪,‬‬
‫בית‬
‫בר‪-‬כוכבא‪,‬‬
‫לוו‬
‫י ו‪ :‬וילה‬
‫תמוהיט‬
‫המקדש‬
‫וומ‪/‬״יכו;‬
‫וייידוע‬
‫ביח‪-‬מקדש‪,‬‬
‫מ ׳ווו‬
‫\חויב‬
‫הקורבנות‬
‫׳<׳!)■‬
‫מן‬
‫לו‪.‬י‬
‫ל‬
‫ג ויו‬
‫ה!‪! ?.‬ורדו‪.‬‬
‫וו!‬
‫דבריו‬
‫מותר‬
‫דתקוי׳ה‬
‫ויו׳ ‪!.‬‬
‫אן‪,‬‬
‫ג י יג!‬
‫ל ה ק ר י ר ג‪1.‬ו‬
‫ד;י‪ :‬ו ‪xi‬‬
‫ב«‪».‬קו ‪■ 1‬יי‪n 1‬־ ‪,‬‬
‫( ‪)7‬‬
‫וזוהי‬
‫דעו! ו ‪\ ,‬ל‬
‫גס‬
‫המשגה‬
‫האסכלאי'^^‪.‬‬
‫עבד‬
‫לו‬
‫ה׳יט‬
‫‪u\;a‬‬
‫על‬
‫אמנט‬
‫איטוא‪,‬‬
‫לטי‬
‫״ו״ג‬
‫י‪17‬‬
‫בתקוטת‬
‫דיבנה;‬
‫אלו‬
‫ב פ ט ח‪,‬‬
‫שוט‬
‫שפסח‬
‫"ט ס ח‬
‫אמר‬
‫כמובן‬
‫למטווח‬
‫‪.6‬‬
‫הוא‬
‫במאמר‬
‫זה‬
‫הוצאת‬
‫דברי‬
‫הקוד׳‪, :‬‬
‫ע'‬
‫ל אוזר‬
‫זו‬
‫נו;‬
‫וו‪,‬‬
‫היה‬
‫היו‬
‫זו‪,‬‬
‫ר״ג‬
‫רמז‬
‫הן‪:‬‬
‫‪,nun‬‬
‫על‬
‫אוו‬
‫זה‪,‬‬
‫להקרבת‬
‫שלא‬
‫(לסו!‬
‫תקוו זת‬
‫ה ד י ת‪.‬‬
‫קורבן‬
‫(‪111‬‬
‫ה‬
‫מזגה‬
‫ומרור‪.‬‬
‫‪o 1j‬‬
‫‪1i‬‬
‫;לאחר‬
‫החורבן‬
‫נאמו־‪:‬‬
‫של‬
‫על‬
‫משמע‬
‫שבזמן‬
‫ו• ב ן‬
‫לא‬
‫;מרו‪:‬‬
‫״ ‪in)Ej‬‬
‫ולכן‬
‫מוכיחה‬
‫מתקופת‬
‫בעקבותיו‬
‫חכמיט‪,‬‬
‫ל‬
‫ירו‬
‫דבר‪,‬‬
‫הבית‬
‫שיש‬
‫חיות‪,‬‬
‫ליוו‪,‬‬
‫הוא‬
‫רא‬
‫יתכן‬
‫ית‬
‫לומר‬
‫צ‪.‬ה‪,.‬‬
‫‪ 3‬ל ‪,1 9‬‬
‫מצדד‬
‫כך‪.‬‬
‫כל‬
‫ש וי ת‪,‬‬
‫‪ 0‬י‪:‬רי‬
‫במאמרו‪:‬‬
‫לומר‬
‫שרבן‬
‫ג‪?.<.‬ליאל‬
‫קו נ טרט‬
‫שהיתה‬
‫מטו‬
‫אוי י לוי‬
‫מהר"ץ‬
‫חיות‪,‬‬
‫א חו ו ן‬
‫עבודת‬
‫ה מ ק ר א ו‪ .1.‬ג ו מ י ו ‪,‬‬
‫בת‪-‬קול‬
‫מקדאי‬
‫ו‪ j,,‬ד‬
‫הוא‬
‫יקבל‬
‫קרבנווויהט‬
‫ת ק ו ולה‬
‫אגדה‬
‫מדברת‪.‬‬
‫וו‬
‫ע ' ‪,9 8‬‬
‫ינו‬
‫ב׳\עה‬
‫הואמצטטדברי‬
‫והכריזה‪:‬‬
‫זו"‪.‬‬
‫אבל‬
‫"מי‬
‫אין‬
‫׳ןבל‬
‫יווו‬
‫ולטחי ‪,u‬ז׳‪,‬א׳‪.‬‬
‫ו ל ר נ ק ל ‪ ,‬ז‪.‬‬
‫מ בי א‬
‫זאת‬
‫ד ר כי‬
‫ה מ'׳נו; ‪,‬‬
‫ע ׳ ‪ ,6 0‬ו ז ע '‬
‫בשיו ה ח ש ב " ץ ו ר א ה‬
‫‪u‬‬
‫עי׳‬
‫‪ ,0 2‬ו ר א ה ל ה ל ן ‪.‬‬
‫ת תנ ״ז‪.‬‬
‫פ ט ה י ט ‪,‬י ׳ ‪ ,‬ה ׳ ‪.‬‬
‫‪.12‬‬
‫י‬
‫‪v‬ו‪ :‬ו דו!‬
‫ה ׳!ורבו; וו!‬
‫ה ח וו ב ן ‪.‬‬
‫במדבר‪,‬‬
‫ראה‬
‫יו!‬
‫( ג ‪),‬‬
‫( ‪) 12‬‬
‫ת ח מ " ד ‪ -‬ח ח נ " ח‪.‬‬
‫פ ״ ב ?‪■.‬ייצאו;‬
‫חיו ת‬
‫כ ו ר ‪,1‬‬
‫דכריו‬
‫מה?"‪.‬‬
‫הולטח׳‪,‬‬
‫הו‪.‬‬
‫‪:‬ל‬
‫יהי)‪,‬‬
‫מ׳ ו!)‬
‫כ ר‪.‬י ח‬
‫אמר‪,‬‬
‫העטה‬
‫אנו־‬
‫ה ז ק ן ‪ /‬ווי‬
‫אומר‪:‬‬
‫שוט‬
‫אז!‬
‫מ ו ג » י ו‪1‬‬
‫ביהוד‬
‫הבאה‪,‬‬
‫של‬
‫ל גו‬
‫בטיט‬
‫כל‬
‫ההגדה‬
‫אוכליט‬
‫כי‬
‫על‬
‫ן; ו ‪u‬‬
‫ה מ י שנ ה‬
‫*‪:‬מצרינו‬
‫"צא‬
‫ה הי׳ וער ה‬
‫ואלו‬
‫בנוטה‬
‫אינו‪.‬‬
‫עוד‬
‫נלך־‬
‫ג י י ג ר ‪,‬א‪.‬‬
‫איזו‬
‫אלו‪,‬‬
‫א ו כ ל י ‪ 11‬״‬
‫י‪ 1‬מ ע‬
‫רגיל‬
‫בדברי‬
‫א ו ה לי ‪0‬‬
‫ר״ג‬
‫וצלה‬
‫דיבנה‪,‬‬
‫בוו קוני! ה‬
‫ג מ ל י ול‬
‫^‬
‫עבדו‪:‬‬
‫זח‬
‫חובתו‪...‬‬
‫‪. . .‬‬
‫שראיה‬
‫היה‬
‫"רבן‬
‫ירי‬
‫דברים‬
‫אבו תי נ ו‬
‫?'אין‬
‫זהו‬
‫ל ‪oca‬‬
‫למצוא‬
‫אבותינו‬
‫לטבי‬
‫ו‪,‬ןו?\נוות‬
‫ה מ ו ז כ ר ‪: 1‬מ‬
‫יצא‬
‫המקו ט‬
‫שיהיו‬
‫גמליאל‬
‫שהי ו‬
‫לא‬
‫ו‪:‬אמנו‪!.‬‬
‫שאמר‬
‫ל ע ב ד י‪1:1‬‬
‫ה ר ו צ י ^() ‪^ 1‬‬
‫ר״ג‬
‫ר״ג‬
‫‪ 1‬לא‬
‫טבי‪,‬‬
‫ט ג י ‪'. ’ ,‬ניתן‬
‫ייתכן‬
‫ד'‬
‫מטולרת‬
‫י ה וישע ‪,‬‬
‫הקריבו"‬
‫נ ו טח‬
‫ההגדה‪,‬‬
‫בדון■‬
‫הלכות‬
‫חמץ‬
‫ומצה‬
‫ל ה ר מ ב ״ ט‪.‬‬
‫המכילתא‬
‫יתרו׳‬
‫קרבנותיהו‬
‫הוכחה‬
‫גל‬
‫‪-‬‬
‫‪1/‬מ!‪1‬וז ‪:11/‬י ו‬
‫אדו לא הרגי‬
‫‪-‬‬
‫‪1 2 6‬‬
‫אבותינו אוכלים‪ ,‬אין יו ריייי׳‬
‫הרי‬
‫י י ת כ ן‪ 1‬י ה כ ו‬
‫מ‬
‫נאמר‬
‫ו !ז‬
‫ן! ‪;1‬‬
‫י‪-‬יי יי יייי‬
‫ל א כ י ל ת‪1lUM‬יז י‬
‫ט ה ר י ג‪:‬ין‬
‫■ ו ‪ 1‬יי‬
‫‪1‬‬
‫נ הו‪!• .‬מי' ‪^ 1°‬‬
‫י‬
‫י'‬
‫צ<‬
‫ו ל « כ ‪n‬ו ‪1‬־‪ :‬ייטאנ ו או כל י ‪ 3 (., a‬ו )‬
‫הרג‬
‫צ‪,‬ה‪.‬‬
‫הגמרא‬
‫מ״מרת‬
‫התגלאר‬
‫ב^ני‬
‫על‬
‫נוכרי‬
‫ג״‪ ,‬ו א‬
‫ח י ו ת !? ב‪ .‬י‬
‫ע ל ר‪ .‬ו כ ר י‬
‫יהודה‬
‫ר׳‬
‫לאכול‬
‫<עץ‬
‫?ל‬
‫ראיה‬
‫לי‬
‫בן‬
‫מגייר‬
‫‪yEO‬״‬
‫ןזג ‪ ,‬ב ר י‬
‫עלה‬
‫מבבל‬
‫בתירא‬
‫ה‪ ,,‬סוו ‪,‬‬
‫הב!!ה‬
‫מעניינת‬
‫?יהיה‬
‫ה ו;‪4‬‬
‫‪.y s ,‬‬
‫ע ל‪.1‬‬
‫״לק‬
‫בתירא‪.‬‬
‫דאת‬
‫מהחלק‬
‫מן‬
‫ומצודווך‬
‫מ ק ו ר ^ז‬
‫״י‬
‫למרות‬
‫ו‪:‬״וז‪:‬חר‪.‬‬
‫ה^לייזז‬
‫ליוו״לינו‬
‫‪,‬״־יהי־י*ל‬
‫חהפיס‬
‫ליוו‬
‫בגציבין‬
‫אהל‬
‫‪,‬״ר״‬
‫«‪,‬וי‬
‫בניציבין‬
‫לירו‬
‫ל ה ק ר ב ת «* ‪n 0‬‬
‫ואבל‬
‫לאתר‬
‫‪n n ,1‬־ ‪. ) j‬‬
‫ר‬
‫גרי‪,‬‬
‫״וני‬
‫גיירו ‪1',‬׳‬
‫עונט מוות?( ‪)1 5‬‬
‫׳! י״ ( ^ ^ ? והלא ‪.‬ב ‪u‬‬
‫לו‪,.‬‬
‫■י‬
‫לו ‪f Vi,‬‬
‫״‪ ’ :‬לי ”‬
‫‪.‬‬
‫‪.1‬ו ר‪71‬‬
‫*י‬
‫;ימ‬
‫גו‬
‫ב) מר‪•,‬ע ‪,‬׳‬
‫'י‬
‫ו‬
‫‪.‬ל!‪,,‬לר יהוזוי‪° ’ "■1‬׳•‪7‬י‬
‫( ‪)1 4‬‬
‫ג;י| ו‬
‫" " "‬
‫יו;י' ד'־‬
‫»״««'״• ‪m‬יי׳יי־י"י"'‬
‫לות מתעוררות לין‪,,‬ומ הטיהור הזה‪ .‬א) האו‪1‬‬
‫לו‬
‫ט ה ת וו־ה‬
‫(״»״״;‬
‫ובי‪)(!,‬‬
‫י•‬
‫י‬
‫■אוהל‬
‫יהודה גן גתיוא לא‬
‫לי‬
‫הו‪ 1.‬חייו‪ :‬היה להקריב קורבן וימת‪.‬‬
‫;‪:‬תירא ״י ‪, -‬ז ‪.,‬ונחו טל ‪,‬ביו טל י ר ׳י‬
‫׳ מוזהר טי ׳ י‪.,‬ורה בן‬
‫פואל‪ w .‬״ ‪ a‬ר ׳ יריוךן‪ :‬חי בער‪,‬‬
‫מאתייס‬
‫ינון‪,‬‬
‫‪ u k‬הוא ‪,.‬י עיי ‪«».‬׳►ו‬
‫ה ב‪,‬׳‪ )17 (11‬־‬
‫תיות מג ״ה לה״ביו‬
‫־כאפות המקרה הזה קרה לאתר ‪.‬זוזו רגן‪ .‬הק‪.‬‬
‫קורבן ‪ vioa‬המביכה לאחר התו‪.‬־בן‪,‬‬
‫י‪ . < ;.‬ג‪..‬לורה חמוניי‪•1‬‬
‫י‬
‫*'*" ו‬
‫יהודה לא עלה לירושלים‪ .‬הקו בת הויסת היתה כרוכה בהט ת הנ ו‪ 11‬מיר‬
‫הטל טוגון‪.1‬‬
‫נוגרי זן; ה״״זה כיהורי עיי*‬
‫יוכל להל; ין‬
‫למרי הטלת ו! י ת‪,‬‬
‫וזו הי תה הטיבה טהר גו אווז ו‪.‬‬
‫כתו‪ .‬ילה כתב‪ :‬ל‪::;:‬״‬
‫‪ .13‬ר » ה ר ״ ג ״״ ‪ ,‬י)ל(‪:‬ו״ ‪ Y m ,‬ומיה‪ ,‬״י•״ ה•יל ד״‬
‫זה יאנו אובלין"‪ ,‬ובסוף ההלהה התג‪ 1" :‬נז '‪ 1‬ויזיי‬
‫אבותינו או הלי!־ ״‪.‬‬
‫בבלי‪ ,‬נ! ‪ 0‬תיע‪,‬‬
‫ג׳ עייר‪.‬‬
‫הרי ה אי׳ ס וו' ונוכרי לא יאבלתבטר ה ויסת מוסד‪.‬על הי‪1‬‬
‫יאכיל את ו‪.‬וכרי‪ ,‬ולא על הו‪.‬והר י‪.‬‬
‫ראה ‪.:‬־‪ ,1.1‬תויים‬
‫הייימ ן‬
‫בנ ‪ 8‬יבין‪.‬‬
‫ד״ה מאליה‪.‬‬
‫ט ס ע׳‬
‫‪,553‬‬
‫סבורזהיווני ר׳‬
‫יהודהבן בתיר‪1‬ג< ו‬
‫י־ ‪- 127‬‬
‫ו ; ״ בר ה‬
‫מעניינו‪.‬‬
‫ו;יא‬
‫ומבריקה‪,‬‬
‫ה מ ו ג יו‪,!..‬‬
‫ן‪:5‬ל‬
‫ן! י ןז־ ו‪,‬‬
‫מ‬
‫־׳י ‘ ‪7,‬‬
‫;״׳גזה בו נ‬
‫גג יי*״‬
‫‪1‬י‪.‬וי‬
‫יי•‪ '•1‬היוז ג־'‬
‫לע ‪ .‬ן ״‬
‫ן;וה‬
‫‪m ,T‬‬
‫ע ע מ ו‪,‬‬
‫שקי^ל הלק‬
‫מ ב י ׳‪1‬‬
‫יי ה‪7‬‬
‫^ י ן ׳״ ‪ 0‬ח ה‪J‬‬
‫ביין ‪,‬נאמי‪:‬‬
‫שע כשי ושאין‬
‫יןז ו רו‬
‫הקור ב נ ו ה ‪.‬‬
‫״‬
‫הו«‬
‫‪i' j u‬‬
‫וייןי‪,‬״״‬
‫המקר•‬
‫בייה‬
‫רג‪.‬ר•‬
‫י‬
‫)״ ‪T K‬‬
‫ככר‬
‫‪vjiju‬׳ ה י ה‬
‫ר'‬
‫;ןןמ!‬
‫יו; ורך‪,‬‬
‫<‬
‫׳‬
‫י‬
‫רי‬
‫'׳'ו י י ‪,‬י■׳ י ^‪11111‬‬
‫;‪],1‬ו‬
‫יי‘‬
‫במויןאה ״ ( ‪ ) 1 9‬״‬
‫‪;y n ! j j n K‬‬
‫ללת‬
‫ל״״ר‬
‫החו רגןי‬
‫הכוהנים‬
‫ואה‬
‫ין‪ .‬ע ‪ ,‬א ״ כ ‪ 17‬״ זילו‬
‫ער ‪ , ,‬ן‬
‫‪,‬‬
‫ן‪ !,‬־‪ .,‬ל » י‬
‫לאוור ן;ו‪ 1‬ו ר‪:1‬ן ‪,‬‬
‫הענ‪, 1‬‬
‫‪ 17‬י ו כ ? ו‬
‫׳>ו‪,‬ק‪1‬‬
‫־!־‪ ,‬י ה‬
‫״)ננ י ״ !‬
‫'‬
‫‪.,,‬י‪-,‬״‬
‫‪j‬‬
‫*‬
‫‪,‬י‬
‫היות‬
‫ן ל^־ן ‪,‬ן‪ ,‬נ י ‪,‬‬
‫ו ‪ 1,‬ר‬
‫י‪,-,‬לין‪!.‬‬
‫ל!‪ .‬י קן‪.1‬‬
‫^וז‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫קייי■)‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫י '׳'לי‬
‫"‪nnin‬‬
‫ייח‬
‫‘ ׳■ ‪r‬‬
‫׳' ג־יי‬
‫מבא‬
‫‪......‬‬
‫‪0‬‬
‫‪:‬יימה‬
‫י‪,‬קוו ב נ ו ״‬
‫‪* ,;! t m 1 1 1‬רו‪ .‬ו‬
‫‪1‬י ק ר י‬
‫״ "י י ״‬
‫קוריו ‪ m‬י‪,,‬יד ׳‪,‬־קורב׳־־ יי‪1‬‬
‫יזיה ׳ !״י י‪-‬י'*‬
‫‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫•י•‬
‫ג‪:‬י‪ 1‬ק ו יי‬
‫‪ v 11,11111,21‬י ״‬
‫שמווה ‪ ,‬״ " ק י ‪1:1 '1",‬‬
‫ץ< ‪ ,‬ו ו י’' !>ן *‬
‫יי י־■‬
‫"ח! מ א ה י‬
‫י‪,‬‬
‫**‬
‫י י ה י ‪ -‬ו ב בלי ו מ א ה ‪,‬‬
‫‪1‬י ■י‬
‫י י‬
‫לוז טיז(׳׳׳!‬
‫׳‬
‫הקר ב ת ק וו־ו‪ :‬נ יי!‪i‬ל היר‬
‫‪, ,,,‬‬
‫<י בו ר‬
‫י‪;,‬יי ־״'‬
‫ן‪,‬׳‪ !,‬י י י י■ י י־ ; ג‪*1‬‬
‫‪ .‬יי ״ ״ ״ ‪ :1‬ין‬
‫‪.‬‬
‫ו ג■ ׳‪1‬‬
‫צ י ב ו ר ‪ ,‬ג־גו ןנ׳ ‪ . 110‬הרד;‬
‫ונינו‪:‬‬
‫^‬
‫א? ״‬
‫״ן‪ ! 1,‬״ ! ; ‪ .‬ו ר ב ו ו ה‬
‫ה<‪£‬ל‪1‬ו ‪- 1‬ו‪f -‬י‬
‫■■‪ 1,‬י!‬
‫טל מי‪1‬‬
‫‪u‬׳וכלו!‬
‫י‬
‫ור‪1‬‬
‫‪j‬ן‬
‫^‬
‫‪11J‬יי'״‪1‬‬
‫קי י ‪ ■ 11‬ר > '' ‪:,m‬‬
‫י'‬
‫» ל ו ‪ tin‬מ ר ו‬
‫ר״יו;‪•,‬יו; וך‬
‫ג‪,,‬‬
‫המקדש‬
‫ל ג‘י נ י־*״‬
‫!י■‬
‫ארחוה‬
‫ריייר׳ר׳‪1 ,‬‬
‫ו•ך ‪1‬־ ‪1 1 11‬‬
‫•ר‬
‫ין׳‪,‬׳)יןגניוז‬
‫■״ ‪ .‬י י ‪,,‬״!‬
‫וי! ‪1‬י׳*‪1■1‬‬
‫? ‪J‬ג‬
‫‪1‬‬
‫‪11‬‬
‫יי׳ ל'י‬
‫מ\נ?ו ׳ ‪;1‬‬
‫'• ‪1,‬־נ‬
‫י‬
‫לר!‪1!.‬ו ן י‬
‫‪1‬‬
‫מהאןור!‪?-‬‬
‫א ה ו; נ א מ ר‬
‫‪ .‬ן! ‪.1‬‬
‫׳" י־ 'י‪1 ,‬־‬
‫ל מ ה'‬
‫‪nt:r ■11 T 1‬‬
‫—י‬
‫״‬
‫ו ל א ו כ ל ״ ‪ ,‬ל ג‪.‬י‪,‬ןו רכו־י‬
‫שהעגו‬
‫ל מ ר ו״‬
‫יייי׳‬
‫‪ 0.1‬ו(‪. •1KK‬‬
‫‪n!1J‬‬
‫!■ין■‬
‫‪,(n ,‬־‬
‫קרביה‬
‫‪.a‬‬
‫ן‬
‫ו;ק‪ I‬רו ו‪ .‬ו ‪■ , II‬‬
‫ה‪ 1111‬ב ן ‪,‬‬
‫לאחר‬
‫■‬
‫‪’ :‬‬
‫ר ב נ ו!‪*1‬י‬
‫;נזכ>ו‪ .‬ל‪:1‬לן‬
‫״ ה מ ר י ‪ ! ,‬ו‪,. :‬מר ו‬
‫<‪.1 >-‬‬
‫‪u117j‬‬
‫ל‪ ,11:‬ר‬
‫״‬
‫חו ן ‪ ,‬ן ‪:1‬יו‪ 1‬ר‬
‫״‪,‬‬
‫‪ ,‬״ ״ ‪ ,‬״״■יי י־‬
‫״ ‪ 1‬נ־'‬
‫^יי‬
‫בבלי‪ ,‬הנ הדרי ‪ , 7‬י "ג ע" ב‪ ,‬ו ׳‪.‬מ‪.‬ןג‪.‬יי׳ ו ת•‬
‫‪ .19‬ע ‪ u‬חי‪ v ,11‬׳ ‪ ,‬ד׳ ‪.‬‬
‫"■יי״ י ‪ 1‬יי‬
‫ע נ ו ד ״ ׳• ‪1H‬‬
‫ ‪- 138‬‬‫הגמרא‬
‫מ‪0‬טרת‬
‫תרומה‬
‫ובין‬
‫ומ‪ 5.‬א ה‬
‫טומאה‪.‬‬
‫טם‬
‫מנהו;‬
‫כן‬
‫הגמר;!!‬
‫תמהה‬
‫זה‬
‫כל‬
‫על‬
‫אהה‬
‫ובמה‬
‫להסביר‪:‬‬
‫מילליא‬
‫על‬
‫מת‬
‫את‬
‫הגמרא‪,‬‬
‫וממר‬
‫מי‬
‫לה‪:‬‬
‫זל‬
‫ל ה מי‬
‫זה‪,‬‬
‫ר'‬
‫טל‬
‫ס מ מ ו וג‬
‫הודה‬
‫?‬
‫ה!'‬
‫י> '‬
‫<?׳* ג י‬
‫י'*‪,'1‬‬
‫י־ ‪1‬‬
‫‪P‬‬
‫גי‬
‫תוזוי‪.‬‬
‫ה ת ו ח מ ו תיינם‬
‫ןליעזר‬
‫געזז‬
‫במקווי‬
‫לתמי‬
‫י־ ד '‪■i1‬‬
‫‪ 1 .. .‬ויגן ו‬
‫*‬
‫י‪;,‬ו) י׳‬
‫אנלתו‪,‬‬
‫בעלי‬
‫ב א ת ר ודה‪.‬‬
‫כולן‬
‫הו׳־י"‬
‫דייג‪,‬‬
‫"»ו«‪ 1‬ה ני‪.‬ו !ו!‬
‫ובודקת‬
‫ב ז מ נ י ;‪ 1‬ל יי'‬
‫רבי‪,‬‬
‫־יזמה ת ו‬
‫במים‬
‫תרומו!‬
‫קרה‬
‫בימי‬
‫ידה‬
‫ר״ג‬
‫תרומה?‬
‫מקרה‬
‫יי ק ו ד ש‬
‫רכן‬
‫מדלתה‬
‫ו ‪ 1‬אלו;‬
‫"ממי‬
‫מדברת‬
‫וטואלת‪:‬‬
‫טטוזמ ו‬
‫ו אוזר!‬
‫טל‬
‫ג מ ל י מ ל ?זהי«וז‬
‫>‬
‫ו ו ׳יו‪.‬ו‬
‫וללי׳ו ‪:,‬י‘!׳•■‪i‬׳־ י יי*‬
‫יל״‪,‬‬
‫׳׳׳ ‪1‬‬
‫ו‬
‫היי־‬
‫( ‪ )2 2‬־‬
‫זה‬
‫הזקן‪,‬‬
‫ר״ג‬
‫רבילות‬
‫״אלן‬
‫להזכיר‬
‫למי‪:‬‬
‫סתם‬
‫"מעטה‬
‫אל*‪,‬‬
‫ר״ג‪,‬‬
‫ב ס בי תא‪,‬‬
‫הזקן"‬
‫דייג‬
‫טל‬
‫ט ^ ת !‪ 1‬ו‬
‫ר " גיה י תו;‬
‫( ‪)2 3‬‬
‫מכתנלת‬
‫טם‪:‬‬
‫ואמא‬
‫יינות‬
‫"טלבית‬
‫לננזכין‬
‫רבן‬
‫והיתה‬
‫גמליאל‬
‫ס ב י ״ א "( ‪, )2 4‬‬
‫בוריו ״ ׳־'ל‬
‫היו‬
‫טהרי‬
‫קורין‬
‫ידוע‬
‫לר״ג‬
‫כג י‬
‫מ תר " ג‬
‫הדורות?‬
‫בבית‬
‫כנרמה‬
‫טהטמות‬
‫הנ״י»ותי‬
‫ו מסחררי‬
‫טבי‬
‫ויי)‪1‬ג;ן ‪,‬‬
‫טכך‬
‫ו;דבר׳*ו‪1‬‬
‫על ה ד ע ת‬
‫יתוא‪,‬‬
‫הם‪.‬‬
‫טטכת‬
‫״מקריח‬
‫ת ו ‪j \7‬‬
‫‪m‬‬
‫ו״‬
‫ול^הותיהן‬
‫אבא‬
‫״‪.,‬י‬
‫עבד‬
‫בטם‬
‫ה‪,‬י'‪°‬‬
‫היה‬
‫ל * י ל‪nK‬‬
‫ך ג' י‬
‫ה״ו זבר‬
‫״ ין‪.‬אדי ר‪:1‬י‪, .‬יזדג‪':‬י‬
‫? ‪ i‬ןבי‪,‬ן‬
‫» ל |•‬
‫ג נ יי‪,‬‬
‫ו'‬
‫ק‪,,‬׳‪:‬ו‬
‫י' י' י ‪,‬־'‬
‫ו ״ ! ז• י ר ו רז‬
‫״ ‪,..,,‬י‬
‫־י י‬
‫ר ‪ ■k‬ז‬
‫ב ו!< גי‬
‫ר י‘‬
‫‪11‬‬
‫‪1‬־‪1‬‬
‫נר‬
‫רתקו ‪r m‬‬
‫יי ‪'1‬‬
‫‪,‬־־ג‬
‫הזקן‪,‬‬
‫י' ‪ ..............‬י‬
‫׳׳יבדר ך‬
‫כ ל ל ה ת ג וו‬
‫רי׳<‬
‫תה‬
‫ה י תו;‬
‫מוזגת‬
‫יין‬
‫לחמי‬
‫תודה‪,‬‬
‫מחוץ‬
‫‪.2 0‬‬
‫‪. 21‬‬
‫בבלי‪,‬‬
‫נדה‬
‫לנסכים‬
‫י‪ :‬יי‬
‫לירו‬
‫לים?‬
‫ו'‬
‫ר? כ‪ 1‬ו כ^ ״ ‪1‬״י‬
‫‪.2 2‬‬
‫בולרק ו‪-,‬־ ‪,‬‬
‫ו‪ .‬ד ה ‪ ,‬מ " ב‬
‫‪ 1‬ם ‪,‬מ " א‬
‫ביתם‬
‫לדברי י‬
‫ו<בי‬
‫המקד‪,.,‬‬
‫מלו־‬
‫ה "א‪.‬‬
‫היי ד ‪.‬‬
‫מ ר מ ההי■ נ י ם‬
‫ל מ ט ל‪,‬‬
‫^‬
‫ע"ב•‬
‫הגמרא מתרצ ת כדברי עולא סהיו‬
‫ל מ נ ח ו ת ‪ ,‬מטעו‪ !.‬ט מ א ייבנו‪,‬‬
‫וטמן‬
‫רמה‬
‫‪1‬‬
‫^‪J 11‬‬
‫על‬
‫בבלי‪,‬‬
‫ה י ר ו ט ל מ י‪ 1•-‬י'‘ "‪11‬‬
‫‪,‬ב ב אק מ א ‪ ,‬ע " ד עייב‪.‬‬
‫‪ n‬יי •‬
‫י'‬
‫ו ר ז • י‪-‬‬
‫‪f‬‬
‫■■‬
‫‪.1‬‬
‫״ י נ ק ל ’’ ״׳'‬
‫ון ■ י ם ; ע ב ד י ‪n‬ל‬
‫וי^־ ; ת י‬
‫מטילו‬
‫‪,‬‬
‫ק‬
‫ו‪1,‬ך;יי‪1‬‬
‫די בו ר‪,‬‬
‫הגברי• ‪1‬‬
‫׳ ‪p‬״ ‪ r1‬לן‬
‫מ ט ב י ר י ם ‪L,‬‬
‫לזכר‬
‫כל‬
‫לעבדיהן‬
‫לנו‬
‫העבדים‪,‬‬
‫חג ’ ת‬
‫•־־‬
‫‪:‬ץי ׳‬
‫‪■I‬‬
‫י‬
‫ ‪- 129‬‬‫מ ‪ 0:1‬ה‬
‫חיוה‬
‫בחולין‪.‬‬
‫ר׳‬
‫המקרים;‬
‫"ר'‬
‫שי ז‬
‫ג‪:‬ל‬
‫ל ק גל‬
‫להוכיח‬
‫שר׳ימ‬
‫סובר‬
‫‪,‬׳אין‬
‫מאיר‬
‫מאיר‬
‫‪tik‬‬
‫חייט‬
‫הכרעת‬
‫בהמה‬
‫צריף‬
‫השחיטה‪,‬‬
‫משום‬
‫שייתכן‬
‫ממשיכה‬
‫והגמרא‬
‫לקבל ‪m :‬‬
‫הגמרא‬
‫אולי‬
‫‪.‬אנו‬
‫הכרעת‬
‫הגמרא‬
‫ו‪:■.‬לו‪1‬‬
‫היתה‬
‫טריו״ז‪,‬‬
‫וקב‬
‫ב ו ו יטה‬
‫שהיה‬
‫שאפילו‬
‫מקריב‬
‫ל מ י ע ו ט א "‪.‬‬
‫הרוב‪.‬‬
‫לחשוש‬
‫היה‬
‫ק ו רז‪ :.‬ן‬
‫נאמר‬
‫ר"מ‬
‫וא״א‬
‫׳‪ ' . 1‬י י ץ ‪ ,‬י‬
‫של‬
‫ין‬
‫י כ?‬
‫את‬
‫טרי׳ ‪1‬׳ ‪ 11‬ה‬
‫במקום‬
‫א כ ל ב־>‪ 1‬ר ‪,‬‬
‫מה‬
‫' ר ו א י ם ‪/‬זר " מ‬
‫מ ‪no‬‬
‫אכל‬
‫באכילת‬
‫לנהוג‬
‫בראש‬
‫במטה‬
‫אחר״‬
‫השו‪:‬ה‪.‬‬
‫'‪’ 1,1‬‬
‫ל ‪m i‬ו‬
‫נ ‪'.‬והזוי‪.‬‬
‫ב‪111' .‬‬
‫ק ו ׳‪,‬ן ו ד ש י ם‬
‫‪ h u b‬וקודשיח‪,‬‬
‫ראיה‬
‫י ו!‬
‫( ‪)28‬‬
‫ר ומ מו !‬
‫ר"מ‬
‫׳ובו‬
‫ע ‪.11‬‬
‫ה ל כ ו ו ד א י ה ‪ ! ,‬א לה‬
‫י‬
‫< דיי‬
‫ב׳‪-‬יו ?‬
‫ל ג ל ו•‪1‬‬
‫הבהמה‬
‫\ ך‪-‬ר !‬
‫וקודשיו!'־‬
‫לל‬
‫ו ץ ‪••1‬‬
‫דנו; ‪ 0 1‬ו ג י א ‪ 1•.‬ר ו כיי‬
‫על‬
‫!ר‪ 11‬מ ל‪.‬־‪1‬‬
‫מסח‪,‬‬
‫הרו!‬
‫‪3‬ל‬
‫!‬
‫הוא‬
‫שנינו‪:‬‬
‫ל‬
‫אל‬
‫ה ג מ ר ‪•,;1,‬יננו;‬
‫!י י‬
‫ל|<י'' ‪ 1" 3‬י‬
‫וקודשים‪.‬‬
‫מביא‬
‫ייעל‬
‫ם״ני‬
‫ג״י״ו‬
‫ששה‬
‫‪,‬ל‬
‫״ושי״‬
‫ו;״עני)|;‬
‫כסלן‬
‫מ ר י ‪ -‬ע ד ע נ ט א ה ל‪,‬‬
‫ה(!ני‬
‫השל וחין‬
‫לול‬
‫על‬
‫‪;r m j l l‬‬
‫‪,,,‬ני‬
‫וע ל‬
‫מ‪.‬ד‪.‬‬
‫יוצאין;‬
‫מ ד ב ר י ‪, 1‬השנוי‬
‫ג י׳■י ן נ‪(,:‬׳‪.‬וי‬
‫על‬
‫ר א ה׳זנה;‬
‫‪n‬׳ ‪-H‬״‬
‫‪ n‬ר י מ‪:‬יני‬
‫א ד ר מ מ נ י ה פ ו י י ״ ;י‪1‬־ ״ ‪',‬׳‘• י'ז‬
‫״( ‪)2 9‬‬
‫המקדש‬
‫תחילת‬
‫ן י י ‪j‬ן‬
‫המדינה‬
‫יוו‪1‬‬
‫_‬
‫מטמרח‬
‫‪u3< 1‬‬
‫י ן ‪ ], v‬י ן •‪ 1‬ף‬
‫על‬
‫יל‬
‫על‬
‫שלוחי‬
‫<די‬
‫יי׳‬
‫יוו‬
‫‪:,‬״!‬
‫הרין‬
‫הד י ן‬
‫המקדש‬
‫ה‪.‬י ל ‪ ,‬״ י ט‬
‫הגש !נ ה‬
‫הוא‬
‫״מ;!ני‬
‫לא‬
‫ה״ממסה‬
‫מסיק‪,‬‬
‫הי ט ח ‪.‬‬
‫ה ״ ‪0‬ז( ״ ״‬
‫"מפני‬
‫יצאו‬
‫י ‪ -‬יו‬
‫לז*חר‬
‫על‬
‫‪,‬י‪,‬‬
‫״שרי‬
‫על‬
‫המסח"‬
‫ה ‪0‬לי״י‪,‬ו‬
‫לעדי‬
‫‪:1‬‬
‫די‬
‫שהשליחים‬
‫יצליחו‬
‫מבית‬
‫להגיע‬
‫למרוח‬
‫‪.27‬‬
‫בבלי‪,‬‬
‫חולין‬
‫‪,‬״׳!‬
‫י‬
‫‪ <.‬״ ב ‪.‬‬
‫‪ .28‬חיוו!‪ ,‬שם ע׳ תת נ"א‪.‬‬
‫‪.29‬‬
‫ראש השוה‪ ,‬א׳ ג'‪.‬‬
‫‪ .3u‬שם‪,‬‬
‫;׳ ד׳ ‪.‬‬
‫הדין‬
‫למדנו‬
‫היוי‬
‫ערג‬
‫‪7‬‬
‫ה‪r u m ,‬‬
‫מ״יימח;‬
‫‪^11 ,‬‬
‫י‘ז‬
‫מעיר‬
‫״'י נ ״‬
‫ממני‬
‫התקדש‬
‫קורבן‬
‫החודש‬
‫מנ‪: 11‬יר בא ור ו‪,‬‬
‫זו‬
‫ה ו ז י ד ״יט י ״ ל ל ו‬
‫ב י ב ו וי‬
‫מסח‬
‫‪ ,‬ר ו ל‬
‫וזל‪1‬‬
‫‪'" 11‬‬
‫‪?J‬‬
‫ה‪,‬ןון)' י ״ " ־‬
‫המועד?‬
‫ממני‬
‫מתי‬
‫;‬
‫‪1‬הרי‬
‫" ״״‪£‬נ י‬
‫פירושו‪,‬‬
‫והת!‬
‫רו‬
‫הוא‬
‫נינין‬
‫להודיע‬
‫ת‪,‬‬
‫׳*יוז‬
‫החורגן‪,‬‬
‫קיים"‪...‬‬
‫ילו‬
‫באו״ו‬
‫שהנאמר‪:‬‬
‫לדבריו‪,‬‬
‫י‬
‫׳* פ ג י‬
‫מכרו!‬
‫קו‬
‫כסה‪; 1 ,‬‬
‫בכדי‬
‫״‬
‫מדי *‬
‫יו!‬
‫זי‬
‫חג‬
‫ידאו‬
‫ג‬
‫טב‪,‬ז‬
‫״' ז‪ 1,1‬רי ׳‬
‫‪? 1‬ו‬
‫י‪* ,-‬״‘־ ‪'7‬י^‪11‬־|י' י ׳״'‬
‫׳ו‬
‫ ‪ 130‬־‬‫את‬
‫ה ש ב ת ( ו ‪, )3‬‬
‫קדושת‬
‫‪f r10!1‬‬
‫יל י ח י ט‬
‫להגיע‬
‫ד‪.‬ז מ ן‬
‫נראית‬
‫לירן׳‬
‫לר; ‪rj‬‬
‫אבל‬
‫ל א ן; ייתן‬
‫ו ל ה ג ו ‪ y‬זז י ל ו ל‬
‫כהשערה‬
‫ל י ‪ rj‬י‬
‫דמיוגית;‬
‫ע ר‪:1‬‬
‫ל ‪ u‬וג י׳‬
‫״ ב ט ה ו ר ה א ו מ ר ת על‬
‫גיסן‬
‫להזכיר‬
‫ראוי‬
‫הו‪ .‬ו ר ב ן ‪.‬‬
‫‪j‬״‬
‫ש ב ע ו ל ״ מ׳‪Ln ,‬‬
‫בת‪.‬‬
‫\‪ 1‬י ן‬
‫להלל‬
‫צורך‬
‫המדון ק‬
‫מטנ י‬
‫‪-‬‬
‫ל ג‪:1‬י‬
‫הך‬
‫!‪:‬וו‪:1‬ו;‬
‫דברי‬
‫למדנו;‬
‫בשבת‪,‬‬
‫פו ש ב ו ‪ f 11‬ו‬
‫חוד״‬
‫את‬
‫ל‪ !,.‬וזר‬
‫להקו יב‬
‫פסה‪,‬‬
‫ומ‪/‬יוס‬
‫לאהד‬
‫לדעתו‬
‫יי י ר■״ ‪« 1‬‬
‫״‬
‫" מ‪,‬יום‬
‫ר׳‬
‫ל‬
‫היו‪,‬‬
‫‪.‬׳בת‬
‫י■‪ 1‬יי‬
‫על‬
‫ל־‬
‫ש ל ה או רה‬
‫ב^׳יי‬
‫י ר ‪ 1‬׳ ל י(; ‪. . .‬‬
‫אל״‬
‫ל ה ג ו‪,‬׳‬
‫»״‬
‫(‪:‬ל‬
‫הדריימנא‪,‬‬
‫מסטרת‬
‫הקדש‪.‬‬
‫של‬
‫ה ר ו מאייו‪,‬‬
‫ל» ״ ר‬
‫ל פ‪,‬‬
‫ל צ ו ר נ‪ :‬י‬
‫מטבעות‬
‫טטטות‬
‫הדר י אגו‬
‫״וובן‬
‫על‬
‫ט ר‪ 1‬״יי ג מ‬
‫ה ב י ת‪,‬‬
‫די‬
‫‪CR‬‬
‫שחכמי‬
‫הגמד‪,,‬‬
‫וטו י » נ ו ‪, 0‬‬
‫בן‬
‫טי(‪» £‬‬
‫‪V a n‬‬
‫לגנוז‬
‫אמד‬
‫מעולות‬
‫כ ל <‪:‬נ‪',‬‬
‫‪,‬יי‪:‬‬
‫״לו‬
‫הי ת ה‬
‫ר ן ‪,‬י ‪,‬ו‬
‫‪A‬‬
‫ר צ ו «״ ג ו ב ‪•v‬י‬
‫הן‬
‫׳השתמשו‬
‫בהטבעות‬
‫ו‬
‫לגני‪:‬‬
‫י׳ ‪•• • ‘ " ,‬‬
‫שדמות‬
‫‪,‬ל; יו‪,‬ן‪.‬‬
‫י י *‪1,‬־‬
‫בק‬
‫ו י ‪1111‬‬
‫ק‬
‫הקי״ר׳־י‬
‫סו‬
‫לא״ר‬
‫י‬
‫’‬
‫י״‬
‫"הדרייאנא"‬
‫ג ד ו ל( ‪, )3 4‬‬
‫ר‪,,‬יה‬
‫לדתות‬
‫ו " ט ו ר י י נא"‪,‬‬
‫;■ירו‬
‫לפי‬
‫בצורה‬
‫זה‪,‬‬
‫כ‪,‬־י‬
‫זיו‬
‫בכטי־‬
‫ו‪.‬מ ו ‪ :1‬ן‬
‫שלכאורה‬
‫טבעו‬
‫י י‪ :‬ג י ‪« 11‬‬
‫"י‪ 1‬ו(זט י ״‬
‫*חורת; ‪.1‬ז ר י י <!«••׳‬
‫‪-‬ין‬
‫׳‪,‬יום‬
‫‪-‬‬
‫ט ‪ ;<! 1‬ו‬
‫חורבן‬
‫שיירות‬
‫מ ט ״ ב ר ‪,‬ואלו‬
‫*™־יי‪" ,‬‬
‫עגול‪,‬‬
‫ל‪,‬ומות‬
‫ה ןזתו ״‬
‫ו‬
‫הבית‬
‫זי״‬
‫ט‪ 1‬י‬
‫הקי‪.‬זו‪-‬י‬
‫‪;,‬קיתרי!!‪ ,‬י ת כ ן‬
‫ע ל מ ״ ^ ע ו ת י־ נ ו ת ‪ v, ,‬ה ש ת מ ש ו‪)-1:1‬‬
‫‪)3 3 (. .‬‬
‫ב י ר ו \ל י ם‬
‫לצרהי‬
‫‪.‬‬
‫ע ט חי ם‬
‫‪.32‬‬
‫בבלי‪,‬‬
‫‪.33‬‬
‫ראה רש"י שח‪.‬‬
‫‪.34‬‬
‫תו״ס דה' ד י נר י‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ו׳‬
‫ה ‪!/‬דש‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫א׳‬
‫ולכן‬
‫רצו‬
‫? ג נ ו ז ‪f i n :.‬‬
‫י‬
‫עבודה זרה‪,‬‬
‫‪ .35‬וראן‪ :‬תוספות שם‪.‬‬
‫ו״י‪,‬‬
‫ע״ב ובמקבילות‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪ 1‬י!‬
‫י 'י' *״‬
‫ה קד?\ ‪. ^3 3‬‬
‫אומנח‬
‫‪31‬‬
‫הי׳ ‪1,‬‬
‫( ‪)3 2‬‬
‫יי'‬
‫ן‬
‫מטבעו״‬
‫מ ו ט ‪. 1‬עת‬
‫י‬
‫ה ״ ג ‪ " 5' 1, ,‬ל ‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫מ^הי‬
‫ול‬
‫‪.‬‬
‫על‬
‫טבעה‬
‫מיי נו‪.‬‬
‫׳׳‪I■' J,( *-1 ,‬‬
‫המינה‬
‫המועדות‬
‫מראה‬
‫להגיע‬
‫‪1‬י ז‬
‫י ™ל מ ר י ״‬
‫תקנת‬
‫ו ״י־ע י »‬
‫מנת‬
‫ב י ו וזו •‬
‫מתכווגת‬
‫ויי‪:‬ו‪ .‬ה‬
‫היוני‬
‫ש ה ע ז יוי‬
‫גנן בו י‬
‫קצר‬
‫!;תס״‪,‬‬
‫הגמרא‬
‫"אמד‬
‫ודהו‪»:‬‬
‫הוא‬
‫ל י ״ י י־ י‬
‫ולהן‬
‫׳׳יזמ '‪ 1',‬י‬
‫‪,‬‬
‫‪- 131 -‬‬
‫ל; י‬
‫חיוו!‪,‬‬
‫» ‪: n‬׳ ‪ n‬ג ר ״•‬
‫‪ ! /‬י מ ת ו ‪<:11/ ,‬׳ ‪ 11‬ה‬
‫ר"ג‬
‫ה ע י ב ו ר ׳׳‪:‬יל‬
‫הקרבת‬
‫ויבנה‪,‬‬
‫ו‬
‫ך; קוי ר‬
‫!;מנמק‬
‫את‬
‫בנ!רק !ץ'‪,‬‬
‫א ט \ר‬
‫ל ה מ ביר‬
‫למרות‬
‫לאחר‬
‫א‪11‬‬
‫ה חו ר בן‪,‬‬
‫חורבן‬
‫לבית‬
‫לאתר‬
‫תימה!‬
‫אתן‬
‫אמר‬
‫והי‬
‫את‬
‫הזז ו ר ב ן ‪,‬‬
‫ל ‪ rit‬ר י ת ‪,‬‬
‫לו‪:‬‬
‫מצ^ו‬
‫ההוגתהם‬
‫ע ב ד ״ י‪.‬‬
‫כזמן‬
‫והזו‬
‫גנו‬
‫אמר‬
‫י ו מ״‬
‫לו‪:‬‬
‫לו‪:‬‬
‫אמר‬
‫_‬
‫‪V ,‬‬
‫ת‬
‫וזירת‬
‫ר״ג‪,‬‬
‫‪ !/‬ו ‪ 1‬ב ו‪111 .‬‬
‫? ‪r..‬‬
‫מו‪.‬‬
‫ד בר יו׳‪,‬‬
‫לו‪:‬‬
‫היתה‬
‫הרי‬
‫>י‪:‬יל‪1,‬‬
‫הוא‬
‫הי תה‬
‫ביבנה‪,‬‬
‫חיות‬
‫ה ‪ ,‬״ה‪:‬‬
‫*ודק‬
‫״ ‪,,n‬‬
‫מנין?״‪,‬‬
‫בהנחתו‪,‬‬
‫ע‪ .1‬ן ד ה‬
‫מ‪ 1/‬מ ע‬
‫במקומ‬
‫ל אווו־‬
‫וביבנה‬
‫חורבן‬
‫וזיוה‬
‫ביתר‪,‬‬
‫ית;מע;זה‬
‫אירע‬
‫ביבנה‪,‬‬
‫ב ״ ק‪ .,‬ג‪1‬‬
‫‪•/‬התמיהה׳‬
‫אתר‪,‬‬
‫טלא‬
‫הי תה‬
‫זה<‬
‫הייתה‬
‫מנתה‬
‫לאתר‬
‫‪ <,‬ן ? ״ ‪,‬‬
‫על‬
‫עבודת‬
‫להסגיר‪,‬‬
‫מרד‬
‫אח‬
‫?■י• יי‘‬
‫ל ' י יי י‬
‫‪!.‬ותר;‬
‫עבודה‬
‫בגבולין‪,‬‬
‫מווו‪ :‬ה‬
‫העבודה‬
‫בז מן הז ה‪ ,‬מ נ י ר ״ ׳‬
‫ש ה ‪,‬יווה‬
‫ר׳‬
‫עם‬
‫י־יייוי^ן‬
‫״רמון‬
‫( ‪)3 7‬‬
‫הקורבנות‬
‫אבל‬
‫הקורבנות‬
‫‪.‬‬
‫וו״יהוזו‬
‫"ובי‬
‫‪, nv‬ד ו ‪1-‬׳■‪ V‬י וי‬
‫גר‪-‬כוכבא‪,‬‬
‫מ‬
‫ע ג ו ד ״ ה ק ו ר ב ג י י‘ ל א' זר‬
‫ל ‪,1‬‬
‫לטי‬
‫באת‬
‫תרומה‬
‫עבורו;‬
‫מ‪ !/‬וו׳‬
‫עבודת‬
‫; א תו‬
‫׳׳״א ‪ !1‬קו יי ‪1‬‬
‫!יי ז‬
‫_‬
‫המובן‬
‫קו! ב ‪t 111‬‬
‫(»ר ‪ 9‬ו ן ׳׳‪ 1‬ל א ‪1‬‬
‫מ יני‬
‫בל‬
‫עטו‬
‫ה ק ר‪ .1‬ח‬
‫<‬
‫בר‬
‫ב ‪7‬גו ‪ 0‬צ ו ר ה ‪,‬‬
‫מ״ביר‬
‫עבודת‬
‫‪ : °‬י <י* «‬
‫מ ד ב ר י ‪ ; 11,1‬מ ו ז ‪,‬‬
‫ר״ג‪ :‬״ו הי‬
‫טה״מיהה‬
‫הוי!ני‬
‫זוייני■‬
‫ו יק ! י ג‪ .‬ו‬
‫” מ ע י יה‬
‫אמר‬
‫מנין?‬
‫‪,‬ל‬
‫ב ע י ‪ :1‬ו י‬
‫ראיה‬
‫;!;!כן‬
‫להוהיוו‬
‫מ ‪ 0‬ט ר ת‪:‬‬
‫ר״ג‪,‬‬
‫הזה‬
‫הצורן'‬
‫ו!י ‪ ! 1‬ו ר מ י ת‬
‫מ‪ 17‬כ נ ע ו ו‪1‬‬
‫לבאורה‬
‫הגמרא‬
‫עבודה‬
‫עבודה‬
‫אויי \ר ו ‪11‬‬
‫ר איוו!‬
‫א ט‪!/‬ר‬
‫‪ vus V‬ר‬
‫א חו״ ו ת ‪.‬‬
‫קי׳ימו!‬
‫מצ אנו‬
‫אדרבה‪,‬‬
‫המדרש‪.‬‬
‫המדר;י\?‬
‫ו״הלבה‬
‫לא‬
‫הבית‪,‬‬
‫קורבנות‬
‫האיגרת‬
‫?'לטי‬
‫גה!ו‪ .‬י‪11‬‬
‫ב נ ר ‪11‬‬
‫‪1‬ג*ווי יי־ ז‪,‬‬
‫י יי'!‬
‫עבורה‬
‫בזמן‬
‫‪n‬י‪ f‬י‬
‫דעתו‬
‫ל‬
‫בזמן־‬
‫‪.‬־״ ‪a‬‬
‫לא‬
‫'•זהי‬
‫הזה!‬
‫ג‬
‫יי‬
‫וודאי‬
‫‪11 11 °‬‬
‫מ״קה‬
‫עמודת‬
‫הקררבנוח^ ‪.^3 8‬‬
‫ג״‬
‫יי׳‬
‫ה״בר‬
‫« י כ‪ 1‬ן‬
‫״י‬
‫ז ‪!1‬‬
‫אינו‬
‫‪ ! , ra‬״ ״‬
‫על‬
‫הרע״‪.‬‬
‫רא‪.‬ית‪,‬‬
‫אין‬
‫יודעים‬
‫מ״קבל‬
‫» מיי( ‪ 9‬״ ‪.‬‬
‫'י•״‪.‬‬
‫” " ‪3‬י‬
‫״ *״יי־‬
‫’ ״יי‬
‫‪)3 9 (.‬‬
‫‪,‬‬
‫׳;לוד‪,‬‬
‫‪.36‬‬
‫‪.37‬‬
‫ואילו‬
‫סימור‬
‫המע‪ .‬ה‬
‫בבלי‪ ,‬ט ‪ 0‬חי ‪ u‬ע״ב ע"ב‪.‬‬
‫בקובץ אשרי‬
‫בינה‪ ,‬נלל ס{‪!,‬־‪,‬־ מהלייץ היות‪ ,‬ע‬
‫‪ .38‬ע' תת ג"ח‪.‬‬
‫‪.39‬‬
‫היה‬
‫ב י ג נ וי‬
‫ראה הי ימאן‬
‫‪.525-529‬‬
‫ו‪1‬ו‪ 1‬ק ‪ 0‬ח‪.‬‬
‫א‪:,‬ו ‪,‬‬
‫י׳יי‬
‫א‪,‬‬
‫״ ’ ‪*9‬יי‬
‫אכן‬
‫ ‪- 132‬‬‫ווי ‪11:‬־ מעסה זה‪ ,‬די־ לנו‬
‫דומני‬
‫ל»‪1‬זו־ החורבן •‬
‫אלא »‬
‫להוכיח ‪.‬זמר להן ה׳‪!,‬ורבנו׳״ ו‪:‬ן ‪j,i,‬‬
‫נ‪:‬ן ‪■:! ,‬נ־יל מת ההסערה בדבר •!ולהן ויילןו רגו‪ :‬וו!‬
‫; בי חת לקורבן ממה; ו‪.‬ו כל לומר ‪ 1‬טמ!ור המע‪.‬יה קרו‪,‬‬
‫‪.‬‬‫למחר החורבן‪ ,‬ר‪,‬‬
‫ולהן המה ר״ג‪:‬‬
‫באמצע הסנה‪,‬‬
‫"וכי‬
‫עבורה בזמן הזה‪,‬‬
‫ו;יו‪ 1‬ה‬
‫ע ב ו ד ת הקורבנות למוזר החורבן‪, .‬‬
‫פסח‪,‬‬
‫ותו לא‪.‬‬
‫אם ביזות לעבודת הקורבנות ממס‪,‬‬
‫מגי‪?/‬״‪:! ,‬י ‪(‘.‬׳;גט‬
‫היא הי תה מוגבלת להקרבה קווי‪.<.‬ן‬
‫למהר ‪!,,1‬ו‪:‬ן‬
‫מהודקים אנו ‪LU5‬‬
‫היא הממי כה‪ ,‬מ ע ט "כ ‪«-‬י ן סוהו מרק סהזיקה למקדס ולטולחן היווה‬
‫היא מסתקמת בכמה (!נינו;‬
‫חזיה‬
‫המקדס"‪,‬רי‬
‫הממונה החזקה חמהרה "יבגז‬
‫הדן בנווהי‬
‫הסלכות על עניינית הלכתיים‪ ,‬מתי סהראינו בנתניוו‬
‫ובעוד תקנות ‪ 1‬ה ב ה גו ת ברי׳ סב רמה לוזלן‪.‬‬
‫מו צמית מנו‪, ,‬׳‪,1‬׳׳ ו ו‪ .‬והגית לעלות לרגל למהר החורבן‬
‫בזמנו סל ר'‬
‫אלעזר בן סמוע (שהיה מצעירי תלמידיו סל ר״ע) מ!וןו!ר‬
‫על מהד ״נטר תה טחינתו׳ בינו‬
‫ן ‪/ a‬ן‬
‫ליי וסלית׳‬
‫‪ 1.‬תו‬
‫ר'‬
‫‪ .‬כמו־ כן‪,‬‬
‫( ‪)41‬‬
‫לחוג בירושליכו‬
‫סע לו‬
‫לירולי !‪.‬‬
‫מלעלות לרגל‪,‬‬
‫וראה מנסים מבני י‪..‬ראל ‪:‬ועולים לרגל‬
‫בזוהר מסומר על תקומתו סל ר״ס בן‪<-‬־ ‪i.fn‬ין‬
‫בגמרמ מ‪<5‬מו‪.‬ו‪:‬‬
‫‪.‬‬
‫ועברה <ל דעתו‬
‫יוסי זה כנ רמה הייה ר'‬
‫"מעסה במדם החד‪,‬‬
‫ועלתה לרגל‪,‬‬
‫היתה כנראה ז;מ ■ך סל‬
‫עליה סל‪ ,‬ה רגלים‪,‬‬
‫זל ה ויכריז יונו מחד‪.‬‬
‫התקינו סי הי ו‬
‫‪ .43‬סס‬
‫ממ‪.‬־‪.‬י‪.‬י ר ה‬
‫ילן־‬
‫סיבנה במהרה בימיו)■( ‪4‬־')‪,‬‬
‫( ‪)4 5‬‬
‫‪,‬‬
‫ולכן‬
‫י"מ ע'‪.56‬‬
‫מחטטים‪ ,‬הובא ע"יוזי ו ת‬
‫נדרים כ״ג ע״א‪,‬‬
‫ע'‬
‫י ר היה‬
‫ומחר רגל מחרון סב לת ימים‪ ,‬כדי‬
‫״‬
‫מכריזים בבהי כנימות ובבתי מדר יוה ‪...‬‬
‫זוהר מ'‬
‫‪.42‬‬
‫נימים‪ ,‬סר׳‬
‫"תייר‪ ,‬בראסונה כל מי‬
‫מטת ר ב בית המקדס‪,‬‬
‫מדרס רבה קהלת‪,‬׳‬
‫בבלי‪,‬‬
‫וב» לתו‪ .‬י ‪' 1‬‬
‫נוהג סהיה קיים בזמןהבית‪,‬‬
‫היתה נחלת הכלל‪ ,‬סהרי למדנו‪:‬‬
‫היה מכרי ו‬
‫יויתי" ‪. .‬‬
‫יוסי בן ח ל מ מ סהיה !‪?.‬תלמי)■י ר"ע‪ ,‬ו וזי למוזר‬
‫ההו רבן‪11 .‬י י ת מני ‪ 8‬גם מיגי‪:‬ו ר מסטר המע׳ יוה לר׳‬
‫\ ך! ‪/ j‬‬
‫נוהג לעלות לרגל ליז־וסלים בהל רגל ורגל;‪.' '',‬‬
‫עליית רגל זו‪,‬‬
‫‪.‬׳הריר ‪ui.‬‬
‫ע' תו! קט"ז‪.‬‬
‫וראה מלון ב׳ ע׳ ‪ 116‬והע׳ ‪.172‬‬
‫ח"ת‪.‬‬
‫‪.‬־;ין זו רק תטי לה‪,‬אלא כולי‪:/‬והבאנ ו בנ ‪ 0‬מויו‪,‬זוהי תה ונקוה ו‪.‬ממונה‪.‬‬
‫בבלי‪,‬‬
‫בבא מ^ייעא‪:1,‬ייח‪,‬‬
‫ע"ב‪.‬‬
‫‪- 133 -‬‬
‫גט לגגי יי ׳‪.‬׳ר הגט‪ ,‬״עבמרץ ״״ ‪ V n‬לא ‪-‬רי‪, ,‬‬
‫מ־יזן דאיר־־י עולי‬
‫יבלה‬
‫(‪) 17‬‬
‫רגלים היעהח ‪7‬זכיו«י^ ‪ >4 6‬ייואלח על ‪ •p‬הג&רא‪" :‬י״נח בזמן‬
‫י‪ ,‬ז‬
‫‪.‬ןיי ׳‪ ,‬גזהן ‪],‬אין ביה הקד׳;\ ׳״‪j‬י י!‪ l‬ממי איכא להימי‬
‫מנו ׳;עליית ‪ 1,1‬גל‪ ,‬למחר החורבן ההט יהה ר'׳י <‪?1‬י)י י'*ז ‪*J‬‬
‫«‪)4 8 ( . 1 .‬‬
‫רוב העם כג רמה טל א עלוז לרגל‪ ,‬מ ו ט ״ ‪ pua‬הוזי וג‪? :‬ע; ו ח‬
‫גר ״מ !‪.‬הגהה לחה‪/‬שיר‬
‫כילי‪ -‬רז ״* ‪0‬‬
‫™ מ״ירי‘ ה״‪,‬׳י'‬
‫‪A‬־’‪;u,r‬‬
‫ח ץ נוח‪ , ,‬נ; ‪,-n‬ן ‪ j‬ו מ ! ‪" 01‬זבר לה‪!,.‬ד יי"‪.‬‬
‫עיינו ‪.‬הה ינה‪:1" :‬דא ונח — היו; הלולב ו‪ .‬ימי׳‬
‫יוה אזזר‪ .‬מ יחרב ביה ה מקן*‬
‫כהרינה טבעה‪,‬‬
‫גימל‬
‫ל‪.‬י‪ 1‬ןי ימו‬
‫זכ‪1‬‬
‫מצווה זו ‪!:‬ל‬
‫במק!‬
‫‪ -‬החיוי ז י‪1‬״‪ if‬י י״רז ‪1‬־‪ f‬יי~׳‪1‬י‬
‫י|'‬
‫ל ה ק ד ט " ^ ‪ .^4‬מלון הטער עכל ימי הביח !זיג‬
‫ג<ג‪, 1..‬‬
‫נחילת לול*‪ :‬בחג הסו הו ח‪ ,‬אל*! בהקו‬
‫‪ ,‬לו מ״וץ למקדש ל‪ !,‬נ׳זל|• לול!; ‪,,.‬ילן יו‪,‬י ו״ר(‪.)/,‬‬
‫ג קבל מ ח ההשערה הזו‪ ,‬ו נסבור‬
‫רן‪},‬י‪, ■n :1; ,1‬זקנה‬
‫במקז־׳ט‪,‬‬
‫בעה‪ 1.0 1 ,‬׳‬
‫בדי‬
‫ל״‬
‫מ מי לו‬
‫לולב מוי ו ז ל‪!,.‬‬
‫יגג‪ ,‬בזמן הבין! נטלו‬
‫ל ר׳ י‪•,‬וזנן בן ז‪:,‬אי‪,‬‬
‫לעקור‬
‫ל*‬
‫‪;1‬ן;ל ‪ ,‬י ‪1‬גי ‪ 0‬י ז ר ' ע״‪( :.,‬היות‬
‫הינ־ודות‬
‫אחד‬
‫וי׳^ולי‬
‫רגל‪,‬‬
‫״לה״ין*מותההילווה‬
‫העי'׳'וי‪ ,‬י י טל ה ״ ג « ה ח ‪ ,‬יל ה‬
‫יימ^ו‬
‫עי" י‪ 11‬ל‪:‬׳;• ר‬
‫ערע ו ר ‪. vvyaii‬‬
‫סט‪.‬‬
‫‪.4 8‬‬
‫ב י חנ!‬
‫ל בי ח‬
‫ועוד‪,‬‬
‫הדור‬
‫מין‬
‫לערבב‬
‫הוועד‬
‫ת‬
‫דיון‬
‫כהו‬
‫מ״‬
‫עליית‬
‫הרגל‬
‫ב ב ל י ‪ ,‬יי יל ‪ ,‬ו‬
‫נ » ר ר • נ‪,:‬־׳ ו‬
‫בה‬
‫ה י ‪11‬‬
‫■יי י־‬
‫*‬
‫^‬
‫דנ י ‪°‬‬
‫ו‬
‫לעליי״‬
‫הרגל‬
‫י"‬
‫— —‬
‫™‪ 1 J ,1;1‬־‪°‬־‬
‫ר‪'>'-‬‬
‫ע ל יוז ל יוי ו‪.‬ו ל י ט ע ״ י וז כ ה ייי<‬
‫'״'!‬
‫י ‪ 1‬י'‪■^.: ,,‬‬
‫• ת ■‪1‬‬
‫על מו‬
‫\‬
‫‪",‬‬
‫ב״ר י‪0 ,‬י ‪0‬ל‪ 1m>,v ).,‬כין■ן■;‪.‬ילין׳י׳‪/< ,‬״> “־ ׳'"'■) **־ל ״’׳'‬
‫לו גל‪ ,‬ב! ה ן‬
‫סו ב ה‪.‬‬
‫‪ .50‬מ לון‪,‬‬
‫ג'‪,‬‬
‫י“ ב‪.‬‬
‫!«* ■ ן;‪,.‬ג ‪, 3‬‬
‫הולדות ן‪ ,‬י הו ד י ט‪ ,‬מ‬
‫ד‬
‫‪,‬‬
‫‪.163‬‬
‫החג ‪.‬‬
‫ג‬
‫‪,,‬‬
‫•‬
‫׳‬
‫״'‬
‫ ‪- 134‬‬‫!‪*:‬יחד־ ז‪1 1 1‬‬
‫!‪.‬חגיגיות‬
‫הפומבית‬
‫עסה‬
‫לח‬
‫ליל‬
‫סעודת‬
‫שבחג‬
‫וזהירות‪.‬‬
‫המצה‬
‫והתרור‬
‫יאכלוהו ״‬
‫היוזה‬
‫כ ז מ ן ז; ג י ‪11‬‬
‫היתה‬
‫מוצאים‬
‫‘י ‪. 1‬‬
‫‪tun‬‬
‫ח‪ .‬י ב ו ת‬
‫עיקר‬
‫טנלילה‬
‫הדר‬
‫הסעודה‬
‫לאגילת‬
‫אנו‬
‫הקרו‬
‫דגה‬
‫מזמן‬
‫ה ב י ‪11‬‬
‫התרכזה‬
‫סגיג‬
‫קורגן‬
‫של‬
‫שדעתו‬
‫יה"^^ ‪.‬‬
‫הו‪ 1.‬ס ח ‪5‬‬
‫»חא‬
‫רג‬
‫קורבן‬
‫״צווז‬
‫"על‬
‫גר‬
‫ג ג ל ל ה י<׳׳ י ד הל־' ‪.‬‬
‫יעקב‬
‫‪!j!0‬ו ‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫ו‪.‬־יל!‪1‬‬
‫והו ו ו ין‪-‬‬
‫ו;!■;;‪,‬‬
‫ה י א שבו־;* ן‬
‫^ ‪)53‬‬
‫א כ י לו‪1‬‬
‫י‬
‫זין‪,‬‬
‫מצה‬
‫הם‬
‫ומרור‬
‫‪.‬‬
‫מ ד ר בנ ןי‬
‫א לזן טי ל מ ע יה‬
‫ה‪/ i1‬ן\ ׳> ו‪-‬‬
‫היוגה‬
‫‪tun 1‬׳ ר י י ת א ‪,‬‬
‫אותו‬
‫) ר ו י‪11‬‬
‫ו ‪ .111‬ת י ם‬
‫; ‪)5 3‬‬
‫ההתוג(‬
‫מ?‬
‫שקרו‬
‫)עתו‪,‬‬
‫ל‪ 11‬ד ר י‬
‫לשוות‬
‫ה^ועי שהי תה לסעודה זו געע ח הבית‪! .‬זיי יי ‪1‬‬
‫ה מ ה ח ‪ 5. 111 ,‬ו ‪,1!111‬וי ן‪,‬‬
‫ליל‬
‫‪11‬‬
‫יי ‪1‬־ ‪;11‬‬
‫( ‪)5 4‬‬
‫וסוגר;‬
‫חכמים‬
‫‪1‬־יה‬
‫במשך‬
‫לון‪,‬‬
‫נוהג‬
‫הזמן‬
‫גט ל ה‬
‫דעתו‬
‫אומר‪:‬‬
‫״ודום‬
‫ועושי ן‬
‫מפני‬
‫‪.51‬‬
‫״‪...‬ועו‬
‫לקיים‬
‫א י ;‪1‬‬
‫אותן‬
‫‪.‬יל‬
‫רומי‬
‫‪*,:‬ותן‬
‫והשווה‬
‫גדי‬
‫גמירת‬
‫ה א ם ‪-‬ר‬
‫רייג‪,‬‬
‫הנהיג‬
‫מקולסין‪,‬‬
‫שקורין‬
‫שם‬
‫ין‬
‫מקולס‬
‫‪v1mt‬‬
‫ומוצ״יט‬
‫את‬
‫לו;‬
‫גני‬
‫ס״רא‪,‬‬
‫במאםרו‪:‬‬
‫בבל‬
‫ר‪-‬‬
‫‪. .u‬‬
‫זינו‬
‫‪(55),‬‬
‫טס״‬
‫ג ב ר י ית‪.‬׳‪: 1‬‬
‫ליק״‬
‫קרוב‬
‫ז״״‬
‫יוחנן‬
‫‪.‬‬
‫ל ק ו ר ג?‬
‫רומי‪,‬‬
‫א ף ו; ו »‬
‫< * ס ״ י ״ ״ ( ‪. , ) 5 6‬״י ב ל‬
‫‪.‬‬
‫בלילי‬
‫דמיון‬
‫טסתי□‬
‫להאכיל‬
‫בן‬
‫ז'‬
‫ר׳‬
‫גלילי‬
‫קד‬
‫מלון‬
‫‪1SPT‬‬
‫•‬
‫" ח ‪ :1‬יז‪1‬‬
‫טלאי״‬
‫״בור‬
‫ג צ ד ק רו־‪;11'.‬‬
‫ים‬
‫י‪ ,‬וי‬
‫« ‪0‬חי‪,‬‬
‫ב!ווין ‪,‬‬
‫מו ה ג‬
‫ז!;‬
‫^ ח ר _ ה ח ו י ג‪,1‬‬
‫® ’ י " ‪n : n y D 1‬י ‪’' °‬׳־י ו‪1‬י‬
‫" ה ר צ ו ז ל ב י ‪ 0‬ו('‬
‫‪ 217‬ה מ ש ע ר ש ה ר ע י ו ן היה;‬
‫ו ר א ה רמג״י‪.‬׳‪ ■ ! ,‬ל כ ו ת ‪-‬ל י‪ "■ ’ • ^ ?-‬ז‬
‫ב ל * ז י ק ה ג מ ו ר ה ל ע ב ו ד ת המזג״יי‪.‬‬
‫ה״ל‬
‫כ״ג‬
‫הכנסת‪,‬‬
‫"וכדר‬
‫נהגו‬
‫ו״מקי^ן‬
‫אותה‬
‫ישראל‬
‫בכ ל‬
‫בכל‬
‫יום‬
‫המקומות‬
‫כדרך‬
‫שהיו‬
‫להניח‬
‫מקימין‬
‫תיגה‬
‫את‬
‫ב א מ צ ע ‪ :1‬י‪II‬‬
‫ה מ ז ב ח‪,‬‬
‫זכר‬
‫למקדש‪,‬‬
‫‪. 52‬‬
‫במדבר‬
‫ט׳ ‪,‬‬
‫‪.53‬‬
‫בבלי‪,‬‬
‫‪.54‬‬
‫ביצה‬
‫‪. 11‬‬
‫ע‪ t.‬ח י ם‬
‫ק " כ‪,‬‬
‫ע "א‪.‬‬
‫ד'‬
‫(גדי‬
‫‪ y‬לן י‬
‫ב*‪,‬‬
‫על‬
‫קרגו‬
‫וכועיו)‪.‬‬
‫ו כ ן לר "י ב ג ל י‬
‫ו ה ש ו ו ה ל פ ״ י הרעייב ע ל ה מ ש נ ה ‪,‬‬
‫‪ . 55‬־ ש ם ‪. ,‬׳ ‪165‬‬
‫( א מ נ ם ל א ב ר ו ר ל נ ו א ס ז ו ה י ת ק נ ה ש ל ר " ג ל‪!.‬יי!‬
‫ב י צ ה ‪ ,‬יי־‪ -‬ע ״ ג ‪.‬‬
‫■׳העט‬
‫רייג ה ת י ר און מ ה‬
‫כ מ י ‪ | .‬״ ב ו ו * ל ו ן ‪ ,‬או‬
‫^ ר ז ןדתיון ל‬
‫נהג‬
‫‪.56‬‬
‫מעצמו‬
‫להמליך‬
‫תוסטתא‪ ,‬בי ‪ ,;•!a‬כ׳ )‬
‫את‬
‫המסורת‪,‬‬
‫י״אי‬
‫‪^.‬ל‬
‫אכילת‬
‫ב; ו‬
‫והשווה‪1^ ,‬״ליי בז‬
‫צלי‬
‫בלי;‬
‫ה״סח‪.‬‬
‫* כ ג ‪*f y‬‬
‫ג‬
‫‬‫רו* ‪ n 1‬בזמנו‬
‫שהי א‬
‫כעי‬
‫‪- 135‬‬
‫ל התנאים‪ ,‬וזן• לכן‬
‫במשנה•‬
‫מנו ‪ no‬ת‬
‫"‪...‬שבכל‬
‫‪1‬‬
‫צלי"‬
‫ומבושל ‪ -‬הלילה הזה כולו‬
‫סודר‬
‫זה‬
‫מתקופת‬
‫מ ב לו‬
‫ב שי ר‬
‫נוחה‬
‫הקושיה‬
‫ברכה‬
‫מיוהדת‪:‬‬
‫אט‬
‫הבית‪,‬‬
‫‪.‬׳ ג לי‪,‬‬
‫להזכיר‬
‫מ ק כ עי‬
‫אל מ‬
‫גניז ה‬
‫ה ל י ל ווו‬
‫>‪ 1‬שר‬
‫א ‪n‬‬
‫מווו ק‬
‫גבורותיו‪5'^"...‬‬
‫"ולא‬
‫»ו‪1‬‬
‫אגו‬
‫בשר‬
‫נו‪,‬־זו‪.‬‬
‫ה נ והזו‬
‫עוז‪,‬‬
‫אף‬
‫ל אזז!‬
‫(כותב‬
‫לאכול‬
‫דברי‬
‫ל א ה ד הוי ‪ n‬ב }■‬
‫שג״‬
‫מ ת קו פ ה‬
‫בו״יגו‬
‫‪/‬‬
‫אוכלים‬
‫נילי«‬
‫מלו ן מבי» רעוה •*‪.‬ר ‪:‬נין]‬
‫ש ה ת פ ר ס מו‬
‫כו! י ־‪,‬זוז י א‬
‫‪ .2‬ו ה‬
‫רואו;‬
‫‪) 57‬‬
‫שהוא‬
‫במונה;‬
‫‪. . .‬‬
‫הוא‬
‫׳‪11‬׳ שיו;‬
‫‪ .1:1‬ו ‪ 0‬ה ה•‪-‬‬
‫ו ל ה׳ ו‬
‫וז מננו‪,.‬‬
‫ילון)‬
‫מצות‬
‫מלון‪,‬‬
‫‪ 1‬ם‬
‫לי)‪,‬‬
‫ז‪:‬‬
‫הרווי!‪,:‬‬
‫ביסודם‬
‫ך ■י‪■<v :‬‬
‫מ טוי‪.‬י‪-‬י׳ י‬
‫לא נראה לנו ביאורו גוגוי הע׳‪.‬ינה המסטרת שאוה ר״ג ‪ .‬ת סבי עברו‬
‫לצלות‬
‫נהג‬
‫את‬
‫בו‬
‫<ר"ג‬
‫הטסה‬
‫להתיר‪.‬‬
‫אמר‪:‬‬
‫יטעו‬
‫על‬
‫"צא‬
‫אנשינו‬
‫האסכלה;‬
‫אין‬
‫אלון‬
‫הדברים‬
‫ו ? י לה‬
‫ויחשבו‬
‫לגו‬
‫מסביר‬
‫מתקהלים‬
‫את‬
‫שא־ מ ש ר‬
‫היה‬
‫זיעת י!‪ .‬ו ‪,‬‬
‫על‬
‫הטסה"‪,‬‬
‫להקריב‬
‫זה‬
‫גדי‬
‫ורואים‬
‫קורבן‬
‫עד‬
‫מסה‬
‫מקולה‬
‫יהו י‬
‫כמה‬
‫מהו ץ‬
‫‪ .‬י' ‪x‬‬
‫גו‪.‬‬
‫ו‪!,‬׳‬
‫נזהרו‬
‫מ! י■ רד‪1‬‬
‫וחי־יזי‬
‫לבית‬
‫המקד‬
‫האס‬
‫נוכל‬
‫( ‪)5 9‬‬
‫’אסרו‬
‫הסיבה‬
‫תודו ס‬
‫על‬
‫גדיים‬
‫להאהיל‬
‫‪.‬‬
‫מקולסים‬
‫‪1‬‬
‫לא! !‬
‫וזוהי‬
‫‪,‬‬
‫י‪..‬ד‪11 1‬‬
‫שר״ ג כינה את הגדי המקולס‪?<'101.0 ,‬‬
‫כמו‬
‫שלאתר‬
‫כן‬
‫השערת‬
‫רק‬
‫התודבן‪,‬‬
‫אלו)‬
‫האג‬
‫בי ה ס‬
‫יו!‬
‫למסודר‬
‫ובטהרה‪,‬‬
‫כתוספתא‪,‬‬
‫כ ע י ׳;‪ 1‬ה י ה‬
‫שאכלו‬
‫בזמן‬
‫את‬
‫הבית‪,‬‬
‫הי ‪,‬יי ו־‬
‫י‪ 1‬י‬
‫‪/‬‬
‫׳'‪‘1• i‬‬
‫נו ‪.‬ויוי‪1‬‬
‫ר הו ק ה‪.‬‬
‫כאמור‪,‬‬
‫תיקנו‬
‫ליל‬
‫בעיקרן‬
‫ונתר ו‬
‫הטסה‬
‫*ביון‬
‫היה‬
‫ה ת בו ססו ה‬
‫של‬
‫דברים‪,‬‬
‫לליל‬
‫הסדר‬
‫הבית‪.‬‬
‫בזמן‬
‫על‬
‫הלכות‬
‫אכילת‬
‫ס‬
‫שגאמר‬
‫במשנה‪:‬‬
‫מסכימים‬
‫שנערך‬
‫משום‬
‫קורבן‬
‫כך‬
‫אנו‬
‫לאתר‬
‫מוצאים‬
‫טסה;‬
‫ו י י‬
‫החורבן‬
‫אנו‬
‫כמה‬
‫נציין‬
‫אלון‬
‫שיהיה‬
‫״כחי׳‬
‫דומה‬
‫; ודר‪;.‬‬
‫א ת וי ל כ ו ת י‪ .‬י‬
‫דוגי)‬
‫ווו‬
‫׳י׳עו ד ח'‪,‬‬
‫‪> 0‬יו‬
‫( )ז‪1.‬‬
‫לרבו‬
‫כ‬
‫יו‪.‬‬
‫"אין‬
‫אוזו‬
‫מ ה ס י ו ין‬
‫הטסת‬
‫אטיי‪!,‬ומ)‬
‫‪-‬‬
‫?‬
‫‪ ­),‬ו‬
‫כן׳‬
‫אתו׳‬
‫ר'‬
‫יהודה‬
‫‪.57‬‬
‫פ ס ה י ם‪,‬‬
‫‪.58‬‬
‫אלון‪,‬‬
‫אשר‬
‫‪.59‬‬
‫יסס‪.‬‬
‫צווה‬
‫אוו‬
‫אכלו‬
‫ע״י‪,‬‬
‫בבלי‪,‬‬
‫בבלי‪,‬‬
‫שמואל‪:‬‬
‫ד'‪.‬‬
‫(ראיה‬
‫בשר‬
‫‪ a .60‬ס חי ם‪,‬‬
‫‪.61‬‬
‫י׳ ‪,‬‬
‫אמר‬
‫"אין‬
‫מן‬
‫זו‬
‫אבותינו‬
‫הברכה‬
‫ל‪ ,‬אכ ול‬
‫‪.‬צלי?)‪.‬‬
‫ט ‪0‬וז י ט ‪,‬‬
‫נ״ג‬
‫ע"■! •‬
‫י׳ ‪ ,‬ח׳ ‪.‬‬
‫טסה‬
‫מטסיויין‬
‫אוזו‬
‫מאה‬
‫‪-‬‬
‫אל! י ק וי? ן‬
‫י ם‪,‬‬
‫קי"מ‪,‬‬
‫ע״ב‪.‬‬
‫אינה‬
‫בשר‬
‫מובנת‪,‬‬
‫צלי‪,‬‬
‫ומאין‬
‫שהרי‬
‫א כשר‬
‫ה ב ר כ ה מד!‪ 1 !..‬יל‬
‫; ה ו ע י ת ד‪ .‬ס‬
‫ס‬
‫‪- 136 -‬‬
‫ובדומה לדעת ר״א בן‬
‫ממר רג»‪:‬‬
‫עזריה‪ ,‬׳‪v,‬קר ר ‪u‬ן הי! ‪0‬וז נאכל עד ‪ 1‬ו!!*‬
‫"מכל מצה בזמן הזה ;?‪!!!:‬ר וזוייות לא י‪$‬גא"^ ‪2‬נ ^ ‪.‬‬
‫בליל‬
‫ולמעלה מזו‪,‬‬
‫הסדר היום‪ ,‬נ‪<:‬־ י ־״נהגו‬
‫אם ילו ממנהג יו«יד‪ .‬הלל‬
‫מחוז מצה‬
‫הו־ לו! בזמן־‬
‫סבר‬
‫יי■ל<‪.‬רוך‬
‫^ ‪)63‬‬
‫ומרור ו־ל‪ !:,:‬וכלן ‪:1‬יווו' ׳' ‪ .‬הגמרא או־ מ ר‪" :11‬וזיסזז־‪ 1‬ך לא‬
‫הילכחא‪ ,‬לא כהלל ולא כרב ו‪.‬ן‪ ,‬מברך על אכילת מזגה‪,‬‬
‫על אכילת מרור‪,‬‬
‫ואכיל‪.‬‬
‫ואומרים;‬
‫מ«ה ומרור‪,‬‬
‫היה קיים"^'‬
‫ואכיל‪ .‬ו־ו;ו‪1‬ן■ מבו ן‬
‫נוהגים כיום בחדר ליל הי‪1«1‬ןץ‪ ,‬כוו•!;י‪!1‬‬
‫אנו‬
‫"זכר למקדט כהלל‪ ,‬כן עטוי‪ ,‬הלל בזמן ’׳;וביית המק)׳‬
‫^‪ ...‬ההלכה טחכמים תיקנו‬
‫״‬
‫יחמו‪,‬‬
‫והדר אכיל מ?יה ווז ‪ 0‬א כהרי הררי בלא ברכו; ‪■-‬‬
‫( ‪)63‬‬
‫־‪ ,‬וכן‬
‫למ^דט כהלל "‬
‫זכו‬
‫‪•jj‬‬
‫״( ‪)65‬‬
‫‪.‬‬
‫ג‬
‫ליכול מרור בזמן‬
‫הזה‪ ,‬ג‪ .‬ם‬
‫‪.‬‬
‫וי; ע ס ח‪!? ,‬נימוקה הוא "זכר למקדט"‪,‬היא‬
‫מצוות‬
‫אין‬
‫"סטירת העומר"‪,‬‬
‫כיום לאתר חורבן הבית‪,‬‬
‫לדעת האמורא אמימר‪,‬‬
‫מצווה לתפור את העומר‪ ,‬מטום טהתורה וזי יבו! לע‪ ,‬ות זאת‪ ,‬רק בזמן‬
‫שגית המקדט היה קיים‪ .‬כיום‪ ,‬הזזי ו ג לסכור הוא רק מדרבנן מי וו‪,‬‬
‫\ ‪/‬ן‬
‫״ ו!״ר למקדט"‪ ,‬ו מ‪!.‬ו ם כך לדעתו ‪ ,‬סומרים את הימים בלבר ללא טגועות^ ‪'0‬‬
‫המקרט לאתר ההורבן ‪ ,‬רואים חוקרים ב ‪:‬מה‬
‫את המגמה טל המטכת פולחן‬
‫דינים הקי!ורים ב ‪.‬בט הכהונה‪.‬‬
‫מתנות כהונה; תרומה‪ 11 ,‬לה‪,‬‬
‫תרי ו ן‬
‫זרוע‪,‬‬
‫לחיים‪,‬‬
‫ראטית הגז ורמי׳‬
‫קיבה‪,‬‬
‫בכור אדם הניתנות לכהן‪ ,‬ו המעטרות הניתנות ללוי ים בזמן הבית‪,‬‬
‫חייבות להינתן גם לאחר החורבן‪.‬‬
‫היו ל ם ר נ ס את המטרתי□ במקדט‪,‬‬
‫אלון‬
‫סבור ?!תכליתם טל מתוות‬
‫ולאתר החורבן מן הדין‬
‫לה‬
‫היה טיגוולו‬
‫מ ת נ‪ 1‬ת כ הו נ ה ו ל ו י י ה‪ .‬ה מ‪\,‬ך הנ ו ה ג טל מתן מתנות כ הו נ‪ ,1‬ו ל ו ייי ה הכי‬
‫טדורטים החכמים מן המסוקים‪ ,‬מצביע על המגמה טהזכרנו‪ .‬אלון ממטי ך‬
‫למעון‬
‫•המגמה הזו‬
‫ק"ב‬
‫‪.6 2‬‬
‫טס‬
‫‪.6 3‬‬
‫טם‪,‬‬
‫‪.6 4‬‬
‫הגדה‬
‫ע״ב‪.‬‬
‫קט"ו‬
‫‪\-‬ל‬
‫בולמת במיוחד בהלכה הקובעת טהבכורות נוהגי ן אף‬
‫ע"א‪.‬‬
‫ע ס זז‪.‬‬
‫‪ .65‬הרב טניאור זלמן מלאדי‪ ,‬בטולחן ערוך‪,‬‬
‫ס"י תעייה‪ ,‬י"ז‪.‬‬
‫‪.6 6‬‬
‫בבלי‬
‫מנתו ת‬
‫ומוסכין‪,‬‬
‫ס״ו‬
‫פ״ו‬
‫ע״א‪,‬‬
‫ה" ל‬
‫וראה‬
‫כ״ד‪,‬‬
‫רט״י‬
‫ובכסף‬
‫טט‬
‫מ‪!,,‬נ ה ‪.‬‬
‫ווארטא‪,‬‬
‫ו הי*־ ו‬
‫ה‬
‫‪ ,1895‬ח' ג‪-‬ז־‬
‫רמב״ם‪,‬‬
‫ה״ל‬
‫ת מ י ך«׳‬
‫ך‬
‫ ‪ 137‬־‬‫ל» בחג י‬
‫■ י ' ! ! יו‬
‫על‬
‫גם ל‪!,.‬חיי‬
‫למרות‬
‫הבית״‬
‫ב א ו ר ו ת ?‪.‬׳ל !‪:‬המה ‪ 11‬הוו־ ה‬
‫ו מן‬
‫המו ב ה ‪,‬‬
‫ה ח ו ר ב ן ו ל»‬
‫־ג ‪u‬‬
‫הלה‬
‫הון?‬
‫‪1‬יב״לו‬
‫הרין‬
‫ע ו ד ‪8‬לז‪,1‬‬
‫מ ק ו ר׳׳וים‬
‫עם‬
‫החורבן‪/‬‬
‫בהמ ה‬
‫שמעשר‬
‫קלים‬
‫היו נ ו ‪ n‬נ יוז‬
‫וזגאיוו‬
‫נהג‬
‫על‬
‫לה והיו‪.‬י ם‪,‬‬
‫ו אעם " כ‬
‫‪n‬‬
‫קיימו‬
‫‪ ion‬אוו‪ .‬יח‬
‫בדורוה‬
‫המזבח‪,‬‬
‫בכדי‬
‫׳‪!/‬ביטלו!‪,‬ו‬
‫»לא‪,‬‬
‫ה!‪,‬ו‪ :‬ל );|‪^ J‬ל ה( ‪^ )6 7‬‬
‫»י ן‬
‫בהלכו;‪,‬׳‪.‬‬
‫ביטלו ‪m :‬‬
‫»ו ‪1‬‬
‫ה‬
‫מצוות‬
‫ערה‬
‫ד ע ת י ג ו ‪1‬ילי!‪?.‬ה‬
‫;!לו‪,‬‬
‫זו‬
‫עם‬
‫השערו ח‬
‫את‬
‫אותה‬
‫מגמה;‬
‫ממוות‬
‫מעאר‬
‫בהמה‪,‬‬
‫מ ‪.‬יוה‬
‫אוהו‬
‫העם?‬
‫מ ‪3‬ני‬
‫בכורות‬
‫בגויה‬
‫הנחה‬
‫על‬
‫הללו‪,‬‬
‫ונעיר‬
‫‪ in‬ג ו‬
‫לדוגמא‪,‬‬
‫התקלה‪,‬‬
‫גם‬
‫מו• ק׳‪ :‬ק י ם‬
‫י י‬
‫ב י דוח‬
‫לגנה ו ר ‪«! tj>■: , i n‬כ‪ r>:‬י ‪1‬‬
‫‪17‬‬
‫לה‪ Vi‬ל‬
‫האם‬
‫היה‬
‫ב י ה ה למתג ‪in‬‬
‫‪.‬׳׳הם ו‪ .‬י ת נ ו‬
‫אה‬
‫לו ־^ ות‬
‫למשרתים‬
‫ה ן ‪*1,1‬‬
‫בהונה‬
‫ג ב י ‪11‬‬
‫וי‬
‫ו לו י י ה‬
‫המקרל!‪,‬‬
‫יי!!‪ :.‬ן‬
‫‪.‬אבל‬
‫(׳ ) )‬
‫ל ש ב ה לוי‬
‫ן‬
‫מ ש ו נו‬
‫של‬
‫תטקידם‬
‫מ ר ב י ‪.‬י‬
‫כלל‪.‬‬
‫המקדש‬
‫מסו ם "זהר‬
‫אלו‪ ,‬כמי‬
‫נימוקים‬
‫אותה‬
‫תקגה‬
‫כ ע י ים‬
‫געו ל י ם‬
‫ע••ה ו‬
‫ל‬
‫ר׳‬
‫לאחח‬
‫מתקעקים‬
‫גן‬
‫ה ב ו‪.‬חת‬
‫»ו‪ .‬ו‬
‫זכאי‪,‬‬
‫‪ M‬י ׳ןן‬
‫‪.‬‬
‫‪0 0‬ר‪.‬׳‪ 1‬י‬
‫בסנדלים‬
‫חלוצי‬
‫בעם‬
‫'‪,‬‬
‫גתקגו‬
‫!‪ 1‬ק ג ו ‪n‬‬
‫ו ע ו ד לו‬
‫ה ח ב ירו‬
‫חכמים‬
‫לשם‬
‫וכוי*‪.‬‬
‫ע‪:‬׳ימם‬
‫היו‬
‫מה‬
‫זו‬
‫לוע״׳־‬
‫החיבה‬
‫צריכים‬
‫?‬
‫מענה‬
‫וחגן‬
‫שבבתי‬
‫עבודתם‬
‫נכגהו‬
‫שעשו‬
‫אך‪,‬ירים י'‬
‫ל‬
‫הכוהו‪ .‬י ם‬
‫ז אה‬
‫לגבי‬
‫חסדו‬
‫( ‪)6 °‬‬
‫מהונן‬
‫י‬
‫ל מ ק ד ש ״‪,‬‬
‫מרוע‬
‫לא‬
‫תורה‬
‫‪ ..‬ן־׳ין‬
‫ן;‪!1‬ן ‪,‬‬
‫מ ע מ ר ‪!..,‬ל‬
‫סנדלים‪,‬‬
‫ב ה ש ע רר;‬
‫ש ה ו וז ‪ 3‬י ‪.j‬‬
‫חבור‬
‫עב וי רת‬
‫מיי‬
‫( ‪)71‬‬
‫ה מ ק ד ש נ עו לי‬
‫מדוע‪,‬‬
‫איחוא‪,‬‬
‫לא‬
‫»ת‬
‫‪.‬‬
‫כל‬
‫בלמי‬
‫‪,‬‬
‫זו‪,‬‬
‫טהרי‬
‫או‪ .‬ו‬
‫י‬
‫לג‬
‫‪.‬יוה‬
‫( ‪,)7 0‬‬
‫י ו ותו‪.‬‬
‫בבית‬
‫העבודות‬
‫זה‬
‫ל ד ו ג‪.‬ן‬
‫יעלו‬
‫שתקנה‬
‫המקדש‪,‬‬
‫\ע‪ 1.‬ו‬
‫!‪:‬׳נדלים‬
‫אחרת‬
‫ש ה ו ע ל ת ה ג‪ :‬ק‪.‬־ר‬
‫עם‬
‫לברכת‬
‫המקרש‬
‫שבמקרי‪,'.:‬‬
‫טרמיט‪,‬‬
‫הכוהו‪ .‬י‬
‫ואן•׳‬
‫אם‬
‫לי‬
‫זו‬
‫( ‪)7 2‬‬
‫ה י ‪;111‬‬
‫‪.67‬‬
‫מקור‬
‫ההענה‪,‬‬
‫‪,160-2‬‬
‫אלון ‪y nv:‬׳‬
‫‪ .68‬ד ב ר י ‪ ,0‬ל׳יג‪10 ,‬‬
‫הגמרא‬
‫מ חח שו ן‬
‫נימוקי!‬
‫אחרית‬
‫וראה יעבץ‪ ,‬ב׳ ‪.278‬‬
‫ועוד‪.‬‬
‫‪ .69‬כמי שאלון מציין מרר״זות התחוקים ׳‪!,‬׳נוהג מצוות אלו אן ‪•/‬‬
‫הבית‪.‬‬
‫בחגי‬
‫‪.70‬‬
‫בבלי‪ ,‬ר ‪,‬‬
‫‪.71‬‬
‫סע ראי‪ ,‬ראו; הע'‬
‫‪.72‬‬
‫בבלי‪ ,‬חומה‪ ,‬מ' ע״א‪ .‬משום כבוד האיבוד ‪\,‬לא ייראה ה ליי׳ לון*‬
‫בסנדליו ?‪.‬יו;ו א נושא את כחי ו‪ ,‬או ימא תיעחק הרצועה מהנ דלו והו‪!,‬‬
‫יל!‬
‫כהן‬
‫לק‬
‫ור‬
‫‪:‬חול‪.‬‬
‫מחו י ימות‬
‫חברת‬
‫ה ינ ה‪ ,‬ל "א ע "ב‪.‬‬
‫‪ ,51‬ע'‬
‫אותה‪,‬‬
‫וה \ווה‬
‫ל^י־ע‬
‫ח<•‪ :‬ר א י ‪,‬‬
‫כ‬
‫ח‪.‬י‪.‬יריו‬
‫‪.,‬וייע‬
‫ר צ ו ־ו ה‬
‫לויין‬
‫‪.212-3‬‬
‫א ו "ח‬
‫מותר‬
‫להיות‬
‫מברכים‬
‫מ״ י‬
‫לכהן‬
‫הכהן‬
‫את‬
‫העם‬
‫ק כ ״ ה‪,‬‬
‫לנעול‬
‫יחף‪.‬‬
‫וילעיזו‬
‫ה׳ ‪,‬‬
‫ב \עת‬
‫‪,‬‬
‫'יי!‘*■)‬
‫נ‬
‫י או ח‬
‫עליו‬
‫‪.‬יה ו א‬
‫ויי׳ י? ל ל י ם‬
‫י׳‬
‫ל‪ !1‬י‬
‫ ‪- 133‬‬‫מגמה‬
‫נראית‬
‫ו‪,‬‬
‫‪ t1‬ל ו ן‬
‫לדעת ‪:‬‬
‫וטהרה‬
‫ל»‬
‫וטהרה‬
‫בעגי‬
‫עוד‬
‫ו »ןי‬
‫כהונה)‪,‬‬
‫‪, ; . V-‬‬
‫שהוא‬
‫עי‪ ,‬ד‬
‫יר ‪:‬‬
‫‪ m i‬ו מ ה ‪ 17‬ל‬
‫‪:‬״‪.‬טור‬
‫״על‬
‫להיטמא‬
‫הל‬
‫דיני‬
‫ר ‪:1‬י‪ 1‬י מ‬
‫שאלון‬
‫עצמו‬
‫הרגי‬
‫הלהות‬
‫‪ a‬לו ‪,‬‬
‫של‬
‫שמקורן‬
‫"מיום‬
‫שהרב‬
‫הטהרות‬
‫בית‬
‫לכל‬
‫אלו‪,‬‬
‫כו הוי ט‬
‫ש^אוחן‬
‫המקדש‬
‫מוזגי‬
‫הדת‬
‫אילו‬
‫שי בטל ו‬
‫‪111‬ז ר מ‬
‫י‬
‫!״ ך‬
‫אחר‬
‫הוירבן‬
‫‪•,--‬ן‬
‫לראות‬
‫עמה״‪,‬‬
‫אחת‪,‬‬
‫עלולה‬
‫הרבה‬
‫בתעמולתה‬
‫י ׳ירא ל על ר ‪1‬וו‬
‫הביאו‬
‫מ כ ין‬
‫‪ . 7 3‬אלון‬
‫‪.74‬‬
‫‪.75‬‬
‫החורבן‬
‫היתה‬
‫בבלי‪,‬‬
‫ל‪ 1.‬כ ן‬
‫יחט‬
‫ראיה‬
‫ה"‪,‬‬
‫‪:‬זו‬
‫י י ׳‬
‫המגמה‬
‫ז יי!‬
‫‪,,‬ו‪.‬י‪.‬‬
‫הי‬
‫* *‬
‫ו‬
‫ין‬
‫לאהד‬
‫‪11‬‬
‫מוייי‬
‫החודבן׳‪,‬‬
‫׳‬
‫‪:,‬אות‬
‫ו‪.‬ן‬
‫יעבץ‬
‫ל'‬
‫ע"ב‪.‬‬
‫שט‪.‬‬
‫י‬
‫וי‬
‫•זל‬
‫‪-‬‬
‫‪ jo‬ר‬
‫‪ 1,‬ע ת י ו‬
‫ר ‪ .‬ב‪ 1‬׳►ה‬
‫‪j1‬‬
‫י‪.‬מקו‬
‫הדין ‪,‬‬
‫‪J‬‬
‫ו ה ש ל מ ה ע מ ה ‪.‬י ו ל ן‬
‫ית‬
‫מי‪-‬ייי ‪,‬־‪1‬׳‬
‫וע ו ד ‪,‬‬
‫‪...‬‬
‫ב(‪.‬ן‪,‬‬
‫והורו‬
‫גדולי״‬
‫ו מ ו ד ה ? ״ מ י תו‪, ,‬‬
‫הגדי׳־’י׳" י י‬
‫‪} u‬‬
‫ו ‪1‬‬
‫< וי? ו ף ‪,‬‬
‫תחומי״‬
‫‪.‬יל‬
‫היה‬
‫קד י ע ו ‪.‬‬
‫חכמי״‪,‬‬
‫היהדות‪...‬‬
‫ול‬
‫כ ר ו ו‪.‬ו ח‬
‫י'‪ 1‬׳׳ ׳‬
‫ו‪.‬יו‬
‫‪. . -‬׳ו‬
‫ונתקיימה והו תו‬
‫ה‬
‫היו‬
‫ה ח ו ר ב ן ‪ .,‬י » י י «‬
‫‪1‬ל‬
‫■טעתה‬
‫אהד ה י ט ו ד ו ״‬
‫ה״‪-‬יאותיי‪,‬‬
‫תוןי;ן‪,‬‬
‫עקירת״‬
‫המקדש‪,‬‬
‫להן׳‪,‬‬
‫בכורות‪,‬‬
‫ולא‪,‬‬
‫טגהל‬
‫ויע ^‬
‫הו בו‪,‬‬
‫־ל‬
‫שבעדאי‪,‬‬
‫עממה‬
‫\ע‪,‬י‪ :‬ר‬
‫‪,u 1 6 2‬‬
‫ד א ה ‪ :1‬ם ״ו ז ג ׳ ‪.‬‬
‫כל‬
‫מצוות‬
‫הנררוז‪,‬‬
‫‪:‬דינר‬
‫בשניה‪,‬‬
‫בחורבן‬
‫מ‪17‬‬
‫י!׳‬
‫ג ר ר ן'‬
‫הוראה‬
‫נזהר ו!‪1‬‬
‫הבי״‬
‫י נ י ״’‬
‫מ^‪-‬אן•‬
‫מכווות‬
‫ה מ ק ד ש" ( ‪. . . ) 7 5‬‬
‫יבנה‬
‫על‬
‫ה ••הגי ו ן‬
‫מאחי"‬
‫הללו‪,‬‬
‫במגמה‬
‫את‬
‫{ ו א ת ‪. 1‬ות‬
‫לדבריה‬
‫מ ״ ו‪ .‬י‬
‫מ ה מ ג ת'י '׳ ג‬
‫י• יייי‪,‬׳׳ ‪,1 ,‬‬
‫ו ץד‬
‫ז‪:‬יל‪:,‬ה‬
‫השערתו‪,‬‬
‫ביותר‬
‫ר;‪ 1‬׳ ‪ ,‬״‬
‫באמונתט‬
‫ל מ*־‬
‫טו ה‪ 3‬י‪ nuvij 1.1‬י ‪*.‬מן ‪,‬‬
‫‪ r n ^y‬״‪j‬‬
‫עולו ת‬
‫ואן•‬
‫‪1:‬‬
‫‪..‬ומרג'‪f1,‬‬
‫ה ל ל י י ט לי»י׳‘ »יי ׳';מגמה וזנ ״ לי ;ז‪;,‬יי י'"‪:‬יגז' ;‬
‫להקטיר‬
‫מהלכים‬
‫^‬
‫״‪.‬‬
‫‪ ?y‬ז׳י‬
‫ויבין! ‪.‬‬
‫הוי‪.,‬״גתו‬
‫חכמי״‬
‫‪-‬‬
‫לל•‬
‫‪ v‬״ זו י‪!/‬ה‬
‫‪111‬׳ ר‪ -1‬ז‬
‫האומה‬
‫היו‬
‫טהרה‬
‫״ רו מו״‪,‬‬
‫ו‪.‬ובעת‬
‫״‪uy‬‬
‫של‬
‫טומאה‬
‫ה ‪ tap‬ה‬
‫ו וזהו״‪,‬‬
‫מחוץ‬
‫ולגבי‬
‫‪,‬‬
‫מ ט ו ט״־וכר י‬
‫דיני‬
‫בחולשת‬
‫נהגו‬
‫אדם"^ ‪, ^ 4‬‬
‫ק דעת‬
‫ה נ י נ י <‪ 1‬ו י י ו; י־'' י ‪ :‬י־‬
‫מ ו מאה‬
‫נראה ל|יחהיט‬
‫זול‬
‫ה ק ו!וו! ׳‪c‬י‪1‬‬
‫אאל‬
‫קובע‬
‫ב עו‪ .‬י«ינ ינ‪.‬ו‬
‫ל‪ «« 5‬ר ה ח ו ר ב ן ‪ ,‬ה י ת ה‬
‫;‪.‬׳הרהיבה‬
‫הורויוה‪,‬‬
‫ח ן ה ד ׳ ן־‬
‫טומאה‬
‫ש י ה י ו ‪,‬י‪ 0 :‬י ; י ! ו ‪ ,‬׳‪ n‬ן‬
‫מ ‪ ;1m‬ל מ קן*‪/‬י ל ‪!,‬ו ד י ו ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ה ה ל כ ההוו‬
‫הבית‪,‬‬
‫גי‬
‫ל אוו ר ה ח ו ר ב ן ‪ ,‬ל ה ט ו ר ה‬
‫נאמדו‬
‫‪!/‬יליד‬
‫‪n'nan‬‬
‫ו‪..‬ימי‬
‫ומהוה‪ .‬י‬
‫מן‬
‫האומה‬
‫י*‪ ,’1‬״‬
‫בבת‬
‫הדת‬
‫הו‪ .‬זי ר ו ת ‪.1‬ו ״ג־־ י־י<‪,1‬‬
‫‪-‬‬
‫;;מוך‬
‫י‬
‫ד ל ה ע ל יי ץ ל די ״ ח הי י י ל‬
‫י!״ וה י ׳‪ ',1,‬י‬
‫"י‪,‬‬
‫י )‬
‫* *‬
‫־ ‪- 139‬‬
‫ע ו ד ‪.‬׳‪:‬ווו!)‬
‫מצווח‬
‫^ ו מ נ גז‬
‫הקורבוות‬
‫ול»‬
‫טל‬
‫מצ;י‪ 1‬נ ו‬
‫‪ m‬ל!• ן ‪1‬‬
‫ו‪ 1‬קו‪ .‬ו ‪n‬‬
‫בתקומת‬
‫י ‪7‬ו‬
‫גם‬
‫ח ק ‪n v‬־‬
‫דעות‬
‫ל;‪4‬וזר‬
‫עךויוח‬
‫תרים ‪n m m v ,‬‬
‫ל ה מ טי ן‬
‫וזג יו! ‪.‬‬
‫‪!.‬ת‬
‫‪m‬‬
‫בין‬
‫במקדט‪,‬‬
‫חורבן• ר;‪ :1‬י ו‪, 1‬‬
‫מוסיקות‬
‫ה ם י גוית‬
‫הווהג‬
‫תקנות‬
‫ויי‪:‬י ו ו ן‬
‫הוו ו קו־ י ם‬
‫ט ה ז(‪:‬רו‪ .‬ו ‪,‬‬
‫ב‬
‫זו;‬
‫זו‪.‬‬
‫ך‪,‬י ‪ it‬ה‬
‫ול ו ‪ 1»;1‬׳‪ 3 1‬ו‬
‫ל!‪.‬מ‪ 1 -‬י ך‬
‫מקצהו;‬
‫ז ל מ ע ט ה וזו‪/‬‬
‫קד‪;/‬יג ו‬
‫לעומת‬
‫ל»וזר‬
‫ע ד ג‪ :‬מ ה‬
‫יגודת‬
‫יכו;‬
‫»ו‪ 1‬ו‪1‬ו‪ 1‬י ל‪11‬‬
‫ז‪ 1:‬ח‬
‫י ‪0‬י‬
‫מגמה‬
‫ב ד ב ר י ם מיז ו י י מ י ם‬
‫היטנוז בצורת ‪*jn‬ו ל‪t‬ון ו‪s.‬וו־זז החיים‪.‬‬
‫‪ .76‬מלון‪ ,‬סם ‪.159‬‬
‫ה ס ב ו‪ 1‬׳־נו‬
‫לנו‬
‫להטערו;‬
‫"במלה‬
‫בטל!‬
‫‪ 1‬ז ל!‪‘,:‬‬
‫ה ו ד יזו׳ ‪,‬‬
‫ל ק ב ל ;׳<ח‬
‫‪ -‬ל וייכיןי ‪1‬‬
‫החורבן•‬
‫‪?(151‬‬
‫ר‬
‫‪< jj:j‬‬
‫‪nu‬‬
‫(<■' ‪)7‬‬
‫ר‪.‬י‪:‬ריו‬
‫לי* ‪V i‬‬
‫״וזיו;‬
‫ו;ח‪?:‬י '‪1:1‬‬
‫ ‪ 40‬ו ‪-‬‬‫לווו‬
‫‪K‬״‪K‬‬
‫‪-‬‬
‫‪R‬י‬
‫אדר"ג‬
‫‪-‬‬
‫‪inatt‬‬
‫‪ r r . y‬יי!‬
‫•'‬
‫אי‪ 1?£‬ר ‪.‬‬
‫גחן‪.‬‬
‫דרי׳‬
‫‪-‬‬
‫ז‪ 1‬ר ץ‬
‫ילגראל ‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫אתו‬
‫ליו;‪ ’; ,‬ל מר‬
‫‪-‬‬
‫‪!is‬־‬
‫על‬
‫‪-‬‬
‫אן■׳‬
‫ע ל יי י‬
‫ב<• ו!‬
‫‪-‬‬
‫דין‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫ביו!‬
‫ה מק ר ט‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫דור‬
‫דור‬
‫וייבוו־‬
‫ז ‪":‬ל‬
‫(וי!ה‬
‫הרא׳ווניט‬
‫הלכות‪,‬‬
‫‪-‬‬
‫הערה‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫ו נ‪ :‬ו ל ו ‪.‬‬
‫זכר‬
‫ודו ‪i n n‬‬
‫ג י ג ל י ו ג ר מ י!ז ) ‪.‬‬
‫המתחיל‪.‬‬
‫‪ -‬ז־ ו ר ו ת‬
‫‪-‬‬
‫ל! ‪,‬‬
‫‪,‬יי‪.‬‬
‫ב י ‪11‬‬
‫‪-‬‬
‫א«‪/‬ויר‬
‫ליו‪..‬‬
‫הן‪.‬‬
‫הדין‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫ו ר א; ; י‬
‫ת י ב ( י‪1‬י‪1‬‬
‫ר‪.‬י ב ל י ו ג ר ת י ה ) ‪.‬‬
‫(ראה‬
‫הלמה‪.‬‬
‫לברכה‪.‬‬
‫צדי׳׳ן‬
‫ ‪1‬ו ל ק ‪.‬‬‫‪-‬‬
‫חוץ‬
‫‪-‬‬
‫ל;‪ 1‬ר‪. \r‬‬
‫ז ה ר ו נם‬
‫חרמי נ ו‬
‫‪-‬‬
‫יהונן‬
‫‪-‬‬
‫יורה‬
‫‪-‬‬
‫יו ‪0‬‬
‫גן‬
‫לברכה‪.‬‬
‫זס!י‪.‬‬
‫דעה‪.‬‬
‫וווג‪.‬‬
‫ ר והן‬‫‪ -‬למי׳‬
‫ג דו־ ל‪.‬‬
‫זה‪.‬‬
‫ מ;\נה ‪.‬‬‫ מורנו‬‫ מורנו‬‫‪-‬‬
‫נ"■‬
‫הרב‬
‫הרב‬
‫נוסחה‬
‫לוי‬
‫צבי־‬
‫אחרת‪,‬‬
‫׳ י־ה ) ‪.‬‬
‫וויבי!‪ ( :‬ר א ה ב י ב ל י ו ג ר ‪0‬‬
‫‪:1‬ן‬
‫ביבליוגרפיה)‪.‬‬
‫(ראה‬
‫נוסחאות‬
‫ג וז ר ו ת ‪.‬‬
‫ עמוד‪.‬‬‫‪ -‬עמוד־‬
‫א'‪,‬‬
‫‪ -‬עמוד‬
‫ב' ‪.‬‬
‫ על ג ב י ‪.‬‬‫עיין‪.‬‬‫ עי׳ י ן ‪17‬נ‪. 1‬‬‫‪ -‬על‬
‫ידי‪.‬‬
‫ ט ר ק ‪.‬‬‫לומר‪.‬‬
‫ צ ר י ן•‬‫ ציון‬‫‪ -‬ו!‪:‬י‪,‬‬
‫(ראה‬
‫לנתעחיה‬
‫ו‪:‬יבליוגרו!יה) ‪.‬‬
‫רבן‪,‬‬
‫ר ב יא ל ע ז ר ‪.‬‬
‫ ר ב יא ל י ע ז ר ‪,‬‬‫ ר ב ן ג ת לי׳ א ל ‪.‬‬‫‪-‬ר בן‬
‫‘■וחנן‬
‫‪ -‬רבי‬
‫ו>‪.‬־ויר ‪.‬‬
‫‪ -‬רבי‬
‫ע ^ י ב ‪. 1:‬‬
‫רבי‬
‫‪./‬ומעון ‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫ובי‬
‫;דמע ו ן‬
‫‪-‬‬
‫רא‬
‫ה‪\,‬נה‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫בן‬
‫בן‬
‫ז ר אי ‪.‬‬
‫גמליאל‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫ר ב י מ \ה‬
‫בן‬
‫מימון‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫ר ב י מ ‪\7‬ה‬
‫בן‬
‫נחמן‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫טולחן‬
‫‪-‬‬
‫לזאלוח‬
‫ערוך‬
‫ו ‪ 13/11‬ב ו ח ‪.‬‬
‫תוסתות‪.‬‬‫‪ -‬ו‪ 1‬נ ו‬
‫(ראה‬
‫רבנן‪.‬‬
‫ביבליוגרפיה)‪.‬‬
‫‪-1 41‬‬‫ב‬
‫א‪.‬‬
‫י‬
‫ב‬
‫ל‬
‫י‬
‫נ ר‬
‫ו‬
‫כ‪1‬‬
‫י‬
‫ר‪,‬‬
‫מ?וררת‬
‫ת נ"ר‬
‫הספרות‬
‫ה ת ל מר די ת‬
‫מ דר ש‪-‬רבו;‬
‫על חמשה חומשי תורה וחמש מגילוח‪ ,‬עם כל המפרשים‪,‬‬
‫ב‘ חלקים‪ .‬ווילנא‪ ,‬מהדורה חדשה‪ ,‬יררשליח‪ ,‬תשכ״א‪.‬‬
‫‪ J j‬מית(! דו‬
‫ישמעאל •‪ -‬על ספר שמרת‪ ,‬עם תוספות "מאיר עין"‪ ,‬סאת‬
‫מאיר איש של רם‪ ,‬יוינא‪ ,‬תריי ל‪ ,‬ונדפס מחדש ישראל‪ .‬תשר‪" .‬א‪.‬‬
‫(הוצאה לא מזוהה)‪.‬‬
‫ששה סדרי משבה עם מפרשים‪ ,‬מהדורה רגילה‪.‬‬
‫פסיקתא רבתי ‪ -‬דרב כהנא ‪ -‬עם פירושים‪ ,‬ררארשא‪ ,‬תרע״ג‪ ,‬ריצא לאוו־‬
‫מחדש ע"י‪ ,‬הררעד להוצאת כתבי הגר ש" א ררבין‪ ,‬ירושלים‪,‬‬
‫תשכ״ט‪.‬‬
‫פרקי רבי אליעזר ‪ -‬עם ביארר הרזי’יל‪,‬‬
‫ב י ר‪-‬י ר רק‪ ,‬ת ש"ר‪.‬‬
‫עם מפרשים‪ ,‬וו ילגא;‬
‫ירושלים‪ ,‬תשכ״ז‪.‬‬
‫ווארשא‪,‬‬
‫נדפס מחדש‪,‬‬
‫תלמוד בבלי ‪( -‬כולל המסכתות הקטנות)‪,‬‬
‫הגזול‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשכ״ז‪.‬‬
‫ירושלמי ‪ -‬זיסאמיר‪,‬‬
‫תלמוד‬
‫הספרות‬
‫תרכ״ו‪,‬‬
‫תרי״ב;‬
‫הוצאת ארח‪,‬‬
‫הוצאת התלמוד הגדול‪,‬‬
‫וילגא; ג ד פ ם מ חז ש‪,‬‬
‫הוצאת תורה מציון‪,‬‬
‫הוצאה התלמוד‬
‫ירושלים‪,‬‬
‫תשכ״וו‪.‬‬
‫הרבני ת‬
‫נית הבחירה ‪ -‬על מסכת סנהדרין לר* מנחח ב״ר שלמה המאירי‪ ,‬יוצא‬
‫לארר על פי־ כתב יד עט מראה מקומרת ר ד‪.‬ערו ת ע" י אברהם‬
‫סרפר‪ ,‬מהדררה שניה‪ ,‬הוצאת קדם‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשל״א‪.‬‬
‫ח_ידרשי הרימב״א ‪ -‬על מסכת מכרו! לרבינו‬
‫אור תורה‪ ,‬חל‪-‬א ב י ב‪ ,‬תשי״ח‪.‬‬
‫ח_ידושי הר" ר ‪ -‬לרגינו ביסים בן‬
‫ח שכ״ה‪.‬‬
‫ראובן‪,‬‬
‫יום טוב‪,‬‬
‫כרך ו‘ ‪,‬‬
‫הרצאת ארצר ספרים‪ ,‬ניר‪-‬יוריו‪,‬‬
‫נליוורנו‪.‬‬
‫ר אר ח י י ‪ -‬לר‘ חיים נגבנוזתי‪ ,‬נדפס לראשונה‬
‫מחדש‪ ,‬יררשלים‪ ,‬תש״ך‪( .‬ההוצאה לא מזוהה)‪.‬‬
‫חסדי דוד ‪ -‬לר* דוד פרדו‪,‬‬
‫תוספתא‪).‬‬
‫חידושים‬
‫ח יד ר ש י ח זיל ה ש" ס ‪ -‬חיות‪ ,‬צבי־ הירט‪,‬‬
‫הוצאת‬
‫תקס״ב‪,‬‬
‫וביאררימ על הוזוספחא (ראה לעיל‬
‫נדפס בסוף כל מסכת‪.‬‬
‫(חדושי הרמ״ה) לרביגו מאיר בר‘ מודרוס הלוי אבולעפיא‪,‬‬
‫יד רמה ‪-‬‬
‫ררארשא‪ ,‬ישראל‪ ,‬על מסכת סנהדרין‪( .‬ההרצאה לא מזוהה;‬
‫ללא צירן תאר יך)‪.‬‬
‫יפה עיביח ‪ -‬לר‘ אריה ליב י־עלי־ן‪ ,‬נדפס נסרף כל מסכת‪.‬‬
‫כסף משנה ‪ -‬לר‘ ירסף קארר‪ ,‬פיררש טל היד החזקה לרמב״ח (ראה להלן‬
‫משה בן מימרן‪ ,‬היד החזקה)‪.‬‬
‫כפתור רחרח ‪ -‬לר‘ אישחורי הפרחי‪ ,‬סודר והובא לדפוס ע״י יררחם‬
‫פישל גררסברג‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשיי״ט‪( .‬ההוצאה לא מזוהה)‪.‬‬
‫שמח ‪-‬לר*‬
‫אברהם אליגרי‪ ,‬ביאור על ספר המצרות לרמב״ס‪( .‬ראה‬
‫משה בן מימרן‪ ,‬ספר ה מ צו ו ת)‪.‬‬
‫‪42‬ו ‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫א ב ר ה ח כ" ר מעזה דיי ברט י ך‪,‬‬
‫ה ר א ש ו ג י ס ‪( .‬ראה להלן‪,‬‬
‫מ ש נ ה ‪ -‬לר*‬
‫לרמביים ו מ פ ר ש י ו‬
‫היד החזקה)‬
‫( חדר שי ה ל כ ו ת ) ‪ -‬לר‘ ש מ ו א ל‬
‫( ב דפ ‪ 0‬ב ט ו ף בל מ ס כ ת ) ‪.‬‬
‫מל־ ו א‬
‫יעקב‬
‫‪-‬‬
‫אליעזר‬
‫יאליש‪,‬‬
‫משה‬
‫פירוש‬
‫לתלמוד‬
‫ספר‬
‫‪-‬‬
‫מימון‪,‬‬
‫אז־ליש‪ ,‬פ י ר ו ש‬
‫ה מ צ ר ר ת ‪ -‬מ ש ה בן מ י מ ו ן (הרמבייס)‪ ,‬ערו פירושיו!‬
‫" א ס ת ר " ‪ " ,‬ה ש ג ו ת הרמביין"‪ ,‬מ ה ד ו ד ה מ ו ג ה ה‬
‫ת ו ר ה לעוו‪ ,‬י ר ו ש ל י ם ‪ ,‬ת ש י ״ ם ‪.‬‬
‫ספר ה מ צ ו ו ת לרמב״ ם‬
‫ספר המצוות)‪.‬‬
‫בן‬
‫צור‪,‬‬
‫היד‬
‫השגות‬
‫תורה)‬
‫צב י‬
‫אבן‬
‫ב א ו ר על ספ ר‬
‫ה מ צ ו ו ת )‪.‬‬
‫החזקה‬
‫על‬
‫(משנה‬
‫ב י א ו ר י ם על‬
‫מש ה‬
‫‪.‬‬
‫יצ ח ק ל א ו ן בן א ל י ע ז ר‬
‫מ_גלת א ס ת ר ‪ -‬לר ‘‬
‫ל ר מ ב ״ ח ‪ ( ,‬ר א ה ל ה ל ן ‪ ,‬מ ט ה בן מ י מ ו ן ‪ ,‬ס פ ר‬
‫ה ר ו ע י ם ‪ -‬לר‘‬
‫מסכת)‪.‬‬
‫היד החזקה‬
‫בן נזימון‬
‫משה‬
‫בן‬
‫מהדורה‬
‫נ חמ ן‬
‫המצוות‬
‫לתלמוד‬
‫בסוף‬
‫(בדפם‬
‫כל‬
‫רגילה‪.‬‬
‫"לב שמח"״ ‪ 11‬מ ג י ל ת‬
‫ומתוקנת‪ ,‬ה ו צ א ת‬
‫(הרמב״ן)‪,‬‬
‫ס א ל א ו ו י־ י צ יק ‪ .‬ר* ח י י ם ה ל ר י ‪ -‬מ צ ו ט ט באגן ה מ ח ר ‪ ,‬לר ‘‬
‫ה ל ו י צ י מ ע ר מ א ן ‪ ,‬ב י ו ‪ -‬י ו ר ק ‪ ,‬ו! שט" ו ‪ ( .‬ה ה ו צ א ה‬
‫(ר א ה‬
‫לעיל‬
‫א ה ר ן חייבו‬
‫לא מ ז ו ה ה ) ‪.‬‬
‫ס » ר » ו ו י י צ י ק ‪ ,‬ר ‘ י צח ק ד א ב ה ל ר י ‪ ,‬ת י דר שי מרו ר י ״ ז ה ל ו י ‪ ,‬ח י ד ו ש י ם‬
‫י ר ו ש ל י ם ‪ ,‬ח ש ב ״ ג ‪ ( .‬ה ו צ א ה לא מ ז ו ה ה ) ‪.‬‬
‫ו ב י א ו ר י ם על ה ר מ ב ״ ם ‪,‬‬
‫תורה‬
‫פני‬
‫תמימה ‪-‬‬
‫עם‬
‫מ שה‬
‫צירו‬
‫‪-‬‬
‫לנפש‬
‫ע פ ש ט י י ן ‪ ,‬ב ר ו ר ה ל ו י ‪ ,‬מ ת ו ר ה ש ב כ ת ב עם ת ו ר ה‬
‫ב י א ו ר ‪ ,‬ה ו צ א ת עח ע ו ל ם ‪ ,‬ת ל ‪ -‬א ב י ב ‪ ,‬וזשט״ז‪.‬‬
‫ל ר‪ 4‬מ ש ה ש מ ע ו ן מ ר ג ל י ו ת ‪ ,‬פ י ר ו ש י ם‬
‫( ו ר א ה לעיל‪ ,‬ת ל מ ו ד ירושלמי)‪.‬‬
‫ראב״ד‬
‫בינו‬
‫רד"ל‪.‬‬
‫ד ו ד בן בפוזלי פ ר ב ק ל ‪,‬‬
‫תלמוד ירושלמי)‪.‬‬
‫ר‘ א ב ר ה ם בן דוד‪ ,‬ה ש ג ו ת‬
‫ל ע י ל ‪ ,‬מ ש ה בן מ י מ ו ן ) ‪.‬‬
‫חננאל‬
‫ר*‬
‫‪-‬‬
‫פירוש‬
‫חידושי‬
‫הרד״ל‬
‫ר‘ ד ו ד‬
‫ר״‬
‫שלמה‬
‫ר‘‬
‫שאילת‬
‫‪,‬שריית‬
‫חתם‬
‫למסכת‬
‫עובדיה‬
‫‪-‬‬
‫ל ר‘‬
‫סופר ‪-‬‬
‫הוצאת‬
‫למדרש‬
‫קמחי‪,‬‬
‫בן‬
‫יצחק‪,‬‬
‫מברטגורא‪,‬‬
‫יעקב‬
‫שאלות‬
‫ה־'*‪,‬‬
‫עמדין‪,‬‬
‫לרביבו‬
‫‪-‬‬
‫רבה‪,‬‬
‫פירוש‬
‫על‬
‫פירוט‬
‫על‬
‫מסכת‬
‫ביד‬
‫ברכות‪,‬‬
‫ירושלמי‬
‫החזקה‪.‬‬
‫(גדפם‬
‫רבי‬
‫לעיל‬
‫ירושלמי‪,‬‬
‫על ת ל מ ו ד‬
‫וזגגאל‬
‫החג"ר‪,‬‬
‫על‬
‫על‬
‫הרמב״ם‬
‫פרקי‬
‫(ראה‬
‫פירוש‬
‫ח״א‪,‬‬
‫פירוש‬
‫לפסקי‬
‫תענית‬
‫ד ו ד ל ר ר י א‪ ,‬ב י א ר ר ה ר ד ״ ל‬
‫ל ע י ל פ ר ק י ר‘ א ל י ע ז ר )‬
‫י עב ז‬
‫על‬
‫ח י ה ( צ ל ״ ח ) ‪ -‬לר ‘ י ח ז ק א ל ס ג ״ ל ל ג ר א ‪,‬‬
‫גייעטרקוב ‪ ( . 1 8 3 3 ,‬ה ו צ א ה לא מ ז ו ה ה ) ‪.‬‬
‫ל ר‘‬
‫לעיל ‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫תלמוד‬
‫שבעל‪-‬פח‪,‬‬
‫בשולי‬
‫אליעזר‪,‬‬
‫מדרש‬
‫(ראה‬
‫המסכת)‪.‬‬
‫(ראח‬
‫רבה)‪.‬‬
‫שוקן‪,‬ירושלים‪,‬‬
‫התב״ך‬
‫(ראה‬
‫ועל ה ת ל מ ו ד‬
‫ת ש" ז‪.‬‬
‫הבבלי‪.‬‬
‫למ ש ביות‪.‬‬
‫לעמברג‪,‬‬
‫ו ת ש ו ב ו ת לר* מ ש ה‬
‫ירו שלי ם‪ ,‬תש"ל‪.‬‬
‫תרמ״ד‪( .‬הוצאה‬
‫סופר‪,‬‬
‫ח״ א‪,‬‬
‫ו ו י ען ‪,‬‬
‫לא‬
‫מזוהה)‪.‬‬
‫תרג״ח;‬
‫‪- 143 -‬‬
‫שו״ת מהרלב״ח ‪ -‬שאלות ותשובות למר רגו הרב לויי בן‬
‫תרכ״ה‪( .‬הוצאו; לא מזוהה)‪.‬‬
‫שר"ע‪,‬‬
‫שולחך ער ו ך ‪ -‬לר‘ יוסף ק ארו‪,‬‬
‫התווה‪ ,‬י\ ו של יח‪ ,‬תשכ״א‪.‬‬
‫זלמן‬
‫שולחך ערוך ‪ -‬לר‘ שגיאור‬
‫מזרה ה) ‪.‬‬
‫לא‬
‫ח י דו חי הר‪ "<;j‬ש ‪ -‬שטושון‪ ,‬ש‪,.‬‬
‫מסכת‪.‬‬
‫חידושי הר ש״ ש‪,‬‬
‫אורח חייח‪,‬‬
‫מלאדי‪ ,‬ח"‬
‫ג‪-‬ד‪,‬‬
‫ח"א‪,‬‬
‫חמרא וחיי ‪ -‬תוספות תלמידי ד‘‬
‫פרץ (ראה לעיל)‪.‬‬
‫הוצאת פאר‬
‫ווארשא ל ‪ 89‬ו‪(.‬הוצאה‬
‫פיווש על תלמוד בבלי‪,‬‬
‫שטרשון ש‪ ,.‬נ»ירו ‪ 0‬על מדרש רבה‪,‬‬
‫חביב‪,‬‬
‫לעס ב ערג‪,‬‬
‫בדפס בסוף כל‬
‫ראה לעיל מדרש רבה‪.‬‬
‫ ‪- 144‬‬‫מחסרים‬
‫ב‪.‬‬
‫אלבוגן ‪,‬‬
‫יצחק משה‪ ,‬התפילה בישראל בהחפתחותה החסם רר י ת ‪.‬‬
‫הרגח יהושע ממיר‪ ,‬הוצאת דג‪:‬ייר‪ ,‬תל‪-‬אביב‪,‬‬
‫א ל ב ק‪,‬‬
‫חגור‪,‬‬
‫אלו ך‪,‬‬
‫גדליהו‪,‬‬
‫השלמות והו טפו ת לפירושו על סדר מועד‪,‬‬
‫ה ו ‪ x‬א ת מוסד ג י א לי ק‪ ,‬יי־י לי־׳‪.1 95 8 ,‬‬
‫תולדות היהודים בארז ישראלי בתקופת המשנה והתלמוד‬
‫‪ 2‬חל? ים‪ ,‬הוצאו! הקיבוץ המאוחד‪ ,‬ו‪ 1‬ל‪-‬אביב תשכ״ז‪.‬‬
‫מחקרים בתולדות ישראל‪,‬‬
‫ב־ חלקים‪ ,‬הוצאת הקיבוץ המאוחד‪,‬‬
‫אלון‪ ,‬מגחוז‪,‬‬
‫בכר‪,‬‬
‫המשפט העברי‪,‬‬
‫תולדותיו‪ ,‬מקורותיו‪ ,‬עקרונותיו‪.‬‬
‫ע" ש מאג גס‪ ,‬ירושלים‪ ,‬ת מל"ג‪.‬‬
‫בג י מי■ן‬
‫זאב‪ ,‬אגדות התנאים‬
‫‪ 2‬חלקיס‪ ,‬מתורגם ע״י א‪.‬ז‪.‬‬
‫ירושלים ברלין‪ ,‬תרפייב‪.‬‬
‫ברגמן‪,‬‬
‫גוטמן‪,‬‬
‫יחיאל מיכל הכהן‪ ,‬מפתח התלמוד‪,‬‬
‫ח"א הוצאת המחבר‪ ,‬צשאגגראד‪,‬‬
‫ג ו לא ק‪,‬‬
‫הרב‬
‫גורן‪,‬‬
‫גייגר‪,‬‬
‫שערי אורה‬
‫הארות והערות על התורה‪,‬‬
‫ירושלים‪ ,‬תשל״ד‪.‬‬
‫יסודי המשפט העברי‪,‬‬
‫סדר דיני ממוגות בישראל‪,‬‬
‫תרפ״ב‪ ,‬תל‪-‬אביב‪ ,‬תשב״ז‪.‬‬
‫שלמה‪,‬‬
‫אברהס‪,‬‬
‫תל‪-‬אביב‪,‬‬
‫הוצאת‬
‫הוצאת‬
‫תרס״ו‪.‬‬
‫הוצאת דביר‪,‬‬
‫המקרא ותרגו מ יו ‪,‬‬
‫תרגם י‪,‬ל‪ .‬בריר‪,‬‬
‫הוצאת מוסד ב י אל יק‪ ,‬יירו של ים‪ ,‬ת שייכי‪.‬‬
‫גיבצבורג‪,‬‬
‫צגי‪,‬‬
‫דברי‬
‫ימי ישראל‪,‬‬
‫ח״ב‪ ,‬מתורגם מ״י ש‪.‬פ‪ .‬רניגוביץ (שפ״ר)‪,‬‬
‫תרצ"ג‪(.‬הוצאה לא מזוהה)‪.‬‬
‫הוגיג‪,‬‬
‫היימאן‪,‬‬
‫הלוי‪,‬‬
‫בגימין‪ ,‬סנהדרין־ גדולה‪,‬‬
‫תולדותיו ופעולותיו של בית הדין‬
‫שגי‪ .‬תרגם מאג ג לי׳ ח ד" ר י‪ .‬אלדד‪.‬‬
‫ירושלים‪ ,‬תשכ״ה‪.‬‬
‫אהרן‪,‬‬
‫ברלין‪,‬‬
‫תורת המועדים‪,‬‬
‫מחקרים ומאמרים על מוען י ישראל לאור ההלכה‪,‬‬
‫הוצאו! ציובי‪ ,‬תל‪-‬אביב‪ ,‬תשכ״ד‪.‬‬
‫לוי‪,‬‬
‫שמחה‬
‫דביר‪,‬‬
‫ישיבת רשב״י‪,‬‬
‫מצוטט ע״י מגטל (ראה להלן)‪.‬‬
‫גרץ‪,‬‬
‫תשי״ז‪.‬‬
‫ח"א הוצאת ספרינו‬
‫רניגוביץ‪,‬‬
‫מאיר צבי‪,‬‬
‫אשר‪,‬‬
‫‪.1 972‬‬
‫ווארטא‪,‬‬
‫הגדול בימי בית‬
‫מוסד הרב קוק‪,‬‬
‫ספר תולדות תנאים ואמוראים‪,‬‬
‫ג‘ חלקיח‪ ,‬לוגדון וזר״ע‪( .‬הוצאה לא מזוהה)‪.‬‬
‫יצחק אייזיק‪ ,‬דורות י ‪• -■,‬יי■‪,‬‬
‫ספר דבו י הימים לבגי‪-‬יטראל‪ 6 ,‬כרבים‪ ,‬פרנקפורט‬
‫על בהר מיין‪ ,‬תרס״ו‪ ,‬גדפה מחדש‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשכ״ז‪.‬‬
‫( הוצאה לא מזוהה) ‪.‬‬
‫־ ‪- 145‬‬
‫יצחק א״‬
‫הדצוג‪,‬‬
‫הלוי‪,‬‬
‫בעל‪-‬פה‪.‬‬
‫דבריח‬
‫דיים‪ ,‬א י י ז י ק הירש‪ ,‬דור דר ר ו דר ר;‪Mi‬־ ו‪,‬‬
‫דברי הימים לתורה שבעל‪-‬פה‪ ,‬ח‘ א‪-‬ב‪,‬‬
‫ומיגקוס ניו‪-‬יורק ברלין‪ ,‬תרפ״ד‪,‬‬
‫חיות‪,‬‬
‫צבי הירש‪ ,‬בק* ספרי מהר״ץ ח ירח‪,‬‬
‫‪ 2‬כרכיח הוצאת דברי חכמיח‪,‬‬
‫סטרגוביץ‪,‬‬
‫ייבין‪,‬‬
‫ידין‪,‬‬
‫יגאל‪,‬‬
‫יעבץ‪,‬‬
‫זאב‪,‬‬
‫מבסל‪,‬‬
‫חייח דב‪,‬‬
‫קוק‪,‬‬
‫ירושליח‪,‬‬
‫מלחמת בר‪-‬כוכבא‪,‬‬
‫מהדורה שביה‪,‬‬
‫ביאליק‪,‬‬
‫הוצאת מוסד‬
‫החיפושים אחר בר כו כבא‪,‬‬
‫הוצאת ויידגפלד וביקולסון‪,‬‬
‫‪.1 971‬‬
‫תולדות י שר א ל‪.‬‬
‫ח״ו‪ ,‬מהדורה‬
‫תרצ״ד‪.‬‬
‫שלישית‪,‬‬
‫ירו שליח‪,‬‬
‫ירושלים‪,‬‬
‫תשל״א‪,‬‬
‫הוצאת אחיעבר‪,‬‬
‫תל‪-‬אניב‪,‬‬
‫הוצאת דביר‪,‬‬
‫תל‪-‬אניב‪,‬‬
‫מחקרים בתולדות הסנהדרין ‪,‬‬
‫תרגם א‪ .‬יערי‪ ,‬והמחבר‪,‬‬
‫תשכ״ט‪.1 969 ,‬‬
‫עולת ראיה‪,‬‬
‫פירוש לסידור התפילה‪ ,‬כרך א'‪,‬‬
‫קוק‪,‬ירושלים‪ ,‬תרצ״ם‪.‬‬
‫הוצאת הועד להוצאה‬
‫שמואל‪,‬ארז יהודה‪.‬‬
‫מימי ה מליה מבבל עד חתימת התלמוד‪,‬‬
‫תל‪-‬אביב‪ ,‬תרצ״ט‪.‬‬
‫ר‘גחמן‪ ,‬כתבי ר* נחמן קרוכמאל‪,‬‬
‫‪ .0‬ראבידוביץ‪,‬‬
‫תרפ״ד‪.‬‬
‫הוצאת דביר‪,‬‬
‫הוצאתעיבות‪,‬‬
‫ימי הבית השבי‪ ,‬תולדות עת יד‪ 1‬ראל‪,‬‬
‫בעריכת בן‪-‬שטון ח‪.‬ה‪ ,.‬ח״א‪,‬‬
‫תשל״א‪.1 969 ,‬‬
‫ברלין‪,‬‬
‫הוצאת וניר‪,‬‬
‫תל‪-‬אביב‪,‬‬
‫מלו נ ים‬
‫אבן‬
‫שושן‪,‬‬
‫‪.1957‬‬
‫זכריה‪ ,‬דרכי המשנה‪,‬‬
‫התוספתא‪ ,‬מכילתא‪ ,‬ספרא וספרי‪ ,‬מעובד ע" י ר‪.‬רנ י‪.‬‬
‫ב יסבבו ים‪ ,‬יצא לאור ע"י מ‪ .‬צייליבגולד‪ ,‬וורשה‪,‬‬
‫תרפ״ג‪.‬‬
‫הרב אברהח‪,‬‬
‫שמרן‪ ,‬מ ב חח‪,‬‬
‫‪.1 958‬‬
‫חיים (רב צעיר)‪ ,‬תולדות הר‪ .‬ל כה‪,‬‬
‫ח" ד‪ ,‬הועד לחו צא ח ‪:1‬ל כתבי רב צעיר‪ ,‬ב י ו‪-‬יו רק ‪,‬תש" י‪.‬‬
‫שמואל‪,‬‬
‫פראגקעל‪ ,‬ר‘‬
‫הוצאח פלאם‬
‫אברהם‪,‬‬
‫המלון‬
‫החדש‪,‬‬
‫הוצאת קרי ת ספר‪,‬‬
‫ירושלים‪,‬‬
‫תשב ו‪.‬‬
‫‪-146-‬‬
‫ג‪.‬‬
‫מאמו־ י ם‬
‫נורגטטיך‪,‬‬
‫ב ו רב שט ין‪,‬‬
‫ה‪.‬י‪.‬‬
‫"משפט הסמיכה וקורותיה‪ .‬התקופה‪ .‬ספר ד‘‬
‫עם‘ ‪ ,393-426‬הוצאת טסיבל‪ ,‬ורמה‪ ,‬תרע״ם‪.‬‬
‫אברהם‪,‬‬
‫"לבעית עיבורי המנה בוזו"ל"‪ ,‬סיני‪ .‬ל" ה עמי‬
‫ל״ב‪-‬מ״ו‪ ,‬מוסד הרב קוק‪ ,‬ירושלים‪ ,‬חשט״ז‪.‬‬
‫"למינויו של רבי נתן הבבלי לאב"ד הסנהדרין‬
‫בא״י סיני‪ .‬ל״ו עמי תע״ס‪-‬תצ״ו‪ ,‬מוסד הרב קוק‪,‬‬
‫ירושלים‪ ,‬תשס״ו‪.‬‬
‫שלמה‬
‫זוין‪,‬‬
‫הרב‬
‫ספראי‬
‫שמואל‪,‬‬
‫יוסף‪" ,‬מהרה יבגה המקדש" קוב? התורה (׳■)בעל‪-‬ניו‬
‫בעריכת י‪ .‬רפאל‪ ,‬ח״ה‪ ,‬עם‘ קבייח‪-‬קל״ד‪ ,‬בהוצאת‬
‫מוסד הרב קוק‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשב״ג‪.‬‬
‫"המקורות הקדושים לקידוש חדשים ולעיבור השבה בארץ‬
‫לאחר ההורבן"‪ ,‬תרביק כרר ל״די‪ ,‬עם‘ ‪,27-38‬‬
‫האוניברסיטה העברית‪ ,‬ירושלים‪.1966 ,‬‬
‫"בחינות חדשות לבעיית מעמדו ומעשיו של ר‘ יוחנן בן‬
‫זכאי לאתר החור ‪:‬ן'‪ ,‬ספר ה זכר ו ן לג דל יהו אלון‬
‫עס‘ ‪ ,203-206‬הקיבוץ המאוחד‪ ,‬תל‪-‬אביב‪ ,‬ת ש ״ ל‪.‬‬
‫קליין‪,‬‬
‫שמואל‪,‬‬
‫"אסיא (עסיא)״‪ ,‬ספר היובל לכבוד הרב י‪ .‬פריימאו‬
‫עם‘ ‪ ,116-127‬ביה״מ לרבני״‪ ,‬ברלין‪ ,‬תרצ״ז‪.‬‬
-
147
‫־‬
itlbl lopiraphy in E n g l i s h *
.‫י‬
3Uchler, Adolf*
Studios
Oxford Univorsity Press*
Finkelstein, Louis*
in Jewish H i s t o r y *
155ft
The P h a r i s e s * Vol*
The Jewish Pub lication Society*
Newnan, J*
Press*
London;
II, Philadelphia:
1938
S c i n i k h a h Ordination, Manchester;
Universi ty
1950*
A Hi s tory of the Jewish P e o p l e , 2nd Ed*
Schurer,
Enil*
Div is i o n
II, Vol
Tropper,
Dr ‫ י‬Daniel, "Beth Din Shel
January,
1973•
I, Edinburgh;
1891•
Kohanin‫ » ״‬J • . ‘R ‘,
‫־ ‪ 148‬־‬
‫‪m i m m‬‬
‫בקיצורים‬
‫ב ר ש י מ ה זו ג מ ב י ס ה ס פ ר י ם‬
‫או א ת מ ח ב ר י ה ם ב ק י צ ו ר ‪.‬‬
‫בבליוגרפיה‬
‫אשר‬
‫להם‬
‫בזמן‬
‫התבוובו‪,‬‬
‫שהזכרנו‬
‫ת ו ל ד ו ת ה י ה ו ד י ם ‪ -‬אלון גדליהו‪ ,‬ת ו ל ד ו ת ה י ה ו ד י ם‬
‫אלון‪,‬‬
‫ב ת ק ו פ ת ה מ ש נ ה ו ה ת ל מ ו ד♦ ‪ 2‬ח ל ק י ם ‪ ,‬ה ו צ א ת ה ק י ב ו ץ ה מ א ו ח ר ‪,‬‬
‫תל־־אביב‪ ,‬ת ט כ ״ ז ‪.‬‬
‫ב י כ ל י«‬
‫‪Unlver-‬‬
‫‪In Jewish History •London.‬‬
‫‪Oxford‬‬
‫א ג ד ו ת ה ת נ א י ם‪,‬‬
‫ב כ ר ‪ -‬ב כ ר נבימין ז א ב ‪,‬‬
‫ירושלים‪,‬‬
‫ר ב י ב ו ב י ץ ‪ ,‬ה ו צ א ת דביר‪,‬‬
‫א‪.‬ז‪.‬‬
‫צבי‪,‬‬
‫גרץ ‪ -‬גרץ‪,‬‬
‫ווארשא‪,‬‬
‫(שפ״ר)‪,‬‬
‫ד ב ר י י מ י י‪ 1‬ס ר א ל‪,‬‬
‫תרצייג‪ ,‬ח ״ ב ‪.‬‬
‫שמחה בבימין‪,‬‬
‫הוגיג ‪ -‬הוגיג‪,‬‬
‫ו פ ע ו ל ו ת י ו של ב י ה ה ד י ן ה ג ד ו ל‬
‫דייר י‪ .‬א ל ד ד ‪ ,‬ה ו צ א ת מ ו ס ד ה ר ב‬
‫באר?‬
‫‪Aichlcr ,Adolf • Studies‬‬
‫‪.lty p r e s s * l 9 5 6‬‬
‫‪ 2‬חלקים‪ ,‬מתורגם‬
‫ברלין‪ ,‬תרפ״ב‪.‬‬
‫מתורגם‬
‫אותח‬
‫ע״י‬
‫ש‪.‬פ‪.‬‬
‫ע״י‬
‫רביבוביץ‬
‫ס נ ה ד ר י ך ג ד ו ל ה‪ ,‬ת ו ל ד ו ת י ו‬
‫ב י מ י ב ית שבי‪ .‬ת ר ג ם מ א נ ג ל י ת‬
‫י ר ו ש ל י ם ‪ ,‬תשכייה‪.‬‬
‫קוק‪,‬‬
‫היימאן ‪ -‬היימאן‪ ,‬אהרן‪ ,‬ספר ת ולדות‬
‫לא מ ז ו ה ה ) ל ו ב ד ו ן ‪ ,‬תר״ע‪ 3 ,‬ח ל ק י ם ‪.‬‬
‫תנאים‬
‫ר א מ ו ר א י ם ‪ ( .‬ה ו צאר‪.‬‬
‫ספר דברי חימים‬
‫ד ו ר ו ת ה ר א ש ו נ י ם‪,‬‬
‫ד‪,‬לוי ‪ -‬ה ל ו י י צ ח ק א י י ז י ק ‪,‬‬
‫ל ב ב י י ש ר א ל ‪ ( ,‬ה ו צ א ה ל א מ ז ו ה ה) פ ר ב ק פ ו ר ט על ב ה ר מ י י ן ‪,‬‬
‫י ר ו ש ל י ם ‪ ,‬תשכייז‪ 6 ,‬כ ר כ י ם ‪.‬‬
‫ב ד פ ם מחדש‪,‬‬
‫תרסייו‪,‬‬
‫ו י י ס ‪ -‬ו י י ס אי י ז י ק ‪ ,‬ה י ר ש ‪,‬‬
‫ל ת ו ר ה ש ב ע ל פה‪ ,‬ה ו צ א ת פ ל א ם‬
‫ח‘‬
‫ד ד ר דור ד ד ו ר ש י ו ‪ ,‬ד ב ר י ה י מ י ם‬
‫ב י ו ‪ -‬י ו ר ק ‪ ,‬ב ר ל י ן ‪ ,‬תרפייד‪,‬‬
‫ומיבקוס‪,‬‬
‫א־‪-‬ב‪.‬‬
‫טשרבוביץ ‪ -‬סשרבוביץ‬
‫ה ו ע ד ל ה ו צ א ת כל כ ת ב י‬
‫תולדות ההלכה‪,‬‬
‫חיים‪( ,‬רב צעיר)‪,‬‬
‫ר ב צ ע י ר ‪ ,‬ב י ו ‪ -‬י ו ר ק ‪ ,‬תשייי‪ ,‬חייד‪.‬‬
‫שמואל‪,‬‬
‫ייבין ‪ -‬ייבין‪,‬‬
‫י ר ו ש ל י ם‪,‬‬
‫מוסד ביאליק‪,‬‬
‫מלחמת‬
‫תשל״א‪,‬‬
‫בר‬
‫כ ו( נ ‪, w‬‬
‫מהדורה‬
‫מ ב ס ל ‪ -‬מ ב ס ל ח י י ם דב‪ .‬מ ח ק ר י ם ב ת ו ל ד ו ת‬
‫ת ל ‪ -‬א ב י ב ‪ ,‬תשכייט‪,‬‬
‫ה ו צ א ת דביר‪,‬‬
‫והמחבר‪,‬‬
‫ביומן‬
‫‪-‬‬
‫תורה תמימה ‪-‬‬
‫עם ת ו ר ה ש ב ע ל‬
‫‪ 5‬חלקים‪.‬‬
‫הוצאת‬
‫‪.1971‬‬
‫ת ד ל ד ר ת י?סראל‪,‬‬
‫י ע ב ץ ‪ -‬י ע בץ‪ ,‬זאב‪,‬‬
‫ת ל ‪ -‬א ב י ב ‪ ,‬תרצייד‪ ,‬ח ״ ו ‪.‬‬
‫אחיעבר‪,‬‬
‫‪Universi ty‬‬
‫מהדורה‬
‫שביה‪,‬‬
‫בהוצאת‬
‫;‪Manchester‬‬
‫שלישית‪,‬‬
‫הסנהדריך‪,‬‬
‫הוצאת‬
‫תרגם‬
‫א‪.‬‬
‫יערי‬
‫‪.1969‬‬
‫‪!ewinon , J* S e n l k h a h , Ordination,‬‬
‫‪r e s s * 1950‬‬
‫ב ר ו ך ה ל ו י ‪ ,‬ת ו ר ה ת מ י מ ה‪ ,‬מ ת ו ר ה ש ב כ ת ב‬
‫עפשטיין‪,‬‬
‫תל‪-‬אביב‪ ,‬תשט״ז‪,‬‬
‫פ ה עם ב י א ו ר ‪ ,‬ה ו צ א ת עם ע ו ל ם ‪,‬‬
-
The six chapters and
149
-
four appendices conpr lsing the d i s s e r t a t i o n w h i l s t
treating of the above matters, als o touch on s ubsid iary topics,
on sor.ie functions of the Sa nhedrin and
after
for e xample?
Its uenbers s and T emp le c e r e n o n i e s
its d e s t r u c t i o n 1
A thorough use was wade of Rabbinical sources and of other w o r k of s c h o l a r l y
ner it •
A CKNO WLEDG MENTS
I w ould
like to record ny thanks to Professor J*J* G l u c k
and guidance,
to Mr ‫ י‬A• Katz, Jerusalen,
for reading the draft and
useful c o m m e n t s ; to Mrs ‫ י‬Maty llazan and Mr ‫ י‬D 1 Segal
ass!stance•
for his a s s i s t a n c e
for their
for his
invaluable
- 150 SUMMARY OF DISSER TATION
The fixing of the
Jewish Calendar was e xtremely
that the dates of
ajl religious
itself
is a combi n a t i o n of the
important owing to the fact
festivals w e r e d e p e n d e n t u p o n it* The calen dar
lunar and the solar calendars*
The months arc
determined by the
a ppearance of the new m o o n w h il st elements
calendarj
purpose of fixing c e r t a i n festivals a c c o r d i n g to seasons
for the
the year, are t a k e n
into account•
el e v e n days between the solar and
Since there
is a dif fer e n c e
is fixed mathematically,
would
Consequently« we
instead of the usual t welve months'
of
of a p p r o x i m a t e l y
lunar year, a n addit ional m onth had
introduced every few years to restore the balance•
leap year of thirtee n
of the solar
to be
fin <3 a
Today the cal endar
but during the early Tcilmudic period* a new month
be declared by a n authority, after h e a r i n g e v i d e n c e of the new m oon's
anpearance*
A leap year was decided upon on a n ad hoc
basis, acc ording
to various a stronomical calculations and nation al needs*
In this d i s sertat ion re searc h was directed at tracing the au tho r i t y r e s p o n s i b l e
for fixing the calendar and the geogr a p h i c a l
The
l ocation of this matter*
first chapter deals with the qualif i c a t i o n s r e q u ired
in fixing the calendar•
the role of the priest and postulates
The second
chapter
Chapter Three treats of the required q u o r u m of judges•
before the Talnudical
fixing the calendar
but
investigates
the theory that w i t n e s s e s gave e v i d e n c e
local court before e mbarking u p o n a journey to the
to prove that
involved
It is s hown that these judges w e r e member s of the
most au thoritative court - the Sinhendrin•
in their
for judges
period,
Tjanhedrin•
C h a p t e r Four en deavou rs
the king was a c t ivel y
involved
in the period under discu ssion, he was barred
in
from
any such participation*
Chapter Five discusses at
involvement
length, the president, Ha-Nasi,
in proceedings and advances the h y p o t h e s i s
of Yabneh
initiated the practice of the P r e s i d e n t s
essential
in proceedings•
This hypothes is
of the Sanhedrin's
that R a b b a n G a a l i e l
II
p a r t i c i p a t i o n being
is de velop ed agains t the bac kgroun d
of circumstances after the d e s t r u c t i o n of the second Temple and the attempt to
consolidate religious and political
Diaspora*
of the ways
leadership
The point of view t aken is that the
in the Land of
Israel and
the
fixing of the calendar was one
in w h i c h the prestige and aut hority of the Preside ncy was
re-established•
The final chapter deals wi th geographical
days that decisions should
Dreferably
be taken solely
in the province of Judah*
locations*
It was
in the Land of
important
in those
Israel and
'Jo d o find, howeve r, that during times
of national e mergency w h e n the Roman rulers prohibited any e x p r e s s i o n of the
subject people's autonomy,
pro vision was made
outside the borders of the Land of
Israel*
for the
fixing of the calendar
T H E F IX INS
OF T H E J E W I S H C A L E N D A R
IN T H E T A L M U D I C
PERIOD ‫ ־‬THOSE
RESPONSIBLE A ND WHERE
IT T O O K P L A C E
3Y
MOSHE A H A R O N KURTSTAG
SUBMITTED
IN F U L F I L M E N T
REQUIREMENTS
MASTER
FOR T H E D E G R E E
OF A R T S
OF
IN T H E D E P A R T M E N T
OF S E M I T I C S s U N I V E R S I T Y
SUPERVISOR
OF T H E
OF S OUTH A F R I C A
: P R O F ‫ ־‬J •J • G L U C K
DATE SU3MITTSD
: 29TH
N OVEMBER,
1974‫׳‬