זיהוי אבני החושן

‫זיהוי‬
‫אבני החושן‬
‫זֹהר עמר‬
‫סוגיית זיהוי אבני חן הנזכרות במקורות הקדומים‬
‫היא מהקשות והסבוכות ביותר‪ .‬מסתבר שכבר‬
‫בתקופת חז"ל לא הייתה תמימות דעים בזיהוי‬
‫אבני החושן והתקיימו להן‬
‫פרשנויות שונות‪ .‬על העדר מסורת זיהוי‬
‫אותנטית אפשר ללמוד‪ ,‬למשל‪ ,‬מהעובדה שחכמי‬
‫ישראל מימי הביניים‪ ,‬כמו רש"י והרמב"ם‪ ,‬לא‬
‫פירשו מהן אבני החושן‪ ,‬ואילו על זיהויו של‬
‫רס"ג הוטחה ביקורת נוקבת‪ ,‬כפי שהביעּה‪,‬‬
‫למשל‪ ,‬אבן עזרא (א"ע הארוך לשמות כח ט)‪.‬‬
‫זה‪ ,‬אפוא‪ ,‬מוביל לקביעה שכל סוגיית זיהוי‬
‫אבני החושן היא בגדר השערות‪ ,‬ואין כל הכרח‬
‫לקבלן קבלה מחייבת מבחינה הלכתית או‬
‫מבחינה מדעית‪ .‬המחקר המודרני יכול רק להאיר‬
‫ולתרום בבחינת מידת סבירותם של הפירושים‬
‫השונים‪.‬‬
‫המתודולוגיה של זיהוי מדעי של האבנים‬
‫במקורות אינו שונה בעקרונותיה ובכליה מאלה‬
‫המקובלים בעולם המונחים הבוטני והזואולוגי‬
‫והגֶ מֹולֹוגי (מדע אבני החן)‪ .‬הוא מבוסס בראש‬
‫ובראשונה על ניתוח הטקסט והקשריו הספרותיים‪,‬‬
‫התרבותיים והריאלים; בחינת מסורות הזיהוי של‬
‫התרגומים והפירושים הקדומים והשתלשלותן;‬
‫וכן השוואה למקבילות מתרבויות אחרות ובדיקת‬
‫מקורות חיצוניים בני התקופה ומאוחרים יותר‪.‬‬
‫כאשר עוסקים בפירושים מתקופת המשנה יש‬
‫להתייחס ולהשוות לספרות הקלסית שהתייחדה‬
‫לאבנים ולמינרלים‪ ,‬למשל‪ ,‬לחיבוריהם של‬
‫תיאופרסטוס ופליניוס‪ .‬כלי מחקר נוסף הוא‬
‫מדע הבלשנות‪ :‬מחקר פילולוגי השוואתי בין‬
‫שפות שונות; פירוש אטימולוגי ותופעת המעתק‬
‫של שמות האבנים בין שפות ותקופות שונות‪ .‬גם‬
‫לממצא הארכאולוגי מהתקופות השונות חשיבות‬
‫רבה בתרומה לפרשנות המקורות ההיסטוריים‬
‫שאפשר לייחס לו‪.‬‬
‫אולם מלבד מדדים אלה יש להיות מודעים‬
‫להבדל המהותי בין המדדים שבהם הקדמונים‬
‫הגדירו‪ ,‬זיהו ואפיינו את אבני החן ובין המדדים‬
‫המקובלים במחקר המודרני‪ .‬בעבר הזיהוי הסתמך‬
‫בעיקר על תיאור תכונה חיצונית בולטת ודרגת‬
‫קושי יחסית‪ ,‬ולא על זיהוי כימי־מינרלוגי ואטומי‬
‫במכשור מדויק‪ .‬לכן‪,‬‬
‫ועל בדיקת קשיות מוחלטת ִ‬
‫אפוא‪ ,‬אבנים ממשפחות מינרלים בעלי הרכב כימי‬
‫ומבנה פיזיקלי שונים‪ ,‬שלהן צבע וצורה דומים‪,‬‬
‫היו יכולות להיכלל באותה קבוצה ואף להיקרא‬
‫באותו שם‪ .‬למשל‪ ,‬ה"אודם" הוא שם כללי לאבני‬
‫חן אדומות שעשויות להיות דומות‪ ,‬אף שמבחינה‬
‫מינרלוגית הן ממשפחות שונות‪ ,‬כמו‪ :‬קרנליאן‪,‬‬
‫גארנט‪ ,‬רובי ועוד‪ .‬הנחות יסוד נוספות הן שכמה‬
‫מאבני החושן היו באותו צבע‪ ,‬אבל בלי זהות‬
‫מוחלטת בגוון‪ .‬כמו כן‪ ,‬מבחינה היסטורית אבני‬
‫החושן מייצגות את האבנים היקרות והקשות‬
‫יחסית שהיו בעת העתיקה‪ ,‬ולא את האבנים‬
‫היקרות יותר שהופצו רק בתקופה מאוחרת‪ ,‬הרבה‬
‫אחרי ימי הבית השני‪ ,‬למשל‪ ,‬הדיאמנט המלוטש‬
‫(היהלום של ימינו)‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫מתוך עשרות פרשנויות קדומות וחדשות‬
‫אפשר לבחור בגישה האקלקטית‪ ,‬אשר בוחנת‬
‫ובוררת כל זיהוי אבן בנפרד‪ ,‬בהתאם לנתונים‬
‫ולסבירות הנראית לנו תחת מגבלות ידיעותינו‬
‫והבנתנו‪.‬‬
‫בנספח זה אנו מציעים את הגישה המתמקדת‬
‫בשיטת זיהוי אחת עקיבה‪ .‬לעניות דעתנו‪ ,‬יש לתת‬
‫העדפה לתרגום אונקלוס (שאף ביאורו אינו ברור‬
‫‪6‬‬
‫לגמרי)‪ .‬זאת‪ ,‬משום שאף אם הוא עבר עריכה‬
‫מאוחרת‪ ,‬הרי שמקורו נכתב בארץ ישראל‪ ,‬זמן‬
‫קצר יחסית לאחר חורבן הבית השני ואפשר שהוא‬
‫משמר בחלקו את "זיכרון המקדש"‪ .‬בנוסף‪ ,‬הגישה‬
‫הרבנית רואה בתרגום הארמי־יהודי מקור בעל‬
‫תוקף וסמכות הלכתית על פני תרגום השבעים‪.‬‬
‫בחלק משמות האבנים‪ :‬אודם‪ ,‬פטדה‪ ,‬ספיר ולשם‪,‬‬
‫קיימת למעשה הסכמה בין שני תרגומים אלה‪.‬‬