פרשת ויצא 1 היא גנטיקה הרעיון המרכזי פרשת ויצא מאת ראובן זילברמן

Comments

Transcription

פרשת ויצא 1 היא גנטיקה הרעיון המרכזי פרשת ויצא מאת ראובן זילברמן
‫ח כסלו תשעג‬
‫ב"ה‬
‫‪2111112.12‬‬
‫פרשת ויצא‬
‫פרשת ויצא הרעיון המרכזי היא גנטיקה‪1‬‬
‫מאת ראובן זילברמן‬
‫‪[email protected]‬‬
‫חוקי מנדל‬
‫גנטיקה מהיא‪ 1‬לפני כ‪ 15.-‬שנה הוציא נזיר גרמני בשם גרגור יוהאן מנדל מאמר עלום על ניסיונותיו בהכלאות של אפונים אפונה‬
‫ריחנית עם פרחים צבעוניים‪1‬ערך ניסויים עם הציבעוניות של הפרחים‪1‬במאמרו תיאר מנדל את מסקנותיו בנוגע לכללי הורשה‪ 1‬מנדל‬
‫לא זכה להכרה בחייו‪ ,‬אך לאחר מותו הוכר כאבי הגנטיקה‪ 1‬מנדל הבין את מה שרבים לא הבינו עד אז‪ ,‬והוא שתכונות העוברות‬
‫בתורשה מיוצגות ע"י פקטורים (גנים) אשר מגיעים בזוגות‪ ,‬כאשר כל אחד מבני הזוג בעל סיכוי שווה לעבור בתורשה לצאצא‪ 1‬מנדל‬
‫גם טבע את המונחים דומיננטי ורצסיבי‪ ,‬באמצעותם תיאר את המופעים של התכונות בהן צפה באפונים‪ 1‬ההסבר שלפנינו מסביר‬
‫את חוקי מנדל וכיצד הן מתארים את כללי התורשה הבסיסיים‬
‫גן דומיננטי ‪ -‬הגן ה'שולט'‪,‬זה שלקח את השליטה על עצמו ‪1‬‬
‫גן רצסיבי ‪ -‬גן שלא 'פועל' בדור הזה‪,‬אבל יכול 'להפעיל' את עצמו בדור הבא או לאחר מכן‪.‬‬
‫הנושא והרעיון הגנטי מתחיל בפרשת נח ‪,‬בסוף פרשת תולדות וממשיך בפרשת ויצא‪1‬‬
‫יש לקרוא את המילים הקטנות להבין ולקשר לנושא‪1‬‬
‫בראשית ט"וַיִּיקֶ ץ נ ֹחַ ‪ ,‬מִּ יֵּינֹו; וַיֵּדַ ע‪ ,‬אֵּ ת אֲ שֶ ר‪-‬עָ שָ ה לֹו בְּנֹו הַ קָ טָ ן ‪.‬ו ַי ֹאמֶ ר‪ָ ,‬ארּור ְּכנָעַ ן‪ :‬עֶ בֶד עֲ בָדִּ ים‪ ,‬י ִּהְּ י ֶה לְּאֶ חָ יו‬
‫בראשית י" ּו ְּכנַעַ ן‪ ,‬יָלַד אֶ ת‪-‬צִּידֹן בְּכ ֹרֹו‪-‬ו ְּאֶ ת‪-‬חֵ ת‪.‬וְאֶ ת‪-‬הַ י ְבּוסִ י‪,‬ו ְאֶ ת‪-‬הָ אֱ מ ִֹרי‪,‬וְאֵ ת‪ ,‬הַ ג ְִרגָשִ י‪ .‬וְאֶ ת‪-‬הַ חִ ּוִי וְאֶ ת‪-‬הַ עַ ְר ִקי‪ ,‬ו ְּאֶ ת‪-‬הַ סִּ ינִּי ‪ ..‬ו ְּאֶ ת‪-‬‬
‫ַארו ָדִּ י ו ְּאֶ ת‪-‬הַ צְּמָ ִּרי‪ ,‬ו ְּאֶ ת‪-‬הַ חֲ מָ תִּ י; ו ְַּאחַ ר נָפ ֹצּו‪ ,‬מִּ שְּ פְּ חֹות הַ ְּכנַעֲ נִּי‪.‬וַי ְהִ י גְבּול הַ ְכנַעֲ נִי‪ ,‬מִ צִיד ֹן‪-‬ב ֹאֲ כָה ג ְָר ָרה‪ ,‬עַ ד‪-‬עַ זָה‪ :‬ב ֹאֲ כָה סְּ ד ֹמָ ה‬
‫הָ ְּ‬
‫ְַּארצ ֹתָ ם‪ ,‬בְּגֹוי ֵּהֶ ם"‬
‫ו ַעֲ מ ָֹרה‪ ,‬ו ְַּאדְּ מָ ה ּוצְּבֹי ִּם‪--‬עַ ד‪-‬לָשַ ע ‪.‬אֵּ לֶה ְּבנ ֵּי‪-‬חָ ם‪ ,‬לְּמִּ שְּ פְּ ח ֹתָ ם ִּללְּש ֹנ ֹתָ ם‪ ,‬ב ְּ‬
‫מתוך פרשת בראשית נח לא מקלל את בנו חם הוא מקלל את בנו של חם כנען‪1‬משתי סיבות‪1‬‬
‫‪ 11‬אלוהים מברך את נח ובניו ‪1‬נח לא יכול להפר דברי אלוהים" יְּב ֶָרְך אֱ ֹלהִּ ים אֶ ת נ ֹחַ ו ְּאֶ ת ָבנָיו ו ַי ֹאמֶ ר לָהֶ ם פְּ רּו‬
‫ָארץ‪":‬‬
‫ּורבּו ּומִּ לְּאּו אֶ ת הָ ֶ‬
‫ְּ‬
‫‪ 12‬לאב קשה לקלל את הבן שלו‪1‬‬
‫הקללה חלה על בנו של נח‪ ,‬כנען ובניו כלומר קללה גנטית גן דומיננטי לכל הדורות‪1‬‬
‫כנען לא נולד בזמן הקללה ‪1‬הקללה היא על הזרע גנים של חם לכן לכנען יש גן דומננטי מקולל לא טוב‪1‬‬
‫אם נשווה זאת לקללת קין ‪1‬הקללה של קין היא קללה אישית ולא לבניו ולדורות לאחר מכן‪1‬‬
‫"ו ְּעַ תָ ה‪ָ ,‬ארּור אָ תָ ה‪ ,‬מִּ ן‪-‬הָ אֲ דָ מָ ה אֲ שֶ ר פָ צְּתָ ה אֶ ת‪-‬פִּ יהָ ‪ ,‬לָקַ חַ ת אֶ ת‪-‬דְּ מֵּ י ָאחִּ יָך מִּ יָדֶ ָך ‪.‬כִּי תַ עֲ ב ֹד אֶ ת‪-‬הָ אֲ דָ מָ ה‪ֹ ,‬לא‪-‬ת ֹסֵּ ף תֵּ ת‪-‬כ ֹחָ ּה לְָך; נָע‬
‫ָָארץ"‬
‫וָנָד‪ ,‬תִּ הְּ י ֶה ב ֶ‬
‫הקללה של כנען היא על האדם ולא על הארץ‪1‬כנען וילדיו חתי ‪,‬יבוסי‪ ,‬אמורי ‪,‬גרגשי‪,‬חוי‪,‬ישבו בארץ כנען‪1‬‬
‫כלומר מבחינה גנטית הכנענים החיתים היבוסים האמורים הגירגשי החיוי והערקי‪1‬מקוללים לכל הדורות‪1‬‬
‫זאת יודעים גם אברהם וגם יצחק‪1‬שלכנענים יש בהם גן לא טוב גן מקולל‪1‬‬
‫לכן הם לוקחים לנשים מחרן‪1‬‬
‫בסוף פרשת תולדות מבקש יצחק מבנו יעקב ללכת לחרן‪1‬‬
‫בראשית כח "וַיִּקְּ ָרא יִּצְּחָ ק אֶ ל‪-‬י ַעֲ ק ֹב וַיְּב ֶָרְך א ֹתֹו וַי ְּ ַצּוֵּהּו ו ַי ֹאמֶ ר לֹו ֹלא‪-‬תִ קַ ח אִ שָ ה מִ בְנֹות ְכנָעַ ן ‪.‬ב קּום לְֵּך פַ דֶ נָה אֲ ָרם בֵּיתָ ה בְּתּואֵּ ל אֲ בִּי‬
‫אִּ מֶ ָך ו ְּקַ ח‪-‬לְָּך מִּ שָ ם אִּ שָ ה מִּ בְּנֹות ָלבָן אֲ חִּ י אִּ מֶ ָך‪111111‬‬
‫וַ י ְַרא עֵ ָׂשו כי‪-‬בֵ ַרְך י ְצחָׂ ק אֶ ת‪ַ -‬י ֲעקֹב וְ שלַח אֹת ֹו פַ ֶדנָׂה אֲ ָׂרם ל ַָׂקחַ ת‪-‬ל ֹו מ ָׂשם א ָׂשה בְ בָׂ ְרכ ֹו אֹת ֹו וַ יְ צַ ו עָׂ לָׂיו לֵאמֹר ֹלא‪ִ -‬ת ַּקח ִא ָּׁשה ִמבְּ נוֹת‬
‫כְּ נָּׁעַּ ן ‪.‬וַ י ְשמַ ע ַי ֲעקֹב אֶ ל‪ָ-‬אביו וְ אֶ ל‪-‬אּמ ֹו וַ ֵילְֶך פַ ֶדנָׂה אֲ ָׂרם ‪.‬וַּיַּ ְּרא עֵ ָּׁשו כִ י ָּׁרעוֹת בְּ נוֹת כְּ נָּׁעַּ ן בְּ עֵ ינֵי יִצְּ חָּׁ ק ָאבִ יו ‪.‬וַּיֵ לְֶך עֵ ָּׁשו אֶ ל‪-‬יִ ְּשמָּׁ עֵ אל וַּיִ ַּקח אֶ ת‪-‬‬
‫מָּׁ חֲ לַּת בַּ ת‪-‬יִ ְּשמָּׁ עֵ אל בֶ ן‪ַ-‬אבְּ ָּׁרהָּׁ ם אֲ חוֹת נְּ בָּׁ יוֹת עַּ ל‪-‬נ ָָּּׁׁשיו לוֹ לְּ ִא ָּׁשה‪.‬‬
‫עשו במקור עברי יהודי הוא מעניש ומכעיס את אביו בכך שנושא לאשה את בנות כנען‪.‬‬
‫מאחר והיהדות ממשיכה לפי דת האמא‪.‬‬
‫ילדי עשו אינם יהודים‪.‬זו הסיבה לאי המשכיות יהדותם של ילדי עשו‪.‬‬
‫זהו קטע ראשון לגנטיקה בפרשה‪.‬‬
‫אפשר לומר שארץ כנען היא ארץ זבת חלב ודבש ומיועדת לעם ישראל‪.‬‬
‫יש הרבה לדבר על כך‪.‬נדבר בפעם הבאה‪.‬‬
‫המשך לפרשת ויצא‪1‬‬
‫פרשה זו מכילה מספר ארועים רצופים‪1‬לכל ארוע יש משמעות לגבי הרעיון הכללי של הפרשה‪1‬‬
‫בפרשה הנושא גנטי דמוגרפי של עם ישראל‪1‬גנטיקה של צמחים והשפעה על האדם וכן גנטיקה של בעלי חיים‪1‬‬
‫בבסיס האבות והאמהות הקדמונים של עם ישראל הם‪ :‬שם הבן של נח‪,‬אברהם ושרה‪,‬יצחק ורבקה‪1‬‬
‫מיעקב מתחיל המגוון הגנטי של עם ישראל‪1‬‬
‫בחלום יעקב מסופר‪1‬‬
‫שכֵב עָׂ לֶיהָׂ לְ ָך אֶ ְת ֶננָׂה ּולְ זַ ְרעֶ ָך ‪.‬יד וְּ הָּׁ יָּׁה ז ְַּּרעֲָך כַּ עֲפַּ ר‬
‫ָארץ אֲ ֶשר אַ ָׂתה ֹ‬
‫" וְ הנֵה יְ הוָׂה נצָׂ ב עָׂ לָׂיו וַ יֹאמַ ר אֲ ני יְ הוָׂ ה אֱ ֹלהֵ י ַאבְ ָׂרהָׂ ם ָאביָך וֵ אֹלהֵ י י ְצחָׂ ק הָׂ ֶ‬
‫ָארץ ּופָּׁ ַּרצְּ ָּׁת יָּׁמָּׁ ה ו ֵָּׁק ְּדמָּׁ ה וְּ צָּׁ ֹפנָּׁה ָּׁונֶגְּ בָּׁ ה וְּ נִ בְּ ְּרכּו בְּ ָך כָּׁ ל‪ִ -‬מ ְּש ְּפחֹת הָּׁ אֲ ָּׁדמָּׁ ה ּובְּ ז ְַּּרעֶ ָך"‬
‫הָּׁ ֶ‬
‫יתי אֵ ת אֲ ֶשר‪ִ -‬דבַּ ְּר ִתי לְָּׁך‪.‬זו פתיחה של הפרשה‪,‬עם הבטחה מראש שזרע יעקב יגדל ויפרח ומגדיר מראש‬
‫‪ ...‬כִ י ֹלא אֶ ֱעזָּׁבְּ ָך עַּ ד אֲ ֶשר ִאם‪-‬עָּׁ ִש ִ‬
‫את גבולות את גבולות הארץ‪ .‬מתוך המילים מבינים שאלו גבולות ארץ כנען‪.‬‬
‫נא לשים לב‪,‬שיש קשר למילים של אלוהים בחלום לבין הפרשה הקודמת תולדות‪.‬ימה קדמה צפונה ונגבה היא ארץ כנען‪.‬‬
‫עשו מתחתן עם בנות כנען להרגיז את יצחק ורבקה‪ .‬כעונש ארץ כנען מועברת ליעקב ובני ישראל‪.‬‬
‫יעקב על מנת להגדיל את זרעו ‪.‬צריך ללדת ילדים רבים להגדלת הילודה והדמוגרפיה‪ .‬הוא מתחתן עם שתי נשים ‪.‬אך יולד ילדים מארבעה‬
‫נשים‪.‬ומכאן מתחיל המשך עם ישראל מנשואיו ללאה ורחל והפילגשות בלהה וזילפה‪.‬‬
‫מהם נולדים ‪ 31‬ילדים כולל אפרים מנשה ודינה‪.‬בירידה מצרימה הפכו לרבים מאוד‪.‬‬
‫אחרי ירידת בני ישראל מצרימה ולאחר מות יוסף ‪.‬בספר שמות כתוב‪.‬‬
‫"וַי ְּהִּ י כָל‪-‬נֶפֶ ש יֹצְּאֵּ י י ֶֶרְך‪-‬י ַעֲ ק ֹב שִּ בְּעִּ ים נָפֶש ו ְּיֹוסֵּ ף הָ י ָה בְּמִּ צ ְָּרי ִּם‪ 1‬וַיָמָ ת יֹוסֵּ ף וְּכָל‪-‬אֶ חָ יו ו ְּכ ֹל הַ דֹור הַ הּוא‪ּ 1‬ו ְּבנֵּי י ִּשְּ ָראֵּ ל פָ רּו וַיִּשְּ ְּרצּו וַי ְִּּרבּו‬
‫ָארץ א ֹתָ ם "‪.‬‬
‫וַיַעַ צְּמּו בִּמְּ א ֹד מְּ א ֹד ו ַתִּ מָ לֵּא הָ ֶ‬
‫בפרשת ויצא בנקודה זו מתחיל המגוון הגנטי של עם ישראל‪.‬‬
‫כתוב" ּולְ לָׂבָׂ ן‪ְ ,‬ש ֵתי בָׂ נוֹת‪ֵ :‬שם הַ גְ ֹדלָׂה לֵָאה‪ ,‬וְ ֵשם הַ ְקטַ נָׂה ָׂרחֵ ל ‪ .‬וְ עֵ ינֵי לֵָאה‪ַ ,‬רכוֹת; וְ ָׂרחֵ ל‪ ,‬הָׂ יְ תָׂ ה‪ ,‬יְ פַ ת‪-‬תַֹאר‪ ,‬ויפַ ת מַ ְראֶ ה ‪ .‬וַ יֶאֱ הַ ב ַי ֲעקֹב‪ ,‬אֶ ת‪-‬‬
‫ָׂרחֵ ל‪.‬‬
‫נשאלת שאלה‪.‬מה זה עיניים רכות‪.‬‬
‫שד"ל ועיני לאה רכות" ‪:‬רך" ענין חולשה ויתרון הרגשה‪ ,‬כמו רך הלבב( דברים כ' ח )'והבאתי מורך בלבבם( ויקרא כ"ו ל"ו ‪).‬והטעם‬
‫שהזכירה התורה דבר זה הוא (כדברי תלמידי כמוהר"ר איגל) לבלתי נחשוב כי מה שלא היה יעקב אוהב את לאה היה מפני‬
‫מידות רעות שהיו בה; והיה זה גנאי לשבטים שיצאו ממנה‪.‬‬
‫נא לשים לב למילים "שלא היה אוהב את לאה מפני מידות רעות שהיו בה"‪..‬האם יש כאן הגיון‪ .‬מהיכן לקח שד"ל את הרעיון הזה?‪ .‬לא‬
‫הבנתי פרושו‪ .‬הפרוש הנכון לפי דעתי ‪.‬‬
‫תשובתי היא בצורה ברורה מהדרש‪.‬יפת תואר ויפת מראה ‪.‬מקובל לומר על אשה יפת מראה ורואים זאת‪.‬נושא גשמי!‬
‫לעומת זאת עיניים רכות הוא נושא רגשי ורוחני‪.‬רק סופר משורר ואדם עם רגש סוביקטיבי יכול להגיד משפט של עיניים רכות‪.‬משפט כזה‬
‫הוא לא שפת רחוב אלה שפה ספרותית‪.‬‬
‫ָאדם בְ צַ לְ מ ֹו‪ ,‬בְ צֶ לֶם אֱ ֹלהים בָׂ ָׂרא אֹת ֹו‪ :‬זָׂ כָׂר‬
‫ָאדם בְ צַ לְ מֵ נּו כ ְדמּותֵ נּו‪ .....‬וַ יבְ ָׂרא אֱ ֹלהים אֶ ת‪-‬הָׂ ָׂ‬
‫בספר בראשית כתוב" וַ יֹאמֶ ר אֱ ֹלהים‪ַ ,‬נעֲשֶ ה ָׂ‬
‫ּונ ְֵקבָׂ ה‪ ,‬בָׂ ָׂרא אֹתָׂ ם"‬
‫צלם בא מהמילה צל ודמות זו השתקפות כמו דמות בראי‪ .‬כלומר הם בר חלוף נעלמים‪.‬‬
‫לאורך כל התורה ישנם דוגמאות אחד ברמות גבוהות אלוהות לעומת רמות נמוכות אנושיות‬
‫אלוהים מראה לנו עד כמה אנחנו בני האדם אפסיים וקטנים תמיד גשמיים וחומריים שחמישה החושים עובדים עלינו‪.‬‬
‫לעומתו אלוהים כולו רוחניות‪,‬אין סופית‪.‬‬
‫לאה עיניים רכות תאור רוחני‪.‬דמות אלוקית‪.‬הגן הדומיננטי הוא גן רוחני‪,‬חכמה ודעת‪.‬‬
‫רחל בתאור שלה גשמי וחומרי אנושי‪,‬הגן הדומיננטי הוא גן של גשמיות‪,‬יופי חומריות וארציותה‪.‬‬
‫הנטיה הטבעית והסימפטיה שלנו היא לרחל‪.‬לכן בקריאה ראשונה אנחנו מרחמים עליה שאין לה ילדים בתחילה‪.‬‬
‫אם נבחן את התוצאות ההסטוריות נבחין‪.‬‬
‫שכל הדמויות הרוחניות והמשמעותיות יצאו מלאה‪ .‬ראובן לוי יהודה משה הלויים ‪.‬דוד‪,‬שמואל הנביא ‪,‬שלמה ‪,‬הנביא ירמיהו‪.‬‬
‫וכל הדמויות החומריות ואנשי צבא יצאו מרחל‪:‬יוסף שר כלכלה כלכלן‪.‬יהושע מצביא צבאי‪.‬שאול מלך אנושי‪.‬ברק‬
‫בהמשך הפרשה מסופר על הדודאים‪.‬‬
‫דּודאֵ י‬
‫דּודאים בַ שָׂ ֶדה‪ ,‬וַ יָׂבֵ א אֹתָׂ ם‪ ,‬אֶ ל‪-‬לֵָאה אּמ ֹו; וַ תֹאמֶ ר ָׂרחֵ ל‪ ,‬אֶ ל‪-‬לֵָאה‪ְ ,‬תני‪-‬נָׂא לי‪ ,‬מ ָׂ‬
‫וַ ֵילְֶך ְראּובֵ ן בימֵ י ְקציר‪-‬חטים‪ ,‬וַ י ְמצָׂ א ָׂ‬
‫דּודאֵ י בְ נְֵך ‪.‬‬
‫דּודאֵ י בְ ני; וַ תֹאמֶ ר ָׂרחֵ ל‪ָׂ ,‬לכֵן י ְשכַב עּמָׂ ְך הַ לַיְ לָׂה‪ַ ,‬תחַ ת‪ָׂ ,‬‬
‫בְ נְֵך ‪.‬וַ תֹאמֶ ר לָּׂה‪ ,‬הַ ְמעַ ט ַק ְח ֵתְך אֶ ת‪-‬אישי‪ ,‬וְ ל ַָׂקחַ ת‪ ,‬גַם אֶ ת‪ָׂ -‬‬
‫דּודאֵ י ְבני; וַ י ְשכַב ע ָּׂמּה‪ ,‬בַ לַיְ לָׂה‬
‫וַ ָׂיבֹא ַי ֲעקֹב מן‪-‬הַ שָׂ ֶדה‪ ,‬בָׂ עֶ ֶרב‪ ,‬וַ ֵתצֵ א לֵָאה ל ְק ָׂראת ֹו וַ תֹאמֶ ר אֵ לַי ָׂתבוֹא‪ ,‬כי שָׂ כֹר ְשכ ְַרתיָך בְ ָׂ‬
‫הּוא ‪.‬וַ י ְשמַ ע אֱ ֹלהים‪ ,‬אֶ ל‪-‬לֵָאה; וַ ַתהַ ר וַ ֵתלֶד לְ ַי ֲעקֹב‪ ,‬בֵ ן חֲ מישי‪".‬‬
‫בסיפור הדודאים ישנו פן גנטי‪.‬בסיפור זה אין הסבר הגיוני כיצד דודאים משפיעים על הריון יתכן ויש כאן סוג של פסיכולוגיה או קרינה‪.‬‬
‫ּוטלֻאים" לא צריך לפרט בנושא הגנטי‪ ,‬הוא ברור‪.‬להלן מאמר בנושא‪:‬‬
‫יתר הפרשה בנושא עדר צאן העיזים והכבשים "עֲקֻ דים נְקֻ דים ְ‬
‫מאת פרופ' י‪ 1‬פליקס‬
‫חוקי התורשה פרשת ויצא? מאת פרופ' י‪ 1‬פליקס‬
‫האם יתכן ששני החוקים המהפכניים בתחום הגנטי‪ ,‬אשר התגלו רק בדורות האחרונים‪ :‬חוקי התורשה ע"ש מנדל‪ ,‬וחוק ההטרוזיס‪,‬‬
‫מופיעים בתורה שניתנה לפני למעלה משלושת אלפים ושלוש מאות שנה ??‬
‫למרבה הפלא‪ ,‬לדעת פרופ' י‪ 1‬פליקס התשובה חיובית בהחלט‪ 1‬ויותר מכך‪ ,‬לדבריו חוקים אלה אשר גילויים מיוחס לעידן המודרני‪,‬‬
‫התגלו בחלום נבואי ליעקב אבינו כדי להצילו מרמאות לבן הארמי‪ ,‬עוד לפני למעלה מארבעת אלפים שנה! (דברי פרופ' פליקס זכו‬
‫לדברי הערכה חמים ב"טיים" הלונדוני רב התפוצה‪ ,‬והתפרסמו באנציקלופדיה יודאיקה‪ 1‬וראה עוד בספרו "טבע וארץ בתנ"ך" עמ'‬
‫‪11 )22-11‬‬
‫נתבונן תחילה בקצרה במעשה יעקב ולבן‪1‬‬
‫שבע שנים רעה יעקב את צאן לבן תמורת נישואיו עם רחל בתו‪ ,‬אך לבסוף רומה על ידו וקיבל את לאה‪ 1‬כדי לשאת גם את רחל‪,‬‬
‫נאלץ יעקב לעבוד שבע שנים נוספות‪ 1‬עם לידת בנו האחד עשר (‪-‬יוסף)‪ ,‬הוא מבקש מלבן‪" :‬שלחני ואלכה אל מקומי ולארצי"‬
‫(בראשית ל‪ ,‬כה)‪ 1‬לבן מפציר בו שיישאר וימשיך לעבוד אצלו שהרי "ברכני ה' בגללך"‪ ,‬והוא מתחייב‪" :‬נקבה (=נקוב) שכרך עלי‪,‬‬
‫ואתנה"‪ 1‬יעקב מתרצה להישאר והשכר המסוכם ביניהם הוא‪ :‬כל שה או עז נקוד וטלוא (‪-‬מלשון טלאי‪ 1‬כלומר שאין צבעו אחיד וחלק‬
‫אלא יש בו כעין טלאים או נקודות בצבע שונה)‪ ,‬יהיה ליעקב‪ 1‬לאחר ההסדר החדש‪ ,‬לבן מפרש את הדברים כרצונו וטוען שההסכם‬
‫מתייחס רק לנולדים מעתה והלאה‪ 111‬וכדי שלא יהיה ויכוח מתי נולד כל שה או עז כזה‪ ,‬לבן מסיר בו ביום את כל הנקודים והטלואים‬
‫ונותן אותם ביד בניו כאשר דרך של מהלך שלשה ימים מבדיל בין עדרים אלה‪ ,‬לבין עדרי הצאן החלק אשר נותר ביד יעקב‪ 1‬בפעולה‬
‫זו לבן גם מרוויח שסיכויי הצאן הנותר להמליט צאן נקוד וטלוא‪ ,‬שואפים לאפס‪[ 1‬המדקדק בפסוקים רואה את השינויים אשר לבן‬
‫משנה שוב ושוב מההסכם‪ ,‬כדי לרמות את יעקב‪ 1‬דבר המוזכר גם בדברי המלאך ליעקב (בראשית לא‪ ,‬יב) ובדבריו הכואבים של‬
‫יעקב לנשותיו (בראשית לא‪ ,‬מא)‪ 1‬ועיין במפרשי התורה‪]1‬‬
‫יעקב אשר נוכח ברמאות החוזרת ונשנית של לבן‪ ,‬מחליט לעשות מעשה כדי לקבל לפחות חלק מהמגיע לו‪" :‬ויקח לו יעקב מקל‬
‫לבנה לח‪ ,‬ולוז‪ ,‬וערמון (‪-‬מקלות בצבעים שונים)‪ ,‬ויפצל בהן פצלות לבנות מחשוף הלבן אשר על המקלות‪ ,‬ויצג את המקלות‬
‫אשר פיצל ברהטים בשקתות המים אשר תבואן הצאן לשתות לנוכח הצאן ויחמנה בבואן לשתות‪ 1‬ויחמו הצאן אל המקלות‬
‫ותלדן הצאן ‪ 12‬עקודים נקודים וטלואים"‪( 1‬בראשית ל‪ ,‬לז‪-‬לט) "והיה בכל יחם הצאן המקושרות (‪"-‬הם הזכרים ההולכים אחרי‬
‫הנקבות בכל עת‪ ,‬ולא יפרדו מהם לרוב תאוותם‪ 1‬מלשון ונפשו קשורה בנפשו"‪ 1‬הרמב"ן בביאורו) ושם יעקב את המקלות וכו'‪.‬‬
‫ובהעטיף הצאן (אלה המאחרים להתייחם‪ 1‬וכמו שתירגם אונקלוס "בלקישות" מלשון מלקוש‪ ,‬הגשם האחרון‪ 1‬וכן פירשו רש"י והאבן‬
‫עזרא) לא ישים‪ .‬והיה העטופים‪ ,‬ללבן (‪-‬את המאחרים להתייחם העביר יעקב לעדרי לבן)‪ ,‬והקשורים(‪-‬הממהרים להתייחם)‪,‬‬
‫ליעקב‪ .‬ויפרוץ האיש מאד מאד ויהי לו צאן רבות ושפחות ועבדים וגמלים וחמורים" (שם מא‪-‬מג)‪1‬‬
‫ויש להבין במעשה זה מספר נקודות תמוהות ‪:‬‬
‫א‪ .‬גם אם קיימת השפעה מסוימת של ראיה בזמן ההתעברות‪ ,‬האם יתכן שמספר העוברים המושפעים ממנה יהיה רב כל‪-‬כך ללא‬
‫התערבות ניסית עד כדי עושר רב של צאן רב ושפחות ועבדים וגמלים וחמורים כמתואר בפסוקים? יש לציין שגם בשעה שיעקב‬
‫משוחח עם נשותיו‪ ,‬אינו תולה את הצלחתו במעשה המקלות אלא בחזיון המלאך שראה‪( 1‬ראה בהמשך שאלה ג')‪1‬‬
‫ב‪ .‬מה פשר הקפדת יעקב להפריד את הזכרים המאחרים להתייחם (העטופים) ולהרחיקם מעדרו? וכי מה ההבדל בין הממהרים‬
‫למאחרים להתייחם לענין המטרה המרכזית של יעקב‪ ,‬שהנולדים יהיו נקודים וטלואים?‬
‫ג‪ .‬כאשר יעקב מדבר מאוחר יותר עם נשותיו על אודות החזון שראה בהיותו בשדה‪ ,‬הוא מספר להן‪" :‬ויהי בעת יחם הצאן‪ ,‬ואשא‬
‫עיני וארא בחלום והנה העתודים ("התיישים והאילים הזכרים ‪ -‬נקראים עתודים"‪ 1‬ביאור הרמב"ן על התורה) העולים על הצאן‪,‬‬
‫עקודים נקודים וברודים (כך הוא רואה בחלום‪ ,‬וזאת בניגוד למציאות שבה הרי כל הזכרים והנקבות שבעדרו‪ ,‬חלקים)‪ 1‬ויאמר אלי‬
‫מלאך האלהים בחלום‪ ,‬יעקב! ואומר הנני‪ .‬ויאמר שא נא עינך וראה‪ :‬כל העתודים העולים על הצאן‪ ,‬עקודים נקודים וברודים‪ .‬כי‬
‫ראיתי את כל אשר לבן עושה לך" ("ומכאן ואילך לא יעשה עוד יעקב מקלות"‪-‬ביאור הרמב"ן על התורה‪ 1‬כלומר‪ ,‬החל מחזון זה‬
‫הפסיק יעקב להשתמש בשיטת המקלות המפוצלות)‪ 1‬וצריך להבין את פשר ראיית יעקב בחלומו הנבואי את הזכרים כנקודים‬
‫וטלואים‪ ,‬בעוד שבמציאות הם חלקים לגמרי‪1‬‬
‫לדעת פרופ' פליקס‪ ,‬מעשי יעקב מוכיחים כי בחזון זה התגלו לו חוקי התורשה אשר ידיעתן גרמה לו להפסיק להשתמש בשיטת‬
‫המקלות המפוצלות ‪-‬המקובלת אצל הרועים ותועלתה מועטת‪ ,‬ולעבור לשיטה חדשנית המבוססת על חוקים אלה שבתחום הגנטי‪,‬‬
‫אשר בעקבותיה אחוז הנולדים כאשר הם נקודים וטלואים הלך וגדל‪ ,‬עד התוצאה‪" :‬ויפרוץ האיש (יעקב) מאד מאד ויהי לו צאן רבות‬
‫ושפחות ועבדים וגמלים וחמורים"‪( 1‬בראשית ל‪ ,‬מג)‪1‬‬
‫בחזון התגלה ליעקב כי גם צאן שצבעו חלק‪ ,‬לאמיתו של דבר יתכן שהוא דווקא נקוד וטלוא ‪ -‬לעניין הדורות הבאים‪ 1‬וזאת משום‬
‫שאמנם בחיצוניותו הוא חלק‪ ,‬אך טמונים בו גנים של נקודים וטלואים (וזה מה שאמר לו המלאך‪" :‬שא נא עיניך וראה"‪ ,‬כלומר הבט‬
‫וראה את האמת כי‪" :‬כל העתודים העולים על הצאן‪ ,‬עקודים נקודים וברודים" –אף על פי שבעין רגילה הם נראים כחלקים)‪,‬‬
‫וכשתצליח לאתר מבין הצאן את נושאי הגנים הדומיננטים (‪-‬המשתלטים) של הנקודים והטלואים ותשתמש בהם‪ ,‬הרי הגנים‬
‫הנקודים והטלואים ישלטו על הגנים הלבנים‪ ,‬והתוצאה תהיה‪ :‬ולדות נקודים וטלואים‪ 1‬וכאן נכנסים לתמונה חוקי התורשה ע"ש‬
‫מנדל וחוק ההטרוזיס (חוק און‪-‬יתר להטרוזיגוט)‪ 1‬ונפרטם בקצרה להבהרת הדברים‪1‬‬
‫בהמשך יכתב על כל הגנטיקה בפרשת בראשית‪1‬‬