NEC – NECROTIZING ENTEROCOLITIS

Transcription

NEC – NECROTIZING ENTEROCOLITIS
‫‪NEC – NECROTIZING ENTEROCOLITIS‬‬
‫דלקת מעי נמקית הינה הסיבוך העיקרי בדרכי עיכול בפגים‪ .‬המחלה נגרמת על‪-‬ידי שילוב‬
‫מספר גורמים‪ ,‬אשר החשוב ביותר הינו פגות‪ ,‬חוסר בשלות המעי‪ ,‬אספקת דם לקויה אליו‬
‫ונוכחות חיידקים ומזון‪.‬‬
‫חוסר בשלותו של המעי והפרעה באספקת הדם אליו פוגעים במנגנוני ההגנה של המעי מפני‬
‫חדירת חיידקים ואף עשויים להחליש את הדופן ולהופכה לחדירה לחיידקים‪.‬‬
‫החיידקים חודרים את דופן המעי המוחלש‪ ,‬יוצרים כיסי גז שגורמים נפיחות של דופן המעי‬
‫והפרעה באספקת הדם אליו שבסופה נוצר תהליך דלקתי‪ .‬בהעדר טיפול רקמת המעי עלולה‬
‫לעבור נמק והתכייבות עם התפשטות הזיהום לחלל הבטן‪.‬‬
‫הטיפול כולל הפסקת כלכלה‪ ,‬מתן נוזלים ‪ ,TPN‬מתן אנטיביוטיקה תוך ורידית ומתן דם ומוצריו‪.‬‬
‫במקרים בהם הטיפול השמרני לא הועיל יש צורך בהתערבות כירורגית‪.‬‬
‫‪IVH – INTERAVENTRICULAR HEMORRHAGE‬‬
‫דימום בתוך חדרי המוח או‪/‬ו סביב חדרי המוח‪ .‬תופעה זו שכיחה בעיקר בפגים במשקלים‬
‫הנמוכים מ‪ 1500-‬גרם‪.‬‬
‫כלי הדם של הפגים הינם עדינים ושברירים ונפגעים בקלות כתוצאה משינוי בזרימת הדם‬
‫למוח ושינויים בלחץ הדם‪ .‬כתוצאה מכך נוצר דימום מוחי‪ .‬רוב מקרי ה ‪ IVH‬נוצרים ב‪ 3-‬ימים‬
‫הראשונים לחיים‪.‬‬
‫הדימום נחלק לארבעה סוגי דרגות‪:‬‬
‫דימום מדרגה ‪ 1‬הוא דימום באזור קטן של חדרי המוח‪.‬‬
‫דימום מדרגה ‪ 2‬הוא דימום בתוך חדר‪ /‬המוח ללא הרחבה של החדרים‪.‬‬
‫דימום דרגה ‪ 3‬הוא דימום בתוך חדרי המוח עם הרחבה של החדרים‪.‬‬
‫דימום דרגה ‪ 4‬הוא דימום ברקמת המוח סביב החדרים‪.‬‬
‫דימומים בדרגות ‪ 1-2‬הנם הכי שכיחים ובד”כ אינם מלווים בסיבוכים לעיתים הם אף נספגים‬
‫כלא היו‪ .‬דימומים בדרגות ‪ 3-4‬יותר חמורים ועשויים לגרום לעיתים להידרוצפלוס (עליה בכמות‬
‫נוזל מוחי שדרתי) וסיבוכים בעתיד הרחוק‪.‬‬
‫האבחנה מתבצעת ע”י בדיקת אולטרה סאונד ראש‪ .‬ההתערבות הטיפולית הינה בהתאם‬
‫לדרגת הדמום‪.‬‬
‫הידרוצפלוס‬
‫בעיה בספיגת הנוזל בחדרי המוח הגורמת לעליה בלחץ התוך גולגולתי‪ .‬ה‪ CSF-‬הינו נוזל גופי‬
‫ייחודי הנמצא בארבעת חדרי המוח ובתעלת חוט השדרה‪ .‬הוא נוצר ונספג בתהליך אקטיבי ע”י‬
‫תאים מיוחדים הנמצאים בחלל של החדרים עצמם‪.‬‬
‫דימום לתוך חדרי המוח עשוי לגרום לספיגה לקויה של נוזל ה‪ CSF-‬בתוך חדרי המוח‪ ,‬כתוצאה‬
‫מכך מצטברת בחדרים כמות גדולה של נוזל‪ .‬החדרים מתרחבים מעבר לרגיל והם גורמים‬
‫לגדילה מהירה של הראש‪ .‬הטיפול נועד למנוע נזק מלחץ על המוח וגדילה מוגזמת של הראש‪.‬‬
‫היות והצטברות הנוזל בחדרי המוח עשויה להיפסק תוך מספר שבועות מקובל לנקז את עודף‬
‫הנוזלים באופנים שונים‪ .‬במידה והצטברות הנוזל אינה נפסקת מעצמה יש צורך בהתקנת דלף‬
‫(שנט) קבוע ע”י ניתוח‪.‬‬
‫פיום (סטומה ‪)STOMA‬‬
‫יצירת פתח מלאכותי בתוך מערכת העיכול ע”י כירורג המשמש לניקוז הפרשות מהגוף‪.‬‬
‫ההבדל הבולט בין דרכי ההפרשה הטבעיות לבין הסטומה הוא חוסר שליטה על ההפרשות‪.‬‬
‫ישנה סטומה זמנית או קבועה‪ ,‬בהתאם לסיבה בעקבותיה היא נוצרה‪ .‬סטומות מבוצעות כאשר‬
‫רוצים לעקוף קטע של המעי ולאפשר לו להחלים או כאשר רוצים לכרות קטע חולה של‬
‫מערכת העיכול או כאשר ישנו פגם מולד במערכת העיכול‪.‬‬
‫מיקום ביצוע הסטומה יכול להתבצע לכל אורך המעי בהתאם לקטע המעי החולה‪ .‬אם‬
‫הסטומה זמנית הרי שלאחר תקופה שתקבע ע”י המנתח ינותח הילד שוב‪ ,‬קטע המעי יחובר‬
‫למערכת העיכול וזו תמשיך לתפקד באופן נורמאלי‪.‬‬
‫איליאוסטומי – סטומה המבוצעת בחלק הסופי של המעי הדק שנקרא אילאום‪ .‬היציאה ברובה‬
‫נוזלית והיציאות תכופות יותר‪.‬‬
‫קולוסטומי –סטומה המבוצעת לאורך המעי הגס‪ .‬צואה פחות נוזלית עד מוצקה‪.‬‬
‫לאחר יצירת הסטומה מניחים סביבה שקית מיוחדת המודבקת על העור ישירות או על מגן עור‬
‫אליה יתרוקנו כל ההפרשות‪ .‬לפרטים נוספים בדבר המשך טיפול והדרכה יינתנו על ידי הצוות‬
‫המטפל‪.‬‬
‫חשוב שמירה על שלמות העור משחות ההדרכה תינתן ע”י צוות הפגיה‪.‬‬
‫בעיות נשימה‬
‫‪RDS – RESPIRATORY DISTRESS SYNDROM‬‬
‫זוהי תסמונת מצוקה נשימתית הנגרמת מחוסר בסורפקטנט‪ .‬ככול שהלידה מוקדמת יותר‬
‫הריאות פחות בשלות קיים חסר של סורפקטנט בתוך בועיות הריאה‪ .‬הסורפקטנט חיוני‬
‫לתפקוד תקין של הריאות‪ ,‬תפקידו להקטין את מתח הפנים של בועיות הריאה לשמרן פתוחות‬
‫לכניסת אוויר ובכך נמנע תמט של הבועיות וירידה בתפקוד הנשימתי‪.‬‬
‫במקרים הקלים נזקקים הפגים לתוספת חמצן בלבד‪ ,‬במקרים אחרים להנשמה מלאכותית‬
‫באמצעות מכונת הנשמה ומתן סורפקטנט דרך הצינור הקני (טובוס) לתוך הריאות‪.‬‬
‫בעיות נשימה‬
‫‪BPD – BRONCHOPULMONARY DYSPLASIA‬‬
‫או ‪CLD – CHRONIC LUNG DISEASE‬‬
‫פגים קטנים שמונשמים תקופה ממושכת נמצאים בסיכון לפתח מחלת ריאות כרונית הנקראת‬
‫‪ BPD‬או ‪.CLD‬‬
‫בהגדרה זו נכללים פגים שהגיעו לגיל ‪ 36‬שבועות משוקלל ונזקקים עדיין לחמצן או לצורת‬
‫הנשמה כלשהי וכן פגים שמשך תלותם בחמצן נמשך מעל ‪ 28‬ימים‪.‬‬
‫כתוצאה מהטיפול בהנשמה וחמצן מתפתח במהלך הזמן נזק לרקמת הריאה ונוצרות צלקות‬
‫המונעות מעבר אוויר ושחלוף גזים יעיל‪ .‬בניגוד למבוגר עם ריאות חולות יכול תינוק עם‬
‫ריאה פגועה לגדל רקמה חדשה ובריאה‪ ,‬אולם עד שהריאות מבריאות תלוי התינוק בתמיכה‬
‫נשימתית‪ .‬הסימפטומים של המחלה הם‪ :‬קשיי נשימה‪ ,‬קצב נשימות מהיר‪ ,‬כחלון בזמן מאמץ‬
‫(לדוגמא‪ :‬בזמן האכלה) ולעיתים עליה איטית במשקל‪ .‬קצב ההחלמה ממחלת ראות כרונית‬
‫אישי לכל תינוק‪ .‬קשה לנבא מה יהיה מהלך המחלה‪ ,‬והתלות בחמצן יכולה להמשך מספר‬
‫שבועות ועד חודשים‪ .‬הטיפול הנו אישי בהתאם למצבו של התינוק‪.‬‬
‫‪ROP – RETINOPATHY OF PREMATURITY‬‬
‫מחלת עיניים שנוצרת למעשה כסיבוך של פגות‪ .‬היא שכיחה בפגים שנולדו בשבועות לידה‬
‫מוקדמים במשקלים נמוכים ובפגים שהזדקקו לטיפול ממושך בחמצן‪.‬‬
‫הסיבה לכך נובעת מהעובדה שתהליך יצירת כלי הדם ברשתית העין מושלם בעובר לקראת‬
‫השבוע ה‪ 40-‬לחייו ועשוי להימשך עוד כחודש ימים לאחר לידתו עד השבוע ה‪ 44-‬לחייו‪ .‬לידה‬
‫בשבועות מוקדמים עשויה לפגוע בתהליך הגדילה הנורמאלי של כלי הדם ברשתית העין ואף‬
‫לגרום לאנומליה של כלי דם בעקבותיהם מתפתחת מחלת ה‪ .ROP-‬במחלת ה‪ ROP-‬ניתן‬
‫לראות צמיחה “פרועה” ובלתי מוגבלת של כלי דם חדשים ברשתית העין מה שעשוי לשבש את‬
‫מבנה הרשתית עד היפרדות הרשתית ועיוורון במקרים הקשים‪.‬‬
‫חומרת המחלה מסווגת על פי דרגות ‪ 5 – 1‬כאשר דרגה ‪ 1‬הינה הקלה ודרגה ‪ 5‬נחשבת לחמורה‪.‬‬
‫סימני המחלה מופיעים בגיל ‪ 6 – 4‬שבועות והאבחנה נקבעת על ידי בדיקת רופא עיניים‪.‬‬
‫בגיל ‪ 4‬שבועות מתקיימת בדיקת עיניים ראשונית במידה ואובחן ‪ ROP‬יתבצע מעקב בדיקת‬
‫עיניים אחת לשבוע‪ -‬שבועיים עד להתערבות רפואית בהתאם לצורך‪ .‬ההתערבות הרפואית‬
‫כוללת טיפול בלייזר בו צורבים את האזור בו משגשגים כלי הדם ועוצרים בכך את התהליך‪.‬‬
‫‪PDA-PATENT DUCTUS ARTERIOSUS‬‬
‫ריאות העובר ברחם אימו אינם משמשות כחלק בתהליך הנשימה ואספקת הדם אליהם הינה‬
‫דלה‪ .‬הדוקטוס הנו כלי דם המחבר בין עורק הריאה הראשי בעובר ( לפני פיצולו לשתי הריאות)‬
‫לבין אבי העורקים ובכך מאפשר הסטה של זרימת דם אל תוך הריאות‪.‬‬
‫במצב תקין לאחר הלידה לדוקטוס אין תפקיד‪ .‬בתינוקות שנולדו במועד מתבצע תהליך סגירה‬
‫של הדוקטוס תוך מס’ שעות לאחר הלידה עד ימים ספורים‪.‬‬
‫בפגים התהליך עלול להימשך עוד כשבועיים –שלושה לאחר הלידה‪ .‬מצב בו הדוקטוס נשאר‬
‫פתוח זמן רב לאחר הלידה גורם לזרימת דם הפוכה מהזרימה בעובר וכעת דם יזרום מאבי‬
‫העורקים דרך הדוקטוס אל עורק הריאה ולשתי הריאות ובהמשך עשוי להיווצר אי ספיקה‬
‫לבבית ובצקת ריאות‪.‬‬
‫מצב בו הדוקטוס נשאר פתוח עשוי לגרום לתלות במכונת הנשמה‪ ,‬קושי בעליה במשקל‬
‫ובמקרים חמורים עשויה להיות השפעה על מערכות הגוף השונות‪ .‬האבחנה מתבצעת ע”י‬
‫בדיקת רופא וכן ע”י ביצוע בדיקת אקו קרדיוגרפיה (אקו – לב)‪.‬‬
‫הטיפול הניתן הנו טיפול תרופתי או כירורגי בהתאם למצבו הרפואי של הפג כפי שנקבע‬
‫ע”י הרופא המטפל‪ .‬במתן טיפול תרופתי ניתנת תרופה בשם אינדומד (‪)INDOMETHACUN‬‬
‫שמטרתה לגרום לכיווץ וסגירה של הדוקטוס‪ .‬במקרים שהתרופה לא סייעה או שהוחלט על‬
‫התערבות כירורגית מתבצע תהליך קשירה של הדוקטוס באמצעות ניתוח‪.‬‬
‫שיטת ה“קנגורו”‬
‫הורים יקרים שלום!‬
‫צוות הפגיה מציג בפניכם א שיטת ה“קנגורו” – מגע עור בעור‪ .‬דף זה אינו בא להחליף את ייעוצו‬
‫והדרכתו של הצוות הסיעודי במחלקה‪ .‬נשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה‪.‬‬
‫‬
‫צוות אחיות המחלקה‪.‬‬
‫שיטת ה” קנגורו” פותחה בבוגוטה שבקולומביה ב ‪ .1979‬השיטה פותחה על מנת לפתור‬
‫מצוקות טיפוליות קשות האופייניות למדינות מתפתחות‪ .‬כיום בשנות האלפיים ישנו ציוד חדיש‬
‫בפגיות ולרוב אין מחסור בציוד ‪ ,‬אולם‪ ,‬ממחקרים שנעשו התגלה כי לשיטה זו יתרונות רבים‬
‫להורה ולפג כגון‪ :‬חיזוק הקשר‪ ,‬שיפור הסימנים החיוניים של הפג ולכן נעשה ניסיון ליישם את‬
‫השיטה בעולם המערבי‪ ,‬אחת המדינות שאליה הגיעה השיטה היא ישראל‪.‬‬
‫חשוב לדעת – פגים המתאימים לשיטת ה”קנגורו”‪:‬‬
‫• פגים שמשקלם ‪ 750‬גרם ומעלה‪.‬‬
‫• פגים שמשקלם פחות מ‪ 1-‬ק”ג בגיל של שבוע לפחות‪.‬‬
‫• פגים יציבים מבחינה המודינאמית‪.‬‬
‫• פגים שאינם סובלים מהפסקות נשימה והאטות בדופק אשר נזקקים לעזרה רפואית‪.‬‬
‫• פגים השומרים על חום גוף יציב במשך ‪ 24‬השעות הקודמות לביצוע הקנגורו‪.‬‬
‫ביצוע‪:‬‬
‫שיטת ה"קנגורו" תבוצע על כיסא עם משענת וידיות בסמוך לאינקובטור‪.‬‬
‫אל הפג מחובר מוניטור העוקב אחר דופק הלב‪ ,‬הנשימה ורמת החמצן בדם‪.‬‬
‫האם‪/‬האב יורידו חלק עליון ויישארו עם חלוק שפתוח מצידו הקדמי כאשר יהיו מוכנים יודיעו‬
‫לאחות שבחדר‪.‬‬
‫התינוק יוצמד לחיק האם‪/‬האב כאשר רק טיטול לגופו‪.‬‬
‫לאחר יצירת המגע יש לסגור החלוק על הפג‪ ,‬וכן ניתן לכסותו בשמיכה נוספת‪.‬‬
‫מומלץ לבצע את שיטת הקנגורו לפחות פעם ביום‪ ,‬במשך שעה לפחות‪ .‬כאשר תרגישו שהינכם‬
‫בטוחים תוכלו להוציא לבד את תינוקכם מהאינקובטור ולבצע את שיטת הקנגורו באופן עצמאי‪,‬‬
‫תחת השגחתו של הצוות הסיעודי‪.‬‬
‫לידיעתכם ההורים ביצוע קנגורו יתאפשר אך ורק באישור הצוות המטפל ורק‬
‫ע”י ההורים‪.‬‬
‫‬
‫לשרותכם צוות הפגיה‬