doc` כיתה ט
download 
Report Transcription
` כיתה ט
כיתה ט' יחידה – 11עולם חסד ייבנה שם היחידה :עולם חסד ייבנה פעילות מס' 91 היחידה על רצף המעגל הצורך עליו עונה היחידה: " על שלושה דברים העולם עומד .על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים" גמילות חסדים זהו אחד מעמודי העולם החשובים ביותר .לא מדובר בהמלצה או בצ'ופר אלא בדבר שהוא חלק מלהיות יהודי .זו הסיבה שיחידה זו מופיעה במעגל האמונה. מאחר והתלמידים שלנו ומשפחותיהם ,שייכים ברובם לחלק המקבל והנזקק יתכן והם אינם מודעים לכך שגם הם חייבים ,ובעיקר יכולים ,להיות גומלי חסדים בעצמם. היכולת של האדם לתת מעצימה ומקדמת ולכן חשוב מאד שגם זה שרגיל לקבל ידע לתת. מטרות: התלמידים יבינו שכשנותנים ,מקבלים. התלמידים יכירו דרכים שונות לתת ולגמול חסד ,מלבד כסף. אביזרים דרושים: מטפחות לקשירת עיניים ,ידיים ורגליים שהמדריך יביא מביתו דף תצפית – המדריך מכין. נרות חנוכה פשוטים * יש לסדר את חדר הפעילות כמעגל של כיסאות (את השולחנות לשים בצד בהפסקה) משך ההעברה 45 :דק' מהלך היחידה: שלב א' – לתת זה בעצם לקבל ( 20דק') שלב ב' –– טובה או חובה?! ( 20דק') יחידה – 11עולם חסד ייבנה כיתה ט' פתיחה עם מסר הפעילות: היום נדבר על חסד ,נראה שמדובר בהתנהגות אנושית אך זו בכל זאת מצווה ,נראה שיש הרבה מה לעשות בה ובכל זאת לא תמיד עושים. נלמד שמי שמקבל ממעשה החסד הוא לא פחות זה שנותן מזה שמקבל ובעיקר נחליט על מעשה החסד הבא שלנו. תקציר 'בעין תורנית' בקישור הנוכחי נעמוד על משמעותה של הנתינה כמחוללת ובונה קומה חדשה באישיותו של הנותן ,כמביאה אותו להשגות נעלות שלא יכול היה להשיג אלמלא חוויית הנתינה .בנוסף ,נלמד כיצד מושג הנתינה רלוונטי לכל אדם ובכל מצב ,וכי הוא כולל מגוון רחב של אופנים ואפשרויות. "נשמה יורדת לעולם הזה וחיה שבעים-שמונים שנה ,כדי לעשות טובה ליהודי פעם אחת, בגשמיות ובפרט ברוחניות" (מובא בשם הבעל-שם-טוב). לאורה של הארה זו ,הרי שכל מעשה חסד ,קטן כגדול ,הן הירואי וכזה שדורש תעצומות נפש ,והן פשוט וקל ,כזה הנעשה כמעט כבדרך-אגב ,כל מעשה שכזה מואר באור-יקרות .שלא נפספס.. מגילת רות הנקראת בחג השבועות הינה מגילת-חסד ,המגוללת מעשי חסד מצד אישים שונים הנזכרים בה ,וכפי שמלמדים חז"ל במדרש רות רבה :אמר רב זעירא ,מגילה זו אין בה לא טומאה ולא טהרה ,לא איסור ולא היתר ,ולמה נכתבה ,ללמדך כמה שכר טוב לגומלי חסדים. תמוהה ולא-מובנת אמירתה של רות לנעמי ,בתשובתה לשאלה מה היו מעשיה באותו יוםֵ ,שם יתי ִׂעםֹו ַהטֹום ב ַֹעז :מדברים אלו משתמע כאילו רות היתה זו שגמלה חסד עם ָה ִאיש ֲא ֶׁשר ָׁע ִׂש ִׂ בועז ,ולא להפך! והלא בועז הוא שהתאמץ בכל נפשו ובכל מאודו (ממונו ,לפי אחד הפירושים) לגמול חסד עם רות?! למדים מכך חז"ל כי יותר משבעל הבית עושה עם העני – העני עושה עם בעל הבית! בעל-הבית ,העשיר ,במעשה הצדקה עם העני אמנם מעניק לו דבר-מה :פת לחם או מספר מעות ,אך בה בשעה מקבל מהעני תמורה שלא תסולא בפז :בניית אישיות רגישה ,מתחשבת וטובה בתוך-תוכו פנימה ,לה לא יכול היה לזכות אלמלא מעשה הנתינה .אף בועז הנודע ברגישותו ובדיבורו בגובה העיניים עם הנערים ,הפועלים הפשוטים בשדהו ,זכה להעפיל אל פסגות חדשות באישיותו ,להן לא יכול היה לזכות אלמלא המפגש עם רות ומעשה החסד האצילי שגמל עימה .אם כן ,נכונים דברי רות' :האיש אשר עשיתי עימו' ,בכך שהוא עשה עימי צדקה וחסד – הרי שנתרם וקיבל בעצמו. סיפור התינוק הבוכה מאת הרב יהודה עמיטל ,והמשפט בסופו: אם אדם לומד תורה ואיננו שומע קול של תינוק יהודי בוכה ,משהו פגום בלימוד זה .אוי לה לאותה תורה שאינה שומעת בכיו של תינוק!". כתוספת – סיפור הצרצר הלכוד ומטבע הכסף – 'למה אתה מכוון את עצמך להקשיב?' הבנת עניינן של האומות האסורות לבוא בקהל ,כמנוגדות לגמילות החסדים האופיינית לישראל, והסיבה לאיסור אכילת החסידה – העושה חסד אך ורק עם חברותיה. 'הכל לפי רוב המעשה' – לביאור הרמב"ם ,ככל שנפעל בעצמנו על עצמנו ,יותר ויותר מעשי חסד, קטנים כגדולים ,הרי שבכך נהפוך עצמנו לנותנים ,רגישים ומתחשבים בזולתנו. גמילות-חסדים עשויה לקבוע מקום-קבע בליבו ובאישיותו של אדם ,לאו דווקא במתן מתנה כספית או בהענקת מזון ומשקה ,דבר-מה פיזי ,אלא אף בחיוך ,עידוד ובאמירת מילה טובה. 'ולבן שניים מחלב' ' -טוב המלבין שינים (המחייך) לחבירו יותר ממשקהו חלב' .וכדברי אחד המגידים' :מכוס חלב אפשר לחיות יום ואולי יומיים-שלושה ,אך מחיוך ומהארת פנים – ניתן לחיות שנים.'.. יחידה – 11עולם חסד ייבנה כיתה ט' הסלוגן של עמותת קו לחיים :חיוך קטן של אושר מנצח מחלה גדולה – כמוטו לחיים של נתינה. שלב א' – לתת זה בעצם לקבל אפשרות 1 הכיתה תתחלק לקבוצות של .5 שימו לב :ניתן לערוך את התרגיל לכל הקבוצות בו זמנית ,מי שחושש מבלגן יכול לתרגל בכל פעם קבוצה אחרת לפני כל הכיתה או להחליט על "מדגם מייצג" של קבוצה או שתיים. לכל קבוצה משימה פשוטה של עמידה בשורה והעברת חפץ -ילקוט ,כדור או כל דבר אחר שהמדריך מחליט (אפשר להחליט יחד עם התלמידים מה מתאים) .מעבירים בין כל חברי הקבוצה 3פעמים( ,הלוך ,חזור ,הלוך). אבל לכל אחד מהעומדים בשורה תהיה מגבלה. הראשון יהיה קשור ידיים מלפנים השני יהיה קשור עיניים השלישי יהיה קשור ידיים מאחורי הגב הרביעי יהיה ישוב ומחובר לכסא כשהוא הפוך כלומר "גב לקהל". החמישי יהיה קשור רגליים החוקים: כל אחד מחברי הקבוצה חייב לקחת חלק בהעברת החפץ כלומר לא מדלגים עליו ואסור להעביר במקומו ,מותר לעזור. הניקוד: קבוצתי :זמן העברת החפץ בין כולם 3פעמים 10 .נק' לקבוצה המהירה ביותר 8 ,למקום שני 6 ,מקום שלישי וכן הלאה לפי מס' הקבוצות( .אם יש רק 2קבוצות 10 -מקום ראשון5 , מקום שני וכד'). אי שמירה על הכללים מורידה 2נק' בכל פעם. שימו לב :מותר לעזור אחד לשני ולזוז לשם כך מהשורה .קבוצה שגם שמרה על הכללים וגם חבריה עזרו זה לזה תזכה ע"י המדריך בעוד 10נק'. אישי 10 :נק' לכל אחד שהחפץ לא נפל לו אף פעם .כל נפילה של החפץ 2נק' פחות. שימו לב :ניתן לנצל את ההזדמנות ולתת ניקוד גם על דיבור ראוי ,עידוד וכד'. יחידה – 11עולם חסד ייבנה כיתה ט' לכל קבוצה יהיו 2-3תצפיתנים שיתנו את הניקוד .הקבוצה עם מספר גדול יותר של נקודות היא המנצחת .בסיכום הנקודות יתכן מצב שאת מירב הנקודות תקבל קבוצה שעבדה תוך עזרה הדדית וכל חבריה הצליחו במשימה ולאו דווקא קבוצה שביצעה את המשימה במהירות הגבוהה ביותר. משפט מסכם :ללא עזרה של האחד לשני לא מקבלים את מירב הנקודות .ההצלחה של כל אחד בנפרד היא למעשה ההצלחה של הקבוצה כולה .אם עזרתי למישהו והוא הצליח ,גם לי היו יותר נקודות .מאוד חשוב לשים לב -שיכולתי לעזור על אף שגם אני הייתי מוגבל. אפשרות נוספת: שימו לב ,אפשר להשתמש באפשרות זו בפועל .אם לדעתכם יש סכנה בדבר אפשר לדבר ולדָמות ולא לבצע. אם יש אפשרות להחשכת הכיתה ,עדיף .כל תלמיד יקבל נר .המדריך ידליק את הנר של התלמיד הראשון והתלמיד הזה יעביר את האש לנר של התלמיד השני ,השני לשלישי וכן הלאה עד הסוף. המדריך ישאל – מה קרה לכל נר שנתן אש לנר שלידו? והתשובה כמובן ,לנר לא קרה דבר ,אבל עוד נר נדלק. כעת אפשר לנסות שוב אלא שהפעם נר אחד ידליק את כל הנרות. שוב המדריך ישאל מה קרה לנר שהדליק נרות רבים ושוב התשובה ,לא קרה דבר ,אבל עוד הרבה נרות נדלקו. המדריך ישאל: לו היינו עושים את התרגיל הזה במערה חשוכה מה היה קורה עם כל נר שנדלק. המדריך יסכם :במערה עם כל נר שהדלקנו נעשה אור יותר גדול גם לנו .נתנו והרווחנו. האם מישהו מכם עזר פעם לאחר והרגיש שגם הוא הרוויח מזה? האם להרוויח מזה פירושו עניין מוחשי בלבד? מה עוד אפשר להרוויח מזה שנותנים? חלק ב' – טובה או חובה? אז נכון ,לעשות טובה למישהו זה יפה מצידנו ,זה אפילו עוזר לנו בעצמינו ובכל זאת -נגיד שזה לא מתאים לי ,אפשר לחייב אותי? גמ"ח זו מצווה שהתורה מצווה אותנו ,כפי שכבר אמרנו לא כהמלצה אלא כחיוב איך יתכן? יחידה – 11עולם חסד ייבנה כיתה ט' ול ִה ְּת ַח ֵשב זולת ְּ יטיב ִעם ַה ַ ָאדם ְּל ָה ִ ְּב ֵשם ְּג ִמילות ֲח ָס ִדים ְּמ ַכםִ ים ֶאת ְּך ַלל ַה ִל ְּצוֹות ַה ְּל ַחטְּ בֹות ֶאת ָה ָ ִב ְּצ ָר ָכיו. ַׁחס ָׁה ָׁראוי ְׁכ ַׁל ֵׁפי ּתֹורה ְׁמ ַׁצוָׁה ַׁעל ַׁהי ַׁ וְׁשש ְׁפ ָׁע ִׂמים ַׁה ָׁ לֹושים ֵׁ ְׁש ִׂ ַאל ָׁמנָׁה. וְׁה ְׁ ַׁהגֵׁרַׁ ,היָׁתֹום ָׁ יֹותר ֶׁאת ֲח ִׂשיבות ְׁג ִׂמילות ַׁה ֲח ָׁס ִׂדים. גַׁם חז"ל ִׂה ְׁד ִׂגישו ְׁב ֵׁ עֹומד: עֹולם ֵ לֹושה ְּד ָב ִרים ָה ָ ֶא ַמר " ַעל ְּש ָ ַב ִל ְּשנָה נ ֱ ֲבֹודה וְּ ַעל ְּג ִמילות ֲח ָס ִדים" ( ַמ ֵמ ַכת ָאבֹות). ּתֹורה וְּ ַעל ָהע ָ ַעל ַה ָ המדריך יכתוב על הלוח בעזרת התלמידים רשימה (אפשר גם בע"פ אך חשוב שתהיה רשימה אפילו חלקית שאפשר יהיה להתייחס אלי בהמשך) של דברים שהם לדעתם נכנסים תחת הקטגוריה של צדקה וגמילות חסדים. המדריך יסכם: סוגים ֶשל ְּג ִמילות ֲח ָס ִדים: לֹושה ִ ֶשנָם ְּש ָ י ְּ ְּ .1ג ִמילות ֲח ָס ִדים ְּב ָממֹונֹו: ָאלת ֵך ִליםְּ " ,ט ֶר ְּמן" ָאדם נִ ְּצ ָר ְּךַ ,ה ְּש ַ ְּצ ָד ָקהַ ,ה ְּלוָָאה ָל ָ וְּ ַכדֹו'. ְּ .2ג ִמילות ֲח ָס ִדים ְּבגופֹו: ָסת חֹוליםְּ ,ל ָויַת ַה ֵלתֶ ,ע ְּז ָרה ְּל ֺמ ְּג ָב ִליםַ ,ה ְּכנ ַ ִבּקור ִ אֹור ִחים וְּ ַכדֹו'. ְּ ְּ .3ג ִמילות ֲח ָס ִדים ְּב ִדבורֹו : טֹובה ,נִ חוםִ ,חזוק טֹובהֵ ,ע ָצה ָ ָשה ָ ומ ַּתן ַה ְּרג ָ ִעידוד ַ לודיםְּּ ,ת ִפ ָכה ַה ִב ָחחֹון ָה ַע ְּצ ִמי ֶשל ַה ַח ָכשֶ ,ע ְּז ָרה ְּל ָח ֵבר ַב ִכ ִ חֹולים וְּ נִ ְּז ָק ִקים וְּ ַכדֹו'. ַעל ִ המדריך ישאל :מה מתוך הדברים האלה מישהו בכיתה עשה. ניתן לערוך הצבעה :ירימו ידיים כל מי ש ,...או יעמדו כל מי ש... בדרך זו גם מי שלא אומר יכול להצביע או לעמוד והמדריך יכול לשאול או לשים לב בעצמו ולציין זאת ,תלמידים שקמו מס' פעמים סימן לגומלי חסדים. שאלה -כמה פעמים באה לידכם הזדמנות ובחרתם להתעלם ממנה? תנו דוגמאות. המדריך יסכם – לא בטוח שאם לא היינו מצווים היינו עושים. שאלה -איך תראה חברה בלי גמ"ח? סיכום -הקב"ה מצווה אותנו להמשיך את עולמו באתה המידה שהוא ברא אותו היא מידת גמילות חסדים. יחידה – 11עולם חסד ייבנה כיתה ט' (כדאי להמשיך להרחיב בכיוון בקישור התורני) אפשרות נוספת המדריך יחלק לתלמידים דפים ריקים עליהם הם יכתבו רעיונות לגמילות חסדים וצדקה מעשיים שהם יכולים לעשות בכיתה בבית הספר ובחוץ. כל תלמיד יחתום שמו על דף שנראה לו שהיה רוצה להצטרף לרעיון שלו. את הדפים יש לתלות בכיתה ויחד עם התלמידים לחשוב על דרכי פעולה לביצוע. כמובן שלא כל התלמידים יחתמו על משהו ולא כל מה שיחתמו עליו יהיה ניתן לביצוע ,אך גם אם יישארו רעיונות ספורים והמדריך יעזור להם להביא לביצוע ,לאו דווקא ביום הספציפי הזה ויכול להיות שרק לקבוצה קטנה של "רציניים" ,בכל מקרה זה יהיה דבר טוב שיתרום לתלמידים ולכיתה כולה. אפשרות נוספת – סיפורים לתת /חמוטל בן זאב – אפשר לשיר שר בועז שרעבי לתת את הנשמה ואת הלב לתת ,לתת כשאתה אוהב ואיך מוצאים את ההבדל שבין לקחת ולקבל עוד תלמד לתת לתת. לגלות סודות בסתר להתיר את סבך הקשר כשהלב בך נצבט מכל חיוך מכל מבט. אתה נזהר אתה יודע וחוץ ממך איש לא שומע פוסע בין הדקויות וממלא שעות פנויות. לתת את הנשמה... אתה לומד עם השנים לבנות ביחד בניינים לחיות עם כל השינויים לרקום איתה סיפור חיים ולעבור ימים קשים במצוקות וריגושים כיתה ט' יחידה – 11עולם חסד ייבנה תמיד לדעת לוותר ואת הטעם לשמר. לתת את הנשמה... לראות בתוך הנפילה שיש מקום למחילה תמיד אפשר שוב להתחיל כמו יום חדש כמו כרגיל לתת. אפשר לתלות בכיתה: אדם טוב /אסתר קל אינו זה אשר נותן מן העודפים שלו ,מן השפע שלו אלא זה אשר מחלק את המעט שיש לו סיפור -הנדבה /איוון טורגנייב עני ,זקן חולה ,עצרני פעם אחת בלכתי ברחוב. עיניים נצרבות ודומעות ,שפתי תכלת ,בלויי-סחבות ,פצעים מגואלים… הה ,באיזה אופן משונה ניוולה העניות את הברייה האומללה הזאת! הוא הושיט אלי יד אדומה ,צבה ,נאלחה… הוא נאנח ,הוא געה לעזרה. החילותי למשמש בכיסי בגדי… אין חריט ,אין שעון ,אף מטפחת אין… לא לקחתי איתי דבר .והעני הוסיף לחכות… וידו הנטויה תתנועע ותרעד לאט. נבוך ונבהל לחצתי בכוח את היד הרועדת והנאלחה… "סלח נא ,אחי ,אין לי כל ,אחי". העני הטה אלי את עיניו הנצרבות .שפתי התכלת שלו גיחכו – וגם הוא מצידו לחץ את אצבעותיי הקרות. -יהי כן ,אחי – גמגם בלשונו – אודך גם בעד זאת .גם זו נדבה ,אחי. ָאל ִשר ֵ ְׁארֶץ י ְׁ ָמים יֵש ב ֶ שנֵי י ִ ִסּפּורְׁ : יחידה – 11עולם חסד ייבנה כיתה ט' ָאל: ִשר ֵ ָמים יֵש ְׁב ֶארֶץ י ְׁ שנֵי י ִ ְׁ שט ֶאת גְׁדֹו ָתיו. ְׁחיִים בֹו ָדגִים וְׁיֶרֶק רַב ְׁמ ַק ֵ תּוקים ,ו ַ ימיו ְׁמ ִ ַאחד ֵמ ָ ַ יהם ִלינֹק ְׁש ֶ שר ֵ ְׁחים ֶאת ָ ֵיהם ֵמ ָעלָיו וְׁשֹול ִ ְׁשים כַנְׁפ ֶ ֵעצִים רַבִים ּפֹור ִ ימיו. ֶאת ֵמ ָ יֹור ִדים ִמן ַה ְׁג ָבעֹות, ְׁם ַחיִים ַה ְׁ ַרדֵן ַמְׁזרִים ֶאל ַהיָם ַהזֶה ַמי ְׁ ַהי ְׁ ַהצִּפֹורִים בָנּו כָאן ֶאת ְׁפי ָה ֵעצִים ֵיהם ֵבין עַנ ֵ ִקנ ֶ ש ָזכּו ש ֵמ ִחים עַל ֶ ַהכֹל ְׁ ְׁמקֹום זֶה. ָשבֶת ב ָ לֶ זֶהּו יָם ִכֶנרֶת. ַאחר. ֹוך יָם ֵ ִש ַּפ ְׁך לְׁת ְׁ ָרֹומה וְׁנ ְׁ יך לִזְׁרֹם ד ָ ש ְׁ ַרדֵן ַמ ְׁמ ִ ַאך ַהי ְׁ ְׁ שֹומעִים ְׁצחֹוק ְׁאין ְׁ שם ֵאין ֵזכֶר ַל ָדגִים ,וְׁצִּפֹורִים ֵאינָן ְׁמצַיְׁצֹות ,ו ֵ ָ שֹותים ְׁחיָה וְׁעֹוף ֵאינָם ִ חֹופיו ו ַ שט ֶאת ָ יְָׁלדִים ֵאין ַהיֶרֶק ְׁמ ַק ֵ ִמיו. ִמ ַמי ָ זֶהּו יָם ַה ֶמלַח. ְׁחֹוקים זֶה ש ֵאינָם ר ִ ָמים ֶ שנֵי ַהי ִ ַה ְׁבדֵל ַהגָדֹול ֵבין ְׁ ַמהּו ַהגֹורֵם ל ֶ ִמזֶה ? ָמים. ִשנֵי ַהי ִ ימיו ל ְׁ ְׁרים ֶאת ֵמ ָ ַרדֵן ,הּוא ַמז ִ ָאשם ְׁבי ְׁ ֵאין ָה ֵ ַאך ַרדֵןְׁ , ְׁמי ַהי ְׁ ִהנֵה ,זֶהּו ְׁמקֹור ַה ֶה ְׁבדֵל :יָם ִכֶנרֶת ְׁמ ַקבֵל ֶאת ִמי ֵ אֹותם לְׁעַצְׁמֹו. שֹומר ָ ֵאינֹו ֵ ֶמת לְׁתֹוכֹו הּוא נֹותןְׁ .תמּורַת כָל ִט ָּפה ַהזֹור ֶ הּוא ְׁמ ַקבֵל וְׁגַם ֵ ַאחרֶת. ַמְׁזרִים ִמתֹוכֹו ִט ָּפה ֶ של ַק ְׁמ ָצן ימיו ַב ַת ֲאוָה ֶ ַאך יָם ַה ֶמלַח ֵאינֹו ַמ ְׁחזִיר .הּוא סֹוגֵר ֶאת ֵמ ָ ְׁ ַאחת. הּוא ֵאינֹו מֹוצִיא ַאף ִט ָּפה ַ יָם ַה ִכֶנרֶת ְׁמ ַקבֵל וְׁגַם ַמ ְׁחזִיר .וְָׁלכֵן יָם ַחיִים הּוא. יָם ַה ֶמלַח רַק ְׁמ ַקבֵל ,וְָׁלכֵן ָקרְׁאּו לֹו יָם ַה ָמוֶת. ָאל... ִשר ֵ ָמים יֵש ְׁב ֶארֶץ י ְׁ שנֵי י ִ ְׁ ָשים יֵש ָבעֹולָם... שנֵי סּוגֵי ֲאנ ִ ְׁ הצעה לשיחה אישית: האם יש דברים שאתה עושה ויכולים להיחשב לדעתך חסד או צדקה? איך זה מרגיש? האם התנסית פעם בלהיות זה שמקבל חסד? איך זה מרגיש? האם אתה מכיר מישהו בסביבתך שעסוק בעשיית חסד? פרט.. יחידה – 11עולם חסד ייבנה כיתה ט' בעין תורנית :הקישור התורני המלא מטרות היחידה הנוכחית נעות בשני מישורים :האחד ,להביא להפנמה כי נתינה מהווה קבלה ,וכי האדם הנותן ,הרי שבמעשהו זה הינו מקבל והריהו נבנה ונתרם מכך .השני ,להכיר בכך שישנם סוגי נתינה שונים ,ודרכים מגוונות לגמול חסד :החל מהענקת דבר-מה פיזי ,ממשי ככסף או מזון, וכלה במתן עידוד ,תמיכה ,חיוך ומילה טובה ,שאמנם אינם מדידים וניתנים לכימות ,אך מחזקים ומבריאים את הנזקק ,לא פחות ואולי אף יותר מהנתינה הפיזית. בקישור הקודם שנושאו היה נתינה (ליחידת מגיע לי) עסקנו במושג גמילות החסדים ובהבנת משמעותו ,כאחת הדרכים להידבק בבורא ,וכאחד הדברים עליהם עולמו הרוחני של היהודי עומד :תורה – הידבקות בבורא באמצעות השכל ,עבודה (קרבנות ותפילה) עניינה חיבור לבורא על-ידי הלב ,קרבנות = קירבה ,וגמילות חסדים הינה הליכה בדרכי הבורא ברובד המעשים ,מה הוא גומל חסדים – אף אתה הווה גומל חסדים ,זו ההידבקות בבורא על-ידי העשייה בגופנו ובממוננו .כמו-כן למדנו אודות מהותה של תיבת נח ,תיבה שכל-כולה גמילות חסדים ,שמכוחה ומתוכה יוכל להיברא עולם חדש ,עולם של חסד ונתינה ,על חורבותיו של העולם הישן ,הנגוע בגזל ובנטילה שלא כדין ,המהווים ההפך הגמור מתכלית הבריאה. כנדבך על הנכתב בעבר ,בקישור הנוכחי נעמוד על משמעותה של הנתינה כמחוללת ובונה קומה חדשה באישיותו של הנותן ,כמביאה אותו להשגות נעלות שלא יכול היה להשיג אלמלא חוויית הנתינה .בנוסף ,נלמד כיצד מושג הנתינה רלוונטי לכל אדם ובכל מצב ,וכי הוא כולל מגוון רחב של אופנים ואפשרויות. לתשומת לב :אמנם ,ישנם מספר הבדלים ,הלכתית ומחשבתית ,בין גמילות חסדים לבין צדקה, כנזכר במסכת סוכה דף מט' ,עמוד ב' :תנו רבנן :בשלושה דברים גדולה גמילות-חסדים יותר מן הצדקה -צדקה בממונו ,גמילות-חסדים בין בממונו בין בגופו; צדקה לעניים ,גמילות-חסדים בין לעניים בין לעשירים; צדקה לחיים ,גמילות-חסדים בין לחיים בין למתים .עם זאת ,בקישור זה נעסוק בעצם מעשה הנתינה ,המשותף לשניהם. למדריכים: כנאמר לעיל ,ניתן להיעזר גם במקורות המובאים בקישור ליחידת 'מגיע לי' ,המלמדים מהו כוחה של נתינה ,ומבארים כי התשובה לשאלה מהי דרגתו-מדרגתו הרוחנית של אדם נתונה בתשובה לשאלה עד כמה הוא 'נותן' בחייו במעגלים בהם הוא סובב ,ועד כמה הוא 'נוטל' ,לוקח לעצמו. כמו-כן כדאי לשוב ולחדד את המסרים העולים מסיפורם של מר עוקבא ואשתו ,שתי הקומות בבניין שלם של חסד :הן הלהט וההתלהבות והן העקביות ,ההתמדה במעשה החסד .עד כאן. אחד מפתגמיו השגורים של הבעל-שם-טוב ,הנזכר רבות בשיחותיו ובתורותיו לחסידיו הוא: "נשמה יורדת לעולם הזה וחיה שבעים-שמונים שנה ,כדי לעשות טובה ליהודי פעם אחת, בגשמיות ובפרט ברוחניות" (מתוך סדר-הלימוד 'היום-יום' לתאריך ה' באייר ,סמלי משהו.).. משמעות הדברים היא ,שלעיתים תכלית הירידה של נשמה לעולם הזה היא רק כדי לעשות טובה ליהודי ,ולו פעם אחת ויחידה .מי מאיתנו יודע באיזה מעשה שגרתי ,יומיומי ואפרורי הרינו מגשימים את מטרת חיינו ,ממלאים את ייעודנו לשמו נשלחנו. הרבי מליובאוויטש מגדיר אמרה זו (ליקוטי שיחות כרך כה' ,עמ' " )383מאמר נפלא" ,ומסביר: "נשים אל ליבנו ,המדובר ביהודי הלומד תורה ומקיים מצוות בכל יום ויום במשך שבעים-שמונים שנות חייו ,ואף-על-פי-כן אומר הבעש"ט ,שירידת הנשמה בגוף יכולה להיות לא בשביל קיום כל התורה והמצוות ,אלא כדי לעשות טובה – פעם אחת ויחידה – ליהודי שני! ועד כדי כך ,שאפילו אם האדם חי לא רק 'ימי שנותינו בהם שבעים שנה' ,אלא 'אם בגבורות שמונים שנה' – כל זה הוא כדי לעשות טובה אחת ויחידה ליהודי שני". הרבי מסיים את שיחתו במילים" :אפילו אם יש על כך קושיות ולא מבינים זאת בשלמות – הרי שהיהדות כולה מושתתת על הקדמת 'נעשה' ל'נשמע'". יחידה – 11עולם חסד ייבנה כיתה ט' לאורה של הארה זו ,הרי שכל מעשה חסד ,קטן כגדול ,הן הירואי וכזה שדורש תעצומות נפש ,והן פשוט וקל ,כזה הנעשה כמעט כבדרך-אגב ,כל מעשה שכזה מואר באור-יקרות .שלא נפספס.. מגילת רות הנקראת בחג השבועות הינה מגילת-חסד ,המגוללת מעשי חסד מצד אישים שונים הנזכרים בה ,וכפי שמלמדים חז"ל במדרש רות רבה :אמר רב זעירא ,מגילה זו אין בה לא טומאה ולא טהרה ,לא איסור ולא היתר ,ולמה נכתבה ,ללמדך כמה שכר טוב לגומלי חסדים. במילים ספורות אלו ,מתרץ רב זעירא שאלה הנשאלת על-ידי כל השומע את המגילה והמצליח להתעמק בה למרות השעה הסהרורית בה היא נקראת ,לפנות-בוקר חג השבועות לאחר ליל לימוד אינטנסיבי ,מי בהשמעת ובשמיעת שיעורי תורה ,ומי בלימוד על הסדר בספר קריאי מועד. מהו המסר הנלמד מהמגילה? מהו הלקח הערכי אותו אנו נדרשים לקחת לאחר קריאתה? בקריאה ראשונית ,נראה כי המגילה פורשת בפנינו שרשרת אירועים ,שתחילתה טרגדיה ,עצב ומוות (מותם של אלימלך ושני בניו) וסופה טוב ,שמח עם הולדת חיים חדשים ,לכלתה של נעמי המרירה ולמודת הייסורים .בהתבוננות זו ,נראה כי אירוע זה ,הוא אחד מני רבים המתרחש בתקופת שפוט השופטים ,דור השופט את שופטיו ,דור שרמתו הרוחנית ירודה עד כדי כך שהנידונים בבית הדין מאלפים מוסר את שופטיהם ,ואף 'עוקצים' אותם באמירתם כי הם, השופטים ,מושחתים מוסרית אף מהם הנידונים ,וככאלו אין להם כל סמכות לדון אותם ולהוקיע את מעשיהם ( כדברי חז"ל על הפסוק :עד שאתה אומר לי 'טול קיסם מבין עיניך' כלומר' :תקן מעשה פעוט שעשית שלא כהוגן' ,עליך 'ליטול קורה מבין עיניך' ולתקן מעשה 'עקום' ונורא ממנו, קורה<קיסם ,שביב-עץ ,שנעשה על-ידך). בראייה זו ,מעשהו של אלימלך ,שופט הדור ,הנמנה על העשירים ובעלי היכולת הכלכלית ,הנמלט מהארץ בשעה קשה ולא מושיט ידו לעזרה לנזקקים הרבים ,מעשה זה 'מיישר קו' ,גם אם קו עקום ,עם התנהגותם הלא ראויה (וה'עקומה') של שופטי תקופת השופטים .עם זאת ,נשאלת השאלה ,מהי הסיבה לזרקור המאיר התרחשות זו בדווקא ,במה שונה מעשה זה ממעשיהם של שופטי הדור האחרים? לשאלה זו נוספת השאלה הבאה :אין בקריאת המגילה כל הלכה חדשה או הבנה מחודשת בדיני טומאה וטהרה ,איסור והיתר וכדומה ,העשויות להסביר את אזכור המעשה הספציפי הזה הזוכה למגילה משלו ,ושוב שבה השאלה :מדוע נכתבה מגילת רות ,וגם :מדוע זכתה מגילה זו להיות נקראת רגעים מספר לפני תפילת שחרית ביום מתן תורה ,ולהוות ההקדמה לקריאת עשרת הדיברות. רב זעירא מסביר כי מטרת קריאת המגילה הינה ללמדנו מהו מתן שכרן של גומלי חסדים ,הן רות הגומלת חסד עם חמותה הגלמודה ,הזוכה לבן ממנו תיוסד מלכות בית דוד ,והן בועז הגומל חסד עם השתיים ,ומקים זרע למחלון ,בעלה המת של רות ,ובכך זוכה להציב עם רות כלתו אדן משותף לבית המלוכה הנצחי. אגב ,לפי המדרש ,ישנו אישוש וחיזוק לדבריו המאלפים של הבעש"ט בתחילת הקישור .לדברי חז"ל ,יום למחרת נישואי בועז ורות ,יום לאחר ביאתו אליה וקיום מצוות פרייה ורבייה ,בועז נפטר לבית עולמו! זו הסיבה לכך שאינו נזכר בסיום המגילה ,אלא רק רות היולדת ונעמי. במעשה גמילות-החסד עם רות ונעמי ,בועז השלים ככל הנראה את שליחותו ,הייעוד לשמו נשלח, ולכן נפטר יום לאחר מכן. נתמקד באחד הפסוקים בדיאלוג שבין רות לנעמי חמותה ,ממנו נוכל ללמוד אודות מעלת גומל- החסד ,ויתרה מכך – על המחולל והנבנה בנפשו פנימה כתוצאה ממעשה החסד שגמל( .מגילת רות, פרק ב' ,פסוקים יז'-כ'). יפה ְּשע ִֹרים: ַּת ְּחבֹט ֵאת ֲא ֶשר ִל ֵּק ָטה וַיְּ ִהי ְּך ֵא ָ ַּת ַל ֵּקט ַב ָש ֶדה ַעד ָה ָע ֶרב ו ַ (יז) ו ְּ הֹות ָרה ִמ ָש ְּב ָעה: ַּת ֶּתן ָלה ֵאת ֲא ֶשר ִ ַּתֹוצא ו ִ מֹותה ֵאת ֲא ֶשר ִל ֵּק ָטה ו ֵ ַּת ֶרא ֲח ָ ַּתבֹוא ָה ִעיר ו ֵ ַּת ָשא ו ָ (יח) ו ִ מֹותה ֵאת ֲא ֶשר ַּתגֵד ַל ֲח ָ רוך ו ַ יר ְּך ָב ְּ מֹותה ֵאיפֹה ִל ַּק ְּט ְּּת ַהטֹום וְּ ָאנָה ָע ִשית יְּ ִהי ַמ ִך ֵ ֹאמר ָלה ֲח ָ (יט) ַוּת ֶ יתי ִׂעםֹו ַהטֹום ב ַֹעז: ֹאמר ֵשם ָה ִאיש ֲא ֶׁשר ָׁע ִׂש ִׂ ָע ְּש ָתה ִעלֹו ַוּת ֶ ֳמי ֹאמר ָלה ָנע ִ רוך הוא ַלה' ֲא ֶשר לֹא ָעזַב ַח ְּסדֹו ֶאת ַה ַחטִ ים וְּ ֶאת ַה ֵל ִתים ַוּת ֶ ֳמי ְּל ַכ ָכ ָתה ָב ְּ ֹאמר ָנע ִ (כ) ַוּת ֶ ֹא ֵלנו הוא: ָקרֹוב ָלנו ָה ִאיש ִמג ֲ יחידה – 11עולם חסד ייבנה כיתה ט' בפסוקים הקודמים לקטע הנזכר לעיל ,המגילה מאריכה בתיאור הדרך האצילית בה נוהג בועז ברות ,המגיעה ללקט בשדהו ,תוך שהיא מממשת את זכויות מצוות הלקט ,השכחה והפאה, שהתורה מקנה לה .בנוסף ,המגילה מלמדת כיצד בועז מגדיל לעשות ,ומפרטת את חילופי הדברים בינו לבין רות ,מהם מצטיירת דמות אדם עדין-נפש השם לב ברגישותו הרבה לכל הפרטים הקטנים ודואג בכל מאודו שרות לא תיפגע או תיעלב ,לא ממנו ולא מהנערים הקוצרים. לאור כל זאת ,תמוהה ולא-מובנת אמירתה של רות לנעמי ,בתשובתה לשאלה מה היו מעשיה יתי ִׂעםֹו ַהטֹום ב ַֹעז :מדברים אלו משתמע כאילו רות היתה זו באותו יוםֵ ,שם ָה ִאיש ֲא ֶׁשר ָׁע ִׂש ִׂ שגמלה חסד עם בועז ,ולא להפך! והלא בועז הוא שהתאמץ בכל נפשו ובכל מאודו (ממונו ,לפי אחד הפירושים) לגמול חסד עם רות?! למדים מכך חז"ל יסוד מוסד :יותר משבעל הבית עושה עם העני – העני עושה עם בעל הבית! הפרשנים על-אתר צועדים בשני נתיבים בהבנת מאמר חז"ל זה :האחד ,מעלת הצדקה והחסד היא נעלה מאין כמותה ,ובכך זוכה נותן הצדקה וגומל-החסד לשכר שאין לו שיעור בעולם הבא, העדיף על המטבעות הספורים שתחב לידו של הנזקק לצדקה ולחסד .השני ,הפנמה בתוכנו כי להבדיל מהתפיסה הראשונית ,כי העשיר הוא הנותן והעני – המקבל ,הרי שבעל-הבית ,העשיר, במעשה הצדקה עם העני אמנם מעניק לו דבר-מה :פת לחם או מספר מעות ,אך בה בשעה מקבל מהעני תמורה שלא תסולא בפז :בניית אישיות רגישה ,מתחשבת וטובה בתוך-תוכו פנימה ,לה לא יכול היה לזכות אלמלא מעשה הנתינה .בדרך זו ,הרי שבעל הבית מקבל מהעני ערך שערכו רב ועדיף על מה שהוא נותן לו .אף בועז הנודע ברגישותו ובדיבורו בגובה העיניים עם הנערים, הפועלים הפשוטים בשדהו ,זכה להעפיל אל פסגות חדשות באישיותו ,להן לא יכול היה לזכות אלמלא המפגש עם רות ומעשה החסד האצילי שגמל עימה .אם כן ,נכונים ובהירים דבריה' :האיש אשר עשיתי עימו' ,בכך שהוא עשה עימי צדקה וחסד – הרי שנתרם וקיבל בעצמו. זהו גם פשר ה-וורט ,החידוד הרעיוני על המילה 'ונתנו' ,הנזכרת במצוות מחצית השקל בפרשת כי תישא ,מילה הנקראת מתחילתה לסופה ,ומסופה לתחילתה באותו אופן ,כיוון שהנותן הריהו מקבל ונתרם בו זמנית. כעת מבינים אנו היטב מהי הסיבה לקריאת מגילת רות דווקא ביום מתן תורה ,בטרם שמיעת פרשת עשרת הדיברות ,לומר כי דרך-ארץ קדמה לתורה ,וכי גמילות חסדים היא אבן-הפינה לבניין התורה ולקיום כל תרי"ג המצוות. בדרך זו אף נבין את העומק הגלום בדברי חז"ל על התורה הפותחת בגמילות חסדים (הלבשת ול ִא ְּשּתֹו ָך ְּתנֹות עֹור ָאדם ְּ ַעש ה' ֱאלֹקים ְּל ָ ערומים ,הקב"ה מלביש את אדם וחווה לאחר חטאםַ " ,וט ַ ַל ִב ֵשם" ,בראשית ג' ,כא') ,והמסיימת בגמילות חסדים (קבורת המת ,חסד של אמת ,הקב"ה ַוט ְּ ֺרתֹו ָדע ִאיש ֶאת ְּקב ָ נתעסק בקבורת משה רבינו" ,וַטִ ְּקבֹר אֹתֹו ַבגַיְּ ְּב ֶא ֶרץ מֹוָאב מול ֵבית ְּןעֹור וְּ לֹא י ַ ַעד ַהטֹום ַהזֶה" ,דברים לד' ,ו') .גמילות חסדים היא המעטפת לכל התורה! מטרת התורה כולה היא לכונן בנו אישיות רגישה ומתחשבת ,נותנת ותומכת ,ולא חלילה ,אגוצנטרית וכזו המרוכזת בעצמה ובדל"ת אמותיה. בהקשר זה ,ישנו סיפור חסידי יפהפה הנזכר ברבות משיחותיו של הרב יהודה עמיטל זצ"ל ,ראש ישיבת הר עציון באלון-שבות .לדברי הרב בראיונות שנערכו עימו ,סיפור זה היווה מצפן וקריאת- כיוון להקמת הישיבה אותה ייסד ,וזו היתה המגמה אליה שאף להוביל את תלמידיה ובוגריה. מצ"ב לשון הסיפור כפי שסופר על-ידו בהזדמנויות שונות: "מעשה באדמו"ר הזקן בעל התניא (רבי שניאור זלמן מהעיירה ליאדי) שישב ולמד בחדרו. לפתע שמע תינוק בוכה בעריסתו .סגר האדמו"ר את הגמרא ,ניגש לחדרו של התינוק והרגיעו. לאחר מכן הלך האדמו"ר לחדר הסמוך ,ומצא שם את נכדו ,כשהוא יושב שקוע בלימודו. האדמו"ר תמה על נכדו :מדוע לא קמת להרגיע את התינוק הבוכה? הנכד הנבוך הרים את מבטו וענה לסבו :הייתי כל כך שקוע בלימוד ,עד שלא שמעתי כלל את קול הבכי. העיר לו סבו :אם אדם לומד תורה ואיננו שומע קול של תינוק יהודי בוכה ,משהו פגום בלימוד זה .אוי לה לאותה תורה שאינה שומעת בכיו של תינוק!". יתכן כי המתבונן מן הצד בלימודו של הנכד ,המרוכז כל-כך בלימודו עד כדי התעלמות מהמתרחש סביבו ,היה מתפעל ומתפעם ,אך האדמו"ר הזקן מלמד כי הן מציאותית והן מטפורית – אוי להם ללימוד וללומדים המתנתקים מהמתרחש סביבם ,ואינם קשובים לכאביהם ולמצוקותיהם של יחידה – 11עולם חסד ייבנה כיתה ט' הסובבים אותם .לא זו היא מגמת התורה הפותחת והמסתיימת בגמילות חסדים! לא זו היא מגמתו ולא אלו הן דרכיו של נותן התורה ,ולא שלנו ,השואפים להידמות לו וללכת בדרכיו! סיפור עממי עם מוסר-השכל חד ,מעביר מסר דומה: מעשה בשני חברים שהלכו ברחוב סואן ,גדוש במכוניות הצופרות ברעש מחריש אוזניים ,במוכרים המכריזים על מרכולתם בקולי-קולות ,ובהמון-אדם הממהר לדרכו .לפתע נעצר אחד החברים, הטה את אזנו בתשומת-לב והקשיב היטב .חברו שאל לפשר מעשהו ,ובטרם זכה לתשובה ניגש החבר הקשוב לנקודה מסויימת במדרכה עליה צעדו ,והרים בזהירות עלה שנשר מאחד העצים שמתחתיו נלכד צרצר' .כיצד הצלחת לשמוע בתוך כל הרעש והמהומה את צרצורו של הצרצר הלכוד?' ,התפעל חברו .חייך הראשון :מיד אסביר לך ,שים לב ועקוב אחר מעשיי. הוא הושיט ידו לכיסו ,הוציא מטבע והשליך לארץ כך שישמיע קול. העוברים והשבים נעצרו לרגע והטו אוזן למשמע הצליל ,על אף ששווה בעוצמתו לצרצור הצרצר. 'אתה מבין' ,המשיך החבר הראשון בחיוך קל' ,הכל תלוי בשאלה למה אתה מכוון את עצמך להקשיב ,כל-כך פשוט.'.. אם נמשיך את הקו המשורטט מהעיון במגילת רות ,לפרשיות אחרות בתורה ,כדוגמת פרשיית האומות והאישים האסורים לבוא בקהל ,נמצא מכנה משותף: בדברים פרק כג' ,פסוקים ד'-ה' ,ישנו ציווי הלאו (לא-תעשה) לא לקבל לקהל ישראל גרים מעמון ומואב (זכרים ולא נקבות' ,מואבי ולא מואביה' ,וכך הותרה רות להתגייר ולבוא בקהל). עֹולם: ירי לֹא ָיבֹא ָל ֶהם ִב ְּק ַהל ה' ַעד ָ ֲש ִ ומֹוָאבי ִׂב ְׁק ַׁהל ה' גַם דֹור ע ִ ִׂ םֹוני (ד) לֹׁא ָׁיבֹׁא ַׁע ִׂ והסיבה לכך הינה כפולה: יך ֶאת ִב ְּל ָעם ַא ֶשר ָש ַכר ָע ֶל ָ את ֶׁכם ִׂמ ִׂם ְׁצ ָׁר ִׂים ו ֲ וב ַׁם ִׂים ַׁב ֶׁד ֶׁר ְׁך ְׁב ֵׁצ ְׁ (ה) ַׁעל ְׁד ַׁבר ֲא ֶׁשר לֹׁא ִׂק ְׁדמו ֶׁא ְׁת ֶׁכם ַׁב ֶׁל ֶׁחם ַׁ ַה ַריִ ם ְּל ַק ְּל ֶל ָי: ֶבן ְּבעֹור ִמ ְּןתֹור ֲא ַרם נ ֲ אמנם ,הסיבה השנייה נראית מובנת לכל בר-דעת ,אך הראשונה אינה בהירה ,ומה בכך?! והלא לא היתה להם כל חובה לעשות כן ,זו אינה מצווה משבע מצוות בני נח ,ומדוע אי מתן לחם ומים לעם ישראל בצאתו ממצרים מהווה סיבה לאי קבלתם באם יתגיירו? (אגב ,זהו גם ההסבר לחילוק ההלכתי' ,מואבי ולא מואביה' ,שמשמעותו היא שהנקבות אינן בכלל האיסור ,כיוון שהאיש דרכו לקדם ולצאת לקראת הבא מן הדרך ולא האישה). מבארים גדולי המוסר כי במעשה זה הוכיחו עמון ומואב כי אינם שייכים לקהל ישראל ,וכן כי אין זה עונש אלא תוצאה ישירה מהדרך בה נהגו בעם ישראל! לדברי חז"ל ,שלושה סימנים באומה זו ,בישראל ,רחמנים ,ביישנים וגומלי חסדים ,זו תעודת הזהות הגנטית-הרוחנית שלנו כעם ,ומי שמסוגל לראות עם של עבדים היוצא מבית האסורים בו שועבד במשך מאות שנים ,לאחר שואה איומה בה נטבחו רבים מתינוקותיו במיתות שונות ומשונות ,הרואה אותם ואינו מקדם אותם בברכת דרך צלחה ,באספקת לחם ומים ,מזון ומשקה, לדרכם הארוכה במדבר בדרך אל היעד ,הרי שפשוט אינו שייך לאומה המיוחדת הזו .זו אינה 'קפריזה אלוקית' ,ועונש ללא-סיבה ,אלא פועל יוצא מהמעשה שלא עשו ,בכך העידו בעצמם על עצמם כי אינם ראויים לבוא בקהל ישראל. קו נוסף ומפתיע נמתח ממגילת החסד ומהעיון במעלת גמילות החסדים ,אל פרשיית מאכלות אסורות ,בה מפורטים בעלי-החיים ,הבהמות ,החיות והעופות האסורים באכילה ,ובכללם, למרבה ההפתעה :החסידה( .ויקרא ,יא' ,יג'-יט'). ֶשר וְּ ֶאת ַה ֶן ֶרס וְּ ֵאת ָה ָע ְּזנִ טָה: ֵָאכלו ֶש ֶקץ ֵהם ֶאת ַהם ֶ (יג) וְּ ֶאת ֵא ֶכה ְּּת ַש ְּּקצו ִמן ָהעֹוף לֹא י ְּ (יד) וְּ ֶאת ַה ָדָאה וְּ ֶאת ָהַאטָה ְּל ִמינָה: (טו) ֵאת ָךל ע ֵֹרב ְּל ִמינֹו: (טז) וְּ ֵאת ַבת ַה ַט ֲענָה וְּ ֶאת ַה ַּת ְּח ָמס וְּ ֶאת ַה ָש ַחף וְּ ֶאת ַהםֵץ ְּל ִמינֵהו: (יז) וְּ ֶאת ַהךֹוס וְּ ֶאת ַה ָש ָל ְּך וְּ ֶאת ַהטַנְּ שוף: (יח) וְּ ֶאת ַה ִּתנְּ ֶש ֶמת וְּ ֶאת ַה ָּקָאת וְּ ֶאת ָה ָר ָחם: ֲט ֵכף: יפת וְּ ֶאת ָהע ַ דוכ ַ ָפה ְּל ִמינָה וְּ ֶאת ַה ִ ידה ָה ֲאנ ָ וְׁאת ַׁה ֲח ִׂס ָׁ (יט) ֵׁ יחידה – 11עולם חסד ייבנה כיתה ט' רש"י מבאר במקום' ,למה נקרא שמה חסידה( ,כיוון) שעושה חסידות עם חברותיה במזונות'. הראשונים נחלקו מהי הסיבה לאיסור בעלי החיים האסורים באכילה ,האם מסיבות בריאותית ונימוקים כי באכילתם עלול להיגרם נזק לגוף ,או מטעמים עמוקים-נפשיים ,כיוון שבעלי חיים אלו הינם בעלי תכונות שליליות ובאכילתם עלולות תכונות אלו להימסך ולהתערב בנפשו של האוכל ובכך להופכו לאדם רע ואכזר .לשיטה השנייה ,איסור אכילת החסידה טעון ביאור ,והלא החסידה נקראת כך על-שם עשיית החסד עם חברותיה ,ואם כן הרי שעליה להיות מותרת באכילה ,ואולי אף יש לצוות על-כך במצוות עשה ,בכדי שבאכילתה ובהתמזגות עם מידותיה, נגמול חסד עם חברינו. מבאר הרב נבנצל בשיחותיו על פרשיות השבוע כי יש לדייק בדברי רש"י: החסידה עושה חסד עם חברותיה ,ואיתן בלבד! כלומר ,החסידה עושה חסד רק עם אנשי שלומה, עם הקרובים לה ולא עם הרחוקים ממנה (כל אלו שאינם 'חסידים' שלה .) ...איננו שואפים להיות כאלו הגומלים חסד רק עם החברים והקרובים לנו ,אלא עם כל המעגלים וכל הסובבים אותנו .אם כן ,זו המידה השלילית בדמותה של החסידה וזו גם הסיבה לאיסור אכילתה. אם לשוב לדמויותיהם המופתיות של בועז ורות ,הרי ששניהם הצטיינו בעשיית חסד עם הסובבים אותם ,גמילות חסדים שלא נותרה בתחום אלו המוכרים להם והקהילה שבה חיו ,ואף לא רק עם העם ממנו יצאו אלא עוד ועוד ,במעגלים מתפשטים וחובקי כל. במאמר מוסגר ,זו גם ספירת החסד הנזכרת בספרות הקבלה ,כל מהותה היא בהתפשטות ובהתרחבות עוד ועוד ללא מגבלות ומעצורים (לכך נועדה מידת הגבורה ,המצמצמת והמגבילה). בתפילת שמונה עשרה מדי יום אנו מודים לקב"ה בברכת ההודאה ,הוא 'הטוב ,כי לא כלו רחמיך, המרחם ,כי לא תמו חסדיך' .בכך יש הכוונה עבורנו ,השואפים להידמות לו וללכת בדרכיו ,להיות מאלו שרחמיהם אינם כלים ,ושחסדיהם אינם תמים ומסתיימים במעגלים המצומצמים ,להיות אישיות גומלת חסדים באופן מתמיד ועקבי ולא רק נקודתית ,ומתוך להט ובעירה פנימית ולא באורח טכני ,כמצוות אנשים מלומדה. להלכה ,עדיף להעניק למאה עניים מטבע אחד לכל אחד ולא מאה מטבעות לעני אחד ,אף כי ישנן הסתייגויות שונות עליהן יש לתת את הדעת (לדוגמא ,מציאות פיקוח נפש ,כאדם הנזקק לניתוח שעלותו יקרה ,בה נדרשים לתת סכום רב להצלת נפשו של אדם אחד) .הסיבה הרעיונית העומדת ביסוד ההלכה היא בהתאם להוראת המשנה במסכת אבות (ג' ,טו') ,ולפירוש הרמב"ם המצ"ב: הכל צפוי והרשות נתונה ובטוב העולם נדון והכל לפי רוב המעשה. מבאר הרמב"ם את המילים המודגשות: אחר כך אמר ,שהמעלות לא יושגו לפי שעור גודל המעשה ,אלא לפי רוב מספר המעשה .וזה, שהמעלות אמנם יושגו בכפול מעשי הטוב פעמים רבות ,ובזה יושג הקניין ,לא בכך שיעשה האדם מעשה אחד גדול ממעשי הטוב ,שבזה לבדו לא יושג קניין .משל זה ,שהאדם אם ייתן למי שראוי אלף דינר ,בפעם אחת ולאיש אחד ,לא תושג לו מעלת הנדיבות בזה המעשה האחד הגדול ,כמו שתושג למי שיתנדב אלף פעמים באלף דינר ,וייתן כל דינר מהם על צד הנדיבות ,לפי שזה ייכפל על ידו מעשה הנדיבות אלף פעמים ,ויושג קניין חזק ,וזה פעם אחת בלבד התעוררה הנפש התעוררות גדולה למעשה טוב ,ואחר כן פסקה מזה .וכן בתורה אין שכר מי שפדה אסיר במאה דינר ,או נתן צדקה לעני במאה דינר שהיו די מחסורו ,כמו מי שפדה עשרה אסירים ,או השלים חסרון עשרה עניים ,ואפילו בעשרה דינרים .ולזה תקיש .וזה הוא עניין אומרו :לפי רוב המעשה אבל לא על פי המעשה. כפי שמלמד ספר החינוך' ,אחרי הפעולות נמשכים הלבבות' ,ככל שנפעל בעצמנו על עצמנו ,יותר ויותר מעשי חסד ,קטנים כגדולים ,הרי שבכך נהפוך עצמנו לנותנים ,רגישים ומתחשבים בזולתנו. גמילות-חסדים עשויה לקבוע מקום-קבע בליבו ובאישיותו של אדם ,לאו דווקא במתן מתנה כספית או בהענקת מזון ומשקה ,דבר-מה פיזי ,אלא אף בחיוך ,עידוד ובאמירת מילה טובה. בברכת יעקב ליהודה ,בטרם פטירתו ,נזכר הפסוק הבא (בראשית מט' ,יב'): כיתה ט' יחידה – 11עולם חסד ייבנה ול ֶׁבן ִׂשמ ִַׁׂים ֵׁמ ָׁח ָׁלב: ילי ֵעינַיִ ם ִמטָיִ ן ְׁ ַח ְּכ ִל ִ פסוק זה נדרש על-ידי רבי יוחנן בתלמוד במסכת כתובות ,דף קיא' ,עמוד ב' ,באופן הבא: דאמר ר' יוחנן :טוב המלבין שינים לחבירו יותר ממשקהו חלב ,שנאמר :ולבן שנים מחלב ,אל תקרי לבן שינים אלא ליבון שינים (=חיוך). למדריכים :ציור להמחשה לטובת הלומדים – ,תודו שהשקעתי.. כלומר ,המחייך והמאיר פנים לחברו ,מעלתו גבוהה מזה המעניק לחבר הנזקק כוס חלב ,או כל מזון ומשקה אחר .ושוב ,מדוע?! והלא חיוך אינו ממשי ,ואילו כוס חלב אפשר לשתות ובכך לאגור כוחות ולהשיב את נפשו של מי שעומד על סף עילפון בצמא?! נענה על-כך אחד מגדולי המוסר באומרו כי 'מכוס חלב אפשר לחיות יום ואולי יומיים-שלושה, אך מחיוך ומהארת פנים – ניתן לחיות שנים.'.. כסיכום ובנימה אישית-משהו ,כותב שורות אלו זוכה להתנדב מדי פעם במסגרת עמותת 'קו לחיים' ,המסייעת לנערים חולי סרטן ,ניוון שרירים ושיתוק מוחין .סיסמת הארגון היא: 'חיוך קטן של אושר מנצח מחלה גדולה'. דומני כי הדברים נכונים הן ביחס למחלה פיזית ,אך גם ביחס לחוליים נפשיים כתסכול ,ייאוש ודיכאון .חיוך ומאור-פנים לאחר הנזקק לכך במקום ובזמן הנכונים ,עשויים להיות אלו שיעניקו כוחות לו להמשיך הלאה ומעלה ,להאמין בחיים ,ובטוב ובאושר שעוד יבואו. לתת כמו הפרחים המפיצים ריח טוב לכולם בלי חשבון ,בלי תמורה רק משום שהם פרחים... (אסתר קל) להעשרה: מצ"ב כתבה אודות מעשה חסד מאת הרב יצחק דוד גרוסמן במהלך מלחמת לבנון השנייה. מגדל-אור של חסד מלחמת לבנון השנייה ,על כל מחדליה ושיאיה ,גולשת אט אט אל ההיסטוריה הלאומית ,אך סגן מ' אינו מסוגל לשכוח דווקא את רגעי האור בהם זכו 066חיילי הגדוד שלו .סיפור אישי. כך הוא מספר: לאחר שבועיים של קרבות כמעט פנים אל פנים ,של פקודות הפכפכות; ציוד-קרבי לקוי ולא וקשה מכל -בועת השתיקה בה התעטפנו. שמיש; רעב ,רעב ממש; עייפות נוראה ,פיזית ונפשית; ָ היה לנו ברור :עכשיו לא מדברים .אחרי המלחמה .כן ,אחרי המלחמה נפתח את הכל ,שיידעו את האמת. ואז -נחתה הבשורה :יום חופשה! לכל הרוחות ,מה אפשר לעשות ביום אחד? הלומי קרב ,רעבים ,מותשים עד ךְּלות ,מטונפים ,לאן בדיוק נלך? ל'מגדל אור' ב'מגדל העמק' ,אמרו לנו. מגדל העמק? מגדל אור? מה זה -בדיחה? חוץ מזה ,מי זה הרב הזה -גרוסמן -שהזמין יותר מעשרה אוטובוסים להסיע אותנו אליו למגדל העמק? יחידה – 11עולם חסד ייבנה כיתה ט' יודעי דבר נזכרים :זה הוא! "הרב של הדיסקוטקים!" זה שמחזק את הנוער; שמחזיר בתשובה בכפית קטנה ,שלא תרגיש חלילה ...הגורו של העולם התחתון .איך הם אומרים עליו" :הוא - בסדר הוא! אחד משלנו .החבר'ה נותנים לו את כל הרספקט בעולם!" אז לא הבנו ,אבל היום אני יודע שבביקור שערך הרב גרוסמן בירושלים ,הוא שמע באקראי על גדוד הצנחנים שמחפש "בית ליום אחד" ,ומיד הציע את עצמו" .מה הבעיה?" שאל 066" ,חיילים? רק שיבואו! וודאי שיש אצלנו מקום!" 066החיילים שירדו מהאוטובוסים לא האמינו למראה עיניהם :עומד לו ברחבה יהודי נשוא פנים, פאות מסולסלות ארוכות וחיוך כובש ,שבטח הולך לשאול אותם" :נו ,בחורים ,הנחתם תפילין הבוקר? ו"שחרית" כבר התפללתם? אם לא"... "חבר'ה!" הדהדו מילותיו של הרב; "חבר'ה ,אני מציע שדבר ראשון תקפצו לבריכה להתרענן. בינתיים נכין לכם משהו לאכול"... פאטה מורגנה? חזיון תעתועים? מוסיקה חרישית הבאה מכל מקום; מים זורמים ,ירוק מסביב; ופתאום -על השולחנות הערוכים :אבטיח קר ,עוגות ,שתייה; והם מביאים עוד ועוד :גבינות ,ירקות ,לחמניות טריות... אלוקים -האם כל זה אמיתי? אמיתי! אמיתי! אני ממשש את ערימת הלבנים שהונחה כך בשקט ,כאילו במקרה 066 :גופיות ותחתונים חדשים ,בוהקים ,הצוהלים לקראתנו" :נו כבר ,תצאו מהבריכה ,תתלבשו ,תאכלו משהו "...הרב גרוסמן יושב איתנו ומפטיר בלשונו העממית" :תעשו חיים חבר'ה! תעשו חיים! בערב אני מכין לכם את המופע של החיים שלכם ,משהו שעוד לא ראיתם!" דמותו של אברהם אבינו עולה בדמיוני .אברהם העומד אישית ומשמש את שלושת אורחיו ,ללא שמץ התנשאות; בטבעיות גמורה ,מכבד אותם ודואג לכל מחסורם .הוא רואה בזה תפקיד של חסד המובן מאליו; שליחות של מצווה שנפלה לידו; מצוות הכנסת אורחים ואהבת הבריות, אותה הפך לאבן הראשה בבניין חייו... כזה בדיוק הוא גם הרב גרוסמן :אוהב את כולם ,ומקבל את כולם -כמות שהם -עם כל הלב והנשמה עד לבלי הכיל. "תגידו חבר'ה" ,אמר לנו אחר כך" ,שמעתי שחסרים לכם פריטי ציוד אישי .תעשו לי טובה ,הנה דף ועפרון ,פשוט תרשמו כל מה שחסר לכם ,ותשאירו את הרשימה כאן על השולחן". מאוחר יותר נטל את הרשימה ונעלם. וכמו באגדות של הפיות הטובות -כשהתעוררנו בבוקר -לא האמנו למראה עינינו :הררי ציוד אישי ,של כל מה שאיווינו ונזדקקנו לו -ופתק קטנטן שצורף: "לחיילים היקרים שלי -מכל הלב!" ב 06-אלף דולר ,קנה הרב גרוסמן עוד באותו ערב :אפודים קראמיים ,משקפות לראיית לילה, קסדות ,מימיות ,גרביים ,מברשות שיניים ,ומה לא... ארוחת הערב ותוכנית הבידור שהבטיח לנו הרב ,אכן היו מעבר לדמיוננו ,יותר מכל מה שיכולנו לצפות .ולישון סוף סוף בחדרים ממוזגים ,על מיטות מוצעות בסדינים לבנים ,מה עוד יכול הבן- אדם לבקש? ומכאן ,אולי ,לרגע השיא מבחינתי ,רגע של אור שהאיר את החשיכה הפרטית שלי ושל חבריי לגדוד .קרן-אור שכל-כך טוב להיזכר בה ,וכמעט לגעת ולמשש. מספר חודשים לפני פרוץ המלחמה ,ביקש יהודי מצרפת לתרום ספר תורה לבית המדרש 'מגדל אור' .נהוג שאת האותיות האחרונות בספר התורה כותבים במעמד מיוחד ,ואחר כך מלווים אותו להיכלו תחת חופה ,בשירה ,ריקודים ולפידים בוערים .מסיבה כלשהי -החליט אז הרב גרוסמן לדחות את האירוע. 'זה הזמן הנכון!' הרהר הרב' .היום נשתתף כולנו בסיום כתיבת האותיות ובהכנסת ספר התורה להיכל הקודש' .הוא דאג שכל הנדרש לטקס יוכן לשעות הצהרים המוקדמות. אותיות הפרקים האחרונים בספר התורה כבר שורטטו ,אך עדיין לא מולאו .כשספר התורה המפואר מונח על השולחן ,ולידו עט-סופרים ודיו ,פנה אלינו הרב: "קדושים שלי! אני עומד לזכות אתכם במצוות קודש ,שהיא בגדר חלום של פעם בחיים .כל אחד ואחד מכם יכתוב (ימלא) אות בספר התורה .תוך כדי שאתם עוסקים במלאכת הקודש -יתפלל כל אחד את תפילת ליבו ,ויבקש מהשם שזכות האות הנכתבת על-ידו תעמוד לו ,וניצוצות הקודש היוצאים מאותיות הקודש ומתפזרים סביב ,ייצרו חומת מגן שתשמור עליו -על כולכם -ותחזיר אתכם הביתה בשלום". אותם רגעים היו המרגשים ביותר בחיי .רועדים מעוצמת החוויה ,עדיין לא מאמינים ,החזקנו בשולי ספר התורה כשלבנו הולם כתוף טאם-טאם .דממת עולם הייתה מסביב .אחד אחד טבלנו את ציפורן העט בדיו וכתבנו אות בספר התורה. למתבונן מהצד היה זה מחזה עוצר נשימה :תחושת רוממות ,התעלות רוחנית ,התבטלות כל החושים .היה נדמה שאפילו נהר הסמבטיון הגועש-רועש תמיד -שקט פתאוםַ .הס נפל על העולם. מיתרי הלב ניגנו והדמעות ניגרו חופשי-חופשי על לחיי הבחורים. יחידה – 11עולם חסד ייבנה כיתה ט' "אמא!" בכה חייל לתוך הפלאפון" ,את לא תאמיני מה עשיתי! כתבתי אות בספר תורה! אמא - את שם? את שומעת?! אני ,שלא יודע מה בין יום חול לשבת; שלא ראיתי ציצית מימיי ,אני כתבתי אות בספר התורה! אני לא מאמין ...אני לא מאמין"... בתום הכתיבה התחיל הטקס .בראש התהלוכה -מכונית מקושטת בעשרות שרשרות חשמל צבעוניות ,וכתר של אורות מנצנצים סב על צירו מעליה .לאחריה -צעדו מחזיקי החופה היפהפייה והמוארת גם היא בשלל צבעים ,כשבתוכה רוקדים ומפזזים המחזיקים בספר התורה -שנעטף בבגדי שש וארגמן וכתר כסף בראשו. 066החיילים ,ואלפי אלפי תושבי העיר ,צעדו-רקדו בתהלוכה ,כשרמקול מלווה אותם" :תורת ה' תמימה משיבת נפש"; "טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף". בתום הטקס נישק הרב כל חייל וחייל ,תוך שהוא תוקע לידו מחצית השקל" .שלוחי מצווה אינן ניזוקין" ,הפטיר הרב" .כשתחזרו ,אי"ה בריאים ושלמים ,תמלאו שליחות זו שאני מטיל עליכם, ותתנו כסף זה לצדקה"... הלילה ירד .שנים עשר אוטובוסים עומדים לפלס דרכם צפונה אל פסגות הגליל .שעה ארוכה עמד שם הרב ובכה מהתרגשות" .זה קידוש ה' אדיר! אדיר!" ואז ,לפתע ,עצם את עיניו ,הרים ידיו כלפי שמיא .קדושה עילאית ,מזוככת ,אפפה אותו .חזון שלא מעלמא הדין שרה עליו: "דעו לכם בניי היקרים ",רעד קולו" ,שבזכות "שמע ישראל" שקראתם ,בזכות התפילין שהנחתם ,בזכות האות בספר התורה שכתבתם ,ובזכות היותכם שליחי מצווה - -מבטיח אני לכם שכולכם ,כ-ו-ל-כ-ם תחזרו אי"ה בריאים ושלמים .אף אחד מכם לא ייפצע ולא ייהרג"... ניבא ולא ידע שניבא. "וכעת מבקש אני מכם הבטחה .הבטיחו לי שכשהמלחמה הנוראה הזאת תסתיים ,המקום הראשון אליו תבואו -לפני הבית ,לפני האישה והילדים -יהיה לכאן ,לרחבת בית המדרש של 'מגדל אור' .פה ניפגש כולנו ,ומכאן נודה לקב"ה .אחר כך תיסעו לבתיכם". במילים אלה נפרדה שיירת האוטובוסים ממגדל העמק ,ויצאה לדרכה צפונה ,כשאפלת לילה סמיכה עוטפת אותה מכל עבר .חשכה כבדה מסביב .אך מרחוק ,מלווה אותה אור נגוהות -של חום ,אהבה ואנושיות אין קץ .אורו של 'מגדל אור' -המרכז החינוכי פדגוגי שהקים הרב גרוסמן במגדל העמק. חלפו שבועיים .המלחמה הסתיימה .ב 2-בלילה צלצל הטלפון של הרב" :ברכתך התקיימה .צדיק גזר והקב"ה קיים .כולנו בריאים ושלמים .אנחנו בדרך אליך"... הרב העיר את כל צוות המטבחַ " .מ ֲהרו! ערכו שולחנות! ילדיי חזרו! תזמורת! הזמינו גם תזמורת!" תזמורת? האם המשיח הגיע? שב ֵעי-קרבות ,לוחמים עזי נפש ,ירדו מהאוטובוסים ברחבת מגדל אור. שש מאות חיילי הגדודֵ , תזמורת מחרישת אוזניים קבלה את פניהם ב"ברוכים אתם לה'" .במרכז הרחבה ,כשהשמחה במעון נפשו ופניו קורנות מאושר ,עמד הרב גרוסמן. ואז זה קרה .בבת אחת החלה ריצה מטורפת לכיוון הרב .מי ישיג ראשון .מי יחבק ,מי ינשק ,מי ישים את ראשו קודם על כתפו של הרב ,ויחוש את דמעות הגיל הלוהטות הניגרות בלי בושה על פניו .כולם נכבשו בשמחה שעלתה על גדותיה. הם ישבו שם כולם ,כל אותו הלילה ,וסיפרו לרב גרוסמן את מסכת הניסים שקרתה להם ,איך נס רדף נס והם ניצלו כולם" .ישתבח שמו!" לחשו שפתי הרב שוב ושוב. אחד החיילים ,קיבוצניק ,עורך-דין במקצועו ,סיפר איך לילה אחד ,ישבו צפופים בתוך מבנה ריק, בחשיכה מוחלטת ,לבל יתגלו ,כשפתאום אחד החיילים ,בטעות ,הדליק סיגריה ,והאור הפתאומי גילה לאויב את מחבואם. מהחלון יכלו לראות את הטיל שטס לעברם .עוד שנייה וכולם מתרסקים .עוד שנייה אחת... ופתאום -מאי שם ,מהשמים או מהגבעה הסמוכה ,הופיעו בדהרה צמד סוסים פראיים וזינקו היישר לתוך מסלול הטיל ,ואיש מהחיילים לא נפגע... בתום סעודת ההודיה ולאחר ברכת הגומל שבירכו כולם בהתרגשות ובכוונה -פרצו בשירה ובריקודים -כאילו לא היה אתמול ,כאילו אין מחר -והרב גרוסמן מפזז ומכרכר במרכז המעגל בעיניים עצומות ,ופיו כל העת ממלמל תודה אין קץ לשומר ישראל. עד היום שומר הרב גרוסמן קשר עם חיילי הגדוד .הוא פשוט הפך את 066חיילי הגדוד לחלק מהמשפחה שלו...
