חיי שרה פרשת משולחן מלכים

Comments

Transcription

חיי שרה פרשת משולחן מלכים
‫‪ ‬‬
‫פרשת חיי שרה‬
‫אספקלריה ‪ -‬מצוות הדלקת נרות שבת קודש‬
‫" וַ יְ סַ פֵּ ר הָ עֶ בֶ ד‪ ,‬לְ יִ ְצחָ ק‪ ,‬אֵ ת כָּ ל‪-‬הַ ְדּבָ ִרים‪ ,‬אֲ ֶשׁר עָ ָשׂה‪ .‬וַ יְ בִ אֶ הָ יִ ְצחָ ק‪ ,‬הָ אֹהֱ לָה ָשׂ ָרה ִאמּ ֹו‪ ,‬וַ יִּ ַקּח אֶ ת‪ִ -‬רבְ ָקה וַ ְתּ ִהי‪-‬ל ֹו לְ ִא ָשּׁה‪,‬‬
‫וַ יֶּאֱ הָ בֶ הָ וַ יִּ נָּחֵ ם יִ ְצחָ ק‪ ,‬אַחֲ ֵרי ִ‬
‫אמּ ֹו‪) ".‬פרשתנו‪ ,‬בראשית כד‪ ,‬סו‪-‬ז(‬
‫"האהלה שרה אמו ‪ -‬ויביאה האהלה והרי היא שרה אמו‪ .‬כלומר‪ ,‬ונעשית דוגמת שרה אמו‪ ,‬שכל זמן ששרה קיימת היה נר דלוק מע"ש לערב שבת‬
‫וברכה מצויה בעיסה וענן קשור על האהל ומשמתה פסקו‪ ,‬וכשבאת רבקה חזרו‪) ".‬ב"ר‪ ,‬רש"י שם(‬
‫"מאימתי מדליקין"‬
‫מעשי הניסים שהיו תדירים באהל אברהם ופסקו עם פטירת שרה‪ ,‬שבו והתרחשו‪ ,‬עת נכנסה רבקה לאהל‪ .‬שלשה מהם מונה רש"י על אתר‪" :‬נר‬
‫דלוק מע"ש לע"ש‪ ,‬ברכה מצויה בעיסה וענן קשור על האהל"‪ .‬והנה‪ ,‬דרך הלימוד של רש"י היא )כדבריו( לפרש "פשוטו של מקרא" והיכן מצינו‬
‫הכרח בפשט הכתובים למעשי ניסים אלו? על כן מביא רש"י בדיבור המתחיל את המילים "האהלה שרה אמו"‪ ,‬הנראות על פניו כמיותרות שכן אחר‬
‫שהעבד מספר את כל הקורות עמו בדרכו להביא את רבקה‪ ,‬יכול הכתוב להמשיך ולספר כי יצחק לוקח את רבקה לאשה‪ ,‬ומה מוסיפות ומלמדות‬
‫מילים אלו? מכאן הוא מסיק‪ ,‬כי גם לאחר כל הניסים והסימנים הגלויים אודותם מדווח אליעזר ליצחק‪ ,‬עדיין זקוק יצחק להוכחה נוספת טרם הוא‬
‫לוקח אותה לאשה ‪ -‬הוא רוצה לראות האם היא ראויה להמשיך את השושלת של בית הוריו‪ ,‬והתשובה לכך רמוזה במילים "האהלה שרה אמו"‪,‬‬
‫הבאות לפני "ויקח את רבקה"‪ .‬יצחק רואה כי רבקה אכן הולכת בדרך אמו‪ ,‬שכן יחד עמה שב הענן ושורה על האהל )"האהלה"( ‪ ,‬הברכה שרויה‬
‫בעיסה )הקשורה ל"שרה" דווקא ככתוב בפרשה הקודמת "וימהר אברהם האהלה אל שרה ויאמר מהרי‪ ..‬לושי ועשי עוגות"(‪ ,‬והנר דלוק מערב שבת לע"ש )כמרומז במילה‬
‫"אמו"‪ ,‬שכן הדלקת הנר היא בד"כ תפקידה של האם(‪ .‬רק אז הוא לוקח אותה לאשה‪.‬‬
‫*‬
‫מפירוש רש"י זה עולה כי רבקה הדליקה נרות שבת טרם חתונתה )וגם להדעות שהיתה מאורסת‪ ,‬הרי טרם היתה נשואה ולא חל עליה כל חיוב בהדלקת הנר( ויתירה‬
‫מכך )לדעת רש"י‪ ,‬תולדות כה‪,‬ב( היא היתה אז בת שלש וטרם נתחייבה במצוות‪ ,‬ומכל מקום היא הדליקה נרות שבת וזה היווה סימן ליצחק כי היא‬
‫ממשיכת דרכה של שרה אמו‪.‬‬
‫ויש להוסיף בפשטות‪ ,‬כי הדלקת הנרות על ידה לא באה מהעדר קיום המצווה באהל אברהם‪ ,‬שכן כיון ש"קיימו האבות כל התורה עד שלא ניתנה"‬
‫וגם מצוות דרבנן )כמובא בפרש"י תולדות כו‪ ,‬ה(‪ ,‬הרי לאחר פטירת שרה הדליק בוודאי אברהם עצמו נרות שבת‪ ,‬כנפסק להלכה שכשאין אשה בבית‪ ,‬על‬
‫הגבר להדליק נרות‪ .‬ועתה נוסף לנו עניין נפלא‪ ,‬שהנס של נר דלוק מע"ש לע"ש שב דווקא עם בואה של רבקה ולא היה קיים בהדלקת הנרות ע"י‬
‫אברהם‪ .‬שכן האשה היא העוסקת בצרכי הבית והמצוה מוטלת לכתחילה עליה )ראה טור או"ח רס"ג‪ ,‬ה( והיא דווקא זו שבתפקידה ובכוחה הסגולי‬
‫להאיר את הבית כל העת‪.‬‬
‫לאור זאת יובן המנהג שהיה נהוג בקהילות ישראל מקדמת דנא‪ ,‬לקיים מצוות חינוך גם בהדלקת נרות שבת‪ ,‬שבכוחה של כל בת לאמהות הקדושות‬
‫להאיר על ידי כן את סביבתה‪ ,‬ובוודאי יחיש זה את קיום היעוד )ילקוט שמעוני ר"פ בהעלותך( "אם שמרתם נרות של שבת‪ ,‬אני מראה לכם נרות של ציון‬
‫"‪) .‬על פי ליקוטי שיחות טו‪ ,‬חיי שרה ג(‬
‫משולחן מלכים‬
‫'משפחה תומכת'‬
‫מאת הרב יעקב רוז'ה שליט"א‪ ,‬יו"ר וועד רבני זק"א וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל‬
‫במרכז פרשת השבוע שלנו‪ ,‬עומד סיפורו של אברהם השולח את אליעזר עבדו לארם נהריים בכדי למצוא אשה ליצחק‪ .‬התורה איננה מפרטת מהי‬
‫הסיבה לתנאי אותו מציב אברהם – לפיו‪ ,‬על כלתו העתידית של בנו להיות אך ורק מבית אביו ולא מבנות כנען‪ .‬האמת היא שלא ניתן לזהות הבדל‬
‫מהותי בין בנות הכנענים לבנות ארם נהריים מפשט הפסוקים‪.‬‬
‫יסוד ההסבר הוא‪ ,‬כי היכולת להתערות במציאות הכוללת‪ ,‬מחייבת בניינה של משפחה תומכת‪ .‬מכאן שהמשפחה והקהילה הם תנאי הכרחי‬
‫בהתמודדות של האדם עם הסביבה‪ .‬כשיש בסיס טוב וקבוצת התייחסות ברורה וחזקה‪ ,‬ניתן גם להיפתח אל הסביבה‪.‬‬
‫הלכך‪ ,‬בקש אברהם אבינו לשמור על התא המשפחתי מפני השפעת הסביבה של קרובי המשפחה של אישה כנענית‪ ,‬ולדבוק בבעלי מידות טובות‪.‬‬
‫‪ ‬‬