מדינה דמוקרטית

‫מדינה‬
‫דמוקרטית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫"הדמוקרטיה טובה מפני ששאר המשטרים רעים" (נהרו)‪.‬‬
‫"יכולתו של האדם לעשות צדק עושה את הדמוקרטיה‬
‫אפשרית‪ .‬אולם נטייתו לאי‪-‬צדק עושה את הדמוקרטיה‬
‫הכרחית" (ריינהולד ניבוהר)‪.‬‬
‫"דמוקרטיה – הנבונים דנים ומתווכחים על עניינם והשוטים‬
‫מחליטים עליהם" (אנכרסיס)‪.‬‬
‫"דמוקרטיה פירושה שליטה באמצעות ויכוח‪ ,‬אבל היא יעילה‬
‫רק אם אתה יכול לעצור את האנשים מלדבר" ( קלמנט‬
‫אטלי)‪.‬‬
‫" דמוקרטיה היא משטר שבו רשאי אדם לחלום בקול מה‬
‫גדולות עשויה ארצו לפעול אילו זכתה להנהגה טובה יותר"‬
‫(אלמוני)‪.‬‬
‫אזרחות לבגרות‬
‫‪ 2‬יח"ל‬
‫תשע"ה‬
‫זכויות הקניין הרוחני‪ ,‬לרבות זכויות היוצרים והזכות המוסרית של היוצרים בספר זה מוגנות‪ .‬אין לשכפל‪,‬‬
‫להעתיק‪ ,‬לסכם‪ ,‬לצלם‪ ,‬להקליט‪ ,‬לתרגם‪ ,‬לאחסן במאגר מידע‪ ,‬לשדר או לקלוט בכל דרך או בכל אמצעי‬
‫אלקטרוני‪ ,‬אופטי‪ ,‬מכני או כל אחר‪ ,‬כל חלק שהוא מספר זה‪ .‬כמו כן אין לעשות שימוש מסחרי כלשהו בספר זה‪,‬‬
‫או בכולו או בחלקים ממנו‪ ,‬אלא ורק לאחר קבלת רשות מפורשת בכתב מעמותת מרום‪ ,‬תל אביב‪.‬‬
‫כל הזכויות לספר שמורות לעמותת מרום‪ ,‬תל אביב‬
‫כל הזכויות לחומרים ממקורות חיצוניים‪ ,‬ששובצו בספר‪ ,‬שמורות לבעליהן‪ .‬פירוט בעלי הזכויות בסוף הספר‪.‬‬
‫תל אביב‪ ,‬תשע"ג‪3102 ,‬‬
‫‪ |2‬כל הזכויות שמורות לעמותת מרום (ע"ר)‬
‫תוכן ענינים‬
‫מס' עמוד‬
‫נושא‬
‫מהי דמוקרטיה‬
‫דמוקרטיה כצורת ממשל‬
‫‪9‬‬
‫הדמוקרטיה במשמעות המהותית‬
‫‪01‬‬
‫רעיון האמנה החברתית‬
‫‪00‬‬
‫תרגול‬
‫‪03‬‬
‫המדינה הדמוקרטית – עקרונות וגישות‬
‫‪01‬‬
‫תרגול‬
‫‪01‬‬
‫תרשים – עקרונות השלטון הדמוקרטי‬
‫‪33‬‬
‫עקרון שלטון העם‬
‫האמנה החברתית ושלטון העם‬
‫‪32‬‬
‫תרשים – עקרון שלטון העם‬
‫‪31‬‬
‫תרגול‬
‫‪39‬‬
‫גישות דמוקרטיות‪ :‬ליברלית‪ ,‬רפובליקנית ורב תרבותית‬
‫דמוקרטיה ליברלית‬
‫‪22‬‬
‫דמוקרטיה רפובליקנית‬
‫‪22‬‬
‫דמוקרטיה רב תרבותית‬
‫‪23‬‬
‫עקרון הפלורליזם‬
‫מבוא‬
‫‪10‬‬
‫מהו פלורליזם?‬
‫‪13‬‬
‫מהי סובלנות?‬
‫‪12‬‬
‫מהי הסכמיות?‬
‫‪11‬‬
‫הפלורליזם בדתות המונותיאיסטיות‬
‫‪11‬‬
‫מילון מונחים‬
‫‪12‬‬
‫תרשים ‪ -‬עקרון הפלורליזם‬
‫‪13‬‬
‫תרגול‬
‫‪14‬‬
‫‪ |3‬כל הזכויות שמורות לעמותת מרום (ע"ר)‬
‫מס' עמוד‬
‫נושא‬
‫עקרון הכרעת הרוב‬
‫מבוא והאופנים והמסגרות להכרעת רוב‬
‫‪22‬‬
‫חשיבות עקרון הכרעת הרוב‬
‫‪21‬‬
‫יחסי רוב מיעוט‬
‫‪21‬‬
‫סכנת עריצות הרוב‬
‫‪21‬‬
‫הכרעת הרוב בדתות המונוטאיסטיות‬
‫‪22‬‬
‫מילון מונחים‬
‫‪23‬‬
‫תרשים – עקרון הכרעת הרוב‬
‫‪23‬‬
‫תרגול‬
‫‪24‬‬
‫עקרון זכויות האדם והאזרח‬
‫מבוא‬
‫‪30‬‬
‫תרשימים – עקרון זכויות האדם והאזרח‬
‫‪33‬‬
‫‪ 02‬זכויות מרכזיות‬
‫‪31‬‬
‫ההכרזה לבאי עולם בדבר זכויות האדם‬
‫‪42‬‬
‫זכויות אזרח‬
‫‪41‬‬
‫זכויות חברתיות‬
‫‪44‬‬
‫זכויות מיעוטים‬
‫‪11‬‬
‫גופים המגנים על הזכויות‬
‫‪12‬‬
‫תרשים – הגנה על הזכויות‬
‫‪11‬‬
‫זכויות וחובות‬
‫‪12‬‬
‫מילון מונחים‬
‫‪13‬‬
‫תרגול – מיעוטים וזכויות קבוצה‬
‫‪14‬‬
‫תרגול – זכויות האדם והאזרח‬
‫‪91‬‬
‫תרגול – התנגשות בין זכויות‬
‫‪93‬‬
‫‪ |4‬כל הזכויות שמורות לעמותת מרום (ע"ר)‬
‫מס' עמוד‬
‫נושא‬
‫עקרון הגבלת השלטון‬
‫מבוא‬
‫‪014‬‬
‫מנגנוני פיקוח וביקורת‬
‫‪011‬‬
‫תפקידיהם של אמצעי הפיקוח והביקורת בדמוקרטיה‬
‫‪001‬‬
‫הפרדת רשויות‬
‫‪001‬‬
‫בחירות דמוקרטיות‬
‫‪002‬‬
‫שיטת הבחירות לכנסת‬
‫‪001‬‬
‫שיטות בחירה‬
‫‪002‬‬
‫השיטה הקיימת בישראל‬
‫‪003‬‬
‫חוקה – כלי להגבלת השלטון‬
‫‪004‬‬
‫הקמת המדינה והוויכוח בשאת החוקה למדינת ישראל‬
‫‪031‬‬
‫תרגול‬
‫‪033‬‬
‫עקרון שלטון החוק‬
‫מבוא וחשיבותו של שלטון החוק‬
‫‪039‬‬
‫המובנים הפורמלי והמהותי של שלטון החוק‬
‫‪020‬‬
‫גבול הציות לחוק‪ :‬עבריינות‬
‫‪020‬‬
‫טבלה – השוואה בין שלושת סוגי העבריינות‬
‫‪022‬‬
‫גבול הציות לחוק‪ :‬פקודה בלתי חוקית ופקודה בלתי חוקית בעליל‬
‫‪022‬‬
‫מילון מונחים‬
‫‪024‬‬
‫תרגול‬
‫‪021‬‬
‫‪ |5‬כל הזכויות שמורות לעמותת מרום (ע"ר)‬
‫‪ |6‬כל הזכויות שמורות לעמותת מרום (ע"ר)‬
‫מהי‬
‫דמוקרטיה ?‬
‫‪ |7‬כל הזכויות שמורות לעמותת מרום (ע"ר)‬
‫‪ |8‬כל הזכויות שמורות לעמותת מרום (ע"ר)‬
‫המדינה הדמוקרטית‬
‫מהי דמוקרטיה ?‬
‫הדמוקרטיה כצורת ממשל פורמלית‬
‫הדמוקרטיה כצורת ממשל‬
‫הדמוקרטיה כצורת ממשל מהותית ערכית‬
‫דמוקרטיה כצורת ממשל ( דמוקרטיה במובן פורמלי)‬
‫משמעות זו מדגישה מאפיינים של דמוקרטיה כמו בחירות‪ ,‬הפרדת רשויות‪ ,‬הכרעת‬
‫רוב ושלטון חוק‪.‬‬
‫המשטרים הדמוקרטים הקיימים במדינות שונות בעולם נבדלים זה מזה במאפיינים‬
‫רבים‪ ,‬אך אפשר לזהות כמה עקרונות משותפים הקיימים במידה זו או אחרת‬
‫במדינות הדמוקרטיות השונות‪:‬‬
‫‪ ‬המשטר הדמוקרטי מבוסס על רעיון ריבונות העם‪.‬‬
‫‪ ‬הדמוקרטיה רואה בעם‪ ,‬בציבור האזרחים‪ ,‬את המקור לסמכותו של‬
‫השלטון‪.‬‬
‫‪ ‬במשטר דמוקרטי קיימת האפשרות החוקית והמעשית לחילופי שלטון‬
‫בדרכי שלום ובאופן חוקי‪ ,‬כלומר באמצעות בחירות‪.‬‬
‫‪ ‬במשטר דמוקרטי נערכות בחירות כלליות ושוות במועדים קבועים‪.‬‬
‫בבחירות מתבטאות חירויות האזרח ( חופש הביטוי‪ ,‬חופש התארגנות‪ ,‬חופש‬
‫העיתונות ועוד)‪.‬‬
‫השקפה זו מבוססת על הרעיון שהאדם הוא בעל זכויות טבעיות ובעל יכולת לקבל‬
‫החלטות תבוניות‪ .‬כיוון שהעם הוא מקור הסמכות של השלטון‪ ,‬הרי שהשלטון נדרש‬
‫לדווח על מעשיו ועומד כל העת לביקורת הציבור‪ .‬כל מסורת השלטון שואבים את‬
‫סמכותם מן הריבון (העם) ונתונים לפקוח ולביקורת מצד הציבור‪.‬‬
‫‪ |9‬כל הזכויות שמורות לעמותת מרום (ע"ר)‬
‫העקרונות של הדמוקרטיה כצורת ממשל הם‪:‬‬
‫‪ ‬בחירות דמוקרטיות (חופשיות‪ ,‬שוות וכלליות)‪.‬‬
‫‪ ‬שלטון החוק‪.‬‬
‫‪ ‬שוויון לפני החוק‪.‬‬
‫‪ ‬הכרעת רוב‪.‬‬
‫‪ ‬הפרדת רשויות‪.‬‬
‫הדמוקרטיה במשמעות המהותית‪ :‬דמוקרטיה כהשקפת עולם וכמערכת ערכים‬
‫משמעות זו מדגישה ערכים ועקרונות כמו זכויות האדם והאזרח‪ ,‬סובלנות‪ ,‬הכרה‬
‫בדעות שונות וכדומה‪.‬‬
‫הרעיון הדמוקרטי מתבסס על האמונה בערכו של האדם כאדם תבוני ( רציונאלי)‪,‬‬
‫הדמוקרטיה היא לא רק צורת ממשל פורמאלית‪ ,‬הדמוקרטיה כצורת ממשל היא‬
‫גם ערך ואורח חיים הרואה את האדם כאדם שכלתני המסוגל לארגן לעצמו את‬
‫השלטון המדיני בצורה הטובה ביותר‪ .‬מכאן שבתפיסה הדמוקרטית האדם ניצב‬
‫במרכז‪.‬‬
‫על החברה הדמוקרטית להפנים וליישם את הרעיון שהמדינה נוצרה ע"י בני אדם‬
‫חופשיים ותפקיד המדינה להגן על זכויותיהם הטבעיות של בני האדם באמצעות‬
‫חוקים מוסריים ורציונאליים‪.‬‬
‫הזכויות הטבעיות (הזכות לחיים‪ ,‬הזכות לחירות והזכות לרכוש) אינן מוענקות‬
‫לאנשים ע"י המדינה אלא הן זכויות הנתונות לאדם מרגע לידתו‪ .‬לפי השקפה זו –‬
‫תפקידה של המדינה הוא לשמור ולהגן על זכויות אלה‪.‬‬
‫‪ | 01‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫ערכי היסוד של הדמוקרטיה הם חירות ושוויון‪ .‬הדמוקרטיה מבוססת על השאיפה‬
‫ליצור מדינה שבה לאדם יש חירות‪ .‬המדינה הדמוקרטית מכבדת את חירות הפרט‬
‫ומגנה עליה‪.‬‬
‫המושג "חירות" מבטא את זכותו של האדם למימוש עצמי ואת זכותו לנהל את חייו‬
‫כרצונו כל עוד אינו פוגע בזולת‪.‬‬
‫לאדם במדינה דמוקרטית חירויות רבות‪ :‬חופש המחשבה והדעה‪ ,‬חופש הדת‪ ,‬חופש‬
‫הביטוי ועוד‪ .‬הביטוי המובהק של חירות הפרט בחברה הדמוקרטית הוא ביכולת‬
‫הבחירה וההחלטה שנמסרת לאדם בתחומי חייו השונים‪ :‬אורח חיים‪ ,‬מקצוע‪,‬‬
‫מקום מגורים וכן ביכולתו להשתתף בחיים הפוליטיים‪.‬‬
‫רעיון האמנה החברתית‪:‬‬
‫המדינה נוצרה כתוצאה מהסכמה בין בני אדם חופשיים ושווים לגבי הזכויות‬
‫והחובות של בני האדם בחברה ולגבי יחסיהם עם המדינה‪ .‬השלטון מבוסס על‬
‫הסכמת העם ומתחייב לפעול לטובת העם‪ ,‬ולשמור ולהגן על חירויותיו‪ .‬מקורו של‬
‫השלטון בהסכמת העם ועל כן השלטון אחראי בפני העם למעשיו‪.‬‬
‫התרבות הפוליטית הדמוקרטית מבוססת גם על ערך הסובלנות‪ ,‬כלומר הנכונות‬
‫לאפשר ביטוי גם לרעיונות ולאינטרסים שיש התנגדות כלפיהם‪ .‬אם מגבילים את‬
‫זכותו של האדם לבטא רעיונות‪ ,‬פוגעים בעקרונות חשובים כמו חופש הביטוי‪,‬‬
‫השוויון‪ ,‬ההכרה בערך האדם וכבודו‪ .‬הסובלנות לדעת הזולת מאפשרת חילופי‬
‫רעיונות‪ ,‬מונעת טעויות ותורמת לקבלת החלטות שקולה ונכונה יותר‪ .‬הסובלנות‬
‫תורמת ליציבות החברה ‪ -‬היא מאפשרת לנהל ויכוח רעיוני בלי לסכן את האחדות‬
‫הבסיסית של החברה‪ .‬השקפה דמוקרטית מבוססת על הנכונות להידבר‪ ,‬להגיע‬
‫לפשרה ועל מתינות‪.‬‬
‫‪ | 00‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫תרגול‪:‬‬
‫"דמוקרטיה היא למעשה אוסף של כללים מוסכמים‪ ,‬של ערכים משותפים ושל‬
‫מוסדות שלטוניים‪ ,‬הפועלים ומבוססים על הסכמת הנשלטים‪ .‬אבל – לא רק‪.‬‬
‫דמוקרטיה אמיתית היא זו המאמינה בערך האדם ובמרכזיותו‪ ,‬בזכויותיו‬
‫הבסיסיות שאינן ניתנות למיקוח – וזאת‪ ,‬בנוסף לקיומם של המנגנונים‬
‫הדמוקרטיים‪.‬‬
‫לא הייתי רוצה לחיות במדינה המקדשת את המנגנון ולא רואה בו תכלית למימוש‬
‫הערכים והזכויות של הפרט‪"....‬‬
‫א‪ .‬באיזו מבין שתי המשמעויות העיקריות הטמונות במושג "דמוקרטיה" תומך‬
‫כותב המאמר? הסבירו גישה זו וצטטו מהקטע להוכחת טיעונכם‪.‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫ב‪ .‬למה התכוון הכותב כשהוא אומר‪ " :‬כללים מוסכמים ‪ ...‬ערכים משותפים‪...‬‬
‫הסכמת הנשלטים‪?...‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫‪ | 02‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫ג‪ .‬התבוננו שוב בהגדרות למדינה דמוקרטית המופיעות בקטע ומיינו אותן‬
‫בטבלה‪ .‬חלק מההגדרות מהוות מנגנון שלטוני במדינה דמוקרטית וחלק‬
‫מהווה צורת חיים במדינה דמוקרטית‪.‬‬
‫צורת שלטון‬
‫צורת חיים ‪ -‬מהות‬
‫‪ | 03‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫המדינה הדמוקרטית – עקרונות וגישות‬
‫‪ .0‬מבוא‬
‫פרק זה עוסק בהגדרות שונות של הדמוקרטיה ובגישות שונות למדינה‬
‫דמוקרטית‪.‬‬
‫קיימים סוגים שונים של מדינות דמוקרטיות‪ ,‬הנבדלות זו מזו בעקרונות‬
‫ובערכים דמוקרטיים ובסדרי השלטון והמשטר השונים‪ .‬עם זאת לכל‬
‫המדינות הדמוקרטיות יש כמה מאפיינים דומים‪ ,‬ולכולן יש עקרונות‬
‫משותפים הכרחיים‪.‬‬
‫דמוקרטיה היא הן צורת ממשל והן צורת חיים ותרבות פוליטית‪.‬‬
‫לאור האמור לעיל קשה להגדיר דמוקרטיה בהגדרה אחת שתקיף את כל‬
‫הסוגים השונים של מדינות דמוקרטיות‪ ,‬ולפיכך נוסחו הגדרות רבות‬
‫לדמוקרטיה‪.‬‬
‫‪ .3‬עקרונות וערכים משותפים למדינות דמוקרטיות‬
‫במדינות רבות קיים משטר דמוקרטי‪ .‬כנאמר לעיל‪ ,‬יש מאפיינים המשותפים‬
‫לכל המשטרים הדמוקרטיים‪ ,‬ויש מאפיינים המיוחדים למשטר דמוקרטי זה‬
‫או אחר‪ .‬מה שמונח בבסיסם של כל המשטרים הדמוקרטיים הם ערכים כמו‬
‫שוויון וחירות ועקרונות כמו שלטון העם‪ ,‬הכרעת הרוב‪ ,‬שלטון החוק‪ ,‬זכויות‬
‫האדם והאזרח והגבלת השלטון‪.‬‬
‫עקרונות וערכים אלה הם הכרחיים כדי שהמדינה תהיה דמוקרטית‪ .‬מידת‬
‫חשיבותם של העקרונות והערכים הללו נקבעת בכל מדינה ומדינה על פי‬
‫שיקולה‪.‬‬
‫‪ .2‬המדינה הדמוקרטית – גישות שונות‬
‫מדינות דמוקרטיות שונות זו מזו גם מבחינת קווי מדיניותן בתחום הכלכלי‬
‫והחברתי ובתחום הפוליטי‪.‬‬
‫נבחין בין שתי גישות‪:‬‬
‫‪ ‬גישה ליברלית‬
‫‪ ‬גישה חברתית סוציאל‪-‬דמוקרטית‬
‫‪ | 04‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫מילון מונחים‪:‬‬
‫א‪ .‬גישה ליברלית‪ :‬אידיאולוגיה‪ ,‬צורת משטר וגישה דמוקרטית שבה השלטון‬
‫מתערב בחיי היחיד והחברה במידה מועטה‪.‬‬
‫ב‪ .‬גישה סוציאל דמוקרטית‪ :‬אידיאולוגיה‪ ,‬צורת משטר וגישה דמוקרטית‬
‫שבה בשלטון מתערב בחיי היחיד והחברה מתוך אחריות ומעורבות‬
‫לאזרחים‪.‬‬
‫ג‪ .‬חירות‪ :‬זכותו של אדם לעשות כרצונו כל עוד אין הדבר מנוגד לחוק‪.‬‬
‫ד‪ .‬שוויון‪ :‬זכותו של אדם באשר הוא אדם ליהנות מיחס שווה כמו לכל אדם‬
‫אחר‪ ,‬ולא להיות מופלה על רקע כלשהו כגון רקע דתי‪ ,‬או לאומי בשל‬
‫השקפתו‪.‬‬
‫‪ | 05‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫למדינות דמוקרטיות שונות מדיניות חברתית כלכלית שונה‪:‬‬
‫גישה‬
‫סוציאל‪-‬דמוקרטית‬
‫קריטריון‬
‫להשוואה‪/‬גישה‬
‫גישה ליברלית‬
‫הגדרה‬
‫אידיאולוגיה‪ ,‬צורת משטר אידיאולוגיה‪ ,‬צורת‬
‫משטר וגישה דמוקרטית‬
‫וגישה דמוקרטית שבה‬
‫השלטון מתערב בחיי היחיד שבה השלטון מתערב‬
‫בחיי היחיד והחברה‬
‫והחברה במידה מועטה‪.‬‬
‫מתוך אחריות ומחויבות‬
‫לאזרחים‪.‬‬
‫עקרונות מרכזיים‬
‫בגישה‬
‫חירות הפרט‪ ,‬הגנה על‬
‫היחיד‪ ,‬פלורליזם‪ ,‬זכויות‬
‫מיעוט‪ ,‬הפרדת הפוליטיקה‬
‫מתחומים אחרים‪ ,‬יוזמה‬
‫פרטית‪ ,‬תחרות חופשית‪,‬‬
‫הגבלת השלטון‪ ,‬חופש‬
‫ביטוי‪.‬‬
‫שוויון‪ ,‬דמוקרטיה‬
‫חברתית‪ -‬כלכלית‪ ,‬תיקון‬
‫החברה‪ ,‬איסור אפליה‪,‬‬
‫צמצום פערים חברתיים‪-‬‬
‫כלכליים‪ ,‬מחויבות‬
‫המדינה לאזרחיה‪ ,‬שוויון‬
‫אזרחי‪ ,‬כלכלי‪-‬חברתי‪.‬‬
‫ערך מודגש‬
‫חירות‬
‫שוויון‬
‫יסוד מודגש‬
‫היחיד‪ ,‬הפרט‬
‫(אינדיווידואליזם)‬
‫החברה‪ ,‬הקהילה‬
‫(קולקטיביזם)‬
‫עיקרון מרכזי‬
‫חירות הפרט ומימוש עצמי‬
‫של היחיד‬
‫מחויבות החברה לפרט‬
‫מהות הדמוקרטיה‬
‫משטר המגן על חירויות‬
‫הפרט ומאפשר לו מימוש‬
‫חירויותיו‬
‫משטר שוויוני לא רק‬
‫בתחום הפוליטי אלא גם‬
‫בתחומי החיים‬
‫החברתיים ‪ -‬כלכליים‬
‫‪ | 06‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫המשך‪..‬‬
‫גישה‬
‫סוציאל‪-‬דמוקרטית‬
‫קריטריון‬
‫להשוואה‪/‬גישה‬
‫גישה ליברלית‬
‫מעורבות המדינה בחיי‬
‫הפרט והחברה נועדה‬
‫להגן‬
‫המדינה נדרשת‬
‫מעורבות מועטה ככל‬
‫האפשר‪ ,‬ובכלל זה בתחום למעורבות בחיי היחיד‬
‫והחברה על מנת להבטיח‬
‫החברתי‪ -‬כלכלי‪.‬‬
‫המעורבות על האזרח מפני את התנאים‬
‫אויב חיצוני ומפני העוברים להתפתחותם‪.‬‬
‫מגמת ההתערבות היא‬
‫על החוק‪.‬‬
‫להבטיח שוויון מרבי‪.‬‬
‫תפקיד השלטון‬
‫הבטחת חירויות הפרט‬
‫והגנתן‪.‬‬
‫הבטחת תנאים‬
‫חברתיים‪ -‬כלכליים‬
‫להתפתחות כל פרט‬
‫ופרט‪.‬‬
‫טיב השוויון‬
‫במישור הפוליטי בלבד‬
‫במישורים הפוליטי‪,‬‬
‫כלכלי‪ ,‬חברתי‬
‫מדינה לדוגמא שהגישה ארצות הברית‬
‫מונהגת בה‬
‫מדיניות אופיינית‬
‫לגישה‬
‫ההפרטה‪ ,‬צמצום המיסוי‪,‬‬
‫חינוך חופשי ופרטי‬
‫‪ | 07‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫מדינות סקנדינביה‬
‫מיסוי פרוגרסיבי‬
‫לצמצום פערים‪ ,‬חינוך‬
‫כללי ושוויוני‪ ,‬מדיניות‬
‫רווחה‬
‫תרגול‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫בעקבות פרסום דו"ח "כוח המשימה" בראשות מר דברת למערכת החינוך בישראל‪,‬‬
‫נערך באחד מבתי הספר רב‪-‬שיח בנושא‪ .‬בכינוס הופיעו שני דוברים‪ :‬מר ישראלי וגברת לוי‪.‬‬
‫מר ישראלי‪ :‬ישראל מאופיינת בפערים גדולים בתחום החינוך וההשכלה‪ .‬שכבות רחבות‬
‫מאופיינות ברמת השכלה נמוכה ולעומתן‪ ,‬באזורים מסוימים במדינה‪ ,‬מרבית התלמידים‬
‫מסיימים את לימודיהם התיכוניים ומקבלים תעודת בגרות טובה המאפשרות קבלתם‬
‫למוסדות החינוך הגבוה כמו האוניברסיטאות והטכניון‪.‬‬
‫הצורך הדחוף לצמצם את הפערים בחברתנו מחייב את הממשלה לקיים יום לימודים ארוך‬
‫באזורי המצוקה והפיתוח ולממן את הלימודים באזורים אלה‪ .‬בדרך זו אנו מקלים על‬
‫ההורים ופוטרים אותם מתשלום עבור הארכת יום הלימודים ומאפשרים לנשים לצאת‬
‫לעבודה ולסייע בכלכלת המשפחה‪.‬‬
‫משפחות המתגוררות באזורים המבוססים יכולות לשלם עבור תוספת שעות לימוד‬
‫לילדיהן‪ .‬התשלום יהיה על פי הכנסת ההורים‪ .‬אם נפעיל תוכנית זו במשך העשור הבא‬
‫נראה צמצום של הפערים בחברתנו‪ .‬עם זאת‪ ,‬תוכנית הלימודים בכל הארץ צריכה להיות‬
‫זהה‪.‬‬
‫גברת לוי‪ :‬דבריו של מר ישראלי מנוגדים לעיקרון דמוקרטי חשוב ומרכזי ויש בהם הפליה‪.‬‬
‫מדינה מתוקנת מעניקה חינוך שווה לכל הילדים‪ ,‬ללא התחשבות במקום מגוריהם‬
‫ובעיסוקי הוריהם‪ .‬החינוך צריך להיות חינם מטעם המדינה‪ .‬תמיד יהיו הורים שירצו לתת‬
‫לילדיהם שיעורים נוספים במקצוע זה או אחר וכן שיעורי העשרה‪ ,‬נגינה‪ ,‬מחול ועוד‪ .‬מי‬
‫שרוצה בכך צריך להיות מוכן לשלם על כך‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬תוכנית הלימודים אינה חייבת להיות זהה‪ .‬בחברה מודרנית דמוקרטית יש לכל‬
‫אדם זכות למימוש עצמי ולפיתוח כישוריו וכשרונותיו כרצונו‪ .‬אין לחייב את כולם באותה‬
‫תוכנית ויש לאפשר לילד ולהוריו לבחור את בית הספר שבו ילמד ואת מקצועות הלימוד‬
‫הרצויים לו‪.‬‬
‫‪ | 08‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫‪ .0‬ציינו והסבירו את הגישה הדמוקרטית שמייצג מר ישראלי‪ .‬נמקו את תשובתכם‪.‬‬
‫‪ .3‬ציינו והסבירו את הגישה הדמוקרטית שמייצגת גברת לוי‪ .‬נמקו את תשובתכם‪.‬‬
‫‪ .2‬ציינו שני הבדלים בין הגישות ונקודת דמיון אחת ביניהן‪.‬‬
‫_______________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫‪ | 09‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫ב‪" .‬אם לא יחוסלו או לפחות יצומצמו הפערים החברתיים‪-‬כלכליים בחברתנו‬
‫בין העניים לבין העשירים‪ ,‬לא נוכל לקיים בארצנו דמוקרטיה אמיתית‪ .‬העניים‬
‫חשים כל העת חוסר אמון במערכת הפוליטית‪ ,‬הם מגלים אדישות ואי אמון‬
‫ביכולתם להשפיע‪ .‬אדם שאין לו דבר‪ ,‬אדם חסר רכוש וחסר תעסוקה‪ ,‬מרגיש‬
‫שאינו שייך לחברה וממילא אינו משתתף בחיים הפוליטיים‪ ,‬אולי אף אינו טורח‬
‫להשתתף בבחירות‪ ,‬שהרי אין לו מה להרוויח ומה להפסיד‪ .‬בני השכבות העניות‬
‫הם ברוב המקרים גם חסרי השכלה ואין להם די ידע‪ .‬על הממשלה להתערב‬
‫במצב זה ולהשקיע משאבים בחינוכן של שכבות נחשלות אלו ובקידומן הכלכלי‪.‬‬
‫פיתוח כלכלי וחברתי הוא מפתח לדמוקרטיה מצליחה"‪.‬‬
‫‪ .0‬ציינו והסבירו את הגישה הדמוקרטית המתבטאת בקטע‪ .‬נמקו את תשובתכם‪.‬‬
‫‪ .3‬ציינו והסבירו את הגישה שנגדה יוצא בעל הקטע‪ .‬נמקו את תשובתכם‪.‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫‪ | 21‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫ג‪" .‬תפקידה הראשי של כל מדינה דמוקרטית הוא בהגנה על חירות הפרט‪ .‬אל לו‬
‫לשלטון לשלוח ידו ולהתערב בתחומי הכלכלה והחברה"‪.‬‬
‫הסבירו את הטענה והסבירו מה יחסו של הדובר למתח בין חירות לשוויון‪.‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫‪ | 20‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫עקרונות השלטון הדמוקרטי‬
‫עקרון הדמוקרטיה המתגוננת‬
‫עקרון שלטון החוק‬
‫זכות הדמוקרטיה להגן על עצמה‬
‫מפני קבוצות דמוקרטיות‬
‫שמשתמשות בכלים הדמוקרטיים על‬
‫מנת להשיג כוח בציבור‪ ,‬להגיע‬
‫לשלטון ולשנותו‪ .‬ביטוי‪ -‬מדינות‬
‫שונות נוהגות שונה כלפי ההתגוננות‪.‬‬
‫חינוך‪ ,‬חוק‪ ,‬סעיף בחוקה‪.‬‬
‫החוק הוא הריבון וכולם חייבים‬
‫לציית לו‪ .‬הוא מגן על חששות הפרט‬
‫ויוצר מערכת כלליים חברתיים ביטוי‬
‫פורמלי‪ -‬שוויון בפני החוק‪ .‬ביטוי‬
‫מהותי‪ -‬הוא מגן על זכויות האדם‬
‫והאזרח ומגביל את השלטון בתוכנו‪.‬‬
‫עקרון שלטון העם‬
‫העם הוא מקור הסמכות‬
‫השלטונית‪ -‬העם הוא הריבון‪ .‬את‬
‫הריבונות הזו הוא מעביר לנציגיו‬
‫לתקופה מוגדרת‪ ,‬מרצונו החופשי‪.‬‬
‫סובלנות‬
‫נכונות לאפשר ביטוי‬
‫לרעיונות מנוגדים‬
‫לשלנו‪.‬‬
‫עקרונות‬
‫הדמוקרטיה‬
‫עקרון הפלורליזם‬
‫ריבוי ומגוון של דעות‪,‬‬
‫קבוצות‪ ,‬תרבויות‪,‬‬
‫ארגונים וכו'‪ .‬מתן‬
‫לגיטימציה לשוני ומתן‬
‫כבוד לשונה‪.‬‬
‫הסכמיות‬
‫הסכמה רחבה בחברה על‬
‫כללי המשחק בנושאים‬
‫מרכזיים כמו קיום המדינה‬
‫והמשטר הפוליטי שבה‪.‬‬
‫‪ | 22‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל| ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫עקרון הכרעת הרוב‬
‫החלטות מתקבלות על‬
‫ידי הסכמת רוב‬
‫האוכלוסייה‪ .‬הרוב‬
‫התבוני יגיע למסקנה‬
‫צודקת יותר מהמיעוט‪.‬‬
‫הרוב ימנע מהחלטות‬
‫הפוגעות בקבוצות‬
‫מיעוט‪ .‬הכרעת הרוב‬
‫מבטיחה יציבות‪.‬‬
‫עקרון זכויות‬
‫האדם והאזרח‬
‫האדם הוא עצמאי‬
‫וחופשי ולכן יש להגן‬
‫על זכויותיו על מנת‬
‫שיוכל להתפתח‪.‬‬
‫ביטוי‪ -‬הגנה על‬
‫הזכויות באמצעים‬
‫שונים‪ .‬הזכויות‬
‫מוגבלות מעצם היותן‬
‫זכויות טבעיות‪.‬‬
‫עקרון הגבלת השלטון‬
‫ההגבלה באמצעים שונים‬
‫בדמוקרטיה מונעת עריצות‬
‫שלטון ובכך מגינה על זכויות‬
‫הפרט‪.‬‬
‫ביטוי – במנגנונים שונים ישנן‬
‫הגבלות‬
‫עקרון‬
‫שלטון העם‬
‫‪ | 23‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫‪ | 24‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫בפרק זה נעסוק בשאלות; מהו שלטון העם? מה אומר המושג "עם" בהגדרה זו?‬
‫כיצד שלטון העם מתבטא בסוגים שונים של משטר דמוקרטי? ועוד‪.‬‬
‫האמנה החברתית‬
‫העם‪ ,‬כלומר ציבור האזרחים‪ ,‬הוא מקור סמכותו של השלטון‪.‬‬
‫במשטר מלוכני או במשטר דתי מקור סמכותו של השלטון הוא דתי‪ ,‬מסורתי או‬
‫מבוסס על קשר דם‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬בדמוקרטיה מקור סמכותו של שלטון הוא ה"עם"‪.‬‬
‫הדמוקרטיה מבוססת על רעיון האמנה החברתית‪ .‬לפי רעיון זה‪ ,‬המדינה‬
‫הדמוקרטית נוצרת על ידי הסכמה בין בני אדם ובינם לבין המדינה‪ .‬לפי רעיון‬
‫זה‪ ,‬הריבונות במדינה נתונה בידי העם (ריבונות העם) וזאת משום‬
‫שהדמוקרטיה רואה באדם יצור תביני ‪ -‬בעל יכולת לקבל החלטות‪ .‬תוכנה של‬
‫האמנה החברתית הוא הסכמתם של האזרחים לחיות במשותף על פי כללים‬
‫מוסכמים הקובעים את זכויותיהם ואת חובותיהם של האזרחים ושל השלטון‪.‬‬
‫"שלטון העם"‬
‫בכל משטר פוליטי בעולם השלטון נתון בידי קבוצה קטנה של אנשים‪ .‬גם‬
‫בדמוקרטיה‪ .‬רק קבוצה קטנה של אנשים ממלאת תפקידים פוליטיים ומהווה‬
‫את השלטון‪.‬‬
‫"שלטון העם" בדמוקרטיה מתבטא בפעילותם הפוליטית של האזרחים‪,‬‬
‫במעורבותם ובהשתתפותם של האזרחים בחיים הפוליטיים‪ .‬קיימות מידות‬
‫שונות של נטילת חלק בחיים הפוליטיים החל בהשתתפות בבחירות‪ ,‬עבור‬
‫בפעילות במסגרת פוליטית וכלה בייצוג בשלטון‪ .‬מנגד קיימים אנשים‬
‫שמתנכרים לחיים הפוליטיים ואינם מגלים שום סוג של מעורבות בהם‪.‬‬
‫ציבור האזרחים במשטר דמוקרטי מורכב מקבוצות שונות‪ ,‬בעלות אינטרסים‬
‫שונים ודעות שונות‪.‬‬
‫קיימים חילוקי דעות וניגודי אינטרסים בין הקבוצות השונות‪ .‬במשטר‬
‫דמוקרטי קיימות דרכים מקובלות‪ ,‬כדי שכל הקבוצות יוכלו לחיות יחד בשלום‬
‫ולפעול במשותף‪ :‬ויכוח ציבורי‪ ,‬בחירות והכרעת הרוב‪.‬‬
‫‪ | 25‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫דמוקרטיה ישירה‬
‫דמוקרטיה שבה האזרחים נוטלים חלק ישיר (בלתי אמצעי) בשלטון‪ ,‬בקבלת‬
‫ההחלטות‪ ,‬באישור תקציב ובמילוי תפקידים ציבוריים‪.‬‬
‫דוגמא מובהקת לכך היא אתונה במאות הרביעית והחמישית לפני הספירה‪.‬‬
‫בסיסה של שיטת המשטר באתונה היא אסיפת העם שקיימה את רעיון ריבונות‬
‫העם במשמעותו המלאה‪ :‬האזרחים מתכנסים באופן תכוף כדי לדון ולהחליט‬
‫ברוב קולות בנושאים החשובים של המדינה‪ .‬דוגמא נוספת‪ :‬הקיבוץ‪ ,‬שבו‬
‫הכרעות רבות וחשובות מתקבלות באסיפת חברים‪ ,‬והתחלופה בקרב בעלי‬
‫תפקידים היא גבוהה ביותר‪ .‬סממן של דמוקרטיה ישירה במשטרים דמוקרטים‬
‫בני זמננו הוא משאל העם‪.‬‬
‫שתי סיבות מדוע לא ניתן לקיים ממשל דמוקרטי ישיר‪:‬‬
‫א‪ .‬לא ניתן לכנס את כל האזרחים לדיון משותף כי כיום מספר האזרחים‬
‫במדינות הדמוקרטיות הוא גדול מאוד‪.‬‬
‫ב‪ .‬לציבור האזרחים אין ידע מספיק כדי להשתתף בהחלטות בנושאים‬
‫המורכבים הנדונים כיום הדורשים מומחיות‪.‬‬
‫הדמוקרטיה הישירה באה לידי ביטוי במשטר הדמוקרטי המודרני באמצעות‬
‫בחירות ומשאל עם‪.‬‬
‫משאל עם הנה שיטת החלטה‪ ,‬שלפיה פונה הממשלה אל ציבור האזרחים‬
‫שיקבע בעניין מכריע‪.‬‬
‫בעד‬
‫‪ .1‬במשאל עם בא לידי ביטוי‪,‬‬
‫באופן ישיר‪ ,‬עקרון שלטון‬
‫העם‪ .‬זוהי דמוקרטיה‬
‫ישירה‪.‬‬
‫‪ .2‬משאל עם מאפשר להגיע‬
‫להכרעה בנושאים השנויים‬
‫במחלוקת בחברה ולמנוע פילוג‬
‫בעם‪.‬‬
‫‪ .3‬ההכרעה באמצעות משאל‬
‫עם נותנת לשלטון‬
‫לגיטימציה למימוש מדיניות‪.‬‬
‫נגד‬
‫משאל עם‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫משאל עם עוקף את הפרלמנט ופוגע בסמכותם של‬
‫חברי הפרלמנט לקבל החלטות‪ .‬יש במשאל עם מעין‬
‫הבעת אי אמון במוסדות הנבחרים‪.‬‬
‫משאל עם דורש תשובה של כן או לא‪ ,‬ללא אפשרות‬
‫של דיון ובירור הנושא וההתייחסות למורכבותו‪.‬‬
‫במשאל עם הצגת הנושא נעשית ע"י הממשלה‪ .‬יש‬
‫חשש שהניסוח יהיה מכוון על מנת להשיג את‬
‫המטרה‪.‬‬
‫השאלה המוצגת אינה מקיפה והיא אינה מסוגלת‬
‫להציג את מורכבות הביעה‪.‬‬
‫משאל עם יכול לגרום לקרע בעם בנושאים של דת‬
‫ומדינה‪ ,‬העלולים להחריף שסעים חברתיים בישראל‪.‬‬
‫‪ | 26‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫דמוקרטיה עקיפה (ייצוגית)‬
‫העם אינו משתתף ישירות בשלטון אלא רק מחליט מי יהיו נציגיו בשלטון‪.‬‬
‫השפעת האזרח על השלטון מופעלת באמצעות הייצוג‪ .‬לנבחרים יש ייפוי כוח‬
‫לפעול בשם הבוחרים‪ ,‬והוא מלווה בזכות הביקורת מצד האזרחים ובדרישה‬
‫לאחריות השלטון בפניהם לפעולותיו‪ .‬שיטה זו מבוססת על העיקרון שהנציגים‬
‫שנבחרו מקבלים החלטות ומנהיגים את המדינה‪ .‬לכל מדינה דמוקרטית שיטה‬
‫שונה לבחירת הנציגים ולהגדרת סמכויותיהם‪ .‬העיקרון הייצוגי קיים גם ברשויות‬
‫המקומיות ובארגונים חברתיים ופוליטיים רבים‪.‬‬
‫‪ | 27‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫עקרון שלטון העם‬
‫העם הוא מקור הסמכות השלטונית ‪ -‬העם הוא הריבון‪ .‬את הריבונות הזו הוא‬
‫מעביר לנציגיו לתקופה מוגדרת‪ ,‬מרצונו החופשי‪.‬‬
‫דמוקרטיה עקיפה וייצוגית‬
‫דמוקרטיה ישירה‬
‫העם שותף בתהליך קבלת ההחלטות באופן ישיר‪.‬‬
‫האזרחים משתתפים בפועל בניהול החיים הפוליטיים‬
‫במדינה‪.‬‬
‫ביטוי של דמוקרטיה ישירה בשיטה עקיפה‪ -‬משאל עם‪.‬‬
‫‪ | 28‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫שלטון באמצעות נציגים‪.‬‬
‫העם אינו משתתף בפועל בניהול חיי המדינה אלא‬
‫נציגיו הנבחרים בפרלמנט‪ ,‬בממשלה ובנשיאות‪.‬‬
‫פרלמנטרי‬
‫נשיאותי‬
‫מעורב‬
‫מערכת שלטון שבה מהווה‬
‫הפרלמנט רשות מחוקקת‬
‫עליונה והממשלה‪ ,‬הממונה על‬
‫ידו היא הרשות המבצעת‪.‬‬
‫הפרלמנט הוא הרשות היחידה‬
‫הנבחרת ע"י העם‪.‬‬
‫מערכת שלטון שבה עומד‬
‫נשיא המדינה‪ ,‬שנבחר ע"י‬
‫העם‪ ,‬בראש הרשות‬
‫המבצעת‪ .‬הרשות‬
‫המבצעת נפרדת לחלוטין‬
‫מהרשות המחוקקת‪.‬‬
‫הפרלמנט נבחר ע"י העם‪,‬‬
‫והממשלה זקוקה לאישורו‬
‫ולאמונו‪ ,‬וגם מהמשטר‬
‫הנשיאותי ‪ -‬ראש הממשלה‬
‫נבחר ישירות ע"י העם ומקבל‬
‫את סמכותו לשלוט בעם‪.‬‬
‫תרגול‪:‬‬
‫‪" .0‬הדמוקרטיה הישראלית עברה תמורה מפליגה בסדרי קבלת החלטות‪.‬‬
‫פוליטיקאים ששאלו "מה טוב לציבור" התחלפו בפוליטיקאים השואלים "מה‬
‫הציבור רוצה‪ ,"...‬דבר המחליש את הפוליטיקאים כמקבלי החלטות‪ ,‬ומצמצם את‬
‫מרחב התמרון שלהם‪ .‬סקר דעת קהל עשוי לתרום‪ ,‬לכאורה‪ ,‬לדמוקרטיזציה‬
‫ולהעמקת ההשתתפות של הציבור הרחב בקביעת מדיניות‪ ,‬אך הוא כבד וגורע‬
‫מאיכות ההחלטות המתקבלות‪ .‬הדבר נכון שבעתיים כשמדובר במשאל עם‪.‬‬
‫בדמוקרטיה ברוכת תקשורת חופשית ובמידע שופע לכל דורש‪ ,‬רוב הציבור נותר‬
‫נבער לגבי רוב הנושאים שעל הפרק‪."...‬‬
‫דן כספי‪" ,‬ידיעות אחרונות"‬
‫א‪ .‬מדוע‪ ,‬לדעת דן כספי‪ ,‬לא צריך משאל עם? צטטו מהקטע להוכחת תשובתכם‪.‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫ב‪ .‬מה יענו לכספי תומכי משאל העם על טיעוניו? בתשובתכם אינכם חייבים‬
‫להתבסס על הקטע‪.‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫‪ | 29‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫במשאל עם יש ביטוי לעקרונות דמוקרטיים‪ .‬הסבירו על פי העקרונות‬
‫‪.3‬‬
‫הרשומים מטה כיצד בא לידי ביטוי כל עיקרון במשאל עם‪.‬‬
‫עיקרון השוויון‬
‫הסבירו‪_______________ :‬‬
‫עקרון הפלורליזם‬
‫הסבירו‪_________________ :‬‬
‫עקרון שלטון העם‬
‫הסבירו‪________________ :‬‬
‫עקרון החירות‪ -‬חופש הבעת דיעה‬
‫הסבירו‪_________________ :‬‬
‫‪ .2‬א‪ .‬הסבירו שני יתרונות ושני חסרונות של משאל עם‪.‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫‪ | 31‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫ב‪" .‬הדמוקרטיה בימינו היא שלטון העם באמצעות נציגיו בגלל מהותה של המדינה‬
‫הדמוקרטית"‪ .‬מהן תכונותיה של המדינה הדמוקרטית שבגללן הונהגה בה‬
‫דמוקרטיה עקיפה (של נציגים)‪.‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫‪ | 30‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫‪ | 32‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫גישות‬
‫דמוקרטיות‪:‬‬
‫ליבראלית‪,‬‬
‫רפובליקנית‬
‫ורב תרבותית‬
‫‪ | 33‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫‪ | 34‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫דמוקרטיה ליברלית אינדיווידואלית‬
‫הדמוקרטיה הליברלית מתייחסת אל הפרטים כמרכז החיים החברתיים‬
‫והפוליטיים‪ ,‬ואת הדמוקרטיה מבססת על מימוש זכויותיו וחירויותיו של הפרט‪.‬‬
‫האינדיבידואל (הפרט) ‪ -‬והוא בלבד ‪ -‬אחראי לחייו ולגורלו‪ ,‬הוא המגדיר את תפיסת‬
‫הטוב הפרטית שלו וחותר למימושה‪ .‬על פי תפיסה זו‪ ,‬העם שהוא הריבון‬
‫בדמוקרטיה אינו ישות אחידה‪ ,‬אלא אוסף של פרטים בעלי רצונות ואינטרסים‬
‫מתנגשים‪.‬‬
‫תפקידו של השלטון הנבחר ותפקידה של הפוליטיקה הם פרוצדוראליים‪ :‬להגן על‬
‫הפרטים המרכיבים את החברה מפני התערבות יתר של המדינה ושל גורמים בחברה‬
‫לחינם‪ ,‬ולאפשר לאותם פרטים לממש את זכויותיהם הטבעיות‪ :‬חיים‪ ,‬חירות‪ ,‬קניין‬
‫ושוויון פוליטי‪.‬‬
‫הדמוקרטיה הליברלית האינדיווידואלית רואה את הפעילות הפוליטית כמשא ומתן‬
‫מתמשך בין הקבוצות והאינטרסים השונים בחברה‪ ,‬במטרה להגיע לאיזון ולהסדר‪.‬‬
‫ההסדר נקבע מתוך פשרה‪ ,‬השומרת על זכויות אדם ובה בעת מתחשבת ביחסי הכוח‬
‫בין הקבוצות השונות‪.‬‬
‫בתמורה להגנה על זכויות האדם שלהם מקבלים הפרטים על עצמם מינימום של‬
‫חובות אדם ואזרח‪ ,‬כמו‪ :‬שמירה על זכויות האדם של אחרים‪ ,‬ציות לחוק ולעיתים‬
‫שירות צבאי‪ .‬מימוש קיצוני של גישה זו מוביל לפגיעה בסולידריות החברתית‪,‬‬
‫ומקשה על יצירת זהות משותפת בחברה ובמדינה‪.‬‬
‫דמוקרטיה רפובליקנית‬
‫הדמוקרטיה הרפובליקנית שמה את הדגש על שייכותו של הפרט לציבור ולקהילה‬
‫מסוימים‪ .‬לא ניתן להפריד בין הפרט לבין הקהילה אליה הוא משתייך‪ .‬על פי הגישה‬
‫של הדמוקרטיה הרפובליקנית קיים טוב משותף – מערך ערכים שסביבו מתלכדים‬
‫כל חברי הקהילה הפוליטית ‪ -‬שמבחינה מוסרית הוא קודם להעדפות הפרטיות של‬
‫כל חברי הקהילה וחשוב מהן‪" .‬הטוב המשותף" מבוסס על ערכים מוסריים‪ ,‬והוא‬
‫מתממש באמצעות השתתפות פעילה ואחראית של אזרחים בתהליך הפוליטי‪,‬‬
‫ובתהליכים הכלכליים ‪ -‬חברתיים המגוונים‪ .‬הטוב המשותף לכל בני הקולקטיב‬
‫מהווה את הבסיס ליצירת זהות משותפת לכל בנות ובני הקולקטיב‪ .‬יישום קיצוני‬
‫של הגישה הרפובליקנית עלול לפגוע בזכויות האדם‪ ,‬בזהויות האינדיבידואליות של‬
‫הפרטים ובזכויות מיעוטים‪.‬‬
‫‪ | 35‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫דמוקרטיה רב תרבותית‬
‫הדמוקרטיה הרב‪-‬תרבותית קובעת כי החברה מורכבת ממגזרים וקבוצות שונות‪,‬‬
‫המגדירים יחדיו את העם‪ .‬לכל קולקטיב תרבותי זהות ייחודית משל עצמו‪ ,‬ערכים‪,‬‬
‫סמלים ונורמות המייחדים אותו‪.‬‬
‫על פי תפיסה זו החברה היא מעין פסיפס של קבוצות שלכל אחת מהן יש אינטרסים‬
‫ייחודיים משלה‪.‬‬
‫על המדינה הדמוקרטית לדאוג למימוש האינטרסים והזהות הקבוצתית הייחודית‬
‫של כל אחת מהקבוצות המרכיבות את החברה‪ .‬לכל הקבוצות בחברה יש משקל‬
‫ערכי שווה בקביעת זהותה הכוללת של המדינה‪.‬‬
‫יישום קיצוני של גישה זו עלול לפגוע בהסכמות על ערכים ונורמות מאחדים‪ .‬כמו כן‬
‫הוא עלול לפגוע בחירויות הפרט‪ ,‬אם תהיה דרישה מהפרט לוותר לחלוטין על חופש‬
‫הבחירה שלו לטובת הקהילה התרבותית שאליה הוא משתייך‪.‬‬
‫אי קבלה של עקרונות הדמוקרטיה‬
‫גישה זו אינה מכירה בעקרונות ובערכים הדמוקרטיים‪ ,‬כגון זכויות אדם וזכויות‬
‫קבוצה‪ .‬על פי גישה זו הפרט אינו המרכיב המרכזי במדינה‪ ,‬שהיא הערך העליון‪,‬‬
‫ועליו לבטל את עצמו בפניה או בפני אידיאולוגיה כוללנית ומוחלטת‪.‬‬
‫‪ | 36‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫לסיכום העמדות השונות לגבי אופייה הרצוי של מדינת ישראל במישור האופי‬
‫והזהות האזרחית‪ ,‬נציג את נקודות הדמיון והשוני בין הגישות הדמוקרטיות‬
‫השונות‪:‬‬
‫הדמיון‬
‫‪‬‬
‫כל הגישות הדמוקרטיות רואות את העם כריבון‪ ,‬ואת המערכת הפוליטית‬
‫כמערכת של הסדרים שנועדה להבטיח את מימוש זכויות האדם והאזרח‪.‬‬
‫הגישה הרפובליקנית והגישה הרב תרבותית קובעות ‪ -‬כל אחת על פי דרכה ‪-‬‬
‫‪‬‬
‫כי אין להפריד בין החירות הפרטית לבין "הטוב הכללי"‪ .‬שתי גישות אלה יוצאות‬
‫כנגד הדמוקרטיה הליברלית‪ ,‬בנימוק שיישומה פוגע באפשרות ליצור זהות חברתית‬
‫משותפת ואחריות קהילתית כוללת‪.‬‬
‫השוני‬
‫‪‬‬
‫הדמוקרטיה הליברלית שמה את הדגש על הפרט‪ .‬לטענתה‪ ,‬החברה אינה‬
‫אלא אוסף של פרטים‪ ,‬ותפקידה היחיד של המדינה הוא להגן על זכויות האדם‬
‫והאזרח של כל הפרטים המרכיבים את החברה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬הן הדמוקרטיה‬
‫הפרובליקנית והן הדמוקרטיה הרב תרבותית קובעות כי אין להפריד בין "הטוב‬
‫הפרטי" ל"טוב הכללי"‪ ,‬כלומר בין הפרט לבין הקהילה הפוליטית והתרבותית‬
‫שאליה הוא משתייך‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הדמוקרטיה הרפובליקנית מגדירה קהילה אחת אליה משתייך הפרט ‪-‬‬
‫המדינה‪ ,‬ומצדדת ב"טוב המשותף" אחד לכל אזרחי המדינה‪ .‬הדמוקרטיה הרב‬
‫תרבותית מתייחסת לריבוי קהילות בתוך המדינה ולקיומם של מספר "טובים‬
‫משותפים"‪ ,‬בהתאם למספר הקהילות במדינה‪.‬‬
‫‪ | 37‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫‪ | 38‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫עקרון‬
‫הפלורליזם‬
‫‪ | 39‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫‪ | 41‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫מבוא‬
‫‪.0‬‬
‫ההשקפה הדמוקרטית מבוססת על ערך האדם ועל כבוד האדם‪ .‬לאדם זכות למימוש עצמי‬
‫ולביטוי אישי‪ .‬החברה הדמוקרטית מורכבת מקבוצות רבות ושונות שיש להן דעות‬
‫ואינטרסים שונים ולעיתים אף מנוגדים‪ .‬ההשקפה הדמוקרטית מכירה בזכות להיות שונה‪,‬‬
‫להאמין באמונות שונות‪ ,‬לבטאן ולנסות לשכנע את הזולת בצדקת ההשקפה‪.‬‬
‫פלורליזם‬
‫בחברה פלורליסטית קיימות קבוצות רבות‪.‬‬
‫הפלורליזם הוא השקפה וערך דמוקרטי‬
‫שלפיו בחברה קיימת הכרה בשונות בין פרטים‬
‫ובין קבוצות וכן הכרה בזכותה של כל קבוצה‬
‫לשמור על ייחודה ולבטאה‪.‬‬
‫סובלנות‬
‫פירושה נכונות לאפשר ביטוי‬
‫לרעיונות ולאינטרסים‬
‫שמתנגדים להם‪ .‬הסובלנות היא‬
‫ערך מרכזי וחיוני בדמוקרטיה‪.‬‬
‫‪ | 40‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫הסכמיות‬
‫הסכמה בחברה על כללי‬
‫המשחק בנושאים מרכזיים‬
‫ומהותיים כמו עצם קיום‬
‫המדינה ומשטרה הפוליטי‪.‬‬
‫ההסכמיות היא ערך חיוני‬
‫ומרכזי בדמוקרטיה‪.‬‬
‫‪ .3‬מהו פלורליזם?‬
‫פירוש מילולי של פלורליזם‪ :‬הרבה‪ ,‬מגוון של‪...‬‬
‫(מטבע הדברים‪ ,‬כשיש הרבה אז תהייה שונות‬
‫כללית‪ ,‬אתנית‪ ,‬חברתית וכו')‪.‬‬
‫פירוש ערכי של פלורליזם‪ :‬קבלת השונה‬
‫מתן לגיטימציה לשוני‬
‫מתן כבוד לשונות‬
‫* ההשקפה הדמוקרטית רואה בחברה‪ ,‬חברה פלורליסטית המורכבת מקבוצות רבות‬
‫השונות זו מזו בערכיהן בהשקפת עולמן ובאינטרסים שלהן‪ .‬גם המערכת הדמוקרטית‬
‫הפוליטית מורכבת מקבוצות שונות בעלות עקרונות ואינטרסים שונים‪ :‬מפלגות‪ ,‬תנועות‬
‫רעיוניות‪ ,‬קבוצות לחץ וקבוצות אינטרס‪.‬‬
‫* בדמוקרטיה קיימת תחרות בין מפלגות על השלטון‪ ,‬וכל מפלגה וקבוצה מנסה לקדם את‬
‫האינטרסים של חבריה ולעשות נפשות לרעיונותיה בקרב הציבור‪.‬‬
‫הפלורליזם בחברה דמוקרטית מתבטא בתחומים רבים‪ :‬בחברה דמוקרטית קיימות‬
‫התארגנויות מסוגים שונים כמו ארגוני דת‪ ,‬ארגונים של בני עדות שונות‪ ,‬ארגוני נשים‪,‬‬
‫אגודות ספורט‪ ,‬מפלגות‪ ,‬תנועות רעיוניות‪ ,‬מוסדות תרבות‪ ,‬תנועות נוער ועוד‪.‬‬
‫* ארגונים וקבוצות אלה הם עצמאיים‪ ,‬אינם שייכים לשלטון ואינם כפופים לו‪ .‬לעיתים הם‬
‫אף מבקרים את השלטון על פעולותיו או מנסים להשפיע עליו‪.‬‬
‫* דמוקרטיה היא תרבות פוליטית של ויכוח ושכנוע‪ .‬היא מבוססת על ההנחה שבחיי‬
‫החברה קיימות מחלוקות‪ ,‬והדרך ליישבן היא באמצעות ויכוח ציבורי ושכנוע הדדי ועל פי‬
‫"כללי המשחק הדמוקרטי"‪.‬‬
‫* קיומו של פלורליזם חשוב בדמוקרטיה‪ ,‬משום שהוא מחזק את עקרונותיה האחרים כגון‬
‫שלטון העם‪ ,‬האזרחים יכולים להשתייך למגוון מסגרות‪ ,‬ודרכן להשפיע על הנעשה במדינה‪.‬‬
‫* זכויות אדם ואזרח ‪ -‬הפלורליזם מחזק את חופש הביטוי‪ ,‬הבעת הדעה‪ ,‬ההתארגנות‪.‬‬
‫הפרט עושה זאת דרך הבעת דעותיו השונות והשתתפותו בקבוצות‪ ,‬בארגונים ובמסגרות‬
‫שונים‪.‬‬
‫* הגבלת השלטון‪ -‬הפלורליזם הפוליטי נותן אפשרות לפרט להקים תנועות פוליטיות על פי‬
‫השקפת עולמו ודרכן להוות אלטרנטיבה לשלטון‪ .‬גם המפלגות הפוליטיות שאינן מצויות‬
‫בשלטון מחזקות את הפיקוח עליו‪.‬‬
‫‪ | 42‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫‪ .3‬מהי סובלנות?‬
‫סובלנות פירושה נכונות לשאת דברים שמתנגדים להם ולקבלם‪ ,‬נכונות לאפשר‬
‫ביטוי לרעיונות ולאינטרסים שמתנגדים להם‪.‬‬
‫במשטר דמוקרטי הסובלנות היא ערך חיוני ומרכזי והיא מהווה תנאי לעקרונות‬
‫דמוקרטיים כמו פלורליזם‪ ,‬זכויות הקבוצה‪ ,‬וחירויות האדם‪.‬‬
‫המשטר הדמוקרטי מאפשר חופש ביטוי‪ ,‬חופש התארגנות‪ ,‬ייצוג ושוויון בפני החוק‬
‫לכל הפרטים ולכל הקבוצות בחברה‪ .‬המשטר הדמוקרטי אינו מגביל ואינו מדכא‬
‫קבוצות והשקפות‪ ,‬גם כאלה שרוב הציבור והשלטון מתנגדים להן‪ .‬ככל שהקיטוב‬
‫הפוליטי – רעיוני בחברה הוא גדול יותר‪ ,‬כך נדרשת בה יותר סובלנות כדי לקיים‬
‫חיים משותפים וכדי ליישב במשותף את חילוקי הדעות‪.‬‬
‫הסובלנות מבוססת על הכרה בכבוד האדם‪ ,‬בזכותו להיות שונה ובעל השקפה שונה‬
‫מזו של האחרים ובחירות הביטוי של כל אדם‪.‬‬
‫ערכה של הסובלנות וחשיבותה בדמוקרטיה‪ ,‬בכך שהיא מאפשרת את חירותו ואת‬
‫התפתחותו של האדם‪.‬‬
‫‪ | 43‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫‪ .4‬מהי הסכמיות?‬
‫דמוקרטיה מבוססת על האמונה שיש ליישב מחלוקות על פי כללי משחק מקובלים‪.‬‬
‫כדי שבני הקבוצות השונות בחברה יוכלו לחיות יחד במדינה חייבת להיות ביניהם‬
‫הסכמה רחבה (בלועזית‪ -‬קונסנסוס) על כללי המשחק ועל נושאים מרכזיים‬
‫ומהותיים‪.‬‬
‫עקרון ההסכמיות מאפשר לבני הקבוצות השונות בחברה הדמוקרטית‪-‬פלורליסטית‬
‫לפעול יחד למרות המחלוקות והעימותים ביניהם‪.‬‬
‫חייבת להיות הסכמה יסודית בחברה על עצם קיום המדינה ועל משטרה‬
‫הדמוקרטי‪ ,‬על כללי המשחק הדמוקרטיים‪ ,‬כמו קבלת הכרעת הרוב וזכויות‬
‫המיעוט‪.‬‬
‫בחברה דמוקרטית שקיימות בה מחלוקות עמוקות בנושאים מהותיים ומרכזיים‬
‫קיימת סכנה ליציבות המשטר הדמוקרטי‪ .‬מחלוקות עמוקות עלולות לגרור‬
‫עימותים אלימים‪ ,‬שימוש באמצעים לא דמוקרטיים וחריגה מכללי המשחק‬
‫הדמוקרטיים‪ .‬כל אלה מסכנים את הדמוקרטיה ואת משטר המדינה‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬ככל שמידת ההסכמיות בין הקבוצות השונות בחברה בנושאים המרכזיים‬
‫של המדינה היא גדולה יותר‪ ,‬כך גוברת יציבות המשטר‪ .‬הסכמה זו יכולה להתבטא‬
‫בחוקה המשקפת הסכמות עקרוניות רחבות או בהסדרים שונים בין הקבוצות‬
‫במטרה לקיים חיים משותפים ושיתוף פעולה‪ .‬הסדר הסטטוס קוו בין דתיים‬
‫לחילוניים בישראל יכול לשמש דוגמא לניסיון להשיג הסכמיות בנושא מהותי‪.‬‬
‫‪ .2‬הפלורליזם בדתות המונותיאיסטיות‬
‫הפלורליזם ביהדות‬
‫ביהדות קיימת הסכמה שההלכה היא המסגרת החוקית והמשפטית המחייבת את‬
‫כולם‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬היהדות מאפשרת‪ ,‬במידה מסוימת אף מעודדת‪ ,‬פלורליזם‪ -‬ריבוי דעות‪.‬‬
‫הפלורליזם מתבטא‪ ,‬למשל‪ ,‬בפרשנויות שונות של ההלכה ובדרכים שונות לקיום‬
‫ההלכה (נוסחי תפילה שונים‪ ,‬מנהגי עדות שונים)‪.‬‬
‫הנוהג בתקופת המשנה והתלמוד היה שכאשר נדון נושא במחלוקת פוסקים הלכה‬
‫על פי הרוב אך גם מציגים את עמדת המיעוט‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬החשש שריבוי דעות יגרום למחלוקת קשה או לפילוג בעם גרם לקביעת‬
‫"הלכה כבית הלל"‪.‬‬
‫‪ | 44‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫הפלורליזם באיסלאם‬
‫קיומן של פרשנויות שונות של הקוראן (על ידי פרשנים סונים ושיעים שונים) מבטא‬
‫את הפלורליזם‪ ,‬ריבוי הדעות וחופש הביטוי באיסלאם‪.‬‬
‫הפלורליזם בנצרות‬
‫הפלורליזם בנצרות מתבטא בקיומן של כנסיות שונות (אורתודוקסיות‪ ,‬קתוליות‬
‫ופרוטסטנטיות) ובפיצולן הפנימי לכנסיות רבות ושונות‪.‬‬
‫בנוסף קיימות בנצרות גישות שונות בנושאים שונים המבטאות פלורליזם רעיוני‪.‬‬
‫מילון מונחים‪:‬‬
‫פלורליזם‪ :‬השקפה וערך דמוקרטי שלפיו בחברה קיימת הכרה בשונות בין‬
‫פרטים ובין קבוצות וכן הכרה בזכותה של כל קבוצה לשמור על ייחודה‬
‫ולבטאה‪.‬‬
‫סובלנות‪ :‬נכונות לאפשר ביטוי לרעיונות ולאינטרסים שמתנגדים להם‪.‬‬
‫הסכמיות‪ :‬הסכמה רחבה בחברה על כללי משחק בנושאים מרכזיים וקיומם‬
‫כמו עצם קיום המדינה ומשטרה הפוליטי‪.‬‬
‫הסכמה רחבה‪ :‬קונצנזוס‪ .‬הסכמה על רוב בני החברה והקבוצות השונות בה‬
‫בנושאים עקרוניים ומהותיים של קיומם המשותף‪.‬‬
‫‪ | 45‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫עקרון הפלורליזם‬
‫ריבוי ומגוון של דעות‪ ,‬קבוצות‪ ,‬תרבויות‪ ,‬ארגונים וכו'‪ .‬מתן לגיטימציה לשוני ומתן כבוד‬
‫לשונה‪ .‬ביטוי – סובלנות וקונצנזוס‪.‬‬
‫סוגי הפלורליזם‬
‫‪.0‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.1‬‬
‫בתחום החברתי‪:‬‬
‫ארגונים חברתיים‬
‫העוסקים בענייני חברה‬
‫כמו‪ :‬ויצ"ו‪ ,‬נעמ"ת‪ ,‬יד‬
‫שרה‪.‬‬
‫בתחום התרבותי‪-‬‬
‫חינוכי‪ :‬מוסדות‬
‫חינוך שונים דוגמת‬
‫אמ"י‪ -‬ארגון אמני‬
‫ישראל‪.‬‬
‫בתחום החוקתי מוסדי‪:‬‬
‫רשויות שלטון נפרדות‪,‬‬
‫שלטון מקומי‪ ,‬עיריות‪,‬‬
‫מועצות מקומיות‪.‬‬
‫בתחום הפוליטי‪:‬‬
‫ריבוי מפלגות‬
‫חשיבות הפלורליזם‬
‫‪.0‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.1‬‬
‫הפלורליזם מאפשר‬
‫תחרות חופשית בין‬
‫קבוצות שונות‪.‬‬
‫מאפשר השתתפות‬
‫אזרחים בחיים‬
‫הפוליטיים‪.‬‬
‫מאפשר את פיזור כוח‬
‫החברה ע"י יצירת איזון‬
‫בין רשויות שלטון‬
‫שונות כך שניתן לרסן‬
‫את השלטון‪.‬‬
‫מעודד סובלנות לשונות‬
‫בין האנשים ומביא‬
‫לפתיחות ולהקשבה בין‬
‫הזרמים השונים‪.‬‬
‫‪ | 46‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫הסכמיות‪/‬קונצנזוס‬
‫מימוש הפלורליזם‪ -‬סובלנות‬
‫למרות חילוקי הדעות הלגיטימיים‬
‫והתחרות בין הקבוצות השונות‪,‬‬
‫חייבת להיות הסכמה רחבה‬
‫בנושאים מרכזיים כדי שנוכל‬
‫לחיות יחד‪ .‬יש רצון ליצור שיתוף‬
‫פעולה וחיים ביחד‪.‬‬
‫הסכמה על כללי המשחק הפוליטי‬
‫והנורמות בחברה‪.‬‬
‫הסכמה על צורת המשטר‬
‫הדמוקרטי‪.‬‬
‫תנאי למימוש הפלורליזם הוא‬
‫היכולת ללמוד לסבול דעות‬
‫והשקפות שונות משלך‪ ,‬להכיר‬
‫בזכות קיומן של דעות אלה‪,‬‬
‫גם אם אינני מסכים איתן‪.‬‬
‫תרגול‪:‬‬
‫‪ .0‬לפניכם היגדים‪ ,‬סיסמאות ואמירות‪ .‬כיתבו האם הם פלורליסטיים‪ ,‬כלומר‪ ,‬האם הם‬
‫מבטאים את עקרון הפלורליזם? (בדקו אם מבחינת התכנים הסיסמאות הללו הן‬
‫פלורליסטיות או שהאמירה‪/‬סיסמה מנוגדת לתפיסה של עקרון הפלורליזם?‬
‫רמז ‪ -‬האם הסיסמה‪/‬אמירה מבטאת את דעת העם כולו או דעה אחת מתוך מגוון)‪.‬‬
‫"כן לשלום‪ ,‬לא לעקירה"‪-‬‬
‫________________________‬
‫"עם אחד גיור אחד‪-‬‬
‫________________________‬
‫"ישראל רוצה שינוי"‪-‬‬
‫________________________‬
‫"העם עם הגולן"‪-‬‬
‫________________________‬
‫"ברק מאבד את המדינה"‪-‬‬
‫________________________‬
‫"עקירת יישובים קורעת את העם" ‪-‬‬
‫________________________‬
‫"חילוקי הדעות הנם אסון לעם ישראל‪ .‬עליו להתאחד במאבק מול אויביו"‪_______ -‬‬
‫"לא זזים מהגולן" –‬
‫________________________‬
‫"רק המעז מנצח" –‬
‫________________________‬
‫""דור שלם דורש שלום"‪-‬‬
‫________________________‬
‫"הרוב החליט‪ ,‬שלום"‪-‬‬
‫________________________‬
‫"אחים לא מפקירים"‪-‬‬
‫________________________‬
‫לסיכום‪ ,‬התוכן יכול להיות לא פלורליסטי‪ ,‬אך עצם העובדה שכל קבוצה יכולה להביע את‬
‫דעתה ולשכנע‪ ,‬זה חלק מהפלורליזם‪.‬‬
‫‪ | 47‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫‪ .3‬עקרון הפלורליזם בא לידי ביטוי בשני תחומים שונים‪:‬‬
‫קראו את המשפטים וציינו באילו תחומים בא הפלורליזם לידי ביטוי‪.‬‬
‫"לצדם של ערוצי התקשורת הארציים‪ ,‬מתקיימים על פי חוק ערוצי תקשורת אזוריים‬
‫ומקומיים כמו‪ :‬רדיו צפון‪ ,‬רדיו תל אביב‪."...‬‬
‫התחום ‪__________________________ :‬‬
‫"מפלגות "עלה ירוק"‪ ,‬מפגעי המשכנתאות ונהגי המוניות‪ ,‬נרשמו אצל רשם המפלגות‬
‫בבחירות ‪.99‬‬
‫התחום ‪__________________________ :‬‬
‫ארגון המורים השבית את כל בתי הספר העל יסודיים למשך שעתיים לאות הזדהות עם‬
‫עמיתיהם הערביים שלא קיבלו שכר שלושה חודשים‪.‬‬
‫התחום ‪__________________________ :‬‬
‫‪ | 48‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫באחד מהקיבוצים בארץ הוצע לפתוח גן אנתרופוסופי נוסף על גן החובה הרגיל‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫באסיפת הקיבוץ הובעו התנגדויות רבות לרעיון בטענה שנדרש חינוך אחיד לכל ילדי‬
‫הקיבוץ‪.‬‬
‫ציינו והסבירו את העיקרון שעליו התבסס הרעיון לפתוח גן אלטרנטיבי‪ .‬נמקו את‬
‫תשובתכם‪.‬‬
‫ציינו והסבירו את הזכות שעליה התבססו המתנגדים לפתיחת הגן האלטרנטיבי‪ .‬נמקו את‬
‫תשובתכם‪.‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫‪ .1‬הסבירו מדוע הסובלנות היא עקרון חשוב בדמוקרטיה‪.‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫‪ | 49‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫‪" .2‬הפלורליזם בחברה דמוקרטית אינו רק פלורליזם פוליטי"‪ .‬הסבירו‪.‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫"אני שולל את מה שאתה אומר אך אלחם על זכותך לומר זאת"‪ ,‬אמר וולטיר‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫הסבירו‪.‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫‪ .4‬הביאו דוגמא מחיי בית הספר המבטאת את ההכרה בעקרון הפלורליזם‪.‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫‪ | 51‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫עקרון‬
‫הכרעת הרוב‬
‫‪ | 50‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫‪ | 52‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫‪ .1‬מבוא‬
‫הדמוקרטיה שואפת לחיזוק המעורבות האזרחית (כפי שלמדנו בעקרון שלטון העם) ולמתן ביטוי‬
‫רב ככל האפשר לפרטים ולקבוצות המייצגים השקפות עולם‪ ,‬רצונות שאיפות‪ ,‬דעות ואינטרסים‬
‫שונים ומגוונים (כפי שלמדנו בעקרון הפלורליזם)‪.‬‬
‫השקפת העולם הדמוקרטית מאמינה בקבלת החלטות וביישוב סכסוכים בדרכי שלום‪ ,‬בדרכי‬
‫ויכוח ושכנוע‪ .‬כדי שהשקפה זו תיושם בפועל‪ ,‬המשתתפים בוויכוח חברתי ופוליטי חייבים לקבל‬
‫על עצמם כללי משחק שיהיו מוסכמים על כל המשתתפים‪ .‬כללים אלה קובעים כיצד יתנהל‬
‫הויכוח‪ ,‬וכיצד ייקבעו תוצאותיו‪ .‬בין הכללים המקובלים נכלל גם עקרון הכרעת הרוב‪ .‬עיקרון‬
‫זה מחייב גם את המיעוט לקבל עליו את החלטת הרוב‪ .‬עם זאת הכרעת הרוב כפופה לעקרונות‬
‫הדמוקרטיה‪ ,‬לפיכך היא אינה יכולה לפגוע במיעוט‪ ,‬בזכויותיו וברגשותיו‪.‬‬
‫‪ .2‬האופנים והמסגרות שבהם נעשה שימוש בהכרעת הרוב‬
‫בדמוקרטיה ההחלטות מתקבלות בדרך של הכרעת רוב‪ .‬הצידוק לקיומו של השלטון הדמוקרטי‬
‫הוא בכך שהוא נקבע על ידי רוב הבוחרים בבחירות הוגנות‪ .‬נוצרת בעיה אם בבחירות בוחרים‬
‫להשתתף מעטים בלבד‪.‬‬
‫קבלת החלטות בדרך של הכרעת רוב מקובלת בכל מוסד או ארגון חברתי המתנהל באופן‬
‫דמוקרטי‪ .‬כך קורה בבחירת הרכב רשימה של מפלגה לפני בחירות על ידי חברי מרכז המפלגה‪.‬‬
‫תהליך זה מכונה "פריימריז" (בחירות מקדימות)‪ .‬נציגי העם בזרועות השלטון השונות מקבלים‬
‫החלטות בדרך של הכרעת רוב‪ .‬בפרלמנט (כנסת ישראל) ‪ -‬בהצעות חוק‪ ,‬דרכי טיפול בהצעות‬
‫לסדר היום והחלטות בוועדות‪ .‬בממשלה‪ -‬הכרעות רוב מתקבלות בנוגע למדיניות בתחומים‬
‫שונים בפורום כל השרים ובפורומים מצומצמים כמו למשל קבינט ביטחוני‪.‬‬
‫בבתי המשפט פסקי דין וגזרי דין מתקבלים בהצבעת רוב השופטים (מספר השופטים בכל משפט‬
‫הוא תמיד אי‪-‬זוגי)‪.‬‬
‫סוגי הרוב המקובלים בקבלת החלטות‪:‬‬
‫א‪ .‬רוב רגיל – מספר קולות רב יותר של אנשים שנטלו חלק בהצבעה ללא קשר למספר חברי‬
‫הגוף שבמסגרתו נערכה ההצבעה‪.‬‬
‫ב‪ .‬רוב מוחלט – קבלת החלטה על ידי למעלה מחמישים אחוז מחברי הגוף שבמסגרתו נערכה‬
‫ההצבעה‪ ,‬לדוגמא‪ :‬הצעת אי אמון בממשלה על ידי הכנסת תתקבל רק אם יצביעו בעדה ‪ 30‬חברי‬
‫כנסת (שהם חמישים אחוז מחברי הכנסת ‪ +‬קול נוסף) או יותר‪.‬‬
‫דרישה לרוב מוחלט מבטיחה הימנעות ממצב שבו מיעוט האנשים הוא רוב בגלל אדישות‬
‫האחרים שלא הגיעו להצבעה‪.‬‬
‫‪ | 53‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫‪ .3‬חשיבות העיקרון של הכרעת הרוב לדמוקרטיה‬
‫עקרון הכרעת הרוב הוא תנאי לחיים דמוקרטיים מהסיבות האלה‪:‬‬
‫א‪ .‬המשטר הדמוקרטי מעודד התארגנות של קבוצות שונות שיש להן השקפות עולם שונות‪ .‬בין‬
‫אותן השקפות יש צורך להכריע‪ .‬הכרעת הרוב היא כלי משחק המאפשר להכריע‪ .‬כלי זה מונע‬
‫הכרעה אלימה‪.‬‬
‫ב‪ .‬בין המיעוט לרוב שוררת הגדרת מצב משותפת ומוסכמת שלפיה הכרעות יתקבלו על פי דבר‬
‫הרוב‪ ,‬ועל המיעוט לקבל זאת‪ .‬הגדרת מצב זו יוצרת יציבות בחברה‪.‬‬
‫ג‪ .‬המשטר הדמוקרטי בהגדרתו הקלאסית הוא "שלטון העם‪ ,‬על ידי העם ולמען העם"‪ .‬בהכרעת‬
‫הרוב משתקף רצונו של העם‪.‬‬
‫ד‪ .‬במצבי משבר‪ ,‬קונפליקט חברתי או מחלוקת יש להניח שהרוב יגיע להחלטה הטובה לחברה‬
‫כולה מעצם היותו תבוני‪.‬‬
‫ה‪ .‬הכרעת הרוב מממשת את עקרון הגבלת השלטון כאשר בבחירות הרוב מביא למצב של חילופי‬
‫השלטון‪.‬‬
‫‪ .4‬יחסי רוב – מיעוט‬
‫המשטר הדמוקרטי שואף למצב שבו לא יתקיימו רוב ומיעוט קבועים‪ ,‬אלא תיווצר דינמיות‬
‫שלפיה יתחלפו הרוב והמיעוט על פי הנושא הנדון‪ .‬הדמוקרטיה התקינה והרצויה מעונינת ליצור‬
‫מצב שבו כל נושא חברתי ו‪/‬או פוליטי על סדר היום הציבורי יעמוד בזכות עצמו‪ ,‬ויגבשו בו רוב‬
‫ומיעוט רלוונטיים לאותו נושא‪ .‬אדם‪ ,‬קבוצה‪ ,‬תנועה‪ ,‬מפלגה שייצגו במושא מסוים דעה שהייתה‬
‫מקובלת על הרוב‪ ,‬יהיו חלק ממיעוט בנושא אחר‪ .‬כך ניתן לראות בהצעות פרלמנטריות שבהן‬
‫הרכב סיעות האופוזיציה זוכה לתגבור מסיעות הקואליציה‪ ,‬ובהצעות אחרות האופוזיציה‬
‫נותרת כמיעוט‪.‬‬
‫‪ .5‬סכנת "עריצות הרוב"‬
‫חובתו של הרוב במשטר הדמוקרטי היא לנהוג בשיקול דעת ובאחריות ולא לנצל את כוחו באופן‬
‫שלילי‪.‬‬
‫הרוב מחויב לקבל הכרעות לגיטימיות בלבד ברוח כללי המשחק הדמוקרטי‪.‬‬
‫הסכנה הטמונה לדמוקרטיה התממשה בהשתלטות הנאצים על גרמניה בדרך דמוקרטית‪ ,‬סכנה‬
‫שלפיה הרוב ינצל את כוחו ויקבל הכרעות רוב לא לגיטימיות‪ ,‬השוללות את כל אחד מעקרונות‬
‫הדמוקרטיה‪:‬‬
‫שלטון העם‪ :‬הכרעת רוב המבטלת את הבחירות‪.‬‬
‫פלורליזם (סובלנות ‪ +‬הסכמיות)‪ :‬הכרעת רוב האוסרת על קיום מגוון דעות‪ ,‬קבוצות‪ ,‬תנועות‬
‫ומפלגות‪.‬‬
‫‪ | 54‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫זכויות‪ :‬הכרעת רוב הפוגעת בחירויותיהם‪ ,‬בקניינם‪ ,‬בכבודם‪ ,‬בהליך הוגן של משפטם של‬
‫מיעוטים והפלייתם ביחס לשאר האוכלוסייה (מנוגד לשוויון)‪.‬‬
‫הגבלת השלטון‪ :‬הכרעת רוב האוסרת על קיומם של מנגנוני פיקוח ובקרות פורמליים ובלתי‬
‫פורמליים‪.‬‬
‫כדי למנוע את עריצות הרוב‪ ,‬החלטות הרוב ופעולותיו נתונות לפיקוח ולביקורת‪:‬‬
‫זכויות האדם והאזרח‬
‫שמירה על‬
‫זכויות‬
‫המיעוט‬
‫תקשורת‬
‫חוק (בג"צ)‬
‫הכרעת הרוב‬
‫מבקר המדינה‬
‫אופוזיציה‬
‫‪ .6‬עקרון הכרעת הרוב בדתות המונותיאיסטיות‪:‬‬
‫עקרון הכרעת הרוב ביהדות‪ :‬העיקרון של הכרעה ברוב דעות הוא עקרון עתיק ומושרש במסורת‬
‫היהודית‪ .‬כבר בתורה כתוב‪" :‬אחרי רבים להטות"‪ .‬הרמ"א מסביר שזכותו של הרוב לכפות את‬
‫הכרעת הרוב על המיעוט נובעת מכך שבעצם הצטרפותו של היחיד לחברה‪ ,‬הוא מקבל על עצמו‬
‫את אופן קבלת ההחלטות‪.‬‬
‫עקרון הכרעת הרוב נהוג גם באיסלאם‪ ,‬בנצרות ובדת הדרוזית‪.‬‬
‫באיסלאם ע"י כינוס אסיפה מייעצת‪ ,‬בנצרות מיישם עקרון הכרעת הרוב בבחירת בעלי תפקידים‬
‫בכנסיה‪ .‬בדת הדרוזית מצווה בדת כי ראש בית התפילה יתייעץ עם המתפללים‪.‬‬
‫‪ | 55‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫מילון מונחים‬
‫א‪ .‬הכרעת הרוב‪ -‬הליך מוסכם לקבלת החלטות המסיימות ויכוח בחברה הדמוקרטית‬
‫בדרך של פתרון סכסוכים בדרכי שלום‪.‬‬
‫ב‪ .‬רוב – מספר הקולות הרבה ביותר בהצבעה על נושא שיש בו חילוקי דעות בחברה‬
‫דמוקרטית‪.‬‬
‫ג‪ .‬רוב רגיל – קבלת הכרעה בזכות מספר קולות רב יותר של אנשים שהשתתפו‬
‫בהצבעה‪.‬‬
‫ד‪ .‬רוב מוחלט – קבלת הכרעה בזכות מספר קולות רב יותר מ‪ 21% -‬מקרב חברי הגוף‬
‫שערך הצבעה‪.‬‬
‫ה‪ .‬עריצות הרוב – מצב שבו הרוב מנצל את כוחו באופן לא לגיטימי כדי לבטל את‬
‫המשטר הדמוקרטי או את עקרונותיו‪ ,‬בכלל‪ ,‬ופועל נגד מיעוטים‪ -‬נגד קיומם‬
‫וזכויותיהם הבסיסיות‪ ,‬בפרט‪.‬‬
‫עקרון הכרעת הרוב‬
‫החלטות מתקבלות על ידי הסכמת רוב האוכלוסייה‪ .‬הרוב‬
‫התבוני יגיע למסקנה צודקת יותר מהמיעוט‪ .‬הרוב יימנע‬
‫מהחלטות הפוגעות בקבוצות מיעוט‪ .‬הכרעת הרוב מבטיחה‬
‫יציבות‪.‬‬
‫סוגי רוב בהצבעה בפרלמנט‬
‫רוב מוחלט‬
‫הכרעה שהתקבלה‬
‫ביותר מ‪ 21% -‬מכלל‬
‫קולות הבוחרים‬
‫‪ | 56‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫רוב רגיל‬
‫הכרעה שהתקבלה‬
‫במספר הקולות הרב‬
‫ביותר של האנשים‬
‫שהשתתפו בהצבעה‪.‬‬
‫תרגול‪:‬‬
‫‪ .0‬מדוע לדעתכם נאמר שעקרון הכרעת הרוב הוא תנאי הכרחי בדמוקרטיה?‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫‪ .3‬קראו את עקרון הכרעת הרוב וכן את הקטע שלהלן מתוך נאומו של מוסוליני וענו‪:‬‬
‫א‪ .‬מהי עמדתו של מוסוליני ביחס לעקרון הכרעת הרוב?‬
‫ב‪ .‬מהם הנימוקים שמביא מוסוליני להצדקת עמדתו זו?‬
‫ג‪ .‬כתבו בלשונכם כתב הגנה על חשיבות עקרון הכרעת הרוב כנגד טענותיו של‬
‫מוסוליני‪.‬‬
‫""כולם" הוא המושג המקובל על הדמוקרטיה – המילה אשכר השתלטה על המאה ה‪.31 -‬‬
‫זוהי העת לומר‪ :‬מעטים ונבחרים‪ .‬השוויוניות הדמוקרטית‪ ,‬האנונימית והאפורה‪ ,‬אשר‬
‫טשטשה את כל הגוונים ושללה את ייחודה של האישיות‪ ,‬נופחת את נשמתה‪.‬‬
‫הפשיזם דוחה את הרעיון כי רוב‪ ,‬באשר הוא כזה‪ ,‬יכול לכוון את החברה האנושית‪ .‬הוא‬
‫שולל את העובדה כי ההמונים עצמם יכולים לשלוט באמצעות התייעצות תקופתית‪ .‬הוא‬
‫מחייב את אי השוויון הנצחי‪ ,‬הכדאי והמועיל שבין בני האדם‪ ,‬אי שוויון אשר לא ניתן‬
‫לבטלו רק באמצעות תהליך מכני כמו זכות בחירת כללית‪".‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫‪ | 57‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫‪ | 58‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫עיקרון זכויות‬
‫האדם והאזרח‬
‫‪ | 59‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫‪ | 61‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫מבוא‬
‫‪.1‬‬
‫אחד מעקרונות הדמוקרטיה החשובים ביותר הוא עקרון זכויות האדם והאזרח‪ .‬זכויות‬
‫האדם זהו מושג מופשט (פילוסופי) הטוען כי אלו הן זכויות יסוד‪ ,‬טבעיות‪ ,‬בסיסיות‪,‬‬
‫המוענקות לאדם באשר הוא אדם‪ .‬זכויות האזרח זהו מושג משפטי הטוען שקיימת מערכת‬
‫משפטית של חובות וזכויות בין הפרט לבין השלטון במדינה‪.‬‬
‫למרות היותן של זכויות האדם והאזרח זכויות טבעיות שכל אדם וכל אזרח זכאי להן‬
‫במדינתו‪ ,‬לא ניתן להגיע למצב שבו כל פרט מממש אותן במלואן‪ .‬הזכויות אינן זכויות‬
‫מוחלטות‪ .‬יש להתייחס אליהן כאל זכויות יחסיות‪ .‬ייתכנו מצבים במציאות הדמוקרטית‬
‫שבהם מימוש מלא של זכות מסוימת על ידי הפרט או על ידי קבוצה תפגע באפשרות לממש‬
‫זכות אחרת על ידי פרט או קבוצה אחרים‪ ,‬או מצבים שבהם הדבר יפגע בערך או באינטרס‬
‫של המדינה‪.‬‬
‫פעמים רבות ההכרעה בין זכויות שונות שמתנגשות היא קשה ומסובכת ורק בית המשפט‬
‫(בג"צ בישראל) קובע מהי המידה הראויה לפגיעה בזכות אחת לצורך שמירתה של זכות‬
‫אחרת‪.‬‬
‫מלבד זכויות האדם והאזרח קיימות גם זכויות חברתיות‪ ,‬שבניגוד לקודמות‪ ,‬ההכרה בהן‬
‫והיקף הענקתן תלויים בשלטון ובגישתו הדמוקרטית‪.‬‬
‫‪ | 60‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫עקרון זכויות האדם והאזרח‬
‫הזכויות‬
‫זכויות אדם‬
‫נגזרות מהתפיסה שהאדם‬
‫הוא בן אנוש ולכן אינו תלוי‬
‫בחברה זו או אחרת‪ ,‬וכל‬
‫שלטון חייב לדאוג‬
‫שהזכויות יתקיימו ויכובדו‪.‬‬
‫אלה הן זכויות טבעיות‪,‬‬
‫בסיסיות‪.‬‬
‫זכויות יסוד‪:‬‬
‫‪ ‬זכות לחיים‬
‫‪ ‬זכות לחירות‬
‫‪ ‬זכות לשוויון‬
‫‪ ‬זכות לכבוד‬
‫‪ ‬זכות לקניין‬
‫‪ ‬זכות להליך משפטי‬
‫הוגן‬
‫חובות‪:‬‬
‫כדי לשמור ולקיים את‬
‫הזכויות הטבעיות‪ ,‬חלה על‬
‫כל אדם החובה להימנע‬
‫מפגיעה בזכויות הטבעיות‪.‬‬
‫זכויות אזרח‬
‫נגזרות מהתפיסה שהאדם‬
‫הוא חלק מהחברה‬
‫המאורגנת במסגרת‬
‫המדינה‪ .‬תת קבוצה של‬
‫זכויות אדם מגדירה את‬
‫זכויותיו של האדם והאזרח‬
‫בתוך מדינתו‪ .‬לדוגמה‪:‬‬
‫‪ ‬הזכות לבחור‬
‫ולהיבחר‬
‫‪ ‬הזכות למתוח‬
‫ביקורת על השלטון‬
‫‪ ‬חופש ההתארגנות‬
‫והביטוי וכל זכויות‬
‫האדם‪.‬‬
‫חובות‬
‫‪ ‬חובות האדם‬
‫כאזרח מדינה‬
‫‪ ‬לציית ולכבד את‬
‫חוקי המדינה כמו‪:‬‬
‫תשלום מיסים‬
‫וגיוס לצבא‬
‫‪ | 62‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫זכויות חברתיות‬
‫נגזר מהתפיסה החברתית‬
‫שהמדינה צריכה להעניק‬
‫שירותים בסיסיים לכל‬
‫האוכלוסייה‪.‬‬
‫זכויות אלו אינן זכויות‬
‫טבעיות והן תלויות בשלטון‬
‫ובגישתו הדמוקרטית‬
‫בתחומים החברתי‬
‫והכלכלי‪.‬‬
‫לדוגמה‪:‬‬
‫‪ ‬הזכות לרמת חיים‬
‫נאותה‬
‫‪ ‬הזכות לבריאות‪,‬‬
‫לחינוך ולרווחה‬
‫‪ ‬הזכות לעבודה‬
‫ולשכר הוגן‬
‫מדינת רווחה סוציאל‪-‬‬
‫דמוקרטית תיתן יותר‬
‫זכויות חברתיות‪ .‬ואילו‬
‫מדינה ליברלית תיתן פחות‬
‫זכויות חברתיות‪.‬‬
‫זכויות קבוצה‬
‫נגזרות מהתפיסה שזכויות‬
‫הקבוצה אינן שייכות לאדם‬
‫כפרט‪ ,‬אלא כחלק מקבוצה‪,‬‬
‫משום שזכויות אלה אמורות‬
‫לשמר את זהותה הייחודית‬
‫של הקבוצה‪ .‬מכאן‪ ,‬שקבוצת‬
‫מיעוט היא קבוצה שיש לה‬
‫מרכיב ייחודי אחד או יותר‪,‬‬
‫שמבדיל אותה מאוכלוסיית‬
‫הרוב במדינה‪ .‬זכויות אלה הן‪,‬‬
‫ללא קשר לזכויות האדם‪,‬‬
‫זכויות האזרח והזכויות‬
‫הסוציאליות‪ .‬לדוגמה‪:‬‬
‫‪ ‬זכות להגדרה עצמית‬
‫‪ ‬זכות לחינוך‬
‫ולתוכניות לימודים‬
‫ייחודיות‬
‫‪ ‬זכות לשימוש בשפה‬
‫ולהכרה בה כשפה‬
‫רשמית‬
‫‪ ‬זכות לייצוג במוסדות‬
‫הרשמיים‬
‫‪ ‬זכות לשיפוט דתי‬
‫בדיני אישות‬
‫‪ .2‬זכויות האדם‬
‫זכויות אדם טבעיות (בסיסיות‪ ,‬יסודיות)‬
‫הזכות‬
‫לחיים‬
‫ולביטחון‬
‫(שלמות‬
‫הגוף)‬
‫הזכות‬
‫לחירות‬
‫* חירות המחשבה‬
‫והדעה‪.‬‬
‫* חירות המצפון‪.‬‬
‫* חופש הביטוי‪.‬‬
‫* חופש המידע‪.‬‬
‫* חופש ההתאגדות‪.‬‬
‫* חופש הדת‬
‫וחופש מדת‬
‫* חירות התנועה‪.‬‬
‫* חופש העיסוק‪.‬‬
‫הזכות‬
‫לשוויון‬
‫* הבחנה‬
‫* אפליה‬
‫פסולה‪.‬‬
‫* העדפה‬
‫מתקנת‬
‫הזכות‬
‫לקניין‬
‫* רוחני‬
‫* חומרי‬
‫הזכות‬
‫להליך‬
‫הוגן‬
‫הזכות‬
‫לכבוד‬
‫* פרטיות‬
‫* שם טוב‬
‫זכויות אדם טבעיות (בסיסיות‪ ,‬יסודיות) קשורות לאדם מעצם היותו אדם‪ .‬האדם נוצר‬
‫בצלם אלוהים‪ ,‬זכויות טבעיות אינן תלויות בשלטון כלשהו‪ ,‬לכן אין השלטון רשאי לשלול‬
‫אותן‪.‬‬
‫הזכויות הטבעיות נתונות לכל אדם‪ ,‬ללא קשר לתכונותיו הנוספות המייחדות אותו‬
‫מאנשים אחרים‪.‬‬
‫הדמוקרטיה חייבת להבטיח מניעת פגיעה בזכויות אלה ע"י השלטון או ע"י פרטים‬
‫המתעלמים מזכויות אלה‪.‬‬
‫הבסיס לכל זכויות האדם הוא ערך כבוד האדם‪.‬‬
‫‪ | 63‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫קיימות חמש‪-‬עשרה זכויות מרכזיות‪:‬‬
‫‪ ‬הזכות לחיים והזכות לביטחון (שלמות הגוף)‬
‫הגדרה‪ :‬זכותו של אדם להגנה על ידי המדינה מפני פגיעה פיזית ונפשית‪.‬‬
‫מאפיינים‪ :‬זכות זו נובעת מהראייה הדמוקרטית שלפיה החיים הנם ערך עליון‪ ,‬ועל‬
‫כן נטילתם או פגיעה בהם מנוגדת לכל מוסר אנושי‪ .‬כמו כן הכבוד גם הוא ערך‬
‫עליון‪ ,‬ועל כן ערעור ביטחונו של האדם דרך השפלה‪ ,‬הפחדה והטרדה (בבית‪ ,‬בעבודה‬
‫ובחברה) הוא לא לגיטימי‪.‬‬
‫מחובתה של המדינה להגן דרך חוקים ומוסדות ביטחון על האדם שחייו או ביטחונו‬
‫מצויים בסכנה‪ .‬מוסדות המדינה כגון צבא‪ ,‬משטרה ומערכת משפט נועדו לצמצם‬
‫סכנה לפגיעה בזכות זו ע"י גורמים פנימיים (רוצחים‪ ,‬אנסים‪ )...‬או ע"י גורמים‬
‫חיצוניים (טרור‪ ,‬מדינת אויב‪.)...‬‬
‫דוגמא להגבלת הזכות (מצב התנגשות)‪ :‬במקרה של דחיית בקשה להמתת חסד‬
‫מתנגשות הזכות לחיים והזכות לחופש הבחירה (למות בכבוד)‪.‬‬
‫‪ ‬הזכות לחירות‬
‫הגדרה‪ :‬זכותו של אדם לעשות כרצונו כל עוד אין העניין מנוגד לחוק‪.‬‬
‫מאפיינים‪ :‬הראייה הדמוקרטית רואה באדם יצור עצמאי‪ ,‬חושב‪ ,‬ביקורתי‪ ,‬לוקח‬
‫אחריות‪ ,‬ועל כן ניתנת לו חירות כללית כל עוד מעשיו אינם פוגעים בזכויות של‬
‫אחרים‪ ,‬בחברה‪ ,‬בערכיה‪ ,‬בעקרונותיה‪ ,‬ביעדיה ובעצמו‪.‬‬
‫‪ ‬חופש המחשבה והדעה‬
‫הגדרה‪ :‬זכותו של אדם לגבש לעצמו רעיון‪ ,‬עמדה ולהרגיש כרצונו בכל נושא אישי‪,‬‬
‫חברתי ומדיני‪ ,‬כל עוד אינו פועל באופן הפוגע בזכויות אחרים‪.‬‬
‫מאפיינים‪ :‬זוהי החירות היחידה שלא ניתן להגבילה משום שהיא עוסקת בעניינים‬
‫שבין אדם לעצמו‪ .‬החירות חשובה כי פיתוח יכולות החשיבה והביקורת של האדם‬
‫הן הבסיס לאדם תורם‪ ,‬פעיל ומעורב חברתית‪ .‬מנגד‪ ,‬חירות זו עלולה להוביל אדם‬
‫לחשיבה קיצונית ואנטי דמוקרטית‪ .‬הדבר לגיטימי כל עוד חשיבה זו אינה מתבטאת‬
‫במעשה‪.‬‬
‫"שטיפת מוח" הנהוגה במשטרים לא דמוקרטיים‪ ,‬היא דוגמא להתערבות השלטון‬
‫במחשבות של האנשים‪.‬‬
‫(דוגמא למצב של התנגשות‪ :‬אין)‪.‬‬
‫‪ | 64‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫‪ ‬חופש המצפון‬
‫הגדרה‪ :‬זכותו של אדם לגבש לעצמו השקפת עולם ערכית ומוסרית ולפעול על פיה‪.‬‬
‫מאפיינים‪ :‬חירות זו מתמקדת בהיבט אחד של חירות המחשבה והדעה‪ :‬גיבוש‬
‫רעיונות‪ ,‬עמדות וכן צורת חשיבה הנשענת על ערכים מוסריים‪ .‬בניגוד לחירות‬
‫המחשבה והדעה‪ ,‬חירות המצפון נותנת לגיטימציה לפעולה חיצונית על פי אותם‬
‫ערכי מוסר או להתנגדות לפעולה הסותרת אותם‪ .‬אדם יכול לאמץ ערכי מוסר‬
‫הקשורים בשאלות דתיות‪ ,‬רפואיות (המתת חסד)‪ ,‬צבאיות (ראיית פקודה צבאית‬
‫כבלתי חוקית בעליל) וחוקיות (אי ציות לכל חוק הנתפס כלא מוסרי)‪ .‬המדינה‬
‫והחברה מתקשות לאפשר שימוש נרחב בחירות זו הנתפסת לעיתים כפוגעת בסדר‬
‫החברתי‪.‬‬
‫דוגמא להגבלת הזכות (מצב התנגשות)‪ :‬במקרה של הדחת הטייסים שסירבו‬
‫להשתתף בפעילות חיסול מחבלים בלב אוכלוסייה אזרחית פלסטינית מתנגשים‬
‫הזכות לחירות המצפון (של הטייסים שאינם מוכנים לשאת על מצפונם הרג חפים‬
‫מפשע) ועקרון שלטון החוק (ציות לפקודה של חיל האוויר)‪.‬‬
‫‪ ‬חופש הביטוי‬
‫הגדרה‪ :‬זכותו של אדם להביע את מחשבותיו‪ ,‬דעותיו ורגשותיו‪.‬‬
‫מאפיינים‪ :‬חירות זו היא הביטוי המעשי לחירויות המחשבה‪ ,‬הדעה והמצפון‪.‬‬
‫החברה הדמוקרטית מאפשרת לאדם להביע את עצמו בכתב‪ ,‬בע"פ או בפעולה‪.‬‬
‫חירות זו מעודדת מעורבות אזרחית‪ ,‬וכן מגבילה את השלטון ומפקחת עליו‪.‬‬
‫מחירות זו נגזרו חופש האסיפה‪ ,‬חופש ההפגנה‪ ,‬חופש השביתה וחופש המחאה‪.‬‬
‫דוגמא להגבלת הזכות (מצב התנגשות)‪ :‬במקרה שבו עיתון מסרב לפרסם מידע‬
‫אינטימי על חייו של אדם מתנגשות הזכות לחופש הביטוי והזכות לפרטיות‪.‬‬
‫‪ ‬חופש המידע וזכות הציבור לדעת‬
‫הגדרה של חירות המידע‪ :‬זכותו של אדם השייך לחברה דמוקרטית שתהיה לו גישה‬
‫למידע רלוונטי לגבי מוסדות השלטון‪.‬‬
‫הגדרה של זכות הציבור לדעת‪ :‬חובתם של מוסדות השלטון למסור לציבור מידע‬
‫רלוונטי על אופן פעולתם ובכך לסייע בידו לגבש עמדה בעניינים שעל סדר היום‪.‬‬
‫מאפיינים‪ :‬שתי החירויות מתייחסות להיבט הציבורי של חופש הביטוי‪ .‬חברה‬
‫דמוקרטית‪ ,‬השואפת להיות חברה אזרחית פעילה‪ ,‬זקוקה לאזרחים אחראיים‪,‬‬
‫חושבים‪ ,‬אכפתיים וביקורתיים כלפי התנהלות השלטון ופעילותו וכלפי הנעשה‬
‫בחברה‪.‬‬
‫‪ | 65‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫לשם כך האזרחים נזקקים למידע על פעילות נבחרי הציבור‪ ,‬על תפקוד משרדי‬
‫הממשלה וזרועותיה ועל הטיפול בליקויים מסוגים שונים בעלי חשיבות ציבורית‪.‬‬
‫השלטון בעצמו וגם התקשורת אחראיים להספקת המידע‪.‬‬
‫דוגמא להגבלת הזכויות (מצב התנגשות)‪ :‬במקרה שבו הצנזורה איננה מאשרת‬
‫לפרסם מידע על מערכות אמצעי לחימה השייכים לצבא‪ ,‬מתנגשים הזכות לחירות‬
‫המידע וזכות הציבור לדעת (של האזרחים המעונינים לגבש עמדה ביחס לתפקוד‬
‫זרועות הביטחון וליכולתן) וערך ביטחון המדינה (המיוצג על ידי הצנזורה שרואה‬
‫בפרסום איום על הביטחון ושירות לאויב)‪.‬‬
‫‪ ‬חופש ההתאגדות‬
‫הגדרה‪ :‬זכותו של אדם לממש את עצמו ואת מטרותיו באמצעות התחברות‬
‫לקבוצה‪.‬‬
‫מאפיינים‪ :‬הגשמתם של רעיונות חברתיים ופוליטיים תתרחש רק על ידי התחברות‬
‫של בעלי עניין שיצרו שיתוף פעולה ביניהם‪ .‬לאדם אין אפשרות להשפעה ציבורית‬
‫ולקידום שינויים במדינה אם לא יתחבר לאחרים במסגרת של ארגון‪ ,‬קבוצת‬
‫אינטרס‪ ,‬תנועה‪ ,‬עמותה ומפלגה‪ .‬גם חירות זו מממשת את חופש הביטוי ותורמת‬
‫למעורבות אזרחית ולהגבלת שימושו של השלטון בכוחו באופן עריץ או שרירותי‪.‬‬
‫דוגמא להגבלת הזכות (מצב התנגשות)‪ :‬במקרה שבו ארצות הברית מוציאה אל‬
‫מחוץ לחוק התאגדויות הנקשרות באופן ישיר או עקיף לארגון הטרור "אל‬
‫קאעידה"‪ ,‬מתנגשים הזכות לחופש ההתאגדות ובטחון המדינה‪.‬‬
‫‪ ‬חופש הדת (חופש דת ‪ +‬חופש מדת)‬
‫הגדרה של חופש דת‪ :‬זכותו של אדם להיות מזוהה עם דת מסוימת ולחיות בהתאם‬
‫לערכיה ולעקרונותיה‪.‬‬
‫הגדרה של חופש מדת‪ :‬זכותו של אדם לא להיות שייך לדת כלשהי‪.‬‬
‫מאפיינים‪ :‬הראייה הדמוקרטית המאמינה בפלורליזם מביאה עקרון זה לידי‬
‫מימוש במסגרת חופש הדת‪ .‬לאדם יש בחירה אם להיות אדם מאמין או לא‪ ,‬ואם כן‪,‬‬
‫באיזו דת להאמין‪ ,‬כיצד לקיים את מנהגיה ועד כמה‪ .‬גם אם בחר לא להאמין בדת‬
‫אסור לפגוע בזכויותיו האחרות‪.‬‬
‫דוגמא להגבלת הזכות (מצב התנגשות)‪ :‬במקרה שבו בארגון שרוב אנשיו חילוניים‬
‫אין מאפשרים להגיש אוכל כשר‪ ,‬מתנגשים הזכות לחופש דת (של מיעוט העובדים‬
‫הדתי המעונין בקיום מצוות הדת הקשורות באוכל כשר) ועקרון הכרעת הרוב (סוג‬
‫האוכל נקבע לפי רצונם של מרבית העובדים)‪.‬‬
‫‪ | 66‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫‪ ‬חופש התנועה‬
‫הגדרה‪ :‬זכותו של אדם לנוע לכל מקום שיחפוץ ללא הפרעה‪.‬‬
‫מאפיינים‪ :‬האדם‪ ,‬הנתפס בראייה הדמוקרטית כיצור אוטונומי‪ ,‬יכול לממש חירות‬
‫זו על פי בחירתו‪ -‬לאיזה מקום ומתי שירצה‪.‬‬
‫החירות מוגבלת חלקית או לחלוטין למשל כעונש על עבירה על החוק (מאסר)‬
‫ובמצבים שבהם יש צו איסור כניסה למקומות מסיבות ביטחוניות‪.‬‬
‫דוגמא להגבלת הזכות (מצב התנגשות)‪ :‬במקרה שיש בו איסור על נסיעה של כלי‬
‫רכב ביום שבת בכביש בר אילן בירושלים (אזור שמתגוררים בו דתיים וחרדים)‪,‬‬
‫מתנגשות הזכות לחירות התנועה (של כל מי שרוצה להגיע ליעד בירושלים דרך כביש‬
‫מרכזי זה) והזכות לחופש דת (של תושבי האזור המעונינים לקיים את מצוות השבת‬
‫על פי הדת‪.‬‬
‫‪ ‬חופש העיסוק‬
‫הגדרה‪ :‬זכותו של אדם להחליט מה יהיה מקצועו‪ ,‬היכן יעסוק בו ובאיזה אופן‪.‬‬
‫מאפיינים‪ :‬החברה הדמוקרטית מאפשרת הזדמנות שווה לכל אדם לעסוק בכל‬
‫תחום ולפתח בו קריירה‪ .‬זוהי תחרות חופשית שאין לערב בה שיקולים זרים כמין‪,‬‬
‫גזע‪ ,‬נטייה מינית או דעה פוליטית ואחרת‪.‬‬
‫בחירה אוטונומית חופשית של תחום עיסוק היא חשובה מאוד משום שהיא מממשת‬
‫תחום עניין ומגשימה את האדם הבוחר (בתנאי שהוא עומד בתנאי הקבלה של‬
‫התחום)‪ .‬חירות זו תאופשר כל עוד לא תפגע בביטחון הפרטים והחברה כולה‬
‫ובזכויותיהם‪.‬‬
‫דוגמא להגבלת הזכות (מצב התנגשות)‪ :‬במקרה שאין מאפשרים ללא יהודי בעל‬
‫תואר בהנדסה לעבוד בתעשייה האווירית‪ ,‬מתנגשים הזכות לחופש העיסוק (של‬
‫מהנדס המחפש עבודה בתחום התמחותו) וערך ביטחון המדינה‪.‬‬
‫‪ | 67‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫‪ ‬הזכות לקניין‬
‫הגדרה‪ :‬זכותו של אדם להחזיק ברכושו הפרטי‪ ,‬חומרי ורוחני‪ ,‬ולהשתמש בו כרצונו‬
‫ללא חשש שיילקח ממנו‪.‬‬
‫מאפיינים‪ :‬במהלך חייו אדם מקבל את מה שמכונה רכושו הפרטי‪ ,‬קונה אותו‪ ,‬צובר‬
‫אותו ויוצר אותו‪ .‬לאדם רכוש חומרי (ביתו‪ ,‬כספו‪ ,‬מכוניתו) ורכוש רוחני (חומרים‬
‫שיצר בעצמו‪ :‬שיר‪ ,‬סיפור‪ ,‬מאמר‪ ,‬מחקר‪ ,‬המצאה שלו)‪ .‬שימוש ללא רשות ברכושו‬
‫מהווה עבירה על החוק (לדוגמא‪ :‬לקיחת מכוניתו ללא בקשת רשות היא גנבה‪ ,‬וכן‬
‫ציטוט רעיונות מפתח ממאמרו ללא שימוש בשמו וללא רשות היא פגיעה בזכויות‬
‫היוצרים וגנבה לכל דבר)‪.‬‬
‫כשהמדינה בוחרת לפגוע בזכות זו על פי חוק‪ ,‬כמו במקרה של הפקעת קרקע לצורכי‬
‫בטחון‪ ,‬פיתוח אזורי או כל סיבה אחרת‪ ,‬עליה לפצות את הנפגע בכסף או בשטח‬
‫אלטרנטיבי‪.‬‬
‫דוגמא להגבלת הזכות (מצב התנגשות)‪ :‬במקרה שהממשלה מחליטה להעלות את‬
‫שיעור המס הנלקח מבעלי משכורות גבוהות‪ ,‬ולהוריד את שיעור המס מבעלי‬
‫משכורות מינימום‪ ,‬מתנגשות הזכות לקניין חומרי (של בעלי המשכורות הגבוהות‬
‫שחלק גדול יותר מכספם נלקח לטובת המדינה) והזכות לשוויון (הגישה הדוגלת‬
‫בגישה הסוציאל‪-‬דמוקרטית פועלת מתוך מדיניות של הבחנה בין אוכלוסיות‬
‫ממעמדות שונים הנובעת מצורך בשוויון)‪.‬‬
‫‪ ‬הזכות לשוויון‬
‫הגדרה‪ :‬זכותו של אדם באשר הוא אדם ליהנות מיחס שווה כמו לכל אדם אחר ולא‬
‫להיות מופלה על רקע כלשהו (כמו מין‪ ,‬דת ‪ ,‬לאום או השקפה)‪.‬‬
‫מאפיינים‪ :‬הראייה הדמוקרטית מכילה את השוויון‪ ,‬על היבטיו השונים‪ ,‬בחיים‬
‫החברתיים‪-‬מדיניים‪ :‬כל בני האדם זכאים לזכויות שוות ולחובות שווים‪ ,‬וכפועל‬
‫יוצא מכך שחוקי המדינה חלים ונאכפים על הכול‪ ,‬איש שלטון ואיש אחר‪ ,‬במידה‬
‫זהה‪ .‬הדבר מכונה "שוויון בפני החוק"‪ ,‬והוא נובע מהתפיסה שבני האדם זהים זה‬
‫לזה במעמדם ובערכם‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬ניתן לזהות מצבים חברתיים שבהם אנשים וקבוצות זוכים ליחס לא‬
‫שוויוני – הם מועדפים או מופלים ביחס לאחרים‪ .‬מצבים שבהם יחס כזה איננו‬
‫מוצדק מכונים מצבים שהופעלה בהם מדיניות של הבחנה או של העדפה מתקנת‪.‬‬
‫‪ | 68‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫נדון בכל סוג של מצב‪:‬‬
‫הזכות לשוויון‬
‫אפליה‬
‫פסולה‬
‫הבחנה‬
‫אי שוויון לא מוצדק‬
‫העדפה‬
‫מתקנת‬
‫אי שוויון מוצדק‬
‫ אפליה פסולה‪ :‬מתן יחס לא שוויוני לאנשים או לקבוצות שווים או שונים‬‫בתכונותיהם ובצורכיהם מסיבה לא רלוונטית (מסיבה שאינה מוצדקת)‪.‬‬
‫ הבחנה‪:‬‬‫הגדרה‪ :‬מדיניות שלפיה יש להעניק יחס לא שוויוני לאנשים או לקבוצות מסיבה‬
‫רלוונטית על רקע השוני בתכונותיהם ובצורכיהם‪.‬‬
‫מאפיינים‪ :‬בני האדם שונים מטבעם‪ ,‬ולחלקם צרכים ייחודיים‪ .‬אותם צרכים‬
‫במידה ולא ימולאו יגרמו לבעליהם נחיתות חברתית‪ .‬מדיניות ההבחנה עונה‬
‫לאותם צרכים ייחודיים ובכך מביאה את בעליהם למצב שוויוני עם כל האחרים‬
‫שאינם בעלי צרכים ייחודיים‪ .‬היענות לצרכים מיוחדים הנה סיבה מוצדקת‪ ,‬ועל‬
‫כן אין זה מצב של אפליה פסולה כלפי מי שאינו בעל צרכים ייחודיים‪ .‬מדיניות של‬
‫הבחנה באה לידי ביטוי בבתי ספר של תלמידים המאובחנים כלקויי למידה‬
‫ואחרים‪ .‬כדי לממש את הזכות לשוויון בין שתי האוכלוסיות יש למשל להעניק‬
‫ללקויי למידה זמן רב יותר במבחן‪ ,‬או להקריא בפניהם את שאלון המבחן או‬
‫לבחנם בעל פה‪ .‬האבחון מצביע על הצרכים הייחודיים האלה שיעניקו לבעליהם‬
‫הזדמנות שווה להצליח במבחנים‪ .‬כך מדיניות ההבחנה יוצרת שוויון מחודש בין‬
‫אנשים שונים‪ .‬כך קורה כאשר החוק מאפשר לצנזורה על סרטים להגביל את גיל‬
‫הצפייה בסרט אלים או מיני במיוחד או מאפשר מכירה של משקאות אלכוהוליים‬
‫רק מגיל ‪ .01‬בדרך זו החוק מגן על קטינים‪.‬‬
‫‪ | 69‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫ העדפה מתקנת‪:‬‬‫הגדרה‪ :‬מדיניות שלפיה יש להעניק יחס לא שוויוני בדמות תמיכה זמנית‬
‫לקבוצות שחוו קיפוח חברתי בעבר על מנת שישוו בעתיד את מצבן לשאר‬
‫האוכלוסייה‪.‬‬
‫מאפיינים‪ :‬מדיניות העדפה מתקנת באה לתמוך בקבוצה שחבריה זכו בעבר ליחס‬
‫מפלה מבחינה חברתית‪ ,‬כלכלית או מדינית (אם באופן חברתי ואם על ידי גורם‬
‫רשמי)‪ ,‬קבוצה שחבריה זכו להיות מתויגים (משום סטריאוטיפים ודעות קדומות)‬
‫על ידי אנשי החברה האחרים‪ .‬מצב זה יצר בסיס לנחיתות חברתית של בני אותה‬
‫קבוצה מקופחת‪ .‬נחיתות זו מבטאת אי שוויון באפשרויות לזכות במשאבים‬
‫חברתיים כעמדות מפתח‪ ,‬רכישת השכלה ויוקרה חברתית בשל נתוני העבר‪ .‬מתוך‬
‫רצון לטשטש פערים חברתיים בין אוכלוסיות לשם יצירת תחושת שייכות‬
‫ומעורבות אזרחית בקרב כל הקבוצות וחיזוק השוויון ביניהן המדינה מעניקה‪,‬‬
‫לזמן מוגבל (הנבחן במציאות באופן תמידי) ‪ ,‬הטבות והעדפות שונות לחברי‬
‫הקבוצה שקופחו בעבר עד שיגיעו לעמדה שווה‪ ,‬ויהיו בעלי סיכויים שווים‬
‫להתמודדות חברתית מול שאר הקבוצות‪ .‬המטרה בהעדפה לתקן את האפליה‬
‫מהעבר‪ ,‬ומכאן מקור השם העדפה מתקנת (הזוכה לשיבוש לא פעם בפי מי שמכנה‬
‫את המדיניות "אפליה מתקנת"‪ -‬אפליה איננה ניתנת לתיקון)‪.‬‬
‫מדיניות זו מופעלת למשל‪ ,‬כשבמשך תקופה מוגדרת מעניקים משאבים רבים‬
‫יותר למוסדות חינוך בעיירות פיתוח ובפריפריות‪ ,‬שידעו הזנחה רבה מבחינת‬
‫אנשי ההוראה וכן מבחינת תקציבים‪.‬‬
‫לאחר תקופה מסוימת‪ ,‬כשהממצאים מורים כי הישגיהם הלימודיים של בני‬
‫המקום משתווים לשאר האוכלוסייה‪ ,‬התמיכה נפסקת‪.‬‬
‫בני עיירות הפיתוח והפריפריות זוכים לעיתים לשריון מקומות בלימודים גבוהים‬
‫ולהקלות בתנאי הקבלה משום שלנוכח רמת החיים שלהם ותנאי החינוך בבתי‬
‫הספר הם לא היו יכולים להתקבל ללימודים גבוהים‪.‬‬
‫המתנגדים למדיניות זו טוענים ששריון מקומות במפלגה‪ ,‬באוניברסיטה ובעבודות‬
‫שונות לחברי קבוצה רק משום שקופחה בעבר ולא על סמך כישורים ‪ -‬יוצר מצב‬
‫של אפליה פסולה כלפי בעלי כישורים‪ .‬ובנוסף‪ ,‬מדיניות זו מעודדת את הקבוצות‬
‫להישאר במצבן ולא להתאמץ לשנותו‪.‬‬
‫‪ | 71‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫‪ ‬הזכות להליך הוגן‬
‫הגדרה‪ :‬זכותו של אדם המצוי בתהליך של העמדה לדין שלא ייפגעו זכויות האדם‬
‫שלו באופן לא חוקי‪.‬‬
‫מאפיינים‪ :‬הליך משפטי מתחיל בשלב שבו אדם חשוד בעבירה על החוק‪ ,‬הוא‬
‫ממשיך בחקירות משטרה‪ ,‬במעצר ‪ -‬אם יש בכך צורך‪ ,‬בהגשת כתב אישום‪ ,‬בקיום‬
‫משפט שבסיומו פסק דין וגזר דין‪ .‬לאורך כל הדרך החשוד זכאי לזכויות נאשם‬
‫הנגזרות מזכויות האדם‪ .‬הפגיעה בהן מותרת רק בכפוף לכללים ולמגבלות הקבועים‬
‫בחוק‪ .‬לדוגמה‪ :‬ניתן לעצור אדם רק ל‪ 31 -‬שעות ללא הבאתו לפני שופט‪ .‬להארכת‬
‫המעצר דרוש צו שופט המגדיר את המגבלות החלות על החשוד‪ .‬שופט נותן גם צו‬
‫חיפוש למשטרה בביתו של החשוד‪ .‬המדינה נותנת לכל חשוד יעוץ משפטי על ידי‬
‫עורך דין מהסנגוריה הציבורית ‪ .‬המדינה מיידעת את החשוד במה נאשם ומעניקה‬
‫לו משפט פומבי המתנהל בפני שופטים אובייקטיביים כדי למנוע שיבוש או הטיית‬
‫משפט‪ .‬לכל אדם זכות לפנות לבית המשפט בקובלנה (תלונה) כנגד אדם או מוסד‬
‫שלטוני‪ .‬עם זאת לעיתים נפגעות זכויות אחרות של החשוד למען טובת החברה‬
‫הצריכה להתגונן מפניו‪ .‬לעיתים גם מורשע אדם חף מפשע‪.‬‬
‫דוגמה להגבלת הזכות (מצב התנגשות)‪ :‬במקרה שבו עיתון מפרסם שמם של‬
‫חשודים ברצח בטרם הרשעתם‪ ,‬מתנגשות הזכות להליך הוגן (של החשודים הרואים‬
‫בפרסום משפט ציבורי ומתן פסק דין בטרם הרשעתו) וזכות הציבור לדעת (העיתון‬
‫מייצג את טובת החברה שלמען ביטחונה עליה לדעת מי נחשד ברצח)‪.‬‬
‫‪ ‬הזכות לכבוד‬
‫הגדרה‪ :‬זכותו של אדם שלא להיות נתון ליחס משפיל‪ ,‬פוגע ומעליב‪.‬‬
‫מאפיינים‪ :‬השמירה על הכבוד האנושי בין החיים בחברה דמוקרטית היא התשתית‬
‫לשמירה על שאר זכויות האדם‪ .‬מתן כבוד מבטא הכרה באנושיות של הזולת‪ .‬קשה‬
‫להגדיר את הגבול שבין כבוד לחוסר כבוד‪ ,‬משום שהדבר תלוי בפרשנותו האישית‬
‫של מי שמעורב במקרה מסוים שניתן לראות בו פגיעה בכבוד‪ .‬מעשה שמותיר‬
‫בעקבותיו תחושת פגיעה‪ ,‬השפלה‪ ,‬התרסה עלבון‪ ,‬לעג הוא מעשה של חוסר כבוד‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬כינויי גנאי המופנים לאדם‪ ,‬שימוש באלימות פיזית או מילולית‪ ,‬הכפשה‬
‫ברבים‪.‬‬
‫‪ | 70‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫נרחיב בנוגע לזכויות הנגזרות מהזכות לכבוד‪:‬‬
‫ הזכות לפרטיות‪:‬‬‫הגדרה‪ :‬זכותו של אדם לחיות את חייו באופן אנונימי ללא חשש מהתערבות‬
‫ומחדירה מצד החברה או המדינה‪.‬‬
‫מאפיינים‪ :‬שמירת כבודו העצמי של האדם כוללת בתוכה את ההכרה בכך שחייו‬
‫אינם נחלת הכלל ללא הסכמה מפורשת ממנו‪ .‬האדם זקוק לחופש שלו ולחיים‬
‫פרטיים כדי לפתח את אישיותו‪ ,‬דבר שאיננו יכול להתרחש באופן תקין אם האדם‬
‫נתון לחשיפה מתמדת‪ .‬הזכות לפרטיות מופרת כשחודרים לביתו ולגופו ללא‬
‫הסכמתו‪ ,‬אוספים מידע על חייו האישיים ו‪/‬או מפרסמים מידע כזה ובכך עושים‬
‫בו שימוש לרעה‪ .‬אנשי ציבור ומפורסמים למיניהם סובלים לא אחת מהפרות‬
‫בוטות של הזכות לפרטיות‪.‬‬
‫דוגמה להגבלת הזכות (מצב התנגשות)‪ :‬במקרה שבו מתפרסם דבר מחלה קשה‬
‫שלקה בה ראש הממשלה‪ ,‬מתנגשות הזכות לפרטיות (של ראש הממשלה‬
‫שבריאותו הוא ענייניו האישי) וזכות הציבור לדעת (זכותו של הציבור להפוך את‬
‫בריאותו של ראש הממשלה לעניין ציבורי כיוון שמחלתו תקשה על תפקודו‪ ,‬ויש‬
‫לכך השלכות על הציבור ועל אופן ניהול המדינה)‪.‬‬
‫ הזכות לשם טוב‪:‬‬‫הגדרה‪ :‬זכותו של אדם שלא יפורסם על אודותיו מידע שקרי מכפיש שפוגע בו‪.‬‬
‫מאפיינים‪ :‬שמירת כבודו העצמי של האדם כוללת את האופן שבו הוא מוצג‬
‫בציבור בעיקר באמצעות התקשורת‪ .‬מותר‪ ,‬ולעיתים אף חובה‪ ,‬לפרסם מידע‬
‫אמיתי על תפקודו הלקוי של איש ציבור ועל היותו אדם העובר על החוק ‪ -‬זו אינה‬
‫פגיעה בשמו הטוב‪ .‬אולם פרסום מידע על חייו האישיים או הציבוריים בהגדרה‬
‫של שמועות לא מוכחות‪ ,‬או מידע המעמיד אותו באור מביך הפוגע בו ועלול לכוון‬
‫את דעת הקהל נגדו‪ ,‬הנו בפירוש פגיעה בשמו הטוב‪.‬‬
‫דוגמה להגבלת הזכות (מצב התנגשות)‪ :‬במקרה שמתפרסם שמו של שר בכיר‬
‫בממשלה הנחשד בלקיחת שוחד‪ ,‬מתנגשות הזכות לשם טוב (של השר המצוי‬
‫בסטטוס של חשוד בלבד‪ ,‬והמידע עליו עלול להזיק לתדמיתו) וזכות הציבור לדעת‬
‫וחופש העיתונות (אמצעי התקשורת רואים חשיבות רבה בפרסום מידע כזה בנוגע‬
‫לאדם בכיר המשפיע על המדינה)‪.‬‬
‫‪ | 72‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם‬
‫ב‪ 01 -‬בדצמבר ‪ 0911‬החליטה עצרת האומות המאוחדות (האו"ם) על "ההכרזה לכל באי‬
‫עולם בדבר זכויות האדם"‪ ,‬ופנתה לכל המדינות החברות באו"ם לפרסם את נוסח ההכרזה‪,‬‬
‫"ולפעול שתופץ‪ ,‬תוחדר‪ ,‬תיקרא ותוסבר בעיקר בבתי ספר ובמוסדות חינוך אחרים‪ ,‬ללא‬
‫הבדל במעמדן המדיני של המדינות או הארצות"‪.‬‬
‫סעיפי ההכרזה מסכמים את המחשבה האנושית על מהות זכויות האדם לפרטיהן‪ ,‬והם‬
‫יותר בגדר אידיאלים שאליהם יש לשאוף‪ ,‬מאשר כללים משפטיים מגובשים ומחייבים‪.‬‬
‫הנחת היסוד שעומדת ביסוד ההכרזה היא‪ ,‬שחברה המאמצת את זכויות האדם ומגלה‬
‫כלפיהן מודעות ורגישות – היא חברה טובה יותר מחברה שאין בה מודעות ורגישות כזאת‪.‬‬
‫בנוסח ההכרזה תמכו בשנת ‪ 0911‬כל המדינות החברות באו"ם‪ .‬נוסח ההכרזה אושר גם על‬
‫ידי מדינת ישראל‪.‬‬
‫סעיפים נבחרים מתוך ההכרזה‪:‬‬
‫סעיף א‪ :‬כל בני האדם נולדו בני חורין ושווים בערכם ובזכויותיהם‪.‬‬
‫סעיף ד‪ :‬לא יהיה אדם עבד או משועבד‪ .‬עבדות וסחר עבדים ייאסרו לכל צורותיהם‪.‬‬
‫סעיף ה‪ :‬לא יהיה אדם נתון לעינויים‪ ,‬ולא ליחס או לעונש אכזריים‪ ,‬בלתי אנושיים או משפילים‪.‬‬
‫סעיף ז‪ :‬הכל שווים לפני החוק‪ ,‬וזכאים‪ ,‬לא הפליה‪ ,‬להגנה שווה של החוק‪.‬‬
‫סעיף ט'‪ :‬לא ייאסר אדם‪ ,‬לא ייעצר ולא יוגלה באופן שרירותי‪.‬‬
‫סעיף י‪ :‬כל אדם זכאי‪ ,‬מתוך שיוויון גמור עם זולתו‪ ,‬למשפט הוגן ופומבי של בית דין בלתי תלוי וללא משוא פנים‪ ,‬בשעה‬
‫שבאים לקבוע זכויותיו של וחובותיו ולברר כל אשמה פלילית שהובאה נגדו‪.‬‬
‫סעיף יא‪ )1( :‬אדם שנאשם בעבירה פלילית חזקתו שהוא זכאי‪ ,‬עד שלא הוכחה אשמתו כחוק במשפט פומבי‪ ,‬שבו ניתנו לו כל‬
‫הערובות הדרושות לנגנתו‪ )2( .‬לא יורשע אדם בעבירה פלילית על מעשה או על הזנחה‪ .‬שלא נחשבו בשעתם לעבירה פלילית‬
‫לפי החוק הלאומי או הבינלאומי‪ .‬לא יוטל עונש חמור מהעונש שהיה נהוג בזמן שעבר את העבירה הפלילית‪.‬‬
‫סעיף יב‪ :‬לא יהא אדם נתון להתערבות שרירותית בחייו הפרטיים‪ ,‬במשפחתו במעונו‪ ,‬בחליפת מכתבים שלו ולא לפגיעה בכבודו‬
‫או בשמו הטוב‪ .‬כל אדם זכאי להגנת החוק בפני התערבות או פגיעה באלה‪.‬‬
‫סעיף יג‪ :‬כל אדם זכאי לחופש תנועה ומגורים בתוך כל מדינה‪.‬‬
‫סעיף יד‪ )1( :‬כל אדם זכאי לבקש ולמצוא בארצות אחרות מקלט מרדיפות ‪ )2( .‬אין להסתמך על זכות זו במקרה של האשמה‬
‫פלילית‪ ,‬שמקורה האמיתי במעשי פשע לא מדיניים‪.‬‬
‫סעיף טז‪ ) 1( :‬כל איש ואישה שהגיעו לפרקם‪ ,‬רשאים לבוא בברית הנישואין ולהקים משפחה‪ ,‬ללא כל הגבלה מטעמי גזע‪,‬‬
‫אזרחות או דת‪...‬‬
‫סעיף יז‪ )1( :‬כל אדם זכאי להיות בעל קניין‪ )2(...‬לא יישלל מאדם קניינו בדרך שרירותית‪.‬‬
‫סעיף יח‪ :‬כי אדם זכאי לחירות המחשבה‪ ,‬המצפון והדת‪.‬‬
‫סעיף יט‪ :‬כל אדם זכאי לחירות הדעה והביטוי‪.‬‬
‫סעיף כ‪ )1( :‬כל אדם זכאי לחירות ההתאספות וההתאגדות בדרכי שלום‪ )2( .‬לא יכפו על אדם השתייכות לאגודה‪.‬‬
‫סעיף כא‪ )1( :‬כל אדם זכאי להשתתף בהנהלת ארצו‪ ,‬בין השתתפות ישירה ובין דרך נציגות שנבחרה בבחירות חופשיות‪ )2( .‬כל‬
‫אדם זכאי לשיוויון בכניסה לשירות במנגנון של ארצו‪ )3( .‬רצון העם הוא היסוד לסמכותה של הממשלה‪ .‬העם יביע את רצונו‬
‫בבחירות כשרות הנשנות לעיתים מזומנות‪ ,‬לפי זכות בחירה כללית ושווה בהצבעה חשאית‪ ,‬או לפי דרך של בחירה חופשית‬
‫כיוצא בזה‪.‬‬
‫סעיף כב‪ :‬כל אדם‪ ,‬כחבר החברה‪ ,‬זכאי לבטחון סוציאלי וזכאי לתבוע שהזכויות הכלכליות הסוציאליות והתרבותיות‪ ,‬שהן‬
‫חיוניות לכבודו כאדם ולהתפתחות החופשית של אישיותו‪ ,‬יובטחו‪.‬‬
‫סעיף כג‪ )1( :‬כל אדם זכאי לעבודה‪ ,‬לבחירה חופשית של עבודתו‪ ,‬לתנאי עבודה צודקים והוגנים ולהגנה מפני אבטלה‪ )2( .‬כל‬
‫אדם‪ ,‬ללא כל הפליה‪ ,‬זכאי לשכר שווה בעד עבודה שווה‪ )3( .‬כל עובד זכאי לשכר הוגן וצודק‪ ,‬אשר יבטיח לו ולבני ביתו קיום‬
‫הראוי לכבוד האדם‪ )4( .‬כל אדם זכאי לאגד אגודות מקצועיות ולהצטרף לאגודות‪ ,‬כדי להגן על ענייניו‪.‬‬
‫סעיף כה‪ :‬כל אדם זכאי לרמת חיים נאותה‪ ,‬לבריאותם ולרווחתם‪ ,‬שלו ושל בני ביתו‪ ,‬לרבות מזון‪ ,‬לבוש‪ ,‬שיכון‪ ,‬טיפול רפואי‪,‬‬
‫שירותים סוציאליים כדרוש וזכות לבטחון במקרה של אבטלה‪ ,‬מחלה‪ ,‬אי כושר לעבודה‪ ,‬אלמון‪,‬זקנה או מחסור אחר בניסות‬
‫שאינן תלויות בו‪.‬‬
‫סעיף כו‪ :‬כל אדם זכאי לחינוך‪ .‬החינוך ינתן חינם‪ ,‬לפחות בשלבים הראשוניים והיסודיים‪.‬‬
‫‪ | 73‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫‪ .3‬זכויות האזרח‬
‫זכויות האזרח‬
‫הזכות‬
‫לבחור‬
‫הזכות‬
‫להיבחר‬
‫חופש‬
‫ההתארגנות‬
‫הזכות למתוח‬
‫ביקורת על‬
‫השלטון‬
‫זכויות האזרח נוגעות לאדם החי במסגרת מאורגנת של המדינה ומגדירות את זכויותיו‬
‫הפוליטיות‪.‬‬
‫כמו זכויות האדם אין השלטון יכול לשלול אותן‪ ,‬עם זאת מתפקידו של השלטון להגן על‬
‫קיומן של הזכויות ועל כבודן בידי החברה‪ .‬זכויות אלה מחזקות את מעמדו ואת יכולת‬
‫השפעתו של האזרח על חיי המדינה‪ .‬הן יוצרות חברה אזרחית שבה אנשים משתתפים‬
‫בחיים הפוליטיים‪ .‬זכויות האזרח נובעות מהזכות לחירות והן מתמקדות בחירויות‬
‫פוליטיות‪.‬‬
‫א‪ .‬הזכות לבחור ולהיבחר‬
‫הגדרת הזכות לבחור‪ :‬זכותו של אזרח לבטא את עמדותיו הפוליטיות על ידי‬
‫קביעת הרכב השלטון‪.‬‬
‫הגדרת הזכות להיבחר‪ :‬זכותו של אזרח להשפיע על הנעשה במדינתו במסגרת‬
‫תפקיד באחד ממוסדות השלטון‪.‬‬
‫מאפיינים‪ :‬זכויות אלה מבטאות רמות של מעורבות פוליטית של האזרח בחיי‬
‫מדינתו‪.‬‬
‫הזכויות מבוטאות בבחירות הן באמצעות השתתפות ישירה‪ -‬כמועמד והן‬
‫באמצעות בחירת נציגים‪ .‬במדינת ישראל זכויות אלה נתונות לכל אזרח בגיל‬
‫המתאים ששמו מופיע בספר הבוחרים‪ ,‬אלא אם בית המשפט שלל אותן ממנו‪.‬‬
‫בית המשפט לא שלל עד היום את הזכות לבחור מאיש‪ ,‬אולם פסל מועמדים‬
‫שהיוו סכנה למשטר ולמדינה‪ ,‬מלהיבחר לכנסת‪.‬‬
‫דוגמה להגבלת הזכות להיבחר (מצב התנגשות)‪ :‬במקרה שבית המשפט לא‬
‫התיר לקבוצה להתמודד בבחירות משום שמצעה קרא להשמדתה של מדינת‬
‫ישראל‪ ,‬מתנגשים הזכות להיבחר ועקרון הדמוקרטיה המתגוננת‪.‬‬
‫‪ | 74‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫ב‪ .‬חופש ההתארגנות‬
‫הגדרה‪ :‬זכותו של אדם להתחבר לקבוצה ובמסגרתה להשפיע על החיים‬
‫הציבוריים ולהביא לשינויים חברתיים ופוליטיים‪.‬‬
‫מאפיינים‪ :‬זכות זו מבטאת את ההיבט החברתי‪-‬פוליטי של חופש ההתאגדות‪.‬‬
‫יצירת שינוי בתחומים אלה חייבת להיעשות דרך קבוצה הפועלת למען מטרה‬
‫משותפת ‪ -‬ארגונים‪ ,‬קבוצות‪ ,‬תנועות ועמותות שונים הפועלים למען שיפור‬
‫היבטים שונים בפני החברה‪.‬‬
‫דוגמה להגבלת הזכות (מצב התנגשות)‪ :‬במקרה שבו מוצאת מחוץ לחוק תנועה‬
‫ניאו‪-‬נאצית‪ ,‬מתנגשות הזכות לחופש ההתארגנות (של התנועה המעונינת לבטא‬
‫את השקפותיה ולהשפיע על אימוצן) וזכויות המיעוט (המדינה הדמוקרטית‬
‫מחויבת להגן על מיעוטיה בפני קבוצות כמו זו הניאו‪-‬נאצית‪ ,‬הפועלות למען‬
‫שלילת זכויות המיעוט)‪.‬‬
‫ג‪ .‬הזכות למתוח ביקורת על השלטון‬
‫הגדרה‪ :‬זכותו של אזרח לבטא את מחאתו על אופן התנהלותו ופעולותיו של‬
‫השלטון‪.‬‬
‫מאפיינים‪ :‬זכות זו‪ ,‬כמו שאר זכויות האזרח‪ ,‬נועדה לחזק את המעורבות‬
‫החברתית ולפקח על השלטון‪ .‬המשחק הדמוקרטי מאפשר לכל אדם חופש‬
‫ביטוי‪ .‬זכות זו מתייחסת להיבט הפוליטי של חופש הביטוי‪ .‬ניתן לבקר את‬
‫השלטון באמצעות אמצעי התקשורת‪ ,‬באמצעות הפגנות ובדרכים אומנותיות‪.‬‬
‫דוגמה להגבלת הזכות (מצב התנגשות)‪ :‬במקרה שהמשטרה איננה מאשרת‬
‫לקיים הפגנת ענק כנגד פעילות הממשלה בעקבות מידע שההפגנה תישא אופי‬
‫אלים במיוחד‪ ,‬מתנגשים הזכות למתוח ביקורת על השלטון (המבוטאת ברצונם‬
‫של מארגני ההפגנה המוחים על פעולות הממשלה) וערך השמירה על הסדר‬
‫הציבורי (אינטרס המשטרה להגן על ביטחון הציבור ולמנוע פגיעות כתוצאה‬
‫מאלימות בהפגנה)‪.‬‬
‫‪ | 75‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫התנגשות בין זכויות – ביצוע שקלול ואיזון‪:‬‬
‫גם זכויות האדם וגם זכויות האזרח הפוליטיות הן זכויות יחסיות‪ ,‬מוגבלות ולא מוחלטות‪,‬‬
‫כיוון שהן מתנגשות אלו באלו וכן בעקרונות דמוקרטים אחרים‪ .‬למשל‪ ,‬הזכות הפוליטית‬
‫להיבחר לכנסת מטעם מפלגה יכולה להתנגש עם אופייה הדמוקרטי של המדינה במידה‬
‫ובמצע של המפלגה יש הסתה לגזענות‪ .‬כאשר יש התנגשות בין זכויות יש צורך לבצע שקלול‬
‫ואיזון בין הזכויות‪ .‬כלומר‪ ,‬צריך להעמיד מצד אחד את חומרת הפגיעה בזכות האחת ומצד‬
‫שני את חומרת הפגיעה בזכות האחרת או ביעדיה של המדינה שנפגעים‪ ,‬ולשקול מה‬
‫הפתרון שיבטיח הגנה מרבית על שתי הזכויות‪ ,‬ויצמצם את הפגיעה בהן ככל האפשר‪ .‬מובן‬
‫שפתרון כזה לא יבטיח מימוש מוחלט של הזכויות‪ ,‬אלא הוא פתרון של פשרה שמאזנת בין‬
‫הזכויות‪.‬‬
‫‪ | 76‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫‪ .4‬זכויות חברתיות‬
‫זכויות חברתיות‬
‫הזכות‬
‫לרמת‬
‫חיים‬
‫הזכות‬
‫לדיור‬
‫הזכות‬
‫לטיפול‬
‫רפואי‬
‫זכויות‬
‫עובדים‬
‫ותנאי‬
‫העסקה‬
‫הזכות‬
‫לחינוך‬
‫רקע‬
‫זכויות חברתיות אינן מוגדרות כזכויות טבעיות‪ .‬עצם הענקתן ומידת הענקתן תלויות‬
‫בשלטון ובגישתו הדמוקרטית בתחומים החברתי והכלכלי‪.‬‬
‫שלטון בעל גישה סוציאל‪ -‬דמוקרטית המעוניין ליצור מדינת רווחה‪ ,‬ישאף למצב שבו כלל‬
‫האוכלוסייה זוכה לסיפוק מרבי של צרכיה החברתיים‪ -‬כלכליים‪ .‬בפועל‪ ,‬במדינה כזו‬
‫ייהנה כל פרט ממידה רבה של זכויות חברתיות שתיתן לו המדינה‪ .‬שלטון בעל גישה‬
‫ליברלית‪ ,‬הדוגל בהתערבות מינימלית של המדינה בחיי הפרטים‪ ,‬יעדיף להעניק מינימום‬
‫זכויות חברתיות לאזרחים ויגרום למצב שבו רק הקבוצות החזקות בחברה יכולות ליהנות‬
‫מזכויות אלו בשל יכולת המימון שלהן (למשל בקניית חינוך טוב יותר או טיפול רפואי טוב‬
‫יותר)‪ .‬במדינה כזו יגדל הפער המעמדי‪ ,‬ואנשים מסוימים יהיו מתחת לרמת חיים בסיסית‪.‬‬
‫הזכות לרמת חיים‬
‫‪‬‬
‫הגדרה‪ :‬זכותו של אדם לחיות את חייו באופן שבו ימולאו צרכיו הבסיסיים‪.‬‬
‫מאפיינים‪ :‬הראייה הסוציאל‪ -‬דמוקרטית מעונינת שהאדם יחיה את חייו ברמה סבירה‬
‫ואנושית‪ .‬צרכיו הבסיסיים הקשורים להישרדות פיזית וביטחון (כמו ביטחון גופני‪ ,‬קורת גג‪,‬‬
‫יציבות בחיים)‪ ,‬צריכים להיות ממולאים על מנת שיהיה ניתן לתאר את רמת החיים‬
‫כסבירה ואנושית‪.‬‬
‫המדינה‪ ,‬על פי גישה זו‪ ,‬תבחר להעניק לפרטים שרמת חייהם הסבירה מאוימת‪ ,‬קצבאות‬
‫שונות‪ ,‬דמי אבטלה או השלמת הכנסה‪.‬‬
‫‪ | 77‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫הזכות לדיור‬
‫‪‬‬
‫הגדרה‪ :‬זכותו של אדם למקום מגורים‪.‬‬
‫מאפיינים‪ :‬זכות זו מהווה חלק מרכזי ברמת חיים בסיסית‪ .‬ישנן מדינות שבהן יש אנשים‬
‫שהם חסרי בית‪ .‬מצבם זה איננו מאפשר פיתוח עצמי ותפקוד תקין‪ .‬מדינת הרווחה רואה‬
‫עצמה מחויבת להעניק קורת גג לכלל האוכלוסייה כדבר בסיסי וכן לעזור בהשגת מגורים‬
‫בתנאים נאותים‪ .‬זאת על ידי מגוון אמצעים כלכליים והלוואות‪ ,‬מענקים ומשכנתאות‬
‫בתנאים נוחים לציבור‪.‬‬
‫הזכות לטיפול רפואי‬
‫‪‬‬
‫הגדרה‪ :‬זכותו של אדם לקבל שירותים רפואיים בסיסיים באופן שיגרתי ובמצבים שבהם‬
‫הוא נזקק להם‪.‬‬
‫מאפיינים‪ :‬זכות זו מממשת את זכות האדם לחיים ולביטחון‪ .‬מדינת רווחה דואגת לביטוח‬
‫בריאות ממלכתי על פי חוק שבעקבותיו כל אדם‪ ,‬מכל שכבה חברתית‪ ,‬יכול לקבל טיפול‬
‫רפואי‪.‬‬
‫דוגמה להגבלת הזכות (מצב התנגשות)‪ :‬במקרה שבו משרד הבריאות מאשר הכנסת תרופה‬
‫חיונית לאנשים רבים לסל הבריאות על חשבון תרופה יקרה החיונית לאנשים אחדים בלבד‪,‬‬
‫מתנגשים הזכות לטיפול רפואי (שזכאי לה מספר קטן של אנשים החולים במחלה מסוימת‪,‬‬
‫ואי הכללת התרופה לסל הבריאות מסכנת את בריאותם) ועקרון טובת הכלל (המתממש‬
‫בכך שהכנסת התרופה לסל הבריאות עוזרת לאנשים רבים)‪.‬‬
‫זכויות עובדים ותנאי העסקה‬
‫‪‬‬
‫הגדרה‪ :‬זכותו של אדם שיהיו לו זכויות ותנאים סבירים במקום עבודתו‪.‬‬
‫מאפיינים‪ :‬מרבית שעות היום אדם מצוי במקום העבודה‪ .‬כחלק מרמת חיים סבירה עליו‬
‫ל קבל זכויות ולהיות מוגן מפני פגיעה בהן גם שם‪ .‬מדובר בזכויות כמו הגדרת שכר מינימום‬
‫לעבודה‪ ,‬הניתן באופן מתאים ושוויוני לדרג העבודה‪ ,‬הגדרת מספר שעות העבודה‪ ,‬תנאי‬
‫העבודה‪ ,‬זכאות לתנאים סוציאליים‪ ,‬מתן קביעות‪ ,‬אי הלנת שכר‪ ,‬מתן אפשרות להתאגדות‬
‫מקצועית ועוד‪.‬‬
‫מדינת רווחה תדאג להגן על העובדים ולממש את זכויותיהם ככל האפשר‪.‬‬
‫דומה להגבלת הזכות (מצב התנגשות)‪ :‬במקרה שבו החליט ועד העובדים של מפעל להשבית‬
‫את המפעל במחאה על התנכלות מצד ההנהלה‪ ,‬וכתוצאה מכך הפחיתה ההנהלה שעות‬
‫עבודה ממשכורת העובדים‪ ,‬מתנגשות זכויות העובדים לתנאי העסקה (שנפגעו בעקבות‬
‫הפחתת שעת עבודה אף ששביתה היא זכות לגיטימית) וזכות השביתה (של העובדים‬
‫בעקבות ההתנכלויות מצד ההנהלה)‪.‬‬
‫‪ | 78‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫הזכות לחינוך‬
‫‪‬‬
‫הגדרה‪ :‬זכותו של אדם לקבל השכלה שבאמצעותה יוכל לפתח את עצמו ולתרום לחברה‪.‬‬
‫מאפיינים‪ :‬ההשקפה הדמוקרטית רואה בהשכלה משאב לפיתוח אישי‪ ,‬וככל שירבו‬
‫האנשים המשכילים‪ ,‬תתחזק החברה האזרחית‪ .‬כל ילד זכאי לחינוך‪ .‬מחובת המדינה לספק‬
‫אותו באמצעות מערכת חינוך‪ .‬חובתו של כל הורה לדאוג לשילובם של ילדיו במערכת זו‪.‬‬
‫מדינת רווחה משקיעה את משאביה במערכת חינוך נגישה לכלל האוכלוסייה‪ .‬היא מספקת‬
‫חינוך חינם (בחלק מהמדינות הדמוקרטיות גם החינוך הגבוה ניתן חינם) ומעניקה באופן‬
‫שוויוני הון תרבותי לכל‪.‬‬
‫במדינה בעלת גישה דמוקרטית‪ -‬ליברלית חינוך טוב יותר יהיה יקר יותר‪ ,‬וכך תיווצר חברה‬
‫שבה פער מעמדי‪-‬כלכלי יוביל לפער השכלתי‪.‬‬
‫דוגמא להגבלת הזכות (מצב התנגשות)‪ :‬במקרה שבו המדינה איננה מאפשרת למשפחה‬
‫מסוימת לא לשלוח את ילדיה למסגרת לימודים רשמית‪ ,‬אלא להקנות להם השכלה‬
‫במסגרת הבית‪ ,‬מתנגשים הזכות לחינוך (של הילדים במשפחה באופן שווה לכל ילד במדינה)‬
‫ועקרון הפלורליזם (המיוצג בדמות החינוך הביתי)‪.‬‬
‫‪ | 79‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫‪ .5‬זכויות מיעוטים‬
‫זכויות מיעוטים‪ ,‬זכויות קבוצה‬
‫הזכות למערכת‬
‫חינוך אוטונומית‬
‫בלשון הקבוצה‬
‫הכרה בשפת‬
‫המיעוט כשפה‬
‫רשמית במדינה‬
‫הזכות לייצוג‬
‫בפרלמנט‬
‫ובמוסדות‬
‫השלטון‬
‫הזכות‬
‫לחופש‬
‫פולחן‬
‫הזכות‬
‫לשלטון עצמי‬
‫טריטוריאלי‬
‫לכל מיעוט יש מאפיין או מאפיינים ייחודיים לו מההיבטים האתני‪ ,‬התרבותי‪ ,‬הדתי‬
‫או הלאומי (לדוגמה‪ :‬רקע היסטורי שונה‪ ,‬אמונה אחרת‪ ,‬לשון שונה)‪ .‬רצונו של‬
‫המיעוט הוא בשמירה על ייחודו באופן הנבדל מזהותם של רוב האנשים במדינה‪.‬‬
‫המיעוט מעוניין בהכרה מצד מוסדות השלטון‪ ,‬בקבלת זכויות ייחודיות ובהגנה‬
‫חוקית עליהן‪.‬‬
‫בזכויות אלו זוכה הפרט רק משום שייכותו למיעוט‪ .‬לבן המיעוט יש חופש להחליט‬
‫אם הוא רוצה לזכות בהן ולממשן כאזרח במדינה דמוקרטית‪ .‬בן המיעוט זכאי‬
‫לזכויות האדם והאזרח הטבעיות‪ .‬לעיתים בן המיעוט מצוי במצב שבו השתייכותו‬
‫לקבוצתו הייחודית מונעת ממנו קבלת זכויות אדם ואזרח‪ .‬כך קרה לבני מיעוטים‬
‫שחוו אפליה וקיפוח ונמנעה מהם הזכות לשוויון‪ ,‬או שהרוב‪ ,‬בהכרעות עריצות‪ ,‬מנע‬
‫מהם חירויות כמו חופש הביטוי וההתאגדות‪ ,‬או שזכותם לחיים ולביטחון הייתה‬
‫מאוימת‪.‬‬
‫במדינות הדמוקרטיות השונות התגבשו שלוש גישות בנוגע ליחס כלפי המיעוטים‪,‬‬
‫בהתאם להשקפת העולם ולאינטרסים של המדינות‪ .‬את הגישות ניתן למקם על פני‬
‫רצף‪ ,‬החל בגישה ליברלית‪-‬קיצונית שאינה מכירה במיעוט כקבוצה וכופה על חבריו‬
‫להיטמע בחברה השלטת‪ ,‬המשך בגישה ליברלית מתונה‪ ,‬שדומה לקודמתה‪ .‬ללא‬
‫הדרישה להטמעה‪ ,‬וכלה בגישה המכירה בזכויות המיעוט‪ ,‬תומכת בו ומגנה על‬
‫זכויותיו‪ .‬התנועות הלאומיות שהתעוררו באירופה שמו להן למטרה לחזק את הגישה‬
‫האחרונה‪ .‬מדינות הדוגלות בגישה זו רואות כערך עליון את ההכרה והכיבוד של‬
‫זכויות האחר והשונה‪.‬‬
‫ליברלית קיצונית‬
‫שלילת מיעוטים‬
‫ליברלית מתונה‬
‫המדינה לא מונעת קיום‬
‫מיעוטים אך גם לא מגינה‬
‫עליהם‬
‫‪ | 81‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫מכירה בזכויות מיעוט‬
‫המיעוט זוכה להכרה‬
‫ולהגנה חוקית על‬
‫זכויותיו (ישראל)‬
‫הזכות למערכת חינוך אוטונומית בלשון הקבוצה‬
‫‪‬‬
‫הגדרה‪ :‬זכותו של בן מיעוט ללמוד בשפתו ואת התכנים הרלבנטיים לעולמו התרבותי‪.‬‬
‫מאפיינים‪ :‬למיעוט עולם תרבותי הנבדל מתרבות החברה השלטת (רוב האוכלוסייה)‪ .‬מדינה‬
‫הדוגלת בגישה המכירה בזכויות הקבוצה רואה חשיבות בכך שבן המיעוט ילמד תוכנית‬
‫לימודים הכוללת את דתו‪ ,‬מורשתו‪ ,‬שפתו ותרבותו (כמובן לצד הכרת המדינה שהוא חי‬
‫בה)‪.‬‬
‫בישראל נכתבה ב‪ 0942 -‬תכנית לימודים ייחודית למגזר הערבי‪ ,‬ולפיה לומדים עד היום‪.‬‬
‫דוגמה להגבלת הזכות (מצב התנגשות)‪ :‬במקרה שבו המדינה דורשת מהמיעוט ללמוד את‬
‫תכנית הלימודים של הרוב כדי שהרוב והמיעוט יוכלו להיבחן בבחינות בגרות זהות‪,‬‬
‫מתנגשות זכויות הקבוצה‪/‬מיעוט (למערכת חינוך אוטונומית בלשון הקבוצה‪ .‬המיעוט איננו‬
‫לומד תכנים ייחודיים לו) והזכות לשוויון (האוכלוסייה כולה תלמד ותיבחן על תכנים‬
‫זהים)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הכרה בשפת המיעוט כשפה רשמית במדינה‬
‫הגדרה‪ :‬זכותו של בן מיעוט ששפתו תוכר כרשמית במדינה כדי לעזור לקליטתו החברתית‪.‬‬
‫מאפיינים‪ :‬המדינה הדוגלת בגישה המכירה בזכויות הקבוצה‪ ,‬רואה חשיבות בכך שהמיעוט‬
‫והרוב יכירו זה את שפתו של זה לשם שיפור התקשורת ביניהם ושיתוף הפעולה חברתי‪-‬‬
‫מדיני‪.‬‬
‫זכות זו באה לידי ביטוי בתרגום בטלוויזיה‪ ,‬בשלטי דרכים‪ ,‬בלמידת השפה במערכת החינוך‬
‫ובכיתוב בשתי השפות במסמכים רשמיים‪ .‬מימוש הזכויות מחזק את מעמד המיעוט‬
‫במדינה‪.‬‬
‫בישראל השפה הערבית נלמדת בבתי הספר‪.‬‬
‫הזכות לייצוג בפרלמנט ובמוסדות השלטון‬
‫‪‬‬
‫הגדרה‪ :‬זכותו של בן המיעוט לפעול למען ענייניו החברתיים והמדיניים מתוך רשויות‬
‫השלטון‪.‬‬
‫מאפיינים‪ :‬אף שמדינה הדוגלת בגישה המכירה בזכויות הקבוצה צריכה להעניק למיעוט‬
‫אמצעים לשמירת זהותו‪ ,‬וכן להגן עליו חוקית‪ ,‬יעדיף בן המיעוט נציגות משלו במוסדות‬
‫השלטון בכלל ובפרלמנט בפרט‪.‬‬
‫נציגי המיעוט יקדמו חקיקה שתעגן זכויות המגיעות לו ותמנע מצבי אפליה ושלילת‬
‫חירויות‪ .‬הם גם יילחמו נגד מצבים של עריצות הרוב כלפי המיעוט‪.‬‬
‫‪ | 80‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫בישראל מפלגות ערביות עצמאיות ומפלגות ערביות‪-‬יהודיות מיוצגות בפרלמנט מאז שנות‬
‫ה‪.11 -‬‬
‫דוגמה להגבלת הזכות (מצב התנגשות)‪ :‬במקרה שבו בית המשפט איננו מאפשר על פי חוק‬
‫לקבוצת מיעוט המתנגדת לערכי המדינה הדמוקרטית להתמודד בבחירות לפרלמנט‪,‬‬
‫מתנגשות זכויות הקבוצה‪/‬מיעוט (לייצוג בפרלמנט כמו כל קבוצה אחרת) ועקרון שלטון‬
‫החוק (על פי חוק שלפיו יש להוציא מחוץ לחוק קבוצה אנטי דמוקרטית שמסכנת את‬
‫משטר המדינה)‪.‬‬
‫הזכות לחופש פולחן‬
‫‪‬‬
‫הגדרה‪ :‬זכותו של בן מיעוט לבטא את דתו‪ ,‬את אמונותיה ומנהגיה‪.‬‬
‫מאפיינים‪ :‬הדת היא מרכיב מרכזי בתרבותו של המיעוט‪ .‬אין לכפות עליו אימוץ מנהגים של‬
‫דת אחרת‪ .‬מדינה הדוגלת בגישה המכירה בזכויות הקבוצה תסייע למיעוט להקים מוסדות‬
‫דת ובתי דין דתיים‪ ,‬תכבד את המועמדים הנקשרים לדת ותספק את כל הצרכים הדתיים‬
‫של המיעוט‪.‬‬
‫בישראל המיעוט הלא–יהודי נהנה מחופש פולחן מלא‪ ,‬מתקצוב דרך משרד הדתות‪ ,‬מבתי‬
‫דין לענייני אישות ואימוץ המועדים הדתיים בלוח השנה‪.‬‬
‫דוגמה להגבלת הזכות (מצב התנגשות)‪ :‬במקרה שבמדינה אירופית החוק אינו מתיר‬
‫למוסלמי לשאת כמה נשים‪ ,‬מתנגשים זכויות קבוצה‪/‬מיעוט (חופש הפולחן‪ -‬הדת‬
‫המוסלמית מאפשרת לשאת כמה נשים) ושלטון החוק (חוק המדינה האוסר פוליגמיה‪ ,‬ריבוי‬
‫בני זוג)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הזכות לשלטון עצמי טריטוריאלי‬
‫הגדרה‪ :‬זכותו של בן מיעוט לשמור על ייחודו באזור שבו קבוצתו מהווה רוב‪.‬‬
‫מאפיינים‪ :‬זכות זו מעניקה למיעוט שתי אפשרויות לניהול עצמי באזור שבו המיעוט הוא‬
‫רוב‪.‬‬
‫במסגרת פדרצ יה המדינה כולה מחולקת למחוזות‪ ,‬והמיעוט חי במחוז בעל מבנה מוסדי‬
‫משלו (רשויות שלטוניות‪ ,‬מנהל ציבורי) ומפעיל בו שלטון עצמי ברוב תחומי החיים אם כי‬
‫הוא כפוף לשלטון מרכזי אחד‪.‬‬
‫במסגרת אוטונומיה טריטוריאלית‪ :‬המדינה מעניקה למיעוט המרוכז באזור מוגדר אפשרות‬
‫לשלטון עצמי באזורו תוך הפעלת רשויות שלטון ומנהל ציבורי‪ .‬אם המיעוט מפוזר במדינה‬
‫ניתן להעניק לו את כל הזכויות שהוזכרו לעיל במסגרת אוטונומיה קהילתית בכל הארץ ‪,‬‬
‫אך אין מדובר בניהול עצמי של שטח‪.‬‬
‫‪ | 82‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫גופים המגינים על הזכויות‬
‫א‪ .‬מערכת בתי המשפט – בתי המשפט דנים במקרים של התנגשויות בין זכויות‬
‫ובהפרות חמורות של זכויות‪ .‬פסיקותיהם יוצרות נורמות חברתיות ומחדדות את‬
‫המודעות לשמירה על זכויות‪.‬‬
‫בישראל ראוי לציין את הבג"ץ – בית משפט שנועד להגן על זכויותיו של האזרח‬
‫מפני פגיעות שלטוניות‪ .‬גם בתי המשפט האחרים עוסקים בכך‪.‬‬
‫ב‪ .‬הפרלמנט – חברי הפרלמנט שייכים למפלגות שבמצען מוצהר מאבק לטובת הגנת‬
‫הזכויות‪ .‬אותן מפלגות פועלות ליצירת חקיקה מגינת זכויות ולהעלאת הנושא על‬
‫סדר היום הציבורי‪.‬‬
‫בישראל רבים החוקים המגינים על זכויות ("חוק לשון הרע"‪" ,‬חוק נגד הטרדה‬
‫מינית"‪" ,‬חוק יסוד כבוד האדם וחירותו" ועוד)‪ ,‬ורבות המפלגות הפועלות למען‬
‫ההגנה על הזכויות של כלל האוכלוסייה ושל קבוצות בה‪.‬‬
‫ג‪ .‬ארגוני מתנדבים – בעולם פועלים ארגונים בין לאומיים הבודקים את מידת‬
‫השמירה על הזכויות במדינות השונות (כולל מדינות לא דמוקרטיות)‪ .‬אותם‬
‫ארגונים מפרסמים את ממצאיהם ופועלים במדינות השונות באופן אקטיבי למען‬
‫הגנת הזכויות‪ -‬ארגון כזה למשל הוא אמנסטי‪.‬‬
‫ד‪ .‬אמצעי התקשורת – גופי התקשורת השונים השייכים לתקשורת האלקטרונית‬
‫והכתובה מפרסמים מקרים שבהם נפגעו זכויותיהם של אנשים‪ ,‬ובכך מעלים אותם‬
‫למודעות הציבור‪ .‬הם גם יוצרים דעת קהל סביב אותם נושאים‪.‬‬
‫ה‪ .‬אמנות בין לאומיות – לאחר תום מלחמת העולם השנייה עלתה למודעות העולמית‬
‫חשיבות השמירה על זכויות האדם‪ .‬הדבר הוביל לחתימה של מדינות רבות על‬
‫אמנות הדורשות מחויבות להגנת הזכויות כגון "ההכרזה לכל באי העולם בדבר‬
‫זכויות האדם"‪" ,‬אמנה נגד אפליית נשים"‪" ,‬הצהרת הלסינקי" ו"האמנה על זכויות‬
‫הילד"‪.‬‬
‫מדינת ישראל חתומה על האמנות‪ ,‬ובכך היא מביעה מחויבות לנאמר בהן‪.‬‬
‫‪ | 83‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫הגנה על הזכויות‬
‫כנסת‬
‫חוקה‬
‫מחוקקים חוקים לטובת‬
‫האזרח ‪ .‬דוגמה‪:‬‬
‫‪ ‬חוק שוויון‬
‫זכויות האישה‬
‫‪ ‬חוק לשון הרע‬
‫‪ ‬חוק למניעת‬
‫אלימות‬
‫במשפחה‬
‫‪ ‬חוק יסוד חופש‬
‫העיסוק‬
‫הכנסת מבקרת ומפקחת‬
‫על הרשות המבצעת‬
‫באמצעות‪:‬‬
‫שאילתא‪ ,‬פיקוח על‬
‫התקציב וועדות הכנסת‪.‬‬
‫קובעת את סמכויות השלטון‬
‫ותוחמת אותו (בישראל אין‬
‫חוקה)‪ .‬מפרטת את זכויות‬
‫האדם‪ ,‬האזרח והמיעוט‬
‫ומגינה עליהם‪.‬‬
‫ועדת חקירה ממלכתית‬
‫כשנוצר משבר אמון‬
‫בין הציבור לממשלה‬
‫בעקבות מחדל‪ .‬גוף‬
‫ניטרלי חוקר‪.‬‬
‫בג"צ‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מבצר את זכויות‬
‫האדם והאזרח‬
‫מגילת זכויות‬
‫שיפוטיות‬
‫בודק את חוקיות‬
‫הפעילות‬
‫השלטוניות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מפלגות‬
‫דוגלות בשמירה על‬
‫זכויות האדם‪ ,‬כחלק‬
‫מהמצע שלהן‪.‬‬
‫‪ | 84‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫מבקר המדינה‬
‫מבקר את‪:‬‬
‫גופים ממשלתיים‪ ,‬חוקתיות‬
‫הפעילות‪ ,‬ניהול תקין‪ ,‬יעילות‪,‬‬
‫חיסכון‪ ,‬טוהר מידות‪.‬‬
‫אמנות‬
‫ארגוני מתנדבים‬
‫אמנה בדבר‬
‫זכויות האזרח‬
‫אמנה לביטוח‬
‫אפליה גזעית‬
‫זכויות הילד‬
‫אמנה נגד‬
‫עינויים‬
‫אמנה נגד‬
‫אפליית נשים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫אמנסטי‬
‫בצלם‬
‫האגודה לזכויות‬
‫האזרח‬
‫האגודה לשמירת‬
‫זכויות הילד‬
‫קו לעובד‬
‫אגודה לזכויות‬
‫האזרח הערבי‬
‫אמצעי תקשורת‬
‫מייעדים את הציבור‬
‫וחושפים עיוותים ופגיעות‬
‫של השלטון באזרחים‪.‬‬
‫זכויות וחובות‬
‫המדינה הדמוקרטית מעניקה לכל אזרח זכויות יסוד‪ ,‬זכויות טבעיות‪ ,‬עם זאת היא גם‬
‫מטילה חובות על כל אדם ואזרח‪ .‬החובות נחלקים לחובות שמקורן בחוק המדינה‪ ,‬ולצדן‬
‫חובות מוסריים כבני אדם לבני אדם אחרים וחובות כאזרחים אכפתיים ומודעים כלפי‬
‫החברה‪ ,‬הפוליטיקה והמדינה‪ .‬אם אזרחים רבים יראו בחובות אלה כמחייבות אזי‬
‫הדמוקרטיה תתחזק‪ .‬אין קשר בין אי מילוי חובות לשלילת זכויות טבעיות‪ .‬מותר לכל אדם‬
‫לממש את זכויותיו הטבעיות ללא התניה במילוי חובות כלשהם‪ .‬אי מילוי חובה המופיע‬
‫בחוק תגרור רק עונש הקבוע בחוק‪ .‬אי תשלום מיסים‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬יגרום להטלת קנס על‬
‫העבריין או למאסרו‪ ,‬אך הוא יוכל להמשיך להצביע בבחירות‪.‬‬
‫חובות האדם והאזרח‬
‫חובות האדם כאדם מוסרי‬
‫לכבד את‬
‫זכויות‬
‫האזרח‬
‫חובות האזרח למדינתו‬
‫לגלות סובלנות למסור מידע‬
‫על פגיעה‬
‫כלפי הזולת‬
‫בזכויות הזולת‬
‫חובות מתוקף חוק‬
‫לציית לחוקי לשלם מיסים לגלות‬
‫נאמנות‬
‫כנדרש‬
‫המדינה‬
‫על פי חוק למדינה‬
‫חובות מתוקף גילוי אזרחות טובה‬
‫ואחריות לחברה הדמוקרטית‬
‫להצביע‬
‫למסור מידע לבקר‬
‫לחזק את‬
‫בבחירות‬
‫את‬
‫על עוולות‬
‫החברה‬
‫האזרחית ע"י חברתיות השלטון‬
‫פעילות אזרחית‬
‫ופוליטית‬
‫‪ | 85‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫מילון מונחים‬
‫א‪ .‬זכויות האדם‪ :‬זכויות טבעיות שכל אדם זכאי להן מעצם היותו אדם‪ .‬השלטון איננו מעניקן‬
‫ואיננו יכול לשלול אותן‪ ,‬אך הוא מחויב להגן עליהן ולממש אותן‪.‬‬
‫ב‪ .‬זכויות האזרח‪ :‬זכויות טבעיות שכל אדם זכאי להן בשל היותו אזרח במדינה‪ .‬הן בעלות אופי‬
‫פוליטי‪ .‬השלטון איננו מעניקן ואיננו יכול לשלול אותן‪ ,‬אך הוא מחויב להגן עליהן ולממש אותן‪.‬‬
‫ג‪ .‬זכויות חברתיות‪ :‬זכויות סוציאליות המוענקות לאזרחי המדינה או נשללות מהם בהתאם‬
‫לגישה הדמוקרטית של השלטון (ליברלית או סוציאל‪-‬דמוקרטית)‪.‬‬
‫ד‪ .‬זכויות מיעוטים זכויות קבוצה‪ :‬זכויות הניתנות לאדם כחלק מקבוצת מיעוט כדי לשמור על‬
‫אופייה הייחודי של הקבוצה‪ ,‬הנבדל משאר האוכלוסייה‪.‬‬
‫ה‪ .‬גישה ליברלית קיצונית‪ :‬השקפת עולם שלפיה אין מקום במדינה לקבוצות מיעוט‪ ,‬ועל‬
‫חבריהן להיטמע בתרבות הכללית‪.‬‬
‫ו‪ .‬גישה ליברלית מתונה‪ :‬השקפת עולם שלפיה על כל קבוצת מיעוט שתרצה לשמור על ייחודה‬
‫להתארגן ולפעול בעצמה ללא עזרת המדינה‪.‬‬
‫ז‪ .‬גישה המכירה בזכויות הקבוצה‪ :‬השקפת עולם שלפיה יש מקום במדינה לקבוצות מיעוט‪ ,‬ועל‬
‫המדינה להעניק להן אמצעים ולשמור על זכויותיהן הייחודיות‪.‬‬
‫ח‪ .‬פדרליזם‪ :‬שיטת ממשל שלפיה המדינה מחולקת למחוזות בעלי ניהול עצמי במסגרת היבטי‬
‫החיים הציבוריים השונים‪ ,‬תוך כפיפות לשלטון מרכזי אחד‪.‬‬
‫ט‪ .‬אוטונומיה‪ :‬שיטת ממשל שלפיה המדינה מעניקה אפשרות לניהול עצמי לקבוצת מיעוט‬
‫שבתוכה‪.‬‬
‫י‪ .‬אוטונומיה טריטוריאלית‪ :‬קבוצת מיעוט הזוכה לניהול עצמי רחב היקף (ללא סמכויות חוץ‬
‫וביטחון) במסגרת אזור מוגדר שבו היא רוב האוכלוסייה‪.‬‬
‫יא‪ .‬אוטונומיה קהילתית‪-‬אישית‪ :‬חברי קבוצת מיעוט המפוזרים בכל רחבי המדינה זוכים‬
‫לניהול עצמי בנוגע לחינוך‪ ,‬לדת ולתרבות‪ .‬כל חבר יכול להחליט אם הוא רוצה ליהנות‬
‫מאוטונומיה זו או שהוא רואה עצמו כשייך לרוב בלבד‪.‬‬
‫‪ | 86‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫תרגול (מיעוטים וזכויות קבוצה)‪:‬‬
‫‪ .0‬קראו את הקטע שלהלן והסבירו מהי הגישה הנהוגה בספרד בדבר ההכרה בזכויות‬
‫המיעוטים‪ .‬נמקו את קביעתכם‪.‬‬
‫החוקה החדשה של ספרד מ‪ 0941 -‬חילקה את ספרד ל ‪ 04‬אזורים‪ ,‬נתנה זכויות לאותם‬
‫חלקים (ארץ הבאסקים‪ ,‬קאטלוניה וגאליסיה) שהיו בעלי זהויות היסטוריות משלהם‪,‬‬
‫העניקה יתרון לקסטיליאנית כשפתה הרשמית של ספרד‪ ,‬אבל נתנה לשפות אחרות‪-‬‬
‫במיוחד לקטלונית‪ ,‬באסקית ולנסיאנית (דיאלקט של קטלוני) וגליסיאנית‪ -‬מעמד שווה‬
‫באזורים שבהם מדברים בהן‪ .‬ממשלות אזוריות הורשו לקבוע את התערובת הלשונית‬
‫הרצויה להם‪.‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫‪ .3‬הסבירו לגבי ארה"ב‪ ,‬צרפת ובריטניה‪:‬‬
‫א‪ .‬כיצד חשות לדעתכם קבוצות המיעוט החיות במדינות אלה מבחינת זיקתם למדינה‬
‫וזיקתם לזהותם הייחודית כקבוצה?‬
‫ב‪ .‬האם לדעתכם יכול להתעורר מאבק על רקע לאומי בכל אחת ממדינות אלה? נמקו‪.‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫‪ | 87‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫‪ .2‬לפניכם היגדים אחדים‪ .‬ציינו לגבי כל אחד מהם‪:‬‬
‫א‪ .‬האם מדובר בזכויות אדם ואזרח או בזכויות קבוצה‪.‬‬
‫ב‪ .‬זהו את ההיגדים שבהם יש התנגשות בין זכויות הקבוצה לזכויות האדם והאזרח‪.‬‬
‫נמקו את החלטתכם‪.‬‬
‫‪ .0‬הכורדים בתורכיה דורשים מימוש זכותם להגדרה עצמית‪.‬‬
‫‪ .3‬ארגונים יהודיים בארצות הברית פעילים מאוד במאבק להטבת מצבן הכלכלי‬
‫והחברתי של קבוצות אתניות חלשות ממוצא פורטוריקני‪ ,‬מקסיקני וכיו"ב‪.‬‬
‫‪ .2‬חוק יסוד הכנסת (תשי"ח‪ )0921 -‬קובע‪ ,‬שכל אזרח ישראלי בן ‪ 01‬ומעלה זכאי‬
‫לבחור לכנסת וכל אזרח ישראל בן ‪ 30‬ומעלה זכאי להיבחר לכנסת‪.‬‬
‫‪ .1‬חוק שוויון זכויות האישה (תשי"א – ‪ )0920‬קובע כי גבר ואישה יהיו שווים בפני‬
‫החוק ושווים לכל פעולה משפטית‪ .‬כל הוראת חוק המפלה את האישה באשר היא‬
‫אישה‪ ,‬פסולה‪.‬‬
‫‪ .2‬בארצות הברית ממשיכים השחורים במאבק לשוויון זכויות‪.‬‬
‫‪ .3‬חוק בתי דין שרעיים (תשי"ג‪ )0922-‬מקנה לבתי הדין המוסלמיים הדתיים (בתי‬
‫הדין השרעיים) שיפוט יחיד בענייני המעמד האישי של המוסלמים‪ .‬כמו כן נדונים כל‬
‫ענייני הווקף (הקדש מוסלמי דתי) בפני בית הדין הנ"ל‪.‬‬
‫‪ .4‬בחבל קוויבק הצרפתי (בקנדה) חל איסור על בעלי חנויות לתלות שלטים בשפה‬
‫האנגלית‪.‬‬
‫‪.1‬חוק לימוד חובה (תשל"ה‪ )0941 -‬מורה על מתן חינוך שווה לכל ילד מגיל ‪ 2‬עד גיל ‪.02‬‬
‫‪ .9‬באנגליה תבעו אזרחים אנגלים ממוצא פקיסטני בני דת האיסלאם לממש את זכותם‬
‫לשאת מספר נשים‪ ,‬כנהוג וכמותר על פי דת האיסלאם‪.‬‬
‫‪ .01‬בישראל מוכרת מאז קום המדינה השפה הערבית כשפה ממלכתית רשמית‪.‬‬
‫‪ .00‬במגילת העצמאות נכתב‪ ..." :‬תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל‬
‫אזרחיה בלי הבדל דת גזע ומין‪ ,‬תבטיח חופש דת‪ ,‬מצפון‪ ,‬לשון‪ ,‬חינוך ותרבות‪....‬אנו‬
‫קוראים לבני האדם הערבים תושבי מדינת ישראל ליטול חלקם בבניין המדינה על‬
‫יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדותיה‪."...‬‬
‫‪ .03‬בפלנדריה שבלגיה נחקק חוק האוסר על הורים פלמים לשלוח את ילדיהם לבתי ספר‬
‫ששפת ההוראה בהם היא צרפתית‪.‬‬
‫‪ | 88‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫‪ .1‬הביאו דוגמה למצב שבו השתייכתם לקבוצת המיעוט (במדינה‪ ,‬במשפחה‪ ,‬בכיתה‪,‬‬
‫בתנועת נוער וכד') ותארו‪:‬‬
‫א‪ .‬כיצד הרגשתם כמיעוט?‬
‫ב‪ .‬כיצד התייחס אליכם הרוב?‬
‫ג‪ .‬כיצד הגבתם ליחסו של הרוב אליכם?‬
‫ד‪ .‬האם הייתם נוהגים אחרת לו למדתם את הנושא קודם לכן?‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫‪ | 89‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫תרגול‪( :‬זכויות האדם והאזרח)‬
‫‪ .0‬לפניכם טבלה של זכויות אדם ואזרח‪.‬‬
‫ציינו מהן זכויות האדם והאזרח המופיעות בהכרזת האו"ם בסעיפים‬
‫ד‪,‬ה‪,‬ז‪,‬ט‪,‬יד‪,‬טז‪,‬יח‪,‬כג‪,‬כו‪ .‬שבצו כל אחת מהזכויות שזיהיתם בעמודה המתאימה‬
‫בטבלה‪.‬‬
‫הזכות‬
‫לשוויון‬
‫הזכות‬
‫לכבוד‬
‫הזכות‬
‫לחיים‬
‫ולביטחון‬
‫הזכות‬
‫לחירות‬
‫הזכות‬
‫להליך הוגן‬
‫הזכות‬
‫לקניין‬
‫‪ .3‬לפניכם רשימה של היגדים המתארים פגיעה בזכויות אדם ואזרח‪ .‬זהו את הזכויות‬
‫שמדובר בהן ושבצו כל אחת מהן בעמודה המתאימה בטבלה‪.‬‬
‫א‪ .‬הטלת צנזורה על העיתונות‪.‬‬
‫ב‪ .‬לפני פתיחת הדיון המשפטי במשפטו של חשוד בשוד‪ ,‬הקדים השופט וסיפר שהוא‬
‫מכיר את אופיו האלים של החשוד מאז גרו בשכנות בהיותם ילדים‪.‬‬
‫ג‪ .‬מתן זכות בחירה לכנסת רק ליודעי קרוא וכתוב‪.‬‬
‫ד‪ .‬אי קבלת עובד לעבודה בשל דעותיו הפוליטיות‪.‬‬
‫ה‪ .‬מתן שכר שונה לנשים ולגברים המשמשים באותו התפקיד‪.‬‬
‫ו‪ .‬יריקה בפניו של אדם‪.‬‬
‫ז‪ .‬עשיית חוקן לאסירים החוזרים מחופשה על מנת לגלות אם הם נושאים בגופם‬
‫סמים‪.‬‬
‫ח‪ .‬פורסמה כתבה בעיתון על אודות "חיי הלילה הסוערים" של מנהל בית חולים‪.‬‬
‫ט‪ .‬בקשה לאסור בחוק על הקמת ארגוני עובדים חדשים במשך ‪ 1‬השנים הבאות‪.‬‬
‫י‪ .‬מעצר שני חשודים בביצוע האזנות סתר בקווי הטלפון של עובדים בכירים באחד‬
‫העיתונים‪.‬‬
‫‪ | 91‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫יא‪ .‬הפקעת קרקע של משפחה ערבית ממזרח ירושלים‪.‬‬
‫יב‪ .‬השעיית מורה מעבודתה לאחר שנמצא שהיא נוהגת להכות את תלמידיה‪.‬‬
‫יג‪ .‬העמדת אדם למשפט באשמה של התפרצות לבתים וגרימת נזק לרכוש‪ .‬בשל‬
‫מצבו הכלכלי לא יכול היה לשכור עו"ד‪ .‬הוא ביקש מבית המשפט למנות לו סניגור‪,‬‬
‫אולם בית המשפט דחה את בקשתו‪.‬‬
‫טו‪ .‬איסור יציאה מביתו שהוטל על מנהיג קבוצת מחאה בעת ביקור נשיא אורח‬
‫בארץ‪.‬‬
‫טז‪ .‬תביעת איראן לאסור את פרסום ספרו של סלמאן רושדי "פסוקי השטן"‪.‬‬
‫יז‪ .‬בקשת תביעה לקיים דיון משפטי בדלתיים סגורות‪.‬‬
‫‪ .2‬לפניכם ‪ 4‬אירועים‪ .‬ציינו בכל אירוע אם קיימת אפליה‪ ,‬אבחנה או העדפה מתקנת‪.‬‬
‫נמקו‪.‬‬
‫א‪ .‬האוניברסיטה אסרה על קבלת סטודנטים הנמנים עם קבוצה אתנית מהמזרח‬
‫הרחוק‪.‬‬
‫ב‪ .‬תושבים הגרים באזורים מסוימים בארה"ב מסרבים להשכיר בתים לשחורים‪.‬‬
‫ג‪ .‬אזרח הרוצה להצטרף לחיל משמר המלכה בבריטניה חייב להיות בעל גובה של‬
‫‪ 012‬ס"מ‪.‬‬
‫ד‪ .‬הכניסה לפאבים‪ ,‬המוכרים משקאות חריפים‪ ,‬מותרת למבוגרים ואסורה על‬
‫ילדים‪.‬‬
‫ה‪ .‬מוסדות חינוך באזורים נחשלים בלבד מקבלים מענקים כדי לאפשר לבתי הספר‬
‫להעסיק מומחים בחינוך שיסייעו לתלמידים בשיפור הישגיהם בלימודים‪.‬‬
‫ו‪.‬אוניברסיטאות רבות בעולם "משריינות" מספר מסוים של מקומות בפקולטה‬
‫לרפואה לבני מיעוטים אתניים‪.‬‬
‫ז‪ .‬בעל מסעדה סירב להכניס למסעדה זוג נכים‪.‬‬
‫‪ | 90‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫תרגול‪( :‬התנגשות בין זכויות)‬
‫‪ .0‬בכל אחד מהמקרים הבאים הסבירו מהן הזכויות שיש בהן פגיעה‪ ,‬עם אלו‬
‫יעדים‪/‬ערכים‪ /‬זכויות הן מתנגשות?‬
‫א‪ .‬חיפוש במזוודות של נוסע בשדה התעופה על ידי איש ביטחון‪.‬‬
‫_____________________________________________________‬
‫ב‪ .‬הצבת תמרור "כניסה אסורה" על ידי הרשות המוסמכת לכך‪.‬‬
‫_____________________________________________________‬
‫ג‪ .‬דרישתה של חברה ציבורית גדולה לאסור פרסום דו"ח על אופן תפקודו של מנהל‬
‫החברה‪.‬‬
‫_____________________________________________________‬
‫ד‪ .‬הפקעת קרקע פרטית לצורך סלילת כביש ראשי‪.‬‬
‫_____________________________________________________‬
‫ה‪ .‬הנחה במיסים לתושבי אזורי פיתוח‪.‬‬
‫_____________________________________________________‬
‫ו‪ .‬סגירת רחוב שיש בו בית כנסת לתנועת כלי רכב בשבתות ובחגים‪.‬‬
‫_____________________________________________________‬
‫ז‪ .‬חקיקה נרחבת האוסרת על צריכת סמים‪.‬‬
‫_____________________________________________________‬
‫ח‪ .‬סגירת אזורים בפני אמצעי התקשורת‪.‬‬
‫_____________________________________________________‬
‫ט‪ .‬חיוב נשים הנוסעות באוטובוסים העובדים בשכונות חרדיות לשבת בחלקו‬
‫האחורי של האוטובוס‪.‬‬
‫_____________________________________________________‬
‫‪ | 92‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫שאלות אירוע‪:‬‬
‫‪ .0‬באחת מהערים המעורבות בארץ ילדים ערבים לומדים בגנים בשפה הערבית על פי‬
‫תכנים שונים מאלה שבגנים היהודים‪ .‬בכנס עירוני של עובדי הגיל הרך באותה עיר הביעו‬
‫כמה גננות יהודיות התנגדות לניהול השונה של הגנים הערביים‪.‬‬
‫ציינו והסבירו את הזכות שבשמה הגנים הערביים מתנהלים באופן שונה‪ .‬נמקו את‬
‫תשובתכם בהסתמך על האירוע‪.‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫‪ .3‬ראשי הועד האולימפי מנהלים דיונים על אודות הצעת חוק לחייב כל ספורטאי לבצע‬
‫בדיקות דם ושתן לפני תחרות בשלב הגמר‪ ,‬וזאת כדי לבדוק אם השתמשו בסמי מרץ‪ .‬חלק‬
‫מהמשתתפים בדיון תומכים בהצעה וחלק מתנגדים לה‪.‬‬
‫ציינו והסבירו את הזכות שעליה תומכי ההצעה יכולים לבסס את טענתם‪ .‬נמקו את‬
‫תשובותיכם על סמך האירוע‪.‬‬
‫ציינו והסבירו את הזכות שעליה מתנגדי ההצעה יכולים לבסס את טענתם‪ .‬נמקו את‬
‫תשובותיכם על סמך האירוע‪.‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫‪ | 93‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫‪.2‬באמצעי תקשורת ניתנו פרטים על ניתוח שעבר ראש הממשלה להסרת אבנים מדרכי‬
‫השתן‪ .‬באתר החדשות באינטרנט נמצאו תגובות הטוענות שניתוח זה אינו עניינו של‬
‫הציבור‪.‬‬
‫ציינו והסבירו בשם איזו זכות פרסמו כלי התקשורת את הידיעה על הניתוח‪ .‬נמקו את‬
‫תשובתכם על סמך האירוע‪.‬‬
‫ציינו והסבירו בשם איזו זכות נכתבו התגובות‪ .‬נמקו את תשובתכם על סמך האירוע‪.‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫‪ .1‬בניית גדר ההפרדה בין יישובים‪ ,‬יהודיים ופלסטיניים דורשת הפקעת קרקעות מבעלי‬
‫אדמות באזור‪.‬‬
‫חלק מבעלי האדמות שוקלים פנייה לבג"ץ‪.‬‬
‫ציינו והסבירו את הזכות של בעלי האדמות שנפגעו‪ .‬נמקו את תשובתכם על סמך האירוע‪.‬‬
‫ציינו והסבירו את העיקרון שבשמו הפקיעה המדינה את האדמות‪ .‬נמקו את תשובתכם על‬
‫סמך האירוע‪.‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫‪ | 94‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫שאלת ידע‪:‬‬
‫הסבירו מהי הזכות לחירות וציינו שני מקרים שבהם ניתן להגביל חירותו של אדם‪.‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫שאלות היגד‪:‬‬
‫‪ .0‬בית ספר פרטי המלמד תלמידים לקראת מבחן הפסיכומטרי פרסם מודעה בעיתון‪ ,‬ובה‬
‫הביע דרישה למורים בעלי ציון פסיכומטרי גבוה בלבד‪ .‬האם מדובר באפליה פסולה‪,‬‬
‫בהבחנה או בהעדפה מתקנת? נמקו‪.‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫‪ .3‬מפלגות מסוימות בישראל מציעות לשריין מקום לנשים ברשימותיהן לקראת הבחירות‪.‬‬
‫ציינו והסבירו את המדיניות שמאחורי ההצעה‪ .‬נמקו את תשובתכם‪.‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫‪ | 95‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫‪" .2‬גם הרובד הא‪-‬פוליטי בחברה זכאי לשוויון זכויות יסוד"‪ .‬הסבירו‪.‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫‪ .1‬שלילת זכותו של רוצח‪ ,‬המרצה עונש בכלא‪ ,‬לבחור לכנסת נוגדת את עקרונות‬
‫הדמוקרטיה‪ .‬הסבירו‪.‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫‪ .2‬סגירת רחוב או שכונה שבהם מתגוררים תושבים דתיים בזמן תפילה בשבת‪ ,‬מהן‬
‫הזכויות המתנגשות?‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫‪ | 96‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫‪ .3‬למערכת עיתון מקומי הגיעה ידיעה שאחד מחברי המועצה נחשד בהתעללות פיסית בבנו‪.‬‬
‫האם על המערכת לפרסם ידיעה זו? ענו על פי עקרון הזכויות המתנגשות‪ .‬הסבירו‪.‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫‪ .4‬הצנזורה בצבא מאפשרת האזנה לטלפונים וקריאת מכתבי חיילים‪ .‬מהן הזכויות‬
‫המתנגשות?‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫‪ .1‬חל איסור פרסום של יצירה ספרותית העלולה לפגוע בחלקים שונים של הציבור או‬
‫להתסיס חלקים אחרים‪ .‬מהן הזכויות המתנגשות?‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫‪ | 97‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫‪ .9‬לאחרונה הועלתה בכנסת הצעת חוק‪ ,‬לפיה יש לפרסם פרטים על אודות מצבם‬
‫הבריאותי של נושאי תפקידים בכירים בשירות המדינה‪ .‬ציינו מהן הזכויות המתנגשות‪.‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫‪" .01‬זכויות וחובות כרוכות יחדיו‪ .‬מי שלא ימלא את חובותיו לא יכול לתבוע את‬
‫זכויותיו"‪ .‬האם זה נכון? הסבירו‪.‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫‪" .00‬אושפז בכפייה חולה שחפת מהצפון המסרב לקבל טיפול רפואי"‪ .‬הסבירו מהי הזכות‬
‫שנפגעה‪ ,‬ומהן הזכויות המתנגשות?‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫‪ | 98‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫‪ .03‬חברת שלטי חוצות "פוסטר מדיה" נכנעה ללחצי החרדים והסירה שלטי חוצות בהם‬
‫כיכבה פנינה רוזנבלום בפרסומת לגרבוני משי מתוצרת חברתה‪ .‬הביאו שתי זכויות שנפגעו‪,‬‬
‫והסבירו אלו זכויות מתנגשות‪.‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫‪ .02‬השבוע פורסמו בתקשורת כל הרשעותיו של אדם שנמצא בעמדה גבוהה בעולם‬
‫התקשורת‪ .‬האדם עצור ועומד בפני משפט‪.‬‬
‫כתבו‪ ,‬אלו זכויות נפגעות‪ ,‬והביאו התנגשות אחת בין הזכויות‪.‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫‪ .01‬זהו את הזכויות הנמצאות במשפטים הבאים‪:‬‬
‫א‪" .‬לא תרצח" _____________________________________________________‬
‫ב‪" .‬והדרת פני זקן" _________________________________________________‬
‫ג‪" .‬לא תלך רכיל בעמך" ______________________________________________‬
‫ד‪" .‬לא תגנבו ולא תכחשו ולא תשקרו איש בעמיתו" ___________________________‬
‫‪ | 99‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫‪ .02‬העובדים הזרים אינם מודעים לזכויותיהם‪ .‬מקומות המגורים שלהם אינם מוגנים‬
‫דיים‪ ,‬והם נוהגים לשאת את כל חסכונותיהם על גופם‪ .‬הם הפכו לטרף קל לשודדים‬
‫ולמטרידים מינית‪ .‬כל תלונה שלהם במשטרה מסכנת את שהותם בארץ‪ .‬ציינו מהן הזכויות‬
‫הנפגעות ולאיזה קבוצות הן שייכות‪.‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫‪ .03‬זכויות האדם הן זכויות טבעיות ולכן‪ ,‬בשום מקרה‪ ,‬אסור לשלול אותן או להגבילן‪.‬‬
‫האם זה נכון? נמקו‪.‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫‪" .04‬כללית‪ ,‬ככל שמידת החשיבות של המידע שעליו מבקשים להגן גדולה וברורה‪ ,‬כך‬
‫נצדיק פחות את הרצון להסתירו‪ .‬נגלה אהדה לרצון לשמור על פרטיות או על שם טוב‪ ,‬אם‬
‫התחום שבו נוגעים הדברים הוא אינטימי‪ ,‬אם הנזק שהגילוי או החקירה עלולים לגרום‬
‫גדול‪ ,‬ואם הרלוונטיות של מידע על ההחלטה קטנה או שנויה במחלוקת"‪ .‬רות גביזון‪.‬‬
‫א‪ .‬בין אלו זכויות יש התנגשות?‬
‫____________________________________________________________‬
‫_______________________________________________________________‬
‫_____________________________________________________________‬
‫‪ | 011‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫ב‪ .‬כיצד נוהגים לפתור את בעיית התנגשות בזכויות?‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫‪ .01‬משרד החינוך החליט לאפשר לתלמידים בעלי קשיי למידה תוספת זמן בעת כתיבת‬
‫בחינות‪ .‬הסבירו על איזה עקרון מבוססת החלטה זו?‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫‪ .09‬צה"ל מנהל משא ומתן עם האוניברסיטאות לתת פטור מלא מתשלום שכר לימוד לשנה‬
‫א' באוניברסיטה לחיילים לוחמים ‪ .‬הסבירו מדוע יש בהצעה זו הבחנה?‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫‪ | 010‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫‪ .31‬האם הקצאת מקומות נפרדים‪ ,‬לגברים ולנשים‪ ,‬באוטובוס דן הנוסע מתל אביב לבני‬
‫ברק נוגדת את עקרונות הדמוקרטיה? איזה עקרון אחר נפגע?‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫‪ .30‬סטודנט ערבי וסטודנט יהודי‪ ,‬בעלי ממוצע ציונים גבוה‪ ,‬ביקשו להתקבל לעבודה‬
‫בחברה ציבורית‪ .‬הסטודנט היהודי התקבל‪ .‬האם זו הבחנה או אפליה? הסבר‪.‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫‪ . 33‬במקרה אחר פנו שני סטודנטים יהודים‪ ,‬אחד עולה מארצות חבר העמים והשני חבר‬
‫קיבוץ‪ ,‬בעלי אותם נתונים‪ ,‬ללמוד רפואה‪ .‬התקבל העולה מחבר העמים‪ .‬הסבירו האם זו‬
‫אפליה או העדפה מתקנת?‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫‪ | 012‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫‪ .32‬בעקבות תופעת ההשתמטות ממילואים החליטו המטכ"ל וצמרת צה"ל לתגמל את‬
‫חיילי המילואים ביחידות הקרביות‪ .‬בין היתר הוחלט‪ ,‬כי חייל מילואים‪ ,‬המבצע תעסוקה‬
‫קרבית‪ ,‬יזכה לימי חופשה רבים יותר מהנהוג כיום‪ .‬האם נעשתה פה אפליה? הסבירו‪.‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫‪ .31‬רוכשי דירות באלעד ‪ -‬עיר חרדית חדשה על יד ראש העין‪ -‬מקבלים ממשרד השיכון‬
‫סיוע של ‪ 31‬אלף שקל‪ .‬הסיוע‪ ,‬שמחציתו הלוואה בתנאים מועדפים‪ ,‬ניתן למרות שהיישוב‬
‫אינו נכלל באזורי עדיפות הלאומית‪ .‬רוכשי דירה בראש העין אינם זכאים להטבה זו‪ .‬האם‬
‫דבר זה נוגד את עקרון השוויון? הסבירו‪.‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫‪ | 013‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫‪ | 014‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫עקרון‬
‫הגבלת השלטון‬
‫‪ | 015‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫‪ | 016‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫מבוא‬
‫עקרון חשוב במשטר דמוקרטי הוא עקרון הגבלת כוחו של השלטון המרכז בידו‬
‫עוצמה רבה‪ .‬מטרת עקרון זה היא למנוע עריצות ושרירותיות של ערוצי השלטון‪.‬‬
‫במסגרת תהליך קבלת ההחלטות ברשויות השלטון עלול להיווצר מצב שבו הכרעה‬
‫על פי עקרון הכרעת הרוב עשויה לפגוע באזרחים או בקבוצות מיעוט‪ .‬במקרים אלה‪,‬‬
‫החלטת הרוב הופכת לעריצות הרוב‪.‬‬
‫רשויות השלטון בכלל והרשות המבצעת בפרט מרכזות בידיהן עוצמה רבה‪:‬‬
‫שליטה על משאבים כלכליים‪ .‬הרשות המבצעת‪ -‬הממשלה‪ -‬שולטת על משאבים‬
‫רבים במדינה‪ ,‬דוגמת קרקעות‪ ,‬אוצרות טבע‪ ,‬ומפעלים הנתונים לאחריותה‬
‫ולפיקוחה‪ .‬לרשות הממשלה עומד תקציב המדינה והיא משתמשת בו לביצוע‬
‫מדיניותה בתחומים שונים‪.‬‬
‫שליטה על משאבים אנושיים‪ .‬לרשות הממשלה עומד כוח אדם רב הן במערכת‬
‫הבירוקרטית של משרדי הממשלה והן במנהל הציבורי שבו מועסקים מומחים‬
‫בתחומים שונים‪ :‬כלכלנים‪ ,‬משפטנים‪ ,‬אנשי מנהל‪ ,‬אנשי צבא‪ ,‬מומחים בתחום‬
‫הבריאות והחינוך‪.‬‬
‫מקצועיותם ומומחיותם מקנה להם עמדת כוח מול רשויות השלטון האחרות‬
‫ועדיפות ברורה בשעת חילוקי דעות‪.‬‬
‫שליטה על מקורות המידע‪ .‬בידי הרשות המבצעת מצויים מקורות מידע בתחומי‬
‫פנים ובתחומי חוץ וביטחון‪ ,‬והיא מהווה מקור מידע בעבור גופים אחרים במדינה‪,‬‬
‫כגון הרשות המחוקקת ואמצעי התקשורת‪.‬‬
‫שליטה על מנגנוני אכיפה‪ .‬לרשות הרשות המבצעת עומדים מנגנוני אכיפה כגון‬
‫המשטרה והצבא‪ .‬מנגנונים אלה הם מקור עוצמה וכוח גדולים‪.‬‬
‫‪ | 017‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫‪ .1‬מנגנוני פיקוח וביקורת‬
‫אמצעי להגבלת השלטון הוא שימוש במנגנוני פיקוח וביקורת‪ .‬ישנם שני סוגים של‬
‫מנגנוני פיקוח וביקורת‪:‬‬
‫‪.0‬‬
‫מנגנוני פיקוח וביקורת מוסדית פורמאלית –הכוונה למנגנונים פורמליים‬
‫אשר פעולתם מוסדרת ומעוגנת בחוק‪ .‬המוסדות והמנגנונים הפורמליים הם‪:‬‬
‫א‪ .‬הפרלמנט – לבית הנבחרים (פרלמנט) יש תפקיד חשוב בפיקוח ובביקורת על‬
‫פעולות הרשות המבצעת‪ .‬הפרלמנט עושה זאת באמצעות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫חקיקה – אשר מגבילה את הממשלה ומפקחת על התקציב‪ .‬הממשלה נאלצת‬
‫לפעול באמצעות החוקים ועל פי החוקים שנחקקו בפרלמנט‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬צריך‬
‫לזכור שהיכולת של הפרלמנט להגביל את הממשלה מוגבלת בעצמה‪ ,‬כי‬
‫לממשלה יש בדרך כלל רוב קולות בפרלמנט התומך בה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הצעת אי אמון – במשטרים פרלמנטרים (כמו ישראל) הפרלמנט יכול להביע אי‬
‫אמון בממשלה‪ ,‬ולהפיל אותה‪ ,‬ולגרום להרכבת ממשלה חדשה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫האופוזיציה – חברי האופוזיציה הם חברי הפרלמנט‪ ,‬אשר אינם תומכים‬
‫בממשלה‪ .‬במסגרת פעולותיהם באופוזיציה הם יוזמים בקורת על הממשלה‪,‬‬
‫ומעוררים דיון ציבורי על תפקודה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מוסד ביקורת המדינה – גוף הפועל בסמכות חוקית במטרה לפקח על פעילות‬
‫הממשלה והגופים הציבוריים‪ .‬בראש מוסד ביקורת המדינה עומד מבקר המדינה‬
‫אשר יוזם את הבדיקה של הגופים הציבוריים‪ .‬מסקנות מבקר המדינה מוגשות‬
‫בדו"ח מבקר המדינה‪ ,‬אשר מפורסם בכלי התקשורת ומעורר דיון ציבורי‪ .‬מוסד‬
‫בקורת המדינה חייב להיות בלתי תלוי ברשות המבצעת שאותה הוא בודק‪.‬‬
‫ג‪ .‬נציב תלונות הציבור – אומבודסמן – במרבית המדינות הדמוקרטיות קיים גם‬
‫נציב תלונות הציבור‪ .‬הנציב מטפל בתלונות של אזרחים אשר נפגעו מרשויות שלטון‬
‫או מאישי ציבור שפעלו פעולה לא מוצדקת‪ .‬באמצעות הבדיקה שמקיים נציב‬
‫תלונות הציבור ניתן לתקן את הליקויים או המחדלים שבוצעו‪ .‬במדינת ישראל‬
‫מבקר המדינה הוא גם נציב תלונות הציבור‪.‬‬
‫‪ | 018‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫ד‪ .‬הרשות השופטת – בתי המשפט הם אמצעי לביקורת ולפיקוח על רשויות‬
‫השלטון‪ .‬בית המשפט מטפל במקרים בהם יש פניה של אזרחים או גופים אליו‬
‫בתלונה ו‪/‬או בשאלה האם פעולות רשויות השלטון מתבצעות בהתאם לחוק‪.‬‬
‫ברוב המדינות הדמוקרטיות בית המשפט גם מפקח על הרשות המחוקקת ובודק‬
‫אם החקיקה שמתבצעת בה היא חקיקה ראויה שאינה פוגעת בזכויות האדם‬
‫ובדמוקרטיה‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫מנגנוני פיקוח בלתי פורמאליים (לא מוסדית) – המנגנונים הבלתי‬
‫פורמאליים הם גופים‪ ,‬אזרחים או קבוצות שפועלים מיוזמתם האישית ולא מתוך‬
‫תפקידם בחוק‪ ,‬וזאת כדי לפקח על רשויות השלטון‪ .‬המנגנונים הפועלים כך הם‪:‬‬
‫א‪ .‬אמצעי התקשורת – הכוונה היא לרדיו‪ ,‬לטלוויזיה‪ ,‬לאינטרנט ולעיתונות אשר‬
‫מספקים מידע לציבור על פעילות רשויות השלטון ובעצמם מפרשים ומעריכים את‬
‫פעולות השלטון‪ .‬התקשורת תורמת לעיצוב דעת הקהל על השלטון ובכך היא‬
‫מגבילה אותו ומפקחת עליו‪.‬‬
‫ב‪ .‬דעת הקהל – ציבור האזרחים במדינות הדמוקרטיות מפקח ומבקר את פעולות‬
‫השלטון ומביע את דעתו על תפקודו‪ .‬הציבור עושה זאת באמצעות הפגנות‪ ,‬עצומות‪,‬‬
‫שביתות‪ ,‬כנסים‪ ,‬מחאה ביצירות אמנות‪ ,‬מאמרים וראיונות בכלי התקשורת‪.‬‬
‫פעולות אלו יוצרות דעת קהל מסוימת ביחס לשלטון ונבחרי הציבור אשר בשלטון‬
‫נאלצים להתחשב בדעת הקהל ופעמים רבות לשנות את מדיניותם‪.‬‬
‫‪ | 019‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫תפקידיהם של אמצעי הפיקוח והביקורת בדמוקרטיה‪:‬‬
‫א‪ .‬שמירת שלטון החוק ומניעת התנהגות שרירותית מצד השלטון‬
‫ב‪ .‬הגנה על חירויות האזרח‬
‫ג‪ .‬שיפור איכות השלטון‬
‫האמצעים והמנגנונים להגבלת השלטון בדמוקרטיה‪:‬‬
‫הגבלת השלטון‬
‫אחריות השלטון כלפי האזרחים‬
‫בחירות‬
‫הפרדת רשויות‬
‫מוסדות פיקוח וביקורת‬
‫פורמליים (רשמיים)‬
‫הפרלמנט מבקר‬
‫המדינה‬
‫מערכת‬
‫המשפט‬
‫מנגנונים בלתי‬
‫פורמליים לפיקוח‬
‫ולביקורת‬
‫דעת הקהל‬
‫חוקה‬
‫אמצעי התקשורת‬
‫הפרדת רשויות‪:‬‬
‫מטרת רעיון ההפרדה‪ ,‬לפזר את מוקדי עוצמת השלטון באמצעות הפרדה בין הרשות‬
‫המחוקקת‪ ,‬הרשות המבצעת והרשות השופטת ובכך להבטיח את זכויות האדם והאזרח‪ .‬הדגם‬
‫המקובל הוא הפרדת רשויות גמישה‪ ,‬כל אחת מרשויות השלטון עוסקת בתפקידה העיקרי‪,‬‬
‫אולם בסמכותה לבצע תפקידים המשתייכים לתחום סמכותן של הרשויות האחרות‪.‬‬
‫אם הייתה מתקיימת הפרדה מוחלטת בין הרשויות‪ ,‬הן לא היו מתפקדות ביעילות‪.‬‬
‫מטרת הפרדת הרשויות היא ליצור איזון ובקרה ולמנוע ריכוז כוח בידי רשות אחת‪.‬‬
‫רשות‬
‫מחוקקת‪-‬‬
‫כנסת‬
‫רשות‬
‫שופטת‪-‬‬
‫מערכת בתי‬
‫המשפט‬
‫רשות מבצעת‬
‫(תפקידה‬
‫לקבוע מדיניות‬
‫ולבצעה) ‪-‬‬
‫הממשלה‬
‫‪ | 001‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫אי הפרדת רשויות עלולה להוביל למצבים הבאים‪:‬‬
‫‪ o‬צבירת עצמה בידי רשות אחת‪ ,‬עוצמה העלולה להביא לעריצות ולפגיעה בזכויות‬
‫האדם והאזרח‪.‬‬
‫‪ o‬חוסר תיאום בין הרשויות עלול להוביל לסרבול בירוקרטי ולבזבוז משאבים‪ ,‬לדוגמא‪-‬‬
‫החוקים שתחוקק הרשות המחוקקת לא יהיו ברי ביצוע ע"י הרשות המבצעת‪.‬‬
‫‪ o‬חוסר יכולת להוציא לפועל החלטות ביצועיות ‪ -‬על מנת להוציא לפועל את חקיקת‬
‫הרשות המחוקקת או את החלטות הרשות המבצעת יש צורך בשיתוף פעולה בין‬
‫הרשויות‪.‬‬
‫הפרדת הרשויות מתממשת בצורה שונה במשטר פרלמנטארי ובמשטר נשיאותי‪.‬‬
‫הפרדת רשויות במשטר פרלמנטארי (ישראל‪ ,‬אנגליה)‪:‬‬
‫‪ o‬הבחירות הם לפרלמנט (כנסת)‪ .‬מפלגה שקיבלה את מרבית "המושבים" בפרלמנט או‬
‫מפלגה שבאמצעות הסכמים קואליציוניים הקימה קואליציה‪ ,‬תרכיב את הממשלה‪.‬‬
‫‪ o‬ראש הממשלה הוא הרשות המבצעת‪.‬‬
‫‪ o‬הממשלה מתפקדת מכוח אמון הפרלמנט‪ ,‬הפרלמנט יכול להפסיק את תפקוד הממשלה‬
‫באמצעות הצבעת אי אמון‪ .‬בשיטה זו ממשלה שאינה מצליחה לתפקד מודחת מכוח‬
‫הצבעת אי אמון מאידך הצבעת אי האמון יוצרת זעזועים ומונעת יצירת מדיניות‬
‫עקיבה‪.‬‬
‫הממשלה מחויבת למסור דיווחים לפרלמנט‪ ,‬הפרלמנט מגביל את הממשלה באמצעים‬
‫פורמליים שונים וכך הוא מונע מהממשלה לחרוג מסמכויותיה‪.‬‬
‫הפרדת רשויות במשטר נשיאותי (ארה"ב)‪:‬‬
‫הנשיא הוא ראש הרשות המבצעת‪ .‬הוא כפוף לחוקים המתקבלים בקונגרס (הרשות‬
‫המחוקקת)‪ ,‬אך יש לו זכות וטו המאפשרת לו לסרב לחתום על הצעת חוק שנתקבלה בקונגרס‪.‬‬
‫זכות וטו אינה זכות מוחלטת אלא מוגבלת‪ ,‬שכן ברוב מיוחד (‪ )3/2‬הקונגרס יכול לבטלה‪ .‬כך‬
‫מתקיים הריסון ההדדי בין הרשויות‪ .‬הרשות השופטת מגבילה את הרשות המבצעת‪ ,‬משום‬
‫שבסמכותה לבטל צווים והחלטות של הנשיא‪ ,‬והיא מגבילה את הרשות המחוקקת‪ ,‬משום‬
‫שבסמכותה לבטל חוק שנחקק בקונגרס‪ ,‬אם החוק נוגד עקרונות שנקבעו בחוקה‪ .‬הנשיא‬
‫כראש הרשות המבצעת ממנה את שופטי בית המשפט העליון‪ ,‬אך סמכותו זו מוגבלת על ידי‬
‫הרשות המחוקקת‪ ,‬שצריכה לאשר את המינוי של כל אחד מהשופטים‪.‬‬
‫בשיטה זו הנשיא אינו "מאוים" ע"י הפרלמנט‪ ,‬יש לו סמכויות פעולה רחבות‪ ,‬הדבר מאפשר‬
‫לנשיא ליצור מדיניות עקבית לטווח ארוך‪ ,‬מאידך לא ניתן להדיח את הנשיא באם מדיניותו‬
‫מנוגדת לדעת רוב חברי הפרלמנט‪.‬‬
‫‪ | 000‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫הידעתם?‬
‫גם במקורות היהודים מופיע רעיון הפרדת הרשויות‪ .‬הרשויות פעלו במקביל אך ניתן להצביע‬
‫על הנהגה כוללת לעם היהודי בעת העתיקה‪ .‬כמובן שלא מדובר על הפרדת רשויות "מודרנית"‬
‫גמישה‪.‬‬
‫"שלושת הרשויות"‬
‫מלכים (כתר מלכות)‬
‫מנהיגי העם‪,‬‬
‫טיפלו בחיי היום יום‬
‫"במדיניות חוץ"‬
‫וב"מדיניות פנים"‬
‫מקור סמכותם בברית‬
‫בין האל עם בית דוד‪.‬‬
‫כוהנים (כתר הכהונה)‬
‫תיפקדו בבית המקדש‬
‫קישרו בין האל לעם‬
‫תפקידם היה ללמד את התורה‬
‫שבכתב‪ ,‬מקור סמכותם בברית‬
‫בין האל עם אהרון (את התורה‬
‫שבכתב מסר משה לכהנים‪,‬‬
‫שהם ילמדו את בני ישראל)‪.‬‬
‫נביאים (כתר תורה)‬
‫מורי ההלכה‪ ,‬תפקידם היה‬
‫לפרש את חוקי האל להדריך‬
‫את העם‪ .‬מקור סמכותם בהר סיני‬
‫(את התורה שבע"פ מסר משה‬
‫ליהושע‪ ,‬ויהושע לזקנים‪...‬‬
‫זקנים לנביאים‪)...‬‬
‫במקורות נמצא‪:‬‬
‫‪ o‬שופטים כלומר דיינים השופטים את העם ופוסקים פסקי דין (רשות שופטת)‪ ,‬וכן‬
‫נמצא שוטרים שתפקידם לאכוף את פסיקת השופטים‪...‬‬
‫"‪...‬שופטים ושוטרים תיתן בכל שעריך אשר ה' נותן לך ושפטו את העם משפט‬
‫צדק‪(...‬דברים ט"ז‪ ,‬י"ח)‪.‬‬
‫‪ o‬נמצא הפרדה בין מלך העוסק בהנהגה "חילונית" של המדינה‪ ,‬לבין ההנהגה הדתית‬
‫דוגמת הסנהדרין שפעלה בבית דין עליון בתקופת בית שני ודנה על פי דיני תורה‪,‬‬
‫נאמר כי מלך לא יושב בסנהדרין‪.‬‬
‫(סנהדרין‪ ,‬פרק ב'‪ ,‬הלכה א')‪.‬‬
‫‪ | 002‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫‪ .2‬בחירות דמוקרטיות‬
‫במדינות דמוקרטיות מודרניות אין אפשרות לקיים דמוקרטיה ישירה‪ ,‬ולכן נוצרה‬
‫בהן שיטת ממשל של נציגים הנבחרים בבחירות דמוקרטיות‪ .‬הבחירות מאפשרות‬
‫חילופי שלטון‪ ,‬ובכך הן מהוות אמצעי להגבלת השלטון‪ .‬ביום הבחירות האזרחים‬
‫מכריעים בשאלה אם השלטון המכהן ימשיך בתפקידו או יוחלף‪ ,‬ובכך הבחירות‬
‫מבטאות את רצון העם ואת ריבונותו‪.‬‬
‫רוב האזרחים אינם פעילים ב תחום הפוליטי במשך רוב הזמן‪ .‬הבחירות הופכות‬
‫את האזרחים למשתתפים פעילים יותר בחיים הפוליטיים אף שהן ביטוי‬
‫להשתתפות פוליטית ברמה הבסיסית ביותר‪ .‬בתקופת הבחירות גוברת רגישותם של‬
‫הפוליטיקאים לדעת הציבור‪ ,‬ואף הם פעילים יותר‪.‬‬
‫במשטר דמוקרטי מצפים מן האזרח שיתעניין בחיים הציבוריים ויהיה מעורב בהם‪,‬‬
‫ומצפים ממנו שישתתף בבחירות מתוך אחריות אזרחית‪ .‬הבחירות מאפשרות לו‬
‫לפעול ולהשפיע‪ .‬כאשר שיעור ההצבעה בבחירות הוא נמוך מאוד קיימת סכנה‬
‫שהשלטון ייצג רק מיעוט מן העם‪ .‬במשטר דמוקרטי קיימת תחרות בין‬
‫המתמודדים‪ ,‬תוך מתן הזדמנות שווה וחופש ביטוי והתארגנות‪.‬‬
‫העקרונות הדמוקרטיים וזכויות היסוד המתבטאים בבחירות‬
‫א‪ .‬עיקרון שלטון העם ‪ -‬העם בוחר את נציגיו לפרלמנט‪ .‬העם הוא מקור סמכותו‬
‫של השלטון‪.‬‬
‫ב‪ .‬עיקרון הפלורליזם ‪ -‬בבחירות מיוצגות מגוון קבוצות המבטאות דעות‪ ,‬השקפות עולם‬
‫ורעיונות שונים‪ .‬כחלק מהפלורליזם מבוטא גם עקרון ההסכמיות ‪ -‬הסכמה על כללי‬
‫הבחירות ועל קבלת תוצאותיהן‪.‬‬
‫ג‪ .‬עיקרון הזכויות‪ -‬בתהליך הבחירות מבוטאות הזכויות לבחור‪ ,‬להיבחר ולהתאגד‪ ,‬חופש‬
‫הביטוי והדעה והזכות לפרטיות ולשוויון‪.‬‬
‫ד‪ .‬עיקרון הגבלת השלטון‪ -‬הבחירות נערכות אחת לתקופה מסוימת‪ ,‬ושלטון העם לא יהיה‬
‫מרוצה ממנו יוחלף באחר‪.‬‬
‫ה‪ .‬עיקרון שלטון החוק‪ -‬הבחירות ונוהליהן כפופות לחוק‪.‬‬
‫‪ | 003‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫שיטת הבחירות לכנסת‪:‬‬
‫"חוק יסוד הכנסת" קובע את שיטת הבחירות בישראל‪" :‬הכנסת תיבחר בבחירות כלליות‪,‬‬
‫ארציות‪ ,‬ישירות‪ ,‬שוות‪ ,‬חשאיות ויחסיות לפי חוק הבחירות לכנסת"‪.‬‬
‫ארציות‬
‫כלליות‬
‫תקופתיות‬
‫חשאיות‬
‫יחסיות‬
‫שוויוניות‬
‫כלליות‪ -‬לכל אזרח מגיל ‪ 01‬ומעלה‪ ,‬הזכות לבחור לכנסת‪.‬‬
‫ארציות‪ -‬הבחירות נערכות בכל הארץ בעת ובעונה אחת‪ .‬כל שטח המדינה נחשב לאזור‬
‫בחירה אחד‪.‬‬
‫תקופתיות‪ -‬הבחירות מתקיימות כל פרק זמן קבוע בחוק‪.‬‬
‫שוויוניות – קולו של אזרח בוחר שווה לקולו של אזרח בוחר אחר‪ .‬השוויון מתבטא גם‬
‫בזכות להיבחר‪ ,‬כלומר ‪ -‬שוויון בסיכויי ההתמודדות של רשימות המועמדים‪.‬‬
‫חשאיות – החשאיות מציינת את אופן ההצבעה‪ :‬איש מלבד הבוחר אינו רשאי לדעת למי‬
‫הוא בוחר‪.‬‬
‫יחסיות – מספר המקומות בכנסת שתקבל כל רשימת מועמדים (מפלגה) הוא יחסי למספר‬
‫הקולות הניתנים לה בבחירות‪ .‬היחסיות פירושה "יותר קולות‪ -‬יותר מקומות בכנסת"‪.‬‬
‫‪ | 004‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫שיטות בחירה‪:‬‬
‫במדינות הדמוקרטיות השונות קיימות שיטות בחירה שונות‪ .‬כל שיטה מבטאת את‬
‫הערכים של החברה שבה היא מופעלת ואת מטרותיה‪ ,‬וכל מדינה בוחרת לעצמה את שיטת‬
‫הבחירות שנראית לה מתאימה יותר‪ .‬לכל שיטת בחירה ישנם יתרונות וחסרונות‪ ,‬ואין‬
‫שיטת בחירה אחת אידיאלית המשקפת במידה שווה את כל הערכים ואת כל המטרות של‬
‫החברה‪ .‬חברה המעונינת בשמירת היציבות הפוליטית מגבשת לעצמה שיטת בחירות‬
‫שתשיג מטרה זו‪ ,‬ולעומתה מדינה המעונינת להבטיח ייצוג בבית הנבחרים לקבוצות שונות‬
‫באוכלוסייה‪ ,‬ובכללן מיעוטים‪ ,‬תבחר לעצמה שיטת בחירות שונה‪ .‬במדינה הראשונה ניתן‬
‫משקל רב ליציבות הפוליטית‪ ,‬ובמדינה השנייה ניתנת חשיבות רבה יותר ליתרון הייצוג‪.‬‬
‫אבחנה בין שיטות הבחירה השונות‪:‬‬
‫שלושה מרכיבים בולטים יאפשרו להבדיל בין שיטות הבחירות השונות‪:‬‬
‫‪ .0‬חלוקה לאזורים‬
‫בחירות ארציות (ישראל)‬
‫* כל הארץ מהווה שטח בחירה אחד‬
‫* המפלגות מתייחסות במצען לכלל הבעיות‬
‫במישור הארצי‬
‫* שיטה זו מדגישה את חשיבות הביטוי‬
‫של דעות שונות בנושאים כלל‪-‬לאומיים‪.‬‬
‫בחירות אזוריות (בריטניה)‬
‫* הארץ מחולקת לאזורי בחירה‪ ,‬בכל אזור‬
‫נבחר נציג מטעם האזור לבית הנבחרים‪.‬‬
‫* נציג האזור‪ ,‬או המפלגה המיוצגת‬
‫באזור מתייחס במצעו לבעיות האזור‬
‫ומהווה "איש קשר" בין האזור לשאר גופי‬
‫השלטון הארציים‪.‬‬
‫* שיטה זו מדגישה את חשיבות הקשר בין‬
‫הבוחר לנבחר‪.‬‬
‫‪ .3‬חלוקת המנדטים (חלוקת המושבים בבית הנבחרים)‬
‫בחירות יחסיות‬
‫* המפלגות (הרשימות) מקבלות מושבים‬
‫בפרלמנט יחסית למספר הקולות אותם קיבלו‬
‫מציבור הבוחרים‪ ,‬בתנאי שהן עברו את‬
‫"אחוז החסימה"‪.‬‬
‫* שיטה זו מדגישה את עקרון הפלורליזם‬
‫וייצוג הולם למפלגות השונות‪.‬‬
‫בחירות אזוריות‪ -‬רוביות‬
‫* מפלגה או נציג שקיבלו באזורם את‬
‫מרבית הקולות‪ ,‬נשלח לפרלמנט‪.‬‬
‫* שיטה זו מדגישה את עקרון הכרעת‬
‫הרוב ומדגישה את חשיבות יציבות‬
‫השלטון‪.‬‬
‫‪ | 005‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫הערה‪" :‬אחוז החסימה"‪ -‬אחוז מסוים שמטרתו לצמצם את מס' המפלגות בפרלמנט‪.‬‬
‫בישראל אחוז החסימה עומד על ‪ .3%‬רשימה שלא קבלה לפחות ‪ 3%‬מכלל‬
‫קולות המצביעים‪ -‬לא תוכל להכניס נציג לכנסת‪.‬‬
‫‪ .2‬המועמדים‬
‫בחירות עבור מפלגה (רשימה)‬
‫* בשיטה זו בוחרים עבור מפלגות‬
‫המתחרות ביניהן על קולות הבוחרים‬
‫בחירות אישיות‬
‫* ההצבעה היא עבור מועמדים מתחרים‪.‬‬
‫המועמדים נתמכים ע"י מפלגות או "רצים"‬
‫בבחירות בצורה עצמאית‪.‬‬
‫נציג את יתרונותיהן וחסרונותיהן של השיטות השונות ונתמקד בהבדלים בין השיטה‬
‫הקיימת בישראל (ארצית‪ ,‬רשימתית ויחסית) לבין השיטה המקובלת במדינות אחדות‬
‫בעולם הדמוקרטי (אזורית‪ ,‬אישית ורובית)‪:‬‬
‫השיטה הקיימת בישראל‪ :‬ארצית‪ ,‬יחסית‪ ,‬רשימתית‪.‬‬
‫יתרונות‪:‬‬
‫‪ .0‬המפלגות מקבלות ייצוג בבית הנבחרים בהתאם לתמיכת הציבור בהן בבחירות‪.‬‬
‫‪ .3‬השיטה משקפת את ההשקפות של הציבור בשאלות לאומיות‪.‬‬
‫‪ .2‬הוויכוח הפוליטי אינו בין אישים אלא בין רעיונות של מפלגות‪.‬‬
‫‪ .1‬השיטה מעודדת הקמת מפלגות חדשות‪.‬‬
‫חסרונות‪:‬‬
‫‪ .0‬ריבוי מפלגות מקשה על הקמת ממשלה יציבה‪ .‬יש צורך בקואליציה שבה המפלגות‬
‫הקטנות מעמידות דרישות מעבר לכוחן בבחירות‪.‬‬
‫‪ .3‬אין ייצוג לאזורים השונים ואין טיפול בבעיותיהם‪.‬‬
‫‪ .2‬אין די קשר בין הבוחרים לבין הנבחרים‪.‬‬
‫‪ | 006‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫השיטה האזורית‪ ,‬רובית‪ ,‬אישית‪:‬‬
‫יתרונות‪:‬‬
‫‪ .0‬יוצרת קשר הדוק בין הבוחר לנבחר‪ .‬המועמד שנבחר מרגיש מחויבות כלפי בוחריו‬
‫וכלפי האזור‪.‬‬
‫‪ .3‬מספר המפלגות המיוצגות בבית הנבחרים קטן וכתוצאה מכך מתחזקת יציבות‬
‫השלטון‪.‬‬
‫‪ .2‬השיטה מייצגת את בעיותיהם של האזורים השונים ונותנת ביטוי לרצונות‬
‫תושביהם‪.‬‬
‫חסרונות‪:‬‬
‫‪ .0‬בזבוז קולות‪ .‬קולות רבים של המיעוט הולכים לאיבוד ואינם זוכים לייצוג‪.‬‬
‫‪ .3‬קבוצות מיעוט אינן מיוצגות בבית הנבחרים‪ .‬סכנה שיפעלו באופן לא דמוקרטי‪.‬‬
‫‪ .2‬עלול להיווצר פיצול קבוצתי ואזורי במדינה‪ ,‬וקיימת סכנה ששאלות לאומיות‬
‫תוזנחנה‪.‬‬
‫‪ .3‬חוקה – כלי להגבלת השלטון‬
‫מהי חוקה?‬
‫חוקה היא מסמך אחד או סדרת מסמכים המאגדים את עקרונות היסוד של המדינה‪ ,‬את‬
‫ערכיה‪ ,‬את הנורמות הפוליטיות והכללים לפיהם תתנהל המדינה‪ .‬חוקה מבטאת הסכמיות‬
‫בין חלקי החברה השונים ומגדירה את "כללי המשחק" ויוצרת מסגרת יציבה בתוכה‬
‫רשאים לפעול מרכיבי החברה השונים‪.‬‬
‫עליונות החוקה‪:‬‬
‫לחוקה יש מעמד מיוחד‪ ,‬והוא בא לידי ביטוי הן בעליונותה על פני חוקים רגילים והן‬
‫בקושי לשנותה‪ .‬החוקות קובעות את עקרונות המשטר ואת הערכים שעליו הוא מבוסס‪,‬‬
‫ולכן הן חייבות להיות יציבות לאורך שנים ומוגנות מפני שינויים פזיזים ותכופים‪ ,‬הנובעים‬
‫מחילופי שלטון‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬אפשר לשנות חוקה‪ ,‬שכן חיוניותה תלויה במידת התאמה לתנאים המשתנים‬
‫במדינה ובחברה‪ .‬בחוקות עצמן נקבעות ההוראות לשינוי‪ ,‬מי מוסמך לשנותן‪ ,‬מהן הדרכים‬
‫ומהן המגבלות המוטלות על השינוי‪.‬‬
‫עליונות החוקה על פני חוקים רגילים באה לידי ביטוי בהוראה שאין לחוקק חוק הסותר‬
‫את העקרונות וההוראות הקבועים בחוקה‪ .‬אם נחוקק חוק רגיל הסותר עקרונות אלה‪,‬‬
‫מבטלים בתי המשפט את החוק הרגיל‪.‬‬
‫‪ | 007‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫מה מכילה החוקה?‬
‫‪ o‬הגדרת רשויות השלטון העיקריות‪ ,‬סמכויותיהן ויחסי הגומלין ביניהן‪ .‬החוקה‬
‫מגבילה את כוחם וסמכותם של מוסדות השלטון‪.‬‬
‫‪ o‬חירויות האזרח וחובותיו‪ .‬תפקיד החוקה להגן על זכויות המיעוט‪ .‬המטרה למנוע‬
‫מרוב מקרי בפרלמנט לשנות את "כללי המשחק" ולפגוע בזכויות האדם והאזרח‪.‬‬
‫תפקיד החוקה‪:‬‬
‫תפקיד החוקה לרסן את רשויות השלטון ולחייב אותם לפעול במסגרת הנורמות והערכים‬
‫המצויים בחוקה‪ ,‬להגן על חירויות וזכויות האזרח‪ ,‬להבטיח רציפות במקרה שלטונית‬
‫ולמנוע מרוב מיקרי בפרלמנט לשנות את המבנה הפוליטי או ההסדרים המקובלים‬
‫במדינה‪.‬‬
‫שני סוגי חוקות‬
‫חוקה פורמאלית (כתובה)‬
‫חוקה מטריאלית (לא כתובה)‬
‫חוקה פורמאלית (חוקה כתובה)‬
‫מסמך שנוסח בעקבות נסיבות היסטוריות ע"י האסיפה "המכוננת" (המייסדת) לדוגמא‪ :‬ב‪-‬‬
‫‪ 0443‬הכריזו ‪ 02‬המושבות הבריטיות בחוף המזרחי של אמריקה על עצמאותן והתנתקותן‬
‫מארץ האם בריטניה‪ ,‬בעקבות ההכרזה פרצה מלחמת העצמאות האמריקאית שנמשכה כ‪-‬‬
‫‪ 3‬שנים‪ .‬ב‪ 0414 -‬התכנסו ‪ 22‬נציגים נבחרים בפילדלפייה וניסחו את החוקה האמריקאית‪,‬‬
‫חוקת ארה"ב נחשבת לחוקה הדמוקרטית הראשונה הכתובה כיוון שהיא מתבססת על‬
‫עקרון ריבונות העם והגנה על חירויות האזרח‪.‬‬
‫‪ | 008‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫מאפייני החוקה הפורמאלית‪:‬‬
‫‪ ‬לחוקה פורמאלית יש מעמד עליון‪ ,‬מרבית החוקות הן נוקשות וניתן לשנותם רק‬
‫בהליך סבוך‪.‬‬
‫‪ ‬חוקה נכתבת ע"י רשות "מכוננת" (מייסדת)‪ ,‬החוקים נחקקים ע"י הרשות‬
‫המחוקקת והם נובעים מהחוקה‪.‬‬
‫‪ ‬הגבלת השלטון ‪ -‬במידה וחוק נחקק ברשות המחוקקת ותוכנו סותר את החוקה‪,‬‬
‫יבוטל החוק ע"י ערכאה שיפוטית שהוסמכה לכך‪.‬‬
‫חוקה מטריאלית (חוקה לא כתובה) – אנגליה‬
‫אוסף חוקים‪ ,‬נורמות היסטוריות ופסיקות משפטיות המגדירים את המבנה הפוליטי של‬
‫המדינה ואת ההסדרים הבסיסיים לניהולה‪.‬‬
‫מאפייני החוקה המטריאלית‪:‬‬
‫‪ ‬החוקה אינה כתובה במסמך שנוצר היסטורית ע"י "רשות מכוננת"‪.‬‬
‫‪ ‬אוסף של נורמות‪ ,‬נהלים וחוקים שנחקקו ב"רשות המחוקקת" המקובלים‬
‫במהותם ע"י מערכות השלטון ואזרחי המדינה‪ .‬נורמות וחוקים המבטאים יסודות‬
‫חוקתיים‪ .‬לדוגמא‪ :‬בישראל חוקי היסוד עוסקים בהגדרת תפקידי הרשויות‪ ,‬יחסי‬
‫הגומלין ביניהן ובחירויות האדם והאזרח‪.‬‬
‫‪ ‬חוקה מטריאלית‪ ,‬היא חוקה "גמישה" המותאמת למציאות החיים המשתנה‪.‬‬
‫‪ ‬הגבלת השלטון ‪ -‬אוסף הנורמות‪ ,‬החוקים והכללים שנוצרו במהלך מאות שנים‬
‫והם משקפים מסורת דמוקרטית מקובלת לכן רשויות השלטון יקפידו על שמירת‬
‫הנורמות המקובלות‪.‬‬
‫מכאן שחוקי היסוד מנחים את עבודת הרשויות בישראל‪ ,‬כמו כן פסיקות בג"צ‬
‫שניתנו במהלך השנים בתחומי זכויות האדם והאזרח‪ ,‬הפכו לנורמות החוקתיות‬
‫לפיהן נוהגות רשויות השלטון‪.‬‬
‫‪ | 009‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫הקמת המדינה והוויכוח בשאלת החוקה למדינת ישראל‬
‫חוקות נכתבות בדרך כלל ברגע של מפנה היסטורי בחייה של אומה‪ ,‬כגון השגת עצמאות‪,‬‬
‫חילופי משטר מהפכניים או בתום מלחמה‪ .‬ואכן‪ ,‬ב – ‪ ,0911‬כאשר קמה מדינת ישראל‬
‫היתה ציפייה שמדינת ישראל תאמץ לעצמה חוקה‪.‬‬
‫ציפייה זו קיבלה ביטוי מפורש בהכרזת העצמאות‪ ,‬שבה נאמר כי יוקמו השלטונות‬
‫הנבחרים והסדירים של המדינה בהתאם לחוקה שתיקבע על ידי האסיפה המכוננת לא‬
‫יאוחר מ‪ 0 -‬באוקטובר ‪.0911‬‬
‫האסיפה המכוננת נבחרה בינואר ‪ 0919‬ועם היבחרה שינתה את שמה ל"כנסת הראשונה"‪.‬‬
‫למרות שבתחילה רווחה הדעה שעל מדינת ישראל לחוקק חוקה כתובה‪ ,‬הרי שדבר זה לא‬
‫נעשה‪ .‬משנת ‪ 0919‬ואילך החל ויכוח בין התומכים בחקיקת חוקה לבין המתנגדים לחוקה‪.‬‬
‫הנימוקים של המצדדים בחוקה‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫חוקה שאינה ניתנת לשינוי בקלות כחוק‬
‫רגיל‪ ,‬מקנה יציבות למוסדות השלטון‪.‬‬
‫חוקה מגינה על זכויות אדם ואזרח‪.‬‬
‫לאחר אלפיים שנות גלות חוקה מהווה‬
‫סמל מובהק של חידוש העצמאות‬
‫היהודית‪.‬‬
‫לחוקה ערך מחנך המבטא את יסודות‬
‫המשטר הדמוקרטי והערכים הלאומיים‪.‬‬
‫דווקא בחברה הישראלית המצויה בתהליך‬
‫של גיבוד‪ ,‬יש חשיבות לערך המחנך של‬
‫חוקה‪.‬‬
‫חוקה תייצג כלפי העולם את דימויה‬
‫החיובי של מדינת ישראל כמדינה‬
‫דמוקרטית‪.‬‬
‫הנימוקים של המתנגדים לחוקה‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫המפלגות הדתיות טענו שהחוקה היחידה‬
‫שיכולה מדינת ישראל לקבל‪ ,‬צריכה‬
‫להיות מבוססת על הדת היהודית‪ .‬ובחוקה‬
‫כתובה וליברלית אין לפיכך כל צורך‪,‬‬
‫כיוון שהיא עלולה לעמוד בסתירה לתורת‬
‫ישראל‪.‬‬
‫החוקה אמורה לקבוע את דמותה ואופייה‬
‫של מדינת ישראל‪ .‬לעת עתה רק חלק מן‬
‫העם היהודי יושב בארץ‪ ,‬ולכן אין זה רצוי‬
‫שרק חלק קטן יקבע את אופייה ודמותה‬
‫של המדינה‪ ,‬שבה יתרכז בעתיד רובו של‬
‫העם היהודי‪.‬‬
‫בגלל הנסיבות הבטחוניות שבהן נתונה‬
‫המדינה קיים הכרח בקיום סמכויות‬
‫חירום העלולות לפגוע בחירויות הפרט‪.‬‬
‫בגלל מציאות בטחונית זו לא ניתן לכונן‬
‫חוקה דמוקרטית וליברלית נאורה‪.‬‬
‫חוקה אינה הכרחית לשמירת‬
‫אופיה הדמוקרטי של מדינת ישראל‪ ,‬והרי‬
‫הכרזת העצמאות מגדירה את עקרונות‬
‫היסוד הדמוקרטיים המקובלים‬
‫והמוסכמים‪.‬‬
‫סיכומו של הויכוח‪:‬‬
‫הוצהר על קביעת חוקה למדינת ישראל כיעד שיוגשם בהדרגה‪ ,‬באמצעות חקיקת חוקי יסוד‬
‫שיתאגדו בעתיד‪ ,‬באישור הכנסת‪ ,‬לחוקה כתובה שלמה‪.‬‬
‫‪ | 021‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫מנגנוני פיקוח וביקורת ‪ -‬מושגים מהותיים מרכזיים‪:‬‬
‫‪.0‬ביקורת מוסדית פורמאלית – הכוונה למנגנונים פורמאליים שתפקידם לפקח ולהגביל‬
‫את השלטון‪ ,‬אשר פעולתם מוסדרת ומעוגנת בחוק‪ .‬המוסדות והמנגנונים הפורמאליים‬
‫לביקורת הם‪ :‬הפרלמנט‪ ,‬שמבקר ומפקח על רשויות השלטון האחרות ובעיקר על הרשות‬
‫המבצעת‪ ,‬מוסד ביקורת המדינה שבראשו מבקר המדינה‪ ,‬נציב תלונות הציבור והרשות‬
‫השופטת‪.‬‬
‫‪.3‬ביקורת בלתי פורמאלית – המנגנונים הבלתי פורמאליים לפיקוח ולהגבלת השלטון הם‬
‫גופים‪ ,‬אזרחים או קבוצות שפועלים מתוך יוזמתם האישית ולא מתוקף תפקודם בחוק‪,‬‬
‫וזאת כדי לפקח על רשויות השלטון‪ .‬המנגנונים הפועלים כך הם‪ :‬אמצעי התקשורת במדינה‬
‫וציבור האזרחים עצמו אשר עוקב אחר פעולות השלטון ומביע את דעתו עליהן באמצעות‬
‫הפגנות‪ ,‬עצומות‪ ,‬כנסים‪ ,‬שביתות ומחאה ביצירות אמנות וספרות אשר משפיעים על דעת‬
‫הקהל ובעקבות זאת גם על השלטון‪.‬‬
‫‪ | 020‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫תרגול‪:‬‬
‫א‪ .‬מהי חשיבותה של אופוזיציה במשטר דמוקרטי?‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫ב‪ .‬הסבירו את פעולתם של שני מנגנונים לא פורמליים לפיקוח ולביקורת על השלטון‬
‫בדמוקרטיה‪.‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫ג‪ .‬ציינו מהו סוג הפלורליזם הבא לידי ביטוי במערכת הבחירות‪ .‬הסבירו מהי שיטת‬
‫הבחירות המעודדת פלורליזם בכנסת ישראל‪.‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫‪ | 022‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫ד‪ .‬כיצד יכול האזרח בדמוקרטיה להשתתף בחיים הפוליטיים במדינה? הציגו שתי‬
‫פעילויות והסבירו כיצד כל פעילות תורמת לחיזוק הדמוקרטיה‪.‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫ה‪ .‬מדוע חשוב להגביל את השלטון וכיצד הפרדת הרשויות מגבילה את השלטון?‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫ו‪ .‬קיים ויכוח בשאלה אם שיטת הבחירות הארצית‪-‬יחסית מתאימה לישראל‪ .‬הציגו‬
‫יתרון אחד של שיטה זו וחיסרון אחד שלה‪.‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫‪ | 023‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫ז‪ .‬הסבירו שני אמצעים לאי תלות של מבקר המדינה ברשות המבצעת‪.‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫ח‪" .‬בבחירות הדמוקרטית מתבטאים עקרונות החירות והשוויון" – הסבירו‪.‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫ט‪ .‬יעקב ורחל גדיר חסכו כל ימיהם כדי לעבור להתגורר בבית בכפר‪ .‬בהגיעם לגיל פרישה‬
‫מעבודה פנו לחפש מקום מתאים‪ .‬הם בחרו לרכוש בית וחלקת גינה ביישוב כפרי קהילתי ‪:‬‬
‫"נאות המישור"‪ ,‬אולם ועד היישוב סירב לבקשתם בטענה שמרבית התושבים הם צעירים‬
‫ואין מקום להצטרפותם של זוג קשישים ליישוב‪ .‬מה יוכלו בני הזוג גדיר לעשות? ציינו‬
‫בתשובתכם אמצעים פורמליים מוסדיים ואמצעים בלתי פורמליים להגבלת השלטון‪.‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫‪ | 024‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫י‪ .‬כיצד עקרון הפרדת הרשויות מבטיח את שמירתה של הדמוקרטיה?‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫יא‪ .‬בחוק יסוד מבקר המדינה‪ ,‬נאמר‪" :‬במילוי תפקידיו‪ ,‬יהיה המבקר אחראי בפני‬
‫הכנסת בלבד ולא יהיה תלוי בממשלה"‪ .‬מדוע נקבעה בחוק אי תלות של מבקר‬
‫המדינה בממשלה?‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫‪ | 025‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫‪ | 026‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫עקרון‬
‫שלטון החוק‬
‫‪ | 027‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫‪ | 028‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫מבוא‬
‫‪.0‬‬
‫חוק הוא הוראה קבועה אשר נקבעה על ידי גוף מחוקק – הוראה המחייבת את כל האנשים‬
‫(או ציבור מסוים) במידה שווה בהתנהגות מסוימת‪.‬‬
‫מערכת החוקים במדינה קובעת את האסור והמותר במדינה ואת הזכויות והחובות של‬
‫הפרט בנושאים רבים‪ .‬כל מדינה דורשת ציות לחוקיה וקובעת עונשים על הפרתם‪.‬‬
‫החוק הדמוקרטי הוא חוק שווה לכל והוא נועד לטובת האזרחים‪ .‬בין השאר נועד החוק‬
‫הדמוקרטי למנוע מצב שבו השליט יפעל כרצונו באופן פעיל ושרירותי בחייבו את הכל‪,‬‬
‫כולל את השליט עצמו‪ ,‬והוא זוכה בפרסום בספר החוקים ובתקשורת‪.‬‬
‫החוק מאפשר חיים משותפים בחברה פלורליסטית רבת ניגודים‪ .‬החוק מקנה לאזרחים‬
‫ביטחון ודואג לחירויותיהם‪ .‬כך נוצרת יציבות חברתית ונמנע מצב של אנרכיה‪ .‬הדבר אינו‬
‫ברור לכול ואינו בגדר של מובן מאליו‪ ,‬ועל כן נדרש לחנך את האזרחים מינקותם לשמירה‬
‫על שלטון החוק‪ ,‬להביא אותם לידי הבנת חשיבותו של החוק‪ ,‬ומהי הסכנה הנשקפת‬
‫מהפרת החוק‪.‬‬
‫חשיבותו של שלטון החוק במשטר דמוקרטי‬
‫‪.3‬‬
‫חוק נועד ליצור סדר חברתי תקין שבאמצעותו השלטון יכול לנהל מדינה‪ .‬מטרה זו‬
‫רלוונטית במדינות דמוקרטיות ובמדינות שאינן דמוקרטיות‪.‬‬
‫כשאלת בסיס להבנת ייחודו של שלטון החוק במשטר הדמוקרטי ננסה להבין במה נבדל‬
‫שלטון החוק במשטר דמוקרטי משלטון החוק במשטר שאינו דמוקרטי‪.‬‬
‫התשובה מוצגת בטבלה הזו‪:‬‬
‫קריטריון‬
‫משטר דמוקרטי‬
‫משטר שאינו דמוקרטי‬
‫המחוקק‬
‫השלטון – נציגי העם‬
‫השלטון‬
‫החוק לטובת‬
‫העם‬
‫השלטון‬
‫החוק מגביל שלטון‬
‫(השלטון מחויב לחוק)‬
‫כן‬
‫לא‬
‫תוכן החוק‬
‫דמוקרטי‬
‫לא דמוקרטי‬
‫מקור הציות לחוק‬
‫מתוך הפנמת חשיבותו ציות עיוור הנובע מפחד‬
‫כחלק מהאמנה החברתית מהשלטון‬
‫במדינה‬
‫לחוק כפופים‬
‫העם והשלטון‬
‫העם בלבד‬
‫‪ | 029‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫מעיון בטבלה אנו למדים כי בשני סוגי המשטרים שלטון החוק הוא מערכת כללים של‬
‫אסור ומותר‪ .‬ייחודו של שלטון החוק במדינות הדמוקרטיות הוא בכך שהוא נקבע על ידי‬
‫נציגי העם ושומר על איזון בין צורכי המדינה לצורכי האדם שבה‪.‬‬
‫נציג את מאפייניו הייחודיים של שלטון החוק במדינה דמוקרטית דרך בחינת יישומם את‬
‫עקרונות הדמוקרטיה האחרים‪:‬‬
‫א‪ .‬שלטון העם ‪ -‬מחוקקי החוקים הם נציגיו הנבחרים של העם במוסדות השלטון השונים‪.‬‬
‫החוקים מבטאים את רצון העם ונועדו למענו‪.‬‬
‫ב‪ .‬פלורליזם ‪ -‬לכל מפלגה בפרלמנט ניתנת האפשרות ליזום חוקים ולנסות לשנות חוקים‬
‫אחרים‪ .‬החוקים מבטאים צרכים ואינטרסים של מגוון קבוצות ורעיונות‪ .‬החוק הוא גם‬
‫הדבק המלכד חברה פלורליסטית‪.‬‬
‫ג‪ .‬סובלנות ‪ -‬החוקים השונים משרתים מגוון אינטרסים שונים ומנוגדים הזוכים ליחס של‬
‫כבוד מצד הקבוצות השונות‪.‬‬
‫ד‪ .‬הסכמיות – החוקים הם הבסיס לקיומו של המשחק הדמוקרטי‪ .‬הסכמתם של‬
‫האזרחים לקבל על עצמם את החוקים מבטיחה את קיומו‪ ,‬את יציבותו ואת המשכיותו של‬
‫המשחק‪.‬‬
‫ה‪ .‬הכרעת הרוב ‪ -‬החוקים נחקקים על ידי נציגי העם‪ .‬רוב שאישר חוק מביא לידי ביטוי‬
‫את השקפתו בנוגע לערכים ולנורמות הראויים בחברה ובמדינה‪ .‬לכל חוק יש תוקף בזכות‬
‫הרוב שהצביע עבורו‪.‬‬
‫ו‪ .‬זכויות ‪ -‬החוקים במדינה דמוקרטית נועדו למען העם‪ ,‬ועל כן הם אמורים לספק הגנה על‬
‫זכויות האדם‪ ,‬האזרח והמיעוט‪ .‬החוקים‪ ,‬שהכל כפופים להם במידה שווה‪ ,‬מבטאים‬
‫הלכה למעשה את הזכות לשוויון‪.‬‬
‫ז‪ .‬הגבלת השלטון ‪ -‬השלטון כפוף לחוק‪ .‬סמכויותיו‪ ,‬פעולותיו ויחסיו עם האזרחים‬
‫מוגדרים ומוגבלים בחוק‪ .‬השלטון יכול לעשות אך ורק מה שהחוק מתיר‪ .‬כך נמנע מצב של‬
‫שימוש בכוחו הרב של השלטון באופן שרירותי או עריץ‪.‬‬
‫‪ | 031‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫‪ .2‬המובנים הפורמלי והמהותי של שלטון החוק‬
‫לשלטון החוק במדינה דמוקרטית שני היבטים משלימים‪:‬‬
‫ההיבט הפורמלי (איך)‬
‫ההיבט המהותי (למה)‬
‫מתמקד בטכניקה של תהליך‬
‫חקיקת החוק ובאמצעים לקיומו‪.‬‬
‫ חשוב לקיום סדר חברתי‬‫תקין‪.‬‬
‫‪ ‬החוק נחקק על ידי‬
‫הפרלמנט‬
‫‪ ‬החוק יוצר הבחנה‬
‫בין מותר לאסור‬
‫‪ ‬החוק מקבל פרסום‬
‫ציבורי‬
‫‪ ‬אכיפה וענישה‬
‫קיימים עבור כלל‬
‫האזרחים (גם אנשי‬
‫שלטון)‬
‫מתמקד בתכנים של החוקים‬
‫ובמידת התאמתם לעקרונות‬
‫הדמוקרטיה‪.‬‬
‫ חשוב ליצירת חברה מוסרית‬‫והוגנת כלפי אזרחיה‪.‬‬
‫‪ ‬תוכן החקיקה הוא‬
‫ברוח הדמוקרטיה‬
‫‪ ‬תוכן החוק שומר על‬
‫זכויות האדם והאזרח‬
‫‪ ‬תוכן החוק מגביל את‬
‫סמכויות השלטון‬
‫‪ ‬תוכן החוק מאזן בין‬
‫דרכי האנשים לבין‬
‫צרכי החברה‬
‫והמדינה‪.‬‬
‫גבול הציות לחוק‪ :‬עבריינות‬
‫‪.1‬‬
‫הגישה המחייבת ציות לחוק הינה גישה הבאה להגן על הפרט ועל החברה‪ .‬החוק הוא‬
‫"הדבק" המאחד של כל חברה והוא המאפשר קיום של אנשים וקבוצות שיש להם דעות‬
‫שונות‪.‬‬
‫אכיפתו של החוק היא תנאי הכרחי למימוש הרעיון הדמוקרטי‪.‬‬
‫בכל מדינה דמוקרטית מוכרת תופעה של אי ציות לחוק‪ .‬את החוק מפרים פרטים בחברה‪,‬‬
‫אנשים המתלכדים לכדי קבוצה וגם אנשי שלטון‪ .‬כל הפרת חוק פוגעת בשלטון החוק‪,‬‬
‫בפרט‪ ,‬ומערערת את יציבותו של המשחק הדמוקרטי‪ ,‬בכלל‪.‬‬
‫אי ציות לחוק הוא עבירה פלילית‪.‬‬
‫‪ | 030‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫ניתן למיין את העבריינות לשלושה סוגים‪:‬‬
‫כל עבירה על החוק = עבירה פלילית‬
‫עבריינות‬
‫אידיאולוגית‬
‫עבריינות פלילית‬
‫רגילה‬
‫עבריינות‬
‫אידיאולוגית‬
‫מצפונית‬
‫עבריינות‬
‫אידיאולוגית‬
‫פוליטית‬
‫‪ | 032‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫עבריינות‬
‫שלטונית‬
‫השוואה בין שלושת סוגי העבריינות‪:‬‬
‫עבריינות אידיאולוגית‬
‫קריטריון‬
‫עבריינות שלטונית‬
‫הגדרת העבריינות‬
‫עבירה על החוק על ידי איש הגדרה כללית‪:‬‬
‫עבירה על החוק ממניע של‬
‫ציבור מכהן המנצל את‬
‫השקפת עולם דתית‪,‬‬
‫מעמדו לטובת המדינה‪,‬‬
‫החברה או קבוצה ספציפית פוליטית או מצפונית‪.‬‬
‫עבריינות פלילית‬
‫רגילה‬
‫עבירה על החוק ממניע של‬
‫השגת רווח אישי‬
‫הגדרה לעבריינות‬
‫אידיאולוגית‪-‬מצפונית‪:‬‬
‫עבירה על החוק הנובעת‬
‫מכך שאדם מעמיד את‬
‫השקפת עולמו המוסרית‬
‫מעל לחוק ופועל על פיה‬
‫ובניגוד לחוק‪.‬‬
‫הגדרה לעבריינות‬
‫אידיאולוגית‪-‬פוליטית‪:‬‬
‫עבירה על החוק מתוך‬
‫כוונה להעביר מסר לשלטון‬
‫על רצון בשינוי מציאות או‬
‫מדיניות פוליטית‪.‬‬
‫פרופיל העבריין‬
‫הפוטנציאלי‬
‫רק בעלי תפקיד ציבורי‬
‫כל אדם‪ ,‬במקרים נדירים‬
‫בעל תפקיד ציבורי‬
‫כל אדם כולל בעל תפקיד‬
‫ציבורי‬
‫המניע לעבריינות‬
‫רצון של העבריין לשרת את‬
‫המדינה לקדם את החברה‬
‫או להיטיב את מצבה של‬
‫קבוצה ספציפית הקשורה‬
‫אליו‬
‫המניע לכל עבריינות‬
‫אידיאולוגית‪:‬‬
‫השקפת עולם של העבריין‪.‬‬
‫רווח אישי לעבריין‬
‫דוגמאות לעבריינות‬
‫מינוי פוליטי על בסיס‬
‫פרוטקציה ללא קשר‬
‫לכישורים‪ ,‬שוחד למצביע‬
‫מרכז מפלגה על ידי מועמד‪,‬‬
‫העברת כספים באופן לא‬
‫חוקי למוסדות בחברה על‬
‫ידי שר שמפלגתו קשורה‬
‫אליהם‪.‬‬
‫המניע לעבריינות‬
‫אידיאולוגית‪-‬מצפונית‪:‬‬
‫תפיסות מוסריות אישיות‬
‫המניע לעבריינות‬
‫אידיאולוגית‪-‬פוליטית‪:‬‬
‫רצון בשינוי מציאות או‬
‫מדיניות שהעבריין מתנגד‬
‫להן‪.‬‬
‫סירוב לשרת בצה"ל מטעמי אונס‪ ,‬רצח‪ ,‬שוחד‪ ,‬הטרדה‬
‫מינית ואחרת‪ ,‬סמים‬
‫פציפיזם‪ ,‬סירוב לפינוי‬
‫שטחים שהוסכם שיפונו‬
‫בעקבות הסכם שלום‪ ,‬רצח‬
‫פוליטי‪ ,‬נאום הסתה נגד‬
‫המדינה בארץ אויב‪ ,‬הצתת‬
‫בית כנסת בחו"ל‪.‬‬
‫‪ | 033‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫המשך ‪...‬‬
‫קריטריון‬
‫עבריינות שלטונית‬
‫עבריינות‬
‫אידיאולוגית‬
‫מאפייני העבריינות‬
‫זוהי עבריינות‬
‫אידיאולוגית מסוג‬
‫מיוחד של אנשי שלטון‬
‫המצופים לשמור על‬
‫החוק‪.‬‬
‫עבריינות זו נגרמת‬
‫לפעמים על ידי אנשי‬
‫שלטון המרשים לעצמם‬
‫להפר חוק למען אינטרס‬
‫ציבורי חשוב בעיניהם‬
‫ובעיני הציבור‪.‬‬
‫עבריינות המתבצעת‬
‫עבריינות המתבצעת‬
‫בדרך כלל על ידי קבוצה‪ .‬בדרך כלל על ידי יחידים‪.‬‬
‫העבריינות מוגדרת כאשר חלק מהעבריינים רואים‬
‫לאידיאולוגיה נוסף ביטוי בהפרת החוק דרך חיים‪.‬‬
‫התנהגותי על ידי מעשה‪.‬‬
‫העבריינים עשויים‬
‫בהחלט להיתפס על ידי‬
‫הסביבה כאנשים‬
‫מכובדים בעלי תפקוד‬
‫תקין למעט אותו תחום‬
‫שבו רואים ניגוד עם‬
‫השקפת עולמם‪.‬‬
‫העבריין נכון לסכן את‬
‫עצמו לטובת הכלל ונכון‬
‫להיענש למען השקפת‬
‫עולמו‪.‬‬
‫עבריינות זו יוצרת דיון‬
‫חברתי ערכי נוקב‪.‬‬
‫הסכנות הנשקפות‬
‫לחברה ולמדינה‬
‫מהעבריינות‬
‫השלטון הנו דוגמה‬
‫שלילית לאזרחים‪ ,‬ודרך‬
‫מעשיו הוא מחנך אותם‬
‫לזלזול בחוק‪.‬‬
‫סכנת עריצות שלטונית‪.‬‬
‫העבריין זוכה להזדהות‬
‫ולתמיכה מצד קבוצות‬
‫בחברה המזדהות עם‬
‫השקפת עולמו‪ .‬לעיתים‬
‫גם מצד אנשי שלטון‬
‫הנותנים לגיטימציה‬
‫לעבריינות‪.‬‬
‫היות שעבריינות זו‬
‫נקשרת לתפיסה ערכית‪,‬‬
‫ובחברה דמוקרטית יש‬
‫לתת לגיטימציה למגוון‬
‫השקפות‪ ,‬קיים קושי‬
‫להגדיר אותה כעבריינות‪.‬‬
‫פגיעה ביציבות‬
‫החברתית‪.‬‬
‫פגיעה בתחושת הביטחון‬
‫האישי של האזרחים‪.‬‬
‫ראייה בשלטון כמי‬
‫שאינו יכול להתמודד עם‬
‫הפשיעה‪ ,‬דבר היוצר‬
‫תחושות דה‪-‬לגיטימציה‬
‫כלפיו‪.‬‬
‫תגובת החברה ואופן‬
‫התמודדותה עם‬
‫העבריינות‬
‫מנגנוני פיקוח פורמליים‬
‫ובלתי פורמליים נועדו‬
‫לפקח על חוקיות פעולות‬
‫השלטון ולהגבילו‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬האופוזיציה‪,‬‬
‫בתי המשפט‪ ,‬היועץ‬
‫המשפטי לממשלה‪,‬‬
‫מבקר המדינה‬
‫והתקשורת‪.‬‬
‫החברה נחלקת לאלה‬
‫אשר תומכים בעבריינים‬
‫ואלו המתנגדים להם‪.‬‬
‫החברה מעלה לדיון‬
‫ציבורי את העבריינות‬
‫והשלכותיה‪.‬‬
‫כפועל יוצא מכך‪ ,‬רשויות‬
‫השלטון צריכות לקבל‬
‫החלטה אם להעמיד את‬
‫העבריינים לדין‪.‬‬
‫החברה אחראית‬
‫לתהליך חיברות לשמירה‬
‫על החוק באמצעות‬
‫ארגונים ומוסדות שונים‬
‫מהחברה‪ ,‬בכלל‪,‬‬
‫וממערכת החינוך בפרט‪.‬‬
‫החברה מפעילה‬
‫סנקציות שליליות‬
‫חמורות נגד מפרי חוק‪.‬‬
‫ולצורך כך היא נעזרת‬
‫במשטרה ובבתי המשפט‪.‬‬
‫‪ | 034‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫עבריינות פלילית‬
‫רגילה‬
‫גבול הציות לחוק‪ :‬פקודה בלתי חוקית ופקודה בלתי חוקית בעליל‬
‫‪.2‬‬
‫ישנם מצבים בעיקר במערכת הצבאית‪ ,‬שבהם חייל נתקל בחוקים‪ ,‬בצווים או בפקודות‬
‫הסותרים לגמרי את ערכי הדמוקרטיה ואת תשתיתה המוסרית של החברה‪ .‬דווקא אז חלה‬
‫חובת אי ציות לחוק‪ ,‬לצו או לפקודה‪ ,‬משום היותם "פקודה בלתי חוקית בעליל (באופן‬
‫ברור וגלוי)"‪.‬‬
‫המונח " פקודה בלתי חוקית בעליל" חדר לתודעה הציבורית במשפטי נירנברג‪ ,‬שבהם טענו‬
‫פושעי המלחמה הנאצים שהם רק צייתו לפקודות‪ .‬בית הדין הבינלאומי‪ ,‬שדן ‪ 32‬פושעי‬
‫מלחמה‪ ,‬הבהיר באופן חד משמעי כי הנימוק של אי ציות לפקודות תקף רק עד לנקודה‬
‫מסוימת‪.‬‬
‫בישראל השתמש בית המשפט במונח‪" :‬פקודה בלתי חוקית בעליל" לראשונה במשפט כפר‬
‫קאסם (‪ .)0924‬ב‪ ,0923 -‬בתחילת מבצע סיני‪ ,‬ניתנה פקודה לכוחות משמר הגבול להטיל‬
‫עוצר על הכפרים הערביים במרכז הארץ מהשעה ‪ 04:11‬ועד לבוקר שלמחרת‪ .‬בנוסף ציוו‬
‫החיילים לירות כדי להרוג בכל מפר עוצר‪ .‬ביום שבו ניתנה ההוראה לא היו תושבי הכפרים‬
‫שעבדו מחוץ לכפריהם מודעים לה‪ ,‬ולא חזרו לכפר בזמן‪ .‬חיילי משמר הגבול בכפר קאסם‬
‫ירו ב‪ 14 -‬מתושבי הכפר‪ ,‬שיותר ממחציתם היו נשים וילדים‪ ,‬והרגו אותם‪ .‬בכפרים‬
‫האחרים רק עצרו את המאחרים‪ .‬החיילים היורים בכפר קאסם ומפקדם הועמדו לדין‬
‫ונמצאו אשמים ברצח ונשלחו למאסר‪ .‬בית המשפט קבע כי אומנם חובתו הראשונה של‬
‫חייל היא לציית לפקודות מפקדיו‪ ,‬אך כל עוד הן חוקיות‪ .‬אסור לציית לפקודות "בלתי‬
‫חוקיות בעליל"‪.‬‬
‫"פקודה בלתי חוקית בעליל" מתייחסת לא רק להרג חפים מפשע אלא גם לפגיעה בביטחון‪,‬‬
‫בכבוד ובחירות‪.‬‬
‫בית המשפט טבע את סימן ההיכר של פקודה זו המכונה מאז "מבחן הדגל השחור" –‬
‫פקודה היא בלתי חוקית בעליל אם מתנוסס מעליה דגל שחור מוסרי המראה שהיא עומדת‬
‫בסתירה לעקרונות מוסריים בסיסיים ביותר‪ .‬במקרה כפר קאסם חיי החיילים לא היו‬
‫בסכנה ולמעשה נרצחו חפים מפשע‪.‬‬
‫"הפקודה הבלתי חוקית" – זוהי הוראה לא תקינה‪ ,‬לא לפי הנהלים‪ ,‬לא ברוח חוקי הצבא‪,‬‬
‫אך היא אינה מעמידה בדילמה מוסרית את מבצעה‪ ,‬כי אינה כרוכה בהרג או בפגיעה‬
‫בזכויות האדם של חפים מפשע‪.‬‬
‫צה"ל הוציא משירותיו טייסים שחתמו על מכתב שנטען בו שהם רואים בחיסולים‬
‫ממוקדים של טרוריסטים פלסטינים בלב אוכלוסייה אזרחית פקודה בלתי חוקית בעליל‪,‬‬
‫משום שבמהלך החיסול נהרגים חפים מפשע‪ ,‬ועל כן הם אינם מוכנים לבצע פקודה זו‪.‬‬
‫עמדתו של צה"ל הייתה נחרצת והעמידה את ביטחון המדינה כערך עליון‪.‬‬
‫‪ | 035‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫לסיום‪ ,‬מה הם סוגי הפקודות‪ ,‬מה על החייל לעשות ומה הן התוצאות‪:‬‬
‫פקודה בלתי חוקית בעליל‬
‫פקודה בלתי חוקית‬
‫פקודה חוקית‬
‫חייל חייב לציית‬
‫חייל חייב לציית‬
‫אסור לחייל לציית‬
‫לא יציית‬
‫החייל יועמד לדין‬
‫המפקד יועמד לדין‬
‫חייל ציית‪ -‬החייל‬
‫והמפקד יועמדו לדין‬
‫פינוי ימית ‪0982 ,‬‬
‫‪ | 036‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫מילון מונחים‪:‬‬
‫א‪ .‬עקרון שלטון החוק ‪ -‬מערכת של כללים הקובעים מה מותר ומה אסור‪ ,‬כללים‬
‫הנקבעים על ידי החברה באמצעות הנציגים הנבחרים לפרלמנט‪ ,‬למען האינטרס‬
‫הציבורי הכללי תוך שמירה על איזון עם צורכי הפרט‪ .‬לחוקים כפופים גופי השלטון‬
‫והאזרחים באופן שווה‪.‬‬
‫ב‪ .‬שלטון החוק במובן הפורמלי‪ -‬הטכניקה של תהליך חקיקת החוק והאמצעים‬
‫שהשלטון משתמש בהם להשליטו‪.‬‬
‫ג‪ .‬שלטון החוק במובן המהותי – תוכניהם של החוקים ומידת הלימתם את‬
‫עקרונותיה וערכיה של הדמוקרטיה‪.‬‬
‫ד‪ .‬עבריינות פלילית רגילה‪ -‬עבירה על החוק ממניע של השגת רווח אישי‪.‬‬
‫ה‪ .‬עבריינות אידיאולוגית‪ -‬עבירה על החוק ממניע של השקפת עולם דתית‪ ,‬פוליטית‬
‫ומצפונית‪.‬‬
‫ו‪ .‬עבריינות שלטונית – עבירה על החוק על ידי איש ציבור מכהן המנצל את מעמדו‬
‫לטובת המדינה‪ ,‬החברה או קבוצה ספציפית‪.‬‬
‫ז‪ .‬פקודה בלתי חוקית‪ -‬הוראת חוק לא תקינה שאינה ברוח חוקי הצבא‪ ,‬אך חובה‬
‫על החייל לציית לה‪ ,‬ולאחר מכן יועמדו מפקדיו לדין‪ .‬במילוי הוראה זו לא מצוי‬
‫החייל בדילמה מוסרית‪.‬‬
‫ח‪ .‬פקודה בלתי חוקית בעליל‪ -‬הוראת חוק העומדת בסתירה לעקרונות מוסריים‬
‫בסיסיים ביותר‪ ,‬וחובה שלא לציית לה‪.‬‬
‫‪ | 037‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫תרגול‪:‬‬
‫‪.0‬‬
‫שוטר במחוז ירושלים פגע בשני אנשים שהיו מעורבים בהפגנת שבת בצומת בר אילן‪.‬‬
‫פגיעתו תיחשב לעבריינות שלטונית ולא לעבריינות פלילית‪.‬‬
‫נכון‪ /‬לא נכון? הסבירו‪.‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫‪ .3‬רבנים מיש"ע הוציאו פסק הלכה המתיר לחיילים לסרב למלא פקודות ממפקדיהם‪,‬‬
‫כאשר יצוו עליהם להשתתף באופן פעיל בפינוי התנחלויות בתחום הגדה המערבית‪.‬‬
‫הסבירו מהו סוג העבריינות הבא לידי ביטוי בקטע זה‪.‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫‪.2‬האם הפקודה להרוג מחבל שנתפס ונכבל היא פקודה בלתי חוקית בעליל? (קו ‪.)211‬‬
‫הסבירו‪.‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫‪ | 038‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫‪ .1‬חייל נשלח למאסר של ‪ 31‬ימי מחבוש על סירובו לשרת בחברון‪.‬‬
‫הסבירו‪ ,‬האם זו עבריינות פלילית או אידיאולוגית?‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫‪ .2‬היחידה הארצית לחקירות ממליצה להעמיד לדין את השר לביטחון פנים לשעבר‬
‫בהאשמה שהעביר לפרקליטו של נמרודי מידע על החקירה המתנהלת נגדו‪.‬‬
‫הסבירו מהו סוג העבריינות הבא לידי ביטוי בקטע‪.‬‬
‫באיזו זכות של הנאשם פגע השר בעצם העברת המידע? הסבירו‪.‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫‪ | 039‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫‪ .3‬פקודה בלתי חוקית בעליל‪" -‬הרשעת המערערים היא בקשר למותם של ‪ 12‬תושבי‬
‫המדינה במבואות כפר קאסם‪ ,‬ביום ‪ 39‬במאי ‪ .0923‬המערערים הם אנשי משמר הגבול‪,‬‬
‫אשר שירתו באותו יום כחיילי המילואים של צה"ל‪ .‬הגנתם העיקרית של כל המערערים‬
‫האחרים‪ ,‬היא טענת צידוק יסוד הפקודה שהם קיבלו ממפקדיהם‪ .‬כל אחד מהמערערים‬
‫טען שפעל בהתאם לפקודה שקיבל‪ ,‬ושרק חובת ציות לפקודה היא אשר חייבה והמריצה‬
‫אותו לפעול כאשר פעל" (מתוך פסק דין כפר קאסם)‪.‬‬
‫א‪ .‬חובת הציות לחוק היא אפוא תנאי הכרחי בשלטון החוק‪ .‬רשמו שני הסברים‬
‫לחשיבות הציות לחוק‪.‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫ב‪ .‬האם בכל מצב חובה לציית לחוק? הסבירו מהי פקודה בלתי חוקית בעליל ‪ ,‬וכיצד יש‬
‫לנהוג בה (היעזרו במקרה כפר קאסם)‪.‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫‪ | 041‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫‪ .4‬בעיתון הופיעו שתי ידיעות הקשורות במכוני ליווי‪ .‬בידיעה הראשונה נעצר צעיר ששדד‬
‫בעל מכון ליווי‪ ,‬ובידיעה השנייה נעצר אדם דתי שהצית מכון ליווי הנתפס על ידיו כתועבה‪.‬‬
‫ציינו והסבירו את סוג העבריינות שבאה לידי ביטוי במעשהו של הצעיר‪ .‬נמקו את‬
‫תשובתכם בהקשר של האירוע‪.‬‬
‫ציינו והסבירו את סוג העבריינות שבאה לידי ביטוי במעשהו של האדם הדתי‪ .‬נמקו את‬
‫תשובתכם בהקשר של האירוע‪.‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫‪ .1‬הציגו שלושה גורמים לחשיבותו של שלטון החוק במשטר הדמוקרטי‪.‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫‪ .9‬הציגו את הדומה ואת השונה בין אי ציות מטעמי מצפון לעבריינות אידיאולוגית‪-‬‬
‫פוליטית‪.‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫‪ | 040‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬
‫‪ . 01‬שר בכיר לשעבר הואשם בניצול מעמדו הצבאי הבכיר בתקופת שירותו בצבא לניצול‬
‫מיני של כמה מפקודותיו‪.‬‬
‫ציינו והסבירו את סוג העבריינות שהשר מואשם בה‪ .‬נמקו את תשובותיכם‪.‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫‪" .00‬לכל חוק חובה לציית" האם ההיגד נכון? נמקו‪.‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫‪ .03‬הביאו מהעיתונות דוגמאות לעבריינות פלילית רגילה‪ ,‬עבריינות אידיאולוגית ועבריינות‬
‫שלטונית‪.‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫_________________________________________________________‬
‫‪ | 042‬כ ל ה ז כ ו י ו ת ש מ ו ר ו ת ל ע מ ו ת ת מ ר ו ם ( ע " ר )‬