חוברת הכנס - מתחילים מחדש

‫החלמה מסרטן השד‬
‫עזר מציון | מערך תמיכה רפואית‬
‫‪www.newbeginning.org.il‬‬
2
‫ישראל היא אחת המדינות המובילות בעולם בשיעורי ההחלמה‬
‫מסרטן‪ ,‬אולם מחלימים רבים מדווחים על קשיים רבים איתם הם‬
‫מתמודדים בחזרה לחיי שיגרה‪.‬‬
‫בתקופה שאחרי הטיפול האחרון ובשנים שלאחר ההחלמה‪,‬‬
‫החברה חוזרת להתייחס למחלים כאל בריא ומצפה ממנו להמשיך‬
‫כרגיל‪ .‬אולם‪ ,‬בשביל המחלים מסרטן המצב אינו כה פשוט ויש לו‬
‫ציפיות וצרכים המיוחדים לו‪.‬‬
‫מרכז "מתחילים מחדש"‪ ,‬נועד לתת ייעוץ והכוונה למחלימים על‪-‬‬
‫מנת לעזור להם לחזור לשגרת החיים למרות הקשיים הכרוכים‬
‫בכך‪.‬‬
‫במרכז פוגש המחלים ביום מרוכז‪ ,‬חמישה מומחים מתחומים‬
‫שונים‪ ,‬כולם בעלי אוריינטציה למחלימים מסרטן‪ :‬רופא משפחה‪,‬‬
‫פסיכולוג רפואי‪ ,‬דיאטנית‪ ,‬סקסולוג ועו"ס‪.‬‬
‫לאחר הערכה של כל אחד מאנשי המקצוע מקבל המחלים מכתב‬
‫הכולל את כל ההמלצות ודרישות המעקב לשנה הקרובה‪ .‬כל‬
‫אלו משמשים סוג של "ארגז כלים" למחלים ומסייעים לו בחזרתו‬
‫לחיים רגילים‪.‬‬
‫בנוסף משמש המרכז כגוף אשר אוסף מידע‪ ,‬מפרסם מאמרים‬
‫ומוציא מחקרים אודות מחלימים מסרטן‪ .‬כמו כן‪ ,‬נערכים במרכז‬
‫כנסי עיון והעשרה למחלימים ולבני משפחותיהם‪.‬‬
‫בברכת בריאות איתנה‪,‬‬
‫ד"ר ברכה זיסר‬
‫מנהלת "בית אורנית"‪,‬‬
‫המאגר הלאומי לתורמי מח עצם‬
‫ומרכז "מתחילים מחדש"‬
‫‪3‬‬
4
‫תוכן עניינים‬
‫אוסטיאופורוזיס והחלמה מסרטן השד‬
‫שרית שינה‪-‬מגרם‪ ,‬דיאטנית קלינית‪ ,‬מרכז "מתחילים מחדש"‬
‫יעל שפאץ‪ ,‬דיאטנית קלינית‪ ,‬מרכז "מתחילים מחדש"‬
‫‪6‬‬
‫שימוש בטיפולים אלטרנטיביים ע"י מחלימים מסרטן השד‬
‫ד"ר צחי גור‪ ,‬מנהל רפואי‪ ,‬מרכז "מתחילים מחדש"‬
‫‪10‬‬
‫לימפאדמה ודימוי גוף‬
‫מירב שפיגלר‪-‬סיאנס‪ ,‬עובדת סוציאלית‪ ,‬מרכז "מתחילים מחדש"‬
‫ד"ר צחי גור‪ ,‬מנהל רפואי‪ ,‬מרכז "מתחילים מחדש"‬
‫‪14‬‬
‫תזונה ופעילות גופנית אצל מחלימות מסרטן השד‬
‫שרית שינה‪-‬מגרם‪ ,‬דיאטנית קלינית‪ ,‬מרכז "מתחילים מחדש"‬
‫‪18‬‬
‫עייפות בקרב מחלימות מסרטן שד‬
‫נטלי מלמד–שמעון‪ ,‬פסיכולוגית רפואית מומחית‪ ,‬מרכז "מתחילים מחדש"‬
‫ורד עצמון‪-‬משולם‪ ,‬פסיכולוגית בהתמחות רפואית‪ ,‬מרכז "מתחילים מחדש"‬
‫‪20‬‬
‫‪5‬‬
‫אוסטיאופורוזיס והחלמה מסרטן שד‬
‫שרית שינה‪-‬מגרם‪ ,‬דיאטנית קלינית‪ ,‬מרכז “מתחילים מחדש”‬
‫יעל שפאץ‪ ,‬דיאטנית קלינית‪ ,‬מרכז “מתחילים מחדש”‬
‫כמה מילים על אוסטיאופורוזיס‬
‫לעצמות הגוף חשיבות רבה בשמירה על מבנה הגוף ויכולת התפקוד שלו‪ .‬עצמות הגוף הן איבר חי‬
‫ודינאמי‪ ,‬הנמצא כל הזמן באיזון עדין בין הרס של עצם ישנה לבין בניה של עצם חדשה וחזקה‪.‬‬
‫איזון זה משמר את חיותן של עצמות הגוף ושומר אותן חזקות‪ .‬ישנם מספר גורמים הנדרשים‬
‫לבניית העצם ביניהם‪ :‬אסטרוגן והורמונים נוספים‪ ,‬סידן‪ ,‬וויטמין ‪ D‬ומגנזיום‪ .‬בכדי לשמור על עצם‬
‫חזקה ובריאה יש לצרוך תזונה המספקת כמות נאותה של חלבונים‪ ,‬סידן‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬זרחן‪ ,‬וויטמין‬
‫‪ D‬ויסודות קורט נוספים‪.‬‬
‫לאחר גיל ‪ 35‬נוצרת פחות רקמת עצם והאיזון בין הרס עצם ובניית עצם חדשה מופר‪ .‬דבר זה גורם‬
‫לירידה הדרגתית ומתמשכת בצפיפות העצם‪ .‬בנשים‪ ,‬בזמן הפרי‪-‬מנופאוזה (כשהווסת כבר לא‬
‫סדירה‪ ,‬גיל ‪ 45-55‬בערך) יש ירידה דרמטית של כ‪ 2%-4% -‬ממסת העצם בשנה בשל ירידה ברמות‬
‫אסטרוגן‪ ,‬דבר שעלול לגרום לאוסטיאופורוזיס ‪ -‬מצב שבו העצם מדולדלת‪ ,‬נבובה‪ ,‬פחות עמידה‬
‫ללחצים חיצוניים ועלולה להישבר בקלות רבה מהרגיל‪.‬‬
‫אובדן צפיפות העצם משמעותי‪ ,‬בעיקר‪ ,‬בשנים הראשונות לאחר תום הוסת‪ ,‬ולמרות שקיימת‬
‫ירידה מתמשכת בצפיפות העצם ככל שהגיל עולה הרי שבמשך ‪ 5-10‬שנים לאחר הפסקת הווסת‬
‫קצב דלדול העצם פוחת ל‪ 1.5%-1% -‬בשנה‪ ,‬בדומה למתרחש אצל גברים מעל גיל ‪.55‬‬
‫גורמים נוספים לאיבוד מסת עצם יכולים להיות טיפול בסרטן‪ ,‬תוצאה של מחלות כרוניות‪ ,‬חסרים‬
‫תזונתיים‪ ,‬תרופות וגורמים אחרים המשפיעים לרעה על בניית העצם‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫אוסטיאופורוזיס וסרטן השד‬
‫בעקבות הטיפולים בסרטן שד עולה הסיכון להתפתחות אוסטיאופורוזיס‪ .‬סיכונים לאיבוד‬
‫משמעותי של מסת עצם יכולים להיות עקב כימותרפיה‪ ,‬טיפול הורמונאלי‪ ,‬או ניתוחים לכריתת‬
‫שחלות‪ .‬נשים המחלימות מסרטן השד עלולות להיות בסיכון מוגבר לאוסטיאופורוזיס ושברים‬
‫כיון ש‪:‬‬
‫‪ .1‬לאסטרוגן יש השפעה מגינה על העצם‪:‬‬
‫טיפול כימותרפיה ו‪/‬או אובדן תפקוד השחלות מביא לירידה ברמת האסטרוגן והתוצאה היא‬
‫דלדול עצם‪.‬‬
‫‪ .2‬השפעה שלילית ישירה של כימותרפיה על העצם‪:‬‬
‫למספר תרופות (כמו‪ :‬ציקלופוספאמיד‪ ,‬דוקסורוביצין‪ ,‬מינון גבוה של איפוספאמיד‪ ,‬ומטרוטקסאט)‬
‫יש השפעה ישירה‪ ,‬התלויה במינון‪ ,‬על העצם‪ .‬טמוקסיפן מגביר את איבוד מסת העצם בקרב‬
‫נשים לפני המנופאוזה‪ ,‬אך הוא שומר על העצם בנשים לאחר הפסקת הווסת‪ .‬מעכבי ארומטאז‬
‫(‪ )anastrozole, exemestane, and letrozole‬גורמים לאיבוד מסת עצם גדולה יותר מטמוקסיפן‪,‬‬
‫במיוחד בשנתיים הראשונות לנטילתם‪ .‬מחסור בוויטמין ‪ ,D‬הוא גורם נוסף לאוסטיאופורוזיס‬
‫בנשים המחלימות מסרטן השד המקבלות מעכבי ארומטאז‪.‬‬
‫‪ .3‬סרטן השד עצמו עשוי לעורר את הייצור של תאים ההורסים את העצם‪:‬‬
‫גם גורמים אחרים הקשורים לאורח החיים (ולאו דווקא לסרטן עצמו) כמו‪ :‬צריכת סידן נמוכה‪,‬‬
‫חוסר פעילות גופנית‪ ,‬עישון וצריכת אלכוהול עשויים לגרום להתפתחות אוסטיאופורוזיס‪ .‬ככל‬
‫שרבים יותר גורמי הסיכון כך הסיכון להתפתחות אוסטיאופורוזיס עולה‪.‬‬
‫מובן‪ ,‬אם כן‪ ,‬כי נשים המחלימות מסרטן שד מצויות בסיכון מוגבר להתפתחות אוסטיאופורוזיס‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫המלצות להפחתת הסיכון לאוסטאופורוזיס בקרב מחלימות מסרטן השד‬
‫תזונה‪ :‬מומלצת דיאטה מאוזנת העשירה בסידן ווויטמין ‪.D‬‬
‫סידן‪ :‬יותר מ‪ 99% -‬מהסידן בגופנו מגיע לעצמות ולשיניים ומעניק להם את החוזק‬
‫והעוצמה‪ .‬מקורות טובים לסידן כוללים מוצרי חלב דלי שומן‪ ,‬מזונות ומשקאות מועשרים‬
‫בסידן‪ .‬מקורות נוספים לסידן‪ ,‬בעלי ספיגה פחות טובה‪ :‬דגים עם עצמות‪ ,‬ירקות ירוקים‬
‫כהים‪ ,‬ירקות עליים (כרוב‪ ,‬ברוקולי)‪ ,‬אגוזים ושקדים (אך שני האחרונים כרוכים בהשמנה‬
‫עקב מחיר קלורי גבוה !)‪ .‬המוסד האמריקני לרפואה ממליץ על צריכת סידן יומית של ‪1000‬‬
‫מ”ג עד גיל ‪ 50‬ו‪ 1200 -‬מ”ג ביום מעל גיל ‪ .50‬ספיגת הסידן המקסימאלית מתקבלת עם‬
‫נטילת מנות של ‪ 500‬מ”ג או פחות‪ ,‬לכן לעיתים נטילת תוספי סידן עדיפה‪.‬‬
‫תוספי סידן מומלצים רק לאלו שבמחסור‪ ,‬לאלו שנמנעים מצריכת חלב ומוצריו או לאלו‬
‫עם אלרגיה מוכחת לחלב‪ .‬תוספי הסידן הנפוצים הם קלציום‪-‬קרבונאט (ספיגתו יעילה‬
‫יותר עם ארוחה)‪ ,‬או קלציום‪-‬ציטראט (ספיגתו אינה תלויה בארוחה וניתן ליטול אותו עם‬
‫או בלי ארוחה)‪.‬‬
‫וויטמין ‪ :D‬הינו בעל תפקיד חשוב בספיגת סידן וכך הוא תורם לבריאות העצם‪ .‬המקור‬
‫העיקרי לווויטמין ‪ D‬הוא מקרני השמש‪ .‬מקורות מזון המספקים וויטמין ‪ D‬כוללים חלמוני‬
‫ביצה‪ ,‬דגים עתירי שומן (סלמון‪ ,‬טונה‪ ,‬סרדינים) וכבד‪ .‬יש לבדוק רמת וויטמין ‪ D‬בדם‪ .‬ייתכן‬
‫שיהיה צורך בתוסף וויטמין ‪ D‬על מנת להשיג את ההמלצה של ‪ 600-800‬יחב”ל (יחידות‬
‫בינלאומיות) בכל יום‪.‬‬
‫מגנזיום‪ :‬למרות העובדה שמגנזיום ויסודות קורט אחרים הם בעלי תפקיד בתהליכי בניית‬
‫ופירוק העצם‪ ,‬אין המלצות לצריכה תזונתית‪ .‬הספרות מראה כי נטילת תוספי מגנזיום‬
‫לתקופה קצרה‪ ,‬היא בעלת חשיבות גדולה יותר לבריאות העצם ממה שהיה ידוע בעבר‪.‬‬
‫בעתיד יתכן ויתפרסמו הנחיות ברורות יותר לגבי צריכת מגנזיום‪.‬‬
‫פעילות גופנית‪:‬‬
‫כמו השריר‪ ,‬גם העצם היא רקמה חיה שמגיבה ומתחזקת מפעילות גופנית‪ .‬הפעילות הטובה‬
‫ביותר עבור העצמות היא הרמת משקלות‪ ,‬תרגול המכריח לעבוד כנגד כוח הכבידה‪ .‬פעילות‬
‫גופנית סדירה כמו הליכה‪ ,‬טיפוס במדרגות‪ ,‬הרמת משקולות וריקודים עשויה לסייע למנוע‬
‫אובדן עצם ומספקת יתרונות בריאותיים רבים אחרים (תורמת גם לגמישות ואיזון הגוף‪ ,‬לשיפור‬
‫הקואורדינציה ולחיזוק שרירים‪ ,‬וכך מקטינה את הסיכון לנפילות ולשברים)‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫אורח חיים בריא‪:‬‬
‫עישון‪ :‬מזיק לחוזק העצמות (כמו גם ללב ולריאות)‪.‬‬
‫נשים מעשנות נוטות לעבור את גיל המעבר מוקדם יותר‪ ,‬וכתוצאה מכך חלה ירידה מוקדמת‬
‫ברמות האסטרוגן (כאמור‪ ,‬הורמון המשמר עצם)‪ .‬בנוסף‪ ,‬העישון עשוי להפחית ספיגת‬
‫סידן מהדיאטה‪.‬‬
‫אלכוהול‪ :‬ידוע על סיכון מעט גבוה יותר לחלות בסרטן השד אצל נשים השותות אלכוהול‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬לאלכוהול יכולה להיות השפעה שלילית על בריאות העצם ועל הגברת הסיכון‬
‫לנפילות‪.‬‬
‫קפאין‪ :‬בדומה לאלכוהול‪ ,‬גם צריכת מוגברת של קפאין (‪ 4‬או יותר כוסות של משקה המכיל‬
‫קפאין) עלולה להגביר את הפרשת הסידן מהשתן ולהקטנת מסת העצם‪.‬‬
‫בדיקת צפיפות העצם‪ :‬מומלצת למחלימות‪ .‬הבדיקה יכולה לסייע לקבוע האם יש צורך בטיפול‬
‫תרופתי‪ .‬מומלץ להתייעץ עם הרופא המטפל‪.‬‬
‫תרופות‪ :‬אין תרופה המרפאה אוסטיאופורוזיס‪ .‬עם זאת‪ ,‬קיימות תרופות זמינות למניעת‬
‫התקדמות המחלה‪ .‬מומלץ להתייעץ עם רופא לפני התחלת הטיפול התרופתי‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫שימוש בטיפולים אלטרנטיביים‬
‫על ידי מחלימים מסרטן‬
‫ד”ר צחי גור‪ ,‬מנהל רפואי‪ ,‬מרכז “מתחילים מחדש”‪.‬‬
‫מספר נתונים סטטיסטיים‬
‫אנשים רבים מרבים להשתמש בתוספי בריאות ותרופות “טבעיות” המיוצרות מצמחים‪ .‬מסקר‬
‫שנערך בארץ נמצא כי ‪ 32%‬מהאוכלוסייה במדינה צורכים תרופות ללא מרשם‪ .‬כ‪ 14%-‬צורכים‬
‫תוספי תזונה בזמן שהם חולים במחלות קלות כמו הצטננות ונזלת‪.‬‬
‫סקר שנערך בארה”ב הצביע על כך שכ‪ )48%-83%( 2/3-‬מהמחלימים מסרטן משתמשים באמצעים‬
‫של “רפואה משלימה” לסוגיה‪.‬‬
‫כיצד בוחרים טיפול ברפואה משלימה?‬
‫ייתכן כי רבים מכם עשויים להתעניין בטיפולים מעולם הרפואה המשלימה‪ ,‬ולכן יש לשים לב לכך‬
‫שטיפולים אלו לא יזיקו לבריאותכם‪-‬ולכיסכם‪.‬‬
‫המטרה בדברים הבאים היא להעיר ולהאיר את עיני אלו מכם המתעניינים בטיפולים מתחום‬
‫הרפואה המשלימה ולהנחות אתכם בקווים כלליים כיצד לקבל טיפול זה באופן שלא יזיק (ואולי‬
‫יועיל) לכם‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫קיימים מספר נושאים מרכזיים שיש ליתן עליהם את הדעת‬
‫כאשר שוקלים שימוש בטיפולים אלטרנטיביים‪:‬‬
‫חשוב לוודא כי החומר אינו מזיק לבריאות‪ :‬צריכת תוספי תזונה ו”תרופות טבעיות” או טיפולים‬
‫אלטרנטיביים אחרים עשויה להיות כרוכה גם בנזק לבריאות (כמו בכל תרופה אחרת)‪ ,‬וכדאי‬
‫שתהיו בטוחים שהחומר שאתם נוטלים או הטיפול שאתם מטופלים בו לא מזיק לכם במקום‬
‫לעזור‪.‬‬
‫חשוב גם לדעת שתוסף התזונה או הטיפול שאתם עוברים אכן מסייע בפתרון הבעיה‪ :‬אין‬
‫טעם לקחת סתם תרופה (גם אם היא “טבעית”) אם היא לא משפרת באופן כלשהו את איכות‬
‫החיים שלכם‪ ,‬או לחלופין‪ ,‬עוזרת לפתור את הבעיה ממנה אתם סובלים‪ .‬לכן‪ ,‬אל תמהרו לצרוך‬
‫סתם תוספי תזונה ללא צורך‪ .‬העובדה כי משהו נקרא “וויטמין” לא בהכרח אומרת שאתם צריכים‬
‫לצרוך אותו‪ ,‬אם אתם מרגישים טוב ומתפקדים היטב לשביעות רצונכם‪.‬‬
‫הפיקוח של משרד הבריאות בארץ על החומרים הקיימים בתוספי תזונה ותרופות טבעיות‬
‫הוא רופף מאוד‪ .‬בניגוד לתרופות רשומות‪ ,‬בהן משרד הבריאות דורש מחברת התרופות המייצרת‬
‫להביא הוכחות מדעיות כי התרופה אותה הוא מבקש לרשום לאישור לא פוגעת בבריאות הצרכן‬
‫ואכן יעילה לטיפול (למחלות מסוימות)‪ ,‬הרי שחומר הנרשם בארץ כ”תוסף תזונה” (כמו מרבית‬
‫ה”תרופות האלטרנטיביות”) נדרש להראות רק כי החומרים המרכיבים אותו אינם ידועים כחומרים‬
‫רעילים‪ .‬לכן‪ ,‬קיימות בארץ תרכובות של תוספי תזונה ותרופות אלטרנטיביות המכילות שילובים‬
‫של חומרים רבים במינונים לא ברורים ובחלק מהתרכובות קשה מאוד לדעת אילו חומרים קיימים‬
‫ב”תרופה”‪ ,‬מה ההשפעה שלהם על הגוף‪ ,‬האם חלק מהם רעילים בכל זאת וכדו’‪ .‬בחלק מתכשירים‬
‫הללו מוכנסים חומרים שלרוב אינם גורמים לכל תופעת לוואי (ולכן הם קבלו את אישור משרד‬
‫הבריאות) אבל לכם הם עשויים לגרום לנזק או לתופעת לוואי‪.‬‬
‫לכן אם החלטתם בכל זאת להשתמש בתוסף תזונה‪:‬‬
‫היזהרו מתכשירים המבטיחים לטפל בעשרות בעיות‪ -‬כולנו יודעים שאין תכשיר כזה‪:‬‬
‫לחלק מהתכשירים יש שם “מפוצץ” שנועד לציין את יעילותו‪ -‬כמו ‪ SuperForce‬וכדו’‪ -‬תכשירים‬
‫כאלו חשודים כפרסומת יותר מתועלת‪ .‬כדאי לקנות תכשיר של חברה מוכרת וידועה‪ ,‬ולא מרקחת‬
‫שהוכנה במקום לא ידוע על ידי גורמים עלומי שם‪.‬‬
‫יש להעדיף שימוש בתכשירים המכילים חומר בודד או מספר מועט של חומרים‪ ,‬ולא תכשיר‬
‫המכיל עשרות מרכיבים ‪ -‬כך הסיכוי שתסבלו מתופעות לוואי קטן‪ ,‬וגדל הסיכוי שאם תופיע כזו‬
‫תדעו מה מקור הבעיה‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫הפיקוח של משרד הבריאות בארץ על המטפלים ברפואה טבעית לוקה בחסר‪:‬‬
‫למעשה כיום‪ ,‬אין צורך ברישיון כדי להיות מטפל ב”רפואה טבעית” בישראל (חריגים בעניין זה הם‬
‫המטפלים בהיפנוזה‪ -‬ראו להלן)‪ .‬אם החלטתם בכל זאת להתייעץ עם מטפל ברפואה אלטרנטיבית‬
‫כדאי שתבררו במי המדובר‪ ,‬וודאו שהמטפל הוא מישהו שלמד טיפולים אלטרנטיביים במקום‬
‫ידוע ומוכר לרפואה אלטרנטיבית ולא שרלטן שהכריז על עצמו כמטפל‪ .‬בקופות החולים (וגם‬
‫בבתי החולים) קיימים כיום שירותי רפואה משלימה‪ .‬במרפאות אלו מוודאים כי מי שיטפל בכם‬
‫עבר לימודים במקום מסודר‪ ,‬ואינו מישהו שהכריז על עצמו כ”מרפא”‪.‬‬
‫ראוי לציין כי מטפלים בהיפנוזה חייבים לקבל רישיון ממשרד הבריאות בכדי לבצע טיפול זה‪.‬‬
‫אם החלטתם לעבור טיפול בהיפנוזה ודאו כי למי שמטפל בכם יש רישיון ספציפי זה ממשרד‬
‫הבריאות‪.‬‬
‫חשוב לדווח על נטילת תוספי תזונה ותרופות “טבעיות” לרופא‪:‬‬
‫אנשים רבים הנוטלים תוספי תזונה ותרופות “טבעיות” סבורים כי אין צורך לדווח על כך לרופא‬
‫שלהם (כיון ש”הרי מדובר בחומרים טבעיים”)‪ .‬זו טעות! כל חומר שאנו צורכים משפיע על‬
‫בריאותינו החל מתרופות‪ ,‬המשך בעשן סיגריות (הנוצר מצמח הטבק)‪ ,‬וכלה בסטייקים (שגם‬
‫הם “טבעיים”)‪ .‬אם החלטתם להשתמש בתוסף תזונה‪ ,‬ידעו על כך את הרופא שלכם‪ .‬יתכן ותוסף‬
‫התזונה שלכם משפיע על בריאותכם או מתנגש עם תרופה אחרת שאתם נוטלים‪ ,‬ויש צורך‬
‫להפסיק או לשנות את תוסף התזונה‪ ,‬או לשנות את מינונה של תרופה שאתם נוטלים‪ .‬לפעמים‪,‬‬
‫בעקבות שינוי במצבכם הבריאותי יהיה צורך לשנות את צריכת התרופה האלטרנטיבית‪ -‬למשל‪:‬‬
‫אין לצרוך תרופות “טבעיות” בזמן הריון (ועדיף גם לא בזמן הנקה); כמו כן‪ ,‬במידה ואתם זקוקים‬
‫לניתוח הפסיקו את הטיפול ה”טבעי” לפחות שבוע לפני הניתוח (חלק מהחומרים ה”טבעיים”‬
‫עשוי להגיב עם חומרי ההרדמה)‪.‬‬
‫חשוב לבדוק מה עמדת הרפואה הקונבנציונלית לתוסף התזונה או התרופה הטבעית אותה‬
‫אתם לוקחים‪:‬‬
‫חלק מהסיבה שרופאים קונבנציונאליים רבים מתנגדים פעמים רבות לרפואה אלטרנטיבית נובע‬
‫מהעובדה כי חסר מידע מהימן באשר ליעילות הטיפולים האלטרנטיביים מחד‪ ,‬ומאידך‪ -‬באשר‬
‫לבטיחותם‪ .‬אתם יכולים לטעון כי העובדה שאין מידע על יעילותו של טיפול מסוים לא מוכיחה כי‬
‫הוא לא באמת עוזר ‪ -‬על פניו זהו טיעון נכון אך בכל זאת כדאי לבדוק לפני שאתם מקבלים טיפול‬
‫מסוים מה אומרת הרפואה הקונבנציונאלית על כך‪ .‬אתם עשויים להיות מופתעים‪ .‬כך למשל תגלו‬
‫כי אומגה ‪ ,3‬חומר שקיים במאכלי דגים יעיל מאוד להפחתת סיכון למחלת לב כשצורכים אותו על‬
‫ידי אכילת דגים‪ ,‬אבל מרבית המחקרים שבדקו את יעילות אומגה ‪ 3‬למניעת מחלות לב בכדורים‪,‬‬
‫‪12‬‬
‫מצאו שהחומר לא יעיל‪ .‬מרבית המחקרים שבדקו את יעילות הכורכום למניעת סרטן בדקו את‬
‫יעילותו כתבלין ולא בצורת כדורים‪ .‬האם יש טעם להשקיע מאות או אלפי שקלים מדי חודש‬
‫בכדורים של חומרים אלו? זה כבר תלוי בכם‪ .‬לפעמים הנתונים הרפואיים ממש מדאיגים‪ :‬לאחרונה‬
‫התפרסם מחקר המראה כי נשים שנטלו אומגה ‪( 3‬למניעת מחלות לב) חלו יותר בסרטן‪ .‬לכן‪ ,‬לפני‬
‫שאתם מחליטים על שימוש בתרופה אלטרנטיבית או תוסף תזונה כדאי שתתייעצו עם הרופא‬
‫שלכם‪ ,‬מה אומרת על כך הרפואה הקונבנציונאלית (ואפשר גם לשלוח לנו מייל ונברר עבורכם מה‬
‫ידוע על כך ברפואה הקונבנציונאלית)‪.‬‬
‫בדקו עלויות‪:‬‬
‫טיפולים אלטרנטיביים עשויים לעלות כסף רב‪ .‬אם החלטתם על טיפול מסוים כדאי שתבררו‬
‫האם הוא קיים במסגרת שירותי הרפואה המשלימה שבקופת החולים בה אתם מבוטחים‪ .‬מרבית‬
‫שירותים אלו ניתנים בתוספת תשלום‪ ,‬אך בעלות נמוכה‪ .‬אם יש לכם כיסוי של ביטוח בריאות‬
‫נוסף ‪ -‬ייתכן והוא מכסה חלק מהטיפולים הללו‪ .‬ייתכן שתוכלו לקבל את אותו טיפול בדיוק בעלות‬
‫נמוכה בהרבה או לקבל החזר על הטיפולים‪.‬‬
‫לסיום‪ ,‬הרשו לי לאחל לכם בריאות שלמה ושלא תזדקקו לשום טיפול‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫לימפאדמה ודימוי גוף‬
‫מירב שפיגלר‪-‬סיאנס‪ ,‬עובדת סוציאלית‪ ,‬מרכז “מתחילים מחדש”‪.‬‬
‫ד”ר צחי גור‪ ,‬מנהל רפואי‪ ,‬מרכז “מתחילים מחדש”‪.‬‬
‫דמוי גוף הוא הייצוג המנטאלי שלכל אחד מאיתנו יש לגבי גופו‪ ,‬האופן בו אנו חווים את גופנו‪-‬‬
‫המחשבות‪ ,‬המשאלות‪ ,‬התחושות והרגשות שהגוף מעורר בנו‪.‬‬
‫דימוי הגוף הוא דינאמי‪ ,‬משתנה במהלך החיים ומושפע מהסביבה החיצונית‪ .‬דמוי גופני הוא חלק‬
‫מרכזי וחשוב מהדימוי העצמי שלנו ולכן עיסוק במראה החיצוני ובטיפוח גורם לנו להרגשה טובה‬
‫כלפי עצמנו‪.‬‬
‫מלבד ההתמודדות הפיזית‪ ,‬הרגשית‪ ,‬הבין‪-‬אישית והתעסוקתית של מחלימים מסרטן‪ ,‬מחלימות‬
‫מסרטן שד עלולות למצוא את עצמן מתמודדות עם פגיעה חמורה יותר בדמוי הגוף שלהן היות‬
‫ומדובר באיבר המזוהה ביותר עם נשיות ואמהות‪.‬‬
‫במהלך הטיפול בסרטן השד האישה עשויה לעבור שינויים דרמטיים בגופה‪ ,‬אשר פוגעים באיברים‬
‫המגדירים חלק מהנשים כנשים (לדוגמא‪ :‬שדיים ושיער)‪ .‬כפועל יוצא‪ ,‬חלק מהנשים ממתקשות‬
‫לאהוב את גופן ואת עצמן‪.‬‬
‫כל בן‪-‬אדם עסוק בדימוי הגוף שלו‪ ,‬אך נשים עם בצקת לימפטית רגישות במיוחד לנושא זה‪.‬‬
‫ההתנפחות של הגפה‪ ,‬הפיכתה לבצקתית וכבדה והקושי בתפקוד היומיומי בשל כך יוצרים סבל‬
‫רב למחלימות‪ .‬דברים הנחשבים קטנים כמו נעילת נעליים או לבישת סוגים שונים של בגדים‬
‫הופכים לנושא בפני עצמו ועלולים להשפיע על תפיסת העצמי‪ .‬אפילו מזג האוויר עלול להפוך‬
‫לאויב וחופשת הקיץ שרבים מאיתנו מייחלים לה לחופשה והתרעננות‪ ,‬קשה לחולות לימפאדמה‪,‬‬
‫כשהחום מעצים את נפיחות הגפה והבגדים הקצרים אינם מכסים כמו בגדי החורף‪ .‬בנוסף‪ ,‬עלולה‬
‫להיווצר תחושת שונות וניכור ובעקבותיהן הימנעות מפעילות חברתית וגופנית החשובות מאוד‬
‫בתקופת ההחלמה ומסייעות בחיזוק דמוי הגוף‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫מהי לימפאדמה?‬
‫בגופנו זורמות ‪ 3‬מערכות תעבורה ואספקה מרכזיות של נוזלים החיוניים לתפקוד הגוף‪:‬‬
‫מערכת כלי הדם העורקיים ‪ -‬מערכת המספקת דם עשיר בחמצן שמקורו בלב לרקמות השונות‬
‫של הגוף (איברי הבטן והאגן‪ ,‬המוח‪ ,‬הגפיים ועוד)‪.‬‬
‫מערכת כלי הדם הורידיים ‪ -‬מערכת המחזירה את הדם‪ ,‬לאחר שהחמצן שבו סופק לרקמות‪,‬‬
‫חזרה ללב‪ ,‬לשם פריקה של מוצרי פסולת מהרקמות והטענת הדם מחדש בחמצן‪.‬‬
‫מערכת כלי הדם הלימפטית ‪ -‬שבה זורם נוזל הלימפה (שהוא נוזל שקוף שאינו דם)‪.‬‬
‫למערכת הלימפה שני תפקידים מרכזיים‪:‬‬
‫לספק מרכיבים של מערכת החיסון לרקמות הגוף‪.‬‬
‫לנקז נוזלים שנמצאים בין התאים ברקמות שונות בכדי לאפשר לרקמה לשמור על צורתה‬
‫ותפקודה התקין‪.‬‬
‫תחשבו מה היה קורה לולא הייתה בביתכם אפשרות לנקז את מי הספונג’ה ‪ -‬גם אם הייתם מנקים‬
‫את הבית והוא היה מבריק‪ ,‬הוא היה נותר מוצף‪ ,‬ואי אפשר היה לעשות כלום בבית‪ .‬בדיוק כמו בור‬
‫ניקוז או מערכת ביוב‪ ,‬גם מערכת הלימפה תפקידה לנקז עודפי נוזלים‪.‬‬
‫במצבי חולי נגרמת פגיעה במערכת הלימפה‪ :‬במידה ומופיע זיהום בכלי הלימפה‪ ,‬שכאמור‬
‫מספקים גם חלק מהמערכת חיסונית‪ ,‬מגיבים לזיהום בסביבתם ועובדים ביתר כדי לשלוח תאי‬
‫חיסון לאיבר המזוהם‪ .‬במקרים אלו בלוטות הלימפה מתנפחות‪ .‬כל מי שחלה פעם בדלקת גרון או‬
‫שהיה לו זיהום בגפיים (למשל‪“ :‬שושנה”‪ )cellulitis ,‬יודע שבזמן מחלתו הבלוטות באזור הגרון‬
‫או במפשעות או בבתי השחי התנפחו‪ .‬כמו שבלוטות הלימפה מגיבות לזיהום כך הן מגיבות גם‬
‫לנוכחות של רקמת גידול ומתנפחות‪ .‬כיון שמערכת הלימפה מהווה גם מערכת ניקוז הרי שבמקרים‬
‫מסוימים חלק מתאי הגידול עוברים גם לבלוטות הלימפה‪ .‬לכן‪ ,‬אצל חולי סרטן‪ ,‬דוגמים לרוב את‬
‫בלוטות הלימפה כדי לראות האם המחלה התפשטה גם אליהם‪ .‬אצל נשים עם סרטן שד‪ ,‬דוגמים את‬
‫הבלוטות בבתי השחי לרוב‪ ,‬ולפעמים צריך להוציא את הבלוטות הנגועות ו‪/‬או להקרין בהקרנות‬
‫את איזור בית השחי‪ ,‬כדי למנוע מתאי הסרטן להמשיך ולנדוד בגוף‪ .‬אלא‪ ,‬שלפעמים הניתוח ו‪/‬או‬
‫ההקרנות גורמים לפגיעה גם בבלוטות הלימפה ומערכת כלי הלימפה התקינות שבאזור‪ .‬התוצאה‬
‫עשויה להיות פגיעה בניקוז של הנוזלים מהגפה‪ ,‬התנפחות של הגפה והפיכתה לבצקתית וכבדה‪,‬‬
‫דברים המקשים על תפקוד הגפה‪ .‬מצב זה מכונה לימפאדמה‪ .‬כיון שנוזל הלימפה מספק‪ ,‬כאמור‪,‬‬
‫מרכיבים של מערכת החיסון לרקמה‪ ,‬הרי שאיזור שיש בו לימפאדמה לא מקבל אספקה של תאי‬
‫מערכת החיסון באופן מיטבי‪ ,‬ולכן הגפה הזו חשופה יותר לזיהומי עור ורקמות רכות‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫מעריכים כי בין ‪ 3-5‬מיליון איש בארה”ב סובלים מליפאדמה‪ -‬מרביתם בעקבות טיפולי סרטן‪.‬‬
‫במקרים של סרטן השד‪ ,‬לימפאדמה עשויה להתרחש עקב הניתוח ו‪/‬או ההקרנות וככל שטיפולים‬
‫אלו אגרסיביים ונרחבים יותר כך הסיכון לפגיעה במערכת הלימפטית והתהוות לימפאדמה גדל‪.‬‬
‫בעבר‪ ,‬התופעה הייתה שכיחה מאוד‪ ,‬אבל היום‪ ,‬עם הופעת ניתוחים קטנים יותר (ניתוחים משמרי‬
‫שד) וטיפול בהקרנות יותר ממוקדות‪ .‬התופעה שכיחה פחות ופחות‪.‬‬
‫ללימפאדמה מספר דרגות חומרה‪ .‬עבור מרבית הנשים המפתחות לימפאדמה בעקבות טיפולים‬
‫בסרטן שד הבצקת המתהווה תישאר בדרגת חומרה קלה או בינונית‪ .‬אבל אצל חלק מהנשים‬
‫המפתחות לימפאדמה התהליך עשוי להתקדם ולהחמיר‪ .‬חלק מההחמרה נובעת מעצם הלחץ‬
‫שנוצר בגפה‪ ,‬וחלקו נובע מכך שהנוזלים המצטברים ברקמות גורמים לזליגה של חלבונים‪ ,‬ואלו‬
‫בתורם גורמים להתקשות של הרקמה ולאובדן האלסטיות של הרקמה‪ .‬אובדן האלסטיות של‬
‫הרקמה עשוי להביא ללימפאדמה קשה לטיפול ובלתי הפיכה‪.‬‬
‫טיפול בבצקת לימפטית‬
‫אחד הטיפולים היותר יעילים בלימפאדמה הוא מסג’ לימפטי‪ .‬מדובר בטיפול הניתן על ידי‬
‫פיזיותרפיסטים שעברו הכשרה לעסוק בטיפול זה שבמסגרתו מבוצעת סחיטה עדינה של עודפי‬
‫הנוזל מהגפה למרכז הגוף‪ .‬טיפול זה מוריד את הלחץ בזרוע ומונע את המשך התהוות הנזק‬
‫והחמרת הלימפאדמה‪ .‬כיוון שמדובר בטיפול הנמשך כשעה הרי שכדי לשמר את הישגי המסג’‬
‫הלימפטי ולמנוע את הצטברות הנוזלים בגפה מחדש במהירות‪ ,‬משלבים לרוב את המסג’ הלימפטי‬
‫עם חבישות מסוגים שונים בכדי לנסות ולמנוע את חזרת הנוזל לגפה‪.‬‬
‫שמירה על איכות חיים עם לימפאדמה‬
‫אמנם בצקת לימפטית אינה מצב של סכנת חיים אך היא יכולה להיות בעלת השפעה גדולה‬
‫על איכות החיים שלך‪ ,‬במיוחד אם מדובר בזרוע הדומיננטית‪ .‬במקביל להמלצה הרפואית על‬
‫מניעה וטיפול מוקדם של בצקת לימפטית כדאי לשים לב שאינך נמנעת מפעילות פנאי בשל‬
‫הלימפאדמה‪.‬‬
‫מחקר קנדי ארוך טווח במחלימות מסרטן השד הראה כי מחלימות שסובלות מלימפאדמה‬
‫המתבטאת בכאב ובירידה בטווח התנועה‪ ,‬מדווחות על ירידה באיכות חייהן הכוללת ירידה‬
‫בפעילות הפנאי‪ .‬המחקר הצביע על הכאב והירידה בטווח התנועה כגורמים העיקריים לירידה‬
‫בפעילות הפנאי והוסק ממנו כי יש לטפל ולדרוש טיפול בגורמים אלו גם שנים לאחר הניתוח וזאת‬
‫בכדי לאפשר איכות חיים טובה יותר למחלימות‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫בעבר רווחה הנחה כי פעילות גופנית אינטנסיבית בקרב מחלימות מסרטן שד גורמת ללימפאדמה‪.‬‬
‫כיום כבר קיימות קבוצות ופעילויות שונות (בארץ ובעולם) בהן מתרגלים את הפעלת הגפה‬
‫הבצקתית (לצורך שיפור מוליכות לימפטית) וניתנת הדרכה לביצוע עצמי של תרגילים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫מושם דגש על תרגילי נשימה‪ ,‬על גמישות בית החזה‪ ,‬על גמישות וכח הכתף‪ ,‬על עיסוי עצמי ועל‬
‫שמירה על יציבת גוף נכונה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1996‬חקר פרופסור דון מקנזי בקנדה את האמונה‪ ,‬השולטת באותה תקופה‪ ,‬כי למחלימות‬
‫מסרטן שד אסור לעשות תנועות חוזרות רבות במפרקי הגפיים העליונות‪ ,‬בעיקר בצד המנותח‪,‬‬
‫ואסור להן להרים משקלים כבדים מחשש לגרימת לימפאדמה‪ .‬קבוצת מחקר של מחלימות בגילאי‬
‫‪ 31-62‬השתתפו בתרגול בחתירה בסירת דרקון (ספורט ימי של סירות הנראות כסירות קאנו באורך‬
‫‪ 12‬מטר‪ ,‬שרחבות מספיק להכיל ‪ 20‬איש ויותר המחזיקים משוט אחד בשתי ידיים ויושבים בתוכה‬
‫בזוגות‪ .‬בראש הסירה יושב מתופף המכתיב קצב ומאחור עומד מכוון הסירה)‪ .‬בקרב קבוצת המחקר‬
‫לא הופיע שום מקרה חדש של לימפאדמה ואף היה שיפור בתנועתיות של הגפיים העליונות‪ .‬כמו‬
‫כן‪ ,‬תוצאות המחקר הצביעו גם על שיפור משמעותי במרכיבי בריאות פיזית ונפשית‪.‬‬
‫משמעות מחקר זה היא‪ ,‬למעשה מהפך לגבי אורח חייהן של נשים רבות החיות עם לימפאדמה‪.‬‬
‫נראה כי גם מחלימות מסרטן שד הסובלות מלימפאדמה יכולות‪ ,‬למרות האבחנה והטיפול‪ ,‬לחיות‬
‫חיים אקטיביים מבלי לפגוע באיכות חייהן‪ .‬כמובן שכל מקרה הוא לגופו ויש להיוועץ עם הרופא‬
‫המטפל ולעקוב אחרי השינויים‪ ,‬אם ישנם כאלו‪.‬‬
‫מחקרים נוספים שנערכו בארה”ב ביקשו להעריך את ההשפעה של פעילות גופנית ואימוני כוח על‬
‫תפיסות דמוי הגוף בקרב מחלימות בסרטן שד (עם או בסיכון לבצקת לימפטית)‪ .‬התוצאות הראו‬
‫כי אימון גופני דו‪-‬שבועי (העולה בעוצמתו באופן מדורג ואיטי) השפיע בקרב מחלימות מסרטן‬
‫השד באופן חיובי על‪ :‬תפיסת העצמי‪ ,‬המראה החיצוני‪ ,‬התפקוד היומיומי‪ ,‬הכוח הפיזי‪ ,‬היחסים‬
‫החברתיים והבין‪-‬אישיים‪.‬‬
‫כחלק מהחזרה לשגרה וסיגול אורח חיים בריא יותר‪ ,‬מומלץ מאד‪ ,‬לאחר התייעצות עם הרופא‬
‫המטפל‪/‬גורם מוסמך אחר‪ ,‬לעסוק בתקופת ההחלמה בפעילות גופנית שכפי הנראה משפרת גם‬
‫את דמוי הגוף ומרכיבי בריאות נפשית אחרים‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫תזונה ופעילות גופנית במחלימות‬
‫של סרטן שד‬
‫שרית שינה‪-‬מגרם‪ ,‬דיאטנית קלינית‪ ,‬מרכז “מתחילים מחדש”‪.‬‬
‫מחלימים מסרטן הם בדרך כלל בעלי מוטיבציה גדולה לחיפוש מידע בנושא תזונה‪ ,‬פעילות‬
‫גופנית ותוספי מזון על מנת לשפר את השפעות הטיפול שקיבלו‪ ,‬את איכות החיים ואת אחוזי‬
‫ההישרדות שלהם‪ .‬בכדי לענות על צורך זה‪ ,‬פרסם ה‪,)American Cancer Society) ACS -‬‬
‫ה”איגוד האמריקאי לסרטן”‪ ,‬קווים מנחים לאורח חיים בריא אצל מחלימים מסרטן במסמך‬
‫המסכם את המידע הקיים‪ ,‬הטוב ביותר‪ ,‬עבור מחלימים ובני משפחותיהם פורסם במחצית‬
‫הראשונה של ‪ .2012‬להלן‪ ,‬חלק מההמלצות למחלימות מסרטן שד כפי שהופיעו במסמך זה‪:‬‬
‫עבור נשים שאובחנו עם סרטן שד‪ ,‬השגחה או שמירה על משקל רצוי‪ ,‬היא המטרה החשובה‬
‫ביותר בניהול אורח החיים‪ .‬רוב המחקרים שנערכו בעשורים האחרונים‪ ,‬הראו כי השמנה ועודף‬
‫משקל‪ ,‬הוא גורם המשפיע לרעה על מצב בלוטות הלימפה ועל תוצאות המחלה (למשל‪ ,‬התפתחות‬
‫המחלה גם בשד השני‪ ,‬הישנות המחלה‪ ,‬מוות הקשור או לא קשור למחלה‪ ,‬כמו כן גם השפעה‬
‫שלילית של הטיפולים כמו התפתחות לימפאדמה)‪“ .‬ניהול” המשקל הוא נושא חשוב מאד בקרב‬
‫המחלימות והוא מקבל כעת עדיפות עליונה בטיפול בנשים עם עודף משקל המאובחנות בשלב‬
‫התחלתי של סרטן שד‪.‬‬
‫מחקרים מהעשור האחרון‪ ,‬מראים גם כי העלייה במשקל הנצפית בקרב נשים שטופלו‬
‫בכימותרפיה או בטיפול הורמונלי (כמו טמוקסיפן) היא‪ ,‬כנראה‪ ,‬כתוצאה מעליה במסת השומן‪,‬‬
‫ללא שינוי או ירידה במסת הגוף הרזה (הבנויה בעיקרה משרירים)‪ .‬שינוי לא רצוי זה בהרכב הגוף‬
‫(עליה ביחס בין שומן למסת השריר והעצם) גורם לכך שיש לטפל‪ ,‬לא רק בריסון העליה במשקל‪,‬‬
‫אלא גם בשימור או בבניית מסת שרירים‪ .‬פעילות גופנית מתונה במשך ולאחר הטיפולים עשויה‬
‫לעזור למחלימות לשמר את מסת השרירים תוך הימנעות מעודף מסת שומן‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫קיימים מספר רב של מחקרים בנושא של פעילות גופנית ומחלימות מסרטן שד‪ .‬בסקירה של‬
‫‪ 14‬מחקרים נראה כי פעילות גופנית הביאה לשיפור מובהק מבחינה סטטיסטית באיכות החיים‬
‫בתפקוד פיזי וכמו כן גם לשיפור בסימפטומים של תשישות‪ .‬סקירה של ‪ 6‬מחקרי עוקבה (כללו‬
‫יחד יותר מ‪ 12,000 -‬מחלימות מסרטן שד) הדגימה כי ביצוע פעילות גופנית בקרב נשים שחלו‬
‫בסרטן שד היתה קשורה בירידה של ‪ 24%‬בהישנות המחלה‪ ,‬ירידה של ‪ 34%‬במקרי המוות‪ ,‬וירידה‬
‫של ‪ 41%‬למוות מסיבות אחרות‪.‬‬
‫לימפאדמה מהווה גם היא מקור לדאגה בקרב מחלימות מסרטן שד‪ .‬נשים רבות חוששות כי פעילות‬
‫גופנית עשויה לעורר או להחמיר את הלימפאדמה של הגפה בצד של הניתוח‪ .‬פעילות גופנית‬
‫אירובית ופעילות היוצרת התנגדות הוכחו הן כבטוחות והן כיעילות בהפחתת מקרי הלימפאדמה‬
‫בקרב המחלימות הנמצאות בסיכון גבוה לפתח מצב זה‪ ,‬ובשיפור הסימפטומים ומידת החומרה‬
‫שלה‪ ,‬אם כבר קיימת‪ .‬יש כמובן להתחיל את הפעילות הגופנית באופן מדורג ובהדרכת מדריך‬
‫או פיזיותרפיסט‪ .‬כמו כן‪ ,‬מכיוון שהשמנה הינה גורם סיכון עיקרי ללימפאדמה‪ ,‬ירידה במשקל‬
‫מומלצת בקרב מחלימות עם עודף משקל או נטייה להשמנת יתר‪.‬‬
‫אפילו אם לא ניתן להשיג משקל גוף אידאלי‪ ,‬ירידה של ‪ 5%-10%‬במשקל במשך ‪ 6-12‬חודשים‬
‫מספיקה כדי להפחית סיכון למחלות כרוניות‪ ,‬זאת למשל ע”י הפחתה ברמות השומנים בדם‬
‫או ברמות אינסולין בצום‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬ירידה רצונית במשקל מביאה לשינויים חיוביים במדדים‬
‫ספציפיים לסרטן שד‪ ,‬כמו אסטרוגן‪ ,‬גלובולין‪ ,‬ומדדי דלקת‪.‬‬
‫טיפים לירידה במשקל‬
‫אכילת ארוחות מסודרות לאורך היום‪.‬‬
‫בחירת מזונות ומדידת כמותם‪.‬‬
‫קריאת תוויות מזון והבנת הסימון תזונתי‪.‬‬
‫איזון בין צריכה קלורית ובין פעילות גופנית‪.‬‬
‫הורדה בהדרגה את מספר וגודל המנות (אם אתם בעודף משקל)‪ ,‬גם בבית וגם במסעדות‪ .‬גירעון‬
‫מתון של קלוריות ביום לאורך זמן תביא להפחתת משקל גוף‪.‬‬
‫חשוב לזכור כי תזונה נכונה ופעילות גופנית מומלצות להפחתת הסיכון להישנות מחלת הסרטן‬
‫ולמחלות לב וחשובות מאוד עבור מחלימות מסרטן שד‪ .‬על המחלימות מסרטן השד לשאוף‬
‫להשגחה ושמירה על משקל בריא‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫עייפות בקרב מחלימות מסרטן השד‬
‫נטלי מלמד‪-‬שמעון‪ ,‬פסיכולוגית רפואית מומחית‪ ,‬מרכז “מתחילים מחדש”‬
‫ורד עצמון‪-‬משולם‪ ,‬פסיכולוגית בהתמחות רפואית‪ ,‬מרכז “מתחילים מחדש”‬
‫התמודדות עם תופעת העייפות בתקופת ההחלמה‬
‫חולות במחלת הסרטן‪ ,‬כמו גם מחלימות רבות‪ ,‬מדווחות על עייפות כרונית המלווה אותן במהלך‬
‫הטיפולים ואחריהם‪ .‬ממחקרים עולה ש ‪ 33% -‬לערך ממחלימות סרטן השד מדווחות על עייפות‬
‫שנמשכת עד כ‪ 10-‬שנים מסיום הטיפולים‪ .‬העייפות האמורה משפיעה באופן מובהק על איכות‬
‫החיים הן של המחלימות והן של משפחותיהן‪ .‬עייפות זו משפיעה על היבטי חיים שונים ובעיקר על‬
‫התפקוד היומיומי‪ ,‬התפקוד הפסיכו‪-‬סוציאלי‪ ,‬התפקוד התעסוקתי‪/‬כלכלי והתפקוד המשפחתי‪.‬‬
‫העייפות נחשבת כגורם דחק מרכזי בחיי המחלימות הסובלות ממנה‪ .‬ברוב המקרים העייפות‬
‫מורכבת מעייפות גופנית‪ ,‬מעייפות נפשית ומעייפות קוגניטיבית‪ .‬עייפות זו‪ ,‬עשויה לנבוע כתוצאה‬
‫מתהליך של החלמת הגוף מהמחלה‪ ,‬מתופעות הלוואי של הטיפולים הרפואיים ומהקשיים‬
‫הרגשיים הכרוכים במשבר המחלה (טראומות‪ ,‬חרדות ותחושות שליליות אחרות)‪.‬‬
‫דרכים להתמודדות יעילה עם תחושת העייפות‬
‫ככלל‪ ,‬ניתן לומר שישנם גורמים ודפוסי התנהגות אשר מגבירים את תחושת העייפות‪ ,‬ולעומתם‬
‫גורמים המחזקים את תחושת המרץ והחיוניות‪ .‬בתקופת ההחלמה מסרטן‪ ,‬במקרים רבים‪ ,‬יש צורך‬
‫בארגון מחדש של אורח החיים וההתנהלות היומיומית‪.‬‬
‫מומלץ למחלימה להפחית מהגורמים המגבירים עייפות ולהרבות בגורמים התורמים לתחושות‬
‫הטובות של מרץ וחיוניות‪ .‬על המחלימה לבדוק את אורח חייה ולהגיע להבנה מעמיקה לגבי‬
‫הגורמים הללו בחייה‪ ,‬בהתנהלותה ובאישיותה‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫ניתן לומר שהגורמים המגבירים את תחושת העייפות הינם‪:‬‬
‫תחושת דחק ‪ -‬בעבודה‪ ,‬בבית ומבחינה חברתית‪.‬‬
‫שחיקה ‪ -‬בקריירה‪ ,‬בעבודות הבית‪ ,‬בזוגיות ובאמהות‪.‬‬
‫דיכאון ‪ -‬לרוב‪ ,‬עקב רגשות לא מעובדים מתקופת המחלה‪ ,‬מחשבות על המוות ואבל על אבדנים‬
‫(אבדן השיער‪ ,‬השד‪ ,‬תחושת החוסן‪ ,‬הכוחות‪ ,‬העבודה)‪ ,‬ירידה בדימוי גוף ובדימוי העצמי ותחושת‬
‫התפרקות או שבר בזהות‪.‬‬
‫חרדה ‪ -‬תחושת אובדן שליטה בחיים‪ ,‬פחד מחזרת מחלה‪ ,‬דאגה למשפחה ולסביבה‪ ,‬שיבוש השינה‪.‬‬
‫בלבול ‪ -‬בעקבות השינוי באורח החיים ובלבול בזהות כתוצאה מהמעבר מאדם בריא לאדם חולה ולמחלים‪.‬‬
‫הדחקה ‪ -‬דפוס ההדחקה של נושאים כואבים תובע אנרגיה רבה ועקב כך מגביר את תחושת העייפות‪.‬‬
‫‪ - Chemo brain‬שיבושי קשב וזיכרון לאחר טיפולים כימותרפיים המצריכים השקעת אנרגיה‬
‫רבה יותר בביצוע מטלות קוגניטיביות‪.‬‬
‫חוסר פעילות‪.‬‬
‫איבוד עניין בחיים‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬הגורמים המחלישים את תחושת העייפות‬
‫ומגבירים את המרץ והחיוניות הינם‪:‬‬
‫הפחתת הדחק ‪ -‬הפחתת העומס בכל תחומי החיים‪ ,‬לימוד ויישום של טכניקות הרפיה‪.‬‬
‫הנאה ומשמעות ‪ -‬עיסוק בפעילויות מהנות ומשמחות ומציאת עניין ומשמעות בחיים‪.‬‬
‫מנוחה ‪ -‬מתן לגיטימציה למנוחה גופנית ונפשית מאוזנת‪.‬‬
‫בריאות נפשית ‪ -‬עיבוד חווית המחלה וחיזוק כוחות האגו‪.‬‬
‫אותנטיות ‪ -‬היכולת להגיע למודעות לגבי הצרכים והרצונות של האדם‪ ,‬לאפשר להם ביטוי‪,‬‬
‫ולתת מקום מספק לעצמי‪.‬‬
‫פעילות גופנית סדירה ‪ -‬מסייעת בשיקום הגוף‪ ,‬משחררת מתחים ומעלה רמת תפקוד יומיומי‪.‬‬
‫תזונה נכונה‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫מציאת האיזון החדש בחיים לאחר מחלת הסרטן‪ ,‬מפחיתה את תחושת העייפות ותורמת לאיכות‬
‫חיים גבוהה יותר בתקופת ההחלמה‪ .‬לעיתים‪ ,‬יש צורך בבחינה מחודשת של סדרי העדיפויות‬
‫המשתנים לאור ההתמודדות עם המחלה‪ .‬משפטים אופייניים המדווחים על ידי מחלימים הינם‬
‫“אני מרגיש‪/‬ה שסוף סוף אני מספיק חשוב‪/‬ה לעצמי‪“ ,”...‬אני מרגיש‪/‬ה שאני רוצה עוד מהחיים‬
‫ויותר מתמיד מוכן‪/‬נה להקדיש לזה מחשבה וזמן‪ ,‬להגשים את עצמי‪ ,‬ליהנות‪ ,‬לחיות”‪ .‬סדרי‬
‫העדיפויות מהווים גם הם כקטליזטור להרגעה בחלק מהמקרים‪ ,‬אך לעיתים יש צורך בעיבוד‬
‫פסיכולוגי שיאפשר לשינויים אלו להתרחש בתוך שיגרת היומיום הדוחקת‪.‬‬
‫האדם המחלים ממחלת הסרטן מתמודד עם שינויים פיזיולוגיים‪ ,‬נפשיים ולעיתים גם מקצועיים‬
‫וחברתיים‪ .‬כל אלו מהווים אתגר גדול הכרוך בקשיים אשר לעיתים מהווים כטריגר לעולם הנפשי‪,‬‬
‫לעבודה טיפולית מרפאת בהיבט הרגשי‪ .‬מטופלים רבים בשלבי החלמה משתפים בתחושה כללית‬
‫המאופיינת באמירה ‪“ :‬טיפלנו בגוף‪ ,‬עשינו טיפולים‪ ,‬אבל מה עם הנפש? איך ממשיכים כרגיל‬
‫בלי לתת מקום לנפש שעברה טלטלה?”‪ .‬כל אלו מהווים מנוף לשינוי משמעותי בחיים‪ ,‬לבחינה‬
‫מחודשת של סדרי העדיפויות ואף מינוף שאיפות וצרכים אשר קיבלו מקום שולי בחיים שלפני‬
‫המחלה‪ ,‬לשם שיפור איכות החיים‪ ,‬שיקום החלקים שנפגעו וחיזוק העצמי לצד ההחלמה‪.‬‬
‫‪22‬‬
23
‫לכל שאלה או הבהרה‬
‫נשמח לעמוד לשירותכם‪:‬‬
‫מרכז "מתחילים מחדש"‬
‫רח' קפלן ‪ ,40‬פתח תקוה ‪49210‬‬
‫טל‪ 03-9193333 .‬פקס‪03-9193785 .‬‬
‫‪www.newbeginning.org.il‬‬