דין וחשבון הועדה לבחינת צו הפיקוח על מחירי התרופות

Transcription

דין וחשבון הועדה לבחינת צו הפיקוח על מחירי התרופות
‫דוח הועדה לבחינת מודל הפיקוח על מחירי התרופות‬
‫משרד הבריאות‪ ,‬האגף לתכנון‪ ,‬תקצוב ותמחור‬
‫משרד הבריאות‬
‫ספטמבר ‪2010‬‬
‫האגף לתכנון‪ ,‬תקצוב ותמחור‬
‫דין וחשבון‬
‫הועדה לבחינת צו הפיקוח על מחירי התרופות‬
‫תשרי תשע"א‬
‫ספטמבר ‪2010‬‬
‫משרד הבריאות‬
‫האגף לתכנון‪ ,‬תקצוב ותמחור‬
‫ספטמבר ‪2010‬‬
‫‪1‬‬
‫דוח הועדה לבחינת מודל הפיקוח על מחירי התרופות‬
‫משרד הבריאות‪ ,‬האגף לתכנון‪ ,‬תקצוב ותמחור‬
‫ספטמבר ‪2010‬‬
‫דין וחשבון‬
‫הועדה לבחינת צו הפיקוח על מחירי התרופות‬
‫תשרי תשע"א‬
‫ספטמבר ‪2010‬‬
‫משרד הבריאות‬
‫האגף לתכנון‪ ,‬תקצוב ותמחור‬
‫ספטמבר ‪2010‬‬
‫‪2‬‬
‫דוח הועדה לבחינת מודל הפיקוח על מחירי התרופות‬
‫משרד הבריאות‪ ,‬האגף לתכנון‪ ,‬תקצוב ותמחור‬
‫ספטמבר ‪2010‬‬
‫הקדמה‬
‫דוח זה מסכם את עבודתה של הועדה לבחינת מודל הפיקוח על מחירי התרופות‪ .‬הועדה קיימה ארבעה‬
‫דיונים‪ ,‬וכן ערכה פגישות עם כל בעלי העניין – חברות התרופות ‪ ,‬קופות החולים וארגוני חולים ‪ ,‬על‬
‫מנת לשמוע את עמדותיהם בנושא מודל הפיקוח ‪ .‬כמו כן ‪ ,‬נתבקשו בעלי העניין בראשונה להעביר את‬
‫(ר'‬
‫עמדתם הכללית ‪ ,‬ולאחר המפגשים האמורים נתבקשו להעביר התייחסותם לשאלות נקודתיות‬
‫המכתב שהועבר בחלק ‪.)XIII‬‬
‫הועדה בחנה את מכל ול ההיבטים הנוגעים למודל הפיקוח על מחירי התרופות ‪ ,‬בהתבסס על‬
‫המציאות הנוהגת בשנים האחרונות ‪ ,‬ובפרט לאור תיקונו של הצו בראשית שנת ‪ .2007‬אשר לטענות‬
‫בעלי העניין ‪ ,‬התמקדה הועדה רק בנושאים חדשים שהתעוררו בשנים האחרונות ‪ ,‬שלא נדונו ‪ ,‬הוחלטו‬
‫והוסכמו או נפסקו בשינויים הקודמים (‪ .)2007 ,2001‬כמו כן ‪ ,‬הסתמכה הועדה על אופן הפיקוח הנהוג‬
‫במדינות שונות בעולם‪ ,‬בדגש על מדינות ה‪ ,OECD-‬אליהן הצטרפה ישראל לא מכבר‪.‬‬
‫הדוח מחולק על פי הנושאים השונים שנידונו ‪ ,‬כאשר בכל נושא מצויינות עמדות בעלי העניין‬
‫והמלצות הועדה‪.‬‬
‫הסמכות המינהלית בסוגי ה זו נתונה לועדת המחירים הבינמשרדית (בריאות) ולשרי הבריאות‬
‫והאוצר‪ ,‬ואנו מקוים כי הללו יאמצו את מסקנות הועדה ‪ .‬יודגש‪ ,‬כי מאחר והועדה ראתה לנגד עיניה‬
‫גם שיקולים רחבים ‪ ,‬שאינם נוגעים לרכיב או נושא פרטני דווקא ‪ ,‬אימוץ חלקי של ההמלצות מומלץ‪,‬‬
‫אם בכלל‪ ,‬לשקילה בכובד ראש‪.‬‬
‫ככל שתאומצנה המלצות הועדה השונות מהצו הקיים יש לשנותו ‪.‬‬
‫חברי הועדה מבקשים להודות לאנשים שתרמו מזמנם ומהידע שברשותם לעבודת הועדה‬
‫ביניהם קלוד הג 'יג' ונטע יונה מהאגף לתכנון ‪ ,‬תקצוב ותמחור במשרד הבריאות ‪ ,‬ערן הכהן מאגף‬
‫התקציבים במשרד האוצר‪ ,‬ועו"ד נילי דיקמן – חיון מהלשכה המשפטית במשרד הבריאות‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫קריאה מועילה‪.‬‬
‫ישי נאמן‬
‫יו"ר הועדה‬
‫אריאלה אדיג'ס תורן‬
‫יאיר זילברשטיין‬
‫ניר קידר‬
‫שנטל שרביט‬
‫משרד הבריאות‬
‫האגף לתכנון‪ ,‬תקצוב ותמחור‬
‫ספטמבר ‪2010‬‬
‫‪3‬‬
‫דוח הועדה לבחינת מודל הפיקוח על מחירי התרופות‬
‫משרד הבריאות‪ ,‬האגף לתכנון‪ ,‬תקצוב ותמחור‬
‫ספטמבר ‪2010‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫הקדמה ‪3 ........................................................................................................................................‬‬
‫‪ .I‬כתב מינוי‪5 ..................................................................................................................................‬‬
‫‪ .II‬תמצית מנהלים והמלצות ‪6 .........................................................................................................‬‬
‫‪ .III‬רקע היסטורי ‪7 .........................................................................................................................‬‬
‫‪ .IV‬שיטת תמחור ‪9 .........................................................................................................................‬‬
‫‪ .V‬מדינות ציטוט ‪10 ........................................................................................................................‬‬
‫‪ .VI‬תאריכי תחילה‪ ,‬עדכונים מיוחדים ושערי חליפין ‪15 ....................................................................‬‬
‫‪ .1.VI‬תאריכי תחילה‪15 ......................................................................................................‬‬
‫‪ .2.VI‬עדכון מיוחד ‪16 .........................................................................................................‬‬
‫‪ .3.VI‬שערי חליפין ‪17 ..........................................................................................................‬‬
‫‪ .VII‬אופן ציטוט ‪ -‬חומר פעיל‪/‬שם תכשיר ‪19 ....................................................................................‬‬
‫‪ .VIII‬מרווח יבוא ‪20 .......................................................................................................................‬‬
‫‪ .IX‬תרופות ללא מרשם (‪21 ................................................................................................... )OTC‬‬
‫‪ .X‬סוגיות נוספות ‪22 .......................................................................................................................‬‬
‫‪ .XI‬סיכום ‪23 ..................................................................................................................................‬‬
‫‪ .XII‬בעלי עניין עימם נפגשה הועדה ‪24 .............................................................................................‬‬
‫‪ .XIII‬מקורות ‪25 .............................................................................................................................‬‬
‫‪ .XIV‬מכתב השאלות שהועבר לבעלי העניין ‪28 .................................................................................‬‬
‫משרד הבריאות‬
‫האגף לתכנון‪ ,‬תקצוב ותמחור‬
‫ספטמבר ‪2010‬‬
‫‪4‬‬
‫דוח הועדה לבחינת מודל הפיקוח על מחירי התרופות‬
‫משרד הבריאות‪ ,‬האגף לתכנון‪ ,‬תקצוב ותמחור‬
‫ספטמבר ‪2010‬‬
‫‪ .I‬כתב מינוי‬
‫א' באדר‪ ,‬התש"ע‬
‫‪15/02/2010‬‬
‫סימוכין‪05409210 :‬‬
‫לכבוד‬
‫מר יאיר זילברשטיין‪ ,‬רכז בריאות‪ ,‬אגף התקציבים באוצר‬
‫מר ישי נאמן‪ ,‬מנהל (בפועל) תחום תמחור‬
‫מר ניר קידר‪ ,‬רכז כלכלת בריאות‬
‫גב' שנטל שרביט‪ ,‬ס‪ .‬מנהל תחום פיקוח על מחירים תרופות‬
‫גב' אריאלה תורן‪ ,‬רכזת תקציבי קופ"ח‬
‫שלום רב‪,‬‬
‫הנדון‪ :‬ועדה לבחינת צו הפיקוח על מחירי התרופות‬
‫‪ .1‬הנכם ממונים כחברי ועדה לבחינת המלצות לצו הפיקוח על מחירי התרופות‪.‬‬
‫‪ .2‬על הועדה לבחון את מבנה הפיקוח על‬
‫מחירי התרופות לאור מודל הפיקוח הקיים היום ‪ ,‬לאור‬
‫מודלים הקיימים במדינות אחרות בעולם ‪ ,‬לאור ספרות אקדמית ולאור עמדות הגורמים השונים‬
‫במערכת‪.‬‬
‫‪ .3‬כיו"ר הועדה יכהן מר ישי נאמן‪ .‬כמרכזת הועדה תכהן הגב' שנטל שרביט‪.‬‬
‫‪ .4‬אבקשכם להעביר המלצותיכם אלי עד ליום ‪.30.6.10‬‬
‫ב ב ר כ ה‪,‬‬
‫אילן סופר‬
‫סמנכ"ל תכנון‪ ,‬תקצוב ותמחור‬
‫העתק‪:‬‬
‫ד"ר איתן חי‪-‬עם‪ ,‬מנכ"ל משרד הבריאות‬
‫עו"ד יואל ליפשיץ‪ ,‬סמנכ"ל לפיקוח על קופ"ח ושב"ן‬
‫ד"ר טוביה חורב‪ ,‬סמנכ"ל כלכלה רפואית‬
‫משרד הבריאות‬
‫האגף לתכנון‪ ,‬תקצוב ותמחור‬
‫ספטמבר ‪2010‬‬
‫‪5‬‬
‫דוח הועדה לבחינת מודל הפיקוח על מחירי התרופות‬
‫משרד הבריאות‪ ,‬האגף לתכנון‪ ,‬תקצוב ותמחור‬
‫ספטמבר ‪2010‬‬
‫‪ .II‬תמצית מנהלים והמלצות‬
‫הועדה בחנה את כלל מרכיבי מחיריהן של התרופות בישראל ‪ ,‬לרבות אלה המחייבות מרשם רופא‬
‫ואלה שאינן מחייבות מרשם (‪ .)OTC‬כאמירה עקרונית ‪ ,‬החרתה‪-‬החזיקה ועדה זו אחר קודמותיה‬
‫בקביעה כי יש לדבוק בעצם שיטת התמחור ‪ ,‬ששונתה בשנת ‪ ,2001‬לפיה המחיר נקבע על פי מחירי‬
‫התרופות הנוהגים במדינות אחרות ‪ ,‬על ידי ציטוט מחירים ממדינות אירופאיות ‪ ,‬ולא בוחן את‬
‫התשומות‪ ,‬פונקציות הייצור והעלויות של צד הייצור ‪.‬‬
‫הועדה נתנה דעתה לפער בין המאפיינים הכלכליים של מדינות הציטוט לישראל ‪ ,‬בדגש על‬
‫תמ"ג לנפש ‪ ,‬וכן להיבטים פרטניים יותר הנוגעים לקבי עת המחיר ‪ ,‬כגון מועדי העדכון ‪ ,‬שערי החליפין ‪,‬‬
‫מרווח היבוא‪ ,‬נוהל החריגים והפיקוח על מחירי תרופות ללא מרשם‪.‬‬
‫המלצות הועדה הם כדלהלן‪:‬‬
‫‪ .1‬מדינות ציטוט‪ :‬המדינות בריטניה‪ ,‬גרמניה‪ ,‬פולין ופורטוגל תוסרנה מרשימת מדינות הציטוט‪.‬‬
‫‪ .2‬תאריך תחילה‪ :‬המחירון השנתי ייכנס לתוקפו ב‪ 1-‬בדצמבר כל שנה‪ .‬שער החליפין לקביעתו יעמוד‬
‫על ממוצע שער החליפין בחודש הקודם למועד פרסום טיוטת המחירון‪.‬‬
‫‪ .3‬עדכון מיוחד‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫מלבד פרסום המחירון השנתי ב‪ 1-‬בדצמבר‪ ,‬יתקיים עוד מועד עדכון אפשרי ב‪ 1-‬ביוני בכל‬
‫שנה‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫עדכון מיוחד יחול אם ורק אם חל שינוי של ‪ 3%‬או יותר בשער החלי פין של האירו לעומת‬
‫השקל‪ ,‬ביחס לשער החליפין על פיו נקבע המחירון השנתי‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫העדכון המיוחד יחושב על פי היחס בין ממוצע שער החליפין ממועד העדכון האחרון ועד‬
‫למועד הבא‪ .‬חישוב שער החליפין ייעשה עד ליום ‪ 30‬באפריל בכל שנה‪ ,‬כך שיהיה לגורמים‬
‫בשטח חודש שלם להתארגנות על פי שער החליפין המעודכן‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫שער חליפין ‪ :‬שער החליפין שימשיך לשמש עבור העדכונים המיוחדים יהיה שער חליפין‬
‫האירו‪.‬‬
‫‪ .4‬לא יתווספו מדדים אחרים לקביעת המחיר ו‪/‬או העדכונים המיוחדים‪.‬‬
‫‪ .5‬אופן הציטוט ייוותר על כנו‪ ,‬קרי על פי החומר הפעיל‪ ,‬צורת המינון והחוזק‪.‬‬
‫‪ .6‬מרווח יבוא ‪ :‬מרווח היבוא יבוטל ‪ ,‬ומחירי התרופות המיובאות יהיו שווים למחירי התרופות‬
‫מייצור מקומי‪.‬‬
‫משרד הבריאות‬
‫האגף לתכנון‪ ,‬תקצוב ותמחור‬
‫ספטמבר ‪2010‬‬
‫‪6‬‬
‫דוח הועדה לבחינת מודל הפיקוח על מחירי התרופות‬
‫משרד הבריאות‪ ,‬האגף לתכנון‪ ,‬תקצוב ותמחור‬
‫ספטמבר ‪2010‬‬
‫‪ .III‬רקע היסטורי‬
‫בחלק זה יתואר בתמצות אופן הפיקוח על מחירי התרופות בישראל ב‪ 20 -‬השנים האחרונות ‪ .‬בשנת‬
‫(הוראת שעה ) ( הורדת מחירי תכשירים‬
‫‪ 1991‬פורסמו צו יציבות מחירים במצרכים ובשירותים‬
‫רפואיים מתוצרת הארץ )‪ ,‬התשנ"ב‪ ,1991-‬וצו יציבות מחירים במצרכים ובשירותים‬
‫(הוראת שעה )‬
‫(תיקון צו אספקה רפואית ) ( מחירים מקסימליים )‪ ,‬התשנ"ב‪ .1991-‬צווים אלה נועדו בזמנו להוריד את‬
‫מחירי הת רופות באופן גורף ‪ ,‬בשל תפישת המשרד לפיה מחיריהן בארץ גבוהים משמעותית ‪ ,‬ובלא‬
‫הצדקה‪ ,‬ביחס למחיריהן בחו "ל‪ .‬עיקר התיקון בצוים אלה היה הורדת מתח הרווחים של יבואנים ‪,‬‬
‫סיטונאים ובתי מרקחת‪.‬‬
‫שיטת הפיקוח שנהגה היתה כזו הבוחנת את עלויות התשומות בייצור התרופות ‪ ,‬בכל שרשר ת‬
‫הייצור‪ ,‬כלומר ה חל ממפעל הייצור ועד בית המרקחת ‪ ,‬לשון אחר שיטת עלות ועוד (‪ .)cost plus‬שיטה‬
‫זו קשיים רבים לה – מלבד מנגנון הפיקוח המורכב והקושי לקבלת נתונים מדוייקים ‪ ,‬הרי שכיוון‬
‫‪ ,‬הגורמים בשרשרת הייצור‬
‫שמתח הרווחים נקבע באופן אחוזי ביחס לעלות הייצור הבסיסית‬
‫מעוניינים במחיר ייצור גבוה‪ ,‬ונמנעת כל התייעלות‪.‬‬
‫בשל מציאות זו ‪ ,‬בה חרף הצו האמור משנת‬
‫‪ 1991‬היו מחירי התרופות בישראל גבוהים‬
‫משמעותית ממחירי מדינות אחרות ‪ ,‬הוקמו בשנת ‪ 1997‬ועדות מקצועיות לבחינת שיטת הפיקוח על‬
‫מחירי התרופות ‪ .‬בקצרה‪ ,‬המלצת הועדות היתה לעבור לשיט ת פיקוח שהיתה נהוגה אז בהולנד‬
‫(ומשכך נקראה 'המודל ההולנדי ')‪ ,‬והיא ציטוט מחירים ממדינות א חרות‪ .‬שיטה זו ‪ ,‬הנהוגה כיום‬
‫במרבית מדינות ה‪ ,1OECD -‬מעבירה את כובד המשקל מצד היצרן לצד הצרכן‬
‫‪ ,‬בקובעה מחיר‬
‫נורמטיבי המבוסס על מחירים הנהוגים במדינות דומות ‪ ,‬המייצגים כביכול את נכונותו של האזרח‬
‫ויכולתו לרכוש תרופות‪.‬‬
‫לאחר עיכובים ‪ ,‬נכנס לתוקפו בשנת ‪ 2001‬צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירים‬
‫מרביים לתכשירים שהם תכשירי מרשם )‪ ,‬התשס"א‪ ,2001-‬שעיקרו קביעה כי מחירי התרופות יהיו‬
‫המחירים הממוצעים במדינות ‪ :‬גרמניה‪ ,‬צרפת‪ ,‬בלגיה ובריטניה או הולנד‪ ,‬לפי הנמוך מביניהם ‪ .‬בזמנו‪,‬‬
‫הוגשו שתי עתירות ל בג"ץ כנגד הצוים‪ ,‬מצד בעלי עניין בצד ההיצע (‪ 3997/01‬ו‪ ,)4251/01-‬אשר נדחו על‬
‫ידי בית המשפט‪.‬‬
‫נדבך מרכזי בשינוי שחל בשנת ‪ 2001‬היה הסרת הפיקוח על מחירי התרופות ללא מרשם ‪ .‬אי‪-‬‬
‫הפיקוח הוביל באופן מיידי לייקור של עשרות אחוזים במחירי תרופות אלה ‪ ,‬ובתגובה החליטו השרים‬
‫על החלת פיקוח על מחירי תרופות אלה ‪ ,‬אולם בניגוד לתרופות המרשם פיקוחן הוא באמצעות הגבלת‬
‫העלאת מחירים (ולא קביעה)‪.2‬‬
‫‪.OECD (2008), pp.102-104 1‬‬
‫‪ 2‬לפי פרק ו ' לחוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים ‪ ,‬התשנ"ו‪ ,1996-‬זאת בניגוד לפיקוח על מחירי תרופות מרשם‬
‫שנעשה לפי פרק ה' לחוק זה‪.‬‬
‫ספטמבר ‪2010‬‬
‫האגף לתכנון‪ ,‬תקצוב ותמחור‬
‫משרד הבריאות‬
‫‪7‬‬
‫דוח הועדה לבחינת מודל הפיקוח על מחירי התרופות‬
‫משרד הבריאות‪ ,‬האגף לתכנון‪ ,‬תקצוב ותמחור‬
‫ספטמבר ‪2010‬‬
‫חרף החלת הצו ‪ ,‬נצפו בשנים ‪ 2001-2005‬עליות במחירי התרופות ‪ ,‬אשר הביאו את הממשלה‬
‫לבחינת חוזרת של הפיקוח‪ .‬הביקורת שהועלתה כנגד הצו שנהג אז היתה כי המדינות ששימשו לציטוט‬
‫מחירים היו בעלות מאפיינים כלכליים שונים משמעותית בישראל ‪ ,‬בעיקר בתוצרתם לנפש הגבוהה ‪,‬‬
‫ובמקביל מאופיינות ביוקר התרופות בהן ‪ .‬לפיכך‪ ,‬לאחר דין ודברים עם בעלי העניין הוחלט על תי קון‬
‫הצו באופן שתתווספנה לו המדינות ספרד‪ ,‬פורטוגל‪ ,‬הונגריה ופולין‪.‬‬
‫השינוי שהוחל בראשית שנת ‪ 2007‬הוחל בהדרגה של מספר שנים‪ ,‬ולמעשה מגיע למיצויו ‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬סבר משרד הבריאות כי יש לבחון מחדש את אופן הפיקוח על מחירי התרופות‪.‬‬
‫משרד הבריאות‬
‫האגף לתכנון‪ ,‬תקצוב ותמחור‬
‫ספטמבר ‪2010‬‬
‫‪8‬‬
‫דוח הועדה לבחינת מודל הפיקוח על מחירי התרופות‬
‫משרד הבריאות‪ ,‬האגף לתכנון‪ ,‬תקצוב ותמחור‬
‫ספטמבר ‪2010‬‬
‫‪ .IV‬שיטת תמחור‬
‫כאמור‪ ,‬עד לשנת ‪ 2001‬שיטת הפיקוח על מחירי התרופות התבססה על עלויות הייצור ‪ ,‬כפי שפורט‬
‫התרופות נקבעים באופן‬
‫בדוחות הועדות השונות דאז ‪ ,‬ומאז שיטת התמחור היא באופן שמחירי‬
‫נורמטיבי בהתבסס על המחירים הנוהגים במדינות אירופה ‪ ,‬המייצגים מחיר נורמטיבי אותו ראוי‬
‫שהצרכן הישראלי יראה‪ .‬תפישה זו קיבלה חיזוק בתוספת המדינות לציטוט בשנת ‪.2007‬‬
‫במחקרם של דנזון ופורוקאוואה (‪ )2004‬מקבלת תפישה זו חיזוק ‪ ,‬באשר הם מבססים את‬
‫הקשר החזק – סטטיסטי‪/‬פוזיטיבי ונורמטיבי – בין רמת הכנסה לבין רמת מחירי תרופות ‪ ,‬ואת האופן‬
‫שבו מתאימים יצרני התרופות את אסטרטגיות התמחו ר שלהן ‪:‬‬
‫‪Income differentials contribute to price differentials both directly and indirectly. The‬‬
‫‪direct effect reflects the cost of labor, which is significant for many medical‬‬
‫‪services. The indirect effect reflects the effect of income on product mix and prices,‬‬
‫‪through consumers’ ability and willingness to pay for higher-quality, more‬‬
‫‪convenient goods and services […] Our finding that drug price differentials between‬‬
‫)‪countries roughly reflect income differences (except for Chile and Mexico‬‬
‫‪plausibly reflects the interaction of drug manufacturers’ pricing strategies, using‬‬
‫‪income as a rough proxy for demand elasticities, and regulation […] price‬‬
‫‪differentials that are related to income would be consistent with both economic‬‬
‫‪efficiency and equity.‬‬
‫‪(Danzon & Furukawa, 2004, pp.533-534)3‬‬
‫בפני הועדה הוצג קושי מצד התעשיינים המקומיים ‪ ,‬לפיו המחירים לרוקח הנקבעים בשיטה‬
‫הנוהגת זולים לעתים מעלויות הייצור ‪ ,‬וממילא ההצמדה לשע"ח האירו חוטאת למבנה העלויות שלהם‬
‫(ר' הרחבה בעניין שע "ח להלן בחלק ‪ .)3.VI‬עמדתם היתה כי יש להס יר את הפיקוח על מחירי תרופות‬
‫שמתחת לרמת ההשתתפות העצמית המינימלית ‪ ,‬ומעל רמה זו ועד לתקרת המחיר לצרכן עבורו‬
‫משלמים החולים עדיין את השתתפות המינימום למדד את המחירים למדד המחירים לצרכן‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬הבעיה שהועלתה ע "י התעשיינים נובעת ‪ ,‬אף כדבריהם ‪ ,‬לא משיטת התמחור אלא‬
‫מגורמים אחרים (ר' להלן חלק ‪ .)X‬כך או כך ‪ ,‬חרף טענת התעשיינים סבורה הועדה כי יש להותיר את‬
‫שיטת הפיקוח העקרונית על מכונה ‪ ,‬שכן היא מייצגת מחיר נורמטיבי אשר קובע כאמור מסגרת שוק‬
‫אליה יכול ים השחקנים השונים – יצרנים וצרכנים – להתאים עצמם ‪ .‬על דרך השלילה ‪ ,‬הועדה אינה‬
‫סבורה כי יש לשוב לשיטת התמחור הישנה בה עלויות הייצור מחושבות במחיר התרופות‪.‬‬
‫‪ 3‬במחקר מאוחר ורחב יותר של אותם חוקרים עלה כי לא חל שינוי בקשר ההדוק בין הכנסה למחירי תרופות ( & ‪Danzon‬‬
‫‪.)Furukawa, 2008‬‬
‫ספטמבר ‪2010‬‬
‫האגף לתכנון‪ ,‬תקצוב ותמחור‬
‫משרד הבריאות‬
‫‪9‬‬
‫דוח הועדה לבחינת מודל הפיקוח על מחירי התרופות‬
‫משרד הבריאות‪ ,‬האגף לתכנון‪ ,‬תקצוב ותמחור‬
‫ספטמבר ‪2010‬‬
‫‪ .V‬מדינות ציטוט‬
‫‪ ,‬פורטוגל‪,‬‬
‫בשנת ‪ 2007‬תוקן כאמור צו הפיקוח והוסיף למדינות המצוטטות את המדינות ספרד‬
‫הונגריה ופולין‪ .‬זאת‪ ,‬שכן המדינות שעד אז צוטטו (גרמניה‪ ,‬בריטניה‪ ,‬הולנד‪ ,‬צרפת ובלגיה ) הן בעלות‬
‫רמת מחיה גבוהה משמעותית מזו שבישראל‪.‬‬
‫שיטת ציטוט מחירים נהוגה זה מכבר במדינות מערביות רבות ‪ .‬בחירת מדינות הציטוט נעשית‬
‫על פי מאפייני קרבה ‪ ,‬בהם תוצר ‪ ,‬מבנה מערכת בריאות ‪ ,‬קרבה גיאוגרפית וכד '‪ .‬לדוגמא‪ ,‬מביקור‬
‫בפורטוגל שערכה חברת הועדה ‪ ,‬הגב' שנטל שרביט ‪ ,‬לטובת לימוד שיטת התמחור הנהוגה בה ‪ ,‬עלה כי‬
‫הסיבה בשלה נבחרו מדינות הציטוט שלה ‪ 4‬הן גם מאפיינים כלכליים קלאסיים דוגמת רמת התוצר‬
‫לנפש‪ ,‬וגם מאפייני קרבה כגון קרבה גיאוגרפית ומאפייני אוכלוסיה‪.‬‬
‫"ג לנפש ממוצעת במדינות‬
‫מהשוואת ישראל למדינות מהן היא מצטטת מבחינת תמ‬
‫‪5‬‬
‫המצוטטות‪ ,‬עולה כי ‪ 3‬מדינות תוצרתן נמוכה מישראל‪ ,‬ו‪ 6-‬מדינות מצויות מעל לרמתה של ישראל ‪:‬‬
‫תמ"ג לנפש בדולרים‪2009 ,‬‬
‫‪48,223‬‬
‫‪42,747 43,533‬‬
‫‪50,000‬‬
‫‪40,875‬‬
‫‪40,000‬‬
‫‪35,334‬‬
‫‪31,946‬‬
‫‪26,797‬‬
‫‪30,000‬‬
‫‪21,408‬‬
‫‪20,000‬‬
‫‪12,927‬‬
‫‪11,288‬‬
‫‪10,000‬‬
‫‬‫הולנד‬
‫בלגיה‬
‫צרפת‬
‫גרמניה בריטניה‬
‫ספרד‬
‫ישראל פורטוגל הונגריה‬
‫פולין‬
‫ממוצע משוקלל ‪ ,‬קרי תמ "ג ממוצע לנפש בכלל המדינות המצוטטות ‪ ,‬מחדד תמונה זו ‪ .‬בעוד‬
‫ישראל עומדת על תמ "ג לנפש של ‪ ,$26,797‬התמ"ג הממוצע המשוקלל לנפש של המדינות המצוטטות‬
‫‪ 4‬צרפת‪ ,‬ספרד‪ ,‬איטליה ויוון‪.‬‬
‫‪ 5‬מקור הנתונים‪:‬‬
‫‪http://www.imf.org/external/pubs/ft/weo/2010/01/weodata/weorept.aspx?sy=2008&ey=2009&scsm=1&ss‬‬
‫‪d=1&sort=subject&ds=.&br=1&c=124%2C138%2C964%2C128%2C184%2C132%2C134%2C944%2C4‬‬
‫‪36%2C112&s=NGDPD%2CNGDPDPC%2CLP&grp=0&a=&pr1.x=70&pr1.y=10 .‬‬
‫(נשלף ביום ‪)1.8.10‬‬
‫ספטמבר ‪2010‬‬
‫האגף לתכנון‪ ,‬תקצוב ותמחור‬
‫משרד הבריאות‬
‫‪10‬‬
‫דוח הועדה לבחינת מודל הפיקוח על מחירי התרופות‬
‫משרד הבריאות‪ ,‬האגף לתכנון‪ ,‬תקצוב ותמחור‬
‫ספטמבר ‪2010‬‬
‫עומד על ‪ ,$34,670‬כלומר הממוצע המשוקלל של התוצר לנפש ב מדינות הציטוט גבוה ב כ‪ 29.4%-‬מזה‬
‫של ישראל‪.‬‬
‫מעבר לכך‪ ,‬יצרה הועדה מדד לבחינת היחס בין התמ"ג לנפש במדינות ה‪ OECD-‬למדינות מהן‬
‫הן מצטטות ‪ ,‬כדי לבחון היכן נמצאת ישראל (להלן‪ " :‬מדד מדינות הציטוט הפשוט")‪ .‬חישוב המדד‬
‫נעשה באופן הבא‪:‬‬
‫תמ"ג מדינה מצטטת‬
‫‪ - 1‬ממוצע משוקלל תמ"ג מדינות מצוטטות‬
‫התרשים להלן מייצג מדד זה‪:6‬‬
‫‪269%‬‬
‫‪165%‬‬
‫‪96%‬‬
‫יחס בין תמ"ג לנפש משוקלל במדינות הציטוט‬
‫לתמ"ג לנפש במדינה המצטטת‪2008 ,‬‬
‫‪38%‬‬
‫‪29%‬‬
‫‪21%‬‬
‫‪14%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪9%‬‬
‫‪74%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪-2%‬‬
‫‪-6%‬‬
‫‪-12%‬‬
‫‪-14%‬‬
‫‪-14%‬‬
‫‪-17%‬‬
‫‪-24%‬‬
‫‪-24%‬‬
‫‪-25%‬‬
‫‪-41%‬‬
‫‪-48%‬‬
‫‪-60%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪-50%‬‬
‫‪-100%‬‬
‫להבהרת התרשים‪ ,‬לדוגמא התמ"ג לנפש של אוסטריה הוא ‪ ,$45,989‬בעוד הממוצע המשוקלל‬
‫של מדינות הציטוט שלה עומד על ‪ ,$36,186‬כ‪ 21%-‬נמוך יותר ‪ .‬ניתן לראות כי ישראל עודנה נמצאת‬
‫במקום לא טוב מעל היחס הראוי – ‪.0%‬‬
‫‪ 6‬בתרשים הבא מופיעות רק מדינות ה‪ OECD -‬המצטטות מחירים ‪ .‬ישנן מדינות אחרות שאינן פועלות בשיטת ציטוט‬
‫מחירים‪ ,‬כגון גרמניה‪ .‬מקור נתוני המדינות המצטטות‪.OECD (2008), p.103 :‬‬
‫ספטמבר ‪2010‬‬
‫האגף לתכנון‪ ,‬תקצוב ותמחור‬
‫משרד הבריאות‬
‫‪11‬‬
‫דוח הועדה לבחינת מודל הפיקוח על מחירי התרופות‬
‫משרד הבריאות‪ ,‬האגף לתכנון‪ ,‬תקצוב ותמחור‬
‫ספטמבר ‪2010‬‬
‫בהמשך לציון העובדה שציטוט המדינות רווח ‪ ,‬אם נבחן את המדינות מהן מצטטות המדינות‬
‫אותן מצטטת ישראל ‪ ,‬נגלה כי מחירי מספר מדינות מצוטט ות למעשה מספר פעמים ‪ .‬בתרשים להלן‬
‫מוצגות כל המדינות שמחיריהם מצוטטים ע "י מדינות הציטוט של ישראל ‪ ,‬לפי מספר הפעמים שהן‬
‫מצוטטות‪:7‬‬
‫מספר ציטוטים לפי מדינה‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫להבנת התרשים‪ ,‬יובהר לדוגמא כי צרפת מצוטטת ע"י הונגריה‪ ,‬פורטוגל‪ ,‬ספרד‪ ,‬בלגיה והולנד‬
‫– ‪ 5‬ציטוטים‪ .‬כעת‪ ,‬נזכור כי כמובן לא כל ציטוט משפיע באותה המידה על המחירים בישראל ‪ ,‬כיוון‬
‫שציטוט מחירי גרמניה נותן לה משקל יחסי של ‪ ,1/8‬בעוד ציטוטה של גרמניה בתוך מחירי ספרד ‪,‬‬
‫המצטטת ‪ 19‬מדינות‪ ,‬נותן לה משקל של (‪ 1/)8×19‬בלבד‪ .‬אם נשווה את ממוצע התמ"ג המשוקלל‬
‫‪ ,‬יעמוד התמ "ג הממוצע‬
‫לנפש‪ ,‬כאשר השקלול יכלול את מספר הפעמים בהם מצוטטת כל מדינה‬
‫המשוקלל לנפש של מדינות הציטוט על ‪ ,$36,609‬כלומר הממוצע המשוקלל הנ"ל של התוצר לנפש‬
‫במדינות הציטוט גבוה בכ‪ 36.6%-‬מזה של ישראל‪.‬‬
‫‪ 7‬ישנן מדינות ציטוט שאינן מצטטות ‪ ,‬כגון גרמניה ‪ .‬במדינות אלה המחירים הם מחירי ההיצע של חברות התרופ‬
‫למדינות אלה נחשב לחישוב זה כאילו הן מצטטות את עצמן פעם אחת‪.‬‬
‫ספטמבר ‪2010‬‬
‫האגף לתכנון‪ ,‬תקצוב ותמחור‬
‫משרד הבריאות‬
‫ות‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫דוח הועדה לבחינת מודל הפיקוח על מחירי התרופות‬
‫משרד הבריאות‪ ,‬האגף לתכנון‪ ,‬תקצוב ותמחור‬
‫ספטמבר ‪2010‬‬
‫מאפיין נוסף להשוואה בין המדינות הוא שיעור ההוצאה הלאומית לבריאות ‪ ,‬שכן יש בו כדי‬
‫ללמד על דמיון באופי המערכת מאקרו‬
‫הציטוט‪:8‬‬
‫‪ .‬בתרשים הבא ניתן לראות שיעור זה בישראל ובמדינות‬
‫שיעור הוצאה לאומית לבריאות מתוך התמ"ג‪2008 ,‬‬
‫‪11.2%‬‬
‫‪10.5%‬‬
‫‪10.2%‬‬
‫‪9.9%‬‬
‫‪12%‬‬
‫‪9.9%‬‬
‫‪9.0%‬‬
‫‪8.7%‬‬
‫‪7.8%‬‬
‫‪7.3%‬‬
‫‪7.0%‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪4%‬‬
‫‪0%‬‬
‫צרפת‬
‫גרמניה‬
‫בלגיה‬
‫פורטוגל‬
‫הולנד‬
‫ספרד‬
‫בריטניה‬
‫ישראל‬
‫הונגריה‬
‫פולין‬
‫‪ ,‬ושיעור ההוצאה הממוצע‬
‫ניתן לראות כי גם במאפיין זה לא נמצאת ישראל במרכז הציר‬
‫במדינות הציטוט נמצא גבוה בכ‪ 19%-‬מישראל‪ .‬כעת‪ ,‬אם בוחנים את שיעור ההוצאה הציבורי מתוך‬
‫סך ההוצאה הלאומית לבריאות‪ ,‬מדד המשמש לאפיון מערכות בריאות‪ ,‬מתקבל התרשים הבא‪:‬‬
‫שיעור הוצאה ציבורית מתוך סך הוצאה לאומית לבריאות‪2008 ,‬‬
‫‪82.6%‬‬
‫‪77.8%‬‬
‫‪76.8%‬‬
‫‪72.6%‬‬
‫‪72.5%‬‬
‫‪72.2%‬‬
‫ספרד‬
‫פולין‬
‫‪71.5%‬‬
‫‪71.0%‬‬
‫‪62.5%‬‬
‫‪75%‬‬
‫‪57.0%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪25%‬‬
‫‪0%‬‬
‫בריטניה‬
‫צרפת‬
‫גרמניה‬
‫בלגיה‬
‫פורטוגל הונגריה‬
‫הולנד‬
‫ישראל‬
‫גם במאפיין זה נמצא ממוצע מדינות הציטוט גבוה בכ‪ 29%-‬מישראל‪.‬‬
‫‪ 8‬מקור הנתונים‪ ,OECD Health Data 2010 - Frequently Requested Data :‬מהאתר‪:‬‬
‫‪ .http://www.oecd.org/document/16/0,3343,en_2649_34631_2085200_1_1_1_1,00.html‬נשלף בתאריך ‪.9.8.10‬‬
‫ספטמבר ‪2010‬‬
‫האגף לתכנון‪ ,‬תקצוב ותמחור‬
‫משרד הבריאות‬
‫‪13‬‬
‫דוח הועדה לבחינת מודל הפיקוח על מחירי התרופות‬
‫משרד הבריאות‪ ,‬האגף לתכנון‪ ,‬תקצוב ותמחור‬
‫ספטמבר ‪2010‬‬
‫נוסף על שאלת הדמיון בין המדינה המצטטת למדינות הציטוט‬
‫‪ ,‬בחנה הועדה את הצורך‬
‫בציטוט ‪ 9‬מדינות‪ ,‬כנהוג היום ‪ .‬בחינה זו נגעה לשיקולי עלות‪ -‬תועלת‪ ,‬שכן רכישת המחירונים ‪ ,‬עיבודם‬
‫ושילובם למחירון בישראל דורשים תשומות זמן וכסף ‪ ,‬אשר יש לבוחנם כנגד התועלת הנגרמת מהם ‪.‬‬
‫הועדה נתנה דעתה לכך שמספר המדינות המצוטטות רב מהנצרך ‪ ,‬וממליצה על צמצום מספר המדינות‬
‫המצוטטות‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,2006‬המליצו בתחילה משרדי הבריאות והאוצר על הפחתה של ‪ 10%‬במחירי התרופות‬
‫ביחס למחיר הציטוט‪ ,‬ומעבר מהמרת המחירים המקומיים משער חליפין רגיל לשער חליפין מתוקן כח‬
‫קניה (‪ .)PPP‬לאחר דין ודברים עם בעלי העניין ‪ ,‬הוחלט בסופו של יום על הוספת מדינות הקרובות‬
‫יותר לרמת התוצר של ישראל ‪ .‬בצעד זה היה משום צמצום מדד מדינות הציטוט (הפשוט) מ‪ 57%-‬ל‪-‬‬
‫‪ .29%‬עם זאת‪ ,‬הועדה עדיין רואה פער זה כפער גדול מדי‪.‬‬
‫השיקולים להותרת מדינות במסגרת מדינות הציטוט או להסרת אחרות כאמור מגוונים ‪ .‬לנגד‬
‫עיני חברי הועדה עמד הרצון להימנע משינויים קיצוניים אשר שכרם עלול לצאת בהפסדם ‪ ,‬ולכן הגם‬
‫שהרצון בטווח הארוך הוא לצמצם את היחסים המאקרו‪ -‬כלכליים לעיל ל‪ ,0% -‬בטווח הקצר סבורה‬
‫הועדה כי יש לקבוע את מדינות הציטוט באופן שלא ישנה את מחירי התרופות באופן קיצוני ‪ .‬לפיכך‪,‬‬
‫בבחינת המדינות המצויות בנתוני המאקרו מעל ישראל ‪ ,‬אשר נתפשות כמדינות 'יקרות'‪ ,‬ניתן משקל‬
‫למדינות אשר מערכת פיקוח המחירים עליהם קיימת ויציבה ‪ .‬בצרפת ובלגיה ישנו פיקוח על מחירי‬
‫התרופות באופן של ציטוט מחירים הדומה באופיו לשיטה הנהוגה בישראל ‪ ,‬אם כי כל אחת בדרכה‬
‫ובאופייה‪ .‬מלבד זאת ‪ ,‬נהוגה בצרפת מערכת ענפה של הערכה כלכלית בה מתן משקל לשיקולי עלות‪-‬‬
‫תועלת בהכללת תרופה בסל הבריאות ‪ ,‬כאשר הכללה זו משפיעה על מחירי התרופות ‪ .‬בבלגיה נהוגה‬
‫שיטת התחשבנות של ‪ ,)Reference Price System( RPS‬בה ההשתתפות העצמית ‪/‬החזר תשלום נקבע‬
‫על פי החלופה הגנרית במדינות ציטוט ‪ ,‬אשר מביאה לתחרות מחירים גלויה ‪ ,‬המפותחת ביותר מבחינת‬
‫המעקב בשטח והמחקר הסטטיסטי ‪ ,‬כפי שמתבטא בין השאר בדוח ה‪.)Vrijens et al., 2010( KCE -‬‬
‫שיקול בולט נוס ף הוא בחירת מדינות שמחיריהן יציבים באופן יחסי ‪ ,‬ואינם מושפעים יתר על המידה‬
‫מתנודתיות במדינות הציטוט שלהן ‪ 9.‬הועדה נתנה דעתה גם לקוהרנטיות קביעת המחירים לתרופות‬
‫השונות בכל מדינה‪ ,‬מתוך השאיפה לשמור על קונסיסטנטיות מחירים ‪.‬‬
‫אי לכך ‪ ,‬ובשל הרצון לצמצם ולפשט את מוד ל הציטוט ‪ ,‬הגם שההמלצה להלן אינה מביאה‬
‫לפער של ‪ ,0%‬ממליצה הועדה על הפסקת ציטוט מחירי בריטניה‪ ,‬גרמניה‪ ,‬פולין ופורטוגל‪ .‬באופן זה‬
‫יש צמצום הפערים המנויים לעיל ‪ ,‬קרי קירוב נכון יותר של רמת המחירים הנורמטיבית הראויה‬
‫לישראל‪.‬‬
‫‪ 9‬כגון המדינות המצטטות את יוון ‪ ,‬אשר הפחיתה בעשרות אחוזים את מחירי התרופות בצל המשבר הכלכלי שפקד אותה‬
‫לאחרונה‪.‬‬
‫ספטמבר ‪2010‬‬
‫האגף לתכנון‪ ,‬תקצוב ותמחור‬
‫משרד הבריאות‬
‫‪14‬‬
‫דוח הועדה לבחינת מודל הפיקוח על מחירי התרופות‬
‫משרד הבריאות‪ ,‬האגף לתכנון‪ ,‬תקצוב ותמחור‬
‫ספטמבר ‪2010‬‬
‫‪ .VI‬תאריכי תחילה‪ ,‬עדכונים מיוחדים ושערי חליפין‬
‫‪ .1.VI‬תאריכי תחילה‬
‫כיום‪ ,‬תאריך תחילתו של מחירון הוא ב‪ 1 -‬בדצמבר בכל שנה ‪ .‬שער החליפין המשמש לקביעת מחירון‬
‫זה הוא ביום קודם לפרסומו ‪ .‬חברי הועדה ‪ ,‬וכן חלק מבעלי העניין ‪ ,‬ביקשו לבחון אפשרות של הרחבת‬
‫תה‪ .‬הועדה בחנה ‪ 4‬אפשרויות‪ ,‬עם‬
‫תקופת ציטוט שער החליפין במקום היום הבודד הנהוג עד ע‬
‫פונקציית מטרה של ניבוי מקורב באופן יחסי של שע"ח השנה העוקבת‪:‬‬
‫‪ .1‬המשך המצב הקיים‪.‬‬
‫‪ .2‬ציטוט חודש קודם‪.‬‬
‫‪ .3‬ציטוט ‪ 3‬חודשים קודמים‪.‬‬
‫‪ .4‬ציטוט ‪ 6‬חודשים קודמים‪.‬‬
‫בהשוואה בין ‪ 4‬האפשרויות‪ ,‬עולים יחסי השגיאה הבאים ‪:‬‬
‫פער בין שער החליפין בתקופת ציטוט המחיר‬
‫לשער החליפין בשנה העוקבת (בערך מוחלט)‬
‫‪9.7%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪6.8%‬‬
‫‪6.8%‬‬
‫‪7.4%‬‬
‫‪7.9%‬‬
‫‪7.9%‬‬
‫‪8.6%‬‬
‫יום העדכון‬
‫חודש אחורה‬
‫‪8%‬‬
‫‪ 3‬חודשים אחורה‬
‫‪4.8%‬‬
‫‪5.8%‬‬
‫‪5.0%‬‬
‫‪ 6‬חודשים אחורה‬
‫‪6%‬‬
‫‪3.7%‬‬
‫‪3.7%‬‬
‫‪2.0%‬‬
‫‪1.2%‬‬
‫‪1.7%‬‬
‫‪2.5%‬‬
‫‪1.0%‬‬
‫‪0.4%‬‬
‫‪0.5%‬‬
‫‪1.0%‬‬
‫‪2.1%‬‬
‫‪2.9%‬‬
‫‪2.0%‬‬
‫‪2.1%‬‬
‫‪4%‬‬
‫‪2%‬‬
‫‪0%‬‬
‫ממוצע‬
‫‪2009‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪2005‬‬
‫ניתן לראות כי התקופה בעלת הניבוי הקרוב ביותר היא חודש אחורה ‪ ,‬קרי התקופה שבין ה‪-‬‬
‫‪ 15‬באוקטובר ל‪ 14 -‬בנובמבר (יום לפני פרסום טיוטת המחירון )‪ .‬אי לכך ‪ ,‬ממליצה הועדה על קביעת‬
‫שער החליפין הממוצע של תאריכים אלה כשער החליפין לקביעת המחירון השנתי‪.‬‬
‫משרד הבריאות‬
‫האגף לתכנון‪ ,‬תקצוב ותמחור‬
‫ספטמבר ‪2010‬‬
‫‪15‬‬
‫דוח הועדה לבחינת מודל הפיקוח על מחירי התרופות‬
‫משרד הבריאות‪ ,‬האגף לתכנון‪ ,‬תקצוב ותמחור‬
‫ספטמבר ‪2010‬‬
‫‪ .2.VI‬עדכון מיוחד‬
‫כיום‪ ,‬תחת הוראת שעה שהוצאה הן ב‪ 2009-‬והן ב‪ ,2010-‬מפורסם מחירון חדש בהתמלא שני תנאים‪:‬‬
‫‪ .1‬חל שינוי של ‪ 3%‬לפחות בממוצע שער החליפין ממועד העדכון האחרון‪.‬‬
‫‪ .2‬חלפו לפחות שלושה חודשים ממועד העדכון האחרון‪.‬‬
‫ערכת‬
‫הוראת השעה נתקבלה לאחר תלונות מצד השטח בדבר תנודתיות רבה מדי של מ‬
‫ההתחשבנות‪ ,‬ומתוך רצון לרווח את העדכונים כך שמספרם יצומצם ‪ .‬במסגרת המפגשים עם בעלי‬
‫העניין‪ ,‬הועלו הצעות לקביעת מועדים קלנדריים קבועים ‪ ,‬על מנת לייצר ודאות יחסית בהתנהלות‬
‫השוטפת‪ .‬כמו כן ‪ ,‬הועלו הצעות בדבר שיעור השינוי שיהווה תנאי לעדכון המחירון ‪ ,‬דוגמת העלאתו מ‪-‬‬
‫‪ 3%‬ל‪.5%-‬‬
‫הועדה בחנה מספר אפשרויות לנגד עיניה ‪ :‬המשך המצב הקיים ‪ ,‬קרי עדכון לאחר שעברו‬
‫לפחות ‪ 3‬חודשים‪ ,‬ורק אם חל שינוי של יותר מ‪ 3% -‬בשע"ח‪ ,‬עדכון במועדים קלנדריים קבועים (‪1-2‬‬
‫בשנה)‪ ,‬עם או בלי ללא תלות בשיעור שינוי שע "ח באותה התקופה ‪ .‬כמו כן‪ ,‬בחנה הועדה הגדרת שיעור‬
‫שינוי הכרחי אחר (לדוגמא‪ ,‬הציעה לאומית שירותי בריאות שינוי של ‪.)5%‬‬
‫לאחר בחינת כל האפשרויות ‪ ,‬ושמיעת עמדות בעלי העניין השונים ‪ ,‬ממליצה הועדה על עדכון‬
‫מיוחד במתכונת הבאה‪:‬‬
‫‪ .1‬מלבד פרסום המחירון השנתי ב‪ 1 -‬בדצמבר‪ ,‬יתקיים עוד מועד עדכון אפשרי ב‪ 1-‬ביוני בכל‬
‫שנה‪.‬‬
‫‪ .2‬עדכון מיוחד יחול אם ורק אם חל שינוי של ‪ 3%‬או יותר בשער החליפין של האירו לעומת‬
‫השקל‪ ,‬ביחס לשער החליפין על פיו נקבע המחירון השנתי‪.‬‬
‫‪ .3‬העדכון המיוחד יחושב על פי היחס בין ממוצע שער החליפין ממועד העדכון האחרון ועד‬
‫למועד הבא‪ .‬חישוב שער החליפין ייעשה עד ליום ‪ 30‬באפריל בכל שנה ‪ ,‬כך שיהיה לגורמים‬
‫בשטח חודש שלם להתארגנות על פי שער החליפין המעודכן‪.‬‬
‫‪ .4‬שער חליפין ‪ :‬שער החליפין שימשיך לשמש עבור העדכונים המיוחדים יהיה שער חליפין‬
‫האירו‪.‬‬
‫משרד הבריאות‬
‫האגף לתכנון‪ ,‬תקצוב ותמחור‬
‫ספטמבר ‪2010‬‬
‫‪16‬‬
‫דוח הועדה לבחינת מודל הפיקוח על מחירי התרופות‬
‫משרד הבריאות‪ ,‬האגף לתכנון‪ ,‬תקצוב ותמחור‬
‫ספטמבר ‪2010‬‬
‫‪ .3.VI‬שערי חליפין‬
‫הסוגיה שבכאן מעלה ‪ ,‬למעשה‪ ,‬שתי סוגיות ‪ .‬האחת נוגעת להרכב סל המטבעות בגינו נקבע העדכון‬
‫המיוחד‪ .‬השני נוגע לטענה שנשמעה מצד התעשיינים המקומיים לפיה תשומות הייצור רק במיעוטן‬
‫הרכשות במט "ח‪ ,‬ובפרט באירו ‪ ,‬ואי‪-‬לכך יש משום טעות בהצמדת מחירי התרופות לשער החליפין ‪,‬‬
‫ובנוסף על כך נטען על ידם כי יש להצמיד את מחירי התרופות מייצור מקומי למד ד המחירים לצרכן ‪.‬‬
‫נתייחס ראשון‪-‬ראשון‪.‬‬
‫שערי החליפין בקביעת המחירון השנתי נעשים על פי שערי החליפין הרלוונטיים למדינות מהן‬
‫מצוטטים המחירים‪ .‬לדוגמא‪ ,‬ברי כי מחירי בריטניה מומרים על פי שער החליפין של הליש "ט‪ ,‬ולא של‬
‫האירו‪ .‬עם זאת ‪ ,‬בבחינה של אפשרות העדכון המיוחד ע ל פי סל מטבעות המרכיב את המטבעות מהם‬
‫מצוטטים המחירים‪ ,‬אל מול עדכון מיוחד המושתת רק על שינוי ב שער החליפין של האירו ‪ ,‬נמצא כי לו‬
‫הונהגה כל אחת מן השיטו ת בשנים האחרונות לא היה הבדל במס פר העדכונים המיוחדים (בין השאר‪,‬‬
‫משום הקרבה ויחסי הגומלין בין המטבעות האירופי ים)‪ .‬לפיכך‪ ,‬מטעמי פשטות ויעילות ממליצה‬
‫הועדה להמשיך ולקבוע את העדכון המיוחד רק על פי השינוי בשער החליפין של האירו‪.‬‬
‫אשר לנושא השני ‪ ,‬דנה הועדה בשני היבטים של הטענה‬
‫– ראשית לעניין בקשת ההצמדה‬
‫למדד המחירים לצרכן ‪ ,‬ושנית‪ ,‬לשאלה העקרונית בדבר התאמת המחירים לעלויו ת התשומות ‪ .‬יש‬
‫לזכור כי מדד המחירים לצרכן במדינות המצוטטות השתנה גם הוא בשנים האחרונות ‪ .‬אם משווים‬
‫את שיעור השינוי של מדדי המחירים לצרכן בין השנים ‪ ,102002-2009‬עולה התמונה הבאה‪:‬‬
‫שינויים במדדי המחירים לצרכן‪ ,‬ישראל מול מדינות הציטוט‪2002-2009 ,‬‬
‫ישראל‬
‫‪18.4%‬‬
‫‪20%‬‬
‫מדינות ציטוט‬
‫‪12.7%‬‬
‫‪15%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪2.4%‬‬
‫‪1.7%‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪0%‬‬
‫ממוצע שנתי‬
‫מצטבר‬
‫‪ 10‬המדידה מתחילה ב‪ ,2002-‬שכן זו מהווה השנה הראשונה המלאה ממנה והלאה הוחל הצו‪.‬‬
‫האגף לתכנון‪ ,‬תקצוב ותמחור‬
‫משרד הבריאות‬
‫ספטמבר ‪2010‬‬
‫‪17‬‬
‫דוח הועדה לבחינת מודל הפיקוח על מחירי התרופות‬
‫משרד הבריאות‪ ,‬האגף לתכנון‪ ,‬תקצוב ותמחור‬
‫ספטמבר ‪2010‬‬
‫מהתרשים עול בבירור כי ככל שהיו שינויי מחירים ‪ ,‬וכנגזרתם שינויי שכר ‪ ,‬הרי שהללו‬
‫מגולמים במחירי התרופות במדינות הציטוט‪ ,‬ואף עודפים עליהם‪.‬‬
‫נוסף על הטעמים לעיל ‪ ,‬יש לזכור כי היסוד המהותי להצמדת המחירים לשער החליפין הוא‬
‫המציאות בה כ‪ 70%-‬משוק התרופות ההומאניות מקורו ביבוא ‪ ,‬ואין הגיון לנסיגה לשיטת הפיקוח‬
‫קודם לשנת ‪ 2001‬בה מחירי תרופות היבוא והייצור המקומי היו שונים‪.‬‬
‫בסוגיה השניה ‪ ,‬קרי השאלה העקרונית ‪ ,‬דנה הועדה גם בהקשרים אחרים ‪ ,‬כאמור לדוגמא‬
‫בחלק ‪ IV‬לעיל‪ .‬בהקשר נקודתי זה ‪ ,‬סבורה הועדה כי כאמור ‪ ,‬מחירי התכשירים במדינות הציטוט ‪,‬‬
‫(כגון מדד המחירים לצר כן)‪ ,‬חוטא‬
‫והמרתם בשער חליפין ובנוסף לכך במקדם הקשור לתשומות‬
‫לתפישה שקיבלה תוקף בעת רפורמת ‪ 2001‬לפיה המחירים הנקבעים נובעים מהמחירים הנוהגים‬
‫במדינות הציטוט‪ .‬כאמור‪ ,‬מחירים אלה יוצרים מסגרת שוק אליה יכולים השחקנים השונים – יצרנים‬
‫וצרכנים – להתאים עצמם‪.‬‬
‫משרד הבריאות‬
‫האגף לתכנון‪ ,‬תקצוב ותמחור‬
‫ספטמבר ‪2010‬‬
‫‪18‬‬
‫דוח הועדה לבחינת מודל הפיקוח על מחירי התרופות‬
‫משרד הבריאות‪ ,‬האגף לתכנון‪ ,‬תקצוב ותמחור‬
‫ספטמבר ‪2010‬‬
‫‪ .VII‬אופן ציטוט ‪ -‬חומר פעיל‪/‬שם תכשיר‬
‫בסוגיה זו מצויות שתי תפישות מתנגשות ‪ .‬האחת טוענת כי יש לעדכן את מנגנון הציטוט ולקבוע כי‬
‫המחיר הממוצע יחושב על פי המחיר הממוצע לאותו תכשיר (על פי שם תכשיר ) ולא לפי השוואה‬
‫לחומר פעיל‪ .‬הבסיס לתפישה זו הוא כי מיצוע תכשירים בעלי שם שונה ממצע תכשירים להתוויות‬
‫שונות‪ ,‬וכללו של דבר – לתכשיר הבודד (ולא רק לחומר הפעיל ) משמעות כלכלית ייחודית ‪ .‬לפי עמדה‬
‫זו‪ ,‬מיצוע המחירים ‪ ,‬המוריד דרך כלל את מחירי התכשירים האתיים ומייקר את התכשירים הגנריים ‪,‬‬
‫יוצר עיוות מובנה של המחירים ‪ .‬לחיזוק עמדה זו מובאת שיטת התמחור במרבית מדינות אירופה ‪ ,‬בה‬
‫‪11‬‬
‫לכל תכשיר נקבע מחיר בנפרד‪.‬‬
‫לעומתם‪ ,‬גורסת העמדה האחרת ‪ ,‬אשר אומצה ע ל ידי הועדה‪ ,‬כי יש להותיר את שיטת קביעת‬
‫המחיר על פי החומר הפעיל על כנו‪ .‬התפישה בבסיס התמחור הנפרד נובעת מהרצון לעודד את המבוטח‬
‫לקנות את התרופה הגנרית הזולה יותר ולא את התרופה האתית ‪ .‬מודל איננו תואם למצב הקיים‬
‫בישראל‪ .‬יסוד מהותי נוסף הוא כי על‪-‬פי עמדת משרד הבריאות ‪ ,‬הנמצאת בבסיס הרגולציה ‪ ,‬אין‬
‫עדיפות שימוש בין תכשיר אתי לגנרי ‪ .‬עמדה זו היא הבסיס לנוהל י רישום התרופות הגנריות ‪ ,‬אפשרות‬
‫ההחלפה הגנרית ‪ ,12‬ודרך הכללת תכשירים בסל שירותי הבריאות ‪ .‬המצב הקיים בישראל מקטין את‬
‫פוטנציאל השיווק הישיר לחולה ‪ .‬עוד בבסיס עמדה זו התפישה לפיה פיצול כזה עלול להוביל לגידול‬
‫בהוצאה הציבורית והפרטית לבריאות בישראל ‪ .‬אשר לטענה לפיה המיצוע ממצע גם תכשירים‬
‫להתוויות שונות ‪ ,‬הרי שהמיצוע גופא נעשה גם בהתאם למינון ‪ ,‬צורות מינון ואופן נתינה שונים ‪ ,‬כך‬
‫שאין אמת בטענה זו‪.‬‬
‫הועדה החליטה כי בשל ההשלכות הרוחביות המפורטות לעיל‪ ,‬שכאמור מנוגדות לכאורה‬
‫למדיניות הרגולטורית בתחומי הרוקחות ‪ ,‬הרישום וההכללה בסל ‪ ,‬אין לשנות את אופן הציטוט ‪ .‬דעת‬
‫המיעוט (י"נ‪ ,‬ש"ש) סבורה כי בשל ההשלכות הנוספות מעבר לרכיב המחיר ‪ ,‬יש לקיים דיון נוסף‬
‫בהקשר רחב יותר‪.‬‬
‫המקור ולא כציטוט‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 11‬אם כי‪ ,‬יש להדגיש‪ ,‬כי מחירי תכשירים גנריים נקבעים פעמים רבות כשיעור מתוך תרופת‬
‫‪ 12‬מדיניות דומה נהוגה גם במדינות מערביות אחרות ‪ ,‬כגון אוסטרליה‪ ,‬מאז דצמבר ‪ 1994‬ושבדיה‪ ,‬מאז אוקטובר ‪. 2002‬‬
‫בארה"ב‪ ,‬בכל המדינות ניתנת בידי הרופא המטפל האפשרות להגביל או לאסור על החלפה גנרית‪ ,‬ובכל מקרה ההחלטה‬
‫לרשום או לנפק תכשיר גנרי צריכה להיעשות בהתאם לתקנות ספציפיות שתוקנו בכל מדינה ‪ .‬באיחוד האירופי ‪ ,‬הועד‬
‫המנהל המליץ כבר בשנת ‪ 1992‬להתיר ואף לעודד בתי מרקחת לנפק את התרופה הזולה ביותר ‪ ,‬אלא אם רושם התרופה‬
‫התנגד להחלפה‪.‬‬
‫הבסיס להחלפה גנרית כפי שהוכרה בחקיקה ראשית בשנת ‪ 1999‬בתיקון שבוצע לפקודת הרוקחים [נוסח חדש]‪,‬‬
‫התשמ"א – ‪( 1981‬להלן‪" -‬הפקודה") (סעיף ‪( 27‬ב)) היא הבסיס להוראה זהה המצויה בתקנות הרוקחים (תכשירים)‪,‬‬
‫התשמ"ו‪ 1986 -‬המתירה למוסדות רפואיים כגון קופות החולים לבצע החלפה גנרית לכל התכשירים הזהים בהרכבם‬
‫ששמם הגנרי מצוין בסל הבריאות‪ ,‬למעט אם הורה הרופא המנפק אחרת‪.‬‬
‫ספטמבר ‪2010‬‬
‫האגף לתכנון‪ ,‬תקצוב ותמחור‬
‫משרד הבריאות‬
‫‪19‬‬
‫דוח הועדה לבחינת מודל הפיקוח על מחירי התרופות‬
‫משרד הבריאות‪ ,‬האגף לתכנון‪ ,‬תקצוב ותמחור‬
‫ספטמבר ‪2010‬‬
‫‪ .VIII‬מרווח יבוא‬
‫בזמנו‪ ,‬נקבע כי לתרופ ות המיובאות יתווסף מרווח של ‪ ,1.2%‬בשל עלויות ייחודיות הנוגעות לייבוא‬
‫תרופות לישראל ‪ .‬חברות התרופות המייבאות טענו כי יש אף להעלות מרווח זה ל‪ 5% -‬בשל שינויים‬
‫רגולטיביים כגון תקנות ‪ ,GMP‬גידול במספר המוצרים הדורשים הובלה בקירור ובהטסה ‪ ,‬עלויות‬
‫השמדה ועוד‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬על אף שבעלי העניין נתבקשו ‪ ,‬ובאופן פרטני הודגש העניין בפני פארמה ישראל ‪ ,‬להציג‬
‫נתונים מדוייקים של עלויות אלה ‪ ,‬לא נתקבלו נתונים כאלה ‪ .‬לעצם הטענה ‪ ,‬בחנה הועדה הן בהיבט‬
‫העקרוני והן לגופן של הטענות הפרטניות‪.‬‬
‫כפי שהודגש לעיל מספר פעמים ‪ ,‬מחירי התרופות נגזרים מתוך מחירי התרופות במדינות‬
‫הציטוט‪ ,‬ובגינן נקבעת מסגרת נורמטיבית אליה חופשיים השחקנים השונים להיכנס או לצאת‬
‫משיקוליהם המסחריים או האחרים ‪ .‬לפיכך‪ ,‬ככל שישנן עלויות נוספות הנוגעות לעלויות הייבוא‪ ,‬הרי‬
‫שאם כך יש לבחון את כלל עלויות הייצור בארץ ובחו "ל‪ ,‬ולא רק את אלה שכביכול מייקרים את אלה‬
‫לעומת אלה‪ .‬לפיכך‪ ,‬אף לגופו של עניין לא מצאה הועדה מקום להותרת המרווח על כנו‪.‬‬
‫מובנו השני של ההיבט העקרוני נוגע לעצם הטענה לפיה נדרשת תוספת עבור עלות הייבוא ‪ .‬גם‬
‫מדינות ה‪ OECD-‬השונות מייבאות תרופות ‪ ,‬וכביכול עלויות אלו כבר מגולמות במחירי התרופות‬
‫המצוטטים‪.‬‬
‫לגופן של טענות ‪ ,‬יובהר כי לא רק מדינות אירופה מצטטות מחירים ‪ ,‬אלא גם מדינות ‪OECD‬‬
‫אחרות כגון מקסיקו ויפן ‪ .‬בשתיהן לא נוסף מרווח עבור תרופות מיובאות ‪ .‬לפיכך‪ ,‬אין הצ דקה בטענה‬
‫כי יש להוסיף מרווח בשל בידודה כביכול של ישראל מאירופה‪.‬‬
‫אשר לטענה בדבר יישום שינויים רגולטיביים כגון תקנות ‪ ,GMP‬הרי שיש בהם אך ורק משום‬
‫יישור קו עם שאר מדינות ה‪ ,OECD -‬אשר רק מעלה לכאורה את החשש שמא עד היום המרווח היה‬
‫מופרז כשלעצמו ‪ .‬אשר לרכיבים הא חרים – הובלה‪ ,‬התאמת שפה – גם הם נו הגים בשאר המדינות ‪,‬‬
‫ולפיכך כבר מגולמים במחירי התרופות‪ .‬משכך‪ ,‬לא מצאה הועדה עילה להכללת מרווח יבוא‪.‬‬
‫משרד הבריאות‬
‫האגף לתכנון‪ ,‬תקצוב ותמחור‬
‫ספטמבר ‪2010‬‬
‫‪20‬‬
‫דוח הועדה לבחינת מודל הפיקוח על מחירי התרופות‬
‫משרד הבריאות‪ ,‬האגף לתכנון‪ ,‬תקצוב ותמחור‬
‫ספטמבר ‪2010‬‬
‫‪ .IX‬תרופות ללא מרשם (‪)OTC‬‬
‫נשוב לרגע להיסטוריה ‪ ,‬ונזכיר כי כבר בשנת ‪ 1990‬המליצה ועדת נתניהו "להתיר מכירת תרופות שאינן‬
‫טעונות מרשם רופא מחוץ לבתי מרקחת ‪ ,‬כדי לעודד תחרות שתוריד את מחיריהן ‪( ".‬עמ' ‪ .)441‬החרתה‬
‫החזיקה אחריה הועדה לרגולציה של תרופות ללא מרשם רופא ‪ ,‬שהמליצה בין השאר על פתיחת השוק‬
‫לתחרות‪ ,‬אם כי הסתייגה והבהירה כי "בהתייחס למישור הכלכלי ‪ ,‬יש לציין בראש ובראשונה כי לא‬
‫נמצאה כל הוכחה לטענה ששינוי מעמדן של תרופות מרשם הוביל לחסכון בהוצאות מערכת הבריאות "‬
‫(עמ' ‪.)37‬‬
‫ואכן‪ ,‬בעת הוסר הפיקוח על מחירי תרופות ללא מרשם ביוני ‪ 2001‬נצפתה עליה חדה במחירי‬
‫תרופות אלה ‪ ,‬אשר הובילה את השרים להשיב את הפיקוח על מ חירי תרופות אלה ‪ ,‬אם כי לא באותה‬
‫מידת פיקוח כתרופות המרשם ‪ .‬שיטת הפיקוח על מחירי תרופות ללא מרשם ה יא באמצעות הגבלת‬
‫ייקורן‪ ,‬עפ"י שיטת ציטוט פנימית ( ‪ ,)internal reference pricing‬הנהוגה במספר מדינות ‪ 13.‬מספר‬
‫בעלי עניין טענו כי בשל התחרות הקיימת כיום בשוק התרופות ללא מרשם ‪ ,‬יש להסיר את הפיקוח על‬
‫תרופות אלה ‪ ,‬כנהוג במרבית מדינות אירופה ‪ ,14‬ולהחיל עליהם חובת דיווח מחיר בלבד‪ ,‬כפי שנהוג‬
‫לתרופות למכירה כללית (‪ .)GSL‬גופים אחרים הצביעו על היעדר תחרות ועל צורך לפקח על המחירים‪.‬‬
‫תרופות ה‪ OTC -‬מהוות רכיב משמעותי בפעילותם של חלק מ הפעילים בשרשרת אספקתם ‪,‬‬
‫בפרט בתי המרקחת ‪ .‬החלת פיקוח בשיטת ציטוט ‪ ,‬כתרופות מרשם ‪ ,‬שמשמעותה הפחתת מחירים של‬
‫תכשירים אלה ‪ ,‬עלולה להביא לתוצאות מרחיקות לכת ‪ ,‬בהן פגיעה בחוליה בולטת בשרשרת אספקת‬
‫תרופות אלה‪ ,‬אשר עלולה לבסוף לפגוע בזמינותן ובנגישותן של תרופות אלה לצרכ ן‪.‬‬
‫הועדה סבורה כי יש לבחון החלת שיטת הפיקוח על מחירי התרופות ללא מרשם כשיטת‬
‫הפיקוח על מחירי תרופות מרשם ‪ ,‬קרי ציטוט מחירים ‪ .‬לטובת העניין ‪ ,‬ממליצה הוע דה לבחון את‬
‫הנושא בתקופה קצובה לשם הכרעה סופית בסוגיה‪.‬‬
‫ארגון תל "ם טען כי בעצם הפיקוח על תרופות אלה‬
‫‪ ,‬והיעדר הפיקוח על תכשירים‬
‫אלטרנטיביים‪ ,‬יש משום אפליה לרעת יצרני התרופות ללא מרשם ‪ ,‬שעה שישנם תכשירים הדומים‬
‫בטיפולם‪ ,‬כאשר אחד מוגדר כתרופה ואחר איננו מוגדר ככזו ‪ .‬בהתייחס לטענה זו ‪ ,‬הרי שנמצא כי‬
‫מספר התכשירים שאכן דומים כטענת ארגון תל"ם אפסית עד בודדת ‪.‬‬
‫לגופה של טענה ‪ ,‬הועדה סבורה כי לכל היותר ההפך הוא הנכון ‪ .‬כלומר‪ ,‬ככל שישנם תכשירים‬
‫שאינם מוגדרים כתרופות ‪ ,‬אולם סובלים מכשל השוק של מידע אסימטרי בין הצרכן ליצרן (למשל‪,‬‬
‫תוספי מזון או ויטמינים הנרשמים במרשם רופא )‪ ,‬יש לשקול גם את הפיקוח על מחיריהם ‪ .‬כך או כך ‪,‬‬
‫בעת הזאת ‪ ,‬ועקב ה רצון להימנע מחריגה ממנדט הועדה ‪ ,‬בוחרת הועדה להמליץ על בחינת נושא‬
‫הפיקוח על מחירי תכשירים אלה בעתיד‪.‬‬
‫‪ 13‬צרפת‪ ,‬קנדה‪ ,‬יפן ושוויץ (‪.)OECD, 2008, p.103-104‬‬
‫‪ 14‬הועדה נתנה דעתה לכך שישנן גם מדינות המפקחות על מחירי התרופות ללא מרשם‪ ,‬כגון קנדה ומקסיקו‪.‬‬
‫ספטמבר ‪2010‬‬
‫האגף לתכנון‪ ,‬תקצוב ותמחור‬
‫משרד הבריאות‬
‫‪21‬‬
‫דוח הועדה לבחינת מודל הפיקוח על מחירי התרופות‬
‫משרד הבריאות‪ ,‬האגף לתכנון‪ ,‬תקצוב ותמחור‬
‫ספטמבר ‪2010‬‬
‫‪ .X‬סוגיות נוספות‬
‫במסגרת המפגשים וההתייחסויות מצד בעלי העניין‬
‫להתייחס בקצרה‪:‬‬
‫‪ ,‬הועלו מספר טענות נקודתיות לגביהן נבקש‬
‫‪ .1‬מרווח רוקח – הנושא תלוי ועומד בעתירה לבג"ץ‪ .‬לפיכך‪ ,‬לא היה נושא זה במנדט ועדה זו‪.‬‬
‫‪ .2‬מצד סופר פארם הועלתה בקשה לשנות ולקבוע בתקנות יחסי התקשרות מחייבים בין קופות‬
‫החולים לבתי המרקחת ‪ .‬הועדה הדגישה כי כפי שאין בסקטורים אחרים הכתבה של יחסי‬
‫התקשרות‪ ,‬לשון אחר של פונקציית הייצור והאספקה של קופות החולים ‪ ,‬זאת בהתאם לסעיף‬
‫‪.23‬ב‪ .‬בחוק ביטוח בריאות ממלכתי ‪ " :‬קופת חולים תקבע את הסדרי הבחירה והיקפה במידה‬
‫שהיא קשורה עם יותר מנותן שירותים אחד "‪ ,‬כך אין להכתיב יח סי התקשרות בסקטור זה ‪ .‬כך או‬
‫כך‪ ,‬ממילא חורג נושא זה ממנדט הועדה‪.‬‬
‫‪ .3‬מצד התעשיינים המקומיים הועלתה בקשה להסיר‬
‫את הפיקוח על התרופות שמחיריהן מתח ת‬
‫למינימום ההשתתפות העצמית (כיום – כ‪ 14-‬ש"ח)‪ .‬נימוקי המבקשים היתה כי אמנם המחירים‬
‫המצוטטים נכונים לשעתם ‪ ,‬אולם ככל שיש תנודתיות ‪ ,‬כאשר המחירים יורדים בשל שינויי שער‬
‫חליפין מחירי הרכש של קופ "ח יורדים ‪ ,‬אולם הללו אינם מועלים בשנ ית כאשר שערי החליפין‬
‫עולים‪ .‬עם זאת ‪ ,‬מנגד טענו קופות החולים כי אין הדבר כן ‪ ,‬ולעתים מזומנות התנודתיות משפיעה‬
‫לשני הכיוונים ‪ .‬כך או כך ‪ ,‬מכיוון שהסוגיה נוגעת לאופי ההתקשרות בין הצדדים ‪ ,‬ולא למחירים‬
‫גופא‪ ,‬הועדה אינה רואה מקום לשנות את מנגנון קביעת המחירים ‪ .‬בפרט‪ ,‬אין הועדה רואה לנכון‬
‫להוציא מפיקוח חלק נכבד מתכשירי המרשם על בסיס ההבחנה הכספית של גובה ההשתתפות‬
‫העצמית הנהוגה בקופות החולים‪ ,‬ואשר נתונה לשינויים על ידי הקופות ועל פי הוראות חוק ביטוח‬
‫סי‬
‫בריאות ממלכתי ‪ .‬כאמור‪ ,‬הועדה ממשיכה בהמלצתה שלא לקבוע משפטית מגבלות על יח‬
‫ההתקשרות בין הצדדים‪ ,‬אולם שנית – נושא זה חורג ממנדט הועדה‪.‬‬
‫משרד הבריאות‬
‫האגף לתכנון‪ ,‬תקצוב ותמחור‬
‫ספטמבר ‪2010‬‬
‫‪22‬‬
‫דוח הועדה לבחינת מודל הפיקוח על מחירי התרופות‬
‫משרד הבריאות‪ ,‬האגף לתכנון‪ ,‬תקצוב ותמחור‬
‫ספטמבר ‪2010‬‬
‫‪ .XI‬סיכום‬
‫לאחר שמיעת כל הצדדים ‪ ,‬עיון בדוחות הקודמים בעניין והשוואת הנוהג בישראל לנוהג במדינות ה‪-‬‬
‫‪ ,OECD‬המליצה הועדה על מספר תיקונים ‪ ,‬שלתפישתה מהווים צעד ביצירת אופן קביעת מחירים‬
‫מאוזנת וראויה יותר‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬המלצותיה של הועדה אינם עומדים דווקא כל אחת כשלעצמה ‪ ,‬ויש שהא בהא תליא ‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬התנגדות הועדה לבקשת התעשיינים לקביעת מדדי תשומות מקומיים ‪ ,‬או התנגדות הועדה‬
‫לבקשת היצרנים מחו "ל לקביעת מרווח יבואן ‪ ,‬נשענה – מלבד טעמי ההתנגדות כשלעצמם כמפורט‬
‫לעיל – על העובדה שגם תחת ההמלצות הנוכחיות לא צומצמו הפערים בין מדינות הציטוט לישראל‬
‫לכדי רמה של ‪( 0%‬אף רחוק מכך)‪ ,‬בשל הרצון להימנע משינויים קיצוניים ‪.‬‬
‫בניגוד לשינויים שנערכו בשנים קודמות – ממליצה הועדה ליישמו לאלתר במחירון שיפורסם‬
‫ב‪ 1-‬בדצמבר ‪ ,2010‬בלא ליצור דירוג של השפעות השינויים ‪.‬‬
‫כמו כן ‪ ,‬כאמור‪ ,‬מלבד סוגיית מחירי התרופות ללא מרשם אודותיה המליצה הועדה להביא‬
‫להכרעה בזמן הקרוב‪ ,‬הותירה הועדה את נושא הפיקוח על תכשירים נוספים לבחינה נוספת בעתיד ‪.‬‬
‫המלצתה האחרונה של הועדה היא לבחון את השינויים ואת ההתרחשויות בשוק זה בעוד‬
‫כשלוש שנים ‪ ,‬על מנת להותיר את הפיקוח והאסדרה בשוק זה מותאמים לדינאמיות המאפיינת אותו‪.‬‬
‫משרד הבריאות‬
‫האגף לתכנון‪ ,‬תקצוב ותמחור‬
‫ספטמבר ‪2010‬‬
‫‪23‬‬
‫דוח הועדה לבחינת מודל הפיקוח על מחירי התרופות‬
‫משרד הבריאות‪ ,‬האגף לתכנון‪ ,‬תקצוב ותמחור‬
‫ספטמבר ‪2010‬‬
‫‪ .XII‬בעלי עניין עימם נפגשה הועדה‬
‫הועדה ערכה ימי מפגשים בהם הציגו בעלי העניין הבאים את עמדתם (לפי סדר א'‪-‬ב')‪:‬‬
‫‪ .1‬האגודה לזכויות החולה בישראל‪ :‬שמוליק בן יעקב‪ ,‬חבר הנהלת האגודה (‪.)2.6.10‬‬
‫‪ .2‬איגוד לשכות המסחר ‪ :‬דורון שליט ‪ -‬יו"ר ענף התרופות ומנכ "ל ג ‪.‬ס‪.‬ק‪ ,‬דיוויד נוי ‪ -‬מנהל תחום‬
‫ענפי באיגוד לשכות המסחר (‪.)31.5.10‬‬
‫‪ .3‬ארגון הרוקחים ‪ :‬ד"ר רון תומר ‪ -‬מנכ"ל אוניפארם ומנהל הוועדה המקצו עית בארגון הרוקחים‬
‫(‪.)2.6.10‬‬
‫‪ .4‬ארגון תל "ם‪ :‬אבי אובל ‪ -‬יו"ר תל "מ‪ ,‬מנכ"ל מדיטרנד ‪ ,‬הדר מרחב נאמן ‪ -‬מנהלת ‪ ,OTC‬טבע‬
‫(‪.)2.6.10‬‬
‫‪ .5‬הסתדרות הרוקחים‪ :‬יוסי שניר‪ ,‬מנכ"ל ההסתדרות‪ ,‬עו"ד אייל פלום (‪.)2.6.10‬‬
‫‪ .6‬התאחדות התעשיינים ‪ :‬אורית חדד – נציגת טבע ‪ ,‬דן דניאל – נציג טבע ‪ ,‬עובדיה מועלם – נציג‬
‫רפא‪ ,‬ניר קנטור – נציג התאחדות התעשיינים ‪ ,‬כרמל פלדמן – נציג התאחדות התעשיינים ‪ ,‬ד"ר רון‬
‫תומר – נציג אוניפארם‪ ,‬רן קרשטינו – נציג דקסון (‪.)2.6.10‬‬
‫‪ .7‬לאומית שירותי בריאות‪ :‬אלי צימלס ‪ -‬אגף לוגיסטיקה‪ ,‬אתי כהן – מנהלת מחלקת כלכלה ופיתוח‬
‫עסקי (‪.)31.5.10‬‬
‫‪ .8‬מכבי שירותי בריאות ‪ :‬דניאל ברמן ‪ -‬מנהל רכש תרופות ‪ ,‬ד"ר יוסי לומניצקי ‪ -‬מנהל מערך‬
‫בחטיבת הבריאות (‪.)31.5.10‬‬
‫‪ .9‬ניו פארם‪ :‬ירון שלזינגר‪ ,‬מנהל שירותי רוקחות (‪.)2.6.20‬‬
‫‪ .01‬סופר פארם‪ :‬ניצן לביא ‪ -‬משנה למנכ"ל‪ ,‬יניב שגב – מנהל פיתוח עסקי (‪)31.5.10‬‬
‫‪ .11‬פארמה ישראל‪ :‬גיא גורצקי ‪ -‬מנכ"ל‪ ,‬רועי בן משה ‪ -‬סמנכ"ל (‪.)31.5.10‬‬
‫‪ .21‬קופת חולים מאוחדת‪ :‬ג'ורג' שריקי ‪ -‬רוקח ראשי (‪.)2.6.10‬‬
‫‪ .31‬חברת רקח‪ :‬מרדכי אלגרבלי‪ ,‬יו''ר דירקטוריון קבוצת רקח תעשיה (‪.)31.5.10‬‬
‫‪ .41‬שירותי בריאות כללית ‪ :‬רו"ח נועה פרסטר ‪ -‬ראש אגף תקציבים ‪ ,‬אמיר בן ארי ‪ -‬מנהל מחלקת‬
‫תמחור וכלכלת תרופות (‪.)2.6.10‬‬
‫משרד הבריאות‬
‫האגף לתכנון‪ ,‬תקצוב ותמחור‬
‫ספטמבר ‪2010‬‬
‫‪24‬‬
‫דוח הועדה לבחינת מודל הפיקוח על מחירי התרופות‬
‫ תקצוב ותמחור‬,‫ האגף לתכנון‬,‫משרד הבריאות‬
2010 ‫ספטמבר‬
‫ מקורות‬.XIII
‫מאמרים וספרים‬

Danzon P.M., Furukawa M.F. (2003), Prices and availability of pharmaceuticals:
Evidence from nine countries, Health Affairs, 10(3), pp.521-536.

Danzon P.M., Furukawa M.F. (2003), International prices and availability of
pharmaceuticals in 2005, Health Affairs, 27(1), pp.221-233.

Kanavos P. (1999), Pharmaceutical pricing and reimbursement in Europe –
1999 edition, PJB Publications, Richmond, UK.

Macarthur D. (2000), Handbook of Pharmaceutical Pricing and Reimbursement,
Informa Publishing Group, London.

Møller Pedersen K. (2003), Pricing and reimbursement of drugs in Denemark,
European Journal of Health Economics, 4, pp.60-65.

Mrazek M., Mossialos E. (2004), "Regulating pharmaceutical prices in the
European Union", In: Mossialos, E. and Mrazek, M. and Walley, T. (eds.),
Regulating pharmaceuticals in Europe : striving for efficiency, equity and
quality, Open University Press, Maidenhead, UK, pp.114-129.

OECD (2008), Pharmaceutical Pricing Policies in a Global Market, OECD
Publications, Paris.

Paris V., Docteur E. (2008), Pharmaceutical pricing and reimbursement policies
in Germany, OECD health working papers No. 39, OECD, Paris.

Stargardt T. (2007), Pricing behaviour of pharmacies after market deregulation
for OTC drugs: The case of Germany, Health Policy 84, pp.30-38.

Vrijens F., Van de Voorde C., Farfan-Portet M.I,. le Polain M., Lohest O. (2010),
The reference price system and socioeconomic differences in the use of low cost
drugs, Health Services Research (HSR), Brussels: Belgian Health Care
Knowledge Centre (KCE). 2010. KCE reports 126C. D/2010/10.273/20
.‫ פארמה ליין‬:‫ רעננה‬,‫ שוק התרופות בישראל – המדריך המעשי‬,)2008( .‫ יהלום ז‬,.‫שני ש‬
2010 ‫ספטמבר‬
25
‫ תקצוב ותמחור‬,‫האגף לתכנון‬

‫משרד הבריאות‬
‫דוח הועדה לבחינת מודל הפיקוח על מחירי התרופות‬
‫משרד הבריאות‪ ,‬האגף לתכנון‪ ,‬תקצוב ותמחור‬
‫ספטמבר ‪2010‬‬
‫פרסומים מקומיים‬
‫‪‬‬
‫ברודט ד ‪ ,.‬בר א ‪ ,)2005 ( .‬הערכת השיטה המוצעת לקביעת מחיר מרבי לתרופות – הצעה‬
‫בדבר תיקון פקודת הרוקחים בחוק ההסדרים ‪ ,2006‬מטעם פארמה ישראל‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הלקין ה‪ .‬ואח' (‪ ,)2001‬דו"ח הועדה לרגולציה של תרופות ללא מרשם רופא‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הסתדרות הרוקחים‪ ,‬ענף בתי המרקחת (‪ ,)2007‬התגמול לרוקח‪.‬‬
‫‪ ‬זילברברג י ‪ ,)2001 ( .‬יישום הרפומה במחירי תרופות מרשם לפי‬
‫מצרכים ושירותים התשס "א‪ ,2.9.01 ,‬שלב א '‪ ,‬משרד הבריאות ‪ :‬האגף לתכנון ‪ ,‬תקצוב‬
‫צו הפיקוח על מחירי‬
‫ותמחור‪.‬‬
‫‪ ‬זילברברג י ‪ ,.‬שרביט ש ‪ ,)2003 ( .‬יישום הרפומה במחירי תרופות מרשם לפי צו הפיקוח על‬
‫מחירי מצרכים ושירותים התשס"א‪ ,‬משרד הבריאות‪ :‬האגף לתכנון‪ ,‬תקצוב ותמחור‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יצחקי א ‪ ,)1997 ( .‬רב – שיח בנושא מחירי התרופות מייצור מקומי ‪ ,‬הועדה לבחינת הפיקוח‬
‫על מחירי תרופות מייצור מקומי‪.‬‬
‫‪ ‬יצחקי א ‪ .‬ואח' (‪ ,)1998‬הועדה לבחינת שיטת הפיקוח על מחירי תרופות מייצור מקומי‬
‫דו"ח סופי‪ ,‬משרד רו"ח יצחקי ושו"ת‪.‬‬
‫‪ ‬משה א ‪ .‬ואח' (‪ ,)1998‬דו"ח הועדה לבח ינת מודל הפיקוח על תרופות מיובאות‬
‫–‬
‫‪ ,‬משרד‬
‫הבריאות‪.‬‬
‫‪ ‬משה א ‪ .‬ואח' (‪ ,)1998‬דו" ח הוועדה המקצועית לשמיעת טענות בנוגע לצו פיקוח על מחירי‬
‫מצרכים ושירותים (מחירים מרביים לתכשירים רפואיים מיובאים )‪ ,‬התשנ"ח ‪ ,1998‬משרד‬
‫הבריאות‪.‬‬
‫‪ ‬נתניהו ש‪ .‬ואח' (‪ ,)1990‬ועדת החקירה הממלכתית לבדיקת תיפקודה ויעילותה של מערכת‬
‫הבריאות בישראל‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫סוארי י ‪ ,.‬שלהב י ‪ ,)1988 ( .‬הצעה לשיטת פיקוח על מחירים ‪ ,‬התאחדות התעשיינים ‪ ,‬תל‬
‫אביב‪.‬‬
‫‪ ‬רלב"ג ר ‪ .‬ואח' (‪ ,)2006‬שימוע בנושא הכוונה להוזיל את מחירי תכשירי מרשם בסל‬
‫התרופות – פרוטוקול מיום ‪ ,18.5.06‬משרד הבריאות‪ :‬האגף לתכנון‪ ,‬תקצוב ותמחור‪.‬‬
‫‪‬‬
‫רלב"ג‪ ,‬ר‪ ,)2006 ( .‬דו"ח הועדה לבדיקת השפעת המודל ההולנדי ‪ ,‬משרד הבריאות ‪ :‬האגף‬
‫לתכנון‪ ,‬תקצוב ותמחור‪.‬‬
‫משרד הבריאות‬
‫האגף לתכנון‪ ,‬תקצוב ותמחור‬
‫ספטמבר ‪2010‬‬
‫‪26‬‬
‫דוח הועדה לבחינת מודל הפיקוח על מחירי התרופות‬
‫משרד הבריאות‪ ,‬האגף לתכנון‪ ,‬תקצוב ותמחור‬
‫ספטמבר ‪2010‬‬
‫חקיקה ופסיקה‬
‫‪‬‬
‫פקודת הרוקחים‪ ,‬התשמ"א – ‪.1981‬‬
‫‪‬‬
‫צו יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה ) ( הורדת מחירי תכשירים רפואיים‬
‫מתוצרת הארץ)‪ ,‬התשנ"ב‪.1991-‬‬
‫‪‬‬
‫צו יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה ) ( תיקון צו אספקה רפואית ) ( מחירים‬
‫מקסימליים)‪ ,‬התשנ"ב‪.1991-‬‬
‫‪‬‬
‫חוק ביטוח בריאות ממלכתי‪ ,‬התשנ"ד – ‪.1994‬‬
‫‪‬‬
‫חוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים‪ ,‬התשנ"ו – ‪.1996‬‬
‫‪‬‬
‫צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירים מרביים לתכשירים שהם תכשירי מרשם )‪,‬‬
‫התשס"א – ‪.2001‬‬
‫‪‬‬
‫צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירים מרביים לתכשירים שאינם תכשירי מרשם )‪,‬‬
‫התשס"א – ‪.2001‬‬
‫‪‬‬
‫צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירים מרביים לתכשירים שהם תכשירי מרשם )‬
‫(הוראת שעה)‪ ,‬התש"ע – ‪.2010‬‬
‫‪‬‬
‫החלטת ממשלה מספר ‪ 4114‬מיום ‪.9.8.05‬‬
‫‪‬‬
‫החלטת ממשלה מספר ‪ 4765‬מיום ‪.9.4.06‬‬
‫‪‬‬
‫בג"ץ ‪ 3997/01‬ניאופרם בע"מ ואח' נ' שר הבריאות ואח'‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בג"ץ ‪ 4251/01‬הסתדרות הרוקחים בישראל – ענף בתי המרקחת נ' שר הבריאות ואח'‪.‬‬
‫דוחות כספיים‬
‫‪Teva Pharmaceutical Industries Limited, Annual report pursuant to section 13 or‬‬
‫‪‬‬
‫‪15(d) of the Securities Exchange Act of 1934, For the fiscal year ended‬‬
‫‪December 31, 2009.‬‬
‫‪‬‬
‫רקח תעשיה פרמצבטית בע"מ – דוח תקופתי לשנת ‪.2009‬‬
‫מקורות נתונים מקוונים‬
‫‪‬‬
‫קרן המטבע הבינלאומית‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪http://www.imf.org/external/pubs/ft/weo/2010/01/weodata/weorept.aspx?sy=2008&e‬‬
‫‪y=2009&scsm=1&ssd=1&sort=subject&ds=.&br=1&c=124%2C138%2C964%2C12‬‬
‫‪8%2C184%2C132%2C134%2C944%2C436%2C112&s=NGDPD%2CNGDPDPC%‬‬
‫‪2CLP&grp=0&a=&pr1.x=70&pr1.y=10‬‬
‫‪:OECD Health Data 2010 - Frequently Requested Data :OECD‬‬
‫‪http://www.oecd.org/document/16/0,3343,en_2649_34631_2085200_1_1_1_1,00.ht‬‬
‫‪ml‬‬
‫משרד הבריאות‬
‫האגף לתכנון‪ ,‬תקצוב ותמחור‬
‫ספטמבר ‪2010‬‬
‫‪27‬‬
‫דוח הועדה לבחינת מודל הפיקוח על מחירי התרופות‬
‫משרד הבריאות‪ ,‬האגף לתכנון‪ ,‬תקצוב ותמחור‬
‫ספטמבר ‪2010‬‬
‫‪ .XIV‬מכתב השאלות שהועבר לבעלי העניין‬
‫להלן המכתב שהועבר לבעלי העניין‪:‬‬
‫תאריך‪ :‬י"ב בתמוז התש"ע‬
‫‪24/06/2010‬‬
‫סימוכין‪18992110 :‬‬
‫לכל המעוניין‬
‫שלום רב‪,‬‬
‫הנדון‪ :‬דוח הועדה לבחינת מודל הפיקוח על מחירי התרופות‬
‫סימוכין‪ :‬סיכום פגישות השימוע בנושא מודל הפיקוח על מחירי התרופות‬
‫א‪ .‬רקע‬
‫‪ .‬בעקבותיהם‬
‫‪ .1‬ראשית‪ ,‬נבקש להודות לכם על עמדותיכם כפי שהוצגו בפנינו בשימועים‬
‫(שסיכומיהם נשלחו )‪ ,‬נבקש להעביר לכם שאלות פרטניות הנוגעות למודל ‪ .‬השאלות תחולקנה לפי‬
‫נושאיהם‪.‬‬
‫‪ .2‬במהלך השימועים עלה לא אחת הקישור בנוגע להשתתפויות העצמיות ‪ .‬אבקשכם להתעלם מקשר‬
‫זה במענכם‪.‬‬
‫‪ .3‬כמו כן ‪ ,‬אבקשכם בכל מקום שתמצאו לנכון לבסס טענותיכם על נתונים שיסייעו לנו לגבש עמדה‬
‫מוצקה יותר‪ .‬ככל שטענה מסוימת תחוזר בנתונים מוכחים‪ ,‬נוכל להתייחס אליה בכובד ראש‪.‬‬
‫‪ .4‬להלן השאלות הפרטניות‪.‬‬
‫ב‪ .‬מדינות ציטוט‬
‫‪ .5‬האם המדינות מהן מצוטטים היום המחירים מתאימות לישראל ?‬
‫‪ .6‬מ הם הקריטריונים הרצויים להכללתה או להסרתה של מדינה מרשימת המדינות המצוטטות?‬
‫‪ .7‬האם ישנן הצעות נקודתיות להוספה ו ‪/‬או והסרה של מדינות לציטוט ‪ .‬אם כן – אנא נמקו את‬
‫ההצעה‪.‬‬
‫‪ .8‬נבקשכם להתייחס לאפשרויות הציטוט הבאות‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫מתן משקלות שונים למדינות השונות בהתאם לקרבתן מבחינת התמ "ג לנפש‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫מבין המדינות המצוטטות ‪ 2/3 ,‬הן בעלות תמ "ג לנפש גבוה מישראל ‪ .‬לפיכך‪ ,‬ניתן‬
‫להשתמש במקדם נוסף על שע "ח‪ ,‬דוגמת ‪( PPP‬שוויון כח קניה )‪ ,‬אשר ישווה את ערך‬
‫המטבע המצוטט לכח הקניה הישראלי ‪ .‬יובהר‪ ,‬כי ב‪ 2006 -‬הועלה הרעיון ונדחה בעקרו‬
‫מסיבות טכניות ‪ ,‬כגון עדכון תלת‪ -‬שנתי‪ ,‬אשר עם השנים שופר משמעותית ‪ .‬מהי עמדתכם‬
‫אודות אפשרות זו?‬
‫משרד הבריאות‬
‫האגף לתכנון‪ ,‬תקצוב ותמחור‬
‫ספטמבר ‪2010‬‬
‫‪28‬‬
‫דוח הועדה לבחינת מודל הפיקוח על מחירי התרופות‬
‫משרד הבריאות‪ ,‬האגף לתכנון‪ ,‬תקצוב ותמחור‬
‫ספטמבר ‪2010‬‬
‫ג‪ .‬עדכון מיוחד‬
‫‪ .9‬כיום‪ ,‬עפ"י הוראת השעה ‪ ,‬מעודכנים מחירי התרופות אחת ל‪ 3 -‬חודשים אם חל שינוי בשיעור של‬
‫‪ 3%‬בשע"ח האירו ‪ .‬להלן מספר הצעות שהועלו במהלך דיוני הועדה והשימועים‬
‫התייחסותכם אשר לאפשרות מועדפת‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫‪ ,‬נבקש‬
‫עדכון קלנדרי אחת ל‪ 3 -‬חודשים‪ ,‬קרי במועדים קבועים שאינם תלויים בשינויי שע "ח‪ .‬רק‬
‫אם חל שינוי של‬
‫שאחריו‪.‬‬
‫‪ 3%‬יעודכנו המחירים ‪ ,‬ובאם לא – ייבחן העדכון רק במועד הבא‬
‫‪ .01‬כנ"ל סעיף א'‪ ,‬אולם אחת לחצי שנה‪ ,‬או ‪ 3‬פעמים בשנה‪.‬‬
‫‪ .11‬אשר לשיעור השינוי ‪ ,‬טרם הוראת השעה חל העד כון המיוחד על מחצית משיעור שינוי שע "ח‪ .‬האם‬
‫לדעתכם יש להמשיך בעדכון המלא‪ ,‬או שמא לעדכן רק במחצית שיעור השינוי?‬
‫ד‪ .‬אופן הציטוט‬
‫‪ .21‬כיום ציטוט המחירים נעשה עפ "י חומר פעיל‪ ,‬ולא עפ"י שם התכשיר ‪ .‬האם נכון לעבור לציטוט לפי‬
‫שם התרופה? אנא נמקו תשובה זו בפירוט (שוב‪ ,‬בהתעלם מסוגיית ההשתתפויות העצמיות )‪.‬‬
‫‪ .31‬במסגרת השימועים עלתה בין השאר הטענה לפיה ישנם תכשירים שמחיר הציטוט הוא מחיר‬
‫הפסדי‪ .‬בהמשך לכך ‪ ,‬הועלתה הצעה לבטל את הפיקוח על תכשירים מתחת למחיר מסוים ‪ .‬מהי‬
‫עמדתכם בנושא זה?‬
‫‪ .41‬עוד נטען בהקשר זה ‪ ,‬שבשל היות חלק מהתכשירים הפסדיים ‪ ,‬מפסיקות החברות לשווק את‬
‫התרופות‪ ,‬ואז נאלצים הלקוחות (בעיקר קופ "ח) לייבא תכשירים מקבילים או זהים במסגרת‬
‫‪29‬ג‪ ,.‬במחיר גבוה משמעותית ‪ .‬מהי התייחסותכם בעניין זה ‪ ,‬והאם לדעתכם ישנו פתרון ראוי‬
‫לסיטואציות כאלו?‬
‫‪ .51‬מצד התעשיה המקומית נטענו ‪ 2‬טענות חוזרות‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫תמהיל התשומות בתעשיה המקומית קשור במיעוטו לאירו ‪ ,‬ולכן קשירת מחירי התרופות‬
‫המקומיות פוגע בתעשיה המקומית‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫התעשיה המקומית מהווה תשתית לאומית ‪ ,‬וערעור יציבותה הפיננסית היא בעלת‬
‫השלכות שתפגע במבוטחים ‪ ,‬באשר תרופות זולות לא תיוצרנה ‪ ,‬ובאשר בעתות חירום קווי‬
‫ייצור חיוניים לא יפעלו‪.‬‬
‫מהי עמדתכם בעניין טענות אלה?‬
‫משרד הבריאות‬
‫האגף לתכנון‪ ,‬תקצוב ותמחור‬
‫ספטמבר ‪2010‬‬
‫‪29‬‬
‫דוח הועדה לבחינת מודל הפיקוח על מחירי התרופות‬
‫משרד הבריאות‪ ,‬האגף לתכנון‪ ,‬תקצוב ותמחור‬
‫ספטמבר ‪2010‬‬
‫ה‪ .‬מרווח ייבוא ומרווח רוקח‬
‫‪ .61‬שיטת ציטוט המחירים שנקבעה בשנת ‪ 2001‬עברה מתפישה הנצמדת לעלויות התשומות לתפישה‬
‫הנצמדת לצד הצרכן ‪ ,‬לפיה מחיר התרופה ייקבע עפ "י תפישת מוכנות לשלם (‪.)willing to pay‬‬
‫לפיכך‪ ,‬האם עדיין נכון להשאיר את מ רווח היבוא‪ ,‬המעניק ‪ 1.2%‬נוספים לתכשירי יבוא ‪ ,‬כאשר יש‬
‫בכך למעשה הצמדה לעלויות תשומות?‬
‫‪ .71‬באופן פרטני‪ ,‬מהי ההצדקה למרווח הייבוא ולגודלו‪ ,‬בפרט כאשר ייבוא אינו ייחודי לישראל?‬
‫‪ .81‬מרווח הרוקח נקבע כשיעור אחוזי ממחיר התכשיר לקמעונאי ‪ .‬האם לדעתכם יש להותיר את‬
‫שיטת התוספת על כנה ‪ ,‬או שמא לקבוע מעין עמלת‪ -‬שורה‪ ,‬קרי מרווח שקלי קבוע ? האם ישנה‬
‫שיטת קביעת מרווח מתאימה אחרת?‬
‫ו‪OTC .‬‬
‫‪ .91‬האם יש להותיר את הפיקוח על תכשירים ללא מרשם ? בתשובתכם לשאלה זו ‪ ,‬אנא התייחסו‬
‫לנסיון שנעשה בשנת ‪ ,2001‬ולמידת התחרותיות הקיימת כיום בשוק התרופות הישראלי ‪ ,‬בפרט‬
‫בתחום זה‪.‬‬
‫ז‪ .‬חריגים‬
‫‪ .02‬האם יש לכם הצעה ראויה לנוהל חריגים ‪ ,‬אשר מחד תוכל להימדד בכלים אובייקטיביים ‪ ,‬כלומר‬
‫מקום מועט לשיקול דעת פרטני ‪ ,‬ומאידך תמנע הגשת בקשות רבות מדי לחריגים?‬
‫‪ .12‬התייחסויות‪ ,‬ככל שתהיינה ‪ ,‬יש להעביר עד ליום א‬
‫'‪ ,‬ה‪ ,18.7.10-‬לכתובת הדוא "ל‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ .22‬בתודה מראש על היענותכם‪.‬‬
‫בברכה‪,‬‬
‫ישי נאמן‬
‫מנהל (בפועל) תחום תמחור‬
‫העתק‪:‬‬
‫חברי הועדה לבחינת צו הפיקוח על מחירי התרופות‬
‫אילן סופר‪ ,‬סמנכ"ל לתכנון‪ ,‬תקצוב ותמחור‬
‫משרד הבריאות‬
‫האגף לתכנון‪ ,‬תקצוב ותמחור‬
‫ספטמבר ‪2010‬‬
‫‪30‬‬