שמן משחת קדש | שלמה בר דוד מולכו

Transcription

שמן משחת קדש | שלמה בר דוד מולכו
‫?‪$3‬‬
‫מיז*‬
‫*?‪1‬‬
‫^‬
‫^‬
‫^‬
‫>ג< >ג<‬
‫^ ^ ^ ^ ‪5‬״‪:‬י ^ ^‬
‫>א ^< ^‪^ ^ ^ ^ ^ ^ 5?? 5‬‬
‫^‬
‫>׳< >׳‪> <.‬גי >ג< >י<י ‪/‬י* >׳< מ‪0‬י*א ‪0‬ג* *** >‪*> <:‬י‬
‫*״ ״״ ^ ?*י *!< >ג< ז*י >׳< >‪> <7.‬ג* >ג<>‪> *1‬ג<>‪ <1‬ע*‬
‫פחח‬
‫*?‪3£8‬‬
‫?‪3£83‬‬
‫זה ספי ש מ ן‬
‫קרש‬
‫משחו?‬
‫אנכי העייותיהז ממה שישיגה ין־י יל כהה אנכי‬
‫‪3£££‬‬
‫תולעת ולא איש שפל יןנשיס כמוני ה י ו ס נ ע ״ ר ר ^ ד י ן ך ‪^ ,‬‬
‫ל‬
‫נ‬
‫מ‬
‫י‬
‫לכ•׳ ב נ ל ן ר ש *‬
‫קי י‬
‫מ‬
‫נ‬
‫נאם הצעיר ח מ י י ש ל מ ח נ ן לא״א זקן ונש!ה פ נ י ס ‪ ,‬י ו י ף‬
‫צרקה ןחנןי דריז־ס ומוקיר יבנו כמ)ר‪".‬רר ר ן ר י״ץיו <*־;•‬
‫תנננ״ה אל מקום ־ * מ ר ע •־‬
‫אשי תחת ממשלת איונט המלךשולפ! ‪ ] /‬כ ר ל ל ח מ י ך‬
‫"״‬
‫יי"ה‬
‫‪5 ^ 8‬‬
‫‪8$‬מ‪3‬‬
‫‪3£*£$‬‬
‫‪3#$$‬‬
‫בשניו‬
‫שמן משמ״תמד״שיהי״חז״‬
‫ו‬
‫?יולו ו ו‬
‫ביהוס השותפים הלא המה ה״ה נז״־יפאל‬
‫״ קלעי ני"!‬
‫וסגתסלקמ ממקק היקי י ל י י " י ‪ 0 1 * 1 3‬נהמן ה‬
‫נ ע‬
‫ה‬
‫נ‬
‫אכי״הם‬
‫הוגה ע"׳ זעייא ימןתלמיייא‬
‫ני״ו בכה״ר שמואל ז ל ליה‬
‫מ־יאנ־ה‬
‫‪38#8‬‬
‫‪1:‬ץנ‪161‬נ‪31131‬ד‪6 3‬ג>‪3‬ווו ח‪66‬נ‪ 11351‬ז‪6‬ז‪15 56‬ו"‪1‬‬
‫ו‪18‬א‪3013?[008‬ד־[‬
‫שטמשע^ ‪5314 13111‬‬
‫‪11‬ץ‪00111‬ז‪11219 ,8‬‬
‫‪£1‬־י_ ‪972-0777(0718‬‬
‫‪0‬מ>‪972-0178 (718)-‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫\ ‪/\ 016111x6‬‬
‫‪6‬־ז‪6\^ 8001> 51:0‬־זכ‪161‬־‪ 1‬ח‪69616156‬ו‪8‬‬
‫‪1‬ח‪1 6 * /\76‬‬
‫ץ‪.‬א‬
‫‪(718‬‬
‫‪,‬חץ‪001>1‬־ז‪.8‬‬
‫‪6[4409‬‬
‫‪11204‬‬
‫‪( 4 3 6 - 1 1 6 5‬‬
‫הספר הזה צולמה על ידי אחים גאלדענבערג‬
‫וניתן להשיג ממנו ט ו פ ס מכורך‪ ,‬במחיר סביר‪ ,‬אצל‪:‬‬
‫בימ״ס ביגלאייזן‬
‫‪6‬ו‪1‬ח‪4409 16 /^6‬‬
‫יו‪1‬‬
‫‪(718) 436-1165‬‬
‫הון ועושר בביתו וצדקת! עוסדת לעד‪ .‬זה וזמתב תניף ומשאילו לאחרים)כתזמת דף ר‪(.‬‬
‫כל הסברו־ סקחו של צדק כאל! םק״ם עשרת הדברזת )פם״ז כ״ג <״ח(‬
‫ע ל ה ט ו ב <זכד‬
‫האי גברא מךדא‪ ,‬הדבגי הע<ד והחשוב‬
‫מו״ה חיים הירש ליימןידער ני״ו‬
‫וגנו החשוג גזומה לו‪ ,‬מו״ה שלמה גי״ו‬
‫‪,‬‬
‫שהשאילו לנו את הספדים האלו להדפיסם לעילוי נשפת‬
‫אביו וזקינו הרמי החסיד והמופלג‬
‫מו־ח אליעזר ב־ר שלמה ז״ל‬
‫גלע״נ אפו המועוז ובעלת חסד‬
‫מרו* לעא גת ו׳ שלמת ע״ ה‬
‫תנזגב״ה‬
‫•**‬
‫נדפס אצל‬
‫אחים גאלדענבערג‬
‫‪ , ^ . 11219‬ו ^ ^ ס ס ח פ ^ ^ ^ ו ע ב ו ־‪5022‬‬
‫‪7£1_. (718) 972-0777‬‬
‫‪?<0(. (718) 972-0178‬‬
‫הוצאתיו לאור בעזהשי״ת כדי לזכות אה הרבים‬
‫כי הספר החשוב הזח הוא יקר המחאות‬
‫זכות המהגר יעמוד לי ולכל משפחתי להתברך‬
‫גבדבה וומלחוז ובכל מילי דמיטב‬
‫איסור השגת גבול ידוע‪ ,‬וחוק הממשלה התממה גלוית‪,‬‬
‫ובל יזיד איש להדפיס חיבור הזה בלי רשותי‪ ,‬ושארית‬
‫ישראל לא יעשו עולה ויתברכו ממעון הברכות‬
‫המר׳׳ל‬
‫יצחק בראך‬
‫‪.¥. 10950‬א‪*0£,‬א‪\*0‬‬
‫‪19141 781-8495‬‬
‫נדפס פה ב ר ו ק ל ץ נ‪.‬י‪.‬‬
‫שנת תשנ׳יג‬
‫הקרבת ב־ ענתהת הזהב ש י ^ ו ‪7‬ד‪7‬ק‬
‫ירושלים ודו‬
‫ל ע נ י י כמצניהזנהעו״יו י גי איס‬
‫אתי ואין שני געלמא יי נרא כרעותיה *‬
‫כמדות ונלעויו בטעמיה והלכתית •יהינחכמחא לחכימין ולועיא ?ולתיה‬
‫לא ראי זה כראי ןהלא שזו נשיעוריהן זיתיהס שונןת ;‬
‫לילה כיוס יע*יר‬
‫מתעשר מ י ו נ הוכי״ם ורנ פנינים תפוחי זהב •במשכיות י‬
‫לקראת נכין״יס וכלים מכלים שונים את הנכות)איו תמפיףית י אובליס למעיט'‬
‫נקוייס אן קליות • ז י נ ן כמו רמיס עליות י מרווחים כעמודיס ןהמנונות ‪:‬‬
‫וןונה עולמו והשביע נצחצחות • עושה מינתו קכע נינ״ןשל קיזשים וממלת‬
‫‪.‬‬
‫משפתות ״ לשמוע כלמודים את חוקיהאלהים ואת תורותיו והמה פתיחות‬
‫מנקר לערב לא יפחות מהחלונות ‪1‬‬
‫אשר ישכון הענן עליו מיהנ יהכו ליה מנה אחת אפיס‪.‬יורה יורה •ד־ן • ו י ;‬
‫רובץ נץהמשפעיי״ס ״ ימיב נ י ר א יאו״נ• נאשיתא ‪-‬מייני גנר יאיר געצס‬
‫השמים• ונעשה כמעין המתגנר שת״ס עשרה ע״נות ‪1‬‬
‫חכי לנפשי״הנהי•‬
‫חורה של חשי חורה חתומה ניתנת דלתותיה ננעלות י‬
‫כבש״י יןתרא״י נינה? גולות עליות וגולות מ״‪1‬עיןה נוןלשי* ויפצל ני‪,‬ס כצלוין‬
‫מחשוף הלפןלמות צומת לינות •‬
‫‪#‬‬
‫צדיקים שמגיע אליהם אור הגנון ני גזא לרחמנא • ויוצא פרח ויצק ציץ‬
‫נהירין ליה שביל• דרק״עא כשבילי יכה״י לע״ה בחנמ**‬
‫יפרח כשושנה •‬
‫ובמכוני* • כצ מיל• רכסי סתום ומשאו פתוח וילב״שס כתנות ‪.‬‬
‫בינעו מוכיח מתוכו נהור כהוריה בשרגא שמשא אכולי עלמא ‪ .‬עןינו באנו‬
‫לרגל המלאכה לרך נבר פעל״מא • פתחו; פתוח ‪.‬בדרך התגרים הון במילי‬
‫זעלמא ‪ 4‬כנגר צמי או נפיתים והלכתא לשגרות או שהיו אונות ‪1‬‬
‫כח נירחכמ׳יס לאסור אישי על נפשו * כגמר יצא ומנח בניו ואת כל יבושו *‬
‫כרע רב ק כאריה חיליה לאורייתא ובקרבו •שים או״ר ב ו נזר אלהיז על ראשו ״‬
‫הוא יאי ונולתיה יאיחזזתו מוכיח עליו מפאת מ י ו ותקרא! לו השכ״״נות ו‬
‫ה‬
‫נושה כמיקיות פוס ממלל י נ י ב ן י מ ע מ ו } ליה נ ל י י ן ‪ .‬ו נ ה י יוצא מפיו יעת‬
‫והנוצה לא מי גנים ולאמי תמציות אך מעיין * ע‪1‬טה אזר כשלמי‪ .‬פיתח‬
‫כינרים ודגי־שן ינריס על בורי•! *כל מיל׳ מןר מיצידמןיבנינלינרי כינהו‬
‫יוצאות הנ״ונות*‬
‫ידע לרצויי‬
‫זנות תולה תלהויגלול שמניא לירי מעשהומ״ין סתיק ליה י‬
‫פ * מפיון מרגציוה‬
‫למאריהילןול תתו ניתחו השמים על דאשתמעקליה •‬
‫יש‬
‫ן מ י ן של זהור״ית ח?ן סשתקיס זקפתי מנוון *‬
‫הקדמת‬
‫‪8‬גיש תלם ואשכח מיגניתא והוציא בלי למעשהו ״ מילא ביישו מן המאיכלד!‬
‫הפנימיות ויהי ידיו אמונה י ו ם •דהו * יכיא בפיריו וגם בעיליוגהיה שלהן*‬
‫זה מעלה אמכה ליאודיס היתה אורה ״ שמש ומגן כיונה זו שכנפיה מגינות ;‬
‫קלושה לפניו הא" ספרא דבי רב והיה קיש ״ ראו הביא לפז התיק עם ה ס ‪ :‬י‬
‫תיקז קלכ וניתקו קלש • פרו״ש מרובה במגילת ספר כתוב‬
‫קישקלשיס וכליייל לאישי״ס נאדר בקיש ‪ -‬הן י ן הדברים‬
‫העומדים כיומו של עולס ןה״ן עושי; כבשונל״ת ן‬
‫שיר ר‪/‬ש*ר*ם‬
‫וריז ונשכר לישכא יאקי״ומ* אחורי אר״י השט נפשט כחי״״ם * מימיו תן המקיש‬
‫מהאור המופלא וככול הי מלא י ב י נ ו הגמל ך ן א ^ י ׳ י ן צ ו ק ״ ל י י י ש י ן ס מ י כ י ן‬
‫עלוהי ממט תוצאות ח״״יס ״ יסיפת מיחמוהי אה־גית א‪$‬י"ס חלקם נ ח ״ ס ‪.‬‬
‫שמהם תצא תורה לברי חכמים כ י י ב מ ו ת *‬
‫נאה יורש ירש נהו להכי קראי בסיני מיישליס על איני פז מלאים "‪/‬יו‬
‫ומפיקים • באנםץ נהירין מאיריס בירקים * י י ן ה ל י תוא ל ל ח‪•{:‬דע ה״ת‬
‫הי‪1‬בס הבלם כ מ ל כלאישו״יין מן המהלוין‪,‬החקונל ינאמן איוב למעלה‬
‫הנלרוא‪1‬י<ויינ‬
‫ליבית את השחק״יכ• כמ׳־הר‬
‫נעימות יומית‬
‫היגי״ם ב י י ן מבנים;רע אנשים‬
‫כ‬
‫של‬
‫‪1£‬לכל גרץ‬
‫לשישים כגחלים נסיו בגנותן‬
‫* ו י ק וכתיבי לו ל נ י ר על המו״גמי םפר״אנהי היריה זךויה ןיקריה י מזח זיתא‬
‫י ב י א וכ&ויא ע׳ימיה שיא * קלוש ילמי לו י י ש י ב אני ד י י ה ׳ הבי קיא כמו‬
‫משחא־ריבותא יסלא יביןלהא ובוימו דר‪1‬הא‬
‫לא שמן ? ק ו ל א ש ק צנונות*‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫משחת מרש‬
‫בזה היואתבמעס ‪ 5‬ע ב י נ ו י ו נ ב כ ת ב נל כתני תשיש גוננו ידיו רב לו‬
‫ובהיכלו כולו שורשו פתוח על פ י כתבי המתויהגיול יאש המעוז מלאך י !‬
‫צבאות הוא הקלוש ה א ד • ד ל‬
‫ולעילא מנהו ן הניא גס‬
‫ו ש ע ת‬
‫*‬
‫ס ר ח ^ ו ת גלרילרל‬
‫הוא י נ ר י הזוהי היריש והתקוטם הכל בכתב עליו יישביל מייפינה? נסדרינהו‬
‫ואשמגינהו אקראי הנחמייס מןתב ומעמו ב צ פ ח י * ! כ י ו ן ־•י^ראוי להעלותו‬
‫על שולחן מלכים יהי ה׳עמו ויעל אותו על מזבח הרפוס למען ז־;גת א‪/:‬הינימ‬
‫ישלח פארותיו ילכו יונקותיו ע ל לפינות ג‬
‫בכור לנח״לה בהנח״יל עליון כחלהמטהלה • רן עם בני ישראל מפו תמו מ ן‬
‫בלהות גס לל ה יל״ת •נתזנימ נתוני׳המה מ ל מ י י ן כ ף דגל הן ה י י ע ת כ ו ל ת‬
‫אין לנו י‪5‬ם שאין קללתו מ י ו נ ה ציות אומנות משכחות את הראש׳נגת‬
‫״‬
‫‪,‬‬
‫‪2‬‬
‫המרמה‬
‫מחלין ומנחי״לין נחל״ה זג משוכה מכל גנ״חלות י מרגעי! המים איש מנעיתו‬
‫בידו חובשין אותנו כמקלות• י י ן חקיפא להכות ב א ג ח ף רשטובסלה עלילויו‬
‫ויאכלו את ישראל בכל פת ימא ליין סומק עשי זי״ל לגבייהו מנה של קלש‬
‫כסו״ל קומה ה באפך קעע רגליהון ואת בהונות ‪-‬‬
‫‪1‬‬
‫אלסיס בישראל ישלח ממיוס כןיש* בראש לינקוע פי;רא וניתיב ארי׳שייהו‪ .‬ליזלו‬
‫ב ת ר ש נ ק י י ה י ‪ .‬אינהו ואב״זי״הו ואל מקומ כקודש אייה מאי עבידתייגוייכא‬
‫מ י צייק וישראל עושה חיל לנפישחילימייהו* ממה יעלו בהר הקישבירזמל•‬
‫מ ס שאנן שרתיבמיימת *‪.‬‬
‫*ש‬
‫כרם ה׳ צבאות ארץ צבי למ׳יפת ולאות • והכילו‬
‫שמחה לפניו ביום יראות‪• .‬‬
‫כהכניתו תיב גמלתי* והיה הי למלך מל כל הארץ תגלה ומראה מלכותו* והיכל‬
‫תויסיכראש ההרים שם ב;בחה זבחי נדק עלית השלם כל הקרבנית*‬
‫אש אוכלת הס המדברים מתוך האש הגדולה והיי כותבת משום רפיון ידים‬
‫אלו הן המלין מבלתי יכולת מ^יע נ א ר ץ ב ע י י *המה ונחוצות ירושלים •‬
‫מפני חמת המציק גו• מבפנים ו י י מ רצפה במלקחים • סובו ציון והקיפוה‬
‫צריי אלפים אלפי י ב ו ת ״ ה כ* בית מרי המה על האיץ מ י < י י ‪ • 0‬ייאל אלוה‬
‫•‬
‫בעי״י היעב‪-‬את הקןצים ואת הברקנים יכם ע״ ינ־^‪.‬ן> ממתנים ו ע י ייכ״ם‬
‫והיתת הרווחה ונקימה ונמלה בית אל לעמוד לשית איש כפי ע מ י ת ו וענתה‬
‫מ י ד י י למנצחכנגינות‪:‬‬
‫ד נ י י שני צעירי שליחי עיר הקיש ייושיסת״ו עמוסי התלאות נאנחיה מבקשים‬
‫•שועת ה'כהיג> טין ה ח ו י ס ה א י ו מ י י ב ס ״ י באו י י ש ו א ת ה א י ץ שני*‬
‫״ורטוב‬
‫אלגאז*‬
‫טוב״חלס־־ס‬
‫בש״ווירז‬
‫קצעיר יעקב‬
‫חזן ס״ש‬
‫לבית‬
‫ן‪*3£3‬‬
‫<< ‪<#‬‬
‫^"׳נ >‪</> <7‬י‬
‫>‬
‫‪0£> $1‬‬
‫*י‬
‫הקדמת‬
‫המחבר‬
‫ישראל לה' י נ א ח י ק ממיני• ממחלת בריאתו ש‪ 1‬עילם • והנה‪/‬ןן^ם׳•‬
‫בשביל <שראל שנקראו ראשית תבואתו • עמו ונחלתו י נר״אין כאוהבי[ ••כמס‬
‫ח נ י כ י ! • ישראל לשרת ב ק ר ש‬
‫‪1‬‬
‫ראשית ראשית •נשכיל התורה שנקרא* ראשיי! ״ כרוך המקוס אשי נתן ׳!נו‬
‫!(לןייא‬
‫•‬
‫את תורתו • חמרה מ ח ה • כיפ נכתת • כי גזא לרחמנא‪ .‬והרת נתנה‬
‫נגשת כני ישראל אל ה מ ר ש‬
‫כבודה‬
‫כרה כחמה‬
‫בת מלך פנימה * יוצאת בהינומא • קששה בכלה נ ע ז י עדיים •‬
‫״‬
‫מאירת עיניס • אן ראה ויספ״רז • ויביאה אל הארס לעובדה ולשמרה‬
‫משמרת ת ל ן י ש‬
‫וה‬
‫הירך אוד ישכון •בצאת השמש מ כ ו ר ת ו וכירח י נ ו ן •היא דרכה של תורה• עחכי‬
‫בכל ושמורה ‪ .‬בעלנא יעסיק בה• בספר התורה הכתובה *שונה הלכות• ששים‬
‫המה מלכות •בהויות לאביי ו ר ב א * ל ב ר קטן ו מ י גמל מעשה מרכבה י שיר‬
‫על עלמות * בשמיס ממעל בונה עולמות• בשקל ה ק ר ש‬
‫וןז‪8‬ר‬
‫•‬
‫כתרי״ס • עושה אורי״ס ״ בחכמ״ה ובתב״וכה וביע״ת ‪ .‬ל י ן מלכו׳ ת נוגעת‬
‫יומס יצוה חסי ו • אין ע ו י מלבדו * נאזרה בנמליה י מטה עוז מקל ההארה•‬
‫על‬
‫צבי תכאר״תו י למשפצו שמתו • נג״ח ישראל לא ישקר י לחישי״ו יבקי׳י ״‬
‫הארץ ה ו ליו י נשגב שמ ן לבת ״ צדיק כ ז מ ר יפיח י וכאור ב ק י שמש יזרח *‬
‫ו י ב י ע ד י ^ ״ מ ״ ל ך ביופיו • העשירי יהיה‬
‫‪1‬י‬
‫יי‬
‫אצל״ו * זמל לו • בי״יאהינליא כס״א וסמוכות שלו • שליפים עומייס מהע‪5‬‬
‫ובנה‬
‫לו •ניצ״ראותו ימות ארבע חיו״ת• קוברות אשה אל אחותה ותלכנה נטנ״ו״ת י פ ע ל‬
‫)עשייה מראה האופנים * פגים בפניס • ארבע מיאו״תהאלו המ העומייס ‪ 4‬והי!‬
‫קרש‬
‫לאחדים • כ ל ס ב ר ו ל ׳ י ם • כלס אהובים •ה‪0‬מקריבים • והיי‬
‫נןר‬
‫״‬
‫אלהיועל ראשו• תתענג בישן נפש״ו • וי״וח נכון בקרנו * ישים א‪"1‬ר כ״ו‬
‫נשמ״ת שיי תבינהו ״ פועל האלהי״סומעשהו ״ ונפשו < ו קי״ה • ויהי האלם לנפש‬
‫ק י ש‬
‫ח״יה • והיה‬
‫״‬
‫ןן‬
‫מויה ״ וזו שניה ״ סמא דחיי • זכיין באקרז״י • שהו חכמים בלשון המשלה * אגוני‬
‫סורו‬
‫מגנא • מכל ל ע ג ם כל ‪30‬י כל המחלה ‪ .‬א צ ו ל י מצלא • נס״ו גס נ ע ו •‬
‫סורו אל תגעו • כי מ!‬
‫ק ר * קכ״ה תבע ביקריה• הבז יקר לליוקנא למלנא • איגוונא ילנש‬
‫ןכדוזא‬
‫והמניכא • פנון אתר י אצ אלנס ע ת ר י מה יוסי! גמה עונו * ע ב י מ ג ר ן לרבו ‪#‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫ל* ה ק ר ש‬
‫חזו‬
‫הקדמת •המחיר נר?‬
‫מאי יקמ^עביגאמן*דבהמושיפין לו •קול א ל י ־ ו ק ו ל ל ^ ה ב ן י ק י ר י מ ק י ״ ק י‬
‫* נכל לבב * אבני חוב״ב * חיבמ‬
‫•מ‬
‫י\׳י‬
‫ד‪/‬לןלש‬
‫מאן‬
‫יזכהליא • גמו״ל ייו היה •מישעמלו בתורה • בנפשו קשורה• עושה כחת רוח‬
‫ליוצרי * אמייןכח עושה דבר")* אבר ושבר • ע״ילבלא בר • פנימה אל‬
‫‪3‬קר"]‬
‫זו״ית תורה מונחת• בל היוצה לעול ויבא ויטו ל ידו כצ״לחת • נותנין לו במין‬
‫יפה ״ לא נצרכה אלא להעל‪#‬ה • העלי!‬
‫‪6‬נא‬
‫לאמרי * הלא כה לכרי• עד הימז הזה מעודי • כ ן אנכי עמלי * נפשי חשקה*‬
‫בתורה הרחב ה והעמוקה* אחת שאלתי מאת ה' • גל עיני• ואביעה מיל•‬
‫קרש‬
‫מעלייתא • עמ־קתא ומשמרת' • בהייי‬
‫המרש‬
‫בקרש‬
‫אנכי כורע ומשתחוה * קירה מחלי * •מלא פי כרבות והוראות * לארון הנפלאות•‬
‫ברוך הי אשר לא הסיר תפל*י ו ח ס י ו מאתי ״ ויתן לי * אתי בגורלי * מעס‬
‫ממ‬
‫מ‪/‬ער* הלא מצער ‪.‬כהליכבשי• לפ• חומר המשא *‬
‫‪3‬נת‬
‫‪4‬‬
‫ויש‬
‫מילין • החלו עולין י זעיר שס • זעיר פס * אח* מני אלף ן‪1‬פיס • י‪1‬עמתי מעמ‬
‫מיערת הרכש ונופת צ<פיס • תורתו של י'מאי״ר אור שבעת הימים • ארי״א‬
‫לבי עילאי קליני דמי״ם • זה ס י '‬
‫נ‬
‫!ידעתי‬
‫•ך‬
‫יב‪/5‬רש‬
‫בלןרש‬
‫בינ״י ילעת• • כי לא ילעתי • אפילו לברלם ככתבן * ליש וק״ו עמקן ורומן‬
‫ארכן ןרחבן ••מה יעשה אותדהכן ״ לבליר וללכ״ן‪ .‬כי אין הכם בעירו * על‬
‫שיאות? לאורן • קורא אני מפי ספריס ‪ .‬ולא מפי סופרים י אנשי ק ר ש‬
‫אתןה • בצדק אחזה •מבאןמולעא רכה •הרי עליסובה• יגיל * יתקרי >‬
‫ונהודא עימיה שרא * ל ץ הוא הדר לכל חסייו החכם השלס והכולל המקובל‬
‫האלהי חק״ו כמוהר״‪10‬ייס דייוזה גליו יאיר לעל זה שנים מלי עכרו פת מ״ק‬
‫לשכון כבוד תוככי ירושלים ללהבא • ששון ושמחה ימצא בה ‪ 4‬פתח ל‪ 1‬פתחא בהאי‬
‫פרשת״א • לגלי מסבתא • הנה שכרו אמו • ופעלתו• ל*ו כמימ‬
‫‪,1‬‬
‫הקיש‬
‫גמר‬
‫דנא • כסת וכעונה • באן נמצא וכאן היה• דין גלי רזייא • הח‪:‬ס השלם והכולל‬
‫במיות ובימות המקובל הנאמן חסיד ועניו מהוריה סגי בשלירר מאיי‬
‫לבאנסה תנצב״ה ויה• כשומעו כי הרימותי קוליזאקליא הלא הוא אמר לי‬
‫שבה פה מורה • נחלק חוש״ים‪ .‬כיןדר קישיס ״ מתנתא עמירתא י מיני ומינך‬
‫תסתיים שמעתתא * ויעשו פרי תבואה״מיליןלצלעלאה! נ א ד ר ב מ ך י ^‬
‫עבר זמן מחנה־• מדת הדין פגע ביה •יצאת כת קול ואמרה י‬
‫ג‬
‫יב"*־ מאייו‬
‫מבןפקלרייא‬
‫הל רמת‬
‫(‬
‫המחבר ני״י י •‬
‫אספקייא המאייה ״ קיסי עלה בית אל אל הממחה ואל הנחלה ׳מעלהעלנב•‬
‫מעלה *בהל• צליקיא וחסילייא *בעי עליה י בלשכות‬
‫ה^ןרעו‬
‫אנינשארתי לבלי ״ גרגיר יחידי״ נלעג לשזןאיןבינה * מערבבחסף עינא״ בכצ‬
‫;את בתמי הלכתי ״ אחור לא נסוגותי ״ ללמוד ע י מקוס שייי ״י כהה מגעת • ונפש•‬
‫״ודעת ״ לראש אשמורות ״ ללקיע אויו״ת * לפקמן עיני םעורות • לפישאיןפנאי •‬
‫ימ‪$‬נל שבתות הי* כי הס ל ן ר ש‬
‫ק‬
‫‪ •3‬כל הימים אספרם מחו״ל • הייתי אך עסו״ק לרך הול י על המחיה ועל הכ!כלה •‬
‫קרש‬
‫‪1‬פש עמל עמלה• כמןלא מי לאתנן כקול שוייהורבנן • את השנת כ*‬
‫‪#‬‬
‫ועזי‬
‫לברי • מעם־ הי עזרי • תמן תניכן* בתר יובא אולמן • לאיש הרשי בלא חידוש‬
‫אין מלרש• אלה מפה״ ואלה מפה * תורה נביאים כתובים׳ הלא הס כמוב^•‬
‫קרש‬
‫צחרות בשמלותס* לברי חכמים וחילותם ״ יאשי עס‬
‫?מתוכם‬
‫זיתי‬
‫כעין החשמל ״ זה הרבר אשר מ*ל * פנית מלכותו ״ שלמת נסבממו * י*מ‬
‫אנשים* חכם הרשים• על שנשים* שיר השירים קלשקישיס * כ י כל השירי!‬
‫‪3‬יוס• כתתיכסףהפייזס •מרובה מיה *זה שגת• הבית ?תורה ולתעודה* אמיתי‬
‫אני אל לב• ‪ 4‬א ^ רוחי בקרבי •י בל קבלינא‪.4‬אלקג‪1‬הנא •ואספתיבאמרייים•‬
‫א^‪-‬להיבריס* ולא סדרים*אסו ן> אסי״״סמי; במינו * שסצלהיות כחשבונו‬
‫המבליל כיןקלש‬
‫לקרש‬
‫?נהגיע‬
‫*ויה‬
‫״‬
‫‪:‬יוזי מת כנוס פסוקי שיר השירים״ מסמוני מסתרים י הבא \<‪1‬הי מסייע ין‬
‫אותו * איש אישממלאבתי• כי מעם אשר היה לפני ויפמ־ן לרוב כידר\הטובה‬
‫ממלאה והרחב ה ‪ 4‬ברחובות קרי״ה* סיי־עמא‪,‬ישמיא * בהורסנותיה למר ‪ 4‬ב•‬
‫קרש‬
‫״מני החל וגמור ‪ 4‬אלה מקראי‬
‫<!תומה * הנה העל״מה * כל הרוצה לי<‪ *1‬ל לבדים ככתבן ‪ 4‬אינו א^א כיועה כי‬
‫לא י י ע הה<‪1‬יבן ‪ 4‬חילות אלהיות* דברה תורה כלשון מעורב עם הבייות *‬
‫קרש‬
‫שנעשו צורות *ותהייןצחררת •זה כתב *לברים שבכתב • כליל״‬
‫הנמצא כתוב כספר * ונכתב בש״פי * כל המסתכל• מפורש ושום שכל * ממל״בי‬
‫קלמוי״מ • שכלם מתאימות* ברמייה בנידת * ממעונות אריזת * ספר הזוהי והתיקונין‬
‫קיישין עליונין * חיים הס למוצאיהם‪ .‬לרושמם לכל חפציהם • של האור המופלא‪.‬‬
‫דב גזברזה ורב חיליה • איש האלה״ס קדוש הוא מורינו ורבעו האר״י זצוק״ל ואשי‬
‫‪#‬ל ייז ש״ג•* לגא<ן שמהו אמי־ ואיןשני* השם נפשינו בק״יס מהרין״ו זצוק״ל גלול ‪9‬‬
‫־ וכי‬
‫*ןעצןמיס * קקיים הרמיס • ״סולמו נ ה י י ' קדש‬
‫ה פ ח נ ר‬
‫נר־׳י‬
‫ו‪3‬י ימאלאישמי איזה ‪ .‬כ י גביןף נכפפת‪5 .‬כא לגשת נאישת • מנחי! מרהשייין*>‬
‫‪$‬עש‪1‬ת לך שם * אגש׳ שם‪ .‬נשם הגחלים * מעי״ניס ננחליס • ח״וני חגי״ים מחנס י‬
‫?ת דרכם * ל י ו‬
‫הקיש‬
‫‪ 01‬אני * מ״ה א נ י ‪ .‬לא נכחי עצמי‪ .‬ניכר שפחמ^ * בולי האי ואולי * ערבי ע ל י ‪ .‬אפר‬
‫כירה * חולין בעזרה‪ .‬המבייל כין חול ?‬
‫האמנם‬
‫לא מחכמה * אפילו כמלא נימא * הוי עלה‪ .‬העמק שאלה‪ .‬כי גי! לה משוגה *‬
‫הלא היא כ י " • י י ימי** * ל ה י ? ה *‬
‫נ ה‬
‫ע‬
‫‪3‬‬
‫ס‬
‫‪0‬‬
‫ש‬
‫ע‬
‫י‬
‫ח‬
‫ח‬
‫הקרש‬
‫שם כ׳ לסי רנוא משפר ננ׳ ׳שיאל יש סי רנוא פיחשים למורה שנכתנ על כ‪5‬‬
‫)ין״ל‬
‫פסוק ופסוק על כל;ייך מוי דרכי פריייס וכלנשמה מישיאל יש לה לרך‬
‫ו>יוי בכל התורה כפי נח״נת שורש מציאות נשמתו הנקשרת כתורת ולהן בל‬
‫;יאים מישראל יכיל לחלש חילולים כתורה כפי חלקו מה שאין חכרו יכיל לחלש כן*‬
‫האמנם יש אלם כליל מבמה ניצוצו' חלקי הנשמות וכפי מספר הניצוצות הכס יוכל‬
‫לחדש פיחשיס כתורה כוי ע״ש( אינו השתא* יאי עניי״תא • כל ישראל יש להם‬
‫חלק ״ גס אני כאחי מהם חלק נחלק • ארכה מאייו מלה ויחנה ‪ .‬לא זו‬
‫קרע^‬
‫מחכנה • ויקרא שמה וחונות • ואחא מרננות‬
‫;‬
‫ועול‬
‫נה • מתוך חנה • גמלה אמנה • על כל שכני י נ ה י סיני‪ .‬אשר ירי ה' • שש‬
‫*‬
‫נקבצו נפשות רנות • בל הרוחות נאות ונישנו״ת • ונשמות אלפי ינבוח‬
‫ראשונים אןר היו כימיס ההם י גם את הכל הנאים אחריהם ״ חלקם שאלו‬
‫נסיהם • משכילים יוהייו כ‪/‬זהר ״ וכעצם השמים לטהר • וגם אנכי עמיחי בי‪.‬ר‬
‫קוה נשוה • קמי מלנא מחיי‪ .‬אחד המשתחוה * לה׳ נ י י י‬
‫הקרש‬
‫ו‪6‬ן> גס זאת • מאת הי היתה זאת במ״ש נסי החסיים סיי תק״ל בי הקנייה גוזר ע‪5‬‬
‫האדם כמה ספרים יעשה * ומי יאמר לו מה תעשה ‪ .‬ועול כתיכ שם כ׳ צל מי‬
‫שגילה לו הכ״ה לנר ואינו כותנה ויכול לכתונ הרי גחל מי שגילה לו כ׳ לא גילהו‬
‫לו אלא לכתזנלכתינ סוי ה' ליראיו ונייתו להזליעס ובתינ יפוצו מעינותיך‬
‫חוצה וזש״ה יניא נמשפט על כל נעלם שגורם שנעלם א‪3‬ו טונ שגילה לו ואס‬
‫אמור מעתה בתר עני״א ענ״יותא ״ עליפ<‪1‬‬
‫*‬
‫י ע שלא כתבה ע״ב‬
‫*‬
‫< מקמייתא • דנא בתנה • הכתונ קכעו חובה‪ .‬נרי נחיונא * אי אפשר לומר ונקה‬
‫ככל מיל• ימנק״י • בי לא ינקה ״ את אשר חטא מ!‬
‫הקדש‬
‫<עול‬
‫אחרת היתה ״ לרווחא יתילתייני לא לקדושים אשר בארץ את כל אלה ירי עשתה •‬
‫וגם לא לחכמים גלולים ממני • רק לאנשים אשר כמוני ‪ .‬ו לקטני ארץ! להם‬
‫לנרס נתנה האי״ש • ישישו וישמחו • הולבי על לרך שיהו ״ גמטייאות פ י פ י א ר‬
‫לחכמה • מיניתרגימ״א • מילתא נטעמא‪ .‬אמח ליה איקר ‪ .‬נלרך ישר י והין‬
‫קיא זתייזיתז יהיה‬
‫קרש‬
‫!ה‬
‫הקוטת‬
‫המחבר גרץ‬
‫זה יו!קי״ חלק אלוה אלתי צ ד ק י ‪ .‬זאת היתה לי ״מלפני איון חילי ״ כייסי אלהיס‬
‫בעחיוי * טל כן אמרת• * אמתציקו • מי יתן נספר זיזחקו * אלה היבריס * עשזת‬
‫ספרים‪ .‬מכתב פתוח• חיתס ל ! ר ש‬
‫‪|9‬‬
‫* נים *תה ״ מילי יאגית״א • חמשה מיגים ‪ .‬ממינים שונים ‪ .‬נתוניה נתוניס • טל‬
‫אשי שוב שם • י קראתי נשם ״ זה ספר‪ ..‬הנותןאמיי שמי •‬
‫זה‬
‫יצא ראשונה ‪ 4‬לראש פי״נה‪ .‬זה שמו • טעמו זנמוקז עמו * הילך ניישרו * הערה‬
‫את מקורו • כ׳ שמן בחכתה י קיש בחכמה * שיר השירים בח‪:‬מה‪ .‬כמבואר‬
‫בהקדמה* סמי• השעי אל‬
‫י‬
‫•שחת‬
‫‪8‬‬
‫הקרש‬
‫‪ 04‬את השני י ייס״ב נסנ״ת תחכמונ"׳‪ .‬בי גס כל מעשינו‪ .‬לשגון כנ״יי נארצ״נו •‬
‫כיבלית ת‪:‬מה * מעיני הל חי נעלמה ‪ 4‬אורה זו תורה ‪ 4‬וה״אין האירה •כלה נאה‬
‫קר©‬
‫וחסודה * נתסלך כל כבודה •מקיא‬
‫<‪$‬משחה בה * מנית אב״א • נהר״א נהי״א‪ .‬ורכז יתייא • כבלה תעיה בליה * שנח ביון‬
‫קרש‬
‫אביה • שמן המשחה‬
‫ג‬
‫י‬
‫באשרה׳ יקי אי*ז נחכמ״ה • ל י ך ג נ ר בעלמה‪ .‬כזנ^שמ״יח נתנו״נה * נקצה‬
‫תסובב גבי אס לנינה * •יוישה ירשו‪ .‬אחי נאחי‪ ,‬יגש‪ * 1‬איש תכונה אשה חכמה ״‬
‫כמ״ש מוהר ת ח מ ה ‪ .‬וקראו להס קישיס ק ד ש‬
‫<ן• יהי רצון מלפני אניני שגשמים ת״ת ישראל‪.‬צביונן של ישראל‪ .‬ב״ •היו הין אמר‬
‫ולין דבייית הנם בתוניס * נמר״די אור על אילתאהניס * מ?ח רבות קורשא ״‬
‫*יצוק שמן על ראשה• בשמן‬
‫הקרש‬
‫*•יהיו‬
‫לבי׳ אלה י בכ״סףמלא‪ .‬אלהיקייביס*נעימי!ינאהביס‪.‬במה ח נ נ י ן ‪ .‬לעזרי‬
‫מ ״ ן נ י ק נ י ן ‪ .‬ומיין יונייןילביים‪ ,‬מחיי״יין •ולו״ד עזלהי אליעלה ‪.‬וייס״ף‬
‫ה ז ר ל‬
‫י‬
‫ה מ‬
‫י*‬
‫נ ח‬
‫ייי*‬
‫נ‬
‫־ואי ל‬
‫ב ה ר‬
‫ג ל ׳ ר ש‬
‫ו‬
‫בס ‪ .‬את השלישי‪ .‬וחיתה נפשי‪ .‬כ• שמי בקרנו * לשיים שב״ו * שמ״ן ר״ת ש״למה מ״ולכו‬
‫נייח נרי יאיר לעי ‪6‬מן ראש אל יני ראשי‪ .‬ותחי נפשי* החי‪.‬מי‪ .‬תחיה * מקור‬
‫יןייס בצלו נחיה * ישבתי בנית ה'לאיך ימים ורוב שנים ‪ .‬ישני‪)0‬רענ‪:‬יסילאהנת‬
‫וליראה ‪ .‬את השם י הגבלי והנורא‪ .‬ולדבקה בו בלנ שלם ובנפש חפצה * כל מה‬
‫שתמצא* מת שבתוכו ק ק ר ש‬
‫נם לרבות ‪ .‬מיל׳ יאמת • כיי יית שמין מ״שחת קייש ע״ה שס ימ״ז והיין מספר שלמיה‬
‫ב״ןיו״ר אבא מאיי' ;לה״הןכןמשה״ת״אומיןת שמחיית‪ .‬היא לאמ״א * לה לשמה ‪.‬‬
‫של‬
‫א‬
‫‬‫‪1‬‬
‫המרםת‬
‫הפחבד נדו‬
‫;‬
‫^י*‪.‬‬
‫ש‪ 5‬מרת א^שמחה לשמו ולשמה! אשא את שמזתס‪ .‬לעילוי נפשםרוי^ם ונשמתם י‬
‫מאורי אורב מושכותס *יידמו על משכבותס ׳> ושם ימסו בצרור הסייס <כימממ‬
‫תוצאותחיים* ויולי נותן טעס יירניע״ב^רש‬
‫וף&ןו‬
‫חמי״שימו* להגיר גלולתו * בי לקוצר המשיג ועומק המושג מיס עמוקים * לנר*;‬
‫מתיקים * תעלומות מגמה * כמה וכמה! ר;ו( דדזין* נשיר השירים גכוזין״‬
‫אלה דברי שלמה לילך והדיויס ‪ 4‬אינס אלא מפתחות החיצוניות * אס"<ך שמיי[‬
‫‪1‬‬
‫ד<|רש‬
‫^אגי <‪1‬רם אכלה רגע איכר* כ* כאז כניס ע י משכר* זכחאין לליייה ככל יוס הימה‬
‫מ י ל ה * מפני חמת המציק * במצור ובמצוק אשר יציק • נוי עז פנים • כנ•!כוכים *‬
‫בעלי אגרופין • אלו ואלו מצנ‪1‬רפי]‪.‬דאבלו איו ־ישראל ככל פה * מרישי״ה לשיפיה *‬
‫־‬
‫ו כ ל ו ו ל ״ ו יאכל ^‬
‫׳יוזרל‬
‫לכי ו •תר ‪ 4‬אתת ה' למא תעשה תורתך פלשתר* לבר גחל הנביא י נ ר כל אכליו‬
‫׳׳יאשמו •במלכר רזה יתמו* סי צילם מעליהם ‪ 4‬רעה חבא עליהם • ויגעת‬
‫ישעיס * המודדים!הפושעים * מקול <ג‪1‬אנ‪1‬א* ו<‪1‬א<‪1‬י בקלא מהתא * לאי[ שאיימ‬
‫ופליטה * ולא יגעו אל ר ^ ר ש‬
‫כתמר אש ונפיית ו מ ת זלעפות* ! ‪ * 1‬לחרפות * י מ ם ר ע ל רשעיס פחים* א*‬
‫משיתמו‬
‫אפילו מינוק כן יומו • וכל ישראל‬
‫הראש ואת רנתחים* ותאבי *ב^לימ*‬
‫שמתים• האפויים והניתיס **שוני יו שני כצל שיילי * על כלילי שלאנן זשליז‬
‫כלו ״ איש על יגלו * למשפסותם לבית •אנו תם * בסצריסם ‪-‬ובטירומם * על‬
‫אימת‬
‫הקרש‬
‫אנא‬
‫הי אלהינו* אכיגו גואלינו *הנש משמיס ודאה‪ 4‬כי עמך המי הגדול הזה כהר ל‬
‫*ראה* ויעבור מלכם לפניהם‪.‬״ אדי נוהם* הבור מגע שיננצי משישיו* ברכבו‬
‫ובפרשיו • יימי־זנהמיניק * נליומא זמניה * בר נפלי * כריש גלי עס ענני שמיא•*‬
‫מילתאישגייא • הלל הוא לפני קונו •״ועמיעל כנו* וי&ע אהל* א פ מ ו ‪ .‬ל ה ר‬
‫‪4‬‬
‫‪-‬‬
‫כי*[‬
‫עז למלכו ״ כאריה נ ס מ • וירם קרן משיחו • שעל מנת ק שלחו • פתאום‬
‫יבו&יאל היכלו *שהציבור צריכיןלו * ‪-‬האלוןא‪:‬ר אנו מבקשים ‪ .‬תפאחן‬
‫ירום אנשים ‪.‬והבית בהפנותו * פ ו נ אאריח לבר מיאשיתו• מיולש המעוז‬
‫•יי*! בב׳ילו ב״ל עוז * משכלל כתיקונו שהשמחה במעונ״ו* לתהלי״י‪ .‬לשיים‬
‫ו‪-‬לתפאר״ת ״ קומת המתר׳ת ׳•שנימלכים משתמשים נכתר אמד* כיוס ההוא‬
‫* ! " ! • ח ה' אחי ושס״ו אחל * שית שנתי! ל ן י ש‬
‫י י י ‪ 9‬ציקת נחשל לרחיס רבנן‬
‫ב פ י נ ו י איש צעיר שלמת כןלא״א זקן ונשיא‬
‫‪ ^ 1‬י ף ר ר נ נ ] נ מ ך \ ר ל ו ך מ‪1‬לכו וןניב״מ‬
‫פ כ י ‪0‬‬
‫־‬
‫•׳!'*‬
‫הקרטה‬
‫> ‪ $‬י ר ‪ 0 £‬ר י במלרשאלספרים כתב שלמה <ז?‪1‬י' קהלת שיי השירים איזה מהם כתג‬
‫תחלה ר' חייא דנת !ר'יונתן ר ח רבה אמד משלי כתב תחלה ואח״כשיר‬
‫הסירים ואמ״כ קהלת כוי מתנייתא דרי חייא דנה פליגא על הלי; ״מטמא מתניהא אמרת‬
‫שלשתן כתנ באחת ושמעתאאמרה כל חד וחד בפני עצמו ודי יונתן אמר שיר השירים כתב‬
‫תחלה ואח״כ משלי ואח״כ קהלת ופירשמהר ש יפה ליל שלשת]כחב באחת שבשלשתןהיה עיסק‬
‫ביחל וכותנ פסוק אחי נ‪/‬ה ופסוק אחד נ‪/‬ה וחו‪/‬ר)עוסק כשלשת] וכותב פשוק נזה ופסיק‬
‫נ‪/‬הוכן ע י סופם עב״ל ובפ״ק דכמרא לי י אמרו שירן של נתונים כו משלי קה^תנןיר‬
‫השירים ע״ש נמצאו ל' חלוקות לר״ח רנה משלי שיר השירים קהלת למתניחא שלשתן כאחיו ״‬
‫לר״י שיר השירים משלי קהלת לש״ס לבתרא משלי קהלת שיר השירים ונלע״ל לתת ט ע העם‬
‫לכל אחל גאחלנסתר המלרגה ונקיים בי הנה בזוהר נא לילע״אאמדול ס פ ר י ן ע נ י ש י י‬
‫הןיייםקהלת משלי וכלהו לאשלמא חכממא שיר השירים לקבל‪ .‬יחסי קהלת לקבל לדינא‬
‫משלי לקכל לרחמי כוי ומבואר הוא שהפונה כנגד חלית אמנס בז! אח״מ ליל ע״א' אמרו תית‬
‫גי ספייןלחכמתא אפיק שלמה לעלהא וכלהו נחנמתאעלאה שיר השירים חכמה קהלו!‬
‫הבונה ומשלי לעת לקבל ג''אלין עבי גי ספרים כל עייפו א עייפי שהרואה שם כ‪/‬והר יראה‬
‫כי נ' הידממתהנל ר'שמעון אמרם עכ"; אין האחת סותרת לחבירתה כנודע כי נגללןון‬
‫י‬
‫ליא חלית מולי;! ונעשים חב״לוא״כ נוצל לכנותם בנגי חלית וכנגד חליל‬
‫ידוע מכונת ל\'ש ועמידה כי נק״ש אינם נכנסים בליא רק הנייק למוחין שהם הלה•‬
‫ןךן^ר״ן‬
‫והחג״ת אמנם הג״ר של המוחין שהם כחב״ר שהם עיקר המוחין נכנסיןנעמייה‬
‫חכמה נאלהי אברהם בינת באלהי יצחק לעת נואלהי ־•יעקב וקולם כניסת הג״רימואין״‬
‫שהוא כק״ש אוהחליגשל הלעת היו כלולים החסדיםבחכמה והגבורותבבינת ועב״זבפרש*‬
‫ואהבת מתפשט האיון המשלים ובפרשת והיה מתפשטת הארת הגבורות כנל כל זה נ‪£‬״‬
‫הבונות ל״ח לק״ש נמצא כי הארת היעת מתחיל להתפשט תחלה קוים כניסת הח״ונ ואת״פ‬
‫נאלהי אברהם ננכס מוח החכמה ואח״כ כאלהי יצחק נכנס מוח הבינה וזו היא םבי^ן‬
‫י ח רנה כי הל ספרים הם כנגל חליי וכיון שהח״וג שביעת נכנס הארתם תחלה על ן ן‬
‫משלי שהוא כעל היעת כתב תחלה ןילח״כ שיר השירים שהוא כנגר החכמה הנכנש לאלהי‬
‫אברהם ואח״כ קהלת שהוא בנגל הנינה הנכנס כאלהי יצחק ואע״ג שאח״׳כ' נזאלהי יעקב‬
‫‪.‬הוא כניסת נח״ עצמות היעתעכ״ואינו חייושכיון שמתחלה ככר נכנשו ההארותיח וג?(צ‬
‫הדעת על לרך שכתב הרב ליל בליל הל והל של העומר כי כינן ש^ליל הל נכנס הרשיעו אי<‪1‬‬
‫חחש כניסת העצמות גליל ל‬
‫מתטיוא פליגא עליה דרי חייא רכה כי ליל כי כינן שהל ספרים הם‪.‬כנגן ליו״‬
‫חליל והחליל ממי ד הס באים כאחת וכהי חשיב׳ לכן שלשתם כתב כאחמ‬
‫כי אע״פי שהיה התפשטות הח׳יוגתחלה זה אי?ו יק הארה בעלמא )עני הי גס המוחי!‬
‫חכייר אינם נכנסים ‪/‬תאחר זה כלי שנאמר הי גס הספרים שמגיס כתב אותם ‪/‬האחר ן־ע‬
‫י ק כניסת המוחץ הס פרקים פרקים כ י נתחלה נכנסים ליס תתאין לית לנצחבתכהפ‬
‫ופיית להול בבינה ופיית ליסוד בלעת ואח״כ עי״ז נגנשיס הפרקים האמצעיים ל י נ לנצת‬
‫בחכמה ולינ להוי בבינה ולי נ לישול נלעת ואחייב עד"‪ /‬נכנסיןהפירק״ןהראשונייפ״א לנצח‬
‫בחכמה ופ״א יהוי בניל וליא ייסול ניעת וכן בלוגמתס עשה שהמע־יה שנשלשת]ד\ה עלסק‬
‫יי‬
‫יי‬
‫‪,‬י‬
‫!‬
‫‪1‬‬
‫י‬
‫‪,‬י‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬ז‬
‫אמ‪03‬‬
‫גיחיונוחנ ססוקאחינןקזססוקאחלנןקזפסוקאחלג‪/‬ס זחזזי)טיסק<שלשת!וצ‪1‬תע‬
‫פסוק‬
‫א‬
‫‪*:‬ש‪1‬ק אימה ופסוק איבזה יפי א׳נזי‪ .‬וטוסק בגי יחי כ י י לסאת נ י כהיקגיני זנאי‪1‬בא•‬
‫א ם נ ‪ 0‬י י יינתן ס״ל כ׳ הגי סביים‬
‫נסנןוק)פסוק להנחת כניסתם פרקים פרקים ז‬
‫כ ח ך משפיטים או״אי‬
‫גס כ ע ל חלית וידוע מכונת הברכות כ׳ בתינת‬
‫‪"01‬גון לן״א להעלותם ועליתם היא נתינות אתה ר‪.‬י אלהינו כי באתה אנו מעליס אי‪ 1‬י‪!$:‬סל‬
‫ובהו״יה את הת״ת ובאלהינו את הגנייה נמצא סיר עליחס חת״ג וכנגדס עשה'שהמע״ה‬
‫שיי השירים תחלה כנגי החסל ואחייב משלי בנגל הת״ת ואח״כ קהלת בנגל הגנויה וגס‬
‫אס נאמר בי גס ר' יינתן ס״ל כ׳ הגי ספרים הס כנגד חנ״ד כנר גם )ה הסדר נמצאבתננ‬
‫! ו^ע״ח נל״א של דרושי הצלם ח״ל והנה תחלה נאה החכמה היא מ׳ לצלם ואחייב הדעת צ'‬
‫! *?לס ןאח״כ הנינה ל' יצלם א״כיהיו עתה הסלר מצ״לשהס חל״נ וזהג י‪.‬נ״ן' נייחזקאל‬
‫*פה נוף וחורשמצ״ל קר‪,‬ןא ן״א הנקי אח שכלננון ע״כ אמנס לע״י לא ידעתי לקשר זה עם‬
‫שאי יוושי הרנ ז״ל‬
‫הש״ס לנתרא שאמרו מעל״ קהלת שיר השירים כונתה רצ‪1‬יה נ י ן אס נאמי שהג'‬
‫ספרים הם כנגל חגית נ י ן אס נאמר שהםנגל חכ״ל י ס י ר הוא מלמטה למטלה‬
‫י‬
‫י מש‪5‬י תקלה שהוא כנגד לטת או ת״ת ואחייב קהלת שהוא כנגל נינת או גנניה ואמר כ ן‬
‫שיי השייים שהוא כנגל חכמה או כנגי החשז‬
‫‪...‬‬
‫‪,‬‬
‫>‬
‫‪ .‬פי האמור כ• מיי השירים הוא כנגל החכמה ט ל כן התחיל שלתה המע״ה זה כסכר‬
‫י'ך‪?]/‬‬
‫נתינת שיר היומן על חבמה וכמ״ש בתיי לנ״ז ט״נ תניינא בשיי י א חנמהש״י‬
‫\‪ '1‬כל וילועכ• עיקר המשכת הטיפה לנהי'זווג הקלוש היא מחכמה ועל כן זה ספר שיר‬
‫]וגשיריס שהוא כנגד חכמה הוא התעוררות לזין עלאין יסודות העמוקים של הזיוג הקלוש‬
‫] לין‪.‬כלל נדרן פרט ובהיכי פרסות ונמ״ש נמדרש רני שמטין בשם י ' חנן לציפרין אמי‬
‫'‪*,‬יי בפול ר נ י סימו} אמי בסול ומכופל כ׳ הוא נגל החכמה וע״י המשבח הטיפה משם‬
‫על צדיק ׳סול עולם נטשה הזזנג הקלושבל״ם ליל •סולמי מילכזת בחכמה עשית‬
‫‪. ,‬‬
‫' ‪ 7 1 ^ 1‬גם למש״ל מהזוהר נ י שיר השירים הוא בנגל החסי נוכל לנמר ע״ד האמוי ב׳‬
‫הלה שיי ה״ס טטיא לחסייס ג״כ וכמ״ש בליית ס״פ בראשית כי שלמה הע״ה טשה‬
‫‪.‬‬
‫]גי נןפייס שיר השירים בחסלקהלת בגמרה מש^י בת״ת כוי ויהי שיר״ה פ י שיר ה' שהם‬
‫; לחסדים כשהם בשיר שהוא החסי שם הם חמשה והוא יומא לכולהנ ישם כלס מתקבצים‬
‫ןומשםמיןקשטים ולבן נקי חמשה ואלף כאשר מתקבצים ב״סור ונעשים כלם בחי'א'‪'),3.‬‬
‫ע״ש ועל כן התחיל בתיבת שיר הרומז אל החסד זאל החנךיס אשר בו וצולע כי טיצת‬
‫<<ןווג ה״ס ההיחסלים בסוד הסי לגני; כפום אמת ולכן זה הספר שהוא כנגי חסי הוא‬
‫‪,‬גתעויחת אהבה סימת נטלמיסשל הזיזג הקלוש בי הוא בנגל חסי יע״י המשכת החסדים‬
‫ע י <יינןול נעשה זווג הקלי ש ונרמז זה בזוי תחמה קמ״ג ע״ב אבל שיר השירים ודאי בוס‬
‫‪,‬של ברכהיאתיהינ בימינא ?אתמסר בגויה ועייל כל יחימוובל חייו אשתכח יכג״כ כל מזלו י‬
‫'גיחימו ובחרוה ולא אשתבח בשאי כל שירין יעלמא הכי בוי וייוע כ* נוס ש״ב היא הנול(‬
‫ימינא הוא החסד וחימו התעוררות אהבה‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫ז‬
‫‪,‬‬
‫‪ 1‬ב ז ך ! נלע״י לתת טיב טעם אל מה שנקרא שיר השירים קיש קישיס כי הנה בסוף האי״ז‬
‫נאמרמסרוניתא לא מתברכא אלא בבללא יתלתא אלין יאינון נה״י ומתבסמא‬
‫וממניכאגאתי לאקייקיזש הקישיס ללתיןא ? ! ' ג ג י ! ללא עייל)ההוא אתר‪.‬ללעילאאלא‬
‫ההוא‬
‫הקדמי! י "‬
‫ב‬
‫ההוא לאקיי חשל וע״לכקישו‪.‬קדשי‪ 0‬ומתבסמאניק'ומתנינא <ןאי'קימייק*שיסנגז‬
‫לגו אחר דאקרי ציון כוי האי אמר אקר׳ קיש ובל קדשים ילמיאעיילי[ חמן נההוא י י ג א‬
‫יאמעא וכלהו את״; מרישא עלאהלגילגלחא לדכורא מססראימוח* עלא* ישריין ניה‬
‫ונגיל ההיא ניכה נכל ש״יפיגופא על אינזן לאקרןן צבאות כוי וההוא כגילו בתי י א ח מ י ן‬
‫תמןשייין ליה נההוא יסגל קדישא כלא קןויא נג״כ אקריחסי וההוא חסי עייללקיש‬
‫הקי&ים יכתיב בי שם צגה ה'את הניכר‪ ,‬חיים ע י העולס ע״כ היי מבואי כי קיש קישים‬
‫היא יומז אלכללות הזווג הקינש כי אע״פי שניאהשהוא על היסזי יבוק' זהו לפי ויאמין‬
‫לשע?ז יבי שסנכנשים כל קישים דדמרא אבל העיקר כי קיש לינז ה׳ סול לנזקי כמיש ההוא‬
‫אתי אקרי קיש ועצירי י ל נכנס׳ שם כל קישי' לרכזר'שה״ם הטפהננחייהחסי המושג‬
‫‪ .‬מ! המוחין ןיוןע בי החכמה היא כוללת כל המוחין כי כלס נרשמין ונכללין בו יהוא ע?קי‬
‫בלם ולכן שיר השירי‪,‬סשר‪,‬ןא כנגיהחכמק אשר פשםגמשבת הטיפה וגם הוא כנגד החסל‬
‫וגס הס׳ פה נמשכת ננחייהתםי *ולא חוורא אשר לטעסזהכלי הוא רחימו וחדו'התעוררו‬
‫אהנה סויות עמוקים נרןיןעלאין של זווג הקיוש כי עיי• המשכת הטיפה מהחכמה וננתי•‬
‫ת ס י ט י היסיי שזהו קישיס ירכויא נעשה הזלוג שהוא שנכנס במקום הקיששליס ימוד‬
‫‪,.‬לנוק' כ* לכן אן נקרא •סול רנוק' קיש קלשים ולכן נקי שיי נשירים קיש קישים כי נו נכלל‬
‫כל הנכלל נקיש קישים‬
‫בי אל זהירמזזמ״ש שסנזו' תחמה וע״יאיהיקיש קישיםמ״טנגיןיבצ‬
‫ז א ‪ £‬ש ר‬
‫מילוי ברחימו יכחדו' כלא בגין י מ ס יכרכה אמיהיב נימינא נ*וןייאתיהינ‬
‫בימינא כלי; כל חייו וכליחימו אשתכח ונג״כ ניחימו ונהיות כל מלוי ע״ב בי לכאורה‬
‫צ״למה קשי יש לקיש קלשים עסיחימו וחדוה אמנם לפי האמיר א*ש בי כיון שכיס של‬
‫נ י ב ה שלי ס הנוק' אתיהיב בימי^א שה״ס החסר בלי; כל חילו וכל וחימו שליס הזווג אשתנה‬
‫כ• לטעם זה בי שיי השירים הוא בסיי החסי זנחסי תלו• ה״יג לכן כלו הוא התעוריוזן‬
‫אהכהוסורזתהזווג וז״ש וכג״כ ביחימו יבחלוה כל מלוי יע״כ נקי קיש קלשיס בי בן קלמ‬
‫קישים בו נכ‪ |4‬בשם זה כל כללית הז!וג‬
‫*ה גובל לפיש מאמר ס ‪ 0 1‬נז״ח ש״הש וז״ל שיי תתי״ו סימן ט״כ והנה נשי‬
‫)?]‪0‬‬
‫הפסוקים ובלי״חתהליסע״פ תורת ה'תמימה בתב הנה שש ת־נותנז'בפסוקים‬
‫־‬
‫א)ו תיימ ל עלות היכויוה״ס רקל‪/‬״א הגקיהוי״ה כוי חיית ה' הוא נהשל יז״אוהוי״ה‬
‫זו היא נגי׳ חוי״ת יז״ם שיי תחר") הנז' נןזהישיי השירים שליס חמשה ואלף וע״ה הם‬
‫ששה ואלף והנה שם ע״כ ייני״ין אס תמנה אוחו באופן זה ׳"זי פי ליי בם ש׳ ה״י בעמיו!‬
‫ו‪-‬״ו הם ש״ל ז׳״ו פעמים ה״י הס שיל הכל ני' ?ותק״ס ומילוי שם זה ע״נ ליול״ין עולי? מ״ו‬
‫הבלבגי' חתי״ז זהו תורת ה׳ תמימה עייכ והנןיואס בעיניך כי ביבי• היב*"ללא פייש‬
‫רק תורת הי דהיינו ש‪ 0$‬הזי״ה לע״נ עולה תור״ת אנל עלין צריבין אנו למוי״עי מהו ‪£‬יל‬
‫תתי״ו כישס לאיש שם הו ׳"ה אמנם לפי האמור נ י שיר השירים הוא נחסלני לבןה\‪1‬תיל‬
‫במלת שיר הוא פשוט כ׳ הנה שיר הוא נחיןי וזו ההוי״ה לתוי״ת ה' העולה תתי״ו הוא‬
‫נחסל כי בן חסי עולה ע״ביז״ששיר תתי״ו סימן כלומר כי שיר האמור באן הסימן כי•‬
‫שתיע מ׳ הוא הוא תתר״ו א!תה הנחי' שיש בה שם ההוי״ה דע״נ העןלה מתי"! שהוא מחסי‬
‫שעליו נאמי תוי״יו י‪ .‬תוי״יו תיוי״נ מהו י מ ן מ׳׳שהינ;"ל של״ס חמשה ואלף כמ״ש \‪0‬י\‬
‫‪'0‬‬
‫•‬
‫*‪.‬‬
‫ה‬
‫ס נ‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫הקימה‬
‫‪.‬־׳־*‬
‫‪ • .‬י פסוק וההוא צייש על מחסי ואע״פי שלכאורה אלו הנ'לרשות התרי אהדדי בי לפימ״ש‬
‫‪3,.,‬אן ואלףפייושו חשבון גלול של אלף ולפי מש״ל פירושו אוי! אלף שהוא אחל אין‪ •.‬קפידה‬
‫‪ * * ,‬ש י שהיישה היא על החסלים ־׳יי' פירש ואלף על היסוד יי* נ י שם נעשים כחיי אמת‬
‫‪^ ,,‬א^שהיישה על החסר ל נ י פירש ואלף חשנון אלף כ פשעיה לקרא ניוןשהחסי ה‪1‬אי שם‬
‫• ' ב העולה חתי״ז שזהו פשטות חמשה ואלף שע״ה י" ' •הוא ששה ואלף שהוא תתי״ו וגס לפי‬
‫‪ ? ,‬ה •שא״ל בז שיר השירים הוזן בחכמה כי לכן החחיל נתינת שיר היינו יכולין לציש שיי‬
‫מיוי״ו סימן על)החכמה בנודע כי עיקר שם ע״נ הוא כחכמה אבל כיון שהרנ ז״ל פירש‬
‫מוינו‪.‬על החשי מי הוא אשר יבא אחרי המלך כ• אפשר כ׳ הו ׳"ה ז‪ 4‬יע״ב בהנאה נ אופן‬
‫זה אינה רק במשי ולא בחכמה‬
‫•• *‬
‫סניזנני נ;הזוהי כ׳ שיר השירים הוא בנגל חכמה וגס הוא כנגד החסי אפשר‬
‫‪001‬‬
‫שזהוהימז כ׳ נסיר זה ספר שיר השירים ק״ק ח' פרקים כי ח' הוא ר״ת ח׳כמה או‬
‫*‬
‫מיסד וגם לימון כי בימיו קיימא סיהרא באשלמותא כי עלתה בנקי >‪.‬ו' על ק׳כמה לז״א‬
‫כמו שנבאר לקמןב״ה‬
‫‪.‬‬
‫נלע״י היותם קי פרקים לרמז סור נעלם שהיה בזמן שלמה הע׳יה והוא כ׳ נשי‬
‫מאמיי ה‪/‬והי סיניאשיח בפייוש מאמי האותיות נאות נ‪ '1‬כתב ון׳יל לע כ׳ האבי‬
‫גקיוש העליון •ש לו בי צינורות והאחל מזריע ז י ע קיש והיי דוחה אח המוחיות ומוציאס‬
‫*יזיז וני ציני רות אלו הסםמוכיסזה לזה בי אין ניניהם אלא נקליי^שיס וננגלם חיוסיןה‬
‫קיש חהחול)‪/‬׳ישוחו יחי לקבלן כ׳ הם סמוכים ובדבר מועט יכולים להתערב קיש בחול‬
‫‪ " 0‬ו ו ר ע כ י נ נ י חת מבחי'ז• יצא* מצינור החול והמותרות ולטיבו נקי בני חח והצינור‬
‫‪!4‬זה ממוחיות ח'מלכים הראשונים שמלכו באדן אדום לפנ; מלון מלך לבני •שיאל ומתו‬
‫‪1‬לס וכאשר •צא המלך החי זכר ונקבה כנודע ונתבסס נדחו מוחריהס דדן צינור זה והס‬
‫צני וזיו ממש ומערת המכפלה לקחוה לחלקם‪.‬כיחשבו לבסס לבוק העליונה ע״י צינור זה‬
‫ולא יבולו על לבא אברהם שהוא חקי ואתגלייא בפום אמה דרך הצינור הימני ואתבהמת‬
‫על •לו ולפי שני צינויית אלי סמו^ם זי• לזה ו מ י ל ו נ י ם זה טס זה לא נרשמ•־׳ שחי אזחייות‬
‫אלו בשבטים המיייס על ב' צינורות אלו כי ממקום גבוה יצאו מקלס שאין שם קלי' ימותיות‬
‫סמוכות להם ואין מגיע שם‪ ,‬פגם ולא כן מקום והכי שם מתעיניס לפעמים קלש' עם‬
‫מל‪.‬ושם מגיע החטא אשר הוא בגי' טו״נ בי באשר יתגבר הצינור הימני על השמאלי יקרא‬
‫סוב וכאשר יתגבר צינור השמאלי על הימני יקרא חט בי זה לעומת וה עשה האלה׳ ם‬
‫;‬
‫עב״ל‬
‫נלע״י שתהיה הונח מאממי ז״ח שיי השיייס רף ן' ע״ג לפוס אמשטייס אלק‪.,$‬‬
‫ביתא נתייסר תחומיןתר!שי שבטין בר תריןיאסמלקימנהוןואינון יו״ט י ל א '‬
‫אתחזז נהו כלל טירעאלו לאיעא בשייותא והוה בינ״הו בחובי לעכ{ וכיין אתהליו אינו!‬
‫אמיון תיין יאסתלקו מנ״הנ ואינון מכרזי ואמר• חטא ישראל ואליןאתיוןלא אסתלקז‬
‫מינייחו אף ע״ג יהוו באיעא קלישא כנל לרא וירא ו ע י לאחא שלמה ובנה נ י מקישא‬
‫)אתי״שבו עלמין עילא וחתא בליוקנא חיא כיין אתיישיואתוון כלהו ואימן תרין אתוון‬
‫לרשימין בנייהו לביש אתהפינו לטב אחהדיו טייח לכתיב וישב יאודה וישראל לבטח כלהו‬
‫^אווןהוו שלמין נינ״הו נלא‪ ,‬קעחגא כלל כוי ע״ש• ולפי תהקלמק הנז׳מנןאר הענ־ןבי‬
‫בזמן‬
‫״‬
‫‪,,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫לבזה‬
‫\‬
‫גזמן שלמה המע*ה נ נ ד צעור הימני טל השמאלי ונעשה ה״יכ ג״י ע״ח ב״ נמתק ונתקיש‬
‫גס צינור השמאלי ונמתחו נחי' הדינים ו הגמרות שכו ע י החסדים שבצינור הימני)נעשה‬
‫מלן ס ו ג ; ‪-‬‬
‫*‬
‫מצאתילשימי! ןל״הה שהניא ההקימה הנן׳ של הרב ״זלה״ה והזכיר מאמיהנל‬
‫של הז״ח ופירש עם זה ככוח נהי פי* צריך שתתחזק להמתיק את חי פ י שבי אוחל פ״ח תינקל‬
‫כת*להיינו הקרושה ועשר*עו‪1‬גהןא‪.‬היסוד שיהיה כולו טו נ ובג״ ‪0‬״ח שאזיגנווהחסליס‬
‫על הליכים ויחדיו יהיו סונים כו״עיישהוכאו דבריו נשימ״מ סוף ברשת נהר סיני והנה‬
‫נזמןב״המק לנר זת מוכרח מצי עצמו למיות כן כמי״ש בפנים נכמה מקומות בי כזמן‬
‫ב״המק תמיר היו ע< עיים זו״ןפנ״פ ולא פסיקןווגייהז וככר בתנו נזוהרויצאקמ׳^ע״כ‬
‫והנה מלאכי אלה*ס עיליס ויוריים אל;ןממקדכל עמיןלאינין־סלקיןונחתי‪ /‬נהאיסלס‬
‫כל ישראל חעאן מאיך האי סלס וסלקיןאינהוממנן וכי ישראל מתכשרן עיני״הו אסתלק‬
‫האי סלס וכלי•) ממני נחתי לתתא ואתעבר שולעכותא ללהון כלא בהאי סלס ק״תא וכרנלהנ‬
‫נחתיןלתתא אתענידסלס קיימא כוי ורע כי סלם הנ‪/‬יעל הישוי מלבר אשר נו כ כתי״•‬
‫מאין וסליק אשר נזה תלוי נחיי נ הצינורות וע״ש נש׳ מ״מ מת שפירש היע״ז ‪/‬יל נמנשי•‬
‫אחזה אלוה והמשכיל ינין וד״ל‬
‫נרמז מנין והשם נ^מ כאותו ד^ע״א לכימה‪.‬שסירשוהי״ג סי ערוגת הנושם ו ד ‪1‬‬
‫^ ן ף‬
‫כשעתא‪,‬ראמפתח האי שית רוצה לומר יסור נפקו נרנאן לעלמין אימת••‬
‫אתפתחכלאעל״או מניה חי־עקףמו ייתיכ לרגליה ומשיית אתעביי שיר כי ה יפו י הנ|יוש־‬
‫יו*א ממנו צינור השמאל וממנו משפיע לח״צוייזהרסד עי\ס דיתינלרגליה כסוי ריוסין‬
‫איש את כ• מכונה היסוי לנחיירגל כיגאחזיס נו ננןול הערלה‪ .‬על הכרית ויונק מצינור‬
‫השמאל• משא״ב כיוןשנתעלו העולמות נימי שלמה ואז היה נמו סוד שנת‪:‬ואין לקיצונים‬
‫אחיזה מ והא ראיה שהיו זו״ןכתמייגתפ״נפואןאין יראה מהחיצונים ואז משית אתןיביי‬
‫שירוהס״איריה לנוקנא ימיר ואז גס ^הצינור השמאלי נמתק ועלה כסוי שיר שעולה תמיד‬
‫למעלה כ* גם הגנויות שבצינור ה ^ ל י היו מיס מתוקים וילוליסכו ע ש ולע״י זהן‬
‫מיז שסיי‪ 0‬שם נז״׳ח קרין־כתינ וישנ ישראל לכנ‪ 0"1‬איש תחת גפנו כוי יהשונו ומבואר הוא‬
‫‪,‬י‬
‫לשוב‬
‫‪1‬י‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫זי‬
‫לפי מ״ש למעלה כ׳‪.‬מח״ם גע‪5‬ה ליח‬
‫־ ‪,‬ן י ־‬
‫פי האמלרנליע״ל שאפשר שזו תהיה כ*ג<‪ 1‬ק‪/‬ו׳ פי ויחי רכ"גע ב ובגין לשלמה‬
‫מלבאירתא לסיהרא בשלימותא בעא לירתא לה בפטמותא וע י אשתלל למידע‬
‫י‬
‫כלעתא דרוחין ושדין למירת סי^רא בכל סערא וכיגסוי לשלמה מלכא נכלא אתנהיר היהרא‬
‫ן^ה״י ו ת י ג חכמת שלמה ותיכ לייקא מסכמת כל כני קדם חא פלאה הוא כמ״י ואלה‬
‫המלכינ^אשי מלכו כארץ אמס ואלין אקרו^ בני ? י ‪ 0‬יכלהו לא אחקיימו נר לבאי לבליל(‬
‫לכו־יןלאקיי הלי לכתיב !•מלון תחתיו הלי ומאנא אע״ג יאתנהיית סיהיא לא אתנהידון‬
‫נאשלמותא ע י יאתא שלמה יאתחזי לקבלהאכמה ראוקימנא י‪$‬ג"כ איכרה נת שנעהולן‬
‫ומכל חכמת מצרים לא חצמה ת ת ‪ 6‬ה לאקרישפחה ינתר ריחיאוכ^אאת^לילת האי חכמו!‬
‫שלמה חכמי*נפי קלס וחכמת מצרים* ע״כ זהענץ כ• כני קלם ינק* המלכ״ן קלמאין שהם‬
‫משם ני• ן וכ! נק'הקלי שנתהוו מהם ונקי קלם כי קלי" קימה לפרי וגם כי קדים הוא מסכו‬
‫אסוי״ס יכ״ן והטיפות יצאו מאחוריים למס כיין כמ״ש נ<י"ת ת״ עיי• )חכמת נכי קלס‬
‫יי‬
‫י(‬
‫?‬
‫• היו{‬
‫וזקרםח‬
‫היא שוישס ש‪5‬הק‪*1‬י שהיו גזי מלכים כמ״ש הרחיו נ״לנלי״ת פ' וירא ו מ ו נ ה טל גוז•‬
‫הדינים הנשפע׳ ס להס כי זהו תיותס וחכמתם וכבר כתבנו לעיל נשם הרנ ‪"/‬ל כי הצינור‬
‫השמאלי הוא ממותחת המלכים ומשםמובבעיס החיצונים וא״כ־בזמן שלמה הע״הגנמתק‬
‫ונתקדש צינור השמאלי א״כ כל אותם הדינים שהיי מושפעים דרך שם אל החיצונים נמתקן‬
‫‪ * 3‬ג ר י נ ג ר הצינור הימיני וע״י החסליס אשר גו ממתקים את הגבורות והדינים אשר‬
‫גשמאלי ונעשה הכ< נו* נ וא״כיוזדיו׳ יהיו עוניס להשפיע גנוק׳י הנק חכמת שלמה ועי *‬
‫‪ 1‬ה נתיגה גה השפע ונמצא כי מחכמת גני קיס עצמה שהוא השפע שהיה מושפע להם‬
‫משכו׳ ממש נתרנתה גאותו שפע חכמת שלמה כ• הרינמתק ןנתקלש וניתן אליה וז״שוגגי!‬
‫׳לשלמה מלכא כוי שאין הבונה שבזמן שלמה היה פנס נלננה חייו רק כי שלמה רצה לידע‬
‫געניןהקלי איך היה נשפעלהס השפע כזמן שהלבנה היתה פגומה כיי למנוע אוהו השפע‬
‫מהס ולהמשיכו אליה כי מכלמקוס אגריצאר‪.‬גפ*‪ 1‬יהיה מושפע אליה עתה נזמנו שהיא‬
‫מלימה);״ש לתירת סיהרא• נכל סג׳רא כין מהמקום שהיה נשפע אליה נ י ן מהמקום שהיה‬
‫נשפע לחיצונים שהסהנ הצנויות כי כלס ישפיעו בנזקי וקהיה *ז״ש וכיומו• לשלמה מלכא‬
‫בב&אתנהיר םיהרא נכלא לרכות צינור השמאלי הה״רותרג חכמת שלמה ותרג לייקא‬
‫כלומר מילא קאמרי ותגיל רק ותינ שהוא לשון י ג ו י כי נתיבה השבט נה ועתה מכיש‬
‫מהיכן נתרנה השסע כה כלי לפרש כל הפשוק כי אע״פ שכנר אמר נכלא אתנהיר סיהרא‬
‫והו לפי ה א מ ‪ 1‬כ י כן‪.‬למינו מהפסוק וכמ״שהה״ל זתרג כוי‪ .‬לכן צריך לנאר הכתונאיך‬
‫גרמן בי בכלא אתנהייח״ש מחכמת כל נני קדם כוי והזכיר ענין המלכים הנקי גני קיס‬
‫ועיקר שם זה הוא על הקלי')?שר שורשם מהמלכים ומהם נתהוו וגס צינור השמאלי הוא‬
‫ממותרות אלו המלכים וכמ״שהרנ זלה׳״ה והצינור הזה ממותרות ח׳ מלכים שמלכו כארץ‬
‫*לנס‪ .‬ומתו כלס וז״שדכלהו לאאתקיימו והנוק לא אתכסמת מצד הצינור הוה כמ״ש הרג‬
‫‪1‬ל"הה כ• זה היה מחשכת נני חת כי חשכו לגשם הנוק' העליונה ע״י צימר זה ולא יכולו‬
‫צ ד מהאי לבליל'יכן״ןיאקרי ה י י כו כמ״ש הרנזל״הה וכאשר יצא המלך הח זכו״ן‬
‫וגנגדע ונתבסס ניחן מנתריהס ירך צמוד זה ואז <ם ביאת אברהם שהואחצן^ואהגלייא‬
‫גפום אמה דרך הצינור הימני ואתכסמת הבוק' על ימי ותאנא אע״ג יאתנהיית סיהרא‬
‫‪£‬א אחנהירת באשלמותא כלומר כי‪.‬אעיפי שבבוא המלך החי‪ .‬הדר אתבסמת הנוק' כמ״ש‬
‫עליז לא אתנהיית כשלימות משו ר המלך החי הדר שה״סיסוי בסוד מילה שניתנה בחי כי הרי‬
‫והצינור השמאלי שגיסויהשפיע אל החיצונים אשי ליס הכמת בני קיס שהם הקלייעד דאתא‬
‫שלמה ‪5‬ל״ס היסוד ג״כ ונזמנו בלא אתכלילת חכמת שלמה שהיא המק׳ חכמת בני קדם כוי‬
‫כינמתקונתקלשגם הצינור‪ :‬השמאלי ונעשה הכל גוו״נ ובי נאה״ כיוגים משפיעים בבנקי‬
‫ננתרנ? גק השפע חהוומיג חכמת שלמה)מהיכן נתינה בה השפע •לזה אמר מחכמת כל*‬
‫גני קדם שאין נונת מחכמת •ותר מחכמת רק מחכמת ממש וחכמת מצר־ם לא רציתי לגארה‬
‫‪1‬‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ו‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫‪.‬‬
‫מה בחיי היא‬
‫שלזה‪/‬יימח מאמר יז״ל הובא בילקוט ותרה חנמתשלמה מחכמתבלנני‬
‫‪1‬א‪3‬שר'‬
‫קדם ‪1‬מה היה הכמת© שהיו יויעיםגמזל וערומים בעיירעייכ גי לכאורה ‪:‬‬
‫‪ 5‬פ י הפשה־ צ״ל כי א ץ יריעת הכבנ׳ס ומזלות היא ליכ חכמה גדולה כיי לשבח בה את שלמה‬
‫מע״ה אשר עליו נאמר דס;ם מכל הארס ג ל ו כ ! ללקלק למה לא אמח מדעים במזל וננףיו‬
‫אמ<‪0‬‬
‫ב‬
‫‪1‬י‬
‫הקיםח‬
‫^קנס^לפ׳ ירכינו יונן כי מזל ב^ היסוד כנודע והככנים וימזלות הם ליצוצו* הממנוצצין‬
‫ביסוד מהחסיים ומהגםורלאשר מכמ״ש בע״חש* רחל ולאה פ״גואע״פי שנה• אלו הם‬
‫בצעיר הימני של היסוד ככרכתכנו בשם הרב ו״לכי להיוחב' צינורות אלי סמוכים זה‬
‫ל;ה;לפעמים מתעינים קיש עס חול כאשר מתגבר הצינור השמאלי ח״ו וכבר כיוננו בי‬
‫מצינור הזק נשפעים הקלי כי היוצא משם הוא בחי דינים אלא שגס ממערב בהם מהצימר‬
‫הימני והנה ערנ ם גי' שס״ו דינים יע ה סול נחש ערום כמ״ש נס מייןז״ש ‪1‬מה היה חכמתם‬
‫‪5‬ןהי‪ 1‬יודעים במז״ל שת״ס היסוד הנק מזל וכל ידיעתם היה מכח היסוד שהיו מושפעיו*‬
‫מענווא״ת ואיך בני קיםשהס ל‪.‬ח< הקל• מושפעים מיסוי הקדושה לזה אמרו וערומים‬
‫שהםבק״ייהיינים המושפעים מצינור‪.‬השמאלי בס״ייר שהסהככניס של החםייסאשרבפ״‬
‫צינור הימני המתערבים בצינור‪.‬השמאלי ךרךשסהסמושפעים וכיון שנזמן שלמה נמתק‬
‫ונתקיש הצינור השמאלי ואין מושפעים ממנו הקלי לזה נשתכח שלמה ותרב חכמת שלמה‬
‫מחכמתם ממש כמש״ל‬
‫מכל האמור כ בזמן שלמה הפיה נמתק ונתקיש גס הצינור השמאלי וכמקום‬
‫‪$£‬עא‬
‫היותו משפיע אל הקליי אדרכא היהמשפיע במק נבהל הזווג תמידי כי נזמנו‬
‫*־‬
‫ןז״ן לא פסיק זווגייהו וכבר' כתבנו לפיל בי צינור השמאלי ליס אות ך‪ '/‬ולכן נסדר הספר‬
‫הזה שיר השירים קיש קדשים אשר כולו הוא אתטוריות פותת העמוקים של הזווג ך‪'/‬‬
‫פרקיס לרמוז באמור בי בזמנו אפילו ךן׳ צינור השמאלי נמתק והיה קיש מים מתיקים‬
‫וצולים ומשפיע גם הוא גנוק״בבח״' הזווג פולייס השנים‬
‫‪ .‬י‬
‫^‬
‫פי האמור אפ‪$‬ר לרמוז ליכ סכום הפסוקים של כל פיק ופרק לתת גופי* נ ד ר ן‬
‫ץ^יך‬
‫ימזלמהנגןדרו כך שכס האיוהל ץייזי״ופסוק״סוהל^אוהלוההיי״ו י י ו ו מ !‬
‫* " נ והז יהחיי״יי״ד והוא כיבתחלה הפרק הראשון הוא •״ז פסוקים כמספר ע״חשה״ס‬
‫הנ׳ הצעווץח ואחריו בא‪ ,‬הפרק הכ ליכ י״ו פסוקים כמספר פו״ינ לרמוז ב* גנר צינור‬
‫הימני על השמאלי ונעמה ע*"נ זהנהע״י זה נכפים הקל״ גי ימנע יניקתם אשם ומחו‬
‫לנ;קנא לתייר וידוע כי הקלי״ הם י״א אחר עשר!ו‪ 0‬מחורנ נו ולכן הפרק הל הס י*א פסוקיי‬
‫^רמ<ז כפיי הי״א קלי' ע י שנמנע‪.‬יניקחפ משם והגה הייסוד ה״ס ר* והאיפה ה ס י כמ״ש‬
‫כע ח סוף ש׳ האונא? וגס כי הזוי״ן הם ננחיי צינורות כמ״ש הלנ ז׳״ל ננחי' השערות לאריך‬
‫ולכן מה שהיסוד היה ננחי״ ן אחת צינור אחד ו י אחת פפה אהת עמה שנתקן גס הצימר‬
‫השמאלי נעשה באיל< הוא בב׳סייב'‪ ,‬ודיין בי צינורות * נ *וליין ב' <‪1‬״פ!ת זלכן נאו נ ' פרקים‬
‫הל ו ה ל כל אחד י ‪ • /‬ו פסוקיס והנה התככובשס מינו״ל ני בי־אותיותח‪/‬ו המורים על־‬
‫ב׳ הצינורות לא נרשמו נשבפיס להזיות כיממקום גנוה יצאו מקום שאין שם קלייומותמת‬
‫סמוכית להם ׳ואי‪ !.‬מגיע שם'פגם ולא חסא ולא עון כמש״ל והנה גס עתה לפי האמור‬
‫נעשה בבקיאותו מקום ‪(5‬ל השכפיס ולכןהפרקהו׳ הוא י״נ פשוק״ס לרמוז ב‪-‬י עתה געשה‬
‫נמו אותו מקום של הי״כ שבחים‪ .‬שאי] שם קלי ולא פגם ולא חפ״א ואחריו הפרק הזי י״י‬
‫פסוקים כמספר ח ג והפרק החי ג״כ ״׳ר כמספר ס״ה לרמוז כי אות ק שהוא הצינור השמאל*‬
‫? ל אות ין שמא היתול משפיע כמו אות פ'שהוא צימר הימני נאות ה שהיא המק אות‬
‫אסחנקשנשס הנ״״ג ליתדשנ^יאול״ה דשר״אל לנט״ח‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫זי‬
‫‪,‬‬
‫ח‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫״‬
‫יי‬
‫‪,‬י‬
‫‪1‬‬
‫״‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫א‬
‫‪,‬‬
‫ג‬
‫‪,‬‬
‫עור‬
‫נא הימז טל פ• האלוויי ג י הנה כל ראש* סיןוקישירהש^יםנמציז נ מ י מב‪5‬‬
‫‪.‬ן|)|ל‪,‬‬
‫אותיות הא!'נחרן מן אות ח' שלא התחיל ני‪.‬שוס פסוק אמנם א‪1‬ת ‪ '0‬התחיל נה‬
‫‪• ,‬‬
‫•נזוה&כיו ממתקים והוא‪ .‬ע״י מ״ש הר״ה ערוגת הנושם כי ה נ ה י י ו ע כ י היסוד מזלה‬
‫‪$‬אע<ה כמנןארנסייז״פ הכל ליוצר ישנת כוי יא; גס הצינור השמאלי נמיזק ועולה כסוי‬
‫ע י י שעולה יתמיד למעלה ?זה ״שיאלשעלה נמחשנה נ י השם אל מישראל אין צורן לרמיז‬
‫אומו ג י מפיון שהיין נמתק ועולה מכ״ש׳־שאל מישראל שהוא החיןי שעולה ואין כשף נ י מ נ‬
‫גימ*" זממה כי גם הגנוחתשנצינור השמאל* היו מים מתיקים וצלולים וממית נעישה שיר‬
‫גוי״ע״שוה״נלכוותה כיירועכיהלינאותיותהס נימול ולא התחיל שוס פסוק נאות ס'‬
‫‪5‬ימח כי אין צורן לרמוז אותה כי אין זה חידוש בייאין כסף נחזנ ביעי שלמה כי הר* אפיי‬
‫אותה' גמתקה ונזקיש־ז ולכן כלי להורות זה כאשר התחיל פסוק באות חי הוא פסוק חכו‬
‫<‪1‬מתקים כי חיך ה ס ימול החכמה כמ״ששם זילוע כי החכמה נקי קיש לבך התחיל כאיי!‬
‫‪0‬׳ לרעוז כי חי שה״ס צינור השמאלי שניסוד נמתק ונעשה קיש כמונחייהחילשה״ס היסוד‬
‫‪{:‬להסכמה הנ? נ(לש והרמז ישראל עלהנמחשנה כי ישראל לפעמים נקי הישוי‪-‬לז״א!‬
‫גמ״ש באי מ״לוישיאל •הוא ש־״י אייל עלה נמעלת המחשבה להקרא קיש צמו המחשנה שה‪.‬י<‪1‬‬
‫חכמה‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫פי האמור נוכ‪ 5‬לפרש כ‪ 3‬הפסוק בי העסוק עצמו מנאר הענין והוא כמ״גז כי ל‪$‬‬
‫התחיל שוס פסיק נאות חיכי אם חכו לרמוז כ׳ בחי אות חישל היסוד נתקיש כמו‬
‫י‪.‬חין שהייה יסוד החכמה וז״ש חנו ממתקים כלומר תיע לן למה באשר הוזכרה חינתחיל'‬
‫פשוק הוא‪,.‬ננחי' חכו הנועם הוא ממתקים להורומכי כחיי החי נמחקה ונעשה ממתק!‪0‬‬
‫‪3‬י וכלו שה״ס כל נחי' היסוד הנקי כל נעשה מחמייס כמ״ש ב‪/‬והר פ' צראשית ב״א ע״א כל‬
‫מין נחמד דאצדיק והכאמחמייס מיעוט דנים שגיסננח׳' ניהצנורויגסעל דרך שאמרו‬
‫באד"; רצייה ע״נ וכלו מחמרייאשזמיםאשאזנניאמתקניןויאן נצייורוי דהא גווני מתחנרן‬
‫גחיא כוי * הרי כי מחמדים רומז על הח״וג ומיתוקס וחינורס יחד והכי נמי לפי דרכינו‬
‫ג י צינור הימני הוא נחי'הסייס וצינור השמאלי הוא נחייגנורומ ודינים וט^ה נז‪#‬ןשלמ‬
‫‪3‬מע"ה שגנר גינור הימני על השמאלי ונמתקו הייגין והגבוחישבצינו' השמאלי עם החסי•*‬
‫שנצינור הימני ונתחברו יחי נקי מחמדים וזיישוכלו מחמיים •ועלי^ס אומרת הנ״ק״זה‬
‫י ו ד י ו ו ה רעי כי ידוע כ• זה נקיהיאוד וכסל זה ז*השלאאמרהזה דור* ורעי הוא על לי‪1‬י'‬
‫ג ׳ הצינורות כי דודי הוא נחי' צינור השמאלי ורעי על נחי׳ צינור הימני והטעסיכייוד•‬
‫נקי אימן דלא משתפחין תדיר ורעים נקיאיניןדמשתכחיןתיירכמ״שנןזהרףקרא י״ה ע"ו>‬
‫והכא כמי דכוומא כי צינור הימני מעולם אינו משפיע אל הקלי'חייו רק שגחנדים שנו‬
‫מיועיב לפעמים נצינזר השמאלי והוא היא המשפיע ז‪ 1‬הקלי' אנל צינור הימני אימ משפיע‬
‫כ י אס בה דוקא ואינו מתרחק ממנה להשפיע לאחרים כיתמיי ‪-‬אשי מצזציע א>צז דנן‬
‫גס ולבן קראו רעי בנחי' מה שאינו מתרחק להשפיע לזולתה אבלצינור השמאלי אלכעמיס‬
‫משמייע אל הקלי' ונמצא שמתרחק ממנת להשפיע לזולתה לכן עתה שגס הוא י משפיע כה‬
‫לנקא מ א לזולתה קראו יולי לגני הימני הנקירעי וכל זה היא אזמית אל במת ירושלים שהם‬
‫הצדיקים נמש״צ ו‬
‫והגס‬
‫ז‬
‫?‬
‫‪,‬י‬
‫‪4‬‬
‫‪,‬‬
‫;‬
‫והנה‬
‫!•ו׳‬
‫נזמן שלמה י^ע״ה קיימא סיהיא נאשלמותאוהענין היא כמ׳יש נע״ח שימיעונו‬
‫הירח פ״ב כ• באשי ענת בית המקל ש ע"׳ שלמה ה מ ע״ה הימה המק' אפילו‬
‫נחיל ס נ ״ פ ע ס ז י א בבה•'היי יהיינו קנתגיל' הנוקיפנ״פיעדכגגד י!נ"י ד;"א ‪1‬ה*ת'מק‪3‬לי‬
‫האורות של הה' ספירות ׳ י ג ו נ ו ת שבו בהיותה היא למעלה עמהס עש״נ • ועם;ה אעמר‬
‫‪$‬תת <|ונ נועם אל סכים כל פסוקי שיר השירים שתמיקי"* והיא כי הנה ייוע כי ג' יחודיס‬
‫״ש נזו״ן והס יאההוי״הכ נכתים ׳אהלן״ההיםיבמב״ל שלהם ׳אהמנ״הי גחג״ת ני*' שלהם‬
‫‪1‬א״כ נמצא כי עתה שעלתה הנוקיפנ״ס עלחנ״ריז״א •חויסהוא בסוי יאהלזהה״מז העולה‬
‫יב״קואך בי בפרטות יחוד זה יש בו כל מ י ׳חולים העולין נייר שק ישנם נברטומ כ ל נ ו י '‬
‫ובחיי עכ״ז כללותו הוא יכ״ק שהם הנייד הכוללים‪ .‬של הפרצוף וכלסי נקיעלישמו שה•‬
‫הפורעות שלו נמצא •חודם עולה *נ״ק יעוד האיות הה׳ ראשונתשבו שהיא עלתה כנגדם‬
‫שניחיס&ת עלייה;ו מחיש אפי׳ בימי החול מה שלא היה מקוים הרי ל ) ' ל ק ס"‪ 0‬גי' קי*ן‬
‫כמספר הפסוקים שהם קי״ז‬
‫נרמזה העליה של זמן שלמה באות שי גדולתי של תיבת שייר והוא כ* כ נ י כתבנו כ*‬
‫‪#‬לך‬
‫בזמנו עלתה הנוק' פב״פ בבחי' הוי אפיי בחיל ושם ג פ ו ק ג' מ״ב כתב כי עתה‬
‫נמצא כ• החול ח מ ן‬
‫בזמן הזה בתפילת המוסף דשבת אז נעשה הנחי׳ הנ' דפב״פ ע״ש‬
‫שלמה הואכמימיסףשבת שלעתהויייעכי במוסף שבת של עתה עיל״} *"י ן במקום אואיי*‬
‫וייא במקום אבאוהניקנ' נמקים אימא א״׳ב נמצא ביבזמןשלמ׳‪ :‬ה•) ז״ין נמקוס אוא״י א&ילן‬
‫נחיל יפע״אשיטנתייא פ״ו נתב כי ג'קו׳ השי ה״ס ג״רויייעב׳ אומיו' גיילו' הם בבינה ג‪0‬‬
‫שיר<קי הןןקיככמוב בפנים ולכן באר‪ .‬השי של תיבת שיר גיילז לימיו כי שיר שהיא המק*‬
‫עליוה על ‪4‬״ן׳ א^ר הס ימזזית נג' קוי השי והם של הב־נה אשי בת ה״ס האותיות גרולנין‬
‫'וכממלנות קמה כאימה ודוק אנקי וקילשא ברין הוא ן‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫'*ער‬
‫‪8‬שדזת‬
‫‪0‬‬
‫שמן‬
‫א‬
‫•‬
‫‪4‬‬
‫כןדש‬
‫ל י ק נ ^ ו ב א ר י ר י י ו י נימודאשלים כשס כל ישריאתחיללבתונ‬
‫מה שיזכני הסזנןלאים לעת ג‬
‫^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^ ^‬
‫^ ‪$ $ $ $ ^ $ 3 8 $ ^ $ 8‬‬
‫‪($0‬‬
‫׳טןירמעלחכ^‬
‫א ש ר לשלםר*ןי• *‬
‫נולע כי כל נח ״ הגדל‪/‬פרצופי‬
‫זייויןהלא היא עי׳י התרי; עפרי ]‬
‫*חלגשהם ה ' )! ע פרא יחסיים ן ה״ג עפרן(‪.‬‬
‫דגבורות וע״יעפרא לחש דיס‪?,‬גדל פרצוף‬
‫‪"1‬א וע״י ע פיר א ממרוינגדל פרצוף ה‪0‬ק‬
‫וידוע כי חו״ג אלן הם נמשכים ל־‪/‬״א עיי‬
‫אימא כי היסוד יאימאיה״ם‪ ,‬הדעת יז״א‬
‫אשר נ ו הס החו״ג ןאח״כ ן*א נותן לנוק'‬
‫‪,‬את העפיא' מנורות להגדיל פרצופה ונש*‬
‫הבונות ר״י ועימר כתב כי שיר נק עפרא‬
‫י ג ט ר ו ת ונשי מ רשכ״יי פיעקב כתנ כ• אשר‬
‫נקי היסו י של אימא גם נןדע ני הנוי{ נקי‬
‫ה ליש שיר שה״ס עפרא דננורנ הכוללת הי‬
‫שירים שהם הה גבורות נמשכים מינןוד‬
‫לאימא הני\ אשר של״ס הלעת דז״א לשאילה‬
‫זשלםלליישלימ ולהגדיל פרצוף הי שהיא־‬
‫״ או יהיה פי' לשלמה כמ' ש‬
‫הנוק'‬
‫נלי״ת תולדן׳ כי שלמצ הוא נחי היסוד משל‬
‫המ‪/‬דהג עס ה׳ שהיא המלכות וכן העני]‬
‫כאן כנודע כי הגבורות רס מרדות כיסוד‬
‫ךן״א הנקי משל ומשם ניתנות בדעת‬
‫הנוק' המג))] י ע ר ו מאחוריו ומתפשפיס‬
‫בה ומתגלל פרצופיעל ידסודמ אזר לש<מ*‬
‫‪,‬‬
‫‪11‬‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪38$$‬‬
‫‪38‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫כי מן אשרשל׳ס *שוד הכינה אשר נחזה‬
‫ד;"א ין רדו ת הגבורות‪ .‬למשל‪.‬שה״ס כיסוד‬
‫ונותן אותם ללשל״מ^נוק' ונשלם פרצופי‬
‫־ ׳על ידם• ‪•','.‬־‬
‫־; ־ ‪,/‬‬
‫ף ן ף י יי י‪ .‬נתבאר רמז הגדלת הנוקי ועתה‬
‫נפרש גילית ז״א ‪,‬ע״י החסדים‬
‫והוא כי כליית פ' כראשית ועי נח פתכ כי‬
‫שיר נקי החלד ליש שירשה״ס‪ ..‬עעיא־רחסי‬
‫הכוללת הי שירים שלימ החי חשייס נמשכים‬
‫מייחוד אימא הנקי אשי לשלמה שה״ס ‪ '/‬א‬
‫הנקי שלמה כמי׳ש לקמן)יען כי הגבורות‬
‫הס מתמתקיס ונלתבסמיס פס החשייס‬
‫כהמיבקוהם יחד לכן כלל אותם נפסוק א׳‬
‫להורות מיתזקס נהיבקס יחל ולכן נרמז‬
‫בפי ז‪9‬־ הביסוס והמיתוק האמיתי ועיקרי‬
‫אשר סודו הו‪$‬‬
‫שליש זווג הקדוש‬
‫להשכ׳^ הה' חשי־ים קל הזכר בכוק' למתק‬
‫גכניו*‪:‬־‪.‬ר^והענין כיבז״ח אמינ על פסוק‬
‫זה כי אשר ה׳״ ש שס הנ״יה ג״ה כמיישלקמן י‬
‫ד מ ע כי‪ -‬שט הו ׳ ה‪-‬ל; א ;"א ונכר כתבנו כי‬
‫בלמה ליס היסוד אשל המ‪/‬חוג עם הישהיא‬
‫הנול ;"ש שיר השירים שה״ם הה״חמשפיע‬
‫אותם אשר שהוא ז״א לשלמה שלים ישו*‬
‫ימלכותמשל יסוי *;מןיווג עם‪-‬הי שהיא‬
‫נחינתהנוקכא •‬
‫פ׳ האמור נמצא ‪0‬י נתיבות שיר‬
‫)‪!/‬ל*‬
‫השירים‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫יא‬
‫פי‬
‫שיר‬
‫לח״וג‬
‫השירים פלילית ה ל ע פ י י ן‬
‫‪:/,‬והנה כאשי ניקדק ^לא ימצא בכל *כחיי‬
‫הפיציף מקיום התחבמת החיייג ביחד רק‬
‫‪3‬ג׳ מקומות האי בדעת• כי שפ ה?א עיקרם‬
‫״ ;ןשישסהלבת״תח״אמששבחזהמכןתייס‬
‫היסיי לאימא ו נ ת ו ן היסוד יא‪.‬ימא הם‬
‫החו״ג ביהי הל ביסוד דליא נ י שס יורדות‬
‫מ מ י י ת כלי להתמתקעם החיןיים אשר‬
‫שס קודם נתינתם ביעמ יכול ןאפ^ר כי זו‬
‫ו^יא כ‪$‬מ מ״ש בלי״י* שיי׳ השירים פירודן‬
‫למילת שיד השירים יסדי דעת ות״תוקוא‬
‫פמ״ש כי בל מקומות אלו שייך בהם כינוי‬
‫שיי לטעם שהם כול‪ 00‬כל בחי'השיי שהם‬
‫ה ל ח י י ם והה• גכויו<אשי הם נמצאים‬
‫בהם שניהם יחי ועם זה נו בל לפיש כי שיר‬
‫השירים הכונה‪ .‬מלש דלל שיר המעולה‬
‫שכשיום ולפי ירכנו ל״סיהיעת שליס שיר‬
‫המעולה מכ‪ 5‬שאר הבחינות ה נ ל שירים‬
‫חה•השיר סויו הוא אשי כ* אשר נקל ה ל‬
‫ישויות של אוא״י כמ״ש כ ל ל י ש ב י י ל ע ק ב‬
‫ושני היסודות האלו ל״סהיעתשל לא‬
‫מ י י ע חיש לשלמה כי הבחייהזץ היא לשלמה‬
‫•י‬
‫שליסלא אשר ת‪1‬א‪-‬נקרא שלמה‬
‫ג‬
‫בתפין יליא כן זו"ן הםבראשי פ י ר ק ץ ל ל ו ן‬
‫דארין ונמשכו לה‪ 0‬אותס כ כתפי; עלאין‬
‫כסוד תרין עפרין יירתי מאיא״י שהם כת״ י‬
‫תרץ כתפיןדאייךיז״ס האלף ל ן ש*מה‬
‫כי ל י א ה נ ל שלמה מלך שהשלום שלו לוקה‬
‫כל הכי שהס אלף *אל*כ נשאר לו כמף‬
‫‪.‬אחי הימני יא״א שהואטכןרא של חסדי©‬
‫זרוע ימין הכולל כל ה ל חסדייולא כלולה‬
‫מעשייועשי'מעשך הרי תיק כמנין כיל׳ף‬
‫אמנם עפרא מכורות שהוא ןר*ע שמל יא"•‬
‫לוקחתו אח'‪/‬־־ ה נ ו ל עייל הנלאך בתחילה‬
‫לוקחם ליא לביו נס<י האלף לן שלמהע״ה‬
‫ליש שיי השירים ש ל ס הב״ עפרי! אש״ל‬
‫שהיא בגי* כת״ףאיר״ל כתף אחי הוא‬
‫הנשאר לשלמה שהוא ליא והוא כתף ימין‬
‫וכן נירש לנכי הנול אשר י ל כתף אחל‬
‫שהוא כתף שמל הוא לשלמה לשלם ה שהיא‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫״‬
‫‪,‬‬
‫•הנוקב א *‬
‫נכון עמד> ב ל כנם• יונה כי שיד‬
‫ויותר‬
‫השיירים סירישו א י י ן ע״ג אנא״״‬
‫ומתלבש בהם )משפיע למפה מהם כל ע״ש‬
‫ליש שיר שהוא א״אי באמצעות השירים שהמ‬
‫אוא״י משם נמשך אליר שהוא כתף אילשלמה‬
‫שהיא ליא והוא של החסיים הנשאר בו או‬
‫אפשר לפרש כ׳ ריח לגז מהיכן‬
‫אשר שהוא כתף אחי לשלם לשהיאהכוק*‬
‫*• גמשמ הבי פטדין י<ז"וג זהענין‬
‫והוא של הגבורות הנמשך אליה ‪• .‬‬
‫בי גלי״ת פ׳ תחמה כחי ׳כ* שלתה היינן‬
‫אמדו כי ד'חיבות אשר בפסוק‬
‫ובלח‬
‫יסוי ירישא דל״א שמניע ע י כתפיכי של‬
‫זה ליס לשמות וזה סירס שייאר״ני‬
‫אייא מ י ע״ש * זייויביהיני־נמזרין ד‪"10‬נ‬
‫ומ״ס הנגקכאהשיר‪-‬םצנאות וה״ם ה״‪1£‬ל‬
‫ב<‪1‬י‪ 0‬לז אמהי‪.‬יןפ״‪0‬יא׳'א ע״י־ אי‪/‬יא ז״ש‬
‫ויען כי הוא כלול מנל הספ״י לכן כקןיא‬
‫ש־‪.‬י השיי״ם^ה״^הנ' עטיין רזזו‪-‬גר‪'0.‬‬
‫כלשון' רכים שירים מו״ש שם אשר ו*^<ו‬
‫גמ״כיגזל׳‪-‬א ס״י אשיישייייס כצי יסוד־ות‬
‫ליסלא לשלמי‪ ,‬אהי״ה סול הבינה ובלי*ת‬
‫מזי״אי זשישס הנעלס ל)א לל‪.‬למה זןיי"ס‬
‫פ' תגלחת בתנ בישיר ‪.‬ליס הערת ל י ן וייוע‬
‫יין• י לרישא יל״א העזמי בכתפיים דא״א‬
‫כ* הנול ע"׳ עליחה מ*ן היאמעורי'אמ‬
‫אשי מה‪ :‬יופיי ‪ 0‬האלו שקא אקום ‪ .‬שלמה‬
‫היסוד מ״אגם ידוע כ• ל א עולה‪.‬כסוימ״ן‬
‫ נמשכו הבי יעסריןכנן׳ •‬‫אל הבינה וע״יזה היא מעוררת לה‪/‬מוג‬
‫יאמר בהקיים מ״ש בשי ר״הק נמזול‬
‫או‬
‫עס אבא יעליל׳ זק נמשכים המוחיןלזוץ‬
‫קזב‪-‬רהכ׳ כ מ י ש ה י ‪0‬סנצי י־ ״ נמ‪/‬לווג עם הנול נ‪"4‬י היש!‪ /‬ליש שיר שהיא‬
‫הנול‬
‫ז‬
‫מ‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫שמן‬
‫*‬
‫מע קת‬
‫‪0‬נזק׳ שהיא‪.‬מעלתמ"ן יע״יז‪,‬מעיירת את‬
‫יוןיןןו־י שהם סו י יזשי׳י״ ?כשס‪£.‬ש‪:‬ר שהיא‬
‫הני^עיייעלייחי;מ"‪.‬ן מעיירת איז הש;ריס‬
‫^ ^ ה ! מ ג י ^ ג | ^ י ״ ) א ז״א מעל ה‪.‬מ*;‬
‫ל‪:‬ולהה ה ה ״ ^ ^ ^ ^ מ ע ו ר ר ת אומה וע״י‬
‫ןק אתר בך שי^ן^ן הנול היא מקבלת‬
‫מהיינןוי שה״ס השיייס_ממה שהיסול'מקנל‬
‫מז״א שה״ס אשי ממת שז״א מקנל מהנינ'‬
‫שי*ס שלמה ונרמז וה שם שאמיי זיהרן*‬
‫חליתאו* איהו רציא ושוב מ ז א לאות ‪.‬ל‬
‫ואיהו קאים נאמצעיתא בין עילא ותתא‬
‫אוי! ף״! מסטלא‪.‬יא לעיליואות ה‪.‬מסער'‬
‫לתתא והחיות לאיה ו ל נאמצעיתא ועל‬
‫לא יצוא ושונ לגני ה עילאהלאסתלקא‬
‫לגבה נתיאונתא שליס ‪.‬ושיה לכני ך ‪/‬‬
‫חתאה למיהנ לה כמהללקיט מלעילא כוי‬
‫ע״ש ומבואר הוא לפי האמור כנולע נ י‬
‫זן' עילאי היא הבינה והי תתאה היא הנזק'‬
‫והוי הוא ז״א נאמצעיתי^רי נרמז מפסיק‬
‫‪1‬ה סול היחור הקלוש מתתילעילא ומעילי‬
‫‪0‬‬
‫(‬
‫‪,‬‬
‫לתתא אשר זו היתה כונת שלמה המע״ה‬
‫ליחל ולזזוג החתן עס הכלה סול ז״ון‬
‫וכמ״ס בזו׳ תרומה קמ״ה כיון יאתא שלמה‬
‫אשכח למטרוניתא מתקשטא אשתיל למינ‪1‬ל‬
‫לה לגני חתן ואעיל החתן לחופי במערזנ!‬
‫ןאעיל מלין לרחימי בינייהו בגין לחניא‬
‫לו! כחלא נלמיהוי תק״הי נשנימו ‪0‬זא‬
‫באביביו שליס‬
‫לכי מה שסיים שם בז״ח‬
‫א ‪ 0‬נ ‪0‬‬
‫יהיה שיעור הכאוב כך שיר‬
‫•‬
‫‪£‬היא הנזק׳ מתקשלח עם היםול שהס סול‬
‫השירים ועגז כללית ;"א שליס אשר בלי‬
‫לעלות בבינה שיי״ס שלמה וז״ל שם תיובת‬
‫יזהוא חתאה לשבחא שנחא לאסתלק'בנו‬
‫אינין זהיין לאתכללא בגוייהו ל^סמלקא‬
‫למחמי בההוא נועם עלא? וילוע כי השיר‬
‫הוא גורס עלייה ולכן הנוק' היא מקוררת‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫תמיי גלי להעלו' למעלי! ח״ש לקנחא מנסי‬
‫קרש‬
‫‪,‬לאנןמלקא א׳נין ןהריןהסהיס‪4‬ל והז״א‬
‫שקיא אוחס שס בשם‪-‬זהרין לאתכלליעמהון‬
‫ני• ‪.‬לעלות נגינה אשר הביני‪ .‬נקרי נגנים‬
‫עלאהכגזוע כי אהי״ה ליו״לין קס״א גימ‬
‫געס ע״הושס אהי״ה הוא בבינה כ נ ו י ע ‪-‬‬
‫‪4‬‬
‫שעל דרך ‪/‬ה תהיה כוכי*‬
‫לא^שר‬
‫הןזיפ׳חיימה קמ״י ע״א‪:‬‬
‫‪,‬וז״ל הביאוליפנא שיר חי סי' הנוקיהש^יןי‬
‫חרץ סי' יסוד אשי תלת פי' ת״ת ויזיז לא‬
‫דאתיהינ כוס של ברכה נ י ן ימעא ושמאלי‬
‫‪,‬פ״' כיון לעלתה המק' ניסוי ועי הת׳יון‬
‫גמצא ב• כיס של ביבה שהיא המקנא‬
‫אית״היבת בין תרין לרוע״ן שהם תייג כ*‬
‫הת״ת הוא המכריע גיניהס וכלא איןער‬
‫לנבימלכא ישלמא לילזה סי' ביון שנ*ור\‬
‫גתקשרה בחג'!מ כלם מ<ןעוריי‪ 0‬לעלזזן‬
‫בבינה הנקי מלבא לשלמא ליליה או נסור‬
‫מיין כמ״ש מוהר״חו זלה״ה ומצאת נ י וולישננ‬
‫לקמן נפסוק מ׳ זאת עולה או בסוד טליה‬
‫מ")‬
‫בבחינת מ ל ת‬
‫כי‬
‫זיל ו ע‬
‫או בבחינת עלית אתה פרצוף מתעוויימ‬
‫וסתנועעיס כל הפרצוסי' עלרזםהמעלמ*‬
‫ו‪/‬״ש ובהא• אסתלק רעותא }עילא לעילית‬
‫ביזא לא״ס ונמצא כי נרמז בפסוק זה ‪-‬‬
‫תפקשרות המלכות עס ההג״ת שהס סי י‬
‫המרכבה שלימה ו לרמוז זה ?ש במסוק ‪'1‬‬
‫תיבותייקא חייש יתיכא קיישא הבא אשתי*"‬
‫להאאנהן איכון רתיכא<יול‪!|^,‬ן|^אמחבר‬
‫עמהון ואיכון לירזא ר ר ת ״ כ א ^ ! ^ עלן*‬
‫ובטן כך לי תיבין בהא• קיא׳ ק|‪.($‬ה ר‪/‬א‬
‫ליתינא קלישא שלי^א^ל׳לל‬
‫)‪ (10)1‬לזה מעליית ר‪.‬מל‪3‬ות;‪,-‬ננינת‬
‫אמרו ג״ב נ‪/‬י׳ח וזיע שיר‬
‫השירים על פומא לאליהו אתנזי שיי השיר•‬
‫שלחא לשנעין למלכי ושלמא ליליה כוי כמה‬
‫ואצטייך אתערו לחלווא לאתעיא תהא•‬
‫ע)חי{ לעילא הבי אצטריך לאתערא חמוין‬
‫‪,‬‬
‫;‬
‫״‬
‫ת‬
‫ן ח׳ וו‬
‫פי־‬
‫א‬
‫השירים‬
‫שיר‬
‫וחייו מעלחא דסיהרא לגבי עלמא מילאה‬
‫וכג״כ עלמיןקיימין כיוגמא הלא כוי עש״ב‬
‫כי על הבינה מ י כ ר ומכונת ממארת כי‬
‫כמו שאנחנו עולין בסוד מיין במלכות כך‬
‫המלכות עולה כסוד מיין ככינה נא״כ מכל‬
‫לפיש שיעור הכתוב כך כ• הנה נודע כי‬
‫יש בחיי מלכיות אמנם׳ המלכות‬
‫ככי״ע‬
‫העולה בסוד מיין בבינה היא מי דאציישהיא‬
‫המשובחת שככל המלכיות לש שיר שהיא‬
‫מלכות ישירים המשיבתת שבשירים שהם‬
‫שארהמלכיותאשר לשלמה היא אשר עולה‬
‫כ ס ו י מ"! לשלמה שה ם הכינה מלכא ישלמ'‬
‫דיליה‬
‫וי‬
‫א״ש נז״‪ 0‬פתח ר״ש כוישיי השירי״‬
‫^לד‬
‫רזא דיחויא הכא שיר דא ישראל‬
‫כוי השירים ה' אלהינו ה* וכולא חי ביחוי׳‬
‫חי ואוקימנא יחודא דא ‪,‬והנא יחודא‬
‫לעלמין כולהו אשר לשלמה ח א יאחי ודא‬
‫א י מ ל ה ע ר י ך שלמה מלכא לייחדא ברזא‬
‫לרוח יוישאלאתחברא כולא כיחויאחלא‬
‫כן' ואפשר שהכינה היא כי ש ר שהוא לא‬
‫אשר הוא נקי ישראל מקבל מהשירים שהם‬
‫חב׳יי ‪1$‬״אי ו י ע ת המזווגסכנויע מלןוי ה‬
‫י‪1‬הינו ה דק״ש וממה שננקב ל משפיע ליסוד‬
‫כ י שישפיע למלכות וזהו רןא לאחד שה״מ‬
‫היסוד המיחי זו"ן ויסגי ומלכות נרמזו‬
‫כמלת שלמה כמש״ל משל המזמוג עם ה'‬
‫שהיא המלכות ונמלא כ* כפסיק זה נרמןו‬
‫זווג א ל א וזזוג זלין כי בתיבת השירים הוא‬
‫רמז זווג אוא״י חי״ד ובתיבות א^ר לשלמה‬
‫הוא רמז סוד זווג יו״ון ע״י היםוי וליש‬
‫והכא יחייא יעלמץ‪0‬להושה"ס יחוראוא״י‬
‫ד ח ו י זו״ן‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ז‬
‫יאמר כירך רמז שנרמז נפסוק זה‬
‫אל‬
‫לילות המק' שהיה לק כזמן שלמה‬
‫והוא נתקיים מ״שכש' המצות פ' תרומה‬
‫ובלי״ת מלכים וליל בבית המקדש של שלמה‬
‫היוזו״ןשויס בקומתם לגמרי אפיי מהחזה‬
‫)למעלן ן ן ן ו ן מ ? י ס } ‪ £ $‬כןןדע ןננח״;‬
‫ז‬
‫פב״פ ונודע כי לאה נקי מדמי ב ס ו י ו מ י ת‬
‫ימי מה היא ולכן מק ש בעי מדי ת לרמוז‬
‫כי אן עלו ע ד שיעיר ?‪4‬קוק לאה הנק מדיית‬
‫ו ל ס מ״ש כזוהר פ ^ | | ^ מ ד שלמה הות‬
‫סיהרא באשלמותא | ‪ ^ ^ 6‬י ר ‪ -‬כ ל שיעור‬
‫קומי לא כוי ע״ש ו ב ל ^ א ^ ס י י ע ״ ס ודבורי‬
‫השה נביאה כתב כי רמה ינקי לאה שהיא‬
‫ימה למעלה כנגד ראשו של ל א ע״ש ובצ‬
‫זה נרמז ב פשו י ! ה כי ר״ת הישירים א שר‬
‫ל׳שלמה הוא לאהוס״מרמייה ן כ כ ר כ ת ב נ ו‬
‫לעיל כי שיר נקי מ ו ק ונפסוק זה ראשון‬
‫רמז שי־מט״ה הכילות אשר ׳היה לה בזמנו‬
‫*־ליש שיר שהיא הנוק' כזמן י ז ה גילה ע ר‬
‫שיעור ה״שיריס א״שי ל״שלמה י״ת לא״ת‬
‫שגילה ותפסה שיע<ר מקים לאה אשר‬
‫היתה חזכ‪:‬זת בשפי' העליונות יז״א הנקי‬
‫שלמה ועתה י‪.‬ס שיי שהיא רחל נתרמה ע ר‬
‫שס ומי שית רמייה כמוה הנרמז כסיית רמ״ה‬
‫ושאר האותיות האמצעיות אשר כ״ן הר״גן‬
‫והס״ת שהם שי״רי ש׳ ש״לס עם הל תימת‬
‫הס בטי אל״ף <קצ״ג כמספר נתע״לתפ‬
‫רח״ל כלומר שנתעלתה רחל ותפסה שיעור‬
‫מקום לאה הרמיזה בריית ונקי רמייה ה מ מ ו‬
‫בס״ת ג‪ 0‬ס׳ ת כל הפםוק בגי' תמייה במספ״^‬
‫מי״מ מ״יה‬
‫‪,‬‬
‫<י‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫יאמי כי הנה כתי גי בה־־ץמיננזיפ?‬
‫אל‬
‫כ ב‪/‬מן שלמה עלתה הנוק' ע י החכמס‬
‫לז״א ממה שהיתה מ ״‪,‬הזה שלו ו למטי נמצין‬
‫כי נתעלית ה׳ ספירו' שב*"א שהם חייג חב״ר‬
‫ועליה זו היתה שלא נ!לה המקום א ב ו !‬
‫והנוק במקו כ אימא ע' ש ו נ ג ר במבנו כ•‬
‫אשר נקי ליא ושלמה נקי הבינה ויריע כ י‬
‫הבינה נקי עלמא ל י מ ר א ולכן גם הנונן•‬
‫עתה שהיא במקום הבינה קנתה שם זכרי‬
‫כ מ ו ‪ :‬צהקרא שיר לש שיר שהיא המק•‬
‫כמש׳ל עתה נקי שיר ג‪5‬׳ ז י ר לפעם׳ השיר©‬
‫אשר כלומר שעלתה הישירים שה״ס ה?‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫מהירות שהלא הכל אשי ולשלמה שעלת?‬
‫במקום‬
‫א‬
‫כ‬
‫א ״‬
‫שמן ן ;שחת‬
‫‪*3‬קזס הבינה ה נ ל שלמה מלך שהשלום שלו‬
‫ו כ י ו ן שעלתה במקום הבינה נקי שיר לשו;‬
‫‪ 1‬א^‪^•1^1‬‬
‫לזה מ״ש בתיקוכ״ן‬
‫‪ ^ ^ ^ ^ 0 £‬ג כ י סלקא לגבי‬
‫״׳ עלאה א ^ ^ ^ ^ ? ‪ .‬ר וכד נחתא לגבי‬
‫ה״ א ת ק ר י א י ז ^ ^ ‪ /‬הוא היכר א‪£‬י י ב י נ ו‬
‫וכי הנה נ ו י ע כי בבל פ ר ^ ו ף י ש בו שם‬
‫נןף״ה הכולל כל הפרצוף ההוא ואות •י‬
‫היא כנגר חכמת י;סרצגף ההוא ח ש כד‬
‫סלקאלגבי יוד שהיי? ח‪ :‬מה י ל א אתקריא'‬
‫שיר זכר ואמר ייעלאת לדמו‪/‬שהוא בהיות‬
‫*"אג״כ במקלם ייכא שהיא סול ״' ישם‬
‫וזוי״ה לכללות האני ואז נקי׳הנוקישיר כי‬
‫ביון שעלתה עד החכמה ללא הוא שעלתה‬
‫במקום אימא עלמא ידכורא ולכן נקי שיר‬
‫נכר אמנם כד נחתא לגכי ה' שהיא במקומה‬
‫?מפההישל שם הוי'ה ללא כ נ ו י ע שהה'‬
‫אחרונה רומזת על הנזק' ל ק אתקריאת‬
‫ש רה כלשוןנוק״‬
‫לאלוה מלין לפרש מ הזל מרומה‬
‫קמי•׳ ע׳א תו רזא יא שיר יא‬
‫ךןא דמי ננלכא דא״הו רזא לסלקא בשיר‬
‫פירוש כ* באומרו ר ז א ל י י י מ ל כ א ולא אמד‬
‫?רול מלכא נמ״ש שם לעיל רמז לנו כי בשיר‬
‫שה״ס המלכות נ‪1‬ק'דאצי'הנקי דוד מלכא‬
‫שם ל כ רזא דמלכות ר״ל השורש הנעלם‬
‫והעצום שלה ולישלאיהו ר‪/‬א לסלקא בשיר‬
‫כי פירוש סלקא כמו סליק בשמא כלומר כי‬
‫יזא למלכות שהיא שורשה הנעלם סליק‬
‫בשם שיר ונרמזת בו שהוא כמו שם מושאל‬
‫א י ע השירים איליןאבהןר‪/‬א דממנןרברבן‬
‫רתיכא שלימתא כיקא יאות פי' אנהןהנא‬
‫על חגית לכללות האצי' שלים הלא הנק‬
‫חגיית כמ״כ בע״חש' אריך הי ג כי החגית‬
‫לעשר ספירות המקוריות יי״סל ר י ש י ן י ל א‬
‫לכן קרא ?ומס רוא יממנן רברבן ולא אמר‬
‫אבה! שמם ככלש‪ .‬שם לעיל מ‪/‬ק נמ}א‬
‫(‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫ב‬
‫קרש‬
‫שבמלות שיר שיר השירים נרמ‪/‬ה המרכבה‬
‫שה״ס חנת״ס וליש רתיכא שלימתא כיקא‬
‫יאות והיותר נכון כי הרתיכא שהזכיר פתה‬
‫הוא על ההג״ת האמורים לנד שהוא על נח*״‬
‫כללות ‪ 7‬א שהוא מרננה אל מי ש׳ ברש עתה‬
‫וליש אשר לשלמה ר‪/‬א מאן דרכינ על רת״כא‬
‫שלימתא^לא כלומר כי זאת המרכב' הנימ‪/‬ה‬
‫לתינת השירים היא אשר לשלמה ה״ס המלך‬
‫שלמה הרוכב ב‪/‬את המרכבה וא״כ שיעור‬
‫הכתוב כך שיר שה״ס המלכות שם רמ״ז‬
‫שבתוכה שורש הכעלסשלה א^ר גם היא‬
‫סלקי[ בשס שיר בהשאל' נמצא כי שיר רומז‬
‫אל המרכבה !אל היוכב כה אמנח השירים‬
‫שהם פ ו י חג״ת כללות ‪7‬׳א זו המרכבה היא‬
‫אשר לשלמה המלך שלמה מלך שהשלום שלו‬
‫נמצא כי כפסוק זה נרמז שורש הנעלם‬
‫לקב״ה ושבעירה אשר הס שלימו ילון וליש‬
‫ובהאי קרא אשתגח שלימו דרזא מן העולם‬
‫ועד העולם ש \ס זו״ן בח^י השליות שלהם‬
‫שהואר‪/‬א למהימטתא וזהו שסיים רןא יכל׳‬
‫מהימנותא •?!וי אמונתינו ב ל ז‪1‬הינו ביהוד‬
‫א״עוכלא איהו רתיבא שלימתא‬
‫שכינתו‬
‫כלומר כי בל האמור הוא מרכבה שלימה‬
‫למאי דידי׳הס זרןשהסעצמססול המרכב*‬
‫ולמאן ללא אמייע סוד השורש העצויוהנעל‬
‫הפנימי ר ו כ נ המרכבה ולית מאןיקאים־‬
‫למגיע גיה ה״ס שורש השורש • א״פ ונלד‬
‫אתמר האי קרא ב ״ י ת י כ י ן ר ז א ירתיכא‬
‫שליממא מכל ס‪£‬רין מכאן ולהלאה רןא‬
‫לחכימין אתמןר כל^מר כי שלמההמע״ה‬
‫בכוכה מכוונת אמר פמיק זיז ב ל ת י מ ת‬
‫כ י י שעין רואה יבין בו כ׳ כונמו בפסיק זה‬
‫לאהיתה רק לרמז מוי המרכבה שה״ס‬
‫תגת״ס ולא ע ו י אבל לפי האנלבונתולרהו!‬
‫כשוי הנעלם האמור וליש מכאן נלילאת׳‬
‫לחכמין אתמסר כלומר מבאן ולהלאה שהוא‬
‫הרמז והסוד נעלם שאמרנו שהיא כונמוזה‬
‫י‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫לח; מי!אתמשר שאם י‪/‬בו יבינו מה שרצה‬
‫י‬
‫לרמה‬
‫שיר‬
‫א פ<׳‬
‫לרמוז ברזא י מ ה י מ נ ו ל שאם לענין כמרכב‬
‫זה כבר נרמזה בתיבות שיר השירים ולא‬
‫היהצורך אל די תיבות וגס אתהחבץ אם‬
‫זכית ודוק אי ניחא קמיה ד ק ל ה‬
‫להי״ב ספר ערוגת הבושם‬
‫לראותי‬
‫שפירש כי מלך שהשלום שלו‬
‫ליםהיסול יאריך והטעם כי ממאיביע״ח‬
‫ל הולדת אנא*״ כי הנליי יאןל־י נעשהע״י‬
‫כפיפת ל המזלות נוצר ונקה ל ל א ובז׳א‬
‫נתקוה י״יסוי שלו ממזל ונקה נמצא שהיסל‬
‫של אולי* ולא אינם בסוד עיקר כי אם בסוד‬
‫תוספת הארה שבא לתם מאריך ולכן ״וכלו‬
‫להסתלקעאשר א״ן העולם כלאי לקבל מהם‬
‫כי כל מה דבא בהני תוספת הוא מסתלק‬
‫משא״‪ ;.‬באריך שה״סוד שלו סול צדיק כתמר‬
‫יפרח דלא סליק לכר בלא ט ל ושם הזווג‬
‫מניה וביה ואינו נפסק שהוא בנכר שאינו‬
‫פוסק כי חיסול שלו הוא מעצמותו ואינו‬
‫בסוד מוםפמ^קמהארת ע י ל פ ר צ ו פ ו ווהו‬
‫מלך שהשלום של) שהלןלוס שהוא חיסול הוא‬
‫שלו ואינו בסול תוספת עליל בקיצור ואחר‬
‫המחילה מלית אשתמיפ מניה נמה מקומות‬
‫שבתנ הרב הפך לבייו ומהחימא הגדולה‬
‫כי שס באותו שרק נש׳ הולדת אלאי שהבי^‬
‫הוא אחי מהמקומות שכתב בהפך וז״ל כבר‬
‫ביארנו כ• לעולם כל בחי כ ל י הם סור‬
‫תיספמ ואינם עיקרים ולכן הם לבר מגופא‬
‫!הנועם לפי שרישא עלאת יעתיק אינו‬
‫מתלבש באריך כי אם ל׳ת שמ א כ נמצא ישקני מנישקוה פ<ד!ו כ< טובימ‬
‫שאין קיים לליארק ז ראשונות סבו והגיית‬
‫וןיןם״ל*•‬
‫שהם נליי איכס יכולין לבוא רק בשוי מ ו ל‬
‫כ י אין להם עיקר קיום במציאות העליון‬
‫ע ד עתה היתולים וההמשכות‪.‬‬
‫ממנו ו ב ן עי"! כל האציי הרי מבואר הפך ך‪/‬גך״!‬
‫לבייו כ י מ ב ח ״ י פ י צ ו ף א ר י ן החח; לו הכלי*‬
‫שנרמזו בפסוק שיר השירים כלם‬
‫לבוא בסוד תוססת ו‪-‬ליב ל ס ליש ל ג ל י ב‬
‫היו בסוד בחי׳ נ!כא בגופא אמנם עתה‬
‫ל י ל כ י לפעם סבאריך היה כ ; נמשך בשאר •שקני ה״ס אתדבקופא דרוחא ברזחאוכמ״ש‬
‫הפרצופים להיות נ ( ע״ש ומעיון שנפל‬
‫בז״חיולל שיר השירים אתלבקיתא רגופא‬
‫?יסוד ממ*לא ג* הגיממסל' ש&ם קמתלקז' נמפא ישקני אתרבקיתא דחחאנרוחא *‬
‫‪,‬‬
‫היסודתלויבמה שהוא נא לםודתיספמ •‬
‫א פ ל שכס באריך יהיה בן ביון שגם בו הוא‬
‫ו כ ן מ ג מ ע בפי האל״ז‬
‫בא בסוד תוספת‬
‫שכתב בי כל ה נ ל י י ; ^ ^ ו פ ל ס הםשוים‬
‫לעולם כל‬
‫ותמיר באים מחדש ^ ^ ^‬
‫בחי ד ל י י בכל מ ק ו ‪ ^ 3 0‬ה ס יקי לבר‬
‫מגופי ותמיד הם ב ס ו י ת ו ט ל ואינם עיקרי*‬
‫ולכן תמיד הם באים מחדש בסוד תוספת‬
‫ואינם מ<שרשי‪ 0‬שם תמיד וזהו הפעי שבכל‬
‫כ ל י בכל מקום באים נסוד תוספת • וכן‬
‫הטנין כאן כי מיסוי י ע ת י ק נ ת פ ש פ ו נ ל י י‬
‫לאריך ו כ ן הענ״ן בכל נ ל י י שהעולם האצי•‬
‫כוי עיש ״‪ .‬הרי כתב בפירוש כי תמיר באים‬
‫מחיש ואינס מושרשים שם תמיד ולא הילק‬
‫ב י ן נה״י לאריך לנה״י ישאר הפרצופים •‬
‫ו ב ״ כ ע ו י שם לקמן בביאור הפל׳ייאוא״י‬
‫וז״להנליי ככל מקום שהם הס בסוד תוכן‬
‫ואינם עיקרים קבוע־ם תמיד וה<‪1‬עם כי‬
‫להיות שאי אכשי אל ארין להלביש בתוכו‬
‫רק ז״ת ד עתיק וכיון• שמתחלת רום‪ .‬האציי־‬
‫נהיה הל• נמצא שאץ קיום והארה ‪!:‬אייל(‬
‫אלא לן' ראשונות שגי והנליי שבו אין לה‪$‬‬
‫הארה וקיום לכן צריכין לבוא בסול חיספ‬
‫ומשם ואילך כל פרצופי האצל היה על ס י ר‬
‫זה כי כל הנליי באים בסוד תוספת כויעייגן‬
‫הרי כי גס בכאן כתנ ואינם עיקריסי‬
‫קבועים המיר וכל זה הפך כל דנריו וצ״ע‬
‫‪,‬‬
‫‪#‬‬
‫כ‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬י‬
‫‪,‬‬
‫ג‬
‫וקנוניה‬
‫א‬
‫שמן‬
‫והכמה ויתקיים מ״שנע״ח שי חיצוניות‬
‫ופנימיות ליל וליו והמכין כקיצור הוא כי‬
‫נ' בחיי פרצופים יש לןו״ן אח* חיצון ואחי‬
‫פנעני סחיצי^^גבחיישס לין והוא מצי‬
‫הכמה ונקי * • ^ ! ר ויעקב והפנימי הוא‬
‫מבחי' שם מ^זהוא מצד אבא ונק* לעת‬
‫מלגאו ומשה וכן החיצון למלכות נק מלכות‬
‫והפנימי נקי כננןת ישראל וזווג ל ג ו פ ו ת‬
‫אלו הפנימיים נלנשיקץ רוחא נרוחאכו'‬
‫ע״שב ו ב ל מי רשליי פי בראשי* מ ל חזקיה‬
‫כתכ כי זז הנקודה הנקי ליי היא שוה אל‬
‫נח ' ת"ת‪,‬מלבר ל מלכיס משתמשים בכתר‬
‫א לא הוא גלול ממנה ולא היא גדולה ממנו‬
‫אמנם אינה שוהאל פרצוף יעת מלגאוכי‬
‫גבה ממנה בגבוה שמים על הארז כוי ע״ש‬
‫עור נקיים כי יין הוא בסוד הכוינה יין‬
‫המשמח כי כן הוי״ה בניקוד אלליים שהיא‬
‫בכינה הנקויות הם כיי' יי״ן כמ״שבלי״ת‬
‫שיר השירים על פסוק זה * מעתה נבוא‬
‫‪5‬כונת הכתוב כי התחיל בלשון נסתר ישקני‬
‫וסיים בלשון לנוכח כי ‪$‬ובים דודיך כי הס‬
‫וברי ליי פרצוף הפנימי המיברת אל יעקב‬
‫ת״ת מלבר שיעורר פרצזף הפנימי שלו‬
‫לעשותזווג הנשיקין * ולש ישקני כלומר כל‬
‫חפצי ומאיתי היא שאותו הפנימי הנעלם‬
‫ישקני מנשיקות פיהו אתיבקותא לרוחא‬
‫ברומא כי הןאמת כי פונים דודיך ובמ״ש‬
‫רש״יז״לבי פוביס לי לוייך ג״כ להזדווג‬
‫נעןך ואדרבא לפי הנראה הם יותר עובים‬
‫מזווג הפנימי כי הרי אנחנו שנינו שויןלפול‬
‫משא״כ עם הפנימי הנעלם בחיי ה לעת כי‬
‫אין אני שוה אליו אבל עליז הס מיין כי‬
‫הבה* שלך הס מהכיפה הנל יין משא״כ‬
‫אזמל המימי הנעלם אשר בחינותיו הם‬
‫עליןנות ונעלמות שהם מאבא ועל זה בא‬
‫הרמז על נכון כיר״ת נלית יישקפי לנשיקות‬
‫סייהו הס כג״‪/‬תקמ״ו כמספר רעיית ע״ב‬
‫לרמוז ה א מ ) ר < * ש נ ל י ן מ י ק • ! ס י מ‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫ע‬
‫משחת י קרש‬
‫כנח׳ סדצזף הפנימי הנל רעיית אשר‬
‫פרצוף זה היא נמשך מנחי' שם ע״ב ס<ל‬
‫אנא שלם‪ .‬ב ס ע ״ נ כ נ ו ׳ ע • געה־ נא הרמז‬
‫כי הנה ישקכי ה‪1‬א הגייע״ח ועס ה ל אותי ל‬
‫הוא ג תעייה כמספר רעיית ע״ה לרמוז‬
‫האמור כיזזוגהנשיקיןהס הפרצויהפנימי‬
‫הנק" לעת‬
‫אממ ליא ישקני יוציא‬
‫ליקנלנשיקלמתוךפיהו‬
‫ע״כ • כי לכאורה צ״ל ימה הלשון אומרת‬
‫קול נשיקו' יהא בנשיקה לא שייך קול אמנם‬
‫לפי דרכינו יוכן ובהקדים מ״ש עוד שם‬
‫בע ח כי זה הפרצוף הפנימי דליאנקיקרל‬
‫ליש יוציא לי קול שהוא הפרצוף הפנימי‬
‫הנקי קול יוציא לי נשיקות מתוך עיהז כי‬
‫בו הס כחיי הנשיקין נמצא כי קול לא קאי‬
‫אל הנשיקין אלא לפרצוף הפנימי שהוא‬
‫המוציאס‬
‫אמרו ד״א ישקני מנשיקל‬
‫ל מ ל ק ו ט‬
‫אלו עשרת הדברו' ששמעו‬
‫<‬
‫מפי הגבורה • וצ״ל מה קשר יש אל עשרת‬
‫היכרות עס הנשיקות • ואפשר שהכוניהיא‬
‫בהקייס מ״ש בע״ח ש׳ פנתא כי עשר אמירן‬
‫ליס עשר ספירות לפרצוף הרוח ללא‬
‫הנמשך מאבא והוא משם מ״ה עליב כי הוא‬
‫הפרצוף הפנ מי הגליל שהוא נמשך מאבא‬
‫ומלש שם כש׳ חיצו' ופנימיות כי זה נקי‬
‫פרצוף הרוח כי שם כלה הוא רוח י וכבר‬
‫נולע כי העשרה מאמרות למעשה נראשית‬
‫עם העשרת הדברות שקוליןהס בשקולא‬
‫חדא כמ״ש כזוהר ויקרא דיייא ע' ב וי״ב‬
‫ע״אע״פעשרה עשרה הכף בשקל הקיש‬
‫ע״שב • והנה בכונת ליה ל"‪ 0‬כתב בי‬
‫מאבא נמשך אל הנול ליג מנצפייך זאע״פי‬
‫שאבא הוא חסיומנצפ״ך הסגכורלהענין‬
‫הוא כמבוי כי לעולם שורש החכמה הוא‬
‫גבורה צי החכמה הקדומה והעליונה מכלם‬
‫ש^ילן ח־״סלארין נתלבקת בת?כה מטרה‬
‫יעתיק‬
‫ל‬
‫‪1‬‬
‫‪, ,‬‬
‫ובמדרש‬
‫ח‬
‫‪1‬‬
‫י‬
‫פי״‬
‫א‬
‫מ‬
‫השירים ‪-‬‬
‫כי נעשית היכרות יש‬‫‪03‬עא‬
‫שיר‬
‫דעתיק ע״כ • וזהו בונת דליל שרמזו בלשוני‬
‫הזהב מהיכן נמשכין בחינת הנשיקין ־*ליש‬
‫אלו עשרת הדברות שלים עשר אמירן עשר‬
‫ספירות לפרצוף הרוס ששמעו מפי הגבורה‬
‫‪6‬קגל ר וזהו ששמע"! ששמע ו ׳ שהוא לא‬
‫וופי הגבורה של ס אכא כי שויש החכמה‬
‫היא גבורה שם כי״ס לזה הפרצוף ליס‬
‫י‪,‬י‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫משיקין‬
‫‪.‬‬
‫אפשר לפיש מו(מר המי קרוב אל‬
‫ץןך‬
‫האמור עמ״ש בלי״ת תכלים ע״פ‬
‫י‬
‫טוב לי חורת פיך מאלפי זל״ובסף כי הנול‬
‫מקבלת מיסוי אימא ש ליס לעת ללא שנו‬
‫חו״ג ומעיקרא נושלת הגבורות לבניינה ״‬
‫ואחי׳כ הוא נותן לה בסוד הזווג נס את‬
‫החסדים כלולפםמים היא ‪0‬םלתגם מאור‬
‫ליסוי אבא שבתוך לא ו א ו פ ז נ לה יותר‬
‫ממהשנושלת מיסוי אימא שהם לאלפי״ן‬
‫דליה כל ווהן מאלפי בו׳ ואינה מקבלת‬
‫היא מאור זה לאבא אלא לרך הפה בסול‬
‫נשיקין כי להיות הגרון צר והאורות מרוגי‬
‫נבקע ייסוד לאימא בוי ונבקע הפה כ‪1‬‬
‫וכיון שנכקע שם היס<ל לאימא מתכליהיסוד‬
‫לאבא והיא בסול נשיקין נופלת מיסוד‬
‫לאבא שהוא ׳‪:‬תורה*״לרך הפה ווהו בסוד‬
‫אהבה שהם החס׳ ים ונבזרל המתגלו' בפה‬
‫עוד כתב שם ב ל י ת י ו כ י‬
‫כל‪-‬עייש •‬
‫עשרת היבחת ל ס ל חסדם ו ל ג נ ו ח ז‬
‫של יסול אבא וליכ ב ל המצות ל תרומה‬
‫ע״ש • נמצא שההליג דיסוי לאבא שבפה‬
‫י ל א שעקבלתם היא נבח״ הנשיקין ליס‬
‫עשית הדברות וזהו שרמזו רלל ישקני מנשיי‬
‫אלו עשרת הדברות כלזמר כי מה שהיא‬
‫שואלת ישקני מנשיקות הוא לקבל הארת‬
‫עשריד הדברות שליס ליח יליג שקבל לא‬
‫מפי הגבורה שהוא אבא נמש״‪ $‬כיא״א לקבל‬
‫ה ה י ו * אם לא ט״י לנזיקין ולכן אגמית‬
‫ישקני כל‬
‫‪1‬‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫שני‬
‫פירושים או על ס דפרצון*‬
‫החפ אשינו שווש הנשייין או על החלב‬
‫ל‪6‬נא הנק תורי שהיא מקבלי נכחי' הנשיקין‬
‫בסולפוב לי תורת פיך למייצג אור ?סול‬
‫דאכא הנק׳ תורה כמ״ש ש‪ 6‬״ ובזה אפשר‬
‫לפרש סיום המאמר הנליל וליל למה אמר‬
‫מנשיקות שתי נשיקות אחת עשרת היניומ‬
‫ואחת קבלת התורה ליכ • כי לכאורה צ״ל‬
‫ימה הוקשה להס למה אמר מנשיקות התיי‬
‫מבואי מפני שהם עשרה לנחת רבים לבן‬
‫אמר מנשיקות רבים י ועול להבין התירוץ‬
‫כי נשלמא מ״ש אחת' עשית היבחת איי*‬
‫אומרם ישקני מנשיקות דהיינו ששואלים‬
‫מאת ה* שיח; להם העשרת הדברות אב‪3‬‬
‫ל ש ואחת קבלת התגרה מאת מה שייך לומר‬
‫ישקני מנשיקות והלא המקבלים את התורה‪.‬‬
‫הס הם עצמם שאמרו נעשה ונשמע וא״פ‬
‫איך אימרס ישקני מנשיקות שהם שואלימי‬
‫מאת ל יפורש על מה שהבלו התויה ני זה‬
‫אינו מאת ה' יק מכס שקבלוה * אמנס*‬
‫לפי דרכינו א״ש כי הוקשה להם לבל השני‬
‫פירושים למה אמרה מנשיקות לשון רביל*‬
‫כי לפי' הראשון כי עשרת הדגמת ה״כן י״גוד‬
‫דפרצ*ף הרוח אשר ט נוישהנשיקיןהוקי׳‬
‫להם כי כיון שהוא פרצוף אחי מיוייי ושמנ*‬
‫מוכיח עלי* פרצוף החח א״כ למה אמרה‬
‫מנשיקות לשון רבים והו״לל מנשיקת פיהנ׳‬
‫שהבונה על פרצוף הרוח השר ‪5‬ו שור‪!:‬־•‬
‫הנשיקה • ולפי'השני כי עשית היכ*וו‪$‬‬
‫ה״ס החו״ג ד אבא אשר היא מקכלת כנחינוג־י‬
‫הנש׳קין הנקי להם ג״כ למה אקרה מנשיקות‬
‫לשון רבים דהלילל מנשיקה כ ליש מם פיכ ל*‬
‫תורת פיך ולא אמרה תזרוח פיך ו י ד י צ !‬
‫שת נשיקות בלומר שאין אומרה נשיקוו*‬
‫כונתה על רבוי נשיקות רק כונתה מיעונ!‬
‫יניסשניס שתינשיקותוהכרנהלכלול מ א *‬
‫‪,‬‬
‫א‬
‫פירושי*‬
‫שמן משחת‬
‫פירושים הנאמרים על עשרת היברות שהם‬
‫*אחת עשרת היכרות ש ליס י י״ס יפרצוף‬
‫מרוח אשר בו שויש הנשיקין והוא סוד‬
‫גשיקה אחת ואחת קבלת התורה שהוא פי'‬
‫הב׳ של‪.‬עשרת היניוי&הוא'מה שהיא מקבל‬
‫החו״ג ייסוי אבא הנקי תורה בבחי׳הנשיקין‬
‫מו היא הנשיקה הל ועל כן אמרה מנשיקות‬
‫שהם שתים לכלול‪.‬השתי בחיי שורש הנשיקין‬
‫ומה שהיא מקבלת גס כן כבחינת הנשיקין‬
‫‪,‬‬
‫זהירמיז ליכ מאמר היבאשס‬
‫‪1‬א<ך‬
‫בילקיט חייל ישקני מנשיקו׳ לברי‬
‫מורת שניתנו ־בנש קה שצ״ל מה הם יברי‬
‫תורה שניתנו בנשיקה * אמנם הוא היבר‬
‫אשר דברנו כי הנה תורה ליס יסוד אבא‬
‫)דברי תורה שהם ההאיות דיס<ד אבא‬
‫ניתנו בנשיקה יוקא כי הנול אינה מקבלת‬
‫אותם רק ע״י נשיקה ש ליס זווג הנשיקין‬
‫נמו שאמרנו ־‬
‫־ • י ־־‬
‫פי הקימות הנן• אפשר שתהיה‬
‫)־^‪7‬‬
‫י מנת הזו הר פ'תרומה קמ״ו ע״ינ‬
‫מאן ישקני ההיא לסתים גו סי‪/‬ימא עלאה‬
‫פי' אבא שהוא סתים תו^ אימא שהיא‬
‫סתומה תוך ז״א י • וא ת סתימ' יבל סתימ*]‬
‫שהוא אבא שהיא סתום מאימא וז״אשכל‬
‫ותימין אימא לגבי ז״א וז״א לגבי נ ו ל ביה‬
‫תליין גשיקין ונשיקלתתא להא ז״א הוא‬
‫הנ׳שק לנול ולא אבא וא״כ איך אומרת‬
‫ה פ ל ישקני לגבי אבא • ועו ר כי שמו מוכי'‬
‫עליו םתימא דכל סתימין ואיך יתכן משיק‬
‫לתתא בעלמא יאתגלייא ותייז סתימא לכל‬
‫נןתימין לית מאן י י י ע ליה פי' כי אבא הוא‬
‫נעלם ולא יש השגה נ< • *איהוגלי מנית‬
‫נהיר! חד ל ל ק פי' שמהשמתגל' ממנו היא‬
‫הארה סתומה ויקה ילא אתגלי בר נחי‬
‫שביל דקיק יאתפשט מגוויה כלגמך ואפילו‬
‫זו ההארה היקה אינה מתגלית כי אס ע״י‬
‫‪,‬י‬
‫היסול סוד שבי‪.‬ל לקיק המתפשט ממננ ואיהו‬
‫קדש ‪.‬‬
‫נהירו מהיר לכולא פי' כי מימיי לאבא הגפ‬
‫הוא מתפשט ככל האצי' ומאיר לכלם כל‬
‫כלס כחכמה עשית• והאאתערו לכל ח ץ‬
‫עללזין ירמוז למ״ש כלמאמרירשכ״ימאמי‬
‫מא• אלה כי כל העפות הזרעיות הנמשכות‬
‫מן הרצונות כלם נאיס על אנא כ י ליש^ •‬
‫־ וידוע כי רז נקי יסוד וכן נקי רצון נמצא‬
‫שבל התעוררות הישויות העליונים אליו‬
‫יבואו כל השפע י^יוצא מיס י נם־ ירמוז‬
‫שהיסוד לאבא הוא גורס התעזיחיליסויות‬
‫‪ .‬העליונים בנויע כ• כהתפשטות המוחין‬
‫למצר אבא הנק״ חיה יש מציאות זווג שלים‬
‫התעוררו'היסנמת במ״ש בע״חל הניקוד׳‬
‫ליה ופיח וזהו ל;ו״ן ילישעלאין לאפוקי‬
‫ני״ע • א' ע וא*הו סתיס לזמנין סתי•‬
‫ל;מני|אתגליא פי' כי יסוי יאנא הוא סתום‬
‫כיסוי אימא ולפעמים מתנלה כאשי נבקע‬
‫היסול לאימא או מהחזה ולמפה כי נחזה‬
‫מסתיים הישוי לאימא י • ואע״ג ללא‬
‫אתגלייא כלל פי׳ כי אע״פי שאממו שהוא‬
‫מתגלה אינו מתגלה ממש כי לעולם היור‬
‫הואבלנושו ממיסוי יאימא כמ־ישכירוש‬
‫איון וכפור'ואפי• כאשרהוא מתגלה מהחזי‬
‫ולמפה הוא בתוך ז״א ובלבושו‪,‬מיסוי לאימי‬
‫ואתערי יסליקו ינשיקין ביה תליין פי'‬
‫שהתעוררות של זווג הנשיקין תליין ביה‬
‫ומגי יאיהו סתים‬
‫וכמו שמפרש לקמן‬
‫שירותי יתשבחת בארח סתיס איהו פיי כי‬
‫יעןשהבחי' לאבא הס נעלמות ובו תלויין‬
‫הנשיקין לבן אמרה נדרךנםחר ״שקני ואי‬
‫ביה תליין כשיקי ן מה נ ע י יעקב הכא כלו'‬
‫כיוןשהנשיקיןתלוייןבאבאאיך אמיהלמו‬
‫וישק יעקב לרחל ימשמע על לא נתיי׳ן‬
‫מסקנת התיירן ילעיל אלא ודאי ישקני‬
‫ההוא יםתיסוכמה בההוא רתיכא עלאה‬
‫דכל גוונין תליין ומתסנראןניהוהאי איה!‬
‫יעקב נמה יאמיינן יביקותא לאתיבקא‬
‫במלכי נברא דליה איהו ועייל כתיב מנשיקו!‬
‫פיהו‬
‫נ‬
‫‪,‬‬
‫!‬
‫‪4‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫א‬
‫פיי‬
‫שיר‬
‫השירים‬
‫פיהו פי׳ שמשיקץהסבאבא ע״י ז״אבלו‬
‫ישקני ההיא יסתיס יגרום לי זווג הנשיקין‬
‫ההוא יסתים שהוא אבא שהאורות שלו הס‬
‫גורמים הנשיקץ אס מצד בי הפרצופים‬
‫מפנימים לן״ץ אשר בהם תלויין הנשיקץ‬
‫הס נמשכץ מצד אבא אם מצד כי האורות‬
‫לאבא הס סתומות בפה ז״א וצריך נשיקץ‬
‫כלי ליחן אותם אל הנולנמצא כי הגורס‬
‫•הנשיקיןהוא אבא והנושק הוא ז״א וכיון‬
‫שהגורס הוא אבא הוה ליה כאילו הוא הנוש'‬
‫ולכן אמרה ישקני באורח סתיללימח על‬
‫אבא הסתום י אמנס להדבקבו ולקבל‬
‫הארותיו אינו אלא ע׳יי ברא שהוא ו״א והנס‬
‫י‬
‫ליה כאילו אתלבק במלכא בהוא אבא‬
‫א״ע כי טובים יוליך והיי לגבי שמשא‬
‫‪.‬דאנהי לה לסיהרימגו נהירו דאינון נוצינץ‬
‫עלאין ואיה! נטיל נהןרא יכלהו ואנהיי‬
‫לסיהרא ואיכון מצינין דמזיוונין ביה מאן‬
‫אתר נהרין אהדר ואמי מיין מההוא יין‬
‫‪.‬דמכפרא מההוא ״ץ דאיהו חיווא יכל חמין‬
‫פי' כי על עתה שכונתתהיחה על אורות של‬
‫אבא בלבד לברה בלשץ נסתר כאילו אינה‬
‫מיברת עס זיא * אמנם עתה שכונתה‬
‫ל‪^-‬נח גס על אורות אימא כי לכן אמרה כי‬
‫טובים לוי״ן לשו^ רביסלקאיעל הבוצינין‬
‫עלאין שהם א״ואי אשרז״א מקבל מהם לכן‬
‫דברה עס ז״א לנוכח בי טזבים י ז י י ך כי‬
‫האורות של אימא הם בתיי מגולות יותר משל‬
‫אבא ואע״פי כי‪.‬באומרה כי טובים לןריך‬
‫היונה היא על אומת רא״ואיוא״כ כיון שיש‬
‫‪.‬גס כחי* אנא הו״ל ליבר כלשון כסתךימכל‬
‫מקוס כיון שאורות אבא אינם מאיריס נז״א‬
‫כי אם ע״י אימא כי הרי המוחין של אבא‬
‫באיס‪.‬מלובשץ תוך המוחין לאימא הוה ליה‬
‫כאילו הס אורית אימא כי בחי׳ אורות שלה‬
‫הס המגולות ו לכן דברה לנוכח וז״שכיטובי'‬
‫דוליך ונתנה טע&י ליבריה באומרה מ י ץ‬
‫?לומר כי הפעם שאני מדברת עתה לנוכח‬
‫‪,‬‬
‫!‬
‫*‬
‫הוא מיין בי בונת• גס על האורות הנמשכות‬
‫מיץשה״ס הבינה אשר נח• האורות שלה‬
‫הס הנראות והנגלות‬
‫כשיעור הכתו* נוכל לפרש‬
‫אמ^‪0‬‬
‫בי פוביס דודיך על אומת‬
‫לאימא בלבי והבונה שהיא אומרת ישקנ•‬
‫מנשיקות פיהו כדי לקבל האורות לאצא‬
‫הנעלבות בפיהו אע״פי כי טוניס דודיך‬
‫מיין כי גם האורות דמצד איקא שאתת‬
‫משפיע לי הס ג״כ טובים עכ״זעליפא לי‬
‫האורות שלאכאולכן ישקני‬
‫יאמר ישקני מנשיקות פיהו טס‬
‫אל‬
‫שניקדק יהו״לל ישקני נשיקות‬
‫בפיהו כי מנשיקות פיהו משמע כ׳ משיקוי‬
‫כנר הס בפה ואיך הוא ועוד פיו הו לל‬
‫ואות ה'יתירה למאירמיזא ״ ונקיים מ״ש‬
‫בש* הפשוקים פי וירודבלרוש הנשיקץ וז״ל‬
‫ואמנם זה ההבל של הנשיקין היוצא מן הפת‬
‫ולחוץ הנה אינו נמשך אלא ע״יזווג עליון‬
‫שפושה כתוך הפה עצמו כנויע כי תרין‬
‫מוחין ח״וכ יז״א הס זכו‪-‬ן כדמיון א״ןאי‬
‫עצמם והם מיזפשהיס עד סיום הראש ששם‬
‫היא הפה של ז״א וסיום החכמה הוא החך‬
‫בס<יח״ך מ״ה וסיום הבינה הוא הגרון‬
‫כ נ ד ע ובי מזיווגין שם ע״י הדעת שהוא‬
‫הלשון המכריע בניהם ומחברם ומזחגס‬
‫ואז החכמה נותןטיפתיכויא והבינה טיפת‬
‫נוק והם ב' רוחץ ונכללים ונעשי חל רוחא‬
‫שהוא תולדת הזוזג ההוא• ועל״ז מזרווגין‬
‫ח״וב דבוק' שבפה שבה ויוצאין משם ל‬
‫רוחץ והס נכללץ ונעשים חייוחאשהוא‬
‫תולדת הזווג ההוא ואלו הכירוחץ דיליה‬
‫ולילה הס בחיי הנשיקין כי כשהחרים ז״יך‬
‫ונישקץזה לזה הוא זווג שלישי שמודווגפה‬
‫יז״א בפה דנוק' וז״א מוציא מפיו ההוא‬
‫יוחא משיקה דיליה הכלול מבי רוחץ כנז*‬
‫וה‪ 3‬מ״ר והכוק* מוציאי מסיה רוחא משיק‬
‫הכלול מבי רוחץ לילה והס מיין י ובזה‬
‫יתבאר‬
‫ג‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬ז‬
‫‪1‬‬
‫ו‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫א‬
‫משחת‪ .‬קרש‬
‫שמן‬
‫* יתנאי ל ו מי הזוהר פי תרומה קמ״ו ע״ב‬
‫גטגץהנשיקין שהס אתחביות* ירוחא בחח'‬
‫והסכלוליןמןד׳ רוחץ הנקי אהבהכויעיש‬
‫ומ״ח אמרו פיהו ולא כתיב פין ‪£‬א כגוונא‬
‫ימלמא לאתי ויא איהו תוספת הי יאיתיסף‬
‫טל יא כוי ע״ש ״ ומבואר הבונה בי אות‬
‫טויאמיו‬
‫‪ ' 9‬היא רומית על הבינה•‬
‫ב^חדויי־ך איכון בוצינין קיישין יחימין‬
‫<גלאי]פו' ע״ש כי הבונה על חו״ב יז״א‬
‫שהם יחימין והניבים ז״לז תמיי כבחי'‬
‫חו״ג ללא מתסישןובמ״ש לקמן ז״ש ישקני‬
‫• י • שישפע לי מנשיקות פיהו גלוי מנשיקו'‬
‫אשר נ נ ר הס בפיהו כמ״ס כי יוחא של‬
‫נשיקה שלו כבר היא בפיהו שהוא התוליה‬
‫מזווג הח״וכשלו ולכן באה אומ ה'יתירה‬
‫ביויבת פיהו לרמוז כי נשיקה זו היא תוצל‬
‫מזווג יז״ונ הנרמזות גי״ה יפיהו • ואם‬
‫מאמר כי למה אני שואלת מנשיקות האלו‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫כיון שנחי' זו כגר נעשית ג״כ גפה שלי‬
‫כ* מזדווגים החו״ב ש‪ 4‬ג״כ לזה אמרה כי‬
‫טובים חייך מיין כלומר כי הבאי' של‬
‫היחימיןוהחביבים שלך שהסהחו״בשלן‬
‫שהם יוליך מה שיוצא מהם הם שובים שהם‬
‫בבתי' חסיים שהיי הס בחי׳ מ״י שתמיר‬
‫המ״ל הם בגחי' חסדים כנויט והס בחיי‬
‫יותי חשובות מן הבחי׳ שלי שהם מיין סור‬
‫מיין בנולט כ׳ היין מלו הוא מיין וסול המ";‬
‫הם בחיגיו גבורות בנודע ועל כן אנישו^ת‬
‫מהנשיקות שלך שהם טובים בבת״ חסדים‬
‫ג‬
‫‪,‬‬
‫כיי למתק הגבויזת ש‪3‬י‬
‫יאמר בי שובים תליך מיין שטא‬
‫אל־‬
‫גתינתטעם למה שאמרה נשיקות‬
‫לשון רבים כ• הר• לפי מ״ש הרב‪ .‬ן״ל בי‬
‫התרין<הבליס נבללין ונעשים רוחי{ חיא‬
‫כפה שלו וכמ״ש עול שס וז״ל ומג כי אלו‬
‫הב׳ חחי! של חו״ב שנו א? שכה אינם •‬
‫נחשבים לבי מחין רק לרןחא חיא לפי‬
‫שיןפייאוא"• נחזא ?פקין ומלא?יייןו?••‬
‫!‪*1‬‬
‫נקיבחייאחיז ומכ״ש חי״ב תייןמייזיןסביזי‬
‫פרצוף יז״א אז לנו ל שהכל נחשב לסל‬
‫מחא גנמצא כ׳ נשיקת ה‪/‬בר נקי רוחא חיא‬
‫נ ל נ י ונשיקת הגזל ג ל מחא חלא לבל‬
‫והיי כאן תרין נשיקין ני רוחיןחד יבורא‬
‫וחל נולכויע״ש • זא״כ לפי זה שאין בפה‬
‫שלו י ק ר‪1‬חא חרא נשיקיחיא הו״לל מנשיקמ‬
‫פיהו וא׳׳כ למה אמיתי מנשיקות לשון י נ י ם‬
‫לזה אמרה טעם לרבדיה סי שונים דודיך‬
‫מיין כלומר להורות כי י י י י ר שהס י‪0.‬ו"כ‬
‫שהם החביבים והרחימין שלן מה שיוצא‬
‫מהס הס טובי' כנח׳' הסייס אפילו הנחי׳‬
‫מיין שה״ס הנינה שלךשסויה יין ונס בי‬
‫בחי'היא מין שסיים י־ןעב״ז היא בסול‬
‫שוב שהוא חסי ואני רוצה לקבל ‪.‬משניהם‬
‫חז״ב‪-‬שלך י לכן אמרתי נשיקות להודית בי‬
‫שויס הס שניהם כאחי טוביס ומשייר‪.‬ס אני‬
‫רוצה לקבל ואם אני הייתי אומרת מנשיקת‬
‫לשין יחיד היה אפשר לטעו׳ כי תפסת מועם‬
‫תפסת בי שאלתי אינה י ק על בחינת שיפת‬
‫החכמה בחיי יבורא בלבד‬
‫יאמר כי‪.‬טוניס יי י י ן תי״ן ב הקייס‬
‫אל‬
‫מ״ש בז״ח פתח י״ש ואמר ישקני מ״פ‬
‫כש״י מיין אוריית' שבע״פ ׳׳׳א אמרת לגני‬
‫אורייתא שבכתב יאיהי אזלח בתר אינון‬
‫נשיקין לתורה שנכתב בתי מתיקו יילה‬
‫לאתחברא יא עס לא באינון נשיקין כוי‬
‫וכי אתחבית ואתכלילת בתורה שבכתב‬
‫בחלו* בחיבורי חיא משיק יא בלא ברחימו‬
‫אתקפת ביה ואחיה ליה גחביבו כמה‬
‫׳קייין חביבות )־ מחמיא דילך ואתקיף בי‬
‫יחימו וילך ע י ויו• לי חמי ירהימו לאתקפ'‬
‫בך ״ ונלע״י הכוצה בהקייס מ״ש שס בשי‬
‫הפסוקים ונע״ח ש׳ מיין כי כמו שביזווג‬
‫התחתון יגופא יהיב בעלה נמקי חיחחא‬
‫בביאה קימאה לעשותה כלי כן נןווג‬
‫הנש־קין כאשר נאצלו וזיין ונזדווגו יחל הנה‬
‫מיס שיןדהגו!זוג תחתון נןדווגו בזווג‬
‫—‬
‫עליון‬
‫ל‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬יי‬
‫א‬
‫השרים‬
‫שיד‬
‫פליון משיקין ואןבנשיקין הראשונים הה‪13‬‬
‫יהיב בה בעלה בגופומא מ ו ל ההויחחא‬
‫לנשיקה ישם נשאר תמיל לעולם בסול רוחא‬
‫לשביק בה בעלה באתתיה הביאה קימאה‬
‫כי שם הוא בחי היסיי של מוח הבינה‬
‫מ ו ל וה״ס הגרון שלה וזה נעשה רוחא‬
‫עצמה של המק" וחיותה שלה בגי ראשונית‬
‫שבה ובל שאר הרגחיןהנמשכיןאחיכ בסול‬
‫נשיקין מאז והלאה כלס הם כחיימ״ן משיקין‬
‫שלה כל וע״ש עזי בענין חבקוק ותראה‬
‫ותבין כיזההרוחא הוא בחי גבורות כי‬
‫הוא עייל חחא לגופא שהוא הה׳ גנורוח גם‬
‫י ל ו ע כ י ה נ ו ל קוים הזווג איןבהרק בחי‬
‫גבורותשלקחה לבנין פרצופה גס ילוע כי‬
‫התעוררות של הזחג הוא מצל חוס של‬
‫הגמרות וכמ״ש כ‪/‬והר ויחי ימ״א ע״א‬
‫שמאלו תחת לראשי לא אוקיר שלהונא‬
‫לרחימז לכנסת׳ ישראל לגני יכ ה ו״דוט כי‬
‫שמאלו תחת לראשי נאתרעלהגנגרוימעת‬
‫נ מ א אל הכוני כי ילוע כי תשבע״פ ה ס‬
‫הנול ותש״בכה״ס ז״א והנול שהיא תורה‬
‫שכע״פ אולת נתר איכון נשיקיןיתורישנכת‬
‫שהוא ז״א דהיינו ששואלת ממנו ישקני כו‬
‫וכאשר נתחבבו יקל בסיד הנשיק״ן היא‬
‫מחזקת נו ואומרת לו מןהיקירין חבינותיך‬
‫שהיא אגמרה כיפובים דודיך ו;הנ מחמרא‬
‫לילך שה״ס הגבורות הראשונות לשב?ת בי‬
‫בבחיי החחא וגס הגבורות שנתת בי לבנין‬
‫פ ר י ו ף שנק• יין‪ •.‬לאתקין* בי דחי‪-‬מו לילך‬
‫שזה היין מחזיק אותי לאהוב אותך מפני‬
‫שסולו גבורות אשר חוס פנעס הס לעורר‬
‫על לחי לי חכךרדרחימו לאתקפא בך על‬
‫שכל כך אני שבעה או שכורה מזה היין של‬
‫האהבה" שהם הגבורות על שהס גורמים‬
‫לעורר אותי בלי להחזיק בך על שנראה‬
‫שלא כלרך כל הארץ י אמנם חמרא לילך‬
‫שהם הגבורות הוא הגורס נמצא לסי זה כי‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫יי‬
‫‪,‬‬
‫״‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬ןמשיח?( מל״נ‪ £‬מאיו <ל מאסח ג!!!‬
‫יא‬
‫ה״ ויחי כי נשמות הצייקים הבאים מ ג י‬
‫הזכר הס העוררים אותה י מעתהנמא‬
‫לכונת הכתוב ישקני מנשיקות פיהו ואל‬
‫תתמה על החפץ שאני תובעת נפה בי מח‪/‬י‬
‫חציפותא כלפי שמיייא ולאו אורח ארעא‬
‫כי התשובה היא כי פוכיס ייייך מיין כי‬
‫חנינותיך יקירי! עלי מיין מסיבת היין‬
‫שנתת נ י מתחלה שה״ס הגבורות לבני!‬
‫פרצופי גגם הגבורות דרוחאקדמאיישבקו!‬
‫בי כי פבעם הס חס הם המעוררים אומי"‬
‫לעורי אותי ולשאול ממך נמציכי ההתעוררנ'‬
‫שלי הוא משלך‬
‫יאמר ישקני מנש קות פיהו פוי‬
‫או‬
‫בהקל״״מ״שעול ש‪ 0‬י ש הפ ובע״ח‬
‫ש מיין על מ׳ הזוהר פ' תרומה ארבע רוחין‬
‫איכון נשיקין כל חי כליל בחבריה ביאורו כי‬
‫הנה נחוג התחתון הגופני שהו* יסור ביסוי‬
‫הנה הזכר מתן ספת לנורא ניסוי הנוע*‬
‫*הנול נותנת ס״פת נ ו ל בישולי עצמה ושם‬
‫נוצרת הנשמה מבי פפות אלו אכל בזווג‬
‫מחני לנשיקין יש נשיקות כסילות שכמו‬
‫שהזכר נושק לנוק ונותן בה בפיה רוהא‬
‫לרכויא גס המק נושקת אותו וניתנת ב ן‬
‫בפיו חחא נ ו ל והנה כנשיקת הוכר יש ב•‬
‫בחיי האחת היא שורש היבל ההיא הנשאף‬
‫בפיו הבי היא בחי' ההבל היגצא מפין‬
‫!נכנס תוך ס‪:‬ה המק' ועד"; הנא נכשיקרן‬
‫הנול בי נ ח י אחרות והס הס תרץ רוחי! <‬
‫לכלילן חי בחבריה ונעשים יי רוחי! והנה‬
‫בתרין חחי! העקריםשי׳ס השרשיייהנשאר^‬
‫בתוך הפה של הזכר ובתוך הסה של ה נ ו ^ ״‬
‫אין צורך לבארם כי בודאי זה דוהא לכור‪£‬‬
‫ו‪/‬ה רוחא מקי אבל התיין חחיןאחרנין‬
‫העכפייסשלהס הנעתקי‪ 0‬ממקומ״וניתנינו‬
‫שלא במקומם צריך לנאי עניינם כי הנון‬
‫הרוהא של לנורא שניתן כפי הנול הנג?‬
‫שרשו הוא לכורא אכל כשנכנס בפי הנותי‬
‫מת^רנשם עם רוחא של הגול ונעשה גוק*‬
‫כמןר*ו‬
‫ג ן (‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ו‬
‫שמן‬
‫אי—‬
‫כשחח‬
‫‪119103‬הח‪0‬א למק׳ שנכנס נפה היוכדא‬
‫שורשו' הוא נקנה אבל כיו;שמתערנ ימתתב'‬
‫עסרוחא ללכור' נהפך ונעשה לנוד כמוהו‬
‫ומלאי כי זה מעולה יותר מן הראשון כי‬
‫הכדאי ששרשו הוא מן הנוקיכיון שנכנס נפה‬
‫של הזכר נתעלה ונעשה רוחא לכורא ממש‬
‫‪£‬בל רוחא לרכורא כיון שנכנס בנול ייר‬
‫מכללרגתו ונחלש ונעשה רוחא־דנוק ממש‬
‫<ע״‪ 0‬י נמצא כי קוים שנ;רוונו ז״ו; ממש‬
‫‪3‬זו‪1‬ג קצשיקין לא היה נפה הזכר כי אם‬
‫יוח משיקה אחת מזווג ח 'ובליליה עצמו‬
‫‪8‬ע‪ 3‬ל י ן זה נפה של הנוק' וכמו שניבנו‬
‫‪$‬נ‪1‬יל אנל אחר אשר נ‪/‬לוגגו הם ממש נמצאו‬
‫‪ £‬ר י ן י ו ח י ן בפה כל אהימהס אחד מן‬
‫משרש שלו ואי ממה שקיכל מחבייו ומת‬
‫;שקיבל הזכר מהנזק נעשה זכר כמו י(ותו‬
‫היומא אשר נשאר נשיו משרש רוח הראשון‬
‫שלו ז״ש ישקני שה״ס זווג הנשיקין שלנו‬
‫ממש ופלילי זה מנשיקות פיהו כלומר פיהו‬
‫שאין בת רק נשיקה אחת מזווג חו״ב ליליה‪.‬‬
‫מתמלאת עתי‪ .‬ונמצאים בה שתי נשיקות *‬
‫וזהו שאמרה מנשיקות^מיעזגו רבים שנים‬
‫?נמצא הוא מיו״חואס תאמר והיאך ע״י‬
‫קנשיקיןסלו נעשים בו ב* נשיקות בפיו עצ‬
‫‪.‬ןה אפרת כי פובים לוייך מיין כי מיין‬
‫שהוא הבחי״שלישהסגמרות ומייןהנק׳־*ין‬
‫ע״יידזריך שאנז חביבים ורחימין זה לזה‬
‫וננשיקיןעי״ז מה שלא היה לך בפיך רק עוב‬
‫׳וזחל רוחא חיא ונקיפוב כ הוא בחי׳חסלי‬
‫‪,‬בריינתזכר פתה נעשו טובים מיעופ רבים‬
‫‪$‬ניםעס הד״י־מא שנתתי לך מייןשהויהבחי•‬
‫שלי‪ ,‬מ"] שאני מעלה בזווג‪.‬הנשיקיןוניחן‬
‫‪,‬מבתי* מחי בך כפיך ועמו נעשים בך‬
‫‪ .‬טונים הבנים‬
‫שזה יהיה כמת מאמרבז״ח‬
‫לא^^יר‬
‫וזיל על סומא ד‪1‬יהו אתנזי‬
‫כוי פיהו אמאי פיהן פיו מנעי ליה אלא‬
‫לאנללא תחייהו נח־א כ׳לןמר כי הה' יתירה‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ו‬
‫‪#‬‬
‫;‬
‫‪,‬‬
‫מרש‬
‫רומז אליה כאילו תאמר פי והוא כמש"} כ*‬
‫בבחייזווג הנשיקין פיו נושק לה ופיה נושק*‬
‫לו * א״ע פ*הו לאחזאה להא היא זמינת‬
‫לגני׳ כאתתא יתקינת'פ<מא לקכלאנשיקץ‬
‫מבעלה ל נ־"ב אתחיוי ז מינו דפומא פיהו פי‬
‫שהוקשה לו כ׳י לפי האמור כ• פיהו רומז‬
‫לב פיות שלו ושלה א״כ תאמר פ י ט ותריץ‬
‫שהבא להורות כי היא צריכה אליו לקנצ‬
‫ממנו אע״פישגם הוא מקבל ממנה בזות‪:‬‬
‫הנשיקין עכ״זלנרה היא לרך ענוה כאילו‬
‫היא יוקא מקבלת ממנו‪.‬ומזומנת לקבל ממנו‬
‫ולכן אמרה פיהו שהוא לשו] כולל פה שלה‬
‫וקלו וכאילו תאמי פי והוא וגם כולל פיה‬
‫לנר וכאילו תאמר פ• הוא מזומן לקבל‬
‫נש־קין מממ * א*ע איית משיק•( איכון‬
‫לעילא לעילא נא״ס פי' אריך ננין יאמר‬
‫באורח סזים ישקני פיהו ולבתר אר יר‬
‫באתגלייא מ י י ך ליזו הכי להא נשיקין לא‬
‫תליין תמ‪/‬לעילא אלא אתתא ביעלה אלא‬
‫ע ל לא אתקרימ דא בלא אמר בארח סתיס‬
‫כיון יאתקריבנ ואתנשייקו נ י מ ק ו לרחימו‬
‫לא ביא איהי אמרה באתגלייא י לוייך ולא‬
‫כתיב לויי! להא כלילן כח־״א כרחימו‬
‫בחינור ח<א בלא פייורא כילל פי כי קוים‬
‫זווג הנשיקין להורות כי היא רוצה לקצל‬
‫ממנו לגרה בלשון נ ס ז י בירך יותר צניעו'‬
‫כמי שמתבייש לשאול ממי שהוא גלול ממנו‬
‫אמנם כאשי נעשה בניהם הז־וג ינשקו דל;‬
‫וקבלה היא ממנו והואג״כ קבל ממכה‬
‫ושניהם שיין לעוניאז ינרה לנוכח באת׳גליי'‬
‫כי הרי שיים הס * א״ע כי פינים דודייך‬
‫מיין עיי לאו איהו אלא' מש^רא לאור‬
‫קעלאה לכתיב וירא אלהיס את האור כי‬
‫סוב פי' הוא עצ בחי׳ חנז^יס והשתא יאת‬
‫נשלימו לאת׳כליל יסינא בשמאלא פו כיס‬
‫יץייךמיין יא יינא לאזרייתא יאיהו חמוא‬
‫עוביס מספרא ישימאלא עכ״ל ״ פי כ י ‪.‬‬
‫מתחלה קולס הזווג לא היה בך רק שוב אתל‬
‫שהוא‬
‫כ‬
‫י‬
‫!‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫ז‬
‫ז‬
‫א‬
‫שיר‬
‫‪<3‬י‬
‫שהוא בחי הרוחא לנשיקה הנעשה מזווג‬
‫ח״וב שלך ונר‪ .‬טוב להיותו בחי מ״ליחסליס‬
‫ונחי' זכר ועתה שנעשה הזווג ואתה שלם‬
‫לאתכליל ימינא בשמאלאשהם הבחי' שלך‬
‫שהיא ימין בבח״י שלי שהיא שמאל ו מ ה לה‬
‫למימר לאתנליל שמאלא בימינא שהמנה‬
‫* ג ס י שלי בן אלא ש״רך צניעות וענוה‬
‫אמיה*מינא בשמאלא ומימילא מונן כי גס‬
‫הוא קבל ממנה א ז ו ב י ם רןייך כי נעשו‬
‫לטובים שנים והנועם מיין שהוא ייכא‬
‫לאוריית' סול תורה שנע״כ שהיא המקיולכן‬
‫אמר יינא לאורייתא לאפוקי בינה שגם היא‬
‫יזנק ייןזכאן המנה על הנו קי כי ה א מקבל‬
‫׳מכנה ומה שיייה גו כחיי רוחא היא פיב‬
‫אחימ‪/‬ווגח״וב ליריה געשו סובים שנים‬
‫שקבל יז־חא ממנה שבחינתת יין סערא‬
‫דשמאלא •ח״יש טובים מסערא לשמאלא ונקי‬
‫טוב ג״כ כ כהיותו בו נטשה זכר‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫הש״רש‬
‫*ב‬
‫נ‪1‬ונ אחד מהשורש הנשאר בפיו נעשו עתה‬
‫כינשיקותכיסוביס‬
‫״אמר כי עונים לוריך נויין שלא‬
‫א‪1‬‬
‫תאמר ביון פנזוזנ זה משיל\ן כשם‬
‫שאני מקהלת רו‪ 0‬ממנו כן גם ‪,‬אני נותנת‬
‫לו וא כ לא יש אלי שוני תועלת כי הרי כשס‬
‫שקבלתי כן ג״כ נתתיוא״כ למה אני שואלת‬
‫על זה הזווג ולא הוא כיון שנם הואמקננל‬
‫לזה נתנה טעם כי סיבים ח י י ך מיין כי‬
‫הנחי'שלך אשר יצאו ע״ילולין שהם החב״‬
‫שכך ח״ובשלך ה‪ 0‬סוביס כבהמת הסייס‬
‫שהם מ״י יומי מהבחינות שליש^ס מיין‬
‫שליס גמרות מיין ועל ק אני צריכה לשאול‬
‫ממנו ישקני ט אני צריכה לקבל ממנו בחיי‬
‫•‬
‫חסלים כלי למתק הגבורות שלי‬
‫ז‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫•אמר ישקני מנשיקות פיהו בוי‬
‫או‬
‫במה שניקדק כי למה אמרה מנשי‬
‫‪.‬למשמע מנשיקות מקצת נשיקות ולא ‪0‬ל‬
‫נשיקות דאי לא הז״לל ישקני נשיקות וירמוז‬
‫לפי האמור ממאמר הזה כי‬
‫‪1‬ר‪/‬נד‪/‬‬
‫כמש״ל בשם הרב ליל בי במחלה מזלווגין‬
‫פיהו כזלל ב* פיות שלו ושלה‬
‫׳נוכל לפרש שיעור הכתוב כךשאומר׳ישקני יח״וב יידיה־ומזהגס כולל רוח נשיקה אחל‬
‫בפיו ועליז בפה הנוקיואח״כ כשנושקיןזה‬
‫וע״י זה מה שקולם לא יש רק רוח אחי בפי‬
‫את זה נשאר כפיו שורש רוח נשיקה שלו‬
‫בזווגח״וב שלי ונשיקה אחת בפיו מזווג‬
‫ואח״כ ניתן נפיו רוח אחר מרוח הצשיקה‬
‫ח״וב שלו עתה כאשר ישקני נעשה פיהו שר״ל‬
‫שכפההנוק׳ )ע״יז נעשו בפיו מרין ינהין‬
‫יפי והוא מתמלא כל אחת מהם מנשיקותימב'‬
‫אחד משלו ואקל ממה שקבל ונמצא כ י‬
‫־נשיקות־ ו איית בשלמא אני ששואלת ישקני‬
‫כאשר נשק אותה לא נתן לה כל יומא‬
‫הוא כיי למלאת פי מכי נשיקות כי כן הוא‬
‫מ ש י ל שלו שהיה בפיו כי אם מקצתו שהרי‬
‫הירך כי הנוקבא מקבלת מהזכר אמנם‬
‫השורש נשאר בתזך פיו אשר זה הנשאר עם‬
‫כ ץ איך מתמלאת מב נשיקות לזה אמרה‬
‫מה שיקנלאח״כמהנוק' הסנחשביןלתר*!‬
‫כי טובים יוי־יך מיין כי מנחי* יין שהוא‬
‫רוחי{ אשר בפיו הרמוזים לשת׳יא<תיומ‪£‬ל‬
‫הנשיקה שג^פה שלישה״ס מיין הנקי יין ע״י‬
‫לוליך שהוא האהבה אשר כינינו בבחינת י א יי יכה כמ״ששם בזוהר תרומה ז״ש •שקני‬
‫כדי שישפיע לי מנשיקות פיהו ממקצת‬
‫<נשיק״ןגם נך געשו טובים שנים ממה‬
‫נשיקות אשר בפיהו ותלע לך למה אמרתי‬
‫׳שאני כותנת מרוחי בפיך וגס הוא נקי סוב‬
‫מנשיקות מקצת נשיקות לפעם כי שובים‬
‫כי נהיותו נךנעשה בנחי זכר נמצא כי‬
‫לוליך מיין בי מה שיצא ממליך שהס החני‬
‫מה שמקודם לא היה כפץ רק נשיקה אחת‬
‫שבך וז״ןב שלך אותו הרהזא הכולל מהם‬
‫צריך‬
‫ג‬
‫‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫א‬
‫עמן •פ *חת‬
‫קדש‬
‫ציין שיהיה גוונים שנים שהם ב׳ רוחץ טס‬
‫הנחי'אשי תנתן לו מיין שהיא הנחי׳ שלי‬
‫אשי עמה צי׳ך שימצאו בפה שלך בי רוחין‬
‫וא״כ מוכרח שאותה הנשיקה אכרהיתה‬
‫גפיו לא תנחן לי כולה בי אם מקצתה כיי‬
‫שאח״ב עס הנחי׳ אשר תקבל ממני ימצאו‬
‫ש ס ג פ י ו נ י ר ו ח י ן שאם כל אותה הבחינה‬
‫משיקה אשר כפיךתנתןלי א״כלאימצא‬
‫אחי בך בפיך כ• אם רוח אחל ממה ‪6‬אתה‬
‫מקנל ממני יזה א׳ אפשר כי אס צריך‬
‫שימצאו שם נפה שלו שגי מחין ובי רוחץ‬
‫נפה שלי אשר סוים גם ד׳ אותיות אה״בה‬
‫וט״כ אמרתי מנשיקות מקצת נשיקות ני‬
‫;הו האפשר*‬
‫איבא בינייהו נין הפירושים‬
‫שפירשנו כי לפי הפירוש הלי‬
‫והה' תינת מיין •פה נלרשת על נהי' אורות‬
‫ש)ז"א כי לפי פי' הל׳ מייןי״ל אפי׳ מיין‬
‫שהוא נ‪0‬י' הטיסה ינשיקין הבאה מבינה‬
‫שלך ולפי פי' ההימייןי״ל מהגמרות שנתת‬
‫ליננחי' ייחא קלמאה‪-‬מןנקת בי בזווג‬
‫האי לנשיקין או מיין מהגמרות שנתת ני‬
‫<ננין פיצוףשל׳ ממנו ‪9‬א ל• התעוררות‬
‫לשאול ממך זיוגהנשיקין • אמנם לפי הפי'‬
‫אפשר כי זה יהיה רמז רו״ל‬
‫?\)[~‬
‫‪ '43‬והו׳ ‪1‬מ' והחי והטי תיבת מייןיקאי‬
‫נמלרשל״א כי טוביידודיךאלו‬
‫להאיות הגוק' כי לפי פייהג׳ והחי מיין ר״ל‬
‫האמת מיין אלו האימהות ע״כ כי לכאורה‬
‫יומי מיין כי הבחיי שלך הס חשיבות יותר‬
‫קשה כי מי לא •דע בבל אלה כי האטת‬
‫מהנח׳‪,‬שלי שהם מיין ולפי' הוי והז' והטי‬
‫עייפי מהאימהות ועול כי בשלמא האבו‪*.‬‬
‫מיין י״ל מהבח׳' שלי שהם יין נעשים בך‬
‫רמחים ביוליך כלומר הלנדיס החניבי! שלך‬
‫טונים שנים * <אפשר ש‪/‬ו היא נונת מי‬
‫אבל בתיבת מיין איך רמוזות האימקו' ועול‬
‫•*;והיפי משפטים קב׳יי ע״כ ו;"לר'יצ‪0‬ק‬
‫למה שייכות יש לדרשה ;את נפסוק ישקני‬
‫מתח ישקני מנשיקו' פיהו מ״ט ישקני ׳אהננ׳‬
‫וכמו שהקשה כל זה מוהר״שיפה ‪"/‬ל ע״ע •‬
‫מבע״ל מ״ט ישקני אלא הכי מנינן מאי‬
‫אמנם לפי ררכני א״ש ונקליס עול כי אב<י‪1‬‬
‫נשיקות אתלנקיתא לרנחא ברוחא לבג״כ‬
‫נקי הג״ר ‪0‬ב"ל רז״א <נמ"ש כשי הכונויג‬
‫נשיק' נסה כוי ועייל אמרה נ״י ישקני מנשי'‬
‫לרוש ני דעמילה על וזוכר חסל• אמיוע״ש‬
‫‪9‬יהו לאלנקא יוחא ברוחא ללא אתפריש‬
‫והנה אמרנו ב׳‪/‬ווגהנש״קין סולו הוא חבייר‬
‫יא מן יא כי טונים לוליו מיין מאי בעי‬
‫של הפרצוף אשר הם מומוגיס והנה ר‪/‬״ל‬
‫גלשו גם <ןןקנ רצו לרמוז לנו כ׳ מיין מ א מ ן‬
‫מ^^ןיקאכתינ ןגס א}<! נ״‪3*1$)1#1‬‬
‫ננתונ‬
‫י‬
‫יין ושכר אל תשת מינן הנא ״ ן סי' שהוקשה‬
‫לו כי הרי היין הוא בחיי גנווות ולמים‬
‫ואיךיתכן לומר כ׳ טיבי' חלין מיין ביאיר‬
‫מיין יהיו נויביס)משני ר' חייא אאר‪ :‬מיינא‬
‫יאור״תא ר' חזקיה אמי יא לכתיב ויין‬
‫ישמח לבנ אנוש וע״ד כתיב כי גווניי דוייר‬
‫מ״ןלחיוותא ללבא מיין וחיי לי יתיימכולי‬
‫ע״כ כ ' כ׳ לסברת ר' ח״א יין האמויבכת*‬
‫הוא על הארות הנוק' יינא דאורייתא תורה‬
‫שבע״פ י״קא שנע״פ שהוא ח‪0‬א ונשיקה‬
‫אשר בפיה יאייכ פירושו •יהיה או יותר מיין‬
‫כס הגי והחי אז מיין כפשטיה מהאמת‬
‫שלי שהס יין נעש־ס בך טובים כפיי הוי‬
‫והז׳ והטי ולדעת ר' ה‪/‬קיה מיין האמויהוא‬
‫ג״כ טל הארות ז״א נכי' הייוהה־ בי טוניס‬
‫לוייך אפילו מיין שהוא בחי' טיפת בינה‬
‫שלך אשר היא משמח את הלב הוא ;"א בי‬
‫הרי הבינה היא מעלה מיין לגבי חכמה‬
‫שלו י‪/‬״ש לחדהתא ללבא וגס מיין שה״כן‬
‫הגבורות שנתת ביבזוגג האי לנשיקין או‬
‫לבנ־ן פרצוףשלי כי הס משמחים ומטוררים‬
‫אותי וז״שמ״ן לחל׳ לייתיי מכולא נמ־״ש‬
‫ולוק‬
‫‪,‬‬
‫‪,,‬‬
‫‪,‬‬
‫פי‬
‫א‬
‫השירים‬
‫שיר‬
‫ינ‬
‫נבתונ פירושו על נחי' הנשיקה אשי בפה‬
‫פי האמור אפשר לפיש מאמי‬
‫)‪7]/‬‬
‫הגזק'אשי ממנה נמשכות האימהות והוא‬
‫הזוהר ללעיל לרני חייא ‪.‬ורב*‬
‫שהיא אומרת ישקני כוי לטעם כי טובים‬
‫חזקיהכי רניחייא שאמר יינא לאורייתא‬
‫ז ו י י ך ; שהם האנות בחיי חנ״ר שלך מה‬
‫הואס״לכייין הנאמר נכתוב הוא על•‬
‫שמצא מזווגם הס טובים נחי' חסדים מ״י‬
‫הארית ז״א הנקי תזרהכמש״ל נלעת ר ב י‬
‫יותר מיין שהם הבחינות היוצאות מהחנ״ר‬
‫הזקיהכי טוב׳ס לידיך אפילו מיין שהוא‬
‫שלי שהם האימהות שהם בחי' מ״ןכי נבח׳' • בחי' טיפת הנינה שלך או מיין על הגבורוו!‬
‫האימהית שהם נקבות לא יש כי אס ימיין‬
‫שנתת ני כי הס מעוררים אות* ומשנת©‬
‫וצריכות למייל וע״כ אני אימית ישקני •‬
‫טוניס יוליך חביבנתיך יקירין עלי ורנ•‬
‫הזקיק ס״ל פ* מיין הנאמ' בכתונ הוא נמ ש‬
‫עתה אפילו טל הגמרו' לאבא יז״שלחלוזת״‬
‫יאמר •שקני מנשיקות פיהו כ• הנה‬
‫דלבא שהוא ז״א הנקי לכ לחי• ל׳ יתיר‬
‫כתבנו לעיל כי ננחינת הגשיקין‬
‫מכולא הוא על הגוק' כנודע כי מוחין לאבא‬
‫מקבלת המק' מהחו״ג ייסוד לאבא אשר‬
‫בפה לז״א והנה ידוע כי גבורות ז‪1‬ו שניסוי‬
‫גורמים הזווג לזו״ן‬
‫לאבא הס היזסליס לאימא נ• כאשר‬
‫איכא נפקיתא בין הפימשינז‬
‫‪?/‬ךך‬
‫נתחלפו המוחין נתן אבא הגבורות שלו‬
‫שכתבנו ב׳ לב׳ פירושים האיוהב'‬
‫ניסור דאימא ונעשו כה חסיים' ואימא‬
‫כי טובים יוליך הנאמר בכתוב פירושו‬
‫נתנה ניסייייאנא החסלים שלה ונעשו נ ו‬
‫הוא על האיות של אימא ולשאר הפירושים‬
‫גניחת כנייע ז״ש •שקני מנשיקות כיי לקנל‬
‫כ׳ טובים רוליך פייישי י־יא על אויוון‬
‫מהאורות הנעלמות של אנא אשר נתיך‬
‫הנשיקין עצמם יחב״ד רז״א וכבר כתבנו‬
‫פיהו והטעם שאני שואלה אורות אלו הוא‬
‫לעיל כי בחיי הנשיקין הכ מצו מוחין ואורו'‬
‫כ י טוניס ח י י ך מיין כימה שאני מקנלת‬
‫של אנא ובפרט ב‪/‬ק הלרך האחחןשכתבנו‬
‫ע״י יוליך שאנו חנינים ורחימין זה לזה‬
‫כי כ׳ טוביילוייך קק על הח״יג לאבא שהיו!‬
‫בנשיקין הס טונים שגיםוננחינת הסייס‬
‫מקבלת בבחי׳ הנשיקין נמצא כיביטובים‬
‫שהל טובים כי אני כבקבלת ביבחי' הסייס‬
‫לוויך אפשר לפרשו על בתי'אורות לאימל!‬
‫‪6‬סילו אותה הבח ' שהיא מיין שהם גבורות‬
‫או על בחינת אורזת לאבא‬
‫הס בחינת הסייס או אפשר כי מיין הוא‬
‫אפשר לפרש כינת המגנה לליכ‬
‫לב?ח‬
‫טעם למה הס טובים הסרים שנים •‬
‫לע״ז ששאל רני יהושע לרב•‬
‫‪ ,‬כי טובים יוליך כ י עיי•‬
‫‪1‬ךען‬
‫ישמעאל ואמ״ל ישמעאל אחי היאך אתס‬
‫יוליך האהבה אשר בינינו‬
‫קורא נ י טוני׳ דוליךמי־ןאוניטוביילוליך‬
‫הנשיקין הס טובים חןןליס‬
‫ננחינת‬
‫אייל כ״ט יוליך י־ א־׳ל אין היכר כ ך י י‬
‫שנים וא״ת ולמה הס טובים הסייס שנים‬
‫שהוי חני! 'מלמיעליו לריהשמניך טוב״״‬
‫והיי שם בפה מת שיש הוא חוייג של אבא‬
‫כי לפי הפשט קשה בלבד א׳ך רבי יהושע‬
‫ה י י שיש ש‪ 0‬גנוחת וא״כ לא •ש רק טזנ‬
‫שואל לי"׳ לנרפשוס כזה ושרבי ישמעאל‬
‫אחי שהוא ההסלים לזה אמרה מיין כלומר‬
‫יטעה לומר הפך האמת כ לבר שאפייתינוקו״‬
‫כ י הגבורות אשר שם הס ניתנו שס מיין‬
‫שלבית רנן לא יטעו י ומזל מה היא תשני;‬
‫שה״ס הבינה ומה שנתנה לו הם החסרים‬
‫רבי •הושע לפי פי' רש״י ז״ל מיכת עלמזון‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫‪6‬לס אלו(שמו נאני( ג^י גגוי*?‬
‫*‬
‫‪,,‬‬
‫איןנוך רא״ה קלל להשיבו חגןיפיה וקרון‬
‫‪£‬‬
‫ולא‬
‫•־־א‬
‫שמן‬
‫ט׳‬
‫•!א מיישיה לקרא נ ל נ י והעיקר חסר מן‬
‫* ס פ ד • אמנם לפי ירכנו יוכן שהיא‬
‫‪,‬שאלת‪,‬חכס ומירח חכם ונקל•• ןמה שילוע‬
‫וגכ״מ נ ז ו ה י וניניי‪ .‬הרנ ז״לני אימא הגם‬
‫ל‪4‬ני אנא נקי נקנה יען כי היא מקנלת‬
‫‪,‬ממנו וכל יזישפע כק* נקנה לגבי המשפיע‬
‫‪#/‬ל!דנק'עלמא י ל כ ו ר א ^ ו ה ג ה אמקנו‬
‫; ‪ 3‬י כ• טובים יוליך אפשר לפרשו‪-‬נניפייושי'‬
‫א ו ע ל נ ח י נ ת אורותלאימאאו על נחעת‬
‫אורותהנשיקין לז״אשהם מצל אנא וזהו‬
‫קהששאל ר נ י יה<סע לרני ישמעאל ללעת‬
‫‪1?7‬תלמה היה סיבר נפיריש כי טוניס לןליך‬
‫אס הוא סונר כי פירושו על אורו' מש•?״ ן‬
‫דז״אשהסמצר אנא וא״כ לוליךהוא נפבטי‬
‫?גל זכר ממש וכוכת הכתוב כאשר פירשנו‬
‫שאומרת המק״ כי טוניס לי לוליך שהם‬
‫‪.‬גחינת הנשיקץבלךשהס אורותמצל אנא‬
‫״ותר מיין שהם הנחי' שלי או אס היה סונר‬
‫‪ 3‬י כי טוניס יוליך הס על נחי' אורות של‬
‫אימא והוה ליה כאילו אמר יוליך ומ״ש‬
‫נקי‬
‫לוייך הוא להעס כי כיון שאימא ״‬
‫‪1‬‬
‫י* עלמא ידנורא למחלתה יציק נה‬
‫דוייךלשון זכר איל לעולסשהואעל אורות‬
‫יא״מא ומה שקראם טוניס עלשס החסיים‬
‫׳אשר נהס כי הגבורות הס הפלות להס וא״כ‬
‫בונת הכתוב כי טזנ* ח י י ך שהם מיין שה״ים‬
‫אימא ייןהמשנמר יין המשמח והשינ רני‬
‫ישמעאל כי טוניס יוליך שהכונה על נח•‬
‫אורות לאימא וכאילו י כתיב יול״ן כאשר‬
‫!(מרת ומה שנתוייוליך הוא למעלי ״ אימי‬
‫הוא&אנו קוראים כלשון זכר לוייך אנל‬
‫לעולם שאין הכונה על זכר הגמור שהם‬
‫אורות לנשיק״ן ח״א שהל מצל אנא כי אם‬
‫ןנגל אורות אימא ועל זה אמר לו ר' יהושע‬
‫שאין הלני‪ .‬כ; כמי שאמרת שהם על נחי‬
‫אזחמאימא ונח חייך נמקו דודיך להעם‬
‫היות אימא עלמא ידכורא כי אס * האמת‬
‫הוא כי לולי! הנא נפמסיה על וכר הגמור‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫שהם אורוינ ינשיקין יז״א הגאים מלי‬
‫אנא שהרי חברו מלמל עליו לריח שמניך‬
‫פונים ןייוע כי שמן צל המוחין לן״א למצר ‪.‬‬
‫אנא כי ב י ב י הוה אין הו ספקוא״כאין‬
‫לומ' י מריך יהיה לגני אימן* ושמניך לגני‬
‫אנא אלא ל‪.‬כל‪,‬לגניאנאןכ‪£‬ם שאמרישמציך‬
‫של כיס כן גס"יכן אמדה טונים דול״ך ויומי‬
‫לוה פירשה הרמ״ז ז״ל הובאו י נ י ץ כסימ״מ‬
‫פ" בהעלותך‬
‫אכתי פש ג נ ן לפרש מאמינז״ח‬
‫וז״ל ישקני מכשיקויפיהו כי טוני'‬
‫יוליך מיין הא הנא ו י ת נ ץ ל ק נ ל ו י ל ר ג י ן‬
‫יעלה כיי ישקני לגני חי העולמי׳ מנשיקות‬
‫לגני חסיי רוי פיהו לגני ישראל סנא כי‬
‫טוניס לגני אוי קימאה לנליךלגנ• יצחק‬
‫יליל מנשן מיין לגני יין עלאה דמנטיא‬
‫ועס שהעניןפשוס מצי עצמו‬
‫ע׳יכ •‬
‫הוכרחתי לפרשו לפי שראיתי להי״נ ערוגת‬
‫הנוגס שפירשם על ה;׳ תחתוצות לגוקנא‬
‫ו לעייל לא נהירא היא כי הרי אמר נהלייא‬
‫לקבל ‪ 7‬לרגין לעלה ואס הס עליה איכס‬
‫הירגיןשהס עמה כי עליה הס הנחיייו״א‬
‫ועורכיכנוייס אלו הנוי לא שייני כי אם‬
‫נקצוות יז״א כמדע ואין צ‪1‬רך להארין‬
‫נפשוהועוי כ״‪,‬לא זכר על יל שפתיו דרשת‬
‫תיכת מיין לגני יין עלאה ימנפרא כי הוא‬
‫כתכ שחושנ ער חסל אשר שהנ״ילשוןהזוהר‬
‫כממתו ולזה יש לישנ נדוחק ע״ע • ולכן‬
‫לעייל הכוכה היא כי מינר על ה* ? ונינה‬
‫לו״א והעניןכמ״ש נע״ח ש' מין פיט וז*ל‬
‫אבל זווג עליון לנשיקין הוא מ ה ל י שנו‬
‫סחזיווגין עס הניר שנה והענ״ןשבל נשיקה‬
‫הוא מנחי' הנל הפה היוצא מן הריאה י(צ‬
‫הגרון שהוא נינה בנולע שכל ז הבלים‬
‫מנינה שהוא הגיון נפקי ונמצא שכחם‪,‬הוא‬
‫מז״ת אמנם מאותו אור הנמשך מאותם הגיר‬
‫שנראשאל הגוף קולס שיכנסו כפנימיות‬
‫הגו‪ $‬נ ‪ 7‬תחתונות יוצאיס לרך הפה ו לחון‬
‫נסור‬
‫נ‬
‫כ‬
‫והנח‬
‫‪,,‬‬
‫ז‬
‫א‬
‫פי׳‬
‫שיר‬
‫נ א ו י הגל וכמים למינות גפסוק ישקני‬
‫מנשיקות פיהו ע״כ • וזה עצמו ה א כונת‬
‫‪:.‬מוהר שהנוקיכשאלתה מז״א נעלה נחי'‬
‫*ווג הנשיקין אמרה שאלתה נז׳ מינות‬
‫ישקני כל להורות כי מכח זי״ת שלו ינוא הנל‬
‫הנשיקין אלא שהזוהר לא חש לפרש נח״י‬
‫י‬
‫‪$‬‬
‫השיחה‬
‫•ו­‬
‫מלכות של ז״אביון שהיא כלולה גינןול נשול‬
‫העטרה ואינה כ חינה נסכי עצמה וגמקוכל‬
‫פירש על נינה לוייא כי ממנה שהיא סול‬
‫הגרון נפקי כל הזיהכלייקוייהתפשטויהאור‬
‫נ‪/‬ימחתוכזת כפנמיות הגוף ומק א• גיסא‬
‫קמיה לקנייה ״‬
‫ל ר י ח עזטנוך ט ו ב י ם ?טמןחיפק ^ מ ף ^ ל כ ן ן ^ ש ו ת‬
‫ע י עתה נפסוק ישקני‪ .‬שאלת‬
‫‪1511‬־!‬
‫הכלה הנעימה כי תאיתה וחפצי‬
‫לקבל מאורות העצומות למוחין לאבא לא‬
‫מיתה דק ירך רמז נסתי ועל כן ה‪/‬רת‬
‫‪.‬נמתק לשונה *פיה פתחה כחכמה לפרש‬
‫שאלתה ואמרה שהיא לריח שמניך סינים כי‬
‫הנה שמן נקי המוחין ל‪/‬״א ימצל אנא כמ״ש‬
‫נש הפסוקים ע׳*‪ 2‬שמן וקערת ישמח לכ‬
‫ולרמז ז ‪ :‬נא פס״תלרייח שמנייך עוניים‬
‫חכים כנויע כי אנא נקי חכמה וקראם‬
‫טוניס כסול הסס י והכא נסור החסיים כי‬
‫•סוי אנ הרחמים כלו מלא חסייס כמש״ל‬
‫כי החסלים לאימא נעשו גמרות יאנא ועל‬
‫זה אמרה סמן תורק שמך כנודע כי המק״‬
‫נקי שס של ז" א וזהו שאלתה כי משמן זה‬
‫שה״ס מלחין לאנא תורק שמך כלוי י‪1‬לי שאני‬
‫שמך על כן עלמות אהבוך •־ הנה כשי מ'‬
‫ישנ״י פ' פקודי כתנ יש נקכותמצד המלכזי‬
‫‪!,‬נקי עלמות שיל שהם משוררות תמיד והם‬
‫מעןררותתמיר אתהאהנת נ י ן ת״ית ומלכו'‬
‫‪ .‬כוי ע״ש זהו שאמרה על כן כלומר כי כלי‬
‫שיזוריק וגס תשפיע על• מאורות העצומות‬
‫האלו הוא שהעלמות אהבוך הס מעוררות‬
‫את האהנה‬
‫)ב•(‬
‫יאמר לריח שמניך טוניס עימש״ל‬
‫או‬
‫נפסוק •שקני כי פרצופייהחיצוני״'‬
‫דז״וןהס משם כיין והם מצל אימא אנל‬
‫פרצופים הפנימיים שצהס הם משם מ״ה‬
‫‪,‬‬
‫ן ן י ו נ י ו ז־‬
‫‪$‬‬
‫והם מצל אנא ונש חיצוניות ופנימיות פייל‬
‫כתג כי נהיות נז״ון נחי' פרצוף לגין לבי‬
‫הס נמוד אנ״א כי כיון שהוא הח״צוניויו אי‬
‫אפשר להם לחזור פ״נפ כלי שלא יתאחזו‬
‫הקלי' אמנס כשנכנס כהס פרצוףלמ״ה אן‬
‫חוזרים פ״נפ ע״ש והוא עצמו מ״ש נשער‬
‫העקוייס פייה ופ״ח כי אס א ץ ז״ון מקנלים‬
‫המוחין שלהם מצר אנא שהוא צלם לחיה‬
‫אי אפשר להם ל הזיווג אמנם נקנלתם‬
‫הצלם לחיה למצד אגא חוזרים סינס‬
‫ומודווגין ז״ש לייח שמניך עונים כיון‬
‫שאתה יש ג ך הריח עז נ מן שמניך שהם‬
‫המוחין יאנא וגס שמן זה תורק׳ על שמן‬
‫אני הנק״ שמך •כ• כנר קבלנו הפרצופים‬
‫הפנימיים שלנו אז על כן על אופן ומציאוון‬
‫זה עלמות אהנוך מעוררות את האהבה בי‬
‫כנר עתה יש מציאות זווג משא״כ קודם •־‬
‫‪1‬‬
‫והנח‬
‫עתה שכונתה לפרש שאלתה‬
‫לכן ינדה לנוכח נירך נגלה‬
‫אפילו ששאלתה לקנל מאורות יאנא ;שהם‬
‫נעלמות כי הרי כונתה לפרש שאלת תאותת‬
‫אי ע״י שכתננו לעיל מלשון הז״ח ישקני‬
‫מנשיקות פיהו כאורח סתים ולכתר אהלר‬
‫נאתגלייא לוליךאלא עד לא אתקריבו לא‬
‫נלא אמר כאורח גןתים כיון •לאתקרינו‬
‫ואתנשיקו כלניקו נרחימו יא נלא איתי‬
‫אמרהגאתגלייא מ ל י ן בויהכא גמ• רבוותא‬
‫ג‬
‫פי‬
‫ו*‬
‫שמן‬
‫משחת‬
‫נ״ כיזן שגלישקני היתה השאלה ואתקרינו‬
‫זא נלא מפישת עמהלנועח למה זת היא‬
‫מאנה לזווג הנשיקץ ואמרה בי הוא כל*‬
‫ליהנות מהשמן <ווצ אויות אנא‬
‫ומה‬
‫שאמ‬
‫י יןז *״ךמ‪? .‬י! *ן‪?:‬‬
‫יתז‬
‫המינית ע ליה תויק <‪1‬ליהו״ל<‬
‫מ י הקשו זה נז״ח סון> שיי השירים ותייז‬
‫הינוקא נאד נחמד וז״ל יא״ת איהי משנחא‬
‫מהו תויק שמן מאן שם אלא איהי אמרה‬
‫זגאויח רחימו על גרמה למלכא אתתיה‬
‫לגניה שייאת לחנקא ליה למתנעא מניה‬
‫מתנן וננזנזן יהיא מג‪ 1‬יחימי אמר למלכא‬
‫על גימת רנוני הנ מתנן אלין לאתתך‬
‫ותחמי אתתן כמה איהי שפייא כ ן ב״י‬
‫אמיה על גימה שמן תורק שמך אתתן עכ״ל‬
‫*‬
‫והבי נמי יתור־ן גם לפי לרבנו‬
‫ובמירש‬
‫ו*א על כן עלמות אהנוך‬
‫נעלמות ונזייזות ע״כ‬
‫ופירושו לשון העלם ״ זיונןבונתם עמ״ש‬
‫נזנהר שמיני ט״ל ע״א רני אנא אמר מאתי‬
‫קר יין ושמן ומים מים ושמן לימינא נטלי‬
‫כהני זייתי לון ושמן יתיי מכולא יאיהו‬
‫וזדיותא שייותא ומינמא דכתינ כשמן הטונ‬
‫על היאש יוילי על הזקן זקן אהין ויין‬
‫לשמאלא ירתי לואי לאימא קלא ולזמיא ולא‬
‫*שתיק יהא חמרא לא שתיק לעלמין ושמן‬
‫גחשאי הוא תייר מה נין האי להאי אלא‬
‫שמןלאיהו נחשא״נלחישו תיייאתי משטרי‬
‫ץלןחשכהיאיהו נלחישו תדיי ולא אשתמע‬
‫ואיהו בחשא* ועייל הוא מימע' ויין לאיה!‬
‫לאימא ^לא ולא שתיק לעלמין אתי מסטיא‬
‫יאיחא וייחין ליו אי לסטי שמאלא כוי נג״צ‬
‫ג ה נ א כ י ייעול לנימקישא למפלח פולחנא‬
‫אסיי לי^למשתי חמיא דהא עובדוי נחשא•‬
‫אימן ובחשאי אתכוון במה יאתכזזן וזווג‬
‫למאן יזווג ונגיי ביכאן לעלמין בולהו‬
‫ן*זבדר גנ)הו גחא‬
‫״ ‪0‬יי מ<ןןיש‬
‫קרש‬
‫כי המשכת המוחין לאבא הנקי שמן זהזזוג‬
‫הנמשה נז״וןעל יי‪ 0‬הכל צריך שיהיה‬
‫נחשאי ואפילו‪/‬ווג הנשיקין דז׳׳ין יאמר־הם‬
‫נאים מצל מוחין לאנא צרין נחשא• כמ״יש‬
‫נשי הכמות ל״ה מסילה אפיס ׳זז׳יל ושוי‬
‫הנשיקין החחחזגים שהס נת״ח ימי רווזא‬
‫ניןחא הוא התעלמות ה מ ך העליון וביטול‬
‫הניתלין נו שהכי הקלי" כדי שיתיבקו אן‬
‫יוחא נ י י ח א ולא יהיה להם מ ע נ נ ווה‬
‫צויךנחשאי לנל •ינקו הקלי' מווחההץני‬
‫המחיה את כלס ע״כ ז״ש על ק טל ימשכת‬
‫נהי' אלו ישמן אותם שאהנין להמשיכם‬
‫המוחין לאבא וגס לעשר זווג הנשיקין הבאי'‬
‫מצלו עלמות צריך נעלמו' נהעלס זמרי;!'‬
‫גדול כיי שלא יינקו הקליפות חייו •‬
‫אהשי לפוש שיעיד הכתונ שיש‬
‫‪ 0 1‬ח‬
‫ליקוק כ׳ נתקלה אמי שמנין‬
‫לשון רניס ואח״כ שמן לשין יחיד והו״לצ‬
‫שמניס והענין כי הנה שמן נקיגמיחין דאנא‬
‫כמש״ל וגס בשמן נימז׳ם המוחין לאימא כי‬
‫שמןנאית ביש הוא שס ניינו והוא נגייאה״יה‬
‫שה״נן הנינה גס ידוע כי הי״ס יז״א ?ס‬
‫נכללות נשם הוי״ה אשי נ ו גס שם נקרא‬
‫הנזק׳ כמש״ל והנה כתבנו כיההמשנוילמצל‬
‫אנא וגס הזווג הנעשה מצדו הכל צריך‬
‫נחשאי נעלמית ינזריזות משא״ב ההמשכות‬
‫ימצדאימא בי צ ו י ן לאימא קלא ז״ש לייח‬
‫שמנין טוביה שה״ס גמוחין הנמשכים לך‬
‫מא״ואיזע״כ אמרה שמנין לשון י נ י ם נאשר‬
‫שמן לשון ׳חיי שה״ס המוחין יאגא לנד‬
‫נפגעות שמן נאשר נחי' זו תייק שמך‬
‫דהיינו שנמשכים המוחין לאנא ני״ס שלן‬
‫הנכללות נשם הוי״ה שהוא שמך או כאשי‬
‫שחן שהס ההארות דאבא תורק שמך שה״ס‬
‫הנוק׳נבחי'הזיוג אז על כן על י‪-‬משכת‬
‫נחי' אלו ישמן אותם שאהנוך להמשיכם‬
‫נגון מהגיס)כדומה צ י י ן בטלמויומייןןלו‬
‫גלול‬
‫ו‬
‫א‬
‫|‬
‫ן‬
‫|‬
‫!‬
‫\‬
‫ז‬
‫|‬
‫פי‬
‫השירים‬
‫ש י ר‬
‫גדול בהעלם ובחשאי משא״כ בשמן האחר‬
‫שהואההמשכותדמצד אימא כי שם צריך‬
‫לארמא קלא כמו הלדס‬
‫אמרו שם ד״א על כן עלמות‬
‫‪111/‬‬
‫אהבוך אלו בעלי תשובה ע״כ‬
‫•רמוז למ״ש נש הפונות ל״ו לקיש כי הנה‬
‫גק״שאגו צריבין לעשות זווג לאוא״י כלי‬
‫שמ‪/‬יול ימשיכו המוחין לליון ופנה עתה אנו‬
‫נזווג העליון דאו״יא״וכונת״מ עתה להעלות‬
‫מ״ן אליהם מבניהם ז״ון וגםנשמז״הצייקים‬
‫* וכלם צריכים להעלות מיין לאימא כל אך‬
‫עתה אין יכולת לעשות זווג בתיקונו למעלה‬
‫כוי אגל ע ל ן יש קצת תיקון במה שנמסור‬
‫"נפשינועק״ה ילל בבל לנ כ• ע״י כן אפילו‬
‫אין ננו שוס מן^״ט והרשענו עד להפליא‬
‫הנה ע״י משירת נשמותינו להריגה מתכפרי׳‬
‫כל עונותינו ויש בנו יכולת לעלל עד אימא‬
‫כמשלל גיולה תשובי שמגעת ע י כסא הכבוי‬
‫שהיא אימא עלאה כי התשובה מעלה את‬
‫האדם ומגיעתו על כסא הכבוד שהיא אימא‬
‫עילאה הנק ־ תשונה כוי• ואז יעלו לון‬
‫ונשמותינו נסו דמיין אל אימא עילאה ח״ס‬
‫עק״ה שהיא אימא אשר למעלה על לא הנק‬
‫*;וי״ה כ ל ע״ד הרי מנואר כי הנעל תשונה‬
‫מעלה את ל ו ן ועולה עמהס נסור מ"ן אל‬
‫אימא וגורס זווג אל אוא״י ואז מזווגם‬
‫נמשכין המוחין ללון והנה כ כפופה יי״ס‬
‫הנוק' ן• פשוטה ה״ס הת״ת שהוא לאכללש‬
‫נס* מ״ן וזהו רמז תיבת כיין ועל כ ן ה״ס‬
‫אימא שהיא על לו! לש בי להמשכת המוחץ‬
‫שהם שמניך טובים וגם שמן תורק עלי שאני‬
‫שמך הוא כאשר על כן שהיא אימא שהיא‬
‫עלינו כי אנחנו רמיזיס בתיבת כיין עלמות‬
‫שהם הנעלי תשונה עלו שם נסור מ״ן‬
‫נבעת כ״אהנוך להיות נעלי השונה כיי‬
‫להעלות אותנו וגס הם להעלית עמנו ע ד‬
‫זווג‬
‫אימא עילאה כסוד מיין כדי לגרום‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫ו‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫י‬
‫א‬
‫‪ #‬א " ‪! :‬ןקמגןין המוחי! אליל מק? ממני!‬
‫טו‬
‫טיביס!אחי כך כמשב•; לי ליכ על ידיך שמן‬
‫תןרק שמך ודוק‬
‫יפורש מ״ש עולשס ל״א על כן‬
‫ן־^ךץ‬
‫עלמות אהבוך זה יורו שנ‬
‫שמד שנא כ׳ עליך הורגנו כל הין• נחשבנו‬
‫כצאןטנחהע״כ • גי לכאורה צריך להבין‬
‫מה ראיה הניאו'מהפסוק כי ידוע נ י דורו‬
‫של שמי הוא שנהרגו עק״ה ומה חיישן‬
‫ואמנם לפידרפימ‬
‫בהביאם הפסוק •‬
‫מדוקדק כי הנה אמרנו כי כ י י להעלות מ"]‬
‫בבינה צריך מסירה עק״ה והעליה בבינה‬
‫נרמוה במ״ש על כן שהיא הנינה על ז״ון‬
‫וזה עצמו נלמי מהפסוק כי עליך הורגנו‬
‫שהיא שאומרים ני עליך כלומר כי כדי‬
‫להעלות מיין נ ג י נ ה שהיא עליך הורגנו כל‬
‫היום וכמ״ס הרב ו״ל פסוק זה בשי הבונות‬
‫ליהמפילי אפיס חיילומין לנינה המשובח״‬
‫הם הצדיקים המוסרים על ק״ה את עצמם‬
‫כי בינה נקי שם גחלכלוזהו מש״ה כי עליך‬
‫הורגנו כל היום עליך ממש כי הם למעלה‬
‫ממלכות‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫יאמר לריח שמניך טונים‬
‫גד( א ן‬
‫נהקלים מ״ש בשיהכומת‬
‫ל*נ לעמידה על גומל חסרים עונים פי‬
‫ברחל הם סונים כי ע״י גי תחתומת יאנא‬
‫כעומדים נ ח ל ת יז״א הס מאיריס ויש בח‬
‫ננה״י של הימא אשר הס כבר נמקוממ‬
‫למטהוי־צאין להאיר ולהעשות בי מוחין‬
‫הנקיעוביאל רחל כי ^ע״סישככינכניבתחיי‬
‫כלנה״י ואימא אינם יונאיכ אל רחל על‬
‫שנכנסין נה״י יאנא י‪*/‬ס ה' כחכמה יסל‬
‫ארץ י והנה אעיפ״ שאמרנו שרחל אינה‬
‫נעשית אלא מכליי דאימא עליז גס היא‬
‫לוקחת מ;ה"י דאבא נהייתם מרחוק ר״ל כי‬
‫נהיות נה״י של אבא תייך חלית ירא ורחל‬
‫בנה • דז״אאןנל׳י דאיא דהוקים מרחל‬
‫מדרגה א ואז היא יכולה לקבל הארה משם‬
‫ןכלוגם כאמו נכנסים בל נילי לאבא תוך‬
‫א‬
‫ל‬
‫‪1,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪8‬‬
‫שמן‬
‫ם יחת‬
‫•מיי ל ל א אז היא מקבלת הארת פרקין‬
‫אמצעיס ינ״הי לאבא העונלריינחלית ו ל א‬
‫כ ל גלש ונע״ח שי רחל ולאה פ״ז כחנ כי‬
‫א י ן הארות אימא יוצאות לאח לבנל ולתקן‬
‫ב ר צ ו ף ל א ה ורחל רק בהיות ג״כ המוחץ‬
‫ללא מצד אנא המלובשים בתוכם והטעם‬
‫לפ?‪5‬המוחין לאבא הס דוחים אין החיצוני•‬
‫מלהתאחז כחסדים של הנינה הממלימהחל‬
‫ולמטה אשר שם כקיעה״י ט ל י שמשם •ונקיי‬
‫החיצונים וכאשר אין המוחין י ל א דמצי‬
‫אגא נגלי ן אז נאחוץ החיצונים * ולכן‬
‫המורות ה ל אורות שהם הל אלה• ין למ״ה‬
‫אשי מוציאין ומתקני! את לאה ורחל נאחורי‬
‫ן״א הנה תמורות אלו י!צ‪.‬אין ל מיני נגעים‬
‫הנקי שאת ספחת נהרת אשר מהס יניקת‬
‫החיצונים ואין שם פ ר צ ו ף לאה ורחל וזכור‬
‫כלל זה שאין נעשים אלו ב פרצופי לאה‬
‫ורחל כאן אלא אחר היגלות מוחין לאבא‬
‫זקנה נזוהרפיאח״מ אמרו‬
‫ב ל א ע״כ *‬
‫‪5‬ריח מאי ריח ריח דקטרת וכן כ פ ו ף לח‬
‫שיר השירים אמרו לריח להה<א קערת ו י ח ע‬
‫כ י קערת נקי המוחין ד לא שמיר אימא‬
‫נמצא כי ריח ירמוז סודו אל המוחין דאימא‬
‫והנה לעיל בפי ישקני בני הפ• הראשוני‬
‫פירשנו שהכונההיתה לשאול מן האיות של‬
‫אנא יותר מהארות דאימאולכן עתהנותכת‬
‫טעס לייריה למה ששאלה האחת אנא‬
‫יותר משל אימא !ממילא יובן ההפרש אשר‬
‫ביניהם • ולש לריח שילם המוחין דאימא‬
‫עם שמכין ל׳ילס מוחין דאגא כאשר שניהם‬
‫ה ד נ ך אז מ כ י ס נעשייהב'מוחין ?לי הנקי‬
‫סונים כלי נילי לאימא כי בנח המוחין‬
‫לאבא יוצא־ן לחוץ הארות מוחין לאימא‬
‫ועוש׳ן המוחין ל׳ משה״כ אס היו המוחין‬
‫לאימא בלבי ולא זו נלכד אלא גס משמן‬
‫שי‪-‬לס המוחין דאבא הורק על׳ שאני שמך כי‬
‫גס אני מקבלת הארה מהם אנלפי שכל‬
‫הגנון שלי הנא ממוחין לאימא ועול כיעל‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫קרש‬
‫כן עלמות אהבוך כ י ע ל כן קהוא ביאת‬
‫המוחין למצר אבא עלמות שהם כחיינקכות‬
‫לאה !רחל• או ננלש נש" ס ע׳ין רל״ה קרי‬
‫כיה עז למות וידוע כי עולמית גק לאה‬
‫ורחל בסוד מן העולם ועד העולס נמ״ש‬
‫בזוהר בכ״מ אהבוך כי הרי בהתגלל המוחין‬
‫של אנא נכחם שהס יוחין את החיצונים‬
‫להר!‬
‫יכולות ההארנת של אימא לצאת‬
‫לבגות ולתקן את הפרצופיס שלהן וע״יזה‬
‫אהנוך כי יכולות להזדווג עמך מה שא״כ‬
‫נהיות המוחין של אימא בלבד כי אז אי‬
‫אפשי להנכות פרצופם כי אירני נאחזים‬
‫‪,‬‬
‫החיצונים ולו •‬
‫יאמר לריח שמניך מוניינהקיי‬
‫)ה( א ל‬
‫מ״ש נשיהכומת ד ‪ /‬ש ל הלילה‬
‫כי לפעמים עולה לא ל מ ץ כסוד מיין‬
‫ולפעמים עולין ז״ון והמכין כי נאשר ד ו ן‬
‫צריכים שניהם לקנל מוחי[ אז נ צריכים‬
‫לעלות כסוד מ ! ל א נשניל נ!ק' ו נ ו ל‬
‫נשכיל ז״א לפי שהכלל הוא שלעולם אין‬
‫שגס מין עולין לצורך עצמך אלא לצורך‬
‫זולהסואז כיון שהשפע נא לשניהם מוכרח‬
‫הוא שעתה תהיה הנוק ספלה אלי‪ .‬ז ; ר ואז‬
‫היא מקבלת מוחותיה ע ״ י ל א נעלה כ ל‬
‫ע״ש וככר כתבנו לעיל כי שמן כפשוס! ליס‬
‫מוחין דאנא ונחילופן באית בייש ני״ס גיי‬
‫א ר ‪ /‬י ״ ח ירמוז למוחין של אימא ובזוהר‬
‫פ תרומה ע־מ״ש דסלקין ריחין כ ל כתב‬
‫בסימ״מ בשס מוהרחייןלל כל ריח ובושם‬
‫הנא מיין וידוע כי עלית לון נסור מיין אל‬
‫הבינה הוא שהפנימיות שלהם שהוא הנר״ן‬
‫שלים הוא אשר ממלין בסול מיין אל א״ואי‬
‫ומזיונגיםונמשניס המוחין ללון !להמשכת‬
‫המוחין ללא<^ר ך שהמק' העלה הפנימיות‬
‫שלה הנעלם בתוכה בשוד כלן אל אימא‪.‬לש‬
‫לריחשה״ס עלית כלן שלי נמשכים שמנין‬
‫טובים שה" ס המוחין וא״כ ברין הוא כי שמן‪.‬‬
‫תורק שמך כי משמן זה תורק עלי שאני שמן‬
‫‪,‬‬
‫‪,,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫נ‬
‫כי‬
‫א פ<י‬
‫שיר‬
‫‪5‬׳י גריאניגרמתי המשכתם אליך ז ויש על‬
‫כןמלמות אהמך כי על כן להמשכת שמניך‬
‫הטובים מא״ואי עלמות שהם בחיי נוקבות‬
‫שהס־בחייהגעלמות שלי שהם פנימיותי נר״ן‬
‫שלי אהבוך ולאהבתך עלו כסוי עיין כדי‬
‫להמשיך המוחין אליך כי כן הוא ההכרח כי‬
‫להמשכת מוחין של הזכר הוא ע עלית מיין‬
‫יגוק' וכיון שעליתי אני גס אתה עלית עמי‬
‫וחלקי ניתן כלול כשמניך וא״כ שמן תורק‬
‫שמך להשפי׳ ל• חלקי לבנין פרצופי ומחלקך‬
‫בסוד הזווג כי כן בסוד הזווג נותן לה עיפת‬
‫החסדים שהם מחלקו אחר שכנר נתן לה‬
‫הגבורות לננין פרצופה ולרמז חלק הזווג‬
‫אמרה שמן תורק כלומר בדין הוא בתורק‬
‫מכלי אל כלי שי&וי מהיסוד שלך ליסוד בלי‬
‫שאני שמך ובדין הוא שאטול שכרי כי אני‬
‫גרמתי‬
‫‪,,,‬‬
‫‪#‬‬
‫) ו ( אל• יאמר לריח שמניך טוני׳ונלקדק‬
‫כי שמן תורק שמך הוא לשון‬
‫הוה בתמידות על כן עלמות אהנוך הוא‬
‫לשון עבר והו״ללאוהבות אותך • ונקיים‬
‫מ״ש במורש ר ינאי בדיה לריש אמר לריח‬
‫שמניך טובים כל השירים שאמרו לפניך‬
‫האבות ריחות היו אבל אנו שמן תורק שמך‬
‫כאדם שמריק מכלי לכלי חברו ע״כ ואפשר‬
‫שהבונה היא בהקיים מ ש בע״ח ש* מיעוט‬
‫הירח פ״ב כי מבריאת אד״הר עד שיצאו‬
‫ישראל ממצרים בכל יום השבת היתההנוק'‬
‫חוזרת עם ליא פ״נפ בבחי' הוי ובימות'‬
‫ההול היתה חוזרת פרצוף שלם אב״א מהחל‬
‫ולמם בבחי' הבי שלא היו מאירלל ראשונל‬
‫שלו כה ומשיצאו ישיאל ממצרים ער בהכלק‬
‫היי כשבתל פ״בפ כבחי' הוי ובכל ימי החול‬
‫כיתה אב״א בבקי חגי שהיתה פרצוף‬
‫מהחזה ולמטה וגס אור ה' ראשונות שלו‬
‫האירו כהע״שב * ולכאורה קשת ממ״ש‬
‫נשי המצוז פ' תרומה כי במשכן שילה‬
‫‪!0‬ח ליון ק״בה מהחזה זצמטק כוי ע״מ והרי‬
‫‪,‬‬
‫יי‬
‫‪1‬‬
‫טו‬
‫ה ש י ח ם‬
‫משבן קילה הוא קודסב״המק וכבר במשבן‬
‫שלה חורו פ״בפואיך כתב כאן כי עד‬
‫•‬
‫זמן כ״המק היו כל ימות החול אב״א‬
‫ומצאתי בלי״ת מלניס שהביא ענין זה של‬
‫משכן שילה שלזזרו פ״יבפ מן החזה ולמעה‬
‫וכחנשס מוהרח״ו ז״ל חייל ונלע״ל שאחר‬
‫התפלה היו חוזרין אב״א כוי ע״ש וא״כ מ׳יש‬
‫בע״ון כי כל ימות החול היתה אב״א הוא‬
‫שלא כשעת התפלה וכיון שחזרת פ״בפ ד מ י‬
‫החול לאהיתה רק לשעה בעת התפלה מה‬
‫שאין כן בשבתות שכל היום היו פ״בפ לא חש‬
‫ה י נ ז 'ל לפרס הזרת פ״בפ של ימי החול רק‬
‫קראה אב״א לגבי פ״בפ לשבת • אמנם‬
‫עיין קשה ממ״ש שס בש׳ המצות בי במשכן‬
‫ברור המינר היו ליון אכ״א שלא בזמן‬
‫התפלה וכזי ע״ש • הרי משמע כי בשעת‬
‫התפלה היו חוזרין פ בפ וא״כ קשה מה‬
‫הפרש היה כין‪:‬משכן דוד המיכר לעש כ ן‬
‫שילה אמכם בלי״ת מלכיס כתנ סתס כי‬
‫במשכן לוי המרבי היו ז״וןאכ״א בימי החול‬
‫כוי ע״ש ולא אמר שלא בזמן התפלה נמצא‬
‫כי בי מקומות אלו של שי המצות ולי״תמלכיי‬
‫אמנס‬
‫הס הפכייס זה לזה וצ ע לישבס *‬
‫לעד״ן כי העיקר מ ש נלי״ת מלכים כי‬
‫במשכן דור המדבר כל ימי החול היו ליון‬
‫אנ״א תמיד ובמשכןשילה היו חוןרין פ״בפ‬
‫בשעת התפלה בלבד בי בזה לא יקשי‪ .‬ממ״ש‬
‫בע״ח ועור ראיה מ?רזשי בחיי יו ר המיני*‬
‫שהיה הזווג יעקב עם מ ר המדבר ואם בעין‬
‫התפלה היתה רחל חוזרת כלב פ היה הזווכ‬
‫עור קשה לכאורה מי״ש‬
‫נעשה עם רחל‬
‫כ׳ מבריאת אליהד עי שיצאו ישי^ ממצרים‬
‫בימות המ‪4‬ל היולוןא״בא שא״כ לא היה‬
‫זיווג לליון נימות החול וזה לכאורה הוא‬
‫הפך מנלש בשי הפסוקים פי לך לן וליל‪.‬כנד‬
‫נת״א ניחש המק'כמה נחי׳ תיו נה משננרי‬
‫העולם ועד חרבן נית ני ואיך ע ו הזווגים‬
‫של ז״ון בכל זמן וזמן *‬
‫‪,‬‬
‫יז‬
‫יי‬
‫יי‬
‫‪#‬‬
‫כ‬
‫וסנה‬
‫א‬
‫שמן‬
‫משחת‬
‫קרש‬
‫היה להס זווג וצ״ל כי ה‪/‬מג שהיה *זמן‬
‫‪11‬‬
‫האבו־* לא היה רק לפי שעה וכאילו תאמי‬
‫קוים‪/‬מ| האבות אז ב‪/‬מנןיע‬
‫נעת תפלתם וכמ״ש יז״ל תפלות אמת תקנו'‬
‫ב״קויםשנולל אביהם לא היה ‪/‬זוגל‪/‬״ין‬
‫ואח״כ היו ח‪11‬ריס אנ״א כמ״שבע׳יח אלא‬
‫לסי שטיין היה ‪"/‬א ב‪/‬סניס ההם בן נ״ק‬
‫כיין שח‪/‬ו׳ פ״נפ יימ׳ האבות לא היתה רק‬
‫הנקי ‪/‬מן היניקה ולא נבנהו בו המוחין‬
‫לסי שעה נעת התפלה משא״כ השנתית שכל‬
‫דגילומ ונויע כי אין עיפת מ״לינמשכת אלא‬
‫היום היו פ״נפ קראה אבייא לגני פ״נפ‬
‫מ ן המוחין ולכן לא היה ‪/‬זוג ל‪/‬״ון וכשנולי‬
‫ישנת וכמו שצריך לומר כן ע״כ לענ׳ן משכ ן‬
‫אבריהם התחיל למעלה התעוררות ‪11/‬ג‬
‫שילה אפילו ליעת הריו״ו ‪"/‬ל שנאוהו זמן‬
‫‪,‬העליון אכל ע י י ן לא נעשה ‪/‬וזג העליון‬
‫לא היו פ״בפ רק נעת התפלה שהרי כתב‬
‫בפועל ע י שהלך אנרהס לארץ ישראל ועל‬
‫ייו נעשה א‪ /‬ה‪/‬ו זג העליון ״ אמנם בת״ש^ נע״ח כ י ע ד ‪ /‬מ ן ב״המק היו נימות החול‬
‫אכ״א בנלע״י ל־שב לרזשי הרב ז״ל‬
‫‪3‬י ה‪/‬זוג הנעשה בר״ח היא בבתי' הנצח‬
‫גלנל והנעשה נר״ה הוא בבחי‪/‬מבורה‬
‫את זה ק״ל ממ״ש בשי אכז^ת‬
‫א ך‬
‫וכן בלי״נווי״ט חלוקכ״א מחברו גס עתה‬
‫בדרוש׳ ר״ה וסוכות כי הנה‬
‫י‬
‫נימי לאבות היה צן ביב‪/‬מן אברהם עיקר‬
‫ביחש ראשון דו״ה כהכ חייל בקיצור הנה‬
‫קגילת המוחין היה במוח היזכמה הקמנ‬
‫נויע כי ביום ר״ק גברא אי״הר ויזם ר״ה‬
‫!(להחסל שהוא אברהם וכל הזווג הנעשה‬
‫לבריאת העולם היה כיוס וי)הנה אס אז״הר‬
‫בימיו היה בבחי' החסי בלבל ואח״כ ב‪/‬תן‬
‫היה נמנע מן הזווג ביום ההוא וגס מן‬
‫יצחק נגיל מוח הבינה שהיא בקו שמאל‬
‫החטא‪-‬והיה ממתין ע י ליל שבת היו כל‬
‫קרוב אל הגבורה הנקי יצקק וכל ה‪/‬ו‪1‬גיס‬
‫הסזלמותנתקנן אבל יען וזנוא ואכל מע״הי‬
‫שה‪/‬חני היו בבחי' הגבוי' ואח״כ ב‪/‬מן יעקב‬
‫טו״ר עבירה גוררת עבירה וגרמה לו‬
‫נתקן מוח הלעת וא‪ /‬נגמרו ננתגללו הגי‬
‫לה‪/‬מזג ביום הוי עס אשתו שעדין היה חול‬
‫מוחין והיתה הוללה ו‪/‬זוג גמור זז״ס מ״ש‬
‫יו״ל כי היתק מטתז שלימה כי ה‪/‬ווגהנעש' ולא המתץ ע י ליל שבת שהיא קיש • והנה‬
‫מה שגרס אל״הר ט״י חטאו שנזמוג ביים‬
‫נימיו היה שלם בגי המוחין ע״כלל ״ וקשה‬
‫חול הנא כיהנה י‪1‬ס י״ה היא יינא קשיא‬
‫מרתי חיא מ״ש שקולם האבות לא היה ‪/‬ווג‬
‫ואס היה ממת׳ן ע י ליל שבת היא יינא רפי'‬
‫לז״ון ולפי מ״ש בע״ח שמבריאת ‪6‬ל"הר היו‬
‫והיה ה‪/‬וזג ההוא כתקנווהיו ז״ון מזינזגין‬
‫נשנתזת פ״בפ בנ?(*׳ הזי א״כ ודאי שהיה‬
‫באותו יזם שכת בבח׳ פ״בפ אבל ע״י שאים‬
‫‪5‬הם‪/‬וזגכיהרי כבר נגללגבמוחין לגדלות‬
‫הראשון הקייס זווגו בימי החול שאן היה‬
‫ולוה אפשר לומר כי בש׳ הפשוקים מלבר על‬
‫ר״ה יינא קשיא לכן גרס אל ז״ון שיתאחר‬
‫ימי החול שלא היה ה‪/‬ווג ל‪/‬״ון כ ; לא היה‬
‫‪/‬וזגם ע י יוס חי עצרת כיי שבהמשך הימי‬
‫מי שיגרום להמשיך להם המוחין כי! שי‪/‬דזזגו‬
‫שבנתים יתמתקו היעים ה?שיס אשר בז‬
‫ומה שהיו מ‪/‬לווגין בשבת אינו נכנס בסוג‬
‫ובנזק' במ״ש נ‪/‬והר פינחס כ• ר״ה הוא‬
‫בי היה מגח עיצימו של יום • זפמו שהיה‬
‫שמאלו תחת לראש• ע י יו״הך וביו״הך האירו‬
‫חבן> בשבת הראשון יחסא אי״הי ומי גרם‬
‫ונתמתקו היינין ההם ע״י אימא עילאיז‬
‫אותו רק עיצומי של יוס אמנם מ״ש שה״ה‬
‫ובסוכות הוא וימנו חחבקני וכיום ח׳עלרמ‬
‫ווזג ב‪/‬מן האבות ‪/‬ה לכאורה י ד מ״ש‬
‫ק‪1‬א ה‪/‬וזג ״‬
‫בע״ח ‪3‬׳ נימות החול קיו ז(ני׳א ‪<7‬ךב לא‬
‫‪,‬‬
‫‪4‬‬
‫ר‬
‫ה‬
‫י‬
‫<עןי‬
‫פ*‬
‫א‬
‫השרים‬
‫שיד‬
‫‪1‬‬
‫כתנ שם לקמן שע״יי חעאו‬
‫* ועוד‬
‫גתבפל זווג העליון ואפי'ביום‬
‫שבת בראשית שלאחד יום הוי שהוא ר״ה לא‬
‫געשה זווג ונתאחד זהגם על יום שמיני‬
‫עצרתכנ״ל עיש" נ כ״ג בסיעולתתמיד וז״ל‬
‫ולכן לא יכול עול‪"/‬א להזדווג עם הנוק‬
‫י‬
‫לןכף בשבת ההוא כי גברו הלינ״ן מאד וכל‬
‫מה שהיה יכול להעשזת ביום א‪ /‬של השבת‬
‫ההוא נתאחר באותו זמן רב שיש בין ר״ה‬
‫לשמיני עצרת ואז מ י ו ו ט פ״יבס כשאר‬
‫הימים גוו בים באופן שאל תתמה אס הוצר‬
‫כ״צ ימים וכוי ע״ש וב״כ בליג לסוכות זז״ל‬
‫ועעם אריכות זמן זה הוא לפישע״יחעא‬
‫אד״הר ביום שנברא שהוא יום ר״ה הגויל‬
‫הנחש זוהמא בחוה והוצרכה נ ו ? לז״א‬
‫להתעכב כל הימים האלו ע י שתשתלם‬
‫ביום ח עצרת ולא יכלה להתקן בפע׳ אי‬
‫אלא מדרגה אחר מלמהיכו ע״ש וכ״כ;‬
‫‪ .‬י שם לש בדרוש חי עצרתכי כל הימים‬
‫‪ £‬שמר״ה עד עכשיו כל הזווגיםהיו ישראל‬
‫‪ 8‬או יעקב עם לאה אבל רחל הימה נתקנת‬
‫? ונבנית מירגה אחר־ מדרגה בהמשך הימים‬
‫האלו לאה לאה בשביל חפא אלי״הר שתםא‬
‫|‬
‫‪ 1‬ביום ר״ה שבו נצרא העולם והיה עתה‬
‫‪ 1‬כבר נתקנה וכר ועתה ביום ח׳ עצרת אז‬
‫הוא זווג ז״א בעצמו עם רחל בתפלת‬
‫הוסף לויקא ולא מקולס כ• בתפלת מוסף‬
‫הם שוי ן בקומתם וכ‪ 1‬ע״ש הרי מכל המקו'‬
‫האלוממאר כי הפא אייהר גרס העדר‬
‫זווג) וןמר״העד סיעצרת ואצי' בשבת‬
‫בראשית שאחד יום ה?' שהיה דייה לא היה‬
‫בחיי זווג לן״ון וקי לע״י כי כשי ההקדמות‬
‫וע״ח ש* מיעוכן הירח הלל כתב כי כיוס‬
‫ני נברא אלהד ואילולי לא חטא היה הוא‬
‫מעורר מיין נאותו השנת הראשון ועי״כ‬
‫היו מזךווגין זו״ן פ״נפ בנח״ היות עליול‬
‫שבכולם שישתמשו ב' בכתר איפ״בפ אשד‬
‫אין הגדלה גלולה מזו זקנה כ?{שר הפא‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫יו‬
‫גיוס ו' חזרה למשה תחי! היסוד באחוריו‬
‫ונשאר שם כבחי' נקודה לבי וכוי והרי היא‬
‫בתכל׳' מיפוס האחרון וכוי ואחייב כשבא‬
‫׳‪ 01‬השבת הראשון חזיה הנזק' להתקן בכל‬
‫הו הבח״י הנן' ונגמרה כבחייהו' והיא‬
‫שחזרה עמו פ״נפבכל שיעור קומתו וולין‬
‫בחי הבתר לבל שהיה גמל מכתרה וגבוה‬
‫ממנה וכוי ואח״ב ניום האי דחזלחזרוו‬
‫לבח•' הבי והיתה פרצוף שלה מי״ס באחור•‬
‫החזה לז״א וענין זה נמשך מבריאת אל״הד‬
‫ישראל ממצרים כי בכל‬
‫על שיצאו‬
‫יום השבת היתה חוזרת עמו פ״בפ בבחיי‬
‫הוי ובימי הח‪1‬ל היחה חוזרת ב&חור בבחי*‬
‫הבי יע״שב‬
‫מבואר כי מבריאת אד״הדבכל‬
‫ף|ךי‬
‫השבתית ‪?0‬רה בבחי׳ הוי ואפ•*‬
‫בשבת בראשו! שלאחר בריאת אד״הד שהיה‬
‫'< ה‪ '1‬שהיה ר״ת ובשבתות שער השמיני עצרי‬
‫וידוע כי חזרתה בבחי' הוי שוין בקומתן‬
‫‪,‬היא היא בחיי עליית !ויין נמוםף שכת שא‪1‬‬
‫הוא זמן ייזווג דזו״ןכמ״שכעייחפיגת״כ‬
‫שבמוסף שבת אז נעשה הנחי' הו* יפ״בפ‬
‫ע ש וזה עצמו היא עלייתז״ון במוסף דיוס‬
‫ח עצרתשאזהוא הזווג שלהם וא״כ כיון‬
‫שבשבת הא לבריאת אי״הי חזרה פ״בס‬
‫נבח ׳ היויא״ב נבר היה הזו* שלהם בו‬
‫ביום וזה הפך מהלרושים הלל שלא היה‬
‫הזווג דזו״ן ע י חי עצרת מפני חסא אר״הד‬
‫ואפ ' נימא מה שלא יעלה על היעת כ*‬
‫לעולם חזרה סי כפ בנח״י היי אבל לא היה‬
‫הזווג ביניהם שזה א• אפשר לאומרו שי;י*‬
‫כאשר חורה פ״בפ כבחי' הו׳ הוא שכבר‬
‫נתקל כל צויכיכי כנר נמשכו בזי״ן המוח״*‬
‫לגדלות ב' וא״כמובדחשיהיה הזהג ביגיה‬
‫שהרי כל המשכת המוחין אינו רק לכחיי‬
‫הזווג אפי' הבי אכתי קי כי איהך העיקר‬
‫חזרה פ״בפ בבחי' הוי תכף בשה׳ האי והל•‬
‫לפי כל הדרושים הללי צריכה• המשך ימים‬
‫לתיקון‬
‫א‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪0‬‬
‫ח‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫א • שמן‬
‫משחו?‬
‫^ ו י ק ו ן ובנין צרצפהלאנו לאט דגר יום‬
‫גיזמו מלרגה אקר מלרגה כלי שתחןור‬
‫פב״פ בנח• הוי כי זה הוא מה שגרם חטא‬
‫נ{ד*הד איחור ואריכות הימים״נצל״ע‬
‫‪,‬‬
‫‪*1‬םצא‬
‫שה‪/‬זוג שהיה בזמן האבות לא‪,‬‬
‫‪ .‬היה רק לשעה כפעם בפעיגמו‬
‫*‬
‫‪.,‬אלם המריח ריח טוב לפישעהואח״כ חלף‬
‫אמנם בזננן בה״מק היה הזווג‬
‫הלך לו‬
‫אמידי כי תמיד היו שיין בקומתם ובשלמות‬
‫המנחיןשלהם ז״ש כל השירים שאמרו לפנין‬
‫מאבות כי שיר הוא שוי עלית מיין כמש״יל‬
‫כפי שיד השירים והאבות בתפלתם ודאי‬
‫שהיו הס מכוונים להעלות מין כלי להמשיך‬
‫גמוח״ן כל אחר בבחינתו בזדן כלי לווןגם‬
‫ריחות היו כמו ריח שאינו דק‬
‫אמנם‬
‫לפי שעת דרך העברה וחלף הלן לו‬
‫אבל אנו ממן שלמה זכינו כי שמן תורק‬
‫שמך כי הזווג הוא תמידי בקביעות ותמיר‬
‫תורק ונהרקהגמלדהזווגשלס כאלם שהוא‬
‫ן״א המריק בעצס ובתמייותמכלי שה״ס‬
‫•סוד שלו לכלי חברו שה״ס יסוד לנוי משא״כ‬
‫שם בזמן האב‪1‬ת כי אפילו אותו הזהג דלפי‬
‫שעה לא היה רק בבחי* אחת כל אחד ואחל‬
‫כפי בחינתו שהיה לו כז״א‬
‫לבוא אל שיעורהכתוב נקלים‬
‫לכר*‬
‫כי האבות בתפלתם דאי שהיו‬
‫מכוונים כל הכוונות הצריכות אל התפלה‬
‫אשר מכללם הוא לכויןלמס!ר עצמו עק״ה‬
‫כיילהעלו מ״ן לאו״אי כדי לזווגם ולהמשיי‬
‫מזווגם המוחין לז״ון ולזווגס וכהו שמצינו‬
‫שנמסר א״א ע״ה בא!ר כשיים עק״ה כמ״ש‬
‫שסבש׳ הפסוקים'ע״ש‬
‫מ מ ן משכן שילה ודאי שהיו‬
‫לכל‬
‫מכונים כמו כן כיון שלא היה‬
‫חזרת פנייפ רק בעת התפלה ואחייב היו‬
‫חוזרים אב״א כי זהו לטעם הסתלקות‬
‫המוחין י אמנם מ מ ן בה״מק לא היה צריך‬
‫‪,‬‬
‫קרש‬
‫כלום ומל'ש‪.‬בס' ע״ת כ• קייס שנחרב בימ‬
‫המקיש לא היה פירוד נ י ן וו ! )תמיד היו‬
‫פ״בפולא פסיק זווגייהו וכמעט שלא היו‬
‫צריביןאז להתפלל כי• לא היה בהס חסרון‬
‫ולאהיוצריכין אל מפלתנו כדי להמשיך‬
‫מוחין לזו״ן לזווגם פ״בם כי *עולם לא היו‬
‫מסתלקין המוחין מהם ע״כ‬
‫לריח שמניך טונים מה שהיו‬
‫ך&ן‬
‫קוים שמניך פונים בנחינ' ריח‬
‫כפעם נפעם ומסתלק כי היו‪ ,‬נמשכים‬
‫שמנין טוניס שהם המוחין לפי שעה כ י י‬
‫להעשו' הזיווג ומסתלקין תכף ונפסק הדוג‬
‫כזמן נהי״מק שמן תורק‬
‫עתה‬
‫בתמידות הס המוחין והרקה גמורה נתמייי'‬
‫מגלי אל כלי סור הזווג דלאפסיק וממלא‬
‫נעשה שלא על ילמורק‪,‬מצלהשלימות אשר‬
‫לך משא״כ קודם כי על כן כלומר כי כלי‬
‫שיהיה נחי' זו של המשכת המוחין ונחי‬
‫זווג ואפי״ נכח* ריח שמנין טוניס עלמויו‬
‫שה״ס עלית מ״ן כמסירה טק״ה כמ״של‬
‫ננעל״ תשונה וניורושלשמי אהבוך ע״יז‬
‫התעוררו את אהבה משוס לא״א להמשיך‬
‫מוחין כלי לגרוס ה‪/‬זוג בלאו הכי וכמו‬
‫שנמסר אא״עה באור כשלי עק״ה כיי לגרוס‬
‫עיבור א• דתכ״ב כמ״ש קם ו כודאי כי‬
‫בתפלתו כשהיה ננכוין להמשיך המוחין היה‬
‫מ מ י ן למסור עצמו עק״ה רק שלבחי ע י כ ו י‬
‫א'שהוא התחלת הוברח אפיי בפועל‬
‫אמנם עתה נעשה הכל שלא על ילי<‬
‫רק מצר שלימות שלך‬
‫יאמר לריח שמניך עובים‬
‫)‪0‬אל‬
‫שמן תורק שמך במה שנ׳קלק‬
‫כי תיבת שמן שפת יתר להו״לל לריח שמניך‬
‫טובים תורק שמך ואס לו^רכי תיבתשמן‬
‫הכופה מל עצמות השמן ולא הדיח א״כ לאו‬
‫סיפיה רישיה כי בתהילה אמר דיה ואח״כ‬
‫שמן י ונקדים מיש בשי הפסוקים בשמואל‬
‫ון״ל ונבאר מ״ש רז״ל ראויה היתה בת שבע‬
‫לדוד‬
‫כ‬
‫‪,1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫א‬
‫השארים‬
‫ישיר‬
‫!יוימששת ימי בראשית אלא שאכלה פגה‬
‫דע מנין התיקון הוא להמשין מוחין אל לא‬
‫ואח״כ לבנו״ את המלכו׳ בסוד פרצוף באחו'‬
‫ואולכ להחזירה פ״בפ מהחזה ולקטה כנגד‬
‫יעקב ואן רחל תעמ*ד בהול דלא ויעקב‬
‫בנצח לז״א וא״א לעשות כן אלא בהיות‬
‫החסרים‪ ,‬מגילים מאיריס למטה תיןנה״י‬
‫ללא ואח״כ אנו עולים לתקן אל לאה באופן‬
‫ןה כי מחמת שנתגלו אלו החסליס בנה״י‬
‫ללא נתרבה הארתם ועולה למעלה כח״גת‬
‫* ל א המכוסים ביסוד לאימא)יבקע היסוד‬
‫לאימא אשר בשליש א דת״תלז־א ויאירו‬
‫נם שס בגילוי וכבר נת״א כי ע״י כקיעת‬
‫יסור לאימי נגמר תיקון פרצוף לאה באחו׳‬
‫ןאח׳יכ חו‪/‬רת נלבפ כמו שנת״אביבימי‬
‫החול כתפלת ח״י לשחרית נלחש אנו‬
‫מתקנים את רחל באחור ופגים בנילי לז״א‬
‫ואח״כ בחורת <לי אנו מעלים אותה על‬
‫חגי!! ומרוב האור אקר שם נבקעים ^גס‬
‫גי ראשונית ע״י ויעבור נלג ממת ואן‬
‫נתקן פרצוף לאה * והנה דוד המלך עיה‬
‫טעה כי חשב בי כמו ע״י תיקון לאמצעיו‬
‫בבקעות מאליהן ונתקנות לעליונות כ ן‬
‫ע*י מה שהוא תיקן באותם שבע שנים‬
‫שבחברון אי* הלאקחנזת נ ג ל י ל כ מאליהן‪-‬‬
‫יתוקנו ל אמצעיות ולכן חטף לבת שנע‬
‫ולקחה וטעה בזה בי הל אמצעיות היו‬
‫צריכות למעשה ממש סל לוד ולא‪-‬מאליהן‬
‫ונרחיב הביאור בזהבברייעת‬
‫נכו‬
‫שהמוחין לז״א הם מצל נליי דאבא‬
‫וגם מצל נילי דאימא ובי בחי״ אלו הס‪:‬‬
‫ב ת ו ן ל א ובתוכם מתלבשין המוחין הנז'‬
‫ומתכסים בהם עד מקום החזה של לא‬
‫ומשם ואילן הםמתגלין‬
‫אלו המוחין בהיותם למעלה‬
‫והנה‬
‫מהחזה ח״א הס בחי הד״ומ‬
‫מ ל ב וסייג ממש כנולע כי אבאהוא‬
‫הליה מ ל ב ואימא היא הן״יה יסייג אבל‬
‫י‬
‫(‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫<ח‬
‫מהחזה־ולמטה אעם או־אייממש רק ה א מ ן‬
‫נמשכות מהם ולכן הם כבחינת הנדלףים‬
‫שלהם בלבי שהם מ״ו ול״ז כנודע ושניהם‬
‫בגי' ס״ג״והנה דוד המכלה כיון שתיקן‬
‫למטה י בחיי הפ ג מכל המאיר ברחל ה נ ן‬
‫ה תתאה חשב לקחתיוטטה שאכלה סנה י‬
‫ליל פ״ג ‪0‬י והיה לו להמתין ער‪.‬׳ * מ ק ן‬
‫גס אל לאה העליונה אשר שם מאירים ;‬
‫הכלב וסייג עצמם ולא מילדיהם שהם פ״ב‬
‫כנז״צ *ואמנם לא נתקן ?ל זה בשלמות על ;‬
‫שבנה שלמה המלך‪:‬גלה את ׳בילמק ואו ן‬
‫קיימא כךהרא באשלסותא כמ״ש כזוהר כ י |‬
‫בי הנקבות לאה ורחל כתקני שתי‪,‬תן וחזרו |‬
‫שתיהן פ״נפ ולכן עשה •מי החג שבעה ה {‬
‫בחנוכת בילמק גס נתכוון שלא לחברם >‬
‫ולערבס י״ל יום רצופים ‪4‬לא נפרדים שבעה‬
‫^ בתחילה כנגד רחל ושבעה באחרונה כנגל‬
‫לאה עייכ‬
‫כי בתחילה מגילוי הארויז‬
‫המוחין מהחזה ולמטה אשר‬
‫מס ג כ החסדים מגולים נתקנתרחלואח״כ‪.‬‬
‫מגילוי עצמות המוחין מהחזה ולמעלה‬
‫כתקנת גם לאה• ונמצאו שתיהן מתוקנומ‬
‫והנה ש״ם נקי רחל וגס לאה כ ע ש בס נ ל ן‬
‫ור״תליריח שימניך טיוביס הס שלט וגלה‬
‫בגי' שם והוא על רחל ושמך הוא על לאה‬
‫לריח שמנין שהם המוחין בבחי•‬
‫לש‬
‫ריח שאינו עצמות שלהם רק הארה‬
‫מהם כמו הריח שאינו עצמות השמן‬
‫רק תולדה ממנו והכא נמי בתחילה לריס‬
‫שמנין שהם הארות המוחין הם מתגלין‬
‫במקום טובים שה״סנילי אשר שם סוי גומצ‬
‫חסלים טובים כמש״ל שה״ס חויב לרחל אשר‬
‫שם מקומה וע״י זה נתק; פרצוף רחל‬
‫הרמוזה במספר הר״ת שיים ואחר כ ן שמן‬
‫שה״ס המוחין בעצמם תורק שהוא מתרוקן‬
‫מהבלי שלו כי נבקע היסול לאימא ומתגלה‬
‫עצמות המוחין אשר שם וגס •החסרים‬
‫אשר‬
‫ג‬
‫יי‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫נ‪£0‬א‬
‫ח‬
‫‪,‬‬
‫שטן‬
‫משחת‪ :‬קרש‬
‫‪6‬שישסשג‪ 8‬החסיי‪ 0‬נקי שמןבמ״ש בסי‬
‫* ץ ואז עלי זה כתקנת לאה הנקי שמך על‬
‫נגןכלומי ונהיות כן עלמות שה״ס לאה‬
‫ורחל במ״של אהבי ן כי נתקנו שתיהן ננחי׳‬
‫והפרצופים שלהם וחזרן פ״נפ ואז נמצאת‬
‫אמנת המזג להזיוזג עמך ובל זה בזמן‬
‫שלאש יקיימא סיהרא נאשלמותא נ י נתקנו‬
‫שתיהן לאה ורחל‬
‫כ י על אל זה ירמוז מ״ש‬
‫ו א ‪ 8‬ש ר‬
‫נזוהר תרומה קמ״ג ע״א‬
‫•תיז י ' מס• ואמר שיר השיריס שירתא‬
‫יאאתעילהשלמה מלבא ב י אתכני נ י‬
‫מקישא ועלמיןגולהו אשחלימו עילא ותתא‬
‫וכוי כי ירמוז על לאה ורחל ב עולמות‬
‫מהתון ועליון כמש״ל וז״ש אח״כ אבל שירת״‬
‫י א לא אתעי אלא בל סיהרא אתמל״א‬
‫נשלימו‬
‫יאמר לריח שמניך טוניס שמן‬
‫)ח( או‬
‫תורק שמך במה שנלקדק פי‬
‫ייח לשון יחיי שמניך סונים לשון רניס שמן‬
‫‪$‬שין יחיר יהו״לל אז לריחות שמנין טוניס‬
‫שמניס תורק אז לריח שמנך ג‪1‬ינ שמן תורק‬
‫שמך כי מיקאמר הכי משמע כי השמנים‬
‫הם נ' והאי הוא בנח׳' ריח ואותו שמן‬
‫תורק שמך‬
‫‪,‬‬
‫כי מ ה נזוהר פ' אמור‬
‫ורוכבי?‬
‫יפייס ע״נ אמרו בשמן‬
‫ונ&ונעל הראש י א משח רנות קיישא עלא'‬
‫ד מ י ו זנעיקנאתר ונהרא עמיקא לכולא‬
‫ד״א י מ י י ונפיימרישייכל רישי‪ 1‬סתימילכל‬
‫סתימין על הראש ולאי רישא יארס קימאה‬
‫יורי על הזקן לא ליקנא יקירא זקן אהין‬
‫יא בהן גיול ולעילא והא אזקמוה וההוא‬
‫שמן יורי על סי‪.‬ממתיו ימאינזן משיהן‬
‫מ י י לתתאי ע״ג וכתב ש‪ 0‬גסי מ״מ נשס‬
‫מזהר״חו זל״הה יא משח רנות נ״נ שפע‬
‫•זכמה אנא • מאתר ינהרא עמיקא נ״נ‬
‫?נמשך סי^ויאימא יו״אמריש' וןלרישין‬
‫ל ב משערות אלם העליון אריך • ריש‪6‬‬
‫לאד״ק כ'*ב לא נקי בן י לא ליקנא יקירי‬
‫פ ' ויקנא ללא • דאכהןגלול ללעילאג״ג׳‬
‫שהם ח' תיקונים בתראין נקי כ״ג • ונגיר‬
‫לתתאי ל ב למלכות )לעולימתהא ע כ‬
‫ונרחיב הפגין עמ״ש הרמ״ז לל בשם הרג‬
‫כי הנה בזוהר ויקרא י״ז אמרו מאן שמן‬
‫שוב לא משח רבות קלשא מ ג י ר ונפיק‬
‫מעתיקא קדישא לאשתבח בההוא נהר‬
‫עילאה לינקא לבנין לאדלקא כייינין וההוא‬
‫משח נגיד ברישא למלבא ומרישיה ליקירז‬
‫דליקנא קיישא ותתמן גגיר לכל איכון‬
‫לבושי יקר דמלב אתלבש בהו הולד שיורד‬
‫על פי מידותיו ממש ואילין איכון כתרי מלב‬
‫לשמיה קדיקא אשתכח בהו וכתב המלין‬
‫וליהה עמ״ש מוהר פ שמיני ל״ז ללא זכאין‬
‫איכון כהני דמתעטרי בעערוי רמלכא קדיש'‬
‫ומשיחין במשח רכותקיישא בגין דאתער‬
‫משחא אחרא עלאה דמשקי לבל שבעה‬
‫ואתמשחן מההוא רבות קדישא ואתדליקו‬
‫מיניה כל איכון שבעה בוצינין והאי משח‬
‫רבות הוא כללא לכל שנעה וכולהו אתכלילו‬
‫ביה וכתב שם הובאו דבריו בסי כאג‬
‫במטחי דמלכא קיישא שהוא ׳סול אבא ועוד‬
‫יש להם למשיחי ן במשח רבות הוא הנוי כפ‬
‫ויקרא ל״ז לנגיל וגפיק מעתיקי קדישא זפ••‬
‫בו הרב זל״ההשהוא בסוד ליקנא יאריך י‬
‫המגיע על טיכוראללביה ושם בוא רישא‬
‫דמלנא היא לא ואותו המשח רבות דעת״‬
‫מאיר צמוחי לא ומתפשט בליקנא מריה‬
‫שה״ס בנלי כהונה מהו שילה שיורי על פי‬
‫מלותיו הגוי שם בויקרא וכנגד זה אמר‬
‫ומשיחין במשח רנית קלישא בגין דאהער‬
‫משחא אחרא עילאהפי׳ מלכי אור ימוד‬
‫אבא הגן" שמן בסוד שמן וקטרת ישמח לב‬
‫עוד מאיר שמן אחר יותר עליון שהוא‬
‫דדיקכא קיישא ינעפא על רישיה למלכא‬
‫זמשקילבלז־ תמת יז״א שהם כחיילי חג״ת‬
‫שעד‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫מ‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫א‬
‫*‬
‫‪1.‬‬
‫שיד‬
‫פי‬
‫יט‬
‫השירים ־‬
‫יאמר על כ‪ 1‬עלמות אה*ץ•‬
‫אך‬
‫)י(‬
‫כיהנהכ״ןעלמלתגי* תרי״ו‬
‫ועם הזי אותיות והכולל גי' ת מ ל י אותיוה‬
‫לכילר שה״סאד״ן כתי לאצי' נמצא כי‬
‫כאשרתתן עלתיכתכן תיב עלמ״ותעולה‬
‫דכילר לש תדע לך בחיי השמן אשר אני‬
‫שואלת ממך הוא מאותם הכה•' אשר אהבוך‬
‫ונמשכו לך מאותו מקום הנעל אשר תבינהו‬
‫כאשר תתן על תיבת כיין תיבת עלמו״ת ע ס‬
‫האותיל והכולל יעלה יבת״ר או כיין עלמו״ו!‬
‫עם נ י ת ע ל ו ב כוללים יעלו כ מספר כתייר־‬
‫שהוא אריך משמן זה היא שאלתי גלהיית‬
‫שאלתהארתיממקוס נעלם רמזה אומו בלשון‬
‫כעלם‬
‫שעי שם מתפשט ייקנא ללא ע י סיבורא‬
‫ללציה כוי ובסוף הלשין סיים ןמתמן נפיק‬
‫לרישא דנול כל גלש * ובזה מובן היטב‬
‫מ״ש לעיל בשם מוהרח״ו לל כי שמן הטוב‬
‫הוא משערות אלם העליון אריך שיורד על‬
‫רישא יאדם קימאה היא לא ומשם לליקנא‬
‫ליליה ומשם למלכות ועולימתהא • למינו‬
‫מבאן פי ב׳ בחיי שמן ה‪ 0‬האי השפע דאבא‬
‫וטור א' עליון ממנו משערות אריך אשר‬
‫שערות דיקנא לאריך נמשכים ממוחא‬
‫סתימאה חכמה אשר שם שורש שמן ומשם‬
‫נמשך דרך דיקנא‪ .‬לאריך כי לעולם שמן‬
‫בחכמה • והכת בזוהר צו <לו גלכ אמרו‬
‫סתימאה יכל צןתימין אין ובד נקודה עילאה‬
‫ועלמא דאתי קי שהם א״ואי ״ אסתלקו לא‬
‫להנר! " ? פ י האמור וידוע הוא כי כל‬
‫ילעין בר ריחא כמאן דארח ריחא לאתבסם‬
‫ההארו הימגכלמליקנאיאריך'‬
‫פי' כי אפילו א*‪1‬אי'כשעולין לקבל ממי‬
‫עיקרם הם לז״א ומלא ימשך הארה מהם אל‬
‫שלמעלה מהם השגתם היא כמו ריח לרוב‬
‫הנוק אמנסמשפערמישכעמאכא״ש כהס‬
‫דקותו והעלמו הרבה יילשהכלההנעימה‬
‫כחיי הרבה שנמשכל אל ככול וכמ״ש הרב‬
‫ששאלה מהחתן הקיוש לריח שמניךט^בים‬
‫ז״ל על מ״ש כאני] יש* ברחא גמה פירושים‬
‫כ• משמניך טובים השנים שהם האי שפע‬
‫על כמה הארל של אנאהנמשנלאלהנול‬
‫דאריךוהב' שפע לאבא אותו אשר השגתו‬
‫וכמש״ל כי פרצוף הפנימי דגול מהשם‪.‬מ־יה‬
‫היא בבחי' ריח לרוב העלמו מאותו שמן‬
‫נמשך מאבא י וכזה אפשר לפרש מ'רלל‬
‫ת׳ רק שמך איצ‪:‬ן כתרי מלכא לשמיה קיישא‬
‫נמירש ל א לריח שמניך טוכיהרבי אחא‬
‫אשתכח בהו שהם המיות שלך וגם עלי שאני‬
‫נשה רבי תנחום ברבי חייא כ שמנים הם‬
‫שמך כי על כן על קבלת זה השפע עלמות שמן כהונה *שמן מלכו יו מ נ י ן אמיין ב׳תורל‬
‫אהבוך שתשפיע עלי משמן זה צלי לקבל‬
‫כי הנה׳‬
‫הן תורה שנכתב ישבנלפ ע״כ י‬
‫המה ל ב ומלש הרח״ג ל ל מחית לתתאי‬
‫לכאורה קשה למה נ\אס ב' שמנים בי אינו־ י‬
‫רק שמן א שהוא שמן המשחה רעשה משה־‬
‫למלכות ועולימתהא‬
‫שממנו נמשחו נהנים גיול־ס ומלכים וע^ל‬
‫)ט( א ו יאמר על כן עלמות אהבוך כי‬
‫מה פעם זכר ל שמנים אלו בכאן וכמו‬
‫הנה כתבנו כשם ה מ ל ו ל ל כי‬
‫*‬
‫שהקשה כל זה מזהלייש יפה ז״ל ע״ע‬
‫השמן העליון ראריך נטפא על רישא למלכי‬
‫ומשקי לכל ז ממת ־ללא כחולי חלת והגה‬
‫לפי דרכינו יובן בטוב טע©‬
‫כל א כלולה מעשרגי ע נמספר לין לש‬
‫כי שמן כהונה ה״ס שמ‪1‬‬
‫תיע לך בחינת השמן שאני שואלת ממך הוא‬
‫השפע הנמשך מאריך ללא שליס כהן גלול‬
‫אותו של הנחי' נעלמויאשר אהבוך ויתפשטו‬
‫עליכ״] שה״ס ל ספירות שלך<לא כלולה‬
‫ונמשך לייקגא ילא שהחי תיקונים בתראין‬
‫שכה נ ל כהן גלול וכמש" ל וקן אהרן לא כהו׳‬
‫״גדול‬
‫א‬
‫‪9‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫;‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫(‬
‫א‪0‬נ‪0‬‬
‫א‬
‫נ שחת‬
‫שמן‬
‫קרש‬
‫כיול ילעיל' ולכן נקי שפע זה הנמשך מאייא‬
‫מצימ שנק״ שפן ואייכ אינן יפולין לומי‬
‫שמן כהונת שעי קיו ללא ושמן מלכות נקי‬
‫סברתם כי מה ששאלה הנול הוא על נין• ‪,‬‬
‫שמן השפע הנמשך מן אבא שיש ממנו בחיי‬
‫מוחין דאבא נגד כחי' מוחין של אימא הי‬
‫הרבהאל המלכותוכנלש׳באבא יסר ביתא‬
‫היכן נרמזים נבאן בחיי המוחין של אימא‬
‫ומלש כ גלח ש־ הצלם <לג כי לצורך ה מ ל‬
‫ועל כן אמרו סת׳תורות שילש מוחין דא״ואי‬
‫הוצרכו שיבואו מוחין נס מאבא כי לצורך‬
‫והם תורה שבכתב שהוא שמן כמו שכתוכ‬
‫לא היה יי לו במוחין לאימא בלבל ולכן נ ל‬
‫וילס מוחין לאבא ושבעל פה שהוא חילוף‬
‫שמן השפע לאבא שמן מלכו ואנלפי שגס‬
‫שמן שהוא נעל פה ליס מוחין של אימי ולכן‬
‫שמן זה עיקרו ללא לא נתכנה אליו מכיון‬
‫דקדקו בלשונם שאמרו נ' תויויחורה שבכת'‬
‫שיש בו כינוי שמן ממקום יותר עליון אינו‬
‫ושבנלס והו״לל תורה שנכתנ ותור* שבע״פ‬
‫מן החילוששיתכנה שמן זה אליו ולכן נ ל‬
‫כי אה״נ כי התורות הם בי שה ס בי בחיי‬
‫שמן מלכות על שס הנול ומנת רבי אחא‬
‫מוחין דא״ואי אבל כאןנרמוו בננו• אחד‬
‫הוא כמו שפיישנו כי שמניך שהזכירה ה ט ל‬
‫שהוא שמן בכתב וכע״פ ולכן אמרו תורת‬
‫כונתה היא על שמן שפע של אריך נעל שמן‬
‫פעם אחת לנד‬
‫שפע של אנא וכונתה לשאול נ ^ אותו של‬
‫כזוהר פ' אח״מ ל ח ע׳ ב פתח‬
‫לד‪^/‬ה‬
‫ארי‪.‬ך כי אותו שלי אבא כנר הוא נמצא אצלה‬
‫ריש ואמר לריח שמניך טובים‬
‫אמנם רנני! כלל כי שמניך שאמרה אין‬
‫מאי ריח ריח דקטרת לאיהו יקיקיומעלייא‬
‫כונתה על השמן לאריך כ• משם אין לה כי‬
‫ופנימאה מכולא ובד סליק ההוא ריח‬
‫אס הארה בעלמא אמנםשמניך לשון רבי'‬
‫לאתקשרא בתהוא משח רבות ינחל• מבועא‬
‫‪8‬אמרה כונתה היא על לתורות תור שבכת׳‬
‫אתערנ דא נלא ואתקשרו כחדא וכדין איכון‬
‫ושנעל פה שילס א״ואי הכלבן כנןלע מכ׳ימ‬
‫משחן טנאן לאנהרא כל״א לריח שמניך‬
‫וכונתה היא לשאול על אותו שלאבא אשר‬
‫טוניס וכלין אתרק משחא מדרגא לדרגא‬
‫יש לה ממנו בחי הארות הרכה כי כיון‬
‫באינון דרגיןלאקרין שמא קיישא הילל‬
‫שכל תיקוני כבר הוא אצלה מהמוחין דאימא‬
‫שמן תורק שמך נלב עלמוס אהבוך מא•‬
‫שאלתה היא על הבחי' למוחין לאבא ולכן‬
‫עלמות עולמות ממש • ליא כלכ עלמות‬
‫דכנין כנו כאן למוחין לילואי בכגנ• ב*‬
‫כלא על עלמות שיר וכולא חל ע״כ והנה‪.‬‬
‫תורות כי לכאורה נראה שהיו יבולי לכנות‬
‫בסי מ״מ כתב שם כשם מוהרח״ו לל על מ״ש‬
‫אותם בבנויים אחרים ואפי' בכנוי שמן‬
‫כד סליק ?הוא ריח ניב מין לאתק^ךיכההוא‬
‫כגון שמן המשחה שהוא אבא ושמןאפרסמון‬
‫משח רבו ני כ מ ׳ד ע״כ ופירשם הוא על מיל‬
‫שהיא אימא אלא שהוא בבונה לרמוז למ״שכי‬
‫ומיין דולואי גלש • כ• לעייל אין לבריו‬
‫מ ה י שמןככתבו ילס המוחין דאבא אמנם‬
‫מתיישנים כ״כ בלשון הכתוב כי הנה לפי‬
‫שמן סתם לא מצינו שנקי מוחין לאימא כי‪:‬‬
‫שטחיות לשון הזוהר הוא שכ״י היא מדבריו‬
‫אס חילוף שמן בא״ת ב״ש הוא שם בי״ט בגיי‬
‫ללא ונמו שמסיים ש‪ 0‬אמרה <לי אנא‬
‫נמצא שזה הוא בעל‬
‫אהי״ה סול אימא‬
‫כקטרת זאנתכמשחא וא״כ למה תאמיהניק'‬
‫פת ואס לפי האמת לא מציני שמן סתם שנק‬
‫ללא על בחי מייל של אבאשמניך הללל‬
‫המוחין לאימא אם כן איך יכולין לומר כי‬
‫לכן נלע״ר הבונה באופן‬
‫לריח שמן •‬
‫שמניך שאערה הןא על מוחין לאי״נאי בשלמ‬
‫אחר כי הכה קטית נקי הנגלקשוריבבעלה‬
‫דאבא שנקי שמן תינח אבל לאימא יןיגן ‪ .‬ו^צכחי ׳'ן נלקסרת‪.‬סממנים הננורים‬
‫י י מהקיצונים‬
‫ב‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫י‪,‬‬
‫י‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫ח‬
‫א‬
‫ווי׳‬
‫ו‬
‫שיר‬
‫השירים‬
‫מהחיצונייורמ״סבסימייןוכן כל טפה היוצא'‬
‫מהמוחנל שמן וזה מצד החסרים כמ״ש שם‬
‫והנה בת&לה אמר ריח דק שרון פי' שה״ס‬
‫הניצוצות העולות בסוד מיין ולכן אמר ג‬
‫לשונות לקיקא ומפליא ופנימאה לכולא‬
‫כנגד לעולמות בי״ע מתתא לעילא כצולע‬
‫שמכל עולם ?עילם עוליןניצוצל בסול מ״ן‬
‫ניסוי מ ו ל לאצי׳ • ולש וכד סליק ההל‬
‫ריח ש<לס עלית מ״ן דנול שהיא מעלה‬
‫ניצוצות אלו בס!ל ללן לאתקשרא בההוא‬
‫משח רכות שליש המייל ילא ודוק שלא אמר‬
‫ימשח רבות קוישא להורות שמלבר על ל א‬
‫!לא על אנא הנלקלשולכן אמרסתםמשח‬
‫רבות נ‪1‬ל'ס מ״י דלא וטעם קריאתם משח‬
‫רבות הוא כילש שכל מפה היוצאת מהמוח‬
‫ג ל שמ^ והנלל הם נמשבין מהמוח * לנחלי‬
‫מבועא ליס היסוד שלרךשס יוצאות הללי‬
‫אתעדו יאבלאשמתעורר״ן לון לבז ע״י‬
‫המ״ןוהמ״י זאמקטרו כחדא ונתקשרו יחד‬
‫ו;הנ פיי קטורת שהוא לשון קשר שגתקשרה‬
‫הנול בלא ונלין י אינון משחן פי' שהם‬
‫הטיפות היורדות מהמוח בסול מייד טבאן‬
‫לאגהרא פ• הם טובים מצי האסליםלהאיר‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫והכו וגה כי עיי עלית המ״ן מתגלה המוניו‬
‫‪,‬‬
‫שבמוחין שהם הטפות ה ג ל שמן הנמשכות‬
‫מהמ;חין בסוד מ״יומאידין למטה וניאין‬
‫שהם טובים ולש כד״אלריח שמגיך טובים‬
‫כלומר כי באומרו לריח שליס עלית כלן וגם‬
‫ש ל ס הקטרת הרי שם רמלזכי כבדגקשל‬
‫אמתא בנעלי וגל״ז מרט בי שמכך שהם סוד‬
‫מטיפות הגמשבלמייילוח נראים שהם טובי*‬
‫וגי ע״י עלית המ״ן יורדי״בסוי גלד ומתגל'‬
‫מוביותס וא״מ ואיךגרא״ןשהם טובי׳ לזה‬
‫אמד וכלין איתרקמשחא שהם סול הטפה‬
‫שנעקרה ונשפכה מהמוח ויורדת מדרגא‬
‫לדרגא ומסעירה לספירה באיגון לרגין‬
‫דאיקרוןשמא קלישאנספירות דן״א הגל‬
‫ך‬
‫שם הוי״ה ב״ה ע י שיורית ל מ ל שנם היא‬
‫מכלל לרגין לשי״ק של״סה' אחרונה שכשם‬
‫בנודע הילד שמן תורק שמך שמן שהם סיד‬
‫הטפה תורק מספירה לספירה הימוזזיו‬
‫כשמך כי הטסה באה מהמוח סול ק<* ל ר ן‬
‫עד היסוד סוד ה‪$‬‬
‫הבינה סוד הך!‬
‫ומשם לד!'‪ .‬סוד ה נ ו ל אשר היא מכלל‬
‫שמךה•׳ שנשם וגס רמוזה כתיבתשמךכי‬
‫ה ג ו ל נקראישם ל שהוא לא וגליזגמתקין‬
‫דיני הנול וגבורותיה וזהו הטוביות דשמגי‬
‫שהם טובים מצל החמליס זממתקין את‬
‫הגבורות נמצא כי גלי הריח שלים עלית‬
‫מ״ן כיאה ונגלה כי שמניך הם טוביםכי הם‬
‫ממתקין את הלינין והגבורות ומה גס כ•‬
‫על בן עלמות שהסעולנמת ב י״ע אהבוך‬
‫בי הם מקבלים שפע וברבה מזווג הקיומ‬
‫בסוף הא״ז האי מטרוניתא כד‬
‫ומלש‬
‫אתחגדת עםמלכאכל עלמין מתברכאן‬
‫ואשתכתו בחיזתא לכולא • מעתה שעור‬
‫הכתוב כך כי שכינת עוזנו היאאומר׳ ללא‬
‫לריח שליס עלית כלן שלי וגם כי על ילי‬
‫ןא נעשינו בסול ר ח שלים קטרישנתקשרנו‬
‫בקשישלם גרםכי שמג״ישה״ם הטיפרהנמשכו*‬
‫מצל‬
‫מהמוח נראים ונגלים שהם טובים‬
‫החסדים כי היי שמן שהם סול הטפת תורק‬
‫והוא יורד מירגא ללרגאעל שנא*‪1‬י שאגי‬
‫מכלל שמך ונמתקו הגבורות שלי וגם שעל‬
‫כן עולמות התחתונים אהבוך כי הס ששים‬
‫ושמחים בקבלתם שפעךוברכותיך מוהג^גו‬
‫הקיוש הרי בי על יל• הריח נתגלה הטוב *‬
‫מלש ל א עלמות שיר הוא מלל כי עלמו'‬
‫שיר הס מבוררות את האבת ביןז״וןולש‬
‫על כן כלומר על טוביות שמניךהעלמומ‬
‫אהבוך מעוררות את האהבה כלי שתטיכ‬
‫את העולמות התחתונים • ועל זה אמר‬
‫וכולא חל פלו מר בין אם נפרש על עולמות‬
‫ממש בין אס נפרש על עלמות שיר ההל‬
‫עולה‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫א‬
‫משחתי קרש‬
‫שמן‬
‫העולמית התחתונים)יוק • אי ניחא קנדה‬
‫אל מקום אחי כי המנה היא נ י ׳‬
‫שתצןפיע ותסינ שפע וכרכה ורב מוב אל‬
‫י‬
‫יי׳‬
‫״‬
‫״״״״‬
‫יי‬
‫י‬
‫•‬
‫‪.‬‬
‫י‬
‫י‬
‫•י‬
‫זקנ״ה‬
‫י‬
‫ז‬
‫‪.‬‬
‫‪ © $‬ע נ נ נ י **חריף כרוצה הביאני המלך חדריו צנ*לה ונשמחר־־‪.‬‬
‫‪:.‬‬
‫בך מנירה ד־ריף בי״ין משרים אהביף‬
‫לה נ י ן אומיה משכני בלשון‬
‫‪¥‬ד*ןל‬
‫יי ״‪ .‬י יחיד ואח״ב נמצה בל׳ רבים‬
‫ומ״לוארוצה ״ גם הניאני המלך בלשון‬
‫*סתי אחר שהתחילה בלשון לנוכח וכן‬
‫נכילה ונשמחה בך ב לשין רבים ולנוכח •‬
‫והול״לחכיאני הדריך ״ זנקלים מ״ש‪.‬בע״ח‬
‫ש' מיין פ״אענין זווג אב״א אינו כפשזטו‬
‫אלא ביי כשיש בישראל מצות ומע״ט שע״י‬
‫‪1‬ה יגרמו שיוכלו להזדווג ן״ון פב״פ ועל‬
‫•לס היא יבולה להעלות‪,‬מין לגכי מ״י‬
‫ליכויא ואם אין בישראל זכוא ה"! אין כ‪0‬‬
‫ננוק' להעלות המ״ן שלה לגבי בעלה כנודע‬
‫בי אין המ״ן עולין ז‪1‬א ע"• נשמות התחתוג;‬
‫ולבן כל• לזווג היא צריבה להעלות עם‬
‫״"א למעלה נאוא״י צי מעליןאת‪/‬״א ואחר‬
‫ג ן מעלי! אותה והיא מעלה מיין לאימא‬
‫ומזתומן יחל ונמצא כמעט כי אין זזנג זה‬
‫<ק' י ק ע״ש אזא״יכי ע י שם עלו ובכחס‬
‫וע״׳ מ*! שלהם הס מזלווגין כוי ע״ש‪ .‬״‬
‫למלכו מכאן כ• זווג אב״א הוא בהיותם‬
‫ןיון במקום אוא׳י׳ ואז הניקנא מעלה מ")‬
‫לביצה וזה אינו זיווג העיקרי לז״ין אלא על‬
‫צד ההגייה אבל זווג העיקר* הנא בגתלוגם‬
‫וג<?קומני והנוק• מפלה המ״ן שלה • גם‬
‫ילוע כי עלית מ״ןינוק' הוא על‪.‬׳יי הכלי‬
‫אשר סויו הוא ה״ג ‪ '0‬אותיו' מנצפ״ך שהם‬
‫סוי מחא ישביק בה בעלה בניאה קימאה‬
‫וגם המ״ן שהיאי מעלה ליש ה' גבורות‬
‫מנצפ״ך *גם נודע בי ייןנק‪/‬הני״ןגבומ‬
‫ועיקר כינוי יין הוא כיסוי הבינה יין‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪3‬מש‪1‬מר י ונןןיןו שיי‬
‫‪-‬‬
‫‪$‬‬
‫השירים אמרי צ׳‬
‫משיים‬
‫משרים נקי הה' איתייימנצסך וכ״כ במע״ח‬
‫ע״פ אןר ;רוע לצליק כי משיים נקי קהי‬
‫והנה לעיל נא&ל מן‬
‫גבורות עיש ‪4‬‬
‫הליכים הנאמרים ע״פ‪ .‬לריח שמנין־ ניוביס‬
‫פירשנו בי חנונה שם היקג‪-‬ג״ נהמכך‬
‫המוחין לאימא הימזזין כריח וגס מוחין‬
‫יאנא הנקי שמן אז ננניס פרצופי לאס‬
‫ורחל נאחזר׳ ז״א וילגע כי אחר שנבנ־ת‬
‫באחור צריך ח‪/‬רת פ״נפ ולהגות אוי‪/‬ה‬
‫כאורית דפנים כי* שאחר כ ן יהיה נחיניו‬
‫הזחג יע״ז אומרת עתה ני להר ש ג נ י‬
‫נבנית ככחיי האחור שאל •ניחנה ש• באחו'‬
‫כיא״אלהזיייג אנ״אניאס יחזיר אותה‬
‫פכ״פ כי אז יהיה כחיי י ז ו ו ג ״ וז״ש‬
‫משכני אחרין נרזצה כלומר משכני מאימה‬
‫נ ח שאני אחרין אנ״א • והנה ידוע נכוניו‬
‫אמ״ן כי עיקר הכינה היא ‪,‬להאיר בז״ון‬
‫נג! מקומות שהם ימקי׳ ננסי ד אנ״א נכח׳!‬
‫יאמדונה״י * ולכן נא הרמז כי ר״ת מ ישב*׳‬
‫איחריך נימצה הס אותיית אמ״ן להויומב•‬
‫י‪.‬יא מיברמעל זמן היותה אנ״אואוחית‬
‫ממכני מאותה נחי' של אחייך לג חי' פ״כפ‬
‫<ט"• זה נמצה שנינו יחד ונחרצה זה ל‪/‬ה‬
‫בבה׳ רצון הזווג •־׳ וקני אמרי בזי ח‬
‫מאז נחצה נכא במממא כל״א וניצה לו‬
‫ואט״פ שגם בהיותי אחריך כןנחייאכ״א יש‬
‫מציאות גם כן שנתרצה יחל בבחי" ר צ ו ן‬
‫הזזוג בסו שכנר היה בפעמים אהריוין‬
‫שהביאני המלך שהיא נינה ‪0‬ירי‪11‬שס נגיצ'‬
‫ונשמחה בך בב‪**0‬־הזווג אשר הזה לנו שנו‬
‫אמגס קס נאותה הנחי' נזכירה ח ל י ן‬
‫מ*י‪1‬‬
‫י‬
‫‪,,‬‬
‫‪,‬‬
‫א ‪<$‬־‬
‫השירים‬
‫עויד‬
‫ימיין הייייות שאני מזיביר שה״סהתעוררו‬
‫'הזווג ע״י עלית מיין כנה הוא מצי היין‬
‫;שליסהלד! אשר כיסוד‪ ,‬הגינה וזה אינו‬
‫עיקר עליית מ״ן שלי אכלהעיקיהוא נ נ ח י‬
‫כאשר משרים אה נ ו ן משרים שקם הה'‬
‫עכורות מנצס״ך מיין שלי הם אוהבים אותך‬
‫'ומעוררין את תאהנ' שה״ס עליית מ״ן יזה‬
‫אינו אלא נהיות אנחנו שניכו נכח•' ס״נס‬
‫במקום שלנו ממש ושם נעשה הזווג וע״כ‬
‫אני אומרת משכני אחריך נחצה כבחינת‬
‫פכי *‬
‫יאמר משכני אחריך נרוצה‬
‫'‪).‬ב(אן‬
‫* כי הנה כתננו לעיל כי כאשר‬
‫;״< ן צריכים שניהם לקבל מוחין אז צריכים‬
‫שניהם לעלות נמוד מיין ‪*/‬א כשביל נוק‬
‫וכוקינשניל ?"א לפי שהכלל הוא שלעולם‬
‫אין ש<ם מיין עולין לצורך עצמם אלא לצורך‬
‫*ולתם כוי ע״ש גס נודע כי א״א לז״ון‬
‫להזדווג אס לאבךק‪$‬ו המוחין תחילה כי‬
‫'אס אין מוחין אין זזוג כי מן המוחין‬
‫נמשכת <‪1‬פת המייל והנה לעיל נאחד מן‬
‫כדרכי' ע״פ לריח שמניך עונים אסרנו‬
‫שהכוניהיתה כי הנ‪1‬י\ אמרה לריח שה״מ‬
‫עליי* מיין שלי בבינה נמשכין שמנין עונים‬
‫שהם המוחין ועתה ח‪/‬רה על כמקרא לומר‬
‫״כי דבי זה אינו באקראי אלא על צר ההכי׳‬
‫וז״ש משכני אחריך נרוצהכלנמרכי אתה‬
‫תתעורר לעלות בסול מ״ן בבינה ומשכני‬
‫אחריך כלי להעלות אותי עמך נסוי מיין‬
‫בכינה • ‪1‬ןהו נחצה נרו׳[ ה״ יחל כדי‬
‫להעלות מיין כה' שליס הבינה והעעס שאני‬
‫אומר שתעלה אותי עמך הגא כי כאשי‬
‫הביאני המלך שהיא הכינה חיריו ואמרו‬
‫במדרש חדריו אלו חזירי ג[ ע י ן וידוע כי‬
‫ג ן ע י ן ה״ס ימיי הבינה גן עלן עליון ושם‬
‫ה״ס עלית המ׳ין וכאשר גס אגי עולה שם‬
‫בסו ימיין אז נגילה ונשמחה בך כי על ידי‬
‫מ?*? ע)ימ כסוד מ"! ע‪ $‬ילי ‪1‬ק נמשהי!‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫בא‬
‫המוחין לי וגס נאשר עליתי אני ג ס כ ן ש ?‬
‫גמשבין המוחין שלך משא׳יכ אם אין אני‬
‫עולה וכאשר נמשכו אז ש ‪.‬מציאות הזווג‬
‫ו כגילה ונשמחה כ ך • כ׳ גם אני מכיזן‬
‫"שקבלתי המוחין אני מעלה נלין ע״י נשמות‬
‫התחתונים ואני והם נזכירה לוייך שה״ס‬
‫התעוררות הזווג מיין מכח המ״ן שמורם‬
‫יין גניחת שאני מעל* נסור מ״ןנרילקנל‬
‫‪ ,‬מיתוימהחסליישלך כי לשעם זה משריישהס‬
‫סור הגבורות שלי אהנוך בסול אהבת חסי‬
‫ו‬
‫כיי להתמתק עם החסדים‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬א‪£‬שר‬
‫דומה לזה שתהיה כונה מ ש‬
‫נז״חחי־ל אחריך נחצה •‬
‫טול אתה רעוא בקימיתא ולכתר דהעול‬
‫אנתאנאוכל עולמתאי נהא נרעוא וע״ר‬
‫ימשכני מכאן לרעחןוכרכאן לא אשתכחו‬
‫אלא כאתר רדכר ונוקנא אתהכייו כחזא‬
‫וכג"רמש;ני לננךבקיהיהא בגיןיהקנל‬
‫רעוא מאתר יכל י ע ו ץ אשחכחו ו^בתר‬
‫אחריך כרוצה נהא ברעו א ואי לא תמשנני‬
‫לגנך רעזתא ורענא עלאה לא שחן ע ל ן‬
‫דהאדכרכלא נוקב' לא שריין כיה ביכאז‬
‫עכ״ל‬
‫זי‬
‫‪1‬‬
‫ונקיים ׳מ״שעוי' שם^ל״גשל הלילה כי‬
‫כיון שעלנ שניהם ז ין כסוי מיין‬
‫והשפע נא על שניהם מוכרח הוא שעתה‬
‫תהיה הנוקנא עפלה אל הזכר ואז היו(‬
‫מקבלת את המוחץ שלה עיייזייא בעלה כוי‬
‫ז״ש עילאתהרעוא כקדמיתא שהוא יקיל‬
‫השפע שהם המוחין מהילה ואת״ך חקנל‬
‫היא חלקה על ירו ותשפייהיא לעולימתהו(‬
‫אכל צריך שבתחילה משכני לכנך לעלות‬
‫ביתד כסוי מ״ן כיישע״ייזה יימשךהשפש;‬
‫והמוחין לך מ(חר שיומשכו לך יומשכו לי‬
‫ע ל י י ך שאם לא תמש‪:‬כילנבך לעלות נסגר‬
‫מ״ניחד רעות׳ ורעואעלאה שהוא סוד‬
‫‪ $‬ן פ ע והמוחץ לא ישחןעליךכיאסאין‬
‫ז!‬
‫א‬
‫שמן‬
‫משחת —קרש‬
‫מ ז ק עולה נסוימ״ן אין המוחין נמשכין‬
‫וז״ש יהא לכר נלא מקיאם יעלה‬
‫לזייא‬
‫בסול מ״ן לא שריין ביה נרכאן אין המוחץ‬
‫נמשכיןאליוכי לעולם אין שום מיין עולה‬
‫לעצמו אלא לזולתו י ו לכן דייק ואמר ביה‬
‫כרכאןולאאהר לא שריין כרכאן לרמוז‬
‫מאמור כי מ דווקא לא שריין אם יעלה‬
‫לכדו ולא תעלה הכוק* עמו אבל לזולתו‬
‫גןהיא המק'שריין נרכאן אם יעלה הזכר‬
‫לכדו וכמ׳ ש שם בי כאשר המוחין הס לנוק‬
‫לנדה אז עולהז״א לכדו בסוד מ"]לנינה‪•.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫!‬
‫‪,‬‬
‫אל יאמר משכני אחריך כרוצה כי‬
‫)ג(‬
‫הנה נודע כי נימ‪1‬ת החול‬
‫העולמות יורדים למסה ממירגתם כלי‬
‫‪ .‬ל נ מ ר ניצוצות הקלושה מתוך הקלי* אשר‬
‫הס שם מבירורי המלבייוהנזקי היא מבירת‬
‫אותם ומעלת אותם בסוד מיין אשר זהו‬
‫ד‬
‫ד‪.‬‬
‫הניצוצות * נמצא כ* )נוטס מה שנמנ‪3‬ר‬
‫מהשכנים הרעים נעשההזיוג וז‪-‬״ש‪ .‬משכני‬
‫כלומר משכני לסיכת מה שאני מנרריז מתס‬
‫כרוצה אניוהניצוצו להעלו'‬
‫אחריך"""‬
‫מיין כדי לעשות הזווג ויתוקנו הניצןצויוןהו‬
‫בסתם זווג אשר נעשה כרוב הזמנים אכל‬
‫כאשר הוא בנח״ שהביאני המלך שהיא‬
‫הבינה חיריו כמו כשבת יאשר אני עולה‬
‫כהיכל הנינה אימאעלאה להתגיל שם אן‬
‫אינו נכח* זו כי ש‪ 0‬בהיותי נבחי' ןאת‬
‫איני מעלה מיין מבירורי הניצוצות כי אם‬
‫כאשר אז נגילה ונשמחה בך בנח׳' הזווג‬
‫נזכירה דודיך מיין נזכירה התעןררויילייות‬
‫הזחגלהעלו מיין מיין שה״ס גנוחתחישות‬
‫ולא מנירורי המלכים כי אם יוקא משרים‬
‫שהם הגכורומ לנדם הס אהבוך התעוררו‬
‫^ את האהב' ה‪/‬ויג בעלותם בסיי מ" ן נממיל'‬
‫גמתקו ל כ עם החסרים הנק״ אהבה ־•‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫כחיי המ״ןשמעלה גחול מניחרי המלכים‬
‫•בדי לתקנם אמנם בשנת העולמות עולץ‬
‫למעלה ואין נחי' ניחר למעה בקלי' כשנת‬
‫כי לכן נ ?סמ כל המלאכות נשכת ואז כל‬
‫כ‪0‬י' הוחג הנעשה בשנת הוא לבחא נשמו‬
‫חיש‪1‬ת והמ״ן אשר מעלה הנוק' לבקייהזווג‬
‫הם מהגטרו‪ -‬חלשות ואינו מבירורי המלכי•‬
‫כמו כחולי והנה בשי תכונות רחש שינוי‬
‫התפלות כתב כי אחר תפלת ערנית דליל‬
‫שנת עולה רחל למעלה כהיכל אימא עלאת‬
‫להגדילה נהיגתה שס ואחר חצות־יורית‬
‫פ״בפ בבל אורך ז״א כוי <ש ובמלוש אמרו‬
‫משכני אחריך נחצה ממה שגרית בי שכני‬
‫הרעים אחריך נחצה והכונה כי משכני‬
‫לשון שנונה וכאילו תאמר משכני לפיכך‬
‫כי‬
‫אחריך נחצה• ולפי דרכנו‬
‫כשכנים הרעים הם הקלי' אשר הס סביבות‬
‫הנוק' במוי סנינ רשעים יתהלכו! ומהם‬
‫מבררת הניק' נחיל ניצוצות הקחשיומעלה‬
‫אותם ניןוד מ״ןןנעשת ה‪/‬ווג וגסנתקניס‬
‫‪,‬‬
‫אל־ יאמר משכני אהריך נחצה בי‬
‫)י(‬
‫הנה נודע כי כחול כעמידה‬
‫*‬
‫בלחש מילין יעקנ ורחל ננ״ה• לז״א‬
‫ומ‪/‬מוגין שם ובחזרה עולין נחלת לז״א‬
‫ומויווגין שם וכן כר״ח נמוסף בלחש עולין‬
‫‪.‬נחכ״י לז״א ומודווגץשס וכן כחזרהעולין‬
‫יבכמרדז״א ומזייווגין שס וכן נשכת כלילת‬
‫‪,‬עילי; ננ'הי לז א ונילי לז״א עילין גחלת‬
‫שלו ובינם השנת בעמידה נלחש עולין‬
‫נחלת יו״א ו ח ל ר ד!"א עזליןגנה״י•לא״ואי‬
‫וחלת שלו בחג״ר וכליי נחלת שלו ושם‬
‫עוליןיעקב ורחל וכחזרת־עוליןחכ״ילז״א‬
‫‪.‬נחלת יא־יואי וחלת נגילי דא־יוא• וכליי‬
‫‪.‬בחב יי שלו ויעקנ ורחל עולי ן בחב"ר שלו‬
‫‪.‬ובכל אלו העליות הזיווגים הם ריעקכ ורחל‬
‫אך משם ולמעלה עולה הנול לכלה כמו‬
‫כמוסף שנת שהמק לנדה עולה• כמקים‬
‫אימא וז״א נמקוס אנא אמנם יעקנ אינו‬
‫ענצה כנראה מ;' הכונות מרחשי מוס‪5‬‬
‫ומנחיו‬
‫ב‬
‫‪,‬י‬
‫‪,‬‬
‫א נ<׳ •שיד‬
‫השירים‬
‫ומנחת שנת שלא הזכיר עליית יעקב בלל‬
‫ועיקר ואע״פי שבמוןו לחש שינוי התפלות‬
‫כתנכי נח‪/‬רת מנחת שנת ^‪1‬לין ישראל‬
‫ולאה על מול החי לריקנא אבל יעקב ורחל‬
‫הם למעה מהם נלי זווג למשמע כי נם‬
‫יעקב עולה עד חנ״י לאבא לעל״ן שיעקב‬
‫מ ל שם אינו נחי'יעקנאשר מזיווג עם‬
‫רחל בשחרית לחול ובערנ•' ושחרי לשבת‬
‫שהוא בחיי יעקב הנעשה מהאחןרייס של‬
‫הנא כנודע רק יעקנ הנוישם הוא על חצי‬
‫פרצוף התחתון לז״א הנקי יעקב כנודע כי‬
‫החצי העליון נקי ישראל ולכן כתב שם‬
‫כתחלה וז״ל וכמנחה לשכת אז בחי חצי‬
‫העליון לז״א שהוא הנק׳ בחי* ישראל כנודע‬
‫הוא לביו עולה עם לאה ע י מזל הי״ג‬
‫דייקנא כוי ובחזרה אז שניהם ישראל ולאה‬
‫עולין על מזל החי כוי ואח״כ אמר ויעקב‬
‫ורחל כוי משמע שהוא על חצי הפרצוף‬
‫התחתון לז״א הנקי יעקב הנשאר ש‪ 0‬במקום‬
‫אבא אבל בחי יעקב שנזדווג בשחיית עם‬
‫יחל אינו עולה ולכן לא הוזכר עליתו כלל‬
‫לא כדחשי המוסף ישבתולא בדרוש׳ מנחת‬
‫והנה אחרי כותבי זה‬
‫שבת כנלע״ר י‬
‫ראה ראיתי כי דנר זה אי אפשר כי הרי שם‬
‫בכונימנחישנת כתב כי הנה״י ח״א שנשארו‬
‫במקום חב״ד לאבא הם נעשים ג'מוחין אל‬
‫מוקיוא״כ א״אלומרכי מ״שויעקב ורחל‬
‫הם למסה מהם בלי זווג שהוא על חצי‬
‫פרצוף ללא שהם הנה״י שלו הנקי יעקב‬
‫• בהריהנה״י יז״א כבר כמסי נבח׳' מוחין‬
‫כ מ ל אלא מוכרח שהוא על יעקב ממש י‬
‫ועול ממ״ש שם בי במנחת שבת עולה עולם‬
‫• הבריאה במקום אימא • וא״כ איך יתכן‬
‫שיעקב שהוא בחי* אצי ישאר למטה במקו‬
‫ליא אלא ודאי שגם יעקב עולה במקום אבא‬
‫• אמנס ^תזה׳ראיתי להדיין שפירא שכתב‬
‫בהגהות א״ח סי' רס״ס כי במוסף שבת או‬
‫‪'1‬א ‪ )9‬פרצופו עזלה כיןכ' ןיח‪ )9 $‬פר‪$‬ופ׳‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫כב‬
‫עז לה כאימא ואז כמקום א ן למטה ה‪6‬‬
‫מזיזוגיסיעקב ולאה כוי ע״ש וא״ב אפשר‬
‫לומר כ׳ כמיסף אץ עליה ליעקב בי * י י ן‬
‫שיהיה המקום פניי לזווג ז״זן הנעשה אז‬
‫אמנם כמנחה שאז אין זווג לז״ון עולה גס‬
‫*עקב •על המקיס שעלתה ר‪0‬ל ועומרי© שמ‬
‫כלתי זווג נמצא כי במוסף שכת עלמה‬
‫הנזק׳ כמקים אימא זז״א באקוס אבא‬
‫והזוונה‪1‬א יז"‪1‬ן המש ישראל ורחל ואז הם‬
‫משתיים היסיתי לז״ין כשווי שזה כשזה כמ״ש‬
‫שסבטעס מ״ש מוהר כי תפלת מיסף היא‬
‫כיסוי הנקי 'יסף)רביעי כי עתה יכול ׳סול‬
‫ח״א להזלוזג כשווי עם היסול שכה עור‬
‫כתכ שם כ׳ ה‪/‬ייג לדין עתה הוא המש נע•]‬
‫זווג א״ואיכיהרי ירשו מקימסוכבדנילע‬
‫ביאין‪/‬וונ עתהלא״ואי אלא ע״ימ״ןשל‬
‫גשמות התחתונים המוסרים עצמם להריגה‬
‫עלן״ה כפי שמעישראלולכן עתה אנו אימרי'‬
‫פי שמעישראלוצריך לבוין להעלות מיין לז״ון‬
‫י ע״י מסירת נסשינו עק״ה כתיבת אחי ע״כ‬
‫והנה גילה מצר היסוייז״א נמש״הגיל יגיל‬
‫אכי צליק גס גילת בבתי'נקו י׳ צ י ין לנזקי‬
‫כמש״ה גילי מאל בת ציון גס שמחה היא‬
‫מצר החסיים כמ״שמוהרח״ו זל״הה עמ ש‬
‫בזוהר פ' שלח לף קס״ה ע״א עכלז את ה'‬
‫בשמחה נ״כ מצי חס •עז ריכורא ע״ב ג©‬
‫שמחה מצל הגמרת אין שמחה אלא כבתי‬
‫ו״ןוב‪/‬״ח אמרי הישרים אינוןי״ה לדחימו‬
‫ליצהזן לגבי)' וכוי זהכזנה על אוא״י עני‬
‫ני(ליס בי כל העליות זהזמגים של יעקכ‬
‫?רחל הנז״ל הכל הזא ע״י שפע והארת‬
‫שמקבלים מז״א כמבואר כש־ הכננזת ד״ו‬
‫לעמיר' מעת ה נבזאאלמכונה בי ז״ש משפני‬
‫כלומ ר ע״י הארית אשר אתה מושך‬
‫לי משכני ג ס אני ואחריך נרוצה אני זיעקג‬
‫כיאתהעזלהזאנחנז עילין ורצין אחריך‬
‫כשיעור מה שאתה עולה גס נרזצה ל‪!:‬ן‬
‫וצו[ הזו וג ‪5‬ו(ננ מתרצים ;ה לזה בכל‬
‫געלינת‬
‫ג‬
‫‪,‬י‬
‫ד~•‬
‫״ שטן‬
‫א‬
‫כ שחת‬
‫‪£‬ע‪5‬ינתהאלו שגעשה כחיי הזזוג עמו עיי‬
‫גהארויו הנמשכים ממך אלינו י אמנם אס‬
‫הניאגילי לכלי המלך שהיא הכינה אימא‬
‫!עילאה חיריו שאני עולה במקומה במו‬
‫נמומף שבת א; כגילה ונשמח' כך נגילה בלי‬
‫י נ י ס שה״ס היסוד מלך והיסוד שלי שמשתו;‬
‫נקוו* שוהבשוה ונשמחה בלשון מ י ס שהם‬
‫המו״כ בי ככחי הזווג השמחה לשניהם‬
‫*ני הגבורות מקבלים מיתוק מהחסלים‬
‫ושמידס והחשליס שמחיסבי מדת הסוב‬
‫שהם החשיים להעיב ולמתק את הגמרות‬
‫וכל זאת הגילה והשמחה היא בך לוקא ולא‬
‫ביעקב ער שלזה צריך כי נזכיר״ אני וזנשמו'‬
‫‪!!,‬צדיקים שהם דודיך התעוררותהזווגהזה‬
‫‪.‬הנעשה על יים מייןמכח עליתםמ״וע״י‬
‫שמכווני׳ למסור עצמם עק״ה וכמ ש במלרש‬
‫מיין מייןשל אבות מי פעל לפניך כאברהם‬
‫‪13‬־ וידוע כי אברהם נמסר עק״ה וכל זה‬
‫נגוא הסעס כי משרים אהבוך כי משדים‬
‫שהם א״ואי אהבוילך לוקא בנחיישהנחילו‬
‫‪$‬ך את מקומי לעשוי שםהזווג וא״כ נחשב‬
‫נזווגם יממש שצריך מסירה עק״ה משא״כ‬
‫יעקב שאין בו גח ' זאת האהבה כי אפיי‬
‫נעלוהו במקומי אין בו בחי״ זווג שם ולבן‬
‫ה‪/‬ווג אשר לי שם הוא לוקא בך‬
‫יהיה ‪9‬ירוש נזכירה לוליך‬
‫או‬
‫‪),‬ה(‬
‫מיין כמ׳״ש כליח נזכירה‬
‫מדיו מיין כיון מתחבר כחדא בההוא‬
‫וויווא דילן ניהכ חלקא לכל חי וחד מההוא‬
‫•ולוא דילן ונרוי לון לכל חד וחד ונחדי לון‬
‫מההוא יין דחדי כולא ולא נפסוק למחלי‬
‫! ו ן ד ה א משרים אהבוך ולא יפסקו; למיתן‬
‫לך ולארקא בך זלאנהרא לך הואיל והם‬
‫אהבוך והבונה פיון שנגילה ונשמחה בך‬
‫נבחי' הזזוג אזמשס נשפיע שפע לעולמו י‬
‫התחתונים וזהו נזכירה כל! נשפיע לדודיך‬
‫שהם עולמות התחתונים מיין שה״ס השפע‬
‫!בזרות מתוקות סול יין המשמו‪ 1‬ותמיר‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫?!‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫קרש‬
‫נשפיע להס בלי הפסק כי י י י משייס שפס‬
‫א״ואי אהבוך וממיל הס ישפיעו לך ו‪$‬א‬
‫תחסר לנד בהשפיע'‬
‫יאמר משכני אחריך נרוצה‬
‫) ו ( א‪1‬‬
‫בהקליס מיש נש קכונומ‬
‫ינמנ‪0-‬מ שנת וליל וחנה עתה אנו צריכין‬
‫להעלות את הנוק דליא על תחת הרצון‬
‫העליון לפי שז״א עולה עתה בתפ״לימנחה‬
‫על הרצין העליון לעתיקא אנל צוק יז״א‬
‫אינה עולה עמו והרי היא נשארת למסת‬
‫כמקום אבא ולכן אנו מתכללן •אומריי שגם‬
‫היא אע״פי שאינני עולה על הרצון העליון‬
‫עם כל זה תקבל גם היא שפע והארה‬
‫'המתגלה‬
‫מן הארת הרצון העליון‬
‫עתה במנח* שנת וזהו ואכי תפלתי‬
‫לך הי עת רצוןשתתחנר המלכויהנקיתפלה‬
‫עס ה' שהוא;״א ותקרא גם היא עת רצון‬
‫עור כתב סס והנה עתה נעלו' א״זאי על‬
‫אריך הנה הם מזדווגים שם בזווג עליון‬
‫ונולע כי אין זווג א״ואי נעשה אלא ע״י מיין‬
‫דחיית ?מ* ננין לילהון ועתה עולה לא‬
‫עמכם ולכן אנו צריכין להתחבר עם מוק'‬
‫שנשארה למסה ולהעלו יחל אנחנו עמה‬
‫נחי' מיין למעלה אל א")אי<לזחגס וזה ע״י‬
‫שנכוין למסור את נפשיגועק״ה כו׳ע״ש *‬
‫עולכתנ שםסעם למה איןאומרייישמחו‬
‫נמנח שנת כ י ככל התפלו הכונה היא‬
‫להעלנ* את המי למעלה כלי שישמח בה ליא‬
‫ כעלה ונס אנחנו כניה עם בניישראלשומרי‬‫השבת אמנם בתפל מנחת שנת כוכתינו היא‬
‫להרחיק הליא מנזקי ולהעלואת ‪"/‬א בליקנא‬
‫לא״א ונוק נשארת למסה מחחקיממנו ולכן‬
‫לא שייך התם לומר ישמחו כי הרי המי‬
‫מתרחקת מל א ונסלה השמחה ההיא עכ״ל‬
‫והנה כתבנו לעיל כי כזמן כ״יהמק היו ליון‬
‫פ״כפ בבחייהו' שהוא במקום א״יאי כמו‬
‫מוסף שבת של עתה וזה אפיי בחול ובודאי‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫בי נשבתןיהיה להס עלוי יותרמהבח׳ישהיו‬
‫ל‬
‫בח‪<1‬‬
‫כג‬
‫השירים‬
‫יאמרת דא נעאת לאשתבחא לגביה יאע״ג‬
‫יאיהי תחיתוי בשחומא לגביה אמציעתא‬
‫דאל״ף *שכינת תחיותיה אמרת לא אנא ב כ ן‬
‫ואע״גדאנ׳ לגנך הכי הניאני כמלך חדריו‪.‬‬
‫אנא בעילוייא וחנינו לוני מלכא מלאה‬
‫בלא שחיתא ד הח הב יאני חדרי) באן אתר‬
‫כאת ‪.‬ה' להא אתפשטיתא ללעילא ח א‬
‫למלכא מלאה את הי איהי וההוא‪ .‬דעאל‬
‫לגביה אנא איה* נג״כ אנא בת‪:1‬נית סגי'‬
‫ונעילןי'יקירא ויקריאע״גיאנא כשהותא‬
‫לגנך ואנא לא חי״שנא אלא למה! י ג נ ן‬
‫בשחותא ואת לתשלום עלי וע״י אע"; זאהא‬
‫יתיר נשחזתא לגנך אנאוחילינטליונשמח ־‬
‫ג ן ח ד ו ו א ויע‪1‬אאית לןלמהוי לגבך ולא‪.‬‬
‫לאתל׳רבא מינך להא כל ההא וועוא לאן‬
‫איהי אלא נ ך יהא לית ח־וא ורעוא לאתת'‬
‫אלאבבעליולא באימיואנוה ה נ י א נ י המלך׳‬
‫חידיז^ולאקבילכא ח״וא ןרע)א^לאנך ע״פ‬
‫כירך אפשר כ• ה ג ו נ ה כ?‬
‫ל } ‪1< /‬״ר‬
‫בחול כי לא גיעו משנחו' של עתה בי היא‬
‫עולה כמקום אבא וז״א במקום א״א זהו‬
‫אשר שאלה ממנו אף בזמן שלמה משכני‬
‫אחריך כלומר מהבחי' אשר אני ג ו מ י עתה‬
‫שקייא נמקויאימא^ כא^ר •ש לךעלייה משצני‬
‫אחריךלהעלו'אותי ג״כ ו‪-‬ע״ייזהנרוצנקבל‬
‫יחל שפע והאר* מהרצון העליון כמו שאתה‬
‫מקבל בעלותך שס גס אני כאכר תמשנני‬
‫אחריך במקום אכא אקבל ממך הארה‬
‫מהרצוןולכן נרוצ״ה אותיו' הרצ״וןואע״פי‬
‫כי בהיותי בבתי הביאני המלך שהיא‬
‫הבינה חדריו שאני במקום הבינה נגילה‬
‫וממחה בבחי'ומווג בך משא״כ בעלותי‬
‫למעלה במקום אבא כי אז גס אתה עולה‬
‫במקום אריך ונטלה השמחה עכ״ז רצוני‬
‫לקנל הארה מהרצון העליון ולכן משכ)י‬
‫אחריך • ועול פעולה אחרת אני עושה‬
‫בעלותי דם כי נזכירה אני והצדיק* נעורר‬
‫נחי׳ הזוויג של יוליך שהם החביבים שלך‬
‫האל׳יף כצורת י ד י ה< תחת׳־נת‬
‫מיין מנח המ״ן־ אשר סודם כמו יין שליס מ״ן‬
‫רומז' אל הנול שהיא תחת ה* הרומז' לז״א•‬
‫דגנורו' אשי אנחנו עולין בסוד מ״ן שם‬
‫ואות )י העליונה יומית לחכמה ולבינה •‬
‫ודודיך האמורים ה״ס משרים שי‪.‬ס אבא‬
‫נמצא כי כאשר היא למע מהל היא בשחות'‬
‫ואימא אשי תמיד אהבוך להשפיע בך וא״ב‬
‫לגביה וכאשר היא עולה בבינה כסוי מין‬
‫גס עתה ע״י המו ו ג לא״יאי אשר אני גורמת‬
‫היא כעלןייא וידוע כי ז״א מולה בס!ד מייד‬
‫בעלותי שם נסור מיין משם יגיע השפע‬
‫כאבא והניל ענלה בסוד מ"; כיסוי אימא‬
‫לך כיון שאהנוך ותמיד חפצם ותאותם‬
‫אשר ז״ש חדריו הנאמר כאן נאת ה־ ‪5‬ה*א‬
‫להשפיע לך וגם אלי יגיע הן מצלך הן מכיון‬
‫הכינה שה״ס חדריו של מלנא מלאה שהוא‬
‫שאנ• גרמתי הזווג ע״י עלייתי בסיי מ״ן‬
‫אבא והא התפשטות העליון י ז א סול יסוד‬
‫כנודע כי העולה נסוי מיין וגורם הזווג‬
‫הנק רז בכל מקום ימלכא עלאה שהוא‬
‫מקבל גס הוא השפע שם • נמצא כי אע״פי‬
‫אבא אות הי איהי שהיא הכיני אבר בה נכנס‬
‫שיעלה שמחת הזהג עכ״< יש תועליו* אחיו'‬
‫היסוד לאבא וההוא לעאל לכניה ליסוד‬
‫כן מצד קבלת האד^רצון העליון הן מצד‬
‫הבינה אנא איה* שעטיתי שס נשוי מיין בגין‬
‫קנלת השפע מזווג העליון של א״ואי וכל‬
‫כךאנאכתושבחתיסגי כי כתונ נ י ״ נ ינפיל‬
‫זה גס לי גס לך ולכן משכני •‬
‫אפיס כ׳ מי שזוכה לעלות נס!ד ת ן קייס‬
‫אר״שכויוקישורא למליןהכי‬
‫לבדח‬
‫שירדו המ״לשל הזכר להתערב עם טיפול!‬
‫הוא קישורא לת!שכחת' לגבי‬
‫המ״ן ינוק' לתקנם קוים זה יוידין בתחליז‬
‫גהורא יעלה אמרה לגבי בעלה אמצעיתא‬
‫מ״ר עלאין לצורך אות! האדם שעלה בסוד‬
‫יו{ל ף משכני עמך ‪.‬כמו דאתמר ו & ע ‪/‬‬
‫הן‬
‫א‬
‫ו‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪!,‬‬
‫י|‬
‫א י ׳ שמן‬
‫משחת‬
‫מ״ן ומתחישת נפשז ונתקנת בתכל״יהשלילח'‬
‫כוי ע״ש והכן וחק תיבת יקיר בי יקר‬
‫כחכמה אנא כמ״ש נס* מיין נמצא שאנא‬
‫נצגלגייא וחיינו לגבי מלכא עלאה נלגנך‬
‫‪1‬‬
‫קרש‬
‫אני בשחותא לתתא מינך ועליי אנא ו כ ל י‬
‫מילה ונשמחה נ ך לוקא להא כל חדוא‬
‫?רעזא שהוא קנלת המייל לא איהי אלא כך‬
‫והי הסו׳ י״כ א״ש‬
‫י *‬
‫־‪ •36‬שמודה אני ונאוה בנ‪1‬ת ׳ ח ש י ם כאהל* מררכירעות עלמה‬
‫‪36‬‬
‫כתיקוצין ד‪>5‬קכ"הע"א אמרו‬
‫‪1^1‬‬
‫והכי שכינתאאשתמודעאתבל'‬
‫כווגין שפירין גהירין גוון חוור מסטרא‬
‫דחסד סומק מסטרא דגנורסירנק מסטרא‬
‫דעמודא יאמצעיחא אוכם מספרי לאימא‬
‫עלאה לאתמי כה שמע בני מוסי אביך \\‬
‫תשוש תורת אמך ואתמר שחגרה אני ונאוה‬
‫אימא תתאה נעילת גהן מאימא עלאה ושרש‬
‫וגענין נאמר שם בתיקונין קיצי ע״ב‬
‫מורא ואוכמא תחייהו אשתכחו מכתרא‬
‫עלאת אונמא מלנר גחוורא מלגאג ועליה‬
‫אתמר געתה לא ראו אור בהיר הוא נשחק״‬
‫וכתוב אחר אומר ישת חשך סתרו • והא‬
‫אוקמוהו חנריייאונמונוללחהח ואוריית‬
‫א״הי מתמן חוורא מלגו אוכמו מלבי‬
‫ולעילא א״וא אמחעל טמולא לאמצעיתא‬
‫ושכ״נתיה נעשה אלסבצלמינו כימותעו‬
‫עסולא יאמצע״תא בחגורו ושכינת׳ כאוכמו‬
‫הליל שחורה אני ונאוה ותייח אימא עלאה‬
‫הות אןכמא קולס ההוא נהורא ללגאו‬
‫מינה כוי ע״ש ונע״ח שיימ״ן פט״ו הניא‬
‫ןה הלשון יתוקונין וז״ל והנה מילוי אלפ!•{‬
‫הוא במוחין ומילוי סייג‪ .‬באוירא ומילוי‬
‫״ודיין בכתר • אך העניןכי שם זה‬
‫בכתר בסוד אור חוזר שבספירת הכתר ‪0‬ו‬
‫היא מלה הנשפעמ שככמר פי' נ ו ל דעתיל‬
‫ס י ו ר י ח נ ה אלינו אך אור ישר שככתר‬
‫פי' וכר יעמיק הוא משפיע וקרונ לאייש‬
‫ולכן אינו מישכ אלינו ואינו עולה כשם כמו‬
‫א״ס שאינו עולה נשסו‪/‬״ס הנז• בתייוהוורו‬
‫ואוכמו תחייה! אשתנחו מכתרא עלאמ‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫ת‬
‫והכה אוכמאנוקבא לחוורא ישת חשך סתיו‬
‫והסול כמיישכ• אוכמא ייל״ה הוא שס מילוי‬
‫יוד״יןע״צ אך פס סייג חוזר מוסתר־ והבן‬
‫זה ומאלו התיין לרגין נאצלךח״וב חוור‬
‫ואוכם זכר ונקבה ע״כ הרי נתבאר שגרש‬
‫שחור נקלושה ושהוא נמיות העליונות של‬
‫רחמים והסעם כי לגני נחי׳ האור הפנימי‬
‫ממנו נ ל הוא שחור ועור כי לרוב־ העלמו‬
‫נלשחןרכיהשחו׳אינו תופס מון כלל כמ״ש‪:‬‬
‫בתייקכי׳לע״א ע״שאלא שככחי הזכרים לא‬
‫שייך להקרא שם זה עול יש בחיי שחור מצי‬
‫הדין כישס אלה״ים ליולי״ן חייו י״גאתיגתיו‬
‫ע״ה ר' אלהיס כריבוע כמ״ש כסי מ״ן‬
‫וכמלרש אמרו בנות ירשלים אל הקרי בנות‬
‫אלא בינות זו סנהלרי מולה של ישי שיגשבין‬
‫ומכעין אותם בכל שאלה במשפט ע״כ •‬
‫ודקדקו בלשונם לומר סנהלרי גדולה להו״לל‬
‫סתם אלו סנהדרין כי הנה סנהלרי גדולה‬
‫הס מצר הנינה כמ ש בכונתר״יה דרוש ו‬
‫!‪,‬סנהייי קעכה הס במלכות כמ ש נלי״ת‬
‫שמואל וכיון שפירשו ננות לשון ביכה וכמו‬
‫בנבאי לכן אמרו סנהדרי״ גיולה כי אלו‬
‫מצד הנינה הס • עוד א״שנמירשכאהצי‬
‫קדר מני ראב״י מהאהלי קיר אין עליהם‬
‫עול כל כריה והכונס כמו שנפרש כי ייוע‬
‫כי בבינה־ אין אחיזה אל הקלי* ואלרביהי׳א‬
‫רוחה אותס ורמוז נתינת קלר כי ייגע‬
‫הוא מכונת כשלחן שצריך למין קודם‬
‫ברכת מזון אל שם אהי״ה דיולי׳ן קליא‬
‫ושם אהי״ה לאלפ״י‪/‬קמ״ג ובי גי״ ש״ד לגרש‬
‫בנחס הסט׳א מהשולחן וכן קליר עולה ש ר‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫‪,‬י‬
‫‪,‬ז‬
‫האמור‬
‫השירים‬
‫האמ‪3‬ר היוחה את הקלי' ואין עליה עול כל‬
‫כריה שהוא אחיז' כקלי' ובזוהר שמותדי״ד‬
‫עי״א אמרו כיריעות שלמה כיריעות למלנא‬
‫דשלמא כולא דיליהע״כ וכבר בחננו לעיל‬
‫בפסוק שיר השירים כי הבינה נקי כן ובע״יח‬
‫שי הזווגיס כתב כי כאשר ז״א ככלל בבי‬
‫התכונות ועוליןללמעלה על הבינהגא;‬
‫כולס נקי בימת ע״ש הבינות ואז ז״א נקי‬
‫עם בינות וכל זמן שלא הגיע ולא טלה‬
‫על ‪$‬ס נאמר עליו כי לא עם בינות הוא‬
‫כוי כי הבינה העליונה היא רחמי* פשוטים‬
‫ואין שוס אחיזה אל הקלי* שם אכל כשלא‬
‫עלה שס •ש אחיל אל הקלי׳ בו ועל כן לא‬
‫ירחמהו עושהו ר״ל שאימנו רחמים גמורים‬
‫ע״כ ‪.‬‬
‫‪}#3‬תה‬
‫נבוא לכונת הכתוב כיהנה‬
‫אמרנו כי בזמןכ״המק עלתה‬
‫המק'במקום הבינה זיש שחורה אני ואין‬
‫השחרות שלי מצל היין של שמות אלהים רק‬
‫ונאוה כי אדרבה הוא יופי כי הרי בנות‬
‫ירושלים ואל תקרי בנות אלא בינות כי‬
‫בחינתי בי אני נקי ירושלים עליתי במקום‬
‫הבינות כולם שהוא ע י בחי אימאעלאה‬
‫ושם מצרה שהיא נקי שחזרה קניתי שם זה‬
‫ואימא קנתה שם זה מצל הכתר אסר על‬
‫זה רמזתי באומרי שחורה אני כי אני נקי‬
‫הכתר כ־מ״שי בע״ח שי דרושי אבי״ע וז״ל‬
‫וזהו ענין אני ראשון ואני אחרון בי הבתר‬
‫הוא ראשון והוא אחרון והוא א ץ והוא‬
‫אני כי‪ .‬נבח״ מ! של המאציל אשי בו הוא‬
‫אחרון ונקי אני שהוא המלכות ובנחי' שורש‬
‫הנאצלים אשר מ שה<א הכתר הוא ראשון‬
‫זנק'א׳} שהוא אותיות אני ע״כ ונמצא כי‬
‫השחרות שלי הוא יופי כי עלית• במקום‬
‫היינה אימא עלאה ועי״ז אני בבחי* כאהלי‬
‫קדר שאין עליהם עול כל כריה כי אין‬
‫הקלי' יכולות להמאחז בי כי הרי אני עתה‬
‫כבחינת כיריעושצמה מלכא דשלהא לילימ‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫כר‬
‫שהיא סול אימא עילאה אסר היא רחמים *‬
‫פשוטים ואין שוס אחיזה אל הקלי' בה וגם‬
‫אני בהעלותי במקומינעשו הספי*שלי כספי'‬
‫שלהי ואין יכולת אל הקלי' להתאהז‪.‬בי בלל‬
‫ועיקר‬
‫‪.‬‬
‫פי דרכינו יפורש מאמר בילקוט‬
‫ר לוי כר חייא אמר תלת שחורה‬
‫אני כלימות השנוע ונאוה בשנת שחורה‬
‫אני כל ימות השנה ונאוה ביים הכפורים‬
‫שחזרה אני בע״הז ונאוה לעולם הנא ע״כ‬
‫כי לכאורה לרשות אלו סתריאהלרי כי אם‬
‫כבר נאמר שנאו* היא נשכת נדרשיהראשוני‬
‫איך אומרת אח״כ שחורה אני כל ימות‬
‫השנה כי כימות השנה נכנס גם הכנתות‬
‫ואם לפי הבי דרשות נאוה היא ביו'השנת‬
‫או ביום הנפזרים איך אומריאח״כ שחורה‬
‫אני בע״הז שנכנס נם שנתית ליום הכפוריס‬
‫אמנם לפי דרכינו יובן ב׳ מה שאימריהנוק'‬
‫שחורה אני הוא לפי שעלתה בבינה מ מ ן‬
‫ב' המק אשר מיתה אפי* בימות החול שס‬
‫ואזן ספק כי נאיחס כשנתו' היתה עולה‬
‫יותר כי לא גרעו משנתו' של עתה כי במנחי‬
‫שבת עולה נמקוס אנא וצלכתיננא לעיל‬
‫בפסוק משכני ז״ש שחזרה אני כל ימלהשבו‬
‫כי אני בבינה ומצידה קניתי שם ;ה להקי‬
‫שחורה ונאוה בשבת ני אני עולה במקום‬
‫אבא ושם נתעליתי לבחייזבר ללא שייך כיה‬
‫אובמיוכשיש לי עליה יותר כמוביויהכפויי*‬
‫שבתפלת נעילה אני עולה על ליקנא לאריך‬
‫לובן העליון לבושיה גתלג חוור הנאמר על‬
‫דיקנא ריליה אז אפילו העליה ישנת נקי‬
‫שחור לגבי עליה זו זז״ש שחורה אני כל ימו‬
‫השנה ואפי׳ ימי השבת לגבי מה שנאוה אני‬
‫כיום הכפורים כי אני עולה במקום לובן‬
‫העליון וזה שאני אומרת שחורה אני בהיותי‬
‫בבינה ואל תעעו ותבינו שהשחרות הוא‬
‫כפשוטו מצל הליניןכי שחורה בני בע״הז בי‬
‫בעולם הזה בהיותי במקומי הנק׳ ע״הז שם‬
‫השחרות‬
‫כ‬
‫‪1‬‬
‫ז‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫א‬
‫שטן• ! שחת‬
‫מןחממ שחורה אני כפןיטו מצי ה*ינין‬
‫א&ינהץתי לע״הג שה״ס‪ .‬הנינה הנקיע״הב‬
‫ש‪0‬זו<איה מה שאני אוממ* שחויה אני‬
‫א י י ג א הואלנה ונאוה כי עליתי נמקים‬
‫הנינה ומצי הנינה נתעליתי להקיא ‪* ]5‬‬
‫או יאסי שחורה אני וגאוה כי‬
‫)נ>‬
‫הנה אחי שנפסיק משכני‬
‫שאלה מאיו י ו י ה שאל יניחנה אנ״א יק‬
‫שייחיי אויוה ס״נפ אמריה תאמי אל בנית‬
‫ירושלים שה ס הצייקיס כמ״ש נוי הר פיו יהי‬
‫ומיינ ע״א שחורה אני והענין כי הנה נווה'‬
‫‪0‬׳ בלק קצ״א ע״א אמרו חייל פתח ההוא‬
‫ינוקא ואמר שחורה אני ונאוה בנייייושליס‬
‫א‪ 5‬תראוני שיזני שחיחזי' מילין אלין הא‬
‫אוקמוה אבל בשעתא יא״הי גו רחימו סגי'‬
‫לגני רחימא • היי שחזרה פ״בפ ממ‬
‫דחיקז ייחימו ילא יכלא למסנל אזעירין‬
‫גימא נ‪/‬עירו שגי ע י ללא אתחויאי‪ 4‬תינה‬
‫אלא ועירו לנקויה חרא • סי' נקייה‬
‫תחתהיסוי • כלין אתמןיאיו מכל חילין‬
‫ומשריי] לילה פי' כי העי למות שהם חייליה‬
‫וצנאיה שנכללו בה ועלו עמה כשהיחינאחו'‬
‫נשארו שם והיא לנלה חורה נפנים ולבן‬
‫נכסיה מהם י ואיהי אמרה שחורה אני ללית‬
‫גאה דא חוורו נ;ויה כשאי‪-‬אתי ין ולא‬
‫שחורה אני ולית ל• אתר לאעלא לכין‬
‫תחיי! גרפאינאהליקייתנינןלא״ ללית‬
‫בה חוורו לנו כיריטוי־שלמה לא )י ונג״כ אל‬
‫תראוני לא תחתון ני כלל לאנאנקוליןעירא‬
‫מ ה ע נ י י ן גנריןתקיפין • פייהסהצריקי'‬
‫חיילין לילה שאגין כאייין תקיפין ומגו‬
‫קלין ושאג } יאינון ג נ י י חילא־נפ•׳^ מיה‬
‫יחימא* היי)יא •מגי היכליה״ ס‪.‬׳'מתוך‬
‫הנינה ממה שעלה הה קורם נסיר מייןבמלת‬
‫נאהנ' והמשיך המוחין יאורית יפנים יו״ש‬
‫ככמה מתנן נכמהננזמןנייחיןוצוסמין‬
‫ולא חש לפרש מ? קנננס׳}‪.‬‬
‫ואתי לגנה‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫קרש‬
‫כליי לאימא נמי\ נגללך עןןר מיני תכל<‬
‫ועיקר הכל הוא מה שמקבלת ע״י ז א‬
‫כברכות העמידה ב• הנליי לאימא יוצאין‬
‫מתוכה וחוזרת כעס א‪0‬רת לנחי' נקודה‬
‫ואתי לגבה ואשבח לה שהורה זעירא בלא‬
‫דיוקנא ושפיח כלל קרינ לגבה • פי' במגן‬
‫אנרהם י מחבק לה * פי' באתה גכור‬
‫ואמה קדוש • ‪1‬מנשק ‪,‬לה • הי׳ כברכות‬
‫האמצעיו' • על דאתערת זעיר זעיר מגו‬
‫ריחין ונוסמין ונחיווא דרחימא דעמה‬
‫אתבניאת ואתענירתנתיקונהא בליוקנהא‬
‫כשפירו לילה ה״ ודא גבורי כח עשו לה‬
‫ואהלרו לה לייוקנהא *שפיח לילה יתוקפ'‪,‬‬
‫וגבורתא ליליהון גרימו לא ועייל כת•׳ ב‬
‫גבוריכחעוש׳ לברו עושי לביו וראי ימתק*‬
‫לה למאי• דבר ומהיייןלהלדיוקנאיקדמא‬
‫פי' שעופין אותה פרצוף שלס כמו שה׳תה‬
‫כתחילה באחור פרצוף שלם כוי ע״ש‬
‫וכלי שיוכן מה שפירשנו ולבוא לשיעויהכתו*‬
‫נעתיק בקיצור מ״ש בשי הכינות ר״צ יעמיד*‬
‫כי אחר אשר נגילת רחל אביא שוה‬
‫פ״בפ ואחי‬
‫לז״א היא חוזית‬
‫חןרתה פב״פ עמו מתמעטת ונופלת‬
‫לרגלי ז״א כסוי נקויה קטנה ‪ 0‬כל מת‬
‫שנתגדליאב״א הלוא! יספיק לשתוכללישאד‬
‫בגחי' נקודה בהיותי פ״נס ונמצא שאז היא‬
‫עומית למטה נקודה קענהבנגד יעעיה •‬
‫שליסוליז״א ואו תכוין לחזור ולבנותה‬
‫כבתחילה בנחיל פב״פ ווה יהיה נמלות‬
‫מלך עוזר ומושיע ומגן והוא שנבוין להכנ׳ל‬
‫כה• כליי לאימא אחר שעלה ז״א בסולמ״ן י‬
‫וימשיך המוחין דפנים וע״י כניסת נה״י•‬
‫יאימא נה היא נגילתפ״נפ שוה?‪1‬יו ואליכ‬
‫מסתלקין ממנה נה״י לאימייהיא מתמגטת‬
‫ונשאר שיעורי מהחזה יז״א ולמכו״ו נשנבנש״ן‬
‫אח״כ נה״י לאימא בז״א על ידי ני הכריעו'‬
‫מתמעטת יותר וחוזרת לקימותה ככחי"‬
‫נקודה קטנה תחת היסוד וכראותיאת עצמה‬
‫כשיע‪1‬ר‬
‫ל‬
‫יי‬
‫‪,‬‬
‫‪:‬‬
‫‪4‬‬
‫נוי‬
‫א‬
‫‪1‬‬
‫השירים‬
‫שיר‬
‫כה‬
‫ע״י שם סייג וכן נאליה ע״ה גי סייג ואהייכ‬
‫כשיעור הזה רוצה לחזור לעמוד באחור‬
‫נאתה ג מ ר הוא הנוק השמאל כנסי׳ שם‬
‫במקום אצילותה הא׳ מיראתה שאין בה‬
‫עתה כח לקבל הארות אלו ולכן היא יורדת סייג‪ .‬כמספר גא ו"ה ע״ה ורמז סייג ועשר‬
‫אותיותיו נרמז במספר ונאוה עם הה‬
‫מלרגה אחר מדרגה עד שירדה כנגד עטרת‬
‫אות׳וינגייעיג ומס הכולל ג״ עייל כמספר‬
‫היסוד ח״א שהוא סיומו ואז בנקל תוכל‬
‫להתהפך ולח‪/‬ור לרך אחור^לכן תכף אחר שם אכל״ט׳ם אשר צריך שם לנדן באתת‬
‫גבור וכן בחי' חמק הימין שהוא ננחי שם‬
‫הכריעות צריך *לזקוף כי הזקיפות במלת‬
‫כלי לזקוףא*חה ולהעמידה פ״בפ מ״ה והו״״ה השועה שהם בגי ע״א ועם ב‬
‫עמו וזקיפה זו היא ע״י הו״״ה זו שהיא כוללים גי״ ע״ג כמספר ונאל׳ה עם הה'‬
‫כמילוי ש״ג כוי נאח״כ באתה גנור הנא אותיות גס בחיי נרכנת האמצעיות שהוא‬
‫להאייאליה מאור שלז״אשהוא מאור המ!חין‬
‫חבוק השמאל ננחי' שס ם״ג ועשר אותיותיו‬
‫שלו אשדבחי המוחין סויסחיי״ס א ה י י ה‬
‫ונאתת קחש הוא חנוק הימין ננחל שם‬
‫מ״ה והוי״ה פשוטה ונכרכו' אמצעיו״להאיר הוי״ה אהי״ה כמספר ןנאל׳ה סייח !ע " בחיי‬
‫אליה בכל םפירותיה מהאור ל;' א עצמו אלו אתם יכולין להגדיל אותי ולעדן* אומי‬
‫לתקנה מצד ז״א עצמו כוי ע״שכ • מעתה סרצוףשלס ני״ס כמו פרצו ף מלי שמתחלה‬
‫היה בנח* ו״ק ואתם הגילתס אות• נבחיי‬
‫גבוא לכוכת הכתוב כ• היאאחראשרכשלמ‬
‫שאלתה לחזור פ״בפ היא אומרת אל בנות פרצוף שלם ועתה מפרשת למה נקי שי*רת‬
‫ירושלים שהם הצדיקים שחורה אני כסוד כהיותינקולילש כאהלי קיר יא יו״י ימה יון‬
‫נקזיהקמנה מרוב הארות דודי שאין אני שאני נקודה ר\י אני בסול יי שהיא גולה‬
‫יכולה לסנול אותם אכל בידכם לעש! אותי שחורה ואין בת תוכיות לבן אבל נייכס‬
‫גאוה וכמ״ש כליח ונאוה מססיא רילכון לתקןאותי ולעשות כיריעית שלמה שהיא‬
‫אות )•'שגס בה לית חוורו והיא רומזת מל‬
‫אתון נגות ירושלים דהיינו לבנות ולהגדיל‬
‫היותו ננחי'ליק ואתם תקנתם אותובכחי‬
‫אותי ננחי* פרצוף שלס כ• אז אני נק ה‬
‫וזה רמוז נתינינאליה כילית כאו״ה לקויה פרצוף שלם וכמו כן בירכם לתקן אותי‬
‫ולעש! אותי פיצי}> שלס יעל״ז יפויש פסוק‬
‫איני לעשאוני היוגסאופן התיקון הכל נרמז‬
‫אלתיאוני‬
‫כתינינאוה כי הנה תחיל הכל הנא הזקיפ'‬
‫ו‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫*הוה‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫ז‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫אל‬
‫־‬
‫תראוני‬
‫־‬
‫‪3#‬‬
‫;‬
‫לה^נה‬
‫^ א מ מחרחרת ‪#‬ע‪1‬זפה‪ 0‬השפע{ בני‬
‫•‪,‬ו‪:‬״״ • •‬
‫*‬
‫•‪-‬״‬
‫•ך‬
‫‪:‬‬
‫שטני נטרה את הברםים כוט*־ שלי ל‪ <4‬נטרתי‬
‫״ז־ \‬
‫;‬
‫••־ד‬
‫כי‪ .‬הנה בפסוק שחוריאני‬
‫לא אמרה רק שהיא שחורה‬
‫ועל היותה נבח׳ נקולה קטנה סול אות י‬
‫שינות ירושלים שהם הצדיקים יגדילו אותה‬
‫ולא נתנה פעם לדבריה למה נעשית בסוד‬
‫נקודה וגס כי מה תועלת יגיע אל הצייקיס‬
‫כאשר יכנו ויגדילו אותה ועתה היא נותנת‬
‫טעם ללנריה וגס התועלת אשר יגיע אל‬
‫‪,‬‬
‫קנוני אותה ולד! אמרן ‪ } 6‬הראני מאוחל‬
‫‪,‬‬
‫; •ז־*‪ :‬־‬
‫‪ -‬־ז־‬
‫יי‬
‫אמינהוימ‬
‫‪-:‬‬
‫‪9‬‬
‫אל הצדיקים אין אתם ינילין לקבל הארה‬
‫ממני מפני שאני שחרחרת בסיד נקי לקטנה‬
‫ואין לי נמת להאיר לכם • או כמ״שכזוהי‬
‫הי תזריע ימ״מ ע״נ אל תראוני ליזו יאיה*‬
‫פקידא ללא למחמ׳ ל אלא בגין לאיהי‬
‫חמאת תיאונתא דישר׳{ לגנה למחמ׳ נהנרא‬
‫היא אמרה אל תראוני לא ח לי‪ 1‬למחמי ל•‬
‫אל תראוני ולאי מיינו בגין שאני שחרחרת‬
‫ג ל קני נמי היא אומויאל תראוני אין אי*ם‬
‫יגולין‬
‫א‬
‫ה‬
‫כ‬
‫‪ *8‬שטן‬
‫פשחת ־מדעו‬
‫•‪ {413‬לראות אותי מפצי שאני שחרחרת‬
‫נקודה קטנה ולפני ההארות הגיולוח ‪£‬ל‬
‫דולי כמאן דליתיה דמייאכשיגא •בגןיהיא‬
‫*מיצה שאין ביצןקוס להכניסאאכםתחות‬
‫נ ל פ א י וכמ״ש הינוקא ולית לי אתר לאעלא‬
‫לכון תחות גלפאי וירמוז כיתרגוס ג י צ א י‬
‫הוא כ נ ף וכנף ה״ס יסול דכוק' בסול ולא‬
‫יגלה כ נ ף אביו וכאשיהיא בסול כקורה חסי‬
‫ממצה כחיי הזוז* ואין הצליקיס יכולין‬
‫להכנאליסוי שלה להעלות מיין כלי לקבל‬
‫שם הארה משא׳יכ בהיותה פ ר צ ו ף ‪£‬לם צי אז‬
‫נעשה נה נחי״ הזווג והצדיקים נכנסים‬
‫חחות גיכהא סוד י ס ו י שלה‪ .‬נאןד מיין‬
‫ומקבלים שם הארה הרי כתנאי התוחלת‬
‫אשר מג״ע אל הצייקיס כאשר בונים אותה‬
‫נ־ מה שאמרה אל תראוני שאני שהרחייועתה‬
‫נ ו ת נ ה ט ע ס ע ל היותה בנח׳ נקויה ולכן‬
‫כאן אמרה שחרחרת שהוא שחיות כפול‬
‫ןכמ״ש שס בזוהר תזריע מאי שחרחרישחורה‬
‫מיג־ ל אלא תר* קירות• חי ששזפתצי השמש‬
‫כוי וחי דנני אמי נחרו נ י כוי ע״ס * ולצי‬
‫דרכינו כי הנה כתבנו לעיל כי נתחלה‬
‫כשח‪/‬ר' פ״נפ נעשית ננחי׳ נקודה לטע©‬
‫כי הלואי תוכל להיות בנחי נקודה צגד פני‬
‫ן״א ואח״כ אשר נגילה ע י י נליי של אימא‬
‫כשנסתלקו ממנה ונכנסו בז״אחזרה פעם‬
‫אחרת לבחי׳ נקודה נמצא כ• בי פעמים‬
‫חזרת לכחי' נקודה שחויה ולכן אמית‬
‫שחרחרת שתים ופירשה הטעם שלהם חיא‬
‫ששזפתני השמש כי כמו האלם אם יעמוד‬
‫גגי השמש ישחר כן כאן מרוב הארויהשמס‬
‫שהוא ז״א הנק* ממש ונגד הארות פנים שלו‬
‫איני יכולה לעמול כ מ י ס ונעשתי שחורה‬
‫נקודה קטנה ועוד פ ע ם אחית כי בני אמי‬
‫נחה נ י כנולע כי ח ל ת נקי אנות ונה' י‬
‫נק׳ בנים וכאןנני אמי ה״מ נה״י לאימא כי‬
‫כתחילה באשר נכנסו נ י הייתי מולה שוה‬
‫‪,‬‬
‫ז‬
‫י‬
‫ז‬
‫אליו י‬
‫אכל אח״כ כקנסתלקו ממני וגם‬
‫אורותיהם צתעלמו ממני ב• נכנסו נז״א‬
‫ג י מ ו פעם אחרת להיותי ולזורה נבחיי‬
‫נקויה ק‪3‬וכה מ י ו נ האיות ז״א שאין ־אני‬
‫יגולה לסבול אותם ע י שבפעם הזאת שמוצי‬
‫בנחי' שיותר הייתי רוצה להיות נערה אא‬
‫הכרמים להייצו כי כרם נקי הי״ס בסול‬
‫עלןר ה‪1"'1‬ת גי' כר״ם ו נ ו י ע כ י כ ע ס היות‬
‫ה נ ו ל עומדת באחורי ז״א הוא לשאור אות‪0‬‬
‫האחוריים מאחיזת הקלי' וכבר כתבנו לעיל‬
‫כי קולם חזרתה פ״בפ גללה כשיעור כל‬
‫אחורי זייא וגס כתבנו כי מייאחה היתא‬
‫רוצה לחזור לאחור ז"‪ 3‬שמוני בבחי שיותר‬
‫היית* רוצה להיות באחור נעיה את הכימי'‬
‫קה״ס העשי ספייות שלו וכדי לרמה בי‬
‫ה*תה רוצה לחזור לאחו'אשי שס היא נחי'‬
‫שמירתי לכן אמרה נהיה בלשון חיגום כנולי‬
‫כי התרגום הה( בבחי' האחוריים אשא״כ‬
‫עתה כי אפילו כרמי שלי שהם נהי' הי״ס‬
‫שלי לא ננ&יתי כ י הרי אצי נ^ול נקייה‬
‫ואפילו אותוהפרצ־יף שלי שלס ני״סשהיה‬
‫לי בהיותי נאח‪-‬יר לא נטלתי אפילו רויזה‬
‫נחינה לתרגום שיי״ס האחור כי הרי בל‬
‫אותו הפיצו ף של• כחיי האחור עתה שחזרתי‬
‫נפנים אינו נחשב כי אס לנח־' נקולקטנת‬
‫ולכן אני אומרת לכס שתגיילונ* ותעשוצי‬
‫ננקי׳ פ ר צ ו ף שלם כי נילכם לעשגתינאות‬
‫ז‬
‫ל ב ט י ר ש‬
‫׳ אמרו שחורה אצי נפצי‬
‫עצמי ונאוה נפנ• קוני‬
‫הוא ה י נ י אשר לברכו כי היא ת‪£‬יב אמריה‬
‫לומר שחורה אני כי אני כסוי נקייה‬
‫קטנה שחורה אבל זהו לוקא כפני עצמי‬
‫יה*•)) עצמיתי כי אינו אלא נחי' נ י ו י ת‬
‫קטנה אבל ונאוה נ פ ט קוני כי אצי נעשית‬
‫נאוה בפני קוני בפנימיות קוני ‪6‬ה<אז"א כי‬
‫עייי הפנימיות שנו שה״סנה״י דאימא שהם‬
‫בפנימיותו כי נתחלה קודם שננצסו נ ו‬
‫נכנסין נ י נהם מגדילים אותי זנעשתינאוה‬
‫כ‬
‫וגם‬
‫שיר‬
‫א‬
‫השייט‬
‫מ‬
‫‪1‬נ‪ 6‬אחוי בך כא&ר גשיזלקו ממני ונכנשין ׳ ז״א עצמו ומגילין אותי ואגי נעשית נאוה‬
‫בפנימיות) מכחס •זצאץהאורוי מפנימיות וזהו ונאוה נפני לןזנ׳ ודוק אי ניגזאיקמיה‬
‫^‬
‫חגירה לי ‪#‬אהכהצפעי איכר• תמגר‪ .‬איני‪ -‬תדביין בעירים‬
‫‪$‬‬
‫שלמה אהיה נעטיה ‪!/‬לעורי חבריף‬
‫אחר אשר שאלה מאת בכות‬
‫‪!*011‬‬
‫ירושלייבציההצדיקיישישתללו‬
‫מם צכצייצה בתיקון שלימות פרצופי הפכה‬
‫פניה כלפי מ י ה לומ אליו כי גס הוא צריך‬
‫שישת־ל ביכר הזה להכאתו ולסונתו ועל זה‬
‫אימיה לו הגייה לי שאהבה נפשי אצת‬
‫יקיאא ינפשאי הגייה כי אם אין אתה ג״כ‬
‫משתיל להגלילני ואני אהיה בסוד נקןרה‬
‫צלתי ס י צ ו ף איכה תרעה א י ן יהיה מציאות‬
‫ר ע ו א ! ר צ ו ן הזווגואם חייו יחסר הזיוגגם‬
‫אתה לעצמך איבה תרעה איך ת י ז ו ן ג י מ ך‬
‫מעמיקא לנחלא שהיא אימא איך תיזון‬
‫גרמך מנה״רו לעדן עלאה שהוא אבא‬
‫והכונה‬
‫כמיס בזוהי ויקרא יי״ז ע״ב *‬
‫על קבלתו כחיי המוחין אשר הס באיןאליו‬
‫מא״ואי כי אם הוא ישפי' גס הוא יקבל ואם‬
‫לאו חייו גם אליו יחסר השפע וכמ״ש שם‬
‫נ ס פ י א דרכ המצ!נא סבא אמרכל זמנא‬
‫יכ״י אשתהחתביה בקכ״ה כב •בול קב״ה‬
‫בשלימו ו ר ע י ב ר ע ו ת א ליה לגרמיה מההוא‬
‫•ניקו דחלבא לאימא פלאה ומההוא יציקו‬
‫יאיהייניק א‪£‬קי לכל שאר אחמיןואזליפני‬
‫דאי״ש כל זמנא לכ״י אשתכחת כ״ה בקב״ה‬
‫קב״ה בחיווא כשלימו כרבאן בית שריין‬
‫ונפקי; מניה לכל שאר אחרכין וכל זמנא‬
‫י כ ״ י לא אשתכחת ביה בקב״ה כב יכול‬
‫ג י כ א ן אתמנעו מניה ומכל שאר א ח מ י ן‬
‫כוי ובא הרמז על נכון כי תיבת תרע״ה הוא‬
‫כמספר הארנ״תאב״אואימ״א ע״ה להורות‬
‫על האמו' איכה תרע״ה איכה תקבלהאר״ות‬
‫אכ״א ואימ״א איכה ת ר נ י ז כצהרים א י ן‬
‫י‬
‫תיזון לכל אימן אחיניןיאתשקיין מ י נ ן‬
‫תי*רא והמצה על תוקף ה י י נ ^ המתעוררין‬
‫כצהרים והס המיס פחוס הצהו*יסויביצה‬
‫היא נסור עולם העשיה כמ״ש כלי״ת ויחי‬
‫ע״פ כרע רב •ן וכשיש מוג בא השפע לבל‬
‫העולמות כמ״ש בא*; האי מעיוציתא כל‬
‫אתחבית מם מלכאכל עלמין אתברכאן‬
‫ואשתבחו כחיוותא ינו־לא ומתמתקין כל‬
‫היינין ואפילו הל״צין של עולם העשיה ואס‬
‫אכי כסוד נקודה איכה תרעה איך אפשר‬
‫להיות וווג ואס לא יהיה הזוזג איכה תרעה‬
‫איבת תרעה לעצמך לקבל השפע מלמעלה‬
‫איכה תרביץ בצהרים למתק כל ה ר י נ י ]‬
‫ותרביץ כמו המכבי והמרבי! כמ״ש בשימ״מ‬
‫וא״כ שלמה אהיה כעסיה למה אהיה בסוד‬
‫נקודה קפנה מעוטפת וכלולה בחלקיה‬
‫על עדרי חבריך סמוכה אצל עדרי חבריך‬
‫כמ״ש רש״י;״ל והבונה על ני״• כ מ ד ע כי‬
‫כה׳יינקי ע ד ר י ב ס ו ר ג עדרי צאן רובצים‬
‫עלית וכשהיא בסוד נקודה היא כעשירי!‬
‫היסוד נמצאת כי סמוכה אצל גה״י ו פ ע ם‬
‫שקרא לנה״י חבריך הוא כנודע כיי *״א‬
‫בתחלה היה כנחי' ו"ק חג״ת נהיי ואח״כ‬
‫כגילותעלו חג״ת ונעשו חב ד ונה״י נעשו‬
‫חג״ת ונעשים לו כליי חדשיס על ידי אימא‬
‫ונתחברו אליו וזהו על עדרי שכס גליי‬
‫חבריך שהם נתחברו אליך • ואחר כותבי‬
‫זה מצאתי ראיתי שכללות מה שנןירשת ביונת•‬
‫ליעתאליהוז״ל ת ל י ״ מ ל < ^ ף ‪ #‬ב ד ח ע ל‬
‫פומא דאליהו אתגזר הגידאי^סאהבה נפשי‬
‫כ י ו ן לאיה* סלקת לעילא ואשתמיסתמגו‬
‫‪,‬‬
‫ח‬
‫ג‬
‫הילקס‬
‫^‬
‫א‬
‫שמן‬
‫משחת‬
‫מילהאזכל אינון אוכלוסהאברוא דאין יי‬
‫איהי אמרח הגייה לי שאהבה נפשי אנת‬
‫יאיהו י ח י מ א לנפשי איכה תרעה הואיל‬
‫ואנא נקודה הלא בלא השישו בלל להא אנא‬
‫נלילאבגיכןאי ולא יכילנא למלקש ולמירב‬
‫ויא איהי אמרת לגבי רחימא בגין דאיהי‬
‫יתיכא ק ק ש ה כגרמא בנקורא חדא כוי עיר‬
‫קסנידהא נ י א ו ת י ' זעירא מכלהז שלמה‬
‫אהיה כעעיה כלילא בגואי דליתלי‪,‬פשיםו‬
‫*כ‪,3‬מ‪0‬י*ן כלל כגין לאיהי סתימא מכל‬
‫•‬
‫וןשרץ יתיר מכל שאר אתוון ע״פ‬
‫מהלי‪0‬‬
‫״‬
‫ע״פ שוב לי ת‪1‬רת פיך כתב כי‬
‫‪1‬‬
‫ג ו נ ת ה פ ס ו ק היא על אור יסור אכא הנק‬
‫מורה שהוא שוב לה יותר ממי שלוקחת‬
‫מיסוד אימא ואמר שוב לי כלומר שוב ליו״ד‬
‫י ה א בשם הוי״ה יש *'ובשש אדני יש <' משו‬
‫ד ל ע ו ל ם ג ד כ ו ר א כלולה בחיי הנזק* וננוקי‬
‫ישכח״׳‪.‬הדכוראאלא שבלכורא בחיירבורא‬
‫שנו מכרת ולכן יי שהיא דכורא ברישא‬
‫ובנוק' בחי נוק ש*ה גוברת על נחי'‬
‫הדכורא שבה ולכן <׳ בסיף דשלשא כחי׳‬
‫הננקיעל הי' שהיא דכוראכו י ולהיות‬
‫כחי* היי שבה בחי דבורא שבה׳ לכן לכהי'‬
‫וו הוי שוב מה שהיא מקבלת ‪,‬מאבא שהוא‬
‫והנה נודע כי כ ע ת‬
‫י כ ו ר א כ! ע״ש •‬
‫מזווג ח״ו! ה נ ו ק נ א ‪ ,‬הקבלת מאור יסוד‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫אנא אשר כתוך י ש י י‪/‬״א כי ע י היכןןי‬
‫דז״א מתפשש היסודדאנא כמ״ש נש הבונות‬
‫י ״ נ לעמירה י ע ז י אמרו ‪ 05‬נז״ח הטיה‬
‫לי שאהנה נפשי אנת רחימא ינפשאי הטלת‬
‫לי נר‪/‬א לחכמתא איכה תרעה אי כ י י ]‬
‫תרעה אנת לקנלי למהוי אנא ג נ ך בחלוא‬
‫ולמה)׳ עמך להא נזמנא לאהא עמך שלמא‬
‫אהאנשלס אהא כוי ונ‪/‬והרתיומת פירשו‬
‫מגיל הרקיע משיך הרקיע לשון המשכה גס‬
‫י ר ו ע כי כל לשון הגלה הוא לרזא לחכמתא‬
‫הול יסור א נ א ז״ש הגילה לישאהכה נפשי‬
‫את רחימא לנפשאי הגילה תמשיך לי ‪ $‬ו ת ם‬
‫האורות הרמוזות נלשון הגדה ר;א רחכמתא‬
‫ס ו י יסול אנא והמשכזמ אלו יהיו ליי ליו״י‬
‫כחי׳ היכורא שלי ששס שוכ לי מה שאני‬
‫מקנלי מאנא שהוא רכןרא כי אס כה תרעה‬
‫אנת לקנלי שה״ס רעוא יזווגא ואם כה‬
‫מר כי ין נ צ ז ר י ם למתק הדינין שליי שלמה‬
‫אהיהבעשיה כעשהי״השה״מ אנא קיש‬
‫העליון כי אע״ג שא־ן אני מקנלת ממנו כי‬
‫אס הארה נחשנ אלי כאילו אני ע ו ש ף‬
‫ומלכיש אותו על עדרי חנריך אילין זרג• ן‬
‫קיישין שהם נחי' הספירות שלך המחונמת‬
‫אליך אשרנכןלס מתפשש<תוכס הנחי של‬
‫אנא וכאשר אני מקנלת ע״י הזווג מהאמת‬
‫של אנא א ף שאינו רק הארה לנר בי‬
‫התפששלת עצמותו הוא תוך הספי' שלך‬
‫עכ״ז אהיה שלימה כאילו אני עושה ומלכשי‬
‫אותו כתו עדרי חבריך שאהיה שוה להם‬
‫‪1‬‬
‫) נ ( או יאמי הגירה לי ונקדים מ״ש נז״ח‬
‫שלמה אהיה אהא בשלס כוי בעשיה‬
‫נמד״א והוא עושה מעיל אהא אתעשפא‬
‫נ ע ט ו פ א לקולשא עלאה לאיהו שמא קיישא‬
‫•"ה שלמה אהיה נשלם אהא נ ב ל שלימו‬
‫דלעילא כעשיה כעושה ״״ה למהויבכל‬
‫שלימו עלאה על עלרי חנריך אלין לרגין‬
‫עלאין קל״שין דכלהו בגוונא ללעילא ע״כ‬
‫למדנו מכאן כי שלמה הוא לשון שלימות גס‬
‫ג י ת י ב ת כ ע ש י ה פירושו כעןעה יה והבונה‬
‫על א נ א הנק י ה קולשא עלאה והנה בלי״ת‬
‫‪1‬‬
‫קרש‬
‫‪1‬‬
‫שלימה כמוהם‬
‫יאמר הגידה לי נהקדיםמ״ש‬
‫או‬
‫)ג(‬
‫נכי״מ ובע״ח ש׳ מ״ןפ״זעמ־יש‬
‫רו״ל האשה ז? גולם היא ואינה כורתיכרית‬
‫אלא למ״שעשאה כלי כי בביאה ראשונה‬
‫שהאדם בא על אשתו שדי ח י רוחא בגווה‬
‫שה״ס עשרה יגכויות שם ביין כי נתחלה הס‬
‫י ו י י ו ת ביסול דז״א ודרך אחוריו לוקחת‬
‫הארתס כ ל ב י אך הגמרות עצמם אי אפשר‬
‫שתקכצס־‬
‫ד‬
‫פי‬
‫א‬
‫שיר‬
‫השירים‬
‫שתקבלם אם לא ע״יזווגממש • יביאה‬
‫ראשונה יבעל עמה ואו הס יוצאי' לנמר•‬
‫מהיסוד שלו וניתנים ביסוי שלה ואלו‬
‫נשארים בה תמיד והס חיותה ונקי נפש‬
‫המלכות לפי שעצמות שלה לא נעשה רק‬
‫מהארה שלהם בלבי לכן עדין אינה ראויה‬
‫לילד כי א ץ האשה ראויה לילד אלא אם כן‬
‫תהיה שלימה ואמנם כל שלימותה אינו אלא‬
‫עד שיהיו כה כל הה״ג אלו שהם שם כ״ן כמי‬
‫כי והו ממש נפש של המק' שפס זה הוא‬
‫פנימיות ורוחניות עולם הנול\ ואין נפש זה‬
‫של הנוקכא העליונה ניתן בה כ• אם ע ד‬
‫ביאה האידבעלה ואז נותן בה נפש הזו ושם‬
‫ביין הזה הוא המעלה אחייב כל הס״ןישאר‬
‫הזזוגים שמאז )אילך וזהו הפעם שאין אשה‬
‫מתעברת מביאה ראשונה כי ביאה ראשונה‬
‫עושה אותה כלי ראוי לקבל פיפת הורע‬
‫נאחר שקבל הכל• ההוא בביאה האיאז משם‬
‫ואילך תתעבר מזוגים אחריה והמ״ן אשי‬
‫מעלה אח״כ הס ל*ג חישויפמקבל' מהמוחין‬
‫הבאץאח״כ ואותסהא' הםהמחא לשד•‬
‫בגווה והס נפש המק' והם הכלי והרוח‬
‫המעלה את המ״ןשהס הגבורות חישניאשר‬
‫מחבוריעס החסיייהחישיישל הזכינוצר הולד‬
‫ושם כפיי כתב שורש הרוחא שנמשך מיעת‬
‫יעתיק הגנוז באוירא לא״א ומשם למזל החי‬
‫ומשם למזל הי״ג ומשס ללעת אבא ומשם‬
‫ליסודו ומשם כיהן כיסוי א מא בביאת‬
‫קימאה ובחיי זה הכל• אשי הנחיל אבא‬
‫לאימינק' אוירא יכיא בי ה״סה הח והה״ג‬
‫שביסוייאימא נקי אשא דכיא ומבי בחי‬
‫אלו נעשה הדעת לז״א כי הוא לוקח זה‬
‫תבלי לאימא ואח״כ ליא ממשיך ממנו אל‬
‫הנוק'לעשותה כלי בביאה אי־‪ '13‬ע״שכ ״‬
‫נמצא כי שורש האי רוחא דיהיב ו״א כנוק‬
‫נמשך מא״א ומא״ואי וידוע כ• שס הוי״ה‬
‫הכוללת עולם האצי אריך נרמזבקק ה<'‬
‫‪ <*1‬אנא נהק אימא גמצא כ׳ נש• *״ך!‬
‫ז‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫״‬
‫‪,‬‬
‫מ‬
‫ימו‪/‬ים אייךוא״ואי גס נודע כי א״א להיזון‬
‫וי זג אם לא שהכול תעלה מ"! בתחלה)אם‬
‫אין לה בחי' בלי שהזא הרוחא אינה יכולה‬
‫להעלות מיין וכיון שאינה מעלה ח ן א י ן‬
‫זווג ואין הוללה וידוע כ• נלמות ייהחתוניס‬
‫הס המעלין מיין לנזקי אהד נ נ פ ש י ת כ ל י נ •‬
‫קוים אין להס מקנם להעלות מיין בו‬
‫ובעלותם מיין בכלי געשה הזוזג שםויו‬
‫שהנוק' מעלה מ׳יןה״ג ו ה ז ג י משפיע מ י י‬
‫ה״ח וכמתקין הנבל ןהל׳נ־ן שמיקי ו מ ח נ ו י‬
‫החו״ג נ!צר הולל שהם כשמזת ישיאל ינזו*‬
‫ויקרא די״ז על עדרי ח נ י ? אילץ אינון‬
‫ישראל ראינק בכי אכהן לאינו; י ת י ג א‬
‫מעתה נ נ ו א לכינון‬
‫קדישא לעילת ״‬
‫הכתוב כי אסר אשר בפישיזורה אניש‪1‬ה‬
‫מאת הצדיקים שיבנו הרצופה שאלה עתה‬
‫מאת מ י ה שימשיך לה היו הא שהוא נפשת‬
‫וחיותה כי ע״י זה תהיה שלימה נתוכל היא‬
‫להעלגתמ״ןאח״כ ע״י נשמות ישראל זיהית‬
‫הזווג וימתקו גבויותיה ו ו"ש • הגירה לי‬
‫המשיכה לי אותה הבחי' שאהבה נפש• שהיא‬
‫נפשי ממש שה״מ היוחא שהוא נפשה ממש כ•‬
‫אס לא תמשיך אתה לי א״כ איכה תרעה‬
‫שה״ס רעןא ורצון הזווג כ• אס אין כלי א ץ‬
‫עלית מיין ואם אין עלית מיין א ץ זווג ‪1‬א‪0‬‬
‫אין זווג אין מותקי ן הגבורות זהיעין גא״מ‬
‫איכה תיבי״ן בצהרים שה״ס חום הגבורות‬
‫והייני ן למתקס אמנם שלמה אהיה ג ע פ י ה‬
‫כאשי אני עועת י״ה שה״ס היוחא אשד‬
‫שורשו נמשך משם י״ה שסודו רומז לאריך‬
‫ולא״ואי ואני עועה אותו שהוא בפנימיןין‬
‫‪5‬לי אז אהיה שלימה משא״כ קוידס שאין אני‬
‫שלימה וכיון שאני שלימה אסכר להיית הןנוג‬
‫גןצ עדרי חבריך בשכיל עדרי חגייך שהם‬
‫ישראל אשי מעל״ןמ״ן בי ככלי שלי וגגימיס‬
‫הזווג ונמתקין הנכויות שלי ומחיבזר החו״ג‬
‫י‪1‬צאץ ג״כ עירי חבריך שהל ישיי^ נשמוחם‬
‫הנוצרות מה;!וכ שלנו כי כיון שיש לי כלי‬
‫י‪,‬‬
‫א‬
‫ן‬
‫אני‬
‫שמן‬
‫א‬
‫משחת‬
‫אני עולה לקבל כופת ההולדה ולבן הגילה‬
‫^‬
‫קרש‬
‫לי ודוק אינ״ק לקנייה‬
‫לך ב ^ ב י ה ז נ ^ !‬
‫•אבד ל>* תוןע לך ךך‪;.‬פה בנשים‬
‫‪*8‬‬
‫‪8 $‬‬
‫לנרך נצב בשמים פמ״ש שם גשי הירח ונשי‬
‫ע י עתה היו לברי הכלה בש‪1‬ת‬
‫ךן^ןל!‬
‫נמצא בי היופי‬
‫מוחין יצלם פייה ע״ש •‬
‫שאלותיה מאת דולה ועתה‬
‫ושלימות הספ׳ תלוי במלכות ולכן נקי היפה‬
‫הוא התחלת תשומת החתן הקדוש לנחמה‬
‫נ נ ש י ם כ י כ ל הספירות נקי נשים לשעם כי‬
‫ולדבר על לבה • ונקדים מ״ש בלי״ת שיי‬
‫ה‪ 0‬מקבלו מלמעלה וכל מושפע נקיבבחי‬
‫ה ש ר י ם וזיל יפה בנשים היא רחל כי נשים‬
‫נ ו ל לגכ• המשפיע ורחל הוא היופי אשר‬
‫נקי הספירות ואולי אפשר כי הבונה תהיה‬
‫ככל אלו הנשים ואפשר שזו היא כונת הזוהר‬
‫עם מיש נתיקינין כי כןלכות איהי שלימו‬
‫פי בלק קצ״ז ע״ב היפה בנסים איהי אמית‬
‫יכל ספירת וספיר* והכונה מבוארת עם‬
‫דאיתי אוכמתא כמל״א שחורה אני ואיהו‬
‫מ״שנעייח שימיעוש הירח פ״א וזיל כי כל‬
‫אמר לגבה יפה את שפירתא היפה בנשים‬
‫ן מ ן שעיין לא כגדלה המלכות אותם הש״ס‬
‫שפירתא היא על כל ל‪-‬רגין ע״כ ב• לכאורה‬
‫עליונות שחסרות מ ‪ :‬נ ז ל היו כלולות בז״א‬
‫ל שהוא מחלוקת במציאות שאס היא אינה‬
‫כש״ס שנו כ נ ו י ע שאין בו רק עד היסוד‬
‫שחורה אלא יפה איך אומרת שחזרה אני ואס‬
‫;ןצול משלימתו לעשר והרי הס י״ש ספירות‬
‫האמת כדבריה שהיא שחיברה איך אומר לה‬
‫ש שלו ועשרת שלה ונקי עשרים כיון שהיא‬
‫יפה את היפה בנשים • א מ נ ם הוא ה י נ ד‬
‫עשירית אליו ונשלם הוא ני״ס עמה וגם‬
‫אשר י ב י נ ו שהיא אומרת שחורה אני בםוי‬
‫היא יש נה־יייס ואמנם שים התגלות בת‬
‫נקודה כמש״ל והוא אומר היסה כנשיישפירת‬
‫טיס שלה העליונות היו כולם נכללות בש״ס‬
‫על כל ד ר ג ץ על כל הספירות כי כל לרגא‬
‫שלו ונמצא בי בכל ספירה וספירה מן‬
‫ודרגא היופי והשליפות שלה תלויה בך כי‬
‫הש״ס לז״א יש בה ספירה אחת של ה נ ו ל אך‬
‫את שלימו רכל ספירה וספירה ומי הגורס‬
‫היא אינה רק חלק עשירי שנה ע״כ וזהו‬
‫לזה לסיבת היותן כתחלה בשולנקויישה״ס‬
‫כונתמ״פ בתי איהי שלימו יכל ספירה‬
‫המלכות שנך ושאר הטייס שלך הם כלולות‬
‫וספירה כי בל ספירה וספירה פרשית דז״א‬
‫נ י לשלמות כל ספירה וספירה שלי ע י‬
‫משתלמת לעשר כספירה אחת שלה• ואחרי‬
‫שיעור שאע״ג שאת״ב כל המלכיות כלם‬
‫כ<?כי מצאתי שכן פירש אותו הרב ‪"/‬ל בשי•‬
‫נקבצו באו ל י עכ״ז כל ס פ ר ו ת י נשארות‬
‫הירח פ״א וזיל אפילו עם כל ספיר״וססירה‬
‫דז״א יש לה שורש אחר כי בעת ע י נ ו ר יו״א‪ :‬שלימות בלולות מעשי מכח הרשימו שהניחן‬
‫בם הססירוישלן בהיותך בסול נקוד׳ נמצא‬
‫אז נתערבה היא עם כל ספירהוספי לז״א‬
‫;!השחרות מלך אלרנא היא יופי לך שעל‬
‫והשאירה שורשה בבלם וז״ש כתי״ דאיהי‬
‫כ ן נ ל ה־פ־ז כנשים ואולי שזה הואכוכי! מיס‬
‫שלימו יכל ספירה וספירת כ ו • ע״ש ואע״ג‬
‫כ ז ‪ 0‬היפה בנשים נקודה חיאגואתוןןליין‬
‫בי אסייכ בגדלותה הס באין ונמשכיןאליה‬
‫שפירו לכל אתזון נ ר אות יי כנקולה דא‬
‫טי"‪ /‬כל ספירה וספירה שלו כלולות מעשר‬
‫מתקנן כל אחזזןואיהי שפיח וכלהו ול׳ית‬
‫מהרמימו הנשאר שם ממכת בסוד לעולם מ‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫״‬
‫‪,‬‬
‫ב‬
‫את‬
‫א פ<׳‬
‫שיר‬
‫השיחם‬
‫את לא‪/‬יל נלא נקויהלא היא נכלר ו וכלהו‬
‫מקלים‬
‫כה ואיה׳ •פה ושפיר! לכולא ״‬
‫ס״ש נע״ח ש שנת״א כי מהכ״ב אותיו״נעשת‬
‫הגוף כולל •"משלימות כוי ע״ש נמצא כי‬
‫הספירות ס! דם בכחי* אותיות וז״ש היפה‬
‫כנשים נקודה חדא שהיא המ בהיותה בסוד‬
‫נקודה גו אתוון הס שאר הספירוילית שפירו‬
‫לכל אתה} שהם הספירות ב ר א ת י ' שהיא‬
‫המי בהיותה בסול נקויה שאז גק י'‬
‫ואולי‪ .‬שנקי בסול <' על היות בה בתיי‬
‫־*עשירית שלה לכד שאז נקראת בסוד נקודה‬
‫ועתה מפרש למה היא שפירו דבלהו ולזה‬
‫א ע ר כנקודת דאמתתקנןכל אתזון שהם‬
‫הספירות כי בלתה הם כלס כסוד ע' שיוכה‬
‫כל אחת מיותקכת להיותה שלימה כלולה‬
‫מעשר וזה גורס על היות היא בסוד נקייה‬
‫לצד בי והמירה כי שאר הבחי' שלה הס‬
‫משמשגת לשלימית שאר הספירות ולכן היא‬
‫שפירו לכלה! וכמו שאו' ה* למעה ליתאת‬
‫דא‪/‬יל כלא נקודא י א כי כל אות שייצת‬
‫הארס לכתוב תחלה עושה נקודה אחת והיא‬
‫אות<׳ כן המוכות למעלה היא ככולהו כי‬
‫היא המלכות של כל ספירה וספירה וכלהו‬
‫כה כי אחייב כל המלכיות הם נכללות בה‬
‫וגס כל הספירות הס משפיעות בה ולכן‬
‫היא יפה ושפירא רכולא • ‪ ,‬ע) ד אמרו שם‬
‫כ<ח שיר השירים צאי לך פשישי גרמיך‬
‫בכל סשרין ונקישיעדונין וכסופין כההוא‬
‫פש״עו ומאי איהו ההוא כשיש! כוי ולא א יהי‬
‫אמהיויא‪ .‬איהי צאי לן בל״א הרחיב• מקום‬
‫אהלך וגל להא בקימיתא לא הזית אלא‬
‫נק?להחדא שחורה ללית בה אתר אחרא‬
‫אלא אייהי מתימא גגוהה׳קתא לסלקאזהיא‬
‫מתחנרא בבעלה איהו אמר לה צאי ל ן‬
‫^‪,‬יחע‪.‬י מקום אהלך פשישי גרמיך ונלין‬
‫עיוני{‬
‫* י ע י יאתכיינת‪-‬יך תיי׳לי למלקס‬
‫!בתופין וזילי והוי ז{ ומפרנס בכל אוכלוסי*‬
‫י‬
‫י‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫*עירץודכרב ןש‪)1‬נדן‪1‬יין‬
‫‪#‬‬
‫ומזוגין ופלגי‬
‫כח‬
‫לכל א י מ ן חילי; והבי לוןעל משכנויהיועיס‬
‫אינן ן רועים דקא מנהגי עלמא למיהכ לגן‬
‫שי לשנו ותוקפא כל חי וחי כדקא חוי ליה‬
‫וכל יא באתפשג׳ו יההיא נקוד' להוה סתימ'‬
‫מעתה נ נ ו א ל כ ו נ ת‬
‫מקדמת דנאע״כ י‬
‫הכתוב כ׳ זו תשובת החתן המפואר ע ל מ ה‬
‫יסליקמינה שאלת כלתו ותרעומת שלה ע ל‬
‫בחיי היותה ב&ול נקודה ההוא אמר לה‬
‫אס לא תלעי לן כי לכאורה תיבת ל ן א ן‬
‫למותר דהוילל אס לא תלעי היפה בנשים‬
‫וכמו שהקשו מ ו ה ר בלק קל"; ע ב אלא‬
‫שכונתו לומר לה אם אין את מכרת אותך ועל‬
‫כן את אומרת שחורה אני אונמתא אני ע ל‬
‫היותך כסוד נקודה יעי וראי כי באמת ל י ]‬
‫גימ״א טל היותך נקראת היפה כנשים שהם‬
‫הספירות כי את שלימו דכל ספירה וספירה‬
‫יכילהו השפירו ושלימו שלהם מלוי במה‬
‫שאת בסוד נקודה כי שאר הספירות שלך‬
‫כחברות ממך הס המשלימו' כלהספירוישלי‬
‫ועל יימימעתך על הוסר הוחג והשפע פ י‬
‫'כיון שאת בסוד נקודה א״א להיויהזחגוחסר׳‬
‫השפע לזה אני אומר לך צאי לך מאותה‬
‫הנחי אשר היית בעקבי הצאן כי צאן נקי‬
‫הוי קצוות והמלכות בהיותה בסוי בקודה‬
‫׳מקימה ה א תחת היסוד כסוף ועקבי הו״ק‬
‫צא* לך ופשישי גרמיך כסויה*‪ .‬להעשוה‬
‫פרצו' שלם ו־עייי זה יהיה החוג ותוכל• לקבל‬
‫שמכין וכיסופי; נהורין ומןוניןוא? ו ר ע י את‬
‫גי׳ותיך על משכנו׳ הרועים כי תשפיע אל‬
‫החיילות שלך שהם עולמות התחתונים ואל‬
‫כמנהיגיה אשר להס לתת להם לכל אחר וא‬
‫שולסנו ותוקפא כלקא חזי ליה‬
‫י‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ז‬
‫‪1‬‬
‫יאמר צאי לך בעקבי הצאן‬
‫)ב(‬
‫ע״ד מ״ש בזוהר ויקרא ליי?‬
‫ע'ב צאי לך ב ע י נ י הצאן אילי! אינון‬
‫צייקייא י א ע ו ן נ ד ש י ן נ י ן ע ק כ י ן כוי והכוני‬
‫לפי דרכינו כי הוא אומר לה על מה שאה‬
‫מתרעמת‬
‫^‬
‫א‬
‫משחת‬
‫שמן‬
‫קרש‬
‫מתרעמת על היותך בסוד נקודה אשר זה לגייס בכאן וע״פי לרכעו •זבן כמ״ש *‬
‫גורם הוסר תזווג והשפע צאי לך ופשיעי‬
‫עוי נקדי״ כי החוג נקי כלשון ידיעה והארס•‬
‫נ י מ י ן להיותך *גןוד ה' פרצוף שלם בעקבי‬
‫ידע וייע אלקנה גם אמרנו לעיל בשס‬
‫גציא} עסעקבי הצאן שהס הצליקיס כי‬
‫הזוהר דקרא כי עקבי הצאן הס הצייקיס‬
‫גידם תלוי עניןזה להגלילך ולעשותך פרצוף‬
‫והנה בפסוק הגידה לי פירשנו בירך אהד‬
‫שלם־ וכמאמר הינוקא אשר כתבנו לעיל‬
‫כי שאלתה היתה על זמן חוםיהזיוג ע ו י‬
‫גמר• נח טשי לברו עשו לה להאי לבר כי‬
‫פירשנו בדרך אחר כי שאלתי כיתה על בי(״‬
‫הכל תלוי במעשה התחתונים כסוי הכתוב‬
‫כיומא לשלי בגוה אשי ימשיך אותו אליה‬
‫מ מ ע ן לאלהים לאלהיס לייקא סוד המק* כי היא נפשה וחיותה ועל ‪/‬ה באה חשובת‬
‫מ ק י אלהיס כנולעואם הס ישתילו להגליל‬
‫החתן לעני לה כדברך בן אעשה להמשיך‬
‫אותן או יהיה החוג ותוכלי לקבל עלגנין לך בחיי הרוחא אשי שאלת ובהמשך לו בך‬
‫וכיםופיןורעי את גלייתיך כוי דלי והוי זן איעצן את אשי תעשה כזמן ועת היוה‬
‫והסיני לכל אוכלוסין זעירין ורכרנין כמש״ל‬
‫חיסר החוג כאשר שאלת ג כ וז״ש אס לא‬
‫תיעי לך היפה בנשיס את היפה בנשים אס‬
‫לא תרעי לך כלומר בזמן שאין לך בח־כה‬
‫יאמיאהלאתלעי לךבהקלים‬
‫) ג ( א‪1‬‬
‫הידיעה שה״ס הזוז ג צאי לן להזיווג בעקבי‬
‫מ״ש בע״ח ש מ״ן פי׳יא כלל ל‬
‫הצאן עם עקבי הצאן שהם הצדיקים בבתי'‬
‫ונשי הבוכות ל״א לציצית כי נשמיאצייקיס‬
‫‪.‬ממש הסמזלווגות עס המלכות ימהזווג נשמתם אשר שיש נשמתם הוא הוא הרוחא‬
‫אשי שאלתואני כוחנו ל ! ועמו יהיה לך‬
‫הזה נבראי' נשמות הגרים וו״ספ ואת הנפש‬
‫הוחג בעת חוסר חוג העיקרי ו כ ב י כחנ<‪1‬‬
‫והכונה כי‬
‫‪,‬אשי עשו בחרן כוי ע״ש *‬
‫הרוחא לשלי בעלה בגוה בביאה קלמאה לעיל כי ‪7‬ה היוחא סולו שם ביין לכן לית‬
‫וס״תה״יפה ב״נשים הגא בגי'ביין גם ר'י‪4‬‬
‫הוא המ‪/‬יווג עתה כ• שורשו מהזכר וזה‬
‫וס״תב״עקבי הוא ׳"ב רמואלהי״ג שבטיים‬
‫הרוחאהוא שורשאלהי״ב שבעים ושל כל‬
‫אשר הרוחא הוא השרש שלים ואז מוה‬
‫נשמות ישראל וז״מ ״ בעלון ב״ניך ר״ת י כ‬
‫החוג ו י ע י את גליותיך הגיי‪ $‬נכנסיס‬
‫שהם שורש של כל ישראל ושיש הי״כ הוא‬
‫נמ״ש כי מחוג זה נביאים נזמיה הגיי©‬
‫ההוא רוחא והובאה הקימה זו בארוכה‬
‫ואו ככנסיס הגרים בקיושה היית כנפ*‬
‫משם הרכ ו״ל ב<ס' מ״מידא י״ךע״אע״שכ‬
‫והכה י ו ב החוגים הנעשים בזמן הגלות הס השכינה גו״ש רו״ל יש לך ל״יע שהכונהעל‬
‫כחי' החוג בסיף שהוא בזמן הגלות ואן‪:‬‬
‫כאופןוה כמ״ש שם גס מחוג זה נמשך שפע‬
‫מזווג זה ורעי את גליותיך הגריס ככנסיה‬
‫אל התחתונים כמ״ש בשי מ רשב״י פיבראשי'‬
‫בקדושה כי מזווג וה נבראו נפשס וגס מחוכ‬
‫מאמי האותיות אות גייר כי מזווג הזה היה‬
‫יןרל ה מ ן ל י ו י ה מ י כ י ע״ש • והנה בילקוט ‪/‬ה תשפיע שפע על משכנות הרועים שהם‬
‫חיילות שלך עולמות התחתוני׳‬
‫אמיו י״א צאי לך בעקבי הצא;‬
‫ואל כל המנהיגים‬
‫יש לך לילע בסגףורע•‬
‫שלהי לכל אחד‬
‫את גליותיך הגר ס‬
‫ואחי כפי‬
‫נכנסים ע״כ‬
‫נ י לכאורה אינו מובן פי מאן דכי‬
‫הראוי ‪ ?5‬כמ״ש לטיל ורוק אי ניחא קמיה‬
‫ממייהז‬
‫דקכייה‬
‫‪,,‬‬
‫יז‬
‫‪,‬‬
‫ז‪,‬‬
‫‪0‬‬
‫‪,‬‬
‫הנ?‬
‫א‬
‫‪3‬י׳‬
‫שיר‬
‫לססת<‬
‫‪*•**:‬־•‬
‫השירים־‬
‫בטי‬
‫ב י ^ כ ג * מרעךןרםיתיך רעןתי‬
‫;•‬
‫; ״•‬
‫יד‪:‬‬
‫פסוק זה אומר אותו החתן בי‬
‫ה‪0‬לן‬
‫הוא ראיה ליכריו למה שאמי‬
‫לה כי הבל תלוי במעשה התחתונים ו ה ע נ י ן‬
‫ע ס מ״ש כז״ח שליש כר נפקת ממצרים וכל‬
‫אוכלסין ללעילא !תתא הוו קמה וכדין‬
‫שריא' רחימא לתשבחתא לגבי עילא וסוסוון‬
‫לפרעה וריתיכוי הזו נסלן אכתיייהו לישי'‬
‫איהישריאתכתושנחתא לרחימז לגני עילא‬
‫וקכ״ה לא בעי *בתושבחתא כההוא זמנא‬
‫כמה לתנינן לכתינ ולא קרנ זה אל זה כל‬
‫הלילהיאיהי אשתיקתמגו תושנחת׳ לרחימו‬
‫דשריאת למסתי נרכבי פ ר ע ה כל איכון‬
‫סוסחןורתיכין לפרעה הוו את״ין ו ר ד פ י ן‬
‫אנחריהון לישראל למיתין רעיתי אשתיקית‬
‫לך באשתוקא דמ־תין כל״א ויחם אהרן‬
‫ו ט כייר הכי אצסרין להא כ ההוא ומנא על‬
‫כ ע ן כנין ואוכלוסין לארעא וכל תיקינין‬
‫לילך לא הוו שלימין כלקא יאות ואת לא‬
‫הזית מתעערא כהו כדקא יאות בתיקוניך‬
‫ובג״כ ימיתיך רעיתי ולא בעי־נא‬
‫כוי י‬
‫כתושנחתיך זאתערו דרחימו לילך כוי‬
‫לאחזאה להא אתערו רלעילא לא אתער‬
‫־־׳זלא אתתקן לגבה אלא כל אתתקכת איהי‬
‫בקדמיתא בתיקוני להאי עלמא כ ל ע״ש‬
‫ו״יש לה תדע לך כי הבל תלוי במעשה‬
‫התחתונים כמו שאמרתי לך צאי לך כעקכי‬
‫הצאן שהם הצליקי׳ כי הנה זכור תןבור את‬
‫יום צאתך מ א י ז מצרים לשסתי כרכב•‬
‫פרעה כאשר היו רודפים אחרי ישרישהתחלת‬
‫לשורר תושנחתא לרחיתו דמיתיך רעיתי‬
‫אשת יקית לך ולא בעיכא כתושבחתיך והשע•‬
‫היה כי כנין ללתתא שהם ישראל לא הוו‬
‫שלימין ואת לא הות מתעעיא בהו הרי לך‬
‫ראיה בי התיקון שלן תלוי במעשיהיהפוכיס‬
‫^ ••‬
‫•‬
‫ו ״י ; ת־•‬
‫א ו יאמר לססתי ברכבי פרעה כי‬
‫)נ(‬
‫הנה בפסוק אס לא ת י ע י לך‬
‫היתה תשובת החתן על שינות הכלת‬
‫בפסוקים שחורה אני ואל חי־אני והגייה‬
‫לי ועתה בפסוק זה ה־תה תבונתו הרמתיה‬
‫על שאלתה בפסיק משכני אחריך נחצה‬
‫כישםהיתה השאלה שאל יניחנה באחור‬
‫אלא שיחךרנהפיינפ לזה השיב לה משוכה‬
‫כצחת כי עת לכל חפין וכפעס כ פ פ ס‬
‫השעה צריכה לכך וראיה לדבר לססתי‬
‫והענין בי הנה אמרו‬
‫ברכבי כ ר ע ה •‬
‫שס כז״חשה״ש לססתי ברכבי פרעה נ ו י‬
‫כך בקדמיתא והי הולך לפניהם י‪1‬מס‬
‫ולבתר כתיב ויסע מלאך האלהיס ההולך‬
‫לפני מחכה ישראל וילך מאחריהם ו י פ ע‬
‫בגין לאתייאשון ישראל ויהון מי־רין וכל‬
‫אינון גירי} ונלסגיראיןזאננין יהוו שיו‪] .‬‬
‫לגבייהו לישראל לא מפו לוןונג״כ ימיחיך‬
‫והנה נידע‬
‫בהכוא גוונא ממש כוי ע״ש •‬
‫כ י עעס היות עמידת המלכות באחורי זייא‬
‫הוא לשמירת האחוריים לזיא מאחיזת‬
‫החיצונים חייו ז״ש לססתי ברכבי פ ר ע ה‬
‫כלומר אל תתרעם על היותך עומית באחור‬
‫כי לפעמים השעה צריכה לכך כ ׳ כמו‬
‫לססתי ברכבי פרעה כי כתחלה וה הולך‬
‫לפניהם כי היית הולכת לבניהם וכל אתו‬
‫מציאי לאגחא קרבא חזרת לאחוריה ט ו יסע‬
‫וילך מאחריה'והכעס היה לשמור אחוריה*‬
‫לישראל מגירין ו א ב נ ץ ק למיתיך רעיתי‬
‫לפעמים שהשעה צריכה שתעמוד באחור‬
‫לנועס שמירת האפורים ותחזור אח״כ‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫פב״פ‬
‫)ג(‪.‬אל יאמר כהקדיס מ״ש בשי מ רשב״י‬
‫פי בראשית מי ר' מקיה כי יש‬
‫כלת משה מלגאו והיא כנסת ישיאל ומלכות‬
‫י‬
‫א‬
‫מלבי‬
‫א •‬
‫ג‪/‬שחת‬
‫שמן‬
‫מ ‪ $‬ב י כ ס ו י שכינה והיא יחל אשת יעקב‬
‫כמו ש י ש י ע ח מ ל ג א ו נ ס ז י משה וישראל‬
‫ות״ת מלבר בסוי י ע ק כ ווו הנקוויהפנימ״‬
‫נק׳ רעיתי לוגמת אימא עלאה כינה נ י‬
‫כאמה כן במה בסול נקודה זו הפנימיתכו*‬
‫ו ד ע כי זו הנקודה שוה לת״ח ממש לא הוא‬
‫גלול ממנה ולא היא גלולה ממנו ולפיכך‬
‫קראה אחותי רעיתי יונתי תמתי תאומתי‬
‫כו׳ומימ אעיפישהיא שגה לת״ת אינהשוה‬
‫ליעת כ• גבה ממנה כגבוה שמים על הארץ‬
‫‪8‬היא שושנה התחתונה אשר יצאה מאחוריו‬
‫מבין ת ר י ן ל ר ו ע י ן ואמנם חיית שהוא מלבר‬
‫עם שישנה זו הפנימית שוין ועליהם אמרו‬
‫א״א ליי מלכים שהם ת״ת ונקולי‪/‬ו הפנימי‬
‫להשממש בכתר אחד כי כולם שוין כמ״ש‬
‫לכיומעשיאת עצמך‬
‫ע י אשר נאמר לה‬
‫להתלכש בגופא והיא המלכות החיצונה‬
‫אמרנו שיצאה מ א ^ ר ו י מבין כי ל מ ע י ן‬
‫ש‬
‫ע ו ל כתכ שס נ מ א מ ר ה נ צ נ י ס‬
‫כויע״ש •‬
‫ון׳׳ל ודע צי כמו שכלתמשה והיא הנקולה‬
‫הפנימית שנה שוה לח״ת כמו שכתבנו כ ן‬
‫המלכות שוה לת״ת שכת ת מלנר ועל כיהוא‬
‫אומר אייאלב מלבים להשתמש בכתר אחי‬
‫וכאשר נתמעטה הפנימית ירלה למקום‬
‫!‪,‬חיצונה והחיצונה ירלה למטה מהיסוד‬
‫ו ב י ן זו לזו כב או כג' מלות ע״כ נמצא כי‬
‫כי מיעושיס היו אחד לפנימית ואילחיצונה‬
‫וכל אחת ע ל מ ה שאמרה א״א לכ מלכים‬
‫להשתמש ככתר א* והנה כס׳ מיין כתב ארס‬
‫נק המלכות ג• י י נ ו ע א ל ל י וה‪/‬כי ר ו מ‬
‫עליה למסתי כרככי פ י ע ה ע״כוהכיאימא‬
‫נת׳קונין ל״גע״כומאן לתקין ליה סוסיא‬
‫דאתמר בה לססתי ברכבי פ ר ע ה ימיתיך‬
‫יע*תי לאיה• מרכבה ליליה ויוק שם‬
‫נמ״קונין ימשמ* שבתי ןו נקי המלכו'כהיות'‬
‫כבריאה ״ ע ו י נקיים בי ברעה נקי המלכו‬
‫דתמן אתפיעו ואתגליי]כלנהוריןוכמ ש‬
‫מוהרח״ן;'׳ל נלי״ת פ־ מ ק ן ו‪ /‬ל ערעק מ‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬ז‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫?‬
‫״‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫זי‬
‫ע‬
‫י‬
‫קרש‬
‫לאפי' יתמןשי כהור״ן אתפיען ע' ש ו מ ה‬
‫בז״חשה״ש פירש ישנ״י שיה פ״ הגידה לי‬
‫על מה שאמרה סיהרא א״א לכ מלכים‬
‫שישתמשו בכתר אחל ואמרה איכה תרעה‬
‫כוי ונפסוק א ם ל א ת י ע י לך אי״ל הקב״ה‬
‫הא ילעכא ביך ‪/‬יל? ואזעירי גרמיך אם לא‬
‫ת י ע י לך היפה נגשים לאמרת יא א לי‬
‫לאנהגא עלמא בתרין כתרין בחרא זילי‬
‫וא‪/‬עייי גרמיך ותהוי רישא לשועלים צאי‬
‫לך כעקכי הצאן פוקי והו• רישא לאינון‬
‫אוכלוסיןללתתא ורעי לון ואנהיגי לון והוי‬
‫מלנא דכולהו תתאי כויפוקי ואזעירי גרמיך‬
‫והכי אתחזי לך עי‪-‬כ • ולפי מ״ש נשם הרכ‬
‫ז״ל כ י ב י מ י ע ו ש י ס היו אחי לפנימית ואחר‬
‫לחיצולכי כל א• אמרה א״א ל ל מלכ״יפשוש‬
‫הוא בי לרשת ישב״יעל תשובת הקנייה נ פ י‬
‫אס לא ת י ע י לא שייכא רק על מ״ החיצו נה‬
‫כ י מ י החיצונה שנמיעועהירלה למפה מן‬
‫י מיסוי געשית ראש לשועלים שהוא בחי'‬
‫היותה כראש הנייאה אמנם הפנימית‬
‫במיעושה יריה למקום שהיתה החיצונה‬
‫שהוא אחורי הת״ת והיא נאצי' ואינה• כראש‬
‫הבריאה אמנם פי הגידה לי נוכל לפרשו גס‬
‫על מ״ש הפנימית א״א לבי מלבים שישתמשו‬
‫כ ב ת י אי ע ״ י שכיישו רשב י ע״ה על‬
‫החיצוניכי שמיהןלשון אחר אמרו ובפי אם‬
‫לא תלעי היתה מש)נת הקנ״ה אל החיצונה‬
‫ופסוק !‪ •0‬הוא תשובה אל הפנימית שאומר‬
‫לה הקב*ה לנקודה הפנימית הנק י ע י ת י‬
‫ק ל עי• שאמרה א״א לבי מלכים אמרה לה‬
‫ןילי ואזעירי גרמיך לירד במקום שמיתה‬
‫החיצונה ח״ש לססתי נ מ נ י פ ר ע ה שאומר‬
‫להת״ת מ ל נ ר ב מ ו ל ס ס ת י שהוא כחיי סוס‬
‫שלי כרכבי פרעת שאני י ו כ כ ב פ י ע ה שהוא‬
‫בחיי מלכות החיצונה וקראה סוסתי לימון‬
‫היותה בבחי' המיעוט בראש הנריאה כמ״ש‬
‫מיקלגק לשון המיקוניןכן ימיתיך רעיתי כ י‬
‫גם אתה תדר במקומה ותימה אליה ממה!‬
‫י‬
‫י‬
‫ו‬
‫‪1‬י‬
‫‪1‬‬
‫כ‬
‫שער‬
‫א‬
‫פ<׳‬
‫השירים‬
‫שיר‬
‫‪ ,‬ש ע י עתה היית בבחיי רעיתי פוהלי כי‬
‫כמו שהיא אשר היא בחיי מרכבי שלי יריה‬
‫לראש הבריאה על אומרה א״א לבי מלכים‬
‫גם את שאמרת כ ן תדר למקום שהיתה היא‬
‫ל‬
‫‪4‬‬
‫ותימה אליה ו י ר ך רמ; י״ח וס״יז ליהסי‪/‬ן'‬
‫נ י י כ נ י ' פירטה' גי' קל״ז כמספר ר י נ ו ע‬
‫אינ״י ועקר אזתיית הרינוע ע״ה כ׳ סלים‬
‫<ק' ננחיי הש‪ 0‬הזה ) ו ז ק אי ג״ק דקב׳יה‬
‫נאוו י ח ן ן ן נתוךים צואו־ן‪ ,‬בחמזיכש‬
‫לכרי‬
‫לבא אל הכונה נקיים מ״ש‬
‫נילקוש נאוו לחייך בתורים‬
‫בתורה שבכתב ובתורה שבע״פ נחרו‪/‬ים ‪12‬ו‬
‫הפייסניס ע ו י ירשו שם כחרוזלכמו חרוזים‬
‫של מ מ ל ו ת וכרי לבאר ה מ נ ה נקלים פי‬
‫חורה סתם נקי יסוד לאבא ובן נקי ה י ס ו י‬
‫דאנא שבתוך ז״א תורה שנכתב ובפרשות‬
‫ההיחסי״ם של אנא נקי תורה שנכתב זהה'‬
‫גבורות של אימא נקי תורה שנע״פ כמ״ש‬
‫עוד נקלים מ״ש בלי״תפ״‬
‫‪.‬‬
‫כסי מיין‬
‫תולדות כי סוד השיר הוא התעוררות מ״ן כ•‬
‫המעל? ממשה למעלה צריןלהלייקול כלי‬
‫שישמעו‪,‬מה שהוא רוצה ויקבלוהו גמה שהוא‬
‫עוד‬
‫מעלה הס הה' גנורות כ ל ע״ש •‬
‫בקרים מ ש מוהיס״ו ז״ל היכאו יכריו נם"‬
‫מ״מ על מ״ש כזוהר פי שלח לןקס״ה ע״א‬
‫מ‪,‬לקין כל מיני מרגלאן ל כ היינו מיין כחיי־‬
‫גבורות מרגליות נקובות עייכ וכז״ח ש״הש‬
‫אמרו נאוו לחיין כלאתקכדו אנפין באנפין‬
‫כדקא חזי לחייך ולא כתיב פניך בגין לכולא‬
‫•חי אבל לחיים אינון מתקנן צפצופיומילולא‬
‫ולע״י ירמוז על זווג הנשיקין הנקי‬
‫כליי‬
‫כסוד ל מ ר בסוד כל לנוד ו י נ ו ר שיצא מפה‬
‫הקניה כמי׳ש נע׳יח שי הולדת אליאי פ״ל‬
‫ובשיכלן ולכן כיון שפ זה מ י נ ר בהתחברם‬
‫פ״־בפ לכן אמ לחיין ולא פניך כי כהתחכי‬
‫פ ״ ב פ יהיה זווג הנשיקין ולכן הזכיר‬
‫מלקיים‪ .‬שהם‪,‬המשמשים אל ה י מ ר סול זווג‬
‫הנשיקין‪ • .‬מעתה נבוא א ל מ נ ת הכתוב‬
‫ג י אחי אשר החתן ת״ת ישראל ל נ ר על לנ‬
‫כלתו כפס<קלססתי שלא תצטער על מת‬
‫״‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫שלפעמים היא עומדת כ א ח ו ר כ י כן צריך‬
‫לפי שעת ושהיא עתידה לחזור פ ״ נ פ כישר‬
‫אותה כי כח;רתה פ״נפ ימלא רצונה תאותה‬
‫ושאלתה אשר שאלה מאתו בפסוק ישקני נןול‬
‫זווג הנשיקין כדי לקנל מאורות ראבא ולכן‬
‫‪ .‬ההוא אמר לה נאוו לחייך בתוריס בי כ י ו ן‬
‫שאת ע מ י נ נ ח י ' פ״בפ נאה לחייך אשר הגז‬
‫משמשים אל נח״'הלנור סוד זווג הנשיקין‬
‫בתורים שהם ב* תורות תורה שבכתכ סןל‬
‫הה'חסדים לאבא ותורה ‪ 8‬נ ע פ סול הה'‬
‫ג מ ר ו ת לאימא כימה שמקוים ע י עתה‬
‫לא היה לך אלא תורה אחת מבחי אימא‬
‫ת ו י ת ש כ ע ״ פ עתה יהיו ל ן שתים שתהיה‬
‫ש ל י ס י ם ו י אכא‬
‫ב ן ג״כ תורה שבכתב‬
‫שנתון ו״א אשר הארתו מתגלית בפה לן״א‬
‫ונותכו אליה כסוי זווג הנשיקין אפילו ע ל‬
‫כחייחסליסשל אבא הנקי חורה שנכתכ‬
‫אשר זו הימה שאלתה בפסוק ישקני כמ״ש‬
‫שם ואע״כיי כי מאימא ג״כ מקבלת קמלים‬
‫כמ״ששם לעיל ע ג ז קיא לבקי'אימי תורה‬
‫^בע״פ שלית נ כ ז י ו לאימא בנודע כ•‬
‫אפילו החסלים של אימא נקי ג מ ר ו כי הם‬
‫היו ג ס ו י ל ש ל אנא אלא שבאימא נעשו‬
‫כחינת קשיים צ ו א ר ן בחרוזים ירמוז אל‬
‫מהשנודע כי התעוררות ה ז ו ו ג צ ר י ן שיהיה‬
‫מצר הנוק׳ בעליית‪ :‬מ״ן וז״ש צ ו א ר ן בחרחל‬
‫כלומר כי כ י י שיהיה זה הענין צריך כ י ג‪0‬‬
‫אתה ת ת ע ו ר י מ צ י ן צ ו א ר ן בחרוזים אלו‬
‫הפיישני' כי שורר״ים הם ומנתם התעוררל‬
‫מיין ע״י הרמת קול להעלל מלמשה למעלה‬
‫ומה הוא מה שהם מעלים הם הה גבורל‬
‫הרמו‪/‬ו'‬
‫ג‬
‫ז!‬
‫י‬
‫״‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫א‬
‫שמן‬
‫*ימחו' ל^כ כלשון חרוזים של מרגליות‬
‫כקוצו' היינו מיין בחיי גבורז' והענין ב* בל‬
‫מה שיש למטה בזזוג התחתון כמער איש‬
‫ולו ‪ !*!.‬נעצם ובפיעל ישנו בבח כזונג‬
‫היוומ* העליון משיקיןנמ״ש כשי הפסוק׳‬
‫‪ ' 0 ,‬וירא כ׳ תחלה מזיוזגיןחב״ל לידה ויש‬
‫שם טיפת החכמישהיא י מ י י י י י ה מ״י זטפת‬
‫הניגה שהיא נוק׳ דייה מ״ן ןאח״כ מזווג‬
‫‪*.‬ה גולי רוחא חיא לנשיקה בפיה והיא‬
‫מעלה אותו כסוי מיין לזווג הנש׳קין שלה‬
‫טס ו״א הנה בי כן יש שם עלית מיין‬
‫וכמדע ג״כ מסיי זווג חיך ו ג מ ן בסיל‬
‫‪4‬י‪3‬יק יאחע״ה וסו י אחע״ה ליס ההינבודו'‬
‫העולות כסיר מיין מהגרון כי גם בפה‬
‫שלה יש בחי חו״ג והם נרמזיח כשיד‬
‫אותיות בה׳ של אהב״ה שליין;זוג הנש׳קין‬
‫כמ״ש כלי״תתהלים ע ״ פ ט ז נ לי תורת פ י ן‬
‫ו״ש צוארך בחרוזים בלימר גאוו לחיין‬
‫נתוריס שליס זווג הנשיקין נאסר בתתלה‬
‫*וארי שה״ס הגרזן בינה שלך בחיוזיימפיק‬
‫מרגליות גקזנות יןזרו הגבורות יעלית מיין‬
‫אקע״ה שבגיון אשר שם ליכ סוי השיי אשי‬
‫סולן הוא התעוררות מיין בהימת קול של‬
‫הפייטנים גמצא כ׳ בחרוזים גרמזו כחיי‬
‫המין ב' פעמים אי בברזי' המרגליות ואי‬
‫נבח׳ הפייטנים וכן הוא בזווגהנשיקיןכי‬
‫תחילה צריך בחיי מיין לזווג חו״ב שלה בפיה‬
‫יע*מה זאח׳יכפעס נ י נ ה ז י ז ו ג ה עם ז״א‬
‫ננשיקין‪!.‬ירן רמז כ׳ ר״ת נסית נ״אוו‬
‫‪'£‬חיין צ״תורים )יי קמ״ח כמספר ל״פ ה בייל‬
‫שלימ הד* סכלים ינשיקיןב' שלו וכי שלה‬
‫גנמהים נ י ' אותיות א״הבה בנויע ור״ת‬
‫וס' ת צ״וארןי נ״חרזזיס כמספר נק״ב לרמוז‬
‫טל סול המרגליות הגקזכות שאמרנו קר‪.‬ס‬
‫סוי נחי' המ״ן‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫<*(•‬
‫א) יאמר נאה לחייך בתורים כי‬
‫גחמן משנת }?לתו גנח׳'‬
‫משחת‬
‫קרש‬
‫השי״ע נהורין אשי כפניה והענין נמ״ש נשי‬
‫הנוגות דרוש ני ירייה כי המק' לוקחת הנ'‬
‫אלפ״ין אשר בגי מקיפין השניים יז״א אשר‬
‫לקחום ממקיף ?ראשון הנקי עטרא יגבו י י י‬
‫ונמשבין כה ג' אלפי״ן אלו כיי לתקנה‬
‫זלעשיתה פרצוף שלם מי״ס נהיגתה אב״א‬
‫וכל א'נחלקת לל חלקיס נ ל י ו ו יל•"* ומן‬
‫הכי •״• של אלף האי נמש־ן בי' הכניסני‬
‫תפיחיןקיישץ שלה ומאות ן•׳ החוסם שלה‬
‫ומן הנ׳ י״י של אלף הכי נעשים ב' היייס‬
‫שלה ומן אות ו׳ גופא לילה שהם חגית ומן‬
‫הבי <<ישל אלף ג' נעשין שוקין שלה ומן‬
‫אות לי היסוד שהס גליי ואח״כ שחוזרת‬
‫פ״בפ לוקיזת ג״כ הארת י‪.‬ט׳ יויי״ן אגר‬
‫נתפשטו נז״א ומאירין נג' אלפין שנה כי‬
‫הרי כל אל״ף היא בצוות יןייי הס סי אותי!'‬
‫ומאירין ט' נשי זע״י י ן ניה‪1‬סף נה הארה‬
‫יתירה מאי ואז נעשית היא כבחייג״פ אייל‬
‫אייל א״ל שהם בגי' ג־ אלפ״יז וט׳ יוד־יין וג״פ‬
‫אייל גי' מלין וה״ס מ״ש נמלך עזור ומושיע‬
‫ומגן אשר היא נעת חזיתה פ״בפ ואחר כל‬
‫זה מתעלין גישמות אייל הנן" וכולם מאירים‬
‫בפנים שלה אייל אחד בפן הימני ואייל אחי‬
‫בפן השמאלי ואייל אחי בחוגים שלה והנה‬
‫אייל במילואו אל״ףלמ״ר גי' קפ״ה ממצא כי‬
‫נ ' פעמים קפ״ה אשר בתרין תפז חין קיישין‬
‫לילה הס בגי'ש״ע כי עתה יש כפניה אור‬
‫כל הש״ע רמא נהורין אשר באנפין יא״א‬
‫אכל ז״א אין בו רק לין רבוא נהורין בלבי‬
‫וז״ס מ״ש רז״לנואו״הר לא היה יכול להסתכל‬
‫בפגי חוה אשתו והטעם כי בחזרתה פ״בפ‬
‫עמו יש לה ש״ע רבוא נהןרין באנפהא‬
‫וה‪/‬״א אין לי רק ק״ן רבוא נהורין נ לבי •‬
‫והנה אייל הגי אשר בחוטס שלה הנה ליס‬
‫בחיי היעת המכריע בין בי אנפין וכיון‬
‫שמכריע בעיה׳לוקח ב' כחותיהס נהם בי‬
‫שמות אייל העולים ש״עכויעיישכ • והנה‬
‫לחייס נקי הנ' תבוחין קליקין כמ״ש נסי‬
‫‪1‬‬
‫מ״ש‬
‫א נ<•‬
‫שיר‬
‫השירים‬
‫לא‬
‫מ״ש שיג ח״נ פ״ח וגם החוטם נמנה עמהם‬
‫נמ״ש שם יז״ל נ י מלכות יעתיק מתלנש‬
‫באריך נחוטמא עם תיין לחיים נ תפוחין‬
‫קי^שין כנילע נ׳ פרצוף הפנים מם החוטם‬
‫הואנמ״ש אין מעייין אלא על פרצוף פגים‬
‫והגה הג־ א לפ״ין‬
‫״‬
‫עם החיטם ע״ש‬
‫שלוקחת נתחילה והם נציזר יל"* הני נגי׳‬
‫ע׳׳ח כמספר לחי״יך אח״כ במזיתה פ״נפ‬
‫נעשו בה ל שמות אייל גי' מג״ן ועם הל‬
‫שמית וששה איתיזת שלהם הם נגייק״נ‬
‫ואחייב אתמלאין הל שמות א״ל וכל אחד גי'‬
‫?פ״ה וגי תקנ״ה במספרם ועם משהרס‬
‫בפשוטם ק״נ הכל גייתינ״ז במספר תזרי״ס‬
‫ע״ה‪-‬עוד כתה שם נ י ז״ס מש״ה •ידבר שלשת‬
‫אלפים משל כי מאלו סל אלפין שבה מתפש'‬
‫גניה לש״ע יבוא נהזרין כ מנין מש״ל ז״ש לה‬
‫יאוו לחיין שקם הל אלפ״ין במספר לחיי״ך‬
‫שליקקת תחלה כ׳ ע״י געשית קרצוף שלם‬
‫נתחלה ואח״כ מהם מנחם נאיו לחיין‬
‫ממש שהם סוי הפגים תיין תפז חין קיישין‬
‫והחוטם עמהס נתור״יס שהם הש״ע נהורין‬
‫הנעשים מן הל שמות אייל אשר נפשי טס‬
‫ומספרם נאותיותיהס ובמילואם עולים‬
‫ג מספר חויי״ם ע״ה כמש״ל * עוי רמז בי‬
‫לח״״ך בתוי״יס גי׳ תשל״ו זעס הבי תיבות‬
‫וכיביללים הס בגי'תש״ם במספר ביפעמי'‬
‫ש״ע אהל יפגיס ואחי יחוטם זכמ״ש נע״ח‬
‫שי א״א פי״גבםזי והאימה לא תש״ס כי‬
‫בשמאירין אלו הש״ם נהייין למטה א; והאימ'‬
‫)ג( א ל יאמר נאוו לחייך בתורים קיוכ'‬
‫לא תשס ע ז י רמז כי הגה אלו הש״ע נהייין‬
‫לזה כי החתן משבה לכלתו מ‪5‬‬
‫גמשנין מאריך כמש״ל וא״אסולז כתר יאצי'‬
‫היות יעתה שלם והענין כי הנה כתנ נשי‬
‫ולכן בתור״ים טס ני בוללים הוא בגי'‪.‬‬
‫מיז״ל ברכויוז״ל כנר הייעתיך עכין אימי©‬
‫מכל ^׳ צוארן בחרו‪/‬יס ירצה ביי צואר כק'‬
‫ו״ל נשים דעתן קלה זזה הוא בהיות נוק‬
‫בית המקדש כ?רש כזוהי פי ויגש י ף י״ט‬
‫מ״א מאחוריו ״ אמנם בהיותה פ״בפ אן‬
‫ע״ב צוארן יאמקישא ילתתא יאיהו קאים‬
‫הביכה שמקבל ז״א מן אימא עלאה לצורן‬
‫בתיקינא ישסייו בקילא לגופא^ע״כ • ובן‬
‫גוקניה אין הניבה ההיא קלה אמנם •ש‬
‫אמת בז״ח שה״ש על ססוק וק צ ו א י ן אה‬
‫בה יעתשלם נ י אז נותץ כה האית ע״ב ק״ל‬
‫וע״נ קי״ס שהם בגי' תחייי נפשי שהם <‪*•/‬‬
‫אית לן ני חקישא גאיעא • ונמי‪63‬‬
‫אמיו צואיך בחרוזים אלו ע י סנהדרין •‬
‫וייוע כ׳ עי סנהירין הס בנינה במ״ש צלי )‬
‫•‬
‫זי*ה נמצא ב* חחזיס ׳ימוז אל הנינה‬
‫והנה אמימ ב• בזמן כ״המק הנזק׳ הייוה‬
‫נמקום הבינה ואין ספק שיהיה הפרש ג מ ל‬
‫מזמן שמקבלת הנזק' הש״ע נהורין נהיותה‬
‫במקומה למנ‪1‬ת לזמן שמקבלת אזתס בהיותי‬
‫נמקום הבינה וכמיש יומה לזה נעייח פי״י‬
‫בי לפעמים אין באימא רק ק״ן נהורין כמו‬
‫ז״א אבל ענ״ז יש הפרש בין ק״ן יאימ־לק״ן‬
‫יז״א כ׳ אימא נמשך אליה זה הק״ןמאריך‬
‫עצמו לבייתה יניקה ש‪ 0‬אבל ז״א היא‬
‫וחוק מאוי מן הפנים של אריך בזי עייש*‬
‫והבא נמי בזמן ב״המק שהיתההנזקיבמקז'‬
‫הבינה ולאי נ• באשר מקבלת הש״ע בהורין‬
‫הם במעלה •יתר גלולה ז״ש נאי ו להייך‬
‫שהם הפנים שלך בתורים שלים השייט נ מ י י ן‬
‫שתם נמשכין מנת״ר שהוא אריך אשר הש״ע‬
‫והכתר הכל נרמז בתזרים וזה הוא נבל זמן‬
‫שאתמקנלת אותם אבל עתה בזמן צוארך‬
‫שהוא הבית המקיש יש להם מעלה יותר‬
‫ניגלה בי אתה מקבלת אותם צמקו׳ עליון‬
‫בחרוזים הרומזים אל העי סנהדרין אשי‬
‫המקום שלהם הוא בבינה וכיון שעתה‬
‫אתה נתעלית במקום הבינה ומקבלי אותס‬
‫שם ודא• היא בי מעלתם גילה יותר מ ן‬
‫הש״ע נהיר׳] אשר היית מקבלת במקומן‬
‫למעלה‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ח‬
‫‪6‬‬
‫העלמין־•‬
‫א‬
‫משחת‬
‫שמן‬
‫* מ \ כ ו ת הנק* נפש גס־ מ א י י ‪3-‬ה ה*י ה‬
‫י־ההייין ילין וגם תוסיף י אותיות הוי״ה‬
‫הוי הכל יעת נמצא בי נתת< לה כל ה נ י ב '‬
‫וההאי<ןהזאת אז א־נז נ ו כ ה קלה אלא‬
‫וידוע כ• מה‬
‫לעת של ס נותן נ ה ע ״ ב •‬‫ג נ א מ י נ ל י מ שהגול\ יטתה ק״ל הבונה היא‬
‫י‪8‬אין ‪5‬לעת שלה רק ליג ת' הף״ומ ג י ר\"ל‬
‫וא״כ בחזרת* פ״כפ שלעתה שלם הוא שכולל‬
‫וזו'ג כ? בחזיתה פ״בפ נותן לה החנןייס‬
‫ג*כ והנה הארת‪.‬הפנים הוא מהלעייאסהיי‬
‫*אנפין כ מ ״ ש נ ל לין והכי איתא נלי״ת‬
‫‪:‬צל אמור היל כי היעת כולל כ' פנים חו״ג‬
‫מ י ה ז כ י ופני הציקי לזה ת י י ן ת פ ו ח י ן ה ם‬
‫זדק<ןז'מ; י׳ג תיקונידיקנאשכוללז״פ סייג‬
‫שהם ג י אמי ת !מילואס ז״פ ל״ז עולים בג׳״‬
‫נ ד י ב ״ פ ק״לשהם ל חנןלים שפולין ק •ל‬
‫ו ב ן ה׳ גבורות עולין ק״ילכולם הף״ותואלו‬
‫הס מאירים בפניס מהיעת‪:‬כוי ע״ש והנה‬
‫כתבנו ל ע י ל כ י ת ‪ 1‬ו י ‪ 0‬ה ס ל ת ו מ ת תורה‬
‫שנכתנ ותגרה פבע״פ וה״ס ל חסלים ד ל‬
‫גטמ<ז׳'ש לה המתן נאזו לחייך שהם הפני‬
‫שלך במגרים נ ל תורות ש ל ס ל חש ליס והי‬
‫ג ב ו מ ת אשר הם מאיויסיבפניך וזה לך האני‬
‫על היות היעת שלך שלם כי הלעתאסהיל‬
‫כאנפיןוהכי אמרו ב; ח ש״הש נאוו לחיין‬
‫נתגייס תיח כל גוונין ילנו וכלמחשנתין‬
‫ורעותיןלעלמ י א י ט ן גו *בא כלהדאתחזון‬
‫נ א נ פ י ן כוי כל״א הכית פניהם ענתה נ ם‬
‫והשתא לתיקוני; לכלא כנלהו כלקא יאות‬
‫נת‪..‬קונין יכשלאן נתיקונין ל ע ו נ י י ( ט נ י ]‬
‫מ י י כאוו לחייך בלא כסופא כלל וכל י א הוה‬
‫נזמנא יאתנני נ י מקישא ועלמין כולהו‬
‫בחלווא עילא ותתא בחמיא^ עילאי ותיןאי‬
‫ו כ י י ן אתמקנו אנפין כיקא חזי ע״ליוו״ש‬
‫צוארך בחרוזים כלומר זה שאני א)מךי כי‬
‫גאה לחייך בתורים של ס‪ -‬ק‪0‬ו*ג אשדהנז‬
‫מאירים בפניך הוא עתה בזמן נית‪-‬המקיש‬
‫״‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫|י‬
‫‪,‬‬
‫(‬
‫‪:‬‬
‫הנקי צוארן כי אתה שלימי•וגהמדס ‪£‬ל‪1‬ס‬
‫מרש‬
‫ה‪"10‬ג פ י הנה ח מ ד נ ו גי* י ל י א נ מ & פ י‬
‫ליל יהי הניו״ת יחסיים ועם ה ל הסלים‬
‫גי* קלייה וכן ק״ל רהיהוי״ותשל גמרות ו פ ס‬
‫הה' נ כ ו י ו ת ני'קל יה ו ל פ ע מ י ם קל׳יהע‪-‬ה‬
‫הכל ע ו ל ה כ מ ס פ ו מ ו ח י ם כי מכיוןשנזמן‬
‫הזה נ‪/‬מן נית המקיש את עומית טמי‬
‫ל י נ פ והלע' שלך שלם מחו״ג ל ק נאמ לחייך‬
‫נל‪/‬ור״ם שה״ש החויג אשיהסמאייייבפגיך‬
‫ג י ( א‪• 1‬אמר צוארך בחמד'ע״יהש־יל‬
‫שאומר׳ לה כאוו להייך בתנריס‬
‫נ י נ כ ל ע ת ו ז מ ן שאתה עמי ליבפ מאירים‬
‫נ פ נ י ך החו״ג כי היעת שלך שלם ואצןהיי‬
‫נאנפין מהו לפעם כ• הברכה שקנלון׳‬
‫מאימא לצווכך היא כרנה של<מה וזהו‬
‫בהיותך למטת ליש וק״ו עתה בזמן צוארך‬
‫שהוא כית ה מ ק י ק כ י ע ל י ת במקום עליון‬
‫נמקום הברכה עצמה שהיא בחמדינמקום‬
‫הנינה כמש״ל כי נאוו לחייך נ ת ו ו י ' כי תמיר‬
‫מאיריס הס בפניך החוי׳ג כי תמיל הדעת‬
‫שלך שלם ובמעלה ימירה לפי מקו ע מ י ת ך‬
‫•‬
‫עתה יותר ממה שהיה מקוים‬
‫י‬
‫) ה ( א‪ 1‬יאמר נא)) לחייך גתויים נ ג ק י י‬
‫מ״ש בנןי״ח ש׳ הירח רמש א״ט ב ח‬
‫והעני! נקיצגר הוא כי הח״וב של הנויבא‬
‫המה מילים• ע" י ב החסייסהממליימ״ת‬
‫לז״א׳ומשם ולמגן הי הגדלות שלה הוא ע״י‬
‫הה' כבודות כי בתחילה לוקח אותם הצוק׳‬
‫נ י ע ת שלה המכווןכנגי היסוי דן״א ונשאר״‬
‫שם מושרשים זמגיילין אותו ואחייב יוריים‬
‫ומתפשטים ה ל *נוחת מחסי ע י הוי שבה‬
‫ו מ ג ד י ר ן אותם ואליכ מ ה א מ ^ ו ‪ .‬ה ג כ ו מ ת‬
‫פנתפשטוייס מאיריס כישור שלה ומגדילה‬
‫אותו כי מהזעת שלה ולמטה י ס נ ג י ל י ם‬
‫עלי הגמרות‪ ,‬כי אין מתפשטות‪ ,‬הגטיויו‬
‫יוק מתלעת שלה‪,‬ולמטה וכל כך משמשות‬
‫‪1‬מגלל[תהגנוהת אתהנ)ק‪3‬א כמן החעליס‬
‫אל‬
‫‪\1‬‬
‫נ‬
‫‪1‬‬
‫זי‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫א‬
‫משירים‬
‫שיר‬
‫‪8‬י‪-‬‬
‫י אל הז״א כי גס הגבורות הס מים ממש‬
‫כאיי בי ממה שהיו כבה•'נקודה צ י ו ו נ י‬
‫המכילין את האילן רק שהם מיין ולכן נק‬
‫ע י ל י והגדלתם היא כח)י*ם שה״א י נ״ה‬
‫גטרית גשמים כוי ע ש ונשי ליי* המוחץ‬‫זפמ‪6‬פר תור״יס העולה כמ&צייגנ^מםלייס‬
‫פי״ב כתב כי הדעת מוקכא שה״ס הה'‬
‫דנציחוהו״י כי ע״י נצדלו ונאור לחיין‬
‫גבורות אינו בראשה כמו ז״א כי בראשה לא‬
‫אמנם צןארך כ ל י מ י מצו א י ן ‪1‬לצונ‪1‬ה כ י‬
‫יש כ• אם נימוחץח׳יוה והיעת שלה• מקומו‬
‫שם מקים הלעאישלך הגילוס שלך גוא|‬
‫הוא באמצע שתי הכתפו' שלה כשליש העליון‬
‫החרוזים שה״ס הגבורות כמ*ש לעיל ׳שהם‬
‫ית״ת שבה כוי ע״ש •‬
‫והנה ממש״ל ב ע נ י ן חרוזים למרגליות שסויס גבו רו * גנז למספר‬
‫?ש״ע ג ה ו י ץ מדרזש ו* ירייה מפורש כי‬
‫חרוזים נרמזו הגבורות כי חיו״יזיס גי'‬
‫הלחיים שהם הפנים ת ר ץ ת פ ו ת ץ קיישין‬
‫רע״א ״ והנה אמרנו כ י פיעמה יש"‪:‬ה*ג‬
‫הס נ ס ו י ח״וב שבה כי הרי כתה כי החוטם‬
‫מושרשות שם והס ב ג י ק״ל ועם הה״ג גי'‬
‫הוא הדעת המכריע ניניהם ע״ש * והנה‬
‫קלייה ואח״כ הארתם מחפ&טתנחייגת ל ס‬
‫תןריס נקי ניה כמ״ש כשי מ רשב״י פרשת‬
‫שלה הרי ק״ל ועם הה'גבורות הרי קלייה‬
‫נראל‪/‬״ת מ׳ הניצנים ע״ש גם תוי״ים בגי'‬
‫ובי פעמים קל•'ה י ה י י עייר ועוד אחי‬
‫הרנ״ו כמספר שני'• חסי״ים ינ״צח וה״וי‬
‫לכללותם הנקיצת ביסוד הרי רע״א כ מ ס צ י‬
‫ע״ה ז״ש נאוו לחייך שהכ הפנים ח״זב שלך‬
‫•‬
‫הרוויים־ ודוק אי ניחא" קמיה מןליה‬
‫‪1‬‬
‫!‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫>ג*ג‪$‬‬
‫?‪4‬‬
‫‪-‬ך‪1‬ור‪ 1 #‬ה ^ ח י ך ? ג = ‪ 5‬נ ק ר ו ת ‪ 1‬ז ‪ 3‬ם ף ״‬
‫ע ו ד צתנ שם נ י ח ש א ט נייח‬
‫ף ן י ד״!‬
‫כי אותיות ב״ח הם כחכמת‬
‫י נ ו ק נ א כ י היא י ש נ ה נ ק ו י ה ^ ח ת ממת‬
‫שלקחה ממלכות עצמה ועול נקזיה אחית‬
‫לוקחת ממוח החכמה המתפשט כנצח יז״א‬
‫כ נ ו י ע כי חכמה לנוקכא היא כנכי פרקא‬
‫קלמאה ינצח י ר א ויונית ממיח החכמה‬
‫ש י ו ואחייב הח?ד שבנצח מ ר ם גילויו‬
‫שמונת־ נקןיות‪ .‬אחיות׳ ונשלמו לעשר הי•‬
‫נחי׳ לין״' הוא בכינה ינוקבאכי יש נ ה ג *‬
‫נטויות נקודה א‪-‬מחלקה שלקחת מהמלכות‬
‫‪.‬עצמת ועלי נקויה אחרת ממוח הבינה‬
‫שכמוך ה ו י ל‪/‬יא כמ״ש ננצחו*‪1‬וד נקולה‬
‫אחרת לוקחת מן ההוי לאימא עצמה‬
‫שבתוכו ניתן המיה הנז כי להיות ההול קו‬
‫שמאל נכנשבמנץ• ואז החשישנהול ל‪/‬״א‬
‫מכייל ז'אחרות וזהו ג״ז ד״ו בלעת חסל‬
‫כ• א ץ לה רק נקודה אי ננגילי' בה ט' אחרו'‬
‫וא״ת ה י ׳ נחכמה • ניאדגו מקוא נ ק ו הזה‬
‫ת‬
‫‪,‬‬
‫־^־ י‬
‫שהוא ב"‪ 0‬כי החכמה וקמויחשנתובונמג^‬
‫התשובה כ• אלו ה מ ו ח ץ י*מ>זצשטץ] בנייה‬
‫יז״א אינ; מיחץכי אץההוחץ רר^בג״ייזי׳א‬
‫אבל משס ולמטה הםיהאיותי•נעל'מ‪^.‬ואי)‪6‬‬
‫ממש מ! ק ץ וא״כ אלואי שיס&ינ{• כל אותו‬
‫המוח המתפשט נצצח ח‪-‬אי^עשית‪.‬מוח־‪.‬‬
‫חכמת רנוקביוהלואי שיהיה כלו נכא^מןח‬
‫אחי אך שיתפנה כ כ ל קו י״מץלנוקבא';^‬
‫א״א וכן כיוצא כזה בקן שכלא^כיי&ץ המות*‬
‫נמנה ונחשב י ק בבינה ינויןנא ו נ נ & י י כ ^‬
‫כיון ש ק הוא איך געשה המוח ממש״נחכמה‬
‫דנוקפא או בבינה שלה כיון שהוא*ע^כ\‬
‫אינו מוח ו ה ע נ י ן כ י ע״יהאיויו הי^סליס‬
‫המגולים אשר׳ שם לפיכך הם׳ מאיריס ש^‬
‫הרבה ויכו לץ להתגלות הארת^המלונשזת‬
‫שם ו ״לול ה לעשות מנח ממש כאן‪.‬ננוקנאי‬
‫וטול אחרת כיהחנןל׳ם האלו מאירי*בנה״יי‬
‫יאבא הנתוניס תוך נה״י לאימא ואז מ א ־ י י <‬
‫נליישליאבא ונה״י של אימא ויוצא*מה"ס~‬
‫ג‬
‫אור‬
‫א‬
‫שמך משחת‬
‫אויינוט״יכל אלו ההאמתישצח בנייה‬
‫זאימא לעשית המוחין בראש הנזק' אע״פ*‬
‫שאינם אלא בחיי רגלים ובכר ידעת כ״ א״ן‬
‫הנןקנא נעשית אלא מנה"• יאימא ולא‬
‫מאכאאןהלואי שכל הארות אלי יספיקו‬
‫לעשימלת מ ח י ן ולא שיספיק לבל איכה‬
‫נוי ע״ש • והנה תורי זהנ גק' נ‪-‬ה ואימא‬
‫*מלש נש" מי ישביי פ׳ ביאשית סז'ן> מי‬
‫וןט*גי‪ 0‬ע״ש גם פסן* נקי החסיים בנייע‬
‫והנה לטיל פירשנו נא‪1‬ז לחיין שהחתן הוא‬
‫אמר לה כאוו לנןיין שה״ס ח״וב שלן ג ׳‬
‫נאזוכי מ ז ל ו נתוריס ט״י תורים שה״ס הגי‬
‫חסיים דנו״ה ועל זה אומר לה תורי זהב‬
‫נעשה ל ן כלומר כי עלמה שאמרתי נאזן‬
‫לחיין נתזרים שנגילו חי׳וב שלן על •יי‬
‫המסיים עול אחרת היתהנם כי תורי ; ה נ‬
‫מה״ס ג״ה לאימא על ירם ב״כ נעשה ל ן‬
‫! ת ז ן ה ח ״ ו נ שלן ולעשות נם נחיי המוחין‬
‫וגם נטשה ל ן בי נעשה אותם הנח ' של‬
‫הוי* והנ שה״ס נ״ה לאימי במז שהם שלך בי‬
‫‪3‬מו שאנו מונין נקויה אי נחפמה שלך‬
‫מחלקן ונקזיה א ננינה שלן מחלקך‬
‫כ ן אנו מוני! מה שאת לוקחת!מתנרי‬
‫‪1‬הנ שה״ס ליה לאימא כאילו הם שלן זע"׳;‬
‫נתקנ״ם ח״זנ שלן וא״ת כי כיון שהם עצמם‬
‫אינם מוח רק האחת נעלמא בי אין המוחין‬
‫יק בג״ר א ן משם ולמטה הם ה‪6‬חת א״ב‬
‫אין יעשו מוחין בח״ונ שלך לוה אמר טס‬
‫נקודות •‪8‬כנןף כלי מר <י עם הארות נקייות‬
‫ק כ ג ן ן שה״ס החסיים המגולים אשר שם‬
‫הס מאיריס הינה שם זימלין לגלות הארתם‬
‫ויכוון לעשות המוחין לח״יב‪ -‬ממש בך ״‬
‫אפשר שהיא כזנת רז״ל נמייש‬
‫ןןך״ן‬
‫וז״ל ליא חזרי זי‪.‬נ זה המשכן‬
‫הה״י ואת הקרשים תעשה זהב עם נקודות‬
‫הכםן׳המי״א זז׳ העמוויסוששוקיהם בסף‬
‫טייב ״ כי לכאורה צ״ל מאי שיאגויה ימשכן‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫*<־•?(׳ קיא)א׳ מקום לאמו וסג א?שי והוא‬
‫קרש‬
‫טל איזה בליזהנ שהיה נמש‪:‬ן ועוי כי‬
‫גתיזלה אמרו זה המשכן משמע על בללזת‬
‫המשכן זאח״כ הניאו ראיה מפיואת הקרשיןו‬
‫מ י משמע שהוא על קרשי המשכן ואס ב ן‬
‫אמנם‬
‫מתחלה הז״לל אלז קרשי המשכן •‬
‫לפי ירכינו יזבן כ* רצי לימ!ז לנו כ׳ תויי‬
‫; ה נ ׳ < ס נ״ה יאימא והענין כי משכן נקי‬
‫אימא כמ״ש נ^זזהר ^כ״מ !עיין נסי מ״ן‬
‫קרשים נקי ליה יזיא כמ״ש נ*לי"ת פ׳ פקודי‬
‫והן ווי העמודים נקי נ״ה יז״א כמ״ש נע״ח‬
‫שיאריך זנש'השמות וידוע בינ״הלאימא‬
‫קתפשעין ננ״ה רז״א והנה זהב נקי אימא‬
‫נבן נקי הגבירה כנויע מכיימ ז״ש תורי זהב‬
‫זי! המשכן שהיא אימא ״ והמנה כ* זהנ‬
‫האמור נכתוב הוא על נחי' אימא לאפיקי‬
‫שאינו על נח•' הגבורה רק זה המשכן שהיא‬
‫אימא ותורי הוא הוא הנאמר בפסוק ואי*‬
‫הקרשים תעשה זהב <ז"ש הה״ל ואת הקישי'‬
‫תעשה זהנ יקאי לתורי ובזהא״ש כ׳ תווי‬
‫זהב הזא לש!ן רבים ואימרס זה המשנן היא‬
‫לשוןיחיי ואחייב ואתהקישים היא לשיןלני'‬
‫אלא בי‪/‬ה המשכן קאילוהב ואת הקרשים‬
‫קאי לתורי ללממו ג׳ תורי זהנ האמור ‪3‬א|‬
‫הוא עצמזמש״ה זאת הקישיס תעשה זהנ‬
‫כי הנה הקישיס הם ליה יו״א ואתר הכתוב‬
‫תעשה זהב כלימר תעשה כ* זהב שהיא אימא‬
‫תתפשש ע י שס ומה היא הנחי' של אימא‬
‫שמכסשי! ע י שם הם הגייה שלה וזהו תורי‬
‫זהב האמ!ר באן שהם ליה לאימא י• והנה‬
‫לשן הנתיב הזא ואת הקרשים תצפה זהב‬
‫וחייל ש־נו ואמה ואת הקרשים תעשה ;הב‬
‫ואפשר שהוא ס'ס אמנס אי לאו למסתפינא‬
‫אמ־נא בי נכונה שינו הלשין ואסרו תעשה‬
‫לרמי; כיניוס שהיא‪,‬על ליה של איכלשיתפשעז‬
‫בליה דז״א בי הנה ליה לאימא‪ .‬ה‪ 0‬מתפשטין‬
‫‪4‬תזן נ״ה יז״א והנה באומרו תעשה ירצה‬
‫הרמז הקרשים שהייה ליה ל‪/‬״א תעשה‬
‫שיתהל{?! נתועןז מ ה נ שהם הנחי• לאימא‬
‫ומק‬
‫' י‬
‫'‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫פ׳‬
‫א‬
‫‪1‬‬
‫שיר‬
‫השירים‬
‫ומה שמא מתפשט בתוכם הם הלה שלה‬
‫אך באומרו תצפה לא יבא הרמז על נ כ ו ן‬
‫כי תצפה הוא מנח! ־ן והלה לאימא הס‬
‫מבפנים נתוך ל ה דז״א ולכן ש נו הלשון‬
‫ואמרו תעשה לומר שכונתם לומר כי כאן‬
‫הרמז הוא כמו תעשה בי לפי זה יהיה כ י‬
‫ת ו י י זהב שהם ל ה דאימא שאימא שהיא‬
‫סול הזהב היא המשכן והלה שלה ממפשטין‬
‫תוך הקרשים שהם ל ה לז״א וזהו ואת הקר שי‬
‫תעשה זהב וכזה רמזו לנו ללמינו כי תורי‬
‫אמנם אם יהיה‬
‫זהב ה״מ ל ה לאימא •‬
‫האמת שהוא ט״ס צ״ל כי ואת הקישים הוא‬
‫כמו ועם הקרשים והנוגה וטס הקרשים‬
‫שה״ש ל ה י ל א ת צ פ ה לבחייהזהב שהיא‬
‫אימא ומה הס בחי אימא אפר הם מצופים‬
‫עם הקרשים שכס ל ה לז״א הס הלה שלה‬
‫ווהו תורי זהב האמור כאן שהם ל ה לאימא‬
‫עם נקודות הכסף כ מ ל א ווי העמודים‬
‫וחשוקיהי כסף הכונה לרמוז נמ״יש כי כקולו'‬
‫הכסף הס בחינת נחשלים המגולים של ל ה‬
‫נ י זהו לבר המגולה אשר בהם)לש נמל״לז‬
‫ו ו י העמודים וחשוקיהם כסף כי הנה הווי״ן‬
‫הס בסי' גלה והיו של כשף ‪5‬ילס החקי‬
‫והעמוליילב ליס הנו״ה כ מ י ע והיו חשוק״‬
‫שהם מחרן לעמודים כסף שה״ס החסד וזה‬
‫להוהתכי בנו״ה הס החסלים המגולי' וזהו‬
‫נקולות הכסף האמור נכתוב‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫) ב ( א ל יאמר תורי זהב נעשה לך עם מה‬
‫שניקלק דלמה הפסיק נ י ן תורי‬
‫זהב לנקזדלהכסף בתיבות געשה לך להו״לל‬
‫חורי זהב עסנקורויהכסףנעשת ל ך ו ה ע נ י ן‬
‫כ י הנה כתכ כשי הכונו' ל״ב לעמייה כממל‬
‫חסייס טובים חייל כבר הודעתיך כי רחל‬
‫נעשית מנילי לאימא ו י ע ק ב מנה״י לאבא‬
‫אבל אע״פי כי ככר נכנסו כתחילה כל נה״י‬
‫לא‪:‬מא אינם יוצאין לרחל על שנכנסין נהלי‬
‫דאגא וי״ס ל בחכמה ׳ ס ל א י ז * והגה‬
‫ל^ג‬
‫אע״פי שאמרנו כי רחל אינה נעשית אלא‬
‫מנה״י לאימא עלי; גס היא לוקחת מנולי‬
‫לאנא נהיותימדרוק כ ר וז״ס והתצב אחותו‬
‫מרחוק כ מ ל א מרחוק ה* נראה ל׳ כי מלת‬
‫נרא״ה נגי' ע״ב קפ״ד שהם אח<רי״‪ 0‬לאבא‬
‫כנודע ונהיות© מרחוק תוכל הנוקילקבלס‬
‫ע״ש והנה כתננו לעיל גי תורי ‪1‬ה הם לה‪.‬‬
‫לאימא ואפשר ל ב כי תירי ירמוז אל ג ל‬
‫נע״י לאימא שה״ס המוחץ כי הנה כתב‬
‫נכזנת נשכמל״ו כי המוחי! של אימא הס ל'‬
‫שמוי אהי־יה מלאי! קש״א קס״א קמ״ג ק ל א‬
‫והס בגייתרי״ו כמספר נ ח ך שם כ מ ל כוי‬
‫ע״ש והנהתור״י הואתרי״וו‪/‬הכ הוא כאימא‬
‫כמש״ל נמצא כ• תורי זהב הם המוחין י מ נ י‬
‫אימא ונקולית הכס!* י ם המוחץ לאכא‬
‫והנה לעיל ע״פ לריח‬
‫כמ״ש בס מיין ״‬
‫שמניך כמנגו בירך אחי שהכינה היתה‬
‫שהננקהא שאלה שיהיו בלא מוחין של א״ואי‬
‫כ י י שיתקן אותה ו<לז באה תשובת החתן‬
‫לומר לה כ י ב ר י ך כן יהיה תורי זהב שהם‬
‫המוחין דאימא על ירם נעשה לך כמו‬
‫ויעש מ י שס נתקן ונבנה הפרצוף שלך וזה‬
‫הבנין יהיה עס כקולות הכסף דהיינו‬
‫שיבואו גס כן נקומת הכסף שהם המוחין‬
‫של אנא כי אז יכולץ אנו לבמת ולתקן אותך‬
‫ט״י התויי זהב שהס המוחין של אימא‬
‫משא״כ קולס וכיו;שלפ• האמ' כל עיקר כנין‬
‫יקל הוא מאורות ןה״י של אימא ^א שהנהיץ‬
‫של אבא הס הגורמים יציאתס לחיזאלית‬
‫לכן תלה העש• ה שהוא התיקון שלה אל‬
‫תג<י של אימא ו א מ י תורי זהכ נכ;שה לך‬
‫כי ?‪1‬ו‪.‬ה‪ 0‬ייעיקי לנגיע' מטפל להם הלה‪•:‬‬
‫לאבא הגוימ״י היציאה אליהו‪/‬הו עס סיוון״‬
‫הכסף‬
‫‪5‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ירמוז תורי זהב נעשה לך אל‬
‫^‬
‫)ג(‬
‫ההקימה האחרת שכתבנו לעיל‬
‫משם הרב ז״ל כי אע״פי שרחל אעה נעשיל!‬
‫אלא מנר\י ואימא עליז גם ה־א לוקקזן‬
‫א‬
‫מסה״•‬
‫ש מ ן‬
‫א‬
‫ם מחת־‪.‬‬
‫מנה״י של ‪5‬נא בהיותם מרחוק כוי ע״שב ז׳יש‬
‫חורי זהב שהם נה״י של אימא על ייס געשה‬
‫לך כי נתקן אותך וגם עם נקודות הכסף‬
‫שהם המוחי{ יאבא יש ל ן קבלת אור מהס‬
‫ותקחמהס ולכן לא עירבן יחד ללמדנו כי‬
‫אין קבלת רחל מנה 'י לאבא שוה ‪.‬׳( קבלתה‬
‫מגה״י לאימא כי קבלתה מנה״י לאימא‬
‫ג י א עצמית ועיקרית ונקיחבמקום וע״י‬
‫היאיגנגית ולכן תלה העשיה נהם אנל‬
‫קבלתה בנה יי לאבא היא הארה מיעטתכי‬
‫עיקר אורות אבא הס ליעקב ואפילו זו‬
‫ההארה מועטת היא מרחוק וע״כ אמר‬
‫בלשון טפל עס נקודות הכסף •‬
‫‪,‬‬
‫א ל •אמר תורי זהב נעשה לך נהקליי‬
‫)ל(‬
‫מיש בש׳ יה״ק ונשיהמצות מצות‬
‫שילוח הקן ובעיה ש' ה‪/‬ווגים פ״א כי ב‬
‫מיני זווגיס יש באיואי זווג שליס וזווג ללא‬
‫שלים והפגין כי כאשר מזלווג אבא עם‬
‫אימא ע״י חכמה שלו שה״ס הגקולים כנולע‬
‫כ י בל השמית שיש בחכמה הם כניקול אבל‬
‫אותיות השמות שהם בבינה אין נהם ניקוד‬
‫והנה גשמזלווג אכא עס אימאמכחייחכמה‬
‫שלו מצד השמות שבו אשר הס מנוקדים א!‬
‫הוא הוגא שלים שהוא זווג חכמה ובינה‬
‫אבל נאשר הזונג הוא מ נ ח י בינה דאבא‬
‫שהם שמות בלתי ניקוי אז נקי זווגא ללא‬
‫שליס בי נקי זווג נבינה עם בינה כי הרי‬
‫אין אכא מ‪/‬יווגעסאימא אלא מ נ ח י ' נ י נ ה‬
‫שנו והנה‪/‬הו מ״ש רז״ל נשבע הקנייה שלא‬
‫•כנס בירושלים של מעלה שהוא זווג א״ואי‬
‫ע י שיכנס בירושלים של מטה שהוא זווג‬
‫שלים של ז״ון לגמרי גם מציני כזוהר נא״ז‬
‫שא״ואי לא מתפישן לעלמין והוי זווגייהו‬
‫לןליר ‪ .‬והנה מציגו במקומית רבים לאימא‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫מתתיכא מי‪1‬ל בנין ואין לה זווג כוי • אכל‬
‫ח ע נ י ן מ ־ ‪ ; :‬ע‪ 0‬הנ;' כי זההזווגשלם כי‬
‫מ א ‪/‬חג אי־ןאי נ כ ח ׳ ח ; מ ע שי‪.‬ס סנקולות‬
‫‪,‬‬
‫ק ר ש‬
‫זה נפסק בעינינו מימות החרנן וכמי־שבזו‬
‫פ‪ -‬פקזלי על היכל אהביכי מי החרב ן ואילך‬
‫לא ננגסו שם הנשמות הרשות אמנם זווגא‬
‫ללא שלים שהוא לחיש הנשמות ישנות או‬
‫להחיות השלמויאין זווג זה נפסק והתוטל'‬
‫הנמשך מאלו מזווגים הוא בי נאשר הוא‬
‫זווג העליון בהיותם למעלת והוא זווגא‬
‫שלים להוריש עטרות לבנים אז כל מציאות‬
‫הזווג ההוא ע י ד ר ו הוא לתת מוחין גמורים‬
‫לגילות אל ז״ון לאציי להוליד נשמות חדשות‬
‫ונמצא ביאז יש האלה גלולה נ א צ י ואז יש‬
‫מןחין גמורים אל ז״ון להוליל נשמניהצדיקי'‬
‫שהם מפנימיות העולמויונזמן שבית המקדש‬
‫קייס היה נעשה זווג הזה שלם והיו כאות‬
‫נשמות חלשות אבל אחר הסרבן נפסק ל ז ו ו ג‬
‫הזה כוי ע״ש בש׳ המצות ז״ש תורי זהב‬
‫כי בישר החתן השלם לכלתו השלימה ואמר‬
‫לה תורי זהכ ש ליס המוחין ראימא על ידם‬
‫געשה לך נתקן אותך כ• כל תיקונך הוא‬
‫על ירם )אלו המוחין יאימא אשר לך כלס‬
‫יומשכובמעליעליונ' כי הם באו מזווג' שלים‬
‫לאימא עם נקודות הכסף שהוא אבא כי‬
‫כסך ה״ס החשי וחסד גי׳ ע״ב ליני״ין שהלא‬
‫אבא והואהזווג עס חכמה לאבא כי שח‬
‫השמות הס ננקזיות וזהו עס נקורוי הכסף‬
‫וגס י מ ז כי הכס״ף ע״ה הוא כמספר‬
‫;•"חג החכמ״ה לאנ״א באימ״א וכאילו תאמר‬
‫עס נקומ׳ זיו״וג החכמ״ה לאב״א באימ״א‬
‫וכיון שהמוחין נמשכין מזווגא שלים גדלה‬
‫•‬
‫מעלתם כי הס מוחין גמורים לגדלות‬
‫ובהארה גלולה כי על ילס נס בנו יהיה‬
‫הזזוג שלס להוציא נשמות חדשות נשמות‬
‫הצדיקים שהם מפנימי* העולמית ולרך זה‬
‫יתכן לפרשו נ י ן נזמןבה״מק כי כן היה‬
‫הזווג באותו ; מ ן כמש״ל אלא כי אז לברי‬
‫החתן הס בבחי' שבח שמשבח לכלתו ו א ו מ י‬
‫לה תורי זהב שהם המוחין לאימא אשר על‬
‫ידס נעשק לך נתק[ לך בזמן הזה הס במעל‬
‫עליונה‬
‫ב‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫א פ<׳‬
‫שיר‬
‫מ‪5‬יוגה בי הס נמשכים מזווג דאימא עם‬
‫כקולות הכסף שהוא אבא בבחינת החכמה‬
‫שלי* ששם הס השמות בנקודות ובין לעתיד‬
‫אלא שאז לברי החתן הס בבחי' בשורה‬
‫שמבשר אותה כי כ ן יעשה לה והיא תשובת‬
‫החתן על שאלתה בפ״ לריח שמניך שישפיע‬
‫לה ־מאורות אבא וע״ז השיבה כי כן יעשה‬
‫לה להשפיע אליה ומנחי׳ הזווג היותר שלם‬
‫של או״אי שהוא מזווג חכמה דאבא עס‬
‫אימא כמש״ל‬
‫כ׳ ירמוז אל האמור מ״ש‬
‫נז״חש״השוז״ל והשתי לאת‬
‫מתמסיא בתיקוניך ובשנימו יץלהץ לאית‬
‫נ י מקישא וכמה צליקיס וחסיליס הא כל‬
‫מקורי; עלא׳ן וכל דרגיןישייפין הא אינון‬
‫לגבך לקבלא לך ולאתקנא לך בתיקוני!‬
‫עילאין ו ע י י תורי זהב נעשה לך נעשה‬
‫ודאי אעשה לא כתיב אלא נעשה מרישא‬
‫מקולה עלאה ע ד יסולא תתאה נתקן לך‬
‫ונעביר לך מסערא לזהב לתמן אתערו‬
‫דרח־מו ע‪ 0‬נקויותהכסףמסשרא דימינא‬
‫ע כ להענץ כי נקוריעלאת נקי אבא נמ״ש‬
‫מוהר״חו זל״הה בזוהר פי שמומי״ג ע״א‬
‫־הובאו דבריו שס נ ס מי״מ וכאן לקלק ל!מ'‬
‫מרישילנקויעלא׳לרמוז על חכמי דאלשמשס‬
‫׳יתחיל המתכת תיקון פלה ו י ד ו ע כי אבא‬
‫היא נין* ל ה י מ ץ כסף כ* מלכיש לחשל‬
‫דליא ואימא זהב גבורה שמלכשת לגבורה‬
‫‪1‬א‪£‬שר‬
‫‪4‬״‬
‫‪,‬‬
‫לאריך ‪.‬‬
‫יאמר תוריזהבנעשה לך כי‬
‫)ה( א ל‬
‫הנה נז״ח שה׳יש אמרו כי‬
‫מדרי הוא כמו וכהגיעתור אסתר והוא‬
‫לשון‪/‬מן והנה אמרנו כי זהב ליס אימא‬
‫ונקודות הכסף ליס אבא כי כל נקולות‬
‫כשכמה שהוא אבא והנה לעיל בלרך‬
‫האחרון דפסיק משכני אחריך פירשנו כי‬
‫שאלת הכלה כיתה כי אף בזמן נלימק‬
‫שעמי לתה נמקזס אימא שימשיך אותה‬
‫לד‬
‫השיחם‬
‫אחריו לב חי* יויזי עליונה במקוס אנא ו ע ל‬
‫זה נאה משובת החתן לזמר לה נ י עת ח מ ן‬
‫לכלחפ׳ן ז״שלה תורי כלומי זמנים יש לכל‬
‫בחי׳ העליות כי יש זמ; כי זהנ שלי©‬
‫אימא נעשה לך כי אתה תהיה במקומה כ•‬
‫נעשה לך עצמך כמו אימא ממש ויש זמן‬
‫עס נקויות הכסף שהוא א נ א שתעלה שם‬
‫אשר שס הס בחי הנקויות וזהו י״ת מייבת‬
‫ע״ס עיליית מיקוס נקודות שהוא א נ א‬
‫ותיבת הכסף אפשר לפרשה לשון כיסופא‬
‫שהיא לשיןתאוה ושיעור הכתוי יהיה נ ך‬
‫תורי ומג ס כי יש זמן כי זהב שלים אימא‬
‫נעשה לך כי אתה במקומה וננחינמה‬
‫עצנןה ויש זמןע״ס נקודות עיליית מיקום‬
‫נקייות שהוא אנא שתעלה שם במקומו‬
‫אשר זהו הכסף הכיסופא והתאוה שלך כ מ ו‬
‫נכספה וגם כלתה נפשי ויען כי עלייתה‬
‫באבא אינה עיקריתותמייית כמו עלייתה‬
‫נא*מא נ י שם הימה עומלת תמיר לכן‬
‫נבח•* אימא אמר נעשה לך כי שם הוא‬
‫נ ע צ ם עשיה ממשכילעשימ נבחי' אימא‬
‫ממש בת קמה באימא • אמנם עלייתה‬
‫באכא אשר היא לפעמים נאמרה נלשון‬
‫ספל ובדרך רמז‬
‫יאמר תיירי זהב נעשה לך כ י‬
‫א ן‬
‫)ו(‬
‫הנה נז״ח שליש אמח כי תורי‬
‫זהב ה*ס הטעמים ונקולומ הכסף הס‬
‫הנקגי־ומת״ל כייןלאמא שלמה ) א ת נ ג י נ י‬
‫מקלשא מהכתיב וישב שלמה על כסא ה*‬
‫למלך כ ל ץ האי כסא אתעטרת עילא ותת‬
‫וסלקא נתושנהתא לגבי עילא כ־ון ס ל ק א‬
‫נתושנחמא אושיפ להמלנא ימיגאלקבלא‬
‫לה וקביל ל ה נ ץ ד ר ו פ ו י ו א מ ר לה מילי‬
‫דרחימו ופקיד למיהב להמתגן וגנזנזן‬
‫דקר סכי יאמר ת נ י זהב נעשה לך עם‬
‫נקי לו־ת הכשף תורי זי‪.‬ב איגון פ ס י ? י פ ע מ י‬
‫שהכינה היא להללשי‬
‫וכויעש״ב ״ נמצא‬
‫‪,‬‬
‫‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫אליה *•אית המעמיס !*נקודות • א<זנ‪0‬‬
‫צריך‬
‫א‬
‫שמן‬
‫‪ 1‬י י ל ‪1‬הנין כי ייוע מ״ש הינ זלהיה נ ל מ‬
‫ב* הסעמים הס מכתר ו הנקות יו מחכמה‬
‫א״פ אין קיא אל הטעמים שהם תכתר‬
‫גח ןהנ שהיא נבחי'גבירות וכחי' ניקבא‬
‫‪1‬א‪ 1‬הנקומת שהם לחכמה קרא בתי' כסף‬
‫שהם נחי ח ס י ץ ובתי'זכר והלא הכסך‬
‫מ א י ו מ י יחמים בהחכמה והוא בחיי ז ? ר‬
‫לגני החכמה כמ^שמצינו בכתי וחכמה‬
‫דאיין כי הכתר הוא בהי' זכר והחכמת‬
‫היא ניזי' נוקנא לגביה * אמנם בחיגת‬
‫ואת אפתי שתתישנ נ א י י ן בי הנה נולע‬
‫הי א י י ן לקח הי תחתונות יכתי יכ״ןשהס‬
‫נחי' נועמים לב״ןונם לקח כל חכמה ימ״ה‬
‫שהם נחי'נקודות ימ״ה ומי• שלקח מכתי‬
‫לנ״ן נעשה כחיי נוק' אליו והחכמה למ״ה‬
‫שלה נטשה כחי' הדוכרא שלו הריכ׳ הטעמ׳‬
‫הס מכתי ויען כי הם משם כיין שהוא נח״‬
‫ג נ ו ת ת ונחי' נוק' של כללות ארין אפשר‬
‫לכנזמסנשם !הנשהוא נחייגכויות ונחי'‬
‫מק' ומקולות הס מיזכמה ?יען כי הם‬
‫משםמ״ה שהוא נחיי חשיים וזכר של כללו'‬
‫א י י ן אפשר לכנותם כשם כסףשהוא נחי'‬
‫משיים זוכר ואע״פי כי נפרעות חכמה‬
‫למ״ה שהוא לוכרא לא״א יש צ ז נחייטנת״א‬
‫וכן נ פ ר ש ת חצי כתי דב״ן שהוא נוק' דאי׳א‬
‫ישנםליכ עכ״ז נמצא כ׳ נכללות נחי' נזקי‬
‫דאיין היא כתי וטעמים ונכללות דוכרא‬
‫י א י י ך היא חכמה ונקולות • ולכן א^שי‬
‫לנכותם נשם זהכ אל הכתר וכסף אל‬
‫הקנמה ונא הימז על נכון כ• תינת תו״רי‬
‫החמז אצ הטעמים שהם מנתי הוא כמשפ'‬
‫חי״יו וטס היי אותיות גי" תי״ן אותיות‬
‫גתי לימוז כי א‪ $‬התירי שהם הטעמים‬
‫מנחי' הכת״י ור״ת עים לקורות היכסף גי'‬
‫קכ״ה כמספי חכמה ימ״ה עם הכי תיבית‬
‫והכולל להורות כי נקויות אלו הס מנחי‬
‫חכמהימ״ה והנה לעיל נ ד ר ן אחד ע״פ‬
‫לריח שמנין פירשנו ג״ שאלת הכלה היתה‬
‫‪,,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫משחת‬
‫קרש‬
‫שישפיע לה מההאח' דארין וע״ז נאה תשז*‬
‫החתןוכישי איתי‪ .‬נשיירהנאבה כלנרין כן‬
‫יהיה וז״ש לה תורי זהנ נעשה לך עם נ״ה‬
‫כלומר נטשה לן נתקן זנשפיע לן מאותו‬
‫המקום אשי התור* שהס נהי' הטעמי' נק*‬
‫והנ אע״פישהס מגתי והנקדות נק'כס)>‬
‫אע"‪3‬י שהם מחכמה ווה אינו בנמצא‬
‫נאופןזה ביאס נארין ומהאי גת ?!ונעשה‬
‫לן נשפיע לן כמש״ל מהזוהר למיהנ לה‬
‫מתנן יננזנז; ויקר שגי‬
‫‪ 1^1*11‬רז״ל כלשונם הזהנ ימ;ו נפסיק‬
‫זה על בחיי ארין הם אנלרו‬
‫נמירשי״א תורי;הנ נעשה לן זה חכמהמ*‪3‬‬
‫עס כקולות הכסף זה היןיגןל ע״כ • זכתנ‬
‫מזהי״ש יפה ז״לזה הסיגול כע״י השיטוע‬
‫הלכ! מכליל נ י ! שירה לשורה ניושר שלא‬
‫יכנס בו הכתנ ולכן נקי נקי״ת הכסף שהוא‬
‫לבן ככסף ענ״ל ״ ללע״י יימוז על כתי*‬
‫הניח ין והחוורת לאריך והעני{ כיהנה כתי‬
‫כע״ח ש־ א י י ן וכס׳ מ״ש ש״נ ח״גפ״ט וז״ל‬
‫ונבאר ענין י״גאויחיןחזורין‬
‫בקיצור ״‬
‫יאתגלו נההוא רישא קימאה גולגלתידארין‬
‫והנה פי' חזורין ר״ל נ י הנה בגלגלת •ש‬
‫שעחת והשעי*'הם מגווני; שינים או איומי‬
‫או שחורים או לנניס ואמנס ע ו י הגלגל<*‬
‫עצמי אשי בה צומחים השערות הוא חלין‬
‫סנו׳ כלתי שער והוא לנ; לוגמת הנייר הלנן‬
‫שכותנ׳‪.‬ס ורושמים עליו האותיות שחזחמ‬
‫נליו ונשאר לבנונית הנייר נ ץ כל אות ואות‬
‫והכתיבה היא אשא אוכמא ע״ג אשא חוויא‬
‫ןכן בגלגלת הזאת השערות הס האומיווו‬
‫והעור של הגלגלת הוא הלננונית של הנייר‬
‫כז׳ והנה אותו הלבנונית נעשה כמין ציור‬
‫לרכיס ואורחין ונתינות יימפסיקין בין‬
‫השעחיוכיון שהשערויהס עשויים בהתחלק*'‬
‫י״ג נימין ישערין כן ׳היהמםפי האורח‪-‬ן‬
‫המפסיקין של הלבנונית כזיוי״גחיורין וי״ג‬
‫נימין אלו הס ׳וצא״ן לסינה כי נ״ה לעתיק‬
‫‪4‬‬
‫ז‬
‫הס‬
‫א‬
‫^‬
‫השירים‬
‫סיר‬
‫הס כתלבשובתרץ תיקוני יישא לאריך י ע ן‬
‫יש להם נ כחיי ‪1‬הס אולכץ ופינין ו‪ 05‬הוא‬
‫מקל חלק בלתי שערות ועולה האור נמול‬
‫אור חוזר מתתא לעילא ואז בעלותו הוא‬
‫פוגע בקרנמא לאוירא המכס' את המזח כי‬
‫שורש השערות ממותרי מוחא גפקי ובעוברה‬
‫זרך קרומא לאוירא שהוא הת״ת הנק ך א ז‬
‫להיותם עוברים לרך שס נעשו צורת וו״ין‬
‫שהס השערות צורת ח י ץ ואייב נמצא בייש‬
‫נ בחיי אל האורות האלו אחת בהיותם‬
‫למעה יוצאים ממקומם ע י הגיעם אל‬
‫הקיומא ועלי] לא היו בציור ווי״ן שהס‬
‫השערות רק אורות לבנים וחוורין ואחרי‬
‫עלותם לרך הקיגמיכעשו וו״ין שהם השער!‬
‫ולכן כנגלב' נחי'אלו יצאו ונמשכו אלו‬
‫הבי בחיי שהם י״ג חוורתי וי״ג נימין לשערי‬
‫החוורתי ממקום החלק והשערות מהקיום‬
‫והכל מבחיי אור חוזר דליה לעתיק והנה‬
‫נ ץ מהחוורתי בין מהטמין נמשכו הארות‬
‫לז״א אמנם אל הצליקיס נמשך להסמתל‬
‫חוויתי לאחורי הראש ולש באל״ר ומכשירו‬
‫להא׳ חוורא ירתי צדיקייא לעלמא לאתי ת'‬
‫עלמין הליל ל שקל כסף ע ו נ י לסוחר כי‬
‫הם ת' כנגל ל יוי״ין אשר בהו״יה לאחורי‬
‫הראש וליא כלולה מעשר• הס ת׳‪ -‬וגס הס‬
‫מכסף כי ההוי״ה הזו היא לע״ב ליוליין‬
‫וחסל גייע״כ והכסף הוא בחסל ולכן הין‬
‫מקלי כסף ולא זהב גס כי הם בחייהחחרתי‬
‫שהוא לבנונית הראש לבן ככסף ואינם בחי‬
‫שערות־ שהם שחורות או אלומות כל עייש‬
‫מעתה נבוא לכונת רן״ל הס אמרו תורי‬
‫זהב נעשה לך זה הכתב הבוכה על י \ נ‬
‫נימין לא״א שהם השפיות שהם בבחינת‬
‫האותיות הנרשמות ונכתבנת על הנייר הלבן‬
‫שה״מ‪ .‬עור הגלגלת עצמו והשערות הס‬
‫כבחי' הכתב שהם האותיות עםנקולו״הכסף‬
‫!ה הממו ל שהוא השרםונן הלבן המבליל בין‬
‫שורה לשורה ונוכתם על החוורתי שהם‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪8‬ידגיני‬
‫ואורחי!‬
‫זוןגתיגומ ש) נחינת‬
‫‪.‬לח‬
‫לבנונית עור הגלגלת שמא נמול הנייר לבן‬
‫המפסיק•] נ ץ כשערות שהם נגח •י שורות‬
‫של אותיות ואז נשארים האןרחין חהייןשהס‬
‫החוורתי שהם לכן ככסף ונא הרמז על‬
‫נכון כי רנה נתכנו ני הטמין הס מהקרומא‬
‫לאוירא ולכן חזר"• כמסכר מהקרןמ <‪1‬‬
‫לאו״ירא עס הנ' תיבות להורות כי תורי‬
‫שהם הטמין יוצאין מהקרומא לאוירא *‬
‫עזר רמז עמ״ש נמ״ש פ״י וז ל והנה היותם‬
‫י״ג נימין כי הס גי הויו״ת ונהם י״נ אותיו‬
‫והס י״כ כימין לשערי ואלו הי״נ נימין הס‬
‫יינ יול״ץ שיש כל הוי״ות הגז׳ נמילואס‬
‫לע״כ זתי״ב מליין של ג' הוי״ות של הי״פ‬
‫חוורתי מאירין נאלו הי״ב נימין כ׳ ן‪1‬ו הי״כ‬
‫נימין הם נמשכין מאותם הי״יניול״ין רי״כ‬
‫חזורמיועוד יש נימא אחרת כוללת בל‬
‫הי״ב נימין והס י״ב יוד״ין אחיות ונמשכו*‬
‫מי״ביול״ין עצמם שנמשכו מהי״ב יולייין‬
‫כאלו ר\ב נימין ואחרי רלתם שס מהארתס‬
‫נמשכו י״כ אחרות ומהם נעשית טמאהייינ‬
‫מ'ע״ש נמצא כי שורש הטמין הם ג' הויי״וין‬
‫לעיב שהם בגי* ר א ועיקר הנימין הס‬
‫י \ ב י ו ל " ץ ג ״ ק " ך וטמאהי״ג •' נ יולייין‬
‫אחרות בג* ק ך ותיבת נימין גיי קיים והנה‬
‫אס תחנר רי״ו דל שמית ע ב וק״ך לי״כ‬
‫יוליין לי״ב נימין וק״ך לי״ב יולין יטמא‬
‫ר\ ג• ו ליס למספר תיכת נימ״ין הכל‬
‫יעלת גי תרי״ו במשסר תורי הרי כ*‬
‫בתיבת תורי שהוא הכתב שה״ס הני״מין‬
‫נרמזו הנימי! ושורשנז ועיקרם והארתס‬
‫שנרמזו הטמין כתיבת תורי‬
‫וכמו‬
‫כן נרמזו החימיתי כתיבת ע‪-‬ס כקי״ות כי‬
‫הנה חיייוורתי הוא בט ת״יס ועס לי אזתיומ‬
‫ש‪ $‬גי שמות ע״ב ליו״יין שהם החייורתי גוי‬
‫תרי׳ע כמספר ע״ם נקליוית שליס הסרנול‬
‫לכן נכסף וזהו הכסף כל ; * ומעשה נבגא‬
‫לשיעור הכתוב כפי לישת רז״ל ונקליס כי‬
‫‪,‬ז‬
‫״‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫י‬
‫״‬
‫‪,‬י‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫נןדע מי‪<0‬ל היולי״! והוו״ץ שלים החיוורת•‬
‫והטמץ‬
‫א‬
‫ע‬
‫א‬
‫משחת‬
‫שמן‬
‫והצימין כי כל אותו היחוי הוא להמשיך‬
‫הארה מהי״ג חיוויתי מליגה אחר מירגה‬
‫ע י ל א לעוייו לזווג עם נזקי ולזווגס לש‬
‫^ ל ה החינן למה ששאלת ממנו הבלה כפסוק‬
‫זייחשמניך מהאמת יאריך ע"! אומר לה‬
‫תוייזייב נעשה לךעםצקויות הכסףכלו*‬
‫געשה לך ננאי' הזווג ונשתיע לך מתורי‬
‫זהב שהם הצ־מין ראייך ע‪ 0‬נקויות מ ס ף‬
‫שהם החיהרתי יאייך כי משם ימשך‬
‫התעוררות‪ .‬הזגוג והתחיל ממעה למעלה‬
‫תורי זהב שהם הנימין עם נקורות הפסף‬
‫הנד‪.‬‬
‫בזוהר פי אח*מ לכלא ע״ב אמיו‬
‫תאנא נשעתא למלכא עלאה‬
‫נתסננקי חלכין יתיב בעםרוי כלין כתיב‬
‫על שהמלך במסבו נריי נתן ריחו יא יסול‬
‫דאפיק ברכאן לאזיחגא מלכא קלישא‬
‫במפרוניתא והכונה כי מלכאעלאההוא‬
‫לא והגם כימלכאעלאה חוא יסוד לאבא‬
‫כמ״ש ככונת תהלות לאל עליון ככצ כאן‬
‫ללא בשם מלכא עלאה לעעם כי כאן מלבר‬
‫כאשר כבר קבל לא המוחין גס למצל אבא‬
‫כנראה שםמהלשוןאשר ייתי למעלת ועול‬
‫כי כונת הזוהר נפרש הפסוק בסול הזווג‬
‫וידוע רלש בע״ח ש״ העקודים <לה ופ׳יח בי‬
‫אי‪ .‬אפשר אל הלוןלהזלווג אםלאנקבל‬
‫המוחיךמצל אבא שילס הצל* לחיה ובבואם‬
‫המוחין למצד אבא אז נכנס היסול של אנא‬
‫בלא וממסשט ע י ה״סול בו ולכן קרא מלנא‬
‫עלאה ללא מצל מלכא מלאה יסוד אבא‬
‫המלונש כתוכו בתפנוקי מלכין ה״ס המוחץ‬
‫שהם תפנוקא אל הוי קצוות הנק מלכין‬
‫כנול יתיכ בעערוי ליס תייןעערין לדעת‬
‫דייקא בענורוי׳ ולא אמר בםערין כילוע‬
‫פהביעערין לח״וג לדעת הם אחסנתא ל‪/‬״א‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫עצמו כדין כתיב על שהמלך במסבו ו ? נ ל‬
‫מרש‬
‫שהם החיווית• וגס להויית כי? מה שמאירים‬
‫ומשפיעים הי״ג הכימין למטה הוא מנח‬
‫הי״ג חונרתי שהיי ה״״נ וליין לחיהיתי‬
‫מאירין אל ה״ינ נימין ימהסנמשבין הי׳״ג‬
‫נימין מאותם ה״״נ יו ליין להיחרת• וזהו עם‬
‫נקודות הכסף יקאי גס אל הי״ב נימין כלומ‬
‫תויי זהנ נעשה לך שהוא האית בנימין‬
‫כגם מה שהנימין עצמם הם מקבלים‬
‫מנקולוי הכסף שהם הי״ג חיוויתי בי משם‬
‫היא ע י ק י ההמשכה גם אל הנימי! וינק‬
‫א• נ־יקיק״בה‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫הוא ראוי לזווג לכן נייישה״ס יסוי לנזקי‬
‫שמעלה מ״ן מתתא לעילא כנלשהמלפלל‬
‫בסי מיין וזהו נתן ריחו כסוי הריח שעולה‬
‫ממסה למטלה שילס הכל! ולש נ י י י נתן‬
‫ריחו לא יסיל שלי ס יסוי יניקבא לאפיק‬
‫ביבאן שליס עלית כלן להזלחגא מיק‬
‫נמערוניתא * והנה שם בס* יאיי נ^יב‬
‫והרכ החיי לל ליא פ ג אמיו שמלשון זה‬
‫משמע כי נ י י י ה״ס ״סול י י ‪ 0‬ר א • ולע״ר‬
‫אין מכאןיאיה לינייהם כ• אדרבא משם‬
‫ראיה ליביי הרמ״ס זיל שאס כדבריהם‬
‫פסוק זה מי אמיו ע״כ ליל שהם לביי לא‬
‫מלקאמי נ י י י שפיחשו *סוי* וא״כ לא שייך‬
‫תחילת הפי ע י שהמלך במסבו הנדוש שם‬
‫בזוהר על לא אם הואמדנר בערו ועוד כי‬
‫מיקתק הלשון משמע להפךחוקאמילאפיק‬
‫נרנאןלא‪/‬לווגא ילק במערוניתא והלוא‬
‫היסול ררכורא אינו מוציא הברכות להזדווג‬
‫כי אם בה‪/‬יווג וא״כ הו״לל לאפיק נרכאן‬
‫בהזלווגא מ״ק נמצרוניתא ומיקאמ' לאפיק‬
‫ברכאן לאזחוגא משמע נ י י‪.‬מוציא הנרכן'‬
‫הוא הגורס הזווגוזה לא שייך בי אס ניסור‬
‫לטקבא שמעלה מיין וגורס הזווג מלש!שוב‬
‫ןי^נ• ה' ונא לילי פירוש ספרא יצניעותא‬
‫מהרב‬
‫ג‬
‫י‬
‫א‬
‫נ״ ‪.‬־ שיר‬
‫‪1‬‬
‫מהרב הכיול האור המופלא ללי וראיתי שם‬
‫כי חלי״ת כיונתי לדעתו לעת עליון ולל‬
‫שםיי*ינ בעפלוי ואז ברית קיש פועל‬
‫פעולתו ומפיק כרכאן למשיוניתא וכל‬
‫מחלים הולכייאל הים ומשמ' לי ימיקאמי‬
‫לאדהנא מ״ק נמעהנ*ת להיינו מ ן היוצאין‬
‫‪0‬ל י ל י ה י ס ו י מ כ ז ע א י ב י י א ויסולא והס‬
‫מעיררים הזווג לאזמ‪-‬יגא מלכא נמערוניתא‬
‫והייני יקאמר נילי שהוא כיסוי שבה והיינו‬
‫כתן ריחו מלמעה למעלה כענין הריח ע״כ‬
‫הרי מבואר ני הרב לל עלה על יעתו לפרש‬
‫נריי על יסזי ילא ומכח הלקיוק חזר‬
‫ופייש נירי על יס!י הנוקבא מלש • מעתה‬
‫שיטוי־ הנתיב הוא כך שהסיבים הנוקנא‬
‫קיישא אשי היא אומית על שהמלך שהוא‬
‫מ‪$‬כא קדישא נאשר אני רואה אותו במסבו‬
‫מלא כלעובשלס ומעועיבמותין ומערות‬
‫שלו אשר נבר קבל אותם ואז כבר העת עת‬
‫יגייס בי יכול להיות הזווג אז נריי שילם‬
‫יסודי נתן ריחו שילס במייעליתרלןמתתא‬
‫צמו הריח דרך רמז *ינרליי הוא כמספר‬
‫תיבות הלא היסרי לנולנא עס הל תיבות‬
‫והכולל ג״ב אס תמלא תיבת נרי״י כזה נוין‬
‫י״ש ד״לתי״וי כלנ יעלה כמספר תיבות‬
‫הנקזלי צילן של״י‬
‫ח‬
‫י‬
‫ת‬
‫לו‬
‫השירים‬
‫גכורות גם אוי שהוא האס הס בחיי מ ל ו ח '‬
‫מלש ה י י ל ו ל ל כזוהר )יקרא‪:‬לצ״ה אשא‬
‫ימינה* ניב רלגשבניקבא נק'א*מ‪3#‬ח‬
‫הובאו י נ ר י ו שס בסי מי״מ לש י״א ע ל‬
‫שמלךמ״המ הקב״השקוא לאבמאבו ברקיע‬
‫שה״מ היעימלש נזוהר ילטיל *מיצי נע&יו•‬
‫כי כיון שדעת) שלם כי קבל המוחין ו כ נ י יש‬
‫מצ •אות זווג התלוי ניעת אשר מ‪2‬ס המשכת‬
‫הפת הזווג פברהי סיני שילס הנוק בצחי‬
‫הה'גבויות שבה מתמי שהוא כתימילי^שן‬
‫מלמםה למעלה באורשליסהגכורללהעלל‬
‫מין שנאמר וההר ג ז ע י באש וההר שה״ם‬
‫הנוקבא בוער נאש שהם הגבייו' לעללנלן‬
‫ולא מפני שאמר כגר תבין שליל קודם בי‬
‫תינתבנרלאו דגקא כמ"שמוהי"שיפהז*ל‬
‫רק הבחנה תכף מתמי‬
‫עצמו צלע״י שהיא כעת הזוהר פי‬
‫‪,‬‬
‫פקורי יכ״ז ע״ב על שהמלך‬
‫במסבו בההוא חברותא ותפנוקא ל ע ר ן‬
‫עלאה נההוא שגיל לזתים ובכי; ולאאתגלי‬
‫ואתמליייא מניה ונסקא בנחלין יריען נרו•‬
‫נתן רי‪ \0‬יא ים כתראה דניא עלמא תתאת‬
‫בגווני! ולעילא וסליק ריחא עצאעלאה‬
‫כוי עיש י וכתב מוהררלולל הוכאולבי^ו‬
‫שם כס רלמ במסבו כי ההפיכה מורה על‬
‫מקום החירות שהם אייןאי הנק חורין נלכ‬
‫והבונה כי שהמלך הוא לא במ&בו ילג!‬
‫הזווג יא״וא• מקום החירות ולש נההוא‬
‫חברותא שילס חימר וזווג א ואי והעונג‬
‫והשפע נא מיסוי אכא אשראבאגר\עיז‬
‫ויסוד שלו כקישניל ואתמלייא מיניה• ־איממ‬
‫ונפקא ננחל״ן יייעאן שאימא מת&שפיצלא‬
‫כל קצ<<ת הנקי נחלין והכונה על שהמלך‬
‫שהוא לא מלא פונ עם שפע הנמשך מזווג‬
‫מסבו מקום כחירות שהם א״ואי אן נרדי‬
‫שיל‪ 0‬יסוי ינוקבא הנקי ים בתיאה םליין‬
‫ריחא פנא שיל ס מ ל ן כלי להזדווג עם לוז‬
‫כיון שכנר הוא מלא עוב‪*1‬ןעוטרנמוחותיו‬
‫‪,‬‬
‫״‬
‫‪,‬‬
‫כי;ל היא צונת ר‪/‬״ל נמירש‬
‫‪1‬א‪£‬שר‬
‫רב* אליע‪/‬ר אומי על‬
‫שיימשך כ משב ו ע י שמלך נלהמ הקנ״ה‬
‫במסנו ברקיע כ נ י צ י סיני מתמי נאור‬
‫שנאמר וההר נ ו ע י באש ע״כ ״ ונקליס כי‬
‫רקיע נקי היעת י ל א אשר בו הישויות‬
‫יא״ואי מלש־בס' מיין ועיין נשי מ רשנ״י פ'‬
‫שמות וידוע כי עיקר הזויוגתלוינלעתכי‬
‫משם נמשכת העפה • עול נקלים כי הר‬
‫סיני נקי הנוקבא זבה ה גבורות גי־ סיני‬
‫מ ל ש בסי נלן ו י י ו ע כי כל עלית נלן היא‬
‫ע ׳! הגמרות וגם המין בעצמם הם הה'‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫יי‬
‫נ‬
‫והס‬
‫א‬
‫שם;‬
‫כ שחת‬
‫‪1‬ה‪8‬ייניי הנזק' כמש״ל וכתנתי זה לאסוקי‬
‫מסי מ״׳מ שפייש שהמלך על נינה ננמסנו‬
‫‪ <9‬אנא ינריינמן ייחי שנינה נתחנרה‬
‫גאבא ע"• מלכות ואין י נ י י ו מתיישנין‬
‫הנמה טעמים חיא בי לא מצעו נשום מקו'‬
‫ג י ניגה מוחניה נאכא ע״י מ' ואס ה כונה‬
‫* ל מה שעולה נה נ ס ו י מיין הרי ת־ אינה‬
‫עולה לבדהכ• אם עם ז״א ולמה הזוהר לא‬
‫הזכיר את ז״א ועור כי נתחלה היא עלית‬
‫המ״ן ואחייב נעשה הזיוג ומהלשון משמע‬
‫שמפני שנעשה הזווג נא״וא׳ אח״כ נריי נתן‬
‫דיחנ ו ע ז י שאמר יסליק ריחא טנא שהנונה‬
‫שהיא מעלה מיין ולא שעולה היא נמול מיין‬
‫!עול כי הוא בתנ שם נשם הרח״ו ;"ל נרי*‬
‫אותיות ירי! והוא יסוד ינוק־ זא״כ היכן‬
‫מצינו כ׳ אימא נתחנרה עם אנא טל י ו י‬
‫יסויהנוקנא לכןאיןלנייו נראין כלל וגם‬
‫לפי מה מבחנתי הגהת הרח״ו ו״ל על הינת‬
‫גמסנו נראה כפירישינו כי נמסנו נרמזו‬
‫א״ואי שניהם‬
‫הלשון עצמו קונא כזוהר נראשי'‬
‫מן§‬
‫ל' ע״א אלא שנחחילת הלשון‬
‫היסיף יומי יצריך לישנז זז״ל ע י שהמלך‬
‫נמסינו נ מ ס מ לאת״שנא נמלכו תתאת‬
‫נרזא דההוא חברותא ותפנוקא כוי כמש״ל‬
‫מפרשת פקודי והכונה ע י שהמלך הוא ז״א‬
‫במסבו היא הניקבא וז״ש לאתיישגאננחי'‬
‫הזווג במלכו תתאה שהיא הניקבא ימיקאמי‬
‫מסמ לשון הסבה שהוא מקום החירות ולא‬
‫אתר כישיבתו הוא לרמוז שמה שמתיישנ‬
‫ננוקנא בנח הזווג הוא מכח אשר נתמלא‬
‫כל טוב ממקום החירות שהם א״ואי הנרמז•'‬
‫כלשוך מסכו כי ההסנה מורה על מקים‬
‫החירות וזהו נרמז לשון משני אנל עיקר‬
‫משנוקא׳ על הנוקנא ואז נריינתן ייחו‬
‫הוא יסיי הנוקנא המעלה מיין כמש״ל על פי‬
‫פקזיי וגם נזה עיין מ״ש נסי מ״מ שלע״י‬
‫‪,,‬‬
‫| י ן י ג י י ן מוויישנין*}} עלקלש^ ע״ש ‪71‬וק‬
‫קרש‬
‫) נ ( א ל יאמר ע י שהמלך נמסכו כאזפ!‬
‫אחר דימה ל‪/‬ה כי הנה עד נקי‬
‫ליא כמ״ש נזוהי תחילת סי ‪1‬אוא ער תאות‬
‫גבעות עולם כוי ע״ש וכן נכ״מ פי כראש*‬
‫זנה' ויחי ועיין נסי מיין גם המלך נקי אנא‬
‫כמ״ש כהקימילי״ת ררוש המקוה חיל הנינה‬
‫העליונה נר\ נית המלך שהיא נית והיכל‬
‫למלך שהוא חכמה כיי ע״ש ועיין נסי מ״ן‬
‫נמסנז ה״ס אימא כי שס ניתז זמסינתז של‬
‫המלך שמיאנא כמ״ש ז״ש ע י שהמלינמסנו‬
‫שהם דני• הנוקנא האימית עישהואז״א‬
‫כאשי הוא של‪ 6‬־נמוחותיו שקנל מאותו‬
‫הזווג שהמלך במסכז שהמלך שהוא אנא‬
‫נמסני שהיא אימא ורמוז ;ה נתינת ע י‬
‫כמ״ש הימ״ז;"ל שס נפי יארא הונאו ינריו‬
‫נסי מ״מ כ׳ ע י היינן היעתח״א שנו הנ'‬
‫יסויותשל א״ואי ומניין שיש היסודי'וא״ואי‬
‫נ י ע ת שלו זו היא הוראה שכני קנל המוחין‬
‫מזווג א״וא* שליס המלך נמסכו י‪/‬״ש ע י‬
‫שהיא ז״א שנקי כן כאשי כנר קנ ל המוחין‬
‫מנחי' זווג שהמלך נמסנו שהס א״גאי כאשר‬
‫אני רואה אותו ננחי' זו אז נרד׳ שה״ס‬
‫יסוי שלינתןייחו עלית מיין מלמנו׳למעלה‬
‫כמי הריק העז לה מלמטה למעלה כמש״ל •‬
‫‪,‬‬
‫יאמר על שהמלך־נמסנז עם‬
‫)ג( א ל‬
‫מה שניקלק תיניריחו יהז״לל‬
‫נירי נתן ריח יה״נו שמעלה נח״ימ״ן ויזנ]‬
‫נהקדים מ״ש נע״ח ש' מיין פייג כי כשיש ניש'‬
‫מ^ות ימע״ה גורמים שיולווגז ז״ון פ״נפ‬
‫זע״י היא יכולה להעלזת מ״ן לגני מ״י‬
‫דדכניא ואם אין‪ .‬בישראל ‪ <"0‬זכות איןכח‬
‫ננוקנא להעלות מיין שלה לגני נעלה כי אין‬
‫מיין עולין אצא ע״י נשמות התחתונים ולכן‬
‫כלי לזזוג צריכה היא לעלית עס ז״א למעלה‬
‫נא״וא׳ שמעליןאתו״א ןא‪"0‬כ מעלין אומה‬
‫והיא מעלה מיין יאימא זמזיווגין יחד ונמצ‬
‫‪,‬‬
‫גסעס ?י אין זווג ‪ 01‬נקי יק ע״ש א״ואי ‪•3‬‬
‫עי‬
‫ל‬
‫א‬
‫שיר‬
‫פי׳‬
‫השירים‬
‫ע י שס עלו ובכחסמליכלן שלהם מזלווגין‬
‫כל גלש נמצא כי בזמן הגלות כאשר ז ל ן‬
‫מזיווגים במקום א״ואי איןהנוקבא מעלה‬
‫מ״ן שלה כי אם כלן של אימא כי לשעם זה‬
‫עלו שם כי עלייתם שם הוא בשביל גריעות‬
‫אמנם נזמןנ״המקכי לון מקומם במקום‬
‫א״ואי לשעם שלימותס הנה כאשר אז היה‬
‫הזווג שלהם אז הנוקנא היתה מעלה כלן‬
‫שלה כי עלייתה שם היא שלימות אדרנא‬
‫וכמעש לא היו צריכין למעשה התחתונים‬
‫כמ״ש נסי כלת ולל קולס שנחרנ נ״המק‬
‫ל א ה י ה פ י ח ל נ י ן ל ו ן והמיל היו פ״בפ ולא‬
‫פסיק זווג״הו וכמעט שלא היינו צריבין‬
‫אזלהתפלל כי לא היה בהם חסרוןולאהיו‬
‫צריכין אל תפלתעו כדי להמשיך מוחין אל‬
‫ל ו ן לזזוגם פ״בפ כי מען ל לא היו מסתלקין‬
‫והנה כתבנו לעיל‬
‫המוחין מה‪ 0‬נלכ י‬
‫נשם מוהרילו לל על במסבו כי ההסבה‬
‫מורה על מקום החירות שהם א״ואי הנקי‬
‫חי י י ן לש הבלה השלימה בזמן שלימותה‬
‫הוא זמן שלמת המכלה שבנה ליהמ אשר‬
‫אז היו‪-‬מלכא קלישא ומשרוניתא כמקום‬
‫א״נאי עד שהמלך שהוא מ״ק במסבו שהיא‬
‫בחי ההסבה כמקום החירות במקום א״ואי‬
‫שעלה שם ואז גם אני נקראתי לבוא אל‬
‫המלך לעלות שם בי תיבת שהמלך כולל גס‬
‫למלכ ות שנקי מלך כאשר הנינה מאיר אליה‬
‫מ ל ש נשי •מי ישב"״ פ״ בראשית‪,‬מי‪.‬הא״ב‬
‫באות מיינ״ש עתה שעלתה במקום הבעה‬
‫שנק כ] וגם כנלש בס׳ כלן באות ה' ולל‬
‫המלך כלה ג*' א״לאילי רמז לת״תנקיאל‬
‫ןארנ״י מלכות ושניהם המלך גי' יאהל״ונהי‬
‫ב ייסרת ל אותיות המלך ע־׳כ הרי כי שניה‬
‫ל ו ן נק המלך כתיבה אחת וכיון שבזמן‬
‫ב״המק לא היה פירול בין ז״וןוהיה ניניהם‬
‫אחרית גמור לכן נכללו שניהם בתיבת‬
‫שהמלך ולש על שהמלך במסנן וכאילו‬
‫אמרה על שאנו עומרים במשכו במקום‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫ז‬
‫ההשבה ובחייו* גמקיס א ואי אז גרו;‬
‫‪1‬‬
‫לו‬
‫נתן ריחו כי נמצאו שלושה המה משיל• בזמן‬
‫הזה האחד כי נרדי שה‪1‬א בחיי כישור שלי‬
‫הוא לוקאמעלה מיין ואין צורך של עלית‬
‫לין של נשמות התחתוניס ואתגעודאחרמ‬
‫כינת[ בתמידות כיתמיל הוא מוכן להעלו'‬
‫מיין כנלשרש״י;״ל נפסוק נחתי כםןז כשדה‬
‫מוכן הוא אצלי ו ה״נ תמיד נתן כי לא פסיק‬
‫הזווג שלנו!עוד אחרת היחה שם כי המ״ן‬
‫אשר נרלימעלה הוא ריחו ממש שהוא מ"]‬
‫שלו ממש שאינן נמו אותו הזמן הקודט‬
‫שכאשר הייתי עולה אני במקום אימא‬
‫הייתי אני מעלה הללן של אימא‬
‫יאמר ער שהמלך במסבו עס‬
‫)ד( • א ן‬
‫מ״ש הרנ הח״י ‪/‬״ל ונ׳איר‬
‫נתיב כי נרדי ילסיסודללא ונקדים מ״ש‬
‫בע״ח ש׳ לחשי הצלם כ״ הל אותיות צל ׳ם‬
‫הם מי כשהם המוחין נל״ר לתטנה ל*‬
‫כשהם המוחין בנולי לתכונת צ׳ כאשר‬
‫נכנסין המוחי; ומתפששין נז״א ו ל נחי‬
‫ואוהיות אלו כייס חליל מ׳ חכמה לינינת‬
‫צ רעת ונקי צ'כי עתה נקי הזי׳א מלך שהוא‬
‫בגייצ משא״כ קלים היות לו מוח׳ן והין‬
‫אימתי ז א נקי מלך והוא נהיות לו מוחין‬
‫ה נ ל צ ' גלשויתע הוא וכנראה מכאן ליכ‬
‫כי מוחין אלו באים ללא הסוד תגשפת כי‬
‫עיקרו הוא לק ואח״כ מתי ס פי ן ח״וכ ולעת‬
‫כוללח״וג גם ידוע כי נהתעוירות הזגוג‬
‫היסו ל עולה על הלעת להמשיך השפה‬
‫מזווג חליל העליונים הקודם ׳‪ 1‬זווג התחתון‬
‫ואח״כ הוא זווג התחתון ליסוד ליתן השקה‬
‫כנוקנא לש עי שהמלך במסבו שהם לנרי‬
‫ל א האומר כי על שהוא הדפת כמש״ל בשם‬
‫הרגלז לל שהוא המלך נמיש שהלעתילס‬
‫צ״גי' מלך ושגם בשבילו אני נקי מלך וזהו‬
‫על שהמלך כלומר על שהוא המלך או על‬
‫שהוא הגורם לשם מלך במסבו כאשר הול!‬
‫במסבו כי כנראני רואה אומי בהתפשגיותו‬
‫ןנתייקה נמקו‪ 5‬הראוי לן נ י ג נ י נתכ;טן‬
‫המוחין‬
‫א י‬
‫!‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬י‬
‫שמן‬
‫וו־‬
‫משחת‬
‫'ממוחין אן גריי שהוא בחי היסוי ‪ •$16‬נתן‬
‫ריחו בסול עלייתהריח מלמסה למעלה‬
‫שעולה היסוד ע י היעת בי• להמשיך מש©‬
‫מעיפה כי אחי אשי נמשכו וצתפשעוהמו'‬
‫ככל הלא אז השעה ראויה לזווג ועולה‬
‫היסול צגי היעמ להמשיך משם העפה‬
‫‪4‬‬
‫אפשר לפרש מאמר הזזהי יפי‬
‫‪1‬ו^ח‬
‫איח״מ הצלל <ו*י זה שנילירלס‬
‫•סול ללא כדעת הרנני הנלל לל וצקלים‬
‫מ״ש בכלח ש' חלג כלל עלב ו*לי כי ניעת‬
‫לז״א ישב עערין * ועול לעת תחתון‬
‫*‪:‬מכריע ־ ניניהם והבי ‪2‬עיי{ ממיל הם‬
‫נשארים ביאש ז*א ומה שאנו מלניים תמיל‬
‫שמתפשע היעמ נסור רלח ו ה״ג בגופא‬
‫י ל א ומשם יוצא יין הגבורות למק ללא ליעי‬
‫שלה אנו מרביים בזה היעת התחתון‬
‫במכריע בין נ עערין ואך לא עעיין‬
‫עצמן רק היעה שלהם נלכ * לס תאנא‬
‫בשעת דמלכא עלאה שה״ס היעת ללא‬
‫וקראו מלנא עלאה לפעס יסוי לאנא‬
‫ינק׳ מלבא פלאה אשר ממנו נעשה היעת‬
‫דלא • בתפנוקי מלבין הוא בחיי הלעת‬
‫המכריע אשר יתפשע בלק ומלכות הצק‬
‫'מלכיןוהוא התפציקא שלהם שהם השלג‬
‫קמתפשעים ממנו בהם יתיב בעערוי ילס‬
‫הכי עמיין י*שאיין בו תמיל ולכן לייקא‬
‫בעעיוי שתמיר הס שלו ואיים מתפשטין‬
‫וכאשר זי• המלכא עלאה הוא שלם בבי‬
‫עעריןוגם הימין המכריע ביניהם כ י י ן‬
‫כתיב ע י שהמלך במסבו כי כבי נתיישב‬
‫נמה שצייך שימצא בו ואז נילי נתן ריחו‬
‫לא יפיל שהוא יסול ללא לאפיק ביכאן‬
‫שממשיך העפה מן הדעת לאןרווגא מלכא‬
‫י קדישא נמערוניתא • נמצא שהוא הגורם‬
‫כי גלי עלייתו שס נמשכת העפה • נמצא‬
‫שהם לביי לא שמלני על הלעת שלו מכיון‬
‫שהוא בא ל‪ 1‬נ סו ל תוספת‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫קיש‬
‫‪3‬ה(או־ •אמ‪5‬ע‪8‬שהמ‪3‬ך במסבו יומי‪.‬‬
‫‪4‬ז‪ $‬כ* הנה נ ז ל י*קת לק״פ‬
‫ן ל ב בי״מ אמי ו;״ל ושכי<מא ממאה איהי‬
‫פית איומה אשי ל^־^לה עליה עול מסס‬
‫לשכינתא עלאה ל&יהו ח־רו נאמי לאיהי‬
‫שלעא ו מ י הקיב לית ישו לספרא אחרא‬
‫לשלצ‪1‬א'לא שטןולא משחית ולא מלאך ימות‬
‫זהעניןכי‬
‫לאינוןמסעיאלגהינםעליל *‬
‫י ל ו ע כ י מ ה שנק המלכות צרה הואי&צי‬
‫שנמשכיןאליהליגמצצגלך גי' פ״יועס‬
‫ה ה״ג גי' פד״ת והי גנויית אלו הס נמשכות‬
‫אליה מהביצה ני* לשמוי אותה מאחיזת‬
‫הקלי ובילשבשימ־רשנליפי ניאשלבמאמ••‬
‫י ב י חזקי ה כי ה׳ גנויות נמשכות מהבעה‬
‫אל ימלכו כל• לכפות אתהקלישלא •תאמזו‬
‫נמצא כי המלכות *•א‬
‫נה בוי ע״ש *‬
‫חירות מהקללמצי הבעה והנה ידוע כי‬
‫נ ע ת לצון זו;ג העליון י ל ו ן צריך שלא‬
‫מהיה שוסאהיזהאל הקלייח״ו ומלש ב‪/‬וי‬
‫פ מיומה קל״לגלאכלה בל ;מן יבעאן‬
‫לאעלא לה לגבי מלכא לחי־ווא לשמושא‬
‫אצעריך בלח שו כר‪/‬א גנגין ללא אשתנח‬
‫ביגל צעיהא רמז יסעיא בישא ולא •תינק‬
‫נהיה כל ע״ש נמצא כי נאשר המלכויהיא‬
‫בסוד חירות מאח זת סגלא שהיא הקלי'א!‬
‫יש מציאות הזהגמשא״נ קויסוכחירוישלה‬
‫מצר הבינה הנק חייות וכנר כתבנו לעיל‬
‫כי המלכות נקי מלך כאשר מ א י י ל ה הנינה‬
‫לש ע י שהמלך נמסכו שהם יברי לא שאלמ‬
‫על שהמלך שהיא המלכות שנקי מלך כאשר‬
‫מאיר בה הבעה ואז היא במשכו ננחינת‬
‫החירות ממלאך המות שהיא הקלי כיון‬
‫שנמשך לה הארה ממקום ההסבה והחירות‬
‫שהיא אימא ואז יש מציאות ה‪/‬חג כיון שאין‬
‫אחיזה אל הקלי אן נירי שהוא היםוי שלי‬
‫נתן ריחו כי עולה נגי הי עת כמו כריח‬
‫העולה ממעה למעלה כן היסוד־ עולה על‬
‫קלעת מהתא לעילא להמשיך משם העיפק‬
‫גוי‬
‫ג‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫״‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ותשלים‬
‫‪3‬י*שיהיה הזווג משאייב קולם המימת כלי‬
‫שלא לתת אחיזה חייו‬
‫יאמי ע י שהמלך גמס^ו כי‬
‫או‬
‫ין*(־‬
‫הנהנויעביהיסול של אימא‬
‫מסתיים‪ ,‬כחזה ללי א ומשם יורדות ה׳ בכורו'‬
‫ניסוי ללא ומשס כ״תנ״ן נדעת של הנ וקנא‬
‫‪,‬הסכוון כנגדו מאחרייו ‪1‬מש‪\0‬מתפששות‬
‫נחל׳ת נ״ה שלה ואח״כ מתקבץ הארת‬
‫כלזלותכלם נימול שלהואולכ בכחי* הזווג‬
‫היא מעלה אותס בנחיי מין כ מ י ע כל זה‬
‫מייושי הרב לל והנה המלך נקי הנינה‬
‫נמ״ש הרח״ו לל ע״מ הזוהר פ' שמות ל״ג‬
‫הובאו לבריו שם פסי• ת״מ לש על שהמלך‬
‫נמאבושהס דנרי לא שאומר ע י שהמלך‬
‫שהיא הבינה במסבו נמקו ס הראו• לכתפשש‬
‫ולהתיישב אשי סיום מסיבתה הוא בחזה‬
‫שלי אז נררי שהוא בחי׳ היסוי שלי נתן ריחו‬
‫כי הנה כתבנו כי הייח סולו מ״ן ו׳ככלן‬
‫סולםהילג ובין בהיותם באימא נקי מיין‬
‫ובין בהיותם במקנא כי א ולב מעלה אותם‬
‫בסול כלן וכשנתיישב המלך שהיא הבינה‬
‫במסבו שהוא כחזה שלי ותכף הגבורות‬
‫יורדות ביסול שלי ואז נרדי נתן ריחו שה״ס‬
‫הגבורות נתנם אל המקנא בי מיסוי שלו‬
‫ניתנים אליה ואח״כ מעלה אותם נשול מיין‬
‫שילש הריח וגס ריחו ירמוז כידוע כימה‬
‫שנותן יייסול־מהגבורות אל המק' הגא בחי‬
‫הארתם ולא עצמותם והנא כמו הריח שאינו‬
‫‪,‬‬
‫עצמות היכר רק הארה לבי‬
‫אפשר שתהיה כונת המלרפ רבי‬
‫מן״!‬
‫עקיבא אומר על שהמלך במסבו‬
‫עישמלךכלהמ הקב״ה במסבו ברקיע כבר‬
‫וישכון כבוי היעל הי סעי נלכ ונקדים כי‬
‫רקיע כ ל י ל ת י לא כמ״שבל כלןובלי״ת‬
‫פ כראשית גלפ ויעש אלהיסאת הרקיע‬
‫כתב כי יש נאמצע לא כמו רקיע בסוד‬
‫גשרפשא וז׳יס רקיע שבתון המים ומכאן‬
‫‪,‬‬
‫לח‬
‫ולמש? יצאה המקנא כוי ע״ש י וידוע‬
‫שבמקום שמסתיים היסול דאימא בפנים‬
‫י ל א שהוא בחזה יו •א שס מאחוריו יוצאת‬
‫הנוקנא נמצא שהלקיע אשי משם ולכושת‬
‫יוצאת הנוקנא הוא בחזה דלא והנה כ ב ו י‬
‫הי נקי הבינה בכלשבש' הבונות ל״ג לחזרת‬
‫עמילה ובנר כ^כנו כי הר סיגי נקי ך^וק•‬
‫ליש ע י שמלך כן״יהמ הקב״ה שהיא הבעה‬
‫במסכו ביקיע שהוא בחזה ללאשנתפקשה‬
‫על שם כנר וישכון כטל ה'שהיא הבינה־מה‬
‫שיורל ממנה שהוא ‪ 3‬חיי •הה גבורות על הר‬
‫סיני שהיא המק' !ישכון שם כי תכף יורדות‬
‫הגבורות מיסוי לאימא ליסוד ללא וניצנים‬
‫נלעמשלהנוקבאכנזייל‬
‫‪,‬‬
‫א ן יאמר ע י שהמלך עמ״ש בשי‬
‫)ז(‬
‫הבונות במנחת שכת ? י היא‬
‫תכלית כל העליות והוא כי ז״א עולה במקו‬
‫איא והמקנא במקום אנא כוי וזו יהיא‬
‫העליה האמיתית הצריכילהם באמת במבוא‬
‫ניחש אי״הר כהיותו נג״ע קגדס שחשא‬
‫ואיך היו העולמות נעת ההיא ודרוש!ה של‬
‫אל״הר הובא נשי מ רשב״י פי קמשייס וכתב‬
‫שם וזיל ולע כי עיקר מקום העולמות‬
‫ומדרגתם נאמיתותס הוא כן כפי הסור הזש‬
‫וכך הס המקום הראוי להם להיות *תמיד‬
‫והשעם הוא כי הנה לא צריך להתגלל‬
‫ולהיותו כמו אריך וא״כ צריך לעלות ע י שם‬
‫ומקום אייך צריך שיהיה מקומו של לא מ ל י‬
‫כן לא נעשה אריך ומקבא ללא במקום‬
‫אבא נו׳ ע״ש נמצא כי מקום האמיתי ללא‬
‫הוא עלותו נמקום אריך כמי מנחת שבת *‬
‫עוד נחב ש‪ 0‬נש׳ הבונות כ<יבמנחת שבתאי^‬
‫בחיי ה‪/‬ווג לזיון בי לא עלה במקום א י י ן‬
‫והמקנא לאעלתהשסבי אםבמקוסאנא‬
‫אשר לשעם זה אין אומרים ישמחו כמלכוחך‬
‫בעמידה ימנחתשבת כוי ע״ש • נתצאכי‬
‫קויעשעלסן״א כמקומו האמיתי גיס בחי•‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪4‬‬
‫ג‬
‫הוווג‬
‫א‬
‫שמן‬
‫פשחת‬
‫ומווג ‪< $0‬יון והמקנא היא מעלה מ״ן לבקי׳‬
‫וויגה עם ‪"/‬א אמנם נאשר;"א עלה במקומו‬
‫האמיתי אז אין הנוקנא מעלה מיין לנח׳‬
‫ה‪4)11‬עםז*א כיי ן שכמי' הזחגאינו נעת‬
‫הסיא ;הי שאמרה עד שהמלך שהיא ן״א‬
‫מוסבו כמקומו האמיתי שהוי עלייתו נמקו'‬
‫‪,‬‬
‫קרש‬
‫א י י ן ע י ) ל א עד נכלל שהוא קוים עלייתו‬
‫שלי א; נרו• שהוא נחי' היסוד שלי נחן ריחו‬
‫מעלי מיין בלי להזדווג עמי משא״כ־ כעלייתו‬
‫במסכי ממש במקומן האמיתי במקום א״א‬
‫אז אין נ י י י מעלה מיין להזדווג עמו כ•‬
‫*‬
‫בחי'הזוזג אינו ו ד ו ? אי נייק דקכ״ה‬
‫‪*5‬‬
‫נע״ח ש׳ הירח סייג כתב בי‬
‫ן‬
‫ניסול מל הנוקבא נישמיןהכ״נ‬
‫‪5‬ותיות וע״י כ ן יש בוז ניסוי שלי‪ .‬לקנל שם‬
‫‪8‬ת הטפה ולצ״רה אמנם מהב״נ אתזון‬
‫נעשים דלתות של נית הרחם שבאשה כי‬
‫ציית הילת צייתה <י וני מ״ין ב‪/‬ת ד‬
‫כי ה<י היא נאמצע הביזו״ין ומחברי' ו‪/‬את‬
‫י י היא ייעיק׳ן שאחורי הילת ואמנם‬
‫הדלתות שנרקם ה״ס ‪/‬את הדלת שביארנו‬
‫ואות ה<׳ שנין בי גוו״ין ה״ס ציר הילת‬
‫שכל הילת סובנת עליו כי אין קיום לאותם‬
‫< וז״ין אלא נאותה ה<' שהוא הציר שעליו‬
‫סוכנים בי הזו״ין וצ״יר הוא גי׳ ש׳ שהוא ג'‬
‫?יין שיש נ אות ש׳ כי ביחס הבוק' נרשמו כל‬
‫הל קוי! שהם חג״ת ז‪/‬ה נמשך אליה מאזיז'‬
‫העליונים שהס יוגית צוית ש' זז״ס נ א י‬
‫הפיוה שריס )ליס היסיי שנה המעלה מ")‬
‫הנקי נאר ולא מ ר והוא עשוי נחפייה ולא‬
‫נולנו כענין יסור הזכר רק בחפירה שקוע‬
‫כדי לקבל שס נתוכ) טיפת הזרע ונעשה ע״י‬
‫השרים והנדנים שהם האמת היויקקיןנה‬
‫נ חותמן שהוא צוית ש' כנ‪ 7‬ו‪/‬״ס והיה שד•‬
‫בצריך איית בצריך אלא נצירך כי היסוד‬
‫נק" ש י ״ י ש־ ל״י)נעשה ע״י הצירים שבו‬
‫ש ד י ב׳ הציר נקיש׳וי׳יי‬
‫ועל שסם נקי‬
‫הזא אותיות •"ד היי כי מן היריס העליונים‬
‫שהם הגיית מהם נטשה שם ‪ #‬ו " י שהןא‬
‫שי'"י וז״ס מקיש אדני כוננו ידיך י בחינת‬
‫הכוננות של אללי שי־‪,‬י§ הסלכן״ יןגה נ?י‪1‬‬
‫‪, ,‬‬
‫כ‬
‫היסוד שלה שהוא עיקר כוננותה נטשה ע״י‬
‫הידי‪ 0‬העליונים כוי ע״שב ונש׳ האיות‬
‫‪"/‬ין פ״ז הירש הטגין יותי כי אלו ההג״ת‬
‫הס מאימא נ* ע״י הידיס לאימא נתקן‬
‫ע ז י בחנ שס נשי‬
‫היסוד מ ; קנא ע״ש •‬
‫העינויים פ״ב נ י נ הגייה‪:‬׳‪.‬לאימא יש ב״ו‬
‫ע״נרי״ו והס נגיי ע ן ך * ולכן מקגס‬
‫השיייס הס שס בה‪/‬ה ומהם יונק ;"א וכל‬
‫מה שיש נהג״ת יש בנה ׳ אלא שבחי׳ הגיית‬
‫הס רחמים ונקי שו״י ברפא כסוד נ י ן‬
‫ש ך ״ < ילין ובנליי ה‪ 0‬ש ך ״ י נרגש בסוד‬
‫ואל שי* לפישהס ייתר לינין ע״כ * נ‪1‬וד‬
‫נקדים נ י צרור נקי היסוד לן״א צורר וקושר‬
‫כל לרגין ולבורא בנוקבא כמ״ש מנהרח״ו‬
‫‪"/‬לכלי״מ פיביאש׳ת ע״מ נטל צרור של‬
‫הרס ע״ש גס מי נקיהחסל כמ״ש מוהר‬
‫אייתי הו י י י א אברהם ואביהם יי״ס טיפת‬
‫היזסל המתגלה נפי היסול כמ״שמוהיה״ו‬
‫ז״ל כ ל פסיעות־! של אאע״ה וכייכ בע״ח שי‬
‫האונא' פ" י נ ׳ אניהס ליס החשלייהמתגל׳׳‬
‫בפי היסוד נמצא כ׳ צרור המר סולו הוא‬
‫והנהלסיצ‬
‫היסוי ע י נויפת החנןליס י‬
‫פיישנו ע י שהמלך נמסכו שאמרה הכלה‬
‫הכלולה בי נאשר היא מאה את המלךמלבא‬
‫קדישא מלא בל טוב מטוטר ובלם במווזין‬
‫ועטרות גלי או היא העלה מיין ע"׳ יסוד‬
‫שלה וזה! גיד• כחן ריחו בהש״ל ונ‪1‬הה היא‬
‫אומרת כי ע״י עלייתי‪ .‬הח״ן נמשני התייר‬
‫טיפת החנןדיס וניתנו אליה וז״ש צרור המר‬
‫‪,,‬‬
‫ל‬
‫של'ס‬
‫שיר‬
‫א ‪<3‬‬
‫לט‬
‫השירים‬
‫שלית מיסוי עם עיפת תחתיים של ח י י עמה גם כנשן סוד הגנומת ג״י אלהים‬
‫ייול״ין ש* וכנ״ן ג הוי״ה נ י י נ ו ע ג״כ נהי'‬
‫שהוא כלק הוא לי כי ע״י עלייתי הכלן ניתנין‬
‫יין ככלש נס׳ מ ן גס אשגק הגנויו' מוי!‬
‫ל' ייכלל סול המר עיפת החסלים על ילי‬
‫* ח י סול היסוד הצורר וקושר את דודי לי כמש״ל משם מוהרחייו לל ‪1‬יחע כי טלית מיין‬
‫ינוקנא הס כלי הכלי שסודו ה״ג מנצ״פך‬
‫ובאיזה מקום הוא נתינת צרור המור של‬
‫וגם המ״ן הם הה ננוחתגם מלאכים נקי‬
‫ילין נ ץ שריי‬
‫יולי לזה אמרה נ ץ‬
‫הלה נמ״ש מוהר פי כקודי יל״ב ע״א‬
‫שילש היסיל שלי שסולו שי ליי הנעשה גלי‬
‫הללוהו כל מלאכיו אילין תלין קיימי! לק״ימי‬
‫נ קוין לחג״ת סול הילים העליוני״ של אימא‬
‫תחות גופא למשען גופא עלייהו כוי פייס‬
‫אשר נס שם ש ד י מספר כ״ו ע״ב רי״ו‬
‫וכס׳ כלן גם מלאך נקי היסול נכלש כסיכלן‬
‫וע״ז נאמי ש ד י י נרפא להכין ולהורות‬
‫וידוע כי טיפת החסדים יורדת בליה ושס‬
‫?זילס יליס העליונים חג״ת של אימא אשר‬
‫נטחנת כי להעם;ה נקי שחקים ומשס יורדת‬
‫ו ל ה י ו ת ם רחמים השם שרייי אשר ש‪ 0‬הנא‬
‫־*־גיסא והם כישמות ביסול שלי שם יל״ןצרור אל היסוד וגותגהאל הנוקכא בסוד הזווג •‬
‫מעתה נבוא לכונתמיללכ• הכה ידוע כי‬
‫המר של לולי היסוד ע‪ 0‬החסייס‬
‫‪.‬‬
‫כל מה שנמצא נזה העולם הנא דוגמא של‬
‫האמור וגס ילוע מכ״מ נ י‬
‫ל‪*3 /‬‬
‫מעלה ולש מה המור שהוא נגלה ז כשם‬
‫עליית מלין גורס ייילת המייל‬
‫שהעור ננלהז אינו מוציא ריחו כי אם כלי‬
‫ואפשר כי זו תהית כונתרלל בילקוט ולל‬
‫האורנך למעלה המוי העליון סוד החסל‬
‫רבנן פתרין קרייא נאנרהם מה המור אינו‬
‫שהם אברהם סוד עיפת החסדים הודיע‬
‫מוציא ריחו אלא גלי האור אף אברהם‬
‫מעשיו העוביס שילם גילוי ויציאת החסדים‬
‫הולי׳ מעשיו הטוני'בכבשן האש בין שד״י‬
‫הנקי עונים מן היסוד הנק* ולכ טוב ככבש]‬
‫פי מתווך ואמצעי‬
‫ילין שכיה מותאם •‬
‫האש עם כבשן האש שילס הנוק כנכומתיה‬
‫ניניהם בין שנינה למלאני׳שנאכלוירא ו י ר ן‬
‫שסודם אש כי ע״י כנשן האש שהיא־המק'‬
‫לקראתם ויראנשכינה ויר״ן נמלאניס גלב‬
‫בגבורותיה המעלין מ״ן וגם הם עולי; כסוי‬
‫ונמריש גייס נין שרי ילין שהוא מותאם נ י ן‬
‫מיין גורמים ירידת ההלל שי• י ס החס דינו‬
‫שכינה למלאך שנאמר וירא וירק לקראתם‬
‫שסודם אברהם אשי זהו צרור כמר הנאמר‬
‫‪1‬ייא בשכינה וירין נמלאך ע״כ • ונתנ‬
‫ככתוב נמצא כי ענין אכרהס עם כבשן‬
‫מוהר״ש יפה לל כין שכינה למלאך לריש‬
‫שיי כנוי לשכינה כאילו מילית לגושה וכנוי קאשה״ס ייילת נלד דחסדיס על ידי <‪1*7‬‬
‫לגבורות ועתה מהרש סדר ירידת המ״ד אל‬
‫למלאכים שהם המשפיעים השפע נעזלס‬
‫הנוקבאהיאך הוא לזה אמרו בין שדי ילין‬
‫מאת ה* כשדיים שהם כלי ההנקה עכ״ל •‬
‫שהיה מותאם בין השנינה למלאכים שרלס‬
‫ולפי זה תהיה הנונה נ י ן שלי לשרי שהיה‬
‫ל ה הנקי מלאכים נ י שם •ודלת ככיפה‬
‫אביהם אמצעי בין שרי יגוש שהיא השכינה‬
‫ונעחנת ומסנלשת שם ומשם ניתנת ׳‪ 1‬הנוק•‬
‫לשדי רפא שהם המלאכים *א שלפי לרכינו‬
‫ולפי גייסת המדרש למלאך הוא שיורית‬
‫יפויש הפך מוהרש״ילל י האמנם צ״ל‬
‫עיסתהחסליס על היסו ל ומשם ניתנת א‪5‬‬
‫מה קשר יש ענין אברהם לננשןהאשעם‬
‫הנוקינמצא נ י אנרהס שילס טיפת החסל״״‬
‫עניןאנרהס עם השכינה והמלאניס כלי‬
‫הוא אמצעי כין המלאכים שילם ג״ה ו ג ץ‬
‫לקשרם כפסוק אחל כי הלא נל ענין וענין‬
‫‪0‬ש;יגה שהיא סגוקנא או נ י ן המלאך שהוון‬
‫היה נזמן אתי אבל לפי לרכינז יובן והעני!‬
‫הקור‬
‫א‬
‫•‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬ז‬
‫שדי‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪19‬הנס‬
‫נכשןנק׳ ‪0‬ס‪1#‬ת ששה נעל? ?נש‬
‫יא ׳מטן‬
‫משחת‬
‫השכינה שהיא המקנא ן ו & ה‬
‫^ ת נ מ לעיל כ• שיי ביגשגוא בנילי׳ושיי‬
‫כרמא^וא בחג״ת ויסור הצוק א הנחקק‬
‫ונתקן)!* ׳ החגי״ת הוא שדי נ<קאני שס‬
‫נרשמו ונחתמו החג״ת נמצא אנרה‪ £‬שילס‬
‫גדכת החסיייהוא אמצעי כין־שיי לשלי לין‬
‫שיי ניגש שילס הכילי לב״ךשלי נרפא‬
‫‪£‬ה*ס היסוד לנוקכא שהיא השכינה שנאמר‬
‫דרא ו*ח לקראתם וירא בשכינה שהיא‬
‫מתעוררת להעלות מ"‪ 1‬ויי־ן כמלאכים שלא‬
‫הנ'ה כי רצתה טיפת החסדים שילם הילל‬
‫לירי נ ל ה כיי להתבשל ולהתציזן שם כיי‬
‫ליריולהכתן ננוקנא או וירא נשכיל שמעלי‬
‫מיין ד י ז במלאך שילם היסוד לירד שם‬
‫טיפת החסרים בסול י ל י כלי לינתן בצוקי‬
‫נמצא כי מפסוק וירא ו י ר ן כלפי שתיהן‬
‫שאין המייל יוריין עד שיהיה עלית ללן וגם‬
‫קדר ירידת הכלי סנמשכ״ם לנילי ומשם‬
‫ב‬
‫‪,‬‬
‫ניתנו אל הנוקבא‬
‫אמיו ס‪ 0‬נילקוס א י הוצא‬
‫‪1]/‬ר‬
‫בשםיבי אחא א י ן ל ך ח ב י נ ע ל‬
‫האשה מןצרנרהמגרוהינןהיא מלינתובין‬
‫שייה כלב והכונה כמו שאמרנו ב׳ צרור‬
‫י*מר ה״ס כיסוי עם עפת החסלים ולש אין‬
‫לך חביב על האשה העליונה שהיא הנוקנא‬
‫קדישא מן ציור המגי שה״ס היסוי עם‬
‫עפת החסדים שזהו החניב לה סן הבל כי‬
‫היא צריכה אליו ננחי* הזווג כלי למתק‬
‫את גנורותיה והינן היא מלינמו ני! שריה‬
‫כלומי נין שד״י ה' נ י ן אותה בחיי שליי אשר‬
‫נמשך אליה מן ח י שהיא אימא סול ה'‬
‫ראשונה שנשם שילס היסול שלה אשר הוא‬
‫שי ליי הנעשה ע״י חג״ת ילים של אימא סול‬
‫הי כי שם הוא שלי נרפא ומשם נישמו‬
‫ניסויה שם מליצתו את הצרור המר וא״צ‬
‫שיעור הכתוב יהיה כך כי אומרת הנוקנא‬
‫צרור המי שה״ס היסו ל עם החסליס לולי לי‬
‫שהוא הלנר החבינ לי נ״‪ 1‬שיי ילי! שם קיא‬
‫הצינה שלו‬
‫‪,‬י‬
‫קרש‬
‫אמיו שם בילקוט צ ח י הצנוי‬
‫עו‪1‬‬
‫י״א שהיתה שנעה שורה נין גי‬
‫הניוביני וצלנק ‪5‬צ‪1‬תיר הקנ״׳ה לחזוי למקום‬
‫שהיה לגתינ וירכיב על ניובלמלך שקרחה‬
‫על*ו אשתו ו‪6‬צגם עליה והיו לו שני ננים‬
‫מיינה ולפי שהיה בלבו לחזור נעל עמו‬
‫י‬
‫אחל מן הנניס ואהל הניח אצלה כלכ‬
‫והנה ע ץ חאה יראה כי כמאמר הזה לנו*‬
‫אתר לוצוהעניןאלו הברונים ואיך הוא‬
‫שלקח האחר והני‪0‬האחל והלא משנחרב‬
‫ב״המק אין גס אחל ועול איך הוא כי מעני‬
‫שלקחהאחל הוא שיש ב‪$‬בו לחזור ואפגר‬
‫שחילק!־‪-‬ביניהם ואישלדרבו כנה ולא י ח* י‬
‫ואפשר שיונן כהקליס כלש בזוהר פ* שלח‬
‫לךקנלנ ע״אתריןכרובין להנה ר כ י נ נ מ ו‬
‫קב״ה ותן יומא דאגניז יוסף מאחר ונניז‬
‫תל ואשמאר חל לגני בנימין הילל וירכנ‬
‫על כרוב ויעף כוי ע ש ופירש שס בסי מי־מ‬
‫נשס רבו מוהליא אזולאילל כ• כי כרובים‬
‫הם מטיפ יסנל״ל אגציז חל כי נזמןשמנז‬
‫יוסף מאחיו וננימין היה משמש נמקלס‬
‫יוסף שנס הוא ק‪1‬ישו מהלבורא אגניז חל‬
‫הוא מכלצ‪14‬ע‪4‬ו נאמ וירכב טל כרוכוינ‪1‬ף‬
‫שרכנעליו לא ומנזואשתאיחד לגבי בנימין‬
‫הוא סנליל שהוא נגל בנימין וכאשר ימצא‬
‫יוסף חזר מט״ט למקומו י אמנם נגלות‬
‫המר הזה נגנז מגיע לגמרי ולא נשאר רק‬
‫חל שהוא סנד״ל והיינן ההוא רוחא דשנק‬
‫נעלה בה והוא משמש במקום שניהם כי‬
‫מוריד מ״ל מחמת ששורשו מהרנורא ומעלה‬
‫מיין לפי שהוא בנ‪1‬ל כוי ע״ש ובפיףצא דף‬
‫קמ״ל בי מט״ט וסנליל מעוררים מייל ימיין‬
‫ללון לש שהיתה שכינה שורה נין ניהנחבי'‬
‫מט״ט וסנל״ל שהם נסוי יוסף וננימ־ן זה‬
‫מוריד מ״י וזה מעלה מיין עייל שאמרו מוהר‬
‫ויצא לקלג ללברחל אולייתתרי{ צדיקים‬
‫והכי אתחזיהא שמטה לנין תרין צדיקים‬
‫יתנו לעלמין לנתינןצליקים ירשו ארץ צדיק‬
‫‪.‬לעילא‬
‫ב‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫א‬
‫ני׳‬
‫שיר‬
‫ם‬
‫השיחם‬
‫^עיל'וצדיק לתתא צלזק לעילא מניה כגזין מקעיתלשץקשד כי היא מקושית נ מ ו י‬
‫מ י ץ עלאיןצליק לתתא מעיה צנעא נגק' שהוא הנצח והניא ראיה נ י מור נקי הנ<ח‬
‫׳מייאלגני לנויא נתיאינתא שלים צדיק מסי צרור המורמדקאמרצרורהמורמרי‬
‫מסםרא לא וצליק מסערא יא כמה רדנורא נלמד שהוא הנצח נמוד איהו ננצח למ;מ‬
‫לעילא יתיב נ י ן תרץ נוקכי הכי גמי בוק' מכאן נ י צרור המר נקי הנצח אמנם לפי‬
‫י לתתייתכא נ ץ תיי צדיקי מ ל י יוסף וננימין מ״ש כי מור נקי החסרים וצרור קירנשו‬
‫תיי צליקי נינה! כלכ ולש שורה נין שני קשר א״כ צ מ ר המר פירושו קשר וןחנןיים‬
‫הכיונים כמו יתנא ני|תיי צייקי י אמנם וא״כ צ״ל למה הנצח יקיא קשר החבלים‬
‫בגלות לא נשאר כי אםסני״ל והואהמוריר ‪:‬בשלמיהיסודשייך לקרותו צרור המי צגנשיל‬
‫ללי והוא המעלה כלן ומנין שעתיר הקנייה מסנ* שנו יורדים ונכללץונקשריינל הקתלי'‬
‫שהוא לא לחזוי למקזס שהיה דהיינו להוריד אנל ננצח שלא יש נ ו בי אם מסי״אןוי‬
‫גלל הוא נעצמו נתיך הנוקישהוא המקום כנודע למה יקרא צ מ ר המר קשר החסדים י‬
‫שהיה מוריל נו מ״ר בתחלה גלי התעוריו' )לכלל אפש׳שהוא ביין י עפת החסיייהיורלת‬
‫מכלערכתינ וירכב ע ל כ ר ו נ שהוא מע״ע בנייה וכעחנת ומתבשלת שם ואח׳כ גזת‪7‬ן‬
‫לצולך שהוא ז״א שסרחה עליו אשתו היא אותה אל היסוד • נמצא בי גס כנ*ה ״ש‬
‫שכינת עוזנו רחל אמנו והסרחון שלה אינו קשר החסרים לכן נקי הנצח צ ח י המור י‬
‫אלא מצמו וכעס עליה ילס הגלות והיו לו וא״ת גס ההול יקיא כן וא״כ הללל‪.‬צרורי‬
‫שני בניס ממנה הם מע״ע וסני״ל בסול יוסף‬
‫המור * יוכן עללש נשי מ ישנ״י פישת‬
‫'ובנימין כני יחל וכן מגלע וסנל״ל קהס ל ו ן ניחשיתמ' הניצנים חייל וקול התוי לאני! ס‬
‫•‬
‫יבריאה הם נ נ י נגקבא לאצי' ולפי שהיה הי׳ לנתיב ישרצו המיםלמעבל תוליין‬
‫בלבו לחזור ולהגדיר מייל בסוד הזווג נעל‬
‫הנה יום ה־ הוא כנגד נצח קוד חרץ‬
‫עמו האחי שהואמט״ע המעורר הכלל וגנז!‬
‫בעי[ שמבשלץ המיס העליוניםלחיו'‬
‫אצלו והאחר שהוא סנר״ל הנח אצלה כסוי‬
‫; ר ע לממכר תולרין ולכן קראם תור כנלל‬
‫‪1‬וחאלשניק נגחה וממה שאנו רואים שגנז‬
‫תורי;הב והם ב כרוביינגקי רביין יעלמ'‬
‫מצלו אותו המעןרד הכלל מוכרח כי בלבו‬
‫ואמר וקול התור ולא וקול התורין כי המיס‬
‫׳לחזור ו להורי ל לדל ביאס לא למה גנזו‬
‫העליונים אף עייפי שהם מתננסיס בנ‪<,‬י‪1‬‬
‫אצלו היה לן להניחו אלא מוכיח ממה שגנזו‬
‫והוי עיקרם בנצח שהוא מצד הת״ת הימני‬
‫!ירכב על בחב הוא הוראה כי עתיר לחזור והמיס התחתוניינהוי שמאלי מצי ההילצן‬
‫אל המקום שהיה ושיעור הכתוב כך שאומרת‬
‫והנה יום ה ירמוז לנצח והוד כלול ננצח‬
‫השכינה צרור המר לולי ליממה שצרר וגנז‬
‫כי ני אלו לעולם הס נכללים כל א' נ ח נ י י ו‬
‫את המעורר את המוי שליסעיפת החסדים ולא יפררו כי הם תרי פלגי גופא כנ^ט‬
‫שילס הכלל רולי מוכרח הוא כי הלי יחזור‬
‫ע״כ • נמצא נ י לענין נישול העפה‬
‫לי ובין שלי ילץ‬
‫מים עליונים של הזכר נתכנה הנצח ז‪1‬יו‬
‫וההול אל מיס תחתונים רנוק ולכן^אמר‬
‫צרור המור שהוא הנצחלענץ העפה של‬
‫יאמר צרור ר מ י ח ד י לי כי‬
‫^‬
‫)ב(‬
‫הנה בת״קונץ ימ״ה אמרו חסלי הזכר כמו וקול התור ולא אמר ציורי‬
‫ועול מקשית כןור ציור המור חיי לי ולא המור כמו שלא אמר וקרל התורין כי בחי*‬
‫והנה‬
‫נצח כל ע״ש ונסי מ"! והכןנה כי לריש ההול נתקנה אל המק' כאמור *‬
‫מינת‬
‫ו{‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫א‬
‫שמן כ‬
‫יויניו יזייהואצייון>הו"ל כיד״ושל יניי‬
‫הואל״ו של הליל <ל״י של מ י י היא הי של‬
‫הול כנולע ב״ יש אות הי נציגי ךי< •‬
‫נמ*‪ 6‬כי מיניו ח י י ׳ימח אל הלי * *"ש‬
‫* י ו י המור כי גונתה לספי נשנה הנצח‬
‫ולכןספייה נשנחז וקראו צרור המור‬
‫מפירושו קשי מחסלים כ• שם יורלת טיפת‬
‫החשייילהתנשל * ואם תאמר ולמה אמרתי‬
‫צ י ו י המור על הנצח לנל והלא טיפת‬
‫החשייס היא יוילמ להשנשל ננו״ה וא״כ‬
‫הו״לל צרורי המור ב• שנים הס נ״ה ״ עיין‬
‫אמרה לויי לי כלומר נ• לולי הרומז אל‬
‫ה ג ו י הוא לי כי ההול נתננה לי אל המים‬
‫התחתונים שלי ולכ; אמרתי צרור על הנצח‬
‫‪$‬נל והוא בי] שלי ילין אותו קשיהחסליס‬
‫‪(1‬חר התנשלו שם נ ץ שלי שהוא היסיל שלי‬
‫כמש״לשסילין ״‬
‫) ג ( עור יומו* בכאן רמז סול !‪.‬מלאם‬
‫אפשר ואם כעיני הי יכשר ״ כי‬
‫הגה לפי האמת הטפה מתבשלת נזןניהם‬
‫נ״ז״האלא שההולכלול ננצח ונמו שידים‬
‫ר‪.‬יב ;"ל שס • נמצא כי צרןר המר הוא‬
‫ח מ ז אל שניהם נ״ה הפנימיים * וקנה מ ל ע‬
‫צי כאשי הנזק׳ עומלת מהתות ולמטה נ י ן‬
‫בהיותה בכ חיי אנ״א נין בהיותה פ״נפ •‬
‫הנס החב״ל שלה הס בנגל ג״פ עלאין‬
‫ינה״ישלווחג״ת שלה הםכנג' ג״פ אמצעי‬
‫זנה״י שלו ״ אמנם הימול שלו מסתיים‬
‫*סיום הת״ת שלה והתחלת היסול הוא‬
‫גגגיהיעתשלהאשי היטת שלה מקומו‬
‫הוא בין הכתפיים בשליש העליז ןלת״יו שלה‬
‫נמצא שיטוי קומת גופה כשיעור היסו ל‬
‫שלוופמ״ש נע״ח ש׳ תיקון הגוק׳ פ״נ כלל‬
‫*"ג וכאשר תשכיל צ״וי ןת תנין הי הצרור‬
‫המור נתון נין שליה ממש י וז״ש צרור‬
‫המוי דורי לי אותו הצמר המוי של יולי‬
‫הוא מאיי לי והיכן נין שיי ילין • ו‬
‫ואפשר‬
‫ג• וו מיןיה ‪ 1910‬ר!מאמי הנ‪/‬״)‬
‫מחיו‬
‫ק ד ש‬
‫דני הונא נשם רני אחא אי] לך חביב על‬
‫האשהמןצרור המרוציכןהיאמלינתו בי]‬
‫שליה * ו נ י ן שדיה נפשטיק והבוננהו‬
‫והינלא א׳יש‬
‫‪.‬‬
‫) ל ( א ל יאמר צרור המר חיי ל•‬
‫בהקלי© ילש נשי הבוממ לי!‬
‫לפסח )ליל והנה הה •ש נה לציורים אה‬
‫כי כאשר‬
‫סול ר״ו ואם סול ד ׳* *‬
‫תקנל מת״ת שלס ן יצטייר נה סול ליו‬
‫וכאשר תקנל מיסול לנל נלי השפעה‬
‫מילת אז היא לחם עוני ויצטייר כה סול‬
‫ל י י ‪ .‬ולש לי אבלו אכהתנא • ולפי שיסוי‬
‫הואכל לנןאמר נלדנפיןייתי ויכול לומר‬
‫שהיסנר העליון שהיה עני ורענ ללחם‬
‫ולא היה מקנל מילת ייתי עתה ויכול ויזחננ‬
‫ע‪ 0‬מלנות נסור טיפת היורלת מן המוח‬
‫דרך סוט השדרה שהוא לית נסוד מימון‬
‫כוי ע״ש • נמצא כי הב־ ןווגיס נרמזיס‬
‫ני״ו ול״יוב׳ בצירוף הוא תיבת חליי *‬
‫והנה אמרנו כי צרור המןר הבונה היא‬
‫קשר הסתיים שסולם טיפת ה ל חסייס‬
‫הניתן הליהנסול הזהג ניסוי שלה אשר‬
‫זהו אומרה נין שלי ילין ומוכרח הוא נ י ו ן‬
‫שהוא טיפת הה חסליס הם מסול ןווכ‬
‫העליון של ליו ולכ כי ה ל הסלים הס‬
‫נמשכים מהדעת לרך חוט השליה שהיינו‬
‫הת״ת אל היסוד משאייכ נזווג ל״י שהוא מן‬
‫היתול לבד בלי השפעת הת״ת כי מם אינו‬
‫נותן לה הי ססדים י ק ממס שיש ניסוי‬
‫וניסול אין נ ו הי חשליס נ י אס כאשר‬
‫מקבל אותס מלמעלה לש ציור המר‬
‫שילסקשר טיפת הה' חסליס הוא לי בנח••'‬
‫מזווג של חליי שלס היתול וגס עם‬
‫השפעת הילת• ובאשר אני מקנלת צרור‬
‫המי שילם הילח הוא מוכיח שהזזוג הוא‬
‫מנח״ הזווג העליון לל״ו ג*נ המזדווג עמי‬
‫וזהו חי״י לי ו נ י ן שלי שהוא היתול שצי‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫״לי!‬
‫!‬
‫וי<ג?‬
‫פ׳‬
‫א‬
‫‪,‬‬
‫השיחם‬
‫שיר‬
‫פא‬
‫המר‬
‫ציני‬
‫סמי קלייא בקטורת‬
‫שם כתחילת המכין נ ת נ )‪"/‬ל‬
‫לחנה‬
‫אלו י״א סימנים שמתנים נה היכן מלינים‬
‫עודירצה ביאור הא לחמא פ י י ל אחרונת‬
‫להם נ י ן נדי הארוןנלכ ״ והבונה כי הנה‬
‫שמם הנקי לחם ענינחסרוןהלננינשאין‬
‫נולע נ י קטלת ילס מיין סמנים הננררים‬
‫מ*או העליון מקנל שפענקיעני והיא‬
‫מהחיצונים כ ל ש כסי מ' ן גס ארון נקיי!‬
‫נק לחם‪-‬עוני כמל״א כי אם הלחם אשר‬
‫יסוד רנןק׳ הנה ארון יכרית אחן כל האל‬
‫הוא אוכל והיא היתה נג^ות מצרים עם‬
‫לש כי צרור המר הוא‬
‫ועיין ב ל ל ן •‬
‫אניותינו ומשפעת להם נ מ ל א עמו אנכי‬
‫בצרה • ולש די אכלו אנהתנא בארעא סול הקטרת שילס ה ל ן והיכן עולין אלו‬
‫הלין בין בד הארון שילסיסול מוק׳ננודע‬
‫למצרים נלכ • עול כתב שם נל*ג כי‬
‫כי שם כיתור מוק' עןלין הניצוצות כסוי‬
‫נליל פסח היהזווגא עלאה ללון ע״ש •‬
‫נמצא בי כאשר היו ישראל כמצרים היה ל ן זוהו שאמר הכתוב בין שלי ילין *‬
‫הזווג נ נ ח י ו ונליל פסח שיצאו ישראל וא״כ שיעור הכתוב יהיה כך בי היא אומרת‬
‫כי מה‪,‬שאמר מדי נריי נתן ריהו כ׳ ה־סור‬
‫ממצרי'שהיה זווג עליון שהוא בבחי' ר י‬
‫עולה עד הדעת וממשיך טיפת החס״יימלי‬
‫ונשלם דור״י ״ ואפשר שזהו רמז רלל‬
‫גלי צרור המרשהוא הקטרת שסולו עלית‬
‫בילקוט ל א צרור המר לולי לי זה לילה‬
‫ל ן שאני מעלה מלי לי דודי משפיע ונותן‬
‫שלקו הבכורות נלכ • וילוע כ• כליל פסח‬
‫אותה הטיפה ד ל ל לי ובאיזה מקום של•‬
‫הוא שלקו הנכורות וניחן לה הצרור המור‬
‫הוא עצית הצרור המי שילס ה ל ן ‪ .‬לזה‬
‫סוד הילת שהיה סיד הזווג והוא נסול‬
‫לול ׳ שהיה מזווג־ כעליון ולנ ז אמרה נ י ן שדי ׳ליןוכלש רב• ״והנן נ י ן‬
‫)ה(‬
‫או‬
‫ירצה צרור המור לול• לי לקשרו נרי הארון שליס היסוד של הנול •‬
‫^לך‬
‫כ ל ש למעלה כי שיי ל ס היסוד של הער\‬
‫עם פסוק הקולס לפי הפירושים‬
‫?ס הוא הלינה לצרור המר סול הבלן‬
‫שפירשנו בי על שהמלך במסבו הס לברי‬
‫יראה לקשי אותו עם הירך שאממ‬
‫^‪0‬‬
‫לא ונדלי נתן ריחו הוא ענין עלית היסוי‬
‫עד שהמלך במסבו שמייר על זמן‬
‫עד הדעת להמשיך עיסת החסיים • ועל‬
‫בית המקיש כי אז לא היה פסיס זווגייהו‬
‫זה באה תשובת שכינת עוזינו אם הבנים‬
‫ונרוינתן רירןןכי תמיל היא מעלה מ״ן‬
‫שמחה בחלקה ואומרת צרור המור מ ד י לי‬
‫בלי העסק ועל זה אמרה צרור המור‬
‫צרור שהוא היסול כמלל סול נרי״ הנז'‬
‫המור מה שממשיך מהמוי שלם טיסת ה ל חדי לי כלומר המור שלם טיפת הסמלים‬
‫לנחי' ל ד כיון שאני מעלה ל ן בל•‬
‫חסלים הנמשכים מהלעתלולי לי י לויי‬
‫שהוא לא הוא נותן אותו לי ובאיזה מקום הפתק ג ל המר צרר וקקר אותו לול•‬
‫שהוא לא לי כי תמיר קשור הוא להשפיע‬
‫הוא נותן אותו לי על זה אמרה נ י ן שלי‬
‫ל ל ל י ו נ ת מ י ח ת נ י ן שיי ילין ודוק א ל ק‬
‫ילין שהוא סוי היתול שלה כלש למעלה •‬
‫לקלה‬
‫גו( א ן אפשר עם ל ש בילקוט ליוחנן‬
‫י‬
‫ז‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫‪<!,‬‬
‫״‬
‫‪,‬‬
‫^‬
‫ך^לן‬
‫א־שגל הבער י דורי לי בכרמי ‪£‬ין גיי‬
‫יווס הכ״מ כי ה״ג מנצב״ך‬
‫גמקכיס ןניתגיס ניס! ל ה<וקכ‪$‬‬
‫*‪* 38‬מ ‪*81‬‬
‫מלטשות אותה כלי וגממכיס אליי מן י ג ע ה‬
‫וז״ל גע״ח ש' מיין עי״נ לע כ׳ מתחילה‬
‫לקת‬
‫שטן‬
‫א‬
‫משחת‬
‫‪5‬קח ‪/‬״א ל ה ו ל ן שהוא כללו׳ רןחא י נ ג ו ה‬
‫לנינה שהוא ל הויו״ת פשוג*ת גי׳ ל ן והס‬
‫ל ו ג שנלעתישל! והחסרים מגדילים גופא‬
‫ד ל א ואלו הם לצורך עצמו ו ה ל גבורות‬
‫נשארים בישול שלו כן׳• נ א ל כ בביאה אי‬
‫נותן לה ה ל גבורות כוי ונשארים אלו ה ל‬
‫גבורות נהבבחלרוחא והוא הכלי המעלה‬
‫ע ו ד כתב שם ב ל א‬
‫•‬
‫כלן כוי ל ש‬
‫כיי הנה ל נחי' יש נעלית ל ן אחת היא‬
‫ב‪0‬״ ה ל ן בי ה׳א ע נ י ן הכלי של הרחם של‬
‫*׳מאשה בדי לקבל בתוכו מיפת הזכר ובתוך‬
‫מכלי הזה יש ל כ כלן שלה ובלי זה נעשה‬
‫ג ל י ידי‪ 0‬העליוניםינינהשהם ח ל ג שלה‬
‫שיש בהם עשרה אצבעות וללס הי אותיות‬
‫מנצפ״ך ככולית והס יורדים שם למעה‬
‫כנוק ומנשים כלי הנחי' ה ל היא ההוא‬
‫רגחא לבגווה כי א י ן כ ח ה ל ן ל ה ת ב ר ר ר‬
‫ולעלות שה מעצמם ז‪1‬א ל י חד רוחא ייהיב‬
‫נה בעלהוהוא דם ל ן ו ל י שם זה הוא‬
‫״‬
‫‪1‬‬
‫עלית ה ל ן לגבי בעלה כ ל ל ש‬
‫כתב שס בשי הירח ל ג כי ה ל ן‬
‫עוד‬
‫שביסוד הנוק הס ל ג מ נ צ ל ך‬
‫‪5‬קבלה מאימא ופש<<‪ 1‬הוא כי כל הגבורו'‬
‫שמקבלת המק'הם נמשכות לה מ צ י אימא‬
‫כ ‪ 0‬ל ע נ י עיערא ?גבורות היא מצל אימא‬
‫נמצא בי בין הכלי ב׳ן הרוחא בין ה ל ן‬
‫שכל בחי* אלו סגים ל גמרויהס נמשכים‬
‫מ צ י אימא אל ה נ ו ל גס כ ל ס ליס עשר‬
‫הליות ד ל ו ג י י ע ת גי' כ ל ם נ ל ש בלי ת‬
‫שילש על פסוק כרם היה לשלמה גס עי״ן‬
‫וילוע‬
‫ג י י ל ל סול היהוילת ג״י ק״ל •‬
‫כי ננוק' ק ו ל בחייהזווג אין בה רק ילגהי‬
‫מוילתשהם בגי׳ עי״ן • אמנם ל י י בחינת‬
‫מזווג היא מקבלת היחסיים שילס ל ה ו י ל ת‬
‫אחרות ואז נמצאים בה כל העשרההיילת‬
‫י ה ל ג שהם בגי׳ כ ל ם • והנה ב ל מאמרי‬
‫ו ש ל י ל בראשית מי ה ל ב נאות ג' כתב כי‬
‫‪,‬‬
‫ח‬
‫לל הוא^ןמןהגלזתגסנל ‪ $‬ר ‪ /‬ח ע ל צ י ״ ;‬
‫קדש‬
‫שככר נןרע כעם אחית ועמה צומח מאליו‬
‫כיגננא ליז עייל נגנתאאנל הזרע עצמו‬
‫ממש יהיה בתוספת* ניקרא גייילולאולר‬
‫והוא בגי סוב כמל א אמרו צדיק כי ע ו נ‬
‫ובזוהר וארא דכ״ז ע׳ינ אמרו‬
‫ילכ•‬
‫אשכול הכפר דורי לי אשכול דא אימא‬
‫מעתה נבא ‪ £‬בונת הכתוב‬
‫עילאת •‬
‫כי הנה אחר שבפסוק ע י שהמלך אמרה‬
‫נדרי נתן ריחו כי היסוד שלה מעלה מ״ן‬
‫ושעל י י י זה צרור המר מ ז י לי שקבלה מייד‬
‫עתה כונתה לפרש מי הוא הגורם אליה‬
‫להעלות ל ן ומה הם ה ל ן אשר היא מעלה‬
‫וז״ש אשכול הכפר כיהנה אמרנו כי ל י‬
‫ה ל ג נעשה כחי* הכלי ייסוד שלה ו ה ל‬
‫אשר ע״י ע ולין ה ל ן‬
‫גבורות ל ס הרוחא‬
‫עצמן ל ס ל גבורות והם נמשכין‬
‫והלן‬
‫והנה הלגבורות‬
‫אל הנוקימצר הכינה •‬
‫הס נרמזות בתיבת הכפר כיהנה הס ל‬
‫ו ל ס ל הוי״ות‬
‫כ נ ג י ה* של ל כ פ ר‬
‫ל של‬
‫אשר בהם ל אותיות כ נ ג י‬
‫אותיות מנצפך‬
‫ל‬
‫ולס‬
‫הכפר‬
‫גי' ל ר ד ה נ ל ר • נמצא כי בתיבת דהכפר‬
‫נרמזו ל ס הה׳ גבורות בנגי ג* בחינות‬
‫שהסהכליוהחחאוהלין ובלם הםנמשכיס‬
‫מצד הנינה הנק׳ אשכל לש אשכל הכפר‬
‫כלומר כי על ידי ה כ פ י ש ל ס ה ל מ ו ר ו ת‬
‫הנמשכין מאשכול שילס אימא הוא מה‬
‫שאמרתי צרור הער י ו ל י לי ג ה ו א ב מ י י ה ל י‬
‫של דודי לי ו ז ל ש יודי לי ןהכונה על מה‬
‫שאמרה מקודם צ ת ר המר יולי לי כ י הלא‬
‫ל י הכפר ש ל ם ה ל ג הנמשכיןמאשכל‬
‫ש ל ס א י מ א לי בכוחם אני מעלה ל ן ל י י‬
‫מרומא וגם אותם אני מעלה נ ס י י ל ן וא!‬
‫על ידם לויי שהוא ז״א משפיע את המייל לי‬
‫כי גם כלי הגטרות כבר נעשה בי בהיכלי‬
‫לקבל בתוכו כיפת הלחסיים ועל ידי זה‬
‫כברמי ע י ן כי בכרמי הוא צירוף ל י כר״ם‬
‫והכונס‬
‫ועי״ן הוא בגי ק״ל י ל הוי״ות‬
‫‪1‬‬
‫!‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫צ‬
‫כי‬
‫ני־‬
‫א‬
‫שיר‬
‫השירים‬
‫כי מה שעל עתה לא היה כי ב• אם ליין‬
‫אחל ידלג גימל ק״ל עתה שקבלתי גס את‬
‫הפסלים שהם עוללהוי״ות יש ל י כ ל ם‬
‫שהואבגיעשיהויות ללוגללעת י ואמנם‬
‫דעו וראו כי כל זאת ההמשכה אשר נמשכה‬
‫לי אינו בבחינת סול לילבלנל שםדו אור‬
‫ןרוע שכבר נזרע פעם אחרת וצומח מאליו‬
‫י ק בסוד גליי אותיות גי״ל בתוספת'‬
‫שהוא עיפה ממשית כ׳ מ מ ן שלמה סיהיא‬
‫י‬
‫באשלמומאןהזווגממש‬
‫‪,‬‬
‫כ׳ ז י ו ימז דלל בילקוט‬
‫וא‪£‬שר‬
‫אשכל זה יצחק ׳ שנכפת‬
‫נאשכל גלג המזבח גלב‪ . .‬כי ידוע‬
‫מ ל מ כי יצחק ילס הילגהנמשבו'מאימא‬
‫ועיי; בלי״ת ל וארא ו ב ל ה ל ל תולדות‬
‫גס מזבח נקי הנוקב' כ ל ש בל המקילה‬
‫ולש ^ * צ ל ש ל ס הילג הנמשכין מאשכל‬
‫סול אימא ונבפת לגהמזבח ילס המקל‬
‫כי שס נמשכות הגבורות •‬
‫) ב ( א ן יאמר קרוב אל האמור ע ל ס ב ל‬
‫מחייל ברכות כבר הולעתיך ענין‬
‫אומרם לל נשים דעתן קלה וזה הוא בהיות‬
‫נ ו ל ללא מאחריו ״ אמנם בהיותם פ ל פ אז‬
‫הברכה שמקבל לא מאימא עילאה הנקל‬
‫כרכה לצורך נוק אז אין הברכה ההיא‬
‫קלה אמנם יש נה לעז שלם בו נמצא כי‬
‫כתתו לה כל הברכה והארה הזאת אז‬
‫אינה ברכה קלה אלא דעת שלם נותן נת‬
‫כו ע״ש • ו י מ ע ב• ל ש נ ל מ שמוק‬
‫לעתה ק ל הכמה שאץ נלפתה רק ל ג‬
‫ילהזילתיגי' ק״ל ואם כן בחזרתה פ ל נ‬
‫!!לעתהשלים‪ ,‬הוא שכולל ח ל ג כ י בחזרתה‬
‫ס ל פ נותן לה החסי״ס ליכ • והנה ב ל‬
‫<לן בתבגי״ל ג״׳עלבהםהחלג שבישול‬
‫והנה‬
‫וכולל אותם שם אהו״ה גייסלב *‬
‫אחר שאמרת צ ח י המר לולי לי כי כ נ י‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫מ‬
‫מב‬
‫קבלה החסיים כי זה מורה בי כנר היא‬
‫פנ״פ אמרה אשכול הכפר יורי לי כלומר‬
‫כ י ל י י מה שקכל מדי שהוא לא מאשכול‬
‫הכפר שהיא הבינה ונתנו לי נעשה נ כ ל מ י‬
‫בלומי ל י כר ם ש ל ס עשר הוי״ות גל כלים‬
‫משלב מקניס שלא היה בי כי אס עי״ן‬
‫אחל גי׳ קייל ל ל מ ח ת ומה הס אלוהיי‬
‫הויו״מאשר הם בי לזה אמרה נד״י אותיות‬
‫גי״ל שהוא גי* עלב שהם כללות החלג אשר‬
‫|!‬
‫הסבי עתה כי היעת שלי שלם‬
‫יאמר אשכל הכפר ונקדים ליש‬
‫או‬
‫)ג(‬
‫ב ל ח שי המוחין פ״ע כי בהיותם‬
‫זו״ןאנ״א בשוה אליו אז האיר ב ה ב ח נ ת‬
‫הגבורות י ל י ן שהםמאעזאזננסייישגכנסים‬
‫בה ה נ ל י ללוחי מקבלת עצמות הגבורות‬
‫ד ל ן שהם מאימא כי בתקלה לא קבלה רק‬
‫הארמס ליי לא וגם מקבלת הגבורו'ילה‬
‫שבישול לאבא ו א ל ב בחזרתםפ״נפ‪:‬אס לא‬
‫גדלה כמג הו אז הזווג הוא מיעקב ורחל‬
‫כוי אמנם כשינגילתבמו הלא לגמרי ל ב פ‬
‫כי אז הזיןי הוא ללון כי א״א להןמוג ללון‬
‫אלא בהיותם שיה נשוה לגמרי כמוהו ואז‬
‫היא לוקחת נחשדים י ל ן ו ג ם החסדיירלה‬
‫כי לא יש לו איואי כוי ע״ש ו ב ל הכומת‬
‫ד ב לעמיל בקונה הכל כתב מה היא הבחי'‬
‫שלוקחת מהחסרים דאבא ילל בקיצור האור‬
‫שקים לעולם הנה מא נחינת יסוד אבא‬
‫אשר היה מאילמסוף העול ועל סוסו שהוא‬
‫נ פ י היסו ל ל ל א ו י ו צ א הארתו מפי היסוד‬
‫אוי גלול מאל *אח׳ כ גנזו הקלה לצליקים‬
‫ר״ל נמוך חיסול הנק צליק ושם מתלבש‬
‫ונגנז כמוך היסוד ללא והנה כאשר יוצא‬
‫אור מזה היסוללאבא כלי להוציא ננגדו‬
‫פרצוף •עקנ ככו^ע אין כל האור ההוא שלו‬
‫יוצא להיותו שנגנז שם אמנם נשאי נתוך‬
‫היסוד ל ל א במנין ל ו נ גנוז שם והם‬
‫גנוזים לצלייךס שהם צדיק וצלק ל ל לצורך‬
‫זווג‪"/‬א הנקי ישראל עם י ס ל ^ ׳ אז יש זווג‬
‫מנח׳;‬
‫ג‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬י‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫א‬
‫שט? כ שחח‬
‫מנקיי ח״וג לא״ואי זוהו הטעם שנת״א' כי‬
‫הזווג של ו״א שהוא ישראל עם רחל הוא‬
‫וחג עליון מאי ואינו נטשה כ׳ אם ניוס‬
‫השכין ע״כ ועיין נסי מ״ןנכנזי אור הגנוז‬
‫נמצא כי מנתי'אימא לוקחת הנזקנא בל‬
‫הה״חוכל הה״ג אמנם מנחי' אנא לוק*זת‬
‫בלהה״ג ומכח ' החסדים לוקחת טו״כ אורו'‬
‫וכע״ח שי הנקוייס פ״א כתכ כ׳ עין הוא‬
‫נחי' החכמה ונזוהר ויחי יל״י ט״נ ר׳ יוסי‬
‫שאיל לר' שמעון אייל זאגייה או ויגל או‬
‫ויגילו ‪3‬בן כולהז רתנינן ירזא יחנמתא איה?‬
‫אמאי במלה לא בכילהו איקו רזא יחכממא‬
‫א״לכגיןלאיהו מלהיאת״א כגי״מליל״ת‬
‫בלא פירולא והאי איי‪.‬ו ר;א דחנמתא מלה‬
‫דאת״א נשלימו כיזא יאתווןהכ׳ איהו כד‬
‫אינון נחכמתא אבל י' בלא ג' לאו הוא‬
‫בןלימו וכן ג' בלא ל' דהא יא ב יא אתקשיו‬
‫גלא פרולא כ‪ '1‬ואע״גלאית י' לזמנ״ן נ י ן‬
‫גי ליי לא הוי פרולא וכלאיקישורא חיא‬
‫זע״למלהיא הכי היא ודאי רזאלחנמתא‬
‫ע״כ ו י י ו ע בי רןא יחנמתא ליס ימול אנא‬
‫וא״כ נמצא כי במקום שיש ג״י ירמוז אל‬
‫האיות ׳סול אנא ז״ש אשכל הכפר בלומר‬
‫מאשכול שליס אימא אני מקבלת הכפר שהם‬
‫הת״ג במש״ל ולטעם כי עצמות הגבירויאלו‬
‫מקכלתס כנסייה ע‪:*-‬אימא כימה שקבלה‬
‫ממגנורות ע״י ;״א לא היה רק הארתם‬
‫ואי("צ בנשירה שנכנסין הנה״י יאימיבתוצה‬
‫מקבלת עצמותם ע״י אימא לכן כינה אותם‬
‫לאימא זאמיה אשכל הכפרב• ע"׳ אשכל‬
‫שהיא איאא קנלמ׳ הכפר שה״כן הה״ג וזהו‬
‫כיוחלה ואח״כ לזרי לי כלומר ואח״ב הוא‬
‫מה שאמרתי צרור המר לולי לי שהם‬
‫מחסלים אשר נותן יולי ל׳ נבח׳ החוג כי‬
‫נם אלו החסייס נמשכו אליו מאשכול שהיא‬
‫אימא אנל כיון שהם חלקו ואני חקנלתס‬
‫על יי‪ 1‬לכן אני מכנה אותם אליו ואומרת‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫חל* צי זיהית שיעור ק?תזנ כןמא‪?2‬לקת־א‬
‫קדש‬
‫לויי גבס‬
‫אימא הבפי שהם הה״ג וגל!‬
‫הה' >יחסייס הבל הוא לי או יומי השיג!‬
‫אשכל הנסר לזרי כלמהשמקנל חיי שהוא‬
‫ז״א מאשכלהכפר שהיא אימא שהוא ה״ח‬
‫וה״ג הנל היא לי ניחן לי וני״י זה נמצא‬
‫בכ״רמי נ״י כי״ם כ׳ נמצאו נ י מצי אימא‬
‫הה״ח והה״גשסזרם <' הזיזית גי' כר״ס •‬
‫אמנם ואנזא אל הע״ין שה״ס החכמה כחיי‬
‫אנא ח״ש עין קנלת• מצדו בתחלה הה״ג‬
‫שהם היהזיו״ת גי' ק״ל כמספר עי״ן הרמוזים‬
‫ג״ב נתינת עי״ן כי לכן ממה אל אנא‬
‫כ מ ו עין לימי; אליו ואל מה שקבלה ממנו‬
‫וזהו בתחלה זאח״כ נבחייהזונג קנלתי‬
‫הנה החסיים שלו אותו אןר הגנו; כ׳ טו״ב‬
‫הוא כמספר גל״י שהכי הטי״כ אורזת אשי‬
‫היו גנו;׳' נישול אשר סוד• ג״כ גי״ל ולהודו*‬
‫בי בינתה על אורות רזאלחכמתא הייינזוי‬
‫אנא לכן אמרה בלשון גלי בי בל ג״יו הוא‬
‫רזא לחכמתא כמ״ש בזיהר ונמצא כי מצי‬
‫אימא ביי ני״ם שהס כל ההיית והה״ג ומצי‬
‫אנא ע״ין גלי עיין לה״ג וגלי מהחיךים‬
‫ונא הרמז על נכין כ׳ ע״ין גד"׳ גי' קמ״ו‬
‫כמיןפר ע ב חכמ״ה עס הכי תינות לרמוז‬
‫על אנא שמולו חנמ״ה ושס ע״בליוי״ין ״‬
‫‪,‬‬
‫‪,,‬‬
‫י‪,‬‬
‫אל• י א מ י אשכול הכפר רולי לי כי‬
‫הנה נולע כי א״א לז״ון להזיוזג‬
‫אס לא שיקנלו המוחין מתחילה ינחי׳המוח׳ן‬
‫שלקם מקנלים אותס ע״י אימא כנולע נמצא‬
‫שאימא היא הגורמת כחי׳ הזווג לו״וןוהכי‬
‫איתא מיהר בשלח ימ״ט ע״נ נשעתא יהא*‬
‫נהיא עמיקתא רכזלא נגיד ונפיק על השמי'‬
‫כיין כלא בחייו)מטרוניתא אתעטיינמלכא‬
‫כיי ע״ש זיייע כי נהיא עמיקאה״סיסוי‬
‫לאימא נעל השמים הוא ן״א ןכמ״ש הרח״ו‬
‫ז״ל שס ע״ש בסי מ״מ ואמנם עיקרהזווג‬
‫שלם יז״ין הוא כאשר כבר קנלו ג״כ המוחין‬
‫רחנל אנא שהוא הצלם יהיה כי אז הוא‬
‫י‬
‫ד‬
‫ןוןג‬
‫א פ<•‬
‫שיר‬
‫השירים‬
‫א?* להוציא נשמות וכמ״ש נעיח שי העקויי'‬‫פיה וסייח ו י י ו ע ב י נ ל בחיי צלם כולל עשר‬
‫הויו״ח ועשר הויו״ת ה‪ 9‬בגי' כי״ס גם •רוע‬
‫ג* אבא ליס *' ישם הוי״ה הכולל כל עולם‬
‫האצי׳ וכבר כתבנו לעיל בי אשכול הכפר‬
‫אימא ז״ש אשכול הכפר לולי לי כ׳ אשכל‬
‫הכפר שהיא אימא היא הגזרמיכ׳ לויי לי כי‬
‫לויי שהוא ז״א מזיווג לי כ׳ על ידהגמשכין‬
‫וניתנין אליו המוחין וכאשר נמשכין אליו‬
‫המוחין יש בחיי הזווגמשא״כ קוים אמנם‬
‫כל זה העיקר הוא בכרמי עין גלי בכר״ם‬
‫שהוא במספר עשר הוי״ות לכללות הצלם‬
‫של <' שהוא אבא וזהו בכרמי עם כרס י'‬
‫שהוא אנא אשי סולו רמוז בעין גי• כמש״ל‬
‫כי ע״ין הוא נחי' החכמ' וגס גדי ב׳ אותיו'‬
‫ג״י ר‪?.‬ז רזא לחכמתא ואות *' רומז על‬
‫אבא וגם עיין ג״די כמספרע״ב חכמ״ה עס‬
‫הבי חיבות שרומז על אבא שהוא חכמ״ה‬
‫וסויו ה‪1‬א שם ע״ב ועול נרמז בתיבגיבכרמי‬
‫עין גלי בי הנה ר״מ ב״כימי ע״ין הוא ע״ב‬
‫שה‪1‬א אבא וכן ר״ת ע״ין גיילי הוא ע״ג כמספ'‬
‫חכמה שהוא אבא בי אז בנזא זה הצלם‬
‫אז הוא עיקר נחי' הזוונ שלם של לולי אלא‬
‫של&עס כ• הצלם למוחין לאבא באים‬
‫מלובשים תוך הצלם למוחין לאימא אשר‬
‫בנלי׳ שלה ע״כ אמרה בתחילה אשכל הבבר‬
‫שהיא אימא גורמת כי לויי לי ב׳ היי בחי'‬
‫המוחין לאימא הס הנראים ונגלים והס‬
‫הגורמים שיוכלו להכגש בו בחיי המוחץ‬
‫לאבא ולכן בתיביהבפ״ר נרמזו הנה״י לאימ‬
‫כ• הנה תיבת הכ״פר הוא כמספר תינוינצ״ח‬
‫ה״ול ויס״ול לאימ״א גס נצ״ח ליו י ׳ס״ור‬
‫סייג ה‪ 0‬כמספר הכפ״ר ע״ה ןילוע בי שם‬
‫ז‬
‫סייג סולו באימא‬
‫‪.‬‬
‫א ל יאמר אשנל הכפר יולי לי‬
‫)י(‬
‫ב הקיים מ״שנע׳׳ח שי תיקון‬
‫הנוק' פ״ב כלל ך' הנה כל האברים נצטיירו‬
‫ונעשו נכ״וג אותיזתגנןלע גין<גוג>ו‪^5‬‬
‫מג‬
‫מן האותיות ולכן הארת הכ״נ אותיות ^כורין‬
‫שמהם נצטייר עצמותו לצורך מסו עצמו‬
‫גזןקנצו ניסוי שמ ונעשה כלי זהה" אותיות‬
‫מנצ״פך היתרות הזכרים הם המ״י עצמן‬
‫שננתנך פ* היסוד שלו שנעשה מכ״ב אתוין‬
‫שלו והם ה׳ חסרים וכוי ע״ש ונשי סנת״א‬
‫נמצא כ* גם הה״ח סודס מנצפ״ך והם נגי'‬
‫פייר ויווע כי הה״ח סורס הי הוי״ות ונהי‬
‫הויו״ת •ש כי אותיות והכל רמוז נתיניג‬
‫הכפ״ר בי אות הי היא כנגי הה' חשייס‬
‫והם היתוי״ותאשר ה הס כ' אותי!'כנגד כ•‬
‫שלכ״פר וסודם הי אותיות מנצפ״ך גי־ פייר‬
‫דכפ״ר נמצא כי הכפר ה״ס רמז הה' חנזיים‬
‫וכבר כתננו לעיל כי נתינת דויי נרמזים‬
‫ביזווגים האחי הוא כסוי ‪ *"7‬שליס זווכ‬
‫היסוי נל• השפעת הת״ת אשר זהו נסור‬
‫ספיחי' כמ״ש שם הימ״פז״ל בהגהותיו שהוא‬
‫; ר ע שכנר נזרע וחוזר וצומח מאליו וזווכ‬
‫הבי הוא עליון נצייר י״י שת״ס זווג היסור‬
‫נקנלתו הטפה מהת״ת שיןרריהספה מהמות‬
‫לרך חוג! השירה וזהו זווג ממש שנותן לה‬
‫טיפת ממשית ובי;ו וגיס אלו ימו‪/‬יינתיגוו‬
‫לול״י כמש" ל גם עי״ן נקי היסו י כמ״ש בפי'‬
‫התי'תקין!'ע״ש ״ וכבר כ ת נ מ ל ע י ל כ י‬
‫כאשר גננא לא עאל כגנחא נקי אור זרוע‬
‫כ׳ כ נ י נזרע וחזזר וצומח מאליו וזה ממש‬
‫כמ״ש נםול זווג ציזר ל"׳ וזהו בסול ג״ל אנל‬
‫ה‪/‬רע עצמו ממש יהיה נתיספת יי ולא‬
‫ג״י והוא נגי' ט׳׳וכ •• והנה ח״ל אמא•‬
‫אשכל איש שהכל נ ו והבונה על ׳סווכמייש‬
‫מוהרח״ו <'ל טמ״ש נזוהר תרומה קע״פ‬
‫ע״נ חלונא רביעאה כיי אשבל הכפי נ״ב‬
‫נגר יסור אשכל איש שהכל נ ו יי' ע״ש בסי‬
‫מ״מ י מעתה כבוא לצזנת הכתוב היא‬
‫אמרה אשכל הכפר אשכל גה״ס היסול איש‬
‫שהכל שליס הה' חסדים כ״א כלולה מעשר‬
‫בו השפיט ונתן ל׳ הכפר שליס הה' חסרי©‬
‫הי והם הי הויזת שבהם כי אותיות והס‬
‫חתרנים‬
‫יא‬
‫א‬
‫שטן•‬
‫יא־""‬
‫מתייניס לשו י היותם ה׳ אותיות מצצס״ך‬
‫למשפי פייר היי פייר והכל הכפר י וכאשר‬
‫נתן לי אלו הליח מוכרח כי י‪"1‬לי ל׳ כי גם‬
‫הזיינ העלין של ל״ו הוא לי כי הריבכרמ״י‬
‫אותיות כ״יכד־־ם שליש עשי הויו״ת יחוייג‬
‫דרעת הס נמצא) נ י ממה שנתן אשכל שליש‬
‫הישול־ הכפר שליש הה' חסי‪.‬ים וכיון שיש‬
‫ב׳ הה' חסל׳ס מוכיח כ*׳ מה שהשפיע נ•‬
‫ע י ן שליש היש<י הצקיע״יןהואננחייגי״י‬
‫בתול יי' שליש הזרע ממש ‪3‬הם הה״ח‬
‫הנמשכים מהלעת לרן חוט השירה שהוא‬
‫דלית אצ ה־שוי אשר זהו זייג נציור א‬
‫אשר נגזנוג זי‪ .‬נמשכים בי הה״ח משאי׳ב‬
‫כציור זז!ג ל״י כי ‪6‬ס לא יש ביוי־ה״חרון‬
‫י‪.‬זא נשוי ג״ל שכנר נ ז י ע יי‪11‬זי וצומח‬
‫מאליו ננח>׳ ספיחים וא״כ מוכרח כיון‬
‫שנמצאו נ י הליח ג״כ זה מורה כ׳ ג‪ 0‬הזווג‬
‫העליוןשל צינרי״ושהוא זווג ממשועיפה‬
‫ממשיית הוא לי‬
‫מרשי‬
‫מ ש ח ת "‬
‫)ה( ^ ] ) ך ירמוז אקבל הכפר וויי־'לזמן ני׳ון‬
‫המקיש כיי כן אמרו נילקיגן איי‬
‫ישמעאל אשכל היפר זה נ״המק ורענין ע‪0‬‬
‫מש״ל כ•בזמן‪-‬ביהמק עלו ז״יןנמקו' ליןאי‬
‫ז״א נמקים אלא ויחל נמקיס אימא ן״ש‬
‫אשכל הכפרשהיאאימא שס חיי לי לויי‬
‫העלה לי שס וא״ת והרי יוייהוא למטימאימ'‬
‫והיאך העלה לי שס לזה אמרה נכרמי עין‬
‫מ י כלומר כי גס ח י י מקומו בכרמי)נין גי*‬
‫צכרי״ם גזליסי״ס עשרההוי״ות של<' שהוא‬
‫אנא אשר שייו למון ג״כ נע״ין גי"• כמ^יל‬
‫שם מקום עליית לול• ולכן העלה לי נאשכול‬
‫הכפר שהיא הביצה !נרמזה עליית רחל‬
‫כמקום הניצה נאשנ״ל הנפ״ר כי הנה‬
‫השלל הכפר גי׳ תינ״ו נמאפר חיבות יח״ל‬
‫ל׳יא עו״לה אייל מק״וס הב״ינת עם‬
‫‪3‬׳ כוללי' וכן נימז עליית ז"א נמקוס אנא‬
‫בתינ‪1‬ת נכרמ״ייע״ין גרי' העול־ם כמספי׳‬
‫יוי״י ע״ולה במ״קוס החכמ״ה ה״וא אבי־א‬
‫עס נ" כוללים וליק אנ״ק לקנייה‬
‫‪1‬‬
‫ד נ ן ^ מ רעית* מכד‪:‬ןהעע‪:‬ך• יונים‬
‫כפל הצן יפה ובן למה בראשון ‪,‬ואן האוחת ההס המגוליס מאיריס נה‬
‫על‬
‫אמר רעיתי ואפש' ירמוז לס״ש ומיפ״ס אותה ע״כ וכן בשי הפ‪:‬ןו תהלים‬
‫גשימירשב״י פ׳ בראשית מיריחזקיה כי ע״פ מציוןמכלל יןפיכתנ נאשר ציו; שהיא‬
‫ג י בחיייש אל המלכות האחת היא נקודה היסוד נקי מכלל יןפי שהוא כלול שנכלל*‬
‫גו בל ההיחסדיס כי ע״ש הרי מבואר כי‬
‫מפכימית שנה והיא נקי רעיה כי תמיד היא‬
‫זגאחחתא בחדוותאנמו אימא עלאה ונחי׳ היופי הוא נ א מצד ההנןדיס ג‪ 0‬נגיע כ•‬
‫הנ'היא רחל מלכות החיצונה העומית עיניס נקי הח״ונ גי ה״ח הס ה' רוי״ות ג•‬
‫מהחזה ולמהה כו ע״שנ ובשי הנוגות עי״ן וכן ע״ין י של הל ג נמ ש כנ״מ זייש‬
‫נלחש שעד התפלות כתכ יטמס שהזכיר הכן יפה שהס לכרית״ת ישראל לגת זומ‬
‫הכתוב היופי ברחל כמ״ש ורחל היתה יפת נקודה הפנימית ההוא אמי לה הגן *פה‬
‫האר ויפת מראה ולא בלאה הטעס הוא רעיתי כלגמר לגמי' העליונ' שלן הנקיועיתי‬
‫לפי שלאה היא למעלה נמקו כסוי האורות הנן יפה נתמ״לגת כי כיון ש‪0‬נו כ&חחתי‬
‫אבל רחל היא למסה מן החזה אשר שס הוא נחדהתא תמיורעיס דלא מתיישן ותמיד‬
‫אגרות גילוי החסלי' בתון!'יא כי שס נסתיים אני משפיע נ ן חנןדיס א״כ היופי הבא‬
‫קיסנל קצ אימא המלניק ומכסה את מחסלי‪ 1‬מצדס הוא אצלך תמידי ולעולם הנן יפה‬
‫אכל‬
‫ב‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫ז‬
‫כ‬
‫‪,‬‬
‫‪!1‬‬
‫א‬
‫שיר‬
‫פי׳‬
‫מד‬
‫‪#‬נל לבתי‪ :‬החיצונה שלך כי אינה נקי רעיה‬
‫הנך יפה כאשי עיניך שהם עין א* לחסלים‬
‫זמין ולחי מכוח׳ הס נזוגאצלך כמו היוני‬
‫ילאמתפרשן מנן זיגייהן הכי נמיכאשר יש‬
‫לך הזוג של הל עיצי״ם לח״וג את יפה כי‬
‫לפעמים אין לך רק עין אחי דננורות לנד‬
‫זעד׳ן לא קנלתהארה מהעין נישל החסלי‬
‫וחסר ממך נחי' היופי אשר הוא נ א מצדם‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫*אמר קרונאל מאמו' עמ״ש‬
‫)נ( א ל‬
‫נש׳ הפסוקים תהילים ע״ס‬
‫מאיון מכלל יופי ןן״ל כנר הויעמיך כי נ '‬
‫מוחין חו״ב דרחל כוק יז״א נעשים מ ל‬
‫וזסידייהממלין המתפשעין ננלה ל‪'7‬א אמנם‬
‫אייןזההוא נעשה עד אשר ירדו כל הה‬
‫חסרים אל היסוד רז״א הנקי ציון ויוכללו שם‬
‫וז״ש מציון פי׳ כאשר צינן נקי מכלל יופי‬
‫שנכללו נו כל הליח אז משם הופיע והאיר‬
‫אל הפנק• הצק אלהיט לתקןנהנ־ מותין‬
‫דילה מן־נ" החסדים מו״ה אשרי רדתם שם‬
‫זמשם נתפשנ‪1‬ו כהוכתקכו נה נ ' מוחין עייכ‬
‫והנה־עעיס הם נחי' חו״נ כמ ש נשי הפסו‬
‫משליע״פ עיניך לנכח ינישיע״ש וידוע כי‬
‫ח״ונלא מתפלשאן וכחיא שייין ומליש ח״ונ‬
‫שנפרצוף עצמו כליש נש׳ הפסוקים פיוירא‬
‫ז״ש הנך יפה רעיתי לאותה הנחיי שאת‬
‫רעיתי הנך יפה כי תמיד את מקבלת ממני‬
‫החסדים אמנס לנחיי החיצונה התחתונה‬
‫שלך כי אינה גק׳ רעיתי הנך יפה מצד‬
‫עיניך •יונים עינים שה‪ 0‬הח״ונ שלך שתמיר‬
‫הס כאחדות' נמו היונים דלא מתפרשןמנן‬
‫זוגייהוומצר ח״'ונ שלך הנעשיימלחסלים‬
‫המגולים דנ״וה אחר רדת שם למהההארת‬
‫כל החסרים הוא אשר את יפה כי לסעם‬
‫היותך כנגר החסליס המגולים דנו״ה אשר‬
‫מהם נעשים הח״וכ שלך את יפת כי אותם‬
‫מחסלים המגולים הס מאירים בך ומיפיס‬
‫•‬
‫אותך וכמשיילמש• הכונות‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫זז‬
‫‪,‬‬
‫חשירים‬
‫בי וו־היא כונירזיל נילקוש‬
‫‪1‬א‪8‬שר‬
‫הנך יפה רעייתי י במיןן‬
‫צילןה הנך יפה נגמילות חסליס ונגייס‬
‫כי צלקה נקי הה חסליס כמ״ש נע״ח ש מ"ן‬
‫פי״ל וזיל הצדקה שנותן הצליק לציקהס‬
‫מחסלים הנק" צדקה עור כתנ נפי' פרקי‬
‫אנויעל משגיעלל דנרייתעולם עומד‪.‬על‬
‫גמילות חשליס כוי הוא החסד ולפי שעיקר‬
‫העמדה שלה אמו נחג״תשלו *‪/‬לא כגליי שלו‬
‫שהם פמכין דיליה על זה לא קוריד החסר‬
‫עצמו אלא גמילו נמו ויגמול שקלי והחסר‬
‫שנחסיהואיומא רבלהו שעל יינהס צומחין‬
‫ומתפשטים החסדים נכליי שלו שהם עיקר‬
‫עמילתהחהו גמילות חסייסעייכ נמצא'כי‬
‫גמילו״חס־יס הוא האחת החסיזייהמתפשע‪/‬י‬
‫נכה"* אמנם צדקה הוא ה ל חסיים עצמם‬
‫ז״ש הנך יפה רעיתי נמתן צייןה עם מת]‬
‫צדקה שליס ה ל חשיי׳ עצמס אשי אני נותן‬
‫לך' לשעם כי את רעיתי הוא אשר הנך יפת‬
‫כימצרס הוא היופי שלך אמנס אל הכחל‬
‫התחתונה שלך הנך יפה מלשאת יפה הוא‬
‫נגמ׳לות חזייה עס גמילות חסדים שליס‬
‫האמת החשיים המתפשטים נכל י שלישהס‬
‫ננח׳' גתילו' הסייס ולא החסד עצמו הוא‬
‫שאת יפה כי להיותך נמקנם החסלי המג?לי*‬
‫דגלי* הם מאירים כך ומיפין אותך אמנה‬
‫יופי הרעיה הוא נעצם‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫י‬
‫!בטלרש‬
‫רכך יפה רעיתי נמלוין‬
‫עשת הנך יפה נמצו״למ‬
‫תעשה ע״כ ואפשר שרמזו אל מה שנגדע כי‬
‫מצות עשה הם נחשדים זמל״תהס נגנורוי!‬
‫כמ״ש נ הקימה ש המצות ו כנר כתנמ לעיל‪.‬‬
‫כי היופי הוא נמשל מצד החסליס ופליייין•‬
‫פ׳ ויצא כ ל ני רחל נקי יפת מרא מהננוח*‬
‫שמאירים נה ז״ש הנך יפה כמ״ע עסימצות‬
‫עשה שהם החשייס הנך יפה נמל״ת עם'‬
‫מצות לא תעשה שהם נח״ הגבורות ושניהם‬
‫על‬
‫ג‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫א‬
‫שמן משחת‬
‫טל וחל בי היא יפה ביןמצל החסייס בין‬
‫ולגל הגכויות כי מהב' כחיי לח״וג נמשך‬
‫היופי אליה ואליה יימחס״ת יפ״ה עיני״ך‬
‫ימי״ם שהם הכ״ס שהוא כמספי אר״ני‬
‫ג נ ו י ע ושם זה הוא ברחל‬
‫‪ 0^1‬זה נוכל לפיש שיעור הכתוב‬
‫)ג(‬
‫באופןזת בי תיבת רעיתי קאי‬
‫נפניו ולאחריו וכאילו אמי הנך יפה יעיתי‬
‫יעיזו• הנך •סה יא״ת למה אמיתי כפול‬
‫קנך יפה הנך יסה לוה בא כמתי•! עיניך‬
‫יונים בי כמו היונים שהם בבח זוג כן‬
‫עיניך הגמשבים אליך הס בבחי' זוג עין‬
‫החי מהארת הייסייס ועין אחל מהארת‬
‫הגבורות וכיין שמכל אחי ואחו נמשך‬
‫היופי אליך נ‪4‬ל בן אני מקלס אותך בלשון‬
‫ונפול הנך יפה כנגל היופי למצי המסיים‬
‫והנן יפה כנגי היופי שמצל הגנניות •‬
‫‪,,‬‬
‫אמיו שם הנך •פה כמילה הנך‬
‫יפה כפייעה ע״כ זאפשי שרמ‪/‬ו‬
‫כ י מ ה נזלע כי ע״י כריתת הערלה שהוא‬
‫המילה מתגלים עי אורית יחסליס שהם‬
‫הזג׳ הסלים לנ״ה ובייש יחסי ית״ת משא״כ‬
‫קולם המילה ביאיןהחסליםמתגליןלפטס‬
‫חפוי הערלה שה״ס קלי' נגה שלא חתאחו‬
‫בחסיים וכשנביתה משם חתגלין היזסייס‬
‫ואחייב ע״יי הפייעה מתגלה גם שליש העליון‬
‫יחסל לת״ת ונמצאו ג' הסייס שלמיימגיליס‬
‫נמ״ש כל זה באורך נש׳ המצוי לך לך ובע״ח‬
‫שעי האונאה וכבי כתבנו לעיל בי היופי‬
‫נמשך ליחל מבתי'החסייס המגולייהמאירי'‬
‫נה ומיפים אותה ז״ש הנך יפה במילה עם‬
‫המילה כי ע״י^מתגלין החסיייומיפיןאיתך‬
‫יושא״כ קייס הנך יפה בפריעה עם הפריעי‬
‫שמתגלה הש״א לחסל לת״ת ונמשך ממנו‬
‫עוי יופי‬
‫ירמוז מ״ש ע ז י שס הנך יפה‬
‫)‪\"*\]/‬‬
‫בסוכר‪ .‬קנך יפי‪ .‬בלולב‬
‫קרש‬
‫ואתרוג כי ידוע בי בונת הסוכה היא‬
‫להמשיך המקיפים לחסיים לאימא לרחל‬
‫ובוגת הלולב להמשיך אליה החשלים־ לז״א‬
‫ו״ש הנך יפה בסוכיכינמשבין אליך המקיפין‬
‫לחשל׳' לאימא ומיפין אותך הנך יפה בלולב‬
‫ואתרוג בינמשכיןאליך הרוסיים שלז״א‬
‫ומיפין אותך כ• היופי הוא נמשך מצל החס'‬
‫כמש״ל‬
‫יאמר הנך •פה עת״ש שס‬
‫) ר ( אל•‬
‫בשי ה כ י נ ו י נלחש ש ע ף‬
‫התפלות על מי הסבא י פ משפטייעילימתא‬
‫שסירתא ולית לכע״ינין כ׳ הוא מלניבעגין‬
‫יחל נוק' ח״א כי היא נקי עולימת' שפיימא‬
‫כמש״ה ורחל היתה ״פת תואר ויפת מראה‬
‫אנל לית לה עיינין לפי ששיעור קיוותה הוא‬
‫מהחזה ולמ‪0‬ה ל;"א ואין בנגד' נחייהעיגים‬
‫יז״א כלי להמשיך מהס אליה נחי' עיניס‬
‫ג״ב אנל לאה יש לה עינים נפול ועיני לאה‬
‫רכות לפי שמקום לאה הוא‪,‬למעלה נמקים‬
‫יישא יו״א אשי שם יש בחיי הטינים יז״א‬
‫ומשם הולכת האיחס ונמשכת נלאס אשל‬
‫היא כנגים ובורא ר ו צ י בה נחי' עיניס‬
‫וכולא? כי זה‬
‫ולא ברחל בוי ע״ש ״‬
‫האמור אינו בי אם בהיות רחל מהחזיולמעה‬
‫לז״א כי שם אין במיה עיני ‪"/‬א אבל כאשי‬
‫היא שוה אליו שהיא כנגי עיניו ולאי שיש‬
‫לה עיניס כי נמשכין אליה מעיניס ‪1‬ו״א‬
‫*‬
‫שבנגיה כמו לאה ואו עיניה שלמי‪0‬‬
‫ונילקוה אמרו רייא יונים מה יונה ממה אף‬
‫ישראל תמימים להקנ״ה בל • נמצא כי‬
‫יונים פייוש בינתו הוא תמימים ז״ש הנך‬
‫•פה רעיתי בי החתן מספי נשבחה ואומר‬
‫לה כי כאשר אתה בנחל רעיתי שהויכאשי‬
‫אתה שזה אלי כ׳ אז שייך לקייתאותך יעיה‬
‫כמו אימא שנקי יעיה על היותה שוה לאבא‬
‫הנך יפת נעשית יפת ואין בונת׳ לשנח‬
‫אותך באשי את כנחי' יעיתי בכח היופי‬
‫קתם שןוא מצל החסדים נ י לנחייזת היופי‬
‫הנ!‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫‪,,‬‬
‫א‬
‫‪3‬י•‬
‫שיר‬
‫מה‬
‫השירים‬
‫הנך יפה מבלי היותך ננחי' רעיתי כי‬
‫תסתכל נ ו ננחי׳ הדינים שהם הנק* עןנים‬
‫מקודם אפיצג בהיותך מהחזה ולמסר* שאו‬
‫שהסנה עי סנהדרין הנקי עיני הערה‬
‫איןאתה בנהייועיתי הנך יפר* מצד החסדי‬
‫שהם הדיינים העליונים ע״כ והגה יונה ינק*‬
‫המגולים אשר היית עומדת כנגדם כי ע״כ‬
‫טיפה זרעיתלננה כיונה נמ״ש כס׳ מיין‬
‫ק י את עולימתא שפירתא ועליך נאמר‬
‫ונלי״ת יונה מסי נוע״ח והכה ידוע כי הטסה‬
‫ורחל היתת יפת תאר ויפת מראה אלא‬
‫היא הי חסליי ולכן היא לבנה נסור החשד‬
‫היופי שאני משנח אותך כאשל את בבחינת‬
‫והרחמיינמצא כי יונים יתכן להיות הכונה‬
‫יעיתי הוא על עיניך יוניסתמימי‪ 3‬שלמים‬
‫לננים המורה על החסד והרחמים • ז ש‬
‫*י‪,‬מה שמקודם לא היה ניך בחינת עיניים‬
‫החתן השלם לכלתו היפה הנך יפה כי מצר‬
‫לסעם שהיית למטה ממקום נקי״ העיטים‬
‫החסלים המגולים שהאירו נ״ךכאשר היית‬
‫שלי עתה שאת בכחי רעיתי שוה לי עיניך‬
‫עומית כנגדם מהאיתם הנך יפה אמנם‬
‫מנים שלמיסכי הס נמשכים ונעשים מנח״י‬
‫כאשי את רעיתי שלה אלי כנחי' הזולג ריעין‬
‫העיכיס שלי אשר אתה עומית כגגלס ולפי‬
‫ללא מתפרש} הנך יפה נעצם מצר הי‪.‬‬
‫זה נמצא כי הנך יפה האי קאי אל עיניך‬
‫חסדים אשר אני נותן לך עד שכל כךהןא‬
‫יונ ‪) 0‬לבן׳ קראה רעיתי כי אז הוא שעיניה‬
‫גולל שיעור היופי שלך מצדם כי אפילו‬
‫הה שלמים אך הנך יפה הנ' הוא על נחי'‬
‫עיניך שהם בחיי הליניןשכך שהם שנעים‬
‫היופי סתם שהוא מצד החסליס ולבן לא‬
‫סנהדרין הלי״טס העליוט' נתלננו כיונים‬
‫קראה רעיתי כי •ופי זה כנר ישנו אליה גס‬
‫שהם לנניםאשר זה מורה עלגודל מיתוקם‬
‫בלתי היותה ננחי רעיתי • או נוכל לפרש‬
‫כי נתהפכו לרחמים‬
‫שיעור הכתוב בהסן שאומר לה הנך יפת‬
‫)‪ ? ^ 0‬ו ך ירמוז על זמן נ״המק כי הנה‬
‫וזה יופי סתם מצר החסלעז הממל״ס אשר‬
‫בתינו נפסיק אשכל הכפר‬
‫כנגדם היית עומלמ ולכן פסיק סעמא כי‬
‫כיהנוקנא אע״פי שדעתה קל שאין בה רק‬
‫תיבת יפה הוא מוםעם בקדתא שהוא סעס‬
‫הי גמרות עליז זהו נהיותה נאחור אמנם‬
‫מפסיק אמנם כאשר אתה נ נ ח י רעיתי שוה‬
‫בחזרתה פ״נפ הנרכה שמקבלת מהבעה‬
‫חני הנך יפה קנית עוד נחי' יופי אחרת כי‬
‫ע"׳ ז״א אינה קלה אלא דעת שלס נותן כה‬
‫עתה עיניך •ינים שלמים כיון‪ .‬שאת עומדת י מ ‪ .‬ע״ש ואם זה העני; הוא בקנלת הנוקי‬
‫'גגד העיט‪ 9‬שלי סשא״כ קוים כיאע״פי‬
‫הנינה הזאת נ היותה למעה במקומה ליש‬
‫שהיית יפה היית בנח*' עולימתא שהידתא‬
‫וק״ו ממן ליהמק כי המק עלתה כמקום‬
‫ולית לה עייני ן‬
‫= אימא כי)לאי לעתה שלם ובממייות ני כבר‬
‫כת‪$‬נו כי נזמן להמק היו ז״ון במקויא״ואי‬
‫ותייר לא ס‪:‬ןיק זווג״הו ז״ש החת; המרומם‬
‫יאמר הנך יפה רעיתי קרונ‬
‫אל‬
‫) ה‪0‬‬
‫נשכת כלתו הנך יפה מצל עצמך ומגל שכן‬
‫אל האמור כיהנה ימע כי‬
‫עתה שאתה ננחי' רעיתי כ• עלית נמקוס‬
‫המק' קורם הוחג היא נבח•׳ לינין וגבורות‬
‫אימא אשר ממנה מקור היופי שי־ם החשיי‬
‫אמנם ע״יהזווגמקנל ההיחסדייומתמתקין‬
‫ועול ניתוסף ביך ״ופי אחר עתה פנחייזה‬
‫דיניה וגנורותיה והנה נמירש אמרו ע י ט ן‬
‫הזמן אשר את רעיתי כי הנך יפה עיניך‬
‫יונים עיניך הן סנהירין שהם עיני העדה‬
‫יונים כי רעתך שלם עין א' של חשרייועץ‬
‫כו׳ ונשי הפסנקייש״השכתכ על פסוק הסני‬
‫עיניך מנגדי ון"‪ $‬ו ל א ו מ י ‪?£‬לתו שלא ן( של גנורזיותמיד נמצא בן זוג הנ' פינים‬
‫לחיוג‬
‫א‬
‫‪,,‬‬
‫‪,‬‬
‫י‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫ז‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫משחת קרש‬
‫^ ‪. .‬ממן‬
‫־•‬
‫י‪*5‬ונ יד‪#‬ת באו היוצ״ם ילא צנת‪$‬י‪$‬ן ‪5‬נצך ׳ יטיתי כגונ רעיה עילאה •הן כיו| שאת‬
‫*וגייהו גןחמיי רעתך שלםהןמצלעל*תף רעיוןי רטי‪ 0‬ד^א מתמישן־המיי נמצאים‬
‫גמקוס הבעה כי נ ב ח ' ;את א* ני\ החאליס‪-‬ניךידעתך שלם ודוק אלק לקכ^ה‬
‫‪,‬‬
‫‪$‬‬
‫וונף^פה רוך•‬
‫מ‬
‫‪;^ ^ 1‬גר^מרןןבנה‬
‫בע״ח^ מ׳יןליגבאצ וליל י ע‬
‫הנח‬
‫שהיעתכוללכי עעריןוה‪9‬חו"ג‬
‫׳והבייביצקי ?כרים *הגבולות נר\נקנית‬
‫ואע״צ* נ| *ש גבורות זכרים רש גבורות‬
‫נקנות והעניןהוא שודאי שעיטרא יחסיים‬
‫נשאר נז״א ועיטיא יגנורות לוקחת ר‪0‬ל‬
‫וזנה ביארנו במ״א שלפי שאיןהכוק' לוקחת‬
‫דק עיטיא רגכ‪1‬רות לכן ארז״ל נשים דעתן‬
‫?לה א״כגס הזכר יהיה מותו קלה אס אין‬
‫בז רק מחצית הדעת דוגמתה שהם עיטרא‬
‫דחשיים אמנ‪ 0‬בהכרח הוא כי שורש עטרא‬
‫דגנויות נשארה ניעת הזכר ולא י ׳ נזה כי‬
‫*ם הו״ק יזכר כמו ששם מתפשטין הה״ח‬
‫כנויע כמו כן מתפשט*ן ?ס הליג עם‬
‫המסיים וע״כ גם אלו הכממת שנשארו בו‬
‫נ ל זכרים נ ו ע״ש נמצא כרעסיא דחסליי‬
‫היא סלק ז״א ואפילו עערא דגנזריתשהיא‬
‫חלק הטקנא עליז שורשה נשאר נז׳יא •‬
‫ויחע מל׳מ כיכלנחי' זו של התפשטות‬
‫החס־יסהיא בנהייהחו״גדמצד אימא כי‬
‫החו״גדאבא הס סתומים ניסוי שלו והנה‬
‫נעים נקי מ נ ו ר ו ת דאימא בליש בלי״ת פ‬
‫*תיו ע״ש ונשי הפסוקים פי כסא כתב כ י‬
‫ש״עצהורין הס יורדים אל היסוד יז״א ואז‬
‫כ ל שלום וסויו כי היסוד הוא ד זעירא‬
‫וכשיןררים כוש'ענהויין נעשה שע״ו כמנין‬
‫שלוי״ס של״ם ויכו* ואמנם אחי שנמשכו‬
‫ביסוד אז עוכרים משם דרך האחוריים אל‬
‫רחל אשי שם ואז כתיב בה ורחל היתהיפת‬
‫תאר ויפת מיאהי׳ב־ו' ע״ש נמצא י כי הרן‬
‫מנח•״ היופי שיש לרחל נעת לקחתה ה ל •‬
‫־יזשדים יש לה עול מקוים נחעת יו^״‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫?ג**‬
‫מנחיצת הליע צהורין ו מ ה ע מ ן נק־המקי‬
‫כמ״ש נ י י דלי ה ע״נ ומאיגיהו עישא‪$‬א‬
‫איהו עשיבהסוןאתווןןדא שכעתאיאיה•‬
‫נללא יעשיספידן כוי ע״ש וזה בפאיירחל‬
‫למטה כמ״ש כ ל מ*ן עיש מלכות נבקעת‬
‫היכל ק״ק יתמן ערשימ רעננה ע״כ‬
‫מעתה נמא לבועת הכתוב וניקיקא^מרו‬
‫אף צעים להו״לל הנך •פה דודי ונעי׳ נמ״ש‬
‫חד• צח ואדום אך הענין כ• הגה כתכמ‬
‫לעיל בירך היאש‪+‬ן גל הנך יפה כ י ל י ת‬
‫ישראל אמר אל הנקייה הפנימית הנך •פה‬
‫נתמילו מטעם שאתה יעית׳ תמיי כאחיות‬
‫מקנלת החסיים אמנם לנתינה החיצונה‬
‫התחתונה שלך מנך יפה כאשר מקנלת מהי‬
‫חס״ים שהם עיניך תרין יחויב ויש * ז ל‬
‫פירש הנך ׳פה רולי אף נעים לא היופי שלי‬
‫אלא שלך אתה הוא היפה ע״כ והוא מכוון‬
‫לענינימ כי זוהי תשעת כנסת ישרי נקויה‬
‫הפנימית אל חדה לית ישראל הנך יפה‬
‫לוד׳ אף נעים כל! אף שאתה משנח אותנו‬
‫נשנחהיופי לא היופי שלי אלא שלך הלומי*‬
‫אע״פ׳ שאגי יפה אינו משלי אלא משלך‬
‫נמשך אלי ‪3‬י לפי האמת אתה הוא היפה כ״‬
‫עיקר ושורש היופי הוא כך כי הריהחס״ס‬
‫ו(שר מצים בא היופי הוא העשרה שלך‬
‫ושורשם נשאר תמיד נ ך ו מ ה שנמשך אלעו‬
‫הוא מהארת המפשטותס נמ״ש נע״ח ש״‬
‫הרגכללטו״ב נח"• נמצא כי בעצם הנך‬
‫יפה לולי ולא מנעיא לבחינת החסייישהס‬
‫חלקך ועטרא שלך אלא אף נעים אפיינעיס‬
‫שהם הגנויות אשר הם חלק נע־טיא שלנו‬
‫שורשם נשאר נ ן ואל מת שאמרת שהגהימ‬
‫החיצונע‬
‫נ‬
‫ת‬
‫‪,‬‬
‫‪1,‬‬
‫‪1‬‬
‫״‬
‫מ*ח‪0‬‬
‫מחיצוצה התחתוצה שלי אין היופי אצלה‬
‫בתמייות כיון שאין החסייס אצלה נתמילות‬
‫עליו אף עדשינו מטתינו שהיאהנח‪-‬נה‬
‫החיצונה שלי שלגני ‪ 1‬י י ן נקי מטה הנה‬
‫‪!1‬טת‪ 1‬שלשלמה וגס לגני דירי נ י לפעמים‬
‫אני יורדת נמקזמהנמש״ל נפי לססתי הנה‬
‫גסעישינו ץ א רעננה •ש לה ע ו י יוסי אחר‬
‫הרמוז כמספר רענ״נה ג ״ שע״ה וע״ה‬
‫שע״ו שה״ס השיענהגיי[ היוריין אל היס־י‬
‫סור ל־ ונעשיישע״ו נגיישלו״ס ימשס י‪1.‬לכין׳‪1‬‬
‫האחוריים אליה מעשית יפה הרי שיש לה‬
‫בחינת היופי קוים קבלתה הליח בנחינת‬
‫‪,‬‬
‫הזווג‬
‫יאמר הנך יפה מדי כי הנה‬
‫אל‬
‫)נ(‬
‫נ ו י ע כ י ז״א מתחילה היה‬
‫בנחי* ויק חג״ת נה״י ואח״כ נגדלות עלו‬
‫‪0‬ג"ת ונעשו חכ״ד ונל׳י עלו ונעשו חג״ת‬
‫ונעשו אח״כ נ ו הנה״י נסור תוספת מק'‬
‫לנר מגופי כנודעמלימ ולכן הנו״ה הס נחי'‬
‫דינין כנודע וגס ילוע כי החסדים הס‬
‫מגדילין לז״א עד הכתר שלו כסוי המיס‬
‫המגיילין את האילן וננ״ה הס החסדים‬
‫מכולן ומהסנתקנין חו״נ מוקנא כמש״ל‬
‫ב פ ה נ ן יפה והנה נע״ם נקי הנצחכמ״ש‬
‫נש* המנות הללויה כי ‪0‬וב וז״ל כי נעים‬
‫נאוה תהלה הואנצח נסוינעימות נימינך‬
‫נצח ע כ וידוע כי נ״ה הסתריןפלגי גופא‬
‫ולנחמה אחת נחשנין ונזכר ההוד כלול‬
‫פ'‬
‫ננצח כמ״ש נש״ ל רשליי‬
‫בראש ת מ' הנצניס וקול התור ומצאת כי‬
‫תירשנו לע־ל ב ל צרור המר נמצא כ״נעיס‬
‫שהוא בחי״ הנצח אפשר לומר כי רואנדה‬
‫דיש הנך יפה ר ד י כי עיקר היופי שהוא‬
‫נמשך מן החןדיס הוא אצלך כי כך היא‬
‫עטיה דחכךים וגס כל גדלות הספירוישלך‬
‫הוא עיי החסייס כי הס בבחינת המים‬
‫המכיילין את האילן ולכן הנך יפה לוד• ולא‬
‫מבעיא כי ;ה היופי שלן הוא כבחינת‬
‫יי‬
‫מו‬
‫מעצמות שהם הרק שנעשו חנ״ר חלית ‪ $‬לא‬
‫אף נעים אפילו נעים שלים ה?צח ו נ ו‬
‫כלול ההוד שהם נאים נ ס ו ר תיספת והם‬
‫לנר מגופא שהם נח•' ייניןאפיישםאתת‬
‫יפהכנחינת החשיים המגולים אשר ש*‬
‫והראיה כי הרי מנח החס״יס אשר ש‪ $‬אף‬
‫ערשנו שהיא הבחינה החיצונה שלי אשך שם‬
‫מה שהיתה ננחינת הגבורית לני שטבעם‬
‫‪ 00‬והחום גויס •ונש היא רעננה מנח‪,‬מים‬
‫החודים המגולים אשר שם‬
‫נמייש אמרו הנן יפה יורי אף‬
‫להנה‬
‫נעים ר נ י אנהו זרתי חנינא ר נ י‬
‫אנהז אמי הוא קילסה הלשין כפול)היא‬
‫קלםלזי נלשוןפשוט הוא קלסה כלשון נפול‬
‫הנך יפה רעית• הנך •פה שאם בקש לקשות‬
‫לו אומה אחית שהוא יכול היא קלסתו נל'‬
‫פשוט הנך יפה דוד* אף נעים א״ל ן נ י‬
‫חנינא אף היא קלסמו בלשון כפול שנאמר‬
‫הנך יכה דודי אף נעים אהיה לו רבשן״ע‬
‫אף ״אתה מביא עלי נעים הגא למה שאתה‬
‫מחזיינ• ומביא; לידי מוטב • וז״לנ^אי‬
‫?מפלגי ריח וי״ח ימר סנר נ• אף נעים‬
‫אינו כפל קלוש ומי סכר שהוא נפל ו^וד‬
‫להכין אריכות הלשין דר״ח אמרה לו רנשיע‬
‫כוי מה הוא כי לכאורה •ראה כי ל ח ק נ י‬
‫כי אף געיס הוא כפל הקילוס נא״כ היק לי‬
‫כמה שאמי אף היא קלשתו כלשון כפול^נא'‬
‫וגס להנין כ‪.‬פל‬
‫הנך יפה דודי אף נעים •‬
‫מחזירני ומביאני וגס תיכת לירי למאי רמי‪/‬‬
‫אמנם‬
‫דהו״לל שאתה מחזירני למוטב **‬
‫אפשרכיהענין הוא כי הנה נויע‪,‬כי כל‬
‫כנין פ י צ ו ף הנוקכא הוא ע״י הגבורות ונם‬
‫נחי' הנשירה הוא ע׳׳י הגבורות כי ג^י'‬
‫הנס רה היא להנתן נה כל גמרות ה;כר‬
‫וע״י זה היא ננסית ממנו וחגזרת פ״בפ‬
‫ואז נהיותה נפנים נעשה סוי הזווג ונותן‬
‫לה גס את החסדים ועל ילם מתמתקין‬
‫גנו חתית‬
‫ג‬
‫(‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫א‬
‫שט}‬
‫משחת‬
‫גנורותיה ויריע כיהחו״גליס ל י ד י ם יל‬
‫'ימין סול החשדיס ויל שמאל סידהגבגרו‬
‫והנה אף נקי הגבורות כמ״ש בל״״ת תהליס‬
‫ע״פ אף"מכון תבל וכל טוב נקי החסייס‬
‫כנודע והנה ליא ליל כי כסל הקילוס הנן‬
‫יפה הנך יפה הוא נמש״ל ע״מ רןייל הנך‬
‫יפה במצות עשת הנך יפה במצות ל״ת‬
‫שהכונה שהחתן מספר בשבחה בין מצר‬
‫הלזסדים בין הצד הגבורות כי היא יפה‬
‫מצלם ואליה נאיס וזה כלי להראות חבתו‬
‫אצלה שאם היה רוצה היה משפיט ל בחיי‬
‫אלו אז אחת מהם בלאה והיה הוציא‬
‫ממכה גשמות שהם בבחי' אומה אחרת במו‬
‫בחטא העגל שהיה רוצה מן&ציל־ לטשות‬
‫כלאה כמ״ש כע״ח ל רחל ולאה וע״כז‬
‫הראה חבתו אליה לומר לה לעתי עליך‬
‫ביןכנחייהחסדייוניןבנחיי הגבורות הנך‬
‫יפה ואלין נאים ״ אמנם היאקלסתו בל‬
‫‪,‬פשוט דהיינו בבחי' החסדים בלבל ו ל ש‬
‫אף נעים הוא כמ״ש עתה אף נוי׳ה שכס‬
‫נ ב ר מגופא ^הס יפיס מצד החסדים‬
‫המגולים אשר נמצא כי כל קילומה אינו רק‬
‫בנסי' החסלים •אמנם ננחי'הגבורות‬
‫הין להלקלסאותו כי הרי הגבורות הם‬
‫חלקהלצורך בנין פרצו פה וריח ללשכשס‬
‫שהוא קילסה בלשון כפול שהבונה על הח״וג‬
‫גס היא קלסתו בלשון כפול על בחיי הח״וג‬
‫והנך יפה דודי הוא על החסרים ואף נעים‬
‫הוא על הגבורות כל׳של בפירוש הא׳ ‪.‬‬
‫שלכאורה נראה כי שנח הגבורות‬
‫ומפני‬
‫] אצלו אינו שנח כ• נאתרא ללכורא‬
‫שהס החסרים נ ו ל שהם הגבורות לא‬
‫נזליקנשהא לזה אמר אמרה לו רנליע זכו‬
‫מהוא לפרש קילוסה שאומרת לו שאפי‬
‫הגבורות שהם הלקה נחשב אצלה כאילו הס‬
‫משלו ונותנס אליה והס גורמים טינתה‬
‫כי ע״י הגבורות נגדל כרצופה וננםרת‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫<‪2‬ןו‪1‬רת ל י נ ק ומקבלת וןחסליס נושאמרק‬
‫קרש‬
‫‪ 15‬רבליע אף שלים עטרא דגנויות ?אתה‬
‫הניא עלי נלוישהיא שלך ואתה מה •א *עלי‬
‫נותנת אותה לי נעים הוא ‪ 00‬גורמים לי‬
‫נעימית למת כלומר והלוא הגבורות הס‬
‫לין לוה אמרה שאתה מחזירני כלומר כי‬
‫ענ ילס כגיל סרצוסיוגסעל ילס נעשית‬
‫כה״ המדיה ואני מזרת פ״נפ נמצא כי‬
‫אתת שנתת לי גבורות הואהמחז*יניפ*כפ‬
‫ומביאני‪ .‬לילי מוטב שהם הידיים הנקי‬
‫טוב כיע״י הורתי פ״בפ נעשה מ ז ו ג ואני‬
‫מקבלת החסדים ונמצאו בי שתי ידים שתור‬
‫חו״ג וזהו ליר״י מוטב ל ידים ו ב י ו ן‬
‫שנקנלתה החסייס מתמתקים גס הגבורות‬
‫על ייס לכן קראם לב׳ יל׳י מוטב להוחין‬
‫כי נתמקו הגבורות וגס הס נקי מויםב‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ /‬ן ו ך אמרו שם אף ערשנו רעננה מה‬
‫מטה זו אינה עשויה אלא‬
‫לנחת רוח כך מד שלא נבנהנלימק הימה‬
‫השכינה מטלטלת ממקום למקום ואהיה‬
‫מתהלך באהלונמשגן משנבנה בלימקזאת‬
‫מנוחתי עדי ע י ע״כ‬
‫ואפשר כונתם כי הנה מטה כל הנוקי‬
‫כמ״ש ב ל מיין רוחנלז״א כנולי‬
‫והנה במשכן שילה היו ו׳״ון אב״א זולת‬
‫בעת התפילה שהיתה חוזרת ליבפמהחות‬
‫)למטה ואחר התפלה חוזרת לאחור אמנם‬
‫ב‪/‬מן בלימק היו זו״ן תמיד‪ .‬לינס והנוק'‬
‫עלתה במקום אימא כמלילכל זה באורך‬
‫ע״פ לריח שמניך טובים ע״ש והנה זאת‬
‫נקי הנןקי עדי ער נקי הבינה בליש ב ל‬
‫הבונותבטנין ל״ג לעומר ז״ש מהמטה‬
‫שהיא הנול אינה עשויה אלא לנחת רוח‬
‫שהוא ז״א כך היה בזמן בלימק כי הנה עד‬
‫שלא נכנה‪.‬כל״מק שהוא בזמן משכן שילה‬
‫היתה הש״ינה מטולטלת ממקום למקום‬
‫כ• לפעמיה היתה באחור ולפעמים היתס‬
‫בפני? אמנם משנבנה כקיימק שאז תמיד‬
‫י‬
‫היו‬
‫א‬
‫פל‬
‫*•ו ז״ון פ״נפ והכוק׳ עלתה במקום אימא‬
‫אומר ז״א זאת שהיא הנוק' מנוחתי ובאיזה‬
‫^מקום עדי עד שהיא הנינה שם מקום זאת‬
‫שהיא מנותת• ומנוחה זו תמידית עדי עד‬
‫כי אין המקרא יוצא מידי פשוטו‬
‫^ ן ‪ 1‬ך אמרו שם אף ערשנורעכנה מה‬
‫מטה זו אינה אלא לפריה ורנ״ה‬
‫כך ע י שלא ננכה נ״המק כל הקהל נאחל‬
‫יי רניא משננכת נ״המק פרו ורנו לאי״י‬
‫יוחנן מגנת ועל אנטיפרס ס' רבוא ע״כ •‬
‫ואפשר כונתסהיא מהמטה שהיאהנוקנא‬
‫כמש״ל אינה אלא לזווג שהוא לפייה ו י נ י ה‬
‫כר• להוציא נשמות ישראל כך היהנזמןכית‬
‫המקיש כי קויס כייהמקכיוןשזווג דז״ון לא‬
‫היה תדירי כי אם נפעם נפעס לנן לא היו‬
‫ישראל כ״כ רניס כי לפי שיעור הנשמות‬
‫היוצאות מהזזוגיס של ז ון כך היו •שראל אס‬
‫מעט ואס הרנה אמנם כזמן נ״המק כי‬
‫ן! ; לא ססיקזזוגייהו ותמיד מולרי׳ גשמית‬
‫ישראל כך ישראל למטה ר נ ו כ מ ו רנו •‬
‫א ו ־ יאמר הנך יפה די ד? אף נעים‬
‫)ג(‬
‫כ• הנה נויע כי יעקנ מזדווג עם יחל‬
‫נהייתי עימדי׳ כלה יז״א איהו יעקב ננצח‬
‫לז״א ואיהי רחל כהוד יז״א ומה שיכול יעקב‬
‫לגזיווג ע‪ 0‬יחל הוא ע״י מה שמקבל יעקב‬
‫מז״א כמ״ש כש׳הכונות נשים שלום וז״ל הנה‬
‫אי אפשי ליעקנ לה‪/‬לווג עס רחל אם לא‬
‫ע״י מה שמקנל מז״א כנודע ולכן צייך שכ‪1‬‬
‫תיקון תסלותינו תהיי נז״א עצמו כלי שממנו‬
‫ימשך וירי שפע אל יעקנ להזדווג עס רחל‬
‫ע״כ וכברבתננו לעיל כי נעים הוא הנצח‬
‫והנה רש״י ן״ל כתב אף ערשינו רעננה ע״י‬
‫נעימיתך הכה רעננה ערשינו בבנינו‬
‫ונכניתינו כל למלכו מלבריו כימה שאמרת‬
‫ערשינו יעננה הוא מצי לולה הנז נפסיק‬
‫ו״ש הכלה הכלולה הכך יפה לולי נ ך הוא‬
‫עיקר היומי של גהי' משפע ביאתה ה‪$1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫השירים‬
‫שיר‬
‫מז‬
‫עיקר הבל ואתה הוא יורי נעצם ני אן*‬
‫נעים כלומר כי אף שיש נ‪0‬י׳ יעקב העומל‬
‫כנצח הנקי נעים ומזיוונ עמי עכ״ז אתה‬
‫הוא עיקר הכל כי הרי אף עישינושהוא‬
‫כחי* המטה אשר אינה אלא לפריה ו י נ י ה‬
‫גןולהזווגשלנו עס יעקל מצדך הוא שהיא‬
‫רעננה בבנים ובננות שהם נחי* הנשמות‬
‫היוצאות מזו וגינו נ י אם אין אתה ממשיך‬
‫ומזריר השפע ליעקב לא יוכל יעקב להזדווג‬
‫עמי נלי להוציא הנשמות וא״כ נמצא כי‬
‫ממך נמשך הכל וכיון שהכל תלוי נ ך ונמשך‬
‫חמך הנך יפה להיות מדי בעצם וכל חפצי‬
‫ותאותיאינו אלא לולא עמך הנך יכה יולי‬
‫א ל יאמר אף עמדנו רעננה כי‬
‫)י(‬
‫הנה נחכ נע״ח שי מוחין‬
‫לז״אפ״ט כי הנה אי אפשר להזדווג ז״א‬
‫בנוק' אלא בהיותם שנה נשוה לגמרי כמוהו‬
‫ואם לאו אז הזווג הוא ז״א בלאה או יעקג‬
‫ברחל או יעקב נלאה כוי ע״ש גס ידוע כי‬
‫אין נחי זווג אל ז״ון אלא נעלותס נתקוס‬
‫א״ןאי כי אז;״ו! הס שויןנקומתי כמו כמיס‬
‫שנת ןי‪1‬״ט נמ״ש נשי הגלגולים הידמה כ״ו‬
‫או מ מ ן נ״המקשהיו ז !ן נמקוס א״ואי‬
‫שוין נקומתסדדוע כי נאשר זו״ן עולים‬
‫במקום א״ואי אז עולם הנריאה עולה נמקו'‬
‫ז א לאצי והנה ערש נקי הקה״ק דנייאה‬
‫מסת? שלשלמכ כמש״ל ז״ש אף נעים ני אף‬
‫שיש לי נחי׳ הזווג עס יעקנ עכ״ז הכל הוא‬
‫מ צ י ן ולכן פא הרמז כ• נעי״ם י״ת פ״ןדוע‬
‫ע״מיי״עקנ מ״צרךולנן העיקר הוא ע מ ן‬
‫והנך יפה יוקא להיות דוי• ואז כיין שהזווג‬
‫הוא עמך ואי אפשר להיוי‪.‬ו אס לא נעליתינו‬
‫למקום איואי אף עישינו שהוא הקה״ק‬
‫יבייאת רעננה כי עולה במקומך נאצי•‬
‫ואז הנשמות היוצאות מעולם הנריאההס‬
‫יוצאות במקום דשן ורענן סוד ט־ז רפנן ז״א‬
‫זאציי וגדלה העלתס שם נ י מקנלות האר<!‬
‫האצי' והזווג עמך לוקא הוא הגזים לןק‬
‫משאייכ‬
‫א‬
‫יב‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫״‬
‫ח‬
‫‪,‬‬
‫שמן‬
‫משחת‬
‫מה שאץ בן באשר הזווג הוא עס יעקצ‬
‫יאמר הנן *אה לולי בהקייס‬
‫או‬
‫)ה(‬
‫מ״שבע״ח ש־ חו״ג פ ב כי‬
‫הה• הסייס צכצסי תוך ה ט ף דרך הגרון‬
‫והס א״פ אמנם הה' גבורות הם פוגעית‬
‫בילתס אל הגרון בפה ויוצאות משם לחיין‬
‫ושםנעשיסאוי מקיף מבחוץ מ״מ וכנגדם‬
‫המסיים מנפצים כל ואמנם ניסור דז״א‬
‫שס כח הגנויות שנתפשטו מהפנים נקבצות‬
‫שם והס אור פנימי אמנם יוצא הבל מפי‬
‫היסוד דיך העטרה לחח וחוזר ועוליומקיף‬
‫את היסו ל מבחר! והנל זה היוצא הוא נחיי‬
‫החסרים והפנימי הוא נחי״ הנטיות כל‬
‫ו כ נ י נתכנו לעיל כי חליג אלו‬
‫ע״ש •‬
‫המתפשטות הס של אימא גם כי‬
‫והצה‬
‫כק הגבירות לאימא‬
‫נעים‬
‫הוא‬
‫התעוררות היסו י לנח״* הזווג‬
‫מצי ה ל גמרות כל ס מוהרח״וז״לעמ״ש‬
‫נ ז ל פי בלק קפ״ו עי׳ב וביית לןיישאאיתעי‬
‫בחמש אצבעאן נ״נ ת‪$‬ף שהאצבעלנוגעין‬
‫כמילה מתעורר לזווג בי הה' גמרות האלו‬
‫מעויוים הזווג בסול חימום האש הצפוני‬
‫ע״כ הובאו ינריו שם נס׳ מ״מ והנה לויי‬
‫נקי היסוד בליש כליית שליש ע״פ לכה דודי‬
‫והכי איתא בזוהי בלק קפ״ט ע״א וז״ל עד‬
‫ייוסף נליקא טעים ליה לאיהו לוד נאמן‬
‫הה״ד ביין הטוב הולך לתלי למשייס ליש‬
‫שהם רב י י הכלל המספרת בשבח דודה צדיק‬
‫ימול עולם הנך יפה לולי מה שנראה בך‬
‫‪ £‬א שאתה יפה כי היי החסיי' אשי מצי©‬
‫נמשך היופי בסוד מציון מכלל יופי הס‬
‫מניאים ‪ .‬ה ן שהם מקיפות אותך מכחייז‬
‫ואע״פ• כן אף נעים אף אתה נעים מצר‬
‫הגבורות לאימא הנקי נעים כי גס נחינתס‬
‫הםכל^ותנן אלא שהם בסול אוי פניתי‬
‫ונרמז נאף נעיס כ• א״ף י״ת א ו י פיצימי‬
‫נעיס שהם הגנורותנעשו א״ויפ״נימי וכיון‬
‫שאתה כלול מליוגזה גןרם ‪ *9‬אף עישיגו‬
‫״‬
‫י‬
‫י‬
‫י‬
‫קרש‬
‫מעינינו כ* אין מטת אלא לפייה ו ו נ י ת‬
‫רעננה ננחייהזווג שנעמה ופרו ו ר מ ע ל‬
‫הא״יץ כי כיו[ שאתה כלול מסו‪ /‬הלא ע״י‬
‫הצמרות אתה מתעורר אל הזווג בינרית‬
‫קייש' איתע' כחמש אצנעאן ומזדווג ומשפי'‬
‫החסדים כסוי מייל וטללים נשמות אשי‪/‬״ש‬
‫*‬
‫הפריה ויהיה כי ערשעו רעננה‬
‫נס על ז״א עצמו יפורש הנתיב‬
‫לחנה‬
‫קיונ אל האמור עמש״ל נ ד ר ן‬
‫היאשון מהע״ח ש תי' הנוק' כ• עטרא‬
‫ז־חסדיס נשאר נז״א וגס עטיא ל ע ו מ ת‬
‫שירשה נשארת נלעת לז אולאי**האלא‬
‫כי גס מי׳ק הזכר כמו ששם מתפשטין הה׳‬
‫חסליס כמו כן מתפשטין שם הגמרות עס‬
‫ההסלייוע״כ גם ?‪1‬ו הגמיותשנשארונו נ<(•‬
‫זכרים ובאשר ניתני' כעת הזווג מן י הזכיר!‪1‬‬
‫הנוק׳ירך הייןו׳יוצאיימשם כגילוי מפי היסו'‬
‫ואין שם מחילואין האור נחלש פחו ממה‬
‫שהית ולכן נקיזכרי' * וזהו ענין כמת נפשו‬
‫כמולהמ״עה וכל שורש קיןכמנ״א ע" נ •‬
‫ותכונה כי כל אלו הם מהגמרות וע״בז הם‬
‫זכרים והנה רעננה פירושו כמו ירוק והבה‬
‫גוון הירוק הוא כת״ת־לסטםכ־י הוא נועל‬
‫גוון לנן מחסי וכיין סומק מגניויה־ ונעשים‬
‫לי גוון ירוק כנראה מהזו׳ פי פינחש רט״ו‬
‫ע״א חווי לא אברהם ס!מק לא יצחק ירוק‬
‫לא יעקב לקיימא נ י ן תיין גוונין ונתיה‬
‫היה לא עתה יבוש יעקנ לאתחזאה בגוון‬
‫סומק ביצחק ולא עתה פניו יחוורו‬
‫באכרהס לאתחזאה נ ג ו ו ן ח ו ו ר אלא נטל‬
‫גוזנין לאתעטרא בהו עלאנהןליליה•‬
‫ן״ש הבלה אל דולה זי״א הנך יפה רולי מצד‬
‫עטרא דחיסיים כי היא חלקך ותמיד נסאר״י‬
‫ה ן אף נעים מצלעטרא לגבורות הנקי‬
‫נעים כי שיישם נשאר תמיד בימת סלך ולא‬
‫זו בלבד אלא שגם הס מתפשטין נ ליק שלך‬
‫עס החסדים וע״י זה אף עישנו אין מטה‬
‫אלא לפריה ירכיה ננח־נת הזווג היוצא‬
‫י‬
‫״‬
‫‪1‬‬
‫ממנו‬
‫א פ<י < שירי ‪...‬‬
‫השירים‬
‫מח‬
‫ממנו נשמות י ע נ ג ? ומוציאת נשמות בנחי'‬
‫יעננה שהוא גוון ירוק הכולל חו״ג כי היא‬
‫מוציאה נשמות בין מהחסרים בין מהגבורו'‬
‫^נתפשטו ני״ק שלך כי הס גנגיות ונר״ס‬
‫זמהם נאים זכרים‬
‫רעמה יומה לעז י ע נ ן ע״כ וידוע בי ע ן‬
‫ג ל ז״א ג‪ 0‬המתרגם תיגס כאילן מ צ י ב‬
‫וכוי וידוע כי אילן נקי ז״א עיין כ ל ק י ן‬
‫והנה תיבת הלך בגי׳ ע״ה במספר בהלימה‬
‫וידוע כי חכמה נ ל אכא ז״ש הנ״ך שהוא בגי'‬
‫בהלימה יפה ה י י כי הוא נחלימהשהוא‬
‫אבא איף בגי׳ י ה אלנ• ע״ה שהיא הבוק׳‬
‫גס א״ף ר״ח איני ל ר צ ו ף נעים כי היא‬
‫הנולעללפרצופינמקויהביל סול נעייאף‬
‫ערשנו שהיא עולם הבריאה רעננה דומה‬
‫לט״ן רענן כי פלה עולם הבריאה במקו ם‬
‫;״א לאצילות והוא יומה לע״ן י ע נ ן סוד ז״א‬
‫הנקי עץ ואילן ותק אלק יק*בה‬
‫בתי; ל״ח ע״א אמי! ל י ר א קויה‬
‫ח נ ה‬
‫י לסמוך עלה נית וכוי ע"? כי‬
‫מכונה היא על ת״ת וידוע כי כאשי הנוק'‬
‫לוקחת ליש לית לז״א שהם ל פעמים אור‬
‫נקי ביית נמ״ש בע״ח שי ל*ית המוחין פ״ב‬
‫וליש לסמוך עלה בית כי מצד הת״ת לן״א‬
‫שליש לי הזא שנקראת שס בית והנה אפשר‬
‫כי גס ליםו‪*3‬תכנה אליו ‪06‬קוויה כי גם‬
‫הוא נקיף נסור ליו מין תרין ובסוד גוף‬
‫וינייתחשנינן חד ונודע כי בל עיקר אחיזת‬
‫הנולויציאלמזחזה ולמטה דן״א הוא נקו‬
‫האמצעי‪ ,‬יז״א ט שם אויות היעת))גולים‬
‫צ• נסתיים היסוד יאימא נחזה יליא והוא‬
‫פתוח ומתגלץ האויו' תוך ז״א משא״כ כנ״ה‬
‫לאימא כי הס סתומים ומתפשטין על ס ל‬
‫ליה רליא כמ״ש כל‪/‬ה נ א ו י ך בע״ת ל‬
‫תיקון הנול ל׳א •ופ״ג וידוע ג־יפ משם כי‬
‫הכתר שלה היא בלית שלו ויעתה שהוא‬
‫נשמת הו״ק שלה הזא נעשה מיסוי שלו הרי‬
‫כי סמיכות הבית היא על לית ויסוד שלו‬
‫והנה אי‪/‬ים'נקי תספי' לאנא אר‪/‬י לבנון‬
‫וגזז ו־א כעלותו באבא נקי ארז וכן נקי אז‬
‫היסיי שלו כח״ש ב ס מ " ן ע ו ד נקיים כ•‬
‫רהיטנו הוא לשין פתח ושער כל׳ש רליל‬
‫ביומא על ‪£‬ערי נקנור ומדע כי הנוקינק*‬
‫שער כי היא שער וכניסה לכל האצי' בסוד‬
‫שער השמים ובפיה יסזל ומלכות שלה שתם‬
‫נקי פתח ושער כאמיתות ״ מעתה ננוא‬
‫לכונת הכתוב־כי אחד שהנקודה הפנימית‬
‫במה שאמרה אף ערשמ רעננה מליצה‬
‫נשנח הנחי' החיצונה סלה כמ ש עתה פיה‬
‫פתחה נחנמה לשאול מאת דודה עלייתם‬
‫האו״איואפיינבת•' החיצונה שלה לעלות‬
‫שם להיותם תמ״ל נ ס ו י או״אי וליש לו קורו‬
‫בתינו נ י כ״־ת נ ל הנייק נסור אין נית אלא‬
‫אשת וזה לגכי יליא כי הנול נקי ‪?3‬תו וגם‬
‫לגבי נקויה הפנימית נקי הנחי״ החיצונה‬
‫נית כי הניתלכניהארס שיוםנ בתילהוא‬
‫בנח׳׳ חיצוניות ולפןנחי'החיצונה נקי נית‬
‫לגבי הפנימית ואותם הקורות שסמולעליל‬
‫נתינו שהיא הנח* החיצונה שנק* בית‬
‫אצלינ* ו שמיכתה על הקורות שהם הבחינה‬
‫שלך שהם ת"תו*סולשלך אפילו ע י בחינת־‬
‫היסולשייוא שיומא לגופאשלך יתעלו ויהיו‬
‫כנתינת‬
‫ג‬
‫ק ל ף ירמוז לזמן בה״מק כי אז‬
‫)ו(‬
‫‪"/‬אעלה במקום אנא והנוק'‬
‫עלתה במקום אימא והנה אף נקי המלכות‬
‫יייה' איני ע״ח ג•״ א ׳ף פמ״זז נ ל מ*ן נם‬
‫נעים הוא נשול הנינה כמ״ש נ ל לין וכנר‬
‫כתבנו כי נעלות ז״ון במקום או״אי עולה‬
‫מבריאה במקום ‪"/‬א דאצי' והינ״ע ‪/‬״ל כתב‬
‫יי‬
‫י‬
‫צ‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫א שמן‬
‫פ‬
‫בניןיית *(י‪7‬ס שמויס הספירות י&נא הנ?(י הוא נסי' אבא ועז ל ס הבייאה נחי' אימא‬
‫‪11‬יד לננזן כי •עלו ‪ 05‬נמקגס הספיחת• נמ״ש נע״ח שי לחשי אני״ע ס״ה נס מלע‬
‫לאבא גאז קינה היסוישס חיש להקיא אין‪ .‬נ י העולם כעצמו ב ל בית אשר נתוכו יושב‬
‫מאים בליש שס נפ״ב עול כתנ שס סי״ב‬
‫!גן יקראו^‪.‬הי״ק שלך נ עלותם נמקו' אנא‬
‫איזילננון נ• אפילז הנחינההו{קי‪1‬נ'שלך‪ ,‬וליל והנה גג נית זה שהוא‪.‬עולס הכליאה‬
‫ת?‪$1‬ק נמקו' אנא ועז יהיטנז שי‪*,‬א י נ חיי הוא עימו קרקע עילס האצ•' כ• קרלהנית‬
‫העליונה שהוא המסך הנעשה ע"• אימא‬
‫החיצונה שלי שהיא השעי להכגסאצלינו ג•‬
‫מתחת רגלי ליו ן בוא עצמו כי נ שלניתהני‬
‫מקימה יניסו'ף האצייואפ׳׳ נח•׳ האהוזנה‬
‫הנל בריאה כי רגלי נני העליה העליונה‬
‫שלהי שהס יסוי ומלכות שלה שהם הנקילןעי‬
‫שהס ליון לאצי' ח י כ י ן ע״ג המסך והוא‬
‫נאמיתותכי י י ך שבהוא עיקר הנגיסה‬
‫קרקע להם וגג אל הדרים ננית הכי שהיא‬
‫ולכןקיאהעת? נשם רהיטנו לשו; שעי‬
‫הבריאה נ ו ע״ש • והנה רל״ל נמדרש‬
‫לימנו אפילו לנחי'אחרונה שלה הגק־ שטר‪,‬‬
‫לישו והיפנו מקום שהכהני' רהיטי'שהכונה‬
‫שיהיז מזיל ביומים היומן לאימא כ׳ הנה‬
‫הקרקע שהכהכיכ רצים כי ליש קורלבתינו‬
‫ניותים גייתינ״ח וייוע מכונת נשכמל״ו ב*‬
‫שהוא עולם האצי' שהוא בית לליון הוא‬
‫י‪£‬באימא יי שמות אהי״ה נ ייור״ין ואי‬
‫ארזי‪ 0‬שה״ס אבא שהספירות שלו נ ל ארו•‬
‫יא‪'5‬פץ יא׳ לקליין ני׳ תיי״ז נס ידוע כ•‬
‫לבנון ועולס האצ׳' ה״ס אנאאמנס רהיטנו‬
‫בכח״נ לאימא יש שם אהי״ה פשוט ומלא‬
‫שי‪,‬וא קרקע עולם האצי ששם חרבין‬
‫ומלא ימלא סשיט גכתי מלא בחכמה מלא‬
‫הרגלים שלנו והוא רוא בחיי הגג של עולם‬
‫למלא נפינה והס א"‪ 0‬אותיות ‪1‬עס תיי״ו‬
‫הבריאה הוא נחתים שי‪ .‬ס יכחי' של אימא‬
‫והכולל הכל נ*' תינ״יז כמנין ניו״תים היי‬
‫נמש״ל בי הרי המסך נעשה מנחי' אימא‬
‫כ• כרותים יומו לאימא ז על נחי' הכתר‬
‫הנוטלת תחת רגלי ז ו"ן ונס עולם הבריאה‬
‫שלה וזהו ששאל' מאתו שיהיו נ'בסול א״ואי‬
‫הוא נחי אימא וכעס אמירתה עתה עגין‬
‫כי קורות נתיני שהם הנח שלן יהיו נסור‬
‫זה הוא בי אחר שנפסוק הקולםאמרהאןו‬
‫אחים שהוא אנא ורהיטנו שהיא הנחיישל׳‬
‫ערשינו רעננה כ• עולם הנריאה עולה‬
‫יהינ נסיר כרותים שהיא אימא ועל בתיה‬
‫במקום ל׳א דאצי' אמיהעתה‪ ,‬זה הענין לל‬
‫כי אל תתמה על החפ' כי איך קול״הנריאת‬
‫) נ ( ‪ 0 4 1‬אפשר לפישו על;מן ל"המק כי‬
‫יעלה כעולם האצי*לזה אמרה‪$‬ןרל;נתינ‪1‬‬
‫עלו;"זן נמקוס א״ואיולכןאחר‬
‫ארזיס כלומר כי נשם שקורולבתינו שהוא‬
‫שנפסוק הקולם אמרה כ׳ לולה שהוא ן״א‬
‫ע<לס האצי* הוא ארזים שה״ס אנא כ ן‬
‫עלהנמקןס אנא והיא עלתה נמקוס אימא‬
‫רהיטנו שהוא עולם ‪,‬הנריאה שאנו לורכין‬
‫כמ״ש נירך האחרון אומי' עתי‪ .‬נ ׳ נעלית'‬
‫עליו נרגלינוהגא נרומיס שהוא ננחינת‬
‫שם אשתנו הנחי' שלהם למעליות' נ• קייות‬
‫אימא ואס כן יכול לעלות נאצלות‬
‫בתינו שהם הנחי׳ שלן נעשו אחים כמו‬
‫הספירות של אנא ממש אי‪/‬י לנמןויהיסנו‬
‫) י ( א ל יאמר קורות בתינו ארזים ?רוב‪.‬‬
‫שה*‪ .‬הנחי' שלי נטשו ניותים כמו הספייו'‬
‫לזה עמ״שנשיהכונל נמנחת שנת‬
‫של אימא ממש‬
‫‪,‬‬
‫כינמנחת שנת עולה ה נ ו ל נמקים אנא‬
‫יאתר קזיות נתינו ארזים כ*‬
‫)‪(3‬‬
‫ועןלס הבריאה נמקום אימא כלע״ש •״‬
‫הנק נודע נ י עןלס הז(צי‪$‬ו'‬
‫ןקנת‬
‫ל‬
‫‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,,‬‬
‫׳‬
‫פי ‪,:‬שיר‬
‫ב‬
‫השירים‬
‫ו מ ה כיין שעולם הבריאה עולה נמקים‬
‫אימא ודאי שאז עולם האצי'שהוא למעלה‬
‫מהבריאה טולה נמקים אנא וככלל שס עם‬
‫הנזקנא אשר גס היא עולה אז נמקו אנא‬
‫כנודע והנה לעיל כתננו אף ערשינו רעננה‬
‫שהניקבא אומרת כ*נעלותהםז' <ןנמקום‬
‫א״וא• או גס עולם הנריאה עולה נמקוס‬
‫ז״א לאציי ועל זה אומרת עתה קורוי* בתינו‬
‫ארזיס כלומר נ י היא שואלת שתהיה לת‬
‫עןר עלייה לעלות כמקל אנא כי אז קורות‬
‫בתינו שהוא עולם האצ*• נית שלנו יהיה‬
‫במקום ארזים שהם הספירות דאנא ורהיטנו‬
‫שהוא עילם הנריאה במקום במתים שהיא‬
‫אימא ונא הרמז על נכון כי ר״ת ושית‬
‫קייורות נ־״תינו א״רזיס הוא בגי' תקמ״׳ט‬
‫כמספר תימתהאצ״ילית נאכ״א ע״ה גם‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫‪$‬‬
‫נ ‪0‬‬
‫~'‬
‫מט‬
‫עליית הבריאה באימא נרמז נמלת רהעינו‬
‫ניקרא כדכתינ הוא רחיפננ והוא בגי‬
‫רכ״ג כמספר ‪,‬תיבות והנריייאה נאי״מא‬
‫עןד נרמן עולס האצילות נסלת ק״זרות כי‬
‫הוא נמססר תינית ונ‪1‬ו״ל‪ 0‬האצ״ילות הליא‬
‫והמנה כמ״ש שאומרת הנוקנא ועולים‬
‫האצי״לית הו״א נתינו יהיה במקוס ארזים‬
‫שהוא אנא כי נעלותהאצילותנמקום אבא‬
‫הוא כי נס היא כנר עלתה שס ואזרהיטנו‬
‫שהוא עולס הבריאה שאנו הרכין עליו‬
‫ברגלינו יהיה במקוס ברומים שהיא אימא‬
‫כמש״ל וע״כ גס כמלת נחתים נרמזה עלימ‬
‫הנריאה בבינה כי הנה בח״תיס בגי תיכ״ח'‬
‫וכן פוליס תינות האלו גייס הברי״אה ה״״א'‬
‫הערלה נמקלים הני״נה כמספר תמ"‪0‬‬
‫חושנן לדין כדין וריק אנ׳ ק לקנייה‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫י‬
‫אנך חב*ק|ת השמן ע‪^1‬נת העסקים‬
‫בזוהר ויחי רל״א ע״א אמרו ה ל גבורות עצמם הכל גי' תק״ל כמספי‬
‫הנה‬
‫ת״ח כקרמיתא ירוקא כחבצלת חבצלת הרי ב טעמי״לקריאת ר‪ .‬חבצלת קודח‬
‫לערפין לילה ירוקי) לנתר שושנה סומקא הזו ו ג אמנם ננחייהזוזגמתמתקץגכורות^‪/‬‬
‫כגוונין חיוורין כל בקרמיתא חבצל״בעילנא ע״יהחסייס ריסי־ד לאימא שמקבלת מז״א‬
‫לנעייא לאזרווגאניה במלכא אקרי חנצלת נבח• הזווג וגס מקבלת מיסוד דאבא‪,‬‬
‫בתר יאתלבקת ביה נמלכאנאינון כשיקי! המתפשט בתוך חיסל יו״אוכיליש כשיהכוני^‬
‫איקיי שושנה כל ואפשר שתמנה בי הנול ל״ב לעמילה על וקונה הכל כ• כאשר יש>‬
‫קודם הזווג לא ש כ ה כי אם ל כנורות זווג נזיין{ י׳‪.‬ז נכנסין ברחל ל יסודית'יגזמ‪/‬‬
‫ונלי״תפ כראשית ע״פ והנחש נדה ערום אבא' ויסוד אימא ייסוד‪ .‬לז״א המלביש איצ'‬
‫כתב כי הה'גבורות הסה' הו״יות בניקוד שניהם בתוכו ע״ש ונע״ח ש' המוחין פ״ס‬
‫אלה״יםע״ש • והנה בכל הוי״ה יש ל כמבכיכשהוזוונהואנז״וןנות} לה ז״א בזווג<‬
‫נקודות גי* ע־ועס מספר ההוי״הכ״ו גל המשלים דאנא ג״כ ע״ש נהנה הל יסויומ'‬
‫צייו וה״יפ צייו של היהוי״ותהס גיית״פוהל לא׳יואי נקי‪.‬עמקים כנןדע ואז בכחל ה‪/‬זוג‪,‬‬
‫גבורות כל א כלולה מעשר גי ן הכל גי' נקי שנשנה לכליל סומק וחיוור כי כ נ ר‬
‫תק״ל כמספר חב״צלת • גס ידוע כי ה ל נמתקוגנוחתיה ע י החסדים אשר כה \\‬
‫גבורות הם כל א' כלולה מעשי ועשר מעשר עול א׳יש בזוהר השרון יהיא שרה ומשנחא‬
‫נסור בת״פ גיית״קוההיגבורומ ה״ס ה״ למלנא ע‪3‬אה והנה נלי״תעקנע״פ ארין‬
‫שמ‪1‬תאל‪"$‬י‪ 0‬ונייס?״"ה ‪1$‬תילנעס ‪<9‬לו<‪ 1‬העי; כתב נ י סיר השיר הוא גבורה והוא‬
‫'להעלזיו‬
‫‪.‬א‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫|י‬
‫כ‬
‫משחת׳‬
‫שמן‬
‫להעלות ולקשור כח הגבורות נמורשילמעלה‬
‫קלי שיתמתקו צנ"ש ונפי תולדות כתכ כי‬
‫הישיר הוא התעוררות מ״ןכי המעלה ממעה‬
‫למעלה צריך להרים קול כדי‪,‬שישמעו מה‬
‫שהוא י ו צ ג ויקבלוהו ומה שהוא מעלה הס‬
‫מהי גבורות ע״ש והנה אני נקי נקודת היסוד‬
‫דנו קב א כמ׳ישבש׳ מ רשנ״י פי בראשייעיימ‬
‫וההיא נקויה נקי אני וגס בפי' ס״י וגס‬
‫נ(כצלת כתב בסייר!‪.‬שה׳יס היסוד דנוקבא‬
‫מעתה כבוא‪,‬לשיעור הנתונ‪,‬שאומרת שכינת‬
‫עודנו אני חבצלת אני בכללותינק חבצלת‬
‫<ןצל הה' גבורות אשר הם ני וגס בפרסות‬
‫אני שהייס נקולת יסוד שלי בקי חבצלת וגם‬
‫ג א ן הפעם כנודע כי כללות הארת הה'‬
‫גמרות מתקבצות כיסוד דנול ומצדם שייך‬
‫לקמתוחבצלח כמש״ל ולכן עליה ירוקין‬
‫מבר הדין ולכן מה אני עושה השמן משוררת‬
‫פלי להעל?ת ולקשור גב י ריתי למעלה כרי‬
‫שיתמתקו וגם להעלות מיין כי המעליממפה‬
‫למעלה צריך להרים קול כדי שישמעו מה‬
‫שמעלי ויקבלוהו ומה הוא מעלהה' גבורות‬
‫וע״י זה נא סול הזווג ואני נעשית שושנה‬
‫לכליל סומק וח׳וו׳ כי נמתקין הדינין והגנו'‬
‫נולי כי יל*י הזווג אני מקבלימיתוק מהחסר׳‬
‫ליסוד אימא וגס מהיסוד לאבא אשר הכ‬
‫יסודות אלו נקי עמקים וז״ש שושנת העמקים‬
‫ובא הרמז נמלת עמקים שהגה קולם הזווג‬
‫‪5‬א היויבה רק ה״ג זע״י הזווג מקנלת גם‬
‫ו‪£‬ה"‪ 0‬ונולעכיהח״וג הס עשר הוי״ות שהם‬
‫בטי סייר כמספר עמקיס‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫בנח״ הזווגכמצאין בנוקנא‬
‫*ע ן‬
‫־ חו״גדמצר אנא וחו״ג למצל‬
‫וכמ״ש שסנע״ח ש" המוחין פייע כי‬
‫נה קולס הנסירה מקבלת הגבורות‬
‫לאימא וננסיי' מקנלת הגנומת לאבא ועיי•‬
‫הזוו^מ^לת החסלים לאימא והחסליס‬
‫לאבא ע*^ נמצא כי יש גת חן״׳גו^מא‬
‫‪,‬‬
‫קרש‬
‫וח״וג לאבא וכל כחיי חיית הט עמד הויייומ‬
‫גי' סיירונייפ סיירגי'תק״ךועסהםפרעשר‬
‫או של הגמרות שקבלה תחלה או של החשך•*‬
‫שקבלה ב וחג הכלנגייתק״ל כמספר חנצ״לת‬
‫נמצא נ י אותו המספר שהיה לה ^נחיצת‬
‫הגבורות לבד כי על כן נקי חנצ״לת אשתגי‬
‫למעליותא עתה להיותו נמצא בה בנהיגת‬
‫מספר הח״וגונעש' שישנה יבליליחןוריוסומי‬
‫ח״וג ולפי זה שיעור הכתוב יהיה כך נהה‬
‫שניקדק יהו״לל הבצל' השמן ושושניהעמקי'‬
‫‪,‬אלא שכונתה לומר שבחיי מספר חבצלת‬
‫עצמה נעשה שושנה ‪1‬ז"ס אני חבצלת הלומי‬
‫אותה בחיי מספר כבחי• הגמרות שיש לי‬
‫שעל כן אני נקי חבצלת ע״י השרון שאגי‬
‫משורית נעשה אותו המספר עצמו שושנה‬
‫רכליל חיוור יסומק חייו ג מנח העמקי' וזהו‬
‫שושנת העמקיי והעלי; כי ע״י שאני משורר‬
‫ש?"ס עלייתי מ״ןנעשה הןווג ונמצאים בי‬
‫העמקים שהם בגי' סייר יח״וג והס מבי‬
‫עמקים שהם ב ‪ .‬היסודות יא״ואי אשר מכל‬
‫אחד מהם נמצאים בי ח״וג שהם ג•' כרי‬
‫וב״ס־ס״ר עם כללות עשר גי תק״ל כמנין‬
‫חנצ״לת ומציון שישב• ח״וג אני נעשית‬
‫שושנת דכליל חוור וסומק חייו ג הרי כי אותו‬
‫המספר עצמו רתבצ״לת שהיה לי נכחייצת‬
‫הגבורות נעשה שושנת רכליל ח״וג הרמוזים‬
‫בהעמקיס אשר מספרם עולה כמספר‬
‫חב״צלתכי אסתבי למעליותא להיו' המספר‬
‫כבחינתהח״וג להורותמיתוקהגבורות י‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ובמדרש‬
‫רני יורן אמר אני חבצלת‬
‫ל‪ $‬היא חבצלת ולא היא‬
‫שושנה אלא פל זמן שהיא קסבה הוא קורא‬
‫אותה חבצלת הגדילה קורא אותה סוצזנה‬
‫חבצלת ולמת נקי חבצלת שחבויה־נצלה‬
‫ע״כ ואפשר הכונה עמ״ש כי הנה נודע כי‬
‫החי הקענות הוא בסןל הגבורות והדינין‬
‫וקגילות הוא בסוד החסלי' ?י על כן החסד‬
‫נקי י‬
‫* ב‬
‫־‪...--..‬‬
‫‪,‬‬
‫פי׳‬
‫‪.‬ב‬
‫שיר‬
‫ן‬
‫השיחם‬
‫‪5‬ק' גיולה ונלי״מ ע תחמה ‪3‬תב ן'פשוטת‬
‫?יא אימא ולפישא^ין בם חשש אחי*ת החיי‬
‫לפיכך היא מתפשטת למטה כזה ןימשאייכ‬
‫כלי‬
‫* י ם ל אלא שחוזרת אורה אליה י‪.‬‬
‫כפופה‬
‫‪5‬ןלא יתאחזו בה החיצוני וזהו‬
‫שמעלה אורה למעלה ע"? והנה רבי יולן‬
‫הןקק לו דמללא קאמר חבצלת השרון ושושל‬
‫‪,‬הפמקים מוכרח כי חבצלת ושושנה הכל‬
‫י לבר אחי ובמ״ש המפרשים ׳ו״ל ואם כן למת‬
‫שינה לקרותה ב ל שמות ביון שהכל לבר א‬
‫וז״ש לא היא חבצלת ולא היא שושנה נחמיה‬
‫גי הכל לנר אחיוהו״לל חכצלת או שישנת‬
‫׳אתי כאופן אחר בי הגת‬
‫גשרון והעמקיס ו‪!/#‬אמר‪ .‬פי כן הוא האמת )ג(־• •אל־‬
‫פישתיהסרבר אחת בי הם סול הגוקנא‬
‫ירגע כי ה ל עטרין לח״וכ‬
‫ושתיהן בגוף אתל אלא ששינו• השמות הס‬
‫עעדא דחסיים יהיא מצי אבא ועטרא‬
‫לפי הזמן * י כל זמן שהיא קטל שהיאבכחי'‬
‫לגבורות היא מצל אימאוכמ״שנא״זרליא‬
‫הלינין והגבורות קורא אותה הבצל' הרומז <״א מסטרא ואבוי ־הוה י גט; במיה חל‬
‫*‪1‬ל הגבורות אמנם הגלילה שהוא מצי‬
‫עטדא לאקרי חסי ומסטרא לאימא א ד‬
‫קנלתה את החסליי הנק גלולה קורא אותה‬
‫מטרא לאקרי גבורה וכלהו מתעטרן נרישי'‬
‫שישנה לבליל חיוי|ר וסומק ליוג ועתה נותן‬
‫פוי ועייןיע״ח ש דרושי הצל‪ 0‬מ״ב ובשי‬
‫סעס למה בהיותה בסוד הליני! והגבירות הנסידה ס״ב יומה שלון <ק' אימא כת ש‬
‫קורא אותה חבצלת דא* משוס רמז מספר‬
‫בפי׳ ש״י ועיין נסי ה״ן ז״ש אני חבצלת‬
‫‪9‬גבורומ במש ל הרי גס נמספי חנצלת יש‬
‫שהם דברי ז״א שאומר אני שהיא המקנא‬
‫דמן אל הח״וגכמו בחיי שושנת וכמש״ל לזה‬
‫נק חבצלת או שהם לגלי הנוקנא שאומרת‬
‫אמלשחבויהכצלה כלומר בי השם עצמו‬
‫אבי נקי חבצלת מצל השרון שה״ס אימא כ•‬
‫לחבצלת בלא י מ ן המספר מורה על הייתה‪ ,‬ממנה ע־גורא דגלוחת וכשיש ננזקל פטדא‬
‫בנחי׳ הרימן והוא כי הבצלת פי' חבויה‪ .‬מבורות נקי חבצלת ונקי שושנה כאשר‬
‫גצלה והכונה כמ״ש שתנוקבא היא בחייל‬
‫מקבלת מהעמקים שה״ס היסודות דא״ואי‬
‫כפיסה שחוזר' אודה אליה הלי שלא יתאחזו‬
‫כי כאשר מקבלת גם מהיסוד דאבא אשר‬
‫בה החיצונים ו״יוע כיבאשרהנוקבא היא‪ ,‬ממני ליס עטרא דחסדיס א; מצדו נקי‬
‫צמודהיינין הוא׳שיש פחלמאחיזיהחיצוניי‬
‫שושנת דכליל סיזיי וסומק ולפי שאין אבא!‬
‫ולכן אז צריכה להכפף ולהעלות אורה‬
‫משפיע רק לדך אימא ע״כ אמר עמקיה‬
‫למעלה ולהחנא נינה לנין עצמה כלי שלא‬
‫ועול כי מקבלת ל כ חסליס לאימא כמ‪ $‬ל‬
‫•*אחזו בה ולכן כאשי היא בבחינת הייני{ וידוע כי הוזסלים של אימא הם היו בתחלה ‪-‬‬
‫והגבולות נקי חבצלת לטעם שהיא בחבית‪ .‬גבורות לאבא נמצא כי מקבלת חסרים מ ל‬
‫נצלה של עצמה כיהיהצריבה להתפשט‬
‫העמקים והכל מצל אבא‬
‫וצינה מתפשטת רק נכללת וחנויה נינת‬
‫נמצא כ׳ חבצלתנקיהנוקבא‬
‫להנח‬
‫ל ל ן עצמה כלי שלא יתאחזו נה נמצא כי‬
‫ב כ ו ת ב ה הגבורות לבל ו י מ ע‬
‫‪'9‬‬
‫ג‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫השם פצמו מזב*לח שפיחשו יעויה נצלה‬
‫הוא מזרה על היותה בבחיי&ד**׳; והגכומ׳‬
‫אשי ז״ס אומת<שהיא קטנה‬
‫לפ^שכוחיות י ב י י רבי י ז י ן‬
‫והנה‬
‫שאמי הוא קייא אותה חבצלת‬
‫הוא קזיא או^־נה שושנה משמע שהכתוב הגז‬
‫י ב י י ן״א ‪1‬א״כ יהיה שיטוי הכתוב כך‬
‫כאימר רא א‪1‬ני שהיא המק כתחילה נקי‬
‫זזנצלח יאז צ^ינה להיות בבחינת השרון‬
‫משורית ש^ייזתתעזייות נלין וטל ירי זה‬
‫גטשימ‪-‬י&מ״כ שישגה מהי( העמקים כמש״ל‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫מ‬
‫ת‬
‫‪,‬‬
‫ח‬
‫משחת‬
‫? י ה?וקבא לעתה ק״ל ‪3‬י א ץ בה כי אס‬
‫גבוחת לבל ולכן בא הרמז כי י״תו&״חאיני‬
‫׳*ז*בצלמ ה"שר‪1‬ן הים כמספר יע״ת לימיז‬
‫האמור כי חבצלת נקי כנחיי הגבורות שה*ס‬
‫הלנגת לן״לשלה אמנס אח״כ געשית שושנה‬
‫שמנצלת החסלים והם ה״חדאבא והיית‬
‫־יאי^א כמש״ל ועשר חסל׳' היס עשר‪ .‬הוי •ות‬
‫טי ? ו י י ועם עשר כוללים וכולל אחל לכלם‬
‫הס בגי'ר<א ועם מסבר לע״ת שהיה לה‬
‫מקולס הבל גי' חשמ״ה כמספר ר״ת וס״ת‬
‫ש״ושנמ ה״עמקים לרמוז כי נקי שושניהעמקי'‬
‫־כאשר נייויסן>כה מספר החסדים שלקחה‬
‫ע^מספר הליעת דגנוחת שהיה לה מקודם‬
‫י‬
‫)‪ 01‬א ‪ 1‬יאמי אני חבצלת כי הנה אני‬
‫נקי הנוקכא כבחיישס ביין וטי‬
‫אומיות״ז אשי כה כמ״ש בלי״מפ' לך לך‬
‫< ה 'אגיה' אשי הוצאתיך ונשי הכונוין‬
‫בכונת בית הכנסת כתב כי בית המסת הוא‬
‫כה•'שם הוי״ה למילוי הה״ין העולה גי׳ ביין‬
‫שהוא כניסייא לגי שמות העליונייממנ? שקם‬
‫ע״ב סייג מ״י‪< .‬שס ביין היא במלכות ויש כה‬
‫״"מ ואס תמנה עשי הוי״ות יבין יהיו בג״י‬
‫כ?ס"ת עם העשר כוללים שלהם ע״ב ובזו י‬
‫בראשית דכ״ט עי׳א אמיו כל הנחליי הולכים‬
‫אגהיסזהיםאנינומלאדהאהלא כניסכלא‪-‬‬
‫ושאזןנ ליה בגויה כל״אאנ? גזכצלת‪-‬השרון‬
‫שושנת העמקים ואין שיין אלא אתי ימא‬
‫יבא ושאיב כל מימין יעלמא כ!'ע״ש ובסי•‬
‫מ״ןכתככיעיקי כנוי שישנה הוא בישול‬
‫דנ^קנא ע״ש ז״ש אגי חבצלת השיין שהם‬
‫ז־ביי ז״א המשבח נשנה‪ :‬כלתי אז שהם י ב י י‬
‫המשויי בשבח הנזקבא קדישא ההוא אמ<?‬
‫אני שהיא הנוקכא הנקי אני על היות בה שם‬
‫ביין אשי עם •ט'אותיותיו בגי'אנ* ולטעם‬
‫היות בה שס וה •תכן לקיו׳ אותה חבצלת כי‬
‫הנה יש בה י״ס ועשי פעמים שם ביין עס‬
‫עשי?‪1‬ללזס הס בגי' תק״ל כמספר חכצ״למ‬
‫קרש ‪,‬‬
‫'ולט?גס זה ה״א ה ז י ז ן שהיא הים הגדול‬
‫הכונס בתוכה כל השפע כעלבון כי הר* שמוי‬
‫ב ן אלוהעולין כמספר חבצל״ת הסעולין‬
‫ג״כ כמספר כנשית כי היא ניתכנוסייאאל‬
‫השמות העליונים ממנה שהסע״ב ס״גמ״ה‬
‫לכניס מהם השפע ורמז; ;ה בתיביהשי״ון‬
‫ני הנה ידוע נ י שמות עס סייג מ ה הכן‬
‫המוחין הכמה ע ב נינה ס״ג הסדים מ״ה‬
‫אשר מהם מקבלת הנוקבא מהזכר בנח*‬
‫הזווגוהנה שי״וןנט תקנ״יו כמספר תימת‬
‫האלו מוח״ין חבמ״ה עיבכינ״ה ס״ג הסלטים‬
‫מ״ה הרי כי בת?בת השרון אשי סודו ימא‬
‫רנא ישאינ כל מ י מ ן יטלמא רמוז השפע‬
‫הכונס ושואב בתוכו ועתה מפרש ובאיזה‬
‫מקום ממנה הוא ששואב'וכונסת את השפע‬
‫וט!ל זה אמר שושנת העמקים באותו המקום‬
‫שלה הנקי שומה שה״ס היסוד שלה ולפי שגם‬
‫בכללותיהיא נקי שושנה ע״כ לא אמר שושנה‬
‫סתם רק שושנת העמקים בלוקר במקום‬
‫העמוק שלה הנקי שושנה בפרטות וכאילו‬
‫תאמר שושנה אשר היא בבחי' עומק וגס בי‬
‫שם נכנסין העמקיםשליס הי‪.‬סורותדאז ׳אי‬
‫וזהו שושנת העמקים כלומר שישנה אשר שא‬
‫נכנסין סוי‪-‬ה&מקיס שה״ס היסודות ל״אואי‬
‫וזהו בסול היסוד שלה וכמש״ל כי בזווג לזיון‬
‫נכנסין במקנא• ב״ היסודית־ דא׳יואי א‪:‬ןר הס‬
‫מלובשים תזןהיסוי של ז״א אשי להסג״ב‬
‫ירמוזישמות ע״נ סייג מ׳‪-‬ה המכונסייבתוכה‬
‫כיע״ב הוא אבא סייג אימא מ״ה זי׳אושס‪:‬‬
‫באותו מקום םוא שהיא שואבת וכונסת את‬
‫השפע‬
‫ח‬
‫‪,‬י‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫״‬
‫אמרו שם במדרס רבי אבא בר‬
‫‪]/‬וף‬
‫כהנא אמר אמרה כנסת ישראל‬
‫לפניהקניה אני היא וחביבה אני שנתוני‬
‫נעמק< הצרות וכשידלני הקנייה מהצרות‪.‬‬
‫אני מרטניומעשים טוניס כשושנה ואומרת*‬
‫שירת לפניו הלא הוא יכתיב הי נצר פ ק מ ן‬
‫אמ״י אחא אמרה כיי בשעה שאתה מעמיק‬
‫עיניך‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫ב‬
‫פי׳‬
‫שיר‬
‫עיניך בי אני מרטבו‪1‬מע"ט כשושנה ואומרת‬
‫שירה הה״ל שיר המעלות ממעמקים קראתיך‬
‫הירבנין אמרין ליי אמרתהו אמרה בי• אני‬
‫היא וחנינה אני שאני נתונה בעמקי גהינס‬
‫ננשיגאלנ״הקליה ממעמקים ההייל ויעלני‬
‫מנור שאון מטיט היון אכימרטנת מע״ט‬
‫ואומרת לפניו שירה הה״לויתןנפישירחלש‬
‫ט״כ ואייל נפל הלשון אני היא וחנינה אני‬
‫להן״לל אני חנינה או חנינה אני• ועול‬
‫לתנין דלמהרני אנא ורנניןאמרו נזה‬
‫הלשון ורבי אחא לא הזכיר זה הלשון ועול‬
‫כי מ״שרננין כ*י אמרתהו הוא ית ור נפי״ש‬
‫להא גס רני אנא ורני אחא אמרו כי ליי‬
‫היא האוממ והו״ללויבנץ אמרין אמרה‬
‫ליי ועול להבין כ• לכאורה אין הפרש נין‬
‫לישת רבי אבא ללרשת רבנין שהרי נס גהינס‬
‫הוא בכלל עמקי הצרות ועול להבין איך‬
‫מלוי החיבוב במה שנתונה בעמקי הצרות‬
‫או בעמקי הגהינס • ואפשר לע״ל לפרש‬
‫כונתס נסתי המדרגה בהקדיס בי ננסת‬
‫ישראל סתם נקי הבוקבא ועיקר כנוי זה‬
‫נפלטות הוא לנקודת ציון למק נמיש נסי‬
‫מיין וכן משמע נפי' ס״ל על פי' מאמר‬
‫וכנר‬
‫אמרה שנת לפני הקנייה כוי ע״ש •‬
‫‪•.‬חננו לעיל נ י אני נקי נקודתציון מוקנא‬
‫!הטעם כתנ שם כפיי ס״ל ונשימ״ה נראשית‬
‫כי אבי היינו מלכות נסול ציו! שנה אשר‬
‫היא ניכרת על ידו לומר אני הוא ולא הזכר‬
‫העליון כי אין להם היכר כי אס נו מקום‬
‫שהוא ניכר כין זכרות לנקבות ור״ל אני הוא‬
‫הניכר בעצמותי ע״ש• עול גקדיס כיהנוקי‬
‫היא נתחלה נסול בתולה ואח״כ בביאה‬
‫ראשונה נעלה עושה אותה כליואמנם כלי‬
‫זה ככל פעם מסתלק ממנה וחוןרת להיות‬
‫נתולהנסול אסתר הנק* אילת השחר כי‬
‫רחמה צר וחנינה על כעלה כל שעה ושעה‬
‫בנתולה והנועם נ י המק׳ יורלת בעמקי‬
‫הקליי}ברר נעוצות הקחש?ן ילהעלואותס‬
‫יי‬
‫‪,‬‬
‫נא‬
‫השירים‬
‫בסוד מ״ן ולכן צריכה להיות בתולה ואיש‬
‫לא ירפה מפחל הקלי ‪ .‬ונפרט בלילה שאז‬
‫תרעין לילה סתימין והיא בתולה ממש נמ״ש‬
‫‪.‬כשי הנוגות ל״ג יתי' הלילה ובפרט י ת ר‬
‫החרכן והגלות כמ״ש כל זה נע״ח שי מיין פ"•‬
‫והנה נזוהר תזריט מ״ב ע״נ ר' יוסי פתח‬
‫גמלתהו טונ ולא רע גמלתהו טונ היא זהיל‬
‫טב לעלמא טכ להיכלא למלכא ולבני היכליי‬
‫ולא רע בגין לכתיב ועין הלעת ט' ור טוב‬
‫אימת! מהנא לאינוןימי השמים נהרין עלה‬
‫ומזיווגן עמה כלקא יאות לאימן ימי חייה‬
‫בגין לעץ החיים שלר לה חיים ונהיר לה‬
‫ובההוא‪/‬מנא גמלתהו טננ ולא רע ופירשו‬
‫הרמ״ן ליל כי אמת הוא שהניצוצות הס‬
‫בקלי' נגה מעורכו ט״ור וא״כ יחשוב האום‬
‫שכאשר היא מסלה שללה אל נעלה יהיה‬
‫בו ערנוביא של טונ ורע ‪5‬כן אמר שאינו בן‬
‫אלא גמלתהו תחת הכח שנותן לה ‪'7‬א ט‪1‬ב‬
‫ולא רע שאע״פי שמושנה נמקוסע״ן הלפת‬
‫טונ ורע והטע' מפני שיש עליה ע״ן החייס‬
‫הילוע ומשם נמשך לה כח לעשות הבירור‬
‫ו מ ו ז ג כשלימות על׳ל שם בסי מ״מ • מעתה‬
‫נבוא אל בונת ר׳ אבא שאמר אמרה כנסת‬
‫ישראל שה״ס נקודת ציון רנוק* לפני הקלא‬
‫שהוא ז״א או היסוי כי כל מדה ני\קל ה‬
‫כמ״שכסימ״ן אני היא שניכר בעצמות•‪.‬פי‬
‫אני היא ולא הזכרכמש״ל כי שם הוא היכר‬
‫כין מ ב ר לנוקבא בנקודת ציון הנקי כגסת‬
‫ישראל ולכן נ ל א נ י וחנינה אני כי בכל‬
‫פעם אני חנינה על כעלי כבתול' והטעם‬
‫שנתונה בעמקי הצרות שהם הקל שהם‬
‫צרות אל הקלושה למלאכת כבירור וכ*ון‬
‫שאני נתונה שס צריכה אני לחזור כתולה‬
‫ממש ואיש לא ידעה מסחל החיצונים ואגוד‬
‫פתח* לנעלי וכשידלני הקליה שהיא ז״א‬
‫מהצרות שהם הקלי* כי מעלה אותי משם‬
‫אל עולם האצי' אני מיטבת מטשיס טובים‬
‫מק שאני מצמחת נקינשה ממה שבעלת•‬
‫המם‬
‫ע‬
‫א‬
‫‪1‬‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫י‬
‫‪,,‬‬
‫ב‬
‫כ הה ת ׳ קרש‪:‬‬
‫שמן‬
‫משדלים מעשיסטוניס דוקאניצוצויטוניס‬
‫וייא מעורכות ט ו ןרע ע״ר גמלתהו טוב‬
‫ןלא רע בשושנה שהיא נולה טובה ואומרת‬
‫שירה לפניו כי ע״י המעשים טוניס שהם‬
‫ניצוצות הירושה שהרטבתי אני אומרת שיי׳‬
‫נ י אני מעלה אותם נםולמ״ן כמש״לכי‬
‫ייש־ר ה״ס התעוררות עליית מיין ושירה זו‬
‫קיא לפניו כלומר בחזרתי עמו פ ב פ ה ל י‬
‫ה בלי פקיוך בי פקיויך הוא לשון זווג כמו‬
‫יזייב אדם לפקוד את אשתו ופקדת מך‬
‫והנונה הי שהוא סוי הזכר ע״י מה שהיה‬
‫נ צ ר שהיא הקלי'שהם ניצנצו'הקדושה אשר‬
‫‪3‬־ו שספקיון התעוררו אותך לעשות בחי‬
‫הפקודה סיד הזווג ושיעור הכתוב כך אני‬
‫מול כנסת ישראל נקודת היסוד דנוקבא‬
‫נזנצלת לשון חביבה ולכן בא הרמז כי‬
‫‪0‬יצל"ת ע״ה הוא כמספר תיבות א ל י‬
‫הביי״בה בתו״לה וזהו קול הזווג כי אז נקי‬
‫מנצלת ולכן אני בבחינת השמן משורית‬
‫להעלות מ״ן מבחינת שושנה בי אבי מרטנת‬
‫•מעשים םינים כשושנה שביררתי ניצוצות‬
‫ה ק י ו ל מעמקי הצרות שהם בחינת הקלי‬
‫כ‬
‫‪,‬י‬
‫!‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫וזהו העמקים‬
‫‪ 000241‬רבי אחא לא ניחא ליה בהא*‬
‫דרשה שעמקים הוא עמקי‬
‫הצרות שהם הקלי' לא״כ הו״ל לאקדומי בקרי‬
‫י תיבת העמקים בי כן הוא כי תחילה יורדת‬
‫לעמק הצרות שהם הקלי' ואחייב היא השירה‬
‫!ההרטבה וא״כ הו״לל אניחבצלמהעמקים‬
‫שושנת השמן ולכן ליל כי תיבת העמקים‬
‫רומז אל היסוד דנוקבא אשר הוא בבחינת‬
‫עומק ולבן לא אמר אני היא כוי הרומז אל‬
‫היסוד של הנוקבא בי זה כבר הוא רמוז‬
‫בתיבת העמקים וא״ב אני האמור בכתוב‬
‫ניו־א על כללות המקנא הנק׳ אניז״ס אמרה‬
‫כנסת ישראל שהוא כללות הנזק״ הנקיל׳י‬
‫נשעה שאמה מעמיק עיניך בי הענין כ•‬
‫• ה ע כי החיוג הס בחינת עינים ע׳ עי״ן‬
‫״‬
‫נייקיל ל ה ו י ״ ו ת ש ה ם ל חש־יסועי״ן ב'‬
‫׳ןגייק״ל יהי הף״ומ לליג ובתחילה ניתן לח‬
‫הה' גבוחת והס מתקבצות כיסויה ואח״כ‬
‫בבחי' ה‪/‬ו ו ג‪ .‬נותן כיסוי שלה גם את הה'‬
‫*חסדים והם ל עיניס יח־״וג שנמצאייניסוי‬
‫שלה אסר הוא בבחינת עומק וז״ש כשעה‬
‫באתה מעמיק שנותן אתה בעומק אשר בי‬
‫שליס הי שוי עיניך של׳ס החי״וג שנמצאו שם‬
‫גס שניהם או אפשר עיניך ירמו‪/‬אל החסלי‬
‫לבי אשר ליס העיפה הניתן אליה כעס‬
‫החוג בסוד טיפת הורע שהיא מאור עי<*ו‬
‫של הא לסו אני מרסנת מעשים טונים כשישל‬
‫הענין כי הנה ייוע כי מחיבור חסייהזבר‬
‫עם הגבורות אשר היסוד הנוקבא נוצרות‬
‫הנשמות ביסוד של הנוקפא • והנה מעשה‬
‫ידיו נקי הצדיקים שהם נאצלות מהחליג‬
‫כמ״ש כסי מין והכי אמרו בזוהר בראשית‬
‫ל״ממעשהיייו אילץ מארי קיימא דברית‬
‫ח״ש אני מרשכת מעשים שוני׳ שהם נשמות‬
‫הצדיקייהנאצלית ונוצרות מהח״וגוהצדיקי'‬
‫הס כשישנה כמ״ש המתרגם ע״פ הרועה‬
‫כשושנים נוביץצריק״א ידמיין בעובייהון‬
‫*וררא ואחיה ע״י אלו המעשים טוניס שהם‬
‫•נשמות הצדיקים שהרהבתי אני א^מרישירה‬
‫נמש" ל כי השיר ליס התעוררות מ״ן ונשמות‬
‫הצדיקים הס עולות בסיד מיין ביסוד המק‬
‫כנודע נמצא כי ע"• המעשים שובים שהם‬
‫כשמות הצדיקים היא אמירת השירה ש׳י״ס‬
‫עליי׳מ״ן תליי ש ר המעלויממעמק״״קראתי'‬
‫ה* בלומר על ידי ממעמקים שהעמזקת בי‬
‫כי ע יזה נאצלו נשת<ת הצדיקים ע״יזה‬
‫שיר המעלות קראתיך ל קראתי לפניך שירה‬
‫שה״ס עליית מיין ושיעור הכתוב הוא כך‬‫אני חבצלת שאומרת כ י הנקי אני וגס נק•‬
‫חבצלת קודם ה‪/‬ווג'אני בנח״י השרון כי‬
‫אני משוררת שליס התעוררות עליית מ ן‬
‫וזהו ע״י‪ .‬שושנת ׳שהם הצדיקים הנאצלין‬
‫נכחי' העמקים שהוא מה שמעמיק עיניו‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫״‬
‫ח‬
‫מ‬
‫ב‬
‫דודי‬
‫ב‬
‫שיר‬
‫פ<׳‬
‫חשיריס‬
‫יורי נמקים העומק אשר נ י שהוא׳ בחינת‬
‫היסוד שלי ועל ידם אני נחי• השרון‬
‫נב‬
‫הקלי כלום אלא הכל חי‪ :‬נאצי' כי לבן אנו‬
‫א‪1‬מרים עתה כשבת מזמור שיח לה• ‪:‬דר‬
‫חיש כי הכל חיכוכמ״שביךיור הרח״יז״ל‬
‫שס ולכן ינשמו'אשר היאמרסב' ומצמהת‬
‫באותו ומן הם הרשו' וטובות מתחלה ו ע י‬
‫סוף אשי לא היו מעורכו' בתוך כרע כלל‬
‫וז״ש אני מרטנין מעשים שהס הנשמו׳טובים‬
‫שהם עוג ם גמורים מתחלתס ו ע י ©וכס‬
‫ואומר׳ לפניו שירהשה״ס ההעזריו׳ עליית‬
‫מ׳יי הה״י ויתןכפישיר חיש כי השיר שה״ש‬
‫עליית מ"! של׳ הנה הוא חלש ממש שהוא‬
‫מהגמרו' כיד שגי ומנת השירה שהיא חישה‬
‫הוא הרעבת המעשים שהם הנשמות פינים‬
‫גמורים ושיעור הנתיב הוא כך אני סוד ליי‬
‫נק‪1‬ית היסוד דנוקנא הנקי ני כ חנצליישהוא‬
‫גם כן לשין חכינה עתידה אני להירישרון‬
‫בליא הידיעה שהיא אותה השירה החישה‬
‫של׳ ס התעוריויעלייתימ׳ין ממיויח־שות‬
‫במקום מה שאני עתה ננחיישןבנ' העמקים‬
‫כ׳ בושנה שהוא נח•' הנקייה י*סוי כמשייל‬
‫שלי השירה שלה ־ליס עליית מיין היא מנחי'‬
‫העמקים עמק׳ גה־נס שכס הקליימגחי‬
‫הבירור׳• לניצוצות הק׳־ושה הנתונות שם‬
‫בעמקים‬
‫‪,‬‬
‫א‪0‬נ‪0‬‬
‫רבנין קיימי‪ .‬נמכרת ר' אבא‬
‫נר כהנא ני אני האמור‬
‫בכת׳ינ הוא על נקודת ציון רנוקבא ןלכז‬
‫לאפוקי מסברת רני אחא‪,‬שאמר שהוא על‬
‫כללות הנוקיא הנק׳ אני אמרו האי לישנא‬
‫יתירה כנסת ישראל אמרתהו כלומר הב ח״‬
‫לכנסת ישראל הנאמר בתחילה בינרי רבי‬
‫אנא הוא שאמרתהו ו ל ק אממ אמרה ליי‬
‫שהיא נקודת ציון דנוקלא אני היאביכרא‬
‫בעצמותי כ׳ אני היא ולא הזכר וחנינה‬
‫אני כי בכל פעם אני חוזרת לנחי' כתולה‬
‫החנינה על נעלה והטעם שאני נתונה‬
‫בעמקי גהינם שהיא הקלי' לנרר משם‬
‫ניצוצו' הקדושה ולכן צריבה אבי להיות‬
‫בפנל בתולה ואיש לא ידעה הפחד החיצונים‬
‫וכל זה נ ס ב ל רבי אבא בר כהנא אמנם‬
‫חלוקים עליו בהא כי ליני אנא נ ר כהכא‬
‫הכתיב מדבר בזמן ה‪:‬לו' מדקאתרוכשידלני‬
‫שהוא נח׳ עלייה שיש אחריה ירידה כ* הרי‬
‫לא אמר לשון גאולה ולכן הרטב'המעשים‬
‫טייביס היא הניצוצוישהעלתה מנירור הקלי'‬
‫וכן השירה שאומר' שליס עליית מ״ן היא‬
‫מנחי׳ אלו הבירורים אמנם לדעתקהכתונ‬
‫א ן יאמר אני חבצלת קרוב למ*מ‬
‫;י(‬
‫מיכר על הגאולה העתידה ולנן אמרו‬
‫עמ״ש בסי מיין‪ .‬כי אבי גי‬
‫וכשיגאלני הקליה ממעמקים שהיא גאולה‬
‫•הוי״ה אגל״א רומז על חסיים ובטחת ט‪-‬יג‬
‫ממש אני מיטבי מע״ט הענין נ י נזמי! הגלו׳‬
‫וכברבתננו כי הבוקבא בהחלה ישנה הה'‬
‫י מ י ן אשר מעלה הגוקנא לגני נעלה הוא‬
‫ג מ ר ! ואח״נ‪ .‬ע״י ימיין שמעלה נעשה סוי‬
‫מהניצוצו' המנוררו'מתוך הקלי'כפני י*‬‫הזווג ולוקחת גס את החסלים ונמצאו בה‬
‫אבא נר כהנא ומהם מ י ט ל ומצמח' נשמו'‬
‫הח״וג שניהם ז״ש אני חבצלת כי חנצליסהיא‬
‫•פיאל אשד היו שם בקלי מעןרנזת נתיך‬
‫הנוקנא קוים י<ז־ע כי איןנה!יק הה״גמרוי‬
‫הרע של הקלי כי הס ניצוצלנר״ן שנפלו ע״י‬
‫כיי שתהיה נבח אני שהוא כללות הח׳*וג‬
‫<‪1‬טאו של אד״הר אמנם לעתיד לנוא שיכלו‬
‫שימצאו נ ה שניהם הוא ע ׳ י השרון שהויהשיר‬
‫‪ .‬כ ל הבירורים המ״ן שלהנוקיהסבחייגנגרז׳‬
‫שסודו עליית מ"} נמש״ל כי• אז עי"! היא‬
‫כמו שהוא מתה בשכ‪/‬ני אין מבירורי‬
‫נעשית נבח גן שנה לבליל חוור וסומק אשר‬
‫הדיוור•‬
‫ג‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,,‬‬
‫שמן‬
‫משחת‬
‫האי״ייסומקליסהח״וגהימוזים נמספר‬
‫י העמקים כמש״ל נ י עמקים נ ג ' ס״ישה״ס‬
‫קרש‬
‫עשר הויו״ת דח״וג ודוקאנ״ק לקנייה‬
‫*‬
‫י‬
‫‪ ^ .‬ן ן‬
‫נןעו*נה ‪•3‬ן הח‪1‬ח*‪ 0‬כן ר;ע;תי בין דבנות‪,‬‬
‫ישראל שהיא נתינה נעמק הציות וסירשמ‬
‫שהנונה על ירייתה נתיך הקל*' למלאנת‬
‫הבירור )עלזה נאה תשובת החתן הקיוש‬
‫לדנרעל לנ כלתו ולנחמה נאמןי לה אל‬
‫תצפערי על מה שלפעמייאתי‪ .‬נסול המיעוי‬
‫תחת היסוד סמוכה אל הקלי' ואתה צרינה‬
‫לירלנתוכס לברר מתוכם ייצוצויהקלושה‬
‫כיתלעי כי כאשר אתה שאתה שושני התחתו'‬
‫כזמן שאתה נ י ן החוחים כסוד המיעוע‬
‫סמוכה אל הקלי כן נאותו זמן רעית שהיא‬
‫שושנה העליונה הנקי רעיה לוגמת הנינה‬
‫נאמה נ ן נתה היא מתמעסת ןיורלילהתלנש‬
‫נין הבנות שה״ס מקום הפרצוף שלך הנעש‬
‫מצירוף המלכיו' ‪5‬ל הספידו' הנקי בנות •‬
‫ומעתה אתה תתנחס כי תדעי כ• בשם שאי‬
‫אפשר לשושנה העליונה להשאר שם למסה‬
‫מלובש' שם כי הלא היא נקי רעיתי ורעים‬
‫לא מתפרשן לעלמין ומת גם כי הזווגעמה‬
‫הוא נסול נשיקיןרוחאנרוחא נמש״ל נפי‬
‫ישקני חה אי אפשר להיותו שם למסה ואי־כ‬
‫מוכרח שתעלה היא לנחינתה הראשונה‬
‫מקומה העליון וכמו כן אתה אז תעלה‬
‫לנח•׳ הראשונה מקומך הראשון‬
‫פסוק זה פיישו הרב הגלולז״ל‬
‫הנה‬
‫גשי־ מי ישב״י פ בראשית‬
‫בפירוש מ* ר' חזקיה ומי ינוא אחרי גמלך‬
‫אמנס עייפי הקלמיתיו ברגליו אענוריללנר‬
‫לבר מפשימזער הוא היה אומר כי משנה‬
‫מאמולה בכתוב היא על הבחיני החיצונה‬
‫ךמלכותאשר היא רחל העומדת למפה על‬
‫•״בבקר והיא סמוכה אל הקלי׳ • ועוד יש‬
‫שושנה העליונה הנקי יעיתי והיא נקודה‬
‫הפנימית כלת משה ונקראת רעיה דוגמת‬
‫אימא עלאה נינה כאמה כן בתה עוד כתב‬
‫שם נפי׳ מאמר הנצנים מלכות החיצונה‬
‫נתמעפ״ וירדה למסה מן היסוד ונדחק האור‬
‫יעליוןממנה וגברו הליני; אשר סביבותיה‬
‫מנראו לה קליסין להתלבש נהס לנל ״ינקו‬
‫ממנה הליניס נ י אס ע״י התלנשות ולע במו‬
‫שכלת משה והיא נקולה הפנימית שבה שוה‬
‫לון״ת כמ״ש כן המלכות שוה לת״ת שבת״ת‬
‫מלבי ועל ב' הוא אומר א״א לבי מלכים‬
‫להשתמש ככתר אחל וכאשר נתמעעיהפנימי'‬
‫ירדה למקום החיצונה להתלבש בגופא‬
‫והחיצונה ירלה למעה מן היסוד ע״ב י‬
‫ונקיים עוד כי נ ו י ע כי המלכות שורשה‬
‫נקודה אחת ואחייב נגיל פרצופה מכח׳‬
‫המלכיותאשר נבל ספירה וספירה יז־יא‬
‫אמרו מה שושנה זו אינה‬
‫גמ״ש הקימה זו לעיל ע״פ אס לא תדעי לך‬
‫אלא לריח כך לא נבראו‬
‫ע״ש וכפי׳ התיקמין תיקון עשירי כתב כי הצדיקים אלא לגאולתן של ישראל ע״ב‪• .‬‬
‫בנות נקי המלכיות של כל הספירות ע״ש י וראוי להכין בי בשלמא מה שנדמו הצדיקים‬
‫והנה ילוע שהשכינה והיא בחיי החיצונה אל השושנה יפה נדרש כמש״ל בשם המתרגם‬
‫האמורה יורדת למסה בעמקי הקלי' לברר גונריי צייקייא לדמיין כעובדיה! ן לורדא י‬
‫מתוכם ניצוצות הקלושה • מעתה נבוא אך מה שייכות יש אל הריח עם הגאולה י‬
‫לבונת הכתוב בי הנה לעיל בפסוק אני ואפשר כי הכה נולע בי הגאולה תלויה‬
‫קב<צת כתבנו בשס המדרש נ ׳ אמרה ?גסת בבידור ניצוצות הקלושה המעודנות בתוך‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫לב‪10‬רש‬
‫י‬
‫הקל•‪:‬‬
‫כ‬
‫‪:<2‬‬
‫העברים‬
‫שד‬
‫הקלי' וכאשר יבלו להתביי אן יבוא המשיח‬
‫זבלט המות היא הקל״ לנצח וביחד וה‬
‫הוא יעשה ע״י שכיניו עודנו שיויייבמוך‬
‫הקל*' ו מ נ י י ת מתוכם ניצוצות הקחשה‬
‫ומעלי אותם בסול מיין ונעשה הזווג ונתקנין‬
‫ע״י המ״י וכן נעשה נ י מ י ?ה ע״יהצדקים‬
‫כי במעשיהם הטובים הס מביוים ניצוצו'‬
‫הקלושה מתוך הקלי׳ ומעלין אותם בסיי‬
‫מ״ן ניסוי הנוקבא ונעשה הזווג ונתקנין‬
‫ע״י המ״י של הזכי וע״י בימיי' אלו הגאול׳‬
‫באה נמצא בי השכינה זהצייקיס מלאכתם‬
‫שוה לביר הניצוצות ולהעלותם בסיי מ״ן‬
‫מתקנים וע״יזה באה גאולת ׳שיאל והנה‬
‫כל בחיי ייח סייי עליית מ״ן כמש״ל בפי‬
‫לייח שמניך ליש מה שושנה‪ )/‬שהיא השכינה‬
‫אינה אלא לריח שת״ש המ"! שהיא מעלה‬
‫תמיר כי זו היא פשלתה תמיר כ ן לא‬
‫נ י י א ו הצייקיס אלא לגאולתן של ישראל כי‬
‫גס הצדיקים זו היא בפעולה שלהס לביר‬
‫הניצוצות ולעלות אותם בסול מיין וגורמים‬
‫זווג העליון ונתקנים הניצוצות עיי המ״ו‬
‫זע״• זה נגאלים ישיאל בני״א בי״י‬
‫‪,‬‬
‫א ו יאמר כשושנה בין י‪.‬חוחי‪ 0‬ג י‬
‫)ג(‬
‫הנה נולע כי א״א אל הזזוג‬
‫הקיישלהעשות אם לא שבתחילה הנוקבא‬
‫תעלה מיין והנה יש בימיני מיין האי מב‪0‬״׳‬
‫הבירורים מהניצוצות אשר הם במוך הקלי‬
‫שהניקבא מביית אותם ומעלה אותם בגןוי‬
‫מיין זהבחי* הבי ימ״ן היא מהנבזיניחדשויו‬
‫שמקבלת ומעלה אותם ב מוי מ״ן י זהנה‬
‫נבח׳ החיצונה ימלכות אשי י‪1‬יית למעה‬
‫בב׳״ע לביר שם ימצאו הבי בחיי הנ‪/‬יזעל••'‬
‫סין ב׳ לפעמים כמו נחולהיאמעלה בחי'‬
‫המ״ן מהנייויים ולפעמים כמו בשנת היא‬
‫מעלה בחי המ״ן מהגבו' הישות נמצא בי‬
‫בג חיי החיצונה ויוני זעיקי עליית מ״ן‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ןזז( סי!כ״ר‪ 1‬ריס אמ;ס ננקידיקמיס״ין‬
‫נג‬
‫אשי מעולם לא יודה מהאצ׳ כ׳ ירנימא‬
‫אינו י ק נמקים שהיתה החיצונה נאצל‬
‫עצמו ואין ממנה יניקה אל הקלי' זכמ״ש‬
‫הינ זיל שס חייל ועול אלהיס להבא שהיא'‬
‫אימא עלאה הוציאה ג״כ ׳"ג תימת משש‬
‫קצוות מצו היין לגמור נקו יה וו הפנימית‬
‫לבל•שאבו ממנה הקל•' וז״ש לסיזיאלב״י‬
‫ולנשיא לה ע״כ א״כ המ״ן שהיא מעלה‬
‫תמיד הס מהננויות הישות ולא מהבירור׳‬
‫כי היא אינה יניית ל נ י י וילועכימעלה‬
‫גדולה יש אל נהיגת המ״ן דגכזיוח מבח•'‬
‫המ״ן לנירוריס והראיה בי זו היא נהיגת‬
‫השנת זזו היא נח•' החול והנה בנות נקי‬
‫הגבויות נמ״שנס' מאוהביאיתא בלי״י!‬
‫< ויחי ע״פ כן עוית יוסףזז״ל ננות י‪0.‬‬
‫הנ' גבורות וני שלישיס המתמתקו' נהסי•'‬
‫המגולים כנגדם עולות שהם מ"! לקבל המייל‬
‫נוי ע״ש י מעתה כהוא אל הכונה נ•‬
‫הנה כתבנו לעיל עמ״ש במייש ע״פ <?ני‬
‫חבצלת בשס רבנן כי הכזנה היתה שאמרה‬
‫השכינה כי בזמן הגלות היא מעלה מיין‬
‫מנחי' הבירורים אמנם לעת״ל בגאולה‬
‫נע״ה המ"! שתעלי תמיר היא מנח•' הנבויו'‬
‫הישות ונשנח זה עצמו משנה ת״ת ישראל‬
‫את מקניה הפנימית רעיה ‪5‬לו כ׳ בכל‬
‫זמן המ״ן שהיא מעלה ה‪ 0‬מנחי רגנויומ‬
‫חלשות חקא ולא מהבייויין ן״שנשושנה‬
‫נ י ן החןחיינלומיכגס ששושנה שהיא הנהי‬
‫החיצונה ימלכות התעוייות ימיין שלה הוא‬
‫נ י ן הח‪1‬ח•׳ כלומר נאמצעות ההוחי' שהם‬
‫הקלי' ב* ע״י מה שהיא מנררת מתובס‬
‫היא מתעיירת להעלית מיין כ• •ז‪ 10‬רוב‬
‫ועיקי עליית מיין כלה כן רעיתי שהיא‬
‫נקויה הפנימית עושה פעולה זו להעלגת‬
‫מין אמנס נחי' מעלת מיין שלה גילה עד‬
‫מאי כ׳ תמיי הם בין הננית בל<' באמצעות‬
‫הבנות שייס הגמיייהיא‪!:‬מהעזריילהמלות'‬
‫ה״‪ 1‬ולא מהביחויס‬
‫‪,‬‬
‫‪,,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫א‬
‫א<‬
‫שמן‬
‫נ‬
‫משחת‬
‫או‪• .‬אמר כשושנה כין החוחים‬
‫‪#5‬‬
‫נ י י ר יותר פשוט כי‬
‫דנה בזוהר חצוהיקגרע אמיו ושושנה‬
‫יסלקא י*י‪.‬א ואתכייי מכל שאי וילין‬
‫יעלמא לא הוי אלא ההיא ישלקא בין‬
‫!;חוחים וגוי ע״ש ישם בליית ויחי אמו‬
‫ע״פ ננית צעיהכ״בנות צקי לאה ורחל‬
‫והנהייויכ׳ סויהזויגעםלאהווחלהוא‬
‫נ ס י ו גופא בגופא כי הם נח•'חיצונס‬
‫אמנם הזווג אשי עם נצסת ישראל צקויה‬
‫הפנימית הוא נשיק״ן בסול יוחא נחחא‬
‫נמ״ש הקימה ןי בפי ישקני וייועכ* בהי'‬
‫ו‪11‬ג זה ימחא ברוחא מעולה מאל מנח•'‬
‫זווג לגופא בגופא ז״ש החתן ת״ת •שואל‬
‫בשנה הרעיה שלו כשושנה נ י ן החוחים‬
‫כשם שהשושנה הגילה בין החוחים היא‬
‫מעולה והיא משובחת מכל השושנים בן‬
‫יעית׳‪,‬שהיא נקייה הפנימת •הנקי יעיה‬
‫היא מעולה ומשיבחת נ י ן הבנות שהם לאה‬
‫ויהל הנקי בנות כי הבנית להיותס בחיי‬
‫יזיצונה בחי׳ י‪1/.‬וג אשרעמהם הם בנחי•‬
‫גופא בגופא מה שאין כן בחיי ה‪/‬ווג אשי‬
‫עם רעיתי כי ביין שהיא בחיי פנימית לכן‬
‫ייזווג עמה הוא בסול רואא ברוחא אשד‬
‫מעלתו שגבה מאי‬
‫בזוהר תחמה יקס״ב אמיו‬
‫‪1^1*11‬‬
‫וא״מ עלמא לאת* אקיי ברוך‬
‫גאו הפי יהא נקודה עלאה איהי ל נ י‬
‫עלמא יאתי נוקבא איהו ביוך זאיהי ביכה‬
‫ה י י מפויש כי כנוי ניכה ה)א בבינת זכ״כ‬
‫בס מיין וכנר כתבנו לעיל נשם ה י נ ‪/‬״ל‬
‫כי נחי' ז״ון ינקויה הפנימית נקי רעיה‬
‫דוגמת אימא עלאה וכן כתב שם קי נקי ניני‬
‫וכלת משה ו ב נ ח י ' ז ו הוא מ״ש י‪/‬״ל כי‬
‫‪,‬‬
‫קרש‬
‫משהזבהלניצה עש״בגמצא כ י ב ח י י ן ו צ ל‬
‫ניני‪ .‬וניכה בבינה ולכן נא הימן כי ליין‬
‫כין דימיתי ביין היבנות הס אותיות בר״כה‬
‫לימוז כי נחי'זו ה*א לוגמת הנעת הנקי‬
‫;נדכה כאמה נתה ו ע ו י ב א ה י מ ז כיתינומ‬
‫כין ייסית• הם כגייתש״ס כמספד תינוי!‬
‫נק״ולה הפלמית כ• נחי' *ו ודי( שנקי‬
‫יעיה‬
‫א ו *^מי בשושנה בין החוחים‬
‫)י(‬
‫עמ״ש עול היבזלה״ה שם‬
‫ננו&חא ה״ג י י ' חזקיהבי שושנה ורעיה‬
‫האמורים הכל ינלק במלכות התחתונה־‬
‫אס בחינתה נאצי'ואם בחינתה בבריאת‬
‫בי בחינתה בבריאה היא שישנה והיא בין‬
‫החוחים זבחי'נאצי׳ היא רעיה והיא ב״ן‬
‫הבנות ונוי ע״ש ז״ש החתן הקייש נשבח‬
‫כלתו כשושנה בין החוחים כלומר כמו‬
‫ההפיש שיש נ י ן שושנה שהיא הבחיי‬
‫המתלבש'כבריאה לבין החוחים שהם הקל*'‬
‫נ* אין לה הלמויעמהם פלל ביתרון האור‬
‫מן החשך כן הוא הכפיש שיש בין יעימי‬
‫שהיא הכחי'אשר באצילות לבין הבנות‬
‫שהם עולמות נ׳״ע שהס בחיי נוקייכנווע‬
‫הנקי בנות בי אין לה הימות עמהם כלל‬
‫כי הם בחי׳ עולם הפיחי בצויע והיא‬
‫צלהאצי' עולם היחיי אלהית גמור ואפשר‬
‫של‪/‬ה'ימ‪1‬ז מ״ש מ י ה י שמיני יל"! חייל יע״י‬
‫שבחא יקא משבח קנייה לכייי כשישיה יאיהי‬
‫בין החוחים יאיהי מעל‪-‬יא וכןלקא על כולא‬
‫בך כ״י ניןשאי אוכלוסין הגין יאיה• סלקא‬
‫ומתעטיא על כולא ובו־ לאח‪/‬אה שנחא‬
‫ל‪ *"-‬על כולא ע״ש ודוק אנ״ק לקנייה‬
‫כתפוח בעעי־ היער בז הרי בין הבנים ג צ א חמרה* וישבתי‬
‫ןה׳<^<*׳*‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫יד״׳'׳‪ * /‬׳״־ד־‬
‫‪ 1‬י'‬
‫^ י ?‬
‫ופריו‬
‫הנק‬
‫ב פ<׳‬
‫שיר‬
‫משירים‬
‫;אין היא תשונת כ״ינקזיה‬
‫דגר!‬
‫הפנימית מינרת נשנח תלה‬
‫׳ת״ת ישראל על מת ששינח אותה נא ומת‬
‫וגי היא מעולה ומשינחת מ ן הכל א ף היא‬
‫משיג אמריה כתפוח בעצי היער שהוא‬
‫משונה מכל האילנות כן י ו י י מעוליומשונח‬
‫ב*ן הבנים חיילות עליונים וכמ״ש נזוהר‬
‫הא‪/‬ינו לרפ״ו מהתפוח מתפרשא כגוונויעל‬
‫<ל שאר אילני חקל׳כךקנ״ה אתפרש ואתרשי׳‬
‫על כל שאי חילין עלאין ותתאין ונעמיק‬
‫העצין יותר עמ״ש כע״ח שי חיצוניויופנימיו‬
‫פיו כי נז״א יש נ* גופים גוף החיצון והוא‬
‫משם נ״ן וגקית״יו מלנר דעק< וגוף הפנימי‬
‫׳והוא משם מ*ה ננקירעתמלגאו ומשה וישר‪1‬‬
‫}כן ננוק' כנסת ישראל הוא גוף הפנימי‬
‫!המלכות גוף החיצון בו וכ״כ נש מ׳ רשנ״י‬
‫המ״ל הנה בי כן כמו שהואשינח הצקויה‬
‫הפנימית שלה שהוא מ ף הפנימי ישם מ״ה‬
‫זננזהיא שיבחו ננחייגו^ הפנימי שלו שהוא‬
‫משם מ״ה ו‪/‬״ש כן לויי שהוא הפנימי לשבז‬
‫מ״ה שהיא מהנחיישלי הוא מעולה ומשונה‬
‫־ונין׳ הבלים הנחי* לשם ב״ן כיייוע כי השם‬
‫ילין תיקונו ע״י שס מ״ה גי הוא מעול ממנו‬
‫צמצא השבח נתמה כי כמו שהוא שינחה‬
‫ע ל המתה נחי* פנימית כגל לאה ורחל שהם‬
‫נחי'חיצונה כך היא שינחו ננח•' הפנימי‬
‫שלו ישס ליה מ ל הנחי׳ החיצונה ישם ב״ן‬
‫‪1‬א־<ן ואם השבח שלי הוא לגוף הפנימי שצו‬
‫למה זה קראתי אותו דורי יהוה לי לקרותו‬
‫רעי מ* שהוא קרא אזתי רעיתי ע״ז אמרה‬
‫בצלו חמיתי וישנתי כי הנה אממ בזוהר‬
‫לך לך לפ״ה נצלו ^ קב״ה ופי* שם נםינלמ‬
‫על המלגות וכן תרגם המתרגם נמפלל‬
‫שכינתיה וביון שלפעמים נצלי שהיא מלכות‬
‫נחי״ החיצונה שלי שהיא כמו צל שלו חמלתי‬
‫*ישנתייישםי־שסלאיש נחי' הזווגה?‪1‬יקרי‬
‫שלנו כ י י ‪ ,‬י י ‪3‬פרמ שה״ס הזווג שלמ אשר‬
‫ממנו יוצא פרי שהס הנשמומ סול פריה‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫כ‬
‫נד‬
‫ומיה הוא מתוק לחכי שה*מ זוזנ יוחא‬
‫ניוח' סור זווג חיך וגרון הכקירוחאנחחא‬
‫כיזהו נחייהזווג שלנו משא״ב נהיומי לממה‬
‫שם הוא מקום זווג לגופא נגופא ולגביהזווג‬
‫העיקרי שלנו שהוא רוחא נרוחא אשר אט‬
‫נהייתי למגיה חיץ ממחיצתי אני תאבה אליו‬
‫נקי לולי כי פירוש דודים הוא יתאיניןלא‬
‫ללא ולא משתכחין תייר‬
‫בי אל ?ה ירמוז מיו״ל הולא‬
‫י א פ & ר‬
‫נילקושנצלו חמז^ירשנ^‬
‫*המשק ופייומתוקלחכיזה תורהיכאיב‬
‫טוב פריי מחררץע״כ ובעני] טמ״ש בליי‪/‬ן‬
‫תהלים ע״פ נ‪1‬וב לי תורת פיר מאלציזהב‬
‫וכסף כי מ נונ‪1‬לת ה'גנויות לנמינהואודכ‬
‫נ זווג מפלת גס את ה ל הסלים וכ״ו מ‪$‬י‬
‫אימא ולפעמים נוטלת גם מאור ייסוד אנא‬
‫שנתוך ‪7‬״א ואז הונ לה וזהו טונ ל• תורת‬
‫פיך דהיינו אור ליסוי אנא הנקיתורה והוא‬
‫טוב לה יותר ממה שלוקחת מצי אימא‬
‫והארה זו ליסוד אנא לוקחת אותהכסול‬
‫נ * ״ ? ן וזהו תורת פיך כוי ע״שנ • ונע״ח‬
‫שיהגןי״ל כתנ כי זווג ני נופין הפנימיי‪-‬הגל‬
‫לז״וןנק' נשיקין מחא נרזחא ע״ש ויידע כי‬
‫מעתהננוא אל הבונה‬
‫משנןגקי רחל •‬
‫כיהנה אממן כי מה שאמרה נ צ ל י הוא ע‪3‬‬
‫נח׳ רחל;מה שאמרה ופריו מתוק לחכי‬
‫הוא על נחייהזווג העיקרי שלה שה״ס נשיקץ‬
‫רוחא נרוחא זהו מה שרמזו למ רז״ל כונתה‬
‫וז״ש נצלו המיתי וישנתי זה משכן כלומי‬
‫^שהיא מינרתעל נחי'רחל הנקימשכן ופריו‬
‫מתוק לחכי זה תורה כלומר שהיא מלוגרת ל‪1‬צ‬
‫׳זווג הנשיקין מחא נמחא אשי‪^/‬ז ה*א‬
‫'מקנלת האית התורה שהוא ה א ו ר ל י אנא‬
‫אשרנפה דז״א וגס כי עיקר ושורש באופים‬
‫הפנימיים האלו לז״וןאשר נחי זווגם הוא‬
‫צשיקין מחא נ מ ‪ 0‬א הוא נמשך לה‪ $‬מלל‬
‫אנא הנקיתורהכמ״ש נע״ח הנן׳יל ונזה א״ש‬
‫שאס‬
‫‪4‬‬
‫י‬
‫‪4‬‬
‫‪,‬‬
‫כ‬
‫שמן‬
‫משחת‬
‫*אם לפי הפגנו שכונת רז״ל על המשכן ממש‬
‫יטל התורה ממש א״כ למה הקלים קכתזנ‬
‫גמשכן אל התזיי ייוע הוא כי התורה קימה‬
‫למשכן אמנם לפי מ״ש א״ש שכונתם לימון‬
‫נוגיוקכימ״שבצלוהיאעלבחי' יחל וע״ש‬
‫ןפייוהוא על‪/‬ווג הנשיקין‬
‫*אמי כתפוה בעצי היער‬
‫א )‬
‫)ג(‬
‫שהם יביי מלכות שמיי שכינת‬
‫עמינו לעומת מה תשיההה דויה בבחינתה‬
‫ננייאה שאין לה הימות עם החוחים‬
‫ונבחינתה באציישאין לה הדמות טס עולמו‬
‫נ״יע ניועילזה אףהיא ענתיואמיישבח דייה‬
‫גתפזיבו' והענין כי הנה נוים כ* ג' כלים‬
‫לן״א י ו י י י ן •מתלבשים נבי״ע וצעשי' נשמה‬
‫‪5‬הם כמ״ש בס'ע"תובנ‪ '4‬ע״ח‪-‬ש׳השמות ״־‬
‫‪(1‬מנ ס הכיש גדול יש בין ג׳ כלים הנז' אל‬
‫נ י ״ ע פ י ג'כלים אלן הסאלהות גמור מק‬
‫שא״כבי״עשהם מולם הפירוד נ נ י י ע ‪"/‬ש‬
‫כתפוח בעצי היעי בהם שהתפוח הגם‬
‫שנמצא בעצי היער אין לו הימות להם בי‬
‫ר‪.‬וא מתפרש בגוונו* על כל שאר אילני חקלא‬
‫‪ ]3‬חדי אע״פי שהנהי' שלו הם נמצאות בין‬
‫הבנים שהם עולמות התחתונים ויותר כמן‬
‫בי] הבנים כמ״ש שם בע״ס כי הכלים י*"א‬
‫‪{1‬יוידי‪ 0‬לבי״ע הם מתלבשים ב‪*/‬א דבי״ע‬
‫‪1‬ידנע פיו״א בקי בן ובין הבניני הם ו״א‬
‫דבי״ע עכ״ז אין לו הימות להסכיכתינותיו‬
‫הם אלהומ גמוי מש*"כ העולמות יבי״ע‬
‫ומליש בזוהר כך קב׳׳ה מתפרש ואתרשים על‬
‫הל שאי מילין עלאיןשהם העולמות כ• אין‬
‫לו הלשון להם כ• בחינותיו אלהותגמור‬
‫גג״כ הי צבאות שמו אות הוא בצל מילא‬
‫ילעילא גינכלמקום ומקום שנמצא מבהי'‬
‫שלו נ‪1‬בר כי אות הוא בכל יץלא ילעילא‬
‫שהוא אלהות ועל כן בצלי ייקא קמית‪-‬י‬
‫וישבתי ׳וכמ״ש בזוהר לך לך יפייה כצלו‬
‫!‬
‫‪,‬‬
‫חמדיוז‬
‫ולא נ<צא אקיא נ<לו ‪6)1‬‬
‫קרש‬
‫בצלא לממנן אמין ופריו שה״ס הזיוג ימש*ל‬
‫הוא יוקא התיק לחכי כ• כיי אקרי גפן מה‬
‫גפ{ לא מקבלא כיכבה ממינא אחרא כ ן כ"י‬
‫נחייש בזוהר ויהי‬
‫ו‬
‫י‬
‫י‬
‫‪.‬‬
‫יאמי כתפוח בעצי היעי ג*‬
‫אל‬
‫)ג(‬
‫הנה מדע‪.‬כי פיצון> יעקב‬
‫הוא •וצא לפני זייא מהמה ולמעה ויהל‬
‫מזיווגת עמו כידוע בשחיית יחול ובעיבימ‬
‫ו שחיית ישבת והנה כשי הכוגות בכונתשי־נן‬
‫שלום כתב ו‪"1‬ל והאמנם עתה אט צריכים‬
‫לבאי ענין אחד והוא כ׳ הנה בסון נ י ג מ י‬
‫אבות ביארנו ני הזווג הזה הוא זווג יעקב‬
‫ויחל ובפי מה שביארנו עתה נראה שהוא‬
‫ז<וג‪'7‬א עצמו בנזקי וממנו אנו מוייי״ן‬
‫וממשיכיןטפה זרעית של החסיים בברכות‬
‫שים שלום אמנם כמנין הוא כיאייא ליעקג‬
‫להזיווג עם רחל אם לא על ידי מה שמקבל‬
‫מן ן!יא ולכן צריך שכל תי^ון תפילותינו תהיי‬
‫בז״אעצמו ביי שממנו ימשך וירי שפע אל‬
‫•עקב להזדווג ברחל כוי והלק הטפה הוא‬
‫יורד למטה ע י פ׳ היםוי ח״א ומשם יוצא‬
‫וניתן בדעת ייעקנ ומשם י ו ר י אל ‪ '3‬היסו'‬
‫*‬
‫שלו ונותנו לרחל בסוד טיפת מייל ע״ג‬
‫ובהקדמה זו אפשר לפרש מ' הזוהר פ' לן‬
‫לך דפ״הע״א פתח רבי אלע*ר ואמי כתפוח‬
‫בעצי היער כתפוח יא קב״ה יאיהוגמין•‬
‫ומתעער במומי מכל שאר א׳לנ‪£‬דלא איון‬
‫לימי ליס רש*‪ 0‬הוא מכולא רשים הוא לליון‬
‫אחיאבותיה בג״כ בצלו המיתי וישבתי ולא‬
‫בצלא אחרא כוי ד״א נצלו חמיתי וישבת•‬
‫לא יעקב ו פ י יו מתוק לחכי י א זוסן> הצר•‬
‫יעבד פייין ^יישיןנעלמא ועייל כתיב אלה‬
‫מולדות יעקב יונ^ לכל איכון תוליו' ריעקפ ‪.‬‬
‫יוםףאיהו דעביד תוללות יבג״כ אקרון ישרי‬
‫על שמא יאפרים לכתיב הבן יקיר ל* אפרי‪-‬‬
‫ע״כ בי לכאורה צריך להכין אס האי יעקפ‬
‫מ א בהשעיה על יעקב אנימ שבזה העןלס‬
‫‪,‬‬
‫ל‬
‫אייה‬
‫י‬
‫ב ני׳ שיר‬
‫נו?‬
‫השירים‬
‫הולך ליולי למשרים וכ״כ כלי״תע״פ ‪$‬כה‬
‫יולי ע״ש • ממתה נמאא* כונה הכחול‬
‫שהם לכר• הכלה הממהרת נשכח לולה‬
‫השושבין הקלוש צדיק ימול עולם היא אמי'‬
‫כתפוח נפצי •‪:‬יער שיש נו העם ןריח מה‬
‫שאין כן עצי היער שאין הם לא מעם ולא‬
‫ריח ומלש רש״י ליל וזיע אילן של תפוחים‬
‫כשהוא •נ• ן אילני סרק הוא חביב מכלם‬
‫שפריו סוב בפעם ובריח ע״כ •• י וכן אמרו‬
‫בזוהר אח״מ לע״י שהשבח לקא משנחא הוא‬
‫בשעמא ובריחא ולכן ס״ת כתפ״וח בעצייי‬
‫הי׳יער הוא ר״״ח בן לולי שהוא היסור ב י נ ן‬
‫כ״ן לו״לי גי' צ״י כמספר ל״ה י&ו״ל עם הכי‬
‫תיבויובין הכניסשהםג״ה כי היסוד מעמו‬
‫וריחו בו בי ממנו יציאת בל השפע משא״כ‬
‫•נו״ה וכלבן טעמו וריסו בו בי הכל ממנו‬
‫כיאפילזכאשר בצלו שהוא יעקב שהוא כצל‬
‫מ?סה לפניו המיתי וישנתי שהיה לי חמי*‬
‫הזווג עמו אפילו ש‪ 0‬ופריו מתוק לחכי •‬
‫ופריו שהוא השפע של י ו י י שהוא היסוד‬
‫הוא הגורם מתוק לחכי שהוא ה‪/‬מג שלי ע ס‬
‫יעקנ למתק הגבורות שלי נ י מ ה שכוחן לי‬
‫יעקב שהוא המפה יחסיים מ ר י למתק‬
‫הגבורות שלי אשר זהו בחיי סויהזווגהוו*‬
‫מה שקבל מיולי שהוא היסוד כי ע״׳ המפה‬
‫‪.‬אשר מקבל ממנו הוא שיכול להזדווג עמי‬
‫ולהשפי' ב׳ משא*כ קוים שיקל ל הטפה ממ‪$‬נ‬
‫נמצא כי הכל ממנו‬
‫א״כ היני קאמי יכל אימן מוליות ייטקנ‬
‫יוסף הוא יעכיי לון והלא קוים פגול' •וסף‬
‫י ב נ ר היו לו ליעקב עשרה בניס ואס יעקב‬
‫זקאמר הכונה על ן״א הנק‪ /‬יעקב כנויט‬
‫‪,‬כ^י;״א נרמז נא׳־מרה כתפוח וכן יולי‬
‫נכמ״ש בתחלה כתפוח י א קניה ואייכ לא‬
‫‪,‬הו"לל יא יעקב כי עליו היא מיברת לכן‬
‫}לעיילליעקב יקאמרהכא הוא על‪,‬פרצוף‬
‫יעקב היוצא לפני ז״א מהחזה שלו ולמטה‬
‫כי בתחלה אמיה כתפוח כוי שמיבית על‬
‫ןייא וכמ״ש יא קב״ה וכיישג״כ בצלו עלז״א‬
‫ועתה מפיש בצלו יא יעקב שהוא פ י צ ו ף‬
‫יעקןג העומי כצל לפני ז״א ומכסה לפניו‬
‫וםייז מתוק לחכי לא יוסף הצדיק שהיייסוי‬
‫דז״א דעניד פ י י י ן קיישין בעלמא שהיא‬
‫הנוקבא הנק׳ עולם וזה הוא אפילו בבחינת‬
‫הזיוג י פ י צ ו ף יעקב עם רחל כי הרי א‪0‬‬
‫היסוי דז״א נותן את הטפה בלעת ליעקב‬
‫הוא שיעקב מזדווג עם רחל ועכידתולחמ‬
‫•‬
‫ואס לא אינו יכול להזדוזג עם יחל‬
‫נמצא שכל תולדות ליעקב הס באים מיושן*‬
‫וז״ש וע״ר נתיב אלה‬
‫שהוא היסיי ••‬
‫מוליות יעקב יוסף לכל אימן תוליוידיעקנ‬
‫יוסף איהו יטביל תוליו<‪1‬וכמושלמעלהכל‬
‫מה שמוליד יעקג שהוא פיצו ף *עקב הוא‬
‫מבתייוסף הצייק סוי היסוד דז״אכןנם‬
‫בן למעהאע״פישישיאל הם ב ד יעקב עכ״ז‬
‫נקי אפרים כמו שהם היו בני ׳יסף להא‬
‫טול נקיים‬
‫מכחוקא אתו כנל״י פי׳ ״‬
‫יאמר כתפוח כעצי היעד‬
‫)י(‬
‫כינן‪".‬י צקיב^יס קמ״ש בעי״ח ש' מוחין יןייא‬
‫‪.‬ממשול בשם הרב דל במאמר‬
‫קפ״ג ונל׳מ • וילוע כי ג״ה נקי שתי בי•‬
‫הנצנים בי כמו שכלה משה והיא נקולה‬
‫ע י מ ת שאין להם לא טעם ולא ייח ל‪0‬י‬
‫הפנימזת שנה שוהלת״תמלבר כןהמלכגמ‬
‫שקאויות שבתוכם הס סתומים יייכין ‪09‬‬
‫םתימין כמ״שבלי״ת פ' תרומה יעיין נסימ״ן שוהלת״ת שנת״ת מלנר כוי ע״ש ובשיהכונוו!‬
‫י״ב יעמייו* על ו‪/‬וכר חסיי אנות כתנ כי‬
‫משא״כ ה י מ י בי י י ן בו הוא גילוי ויציאת‬
‫גס ייוע כייציאון‬
‫וזג״תנקי בנים •‬
‫כל השפע ״ והנה לויי נקי היסולכמייש‬
‫ועמיית המלכות הוא מהחזה ח״א ולמ&ה‬
‫כזוהר בלק לקפ״ע חייל ע י ייוסף צייקא‬
‫נכי שלימי הת״ת ותכלית גדולתה הןא‬
‫סמי* ליון לאין! חל גאמ! הק״י <יץ קעוג ‪.‬‬
‫א‬
‫עי‬
‫משחת‪ .‬קרש‬
‫‪ - 3‬שמן‬
‫ני(י'הששית שהוא שתעלי ע ר חב״ללז״א צלמה ‪0‬לצנטה‪$‬נמצו‪ 0‬היא ע״ק‪ •1‬הצנ‪|>(*1‬‬
‫‪,‬‬
‫י ‪5‬וים בקימתם כצוו מו&ף שבת כמ״ש בע״ח‬
‫•אמי־ ביומון נט‪6‬י ח י ט י‬
‫א‪1‬‬
‫גז' מיע!*‪ 1‬הירח וגילויו ועלייה ‪7‬ז שלה )י‪(£‬‬
‫‪ .‬׳ • • ‪ .‬׳ בהקימם מ״ש בין' נשמת *וי‬
‫ומשה ע"• עצלויויגו^נ'היא עילה מי‪1‬גה‬
‫בשם היב‪/‬״ל חייל כספזח צגי׳ שעיוין ייקצא‬
‫י ה ח י מדרגה ע״י מעשה הצייק׳ייושם בזוהר‬
‫‪$‬ף לן־ופקזי•דףרכ״ג אמיו ופריו מת‪1‬ק לבול©‪,‬ל‪.‬ינין!‪.‬קמיהאמ׳קויתמןגבו‪'1‬יעה\ק‬
‫לכ‪ .$‬צקי •י‪.‬שעגזיג ע צ ״ ע ״ י ־ גי* עייר‪.‬סוי‬
‫לחכי מאן היא פרי אילץ איצון' צ?‪:‬מתהזן‬
‫מנצפייו והתפוחים גמורים׳ בח‪1‬נ‪ !0‬הוי‬
‫דציייקייאיאיגוןאיבאדעוכיוייקבייה •״‬
‫ןזפוח בעצי היער וככל ספזח גיגוו^יןהרי‬
‫‪1‬ג‪1/‬י‪.‬י ניאשית י'•ג'אמיו'אצל צשמתא דיש'‬
‫ו׳ גח<ין והתפוח עצמו היי ‪ /‬׳ ל כ ן ‪ /‬ה ת י ק ו !‬
‫ג פ ק א מ מ ג י פ א יההוא אילגאומתמןפיהין‬
‫מתיקוני ייקנא‪ -‬ובו מתגלית הארת כל־ ן*‬
‫נשמתין לגו האי ארץ כוי ןאקרוןהעמוסים‬
‫יגילגלתא עב׳יד וגאי״י א<)י יףקל"‪4‬פיזח‬
‫מני י נ ק י וידוע כ• גוף נקי הת״תהרי‬
‫י‪-‬יש יאמר כתסיח כעצי היער מה תפוח^ה‬
‫<י נשמות י‪8‬י?‪ 1‬הם בתוך הת״תוכמ״ש בנוני‬
‫‪3‬ליל נ ג ׳ ג מ ג י כן! קב״ה תלין תפוחין כליל‬
‫ברכת הלבנה עטרת ת״ת לעמוסי בגון כ״‬
‫שית׳ גווני ותייןתעוחזןאילין דאינין תיקוצ'‬
‫ט ע י ת היא הכתר שלה העומד נ‪8‬קו‪3‬י ת"ת‬
‫‪ '1‬אימן כללא יכל שיתא תיקונין יאמיצא( *‬
‫יז״א אשר שם הוא מקום לעמוסי־ כ&ן הם‬
‫והנה זה מובן ע מ״ש‪ .‬בשם הרנ ז'ל * א מ י‬
‫ישר׳! ע׳׳ב * י ־"‪"/‬ש כתפיה• נ עצ* היער כשם‬
‫עוי ונגיננוןאתיץינז• כאור פני מלך חיים‬
‫שהתפוח אתישים בגוונוי ^יןאילניחקלא כי‬
‫ותאנא מהני תפוחין נפקין חיים לטלמא‬
‫הוא כולל חיווי י&ימק וירוק וכמ״ש ב‪/‬והר‬
‫ימה ת פ י ה ב ו ל ל ב ל נ ז ו נ ו י כ ז י ׳ כ ן לויי שהוא י ומחזיין חידו לזייא כו׳ ותאנא כל ‪*/‬ן להנ*‬
‫בוצינ• ללבי נהייין כל עלמא מ ת נ י ן ולא‬
‫ת״ת שנת״ת מ ל ב י השוה ל* כן הוא בין‬
‫אשתכח יוגוא בעלמא ומה א• הנ׳ ילבי כ ך‬
‫י‪.‬בגים מיןניע רבים שנים שהםחסיוגבויה‬
‫תרץ תפוחין יגהריןתלירא י ח י א ן ת ר י י א‬
‫כ* החסי הוא חיווי והגבורה הוא איום‬
‫עאכי׳י ״ תאנא כי אתגליין תיין תפוחין‬
‫והתי׳ת ?ילל אותם והוא חיוי וסומק וירוק‬
‫אילין אתחזי ז״א בחיויתא ונלאיניןנוצינין‬
‫לכן אתישים במונוי ילית אחוא כוותיה‬
‫ילתתא נחיוותא וכל איצון ללתמי( נהוין‬
‫ולבן בצלו חמדתי וישבתי כי אני מתחליו‬
‫וכל עלמין סיאןגשלימ׳; מכל" שלימות'וכלא‬
‫ימבי שלישים שבו ושם מקום ישיבתי‪ .‬ו זהו‬
‫הראן ונההין ובל טיבו לא פסיק בלגו‬
‫התדיר והזוה אצלי • אמנם ופייו עיי‬
‫אתמליין בשעיוא יחיא כולהו חיאן בשעתא‬
‫צייו שהם נשמות הצדיקים וקיאם פריז של‬
‫חיא כוי ופייששס היב ;"ל שנשכיל‪ ,‬בנ־ם‬
‫הת״ת על כי עמייתם שםבתיך התלת במקו‬
‫אלו יהיינו היזיין הפי חין י‪.‬נז' נתקיים‬
‫שמתחיל בתי שלה ועל י ים הם מימי׳ מתוק‬
‫הפסוק באוי פ נ י מ ל ן חי״םכי הס‪,‬מו{ירים‬
‫להכי שליס החכמה שלי בי ביים להגייל‬
‫בפני ו״א בתפוחין שלו ואור פני מלן קאי‬
‫עיצזעי ע י היות• נגד חב״ר יו״א־שוזין‬
‫־ נקימתינו בי אז החכמה שלי מקבלת ממנו ‪ :‬לז״א האני‪ ,‬יא״א נפנ• מלך שהוא זי־א^פקין‬
‫חיים לעלמא שמאיר ז״א!מקיים כ ל העילמו'‬
‫מתוק עצום וגיול ואין צורך לה‪/‬כיי שאי‬
‫ע״י האיות אלו ה ע צ ו מ ת וכשמאיר ז'‪:‬א‬
‫הנחי'שלה כי כיין שהחגמה שלה קבלה‬
‫לעילמי׳מא‪1‬יזההגיו<כצ העילמוימתמתקין‬
‫הארה עצימה כל שאי הנחי' שלהמקכלים‬
‫ג׳׳? כי כולם נכללות בחןווה ;י!מגמ כוללת ‪ :‬והוו! בעצמו לא ב״ש שמתמתקין היינין שלו‬
‫‪4‬‬
‫‪,‬‬
‫‪4‬‬
‫כ‬
‫ומתבסצין‬
‫ב‬
‫ני׳‬
‫שיר‬
‫‪.‬‬
‫*גןתבטלץ וכל אימן גז‪£‬ינ*ן ילתתיבחימתא‬
‫הם חספיייי של מלכו' ובל א*נץ ללתתא הם‬
‫•^?*ע כל ע״ש‪ :‬״ ‪ .‬מעתה ‪8‬נ‪1-‬אלשיעור‬
‫*‪?.‬תזפ שהם יברי הבלה שמיבייגשני* י מ ה‬
‫•^׳•א נאומך כתפוח בעצי סיפר שה״ש התיין‬
‫ומוחין דארין כאשר הם אתגלץ ומאיךץ פי‬
‫‪0‬זמת‪5‬לה• בחינתם על־היותם נחי' תפוא כ״‬
‫׳מתגלה כחס באשר הם מאייין ואז כן!וויי‬
‫*{‪.‬הגא ‪/‬״א נגאי^״ןהתקוחין שלו ג״כמההאר‬
‫*מיין׳ תסיחי{ יעמ״קא ווזח"׳; מ י י מאיר‬
‫מגתפש‪ #‬הארתו נ י ן הפ*ים שהם העולמות‬
‫כמש״ל • ואל תטעה ממה שאמיתי שהוא‬
‫‪:‬עאיי אל העילמוי להבין שאימ‪ ,‬מאיי אלי‬
‫^ אלי ה׳ א נמ‪-‬״ש נ י הד* אני בצלו המיתי‬
‫וישבתי ספינה אליו בעולם היאצי'ואם הוא‬
‫מ א * לבלע ליש אלי שאני קעזלם האצילות‬
‫ז ע ו י בי ^פייו מתזק לחכי ופריו שהו׳השפע‬
‫המשפיע בכל פעם הזאמתזק לחכיחקא‬
‫עי אני היא המקנלת ממנו‪ .‬השפע ואחייב אני‬
‫משפעת אל העולמי ת *לכן אין צורן להזכיר‬
‫מת שמאיי אלי כי זה פשוט וברור כ׳י עיקר‬
‫השנת‪.‬היא‪ .‬מי! שהיא מאיר אל העילמזת‬
‫־התחתוגים וממתק את• כחי' הדינים שלהם‬
‫שהם לינים י נ י ם וקשים‬
‫‪,‬‬
‫יאמר כתפוח בעצי היעי‬
‫אל‬
‫)ה(‬
‫כ* הנה נו ו ע כיז״אבתחיל'‬
‫י‪,‬יא נציח־׳י״ק מלתנהיי )אח״כ נמשכין‬
‫אליו נחי' המו יזין זגאשי גסהנוק׳ *גילת‬
‫ע י ח כ ״ י שלו אז תחלת‪-‬הכל ה״ס הזווג לנשי'‬
‫ןנס;מ"ן כתנ ' *‪.‬ל ה״ס ח״וב על יאש ז״א‬
‫צ ק י״זי פ־ היא גי׳ צ״ל שהוא הכאת י״וי‬
‫ז 'שנתפ‪1‬ח‬
‫חכמי‪.‬בת״א בינת ע״כ *‬
‫שליש ה •ו״ת שכילל הגוונין כתפוח וקטעס‬
‫שה!א כולל הגיוני ן הוא ב‪£‬צי היע״י כי‬
‫‪.‬היע״ר עס היי אותיית הוא‪-‬במנין חנן״י‬
‫גנוייה ע״ה וכיון שהוא שם היא מ כ י י ע‬
‫ביניהם וכולל גווניעי כן לולי שקוא היגןןד‬
‫כ‬
‫;‬
‫נ*‬
‫השירים‬
‫במש״ל נ י ן צננים שה*ס לה ממיל" כ״נמ‬
‫הוא מני ניניה©זכולל אותם יזהו־* צזניו‬
‫‪ .‬הו״ק‪ .‬שהם עיקר ייז״א בתקלת אצילומז או‬
‫כמש״ל כתפוח געצי היער שהיןןיתיקון *‪'1‬‬
‫תייןתפיחיןיעתיקייהזא בולל כל הויתיקוצין‬
‫־ !נקוומין אליו כמש*ל מהאי״י • ׳ זעו ‪1‬‬
‫במבנו כ׳ נניס נקי חלית וכן נקי נה״*י י‬
‫וייוע כ׳ הת״ת היא כולל את או״ק ז״שיכהלו'‬
‫בעצי‪.‬היעי שליס המי ?* יע״קנמ• שלוי‬
‫‪.‬כולל את הזי ת• קונץ ק לויי ניה‪ 1‬אי התייו‬
‫במש״ל בין הב‪5‬ים שהם חגית נה״י שה‪'1‬כ*לל‬
‫איחס וזהו נחי ‪.‬עצמותו שהיא ו״ק אבל‬
‫כאשי למשכ׳ין אליו המוחץ וגס אניבצלייו‬
‫בצ״ל ל•' שה״בן חו״ב המוחין של ')!־פהסהזדק‬
‫של י י י י שזכינו‪.‬חמיתי וישנתי ש;תגדלת״‬
‫י גס מני עד שם אז יפייי שליש נחי' הזוונ‬
‫לעשימ פ י י כמש״ל היא מתי*{ לחכי שה״מ‬
‫׳זןזן‪ :‬הגשיקץ יזזזךוגיון בי זהו הכעש׳ממזי&ת‬
‫הכל משא״כ נבחי' היותו בן י״ק שהוא כמי‬
‫עצמותו כי אז לא יש בתייהזיוג כי׳א״ן ב‪0‬י'‬
‫הזוח‪ :‬נעשה י ק בביאת המוחין״‬
‫‪,,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫;‬
‫יאמר נצלו חמותיי וישבתי‬
‫) ו ( אל•‬
‫טמ״ש נט״ח ש! הייח פיא‬
‫וז״ל אל תתמה אם המלכות היא עסר'חיס‪1‬ל‬
‫שכאדם ואיך היא הניקנא של האלם אל‬
‫ה ע נ ץ ה״מ גיול בי כ ל דבי קיושס‪ .‬א*ןשויש‬
‫היאשוןנעקימשס ולכן מתהלה המ׳לייהיס‬
‫שוישה עטיה שביסוד זאח״כ כשמילינעקי'‬
‫משם וגדלה‪.‬מעט מענו ע י שממןי<*פרצ‪1‬ן>‬
‫גמזי וחזרה פ״בפ עם ז״א ולא י מסג? זה‬
‫נעקי מציאותה הראשון ונשאר לה מ י ש‬
‫יבוק עם ;"א נ נ ח העטיה‪1‬לא‪/:‬זממשם‬
‫לעולם ע״כ • ובזוהר פקןדי‪-‬כללויהןימ‬
‫בצלאל כוי מנסת ישראל •תבא בצלא־ יאל‬
‫ופריו מתוק לחגי‬
‫ויא איהו בצלאל‪• .‬‬
‫ללא איהז יעביד פייין טכץ בעלמא דכתיב‬
‫ממני פריך נמצא כוי ע״ש שמכונה‪.‬כן נצל<‬
‫ג‬
‫‪,,‬‬
‫ג‬
‫הוי‪1‬‬
‫ב‬
‫שמן‬
‫משחת‬
‫גוא ע ל ה י א ו י יז״ש יא בצלאל כי נצלאל‬
‫**"סהיסולוכמ״ש י ד יי״י בצלאל סיימא‬
‫מ נ ע א י א י ה ו י ז א לביית קיישא ע״ש וליכ‬
‫ש • גסי מ״מ משם נןוהיחייו ו״ל עיש י והנה‬
‫*זמיה כתב בסי מ״ן שהיא מצי למלכות •‬
‫ומה כ ת נ נ ו כי כתפוח הכונה שאמיה כי‬
‫מזו התפוח שה״ס ת׳קונא ז' יעתיק• וכולל‬
‫א מ הוי מיקומן כן חיי ת״ת נין הבני' כולל‬
‫מיו הו״ק וא״ת כי אין הדמיון שיה לגמי‬
‫ב י ה י י התיקוןדתיין תפוחין יעתיקא הוא‬
‫‪ '1‬וכולל ו' תיקונין אבל הת״ח היא א ח י‬
‫•והוייק נמצא כי אינו כולל י ק ה'לזה א מ י ה‬
‫קרש‬
‫נצלו המיתי וישנתי כלומר בצלו גה״ס‬
‫היסוי קלי המיתי נעשתי שס סוי קמלה‬
‫שהיא בכחי' כמלכות בהיא מלכות הזכר‬
‫עטרת‪..‬היסוי שלו נמצא שגס בי יש ז' והוא‬
‫כולל את הוי זא״ת ו נ א ג י אח״כ ?"עשיתי‬
‫בחי הנוקבא שלו חזר הוא להיות בב&ייששה‬
‫לזה אמרה וישבתי כוי כיל*מי וישבתי שם‬
‫בבחי' העטרה אע״פי שופייו שה״ס הןווןנ‬
‫מתוק לחכי נ י מזיווג ממי ואני נ כ ח ׳ נוק'‬
‫שלו אותה הבחי' הראשינה לא נ ע ק י ה ותמיי‬
‫ישבתי הם נמצא בי תמיי הוא נ ב ח ׳ ז"<ן‬
‫ודוק אנ״ק יקנ״ה‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫הבי*!*״ אל ביתוץיןירןל‪ ) ^ 1‬ל י א ה ב ה י‬
‫כ נ ו ד ע כי אז אני סוה אליו אז נעשה *תחלה‬
‫אהבה שליסזווג הנשיקין נמ״ש‬
‫נ ז י ע כי א״א להזדווג ז״א צנוק'‬
‫אלא בהיות הנוקבא שיה בשוה‬
‫מ י נ י י כמוהו •אם לאו הזווגהוא ע ם יעקב‬
‫יאמי הביאני אל בית היין‬
‫אן‬
‫כמ״ש גע״ס שי מוחי! דז״א ע״ט • והנה )ב(‬
‫עמיישבשיהבונויל״בייעמייה‬
‫‪1‬א מצינו זווג לליון כי אם במוס'שבת וכד יה׳‬
‫ל ו ט א ז ז ״ א עולה במקום אבא ו ה מ ק נ א נ ב ו נ ת באהבה בי הטעם שנתקנה הק״ש‬
‫במקום אימא נמצא כי אין זווג לז״ון י ק נ נ י כ ת א ה נ ת עולם שהיא בנגל היכל‬
‫בעלותם במקום א״ואי כי אז הם שיים אהבה שנבי״אה לפ• שעייי'העלות מ״ןמשס‬
‫בקומתם פי גילה הנוקב' ע י חב״י שלו שהיא עד למעלה באימא אשי באצילות נמשנין‬
‫בחי עששי' בידוע ואז מתחיל זווג הנשיקין איתס הקיחין אל ז״ון י והנה להניאם‬
‫והנה יין סולו בבינה יין המשומר ובה שם פ״נפ צריך להעלות מייןאחיים לצורך זווג‬
‫הו״יה בניקוי אלה״ים אשר בו זי נקו יו י גי' א״זאי פ ע ם נ' כ י י להחזיים פ״בפ בי ע״י‬
‫*י״ן אהבהנק' זווג הנשיקין כמ״ש בזוהר עליית מיין מסתלקין נה״י יאימא מתוך ז ‪£‬‬
‫מ י ו מ ה * והנה לעיל בפסוק הקויס אמי' ומזיו ו גת ע ם א נ א כ ל ״ ל ה י ל י י מ ו ח י ן א ח י ל‬
‫נ*ל‪ 1‬וזמייוי וישבתי כוי צי באשי גילה ע י ליחל לנלה זולת המוחין היאשוניםשניתנו‬
‫חיוב שלו אז ופריו מתו*{ לחכי שה״ס זווג לז״א ואז נכנסין נה״י לאימא טס התלבשות‬
‫ועתה נ א ה לפיש באיזה אלו המוחין האחיים החלשים בחון י ח ל‬
‫משיקין •״‬
‫מקוס צייו שיגיו שניהם כיי שתהיה נחי' (נבדלת וחוזית פ״בפ וכל זה עיי העלאת‬
‫וו ועל זה אמרה הביאני אל כית היין שה״ס מיין מהיכל אהגהכ• ע״י הכהןשושנינאשל‬
‫הבינה כי העלה אות• שם זכאשי לי הניאני מטרוניתא שהוא הינל אהנה על ייו חזזית‬
‫אל ב י ת ה ״ ! שהיא הבינה ורגלו שהוא הבח•' פ״בפ כוי ו י ע כי כאשי צייו לתת מי חין ז(‬
‫שלו היא עלי סמיך לי יהיימ שעלה הוא ז״ין אז צייכים שניהם לעלות בסול מיין‬
‫גש?מו‪0‬ין גיתניןאל וחל לבלה אזז״א‬
‫**?‪ 91‬אג<| זג? עצ״יע״ל* ‪ 0‬מ א <(נא‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫לביו‬
‫ב‬
‫וויי‬
‫שיד‬
‫לביו טולה נ סול מיין ועתה צפ‪• 1‬ש מוחין‬
‫נמוריב ושילמיס אלז״א ונונאמו היא לתהס‬
‫אל צוק׳ רחל ונכ[ ז״א לבלו עולה בסגל מ״ן‬
‫ע״כ י נמצא כלי שתח‪/‬ןרמנוקבא פ״בפ‬
‫צריך שז א יעלה בסול מ״ן לא״ואי והתחלת‬
‫עליימ קמין היא' מהיכל אסלה והנה ני״מ‬
‫צקי הנוקבא במאהנפניס ויש לה ב שלי• שי‬
‫חסי מת״ת לז״אואז כייס א ו״ר גי* בי״ת כ מ יש‬
‫בסי מיין גס יין ני\ המ״ן לגבורות בנוכע‬
‫וידוע כי באשר הכןקבא חוזרת‬
‫מכ״מ •‬
‫פ״בפ אז נעשה סוי מזווג קשא״כ קויס‬
‫גס ידוע כי א ץ הזהג‬
‫חזיתה פ״בפ *‬
‫יעשה אלא ע״י מיין דנוקבא תחלה והנה‬
‫רז״ל לישו ודגלו עלי" אכנה ודילוגו לשון‬
‫דילוג זהו שאמרה הביאני אל בית כי כאשר‬
‫הניאני אל בתיי היותי נקיאת בדס׳בי״ת ב•‬
‫וה הוא כאשר כנר חזיתי פ״בפ• אז היין אני‬
‫מעוררת את היין שהסהגבויזת ימיין צלי‬
‫להעלות מ'*| לי־חי' מזווג משא״כ קול חזיתי‬
‫פ״בפ כ׳ איןשס בחיי מזווג ואין אני מעלת‬
‫מ״ן ומי גרם ליי לח^'פ״בפ לזה לומר ודגלו‬
‫עלי ןןילזגו עלי אותו הדילוג שילג בדבילי‬
‫לעלות איה המוחץ שלו ממקומם עד א״וא•‬
‫כסיל מיין זה גרס לי לחזור כינס כי ע״יי‬
‫עליית מ״ן־שלוינדוומ א״יןאי והולקו' מוחין‬
‫<‪0‬י‪*$‬־ל*תתס• לי וע״י והנחגילתי וחזיתי‬
‫פ' נ‪ 5‬ו ל ע כ י על*ית מיין שלו הגורס מ *‬
‫איתבהלסי״וא הילל אהבה ב* גג״י עליית מ״ן‬
‫מהיכל אהבהמוא עולה בסול מין כי המ״ן‬
‫עולץמ^יכלאהבימ דהקל־קי;יא לבריאה‬
‫ע י ז״א י־אצייוא* מסתלקין המוחין מילנו‬
‫לעלות נשול מייןלאיייואיכ^^כי עליית ןן״־ן‬
‫להיכל אהבו^הואמגוי‪< '6‬מ!י*זינרן ‪.‬לזיא>‬
‫לאבילותוז״ש אהגנמ ל‪$‬מו*אליליב‪$‬אה&ן‬
‫•‬
‫אשיהוא הגורס על*ת מ־| •של זיא‬
‫י‬
‫ז‬
‫‪,‬‬
‫?‬
‫^}׳‬
‫יאלןזי קיזכ אל האמוי ה*‬
‫י‪?.‬י* •לוע‬
‫‪ 9‬א״א <י"י‪1‬‬
‫השירים‬
‫ט‬
‫להזדווג אס לא״שיקנלו המוחין בתחליוכיי‬
‫לקפל את המוחין צריך שיזיווגו אייוא•‬
‫כתחלה )כלי שיזיממ א״וא• צריך כה? זייזן‬
‫יעלו בסזל מ״ן אל אימא וע״י ;י• מזיהגזין‬
‫א״ואי גמלליין המוחין)נכנסין בזיון ואז‬
‫געשה מזווג בליון • וידוע ני עליית ממיין‬
‫ד‪/‬״וןהיא־ כיסוי לאימא * וכבר כתבנו‬
‫לעיל נ י ״ ן ה״סמי״ן‪.‬לגמרות וג‪ 0‬כי סודו‬
‫בנינה ועיקר כנויזההוא ביסוד לאימא י י ן‬
‫המשומיכמ׳יש בם' מיין זהו שאמריהביאני ז״א‬
‫אל בית היין שה״ס יסוד לאימא שהוא בית‬
‫אשר שס יין המשומר לזליס הגבורות ו ‪ :‬ס‬
‫הביאני עמו לעל<ת שס מיין ביסוי לאימא‬
‫כי כן הוא היזירכיאנומעליןאתכנוקבא‬
‫עלז״אןאח״כ עוליןשניהס בסולמ״ןניסוי‬
‫הבינה ןלגלחלילוגו גרס עלי אהבה כי עי•‬
‫מדילוג שילג ממקומו למעלה לע לו ימיין־ נים‬
‫עלי אהבה שה״נן מזווג כי ע״י אותוהיילונ‬
‫לעלות מין מזדווגץ א״ואי וממשינין המוחין‬
‫אלינו ואז ע״י;ה היתה עלייאמבמשלימ‬
‫מזווג מציון שכנר באו המוחין־ןאומי־יגדגלו‬
‫ולא אמרהודגלנו כיהריגס היא עולה טרו‬
‫וזעעס בי ביון שכניהם מגלין יחי ציי!!‬
‫נטפלת אלין ני נאתרא לרכורא נוקבא לא‬
‫סליק בשמא נליש בזוהר בכ־מ וע<רכי היא‬
‫איכה יכולה לעלות לכדה אלא יוקא עמו‬
‫נמצא שמעיקר היא עלייתו כלי שגס היא‬
‫תוכל לעלות‬
‫אפשר לפרש מח״נ הובא בילקוטו‬
‫ן^ןךין‬
‫וז״ל ולגלו עלי אהבה‪ :‬זה ליש‬
‫ותפלה ע״כ י בי לכאורה ל ללי'‪1‬־ילמ‬
‫אמנס עחייןן‬
‫רמוז כאז‪ ,‬לש‪.‬ותפלה •‬
‫יובן׳ בנקל כי הנה אמרנו כי ו מ ל ו הוא על‬
‫עליית ‪/‬יו־ן בסול מיין באימא כלי להמשיך‬
‫ממוחין גז״ון •־ ויי! ע מכונת ק״ש שגנוכה‬
‫היא להעלות אזן ז״ון ביןוי מיין לאעןא‬
‫‪1‬מזיווגיןא!'ואיזממשיגין המוחיןלדין כי ןן‬
‫מיא פעולת הק״ש וכן י בתפלה בתיבנמ‬
‫אלהינו‬
‫א‬
‫כ‬
‫שמן‬
‫משחת‬
‫*לתיצו ואלהי אבותינו עולין ז״ון בסורמ״ן‬
‫ואע״פי ששם בל״ב למעילה נ ת ב ב• כתינו׳‬
‫אלהינו ואלהי אבותינו לא היו ש‪ 0‬מ״ן לפי‬
‫שהמוחין כ נ ר הס קיימים נעימיים ולא‬
‫היה ח מ י רק בחיי כניסיזס ב ז ״ א ז ה א י מ‬
‫אלא לבחי המוחין פנימיים שכבר יצאו‬
‫גק״ש אכל לנחיי המקיפין שעליין לא יצאו‬
‫צריכין ז־יון שניהם לעלות בסול מיין לא״ואי‬
‫נמצא בינק״ש‬
‫וכמ״ש שם נירוש ל' י‬
‫ונתפלי עולין ז״ו;שניהם נשול מ״ןאשר ‪"/‬ס‬
‫ו מ ל ן שה״נן עליית מ"! ולכן ארן׳יל ולגל!‬
‫זה ק״ש ותפלה‬
‫‪,‬‬
‫אפשי כי מ״ש זז קיש הוא‬
‫)ל( א ‪1‬‬
‫לפי מה שאמרנו בירך זה‬
‫הנ' כי ויגלו היא עליית ‪"/‬ון' שניהם למיין‬
‫‪3‬י כן היא הקיש שעולין ו״ון שגיהס נשול‬
‫מיין ומ״ש ותסלה הוא לסי הלרך הקיימ‬
‫שאמרנו כי ויגלו הוא עליית ז״א לנין‬
‫בסול מיין כי נחי' ז! היא נ ע מ י י ה במלת‬
‫כ א ה נ ה כמש׳יל ןנסקא ל ה ו מ ת י נ ת א ק ב ה‬
‫סממני‬
‫־‪:‬‬
‫קדש‬
‫•‬
‫שיומז על היכל אהבה כי י\ש היא עליי*‬
‫המן מהיכל א ג נ ה לבריאה ינעהילה היא‬
‫ע״י עליית המין מהיכל א ה ג ה להקה״קשצ‬
‫ז״א לבריאה‬
‫פילהאמור נוכל לפרש הכתוב‬
‫ן־ער‬
‫שמלנר נ נ י ה נ ת לעליית מיין‬
‫שה*י הא עליית מיין יז״זן שניהם והביעליית‬
‫מ״ן יז״א לבלו כי הנה בתחלה בקיש ע״י‬
‫עליית מ״ן להיכל אהכה לנריאה עולין זיז ן‬
‫שניהס בסול מיין ואחר כך נעמירה נ מ ל ת‬
‫נאהנ־ע״י עליית מ״ן להיכל אהבה להקה״ק‬
‫יז״א לנריאה עילה וייא לניו נס!י מיין‬
‫ועלייה זו היא נשכיל הנוקב א ז״ש נתחלה‬
‫הניאני ז״א עמו אלינית היין שה״ס יסול‬
‫ה נ י נ ה כי עלינו שנינו נשול מיין ולפי שעליי'‬
‫זו היא מכחהמ״ן להיכל א ה נ ה לכן נימז‬
‫בריית הני״אנ׳ א״ל נ״ית היי ׳] איתיו'אה״נה‬
‫ואס״כ ולגלו הוא לנלו ללג ועלה בסול מ״ן‬
‫והנועם עלי נשנילי ולבן הוא לנלו עילה‬
‫וגס עלייה זו הנא מ כ ח א ה נ ה שכזא היכל‬
‫אהבה נז״שאהנה ויוק אי נ״ק לקנ״ה •‬
‫‪,,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ב א ‪ #‬י ‪ 1 #‬ת רפרוג• ב ת פ ו ח י ם כ י ־ ח ו ל ת א ה ב ה א נ י ו‬
‫״יי "ין‬
‫ג * ״״‬
‫י־;*״ •‬
‫‪1‬‬
‫ג‬
‫נשי הפונות י״נ לעמיל בממל כי י ח ל אינה נעשית אלא מנה״י לאימא עכיין‬
‫הנה‬
‫חשייס ט ו נ י ס כ ת נ כי עתש גס היא לוקחת מנה" י א נ א נהיותס מרחוק‬
‫נכנסין גי אמצעיות למצר א נ א נחנ״ל י״ל שבהיות נה"• י א נ א נ ח ל ת דו׳יא ורחל‬
‫דז״א והגי תחתונות ניחין לחג״תל‪/‬״א כוי ננה״י יו״א אז נה״י לאנא רחוקים מרחל‬
‫ומלת טונייהס ברחל כי ע״י גיתחתונוילאנא מררגה אחת ואז היא יכולה ל ק נ ל ה א ר ה‬
‫העומיים נחג״ת דז״א הס מאירים ויש בח משם אבל כשהם מנוונים יחל ועומליס‬
‫'גנת״י לאימא אשר כ נ ר הם במקומם למטה נמקו׳ אחי והוא כאשר נכנשו כל נה״י לאנא‬
‫ןיזצאין להאיר ולהעשות ני מוחיןהנקרא׳! תוך נה״י לז״א אז רחל אינה יכולת לקבל‬
‫ט ו נ י ס אל יחל כי כ נ ר הויעתין כי יחל אוינה״י לאני מג״פ תתאין לילהון המכווני'‬
‫נטשית מנה״י לאימא אבל אע״פי שבנר כנגיד‪ .‬כי אין נ ה כח לקבלס מ?ר‪1‬ב אמנם‬
‫גכנסז כתחילה כל הגת״י לאימיאינם *וצאין היא מקבלת הארת פרקץ אמצעיים רנה״י‬
‫אל רחל על שנכנסין נליי לאבא וז״ש ה׳ לאבא העומיי' בחג״ת יו״א אשר הם יהזקי'‬
‫נחנמי• *גול א ת ״ מנה אע״פי;ויןממן מסנה מדרגה א ח ת ) א י ; הארתם מכה בת‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ל‬
‫ה‬
‫נחוש‬
‫ב ני׳ שיר‬
‫בוזוזק ב ק ח נ ויכולה לקבל ר א י ת ם להיותם‬
‫רחוקים ע ם היות מדרגתם עליונה יותר‬
‫מלקבל האית סיקיןתתאין להיותם קרובים‬
‫אליה ע״פ י והנה אשישות נקי הגיית כמ״ש‬
‫בזוהר פ׳שמיניל״מ אשישות אילין אכהן‬
‫תפוחין נקינ״ה כמ״ש בלי״ת ע״פ זה ויייע‬
‫מכינת העמידה בי בתיבות אלהינו נאלהי‬
‫אבותינו עוליןז״ון בסול מ״ןלא״ואי ימזלוזג״ן‬
‫א״ואי ונמשכים המוחין כז־ייא ימאל עליון‬
‫מתחיל תיקון ובנין פרצוף וחל נלכ‪ 1‬אחר‬
‫שאמרה הביאני אל בית ה״ןשה״ם עלייתם‬
‫כ ס ו י מיין נ י ס ו י ה נ י נ ה ונתשכו המוחין‬
‫נז״א אמרה סמבנני באשישות במה שיש‬
‫כאשישותשה״ס חג״תיז״א אשר בתוכם ה ם‬
‫הג״פ תתאי( מלי* ל א נ א סמכיני בהארות‬
‫אלו להמשיכם כי ע״י הארות האלו רפיוני‬
‫בתפוחים שה״ס נ״ה לז״א נ מ ה שיש בתוכם‬
‫שהם נל׳י לאימא כ• ע" י האיות נה״י לאבא‬
‫אשי נאשישית שהם חג״ת יכו לין נה״י לאימא‬
‫אשר ננ״ה להוציא ולעשות הב׳ מוחין חי״ב‬
‫שלי לחזקכ״ כי הקחין הס חוזק וק־וס כל‬
‫הגון* וזהו רפייני בתפוחים משא״כ כלתי‬
‫הארות הנליי לאבא שאינם ימלין כלי*‬
‫לאימא לחזקני‬
‫אפשי והוא יותר נכון נ י‬
‫)ב(‬
‫אשישות ותפוחים הכל הוא‬
‫ע ל חג״ת ונמ״ש בזוהר י פ ל ו נ י בתפוחים‬
‫כלא הל וכ״כ בלי״ת ע״פ אמי מלבנון בי‬
‫תפוחים ה ס חג״ת וב״כ נכזנת גייס ויכלו‬
‫כי ג' אנית נקי תפיחין יאית נהין חוור‬
‫סומק יייק!בתחילה אמרה ממכוני באשישז׳‬
‫במה שיש באשישות שהם חג״ת יז״א אשי‬
‫בתוכם הנל׳י של אנא סמבוני נ ה א י ו ת אלו‬
‫להמשיכם כי ע״י זה ימלין הנה״י לאימא‬
‫להוציא ולעשות ה)‪"1‬יב שלי וגם להמשיך לי‬
‫הארה מהג״פ תחאין לנה״י לאבא אשי שם‬
‫ב ח ל * דז״א וכמ״ש ר‪.‬יכ ו׳ ‪ $‬ג י גם וח‪$‬‬
‫השירים‬
‫נח‬
‫מ ק י *ת הארה מהם נהיות' נחג״!! דז״א וכ‪5‬‬
‫זה הוא כאשי לא נכנסו רק גייס אמצעיים‬
‫וג״פתתאין י נ ל י י דאבא בז״א זאח״כ כאשי‬
‫נכנסין כל הנה"י י א נ א בז״א כי אז כאו‬
‫חג״ת דנה״י ו א ב א בהגיית יז״א אז י פ מ נ •‬
‫בתפוחים במה שיש בתפייזין שהם ח ל מ‬
‫יז״א שהס ׳‪ 8‬בתוכם החג״ת לנה״י ו א ב א‬
‫שגםהחג״ת הנז'נקי תפוחין להמשיך ל•‬
‫הארה מהם כי ביון שכבי נכנסו בל הנהי•‬
‫לאבא בז״א אן יכילה היא לקכל האית חגית‬
‫לנל׳י לאבא אשר בחג״ת לו״א כיון שהס‬
‫רחוקות ממנה מלרגה אחת ״ ובזה את•‬
‫שפיר מהשנתחלחאמרה סיןכזני ואחי כ ך‬
‫אמרה לפלוני כי סמיכה היא גלולה מ ן‬
‫רפילה כי סמיכ' היא כמ״ש שם בזוהר שמיני‬
‫נ;אן לנפיל בעי לאסמכא ליה כל״א סומל‬
‫ה' לכל הנועלים שהיא לעשית מה שלא היה‬
‫מקגלם כי היה נופל ועכשיו ק ס אמנם‬
‫רפילה הוא הזוק כמי שפירש הראכ״ט ז" ל‬
‫רפל־יכי כמי חזקוני וחזיק הוא להחזיק מה‬
‫שכנר היה ולכן באשישות שהיא להמשיך‬
‫ה א י ה ב ד י שהנה״י לאיעי יובלו להוצייילפשו'‬
‫הח״וב שלה שהם המוחין שה‪ 0‬עיקר וקיום‬
‫כל הגיף ומוחין אלו לא היו בה מקורם לבן‬
‫אמיה ס מ מ נ י כי נחי' זז היא עיקר הסמיכה‬
‫שלה וגס כ׳ סמיכה היא מ י ל הבינה כמ״ש‬
‫בשי הכונזת ל״ה לעמידה סומך נופלי'ע״ש‬
‫וכיון שכונתה על נה״י לאימא ג״ב שיוציאו‬
‫ויעשו חז״בשלה לכן אמרה סמכוני א מ נ ם‬
‫בתפוחים שהכינה שימשיכו לה הארה מחג״יו‬
‫לנה״י לאבא כי אינו יק הארה ל נ י אמרה‬
‫רפיזנישפייישו חזקוני שיוסיפו ל ה ח י ז ק‬
‫להחזיק מק שבכי יש לה ע"׳ הארה וו ושהיא‬
‫מאבא בלבי‬
‫‪.‬‬
‫פי האמוי אפשר לסיש נונון‬
‫)^|^‬
‫התיקונין ונזה יונןג״כ למה‬
‫בתחלה ק י א לחלית אשישות ואח״כ ק י א ם‬
‫תעו מיס ג ׳ לראויה ע י ק י שם חניית הו‪1‬‬
‫מפוחים לבליל!‬
‫פ‬
‫*ז‬
‫‪8‬ם\‬
‫פשחח‬
‫י ‪ $ 4 * $‬מ ג י וכןומקוייו?ואפי'אס נאמר‬
‫*מ‪*9‬לין הס למה לאאגליי' סממני בתפן׳מי'‬
‫־ מ מ ג • *אשישותיוהכה כ ריש תיקון ס״י אמר‬
‫וגיאות ברא אלהיס תמן איש תמן׳אשה עם‬
‫‪ ' 0‬יאלג״ס ו עלי*הו אתמי ממכוני נא שישזי‬
‫‪:‬צאמז ‪1‬אשה•כוי וכיף מייל ומאי ניהו אילץ‬
‫אמקות א>‪^0‬ן תו״ןאשו* דאיצין <**ש ואשת‬
‫*שא׳ממרא ואשא^סומקא יתמן אנ ואס‬
‫ותכונה כמייש כי מת‬
‫יא*‪0‬ן *"מכו‬
‫שאמדוזממכוני באשישויכונתה שיאירו מנה״•‬
‫יאנא שנתלית יןי״א לנה״י לאימי כ י י שיעשו‬
‫ממזחין חוינ שלה נמצא כי היא מיברת‬
‫על אייו אי והס בסול איש ואמה כנודע וכנר‬
‫נמפשטו המוחין שלהס בז״א אלא שאימא‬
‫מפשנוהעל הגה״יי‪/‬י״אואנא^עלח‪/‬חייא‬
‫* י עיין הלגןול לאבא שהוא קצר מהנ״ה שלו‬
‫‪$‬אגתפש<‪ 1‬הוא עצמוזולתי הארה בלבי‬
‫המתפסמת ממנו כמ׳יש שם הרה ז״ל • נמצא‬
‫נ• אץאי שניהם הם בח״ג לדא וזיש לאינון‬
‫מוייןאשואלאעוןאיש ואשה כוי כיהואכימו‬
‫הנא והלר מפרש בתחלה תנא מ״ש לאינו[‬
‫מייןאשנתלאעוןאיס ואשה והיר מפריאשא‬
‫ווחיא ואשא סימקארתמן אני ואם לאינון‬
‫*יא בלומר כי התרין אשות שאכלרנו הס אשא‬
‫יזויוא ואשא סומקא שהס חייג יןי־א כי החסל‬
‫היא אשא חוורא והגבורה אשא כןומקא‬
‫ייתמןאבואסלאעין י״השהס א״וא• שכבר‬
‫נתפססו טל ח״ג לז״א ו<;ס האיש והאשה‬
‫שמכרו בתחלה שמפרש עמה שהס א״ואי‬
‫יאינוןייא זה נלע״ייבכונתהידקוצין‪* .‬‬
‫ובזיז יובן מה שיקיקנ! בפסוק כי ביון‬
‫שאמיה סמ<וני נא&ישות‪-‬כונתה ליבר על‬
‫נ‪0‬יא"ואי להא יימנת"* לאבאילנהייי ל^מי'‬
‫גלי שאימא יתקן חו״ב שלה לק קיא!ס עתה‬
‫‪#$‬נ"ת‪##‬ישותלרמ<ו על איש יאשה העליוני•‬
‫שהס א״ואי המתפשמיס על ‪"0‬ג יז״א אשר‬
‫משניהם צייך שימשך עטךזה 'אנאייאיר‬
‫לאימא ועי * והיתקןאימאיחזיינש*תיזלכן‬
‫‪# 1‬‬
‫‪,‬‬
‫קרש‬
‫צא ר י מ ז כי ר״ת ס״מכוצינ״אגישות הזא‬
‫ס״ב וע״ה סייג שה״ס אימא אשר בה שס סיג‬
‫וס״ת ת"• היומן על אבא אשר סולו שס ע״ב‬
‫ליול״י}אשי הלייול״יןשנו כ״א כלולה מעשר‬
‫הס בגי ת' ועס העשר אותיות י ס בגי' ת״י‬
‫אמגס יברפחני נתסורויס שכונתיעל האית‬
‫חלת ינה״י לאבא אשר־ בחלת לז״א קיאם‬
‫•‬
‫תפוחים שהוא השס העיקרי של חלת‬
‫וממילא יובן כי כיו! שבתחלה היא געשית‬
‫הבחי' דא״ואי נימי ואח״כ נעשית הנחי'‬
‫לאבא לבל לגן בתחלהקראסאשישויהרזמז‬
‫גס על א״ואי שהיא הבחינה הנעשית תחלה‬
‫משניהס ביחלואח״כ י י י ס תפוחי'שהיא‬
‫הבחי' הגעשית אח״כ כי ע* הירות אלו‬
‫ובסיר זה הוא תיקון ובנין פרצופה אשי זו‬
‫ה• א שאלתה כתה על תיקון ובנין פרצופה‬
‫ונתנה טעס על שאלתה זו כי חולת אהבה‬
‫אני כי אני חולת על ענין אהבה ^ה״סהזווג‬
‫החסר ממגי אשר אי אפקי להיויאהבהשה״ס‬
‫הזווגאם לא שיתוקן ותבנה פרצופי תחלה‬
‫כנודע‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫אפשר ‪ •3‬חולת אהבה אצי‬
‫)ג( א ך‬
‫כיהנה גווע מכולהעמילה‬
‫כי בנין זה הנעשה אלהנוקבא מאל עליון‬
‫ואילך הוא נהייתה עדיןכאח<ר כ• או ה־יא‬
‫מקבלת אורות לאחור ונכללה מבחינתיועלין‬
‫צריך לחזור ולבמת בחיי פרצופה מבחעג*‬
‫אורות יפניס כלישתעמזל פ״בפ וענץוי•‬
‫מתחיל מתיבת באהבה כי אז אנו מעלי]מ״ן‬
‫מהיכל אהבה להקה״ק לז״א לבריאיוכמשי־יל‬
‫נפי הביאני עיש כי עיקר ‪/‬ה תלוי בעליית‬
‫מיין דה*כלאהבה הנז' ועל כ ן א ‪ 0‬י ב א מ י ה‬
‫סממני נאשישזת׳ כו שהוא באלה׳ בנץ‬
‫ותיקון פרצופה בהיותי נאחזר למרה כי‬
‫חולת אהבה אני כלימרלעו לכם כיאע‪-‬יכי‬
‫שכנר עשיתס ב נ ץ ותיקין פרצופ״ עיין‬
‫א‪ *7‬בנח׳ חץלה ? י עיין יאט ע‪1‬מלת נאחזר‬
‫כי‬
‫ל‬
‫״‬
‫*‬
‫י‬
‫ג‬
‫ב‬
‫פי־‬
‫נט‬
‫השירים‬
‫שיר‬
‫א‪ 0‬במיני ה* *כשד לפי‪.!:‬‬
‫^ ‪5‬א קבלתי יק אורו* לאחור ע י ' ל ‪ 3‬ל ^ ר‬
‫ני‬
‫שתעלו מ‪ £‬מהיכל אהבהכיע״י זה יומסכו‬
‫לבישייךאל העכיןבהקי<‬
‫האורות לפנים ואקבלה אני מן האורוילפנ•' מ״־ש כס* מיין תפוחין *ן ליש י ן הס ב היי•‬
‫שתבלפרצופי מהם ןע״י אוכל לעמוד פ״בפ צ• ו[ ונקי קיישין כי נתקישו)לא נגע בהם‬
‫ולבר;ה תלו• בעליית מיין מהיכל אהבה וז״ש‬
‫!ריס ע״כ ובערך ה כתכ הר ציון יסודא‬
‫לנוקנא בולע כהר וכי בליטות אשר ‪ 05‬נקי‬
‫אהבה‬
‫עם מש״ל מתת?קונין כאשי׳סות הררי ציון כ• שס צנה ה* את הברכה כין‬
‫לח‪^0‬‬
‫ולכן אחד‬
‫מרין תפוחין קלישיןע״כ י‬
‫איכון תרין אשות לאינון איש‬
‫ואשה ופירשנו כןנתס שהיא על ההארות שאמרה ממכוני כאשישות ב' אשות גילתה‬
‫של א״ואי איש ואשה העליונים המתפשטות ג‪1‬עס הקשכתס ומקום המשכתס ועל זה‬
‫בחלית לז״א אפשר שלזה ‪1‬הזו חייל בלשונם אמרה רפלוני בתפוחים כלומי רעיוני‬
‫הזהב ו^ל במליש ממכוני באשישות בשתי חזקוני כי מעם רמשכתסהוא לחןרניבין‬
‫אשית תורה בכתב ותורה כפה ע״כ בי הוקש ללחויאתהחיצוניישלא ישלעו ב״ן להתעורר!‬
‫להם מהשלקלקנולעיל בכסזק למה עעס חמימות הזווגומקו'התשכתס הוא בתפוח•״‬
‫כי שינה לקיותס אשישות וכס למה הקלימה במקום התפוחים קיישין כי שם באותלז‬
‫האשישותאל התפוזים ובונתם רצויישכונת התפוחיןהוא צורך החמימות להתעוררות‬
‫לימון על הארות א״ואי אשר נח״ג י‪7‬א ה‪/‬זוג ושם ג״כ הוא מה שיוצים להתאחו‬
‫וי לוע כ• א״ואי נ ל תורה שבנתב ותורה כייגע ולכן צייך ליחותם משס לבל יגעו‬
‫שבע״פ ו‪7‬ש תורה בכתב ותירה בפה שה‪ 0‬גס ;ריס כי ק לשו ועל כן מה שאןמיתי‬
‫באש שגת בביאשות‬
‫"‬
‫שתסמכזנ•‬
‫בביאשותח״״ג ל‪/‬״א‬
‫הוא רשיוני ח‪/‬קוני בתפוח• נמקויהתפוח׳!‬
‫בלי״ת מנזע״ח על פסוק מ ׳ קיישיןכ״שס צוהה' את הברכה * ואיי*‬
‫כתב סמכונ• כאשישות הנה ויחסר הסבה וימעל המסובב ולא •היה‬
‫יש בי אשות א'שלא ישלעו החיצונים ״ותר הזווג ולא יהיה חשש מאחיזת החיצונים לזה‬
‫אמיה כי חולת אהבה אני כלנמרכיאיא‬
‫מלאי ואש ב* לחמימות וזהו ב אשות כוי‬
‫כלאו הכ• כי חולת אהבה שה״ס ה‪/‬ונכ ולכן‬
‫ושם בתהליסע״פאמרו בגויספירש כ• אש‬
‫רפלוג• בתפוחים נהי יכפר בעלי א״ש *‬
‫ק‪5‬ר הגבורה למציאות חמימות היסיל נאש‬
‫מצד החמי שלא ישלמו בה החיצונים כ‪1‬״‬
‫ולביוהמכווןלענינינו שפירשנו‬
‫ע״ש״‬
‫שלזה רתזו י ל ל במתק‬
‫לעיל בסגןוק הביאני אל בית היין בירך הנ״‬
‫לשונם נדל במייגסמכוג•‬
‫שכבר ת‪/‬רה פ״בפ והיא ראויה אל הזווג‬
‫באשישנת בשתי אשות באש של מעלה ובאש‬
‫ומעוררת מ״ן ועל כן תכף אומית עתה‬
‫של מעה ע״כ ב• מי־ש אש של מעלה כוכתס‬
‫ממכוני באשישות למשגן ה ל אשותהאחל‬
‫אש להתעוררות של מעלה •והוא לחמימות‬
‫להיחיק את הסיצוניס שלא ׳שלכוו ו ה ל ה‪/‬הגנאש של מסה הוא האש לדחות את‬
‫להתעוררו' חמימות ה‪/‬זוגכי זה דבר בעתו‬
‫החיצונים שכס למעה וליחנתס למעה ובל•‬
‫מביו ן שח‪/‬רה פ״בפ והיא ראויה אל הוווג‬
‫להעלים הענין הקל״מו המאוחר אל הקור©‬
‫וכס ליתןכביל לבה• מעלה או מלמנמ‬
‫השעי‪ .‬צריבה לכן להמשיך קבי אשות ״‬
‫למעלה גמרה)אחר כך מןל וינק אנ<ןי‪9‬‬
‫הגה‬
‫א‬
‫‪0‬ו‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫י‪:‬‬
‫‪4‬‬
‫והנה‬
‫‪-‬‬
‫‪,‬‬
‫<א‪5‬שר‬
‫‪,‬‬
‫ב ישמן‬
‫‪1111‬‬
‫משחת‬
‫פרש‬
‫^ ‪ £‬ס * א א תחת לר^א^י וימיניסחבלןני‬
‫‪$$$$‬‬
‫איהושמאלא הליל שמאל) תחת לראשי לא‬
‫אוקיר שלהובא לרח־מז לכנסת ישראל לגבי‬
‫והבונה היא צ‪1‬ל משיא‬
‫קנ״ה כוי *‬
‫לגמרות אשר הס יוצאות מיסוד של הנינה‬
‫הנקי שופר ל‪/‬״א יז״א נ‪1‬תנס אל הנוקנא‬
‫והגבורות הס שלהבת אש ומרוב חומס‬
‫מתעוררת היא לנח* הזוזג כיי לבקש‬
‫מיתוקס ע״י החסדים שתקבל מהזכר ץיש‬
‫שמאלי תחת לראשי כלומר ו‪,‬לעו למה אני‬
‫חגלה על טנין הזווג מסבה כי שמאלו תחת‬
‫לראשי שה״ם עכירא לגבורות אשר נתן לי‬
‫והס נבסיישלהבת אש והס מעוררות אותי‬
‫מרוב חומס למוקלין לי ולכןאני חולה מ ס ל‬
‫חום הגבורות ולכן צריך שיהיה נחי' הזווג‬
‫כ י י שנימינו תחבקני שישפי לי ענ‪1‬י*לחסלי'‬
‫בבחי' הזוזג ועלירס יומתקו הגבורות אשר‬
‫בי‬
‫ידוע מכונת מנמייה כי בתינוי‬
‫ר^ל״ן‬
‫אלתינו ואלה• אבותינו הוא עליית‬
‫ן״ון בסוד ה״ן לא״ואי ונמשכין המוחין כז״א‬
‫ ב‪.‬אלה• אגיהס כו ומאל עליון ואילך הוא‬‫ב ט ן פרצוף הנוקבא בבחינת האחור ומן‬
‫נ & מ ה ואילך נמשכין המוחין לפניי ונננה‬
‫פרצוף הנוקיא נ נ ח י פנים ובאתה גנגר‬
‫הוא כחיי חנוק השמאל ח״א אל הנזקנא‬
‫ובאתה קידש הוא נחי' חנוק הימין לז״א‬
‫אלהכוקבא ולכן אחר אשר בפסוק הניאני‬
‫אמרה עלייתם נסו ז מ״ן אל א״יאי להמשכת‬
‫המוחין ובפסוק ממכוני אמדת ענין תיקון‬
‫ובנין סיצזפה בסול האחור ובתיבויכי חולת‬
‫אהבה אני רמזת א* בניך בחיי פרצופה‬
‫כבחיי פניסע״י עליית מיין מהיכל אהבה‬
‫כמש״ל אומית עתה שמאלו תחת לראשי כלוי‬
‫כי אחר בל האמור נעשה חבוק השמאל‬
‫רז״ל במירש אמיו שמאלו תחת‬
‫שהוא מת שנעשה בברצת אתה גבוי ואחר ל ח נ ה‬
‫כך וימינו תחבקני שה״ס חמק הימין הנעש'‬
‫לראשי זו ציצית דמינו תחבקני‬
‫בברכת אתת קלוש‬
‫אלו תפילין ע״כ י וצ״ל מה שייכות יש אל‬
‫השמאל עם הציצית ואל הימין עם המפל״ן‬
‫אפשר כי כונתה היא לתת ועול לאלרבאאיפנא הו״ל שת"לי‪1‬ו תפילין‬
‫^‬
‫)כ(‬
‫עעס לדניייעמ״שכיחולת כי אני מניחין איחס נשמ‪ 1‬כנגד תפלה ליי‬
‫אהבה אני שפירשנו אות) למעלה על בחיי שבשמאל ח״א וימינו תחנקני זה ציצית כי‬
‫הזווג ללא אפשר נלאו הכי והענין בי ידוע הרי כאשי אנומתעספין נעלת אנו לוקחין‬
‫מכ״נן בי שמאלו תחת לראשי הכונה היא ה ל ציציות עס היל ימי] ומשליבין אות‪5‬ז‬
‫ואפשר לפרש‬
‫לקיחתה עערא לגבורות שנותן להרא • לאחור לצי שמאל •‬
‫וימינו תחבקני הכונה היא לקיחתה עשרא בונתס בהקל׳ס מ ש נשי הבוממ ־כדרוש•‬
‫לחסידים ל!"א ועיין בשי הכמות ל״יג דסוכות הציצית והעיצין הקיצויהוא כי העלית ל ס‬
‫גס ירוע בי סוי הזמג הוא כדי למתק א״מ לנל •"ש דז״א ע י סוף היסוד שלוובסיו‬
‫הגבורות שבנוקבא ע״י החסרים שנותן לה הטלית מתגלייהציציןיוכלםוד תיקון הציצי‬
‫הזכר ״ והנה בזוהר ויחי רמ״ה^עייא אייר זשזייתס ותיל״תם נדרש על הגבורות אשד‬
‫אלעזר??אן שלהבת יה לא שלהובא לאתוקדא ביסוד בנזי שס בלרוש ל ועיקר הציציות‬
‫ונפקא מגו מופר לאיהו אתעו נאוקיל ומאן קסהאיו היוצאות ממוח בינה וגבוחילא״מ‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬י‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫ב‬
‫לז״א‬
‫ב‬
‫שיר‬
‫פיי‬
‫יז״א מצי הביצה כנוי שס בליל י ולפי‬
‫האמור למעלהאין האיות אלנ מתגלו'אלא‬
‫בסיום רעלת שה״ס אוי המקיף הכלול לכל‬
‫הי״ס לז״א ע י היסוד שנו ושס מתגלין‬
‫הציציות בסול הנבזיות אשי בישול ו איית‬
‫א״כ למה אין אנו מתכידן מם השלת אלא‬
‫י‬
‫עד החזה כ ב י היב ז ל יישכ זה מ״ש‬
‫׳נמצא כ* הציציות הס האיויהיוצאויממוח‬
‫גינה ו ג מ ר ו יז״א אשי מצל א*מא שהוא‬
‫מוח השמאלי שלו וגילויים כיסו ל נהנה נודע‬
‫כי היסול יז״א הנא מכוון כנגל הלפת של‬
‫גנוקבא בהיותה עומד מתחזה לרא ולמשה‬
‫היידנעשהלע' שלהנוקבאהנא למשימיאש'‬
‫בין הכתפיים בשליש הראשון דת״תשלהושם‬
‫כנגדו מכוון היסוד ל‪/‬״א והנה נשיהפסוקיס‬
‫נתב כי פסוק זה מלבר כנימי היו׳ המקנא‬
‫?גומי' מהחזה לז״אולחטת ‪ -‬מעתה נבוא‬
‫לכננת המאמר שלאלו תחת לראשי זה ציפית‬
‫שהס לברי שכינת עוזימ שאומרת שמאלו‬
‫שליש מנח השמאלי שלו מעה וגבורויההארנ•‬
‫היוצאית משם שה״ס הציצית הם מתגלין‬
‫תחת לראשי שהוא בבחייהיסול שלו שהוא‬
‫מכוון כנגד הדעת שלי אשר הלעת שלי מקום‬
‫מושמ הוא תחת לראשי בין הכתפיים כשליש‬
‫העליון ית״ת שלי שהוא תחת לראשי ולכן‬
‫איו״לזה ציצית ביהציצייהוא יוצא מהמוח‬
‫שמאלי בינה וגבורות לן״א ולכן בא הרמז‬
‫כי ר״ת פ״־מא לו ת״חת ל״ראשי הם שתיל לרמוז‬
‫‪§1‬ל הציצית עצמו וגס אל סולו • כי הנה‬
‫ציצ״ית הוא כמספר תייר ומולו הוא הה'‬
‫גמרו' אשי ביסוד ף לוע בי הה' גמיויסולס‬
‫הס הי הני״ות שתם נג׳י ק״ל י והנה תייד‬
‫למסשר ציצי״ת וק״ללה' גמרות הכל עולה‬
‫*‬
‫כמספרשת״ל כמספר הימ<ז ני״ת‬
‫‪,‬ז‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫ו*מינל‬
‫תחבקני אלו תפילין הוא מ״ש‬
‫כזוהר ס' עהיה ינ״ה מאן‬
‫דו(נח תפילין בעי לאוששא לחעא שמאלא‬
‫ס‬
‫השירים‬
‫י‬
‫לקבלא לה לכנסת*שר‪ 6‬ולקשרא קשוח( ע©‬
‫ימינא בנין לחבקא לה לקיימא מה לכתינ‬
‫שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני לאתחזאת‬
‫והבונה כה״ש‬
‫ב י נש כגוונא ללעילא •‬
‫הרב ז״ל כי )יא מניה שמאלו תחת ראשה‬
‫וימינו תחבקנה בסוד יל ימין הכורך את‬
‫הרצוע' סביב הזרוע כויהרי כי הבוק הימי]‬
‫רומז על מנין התפלין וררך ימן אפשר לומר‬
‫עס״ש בס״ מ ן כי תפ״לין גי עש״ר כי נהם‬
‫נכלליןכלעשי ספירות וכן תחנ״קני גי•‬
‫;‬
‫תפ״ליןגיי׳עשי״ר‬
‫אמה שס שמ״ל‪ 1/‬ל ש וימינו‬
‫^לך‬
‫תחבקני זו תפלה • ואפשר‬
‫כונתסעמ״ש בשי המנות ליא ליוצר כי הק״ש‬
‫דעיניתאינו מלעיל אלא שלאחר חצו לילק‬
‫יתעורר השמאל לחנק את המהרונית׳לצורך‬
‫היום על־ שיהיה אח״כ בסוד שמאלו תחון‬
‫לראשי וזה החל‪/‬ק נעשה ע י היחול לק״ש‬
‫עול כתנ שם נל״ה דעמירה‬
‫לעינית ־•‬
‫כי נכרכת אתה גבור ה״מ שמאלו תחת לראש•‬
‫ונניכת אתה קלוש ה״מ דמינו תחבקני כי‬
‫הימין מחנק אותה ומחברה עם גופא ליליה‬
‫‪'7‬ש שמאלו חחתליאשי;ו‬
‫כוי ע״ש ״‬
‫קיש וכונתס על ל\ש לעינית כי סול יהודה‬
‫הוא כי* שלאחר חצות יתעורר השמאל‬
‫להנקה והוא הכנה אל מה שיהיה אח״כ‬
‫ביום נסגל שמאלן החת לראשי ולכן הגם‬
‫כ• עיקר שמאלו תחת לראשי הוא בסול‬
‫ברכת אתה ג מ ר עכ״ז אמרו זו ק״ש בי‬
‫משם הוא התחלת ההכנה של שת״ל ־וימינו‬
‫תחבקני זו תפלה הוא כמי ש כי בנרכת אתה‬
‫קרוש ה״ס החבוק של הימין המחבק אותה‬
‫‪,‬‬
‫‪,,‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫מ‬
‫לב^לל‪/‬לט‬
‫אמרו שמאלו תחת לראשי‬
‫שמאל* של הב״ה מרחקי!‬
‫‪1‬‬
‫ולכאורה קשה בי‬
‫וימינו מקיבת ע״כ *‬
‫הירש? הפך המקרא כי הכתוב אומי שמאלו‬
‫תחת לראשי ואס השמאל נת‪/‬נק תמת הראש‬
‫היאך‬
‫ג‬
‫‪3‬‬
‫שמן משחת י קרש‬
‫י ‪ ^ 4 1‬היא ארח*ןתאיינא איא מ ק י נ ת *‬
‫אמנם שפכיהם בוץרמללו כןיל״ן ^לציעלאה‬
‫*‪1#‬גי{כי הנ׳הנתחלהזייון הם יניקייאצ^א‬
‫ו&תלא' ‪4‬נשסש'לשציהצז ןאח׳יכ נא מצין‬
‫הנסיבה וכ*‪1‬ב בשי הכומת ל״א ירייה כי‬
‫ל‪1‬ני"]‪$‬צ‪£‬ירה הוא כי צל אזתסהאחוריים‬
‫*היינין‪!:‬היו נ<כר בלם נצסיו ונתפרקו מן‬
‫מ צ ר וניפצו נאחורייוע״יכ צתפרליזנתרחק'‬
‫אמנו י&ז ן״א נשאר כלן ב נ ח ׳ ח ס י !היא‬
‫*נחיייינין וגנורותשלו ושלג כוי ‪ 001‬ני״ג‬
‫לסוכןתפירש ה עני ן יותר וז״ל נקיצ‪1‬ר הנה‬
‫נ ‪ $‬ה י מ י ‪ 0‬שנין ר״ה לי״הכ הם נ ח י שת״ל‬
‫שהוא מצין חבוק השמאל • והענין הוא‬
‫ג י ה צ ה ענין הנסירה היא ייחיית הייני]‬
‫שנאחורי ה ז נ י וליתצם נצוקנא וצשאר הוא‬
‫ח ס י ו נ ו ק נ א יין וכלי ל נ ס ‪ 0‬הלינין שננוק'‬
‫הוא מ ח נ ק ' בשמאלו כי אין הדינין מתבסאין‬
‫אלו( בשורשם גו׳ ״ וניאו*־ מנין חנוק‬
‫!"‪.‬זס^הזאכי מסתלקין המוחין ע ס לבושיהם‬
‫שהם נה״י לאימא מז״יא הוי ותרין מוחין‬
‫נ ו ק נ י ן ביצה יעטרא לגבורה מתלבש { יוין‬
‫ה ג ו י של אימו( ונכנסין * י ן הנזקבא בבחי'‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫מוחין וענין לקייזמ הנ‪1‬ק' עטיא ןו יגנוווין‬
‫הוא הנקי נלשיןחנוק השמאל כי ע"• זה‬
‫באופן כי מ מ ן‬
‫״‬
‫מתמתקין ייניה‬
‫היוימיטא אז נ א עגין ח נ י ? הנ׳מאלואז‬
‫מתנשמין הייצין שלה ואז הוא ‪7‬מן כנסייה‬
‫וגי נהי'אלו נעשות נ י ח ר נ י ע״׳ הדוומיטא‬
‫אין יניקה לנקבה ע״י הזכר ואז נפרד•}‬
‫מאחוריהם וננסיין ואז נכנסת ט ט י א‬
‫מ מ ר ו ת ו נ י נ ה לז״א כסוי מוחין אליה וזהו‬
‫וזביקהשמאל ע״כ ״ ונסי מיין כיזב ח נ ו ק‬
‫מצי ה&סייס וימינו תחנקני והה נכנסים‬
‫בה ומחנקיס )מקרנים איתה ל נ ע ל ה ז״א‬
‫עכ״ל ז״ש שמאלו חחת ליאשי שמאלו של‬
‫הקנייה מ ו ח ק ת שמאלו שיי״סהדיניןועטרא‬
‫לגמרות של הקנייה שהוא ז״א מוחקת איו‬
‫הנוקבא ממנו כ• ע״י מתי*ה נ ה הלינין‬
‫ו ע ט י א לננורזת נעשית הנשייה ונתרחקה‬
‫ונתפריה ממנו כי קייס היו דנ‪1‬קי‪ 0‬שניים‬
‫בכותל אחי ועתה ויתפריו איש מעל אחיו‬
‫ו מ י נ ו שה״ס החסייס מקרבת כי ה‪ 0‬נכנסי'‬
‫כ ה ומחבקים ומקרבים אותה לבעלה ז״א‬
‫ההו וימינו תחבקני ויוק אג״ק לקב״ה‬
‫י?‪3#‬ן‪ •$‬אזת^כש ‪3‬נ‪1‬ת י ז ץ ^ ‪ 0‬ב*בא‪1‬ת או נ ב י ל ו ת ד‪#‬רה‬
‫" ת ^ י ה •ןאם ותאריו ‪$‬תן^אך‪,‬בה ^ריעתלזפץ י‬
‫‪9‬‬
‫‪..‬‬
‫" ‪$88‬‬
‫י‬
‫י‬
‫אם׳‬
‫־‬
‫יי‬
‫נשי מ'ר‪8‬ןכ״י‪'0‬פקויימ'על ע״י עלייתם מ״ן וגוראים הזווג י והנה‬
‫יה^ח‬
‫עלמוי* בתכ בייש נקנוימצל צנאזת נקי נליי של יכןרא וכן ני\* ינוקבא‬
‫*מלבו‪ -‬וגקייעלמו' מי־ר שהם משויריויתמיי נמ״ש נשי מ' ר&נ״י־פ״ ןארא גם או <ק'הנוק'‬
‫והים <ממרח' ת מ י י א ת האהבה נין ת״ת במ׳׳שמוהרח״וז״לע״מה‪/‬זהיצ' ‪1‬יקיאין>‬
‫‪1‬מלכו' •ב־התיעוררזיהת׳חתונים והס הם נפות כ״ג או ה ז י ע עליו וכתב ־שם נסי מ" מ ינשס‬
‫ירושלים כל ע״ש * ו מ ו ה ר ויחי רמ״ב מוהרח״ו ז״ל או הויעאליו כאאן יפקיד‬
‫*ראא&רובנותירושלי״א־לי;!אימןנשמתהון לאחראנ׳׳כ אן נייזיהיא נוקישביעית‪-‬ע״ב‬
‫^*ליק׳י״׳לאינזןקריגיןלמלכי תליר זמוייעין ונ״כ נס׳ מ״ן ע״ש ובזוהר אח״מ יסיח עייא‬
‫* ה ל כ א נ ב ל •י‪$‬נא ננסקוייציסימניוגא כוי ל״א־אילות השיה יתניא בפלגוילילא ‪4‬שעתא‬
‫׳מיךלאתסייםא נ ה י י ה כוי י ותכונה היא לקנייה עאל לגנתא יעדן לאשתעשעא טס‬
‫‪0‬ויקייא וןאי קול <פיק ו נ א י נ כל אינו]‬
‫^גמחו^הסימעווויןיאוןיהאהצסציןליון‬
‫א׳״לתא‬
‫ל‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫;‬
‫כ‬
‫שיר‬
‫פי‬
‫השיר©‬
‫איילתא רסחרני כיסייא יקירא קיישא זכמנ‬
‫קס נסי מ״מ נשםמוהרחי״וז״לאיילתאג״כ‬
‫ד ל ו ע ב* העישריס‬
‫ה ס עי שרים ע״צ *‬
‫אינם בעולם האצ״ ולפי לשק הזוהי שאמר‬
‫סחרני כיסייא גראה שהס בבריאה הנקי‬
‫כסא הכנורוכייכ בפירוש מוהרח״וז״ל כלי״ת‬
‫)יצא פ״פ בי מן הכאר ההיא ישקו ה ע ד י י ם‬
‫ה ס העי שיים וזהו אותיות העדרים העי‬
‫לריס שהם דרים בכסא הכבוד תחת הבאר‬
‫והנההס׳ן ורצון הכל‬
‫מ' דאצייע׳יכ *‬
‫אחד ותרגומו רפותא וכמ״ש בזוהר שהות‬
‫ד״ודעל שתהפ־ן כל ויהא י ע ו ת א למלכי בה‬
‫ובליאת בראשי ע״פ ויעש ‪£‬הים את הרקיע‬
‫כתב כי רעותיהיא באצייבויע״ש ונתיקונין‬
‫ל״צ ע״א וז׳״ל כ י שכינתא גלת כ‪ 5‬ס פ י י ן‬
‫גחתו עמהוליתפייולא בה ובין ע ש י מסירן‬
‫כ ל ו א מ א י א י ת פ י ר ו ל א נ ג י ן ללית צליקאות‬
‫ברית תמן ו י ז א יא אין צליקבאר־ן לאיהו‬
‫אות כריתתמן וכתב שם בהגהות כלומר כל‬
‫י״ס י ר י ו עמס א״צאין כאן פירוד ומשני‬
‫נ ג י ן דלית צליקח״ש אכסגאי אסורבתשגדש‬
‫המשה ולכן אין שם זווג בלי שלא י צ ע ר ן‬
‫מעתהננוא‬
‫ליתןשס־הלק‪ .‬לסש״אע״כ •‬
‫לכוני* הכתוב לפרש על מה היתה כונין‬
‫השבועה וגס;להכין כפל אס תעירו ו א ס‬
‫וגם להכין כעם שינוי העירו‬
‫‪1#1‬וררו י‬
‫לתע‪1‬ררו כי תעיררהוא הכיבעצנלהמעורר‬
‫•‬
‫ותטוררו הוא גורמים את המעוררים‬
‫ו נ ק ל י ס ע י ל מ״שיבשימ' רשב״י כנוסחא הג‬
‫על מאמר ר' חזקיה ריש פ נראשית ומצאיןי‬
‫כ י תדרשנו לעיל נ ל י ן האחרוןע״פ כשישנה‬
‫והוא כי כי בחי* יש אל המלכות אם בחיי‬
‫היותה באצי' למעלה זאסיבחייהחמיה כשוי‬
‫הכריאה ע״ש והבחי' אשר כאצייהיא האומרי‬
‫השבעתי אתכס כנות ירושלים־שהיא ו ש ב ע י ן‬
‫את בנות ירושלים שהס העלמו׳ שיר וגם את‬
‫גשמו* הצדיקים ועתה מפרשת במההיתה‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫?מנועה‬
‫וא‪"0‬רהי‪ $‬מסישמ* נ מ ^ י ת ן‬
‫ז‬
‫סא‬
‫*שנזעק ואמרה כ׳ השג זעה היא נצנא‪1‬ו*‬
‫;זה״ס נה • יזיאאו‪-‬אפשרנה * ‪*/‬דר‪.‬שהר‪4‬‬
‫נהיגתה היא אצילו'ויכולה להשצייבבחינת‬
‫אל העלמוי‪-4‬ש‪:‬כ‪.‬זאל‪ .‬מימית הצדיקים שבם‬
‫ואפשר שזב ‪ #‬א ההפרש א מ ר‬
‫מבריאה •‬
‫‪,1‬‬
‫‪,,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫נ י ‪ 4‬נ ‪ 1‬הנוסחאות מ ו ה ר שמות ל״ח ־ע״יז‬
‫נצנאות לא מלכא ‪ :‬נ א משיחא *לאקר*‬
‫צבאות בי לפי הניסחא מללא שתם הוא*‬
‫על נל״י לז״א ולפיהגוסהא מלכאמשיחא‬
‫הוא על ני\י ינוק' כ נ ו י ע בכ״לנ מ ו ה ר י‬
‫ף‬
‫שקורא אל ה מ ל יי^יא משיהאזעת^מפישל‬
‫מה היא השבועה וז״ש הו נאילותהשרהו‬
‫כלומר כי כאשר א״ו שהיא המלכות היא‬
‫נאילזת השיה שה• א למטה בבריאה א ש ר מ ו‬
‫מקויאילות השלה שהם הע שרים אס העירו‬
‫ואס תעוררו את האהבה שס לעשות ה ז ו ו נ‬
‫שלא תשעו *כמה שאתם רואים ל י כ ד נחתו! י‬
‫שכינתא כל ספירן נחתו עמה ולית פייןלא^‬
‫נ ה ו ב י ן ע ש ר מ פ י ר ; כ מ ״ ש נירקמקתחשבו'‬
‫לעורר שס־־‪-‬א^ האהבה כלי שיהיה ב־חיגמ‪:‬‬
‫הזווגשם כמו פעולתכם שהיא ממיל ל ע ו ו נ י‬
‫את האהבה אל תשעו מ ה כ י ש ס א י ן צ ל י ק‬
‫לאיהו אות נרית בארץ שהיא ה נ ו ל ו א י ן‬
‫שםזוונ כלי שלא יצשרך ליתןשסחלק לםם״א'‬
‫כי הזווגהוא על שתחפ״ן ע י שהגוקיתהיה־‬
‫בחי חפ׳! ויעותא שהוא נהיגת אצילות‬
‫שתעלא שסבעגלם לאצל שס תעוררו את*‬
‫האהבה לגרוס גזווצ ומה שלא הזכיריירידרל‬
‫הי״ס עם עילת הנוקנא אפשר לנ טעמים‬
‫האחל כי יימלהוא מכיון לכנר י י ע נ ו לליון׳‬
‫נהופירויא* ומזי יכי הסתיר נחי' ירייתס‬
‫לגולל מעלתם וכצל אס תעירו)אםיהעוידו‬
‫השעם הוא כי כשנועה היא אל עלמות שידי‬
‫ואל נשמות הצדיקים כי שתיתם נ ל ב מ י ן‬
‫ירושלים וכנגל העלמו* שיר אמרה אםהע־רר‬
‫שהס המעוררות אתיהאהנה גיןת״תרלמלכוי‬
‫וכנגד הצליקיס אמרה אם ת ע נ י י ז שתכונת‬
‫*•ויהי ‪**0‬הסע‪1‬י‪1‬־ שימשה ה ת ע ו י י ו ת וצן‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫משחת‬
‫נ‪6‬מות הצדיקים מעלייין את העלמות שיר‬
‫והעלמות לתו״ם וכמ״ש הרב ;"לשהעלמות‬
‫מבוררות האהבה בהתעוררות התחזונ״ס‬
‫)ב(־ א ו יאמי אם תעירו ואם תעוררו‬
‫עמ״ש בשי הכונות ל״ח לק״ש‬
‫ב?ונת תהלות לאל עליון גואלם כי בהיותם‬
‫יעקב ורחל בהיכל הרצון לז״א דבריאה שם‬
‫‪/50‬רי‪-0‬פ נפומזלווגיס זווג לנשיקיןרוחא‬
‫כרוחא ואח״כ עולין באצילות כוי ע״ש •‬
‫‪ 4‬ל ו ע כ• הזחגשלהס הוא באציי כי זווג‬
‫לשחיית לחול הוא ליעקב ורחל נמצא בי לא‬
‫נעשה בכייאה כי אס זווג לגשיק״ן אנל‬
‫הזיווג ממש הוא נאצי׳ ״ והנה האהבה נקי‬
‫הזווג לנשיקין כמ״ש כזוהר פי תרומה לקמ״ו‬
‫טייב נז״ש או בא״לות השיה כמש״ל בי כאשר‬
‫או׳קהיא מלכות היאבאילות השלה שהיא‬
‫יבריאה אם תעירו ואם תכנוררו כלומר אם‬
‫*תם רוצים לעשות שם התעוררו' הזו ו ג אל‬
‫מכוונו לעורר כי אס יוקא את האהבה שה״ס‬
‫וווג• של נשיקין מחא‪ .‬נרוחא אמנם זווג‬
‫׳לגופא בגופא לא ת ע ו י י ו כי זווג לנשיקין‬
‫שהוא עליון ורוחני יוחאי ברוחא אין פחד‬
‫וחשש תיתאחזו נ ו להיותו רוחני ולכן אין‬
‫פריך לתת חלק לסט יא אנל זווג לגופי השמח‬
‫‪$‬כס פן תכווט לעוררו כי שס יש פחד וצריך‬
‫לתת חלק ולכן אל תעוררו אותו כי אסעד‬
‫שתחפ־ןשתוא כעולם האצילות כמש״ל •‬
‫״‬
‫* יאמר השבעתי אתכם כי‬
‫)‪6‬‬
‫הנה אמייל כי צנאות נקי‬
‫גהיי! וידוע כי־ כל כנין פיצ*ף רחל הוא‬
‫מכליי ל;"א‪,‬ושם מקום עלייתה והנה אילת‬
‫גק לאה כמ״ש כש תכונות ל״ג לק״ש ובזוהר‬
‫ככ״מ ואעייפי שהכתיב אומר אילות־לשון‬
‫ינים ענ״ז כנר אמי״ו נ‪/‬ןהר אח״מ לס״ין‬
‫עי־אתאנא קול ה ח ‪ 1‬ל ‪ 3‬א י ל ו ת אילת כתיב‬
‫חסר לא אי}‪1‬ת השד? הרי ?י אחר ק‪£‬מר‬
‫‪,‬‬
‫‪8‬וש‬
‫אילת כתיב‪ :‬חסר שהוא למון יחיי אמי דא‬
‫והגה ידוע פ• בכל נחי‬
‫אילות השלה •‬
‫הזווג הנעשה ייב״ון צריך שיקדים אליו‬
‫כמחלה הזווגדנשיקין כינתחלת נעשה;חג‬
‫הנשיקין כלירשבפרצוף ואת״כ מהזהגההו'‬
‫יורדי העפה אל היסוד ונעשה הזווג התחתון‬
‫והגה חפ־ן‬
‫כמ״ש נע״ח שי מיין פי״ל •‬
‫נקי היסוד כמ״שבםימ״ן והנה כ פ י מ י י ש י‬
‫מייל אין הכרח שהשבועה היתה בצבאות כ*‬
‫אס שמעה סתס וכמ׳ישמוהרי־ש יפה ז־ילהה‬
‫ז״ש כשנעתי אתכס‬
‫ניסה קול ע״ע י‬
‫נמת ירושלים שהם נשמו* הצריקיס שהשכיע‬
‫אותם ועל מה השביעם נצנאו או נא״לות‬
‫הקדיאס תעירו ואם תעוררו סויסהו ולוישהו‬
‫אם תעיח ואס תעיררו כלומר אס אתם‬
‫רוציס לעורר כחיי הזחגבצבאוישהיא רחל‬
‫אשר בנין פרצופה הוא מנה״״ וגם עמילתה‬
‫בנה״י הנק צבאית ווהו נצנאויבמי שעותל•‬
‫בצבאני וכמ״ש רז״ל בצבאו' כמי שהוציא את‬
‫ישראל ממצרים או באילו' השדה או שאתס‬
‫רוצים לעורר בחי״ הזווג באילו' השלה שהיא‬
‫לאה ושיעור הכתוב כך בצבאות שהיא רחל‬
‫או ננאילו" השיה שהיא לאת אס תעירו ואס‬
‫תעוררו אס אתס רוצים לעורר הזווגעמהם‬
‫צריך שנתחלהאת האהבה שה״ס‪/‬וונ הנש*‬
‫הנק אהבה שתעוררו תחלה לעשותו ואח״כ‬
‫ימ?ך העפה משם על ה״סול הנקי חפץ וזהו‬
‫על שתחס־ן ואז תמנו לעשויהזווג התחתון‬
‫כי‪ $‬שכנר נמשכה ?עפה מזווג הנשיקין‬
‫משין״כ אס לא תעוררו האהבה שה״סזוןג‬
‫הנשיקיןמתחליובפל אס תעירו ואס תעוררו‬
‫אחד״ כנגד ה‪/‬ווגשל רחל ואחל כנגד הזווג!‬
‫של לאה כ התעוררות ללזווגיס האמורים‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫ו‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫י‪,‬‬
‫בלי״ת ע״פ זה פייש השבעתי‬
‫לריזנח‬
‫לשון שביעה ע״ש ולפי דרכינך‬
‫ג״כ יפורש־בנזוב עעס כי הנה יווע כי נשמו״‬
‫קצדקיס קגזרמיס זווג העליון ע״יעלייתגז‬
‫נלן‬
‫כ'‬
‫י‬
‫כ ‪ * .‬י מ״ר‬
‫־ה*חם‬
‫מ"! גס המת מקבלות מהשפע המושפע מ|‬
‫הזווגההוא כמ ק בשי הכינות ביחש• נ״א‬
‫וז״ש השבעתי אתכם בנית ירושלים נשמות‬
‫הצדיקים אני משביע אתכם מהשפע אם‬
‫תעירו ואם תעוררו בצבאות שהיא רחל או‬
‫באילות השדה שה*א לאה את האהבה שה״ס‬
‫זווג הנשיקי; ע י שתחפין שליס זווג התחתון‬
‫״ ע״י יסוד הנקי חפץ וכשאתם תגרמו זווגיס‬
‫אלו אני‪.‬משביע לכס מהשפע הישפע מהם‬
‫)ד(‬
‫לפי הפשטות כי השבעתי הוא‬
‫‪!"•?3/11‬‬
‫לשון שבועה תציקהשבועיככאן‬
‫כ י אתי שאמרה מקוים כי חולת אהבה אני‬
‫על בחייהזווג ונתנה מעם ליבריה בפסוק‬
‫שמאלו ת״יל שהוא ל&ןיבת חוס הגבורות ע״כ‬
‫עמה השביע אותם שלא מפני זה •עלה על‬
‫דעתם לעורר הזווג בכל מקוס שיהיה י ק‬
‫כאני' יוקא כי שס לא יגוין רע ואין פחד‬
‫מאתיזת החיצונים השא״כ בבריאה כי אס‬
‫יהיה שס צ י י ן לתת להם חלק ולכן אין‬
‫לעוררו שם ומה שיעוררו שם הוא זווג‬
‫הנשיקין הנעל שס עם יעקב כי זת להיותו‬
‫זווג‪ ,‬עליון ורו קני איןפחימאחיזיהחיצונ '‬
‫כי א ץ בו טיפה ממשייין וגס לפי' השבעתי‬
‫לשון שביעה יוקשר עם הקודם כי אחי‬
‫שאמרה כי חולת אהכתאגי על כחייהזוגג‬
‫•ןנתגת טעם לדבריה בפסוק שמאלו ח״ל על‬
‫מ ז היא הואלת בחיי הזוגג הבטיחם עתה‬
‫שאם יעוררו את הזווג להשביע אותם מן‬
‫י‬
‫השפע אשר יושפע ממנו‬
‫י!‬
‫‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪$‬‬
‫)ה( לי‪/‬זך פי האמור נובל לפיש הפסוק‬
‫באופן אתר יותרפשוגו כי הנה‬
‫אמרנו כי צבאות נקי נליי וגם נליילנוקנא‬
‫נקי צבאות וגס אילוההשיה הוא בבריאה‬
‫כמש״ל ובנות ירושלים נקי נשמות הצדיקים‬
‫ונס העלמות שיי י והכונה שהבטיחם כ ץ‬
‫לנשמות הצדיקים ובין לעלמות שיר להשביע‬
‫אותס מהשפע הנשפע מן הזיוג אשר יגרמו‬
‫וז״ש השבעתי אתכם בנות ירושלים ועתה‬
‫מפישת כאיזה מקים ישביע אותס מהשפע‬
‫לזה אמרה בצבאו' שהם נליי שלה או באילו״‬
‫השיה שהוא כבריאה כי לנגמות הצדיקים‬
‫שהס עולות בסוד מיין ביס! ד שלה אמיפ‬
‫בצבאות ‪.‬ש ליס נה״י שלה שמשביע להם‬
‫מהשפע נגה"״ שלה שהם נאצי' אשר שם‬
‫בבחי* היסוד שלה עלז בסיד מ ן והיסול‬
‫כולל את הנייר‪ .‬וגס היסוי לבדו נקיצבאולזנ‬
‫כי לבןע״ה הוא בגי' ליק כמספר המילוי‬
‫דשס שו״י ׳״ן ל״תג״ד כמ״שכלמ׳יןי והנה‬
‫השם הזה דשל״י מלא ש* ן יל״ת י ר י הוא‬
‫בכלי הפנימי ייסוד דנוקנא כמ״ש כע״חש‬
‫השמות ולכן יצדק לקרוא ליסוי הנוקיצבאורנ‬
‫ושם ביסוד שלה משביע מהשפע המושפע‬
‫לנשמות הצדיקים גלנחי׳ הצדיקים אמרה‬
‫בצבאות אמנם לגבי העלמות שיר שהם‬
‫בבריאת כמליל בשס הינז״ל אמרה או‬
‫נאילות השיה שישביע להם מהשסעבאילוון‬
‫השרה שהוא בבריאה ח״ש בצבאו ׳אזבאילוון^‬
‫השית כלומר הא כלאיתיה והא כדאיתיה‬
‫וכל י זה הוא אס תעית ואס תעוררו און‬
‫האהבה כוי ז רוק אנק״ר‬
‫״‬
‫ח‬
‫‪1‬‬
‫ל ^ י י ו י הבה ז* * א ?ז!לג‪#.‬ל ה הדיש ג‪§$‬ץ‬
‫גודע כי ז״א בחמלה הוא ב נ ה‬
‫‪!*^11‬‬
‫ן״ק ואח״כ כאש׳ מקבל את ממחין‬
‫הוא מת?‪1‬ל באופן זה כי ?נ'שלישים)חג״ת‬
‫על לין ןגעשיש חליל!שליש בי•״״ עוליילחג״ת‬
‫‪?,‬‬
‫סב‬
‫^ הגב^ת ו‬
‫‪0‬‬
‫ומתחברים עם השליש שגשאר שם' גחג״מ‬
‫מעשים חלת־ וכי שלישיגליי נשארי״במקומם‬
‫לנחל• נליי ומשתלמים עם הפרקים דנה״י‬
‫יא״סא אשינהס־ מלזנשייכהייוומוחיןכנניע‬
‫גם‬
‫‪4‬‬
‫ב‬
‫ס‪8‬ן‪ .‬משחת‬
‫קדש‬
‫״ י ‪ .‬ן ^ ‪ ,‬צ י ־ א י ן ^ ' ה ז ו ‪ 0 1‬מ ‪ £‬ן נמשה רק‬
‫נאח״כ באבללותס אליהיםויומזיהג‪ .‬מ*ז‬
‫צ נ*א* המוח‪ ):‬כי ק ו י ם בזאסס איי אפש'‬
‫הנוקבא והנה זה נקי ה י ס ו ל כ ג ו י ע בכי׳‪,‬מ‬
‫והניה הייס נקיחג״ת־‬
‫הזוונ‪ -‬לי<ו‪ #1‬״‬
‫הרים נקי וזג״א גבע<ת נקי גליי כמש״ל ז״ש‬
‫נ ג ג ע ^ נה׳י במ״שבלי״ת ישעיה ע״ס‬
‫הכלה הנעימיפ׳ה התחה בחכמה קול לול*‬
‫‪ 3‬־ י ^ ‪ 0 #‬ימוש* והגבעות ‪'1$‬ע" ש גס •יזע‬
‫נ ל ו מ י כאשי אל ח י י בא לו בחי' הקולי שה״מ‬
‫‪3‬י‪.‬קו*י‪ 3‬הזווג הזכר מפייס את הנוקבא בי‬
‫הפרצוף הפצימ׳ למצל• אנא א ז ״ הנה זה‬
‫פ מ ה א ‪ -‬י י ל י ה הוא בס‪1‬י‪:‬ויפג‪,‬ע במקויכמ״ש‬
‫שה״ש היסוישזשהין‪-‬הקיוש נ א ביאה ממש‬
‫ובזה נביא‬
‫כיאשימ ופנחס *‬
‫שה״ס הזווגכי אז יוכל הזווג להיות מנוא׳יכ‬
‫לגומ‪ 4‬הכתוב כי צ״ל מה שייכות יש אל‬
‫ק ו מ י זזה הוא אוזר אשי בתקלה הוא היסו*‬
‫הוןולילילג ולקפץ על ההי!ס והגבעות וה״לל‬
‫מילג טל ההייס שרם הנייח ב׳ הוא‪ ,‬מ?‪-‬לג‬
‫ו^יי הנהי־זהב^‪/‬מילגוכו' ״ אמנס ה מ נ ה‬
‫עליהם לעלו' טל הלעת וממשיךמשס־העיפ'‬
‫ג|*מלה קול יויי שה״ס הפיוס בי לילי ה הוא‬
‫ומקפ׳ן משם על הגבעות שהסנה״י בי הוא‬
‫וןז• קולם אל הזווג ואחייב הנה זה שהוא‬
‫?זוריר ה ט פ ה ע י בס ואז הנה זיה נ״אונעש׳‬
‫י‪$‬ל* האמורי ב א ג י א ה ממשיתשיי״ס הזווג‬
‫הזיוג ו י ר ן רמז כ• סייח קיול זון״ל* הנ״י‪ .‬הזא‬
‫ו‪$‬ןנם•* כל <ההוא כאשר בתחלהבבחזנתו‬
‫בגי' מ״ס לימין אל פ ר צ ו ף זה הנקי קול‬
‫שהיה‪.‬בסול‪ ,‬ו״ק הוא מילג‪ :‬על ההייםי שהוא מבתיי שס‪-‬מ״ה והאותיות הישארו• קיק‬
‫ש ה ״ ס ^ מ ו שעלו זללגו מבחינתם‪,‬ונעשו‬
‫צירוף תיבת וינקו״יה לרמז׳ אל מ״ש נ ס בי‬
‫חנ'‪',‬ל!‪£‬עומייס על חג״ת שהם‪.‬ההייס וכן‬
‫פרצוף זה נקי‪ ? -,‬י צ ו ף הרוח שהס הוי״ות‬
‫ק ק ס ז על הגבעות שה״ם הנה״י שעולה‬
‫מנקילותבי הנקודות הב מחכמה גסקז״ל‬
‫)נזקסז מנחיגתס ונעשו חג״ת שעימליס על‬
‫לויילי הנ״ה בגי' ריץ כמספר ה י ר ח גניה‬
‫ניךישהס הגבעזין כי כאשי יש‪,‬זה הלילוג‬
‫לימון אל האמור ב׳ כ י צ י ף ז ה ג ק ' פ ר צ ו ף‬
‫וקגןפיצימויה כי כבר נמשכו המוחין ו‪.‬הזא‬
‫קרוח גס ק״ול מלא ?"יף ו״י למ״י •גי'ס״י‬
‫ש‪$‬ס ומעומד בממזותיו ואז קול לילי בתסלה‬
‫זיל! ע כ*‬
‫כ מ ס פ ר טשל‪ :‬הוי״ות לח״וג ״‬
‫פ י ^ ו א ח ״ כ הגי‪ .‬־זה באוווג‬
‫החיסליסהס משס מ״ה)הגבירות הסי משם‬
‫ב״ן ׳ועתה׳ שיש בו הפרצ‪1‬ףימ״ה ג״כ וכולל‬
‫את הח״וג הכוללים נקי קוליאשר במילואו‬
‫יאמ‪-‬י• ?יל‪,‬יויי הנה זה בא‬
‫א)!‬
‫עולה פ"< וי״ב הנשאיי' מהחשבון ה‪ 0‬כנגד‬
‫בהקלים מ״ש[ בעלה שי׳ פנימי'‬
‫ק״חוה״ג ובי בוללים כמ״שהיכ זילבכונמ‬
‫ו ה מ י ו ת כי נ ' בחן' פיצופי© ישילו״א‬
‫ממפי םב״יי מינן ע״ש ג‪ 0‬הנ״ה;"ה הוא״גי‬
‫האחדי־והוא‪ .‬החיצון משס ב״ן והוא מצר‬
‫ו‪!#‬נה? ע ' והוא‪:‬המימי׳ משסימייה׳ והוא* ע״ב ב״א היא אותיות א״ב זייוע כי המי‪!0.‬ן‬
‫שמצי אבא סולם שנזע״ב 'ולכןשס י מ ז כ •‬
‫מצייאנא וזה הפרצוף הפנימי‪ .‬נקי קול ע״ש‬
‫וגשי הגגקוייס פ״ה יפ״ח כתב כי המוחין‪ ,‬ביאת הז״ה לז׳מא הי!‪ 2#‬תלויה׳ ‪>3‬י‪.‬נ"ה ז״ה‪.‬‬
‫ש‪$1‬נח•׳‪ .‬מיהיאשי בז״א‪.‬הבאי‪0‬׳מאבאהס י" שהןאגמספי ע״ב סול י מ י י * ; הנמשכגנז‬
‫ו‪,‬הנה יז״ל‬
‫מן הא״ב הרמוז נ<ויבת ב״א •‬
‫הגורמים אל זווג ז״א להוציא נשמות והם‬
‫במתק לשמם רמזו אל האמויב* י‪ .‬ס אמי!‬
‫נ ח ״ ׳ פ ע ^ ו ק ו י ה ק ן ל ת ו מוחין‪,‬יצ^י‪-‬יחיה‪-‬‬
‫במיישיקול ל ו ל י ; ה משה ו־ציקילפיייכיכו‬
‫א״^‪.‬ל<להולויג‪.‬ע״ש;ויל^כי קויס‪ .‬הזיוג‬
‫טמ״ששס הר^ז״ל בי פרצוף זה הפנימי נ ^‬
‫הי&ו^ר‪,‬מולה ע י הלעת וממשיך משם‪:‬המפתי‬
‫ השהמלגאז ע״ש •‬‫‪,‬‬
‫ז‬
‫‪1,‬‬
‫‪,‬‬
‫כ‬
‫פי׳‬
‫שיר‬
‫והנה א ח י שמפסוק הביאני אל בית היין ע י‬
‫פשוק שמאלו תחת לראשי אמרה הסלר הנכון‬
‫לבניןותיקין הפדצ‪4‬ן> שלה בהמשכת נחי'‬
‫הצגוחין ונחייהחמק ובפסוק השבעתי אתכם‬
‫השביע אותם שלא יעוררו בחייהזוונ כ׳ א ס‬
‫ז ו ק א בעולם האצי' אומרת עתה קול לויי‬
‫הנה זה בא לומר להם כי אם תעשו כן כסיר‬
‫האמור ולאי הוא כי קול י ג ל י ה נ ה זה נ א‬
‫מעומר ושלם במוחין שלו ונעשה בחיי קזווג‬
‫יאמר קול לויי' עמ״ש גשי‬
‫אן‬
‫)ג(‬
‫הבונות בירישי פסח כי‬
‫גתחלהמקבל ז״א מוחין לקטנותא'וגללוין‬
‫א' מיס״ות ימוחיןאלו נקימוחין דנה״י ליאואי‬
‫ואח״כ מקבל מוחין לקטנות ביוג״ש מא״ואי‬
‫ע ל * ן ומוחין אלו נקי מוחין דחנ״תלא״ואי‬
‫וסיר זה הוא באופן זה בכל הזמנים אמנם‬
‫בליל פסח ביציאת מצרים לא בן היה כי אז‬
‫אשתכי למעליימא כ• נכנס הקטנות כ'‬
‫והגרלות בי לחגית קולס כניסת הקטנות‬
‫א' רנה"• שהוא לין כ״ לולא היות הרחמים‬
‫מ ת נ נ י י ן בלילה הזאתנתכלית לא היו נג&ין‬
‫והנה הרים נקי נה״י לאימא‬
‫כוי ע״ש י‬
‫במ״ש בשי הפסוקים ישעיה גבעות כ נ ר‬
‫כתבנו לעיל שה״ס נה״י ״ והנה המתרגם‬
‫תרגם פסיק זה בי״ציאת מצרים וכן ר‪/‬״ל‬
‫כמלרש ובילקוט ן‪/‬״ל א״ריאשיה אל תקרי‬
‫ופסחתי אלא ופשעתי שהיההקב״ה מללנ על‬
‫במי בניו במציים זכה״א מילג על ההרים‬
‫וייוע כי זה‬
‫מקפץ על הגבעות ע״ב *‬
‫היה בליל פ ס ח ז״ש הכלה השלימה מספרת‬
‫בשבח לולה מעלתו‪.‬אסר היה לו בליל יציאת‬
‫מצרים אשר נגיל שלא כליך ט ב ע ובא‬
‫לגאול את בניו וזהו קול לויי הנה זה בא‬
‫וירך ימז כי ק״ול י״ויי הנ״ה בגי' י?ן כמספ'‬
‫תיבות ב״ליל פס״ח זה בא שלם ו מ ע ו ט י‬
‫במוחין שלו ושלא בירך טבע היה גדלותו‬
‫געז׳ז ?סןןח נ;צי‪.‬ןמ?ים ‪3‬׳ מה שנ^‬
‫השיחם‬
‫סנ‬
‫*‬
‫ה‪/‬מניילוקח כל המוחין דנה״י יא״ואיתחלין‬
‫ואח״כ לחג״ת שלהם עתה מילג על הקרים‬
‫שה״סני־י" לאימא ועלה לחג״ת שלה ליקח‬
‫המוחין דחג״ת שלה שהס המוחץ יקג׳נז' בי‬
‫קייס גמר כנימת המ!ח־ן דני‪".‬׳ שלה וני!‬
‫הרמז נ ת י נ ת מדלג כי הנה יריע נ י המי חין‬
‫לקטנות ני י ם שמית איבר״טם שהיא גי' עייל‬
‫ונל״ג לפסח כתי נבח׳' הקטנו" ני שנומן‬
‫בפסוק ותבואי בעי• עליים בי הם גישמות‬
‫אכי״טסשבחג״ת לאימא שכל אי מ ה ס הוא‬
‫בגייע״י וזהי בע״יי עי״״ם על אחל ע י ״ ס‬
‫נ' ה ר י ג ״ פ ע ״ ד מ ' ע״ש ״ והנה מיל״כ‬
‫הגי אותיות מו״ל הס בגי'עייר במספר שס‬
‫אבי״טם ואות ג' למילג היא גי' שלשי וכאילו‬
‫תאסישלשהע״י שהסהג' שמית אנ״רטם‬
‫שבחג״ת לאימא שכ״אעולה עייל וזהו מדלג‬
‫על ההריס כלומר שלקח הרמוז בתינפ‬
‫מל״לנ‪ .‬שהם ג' ע״י אשר נחנ״ת לאימישהס‬
‫על ההרים שהס ני‪*.‬י לאימא כי החג״ון‬
‫הם על הנה"• נמצא בי בלי לוג עצמו נ י מ ן‬
‫מה שלקח ע״י הלילזג זמקפ‪-‬ן על הגנעיין‬
‫שהם גה״י יעלה לחניית שלה ליקח המוחין שצ‬
‫חג״ת שלה שהם המוחין לגילוין שגי קולם‬
‫גמר כניסת מוחין לנה״י מה שלא נעשיבשו©‬
‫;מן מהזמנים זייך ימז כי גנע״ות הוא‬
‫כ מ ס פ י מוח״י לחניית עם הנ' תיבותויילזע‬
‫כי עיקר שם מוחין אינו מתכנה כ• אם ע ל‬
‫ולפי ימז וה יהיה‬
‫המוחין יגללית •‬
‫מקפץ על ה ג נ ע ו ת מקפץ^שביל הגנעויי!‬
‫נשניל המוח״י דגזג״ת יאל תשיננ׳ יא״כ לא‬
‫הזכירה רק את המוחין לאימא והלוא כליל‬
‫פסח לוקה ז״א גם את המוחין יגילזיב' ימצ*‬
‫אנא צי ייוע ה‪1‬א‪ ,‬כי המוחין יאנא נ א י ם‬
‫מלינשייתוךהמזחין של אימא וכאילו הזכיר•‬
‫אותם למייא ועול להבי איתא ג‪/‬וי‪-‬י אמור‬
‫יצ״ה ע״ב וכיין מתעטרין חחןוכלה ב ע ט י ו •‬
‫לאימא עילאא וכחי שם בסי מ״מ נשם‬
‫מוהוח״ו ן״ל ל ב ע ם היות שבליל בעת‬
‫<?<סי‪0‬‬
‫יו‬
‫א‬
‫‪,‬‬
‫ב‬
‫שכן ו שחת‬
‫•*כבשין׳ כ‪ 5‬המוחין דא״ואי עכ״ז כנחיייוס‬
‫נ‪1‬וב עצמו‪,‬אינו רק סוי חסי לאימא כי‬
‫היום קוב עצמו הוא באיימא והשבת באבא‬
‫! ל כ ן לא אמר רק בעפרו• לאימא עלאה‬
‫על׳ל והכא נמי דמומה ותק‬
‫נוכל לפרש הכתוב על בחיי‬
‫אלי‬
‫)י(‬
‫מוחין יא״ואי כי הכה רלל‬
‫בילקוט אמרו וליל מילג על ההרים בזכות‬
‫אבות מקפץ על הגבעות מכות אמהות‬
‫ע כ למינו מכאן בי הרים הוא על האבות‬
‫וכנה ייוע‬
‫וגבעות הוא על האמהות‬
‫‪3‬י אבא עלאה נקי אבא וכןיש״ס נ ל אכא‬
‫נאימא עלאה נ<\ אימא וכן התבוני‪ .‬נקי‬
‫הרי מצעו אכות ואמהות‬
‫•‬
‫אימא‬
‫הרמוזים בהרים וגבעית • ולש מילג על‬
‫ההרים כי בבחי ההרים שהס האבות שהם‬
‫אבא ויש״ס עשה דילוג ליקה מוחין לאבא‬
‫עלאת לק״שוג״ש קוים גמר כניסת מוחין‬
‫ייש״ס • וידוע כי אבא עלאה‪<-‬ק' חכמה‬
‫הכללית וינלס נקי בינה הכללית ולבן בא‬
‫הרמז כי שיתמיל״גכלל ההרי״םג״לם הוא‬
‫כמספר ח״כמת לרמוז שהלילוג שעשה בבחי׳‬
‫מאמת הוא לקחת המוחין לחמלה הכללית‬
‫שהוא אבא עלאה חמלת הרמון כמספר‬
‫והשי ת קודם גמר כביסת מוחין ליש״ס מקפץ‬
‫על הגבעות כי בבחי׳הגבעו' שהם האמהות‬
‫שהם אימא ותכונת קסז ליקח מוחין לאימא‬
‫עלאה לק״ש ולש קורס גמר כניסת מוחין‬
‫דתבזנת וכרי להורות כי כונתה על כניסת‬
‫המוחין בלא כליל פסח לכן הקדימה כניסת‬
‫המוחין לאבא הרמוז במ״לג על ההרים‬
‫לכניסת המוחין יאימא הרמוז כמקפץ על‬
‫הגבעות כי כשום זמן אין‪-‬המוחין לאבא‬
‫נכנסין כלא רק אחר גמר כציסת כל המוחין‬
‫לאימא משאי״ככליל פסח שנכנסין המוחין‬
‫דאכא בלא ק<״ם גמר כניסת כל המוחין‬
‫״‬
‫י‬
‫שלאיש? כי)!ויבב' ?נסומקואשננ׳״נננפץן‬
‫קרש‬
‫בז״א המוחין לחו״ב למצי אימא ואחר ב ן‬
‫כמצויובבורך נכנסין ברא כל המוחין דחנ״י‬
‫דמצר אבא ואח״כ בבי כוסות האחרונים‬
‫נכנסים בז״אחרגייעת ימצי אימא הרי‬
‫כי המוחין לאבא קדמו גמר כניסתם קולם‬
‫גמר כניסת מוחין של אימא ולכן הקלימה‬
‫אותם‬
‫זכירתה עתה גאולת מאר?ס‬
‫‪1‬ט‪0]/‬‬
‫חרז ממה שאמייו שהוא לספר‬
‫בשבח מעלת לו יה אפשר עול כלל ללש‬
‫כזוהר פי ויקהל רי״ו ע״כ ר‪/‬א לאלכרא‬
‫יציאת מצרים לבתר בגין דהות שבינתא‬
‫כגלותא ובזמנא דאיהי בגל*תא לאו איהו‬
‫חבורא לאתחכרא לא ביא עלמא תתאה‬
‫בעלמא טלאה ולאחזאה חירו ההיא גאולה‬
‫דה<ת בכמה אמין בכמה נסין דעבלקב״ת‬
‫אצטריך ההואפורקנא לאתיכרא *לאתחזאה‬
‫לאע ג לחית בגליתא השתא חימ אית לה‬
‫מיומא לאינון קשרין במצרי אשתריאו איכון‬
‫אתיןונםיןאתעבדו ואצהריךלאחזאה ח־רו‬
‫לילה בגין לאתחבראיבבעלה ובגין לאסמפא‬
‫גאולה לתפלה למהוי כלא חד כלא פירויא‬
‫ולא לאח‪/‬אה תירובי! וא״ת בגלותא איהי‬
‫והא אתתדנת לאו הכ• בגלזתא איהי לאגנא‬
‫על ישראל כוי אכל תירוכיןלאהות לעלמין‬
‫נ‪-‬רןא הכא בשעתא ינפקת* שכינתא בגלותא‬
‫דמצריס חכעת מקכ״ה לתפרוק לה השתא‬
‫יי זמנין לקבל לי גליות בגין לתהא בת חורין‬
‫‪1‬לא תהא מתרכא ובההיא שעתא קיימא‬
‫ואתפרקתל גאולות גההיא יציאת מצרים‬
‫והשתא לא^ער״כת נתיקונהא לאחחכרא‬
‫בבעלת אצסרין לאחזאה ההיא גאול׳מצרים‬
‫לאית בה לי גאולות כוי לאילו לא אשתכחו‬
‫אינון ל גאולות בההיא יציאת מצרים כל‬
‫זמנא דלהוי בגל‪1‬תא לא אתחכרת בידקונהא‬
‫לאתייחיא ש <ןוע״יאית לאיברא גאולת‬
‫נןצריס תייר בכל קדושין לקב״ה בייך שמיה‬
‫‪.‬י•‬
‫לעלם ןלעלמ! עלמיי^ עי כ‬
‫יי‬
‫‪1‬‬
‫״‬
‫י‬
‫נ‬
‫י‬
‫ועל‬
‫פ< שיר‬
‫ב‬
‫השירים‬
‫י‬
‫) ע ל כן כיון שלמעלה ל״ברה עלעניןהוזוג‬
‫הזכירה עתה את גאולת מצרים לאחיאה‬
‫קירו וגס כי מנח אותה הגאולה הוא מהשיש‬
‫מציאות להיות בחי הזווג * ו ע ו ר כ י כיון‬
‫שלמעלה אמרה שיעוררו את הזווג אבשר‬
‫שיעלה על לעתס כי איך אפשר להיות הזווג‬
‫ננזמ; הגלות והלא אתתרכת וכילש כ זוכר‬
‫על זה אמרה כ• אס ״עלה על לעתם כן‬
‫שאינו כי זנור תזכרו את יוס צאתכם מארץ‬
‫מצרים כי קול לולי הנה זהבאשלסומעיער‬
‫במוחין שלו שקבל אותם שלא כירך טבע‬
‫?גאל אתכם באותם הכסיס והנפלאה אשר‬
‫עשה לכס ?אז כאותו זמןגאל אותי לגאולזת‬
‫כנגד ל גליות ומכח הארת אותה הגאולה‬
‫יכול להיות בחי״הזווג ככל פ ע ס כ י כיון‬
‫שנגאלתי ליל הל גליות מינה שלא נתגרשתי‬
‫ויכיל להיות בחי הזווג ולכן אנימציה‬
‫אתכם שתעוררו את ה‪/‬ווג אלא כי הזהרו‬
‫לזכור בכל פעם את גאולת מצרים ומגח‬
‫אותת הגאולה־‪:‬יהי׳ הזווגבכלממוזמן שיהיי‬
‫ואין להקשות כי מה שייכות יש ללכר על זמן‬
‫הגלות בזמן שלמה המלך גלה אשר כאותו‬
‫זמן היו לון במים המעלות כי בימות החול‬
‫שלאן היו כמו בשבתשלעתה כ י ז ה אינו‬
‫מן־התימא כיאפילו ממן שלמה המלך גלה‬
‫היא מצגהטל מה שהית עתיר לבוא אילה‬
‫שהיא זמן הגלות והראיה לזה היא מן הלמן‬
‫של הזוהר אשר כתבנו אשר כעת גאול מצרי*‬
‫היא תבעה מבעלה שיגאל אותה ל גאולות‬
‫כגגל הל גליות הרי למימ בי לברים א• כי‬
‫ככר ידעהימןהל גליות והב כ• היא חושב‬
‫י‬
‫על הגלות אפילו בזמן הגאולה‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫סר‬
‫חל לעילא וחי לתתא כו תיאובאי! ‪ 1‬נקא‬
‫מאימא עלאה ת׳אונתא ל א ת ק ש י א מ א‬
‫הי* מבואר כ< גנטוון נר\‬
‫תתאה כ) •‬
‫בינה ומלכות והכי איתא בפ' וארא לכ״יכ‬
‫ע א והא• ע י תיאובתאלכלא צמל״אעד‬
‫חאות גבעות עולם יואן אמוןי&ילץ ל{ינון‬
‫הרין אמהןנוקבי מבלושמטה י א י \ ו ן לבעל‬
‫עוייס יפי' שם מווויא״ו לל על כינה ו^לכוון‬
‫והנא אמרנו לעי* כי‬
‫ע״ש בסי מ״מ •‬
‫דרים הם חלת ו<נל ההרינג הצי חב״ד על‬
‫חלת וימעמכ״מכי קול נקי ל א נ ס ו י ק ו צ‬
‫ודבור שליס לון וז״ש שכינת עודנו אש״ה‬
‫מסברת נשבח מ י ה על גולל מעלת‪,‬מכון‬
‫שיתו בזמן שלמה המלך כלא כי אמ<להיה‬
‫במקום אנא וזהו קול י ו ר י ק י ל ש ^ ז ״ א‬
‫שהוא לולי הנה זהיב״א אות ואאי*ב כי*ב;ת‬
‫הזמן היה בבחי' האיב שהוא אבא וליאך‬
‫היה ע ט ן זה היות הוא בבח״ אבא! צי הר•‬
‫אבא הוא ע ל ו ! ממנו על זה אמראלןדלכ‬
‫על ההרים כלומר כי בתחלה מ ל ל ל ע צ‬
‫ההרים־ שטס חלת ומילג אותיות מבל*ל כי‬
‫נתכדל עי חב״ל שלו שהם על ההרינג לכס‬
‫חלת ואחי שנתגלל הוא מקפץ על הגבעות‬
‫שהיא אימא ועולה עי; אבא שהוא לכןלגלה‬
‫מהגבעות שהיא אימא נמצא היותו בבח*ני*‬
‫אבא כי על שם עלה וירש מקומו ״ וללש‬
‫גבעות לשון רבים כולוע כי יש בינה ואלונה‬
‫ואפילו בבעה לגלה יש בחי' בינות׳וכצלש‬
‫בע׳יחש הזווגייפ־ל בסול כי לאיטו* בינווו‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫זי‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫יאמר קול מדי בהקי*ם‪"£‬ש‬
‫)‪ 0‬אל‬
‫בגלחש' ירידת החל ג • כיהנה‬
‫החלג יז' א שי״ס הלעת שלו• הנהיהזא] יבא‬
‫מלובש בתוך היסוד לאימא התתפש<‪1‬י*‪1‬ל‬
‫שליש עליון לתית ללא ובתחילה מתפשעי*‬
‫החסרים שהם נחי'מים ״ אמנם אין כצ‬
‫הילח מתפשטים נ י הב הח^ים לחלג‬
‫ושליש עליון לת״ת נשאיים ׳מייסים ה ז ן‬
‫היסו ר‬
‫‪4‬‬
‫י‬
‫<‪ (0‬א ל יאמר קול חל! על זמן שלמה‬
‫המלך ממש שאז תמיל היו לגן‬
‫כמקום א״ואי והנה בזוהר ויח• מ ל ן נלב‬
‫אמרו ער תאות גבעות עולם תיאובתא‬
‫לא־נון גבעות'עולם והא* גינהז תרין נוקצי‬
‫יי‬
‫‪1‬‬
‫ב‬
‫משחת‬
‫שמן‬
‫ון״סוי לאימא ובי חסדים דנ״ה ו‪ •$‬שלישי‬
‫•ת״יו ה ס יורלים נ מ ח צ ה י ר ן *שד ן י‬
‫מ י ס ו י יז״א לפי שתסיים אלו ה ס מגולים‬
‫א‪ .‬א ‪.‬‬
‫ל י מקומם למםהמסיום י‬
‫‪4‬אח"כ יויית הה״נ גיסוילזי׳א ומתמתקיך‬
‫‪.‬‬
‫נ״ג סמוי! שליש ע ם החסיי׳ אש‬
‫‪1‬אח*כ החסדים מ נ ח ייייתם חוזחת לעלןי‬
‫•וחי‪1‬ה נ י י העליון של היסוד וממתקין א‬
‫‪ .‬א יי ל ‪,‬‬
‫שאר הגנויות א‬
‫הנו״העי נ ח י ' ה ב ת ר יז״א ומגל*לין א ן‬
‫י והנה ה ר י ם נ ק י ח ס י ן י‬
‫עש״ב‬
‫גמ״ש נלי״ת נ ח ע״פ ט״ו אמה גס זה ק י‬
‫ג י ס ו י יאימא * גמ״ש בשי ההקימות ״א‬
‫‪.‬‬
‫לפי*ון>יחלע"פ ווה שער השמים‬
‫שם הדעה יז״א ה‪1‬א שם אהי״ה‬
‫והמ‬
‫וגמילואו באלפי"; כ;ה •אלי־ן* י א ואין‬
‫י \ א גי׳ קו״ל גם גחו״ג שביעת < ‪ 0‬עש״‬
‫הויו״תגי' ס״י מ‪1‬ס מספרס עשי ושני‬
‫כוללים שלהם ג ם בגי רע״כ כ מ ס פ ר קן״ל‬
‫מלא קי״ף ו״ו למ״י במש״ל * נמצא י קול‬
‫י י מ ו ז א צ ה י ע ת יז״אואל הח״וגשלו ו ה ן א‬
‫מצונש ניזון היסוד של א י מ א • ז״ש ק<ל‬
‫יולי קזל שה״ס הדעת ע ס החו״ג שלו של‬
‫מ י י שהוא ז״א הנה זה בא כלומד הנה בא‬
‫מלונש נ ז ה שה״ס היסוי יא־מא הנק׳ זס‬
‫ובאשר הוא בא סדי התפשטותן אינן‬
‫שמתפשט החסד שבחסיים נחשי והבנייה‬
‫שבחשייס בגבורה רק נשאיו מכוסים חון‬
‫היסוי לאימא ושאי החסדים נתגלו וידיו‬
‫נמצא כי בבח׳ הגילוי וההתפשטות הוא‬
‫מיצג עצ ה ה י י ס שהם חסל ן ן ו • י דילג‬
‫ע‬
‫ה‬
‫ס ) י ל‬
‫ז‬
‫כ‬
‫מ‬
‫י‬
‫ס ז ל‬
‫ב‬
‫ת‬
‫ש י‬
‫ח‬
‫ם‬
‫ח‬
‫ע ו‬
‫ו‬
‫ת‬
‫י‬
‫ך‬
‫ות‬
‫ג נ ו ו‬
‫נ‬
‫ד‬
‫ת‬
‫‪,‬‬
‫נ‬
‫‪,‬‬
‫גב‬
‫ממד* מ ו י‬
‫כ‬
‫קדש‬
‫ההמפשטויו והגילוי תל החסדים שהיו‬
‫צריכות להתפשט נ ה ס וגילה התפשטות‬
‫שאר נחי' החסייס שלמטה בלתי גילי׳‬
‫החסייס י ח ס י ) נ ט ר ה שהס נתייהעלינמי*‬
‫מהס •נמצא מדלג עליהם כלומר כיל נחי׳‬
‫גילוי החסייס שלהם ״ ומתה מפישת בחיי‬
‫שאר החסדים שיריי ונתגלו היכן הימה‬
‫הירייה שלהם ״ ועל זה אהיה מקפ־ן טל‬
‫ה ג ב ע ו ת שהס נה״י הנקי גבעות כ מ ל ל •‬
‫בלומר כי בחי ההתפשטות ההוא היה‬
‫באופן כי אחר התפשטותו מכחו היה מקפ־ן‬
‫ועולה ע‪ 5‬הגבעות שי‪ 0.‬נה"׳ דהיינו כי‬
‫שיעור התפשטות ההוא של שאר החסלים‬
‫ע י תחתית הישוי ומכח שיעור התפשטותו‬
‫ע י שס חור לעצות משס ולמעליירך כימוי‬
‫ו מ י ה הנקי גבעות ע י שקפי! ועלה ע‪5‬‬
‫הגבעות שהם נהי* כי עלה גיכ מ ה ם‬
‫ובמעלה להגריל את בל פרצוף ן״איוער‬
‫• ועל כן בא הרמז על נכין‬
‫כ׳ מקפיץ *־־י ה‪.:‬נ‪/5‬ו"ת ה ס בגי' וותצ״ו‬
‫כמספר תיבות אלו י \ א ס״ן י‪-‬ישזד יע״י‬
‫הכ״תרניץק •לרמוז האמור כ• קפיצה‬
‫ועליה זז היא מן היסוד ועי הכתר ‪ .‬ומה‬
‫שבבחי' י״לוג המסיים יחסי ו ג מ ל ה אש*=‬
‫נשארו מכוסים צא נרמז שליש עליון ית״יו‬
‫כי גס הזא נשאר מכיסה הטעם הואמכיון‬
‫שהשליש לבי הוא המכוסה ורוב החסל‬
‫שהם הבי שלישים הס מגולין אזלינן נ ת י‬
‫רובא באילן כולו מגולה לכן לא ימזו‬
‫נבחי' הכסוי וכלצ אותו בכלל שאי תחמול‪.‬‬
‫ודוק אנק״י ז‬
‫‪,‬‬
‫ל ג ג ׳ א ו ל ע פ ר האילים הנה זר‪ .‬ע‪1‬מר א ח ר בהלני‬
‫משגיח מן'הרולנית‬
‫נלי״ת פ ^ ר א ובשי הפסוקים ל ן‬
‫לד ? ה נ וו״צ *הנהנז״א בכ׳ימ‬
‫י ־ ־ ־‬
‫םזגיץ טן חהנב״ם •‬
‫‪:‬‬
‫‪* 8 8 /‬‬
‫גם במצית המילה נתבאר באורן ענין זה •‬
‫ג י ק נ ק א‪ $‬עצ ע׳ שי‪.‬י‪.‬׳חסדים מתפשעיס‬
‫נגוהא‬
‫ל‬
‫כ‬
‫פ״ שיר‬
‫השירים‬
‫בנופא יז״א מחמי על הול עכ׳׳ן הארת‬
‫כל הה' חסיים נכללת כיסול ״ והנה גס‬
‫הה' ובורות יורקתביהול כנולע • האמל‬
‫אע״פ שיורליס כל הה' חסדים והי גבורות‬
‫עכ״^ע׳קרס הוא גי חסליס המגולים לת״ת‬
‫והגה שלשה גבורות‬
‫•‬
‫ו ל ה כנודע‬
‫מתמתקות ע״י אלו גי חסייס המגולים‬
‫אשר שם ״ואנלפ שאלו הה'גבורות כולם‬
‫ניתנים אל הנוקי ביפת שבה כנולע וכן‬
‫הה' חסליס כלם ניתנים בעת הזוגג אל‬
‫הנו קי בשוד טיפת מייל עליז להיותם אורל‬
‫מגולים נשאר שרזסואור גלגל מכם ביסול‬
‫ואלו הס ל הדלת שהם ג׳ הוי״ומ של חסדים‬
‫ולהוילת של גבורות והס בני יוס״ף י‬
‫ולזה הטעם נקי היסוד יגסףע״כ‪ .‬ותנה‬
‫לולי נקי היסוד כמ״ש בלי״ת ע״פ לכה‬
‫לולי והכי איתא כזוהר בלק קליט ע״א על‬
‫ליוסף צליקאטעיס ליהדאיהולול נאמן‬
‫הילל כיי; ייטוב הולך ללול• למשריס צבי‬
‫נקי לא גמ״ש בזוהר בראשית למים ליא‬
‫א יה ן צבי כל • ועיין בס כלן עפר ירמוז‬
‫אל הנוקי וכמ״ששם כזוהר כראשית ואיהי‬
‫עפר י וכן נקי איל כסוד כאיל תערוג על‬
‫אפיקי מיס ״ וכמ״ש בזוי אילמ לסייח י•‬
‫כאיל תערוג‪ ,‬דא כנסת ישראל • גס זה‬
‫נקי היסוד וכליש בזוי נשלח ינ״ה זה אלי‬
‫•‬
‫ואנוכו לא צדיק למניה גפקיברכ^ן‬
‫ויר!ע כיי ׳‪ '3 8‬בחיייסוי אם בחינתו בחזה‬
‫שהם ס* י יסולהראשון י ואס כחי יסוד‬
‫העיקרי במקומו למטה כאחורי המקנא‬
‫זייוע ג״כ כי‬
‫בהיותם ל ו ן בסול אכ״א *‬
‫בהיותם ל ו ן בסול אנלא א ץ ניניהם כי‬
‫אס מתל אחל המשמש לשניהם • ובלי״ת‬
‫עייפ זה כתכ כי יש הי חסלים והי גבורות י‬
‫והחסייס נקי חלונות פתוחותלהשפיע טוב‬
‫וזהו משגיח מן הי חלונות וחרכים נקי‬
‫ה ל גמרות לשון חריכה ושרפה וזהו ל‬
‫הרגי^ןיע״מ ן‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫סח‬
‫נבוא ‪$‬בונת הכתלב • כיא‪1‬׳‪,‬ר‬
‫ממתה‬
‫שהקדימה ב לקו ל יויי&ההסלי'‬
‫הס ביתור יא מא ומש‪ 0‬השלשה מהסניים‬
‫המגולות לתליה יורדות אל היסוד לדין‬
‫סיפרה עתהנ־שנחהיסוד מכ‪ 0‬המסיים‬
‫המגולים י ו‪/‬״ש לומה דודי לצבי שהוא‬
‫ז״אהגקיצביכן לולי דומה לו או בכחיי‬
‫אחרת דומה דןלי לעפר האילים שהיו!‬
‫בחיי המלכות שהיא כחי* עצמה • אלא‬
‫בי לגרה נסתר לרן צביעות •‬
‫ועתה מפרשת מי הוא בחי* לולה היומי‪:‬‬
‫ללא כי הרי סתס לולה הנא‬
‫ז״א • ועל זה אמרה כי לולה הנאמר עתה‬
‫הנה זה כלומר הנה הוא זה שהוא היסוי‬
‫הנקי־ זה וכלי שלא נטעה שהיא מיברתעל‬
‫בחי יסול האישהוא בחזה • או על בחיייסוד‬
‫לאימא כי גם הוא נקי זה נמש״ל כפסוק‬
‫הקו ל ם •אמרה עומד אחר כתלני נל!מד‬
‫שהיא אותתהבחי' שלישוד אשר הוא עלמי‬
‫באחורי הכותל שלה • ולפי שאין כינה לנין‬
‫ז״א כ*א כוחל אחר המשמש לשניהם לכן‬
‫לא אמרה אחר כתל• כיסינו שלה לכל רק‬
‫של שניהם • וזהו כותלנו הכותל של שגינו‬
‫?‪1‬א שלגכילירה היסוד העיקרי טומדארי׳‬
‫הכותל ואחר שביררה מי הוא חיה האסל‬
‫באן• מפרשת עתה מנו הלמיו; שנימה ד‪.‬ייה‬
‫שהוא היסוד אל הצבי שהואז״א או לעופר‬
‫האילים שהיא בחינתה • ועל זה אמרה‬
‫משגיח ת[ החלונות שכס החסדים כי כמי‬
‫שלא יש כו הי חסרים זה 'ג מהם הם אוי!‬
‫מגולים כן היסוד •ורדים מ הה ‪ .‬חבולים‬
‫ואף פ'פ י שבעת הזווגמשפיע אותם אלי‬
‫עליז מאותם החסרים המגולים נשאר‬
‫׳שורשם ואור גמל מכם בו והנא מאיר בהם‬
‫וזהו משגיח מן החלונות • וכן בנח״' מפר‬
‫האילים שהיא בחינתה וח)קה הם החמשה‬
‫גמרות אכלפ‪:‬מתנם אלי עכ״זאותס הל‬
‫גבורות א׳שר גמתקו עם הגיחסייס המגו‪*£‬״‬
‫נשאר‬
‫א‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫שמך בשחת‬
‫י‪*.‬שאר שישם ואור גלול מהם בו והוא מאיר‬
‫נהם • וזהו מציץ מן החרכי' שהם הגבורי‬
‫ודרך‬
‫•‬
‫ביעל כן קרא שחי יוסף‬
‫י מ ז כי דומייה דו דיי ע״הגיייס״וי גם לן ל״י‬
‫לצכ״יגימ' קנ״ו כמספר יוס״ף כמספר הו׳‬
‫מ״נ״מ ג יי>סיים וגי לגבורות גם לית !״ה‬
‫־׳עגכלד אליר הוא הל״ר לרמוז על ה י מ י‬
‫הנק* הדר ככלש בזוהר תצוה קליו ומאן‬
‫איהו הדר לא צדיק כוי ליש ז‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫קרש‬
‫מ ה יריע בי בגילוח ז״א‬
‫‪*3‬‬
‫עולה ונעשה ת״ת ובבתי'זו מזיווג‬
‫ז״א ע‪ 0‬לאה וביסוד התחתון מזיווג עם‬
‫יחל ״ והנה אילה נ ל לאה בסול אילת‬
‫השחר ועיין ב ל לין • והנה בפי הקודם‬
‫פירונו כי מללג על ההרים כו על גדלות‬
‫ז״א ועלייתו מחג״ת לחב״י ומנליי לחג״א‬
‫ועל זה אומרת עתה כי בהיות זה היבי‬
‫של כחי הגדלות אז דומה דודי שהוא היסוי‬
‫לצבי שהוא לא כ כחיי ת״ת שלו • וכמ ש‬
‫בלכלן צבי נקרא ;עיר אנפץ תפארת צכי‬
‫תפארה הרי כ• צני הנונה ת״ת • וכאן‬
‫הכונה כי היסוד עלה ונעשה ת״ת והיה זה‬
‫סבה או לעפר האילים או שהוא רימז אל‬
‫•‬
‫הנוקי כמש״ל כפסוק השבעתי אתכם‬
‫ואע״ג נ י א ו רומז אל מלכות שהיא רחל‬
‫כאן הוא הרמז על לאה הרמוזה בר״ת א״ו‬
‫ל'עפר ה׳יאיליסליתאל־יה• אותיות לאייה‬
‫גס ם״תרמ״ו וכבר כתבנו בפ שיר השיר׳‬
‫כי לאה נקי רמייה וכלה גי רמ״ו וגם כי‬
‫היא נקי אילה • והבונה כי ע״י שנימת‬
‫היסוד לת״ת כי הוא עלה שם ונעשה ת״ת‬
‫נעשההדונ עם או לעפר האילים הדומו‬
‫אל לאה ולא בשביל מת שאמרתי תטעה‬
‫ותבין כי כיון שהיסוד עלה ונעשה ת״ת‬
‫‪,‬אוב לא נשאר בחיי היסוד למטה ואם כן‬
‫איך נעשה הזווג עמי אשר אני עקרת‬
‫הבית והזווג עמי הוא העיקרי • על זה‬
‫אמר״הנה זה שהוא היסוד עומד אחר כתלינו‬
‫הוא עומר כמקומו הראשון למטת אחר‬
‫הכותל שלי משגיח מן החלונות שהם החסלי'‬
‫מצי״ןמן החרכים שהם הגבורולן כלומר‬
‫כי הוא מספיע החלג י ושיעור הכתוב‬
‫כך כי אנלפ שב גדלות ז״אאשר רמזתי בפ•‬
‫הקוים לומה לולי שהוא היסוד לצבי שהוא‬
‫הת״תכדי לעשויהזווגעם או לעפר האיל*‬
‫הרומז אל לאת כי דודי עלה שם עם כל זה‬
‫הנק ‪ ?1‬ממא היסוד עומל במקומו הראשון‬
‫מהנא‬
‫ב‬
‫גיסוי‬
‫‪,‬‬
‫ז‬
‫יי‬
‫א ל יאמר לומ״ה לול״י לצבי כי‬
‫<נ(‬
‫הנה צבי נקי היסוד צבי‬
‫‪5‬צויק איל נקי עשרת היסוד וכליש בזוהר‬
‫אילמ לס״ח • בג״כ איל וצבי כחיא משתכחי‬
‫ונתב שם מןהרולו זל״הה‬
‫צדק וצדיק •‬
‫גגסרת ויסור נר\ איל וצבי ע״ש בסי מ״מ‬
‫ובע״ח ש' הארות ל ו ן פיט ״ כתב כי‬
‫בינןול עצמו הנקי כל ישבו כללות היחסיי'‬
‫מצד אימא אבל ה ל גבורות שמצד אימא‬
‫הס נתונות בעטרה של יסוד כי משם ניתנו'‬
‫ועוברות בלעת דרחל אשר כנגדה כויע״ש ‪4‬‬
‫ז״ש ממה יולי שהוא היסוד לצבי כי מצר‬
‫עצמותו נקי צב• ומצל אייו שהוא ב ג י ' ז‬
‫ספירה ז׳ שהיא המלכות כמלל בלהשבעתי‬
‫אתכם • נלמה לעפר האילים בי העטרה‬
‫שלו כק איל והיא ספירת הל שלו ומי הוא‬
‫על זה אמית הנה וה‬
‫בחי׳ היסול הזה *‬
‫עומי אסר כתלנוכלומר כי מה שאני מדכי‬
‫מ ה הוא על זה שהוא יסול התחיזיןהעומל‬
‫אהד כתלנרכיהוא עומד אחר הכותל שלה‬
‫כמש׳יל ״ ועל כן על היות בו ב״ נחי' אלו‬
‫צבי ואיל יסול ועטרה הוא משגיח מ ן‬
‫החלונות שהם החסליס ומציץ מן החרכים‬
‫שהם הגבורות כ* היסוד עצמו שם הס‬
‫החסיים ומשגיח בהם להשפיע־ רב טוב‬
‫ןבבחייהעסרה שס הם הגבורות ומציץ מן‬
‫החרכים ליתנס ביעתהנוק' •‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫)נ(‬
‫אל־‬
‫‪*,‬אמי לימי‪ /‬חל!^*ג!•‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ב‬
‫שיר‬
‫השירים‬
‫?מוא להטה אחר גתלמ ומשפיע ולוג ע״י‬
‫זווגו עמי‬
‫)ל( או נוכל לפיש תחילת הפסוק באופן‬
‫אחר קרוב אל האמור * והוא בי‬
‫כמ״ש‬
‫הנה ימות נקי המל ובפרט לאה‬
‫נע״ח ליש יורישי הצלם ולש דומה דודי‬
‫‪,‬לצבי כל כלומר כי אף עייפי שדודי שהוא‬
‫היסוד דומה כלומר עושת בחיידמות שתוא‬
‫סוד נ ו ל לצבי שהוא ל׳א כי דודי שהוא‬
‫היסוד מזיוג לו בחיי הנול הרומזת בימות‬
‫שהיא לאה הרמוזה בא׳יו ל״עפר ליאיליס•‬
‫^וזה הוא <לי שעלה דודי למעלה כמקום‬
‫הילת עכ״ז לא בשביל זה נחסרה השפעתו‬
‫ממני כי הנר‪ .‬זה שהוא יורי הוא ע<מל‬
‫ננמקוסו היאשוןלמטת אחר כתלנו ומשפיע‬
‫לי החלג אשר הס רומזות בחלונות ובחרב׳׳‬
‫ודרך רמז נרמזו החלג בחלונות וכחרכ׳‬
‫כי הנה ידוע כי ה ל מסיים הס ל א בלולה‬
‫מעשר ועשר מעשר גי' ליק בסוד מספר‬
‫בילף כנודע • ו ק ח ל מ ל ת ג י ל ליק י גס‬
‫נודע כי הגבורות סויסמנצהלךגיי ליר‬
‫וכן חר״בים עס ל כוללים גי' נ ל ר ‪ :‬ו ל פ י‬
‫שמעלת החסדים גלולה על של גבורות לכן‬
‫נרמזו במספר!ותר גלול ממספרשל הנכורל‬
‫ובמו שגס כחיי החל<ן הוא גמל בשיעור‬
‫‪1‬‬
‫!‬
‫יותר מן החרך וממלל‬
‫יאמרממהדורילצביעליש‬
‫א‪1‬‬
‫}‪(9‬‬
‫ב ל ל רשב״יל הכצניםכי‬
‫*ולכות החיצונה רחל היא שוה לת״ת ית״ת‬
‫מלבר כוי ליש שהכוני שהיא שוה לילת ללא‬
‫וכבר אמרנו פי הזווג עס לאה הוא עיי‬
‫שליש עליון לת״ת ללא ויחע כי ש ס מסתיים‬
‫היסוד לאימא ומתגלייהח״וג גיוצאין מהיסו'‬
‫לאימא והנה שם בלי״ת הכליל כתב וז ל גם‬
‫קרך קטן יותר מחלון ואינו פתוח רק נקב‬
‫קטן בי הה^חסיים יוצאין מיסו ל בינה פתח‬
‫פת) ח ליוחת אך ה ל גכגמת לנקליןצאות‬
‫ז י ן נ׳‪£‬ב קען ננןןל נקבה נקב ל ע״כ ״‬
‫!ו‬
‫סו‬
‫ופירוש נקב ה הוא כמ ש גע״ח ש חיקז|‬
‫המקבא ליב וז״ל פעם שנק המלכות נקנה‬
‫הוא כי אורות דרחלניתניס לה ע״יי נעלה‬
‫ז״אכןככור שנוהל פי שכיס חלקו וחלקה‬
‫ואליכ נקוב כחזה שלו ומשם דרך הנקב ההל‬
‫יוצאים האורות שלה לאחורי לא כי שם היא‬
‫עומית ואז עילת והיא כ ל אות ה אחרונה‬
‫שכשם הוי״הוגלכ כ ל נקנה גקנ הי י״ל‬
‫כי ע״י נקב הנז נבנית המלכות שהיא הי‬
‫האחרונה ונפשית גלי נקבה נלכ • והנה‬
‫;ת נקי החיתי של הפיצוך‪-‬כמ״שננלח שי‬
‫והנה‬
‫הוללת אלא פיו ולמייןפיייד ג‬
‫ידוע כימני שלישי ל׳ת ללא נעשה בחיי‬
‫הכתר של הנול * וכבר אפלל בי צבי נקי‬
‫הישוד צני לצדיק לש חמה חדי שמא‬
‫אותו השוה לי לצבי שהוא הימור ה• הר•‬
‫כמו שהימור פעולתו היא לזווג הזכר עם‬
‫הנקבה כן דודי בכחינתוהוא מזווג הזכר‬
‫שמא לא ע ר הנקבה שהיא לאה הרמוזה‬
‫ברית ‪1‬לת או לעפר האיל*גז ״ וגם כי היא‬
‫ג ל אילה כמש״ל • וגט יפורש כמש״לי^מה‬
‫יורי • כי מ י י עושה בהי' ימות שליש‬
‫נ ו ל לצבי שהוא לא כי דודי מדמה מזווג‬
‫לו כחי׳ הנול הרמוזה כלמות שהיא לאה‬
‫ועתה‬
‫הרמוזה באו לעפר האילים י‬
‫מפרשת מי הוא יויה אשר הוא שוה לה‬
‫ושהוא הגורם הזחג עם לאה * ועל זה‬
‫גתכה ט מ ן בתיך סימן ואמרה הנה זהכי‬
‫הוא התית הכל זה ומפני בי כל ת״ת לכל‬
‫פרצוף נקי זה ״ לזה אמרהעומי אחר‬
‫כתלנו בי הילת אשר אני מינית הוא‬
‫העומי אחר כתלנו כי הכתר שלה הוא‬
‫כאחרי ולש התית אשר מחסי נעשית וב״ש‬
‫הילת הם העומייס אחורי בקרה * וכדי‬
‫לרמוז כי כתר שלה נעשית ממנו ל כ ; אמרה‬
‫אחר כתלנו ?לא אמר אחרי • כ ׳ אולר‬
‫כת״רלימ‬
‫כתלניו הוא צירוף א ״ ח —‬
‫לומוז כי מן האח השוה לה נעשה ‪3‬תרה •‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫ואקר‬
‫אשר‬
‫כ ‪.‬שמן‬
‫נ נוחת י קרש‬
‫‪ ? 8‬י פירשה מי הוא גיוימ הנקרא לולה‬
‫‪9‬שוה לה ושהוא גויס הזווג עם לאה נותנת‬
‫מוד סימנים ונכללם להוייע באיזה מקום‬
‫מ^מ״ת הוא הקזשה הזווג עם לאה ועל‬
‫ןה אמרה משניה מן החלונות וכוי כלומר‬
‫נאוףו מקום אשר שם הוא משגיח מן‬
‫•^זצונזתשהוא נחזה שליש עליון יליתכי‬
‫שם‪ ,‬מסתיים היסוי לאימא פתחכ!יןוח‬
‫לרוחה להשפיע החסדים הנקי חלונות ושם‬
‫כה כן הוא מציץ מן החרכים כי שס נעשה‬
‫הנקנ כאחורי החזה וליך שם יוצאות‬
‫הגבורות ה נ ל חרבים וניתנים אלי לבנין‬
‫הרצופי שם באותו מקום שהוא שליש מליון‬
‫ית ת עושה מ ד י שהוא ה<לת הזווג ל‪/‬״א‬
‫מ י ל א ה וליין זה אשר בו נמצאו ו נ ו היו‬
‫ג ל ‪0‬מיהניס‪1‬האמזרים הוא מלי אשר הוא‬
‫שוהלי‬
‫מ‬
‫יאמר לומה מלי לצב‪/‬כי‬
‫אל•‬
‫)‪0‬‬
‫הנה אמרנו כיהניחסיים‬
‫מ ״ ג נשארו ממסותתון היסוי של אימא‬
‫והל חסרים יצאו מיסוד לאימא וירמ ביסוד‬
‫ללא וגם ה ל גבורות כלס יצאו ונתגלו‬
‫מחוז ליסוד דאימא ויריו ביסוד בבחינת‬
‫העטרה במש״ל ואתכם זהו על הרוב בי ה ל‬
‫•סלים לחייג הס מכוסות ו ל ג יתלה הם‬
‫הג?ל)מ אמנם יש זמן כי כל ה ל הסלים‬
‫‪ 9‬ס מתגלות מחו ז ליסוד לאימא והוא כמ״ש‬
‫גשי המנו<‪ 1‬ל״א דחזר^עמ״לה וליל בקיצור‬
‫כ י סיבה היות יעקב ורחל למפה בנליי‬
‫זז״א הוא לפי שיסור לאימא מגיע עד‬
‫התזה לז״א והאורות סתומים ולבן אין יעקב‬
‫ןרתל יוצאין אלא מהחזה ו למטה שהאורות‬
‫אמנם יש‪ .‬בזה מקום שאלה‬
‫חמלין כוי •‬
‫‪1‬הז‪ £‬כי מבשרינו נחזה א^וה כי היסול של‬
‫?נקנה איננו א*וך והוא נשלם למעלה נ י ן‬
‫והנהלסרקין‬
‫<"ק קלסאין ינ״ה שלה י‬
‫קמ&ין ‪<7‬״ר* שלק ה‪ 0‬מי^למי! כס׳יןנ ^‬
‫י‬
‫ל א וא״כ היסוי יאימא היה ראוי להתלנש‬
‫ניעת שלו בלבי המימון בין ח׳‪/‬יב שלווליכ‬
‫א״ן יורי יותר למטה השתלשל טל החזה‬
‫רלא אשר הוא באמצע הבי פיקי‪/‬תניעין‬
‫דנליי לאימא • אבל ענין זה יובן כאוד‬
‫והאס רובצת על האפרוחים כי אימא עלאה‬
‫בהתלבש' תוך;"א להיות לו כחיי מוחין הנה‬
‫היא רובצת עליו בסזדרנ״צה וכרייעיואינגה‬
‫זקופה ובהיותה רובצת יושפל היתול שלה‬
‫למפה ער כנגד אמצע תרין פרקי! אמצעיי*‬
‫דב שוקיס יילה ואז מגיע היסוי שלה ער‬
‫החזה דלא ואמנס כל זה הוא כאשר אימא‬
‫עלאה רובצת על תריןאפרוחיס שהם ז ל ן‬
‫כיאז היא רוצת ואינה זקופה והפעם כלי‬
‫שתגיצ! האור עד מקום תחתון שהיא הנול‬
‫אבל •בהיותה יעל קן אחי נ‪$‬נל אז איננה‬
‫רובצת אכל גשארל‪ .‬זקופה ואז היסוד שלה‬
‫אינו מגיע רק על הדעת ללא בלבל והנה‬
‫בתיהת למען שמו כאהבה נכנסו כהי•‬
‫לאימא תוך הנול ואז אימא הימה על הכת‬
‫בלבל ולכן כשאיה זקופה והיסיל שלה הוא‬
‫כנגד ה י ע ת י ל א ואינו משתלשל ויורד על‬
‫החזה וכאשר אליכ בחתימת ברכת אמת‬
‫חןח הנילי לאימא להתלבש תוך ז*א נשארה‬
‫זקופה כליבה ולא רבצה עליהם לפי שכפר‬
‫עתה קבלה מקי ללא הארה מתחלה מאימי‬
‫ואינה צריכה אימא ליונק ולהשפיל עצמת‬
‫על החזה כלי להאיר נ מ ל הפומית שם‬
‫ואמנם נשארה זקופה ‪1‬ע"י כן נמצאו בל‬
‫חג״ת ללא כאומת מגו לין כי היסוד לאימא‬
‫איננו רק כדעת לז״א וכוי ליש ועיין נעיא‬
‫שי האונאה פ״ג ותבין שהבונה היא עלנחי*‬
‫החסליס לחג״ת שהיו מכוסים שעתה הם‬
‫מתגלין ובש ההקדמות בליא דפיצו״ף יחל‬
‫כתב דע כי יחל אין לה ררך להבנוי*‬
‫ולהעשות פרצוף יק ט״י ל א כי היסוד‬
‫לאימא אינו מהסכט רק על החזה ללא‬
‫)נס‪4‬ף היכןןל הזה יש פתח פתוח שכן‬
‫•וצאי!‬
‫ד‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫י‬
‫כ‬
‫פי׳‬
‫שיר‬
‫וממירים‬
‫יוצאין האורות של הל^וג במוחין לאימא‬
‫ובגלי! נז״א בתוכו מן החזה ולמפה ושם‬
‫נמקוס החזה נזקנין האורות לאימא‬
‫הצריכיןלירדאל הנוקיונוקניינקנ ועוניי‬
‫לצל האחור ומאייץ בנוקיוז״נ! פסוק יזה‬
‫שער השמים כי י*מא אסתיימת ניכורא‬
‫ואתקייאת עלמא דרכןרא ולכן •סויה נקי‬
‫וה בלשין זכי ולא זאת כנודע כי היסוי נקי‬
‫זה ואמי כי כשנשלם יסוי דאימא הנק זת‬
‫שם יצאה המלכות הנקי שעי השמים הוא‬
‫לא ונוקגא שעי שלו ליננס *אליו ממעה‬
‫ובבר אמרנו כי צכי‬
‫למעלה כל ע״ש •‬
‫נקי היסוד יכו יורדי! הגי חכ|ייס הסגולי]‬
‫ועופי האיליס היא העסיה הנקי איל ובת‬
‫י* רמת ה ל גבורות וגם איל רומז ׳‪ 1‬הנטרל‬
‫כ׳ מהשהנוק׳נל איל־ הוא על היות רחמה‬
‫צימצדהגכורות בליש כ ל תכונות ירוש‬
‫מעתה נבוא‬
‫וי של פסח ליש ו ב ל מ ין •‬
‫לבינת הכתיב כי אחר שנפסיק קול דולי‬
‫אמרה כ־ בלא׳ הל חסליס דילג הס מכוסית‬
‫הזך היסוד דאימא והל חסליס דתליה הם‬
‫מגולית מחוץ ליסוד לאימא עתה באה ללמד‬
‫כי לפעמים גס כל ה ל חסליס הם מגולות‬
‫וליש לומה‬
‫מכלי כסי׳ ליסול ראימא •‬
‫דולי שהוא לא לצכי שהוא היסוד כי כמו‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫>‪£‬י*י*‬
‫ש‬
‫‪.‬שניסוי לא י י י ו יק ל הסייס ממלין כן‬
‫בלא לא •ש כי אס ג מסיים ממלין או‬
‫‪.‬לפעמים הוא לומה לכובד הא־לים שהוא‬
‫נח״יהענןרה בביו״יהגבגיות • ועל כן נ א‬
‫הימ; כי לעבר ע‪ 0‬היי אותיות היא בגי'‬
‫שכלל כמספר חיבות הייא ע ע ל ה ליליזל‬
‫והאילים הוא בחי' הגבורות אשר בה וכדם‬
‫ששס יורדות הה' ככוח כ״ נחכלו כלס פחז ץ‬
‫ליסיל לאימא וידיו שם כן דו י• שהוא ל א‬
‫מתגלין כו כל הה' י*סייס מכל;כסוי היסי ‪-‬‬
‫לאימא ובאי‪/‬ה זמן הוא אבר מתגלים כו כל‬
‫הל חסיים לזה אמרה הכה זה עומד אחיי‬‫כתלנו כלומר נאד‪.‬ר הנה זה בלים העזול‬
‫לאימא עומל כי נזקף למעלה ואינו בסול‬
‫רכינה כמו שהיה מתחילה בנח״י רכיבי;‬
‫כלי שהאורות שלו יהיו נולכין ויוצא־ן אחר‬
‫כתלנו לרך הנקב שבאחורי החזה כיי להאיר‬
‫אלי וכאשיהיסול שלה עומר כי נזקף מלהינתו‬
‫י נ נ ״ן כלי להאיר אחר כתלנו אז כאותו ;מן‬
‫לויי משגיח מן החלונות ל חלונות ש־ס‬
‫ה ל חסייס כי כלס מנוליימבלי כםוי היםל‬
‫לאימא והוא תאיר בהם כמו שמתחלה היי;‬
‫מ ל י ז מן ל חרכים שכס ה ל גבורות כי‬
‫כולם היו מגולית מהרן ליסוד לאימא כן‬
‫עתה כל ה ל חסלים הס ממלין מחו ז ליסול‬
‫של איתאולוק א׳ לקלקב״ה‬
‫‪,‬‬
‫‪4‬‬
‫‪,‬ןנה ר‪1‬די ואטד לי קוט״ ל ך ^ ת ‪ ^ :‬ת י יןכי לך‬
‫ליל כי לכאורה תיבת לך יתור‬
‫הנן‬
‫נפ'יש דהללל קומי רעיתי יפתי‬
‫ולכי לך ועוד כי ההליכה היתה צריכה‬
‫להיות סמוכה אל הקימה כמיס ככל מקום‬
‫קום לך וא״כ־ הז״לל קומי ולכי לך רעיתי‬
‫יפת• ולמה נתפרדה הקימה מההליכה •‬
‫אמכם׳ הבונה אפשר נתקלים מה שסיים שם‬
‫נש• תכונות הנלל ולל וכיון שחולת ללא הם‬
‫אורות מגולים* לכ! יעקב ‪4‬ו‪0‬ל גס הס‬
‫מסתלקין ופולין עד שם כחגיית דו״א וכפ•‬
‫גורל שיפור מקו ס אורות המגי לי; כז״א כ ן‬
‫הוא גודל גובה קימת •עלב ורחלולכ; פתה‬
‫הב נגדלים יותר נעו לי ] ע י כנכי חגית ילון‬
‫כי קורס היו כנגד גליי ליש ״ זכו שאמרת‬
‫עגה דודי כלומר בי באשר לולי שהוא ל א‬
‫הוא בבחי' האמורי למעלה שהיא כי כל ה ל‬
‫חסייס נתגלו כו מכל• כסוי היםוייאימא‬
‫שא; החג״ת שלו הס אורות מגולים אז ענין‬
‫לולי‬
‫א‬
‫יז‬
‫ש‪6‬ן י משחת י פרש‬
‫ב‬
‫‪.‬יולי שהוא ז א ואמר לי קומי לך רעיתי‬
‫יפתי לעלות מדרגה יותר עליונה למעלה‬
‫שהוא בחג״ת ממה שעי* עתה ולכי לך ולבי‬
‫שי\‪-‬סהנת׳ י בחיי הרגלים שבתם ההליכה‬
‫הוא מה שהיה לך כי ע י עתה היית עומרי‬
‫כרגל נה״י כי זהו מקום עמידתך ועתה‬
‫קומי לעלות מדרגה יותר עליונה על חג״ת‬
‫נמצא • לפי האמור כי הקימה וההליכה‬
‫האמורות בכתוב הס בי בח״ נפרדות ועל‬
‫כ ן •היש© תיבת לך מיותר להפריד הקימה‬
‫‪.‬מההליכה לומר שהס בי בחינות כי הקימה‬
‫‪,‬אינה להלוך ואס היה אומר קומי רעיתי‬‫ולכי לך הכונה היתהלהלוך וזה אינו המכוון‬
‫בכאן כי על כן ג״כ לא נסמכה ההליכה אל‬
‫הקימה לומר קומי ולכי לך רעיתי לשעם‬
‫‪,‬האמור מפני שהם ב' כחיי קומי לך רעיתי‬
‫יפתי לעלות עד תחג״ת ממת שקורס ולכי‬
‫לך מה שהיה לך היא בחיי ההליכה שהם‬
‫בחיי הנה״•‬
‫‪,‬י‬
‫ז‬
‫‪,‬‬
‫וא‪£‬שר‪ .‬בי אל זה ירמוז מי חייל‬
‫בילקוט קומי לך זרזי גרמיי‬
‫רעיתי בתו של אברהם יפתי בתו של יצחק‬
‫ולכי לך בתו של יעקב ע״כ ‪ .‬כי לכאורה‬
‫צ״ל־מת ראו ז״ל לשנות פירוש קומי שהוא‬
‫‪$‬שין זחז ועוד כי מת שייכות יש אל הזכרת‬
‫האבות בכאן ‪,‬‬
‫אמנם על פי האמור •צדק זכרון אבותינו‬
‫כ* הנה ידוע מיש בזוהר בכ״מ‬
‫כישית י״ל ש' בת בי בת שליס הנוק' עולה‬
‫ונקשרת עם שי שהם האבות חג״ת י וידוע‬
‫בי אברהם יצחק ויעקב סודם ‪6‬ג"ת לז״א‬
‫נהנה‪ .‬חייל כיי לפרש כ׳ קימה האמורה‬
‫בכתוב היא כאצי עצמו כמו שפירשנו לכן‬
‫פירשו זיזי גרמיך דהיינו שתכין עצמת‬
‫לעלות מדרגה יותר עליונה נאצי' עצמו‬
‫נ י קימה לא שייך אלא בנופל וכשהיא בב״יע‬
‫נקי נפילת י אמנם ^אשר‪ .‬קיא בא‪$‬י ‪£‬ינק‬
‫‪,‬‬
‫ז‬
‫נופלת כיי לומר לה ?ומי • ולכן שינו וביו'‬
‫•וחי גרמיך שתכין עצמה לעלות בח״גת‬
‫להיות להם בבחי' כת כי אן נקי רעיתי‬
‫כנגל מת שנעשית בתו של אברהם שהוא‬
‫כנגל ספירת החשד יפתי כנגר מה שנעשית‬
‫בתו של יצחק שהוא כנגד ספירת הגבורי‬
‫ולכי לך כנגד מה שנעשי' בתו של יעקב שהוא‬
‫כנגל ספירת הת״ת ותכונה לומר לה שתעלה‬
‫בח״גת‬
‫יאמר ענת לויי במה‬
‫אל‬
‫‪:..‬דקדק כפל הלשון ענת‬
‫״״ידו‬
‫״א׳״״׳ מדי אמר לי קומי לך‬
‫מ י י ואמר לי להו״לל‬
‫וכוי • ואפשר הבונה טמ״ש בשימ ישכ״י‬
‫פי בראשית מ׳ ר׳ ח‪/‬קיה וז״ל הנה כצסת‬
‫ישראל ירמוז לצלע שהיא נקודת <י והיא‬
‫כלת משה כי כמו שיש לעת מלגאו בסוד‬
‫משה וישראל י ת״ת מלבר בסוד יעקב כן יש‬
‫כלת משה מלגאו והיא כנסת ישראל ומלכות‬
‫מלברנס!ד שכינה והיא רחל אשת יעקב‬
‫ושיעור הכתוב בך כשושנה בין‬
‫וכוי י‬
‫החוחים שהיא השושנה התחתונה כן רעיתי‬
‫שהיא השושנה העליונה וקראה רעיתי דוגמ'‬
‫אימא שהיא בינה כי כאמת כן בתה בסול‬
‫נקודה זו הפנימית וכוי ודע כי נקודה‬
‫זג שוה לת״ת ממש לא הוא גדול ממנה ולא‬
‫‪.‬היא גדולה ממנו ולפיכך קראה אחותי‬
‫רעיתי יונתי תמתי תאומת* * ואמנם השניה‬
‫יצאה מאחוריו מבין תר*ן דרועין וכוי •‬
‫ואמנם אע״פ• שהיא שוה לת״ת אינה שוה‬
‫ליעת כי ככה ממנה וכל אלא ת״ת‬
‫שהוא מלבר עם שושנת זו הפנימית שיים‬
‫ועליהם אמרו א״א לב׳ מלביס שהם ת״ת‬
‫ונקויה זאת הפנימית להשתמש בכתר אחל‬
‫כ* כלס שויס ע י אסר נאמר לה לכי ומעטי‬
‫א<ן עצמך להתלבש בגופא והיא המלכות‬
‫החיצונה שיצאה מאחוריו וכוי ע״ש ובעיית‬
‫ש׳ חיצונות)פנימיות פ״ו כתב לומה ל‪/‬ה‬
‫‪,‬‬
‫ב‬
‫כי‬
‫נ!‬
‫ב‬
‫פי•‬
‫שיר‬
‫השירים‬
‫ל גופי! יש ללא חיצון ופנימי וז״ס לעת‬
‫‪ .‬־>ת"ת מלבר ומלכו יעקיימשה זה מתחיצוניל‬
‫וזתמהפנמייכי הגוף החיצון ל;"א נקי ת״ת‬
‫כליל שית סערין ויעקב והגוף הפנימי‬
‫לז״א נקי לעת מלגאו דאתי בשית סשרין‬
‫וליס משת וישראל כו׳ ו כנסת ישראל הוא‬
‫גוף הפנימי והמלכות גוף החיצון כוי *‬
‫ופנימיות לז״א נקי קול ופנימיות לנוק' נקי‬
‫לבוד וכשאין בה רק חצוניות שהיא עומד״‬
‫אב״א נקי יונת אלם כוי עש״ב‬
‫והנה לשון עניה בתג יש״י ז״ל ס' מבא‬
‫ע״פ וענית ואמדת כי הוא הרמת קול‬
‫וכ״כ 'כפסיק זה ובנין אכ לכולם וענו‬
‫*‬
‫הלויס כוי קול רם ע״ש‬
‫נבוא אל כונת הכתוב כי‬
‫הס לברי נקודה הפנימית‬
‫הנקי רעיה ונתמעעה כאשר נאמר לת לבי‬
‫ומעעי את עצמךוירלה ונתלבשה במלכות‬
‫החיצונה והיא האומרת ענה לולי כי לולי‬
‫שהוא המית מלבר השוה לי או לולי שהיא‬
‫ז״א סתס כאשר יש בו נחייהעניהשכחינל‬
‫הרמת קול שזה מורה כי כבר בא אליו‬
‫נחי* פרצוף הפנימי שלו הנקי קול ואמר‬
‫לי שהמשיך לי ג״כ נחי פרצוף הפנימי שלי‬
‫ג״כ אשר ממנו האמירה והיבור אשר לי‬
‫ולכן בא הרמז בי ענייה דור"• ואליר הס‬
‫הג תיבות בגי' שצ״צ! כמספר תימת לים‬
‫יןז״ל ולבלר וכאשר באו הפדצופייהפנימי'‬
‫שלנו שהם קול ודבור אז העניה של דודי‬
‫הייתה שאמר לי קומי לך את שנקראת רעיתי‬
‫מאותה הבח ' שנאמר לך לכי שהוא מה‬
‫שנאמר להלכי ומעעי את עצמך כי כיון‬
‫שנאו הפרצופים הפנימיים קומי ונהיה‬
‫שוים לפובת כאשר בתחלת • והשתא א ש‬
‫כפל ענה דודי ואמר לי כי כל אחד נליש‬
‫לעצמו ענה דודי על נחי'פרצוף הפנימי‬
‫*ז״א ןאמר לי על נחי פרצוף שלק י ו ? !‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬י‬
‫‪,‬‬
‫‪4‬‬
‫טח‬
‫היקיוקיםאשר דקלקמלעיל על תיבת לל‬
‫שהוא מיותר ונם כי ההליכה היתה צריכה‬
‫להיותה סמוכה אל הקימה בליש בה" מ‬
‫קומי ‪1‬ך וילכ הו״לל קומי ולכי לך רעיתי‬
‫אתו שפיר כי אדרבא תיבת לך מיותר הוא‬
‫להפריד הקימה מההליכה ו ל ק לא נסמכו‬
‫כי אין הקימה להלוך רק ה ס ל בח״ קומי‬
‫לעלות מאותה הבחינה שנאמר לך להלוך‬
‫ובא הרמן על נכון עם מ״ש שם נע״ח‬
‫בי פרצופים אלו הפנימיים יליון נמשכיי‬
‫מצד אנא וידוע כי אבא נקי חכמה וכללותו‬
‫הואשסלינ •זלבןאנ״א חכליה ע״ב בגי‬
‫קליע כמספר ע נ ה ל״ודי לרמוז כי משנז‬
‫גלב שהוא אבא הנק הבליה משם נמשך‬
‫פרצוף פנימי זה הנקי קול!ליי מ ענה‬
‫דודי בבחייקזל וענד רמז כי ענייה מל״י הס‬
‫במספר תיבות הו״א קו״ל ליה *‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫כי אל זה ירמוז מי רז״ל‬
‫לא‪£?£‬ר‬
‫כמדרש • ד״אענת דוד•‬
‫ואמי לי רבי עןריה אמר לא היא עניה‬
‫ולא היא אמירה אלא ענה דודי ליי משה‬
‫ואמי לי על •יי אהרן ומה אמר לי קומי‬
‫•‬
‫לך רעיתי יפתי זרזי גרמיך ליכ‬
‫ונקדים כי אהרן נקי שושנינא דמסרוניתא‬
‫ותכונה כליש נש׳ הפסוקים ל שמיני בי‬
‫אתרן הוא מנחי' ל אסורים הפשועיס‬
‫והמלאים ליסוד אבא שהם ליב קפ״ד שהס‬
‫נגימסרייאהלין ולסעםזה אמח בזזאר כי‬
‫אהרן נקי שושבינא רמפמניתא י‬
‫והענין הוא במה שהגלעתיך בפסוק‬
‫הינתכמה יפי ארז כי כל תיקון הנוקבא‬
‫הוא ליי אבא והוא עניןאהרןכי הוא יסור‬
‫דאבאכנז' והוא מכונן אותה ולכן נקרא‬
‫סושנינא דמהרוניתא ע׳יכ • נמצא כי‬
‫אהרן רומ; אל בחיי אבא •והנתר׳ עזריה‬
‫היקשה לו מה שדקזקכו לעיל על כפל ענה‬
‫לולי ואמר לי ולכן אמר לא ה״א ענית ולא‬
‫היא‬
‫ג‬
‫כ‬
‫משחת־ קרש‬
‫שמן‬
‫‪ ,‬במאז ומקלס הו היא הקימה‪:‬‬
‫נוכל לפרש הכתו נ שה‪0‬‬
‫)ג(‬
‫לברי מלכות החיצונה יחל‬
‫אשר היאמיכית כשכילה נקוללהפנימית‬
‫ותיכתליהכוןה היא ליי כמלל שי‪.‬נק<לה‬
‫הפנימית היא נקי נקילת < י • ולש ענה‬
‫לויי כ• כאשי כא כחי* הפנה ליולי שה;א‬
‫פרצוף הפנימי הנקי קול שממנו הטני*‪.‬‬
‫כלומר‬
‫ללווי שהוא;"א ואמר לי ל<'‪.‬‬
‫שהמשיך פרצוף הפנימי אשר ממנו האמיר‬
‫ו ה י נ ו י לי• שליסנקויה הפנימית שנקרא‬
‫יי או העניה של לולי היתה לה קומי לך‬
‫להיות רעית־ שיה ל׳ מאנ־תההנמיישנאסי י‬
‫לך ולכי לכי ו ונע מי־ את עצמך‬
‫הי^אמיוה נממיה כיה‪$‬לא‪0‬י ומה הוא‬
‫מ מ ל י מ ל ״ ל לולי אמי ל• קומי לך ותיר״ן‬
‫שא״] הנןכיןכן ‪ •3‬אס הס שחי בהי' מנה‬
‫מ י י הוא לכס* ו״א ואמי לי הוא לבחינת‬
‫וז״שענהמיי גלי משה כמש״ל‬
‫מצמק•‬
‫ה• פרצוף זה הפנימי נקי• משה וכהכנסו‬
‫ג ל מ י שהוא ו״א אז על ייו היא נחי עניה‬
‫וזהו ענה לול•‬
‫שלו כי נא אליו הקול•‬
‫מ״ימשה שהוא פרצוף הקול ואמר לי ליי‬
‫אהרן כי האמירה שלי שהוא היכור כאה‬
‫‪$‬לי ע ל י י י א ה ר ן שושנץ הקיוש שנתינתו‬
‫מאנא ומאבא נמשך לי פרצוף זה הפנימי‬
‫שעל *יו אני מיברת • וזהו ואמר לי‬
‫ע״י אהרן כלומר ואמר שהוא נחי* ה י מ י‬
‫ב״אלי על •ל* אהרן אשר הוא נחי אכא‬
‫נוכל לפיש הכתוב שה*‬
‫ומש אמר לי קומי לך זי‪/‬י גרמיך כי מאחר ) ל (‬
‫לכרי מלכות החיצונה רהל‬
‫שפירש שהכתוב מ י נ י כפלצןפיס‬
‫הפנימיים יזו״ן הוקשה לו לשון קימה קומי אשר היא מלנרת על עצמה כי גס אליה‬
‫ל ן כי קימה לא שי״נא בהיותה נאצי* עצמה נאמר לכי ומפפי את עצמך ״ כמ״ש שם‬
‫הי שם לא נ ל נפילה כי אם בבי״ע והלא במאמר הנמים כי כאשר כתמעלהמ״מיי‬
‫גקולה הפנימית מעולם לא־ירדהמהאצי• וירדהלמקום החיצונה יירה החיצונה‬
‫וכע״חלהירח כתב כ‪.‬י‬
‫* י כאשר נתמעסה ירידתה היתה נמקוס למסהמהיסול •‬
‫התצוגה שהיא נאצי״ עצמו ואס כן אין זהו מה שנאמי אליה לבי ומעטי את עצמך‬
‫שייבא כה לשון קימה• ולכן פי' שהבונה לש ענה יו די ואמי שהוא ז״א ואמי לי‬
‫היא זריזי גרמיך כלומד שתכי; את עצמה קומי לן רעיתי מאותה הכהינה שנאמי לך‬
‫לקכל את הפרצוף הפנימי שלה כ י ל י י *ה ולכי שהוא ליש לה לבי ומעמי ולוק אניק‬
‫דקב״ה!‬
‫תעלת למקומה העליון להיותה שוה אליו‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫•נגךהנה הקתו ‪#‬נר ?‪ 0^1‬חלף הה‪/‬י ל ו !‬
‫נ ל כלן כתב כי החורף הוא‬
‫‪113/1‬‬
‫מצל לק לאור חוזי לין ועל כן‬
‫החורף דין קשה עיכ ״ והנה מתו היא‬
‫כי הנה‬
‫החורף ולכן נא הרמז על נכון י‬
‫סתו הוא קרי וכתיב והנה הכתיב הוא סתו‬
‫ועם הל אותיות הוא בגי׳ הס״ס כמספר‬
‫תיכות לי״ן קשייה־ והקרי היא סת״״ו ג י מ ל‬
‫׳*‪ 991**9‬ו{ות ל להסתי) ו ק ל *()*״ותג׳‬
‫‪1‬‬
‫הפחיי‬
‫ין!‬
‫מליו כמספר תיבות אלרחלר לי״ן • היי‬
‫נרמז בתיכת סתו שורשו שהוא א;י מוור‬
‫ובחנת! שהוא לין קשת ״ ג‪ 0‬גש״ס כתב‬
‫ב ל לין שהוא בגי־ ליפ אלהי״יז ע״ש‬
‫וירוע כי אלתי׳ים הוא לין ול׳יפ אלי\ס‪,‬הם‬
‫•סוד המוחין יקסנותשהמ כחיי רינין ״‬
‫וידוע כי כל אח ;ת החיצונים יגוא מנחיל‬
‫!!זיינין ובכיס בהיות בחינת קהנזת‬
‫‪-‬‬
‫״‬
‫ד‬
‫ואפשר‬
‫ב‬
‫‪3‬יי‬
‫שיד‬
‫השירים‬
‫ואפשר כי לזה רמזו ר‪/‬״ל שפרשו פסוק‬
‫זי‪ .‬כשנות דשעבוד מצרים בנודע‬
‫כי נאותו זמן היה נחי' הקפנות למעלה‬
‫נשתעבדו‬
‫ולעעס אחיזת הקלי' נקלושה‬
‫בילדכן בכל הגליות הכל נא מצל אחיזת‬
‫הקלי' לטעם ריבוי ותוקף הלינין כי לכן‬
‫עיין‬
‫רמזו חייל נפסוק זה על הגליות‬
‫במירש ובילקוש • וכאשר הלינין מתבפלין‬
‫בריבוי הרחמים ואינם• נם אחיזת הקלי‬
‫•‬
‫מתבעל מהקדושה והגאולה הנה באה‬
‫וזהו שאמרה כי הנה הסתו עבר כי היא‬
‫מסברת מה שמרה נתן לה טעם לדבריו על‬
‫מה שאמרה לה קומי לך והפעם הוא כי‬
‫הנה הסתו שהוא בחיי דין קשה עבר וגס‬
‫הגשם שליסאלהיס מוחין רקענות חלף הלך‬
‫לו ונתבשלו הלינין כ• נתרבו הלחמי בלע‬
‫המות היא הקלי'כי אין להם אחיזה וחיות‬
‫מזקיישה עוד מסעם כי כבר תלינין עברו‬
‫ח^פו והלכו להם אשר משם היה יניקתם‬
‫וכסנתבעלהשכה מתבשל המסובב• ולכן‬
‫קומי לך כי אין עול בחיי גלות ולא תראי‬
‫רע עול ג‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫) ב ( ' א ך יאמר כי הנה הסתו עבר •‬
‫כי הנה נודע כי כאשר נמסכין‬
‫המוח־ןונכנסין כז״א הנה אז היסוד לאבא‬
‫המנןס נראו ב ^ ר ץ ‪!/‬ת‬
‫הזמיר‬
‫‪ !*£1*1‬כדי לכא אל כונת הכתו' נקלים‬
‫לפרש מי הזוהר ל וירא לציין‬
‫ע*ב )זיל רבי אלעןר אמר האי קרא בתר‬
‫לאתגזר אברהם רעד לא אתגןר לא הוה‬
‫מליל עמיה אלא מגו דרגא תתא<ז ודרגי;‬
‫שלאין לא‪.‬הוו קיימי על ררגאתתאה •‬
‫הבונה אפשר עמ״ש בע״ח ל האונאה פ״ג‬
‫ובשי המצות פי לך לך כי הנה כתחלה שרם‬
‫שיתפקסו הח&לי־ס בז״א צו״ק‬
‫סט‬
‫ע ו נ י ויוצא מיזוק ליסוי לאימא המסתייג*‬
‫בחז׳ר‪/‬״א והיסוד לאבא מתפשט ט י היסו'‬
‫דז״א כתוכו• והנה גשס הוא כאשר מתיר‬
‫ל׳כקליא נמייה ו ס״ה ומת״יהריס מכל גי"‬
‫גש״ס בליש ביאיר נתיב • ובלי״תשיר‬
‫השירים ע״פשערך כעדר העזים שגלשו ^‬
‫והכונה מבוארת כ• ע״כ קס״א ה״ס או״אי‬
‫ומניד' זו וגס נמשכיס המוחין למ״ה וליה‬
‫שליסזו״ןכי שסכלההואז״א וליה ה״מ‬
‫גנון( י שכה שס אלנ״י גי' ס״ה ומתייהדים‬
‫גס גשם נקי היסוד לאבא בפרעות כי גלים*‬
‫גי שני״ל ע״ה סור יסוד דאנא כנודע בכ״ע־‬
‫ועיין ב ל לין • וז״ש כיהנההסתנ שליש‬
‫היינין עבר וגס כי הסתו שהוא נס* י ו״ק‬
‫שהם נחי יניקה שהיא כחי* די! עבר כ*‬
‫הרי הכלים שליס עיכ קליא שליש או״״א•‬
‫כנר נמשכוימהם המוחין לליהול׳ה שכס‬
‫הבחיישלנן אשר כל;ה עולה גש״ם והראיה‬
‫כי הגשם נפרעות שהוא נגי' שני״ל של <ן‬
‫יסוד דאנא חלף ועבר מחו״ן של היסיי‬
‫לאימא והלך לץ שליס יסוד ד‪/‬״א הנק* ף‬
‫כי נתפששעסשסוזו היא הוראה כי כ כ ר‬
‫נכנסו המוחין וכיוןשהמוחין נכנסין נחי'‬
‫הלעין והיניקה עכר כי הרחמים גזברים‬
‫וכבר הזמן ראוי אל נחי הזי ו ג וע״כ אמד‬
‫לי קומי לך ודוק אנ״ק לקליה;‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ז‬
‫י‬
‫דיני‪/‬ן לקול התור נ‪#‬םע בארצנו‬
‫ו‬
‫העורלה שהיא קלי' נכה חופפת ונאחזת שם‬
‫ניסור הקרוש ובהיות עורלה חופפת פל‬
‫היסוד אין בי החסייס יורדים אל היםור‬
‫כלי שלא יינקו הקליימגם ולא יתאחזו האורג•‬
‫הגדולים ההם ועל כן לא די שלא ירדו ע ר‬
‫היסוד אלא אפילו ככל מקום המגולילמעלה‬
‫נכי שלישים תחיזונים דלית ונ״תח״אאשד‬
‫משם ולמפה הוא מקום מכולה לא נתגלו‬
‫)על כן •נשארים־ •למעלה נשמ!ס ביעלנןל‬
‫ן יא‬
‫א‬