גדעון דורון: אלקטרו-פבליקה: מהפכת המידע והשלכותיה על הספרה הפוליטית

‫‪19‬‬
‫אלקטרו‪-‬פבליקה‪ :‬מהפכת המידע והשלכותיה‬
‫על הספרה הפוליטית‬
‫גדעון דורון‬
‫בשנים הקרובות אנו צפויים לחוות שינויים פוליטיים מבניים‬
‫רחבי‪-‬היקף‪ ,‬כתוצאה ממהפכת המידע והרישות‪ .‬בדומה‬
‫השרפה‪,‬‬
‫ֵ‬
‫לשינויים הפוליטיים שנגזרו מהמצאות הדפוס ואבק‬
‫כך גם לרשת האינטרנט תהיינה השלכות מרחיקות לכת‬
‫ספרות‪ ,‬ובעקבותיה תעלנה לסדר היום הציבורי שאלות‬
‫במגוון ֶ‬
‫מהותיות על מהות ההסדר הדמוקרטי הנהוג ועל אופיים של‬
‫תהליכי קבלת החלטות ציבוריות‪ .‬מאמר זה נוגע במגוון שאלות‬
‫אפשריות כאלה‪ ,‬ובהן יעילותם של תהליכי קבלת ההחלטות‬
‫הציבוריות‪ ,‬אופן ניהולם של קמפיינים פוליטיים‪ ,‬טיב הזיקה‬
‫בין המועמדים לבין ציבור הבוחרים‪ ,‬גיל המשתתפים בתהליך‬
‫הפוליטי וחיוניותם של משאלי עם‪.‬‬
‫מבוא‬
‫מהפכת המידע שקיבלה תאוצה בעקבות המצאת האינטרנט עודנה‬
‫בחיתוליה‪ .‬עם זאת‪ ,‬השפעתה ניכרת זה כבר בתחום החיים הציבוריים שאנו‬
‫נוהגים להגדיר הספרה הפוליטית‪ .‬לאמיתו של דבר‪ ,‬כבר היום חלק חשוב מן‬
‫המידע הרלבנטי לפוליטיקה‪ ,‬המופץ בדרך כלל בתקשורת האלקטרונית (טלוויזיה‬
‫ורדיו) ובתקשורת הכתובה (עיתונות) — מגיע מאתרי האינטרנט וזורם אליהם‪ .‬קצב‬
‫המעבר מערוצי תקשורת מסורתיים לאינטרנט תלוי כנראה באופייה — ובעוצמתה‬
‫— של "ההתנהגות ההרגלית" שפיתחו אזרחים צרכני תקשורת פוליטית בכל‬
‫מקום ומקום‪ .‬אליבא דשחר ושמיר‪ ,‬ביטוי מסוים של "התנהגות הרגלית" המונעת‬
‫מכוח האינרציה מאפיין גם ציבורי בוחרים בדמוקרטיה הישראלית (& ‪Shachar‬‬
‫‪ .)Shamir, 1996‬בהתאם לתהליך הטבעי של חילופי הדורות‪ ,‬דומה כי הדור הצעיר‬
‫משתמש במנועי חיפוש ותוכנות העומדים לרשותו באינטרנט‪ ,‬באופן רחב ועמוק‬
‫יותר מאשר בצרכני המידע או יצרניו מן הדורות הקודמים‪.‬‬
‫מאמר זה מתמקד בשינויים הצפויים בהסדר הפוליטי‪-‬דמוקרטי הקיים‬
‫בעקבות התפשטות השימוש באינטרנט‪ ,‬ורואה בשימוש במידע אינטרנטי שינוי‬
‫טכנולוגי מבני גדול‪ ,‬המשתווה בהשפעתו למהפכה שנוצרה בעקבות המצאת‬
‫שרפה במאה השבע‪-‬עשרה‪.‬‬
‫הדפוס במאה השש‪-‬עשרה או הפצת השימוש באבק ֵ‬
‫השינויים הגדולים הללו לא לוו (לפחות בתחילת התהליך) בהצדקות נורמטיביות‬
‫‪ 20‬גדעון דורון‬
‫למהפכה המתרחשת‪ ,‬או אפילו בהבנת התהליך‪ .‬אי‪-‬הבנה זו‪ ,‬וחוסר היכולת‬
‫להצדיק או לשלול את משמעות השינוי‪ ,‬הקשו על איתור ההשלכות ארוכות‬
‫הטווח של שינויים אלה‪ .‬אולם במבט לאחור לא נתקשה לתאר את האפקט שחוללו‬
‫שתי ההמצאות האמורות‪.‬‬
‫מאחר שאנו עומדים בנקודת ההתחלה של מהפכת המידע‪ ,‬ההשלכות‬
‫האפשריות של מהפכה מדהימה זו על הספרה הפוליטית ומהותן בעתיד‪ ,‬לרבות‬
‫הכיוון שאליו מהפכה זו מובילה – עדיין אינם ברורים דיים‪ .‬הקושי הכרוך באיתור‬
‫השלכותיו של שינוי זה מותיר את האפשרות המתודולוגית כאמצעי יחיד לתיאור‬
‫ההשפעות האפשריות‪ .‬תחת הנחת ה‪( Ceteris Paribus-‬קרי‪ ,‬כל הדברים נשארים‬
‫זהים)‪ ,‬נאתר את ההשלכות הפוליטיות אשר עשויות להיות לשימושי האינטרנט‬
‫בהקשר של ההסדר הדמוקרטי הקיים‪ .‬כל שאפשר לעשות אל מול העתיד הלא‬
‫ידוע הוא לבצע אקסטרפולציה ולצייר מגמה על בסיס מה שכבר ידוע לנו‪ .‬ראוי‬
‫לציין כי כנראה ידוע לנו לא מעט‪.‬‬
‫הטענה המרכזית בבסיס מאמר זה היא שמהפכת המידע מחייבת היערכות‬
‫שונה של ההסדר הדמוקרטי‪ .‬ההסדר הקיים אינו מאפשר לצמצם את הפער הניכר‬
‫בין התפלגות העדפות הבוחרים ביחס לנבחרי הציבור והעמדות שהם מייצגים‪,‬‬
‫לבין הביטוי המעשי (במונחי קולות בוחרים ומושבים בפרלמנט) של אותם נושאים‬
‫ואישים בספרה הפוליטית‪ .‬יתר על כן‪ ,‬טכנולוגיית המידע החדשה מאפשרת‬
‫לשפר את יעילות תהליכי קבלת ההחלטות הציבוריות (מבחינת זמן תגובה‪ ,‬עלות‬
‫עיבוד המידע‪ ,‬היקף הנושאים ומספר האנשים המעורבים) ויישום החלטות אלה‬
‫במציאות המשתנה (דורון‪.)1996 ,‬‬
‫החלק הראשון של המאמר מציג את השינוי המבני ואת הקושי הטמון‬
‫בניסיון לחזות את השלכותיו‪ .‬על מנת לתאר קושי זה איעזר בשתי המהפכות‬
‫שהוזכרו קודם‪ :‬מהפכת הדפוס ומהפכת אבק השרפה‪ .‬בחלק השני אתאר כמה‬
‫וכמה שינויים שחוללה כבר מהפכת האינטרנט בספרה הפוליטית ואעמוד על‬
‫הפוטנציאל להתפתחות נוספת‪ .‬החלק האחרון עניינו בתקפות המדעית של‬
‫ניבויים הנעשים על בסיס אקסטרפולציה‪ ,‬לרבות השינויים הצפויים לחול בעתיד‬
‫בשלושה רכיבים פוליטיים מתוך מגוון אפשרי‪.‬‬
‫שינוי טכנולוגי מבני גדול ושתי מהפכות להדגמה‬
‫שני החוקרים האמריקאים‪ ,‬דויד ברייברוק וצ'רלס לינדבלום‪ ,‬שניתחו את‬
‫ההיגיון המונח ביסוד אסטרטגיית קבלת ההחלטות במרחב הציבורי‪ ,‬זיהו ארבעה‬
‫דגמים של קבלת החלטות‪ .‬דגמים אלה מאופיינים בשני ממדים‪ :‬גודל השינוי‬
‫ומידת ההבנה ביחס לתוצאותיו במציאות (‪.)Braybrooke & Lindblom, 1963‬‬
‫אלקטרו‪-‬פבליקה ‪21‬‬
‫החוקרים עמדו על השאלה‪ ,‬מהו ההבדל בין שינויים קטנים לשינויים גדולים?‬
‫ולדידם‪ ,‬שינויים שוליים קטנים מתקיימים בתוך מבנה המערכת; ואילו שינויים‬
‫גדולים משמעם שינוי של מבנה המערכת‪ .‬כך למשל‪ ,‬שינוי בשער הריבית מייצג‬
‫שינוי שולי קטן אינקרמנטלי (‪ )Incremental‬בלשונם‪ ,‬ולעומת זאת מעבר מכלכלת‬
‫חליפין לכלכלת כסף מייצג שינוי מבני גדול‪ .‬באופן דומה אפשר לאבחן סוגי‬
‫שינויים גם בתחום הפוליטי‪ .‬למשל‪ ,‬ההחלטה להעלות את אחוז החסימה מאחד‬
‫לאחד וחצי כשם שהתקבלה בישראל ב‪ ,1992-‬או להעלותו לשני אחוזים כשם‬
‫שחוקקה הכנסת ב‪ — 2004-‬זהו שינוי קטן‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬המעבר משיטת בחירות‬
‫המחייבת הצבעה בפתק אחד לשיטה המאפשרת ביטויי העדפה פוליטית בשני‬
‫פתקים‪ ,‬או המעבר ממשטר פרלמנטרי למשטר נשיאותי — אלה הם שינויים גדולים‬
‫(דורון‪.)2006 ,‬‬
‫קל להקיש כי רמת אי‪-‬הוודאות ביחס לתוצאות הנובעות מן השינוי היא‬
‫פונקציה של הבנתנו את מהותו של הקשר הסיבתי המתקיים בין ההחלטה לבצע‬
‫שינוי ובין יישום החלטה זו בפועל ותוצאותיה‪ .‬כלומר‪ ,‬ככל שהתחום טכני יותר‬
‫ויכולתנו לשלוט על המשתנים המעורבים יעילה יותר‪ ,‬כך הבנתנו את הסיבה‬
‫והמסובב עשויה להיות טובה יותר‪ .‬לכן נוכל גם לחזות את אופי התוצאה‪,‬‬
‫בהסתברות גבוהה יותר‪ .‬אך ככל שהתחום פחות טכני‪ ,‬ומערב החלטות והכרעות‬
‫רבות יותר‪ ,‬של אנשים רבים יותר‪ ,‬ממש כמו שנהוג בתחום ההכרעות הפוליטיות‪,‬‬
‫כך קטנה יכולתנו לחזות את תוצאות השינויים‪ .‬לפיכך‪ ,‬מקבלי החלטות בתחום‬
‫הציבורי נוטים באופן מובהק להכריע לטובת שינויים שוליים אפילו בזמן‬
‫שהמציאות מחייבת נטילת סיכונים ומעבר לשינויים מבניים גדולים‪ .‬ההחלטות‬
‫המתקבלות מדי שנה ביחס לתקציב הלאומי חושפות מאבקים פוליטיים‬
‫המתנהלים בדרך כלל לא על מהות התקציב אלא על תוספות לסעיפי התקציב‬
‫הקיים‪ ,‬וזאת בלי לדון באופן יסודי בנחיצותם של הסעיפים שאליהם מבקשים‬
‫להוסיף (‪ .)Wildavsky, 1974‬יוצא מכך שהמנבא הטוב ביותר של תקציב השנה‬
‫הבאה הוא תקציב השנה הזו‪.‬‬
‫מתי בכל זאת מקבלי ההחלטות ייטלו סיכון ויכריעו לטובת שינוי מבני גדול?‬
‫מתי בכל זאת הם יעדיפו לשבור את האינרציה המתקיימת‪ ,‬להפר את הסטטוס‬
‫קוו לטובת מעבר למבנים שלטוניים אחרים? התשובה פשוטה‪ :‬כאשר השגרה‬
‫הפוליטית טרם התגבשה‪ ,‬כאשר התהליך האינרציוני טרם התחיל לפעול‪ ,‬או‬
‫בהיעדר השקעות גדולות של האזרחים‪ ,‬במונחי פרנסה‪ ,‬מעמד או יֻקרה‪ .‬במצבים‬
‫כאלה עלות הוויתור (‪ )Opportunity Costs‬על המצב הקיים תהא נמוכה מן‬
‫התועלת הנובעת משימורו‪ .‬מצב כזה יתקיים גם כאשר המערכת תימצא במשבר‪,‬‬
‫בקריסה‪.‬‬
‫‪ 22‬גדעון דורון‬
‫במילים אחרות‪ :‬אנשים יפעלו לכינון שינוי מבני בתחילת התהליך הפוליטי‪ ,‬או‬
‫בכל נקודה שתיתפס לכאורה כמשבר אמיתי המחייב שינוי גדול‪ ,‬משום שתיקונים‬
‫שוליים קטנים אינם מועילים עוד‪ .‬נקודת פתיחה או נקודת משבר רצינית בשגרת‬
‫ההתנהלות הפוליטית מאפשרות את ה"הזדמנות הגדולה" (‪)Grand Opportunity‬‬
‫לא רק לבחינת חלופות חדשות לניהול הספרה הציבורית‪ ,‬אלא גם לאימוץ חלופות‬
‫אלה (‪ .)Etzioni, 1967‬מסיבה זו חוקות נחקקות‪ ,‬אופי המשטר נקבע‪ ,‬וכללי המשחק‬
‫מוגדרים בדרך כלל בנקודות התחלה‪ ,‬כגון מלחמות עצמאות‪ ,‬או בעת משבר‬
‫פוליטי עקב תבוסה במלחמה‪ ,‬כגון מלחמת אזרחים‪ .‬אפקט התחלתי דומה מושג‬
‫בעקבות זעזועים פוליטיים‪ ,‬כלכליים או חברתיים שהציבור תופס כרציניים משום‬
‫שהם מפירים באופן בוטה את האיזון הקיים בין רכיבי ההסדר הדמוקרטי‪ .‬מצבים‬
‫"סובייקטיביים" אלה‪ ,‬הנתפסים כמשבר‪ ,‬עשויים להניע אנשים להביע את מורת‬
‫רוחם מהתנהלות השלטון באמצעים אקטיביים‪ ,‬כגון מהפכות או מרי אזרחי‪.‬‬
‫החלטות המובילות למהפכות‪ ,‬למשברים או למלחמות‪ ,‬מוגדרות כהחלטות‬
‫גדולות‪ ,‬שאת השלכותיהן קשה לחזות‪ .‬מהפכת המידע שפרק זה עוסק בה עניינה‬
‫בשינוי מבני גדול‪ ,‬שתוצאותיו עדיין אינן ידועות במידה מספקת‪ .‬הפוליטיקה‬
‫המסורתית מעקרת את ההתרחשויות המהפכניות‪ .‬היא מתנהלת במבנים קבועים‬
‫(מפלגות‪ ,‬פרלמנטים‪ ,‬שיטות בחירה)‪ ,‬כאילו הזמן הטכנולוגי נעצר מתישהו בשלהי‬
‫מלחמת העולם השנייה‪ .‬השינויים החלים בפוליטיקה הם בדרך כלל שוליים‪ ,‬אלא‬
‫אם מדובר במשברים חברתיים או ביטחוניים לא מתוכננים שמשנים בהכרח את‬
‫שגרות הפעילות ואת כללי המשחק הדמוקרטי‪ .‬המערכת הפוליטית בישראל‬
‫מהווה דוגמה מובהקת להתנהלות במבנים מסורתיים במיוחד‪ ,‬ובכלל זה שיטות‬
‫ומבנים פוליטיים שעוצבו בשלהי המאה התשע‪-‬עשרה עם הקמת התנועה‬
‫הציונית באירופה (דורון‪ .)2006 ,‬לרוב‪ ,‬השינויים החלים בכל מערכת פוליטית‬
‫הם שוליים ונכפים על פוליטיקאים שהגיעו למבוי סתום‪ ,‬שבו הם תופסים את‬
‫שימור הסטטוס קוו כיקר יותר משינויו‪ .‬כך למשל‪ ,‬בבחירות ‪ ,1984‬כאשר נוצר‬
‫שוויון מספרי בין גושי השמאל והימין‪ ,‬הוחלט לאמץ שינוי חדשני אך קטן יחסית‬
‫בדמות "ממשלת רוטציה"‪ ,‬במקום ללכת שוב לבחירות ולהסתכן בתוצאות‬
‫גרועות יותר (קורן ושפירא‪ .)1997 ,‬כמו כן‪ ,‬כאשר הובן בציבור כי המערכת נקלעה‬
‫למבוי סתום בגין "הסחטנות" הקואליציונית של המפלגות הקטנות‪ ,‬ובייחוד‬
‫החרדיות‪ ,‬אומץ שינוי מבני גדול בדמות חוק יסוד‪ :‬הממשלה ‪ 1992‬הידוע יותר‬
‫כ"חוק הבחירה הישירה לראש הממשלה"‪ .‬בשני המקרים חזרה המערכת לדפוסי‬
‫תפקוד מסורתיים שעוצבו בתקופה הטרום‪-‬מדינתית‪ .‬משום כך‪ ,‬דפוסים אלה הם‬
‫"ייחודיים" בהשוואה למערכות דמוקרטיות אחרות (‪.)Barnett, 1996‬‬
‫אלקטרו‪-‬פבליקה ‪23‬‬
‫שמרנותן של המסגרות הפוליטיות מודגשת אף יותר על רקע השינויים‬
‫שחלו בחברה הישראלית והואצו בעיקר מאז תחילת שנות התשעים של המאה‬
‫הקודמת‪ .‬שינויים אלו חלו בתחום הנורמטיבי‪-‬אידיאולוגי (קרי הדגשת מקומו‬
‫של הפרט בחברה מתוך אוריינטציה ליברלית)‪ ,‬בתחום הכלכלי (למשל‪ ,‬תהליכי‬
‫ההפרטה)‪ ,‬בחברה האזרחית (התפתחות דרמטית במספר הנושאים המטופלים על‬
‫ידי ארגונים לא ממשלתיים ובהיקפם)‪ ,‬בתקשורת (מעבר לתקשורת רב‪-‬ערוצית‬
‫בכל אמצעי המדיה) (דורון ולבל‪ ;)2003 ,‬וכן במוסדות התרבות‪ ,‬במערכות המשפט‪,‬‬
‫בצבא ובגזרות ובתחומים נוספים‪ ,‬שניכר בהם הקיבעון הפוליטי‪.‬‬
‫שינוי מבני פוליטי גדול עשוי‪ ,‬כך נראה‪ ,‬להיות פתאומי ומהיר‪ ,‬ומונחה על ידי‬
‫רעיון מכונן‪ ,‬הרי מהפכות המתרחשות בזמנים ומקומות שונים בעולם מתחוללות‬
‫"ללא אזהרה"‪ .‬המצאה טכנולוגית או רעיון יצירתי הטומנים בחובם חידוש מהפכני‬
‫מתאפשרים על ידי תנאים התומכים בהתפתחותם‪ .‬המהפכה הצרפתית‪ ,‬כמו‬
‫מהפכות אחרות‪ ,‬לא קרתה ִּבן לילה‪ .‬האמונה ב"חירות‪ ,‬שוויון‪ ,‬אחווה" התפתחה‬
‫במשך תקופה ארוכה על רקע מצוקה ודיכוי‪ ,‬אך רק כאשר קבוצת אזרחים קטנה‬
‫החליטה למרוד בסדר הישן‪ ,‬הבשילו התנאים להצטרפות אזרחים רבים למאמץ‬
‫המהפכני (‪ .)Doyle, 2002‬ניסוח הרעיונות המהפכניים והגשמתם לאחר מכן אינם‬
‫מחייבים בהכרח התאמה של זמן ומקום‪ .‬תורת "הפצת החדשנות" (‪Diffusion‬‬
‫‪ )of Innovations‬מלמדת‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬שרעיונות "מטיילים" ללא מעצור‪ ,‬מעבר‬
‫לזמן ומעבר לטריטוריות (‪ .)Rogers, 2003‬רעיון יישומי עשוי להתקבל בברכה‬
‫במקום אחד ועלול להידחות במקום אחר‪ .‬התקבלותו של הרעיון תלוי בגורמים‬
‫רבים ומגוונים הכוללים בין השאר גם את שיעור הפתיחות התרבותית לקליטת‬
‫חידושים‪ .‬כמו כן‪ ,‬הבשלת הרעיון עשויה להימשך תקופה ארוכה‪ ,‬המקשה על‬
‫מעקב אחר הקשר שבין הסיבה והמסובב‪ .‬שתי הדוגמאות המוצגות להלן מלמדות‬
‫על שינוי טכנולוגי שהביא לשינוי מבני גדול‪ .‬המקרה הראשון — המצאת אבק‬
‫השרפה (וליתר דיוק תחילת השימוש רחב ההיקף בו); והשני — המצאת מכונת‬
‫הדפוס‪.‬‬
‫השרפה והולדת הפרלמנט הבריטי‬
‫ֵ‬
‫מקרה ראשון‪ :‬השימוש באבק‬
‫ממרחק של מאות שנים קשה לנחש מה היה הרקע להתפתחות הפרלמנטריזם‬
‫הבריטי‪ .‬מכל מקום‪ ,‬הפרלמנטריזם בבריטניה לא החל מתוך פרץ של נדיבות או‬
‫בשל רצונו הכן של המונרך האבסולוטי להעניק זכויות וחירויות לנתיני הכתר‪.‬‬
‫הסיבה הייתה פשוטה יותר‪ :‬המלך היה זקוק לכסף‪ ,‬להרבה כסף‪ .‬טכנולוגיית‬
‫המלחמה השתנתה ונעשתה יקרה יותר‪ .‬בסוף המאה השש‪-‬עשרה ותחילת המאה‬
‫השבע‪-‬עשרה החל תהליך של מיקוח בין המלך‪ ,‬שביקש עזרה במימון המלחמות‬
‫שיזם‪ ,‬לבין האריסטוקרטיה (‪ .)Doron & Sened, 2001‬בעלי הנכסים האצילים‬
‫‪ 24‬גדעון דורון‬
‫הסכימו לעזור במימון הוצאות המלחמה‪ ,‬אך בתמורה דרשו מהמלך זכויות קניין‬
‫וזכויות אחרות‪.‬‬
‫עד לנקודה זו בהיסטוריה‪" ,‬סדרי העולם"‪ ,‬ובכללם תפקידי המלך‪ ,‬היו‬
‫ברורים‪ .‬על מנת לשמר את מעמדו הבכיר היה עליו להגן על נתיניו מפני איומים‬
‫חיצוניים‪ ,‬ולדאוג לשמירת החוק והסדר‪ .‬המלך סיפק "הגנה וצדק" ומימן מכספו‬
‫את הפעולות הנחוצות לשמירה על רווחת נתיניו‪ .‬הכסף למימון היה מגיע‬
‫משני מקורות‪ :‬מן התשלומים שגבה בעבור שימוש באדמותיו וממיסוי‪ .‬בעקבות‬
‫שרפה‪ ,‬אזלו‬
‫השינויים הטכנולוגיים באמצעי הלחימה‪ ,‬ובייחוד השימוש באבק ֵ‬
‫המשאבים הכלכליים של המלך‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬הוא פנה לנתיניו העשירים‬
‫בבקשה שישתתפו במימון הממלכה ובמימון מלחמותיו עם אויבי בריטניה ביבשת‬
‫(ספרד וצרפת) (ראו ‪.)North, 1986‬‬
‫תהליך המיקוח נמשך לכל אורכה של המאה השבע‪-‬עשרה בעת שלטונם‬
‫של המלכים אדוארד הראשון ואדוארד השני‪ .‬על מנת לשמור על מעמדו נאלץ‬
‫המלך לוותר על זכויות היתר שלו לטובת האצילים‪ .‬וכך‪ ,‬הזכויות‪ ,‬החירויות‪,‬‬
‫ומאוחר יותר — הזכות לחוקק‪ ,‬נקנו בכסף מידי הריבון‪ .‬המפגשים בין המלך לבין‬
‫נציגי האצולה מוסדו והפכו לתשתית של הפרלמנט הבריטי‪ .‬הרעיון שעל הריבון‬
‫(כלומר‪ ,‬המלך) להיפגש במקום קבוע עם נציגי משלמי המסים (קודם אצילים‪,‬‬
‫לאחר מכן כל האזרחים הגברים ומאז תחילת המאה העשרים גם הנשים)‪ ,‬עומד‬
‫בבסיס יישום הרעיון הפרלמנטרי‪ .‬אם בתחילת התהליך הייתה ריבונותו ומרותו‬
‫של המלך אבסולוטית‪ ,‬הרי מאות שנים מאוחר יותר עבר הכוח הפוליטי לידי‬
‫הפרלמנט‪ .‬מוסד המלוכה נהפך בסופו של התהליך לסמל לימי עבר מפוארים יותר‪,‬‬
‫ולדעת רבים מפוארים פחות‪.‬‬
‫מקרה שני‪ :‬המצאת הדפוס והפצת הרעיון הדמוקרטי‬
‫"ידע הוא כוח"‪ .‬האליטות הדתיות ומשמרי המסורות במערב הבינו היטב את‬
‫הקשר שבין ידע לבין עוצמה ובתוך כך לעוצמה פוליטית‪ .‬להוציא קבוצה אחת‪,‬‬
‫היהודים‪ ,‬שדאגו ללמד את בניהם קרוא וכתוב כדי שיוכלו להתפרנס ולשרוד‬
‫(‪ ,)Botticini & Eckstein, 2005‬מרבית אוכלוסיית המערב הייתה חשוכת ידע‪.‬‬
‫היכולת לקרוא ולכתוב הייתה נתונה בידיהם הבלעדיות של אנשי הכמורה —‬
‫האינטליגנציה של המאות הקודמות — והם שדאגו לשמר את מעמדם במשך‬
‫מאות שנים‪ .‬המצאת הדפוס שינתה את המצב ללא היכר‪.‬‬
‫היסטוריונית המדע‪ ,‬אליזבת אייזנשטיין (‪ ,)Eisenstein, 2005‬שחקרה את‬
‫ההתפתחויות שחלו בחברה בעקבות המצאתו של גוטנברג‪ ,‬מסיקה כי הדפוס‬
‫תרם לתחומים לא צפויים‪ .‬למשל‪ ,‬הוא תרם להגדרה וקביעה של תקן אחיד ביחס‬
‫אלקטרו‪-‬פבליקה ‪25‬‬
‫למרחב הגיאוגרפי על ידי ציור מפות והפצתן‪ ,‬לחלוקת זמן מקובלת באמצעות‬
‫לוחות שנה ויומנים ולפיתוח המדע על ידי הענקת היכולת לבדוק מחדש עובדות‪,‬‬
‫לקטלג אותן וכן לייצר מידע ולשמרו‪ .‬עם זאת‪ ,‬על מנת שהדפוס יהיה נחלת הכלל‪,‬‬
‫משהו נוסף צריך היה לקרות‪ .‬בנדיקט אנדרסון בספרו המכונן "קהילות מדומיינות"‬
‫(‪ )Anderson, 1983‬מתאר השתלשלות של תהליכים היסטוריים באמצעות מושג‬
‫שאותו הוא מכנה ה"קפיטליזם של הדפוס" (‪ .)Print Capitalism‬כמובן מספר רב‬
‫של ספרים התפרסמו עוד לפני המצאת הדפוס‪ .‬ואכן‪ ,‬עד שנת ‪ 1500‬הודפסו לפי‬
‫הערכה כ‪ 20-‬מליון ספרים (‪ .)Ibid: 41‬אך במהלך המאה השבע‪-‬עשרה הודפס לפי‬
‫אותה הערכה מספר גבוה פי עשרה של ספרים‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬השליטה במילה‬
‫הכתובה יצאה מידי הכנסייה‪ .‬הדפסת הספרים נעשתה בשפות שונות ורבות‪.‬‬
‫ליזמים היה אינטרס להפיץ את הטכנולוגיה החדשה ולהדפיס ספרים לציבור‬
‫הקוראים והכותבים המתרחב‪ .‬מכאן קצרה הדרך ללימודי קריאה וכתיבה ולמיסוד‬
‫המוסד שבו מלמדים בני נוער את המיומנויות הללו‪.‬‬
‫ייתכן שבתי ספר כמו שאנו מכירים אותם היום‪ ,‬שבהם מלמדים ילדים‬
‫מיומנויות קריאה וכתיבה וידע כללי‪ ,‬הם תוצרים גם של תהליכים אחרים‪ .‬יש‬
‫חוקרים הסבורים שבתי ספר שהוקמו בעת המהפכה התעשייתית — וכן חוקי‬
‫"חינוך החובה" שנחקקו על ידי הפרלמנט — הם לא יותר מאשר אמצעים לוויסות‬
‫הילדים העניים במטרה למנוע תחרות עם מבוגרים על מקומות עבודה (‪Piven‬‬
‫‪ .)& Cloward, 1993‬תקופת הילדות והנערות היא מושג שנעסוק בו בהמשך‪.‬‬
‫בנקודה זו חשוב לציין כי שני התהליכים השתלבו‪ :‬מהפכת הדפוס סיפקה‬
‫תכנים ואפשרויות לימוד לילדים שהוכנסו לבתי ספר‪ .‬התוצאה של התהליך היא‬
‫ההשכלה הגוברת של בוגרי מערכת בתי ספר‪ .‬ההשכלה הוציאה את המונופול‬
‫הפוליטי לא רק מן הריבון המסורתי (כלומר‪ ,‬מלכים ומנהיגי דת) אלא גם מן‬
‫המעמדות האריסטוקרטיים‪ ,‬שנהנו מזכויות יתר‪ ,‬שאותם רצו לשמר‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬לא‬
‫נתקשה לאתר גם היום מבנים פוליטיים המעניקים יתרונות היסטוריים למעמדות‬
‫הגבוהים בעלי המשאבים‪ .‬המבנים הפוליטיים בבריטניה — בית המלוכה‪ ,‬בית‬
‫הלורדים — הם כמובן שאריות מימים עברו‪ .‬התפיסה הדמוקרטית בארצות הברית‬
‫המכונה לעתים "דמוקרטיה מדיסונית" אף היא הסדר הרגיש ליתרונות והחסרונות‬
‫של הרוב ושל המיעוט‪ ,‬ומנסה לא לקפח את יתרונותיהם של המעמדות הגבוהים‬
‫(‪.)Dahl, 2003‬‬
‫‪ 26‬גדעון דורון‬
‫השינויים שיחולו בספרה הפוליטית בעקבות מהפכת האינטרנט‬
‫כאמור‪ ,‬מהפכת המידע נמצאת בחיתוליה ולפיכך נתקשה לומר מה יהיה‬
‫טיבו של ההסדר הפוליטי בעוד יובל אחד או שניים‪ .‬בכל זאת‪ ,‬מתוך הנחה שהדגם‬
‫הדמוקרטי לא ישתנה בתקופה זו באופן רדיקלי נסקור להלן רכיבים אחדים‬
‫המוכרים לנו זה כבר‪ ,‬ועל בסיסם נעצב מגמה עתידית‪.‬‬
‫מסעי בחירות‬
‫שימושי‬
‫ֵ‬
‫בשנת ‪ ,2008‬עת התחרה ברק אובמה על משרת הנשיא‪ ,‬כבר היו‬
‫ואפשרו גיוס כספים יעיל‪ ,‬הפצת‬
‫האינטרנט מפותחים‪ ,‬מהירים ורב‪-‬תכליתיים‪ִ ,‬‬
‫מידע יומיומי‪ ,‬הצגת חזונו של המנהיג ועוד (גלילי‪-‬צוקר‪.)2008 ,‬‬
‫למעשה‪ ,‬השימוש באינטרנט הוזיל את עלות מסעי הבחירות באופן ניכר‬
‫ואפשר סדרי יום גמישים יותר של המתמודדים‪ .‬אין עוד צורך באספות‪-‬עם‬
‫ִ‬
‫בכיכרות העיר‪ ,‬אם כי "אירועים" כאלה יוצרים הד תקשורתי וכתוצאה מכך נוצר‬
‫עניין גם בקרב הציבור הרחב; אין עוד צורך בחוגי בית‪ ,‬אם כי בחוגים כאלה אפשר‬
‫להגיע לרמת בירור נושאים גבוהה מהרגיל ולהיכרות אינטימית עם המועמדים;‬
‫אין עוד צורך בקפיצות ודילוגים ממקום למקום — אפשר אפילו לקיים כמה‬
‫מפגשים וירטואליים בו‪-‬זמנית‪ ,‬הרי "תמונות נעות" על מסכים ניידים ומסרים‬
‫אלקטרוניים המושמעים לאוזני הבוחרים עשויים לשמש תחליפים לתקשורת‬
‫מתווכת פחות‪.‬‬
‫כבר כיום "מועמדים אמיתיים" הם תופעה חולפת‪ ,‬שכן אנו נחשפים יותר‬
‫ויותר לתדמיות הנבחרים שעוצבו על ידי מומחים (דורון‪ .)1996 ,‬תדמיות אלה‬
‫מעוצבות על פי דרישות הקהל‪ ,‬כמו שאלה נמדדות בסקרי שוק‪ .‬במילים אחרות‪,‬‬
‫המועמד אמנם מדבר מגרונו ובהתאם לתפיסת עולמו‪ ,‬אך המילים הן מילותיהם‬
‫של יועצים‪ ,‬של כותבי נאומים ודומיהם (מאור‪.)2006 ,‬‬
‫חשוב לציין כי במקרים אלה מדובר לא רק על "פוליטיקה של אריזה"‪ ,‬אלא‬
‫אף על תוכן (‪ ;)Franklin, 2004‬לא רק על הבטחות‪ ,‬אלא גם על ביצוע‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫התחושה הכללית המתקיימת פעמים רבות בציבור שלפיה מועמדים מבטיחים‬
‫במסעי הבחירות דבר אחד ועושים לאחר בחירתם דבר אחר‪ ,‬מבוססת רק בחלקה‪.‬‬
‫כך למשל‪ ,‬שני החוקרים האמריקאים בדג' והופרברג הראו בסדרת מחקרים כי‬
‫הפער הקיים בין הבטחות הניתנות לבוחרים לפני בחירות ובין החלטות מדיניּות‬
‫המתקבלות אחרי הבחירות אינו גדול כמו שנוטים לחשוב‪ .‬לאחר שזכו מועמדים‬
‫משתדלים לקיים את הבטחותיהם‪ ,‬גם אם לעתים לא הצליחו במשימתם (‪Budge‬‬
‫אלקטרו‪-‬פבליקה ‪27‬‬
‫‪ .)& Hofferbert, 1990‬יתר על כן‪ ,‬בוושינגטון‪ ,‬כמו בבירות דמוקרטיות אחרות‪,‬‬
‫פועלים מאות ארגונים שמטרתם בקרה על ביצוע הבטחותיהם של נושאי‬
‫התפקידים השלטוניים‪.‬‬
‫ׁאנס‬
‫מי לא זוכר את פיטר סלרס‪ ,‬שגילם את המועמד הפוליטי האולטימטיבי ָש‬
‫גרדינר בסרט משנת ‪" ,1979‬להיות שם"‪ ,‬המבוסס על ספרו של יז'י קושינסקי‪ .‬גיבור‬
‫הסרט סובל מפיגור קל‪ ,‬נעשה פוליטיקאי‪ ,‬מתקדם במעלה ההיררכיה הפוליטית‬
‫בעודו משיב לשאלות על ידי ציטוטים מתכניות טלוויזיה‪ .‬אגב‪ ,‬בעת ממשלו של‬
‫רונלד רייגן בארצות הברית עלתה הטענה כי אף הוא ציטט מסרטים כאשר נקרא‬
‫להשיב לשאלות העיתונאים (‪ .)Green & MacColl, 1983‬בעולם האינטרנטי‪,‬‬
‫המרחק בין המועמדים לנבחרים יתקצר ויתרחק בו‪-‬זמנית‪ :‬תהיה תחושה של‬
‫ִקרבה אינטימית‪ ,‬אך זו תהיה מעוצבת על ידי מהנדסי תדמיות; ועם זאת‪ ,‬תהיה‬
‫גם בקרה אפקטיבית יותר על פעילות הנבחרים‪.‬‬
‫גיל המשתתפים בהליך הפוליטי‬
‫כאמור‪ ,‬בעקבות המהפכה התעשייתית‪ ,‬בתי הספר והחוקים שעיגנו את‬
‫חינוך החובה העניקו לילדים תקופת התפתחות מוגדרת‪ .‬בעקבות התחרות בשוק‬
‫העבודה שנטלו בה חלק גם הילדים‪ ,‬נציגי המבוגרים בפרלמנט הורידו מהילדים‬
‫ואפשרו להם תקופת נביטה ממושכת יותר‬
‫את האחריות לפרנסת המשפחה ִ‬
‫כהכנה לכניסה לעולם הבוגרים‪ .‬לחקיקה תועלתנית זו היה גיבוי נורמטיבי מובהק‬
‫גם מצדו של הוגה הדעות הליברלי ג'ון סטיוארט מיל (‪ ,)Mill, 1862‬שהבין היטב‬
‫את הקשר החיובי העשוי להתקיים בין חברה משכילה לבין ממשל של נציגים‪.‬‬
‫בזמננו‪ ,‬יכולת ההפעלה וכישורי השימוש של ילדים במכשור ההיי‪-‬טקי הן מן‬
‫המפורסמות‪ ,‬וכך גם גדלה משמעותית יכולתם של כמה מהם להשתכר ולפרנס‬
‫אחרים‪ .‬השפעה מחודשת כזו נחוצה גם בתחום הפוליטי‪ .‬דובר לעיל על הרעיון‬
‫הבסיסי של הפרלמנטריזם שהיה ועודנו "מפגש" של משלמי מסים‪ .‬במשך השנים‬
‫התפתח רעיון זה לכדי "זכות הצבעה אוניברסלית" (‪ .)Universal Suffrage‬זכות‬
‫זו התממשה לאחר שהאריסטוקרטיה‪ ,‬הבורגנות‪ ,‬כלל הגברים וכלל הנשים נכללו‬
‫— כל קבוצה בתורה — בהגדרת האזרח‪ .‬וכך‪ ,‬בדמוקרטיות המערביות שמתקיימת‬
‫בהן זכות ההצבעה האוניברסלית אין למנוע הצבעה על בסיס גזע‪ ,‬מין‪ ,‬אמונה‪,‬‬
‫השכלה‪ ,‬מעמד כלכלי או חברתי‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אין מניעה להפלות על בסיס גיל‪.‬‬
‫בכל אתר דמוקרטי מועמדים נדרשים להיות מעל גיל מסוים (למשל‪ ,‬מעל ‪ )21‬וכך‬
‫גם הבוחרים (למשל‪ ,‬מעל ‪ .)18‬דומה כי לא תהיה מניעה בעתיד להוריד את הגיל‬
‫המאפשר השתתפות בבחירות‪ .‬גיל ‪ 16 ,17‬או אפילו נמוך מכך עשוי בהחלט לשקף‬
‫‪ 28‬גדעון דורון‬
‫את מעמדם המתחזק של בני הנוער מבחינת הידע שלהם על אודות ההסדרים‬
‫הדמוקרטיים או מבחינת הפוטנציאל שלהם לרכוש ידע זה‪.‬‬
‫מאפייני הפוליטיקאים‬
‫במרוצת השנים חל שינוי במאפייני הנציגים שאותם הבוחרים שולחים‬
‫לפרלמנטים השונים‪ .‬מנקודת מבטו‪ ,‬יכול הבוחר להצביע לנציגיו על ידי בחירה‬
‫בין שני קריטריונים‪ :‬את הקריטריון הראשון אפשר לכנות "נציג טוב מאתנו"‪ ,‬ואת‬
‫השני — "נציג הדומה לנו"‪ .‬ההיסטוריה הפרלמנטרית שתוארה לעיל‪ ,‬הקשורה‬
‫לבחירת נציגים‪ ,‬החלה כבחירה בקריטריון הראשון‪ .‬נציגי האריסטוקרטיה בעלי‬
‫קשרי דם‪ ,‬המשתייכים למעמד מורם מן העם‪ ,‬הועדפו על פני מועמדים אחרים‪.‬‬
‫אחרי האצילים הוכנסה ְלמעגל הנציגות הבורגנות‪ ,‬שהייתה לה עדיפות מבחינת‬
‫תשלום מסים ונשיאה בנטל הרפובליקה‪ .‬וכך הלאה בדרגת המעמדות‪ .‬בתוך‬
‫"מעגלי העדיפים" הללו נוצר יתרון רב לעורכי דין ולאקדמאים בגין השכלתם‬
‫המשפטית הנחוצה להבנת "מסכת עצבי הממשל" ונושאי התמחותם והגמישות‬
‫בזמן המתאפשרת במקום עבודתם (‪ .)Deusch, 1966‬בישראל‪ ,‬עקב הדומיננטיות‬
‫של סדר היום הביטחוני בשיח הפוליטי‪ ,‬מתקיים בפוליטיקה יתרון יחסי לאנשים‬
‫בעלי רקע צבאי בכיר (‪.)Pery, 1983‬‬
‫למרות זיקתו של הקריטריון השני לאידיאל הדמוקרטי‪ ,‬העומד בבסיסו של‬
‫הפרלמנט ושל בחירת נציגי העם‪ ,‬במציאות הפוליטית ערך זה התממש רק בחלקו‬
‫(‪ .)Mill, 1862‬נבחרים המתמודדים באזורי בחירה חד‪-‬נציגיים (‪Single-Member‬‬
‫‪ )Districts‬עשויים לעתים להיבחר לפרלמנט מקרב אותה קבוצת אזרחים‪ .‬זאת‬
‫משום שתחרות פוליטית אזורית מחייבת גיוס משאבים הנמצאים ממילא בידי‬
‫המעמד הגבוה‪ .‬לפער שנוצר בכל מערכת פוליטית דמוקרטית בין הרצוי (העדפות‬
‫האזרחים) והמצוי (שיקוף העדפות אלו במוסדות הפוליטיים) סיבות שונות‪ .‬עם‬
‫הסיבות הללו נמנים בין היתר נטיות מגמתיות של האליטות השולטות המנסות‬
‫לשמר את מעמדן (‪ ,)Birnbaum, 2006‬פערים טכניים בשיטות בחירה הפועלים‬
‫לטובת קבוצה אחת ולא אחרת (‪ ,)Rae, 1967‬וכן אי‪-‬הבנה ואדישות כלפי התהליך‬
‫הדמוקרטי המאפיינות קבוצות מסוימות (‪.)Almond & Verba, 1963‬‬
‫דומה כי מהפכת המידע עשויה לטשטש את ההבדל בין שני הקריטריונים‪.‬‬
‫כבר ציינו את הגיל הצעיר שעשוי להוות יתרון לתהליך הדמוקרטי בעת מהפכת‬
‫המידע‪ .‬המחשבה שמועמד שולט במידע‪ ,‬ויותר מכך בידע‪ ,‬עשויה למשוך בוחרים‬
‫להצביע לפרלמנטרים צעירים‪ ,‬מקצועיים ויצירתיים‪ ,‬ולא בעבור אנשים בעלי‬
‫השקפת עולם זהה‪ .‬הנגישות הגדלה למקורות מידע מפחיתה אף היא פערים‬
‫הקיימים בין בוחרים לבין נבחרים‪ .‬מעמדם של נבחרי הציבור אשר אינם מצוידים‬
‫אלקטרו‪-‬פבליקה ‪29‬‬
‫בכלים הרלבנטיים לקבלת החלטות ראויות עומד אף הוא בסימן שאלה‪ .‬בנוסף‬
‫עולה גם השאלה אילו יתרונות יהיו לבעלי ניסיון בשעה שהעולם "מתחדש"‬
‫בקצב כה מואץ (‪ .)Toffler, 1970‬כלומר‪ ,‬על מנת שיוכל לבחור בין החלופות‬
‫המוצגות לפניו וכן לבחור את צוות עוזריו הטוב ביותר‪ ,‬נחוצים לנציג הפוליטי‬
‫העתידי כישורי החלטה ויכולת לעבד מידע וידע בינתחומי‪ .‬נראה כי בעתיד‪ ,‬איש‬
‫לא יוכל לתפקד ללא עזרה מקצועית מהימנה‪.‬‬
‫מבנה הממשל והמנהל‬
‫חלוקת הסמכויות בין שלוש רשויות הממשל‪ :‬מבצעת‪ ,‬שופטת ומחוקקת‪,‬‬
‫מניחה ידע מקצועי רק אצל שתי הראשונות‪ .‬ידע מקצועי מבוסס גם על מידע‬
‫מקצועי‪ ,‬אך שני מושגים אלה אינם זהים‪ .‬מידע יהיה חסר ערך‪ ,‬או בעל ערך‬
‫המוגבל לסקרנים ולחובבי טריוויה בלבד‪ ,‬אם הוא לא יאורגן באופן שיאפשר את‬
‫קידום ענייני המדינה‪ .‬כך למשל‪ ,‬אימוץ דגמים על בסיס מידע הנוגע לשיטות‬
‫ניהול או לתכניות מדיניות אשר יושמו בארצות אחרות עלול להוליך לתוצאות‬
‫הרסניות‪ .‬כך למשל מתאר אהרון וילדווסקי (‪ )Wildavsky, 1974‬את הסיבות‬
‫לכישלון שיטת התקצוב האמריקאית הידועה בשם ‪( PPBS‬מערכת תכנון‪-‬תכנות‪-‬‬
‫תקצוב)‪ .‬כישלון זה נבע מאי היכולת להתאים את השיטה לאופי התפקוד של‬
‫הפוליטיקאים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬עיבוד המידע והתאמתו למציאות הפוליטית‪-‬חברתית‪,‬‬
‫על בסיס כללים וקריטריונים מדעיים שנבחנו ברמה עיונית ומעשית‪ ,‬הוא רלבנטי‬
‫ובעל חשיבות רבה‪.‬‬
‫באופן דומה‪ ,‬בעולם מורכב ומסובך‪ ,‬היכולת לחוקק אינה יכולה להישען‬
‫על ידע והתמחות דיסציפלינרית צרה‪" .‬תפקידו של החוק"‪ ,‬כותב רוברט נורת'‪,‬‬
‫הוא "למנוע קונפליקט‪ ,‬לפתור קונפליקט או להגביל תחולת הקונפליקט למגבלות‬
‫מוסכמות" (‪ .)North, 1986‬כלומר‪ ,‬יש למצוא שיווי משקל בין דרישותיהן של‬
‫קבוצות שונות‪ ,‬בין הצורך לחדש ובין הסיכונים שבעשייה‪ ,‬מול המחירים שיש‬
‫לשלם בגין אי עשייה‪ .‬וכך‪ ,‬כדי לחוקק חוקים שלא תהיינה להם השלכות עתידיות‬
‫מזיקות — יש לפתח תובנות ומיומנויות אינטר‪-‬דיסציפלינריות (בינתחומיות)‪ .‬אם‬
‫כן‪ ,‬ייתכן שהצד המקצועי יושאר לאנשי המקצוע המתמחים כל איש ואישה‬
‫בתחום מסוים‪ ,‬ואילו הבחירה בין החלופות השונות תישאר בידי הפוליטיקאי‬
‫נציג הציבור‪.‬‬
‫יוצא מכך שמהפכת המידע לא רק מחדדת את ההבחנה בין אנשי מקצוע‬
‫המופקדים על ביצועים יעילים (‪ ,)Efficient‬מועילים (‪ )Effective‬וחוקיים‪ ,‬אלא‬
‫גם מתעלת את הדגמים של המשטרים הדמוקרטיים השונים לכיוון של דגם אחד‬
‫המייצג "ממשלת מקצוענים"‪ .‬ממשלה זו מתאימה במידה רבה יותר למשטרים‬
‫‪ 30‬גדעון דורון‬
‫נשיאותיים ובמידה פחותה לאלה הפרלמנטריים (דורון‪ .)2006 ,‬המהפכה מעניקה‬
‫גם כלי עבודה לפוליטיקאים שיהיו כעזר לקבלת החלטות‪ .‬בהמשך נדון ביכולת‬
‫להשתמש במשאלי עם לטיוב ההחלטות‪ .‬כאן נזכיר את האפשרות שמהפכת‬
‫טכנולוגיית המידע מספקת לטשטש את חשיבות הסוגיה הניהולית המובהקת‪:‬‬
‫האם להטיל את סמכויות השליטה על מרכז שלטוני השומר אצלו את סמכויות‬
‫הניהול‪ ,‬ומאפשר לסניפים המקומיים לפעול רק באמצעות פעולות שגרתיות‪ ,‬או‬
‫לחלופין לבזר סמכויות על ידי הענקת סמכויות ניהול מלאות לסניפים בפריפריה‪.‬‬
‫מדובר כאן בשאלת ביזור סמכויות‪ ,‬ניהול או דיסנטרליזציה (‪.)Decentralization‬‬
‫שאלה זו עוסקת במיקום של אתרים העוסקים בקבלת ההחלטות הציבוריות‬
‫וקרבתן המרבית של יחידות הביצוע אל האזרחים מקבלי השירות (& ‪Reichard‬‬
‫ִ‬
‫‪.)Borgonvi, 2007‬‬
‫אם בעבר נחלקו הדעות בשאלת הזהות והמיקום ההיררכי בארגונו של בעל‬
‫הסמכות‪ ,‬הרי דיון כזה מתקיים כיום רק לעתים רחוקות‪ .‬בעבר נסב הדיון על‬
‫שאלות של זמן תגובה לבעיה ושל איכות ההחלטה‪ .‬על פי רוב‪ ,‬הוגדרו שאלות‬
‫אלה בין השאר כפונקציה של איכות‪ ,‬של מיומנות ושל מרחק מקבל ההחלטה‬
‫ממקום האירוע‪ .‬אך כיום נמנעים אותם עיכובים‪ ,‬שכן החידושים הטכנולוגיים‬
‫מאפשרים העברה של החלטות דו‪-‬כיווניות במהירות הבזק‪ ,‬יצירת פורומים של‬
‫מקבלי החלטות בכל מקום וכן התייעצות עם מי שצריך ובשעה שצריך‪ .‬לפיכך‪,‬‬
‫בעידן הטכנולוגי השאלה היכן ימוקם פיזית מטה מקבלי ההחלטות אינה חשובה‪,‬‬
‫מלבד אולי העיקרון הסמלי או הפוליטי שבה‪.‬‬
‫המקום המדויק שמקבל ההחלטות יושב בו פחות חשוב מסוג הפונקציות‬
‫וייחודיות הידע שבהם הוא ניחן‪ .‬בשגרת עבודה נטולת אתגרים מיוחדים‪,‬‬
‫היכולת לבנות מפרטי תגובה אוטומטיים למרבית הבקשות היא גבוהה מאוד‪.‬‬
‫ההיררכיה הארגונית שהייתה בנויה בעבר על מקבלי החלטות מנוסים כוללת‬
‫כבר היום מנהלים ויועצים צעירים‪ ,‬יצירתיים‪ ,‬הממציאים תגובות לבעיות‪ ,‬ללא‬
‫זיכרון ארגוני‪ .‬בשל התחכום הטכנולוגי המאפשר חיפוש מהיר של חלופות‪ ,‬עבודת‬
‫המנהל מונחית יותר ויותר לפי דגם הסריקה המעורבת (‪ )Mix Screening‬ופחות‬
‫ִ‬
‫לפי הדגם התוספתי שצייּנו בראשית מאמר זה (‪ .)Etzioni, 1967‬כלומר‪ ,‬קודם כול‬
‫בוחנים בכל מקום את הפתרונות שהופעלו כבר בעבר לבעיות דומות (ואפשר‬
‫לאתר זאת במהירות רבה לאחר הגדרת הבעיה)‪ ,‬ואם נמצא פתרון – הוא מאומץ;‬
‫אם פתרון משביע רצון לא נמצא – מאמצים פתרון חדש‪.‬‬
‫אלקטרו‪-‬פבליקה ‪31‬‬
‫דמוקרטיה ישירה — משאלי עם‬
‫ככל שמספר האזרחים גדול יותר כך ממילא ההסדר הדמוקרטי נעשה פחות‬
‫ישיר‪ .‬קנת' ארו (‪ )Arrow, 1951‬ושלושה דורות של חוקרי "הבחירה החברתית" שבאו‬
‫בעקבותיו לימדו אותנו כי איאפשר לייצר שיטה שתשקף את העדפות האזרחים‪.‬‬
‫הניהול הפוליטי של החברה צריך להיעשות על ידי קבוצה נבחרת‪ .‬הבעיה היא‬
‫שככל שהקבוצה "המחליטה" גדולה יותר‪ ,‬כך הרצון להשתתף בהליכים ובהסדרים‬
‫קטן‪ ,‬וכתוצאה מכך רמת הניהול ואיכותו נחלשים‪ .‬ב"קבוצה‬
‫הדמוקרטיים ֵ‬
‫הלטנטית" בלשונו של אולסון (‪ )Olson, 1965‬מצויים "טרמפיסטים" (‪)Free-Riders‬‬
‫רבים‪" .‬טרמפיסטים" אלה מוכנים להרוויח מן התועלות הנובעות מפעולות‬
‫המדינה (קרי ביטחון‪ ,‬חוק וסדר) בלי לתרום מכספם או מזמנם לתהליכי הייצור‪.‬‬
‫משתמטי מס ומשתמטים מגיוס לצבא הם טרמפיסטים טיפוסיים‪ .‬והרי הציבור‬
‫בכללותו הוא הקבוצה הלטנטית הגדולה ביותר המאפשרת לקבוצה "המיוחסת"‬
‫(האליטה השלטת) לנהל בעצמה את ענייני הממלכה‪ ,‬למרות היותה קטנה‪.‬‬
‫עניין חוסר ההשתתפות של פרטים מסוימים בהליכים הקולקטיביים הוא‬
‫מטריד מאוד‪ ,‬אך ייתכן כי אם נקטין את "עלות ההשתתפות" הישירה של הפרטים‬
‫עד למינימום‪ ,‬נסלק חלק מתופעת הטרמפיסטים‪ .‬רייקר ואורדישוק ניסחו מודל‬
‫המכיל את הרכיבים שהפרט מביא בחשבון בבואו להחליט אם להשתתף בפעילות‬
‫קולקטיבית (‪ .)Collective Action‬רכיבים אלה כוללים את מספר המשתתפים (הרי‬
‫קטן הסיכוי להשפיע על התוצאה)‪ ,‬התועלת שמניב המחליט‬
‫ככל שמספר זה גדול‪ֵ ,‬‬
‫מן התוצאה‪ ,‬התועלת שמניב המחליט מתהליך ההשתתפות‪ ,‬והעלות הישירה של‬
‫ההשתתפות (‪ .)Riker & Ordeshook, 1973‬יוצא מכך‪ ,‬למשל‪ ,‬כי אם במקום ללכת‬
‫פיזית לבחירות הנערכות בקלפיות‪ ,‬נערוך בחירות באינטרנט מביתנו‪ ,‬תצומצם‬
‫עלות ההשתתפות הישירה הכרוכה בהשקעת זמן‪ ,‬תצומצם אי‪-‬הנוחות למצביע‬
‫וכדומה‪ .‬הורדת עלות ההשתתפות לפרטים עשויה לצמצם את בעיית הלא‪-‬‬
‫בוחרים (‪ )Non-voters‬ותעלה ממילא את שיעור ההשתתפות בבחירות‪ .‬מסקנה זו‬
‫מתחזקת נוכח הסבריו של חתן פרס נובל לכלכלה ג'ון הרסני למניעי ההתנהגות‬
‫הקולקטיבית‪ .‬הרסני הציע את המושג "תועלת אמפתית" (‪)Empathetic Utility‬‬
‫כהסבר לכך שאנשים יפעלו לטובת אינטרס ציבורי או למטרות משותפות אחרות‬
‫אם עלות הפעולה שיישאו בה תהיה נמוכה (‪ .)Harsanyi, 1969‬עלות הצבעה‬
‫אינטרנטית היא נמוכה‪ ,‬אך ייתכן שאפילו המאמץ הזניח הנדרש לא יניע גולשים‬
‫"מנוכרים" או "אדישים" (שני מושגים המשמשים במחקר לציין "לא‪-‬בוחרים")‬
‫להשתתף בהליך בחירות זה או אחר‪.‬‬
‫‪ 32‬גדעון דורון‬
‫השאלה אם שיעור השתתפות גבוה של כלל האזרחים (אפילו אלה שאינם‬
‫מתעניינים בפוליטיקה) הוא דבר רצוי בדמוקרטיה היא פוליטית ועקרונית‪ .‬בכל‬
‫מקרה‪ ,‬סוגיית הבטחת אמינות ההצבעה שמתנגדי האפליקציות האלקטרוניות‬
‫מעלים מדי פעם ביחס להליך הבחירות היא טכנית במהותה ולפיכך פתירה‪ .‬המצב‬
‫שונה כאשר מדובר בפער הדיגיטלי הקיים בין אנשים וקבוצות‪ ,‬העלול לגרום‬
‫להטיית התוצאות לטובת הקבוצות והמועמדים אשר מכירים את הטכנולוגיות‬
‫החדשות ומשתמשים בהן‪ .‬אלא שמצב זה דומה לפערים הקיימים בדמוקרטיה‬
‫בין משכילים וחסרי השכלה או בין אלה שבידם מצויים המשאבים הנחוצים כדי‬
‫להשיג להם יתרונות תחרותיים לבין אלה שהמשאבים לא מצויים בידם‪ .‬השימוש‬
‫הנפוץ באינטרנט מצמצם כנראה פערים אלה לעומת המצב הקיים‪ ,‬אך אינו מונע‬
‫אותם‪.‬‬
‫כאשר תיפתר אבטחת התהליך‪ ,‬אפשר יהיה להאיץ את השימוש במשאלי עם‪.‬‬
‫משאל עם הוא כלי דמוקרטי חשוב שמשטרים משתמשים בו כדי לאשרר החלטות‬
‫או לקבל את המלצת הציבור ביחס לאופן ניהול מדיניות‪ .‬חשיבותם טמונה בכך‬
‫שהם ממוקדים בדרך כלל בנושאים ובתכניות‪ ,‬ולא ּבַ אישים האמונים עליהם‪.‬‬
‫המשאל דומה לסקר גדול שבו הציבור מתבקש לחוות את דעתו בנושא מסוים‪ .‬גם‬
‫כאן שאלות של תקפות קיימות לגבי ניסוח השאלות‪ ,‬גודל המדגם‪ ,‬שיטת העיבוד‬
‫והלגיטימציה שהממצאים מעניקים‪ .‬אין ספק שהתוצאות המתקבלות במשאל‬
‫אינטרנטי תהיינה בעתיד הקרוב שונות מאלה המתקבלות במשאל המתבסס על‬
‫הצבעה פיזית בקלפי‪ .‬זאת משום שקבוצת המשתמשים באינטרנט היא קטנה‬
‫משמעותית מאוכלוסיית הבוחרים‪ .‬עם זאת‪ ,‬תהליך החפיפה בין שתי הקבוצות‬
‫מתרחש בקצב מואץ‪ ,‬כך שגם בעיה זו‪ ,‬כמו השאלות שעלו קודם‪ ,‬היא טכנית‪,‬‬
‫פוליטית ולא עקרונית — ולכן פתירה‪.‬‬
‫מסקנות‬
‫בשנים האחרונות יש הרואים ב"עתידנות" דיסציפלינה מדעית (פסיג‪.)2008 ,‬‬
‫אין זה אומר שהדגמים העתידיים מבוססים על תרחישים מלומדים במגזרי‬
‫הסתברות שונים‪ .‬הניתוח לעיל מניח את הנחת הליניאריות לגבי ההתפתחות‬
‫במציאות‪ ,‬ביחס לסיבתיות האירועים‪ .‬עם זאת‪ ,‬חשוב לסייג ב"הערת אזהרה"‪:‬‬
‫הליניאריות היא הנחה‪ ,‬ותו לא‪ .‬במדעי החברה מתקיימים קשרים סיבתיים‬
‫מסוגים שונים‪ :‬מעגליים‪ ,‬דיאלקטיים‪ ,‬תגובת‪-‬משוב‪ .‬כמובן קיימים גם קשרים שאי‬
‫אפשר לחזותם מראש‪ .‬למרות זאת‪ ,‬חשוב גם מבחינה נורמטיבית לומר משהו על‬
‫העתיד‪ ,‬שכן ללא תמונת עתיד‪ ,‬כיצד נקבל החלטות בהווה? להלן אתמקד בשלוש‬
‫סוגיות העשויות להשפיע על הניתוח העתידני‪.‬‬
‫אלקטרו‪-‬פבליקה ‪33‬‬
‫איך מביאים את הבוחרים לצפות באתר פוליטי ולהשתמש במידע הקיים‬
‫בו? יש הסוברים כי אם ניתן שירות מסוים לאזרחים‪ ,‬הם ישתמשו בו‪ .‬שימוש‬
‫באינטרנט במסעי בחירות או במשאלי עם מתבסס על הנחה זו‪ .‬שיעור המצביעים‬
‫בארצות הברית בשנת ‪ 2008‬היה גבוה יחסית לשיעורם בסיבובי בחירות קודמים‪.‬‬
‫ייתכן כי הגידול בשיעור ההצבעה נבע מאטרקטיביות המועמדים ואינטנסיביות‬
‫התחרות‪ ,‬ולא בהכרח מהשימוש באינטרנט וחשיפת הבוחרים למידע הקיים בו‪.‬‬
‫בישראל‪ ,‬על פי אתר הכנסת‪ ,‬עלה אמנם שיעור ההצבעה ב‪ 2009-‬בשני אחוזים‬
‫לעומת ‪ ;2006‬ועם זאת‪ ,‬מחקרים שנערכו בנושא חושפים רמת ידע פוליטי ירודה‬
‫בקרב בני נוער המצביעים לראשונה‪ .‬סקר שביצע מכון הסקרים "מאגר מוחות"‬
‫בשנת ‪ 2006‬בעבור "המרכז הבינתחומי ללימודי אזרחות" באוניברסיטת חיפה‬
‫מגלה כי כשני שלישים מהצעירים אינם מתכוונים להצביע וכי כ‪ 20-‬אחוז מהם‬
‫שואבים את המידע שלהם על המערכת הפוליטית מתכנית הטלוויזיה הסטירית‬
‫"ארץ נהדרת"‪ .‬איך מניעים את הבוחרים להיחשף למידע פוליטי באינטרנט ולעבד‬
‫אותו לכלל החלטה? שאלה זו פתוחה ותיפתר על ידי ניסוי וטעייה‪.‬‬
‫סוגיות הגבולות והגלובליזציה‪ .‬בעידן המידע‪ ,‬המושג מדינת‪-‬לאום המוקפת‬
‫גבולות בינלאומיים אשר מבדלים אותה ממדינות אחרות מאבד מעט ממשמעותו‪,‬‬
‫שכן למידע האינטרנטי אין גבולות‪ .‬חסימת המידע שנעשית היום במדינות‬
‫טוטליטריות כמו צפון קוריאה ואירן ובמקומות אחרים היא ניסיון שנועד לכישלון‪.‬‬
‫המידע הנגיש‪ ,‬הזמין והזול שינה כבר את פני עולם הכלכלה והעסקים ואין ספק‬
‫שישנה גם את עולם הפוליטיקה‪ .‬האנגלית‪ ,‬שהחליפה את הצרפתית כשפה‬
‫בינלאומית‪ ,‬נעשתה זה כבר שפתם הראשית של ילדים רבים‪.‬‬
‫הטכנולוגיה הגלובלית חוצת הגבולות — ובייחוד אמצעי התקשורת המגוונים‬
‫והזמינים — מאפשרת טיפול בנושאים שנוהגים לכנותם "אפקטים של צד שלישי"‪.‬‬
‫נושאים אלה נוצרים במדינה אחת ומשפיעים על מדינה אחרת‪ .‬במילים אחרות‪,‬‬
‫בעיות של זיהום סביבתי הפכו מבעיות מקומיות מדיניֹות לבעיות בינלאומיות‬
‫גלובליות‪ .‬לא ברור אם המגמה המתקיימת באירופה‪ ,‬שבה מדינות חוברות זו לזו‬
‫לכדי גוש יבשתי‪-‬פוליטי גדול‪ ,‬בדומה לארצות הברית‪ ,‬תתקיים גם במזרח הרחוק‪,‬‬
‫בדרום אמריקה ובמקומות אחרים‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬טכנולוגיות המידע הקיימות‬
‫תהפוכנה משימות אלה לקלות עד מאוד‪.‬‬
‫קהילות חיצוניות של אזרחים‪ .‬אם המיקום הפיזי של האזרח‪ ,‬לרבות מקום‬
‫מגוריו ועבודתו‪ ,‬ייעשה בעתיד פחות חשוב‪ ,‬ולעומת זאת הזהות וההזדהות‬
‫הפוליטיים שלו יגברו‪ ,‬הרי מהפכת המידע תחייב הערכה מחדש של יחסי מדינת‬
‫האם ואזרחיה הגרים מחוץ לגבולות המדינה (שורר‪-‬זלצר‪ .)2007 ,‬במילים אחרות‪,‬‬
‫מדינת האם תהפוך למעין מטה (‪ )Headquarters‬לאזרחים הגרים מסיבות שונות‬
‫‪ 34‬גדעון דורון‬
‫מחוץ לגבולותיה‪ .‬מצב זה אינו פשוט משום ששיעור השוהים מחוץ לגבולות‬
‫המולדת עשוי בהחלט להשפיע על תוצאות הבחירות‪ ,‬על הרכב הפרלמנט ובתוך‬
‫כך על תהליכי קבלת החלטות‪ .‬גם בהקשר זה‪ ,‬מהפכת המידע תבליט סוגיות‬
‫נורמטיביות ומנהלתיות‪ ,‬אשר העיסוק בהן ימשיך ויעסיק את השחקנים בספרה‬
‫הפוליטית‪.‬‬
‫אלקטרו‪-‬פבליקה ‪35‬‬
‫רשימת מקורות‬
‫גלילי‪-‬צוקר‪ ,‬א‪ .)2008( .‬פוליטיקה תקשורתית בת זמננו‪ .‬תל אביב‪ :‬הוצאת‬
‫רמות‪.‬‬
‫דורון‪ ,‬ג‪ .)1996( .‬אסטרטגיה של בחירות‪ .‬רחובות‪ :‬כיוונים‪.‬‬
‫דורון‪ ,‬ג‪ .)2006( .‬משטר נשיאותי לישראל‪ .‬ירושלים‪ :‬כרמל‪.‬‬
‫דורון‪ ,‬ג‪ ,.‬ולבל‪ ,‬א‪ .)2003( .‬פוליטיקה של שכול‪ .‬תל אביב‪ :‬הוצאת הקיבוץ‬
‫המאוחד‪.‬‬
‫מאור‪ ,‬י‪ .)2006( .‬סודות של כותב נאומים‪ .‬תל אביב‪ :‬ידיעות אחרונות‪.‬‬
‫פסיג‪ ,‬ד‪ .)2008( .‬צופן העתיד‪ :‬מבחן העתיד של ישראל‪ .‬תל אביב‪ :‬ידיעות‬
‫אחרונות‪.‬‬
‫קורן‪ ,‬ד‪ ,.‬ושפירא‪ ,‬ב‪ .)1997( .‬קואליציות — הפוליטיקה הישראלית ‪ 50‬שנים‬
‫—‪ 100‬אירועים‪ .‬תל אביב‪ :‬זמורה ביתן‪.‬‬
‫שורר‪-‬זלצר‪ ,‬מ‪ .)2007( .‬חליפין של זהות ותמיכה‪ :‬רכישת הזהות ומכירת‬
‫התמיכה על ידי יהודי ברית המועצות לשעבר בישראל‪ ,‬גרמניה וארצות‬
‫הברית‪ .‬עבודת דוקטורט‪ .‬אוניברסיטת תל אביב‪.‬‬
‫‪Almond, G., Verba, S. (1963). The Civic Culture. Princeton: Princeton‬‬
‫‪University Press.‬‬
‫‪Anderson, B. (1983). Imagined Communities. London: Verso.‬‬
‫‪Arrow, K. (1951). Social Choice and Individual Values. New Haven: Yale‬‬
‫‪University Press.‬‬
‫‪Barnett, N.M. (Ed.) (1996). "The politics of uniqueness: the status of the‬‬
‫‪Israeli case". In: N.M. Barnett (Ed.), Israel in Comparative Perspective:‬‬
‫‪Challenging the Conventional Wisdom (pp. 3-17). Albany, NY: SUNY‬‬
‫‪Press.‬‬
‫ גדעון דורון‬36
Birnbaum, P. (2006). "Institutionalization of Power and Integration of
Ruling Élites: A Comparative Analysis". European Journal of Political
Research 6, May, pp. 105–115.
Botticini, M., Eckstien, Z. (2005). "Jewish Occupational Selection,
Education, restrictions, or Minorities". Journal of Economic History
65(4), December, pp. 922-948.
Braybrooke, D., Lindblom, C. (1963). A Strategy of Decision. New York:
The Free Press.
Budge, I., Hofferbert, R.I. (1990). "Mandates and Policy Outputs: U.S.
Party Platforms and Federal Expenditures". American Political Science
Review 84, pp. 111–131.
Dahl, R. (2003). "Medisonian Democracy". In: R. Dahl, I. Shapiro & J.A.
Cheibub (Eds.), The Democracy Sourcebook. Cambridge, Mass.: MIT
press. pp. 207-216.
Deutsch, W.K. (1966). The Nerves of Government: model of Political
Communication and Control. New York: The Free Press.
Doron, G., Sened, I. (2001). Political Bargaining. London: Sage.
Doyle, W. (2002). The Oxford History of the French Revolution. Oxford:
Oxford University Press.
Eisenstein, L.E. (2005). The Printing Revolution in Early Modern Europe.
London: Cambridge University Press.
Etzioni, A. (1967). "Mix Scanning: A Third Approach to Decision-Making".
Public Administration Review 27, pp. 385–392.
Franklin, B. (2004). Packaging Politics. London: Hodder, 2nd Edition.
Green, M., MacColl, G. (1983). There He Goes Again: Ronald Reagan's
Reign of Error. New York: Pantheon Books.
Harsanyi, J. (1969). "Rational Models of Political Behavior vs. Functionalist
and Conformist Theories". World Politics 21(4), July, pp. 513-538.
37 ‫פבליקה‬-‫אלקטרו‬
Mill, J.S. (1862). Considerations on Representative Government. New
York: Harper and Brothers.
North, D. (1986). "Institutions, Economic Growth and Freedom: An
Historical Introduction". In: M.A. Walker (Ed.), Freedom, Democracy
and Economic Welfare I, Proceedings of International Symposium.
Vancouver: The Fraser Institute.
North, R. (1968). "Conflict, Political Aspects". In: D. Shills (Ed.),
International Encyclopedia of Social Sciences. New York: The Free
Press.
Olson, M. (1965). The Logic of Collective Action. Cambridge: Harvard
University Press.
Peri, Y. (1983). Between Battles and Ballots. Cambridge: Cambridge
University Press.
Piven, F.F., Cloward, R. (1993). Regulating the Poor: The Functions of
Public Welfare. New York: Vintage.
Rae, D. (1967). The Political Consequences of Electoral laws. New Haven:
Yale University Press.
Reichard, C., Borgonovi, E. (2007). "EGPA Symposium: Decentralization
as a Concept in Public Sector reforms, Features, Impact and
Implications". International Review of Administrative Sciences 73(1),
March.
Riker, W., Ordeshook, P. (1973). An Introduction to Positive Political
Theory. Englewood Cliffs, New Jersey: Prentice-Hall.
Rogers, M.E. (2003). Diffusion of Innovations. New York City: Free Press.
Shachar, R., Shamir, M. (1996). "Estimating Vote Persistence Sources
Without Panel Data". Political Analysis 6, pp. 107-124.
Toffler, A. (1970). Future Shock. New York: Random House.
Wildavsky, A. (1974). The Politics of the Budgetary Process. 2nd Edition.
Boston: Little Brown.