נהוג לומר כי העולם שייך לצעירים

‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫בית הספר למדיניות ציבורית‬
‫מדיניות צעירים בישראל‬
‫עבור רונית עמית מנהלת קרן גנדיר‬
‫מוגש כנייר מדיניות מסכם‬
‫‪ 10‬ספטמבר ‪8112‬‬
‫מגישה ‪:‬‬
‫שרון לבל‬
‫‪1‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫נושא‬
‫עמוד‬
‫תקציר מנהלים‬
‫‪3‬‬
‫הקדמה‬
‫‪4‬‬
‫רקע – שינוי בתפיסת מעגל החיים‬
‫‪4‬‬
‫תחום הצעירים בעולם‬
‫‪6‬‬
‫ישראל ותחום הצעירים‬
‫‪7‬‬
‫משמעותה של התנהלות מסוג זה‬
‫‪7‬‬
‫חלופות – חלופה א' – עידוד רשויות מקומיות לפיתוח שירותים‬
‫‪8‬‬
‫חלופה ב' – הקמת צוות בין משרדי במשרד רה"מ‬
‫‪9‬‬
‫חלופה ג' – הקמת רשות לאומית לצעירים‬
‫‪01‬‬
‫בחינת החלופות לפי קריטריונים‬
‫‪00‬‬
‫צמצום התופעה הבלתי רצויה‬
‫‪00‬‬
‫עלויות‬
‫‪00‬‬
‫ישימות פוליטית‬
‫‪01‬‬
‫מקדם לקראת שינוי יציב‬
‫‪03‬‬
‫אחריות המדינה להובלת התחום‬
‫‪03‬‬
‫טבלת הערכת החלופות‬
‫‪04‬‬
‫נספח אסטרטגי‬
‫‪01‬‬
‫מיפוי שחקנים מרכזיים‬
‫‪06‬‬
‫שאלת היישימות‬
‫‪07‬‬
‫אסטרטגיות פעולה לקרן‬
‫‪08‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫‪10‬‬
‫נספחים‬
‫‪13‬‬
‫‪2‬‬
‫תקציר מנהלים‬
‫כ – ‪ 0882%‬מאוכלוסיית ישראל צעירים (בגילאי ‪ )02-82‬המהווים את דור העתיד‪ 8‬ככלל הצעירים בעולם‪,‬‬
‫עליהם להתמודד עם המעבר מהתבגרות לבגרות‪ 8‬בשלב זה הצעירים‪ ,‬עומדים מול הצמתים המרכזיות‬
‫בחייהם‪ ,‬ונדרשים לקבל החלטות שישפיעו על עתידם כפרטים ועל עתיד החברה כולה‪ 8‬אולם‪ ,‬דווקא בשלב‬
‫זה‪ ,‬מוצאים עצמם מחוץ למסגרת מכוונת וללא כתובת לפנות אליה‪8‬‬
‫בישראל‪ ,‬מגוון מענים לצעירים הניתנים באמצעות מערכות ממלכתיות וארגוני מגזר שלישי‪ 8‬אולם‪ ,‬אלו‬
‫ניתנים באופן שיורי‪ ,‬סקטוריאלי וללא יד מכוונת‪ 8‬מצב זה מוביל לכך שהצעירים אינם ממצים את‬
‫הפוטנציאל האישי שלהם‪ 8‬לתופעה זו השלכות כלכליות וחברתיות הכרוכות בבזבוז כלכלי‪ ,‬אי מיצוי ההון‬
‫האנושי ופגיעה בחופש למימוש עצמי‪ 8‬מתוך כך‪ ,‬מוגדרת הבעיה בנייר כהעדר יד מכוונת בתחום המדיניות‬
‫לצעירים בישראל‪.‬‬
‫הנייר מציג שלוש חלופות להתמודדות המדינה עם תופעות אלו אשר יבחנו לאור קריטריונים כלכליים‪,‬‬
‫פוליטיים וערכיים‪ 8‬תוך שימת דגש על החלופה המועדפת – הקמת צוות בין משרדי במשרד רה"מ‪8‬‬
‫לנייר מצורף נספח אסטרטגי הכולל המלצות אופרטיביות לפעילות הקרן לקידום החלופה המועדפת‪8‬‬
‫‪3‬‬
‫הקדמה‬
‫נהוג לומר כי "העולם שייך לצעירים"‪ ,‬משפט זה מקפל בתוכו כלל ההזדמנויות והסיכונים העומדים בפני‬
‫צעירים‪ 8‬אולם‪ ,‬מיהם צעירים אלו? והאם מערכות המדיניות מכוונות אליהם? תשובות לשאלות אלו‬
‫תלויות בהקשר ובתפיסות העולם העומדות במרחב החברתי‪ 8‬נייר זה יעסוק בשאלות אלו דרך בחינת‬
‫המדינות לצעירים‪ 8‬במרכז הנייר תבחן המדיניות הקיימת בעבור צעירים בישראל‪ 8‬בחינה זו תגזור חלופות‬
‫העומדות בפני המדינה בכינון מדיניות לצעירים‪ 8‬הסתכלות ברמת המאקרו‪ ,‬נובעת מאחר ותחום הצעירים‬
‫דורש הסתכלות מולטי ‪ -‬דיסציפלינארית החוצה אחריות משרדית‪ 8‬תפיסה זו מקבלת חיזוק מניסיון‬
‫בתחום הצעירים בעולם‪ 8‬מתוך כך‪ ,‬שדה השיח של נייר זה הינו הגיל ומדינת הרווחה‪ 8‬נקודת המוצא לנייר‬
‫רואה את מדינת ישראל כמדינת רווחה – נייר זה אינו מערער על אופייה זה‪8‬‬
‫רקע ‪ -‬שינוי בתפיסת מעגל החיים‬
‫תיאוריות מעגל החיים מאפיינות את התפתחות החיים בהתפתחות בין שלבים המאופיינים בגיל‬
‫ובמעברים פסיכו‪ -‬סוציאליים‪ 8‬שינויים חברתיים ודמוגרפים יכולים להשפיע על שינויים בשלבי מעגל‬
‫החיים ובמשימות שזה מזמן‪ 8‬דוגמא לכך‪ ,‬ניתן לראות בשינוי שהתרחש לפני כמאה כאשר למעבר בין‬
‫ילדות לבגרות התווסף שלב ההתבגרות (‪ 8)Settersten, Furstenberg, Rumbaut. 2005‬שינוי דומה מאפיין‬
‫את העשור האחרון ומתייחס למעבר מהתבגרות לבגרות‪8‬‬
‫באופן מסורתי נהוג לייחס את המעבר בין התבגרות לבגרות כמעוגן בגיל ‪ 802‬עם ההגעה לגיל ‪ 02‬אמור‬
‫הפרט לסיים את משימות ההתבגרות ולהפך לבוגר המכוון לעתידו‪ ,‬עצמאי רגשית וכלכלית ומוכן להקים‬
‫יחידה משפחתית עצמאית (‪8)Arnett, 2000‬‬
‫השינויים שחלו במציאות הדמוגרפית והסוציו – אקונומית בחצי המאה האחרונה משפיעים על טשטוש‬
‫המעבר בין התבגרות לבגרות‪ 8‬הגורמים שהובילו לטשטוש המעבר מיוחסים לשינויים במערכות הבריאות‬
‫והחינוך‪ ,‬שינויים כלכליים וחברתיים‪ 8‬שינויים אלו הובילו לכך שכיום‪ ,‬לא ניתן לדבר על חתך גילאי בו‬
‫הפרט הופך לבוגר אלא על תקופת חיים ( ;‪Arnett, 2000; Settersten, Furstenberg, Rumbaut.2005‬‬
‫בנבנשתי‪ ;8112 ,‬כאהן – סטרבצינקי‪8 )8112 ,‬‬
‫תיאוריות התפתחות רואות בתקופת חיים זו כשלב נוסף במעגל החיים‪ ,‬הבולטת ביותר מגדירה את שלב‬
‫זה כ"בגרות בהתהוות" (‪ 8)Arnett, 2005( )emerging adulthood‬תפיסה זו רואה בשלב "הבגרות‬
‫‪4‬‬
‫בהתהוות" כשלב נוסף במעבר בין ההתבגרות לבגרות‪ 8‬זהו שלב ייחודי ונפרד מהשלבים החופפים לו‪8‬‬
‫בתקופה זו הפרט אינו מאופיין כמתבגר (בעל זכויות פוליטיות וחברתיות של בגיר‪ ,‬לרוב מצוי במערכת‬
‫זוגית וביכולתו לקבל החלטות משמעותיות בהקשר לחייו) מנגד‪ ,‬הוא עודנו אינו בוגר (לרוב אינו עצמאי‬
‫כלכלית‪ ,‬ללא יחידה משפחתית משלו‪ ,‬בתהליך לימודים וללא מקצוע קבוע)‪ 8‬תקופת חיים זו מאופיינת‬
‫בבלבול‪ ,‬חיפוש עצמי וחוסר וודאות‪ 8)Arnett, 2005) 8‬התפיסה של "בגרות בהתהוות" האירה את העובדה‬
‫כי בשלב חיים זה על הפרט להתמודד עם הצמתים המרכזיות בחייו‪ 8‬למרות זאת‪ ,‬זהו השלב הראשון בו‬
‫הוא מ מחוץ למסגרת תמיכה פורמאלית וללא כתובת ברורה לעזרה‪ 8‬בדידותו של הפרט אל מול צמתים‬
‫אלו יכולה להיתפס כבעיה אישית אולם‪ ,‬הסתכלות במאקרו מאירה את העובדה כי הבעיה הינה בעיה‬
‫חברתית‪ 8‬שכן‪ ,‬השלכותיהן של ההכרעות שיקבל הפרט בשלב חיים זה יעצבו את חייו הבוגרים ומתוך כך‪,‬‬
‫את מידת הסתמכותו והשענתו על מערכות המדינה בטווח הארוך‪8‬‬
‫הבנות אלו הובילו מדינות מערביות להסתכלות חדשה על תחום הצעירים ולעיצוב מדיניות ייחודית‬
‫(הישראלי וילמה‪8)8112 ,‬‬
‫ככל שלבי החיים‪ ,‬גם גיל הצעירים אינו תחום בגבולות גילאים ברורים‪ 8‬מדינות וגופים שונים הכריעו על‬
‫חתכי גיל בהתאם לתפיסותיהם‪ 8‬לרוב‪ ,‬נהוג לייחס לשלב זה את גילאי ‪ 82 -02‬המשקפים את החפיפה בין‬
‫התפיסות‪ 8‬נייר זה יתייחס לגילאים אלו כמרכז השיח על צעירים‪ 8‬אולם‪ ,‬יש חשיבות לבחון באם הגדרת‬
‫הגילאים הללו תואמת את המציאות הישראלית לאור הגיוס לצבא‪ 8‬ובכלל‪ ,‬יש לבחון האם נכון לעגן את‬
‫המדיניות לצעירים בגבולות גילאים או שמא יש להבנות קטגוריה שגבולותיה התפתחותיים‪8‬‬
‫בישראל כ – ‪ 018,811‬צעירים בגילאי ‪ 02-82‬המהווים כ – ‪ 0882%‬מהאוכלוסייה ‪ 8‬מתוכם כ – ‪821,111‬‬
‫עולים‪ 8‬כ – ‪ 81,111‬נתמכים בשירותי הרווחה‪ 8‬כ ‪ 02%‬בגילאי ‪ 81-82‬סטודנטים וכ – ‪ 28%‬מתגייסים לצבא‬
‫( מאתר האינטרנט ‪8)Ynet -‬‬
‫לא ניתן להתעלם מייחודיות ישראל בשיח על גילאי הצעירים ‪ -‬גיוס החובה בגילאי ‪ 880 – 02‬בעוד‬
‫שבמדינות רבות הצעירים מוצאים עצמם מחוץ למסגרת מחייבת ועוטפת‪ ,‬בישראל הצעירים נכנסים‬
‫לתקופה מסוימת למערכת הוליסטית וטוטאלית‪ 8‬עובדה זו מחייבת הסתכלות מותאמת וייחודית‬
‫למדיניות צעירים‪8‬‬
‫גיוס החובה הוביל לכך שבישראל נעדרת כל מדיניות כלפי צעירים בגילאי ‪ 880 – 02‬אולם‪ ,‬התנהלות זו‬
‫תאמה תקופה בה רווחה ההגמוניה לגבי הגיוס‪ 8‬בימינ ו עם התמוססות ההגמוניה הבאה לידי ביטוי באחוזי‬
‫גיוס נמוכים‪ ,‬ישנה בעייתיות בהשארת המצב המותיר צעירים רבים ללא כל מדיניות בעבורם‪ 8‬בנוסף‪ ,‬חלו‬
‫‪5‬‬
‫שינויים משמעותיים בעולם הצבאי המזמן אתגרים וסיכונים חדשים לצעירים‪ 8‬צעירים בצבא יכולים‬
‫במקביל לחייהם כחיילים לתפקד כצעירים בביתם וכן‪ ,‬הצעירים המשתחררים חווים מעבר משמעותי‬
‫וקשה ונכנסים לתקופת מורטוריום וחיפוש עצמי‪ 8‬השחרור מהצבא מהווה מעבר חד ממצב של חיים‬
‫במערכת ט וטאלית חודרנית לעולם בו החוקים פרוצים ועל הפרט "להמציא עצמו" מחדש‪ 8‬מתוך כך‪ ,‬נראה‬
‫כי כיום‪ ,‬לא ניתן להתעלם מצורך בהתייחסות כוללת למדיניות לכלל שכבת גיל זו הלוקחת את צה"ל‬
‫כשחקן משמעותי הן‪ ,‬כמספק שירותים והן‪ ,‬כמתווך בין הצעירים למערכות‪8‬‬
‫מורכבות הסיכונים עמם צריכים להתמודד הצעירים בישראל באה לידי ביטוי בעליה של צרכני שירותי‬
‫הרווחה‪ 8‬בכירי משרד הרווחה מעידים על גידול בצריכת שירותי הרווחה‪ 8‬כ – ‪ 00,,11‬בטיפול אגף לנוער‬
‫וצעירים במשרד הרווחה‪ 8‬הצעירים בשירותים למכורים מהווים כ – ‪ ,1%‬מכלל המטופלים בשירות‪ 8‬וכ‪-‬‬
‫‪ ,,8,1‬מטופלים בשירותי מבחן‪ 8‬חשוב לציין כי לפי הערכות משרד הרווחה צרכני השירותים הצעירים‬
‫מהווים רק כ – ‪ ,1%‬מאוכלוסיית הצעירים הנזקקת לסיוע (עמירם קלאוס‪ ,‬חיותה שנבל ודורלי ליבנסון –‬
‫ראיונות אישיים; יום עיון מרכז טאוב)‪8‬‬
‫תפיסות השמות במרכזן את הצעירים חדרו לישראל לפני פחות מעשור ונדמה כי‪ ,‬התקופה הנוכחית‬
‫נתפסת כשיא בעיסוק הפרופסיונאלי בתחום‪ 8‬אולם‪ ,‬שיח זה כבול בפרופסיות השונות ואינו מקבל תרגום‬
‫למדיניות לצעירים‪ 8‬כך‪ ,‬ניתן לראות כי השינויים במעגל החיים מהירים ומורכבים יותר מהשינויים‬
‫במערכות המדיניות‪8‬‬
‫תחום הצעירים בעולם‬
‫עיצוב המדיניות לצעירים בעולם נובעת משתי גישות שונות לתחום‪ 8‬האחת‪ ,‬רואה בצעירים משאב חברתי‬
‫שיש לפתח ואילו השניה‪ ,‬רואה בצעירים בעיה חברתית שיש להתמודד עמה‪ 8‬תפיסות אלו גוזרות את זהות‬
‫אוכלוסיית היעד ומעצבות את אופי ההתערבות‪ 8‬תהא הגישה להסתכלות אשר תהא‪ ,‬תחומי ההתערבות‬
‫בתחום הצעירים דומים‪ :‬תעסוקה‪ ,‬השכלה‪ ,‬דיור‪ ,‬זהות ושייכות ודורשים הכרעה עקרונית בדבר דמותו של‬
‫הבוגר האידיאלי (ערן שפיר‪ ,‬ראיון אישי)‪8‬‬
‫ניתן לזהות קשת רחבה של התערבויות בתחום הנעה בין התערבות מינימאלית בה פעילות הממשלה‬
‫מסתכמת בהחזקת אתר אינטרנט או ביצוע אירועים ייעודיים (דוגמת קנדה) לבין התערבות מקסימאלית‬
‫הכוללת הבניית רשויות לאומיות או משרדים ייעודיים לצעירים (דוגמת ניו זילנד) ( הישראלי וילמה‪,‬‬
‫‪( )8112‬מדיניות צעירים בעולם ‪ -‬נספח א')‪8‬‬
‫‪6‬‬
‫ישראל ותחום הצעירים‬
‫סקירת השירותים בישראל מראה כי על אף שאין מדיניות צעירים מוצהרת‪ ,‬ניתן למצוא מגוון רחב של‬
‫שירותים ייחודיים לאוכלוסייה זו‪ 8‬שירותים אלו ניתנים כחלק מפעילותם השוטפת של משרדי ממשלה‪,‬‬
‫ארגוני מגזר שלישי‪ ,‬רשויות מקומיות וקרנות פילנתרופיות‪ 8‬אולם‪ ,‬השירותים הקיימים ניתנים ללא קו‬
‫מנחה או מדיניות ברורה ‪ ,‬מונעים מתוך אג'נדות שונות‪ ,‬פונים לאוכלוסיית יעד מגוונת ואינם מצליחים‬
‫להבטיח רצף שירותים או לכל הפחות‪ ,‬רשת תיאום ומידע‪ 8‬פיתוח השירותים נעשה פעמים רבות מתוך‬
‫צורך ב"כיבוי שריפות" והפעילות היא ברובה בעלת אופי פרוייקטאלי‪ 8‬היעדרות מדיניות מוצהרת בתחום‬
‫מובילה לכך שהאחריות לפיתוח השירותים נופלת על המגזר השלישי‪ 8‬מתוך כך ניתן להגדיר את‬
‫השירותים לצעירים בישראל כשירותים שיורים וסקטוריאליים הפועלים לרוב מבלי להבטיח את‬
‫המשכיותם‪( 8‬פעילות בתחום הצעירים בישראל ‪ -‬נספח ב')‪8‬‬
‫משמעותה של התנהלות מדינית מסוג זה‬
‫התנהלות מדינת ישראל בתחום הצעירים באופן המתואר מובילה למצב בו צעירים בגילאי ‪ 08-11‬אינם‬
‫ממצים את הפוטנציאל שלהם‪ .‬תופעה זו בעלת השלכות חברתיות וכלכליות‪8‬‬
‫השלכות כלכליות ‪:‬‬
‫מרבית הארגונים העוסקים בתחום הצעירים נסמכים על מימון ממשלתי ‪ -‬חלקי או מלא‪ 8‬כספי המדינה‬
‫ממנים שירותים לצעירים מבלי לעמוד על מטרתם‪ ,‬התאמתם‪ ,‬פיזורם ומניעת כפילות‪ 8‬תמיכת המדינה‬
‫בשירותים אלו מצביעה על הבנתה את חשיבות ההשקעה בצעירים ומנגד‪ ,‬התנערותה מהתווית מדיניות‬
‫ברורה בתחום ותמיכה בביזור לא מוסדר המתקיים ללא פיקוח‪ ,‬מאפשרת בזבוז כספי ציבור בהווה‪8‬‬
‫בנוסף לבזבוז הנוכחי אי קביעת מדיניות תוביל למצב של בזבוז כספי ציבור עתידיים‪ 8‬שכן‪ ,‬החשש שאי‬
‫התערבות המדינה בשלב קריטי זה של חיי הצעירים יוביל לכך שבעתיד יהיה על המדינה לסייע לצעירים‬
‫שבגרו‪ 8‬צעירים ללא מענה מותאם בצמתים המרכזיות עשויים למצוא עצמם תלויים בתמיכת המדינה‬
‫בהמשך חייהם‪ 8‬מחקרים מוכיחים כי ההשקעה הכלכלית במניעה זולה יותר מההשקעה הנדרשת לטיפול‬
‫( ‪ 8)Karoly, I. A. Kiburn, M.R. Cannon‬בכך‪ ,‬ניתן לראות את ההשקעה במדיניות לצעירים כמניבה‬
‫תועלת כלכלית של הכספים שיחסכו מטיפול בבוגרים תלויים‪8‬‬
‫המשמעות הכלכלית הבולטת ביותר הינה כשל שוק הנוגע לאי מיצוי הפוטנציאל של ההון האנושי הטמון‬
‫בצעירים‪ 8‬יש לזכור כי חוזקה וייחודיותה של ישראל אל מול מדיניות מערביות נוגע ליצירתיות וליצרנות‬
‫‪7‬‬
‫של צעיריה‪ ,‬לכוח העבודה ולתפיסתה של ישראל כמרכז פיתוח‪ ,‬חשיבה ואומנות‪ 8‬מתוך כך הזנחת תחום‬
‫הצעירים עלולה לפגוע במיצוב ישראל ובעקיפין לפגוע בתוצר המדינה וחוזקה הכלכלי‪8‬‬
‫השלכות חברתיות‪:‬‬
‫אי מתן אפשרות לצעירים לממש את הפוטנציאל שלהם פוגע ביסודות החברתיים מוסריים אותם שמה‬
‫המדינה במרכז עשייתה‪ 8‬החופש למימוש עצמי מצטמצם בעבור הצעירים שאינם זוכים למדיניות מוסדרת‪8‬‬
‫המשימות הקשות שאל מול הצעירים‪ ,‬והתמודדותם לבד אל מול קשיים אלו‪ ,‬עשויים לגרור תחושות‬
‫שליליות כלפי המדינה‪ 8‬מאחר וגבולות המדינה פתוחים בפני הצעירים ישנו חשש כי צעירים רבים יעתיקו‬
‫את חייהם למדינה תומכת ומאפשרת יותר‪8‬‬
‫נדמה כי תופעות אלו הולכות ומחריפות לאור הפערים החברתיים ההולכים ומתעמקים בישראל‪8‬‬
‫תופעה בלתי רצויה זו והשלכותיה החברתיות והכלכליות מובילה להגדרת הבעיה בתחום הצעירים כהעדר‬
‫יד מכוונת בתחום המדיניות לצעירים בישראל‪.‬‬
‫בכדי לקדם התנהלות מוסדרת מסוג זה הנייר יציג שלוש חלופות להתנהלות המדינה‪ ,‬הכוללות הסדרת‬
‫שדה ההתערבות ‪ :‬עידוד פיתוח שירותים ברשויות המקומיות; הקמת צוות בין משרדי; והקמת רשות‬
‫לאומית לצעירים‪8‬‬
‫חלופות‬
‫חלופה א' – תמרוץ ממשלתי לפיתוח מדיניות מקומית לצעירים‬
‫ההנחה המרכזית בחלופה היא כי על המדינה לעודד פיתוח שירותים והתווית מדיניות אולם‪ ,‬יש להשאיר‬
‫את האחריות לפיתוח השירותים ברמה המקומית‪ ,‬הרגישה לצרכים הייחודיים של כל ישוב‪8‬‬
‫עידוד הרשויות המקומיות יקדם את התחום‪ ,‬בטווח זמן הקצר ביותר ויבוא לידי ביטוי במאצ'ינג ממשלתי‬
‫לסכומים שיוקדשו על ידי הרשות המוניציפלית למטרה זו‪ 8‬הרשות המקומית תוכל למנף תקציבים‬
‫ממשלתיים אלו על ידי גיוס תרומות למימון תוכנית ההתערבות‪8‬‬
‫בכדי לאפשר למדינה לכוון ולפקח על התחום יוכרז משרד הפנים כמוביל המהלך‪ 8‬הרשויות שיהיו‬
‫מעוניינות לקבל תמיכה ממשלתית יציגו למשרד "תוכנית מקומית לצעירים"‪ 8‬רק לאחר אישור התוכנית‬
‫במשרד יאושר התקציב‪ 8‬הרשויות המקומיות שיזכו לתמיכה ראשונה יהיו אלו שיפנו ראשונות וזאת מתוך‬
‫‪8‬‬
‫ההנחה שרשות מקומית שתציג תוכנית טובה לצעירים הינה רשות הבשלה לצאת לעשייה ותוכל לנצל את‬
‫התקציבים באופן היעיל ביותר‪8‬‬
‫מאחר והיכולת הממשלתית לממן תמיכה ברשויות תלויה בתקציב המדיני מהלך זה יוכרז כפיילוט לשלוש‬
‫שנים‪ 8‬הרשויות המקומיות שיבחרו ייהנו ממאצ'ינג ממשלתי לשלוש שנים וליווי התומך בזמן יציאת‬
‫המדינה מהשותפות‪ 8‬הפיילוט ילווה במחקר הערכה ולאחר סיום תקופת הפיילוט תבחן האפשרות‬
‫להמשיכו לתוכנית לאומית‪8‬‬
‫בכדי לקדם את התגייסות הרשויות המקומיות לפיתוח התחום במקביל לעידוד הכלכלי‪ ,‬יינתן "עידוד‬
‫מיתוגי"‪ 8‬משרד הפנים יכריז משרד על תחרות בין הרשויות המקומיות השמה במרכזה את איכות מערך‬
‫השירותים המוצעים לצעירים ‪ -‬אחת לשנה תוכרז "עיר הצעירים" שתשקף את הרשות המטיבה ביותר עם‬
‫צעיריה‪8‬‬
‫באמצעות הכרעתה של המדינה באילו תוכניות יש להשקיע ובהצגת הקריטריונים להכרעה על "עיר‬
‫הצעירים" – תוכל הממשלה להיות ליד המכוונת את אופן פיתוח השירותים‪ 8‬הכרעתה על הגורמים השונים‬
‫מציגים הלכה למעשה‪ ,‬מהי מדיניות לצעירים מוצלחת ובתוך כך מטביעה תחרותיות וחתירה לקידום‬
‫מדיניות מקומית לצעירים‪8‬‬
‫חלופה ב' – הקמת צוות בין משרדי במשרד רה"מ‬
‫הקמת צוות בין משרדי בראשות מנכ"ל משרד רה"מ‪ 8‬צוות זה יורכב מהאחראים על תחום הצעירים‬
‫במשרדים הרלוונטיים‪ :‬אוצר‪ ,‬רווחה‪ ,‬חינוך‪ ,‬תמ"ת‪ ,‬קליטה‪ ,‬שיכון‪ ,‬ביטחון והמוסד לביטוח לאומי‪ 8‬הצוות‬
‫יפעל כוועדה מקצועית המיועדת לרכז את התווית המדיניות לצעירים בישראל‪ 8‬מטרות הצוות יהיו בירור‬
‫צרכי הצעירים בישראל‪ ,‬הקלה על זרימת המידע בתחום ופיתוח מדיניות חוצה משרדים‪ 8‬הרציונאל לפיו‬
‫תפעל הוועדה הינו עבודה אינטגרטיבית חוצת משרדים תוך הישענות על יתרונו ומקצועיותו של כל משרד‪8‬‬
‫הוועדה תקדם ותעצב את המדיניות תוך הישענות על הידע הקיים בתוך שורותיה וכן‪ ,‬ע"י הסמכות‬
‫שתינתן לה לזמן לפניה אנשי מקצוע נוספים‪8‬‬
‫דיוני הוועדה יהיו פתוחים ויוזמנו לקחת בהם גופים שונים העוסקים בתחום‪ 8‬חשוב כי פתיחותה של‬
‫הוועדה תהיה לחלק מרכזי בכינונה וזאת בשל העובדה שארגוני המגזר השלישי ואנשי המקצוע בשדה‬
‫מהווים גורמים מרכזיים בפיתוח התחום‪ 8‬אולם‪ ,‬למרות שקיפות הוועדה סמכות ההצבעה תשמר לחברי‬
‫הוועדה הרשמיים בלבד‪8‬‬
‫פעילותה הראשונה של הוועדה מיועדת להיות הסדרת השדה כלומר‪ ,‬בחינת הפעילויות של המשרדים‬
‫והארגונים השונים והסדרתם תוך ניצול מתאים של המשאבים וביטול כפילויות‪ 8‬מהלך זה יהיה כרוך‬
‫‪9‬‬
‫בהבנית מדרג המשקף את התיעדוף לתחומי ההשקעה בצעירים‪8‬מדרג זה יבחן אחת לשנתיים ויהווה גורם‬
‫המכווין את הרציונאל בהחלטות הוועדה‪8‬‬
‫חלופה זו שמה במרכזה את ההנחה כי שירותים לצעירים צריכים להינתן באופן חוצה משרדים ופרופסיות‪8‬‬
‫התווית המדיניות באופן זה מאפשר התמודדות עם מורכבות צרכי הצעירים‪8‬‬
‫מעבר לאחריותה של הוועדה להסדיר את המשאבים המופנים כיום בעבור הצעירים‪ ,‬הוועדה תהנה‬
‫מתקציב ייחודי שינתן כחלק מהתקציב השנתי – לפי יכולת המדינה ולפי הצגת הצרכים של הוועדה‪8‬‬
‫הכספים הייעודיים לוועדה יועברו כולם דרך משרד ממשלתי אחד‪ ,‬משרד הרווחה‪ 8‬כך‪ ,‬ניתן יהיה לפקח על‬
‫התקציבים ולפשט את המנגנונים הבירוקרטים שכרוכים בשימוש בכספים‪ 8‬הכספים שיועברו לוועדה‬
‫יוקדשו ליישום המדיניות שתקבע ולפיתוח שירותים חדשים לצעירים‪ 8‬אחריות על התחום במשרד רה"מ‬
‫וביצועו מתחלק בין השחקנים השונים‪8‬‬
‫חלופה ג' ‪ -‬רשות לאומית לצעירים‬
‫במרכז חלופה ז ו הקמת רשות לאומית לצעירים שתהיה לגוף הייעודי האמון על התקציבים‪ ,‬פיתוח‬
‫השירותים ‪ ,‬הרגולציה והתמודדות עם אתגרי תחום הצעירים‪ 8‬הרשות הלאומית לצעירים תהיה אמונה על‬
‫בירור צרכי הצעירים וקידום המדיניות בתחום‪ 8‬במסגרת פעילותה הרשות תפעל בתחומי התעסוקה‪,‬‬
‫השכלה‪ ,‬המשפחה והדיור לצעירים‪8‬‬
‫חלופה זו מעלה את הצורך בהקמת גוף חדש‪ ,‬נפרד וייעודי להתמודדות עם האתגרים בפיתוח מדיניות‬
‫לצעירים בישראל‪ 8‬הרשות הלאומית לצעירים תעוגן במעמד חוקי שיבסס את מסגרתה המשפטי והכלכלי‪8‬‬
‫מימונה של הרשות יהיה ממשלתי ויועבר אליה כחלק מהתקציב השנתי‪ 8‬הרשות תפעל באופן הדומה‬
‫לרשויות לאומיות אחרות ומעמדה ויציבותה יובטחו באמצעות החוק‪8‬‬
‫רשות לאומית לצעירים מהווה לחלופה הבולטות בשיח המקומי בתחום הצעירים‪ 8‬החלופה קבלה תהודה‬
‫ציבורית נרחבת כאשר הושמה במרכז כנס הצעירים שהתקיים בבית הנשיא ביולי וכן‪ ,‬בניסיונו של סילבן‬
‫שלום לנכסה ולקדמה‪ 8‬בנוסף‪ ,‬ברמה מקצועית חלופה זו עולה בארגוני מגזר שלישי העוסקים בתחום‬
‫ובחלקם החלה פעילות לקדמה‪ 8‬כינון רשות לאומית לצעירים מעבירה את האחריות להבניית הסתכלות‬
‫אינטגרטיבית וחוצת משרדים אל מחוץ לפוליטיקה ומוציאה את האחריות מידי הדמויות הציבוריות‬
‫בשלטון‪ 8‬מתוך כך‪ ,‬אחריות קידום והכוונת התחום מובטחת ונמצאת בידי הרשות ("תוקם רשות‬
‫ממלכתית לאומית לצעירים"‪ 8‬מתוך אתר האינטרנט ‪ -‬הזווית השלישית; הודעה לעיתונות מבית הנשיא;‬
‫רשות לאומית לעצירים – מאתר האינטרנט של גלובס; מהשיח בכנס מרכז טאוב)‪8‬‬
‫‪11‬‬
‫בחינת החלופות לפי קריטריונים להכרעה‬
‫בכדי להכריע על החלופה המתאימה ביותר להתמודד עם הבעיה העולה בנייר נבחנו שלושת החלופות לאור‬
‫חמישה קריטריונים המהווים משקל משמעותי בהכרעה על החלופה המתאימה ביותר בזמן הנוכחי‪8‬‬
‫צמצום התופעה הבלתי רצויה ‪-‬‬
‫חלופה א' נוגעת לצמצום התופעה באמצעות הסדרת השירותים וצמצום המופעים החברתיים של התופעה‪8‬‬
‫אולם‪ ,‬הבניית החלופה ברשויות המקומיות משאירה ביזור ומתוך כך מתמודדת פחות טוב עם הביטויים‬
‫הכלכליים של התופעה‪ 8‬חלופה זו מצליחה לצמצם את התופעה באופן חלקי ומקבלת ביטוי רק ברמה‬
‫המקומית‪ 8‬מאחר ובישראל ישנה דפרנציאציה גדולה בין יכולת הרשויות המקומיות ישנו חשש כי צמצום‬
‫התופעה יתאפשר באופן בלתי שוויוני וירחיב את הפערים‪ 8‬מנגד‪ ,‬יש לקחת בחשבון את היעילות של חלופה‬
‫זו ביכולת לפתח שירותים הנשענים על הדפרנציאציה בין צרכי הצעירים ומעוצבים באופן מהיר ויעודי‪8‬‬
‫כך‪ ,‬למרות שהחלופה אינה מצמצמת את כלל ביטויי התופעה נדמה כי היכולת המהירה להשפיע מובילה‬
‫לראותה כמתמודדת ברמה בינונית עם התופעות‪8‬‬
‫מנגד‪ ,‬חלופות ב' וג' שמות דגש על הקמת גוף מרכזי לקידום מדיניות ברמה הלאומית ובכך‪ ,‬נותנות מענה‬
‫לא רק לביטויים החברתיים של התופעה אלא גם לצמצום הביטויים הכלכליים‪ 8‬בנוסף החלופות מקדמות‬
‫זרימת מידע וחיבור בין התחומים הרלוונטיים לצעירים‪ 8‬כינון המסגרות השונות המוצעות בחלופות‪ ,‬כל‬
‫אחת מהן‪ ,‬תקדם צמצום ישיר לביטויי התופעה הבלתי רצויה וכך ישפיעו לצמצום התופעה‪8‬‬
‫עלות –‬
‫בחינת עלות החלופות נשענת על ההנחה כי התקציב הייעודי לתחום הצעירים אחיד בין החלופות‪ 8‬מתוך‬
‫כך‪ ,‬האומדן הכלכלי נוגע לעלות המנגנון והשלכת הפעלתו על המשאבים המופנים לתחום כיום‪8‬‬
‫חלופה א' כובלת את המדינה למאצ'ינג כלכלי לתוכניות מקומיות בתחום הצעירים‪ ,‬הסכום אותו תקדיש‬
‫המדינה לפיילוט יוגדר מראש‪ 8‬עלות המנגנון כרוכה בהכשרת צוות במשרד הפנים שיבחן את התוכניות‬
‫המקומיות המוצעות‪ 8‬אולם‪ ,‬פיתוח שירותים מבוזר לרשויות המקומיות עשוי לפגוע בחיסכון הנובע‬
‫מלמידה משותפת והעתקת שירותים‪ 8‬בנוסף‪ ,‬ישנו חוסר יעילות כלכלית זו מתווסף הבזבוז הנוגע לעובדה‬
‫שפיתוח שירותים ברמה מקומית מתעלם מיתרון לגודל וראייה משלבת של שירותים לרשויות מקומיות‬
‫דומות באופיין וסמוכות‪ 8‬בראייה את כספי הרשות המקומית ככספי ציבור עולה כי על אף שמנגנון הפעלת‬
‫החלופה אינו יקר‪ ,‬העלויות של החלופה כולה הן גבוהות‪8‬‬
‫‪11‬‬
‫חלופה ב' שמה דגש על הבניית שותפות בין משרדי הממשלה הרלוונטיים‪ 8‬עלות הפעלת מנגנון החלופה‬
‫הוא הנמוך ביותר שכן‪ ,‬חברי הוועדה הינם עובדי ציבור ופעילותם בוועדה הינה חלק ממכלול התפקידים‬
‫המוטלים עליהם‪ ,‬כך‪ ,‬גם הפעלת הצוות המהווה חלק יום יומי מפעילות משרדי הממשלה‪ 8‬מאחר ואחד‬
‫מעקרונותיה המרכזיים של החלופה נוגע לאיגום משאבים ולחלוקתם מחדש באופן מושכל נראה כי‬
‫החלופה אף עתידה לחסוך ו לייעל את התקציבים המופנים לתחום‪ 8‬חיסכון זה הולך יד ביד עם הצמצום‬
‫בכפילויות בין השירותים ושינוי השימוש לתקציבי המשרדים המיועדים לצעירים‪ 8‬הכרעה על תיעדוף‬
‫תחומי התעסקות הוועדה ת וביל לכך שהוועדה תכריע על צעדיה לפי התקציב השנתי שלה ובכך תאפשר‬
‫גמישות תקציבית מסוימת‪8‬‬
‫חלופה ג' הינה החלופה היקרה ביותר שכן‪ ,‬דורשת הקמת מנגנון חדש שהקמתו כרוכה בהצבעות‬
‫ממשלתיות‪ ,‬עיגונים חקיקתיים ובפיתוח מנגנון עובדים‪ 8‬חלופה זו כובלת את ההוצאה על המנגנון כהוצאה‬
‫שוטפת והמשכית ‪ 8‬על אף שניתן להכריע על מנגנון מצומצם יש לקחת בחשבון כי הוצאות על הקמת מנגנון‬
‫יש מאין כרוכות בהוצאות כלכליות בעלות משמעות‪8‬‬
‫ישימות פוליטית ‪-‬‬
‫חלופה א' עשויה להיתקל בהתנגדות הרשויות המקומיות בשל מחאה על העברת האחריות לתחום‬
‫הצעירים מהשלטון המרכזי למקומי‪ 8‬התנגדות נוספת יכולה לעלות ממשרד הרווחה‪ ,‬הארגונים החברתיים‬
‫ומפלגות חברתיות ‪ -‬מתוך התפיסה שהישענות על פעילות הרשויות המקומיות מאפשרת דפרנציאצייה ואי‬
‫שוויון מובנה במגוון ובאיכות השירותים‪8‬‬
‫נ יתן להניח כי משרד האוצר עשוי להיות למתנגד נוסף לחלופה‪ ,‬זאת על בסיס אי ההסכמה להעביר‬
‫תקציבים נוספים לרשויות המקומיות‪ 8‬מתוך מיפוי זה ניתן להניח כי ישימותה הפוליטית של החלופה אינו‬
‫גבוה‪8‬‬
‫חלופה ב' נתפסת כחלופה ישימה פוליטית שכן‪ ,‬אינה דורשת כל שינוי מבני משמעותי וניראותה‬
‫מצומצמת‪ 8‬נדמה כי הקשיים שחלופה זו מציבה נוגעים להסכמה על מבנה הצוות המקצועי וכן‪ ,‬על‬
‫התנהלותה הכלכלית של הוועדה‪ 8‬בנוסף למכשולים פנימיים אלו עשויה לקום התנגדות של המגזר השלישי‬
‫על עצם הדרתו ממוקדי הכוח בקביעת ההחלטות זאת על אף העובדה שכיום הוא מוביל בתחום בארץ‪8‬‬
‫התנגדויות אלו מחייבות התייחסות אולם‪ ,‬ניתן להניח שניהול מושכל של הוועדה יאפשר התמודדות עם‬
‫ההתנגדויות‪8‬‬
‫חלופה ג' מצריכה מהלכים פוליטיים משמעותיים הדורשים הסכמה לאורך מהלך מיסוד הרשות‪8‬‬
‫המתנגדים למהלך יכולים להופיע בדמות משרד האוצר שיתנגד להשקעה הכלכלית הכרוכה בהקמת‬
‫‪12‬‬
‫המנגנון וכן‪ ,‬בדמות המשרדים הבולטים בתחום הצעירים העלולים לחשוש מהמשמעויות של הקמת רשות‬
‫לאומית ואיומה על תפקידם‪ 8‬אולם‪ ,‬בטרם יש להתייחס להתנגדויות הפוליטיות יש לזכור כי המהלכים‬
‫הכרוכים בהקמת רשות לאומית לצעירים דורשים יציבות פוליטית לאורך זמן דבר שנראה בעל אפשרות‬
‫קטנה בתקופה פוליטית המאפיינת את התקופה הנוכחית‪ 8‬מתוך כך נדמה כי גם באם חלופה זו היתה זוכה‬
‫לתמיכה מכלל השחקנים‪ ,‬לא בטוח שהתקופה הנוכחית מתאימה להעבירה‪ 8‬המצב הפוליטי הקיים בימים‬
‫אלו הופך את חלופה זו לפחות ישימה‪8‬‬
‫מקדמת שינוי יציב ‪-‬‬
‫חלופה א' מהווה פיילוט כך‪ ,‬שמעצם הכרזתה היא אינה מתיימרת לבסס שינוי אולם‪ ,‬אחד הממדים‬
‫שמחקר הערכה של הפיילוט צריך לבחון נוגע ליכולת לפתח שירותים שימשיכו לפעול גם עם סיום‬
‫התמיכה הממשלתית‪ 8‬מעבר לכך‪ ,‬יש לזכור כי השינוי שעתיד להתרחש בעקבות החלופה מתייחס לרשויות‬
‫מקומיות ולא בתחום כולו‪8‬‬
‫חלופה ב' מקדמת הקמת וועדה שהתנהלותה יציבה אולם‪ ,‬אינה כובלת את כינון הוועדה כך‪ ,‬ניתן יהיה‬
‫להמשיך ולקיים את המנגנון כל עוד הוא הכרחי ולבטלו לכשלא יהיה צורך בו‪ 8‬חלופה זו מתבססת על‬
‫ההנחה כי הבניית מערכות תקשורת והתקשרות מתאימה בין המשרדים תקדם הפנמת מהלכים מסוג זה‬
‫ותבטיח יציבות בהמשך פעולת המשרדים‪ 8‬חשוב לציין כי היציבות העולה בחלופה זו נוגעת למנגנון‬
‫ולפעילות המשרדים ואילו יציבות השירותים יצטרכו להיבחן לאורך זמן‪8‬‬
‫באופן ההפוך לחלופות א' וב'‪ ,‬חלופה ג' מקדמת הבנייתו מנגנון יציב ומתמשך‪ 8‬יש לבחון באם יציבות זו‬
‫אינה הופכת להיות לקשיחות ובכך‪ ,‬עלולה לפגוע בגמישות הרשות בטיפול בתחום הצעירים‪ 8‬גם בחלופה זו‬
‫היציבות המתוארת נוגעת למנגנון המתפעל ולא בהכרח לשירותים ולמדיניות שתוכרז‪8‬‬
‫אחריות המדינה להובלת התחום‬
‫חלופה א' מקדמת את אחריות המדינה באמצעות עידוד הרשויות וגמול רשויות מקומיות שיפעלו לפי‬
‫ראות עיני מובילי המהלך‪ 8‬אולם‪ ,‬חלופה זו פותרת את המדינה מלקיחת אחריות כוללת בתכנון המדיניות‪8‬‬
‫חלופה ב' משקפת לקיחת אחריות מלאה של המדינה על התחום ונשענת על פעילותה השוטפת של‬
‫הממשלה‪ 8‬כינון הוועדה במשרד רה"מ מהווה מעשה המייצג את לקיחת אחריות זו‪8‬‬
‫חלופה ב' מובילה ללקיחת אחריות מדינית מלאה על התחום תוך החצנה והצהרה חברתית על כך‪ 8‬אחריות‬
‫המדינה באה לידי ביטוי כמממנת וכמעצבת מדיניות‪8‬‬
‫‪13‬‬
‫ניתוח החלופות מורה כי שלושת החלופות מתמודדת עם התופעות הבלתי רצויות ברמות שונות ומנתח את‬
‫היכולת הכלכלית – פוליטית להביאן לידי ישום‪ 8‬מתוך הניתוח עולה כי החלופה שיכולה לקדם את תחום‬
‫הצעירים תוך התמודדות עם הבעיה המוגדרת בנייר זה באופן ההולם ביותר הינה חלופה ב' – הקמת צוות‬
‫בין משרדי במשרד רה"מ‪ 8‬חלופה זו אינה מהווה מענה מושלם לבעיה אולם‪ ,‬מהווה מענה מפוכח הלוקח‬
‫בחשבון את ה חשיבות של שאלת היישום והעלות זאת מבלי לוותר על ההתמודדות עם התופעות הבלתי‬
‫רצויות‪8‬‬
‫הערכת החלופות לאור הקריטריונים ‪:‬‬
‫מצמצמת את התופעה‬
‫חלופה א'‬
‫חלופה ב'‬
‫חלופה ג'‬
‫‪++‬‬
‫‪+++‬‬
‫‪+++‬‬
‫הבלתי רצויה‬
‫עלויות כלכליות‬
‫‪+‬‬
‫‪+++‬‬
‫‪+‬‬
‫ישימה פוליטית‬
‫‪++‬‬
‫‪+++‬‬
‫‪+‬‬
‫מפתחת מענה יציב‬
‫‪++‬‬
‫‪++‬‬
‫‪+++‬‬
‫מקדמת את אחריות‬
‫‪++‬‬
‫‪+++‬‬
‫‪+++‬‬
‫המדינה‬
‫‪14‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫ספרים ומאמרים‬
‫‪-‬‬
‫בנבנישתי‪ ,‬ר‪ 8)8112( 8‬צעירים הבוגרים ממסגרות של השמה חוץ ביתית ‪ :‬אתגרים ושירותים –‬
‫סקירת ספרות‪ .‬קבוצת המחקר ‪ :‬בריאות נפש ורווחה של ילדים ובני נוער‪ 8‬בית הספר לעבודה‬
‫סוציאלית ע"ש פאול ברוואלד‪ 8‬האוניברסיטה העברית בירושלים‪8‬‬
‫‪-‬‬
‫הישראלי‪ ,‬א‪ 8‬ילמה‪ ,‬ש‪ 8)8112( 8‬צעירים – תקצירי מאמרים‪ ,‬מחקרים ותוכניות בנושאי צעירים‬
‫בגילאי ‪ 08-31‬בישראל ובעולם‪ .‬ג'וינט ישראל ואגף שילוב עולים‪ ,‬משרד הרווחה‪ ,‬משרד החינוך‪,‬‬
‫משרד הבינוי והשיכון והמשרד לקליטת עליה‪ 8‬ירושלים‪8‬‬
‫‪-‬‬
‫פאולה כאהן – סטרבצינקי (‪ 8)8112‬צעירים בני ‪ 08‬ויותר בסיכון – מאפינים והשלכות – מחשבות‬
‫ראשוניות‪ 8‬מאיירס – ג'וינט – מכון ברוקדייל‪8‬‬
‫‪Arnett, J.J. (2000). Emerging Adulthood – A Theory of Development From the Late‬‬
‫‪-‬‬
‫‪Teens Through the Twenties. American Psychologist. Vol. 55 No. 5. P.p 469-480.‬‬
‫‪Bentley, T. Oakley, K. (1999). THE REAL DEAL – what young people really think‬‬
‫‪-‬‬
‫‪about government, politics and social exclusion. Great Britain Redwood Books.‬‬
‫‪Karoly, I. A. Kiburn, M.R. Cannon, J.S (____).Early Childhood Interventions Proven‬‬
‫‪-‬‬
‫‪Results, Future Promise‬‬
‫‬‫‪Settersten. R. A, Furstenberg. F.F, Rumbaut. R.G. (editors). (2005) On The Frontier‬‬
‫‪-‬‬
‫‪Of Adulthood : Theory, Research, and Public Policy. Chicago: University of Chicago‬‬
‫‪Press‬‬
‫‪15‬‬
‫‪Stein, M. (2006). Research Review : Young people leaving care. Child and Family‬‬
‫‪-‬‬
‫‪Social Work. Vol. 11. Pp 273-279.‬‬
‫‪Iynn A.‬‬
‫‪M. Rebecca. Jill S.‬‬
‫‪-‬‬
‫אתרי אינטרנט‬
‫‪-‬‬
‫"תוקם רשות ממלכתית לאומית לצעירים"‪ 8‬מתוך אתר האינטרנט ‪ -‬הזווית השלישית‪ 8‬כניסה‬
‫ביולי ‪http://www.zavit3.co.il/article.asp?id=9525/ 88112‬‬
‫‪-‬‬
‫זלקוביץ'‪ ,‬מ‪ )8112( 8‬צה"ל ‪ :‬כל נער שני בישראל לא מגויס‪ 8‬מאתר האינטרנט ‪ ynet‬כניסה‬
‫בתאריך ה ‪http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3562509,00.html 882812‬‬
‫‪-‬‬
‫הודעה לעיתונות מבית הנשיא ‪ -‬נשיא המדינה שמעון פרס לצעירי ישראל ‪" :‬אם אתם תובילו‬
‫המדינה תצטרף אליכם"‪ 8‬סקירה על כינוס הצעירים בבית הנשיא‪ 8‬כניסה בתאריך ‪0282812‬‬
‫‪http://www2.jdc.org.il/files/press/young-adult-president-residency-p.r.doc‬‬
‫‪-‬‬
‫רשות לאומית לעצירים – מאתר האינטרנט של גלובס‪ 8‬כניסה ב ‪0282812‬‬
‫‪http://www.globes.co.il/news/home.aspx?fid=2&did=1000365669&nagish=1‬‬
‫ראיונות אישיים‬
‫רחל שרביט מנהלת אגף תקון במשרד הרווחה (שיחה טלפונית)‬
‫עמירם קראוס מנהל אגף נוער וצעירים במשרד הרווחה ‪0,82812‬‬
‫חיותה שנבל מנהלת אגף נערות וצעירות במשרד הרווחה‪,82812 8‬‬
‫ערן שפיר – עובד בארגון שתיל כמנהל פרוייקט מיפוי ארגוני הצעירים‪,082812 8‬‬
‫מגי קורן – אגף חינוך מבוגרים במשרד החינוך (שיחה טלפונית) ‪,82812‬‬
‫דורלי לבינסון – מנהלת הקרן לילדים ונוער בסיכון במוסד לביטוח לאומי ‪0182812‬‬
‫שרית ביץ מוראי – מנהלת הקרן לפיתוח שירותים מיוחדים במוסד לביטוח לאומי ‪,82812‬‬
‫יום עיון במרכז טאוב – מדיניות חברתית לצעירים בישראל‪0286812 8‬‬
‫‪16‬‬
17
‫נספחים‬
‫‪18‬‬
‫נספח א' – תחום הצעירים בעולם‬
‫המדינות המערביות השונות מתחילות להכיר בחשיבותה של התערבות ‪ /‬התאמת מדיניות ‪ /‬נגישות‬
‫לצעירים‪ 8‬רצף ההתערבויות של המדינות השונות נרחב ומייצג תפיסות שונות בתחום‪ 8‬התפיסות השונות‬
‫נעות בין אלו השמות דגש על התפיסות החינוכיות טיפוליות על שירותים כמקור לרווחה ועל השירותים‬
‫כספקי מידע‪ 8‬אולם‪ ,‬נדמה כי המקשר בין כלל גישות התערבות אלו הוא הכרעה של ממשלות וארגונים כי‬
‫לא ניתן להתעלם מגיל הצעירים‪ 8‬חשוב להבחין כי מדיניות הממשלות השונות מייצגות אחריות‬
‫שהממשלה לוקחת על עצמה בתחום הצעירים בעוד ארגונים חברתיים בינלאומיים רבים מייצגים את‬
‫הקול של הכרות בין הצעירים והעצמתם לקידום שלום‪ ,‬אחווה‪ ,‬איכות סביבה וקידום כוח פוליטי של‬
‫צעירים‪ 8‬ראוי לציין כי ארגונים רבים בתחום הצעירים וההבדלים בין המדינות באופן בו מתייחסים‬
‫לצעירים (החל מהכרעה על התואר המיוחס שכבת גיל זו‪ ,‬מה טווח הגילאים‪ ,‬ותחת אילו משרדים מרבית‬
‫הפעילות מתכנסת) קשה לתר את כלל ההתנהלויות בעולם אולם‪ ,‬סקירה זו תנסה להביא נגיעה קטנה‬
‫‪1‬‬
‫בתחום זה‬
‫‪-‬‬
‫האיגוד האירופי – עמותות וארגונים רבים פועלים במסגרת האיגוד האירופי למען צעירים‪ 8‬רבים‬
‫מהם פועלים לקידום הכרות בין המדינות השונות‪ ,‬שיח על יכולת הצעירים להשפיע על סדר היום‬
‫וכן‪ ,‬שמים דגש נרחב על קידום לסובלנות‪ ,‬שיתוף‪ ,‬קידום שוויון‪ ,‬דגש על מגדר‪ ,‬גזענות וקידום‬
‫זכויות‪ 8‬בין ארגונים אלו ניתן למצוא את ה ‪euromed platform, council of Europe, SALTO-‬‬
‫‪ youth‬ועוד‪8‬‬
‫‪-‬‬
‫אוסטרליה – מפעילה משרד ייחודי לשירותי משפחה וקהילה ‪ FaCSIA‬בשיתוף עם המשרדים‬
‫האחראי על צעירים הכל מדינה מקיימים אחת לשנה שבוע צעירים (‪ 8)youth week‬השבוע מיועד‬
‫לצעירים בגילאי ‪ 08-82‬המגיעים מתיכונים ואוניברסיטאות שונות‪ 8‬האירוע מתקיים בשותפות בין‬
‫הרמה הלאומית לרמה המקומית‪ 8‬מטרתו להשמיע את קול הצעירים ולהוכיר את תרומתם‬
‫‪1‬‬
‫סקירה זו נשענת על אתרי אינטרנט של ארגוני צעירים מהעולם ועל הסקירה שנעשתה בג'וינט‬
‫‪19‬‬
‫לקהילה זאת במסגרת שבוע הכולל דגש על כיף ומתן במה לצעירים‪ 8‬אירועים אלו פונים לצעירים‬
‫וכן לארגונים העוסקים בצעירים או רואים בהם קהל היעד (‪) www.youthweek.com‬‬
‫‪-‬‬
‫ניו זילנד – בשנת ‪ 0022‬זיהתה הממשלה את חסרונם של הצעירים בתהליכי קבלת ההחלטות על‬
‫אף העובדה שאלו מושפעים רבות מההחלטות‪ 8‬החליטה הממשלה לקחת את הנושא של הצעירים‬
‫תחת אחריותה כחלק מהמשרד לפיתוח חברתי‪ 8‬בשנת ‪ 811,‬הוחלט על הקמת משרד לפיתוח‬
‫צעירים שמטרתו לקדם אינטרסים של צעירים בגילאי ‪ 808-8,‬המשרד מיועד להעלות את קול‬
‫הצעירים‪ ,‬לייצג את הצרכים שלהם‪ ,‬לשקף מציאות צעירים לאומית ולהעברת תכנים ופיתוח‬
‫שירותים מתאימים לצעירים‪ 8‬המשרד מנסה לפעול תוך שילוב צעירים ולקראת מדינה בה יש‬
‫מדיניות מותאמת לצעירים המאפשרת ומעודדת התפתחות צעירים תוך הבנת חשיבותם לחברה‪8‬‬
‫פיתוח הזדמנויות לצעירים כ"א מתאים לעבודה איתם והובלת האחריות על הממשלה‪ 8‬תוכנית‬
‫העבודה כוללת העלאת הנושא והכרה בצורך במדיניות צעירים; פיתוח תוכניות ייחודיות‬
‫בנושאים מהותיים לצעירים; ושיתוף פעולה עם גורמים בין לאומיים בנוגע לצעירים‬
‫(‪)http://www.myd.govt.nz/index.aspx‬‬
‫קנדה – קיים אתר אינטרנט המהווה יוזמה של משרד רה"מ המקומי בתוכו ניתן למצוא את כלל‬
‫הידע הדרוש לצעירים וכן‪ ,‬התארגנויות פוליטיות ‪ 8www.youth.gc.yohome.jsp‬באתר ניתן‬
‫למצוא קישורים לתוכניות ממשלתיות לתעסוקה לצעירים נזקקים בגילאי ‪ 802-,1‬בנוסף ישנו כוח‬
‫משימה מפלגתי של יזמות צעירים של ראש הממשלה בקנדה‪ 8‬המשרדים המעורבים ‪ :‬המשרד‬
‫לענייני מיעוטים‪ ,‬כוח המשימה המפלגתי של רה"מ‪ ,‬אתר אינטרנט ממשלתי‪8‬‬
‫‪-‬‬
‫בריטניה ‪ -‬ארגוני צדקה‪ ,‬המחלה הממשלתית לחינוך וכישורים ‪ ,‬המשרד לצעירים וספורט‬
‫‪-‬‬
‫סינגפור מועצה הלאומית לנוער מחלקה בתוך הסוכנות הממשלתית לנשאים חברתיים‬
‫‪-‬‬
‫הודו – המשרד הממשלתי לצעירים וספורט עיקרו לצעירים בסיכון פונה לגילאים ‪ 0,-,2‬בחלוקה‬
‫‪ 0,-00‬ו ‪00-,2‬‬
‫‪-‬‬
‫יפן מנהל הצעירים שהוקם על ידי ראש הממשלה ונותן מענה לצעירים וילדים‪8‬‬
‫‪-‬‬
‫גרמניה –הרשויות המקומיות דואגות לעמוד בקשר עם הצעירים במדינה‪ 8‬רבים מהם בוחרים‬
‫לעזוב את הארץ בעקבות בעיות התעסוקה‪ 8‬הרשות המקומית מחזיקה במידע המתאר את עיסוקו‬
‫של כל צעיר ואופן ההתקשרות אליו‪ 8‬באם מתפנה תפקיד מתאים יוצרים עמו קשר ומציעים לו‬
‫את התפקיד תמורת חזרתו‪8‬‬
‫‪21‬‬
‫ניתן לראות כי התנהלות המדינות השונות מגוונות ונעה על רצפים רבים – אפשר לזהות מספר התערבויות‬
‫עיקריות – ידוע (באמצעות אינטרנט‪ ,‬כנסים‪ ,‬חינוך‪ ,‬ימי צעירים ארציים)‪ ,‬תמיכות כלכליות נרחבות‬
‫ללימודים‪ ,‬מענקים לדיור (זמני‪ ,‬קבוע‪ ,‬לצעירים )‪ ,‬סיוע בהשגת ביטוח בריאות‪ ,‬הכשרת כ"א ייחודי‬
‫לעבודה עם צעירים ובניית תוכניות ייחודיות‪ ,‬הכשרת צעירים לשוק העבודה‪ ,‬הכשרת צעירים למיומניות‬
‫חיים‪ ,‬הכוונה לתעסוקה‪ ,‬תמיכה ייחודית‬
‫‪21‬‬
‫נספח ב' – תחום הצעירים בארץ‬
‫בישראל כ‪ 018,811-‬צעירים המהווים ‪ 0882%‬מהאוכלוסייה‪ 8‬הטיפול והקשר עם צעירים אלו נעשה‬
‫באמצעות ארגונים ומשרדים ממשלתיים שונים‪ 8‬מאחר וישנו ביזור גדול בטיפול בצעירים ועיקרו מתמקד‬
‫בתוכניות ייחודיות במסגרת הטיפול במבוגרים‪ ,‬קצר הדף מלהכיל את כלל הפעילויות‪ 8‬אולם‪ ,‬בכדי להבין‬
‫את פעילות השחקנים העיקריים בתחום להלן סקירה על המענים העקרים‪ ,‬תפיסות ההתערבות ואופן‬
‫הטיפול בצעירים בישראל‪8‬‬
‫משרד החינוך –‬
‫מפגש משרד החינוך עם הצעירים נעשה בעיקרו באמצעות המוסדות להשכלה גבוהה‪ 8‬למעט מלגות‬
‫ותמיכות כלכליות מרבית הפעילויות לסיוע והכוונת צעירים מתעצבת על ידי וכלפי פנים המוסדות‪8‬‬
‫האגף לחינוך מבוגרים – אגף משרד החינוך הנועד לקידום השכלה תיכונית אצל בוגרים‪ 8‬אגף זה נותן את‬
‫שירותיו בעבור כלל האוכלוסייה הזקוקה לו שגילה מעל ‪ 802‬באגף זה מעולם לא היתה התייחסות ייחודית‬
‫לצעירים ולקידומם‪8‬‬
‫חשוב לציין כי באחרונה הוחלט על סגירת האגף לחינוך מבוגרים במסגרת משרד החינוך‪ 8‬כמו גם‪ ,‬משרד‬
‫החינוך יצא בהצהרה כי למעט מערכות ההשכלה הגבוהה הוא מסיר מעליו אחריות לקידום אוכלוסיות‬
‫בוגרות‪8‬‬
‫משרד הרווחה –‬
‫הטיפול בצעירים במשרד רווחה מתחלק בין האגפים השונים ובניהם – נוער וצעירים‪ ,‬נערות וצעירות‪ ,‬אגף‬
‫תקון (שירות מבחן)‪ ,‬ילדים ומשפחה‪ ,‬טיפול בהתמכרויות כמו גם האגפים האמונים על נכויות פיזיות‬
‫ונפשיות‪8‬‬
‫הטיפול בצעירים החל דרכו עוד בשנות ה ‪ 21 -‬כחלק משיתוף הפעולה בין משרד הרווחה ופרוייקט שיקום‬
‫השכונות של משרד השיכון‪ 8‬פרויקט זה פתח תקנים רבים ובאמצעותם הועסקו עובדי ‪ +02‬הראשונים‪8‬‬
‫שיתוף פעולה זה (ובעתיד צמצומו וגידול בצורך) הובילו באופן רשמי להרחבת ההגדרה של אגף נוער‬
‫בסיכון לטיפול בצעירים‪ 8‬צמצום הפרויקט ברמה הלאומית שבא ללא הוספת תקנים של עובדים‬
‫‪22‬‬
‫סוציאליים הובילו לעומס עבודה גדול על העובדים באגף וכן‪ ,‬גרמו לכך שאין התמקצעות ייחודית בטיפול‬
‫בצעירים‪ ,‬זאת על אף שהאורנטצייה הנדרשת לעובד שונה‪8‬‬
‫במסגרת האגפים לנוער וצעירים מטופלים כ – ‪ 00,,11‬צעירים וצעירים (בחלוקה מגדרית שווה) המקבלים‬
‫מענה באמצעות מגוון התערבויות ותכוניות פעולה‪ 8‬חשוב לציין כי לפי הערכת המשרד האוכלוסייה צורכת‬
‫השירותים מהווה רק כ – ‪ ,1%‬מאלו הזקוקים להם‪8‬‬
‫אחת הבעיות הבולטות עמן מתמודד משרד הרווחה בנוגע לצעירים מתמקד בצעירים בוגרי השמות חוץ‬
‫ביתיות‪ 8‬צעירים אלו הופנו כילדים ובני נוער לטיפול מחוץ למשפחתם‪ 8‬עם הגיעם לגיל ‪ 02‬אין הם מקבלים‬
‫סיוע מערכתי ואילו לרוב‪ ,‬העורף המשפחתי שלהם נעדר‪ 8‬צעירים אלו נותרים בודדים אל מול המשמימות‬
‫המשמעותיות של שלב חיים זה וכן‪ ,‬נאלצים להתמודד עם ההסתגלות לחיים עצמאיים‪ 8‬מבחינה מבנית‬
‫צעירים אלו מצויים על קו התפר בין שני אגפים משרדיים – ילדים ומשפחה – ונוער וצעירים‪ 8‬כיום‪ ,‬פועל‬
‫פיילוט המופעל על ידי אגף תקון בשותפות עם הקרן לשירותים מיוחדים של הביטוח הלאומי וקרן גדיר‪8‬‬
‫פיילוט זה כולל דירות מעבר לצעירים שבגרו את ההשמות החוץ ביתיות‪ 8‬אולם שוליות אגפית של מענה זה‬
‫מובילה לכך שישנו מאבק משרדי על הגורם שצריך לפרוס את חסותו על המשך מתן השירות‪ 8‬לפי הערכות‬
‫של המשרד מתוך כ ‪ ,111 -‬בוגרי מערכות חוץ ביתיות כ ‪ 211-611 -‬חסרי עורף משפחתי‪8‬‬
‫הטיפול בצעירים מכורים מתחלק בין שתי מחלקות במשרד – האחת‪ ,‬מטפלת בקטינים ועד גיל ‪,80‬‬
‫והשניה‪ ,‬מטפלת במבוגרים מעל גיל ‪ 880‬הצעירים שנמצאים בטיפול האגף להתמכרויות מהווים כ ‪,1%‬‬
‫מכלל המטופלים באגף‪8‬‬
‫שירות מבחן מטפל בצעירים כחלק משירות מבחן למבוגרים‪ 8‬בשירות מטופלים כ – ‪ ,,211‬צעירים בגילאי‬
‫‪ 02-80‬וכ – ‪ 6,211‬צעירים בגילאי ‪888-80‬‬
‫המוסד לביטוח לאומי –‬
‫הקשר עם הצעירים מתבצע באגפים שונים במוסד ‪ :‬קצבאות לילדים‪ ,‬קצבאות ואגף הקרנות‪ 8‬מבחינת‬
‫קצבאות – למעט חריגות‪ ,‬צעירים זכאים למספר נמוך של קצבאות ורובן מתבססות על צורך חריג (נכות‪,‬‬
‫בריאות או יתמות)‬
‫‪23‬‬
‫במקביל באגף הקרנות ישנו עיסוק נרחב בגילאי ‪ 02-82‬הקרן לילדים ונוער בסיכון מוגבלת בעבודה עם‬
‫ילדים עד גיל ‪ 02‬אולם‪ ,‬ההבנה של אנשי הקרן כי המצוקות של הנער אינן נגמרות עם הגיעו לגיל ‪ 02‬ולכן‬
‫יש להבנות תשתית של עבודה שתעניק לו כלים להתמודד עם המציאות העתידית‪ 8‬כך‪ ,‬אותר השנה נושא‬
‫ההכוונה לתעסוקה כנושא המרכזי בעבודה עם הנערים המתבגרים‪8‬‬
‫בנוסף הקרן לפיתוח שירותיים ייחודיים עוסקת גם היא בתחום הצעירים עיקר ההשקעה של הקרן בשנים‬
‫האחרונות היתה בתחום פיתוח מענים לבוגרי השמות חוץ ביתיות ולבניית תוכניות לצעירים עם מוגבלויות‬
‫פיזיות ונפשיות‪ ,‬כמו גם פיתוח תוכניות ייחודיות לצעירים ולצעירות במגזר הערבי‪ 8‬כלל השירותים להם‬
‫שותפה הקרן מקדמים מסוגלות תעסוקתית וכישורי חיים (ראיון טלפוני עם שרית בייץ מוראי ‪8)8,82‬‬
‫ג'וינט ישראל –‬
‫מהווה לארגון מגזר השלישי הבולט ביותר בתחום‪ 8‬מפעיל מספר תוכניות המיועדות לצעירים כאשר‬
‫הבולטות בהן תב"ת (תנופה בתעסוקה) ומרכזי צעירים‪8‬‬
‫מרכזי צעירים ‪ -‬בארץ כיום פועלים כ ‪ 88 -‬מרכזי צעירים ברשויות המקומיות שמיועדים להיות הכתובת‬
‫הרשמית של הצעירים ברשויות אלו‪ 8‬מרכזי הצעירים משקפים שותפות בין הג'וינט לקרנות ולמשרדי‬
‫ממשלה‪ 8‬פרויקט זה החל ממסד קליטה ואגף שילוב עולים בג'וינט והתפתח לממדיו כיום‪ 8‬במסגרת‬
‫השירות ניתן הכוון ויעוץ לימודי ותעסוקתי‪8‬‬
‫במקביל לפרויקטים אלו הג'וינט פועל על תוכניות נוספות לצעירים בניהן סטרט אפ‪,‬‬
‫תוחלת ברחובות‪ ,‬זינוק בעליה‪ ,‬סחבק – סטודנטים חברים בקהילה‪ ,‬מנהל סטודנטים – דירה להשכיר‬
‫ועוד‪8‬‬
‫משרד הביטחון ‪-‬‬
‫מטפל בצעירים שבמסגרת הצבא – מערכת טוטאלית הכוללת תמיכה פסיכולוגית ופסיכיאטרית והכוונה‬
‫בזמן ולאחר השחרור‪8‬‬
‫הקרן והיחידה להכווונת חיילים משוחררים – תמיכה והכוונה לצעירים בעיקר בתחומי תעסוקה והשכלה‪8‬‬
‫‪24‬‬
‫משרד השיכון –‬
‫עיקר פעילותו בתחום הצעירים נוגע לשני מישורים‪ 8‬במישור של הצעירים הנורמטיביים – מנסה המשרד‬
‫לעודד בנייה ייעודית לצעירים תוך התאמת התקציבים‪8‬‬
‫במישור הצעירים בסיכון – מפעיל משרד השיכון שנים רבות את פרויקט שיקום שכונות‪ 8‬פרויקט זה פרץ‬
‫את תחום העבודה עם הצעירים וניסה לשלב בין הטיפול במובנים הפיזי לטיפול בצעירים‪ 8‬כיום‪ ,‬ממשיך‬
‫הפרויקט לפעול במספר שכונות בארץ‪ 8‬בנוסף ישנה תוכנית חדשה המתמקדת בעבודה באמצעות תיאטרון‬
‫על תחומים שונים‪8‬‬
‫משרד התמ"ת –‬
‫עוסק בתחום הצעירים באמצעות תוכניות תעסוקה והכשרה‪8‬‬
‫משרד הקליטה –‬
‫באופן רשמי עוסק עם הצעירים העולים ופיתוח שירותים ייחודיים להם ומלווים לצעירים שבמערכות‬
‫הכלליות‪ 8‬כהכרזה‪ ,‬לא מטפל במשרדים שבאופן רשמי צורכים שירותים תחת משרדים אחרים‪ 8‬נכון להיות‬
‫מטפל בכ – ‪ 2111‬סטודנטים וכן‪ ,‬בחיילים עולים‪ 8‬מעבר לזה נותן מענה לבוגרי צבא על פי נהלים של קליטת‬
‫עליה‪8‬‬
‫רשויות מקומיות –‬
‫ההתערבות דפרנציאלית בין הרשויות אבל ניתן לראות כי רשויות שונות החלו להבין בצורך לקדם מדיניות‬
‫צעירים – בת"א החלו מדברים על הוזלת דיור לצעירים‪ ,‬ישנו ניסיון לאגם מרחבי תרבות לצעירים וכן‪,‬‬
‫ישנו מהלך של הרשויות המקומיות לתמוך במימון ותפעול מרכזי הצעירים של הג'וינט‪8‬‬
‫קרנות –‬
‫גנדיר‪ ,‬גרוס ודורתיה – מממנות שירותים לצעירים‬
‫‪25‬‬
‫ארגוני מגזר שלישי–‬
‫על"ם –‬
‫הפעלת פרוייקטים ייחודיים כמו גלגל ומישהו לרוץ איתו‪ 8‬פרויקטים אלו נותנים מחסה לצעירים ללא‬
‫מחסה‪ 8‬העמותה נותנת מענה לכ – ‪ 8,1‬עולים בודדים בשנה‪8‬‬
‫שתיל –‬
‫פועל לקידום מיפוי וארגון הגופים השונים המעורבים בתחום‬
‫"בעצמי" –‬
‫מקדמת תעסוקה לצעירים מובטלים‬
‫מרכז טאוב –‬
‫מקדם מהלך של כינון שולחן עגול קבוע לארגוני הרווחה בתחום הצעירים‪ 8‬הפגישה הראשונה התנהלה‬
‫בחודשי הקיץ‪ 8‬ישנה שיאפה להגדיל את מרחב הפעילות אל מחוץ לראייה החברתית‪8‬‬
‫‪26‬‬
‫נספח ג' – טבלת השחקנים‬
‫ניתוח שחקנים‬
‫שחקן‬
‫אמונות –‬
‫משרד הרווחה‬
‫להבטיח רשת ביטחון‬
‫סוציאלית לתושבי‬
‫המדינה‪8‬‬
‫להגן על כל אדם ‪ /‬משפחה‬
‫וקהילה שנקלעים למשבר‬
‫זמני או קבוע הנובע‬
‫ממגבלה בריאותית‪ ,‬עוני‪,‬‬
‫סטייה חברתית‪ ,‬קשיי‬
‫תפקוד או אפליה‪8‬‬
‫המוסד לביטוח‬
‫לאומי‬
‫לכל תושב צריכה להיות‬
‫רשת ביטחון סוציאלי‬
‫חיזוק מעמד הביטוח‬
‫הלאומי‪ ,‬כחלק ממשרד‬
‫הרווחה וכגוף נפרד‬
‫המקדם מדיניות רווחה‪8‬‬
‫קידום תמיכה‬
‫באוכלוסיות הנזקקות‬
‫לתמיכה‪ ,‬צמצום‬
‫האוכלוסייה התלויה‬
‫בקצבאות לאורך כל‬
‫החיים וקידום מדיניות‬
‫חברתית‪8‬‬
‫משרד האוצר‬
‫משרדה הכלכלי המרכזי‬
‫של המדינה‪ ,‬אחראי על‬
‫תכנון וביצוע מדיניות‬
‫כלכלית‪8‬יש להפעיל את‬
‫המדינה תחת שמירה על‬
‫קופת המדינה‪8‬‬
‫עמדותיו נוגעות לקידום‬
‫הכלכלה‪ ,‬קידום‬
‫השתתפות האזרחים‬
‫בתעסוקה‪ ,‬סיוע לאזרחים‬
‫שאינם יכולים לקחת חלק‬
‫בשוק העבודה וצמצום‬
‫הפערים החברתיים‪8‬‬
‫שמירת כוחו של המשרד‬
‫כשחקן המרכזי בהכרעה‬
‫על מדיניות‪8‬‬
‫קידום תפיסות של ימין‬
‫כלכלי והתערבות פחותה‬
‫במדינה‪8‬‬
‫ליצור מצב בו הפרטים‬
‫מחויבים לצאת לעבודה‬
‫פעילות תחת התקציב תוך‬
‫שמירה על התדמית‬
‫הכלכלית החיובית של‬
‫המצב‪8‬‬
‫משרד החינוך‬
‫משרד החינוך אחראי על‬
‫מערכת החינוך ובכללותה‬
‫גם על מערכת ההשכלה‬
‫הגבוהה וחינוך למבוגרים‪8‬‬
‫צמצום הפערים טמון‬
‫בקידום החינוך‪8‬‬
‫מחקרים מוכיחים כי ישנו‬
‫קשר הדוק בין השכלה‬
‫ורמה סוציו – אקונומית‬
‫משרד החינוך נועד לקדם‬
‫את אלו באמצעות קידום‬
‫תפיסות של למידה לאורך‬
‫החיים ( ‪life long‬‬
‫‪8)learning‬‬
‫פועל כאמון על הדיור‬
‫והמחסה של בני האדם‪8‬‬
‫מפעיל את פרויקט שיקום‬
‫שכונות שנודע כאחד‬
‫הגורמים הראשונים‬
‫שהחלו מתערבים בגילאי‬
‫משרד השיכון‬
‫עמדות –‬
‫אינטרסים –‬
‫בעלי סמכויות פורמאליות‬
‫קידום האוכלוסייה‬
‫החלשה‪ ,‬השגת משאבים‪,‬‬
‫מיצוב המשרד‪ ,‬לחזק את‬
‫מקומה של הפרופסיה‬
‫ולהפחית מעומס העבודה‬
‫יש לדאוג לצעירים‬
‫בישראל‪ ,‬בייחוד לאלו‬
‫מתנהלים במצבי חיים‬
‫קשים ללא עורף משפחתי‪8‬‬
‫ישנם אינטרסים סותרים‬
‫לאגפים שונים במשרד‬
‫דבר המעצים את‬
‫המורכבות של השיח‬
‫יש להבין באיזו מסגרת‬
‫לטפל בצעירים‪ 8‬כיום‬
‫ישנם צעירים שמועדים‬
‫לנשירה ישירה מהמערכות‬
‫הנורמטיביות כמו בוגרי‬
‫פנימיות‪ 8‬יש למצוא את‬
‫האיזון בין חוסר יכולת‬
‫להשקיע הצעירים אלו‬
‫בנפרד ‪ ,‬פיתוח שירותים‬
‫ייחודי וקידום הצעירים‬
‫למען המניעה‪8‬‬
‫כיום פועלים בתחום דרך‬
‫הכנת הנוער (קרן ילדים‬
‫בסיכון) לקראת התקופה‬
‫שבה יגדלו‪ ,‬או דרך הקרן‬
‫לפיתוח שירותים‬
‫מיוחדים‪8‬‬
‫לא גיבש עמדות בנוגע‬
‫לצעירים – עומד מאחורי‬
‫העמדות כי יש לצאת‬
‫לעבודה ולקדם כוח עבודה‬
‫מוכשר‪8‬‬
‫יפעל לצמצם כל כשל שוק‬
‫מאחר ומשפיע על היעילות‬
‫הכללכית‬
‫משאבים‬
‫ידע – משאבים מקצועיים‬
‫על התחום ובכלל‬
‫רשת הקשרים ‪-‬מקצועית‬
‫וממצבת את המשרד כבעל‬
‫השפעה‪ 8‬קשריו נודעים עם‬
‫משרדי ממשלה גורמים‬
‫ממלכתיים‪ ,‬ארגוני מגזר‬
‫שלישי‬
‫כוחו הפוליטי ‪ -‬טמון‬
‫בהיותו חלק ממשרדי‬
‫הממשלה וכקלף מיקוח‬
‫לקראת ובזמן שינויי‪8‬‬
‫בעל סמכות מקצועית‬
‫ידע מקצועי ‪ -‬מהווה את‬
‫המקור לידע‪ ,‬מכיר את‬
‫הצעירים ואת החוקים‬
‫ומקדם פיתוח שירותים‬
‫המלווים במחקר‪8‬‬
‫כוחו הפוליטי ‪ -‬יכול לנבוע‬
‫מעצם היותו הקו המקשר‬
‫בין רווחה לכלכלה רשתות‬
‫הקשרים ‪ -‬חובקות את‬
‫המגזרים השונים ונתונות‬
‫בקשרים עם הגורמים‬
‫המובילים בתחום‪8‬‬
‫כוחו הכלכלי –טמון‬
‫ביכולת לקדם תמיכה‬
‫בפיתוח שירותים‬
‫ייחודיים על ידי הקרנות‪8‬‬
‫מידת עיניין וגיוס ?‬
‫רמת עניין גבוהה יש‬
‫לגייסו כשותף לכל ש‬
‫לגייס מהלך‪8‬‬
‫יש לגייס כשותפים‬
‫למהלך‪ 8‬עניין רב – מהוה‬
‫את אחד הגופים‬
‫שמקדמים את התחום‪8‬‬
‫כוח פוליטי – מהווה את‬
‫אחד הגופים בעלי‬
‫העוצמה הפוליטית‬
‫המשמעותית ביותר‬
‫רשת הקשרים וההשפעה‬
‫מהותית אך דגשה העיקרי‬
‫על הגופים הפוליטיים‪8‬‬
‫הידע שלו כלכלי‬
‫ובאמצעותו מקדם את‬
‫התפיסות השונות‪8‬‬
‫שימור כוחו של משרד‬
‫החינוך והתמודדות עם‬
‫המשברים המרכזיים יותר‬
‫של חינוך בגילאי היסודי‬
‫והעברת "אופק חדש"‪8‬‬
‫שואף לקדם את המיצוב‬
‫שלו ושל יכולות‬
‫התלמידים‬
‫בגילאי ‪ 02‬אחריות מערכת‬
‫החינוך תקפה על הצעירים‬
‫רק באם אלו במסגרות של‬
‫לימודי המשך‪8‬‬
‫מתוך החלטה ותוך הכרזה‬
‫משרד החינוך התנער‬
‫ומדיניות לצעירים‪8‬‬
‫כוחו הפוליטי קיים בשל‬
‫היותו משרד ממשלתי‬
‫למעט זאת הוא נתפס‬
‫כמשרד חלש יחסית‬
‫בייחוד כאשר מדובר‬
‫במדיניות שאינה לגילאי‬
‫יסודי‪8‬‬
‫הרשתות עמן פועל‬
‫נושקות לתחום בצידיו‪8‬‬
‫עניין נמוך בתחום זאת‬
‫מעבר להבנה כיצד יש‬
‫להתמודד עם שכבת‬
‫הצעירים בכדי לקדם‬
‫יעילות כלכלית מדינית‪8‬‬
‫נשען על למידה והשוואה‬
‫אל מול העולם בנוגע‬
‫לצעירים‪ 8‬ניתן לגייס את‬
‫מוכנותו להעברת מדיניות‬
‫לצעירים תוך קידום‬
‫והשפעה על דעתו‬
‫באמצעות צינורות אלו‪8‬‬
‫יש חשיבות מרכזית‬
‫להצליח לגייס אותו שכן‪,‬‬
‫ביכולתו להוריד תפיסות‬
‫מדיניות מהפרק במידה‬
‫ולא יסכים איתם‬
‫עניין נמוך בתחום‬
‫מיצוב כוחו ומשמעות‬
‫הפרויקט של שיקום‬
‫שכונות‪ 8‬קידום‬
‫האינטרסים שמייצג‬
‫המשרד תוך חיזוק מעמדו‬
‫הפוליטי‪8‬‬
‫פרויקט שיקום שכונות‬
‫מצטמצם לאור החלטה‬
‫ממשלתית המאבק לנסות‬
‫ולהמשיך לקיים אותו‬
‫מהווה דגש על הגילאים‬
‫הללו‪ 8‬מעבר לכן נדמה‬
‫רשתות החברתיות של‬
‫המשרד ומעמדו הפוליטי‬
‫יכולים להשפיע על עיצוב‬
‫מדיניות שיכון לצעירים‪8‬‬
‫הכרותו עם התחום‬
‫באזורים החלשים‬
‫בינוני – יש לגייס אותו‬
‫דווקא דרך הראייה‬
‫הנורמטיבית של הצעירים‬
‫בבחינת יכולות לקדם‬
‫דיור לצעירים – יש לנסות‬
‫לגייס שותפות תוך קידום‬
‫‪27‬‬
‫כאדיש בהתייחסות‬
‫‪+02‬‬
‫משרד הקליטה‬
‫לקלוט את העולים לארץ‬
‫לשמר את כוחו הפוליטי‬
‫ואת יכולתו הכלכלית‪8‬‬
‫להתפתח ולהתחזק‬
‫לקדם את הצעירים‬
‫העולים מתוך הבנה שהם‬
‫עומדים בצומת קריטית‬
‫ליכולתם לתפקד במדינה‬
‫משרד הביטחון‬
‫יש להבטיח את ביטחון‬
‫המדינה‪8‬‬
‫מפעיל את הקרן להכוונת‬
‫חיילים משוחררים אשר‬
‫שמה לעצמה לסייע‬
‫לחיילים במעבר לעולם‬
‫האזרחי‪8‬‬
‫לשמר את מעמדו כמשרד‬
‫המוביל והמרכזי‬
‫במשמעותו החברתית‬
‫והפוליטית‪ ,‬לשקם את‬
‫מעמדו לאחר מלחמת‬
‫לבנון השנייה ולהבטיח‬
‫לעצמו כי לא יעשו בו‬
‫קיצוצים‬
‫צה"ל‬
‫יש להגן על המדינה –‬
‫להכשיר את החיילים‬
‫הטובים ביותר ולשמור על‬
‫התושבים והשטח של‬
‫המדינה‪8‬‬
‫זאת בנוסף לראייה‬
‫חברתית אזרחית בישראל‬
‫– הפועלת לקידום שוויון‬
‫הזדמנויות‬
‫משרד התמ"ת‬
‫עבודה היא יסודה של‬
‫חברה בריאה – העבודה‬
‫אינה רק הכרח כלכלי היא‬
‫הציר שסביבו יש לארגן‬
‫את החיים‬
‫יש לפעול לעידוד צמיחה‬
‫כלכלית זאת על ידי מיצוי‬
‫הפוטנציאל של ההון‬
‫האנושי‪ ,‬הכשרתו‪ ,‬פיתוח‬
‫כלים ועיצוב מדיניות‪8‬‬
‫מנסה לשקם את מעמדו‬
‫כלפי פנים וכלפי חוץ‬
‫לאחר מלחמת לבנון‬
‫השנייה‪8‬‬
‫מנסה לשמר את מיצובו‬
‫כצבא החזק והבטוח –‬
‫להסתיר מאבקים פנימיים‬
‫ולהצליח לטעת בתושבים‬
‫ובחיילים תחושת ביטחון‪8‬‬
‫להגדיל תקציבים‬
‫לחזק את כוחו של‬
‫המשרד‪ 8‬להשפיע על‬
‫המשאבים הכלכלים‬
‫העומדים בפניו ולהצליח‬
‫להעביר רפורמות‬
‫מקצועיות גדולות לקדם‬
‫את יעדי המשרד ולשמר‬
‫את מרכזיותו בתחום‬
‫התעסוקה וזאת למרות‬
‫העברת תפקידים רבים‬
‫בתחום מידיו לתוכניות‬
‫השמה שונות (אורות‬
‫לתעסוקה ותב"ת)‪8‬‬
‫יש להבטיח גיוס‬
‫מקסימאלי של צעירים‬
‫לצה"ל כמו גם לקדם את‬
‫רווחת אלו שהקדישו את‬
‫זמנם לצבא‪8‬‬
‫הוא הגוף בעל החשיפה‬
‫הנרחבת ביותר לבגירים‬
‫בגילאי ‪ – 02‬רואה את‬
‫הצעירים ויכול להוות‬
‫כמתווך ידע‬
‫מדיניות לצעירים במדינה‬
‫עם גיוס חובה צריכה‬
‫להיעשות בתוך המערכת‬
‫האמונה על הצבא‬
‫ג'וינט ישראל‬
‫(דגש על תב"ת‬
‫ומרכזי‬
‫הצעירים)‬
‫יש לעודד פרויקטים‬
‫חברתיים ולחתור למימוש‬
‫ולמיצוי תחומים חדשים‪8‬‬
‫לחזק את מעמדם כבעלי‬
‫הידע המקצועי‪ ,‬להרוויח‬
‫משאבי מדינה‪ ,‬להתחזק‬
‫כארגון המגזר השלישי‬
‫המשפיע על השלטון‪,‬‬
‫להגדיל את תחומי החופש‬
‫והשליטה של הארגון‪8‬‬
‫רשויות‬
‫מקומיות‬
‫משקיעות שלקדם את‬
‫המרחב עליהן אמונות‪ 8‬יש‬
‫כי השלטון המרכזי ייקח‬
‫על עצמו אחריות ולא‬
‫יעביר אותן לרשויות‬
‫המקומיות‪8‬‬
‫ניסיון לחזק את השלטון‬
‫המקומי תוך שמירה על‬
‫איזון כלכלי‪ 8‬לחימה‬
‫בהעברת אחריות‬
‫מהשלטון המרכזי‬
‫למקומי‪8‬‬
‫קידום הרשות המקומיות‬
‫עליה אמונים וחיזוק‬
‫מוטת השלטון בידי‬
‫הרשות המקומיות‪8‬‬
‫עמותות‬
‫פילנתרופיות‬
‫להשקיע כספים בתחומים‬
‫הראויים לקידום תוך‬
‫קידום השם של הקרן‬
‫יש להבטיח קידום ועידוד‬
‫תעסוקה של צעירים שכן‪,‬‬
‫מצב זה מהווה את‬
‫המפתח לכינון חברה‬
‫בוגרת עצמאית כלכלית‬
‫יש לפתח שירותים‬
‫לצעירים – להעביר את‬
‫האחריות על שירותים‬
‫אלו למדינה‪ ,‬ללמוד‬
‫מהדברים שהוקמו‪,‬‬
‫להשתמש בידע שנאסף‬
‫בארגון ולהבנות מדיניות‬
‫מוצהרת לצעירים‪ 8‬הג'וינט‬
‫נוטה לקדם את התפיסה‬
‫של רשות לאומית‬
‫לצעירים ופועל לקראתה‪8‬‬
‫אחריות השלטון המרכזי‬
‫להתוות ולממן מדיניות‬
‫לצעירים אולם‪ ,‬לשות‬
‫המקומית אינטרס להפך‬
‫להיות אטרקטיבית‬
‫לצעירים שכן‪ ,‬באמצעותם‬
‫תתחזק‬
‫בעלי עניין‬
‫ישנן כ ‪ ,‬קרנות הנתפסות‬
‫לחזק את יכולת ההשפעה‬
‫כמובילות התחום הן‬
‫של הכסף על שדה‬
‫מאפשרות פיתוח‬
‫התערבות ספציפי‪8‬‬
‫פרויקטים ייחודים‬
‫מעוניינות לקדם נושאים‬
‫והפעלתם‪ 8‬שואפות למצב‬
‫הנתפסים בעיניהם‬
‫את התחום ולהעביר את‬
‫כמשמעותיים תוך מיצוב‬
‫והחזקים של הארץ‬
‫ממצבים אותו כבעל ידע‪8‬‬
‫כוחו הפוליטי מעצם‬
‫היותו משרד ממשלתי‪8‬‬
‫הידע שלו בתחום נוגע רק‬
‫לצעירים עולים אולם‪,‬‬
‫הוא בין המשרדים‬
‫הבודדים האוחז בידע‬
‫הרלוונטי למדינת ישראל‪8‬‬
‫קשריו והרשתות בהן הוא‬
‫פועל נוגעות בכלל‬
‫המגזרים‪8‬‬
‫כוח פוליטי רב ויכולתו‬
‫להכריע על תחומים בהם‬
‫המדינה עוסקת‪ 8‬יכולות‬
‫פוליטיות הן מבחינת‬
‫משאבי המדינה והן על ידי‬
‫גיוס משאבים למען קידום‬
‫רווחת החיילים‪8‬‬
‫כוחו הפוליטי והחברתי‬
‫רחב‪ 8‬יכולתו הכלכלית‬
‫גדולה אבל – הוא שנוי‬
‫במחלוקת אל מול‬
‫הצעירים שאינם מחויבים‬
‫גיוס כגון חרדים וערבים‪8‬‬
‫מבחנת ידע יש לו מעט‬
‫יכולת לחבר בין הידע‬
‫בתוך המערכת ולקשור‬
‫אותו לידע מחוצה לה‬
‫למשרד התמ"ת כוח‬
‫פוליטי מתוקף סמכותו‬
‫הרשמית‪ 8‬משאביו‬
‫הכלכליים נוגעים לתחום‬
‫עבודתו ואילו נדמה כי‬
‫דווקא מבחינת הרשת‬
‫החברתית כוחו של‬
‫המשרד מצטמצם לטובת‬
‫תוכניות חיצוניות‬
‫כוחו של המשרד בינוני‬
‫שכן‪,‬‬
‫נדמה כי למרות סמכותו‬
‫ותפקידו הרשמי בנושאי‬
‫תעסוקה איבד את כוחו‬
‫אל מול התוכניות השונות‪8‬‬
‫כוחו הכלכלי רב ונשען הן‬
‫על תמיכה ממשלתית והן‬
‫על פילנתרופיה חברתית‪8‬‬
‫הקשרים החברתיים שלו‬
‫רחבים ונוגעים בכלל‬
‫האוכלויסיות הרלוונטיות‬
‫בתחום‪8‬‬
‫מעמדו כאחד מהגופים‬
‫המובילים והפורצים את‬
‫התחום מחזק ת משקלו‬
‫בהכרעות הנושעות לו‬
‫כוחן של הרשויות‬
‫המקומיות דיפרנציאלי‬
‫ונע בין רשויות שמעורבות‬
‫בתחום הצעירים ורשויות‬
‫שאינן‪ 8‬חשוב לציין כי גם‬
‫יכולתן הכלכלית מגוונת‪8‬‬
‫הרשויות המקומיות‬
‫הפועלות בתחום הצעירים‬
‫נמצאות בקשרי עבודה עם‬
‫הגורמים הרלוונטיים‬
‫בתחום‬
‫כוחן של הקרנות טמון‬
‫ביכולתם הכלכלי‪ 8‬הצורך‬
‫של הגורמים השונים‬
‫להיות תלויים בכספים‬
‫מאפשר להן לעצב את‬
‫השירותים באופן בו הן‬
‫דיווח ויידוע על הנעשה‪8‬‬
‫מגויס לתחום הצעירים‬
‫העולים יש לבחון כיצד‬
‫לקשור אותו לכלל הנושא‪8‬‬
‫בינוני – נדמה שמעוניין‬
‫לתת את שירותיו לחיליים‬
‫שבמסגרתו ולבוגרי הצבא‪8‬‬
‫המשמעת של הצעירים‬
‫כשכבת גיל פחות בולטת‬
‫בו‪8‬‬
‫יש להבנות עמו סוג של‬
‫שותפות שכן‪ ,‬הידע‬
‫והנגישות לצעירים נמצאת‬
‫בידיו‬
‫בינוני – מעניין אותו‬
‫הצעירים שבתחומו הוא‬
‫אינו רואה עצמו כנותן‬
‫מענה לשאר הצעירים‬
‫ארגון שמגויס למהלכים‬
‫אלו יש לבחון כיצד‬
‫להבנות עמו שיתוף בכדי‬
‫לקדם את התחום כפי‬
‫שמומלץ גם אם אלו אינם‬
‫עומדים יד ביד עם דעותיו‬
‫עינן בינוני – רב ניתן לגייס‬
‫את הרשויות המקומיות‬
‫לנושא זאת תוך כדי כך‬
‫שיש לזכור ולאפשר‬
‫לרשויות המקומיות לא‬
‫לשנות את המאזן הכלכלי‬
‫שלהן‪8‬‬
‫מגויסות לנושא אולם‪ ,‬יש‬
‫לבחון כיצד לגייס אותן‬
‫לרעיון אחיד מבלי לפגוע‬
‫באינטרסים הדוחפים‬
‫אותן – יש להבנות‬
‫שותפות עמן‪8‬‬
‫‪28‬‬
‫אגודות‬
‫סטודנטים‬
‫קידום תנאי החיים ותנאי‬
‫הלימודים של הסטודנטים‬
‫והעתידים להיות‬
‫סטודנטים‪ 8‬להוות לנציגי‬
‫ומובילי הקול של‬
‫הסטודנטים‬
‫הקרן ויכולתה להשפיע על‬
‫המרחב הציבורי‪8‬‬
‫האחריות אליו למדינה‪8‬‬
‫לשמר ולקדם את העמדות‬
‫הכוחניות והפולייות של‬
‫העומדים בראש המערכות‬
‫הללו‪ 8‬להנות ממדרגה‬
‫פוליטית‪8‬‬
‫לקדם מדיניות שעתידה‬
‫להועיל לעולם‬
‫הסטודנטים‪ 8‬יש לפתח‬
‫שירותים לקידום‬
‫הצעירים החזקים ולקדם‬
‫הזדמנויות להתפתח‬
‫חפצות ולהעלות נושאים‬
‫שונים על האג'נדה‪8‬‬
‫הקשרים שבנו‬
‫משמעותיים ונהוגים‬
‫להיות כמתווכים בין‬
‫המגזרים השונים‬
‫והפרויקטים הגדולים‪8‬‬
‫עבודתם כרוכה בלמידה‬
‫ומיסוד הידע בתחום כך‬
‫שמתחזקות גם בעלות‬
‫ידע‪8‬‬
‫כוחן היחיד בכיולת להוות‬
‫קבוצת לחץ על המדינה‪8‬‬
‫אולם‪ ,‬הוכח כי כוחם בא‬
‫לידי ביטוי רק בשלבים‬
‫קיצוניים שכן‪ ,‬היכולת‬
‫שלהן להשפיע טמונה‬
‫רובה בהשבתת המערכת‪8‬‬
‫בינוני – על אף ההצרות‬
‫אגודות הסטודנטים‬
‫לקידום שוויון נדמה כי‬
‫מעבר להצהרות לא רבות‬
‫נעשה‪ 8‬לבטח יהיה עניין‬
‫קל בנעשה שכן‪ ,‬הוא נוגע‬
‫לאוכלוסיית הסטודנטים‬
‫אולם‪ ,‬לא בטוח שניתן‬
‫יהיה לעשות מעבר לגייסן‬
‫לידע‪8‬‬
‫‪29‬‬