ביולוגיה של התא - שיעורים 23-24

Transcription

ביולוגיה של התא - שיעורים 23-24
‫שיעור ‪ :23‬צמתים בין תאים‬
‫‪249‬‬
‫‪31.05.2010‬‬
‫שיעור ‪ :23‬צמתים בין תאים‬
‫המרצה‪ :‬חררדו לדרקרמר‬
‫מבנה האיברים‬
‫נושא זה מהווה המשך לנושא השלד התאי‪ .‬אנחנו מכירים כבר תהליכים רבים בתוך התאים ואנחנו נראה‬
‫כעת כיצד התאים מסודרים בכל הרקמות ובאיברים השונים‪ .‬בתמונה הבאה רואים סכמת חתך של איבר‪,‬‬
‫במקרה זה המעי‪ ,‬אולם לרוב האיברים‪ 47‬יש דוגמה דומה‪.‬‬
‫אנחנו רואים בחלק העליון את החלל של האיבר – ‪ – the lumen‬וכלפי החלל רואים את אצבעות ה‪-‬‬
‫‪ .48villi‬השכבה שהכי קרובה לחלל היא האפיתל‪ .‬תפקידם של תאים אלו הוא בעיקר בספיגה והפרשה‪,‬‬
‫כמו גם הגנה‪ .‬השכבה כולה מופיעה בצורה מקופלת על מנת להגדיל יחס נפח לשטח פנים כלפי החלל‪.‬‬
‫אנחנו רואים שכל נקודה היא גרעין‪ ,‬והתאים צמודים בשכבה בודדת )לפי דוגמה זו(‪ .‬מתחת לרקמת‬
‫האפיתל יש רקמת חיבור‪ ,‬המכילה תאים בשם פיברופלאסטים‪ .‬הפיברובלאסטים אינם צמודים והדוקים‬
‫כמו האפיתל‪ ,‬והם "שוחים" בחומר חוץ תאי‪.‬‬
‫מתחת לרקמת החיבור יש תאי שריר רבים – במקרה זה אלו תאי שריר חלק‪ .‬התאים של רקמת השריר‬
‫צמודים אחד לשני וכולם בעלי כיווניות מסויימת‪ .‬ניתן להבחין בשתי שכבות של רקמת שריר‪ :‬אחת‬
‫בכיווניות אורכית והשנייה בכיווניות רוחבית )האחד הולך במקביל ללוח והשני בניצב לו(‪ .‬שתי השכבות‬
‫עוזרות ליצור תנועה פריסטאלטית על ידי התכווצות בכיוונים שונים – השכבה העליונה נותנת דחיפה‬
‫לאורך המעי והשכבה השנייה מכווצת את המעי ודוחפת את המזון על ידי צימצום חלל המעי‪.‬‬
‫‪ 47‬סייג קטן‪ :‬נכון עבור איברים צינוריים‪ .‬למעט אולי תכונת ה‪ villi-‬המבנה הזה חוזר בכל הצינורות – עיכול‪ ,‬הפרשה‪ ,‬מין‪ ,‬דם‬
‫– אבל כמובן שאין זה תקף למבנה של איברים כמו לב‪ ,‬שרירים‪ ,‬מערכות השלד והעצבים וכדומה‪.‬‬
‫‪ 48‬שימו לב‪ ,‬אלו לא המיקרו‪-‬ווילי כי הללו קיימים על תא בודד וכאן זוהי שכבה של תאים בתוך הרקמה‪.‬‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫ביולוגיה של התא ‪ -‬הרצאות‪1‬‬
‫‪250‬‬
‫אחרי רקמת השריר מופיעה עוד שכבה של רקמת חיבור‪ ,‬ותחתיה שוב שכבה של אפיתל‪ .‬השכבה הזו‬
‫פונה כעת לצד החיצוני של האיבר )‪ .(external space‬מכאן שהאיבר מצופה אפתיל גם מבפנים וגם‬
‫מבחוץ‪.‬‬
‫רקמת האפיתל‬
‫באיור משמאל ניתן לראות את‬
‫המיקרוווילי על האפיתל‪ ,‬שלא ראינו‬
‫קודם ברזולוציה הנמוכה יותר‪ .‬תאי‬
‫האפיתל פונה כלפי החלל וגם כלפי‬
‫הצד החיצוני של האיבר‪ .‬אנחנו נעסוק‬
‫בצד הפנימי‪ ,‬אבל הדברים תקפים‬
‫לתאי אפיתל באופן כללי‪.‬‬
‫תאי האפיתל יושבים על רקמת החיבור‪ .‬רקמת החיבור הצמודה לתחתית התאים היא ה‪,basal lamina-‬‬
‫הנמצאת מחוץ לתאים‪ .49‬לרקמת האפיתל יש כיווניות – המיקרו‪-‬ווילי )הצד האפיקלי( פונים תמיד לחלל‬
‫)האיבר או הגוף(‪ ,‬והצד התחתון )באזאלי( של התא פונה לשכבה הבאזאלית‪ .‬החלק הזה מכונה לעיתים‬
‫‪ basal-lateral‬כי הוא דומה בתכונותיו לצדדים של התאים להבדיל מהקוטב האפיקלי )‪ (apical‬שלהם‪.‬‬
‫בתמונת המיקרוסקופיה האלקטרונית ניתן לראות חתך של תאים ולהבחין כי התאים צמודים למדי‬
‫במשטח דו‪-‬מימדי‪ .‬תאי האפיתל יושבים על מעין "שטיח" של לאמינה באזאלית‪ .‬מתחת ללאמינה‬
‫הבזאלית יש רקמת חיבור‪ .‬ניתן להבחין בסיבים רבים מחלבון קולאגן‪ ,‬כפי שנראה בהמשך‪.‬‬
‫רקמת חיבור‬
‫באיור משמאל רואים חתך במיקרוסקופיה אלקטרונית‬
‫של רקמת חיבור‪ .‬ניתן לראות תא אחד של‬
‫פיברובלאסט‪ ,‬סוג התאים הקיימים ברקמת החיבור‪.‬‬
‫הפיברובלאסטים אינם צמודים – הם שוהים במטריקס החוץ תאי )‪.(extracellular matrix, ECM‬‬
‫המטריקס מורכבת משני חומרים עיקריים‪ :‬סיבי קולאגן ופרוטאוגליקאנים‪.‬‬
‫‪ 49‬אין לבלבל עם ה‪!nuclear lamina-‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫שיעור ‪ :23‬צמתים בין תאים‬
‫‪251‬‬
‫המטריקס החוץ תאי – סיבי הקולאגן‬
‫כפי שניתן לראות באיור משמאל‪ ,‬סיבי‬
‫הקולאגן בנויים כמו סיב בחתך האורך‬
‫וכמו חוטי חשמל בחתך הרוחב –‬
‫רואים שהם מורכבים מהרבה סיבים‬
‫קטנים‪.‬‬
‫הסיבים הקטנים הם פיברילות של‬
‫קולאגן )‪ ,(Collagen Fiberils‬שגם‬
‫הן מורכבות מסיבים פנימיים של‬
‫מולקולות‬
‫קולאגן‬
‫המאורגנות‬
‫בטרימרים )‪ – (Collagen Trimers‬שלושה פוליפפטידים של קולאגן יוצרים טרימר‪ ,‬הטרימרים בונים‬
‫פיברילות והפיברילות ובנות את הסיבים‪ .‬לטרימר של הקולאגן יש מבנה של ‪ .50coiled coil‬המבנה הזה‬
‫כאמור הוא מבנה מאוד חזק‪ .‬הטרימרים עשויים ממונומרים של קולאגן‪.‬‬
‫עד כה הכרנו סיבים המתקיימים בתוך התאים; אולם סיבי הקולאגן הם סיבים הנמצאים בחומר החוץ‪-‬‬
‫תאי‪ .‬סיבים מורכבים בבסיסם בחלבונים ולכן צריכים להיות מורכבים על ידי תאים מסויימים‪ ,‬שיפרישו‬
‫אותם החוצה במסלול ה‪ ER-‬והגולג'י‪ .‬התאים האלו הם הפיברובלאסטים‪ .‬פיברובלאסטים מייצרים‬
‫קולאגן ומפרישים אותו למטריקס החוץ תאי‪.‬‬
‫אולם יש בעיה‪ :‬הסיבים של הקולאגן מאוד ארוכים‪ ,‬אפילו יותר מהתא עצמו; ההרכבה של סיבי הקולאגן‬
‫היא ספונטנית ולכן מתרחשת מחוץ לתאים‪ ,‬אבל בשל גודלם צריך למנוע את החיבור שלהם בתוך‬
‫התאים‪.‬‬
‫לפיכך הפיברובלאסטים מפרישים חומר המכונה ‪ procollagen‬שהוא טרימר המכיל פפטידים נוספים‬
‫בקצוותיו שמונעים הרכבה ספונטנית של הטרימרים לפיברילות וסיבים של קולאגן‪ .‬באופן כזה נמנעת‬
‫הרכבת הסיבים בתוך התאים‪ .‬מחוץ לתאים הקולאגן מגיע לאנזים הקולאגנאז אשר מבקע את החלבונים‬
‫בקצותיו של הטרימר וכעת מתאפשרת ההרכבה של הפיברילות והסיבים כאשר הקולאגנים נמצאים‬
‫מחוץ לתאים‪.‬‬
‫המטריקס החוץ תאי ‪ -‬פרוטאוגליקאנים‬
‫הפרוטאוגליקאנים הם האיזורים הלבנים המופיעים‬
‫בחתך – לא רואים אותם לעומת הסיבים העבים של‬
‫הקולאגן‪ ,‬כי הם חומר מפוזר ונוזלי יותר‪ .‬יחד עם‬
‫הקולאגן הם מהווים את ה‪ .ECM-‬בעמוד הבא ניתן לראות אילוסטרציה של הפרוטאוגליקאנים‪ .‬הם‬
‫נראים מעט כמו נברשת‪ ,‬בעלי ציר מרכזי ושלוחות מנוצות של חלבונים וסוכרים‪.‬‬
‫‪ 50‬מעט בדומה למבנה של ה‪.intermediate filaments-‬‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫ביולוגיה של התא ‪ -‬הרצאות‪1‬‬
‫‪252‬‬
‫הפרוטאוגליקאנים הם קומפלקסים ארוכים‪ .‬הם מזכירים את שמם של הגליקופרוטאינים‪ ,‬אולם‬
‫גליקופרוטאינים הם בעלי קשר קוולנטי בין סוכר לחלבון והפרוטאוגליקאן הוא קומפלקס חלבוני‪-‬סוכרי‬
‫– ללא קשרים קוולנטים‪.‬‬
‫הפרוטאוגליקאן מורכב משלושה גורמים מרכזיים‪:‬‬
‫•‬
‫פוליסאכאריד – רב‪-‬סוכר‪ .‬מהווה את השרשרת המרכזית‪ ,‬בכחול‪ .‬מכונה ‪.hyaluronan‬‬
‫•‬
‫גליקופרוטאינים הקשורים באופן לא קוולנטי לפוליסאכאריד )מופיע בירוק ואדום(‪.‬‬
‫•‬
‫חלבוני התאמה )‪ (link proteins‬שמקשרים בין הפוליסאכאריד לגליקופרוטאינים )מופיעים‬
‫בשחור(‪.‬‬
‫הגליקופרוטאינים של הפרוטאוגליקאן הם מיוחדים כי הם אינם מכילים שרשרות קצרות של סוכרים אלא‬
‫כל שרשרת המופיעה באדום היא שרשרת של פוליסאכאריד הקשורה באופן קוולנטי לחלבון הירוק‪ .‬כל‬
‫הפוליסאכארידים האלה‪ ,‬כולל ה‪ ,hyaluronan-‬הם כולם מאותה המשפחה – ‪glycosaminnoglucans‬‬
‫)‪) (GAG‬גליקאנים בעלי סוכרים שיש להם קבוצות אמינו כמו הגלוק‪-‬נאק(‪.‬‬
‫מבחינת‬
‫המבנה‬
‫של‬
‫הגליקוסאמינוגליקאנים‬
‫)‪ ,(GAG‬יש לנו גלוק‪-‬נאק וגם סוכר שהוא חומצה –‬
‫שמכיל קבוצה של ‪ – COOH‬והוא מכונה חומצה‬
‫גלוקורונית‪ .‬הסוכר הזה דומה יחסית לגלוקוז‪ ,‬אלא‬
‫שיש לו גם קרבוקסיל בפחמן ‪.6‬‬
‫המבנה הזה מורכב מיחידות חוזרות רבות של גלוק‬
‫נאק–חומצה גלוקורונית‪ .‬בסופו של דבר הם יוצרים פוליסאכאריד ארוך ובעל מטען‪ .‬הפוליסאכאריד‬
‫חמוטל בן דב‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫שיעור ‪ :23‬צמתים בין תאים‬
‫‪253‬‬
‫טעון במטען שלילי תודות לקרבוקסיל‪ .‬האמינו לא נותן מטען תודות לאצטיל‪ .‬בתור פוליסאכאריד‬
‫שמכיל הרבה קבוצות של ‪ ,OH‬הפוליסאכאריד מסיס מאוד‪ ,‬סופח מים ויוצר קשרי מימן‪ .‬מעצם‬
‫עובדה זו אנחנו מקבלים חומר ‪ ECM‬שהוא דמוי‪-‬ג'לי‪ ,‬כי הוא מלא מים הספוגים בפרוטאוגליקאנים‪.‬‬
‫יש לשים לב שה‪ GAG-‬האדומים הם מעט שונים מה‪ GAG-‬הכחול‪ ,‬לפעמים יש להם סוכרים מעט שונים‪,‬‬
‫אבל כולם בעלי מבנה דומה ולכן מאותה משפחה של ‪.GAG‬‬
‫המטריקס החוץ‪-‬תאי מכתיב את אופי הרקמה‬
‫אמרנו שהפפטידוגליקאנים סופגים מים ויוצרים מטריקס נוזלי; אבל יש גם סיבי קולאגן קשיחים מאוד‪.‬‬
‫היחס בין כמות הקולאגן לכמות הפרוטאוגליקאנים תקבע את אופייה של רקמת החיבור – סחוס למשל‬
‫יכיל יחס שווה יחסית של סיבי קולאגן ופרוטאוגליקאנים‪ ,‬לעומת העצם שתכיל הרבה מאוד קולאגן‪.‬‬
‫הנוזל בתוך העין הוא גם רקמת חיבור אבל מאוד נוזלית‪ ,‬ולכן מכילה מעט מאוד קולאגן והרבה‬
‫פרוטאוגליקאנים‪.‬‬
‫קישור התאים לחומר החוץ תאים‬
‫הפיברובלאסטים צריכים להיות קשורים למשהו‪,‬‬
‫מעוגנים לגורם יציב בסביבתם; גם רקמת האפיתל‬
‫שקשורה ללאמינה הבאזאלית‪ ,‬צריכה להתעגן למשהו‬
‫במטריקס או ברקמת החיבור שיהווה לה בסיס‪.‬‬
‫בתוך התאים יש סיבים של אקטין‪ .‬ראינו במקרים רבים‬
‫שהאקטין יכול להיקשר לחלבון טרנס‪-‬ממברנלי בשם‬
‫אינטגרין‪ ,‬דרך חלבון אדאפטור )התאמה(‪ .‬מצידו השני‬
‫של החלבון הממברנלי אינטגרין יש חומר חוץ תאי‪.‬‬
‫האינטגרין נקשר לסיבי הקולאגן בחומר החוץ תאי‪ ,‬דרך‬
‫חלבון התאמה נוסף המכונה ‪.fibronectin‬‬
‫במבט מקרוב על פיברונקטין )משמאל( אנחנו רואים‬
‫שהוא עשוי דימר שבו המונומרים קשורים בקשרי ‪.SS‬‬
‫יש לדימר אתרי קישור לקולאגן וגם לתא – כי‬
‫הפיברונקטין הוא חלבון ממברנלי‬
‫של התא‪ .‬בתמונה התחתונה באפור‬
‫רואים מיקרוסקופיה אלקטרונית‬
‫של פיברונקטין‪.‬‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫‪254‬‬
‫ביולוגיה של התא ‪ -‬הרצאות‪1‬‬
‫צמתים בין תאים‬
‫הקישור בין התאים לחומר החוץ תאי הוא חלק ממשפחת הצמתים הבין‪-‬תאיים‪ ,‬שכוללים גם צמתים בין‬
‫תא לחומר חוץ תאי‪ ,‬אך לא מוגבלים לכך‪ .‬הצמתים מתחלקים לשלוש קבוצות עיקריות‪ :‬צמתי אטימה‪,‬‬
‫צמתי עגינה וצמתי תקשורת‪.‬‬
‫צמתי אטימה – ‪Occluding Junctions‬‬
‫משםחה זו מורכבת מסוג אחד בלבד – ‪ .Tight Junctions‬צמתים אלו נמצאים למשל בתאי האפיתל‪,‬‬
‫בצד האפיקלי‪ ,‬והם יוצרים חסימה המונעת מעבר של מולקולות מהצד האפיקלי של האפיתל לצד הבאזו‪-‬‬
‫לאטרלי‪ .‬אטימה זו מאפשרת סלקציה בין מה שנכנס למה שיוצא – למשל במעיים אנחנו רוצים להפריד‬
‫בין חומרי המזון לפתוגנים שנכנסים במעי הלא‪-‬סטרילי ולמנוע כניסתם לרקמות הסטריליות של הגוף‪.‬‬
‫בניסוי הבא אנחנו יכולים לראות הכנסה של דיו כמולקולת סמן מהצד האפיקלי של המעי‪ ,‬ומסתכלים על‬
‫הרווח בין התאים בצד הבאזולאטרלי ורואים שהדיו לא נכנס אליו כלל – כלומר האטימה של הצמתים יעילה‬
‫מאוד‪.‬‬
‫החומרים שכן יצליחו לעבור את הצומת יהיו חומרים שיכולים לחדור את הממברנה באופן פאסיבי – גזים‬
‫ומולקולות קטנות ולא פולאריות שיכולים להיכנס דרך הממברנה ההידרופובית‪ .‬חומרים אחרים יכולים‬
‫להיכנס דרך תעלות ממברנליות ייעודיות מהצד האפיקלי‪.51‬‬
‫‪ 51‬תפקיד נוסף‪ :‬הצמתים גם מאפשרים שמירה על הקוטביות של התא – שומרים מפני התערבבות החלבונים הממברנליים‬
‫האפיקליים עם החלבונים הבאזו‪-‬לאטרלים‪.‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫שיעור ‪ :23‬צמתים בין תאים‬
‫‪255‬‬
‫באיור הבא ניתן לראות כיצד למעשה‬
‫הצמתים נוצרות‪ :‬זהו אינו איחוי של‬
‫הממברנות אלא למעשה "חגורות" של‬
‫חלבונים ממברנליים הנוצרות סביב‬
‫כל תא והיוצרות צמתי אטימה עם‬
‫חגורת החלבונים של התא השכן‪ .‬בכל‬
‫צומת יש חלבון ממברנלי של תא אחד‬
‫וחלבון ממברנלי של תא שני‪ ,‬והקשר‬
‫בין שני החלבונים הוא קשר באפיניות‬
‫גבוהה וצמוד מאוד‪ .‬החלבון הממברנה‬
‫המעורב הוא קלאודין )‪.(Claudin‬‬
‫צמתי עגינה‪ /‬היצמדות – ‪Anchoring/ Adhesion Junctions‬‬
‫צמתים אלו משמשים ליצירת אדהזיה – הדבקה בין תאים‪ .‬יש שני סוגים‪:‬‬
‫•‬
‫אדהזיה בין תאים‬
‫•‬
‫אדהזיה בין תא לחומר חוץ תאי‪ ,‬סוג צומת שכינינו בשיעור שעבר ‪ Focal contact‬הנוצר על מנת‬
‫לסייע בתנועת התא‪.‬‬
‫הצמתים יכולות להיות מושתתות על שניים מהגורמים של השלד התאי‪ :‬סיבי האקטין או סיבי ה‪-‬‬
‫‪ .Intermediate filaments‬כל אחד מסוג הסיבים יכול ליצור כל אחד מסוגי האדהזיות‪.‬‬
‫צמתי אדהזיה בין תאים )אקטין(‬
‫בצומת אטימה אנחנו ראינו רק מה שבונה את‬
‫הצומת עצמו בממברנה; אבל בצמתי אדהזיה‬
‫יש חשיבות גם לחלבונים שבונים את הצומת‬
‫וגם למבנה התוך‪-‬תאי המעורב‪ ,‬שהוא השלד‬
‫התא מבפנים )נדגים תחילה מסיבי האקטין(‪.‬‬
‫תאים בשכבה דו‪-‬מימדית יוצרים חגורת‬
‫אדהזיה של חלבוני אקטין )כמופיע באיור(‪.‬‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫ביולוגיה של התא ‪ -‬הרצאות‪1‬‬
‫‪256‬‬
‫במבט מקרוב ניתן לראות שחלבון ממברנלי של תא אחד נקשר‬
‫לחלבון ממברנלי של תא אחד; בצד התוך‪-‬תאי של הרצפטור הוא‬
‫קשור לסיבי אקטין דרך חלבון התאמה‪ .‬קיימים קומפלקסים‬
‫רבים של חלבונים טרנס‪-‬ממברנליים כאלה‪ ,‬שמגיעים מכל תא‪.‬‬
‫החלבון הטראנס‪-‬ממברנלי הזה מכונה קדהרין )‪.(Cadherin‬‬
‫כל צומת אדהזיה קשורה לאקטין ולכן יש ריכוז גבוה של סיבי‬
‫אקטין באיזור צומת האדהזיה‪ .‬בסרטון ניתן לראות שמגע בין תאים‬
‫מפוזרים גורם לריכוז הקדהרין באיזור המפגש‪ ,‬שעד אז הוא מפוזר‬
‫סביב‪ ,‬וכך נוצרים ריכוזי קדהרין היוצרות צמתי היצמדות‪.‬‬
‫צמתי האדהזיה נקשרים לאקטין; אנו יודעים כבר שהאקטין בעל‬
‫תפקיד בתנועה תאית ומכאן נגזר גם תפקיד הצמתים‪ :‬תיאום‬
‫תנועה בין תאים אחרים‪ .‬כאשר מתקבל אות לתנועה‪ ,‬צומת‬
‫האדהזיה מביאה לכיווץ של סיבי האקטין בתא הראשון שנע‪,‬‬
‫וכך התא הבא אחריו נגרר ונע יחד איתו‪.‬‬
‫יש להם גם תפקיד חשוב בהתפתחות העוברית‪ :‬בעובר המתפתח אפשר לראות שכבה של תאי אפיתל עם‬
‫ריכוז אקטין בצד האפיקלי עקב צמתי אדהזיה )באיור למטה(‪ .‬בשלב כלשהו מגיע סיגנל להתכווצות של‬
‫אחד התאים במרכז‪ ,‬הצמתים גורמים לתיאום עם התאים האחרים ויש רשת שלמה של תאים שמתכווצים‬
‫בצידם האפיקלים‪ .‬כתוצאה מכך‬
‫אנחנו יכולים לקבל שקיעה ואפילו‬
‫ניתוק מוחלט של תאי האפיתל‬
‫מהרקמה – זה נראה כמו הנצה של‬
‫וזיקולה אבל בפועל זה הופעה של‬
‫איברים כדוריים וצינוריים )כמו כלי‬
‫דם או מערכת העיכול(‪ .‬איברי‬
‫העובר נוצרים על ידי התכווצות‬
‫המתואמת על ידי צמתי אדהזיה‪.‬‬
‫באיור הבא ניתן לראות חתכים‬
‫במיקרוסקופיה‬
‫אלקטרונית‬
‫של‬
‫היווצרות צינור העצבים )משמאל(‬
‫והיווצרות העין )מצד ימין(‪.‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫שיעור ‪ :23‬צמתים בין תאים‬
‫‪257‬‬
‫צמתי אדהזיה למטריקס )אקטין(‬
‫הסוג השני של צמתי אדהזיה‪ ,‬כמו שציינו‪ ,‬הם צמתים‬
‫המחברים את התא לחומר החוץ תאי‪ .‬הללו הם בדיוק‬
‫מה שראינו קודם בתור המנגנון להתחברות לחומר‬
‫החוץ תאי של הפיברובלאסטים‪ :‬חלבוני האינטגרין‬
‫מתחברים לפיברונקטין אשר תופס סיבים ומקבע את‬
‫מקום התא‪.‬‬
‫בסרטון ניתן לראות תא שריר לב מתכווץ על גבי מצע‬
‫לטקס‬
‫ניתן לראות שבין תאים באיבר יש סינכרון של ההתכווצויות הספונטניות‪ ,‬על ידי צמתי אדהזיה; כמו כן ניתן‬
‫לראות כיצד התא הבודד יוצר נקודות קישור למשטח ומשום כך ניתן להבחין בהתכווצויות על פני המשטח‪.‬‬
‫צמתי אדהזיה בין תאים )פילמנטים(‬
‫הסוג השני של צמתי אדהזיה דומים למדי למה שראינו עד כה‪,‬‬
‫אולם כעת במקום מעורבות של אקטין יש מעורבות של‬
‫‪ .intermediate filaments‬הצמתים יכולים גם הם להיות משני‬
‫סוגים‪ :‬בין שני תאים שכנים ובין תאים ל‪.ECM-‬‬
‫צמתים בין שני תאים מכונים דזמוזומים‪ .‬כמו שראינו בתמונה‬
‫מהשיעור השעבר‪ ,‬נראה כאילו הפילמנטים חוצים בין התאים‬
‫אולם למעשה הם מגיעים עד לצמתים והצמתים יוצרים חיבור בין‬
‫התאים‪ .‬הצומת הזה מכונה דזמוזום )‪.(Desmosome‬‬
‫הדזמוזום הוא צומת שנוצר על ידי חלבון ממברנלי‬
‫ממשפחת הקדהרינים שנשלח על ידי שני התאים‬
‫והם נקשרים ביניהם באיזור החוץ‪-‬תאי‪ .‬בחלקו‬
‫הפנימי‪ ,‬החלבון הממברנלי נקשר לחלבון התאמה‬
‫)‪ (anchor protein‬שקושר סיבי שלד תאי של‬
‫פילמנטים אינטרמדיאטים )בדוגמה הזו אלו סיבי‬
‫קראטין מתאי אפיתל(‪.‬‬
‫בתמונה הימנית רואים מיקרו‪-‬‬
‫סקופיה אלקטרונית של חתך‬
‫באיזור הקישור בין התאים –‬
‫ניתן לראות רשת צפופה של‬
‫פילמנטים‬
‫בתוך‬
‫כל‬
‫תא‬
‫המעורב בזדמוזום‪.‬‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫ביולוגיה של התא ‪ -‬הרצאות‪1‬‬
‫‪258‬‬
‫התפקיד של צומת האדהזיה עם האקטין הוא תיאום תנועה; התפקיד של הצמתים עם האינטרמדיאטים‬
‫הוא חיזוק הממברנה – כמו תפקידם בתא‪ .‬אלא שכאן הם לא מחזקים ממברנה של תא בודד אלא‬
‫מחזקים את המבנה של הרקמה הכוללת‪ ,‬תודות לקשרים החזקים שקיימים בין הצמתים‪ .‬למשל העור‬
‫שמכיל קראטין רב הוא קשה לחדירה – תודות לחיזוק המבנה שנוצר על ידי צמתי האדהזיה‪.‬‬
‫הסוג הנוסף של צמתים מקשרות בין התאים לחומר החוץ תאי‪ .‬חלבון התאמה קושר את הפילמנטים‬
‫האינטרמדיאטים לחלבון ממברנלי – אינטגרין‪ .‬המבנה הזה מכונה המי‪-‬דזמוזום )‪(hemidesmosome‬‬
‫כי הוא נראה כמו מחצית‪-‬דזמוזום‪ ,‬כי‬
‫אין לו את החלק השני של התא השני‬
‫)יש שם חומר חוץ תאי(‪ .‬האינטגרין‬
‫נקשר לסיבי הקולאגן שבחומר‬
‫החוץ‪-‬תאי‪ ,‬ספציפית זה שנמצא‬
‫בבאזאל לאמינה‪ ,‬שנמצאת מתחת‬
‫לתאי האפיתל‪.‬‬
‫צמתי תקשורת –‪Communication Junctions‬‬
‫צמתי תקשורת מאפשרים להוליך חומרים בין תאים ועל ידי כך להחליף חומרים ולשלוח אותות‪ .‬ישנם‬
‫שלושה סוגים של צמתי תקשורת שונים‪:‬‬
‫•‬
‫‪.Gap Junctions‬‬
‫•‬
‫‪ – Plasmodesmata‬בתאים צמחיים‪.‬‬
‫•‬
‫‪ – Synapse‬בתאי עצב לתאי עצב אחרים או תאי שריר וכדומה‪.‬‬
‫צמתי התקשורת שנתמקד בהם הם ה‪Gap -‬‬
‫‪ .Junction‬באיזור הצומת אנחנו יכולים‬
‫להבחין בתעלות בעלות מיקום מתואם בין‬
‫שני התאים המקיימים את הצומת‪ .‬כתוצאה‬
‫מהתיאום נוצרת תעלה ארוכה בין התאים‬
‫שחוצה את הממברנות של שני התאים – זה‬
‫נראה כמו מולקולה אחת שעוברת בין‬
‫התאים אולם למעשה אלו שתי תעלות‬
‫נפרדות שנפגשות יחד‪.‬‬
‫החלבונים של התעלה הם קונקסינים‬
‫)‪ (Connexin‬כאשר שישה קונקסינים מרכיבים תעלה המכונה קונקסון )‪ .(Connexon‬התעלות האלו‬
‫מיוחדות‪ ,‬שכן אם עד כה עסקנו בתעלות ספציפיות לחומרים מסויימים‪ ,‬התעלות של הצומת הן תעלות לא‬
‫ספציפיות יחסית‪ ,‬המעבירות חומרים כל עוד הם קטנים דיים להיכנס לקוטר התעלה – ‪ 1.5‬ננומטר‪,‬‬
‫והיא מעבירה חומרים במשקל של עד ‪ 1000‬דלתון )שימו לב‪ ,‬דלתון ‪ = 1‬משקל של מימן(‪.‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫שיעור ‪ :23‬צמתים בין תאים‬
‫‪259‬‬
‫משקל זה הוא קטן יחסית ולכן לרוב אינו מאפשר מעבר של חלבונים; פפטידים קצרים אולי יכולים‬
‫לעבור‪ ,‬בתלות בכמות חומצות האמינו שהוא מכיל‪ .‬גם פוליסאכארידים לא יעברו‪ ,‬ולא חומצות הגרעין;‬
‫אוליגוסאכארידים אולי יעברו‪ .‬אולם חומצות אמינו‪ ,‬מונוסאכארידים‪ ,‬נוקליאוטידים ו‪ ATP-‬יכולים‬
‫לעבור בקלות – כך למשל תא עם הרבה אנרגיה יכול להעביר ‪ ATP‬לתא הסמוך‪.‬‬
‫אם למשל מגיע מזון באפיתל המעיים‪ ,‬הוא גורם לסיגנל שמביא לפתיחה של תעלות נתרן המאפשרות‬
‫הכנסה הנתרן‪ .‬הנתרן שנכנס לתא יכול להיכנס לתא השכן דרך הצומת‪ .‬הוא יכול לגרום בו לתהליכים של‬
‫דה‪-‬פולאריזציה וסיגנלים‪ .‬תא שמקבל אות סיגנל יכול להעביר אותו מהצומת לתאים שכנים‪ .‬אם‬
‫הסיגנל גורם להתכווצות של התא‪ ,‬הוא יכול לאותת לתאים אחרים להתכווץ אקטיבית וכך נוצר תיאום‬
‫סיגנלי של ההתכווצות‪ ,‬נוסף על תיאום התנועה הפאסיבית שנוצרת מצמתי האדהזיה של האקטין‪.‬‬
‫•‬
‫•‬
‫צמתי ה‪ gap-‬נמצאים בין התאים באיזורים מסויימים; אפיתל המעי מכילים יותר צמתים מאשר‬
‫אחרים כי הם זקוקים ליותר תיאום מטאבולי‪.‬‬
‫הצמתים נמצאים רק בין התאים ולא למשל כלפי החלל – על מנת למנוע כניסה חופשית של‬
‫חומרים מהלומן אל התא‪.‬‬
‫סיכום‬
‫•‬
‫צמתי אטימה בין תאים שכנים לא‬
‫נותנים לחומרים לעבור ברווח בין‬
‫התאים מצד אחד של הרקמה לצד‬
‫אחר‪ .‬לחלבון המעורב קוראים‬
‫קלאודין‪.‬‬
‫•‬
‫צמתי אדהזיה בין תאים בנויים‬
‫מחלבון ממברנלי בשם קדהרין‪ .‬הם‬
‫מתחלקים לשני סוגים‪ :‬האחד‬
‫קושר סייב אקטין והשני קושר‬
‫סיבי אינטרמדיאטים‪ .‬כל סוג‬
‫מתחלק לשניים‪ :‬קושרים בין תאים‬
‫וקושרים בין תא ל‪ .ECM-‬לפיכך‬
‫גם החלבונים הקושרים את התא‬
‫למצע מתחלקים לשניים‪ :‬המידזמוזומים )אינטרמדיאטים( ואדהזיות פוקאליות )אקטינים(‪ .‬הקישור‬
‫הזה נעשה על ידי החלבון אינטגרין‪ .‬קשירה בין תאים נעשית על ידי צמתי אדהזיה או דזמוזומים‪,‬‬
‫דרך חלבוני קדהרין‪.‬‬
‫•‬
‫צמתי תקשורת )‪ – (communication/gap‬מעבירים חומרים בין תאים‪.‬‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫‪260‬‬
‫ביולוגיה של התא ‪ -‬הרצאות‪1‬‬
‫‪03.06.2010‬‬
‫שיעור ‪ :24‬בקרת על ביטוי גנים‬
‫המבחן מורכב מ‪ 60-‬שאלות אמריקאיות‪ ,‬בחלקן יופיעו ציורים‪ .‬השאלות שונות מתרגילי הבחינה העצמית‪,‬‬
‫הן מורכבות יותר כי הן אינטגרטיביות בחלקן‪ .‬הן אותה רמה אבל צריך לדעת יותר מהחומר כדי לענות על‬
‫שאלה אחת – מסיחים מתחומים שונים‪ .‬באתר הקורס מופיע מבחן אמיתי עם ‪ 60‬שאלות כפי שניתן בקורס‪.‬‬
‫המטלה האחרונה היא שאלות מתוך המבחן הזה‪.‬‬
‫בקרה על ביטוי‬
‫התאים מגיבים לסביבה שלהם כל הזמן‪ ,‬כי הם צריכים למלא תפקידים מסויימים ולשם כך הם זקוקים‬
‫לכמות ספציפית של חלבונים ספציפיים בעלי תפקידים‪ ,‬שהם תוצרי גנים‪ .‬הגנים צריכים להתבטא על מנת‬
‫לקיים את האנזימים‪ ,‬אבל ביטוי זה צריך להשתנות על מנת להגיב לשינויים של הסביבה – בין אם‬
‫בתגובה מהירה או איטית‪.‬‬
‫התא תמיד מגיב לסביבה ולכן מחזיק רפרטואר דינמי של חלבונים פעילים‪.‬‬
‫באיור מופיעה דוגמה למצבים בהם חלבון פעיל או לא פעיל בתגובה לסיגנלים מהסביבה‪.‬‬
‫הדוגמה המוכרת לנו היא חלבון מזורחן או לא מזורחן )‪ ,(C‬שהמעבר בין המצבים הללו מפעיל או מנטרל‬
‫את הפעילות של החלבון – המודיפיקציה על החלבון משנה את מצב פעילותו ואופייה‪.‬‬
‫ישנם מצבים שבהם האתר הפעיל יכול להיות ממוסך על ידי חלבון אחר )‪ ;(E‬כאשר משפעלים את‬
‫החלבון הממסך הוא מתנתק וחושף את האתר הפעיל‪ .‬יש גם מצבים שבמנגנון זה פועלת יוביקוויטינציה‬
‫וכדומה‪ .‬האתר הפעיל יכול להיות גם אתר ‪ – NLS‬אתר כניסה לגרעין – וכל עוד הוא ממוסך החלבון אינו‬
‫יכול להיכנס לגרעין )‪.(F‬‬
‫שימו לב‪ :‬כל הבקרות האלה הן בקרות ברמת החלבון לאחר שהחלבון כבר קיים‪.‬‬
‫יכול להיות גם מצב של קישור לתת‪-‬יחידה הקושרת ‪ (E) DNA‬והיא המאפשרת לפקטור שיעתוק‬
‫להתחבר ל‪ DNA-‬כאשר היא מתחברת אליו‪ ,‬ויכול להיות גם מצב שינוי קונפורמציה )‪ (B‬עקב קשירה‬
‫של ליגנד )כמו שקורה ברצפטורים‪ ,‬למשל(‪ .‬שימו לב שהליגנד יכול גם לכבות את האנזים‪ ,‬והליגנד אינו‬
‫חייב להיות חלבון בפני עצמו‪.‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫שיעור ‪ :24‬בקרת על ביטוי גנים‬
‫‪261‬‬
‫הסינטזה של כל החלבונים האלה מאוד יקרה לתא‪ ,‬שכן ישנה מערכת שלמה של תהליכים – שיעתוק‪,‬‬
‫תרגום‪ ,‬בקרה – על מנת ליצור את החלבון‪ .‬במצבים שדורשים תגובה מהירה זה הכרחי‪ ,‬כדי שהתא יוכל‬
‫רק לבצע שיפעול מהיר ולקבל את התגובה הרצויה; אבל אם התא יכול להרשות לעצמו שהתגובה‬
‫המבוקשת תהיה איטית‪ ,‬ניתן לבקר את החלבון ברמה הגנטית )‪ – (A‬החלבון פעיל באשר הוא נמצא אבל‬
‫הביטוי מופעל או מושתק ברמת‬
‫השיעתוק של הגן‪ .‬לפעמים זה‬
‫נדרש במהירות בינונית ואז‬
‫הבקרה היא ברמת התרגום ולא‬
‫בשיעתוק‪.‬‬
‫האיור משמאל מראה‬
‫איך‬
‫העברת אותות יכולה לגרום‬
‫לשינוי בביטוי של החלבונים‬
‫ושל הגנים‪ ,‬במסלול האיטי‬
‫ובמסלול המהיר‪.‬‬
‫גילוי הבקרה ברמת השיעתוק‬
‫על גילוי זה זכו בנובל שלושה חוקרים‪ ,‬ז'אקו‪ ,‬לוף‬
‫ומונו‪ .‬הם גילו שבתגובה לצרכי סביבה יש הפעלה או‬
‫השתקה של גנים – גנים לעיתים משועתקים ולעיתים‬
‫לא‪ ,‬על פי בקרה ועל ידי רגולטורים‪.‬‬
‫הרגולטורים הם חלבונים שאחראים על בקרת‬
‫הביטוי‪ .‬הקונספט הזה היה מיזם והוכחה של החוקרים‪.‬‬
‫קיים מעין "מתג גנטי" )‪ (Genetic Switch‬המאפשר הפעלת או ניטרול הביטוי של גנים‪.‬‬
‫בקרה חיובית ובקרה שלילית‬
‫•‬
‫בקרה חיובית –הרגולטור הוא אקטיבטור – הוא מפעיל את התהליך וגורם לו לקרות‪ .‬בתור בקר‬
‫הוא יכול להיות פעיל או לא פעיל‪ .‬אקטיבטור פעיל מפעיל תהליך‪ ,‬אקטיבטור מנוטרל לא מפעיל‪.‬‬
‫•‬
‫בקרה שלילית – הרגולטור הוא רפרסור‪ ,‬אשר מונע את השיעתוק או התרגום וגם הוא יכול להיות‬
‫פעיל או לא פעיל‪ .‬רפרסור פעיל מונע ביטוי‪ ,‬רפרסור לא פעיל לא מונע ביטוי‪.‬‬
‫הצורך בשתי הפעולות מתבטא כמוטנטים‪ :‬כאשר יש מוטציה של אובדן פעילות באקטיבטור‪ ,‬התהליך נמנע‬
‫לחלוטין; לעומת זאת מוטציה של אובדן פעילות ברפרסור גורמת לביטוי קונסטיטוטיבי‪ .‬ההבדל הזה נראה‬
‫כניואנס עדין אבל הוא משמעותי מספיק כדי שהאבולוציה תהיא להתפתחותו‪.‬‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫ביולוגיה של התא ‪ -‬הרצאות‪1‬‬
‫‪262‬‬
‫הדגמה‬
‫בדוגמה הבאה יש לנו גן שמקודד לאנזים אשר הופך את‬
‫הסובסטרט ‪ A‬לחומר ‪ .B‬החומר ‪ A‬אינו תמיד נמצא בתא‪ ,‬ולכן‬
‫תפקידו של החלבון נדרש רק כאשר ‪ A‬נמצא‪ .‬אין צורך באנזים‬
‫כאשר יש הרבה מחומר ‪ .B‬לפיכך‪ ,‬שני החומרים יכולים להוות‬
‫ליגנדים‪ .‬נדגים כיצד כל ליגנד עושה בקרה חיובית ובקרה‬
‫שלילית על שיעתוק האנזים‪:‬‬
‫•‬
‫בקרה על ידי חומר ‪ – A‬חומר ‪ A‬יכול להיות ליגנד שמפעיל‬
‫אקטיבטור‪ .‬כאשר האקטיבטור מזהה את קיומו של ‪ A‬הוא‬
‫מפעיל ביטוי של האנזים‪ .‬כמו כן קיומו של ‪ A‬יכול לנטרל‬
‫רפרסור שפעיל על גבי הגן ומונע ביטוי‪ ,‬ועל ידי קיום ‪A‬‬
‫נמנעת הרפרסיה‪.‬‬
‫•‬
‫בקרה על ידי חומר ‪ – B‬חומר ‪ B‬יכול להיות ליגנד של‬
‫הרפרסור שקושר אותו כאשר הוא בריכוז גבוה; כמו כן הוא‬
‫יכול להיות ליגנד של האקטיבטור שמנטרל את פעילותו‬
‫כאשר הוא בעודף וכך מונע המשך יצירה של האנזים‪.‬‬
‫בקרת השיעתוק מורכבת או מאקטיבטור שכאשר הוא נמצא‬
‫יכול להיות משופעל על ידי ליגנד או משותק על ידי ליגנד‪.‬‬
‫באותה המידה יכול להיות רפרסור עם ליגנד או בלי ליגנד‪.‬‬
‫בצורה זו יש בקרה עם משוב חיובי או שלילי‪.‬‬
‫פרוקריוטים – אופרונים‬
‫בפרוקריוטים יש ‪ mRNA‬פוליציסטרוני‪ ,‬כמו שציינו בישעור השיעתוק; ציסטרון הוא כינוי אחר לגן ועל‬
‫כן הוא מקטע שמתחיל ב‪ AUG-‬ונגמר בקודון סטופ‪ .‬ב‪ mRNA-‬שהוא פוליציסטרוני יש פרומוטור אחד‬
‫אבל לכל ציסטרון יש אתר קישור לריבוזום במעלה‪-‬הזרם לציסטרון‪.‬‬
‫זה יכול לקרות רק בפרוקריוטים; לאאוקריוטים אין אפשרות שהריבוזום יזהה אתר קשירה שהוא באמצע ה‪-‬‬
‫‪ .mRNA‬הצורך באתרי הקשירה נולד מהצורך בכך שהריבוזום לא ייפול מהגדיל כשהוא מגיע לאתר סטופ‪.‬‬
‫הפוליציסטרון מכיל למעשה הרבה גנים שמקודדים לאנזימים רבים שנמצאים לרוב על אותו מסלול ביו‪-‬‬
‫כימי‪ ,‬כך שהם מעבירים סובסטרט אחד לשני על מנת להביא אותו לתוצר סופי כלשהו‪ ,‬בו התא יכול‬
‫להשתמש‪ .‬מכיוון שבתהליכים כאלה כל האנזימים במסלול נדרשים יחד‪ ,‬הם מופעלים על ידי פרומוטור‬
‫יחיד – אם צריך את המסלול‪ ,‬צריך את כולם‪ ,‬ואם אין צורך במסלול לא צריך אף אחד מהם‪.‬‬
‫ה‪ mRNA-‬הפוליציסטרוני הזה מכונה אופרון‪ .‬על גבי הפרומוטור של האופרון יש אתר שמכונה‬
‫אופרטור שאליו נקשרים חלבונים רגולטורים – רפרסור או אקטיבטור‪ .‬בעמוד הבא מופיעה‬
‫אילוסטרציה המדגימה את תכולת האופרון‪.‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫שיעור ‪ :24‬בקרת על ביטוי גנים‬
‫‪263‬‬
‫הדוגמה הבאה היא של אופרון הטריפטופן‪ .‬הטריפטופן בחיידקים נוצר על ידי החיידק במסלול בו פעילים‬
‫חמישה אנזימים הנמצאים על אותו אופרון‪ .‬הבקרה על יחידת השיעתוק היא בקרה שלילית – כלומר יש‬
‫לנו רפרסור‪ .‬הרפרסור פעיל בנוכחות ליגנד‪ .‬הליגנד שלו הוא טריפטופן‪ .‬כאשר יש טריפטופן בתא אין‬
‫צורך במסלול הביוכימי; חומצת האמינו נקשרת לאיזור ספציפי של הרפרסור‪ ,‬ובקשירה זו הרפרסור‬
‫מסוגל להיקשר לאופרטור ולמנוע למעשה קשירה של הפולימראז‪.‬‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫ביולוגיה של התא ‪ -‬הרצאות‪1‬‬
‫‪264‬‬
‫אאוקריוטים‬
‫באאוקריוטים ה‪ mRNA-‬הוא מונוציסטרוני; אולם אין זה אומר שמסלולים ביוכימיים מתבצעים על ידי‬
‫אנזים יחיד‪ ,‬ועדיין צריך להפעיל ביטוי של מספר גנים לצורך מסלול‪ .‬לשם כך יש מנגנון אחר‪.‬‬
‫באאוקריוטים יש גנים עם שיעתוק חלש – הסיבה לכך היא שפקטורי השיעתוק שיושבים עליהם אינם‬
‫יעילים בהבאת הפולימראז לשיעתוק של הגנים‪ .‬ישנו אנזים אקטיבטור שיכול להפוך אותם לפקטורי‬
‫שיעתוק חזקים יותר‪ .‬האקטיבטור‬
‫מופעל על ידי ליגנד הורמונלי הנמצא‬
‫בזרם הדם‪.‬‬
‫כאשר‬
‫יש‬
‫קשירה‬
‫לאקטיבטור‪,‬‬
‫של‬
‫הליגנד‬
‫האקטיבטור‬
‫מסוגל‬
‫להיקשר למגוון פקטורי השיעתוק של‬
‫הגנים‬
‫השונים‬
‫ולהביא‬
‫לשיעתוק‬
‫שלהם‪.‬‬
‫בתאים אאוקריוטים יש גם בקרה‬
‫קומבינטורית‪ :‬יכולות להיות הרבה‬
‫קומבינציות של פקטורי שיעתוק על‬
‫הפרומוטור‪ ,‬דבר שיוצר מגוון רמות‬
‫שיעתוק של הגן‪ .‬יש פרומוטורים‬
‫חלשים‪ ,‬מעט יותר אקטיבים‪ ,‬חזקים או‬
‫חזקים מאוד‪ .‬הכל תלוי בפקטורים – ברגולטורים – שמגיעים לאיזור הפרומוטור‪ .‬כל רגולטור יכול להיות‬
‫אקטיבי יותר או פחות בתלות במצב הסביבה‪ ,‬האם יש מי שיפעיל אותו ויחזק אותו‪.‬‬
‫חלוקת הגנים לקבוצות‬
‫•‬
‫‪ – House Keeping Genes‬מקודדים לחלבונים שצריך בכל תא‪ .‬דוגמאות‪ :‬חלבונים ריבוזומליים‪,‬‬
‫חלבוני ממברנה מסויימים‪ ATP Syntase ,‬וכדומה‪ .‬חלבונים שיוצרים את התא‪ ,‬הם הכרחיים‬
‫ונמצאים תמיד בתא‪ .‬הם מבוטאים‪ ,‬הם משועתקים‪ ,‬הם מתורגמים והם פעילים ברמות שונות‪.‬‬
‫•‬
‫‪ – Tissue Specific Genes‬גנים ספציפיים לסוג הת בהתאם לרקמה בה הוא נמצא‪ :‬כבד‪ ,‬מעי‪,‬‬
‫עצבים וכדומה‪ .‬הגנים בעלי תפקידים מיוחדים ולכן מתבטאים בתאים ממויינים שעברו התמחות‬
‫לתפקיד מסויים‪ .‬שימו לב שגנים אלו מבוטאים בנוסף לגנים של ה‪.House Keeping-‬‬
‫•‬
‫‪ – Regulatory Genes‬אקטיבטורים‪ ,‬רפרסורים ומנגנוני בקרה נוספים הם גם כן גנים שמבוטאים‬
‫בתא‪ .‬הם יכולים להיות ‪ House Keeping‬שנמצאים בכל התאים‪ ,‬ויכולים להיות ספציפיים לכל‬
‫רקמה‪.‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫שיעור ‪ :24‬בקרת על ביטוי גנים‬
‫•‬
‫‪265‬‬
‫‪ – Master Genes‬גנים המפעילים את פקטורי השיעתוק של גנים רגולטוריים‪ .‬אין הרבה גנים מסוג‬
‫זה‪ ,‬אולם יש מספיק מהם כך שיווצרו קומבינציות שונות ביניהם‪ ,‬שיוכלו לשלוט בהתמיינות‬
‫ובתפקוד של כל סוגי התאים‬
‫המוכרים לנו‪ .‬הם מקודדים גם‬
‫לחלבוני הפרשה ויוצרים ליגנדים‬
‫לרצפטורים של התאים השכנים‪.‬‬
‫האיור הבא מסכם את הבקרה על‬
‫ביטוי הגנים בתא‪ .‬ביטוי של גנים‬
‫משמעותו שיעתוק של הגן‪ ,‬תרגומו‬
‫ועד הפעילות של החלבון‪.‬‬
‫התמיינות תאים‬
‫אנחנו מבינים שתאים ממויינים הם בעלי תפקיד ספציפי; התפקיד ההזה נקבע לפי הגנים המבוטאים שהם‬
‫‪ .tissue specific‬הביטוי הייחודי הזה גם מכתיב את מבנה התא‪ ,‬החשוב לתפקיד שלו‪.‬‬
‫באיור הבא מובאות מספר דוגמאות של תאים מתוך אותו האורגניזם וניתן לראות שיש מבנים שונים‬
‫רבים – כמו ה‪ Rod Cell-‬שאחראי על קליטת סיגנל האור בעין לעומת תא הפרשת החלב‪ ,‬תא האפיתל‬
‫במעי‪ ,‬תא השומן‪ ,‬תא העצב וכדומה‪.‬‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫ביולוגיה של התא ‪ -‬הרצאות‪1‬‬
‫‪266‬‬
‫התמיינות תאים והתפתחות עוברית‬
‫אנחנו רואים שהמבנים השונים וביטוי החלבונים השונים מאפשרים לתא לקיים את התפקיד הייחודי שלו‬
‫בהתאם לרקמה‪ .‬אולם כיצד ההתמיינות הזו מתרחשת? וכיצד מצאו שיש ביטוי שונה של גנים? מתי‬
‫ההתמיינות מתרחשת‪ ,‬ומי שולט בה?‬
‫עולם ההתמיינות של התאים )‪ (differentiation‬מתרחש ברמה התאית‪ ,‬ומתחיל בעיקר בביצית המופרית‬
‫שמתחילה ליצור עובר‪ .‬לאחר ההפרייה יש חלוקות והתמיינות ליצירת עובר שלם‪ ,‬ותחום המחקר הזה‬
‫הוא תחום מחקר ההתפתחות העוברית – ‪ Animal Development‬החוקר את היווצרות הרקמות‪,‬‬
‫הפקטורים השולטים‪ ,‬התאפשרות הסימטריה של הגוף וכדומה‪.‬‬
‫הביצית היא טוטיפוטנטית‪ ,‬החלוקות מורידות ברמת הפוטנטיות‬
‫היום יודעים שלביצית המופרית יש יכולת מלאה להתמיין לכל סוגי התאים ולכן היא תא הגזע‬
‫האולטימטיבי‪ ,‬והיא בעלת פלוריפוטנטיות – יש לה את כל מגוון הפוטנציאלים של ההתמיינות‪ .‬זה יכול‬
‫להיקרא גם טוטיפוטנטיות )מלשון ‪.(total‬‬
‫כאשר הביצית רק מתחילה להתחלק‪ ,‬כל תא הוא תא גזע; בשלב מסויים מתחילה להיווצר המפה‬
‫שמתחילה את ההתמיינות לסוגי הרקמות השונות – מתאי אב ועד תאים ממויינים מאוד כמו תאי דם‪,‬‬
‫שריר לב או נוירונים‪ .‬ככל שמתקדמים בהתמיינות תאי הגזע והאב מאבדים את היכולת שלהם‬
‫להתמיין לרקמות שונות‪.‬‬
‫המקור לשונות בין תאים – דגרדציה של הגנום או ביטוי גנים שונים‬
‫לפני ‪ 50‬שנה‪ ,‬כשחשבו על העניין‪ ,‬הגו בשתי אפשרויות‪:‬‬
‫•‬
‫בגרעין המופרה יש את כל הגנים וככל שההתמיינות מתקדמת הגנים הולכים ונעלמים‪ ,‬כך שבסופו‬
‫של דבר תא מסויים מכיל רק את הגנים המתבטאים בו‪ .‬חלוקות התא גורמות לדגרדציה של גנים‬
‫בהתאם לייעוד הרקמתי‪.‬‬
‫•‬
‫לתאים יש את כל הגנים‪ ,‬אבל ההתמיינות נגרמת על ידי הפעלה וניטרול של גנים – כלומר בקרה‬
‫ברמת השיעתוק‪ .‬גנים מסויימים מתבטאים ברקמות שונות וכך נוצרת התמיינות‪.‬‬
‫בתור ניסוי לבדיקת ההשערות ניתן לנסות לבדוק כמה גנום יש בתא ממויין לעומת הגנום של הביצית;‬
‫אולם גם אם נראה שהכמויות שוות אנחנו לא מוכיחים שהפוטנציאל ההתפתחותי של תא ממויין הוא‬
‫לקוי‪ .‬אנחנו רק מוכיחים שה‪ DNA-‬לא נעלם‪.‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫שיעור ‪ :24‬בקרת על ביטוי גנים‬
‫‪267‬‬
‫אפשר להשתמש בהוכחה פונקציונאלית‪ :‬במקום להשוות כמויות‬
‫‪ ,DNA‬אפשר להשתיל גרעין של תא אחד בתא אחר ולבדוק מה‬
‫ההשפעה על הפוטנטיות‪.‬‬
‫ניסוי זה נערך על תאי ביצה של צפרדעים )כי יש להן ביציות‬
‫גדולות מאוד(‪ .‬מקרינים את הגרעין של תא הביצית על מנת‬
‫שישותק‪ ,‬לוקחים גרעין מתא ממויין סופי – תא אפידרמיס של‬
‫הצפרדע – והשתילו אותו בתוך הגרעין‪ .‬התוצר היה ראשן עם כל‬
‫הרקמות והאיברים‪.‬‬
‫אומנם הניסוי מורכב ורוב התוצרים מתים אבל מספיק שאחד חי על‬
‫מנת להוכיח את התיאוריה‪.‬‬
‫ההוכחה הצביעה על כך‬
‫שלגרעין של תא ממויין יש‬
‫פוטנציאל התפתחותי מלא‪.‬‬
‫הניסוי הזה פתח את הדרך‬
‫לניסויים רבים של השתלת‬
‫גרעינים – שזה למעשה‬
‫שיבוט‪ :‬השתלה של תא אחד בתא ביצה יכול להוליד אורגניזם שלם‪ .‬זה למשל מה שעשו עם דולי‪,‬‬
‫שהייתה הפעם הראשונה שעשו זאת עם ביציות של יונקים‪ ,‬שהן הרבה יותר קשות לעבודה‪ .‬אולם דולי‬
‫מוכיחה שגם ביונקים יש פוטנציאל התפתחותי מלא‪ .‬בהמשך ניסו את זה עם עוד יונקים רבים נוספים‬
‫)ראו רשימה(‪.‬‬
‫אחד הדברים שעלו על הפרק הייתה השאלה הנוגעת למה קורה עם הטלומרים‪ .‬שהרי הטלומראז לא פעיל‬
‫כל הזמן – הוא פעיל בעובר המתפתח‪ ,‬הרבה פחות בבוגר‪ ,‬ולכן בבוגרים עם כל חלוקה יש קיצור טלומרים‪,‬‬
‫מה שמביא להזדקנות‪.‬‬
‫השאלה הייתה מה ייצא מבחינת טלומרים בעובר שהשתילו בו גרעין עם טלומרים קצרים יותר – האם דולי‬
‫לא תזדקן מהר יותר? דולי אכן הזדקנה מהר יותר‪ ,‬ומתה מוקדם יותר‪ ,‬וזה מוכיח שהטלומר קובע במידה‬
‫מסויימת את מידת ההזדקנות ואת אורך החיים‪.‬‬
‫שלב הייעוד – ‪Cell Determination‬‬
‫המחקר הזה הוביל להבנה שלגרעין יש את כל הפוטנציאל; אולם מה שיש בתא שלם הם פקטורי שיעתוק‬
‫ורגולציה‪ .‬תא אחד נבדל מהאחר בפקטורים האלה‪ ,‬ואם מעבירים גם ציטופלזמה בין תאים לא תמיד ניתן‬
‫להשיג פוליפוטנטיות עם תא שיש לו פוטנציאל התפתחותי מלא‪.‬‬
‫אולם מתי הפוטנציאל ההתפתחותי המלא מושג? ומה בדיוק קורה כשהוא מושג?‬
‫לקחו ביצית מופרית של עכבר והניחו לה להתחלק לשני תאים‪ .‬רצו לבדוק את פוטנציאל ההתמיינות של‬
‫התאים האלה‪ ,‬ולכן בעזרת חוט ניתקו את התאים ובדקו האם מכל תא יווצר עובר שלם ותקין‪ .‬התשובה‬
‫הייתה כן – וישנן עדויות לכך בצורת התאומים הזהים‪.‬‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫ביולוגיה של התא ‪ -‬הרצאות‪1‬‬
‫‪268‬‬
‫באופן דומה ניסו לבדוק את התאים של‬
‫החלוקה‬
‫השנייה‬
‫)ארבעה‬
‫תאים(‬
‫והשלישית )‪ 8‬תאים(‪ .‬אולם ב‪16-‬‬
‫תאים כבר לא הייתה טוטיפוטנטיות‪.‬‬
‫כך לפחות זה קורה בעכבר‪ .‬שלב זה‬
‫מכתיב מושג חדש‪ :‬ייעוד של תא‪.‬‬
‫התאים של העובר בעלי ייעוד‬
‫התפתחותי לסוגי תאים אחרים‪.‬‬
‫התמיינות תאים‬
‫לאחר קביעת הייעוד‪ ,‬הנגרמת על ידי היצטברות חומרים מסויימים בציטופלזמה‪ ,‬התא זוכר מה הוא צריך‬
‫להיות אבל הוא עדיין לא מתמיין‪ .‬למרות הידע הזה לגבי המטרה והייעוד לשו‪ ,‬התא לא יעבור התמיינות‬
‫ללא סיגנלים בזמן המתאים שאומרים לו למה עליו להתמיין‪.‬‬
‫ישנן שתי אלטרנטיבות המתרחשות שתיהן בזמן ההתפתחות העוברית ומשמשות ליצירת שני תאים שונים‬
‫זה מזה מאותו תא גזע‪/‬אב אחד‪:‬‬
‫•‬
‫חלוקה א‪-‬סימטרית – החלוקה נחשבת לא סימטרית מכיוון שהציטופלזמה של התא המתחלק אינה‬
‫הומוגנית‪ :‬הציטופלזמה שקיבל תא אחד מכילה ריכוז חומרים‪ ,‬פקטורי שיעתוק‪ ,‬שאינם נמצאים בתא‬
‫השני‪ .‬הריכוז הזה של הפקטורים בקוטב מסויים‬
‫של תא האם נעשה על ידי ‪ RNA‬שיש להם‬
‫רצפים בצד ‪ 3' UTR‬שאומרים שעליהם להתרכז‬
‫באיזור הזה‪ .‬שימו לב שהגרעינים של התאים‬
‫זהים אבל הציטופלזמה היא השונה‪.‬‬
‫•‬
‫א‪-‬סימטריה‬
‫סביבתית‬
‫–‬
‫סיגנלים‬
‫שונים‬
‫מהסביבה מופעלים על כל תא בת‪ .‬כתוצאה‬
‫מנוכחות הסיגנלים השונים התגובה של כל תא‬
‫שונה‪.‬‬
‫הסביבה השונה במספר מצומצם של תאים מושגת על ידי התאים עצמם – מספיק שיש שני תאים‬
‫שונים‪ ,‬הם מפרישים חלבונים מסויימים שמהווים את הסביבה של התאים שסביבם )התא הכחול‬
‫מפריש חלבונים שמהווים את סביבת התא הכתום וההיפך – כך שכל אחד מרגיש סביבה שונה(‪.‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫שיעור ‪ :24‬בקרת על ביטוי גנים‬
‫‪269‬‬
‫זיכרון תאי – דע מאין באת ולאן אתה הולך‬
‫הזיכרון התאי מתאפשר על ידי העובדה‬
‫שאותם פקטורי שיעתוק שעוברים לתא‬
‫מסויים ולא אחר‪ ,‬ה‪master genes-‬‬
‫שהם רגולטורים עליונים‪ ,‬הם פקטורי‪-‬‬
‫שיעתוק של עצמם )בין היתר(‪.‬‬
‫ברגע שתא מסויים מקבל מאסטר‬
‫פקטור מסוג ‪ ,A‬הוא ישמש כפקטור‬
‫שיעתוק של הגן למאסטר פקטור ‪,A‬‬
‫ולכן תמיד יהיה קיים בתא הזה‪.‬‬
‫קבלה של פקטורי מאסטר שונים תביא לקומבינציות שונות של ביטוי המאסטרים‪ ,‬שתוביל לשונות‬
‫ומגוון בביטוי של פקטורים רגולטוריים‪ ,‬וכתוצאה מכך של גנים מסויימים בתאים‪ .‬שונות בביטוי‬
‫גנים מסויימים היא למעשה ההתמיינות‪.‬‬
‫שימו לב שסביבה א‪-‬סימטרית וחלוקה א‪-‬סימטרית הן משהו שקורה ביחד‪ :‬יש חלוקה א‪-‬סימטרית‬
‫שמחלקת את פקטורי המאסטר‪ ,‬הם זוכרים בזכות פקטורי המאסטר מה הם צריכים להיות‪ ,‬ועל ידי כך‬
‫מפרישים חלבונים שמשפיעים על הסביבה שלהם ועל מה שהם עצמם יהיו‪.‬‬
‫זהות של תאים‬
‫•‬
‫תאים נבדלים בדחיסות של הכרומטין‪ ,‬כאשר איזורים שונים דחוסים יותר או פחות עקב‬
‫מודיפיקציות ומתילציות של ה‪ – DNA-‬מתיל מכבה את הגנים‪.‬‬
‫•‬
‫פקטורי שיעתוק ספציפיים לרקמה‬
‫נותנים את הזהות של התא הממויין‬
‫סופית‪.‬‬
‫עם זהות כזו‪ ,‬הרעיון של השתלה של גרעין‬
‫בתא ביצית ולצפות שמכך ייוולד עובר מלא‬
‫– זה נאיביות‪ .‬הגרעין של התא הממויין שונה‬
‫מאוד וצריך לנקות אותו ממתילים‪,‬‬
‫מודיפיקציות וכדומה ולהכניס אותו כדף חלק‬
‫לביצית‪ .‬אם לא נעשה תיכנות מחדש השיבוט‬
‫לא יוולד‪ .‬משום כך דולי הייתה ביצית‬
‫מוצלחת אחת מתוך מאות שנכשלו‪.‬‬
‫החוג לביולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2010 ,‬‬
‫חמוטל בן דב‬