האם הינם בגדר “נכס”

Transcription

האם הינם בגדר “נכס”
‫מבזק מס‬
‫מס' ‪72‬‬
‫‪27‬‬
‫באוקטובר‬
‫‪2011‬‬
‫לקוחות וחברים יקרים‪:‬‬
‫הרינו מתכבדים לשלוח אליכם חדשות‪ ,‬עדכונים ומאמרים על הנעשה בתחום המסים‪.‬‬
‫והפעם‪" ,‬הפסדים לצרכי מס – האם הינם בגדר "נכס" הניתן להעברה ?" קריאה נעימה‪.‬‬
‫‪ ‬הפסדים לצרכי מס – האם הפסד הינו בגדר "נכס"‬
‫הניתן להעברה או שמא הינו זכות אישית‪ ,‬שאינו‬
‫ניתן להעברה‬
‫לאחרונה‪ ,‬פורסם פסק הדין בעניין ארנברג )פש"ר‬
‫‪ (1674/05‬במסגרתו בחן בית המשפט המחוזי בתל אביב‪,‬‬
‫האם נושה זכאי להשתמש בהפסדי החייב לצרכי מס‪ ,‬או‬
‫שמא נותרים ההפסדים בבעלות החייב‪.‬‬
‫בפני בית המשפט נפרשו העובדות כדלקמן‪ :‬בגין הלוואות‬
‫שנטלה חברה )להלן‪" :‬החברה"(‪ ,‬נדרש בעל השליטה‬
‫בחברה )להלן‪" :‬החייב"( לערוב אישית לחובות החברה‬
‫ולשעבד לטובת הבנק חנות שבבעלותו ולרבות בהתאם‬
‫להסכם השעבוד "כל פטור ו‪/‬או הנחה ו‪/‬או הקלה במס"‪.‬‬
‫בחלוף השנים עסקיו של החייב עלו על השרטון הן‬
‫במישור האישי והן במישור החברה‪ ,‬ובהתאמה הוצאו צו‬
‫כינוס לחייב‪ ,‬צו פירוק לחברה תוך מינוי כונס נכסים‬
‫מטעם הבנק )להלן‪" :‬הכונס"( ביחס לחנות‪ ,‬ומינוי נאמן‬
‫כחלק מהליך פשיטת הרגל של החייב )להלן‪" :‬הנאמן"(‪.‬‬
‫פירעון חוב החברה באמצעות מכירת החנות שהייתה‬
‫בבעלות החייב‪ ,‬יצרה בידי החייב שבפשיטת רגל הפסד‪.‬‬
‫הבנק שמימש את המשכנתא על חנותו של החייב ביקש‬
‫לנכס לעצמו את הפסדי החייב‪ .‬מנגד‪ ,‬טען הנאמן‪ ,‬כי‬
‫הכונס אינו זכאי ליהנות מהפסדי החייב וכי הנאמן הוא‬
‫שזכאי לקזז את מס השבח )בגין מכירת החנות( כנגד‬
‫הפסדי החייב )וכך מסת הנכסים שתהא בידי הנאמן‬
‫לחלוקה לנושים תגדל(‪.‬‬
‫בטרם בחן בית המשפט‪ ,‬מי מהשניים זכאי לנצל את‬
‫הפסדי החייב‪ ,‬בחן בית המשפט את השאלה האם זכאי‬
‫נושה )הבנק( לקזז את הפסדי החייב לצרכי מס מכח שטר‬
‫המשכנתא‪ .‬כב' השופטת נחליאלי חיאט קבעה‪ ,‬כי הפסדי‬
‫החייב בגין מימוש משכנתא אינם בגדר "פטור"‪" ,‬הנחה"‬
‫או "הקלה" כהגדרתם בשטר המשכנתא עליו חתם החייב‪,‬‬
‫ובלשונה‪" :‬פטוֹרים‪ ,‬הקלות או הנחות אינם כוללים‬
‫בחובם את הזכות לנכות או לקזז הפסד אישי של נישום‬
‫כתוצאה מפעולותיו החייבות במס‪ ".‬והוסיפה‪ ,‬כי במישור‬
‫החוזי אין מקום להנחה לפיה ידע החייב‪ ,‬כי בחתימתו על‬
‫שטר המשכנתא הוא מוותר על השימוש בהפסדיו לצורכי‬
‫מס‪ .‬על כן‪ ,‬קבע בית המשפט‪ ,‬כי שטר המשכנתא אינו‬
‫כולל את הזכות לקיזוז הפסדים ולפיכך במישור החוזי‬
‫אין הבנק יכול לנכס לעצמו את הפסדי החייב‪ .‬לכאורה‪,‬‬
‫די היה בכך בכדי לדחות את עמדת הבנק‪ ,‬ואולם‪ ,‬מצאה‬
‫לנכון כב' השופטת לבחון את השאלה האם בכלל ניתן‬
‫להעביר או לשעבד הפסד לצרכי מס?‬
‫בית המשפט קבע לעניין זה כי‪'" :‬הפסד צבור' או 'הפסד‬
‫שוטף'‪ ,‬הוא זכות הנישום )החייב ‪-‬כאן( נגד רשות המס!‬
‫נכון שיש לשאול את השאלה אם הפסד זה )צבור או‬
‫שוטף( הוא נכס הניתן למישכון או למכירה בת תוקף‬
‫כלפי כולי עלמא‪ ,‬ובכלל זה רשויות המס ‪ -‬ואומר כי אני‬
‫נוטה לדעה שהפסדי נישום במס הכנסה ‪ -‬בין פירותיים‬
‫ובין הוניים ‪ -‬הם זכות אישית שאינה ניתנת להעברה‬
‫)בין במכר ובין בהמחאה( וגם לא למשכון‪".‬‬
‫כאמור לעמדת בית המשפט‪ ,‬הפסד של נישום‪ ,‬אינו ניתן‬
‫להעברה ו‪/‬או מישכון‪ .‬השופטת סומכת ידיה על כך‪,‬‬
‫שעצם קיומו של הפסד לצרכי מס והיקפו הינם בעלי קשר‬
‫ישיר והדוק לפעילות ולמאפייני הנישום‪ ,‬ועל כן מתבקשת‬
‫לדידה המסקנה‪ ,‬שמדובר בזכות אישית של הנישום כלפי‬
‫רשות המס בלבד‪ ,‬ומעצם מהותה אין היא ניתנת להעברה‬
‫ואין להתנות עליה‪ .‬ואדרבא‪ ,‬מוסיף בית המשפט‪ ,‬כי אף‬
‫אם הוסכם בשטר המשכנתא מפורשות‪ ,‬כי הפסדי החייב‬
‫לצרכי מס משועבדים לבנק‪ ,‬ספק בעיני בית המשפט אם‬
‫רשאי הבנק לקזז את הפסדי הנישום שכן‪ ,‬משכנתא חלה‬
‫על זכויות קיימות במועד יצירתה‪ ,‬ואילו בעת יצירת‬
‫המשכון )‪ ,(2002‬טרם הצטבר ההפסד של החייב שנוצר‬
‫בעקבות מכירת החנות מכוח המשכנתא )‪.(2008‬‬
‫ויתרה מכך‪ ,‬נישום‪ ,‬כך לדידו של בית המשפט‪ ,‬אינו רשאי‬
‫להתחייב מראש‪ ,‬כי יוותר על הפסדיו לצרכי מס ככל‬
‫שתמומש המשכנתא על‪-‬ידי הבנק‪ ,‬ובלשונו‪" :‬הערב אינו‬
‫יכול להתחייב בשטר המשכנתא לוותר על זכותו לקזז את‬
‫ההפסד שנוצר לו מעצם המימוש‪ .‬אף אם נצא מהנחה‬
‫שאדם רשאי להתחייב על רכושו ועל ממונו והתחייבות‬
‫זו ניתנה מתוך רצון כן וחופשי‪ ,‬אינני סבורה כי‬
‫התחייבות כזו יכולה להירשם בשטר המשכנתא‪ ,‬שהרי‬
‫היא אינה קשורה כלל )בודאי לא צמודה( לנכס‬
‫הממושכן אלא לזכותו האישית של הנישום לקזז‬
‫הפסדים‪".‬‬
‫עמוד ‪2‬‬
‫מבזק מס‬
‫‪ 27‬באוקטובר ‪2011‬‬
‫מס' ‪72‬‬
‫על בסיס טעמים אלו‪ ,‬קבע בית המשפט‪ ,‬כי הסכום הנובע‬
‫מקיזוז ההפסד כנגד שומת מס השבח ינוצל על‪-‬ידי הנאמן‬
‫לנכסי החייב במסגרת הליך פשיטת הרגל )במישור‬
‫האישי( וכי הבנק אינו רשאי ליהנות מהפסדי החייב‪.‬‬
‫נציין‪ ,‬כי בהערת אגב הביעה כב' השופטת את עמדתה‬
‫לפיה הפסד לצרכי מס כלל אינו בגדר "נכס"‪ ,‬כהאי‬
‫לישנא‪" :‬ספק בעיני אם 'הפסד' הוא 'נכס' אף שאני‬
‫מודעת לקולות שונים שתמכו ברעיון זה‪...‬ברור כי ניתן‬
‫לתת פרשנות למושג אחד לצרכים מסוימים ומובן שונה‬
‫לצרכים אחרים‪ .‬כך יכול ה'הפסד' להיות 'נכס' לצורך‬
‫כללי חשבונאות‪ ,‬ולצורך זה בלבד‪ ,‬וכך הוא מהווה זכות‬
‫של הנישום כלפי רשויות המס‪ ,‬אך אין לומר כי זכות‬
‫אישית זו של הנישום שיכול ועבורו תהיה נכס לצורך‬
‫כללי החשבונאות‪ ,‬תהפוך א ו ת ו ל'נכס עביר' בעל‬
‫משמעויות קנייניות ושניתן גם למשכון‪ .‬לטעמי ‪ -‬כל‬
‫פרשנות אחרת שאינה מבטאת את האופי האישי של‬
‫הזכות 'לנצל ההפסד' מחטיאה את הבסיס של גביית מס‬
‫אמיתי מנישומים להם מקנה המחוקק זכויות אישיות‬
‫כמו 'ניצול הפסדים' ותאפשר העברתן בדרך של‬
‫המחאה‪ ,‬מכירה ו‪/‬או בכל דרך אחרת שלא לשמה ניתנה‬
‫הזכות לנישום בעת דיווח לרשויות המס ולרבות ניצול‬
‫ההפסדים שלו‪".‬‬
‫לדעתנו‪ ,‬עמדת בית המשפט‪ ,‬כי הפסד איננו בגדר "נכס"‬
‫אינה עולה בקנה אחד הגדרתו הרחבה של המונח "נכס"‬
‫בסעיף ‪ 88‬לפקודת מס הכנסה )נוסח חדש(‪ ,‬התשכ"א‪-‬‬
‫‪) 1961‬להלן‪" :‬הפקודה"( ועם פסיקתו של בית המשפט‬
‫העליון‪ ,‬כפי שיבואר להלן‪.‬‬
‫"נכס" מוגדר בסעיף ‪ 88‬לפקודה בצורה רחבה ובין היתר‬
‫כלהלן‪" :‬כל רכוש‪ ,‬בין מקרקעין ובין מיטלטלין‪ ,‬וכן כל‬
‫זכות או טובת הנאה ראויות או מוחזקות‪ .".. ,‬בהתאמה‪,‬‬
‫העניקו בתי המשפט במרוצת השנים למונח "נכס"‬
‫פרשנות רחבה ביותר‪ .‬כך למשל קבע בית המשפט העליון‬
‫בעניין אברך )ע"א ‪ ,(182/72‬כי "זכויות בלתי חוזיות וכך‬
‫כל זכות שניתנת לאכיפה" הינן בגדר "נכס"‪ .‬וברוח זו‪,‬‬
‫פסק בית המשפט בעניין שנקר )עמ"ה ‪ ,(169/87‬כי‬
‫"כאשר לזכות כזו יש שווי כספי‪ ,‬לו ולאחר המוכן לשלם‪,‬‬
‫הרי זכות זו הינה "נכס""‪ .‬יוצא אפוא‪ ,‬כי הזכות לקיזוז‬
‫הפסדים נכנסת בד' אמותיו של סעיף ‪ 88‬לפקודה‪ ,‬בין‬
‫היתר‪ ,‬בהיותה זכות הניתנת לאכיפה והינה בעלת שווי‬
‫כספי‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬בעניין הררי )ע"א ‪ + 10568/02‬ע"א‬
‫‪ ,(3180/03‬המפרק של חברה אשר משכנה מקרקעין שהיו‬
‫בבעלותה לשם הבטחת פירעון הלוואה שהוענקה לה על‬
‫ידי בנק‪ ,‬תבע מן הבנק תשלום לקופת הפירוק בסך שווי‬
‫הפסדיה הצבורים של החברה אשר קוזזו על‪-‬ידי הבנק עת‬
‫מימש את המשכנתא כנגד שומת שבח המקרקעין‪ .‬וזאת‬
‫מאחר ושטר המשכנתא לא כלל את הפסדיה הצבורים של‬
‫החברה‪ .‬והינה‪ ,‬בניגוד לעמדת בית המשפט המחוזי בעניין‬
‫ארנברג‪ ,‬התייחס בית המשפט העליון בעניין הררי‬
‫להפסדיה הצבורים של חברה כאל "נכס" הניתן להעברה‬
‫השקול להעברת מזומנים‪ .‬כך למשל בהתייחסו להעברת‬
‫הפסדיה הצבורים של החברה לבנק מיצה בית המשפט‬
‫העליון‪ ,‬כי‪" :‬למעשה שקולה פעולה זו להעברת סכום‬
‫כסף שבבעלות החברה לידיו של הבנק‪ ,‬וזאת לשם‬
‫פירעון החוב שנוצר עקב ההלוואה שנטלה‪ .‬אין חולק‪ ,‬כי‬
‫במצב העניינים הרגיל לא רק שאין כל פסול בנקיטת‬
‫פעולה מעין זו‪ ,‬אלא שהחברה אף מחויבת לפעול לשם‬
‫פירעון החובות לנושיה‪".‬‬
‫עמדת בית המשפט המחוזי‪ ,‬כי הפסד של נישום איננו‬
‫בגדר "נכס" הניתן להעברה )ו‪/‬או מישכון(‪ ,‬יכולה להוביל‬
‫להשלכות רבות נוספות בקשר עם ההעברה ו‪/‬או מיסחור‬
‫ו‪/‬או ניצול הפסדים‪ .‬כך לדוגמא‪ ,‬תתכן גישה‪ ,‬לפיה‪,‬‬
‫הפסדים של נפטר אינם בגדר נכס הניתן להעברה‬
‫ליורשים חרף העובדה כי קיימים טעמים טובים לטענה‪,‬‬
‫כי הפסדים של נפטר ניתנים להורשה ולהעברה ליורשים‬
‫)בדומה לחובות מס של הנפטר אשר עוברים ליורשים‬
‫בהתאם להוראות ספיציפיות בפקודה( ואולם‪ ,‬לאור‬
‫הפסיקה‪ ,‬כי הפסד אינו ניתן להעברה‪ ,‬קיים חוסר וודאות‬
‫בנושא‪.‬‬
‫לבירורים‪ ,‬פרטים נוספים וייעוץ משפטי אנא פנו לד"ר‬
‫עו"ד איל שנהב‪ ,‬עו"ד אורן בירן‪ ,‬עו"ד שי פחימה ועו"ד‬
‫יפעת ווייס ממחלקת המסים של המשרד‪ .‬אין באמור‬
‫ברשימה זו כדי להוות חוות דעת ו‪/‬או ייעוץ משפטי‬
‫בסוגיות הנידונות ובכל אופן מומלץ להתייעץ עם מומחה‬
‫מס לפני נקיטת צעדים משפטיים ו‪/‬או אחרים‬
‫המסתמכים על רשימה זו‪.‬‬

Similar documents