אמיר איל, בעלים ויו;quot&ר אינפיניטי, פורש את משנת ההשקעות שלו, היחס לסיכו

Comments

Transcription

אמיר איל, בעלים ויו;quot&ר אינפיניטי, פורש את משנת ההשקעות שלו, היחס לסיכו
‫גליון ‪ | 53‬נובמבר ‪| 2013‬‬
‫עיתון ניהול ההשקעות של ישראל‬
‫מען להחזרות‪ :‬פאנדר בע"מ‪ ,‬מנחם בגין ‪ 53‬ת‪.‬ד ‪ 51156‬בית מעריב ת"א ‪6713812‬‬
‫תל אביב‬
‫שולם ‪P.P‬‬
‫‪2516‬‬
‫גיליון מס' ‪ ,53‬נובמבר ‪2013‬‬
‫‪www.Funder.co.il‬‬
‫עיתון ליועצים ומנהלי השקעות‬
‫‪www.funder.co.il‬‬
‫חפשו אותנו ב‪-‬‬
‫משקיעים‬
‫ישראלים חשופים‬
‫למס עזבון‬
‫בארה"ב‬
‫עמ' ‪14‬‬
‫סיקור נרחב‬
‫ומלא של‬
‫‪ FUNDER‬על‬
‫פרשת אלפא‬
‫פלטינום‪,‬‬
‫עמ' ‪16-17‬‬
‫קרן במוקד ‪-‬‬
‫לקרן הגדולה‬
‫בישראל‬
‫עמ' ‪18‬‬
‫האינסוף הוא רק‬
‫ההתחלה ‪...‬‬
‫אמיר איל‪ ,‬בעלים ויו"ר אינפיניטי‪ ,‬פורש את משנת‬
‫ההשקעות שלו‪ ,‬היחס לסיכון‪ ,‬ומדבר על עוד המון דברים‬
‫בראיון בלעדי ל‪ ,FUNDER-‬עמ' ‪4-7‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪www.Funder.co.il‬‬
‫| גליון ‪ | 53‬נובמבר ‪2013‬‬
‫גליון ‪ | 53‬נובמבר ‪| 2013‬‬
‫‪www.Funder.co.il‬‬
‫אמיר איל בעלים ויו"ר אינפיניטי בית השקעות מדבר‬
‫על כספים שכלואים בבנקים‪ ,‬על אנשים שכלואים‬
‫בקירות הנדל"ן‪ ,‬וגם על הרווחים הכלואים‪.‬‬
‫תן לשחקנים לשחק‬
‫מאת‪ :‬אודי אלוני ומשה מימון‬
‫א‬
‫מיר איל שייך לזן (הולך‬
‫ונכחד) של אנשי שוק ההון‪,‬‬
‫שסוחבים על גבם כבר כמה‬
‫וכמה עשרות שנות ניסיון‪.‬‬
‫אלה שעוד כנערים קנו מניות‪,‬‬
‫ועקבו בדרך לא דרך על‬
‫מחירי המניות‪ .‬במקור הוא מנתניה בכלל‪ ,‬ולמד‬
‫אלקטרוניקה באורט‪ ,‬המשיך כעתודאי וכקצין‬
‫ביחידת עילית במודיעין‪ .‬אבל אין הרבה קשר בין‬
‫מה שעשה שם למה שעשה אחר כך‪.‬‬
‫מה שמראה על האהבה שלו לשוק ההון הוא‬
‫תחביב איסוף תעודות מניה ישנות‪ .‬על קירות‬
‫המשרדים שלו מוצגים לראווה מאות ניירות ערך‬
‫ישנים‪ ,‬רובם ממוסגרים במסגרות לבנות אחידות‬
‫וחלקם עדיין לא‪ .‬אמיר עצמו מעיד שזה תחביב‬
‫שדורש התעסקות‪ ,‬אבל הוא נהנה ממנו מאוד‪.‬‬
‫לציבור הרחב אמיר מוכר מ"לילה כלכלי" בערוץ‬
‫‪ .10‬את הרומן הטלוויזיוני שלו החל עם ערוץ‬
‫‪ 10‬בתוכנית ה"כרישים"‪ ,‬שהייתה קרקע להקמת‬
‫חברה להשקעות ריאליות ויזמות עסקית‪.‬‬
‫את אינפיניטי הקים ב‪ ,1997-‬והיום זו קבוצת‬
‫השקעות המדורגת כאחת מחברות ניהול‬
‫ההשקעות הגדולות בארץ הכל מצמיחה אורגאנית‪,‬‬
‫ללא מיזוגים ורכישות‪ .‬בקבוצה מספר חברות‪ ,‬בהן‬
‫חברת ניהול תיקי השקעות המנהלת כ‪ 6-‬מיליארד‬
‫שקל‪ ,‬חברת ניהול קופות גמל המנהלת כ‪1.1-‬‬
‫מיליארד שקל‪ ,‬קרן פנסיה המנהלת עבור עובדי‬
‫חברת החשמל כ‪ 24-‬מיליארד שקל‪ ,‬חברת שירותי‬
‫תפעול ורגולציה עבור קופות גמל אחרות‪ ,‬סוכנות‬
‫ביטוח המספקת שירותי ביטוח פרט ללקוחות‬
‫הקבוצה ופמילי אופיס‪ .‬לדברי איל המטרה היא‬
‫להעניק ללקוח שירות פיננסי כולל‪ ,‬תוך הקפדה‬
‫על שקיפות והימנעות מפעילות שעשויה ליצור‬
‫ניגוד עניינים מול הלקוח‪.‬‬
‫"הכוונה בניגוד עניינים היא בעיקר לעיסוק‬
‫של בתי השקעות האמונים על הקצאת נכסי‬
‫לקוחותיהם‪ ,‬גם בפעילויות כגון חיתום והנפקות‪,‬‬
‫מסחר וברוקראז'‪ ,‬ניהול מוצרי השקעה (קרנות‬
‫נאמנות ותעודות סל)‪ ,‬ופעילות נוסטרו‪ .‬בכל סוגי‬
‫הפעילויות הללו‪ ,‬עלול להיות ניגוד עניינים בין‬
‫בית ההשקעות ללקוח אשר את כספו מנהלים‪.‬‬
‫למשל מנהל תיקים עלול לקנות ללקוח שלו‬
‫הנפקות קשורות שבית ההשקעות שלו מוביל‪ ,‬לאו‬
‫דווקא בגלל הכדאיות הכלכלית‪ ,‬או לקנות לתוך‬
‫התיק של הלקוח קרנות נאמנות של הבית בגלל‬
‫דמי הניהול הגבוהים יותר הטמונים בהם‪.‬‬
‫כל ההיבטים האלה לא קיימים באינפיניטי‪.‬‬
‫לאינפיניטי אין חברת חיתום‪ ,‬היא איננה משמשת‬
‫כברוקר‪ ,‬אין לה מוצרים משל עצמה והנוסטרו‬
‫שלה אינו מנוהל אקטיבית אלא מושקע לפדיון או‬
‫לטווח ארוך על אף היקפו המשמעותי והמאזן נקי‬
‫מחוב‪ .‬זו פלטפורמה פתוחה ושקופה של ‪asset‬‬
‫‪ allocation‬לטובת הלקוח שמשלם דמי ניהול‪,‬‬
‫והמשמעות היא שהתשואה המושגת ללקוחות‬
‫הינה תשואה "ללא ניגוד עניינים" אשר לאורך זמן‬
‫תהיה עדיפה ובוודאי הוגנת יותר"‪.‬‬
‫"לתשואה נקייה מניגודי עניינים‪ ,‬יש ערך מוסף‬
‫ללקוח לאורך זמן‪ .‬אפילו אם לא נהיה יותר חכמים‬
‫או להיפך מהמתחרים שלנו‪ ,‬הרי שהאקסטרה‬
‫תשואה הזו תבוא לידי ביטוי לטובתנו בתיקי‬
‫הלקוחות לאורך זמן"‪.‬‬
‫"כשמנהל ההשקעות שלך מחזיק קרנות של עצמו‬
‫בתוך תיק ההשקעות של הלקוח שלו‪ ,‬גם דמי‬
‫הניהול האמיתיים שמשלם הלקוח‪ ,‬גבוהים יותר‬
‫ממה שנאמר לו וגם דינמיות הניהול מופרעת‬
‫מכיוון שאותו מנהל לא מזיז את הקרנות של הבית‬
‫בכלל למרות שאולי יש קרנות אחרות טובות יותר‪.‬‬
‫זה סטאטי בתיק‪ ,‬זה איבר מנוון בתיק שאמור‬
‫להיות דינמי‪ ,‬ובוודאי לא לטובתו הבלעדית של‬
‫הלקוח‪ .‬למה בעצם להסכים לכך ?"‬
‫מה זה אומר על השוק‬
‫"זה אומר שעם כל הרגולציה‪ ,‬לא נעשה שינוי‬
‫מבני אמיתי בשוק ההון והלקוחות נפגעים‬
‫מהותית לאורך זמן‪ ,‬וזה אומר שיש אנשים שלא‬
‫מבינים באמת איך להתנהג מקצועית מול לקוחות‪,‬‬
‫איך מתנהלים במשברים ואיך להשתדל להימנע‬
‫מהם‪ ,‬איך מוצרים פיננסיים משתנים ללא הרף‬
‫ומדוע צניעות מקצועית היא סגולה לחיים ארוכים‬
‫בשוק הזה‪".‬‬
‫אבל כולם כבר מכירים‪ ,‬למשל‪ ,‬מה זה תספורת‬
‫באגרות חוב וכמה זה משמעותי‬
‫"אחוז ה‪ default-‬באגרות חוב ב"דירוג השקעה"‬
‫בארץ וגם בעולם הוא נמוך‪ .‬אמנם כשיורדים‬
‫מ"דירוג השקעה" לדירוגים נמוכים יותר אזי אחוז‬
‫ה‪ default-‬עולה משמעותית‪ ,‬אבל רוב הגופים‬
‫המשמעותיים ממילא לא מושקעים שם‪ .‬לכן עם‬
‫כל הצער על המחיקות והתספורות‪ ,‬ההשפעה‬
‫הכספית בראייה כוללת של נכסי הציבור‪ ,‬זניחה‪.‬‬
‫כולל אגרות החוב של אידיבי‪ ,‬שלדעתי יעשו‬
‫עליהן הרבה כסף‪ ,‬גם במחיר הנוכחי‪".‬‬
‫אתם מחזיקים באידיבי‬
‫"החזקה זניחה‪ ,‬אבל לא בגלל איזה חוש נבואי‪,‬‬
‫אלא בעיקר בגלל שיטת הניהול של אינפיניטי‪,‬‬
‫שעליה נרשמו פטנטים הקשורים להחלטות אי‪-‬‬
‫רציונאליות של משקיעים‪ .‬השיטה יוצרת חיץ‪ ,‬היא‬
‫מרכזת השקעות שמרניות בנפרד‪ ,‬והשקעות אלה‬
‫מוגדרות כהון בסיסי שמכאן מכתיב דירוג גבוה‬
‫בלבד של אג"ח ופיזור משמעותי של אגרות חוב‪.‬‬
‫זו הסיבה העיקרית שלא היינו למשל באגרות חוב‬
‫של חברות נדל"ן למיניהן‪ ,‬פשוט כי זה לא נכלל‬
‫באג'נדה שלנו‪ .‬לא כי צפינו את פשיטת רגל של‬
‫מישהו‪ .‬זה פשוט לא היה על הפרק על פי שיטת‬
‫הניהול ללכת עם שוטי השוק‪ .‬אם כבר‪ ,‬אז מיעוט‬
‫זניח היה בתיקים שהוגדרו מלכתחילה בקטגוריה‬
‫של סיכון‪/‬סיכוי יתר‪ ,‬וגם שם זה בשברירי אחוז‪,‬‬
‫כך שהתספורות לא ממש השפיעו על הביצועים‬
‫שנהנו מפריחת שוק האג"ח הכללי‪.‬‬
‫לפני כשנה וחצי רכש אמיר איל את חברת קרנות‬
‫הנאמנות של יובנק‪ ,‬חברת הקרנות האחרונה‬
‫שנותרה על המדף‪ ,‬לאחר רפורמת בכר והקים‬
‫בית השקעות נוסף בשם אילים הפועל במקביל‬
‫לאינפיניטי‪.‬‬
‫קרנות אילים לא פוגעות בהיעדר ניגוד העניינים‬
‫של אינפיניטי?‬
‫"אילים הוא בית השקעות עצמאי הפועל במקביל‬
‫לאינפיניטי‪ .‬מכאן שאין קרנות אילים בתיקי‬
‫אינפיניטי‪ .‬זה בית השקעות אחר‪ ,‬והם מתחרים‬
‫לגמרי אחד בשני‪ .‬הרעיון היה להיות בעלים של‬
‫קבוצת ניהול נוספת בעלת פילוסופיה הפוכה‬
‫מאינפיניטי ואשר פונה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬לאוכלוסיות‬
‫מטרה אחרות‪.‬‬
‫למה הגיעה המחשבה לקנות את אילים‬
‫"כל השנים הייתה לנו דילמה לגבי בעלות על‬
‫מוצרים פיננסיים כמו קרנות או תעודות סל‪ .‬אני‬
‫מניח שיכולנו להרוויח הרבה יותר אם הייתי הולך‬
‫בדרך של כולם ומציע קשת מוצרים רחבה יותר‪.‬‬
‫אבל זה לא התאים לפילוסופיית החיים המקצועית‬
‫שלי‪ .‬יובנק קרנות נאמנות הייתה הזדמנות‪ .‬החברה‬
‫הבנקאית האחרונה שעמדה על המדף אחרי‬
‫רפורמת בכר‪ .‬הדרך לשלב את הכניסה לעולם‬
‫הקרנות מבלי לפגוע באג'נדה הייתה להקים בית‬
‫השקעות נוסף ומקביל שלא יבנה שוב מאפס אלא‬
‫בהתבסס על חברה פעילה ומבטיחה עם מסורת‬
‫של ‪ 30‬שנה בבנק ועם עובדים מעולים‪".‬‬
‫יכולת לקנות קרנות ולא לשים בתיקים‬
‫"זה לא עובד ככה‪ .‬המודל העסקי המסורתי הגנרי‬
‫של בתי ההשקעות‪ ,‬מכניס אותם בתיקים שלו עוד‬
‫מקדמא דנא‪ .‬ככה הם בנו את עצמם‪ .‬לא אפשרי‬
‫עבורם אחרת‪ .‬פונקצית ההכנסות שלהם מכתיבה‬
‫ומחייבת שימוש בקרנות בתוך התיקים‪ .‬אז‬
‫בוודאי בעידן הנוכחי שבו העלויות עלו דרמטית‬
‫בגלל רגולציה‪ ,‬ודמי הניהול נשחקים‪ .‬אז להוציא‬
‫קרנות מהתיקים זה לגמרי לא אפשרי עבורם‪.‬‬
‫להבדיל ממי שבנה את העסק מלמטה והקפיד על‬
‫מבנה ההוצאות והרווחיות‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬הנראות‬
‫והשקיפות במיוחד בתחום הכספי הן מגדלור‬
‫שחייבים ללכת לאורו ואסור אפילו שתהיה‬
‫אפשרות קלה לסטות ממנו‪".‬‬
‫"שוק ההון מורכב כיום ברובו‬
‫מאנשים צעירים יחסית‪ ,‬דור‬
‫שלא ידע את יוסף‪ ,‬לא יודע מה‬
‫ואיך הוא עשה‪ ,‬והכי גרוע שגם‬
‫לא יודע שהוא לא יודע את זה"‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪www.Funder.co.il‬‬
‫| גליון ‪ | 53‬נובמבר ‪2013‬‬
‫אילים נבנית מלכתחילה כפלטפורמה הערוכה‬
‫לטפל בלקוחות הללו‪ .‬ואם נספק להם פתרון‬
‫שקוף וברור‪ ,‬עם ערך מוסף‪ ,‬כולם מרוויחים‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬באילים לקוח ריטייל לא ישלם עמלות‬
‫קניה‪/‬מכירה בתיק‪ ,‬כי הוא יורכב מקרנות‪ .‬היתרון‬
‫האמיתי הוא עבור לקוח כזה‪ ,‬הוא השגת פיזור‬
‫השקעות תוך הימנעות מתשלום עמלות מינימום‬
‫אשר שוחקות את תשואתו במיוחד בתיק בגודל‬
‫יחסית קטן‪ .‬יהיו שיתופי פעולה נוספים של‬
‫אילים‪ .‬זה קורה‪ .‬וזה יתחרה גם מול אינפיניטי‪".‬‬
‫אז במה שונה הרכישה של אילים‬
‫"את אילים רכשתי כהשקעה של איש עסקים בשוק‬
‫ההון‪ .‬אינפיניטי היא בעיני ה‪,new school-‬‬
‫אילים פועלת כמו ה‪ .old school-‬בית השקעות‬
‫עם חברת קרנות ועם ניהול תיקים שיכילו רק‬
‫קרנות‪ .‬קוראים לזה ‪ .Portfolio of funds‬מצד‬
‫אחד הצעת הערך של החברה מתבססת על עקרון‬
‫לעשות פשוט ליועצים‪ ,‬ולספק להם כלי עבודה‬
‫מדויקים לשימוש בתיקי ההשקעות של הלקוחות‬
‫עבורם הם פועלים‪ ,‬ומצד שני לספק שירות ניהול‬
‫תיקים מבוסס קרנות עבור לקוחות ריטייל‪ .‬עבור‬
‫לקוחות קטנים אפשר לתת בצורה כזו פתרון‬
‫ניהולי מעולה‪ .‬הלקוח ישלם דמי שירות נמוכים‪,‬‬
‫ויקבל תפריט מלא של הקרנות שלנו‪ ,‬עם העלויות‬
‫הפנימיות שלהן‪ .‬שקיפות מלאה של הקרנות‬
‫שלנו‪ .‬פורטפוליו של קרנות‪ .‬ניהול התיקים של‬
‫אילים אמור להיות ללקוח הפרטי‪ ,‬כי ללקוחות‬
‫קטנים אפשר לתת בצורה כזו פתרון מעולה‪.‬‬
‫אתה חושב שזה יצליח‬
‫"אני עושה דברים שאני מאמין בהם אמונה‬
‫שלמה‪ .‬אף פעם אי אפשר לדעת בביטחון מלא‬
‫אם משהו עסקי יצליח‪ .‬אני כן יודע שבמהלך‬
‫הקריירה המקצועית שלי‪ ,‬צברתי ידע והבנה‬
‫של צרכי אנשים לאחר אלפי פגישות אחד על‬
‫אחד‪ ,‬ואני יודע את העסק הזה עד רמת הביט‬
‫מהשטח‪ .‬האם הפעילות החדשה תצליח ? אני‬
‫מאמין ומקווה שכן מכיוון שאני חושב שיש‬
‫צורך אמיתי בניהול מקצועי גם עבור אוכלוסיה‬
‫שיש לה סכומים נמוכים יותר‪ .‬חסר היום מענה‬
‫אמיתי לצרכים של ציבור גדול‪ .‬למערך הייעוץ‬
‫הבנקאי המספק את עיקר שירותי הייעוץ הפיננסי‬
‫בישראל‪ ,‬קשה לטפל בהשקעות של ה‪mass-‬‬
‫‪ .market‬יש לכך מספר סיבות‪ :‬חוסר כוח אדם‪,‬‬
‫מגבלות רגולציה‪ ,‬מגבלה טכנית של אי יכולת‬
‫לעשות פעולה מבלי לצלצל ללקוח וקבלת‬
‫אישורו‪ .‬יועץ בבנקאות האישית‪ ,‬אמור לעמוד‬
‫מול מאות ואולי יותר לקוחות ריטייל‪ .‬ואני כרגע‬
‫עוד לא מתייחס ללקוחות הבנקאות הפרטית‪,‬‬
‫העשירים יותר‪,‬שגם עבורם אפשר לאקטב את‬
‫הפסיבה באופן משמעותי ולתת יותר שירותי‬
‫ניהול השקעות‪ .‬אף אחד היום לא מסוגל לנהל‬
‫לקוחות כך‪ .‬הוסף לזה שחברות ניהול תיקים‬
‫לא ששות לנהל תיקים קטנים בגלל התקורות‬
‫הגבוהות והנה נוצר ואקום‪.‬‬
‫איך מתבטא ניהול ההשקעות שלכם בגמל?‬
‫"הקופות שלנו הוקמו לאחר ועדת בכר בשנת‬
‫‪ 2005‬על בסיס שיטת אינפיניטי לניהול השקעות‬
‫שפותחה כבר בשנת ‪ .1998‬אנחנו מנהלים מסלולי‬
‫השתלמות וגמל טהורים עוקבי מדדים ובונים לכל‬
‫עמית שילוב מסלולי התואם אישית את צרכיו‬
‫ומטרותיו‪ .‬הלוגיקה העומדת בבסיס השיטה‬
‫היא גם התאמה אישית של הרכב ההשקעות וגם‬
‫אופטימיזציה של הרכב כל מסלול טהור‪ .‬ידוע‬
‫ומוכח סטטיסטית שרוב מנהלי ההשקעות לא‬
‫יכו את המדדים המובילים לאורך זמן‪ ,‬ומכיוון‬
‫שכך אם אאפשר לך להשקיע במדד עצמו הרי‬
‫שתכה את תשואתם של רוב האחרים לאורך זמן‪.‬‬
‫כך‪ ,‬אנו יכולים לתפור לכל עמית את התמהיל‬
‫המתאים לו וליצוק סכום כספי רצוי מתוך הקופה‬
‫שלו לכל מסלול‪ ,‬כמו בתיק השקעות‪ ,‬רק בקרן‬
‫השתלמות‪ .‬בשיטת אינפיניטי מבצעים הקצאה‬
‫כספית מופרדת של נכסים בסיכון‪ ,‬שם אפשר‬
‫לקחת סיכונים גדולים יותר לצד הקצאה מגודרת‬
‫של נכסים מוגנים‪ ,‬כאשר ניתן לשנות את המינונים‬
‫מדי תקופה‪ .‬זה בעצם ‪ ,IRA‬לפני שהיה בכלל‬
‫‪ IRA‬בארץ‪".‬‬
‫‪ IRA‬יתרומם בארץ?‬
‫ה‪ IRA-‬כפי שהכניסו אותו לישראל‪ ,‬לדעתי לא‬
‫יצליח‪ ,‬לא עבור החברות המנהלות ולא ככלי יעיל‬
‫לעמיתים‪ .‬בעצם ‪ IRA‬שקול לניהול תיקים‪ .‬מכיוון‬
‫שמרבית מנהלי תיקים לא מכים את האינדקסים‪,‬‬
‫וזה עוד בכסף לטווחים יחסית קצרים‪ ,‬אז בגמל‬
‫אתה רוצה להכות את האינדקסים ? נהפוך הוא‪,‬‬
‫שם זה לטווח ארוך‪ .‬במקום לשחק משחקים של‬
‫טווח קצר שב על האינדקסים לטווח ארוך‪ ,‬צור‬
‫תמהיל אישי מתאים והרי זו בדיוק השיטה שלנו‪.‬‬
‫הגמישות בכלי הניהול הייחודיים שיצרנו עבור‬
‫העמיתים שלנו‪ ,‬מאפשרת ניהול הוליסטי של‬
‫נכסי הלקוח‪ ,‬למשל ניהול תיק השקעות לצד קרן‬
‫השתלמות‪ ,‬והשגת יתרונות מיסוי מעניינים כגון‬
‫הקטנת מרכיב המניות בתיק כנגד הגדלתם בקרן‬
‫ההשתלמות שם קיים פטור ממס על הרווחים‪.‬‬
‫זו בעצם תפיסת הניהול ההוליסטי שלנו שנותנת‬
‫ללקוח תמונה מלאה ושליטה על נכסיו‪ ,‬כאשר‬
‫אנו מוסיפים לכך גם פתרונות ביטוח באמצעות‬
‫סוכנות הביטוח בקבוצה וגם אפשרות למימון‬
‫והלוואות מנכסי הגמל בתנאים אטרקטיביים‬
‫למשל בפריים מינוס חצי‪ .‬בנוסף‪ ,‬אנו מציעים‬
‫ניהול השקעות לכספים המופקדים בבנקים זרים‬
‫ומנוהלים על ידינו‪ .‬העיטוף הזה של הלקוח בכל‬
‫השירותים וההיבטים הפיננסיים‪ ,‬מספק לו את מה‬
‫שאנו מכנים "ביטחום" ‪ -‬ביטחון פיננסי‪ ,‬וחום‬
‫אנושי‪.‬‬
‫איך אתה מתמודד עם רגולציה?‬
‫"רגולציה היא משהו שברגע שאתה עובר רף‬
‫מסוים של יכולת וידע אין לך בעיה‪.‬‬
‫היכולת והידע שלנו אפשרו לנו להקים חברה‬
‫שנותנת כיום שירותי תפעול ורגולציה לקופות‬
‫גמל קטנות באאוטסורסינג‪".‬‬
‫אז אין לך טענות לרגולציה? כמה שיותר יותר טוב‬
‫מבחינתך לא? כי זה מפיל ידיים חלשות‪ ,‬מי שלא‬
‫מתמודד עם רגולציה בסוף נופל‪ ,‬נסגר‪ ,‬נמכר‬
‫"יש לי טענות לא מעטות‪ ,‬אבל בגדול הרגולציה‬
‫היא דבר הכרחי‪ ,‬נכון וטוב‪ .‬הבעיה היא בעודף‬
‫רגולציה או רגולציה שלא מבינה את התעשייה‬
‫והעוסקים בה‪ .‬זה עושה נזק‪ ,‬זה לא טוב‪ ,‬וזה יוצר‬
‫קונסולידציה במקום שבו צריך פלורליזם דעות‪.‬‬
‫לקונסולידציה הכפויה הזו יש עוד היבט והוא‬
‫יצירת מבנה מאזני עתיר חוב של בתי השקעות‬
‫גדולים שהתמזגו וסוחבים במאזנים שלהם‪.‬‬
‫זה משהו שלא נותנים עליו את הדעת‪ .‬גופים‬
‫ממונפים כאלה‪ ,‬צריכים להחזיר הרבה מאד ריבית‬
‫וקרן וזה משפיע על ההתנהלות השוטפת שלהם‬
‫ומכאן שעלול להשפיע על לקוחותיהם‪.‬‬
‫בסך הכל הרגולציה עשתה סדר בשוק‪ ,‬אך גם‬
‫דברים שהם לא הגיוניים‪ ,‬והם נובעים מחוסר‬
‫הבנה של החומר‪ .‬מי שמחוקק חוקים צריך‬
‫להיות מומחה ובקיא בפרקטיקה של התחום‬
‫ומלמטה‪ ,‬מהשטח‪ .‬למשל בנושא איסור הלבנת‬
‫הון עבור מנהלי תיקים‪ ,‬הרי הכסף של הלקוח‬
‫לא אצלנו‪ .‬אנחנו לא בנק והכספים לא מועברים‬
‫דרכנו‪ .‬אנחנו לא יכולים להלבין הון‪ .‬אז מדוע‬
‫חובה מושתת עלינו לזהות כל לקוח באמצעות‬
‫שני אמצעי זיהוי‪ ,‬תעודת זהות ורישיון או דרכון‪,‬‬
‫בעוד שבבנקים ששם הכספים מועברים‪ ,‬נדרש רק‬
‫אמצעי זיהוי יחיד? זה פשוט מיותר ויוצר עלינו‬
‫בשוק ההון נטל לא הכרחי‪ ,‬כאשר הלקוח מגיב‬
‫בחוסר סבלנות ולעיתים חסרה לו תעודה המונעת‬
‫מאיתנו להתחיל לעבוד איתו‪ .‬יש המון דרישות‬
‫מיותרות כאלה‪".‬‬
‫וכל הרגולציה הזו לא מנעה את מה שקרה עם‬
‫עמי סגל באלפא פלטינום‬
‫"נכון‪ ,‬לא מנעה וזה מטריד מאוד‪ .‬לצערי היא כן‬
‫מקשה על ההתנהלות השוטפת עד כדי כך שצריך‬
‫להזכיר למנהלי ההשקעות שהיועץ המשפטי‪,‬‬
‫הוא יועץ משפטי‪ ,‬ומי שצריך לקבל החלטות‬
‫אופרטיביות הם מנהלי החברות ומנהלי ההשקעות‬
‫ולא היועץ המשפטי‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬אני חייב לומר‬
‫שיצא לי לראות ולהבין שהיום יש יותר פתיחות‬
‫והבנה ברשות לניירות ערך‪ .‬אנחנו מרגישים שיש‬
‫אפשרות לדבר וללבן סוגיות‪ ,‬יש תקשורת פתוחה‬
‫וזה מאוד מעודד"‪.‬‬
‫‪www.Funder.co.il‬‬
‫גליון ‪ | 53‬נובמבר ‪| 2013‬‬
‫ועם פחות מגבלות‪ ,‬להקים רשימה של חברות‬
‫קטנות‪ ,‬עם סיכון סיכוי גבוה יותר‪ ,‬עם עושי שוק‬
‫ועוד‪.‬‬
‫פעם היה כבוד להיות בעלים של חברה ציבורית‪.‬‬
‫זה היה משהו לשאוף אליו‪ .‬היום זה הפוך‪ .‬להחזיר‬
‫עטרה ליושנה יהיה המבחן של מנכ"ל הבורסה‬
‫החדש ויו"ר הרשות‪.‬‬
‫נכון‪ ,‬אבל בעלי שליטה הרוויחו ביושר את‬
‫המוניטין שלהם‪ ,‬עסקאות בעלי עניין‪ ,‬משכורות‬
‫למנהלים‪ ,‬ניגודי עניינים‪ ,‬תספורות‪ ,‬עושק מיעוט‪.‬‬
‫הציבור רואה רק את השקרנים והגנבים‪ ,‬או את‬
‫המתעשרים‪ ,‬את מי שבאמצע לא רואים‪.‬‬
‫ברור שלא כולם רמאים וגנבים‪ .‬יש חברות‬
‫נפלאות בבורסה בתל אביב‪ .‬כלכלת ישראל חזקה‬
‫מאוד למרות המון קשיים וחוליים והיא מבוססת‬
‫על יכולות יוצאות דופן של כוח אדם מקצועי‬
‫ויצירתי‪ .‬גם מערכת החוקים כיום מקשה מאוד‬
‫על ביצוע עבירות שנעשו פעם בקלות עם כספי‬
‫החברות הציבוריות‪ .‬צריך לזכור שאנשי עסקים‬
‫תמיד ירצו למקסם את רווחיהם ורובם עושים‬
‫זאת ביושר‪ .‬תפקידנו כמנהלי השקעות של כספי‬
‫ציבור לבחור ללכת עם אנשי העסקים והמנהלים‬
‫שדואגים למכסם את הרווחים של אלה שמשקיעים‬
‫בהם‪ .‬אני מאמין שאפשר להצליח ואפשר להראות‬
‫לאנשים את ערכה של אמינות‪.‬‬
‫מנהלי השקעות הם אלה שצריכים להיות כלב‬
‫השמירה של כספי הציבור‪ .‬לצערי‪ ,‬הלחץ הציבורי‬
‫ותרבות ההשקעה קיצרת הטווח של המשקיעים‬
‫דווקא דוחף את מנהלי ההשקעות להתנהג בניגוד‬
‫גמור לכך‪ .‬הצורך בהצגת תשואות לטווח קצר על‬
‫מנת לעמוד בתחרות כנגד הניוד הקל‪ ,‬דוחף את‬
‫שומרי הסף דווקא לכוון לקיחת סיכונים‪.‬‬
‫לצערי המדיה והמדינה דווקא מסייעים לכך‪.‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬אתר ה"גמלנט" של משרד האוצר‪.‬‬
‫הכותרת של גמלנט היא "מערכת להשוואת‬
‫קופות גמל"‪ .‬זה גובל ממש בהטעיה ציבורית‪.‬‬
‫ההגדרה הנכונה היא "מערכת להצגת נתונים של‬
‫קופות גמל"‪ .‬ההבדל תהומי‪ .‬זו שגיאה מוחלטת‬
‫להשוות בין רבות מהקופות‪ ,‬מכיוון שרמת‬
‫הסיכון שלהן שונה לחלוטין אחת מרעותה‬
‫למרות שנמצאות באותה קטגוריה‪ .‬כך‪ ,‬אי‬
‫אפשר להשוות בין מכשירים שונים‪ ,‬כי אין רמת‬
‫התייחסות מספיקה לסיכון ושארפ זה בוודאי לא‬
‫מספיק‪ .‬העיקר שלפי הכותרת‪ ,‬זה אתר להשוואת‬
‫ביצועים‪ ,‬ולהדיוטות זה מספיק‪ .‬זה מחנך מנהל‬
‫השקעות לקחת סיכונים‪ ,‬כדי להביא תשואה‬
‫טובה יותר‪ .‬איך מביאים תשואה טובה יותר?‬
‫לוקחים סיכון‪.‬‬
‫יש גם מפת דרכים לדה‪-‬רגולציה‬
‫"אני מברך על מפת הדרכים שפורסמה על ידי‬
‫רשות ניירות ערך אבל לצערי אני סבור שזה מעט‬
‫מדי ואיטי מדי‪ .‬צריך לעשות יותר‪ ,‬מהר וביחד עם‬
‫החברות ואנשי השוק‪".‬‬
‫אז יש מקום לקמפיין נגד האוזר? רוצים לדחוף‬
‫אותו לשנות עכשיו‬
‫"אני דוחה בשאט נפש את ה"קמפיין" הזה והוא‬
‫לדעתי מתחת לכל ביקורת‪ .‬ליו"ר הרשות תפקיד‬
‫ממלכתי עבור מדינת ישראל ויש לכבד זאת‪.‬‬
‫אסור לרדת לרמה האישית‪ .‬זה לא לעניין בכלל‪.‬‬
‫בסופו של דבר כולם בני אדם‪ .‬באותה נשימה‬
‫צריך לומר שגם פעילי שוק ההון הם בני אדם‪.‬‬
‫הרשות לניירות ערך צריכה לזכור שהענף שעליו‬
‫היא מפקחת מושתת על בני אדם‪ ,‬שהם לא גנבים‬
‫בהגדרה‪ ,‬ולא רמאים בהגדרה‪ ,‬נהפוך הוא‪ .‬אני‬
‫רוצה להיעזר ברשות‪ .‬אני נותן שירות ציבורי‪.‬‬
‫אני מנהל "דמים" (=כסף) של אנשים‪ ,‬אני רוצה‬
‫לפנות אליה בעצה‪ ,‬בעזרה‪ .‬אני חושב שרואים‬
‫שינוי באווירה בתקשורת מול אנשי הרשות‪ .‬אפשר‬
‫לדבר‪ ,‬אפשר להתייעץ‪ .‬זה משהו שצריך לעשות‬
‫כל הזמן‪ .‬תפקיד הרשות לפקח על שוק הוגן‪ ,‬אבל‬
‫צריך שיהיה שוק‪ .‬תנו לשחקנים לפעול‪".‬‬
‫אולי לבורסה הישראלית אין זכות קיום‪ .‬גם ככה‬
‫הציבור לא בשוק‪ ,‬הכל זה מוסדיים‪ ,‬אולי לא‬
‫צריך שתהיה כאן בורסה עצמאית‪ .‬אולי הבורסה‬
‫צריכה להתאחד עם בורסות אחרות?‬
‫למשק הישראלי מאפיינים של משק מפותח‬
‫ומתפתח כאחד‪ ,‬ואין הרבה כאלה בעולם‪ .‬יש כאן‬
‫מאפיינים של שוק מתפתח‪ ,‬כמו ילודה גבוהה‪,‬‬
‫אחוזי צמיחה גבוהים‪ ,‬חדשנות ויצירתיות יוצאת‬
‫דופן; מאידך‪ ,‬יש מאפיינים של שוק מפותח –‬
‫שוק מט"ח פתוח‪ ,‬יבוא ויצוא כמעט ללא מגבלות‬
‫ועוד‪ .‬אין הרבה משקים עם מאפיינים כאלה‪.‬‬
‫מה מנכ"ל הבורסה הנכנס צריך לעשות כדי‬
‫לרומם את שוק ההון הישראלי?‬
‫לדעתי מנכ"ל הבורסה צריך להתמקד בעיקר‬
‫בשיווק‪ .‬שידע לשווק את השוק הזה‪ ,‬וידאג‬
‫שהשוק יהיה מגוון ומעניין‪ ,‬עם הרבה קונים‬
‫ומוכרים‪ ,‬עם הרבה סחורה‪ ,‬שיהיה שוק פעיל‪.‬‬
‫צריך להביא חברות לבורסה‪ ,‬הן מקומיות והן‬
‫זרות שיסחרו ברשימה מיוחדת של חברות זרות‪.‬‬
‫לאפשר לחברות לגייס כסף בעלויות נמוכות יותר‬
‫הבורסה הישראלית יכולה להכיל חברות‬
‫מקומיות וזרות‪ .‬לדעתי צריכה להיות אבחנה‬
‫במדדים העיקריים בין חברות ישראליות לזרות‬
‫מכיוון שמדד תל אביב אמור לשקף את החברות‬
‫בישראל‪ .‬אני חושב שזו טעות לכלול במדד תל‬
‫אביב ‪ 25‬חברה כמו אופקו מכיוון שמי שרוצה‬
‫להיחשף לישראל ויבוא לבורסה כאן‪ ,‬לא מעניין‬
‫אותו להשקיע בחברות זרות בהן הוא יכול‬
‫להשקיע ישירות בבורסות חו"ל‪ .‬באותו אופן צריך‬
‫למשוך לבורסה חברות זרות שיוכלו לגייס כסף‬
‫בישראל ויסחרו ברשימה נפרדת של חברות זרות‪.‬‬
‫לחברות כאלה כדאי לשווק את פוטנציאל הנכסים‬
‫הפיננסיים שבידי הציבור הישראלי העומדת על‬
‫כ‪ 3.5-‬טריליון ש"ח‪ .‬יש המון כסף זמין‪ ,‬והשוק‬
‫גדל כל שנה בקצב מטורף‪.‬‬
‫מנכ"ל הבורסה צריך לשווק את שוק ההון‬
‫הישראלי הן מהיבט המאקרו האטרקטיבי והן‬
‫בהיבט סכומי ההשקעה הפוטנציאליים הגדולים‬
‫של הציבור‪.‬‬
‫לדעתי יו"ר הרשות מבין את החשיבות העליונה‬
‫של קיום שוק הון תוסס וגדול‪ ,‬ורואה את‬
‫הבורסה כאלטרנטיבה לבנקים בהיבט חלופות‬
‫מימון ואשראי‪ .‬השילוב של יו"ר רשות שיפעל‬
‫בכוון זה בשילוב מנכ"ל בעל אוריינטציה עסקית‬
‫וידע רב שרואה איתו עין בעין את הדברים‪ ,‬אזי‬
‫יש סיכוי לעשות מהלך של ממש‪ ,‬ואני בהחלט‬
‫אופטימי לגבי צמיחתו של שוק ההון המקומי‬
‫והבורסה"‪.‬‬
‫עד כמה התנהלות של בעלי חברות בעבר משפיעה‬
‫עליכם בקבלת החלטות השקעה באינפיניטי?‬
‫"משפיעה המון‪ .‬את חלק מאותם בעלי שליטה‬
‫אנחנו מכירים מקרוב לטוב או לרע‪ .‬זה תלוי גם‬
‫איך אותו בעל חברה התנהג כלפי המשקיעים‪ .‬מי‬
‫שלא התנהג באופן ראוי‪ ,‬לא השקענו ולא נשקיע‬
‫אצלו‪ .‬יש כמה כאלה שהוכיחו שצדקנו‪".‬‬
‫מה דעתך על כניסת קרנות זרות לארץ? למה‬
‫שקרנות זרות יגיעו בכלל לארץ?‬
‫"יש כאן שוק עם הרבה כסף‪ .‬בנקים זרים פותחים‬
‫כאן נציגויות‪ .‬הם מזהים כאן כמויות כסף‪,‬‬
‫מתעשרים חדשים של הייטק‪ .‬זרימת חיובית נטו‬
‫של ‪ 2‬מיליארד שקל לחודש לקרנות הפנסיה ועוד‪.‬‬
‫גם הקרנות הזרות לא יכולות להתעלם מזה‪ .‬אם‬
‫פעם כמות הכסף הייתה יותר קטנה‪ ,‬והנכונות‬
‫לצאת לחו"ל מבחינת השקעות הייתה קטנה‪ ,‬היום‬
‫זה בדיוק להיפך‪ .‬כמות הכסף גדלה‪ ,‬והנכונות‬
‫ללכת לחו"ל היא הרבה יותר גדולה‪ ,‬אפילו‬
‫מוגזמת לטעמי‪.‬‬
‫שוק הקרנות נאמנות בישראל גדל במשך השנה‬
‫וחצי האחרונות מהיקף של כ‪ 160 -‬מיליארד‬
‫ש"ח‪ ,‬ל‪ 220-‬מיליארד ש"ח‪ ,‬ואנו מאמינים שזו רק‬
‫התחלה ויש עדיין פוטנציאל לצמיחה מהותית‪".‬‬
‫ועדין למה ש‪ PIMCO-‬יטריח עצמו לכאן?‬
‫"גם השדות הזרים כבר לא מוריקים כפעם‪ .‬גם‬
‫בחו"ל דמי הניהול יורדים וכולם מחפשים להגדיל‬
‫את נפחי הניהול שלהם‪ .‬הם יגיעו לכאן‪ ,‬כמעט‬
‫בלי תקורות‪ ,‬זה כמעט כסף חינם מבחינתם‪".‬‬
‫מבחינתכם זו הזדמנות? איום?‬
‫"בשוק שלנו קרנות זרות לא קיימות למעט גישה‬
‫באמצעות אגדים‪ .‬כך שהם יצטרכו לייצר שוק‪.‬‬
‫אם זה יהיה הזדמנות או איום‪ ,‬שאלה לא ברורה‬
‫לגמרי כרגע‪ ,‬גם בהיבט הרגולטורי‪ ,‬אבל הן יגיעו‬
‫לכאן‪".‬‬
‫מה דעתך על הרווחים הכלואים?‬
‫"מישהו כאן נרדם בשמירה בעניין הטבות המס‪.‬‬
‫אפשר וצריך לתת הטבות מס‪ ,‬אבל לא כל‪-‬כך‬
‫הרבה‪ .‬צריך לתת הטבות מס‪ ,‬בטח למפעלים‬
‫שאתה רוצה אותם‪ .‬עשו כאן טעות אבל לדעתי‬
‫הפנימו הלקח לעתיד‪".‬‬
‫מה דעתך על בועת הנדל"ן בארץ?‬
‫"מחירי הנדל"ן בישראל הם באופן חד‪-‬משמעי‬
‫לא ריאליים‪ .‬הדעה הנחרצת שלי אינה מבוססת‬
‫על נבואה כמובן‪ ,‬אלא על העובדה הפשוטה‬
‫שלציבור הישראלי אין כוח קנייה שיכול לתמוך‬
‫לאורך זמן במחירים של היום‪ .‬זוג עם שני ילדים‪,‬‬
‫שמרוויח יחד ‪ 15-16‬אלף ש"ח נטו‪ ,‬שזה סכום‬
‫יפה מאוד‪ ,‬לא חוסך שקל‪ .‬אין לו יתרה מיותרת‬
‫מהכנסתו הפנויה‪ .‬נהפוך הוא‪ ,‬בשנים האחרונות‬
‫‪7‬‬
‫עליית מחירי השכירות והחזרי המשכנתא נגסו‬
‫במשקי הבית כך שאנשים חיים על הקצה‪ .‬למשל‪,‬‬
‫מי ששילם שכירות או משכנתא בגובה של ‪3500‬‬
‫ש"ח וכעת נאלץ לשלם ‪ ₪ 5,000‬לחודש‪ ,‬לא‬
‫נהנה מעלייה מקבילה בשכרו הריאלי ומכאן‬
‫שמצבו הורע משמעותית‪ .‬אין לו מאיפה להביא‬
‫את הכסף הזה‪ .‬זה הורג אותו‪ .‬זה הרבה יותר מכל‬
‫הנחה של שקל בקוטג'‪.‬‬
‫אם בעבר משכנתא ממוצעת הייתה כחצי מליון‬
‫שקל ל‪ 8-10-‬שנים‪ ,‬הרי שכיום מדובר על‬
‫משכנתא של מיליון שקל ל‪ 15-‬שנה‪ .‬זה אסון‬
‫שאנשים משיתים על עצמם‪ .‬כי כשהריבית תתחיל‬
‫לטפס‪ ,‬והיא תתחיל לטפס מתישהו‪ ,‬אנשים‬
‫יצטרכו להביא במקום ‪ ₪ 6000‬לחודש החזר‪,‬‬
‫‪ 9000‬ש"ח‪ .‬מאיפה הם יביאו את זה? זה יהיה‬
‫יותר גרוע מהסאב‪-‬פריים בארה"ב‪ ,‬כי בארה"ב‬
‫לא הביאו הון עצמי‪ ,‬בארץ אנשים שילמו הרבה‬
‫מהונם העצמי‪ .‬אגב‪ ,‬זה אחד הגורמים שגורמים‬
‫לכך שבארץ אין אינפלציה ולא תהיה בעתיד‬
‫הנראה לעיין‪ ,‬כי לאנשים פשוט אין מספיק כסף‬
‫כדי לדחוף את המחירים‪.‬‬
‫"יש כאן שוק עם הרבה כסף‪ .‬בנקים זרים‬
‫פותחים כאן נציגויות‪ .‬הם מזהים כאן כמויות‬
‫כסף‪ ,‬מתעשרים חדשים של הייטק‪ .‬יש היום ‪2‬‬
‫מיליארד שקל לחודש שזורם לקרנות הפנסיה‪.‬‬
‫קרנות זרות לא יכולות להתעלם מזה"‬
‫אני מאמין ומקווה שבקרוב משרד האוצר יציג‬
‫תוכנית משמעותית לטפל בבניית עשרות אלפי‬
‫יחידות דיור נוספות כל שנה‪ .‬הבעיה היא בעיקר‬
‫ניהול ההיצע ומתן פתרונות מימון תוך שילוב‬
‫הגופים המוסדיים העתירים בכסף והמשוועים‬
‫להשקעות עם תשואה הולמת‪ .‬לדעתי שר האוצר‬
‫מודע לכך וברור לו שהצלחתו קריטית‪ .‬חייבים‬
‫לומר שהבנקים והמדינה לא ממש מעוניינים‬
‫בצניחת מחירים והסיבה ברורה‪ ,‬אבל ירידה‬
‫מתונה של ‪ 5%‬עד ‪ 10%‬בטווח זמן סביר‪ ,‬היא‬
‫כורח לאומי ואני מקווה ומאמין שזה יקרה בשנה‬
‫הקרובה למען הציבור בארץ‬
‫•‬

Similar documents