למה הם חוזרים לכלא?

‫למה הם חוזרים‬
‫לכלא?‬
‫מחקר בנושא הרצידיביזם שנערך ביחידת המחקר בשב"ס בדק את חזרתם לכלא של האסירים הפליליים‬
‫שהשתחררו בשנה אחת ∞ נמצא כי מבין האסירים שחזרו למאסר בתוך חמש שנים‪ ,‬יותר משליש חזרו‬
‫במהלך השנה הראשונה לשחרורם ∞ מחקר חדש יצביע על תוכניות תקון אשר הוכח כי הן תורמות‬
‫לצמצום התופעה‬
‫מאת‪ :‬עין‪-‬יה זיו‪-‬טל‬
‫היתה זו שעת ערב בכלא 'נווה‪-‬תרצה'‪ .‬תשע‬
‫אסירות התכנסו בחדר המחשב והאזינו להרצאה‬
‫בנושא תקשורת‪ ,‬כאשר נפתחה הדלת והאסירה‬
‫מ'‪ .‬עמדה בפתח קצרת‪-‬נשימה‪" .‬ראיתי עכשיו את‬
‫ש'‪ ,".‬היא אמרה בהתרגשות‪ .‬רחש עבר בין האסירות‬
‫וההרצאה נעצרה לרגע‪' .‬מה‪ ,‬היא חזרה? ש' חזרה?‬
‫מתי חזרה?' לשנייה אחת השתררה איזו תחושה של‬
‫שמחה בחדר‪ ,‬אבל מיד לאחר מכן נמחקו החיוכים‬
‫ועננה ירדה וכיסתה את פני האסירות‪" .‬יא‪ ,‬חזרה"‪,‬‬
‫לחשה מישהי‪ ,‬לעצמה‪ .‬בשקט שהשתרר מחדש‪,‬‬
‫בעיניים המושפלות לדקות ארוכות‪ ,‬אפשר היה‬
‫לחוש את אי הוודאות שהידיעה הזו הציפה אצל‬
‫האסירות‪" .‬למה היא חזרה?" שאלה מישהי‪ ,‬ולא‬
‫ממש רצתה לשמוע את התשובה‪.‬‬
‫האסירה ש' היא אחת מבין ‪ 43.3%‬מהאסירים‬
‫החוזרים לכלא במהלך חמש שנים מיום שחרורם‪.‬‬
‫הנתונים הללו עולים מתוצאות מחקר שערכו גנ"מ‬
‫ד"ר דרור ולק‪ ,‬ראש יחידת המחקר בשב"ס‪ ,‬ור"כ‬
‫קתרין בן‪-‬צבי ור"כ תומר כרמל‪ ,‬קציני מחקר‬
‫ביחידה‪.‬‬
‫המחקר בדק את תופעת הרצידיביזם של כלל‬
‫‪ 5,958‬האסירים הפליליים שהשתחררו מבתי הכלא‬
‫של שב"ס בשנת ‪ .2004‬מבין האסירים שחזרו‬
‫למאסר בתוך חמש שנים‪ ,‬יותר משליש חזרו‬
‫במהלך השנה הראשונה לשחרורם‪.‬‬
‫במחקר‪ ,‬הוגדר 'רצידיביזם' כחזרה של אסיר‬
‫למאסר במעמד של שפוט במהלך חמש שנים‬
‫מיום השחרור‪ .‬מדידת הרצידיביזם חיונית לאיתור‬
‫הדרכים לצמצום העבריינות‪ ,‬והיא הפכה להיות‬
‫שם נרדף ליעילותן של מערכות אכיפת החוק וכלי‬
‫להערכתן של תוכניות התקון‪.‬‬
‫בשירות בתי הסוהר‪ ,‬ארגון המגדיר את עצמו‬
‫ארגון בטחוני בעל ייעוד חברתי וזרוע במערכת‬
‫אכיפת החוק‪ ,‬נמצא הרצידיביזם על סדר היום‪,‬‬
‫‪24‬‬
‫בעיקר בהיבט של בחינה וחיפוש דרכים ואמצעים‬
‫להפחתתו‪ .‬לכן‪ ,‬מצד אחד עוסק שב"ס בהחזקת‬
‫אסירים במשמורת בטוחה ובהתמודדות עם‬
‫גורמי פשיעה בבתי הסוהר‪ ,‬אך מצד שני‪ ,‬משקיע‬
‫הארגון רבות במתן כלים לאסירים כדי להגדיל את‬
‫סיכוייהם להשתלבות מחודשת בחברה‪ ,‬כאזרחים‬
‫שומרי חוק וכבני משפחה מתפקדים‪ .‬במסגרת זו‬
‫מפותחות ומופעלות תוכניות תקון‪ ,‬שהן למעשה‬
‫תוכניות לשיקום אסירים (ראו מסגרת)‪.‬‬
‫מדד חדש ושפה אחידה‬
‫גנ"מ ד"ר דרור ולק‬
‫"מדידת הרצידיביזם‬
‫חיונית לאיתור הדרכים‬
‫לצמצום העבריינות‪,‬‬
‫והיא הפכה להיות שם‬
‫נרדף ליעילותן של‬
‫מערכות אכיפת החוק"‬
‫מאמצים אלה משמעותיים מאוד על רקע‬
‫המספרים המטרידים של אסירים משוחררים‬
‫שחוזרים למאסר‪ .‬על פי המשרד לבטחון הפנים‪,‬‬
‫הנזק הכלכלי שנגרם מפשיעה בשנת ‪ 2010‬נאמד‬
‫בכ‪ 14.7-‬מיליארד שקל‪ ,‬המקבילים לכשני אחוזים‬
‫מהתוצר המקומי הגולמי ולהכנסות המדינה ממסים‬
‫במשך חודש לערך‪ .‬לפיכך‪ ,‬מיצוי האפשרויות‬
‫הקיימות להפחתת הרצידיביזם הוא מטרה עליונה‬
‫של החברה בכלל ושל שב"ס בפרט‪.‬‬
‫בשב"ס מתקיימים כיום שני תהליכים‬
‫הרלוונטיים להשגת מטרה זו‪ .‬האחד‪ ,‬מיפוי‬
‫הצרכים הטיפוליים של כלל האסירים‪ ,‬כדי למצות‬
‫את פוטנציאל השיקום של כל אסיר ואסיר ולפתח‬
‫מסגרות טיפול לפי הנדרש‪ ,‬והאחר‪ ,‬מחקר בשיתוף‬
‫המכון לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית‬
‫בירושלים‪ ,‬להערכת האפקטיביות הטיפולית‬
‫והיעילות הכלכלית של כ‪ 30-‬תוכניות טיפול‬
‫מרכזיות בשב"ס בכל ענפי התקון‪ :‬הטיפול‬
‫הפסיכו‪-‬סוציאלי‪ ,‬החינוך וההשכלה‪ ,‬התעסוקה‬
‫והדת‪" .‬שב"ס מתאפיין ביוזמות יצירתיות של‬
‫אנשי תקון‪ ,‬המפעילים מקצועיות ואינטואיציה‬
‫טיפולית‪ .‬באמצעות המחקר אנחנו מנסים לכוון את‬
‫הארגון לתוכניות שנמצאו מועילות יותר מאחרות‪.‬‬
‫אנו מודעים למתח המתעורר כאשר מחקר נדרש‬
‫להעריך תפוקות טיפוליות‪ ,‬ומנסים להפיג חששות‬
‫בנושא‪ .‬יש לציין כי אנו זוכים לשיתוף פעולה יוצא‬
‫מן הכלל"‪ ,‬מציין ד"ר ולק‪.‬‬
‫במקביל לתהליכים אלה‪ ,‬יזמה יחידת המחקר‬
‫בשב"ס בנייה של מדד חדש לרצידיביזם‪" .‬יחידת‬
‫המחקר היא גוף חדש יחסית"‪ ,‬מסביר ד"ר ולק‪" .‬היא‬
‫הוקמה לפני שלוש שנים בלבד ואחד התפקידים‬
‫שקיבלנו על עצמנו הוא לבסס שפה ארגונית‬
‫בנושא כליאה ותקון‪ ,‬ואשר מעוגנת בספרות‬
‫המדעית הבינלאומית‪ .‬המונח 'רצידיביזם'‪ ,‬שנחשב‬
‫"באמצעות המחקר‬
‫אנחנו מנסים לכוון‬
‫את הארגון לתוכניות‬
‫שנמצאו מועילות יותר‬
‫מהאחרות"‬
‫ל'מדד זהב' להערכת הצלחה שיקומית‪ ,‬היה על‬
‫סדר היום של היחידה מרגע הקמתה‪ .‬המשמעות‬
‫של מדד זה הרי ברורה‪ :‬ככל שחוזרים יותר אסירים‬
‫לכלא‪ ,‬פירוש הדבר ששב"ס מצליח פחות"‪.‬‬
‫הנשואים חוזרים פחות לכלא‬
‫אולם יש לסייג את הקביעה האחרונה‪ ,‬משום‬
‫שקשה לייחס לשב"ס באופן בלעדי את שיקומו‬
‫של האסיר‪ .‬המבחן האמיתי הוא ההסתגלות לחיים‬
‫מחוץ לחומות‪ ,‬במסגרת הקהילה‪ .‬עם שחרורו‪,‬‬
‫מצפות לאסיר תוכניות שיקום דלות‪-‬תקציב‪,‬‬
‫המתקשות להתחרות בפיתויים שמציעה הקהילה‪,‬‬
‫שבצילה הוא הידרדר לפשיעה‪ .‬היעדר הרצף‬
‫הטיפולי‪ ,‬החיוני לשיקום אסירים‪ ,‬בולט במערכת‬
‫הישראלית‪ ,‬שכן לרשות לשיקום האסיר (רש"א)‬
‫מוקצים משאבים מועטים לטיפול‪.‬‬
‫לצורך השוואה‪ :‬תקציב התקון השנתי בשב"ס‬
‫הוא כ‪ 200-‬מיליון שקל‪ ,‬בעוד תקציב רש"א‬
‫השנתי לשיקום אסירים משוחררים עומד על ‪14‬‬
‫מיליון שקל בלבד! האסיר שמקבל טיפול והעצמה‬
‫בשב"ס באמצעות פעולות תקון‪ ,‬לא תמיד זוכה‬
‫לשמר את ההישגים שאליהם הגיע ולטפחם לאחר‬
‫שחרורו‪.‬‬
‫דוח יחידת המחקר* הוא הפרסום הראשון‬
‫שמפורט בו מידע בסיסי על שיעור הרצידיביזם‬
‫בישראל‪ ,‬בפילוחים מגוונים‪ .‬בדוח נותחו שיעורי‬
‫"לנצל את תקופת המאסר"‬
‫ממליצה תג"ד מיכל ברק‪ ,‬ראש חטיבת תקון בשב"ס‬
‫"מתן כלים לאסיר כדי שיוכל לשוב‬
‫ולהשתלב עם שחרורו כאזרח מתפקד‬
‫בחברה הוא אחת המטרות של שירות בתי‬
‫הסוהר‪ .‬אסיר המגיע למאסר בשל פגיעה‬
‫בחברה‪ ,‬נושא עמו חסכים רבים ולא מעט‬
‫בעיות‪ .‬אם השהייה במאסר אינה מנוצלת‬
‫לקידומו של האסיר במישורים שונים‪ ,‬היא‬
‫עלולה אף להרע את מצבו ו'לציידו' בתום‬
‫המאסר במטענים שליליים נוספים‪.‬‬
‫"על כן‪ ,‬מנצל שב"ס את שהותו של האסיר‬
‫בבית הסוהר כדי לגשר על פערים ולהשלים‬
‫חסכים בהתמודדות עם חזרתו לקהילה‪,‬‬
‫וכדי שלא יחזור לדפוסים עברייניים‪.‬‬
‫"עם כניסתו לכלא‪ ,‬עובר האסיר תהליך‬
‫אבחון הכולל זיהוי מדדים אישיים‪ ,‬סוציו‪-‬‬
‫אקונומיים ואישיותיים וכן מאפיינים‬
‫קרימינוגמיים ‪ -‬מאפיינים היוצרים את‬
‫העבירות‪ .‬כל אלה מהווים תשתית להמשך‬
‫אבחון והערכה‪ ,‬לצורך מיונו ושיבוצו‬
‫תג"ד מיכל ברק‬
‫של האסיר בכלא מסוים‪ .‬בכלא עצמו‪,‬‬
‫המטפלים וגורמי החינוך ממשיכים בתהליך‬
‫האבחון וזיהוי הצרכים לצורך שיבוצו של האסיר במסגרות תקון רלוונטיות‪ ,‬בהן מסגרות השכלה‪,‬‬
‫חינוך‪ ,‬הכשרה מקצועית‪ ,‬תעסוקה‪ ,‬מסגרות דת ומסגרות טיפול‪ .‬במהלך השנים נבנו מסגרות‬
‫לגמילה מסמים‪ ,‬גמילה מאלכוהול‪ ,‬מסגרות הנותנות מענה לאלימות במשפחה‪ ,‬לעבריינות מין‬
‫ועוד‪ .‬התאמת התוכנית האישית עבור האסיר נבחנת אחת לתקופה‪.‬‬
‫"בשנתיים האחרונות שיפרנו את מיסוד השילוב בין כל תחומי התקון‪ ,‬ואנו שואפים לסינרגיה בין‬
‫כל תחומי התקון‪ ,‬אבל גם בהתאמה לצרכיו וליכולותיו של כל אסיר‪ .‬צורך בלימוד קרוא וכתוב‪,‬‬
‫למשל‪ ,‬מקבל תמיד עדיפות על פני תחומי טיפול אחרים‪ ,‬בהיותו כלי לשיפור משמעותי של‬
‫הדימוי העצמי והבסיס לתוכניות טיפול או הכשרה מקצועית‪.‬‬
‫"המעורבות והאכפתיות של גורמי התקון מייצרות‪ ,‬מאז ומתמיד‪ ,‬פתרונות מקומיים לצרכים‬
‫שמזוהים על ידיהם‪ .‬מדובר ביוזמות של מטפלים ואנשי חינוך‪ ,‬שמטרתן ליצור שינוי אצל‬
‫האוכלוסייה המטופלת‪ .‬ככלל‪ ,‬הוכח שתוכניות התקון השונות תורמות לצמצום הסיכון לחזרה‬
‫למאסר‪ ,‬ביניהן תוכניות המחלקות לטיפול במתמכרים‪ ,‬המצליחות להפחית עד לשליש משיעור‬
‫הרצידיביזם המקובל‪ .‬במחלקת האלימות במשפחה‪ ,‬החזרה למאסר עומדת על קרוב לרבע‬
‫מהשיעור המקובל‪ .‬כמו כן‪ ,‬זכאות לבגרות בקרב נערים אסירים היא נקודה המשפיעה באופן‬
‫משמעותי על הפחתת הרצידיביזם בקרב אוכלוסייה זו"‪.‬‬
‫הרצידיביזם של משוחררי ‪ 2004‬לפי שני סוגי‬
‫מאפיינים‪ :‬מאפיינים סוציו‪-‬דמוגרפיים ומאפייני‬
‫העבירה והמאסר‪ .‬כמו כן נמדד גם קצב הרצידיביזם‬
‫ שיעור האסירים החוזרים למאסר במהלך השנה‬‫הראשונה לשחרורם‪ ,‬מתוך כלל החוזרים למאסר‬
‫בתום חמש שנים‪ .‬כך למשל עולה מן הדוח כי‬
‫הסיכון היחסי של גברים לחזור למאסר גבוה פי‬
‫‪ 1.25‬מזה של הנשים (‪ 43.5%‬ו‪ 34.8%-‬בהתאמה)‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬קצב החזרה של נשים למאסר גבוה‬
‫מזה של הגברים‪ :‬בשנה הראשונה שבות למאסר‬
‫כמעט מחצית מכלל הנשים הרצידיביסטיות‪,‬‬
‫לעומת קצת יותר משליש מהגברים‪.‬‬
‫ניתוח הרצידיביזם לפי קבוצות גיל מעלה‬
‫תוצאות העולות בקנה אחד עם נתונים המוכרים‬
‫מן הספרות‪ .‬ככל שהאסיר צעיר יותר בעת שחרורו‬
‫ממאסר‪ ,‬כך שיעור הרצידיביזם שלו גבוה יותר‪.‬‬
‫שיעור הרצידיביזם של קבוצת הגיל הצעירה‬
‫ביותר‪ ,‬אלו שבעת שחרורם היו צעירים מגיל‬
‫‪ ,18‬הוא כ‪ ,70%-‬בעוד שיעור הרצידיביזם של‬
‫משוחררים בני ‪ 50-25‬הוא כ‪ .40%-‬גם קצב החזרה‬
‫למאסר נמצא גבוה במיוחד בקבוצת הרצידיביסטים‬
‫הצעירים‪ 42% :‬מהם חזרו למאסר כבר בתום השנה‬
‫הראשונה לשחרורם‪.‬‬
‫גם למצב המשפחתי של האסיר יש השפעה‬
‫באשר לסיכון לרצידיביזם‪ .‬פילוח האסירים‬
‫המשוחררים לפי מאפיין זה מלמד כי יותר מ‪60%-‬‬
‫* הדוח פורסם בגליון ‪ )2011( 14‬של כתב העת "צוהר לבית הסוהר"‬
‫‪25‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪30%‬‬
‫אלמן‬
‫רווק‬
‫גרוש‬
‫‪5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫אופן השחרור‬
‫‪50 %‬‬
‫‪40 %‬‬
‫‪30 %‬‬
‫‪20 %‬‬
‫שחרור מלא‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫שנים לאחר שחרור‬
‫קטגורית עבירה‬
‫כלכליות‬
‫כלפי המוסר‬
‫מין‬
‫כלפי חיי אדם‬
‫ביטחון המדינה‬
‫מרמה‬
‫רישוי ותעבורה‬
‫אלימות‬
‫הסדר ציבורי‬
‫סמים‬
‫שוד‬
‫רכוש‬
‫‪20.0‬‬
‫‪37.3‬‬
‫‪40.6‬‬
‫‪45.9‬‬
‫‪46.0‬‬
‫‪47.1‬‬
‫‪50.0‬‬
‫‪51.8‬‬
‫‪57.4‬‬
‫‪26‬‬
‫‪10 %‬‬
‫שחרור מוקדם‬
‫‪19.3‬‬
‫אלה דומים לממצאים בארצות הברית‪ .‬קצב החזרה‬
‫למאסר נמצא אף הוא גבוה יותר בקרב עברייני‬
‫הרכוש (כ‪ 50%-‬בשנה הראשונה)‪ ,‬לעומת עבריינים‬
‫כלכליים ועברייני מין (כ‪ 25%-‬בשנה הראשונה)‪.‬‬
‫נתוני המחקר מאפשרים לערוך השוואה עם‬
‫המצב במדינות אחרות‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬באנגליה‬
‫ובווילס חזרו למאסר בתוך חמש שנים מהשחרור‬
‫‪1‬‬
‫‪60 %‬‬
‫‪18.2‬‬
‫‪60.0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫שנים לאחר שחרור‬
‫‪9.2‬‬
‫‪45.0‬‬
‫‪10%‬‬
‫נשוי‬
‫שיעור רצידיביזם בחלוף חמש שנים‬
‫‪30.0‬‬
‫‪20%‬‬
‫שיעור רצידיביזם‬
‫‪40%‬‬
‫שיעור רצידיביזם‬
‫מהאסירים אינם נשואים (רווקים‪ ,‬גרושים או‬
‫אלמנים) והסיכון היחסי שלהם לחזור למאסר גבוה‬
‫פי ‪ 1.4‬מזה של האסירים הנשואים (‪ 35%‬לעומת‬
‫כ‪ 50%-‬בהתאמה)‪ .‬גם קצב החזרה למאסר נמוך‬
‫יותר בקרב הנשואים‪ ,‬לעומת הלא‪-‬נשואים‪ .‬נראה‬
‫כי יחסים זוגיים יציבים ובריאים ממלאים תפקיד‬
‫חשוב במיתון הפעילות העבריינית‪ .‬למסקנה זו‪,‬‬
‫למשל‪ ,‬יכולה להיות השלכה על פיתוח תוכנית‬
‫שתקנה דווקא לאסירים הלא‪-‬נשואים כלים לבניית‬
‫יחסים זוגיים לאחר שחרורם‪ ,‬שכן אלו עשויים‬
‫לבלום הידרדרות לפשיעה‪.‬‬
‫קרוב ל‪ 60%-‬מהאסירים ששוחררו בשנת ‪2004‬‬
‫היו יהודים‪ ,‬קצת יותר משליש היו מוסלמים‬
‫והשאר נוצרים או דרוזים‪ .‬שיעור הרצידיביזם של‬
‫היהודים והמוסלמים זהה ועומד על ‪ .43.3%‬שיעור‬
‫הרצידיביזם של הנוצרים גבוה יותר ושל הדרוזים‬
‫נמוך יותר‪.‬‬
‫מחקר הרצידיביזם מצא כי סיכוייהם של אסירים‬
‫המרצים את מלוא עונשם לחזור למאסר גבוהים פי‬
‫‪ 1.45‬מסיכוייהם של אסירים שעונשם קוצר על ידי‬
‫ועדת השחרורים (‪ 48.1%‬לעומת ‪" .)33.1%‬ייתכן‬
‫שהפיקוח על אסירים בשחרור מוקדם משפיע‬
‫לטובה על הרצידיביזם שלהם"‪ ,‬מבהיר ד"ר ולק‪,‬‬
‫"אך אפשר שזוהי קבוצה בעלת פוטנציאל שיקומי‬
‫גבוה יותר מאשר זו הכוללת את האסירים שנדחים‬
‫בוועדה"‪.‬‬
‫בניתוח שיעורי הרצידיביזם לפי קטגוריית‬
‫העבירה‪ ,‬נמצאו שיעורים גבוהים במיוחד בקרב‬
‫אסירים שהעבירה הראשית שלהם היא עבירת‬
‫רכוש (‪ )57.4%‬וסמים (‪ .)50.0%‬שיעורים נמוכים‬
‫נמצאו בקרב אסירים שהעבירה הראשית שלהם היא‬
‫עבירת מין (‪ )19.3%‬או כלכלית (‪ .)9.2%‬ממצאים‬
‫מצב משפחתי‬
‫‪60%‬‬
‫‪15.0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪ 46.9%‬מהאסירים‪ .‬בארצות הברית חזרו למאסר‬
‫בתוך שלוש שנים מהשחרור ‪ 39.2%‬מהאסירים‬
‫(בישראל ‪ ;)35.8%‬באוסטרליה חזרו למאסר בתוך‬
‫שנתיים מהשחרור ‪ 38%‬מהאסירים‪ ,‬ובסקוטלנד‬
‫‪( 48%‬בישראל ‪.)27.7%‬‬
‫אף שיש לסייג ולומר שבמדינות שונות נמדדות‬
‫התנהגויות שונות‪ ,‬כמו מעצרים או הרשעות‪,‬‬
‫נראה שנתונים אלה רומזים כי שיעור הרצידיביזם‬
‫בישראל אינו גבוה מאשר בארצות המערב ואולי‬
‫אף נמוך מעט יותר‪.‬‬
‫נדבך נוסף למחקר הרצידיביזם הוא פיתוח‬
‫מודל לחיזוי שיעור החזרה למאסר‪ .‬בהיותו גוף‬
‫ביצועי‪ ,‬חשוב לשב"ס לקבל החלטות בזמן אמת‪.‬‬
‫השימוש במדד הרצידיביזם בחלוף חמש שנים‬
‫משחרור האסיר יוצר עיכוב בלתי נסבל בקבלת‬
‫החלטות אסטרטגיות הנוגעות לטיפול באסיר‬
‫ועלול להפוך את עבודת המחקר לבלתי רלוונטית‪.‬‬
‫תומר כרמל‪ ,‬מיחידת המחקר‪ ,‬עשה שימוש‬
‫בעבודה נשכחת של מייקל מאלץ מאוניברסיטת‬
‫שיקגו‪ ,‬ובנה מודל מעריכי‪-‬חלקי שמאפשר חיזוי‬
‫מדויק למדי של שיעור הרצידיביזם‪ ,‬כבר בחלוף‬
‫שנתיים מהשחרור‪.‬‬
‫ד"ר ולק‪" :‬המחקר הזה נועד לשמש תשתית‪,‬‬
‫ועליה נפרסם בעתיד ניתוחים מורכבים ומתקדמים‬
‫יותר‪ ,‬שיתרמו להבנת השינויים שעוברים אסירים‬
‫בעלי מאפיינים שונים במהלך מאסרם ולהערכת‬
‫השפעתן של תוכניות התקון‪ .‬שילוב של מודל‬
‫החיזוי יאפשר תגובה מהירה של קובעי מדיניות‬
‫השיקום לממצאי המחקר‪ ,‬ובחירה מושכלת‬
‫של התוכניות שהשפעתן תימצא אפקטיבית‬
‫ויעילה‪.‬‬