מה שהיה - קיבוץ שדות ים

‫סיפורים מהספר העתידי " בין שדות – וים " ב'‬
‫ממפעל השיש – לאבן קיסר‬
‫מאת‪ :‬רותי הראל‬
‫הצטרפתי למעבדה של המפעל‬
‫לאחר ‪ 71‬שנות עבודה בגיל הרך‪ ,‬ומתוכם שנתיים בריכוז הגיל הרך‪ ,‬פגש אותי מנחם הררי‪ ,‬שארגן‬
‫את צוות ההקמה של מפעל השיש‪ ,‬והיציע לי להצטרף לעבודה במעבדה‪ ,‬שהייתה בניהולו של מיקי‬
‫בורומיל‪ ,‬ובהדרכתו של פרופ' משה נרקיס מהטכניון‪ .‬הצוות הראשון שהתגבש לעבודה במעבדה כלל‬
‫את טל וגמן ‪,‬רותי הראל צאלה ניר וכמובן את מיקי בורומיל‪.‬‬
‫היציקה לפי המתכונים הראשונים שלנו – לא צלחה‬
‫עם המעבר מ"פתיתי השיש" לפי המתכון של חב' ברטון – לחומר הסיליקה נוצרו בעיות חדשות‬
‫בדחיסת המוצר‪ .‬אנחנו הבנו שחסר לנו עוד פרמטר בכדי להתאים את הסיליקה לטכנולוגיה של‬
‫המוצר‪ .‬בהדרכתו של פרופ' נרקיס חיפשנו תוסף נוסף‪ ,‬והתוסף שהוא היציע אכן הביא לתוצאה‬
‫טובה יותר‪ ,‬אך לא מושלמת‪ .‬הרגשנו שזה הכיוון‪ ,‬אך לא הדרך!‬
‫בהברקת‪ -‬רגע של פרופ' משה נרקיס‬
‫הצלחנו לייצר את המוצר המוצלח של אבן קיסר מאז ועד היום‬
‫באחד הימים הרבים של הניסיונות וברגע של הברקה ‪ -‬היציע משה נרקיס לערבב את החומרים‬
‫הנוזליים בשני שלבים‪ :‬בשלב ראשון לערבב את הפוליאסטר עם התוספים ובשלב שני לערבב את‬
‫כל החומר הנוזלי עם החומר החולי‪.‬‬
‫ההצעה הייתה ספונטנית וברגע של הבהרה ‪ -‬ואנחנו הבנו שזה הכיוון‪ ,‬כי זה עוקף בעיות רבות‬
‫בייצור‪ ,‬וניגשנו לביצוע ‪.‬‬
‫היינו מתוחים מאד לתוצאות עד שהמוצר "התבשל בתנור"‪ ,‬ועד שליטשנו את האריח ידנית‪ ,‬כפי‬
‫שנהגנו ללטש בניסיונות המעבדה‪ .‬התוצאה המוצלחת של המוצר שקיבלנו מהשיטה החדשה של‬
‫הערבוב בשלבים‪ ,‬ליוותה אותנו בהרגשה של התרחשות "נס"‪.‬‬
‫ואכן זה היה אחד מ"הרגעים המכוננים"‪ ,‬שהביא אותנו לייצר את המוצר המוצלח של אבן קיסר מאז‬
‫ועד היום‪.‬‬
‫עד היום אנחנו משתמשים בחומרים החוליים הקוורץ והסיליקה ובתוספים שהוכיחו את עצמם ‪-‬‬
‫כבסיס ליציקה בהתאמה למטרות השונות של אופי המוצר תוך שינוי בצבעים ובמתכונים ובצורות‬
‫שונות של ערבובי הגלם‪..‬‬
‫פיזזנו על גבי המשאיות לקבלת דגימות מדגמיות של המוצר‬
‫העבודה במעבדה היתה מגוונת וקשה‪ .‬זה כלל בדיקות מדגמיות של כל חומרי הגלם לקראת הייצור‬
‫החדש ובדיקות מדגמיות של כל התוצר לאחר הייצור‪.‬‬
‫* חלק מהעבודות היו קשות במיוחד כמו לפזז על גבי המשאיות ולפתוח את הרצועות המתוחות של‬
‫הברזנט בימי החרף * בדיקות מעקב הקשייה בכדי שהתוספים יעבדו לפי הנדרש‪ .‬בדיקה זו הייתה‬
‫משאירה צריבות וכוויות בזרועות (אז לא שמענו עוד על בטיחות בתעשייה ‪). . .‬‬
‫* כמו כן היה עלינו לנפות את החולות שהגיעו מהמחצבה‪ ,‬ובעוד צליל הניפויים מלווה אותנו ‪42‬‬
‫השעות של היממה‪ * .‬בדיקות חוזק המוצר * ליווי של בקרת האיכות * הכנה מנות התאמת‬
‫פיגמנט לפי הזמנת אנשי השטח‪ ,‬שהתקינו את השיש במטבחים * עזרה בהדבקת הדוגמאות‬
‫לספרים להפצה ועוד‪.‬‬
‫בניית מחלקת "עיצוב המוצב"‬
‫בין כל העבודות המגוונות התחלתי לפתח סיפור אהבה לצבע‪ ,‬חיבור זה ליווה אותי בהמשך שנים‬
‫ארוכות בעבודתי‪ .‬בהמשך גם פיתחתי מיומנות של הבנה לאבן ולצביעתה ‪ ,‬והוא הפך להתמחות‬
‫שלי בענף זה ‪.‬‬
‫עד היום ‪ -‬לאחר שנים רבות של עבודה בתחום אני נרגשת מאוד לאבן חדשה‪,‬‬
‫והבנה לאן אני יכולה לקחת אותה ‪.‬‬
‫שנים רבות תפקדתי לבד כמחלקה של עיצוב המוצר‪ ,‬ולפני שלוש שנים במסגרת ההתפתחות‬
‫והגדילה של המפעל הצטרפו אלי‪ :‬מור קירשנר מעצב מוצר מפרדס חנה וליאת בוסקילה ‪-‬‬
‫כטכנולוגית שלנו‪ ,‬ולהם אני מעבירה את כל הידע שרכשתי במשך השנים‪.‬‬
‫יחד אנחנו חותרים לעצב ולפתח דגמים חדשים בכדי למשוך את רצון הלקוחות מהארץ ומחו"ל‬
‫לקנות את המוצרים שלנו‪ ,‬וכל זאת ע"י יצירת קולקציות שנתיות כפי שזה מתפתח באופנה‪.‬‬
‫שקידה על פיתוחים ומגוון הצבעים‬
‫יחד עם השיווק והמכירות אנו שוקדים על פיתוחים‪ ,‬שיביאו לביטוי את רצונות הלקוחות הרבים‬
‫שלנו ברחבי העולם ‪ ,‬ואפשר לראות שיש התאמה מעבר לצבע ולטקסטורה גם השפעה רבה של‬
‫אקלים‪ ,‬כלכלה‪ ,‬ודינמיות של השתנות בעיצוב‪.‬‬
‫אני מבקשת לציין שהמוצרים העשויים מקוורץ או סיליקה – הם במקורם ללא פיגמנט‪ .‬מה שקבע‬
‫את הצבע של המוצר הראשוני היו התוספים‪ ,‬והם היו הגורם לכך שצבע המוצר נראה כקרטון חום‬
‫או לבן אפרורי‪.‬‬
‫את ההצלחה בצביעת המוצרים בצבעים שונים קיבלתי כאמור ‪ -‬תוך ניסויים לאורך שנים‪.‬‬
‫לזה אין שום בית ספר או מקום להתמחות בו‪ ,‬ורק עבודה רצופה ורבת שנים הביאה לתוצאות‬
‫היפות של המוצר‪.‬‬
‫הקמנו צוות של מעצבים בינלאומיים ורישום פטנטים‬
‫בשנים האחרונות – נוסף להשתתפות שלנו בתערוכות הבינלאומיות‪ ,‬הקמנו צוות של מעצבים‬
‫בינלאומיים השייכים לחברות השיווק שלנו באוסטרליה‪ ,‬ארצות הברית‪ ,‬קנדה‪ ,‬סינגפור‪ ,‬ישראל‪,‬‬
‫והולנד‪ .‬אנחנו נפגשים פעם פעמיים בשנה ל"סיעור מוחות" וחיזוי המוצרים העתידיים‪.‬‬
‫לאחרונה מתמיד מפעל "אבן קיסר" לרשום פטנטים‪.‬‬
‫כבר נרשמו עד היום חמישה פטנטים על עיצובים ופיתוחים הנעשים אצלנו במחלקה‪ ,‬והם מקבלים‬
‫על כך הגנה בינלאומית‪.‬‬
‫היתה לי הזכות להיות שותפה לחזון של הקמת מפעל "אבן‪-‬קיסר"‬
‫אישית‪ ,‬במבט לאחור הרחוק ‪ -‬עם כל הזעזועים והמשברים שוברי הנפש של הרבה מחברי הקיבוץ ‪-‬‬
‫אני חושבת‪ ,‬שהקמנו יצירת מופת המפרנסת עשרות משפחות‪ ,‬ותמשיך לפרנס אותנו בכבוד‪.‬‬
‫לי הייתה הזכות לפתח תחום שהוא פורץ דרך‪ ,‬וגם הזכות לעבוד עם אנשים שכל אחד בתחומו היה‬
‫איש חזון ‪ -‬כך שיש לנו במה להתגאות ולהוריש לדורות הבאים‪.‬‬
‫סגירת בית הספר בבית‬
‫מאת‪ :‬שלומית גלבוע‬
‫בתחרות על מיקום בית הספר האזורי – זכתה עין כרמל‬
‫אי שם בסוף שנות ה ‪ ,08‬הלך והתבהר לנו שלא נוכל יותר להחזיק בי"ס מקומי בבית‪ .‬משרד החינוך‬
‫יצא בתכנית של "איגום משאבים"‪ ,‬שמשמעותו‪ :‬הקמת בתי ספר אזוריים בישובי המועצות‬
‫האזוריות‪ .‬נכנסנו ל"תחרות" בין עין כרמל‪ ,‬מעגן מיכאל ושדות ים ‪ -‬על קביעת מיקומו של בי"ס‬
‫אזורי אצלנו בשדות‪-‬ים‪ .‬לא הצלחנו לשכנע‪ ,‬ועין כרמל זכו‪.‬‬
‫באסיפה אני מסבירה את ההכרח במעבר לבית ספר אזורי ‪-‬‬
‫ואימי מולי – מקשיבה בעיניים דומעות ‪. . .‬‬
‫הגעתי לאסיפה בחורף ‪ ,7997‬בה הוצגה התמונה והדרישה להחליט על מעבר לבי"ס אזורי בעין כרמל‬
‫וסגירת ביה"ס היסודי בשדות ים‪.‬‬
‫(הילדים מכתות ז' עד י"ב כבר למדו אז ב"בית הספר המשותף" במעגן מיכאל)‪ .‬אני – בתפקיד רכזת‬
‫חינוך – מציגה את הרציונל‪ * :‬בי"ס מקומי קטן * הולך ופוחת מספר המורות שלנו * משרד החינוך‬
‫לא יתקצב יותר * ושדות ים במצבה – לא תוכל להחזיק בי"ס בבית‪.‬‬
‫מולי – אימא שלי‪ ,‬מקשיבה בעיניים דומעות‪ ,‬איך הבת שלה מציעה לסגור את ביה"ס שהיא הקימה‪,‬‬
‫פתחה בו את הכתה הראשונה‪ ,‬לימדה בו עפ"י שיטת סגל – עם טיולי טבע ‪,‬פינת החי וקבוצות‬
‫מעורבות גיל בלמידה‪,‬וחברת ילדים מפוארת ‪. . .‬‬
‫שמשון זועק על חיסול החינוך הימי‬
‫ואני מהראש נואמת והבטן מתהפכת ‪. . .‬‬
‫שמשון זועק על חיסול החינוך הימי‪ .‬חברה אחרת מדברת על ניתוק הקשר הבלתי אמצעי לבית‪-‬‬
‫לקיבוץ‪ -‬לשדות ים‪ .‬אני ממשיכה בנימוקים מהראש‪ ,‬ומהבטן – מבטיחה לעצמי לשמור בכל הכוח‬
‫והיצירתיות על החינוך הימי‪ ,‬על דרכים לשמירת הקשר לבית הקיבוצי‪.‬‬
‫האצבעות הורמו‪ .‬הוחלט על מעבר לבי"ס אזורי בעין כרמל – לימים "כרמל וים"‪.‬‬
‫אני ממשיכה להיאבק על לימודי ימאות‪ ,‬שחייה‪ ,‬שייט‬
‫על החינוך המשלים‪ ,‬השתלבות בעבודה בענפים‬
‫ובמבצעים חברתיים במשק‪.‬‬
‫בכל שנותיי במערכת החינוך‪ ,‬נאבקתי‪ ,‬ועדיין נאבקת על שעורי ימאות‪ ,‬לימוד שחייה ושייט לכל ילד‬
‫בשדות ים‪ ,‬שכן – שפת הים היא "שפת האם שלי"‪ ,‬ולטעמי – של כל ילד בשדות ים‪ .‬כך גם נשמר‬
‫הקשר עם הבית באמצעות מערכת החינוך המשלים‪ ,‬ההשתלבות בעבודה בענפים ובמבצעים‬
‫חברתיים במשק‪.‬‬
‫ולסיכום‪ :‬המשכתי ואני ממשיכה לחפש את הדרכים הנכונות לזמנים המשתנים‪.‬‬