Basi Legani Chayenu 5775.indd

Transcription

‫באתי לגני‬
Basi LGani
In honor of Yud & Yud-Aleph Shvat - The day of
the Previous Rebbe’s Hilula (Yahrtzeit) as well as
the ascension to leadership of our Rebbe - Chayenu
is offering Chasidim worldwide a selection of the
Ma’amorim (Chasidic Discourses) especially relevant
for this year.
(See overview for more information on this)
•
•
•
Basi LGani 5710 (chapter 5), from the
Previous Rebbe
Basi LGani 5715 - By the Rebbe
Basi LGani 5735 - By the Rebbe
We thank the following publishers for allowing us to
reprint their material:
Kehot Publication Society, Lahak Hanochos,
Sichos in English.
With thanks to COLlive.com for facilitating this
Hafotzas HaMa’ayonos Chutzah.

Chasidus: Defining Our Purpose on Earth

Chassidus
Defining Our Purpose on Earth
‫חלק ממאמר‬
‫ ”באתי לגני“ ה‘תש“י‬:‫דיבור המתחיל‬
‫לכ“ק אדמו“ר הריי“צ זי“ע‬
An excerpt from the Discourse
“Basi L’Gani”
By the Previous Rebbe
Rabbi Yosef Yitzchok Schneerson
Translated by Rabbi Eliyahu Tauger and Rabbi Sholom Ber Wineberg
Edited by Uri Kaploun
Published and Copyright by Sichos In English
Available for purchase at sie.com
'‫לזכות רעכיל בת חנה רויזע שתחי‬
‫לרפואה שלימה ולאריכות ימים ושנים טובות מתוך נחת והרחבה‬
BASI L‘GANI
An Overview:
The 10th day of Shvat marks the day of the ascendancy to leadership of the
Lubavitcher Rebbe, Rabbi Menachem M. Schneerson.
The Previous Rebbe, Rabbi Yosef Yitzchok of saintly memory wrote a four-part
series of chassidic discourses (a hemshech of maamarim) based on the verse from
Shir Hashirim, “I have come into My garden, My sister, My bride.”
Its first part, comprising five chapters, was released in advance with the inten
Chayenu: Basi LGani | 2
tion that it be studied on Yud Shvat, to mark the anniversary of the passing of his
saintly grandmother.
As it transpired, this was to be the date of his own passing.
Since “all the effort of man for which his soul toiled during his lifetime...becomes
revealed...at the time of his passing,” it is clear that this series encapsulates the
parting message of the Previous Rebbe’s life-work.
Indeed, less than a year later the Rebbe said: “I would like to suggest that we
all commit to memory the maamar entitled Basi LeGani, in its entirety or in
part.... In times of confusion or of doubt,...we should think it through. It is not the
quantity that counts. What matters...is that we connect ourselves to the source....
Mastering the maamar will nourish our soul-connection (hiskashrus) with its author not only when we recite it, but at other times too our minds will be suffused
thereby with the [Previous] Rebbe’s teachings.”
The whole series of these Chassidic discourses contained 20 chapters and year
by year, it was the custom of the Rebbe to expound another chapter of the series
in a discourse of his own.
This year is the 5th year of the 4th cycle (which began in 5771) of studying the
series of Maamarim (Hemshech) called Basi L’gani 5710.
In preparation of the 10th of Shevat we print Chapter 5 of the above mentioned
series of Basi Legani.
As we have seen,1 man has a potential for
‫ה( והנה כשם שיש הטי׳ למטה מן הדעת שהוא‬
deviating from the middle path, lower than
‫ הנה כמו כן ישנו‬,'‫נקרא בשם 'שטות דקליפה‬
reason and understanding; this deviation
.'‫ והוא 'שטות דקדושה‬,‫הטי׳ למעלה מן הדעת‬
[by which he sinks to the level of an animal]
is called the folly of unholiness. Similarly he has a potential for a deviation above
reason and understanding [and by means of this deviation he can approach self-transcendence]. This level of conduct is also called folly, the folly of holiness.
Thus we read (Kesubbos 17a) that “it was
said of Rebi Yehudah the son of Rebi Ilai
that at weddings he would twirl a sprig of
myrtle as he danced before the bride.”
‫ אמרו‬:(‫והענין הוא דהנה ארז״ל )כתובות יז ע״א‬
‫עליו על ר׳ יהודא בר׳ אילעאי שהי׳ נוטל בד של‬
'‫הדס ומרקד לפני הכלה וכו‬
The Talmud goes on to say that “as Rav
Shmuel bar Rav Yitzchak danced, he would
juggle three (‘twigs of myrtle’ -- Rashi). Said
Rebi Zeira: ‘This venerable sage is embar-
‫רב שמואל בר רב יצחק מרקד אתלת )שלש‬
‫ אמר‬,(‫ רש״י‬,‫ זורק אחת ומקבל אחת‬,‫בדין‬
‫ר' זירא 'קא מכסיף לן סבא' )שמזלזל בכבוד‬
1
I.e., as has been discussed in the previous chapters (Editor’s note).
 3 | Chayenu: Basi LGani

rassing us’ (‘by making light of the respect
‫ כי נח‬,(‫ רש״י‬,‫ת״ח ונוהג קלות ראש בעצמו‬
due to Torah scholars through his undigni‫נפשי׳ אפסיק עמודא דנורא בין דידי׳ לכולא‬
fied behavior’ -- Rashi). When Rav Shmuel
.‫עלמא וכוי‬
bar Rav Yitzchak passed away, “a pillar of
fire appeared, separating him from all those who were near him.”
Rebi Zeira thereupon retracted his previ‫אמר ר' זירא 'אהני לי׳ שוטי׳ לסבא' )שוט של‬
ous remark. [Three versions of his retrac‫ רש״י( ואמרי לי׳ 'שטותי׳‬.‫הדס שהי׳ מרקד בו‬
tion are recorded in the Talmud.] The first:
‫ ואמרי לה‬,(‫ רש״י‬,‫לסבא' )שהי׳ מתנהג כשוטה‬
“The venerable sage has been well served by
,(‫ רש״י‬.‫'שיטתי׳ לסבא' )שיטתו ומנהגו‬
his sprig” (Shot-ie-ah), (‘the sprig of myrtle
with which he used to dance’ Rashi). The second version: “The venerable sage has
been well served by his folly” (Shtusay), (‘for he clowned like a fool’ -- Rashi). The
third version: “The venerable sage has been well served by his policy” (Shitosay), (‘by
his customary course of conduct’ (Rashi).
Folly of this kind transcends understand‫ שהוא‬,‫דשטות זו הרי הוא למעלה מן הדעת‬
ing, and thus represents a wondrously supe‫ דאיש ואשה‬,‫מדריגה גבוה ונפלאה במאד מאד‬
rior mode of conduct. [The following cita‫ דאיש הוא‬,‫הרי זכו הרי שכינה שרוי׳ ביניהם‬
tion from the Talmud throws light on the
‫ וכאשר זכו אז הרי‬,'‫'אש י׳' ואשה הוא 'אש ה׳‬
nonrational -- i.e., superrational -- conduct
,('‫ )ובא בגילוי בנין עדי עד כו‬,'‫הוא י״ה כו‬
of the above-named Sages at weddings.] “If
a man (Ish) and a woman (Isha) are found worthy, the Divine Presence abides between them. For Ish is composed of Esh (‘fire’) and the letter Yud; Isha is composed
of Esh and the letter Heh. When a man and a woman are found worthy, [i.e., when
they approach marriage in a G-dly way], the letters yud and heh combine to spell
the Name of G-d: the Shechinah dwells in their midst.” (Moreover, the Divine Presence then becomes manifest in the kind of marriage that is called -- “an everlasting
edifice.”)
Because a marriage thus elicits such pro‫ לכן בשביל זה זכה‬,‫אם כן הרי זה מדריגה גבוה‬
digious spiritual power, the joy of the Sages
‫לגילויים נעלים ביותר דאפסיק עמודא דנורא‬
at weddings would burst the conventional
.'‫ שזהו בחינת גילוי אור בגילוי ממש כו‬,'‫כו‬
bounds of propriety. Indeed, in the wake of
the dancing of Rav Shmuel bar Rav Yitzchak, he was granted a sublime revelation of
Divine favor: “a pillar of fire appeared, separating him from all those who were near
him” -- a true revelation of Divine light.
The explanation [for the necessity for this
‫וביאור הענין הוא דהנה אור אין סוף הרי לית‬
folly of holiness, for this pattern of behavior
‫ והוא למעלה מגדר‬,‫מחשבה תפיסא בי׳ כלל‬
that transcends reason,] lies in the following
‫ דכל השגה הנה גם היותר נעלית הרי‬,‫השגה‬
teaching regarding the infinite Ein-Sof light:
‫ אבל מה שאינו‬,‫הוא בגדר השגה על כל פנים‬
“No thought can grasp Him at all.” For G-d
transcends the very category of understanding. The subtlest of spiritual concepts is
still within the reach of the mortal mind, but that which transcends the very cat
egory of understanding is beyond the grasp
of mortal thought.
‫בגדר השגה הרי אי אפשר שיותפס בהשגה‬
,‫כלל‬
The Tanya (chapter 18) expresses the con‫וכדאיתא בספר של בינונים פרק י״ח ולגבי‬
cept as follows: “In relation to the Almighty,
‫הקב״ה שהוא למעלה מן השכל והדעת ולית‬
Who is beyond intelligence and knowledge,
‫מחשבה תפיסא בי׳ כלל הכל כפתיים אצלו‬
and Who can in no way be comprehended
‫יתברך כדכתיב ואני בער ולא אדע בהמות‬
by any thought -- all men are like fools be‫הייתי עמך ואני תמיד עמך וגו׳ כלומר שבזה‬
fore Him. As it is written, ‘I am foolish and
‫ דבכדי‬,‫שאני בער ובהמות אני תמיד עמך‬
ignorant, I am as a beast before You -- and I
‫להגיע לעצמותו יתברך הוא על ידי ביטול‬
am constantly with You...,’ meaning that ‘be‫ ולכן נקרא בחינה‬,‫הרצון שלמעלה מטעם ודעת‬
cause I approach You as a fool and a beast
.‫ומדריגה זו בשם שטות‬
[i.e., through the irrational power of faith]
-- precisely therefore and thereby am I constantly with You.’” In order to relate to G-d’s Essence one must make a self-effacing
commitment that transcends the bounds of reason. Hence this level of spiritual attainment is also called folly.
Similarly, we find a prophet referred to as
,'‫וזהו גם כן מה שהנביא נקרא בשם 'משוגע‬
a madman, as in the verse, “Why did this
‫ דהנה‬.'‫וכמו שכתוב 'מדוע בא המשוגע הזה‬
madman come?” For during the revelation
‫בעת התגלות הנבואה הי׳ צריך להיות בהפשטת‬
of prophecy a person has to divest himself
‫הגשמיות והיינו הפשטת השכל והמדות ולהיות‬
of materiality; he has to step beyond his un‫ דזהו גם‬,‫בבחינת ביטול שלמעלה מטעם ודעת‬
derstanding and emotions, and to attain a
,‫כן ענין הפשטת הלבושים בעת הנבואה‬
level of self-nullification beyond all limits of
reason. For this reason too prophets would
remove their clothing during prophetic revelation.
Thus we find, “Shaul also removed his
clothes and prophesied.” The need for
clothes first came about as a result of the sin
of the Tree of Knowledge of Good and Evil.
Before the sin “[Adam and his wife] were
naked, and they were not ashamed.” After
the sin, man’s feelings [hitherto instinctively
good] comprised both good and evil -- indeed, this is the core of their sin -- as is implied in a later verse, “They knew that they
were naked.” At this point they first felt the
need for clothes.
‫וכמו שכתוב בשאול 'ויפשט גם הוא את בגדיו‬
‫ דהלבושים הם באים מצד חטא‬,'‫ויתנבא‬
‫עץ הדעת דקודם החטא כתיב 'ויהיו שניהם‬
‫ ועל ידי חטא עץ‬,'‫ערומים כו' ולא יתבוששו‬
‫ וידוע דעיקר‬,‫הדעת נתחדש ענין הלבושים‬
‫ וכתיב‬,‫החטא הוא ההרגש המעורב בטוב ורע‬
‫'וידעו כי עירומים הם' שנתחדש בהם ההרגש‬
,‫ שזהו גם כן ענין הלבושים‬,‫המעורב בטוב ורע‬
,‫ההרגש המעורב בטוב ורע‬
The ultimate source for the experience
‫ ולכן בעת‬.‫ובשרשו הוא הרגש השכל והמדות‬
of feelings comprising both good and evil
‫הנבואה הי׳ צריך להיות הפשטת הלבושים‬
is one’s awareness of his own intellect and
emotions. Prophecy thus demands “divesting oneself of one’s clothes,” i.e., divesting

oneself of this awareness of one’s own intellect and emotions, and nullifying one’s own
faculties and sensibilities.
,‫שהוא ענין הפשטת ההרגש דשכל ומדות‬
,‫והיינו להיות בבחינת ביטול הכחות והחושים‬
Thus Rambam writes in Hilchos Yesodei
HaTorah: “It is one of the fundamental tenets of the faith to know that G-d grants
prophecy to men. Prophecy will rest only
on a man who is wise and courageous, who
overcomes his desires, and whose desires
never overcome him in any matter.” Such
conduct, which entails a deviation that transcends the accepted norms of reason and
understanding, is called folly.
‫וכמבואר ברמב"ם בהלכות יסודי התורה‬
‫ל ית׳ מנבא בני‬-‫'מיסודי הדת לידע שהא‬
‫ ו'הנבואה חלה על חכם וגיבור המתגבר‬,'‫אדם‬
,'‫ ואין יצרו מתגבר עליו בשום דבר‬,‫על יצרו‬
‫ ולכן נקרא בחינה‬,‫וכמבואר שם בארוכה‬
‫ שזהו ההטי׳ למעלה מן הדעת‬,'‫זו 'שטות‬
‫ ולהיות שהעבודה במשכן ומקדש‬.‫וההשגה‬
‫הוא לאהפכא חשוכא לנהורא דהחושך עצמו‬
‫ והיינו דמהשטות דלעומת זה יהי׳ בבחינת‬,‫יאיר‬
.‫שטות דקדושה‬
•
Having now understood the two levels of
‫ והיינו‬,‫לכן הי׳ המשכן מעצי שטים דוקא‬
folly (shtus), we can now revert to the ex‫הלמעלה מן הדעת המתברר ונעשה מן‬
planation of why the Mishkan had to be
‫ וזהו 'ועשו לי מקדש ושכנתי‬.‫הלמטה מן הדעת‬
built specifically of acacia wood (shitim). As
‫בתוכם' 'בתוך כל אחד ואחד' וזה בא על ידי‬
stated above, the intent of the divine service
‫ שפועל‬,‫עבודת האדם בעבודת הבירורים שלו‬
in the Mishkan and Beis HaMikdash was to
‫ והיינו להפוך את‬,‫לאהפכא חשוכא לנהורא‬
transform darkness into light to the degree
‫ שיהי׳‬,(‫הלמטה מן הדעת דעולם )פון וועלט‬
where the darkness itself would be lumi.‫מזה למעלה מן הדעת‬
nous; i.e. to transform the spirit of folly that
stems from “the Other Side” into the folly of holiness. The Mishkan was therefore
made of acacia wood, whose very name in the Holy Tongue (shitim) echoes the word
for folly (shtus). For it thus embodied the principle that conduct which is folly -- in
the sense that it is lower than reason -- ought to be transformed into conduct which
is folly in the sense that it transcends reason. We may now more fully appreciate the
teaching, “And they shall make Me a sanctuary and I shall dwell within them.” G-d
dwells “within each individual” through his divine service of personal refinement
which transforms darkness into light, and through his efforts at turning the sub-rational elements of the world into the superrational.
[On a practical level]: There are things
that people do only because everyone does
them. Certain folkways that are conventionally held to be proper, for example, crystallize into unalterable laws. Such unreasonable habits ought to be transformed through
one’s own endeavors: instead of remaining
below reason, they should be elevated above
reason. Business commitments, for exam
‫דישנם כמה דברים באדם שהוא נוהג ועושה כן‬
‫ והדברים האלה הם כמו‬.‫וויילע אזוי טוט וועלט‬
‫חוק שבלתי מזיזים אותו ממקומו לפי דכן הוא‬
‫ וכמו בכמה עניני נימוס והדומה‬.‫הנהגת העולם‬
‫ הנה את זה צריכים להפכו אל הלמעלה מן‬,‫כו׳‬
‫ וכמו על דרך משל זמני האכילה‬,‫הדעת בעבודה‬
‫ הנה מצד הרגש העולם הם‬,‫וזמני השינה‬
‫ וגם כשצריך להתעסק‬,‫קבועים בעתים וזמנים‬
ple, pressing as they may be, do not generally overrule the times that convention
prescribes for eating and sleeping. They do,
however, sometimes set aside (or even cancel) the fixed times that should be regularly
scheduled for Torah study and prayer.
‫ ומכל מקום הנה זמנים האלו על‬,‫במשא ומתן‬
,‫פי הרוב בלתי ניזוזים ובלתי נידחים כלל ועיקר‬
‫וזמני הקביעות של תורה ותפלה הם נדחים ואין‬
,‫ ויש שהם נדחים ח"ו לגמרי‬,‫להם קבע‬
A man who feels accountable to his soul
should ask himself: “Is there any wisdom
in such conduct?” For who is the man who
knows when his time will come?
‫ האם‬,‫הנה האדם אשר נותן איזה חשבון לנפשו‬
‫ דמי הוא היודע עתו‬,‫יש איזה חכמה בהנהגה כזו‬
,‫וזמנו‬
‫וכדאיתא במדרש רבה 'אין אדם שליט לומר‬
In the words of Midrash Rabbah, “It is not
‫המתינו לי עד שאעשה חשבונותי ועד שאצוה‬
given to man to tell [the Angel of Death]:
‘Wait until I have settled my accounts and
‫לביתי כו׳' ואיך יתן כל נפשו על דבר שאין בו‬
arranged my household...’” How, then, can a
‫ ועל העיקר מה שהיתה הכוונה‬,‫ממש כלל‬
man expend his soul’s energy on goals that
‫ והוא‬,‫בירידת נשמתו למטה הוא שוכח לגמרי‬
have no substance, and utterly forget the
‫ הנה‬,‫רק מצד הרוח שטות שמכסה על האמת‬
purpose for which his soul descended to
,‫זאת תהי׳ עבודתו להפוך שטות זה דעולם‬
this world? Let him realize that this possibility comes only from the spirit of folly, which he was given to elevate and transform.
With that realization, he will stand fast
‫ ואז הנה‬,‫ויעמוד על נפשו ויקבע לו עתים לתורה‬
and fix times for the study of Torah. And
,‫ שיאיר לו גילוי אור אלקי בנפשו‬,‫ושכנתי בתוכם‬
then “I will dwell within each one of them”
‫ שעל ידי שפועל‬,‫וזהו כד אתכפיא סטרא אחרא‬
-- Divine light will be revealed within his
‫להפוך את השטות דנפש הבהמית און דעם קאך‬
soul and illuminate it. This is the meaning
,‫פון וועלט אל הקדושה בקיום התורה והמצות‬
of the above-quoted statement of the Zohar.
‫אז אסתלק יקרא דקודשא בריך הוא בכולהו‬
“When the sitra achra is subdued” -- i.e.,
.‫ שמאיר ומתגלה אור הסובב כל עלמין‬,‫עלמין‬
when the foolishness of the animal soul and
the excitement of worldly pleasure have been transformed into holiness through the
fulfillment of Torah and mitzvos -- then “the glory of G-d rises thereby [and is diffused] throughout all the worlds”: the transcendent light of sovev kol almin will shine
forth in lustrous revelation.
The above chapter explains that [just as
‫ יבאר שטות והטי׳ למעלה מטעם ודעת‬.‫קיצור‬
there is a folly that derives from the unholy
‫ וכמו הפשטת הרגש השכל והמדות‬,‫דקדושה‬
side of the universe, so too] there is a folly
‫ אתהפכא‬,‫ המשכן מעצי שטים‬.‫בעת הנבואה‬
of holiness, a deviation above the bounds of
‫ ועל‬.‫דשטות דלעומת זה לשטות דקדושדה‬
reason. An example of this is the fact that
.‫דרך זה בעבודת כל אחד ואחד‬
prophecy requires that one first divest himself of the awareness of his own mind and emotion [i.e. that one transcend one’s own
mind and emotion]. The fact that the Mishkan was made of acacia wood (shitim) is a
reminder of how in one’s daily life one can transform the folly of evil (shtus) into the
folly of holiness.

Chassidus
‫חלק ממאמר‬
‫”באתי לגני“ ה‘תשט“ו‬
‫מאת כ“ק אדמו“ר נשיא דורינו‬
Basi L’Gani 5715
By the Lubavitcher Rebbe
Rabbi Menachem M. Schneerson
Hebrew text: From Toras Menachem – Hisvaaduyos,
by Vaad Hanochos bLahak
With permission of Kehot Publication Society
English (loose) Translation: By Chayenu
BASI L‘GANI
An Overview:
Its first part, comprising five chapters, was released in advance with the intention that it be studied on Yud Shvat, to mark the anniversary of the passing of his

Last week, we featured chapter 5 of the original Basi l’Gani, by the Previous
Rebbe. This week, we feature an excerpt of Basi l’Gani 5715, by our Rebbe, which
delves into, and provides commentary on, that chapter.
Introduction
A central in the Basi L’Gani Discourses – based on the original, foundational
discourse (see last week’s Chayenu) – is that our divine service ought to include a
measure of “holy insanity” (Shtuss D’Kedusha), i.e. going beyond the limitations
of mere reasonable, rational behavior, this being the counter-cure for typical insanity, which is also unintelligible, albeit in a low way.
This following excerpt discusses why the need to transcend reason is so essential to the process of “making this lowly realm a dwelling-place for G-d’s essence”.
To illustrate the point, we turn to an interesting behavior of the Baal Shem Tov.
3) We must understand the (integral) connection between the divine service in the
manner of ‘holy insanity’, and our overall
mission of making this lower realm a dwelling-place for G-d. Granted, it is a necessary
dimension, for it is the counter-cure which
combats and neutralizes the (typical) unholy insanity. However, this very dynamic
itself – the war between the lower insanity
versus its holy counterpart, and the latter’s
ultimate prevailing – needs to be under 9 | Chayenu: Basi LGani
‫ג( ולהבין שייכות העבודה דשטות דקדושה‬
,‫לכללות הענין דעשיית דירה לו ית' בתחתונים‬
‫ הן אמת שצריך להיות העבודה‬,‫דלכאורה‬
‫דשטות דקדושה מפני שעל ידה אפשר להלחם‬
‫ כיון‬,‫ מכל מקום‬,‫ולבטל את השטות דלעומת זה‬
‫ הן‬,‫שכללות ענין העולם והמלחמה שבו )היינו‬
,‫השטות דלעומת זה שמכסה ומסתיר האמת‬
‫והן השטות דקדושה שמנצחו ומבטלו( אינו‬
‫ לעשות לו‬,‫אלא כדי לבוא לתכלית הבריאה‬
‫ שהענין דשטות‬,‫ הרי מובן‬,‫ית' דירה בתחתונים‬

stood. Why is this holy insanity so indispensable, in its contribution to our overall
mission in this world, to warrant this whole
dynamic, in the first place?
‫דקדושה שלמעלה מטעם ודעת צריך להיות‬
,‫קשור עם כללות הענין דדירה לו ית' בתחתונים‬
To address this point, my saintly father-in:‫הנה על זה ממשיך כ"ק מו"ח אדמו"ר בהמאמר‬
law, the Rebbe, continues in his discourse,
‫וביאור הענין הוא דהנה אור אין סוף הרי לית‬
as follows: The explanation of the matter is,
‫ והוא למעלה מגדר‬,‫מחשבה תפיסא בי' כלל‬
that the light of Ein Sof (G-d’s infinite light)
‫ הרי אי אפשר שיותפס בהשגה כלל‬,'‫השגה וכו‬
cannot be conceived by thought (which is
‫ ובכדי להגיע לעצמותו יתברך הוא על ידי‬,'‫כו‬
finite) whatsoever. It is beyond any defini‫ ולכן נקרא‬,‫ביטול הרצון שלמעלה מטעם ודעת‬
tion of comprehension, and is thus incom...‫בחינה ומדריגה זו בשם שטות‬
prehensible. In order to connect to G-d’s
essence (Atzmus) what is required is nullification of one’s will, beyond reasonable,
rational behavior, which is why such behavior is termed “insanity”…
…Hence, it is understood with regard to
'‫ועל פי זה מובן בנוגע להענין דדירה לו ית‬...
our mission of making this lowly realm a
‫ דכיון שהכוונה בזה היא לעצמותו‬,‫בתחתונים‬
dwelling place for G-d, that since the pur‫ צריכה‬,‫)לו( יתברך שלמעלה מגדר השגה‬
pose is to manifest G-d’s essence (Atzmus)
‫להיות עבודת האדם גם כן באופן שלמעלה‬
– which transcends any definition of com‫ שזהו ענין שטות דקדושה )שהיא‬,‫מגדר השגה‬
prehension – man’s efforts to, must include a
.(‫מבטלת ומהפכת את השטות דלעומת זה‬
dimension which transcends rationale, this
‫ומזה מובן גם שזהו ענין שיכולים לתבוע מכל‬
being the holy insanity (which neutralizes
.‫ כיון שאין זו דרגא של הבנה והשגה‬,‫אחד ואחד‬
and even transforms the lower form of insanity). It follows then, that this can be expected of every single individual, since it is not associated with a particular level of
understanding (which might differentiate one from another).
4) This is also the deeper meaning to the Baal
‫ד( ויש לומר בדרך אפשר שזהו הפירוש הפנימי‬
Shem Tov’s teaching, on the verse “I have set
‫במאמר הבעש"ט על פסוק "שויתי הוי' לנגדי‬
G-d’s presence before me, at all times”. The
‫ שכל‬,‫ היינו‬,‫ שויתי לשון השתוות‬,"‫תמיד‬
Hebrew word Shivisi (“I have set”) is linked
‫ והוא לפי‬,‫הענינים צריכים להיות בהשתוות‬
to the word Hishtavus, meaning equilibri.‫שהוי' לנגדי תמיד‬
um. The Baal Shem Tov explains that one’s
being conscious of G-d’s presence at all times empowers one and is key to respond
equally to all situations (i.e. to perceive all occurrences and situations as G-dly acts
and accept them totally, not responding from personal preference or bias etc.).
We must understand this: granted, when it
comes to material matters of good and evil,
it can be expected that a person transcend
the particular differences and their dynamics, responding with equilibrium, out of the
consciousness of G-d’s constant presence.

‫ דבשלמא בנוגע לענינים דטוב‬,‫וצריך להבין‬
‫ורע גשמיים יש מקום שיהיו אצלו בשוה לפי‬
‫ אבל כאשר מדובר אודות‬,‫שהוי' לנגדו תמיד‬
‫ ויתירה‬,‫ההשתוות בכל הענינים ובכל הדרגות‬
,‫ ללא שינויים‬,‫ שההשתוות תהי' תמיד‬,‫מזה‬
However, how can we possibly apply this
across the board to every situation on every
level and expect a finite being to be unaffected and undeterred at all, retaining absolute
equilibrium consistently, indefinitely?
‫אינו מובן איך אפשר לתבוע מנברא לעמוד‬
‫ ושכל הענינים‬,‫באופן שהוא בלי שינויים‬
‫שישנם בהבריאה ובסדר השתלשלות יהיו‬
.‫אצלו בהשתוות‬
The idea, though, is as follows: the ability
‫ שענין ההשתוות אין לו מקום‬,‫אך הענין הוא‬
to be in an inner state of equilibrium is prob‫ אבל‬,‫רק כאשר הנברא הוא בסדר השתלשלות‬
lematic only when one views themselves in
‫כיון שהעבודה היא לעשות בתחתונים דירה לו‬
the context of an orderly, finite world order.
‫ שהוא למעלה מגדר‬,‫ דירה לעצמותו‬,‫ היינו‬,'‫ית‬
However, since our divine service is to effect
‫ הנה גם הכלי לזה‬,‫השגה ולמעלה משינויים‬
a dwelling place, in this lowly realm, for G‫ הענין דהוי' לנגדי‬,‫ ולכן‬,‫צריך להיות באופן כזה‬
d’s essence i.e. Atzmus, which transcends
,‫יכול לפעול שתהי' השתוות בכל הענינים ממש‬
all definition, and thus beyond change, it
.‫ ללא שינויים כלל‬,‫ובאופן דתמיד‬
is therefore necessary that our work is an
appropriate vehicle for that revelation, in
order to channel it. Hence, we have been empowered to reach a level whereby our
consciousness of G-d’s being ever-present can indeed affect all matters, on every level
indeed, that we be in a constant state of equilibrium.
This explains the story which the Alter
Rebbe related, as he heard it from the Mezritcher Maggid, about the Baal Shem Tov’s
custom to go from city to city, village to village, inquiring of the local Jews (my saintly
father-in-law, the Rebbe adds: both men
and women, old and young, Torah-scholars
and simple folk) concerning their wellbeing, livelihood, children and so on. His intention was to elicit from them praise of the
Al-mighty (as the verse states, “And You,
holy One, are enthroned by the praises of
Israel”), that they praise G-d by saying “Baruch Hashem”, “Praise the One Above” etc.
‫ובזה יובן גם סיפור אדמו"ר הזקן ששמע‬
‫מהמגיד אודות הבעש"ט שאחד מעניניו היתה‬
‫הנהגתו לילך מעיר לעיר ומכפר לכפר והי' שואל‬
‫ הן‬:‫את בני ישראל )ומוסיף כ"ק מו"ח אדמו"ר‬
‫ ועל‬,‫ הן זקנים והן צעירים‬,‫אנשים והן נשים‬
(‫דרך זה הן תלמידי חכמים והן אנשים פשוטים‬
‫ פרנסה‬,‫אודות מעמדם ומצבם בנוגע לבריאות‬
‫ וכוונתו היתה כדי לעורר‬,‫ובנים וכיוצא בזה‬
‫אצלם את הענין דתהלות ישראל )כמו שכתוב‬
‫ לשבח את‬,(‫ואתה קדוש יושב תהלות ישראל‬
‫ געלויבט דער‬,‫הקב"ה על ידי אמירת ברוך השם‬
.‫ וכיוצא בזה‬,‫אויבערשטער‬
There is an expression “the name of Heav‫ וכידוע בענין "שם שמים שגור‬,‫והענין בזה‬
en is familiar to all” (i.e. it is common-place
‫ שהכוונה בזה אינה לענין של אורות‬,"‫בפי כל‬
practice to make reference to G-d). This
‫ שהרי הענין‬,‫ אלא לעצמותו יתברך‬,‫וגילויים‬
does not refer to particular G-dly levels or
‫ שהרי‬,‫דאורות וגילויים אינו יכול להיות בפי כל‬
expressions, but rather to G-d Himself, His
,'‫ענין זה הוא בכל חד וחד לפום שיעורא דילי‬
essence, for when it comes to levels of G‫השוה‬
,‫ עצמותו יתברך‬,‫ורק מצד עצמות המאור‬
dly revelation there would be differences
between various people, (some having higher connections, revelations or consciousness than others,) whereas this common practice is across the spectrum of humanity.

It must therefore be due to the sense of the
presence of G-d’s essence.
‫ הרי זה באופן ששם שמים‬,‫ומשוה קטן וגדול‬
.‫שגור בפי כל‬
This, then, was the purpose of the Baal
Shem Tov: that the praise of G-d by the People of Israel - all of them, both Torah scholars and simple folk alike – effect that G-d’s
essence Itself – not merely an expression or
partial revelation - which transcends all definition of comprehension, be drawn down
to our realm, becoming manifest.
‫וזהו ענינו של הבעש"ט לפעול הענין דאתה‬
‫ שעל ידי‬,‫ היינו‬,‫קדוש יושב תהלות ישראל‬
‫ הן אנשים‬,‫ שכל ישראל‬,‫תהלות ישראל‬
‫ יזכירו שם שמים‬,‫פשוטים והן תלמידי חכמים‬
‫ אזי תהי' ההמשכה למטה‬,‫מתוך שבח והילול‬
,‫ מלשון בהלו נרו‬,‫]שזהו גם הפירוש דתהלות‬
‫שהוא ענין ההמשכה למטה[ לא רק של בחינות‬
,‫ אלא המשכת העצמות‬,‫ אורות וגילויים‬,‫הכלים‬
.‫שהוא למעלה מגדר השגה‬

Chassidus
‫חלק ממאמר דיבור המתחיל‬
‫ ה‘תשל“ה‬,‫”באתי לגני“ יו“ד שבט‬
(‫)הנחה בלתי מוגה‬
Basi L’Gani 5735
Hebrew text: by Vaad Hanochos bLahak
BASI L‘GANI
An Overview:

In previous weeks, we featured chapter 5 of the original Basi l’Gani, by the Previous Rebbe. This week, we feature an excerpt of Basi l’Gani 5735, by our Rebbe,
which delves into, and provides commentary on, that chapter.
Introduction
As we have seen (in previous weeks/installments) a central theme in the Basi l’Gani
series of Chasidic Discourses is ‘Holy Madness (“Shtuss D’Kedusha”), i.e. transcending
the limitations of reason and logic in our divine service, which is the antidote to the
unholy madness of life. This is a key element in turning the world into a divine abode.
In this discourse, the Rebbe focuses on how this approach is necessary both in a general,
over-arching manner, at the outset of one’s day. But then, it must also be drawn into the
details, influencing our day-to-day behavior. The former happens during prayer, when
one can reach ecstatic devotion which is beyond a ‘normative’, calculated approach. The
latter, is what follows prayer, entering our worldly affairs with this approach.
…In the fifth chapter (of his Basi l’Gani
discourse), (the previous Rebbe) explains
the theme of “holy madness” as being a departure from normative behavior, beyond
rationale. In other words, madness, by definition, is a veering off from the (middle
road) path of wisdom and intelligence, typically below normalcy, whereas holy madness
‫… ב( ומבאר בפרק החמישי ענין שטות‬
."‫ שהיא ”הטי‘ למעלה מן הדעת‬,‫דקדושה‬
,‫ ששטות הוא ההטי' מהידיעה והחכמהא‬,‫והיינו‬
‫ ושטות דקדושה‬,‫שאין זה על פי טעם ודעת‬
‫ למעלה ממדידה‬,‫היא למעלה מטעם ודעת‬
‫ ומביא בהמשך המאמר בנוגע לכללות‬.‫והגבלה‬
‫ שזהו מה שכתוב בתהלים מזמור‬,‫הנהגת האדם‬
.‫פרק ג‬

.‫א‬
is rising above and beyond the limitations of
‫ ”ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך‬,‫ע"גב‬
one’s rational. The Rebbe, further on in the
‫ שבזה שאני‬,‫ כלומרג‬,'"‫ואני תמיד עמך וגו‬
discourse, discusses this in the context of
‫ דבכדי להגיע‬,‫בער ובהמות אני תמיד עמך‬
man’s overall conduct (and divine service),
‫לעצמותו ית' הוא על ידי ביטול הרצון שלמעלה‬
as being the theme of the verse (Tehillim/
‫ ולכן נקרא בחינה ומדריגה זו‬,‫מטעם ודעת‬
Psalms 73) “And I was a fool and did not un."‫בשם שטות‬
derstand; like an animal was I with you. Yet,
I was always with You.” Meaning, that it was precisely my being like a fool and animal
that I was constantly with (connected to) You. For, in order to attain a connection
with G-d’s essence (Atzmus), one must transcend rational and (a behavior limited to)
intellect, which is why it is called ‘madness’.
The idea is as follows: Our ultimate purpose is to always be “with You”. This refers to
G-d’s Infinite light (Ein-Sof). As is explained
with regard to sacrifices, that the ‘secret of
the sacrifice is that it reaches the secret of
Ein-Sof ’. Now, since Ein-Sof (G-d’s infinite
light) is beyond limitation, how can a finite
person connect to it? Only by himself transcending the limitation of reason and logic,
which is (why) holy madness (is necessary).
‫ תכלית עבודת האדם היא‬,‫ דהנה‬,‫והענין בזה‬
‫ ועל דרך‬,‫ דקאי על אור אין סוף‬,‫להיות עמך‬
‫מה שנתבאר לעילד בנוגע לענין הקרבנות שרזא‬
‫דקורבנא הוא ענין העלי' והקירוב עד רזא דאין‬
‫ וכיון שאין סוף הוא למעלה מכל מדידה‬.‫סוףה‬
,‫ איך יכול להיות ואני תמיד עמך‬,‫ אם כן‬,‫והגבלה‬
,'‫הנה על זה מקדים בכתוב ואני בער ולא אדע גו‬
‫ הרי זה על ידי שהוא‬,‫שכדי להיות תמיד עמך‬
,‫ שזהו היפך ענין הטעם ודעת‬,‫בבחינת בער‬
.‫ שזהו ענין שטות דקדושה‬,‫למעלה מטעם ודעת‬
This mode of divine service is true of all
‫והנה הענין דאני בער ולא אדע גו‘ שעל ידי‬
aspects (i.e. the collective whole) of our
‫ הוא בנוגע לכללות הנהגת‬,‫זה אני תמיד עמך‬
conduct. It follows then, that when is this
‫ ומזה מובן שענין זה צריך‬.(‫האדם )כנזכר לעיל‬
most crucial? During the particular service
‫להתבטא בעיקר בעבודה שעל ידה באים כל‬
of G-d which influences and affects our en‫ שזהו ענין‬,‫מעשי האדם לתכלית שלימותם‬
tire modus-operandi and brings us to real‫ שהיא סולם מוצב ארצה‬,‫עבודת התפלה‬
ize our G-d-given potential i.e. the time of
‫ שעל ידה עולים כל‬,‫וראשו מגיע השמימהו‬
prayer. Prayer is a “ladder which is based on
‫המחשבות והדיבורים והמעשים של האדם‬
the ground, but its head reaches the heav,‫והיינו‬
.‫מלמטה למעלה עד שמגיע השמימה‬
ens”. Meaning, it connects a person with
G-d (and the consciousness that) “I am con‫ שזהו‬,‫שעבודת התפלה ענינה ואני תמיד עמך‬
stantly with You”, this being the instruction
.‫ציווי השולחן ערוךז שויתי הוי‘ לנגדי תמידח‬
of the Code of Jewish Law (Shulchan Aruch)
‫ועל זה נאמר שכדי להיות אני תמיד עמך צריך‬
that one be conscious of G-d’s presence at
.'‫להיות ההקדמה דאני בער ולא אדע גו‬
all times. It is toward this end, which we are
taught, that in order to be “with You” constantly, a prerequisite is being like a fool, (i.e.
a willingness to transcend one’s limited thinking etc.)
.‫ – הובא בההמשך פרק יח‬.‫ ב‬,‫ ח“ג כו‬.‫ א‬,‫ ראה זהר ח“ב רלט‬.‫ה‬
.(‫ א‬,‫ תקו"ז תיקון מה )פג‬.‫ ב‬,‫ ח"ג שו‬.‫ ב‬,‫ זהר ח"א רסו‬.‫ יב‬,‫ ויצא כח‬.‫ו‬
.‫ רמ“א חאו“ח בתחילתו‬.‫ז‬
.‫ ח‬,‫ תהלים טז‬.‫ח‬
'‫הקא ּפיטל תהלים דשנה זו – ראה סה"מ י"א ניסן ח"א ע‬
ַ .‫פסוק כב‬
.‫ ואילך‬1
.(‫ א‬,‫תניא פי“ח )כד‬
.‫( ובהערות שם‬27 '‫ וראה גם ד“ה טעמה תש“ט )סה"מ תש"ט ע‬.‫פרק ב‬
.‫ב‬
.‫ג‬
.‫ד‬

We can now appreciate the connection
‫ועל פי זה תומתק גם השייכות להמשך‬
to continuation of the Psalm, “Whom do
,‫ מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ‬,‫המזמורט‬
I have in heaven (besides You)? Ad when
‫צדק בשורש‬-‫כידוע מה שכתב אדמו"ר הצמח‬
I am with You, I desire nothing on earth.”
‫מצות התפלהי שכך הי' נשמע הלשון מרבינו‬
The Tzemach Tzedek writes in Derech
‫ מי לי בשמים ועמך לא חפצתי‬,‫הזקן בדביקותו‬
Mitzvosecha, that when the Alter Rebbe
‫ איך וויל ניט דאיין‬,‫גאר ניסט‬
ָ ‫ איך וויל זע‬,‫בארץ‬
experienced a moment of ecstatic devotion,
‫ איך‬,'‫גן עדן אין וויל ניט דאיין עולם הבא כו‬
one would hear him call out: ““Whom do
‫צדק‬-‫ ומזה שהצמח‬,‫וויל מער ניט ַאז דיך ַאליין‬
I have in heaven (besides You)? Ad when I
(‫מדייק שענין זה הי' בעת דביקותו )ואהבתו‬
am with You, I desire nothing on earth”. I
desire nothing at all. Not Your Gan Eden,
‫ ומה גם שמביא זאת בהמשך‬,‫של רבינו הזקן‬
not Your World to Come, I only want You
,‫ מובן‬,'‫לביאורים בפרטי הדרגות באהבת ה‬
alone.” Now, from the fact that the Tzemach
‫שהענין דעמך לא חפצתי הוא תכלית השלימות‬
Tzedek noted that this was at a time of the
,‫ שזהו ענינה של עבודת התפלהיא‬,‫בענין האהבה‬
Alter Rebbe’s spiritual ecstasy (which is an
.‫כמאמר לית פולחנא כפולחנא דרחימותאיב‬
expression of love of G-d), and he continues
to elaborate on various levels of love for G-d, we can understand that this declaration of the Alter Rebbe represents the ultimate love of G-d one can experience. This
is synonymous with prayer, for regarding prayer there is the statement “there is no
service like the service of love”. (Hence, the ultimate experience of prayer, being a
time for one’s love of G-d to find expression, is this notion of wanting nothing other
than G-d’s essence.)
3) The Previous Rebbe continues: “Our
‫ "דהנה אמרו רבותינו‬:‫ג( וממשיך בהמאמר‬
sages have taught (Talmud, Kesubos 17a):
‫זכרונם לברכה )כתובות יז ע"א( אמרו עליו על‬
“It was said regarding Rabbi Yehuda son
‫ר' יהודא בר' אילעאי שהי' נוטל בד של הדס‬
of Rabbi Ila’i, that he would dance before
‫ רב שמואל בר רב יצחק‬,'‫ומרקד לפני הכלה וכו‬
the bride (at her wedding) with a myrtle
‫ כי נח נפשי' אפסיק עמודא‬,'‫מרקד אתלת כו‬
branch (Hadas). Rabbi Shmuel son of Rabbi
‫ אמר רבי זירא‬,'‫דנורא בין דידי' לכולי עלמא וכו‬
Yitzchak would dance with three (myrtle
."'‫אהני לי' כו' שטותי' לסבא וכו‬
branches). When he passed away, a pillar of
fire (appeared around his bedside) separating him from the world. Rabbi Zeira commented: “His Shtuss (madness) has benefitted him etc.””
The reason why the Rebbe brings the story
‫וכללות הביאור שמביא בהמאמר סיפור הש"ס‬
from the Talmud is to bring authoritative
‫ שמצינו בש"ס‬,‫ כדי לחזק הענין‬,‫ הוא‬,‫בכתובות‬
proof, in support of this concept of ‘mad‫הלשון של שטות גם בנוגע לעבודת האדם‬
ness’ with regard to our divine service. [We
‫]כשם שבלעומת זה אמרו חכמינו זכרונם‬
already find the sages employing the term
madness with regard to the opposite of holiness, that “(a person would never sin)
unless a spirit of madness enters him”. This is why the Mishkan (Tabernacle) was
.‫ פ"ד‬.‫ ראה קונטרס העבודה פ“א‬.‫יא‬
.‫ ובכ"מ‬.‫ ג‬,‫ לקו"ת שלח מב‬.‫ א‬,‫ ח“ג רסז‬.‫ ב‬,‫ ראה זהר ח“ב נה‬.‫יב‬

.‫ פסוק כה‬.‫ט‬
.‫ נעתק ב“היום יום" יח כסלו‬.(‫ סע“א‬,‫ פ“מ )דרמ“צ קלח‬.‫י‬
constructed from Acacia wood, (lit. Shittim wood), which is the same root word as
Shtuss, meaning madness (thereby transforming madness toward sin to holy madness).] This Talmudic story about the sages
dancing madly at weddings, being totally
uncharacteristic demonstrates this holy
madness and teaches us the details of such
an approach, most importantly, that it was
precisely this supra-rational approach,
which resulted in a pillar of fire (miraculously) appearing around (Rabbi Shmuel)
on his deathbed.
‫ שלכן‬,‫לברכה הלשון שנכנס בו רוח שטות‬
‫ שטים מלשון‬,‫נעשה המשכן מעצי שטים דוקא‬
‫ ועל זה מביא את‬,[(‫שטות )כנזכר לעיל סעיף א‬
‫סיפור הש"ס בכתובות )שממנו יובן גם פרטי‬
‫ כפי‬,‫הדברים באופן העבודה דשטות דקדושה‬
‫ אודות ההנהגה דנוטל בד של‬,(‫שיתבאר לקמן‬
‫ שאין זה אופן‬,‫ מרקד אתלת‬,'‫הדס ומרקד כו‬
‫ ועל‬,‫הנהגה של תלמיד חכם על פי טעם ודעת‬
,'‫זה אמרו שהנהגה זו באופן של שטות אהני' לי‬
‫ כי נח נפשי' אפסיק עמודא דנורא‬,‫עד כדי כך‬
.‫בין דידי' לכולי עלמא‬
What requires clarification is, why the
‫ שהרי על פי זה נוגע רק הענין‬,‫אך צריך להבין‬
Previous Rebbe quotes the entire Talmudic
‫ ומהו הטעם שמביא‬,‫דאהני לי' שטותא לסבא‬
tale, in all its intricate detail, especially since
‫בהמאמר כל אריכות הדברים שלכאורה‬
much of it seems irrelevant to the point he is
‫ החל מההקדמה‬,‫אינם שייכים לביאור הענין‬
trying to make? Why the need for mention
‫שר' יהודא בר' אילעאי הי' נוטל בד של הדס‬
about the first sage, Rabbi Yehuda son of
‫אתלת‬
‫ ורב שמואל בר רב יצחק מרקד‬,‫ומרקד‬
Rabbi Ila’i, dancing with one myrtle branch,
‘‫ וכמו כן מביא את כל ג‬.‫)שלש בדין של הדס(יג‬
and Rabbi Shmuel with 3? Also, why does
'‫ אהני‬,'‫הפירושים במאמר ר' זירא אהני לי' כו‬
he quote all 3 versions as to the exact word,(‫לי שוטי' לסבא )שוט של הדס שהי' מרקד בו‬
ing (and subsequent meaning) of Rabbi
Zeira’s comment? (These three subtle varia,(‫ואמרי לי' שטותי' לסבא )שהי' מתנהג כשוטה‬
tions, with meaningful implications, are) (a)
‫ אף‬,‫ואמרי לה שיטתי' לסבא )שיטתו ומנהגו(יד‬
“his (myrtle) branch (’‫ שוטי‬Shutei) benefit...‘‫שלכאורה נוגע כאן רק הפירוש דשטותי‬
ted him”; (b) “his madness (‘‫ שטותי‬Shtusei)
benefitted him”; (c) “his approach/behavior (‘‫ שיטתי‬Shitasei) benefitted him”. Now, the
Rebbe could have brought only the 2nd version, which seems the only relevant one
here (since it references the word ‘madness’), why bring the other 2?
The explanation is, that since the Ma’amar
goes into great detail about the unholy madness which brings a person to sin … the
Rebbe therefore also went into detail (albeit succinctly) about the holy form of madness, which is the antidote and remedy for
the negative madness (as will be explained
henceforth).
‫ דכיון שבמאמר זה מבאר‬,‫ויש לומר הביאור בזה‬
‫פרטי הדברים בענין אין אדם עובר עבירה אלא‬
‫ כמו שנתבאר לפני‬,‫אם כן נכנס בו רוח שטות‬
‫ לכן רצונו לבאר בפרטיות )על כל פנים‬... ‫זה‬
,‫בקיצור( ענינים אלו כפי שהם בשטות דקדושה‬
.(‫כדי לבטל השטות דלעומת זה )כדלקמן‬
‫ דמזה מקור פירוש רש"י ש"מרקד אתלת" היינו שלש בדין של הדס – דאין זה ענין‬,"‫ ואי אפשר לומר שמביא ש“ר‘ יהודא בר‘ אילעאי הי' נוטל בד של הדס‬.‫יג‬
.‫ מאי נפק"מ בנדו"ד במה מרקד‬:‫ וגם‬.‫המאמר לבאר המקור לפירוש רש"י‬
.‫ שיטה ושטות‬,‫ שוט – שמחוץ לאדם‬:‫ שהפירושים סותרים‬,‫ ועוד‬.‫יד‬
Chassidus
‫חלק ממאמר דיבור המתחיל‬
‫ ה‘תשל“ה‬,‫”באתי לגני“ יו“ד שבט‬
(‫)הנחה בלתי מוגה‬
Basi L’Gani 5735
Hebrew text: by Vaad Hanochos bLahak
BASI L‘GANI
An Overview:
In previous weeks, we featured chapter 5 of the original Basi l’Gani, by the Previous Rebbe. This week, we feature an excerpt of Basi l’Gani 5735, by our Rebbe,
which delves into, and provides commentary on, that chapter.
Introduction
In last week’s installment, we learned that the unusual method of divine service known
as ‘holy madness’ (i.e. transcending reason), which transforms and elevates conventional madness (i.e. behaving irrationally in the lower sense) - this being a central theme in
the Basi L’Gani series – is applicable to prayer too. For during prayer, one can (and ought
to) reach such ecstatic love for G-d that one is ‘madly’ in love.
Ultimately, however, this holy madness must translate into the everyday activity, penetrating its details.
4) The explanation is as follows: The construction of the Mishkan (Tabernacle) included Acacia (lit. Shittim1) wood, which
provided an encompassing enclosure – being the walls – of the entire Mishkan. This
design symbolizes the approach of ‘holy
madness’ being an all-encompassing over1
‫ דהנה עשיית המשכן‬,‫ד( ונקודת הביאור בזה‬
‫מעצי שטים היתה באופן שעצי שטים הוא‬
‫ דהיינו הקירות שהקיפו את כל‬,‫ענין של מקיף‬
‫ ואילו בתוך המשכן נעשו כל עניני‬,‫עניני המשכן‬
,‫העבודה שכללותם הוא ענין עבודת הקרבנות‬
‫ שעבודה‬,‫עבודת התמידין ועבודת המוספין‬
The idea that one’s service of G-d ought to include a measure of ‘holy madness’ is rooted here. The Hebrew word
for Acacia wood (Shittim) is connected with the root word Shtuss, meaning madness. Since a pivotal part of the
construction included this material, it symbolizes this being essential to one’s service of G-d, the Tabernacle
(Mishkan) being the central location of divine service. The story in the Talmud of the Rabbi dancing madly is a
support from Rabbinic literature, however the construction of the Tabernacle is the Biblical source.
arching theme in one’s divine service. How,‫זו היתה צריכה להיות בטעם ודעת דוקא‬
ever, within the actual Mishkan, the vari‫ אלא שכל ענינים‬.‫בכמה פרטים ופרטי פרטים‬
ous forms of service – primarily, that of the
‫ שטים מלשון‬,‫אלו היו מוקפים בעצי שטים‬
sacrifices, both individual and communal –
‫ שהוא ענין שטות דקדושה שלמעלה‬,‫שטות‬
consisted of very calculated, detail-oriented
‫ ומקיף זה השפיע ופעל בכל עניני‬,‫מטעם ודעת‬
exercises, requiring a more balanced, rea.‫העבודה שבמשכן‬
sonable behavior (unlike madness). Nonetheless, this too was surrounded i.e. influenced by, the walls of Shittim wood, meaning that even this was affected by it.
This architectural design and its implica‫ בענין התפלה )שבזה‬,‫וכן הוא גם בהנמשל‬
tions, are paralleled in our spiritual service
‫ שזהו מה‬,‫מתבטא ענין השטות דקדושה‬
of prayer (which as mentioned earlier, in‫שכתוב ואני בער ולא אדע גו' שעל ידי זה אני‬
cludes a measure of holy madness, i.e. one’s
‫ שישנו הכלל‬,(‫ כנזכר לעיל סעיף ב‬,‫תמיד עמך‬
arousing oneself to be ‘madly in love’ with
‫והנקודה שהוא מקיף ומשפיעטו על כל הפרטים‬
G-d during prayer, transcending a mere ra.‫שבענין התפלה‬
tional relationship, as explained earlier in
Ch. 2). Prayer too, includes this all-encompassing dose of holy madness (ecstatic
love) but (it also includes an organized structure and a calculated, gradual approach
of rising closer to G-d, and working within oneself etc., however,) the all-encompassing approach of ‘madness’ must influence and impact even the details and structure
dimension of prayer.
‫ דהנה נתבאר לעיל שעיקר ענין‬,‫והענין בזה‬
To elaborate: as explained earlier2, the essence of prayer is to achieve an inner state
‫התפלה הוא כהלשון שהי' נשמע מרבינו הזקן‬
of ecstasy with G-d, as exhibited by the Al‫ מי לי בשמים ועמך לא חפצתי‬,‫בעת דביקותו‬
ter Rebbe, when he would call out passion‫ נעים זמירות‬,‫ כפי שאומר דוד המלך‬,‫בארץ‬
ately – paraphrasing King David, the pleas‫ ולפני זה כתיב ואני‬,‫ בשם כל ישראל‬,‫ישראלטז‬
ant chanter of Israel – “Whom do I have in
‫ וכפי שמקדים בכתוב שהתנאי‬,‫תמיד עמך‬
the heavens (besides You) and when I am
‫והדרך לבוא לזה הוא על ידי זה שאני בער ולא‬
with You, I desire nothing on earth”. (As
‫צריך‬
‫ הרי דוקא בתפלה‬,‫ ומכל מקום‬.'‫אדע גו‬
pointed out) this verse is preceded by “I am
‫ דהיינו פרטי הדברים‬,‫להיות בקשת צרכיו‬
constantly with You”, which follows “I am a
.…‫דוקא‬
but fool without reason” (this sequence of
verses points to the idea that a prerequisite
to one’s reaching such an ecstatic state is transcending reason, i.e. holy madness, on
the one hand). While, at the same time, prayer is the time for one to ask G-d for their
personal needs i.e. the details of life…
2
See last week’s issue of Chayenu.
Prayer is termed3 “a ladder whose feet
‫ שכללות ענין התפלה הוא באופן‬,‫וביאור הענין‬
are firmly on the ground, but whose
,‫דסולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה‬
head reaches heavenward”. Meaning, that
‫ שעל ידי התפלה מתעלה איש ישראל‬,‫היינו‬
through prayer a Jew ascends heavenward
,'‫ עד לבחינת ועמך לא חפצתי גו‬,‫השמימה‬
(i.e. achieves an intimacy with G-d), but
,‫אבל באופן שיש בזה גם כל עניניו הפרטיים‬
yet, there are also the many details of prayer,
‫ ריבוי הכמות בתפלה הוא בנוגע‬,‫ואדרבה‬
the bulk of which deal with the multitude of
‫ וענין זה נמשך ופועל גם‬.‫לענינים הפרטיים‬
everyday matters. This is so that the ecstasy
‫)כדיוק‬
‫לאחרי הדביקות שבעבודת התפלה‬
one experiences (does not remain detached,
‫הלשון בנוגע לרבינו הזקן שכך הי' נשמע הלשון‬
but rather) influences and impacts the many
aspects of one’s life, throughout one’s entire
‫ בכל פרטי העבודה ואופן ההנהגה‬,(‫בדביקותו‬
day. Our sages declared4 “if only one would
‫ דאף שאמרו רבותינו‬,‫במשך כל היום כולו‬
pray all day” (seemingly suggesting that
‫זכרונם לברכהיז הלואי שיתפלל אדם כל היום‬
prayer alone is sufficient i.e. experiencing
‫ והיינו לפי‬,'‫ הרי על זה אומרים הלואי כו‬,‫כולו‬
ecstatic love is an end unto itself), nonethe‫שצריך להיות גם עבודת כל היום באופן דכל‬
less their choice of wording was “if only”
‫ אלא שכל זה‬,‫יומא ויומא עביד עבידתי'יח‬
(meaning a wish and yearning), this is be‫צריך להיות חדור עם ההכנה וההקדמה והסך־‬
cause one actually needs to fill each and ev‫ שזהו ענין דעמך לא‬,‫הכל דעבודת התפלה‬
ery day with service (of rectifying the world
.'‫חפצתי גו‬
i.e. in the details of life), yet it needs to be
infused with the prerequisite and introductory all-encompassing experience of ecstatic love during prayer.
5) This is what the Baal Shem Tov is (quoted
as) saying in Tzava’at HaRivash, and elsewhere, that “it is only due to G-d’s tremendous kindness that one remains alive after
prayer, for otherwise, one ought to die (of
soul ecstasy), since one’s intense intention
(of connecting with G-d) exhausts them
completely (to the point of expiration).”
From this we see, that although prayer has
an established 18 blessings (Shmoneh Esrei)
– many of which deal with ordinary life issues and needs – one’s prayer ought to be
infused with such a yearning for G-d, to the
point that it is only by G-d’s graciousness
that one remains alive thereafter…
‫ה( וזהו גם מה שכתב הבעל שם טוב בצוואת‬
‫ שזהו חסד גדול‬,‫הריב"שיט ובכמה מקומות‬
,‫מהשם יתברך שאדם חי אחר התפלה‬
‫ כי נתן כחו‬,'‫שלפי דרך הטבע הי' לו למות כו‬
‫בהתפלה כל כך מכח הכוונות הגדולות שהוא‬
‫ שאף שמדובר אודות התפלה‬,‫ והיינו‬.‫מכוין‬
‫כפי שנקבעה בנוסח שלנו שיש בה י"ח ברכות‬
‫ צריכה להיות התפלה‬,‫ מכל מקום‬,‫פרטיות‬
‫באופן שבכל הענינים הפרטיים ניכר ונרגש‬
‫ ועד שזהו חסד‬,'‫)עס הערט זיך( ענין הכליון כו‬
‫גדול מהשם יתברך שלא נעשה ענין הכליון‬
...‫כפשוטו‬
3
This is based on the story of Yaakov’s dream when he envisioned a ladder which connected earth and heaven,
with angels going up and down. The inner dimension of Torah (Kabalah and Chasidus) see this ladder as a
metaphor for prayer, which has many rungs and whose purpose is to connect earth and heaven, i.e. elevating
our earthly experience and bringing us closer to ‘heaven’ while also drawing down divine blessings which will
manifest in our daily lives.
4
Talmud, Berachos 21a
‫ו( והנה כשם שנתבאר לעיל בעבודת התפלה‬
6) Now, just as with prayer we have demonstrated that, although there are many
‫שיש בה כמה וכמה ברכות וכמה וכמה בקשות‬
blessings and many personal needs being
‫ אלא שכל ענינים אלו הם באופן דעמך‬,‫צרכיו‬
requested, these are all nonetheless to be
‫ ועל‬.‫ כן הוא גם בכללות העבודה‬,‫לא חפצתי‬
infused with a passionate love of G-d, the
‫זה מביא בהמאמר הש"ס דכתובות אודות ענין‬
approach of holy madness, so too is it with
.…‫הריקוד בבד של הדס‬
one’s general service of G-d. This is why the
Previous Rebbe brings the details of the sage dancing with the myrtle branch…
7) The Previous Rebbe quotes all the detail in the Talmudic story (of the sage who
danced madly at weddings) to show this
model of a general, over-arching theme (in
our case ‘holy madness’) also becoming an
influence within the various details of life.
This concept is also explained, by the Rebbe
Rashab regarding the collectiveness of the
Jewish people versus their individuality.
The verse declares5 “You all stand together
today…your heads of tribe…water-carriers
and wood choppers….” At the outset, all
people are mentioned as one unit, and then
they are enumerated in various categories
and different statures. Both are true. (Here
too, we see the pattern of a generality followed by particularism. Both have their
place and are necessary, and yet, the general
must influence the particulars.) He elaborates on this theme, drawing a parallel with
Rosh Hashana and the rest of the year. The
former sees an emphasis on one’s accepting
G-d’s sovereignty (Kabolas Oil) in a general
all-encompassing way, which must then be
realized – post Rosh Hashana – in the dayto-day matters, throughout the year.
‫ז( ועל פי זה יובן שכאשר מבאר בהמאמר ענין‬
‫ מביא את כל אריכות הדברים‬,‫הנ"ל בפרטיות‬
‫וכללות הנקודה‬....‫בסיפור הש"ס דכתובות‬
‫ כפי שמבאר כ“ק אדמו"ר )מהורש"ב( נ"ע‬,‫בזה‬
‫ שבתחלת‬,‫בדיבור המתחיל אתם נצבים היוםכ‬
‫ כפי שמבאר‬,‫הכתובכא נאמר נצבים גו‘ כולכם‬
‫אדמו"ר הזקןכב שזהו באופן דלאחדים כאחד‬
‫ ואחר כך מפרט הכתוב ראשיכם שבטיכם‬,‫ממש‬
,‫ ומבאר בזה‬,‫עד חוטב עציך ושואב מימיך‬
‫שזהו על דרך החילוק שבין הקבלת עול דראש‬
‫ ובין הקבלת עול‬,‫ שמצות היום בשופרכג‬,‫השנה‬
‫ שבראש השנה עיקר‬,‫ והיינו‬,‫דכל השנה כולה‬
‫ ובמשך השנה‬,‫העבודה היא בהענין דכולכם‬
‫עיקר העבודה היא בהתחלקות המדריגות‬
‫דראשיכם עד שואב מימיך כפי שהם בכל אחד‬
‫ בחינת ראשיכם בעבודה השייכת לו‬,‫ואחד‬
‫ ואילו‬,‫ובחינת שואב מימיך בעבודה השייכת לו‬
‫ ודוגמתו בעבודה‬.‫הענין דכולכם הוא בהעלם‬
‫דכל יום הוא החילוק שבין כללות הענין דקבלת‬
‫עול כפי שהוא בתפלת שמונה עשרה )כמבואר‬
‫ ובין ענין הקבלת עול כפי שנמשך‬,(‫בתניאכד‬
‫ בפרטי העבודה‬,‫לאחרי התפלה במשך כל היום‬
.‫דראשיכם עד שואב מימיך שבכל אחד ואחד‬
8) We are now able to understand why the
Previous Rebbe brings all three versions (of
the comment made by Talmudic sage Rabbi
Zeira, regarding the behavior of Rav Shmuel6): “The sage’s (Shot i.e.) branch has ben-
‫ח( ועל פי זה יש לבאר גם מה שמביא בהמאמר‬
‫ אהני לי' שוטי' לסבא )שוט של‬,‫ג' הפירושים‬
‫ ואמרי לי' שטותי' לסבא‬,(‫הדס שהי' מרקד בו‬
‫ ואמרי לה שיטתי' לסבא‬,(‫)שהי' מתנהג כשוטה‬
‫ שבתחילה מודגש‬,‫ והיינו‬.(‫)שיטתו ומנהגו‬
5
Devarim 29:9 (opening of Parshas Nitzavim).
6
Rav Shmuel would dance wildly at weddings, juggling three myrtle branches, outdoing Rabbi Yehuda who
danced with one. Rabbi Zeira initially criticized this behavior as disrespectful and undermining the Torah
efitted him” (the myrtle branches he danced
with - Rashi). Another version: “The sage’s
(Shtuss) madness (benefited him)” (his acting like a madman - Rashi); Another version: “The sage’s (Shita) overall approach
(his ideology and behavior – Rashi). From
analyzing the sequence of these three versions we discover a pattern. At first the Talmud speaks of a mad behavior alone i.e.
one’s madness (transcending reason and
rationale) is only with regard to the actual performance of the Mitzvah. When it
comes to intention of a mitzvah, one’s capacity may be limited. With actual performance, however, one is not limited to their
level of understanding or type of rationale.
(In other words, acting in deference to Gd’s will, is by definition, putting one’s own
mind aside.) The Talmud then goes a step
further (the second version adding a notch),
that this madness even infiltrated his mind
and intellect. Meaning, not only was his action indicative of transcending reason, but
his reasoning itself goes beyond the limitations of reason. This we see in the second
version, where it describes his dancing as
a Shtuss, a madness. It is possible to dance
with rhythm. In that case, there is orderliness in the dancing. Although dancing by
definition indicates a leap, transcending the
limitation of walking normally, it too can
be rhythmic. However, in this case it was
madly wild dancing. Then there is a third
version, that this was his style and approach
in general, i.e. this was a modus operandi,
not just a once-off occurrence, but a lifestyle
attitude.
9) This captures the overall theme of this
chapter (5 of the Previous Rebbe’s Basi
‫ענין השטות שלמעלה מטעם ודעת רק בנוגע‬
‫ שזהו שוט של הדס שמרקד בו‬,‫למעשה בפועל‬
‫ כמו‬,‫ שענין ההבנה והשגה‬,‫ והיינו‬,('‫)פירוש הא‬
,‫ הוא במדידה והגבלה‬,‫בלימוד הלכות המצוה‬
‫ שמכוין‬,‫ועלל דרך זה בנוגע לכוונת המצוות‬
‫ אבל קיום‬,‫הכוונה פרטית שבכל מצוה ומצוה‬
‫המצוה במעשה בפועל הוא באופן שלמעלה‬
‫ שזהו שעיקר קיום המצוה הוא‬,‫מטעם ודעת‬
‫מצד הכוונה כללית למלא רצונו של הקדוש‬
‫ ללא‬,(‫ברוך הוא )כמבואר בעטרת ראש בסופוכה‬
‫ ובלשון רבינו‬,‫נפקא מינה מהו ענינה של המצוה‬
(‫הזקןכו )ועל דרך זה מצינו גם במורה נבוכיםכז‬
‫כמו אילו נצטווה לחטוב עצים על דרך משל‬
‫ ואחר‬.(‫)שלשון זה דורש ביאור בפני עצמו‬
‫ שהשכל וההבנה‬,‫כך חודר ענין זה גם בשכלו‬
‫ למעלה‬,‫וההשגה נעשים באופן של שטות‬
'‫ שטותי‬,'‫ וזהו שמביא פירוש הב‬.‫מטעם ודעת‬
‫ שבזה מודגש שהריקוד הוא באופן של‬,‫לסבא‬
‫ אף‬,‫ שענין הריקוד כשלעצמו‬,‫ והיינו‬,‫שטות‬
‫ כי אם ריקוד שמורה על‬,‫שאינו ענין של הליכה‬
‫ אין הכרח שזוהי‬,‫ מכל מקום‬,‫יציאה מהגבלה‬
‫ ומה גם שיש‬,‫עבודה באופן של שטות דוקא‬
‫ שתנועת‬,‫ריקוד באופן שיכול לכוין הטאקכח‬
‫ ולכן‬,‘‫רגליו יהיו מכוונים לתנועת הניגון כו‬
‫ שהריקוד‬,‫מדגיש בפירוש הב' שטותי' לסבא‬
‫ ואחר כך מוסיף יתירה‬.‫הוא באופן של שטות‬
‫ כפירוש רש“י שיטתו‬,‫ שיטתי‘ לסבא‬,‫מזה‬
‫ שענין השטות שלמעלה מטעם‬,‫ היינו‬,‫ומנהגו‬
‫ודעת נעשה שיטתו והנהגתו במשך כל היום‬
,‫ שלא בשעת התפלה ולימוד התורה‬,‫כולו‬
‫שבכל פרט ניכר בגלוי ענין השטות שלמעלה‬
‫ שבכל‬,‫מטעם ודעת )על דרך הענין דאומנתוכט‬
.(‫דבר שעוסק ניכר שאומנתו היא התורה‬
,‫ט( וזהו כללות תוכן הפרק בענין שטות דקדושה‬
,‫בהמשך להמבואר לפני זה הענין דעצי שטים‬
scholars. However, when Rav Shmuel passed away a miraculous wall of fire separated him from the rest of the
world, surrounding his bed. Upon seeing this, Rabbi Zeira commented about how this was a result of his unique
method of divine service. The Talmud brings three versions of Rabbi Zeira’s words.
‫‪Chasidus: Defining Our Purpose on Earth‬‬
‫שמביא שהלשון של שטות בקדושה מצינו גם‬
‫‪L’Gani): At first it is determined that mad‬‬‫‪ness can indeed be holy too. Then, a support‬‬
‫בגמרא‪ ,‬נגלה דתורה‪ ,‬ומביא את כל אריכות‬
‫‪text from Talmud (the revealed dimension‬‬
‫ופרטי הדברים שבזה‪ ,‬להורות שלא מספיק‬
‫‪of Torah) is brought to reinforce this con‬‬‫שענין זה יהי' באופן כללי‪ ,‬אלא צריך שיומשך‬
‫‪cept. Then, there is an extensive elaboration,‬‬
‫אחר כך בענינים פרטיים )כנזכר לעיל בארוכה(‪,‬‬
‫‪in order to establish that it is insufficient for‬‬
‫שדוקא על ידי זה יכולים לנצח ולבטל את פרטי‬
‫‪this holy madness to remain (only) the all‬‬‫הענינים שבשטות דלעומת זה‪...‬‬
‫‪encompassing over-arching inspiration for‬‬
‫‪one’s divine service, but it must penetrate and infuse the details of life too, and only‬‬
‫…‪thereby can we overcome and ultimately conquer its counterpart, evil madness‬‬
‫וענין זה נעשה הכנה קרובה לימות המשיח‪ ,‬וכפי‬
‫שמבאר במאמר בארוכה בפרקים שלאחרי‬
‫זהל שבשעת המלחמה מבזבזים את האוצרות‪,‬‬
‫שזהוא ענין דאור אין סוף למעלה מעלה עד אין‬
‫קץ ולמטה מטה עד אין תכליתלא‪ ,‬וכל זה נמשך‬
‫למטה מעשרה טפחים‪ ,‬באופן שרואים בגלוי‬
‫בעיני בשר‪ ,‬ועד שנעשה עוד פעם עיקר שכינה‬
‫בתחתונים‪ ,‬כפי שהי' בתחלת הבריאה‪ ,‬ועל ידי‬
‫מעשינו ועבודתינו במשך זמן הגלות‪ ,‬הרי זה‬
‫נעשה ביתר שאת וביתר עוז‪ ,‬וכפליים לתושי'לב‪,‬‬
‫כיון שנפעל על ידי עבודת התשובהלג‪ ,‬בביאת‬
‫משיח‪ ,‬דאתא לאתבא צדיקיא בתיובתאלד‪,‬‬
‫וישראל עושין תשובה ומיד הן נגאליןלה‪ ,‬ובקרוב‬
‫ממש‪.‬‬
‫‪This all is a preparation for the coming of‬‬
‫‪Moshiach, as the Previous Rebbe explains‬‬
‫‪further on in his discourse, that during war‬‬
‫‪a king will expend all his treasures. In the‬‬
‫‪analogue, this refers to G-d’s infinite light‬‬
‫‪(Or Ein Sof), which is rooted in the highest‬‬
‫‪heights and extends to the lowest lows. This‬‬
‫‪all will become manifest here in our reality,‬‬
‫‪visibly, to the point that the essence of the‬‬
‫‪Shechina will be restored in our world as it‬‬
‫‪was in the beginning of time. Through our‬‬
‫‪work now, it will be even more than it was,‬‬
‫‪just a Teshuva can achieve more (than regu‬‬‫‪lar service of Torah and Mitzvos) – this will‬‬
‫‪all happen with the coming of Moshiach,‬‬
‫‪who will brings even the righteous to Tes‬‬‫‪huva, thus bringing redemption immediately.‬‬
‫‪Hebrew footnotes‬‬
‫טו‪.‬‬
‫טז‪.‬‬
‫יז‪.‬‬
‫יח‪.‬‬
‫יט‪.‬‬
‫כ‪.‬‬
‫כא‪.‬‬
‫כב‪.‬‬
‫כג‪.‬‬
‫כד‪.‬‬
‫כה‪.‬‬
‫ראה קונטרס העבודה )פ“ה( שאפילו המקיף דחי‘ משנה כו‘‪ ,‬ועאכו“כ‬
‫המקיף דיחידה‪.‬‬
‫שמואל־ב כג‪ ,‬א‪.‬‬
‫ברכות כא‪ ,‬א‪ .‬ירושלמי שם פ“א ה“ב‪.‬‬
‫ראה זהר ח“ג צד‪ ,‬ב‪.‬‬
‫סל“ה‪ .‬סמ“ב‪.‬‬
‫ראה סד“ה אתם נצבים תער“ב )המשך תער“ב ח“א ע‘ קכו(‪ .‬תרע“ה‬
‫)שם ח“ב ס“ע א‘קלט ואילך(‪.‬‬
‫נצבים כט‪ ,‬ט־י‪.‬‬
‫לקו“ת ר“פ נצבים‪.‬‬
‫משנה ר“ה כו‪ ,‬ב‪.‬‬
‫פל“ט‪.‬‬
‫דרוש לעשי“ת נג‪ ,‬א‪ .‬נט‪ ,‬א‪.‬‬
‫כו‪.‬‬
‫כז‪.‬‬
‫כח‪.‬‬
‫כט‪.‬‬
‫ל‪.‬‬
‫לא‪.‬‬
‫לב‪.‬‬
‫לג‪.‬‬
‫לד‪.‬‬
‫לה‪.‬‬
‫לקו“ת שלח מ‪ ,‬א‪ .‬וראה גם המשך תרס“ו ע‘ נד‪.‬‬
‫ח“ג פרק נא בהערה‪ .‬וראה לקו“ש חכ“א ע‘ ‪ 17‬הערה ‪.51‬‬
‫ראה סהמ“צ להצ“צ קעז‪ ,‬ב‪.‬‬
‫שבת יא‪ ,‬א‪.‬‬
‫פי“א‪ .‬פי“ז‪ .‬פי“ט‪.‬‬
‫ראה תקו“ז סוף תיקון נז‪ .‬זהר חדש יתרו לד‪ ,‬סע“ג‪ .‬וראה גם תקו“ז‬
‫תיקון יט‪.‬‬
‫לשון הכתוב – איוב יא‪ ,‬ו‪.‬‬
‫ראה שמו“ר פמ“ו‪ ,‬א‪.‬‬
‫לקו“ת ר“ה נח‪ ,‬ד‪ .‬האזינו עה‪ ,‬סע“ב‪ .‬שמע“צ צב‪ ,‬ב‪ .‬שה“ש מה‪ ,‬א‪ .‬שם‬
‫נ‪ ,‬סע“ב‪ .‬נתבאר בשיחת אחש“פ תרצ“ד )לקו“ד ח“א קמו‪ ,‬א ואילך(‪.‬‬
‫וראה זהר ח“ג קנג‪ ,‬ב‪.‬‬
‫רמב“ם הל‘ תשובה פ“ז ה“ה‪.‬‬

Basi Legani Chayenu 5775.indd

Transcription

Similar documents

HERE`S my STORY - Jewish Educational Media

327 - Working the World (II)

ב - Shluchim.org

באתי - Simply Chassidus

The Nature of G-d – Rabbi David Sedley L`Ilui Nishmat Menya bas

Excerpts from Introduction to Olat Re`iyah גילוי, להתפשט על ה

ץ ֶר ָא ָה וְ אֵ ת םִי ַמ ָּׁש ַה אֵ ת אֱלֹקים א ָר ָּב בְ רֵ אשִׁ ית ְ םִי