גליון אפריל 2010 - התאחדות המלונות

Transcription

גליון אפריל 2010 - התאחדות המלונות
‫‪ÌȇÂÏÓ‬‬
‫עמוד‬
‫‪6‬‬
‫עמוד‬
‫‪2‬‬
‫כוכבים‬
‫עמוד‬
‫בטאון תעשיית המלונאות בישראל אייר תש"ע אפריל ‪2010‬‬
‫אקולאבזהרדליה‪-‬לעולםנקייותר‬
‫‪9‬‬
‫המוסף‬
‫הכלכלי‬
‫שר התיירות ממליץ‪ ,‬נשיא ההתאחדות מברך‬
‫·‪‰ȇ¯˜Â‡ ≠ χ¯˘È ˙¯˘‡ Ï˘ È„„‰ ÏÂËÈ‬‬
‫כמעט עשר שנים נאבקה תעשיית‬
‫התיירות בישראל בחובת האשרות‬
‫לתיירים בין ישראל לרוסיה‪ .‬ביטול‬
‫האשרות בשנת ‪ 2008‬גרם להגדלת‬
‫תנועת התיירות מרוסיה ב‪,84%‬‬
‫ונוספו ‪ 163‬אלף מבקרים‪ .‬בשנת‬
‫‪ ,2009‬למרות מגמה של ירידה‬
‫בתיירות ניכנסת‪ ,‬גדלה תנועת‬
‫התיירות מרוסיה ב‪ 12%‬לעומת‬
‫‪ 2008‬ונוספו ‪ 43‬אלף מבקרים‪.‬‬
‫רוסיה נעשתה למדינת המקור‬
‫השניה בגודלה בתיירות ניכנסת‪.‬‬
‫הגידול בתיירות מרוסיה מאז‬
‫ביטול האשרות תרם לתוספת‬
‫של ‪ 5,000‬מועסקים בתעשיית‬
‫התיירות ותוספת של כ‪140‬‬
‫מיליון דולר הכנסות למדינה‪.‬‬
‫נשיא "התאחדות המלונות‬
‫בישראל" אלי גונן‪ ,‬מזכיר כי‬
‫תרחישי האימים שחזו המתנגדים‬
‫לביטול האשרות לא התממשו‬
‫ורק הביא תועלת‪ ,‬וכך יש לנהוג‬
‫גם לגבי אוקראינה כדי ליהנות‬
‫מתיירות משם‪.‬‬
‫לישראל יש יתרון יחסי על‬
‫מדינות האזור לגבי מדינות מברית‬
‫המועצות לשעבר‪ ,‬הודות לשליטה‬
‫של יותר ממיליון ישראלים בשפה‬
‫הרוסית ובתרבות הרוסית‪ .‬בשנת‬
‫‪ 2008‬הגיעו כ‪ 125‬אלף מבקרים‬
‫מאוקראינה לישראל ‪ ,‬ובשנת‬
‫‪ 2009‬חלה ירידה של ‪ 41%‬במיספר‬
‫המבקרים שהגיע לכ‪ 74‬אלף‪ .‬כך‬
‫נימסר מהמחלקה הכלכלית של‬
‫"התאחדות המלונות בישראל"‪ .‬על‬
‫פי נתוני אירגון התיירות העולמי‪,‬‬
‫התיירות היוצאת מאוקראינה‬
‫מגיעה ל‪ 17‬מיליון איש בשנה‪,‬‬
‫כך שמיספר המבקרים בישראל‬
‫מגיע לפחות מאחוז אחד‪.‬‬
‫‡‪‰ÂÚÏ ‰ÂÚÓ ÌÈ˙˘Ó ÌÈ˘ÈÓ‚ ˙ÂÂÏÓ‰ ȯÈÁÓ ∫Ô‚ ÈÏ‬‬
‫נשיא המדינה שמעון פרס ביקר בעמק הירדן לכבוד אירועי שנת המאה לתנועה‬
‫הקיבוצית‪ .‬בין היתר ביקר גם בכפר הנופש מעגן‪ ,‬הידוע בשם מעגן עדן‪ .‬בצילום‪ :‬הנשיא‬
‫)מימין( עם מנהל כפר הנופש דורון ביכלר )במרכז( ועם מנהל השיווק עלי קדם‪.‬‬
‫האירופאים מחמיצים את תל אביב‬
‫"יש בעולם גידול דרמטי בחופשות‬
‫קצרות של שנייםשלושה ימים"‪,‬‬
‫אומר מנכ"ל "התאחדות המלונות‬
‫בתל אביב רבתי" אלי זיו‪" .‬זוהי מגמה‬
‫עולמית בולטת בהרגלי הצריכה‬
‫בתיירות לאורך כל השנה"‪ .‬לדבריו‪,‬‬
‫המגמה בולטת במיוחד באירופה‬
‫והיא מקובלת גם על ישראלים‬
‫שיוצאים לחופשה קצרה בתורקיה‪,‬‬
‫ביוון‪ ,‬באיטליה‪ ,‬בברלין‪ ,‬בפריז‬
‫ובלונדון‪ .‬כך גם אצל האירופאים ‬
‫שיוצאים לחופשות קצרות בתורקיה‬
‫ובקפריסין‪ ,‬ובמאמץ קל ניתן להביא‬
‫אותם לתל אביב‪.‬‬
‫המגזין ‪ TRAVEL WEEKLY‬בחר את‬
‫תל אביב כיעד מיספר ‪ 1‬על חופי‬
‫הים התיכון‪ .‬ב‪INDEPENDENT‬‬
‫הבריטי תל אביב הגיעה למקום‬
‫השביעי מתוך חמישים יעדים‬
‫בעולם‬
‫מומלצים‬
‫לחופשות ‪.CITY BREAK‬‬
‫אין ספק שתל אביב‬
‫בנתונים‬
‫מצטיינת‬
‫תיירותיים חשובים ים‪,‬‬
‫שמש‪ ,‬טיילת‪ ,‬תרבות‪,‬‬
‫חיי לילה‪ ,‬מיסעדות‪ ,‬עיר‬
‫ללא הפסקה‪ ,‬ונתונים‬
‫אלה ראוי למנף‪ .‬לפי‬
‫נשיא "התאחדות המלונות בישראל"‬
‫אלי גונן ברך את "התאחדות סוכני‬
‫הנסיעות" על האמון שהם נותנים‬
‫במלונות ישראל ועל קיום הכנס‬
‫השנתי בארץ‪ .‬הוא ציין לשבח את‬
‫ההחלטה של הסוכנים לשדרג את‬
‫מערכת ההזמנות לתיירות פנים‪,‬‬
‫תיירות שמהווה פלח מרכזי בפעילות‬
‫המלונות‪.‬‬
‫לעומת זה‪ ,‬הביע אלי גונן תמיהה על‬
‫כך שיו"ר "התאחדות סוכני הנסיעות"‬
‫קובי קרני תקף את המלונות‪.‬‬
‫"מחירי המלונות בארץ גמישים‬
‫ומשתנים בהתאם לעונה‪ ,‬לאזור‪,‬‬
‫לרמת המלון ולביקושים" אמר אלי‬
‫גונן‪ .‬הוא הסביר כי כל מלונאי עושה‬
‫שיקולים כלכליים באופן קבוע לגבי‬
‫המחיר‪ ,‬על מנת לממן את הוצאותיו‬
‫הגבוהות ואף להרוויח‪" .‬אין למלונאי‬
‫ישראל כל התנגדות שסוכני הנסיעות‬
‫יורידו את המחירים לאורחים על‬
‫ידי הפחתת העמלות"‪ ,‬הוסיף נשיא‬
‫התאחדות המלונות‪.‬‬
‫התאחדות סוכני הנסיעות תקפה‬
‫בתקשורת את מחירי המלונות‬
‫במקום לקיים דושיח מקצועי ראוי‪.‬‬
‫לעומתם‪ ,‬המלונאים מעולם לא הביעו‬
‫את עמדתם בפומבי על ניהול סוכנויות‬
‫הנסיעות‪ ,‬וימשיכו לקיים קשר מקצועי‬
‫עם כל הגורמים בתעשיית התיירות‪.‬‬
‫פרסומים מקצועיים‪ ,‬יש כ‪140‬‬
‫מיליון תיירים בשנה שמגיעים‬
‫לחופשה על חופי הים התיכון‪,‬‬
‫כשקפריסין מקבלת מאנגליה‬
‫כ‪ 1.3‬מיליון תיירים‪ ,‬יוון מקבלת‬
‫מגרמניה ומבריטניה כ‪ 4‬מיליון‬
‫תיירים בשנה ותל אביב מקבלת‬
‫פחות מ½ אחוז מ‪ 140‬מיליון‬
‫התיירים שמגיעים לארצות‬
‫סמוכות‪ ,‬וגורמים לנו לתחושה‬
‫של החמצה‪" .‬האם יש משהו‬
‫בקפריסין שאין בתל אביב"? שואל‬
‫אלי זיו‪.‬‬
‫לפני כשנה הכינה ועדת השיווק‬
‫של "התאחדות המלונות בתל‬
‫אביב רבתי" תוכנית אסטרטגית‬
‫למיצובה של תל אביב כיעד‬
‫לחופשות ‪CITY BREAK‬‬
‫של האירופאים‪ ,‬והתקווה‬
‫היא להגיע ליעד תוך חמש‬
‫שנים‪" .‬העמותה לתיירות‬
‫של תל אביב יפו" הצטרפה‬
‫לתוכנית ותומכת בה‪ ,‬כך גם‬
‫משרד התיירות ו"אל על"‪.‬‬
‫כולם תמימי דעים שיש‬
‫התאחדות המלונות בישראל ‪www.israelhotels.org.il‬‬
‫לתל אביב כל הנתונים לשמש כיעד‬
‫לחופשות קצרות לאירופאים טווח‬
‫טיסה של שלוש עד חמש שעות‪,‬‬
‫נמל תעופה קרוב וחוויה אורבנית‬
‫על חוף הים התיכון‪ .‬תנועת התיירות‬
‫הראויה לתל אביב לא קורית כי צריך‬
‫להטמיע את הנתונים ולמצב את תל‬
‫אביב בעזרת תקציבי שיווק ופרסום‪.‬‬
‫"אני מרגיש כמו מי שיושב במרצדס‬
‫שיש לה במיכל רק חצי ליטר בנזין"‪,‬‬
‫מסכם אלי זיו‪ .‬הוא ציין במסיבת‬
‫עיתונאים שמשרד התיירות לא‬
‫מציב את תל אביב בקידמת תוכניות‬
‫השיווק‪ ,‬שצריכה להיות יעד שעומד‬
‫בפני עצמו לא מוצר לוואי של‬
‫תיירות צליינית או היסטורית שבאה‬
‫לסייר בארץ‪.‬‬
‫‪Ì È· Î Â Î‬‬
‫חילופי מנכ"לים במלונות דן‬
‫יוסי הקש‬
‫ליאור מוצ'ניק‬
‫דני שניידר‬
‫יוסי הקש מישנה למנכ"ל לפרויקטים מיוחדים‪ .‬היה מנכ"ל מלון "דן אכדיה" בהרצליה משנת ‪ 1997‬ולפני כן מנכ"ל מלון "המלך דוד" בירושלים‪.‬‬
‫דני שניידר מנכ"ל "דן אכדיה" בהרצליה‪ .‬היה מנכ"ל מלון "דן אילת" מ‪ .1997‬ליאור מוצ'ניק מנכ"ל מלון "דן אילת"‪ .‬היה מנכ"ל מלון "דן‬
‫פנורמה" באילת מ‪ .1993‬גיא אדירן מנכ"ל מלון "דן פנורמה" באילת‪ .‬היה סמנכ"ל המלון‪.‬‬
‫הלנה ביילין‬
‫רחל ירושלמי‬
‫נטלי גולני‬
‫דליה דנינו‬
‫טל רולר‬
‫מרינה שניידר‬
‫דינה יורק‬
‫עדי אוזן‬
‫אודי חסון‬
‫גלעד לוי‬
‫רחלי ירושלמי )‪ (27‬מונתה‬
‫לתפקיד מנהלת שיווק‬
‫ויחסי ציבור במלון הבוטיק החדש‬
‫"גורדון" בתל אביב‪ .‬היתה מנהלת‬
‫יחסי ציבור ומותג במלון "דיוויד‬
‫אינטרקונטיננטל" בתל אביב‪ .‬למדה‬
‫ניהול מלונות בבלגיה‪.‬‬
‫אודי חסון מונה לתפקיד מנכ"ל‬
‫מלון "קיסר פרמייר" באילת‪.‬‬
‫היה שותף ומנהל סניף "צבר" באילת‪,‬‬
‫מנהל חברת "וורק אפ" להעסקת‬
‫עובדים זרים במלונות‪ ,‬מנכ"ל חברת‬
‫"טלדור משאבי אנוש"‪ ,‬מנכ"ל פארק‬
‫המיצפה התת ימי באילת ומנכ"ל‬
‫מלון "הולידיי אין" באילת‪.‬‬
‫הלנה ביילין )‪ (22‬מונתה‬
‫לתפקיד קב"טית במלון‬
‫"מרינה" בתל אביב‪ .‬היתה קפטן‬
‫ניבחרת כדורעף נשים של הפועל‬
‫בת ים ולמדה שש שנים את אמנות‬
‫הלחימה טייק וואן דו‪.‬‬
‫ליאן זיידרמן )‪ (47‬מונתה‬
‫לתפקיד מנהלת מחלקת‬
‫תיירות ניכנסת ברשת מלונות‬
‫"רימונים"‪ .‬היתה מנהלת שיווק‬
‫ומכירות בחברת "אשת" ומילאה‬
‫תפקידים בכירים במלונות "שרתון‬
‫תל אביב"‪" ,‬הילטון ירושלים" ורשת‬
‫"סטרווד"‪ .‬בעלת תואר ראשון ביחסים‬
‫ביןלאומיים ואנגלית מאוניברסיטת‬
‫ירושלים ובוגרת לימודי ניהול ואירוח‬
‫במכון לחינוך בארצות הברית‪.‬‬
‫אכרם עבדאללה מונה לתפקיד‬
‫סמנכ"ל מלון הבוטיק "הבית‬
‫בגליל"‪ .‬היה סמנכ"ל מזון ומשקאות‬
‫במלון "מיצפה הימים" בראש פינה‬
‫ובמלון "קלאב הוטל" בטבריה‪.‬‬
‫סיים קורס חשב מלווה מטעם‬
‫משרד הפנים‪ ,‬למד מינהל עסקים‬
‫באוניברסיטת חיפה‪ ,‬מינהל מלונאי‬
‫במיכללת עמק הירדן ובוגר "תדמור"‪.‬‬
‫במיסגרת תפקידו יהיה אחראי על‬
‫תיפעול המחלקות במלון ועל אגף‬
‫מזון ומשקאות‪.‬‬
‫ענת שאול )‪ (37‬מונתה‬
‫לתפקיד סמנכ"לית מזון‬
‫ומשקאות במלון "מרינה" בתל אביב‪.‬‬
‫בוגרת לימודי ניהול מלונות במיכללת‬
‫"דרבי"‪ .‬עבדה במלונות "ריג'נסי"‬
‫בירושלים ו"דניאל" בהרצליה‪.‬‬
‫מינויים במלון "דניאל" בים‬
‫המלח‪ :‬מרינה שניידר )‪ (44‬‬
‫מנהלת ספא שיזן‪ .‬היתה סגנית מנהל‬
‫הספא במלון "ישרוטל ים המלח"‪.‬‬
‫בעלת תואר ראשון בפיזיותרפיה‪.‬‬
‫דליה דנינו )‪ (47‬מנהלת הקבלה‪.‬‬
‫היתה מנהלת הזמנות במלון "אואזיס‬
‫ספא קלאב"‪ ,‬מנהלת הזמנות וקבלה‬
‫במלון "רויאל" בים המלח‪ .‬השתלמה‬
‫בלימודי תעודה כסוכנת נסיעות‬
‫ועובדת בתחום התיירות ‪ 27‬שנים‪.‬‬
‫מינויים במלון "קרלטון"‬
‫בתל אביב‪ :‬גלעד לוי )‪ (34‬‬
‫מנהל השיווק‪ .‬היה מנהל מחלקת‬
‫שיווק ומכירות במלון "שרתון סיטי‬
‫טאואר" ברמת גן‪ ,‬מנהל מכירות‬
‫ברשת "ישרוטל" וברשת "שרתון"‪.‬‬
‫היה אחראי על מערך השיווק למיגזר‬
‫העיסקי‪ ,‬תיירות פנים ותיירות‬
‫ניכנסת ויהיה אחראי על צוות‬
‫המכירות במלון‪ .‬עדי אוזן )‪ (30‬‬
‫מנהל המחלקה העיסקית‪ .‬סיים‬
‫קורס בפריז והיה אחראי על מכירות‬
‫לעסקים גדולים במלון "הילטון תל‬
‫אביב"‪ .‬יהיה אחראי על שיווק המלון‬
‫לגופים עיסקים בארץ ובחו"ל‪ .‬בוגר‬
‫"תדמור" במינהל מלונאי בכיר‪.‬‬
‫יפעת דסאו )‪ (30‬מנהלת יחסי‬
‫ציבור‪ .‬בעלת נסיון רב בתחום‪ .‬היתה‬
‫מנהלת תקציבים בכירה במשרד‬
‫יחסי ציבור‪ .‬תהיה אחראית על יחסי‬
‫הציבור הפנימיים במלון ועל טיפול‬
‫באורחים מהארץ ומחו"ל ועל קשר‬
‫עם משרד יחסי הציבור של המלון‪.‬‬
‫בעלת תואר ראשון במינהל עסקים‬
‫מהמרכז הבינתחומי בהרצליה‪.‬‬
‫מינויים ברשת "פתאל ניהול‬
‫מלונות"‪ :‬דורון גלברט ‬
‫מבקר פנים במלונות הרשת במרכז‪,‬‬
‫בירושלים ובצפון‪ .‬היה מבקר פנים‬
‫ומנהל מערכות מידע ברשת מלונות‬
‫"אזורים"‪ .‬רמי זנו מנהל ההקמה‬
‫‪2‬‬
‫של מערך הרכש באזור ים המלח‬
‫ואחראי על התיפעול של מערך‬
‫הרכש ברשת‪ .‬יוסי משה מנהל‬
‫תיפעולי של מלון "לאונרדו קלאב"‬
‫בים המלח‪ .‬היה מנכ"ל מלון "טוליפ‬
‫אין" בים המלח‪ ,‬סמנכ"ל "גולדן‬
‫טוליפ" בים המלח‪ ,‬סמנכ"ל "גולדן‬
‫טוליפ" בטבריה ומלון "טוליפ אין‬
‫כנרת"‪ .‬אליס חדידה מנכל"ית‬
‫מלון "טוליפ אין" בים המלח‪ .‬היתה‬
‫מנהלת ספא במלון "מרידיאן" בים‬
‫המלח‪ .‬רביב סקופ מנהל הקבלה‬
‫במלון "לאונרדו פלזה" באילת‪ .‬היה‬
‫סגן מנהל הקבלה במלון‪ .‬סרגיי‬
‫גרינברג מנהל אגף מזון ומשקאות‬
‫במלון "מג'יק סאנרייז קלאב" באילת‪.‬‬
‫היה סגן מנהל אגף מזון ומשקאות‬
‫במלון "מרידיאן" באילת‪ .‬טללית‬
‫ארביב מנהלת לישכת המנכ"ל‬
‫ומנהלת קשרי אורחים במלון "גולדן‬
‫טוליפ קלאב" בטבריה‪ .‬היתה מנהלת‬
‫קשרי אורחים במלון "גולדן טוליפ‬
‫פריווילג'" באילת‪.‬‬
‫טל רולר )‪ ,(27‬מונתה לתפקיד‬
‫מנהלת הקבלה במלון הבוטיק‬
‫"גורדון"‪ .‬היתה פקידת קבלה במלון‬
‫"הילטון תל אביב"‪.‬‬
‫נטלי גולני )‪ (25‬מונתה‬
‫לתפקיד מנהלת יחסי ציבור‬
‫במלון "דייויד אינטרנקונטיננל" בתל‬
‫אביב‪ .‬בעלת תעודה סוכנת נסיעות‪.‬‬
‫למדה באוניברסיטה הפתוחה יחסים‬
‫ביןלאומיים ומדעי המדינה‪ .‬עובדת‬
‫במלונאות מגיל ‪ ,17‬ותפקידה הראשון‬
‫היה מלצרית בטרקלין העסקים של‬
‫מלון "דייויד אינטרקונטיננטל" בתל‬
‫אביב‪ .‬היתה פקידת קבלה במלון‬
‫ואחר כך מתאמת קבוצות ונציגת‬
‫מכירות עיסקי‪ .‬היתה שנה דיילת‬
‫אוויר ב"אל על" ואחר כך מנהלת‬
‫מכירות במלון "שרתון תל אביב"‪.‬‬
‫דינה יוריק )‪ (36‬מונתה‬
‫לתפקיד מנהלת מכירות‬
‫תיירות ניכנסת ברשת מלונות‬
‫"רימונים"‪ .‬עיקר עיסוקה יהיה בשוק‬
‫הרוסי‪ .‬בעלת ‪ 17‬שנות נסיון בתעשיית‬
‫התיירות‪ .‬היתה סוכנת נסיעות‪,‬‬
‫מנהלת מחלקת תיירות ניכנסת‬
‫בחברות התעופה ‪TRANSAERO‬‬
‫ו‪ .ROYAL JORDANIAN‬היתה‬
‫מנהלת המכירות למיגזר הרוסי‬
‫ברשת "מלונות פתאל"‪.‬‬
‫ירון ליברמן )‪ (35‬מונה לתפקיד‬
‫מנהל מזון ומשקאות במלון‬
‫"שרתון תל אביב"‪ .‬בעל תואר בניהול‬
‫מלונות מ‪CEZAR RITS HOTEL‬‬
‫‪ SCHOOL‬בשווייץ ומאוניברסיטת‬
‫‪ FIU‬בפלורידה‪ .‬עבד במלונות מן‬
‫השורה הראשונה בארצות הברית‬
‫ כמו ‪ BREAKERS‬בפלאם ביץ'‪,‬‬
‫וולדורף אסטוריה ו‪ ST. REGIS‬בניו‬
‫יורק ואחרים‪.‬‬
‫אביה אלמוזינו )‪ (32‬מונתה‬
‫לתפקיד מנכ"לית מלון‬
‫"הרודס" באילת‪ .‬היתה במשך חמש‬
‫שנים מנהלת "קלאב מד" באילת‪,‬‬
‫וסמנכ"לית מלון "מרידיאן" באילת‪.‬‬
‫החלה לעבוד ברשת "פתאל" בשנת‬
‫‪.2001‬‬
‫יוליה אולינוב )‪ (32‬מונתה‬
‫לתפקיד מנהלת תחום‬
‫תיירות ניכנסת ברשת ‪.C HOTELS‬‬
‫עוסקת במלונאות ‪ 15‬שנה‪ .‬היתה‬
‫מנהלת ערב‪ ,‬מנהלת תשואה‪,‬‬
‫מנהלת הזמנות ומילאה תפקידים‬
‫תפעוליים וניהוליים ברשתות‬
‫מובילות בארץ‪.‬‬
‫מוריס קסוטו‬
‫הלך לעולמו‬
‫מוריס קסוטו‪ ,‬לשעבר נשיא "התאחדות‬
‫המלונות בישראל"‪ ,‬הלך לעולמו בחג‬
‫הפסח‪ .‬מוריס קסוטו הגיע לארץ ממצרים‬
‫בשנת ‪ .1956‬עם בואו‪ ,‬התקבל לעבודה‬
‫כפקיד בבנק לאומי‪.‬‬
‫נוסף על עבודתו בבנק הוא התקבל‬
‫לעבודה כפקיד לילה במלון "ולידור" בהרצליה‪ .‬מוריס היה מרוצה מן‬
‫הסידור שדרש ממנו אומנם מאמץ רב‪ ,‬אך תרם לפרנסת המשפחה‪.‬‬
‫כעבור שנתיים פנה אליו מנהל כוח אדם בבנק לאומי והסביר לו כי על‬
‫פי תקנות הבנק אסור לו להחזיק בשתי משרות ועליו לבחור‪ .‬זה היה‬
‫הרגע בו החלה הקריירה המלונאית של מוריס קסוטו‪ .‬הוא עזב את הבנק‬
‫והתמסר כולו למלונאות‪ .‬משנת ‪ 1963‬עד שנת ‪ 1970‬ניהל את מלון‬
‫"הולילנד" בירושלים ומ‪ 1970‬היה עצמאי‪ .‬בשנת ‪ 1982‬נבחר לתפקיד‬
‫נשיא התאחדות המלונות‪ ,‬תפקיד בו כיהן עד ‪.1986‬‬
‫בתקופת כהונתו כנשיא התאחדות המלונות‪ ,‬נקרא מוריס קסוטו על ידי‬
‫שר התיירות אברהם שריר לנהל את לשכת משרד התיירות בקהיר ‬
‫תפקיד אותו מילא בהתנדבות עד ‪.1990‬‬
‫מוריס קסוטו מיזג באישיותו נועם הליכות‪ ,‬סובלנות רבה והבנה עמוקה‬
‫במלונאות לה הקדיש את רוב חייו‪ .‬הוא ידע לקשור קצוות‪ ,‬לפתוח‬
‫דלתות‪ ,‬להניע אנשים ולפתוח את ליבם של רבים שידעו להעריך את‬
‫יושרו האישי‪ ,‬מקצועיותו ומסירותו לכל תפקיד בו הוא עוסק‪ .‬יהי זכרו‬
‫ברוך‪.‬‬
‫רומי גורודיסקי‬
‫יש עבודה במלונות‬
‫דרושים מנהלים‪ ,‬ראשי צוות‪ ,‬טבחים‪ ,‬אנשי משק‪ ,‬חדרניות ומלצרים‬
‫דבר המנכ"ל‬
‫שלום לכולם‪,‬‬
‫עונת הקיץ לפנינו‪ .‬לשמחתנו אנו צופים‪ ,‬בזהירות המתחייבת‪ ,‬בסימנים ראשונים וחיוביים של התגברות הביקושים‬
‫לישראל ומקווים כי כך אכן יהיה‪ .‬בשעה זו‪ ,‬כאשר שוב מסתמנת מגמה חיובית‪ ,‬חיוני לשוב ולדון בסוגיית כושר‬
‫התחרות של המוצר התיירותי הישראלי אל מול מתחריו‪.‬‬
‫ברור וידוע כי אין לישראל‪ ,‬כמדינה בה יוקר המחיה ורמת החיים המשתווים למדינות המערב‪ ,‬כושר תחרות אמיתי‬
‫מול המדינות השכנות אשר נמצאות בפער אדיר בכל הקשור לרמת החיים ועלותם‪.‬‬
‫אולם מעבר לשוני המובהק אשר מהווה את יתרונותיה של ישראל כמקום ש"טוב לחיות ולעבוד בו"‪ ,‬קיימים פערים‬
‫שאינם בבחינת "גזירה משמיים" אלא הם מעשי ידי אדם‪ ,‬או נכון יותר מעשי או מחדלי ממשלה‪ ,‬ואשר הם‬
‫היוצרים את פער העלות המייקר את המוצר התיירותי הישראלי ומקשה ביותר על כושר התחרות שלנו‪ .‬ביניהם‬
‫נזכיר את‪ :‬מסי הארנונה על המלונות‪ ,‬אשר בדיקתנו האחרונה העלתה כי הם גבוהים פי ארבעה! מאלה הקיימים‬
‫במלונות בגרמניה‪ ,‬בשוויץ ובבלגיה; עלות הוצאות הביטחון למלונות‪ ,‬על פי דרישות המשטרה‪ ,‬המסתכמות ביותר‬
‫מ‪ 90‬מיליון שקל לשנה; עלויות המים‪ ,‬החשמל ויתר תשומות האנרגיה השונות; העלויות הצפויות מ"תקנות‬
‫הנגישות לאנשים בעלי מוגבלות" אשר בקרוב יכנסו לתוקפן‪ ,‬ועלותן המשוערת הצפויה היא כמיליון שקל למלון;‬
‫תקנות משרד הבריאות )וכי מדוע למלון נדרש מטבח בגודל המשקף ‪ 100%‬תפוסה של סועדים?( הרי ברור וידוע כי‬
‫כמעט לעולם לא יהיה המלון במצב זה! ומדוע צוות הבריכה הנדרש על פי חוק איננו מספיק‪ ,‬ונדרשות עוד מישרות‬
‫של מפעילי בריכות מורשים‪ ,‬מעל ומעבר? ועוד היד נטויה‪ ,‬וכל רשות ממלכתית ומקומית מוסיפה ומשיתה על‬
‫המלונות תקנות והנחיות אשר מחירן הכבד מוסיף עוד ריחיים על צוואר המלונות ועל כושר תחרותם‪.‬‬
‫פדיון מלונות ישראל ב‪ ,2009‬לאחר עיקור מרכיב המדד ושינוי שער החליפין‪ ,‬משקף קיפאון ואף ירידה מסוימת‬
‫בפדיון מלינה‪ ,‬זאת שעה שעלויות תשומות הייצור האמירו‪ .‬מכאן עולה כי רווחיות המלונות נשחקה וכדאיות הייצור‬
‫)והיצוא( פחתה‪.‬‬
‫זו הסוגיה אשר אמורה להטריד את מקבלי ההחלטות בממשלה‪ ,‬אשר חיוניות היצוא והתעסוקה אמורים להיות‬
‫בראש דאגתם‪ .‬שימרו על כושר התחרות של מלונות ישראל‪ ,‬לפחות בתחומים הנמצאים בשליטתכם ותחת פיקוחכם‪.‬‬
‫בכוונת "התאחדות המלונות בישראל" לעמוד על עיקרון זה ולהיאבק למענו ללא לאות‪.‬‬
‫בערבו של חג החרות‪ ,‬נשוב ונזכיר את גלעד שליט‪ ,‬אשר חירותו טרם הושגה‪.‬‬
‫מיטב האיחולים לכולנו‪ ,‬לשלום‪ ,‬לשלווה‪ ,‬לחירות ולשגשוג‪.‬‬
‫שמוליק צוראל‬
‫עומדים‪ :‬שר התיירות סטס מיסז'ניקוב‪ ,‬מינה גאנם ממשרד התיירות‬
‫בעיקבות מחסור של ‪ 1,500‬עובדים‪,‬‬
‫המלונות מגייסים לקראת עונת‬
‫התיירות עובדים בתחומים שונים‪:‬‬
‫‪ 215‬טבחים‪ 70 ,‬אנשי אחזקה‪500 ,‬‬
‫מלצרים‪ 150 ,‬אנשי משק וחדרניות‪,‬‬
‫‪ 80‬עובדי קבלה‪ 40 ,‬צ'קרים‪150 ,‬‬
‫מנהלים וראשי צוותים ו‪175‬‬
‫עובדים נוספים‪.‬‬
‫המישרות הפנויות הוצגו ביריד‬
‫תעסוקה שהתקיים בגני התערוכה‬
‫בתל אביב במיסגרת יריד התיירות‬
‫‪ .IMTM‬סמנכ"ל משאבי אנוש‬
‫ב"התאחדות המלונות בישראל" יואב‬
‫בכר‪ ,‬אמר כי כיום עובדים במלונות‬
‫‪ 31,200‬איש‪ :‬יותר משליש מהם‬
‫באילת ובים המלח‪ ,‬יותר משליש‬
‫בתל אביב ובירושלים והשאר ביתר‬
‫חלקי הארץ‪.‬‬
‫"השכר הממוצע בתעשיית המלונאות‬
‫הוא כ‪ 6,000‬שקל"‪ ,‬אומר יואב‬
‫בכר‪" ,‬כאשר באילת השכר הממוצע‬
‫הוא ‪ 6,750‬שקל ובתל אביב ‪7,000‬‬
‫שקל"‪ .‬בנוסף‪ ,‬עובדי המלונות נהנים‬
‫מתנאים סוציאליים‪ ,‬מבונוסים‪,‬‬
‫מהטבות ומתנאי עבודה טובים ‬
‫שמעוגנים במיסגרת הסכמי עבודה‬
‫קיבוציים‪ .‬ביריד הופיעו כחמישים‬
‫מעסיקים מהענף רשתות ומלונות‬
‫רבים וגם בתי ספר מקצועיים‬
‫למלונאות ותיירות ואוניברסיטאות‪,‬‬
‫אשר הציגו את אפשרויות הלימודים‬
‫וקלטו מועמדים‪ .‬במהלך השנה‬
‫יתקיימו ירידי תעסוקה נוספים‬
‫באזורים שונים בארץ‪.‬‬
‫בטאוןתעשייתהמלונאותבישראל‬
‫‪ISSN 0793-6052‬‬
‫עורךומפיק‪†∞†Ú¯·†Ì¯ÂÈ:‬עורכתמישנה‪ȘÒȄ¯‚†ÈÓ¯:‬‬
‫המערכת‪:‬‬
‫˙‪∂∞±π∞†ÔÂÒÂÂÓ†‰Â†¨≤±μ¥†Æ„Æ‬‬
‫‪®∞≥©†μ≥≥≠π±μ¥†∫Ò˜Ù†∞†®∞≥©†μ≠≥≥≥≥≥≠μ†∫ÔÂÙÏË‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪3‬‬
‫פברואר ‪:2010‬‬
‫עליה בלינות תיירים‬
‫עליה בלינות ישראלים‬
‫‪ÌÈÓÁÂÏ ÌÈˆÓ‡Ó Ô„ ˙ÂÂÏÓ‬‬
‫"אנחנו אופטימים לאור הגידול בלינות התיירים בפברואר השנה לעומת‬
‫פברואר בשנה שעברה"‪ ,‬אומר מנכ"ל "התאחדות המלונות בישראל"‬
‫שמואל צוראל‪" .‬יחד עם זאת יש להמשיך ולהגביר את מאמצי השיווק‬
‫כדי לחזור למספרי ‪ 2008‬ולהמשך התנופה בתיירות הניכנסת"‪.‬‬
‫תיירים‬
‫‪ 627‬אלף לינות‪ ,‬עליה של ‪25%‬‬
‫מיספר לינות באלפים‬
‫מקום‬
‫‪227‬‬
‫‪132‬‬
‫‪69‬‬
‫‪38‬‬
‫‪52‬‬
‫‪23‬‬
‫‪15‬‬
‫‪18‬‬
‫‪9‬‬
‫ירושלים‬
‫תל אביב‬
‫אילת‬
‫קיבוצים‬
‫טבריה‬
‫ים המלח‬
‫חיפה‬
‫נצרת‬
‫הרצליה‬
‫שינוי לעומת‬
‫ספטמבר ‪2008‬‬
‫‪+30%‬‬
‫‪+45%‬‬
‫‪+13%‬‬
‫‪+26%‬‬
‫‪+19%‬‬
‫‪+42%‬‬
‫‪+22%‬‬
‫‪12%‬‬
‫‪+29%‬‬
‫משמאל לימין‪ :‬מיקי פדרמן‪ ,‬ליאור מוצ'ניק‪ ,‬דני שניידר‪ ,‬עמי הירשטיין‬
‫צילומים‪ :‬לימור קראדי‬
‫ים סוף‪ ,‬האחראיות על הביטחון‬
‫השוטף בגבול הימי הדרומי‬
‫של ישראל‪ .‬בטקסים השתתפו‬
‫אביגדור קהלני‪ ,‬מיקי פדרמן‪,‬‬
‫עמי הירשטיין‪ ,‬אהרון שחם‪ ,‬נח‬
‫גרינוולד‪ ,‬סמי אוחנה‪ ,‬דני שניידר‪,‬‬
‫ליאור מוצ'ניק‪ ,‬מפקד זירת ים‬
‫סוף של חיל הים‪ ,‬מפקדי היחידות‬
‫המאומצות‪ ,‬חיילים וקצינים‬
‫מהיחידות‪ ,‬עובדים ומנהלים‬
‫מהמלונות‪ ,‬מנכ"ל עירית אילת‬
‫אבי כהן ואישי ציבור מאילת‪.‬‬
‫מקהלת הילדים של בית הספר‬
‫"צאלים" באילת הופיעה בהצלחה‬
‫רבה מרביתם בנים ובנות של‬
‫קציני היחידות המאומצות ושל‬
‫עובדים ומנהלי המלונות‪.‬‬
‫ישראלים‬
‫‪ 623‬אלף לינות‪ ,‬עליה של ‪7%‬‬
‫מיספר לינות באלפים‬
‫מקום‬
‫‪257‬‬
‫‪38‬‬
‫‪36‬‬
‫‪47‬‬
‫‪117‬‬
‫‪43‬‬
‫‪8‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪15‬‬
‫אילת‬
‫ירושלים‬
‫תל אביב‬
‫טבריה‬
‫ים המלח‬
‫קיבוצים‬
‫נתניה‬
‫הרצליה‬
‫נצרת‬
‫חיפה‬
‫שינוי לעומת‬
‫ספטמבר ‪2008‬‬
‫‪+7%‬‬
‫‪+22%‬‬
‫‪+19%‬‬
‫‪+13%‬‬
‫‪+2%‬‬
‫‪+1%‬‬
‫‪27%‬‬
‫‪19%‬‬
‫‪17%‬‬
‫‪4%‬‬
‫תפוסה‬
‫‪ 54.5%‬לעומת ‪ 47%‬בפברואר ‪2009‬‬
‫ים המלח ‪ ;64%‬תל אביב ‪ ;62%‬ירושלים ‪ ;59%‬טבריה ‪;56%‬‬
‫חיפה ‪ ;54%‬אילת ‪ ;51%‬הרצליה ‪ ;50%‬קיבוצים ‪;50%‬‬
‫נצרת ‪ ;48%‬נתניה ‪.49%‬‬
‫פברואר ‪2010‬‬
‫‪ 1.25‬מיליון לינות תיירים וישראלים עליה של ‪ 15%‬לעומת פברואר‬
‫‪ 35% ;2009‬מלינות התיירים היו בירושלים; יותר מ⅓ מלינות‬
‫הישראלים היו באילת‪.‬‬
‫עמוד‬
‫הנתונים נימסרו על ידי המחלקה הכלכלית של "התאחדות המלונות בישראל"‬
‫‪4‬‬
‫‪7‬‬
‫מיכרז‬
‫התייעלות אנרגטית‬
‫במלונות "דן אילת" ו"דן פנורמה"‬
‫אילת" חגגה רשת "מלונות דן" את‬
‫הצטרפותה לפרוייקט הדגל של‬
‫"האגודה למען החייל" "אמץ‬
‫לוחם"‪ .‬מלונות "דן" באילת אימצו‬
‫שתי יחידות של חיל הים בזירת‬
‫אביגדור קהלני עם תעודת האימוץ‬
‫‪χ¯˘È· ˙ÂÂÏÓ‰ ˙„Á‡˙‰ Ï˘ ÌÈ˙Â¯È˘Ï ‰¯·Á‰‬‬
‫במיסגרת הפעילות של החברה לשירותים‪ ,‬אשר יוצרת קשרים בין המלונות לספקים במחירים נוחים‬
‫ממחירי השוק‪ ,‬רכש מלון "ריג'נסי סוויטס" בתל אביב את ראשי המיקלחת של חברת "מולטי שאואר"‪.‬‬
‫ראשי המיקלחת של מולטי שאואר‬
‫חברת "מולטי שאואר" נוסדה בנורבגיה בשנת ‪ 1993‬עם מודעות לאקולוגיה ושאיפה לשמור על הסביבה‬
‫ועל מאגרי המים המתדלדלים‪ .‬המוצר שהחברה פיתחה‪ ,‬ראשי מיקלחת‪ ,‬חוסך ומונע את הביזבוז העצום‬
‫של מים חמים במיקלחות‪.‬‬
‫המוצר מפחית את צריכת המים ואת צריכה האנרגיה בין ‪ 40%‬ל‪ 60%‬מבלי לפגום בנוחות הרחצה )‪52%‬‬
‫חיסכון בממוצע בדגם שניבדק על ידי "מכון התקנים הישראלי"(‪ ,‬לעומת מיקלחון סטנדרטי; אין צורך‬
‫באחזקה כי אין סתימה של פתחי היציאה ולא נוצר מישקע של סידן‪ .‬פתח יציאת המים רחב ומונע‬
‫הצטברות אבנית; בראש המיקלחת של "מולטי שאואר" מצטמצם הסיכון לליגיונלה כי אין החדרת אוויר;‬
‫המיקלחון מבוסס על טכנלוגית ‪ FTL‬המתקדמת ביותר בעולם בתחום זה; החזר ההשקעה הוא מהיר‪,‬‬
‫המוצר פשוט ואמין ובעל אורך חיים ארוך משמעותית; זהו מוצר ירוק המוריד את צריכת המים‪ ,‬פועל גם‬
‫עם לחץ מים נמוך ויש עליו אחריות של מיספר שנים‪.‬‬
‫ראש המיקלחת של "מולטי שאואר" פועל באמצעות טורבינה קבועה בצורת בורג‪ .‬כאשר המים מגיעים‬
‫לראש המיקלחת הם ניכנסים לתא לחץ ויוצאים בקצב של ‪ 30‬פעם בשניה‪ ,‬קצב שלא ניתן להרגיש אותו‪.‬‬
‫התוצאה זרימה בעוצמה רבה כמו במיקלחת רגילה והצריכה היא כחצי מכמות המים הרגילה‪.‬‬
‫במיבחן של שילוב חיסכון במים ובאנרגיה ונימצא הטוב ביותר ביחס‬
‫הנורבגי במ בח‬
‫ידי ‪ NBI‬הנורבג‬
‫ניבדק על ד‬
‫המוצר נ בדק‬
‫למיקלחונים אחרים‪ .‬במיבחן השוואתי שנערך על ידי ‪" ,NBI‬מולטי שאואר" נימצא‬
‫ב‪ 50%‬יותר מהמתחרים בחיסכון במים‪ VTT .‬הפיני מצא תוצאות‬
‫עדיף ב‪0%‬‬
‫דומות‪ .‬המ‬
‫המוצר ניבחן גם על ידי ‪ WATERWISE‬הבריטי‪.‬‬
‫המוצר נימכר וזוכה להערכה בשבדיה‪ ,‬בספרד‪ ,‬באירלנד‪ ,‬בבלגיה‪,‬‬
‫המוצ‬
‫בבאסיה ובמדינות רבות אחרות‪ .‬המערכת מותקנת במיספר רב של‬
‫ממלונות בעולם ונירכש כבר על ידי מלונות ובתי חולים בארץ‪.‬‬
‫פרטים והזמנות בחברה לשירותים‪035170131 :‬‬
‫‪χ¯˘È· ÔÂÏÓ È˙· ÈωÓ „‚ȇ Ï˘ ˙È˙˘‰ ‰ÙÈÒ‡‰‬‬
‫רפי וינר‪ :‬האיגוד מסייע לחברים‬
‫האסיפה השנתית של "איגוד‬
‫מנהלי בתי מלון בישראל"‬
‫התקיימה במלון "קראון פלזה"‬
‫בירושלים‪ ,‬בהשתתפות ‪100‬‬
‫חברים‪ .‬בדבריו בפני באי הוועידה‪,‬‬
‫נשיא "התאחדות המלונות‬
‫בישראל" אלי גונן קרא לציבור‬
‫ולוועדים להעדיף נופש בישראל‪.‬‬
‫"ההיצע בארץ עשיר ומגוון ופרוס‬
‫מצפון לדרום"‪ ,‬אמר אלי גונן‪ .‬שר‬
‫התיירות סטס מיסז'ניקוב אמר‬
‫כי האינטרס הראשון במעלה הוא‬
‫חיזוק תעשיית התיירות בישראל‬
‫והעדפה של חופשות בארץ על פני‬
‫חופשות בחו"ל‪" .‬כוח הקניה של‬
‫ציבור העובדים מהווה פוטנציאל‬
‫ואתגר חשוב לתעשיית התיירות‬
‫בישראל"‪ ,‬אמר השר‪ .‬מנכ"ל "אל‬
‫על" אליעזר שקדי ציין שלחברת‬
‫"אל על"‪ ,‬למרות היותה חברה‬
‫פרטית‪ ,‬יש משמעות לאומית‬
‫וקבע שהמלונאים הם השותפים‬
‫האמיתיים של החברה בערוץ‬
‫המיסחרי ובערוץ הציוני‪ .‬יו"ר‬
‫חטיבת המחקר בבנק ישראל דר'‬
‫קרנית פלוג‪ ,‬סקרה את מצב המשק‬
‫ביחס לעולם והתייחסה לבעיית‬
‫שער החליפין שנוגעת באופן ישיר‬
‫לתיירות ולמלונאות בישראל‪ .‬יו"ר‬
‫איגוד מנהלי המלונות בתורקיה‬
‫וולקן סימסק‪ ,‬הסביר כי משרד‬
‫התיירות התורקי מסייע בהבאת‬
‫תיירים באמצעות השתתפות בכל‬
‫ירידי התיירות בעולם ומשקיע‬
‫כסף רב בפרסום ובקידום מכירות‪.‬‬
‫"שיתוף הפעולה בין גורמי‬
‫התיירות מסייע מאוד"‪ ,‬אמר וולקן‬
‫סימסק‪" ,‬והמחירים האטרקטיביים‬
‫)הכל כלול( מהווים גורם משיכה‬
‫חשוב"‪.‬‬
‫מבין הצעות רבות שהוגשו‬
‫להנצחת זכרו של ינוש דמון‪ ,‬שהיה‬
‫מנכ"ל האיגוד במשך שנים רבות‪,‬‬
‫ניבחרה ההצעה להוסיף את שמו‬
‫לשם האיגוד‪ .‬מעתה ייקרא האיגוד‬
‫"איגוד מנהלי בתי מלון בישראל‬
‫על שם ינוש דמון"‪ .‬בנוסף אחת‬
‫לשנה תוענק מילגה על שם ינוש‬
‫דמון לעובד מצטיין בענף‪.‬‬
‫במהלך האסיפה סקר היו"ר רפי‬
‫וינר את שנת ‪ 2009‬מבחינה כלכלית‬
‫ומלונאית בארץ ובעולם בלווית‬
‫מצגת עם נתונים סטטיסטיים‪.‬‬
‫הוא ציין את העזרה שהאיגוד נותן‬
‫לחברים שמחפשים עבודה וביקש‬
‫את מעורבות החברים בפעילות‬
‫האיגוד‪.‬‬
‫מנכ"ל האיגוד אילן וקסלר הציג את‬
‫הדוחות הכספיים לשנת ‪ 2009‬ואת‬
‫התחזית לשנת ‪ .2010‬בין היתר‪,‬‬
‫סיפר את קורות חייה של לוטה‬
‫אייזנברג וציין שעד כה הוענקו‬
‫‪ 25‬מלגות מהקרן על שמה‪ .‬השנה‬
‫חולקו שלוש מלגות של ‪5,000‬‬
‫שקל כל אחת למלונאים צעירים‬
‫שלומדים במוסדות אקדמיים‪.‬‬
‫פרס משה ברנע‬
‫פרס משה ברנע למצויינות במלונאות לשנת ‪ 2009‬מטעם "איגוד מנהלי בתי מלון בישראל" הוענק למנכ"ל‬
‫מלון "הילטון תל אביב" רוני פורטיס‪ .‬התעודה ניתנה בהוקרה על הפגנת יכולת מקצועית ברמה גבוהה‬
‫וניהול מוצלח גם בזמנים קשים‪ .‬עם קבלת התעודה מידי שר התיירות סטס מיסז'ניקוב‪ ,‬הודה רוני פורטיס‬
‫לאיגוד ואמר‪" :‬עבורי זו סגירת מעגל של שלושים שנה בענף המלונאות בישראל במיוחד כשהפרס ניתן‬
‫במלון בו התחלתי את הקריירה המלונאית שלי‪ .‬מלון "קראון פלזה" היה בזמנו "הילטון ירושלים"‪.‬‬
‫מימין לשמאל‪ :‬רפי וינר‪ ,‬סטס מיסז'ניקוב‪ ,‬רוני פורטיס‪ ,‬אילן וקסלר‪ ,‬שלמה פריזך צילום‪ :‬רפי בן חקון‬
‫‪5‬‬
‫האוטובוס הכסוף שנשא את‬
‫הכתובת ‪BUISNESS CLAS by TOUR‬‬
‫‪ ,BUS‬היה הרמז הראשון לכך‬
‫שהיום הזה הולך להיות יום בלתי‬
‫שיגרתי לחברות פורום המלונאיות‪.‬‬
‫נכון שבמלונות כבר התרגלנו‬
‫לילשכה לאנשי עסקים וכך גם‬
‫במטוסים‪ ,‬אך האוטובוס שהמתין‬
‫למלונאיות‪ ,‬הציע לישכת עסקים‬
‫משוכללת ומפנקת בדרך לקרית‬
‫גת‪ .‬נכון‪ ,‬אין פה טעות‪ ,‬לקרית גת‪.‬‬
‫אומנם אין שם מלון‪ ,‬אבל זה לא‬
‫הפריע לרומי גורודיסקי‪ ,‬סמנכ"ל‬
‫עיסקי וישתתפו בה סוכני נסיעות‪,‬‬
‫מורי דרך וגורמים נוספים בענף‬
‫התיירות‪ .‬התעודות יחולקו במעמד‬
‫נשיא המדינה‪.‬‬
‫המו"מ על תשלומים לזכויות יוצרים‬
‫נימצא בשלב מתקדם וניראה כי‬
‫ניתן יהיה להגיע להסדר שיחסוך‬
‫למלונאים הרבה כסף‪ .‬ועוד ניתן‬
‫יהיה להגיע לחיסכון נוסף באמצעות‬
‫"התייעלות אנרגטית" הקטנת‬
‫צריכת החשמל והקטנת צריכת‬
‫המים‪ .‬בימים אלה מגבשת החברה‬
‫לשירותים של ההתאחדות הצעות‬
‫מי שניראו כאסטרונאוטים לבושים‬
‫סרבלים צבעוניים שפניהם מכוסים‬
‫במסכות ועם כסויי ראש מוזרים‪,‬‬
‫כאילו היום פורים‪ .‬בנעלים‬
‫העוטות כסוי בד הם נעים חרישית‪,‬‬
‫כמעט מרחפים‪ ,‬מנידים ראש‬
‫או מושיטים יד לשלום לאנשים‬
‫המחופשים בדיוק כמותם‪ .‬בתיקרה‬
‫שמעל ראשיהם מרחפת תוצרת‬
‫המיפעל ארוזה בתיבות הנעות‬
‫על גבי מסילות עיליות כאילו לא‬
‫חל עליהן כוח המשיכה‪ .‬תאורה‬
‫צבעונית יוצרת תחושה של מופע‬
‫המדינה בהלוואה ל‪ 10‬שנים‪,‬‬
‫שהוחזרה לאחר ‪ 5‬שנים בלבד‪.‬‬
‫החברה מייצרת שבבים למחשבים‬
‫ותהליך היצור נעשה כולו באופן‬
‫אוטומטי‪ .‬תפקיד העובדים ביצור‬
‫לפקח על המחשבים שמפקחים‬
‫על הרובוטיקה‪ .‬הבגדים המיוחדים‬
‫אותם לובשים העובדים אינם‬
‫מיועדים להגנת העובדים‪ ,‬אלא‬
‫להגנת המוצרים מפני העובדים‪.‬‬
‫בדבריה הדגישה מקסין פסברג את‬
‫תרומת "אינטל" לכלכלה ולחברה‪.‬‬
‫החברה מעודדת התנדבות למען‬
‫הקהילה במיסגרת העבודה על‬
‫חשבון שעות העבודה‪ ,‬ותשלום‬
‫משכורת בגין פעולות ההתנדבות‪.‬‬
‫בפועל היקף ההתנדבות עולה על‬
‫המיסגרת שקבעה החברה‪ .‬מבחינה‬
‫כלכלית‪ ,‬פעילות "אינטל" מביאה‬
‫לתעסוקה ולפרנסה של מעגלים‬
‫נוספים לא רק בקרית גת‪ ,‬אלא‬
‫בדרום כולו ובארץ בכלל‪ ,‬וגם‬
‫הקטנת האבטלה מחד וקביעת‬
‫סטנדרטי יצור גבוהים של ספקים‬
‫מאידך‪ ,‬מסי ארנונה‪ ,‬מס הכנסה‬
‫וכספים רבים אחרים הניכנסים‬
‫לאוצר המדינה‪.‬‬
‫פורום‬
‫חברות‬
‫האורחות‪,‬‬
‫פגישות הערכה עם העובדים‪ ,‬לצורך‬
‫קביעת קידומם וגובה משכורתם‪.‬‬
‫כאן אין הסתדרות וגם לוותק אין‬
‫משמעות‪ .‬גובה השכר ניקבע על פי‬
‫ההשקעה ועל פי התוצאה‪ .‬עובדים‬
‫בתפקידים זהים עשויים להשתכר‬
‫משכורת שונה‪ .‬בניגוד למקובל‬
‫שהמנהל קובע את שכר העובדים‪,‬‬
‫ב"אינטל" העובדים הם המעניקים‬
‫הערכות למנהלים והמנהלים‬
‫מקודמים ומתוגמלים בהתאם‬
‫לשביעות רצון העובדים מהם‪.‬‬
‫במצגת שהציגה המנכ"לית לחברות‬
‫פורום המלונאיות הוצגו נתונים‬
‫מרשימים בסכומים גבוהים‬
‫שהגיעו למיליונים ומיליארדים‪,‬‬
‫לא רק בשקלים‪ ,‬גם בדולרים‪.‬‬
‫ארבעה מפעלי פיתוח ושני מפעלי‬
‫יצור של "אינטל" קיימים בארץ‪.‬‬
‫אכן‪ ,‬יש במה להתגאות‪" .‬אינטל"‬
‫עשתה לארץ רק טוב‪ .‬לדברי‬
‫מקסין פסברג "אינטל" היא רק‬
‫חלון ראווה לדימוי כיצד נראית‬
‫המדינה בעיני העולם ודוגמה טובה‬
‫למשקיעים זרים שגם בישראל‬
‫אפשר לעשות עסקים טובים‪ ,‬ליצר‬
‫באיכות גבוהה‪ ,‬ביעילות מרבית‬
‫וגם ליהנות מרווחים כספיים‪.‬‬
‫התאחדות המלונות‪ ,‬להזמין את‬
‫פורום המלונאיות לקרית גת‪.‬‬
‫הכל התחיל לפני שנים‪ ,‬אומרת‬
‫רומי‪ ,‬כאשר מקסין פסברג‪ ,‬מנכ"ל‬
‫"אינטל ישראל" וסגנית נשיא‬
‫"אינטל" העולמית‪ ,‬זרקה את הכפפה‬
‫ מלון עסקים בקריתגת‪ .‬אף אחד‬
‫לא הרים את הכפפה עדיין‪ ,‬אבל‬
‫הסקרנות עשתה את שלה‪ ,‬וכך‬
‫יצאנו לביקור במפעל "אינטל" שהוא‬
‫מהמיפעלים הגדולים בדרום הארץ‬
‫ואף בישראל כולה והיצואן הפרטי‬
‫הגדול ביותר בישראל לאורך שנים‪.‬‬
‫במהלך הנסיעה מסרה רומי‬
‫גורודיסקי סקירה על פעולות‬
‫ההתאחדות בתקופה האחרונה‪.‬‬
‫ראשית‪" ,‬תיירן מצטיין" ‬
‫הוחלט לחדש את התחרות הזאת‬
‫לאחר שהופסקה בשנת ‪2000‬‬
‫בעקבות האינתיפאדה‪ .‬השיקולים‬
‫העיקריים יהיו על בסיס כלכלי‬
‫בתחום זה למלונות‪.‬‬
‫פנינה בןדוד הוסיפה מידע‬
‫בדבר תקנות חדשות שיחייבו את‬
‫המלונות לדאוג להנגשה לציבור עם‬
‫מוגבלויות נכים‪ ,‬כבדי שמיעה‪,‬‬
‫קשי ראיה ואחרים‪ .‬חוק שוויון‬
‫זכויות לאנשים בעלי מוגבלויות‬
‫יטיל על המלונאים חובה לבצע‬
‫שינויים ושיפוצים שעלותם‬
‫גבוהה‪ .‬במהלך המו"מ שמה לה‬
‫ההתאחדות למטרה למזער את‬
‫ההוצאה הכספית הכרוכה בכך‪.‬‬
‫מפעל "אינטל" בקרית גת מודרני‬
‫ומטופח לא פחות ממלון‪ .‬גינה‬
‫פורחת מקדמת את פני הבאים‬
‫ובפנים נקיון מופתי ושקט‬
‫מוחלט‪ .‬הביקור החל בסיור‬
‫באולמות היצור‪ ,‬שהגדול ביניהם‬
‫הינו בגודל של ארבעה מגרשי‬
‫כדורגל‪ .‬כמו בפרק נוסף‪ ,‬המשך‬
‫לסרט הבדיוני "אוואטר"‪ ,‬נעו מולנו‬
‫פירוטכני סוריאליסטי‪ ,‬כאילו אין‬
‫אנו נימצאים בליבו של מפעל‬
‫הייטקי משוכלל‪.‬‬
‫מקסין פסברג‪ ,‬סגנית נשיא "אינטל"‬
‫העולמי ונשיאת "אינטל" ישראל‪,‬‬
‫התפרסמה לאחרונה בתקשורת‬
‫בעמידתה העיקשת מול החרדים‬
‫שהפגינו נגד עבודה בשבת במפעל‬
‫"אינטל" בירושלים‪ .‬מי שציפה‬
‫לפגוש אישה כוחנית ומיליטנטית‪,‬‬
‫מצא אישה רכה ונעימה שהקדישה‬
‫למלונאיות מזמנה‪ .‬מעבר לכך‪,‬‬
‫מקסין היתה רוצה לראות מלון‬
‫של ‪ 200‬חדרים עם מסעדה ברמה‬
‫גבוהה סמוך למיפעל‪.‬‬
‫"אינטל" נוסדה בארה"ב לפני‬
‫יותר מ‪ 40‬שנה והמיפעלים‬
‫שלה בישראל הינם הראשונים‬
‫שהוקמו מחוץ לארה"ב וגם‬
‫הראשונים באיכות היצור‪ .‬המיפעל‬
‫בקרית גת הוקם בסיוע כספי של‬
‫המלונאיות‪ ,‬ניצלו את ההזדמנות‬
‫לציין את תרומת המלונאות‬
‫לכלכלת המדינה מבחינת תעסוקה‬
‫והתרומה לתמ"ג‪.‬‬
‫עובדי היצור ב"אינטל" עובדים‬
‫במשמרות של ‪ 12‬שעות ביממה‪,‬‬
‫‪ 34‬משמרות בשבוע‪ ,‬המהווים‬
‫את שבוע העבודה‪ 300 .‬עובדים‬
‫במשמרת העובדים ב‪ 4‬משמרות‪,‬‬
‫סך הכל כ‪ 1,200‬עובדי יצור‪ .‬עובדי‬
‫המשרדים נאלצים גם הם לעבוד‬
‫לעיתים בשעות לא מקובלות‪,‬‬
‫כיון שהקשר עם מרכז "אינטל"‬
‫בארה"ב מחייב עבודה בשעות‬
‫הערב‪ ,‬בהתאם לשעות העבודה‬
‫במשרדי ההנהלה‪ .‬אי לכך יוצאים‬
‫עובדים הביתה בתום יום העבודה‬
‫שלהם כאן וחוזרים בערב למשרד‪,‬‬
‫כדי לקיים שיחות ועידה בהתאם‬
‫לשעות העבודה בחו"ל‪.‬‬
‫באופן קבוע מקיימת ההנהלה‬
‫ופרוסות‬
‫השבבים‬
‫מאחורי‬
‫עובדים‬
‫עומדים‬
‫הסיליקון‪,‬‬
‫מוכשרים‪ ,‬מנוסים ואחראים‪.‬‬
‫העובדים‪ ,‬האנשים‪ ,‬הם הקובעים‬
‫את מידת ההצלחה של המוצר ושל‬
‫המיפעל ומה שבלט באותו מיפגש‬
‫היה לא רק הגורם האנושי אלא גם‬
‫הגורם הנשי‪ .‬הגישה המקצועית‬
‫והאישית שאת התשואות הטובות‬
‫שלה ניתן לראות היטב במאזנים‪.‬‬
‫עם סיום הביקור ציינה רומי את‬
‫הערכתה על העמידה הנחושה‬
‫והאמיצה של מקסין מול החרדים‬
‫שהפגינו וכאות הוקרה הוענק‬
‫למקסין פסברג ולמפעל "אינטל"‬
‫תעודה על נטיעת עצים ביער‬
‫התאחדות המלונות בישראל‪.‬‬
‫בתעודה נכתב ‪" :‬בהערכה רבה על‬
‫מעשה הנטיעה של המפעל בישראל‬
‫ובתקווה שגם העצים וגם המפעל‬
‫יכו שורשים‪ ,‬ישגשגו ויפרחו‪.‬‬
‫באוטובוס לקרית גת‬
‫‪6‬‬
‫מיכרז של מישרד התשתיות‪:‬‬
‫‪ÌÈ‚‚ÂÁ Ô„ ˙ÂÂÏÓ ÈωÓ‬‬
‫‪˙ÂÂÏÓ· ˙ÈË‚¯‡ ˙ÂÏÚÈÈ˙‰‬‬
‫האגף לניהול משאבי תשתית במישרד‬
‫התשתיות הלאומיות‪ ,‬פרסם מיכרז‬
‫לקבלת הצעות לפרויקטים בהתייעלות‬
‫אנרגטית במלונות‪ .‬הנושא עומד על‬
‫סדר היום המלונאי‪ ,‬ולאחרונה נערך‬
‫כנס בהשתתפות מאות מלונאים‪,‬‬
‫שבו הוצגו טכניקות לחיסכון באנרגיה‬
‫ושימוש באנרגיה ירוקה‪.‬‬
‫"יש לברך את מישרד התשתיות‬
‫הלאומיות על הנכונות להשקיע‬
‫משאבים בהתייעלות אנרגטית‬
‫במלונות"‪ ,‬אומרת סמנכ"לית‬
‫"התאחדות המלונות בישראל"‬
‫רומי גורודיסקי‪" .‬שיתוף הפעולה בין‬
‫הממשלה לבין הסקטור העיסקי מלונאי‬
‫עשוי להביא תועלת לשני הצדדים‪ ,‬וראוי‬
‫להודות למי שהיו מעורבים בקידום‬
‫הנושא‪ :‬שאול צמח‪ ,‬זאב גרוס‪ ,‬אדי בית‬
‫הזבדי ועמיחי דרור ממשרד התשתיות‬
‫הלאומיות ולמשה בוצר ממישרד‬
‫האוצר"‪.‬‬
‫תוכנית התייעלות במלונות היא חלק‬
‫מיעדי הממשלה ותוכנית העבודה של‬
‫מישרד התשתיות‪ .‬תכליתה להשתלב‬
‫ביעד הרבשנתי )מ‪ 2010‬ואילך(‬
‫לצימצום צריכת החשמל בשיעור‬
‫של ‪ 20%‬עד לשנת ‪ ,2010‬בהתאם‬
‫להחלטת הממשלה‪.‬‬
‫מישרד התשתיות הלאומיות הקציב‬
‫‪ 7.5‬מיליון שקל בשנת ‪ 2010‬לתוכנית‬
‫ההתייעלות האנרגטית במלונות‪ .‬המענק‬
‫יהיה בהיקף של עד ‪ 30%‬מעלות תוכנית‬
‫ההתייעלות‪ ,‬אך לא יותר מ‪ 200‬אלף‬
‫שקל לתוכנית התייעלות שתקופת‬
‫ההחזר שלה שלוש שנים או יותר‪,‬‬
‫מיליון שקל או ‪ 20%‬בתוכנית התייעלות‬
‫שתקופת ההחזר שלה בין שנה וחצי‬
‫לשלוש שנים והעלות הכוללת עבור‬
‫תוכנית התייעלות של המלון שלא‬
‫תפחת מ‪ 100‬אלף שקלים‪ .‬תוכנית‬
‫שתקופת ההחזר שלה נמוכה משנה‬
‫וחצי לא תיבחן‪.‬‬
‫הגשת המיכרזים תהיה בשני סבבים‪:‬‬
‫סבב ראשון בסך ‪ 3.5‬מיליון שקל‬
‫והגשה עד ‪ ,15.4.10‬הסבב השני ‪5.5‬‬
‫מיליו שקל מ‪ 18.4.10‬עד ‪.20.8.10‬‬
‫תוכנית שלא זכתה בסיבוב הראשון‬
‫ניתן להגיש בסבב השני‪ .‬יש להגיש את‬
‫התוכנית לאישור‪ ,‬ורק אחרי קבלתו‬
‫להתחיל בביצוע‪ .‬עבור פעולות שבוצעו‬
‫לפני קבלת האישור לא יינתן מענק‪.‬‬
‫את המיכרז ניתן לקבל אצל רומי‬
‫גורודיסקי ואצל פנינה בן דוד‬
‫בהתאחדות המלונות‪.‬‬
‫המנהלים ב"מלונות דן" נהנו מאירוע הצדעה שערכו לכבודם מישפחת‬
‫פדרמן והנהלת החברה‪.‬‬
‫כ‪ 300‬משתתפים‪ ,‬מנהלי מחלקות ומעלה מכל מלונות "דן" בארץ‪,‬‬
‫הגיעו לאולם "קליאו" במיתחם יד חרוצים בתל אביב ונהנו ממשקאות‪,‬‬
‫מריקודים ומהופעה של שרית חדד ומיכל אמדורסקי‪ .‬בסוף האירוע‪,‬‬
‫שנימשך עד השעות הקטנות של הלילה‪ ,‬חולק שי תקליטור משיריה‬
‫של שרית חדד‪.‬‬
‫שרית חדד‬
‫מיכל אמדורסקי‬
‫‪7‬‬
‫מלון פסטורל בכפר בלום‪:‬‬
‫‪ÌÈÏÈψ· ‰ÈϯÂËÒÙ‬‬
‫בפעם השמינית ברציפות פתח מלון‬
‫"פסטורל" בכפר בלום סידרה של‬
‫שניםעשר סופי שבוע מוזיקליים‬
‫קולינאריים‪ .‬במיסגרת הסידרה‬
‫מתבצעים עשרות קונצרטים‬
‫ומופעים בשילוב טעמי עמים‬
‫ועדות ממיגוון המיטבחים בעולם‪.‬‬
‫על הבמה המרכזית מופיעות מיטב‬
‫התזמורות הקלאסיות בארץ‪,‬‬
‫מקהלות‪ ,‬להקות וטובי המנצחים‪.‬‬
‫וגם מופעי תיאטרון‪ ,‬מחול‪,‬‬
‫הרצאות‪ ,‬סרטים‪ ,‬סופרים ואנשי‬
‫אקדמיה‪ .‬בין המופעים הפתוחים‬
‫לאורחי המלון ולקהל הרחב ‬
‫מוזיקה קלאסית‪ ,‬מוזיקת עולם‪,‬‬
‫אופרה‪ ,‬תיאטרון‪ ,‬מחול ובלט‪ ,‬לצד‬
‫ארוחות גורמה התואמות את אופי‬
‫האירועים‪.‬‬
‫במהלך השנה מגיעים למלון‬
‫"פסטורל" שוחרי תרבות מכל הארץ‬
‫שנהנים מתוכן מוזיקלי ושירות‬
‫אישי‪ ,‬ממזג האוויר ונוף גלילי וכל‬
‫מה שמזכיר את אירופה הקלאסית‪.‬‬
‫באירועי השנה ניפלאות הג'אז‪,‬‬
‫הכל על בטהובן‪ ,‬הנשמה היהודית‪,‬‬
‫חיי הצוענים‪ ,‬המולדת הרוסית‪,‬‬
‫השירה העברית‪ ,‬אופרה ויין‪ .‬בין‬
‫המופעים מוצע לאורחים ליהנות‬
‫ב"פסטורל ספא" עם עשרות‬
‫סוגים של טיפולים‪ ,‬בריכת שחיה‬
‫אולימפית‪ ,‬חדר כושר ומיגרש‬
‫טניס‪.‬‬
‫ˆ‪˙ÈÊ ÔӢ ÏÂÁ„ ¨Èϯß‬‬
‫הפתיחה של עונת המסיק היתה‬
‫סיבה טובה לצ'רלי פדידה‪ ,‬שף‬
‫מלון "שרתון תל אביב"‪ ,‬להוכיח‬
‫שוב את יכולתו‪ .‬במסעדת "אוליב‬
‫ליף" במלון הוכרז על פסטיבל שמן‬
‫הזית והוגש תפריט מיוחד במשך‬
‫שבועיים‪ .‬התפריט עשה כבוד לשמן‬
‫הזית בעזרתו של שף דוחול‬
‫ספאדי ממיסעדת "דיאנא" בנצרת‬
‫שבישל וסיפר על שמן הזית כחלק‬
‫מתרבות האוכל הערבית‪ .‬בארוחה‬
‫החגיגית הוגשו מיבחר טאפאסים‬
‫ פאטוש ופיתות מטוגנות בשמן‬
‫זית‪ ,‬בורגול בלימון ושמן זית‪,‬‬
‫עגבניות קונקסה ובצל סגול‪ ,‬אגוזי‬
‫מלך ונענע‪ ,‬ברוסקטות בטעם זיתי‬
‫הגליל וסלט פילפלים בגריל‪ .‬גם‬
‫במנות העיקריות משולב שמן זית‬
‫ סורבה עגבניות ושמן זית‪ ,‬סלט‬
‫עגבניות צלויות‪ ,‬קונפי שום ונתחי‬
‫מולארד‪ ,‬פרפרי סרדינים צלויים‪,‬‬
‫שום ומלח ים‪ ,‬פילפלים קלויים‪,‬‬
‫בצל סגול‪ ,‬זיתי קלמטה ודסקיות‬
‫תפוחי אדמה‪ ,‬נתחי אנטריקוט‬
‫צלויים עם בצל מטוגן‪ ,‬כמון‬
‫ופטרוזיליה על גבי פיתה אפויה‬
‫עם שמן זית‪.‬‬
‫לחם כמו פעם‬
‫מלון "ממילא" בירושלים חתם על הסכם אספקה עם חברת "לחמא‬
‫ אופים כמו פעם"‪ .‬חברת "לחמא" מייצרת לחמי מחמצת ‪100%‬‬
‫טבעי‪ ,‬בטכנולוגיה שמשלבת מסורת וחדשנות‪ .‬היקף ההסכם עם‬
‫מלון "ממילא" הוא כמיליון שקל בשנת ‪ ,2010‬והחברה תספק מיגוון‬
‫של שיבעה סוגי לחמים ייחודיים‪.‬‬
‫חברת "לחמא" מספקת לחמים מיוחדים גם ל"מלון הסקוטי"‬
‫בטבריה‪ ,‬למלון "מצודת דוד" בירושלים ולמלון "מונטיפיורי"‬
‫בירושלים בהיקף של ‪ 10‬מיליון שקל‪.‬‬
‫לדברי המאסטר בייקר של חברת "לחמא" אלי אברהם‪ ,‬סידרת‬
‫הלחמים כוללת לחמי מחמצת דגנים ולחמי מחמצת שיפון‪ ,‬העוברים‬
‫תהליך תסיסה עם שמרים פראיים‪ ,‬ובכך מתקבלים האופי‪ ,‬הטעם‪,‬‬
‫החמיצות והמירקם המיוחדים של הלחמים‪ .‬תהליך הכנת הלחם‬
‫נימשך ‪ 36‬שעות‪ ,‬כיוון שלא משתמשים בתהליך במזרזי אפיה‪,‬‬
‫שמרים או חומרים משמרים‪ .‬הלחמים מיוצרים בשיטות מסורתיות‬
‫ובטכנולוגיה מתקדמת ‪ PARTLY BAKED‬ברמת אפיה של ‪ ,80%‬כשאת‬
‫ההשלמה מבצעים באפיה של ‪ 15‬דקות לפני ההגשה‪.‬‬
‫שף דוחול ספאדי ממסעדת דיאנא בנצרת )משמאל( ושף צ'רלי פדידה ממסעדת "אוליב ליף" מתענגים על זיתים‪ .‬צילום‪ :‬דן פרץ‬
‫‪∫ÌȇÂÏÓ‰ ˙¯˘· ‰È‚ÂÏÂÎˉ‬‬
‫אוניטק מערכות מציעה מערכות נעילה ‪ONITY‬‬
‫בטכנולוגית ‪ REID‬ומערכות ‪ IP‬למלונות‬
‫מנכ"לית מלון "לאונרדו בוטיק" בתל אביב רוית ערבה שלחה בעילום שם זר פרחים‬
‫למאתיים עוזרות אישיות של מנכ"לי חברות הייטק‪ ,‬בצרוף פתק "חושב עליך"‪ .‬למי‬
‫שחשבה שהזר הגיע מבעלה‪ ,‬התברר כעבור שעתיים כשהגיעה חפיסת שוקולד שזהו‬
‫"מסע גרילה" של רוית ערבה‪ ,‬שמצאה דרך מקורית לחזר אחרי לקוחות אפשריים‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫בסוף ‪ 2008‬יצרה קבוצת מדענים‬
‫מגרמניה את חדר המלון העתידני‪.‬‬
‫בחדר הזה מותקנים על הריצפה‬
‫חיישנים שמזהים את כיוון ההליכה‬
‫של האורח ומדליקים בהתאם את‬
‫האורות החדר‪ .‬בנוסף ניתן לבדוק‬
‫דואר אלקטרוני על המראות בחדר‬
‫האמבטיה‪ ,‬מיניבר רובוט מגיש‬
‫משקאות והחלונות בחדר נהפכים‬
‫למסכי טלוויזיה ענקיים‪.‬‬
‫הקידמה הזאת עוד לא הגיעה אלינו‪,‬‬
‫אבל יש טכנולוגיות מתקדמות‬
‫אחרות לרשות המלונאים‪ .‬דוגמה‬
‫אחת היא מערכת נעילה מתקדמת‬
‫בטכנולוגית ‪ RFID‬של חברת ‪ONITY‬‬
‫)לשעבר ‪ (TESA‬המיובאת לארץ‬
‫על ידי חברת "אוניטק מערכות"‪.‬‬
‫טכנלוגית ‪ RFID‬עושה שימוש‬
‫בגלי רדיו )‪ (RF‬במקום במגע‬
‫פיזי על מנת להעביר מידע‪ ,‬וניתן‬
‫למצוא ישומים לטכנולוגיה זאת‬
‫במיפעלים‪ ,‬במחסנים‪ ,‬בחנויות‬
‫ועוד‪ .‬המשמעות במנעולים‬
‫המותקנים בחדרי האורחים במלון‬
‫היא שהאורח מחזיק את הכרטיס‬
‫במרחק ‪ 2.5‬ס"מ ממנעול הדלת‪,‬‬
‫והמידע עובר מהכרטיס אל הקורא‬
‫במנעול‪ .‬אין צורך להחדיר את‬
‫הכרטיס למנעול‪ ,‬ועבור האורח‬
‫זוהי "חווית דלת" אחרת לגמרי‪.‬‬
‫לא מדובר כאן רק בנוחות‪ ,‬כיוון‬
‫שזוהי הטכנולוגיה המתקדמת‪,‬‬
‫האמינה והבטוחה ביותר‪" .‬אוניטק"‬
‫מציעה את המנעולים האמינים של‬
‫‪ ONITY‬בטכנולוגיות בקרת הכניסה‬
‫המתקדמת‪ ,‬והתוצאה היא רמת‬
‫ביטחון גבוהה ביותר ברמות קידוד‬
‫מרובות בטכנולוגית ‪ MiFare‬ו‪.NFC‬‬
‫בנוסף‪ ,‬המנעול הוא אנטי ונדלי‬
‫כנגד נסיונות פריצה והמנעולים‬
‫פועלים באמצעות מערכת ניהול‬
‫מרכזית המומשקת למערכת ניהול‬
‫המלון‪.‬‬
‫טכנולוגיה מתקדמת אחרת‬
‫שהשימוש בה הולך וגובר היא‬
‫טכנולוגית ‪ ,IP‬שמאפשרת העברת‬
‫נתונים דיגיטליים על כל סוג של‬
‫רשת‪ ,‬כמו אינטרנט קווי‪ ,‬אינטרנט‬
‫אלחוטי‪ ,‬רשת מחשבים אירגונית‬
‫או רשת סלולרית‪ .‬באמצעות‬
‫‪ IP‬ניתן להפעיל מיגוון רחב של‬
‫מערכות בשירות המלונאים‪.‬‬
‫חברת "אוניטק" מציעה מערכות‬
‫‪) LPR‬זיהוי מספר רכב ‪License‬‬
‫‪ (Plate Recognition‬שמנהלת את‬
‫כניסות כלי הרכב המורשים‬
‫לשטחי המלון ולחניונים‪ .‬מיספרי‬
‫הרכב וההרשאות המוקצות להם‬
‫מוזנים למסד נתונים‪ ,‬מצלמה‬
‫ייעודית מזהה את המיספר שעל‬
‫גבי לוחית הרישוי ומאפשרת‬
‫את כניסת הספקים‪ ,‬העובדים‬
‫והאורחים‪ .‬מעבר לחיסכון בעלות‬
‫שומר הניצב בכניסה‪ ,‬זהו שיפור‬
‫שירות משמעותי לאורח כיוון‬
‫שניתן להגדיר מראש את מיספר‬
‫הרכב של האורח )למשל בזמן‬
‫הזמנת החדר( לפני הגעתו לרישום‬
‫בקבלה‪.‬‬
‫בדומה למערכת ‪ ,LPR‬גם מערכות‬
‫הטלוויזיה במעגל סגור עושות‬
‫שימוש בטכנולוגית ‪ IP‬למערכות‬
‫המיגון והאבטחה‪ .‬מערכות ‪IP‬‬
‫חוסכות עלויות באמצעות השימוש‬
‫בכבילת רשת המחשבים הקיימת‬
‫לצורך העברת תמונות וידאו‬
‫ומצלמות ‪ IP‬מעניקות איכות תמונה‬
‫גבוהה ביותר וזיהוי פנים טוב יותר‬
‫במקרה של תיחקור אירועים‪ .‬גם‬
‫מערכת המיניברים הממוחשבים‬
‫של "אוניטק" מעבירה באופן‬
‫ישיר את נתוני צריכת המוצרים‬
‫מהמקררים בחדרים על ידי רשת ‪IP‬‬
‫למערכת הניהול המלונאית )‪.(PMS‬‬
‫הדבר מוביל לגידול בהכנסות עבור‬
‫מחלקת מזון ומשקאות )חיוב‬
‫מדויק בזמן אמת( וחיסכון בכוח‬
‫אדם הנידרש לבדיקה פיזית של‬
‫המקררים‪ .‬טכנולוגיות אלה כבר‬
‫מיושמות במלונות ובאתרי נופש‬
‫ברחבי העולם‪ ,‬ובעתיד הקרוב‬
‫מאוד נוכל לראות אותם במלונות‬
‫בישראל‪.‬‬
‫הדו"חות‬
‫הכספיים‪:‬‬
‫מדריך‬
‫לקריאתם‪ ,‬להבנתם ולניתוחם‬
‫ חלק שלישי ‬
‫לפניכם חלקו השלישי של המדריך לקריאת הדו"חות הכספיים של חברות עסקיות בכלל ושל פירמות תיירותיות ומלונאיות בפרט‪.‬‬
‫מטרות המדריך‪ :‬הבנת המידע הגלוי והסמוי בדו"חות הכספיים לסוגיהם; ניתוח הנתונים הכספיים והביאורים החשובים בדו"חות; הסקת מסקנות נכוחות מן‬
‫הדו"חות השונים‪ ,‬על כול סוגיהם‪.‬‬
‫בפתח חלקו השלישי והאחרון‬
‫של המדריך להבנתם ולניתוחם‬
‫של הדו"חות הכספיים‪ ,‬לא‬
‫למותר לציין שוב הפעם מהם‬
‫גבולותיו ומגבלותיו של מדריך‬
‫מעין זה‪ ,‬ומהם האילוצים‬
‫התוחמים את מסגרותיו‪:‬‬
‫החובה לדייק דיוק מקצועי‬
‫מלא מיחד‪ ,‬כנגד מגבלות‬
‫המקום‪ ,‬המצמיתות את הדיון‬
‫ מאידך‪ .‬אלה תוחבות את‬
‫המדריך אל תוך מסגרת מקום‬
‫נוקשה שהוקצתה לו מראש‪.‬‬
‫הדבר מקשה על סקירה‬
‫ממצה די הצורך של כול‬
‫נושאי המדריך‪ ,‬ולעתים אף‬
‫מונע לגמרי את מיצוי הדיון‬
‫בנושא כזה או אחר‪ .‬אם תרצו‪,‬‬
‫זו היא התורה כולה כשהיא‬
‫מוצעת על רגל אחת בלבד‪,‬‬
‫והמבקשים להרחיב את המצע‬
‫יפנו אל הספרות המקצועית‬
‫הענפה בכל נושאי המדריך‪.‬‬
‫מעט מן המעט ממנה אזכרנו‬
‫בסוף דברינו כאן‪ ,‬ובשני פרקיו‬
‫הקודמים של המדריך‪.‬‬
‫כזכור‪ ,‬מסגרת הדיון בשלושת‬
‫פרקי המדריך היא החברה‬
‫העסקית באשר היא לאו‬
‫דווקא בענף המלונאות‪ ,‬או‬
‫בענף מסוים כלשהו‪ .‬אנו‬
‫סבורים כי אי אפשר להבין‬
‫ולנתח את הדו"חות הכספיים‬
‫המלונאיים דווקא‪ ,‬אלא‬
‫בתוך הקשר רחב של קריאה‬
‫מובנת ומושכלת בדו"חות‬
‫החשבונאיים העיקריים של‬
‫הפירמה בכלל‪ ,‬כלומר של‬
‫פירמה עסקית באשר היא‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬לא נמנענו‪ ,‬כמובן‪,‬‬
‫מלציין מסקנות ותובנות‬
‫ייחודיות‪ ,‬שניתן להפיק מן‬
‫הדו"חות הכספיים‪ ,‬בהקשר‬
‫מלונאי ותיירותי‪ ,‬המעניין‬
‫אותנו במיוחד‪ .‬עוד נציין‪ ,‬כי‬
‫בכול פרקי המדריך נמנענו‬
‫לחלוטין מחלוקת הדיון בין‬
‫חברות ציבוריות לבין חברות‬
‫פרטיות‪ .‬כיוצא בזה משכנו‬
‫ידינו לגמרי‪ ,‬בכוונת מכוון‬
‫ובמחשבה תחילה‪ ,‬מעיסוק‬
‫בהבדלים שבין הדו"חות‬
‫הכספיים של פירמה ציבורית‪,‬‬
‫עליה חלות חובות דיווח‬
‫לבעלי מניותיה‪ ,‬לבין הדו"חות‬
‫הכספיים של חברה פרטית‬
‫הפטורה מחובות דיווח אלה‪.‬‬
‫נא לזקוף הימנעות מכוונת זו‬
‫לחובת מגבלת המקום ולזכות‬
‫פשטות הדיון‪.‬‬
‫נזכיר רק כי חברה ציבורית‬
‫חייבת לפרסם בכול רבעון )עד‬
‫חודשיים מתום הרבעון( דו"ח‬
‫כספי המסכם את פעילותה‬
‫ברבעון זה‪ ,‬ודו"ח שנתי )הנקרא‬
‫גם דו"ח תקופתי(‪ ,‬המסכם את‬
‫פעילותה בשנה החולפת‪ ,‬ויש‬
‫לפרסמו עד סוף חודש מארס‬
‫של השנה העוקבת‪ .‬הדו"חות‬
‫שמפרסמות‬
‫הרבעוניים‬
‫החברות הם דו"חות "לא‬
‫מבוקרים"‪ ,‬כמצוין בהם‪,‬‬
‫כלומר דו"חות שלא עברו‬
‫ביקורת של רואי חשבון‪ ,‬אלא‬
‫רק נסקרו עלידם‪ .‬בהתאם‬
‫לתקנות לשכת רואי החשבון‪,‬‬
‫"סקירה" פירושה בעיקר בירור‬
‫נקודות שונות עם האנשים‬
‫האחראים לעניינים הכספיים‬
‫בחברה‪.‬‬
‫והחשבונאיים‬
‫הסקירה שבדו"ח הרבעוני‬
‫מצומצמת בהיקפה בהרבה מן‬
‫הביקורת המפורטת הנלווית‬
‫לדו"ח השנתי‪ ,‬וערכה מוגבל‬
‫בהתאם‪ .‬הדו"חות השנתיים‪,‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬מבוקרים עלידי‬
‫רואי החשבון של החברה‪.‬‬
‫החברה שאנו דנים בה‪ ,‬כאן‬
‫ובשני הפרקים קודמים‪ ,‬היא‬
‫אפוא מודל תיאורטי‪ ,‬מין‬
‫פרדיגמה של פירמה עסקית‬
‫"בכלל"‪ :‬לאו דווקא פרטית‪,‬‬
‫אף לא בהכרח ציבורית‪.‬‬
‫כלליות הדיון ושמא אבוי‬
‫ שטחיותו‪ ,‬הם גזרות קשות‬
‫שגוזרת היריעה הקצרה‪.‬‬
‫בפישוט הדברים ובקיצורם ‬
‫ננוחם‪.‬‬
‫הדו"חות הכספיים ‬
‫מה פשרם?‬
‫הדו"חות הכספיים לסוגיהם‬
‫הם‪ ,‬כידוע‪ ,‬מקורות המידע‬
‫הגלויים החשובים ביותר אודות‬
‫פעילותה העסקית של הפירמה‬
‫בעבר‪ .‬קריאה מושכלת בהם‬
‫תיתן בידינו כלים לאבחון‬
‫ולניתוח מדויק של נתוניהם‪,‬‬
‫ומתוך תובנות אלה נוכל‬
‫להסיק מסקנות על מגמותיה‬
‫העסקיות של החברה‪ ,‬על‬
‫כיווני התפתחותה ועל עתידה‬
‫הכלכליפיננסי‪ .‬ניתוח מקצועי‬
‫ושיטתי של הדו"חות הכספיים‪,‬‬
‫אבחון מדוקדק של המגמות‬
‫המסתמנות‬
‫)השליליות(‬
‫בהם ונקיטת צעדי הזהירות‬
‫הנדרשים‪ ,‬עשויים למנוע‬
‫פשיטות רגל והשקעה בחברות‬
‫כושלות ובפירמות שלהן‬
‫פוטנציאל מובהק לכישלון‬
‫עסקי‪ .‬ממצאים אמפיריים רבים‬
‫בארץ ובעולם‪ ,‬בכל ענף כלכלי‬
‫למעשה‪ ,‬מלמדים כי ברוב‬
‫המקרים שבהם נקלעו פירמות‬
‫עסקיות לקשיים של ממש‪ ,‬היו‬
‫פזורים בדו"חות הכספיים שלהן‬
‫אותות גלויים וברורים‪ ,‬מבשרי‬
‫רע‪ ,‬שנה‪ ,‬שנתיים ואף יותר‪,‬‬
‫בטרם החריף המשבר ופרץ‬
‫במלוא עוצמתו‪.‬‬
‫בחלקו הראשון של המדריך‪,‬‬
‫שפורסם בגיליון ספטמבר ‪2009‬‬
‫של "מלונאים"‪ ,‬סקרנו נושאים‬
‫אלה‪ :‬המטרות שלהן משמש‬
‫ניתוח הדו"חות הכספיים;‬
‫העקרונות החשבונאיים העיקריים‬
‫והנחות היסוד המרכזיות שעליהם‬
‫מתבססים הדו"חות הכספיים;‬
‫העקרונות העיקריים של הדיווח‬
‫החשבונאי; כללי החשבונאות‬
‫המקובלים )‪ ,(G.A.A.P‬ההוצאות‪,‬‬
‫ההשקעות וההבדל שביניהן‪,‬‬
‫הדו"חות הכספיים העיקריים‬
‫של החברה‪ :‬המאזן ודו"ח רווח‬
‫והפסד‪ ,‬הסעיף החשוב ביותר‬
‫בדו"ח רווח והפסד של מלון‪,‬‬
‫מהות ההכנסה בדו"ח רווח‬
‫והפסד ובכלל‪.‬‬
‫בחלקו השני של המדריך‪,‬‬
‫שפורסם בגיליון דצמבר ‪2009‬‬
‫של "מלונאים"‪ ,‬עסקנו בנושאים‬
‫אלה‪ :‬אמיתותם של סעיפי‬
‫ההכנסה בדו"ח רווח והפסד‪,‬‬
‫עיקרי ההבדלים שבין רווח‬
‫כלכלי לרווח חשבונאי‪ ,‬דו"ח‬
‫תזרים המזומנים למקורותיו‪:‬‬
‫מפעילות שוטפת‪ ,‬מהשקעות‬
‫וממימון‪ ,‬ניהול נכון של תזרים‬
‫מזומנים‪ ,‬הדו"ח על השינויים‬
‫בהון העצמי‪ ,‬שש קבוצות‬
‫הניתוח העיקריות של הדו"חות‬
‫הכספיים‪ :‬יחסי נזילות‪ ,‬יחסי‬
‫רווחיות‪ ,‬יחסי יעילות תפעולית‪,‬‬
‫ניתוחי מנוף פיננסי‪ ,‬ניתוחי הון‬
‫מניות‪ ,‬ניתוחי תזרים המזומנים‬
‫)דיון חלקי(‪.‬‬
‫בחלקו השלישי של המדריך‪,‬‬
‫המונח לפניכם‪ ,‬נשלים את‬
‫הסקירה שכותרתה‪" :‬עיקרים‬
‫בניתוח הדו"חות הכספיים‪,‬‬
‫כדלקמן‪ :‬ניתוח המאזן על‬
‫סעיפיו‪ ,‬ניתוח סעיפי דו"ח רווח‬
‫והפסד‪ ,‬יחסים ומדדים הנגזרים‬
‫מן דו"חות הכספיים )השלמת‬
‫הדיון( ואיתור קשיים בפירמה‬
‫העסקית‪ .‬סיימנו את חלקו השני‬
‫של המדריך בהסבר על "היחס‬
‫למכירות"‪ .‬מדד זה מבטא את‬
‫היחס שבין תזרים המזומנים של‬
‫הפירמה מפעילותה השוטפת‪,‬‬
‫לבין היקף המכירות שלה‪,‬‬
‫דהיינו‪ :‬כמה מזומנים הפיקה‬
‫החברה ביחס למחזור המכירות‬
‫שלה‪" .‬היחס למכירות" הוא‬
‫מדד פיננסיתפעולי שחשיבותו‬
‫קריטית‪ :‬הוא מבטא את מידת‬
‫יכולתה של הפירמה להניב‬
‫תזרים מזומנים חיובי מפעילותה‬
‫העסקית השוטפת‪.‬‬
‫האם תזרים המזומנים‬
‫הוא באמת הדו"ח‬
‫החשבונאי האמין‬
‫ביותר?‬
‫דו"ח רווח והפסד הוא‬
‫"הפופולארי" ביותר מבין‬
‫הדו"חות הכספיים שמפרסמות‬
‫חברות‪ .‬על אף שמשקיעים‬
‫ואנליסטים כאחד נוהגים‬
‫להתמקד בשורת ההכנסות‬
‫ובשורת הרווח הנקי‪ ,‬ורואים‬
‫בהם את חזות הכול‪ ,‬דומה‬
‫כי כיום בשלה ההכרה גם‬
‫בחשיבותם של המאזן ושל‬
‫דו"ח תזרים המזומנים‪ .‬ניתנת‬
‫האמת להיאמר‪ ,‬כי רק ניתוח‬
‫של מכלול הדו"חות הכספיים‬
‫עשוי לספק תובנות עמוקות‬
‫יחסית על מצבה הפיננסי‬
‫של הפירמה‪ ,‬אך גם בכך אין‬
‫ודאות‪ .‬ככול שהחברה מורכבת‬
‫יותר )עיסוקיה רבתחומיים‪,‬‬
‫בבעלותה יש חברותבנות‪,‬‬
‫חברותכלולות ועוד(‪ ,‬כן תקטן‬
‫מידת התועלת שבהסתמכות על‬
‫ניתוח הדו"חות בלבד‪ .‬קשה עוד‬
‫יותר ההסתמכות על דו"חות‬
‫‪9‬‬
‫רבעוניים‪ ,‬החסרים ביאורים‬
‫ופירוטים נרחבים‪ ,‬וקשה מכול‬
‫היא הסקת המסקנות מדו"חות‬
‫שפרסמה פירמה עסקית‬
‫הדוגלת בעמימות חשבונאית‬
‫)חוסר שקיפות(‪ .‬על רקע‬
‫הקשיים והכשלים הרבים‬
‫הכרוכים בהבנתם ובניתוחם‬
‫של הדו"חות הכספיים‪ ,‬גוברת‬
‫חשיבותו של דו"ח תזרים‬
‫המזומנים‪ ,‬הנחזה להיות‬
‫הדו"ח המהימן שבחבורת‬
‫הדו"חות‪ .‬דו"ח רווח והפסד‪,‬‬
‫יש הגורסים‪ ,‬הוא מטבעו דו"ח‬
‫גמיש‪ ,‬המועד למניפולציות‪.‬‬
‫בשורת הרווח עצמה ניתן‬
‫לתעתע‪ :‬אפשר לדחות דיווח‬
‫על הוצאות לתקופה אחרת‬
‫ואפשר להקדים רישום‬
‫הכנסות לתקופה העכשווית‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬תזרים הוא תזרים‬
‫הוא תזרים‪ .‬אילו מניפולציות‬
‫באות בחשבון כשהמדובר‬
‫ברישום כניסות המזומנים אל‬
‫הפירמה ויציאות המזומנים‬
‫מן הפירמה? לכאורה‪ ,‬בדו"ח‬
‫תזרים המזומנים אין "קונצים"‪:‬‬
‫מזומנים הם מזומנים ושום‬
‫עמימות לא תיתכן כאן‪.‬‬
‫התזרים מבטא כמה באמת‬
‫שילמו לקוחות החברה בעד‬
‫מוצריה או שירותיה‪ ,‬וכמה‬
‫שילמה החברה לספקיה‪ .‬ביטויו‬
‫המוחשי של הדו"ח הוא כמות‬
‫המזומנים שבקופה‪ .‬אי אפשר‬
‫"למתוח" את כמות המזומנים‪,‬‬
‫לכאן או לכאן‪ ,‬ואי אפשר‬
‫להציגה אחרת מכפי שהיא‬
‫למעשה‪ .‬האמת החשבונאית‬
‫מורכבת הרבה יותר‪.‬‬
‫כזכור‪ ,‬דו"ח תזרים המזומנים‬
‫מבטא את השינויים בכמות‬
‫המזומנים שבידי הפירמה‬
‫בתקופה המדווחת )שנה‪,‬‬
‫חצי שנה‪ ,‬רבעון(‪ ,‬עלפי‬
‫סיווג התזרימים‪ :‬התזרימים‬
‫הקשורים בפעילותה העסקית‬
‫של החברה )כגון‪ :‬תשלומים‬
‫בגין רכישות מלאי ותקבולים‬
‫בגין מכירת סחורות( יוצגו‬
‫בדו"ח תזרים המזומנים‬
‫הנובע מפעילות שוטפת‪.‬‬
‫תזרימי המזומנים הקשורים‬
‫בהשקעות של החברה )כגון‪:‬‬
‫רכישת ציוד‪ ,‬מכירת ציוד‪,‬‬
‫רכישה של חברותבנות( יוצגו‬
‫בתזרים שמקורו בהשקעות‪.‬‬
‫תזרימי המזומנים הקשורים‬
‫בפעולות מימון של הפירמה‬
‫)כגון קבלת הלוואות מבנקים‪,‬‬
‫החזר הלוואות לבנקים‪ ,‬הנפקת‬
‫אג"ח(‪ ,‬יוצגו בתזרים הנובע‬
‫מפעולות מימון‪ .‬שלושה‬
‫דו"חות אלה חוברים יחדיו‬
‫לדו"ח תזרים מזומנים אחד‪,‬‬
‫שלם‪ ,‬המבטא את השינויים‬
‫בקופת המזומנים של הפירמה‪.‬‬
‫זהו תזרים המזומנים המלא‬
‫‪10‬‬
‫והמייצג של החברה‪.‬‬
‫חשיבותו של תזרים כולל זה‬
‫נופלת ברוב המקרים מחשיבותו‬
‫של תזרים המזומנים שהחברה‬
‫שילמה או קיבלה במסגרת‬
‫פעילותה העסקית השוטפת‪.‬‬
‫שכן ברי לנו כי זהו תזרים‬
‫המזומנים האמיתי מנקודת‬
‫מבט עסקית‪ :‬כמה מזומנים‬
‫מייצרת וצורכת הפירמה מן‬
‫"הביזנס" עצמו‪ ,‬ללא קשר‬
‫לנטילת הלוואות או להחזרתן‪,‬‬
‫וללא קשר לרכישת ציוד‬
‫ומכונות או למכירתן‪.‬‬
‫האם יש בנתוני תזרים‬
‫המזומנים אינדיקציה מספקת‬
‫אודות מצבה הפיננסי של‬
‫החברה? האם נתוני תזרים‬
‫המזומנים תמיד חשובים יותר‬
‫משפע הנתונים המספריים‬
‫האחרים שבדו"חות הכספיים?‬
‫האומנם אי אפשר בכלל‬
‫לתעתע בנתונים אלה?‬
‫התשובות לשלוש שאלות‬
‫אלו הן שליליות כולן‪ .‬ראשית‪,‬‬
‫אפשר גם אפשר "לשחק" בדו"ח‬
‫תזרים המזומנים‪ ,‬אם כי ‬
‫בהשוואה לקלות "ההתעסקות"‬
‫בדו"ח רווח והפסד כאן‬
‫יקשה עלינו יותר לעשות כן‪.‬‬
‫זאת ואף זאת‪ :‬דו"ח תזרים‬
‫המזומנים מפעילות שוטפת‬
‫אינו מספק נתונים בעלי ערך‬
‫לגבי חברות העוסקות בענפים‬
‫מסוימים )כגון‪ :‬החזקה‬
‫והשקעות(‪ ,‬או לגבי חברות‬
‫הנדרשות להשקעה תקופתית‬
‫"כבדה" בתשתיות‪ .‬כיוצא בזה‪,‬‬
‫דו"ח תזרים המזומנים מספק‬
‫אינדיקציה פחותה‪ ,‬כאשר‬
‫המדובר בחברות שלהן מגוון‬
‫תחומי פעילות‪ ,‬או לגבי חברות‬
‫שלהן חברותבנות או חברות‬
‫כלולות‪ .‬כידוע‪ ,‬דו"ח תזרים‬
‫המזומנים ניזון הן מדו"ח רווח‬
‫והפסד והן מן המאזן‪ .‬הא ראיה‪:‬‬
‫שורת הרווח שבדו"ח רווח‬
‫והפסד של הפירמה‪ ,‬היאהיא‬
‫נקודת המוצא של דו"ח תזרים‬
‫המזומנים שלה‪.‬‬
‫מהם הנתונים הנחזים‬
‫להיות החשובים ביותר‬
‫בדו"חות הכספיים?‬
‫גם חסרי הבנה חשבונאית יוכלו‬
‫להכיר בעובדה המתמטית כי‬
‫"השורה התחתונה" )שורת‬
‫הרווח( בדו"ח רוח והפסד‬
‫נקבעת עלפי עשרות שורות‬
‫של נתונים הניצבים מעליה‬
‫בדו"ח‪.‬‬
‫שינוי באחת משורות אלה‬
‫ישנה‪ ,‬קרוב לוודאי‪ ,‬את הרווח‪,‬‬
‫כדלקמן‪ :‬גידול של ההכנסות‬
‫יגדיל את הרווח‪ ,‬ומנגד ‬
‫הקטנה של ההכנסות תקטין‬
‫את הרווח‪ .‬כיוצא בזה‪ ,‬גידול‬
‫בהוצאות יקטין את שורת‬
‫הרווח‪ ,‬בעוד שהקטנה של‬
‫ההוצאות תביא לגידול בשיעור‬
‫הרווח‪ .‬שורת הרווח לבדה אין‬
‫די בה כדי לספק הבנה והערכה‬
‫מלאות של התוצאות הפיננסיות‬
‫בתקופת הדיווח‪.‬‬
‫שני הנתונים הנתפסים‬
‫כחשובים ביותר בניתוח‬
‫הדו"חות הכספיים הם הרווח‪,‬‬
‫בראש ובראשונה‪ ,‬ומייד אחריו‬
‫ ההכנסות‪ .‬לשורת ההכנסות‬
‫נודעת חשיבות מופלגת מכמה‬
‫טעמים‪ :‬ראשית‪ ,‬היא מספקת‬
‫אינדיקציה על סביבתה העסקית‬
‫של הפירמה ועל מקומה של‬
‫הפירמה בסביבה זו; שנית ‬
‫השפעת ההכנסות על הרווח‬
‫היא ההשפעה הקריטית‬
‫ביותר מכול השפעות הגומלין‬
‫שבדו"חות הכספיים‪ .‬גם שורת‬
‫ההוצאות עשויה להשפיע‬
‫השפעה דרמטית על ההכנסות‪:‬‬
‫חברה עשויה לדווח על גידול‬
‫ברווח למרות ירידה בהכנסה‪.‬‬
‫הדבר יתכן כתוצאה מחיסכון‬
‫ומהתייעלות‪ ,‬כלומר כתוצאה‬
‫מקיצוץ בהוצאות‪ .‬למרות זאת‪,‬‬
‫השפעת ההכנסה על הרווח היא‬
‫הגדולה ביותר‪ ,‬שכן אפשרויות‬
‫התמרון של הפירמה בסעיף‬
‫ההוצאות היא מוגבלת‪ .‬ברור‬
‫לנו‪ ,‬למשל‪ ,‬כי שגשוג עסקי של‬
‫מלון אינו יכול להתבסס על‬
‫צמצום בהוצאות‪ ,‬והוא מותנה‬
‫בהגדלה של ההכנסות‪.‬‬
‫הרווח התפעולי ‬
‫כפשוטו ושלא כפשוטו‬
‫הרווח התפעולי )או בשמותיו‬
‫האחרים‪ :‬רווח מפעולות‪,‬‬
‫או רווח מפעולות רגילות(‪,‬‬
‫מבטא למעשה את יכולתה‬
‫של הפירמה להפיק רווחים‬
‫מעסקי הליבה )‪(core business‬‬
‫שלה‪ ,‬ללא קשר להכנסות‬
‫אפשריות מפעולות אחרות‪.‬‬
‫הרווח התפעולי או הרווח‬
‫מפעולות נגזר אפוא מהכנסות‬
‫החברה מעסקיה הראשיים‪,‬‬
‫בניכוי ההוצאות הקשורות‬
‫לייצור הכנסות אלה‪ ,‬ובניכוי‬
‫ההוצאות הקשורות לתפעול‬
‫השוטף‪ :‬עלות המכירות )‪cost‬‬
‫‪ ,(of sale‬הוצאות הנהלה‬
‫וכלליות‪ ,‬הוצאות מכירה‬
‫ושיווק והוצאות מחקר ופיתוח‪.‬‬
‫התוצאה המתקבלת היא הרווח‬
‫התפעולי‪ ,‬או אם תרצו‪ :‬הרווח‬
‫האבסולוטי‪ .‬כאשר מחלקים‬
‫את הרווח התפעולי של‬
‫הפירמה בהכנסות‪ ,‬מתקבל‬
‫היחס הפיננסי הלא הוא‬
‫המרווח התפעולי )‪operational‬‬
‫‪ .(margin‬שיעור הרווח‬
‫התפעולי מודד בעצם כמה כסף‬
‫נותר בידי החברה מכול שקל‬
‫של מכירות‪ .‬יש להשוות את‬
‫הרווח התפעולי )האבסולוטי(‬
‫ואת המרווח התפעולי )היחס‬
‫הפיננסי( לתוצאות עבר של‬
‫הפירמה בחתכים תקופתיים‬
‫שונים )שנה לעומת שנה‪,‬‬
‫רבעון לעומת רבעון וכו'(‪ ,‬כדי‬
‫להעריך את התפתחות הרווח‬
‫התפעולי על פני זמן‪ .‬יש גם‬
‫להשוות את נתוני הרווח‬
‫והמרווח של הפירמה לנתוני‬
‫חברות אחרות בענף‪ ,‬ובמיוחד‬
‫לנתוני מתחרים‪ ,‬כדי להעריך‬
‫האם שיעורי הרווח שלה‬
‫עשויים להיחשב כ"מייצגים"‬
‫בענף‪ ,‬או שהמדובר בתוצאות‬
‫חריגות‪ ,‬אם לטוב אם למוטב‪.‬‬
‫עיקרים בניתוח‬
‫הדו"חות הכספיים‬
‫הצטברות של מלאי‪ ,‬גידול‬
‫באשראי ללקוחות‪ ,‬גידול‬
‫בהלוואות לטווח קצר‪,‬‬
‫הקטנה בחלק היחסי של‬
‫ההון העצמי‪ ,‬גידול בהוצאות‬
‫המימון ועוד‪.‬‬
‫נקודות למחשבה בעת‬
‫ניתוח המאזן‬
‫‪ (1‬קרקע ובניינים‪ :‬הכפלת‬
‫פעילות החברה איננה מחייבת‬
‫הכפלה של הסעיפים הנ"ל‪.‬‬
‫‪ (2‬הון עצמי‪ :‬מניות‪ :‬סעיף‬
‫הנשאר בסכום קבוע‪ ,‬מלבד‬
‫במקרים של הנפקה למניות‬
‫או של מימוש אופציות ‪/‬‬
‫אג"ח להמרה‪.‬‬
‫‪ (3‬מלאי גידול במלאי‬
‫מוצרים מוגמרים‪ :‬האם הוא‬
‫מעיד על קשיים במכירות?‬
‫‪ (4‬אשראי לקוחות גידול‬
‫באשראי לקוחות‪ :‬האם הוא‬
‫מעיד על ניסיון לעודד את‬
‫המכירות?‬
‫‪ (5‬הלוואות לזמן קצר גידול‬
‫בהלוואות לזמן קצר‪ :‬האם‬
‫הוא מעיד כי החברה מתקשה‬
‫לגייס הלוואות לזמן ארוך‬
‫בשל מצבה הכספי הרעוע‪ ,‬או‬
‫בשל סירוב הבנקים להעניק‬
‫לה אשראי? כיצד משפיע‬
‫הגידול בהלוואות לזמן קצר‬
‫על הוצאות המימון?‬
‫‪ (6‬נכסים קבועים )מכונות‬
‫וציוד( גידול בנכסים‬
‫הקבועים‪ :‬האם הוא מעיד‬
‫על מגמת השקעה ופיתוח‬
‫בחברה? האם הקטנת הנכסים‬
‫הקבועים מעידה על קיפאון?‬
‫‪ (1‬ניתוח המגמות העיקריות‬
‫המסתמנות בדו"חות הכספיים‪:‬‬
‫שינויים ברווחיות‪ ,‬שינויים‬
‫ברמות הסיכון‪ ,‬שינויים במבנה‬
‫ההון‪ ,‬מדד היעילות התפעולית‪,‬‬
‫מדד הנזילות ועוד‪.‬‬
‫‪ (2‬השוואת נתוני החברה לנתוני‬
‫חברות דומות )מתחרות(‬
‫בענף‪:‬‬
‫השוואה לחברות דומות מבחינת‬
‫מבנה ההון‪ ,‬היקף הפעילות‬
‫ושיעורי הרווחיות‪.‬‬
‫הבעייתיות של ההשוואה‬
‫הענפית בישראל‪:‬‬
‫א( המשק קטן יחסית‪.‬‬
‫ב( בכול ענף יש מספר מצומצם‬
‫של חברות‪.‬‬
‫ג( קיימת שונות גדולה בין‬
‫החברות הפועלות באותו ענף‪.‬‬
‫ד( יש קושי להשוות לתאגידים‬
‫בחו"ל )היקף שונה‪ ,‬מבנה הון טכניקות של ניתוח‬
‫שונה‪ ,‬סיכון פיננסי אחר ועוד(‪ .‬דו"ח רווח והפסד‬
‫‪ (3‬ניתוח והשוואה של המגמות‬
‫מטרת הניתוח‪:‬‬
‫ביחסים הפיננסיים השונים‬
‫השוואת ההתפתחויות בהוצאות‬
‫ובהכנסות החברה לאורך זמן‪,‬‬
‫טכניקת של ניתוח‬
‫והשפעתם על רווחיות החברה‪.‬‬
‫המאזן‬
‫טכניקת הניתוח‪:‬‬
‫המטרות‪ :‬איתור המגמות ‪ (1‬תרגום סעיפי דו"ח רווח‬
‫העיקריות בפעילות החברה‪ .‬והפסד לאחוזים‪.‬‬
‫השיטה‪ :‬נתוני המאזן ‪ (2‬חישוב הנתח היחסי של‬
‫מתורגמים מערכים שקליים כול סעיף כאחוז מהמכירות‬
‫לאחוזים‪.‬המאזן כולו מהווה של החברה )סה"כ מכירות‬
‫‪ 100%‬וכול סעיף שבו החברה = ‪.(100%‬‬
‫מתורגם באופן יחסי‪ .‬למשל‪ (3 ,‬סימון כול סעיף שחל בו‬
‫סה"כ המאזן = ‪ 1,000,000‬שינוי של יותר מ‪.1%‬‬
‫‪ (4‬איתור סעיפי ההוצאה‬
‫‪. 100% = ₪‬‬
‫סעיף בניינים = ‪ ₪ 100,000‬וההכנסה העיקריים‪ ,‬אשר‬
‫גרמו לירידה או לעלייה‬
‫= ‪.10%‬‬
‫השאיפה היא להשוות לפחות ברווחיות‪.‬‬
‫שלוש תקופות רלבנטיות כדי יתרונות השיטה‪:‬‬
‫‪ (1‬השיטה מנטרלת את‬
‫לאתר מגמות עיקריות‪.‬‬
‫כול סעיף שחל בו שינוי השפעת האינפלציה ואת‬
‫של ‪ ,+ 2%‬יחסית לתקופה השינויים שחלו בהיקף‬
‫קודמת‪ ,‬יסומן וינותח הפעילות של החברה‪.‬‬
‫‪ (2‬השיטה מאפשרת להשוות‬
‫בנפרד‪.‬‬
‫כך ניתן לאתר בקלות עלויות ורווחים לאורך‬
‫השנים‪.‬‬
‫‪ (3‬שינויים שיש בהם ממש‬
‫בולטים מייד לעין‪.‬‬
‫חסרונות השיטה‪:‬‬
‫‪ (1‬ניתוח דו"ח רווח והפסד‬
‫בשיטה זו מאפשר איתור של‬
‫מגמות בלבד‪ .‬את הסיבות‬
‫למגמות אלה יש להמשיך‬
‫לחפש באמצעות היחסים‬
‫הפיננסיים וחומר רקע נוסף‪.‬‬
‫נקודות חשובות בניתוח‬
‫דו"ח רווח והפסד‬
‫‪ (1‬חשוב לנתח את קצב‬
‫השינוי ברווח התפעולי‪,‬‬
‫לפני הוצאות מיסים ולפני‬
‫הכנסות אחרות‪ ,‬שכן אנו‬
‫מעוניינים ברווחיות החברה‬
‫מפעילותה העסקית הרגילה‪,‬‬
‫כלומר מ"עסקי הליבה"‬
‫שלה‪ ,‬ולא ברווחים חריגים‪,‬‬
‫קוניונקטורליים‪ ,‬שהיא עשויה‬
‫להרוויח בזמן מן הזמנים‪.‬‬
‫‪ (2‬גם לשינוי קטן באחוז‬
‫הרווח הגולמי נודעת משמעות‬
‫)התייקרות של חומרי הגלם‬
‫תגרור‪ ,‬קרוב לוודאי‪ ,‬עלייה‬
‫מקבילה במחיר המוצר(‪.‬‬
‫‪ (3‬השפעת שינויים בשערי‬
‫המטבע על רווחיות החברה‪.‬‬
‫‪ (4‬הוצאות הנהלה וכלליות‪:‬‬
‫אחוז קבוע של הוצאות הנהלה‬
‫וכלליות‪ ,‬בחברה שמתרחש בה‬
‫גידל במכירות‪ ,‬עלול להצביע‬
‫על חוסר יעילות ובזבוז‪.‬‬
‫‪ (5‬הוצאות שיווק‪ :‬קיצוץ‬
‫בהוצאות השיווק‪ ,‬במקביל‬
‫לירידה במכירות‪ ,‬אינו מעיד‬
‫בהכרח על קשר של סיבה‬
‫ומסובב בין השניים‪.‬‬
‫‪ (6‬הוצאות מימון‪ :‬גידול‬
‫בהוצאות המימון עשוי לנבוע‬
‫מגידול במלאי‪ ,‬מאשראי‬
‫ללקוחות ומהלוואות לזמן‬
‫קצר‪.‬‬
‫ניתוח היחסים‬
‫הפיננסיים על שום מה?‬
‫הם‬
‫היחסים הפיננסיים‬
‫היחסים שבין‪:‬‬
‫סעיפים שונים במאזן )כגון‬
‫הון זר ‪ /‬הון עצמי(‪.‬‬
‫סעיפים שונים בדו"ח רווח‬
‫והפסד )כגון רווח נקי ‪/‬‬
‫מכירות(‪.‬‬
‫סעיפי המאזן לבין סעיפי‬
‫דו"ח רווח הפסד )כגון רווח‬
‫נקי ‪ /‬הון עצמי(‪.‬‬
‫סעיפים בדו"חות הכספיים‬
‫לבין נתונים אחרים )כגון‬
‫מכירות ‪ /‬מספר עובדים(‪.‬‬
‫ניתוח היחסים הפיננסיים‬
‫נועד לסייע בהבנת המגמות‬
‫העיקריות בפעילותה של‬
‫החברה‪ ,‬ובמיוחד הרווחיות‪,‬‬
‫רמת הסיכון‪ ,‬מבנה ההון‪,‬‬
‫יעילותה התפעולית‪ ,‬רמת‬
‫הנזילות וכושר הפירעון שלה‬
‫)= הכושר לפרוע התחייבויות‬
‫ ‪ .(solvency‬בהקשר זה‬
‫ראוי להדגיש כי יש להימנע‬
‫מחישוב מספר מופרז של‬
‫יחסים פיננסיים מיותרים‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬יש לברר למי מיועד‬
‫ניתוח היחסים והדיווח‬
‫עליהם‪ :‬למשקיעים? למלווים?‬
‫לנושים? מהי מטרת הניתוח?‬
‫השוואת היחסים הפיננסיים‬
‫תיעשה לאורך זמן‪ ,‬בהשוואה‬
‫לממוצעים ענפיים ובהשוואה‬
‫לחברות דומות‪ .‬יש לזכור כי‬
‫היחסים הפיננסיים מבוססים‬
‫על נתוני העבר ומידת‬
‫הרלבנטיות שלהם לעתיד‬
‫איננה מובנת מאליה‪ ,‬כי אם‬
‫טעונה הוכחה‪ .‬נטעים עוד‪ ,‬כי‬
‫לא כול הנתונים הפיננסיים‬
‫החשובים נכללים בדו"חות‬
‫הכספיים )למשל‪ :‬תחרות‬
‫ומתחרים‪ ,‬חידושים‪ ,‬פיתוחים‬
‫והמצאות בענף‪ ,‬שערי מט"ח‪,‬‬
‫מדיניות ממשלתית(‪.‬‬
‫היחסים הפיננסיים ‬
‫יחסי נזילות‬
‫יחסי הנזילות בוחנים את‬
‫יכולתה של החברה לעמוד‬
‫בהתחייבויותיה‪ ,‬ולהתמודד‬
‫עם לחצים פיננסיים בלתי‬
‫צפויים בטווח הקצר‪ .‬יחסי‬
‫הנזילות רלבנטיים במיוחד‬
‫לתאגידים בנקאיים ולמלווים‬
‫אחרים‪ ,‬המעוניינים לבחון‬
‫את כושרה של החברה לפרוע‬
‫את התחייבויותיה‪.‬‬
‫‪ (1‬היחס השוטף‪:‬‬
‫נכסים שוטפים‬
‫התחייבויות שוטפות‬
‫זוהי מדידה של יכולת החברה‬
‫לממש נכסים שוטפים על‬
‫מנת לפרוע בתוך זמן קצר את‬
‫התחייבויותיה השוטפות )כגון‬
‫אשראי מספקים והלוואות‬
‫לזמן קצר מן הבנקים(‪ .‬במדד‬
‫זה כוללים הנכסים השוטפים‬
‫את המלאי‪ .‬מדידתו של‬
‫המלאי וביטויו בערכים‬
‫כספיים הוא נושא מורכב‬
‫ובעייתי כשלעצמו‪ .‬לא נדון‬
‫באלה במסגרת המאמר הזה‪.‬‬
‫‪ (2‬יחס המהיר‪:‬‬
‫נכסים שוטפים בניכוי מלאי‬
‫התחייבויות שוטפות‬
‫כדי לנטרל את בעיית המלאי‪,‬‬
‫מנוכה המלאי מן הנכסים‬
‫השוטפים‪ ,‬במדד זה‪ .‬ההנחה‬
‫החשבונאית כאן היא כי‬
‫החברה ממילא איננה יכולה‬
‫לממש את המלאי שלה‬
‫במהירות‪ ,‬שכן אלמלא זאת‪,‬‬
‫לא הייתה לכתחילה נקלעת‬
‫לקשיים(‪.‬‬
‫‪ (3‬רמת נזילות מיידית‪:‬‬
‫מזומן ושווה מזומן ‪+‬‬
‫ני"ע סחירים‬
‫התחייבויות שוטפות‬
‫ניתוח זה נועד לבדוק את‬
‫מצב הרזרבות הכספיות של‬
‫החברה לפירעון מיידי של‬
‫התחייבויותיה‪.‬‬
‫‪ (4‬הון חוזר נטו ביחס לסה"כ‬
‫המאזן‪:‬‬
‫הון חוזר נטו‬
‫סה"כ המאזן‬
‫הון חוזר נטו = ההפרש‬
‫שבין הנכסים השוטפים לבין‬
‫השוטפות‪,‬‬
‫ההתחייבויות‬
‫והוא מבטא את עודף הנכסים‬
‫הנזילים‪ ,‬השוטפים‪ ,‬של‬
‫החברה‪.‬‬
‫היחסים הפיננסיים ‬
‫יחסי הרווחיות‬
‫יחסי הרווחיות מבטאים את‬
‫מגמת הרווח בחברה לאורך‬
‫זמן‪ .‬בניתוחי ההשוואה מקובל‬
‫להשתמש ברווח התפעולי‬
‫לפני מס‪ ,‬כדי לנטרל את‬
‫סעיפי ההכנסות וההוצאות‬
‫החדפעמיות‪ ,‬ואת הוצאות‬
‫המס של החברה‪.‬‬
‫היחסים הפיננסיים‬
‫העיקריים‬
‫‪ (1‬רווח ביחס למכירות‪:‬‬
‫רווח תפעולי לפני מס‬
‫מכירות נטו‬
‫יחס זה מודד למעשה את‬
‫שולי הרווח של החברה‪ .‬ככול‬
‫ששולי הרווח קטנים יותר ‬
‫רמת הסיכון של הרווח גבוהה‬
‫יותר‪ .‬כול עליה במרכיבי‬
‫עלות המוצר עלולה לדרדר‬
‫את החברה להפסדים‪.‬‬
‫‪ (2‬רווח ביחס להון עצמי‪:‬‬
‫רווח תפעולי לפני מס ‪/‬‬
‫רווח נקי =‬
‫תשואה להון עצמי‬
‫הון עצמי‬
‫יחס זה מודד את שיעור‬
‫התשואה על השקעת הבעלים‪,‬‬
‫בין אם רווחים אלו חולקו‬
‫ע"י החברה כדיבידנד‪ ,‬ובין‬
‫אם נשארו בחברה והושקעו‬
‫מחדש‪ .‬במקרה של השקעה‬
‫חוזרת בחברה‪ ,‬יש לבחון את‬
‫התשואה למשקיע לעומת‬
‫השקעות חלופיות‪ ,‬שרמת‬
‫הסיכון הכרוכה בהן דומה‪.‬‬
‫חשוב גם לבחון את מגמת‬
‫התשואה על ההון החוזר‬
‫לאורך זמן‪.‬‬
‫‪ (3‬רווח ביחס לסך כול‬
‫הנכסים‪:‬‬
‫רווח נקי לפני הוצאות מימון‬
‫סה"כ המאזן )ממוצע בין‬
‫תחילת שנה לסוף שנה(‬
‫יחס זה מודד את יעילות‬
‫השימוש בנכסי החברה‪.‬‬
‫ככול שהיחס גבוה יותר‪,‬‬
‫יעילות השימוש בנכסים‬
‫ גבוהה יותר‪ .‬ההנחה כאן‬
‫היא שיעילות פירושה הפקת‬
‫רווחים גבוהים ככול האפשר‬
‫מן ההון המושקע בנכסי‬
‫החברה‪.‬‬
‫‪ (4‬רווח למניה‪:‬‬
‫הרווח הנקי‬
‫ממוצע משוקלל של הון‬
‫המניות הנפרע‬
‫יחס זה רלבנטי בעיקר לחברות‬
‫הנסחרות בבורסה לני"ע‪ ,‬והוא‬
‫מודד את התפתחות החברה‬
‫לאורך זמן‪ .‬אין להשוות יחס‬
‫זה בין חברות שונות‪ ,‬שכן‬
‫לכול חברה כמות אחרת של‬
‫מניות‪ ,‬הנקבעת עפ"י החלטה‬
‫שרירותית‪ .‬כמות זו עשויה‬
‫גם להשתנות עם הנפקות‬
‫חדשות לציבור‪.‬‬
‫‪ (5‬מכפיל הרווח‪:‬‬
‫מחיר המניה בשוק‬
‫רווח למניה‬
‫יחס זה מודד למעשה כמה‬
‫יהיה משקיע מוכן לשלם‬
‫בעבור מניית חברה מסוימת‪,‬‬
‫יחסית לרווח שמניבה חברה‬
‫זו‪ .‬מכפיל הרווח שונה מענף‬
‫לענף‪ ,‬ועל ההשוואות להיות‬
‫אפוא פניםענפיות )למשל‪,‬‬
‫השוואת המכפיל של חברה‬
‫פלונית למכפיל הענפי‬
‫הממוצע(‪ .‬מכפיל רווח גבוה‬
‫משקף ציפיות של משקיעים‬
‫לרווחים גבוהים בעתיד‪.‬‬
‫כשהבורסה גואה‪ ,‬עשויים‬
‫מכפילי הרווח לעלות ללא‬
‫קשר לתוצאות העסקיות של‬
‫החברות שמדובר בהן‪.‬‬
‫היחסים הפיננסיים ‬
‫יחסי מבנה ההון‬
‫יחסים אלה בודקים כיצד‬
‫מממנת החברה את פעילותה‬
‫ומהם הסיכונים שבמבנה‬
‫מימון זה‪.‬‬
‫ההנחה היא כי בדרך כלל‬
‫יעדיפו בעלי החברה לממן‬
‫אותה ע"י הון זר )הלוואות(‪,‬‬
‫כול עוד הרווח הנקי לאחר‬
‫מס יהיה גבוה מן הריבית‬
‫שיהיה עליהם לשלם בעבור‬
‫ההלוואות שמימנו את‬
‫הפעילות העסקית‪.‬‬
‫‪ (1‬מנוף פיננסי‪:‬‬
‫הון זר‬
‫הון עצמי‬
‫ככול שהחלק היחסי של‬
‫ההון הזר גדול בחברה‪ ,‬נאמר‬
‫כי חברה משתמשת במנוף‬
‫פיננסי גבוה יותר‪ .‬שימוש‬
‫במנוף פיננסי גבוה יגדיל‬
‫את התשואה נטו על ההון‬
‫העצמי‪ ,‬וזאת בהנחה שהחברה‬
‫מייצרת רווח גדול יותר מן‬
‫הריבית המשולמת על ההון‬
‫הזר‪ .‬מנוף פיננסי טומן בחובו‬
‫סיכונים להפסדים גבוהים‬
‫בעיתות האטה כלכלית או‬
‫תחרות חריפה‪.‬‬
‫‪ (2‬ההון הזר ביחס לסה"כ‬
‫המאזן‪:‬‬
‫התחייבויות שוטפות ‪+‬‬
‫התחייבויות לזמן ארוך‬
‫סה"כ המאזן‬
‫יחס זה בוחן את גובה המנוף‬
‫הפיננסי‪ ,‬כלומר איזה חלק‬
‫מסך כול נכסי החברה ממומן‬
‫ע"י הון זר‪ .‬יחס גבוה פירושו‬
‫סיכוי לרווח גבוה‪ ,‬אך גם‬
‫רמת סיכון גבוהה‪.‬‬
‫‪ (3‬ההון העצמי ביחס לסה"כ‬
‫המאזן‪:‬‬
‫הון קרנות ועודפים‬
‫סה"כ המאזן‬
‫זהו יחס משלים ליחס הקודם‬
‫)ההון הזר ביחס לסה"כ‬
‫המאזן(‪ .‬יחס גבוה = רמת‬
‫סיכון נמוכה‪.‬‬
‫יחסים פיננסיים יחסי‬
‫יעילות ‪ /‬תפעוליים‬
‫קבוצת יחסים זו היא אינדיקציה‬
‫על מידת השימוש בנכסים‬
‫השוטפים של החברה‪ ,‬בעיקר‬
‫המלאי ולקוחות החברה‪,‬‬
‫והשפעתה על רווחיות‬
‫החברה‪.‬‬
‫‪ (1‬יחסי חייבים‪:‬‬
‫לקוחות ‪ +‬שטרות לגבייה =‬
‫יחס החייבים‬
‫מכירות‬
‫יחס החייבים מעיד על‬
‫שיעור האשראי באחוזים‬
‫הניתן ללקוחות מתוך סה"כ‬
‫מכירות החברה‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫‪ 5 = 10%‬מיליון ‪ ₪‬חייבים‬
‫‪ 50‬מיליון ‪ ₪‬מכירות‬
‫‪ (2‬יחס אשראי‪:‬‬
‫לקוחות ‪ X 365‬יום = ימי‬
‫חייבים‬
‫מכירות‬
‫האשראי‬
‫ימי‬
‫מספר‬
‫הממוצעים שמעניקה החברה‬
‫ללקוחותיה‪ .‬עפ"י הדוגמא‬
‫הקודמת‪:‬‬
‫‪ X 10% = 36.5 365‬ימי‬
‫אשראי‪.‬‬
‫‪ (3‬יחסי מלאי‪:‬‬
‫מלאי‬
‫עלות המכירות‬
‫יחס זה מודד את ערך המלאי‬
‫שנשאר במחסני החברה‬
‫ועדיין לא נמכר‪ ,‬ביחס‬
‫לערך המלאי שנמכר במהלך‬
‫השנה‪.‬‬
‫‪ (4‬יחס מחזור המלאי‪:‬‬
‫מלאי ‪ X 365‬ימים = ימי‬
‫המלאי‬
‫עלות המכירות‬
‫מספר הימים הממוצע שמלאי‬
‫החברה שוהה במחסניה עד‬
‫למכירתו‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪ (5‬יחסי זכאים‪:‬‬
‫זכאים ‪ +‬ספקים = יחס‬
‫הזכאים‬
‫קניות‬
‫יחס זה מודד את שיעור‬
‫האשראי המתקבל מספקי‬
‫החברה‪.‬‬
‫‪ (6‬יחס מחזור התשלום‬
‫לספקים‪:‬‬
‫)זכאים ‪ +‬ספקים( ‪= X 365‬‬
‫ימי זכאים‬
‫קניות‬
‫מספר הימים הממוצע מיום‬
‫רכישת החומרים ועד ליום‬
‫התשלום לספקים‪.‬‬
‫ודוק‪ :‬אין להשוות בין ימי‬
‫הזכאים לבין ימי הלקוחות‪.‬‬
‫תנאי האשראי מושפעים‬
‫מכוחות השוק‪ .‬יחס זהה של‬
‫ימי זכאים ושל ימי ספקים‬
‫מעיד על ימים זהים‪ ,‬אך לא‬
‫בהכרח על סכומים זהים‪,‬‬
‫שבהם ניתן או שמתקבל‬
‫אשראי‪.‬‬
‫מדדים שיווקיים‬
‫סה"כ מכירות החברה = נתח‬
‫השוק‬
‫סה"כ מכירות הענף‬
‫מדדים תפעוליים‬
‫מן הפעילות השוטפת(‪ ,‬ומצד מן הפעילות השוטפת‪.‬‬
‫שני את מידת הזדקקותה‬
‫של החברה למימון חיצוני דו"חות כספיים של‬
‫לשם השקעה‪ ,‬לפירעון חברה ציבורית מהן‬
‫התחייבויותיה ולתשלומי חובות הדיווח?‬
‫ריבית‪ .‬אופי תזרים המזומנים‬
‫שונה מענף לענף‪ ,‬והוא בסביבות חודש פברואר‬
‫תלוי במידה רבה בשלבי מתחילות החברות הציבוריות‬
‫התפתחותה של החברה בישראל לפרסם את הדו"חות‬
‫ובמדיניות ההשקעות שלה‪ .‬הכספיים שלהן‪ .‬עשרות ואף‬
‫מאפייני חברה מסחרית‪ :‬מאות עמודים מקדישות‬
‫עודפי מזומנים מהפעילות החברות לתיאור פעילותן‪,‬‬
‫השוטפת‪ .‬השקעות שוטפות לתיאור מבנה ההנהלה‬
‫בחידוש ציוד‪.‬‬
‫והדירקטוריון שלהן‪ ,‬ולתיאור‬
‫מאפייני חברה תעשייתית‪ :‬הענף והסביבה העסקית‬
‫השקעות שוטפות בחידוש שבמסגרתם הן פועלות‪.‬‬
‫ציוד‪.‬‬
‫החלק המרכזי בעמודים אלה‬
‫מאפייני חברה בצמיחה הוא הדו"ח הכספי‪ .‬חברה‬
‫ובהרחבת פעילות‪ :‬קושי ציבורית‪ ,‬מתוקף היותה‬
‫ביצור מזומנים מפעילות ציבורית‪ ,‬חייבת לפרסם‬
‫שוטפת )החברה צורכת דו"ח כספי‪ ,‬המסכם את‬
‫אשראי‪ ,‬משקיעה כסף רב תוצאות פעילותה העסקית‪,‬‬
‫ברכישת מלאי ומגייסת הון מידי רבעון )ינוארמארס;‬
‫עצמי(‪.‬‬
‫אפריליוני; יוליספטמבר;‬
‫על‬
‫מאפייני חברה מבוססת אוקטוברדצמבר(‪.‬‬
‫ורווחית‪ :‬תזרים המזומנים החברות הציבוריות חלה חובה‬
‫שלה מפעילות שוטפת יהיה לפרסם דו"חות רבעוניים‬
‫חיובי‪.‬‬
‫אלה חודשיים‪ ,‬לכול המאוחר‪,‬‬
‫לתזרים המזומנים יש מספר מתום כול רבעון‪ ,‬ואילו את‬
‫מאפיינים בכול אחד משלבי הדו"ח השנתי‪ ,‬הנקרא גם‬
‫התפתחות העסק‪:‬‬
‫"דו"ח תקופתי"‪ ,‬חובה עליהן‬
‫‪ (1‬בשנים הראשונות‪ :‬צמיחה לפרסם עד שלושה חודשים‬
‫)מחסור באמצעים נזילים מתום השנה הקלנדרית שבה‬
‫כספיים נזילים(‪.‬‬
‫עוסק הדו"ח כלומר‪ ,‬עד‬
‫‪ (2‬בשנים המאוחרות‪ :‬סוף חודש מארס‪.‬‬
‫התייצבות וצבירת רזרבות‬
‫כספיות‪.‬‬
‫האם הדו"חות‬
‫הוצאות מחקר ופיתוח =‬
‫נתח ההשקעה במחקר‬
‫ופיתוח‬
‫סה"כ המכירות‬
‫יחס זה אומד את סיכויי‬
‫הכספיים מבוקרים‬
‫החברה לשמור על מעמדה ניתוח דו"ח תזרים טרם פרסומם?‬
‫בשוק תחרותי‪.‬‬
‫המזומנים היחסים‬
‫הדו"חות הרבעוניים שמגישות‬
‫הפיננסיים‬
‫החברות מתפרסמים כשהם‬
‫חשיבות הביאורים‬
‫‪ (1‬תזרים מזומנים ביחס "בלתי מבוקרים"‪ ,‬וכך גם‬
‫לדו"חות הכספיים‬
‫מצוין עליהם‪ .‬משמעות הדבר‬
‫למכירות‪:‬‬
‫היא שדו"חות אלה לא עברו‬
‫תזרים מפעילות שוטפת‬
‫"הביאורים הם חלק בלתי נפרד‬
‫ביקורת חשבונאית בידי פירמת‬
‫סה"כ מכירות‬
‫מהדו"חות הכספיים"‪ .‬בחברות‬
‫רבות‪ ,‬במיוחד לפני הנפקה ‪ (2‬תזרים מזומנים ביחס רואי החשבון של החברה‪ ,‬כי‬
‫אם "סקירה" בלבד‪ .‬מה טיבה‬
‫וגיוס הון בבורסה‪ ,‬מתבצע לסה"כ המאזן‪:‬‬
‫של סקירה זו? ובכן‪ ,‬עפ"י‬
‫תזרים מפעילות שוטפת‬
‫תהליך של ייפוי הדו"חות‬
‫תקנות לשכת רואיחשבון‬
‫סה"כ מאזן )ממוצע בין‬
‫הכספיים‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬הגדלת‬
‫הרווחים בדו"חות הכספיים תחילת השנה לבין סופה( בישראל‪ ,‬הסקירה ניזונה‬
‫נעשים באופן חוקי‪ ,‬כאשר שני היחסים בודקים את בעיקר מבירורים שערכה‬
‫הגילוי לתופעות אלה המצא יכולת החברה לייצר תזרים פירמת רואי החשבון עם בעלי‬
‫בביאורים לדו"חות הספיים‪ .‬מזומנים חיובי מפעילות תפקידים בחברה‪ ,‬האחראים‬
‫החשבונאיים‬
‫לענייניה‬
‫המדובר בעיקר בהצגת שוטפת‪.‬‬
‫רווחים חדפעמיים ובשינוי ככול שהיחסים הנ"ל גבוהים והכספיים‪ ,‬וכן מיושמים בה‬
‫שיטת הדיווח החשבונאי‪ .‬יותר‪ ,‬סיכויי החברה להפיק נהלי סקירה אנליטיים שונים‬
‫בביאורים לדו"חות נמצא תזרים חיובי בעתיד גדולים שלא נפרטם כאן‪ .‬בהשוואה‬
‫לביקורת החשבונאית המלאה‬
‫פירוט אודות מהות הסעיפים יותר‪.‬‬
‫ששונו‪ ,‬והשפעתם המצטברת ‪ (3‬תזרים מזומנים ביחס הנערכת בדו"ח השנתי‪,‬‬
‫הסקירה מצומצמת מאוד‬
‫על שינויי השיטה והאומדן‪ .‬לתשלומי הריבית‪:‬‬
‫תזרים מפעילות שוטפת לפני בהיקפה‪ .‬לפיכך‪ ,‬על משקיעים‬
‫פוטנציאליים בחברה נתונה‪,‬‬
‫הוצאות ריבית‬
‫ניתוח דו"ח תזרים‬
‫הקוראים את הדו"חות‬
‫תשלומי ריבית והצמדה‬
‫המזומנים‬
‫הרבעוניים שלה‪ ,‬לקבל את‬
‫שנתיים‬
‫דו"ח תזרים המזומנים משקף יחס זה בוחן את יכולת החברה נתוניהם "בעירבון מוגבל"‪.‬‬
‫את כושרה של החברה לייצר להמשיך לשלם תשלומי הריבית הדו"ח השנתי‪ ,‬לעומת זאת‪,‬‬
‫מזומנים )=רזרבות כספיות מתוך עודפי המזומנים הנוצרים מבוקר ביקורת מלאה בידי‬
‫‪12‬‬
‫פירמת רואי החשבון של‬
‫החברה‪ ,‬והיא מדווחת‪ ,‬בראשית‬
‫הדו"ח‪ ,‬כי ביקרה את מאזניה‬
‫של החברה הפלונית וערכה‬
‫את ביקורתה בהתאם לתקני‬
‫הביקורת המקובלים בישראל‪.‬‬
‫מפרטית לציבורית ‬
‫כמה שווה החברה‬
‫לציבור?‬
‫בפסקה הקודמת דנו בחובות‬
‫הדיווח הכספי החלות על‬
‫חברות ציבוריות בישראל‪.‬‬
‫לצד החברות הציבוריות‬
‫פועלות‪ ,‬כמובן‪ ,‬רבבות חברות‬
‫פרטיות‪ .‬מה תעשה חברה‬
‫פרטית המעוניינת להפוך‬
‫לחברה ציבורית? כיצד תדע מה‬
‫שוויה "לציבור"? ‪ 300‬מיליון‬
‫‪ ₪‬ושמא רק ‪ 200‬מיליון ‪?₪‬‬
‫מי יקבע באיזה מחיר יימכרו‬
‫מניותיה וכיצד ייקבע מחיר‬
‫זה? את שוויה של החברה‬
‫יקבעו החברה עצמה והחתם‬
‫המנהל את הנפקתה לציבור‪,‬‬
‫באמצעות הערכת שווי הניתנת‬
‫להיעשות בשיטות מספר‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬באמצעות שיטת היוון‬
‫תזרימי המזומנים‪ ,‬החוזה את‬
‫תזרים המזומנים העתידי של‬
‫החברה‪ ,‬או באמצעות שיטת‬
‫המכפיל‪ ,‬המתבססת על נתוניה‬
‫העדכניים של החברה בהשוואה‬
‫לחברות שומות בגודלן בענף‬
‫פעילותה של החברה‪ .‬בשיטת‬
‫מכפיל הרווח נכפול את‬
‫הרווח הנקי של החברה בערך‬
‫)מכפיל( מוסכם כדי לחשב את‬
‫שוויה‪ .‬מה שיעורו של מכפיל‬
‫זה? ובכן‪ ,‬אין לכך תשובה‬
‫אחת‪ .‬הרשות נתונה‪ .‬כדי לסבר‬
‫את האוזן נאמר בזהירות כי‬
‫מכפיל של עד חמש ייחשב‬
‫כמקובל לגבי חברות רגילות‪,‬‬
‫ואילו מכפיל של עד עשר עשוי‬
‫לבוא בחשבון כאשר המדובר‬
‫בחברה הנחזית להיות בעלת‬
‫פוטנציאל גדול מאוד לצמיחה‪.‬‬
‫עוד נציין כי בשיטת המכפיל‬
‫להערכת שוויה של חברה‪,‬‬
‫נהוג להכפיל לא רק את הרווח‬
‫הנקי‪ ,‬אלא גם את ההכנסה‪,‬‬
‫או את הרווח לפני הוצאות‬
‫מימון‪ ,‬מסים‪ ,‬פחת והפחתות‬
‫‪BIDTA=Earnings‬‬
‫)‪before‬‬
‫‪Interest, Taxes, Depreciation‬‬
‫‪ .(& Amortization‬תהא השיטה‬
‫אשר תהיה‪ ,‬בסופו של דבר‬
‫מקבלים ערך כספי שהוא‬
‫מוסכם כשוויה של החברה‪.‬‬
‫כול חברה חותרת‪ ,‬כמובן‪,‬‬
‫להנפיק עצמה לציבור לפי שווי‬
‫גבוה ככול האפשר‪ .‬אילו ני"ע‬
‫תכלול ההנפקה לציבור של‬
‫חברה פלונית‪ ,‬ומה יהיה מחירו‬
‫של כול ני"ע? זאת נדע לפי‬
‫מבנה ההנפקה גופא‪ .‬יש חברות‬
‫המציעות בהנפקותיהן מניות‬
‫בלבד‪ ,‬ויש חברות המציעות‬
‫גם ני"ע המירים‪ .‬אלו הם ני"ע‬
‫שאינם מניות‪ ,‬אך ניתן להמירם‬
‫למניות )אגרותחוב וכתבי‬
‫אופציה(‪.‬‬
‫לעיון נוסף‪:‬‬
‫‪Andrew P. William, Schmidgall S. Raymomd, (1‬‬
‫‪Financial Management for the Hospitality Industry,‬‬
‫& ‪The Educational Institute of the American Hotel‬‬
‫‪.Motel Association, East Lancing, Michigan, 1993‬‬
‫‪Schmidgall S. Rymond, Hospitality Industry (2‬‬
‫‪Managerial Accounting, Fourth Edition, The‬‬
‫‪Educational Institute of the American Hotel & Motel‬‬
‫‪.Association, East Lancing, Michigan, 1997‬‬
‫‪(3‬‬
‫‪(4‬‬
‫‪(5‬‬
‫‪(6‬‬
‫‪(7‬‬
‫‪(8‬‬
‫ארניה פרופ' ניסים‪ ,‬ימפולר אהוד‪ ,‬קונצ'יצקי יניב‪,‬‬
‫חשבונאות בעסקים‪ ,‬מהדורה חדשה‪ ,2003 ,‬הוצאת‬
‫דיונון‪ ,‬אוניברסיטת תלאביב‪ ,‬תלאביב‪.2003 ,‬‬
‫אייזנברג אמיר‪ ,‬שפת השוק‪ ,‬ספריית גלובס‪.1996 ,‬‬
‫האקדמיה ללשון העברית‪ ,‬מילון למונחי הבנקאות‬
‫ושוק ההון‪ ,‬עבריאנגלי‪,‬ירושלים‪ ,‬תשס"ז‪.2006 ,‬‬
‫אבניאון איתן‪ ,‬בנקאות ושוק ההון‪ ,‬מהדורה חדשה‪,‬‬
‫איתאבבית הוצאה לאור‪.2004 ,‬‬
‫מילון איתאב למונחי בורסה וניירותערך‪ ,‬איתאב‪,‬‬
‫בית הוצאה לאור בשיתוף גלובס‪ ,‬עיתון העסקים של‬
‫ישראל‪.1993 ,‬‬
‫‪ www.globes.co.il‬באתר העיתון "גלובס"‬
‫ובארכיונו המקוון‪ :‬חומר רקע כללי‪ ,‬מידע ענפי‪,‬‬
‫מאמרים בנושאים ייעודיים‪ ,‬גם על דו"חות כספיים‬
‫בענפי משק שונים‪.‬‬
‫השפים של מלונות דן מתחרים על הטעם של פעם‬
‫המיטבח של מלון "דן אכדיה"‬
‫בהרצליה ארח בשימחה את השפים‬
‫בגלל שהמיטבח לא כל כך גדול‪,‬‬
‫הביחד בולט מאוד"‪.‬‬
‫את התחרות המקורית הזאת פתחו‬
‫מנכ"ל "מלונות דן" עמי הירשטיין‬
‫וראש אגף מזון ומשקאות של‬
‫הרשת חיים שפיגל‪" .‬זוהי תחרות‬
‫ראשונה מסוגה בעולם" ‪ ,‬אומר עמי‬
‫הירשטיין‪" ,‬במיסגרתה מתמודדים‬
‫השפים של הרשת על המתכונים‬
‫שזוכים לפופולאריות במלונות‬
‫היוקרה בעולם"‪ .‬החלק הקולינרי‬
‫עמי הירשטיין‪ :‬תחרות ראשונה‬
‫מסוגה בעולם‬
‫של מלונות "דן"‪ ,‬שהתחרו זה בזה‬
‫בבישול קלאסי ביןלאומי‪ .‬שף "דן‬
‫אכדיה" אריק פורת מתוודה‪" :‬אני‬
‫שף מלון "דן אכדיה" אריאל פורת מקבל את הפרס‪ .‬צילום‪ :‬סיון פרג'‬
‫‪‰Èψ¯‰· ¢‰È„· Ô„¢ ÔÂÏÓ Û˘ ˙¯Â٠χȯ‡ ≠ Ô¢‡¯‰ ̘ӷÂ‬‬
‫הצלם סיון פרג' בפעולה‬
‫חיים שפיגל‪ :‬כל העולם חוזר‬
‫לקלאסיקה‬
‫שמח שזה כאן‪ ,‬ונהנה מהתכונה‬
‫ומההתלהבות של הצוותים‪ .‬דווקא‬
‫מהווה ברשת "דן" חלק מרכזי‬
‫בתחום השירות לאורח‪ ,‬והתחרות‬
‫נועדה להעניק לאורח את המוצר‬
‫הטוב ביותר‪.‬‬
‫שקרויה ‪BACK TO‬‬
‫התחרות‪,‬‬
‫‪ ,CLASSICS PLUS‬הניבה מן השפים‬
‫מנות רטרו קלאסיות לצד מנות‬
‫חדשניות שהבליטו את הדומה‬
‫והשונה בשני הסגנונות‪ .‬חיים‬
‫שפיגל‪ ,‬שהתנייע בזריזות בין השפים‬
‫והטועמים‪ ,‬מסביר בהתלהבות‬
‫שכל העולם חוזר לקלאסיקה בכל‬
‫התחומים‪ .‬עם האהבות מן העבר‬
‫אירית פדרמן מבעלי רשת "מלונות דן"‪ ,‬עמי הירשטיין מנכ"ל הרשת וחיים שפיגל ראש אגף מזון ומשקאות‬
‫ברשת "דן"‪ ,‬העניקו את הפרסים לזוכים‪ .‬יצירותיו של שף אריאל פורת הניבו את הניקוד הגבוה ביותר והם‬
‫ישולבו בתפריטי הרשת‪ :‬פיצה מרגריטה בקונוס‪ ,‬ריזוטו איטלקי‪ ,‬אוסובוקו וקרם ברולה בשלושה כדורים‪.‬‬
‫למקום השני הגיע צוות מלון "המלך דוד" בירושלים‪ ,‬ולמקום השלישי הצוות )שפים ותלמידים( של המרכז‬
‫ללימודים קולינאריים ולמלונאות מרשת "מלונות דן" "דן גורמה"‪.‬‬
‫מחזירים לאורחים את הטעם של‬
‫פעם שהוא מוכר ואהוב בשילוב‬
‫עם הטעמים של מחר‪ ,‬והשיטה‬
‫היא להגיש כל מנה בצורה קלאסית‬
‫ובצורה חדשנית‪.‬‬
‫לתחרות הוגשו מנות בשריות‬
‫וחלביות‪ ,‬והזוכות יוכנסו לתפריט‬
‫המלונות‪ .‬המנות ניבחרו אחרי מעקב‬
‫שנימשך תקופה ארוכה שבה ניבחנו‬
‫‪ÁÒÙ‰ ‚Á ˙‡¯˜Ï Ì„‡ ÁÂΠ¯·‚˙ ˙ÂÂÏÓ‰‬‬
‫המלונות התקשו בגיוס עובדים‬
‫למרות שהשכר החודשי הממוצע‬
‫במלונות אילת‪ ,‬למשל‪ ,‬הוא ‪6,750‬‬
‫שקל‪ .‬התוספת הדרושה בכוח אדם‬
‫היתה ‪ 1,500‬עובדים חדשים נוסף על‬
‫‪ 30,500‬הקיימים‪ ,‬ותוספת ההוצאה‬
‫לענף הגיעה ל‪ 7.4‬מיליון שקל‬
‫לחודש‪ 35%" .‬מן העובדים במלונות‬
‫השתכרו בחג שכר כפול מהשכר‬
‫הרגיל בימי חול‪ ,‬אומר סמנכ"ל‬
‫משאבי אנוש ב"התאחדות המלונות‬
‫בישראל" יואב בכר‪" ,‬ומדובר‬
‫בתוספת שכר של כ‪ 3.5‬מיליון שקל‬
‫בליל הסדר בלבד"‪ .‬במהלך חג הפסח‬
‫התוספו ‪ 350‬מאבטחים בהוצאה‬
‫של ‪ 900‬אלף שקל‪ ,‬וההוצאות‬
‫עבור עובדי הכשרה לצורך הכשרת‬
‫המיטבחים לפסח הגיעה ל‪800‬‬
‫אלף שקל‪ .‬אומדן העלות עבור שעות‬
‫נוספות במיסגרת ההכנסות לחג היה‬
‫‪ 500‬אלף שקל‪.‬‬
‫שמואל צוראל‪ :‬עלויות התיפעול בפסח כבדות‬
‫מנכ"ל "התאחדות המלונות בישראל"‬
‫שמואל צוראל אומר כי מחירי הלינה‬
‫והאירוח בפסח גבוהים מאשר בימים‬
‫רגילים‪ ,‬כדי לפצות את המלונות‬
‫על ההשקעה הכספית הגבוהה‬
‫בהתארגנות לחג‪ ,‬שמתחילה חודש‬
‫לפני פסח‪ .‬במלונות שהופכים לגלאט‬
‫כשר‪ ,‬ההוצאה היומית מגיעה ל‪60%‬‬
‫יותר מאשר בימים רגילים‪ .‬המשמעות‬
‫היא שטווח ההוצאות נע בין ‪ 80‬אלף‬
‫שקל למלון קטן ל‪ 1.2‬מיליון שקל‬
‫במלון גדול‪" .‬ההוצאות המוגברות של‬
‫המלונות כוללות גם רכישה מואצת‬
‫של חומרי ניקוי ומוצרי מזון כשרים‬
‫מאות מנות‪ ,‬וכך גובש לתחרות תפריט‬
‫של עשר מנות שנחשבות לפופולריות‬
‫בארץ ובעולם‪ .‬המנות החלביות הן‬
‫סלט קיסר‪ ,‬פיצה מרגריטה‪ ,‬ריזוטו‬
‫איטלקי‪ ,‬פילה סלמון במרינדה‬
‫וקרם ברולה‪ .‬הבשריות קלאב‬
‫סנדביץ'‪ ,‬מרק דגי ים‪ ,‬עוף בקארי‪,‬‬
‫אוסובוקו וטארט טאטין פרווה‪ .‬כל‬
‫מלון העמיד בראש הניבחרת את שף‬
‫המלון ועוזריו והכין אחת מן המנות‬
‫במתכון קלאסי וחדשני‪ ,‬ובנוסף כל‬
‫מלון הציע ארבע מנות נוספות לפי‬
‫בחירתו‪ .‬בראש צוות השופטים דני‬
‫גילרמן‪ ,‬ולצידו שפטו אייל לביא‪ ,‬מנה‬
‫שטרום‪ ,‬רן שמואל‪ ,‬יאיר פיינברג‪,‬‬
‫ערן שוורצברד‪ ,‬דניאל זיסנבך‪ ,‬יובל‬
‫כספין‪ ,‬אורלי יניב‪ ,‬כרמי לוינשטיין‬
‫ואחרים‪.‬‬
‫‪ÔÊÈ˘ ‡ÙÒ· ÌÈ˘Ï ˜ÂÈÙ‬‬
‫לרגל יום האישה הביןלאומי הכריזו בספא "שיזן" שבמלון "דניאל"‬
‫בהרצליה על יום פינוק מיוחד לנשים‪ .‬יום הפינוק כולל טיפול פנים של‬
‫‪ 30‬דקות‪ ,‬או עיסוי שבדי‪ ,‬שיאצו‪ ,‬פילינג גוף או רפלקסולוגיה לבחירה‪,‬‬
‫טיפול פדיקור מקצועי ושימוש בכל מיתקני הספא של "שיזן" כולל‬
‫חדר ג'קוזי‪ ,‬סאונה רטובה ויבשה ושחיה בבריכה מקורה ומחוממת‪.‬‬
‫‪χ˙Ù ˙˘¯ È„È· ҄¯‰ ωÈ‬‬
‫לפסח‪ ,‬הוצאות מוגדלות עבור‬
‫כביסה ותחזוקה‪ ,‬הדפסת תפריטים‬
‫מיוחדים לחג‪ ,‬שכירת חזנים‬
‫והכשרת צוותי בידור לחג‪ .‬מסתבר‬
‫כי עלות הכשרת המלונות בארץ‬
‫לחג הפסח מסתכמת בכ‪ 80‬מיליון‬
‫שקל"‪ ,‬אומר שמואל צוראל‪.‬‬
‫‪ 130‬סוכני נסיעות מארצות שונות הגיעו לביקור בארץ‪ ,‬ניפגשו עם גורמי תיירות‪ ,‬סיירו בירושלים‪ ,‬בתל אביב‪ ,‬בגליל ובים‬
‫המלח והתארחו ביריד התיירות ‪ .IMTM‬נותני החסות לסוכנים משרד התיירות‪ ,‬אל על‪ ,‬התאחדות המלונות בתל אביב‬
‫רבתי‪ ,‬עמותת התיירות בתל אביב‪ IMTM ,‬וחברת ארטרא‪ .‬צילום רמי חכם‪.‬‬
‫לאחר רכישת חלקה של "אזורים תיירות )‪ (50%‬במלון "הרודס" באילת על‬
‫ידי רשת פתאל‪ ,‬תעסוק הרשת בניהול‪ ,‬בתיפעול ובשיווק‪ .‬בניהולו של יואב‬
‫איגרא‪ ,‬המחזיק ב‪ 50%‬הנותרים‪ ,‬יהיו מכירת זכויות נופש בקומפלקס‪,‬‬
‫ניהול השטחים המסחריים והצד החזותי של המלון‪ .‬במיסגרת ההסכם‬
‫מתוכנן בנין נוסף המיועד לבעלי זכויות נופש‪ ,‬אשר יכיל ‪ 136‬סוויטות‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫‪‰˙„ÏÂ‰Ï ‰˘ ±∞∞ ≠ χ¯˘È· ‰˘‡¯‰ ˙ȇÂÏÓ‰ ≠ Ï¢Ê ‚¯·ÊÈȇ ‰ËÂÏ‬‬
‫אילן וקסלר‬
‫לוטה )שרלוטה( אייזנברג נולדה‬
‫בקניגסברג‪ ,‬פרוסיה )היום קלינגרת‬
‫רוסיה(‪ ,‬בנובמבר ‪ ,1909‬להורים‬
‫ילידי רוסיה שהתיישבו בקניגסברג‬
‫בסוף המאה ה‪ .18‬אביה עסקה‬
‫במסחר‪ .‬היו להוריה שלושה ילדים‬
‫ אח בוגר‪ ,‬לוטה ואחות צעירה‪.‬‬
‫המשפחה הייתה מכובדת ומוכרת‬
‫בקהילת קניגסברג‪ .‬הם היו יהודים‬
‫מודרניים‪ ,‬מתקדמים‪ ,‬מהמעמד‬
‫הבורגני והרבה מידידיה הצעירים‬
‫של לוטה היו ציונים שתכננו‬
‫לעלות לארץ ישראל‪.‬‬
‫עם עליית השלטון הנאצי בגרמניה‪,‬‬
‫החליטה לוטה לעלות ארצה‬
‫בניגוד לדעת של המשפחה‪ .‬את‬
‫שנותיה הראשונות בארץ בילתה‬
‫בירושלים‪ ,‬עבדה במשרדי הקרן‬
‫הקיימת לישראל‪ ,‬אחר כך עבדה‬
‫ביריד הביןלאומי שהתקיים‬
‫בתל אביב‪ ,‬עברה לחיפה לעבוד‬
‫כפקידת קבלה בבית וולשטיין‪,‬‬
‫מלוןפנסיון על הר הכרמל‪ .‬זו‬
‫הייתה עבודתה הראשונה במסגרת‬
‫מלונאית‪ .‬מאוחר יותר עבדה‬
‫במרכז הקיבוצים בארגון חדרי‬
‫הארחה בקיבוצים ברחבי הארץ‬
‫שהיו מיועדים לנופש ולתיירים‬
‫שהתחילו להגיע ארצה ורצו לראות‬
‫ולהכיר את ארץ ישראל ואת חיי‬
‫הקיבוץ‪ .‬לאחר מספר שנים ניהלה‬
‫לוטה את "בית דולפין" בשבי ציון‪,‬‬
‫שהיה באותן שנים מקום נופש‬
‫מפורסם ומבוקש על די תושבי‬
‫הארץ והקצונה הבריטית‪.‬‬
‫חברת "אפריקה ישראל"‪ ,‬בעלת‬
‫זיכיון לניהול מעינות המרפא‬
‫"חמי טבריה"‪ ,‬החליטה לבנות‬
‫מלון על שפת הכנרת בטבריה‬
‫ולוטה הוזמנה לנהל את המלון‪.‬‬
‫כך נפתח מלון "גלי כנרת" בשנת‬
‫‪ .1946‬המלון נעשה במשך השנים‬
‫למלון היוקרתי והפופולארי ביותר‬
‫בטבריה ובצפון הארץ‪ ,‬ב"גלי‬
‫כנרת" התארחו כל המי ומי של‬
‫אותם ימים ואורחים רבים מחו"ל‬
‫ החל מנשיאים כמו דר' וייצמן‪,‬‬
‫זלמן שזר יצחק בןצבי‪ ,‬ראשי‬
‫הממשלה דוד בן גוריון‪ ,‬לוי אשכול‪,‬‬
‫שרים רבים‪ ,‬חברי כנסת ואורחים‬
‫מכובדים כמו דני קיי‪ ,‬מרק שגל‪,‬‬
‫פבלו פיקסו‪ ,‬לאונרד ברנשטיין‪,‬‬
‫אליזבט מלכת בלגיה‪ ,‬יהודי מנוחין‪,‬‬
‫קונרד אדנאואר‪ ,‬אקסל שפרינגר‬
‫ורבים אחרים‪ .‬לוטה ניהלה את‬
‫מלון "גלי כנרת" במשך שנים‬
‫רבות ביד רמה‪ .‬אישיותה המיוחדת‬
‫והחזקה‪ ,‬האינטליגנציה שלה‪ ,‬חוש‬
‫ההומור שלה וידיעת שפות הפכו‬
‫אותה למנכ"לית מפורסמת ולגברת‬
‫הראשונה של ענף המלונאות‬
‫בארץ‪ .‬רוב עובדי המלון היו יוצאי‬
‫ארצות דוברות גרמנית וכך הפכה‬
‫שפה זו לשפת המלון‪ .‬מלון "גני‬
‫כנרת" התפרסם כמלון יוקרתי‬
‫בעל חמישה כוכבים עם אווירה‬
‫מיוחדת‪ ,‬אינטימית ואישית עם‬
‫שרות ברמה אירופית ומבטח‬
‫ברמה קולינארית גבוהה‪.‬‬
‫לוטה כיהנה במשך שנים רבות‬
‫כיושבת ראש "התאחדות המלונות‬
‫בטבריה"‪ ,‬הייתה חברת הנהלה‬
‫ב"התאחדות המלונות בישראל"‬
‫והייתה נציגת ישראל ב"התאחדות‬
‫המלונות הביןלאומית"‪ .‬השתתפה‬
‫שנים רבות בוועידות העולמיות‬
‫של התאחדות המלונות כנציגת‬
‫ישראל‪ .‬לוטה הייתה גם חברה‬
‫למלונאים צעירים הממשיכים את‬
‫לימודיהם בענף המלונאות באחת‬
‫ב"איגוד מנהלי בתי מלון בישראל"‪.‬‬
‫עם פטירתה הורישה לאיגוד סכום‬
‫כסך להקמת קרן לחלוקת מלגות‬
‫האוניברסיטאות או המכללות‬
‫למלונאות בארץ‪ .‬האיגוד חילק עד‬
‫היום ‪ 22‬מלגות‪.‬‬
‫‪¯ÈÈÓ¯Ù ¯ÒȘ ˙ÂÂÏÓ ‚¯„È˘· Ϙ˘ ÔÂÈÏÈÓ μ Ï˘ ‰Ú˜˘‰‬‬
‫בשנות השישים של המאה הקודמת‬
‫עברה בעלות מלון "גלי כנרת" לידי‬
‫חברת "הכשרת הישוב" )במתכונתה‬
‫המקורית( אשר הקימה חברה‬
‫לניהול מלונות בשם מ‪.‬נ‪.‬י‪) .‬מלונות‬
‫נופש ישראל(‪ .‬בנוסף לרכישת "גלי‬
‫כנרת" בנתה החברה ופתחה את‬
‫מלון "רימונים" בצפת‪ ,‬רכשה את‬
‫מלון "נפטון" באילת ומספר שנים‬
‫מאוחר יותר את מלון "השרון"‬
‫בהרצליה‪ .‬כל זאת תחת פיקוחה‬
‫וייעוצה המקצועי של לוטה‬
‫אייזנברג‪ .‬לוטה מונתה לחברת‬
‫דירקטוריון של מ‪.‬נ‪.‬י‪ .‬והייתה‬
‫היועצת המקצועית למלונאות של‬
‫חברת "הכשרת הישוב" שנים רבות‪,‬‬
‫עד לפרישתה לגמלאות‪.‬‬
‫לוטה זכתה בפרסי הוקרה‬
‫רבים‪ .‬הראשון היה פרס קפלן‪,‬‬
‫מאוחר יותר קיבלה פרס הוקרה‬
‫מהתאחדות המלונות בישראל‪ ,‬וגם‬
‫פרס יקיר התיירות מנשיא המדינה‬
‫עזר וייצמן‪ .‬כל זאת כהוקרה על‬
‫תרומתה הרבה לענף המלונאות‬
‫והתיירות בישראל‪ .‬לוטה גרה‬
‫שנים רבות בסביון‪ ,‬שנבנתה על‬
‫ידי חברת "אפריקה ישראל"‪,‬‬
‫והייתה גם היועצת המקצועית‬
‫הקולינארית של מועדון סביון‪,‬‬
‫מועדון הספורט הראשון שהוקם‬
‫בארץ‪ .‬שנים מספר גרה בתל אביב‬
‫וכאשר הראייה שלה נחלשה‪ ,‬עברה‬
‫לגור בבית מאיר בירושלים‪ .‬כאשר‬
‫נפתח בית "פרוטאה" בהרצליה‪,‬‬
‫בתמיכת יהודי דרום אפריקה‪,‬‬
‫עברה לגור בו ושם חיה את שנות‬
‫חייה האחרונות עד לפטירתה‬
‫ב‪ 31‬במרץ ‪.2000‬‬
‫‪ 9,000‬אורחים בליל הסדר ברשת מלונות דן‬
‫סמנכ"ל השיווק של רשת "מלונות דן" רפי בארי‪ ,‬מרוצה מן הסימנים‬
‫ליציאה מהמשבר העולמי‪" .‬פסח ‪ 2010‬התאפיין בגידול בתיירות הניכנסת"‪,‬‬
‫אומר רפי בארי‪" ,‬ורבים ניצלו את שני ימי החג המצטרפים לסוף השבוע‬
‫לבילוי חופשה מישפחתית ארוכה"‪.‬‬
‫עד סוף חודש מרץ‪ ,‬בו חל חג הפסח‪ ,‬היתה התפוסה ב"מלונות דן" כ‪,90%‬‬
‫ו‪ 75%‬מהם היו תיירים מחו"ל מחציתם אורחים חוזרים‪" .‬ניכרת העדפה‬
‫ברורה למלונות באזורים גיאוגרפיים על פי ארץ המוצא"‪ ,‬אומר רפי בארי‪.‬‬
‫"צרפתים‪ ,‬אנגלים‪ ,‬שווייצרים ובלגים נוטים להתארח באילת ובתל אביב‬
‫ואמריקנים מעדיפים את ירושלים"‪ .‬בכל אחד משניםעשר מלונות הרשת‬
‫התקיים ליל סדר מרכזי לאורחי המלון ולאורחים חיצוניים‪" .‬ישראלים רבים‬
‫מעדיפים לערוך את ליל הסדר במלון הודות לנוחות"‪ ,‬אומר רפי בארי‪,‬‬
‫"ומלונות "דן" ערוכים לארח"‪.‬‬
‫מלון "קיסר פרמייר אילת"‬
‫כחלק מתוכנית שלוש שנתית‬
‫של שידרוג מלונות רשת "קיסר‬
‫פרמייר" באילת‪ ,‬בירושלים‬
‫ובטבריה בהשקעה של ‪ 20‬מיליון‬
‫שקל‪ ,‬הושקעו לאחרונה ‪ 5‬מיליון‬
‫שקל בשידרוג חדרי המלונות‪.‬‬
‫עיקר ההשקעה הוא בעיצוב‬
‫ובריהוט החדרים בסיגנון המלונות‬
‫הגדולים בארצות הברית שתי‬
‫‪14‬‬
‫מיטות זוגיות רחבות‪ ,‬החלפת‬
‫השטיחים והמקררים‪ ,‬פינות קפה‪,‬‬
‫כספות משוכללות ומסכי פלזמה‬
‫חדשים‪ .‬מטרת ההשקעה היא‬
‫להעלות את רמת המותג "קיסר‬
‫פרמייר" בישראל‪.‬‬
‫התאמת החדרים למישפחות‬
‫נובעת ממיצוב המלונות בטבריה‬
‫ובאילת כמלונות מתאימים‬
‫לחופשה מישפחתית‪ .‬סמנכ"ל‬
‫השיווק של רשת "קיסר פרמייר"‬
‫ישראל חייט מציין ששנת ‪2009‬‬
‫הסתיימה בתפוסה ממוצעת של‬
‫‪ ,78%‬והצפי ל‪ 2010‬הוא ‪.80%‬‬
‫בסקר שנערך בין האורחים במהלך‬
‫‪ ,2009‬יותר מ‪ 85%‬מן האורחים‬
‫הביעו שביעות רצון גבוהה מן‬
‫השהיה במלונות‪.‬‬
‫כנס אילתאילות לאנרגיות מתחדשות התקיים ב"ארמונות הרודס" באילת‪ .‬זהו‬
‫הכנס הביןלאומי השלישי‪ ,‬ובו השתתפו יותר מ‪ 2,000‬איש‪ .‬במהלכו הוצגו‬
‫חידושים טכנולוגיים‪ ,‬התקיימו דיונים בנושאי מדיניות עסקים ומימון‪ ,‬פיתוח‪,‬‬
‫חדשנות ויישום‪ .‬בין היתר השתתפו בכנס שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו‪,‬‬
‫שגרירים זרים‪ ,‬אנשי מימשל‪ ,‬מנהלי חברות ביןלאומיות וישראליות‪ ,‬יזמים‪,‬‬
‫אנשי מדע ואקדמיה‪ .‬האיחוד האירופי החליט לצרף את הכנס לפרוייקט ‪.ECO4B‬‬
‫משמאל לימין‪ :‬מנכ"ל "ארמונות הרדוס" רוני טימסיט‪ ,‬יועץ הנשיא סרקוזי‬
‫לענייני סביבה ופיתוח אנטוני טריסטן מוקילינקר והיועץ הכספי של שגרירות‬
‫צרפת בישראל דומיניק קליין‪.‬‬
‫נשות דיפלומטים ביקרו בנצרת‬
‫מלון "גולדן קראון נצרת" אירח‬
‫לאחרונה את אירגון נשות השגרירים‬
‫בישראל‪ .‬המלון אירח בעבר את‬
‫מרכז התקשורת בביקור האפיפיור‬
‫האחרון ואת המישלחת של הנשיא‬
‫שמעון פרס בביקורה בעיר נצרת‪.‬‬
‫הקבוצה כללה‪ ,‬בין השאר‪ ,‬את‬
‫נשות שגרירי ארה"ב‪ ,‬יפן‪ ,‬רוסיה‪,‬‬
‫גוואטמלה‪ ,‬האיחוד האירופי‪ ,‬ניגריה‪,‬‬
‫מלטה ועוד רבות אחרות‪.‬‬
‫הסיור‪ ,‬יוזמה של מלון "גולדן‬
‫קראון נצרת"‪ ,‬החל בארוחת בוקר‬
‫מפנקת לצלילי נגן עוד על רקע‬
‫הנופים של עמק יזרעאל‪ ,‬והסתיים‬
‫בארוחת צהריים אותנטית במלון‪.‬‬
‫נשות האירגון זכו לביקורו של‬
‫ראש עיריית נצרת ראמז ג'רייסי‪,‬‬
‫אשר ציין בין השאר כי נצרת‬
‫ממשיכה להוביל בתפוסת המלונות‬
‫שלה ומשמשת כיעד עיקרי הן‬
‫לתיירות צליינית והן לתיירות‬
‫פנים‪ .‬ארחה את הנשים בארוחת‬
‫הצהריים סמיה‪ ,‬אישתו של‬
‫בשיר עבד אל ראזק בעלי המלון‪.‬‬
‫נשות השגרירים נהנו גם מסיור‬
‫בעיר שכלל את כנסיית הבשורה‪,‬‬
‫הכנסייה האורתודוקסית‪ ,‬ביקור‬
‫בתבליני אל באבור‪ ,‬בשוק של‬
‫העיר העתיקה ותצפית מרהיבה‬
‫מהר הקפיצה אל עמק יזרעאל‪.‬‬
‫מהנהלת המלון נימסר כי הם מכירים‬
‫בחשיבות הסיור וממשיכים במגמה‬
‫של שיווק העיר נצרת כיעד ולא‬
‫רק כמלון‪ .‬המיקום המיוחד של‬
‫המלון ומיתקניו נותנים את המענה‬
‫הנכון לכול סוגי הקהלים העסקי‪,‬‬
‫הפרטי והכנסים‪ .‬מלון "גולדן קראון"‬
‫הינו המלון היחיד בצפון עם שישה‬
‫אולמות כנסים ואירועים היכולים‬
‫להכיל עד ‪ 1000‬איש‪ ,‬אולם לנשפים‬
‫ואירועים המכיל למעלה מ‪ 500‬איש‬
‫ולובי גדול להתכנסות וקבלת פנים‪.‬‬
‫זה מה שאמרו‪:‬‬
‫ב‬
‫ו‬
‫ו‬
‫ע‬
‫י‬
‫ד‬
‫ת‬
‫ה‬
‫מ‬
‫ל‬
‫ו‬
‫נ‬
‫אים‬
‫מי שלא אופטימי לא יכול לשרוד בענף התיירות‬
‫נשיא ההתאחדות אלי גונן בוועידת המלונאים‬
‫אין עוד ענף כזה שמוביל את כלכלת המשק‬
‫שר התיירות סטס מיסז'ניקוב בוועידת המלונאים‬
‫הדרך שבה צלחה המדינה את המשבר הכלכלי‬
‫עוררה התפעלות בעולם‬
‫מנכ"ל התאחדות המלונות שמואל צוראל‬
‫מצב תעשיית התיירות תלוי בהשקעה של‬
‫המלונאים‪ ,‬של הרשויות המקומיות ושל הממשלה‬
‫נגיד בנק ישראל סטנלי פישר בוועידת המלונאים‬
‫תיירות היא הענף שנושא על כתפיו את כל‬
‫הצלקות של המצב הבטחוני‬
‫העיתונאי סבר פלוצקר בוועידת המלונאים‬
‫צריך גוף קבוע שיתווה מדיניות לשנים‪ .‬אם אין‬
‫המשכיות אין שיווק‬
‫מנכ"ל רשת "מלונות דן" עמי הירשטיין‬
‫המדינה צריכה להשקיע בתדמית‬
‫יו"ר רשת "מלונות פתאל"‪ ,‬דוד פתאל‬
‫ישראל היא המדינה הכי מרגשת מבחינה דתית‬
‫והפוטנציאל לא ממומש‬
‫שר האוצר יובל שטיינץ‬
‫נשות הדיפלומטים במלון "גולדן קראון" בנצרת‪ .‬מימין‪ :‬המנכ"ל מיקי שורץ‪ .‬צילום‪ :‬דפנה טריואקס‬
‫˘¯˙‪¢ı¯‡‰ ¯Â„Î ˙Ú˘¢ Ï‚¯Ï ¯Â‡‰ ˙‡ ‰·ÎÓ ·È·‡≠Ï˙ ÔÂ‬‬
‫שהיה בחושך אינה מסוג ההתנסויות‬
‫שמלונות מציעים בדרך כלל‬
‫לאורחיהם‪ .‬אך ב‪ 27‬במרץ‪ ,‬בשעה‬
‫שמונה וחצי בערב‪ ,‬הוחשך מלון‬
‫"שרתון תל אביב" למשך שעה אחת‪,‬‬
‫לציון "שעת כדור הארץ"‪ :‬התאורה‬
‫החיצונית כבתה וכך גם תאורה‬
‫פנימית שאיננה חיונית‪ ,‬ובמקומה‬
‫הודלקו נרות במסעדות המלון‪,‬‬
‫בבארים ובשאר השטחים הציבוריים‪.‬‬
‫האורחים התבשרו על כך מבעוד מועד‬
‫באמצעות מכתבים‪ ,‬כריזה קולית‬
‫ולוח המודעות האלקטרוני בלובי‪ .‬בכך‬
‫מצטרף "שרתון תלאביב" ליוזמה‬
‫חובקת עולם שנועדה להעביר מסר‬
‫רב עוצמה של מחוייבות סביבתית‪.‬‬
‫היוזמה‪ ,‬שהחלה לפני שלוש שנים‬
‫ע"י קרן ‪ Wildlife‬העולמית‪ ,‬סחפה‬
‫בשנה שעברה קרוב למיליארד איש‬
‫ביותר מ‪ 4,000‬ערים ברחבי תבל‪.‬‬
‫"בהצטרפנו ל'שעת כדור הארץ' אנו‬
‫מפגינים את הזדהותנו עם המאבק‬
‫הגלובלי בשינוי האקלים ובהתחממות‬
‫כדור ארץ"‪ ,‬אומר ז'אן לואי ריפוש‪,‬‬
‫מנכ"ל "שרתון תלאביב"‪" .‬אנו‬
‫מצטרפים בכך לאירוע הסביבתי‬
‫הגדול בעולם‪ .‬זוהי ההזדמנות שלנו‪,‬‬
‫יחד עם אורחינו‪ ,‬להראות כיצד‬
‫ניתן‪ ,‬גם באמצעים פשוטים‪ ,‬לתרום‬
‫לחיסכון באנרגיה ולהפחתת גזי‬
‫החממה‪' .‬שעת כדור הארץ' מסמלת‬
‫כי באמצעות שיתוף פעולה יכול כל‬
‫אחד מאיתנו להשפיע על בריאותו‬
‫של כוכב הלכת שלנו"‪ .‬חברת האם‬
‫של המלון‪ ,‬רשת ‪STARWOOD‬‬
‫העולמית‪ ,‬היא מהתומכות הפעילות‬
‫ב"שעת כדור הארץ"‪ .‬החשכת רבים‬
‫ממלונותיה ברחבי העולם יצרה בשנה‬
‫שעברה אפקט רב עוצמה‪ .‬לצד כיבוי‬
‫האורות‪ ,‬לוקחים מלונות הרשת חלק‬
‫בארועים הנילווים‪ ,‬ובהם מבצעי‬
‫"הליכה קהילתית"‪ ,‬קונצרטים לאור‬
‫נרות וקבלת פנים לאורחים עם‬
‫קוקטיילים "ירוקים"‪ .‬עד כה הצטרפו‬
‫ליוזמה יותר מ‪ 130‬ממלונות הרשת‬
‫באירופה‪ ,‬אפריקה והמיזרח התיכון‪,‬‬
‫ועוד היד על המתג נטויה‪.‬‬
‫שעת כדור הארץ קריאה עולמית‬
‫להגנה על הסביבה ב‪ 27‬במרץ‪,‬‬
‫מאות מיליוני אנשים יתאחדו‬
‫בקריאה לפעול כנגד שינוי האקלים‬
‫והתחממות כדור הארץ באמצעות‬
‫פעולה פשוטה כיבוי האורות לשעה‪.‬‬
‫פעולה זו נועדה להעביר את המסר‬
‫כי לכל אחד מאיתנו חלק במאבק‪,‬‬
‫וכל אחד יכול לתרום את חלקו כדי‬
‫להגן על העתיד שלנו ושל הדורות‬
‫הבאים‪ .‬מאז הקמתה לפני שלוש‬
‫שנים‪ ,‬הציתה התנועה את דמיונו‬
‫של העולם והפכה לתופעה גורפת‪.‬‬
‫קרוב למיליארד איש היו מעורבים‬
‫בפעילות בשנה שעברה‪ ,‬פרושים על‬
‫פני ‪ 4,100‬ערים ב‪ 87‬ארצות בכל‬
‫רחבי תבל‪ ,‬ובאמצעות הורדת המתג‬
‫קראו להעלאת המודעות ולעידוד‬
‫החסכון באנרגיה‪.‬‬
‫מנכ"ל מלון "שרתון תל אביב" ז'ן לואי ריפוש )משמאל( ניפרד מן החליפה‬
‫והעניבה‪ ,‬ובילה באולמות האבירים בעכו במיסגרת אירועי פסטיבל ימי ענף הזית‪.‬‬
‫המארח היה עמנואל דאסה מבעלי יקב בשן‪ ,‬שמזג למנכ"ל "שרתון תל אביב" יין‬
‫מבציר ‪ 2007‬של יקבי בשן יקב בוטיק אורגני ואיכותי מרמת הגולן‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫חברת ‪ Anagal‬בשיתוף חברת ‪ Silverbyte‬סיימה בהצלחה‬
‫פרוייקט שידרוג מערך המיחשוב במלון כפר גלעדי‬
‫חברת ‪ ,Anagal‬חברת מיחשוב‬
‫עיסקי מהמובילות בצפון‪ ,‬סיימה‬
‫בהצלחה פרוייקט רחב היקף של‬
‫שידרוג מערך המיחשוב במלון כפר‬
‫גלעדי‪ .‬הפרוייקט התבצע בשיתוף‬
‫עם חברת ‪ , Silverbyte‬בית התוכנה‬
‫המוביל בארץ בפיתוח מערכות‬
‫ניהול למלונות וכלל הטמעה של‬
‫מערכת מידע חדשה לניהול המלון‬
‫והטמעת שרת אירגוני‪.‬‬
‫כיום נהנים משתמשי המלון‬
‫ממערכת מידע חדשנית המאפשרת‬
‫רמת ניהול‪ ,‬בקרה‪ ,‬ושליטה גבוהה‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬המעבר לשרת אירגוני מספק‬
‫שיתוף של קבצים ומדפסות‪ ,‬חיבור‬
‫מאובטח לאינטרנט של כל מחשבי‬
‫‪ ,PC‬גישה לנתונים גם מחוץ למישרד‪,‬‬
‫וכן מערכת העברת הודעות עתירת‬
‫תכונות‪ ,‬המאפשרת גישה לדואר‬
‫אלקטרוני גם ממכשירים ניידים‪.‬‬
‫‪ Anagal‬העמידה את הידע והניסיון‬
‫שלה בפרוייקטים דומים במיגוון‬
‫רחב של חברות ואירגונים באזור‬
‫הצפון‪ .‬ניסיון זה מבטיח מעבר חלק‬
‫‪¢Ï‡¯˘È ‰˜È¯Ù‡¢ ˙ÂÂÏÓ‬‬
‫‪˜Â·ÒÈÈÙ· ˙¯·Á ÌÈÚȈÓ‬‬
‫רשת מלונות "אפריקה ישראל"‬
‫ניכנסה לפעילות ברשת החברתית‬
‫"פייסבוק"‪ .‬הרשת משיקה‬
‫אפליקציה המאפשרת לגולשים‬
‫להתחרות ולזכות בחופשות‬
‫במלונות ברחבי הארץ‪ .‬סמנכ"ל‬
‫השיווק של מלונות "אפריקה‬
‫ישראל" אלי ורטר מסביר כי‬
‫הכניסה לפייסבוק היא המשך‬
‫טבעי לאסטרטגית השיווק של‬
‫החברה‪" .‬פיתוח האפליקציה‬
‫מאפשר לנו להפוך את האורחים‬
‫לשותפים בחווית המותג שלנו"‪,‬‬
‫אומר אלי ורטר‪.‬‬
‫באמצעות אפליקציית הפייסבוק‬
‫יוכלו האורחים לשלוח ביקורות‬
‫והמלצות לטובת שיפור המוצר‪.‬‬
‫בתקופה הקרובה יושקו שתי‬
‫אפליקציות נוספות‪ ,‬שבעזרתן‬
‫יהיה ניתן להציע לגולשים תכנים‬
‫ייחודיים‪ ,‬המלצות לחופשה‪,‬‬
‫טיפים ומתכונים‪.‬‬
‫∞∞∞¨≥ ‪ÔË¯Ò ˙ÏÂÁ ˙·ÂËÏ „ÏÂ˜Â˘ ȯ„Î‬‬
‫כדורי שוקולד מצילים חיים‬
‫במיכללת "הולידיי אין" בטבריה‬
‫הכינו השף ארז עמוס וסטודנטים‬
‫מקורס קונדיטאות ‪ 3,000‬כדורי‬
‫שוקולד אשר נימכרו במוקדים‬
‫אחדים בעיר‪ .‬התמורה ממכירת‬
‫כדורי השוקולד הוקדשה לשירה‬
‫בראל בת השלוש‪ ,‬אשר חלתה‬
‫בסרטן‪ .‬מיכל ללוש‪ ,‬מיוזמי‬
‫המיבצע ומרצה במיכללה‪ ,‬מעידה‬
‫כי המיבצע ריגש גם את העושים‬
‫וגם את הקונים‪ .‬במהלך השבוע‬
‫בו הוכנו כדורי השוקולד נערך‬
‫המיבחן המעשי המסכם של כיתת‬
‫הקונדיטאות‪ ,‬והסטודנטים ניבחנו‬
‫על ידי שף אורי שלמן והשף‬
‫המלווה ארז עמוס‪ ,‬אשר סייעו‬
‫בהכנת הכדורים‪.‬‬
‫להכנת ‪ 3,000‬כדורי השוקולד‬
‫נידרשו ‪ 80‬ק"ג ביסקוויטים‪ 30 ,‬ק"ג‬
‫מימרח שוקולד‪ 10 ,‬ק"ג אגוזים‪,‬‬
‫‪ 10‬ק"ג ריבת תות‪ 10 ,‬ק"ג קוקוס‬
‫וסוכריות צבעוניות לקישוט‪.‬‬
‫כדורי השוקולד הניבו ‪ 10,000‬שקל‬
‫שהועברו לשירה בראל‪.‬‬
‫מנכ"ל "מלון "קראון פלזה" בתל אביב אבי לוי )משמאל(‪ ,‬ארח במלון כנס‬
‫מקצועי לטכנולוגית מים וסביבה‪ .‬בין המשתתפים‪ :‬סגן ראש ממשלת פולין‬
‫וולדמר פאולוק )מימין(‪ ,‬שרי המים של טנזניה‪ ,‬קניה ואקוודור והשרים לאיכות‬
‫הסביבה של אוקראינה וטיוואן‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫בעת שידרוג למערכות מידע חדשות‬
‫ותשתיות מיחשוב באירגונים‪.‬‬
‫מנכ"ל מלון כפר גלעדי איתי אשל‪,‬‬
‫אומר כי לאחרונה הושקע רבות‬
‫בשידרוג מערך המיחשוב והבקרה‬
‫במלון‪" .‬הטמענו מערכת ניהול‬
‫מיוחדת למלונות המאפשרת לנו‬
‫שליטה טובה יותר וניהול נכון‬
‫ומבוקר של כל מערך ההזמנות‬
‫במלון‪ .‬רמת השרות הגבוהה של‬
‫חברת ‪ Anagal‬הקלה על צוות המלון‬
‫בהטמעת המערכת החדשה"‪.‬‬
‫ˆ‪ÌÈÂÓȯ ˙ÂÂ‬‬
‫‪ÁÏÓ‰ ÌÈ· ˘·‚˙Ó‬‬
‫‪ 120‬חברי ההנהלה של רשת מלונות‬
‫"רימונים"‪ ,‬קיימו במלון "דניאל"‬
‫בים המלח אירוע גיבוש‪ .‬הפתיחה‬
‫היתה מעניינת במיוחד‪ :‬מנהלים מן‬
‫הרשת עלו לבמה וסיפרו על חוויה‬
‫אישית‪ ,‬ושחקני תיאטרון באר‬
‫שבע‪ ,‬בהנחיית הבמאי דני נבט‪,‬‬
‫הציגו אותה‪.‬‬
‫בערב התכנסו העובדים לארוחת‬
‫ערב חגיגית ומסיבת תחפושות‬
‫וריקודים‪ .‬יו"ר הרשת סמדר‬
‫נמרודירינות ומנכ"ל הרשת ראובן‬
‫אלקס חילקו תעודות הוקרה‬
‫ופרסים לעובדים מצטיינים‪ ,‬וצוות‬
‫מלון "רימונים גלי כנרת" הכין חינה‬
‫מרוקאית‪ .‬סמדר נמרודירינות‬
‫לבשה לבוש מרוקאי מקורי‪ .‬למחרת‬
‫העובדים נהנו מטיול ג'יפים באזור‪.‬‬
‫‪¯˜Â·‰ ÏÚ Ë¯Ò‬‬
‫במלון "דיוויד אינטרקונטיננטל"‬
‫בתל אביב נהוג לקיים מידי‬
‫יום חמישי את ישיבת הבוקר‬
‫האחרונה של השבוע‪ .‬את‬
‫הישיבה של אמצע מרץ הוחלט‬
‫לקיים ב"סינמה סיטי" בצומת‬
‫גלילות מבלי לגלות את‬
‫הסיבה לשינוי המקום‪ .‬המנהלים‬
‫שהגיעו הובלו למיתחם ‪,V.I.P‬‬
‫שבו הוגשה להם ארוחת בוקר‬
‫עשירה במיוחד‪ .‬כעבור ‪45‬‬
‫דקות הוזמנו המנהלים לאולם‬
‫הקולנוע‪ ,‬שם חיכו להם על‬
‫הכיסאות המרופדים פופקורן‬
‫ומשקאות‪ .‬הסרט שהוקרן‬
‫בפניהם היה "אינוויקטוס"‪,‬‬
‫לאחר שמנכ"ל המלון דיוויד‬
‫כהן ראה את הסרט שבוע‬
‫קודם והחליט שזהו סרט חובה‬
‫לעובדי המלון‪ .‬בסרט אפשר‬
‫לראות עבודת צוות‪ ,‬מנהיגות‪,‬‬
‫שיתוף פעולה והתמודדות עם‬
‫קשיים‪ .‬מכיוון שאין ארוחות‬
‫חינם‪ ,‬התבקשו אנשי המלון‬
‫לתאר את הדבר המשמעותי‬
‫ביותר בעיניהם מתוך הסרט‪.‬‬
‫ישיבת הבוקר הזאת הניבה ‬
‫נוסף על ההנאה גם תובנות‬
‫מועילות‪.‬‬
‫ניסים יעקב לוי שף מלונות אילת ועדי בראון מנהלת הפרסום של הרשת‬
‫יו"ר מלונות הכשרת הישוב סמדר נמרודי בלבוש מרוקני ומנכ"ל הרשת ראובן אלקס‬
‫חפלה מרוקאית‬
‫מלון "לאונרדו פלזה" בתל אביב‬
‫היה המארח של חברת "ארקיע"‪,‬‬
‫שהציגה את מוצרי ‪ 2010‬ואת‬
‫החבילה החדשה למרוקו ‬
‫לאירוע‬
‫מרוקאית‪.‬‬
‫בחפלה‬
‫הגיעו בכירי "ארקיע" ולקוחות‬
‫מהמיגזר העיסקי ביניהם אנשי‬
‫התעשיה האווירית‪ ,‬בנק לאומי‪,‬‬
‫התעשיה הצבאית‪ ,‬נעמ"ת‪ ,‬בנק‬
‫איגוד ואחרים‪ .‬במהלך התוכנית‬
‫האמנותית הוגשה ארוחת ערב‬
‫בסיגנון מרוקאי‪ ,‬הופיעה רקדנית‬
‫בטן והוקרנה מצגת על מרוקו‪.‬‬
‫"ארקיע‬
‫למנכ"ל‬
‫המישנה‬
‫אינטרנשיונל" דודו מחלב הביע‬
‫את שמחתו ממיספר המשתתפים‪,‬‬
‫כמאה‪ ,‬ודיווח באירוע על שלושים‬
‫יעדי "ארקיע" בעולם בשנת ‪2010‬‬
‫ בקווים הסדירים ובקווי השכר‪.‬‬
‫"הצגנו לראשונה טיסות סדירות‬
‫לברצלונה‪ ,‬ובשיתוף "רויאל‬
‫מרוק למרוקו"‪ ,‬אמר דודו‬
‫מחלב‪ .‬ריבוי המשתתפים היא‬
‫הבעת אמון בחברה"‪ .‬לדבריו‪ ,‬יעד‬
‫מבטיח נוסף הוא וינה‪ ,‬שתהיה‬
‫להיט ב‪ ,2010‬ולמאי נירשמו‬
‫כבר ‪ 600‬איש‪.‬‬
‫המישנה למנכ"ל "ארקיע" דודו מחלב‪ :‬יש ל"ארקיע" ‪ 30‬יעדים בעולם‪.‬‬
‫צילום‪ :‬אלמוג צדוק‬
‫‪ÌÈÏ˘Â¯È Ï·Ú ÔÂÏÓ· ˘„ÂÁÓ ˙‡ȯ· Ô„ÚÂÓ‬‬
‫מיקבץ‬
‫‪ 26‬עובדים ומנהלים במלון "הילטון אילת מלכת שבא" חגגו עשר‬
‫שנים לעבודתם במלון‪ .‬הטקס שנערך לכבודם כלל קבלת פנים‪,‬‬
‫ארוחת גורמה והענקת שי ותעודות‪.‬‬
‫‪###‬‬
‫חברת אפריקה ישראל להשקעות הודיעה כי היא מנהלת מגעים‬
‫התחלתיים עם קבוצת רוכשים פוטנציאליים בנוגע למכירה של‬
‫כמחצית מאחזקותיה בחברת הבת שלה "מלונות אפריקה ישראל"‪.‬‬
‫אין כל ודאות כי מגעים אלה יבשילו להסכם‪.‬‬
‫‪###‬‬
‫משרד התיירות יקצה בשנת ‪ 11 2010‬מיליון שקל לשיווק ישראל בגרמניה‬
‫ אחת ממדינות המקור החשובות באירופה לתיירות ניכנסת‪.‬‬
‫‪###‬‬
‫מלון "ענבל" בירושלים חנך את מועדון הבריאות המחודש מועדון בריאות מפואר בלב ירושלים‪ ,‬הכולל‪ :‬חדר כושר‬
‫משוכלל וחדיש עם ציוד הכושר של החברה האיטלקית ‪ ,TECHNOGYM‬חדרי טיפול מפוארים המציעים מיגוון רחב ועשיר‬
‫של טיפולי פנים וגוף רפלקסולוגיה‪ ,‬עיסוי באבנים חמות‪ ,‬פילינג ועטיפות בוץ‪ ,‬טיפולים בשמנים אתריים חמים‪ ,‬טיפולי‬
‫הזנה וטיפוח‪ ,‬מיגוון רחב ועשיר של ימי פינוק‪ .‬בריכת שחיה חצי אולימפית‪ ,‬סאונה רטובה ויבשה ומקלחוני לחץ‪ .‬למועדון‬
‫הבריאות יש תו נגישות ונגיש לכל בעל צרכים מיוחדים‪ .‬צוות מועדון הבריאות כולל מעסים‪ ,‬מדריכי כושר אישיים‬
‫בכירים והוא מנוהל על ידי ד"ר רן ביבי‪ ,‬בעל ניסיון עשיר בניהול מרכזי בריאות וספא ומרצה בתחום במוסדות להשכלה‬
‫גבוהה בישראל‪ .‬מועדון הבריאות במלון "ענבל" הוא החבר היחיד בישראל באיגוד הספא העולמי ‪.ispa‬‬
‫·‪„„ ˙„ÂˆÓ ÔÂÏÓ ∫È˘‰ ̘Ó‬‬
‫הביתן הישראלי ביריד התיירות הגדול בעולם ‪ ITB‬משתרע על שטח‬
‫של ‪ 770‬מ"ר ומציגות בו ‪ 41‬חברות מתעשיית התיירות מלונאות‪,‬‬
‫סוכני נסיעות‪ ,‬חברות תעופה‪ ,‬עמותות תיירות ורשויות‪.‬‬
‫‪###‬‬
‫המכון ללימודים אקדמיים ומשרד התיירות ערכו ועידה במיסגרת‬
‫בנושא חדשנות ויצירתיות בענף התיירות בישראל‪ .‬המרכז ללימודים‬
‫אקדמיים יקיים תערוכה שתציג תפיסות חדשניות בשיווק התיירות‬
‫לישראל שהוכנו בידי סטודנטים בקורס שיווק במיסגרת לימודי ‪.MBA‬‬
‫‪IMTM‬‬
‫‪###‬‬
‫שר התיירות סטס מיסז'ניקוב וסגנית שר התמ"ת אורית נוקד‪ ,‬החליטו‬
‫על הקמת צוות משותף שיעסוק בנושאים צרכניים בתחום התיירות‪.‬‬
‫‪###‬‬
‫מלון "מצודת דוד" בירושלים דורג על‬
‫ידי קוראי מגזין התיירות האמריקני‬
‫‪ CONDE NAST TRAVELER‬במקום‬
‫השני ברשימת מלונות הנופש‬
‫הטובים במיזרח התיכון‪ .‬המישאל‬
‫בין הקוראים מתקיים אחת לשנה‪.‬‬
‫מנכ"ל מלון "מצודת דוד" שלומי‬
‫טחן‪ ,‬מביע את שימחתו על‬
‫הבחירה המכובדת‪ ,‬מבטיח להמשיך‬
‫ולהשקיע באיכות השירות לאורחי‬
‫המלון ומקווה לזכות במקום מכובד‬
‫בדרוג גם בשנים הבאות‪.‬‬
‫במלון "קלאב הוטל טבריה" הושק לאחרונה "ג'ים קלאב טבריה" ‬
‫מועדון ספא ובריאות מפואר ומועדון כושר משוכלל‪.‬‬
‫‪###‬‬
‫רשת "ישרוטל" חגגה בארוחת ערב חגיגית מיפגש הוקרה לארבעים‬
‫מעובדי הרשת שעובדים יותר מעשר שנים‪ .‬הערב התקיים באולם‬
‫האירועים של מלון "ישרוטל רויאל ביץ'"‪ ,‬ובמהלכו חולקו תעודות‬
‫והתקיימה תוכנית אמנותית‪ .‬באותה הזדמנות הנהלת הרשת ניפרדה‬
‫משמונה עובדים שיצאו לגימלאות‪ .‬הנהלת הרשת הודתה גם לדובר‬
‫ומנהל יחסי הציבור איתן לבנשטיין שעובד עם רשת "ישרוטל" כבר ‪17‬‬
‫שנים‪ .‬באירוע השתתפו גם הבעלים דיוויד לואיס והמנכ"ל רפי שדה‪.‬‬
‫קונדיטוריה בשפת הסימנים‬
‫במרכז הישראלי ללימודים קולינאריים‬
‫בחיפה "דן גורמה" מרשת "מלונות דן"‪,‬‬
‫הגיע לסיומו קורס ייחודי להכשרה‬
‫מקצועית באומנות הקונדיטאות‬
‫לדירוג מקצועי סוג ‪ 1‬של תלמידים‬
‫דרוזים וערבים )מוסלמים ונוצרים(‪,‬‬
‫המתמודדים עם לקויות שמיעה‬
‫וחירשות‪ .‬בתום שנת לימודים סיימו‬
‫‪ 13‬תלמידים )בהם ‪ 11‬נשים ו‪2‬‬
‫גברים(‪ ,‬תושבי יישובי הצפון )מע'ר‪,‬‬
‫עין אלאסד‪ ,‬בועיינה וטובא( את‬
‫מסלול לימודיהם ב"דן גורמה" ועמדו‬
‫בהצלחה במיבחני הסמכה ממשלתיים‬
‫באומנות הקונדיטאות‪ .‬הקורס‬
‫נועד להכשיר את הבוגרים לעבוד‬
‫כקונדיטורים בתעשיות האירוח‬
‫והמזון בקונדיטוריות‪ ,‬במאפיות‪,‬‬
‫במלונות‪ ,‬במסעדות ובחברות‬
‫קייטרינג‪ ,‬או ליזום הקמת עסק ביתי‬
‫למימכר דברי מאפה‪ .‬הקורס הוא‬
‫יוזמה משותפת ל"דן גורמה" למוסד‬
‫לביטוח לאומי ולמשרד התעשייה‪,‬‬
‫המיסחר ותעסוקה שמימן ופיקח על‬
‫הקורס‪.‬‬
‫תוכנית הלימודים התבססה על תוכנית‬
‫הלימוד הרגילה‪ ,‬ובין נושאי הלימוד‬
‫ תורת הקונדיטאות‪ ,‬טרמינולוגיה‬
‫מקצועית ותורת החומרים‪ .‬בתוכנית‬
‫ניכללו סיורים מקצועיים לימודיים‬
‫ועבודה מעשית מודרכת בסדנת‬
‫הקונדיטוריה הלימודית שב"דן גורמה"‬
‫ובקונדיטוריה של מלונות של רשת‬
‫"מלונות דן" בחיפה‪ .‬הקורס הותאם‬
‫לצרכיהם המיוחדים של התלמידים‬
‫בעזרתו של המפקח האזורי למלונאות‬
‫מרדכי בן צור‪ ,‬ולווה במתורגמניות‬
‫לשפת הסימנים‪ .‬מאמץ מיוחד‬
‫נעשה כדי להנגיש את מיבחני הגמר‬
‫הממשלתיים לאוכלוסיית הקורס‬
‫בסיוע משה כץ‪ ,‬ממונה פיקוח מקצועי‬
‫פדגוגי ומנהלת מחלקת הבחינות רינת‬
‫כהן‪ .‬לבוגרי הקורס תוענק תעודה‬
‫מקצועית קונדיטור סוג ‪ 1‬מטעם‬
‫משרד התמ"ת ותעודה מטעם "דן‬
‫גורמה"‪.‬‬
‫השףקונדיטור מרים הרשקו‪,‬‬
‫המנחה המקצועית של הקורס‪,‬‬
‫מספרת על שנה רצופת אתגרים‪.‬‬
‫התקופה אופיינה‪ ,‬לדבריה‪ ,‬בנחישות‬
‫של כל הגורמים אשר חברו יחד‬
‫למען הצלחת הפרויקט‪ ,‬ובמוטיבציה‬
‫גבוהה של התלמידים והתלמידות‪,‬‬
‫תוך התמודדות יומיומית עם קשיים‬
‫ומיגבלות החרשות‪" .‬בדן גורמה הונחו‬
‫היסודות למקצוע‪ ,‬נירכש ידע רב‬
‫ושופרו מיומנויות‪ .‬הצלחת הפרויקט‬
‫תהיה שלמה כאשר התלמידים יעסקו‬
‫במקצוע הקונדיטאות‪ ,‬יפרנסו את‬
‫עצמם בכבוד ויזכו לעצמאות כלכלית‬
‫וחברתית‪ ".‬מחלקת השיקום של‬
‫המוסד לביטוח לאומי בטבריה הכינה‬
‫את התלמידים לקורס בכל הנוגע‬
‫להשלמת השכלה בסיסית‪ ,‬שליטה‬
‫בשפת הסימנים‪ ,‬שיפור כישורי חיים‪,‬‬
‫התמודדות עם מעגלים חברתיים‪,‬‬
‫ציפיות המשפחה לקראת היציאה‬
‫לעולם העבודה וגיבוש קבוצתי‪.‬‬
‫מחלקת השיקום רכשה גם את‬
‫הציוד הלימודי )ביגוד והנעלה‪ ,‬כלי‬
‫עבודה‪ ,‬ספרות מקצועית(‪ ,‬ומימנה‬
‫את הוצאות התרגום לשפת הסימנים‬
‫והשתתפות בעלות הנסיעות‪.‬‬
‫מנהל "דן גורמה" רביב שורץ‪ ,‬מציין‬
‫כי מדי שנה מסיימים במרכז כ‪200‬‬
‫בוגרים אשר רכשו בו את השכלתם‬
‫המקצועית‪ .‬לצד זאת‪ ,‬מקיים "דן‬
‫גורמה" מזה זמן רב מסלולי לימודים‬
‫להכשרה מקצועית במקצועות‬
‫הקונדיטוריה והטבחות המותאמים‬
‫לאנשים בעלי צרכים מיוחדים‬
‫המתמודדים עם מוגבלויות שונות‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫˙‪∫ÂÙÈ≠·È·‡ Ï‬‬
‫‪χ¯˘È Ï˘ ÌȘÁ˘ÈÓ‰ ˘¯‚ÈÓ‬‬
‫·‪Èχ¯˘È‰ Ô˙È·‰ ∫Ô¢‡¯‰ ̘Ó‬‬
‫הביתן הישראלי ביריד התיירות‬
‫‪ ITB‬שהתקיים בברלין‪ ,‬זכה‬
‫בתואר הביתן המצטיין בכל‬
‫הקטגוריות מבין ‪ 180‬מדינות‪.‬‬
‫ביריד השתתפו ‪ 11,000‬מציגים‪,‬‬
‫וזו השנה השלישית ברציפות‬
‫שהביתן הישראלי זוכה בתואר‬
‫"המציג הטוב ביותר" במיזרח‬
‫הקרוב ובמיזרח התיכון‪.‬‬
‫הביתן הישראלי שהוביל משרד‬
‫התיירות השתרע על שטח של‬
‫‪ 770‬מ"ר ובו הציגו ‪ 41‬חברות‬
‫מתעשיית התיירות מלונאים‪,‬‬
‫סוכני נסיעות‪ ,‬חברות תעופה‪,‬‬
‫עמותות תיירות ורשויות‪ .‬שר‬
‫התיירות סטס מיסז'ניקוב עשה‬
‫·≠‪ITB‬‬
‫כמיטב יכולתו לחיזוק הקשרים‬
‫התיירותיים עם אנשי תעשיית‬
‫התיירות הגרמנית ולקידום‬
‫התיירות הגרמנית לישראל‪ .‬בין‬
‫היתר‪ ,‬השר ניפגש עם מנכ"ל‬
‫חברת התיירות ‪ TUI‬דר' וולקר‬
‫בוטהר אשר הודיע לו על הרחבת‬
‫פעילות "אייר ברלין" בקו ברלין ‬
‫תל אביב‪" .‬התואר בו זכה הביתן‬
‫הישראלי"‪ ,‬אמר שר התיירות‪,‬‬
‫"מעניק לתעשיית התיירות‬
‫הישראלית יוקרה רבה‪ .‬משרד‬
‫התיירות ישקיע עשרות מיליוני‬
‫שקלים בחודשים הקרובים כדי‬
‫לממש את הפוטנציאל התיירותי‬
‫של ישראל"‪.‬‬
‫‪ÔÂÓ¯ ‰ÙˆÈÓ· ˘„Á ˜ÈË· ÔÂÏÓ‬‬
‫צילום‪ :‬גלעד קוולרצ'יק‬
‫בשנת ‪ 2009‬נירשמו כשני מיליון‬
‫לינות של תיירים בתל אביב‪ ,‬ועל‬
‫בסיס זה הוכנה תוכנית עבודה‬
‫לשנת ‪ 2010‬שמטרתה לחזק את‬
‫התדמית החיובית של תל אביב‬
‫בעולם כיעד תיירותי‪.‬‬
‫"ביצוע התוכנית"‪ ,‬מסבירה מנכ"ל‬
‫העמותה לתיירות בתל אביב‬
‫יפו אתי גרגיר‪" ,‬עשוי להביא‬
‫לעליה של ‪ 20%‬במיספר התיירים‬
‫המגיעים לעיר"‪.‬‬
‫ב‪ 16‬באפריל תיפתח בעיר עונת‬
‫התיירות באירועי מוזיקה וספורט‬
‫בחופים‪ ,‬הפעלת לשכות מידע ניידות‬
‫בטיילת על סאגווי וחלוקת חומר‬
‫הסברה‪ .‬בנוסף יתקיימו כבר מעכשיו‬
‫‪ 36‬סיורי חוויה סיורים מומחזים‪,‬‬
‫סיורי טעימות‪ ,‬סיורי ילדים‪ ,‬סיורים‬
‫על גלגלים ועוד‪ .‬לתיירים מוצעים‬
‫סיורים מודרכים באנגלית‪.‬‬
‫לראשונה בישראל יופעל מימשק‬
‫תיירותי באייפון באנגלית‪,‬‬
‫שיכלול סיורים‪ ,‬מוזיאונים‪,‬‬
‫מלונות‪ ,‬מיסעדות‪ ,‬בתי קפה‬
‫וברים ואירועי תרבות מתחלפים‪.‬‬
‫לרשות התיירים עומד גם אתר‬
‫אינטרנט בעברית ובאנגלית‬
‫שיספק מידע בנושאים תיירותיים‬
‫ועל מקומות בעלי עניין לתיירים‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬תתוסף לתוכנית העבודה‬
‫של העמותה לתיירות פעילות‬
‫של שיווק ממוקד לתיירות הגאה‪,‬‬
‫בעיקר באנגליה ובגרמניה‪.‬‬
‫בשיתוף עם התאחדות המלונות‬
‫ומשרד התיירות תפעיל העמותה‬
‫מסע פרסום באנגליה‪ ,‬בצרפת‬
‫ובגרמניה‪ ,‬ולראשונה גם ברוסיה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2009‬סיירו בעיר ‪ 60‬אלף‬
‫איש לעומת ‪ 51‬אלף בשנת ‪.2008‬‬
‫מלון החלומות‬
‫רון פליישר‪ .‬חלומות של ארכיטקט‬
‫הארכיטקט רון פליישר קרא את‬
‫סיפורו של הרוקי מורקמי "קפקא‬
‫על החוף"‪ ,‬וקיבל השראה לתאור‬
‫מלון החלומות שלו‪:‬‬
‫את מלון החלומות שלי מקיפה‬
‫חומת צמחיה עבה המתחלפת‬
‫בגדר עץ‪ ,‬ובתוכה קבוע שער גדול‬
‫וכבד הניסגר חרישית אחרי בשעה‬
‫שאני ניכנס פנימה‪ .‬זהו סופו של‬
‫מסע שהחל בבית‪ ,‬בתל אביב‪,‬‬
‫וסופו אי שם‪.‬‬
‫אני ניכנס אל מבואה רחבה בעלת‬
‫תיקרה גבוהה‪ .‬את הגמלון תומכות‬
‫קורות עץ גסות ועבות‪ ,‬שהזמן‬
‫‪18‬‬
‫חרץ ופיסל אותן‪ .‬בקירות הלבנים‬
‫המסוידים בגסות‪ ,‬פתחים רחבים‬
‫מאפשרים לאור מסונן להיכנס‬
‫פנימה‪ .‬החלונות הרחבים פתוחים‪,‬‬
‫נותנים לריחות הגן ולקולות‬
‫להיכנס ולהפוך חלק מעיצוב הפנים‬
‫של המקום‪ .‬ארון ספרים ממלא את‬
‫כל הקיר שמול הכניסה מהדורות‬
‫מיוחדות‪ ,‬ספרי ביקורת‪ ,‬שירה‬
‫וביוגרפיות‪ ,‬מזמינים אותך לשלוף‬
‫ספר מהמדף ולתפוס רגע של שקט‬
‫מול הגן‪.‬‬
‫אני חולץ נעליים‪ ,‬כמינהג המקום‪,‬‬
‫ותוך כדי הליכה אל ה"יחידה"‬
‫אני מרגיש את הטקסטורות‬
‫המתחלפות של האבנים השונות‪,‬‬
‫הבטון וקורות העץ הגסות שבהן‬
‫מרוצף המלון‪ .‬ה"יחידה" היא חדר‬
‫גדול‪ ,‬מעין תיבה מלבנית‪ ,‬ריקה‬
‫כמעט מרהיטים ולה קיר זכוכית‬
‫אחד‪ .‬רצפת לוחות העץ ממשיכה‬
‫מעבר לקיר הזכוכית אותו אני‬
‫חוצה אל גן קטן שמידותיו כמידות‬
‫החדר‪ .‬בחוץ עץ עם נוף רחב ושתי‬
‫כורסות קש עמוקות מרופדות‬
‫בכריות בהירות‪.‬‬
‫אני חוזר פנימה‪ ,‬משתרע על‬
‫המיטה המוצעת בסדיני כותנה‬
‫לבנים‪ .‬אני עוצם את העיניים‪,‬‬
‫וכשאני פותח אותן שוב‪ ,‬אני‬
‫מגלה כי ממש מעל ראשי ניפתח‬
‫חלון ודרכו מציץ ירח עגול‪.‬‬
‫מלון "רמון" שניפתח לאחרונה הוא‬
‫מלון בוטיק אינטימי שבו ‪ 34‬חדרים‬
‫ממוזגים ומאובזרים‪ ,‬על פני שטח‬
‫של ‪ 1,800‬מ"ר‪ .‬המיבנה הקיים שופץ‬
‫בהיקף של ‪ 15‬מיליון שקל‪ ,‬והוא‬
‫ממוקם סמוך למצוק מול מכתש‬
‫רמון‪ .‬המלון הוא שלישי ברשת‬
‫שבה מלון "ג'רוזלם אין" ומלון‬
‫"מונטיפיורי" בירושלים‪.‬‬
‫המלון כולל תשע סוויטות‬
‫מישפחתיות בנות שלושה חדרים‬
‫ומיטבח‪ ,‬ולמרביתן צמודה גינה‪.‬‬
‫עוד במלון שנים עשר חדרי סטודיו‪,‬‬
‫שתים עשרה מיני סוויטות עם חדר‬
‫שינה וסלון וסוויטה מלכותית עם‬
‫סלון גדול עם נוף למכתש‪ ,‬חדר‬
‫שינה‪ ,‬ג'קוזי‪ ,‬מיטה חשמלית ומסכי‬
‫פלזמה גדולים‪ .‬בכל החדרים יש‬
‫מיטבחונים‪ ,‬אינטרנט אלחוטי חינם‪,‬‬
‫מכשירי טלוויזיה ופינוקים נוספים‪.‬‬
‫נוסף על הלובי המפואר יפעלו במלון‬
‫מיסעדה חלבית ובית קפה‪.‬‬
‫מנהל המלון גיל אזולאי מוסר כי‬
‫המלון יפעל על פי תקנים ירוקים‬
‫וידידותיים לסביבה כחלק ממדיניות‬
‫הרשת‪ .‬הגישה הירוקה שהוטמעה‬
‫במלון כוללת שימוש מירבי בחומרים‬
‫טבעיים‪ ,‬שימוש באנרגיה חלופית‪,‬‬
‫ראשי מיקלחת חסכוניים‪ ,‬מיחזור‬
‫של נייר ובקבוקים וצימצום השימוש‬
‫בכלים חד פעמיים‪" .‬במלון מוצע‬
‫מיגוון פעילויות לאורחי המלון‪ ,‬כמו‬
‫טיולי שטח‪ ,‬טיולים רגליים‪ ,‬טיולי‬
‫ג'יפים‪ ,‬טיולי גמלים‪ ,‬טיולי אופניים‬
‫וסנפלינג‪ ,‬נוסף על האירוח האישי"‪,‬‬
‫אומר גיל אזולאי‪.‬‬
‫חברת האופנועים ‪ KAWASAKI‬בחרה בסוויטת היהלום במלון "אלכסנדר" בתל אביב כדי להשיק את דגמי ‪ .2010‬במיבצע‬
‫מורכב הועלו במנוף שישה אופנועים לקומה השמינית‪ ,‬בה נערכה מסיבת עיתונאים‪ .‬מנכ"לית המלון מיכל טננבאום ומנהל‬
‫התיפעול וההזמנות רון דגן ניצלו את ההזדמנות להצטלם עם חובב אופנועים ידוע דני קושמרו איש הטלוויזיה‪.‬‬
‫¯‪˙ÂÈÂÂÁ· ‰¯È˘Ú ‰˘ÙÂÁ ∫‰„˘ ÈÙ‬‬
‫רפי שדה‬
‫שמונה מלונות "ישרוטל" באילת‬
‫מציעים גם השנה חופשה עשירה‬
‫בפעילויות במחירים אטרקטיביים‪.‬‬
‫מנכ"ל רשת "ישרוטל" רפי שדה‬
‫מסביר כי בדרך זו יכולים אלפי‬
‫הישראלים הבאים לחופשה באילת‬
‫ליהנות מבילויים משותפים לכל‬
‫המישפחה‪ ,‬מאטרקציות מגוונות‬
‫ומחוויית קניות והכל במלונות‬
‫ובמחירים‬
‫"ישרוטל"‬
‫רשת‬
‫אטרקטיביים‪.‬‬
‫בין היתר אורחי "ישרוטל"‬
‫ייהנו מהאפשרויות שמציע מועדון‬
‫"ישרוטל ספורט הים האדום"‪,‬‬
‫ביניהן צלילת הכרות במועדון‬
‫"מנטה" והפלגה בספינה "אוריוניה"‬
‫בהנחה של ‪ ,15%‬או כרטיס למופע‬
‫‪ WOW‬החדש תמורת ‪ 65‬שקל‬
‫בלבד‪ .‬בנוסף‪ ,‬ייהנו האורחים‬
‫מהנחה של ‪ 15%‬במיסעדות‬
‫הגורמה של הרשת באילת ראנץ'‬
‫האוז‪ ,‬וונג'ס גריל ולה קוצ'ינה וגם‬
‫מהנחות באטרקציות אילתיות‬
‫כמו עיר המלכים‪ ,‬ספינת ז'ול וורן‬
‫ומיצנחי הים האדום‪.‬‬
‫במיסגרת המיבצע "ישרוטל"‬
‫מציעה‪ ,‬בשיתוף חברת "ארקיע"‪,‬‬
‫טיסות מוזלות וכן הנחות‬
‫משמעותיות בחנויות היוקרה‬
‫הסמוכות למלונות הרשת‪.‬‬
‫"אוריוניה" לשירות האורחים‬
‫‡‪χ˙Ù „„ ∫˙¯ÈÈ˙· ‰˘‰ ˘È‬‬
‫‡‪ÌÂÈ ÌÈ˘È˘· ˙ÂÂÏÓ ¯˘Ú „Á‬‬
‫מנכ"ל רשת פתאל גדי פריבר‬
‫מימין לשמאל‪ :‬מבעלי היריד אייל שמואלי‪ ,‬שר התיירות סטס מיסז'ניקוב‪ ,‬מנכ"ל ארטרא ליאור גלפנד‪ ,‬הזוכה באות ההוקרה‬
‫דוד פתאל‪ .‬צילום‪ :‬רמי חכם‬
‫דוד פתאל ניבחר על ידי מארגני‬
‫יריד התיירות ‪ IMTM‬כאיש השנה‬
‫של יריד התיירות‪ .‬דוד פתאל החל‬
‫את דרכו המלונאית כקצין ביטחון‬
‫במלון באילת‪ .‬במשך השנים ניהל‬
‫מיספר מלונות‪ ,‬ניהל את הקמת‬
‫רשת מלונות "הולידיי אין" וכיום‬
‫הוא מחזיק בשלושים מלונות‬
‫בישראל ובשלושים מלונות‬
‫באירופה‪ .‬הוא אימץ והכניס לארץ‬
‫את שיטת הכל כלול במלונות‬
‫באילת ובים המלח וטיפח את‬
‫תרבות הבידור הישראלי במלונות‪.‬‬
‫בשנה האחרונה רכש את שנים‬
‫עשר מלונות "אזורים תיירות"‬
‫)"שרתון" לשעבר( תמורת ‪970‬‬
‫מילון שקל וכיום הרשת בניהולו‬
‫היא הגדולה בארץ ‪ 7,500‬חדרים‬
‫מלון ממילא‬
‫ברשימת המלונות המעוצבים‬
‫מלון "ממילא" בירושלים הוא‬
‫המלון הראשון בישראל שניכנס‬
‫לרשימת המלונות המעוצבים‬
‫ביותר של רשת ‪,DESIGN HOTELS‬‬
‫המייצגת ומשווקת ‪ 184‬מלונות‬
‫ביותר מ‪ 40‬ארצות‪ .‬מלונות הרשת‬
‫הם מלונות בוטיק אינטימיים‬
‫שמתאפיינים בחזון מלונאי מקורי‪,‬‬
‫תרבות אוטנטית‪ ,‬עיצוב חדשני‬
‫וארכיטקטורה יוצאת דופן‪ .‬מנכ"ל‬
‫הרשת קלאוס סנדלינגר מסביר כי‬
‫הרשת מאמינה בגישה הוליסטית‪,‬‬
‫וכי הארכיטקטורה‪ ,‬העיצוב‪,‬‬
‫השירות והגסטרונומיה צריכים‬
‫להשלים אחד את השני‪ ,‬על מנת‬
‫להציע לאורחים חוויה מרשימה‪.‬‬
‫את המלון עיצב משה ספדי ומעצב‬
‫הפנים פיירו ליסוני הכניס בו אוסף‬
‫ביןלאומי של פריטים מודרניים‬
‫וקלאסיים‪ .‬במלון ‪ 194‬חדרים‬
‫וסוויטות‪ ,‬מסעדה על הגג‪ ,‬טרקלין‬
‫עם נוף העיר העתיקה‪ ,‬בר מראות‪,‬‬
‫אספרסו בר‪ ,‬בר יינות‪ ,‬בית קפה‬
‫ואולם נשפים‪.‬‬
‫ב‪ 30‬מלונות באילת‪ ,‬בים המלח‪,‬‬
‫בירושלים‪ ,‬בתל אביב‪ ,‬בבאר שבע‪,‬‬
‫בחיפה‪ ,‬בבת ים ובטבריה‪ .‬ברשת‬
‫פתאל מועסקים ‪ 7,200‬עובדים‬
‫והיא מנהלת מחזור של ‪850‬‬
‫מיליון שקל‪ .‬ראויה לציון העובדה‬
‫שבכל אחד מן המלונות שבניהולו‬
‫מופעלות תוכניות למען הקהילה‪,‬‬
‫למען חיילים ולמען ניזקקים‪.‬‬
‫בימים אלו הסתיימה בהצלחה‬
‫הטמעת תוכנת "אופטימה" באחד‬
‫עשר מלונות חדשים של רשת‬
‫"לאונרדו" ורשת "פתאל"‪ .‬מנכ"ל‬
‫"סילברבייט ישראל" עינב כהן‪:‬‬
‫"לקח לנו חודשיים בלבד מגמר‬
‫חתימת החוזה מול רשת "מלונות‬
‫פתאל" ועד גמר הטמעת התוכנה‬
‫בכל המלונות‪ .‬נערכנו לפרויקט‬
‫כמו למבצע צבאי במגמה לבצע את‬
‫ההסבה במהירות שיא‪ .‬כישלון לא‬
‫היה אופציה מבחינתנו‪ ,‬ומנסיוני‬
‫ידוע לי שפרויקטים בסדר גודל‬
‫כזה נימשכים בדרך כלל קרוב‬
‫לשנה‪ .‬העובדה שהצלחנו לסנכרן‬
‫את כל הרשת לעבודה עם תוכנת‬
‫"אופטימה" במהירות הבזק מהווה‬
‫הישג משמעותי ל"סילברבייט"‪.‬‬
‫ראוי לציין שרוב המלונות שרכשה‬
‫רשת "פתאל" הינם מלונות גדולים‬
‫ברמה של חמישה כוכבים‪ .‬מיספר‬
‫המשתמשים בתוכנה עולה על‬
‫‪ 1,000‬איש ומיספר התוכנות‬
‫שהותקנו בכל המלונות הוא מעל‬
‫מאה‪ .‬היה חשוב לנו שצוותי מלונות‬
‫רשת "שרתון"‪ ,‬שהיו מיומנים‬
‫בעבודה עם תוכנת "מיקרוס‬
‫פידליו" ואופרה‪ ,‬יסתגלו לתוכנות‬
‫בצורה מהירה על מנת לא לפגוע‬
‫בתפקוד המלון מול האורחים‪.‬‬
‫צוות ההדרכה של החברה וצוותי‬
‫הדרכה שהוכשרו בפתאל‪ ,‬ביצעו‬
‫הדרכות מרוכזות ואינטנסיביות‬
‫לכל הדרגים במלונות וביחד עם‬
‫מחלקת השירות וצוות רשת‬
‫"מלונות פתאל" ביצעו מעבר‬
‫מושלם‪ .‬במקביל גייסה החברה‬
‫עובדים חדשים למחלקת השירות‬
‫על מנת לשמור על רמת השירות‬
‫הגבוהה‪ .‬התקבלו הרבה מאוד‬
‫שבחים על התוכנה ואיכותה‬
‫וכמובן על המעבר המהיר‬
‫והמוצלח‪ .‬גדי פריבר מנכ"ל רשת‬
‫"פתאל"‪" :‬מרגע שרכשנו את‬
‫מלונות "שרתון" היה ברור לנו‬
‫שמעבר מ"פידליו" "לאופטימה"‬
‫הוא עניין מיידי‪ ,‬למרות שעלו‬
‫חששות קלים הן מצוות העובדים‬
‫והן מדרג הנהול‪ .‬נסיוננו המקצועי‬
‫מול חברת "סילברבייט" לא‬
‫השאיר בכלל מקום לדיון‪ .‬היכולות‬
‫של "אופטימה" ככלי ניהולי עבור‬
‫המלונות ופלטפורמת הניהול‬
‫שמספקת החברה לרשת כולה הם‬
‫פקטור חשוב מאוד בניהול הרשת‪.‬‬
‫טכנולוגיה מהווה כיום נקודת‬
‫מפתח להצלחה עסקית‪ .‬יכולות‬
‫המערכת להתממשק מול אתרי‬
‫אינטרנט ביןלאומיים‪ ,‬אתר הבית‬
‫וערוצי מכירה נוספים‪ ,‬מהווים‬
‫זרז משמעותי בקצב הצמיחה של‬
‫הרשת‪ .‬מאז שעברנו ל"אופטימה"‬
‫דרשנו התאמות ופיתוחים ותמיד‬
‫נענינו במקצועיות וביעילות‪ .‬הזמן‬
‫הקצר שלקח לצוות המלונות‬
‫להתמקצע בתוכנת "אופטימה"‬
‫ולרשת כולה להסתנכרן‪ ,‬משאיר‬
‫אותי מלא שבחים ומחמאות‬
‫לחברת "סילברבייט"‪.‬‬
‫‪19‬‬