קו למושב גליון 19.05.11

Transcription

קו למושב גליון 19.05.11
‫בס"ד‬
‫משכנתאות בנקאיות לכל מטרה בכל הארץ‬
‫הותיקים והמנוסים ביותר‬
‫פתרון לכל‬
‫בעיה‬
‫לבעלי משקים‬
‫ברי רשות‪-‬נחלות‬
‫אפשרות למשכנתאות גישור‬
‫שירות אמין‬
‫דיסקרטיות מובטחת‬
‫פתרון למוגבלים ומעוקלים‬
‫בתנאים מיוחדים למושבים‬
‫ליווי צמוד ותוכניות עסקיות לפיתוח הכנסות מהמשק‬
‫אייל ייעוצים בע"מ טל'‪ 04-8343643 :‬פקס‪04-8246191 :‬‬
‫ישיר לאייל‪050-7800200 :‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫שבועון המושבים וההתיישבות הכפרית ‪ ‰‬מס' ‪ 19 ‰ 679‬במאי ‪ ‰ 2011‬ט"ו באייר תשע"א‬
‫חזרה היסטורית‬
‫מושב רם און שבחבל תענך חוגג השנה ‪ 50‬שנים‬
‫להקמתו • במסגרת אירועי היובל חזרו החברים‬
‫אל ערש הולדתו של המושב‪ ,‬במקום בו עמדה פעם‬
‫נורית שעל הר הגלבוע ˆ עמ' ‪12‬‬
‫צילום‪ :‬דוד עינב‬
‫"במבי" בי"ס לנהיגה‬
‫רשיון למכונה ניידת‬
‫רשיון למלגזה‪,‬‬
‫רשיון לטרקטור\ון‪,‬‬
‫הסמכה לעבודה בגובה‬
‫וקורסי הסמכה לתאילנדים‬
‫מושב קדרון‪ ,‬הזית ‪ ,120‬ורחובות הרצל ‪.160‬‬
‫משרד ‪ ,08-8592779‬אדם ‪054-4311709‬‬
‫‪www.bambischool.co.il‬‬
‫מכתבים‬
‫‪[email protected]‬‬
‫אוהבים לכתוב?‬
‫הווה מקומט‬
‫אוהבים לכתוב ומוכנים להשתתף ביציקת תוכן‬
‫חדש ל"קו למושב"? אם התשובה חיובית‪ ,‬אתם‬
‫מוזמנים ליצור איתנו קשר‬
‫"קו‬ ‪‭‬למושב"‬ ‪‭‬פושט‬ ‪‭‬ולובש‬ ‪‭‬צורה‮‪.‬‬
‫‬‪‬‭‬בלבושו‬ ‪‭‬החדש‬ ‪‭‬ייכתב" ‬קו‬ ‪‭‬למושב‪‭‬‮"‬‬
‫‬בעיקר‬ ‪‭‬מתוך‬ ‪‭‬המושבים‮‪ ‬,‬ובידי‬ ‪‭‬חברי‪‭‬‬
‫‬מושבים‬ ‪‭‬ותושבי‬ ‪‭‬ההרחבות‮‪ ‬.‬אנו‪‭‬‬
‫‬מעוניינים‬ ‪‭‬בכותבי‬ ‪‭‬טורים‬ ‪‭‬ובמחברי‪‭‬‬
‫‬כתבות‬‪‭‬‮‪‬ ,‬המאמינים‬ ‪‭‬כי‬ ‪‭‬יש‬ ‪‭‬להם‪‭‬‬
‫‬מה‬ ‪‭‬להגיד ומוכנים‬ ‪‭‬לכתוב‬ ‪‭‬ל‮"קו‪‭‬‬
‫‬למושב‮" בתחום‬ ‪‭‬הקרוב‬ ‪‭‬ללבם‮‪.‬‬
‫‬‪‬‭‬אפשר‬ ‪‭‬לכתוב‬ ‪‭‬על‬ ‪‭‬נושאים‬ ‪‭‬כמו‪‭‬‬
‫‬תרבות‮‪ ‬,‬ספרות‬‪‭‬‮‪ ‬,‬אמנות‬‪‭‬‮‪ ‬,‬נוער‬‪‭‬‮‪‬,‬‬
‫ספורט‬‪‭‬‮‪ ‬,‬יחסי‬ ‪‭‬אגודות‮‪‬-‬הרחבות‬‪‭‬‮‪‬,‬‬
‫נושאים‬ ‪‭‬משפטיים‬‪‭‬‮‪ ‬,‬כלכלה‮‪‬,‬‬
‫פוליטיקה‬‪‭‬‮‪ ‬,‬הגיל‬ ‪‭‬השלישי‬‪‭‬‮‪‬ ,‬חקלאות‬‪‭‬‮‪‬,‬‬
‫גינון‬‪‭‬‮‪ ‬,‬איכות‬ ‪‭‬סביבה‬‪‭‬‮‪ ‬,‬מחשבים‬‪‭‬‮‪‬,‬‬
‫נושאים‬ ‪‭‬טכנולוגיים ועוד‮‪ ,‬כיד‪‭‬‬
‫‬הדמיון‬ ‪‭‬הטובה‮‪ ‬.‬חברים‬ ‪‭‬מכל‬ ‪‭‬רחבי‪‭‬‬
‫‪ /‬יריב אמיתי‬
‫‬הארץ‬ ‪‭‬כבר‬ ‪‭‬נתנו‬ ‪‭‬את‬ ‪‭‬הסכמתם‪‭‬‬
‫‬להשתתף‬ ‪‭‬בכתיבת‬ ‪‭‬העיתון‬‪‭‬‮‪ ‬,‬ואת‪‭‬‬
‫‬פירות‬ ‪‭‬שיתוף הפעולה‬ ‪‭‬הזה‬ ‪‭‬אפשר‪‭‬‬
‫‬לראות‬ ‪‭‬כבר‬ ‪‭‬בגיליון‬ ‪‭‬המונח‬ ‪‭‬לפניכם‮‪‬.‬‬
‫אפשר‬ ‪‭‬ליצור‬ ‪‭‬קשר‬ ‪‭‬רק‬ ‪ ‭‬בטלפון‪:‬‬
‫‬‪‬‭‬‭‬‮‪ ‬052-6052073‬או במייל‪:‬‬
‫‪ami.‬ m‬‬
‫‪‭ [email protected]‬‬
‫עמי‬ ‪‭‬רוז‮'נסקי‬‪‭‬‮‪ ‬,‬עורך‬ ‪‭‬‬
‫חיים שלא נמצאים בהווה‬
‫הווה חתום ימים נשמטים‬
‫מחשבות של גאות ושפל‬
‫אדמה ספוגת צער‬
‫מקומות של עצב ודממה‬
‫ארץ שהידורה נעשה מקומט‬
‫גם לעיוור זולגות דמעות‬
‫מתגעגע לנסיך הקטן‬
‫הזרע שנטמן באדמה‬
‫“‪ ...‬קדושתו של הכאב האישי היא רבת משמעות עבור כולנו‪.‬‬
‫אין אנו משגרים את יקירינו לסכן את חייהם‪ ,‬אלא מתוך כורח‬
‫ומתוך החלטה נחושה להגן על המפעל הציוני ועל עצמנו‪ .‬מתוך‬
‫תפילה שישובו בשלום‪ ,‬ושיבוא השלום‪ .‬מתוך כמיהה‪ ,‬תפילה‬
‫וצווים תמידיים לימים אחרים‪ ,‬שבהם נצדיע להולכים ונבכה‬
‫עליהם‪ ,‬אך לא נצטרך עוד לשוב ולשגר אל שדה הקרב את‬
‫הילדים שלנו‪.‬‬
‫במקום שאנו עומדים בו‪ ,‬כאן בבאר טוביה‪ ,‬עשו אנשי העלייה‬
‫הראשונה את המעשה הציוני של גאולת הקרקע‪ ,‬יישוב הארץ‬
‫ועיבוד אדמותיה‪ .‬זה היה הזרע שנטמן באדמה‪ ,‬והוא שב ונטמן‬
‫ב־‪ 1930‬בידי אנשי השומר עד שצלח‪ .‬זרע שהיה גם המימוש‪,‬‬
‫אבל גם ההבטחה לעתיד לבוא‪ ,‬של האתוס הציוני המכונן של‬
‫חיינו כאן‪ :‬תקומת העם היהודי בארצו ולקיחת אחריות על גו־‬
‫רלו אחרי אלפיים שנים של גלות‪.‬‬
‫פיסת ההיסטוריה הדואבת והשמחה גם יחד‪ ,‬שמשתרעת מאז‬
‫ועד היום‪ ,‬משרטטת רקמה אנושית‪ ,‬אידיאולוגית ולאומית‬
‫שאנו מצווים לחיות לאורה‪ ,‬ולצד הכאב המר היא מעניקה לח־‬
‫כמו שהיה קצת אחרת‬
‫בהשפילה מבט עצבות בעיניה‬
‫יינו פשר ומשמעות‪.‬‬
‫ככל שגובר הכאב הפרטי שאין לו חקר‪ ,‬נעשה הציווי שחל‬
‫עלינו נוקב וחד יותר‪ .‬להמשיך ולעמול על כינונה של חברת‬
‫מופת‪ .‬חברה שתהא ראויה לאלה שמסרו את חייהם למענה‪ ,‬והם‬
‫טמונים כאן‪.‬‬
‫‪ 55‬הלוחמים הטמונים כאן‪ ,‬כולם צעירים‪ ,‬הלכו בשם צו מוסרי‬
‫ולאומי‪ ,‬לגונן על משפחותיהם ועל ארצם‪ ,‬שמו נפשם בכפם‬
‫והקריבו את חייהם‪.‬‬
‫הם הלכו מאתנו בגלל הערבות ההדדית‪ ,‬ובגלל המשפחה‪ ,‬וב־‬
‫גלל החברות‪ ,‬ובשביל המדינה‪.‬‬
‫כל הסיבות האלה הן סיבות נאצלות‪ ,‬רחוקות שנות אור מחי־‬
‫שובים אגואיסטיים ואישיים‪ .‬ולכן במותם‪ ,‬שהוא כה כואב וכה‬
‫צורב‪ ,‬וכה מקומם‪ ,‬וכה בלתי נתפס‪ ,‬הם מהווים תזכורת תמידית‬
‫לרוח האדם ולמוסר האנושי”‪.‬‬
‫אפילו אם יש לה חיוך משגע‬
‫המדור בעריכת אילנה רף‪ .‬כותבים‬
‫המעוניינים לשלוח שירים למדור‬
‫מוזמנים לעשות זאת במייל‪:‬‬
‫‪walla.com@elanaref‬‬
‫דברים שאמרה ח”כ שלי יחימוביץ’ בטקס יום הזיכרון‬
‫שהתקיים בבית הקברות בבאר טוביה‬
‫תוכן‬
‫יצאנו פראיירים‬
‫שווי תנובה מוערך‬
‫בכארבעה מיליארד‬
‫שקל ‪ -‬כמעט כפול ממה‬
‫שקיבלו החקלאים על‬
‫מכירת החברה ב־‪2008‬‬
‫תחילת הסוף‬
‫מחקר חדש‪ :‬ישראל‬
‫בדרך להפוך למדינה‬
‫דתית‪ ,‬באופן שעלול‬
‫לסכן את המשך‬
‫קיומה‬
‫הלב ממריא‬
‫רק לאחר שהתיישבה‬
‫במטוס היא גילתה‬
‫שהאיש איתו צ’יטטה‬
‫באינטרנט הוא הבוס‬
‫הקשוח שלה‬
‫‪4‬‬
‫‪10‬‬
‫‪20‬‬
‫■כתבים ליאורה שואט‪ ,‬חני סולומון‪ ,‬עודד‬
‫שלומות‪ ,‬יעקב לזר‪ ,‬נחמן גלבוע‪,‬‬
‫דגנית סויסה‬
‫■ צלמי מערכת דוד עינב ודני הדס‬
‫■ עורך עמי רוז’נסקי ‪052-6052073‬‬
‫■ עורך משנה עודד לפיד‬
‫■ מנהלת עיתון עדנה זיו‬
‫■ דואר אלקטרוני‬
‫‪[email protected]‬‬
‫מזכירה והפקה דניאלה גבאי ‪052-6052108‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫■ גרפיקה מערכת שרה ראובן‬
‫■ גרפיקה מודעות אלונה שלייפק‬
‫מערכת ‪03-5632441‬‬
‫מודעות לוח דניאלה גבאי‬
‫טל’ לוח ‪[email protected] 03-5682878‬‬
‫יועצי פרסוםדניאלה גבאי‪ ,‬יעקב קניאל‪,‬‬
‫חוה זיו‪ ,‬יורם טביבי‪ ,‬גילה סבן‬
‫טל’ מודעות ‪03-5632547‬‬
‫פקס מודעות ‪03-5638728‬‬
‫מודעות ‪[email protected]‬‬
‫המערכת והמנהלה רח’ קרליבך ‪ ,2‬ת”א‬
‫עורך ראשי‪ :‬אורי שרצקי ‪ | [email protected]‬מנכ"ל‪ :‬יורם כרפיס ‪ | [email protected]‬סמנכ"ל סחר‪ :‬ברק ברנר ‪[email protected]‬‬
‫כל הזכויות שמורות‪ .‬אין להעתיק‪ ,‬לתרגם‪ ,‬לשדר בכל אמצעי‪ ,‬לאחסן במאגר מידע‪ ,‬לפרסם או להפיץ בכל אמצעי כל חלק מן המודפס בעיתון הזה‪.‬‬
‫‪|| 2‬‬
‫‪19.5.11‬‬
‫סיימתם‬
‫לקרוא?‬
‫אנא השליכו‬
‫את הגיליון לפח‬
‫המחזור הסמוך‬
‫למקום מגוריכם‪.‬‬
‫חדשות‬
‫בחירות בעוד חודשיים‬
‫המגדלים יבחרו ביולי את נציגיהם לוועדות הענפיות של‬
‫מועצת הצמחים‬
‫צבי אלון‪ ,‬מנכ”ל מועצת הצמחים‬
‫לקראת סוף השנה תסתיים הקדנציה אליה נבחרו נציגי המגדלים במועצת הצמחים‪.‬‬
‫על פי החוק‪ ,‬יבחרו מגדלי הפירות‪ ,‬הירקות‪ ,‬ההדרים ומגדלי זית השמן‪ ,‬את נציגיהם לוועדות‬
‫הענפיות ולמליאת מועצת הצמחים‪ .‬תוקף הבחירה ל־‪ 4‬שנים‪ .‬הבחירות יתקיימו ב־‪ 26‬ביולי‪.‬‬
‫מועצת הצמחים הוקמה בשנת ‪ 2004‬במהלך של איחוד ארבע מועצות‪ :‬ירקות‪ ,‬פירות‪ ,‬פרי ההדר‬
‫ופרחים‪ .‬מוסדות מועצת הצמחים מורכבים מרוב של מגדלים נבחרים ומנציגי ממשלה וציבור‪.‬‬
‫לימים הוצא ענף הפרחים מהמועצה ולאחרונה צורף בחקיקה ענף הזית‪.‬‬
‫המועצה פועלת במישורים הציבוריים והמקצועיים לטובת ענפי החקלאות כגורם מרכזי לצד‬
‫משרד החקלאות וארגוני המגדלים‪.‬‬
‫מועצת הצמחים היא בעצם מוקד לטיפול וקידום נושאי מקרו חשובים‪ ,‬שהחקלאי הבודד אינו‬
‫יכול לטפל בהם בכוחות עצמו‪ ,‬ושיש לשיתוף הפעולה במסגרת המועצה יתרון ברור בישומם‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬פיתוח זנים ומחקר בסיסי‪ ,‬הדברה מרוכזת‪ ,‬מו”מ על תנאי ביטוח נזקי טבע‪ ,‬ריכוז והפצת‬
‫מידע שווקי‪ ,‬פעולות לשמירת תנאי השיווק של פירות וירקות כפי‬
‫שהחוק מתיר לויסות כמויות בשוק‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫כל הפעילויות הללו מתבצעות בשיתוף פעולה מלא עם משרד החק־‬
‫לאות‪ ,‬אך יש גם תחומים שהמשרד מנוע מלטפל בהם בשל מגבלות‬
‫וחסמים‪ .‬כאן נכנסת לתמונה מועצת הצמחים‪.‬‬
‫כל ההחלטות במועצת הצמחים מתקבלות בידי נציגי המגדלים‪ ,‬שנב־‬
‫חרו בידי כלל ציבור המגדלים‪ .‬מכאן החשיבות הרבה בעצם קיום והש־‬
‫תתפות החקלאים בהליך הבחירות‪ .‬המועצה נערכת בימים אלה להכנת‬
‫הבחירות‪ ,‬ונשלחות הודעות למגדלים על מיקום הקלפיות ונוהלי הצגת‬
‫מועמדים‪.‬‬
‫על המלאכה מנצח במקצועיות ועם ניסיון רב השופט המחוזי בדימוס‪,‬‬
‫מר נתן עמית‪ ,‬שמכהן כיו”ר ועדת הבחירות‪ ,‬על פי מינוי של שר המש־‬
‫צבי אלון‪ ,‬מנכ”ל מועצת‬
‫פטים‪ ,‬פרופ’ יעקב נאמן‪.‬‬
‫הצמחים‬
‫בג”ץ‪ :‬מדוע התרנגולות לא‬
‫יוחזקו על פי החוק?‬
‫משרד החקלאות התבקש להסביר מדוע לא יותקנו‬
‫תקנות בנושא תנאי החזקת התרנגולות כמתחייב בחוק‬
‫צער בע”ח • רפורמת הלולים בהמתנה‬
‫כתב “קו למושב”‬
‫בג”ץ הוציא צו על תנאי המורה להמשיך ולהקפיא את הרפורמה בשלוחת ההטלה בענף הלול‬
‫עד לאכיפת חוק צער בעלי חיים בלולים‪.‬‬
‫הצו ניתן לבקשת עמותת אנונימוס לזכויות בעלי חיים‪ ,‬שטענה‪ ,‬כי המדינה לא נהגה בתום לב‬
‫כאשר ניסתה שש פעמים לאשר בכנסת כליאת תרנגולות בכלובי סוללה‪“ .‬אין זה חוקי לכלוא‬
‫תרנגולת בכלוב שאינו מאפשר לה לפרוש כנף ואף לא לעמוד זקוף”‪ ,‬טענו העותרים‪.‬‬
‫הצו שהוציא בג”ץ מורה למדינה לנמק בתוך ‪ 90‬יום “מדוע לא יותקנו ללא דיחוי תקנות בנושא‬
‫תנאי החזקתן של תרנגולות מטילות‪ ,‬כמתחייב מחוק צער בעלי‪-‬חיים”‪ .‬בנוסף‪ ,‬שופטי בג”ץ הו־‬
‫תירו בעינו את צו הביניים המקפיא את מימוש הרפורמה בתעשיית הביצים‪.‬‬
‫לטענת העותרים‪ ,‬משרד החקלאות לא פעל בתום לב כאשר הגיש שוב ושוב לוועדת החינוך של‬
‫הכנסת את אותן תקנות מבלי להתאימן לסטנדרטים בינלאומיים מקובלים ולדרישות חברי‪-‬הכנ־‬
‫סת‪ .‬לדבריהם‪ ,‬משרד החקלאות ממשיך להביא בפני הוועדה את אותן תקנות‪ ,‬שאינן מקובלות על‬
‫חברי הכנסת‪ ,‬בהיותן נמוכות מכל סטנדרט אחר שנקבע בעולם ומנוגדות לחוק צער בעלי‪-‬חיים‬
‫הישראלי‪.‬‬
‫תגובת משרד החקלאות‪ :‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר קיבל את החלטת בג”ץ למתן צו על‬
‫תנאי בעניין הרפורמה בענף ההטלה‪ ,‬וכמובן יפעל בהתאם להחלטה‪ .‬יצוין כי הצו על תנאי אינו‬
‫משנה את ההחלטה הקודמת של בג”ץ‪ ,‬למתן צו ביניים‬
‫בנושא‪ ,‬וכן כי המשרד הודיע מיוזמתו‪ ,‬עוד לפני קביעת‬
‫צו הביניים‪ ,‬כי לא יקיים הליכים משמעותיים לקידום‬
‫הרפורמה‪ ,‬עד להתקנת התקנות‪ .‬בדיונים שהתקיימו עד‬
‫כה בוועדת החינוך‪ ,‬התרבות והספורט של הכנסת בנו־‬
‫שא “תקנות צער בעלי חיים ‪ -‬גידול מטילות והחזק־‬
‫תן”‪ ,‬אושרו חלק ניכר מסעיפי התקנות שהוגשו לוועדה‬
‫על ידי משרד החקלאות ופיתוח הכפר‪ ,‬ובכך עשו חברי‬
‫הכנסת צעד משמעותי לקראת קידום רווחת העופות‬
‫המגודלים בישראל לסטנדרט הנהוג באירופה‪ .‬יחד עם‬
‫זאת‪ ,‬דווקא ארגונים “למען בעלי חיים” עוסקים מזה‬
‫חודשים רבים בהנצחת מצבם העגום של העופות ובפגי־‬
‫עה ביכולת להביא לשיפור משמעותי ברווחתם‪ .‬נציגי‬
‫ארגונים “למען בעלי חיים” מתעקשים שלא לאפשר‬
‫למשרד החקלאות להמשיך בקידום התקנות והרפורמה‬
‫בלול‪ ,‬לרווחת המטילות‪.‬‬
‫‪|| 4‬‬
‫‪19.5.11‬‬
‫כמעט רשמי‪ :‬אייפקס עשתה‬
‫מיליארדים‬
‫אייפקס מעריכה את שווי תנובה בכארבעה מיליארד‬
‫שקל‪ ,‬כמעט כפול מהמחיר שקיבלו החקלאים על מכירת‬
‫החברה ב־‪2008‬‬
‫יובל אופק‬
‫לאחרונה נסגרה סופית עסקת המכירה של חלקו של מאיר שמיר בבעלות על תנובה ‏(‪20.7%‬‏)‬
‫לבנק לאומי ולקבוצת משקיעים פרטית‪ .‬המכירה תתבצע תמור ת ‪ 775‬מיליון שקל‪ .‬בנוסף לדיב�י‬
‫דנדים שקיבל שמיר בתקופת החזקותיו בתנובה‪ ,‬מחיר המכירה משקף מחיר מכירה כפול מזה שבו‬
‫רכש את חלקו בתנובה מהקיבוצים ומהמושבים‪ .‬אם לא די במחיר זה כדי לקלקל את מצב הרוח‪,‬‬
‫הציגה קרן אייפקס למשקיעיה בלונדון נתונים‪ ,‬שלפיהם שווייה של תנובה מוערך בפי ארבעה‬
‫ממחיר המכירה המקורי‪.‬‬
‫מחיר תנובה בינואר ‪ 2008‬היה ‪ 989‬מיליון דולר‪ .‬מאז חילקה תנובה שני דיבידנדים בשווי של‬
‫כמעט שני מיליארד שקל‪ ,‬שהתחלקו בין ארגוני הקניות והקיבוצים שהמשיכו להחזיק בחברה‪,‬‬
‫מבטח שמיר וקרן אייפקס‪ .‬כיום מעריכה אייפקס את שווי תנובה שאחרי החלוקה בכארבעה מיל־‬
‫יארד שקל‪ ,‬מחיר הגבוה ב־‪ 46%‬מזה שקיבל שמיר על המכירה וגבוה כמעט פי ארבעה מהמחיר‬
‫שקיבלו הקיבוצים על מכירת תנובה ב־‪ .2008‬בהתייחס לנתונים אלה ציינה אייפקס כי תנובה היא‬
‫ההחזקה הרווחית ביותר מבין כל קרנות אייפקס‪ ,‬שהניבה תשואה שנתית של ‪ .72%‬הנתונים אינם‬
‫סופיים לחלוטין‪ ,‬כי מדובר בהערכת שווי של קרן אייפקס ולא במחיר מכירה‪ .‬אך ככל שעובר הזמן‬
‫מתחזקת התחושה‪ ,‬שתנובה נמכרה בנזיד עדשים‪.‬‬
‫נתונים נוספים שהתפרסמו עוסקים בתוצאות העסקיות של תנובה‪ .‬על פי הפרסום ב”דה‪-‬מרקר”‪,‬‬
‫הגיעו מכירות תנובה ב־‪ 2010‬ל־‪ 1.9‬מיליארד דולר ברווח תפעולי תזרימי של ‪ 250‬מיליון דולר‪.‬‬
‫זאת לעומת מכירות של ‪ 1.56‬מיליארד דולר ורווח תפעולי של ‪ 141‬מיליון דולר ב־‪ ,2007‬ערב‬
‫המכירה‪ .‬מרבית הכנסותיה של החברה הגיעו מתחום החלב‪ ,‬אך ללא ספק מה שהקפיץ את שווי‬
‫החברה והגדיל משמעותית את רווחיותה היו מכירות שטחי נדל”ן שבבעלותה ‪ -‬חלקה במתחם‬
‫השוק הסיטונאי שנמכר תמורת ‪ 840‬מיליון שקל‪ ,‬מתחם מחלבת תל־אביב‪ ,‬שנמכר תמורת יותר‬
‫מחצי מיליארד שקל ‪ +‬אופציות להכנסות נוספות בעתיד‪ ,‬ומספר שטחים נוספים באזור המרכז‪,‬‬
‫שנמכרו תמורת כמה עשרות מיליוני שקלים כל אחד‪.‬‬
‫בהזדמנות זו מעניין להיזכר בעמדת המיעוט שהובעה בעת מכירת תנובה על ידי מאיר בראון מגן‬
‫שמואל ופעילים נוספים שהתנגדו למכירה‪ .‬בוועידת תנובה‪ ,‬שאישרה את המכירה במארס ‪,2007‬‬
‫טען בראון כי חגיגות המכירה משולות לחגיגה על סיפון הטיטאניק אחרי שפגעה בקרחון‪ .‬עיקר‬
‫ביקורתו הייתה כנגד הוויתור של היצרנים על הבעלות‪ ,‬אך בנוסף ציין בראון כי “אנו מוכרים את‬
‫הנכס הענקי של תנובה הרבה יותר נמוך ממחירו האמיתי בשוק ולא ברור לי‪ ,‬למרות כל האזהרות‪,‬‬
‫מדוע בגלל מו”מ כושל‬
‫ורווי אינטרסים עלינו‬
‫להפסיד מיליונים?”‬
‫בנאומו גם האשים את‬
‫מנהיגות התנועה הקי־‬
‫בוצית על שלא עמדה‬
‫מאחורי היוזמה להש־‬
‫איר את תנובה בידי‬
‫היצרנים ואת אריק‬
‫רייכמן על הובלה כו־‬
‫שלת של המהלך‪.‬‬
‫התמונה להמחשה בלבד‬
‫דגים גנובים‬
‫פרקליטות מחוז צפון הגישה כתב אישום ובקשה למעצר‬
‫עד תום ההליכים נגד גנבי דגים‬
‫כתב “קו למושב”‬
‫פרקליטות מחוז צפון‪ ,‬באמצעות עו”ד רועי אלפסי‪ ,‬הגישה לבית משפט השלום בנצרת כתב‬
‫אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים כנגד שלושה תושבי טבריה‪ ,‬בגין עבירות של גניבה‬
‫בנסיבות מיוחדות‪ ,‬קשירת קשר לביצוע פשע‪ ,‬הסתייעות ברכב לביצוע פשע ודייג ללא רישיון‪.‬‬
‫חיים דיין‪ ,‬מנכ”ל אמב”ל‏(ארגון מגדלי הבקר‏)‪ ,‬מברך את העבודה המאומצת של פרקליטות מחוז‬
‫צפון‪ ,‬משטרת ישראל‪ ,‬מג”ב ויחידת ארז‪ ,‬על המאמצים למיגור תופעת הגניבות החקלאיות‪.‬‬
‫פרקליטי מחוז צפון עושים ימים כלילות בניסיון להרשיע גנבים בעבירות חקלאיות‪.‬‬
‫על פי כתב האישום‪ ,‬בלי ל ‪ 27.4.11‬הגיעו של�ו‬
‫שת הנאשמים לבריכות הדגים של תל יוסף וגנבו‬
‫כ־‪ 330‬ק”ג דגים בשווי כולל של ‪ 5,000‬שקל‪ ,‬אותם‬
‫נשאו באמצעות שקים על גבי טרקטורון‪ .‬מעצרם‬
‫התאפשר בזכות פעולת מעקב שנערכה על־ידי‬
‫יחידת ארז של מג”ב‪.‬‬
‫בהמשך למדיניות הבלתי מתפשרת‪ ,‬הנהוגה‬
‫בפרקליטות מחוז צפון‪ ,‬בכל הנוגע לתחום הפשיעה‬
‫החקלאית‪ ,‬מבקשת הפרקליטות מבית המשפט לע־‬
‫צור את הנאשמים עד לתום משפטם‪.‬‬
‫גניבת דגים בתל יוסף‪ .‬צילום‪ :‬דוד עינב‬
‫חדשות‬
‫ראש מועצה חדש‬
‫שיפור מסוים‬
‫ד”ר מטי צרפתי־הרכבי נבחרה לראשות המועצה‬
‫האזורית יואב‬
‫מפלס הכנרת ממשיך לעלות ‪ -‬באפריל נרשמה עלייה‬
‫של עוד ‪ 31‬ס”מ‬
‫כתב “קו למושב”‬
‫כתב “קו למושב”‬
‫בבחירות שנערכו במועצה האזורית יואב נבחרה ד”ר מטי צרפתי־הרכבי לראשות המועצה‪.‬‬
‫צרפתי־הרכבי‪ ,‬תושבת המושב סגולה‪ ,‬גברה ברוב של ‪ 53.9%‬על עו”ד דוד‬
‫קוכמן‪ ,‬תושב מושב כפר־הרי”ף‪ ,‬שקיבל ‪ 46.1%‬מסך הקולות הכשרים‪.‬‬
‫ד”ר צרפתי־הרכבי בת ־ה־‪ ,48‬ד”ר לגנטיקה בחברת “הזרע ג’נטיקס”‪ ,‬נש�ו‬
‫אה ואם לשלושה‪ ,‬תיכנס לתפקידה בהקדם‪.‬‬
‫הבחירות לראשות המועצה התקיימו בנפרד מהבחירות הכלליות במועצות‬
‫האזוריות בישראל לאחר שראש המועצה מזה ‪ 16‬שנה‪ ,‬רני טריינין‪ ,‬פרש‬
‫בראשית פברואר ומונה לתפקיד המשנה ליו”ר הסוכנות היהודית‪.‬‬
‫בתקופת הביניים‪ ,‬בין פרישתו של טריינין לבין בחירתה של צרפתי־הרכ־‬
‫בי‪ ,‬כיהן אלון ענבר‪ ,‬חבר קיבוץ רבדים‪ ,‬כממלא מקום ראש המועצה‪.‬‬
‫דר’ מטי צרפתי‪ -‬הרכבי‪.‬‬
‫רגע לפני סוף עונת הגשמים‪ ,‬מפלס הכנרת רשם בחודש אפריל עלייה של ‪ 31‬סנטימטר‪ ,‬לעומת‬
‫עלייה של ‪ 65‬סנטימטר בחודש שעבר‪ .‬נכון לתחילת מאי עמד מפלס הכנרת על גובה של ‪212.37‬‬
‫מטרים‪.‬‬
‫מפלס הכנרת כיום‬
‫נמצא ‪ 63‬סנטימטר‬
‫מעל לקו האדום התח־‬
‫תון ‏(‪ 213.00‬מטר‏)‪.‬‬
‫ביחס לקו האדום הע־‬
‫ליון ‏(רום של ‪208.80‬‬
‫מטר‏) חסרים למפלס‬
‫‪ 3.57‬מטר‪ .‬ממפלס‬
‫השנתי‪,‬‬
‫המינימום‬
‫‪ 214.12‬מטר‪ ,‬שנרשם‬
‫בדצמבר השנה ‪ -‬עלה‬
‫המפלס עד כה ב־‪175‬‬
‫סנטימטר‪.‬‬
‫צילום‪ :‬תומר אפלבאום‬
‫קיבלו אור ירוק‬
‫אחרי שנים של מאבק ‪ -‬רמזור הוצב בכניסה לניר‬
‫ישראל‬
‫חן מור‬
‫אחרי שלוש שנים של מאבק‪ ,‬הישג גדול לתושבי ניר‬
‫ישראל‪ :‬בכניסה ליישוב הותקן רמזור שיגביר את רמת‬
‫הבטיחות במקום בו התרחשו תאונות רבות‪.‬‬
‫תושבי היישוב שבחבל לכיש ביקשו ממשרד התח־‬
‫בורה להציב רמזור בצומת כבר לפני שנים‪ ,‬אך נתק־‬
‫לו בסירוב בטענות שונות‪ .‬התושבים לא ויתרו ופתחו‬
‫במאבק ציבורי על מנת להגביר את הלחץ על הנוגעים‬
‫בדבר ובראשם שר התחבורה‪.‬‬
‫בראש המאבק עמדו תושבי ניר ישראל‪ ,‬בני עיון וענת‬
‫פלד‪ ,‬שהובילו מחאות והפגנות כשהם חוסמים כבישים‪.‬‬
‫פעם הם אף הביאו פרה למקום על מנת שתחסום את‬
‫המעבר לנהגים וכדי למשוך את תשומת לבם של אנשי‬
‫משרד התחבורה‪.‬‬
‫“לצומת ניר ישראל יש עבר עשיר בתאונות”‪ ,‬מסביר‬
‫עיון‪“ .‬בעשור האחרון התרחשו במקום למעלה ממאה‬
‫צילום‪ :‬עמי רוז’נסקי‬
‫תאונות ושני אנשים כבר נהרגו פה‪ .‬זה היה השלב שבו‬
‫החלטתי שאני יוצא למאבק‪ .‬היה פה כבר יותר מדי‬
‫מפחיד”‪.‬‬
‫בשלב מסוים הציעו התושבים להלוות למדינה סכום‬
‫של מיליון שקלים‪ ,‬על מנת להתחלק בעלות הוצאות‬
‫התקנת הרמזור‪ .‬זאת‪ ,‬לאחר שנאמר להם שאין במשרד‬
‫התחבורה תקציב כדי לעשות זאת בעצמם‪ .‬לא ברור‬
‫האם עשו את זה בתור גימיק או ברצינות‪ ,‬אבל על פי‬
‫הצעתם‪ ,‬התושבים יעבירו את הכסף למדינה באופן‬
‫מיידי‪ ,‬והיא תחזיר להם אותו בהמשך‪.‬‬
‫כזאת‪,‬‬
‫הצעה‬
‫לקבל‬
‫כמובן שהמדינה לא הייתה יכולה‬
‫הפגנה בניר ישראל‪ .‬צילום‪ :‬אדי ישראל‬
‫אך סביר שהדבר הבהיר לאחראים את מידת הנחישות‬
‫של התושבים‪“ .‬משרד התחבורה לא רצה להשקיע מתקציבו על מנת להציב רמזור בצומת‪ ,‬אך‬
‫בסופו של דבר הוא הבין אז שהרבה יותר כסף הולך על כל התאונות שמתרחשות פה ועל עלות‬
‫הטיפול בפצועים ואילו עכשיו כל אדם העובר בצומת ורואה שיש בה רמזור‪ ,‬נושם לרווחה”‪ ,‬אומר‬
‫עיון לאחר הצלחת המאבק‪.‬‬
‫ידאגו גם לחקלאות‬
‫תנועת המושבים תטפל גם בנושאים חקלאיים‬
‫כתב “קו למושב”‬
‫חשיבותה של החקלאות במדינות העולם צפה ועלתה מחדש בשנים האחרונות‪ .‬זאת‪ ,‬אחרי שכבר‬
‫ברור לכולם כי אנו צפויים למשברים עולמיים שיגרמו כתוצאה מהמחסור ההולך וגובר במזון‪.‬‬
‫לתנועת המושבים נבחר לאחרונה מזכיר חדש‪ ,‬מאיר צור‪ ,‬שהגיע מעין יהב‪ .‬לצור ברור לגמרי שעל‬
‫התנועה להיות גוף עם אמירה משמעותית גם בתחום החקלאות‪ .‬מעתה התנועה תגביר את פעילותה‬
‫בתחום החקלאי‪.‬‬
‫“על אף העובדה שחברים רבים פרשו מהענף כבר לפני שני רבות‪ ,‬הרי שהחקלאות היא עדיין חוט‬
‫השדרה של ההתיישבות‪ ,‬וחברים רוצים להיות מחוברים להוויה הזאת‪ .‬ולכן התנועה רוצה להיות‬
‫שותפה לעשיה”‪ ,‬אמר צור ל”קו למושב”‪“ .‬המחסור במזון בעולם יגרום לכך‪ ,‬שמעמדה של החקלאות‬
‫ילך ויתחזק וגם במושבים‪ ,‬לדעתי‪ ,‬תהיה חזרה למשקים‪ .‬צריך לעשות שגם הנהגת המדינה תבין‬
‫בסופו של דבר כי יש חשיבות עליונה בשמירה על השטחים המעובדים‬
‫ושלאגודה תהיה בכך אמירה בכל מושב‪ .‬חשוב שהאגודה לא תוותר כל‬
‫כך מהר על אדמותיה בשל לחצים מבחוץ של גורמי מדינה‪ ,‬אבל גם של‬
‫אנשים זרים וגורמים כלכלים שאינם חברי המושב”‪.‬‬
‫תנועת המושבים כבר הקימה שולחן חלב כדי לחזק את מעמדו של‬
‫המשק המשפחתי בענף הרפת‪ ,‬וישיבה הראשונה זומנה כבר‪ .‬כמו כן‬
‫נקבע מפגש למרכזי ועדות חקלאיות במועצות האזוריות‪ .‬התנועה אף‬
‫עוסקת בהסכם המים וביבוא עובדים זרים‪ ,‬גם אחרי שההסכמים הקיי־‬
‫מים עם הממשלה יסתיימו‪ .‬בתנועה אף מתכננים קמפיין גדול לשי־‬
‫פור תדמית החקלאות והחקלאים בציבור‪“ .‬יש פער אדיר בין תרומתה‬
‫האמיתית של ההתיישבות החקלאית למדינה לבין התמונה המצטיירת‬
‫מאיר צור‪ .‬צילום‪ :‬דוד עינב‬
‫בעיני הציבור הכללי‪ ,‬ואת זה יש לשנות”‪ ,‬אומר צור‪.‬‬
‫להציל את הדורסים‬
‫הושק אתר האינטרנט “הבז האדום” של מועצה אזורית מגידו‬
‫יעל ברניר‬
‫טקס השקת אתר “הבז האדום” התקיים בקיבוץ דליה‬
‫בהשתתפות יזמי התוכנית ‪ -‬החברה להגנת הטבע וה־‬
‫מועצה האזורית מגידו‪ ,‬וכן נציגי חברת החשמל‪ ,‬התומ־‬
‫כים בפרויקט‪.‬‬
‫חברת החשמל שותפה זו השנה השמינית ברציפות‬
‫בפרויקט “הבז האדום”‪ .‬זאת במסגרת פרויקט רחב‬
‫היקף‪“ ,‬פורשים כנף ‪ -‬אימוץ הנשרים והדורסים”‪,‬‬
‫בשיתוף רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע‪.‬‬
‫תוכנית “הבז האדום” ביישובי המועצה האזורית‬
‫‪|| 6‬‬
‫‪19.5.11‬‬
‫מגידו מתקיימת במסגרות החינוך של המועצה ונועדה‬
‫להגנת הבזים‪ ,‬הנמנים על אוכלוסיית העופות המצויים‬
‫בסכנת הכחדה‪ .‬תלמידי כיתות ה’ הנוטלים חלק פעיל‬
‫בתוכנית מוכשרים להנהגת נושא חשוב זה ולהטמ־‬
‫עתו בקהילה בה הם חיים‪ .‬תוכנית זו היא חלק מהחינוך‬
‫הייחודי של מועצה אזורית מגידו המתנהלת כמרחב‬
‫ביוספרי‪.‬‬
‫הטקס התקיים בהשתתפות חוצת דורות של ילדי בתי‬
‫הספר‪ ,‬הוריהם‪ ,‬סבים וסבתות‪ ,‬נציגי המועצה האזורית‬
‫וראש המועצה חנן ארז‪.‬‬
‫האתר‪www.falco-buzz.org.il :‬‬
‫בז אדום‪ ,‬אחד הדורסים הקטנים בארצנו‪ .‬יוסי אשכול‪ ,‬החברה להגנת הטבע‬
‫חדשות‬
‫תרומה לחג ‪1‬‬
‫תרומה לחג ‪2‬‬
‫מעל ‪ 100‬טונות של פלפלים‪ ,‬חצילים וקישואים נתרמו‬
‫לנזקקים‬
‫רפתני עמק חפר תרמו טונה בשר בקר ל־‪ 300‬משפחות‬
‫נזקקות‬
‫כתב “קו למושב”‬
‫שיתוף פעולה יוצא דופן של חקלאים ובתי אריזה בערבה עם ארגון “לקט ישראל”‪ ,‬בנק המזון‬
‫הלאומי המספק מזון ותמיכה למאות עמותות לנזקקים‪ ,‬הוביל להצלתם של אלפי טונות של‬
‫פלפלים קישואים וחצילים מפני השמדה ‪ -‬שכולם חולקו לאלפי נזקקים ברחבי הארץ‪.‬‬
‫גידי כרוך‪ ,‬מנכ”ל לקט ישראל‪“ :‬מדי שנה מושמדים בישראל עשרות אלפי טונות של פירות‬
‫וירקות מסיבות כלכליות‪ .‬אנו פועלים בכל השנה על מנת לנסות להציל כמה שיותר יבול‪ ,‬על‬
‫מנת להעבירו לרווחת הנזקקים‪ .‬כארגון הפועל כדי לוודא כי לכל אדם הזכות לאכול בריא‪ ,‬שיתוף‬
‫הפעולה זה עם חקלאים ברחבי הארץ מעשיר את מקורות המזון שעומדים לרשותנו”‪.‬‬
‫מבצע התנדבות רחב‪ ,‬בראשם עומדת אורנה חיים מקיבוץ גבעת חיים מאוחד‪ ,‬שגייסה מספר‬
‫גורמים‪ ,‬איפשר חלוקה של טונה בשר בקר ל־‪ 300‬משפחות נזקקות בחדרה והסביבה‪ .‬המבצע‬
‫התקיים לקראת הפסח‪.‬‬
‫הרפתנים‪ ,‬תורמי בשר הבקר‪ ,‬הם חברי ישובי עמק חפר מהרפתות ברקאי‪ ,‬גבעת חיים מאוחד‪ ,‬גן‬
‫שמואל‪ ,‬קיבוץ אייל‪ ,‬מושב הבונים‪ ,‬רפת מנורה המשותפת למעפיל ולמושב נורדייה‪ ,‬רפת גל‪-‬ים‬
‫השייכת לכפר גליקסון‪ ,‬החותרים ולהבות חביבה‪ ,‬קיבוץ מצר‪ ,‬מעגן מיכאל‪ ,‬קיבוץ נחשונים‪ ,‬רפת‬
‫ניר בכרמל שמשותפת לעין כרמל וניר עציון ורפת חפר המשותפת למעברות והעוגן‪.‬‬
‫הסוחר אלון חזן תרם את הובלת הפרות מהרפתות ללא תמורה ואף הכין את בשר הבקר בחבילות‬
‫של ‪ 2‬ו־‪ 4‬ק”ג‪ .‬הבשר הארוז הועבר לעמותת “אהבת רחמים” בחדרה‪ ,‬שחילקה את האריזות ישירות‬
‫למשפחות הנזקקות בחדרה‬
‫והסביבה‪.‬‬
‫יעקב בכר‪ ,‬מנכ”ל התאח־‬
‫דות מגדלי הבקר‪ ,‬ברך את‬
‫אורנה חיים על מערך התרו־‬
‫מה הגדולה בכדי להעניק‬
‫בשר בקר למשפחות נזקקות‪.‬‬
‫“מסורת זו של חלוקת בשר‬
‫על ידי הרפתנים לטובת‬
‫הנזקקים היא חלק מהנתינה‬
‫לקהילה”‪ ,‬אומר בכר‪.‬‬
‫ארגזים עם אוכל למשפחות נזקקות‬
‫לקט ירקות‬
‫מבצע שיקום התשתיות‬
‫ביישובים יוצא לדרך‬
‫בחייהן ובמותן‬
‫תיקון היסטורי‪ 38 :‬שנה אחרי מותה הועברו עצמותיה‬
‫של שושנה בלובשטיין לקיבוץ כנרת ‪ -‬שם היא נקברה‬
‫לצד אחותה‪ ,‬רחל המשוררת‬
‫עדי חשמונאי‬
‫מספר שבועות אחרי שעצמותיה הועברו מבית העלמין קריית שאול בתל־אביב לבית העלמין‬
‫של קיבוץ כנרת‪ ,‬ערכה המועצה לשימור אתרים טקס היסטורי בו הוסר הלוט מקברה של שושנה‬
‫בלובשטיין‪ ,‬אחותה של רחל המשוררת‪ ,‬שנקברה מחדש לצד רחל‪.‬‬
‫מעטים שמעו על שושנה בלובשטיין שחייתה בצילה של אחותה המפורסמת‪ ,‬אך גם היא נמנתה‬
‫עם תלמידותיה של חנה מייזל בחוות העלמות שהייתה בחצר כנרת‪ .‬את זיכרונותיה מכנרת קיבצה‬
‫שושנה בספר “עלי כנרת”‪ ,‬אותו הקדישה לאחותה שהייתה צעירה ממנה בשנתיים ומתה בדמי‬
‫ימיה ממחלת השחפת ב־‪.1931‬‬
‫‪ 38‬שנים אחרי שהלכה שושנה לעולמה הועתקו עצמותיה ביוזמתה של רחל סבוראי‪ ,‬שאימה‪,‬‬
‫שהייתה ידידה של המשוררת המפורסמת‪ ,‬קראה לה על שמה‪ .‬סבוראי מספרת כי במהלך השנים‬
‫שימשה שושנה כמורה למוזיקה‪ ,‬אך התפרנסה בקושי רב‪ .‬היא מעולם לא נישאה ולא נולדו לה‬
‫ילדים‪.‬‬
‫־ב־‪ 1973‬היא מתה כערירית‪ ,‬נקברה בבית העלמין בקריית שאול ואיש לא פקד את קברה‪ .‬סב�ו‬
‫ראי כבר התנסתה במבצעים מורכבים ונועזים אחרי שחצתה עם מאיר הר ציון‪ ,‬הלוחם המיתולוגי‬
‫מיחיד ה ‪ ,101‬את גבול ירדן בשנות החמישים העוינות והמסוכנות‪ ,‬וביקרה עמו בסלע האדום ‪ -‬ב�י‬
‫קור שבאותם ימים נחשב למשימת התאבדות‬
‫וגבה קורבנות רבים‪.‬‬
‫גם היום‪ ,‬כמו אז‪ ,‬סבוראי לא נרתעה והח־‬
‫ליטה לתקן את העוול שנעשה לאחותה הלא‬
‫מוכרת של המשוררת המפורסמת‪“ .‬שושנה‪,‬‬
‫בית עלמין בכנרת‪ .‬צילום‪ :‬עמי רוז’נסקי‏‬
‫שכל ימיה התעסקה עם זכר אחותה האהו־‬
‫בה‪ ,‬הייתה ראויה לחסד של אמת על אהבתה‬
‫לרחל”‪ ,‬אמרה סבוראי‪.‬‬
‫סבוראי פנתה לשמוליק חדש‪ ,‬מנהל בית‬
‫הקברות של כנרת‪ ,‬וזה נעתר לבקשתה ואיתר‬
‫חלקת קבר קטנה ליד קברה של המשוררת‪.‬‬
‫בטקס מיוחד הוסר הלוט ושושנה זכתה להכ־‬
‫רה שכל כך הגיעה לה‪ .‬בטקס שנערך במעמד‬
‫מנכ”ל המועצה לשימור אתרים עמרי של־‬
‫מון‪ ,‬ההיסטוריון מוקי צור ואורחים נוספים‪,‬‬
‫נרשם גם פרק חייה בהיסטוריה המפוארת לה‬
‫היא הייתה שותפה על שפת הכנרת‪.‬‬
‫‪|| 8‬‬
‫‪19.5.11‬‬
‫משרד החקלאות החל בביצוע התוכנית לשיקום תשתיות‬
‫ביישובים הכפריים‬
‫יעקב לזר‬
‫משרד החקלאות החל בביצוע התוכנית לשיקום תשתיות ביישובים הכפריים‪ .‬בשלב הראשון‬
‫שלח המשרד קול קורא למועצות האזוריות וליישובים‪ ,‬על מנת לאתר את העונים לקריטריונים‪.‬‬
‫פרסום התוכנית בא בעקבות ישיבת הממשלה החגיגית‪ ,‬שהתקיימה בדגניה באוקטובר האחרון‪ ,‬ובה‬
‫הוחלט כי לטובת שיקום התשתיות יוקצה סכום כולל של מיליארד שקל בשנים ‪.2011-2020‬‬
‫התשתיות הנכללות בתוכנית הן‪ :‬כבישים‪ ,‬מדרכות‪ ,‬תאורה‪ ,‬אבני שפה‪ ,‬מגרשי חניה ופינות‬
‫משחקים‪ .‬בנוסף‪ ,‬תכלול התוכנית גם תשתיות תת־קרקעיות‪ ,‬כמו מערכות מים‪ ,‬ביוב‪ ,‬חשמל‪,‬‬
‫תקשורת וכדומה‪.‬‬
‫כבר בשנה הקרובה ישקיע המשרד כ־‪ 85‬מיליון שקל במיזם‪ ,‬זאת בנוסף ל־‪ 15‬מיליון שקלים‬
‫שהקצה המשרד לשיקום התשתיות ביישובי הכרמל‪ ,‬שניזוקו קשות בעקבות השריפה לפני ארבעה‬
‫חודשים‪.‬‬
‫“אין ספק שהאפשרות לחידוש ולשדרוג של התשתית תיצור מנוף לשיקום כללי של היישוב בכל‬
‫הרבדים”‪ ,‬אומרת שרת החקלאות ופיתוח הכפר‪ ,‬אורית נוקד‪“ .‬שדרוג התשתיות יתרום להעלאת‬
‫התדמית של היישוב‪ ,‬ובכך להגדלת כושר המשיכה של היישוב לאוכלוסייה צעירה ולתיירות‬
‫כפרית כתעסוקה משלימה לחקלאות”‪.‬‬
‫שרת החקחאות‪ ,‬אורית נוקד‏‬
‫חדר אורחים‬
‫החלטה שרירותית‬
‫סוף החזון הציוני?‬
‫בית המשפט דחה תביעה של מינהל מקרקעי ישראל‬
‫להשיב אליו שטח חקלאי בטענה שאינו מעובד‬
‫פרופ’ ארנון סופר במחקר חדש‪ :‬מדינת ישראל בדרך‬
‫להפוך למדינה דתית‪ ,‬באופן שעלול לסכן את המשך‬
‫קיומה‬
‫לימור גורביץ‬
‫בית משפט השלום בחיפה פסק כי מינהל מקרקעי ישראל התנהג בשרירות לב ואינו יכול לבטל‬
‫חוזה חכירה הנוגע לשטח חקלאי לא מעובד‪ .‬טענת המינהל היתה כי מטרת החוזה ‪ -‬גידול מטעים‬
‫ אינה מקוימת‪ .‬בית המשפט קבע‪ ,‬שמכיוון שהחקלאים‪ ,‬הצדדים לאותו הסכם‪ ,‬עשו כל ניסיון‬‫אפשרי לקיים את ההסכם ‪ -‬אין לפנותם מהשטח ולהחזירו למינהל‪.‬‬
‫מדובר במקרקעין באזור פרדס חנה שנמצאים בבעלות קק”ל והוחכרו על ידי מינהל מקרקעי‬
‫ישראל ב־‪ 1977‬לחיה ראובני ז”ל ל־‪ 49‬שנה‪ .‬בחוזה החכירה צוין כי מטרת החכירה היא לשם גידול‬
‫מטעים בשטח החקלאי‪ .‬ב־‪ 1999‬ביקשו יורשיה של ראובני להעביר את הזכויות בקרקע אליהם‪.‬‬
‫במהלך הטיפול בבקשה נשלח לשטח מפקח מטעם המינהל‪ ,‬שגילה שהשטח אינו מעובד ובמקום‬
‫מטעים עומדות שם שתי משתלות‪ .‬בשלב זה החלה מסכת התכתבויות בין הצדדים‪ ,‬כאשר המינהל‬
‫דרש מהיורשים התחייבות לעבד את השטח ולקיים את מטרת החכירה כתנאי להעברת הזכויות‬
‫בשטח‪ .‬היורשים מצדם טענו כי המקרקעין מעובדים‪ ,‬וכי במקום נשתלו בצלים ופקעות פרחים‪.‬‬
‫בשלב מסוים הסכימה הנהלת המחוז של המינהל לשנות את ייעוד הקרקע לפי חוזה החכירה לש־‬
‫לחין במקום מטעים‪ .‬אולם‪ ,‬מאחר שהטיפול בחוזה החכירה עבר בשלב מסוים למחלקה המשפטית‬
‫במינהל‪ ,‬הנושא לא הוסדר‪ .‬אותה מחלקה החלה לשלוח מכתבי התראה הנוגעים להסדרת הזכויות‬
‫בקרקע ובסופו של דבר הודיע המינהל על ביטול חוזה החכירה ודרש את פינוי המקרקעין‪ .‬לאחר‬
‫זמן מה הגיש המינהל תביעה לבית משפט השלום בחיפה בדרישה לסילוקם של היורשים מהמקר־‬
‫קעין והחזרתם למינהל‪.‬‬
‫לטענת יורשיה של ראובני ז”ל‪ ,‬שיוצגו על־ידי עו”ד דורון גושן‪ ,‬מומחה לאגודות שיתופיות‬
‫ולנדל”ן השותף במשרד “גושן‪ ,‬גושן סיגל”‪ ,‬הקרקע היוותה בעבר חלק מפרדס משותף‪ ,‬אולם‬
‫מכיוון ניטע בשטח זן בלתי מוצלח של עצי הדר הם נעקרו‪ .‬מאחר והיורשים לא הצליחו לנטוע‬
‫מטע אחר הם ביקשו למכור את השטח‪.‬‬
‫לטענת הנתבעים‪ ,‬הבירוקרטיה במינהל מקרקעי ישראל היא שאשמה בכך שהחלקה הפכה לבל־‬
‫תי נטועה‪ .‬זאת משום שמצד אחד המינהל לא איפשר לחברה שקנתה לקבל זכויות בקרקע‪ ,‬ומצד‬
‫שני גם לא איפשר לקונה לטעת בה עצים עד להשלמת העברת הזכויות על שמה‪.‬‬
‫כאשר ביקשו הנתבעים להשלים את העברת הזכויות בחלקה על שם הקונה‪ ,‬תויקה בקשתם בתיק‬
‫שנמצא במחלקה החקלאית ולא טופלה‪ ,‬משום שהתיק עבר לטיפולה של המחלקה המשפטית‪ .‬זו‬
‫האחרונה הודיעה לנתבעים על ביטול החוזה עקב העדר טיפול מבחינתם‪ ,‬כעשרים יום בלבד לאחר‬
‫שנתבעים הגישו למינהל מכתב בקשה לאפשר להם לסיים הטיפול‪ ,‬בקשה שלא טופלה על ידי‬
‫המינהל‪ .‬לפי הנתבעים‪ ,‬הסיבה היחידה שחוזה החכירה בוטל והנושא הגיע לפתחו של בית המשפט‬
‫נעוצה בחוסר תיאום פנימי ובמחדל ביורוקרטי של המינהל‪.‬‬
‫המינהל טען בבית המשפט כי בוצעה הפרה בוטה ומתמשכת של חוזה החכירה‪ .‬לטענתו ניתנו‬
‫הזדמנויות רבות לנתבעים לתקן את דרכם ולעשות שימוש חקלאי בשטח‪ ,‬אבל בפועל לא חל כל‬
‫שינוי‪.‬‬
‫השופט דניאל פיש דחה את התביעה וקבע כי אין לקבל את טענות המינהל שהחוזה בוטל כדין‪.‬‬
‫השופט קבע כי בנקודת הזמן בה בחר המינהל לבטל את החוזה לא התרחשה כל הפרה חדשה של‬
‫החוזה‪ ,‬או אירוע מהותי אחר‪ ,‬למעט העובדה שמבחינה פנים ארגונית הטיפול במסגרת המינהל‬
‫עבר מהמחלקה לעסקאות חקלאיות למחלקה המשפטית‪ .‬כן קבע השופט כי עוד בטרם התקבלה‬
‫הודעת הביטול מטעם המינהל יצא מכתב מהנתבעים שבו הם ביקשו להסדיר את העניינים השונים‬
‫עם המינהל ולהשלים את העברת הזכויות לפי התנאים שהציב‪.‬‬
‫השופט התרשם כי המכתב הוצא מתוך כוונה אמיתית ובתום לב‪ ,‬אולם למרבה הצער הוא לא‬
‫הגיע כלל לידי המחלקה המשפטית ונותר במחלקה לעסקאות חקלאיות‪ .‬לאור כל אלה נקבע‬
‫שהחלטת המינהל לבטל את החוזה דווקא במועד בו הנתבעים הצליחו לעמוד בדרישות השונות‬
‫שהוצבו בפניהם היתה שרירותית ולא יכולה לעמוד‪.‬‬
‫שטח חקלאי‪ .‬פרדס חנה‪ .‬צילום‪ :‬עמי רוז’נסקי‬
‫‪|| 10‬‬
‫‪19.5.11‬‬
‫כתב “קו למושב”‬
‫עכשיו יש לחשש גושפנקה אקדמית‪ :‬מדינת ישראל בדרך להפוך למדינה דתית‪ ,‬באופן שעלול‬
‫לסכן את המשך קיומה‪ .‬כך מתריע פרופ’ ארנון סופר‪ ,‬ראש קתדרת חייקין לגיאו־אסטרטגיה באו־‬
‫ניברסיטת חיפה‪ ,‬במחקר חדש ‪“ -‬ישראל ‪ 2010-2030 -‬בדרך למדינה דתית”‪.‬‬
‫המחקר‪ ,‬המהווה המשך למחקרו הקודם של פרופ’ סופר “ישראל ‪ 2007-2020 -‬על דמוגרפיה‬
‫וצפיפות”‪ ,‬מתאר תהליכים דמוגרפיים העוברים על החברה הישראלית‪ ,‬תוך התמקדות בריבוי‬
‫הטבעי במגזר החרדי‪ ,‬הדתי‪ ,‬החילוני והערבי וההשלכות של תהליכים אלה‪.‬‬
‫מהממצאים עולה כי בשנת ‪ 2030‬יהיה בארץ רוב של אוכלוסייה דתית‪ ,‬דבר שעלול להביא לאחת‬
‫מהתוצאות הבאות‪:‬‬
‫הרוב החילוני מצליח להקים קואליציה חילונית ולבצע “מהפכה חילונית” בכלל התחומים; אם‬
‫הדבר לא יצלח‪ ,‬אנו צפויים לחזות במדינה שתכלול חברה דתית וחרדית הולכת וגדלה‪ ,‬עוני גדל‬
‫ומיעוט חילוני שייאלץ להשלים עם אורח חיים דתי ועם סדרי עולם דתיים‪ .‬במידה שהמנהיגות‬
‫הדתית תדחף את עם ישראל לסיפוח יו”ש‪ ,‬תתקיים החלופה השלישית‪ ,‬ולתפיסתו של פרופ’ סופר‬
‫המטרידה מכולן‪“ :‬המשך היחלשות הדמוקרטיה מול כוחות אנטי־דמוקרטיים‪ ,‬כנסת שלא תתפקד‬
‫והתגברות האנרכיה שהפכה לנורמטיבית”‪.‬‬
‫איך נגיע‪ ,‬לדבריו‪ ,‬לחלופות השנייה והשלישית?‬
‫בשנת ‪ 2030‬יגיע מספר החרדים בישראל ליותר ממיליון בני אדם‪ ,‬זאת בהסתמך על הממוצע‬
‫השנתי של הריבוי הטבעי בקרב החרדים העומד על כ־‪ 6%-7%‬בשנה‪ .‬לדבריו‪ ,‬הריבוי הטבעי‬
‫של משפחות חרדיות יגרום לכך שאחוז החרדים בקרב האוכלוסייה הצעירה יהיה גדול אף יותר‪.‬‬
‫מספרים אלה יביאו לעומס ונטל כבד על מוסדות המדינה‪ ,‬שישנו לחלוטין את דמותה של החברה‬
‫הישראלית‪ .‬גידול כה משמעותי באוכלוסייה זו יהפוך את המגזר החרדי‪ ,‬שרבים מבניו אינם לוק־‬
‫חים חלק פעיל בשוק העבודה‪ ,‬לנטל על יתר האוכלוסייה התומכת בהם‪.‬‬
‫“ככל שהמגזר החרדי גדל‪ ,‬כך גדלים הפערים הכלכליים בין האוכלוסייה החרדית לשאר האוכ־‬
‫לוסייה וכך נדרשים סכומים הולכים וגדלים של תשלומי העברה על מנת לצמצם פערים אלה‪.‬‬
‫ההשתתפות הדיפרנציאלית בכוח העבודה לא רק יוצרת מצב תלות מוחלטת באוכלוסייה המפרנ־‬
‫סת‪ ,‬אלא גם מצב של אי־שוויון שרק הולך וגדל‪ ,‬אי שביעות רצון‪ ,‬מרמור‪ ,‬תחושות של מחנק בקרב‬
‫משלמי המסים וסטריאוטיפיזציה של האוכלוסייה התלויה”‪.‬‬
‫תהליך נוסף‪ ,‬עליו מצביע פרופ’ סופר‪ ,‬שיתרחש בעקבות הגידול באוכלוסייה החרדית והדתית‪,‬‬
‫הוא התחזקות כוחן האלקטורלי של המפלגות החרדיות והדתיות‪“ .‬סדר היום הציבורי‪ ,‬המרחב‬
‫הציבורי ומאפייני התרבות עלולים להיות כולם ברוח העולם החרדי והדתי‪ .‬החינוך יהפוך לחינוך‬
‫תורני‪ ,‬המשפט יהיה ברוח ההלכה‪ ,‬התקשורת תעבור מהפכה כשרבים מהתכנים אותם היא משדרת‬
‫כיום ייעלמו”‪.‬‬
‫תהליכים אלה יביאו לירידה מוגברת של התושבים החילוניים מהארץ‪ ,‬מה שידרדר עוד יותר‬
‫את איכות החיים‪.‬‬
‫לדבריו של פרופ’ סופר‪ ,‬כדי להימנע מתמונת מצב עגומה זו‪ ,‬יש לחייב הכנסה של תכנים דמו־‬
‫קרטיים ומערביים לכלל מערכות החינוך במדינה‪ ,‬דבר שימנע את התממשות החלופה הקיצונית‬
‫מכולן‪“ .‬במידה שמקבלי ההחלטות לא יתעשתו‪ ,‬החזון הציוני יגיע אז לסופו הטרגי ועם ישראל‬
‫יצא שוב לגלות‪ ,‬שוב יעמוד מול אנטישמיות והתבוללות”‪ ,‬סיכם פרופ’ סופר‪.‬‬
‫פרופסור ארנון סופר‬
‫חזרו לנורית‬
‫מושב רם־און שבחבל תענך חוגג השנה יובל‬
‫שנים להקמתו • במסגרת אירועי היובל קיימו‬
‫חברי המושב אירוע מרגש‪ ,‬בו חזרו בזקניהם‬
‫ובטפם אל ערש הולדתו של המושב‪ ,‬במקום‬
‫שעמדה פעם נורית שעל הר הגלבוע‬
‫חומי ינאי‪ ,‬צילום‪ :‬דוד עינב‬
‫מייסדי רם־און החלו את דרכם כשהתיישבו באופן‬
‫זמני במושב נורית‪ ,‬שתוכנן ככפר יערנים‪ ,‬אך ננטש על‬
‫ידי רוב מתיישביו באמצע שנות החמישים‪.‬‬
‫המתיישבים היו חברי גרעיני נח”ל שהתארגנו על ידי‬
‫תנועת המושבים‪ ,‬כפתרון חברתי‪-‬כלכלי לבני מושבים‬
‫ותיקים‪ ,‬שלא נמצא להם מקום במשקי ההורים‪ .‬אליהם‬
‫הצטרפו בוגרי בתי ספר חקלאיים‪ ,‬ששאפו לחיות במו־‬
‫שב‪ .‬לפני רם־און קמו במסגרת זו המושבים ניר בנים‬
‫ולכיש‪.‬‬
‫ביולי ‪ 1958‬הגיעו חברי הגרעין הראשון ומדי שנה‬
‫הצטרפו חברי גרעין נוסף‪ .‬כך הוקם “ארגון שלח”‪ ,‬אגו־‬
‫דה שיתופית להתיישבות‪ ,‬שהחל להתקיים במבנה זמני‬
‫של קיבוץ (קומונה)‪ .‬רוב החברים יצאו לעבוד כשכירים‬
‫ביישובי הסביבה‪ .‬בהדרגה נמסרו אדמות נורית לארגון‪.‬‬
‫היישוב החדש היה מתוכנן לקום בערך במקום שה־‬
‫יום בנויה בו השכונה הצפונית של גן־נר‪ .‬לאחר שהוחל‬
‫בתכנון החליטו המוסדות המיישבים (הסוכנות היהודית‬
‫וממשלת ישראל) ליעד את משבצת הקרקע שיועדה‬
‫ל”שלח” לנטיעת פרדסים למושבי תענך‪ .‬הארגון נדרש‬
‫לוותר על מקומו המיועד‪ .‬הוצעו כמה חלופות‪ ,‬ולבסוף‬
‫נבחרו אדמות חרבת זאבד לרגלי הגבעה בשם זה‪ ,‬בדרום‬
‫אזור תענך‪ ,‬על גבול שביתת הנשק עם ירדן‪ .‬שם הוקם‬
‫ב־‪ 1961‬המושב שנקרא אחר כך רם־און‪ ,‬על שמו של‬
‫חבר הגרעין רמאון פלדי‪ ,‬שנפל בהיתקלות עם מסת־‬
‫ננים‪ ,‬כאשר הגרעין שירת בהיאחזות כרם־שלום שעל‬
‫גבול מצרים‪.‬‬
‫לאחר נטישתו השנייה שימש נורית כבסיס אמונים‬
‫של הגדנ”ע‪ ,‬ואחר כך נותר נטוש במשך שנים רבות‪.‬‬
‫לאחרונה אושרו תוכניות להקמת יישוב קהילתי במקום‪,‬‬
‫ולצורך כך נהרסו רוב בתיו הישנים של היישוב הוותיק‪,‬‬
‫והוחל בעבודות תשתית‪.‬‬
‫אל שרידי היישוב ההרוס שמו את פניהם ב־‪ 2‬באפריל‬
‫חברי רם־און‪ ,‬כדי לשתף את הנכדים ואת עשרות המש־‬
‫פחות שהצטרפו למושב במסגרת ההרחבה בשנים האח־‬
‫רונות‪ ,‬בזיכרונות הקשורים למקום בו התגבשה הקהילה‬
‫הצעירה של המייסדים‪.‬‬
‫להתכנסות בנורית קדמה שרשרת פעילויות שנער־‬
‫כו לנוער‪ ,‬שכללו מפגשים עם הסבים‪-‬המייסדים‪ ,‬ערב‬
‫סביב המדורה בנורית‪ ,‬ועליה סמלית מגדעונה לנורית‬
‫בנתיב התלול בו הלכו אבותיהם‪.‬‬
‫מספר מבנים נטושים “שוחזרו” ונתלו בהם תמונות‬
‫מימי הישיבה בנורית‪ ,‬והקהילה כולה התאספה לפיק־‬
‫ניק המוני בחורשה הצופה על פני עמק חרוד‪ .‬הילדים‬
‫השתתפו בחידון על תולדות המקום‪ ,‬ולהקת הזמר של‬
‫הוותיקים השמיעה שירים שחוברו בחגים של גרעיני‬
‫הנח”ל מאז‪.‬‬
‫להפתעת רבים‪ ,‬היה האירוע חוויה מרגשת לבני הדור‬
‫הצעיר‪ ,‬לא פחות מאשר לבני דור המייסדים‪ .‬כולם נו־‬
‫כחו כי שימור תולדות היישוב תורם רבות לגיבוש חיי‬
‫הקהילה‪.‬‬
‫‪|| 12‬‬
‫‪19.5.11‬‬
‫ההרחבה ‪-‬‬
‫יישוב קהילתי‬
‫בשנת ‪ 1992‬הוקמה האגודה המוניצי־‬
‫פלית‪ ,‬שמעמדה הוא “ישוב קהילתי כפרי‪,‬‬
‫אגודה שיתופית בע”מ”‪ ,‬והיא מכנסת תחת‬
‫ישות אחת את כל התושבים ‪ -‬החקלאים‬
‫והקהילתיים גם יחד‪ .‬לאגודה הסכם עם‬
‫האגודה החקלאית לאספקת מים ושירותים‬
‫אחרים‪.‬‬
‫האגודה החקלאית העבירה לבעלות הא־‬
‫גודה המוניציפלית‪ ,‬ללא תמורה‪ ,‬את כל‬
‫הנכסים המשמשים את חיי הקהילה‪ ,‬כמו‬
‫בריכת השחיה‪ ,‬בית העם‪ ,‬מועדונים וגני‬
‫ילדים‪ ,‬וכיו”ב‪.‬‬
‫ההרחבה הראשונה הייתה בתוך שטח הי־‬
‫שוב הוותיק‪ ,‬ובה הופרטו כמעט כל הבתים‬
‫שהיו שייכים לאגודה החקלאית‪ ,‬ונמכרו‬
‫בעיקר לבני ובנות המושב‪.‬‬
‫ההרחבה השנייה הייתה ממזרח לישוב‪,‬‬
‫וכללה ‪ 40‬מגרשים חדשים; גם בה נקלטו‬
‫בעיקר בני ובנות המושב‪ ,‬ועוד מתיישבים‬
‫מבחוץ ‪ -‬רובם ככולם משפחות צעירות‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2010‬הושלמו השלבים האחרונים‬
‫בביצוע ושיווק של שלב ג’‪ ,‬שכולל ‪ 83‬מג־‬
‫רשים נוספים‪ .‬עם השלמת האיכלוס יכלול‬
‫הישוב ‪ 59‬משקים חקלאיים ועוד כ־‪161‬‬
‫יחידות מגורים צמודות‪-‬קרקע‪.‬‬
‫אוכלוסיית רם־און בשנת ‪ 2011‬מונה‬
‫‪ 225‬בתי אב‪ ,‬כ־‪ 830‬נפש‪ .‬היא מורכבת גם‬
‫מתושבים ששכרו דירות פנויות בחצרות‬
‫המשקים ובין בתי ההרחבה‪ .‬דור המייסדים‬
‫מונה כ־‪ 60‬בתי אב ושאר המשפחות הן‬
‫צעירים בשנות ה־‪ 30‬וה־‪ 40‬לחייהם‪ .‬ברם־‬
‫און כ־‪ 360‬ילדים (וכ־‪ 100‬מתחת לגיל‬
‫שש)‪ .‬בשנתונים האחרונים היו ביישוב בין‬
‫‪ 10‬ל־‪ 20‬לידות בכל שנה‪.‬‬
‫הקהילה אמנם שומרת על צביון חבר־‬
‫תי אחיד‪ ,‬אולם הרכבה הפך להיות מגוון‬
‫מאוד‪ :‬חיים בה חקלאים לצד מהנדסים‬
‫וטכנאים‪ ,‬עובדי תעשיה‪ ,‬רופאים ואחיות‪,‬‬
‫אנשי מחשבים ותקשורת‪ ,‬טייסים‪ ,‬נהגים‪,‬‬
‫מורות ומורים‪ ,‬עובדים סוציאליים‪ ,‬אנשי‬
‫מכירות‪ ,‬יועצים ומתווכים‪ ,‬אנשי עסקים‪,‬‬
‫קבלני בניין‪ ,‬חוקרים‪ ,‬מעצבים‪ ,‬מסגרים‬
‫ונגרים‪ ,‬עורכי דין‪ ,‬אנשי צבא ואמנים וכ־‬
‫מובן אנשי התעשייה שבמפעל “פולירם”‬
‫המקומי‪.‬‬
‫(מתוך אתר האינטרנט של רם־און)‬
‫תשמעו סיפור‬
‫עדינה מספרת‬
‫המשאלה של הדס‬
‫שלום לכם ילדים וילדות‪.‬‬
‫בחודש אייר יש שלושה מועדים‪ ,‬המשלבים‬
‫עצב ושמחה‪ .‬יום הזיכרון לחללי מלחמות ישראל‪,‬‬
‫בו אנו מכבדים את זכרם של הנופלים במאבק על‬
‫המדינה; יום העצמאות‪ ,‬בו אנו חוגגים את הקמת‬
‫המדינה; ויום ירושלים‪ ,‬בו אנו מציינים את אי־‬
‫חודה מחדש של העיר‪ ,‬והאפשרות לשוב ולבקר‬
‫בכותל המערבי‪ .‬שלושת המועדים הללו קשורים‬
‫להקמת מדינת ישראל ושמירה על קיומה‪.‬‬
‫מדינת ישראל קמה לפני ‪ 63‬שנה בתאריך ה’‬
‫באייר תש”ח‪ ,‬לאחר מלחמת השחרור‪ ,‬מלחמת‬
‫העצמאות‪ .‬ההמנון הלאומי “התקווה” מבטא‬
‫רצון להיות עם חופשי בארצנו‪ .‬האחים גבריאל‬
‫ומקסים שמיר עיצבו את סמל המדינה‪ :‬במרכזו‬
‫מנורה בת שבעה קנים‪ ,‬כמו מנורת הזהב שהי־‬
‫תה בבית המקדש לפני אלפי שנים‪ ,‬כשהעם‬
‫ישב על אדמתו‪ .‬משני צדי המנורה יש ענפי‬
‫זית‪ ,‬המסמלים את השאיפה לשלום‪ .‬עץ הזית‬
‫מתקשר בתודעתנו לשלום‪ ,‬כמו היונה הצחורה‪,‬‬
‫וזאת מאז פרשת המבול‪ .‬מבול ירד על האדמה‬
‫ימים רבים עקב חטאת האדם‪ .‬כאשר פסקו המים‬
‫להציף את הארץ‪ ,‬שלח נוח את היונה “לבדוק‬
‫הכלו המים”‪ .‬בפעם הראשונה חזרה היונה ריקם‪,‬‬
‫ובפעם השנייה הביאה בפיה עלה זית‪.‬‬
‫שלושת המועדים הללו ‪ -‬יום הזיכרון‪ ,‬יום‬
‫העצמאות ויום ירושלים ‪ -‬הם “חדשים” יחסית‪,‬‬
‫נכנסו למסורת ישראל לפני עשרות שנים‪.‬‬
‫אבל יש עוד מועד בחודש אייר‪ ,‬שהחל לפני‬
‫מאות שנים‪ ,‬והוא ל”ג בעומר‪ .‬ל”ג בעומר כולל‬
‫במהותו תזכורת לאירועים שונים‪ ,‬ביניהם ניצ־‬
‫חון של מרד בר‪-‬כוכבא כנגד הרומאים ששלטו‬
‫בארץ‪ .‬לכבוד אירוע זה חוגגים בהדלקת מדו־‬
‫רות‪ ,‬כיוון שאז היו המדורות אמצעי תקשו־‬
‫רת‪ .‬הדליקו משואות במקומות גבוהים‪ ,‬לבשר‬
‫לרחוקים על הניצחון‪ .‬ועוד נוהגים לשחק בחץ‬
‫וקשת‪ ,‬כי הם היוו אז כלי‪-‬מלחמה‪ .‬וגם כאן‬
‫ניתן למצוא סמל לשלום‪ .‬כי באותה פרשה של‬
‫נוח‪ ,‬משמשת הקשת בענן‪ ,‬אותה קשת עם מגוון‬
‫צבעיה‪ ,‬אות ברית בין אלוהים לכל בני האדם‬
‫לדורותיהם‪ ,‬שלא יהיה עוד מבול על הארץ‪.‬‬
‫מי ייתן וכל העמים יכרתו ברית זה עם זה‪,‬‬
‫יבטיחו זה לזה שלום אמת לדורות‪.‬‬
‫כותל המשאלות ‪/‬‬
‫היא מלמדת ילדים לנגן בפסנתר‪.‬‬
‫האורחים התיישבו בכורסאות הרכות של‬
‫הדודה רגינה והדוד מישקה והחלו לשו־‬
‫חח‪ .‬אמא סיפרה לרגינה‪ ,‬שהמשאלה של‬
‫הדס מהשנה שעברה לא התגשמה‪ ,‬וכי היא‬
‫מאוכזבת מאוד‪.‬‬
‫“אבל אני”‪ ,‬אמרה רגינה‪“ ,‬ביקשתי בשנה‬
‫שעברה משאלה והיא כן התגשמה”‪.‬‬
‫“באמת?” מה ביקשת?”‬
‫ורגינה סיפרה‪“ :‬עמדתי שם ליד הכותל‬
‫המערבי וחשבתי לעצמי‪ :‬מה אבקש? ואז‬
‫נזכרתי בדבר שאני רוצה ביותר ‪ -‬שאחותי‬
‫תבוא ארצה מרוסיה‪ .‬לקחתי פתק‪ ,‬רשמ־‬
‫תי עליו משאלה וטמנתי אותו בין אבני‬
‫הכותל”‪.‬‬
‫רגינה הפסיקה את דיבורה‪ ,‬ניכר היה‬
‫שהיא מתרגשת ביותר‪.‬‬
‫“ומה קרה?”‪ ,‬שאלה אותה אימא‪.‬‬
‫“לאחר שלושה ימים קיבלתי מברק שא־‬
‫חותי תגיע לארץ‪ .‬ואמנם היא הגיעה‪ ,‬ועכ־‬
‫שיו היא פה‪ ,‬מתגוררת בארץ ישראל”‪.‬‬
‫הכל שמחו בשמחתה של רגינה ובירכו‬
‫אותה‪.‬‬
‫הדס לא אמרה דבר ורק חשבה לעצמה‪:‬‬
‫“אני ביקשתי אחות ולא קיבלתי‪ .‬במקומי‬
‫קיבלה רגינה את אחותה‪ .‬אולי הפתק שלי‬
‫עזר גם הוא קצת?”‬
‫ואחר כך היא חשבה על המשאלה החד־‬
‫שה שלה‪ ,‬שביקשה השנה‪ .‬יהיה נהדר אם‬
‫זו תתגשם‪.‬‬
‫מהי המשאלה של הדס? היא לא גילתה‬
‫לאיש‪.‬‬
‫אולי אתם רוצים לנחש מה ביקשה הדס?‬
‫ובעצם‪ ,‬יש לי רעיון‪:‬‬
‫אולי אתם תביעו משא־‬
‫לה משלכם? מה הייתם‬
‫רוצים?‬
‫ציור‪ :‬נורית צרפתי‬
‫עדינה בר־אל‬
‫בשנה שעברה נסעה הדס עם הוריה ושני‬
‫אחיה ניר ורן אל הכותל המערבי בירוש־‬
‫לים‪ .‬שם היא ראתה אנשים ונשים עומדים‬
‫מתפללים בכל לבם‪ .‬היו אנשים שגם הט־‬
‫מינו פתקים בין האבנים הגדולות‪.‬‬
‫“מה הם עושים?” שאלה הדס‪.‬‬
‫“הם מטמינים פתקים‪ ,‬ובכל פתק כתובה‬
‫משאלה”‪ ,‬ענה לה אבא‪“ .‬את יודעת מהי‬
‫משאלה?”‬
‫“כן”‪ ,‬ענתה הדס‪“ ,‬משהו שמאוד רוצים‪,‬‬
‫שמבקשים שיתגשם”‪.‬‬
‫“נכון”‪ ,‬אמרה אימה‪“ ,‬את רוצה לרשום‬
‫משאלה על פתק?”‬
‫“כן”‪ ,‬ענתה הדס‪.‬‬
‫היא כתבה משהו על פתק והטמינה אותו‬
‫בתוך רווח בין שתי אבנים גדולות בכותל‪.‬‬
‫“מה ביקשת?” שאל אותה ניר‪.‬‬
‫“אחות קטנה”‪ ,‬היא ענתה‪“ ,‬אחות חמודה‬
‫ולא מרגיזה”‪.‬‬
‫ניר ורן צחקו‪ .‬אמא ואבא חייכו והביטו‬
‫זה בזו‪.‬‬
‫אבל המשאלה שלה לא התגשמה‪ ,‬ולא‬
‫נולדה לה אחות‪.‬‬
‫השנה נסעו שוב אל הכותל‪ .‬הדס הוציאה‬
‫פתק מכיסה וטמנה בכותל‪.‬‬
‫“מה ביקשת השנה? שוב אחות קטנה?”‬
‫שאל אותה רן‪.‬‬
‫“אני לא מגלה”‪ ,‬ענתה הדס‪“ ,‬אני חושבת‬
‫שהמשאלה שלי מהשנה שעברה לא התגש־‬
‫מה‪ ,‬כי גיליתי אותה‪ .‬אני רוצה לשמור את‬
‫המשאלה החדשה שלי בסוד”‪.‬‬
‫“בואו”‪ ,‬הפסיקה אימא את השיחה‪ ,‬ניסע אל‬
‫הדודה רגינה‪ ,‬שמתגוררת‬
‫פה בירושלים”‪.‬‬
‫הדודה רגינה‪ ,‬כפי‬
‫שאפשר לנחש מן השם‬
‫שלה‪ ,‬לא נולדה בארץ‪.‬‬
‫היא נולדה ברוסיה ומשם‬
‫עלתה ארצה‪ .‬רגינה‬
‫הגיעה לארץ‪ ,‬התחתנה‬
‫עם הדוד של הדס‪ ,‬ופה‬
‫סיפור לכבוד ירושלים‬
‫עולה ממצרים‪,‬‬
‫דוברת הונגרית‬
‫הם הגיעו מארצות שונות‪ ,‬למדו איש‬
‫את שפת רעהו והקימו מושב לתפארת •‬
‫לכבוד יום הולדתו ה־‪ 60‬של בית חנניה‬
‫נערך אירוע הצדעה לוותיקי היישוב‬
‫גילה שפרינגר‬
‫“הנה מבט לאחור ומילות הידד‬
‫לדור הזה שבכל זאת שרד‪,‬‬
‫אם כי לפי הכללים המקובלים היום‪,‬‬
‫זה פלא שבכלל הגיע עד הלום”‪.‬‬
‫באלה המילים נפתח אירוע ההצדעה לוותיקי ומקימי מושב בית חנניה‪.‬‬
‫המושב הוקם בשנת ‪ 1950‬בידי חברת פיק”א‪ .‬המייסדים היו עולים ממדינות שונות‪ ,‬שהתיישבו‬
‫על אדמות ביצת כבארה‪ .‬המושב קרוי על שמו של חנניה גוטליב‪ ,‬שהיה אחד ממנהלי פיק”א בארץ‬
‫ישראל‪.‬‬
‫האירוע הוקדש כולו לקומץ האנשים שהקימו את המושב לפני שישים שנים‪ ,‬שחלקם אינם כבר‬
‫איתנו‪.‬‬
‫שמענו סיפורים מרגשים על אותם ימים קשים‪ ,‬בהם נדרשו המקימים להתפרנס‪ ,‬לגדל ילדים‪,‬‬
‫ללמוד שפה חדשה‪ ,‬להסתגל לתנאי האקלים וכו’‪ .‬רובם ככולם מספרים שאכן היו ימים קשים‪ ,‬אך‬
‫יחד עם זאת היו אלו ימים של שמחה‪ ,‬עזרה הדדית ושכנות טובה‪ .‬ימים בהם לא היו עדיין כבישים‬
‫וגם חשמל לא היה‪ .‬הבתים שנבנו היו סטנדרטים וכללו שני חדרי שינה קטנים‪ ,‬מטבחון ושירותים‪.‬‬
‫בצרכניה ניתן היה לשמוע בליל של שפות‪ :‬ערבית‪ ,‬הונגרית‪ ,‬אידיש‪ ,‬פולנית ועוד‪ .‬אילוצים שונים‬
‫הביאו את כולם כמעט ללמוד את השפות השונות‪ :‬כך ניתן למצוא תושבת ותיקה שעלתה ארצה‬
‫ממצרים והיא דוברת הונגרית‪ .‬שמענו גם סיפורי אהבה מרגשים‪ ,‬חוויות מהבילויים בבית הקולנוע‬
‫המושבי שהיה בבית העם‪ ,‬חתונות וטקסי בר מצווה בהם כולם הרגישו חלק מהמשפחה הקרובה‪.‬‬
‫לימים‪ ,‬הגיע החשמל‪ ,‬הרפתות והלולים גדלו וגם שטחי החקלאות‪ .‬המושב הלך וגדל והתפתח‪.‬‬
‫בשלב כלשהו מספר הילדים הלך והצטמצם‪ .‬כך עד שנקלטה אוכלוסיית ההרחבה במושב שהביאה‬
‫לגידול משמעותי במספר המשפחות בכלל ובכמות הילדים בפרט‪ .‬שוב חזרו קולות המשחק ושמחת‬
‫הילדים אל מגרשי המשחקים ורחובות המושב ‪.‬‬
‫אירוע ההצדעה היה גם הזדמנות נפלאה להבעת תודה גדולה לדור המייסדים‪ ,‬שבזכותם יש לנו‬
‫מושב מבוסס‪ ,‬מטופח‪ ,‬עם חיי קהילה תוססים‪.‬‬
‫השיר הבא נכתב בידי מלכה שפרינגר‪ ,‬אחת ממייסדות המושב והוא משקף את חוויות הוותיקים‬
‫יותר מכל‪:‬‬
‫בין הר לים‬
‫בנוף פראי‬
‫בין חוף לסלע‬
‫הקמתי ביתי‪.‬‬
‫כאן נולדו ילדי‬
‫כאן גדלו לתפארת‬
‫כאן אדמתי‪,‬‬
‫כי אין לי אחרת‪.‬‬
‫כל שנה בסתיו‪,‬‬
‫כבר יובל שנים‪,‬‬
‫פורח החצב‬
‫על גבעת הטרשים‪.‬‬
‫בין עמל ועצב‬
‫עברו השנים‪,‬‬
‫תפילת מואזין‬
‫יללת התנים‪.‬‬
‫בין שמחה ליגון בגרו הבנים‬
‫ויש דור שלישי‬
‫ובדרך נינים‪.‬‬
‫כאן זקנתי‪,‬‬
‫כאן עברו נעוריי‪,‬‬
‫בית חנניה‬
‫חלקת אלוהי‪.‬‬
‫הסיפור נדפס בספר‬
‫“הקנגורו והמעיל”‬
‫הוצאת “עופרים”‪,2010 ,‬‬
‫תשע”א‬
‫ותיקי בית חנניה‬
‫‪|| 14‬‬
‫‪19.5.11‬‬
‫איפה אתה חי‬
‫בית המשפט‪ :‬לא ניתן להיות חבר מושב באמצעות‬
‫שלט־רחוק‬
‫עו”ד איילת רייך‬
‫המגורים המשותפים במושב הם אחד‬
‫העקרונות העומדים בבסיסו של אורח הח־‬
‫יים במושבים שיתופיים‪ .‬אולם‪ ,‬כמעט בכל‬
‫מושב ניתן למצוא “מושבניקים” החברים‬
‫באגודה השיתופית של המושב‪ ,‬אך בפו־‬
‫על‪ ,‬זה שנים‪ ,‬הם אינם מתגוררים במושב‬
‫עצמו‪.‬‬
‫האם חברות במושב “בשלט רחוק” אפ־‬
‫שרית? האם ניתן להפסיק חברותם של מי‬
‫שנטשו את המגורים במושב? ואם ניתן ‪ -‬מי‬
‫הגורם המוסמך להחליט על הפסקת חברות?‬
‫פסק דין שניתן לאחרונה עסק בשאלה זו‬
‫ממש‪ ,‬בעניינו של תושב במושב צוריאל‪.‬‬
‫בהתאם לתקנות האגודות השיתופיות‬
‫‏(חברות‏) התשל”ג־‪ ,1973‬אחת הדרכים‬
‫להפסקת חברות במושב היא החלטת ועד‬
‫האגודה‪ ,‬או רשות אחרת שנקבעה לכך‬
‫בתקנון האגודה‪ ,‬כי החבר אינו עומד בדרי־‬
‫שות לחברות באגודה‪ .‬על פי רוב‪ ,‬אחת‬
‫התכונות הנדרשות מחבר מושב היא מגו־‬
‫רים במושב “דרך קבע”‪ .‬בפסיקה נקבע‪,‬‬
‫כי לצורך הכרעה בשאלה הזאת יש לערוך‬
‫‪|| 16‬‬
‫‪19.5.11‬‬
‫מבחן אובייקטיבי‪ ,‬כלומר הפסקת מגורים‬
‫בפועל‪ ,‬יחד עם מבחן סובייקטיבי‪ ,‬כלומר‬
‫עצם הכוונה להתנתק ממקום המגורים‪.‬‬
‫נקבע‪ ,‬כי במבחן הסובייקטיבי נבדקת מידת‬
‫זיקתו של החבר למושב‪ ,‬שנלמדת בין היתר‬
‫ממספר השנים בהן נעדר מהמושב‪ ,‬ממקום‬
‫עבודתו‪ ,‬ממרכז חיי הקהילה של החבר‪,‬‬
‫מעיבוד הנחלה‪ ,‬ממקום חינוך הילדים‪ ,‬ממ־‬
‫רשם האוכלוסין‪ ,‬מזיקת המשפחה וכו’‪.‬‬
‫במושבים רבים מופיעה בתקנון האגודה‬
‫ההוראה כי חברותו של חבר תיפסק “בעקרו‬
‫מן המושב‪ ,‬או כשאין במחשבתו להתיישב‬
‫בו”‪ .‬ככלל‪ ,‬בחינת השאלה האם “עקר”‬
‫החבר מהמושב תיעשה גם היא על פי מידת‬
‫זיקתו של החבר למושב ובהתאם למבחנים‬
‫שנקבעו לכך בפסיקה‪ .‬הסמכות לקבוע שה־‬
‫חברות פקעה מחמת העובדה כי החבר חדל‬
‫להתגורר במושב “דרך קבע” נתונה‪ ,‬בדרך‬
‫כלל‪ ,‬בידי ועד האגודה‪ ,‬אשר עליו לערוך‬
‫את הבירור העובדתי הנדרש‪ .‬בירור אשר‬
‫כולל את זכותו של החבר להשמיע את שיש‬
‫בפיו להשמיע בקשר לנטען לגביו‪.‬‬
‫בפסק דין שניתן ־ב־‪ 13.2.11‬דן בית המ�ש‬
‫פט המחוזי בעניינו של חבר מושב צוריאל‬
‫אשר ועד המושב החליט על הפסקת חברותו‬
‫באגודה‪ ,‬לאחר שבמשך למעלה מ־‪ 20‬שנה‬
‫לא התגורר במושב‪ .‬החבר עתר לביטול‬
‫ההחלטה בדבר הפסקת חברותו‪ .‬באותו עניין‬
‫קבע בית המשפט כי החבר הפסיק להתגו־‬
‫רר בפועל במושב‪ ,‬וכי אין בכוונתו לחזור‬
‫ולהתיישב במושב‪ .‬לפיכך‪ ,‬נקבע כי התנאי‬
‫של מגורי קבע חדל להתקיים וההחלטה על‬
‫הפסקת חברותו התקבלה כדין‪ .‬בפסק הדין‬
‫הנ”ל הודגש כי החלטת ועד האגודה די בה‬
‫כדי להפסיק את חברותו של מי אשר נטש‬
‫את המושב ואין צורך בנקיטת הליכים נפ־‬
‫רדים נוספים‪.‬‬
‫כדאי לדעת‪ ,‬שאכן קיים סיכון ממשי‬
‫של הפקעת חברות אם נוטשים את המו־‬
‫שב כמקום המגורים בפועל‪ .‬יחד עם זאת‪,‬‬
‫יש לזכור כי כל מקרה צריך להיבחן לגו־‬
‫פו וכי החלטות בדבר הפסקת חברות אין‬
‫לקבל באופן שרירותי אלא רק לאחר בחינה‬
‫מקיפה‪.‬‬
‫הכותבת היא מנהלת פורום מושבים וקי־‬
‫בוצים ב ‪ ,www.mishpati.co.il‬הפורטל‬
‫המשפטי לקהל הרחב‬
‫חברים חדשים‬
‫חברי מושב אל סיני התקבלו לחברות בקיבוץ פלמחים‬
‫אורי בינדר‪ ,‬צילומים‪ :‬אדי ישראל‬
‫כמעט שש שנים חלפו מאז שנעקרו מבתיהם‬
‫באלי סיני שבגוש קטיף‪ ,‬ובכל הזמן הזה הם‬
‫הקפידו לשמור על קשרים הדוקים‪ .‬כמו משפי‬
‫חה אחת גדולה‪ .‬יחד בכו על היישוב הפסטורלי‬
‫לחוף הים שנאלצו לעזוב‪ ,‬יחד חיכו להתיישי‬
‫בות מחדש‪ ,‬עד שהתבשרו‪ :‬כולכם התקבלתם‬
‫כחברים בקיבוץ פלמחים‪ .‬עכשיו הם מאושרים‬
‫ומקווים שגם בקיבוץ היפה הזה‪ ,‬הקרוב כל כך‬
‫לים‪ ,‬יהיו להם אותן שלווה ולכידות כמו באלי‬
‫סיני‪.‬‬
‫‪ 87‬משפחות היו באלי סיני‪ 30 ,‬מהן נותרו‬
‫בקשר אחרי ההתנתקות‪ ,‬אף שעברו זמנית‬
‫למקומות שונים‪ .‬מוני וענת חכמון‪ ,‬הורים‬
‫לארבעה‪ ,‬גרו באלי סינ י ‪ 20‬שנה‪ ,‬עברו לק�י‬
‫בוץ כרמיה וחיכו ליישוב מחדש‪“ .‬הבשורה הזו‬
‫עשתה אותנו מאושרים”‪ ,‬אומרת ענת‪“ .‬סוף־‬
‫סוף אנחנו רואים עתיד ברור ובטוח‪ .‬אנחנו רוי‬
‫אים שבאופק מחכים לנו חיי קהילה ושמחים‬
‫להצטרף לפלמחים אחרי שעברנו שנים לא‬
‫פשוטות ומתישות”‪.‬‬
‫יוסי ובריז’יט ברבי חיכו עם ארבעת ילדיהם‬
‫במושב זהר‪ .‬גם הם שמחים מהבשורה‪ ,‬אבל לא‬
‫שוכחים את התלאות שעברו‪“ .‬לפני שש שנים‬
‫קיבלנו אלה בראש‪ .‬הפכו לי את החיים‪ ,‬ומה‬
‫שהיה לי לא יהיה”‪ ,‬אומר ברבי‪“ .‬היתה סחבת‬
‫בטיפול בנו‪ .‬במקום שייקחו את כ ל ‪ 87‬המ�ש‬
‫פחות מאלי סיני וישימו אותן ביישוב אחד‪,‬‬
‫התפזרנו בכל הארץ‪ .‬לפני שנה אמרתי לחבי‬
‫רים שלי‪‘ :‬תתקשרו אליי כשזה יקרה’‪ ,‬והנה זה‬
‫קרה‪ ,‬בזכות אנשים טובים שהאמינו‪ .‬נותר לנו‬
‫לקוות שמעכשיו יתחילו הגלגלים להסתובב‬
‫לטובתנו”‪.‬‬
‫היו גם מפונים שלא חיכו לפתרון וקבעו‬
‫בעצמם את עתידם‪ .‬אבי פרחן‪ ,‬שהיה ממפוני‬
‫ימית וממקימי אלי סיני‪ ,‬בחר להתיישב דווקא‬
‫בקיבוץ נווה ים שלחוף עתלית‪ .‬גם הוא מרוצה‬
‫מהחדשות הטובות‪ ,‬אבל עדיין זועם על התלי‬
‫אות שנאלצו המפונים לעבור‪“ .‬אני מברך את‬
‫חברי הקבוצה שהולכים להתיישב בקיבוץ”‪,‬‬
‫הוא אומר‪“ .‬גורמים בממשלה ראו בצרות עין‬
‫גם את המעבר לפלמחים וגם את המעבר שלנו‬
‫לנווה ים‪ .‬אנחנו לא חיכינו לממשלה והקמי‬
‫נו אתר זמני ליד אתר הקבע‪ ,‬והכל מכספנו‪.‬‬
‫בימית נעשה שיקום טוב של המפונים בזכות‬
‫מנחם בגין ז”ל‪ ,‬וכאן מאמללים את המגורשים‬
‫באמצעות חוק פינוי‪-‬ביזוי”‪.‬‬
‫"עברנו תקופה מתישה"‪ .‬משפחת חכמון בכרמיה‬
‫‪19.5.11‬‬
‫|| ‪17‬‬
‫שאלת הפיצוי בעקבות חיסול להקת עופות שנפגעה מניוקסל או שפעת העופות‬
‫מטרידה מאוד את המגדלים • אבל במשרד החקלאות אומרים שהתהליך ברור לחלוטין‪:‬‬
‫אם המגדל עומד בכל התנאים‪ ,‬שהם בעיקר חיסון הלהקות בזמן ‪ -‬הוא יקבל את הפיצוי‬
‫תוך חודש וחצי‬
‫הלהקה נפגעה מניוקסל או‬
‫בשפעת? הפיצויים בדרך‬
‫כתב וצילם‪ :‬עמי רוז’נסקי‬
‫נכון לאמצע אפריל נאמדים נזקי‬
‫השמדת להקות שנפגעו מניוקסל ומשפ־‬
‫עת העופות בכ־‪ 25‬מיליון שקלים‪ .‬קרול‬
‫טלפוס‪ ,‬הממונה על הרפורמות‪ ,‬הפיצויים‬
‫וחוק הגליל במשרד החקלאות‪ ,‬אומר לנו‬
‫כי עד כה כבר שולמו כ־‪ 14‬מיליון שקלים‬
‫כפיצוי על הנזק ושאר הבקשות נבחנות‬
‫עתה‪.‬‬
‫תפקידו של טלפוס הוא לעסוק בעיקר‬
‫בשני נושאים‪ .‬הראשון הוא תשלום פי־‬
‫צויים למגדלים שמשקם ניזוק ממחלות‬
‫בעלי כנף‪ ,‬והשני הוא ישום “חוק הגליל”‪.‬‬
‫כאן תפקידו לוודא שכל הנהנים מהטבת‬
‫הסובסידיה הכרוכה בחוק אכן רשאים‬
‫לקבלה‪.‬‬
‫טלפוס‪ ,‬בוגר לימודי מינהל עסקים וחק־‬
‫לאות סביבתית באוניברסיטת תל־אביב‪,‬‬
‫הוא מקצוען‪ .‬על קיר משרדו מתנוססת‬
‫מפה גדולה ועליה סימון האזורים שנפגעו‬
‫במחלת הניוקסל‪.‬‬
‫מדוע בעצם צריך לבדוק מי רשאי לחוק‬
‫הגליל? לא מספיק אם החקלאי רשום‬
‫כתושב מושב בקו העימות?‬
‫טלפוס‪“ :‬בספטמבר האחרון נשלחו לכל‬
‫בעלי מכסות ההטלה‪ ,‬שהם רשאים להנות‬
‫מהחוק‪ ,‬טופס לעדכון פרטים‪ .‬המגדלים‬
‫מחויבים במילוי הטופס הזה‪ .‬אנחנו דור־‬
‫שים בו פרטים שונים‪ ,‬בהם למשל‪ ,‬האם‬
‫החקלאי אכן גר בבית שהוא חלק מהנח־‬
‫לה שאושרה כזכאית לחוק הגליל‪ .‬אנחנו‬
‫בודקים גם באיזה בית ספר רשומים ילדיו‪.‬‬
‫זאת‪ ,‬כדי לדעת אם הוא אכן גר במושב‪.‬‬
‫בטופס גם נשאל המגדל באיזה סניף של‬
‫קופת חולים הוא רשום ועוד פרטים שו־‬
‫נים‪ .‬לצורך אימות הטופס עליו להיות‬
‫מוגש רק אחרי שהוא חתום גם בידי עורך‬
‫דין‪ .‬במקרים שהטופס חוזר אלינו ללא‬
‫חתימת עורך דין‪ ,‬או שחסרים בו פרטים‪,‬‬
‫נשללת הטבת הסובסידיה מהמגדל עד‬
‫לבירור הסוגיה”‪.‬‬
‫משרד החקלאות שלח כ־‪ 1,900‬טפסים‬
‫כאלה למגדלי הביצים בצפון וקיבל עד‬
‫כה בחזרה כ־‪ .1,800‬אחרי בדיקת הטפסים‬
‫התברר כי כמאה טפסים ישלחו בחזרה‬
‫למגדלים להשלמת פרטים‪.‬‬
‫היו מקרים שחברים הזכאים לכאורה‬
‫לחוק הגליל ולסובסידיה הכרוכה בו הת־‬
‫גלו כמי שכבר לא עונים יותר על הקרי־‬
‫טריונים?‬
‫“יש לא מעט תושבים כאלה‪ ,‬ואני כמו־‬
‫בן לא מעוניין לנקוב כאן במספרים”‪ ,‬הוא‬
‫‪|| 18‬‬
‫‪19.5.11‬‬
‫אומר‪ ,‬אבל ממקורות שונים נודע ל”קו‬
‫למושב” כי מדובר בכמאה משפחות שב־‬
‫עצם כבר שינו סטטוס והן אינן גרות יותר‬
‫במושב‪ .‬מכאן שהן אינן רשאיות עוד לה־‬
‫נות מהחוק‪ ,‬אם כי הן עדיין מנסות‪.‬‬
‫טלפוס‪“ :‬יש משפחות שלא סיימו פרשות‬
‫של העברת זכויות בגין ירושה‪ ,‬או מקום‬
‫מגורים‪ .‬כדי לא לפגוע בזכותם של בנים‬
‫הגרים בפועל במשק הורים‪ ,‬אך לא סיי־‬
‫מו עדיין את פרשת הירושה עם שאר בני‬
‫המשפחה‪ ,‬הכנו נוהל מסודר על פיו חברי‬
‫מושבים בצפון יכולים לקבל סובסידיות‬
‫גם בטווח הביניים‪ ,‬עד ההחלטה בעניין צו‬
‫הירושה”‪.‬‬
‫דרוש הרבה מאוד ידע על המציאות‬
‫בשטח כדי להתנהל נכון‪ .‬מי היא הזרוע‬
‫הביצועית של המחלקה שאתה עומד‬
‫בראשה?‬
‫“המועצה לענף הלול היא שמנהלת את‬
‫כל נושא הסובסידיה והיא שפועלת בשטח‬
‫על פי ההנחיות שלנו”‪.‬‬
‫האם הנהגת הרפורמה בשלוחת ההט־‬
‫לה מעוררת שאלות ברמה שלא הכרתם‬
‫קודם בתחום הזכאות לחוק הגליל?‬
‫“קשה להשיב על השאלה הזאת‪ ,‬כי‬
‫משרד החקלאות לא קבע עדיין את עמדתו‬
‫הסופית בסוגיית הרפורמה‪ .‬מה גם שכל‬
‫הטיפול ברפורמה יופקד כנראה בידי פרו־‬
‫ייקטור שיטפל בתהליך כולו עד ישומו”‪.‬‬
‫ביקשתי להיפגש איתך בעיקר כדי‬
‫לשמוע על יישום הליך הפיצוי למשקים‬
‫נפגעי הניוקסל ושפעת העופות‪ .‬אני מבין‬
‫שידיכם מלאות עבודה בימים אלה?‬
‫“כן‪ ,‬כי אנחנו בעיצומה של שנה קשה‬
‫מאוד בכל הקשור למחלות בענף הלול‪.‬‬
‫אני מבקש להבהיר כי במקרה של הת־‬
‫פרצות מחלת שפעת העופות חובה על‬
‫המגדל‪ ,‬על פי חוק‪ ,‬לדווח לרשויות‪ ,‬ואי־‬
‫לו במקרה של ניוקסל אין חובה משפטית‬
‫לדווח‪ .‬זה הבדל משמעותי‪ ,‬אם כי האינט־‬
‫רס של המגדל הוא לדווח‪ ,‬שכן הוא ירצה‬
‫לקבל פיצוי על הנזק שנגרם למשקו‪.‬‬
‫“השנה היא אמנם קשה‪ ,‬אבל אני זוכר‬
‫אירוע בקנה מידה דומה לפני מספר שנים‪.‬‬
‫אחד ההבדלים הוא שענף הפטם גדל מאוד‬
‫בשנים האחרונות ומכאן שהיקף הנפגעים‬
‫גם גדל ואיתו הדרישה לפיצוי‪ .‬אני כמובן‬
‫מבין לנפשו של חקלאי שהלול שלו נפגע‬
‫במחלה ופתאום מודיעים לו כי עומדים‬
‫לחסל את הלהקה שלו‪ .‬הטראומה היא נור־‬
‫אה כשחקלאי רואה שעמל כפיו נהרס נגד‬
‫עיניו‪ .‬מגדל כזה מתמלא בתחושת אי וד־‬
‫אות ואני מקבל הרבה טלפונים מחקלאים‬
‫מוטרדים המבקשים לדעת כמה פיצויים‬
‫הם יקבלו ומתי‪ .‬הפניות הן רבות במיוחד‬
‫מצד חקלאים שעוד לא חיסלו את הלהקה‬
‫שלהם‪ ,‬אבל זה עומד להתבצע מיידית”‪.‬‬
‫באחרונה פורסם ראיון עם חקלאי שנכפה‬
‫עליו‪ ,‬לדבריו‪ ,‬לסלק להטמנה את הלה־‬
‫קה הנגועה לאתר הטמנה מרוחק והמחיר‬
‫שהוא היה צריך לשלם היה גבוה מאוד‏(‪60‬‬
‫אלף שקל‏)‪ .‬רק אחר כך נודע לו כי בעצם‬
‫הוא היה יכול לקבור את המתים את הרפד‬
‫ואת התערובת שנשארה במכלים אצלו‬
‫בנחלה‪ ,‬וכך הוא היה חוסך כסף רב‪ .‬הוא‬
‫גם אמר לי כי הפיצוי שקיבל בגין הפינוי‬
‫היה רק עבור מה שהיה אמור לעלות לו‬
‫פינוי וקבורה בשדה שלו‪ .‬כל העניין הוא‬
‫די מתסכל בעיניו‪ .‬מה גם שעברו כבר‬
‫כארבעה חודשים והוא עדיין לא קיבל את‬
‫מלוא הפיצוי על חיסול הלהקה שלו בגין‬
‫הניוקסל‪.‬‬
‫“הדרישות לגבי אתר הסילוק וההטמנה‬
‫נקבעות על ידי המשרד לאיכות הסביבה‬
‫בתאום עם השירותים הווטרינריים‪ .‬שני‬
‫קרול טלפוס‬
‫הגופים הללו הגיעו להסכמה שאם ועד‬
‫המושב מסכים אפשר להטמין את הפגרים‬
‫וכל השאר בתחום המשבצת של המושב‪.‬‬
‫במקרה הספציפי שאתה מציין‪ ,‬ועל פי‬
‫הפרטים המעטים שיש בידך‪ ,‬אומר כי‬
‫המדינה אינה מפצה על עצם הפינוי והו‬
‫הטמנה‪ .‬את הפיצוי על כך הוא יקבל מקנט‪,‬‬
‫חברת הביטוח של החקלאים‪ ,‬וזאת בתנאי‬
‫שהמגדל אכן ביטח את הלהקה‪ .‬חשוב‬
‫להדגיש כי אנחנו שומרים על קשר עם‬
‫קנט כדי לוודא שנתוני הלהקות שבידינו‬
‫דומים לאלה שבידם‪ .‬אנחנו במשרד החקו‬
‫לאות מפצים על פי ‘פקודת בעלי חיים’‪,‬‬
‫וזאת אם החקלאי אכן עמד בכל התנאים‬
‫הקבועים בחוק‪ .‬הכוונה לכך שהלהקה חוו‬
‫סנה במועד‪ ,‬והחקלאי יכול להוכיח זאת‬
‫במסמכים‪ .‬את הסוגיה הזאת בודקים השיו‬
‫רותים הווטרינריים‪ ,‬שכן הרופאים יכולים‬
‫גם לבדוק במעבדה ולקבוע האם הלהקה‬
‫חוסנה על פי הדרישות‪ .‬אחרי שמתברר‬
‫שאכן החקלאי עמד בכל התנאים‪ ,‬הוא‬
‫יהיה זכאי לקבל את הפיצוי על פי מפתח‬
‫של גיל הלהקה ועד למחיר המרבי המצוין‬
‫בפקודה”‪.‬‬
‫ברשותך‪ ,‬נחזור לשאלה החשובה‪:‬‬
‫מדוע חקלאי מתלונן על כך שעברו כבר‬
‫ארבעה חודשים והוא לא קיבל עדיין‬
‫את הפיצוי? לדבריו‪ ,‬הוא המציא לחוקר‬
‫שהגיע למשק שלו את כל הניירת בזמן‪,‬‬
‫ולדבריו איש גם לא הטיל ספק באמיתות‬
‫המסמכים‪ .‬המסר שהחקלאי העביר אלי‬
‫היה שאיש לא עדכן אותו בכללי המשחק‬
‫ואין לו כל מושג כמה פיצויים הוא יקבל‬
‫ומתי‪ .‬אם כל העקרונות ברורים‪ ,‬מדוע‬
‫הוא צריך להמתין זמן רב כל כך?‬
‫“התהליך הוא כזה‪ :‬במעמד השמדת‬
‫הלהקה‪ ,‬המגדל מקבל לידיו טפסים‪ .‬אחרי‬
‫שהוא ממלא אותם הוא מעביר אותם אלי‪.‬‬
‫לא פעם קורה שהמגדל מתקשר ומנסה‬
‫לברר סוגיה כזאת או אחרת‪ ,‬ואני תמיד‬
‫מוצא את הזמן והסבלנות להסביר לו היטב‬
‫את הנדרש ממנו‪ .‬חקלאים גם שואלים כמה‬
‫כסף הם יקבלו ומתי זה יתבצע‪ ,‬והתשוו‬
‫בה שלי היא‪ ,‬כמו שכבר אמרתי בתחילת‬
‫הדברים ‪ -‬גובה הפיצוי קשור ישירות‬
‫לגיל הלהקה‪ .‬באשר למועד העברת הפיו‬
‫צוי למגדל אומר‪ ,‬כי אחרי שהחקלאי אכן‬
‫עמד בכל הקריטריונים ופנייתו אושרה‬
‫בידי השירותים הווטרינריים‪ ,‬התשלום‬
‫יגיע אליו עד חודשיים מיום האישור”‪.‬‬
‫ובכל זאת‪ ,‬החקלאי שאני שוחחתי איתו‬
‫מדבר על ארבע חודשים ושהוא עדיין לא‬
‫יודע מתי הכסף אכן יגיע אליו‪.‬‬
‫“לצורך בדיקת הזכאויות הקמנו ועדה‪.‬‬
‫חברים בה נציג המחלקה המשפטית של‬
‫המשרד‪ ,‬נציג השירותים הווטרינריים‪,‬‬
‫נציג שה”מ ואנוכי‪ .‬אנחנו עוברים על כל‬
‫הבקשות‪ ,‬ואם חקלאי עומד בכל מה שכבר‬
‫נאמר כאן קודם‪ ,‬הוא מאושר לתשלום‪ .‬זהו‬
‫תהליך נורמלי המתבצע באופן שוטף! יש‬
‫מקרים‪ ,‬והם לא רבים‪ ,‬בהם יש לנו ספקות‬
‫לגבי אמינות המידע שהמגדל מעביר‬
‫אלינו לגבי ביצוע חיסונים במועד‪ .‬רק‬
‫במקרים כאלה אנחנו מעבירים את הפניה‬
‫לבדיקה מקיפה של יחידת הפיצו”ח‏(פיקוח‬
‫על הצומח והחי‏)‪ .‬לאור הניסיון‪ ,‬הפיצוי‬
‫אכן מתקבל בטווח זמנים שבין חודש עד‬
‫חודש וחצי”‪ .‬קרול שולף תיק עב כרס כדי‬
‫להראות לנו שאכן כך הוא‪.‬‬
‫יש להניח כי אחרי שפרץ גל ניוקסל וש־‬
‫פעת עופות בעוצמה כזאת יוסקו גם מסק־‬
‫נות באשר לגורמים להתפשטות המהירה‬
‫כל כך של המחלה‪ .‬האם חלק מהמסקנות‬
‫ישמשו כזרז ליישום הרפורמה?‬
‫“בין השאר ראינו כי גם שלוחת הרבייה‪,‬‬
‫המצטיינת ברמת בטיחות ביולוגית גבוהה‬
‫ביותר‪ ,‬נפגעה במחלה‪ .‬אנחנו בודקים מדוע‬
‫המחלה התפרצה בשלוחה‪ .‬אני רוצה להזכיר‬
‫לכולנו כי לפני כשנתיים התפרסמו מסקו‬
‫נות ועדת בן דוד‪ ,‬שהמנדט שלה היה בחיו‬
‫נת משימות הפיקוח והאכיפה הווטרינרית‬
‫בשלוחת בעלי כנף‪ .‬עיקר המלצותיה קבעו‬
‫קריטריונים ברורים באשר לבטיחות הביוו‬
‫לוגית כדי למנוע הדבקה במחלות‪ .‬ולשאו‬
‫לתך‪ ,‬בוודאי שיש קשר בין רמת ההידבקות‬
‫למציאות על פיה הלולים קרובים כל כך זה‬
‫לזה ושמשווק הביצים‪ ,‬למשל‪ ,‬עובר מלול‬
‫ללול במושב מבלי לנקוט באמצעים למו‬
‫נוע הידבקות‪ ,‬כמו החלפת בגדים למשל‪.‬‬
‫זהו מתכון ברור להעברת המחלה בין לול‬
‫ללול”‪.‬‬
‫כשאתם ניגשים לקבוע פיצוי למשק‬
‫שנפגע‪ ,‬האם אתם לוקחים בחשבון את‬
‫רמת הבטיחות הביולוגית שהוא הוא‬
‫נוקט?‬
‫“לא‪ ,‬אבל זאת בהחלט נורה אדומה לגבי‬
‫התנהגות המשרד בעתיד‪ .‬יש כבר נייר‬
‫עמדה האומר כי יש לקבוע בכל ישוב מרכז‬
‫אליו יעבירו המגדלים את הביצים‪ ,‬וזאת‬
‫כדי למנוע את כניסת המשווקים אל תוך‬
‫חצר המשק ואל כל לול”‪.‬‬
‫הערכות הן‪ ,‬כאמור‪ ,‬שהיקף הפיצוי‬
‫יגיע ל־כו‪ 25‬מיליון שקלים‪ ,‬ועד כה א�ו‬
‫שרו לתשלום כ־‪ 14‬מיליון שקלים כפיצוי‬
‫ללהקות שהיה צורך לחסלן בעקבות המחו‬
‫לות‪ .‬מעניין לציין כי יש מגדלים שאינם‬
‫פונים בבקשה לפיצוי‪.‬‬
‫טלפוס‪“ :‬לי אין מושג מדוע זה קורה‪ .‬אני‬
‫מרים טלפון למגדלים ביוזמתי ומיידע‬
‫אותם בכל הפרטים‪ ,‬ובכל זאת‪ ,‬יש מגדו‬
‫לים שהלהקה שלהם חוסלה כבר לפני זמן‬
‫רב והם לא פונים אלינו‪ .‬אולי זה מבורות‪,‬‬
‫או אולי יש למגדלים הללו סיבות טובות‬
‫מבחינתם‪ ,‬שלא לפנות בבקשה לפיצוי”‪.‬‬
‫מפת ההתפרצות‬
‫‪13.04.11‬‬
‫מספר העופות שהומתו עד אמצע מאי ‪ 2011‬הוא כ‪2.9 -‬‬
‫מיליון‪.‬‬
‫החלוקה לפי שלוחות‪:‬‬
‫הטלה ‪ -‬כ‪ 176 -‬אלף עופות‬
‫פטם ‪ -‬כ‪ 2.448 -‬מיליון עופות‬
‫רבייה ‪ -‬כ‪ 324 -‬אלף עופות‪.‬‬
‫בערכים מספריים הנזק נאמד בכ‪ 37.5 -‬מיליון שקלים‬
‫משרד החקלאות‬
‫‪19.5.11‬‬
‫|| ‪19‬‬
‫היא נשמה בכבדות‪ ,‬לא האמינה שהאיש איתו צ’יטטה באינטרנט הוא הבוס הקשוח‬
‫שלה‪ ,‬שאמר לה בחיוך ענק ‪ -‬בוקר טוב נסיכה שלי‬
‫יענקלה איתן‬
‫אור חלש הב־‬
‫ליח מבין התרי־‬
‫סים‪ .‬הרכבת לשדה‬
‫מאיטה‬
‫הצעופה‬
‫את נסיעתה‪ ,‬שק־‬
‫שוק ורעש המסילה‬
‫הולך ונחלש‪ .‬אור‬
‫חדש מפציע‪ ,‬בוקר‬
‫חדש‪ .‬ההתרגשות שאחזה בה מרקיעה שח־‬
‫קים‪ .‬היא הוציאה מראה מתיקה ובחנה את‬
‫מראה פניה‪ .‬חום גופה עלה בעשרות מונים‬
‫והיא הושיטה ידה כדי לגעת במצחה‪ .‬מה־‬
‫מראה שנשקף אליה במראה היא הבחינה‬
‫בעצמה מבריקה ובוהקת‪ .‬השפתון והאיפור‬
‫הלמו אותה להפליא‪ ,‬הלמות ליבה נשמעו‬
‫חזק יותר מביום רגיל‪.‬‬
‫מאות מחשבות חלפו בראשה‪ .‬שוב הבי־‬
‫טה במראה כדי לבדוק אם זו היא ולח־‬
‫שוב להיכן היא לוקחת את עצמה‪ .‬נותרו‬
‫בידיה רק עוד רגעים בודדים להחליט‬
‫אם להפסיק את ההרפתקה ממש ברגע זה‬
‫ולהמשיך לתחנה הבאה‪ ,‬או להחליף רכבת‬
‫ולחזור לביתה הריק‪.‬‬
‫הילדים מזמן יצאו מהקן‪ .‬היא לבדה‬
‫בשנתיים האחרונות ומרגישה ששעתה‬
‫הגיעה‪ .‬בעזרת חברותיה ומעט חוצפה‪,‬‬
‫נכנסה לאתר היכרויות והכירה שם גבר‪.‬‬
‫לפני כשבועיים הם סיכמו להכיר האחד‬
‫את השני במטוס בדרך לארץ אירופאית‪.‬‬
‫בדלפק הדיילות חיכה לה כרטיס למחלקה‬
‫הראשונה‪ ,‬כך הוא הבטיח‪ .‬שם היא תתרווח‬
‫על כורסה‪ ,‬תלגום שמפניה‪ ,‬תנגוס בשק־‬
‫דים או אגוזים‪.‬‬
‫הוא נשמע כאיש העולם הגדול‪ .‬שוב‬
‫היא הביטה בעצמה‪ ,‬בסוודר האדום החדש‬
‫שקנתה אמש במיוחד‪ ,‬בוחנת את פניה‪.‬‬
‫היא בחנה שוב את שיערה כדי לראות שם‬
‫שיערת שיבה מבצבצת‪ .‬האודם הלם אותה‬
‫להפליא‪ ,‬והסוודר האדום השלים זאת‪.‬‬
‫פניה קרנו‪ .‬פחד התגנב לליבה‪ .‬מה יהיה‬
‫אם זה חלום או סתם הרפתקה?‬
‫לפני כשבועיים התייעצה עם הפסיכו־‬
‫לוגית שלה שייעצה לה ללכת אחר ליבה‪.‬‬
‫נצלי את הטיול‪ ,‬אמרה‪ ,‬מקסימום לא יקרה‬
‫כלום‪ .‬תיהני מכל רגע‪ .‬הרי רצית להגיע‬
‫לעיר הזו‪ .‬תיהני‪ ,‬תאכלי‪ ,‬תבלי‪ ,‬תזרמי‪...‬‬
‫איך אוכל לזרום‪ ,‬תהתה‪ ,‬הרי אצטרך‬
‫להיות יחד איתו בחדר אחד‪...‬‬
‫מקסימום‪ ,‬יעצה לה הפסיכולוגית‪ ,‬קחי‬
‫לך חדר נוסף או תעברי למלון קרוב‪.‬‬
‫תיהני מהחיים‪ ,‬הרי הפעם האחרונה שטסת‬
‫היתה כבר די מזמן‪.‬‬
‫ההתרגשות גוברת והולכת‪ .‬הרכבת עו־‬
‫צרת בפתח בית הנתיבות‪ .‬היא מורידה‬
‫את המזוודה‪ ,‬אוחזת בארנקה‪ ,‬מעיפה מבט‬
‫אחרון במראה‪ .‬הטלפון מצלצל‪ .‬היא יור־‬
‫דת בקלילות‪ ,‬מביטה בצג‪ .‬מי לכל הרוחות‬
‫מצלצל בשעה כזאת? המספר חסום‪ .‬זה‬
‫‪|| 20‬‬
‫‪19.5.11‬‬
‫בוודאי הוא‪ ,‬כדי להגיד בוקר טוב‪ ,‬ולשאול‬
‫מה שלומך‪ ,‬היכן את‪ .‬הרגע ירדתי מהרכ־‬
‫בת‪ ,‬ממש לפני בית הנתיבות‪ ,‬אמר וקולה‬
‫רעד מעט‪ .‬אוקי‪ ,‬את בסדר‪ ,‬ניפגש בעוד‬
‫כשעה לערך‪ ,‬ביי בינתיים‪.‬‬
‫פניה אורו‪ ,‬ההתרגשות אחזה בכול גופה‪.‬‬
‫היא ממש מיהרה לכיוון שער היציאה שלה‬
‫ועמדה בתור‪ .‬סליחה גברתי‪ ,‬את נוסעת‬
‫במחלקה הראשונה‪ ,‬אמרה באדיבות אחת‬
‫הדיילות‪ .‬לכי לעמדה ההיא‪ ,‬הריקה‪ ,‬שם‬
‫נוסעים האנשים במחלקה הראשונה‪ .‬היא‬
‫צעדה כמו מלכה לעבר הדוכן‪ ,‬מסרה את‬
‫שמה‪ ,‬קיבלה את הכרטיס‪ ,‬מסרה את המז־‬
‫וודה ופסעה לעבר שער היציאה כשהיא‬
‫פולטת אנחת רווחה‪.‬‬
‫את ביקורת הדרכונים עברה בלי לשים‬
‫לב‪ .‬היא כבר באזור הדיוטי פרי‪ ,‬מציצה‬
‫בחנויות השופעות כל טוב‪ ,‬נזכרת שהיא‬
‫יכולה ללכת לטרקלין של המחלקה הרא־‬
‫שונה‪ ,‬לאכול ארוחת בוקר‪ ,‬או אולי לה־‬
‫ציץ בעיתון ולבלות עוד כמחצית השעה‬
‫עד לכניסה למטוס‪.‬‬
‫בטרקלין ישבו אנשים ככלל האנשים‪,‬‬
‫טיפה מחויטים‪ .‬נשים לבושות במיטב‬
‫המחלצות‪ ,‬מלצרים רצים לפנות שולחנות‪,‬‬
‫ריח משכר של חוץ לארץ‪ .‬היא ניגשה לבר‪,‬‬
‫לקחה כוס קפה‪ .‬איזה מבחר קפה‪ ,‬קרוא־‬
‫סונים למיניהם‪ ,‬עוגת גבינה‪ ,‬עוגה שמנה‬
‫כזו או אחרת לפי רצון הגברת‪ .‬מים מינר־‬
‫לים‪ ,‬קוקה קולה‪ ,‬מיץ תפוזים ויש גם סלט‬
‫נצלי את הטיול‪ ,‬אמרה‪ ,‬מקסימום לא יקרה כלום‪.‬‬
‫תיהני מכל רגע‪ .‬הרי רצית להגיע לעיר הזו‪ .‬תיהני‪,‬‬
‫תאכלי‪ ,‬תבלי‪ ,‬תזרמי‬
‫ירקות‪ .‬מי יכול לאכול ארוחה כזו כבדה?‬
‫מזגה מהקפה המשובח‪ ,‬קפה איטלקי‪ .‬ריח‬
‫הקפה מילא את הטרקלין‪ .‬היא הרימה עי־‬
‫תון ובהתה בכותרות‪ .‬הנשיא לשעבר קצב‪.‬‬
‫פרשת גלנט‪ .‬העבודה‪ .‬ברק‪ .‬דרעי לראשות‬
‫מפלגה‪ .‬הפיכה בתוניסיה‪ ,‬בלגן בלבנון‪ .‬מי‬
‫יודע מה יקרה עוד היום‪.‬‬
‫הציצה באנשים‪ .‬כול אחד שקוע‪ ,‬מי‬
‫בעיתון ומי במחשב‪ .‬שם‪ ,‬רחוק בפינה‪,‬‬
‫יושב הבוס שלה מהעבודה‪ ,‬אך הוא לא שם‬
‫לב אליה‪ ,‬עסוק בענייניו‪ .‬בוודאי טס לאי־‬
‫טליה בענייני עבודה‪ .‬מה הוא עושה כאן?‬
‫הרי בכל פעם שהוא ממריא היא ממלאת‬
‫את מקומו בצורה הטובה ביותר‪ .‬הפעם היא‬
‫ממש לא ידעה שהוא ממריא‪.‬‬
‫היא זוכרת שפנתה לבקש ממנו את‬
‫החופשה הזו‪ .‬הוא פרגן לה וקרץ ואמר לה‬
‫שתיהנה‪ ,‬ואולי היא נוסעת עם חבר כלש־‬
‫הוא‪ .‬היא הייתה במבוכה‪ .‬אממ‪ ,‬אממ‪ ,‬אני‬
‫נוסעת עם חברות‪ ,‬אמרה ולא יספה‪.‬‬
‫והנה הוא לבוש מקטורן‪ ,‬מכנסי ג’ינס‪,‬‬
‫מציץ בעיתון‪ ,‬גולש במחשב ולא שם לב‬
‫אליה‪ .‬מה יהיה אם יבחין בה בחברת האיש‬
‫שהכירה באינטרנט ולא עם חברות? מה‬
‫יקרה אם הוא ישב קרוב אליה במחלקה‬
‫הראשונה?‬
‫את חוט המחשבה קטעה הקריאה הרא־‬
‫שונה לטיסה שלה‪ .‬היא אוחזת בתיקה‬
‫ואצה רצה לעבר שער היציאה‪ .‬עולה‬
‫למטוס‪ ,‬מתיישבת‪ ,‬שולפת את המראה‬
‫ומביטה בעצמה וחשה בהלמות הלב‪ .‬היא‬
‫מנסה שוב לתקן את האיפור‪ ,‬אוחזת בש־‬
‫פתון‪ .‬גברתי רוצה שמפניה? פונה אליה‬
‫הדיילת‪ .‬כן‪ ,‬בבקשה‪ .‬כוס זכוכית קטנה‬
‫מלאה במשקה התוסס‪ ,‬צלוחית שקדים‬
‫ואגוזים חמים‪ ,‬איזה כף חיים‪ .‬היא נזכרה‬
‫בדברים של הפסיכולוגית שלה‪ .‬לוגמת‬
‫מעט מהשמפניה כדי להאריך את התע־‬
‫נוג האין סופי‪ .‬רגע לפני ההמראה‪ ,‬כל‬
‫המושבים מלאים‪ ,‬ורק על ידה היה מושב‬
‫מיותם‪.‬‬
‫והנה מגיח מפתח המטוס איש לבוש‬
‫במקטורן ומכנסי ג’ינס‪ .‬היא נשמה בכ־‬
‫בדות‪ ,‬לא האמינה שהאיש איתו צ’יטטה‬
‫באינטרנט הוא הבוס הקשוח שלה‪ ,‬שאמר‬
‫לה בחיוך ענק ‪ -‬בוקר טוב נסיכה שלי‪.‬‬
‫ספרים‬
‫החלום ושיברו‬
‫“כשהשמים התקרבו לאדמה”‬
‫מאת חנה אהרוני‬
‫הוצאת ספריית מעריב‬
‫יחיעם אמי”ר‬
‫חנה אהרוני‬
‫‪|| 22‬‬
‫‪19.5.11‬‬
‫“כשהשמים התקרבו לאדמה” הוא‬
‫שמו של ספר שכתבה חנה אהרוני‬
‫ושראה אור בהוצאת ספריית מעריב‪.‬‬
‫הספר הולך בעקבות קודמו “אהבתה‬
‫של סלטנאת” (ידיעות ספרים)‪ ,‬וכבר‬
‫בשבוע השלישי להוצאתו לאור הודפ־‬
‫סה המהדורה השלישית‪ .‬החוט המחבר‬
‫בין שני הספרים הוא הסופרת אהרוני‪.‬‬
‫בלשון ציורית‪ ,‬השופעת מטאפורות‬
‫והאנשות‪ ,‬מזמינה הסופרת את הקו־‬
‫רא לחוויית קריאה ולנסיעה מרתקת‬
‫בעקבות הגיבורה הראשית‪ ,‬חנה‪,‬‬
‫מורה ומחנכת בגוש קטיף‪ ,‬ובעלה‬
‫אורי‪ ,‬שלמד את רזי החקלאות והקים‬
‫משק חממות לתפארת‪ .‬ההתרחשו־‬
‫יות הדרמטיות העוברות על השנ־‬
‫יים בעטיה של החלטת הממשלה על‬
‫ההתנתקות מגוש קטיף חושפות את‬
‫טלטלת הגוף והנפש‪ .‬חנה מגייסת את‬
‫כל כוחות הנפש על מנת לנתב את‬
‫עצמה בעיצומו של המשבר ‪ -‬לצמי־‬
‫חה‪“ .‬כשהשמים התקרבו לאדמה” הוא‬
‫הרומן המשמעותי הראשון שנכתב‬
‫על החיים בגוש קטיף‪ ,‬על ההתנתקות‬
‫ותוצאותיה‪.‬‬
‫חנה אהרוני היא סופרת כפר סב־‬
‫אית‪ ,‬שלא חיה יום אחד בגוש קטיף‪,‬‬
‫אינה דתייה ולא היתה חקלאית‪ .‬ועל‬
‫כך היא אומרת‪“ :‬אלה היתרונות שיש‬
‫לי כסופרת‪ ,‬איש לא יכול לטעון שאני‬
‫מנסה לקדם אינטרסים שלי ושל‬
‫קהילתי‪ .‬לו כתב את הרומן איש גוש‬
‫קטיף‪ ,‬היו אומרים עליו שהוא ‘מטעם’‪,‬‬
‫שהוא מוטה מראש‪ .‬כאן מדובר בכות־‬
‫בת שאינה מזוהה פוליטית‪ .‬מדובר במי‬
‫שהציצה ונפגעה והחליטה לתת ביטוי‬
‫לנושא הטעון הזה באמצעות רומן”‪.‬‬
‫כבר נכתבו ספרים על ההתנתקות‬
‫ונשאלת השאלה‪ ,‬מה בעצם היא חי־‬
‫דשת?‬
‫אהרוני‪“ :‬נכתבו ספרים חשובים‬
‫ומשמעותיים על הנושא‪ .‬אלה ספרי‬
‫עיון המספקים לנו נתונים בעלי‬
‫ערך עכשווי והיסטורי‪ .‬קראתי חלק‬
‫לא מבוטל מהספרים הללו במסגרת‬
‫התחקירים המקדימים שערכתי בטרם‬
‫ניגשתי לכתיבה‪ ,‬והם השלימו לי את‬
‫התמונה שהצטיירה לנגד עיני בעק־‬
‫בות הראיונות הרבים שקיימתי עם‬
‫אנשי הגוש ‪ .‬הרומן ‘כשהשמים התק־‬
‫רבו לאדמה’ הוא סיפור מסע לנפשות‬
‫של הגיבורים‪ .‬הסיפור מתמקד במש־‬
‫פחה אחת‪ ,‬משפחת גלעדי‪ ,‬ומאפשר‬
‫להיכנס פנימה אל תוך חייהם של בני‬
‫הזוג וילדיהם ולנסות להבין את השי־‬
‫נויים המתחוללים בהם”‪.‬‬
‫כשהיא מתבקשת לחדד את ההבדל‬
‫בין הסיפור המוכר לנו מכלי התקשו־‬
‫רת לבין הסיפור שכתבה‪ ,‬היא אומרת‪:‬‬
‫“כולנו עקבנו אחר כלי התקשורת‪.‬‬
‫ראינו את המראות‪ .‬אבל לא יכולנו‬
‫להיכנס לעומק מצבם הנפשי של‬
‫המפונים‪ .‬הספר‪ ,‬המקרב את העדשה‬
‫אל משפחה אחת‪ ,‬אל דמותה של חנה‪,‬‬
‫ודמותו של אורי וילדיהם וסביבתם‬
‫הקרובה‪ ,‬מאפשר היכרות קרובה אתם‬
‫ועם חייהם‪ .‬הספר מחדד את הטלטלה‬
‫שעברה עליהם ומעורר הבנה למצבם‬
‫והזדהות עם כאבם הגדול”‪.‬‬
‫האם חנה ואורי גלעדי קיימים‬
‫במציאות? על כך היא אומרת‪“ :‬חנה‬
‫ואורי מייצגים פסיפס של הנוף האנו־‬
‫שי שהקים את גוש קטיף בתחושה של‬
‫שליחות ציונית‪ ,‬אך נאלץ להתנתק‬
‫מהבית שבנה בידיו בימים‪ ,‬שכוחו‬
‫היה במותניו‪ ,‬ונפשו מוכנה לקראת‬
‫הקמת מפעל החיים הייחודי‪ .‬ראיינתי‬
‫עשרות אנשים נפלאים מקרב הגוש‪,‬‬
‫וטוויתי סיפור המאחד את כולם‪ .‬כל‬
‫אחד מהגוש ימצא את עצמו בסיפור‪.‬‬
‫חנה‪ ,‬גיבורת הספר‪ ,‬היא דמות ער־‬
‫כית‪ ,‬מחנכת בכל רמ”ח אבריה‪ .‬היא‬
‫ואורי יוצאים לפרו לשליחות חינוכית‪,‬‬
‫לאומית ציונית‪ .‬כשהם חוזרים ארצה‬
‫אחרי כמה שנים הם נענים ליוזמת‬
‫הממשלה אותה הם שומעים מפי הח־‬
‫ברים הטובים יהודית ושמעון‪ ,‬להמשיך‬
‫בשליחות הלאומית ולהתיישב כחלו־‬
‫צים ציוניים‪ ,‬דתיים לאומיים‪ ,‬ב”נווה‬
‫טללים”‪.‬‬
‫הסופרת פגשה באתר ניצן‪ ,‬ביד‬
‫בנימין‪ ,‬בכרמיה ובאתרים הזמניים‬
‫הנוספים את מפוני הגוש‪ .‬אהרוני‪:‬‬
‫“פגשתי באנשים נפלאים‪ ,‬שבימיהם‬
‫הטובים היו אנשי חזון‪ ,‬שבכוח האמו־‬
‫נה הקימו על החולות השוממים של‬
‫עזה יישובים לתפארת‪ ,‬חממות פו־‬
‫רחות שתוצרתן מצאה דרכה אל שוקי‬
‫העולם והכניסה מטבע זר למדינה‪,‬‬
‫ייסדו מוסדות חינוך ומוסדות תורה‪,‬‬
‫והקימו קהילה משובחת המאופיינת‬
‫באחדות ולכידות ועזרה הדדית‪ .‬אולם‬
‫מפעל החיים האדיר שהקימו ירד לט־‬
‫מיון והשמים נפלו עליהם‪ .‬זהו החלום‬
‫ושברו”‪.‬‬
‫על בחירת השם לספר היא אומרת‪:‬‬
‫“ניתן לפרש את שם הספר בכל מיני‬
‫אופנים‪ .‬התנ”ך נפתח במשפט ‘ברא־‬
‫שית ברא אלוהים את השמים ואת‬
‫הארץ’‪ .‬המילה ‘שמים’ מופיעה רא־‬
‫שונה‪ ,‬לפני ‘הארץ’‪ ,‬אין קיום לארץ‬
‫ללא השמים‪ .‬השמים הפרושים מעל‬
‫ראשינו הם המגנים עלינו‪ ,‬מעניקים‬
‫לנו ביטחון ועוצמה‪ .‬כאשר נמצא‬
‫אדם במצב משברי‪ ,‬הוא חש שהשמים‬
‫נפלו עליו‪ .‬השם ‘כשהשמים התקרבו‬
‫לאדמה’ מבטא מצד אחד את המצב‬
‫המשברי (השמים בנפילה)‪ ,‬אבל מצד‬
‫שני יש גם תקווה ‪ -‬ניתן לעצור את‬
‫התהליך‪ ,‬השמים מתקרבים לאדמה‪,‬‬
‫אבל עוד לא נפלו לגמרי‪.‬‬
‫“חמש שנים וחצי אחרי ההתנת־‬
‫קות‪ ,‬חלק מהאנשים‪ ,‬בעיקר הצעירים‬
‫שבהם‪ ,‬הצליחו לנתב עצמם לצמיחה‪.‬‬
‫לדור המייסדים היציאה מהמשבר‬
‫קשה יותר‪ ,‬בעיקר מפאת גילם המת־‬
‫קדם המקשה עליהם השתלבות במע־‬
‫גל העבודה‪ .‬חנה שלנו אינה מוותרת‪.‬‬
‫גם אם השמים נפלו עליה והתקרבו‬
‫לאדמה‪ ,‬היא אינה מוותרת ועושה‬
‫הכול על מנת להיחלץ מהמשבר”‪.‬‬
‫ספר הביכורים של חנה אהרוני‬
‫“אהבתה של סלטנאת”‪ ,‬זכה בפרסי‬
‫ספר הזהב וספר הפלטינה‪.‬‬
‫אהרוני‪“ :‬ב’אהבתה של סלטנאת’‬
‫שמחתי להביא לדפוס את סיפורה‬
‫של אמי‪ ,‬אבל יותר מכך חשוב היה‬
‫לי לחשוף בפני הקוראים את תרבותה‬
‫של קהילת יהודי איראן‪ .‬בספר ‘כש־‬
‫השמים התקרבו לאדמה’ אני זועקת‬
‫את כאבם של המפונים ומבקרת את‬
‫הדרך שבה בוצעה הוראת ההתנתקות‪.‬‬
‫באמצעות הספר אני מנסה להוציא את‬
‫הנושא מהתרדמת ולהעלותו לסדר‬
‫היום הציבורי‪ .‬אני כמובן מייחלת לו‬
‫אותה הצלחה שהיתה לקודמו”‪.‬‬
‫החצר‬
‫כל אחת והסיפור שלה ‪ /‬יבל ברקאי‬
‫ילדות פרחים‬
‫אוריאן שחרור ורונה גדולטר‬
‫‏(בתמונה‏)‪ ,‬בנות ארבע ממשפחות של‬
‫חקלאים ‏(שזיפים‪ ,‬תפוחים‪ ,‬זיתים‏) בי־‬
‫סוד המעלה‪ ,‬מלקטות נוריות בשדה‬
‫הגדול שבעמק החולה‪.‬‬
‫הרגע המאושר הזה‪ ,‬לילדות הצעי־‬
‫רות‪ ,‬הזדמן בזכות טיולי שטח של כפר‬
‫הנופש “נופי גונן”‪ .‬בכפר ‪ 56‬חדרים‬
‫ו־‪ 38‬בקתות‪ ,‬חלקן חדשות לגמרי‪.‬‬
‫בפסח הם היו בתפוסה מלאה‪.‬‬
‫הנוריות עוד פורחות?‬
‫יעל שביט‪“ :‬כבר לא‪ .‬עכשיו הטיולים‬
‫הם יותר למקורות המים”‪.‬‬
‫שיחקו‬
‫אותה‬
‫משחק “חפש את‬
‫המטמון” גדול שאר־‬
‫גן יקב “הרי הגליל”‬
‫ביראון‪ ,‬בחול המועד‬
‫פסח‪ ,‬התגלה כגימיק‬
‫גדול ומשך תשומת‬
‫לב רבה ואלפי מש־‬
‫תתפים‪.‬‬
‫במקום הראשון‬
‫ובפרס של ארגז יין‬
‫“מירון” זכתה משפ־‬
‫חת גורן מכפר גלים‪ .‬במקום השני ובפרס דומה זכו האברג’ילים מאור עקיבא‪ .‬במקום‬
‫השלישי ובפרס של ‪ 12‬בקבוקי יין “שיראז קברנה” זכתה משפחת יעבץ מברעם ובמקום‬
‫הרביעי וביין משובח זכתה משפחת לחוביץ’ מתל־אביב‪ .‬אורי טירולר‪ ,‬מנכ”ל היקב‪,‬‬
‫הודה למשתתפים‪.‬‬
‫ארגון גג‬
‫יהודית הריס‪ ,‬בת ‪ 79‬מכפר‬
‫יהושע‪ ,‬מנהלת ופעילה זה ‪29‬‬
‫שנים ב”גג לחייל המשוחרר”‬
‫בוואדי סאליב בחיפה‪ ,‬הנותן‬
‫דירות לסטודנטים בוגרי צבא‪.‬‬
‫דירות נוספות ‏(חוץ מוואדי‬
‫סאליב‏) פזורות ברחבי חיפה‬
‫‏(הדר‪ ,‬כרמל‪ ,‬נוה שאנן והמו־‬
‫שבה הגרמנית‏)‪.‬‬
‫הריס‪“ :‬אני ועוד ‪ 15‬מתנדבים פנסיונרים מחיפה פעילים ב’גג לחייל המשוחרר’‪ .‬אנחנו‬
‫נותנים גג ל־‪ 250‬סטודנטים בוגרי צבא שלא משופעים באמצעים כספיים‪ .‬יש לנו מכל‬
‫עדות ישראל”‪.‬‬
‫ומושבניקים?‬
‫“כמובן‪ ,‬וגם מקיבוצים”‪.‬‬
‫מה יש בדירה?‬
‫“מטבח‪ ,‬מקלחת‪ ,‬חדר כביסה‪ ,‬מחשבים‪ .‬זה רציני”‪.‬‬
‫עד מתי תמשיכי בפעולתך זאת?‬
‫“כל עוד האוטו נוסע‪ ,‬אמשיך”‪.‬‬
‫‪|| 24‬‬
‫‪19.5.11‬‬
‫תפס הובלה‬
‫בכנס ־ה־‪ 23‬למדעי הבקר במלון “רמ�א‬
‫דה” בירושלים‪ ,‬ב־‪ 23‬ביוני‪ ,‬יקבל גדעון‬
‫כרמלי ממרחביה את תואר “יקיר ענף‬
‫הרפת”‪ .‬זאת‪ ,‬בזכות ‪ 47‬שנים של הובלת‬
‫חלב מהרפתות בעמק‪.‬‬
‫עם מיכלית הפול־טריילר שלך בטח‬
‫קשה לך לתמרן במושבים?‬
‫חלב‬
‫לוקח‬
‫אני‬
‫כרמלי ‏(‪71‬‏)‪“ :‬אכן‪ .‬כיום‬
‫צילום‪ :‬דוד עינב‬
‫מרפתן מושבניק אחד שיושב ממש על‬
‫הכביש ‪ -‬אייל לוי ממושב דבורה בחבל התענך”‪.‬‬
‫בגילך המופלג אתה עדיין ממשיך להתגלגל בכבישים?‬
‫“בהחלט‪ .‬וממשיך ללוות לצד גברי לוי את להקת המחול ‘שלום’‪ .‬אני כבר מכו־‬
‫נה מזה שנים ‘המלביש’‪ ,‬רוכס מאחורי הקלעים את השמלות של הרקדניות‪ .‬מדובר‬
‫במיומנות גדולה וחייבים להחליף שמלות במהירות רבה”‪.‬‬
‫הרפתות ממשיכות לעזוב את תנובה?‬
‫“משמר העמק‪ ,‬עין השופט ושריד עברו לשווק ל’שטראוס’ ועין חרוד מאוחד ל’טרה’”‪.‬‬
‫אני מקווה שהם יחזרו ל’תנובה’”‪.‬‬
‫קול חדש‬
‫כהרגלם בחג השני של פסח שרו ה”גבעטרון” בקיבוצם גבע‪ .‬הפעם החליט המנהל‬
‫המיתולוגי יואל פרנס להתחכם ועשה הופעה אחת גדולה ‏(במקום שתיים‏)‪ ,‬בחוץ על‬
‫הדשא‪ .‬הגימיק לא הצליח עד הסוף למרות שההופעה היתה טובה‪ .‬הזמרים די קפאו‬
‫מצינת הערב‪.‬‬
‫אריה יעקובי ‏(מולדת‏) ‪ ,‬בן ‪ ,64‬הוא המצטרף הכי טרי בין זמרי הגבעטרון ‏(‪ 3‬שנים‏)‪:‬‬
‫“שרנו משלושת הדיסקים החדשים שלנו שאחד מהם כבר יצא והשניים האחרים ייצאו‬
‫בתקופה הקרובה‪ .‬הראשון הוא שירים עוד מלפני קום המדינה‪ ,‬השני מאזור מלחמת‬
‫השחרור‪ .‬הדיסק השלישי מ־‪ 1948-1958‬לערך”‪.‬‬
‫ועוד יש דרישה להופעות?‬
‫“בהחלט‪ .‬אנחנו עושים‬
‫חזרה אחת בשבוע כי‬
‫אנחנו משופשפים‪ .‬אגב‪,‬‬
‫בכל הלהקה אני המו־‬
‫שבניק היחיד‪ .‬חוץ מזה‬
‫אני עובד גם ברפת של‬
‫מולדת באחזקה‪ ,‬וכמובן‬
‫גם חולב”‪.‬‬
‫צילום‪ :‬דוד עינב‬
‫הוציאה הכל‬
‫מירי לביא ‏(‪60‬‏) מכרמי יוסף במועצה האזורית גזר‪,‬‬
‫דור שני לשואה‪ ,‬הציגה באחרונה שישה מציוריה בת־‬
‫ערוכה הקבוצתית “בחתימת ידם ‪ -‬פסלים וציורים על‬
‫השואה’‪ ,‬שהוצגה בבית גבריאל ליד הכנרת‪.‬‬
‫“מ־‪ 1992‬עד ‪ 2004‬ציירתי רק ציורים על השואה‪.‬‬
‫הייתי צריכה ‘להקיא’ את כל מה שהצטבר בי בתור‬
‫ילדה דור שני‪ .‬מאז יצאתי גם ל’צהוב’ ולצייר פרחים‪.‬‬
‫בתערוכה הצגתי ציורים קשים ‪ -‬אובדן זהות‪ ,‬יאוש‪ ,‬חוסר אונים‪ .‬ביניהם גם אמא עם‬
‫תינוק מת‪ ,‬ואנשים־שלדים‪ .‬מחלק הציורים מבצבצת תקווה‪ ,‬אבל חלקם קשים נטו”‪.‬‬
‫במקביל לבית גבריאל הציגה מירי לביא מציוריה בנושא השואה גם באשכול פיס‬
‫ברחובות‪“ .‬שם הציורים מרוככים יותר כי גם תלמידים רואים”‪ ,‬היא מציינת‪.‬‬
‫סיפורה של שופטת‬
‫הכדורגל‪ ,‬מושבניקית‪,‬‬
‫הדתייה הראשונה‬
‫היא חולה על ספורט‪ ,‬אבל מתקרבת אל הדת‪ .‬היא רוצה להמשיך להתפרנס מכדורגל‪,‬‬
‫אבל גם חולמת להקים בית יהודי מסורתי בישראל‪ .‬שופטת הכדורגל הדתייה‪ ,‬רחלי‬
‫גלאם ממושב שדה עוזיה‪ ,‬מקווה שתצליח להתגבר על הקונפליקטים‪ ,‬אבל מאוד‬
‫חוששת מהיום שבו תצטרך להכריע בין השיפוט לשבת‬
‫ליאור אבני‬
‫עם סיומו של עוד משחק בליגה א’‪ ,‬שול‬
‫פטת הכדורגל רחלי גלאם מיהרה להגיע‬
‫לביתה‪ ,‬כדי להספיק להדליק נרות שבת‪.‬‬
‫קודם לכן‪ ,‬במש ך ‪ 90‬דקות היא ספגה ק�ל‬
‫לות מהאוהדים של שתי הקבוצות‪ ,‬שהיו‬
‫בטוחים‪ ,‬כי עשתה טעויות רבות במהלך‬
‫המשחק‪.‬‬
‫בבית החליפה גלאם את מדי השופטת‬
‫בחצאית ובחולצה מכופתרת‪ ,‬כדי לקבל‬
‫את פני השבת כהלכה‪.‬‬
‫בארוחת הקידוש המסורתית של ערב‬
‫שישי‪ ,‬השיחה העיקרית עם בני משפחתה‪,‬‬
‫הייתה‪ ,‬כרגיל‪ ,‬על כדורגל‪ .‬רחלי סיפרה‬
‫להם על משחק הכדורגל האחרון שבו היא‬
‫שפטה‪ ,‬וניסתה להשמיט עד כמה שאפשר‬
‫את עניין הקללות שספגה‪.‬‬
‫זה לא סקסי‬
‫את שופטות הכדורגל בישראל אפשר‬
‫לספור על כף יד אחת‪ .‬רחלי גלאם (‪ )31‬היא‬
‫היחידה מביניהן שהיא גם דתייה‪ .‬טוב‪ ,‬אולי‬
‫לא בעלת כיסוי הראש ששומרת נגיעה‬
‫מגברים‪ ,‬אבל כן שומרת שבת‪ ,‬מתלבשת‬
‫צנוע‪ ,‬מתייעצת עם רבנים וממשיכה להתל‬
‫חזק ולהתקרב לדת‪ ,‬בשאיפה לקיים בסופו‬
‫של תהליך את כל תרי”ג מצוות‪ ,‬מינוס‬
‫אלה שימנעו ממנה להמשיך לשפוט‪.‬‬
‫גלאם מתגוררת במושב שדה עוזיה שבל‬
‫אזור באר טוביה‪ .‬עוד מתקופת ילדותה‬
‫היא התעניינה בכדורגל‪ ,‬אבל הבינה עד‬
‫מהרה שאין לה כישרון מספיק כישרון כדי‬
‫לעשות את זה מקצוע‪ ,‬לפחות לא בתור‬
‫שחקנית‪.‬‬
‫אבל לפני שמונה שנים‪ ,‬קפצה לה ההזל‬
‫דמנות להשתלב בכל זאת בתחום‪ .‬מודעת‬
‫דרושים שקראה בעיתון ספורט דיווחה‬
‫שבהתאחדות לכדורגל מחפשים שופטים‬
‫ושופטות חדשות‪.‬‬
‫היא ידעה שהמילים האלה מכוונות‬
‫אליה‪ ,‬והלכה על זה בכל הכוח‪“ .‬לא ידעתי‬
‫מה זה בדיוק להיות שופטת‪ ,‬אפילו לא ידל‬
‫‪|| 26‬‬
‫‪19.5.11‬‬
‫עתי שמקבלים על זה כסף”‪ ,‬היא אומרת‪.‬‬
‫“פשוט זה נשמע לי דבר מעניין‪ .‬חשבתי‬
‫שזו מסגרת טובה‪ ,‬אז החלטתי לנסות את‬
‫זה‪ ,‬והתקבלתי”‪.‬‬
‫איך היו התגובות במשפחה?‬
‫“אמא שלי מאוד פרגנה‪ ,‬ואמרה לי כל‬
‫הזמן כל הכבוד ושזה הישג מבחינתה‪ .‬האל‬
‫חיות שלי היו מאוד גאות בי‪ ,‬וגם החברים‬
‫שלי‪ ,‬אבל אבא קצת פחות‪ .‬מהרגע שנהל‬
‫ייתי שופטת‪ ,‬אבא שלי כל הזמן אמר לי‬
‫שאין לי מה לחפש בכדורגל”‪.‬‬
‫למה?‬
‫“זה לא בא ממקום של פרימיטיביות‪.‬‬
‫אבא שלי הוא פשוט אדם ריאלי‪ .‬הוא מבין‬
‫מה אנשים חושבים על נשים העוסקות‬
‫במקצועות כאלה”‪.‬‬
‫ומה הם באמת חושבים?‬
‫“האמת שביררתי את זה‪ .‬בתקופה האל‬
‫רחלי גלאם‪.‬‬
‫צילום‪ :‬חן מור‬
‫חרונה שאלתי הרבה מאוד אנשים – מעין‬
‫סקר כזה שעשיתי – על השאלה מה גב־‬
‫רים ישראלים חושבים על נשים העוסקות‬
‫בכדורגל‪ .‬שאלתי הרבה שחקני כדורגל‬
‫שהם מכרים שלי‪ ,‬ולהפתעתי רובם אמרו‬
‫לי שהם לא היו רוצים שבת הזוג שלהם‬
‫תעמוד במגרש‪ ,‬שיסתכלו עליה ושיקללו‬
‫אותה‪ .‬אפילו שופטים‪ ,‬שעובדים במקצוע‬
‫שלי‪ ,‬אמרו לי שזה לא סקסי‪ .‬הם אמרו‬
‫שאישה שהיא שופטת כדורגל מורידה‬
‫מהנשיות שלה”‪.‬‬
‫הדברים האלה השפיעו עלייך?‬
‫“אין ספק שהדעה של האנשים סביבי כן‬
‫חשובה לי‪ .‬אני היום בחורה בגיל ‪ ,31‬עדיין‬
‫רווקה‪ ,‬ורוצה לדעת איך מדברים עליי‪.‬‬
‫אני אגיד לך את האמת‪ :‬לא הייתי רוצה‬
‫לפספס מישהו שיוותר עליי‪ ,‬רק בגלל‬
‫שאני שופטת כדורגל‪ ,‬שזה כביכול מק־‬
‫צוע גברי מדי‪ .‬מצד שני‪ ,‬אני מאוד אוהבת‬
‫את מה שאני עושה‪ .‬בגלל זה אני נמצאת‬
‫בבעיה”‪.‬‬
‫את לא מבינה את זווית הראייה‬
‫שלהם‪.‬‬
‫“לא‪ ,‬כי אני אחלה אישה שבעולם‪ .‬אני‬
‫מצליחה להיות שופטת ועדיין להישאר‬
‫נשית‪ .‬חבל לי שקיימות סטיגמות כאלה‪,‬‬
‫שהן באמת חסרות סיבה‪ .‬אני מאוד רוצה‬
‫להתחתן ולהקים בית‪ ,‬ואני כבר לא בטוחה‬
‫שזה הולך ביחד עם השיפוט”‪.‬‬
‫עד כדי כך?‬
‫“כן‪ ,‬כי יש לכך גם כל מיני ראיות‪ .‬אני‬
‫מכירה את כל שופטות הכדורגל‪ ,‬וכולן‬
‫עדיין רווקות‪ .‬נראה לי‪ ,‬שהעניין הוא שב־‬
‫מקצוע הזה‪ ,‬אני ושאר השופטות צריכות‬
‫להראות אסרטיביות‪ ,‬ויש גברים שפשוט‬
‫לא מקבלים את זה שיש אישה שהיא חזקה‪.‬‬
‫אז נכון‪ ,‬יהיו כאלה שיגידו שלא צריך לה־‬
‫יות אכפת לי מה האחרים חושבים‪ ,‬אבל‬
‫אני אומרת את האמת‪ :‬כן אכפת לי”‪.‬‬
‫לא לאחר לשבת‬
‫לא רק הדעות של אנשים על המקצוע‬
‫גורמים לגלאם להרהורים על תליית‬
‫המשרוקית‪ .‬ההתקרבות לדת היא הגורם‬
‫העיקרי לכך‪ .‬בשנים האחרונות היא התק־‬
‫רבה לדת והחלה‪ ,‬בין השאר‪ ,‬לשמור שבת‪.‬‬
‫היא גם לומדת לתואר ראשון בחינוך במו־‬
‫סד האקדמי הדתי‪-‬לאומי “גבעת וושינג־‬
‫טון”‪ ,‬שם הסטודנטים משתתפים בשיעורי‬
‫דת רבים‪.‬‬
‫ההתקרבות לדת עומדת בסתירה לשאי־‬
‫פות המקצועיות שלה בתחום הכדורגל‪.‬‬
‫כשהיא התחילה לשפוט‪ ,‬היא לא שמרה‬
‫שבת‪ ,‬אבל בשנים האחרונות היא התחזקה‬
‫וביקשה שלא להיות משובצת יותר למש־‬
‫חקים ביום הקדוש לעם היהודי‪.‬‬
‫היא עדיין חיה כדורגל‪ ,‬אבל רק משישי‬
‫לשישי‪“ .‬הם יודעים שם שאני לא רוצה‬
‫להיות משובצת בשבת‪ ,‬אבל אני יודעת‬
‫שלא תמיד מתחשבים בבקשות האלה”‪,‬‬
‫היא אומרת‪“ .‬לאורך כל השבוע אני בלחץ‬
‫לקראת פרסום השיבוצים‪ ,‬שלא חלילה‬
‫יתנו לי לשפוט במשחק שהוא בשבת‪ .‬כי‬
‫אז מה יגידו לקבוצות‪ ,‬אם אני לא אוכל‬
‫לבוא? בשבת אני רוצה להיות בבית‪ .‬אני‬
‫רוצה שיום שבת שלי יהיה ‘שבת ויינפש’‪.‬‬
‫גם אין ברכה בכסף שאתה עושה בשבת”‪.‬‬
‫אבל בעבר שפטת בשבת?‬
‫“כשהתחלתי לשפוט‪ ,‬זה היה לפני הרבה‬
‫זמן‪ ,‬ואז עוד לא הייתי שומרת שבת ממש‪.‬‬
‫רק אחר כך התחלתי להשתדל לא לנסוע‬
‫בשבת‪ .‬בתקופה ההיא‪ ,‬אם במקרה הייתי‬
‫חייבת לשפוט בשבת‪ ,‬כדי שלא יעשו לי‬
‫בעיות אחר כך‪ ,‬הייתי תורמת את הכסף‬
‫שהרווחתי”‪.‬‬
‫אז עכשיו את שופטת רק בשישי?‬
‫“כן‪ .‬אבל גם עכשיו‪ ,‬במשחקים שאני‬
‫שופטת בשישי‪ ,‬יש את החשש הזה שאני‬
‫לא אספיק להגיע הביתה לפני כניסת‬
‫השבת‪ .‬בינתיים‪ ,‬ברוך השם‪ ,‬זה לא קרה‪.‬‬
‫אחת הסיבות לכך היא שבקבוצות שמש־‬
‫חקות בליגות הנמוכות‪ ,‬יש עכשיו גל חזק‬
‫של התחזקות‪ .‬אני מכירה הרבה מהשחק־‬
‫נים הקבוצות האלה‪.‬‬
‫אני גם רואה שהרבה משחקים בליגה א’‬
‫מתחילים בכל מיני ברכות ותפילות של‬
‫השחקנים‪ .‬כך שהיום יש הרבה קבוצות‬
‫ששומרות שבת ומוכנות לשחק רק ביום‬
‫שישי‪ .‬זה מסתדר לי טוב‪ .‬ועכשיו‪ ,‬עם‬
‫שעון הקיץ‪ ,‬זה בכלל נוח והסיכויים נמו־‬
‫כים שאני אאחר לשבת”‪.‬‬
‫נשמע לך הגיוני שתמשיכי להיות שו־‬
‫פטת בתור בחורה שומרת שבת?‬
‫“אני לא מגדירה את עצמי דתייה כרגע‪.‬‬
‫אני מסורתית ושומרת שבת‪ .‬באחת ההר־‬
‫צאות שהיו לי בלימודים ב’גבעת וושינג־‬
‫טון’‪ ,‬פגשתי את הקומיקאי חנן לדרמן‪,‬‬
‫שחזר בתשובה‪ .‬שוחחתי איתו‪ ,‬והוא פתר‬
‫לי הרבה מהקונפליקטים שהיו לי‪.‬‬
‫הוא אמר לי‪ ,‬כי הוא חושב שזה בסדר‬
‫להמשיך עם השיפוט‪ ,‬תוך כדי שאני נמ־‬
‫צאת בתהליך התחזקות דתית‪ .‬הוא אמר‬
‫שאני לא אסלח לאלוהים אם הדת תיאלץ‬
‫אותי לוותר על האהבה שלי לכדורגל”‪.‬‬
‫מעניין מה רב יגיד לך על זה‪.‬‬
‫“לא הלכתי עדיין להתייעץ עם הרב‬
‫יש קללות מסוימות שהאוהדים מכוונים אך ורק‬
‫לאישה‪ .‬יש מילים קשות‪ ,‬ויש מילים‬
‫יותר עדינות‬
‫בנושא‪ ,‬בעיקר מפני שאני פוחדת לשמוע‬
‫את התשובה שלו‪ .‬אני מודע שאני חוש־‬
‫שת‪ ,‬שהרב יגיד לי שאני צריכה להפסיק‬
‫עם השיפוט‪ .‬אני ממש לא רוצה לשמוע‬
‫את זה‪ .‬בינתיים‪ ,‬מספיק לי העצה שנתן‬
‫לי חנן‪ ,‬להמשיך במקביל לעבודה בשי־‬
‫פוט‪ .‬אני מרגישה שלא ויתרתי על אף‬
‫אחד מהעולמות‪ ,‬ובינתיים זה הולך לי לא‬
‫רע בכלל”‪.‬‬
‫לא נראה לי שזה יכול לעבוד לאורך‬
‫זמן‪.‬‬
‫“קודם כל‪ ,‬צריך לציין‪ ,‬שאני אכן השו־‬
‫פטת היחידה ששומרת שבת‪ .‬אני מקווה‬
‫שבסופו של דבר אני אוכל להגיד שאני‬
‫דתייה לגמרי‪ ,‬כולל הכל‪ .‬זאת המטרה‬
‫הסופית שלי “‪.‬‬
‫מה תעשי באופן תיאורטי אם יציעו‬
‫לך לשפוט משחק אליפות‪ ,‬שמתקיים‬
‫בשבת?‬
‫“אני לא חושבת שזה יקרה‪ ,‬אבל זאת‬
‫באמת דילמה ענקית בשבילי‪ .‬כדורגל‬
‫זאת האהבה שלי ומה שאתה מתאר זה הח־‬
‫לום הכי גדול שלי – לשפוט במשחק אלי־‬
‫פות‪ .‬אני לא יודעת מה אני אעשה‪ .‬יכול‬
‫להיות שזה ילך יותר לכיוון של הכדורגל‪,‬‬
‫כי הפיתוי הוא באמת עצום‪.‬‬
‫כמעט אי אפשר להגיד לא לדבר כזה‪.‬‬
‫אני יודעת שיש הרבה שלא אוהבים שאני‬
‫אישה מאמינה וגם שופטת‪ ,‬כי הם חושבים‬
‫שאי אפשר לשלב‪ ,‬אבל אני עוד אוכיח‬
‫שזה אפשרי איכשהו‪ .‬צריכים למצוא את‬
‫הדרך‪ .‬עם זאת‪ ,‬אני מאמינה שביום שבו‬
‫אני אתחתן ואקים בית‪ ,‬אני אשים את‬
‫נושא השיפוט מאחוריי”‪.‬‬
‫לא תילחמי להישאר במקצוע שאת כל‬
‫כך אוהבת?‬
‫“לא‪ .‬היום‪ ,‬אחרי שבע שנים בשיפוט‪ ,‬אני‬
‫מרגישה שכל אותם אנשים בעלי דעות‬
‫קדומות לגבי מישהי כמוני ששופטת‪ ,‬ינ־‬
‫צחו אותי‪ .‬לצערי‪ ,‬זה המצב כרגע”‪.‬‬
‫לא הפסקתי לבכות‬
‫בשבע השנים האחרונות שופטת גלאם‬
‫בליגות השונות בישראל‪ :‬ליגת הוותיקים‪,‬‬
‫ליגת הנוער‪ ,‬הליגה לנשים והליגות הנמו־‬
‫כות לגברים‪ ,‬עד ליגה א’‪ .‬אם יש משהו‬
‫שמפריע לה יותר מהכל‪ ,‬זה היחס המזלזל‬
‫שלו היא זוכה רק בגלל המין שלה‪“ .‬יש‬
‫הרבה שוביניזם בספורט‪ :‬בקהל‪ ,‬בהנהלה‪,‬‬
‫בקרב השחקנים‪ .‬וזה דבר שהרבה פעמים‬
‫גורם לי לשאול את עצמי למה אני צריכה‬
‫את זה?”‪.‬‬
‫מה הכי מרגיז אותך?‬
‫“היחס‪ .‬אם פעם אמרתי שזה שטויות‪,‬‬
‫שאלה דברים שכולם חווים‪ ,‬היום אני כבר‬
‫מרגישה אחרת‪ .‬אם אני הולכת‪ ,‬לדוגמה‪,‬‬
‫לשפוט משחק בליגה א’‪ ,‬גם אם זה משח־‬
‫קי צמרת של הפועל ירושלים וגם אם זה‬
‫משחקי תחתית של מרמורק‪ ,‬אני מגיעה‬
‫חדורת מוטיבציה להצליח לתת שיפוט‬
‫טוב‪ ,‬לעשות משהו שאני אוהבת‪.‬‬
‫אבל פתאום אני נתקלת בזוועות‪ .‬הקהל‬
‫מקלל אותי בלי הפסקה‪ ,‬רק בגלל שאני‬
‫אישה‪ .‬מקללים במשך ‪ 90‬דקות אותי ואת‬
‫המשפחה שלי‪ ,‬מאחלים לי את הדברים‬
‫הכי גרועים שאפשר‪ .‬אז למה אני באמת‬
‫צריכה את זה?”‪.‬‬
‫גם שופטים גברים חוטפים קללות‪.‬‬
‫“אבל יש קללות מסוימות שהאוהדים‬
‫מכוונים אך ורק לאישה‪ .‬יש מילים קשות‪,‬‬
‫ויש מילים יותר עדינות‪ .‬האוהדים לפע־‬
‫מים צועקים לי דברים כמו ‘מה את עושה‬
‫פה? תלכי למטבח’‪ .‬אבל זה לא ממש דבר‬
‫חדש‪ .‬מעבר לזה‪ ,‬זורקים לי הערות על‬
‫דברים שקשורים לגוף שלי‪ .‬אצל שופט‬
‫אחר‪ ,‬גבר‪ ,‬לא מסתכלים על החיצוניות‬
‫שלו‪ .‬רק אצלי זה ככה”‪.‬‬
‫אם את כל כך סובלת‪ ,‬למה את נשארת‬
‫בשיפוט?‬
‫“אני אוהבת את זה‪ .‬זה מקצוע מעניין‬
‫עם הרבה סיפוק‪ .‬זה גם מאוד מחמיא לי‪.‬‬
‫קוראים לי כולם ‘השופטת’‪ .‬אבל כשאני‬
‫נתקלת בכל הדברים האלה‪ ,‬ועוד יותר‬
‫בשוביניזם הגדול שיש בכדורגל בארץ‪ ,‬זה‬
‫גם גורם לי לרצות להרים ידיים‪”.‬‬
‫אני לדוגמה‪ ,‬מועמדת להיות שופטת‬
‫בינלאומית כבר שלוש שנים‪ ,‬אבל עדיין‬
‫לא קיבלתי את זה‪ .‬מעבר לזה‪ ,‬בגלל שאני‬
‫אישה‪ ,‬גם מקשים עליי בהתקדמות ללי־‬
‫גות הבכירות‪ .‬אני מבינה שלא משנה מה‬
‫אני אעשה‪ ,‬ייקח לי הרבה יותר זמן להת־‬
‫קדם מאשר מה שייקח לגבר”‪.‬‬
‫הם את מקבלת גם תגובות חיוביות?‬
‫“יש אנשים שממש מתלהבים לראות‬
‫אישה שופטת‪ .‬כי אין מה לעשות‪ ,‬אני שונה‬
‫בנוף‪ .‬אני גם המוקד של האוהדים‪ .‬כשהולך‬
‫לקבוצה שלהם טוב‪ ,‬אז כולם מחמיאים לי‬
‫ואומרים לי שאני הכי יפה והכי טובה‪ .‬אבל‬
‫ברגע שהם מפסידים‪ ,‬אני לא חמודה‪ ,‬וגם‬
‫על הדרך עובדת בעבודה העתיקה בעולם”‪.‬‬
‫יש דוגמה ספציפית ממשחק שאת‬
‫זוכרת?‬
‫“היה לי‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬משחק במרמורק‪ ,‬ובו‬
‫עמדה מאחורי חבורה של אוהדים שלא הפ־‬
‫סיקה לקלל‪ .‬היה לי מאוד קשה והתאפקתי‬
‫לא לבכות מולם‪ .‬אמרתי לעצמי שאני חזקה‪,‬‬
‫אבל בשנייה שנגמר המשחק‪ ,‬לא הפסקתי‬
‫לבכות‪ .‬המבקר אמר לי שאני צריכה לקחת‬
‫את הקללות האלה ללב‪ .‬נכון שזה כדורגל‪,‬‬
‫שבו השופט תמיד יהיה בן זונה‪ ,‬אבל קשה‬
‫לי להשלים עם המציאות הזאת”‪.‬‬
‫‪19.5.11‬‬
‫|| ‪27‬‬