` חלק א - "ב בארה צו הפטר של מעמדו המשפטי

‫מעמדו המשפטי של צו הפטר בארה"ב‪ -‬חלק א'‬
‫תזכיר זה ידון בכמה וכמה נושאים הקשורים לדיני פשיטת רגל ואכיפת‪/‬הכרה בפסקי חוץ בעניין‬
‫פשיטת רגל‪.‬‬
‫התזכיר ידון בנושאים הבאים לפי הסדר‪:‬‬
‫‪ .1‬מה ההשלכות המשפטיות של צו הפטר על פסק דין על פי הדינים המקובלים והנהוגים‬
‫בארה"ב? במילים אחרות‪ ,‬האם פסק דין עדיין בר‪-‬אכיפה בארה"ב אחרי שניתן צו‪-‬הפטר‬
‫לטובת החייב‪.‬‬
‫‪ .2‬האם לצו הפטר יש תוקף משפטי במדינת ישראל על פי חוק אכיפת פסקי חוץ‪ ,‬תשי"ח‪1591-‬‬
‫(להלן‪" :‬חוק האכיפה")? במילים אחרות‪ ,‬האם חייב יכול לעתור לבית משפט ישראלי על מנת‬
‫להכיר בצו ההפטר שניתן לו בארה"ב? כמו כן‪ ,‬במידה ונושה מגיש תביעה נגד החייב בבית‬
‫משפט ישראלי‪ ,‬האם החייב יכול להשתמש בצו ההפטר כהגנה על פי חוק האכיפה?‬
‫מפאת חשיבות הנושא וכן אריכות הדברים‪ ,‬החלטנו כי נחלק את התזכיר לשתי מסמכים‪ .‬את השאלה‬
‫הראשונה נדון בתזכיר זה ואת השאלה השנייה נדון בתזכיר אחר‪.‬‬
‫תוקפו והיקפו של ההפטר על פי חוקי ארה"ב‬
‫דיני פשיטת רגל בארה"ב‪ -‬כללי והיסטוריה חקיקתית‬
‫חוקת ארה"ב מעניקה לקונגרס האמריקאי הסמכות הבלעדית לחוקק חוקים הנוגעים לתחום של‬
‫פשיטת רגל ולכן‪ ,‬ככלל‪ ,‬דיני פשיטת רגל הינם בסמכות הממשל הפדרלי‪ 1.‬אולם‪ ,‬הקונגרס‪ ,‬בהפעלת‬
‫סמכותו‪ ,‬השאירה מקום לבתי משפט מדינתיים והעניק להם סמכויות מקבילות בתחומים מסוימים‬
‫בפשיטת רגל‪.‬‬
‫תיקי פשיטת רגל שהוגשו לפני ה‪ 1-‬לאוקטובר ‪ 1595‬הוסדרו על ידי ה‪ National Bankruptcy Act-‬מ‪-‬‬
‫‪( 1151‬להלן‪" :‬חוק פשיטת הרגל")‪ .‬אמנם חוק פשיטת הרגל בוטל בשנת ‪ ,1595‬הוא עדיין חשוב‬
‫ומשמעותי כמקור של הבנת מספר רב של סעיפי החוק החדש וגם הוראות מסוימות של דינים‬
‫מדינתיים‪ .‬כאמור‪ ,‬חוק פשיטת הרגל בוטל והוא הוחלף ב‪ Bankruptcy Reform Act-‬של שנת ‪1591‬‬
‫(להלן‪" :‬התיקון")‪ 2.‬התיקון מחולק לארבע חלקים כאשר החלק הראשון כולל את קודקס פשיטת‬
‫הרגל (להלן‪" :‬הקודקס")‪ .‬ההיסטוריה החקיקתית של הקודקס מעידה על השאיפה של הקונגרס‬
‫‪U.S. Const. Art. I, § 8, cl 1‬‬
‫‪Act of Nov. 6, 1978, Pub.L. No. 95-598, Title I, 92 Stat 2549, § 101, 11 U.S.C. §§ 101 et seq. (2012) 2‬‬
‫להעניק סמכויות נרחבות לבתי משפט בתחום פשיטת הרגל‪ ,‬סמכויות שטרם זכו בתי המשפט על פי‬
‫חוק פשיטת הרגל הישן‪.‬‬
‫הקודקס מתחלק לשמונה פרקים שאינם מנויים באופן שיטתי‪ .‬הפרק הראשון כולל הוראות כלליות‪,‬‬
‫הגדרות ודיני פרשנות (להלן‪" :‬פרק הראשון")‪ .‬הפרק החמישי לקודקס מסדיר את סף ההוכחה‬
‫הנדרשת להגיש תביעה‪ ,‬חובות של החייב תחת הליך של פשיטת רגל ואת ההטבות הניתנות בהתאם‬
‫להליך פשיטת רגל‪ ,‬כמו‪ ,‬למשל‪ ,‬ההפטר (להלן‪" :‬פרק החמישי")‪ .‬פרק זה גם מגדיר את המהות של‬
‫אחוזת החייב‪ ,‬מהם נכסי החייב ואת הסמכויות של חייבים ונאמנים‪ .‬פרק השביעי מסדיר את‬
‫ההליכים של סילוק חובות ("‪ )"liquidation‬וחל‪ ,‬בין היתר‪ ,‬על פשיטות רגל בהם לחייב אין נכסים‬
‫להיפרע מהם ("‪( )"no-asset proceedings‬להלן‪" :‬פרק השביעי")‪.‬‬
‫כאשר אנו מתבוננים בקודקס חשוב לשים לב לכמה דברים‪ .‬ראשית‪ ,‬חלק ההגדרות שבפרק הראשון‬
‫כולל מושגים שהינם מהותיים לדיני פשיטת הרגל והמופיעים לאורך כל פרקי הקודקס‪ .‬בנוסף‪ ,‬חיוני‬
‫לקחת בחשבון כי ההוראות של הפרק הראשון והפרק החמישי חלות‪ ,‬ככלל‪ ,‬על הליכי פשיטת הרגל‬
‫‪3‬‬
‫המתנהלים בהתאם לפרק השביעי‪.‬‬
‫באמצו את הקודקס‪ ,‬קונגרס אישר את מדיניותו אשר שמה לה למטרה את רצונו לתת אפשרות‬
‫ליחידים שנתקלו למשבר פיננסי לפתוח דף חדש בחייהם‪ .‬הסעדים האפשריים לחייבים תחת‬
‫הקודקס רחבים יותר מאלו שעמדו לרשות חייבים תחת חוק פשיטת הרגל הישן‪ .‬למשל‪ ,‬הפטורים‬
‫האפשריים הורחבו וכעת יחידים רשאים להגיש עתירה לפשיטת רגל ולא זו בלבד שהם יכולים לקבל‬
‫הפטר מחובותיהם אלא הם גם יכולים לשמור על מרבית נכסיהם‪ .‬השינוי כלל גם שינוי תפיסתי‪,‬‬
‫הבאה לידי ביטוי בהפיכת המונח "פושט רגל" ל‪"-‬חייב"‪ .‬המטרה המרכזית של הקודקס הייתה‬
‫לתת ליחידים‪ ,‬גם צרכנים במשמע‪ ,‬שנתקלו לקשיים כלכליים‪ ,‬להתחיל מחדש ללא חובות‬
‫‪4‬‬
‫מכבידים‪.‬‬
‫מאז חקיקתו בשנת ‪ ,1591‬הקודקס עבר שינויים רבים‪ ,‬הן שינויים טכניים והן שינויים מהותיים‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫בעקבות פסק דין תקדימי מאת בית המשפט העליון של ארה"ב בפרשת ‪ Northern Pipeline6‬אשר‬
‫‪11 U.S.C.A. § 103(a) 3‬‬
‫‪Local Loan Co. v. Hunt, 292 U.S. 234, 244 (1934) [Bankruptcy Act gives “to the honest but unfortunate 4‬‬
‫‪debtor … a new opportunity in life and a clear field for future effort, unhampered by the pressure and‬‬
‫]”‪ discouragement of pre-existing debt.‬השווהלש' לוין א' גרוניס פשיטת רגל ירושלים (תש"ע)‪ ,‬עמ' ‪" :22‬מקובל על כן‬
‫לומר שהליכי פשיטת רגל מיועדים להשיג שתי מטרות‪ ,‬שאינן בהכרח מתיישבות זו עם זו‪( :‬א) לכנס את נכסי החייב‬
‫ולחלקם בין נושיו בדרך הזולה‪ ,‬המהירה‪ ,‬היעילה והשווה ביותר‪ )2( .‬לאפשר לחייב‪ ,‬שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את‬
‫חובותיו לפתוח דף חדש בחייו‪ ,‬על ידי קבלת הפטר מן החובות"‪.‬‬
‫‪Bankruptcy Amendments and Federal Judgeship Act of 1984 (“BAFJA”), Act of July 10, 1984, Pub.L. 5‬‬
‫)‪No. 98-353, 98 Stat. 333 (1984‬‬
‫‪Northern Pipeline Construction Co. v. Marathon Pipe Line Co., 458 U.S. 50 (1982) 6‬‬
‫הכריז כי הסמכות של בתי המשפט לפשיטת רגל אינה חוקתית‪ ,‬הקונגרס שינה את הבסיס הסמכותי‬
‫של בתי משפט אלו‪ .‬ההוראות שעסקו בסמכות שיפוט בתוך ה‪( BAFJA-‬ראה הע"ש ‪ )9‬נכנסו לתוקף‬
‫בתאריך ה‪ 11-‬ליולי ‪ .1512‬חוק זה גם החליף הוראות בקודקס שהסדירו כמה נושאים דיוניים של‬
‫פשיטת רגל וכן הוסיף הוראות חדשות‪.‬‬
‫בתאריך ה‪ 22-‬לאוקטובר ‪ ,1552‬חוק פשיטת הרגל (תיקון) נכנס לתוקף כחוק (להלן‪" :‬תיקון ‪.)"4991‬‬
‫‪7‬‬
‫תיקון ‪ 1552‬הכניס את השינויים המהותיים ביותר בתוך הקודקס מאז חקיקתו של ה‪.BAFJA-‬‬
‫השינויים המרכזיים ביותר היו התיקונים שהבהירו והגדירו את הסמכויות של בתי המשפט לנהל‬
‫דיונים עם חברי מושבעים‪ ,‬הקמת ערכאות ערעור ושינויים ביכולת של בתי משפט לתת צווי מניעה‬
‫בהליכים של פשיטת רגל‪.‬‬
‫בתאריך ה‪ 21-‬לאפריל ‪ 2119‬ה‪Bankruptcy Abuse Prevention and Consumer Protection Act -‬‬
‫‪ of 2005‬נכנס לתוקף (להלן‪" :‬ה‪ .)"BAPCPA-‬ה‪ BAPCPA-‬הכניס שינויים מהותיים ונרחבים‬
‫מאוד ורובם של שינויים אלו נכנסו לתוקף בתאריך ה‪ 19-‬לאוקטובר ‪ .2119‬השינויים שהכניס ה‪-‬‬
‫‪ BAPCPA‬היו משמעותיים מאוד בהליכים של פשיטת רגל צרכני‪ .‬שינויים אלו כוללים‪ ,‬בין היתר את‬
‫ההוראות הבאות‪:‬‬
‫(א) מוטלת חובה על החייב לקבל ייעוץ פיננסי ("‪ )"credit counseling‬כתנאי להגשת עתירה לפשיטת‬
‫רגל‪.‬‬
‫(ב) הארכת המועד של התקופה בה חייב יכול להגיש עתירה נוספת לפשיטת רגל וכן החלשת‬
‫"ההקפאה האוטומטית" כאשר מדובר בעתירה שנייה לפשיטת רגל‪.‬‬
‫(ג) על החייב לעבור את "מבחן האמצעים" ("‪ )"mean test‬על מנת להגיש עתירה בהתאם לפרק‬
‫השביעי של הקודקס‪.‬‬
‫יצויין‪ ,‬כי שלא כמו בישראל‪ ,‬ארה"ב הינה מערכת פדרלית עם סמכויות מקבילות בין הרמה הפדרלית‬
‫לבין הרמה המדינתית‪ .‬בתי המשפט המחוזיים הפדרליים (להלן‪" :‬בית המשפט המחוזי") הוענקו‬
‫סמכות ראשונית ובלעדית על כל הליכים של פשיטת רגל‪ 8‬וסמכות ראשונית (אך לא בלעדית) לכל הליך‬
‫אזרחי הקשור להליכי פשיטת רגל‪ 9.‬בית המשפט המחוזי מנוע מלפעול את סמכותו בהליכים‬
‫‪Act of Oct. 22, 1994, Pub.L. No. 103-394, 108 Stat. 4106 7‬‬
‫‪28 U.S.C.A. § 1334(a) 8‬‬
‫‪. 28 U.S.C.A. § 1334(b) 9‬‬
‫המבוססים על עילות מדינתיות הקשורות‪ ,‬אבל לא עולות‪ ,‬מתוך הליכי פשיטת רגל‪ ,‬כל עוד בקשה‬
‫‪10‬‬
‫מיוחדת הוגשה על ידי אחד הצדדים במועד וכל עוד שההליך התחיל בבית משפט מדינתי‪.‬‬
‫לבתי המשפט המחוזיים יש את הסמכות להעביר נושאים הקשורים לפשיטת רגל לשופטי בתי משפט‬
‫לפשיטת רגל‪ ,‬אולם‪ ,‬סמכותו של שופט זה מוגבל‪ .‬שופט בית משפט לפשיטת רגל יכול לדון בתיקי‬
‫פשיטת רגל ובכל מקרה של "‪ "core proceedings‬העולה מתוך הקודקס ויכול לתת החלטות וצווים‬
‫בעניינים אלו‪ .‬התיאור של "‪ "core proceedings‬מופיע בחלק ‪ 21‬לחוקי ארצות הברית המתוקן‬
‫‪11‬‬
‫וכולל עניינים הקשורים לניהול תיק פשיטת רגל‪ ,‬סילוק או דחייה של עתירות לפשיטת רגל‪ ,‬ענייני‬
‫מרמה והפטרים‪ .‬מספר בתי משפט פדרליים קבעו כבר כי הסמכות להוציא צו הפטר היא סמכות‬
‫‪12‬‬
‫מקבילה ונתונה הן בידי בתי משפט פדרליים והן בתי משפט מדינתיים‪.‬‬
‫הליך פרק השביעי וההשלכות של הפטר על פסק הדין הזר‬
‫חייב המגיש עתירה לפשיטת רגל לבית משפט בארה"ב חייב להודיע על כך לכל נושיו‪ .‬על פי דיני‬
‫ארה"ב בעניין זה‪ ,‬גם לנושים זרים יישלחו הודעות והזמנות‪ .‬תקנה ‪ )p(2112‬לתקנות פשיטת הרגל‬
‫קובע כדלהלן‪:‬‬
‫‪(p) NOTICE TO A CREDITOR WITH A FOREIGN ADDRESS.‬‬
‫‪(1) If, at the request of the United States trustee or a party in interest, or on its own‬‬
‫‪initiative, the court finds that a notice mailed within the time prescribed by these rules‬‬
‫‪would not be sufficient to give a creditor with a foreign address to which notices under‬‬
‫‪these rules are mailed reasonable notice under the circumstances, the court may order‬‬
‫‪that the notice be supplemented with notice by other means or that the time prescribed‬‬
‫‪for the notice by mail be enlarged.‬‬
‫‪(2) Unless the court for cause orders otherwise, a creditor with a foreign address to‬‬
‫‪which notices under this rule are mailed shall be given at least 30 days’ notice of the‬‬
‫‪time fixed for filing a proof of claim under Rule 3002(c) or Rule 3003(c).‬‬
‫‪(3) Unless the court for cause orders otherwise, the mailing address of a creditor‬‬
‫‪with a foreign address shall be determined under Rule 2002(g).‬‬
‫הודעות שנשלחו לנושים זרים הינן הודעות כדין ובמידה ולנושה הזר יש תביעה או דרישה כלפי החייב‪,‬‬
‫עליו להגיש התנגדות לעתירה במועד הנקוב בתקנות‪ .‬במידה ומדובר "‪ no-asset‬הליך"‪ ,‬אין חובה‬
‫‪28 U.S.C.A. § 1334(c)(1) and (2) 10‬‬
‫‪28 U.S.C.A. § 157(b)(2) 11‬‬
‫‪In re Strano, 248 B.R. 493 (Bankr. N.J. 2000); Foley, Inc. v. Fevco, Inc., 379 N.J. Super. 574, 879 A.2d 12‬‬
‫)‪1242 (2005‬‬
‫ קובע‬Bankruptcy Rule-‫ של ה‬2002(e) ‫ סעיף‬.‫חובה כלשהי המוטלת על הנושים להגיש תביעות חוב‬
:‫כי‬
In a Chapter 7 liquidation case, if it appears from the schedules that there are
no assets from which a dividend can be paid, the notice of the meeting of
creditors may include a statement to that effect; that it is unnecessary to file
claims; and that if sufficient assets become available for the payment of a
dividend, further notice will be given for the filing of claims.13
‫ של הקודקס קובע כי בית המשפט לפשיטת רגל חייב לתת הפטר לנושה יחיד אלא אם כן‬727(a) ‫סעיף‬
‫ מפטיר את החייב מכל‬727 ‫ הפטר על פי סעיף‬.‫המקרה נופל לקטיגוריה מסוימת המנויה בקודקס‬
,14‫ לקודקס‬922 ‫ על פי סעיף‬.‫חובותיו הנובעים מלפני התאריך של תחילת הגשת העתירה לפשיטת רגל‬
‫צו הפטר מפטיר את החייב מכל פסק דין המטיל על החייב חבות אישית וגם מטיל צו מניעה על כל‬
:‫תביעה או גבייה של חוב שחל עליו ההפטר‬
(a) A discharge in a case under this title(1)
voids any judgment at any time obtained, to the extent that such judgment
is a determination of the personal liability of the debtor with respect to any
debt discharged under section 727 … of this title, whether or not discharge
of such debt is waived.
(2)
operates as an injunction against the commencement of an action, the
employment of process, or an act, to collect, recover or offset any such
debt as a personal liability of the debtor, whether or not discharge of
such debt is waived.
‫ הנ"ל‬929 ‫ כי צו הפטר פועל כהגנה אוטומטית כנגד תביעה שמוגשת כלפי החייב בניגוד לסעיף‬,‫יצויין‬
‫ צן הפטר‬,‫ אשר על כן‬15.‫ הוא אינו נחשב כאדם שויתר על ההגנה‬,‫ובמידה והחייב אינו מעלה הגנה זו‬
void ad " ‫פועל על תביעות אזרחיות נגד החייב כאילו תביעות אלו מתבטלות מאליהם והם נחשבים‬
‫ דהיינו‬,‫ מפרשים הוראות הקודקס באותו אופן‬,‫ למשל‬,‫ בתי משפט מדינתיים של ניו ג'רזי‬16."initio
17
.‫ מתבטלת‬,‫שכתוצאה מנתינת צו הפטר כל תביעה אזרחית המטילה על החייב חבות אישית‬
Judd v. Wolfe, 78 F.3d 110, 115 (3d Cir. 1996) ‫ ראה גם‬13
11 U.S.C. §524(a)14
4 Lawrence King et al., COLLIER ON BANKRUPTCY ¶ 524–13[1] (16th ed. Rev.2011); In re Hensler, ‫ ראה‬15
248 B.R. 488, 492 (Bankr. D.N.J. 2000)
In re Pavelich, 229 B.R. 777, 781 (9th Cir. BAP 1999) 16
ABC Bail Bonds, Inc. v. Munoz, 2009 WL 1045981 at p. 2 (N.J. Super., Apr. 21, 2009); Foley, Inc v. 17
Fevco, Inc., supra, 379 N.J. Super. at 584, 879 A.2d at 1249; Party Parrot, Inc. v. Birthdays & Holidays,
Inc., 289 N.J. Super. 167, 173-174, 673 A.2d 293 (1996)
‫יתירה מזו‪ ,‬יצוין כי לפחות בית משפט פדרלי אחד קבע כי הוראות הקודקס המטילים מניעה‬
‫משפטית על נושים של חייבים לגבות את חובם על פי פסק דין אזרחי חל גם מחוץ לארה"ב‪ 18.‬יוצא‪,‬‬
‫אפוא‪ ,‬כי לא זו בלבד שפסק דין זר נגד אדם שקיבל הפטר כדין בטל ומבוטל על פי חוקי ארה"ב‪ ,‬הן‬
‫החוקים הפדרליים והן החוקים המדינתיים‪ ,‬אלא גם נושים הללו גם מנועים מלקחת הליך כלשהו נגד‬
‫החייב בישראל‪.‬‬
‫הקודקס קובע כי בהתקיים תנאים מסוימים‪ ,‬בית המשפט לפשיטת רגל לא ייעתר לעתירת החייב‬
‫וישלול ממנו את ההפטר‪ .‬לצורך דיוננו‪ 11 U.S.C.A § 727(a)(2) ,‬קובע כי בית המשפט לא ייתן צו‬
‫הפטר אם יווכח כי החייב‪:‬‬
‫‪"with intent to hinder delay or defraud a creditor or an officer of the estate charged with‬‬
‫‪custody of property under this title, has transferred, removed, destroyed or mutilated, or‬‬
‫‪concealed, or has permitted to be transferred, removed, destroyed, mutilated, or‬‬
‫‪concealed—property of the debtor, within one year before the date of the filing of the‬‬
‫";‪petition‬‬
‫להלן‪" :‬סעיף השלילה"‬
‫על מנת להוכיח עילה בגין סעיף השלילה‪ ,‬על הנושה להוכיח את ארבעת היסודות של העילה שהינן‪:‬‬
‫(‪ )1‬המעשה נעשה בתוך שנה לפני הגשת העתירה או במהלך ההליך עם מדובר בנכסים שהועברו‬
‫לנאמן‪.‬‬
‫(‪ )2‬המעשה נעשה על ידי החייב‪.‬‬
‫(‪ )3‬התרחשות של אחד המעשים המנויים בסעיף כמו השמדה‪ ,‬העברה או הסתרה‪.‬‬
‫(‪ )2‬כוונה (יסוד נפשי)‪ -‬לחייב הייתה כוונה לרמות‪.‬‬
‫מטבע הדברים היסוד הקשה ביותר להוכיח תחת סעיף השלילה הוא היסוד הרביעי‪ ,‬יסוד הכוונה‪.‬‬
‫קשה במיוחד להוכיח כי לחייב הייתה כוונה לרמות את הנושים או את הנאמן במסגרת סעיף השלילה‬
‫ובתי המשפט הפדרליים קבעו מספר מבחנים על מנת לקבוע האם הסתרת נכסים מסוימים מהווה‬
‫הסתרה פסולה אם לאו‪ .‬כאשר בית משפט פדרלי נדרש לקבוע האם אי‪-‬רישום נכס מסוים במסמך‬
‫הנכסים מהווה הסתרה פסולה או לא הוא שואל שתי שאלות‪ :‬ראשית‪ ,‬האם הנכס בכלל שייך לחייב‬
‫ושנית‪ ,‬האם אי‪-‬רישום הנכס היה משום כוונה פסולה‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬בתי משפט רבים עוסקים בשאלת‬
‫בעלות בנכס הרשום לא על שם החייב אלא על שם אשתו של החייב‪.‬‬
‫‪ In re Simon, 153 F.3d 991, 997 (9th Cir. 1998) 18‬ראה גם ‪Securities Investor Protection Corp. v. Bernard L.‬‬
‫)‪Madoff Inv. Securities LLC, 474 B.R. 76, 85 (S.D.N.Y. 2012‬‬
‫אין ספק כי אם הוכח שנכס מסוים רשום על שם אשת החייב לשם הברחה ומרמה בלבד אזי נשלל מן‬
‫‪19‬‬
‫החייב לקבל הפטר בהתאם לסעיף השלילה‪.‬‬
‫אבל לא זו בלבד שעל הנושה להוכיח כי הנכס שייך לחייב אלא עליו גם להוכיח כי אי‪-‬רישום הנכס‬
‫במסמך הנכסים נעשה בכוונה‪ .‬בעניין זה ראה פרשת ‪ .Fregetti‬בפרשה זו נקבע כי על אף שהנכס‬
‫הועבר לבתו של החייב ללא תמורה‪ ,‬לא הוכח כי אי‪-‬רישומו של הנכס במסמך הנכסים היווה הסתרה‬
‫‪20‬‬
‫מכוונת‪ ,‬הפסולה תחת סעיף השלילה‪.‬‬
‫במישור הזה‪ ,‬על נושה להוכיח את כוונת החייב בזמן שהנכס נרשם על שם קרובת המשפחה‪ .‬במידה‬
‫והנושה אינו יכול ואינו מביא ראיות להוכיח את נסיבות הרישום של הנכס על של קרובת המשפחה‪,‬‬
‫דין התנגדותו לפי עילה זו להידחות‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬על הנושה להוכיח לא רק את כוונת החייב בזמן רישום הנכס על שם קרובת המשפחה אלא גם‬
‫בזמן הכנת מסמך הנכסים שהוגש לבית המשפט‪ .‬לא די בעצם אי‪-‬רישום של הנכס במסמך הנכסים על‬
‫מנת לבסס עילה של הסתרה פסולה בהתאם לסעיף השלילה‪ 21.‬בהקשר זה ברור כי טענה כללית‬
‫בתצהיר שהחייב הסתיר נכסים אינו ממלא אחרי התנאים הקבועים בסעיף השלילה‪.‬‬
‫סיכום‬
‫לסיום‪ ,‬ברור כי על פי דיני ארה"ב‪ ,‬לצו הפטר יש עוצמה משפטית רבה‪ .‬חייב אשר "זוכה" לקבל צו‬
‫הפטר בהתאם לפרק ‪ 9‬כדת וכדין גם זוכה בהגנה חזקה נגד נושיו‪ .‬הגנה זו כוללת גם הגנה נגד פסקי‬
‫דין חלוטין שניתנו לפני צו ההפטר‪.‬‬
‫כפי שנראה בהמשך‪ ,‬לצו הפטר שניתן בארה"ב יש גם כוח רב כהגנה נגד תביעות נושי החייב בארץ‪.‬‬
‫להמשך קריאה‪ ,‬לחצו כאן‪.‬‬
‫‪In re Elliott, 83 F.Supp. 771, 774 (E.D.Pa.1948) aff'd. 173 F.2d 895 (3rd Cir.1949) 19‬‬
‫‪In re Fragetti, 24 B.R. 392 (Bankr.S.D.N.Y.1982) 20‬‬
‫‪In re Elliott, 83 F.Supp. 771, 774 (E.D.Pa.1948) aff'd. 173 F.2d 895 (3rd Cir.1949); In re Gugliada, 20 21‬‬
‫;)‪B.R. 524 (Bankr.S.D.N.Y.1982‬‬