לפתיחת הקובץ לחצו כאן

‫פרויקט סדר משנה לשנה‬
‫שאלות חזרה לסדר מועד מסכת מועד קטן‬
‫פרק ראשון‬
‫משנה א‬
‫‪ .1‬מה הכוונה “בית השלחין”?‬
‫‪ .2‬מדוע מותר להשקות בחול המועד את בית השלחין מהמעין‪ ,‬אבל אסור ממי הקילון?‬
‫משנה ב‬
‫‪ .3‬במה נחלקו רבי אלעזר בן עזריה וחכמים?‬
‫‪ .4‬האם מותר בחול המועד לתקן את צינורות המים שברשות הרבים? נמק!‬
‫משנה ג‬
‫‪ .5‬מותר להשקות זרעים במועד? פרט!‬
‫‪ .6‬מהם שני העניינים שבהם נחלקו ראב”ע וחכמים במשנתנו?‬
‫משנה ד‬
‫‪ .7‬מה משותף לאישות ולעכברים?‬
‫‪ .8‬מי שנעשתה לו פרצה בגינתו ‪ -‬מה דינו בחול המועד ומה דינו בשביעית?‬
‫‪ .9‬מדוע שתהיה בכלל בעיה לסתום פרצה בגדר בשביעית?‬
‫משנה ה‬
‫‪.10‬אדם שגילה פתאום בחול מועד נגעים בבשרו ‪ -‬האם הוא יכול ללכת לכהן שיטהרו מנגעיו?‬
‫‪ .11‬ציין שתי סיבות מדוע אסור לבקש מספדן שיספיד את המת קודם הרגל שלושים יום‬
‫משנה ו‬
‫‪ .12‬מדוע אסור לבנות קברים במועד‪ ,‬אך מותר לחנוך אותם?‬
‫‪.13‬באר את מחלוקת רבי יהודה ותנא קמא‬
‫משנה ז‬
‫‪ .14‬הוכח ממשנתנו שאין מערבין שמחה בשמחה!‬
‫‪ .15‬מדוע אוסר רבי יהודה על נשים לסוד את בשרם?‬
‫משנה ח‬
‫‪ .16‬מה הסיבה שהמשנה מתירה להדיוט לתפור כדרכו בחול המועד?‬
‫‪.17‬האם יש מחלוקת בין רבי יוסי לת”ק במשנתנו?‬
‫משנה ט‬
‫‪ .18‬מה ההבדל בין תנור לכיריים?‬
‫‪ .19‬מה אוסר רבי יהודה ומדוע?‬
‫‪1‬‬
‫פרויקט סדר משנה לשנה‬
‫שאלות חזרה לסדר מועד מסכת מועד קטן‬
‫משנה י‬
‫‪ .20‬באיזה אופן מותר לבנות מעקה בחול המועד?‬
‫‪ .21‬האם מותר לתקן את הציר של הדלת בחול המועד? נמק!‬
‫פרק שני‬
‫משנה א‬
‫‪ .1‬האם איסור עשיית מלאכה במועד חמור יותר מהאיסור עשיית מלאכה שחל על האבל בשעה שיושב שבעה? הוכח‬
‫ממשנתו!‬
‫‪ .2‬מדוע אי אפשר לחכות עם הזיתים עד לאחר המועד?‬
‫משנה ב‬
‫‪ .3‬מי יותר מקל במשנתו רבי יהודה או רבי יוסי? נמק!‬
‫‪ .4‬המשנה חוזרת לכאורה על אותו העקרון של המשנה הקודמת – מדוע המשנה לא מיותרת?‬
‫משנה ג‬
‫‪ .5‬באיזה מקרה אסור לאדם להכניס את פרותיו בחול המועד?‬
‫משנה ד‬
‫‪ .6‬באיזה אופן מותר לקנות עבד בחול המועד? פרט!‬
‫‪ .7‬ציין שתי סיבות מדוע המשנה אוסרת לקחת כלי מבית האומן בחול המועד‬
‫משנה ה‬
‫‪ .8‬מה הסיבה שהמשנה מתירה לחפות את הקציעות בחול המועד?‬
‫‪ .9‬האם רשאי בעל חנות פירות לפתוח את חנותו בחול המועד?‬
‫‪2‬‬
‫פרויקט סדר משנה לשנה‬
‫שאלות חזרה לסדר מועד מסכת מועד קטן‬
‫פרק שלישי‬
‫משנה א‬
‫‪ .1‬מה הטעם לאיסור גילוח בחול המועד?‬
‫‪ .2‬האם מי שבא ממדינת הים רשאי לגלח בחול המועד? פרט!‬
‫משנה ב‬
‫‪ .3‬מדוע אסרו חכמים לכבס בגדים בחול המועד?‬
‫‪ .4‬האם יש בגדים שמותר לכבסם בחול המועד? פרט!‬
‫משנה ג‬
‫‪ .5‬מה הסיבה שהתירו חכמים לכתוב שטר קידושין בחול המועד?‬
‫‪ .6‬הבא שני פרושים ל”אגרות רשות”‬
‫משנה ד‬
‫‪ .7‬מתי מותר לכתוב שטרי חוב במועד?‬
‫‪ .8‬האם מותר לכתוב תפילין בחול המועד?‬
‫משנה ה‬
‫‪ .9‬מה דינו של מי שקבר את מתו שמונה ימים לפני הרגל?‬
‫‪ .10‬מה ההבדל בין שבת לרגל לענין הפסקת אבלות?‬
‫משנה ו‬
‫‪ .11‬מדוע רבי אליעזר סובר שבזמן הזה דין שבועות הוא כמו שבת לענין הפסקת האבלות?‬
‫‪ .12‬האם ראש השנה ויום הכיפורים נחשבים כרגלים לעניין הפסקת האבלות?‬
‫משנה ז‬
‫‪ .13‬מי נחשב כקרוב של המת? ומה ההשלכה לעניינו?‬
‫‪ .14‬מה הסיבה שהוליכו את סעודת ההבראה בסלים?‬
‫משנה ח‬
‫‪ .15‬מה ההבדל בין איש לאשה לענין הנחת המיטה?‬
‫‪ .16‬האם מותר בחול המועד לאישה להכות כף על כף בזמן קבורת המת?‬
‫משנה ט‬
‫‪ .17‬בזמן הקבורה היו מקוננות – מה הכוונה?‬
‫‪ .18‬מדוע מסיימת המסכת בפסוק “בלע המות לנצח‪?”...‬‬
‫‪3‬‬
‫פרויקט סדר משנה לשנה‬
‫שאלות חזרה לסדר מועד מסכת מועד קטן‬
‫פרק רביעי‬
‫משנה א‬
‫‪ .1‬אם יש חובה לברך לפני קריאת המגילה?‬
‫‪ .2‬איך ייתכן שיוצאים ידי חובה גם אם קראו שנים יחדיו את המגילה?‬
‫משנה ב‬
‫‪ .3‬מדוע לא מוסיפים בראש חודש יותר מארבעה קוראים?‬
‫‪ .4‬מדוע ביום טוב קוראים חמשה אנשים ואילו בחול המועד ארבעה?‬
‫משנה ג‬
‫‪ .5‬הבא הסבר אחד לפחות לדברי המשנה “פורסין את שמע”‬
‫‪ .6‬מדוע משווה המשנה הקדש אדם לקרקעות?‬
‫משנה ד‬
‫‪ .7‬כמה פסוקים לפחות צריכה להיות כל אחת מהעליות בתורה? נמק!‬
‫‪ .8‬האם מותר לדלג בקריאה? פרט!‬
‫משנה ה‬
‫‪ .9‬מדוע המפטיר גם עובר לפני התיבה במוסף?‬
‫‪ .10‬האם קטן יכול להפטיר בנביא? הוכח ממשנתנו!‬
‫משנה ו‬
‫‪ .11‬מה הסיבה שקטן לא נושא כפיו?‬
‫‪ .12‬מה הכוונה “פוחח” ומדוע מותר לו לתרגם?‬
‫‪ .13‬מדוע סוברים חכמים שסומא אומר את ברכת “יוצר המאורות” הרי הוא לא נהנה מהמאורות!‬
‫משנה ז‬
‫‪ .14‬הוכח מהמשנה שהכהנים בזמנם לא היו מכסים את ידיהם בשעה שעלו לדוכן‪.‬‬
‫משנה ח‬
‫‪ .15‬מה דינו של מי שאומר שהוא לא מוכן לעבור לפני התיבה בבגדים צבעונים? ומדוע?‬
‫‪ .16‬מדוע הצדוקים הניחו את התפילין של ראש על המצח?‬
‫משנה ט‬
‫‪ .17‬מה עושים לחזן שבמקום לומר “מודים” אומר “מודים מודים”?‬
‫‪ .18‬מדוע זו דרך מינות לומר לקב”ה “יברכוך טובים”?‬
‫משנה י‬
‫‪ .19‬מה הכוונה “מעשה ראובן” ומדוע לא מתרגמים אותו בקריאת התורה?‬
‫‪ .20‬האם מפטירים במרכבה?‬
‫‪4‬‬
‫פרויקט סדר משנה לשנה‬
‫תשובות חזרה לסדר מועד מסכת מועד קטן‬
‫פרק ראשון‬
‫משנה א‬
‫‪ .1‬בית השלחין היא שדה הצריכה להשקיה במשך כל השנה‪.‬‬
‫‪ .2‬בחול המועד התירו את ההשקיה היות וזו מלאכת דבר האבד‪ ,‬אך לא התירו במקרה של טרחה מרובה‪ ,‬ובמי הקילון יש‬
‫טרחה מרובה‪ ,‬מכיון שמדובר בבור עמוק‪.‬‬
‫משנה ב‬
‫‪ .3‬האם מותר לחפור אמת מים בשביעית? ראב”ע אוסר שנראה כעודר בקרקע‪ ,‬וחכמים מתירים‪.‬‬
‫‪ .4‬מותר לתקן את הצינורות‪ ,‬היות ומדובר בצרכי הרבים‪.‬‬
‫משנה ג‬
‫‪ .5‬אם השקה אותם לפני המועד גם חכמים וגם ראב”ע מתירים להשקות בתוך המועד‪ ,‬אבל ראב”ע אוסר במקרה שלא‬
‫השקה אותן קודם המועד‪.‬‬
‫‪ .6‬הם נחלקו בנוגע להשקיית זרעים בחול המועד במקרה שלא הושקו לפני המועד‪ .‬והם נחלקו גם בענין השקיית שדה אילן‪,‬‬
‫שחכמים מתירים למשוך מים מאילן לאילן על פני כל השדה‪ ,‬וראב”ע לא מתיר בכל השדה‪.‬‬
‫משנה ד‬
‫‪ .7‬האישות והעכברים הם בעלי חיים שגורמים נזק רב לשדות‪ ,‬ולכן מותר לצוד אותם ע”י חפירת בורות בחול המועד וב�ש‬
‫ביעית‪.‬‬
‫‪ .8‬בחול המועד רשאי לסתום את הפרצה בדרך ארעי על מנת שלא יגרם לו נזק‪ ,‬ואילו בשביעית בונה את הכותל שנפרץ‬
‫כדרכו‪.‬‬
‫‪ .9‬בשביעית הפירות הם הפקר ואסור לבנות גדר ולשמור בכך על הפירות‪.‬‬
‫משנה ה‬
‫‪ .10‬נחלקו בכך רבי מאיר וחכמים‪ .‬ר”מ מתיר לכהן לטהר‪ ,‬וחכמים אוסרים על הכהן לראות נגעים במועד‪ ,‬בין לטהר ובין‬
‫לטמא‪.‬‬
‫‪ .11‬ההספד מעורר צער כמו יום הפטירה‪ ,‬והצער לא משתכח ממנו במשך שלושים יום‪ ,‬וצריכים להיות שמחים ברגל‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫צריכים לחסוך כסף לצורך המועד וחששו שאת הכסף יתנו לספדן במקום לצרכי המועד‪.‬‬
‫משנה ו‬
‫‪ .12‬אסור לבנות קבר‪ ,‬היות ויש בכך טרחה יתירה במועד‪ ,‬ואמנם מותר להרחיב קבר קיים‪ ,‬שאין זו טרחה גדולה כ”כ‪.‬‬
‫‪ .13‬ת”ק מתיר לנסר עצים כדי לבנות ארון למת‪ ,‬ודווקא בחצר שבו מונח המת‪ ,‬שכולם יודעים שזה לצורך המת‪ .‬ואילו רבי‬
‫יהודה אוסר לנסר את העצים‪ ,‬אך מתיר להשתמש לצורך כך בעצים קיימים‪.‬‬
‫משנה ז‬
‫‪ .14‬אסור לשאת נשים במועד כדי שלא לערב את שמחת המועד עם שמחה אחרת‪.‬‬
‫‪ .15‬שהאשה מצטערת כל זמן שהסיד על בשרה‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫פרויקט סדר משנה לשנה‬
‫תשובות חזרה לסדר מועד מסכת מועד קטן‬
‫משנה ח‬
‫‪ .16‬במועד נאסרה רק מלאכת אומן‪ ,‬וההדיוט הוא לא מומחה ולכן מותר לו לתפור‪.‬‬
‫‪ .17‬נחלקו המפרשים האם יש מחלוקת בין רבי יוסי לת”ק‪ .‬ורוב המפרשים לא גורסים בדברי רבי יוסי את המילה “אף” אלא‬
‫גורסים “רבי יוסי אומר ממתחין”‪ ,‬כלומר שהוא רק מתיר למתוח את חבלי המיטה‪.‬‬
‫משנה ט‬
‫‪ .18‬תנור הוא יותר גדול מכיריים והוא רחב מלמטה וצר מלמעלה‪ ,‬ואילו הכירה רחבה מלמטה כמלמעלה‪ ,‬ויש בה מקום‬
‫להניח שתי קדירות‪.‬‬
‫‪ .19‬רבי יהודה אוסר ברחיים חדשים לנקר את אבני הרחיים במועד כדי לחדדם‪ ,‬מכיון שיש בכך טרחה מרובה‪ .‬אבל ברחיים‬
‫ישנים די בניקור מועט ולכן רבי יהודה מתיר‪.‬‬
‫משנה י‬
‫‪ .20‬מותר לבנות מעקה בצורה לא מקצועית‪ ,‬כלומר באבנים ללא טיט‪ ,‬שמעשה הדיוט מותר ומעשה אומן אסור‪.‬‬
‫‪ .21‬מותר לתקן את הציר בחול המועד‪ ,‬שאם דלתו תשאר פתוחה גנבים עלולים להיכנס‪ ,‬ויש בכך משום דבר האבד‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫פרויקט סדר משנה לשנה‬
‫תשובות חזרה לסדר מועד מסכת מועד קטן‬
‫פרק שני‬
‫משנה א‬
‫‪ .1‬האיסור על האבל הוא יותר חמור מאשר האיסור בחול המועד‪ .‬רבי יהודה אומר שיכול במועד לטעון קורה ראשונה בבית‬
‫הבד‪ ,‬ואילו האבל אסור לטעון אפילו את הקורה הראשונה‪.‬‬
‫‪ .2‬מדובר במקרה שהניחו את הזיתים במעטן והפכו אותם בקנה והזיתים כבר רכים‪ ,‬ולכן הם יפסדו אם לא יקחו אותם לבית‬
‫הבד ויניחו עליהם קורה‪.‬‬
‫משנה ב‬
‫‪ .3‬רבי יוסי מקל יותר מרבי יהודה‪ ,‬והוא מתיר לדרוך בגת כדרכו‪ ,‬ואילו רבי יהודה מתיר רק לכסות את בור היין על ידי נסרים‬
‫שלא יחמיץ‪.‬‬
‫‪ .4‬בזיתים יש הפסד גדול יותר מיין‪ ,‬ולכן במשנה הראשונה שעסקה בזיתים רצו להראות לנו את כוחו של רבי יהודה שאוסר‬
‫לעשות כדרכו אפילו בזיתים‪ .‬ואילו במשנה שלנו רצו להראות את כוחו של רבי יוסי שמתיר אפילו בענבים שהפסדם לא גדול‬
‫כ”כ‪.‬‬
‫משנה ג‬
‫‪ .5‬אם המתין בכוונה לחול המועד בכדי להוציא את הפרות‪.‬‬
‫משנה ד‬
‫‪ .6‬מותר לקנות עבד בחול המועד אם הקונה צריך את העבד למועד‪ ,‬או אם המוכר הוא עני שאין לו מה לאכול‪.‬‬
‫‪ .7‬יש בכך טרחה‪ ,‬או מפני החשד‪ ,‬שיחשדו בו שנתן את הכלי לאומן לתקנו בתוך חול המועד‪.‬‬
‫משנה ה‬
‫‪ .8‬מותר לחפות את הקציעות‪ ,‬מכיון שהחיפוי נועד למנוע מהגשמים מלהזיק לקציעות‪.‬‬
‫‪ .9‬מותר לפתוח את החנות‪ ,‬ובלבד שימכור בצנעה שלא כדרכו בימות החול‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫פרויקט סדר משנה לשנה‬
‫תשובות חזרה לסדר מועד מסכת מועד קטן‬
‫פרק שלישי‬
‫משנה א‬
‫‪ .1‬חכמים אסרו לגלח בחול המועד‪ ,‬היות ורצו שאנשים יגלחו את שערם לפני המועד ולא יכנסו לרגל כששערם מגודל‪.‬‬
‫‪ .2‬מי שבא ממדינת הים בחול המועד‪ ,‬ולא יכול היה לגלח את שערו לפני הרגל‪ ,‬ולא הלך לטייל אלא הלך לצורך פרנסה‪ ,‬יכול‬
‫לגלח את שערו בחול המועד‪.‬‬
‫משנה ב‬
‫‪ .3‬כשם שאסרו לגלח כך גם אסרו לכבס בגדים אפילו אם הכיבוס הוא לצורך חול המועד‪ ,‬על מנת שלא ישהה את הכיבוס‬
‫ויכנס לרגל כשבגדיו מלוכלכים‪.‬‬
‫‪ .4‬מותר לכבס בגדים שמתלכלכים תדיר וצריכים כביסה לעיתים קרובות‪ ,‬כמו מגבות ידיים‪.‬‬
‫משנה ג‬
‫‪ .5‬אם לא יכתוב את שטר הקידושין יש חשש שיקדים אותו אחר‪ ,‬ודבר זה הוא בבחינת דבר האבד‪.‬‬
‫‪ .6‬יש המבארים שאגרות רשות הם אגרות של השלטון (אות “ר” מנוקדת בקמץ)‪ .‬ויש המפרשים שהאות “ר” מנוקדת בשווא‪,‬‬
‫והכוונה אגרות של שאילת שלום שאדם שולח לחברו‪ ,‬ומותר לעשות כן מפני שאדם לא נזהר כ”כ לנסח אותן ויש בכך מעשה‬
‫הדיוט‪.‬‬
‫משנה ד‬
‫‪ .7‬אם המלווה לא מוכן להלוות ללא שטר‪ ,‬או אם אין לסופר שכותב את השטר מה לאכול והשכר שהוא מקבל הוא לצורך‬
‫המועד‪.‬‬
‫‪ .8‬אסור לכתוב‪ ,‬אך רבי יהודה אומר שהאיסור הוא רק אם כותב על מנת למכור לאחרים‪ ,‬אבל מותר לכתוב לעצמו לקיים‬
‫את המצווה‪.‬‬
‫משנה ה‬
‫‪ .9‬הוא לא חייב לנהוג את מנהגי האבלות של שלושים‪ ,‬שהרגל מבטל את אבלות השלושים‪.‬‬
‫‪ .10‬שבת לא מפסיקה את האבלות‪ ,‬וגם עולה למנין הימים‪ ,‬ואילו הרגל מבטל את האבלות אם התחיל קודם הרגל‪ ,‬ולא עולה‬
‫למנין הימים‪.‬‬
‫משנה ו‬
‫‪ .11‬בזמן הבית היו לחג השבועות ששה ימים נוספים של תשלומים למי שלא הספיק להקריב קרבן ראיה בחג עצמו‪ ,‬אך‬
‫לאחר החורבן אינו נוהג אלא יום אחד ודינו כשבת‪.‬‬
‫‪ .12‬נחלקו בענין זה רבן גמליאל וחכמים‪.‬‬
‫משנה ז‬
‫‪ .13‬שבעת הקרובים – אביו‪ ,‬אמו‪ ,‬אחיו‪ ,‬אחותו‪ ,‬בנו‪ ,‬בתו ואשתו‪ .‬וקרובים אלו קורעים על המת וחולצים ומברין‪.‬‬
‫‪ .14‬כדי שלא לבייש את העניים שאין להם כלים יפים‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫פרויקט סדר משנה לשנה‬
‫תשובות חזרה לסדר מועד מסכת מועד קטן‬
‫משנה ח‬
‫‪ .15‬מותר להניח מיטה של איש ברחוב כחלק מההספד‪ ,‬אך לא מניחים מיטת אשה‪.‬‬
‫‪ .16‬ת”ק סובר שאסור לעשות כך בחול המועד‪ ,‬ואילו רבי ישמעאל מתיר לעשות כך ליד מיטתו של המת‪.‬‬
‫משנה ט‬
‫‪ .17‬אחת מהנשים היתה אומרת דברי קינה‪ ,‬ושאר הנשים היו חוזרות על דבריה‪.‬‬
‫‪ .18‬המסכת מסיימת בפסוק זה כדי לסיים בדבר טוב‪.‬‬
‫פרק רביעי‬
‫משנה א‬
‫‪ .1‬חייבים לברך לפני הקריאה שלוש ברכות‪ .‬אמנם ברכת הרב את ריבנו שמברכים לאחר הקריאה היא לא חובה‪ ,‬ותלויה‬
‫במנהג המקום‪.‬‬
‫‪ .2‬אמנם בקריאת התורה לא יוצאים ידי חובה ששני קולות אינם נשמעים יחדיו‪ ,‬אך קריאת מגילה חביבה על השומעים והם‬
‫מטים את אוזנם לשמוע היטב את הקריאה‪.‬‬
‫משנה ב‬
‫‪ .3‬בר”ח אין איסור מלאכה‪ ,‬ולכן חששו חכמים מביטול מלאכה ולא רצו להאריך את הקריאה‪.‬‬
‫‪ .4‬ביום טוב יש איסור מלאכה‪ ,‬ואילו בחול המועד מותרת מלאכת דבר האבד‪ .‬ובכל יום שנוסף בו דבר בקדושת היום‪ ,‬מוס�י‬
‫פים בו אדם בקריאת התורה‪.‬‬
‫משנה ג‬
‫‪“ .5‬פורסין” מלשון פורס‪ ,‬כלומר חוצה‪ .‬שהחזן אומר חצי מברכות קריאת שמע‪ ,‬והכוונה לברכה הראשונה בלבד‪ ,‬ולאחר מכן‬
‫תפילת העמידה‪ .‬והרמב”ם מבאר ש”פורס” הוא מלשון מברך‪ ,‬שלא יהיה אחר מברך קריאת שמע והכל עונים אחריו אמן‬
‫אלא בעשרה‪.‬‬
‫‪ .6‬התורה משווה עבד כנעני לקרקעות‪ ,‬שנאמר “והתנחלתם אותם ‪...‬לרשת אחוזה” ‪.‬‬
‫משנה ד‬
‫‪ .7‬שלושה פסוקים‪ ,‬כנגד תורה‪ ,‬נביאים וכתובים‪.‬‬
‫‪ .8‬בתורה מותר לדלג רק בענין אחד‪ ,‬ואילו בנביא מותר אפילו בשני עניינים‪ .‬ואמנם הדילוג צריך להיות עד כדי שלא יפסיק‬
‫המתורגמן‪.‬‬
‫משנה ה‬
‫‪ .9‬היות וקריאת ההפטרה לא נחשבת ככבוד‪ ,‬תיקנו חכמים לכבודו של המפטיר שיעבור לפני התיבה‪.‬‬
‫‪ .10‬קטן יכול להפטיר בנביא‪ ,‬שהרי המשנה אומרת שאם המפטיר היה קטן‪ ,‬אביו או רבו עוברין בשבילו‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫פרויקט סדר משנה לשנה‬
‫תשובות חזרה לסדר מועד מסכת מועד קטן‬
‫משנה ו‬
‫‪ .11‬הוא לא נושא כפיו‪ ,‬שאין זה מכבודו של הצבור שיתברכו מפי קטן‬
‫‪ .12‬פוחח הוא אדם שבגדיו קרועים ובשרו גלוי‪ .‬ובכל זאת מותר לו לתרגם‪ ,‬מכיון שהתרגום לא נתפס כדבר חשוב כל כך‪ ,‬ולכן‬
‫אין בכך כפגיעה בכבוד הציבור‪.‬‬
‫‪ .13‬הסומא נהנה מהמאורות‪ ,‬שכל עוד שיש אור‪ ,‬בני אדם רואים אותו ומונעים ממנו מכשולים‪.‬‬
‫משנה ז‬
‫‪ .14‬המשנה אוסרת לכהן לשאת את כפיו אם יש בידיו מומים‪ ,‬היות וחששו להיסח הדעת של הציבור שיראו את המומים‬
‫בידיו‪ ,‬ומכאן שידי הכהנים היו מגולות בזמן הברכה‪.‬‬
‫משנה ח‬
‫‪ .15‬לא נותנים לו לעבור לפני התיבה גם בבגדים לבנים‪ ,‬היות וחוששים שנזרקה בו מינות‪.‬‬
‫‪ .16‬כתוב בתורה “בין עיניך” והם אמרו שהכוונה לבין עיניך ממש‪.‬‬
‫משנה ט‬
‫‪ .17‬משתקים אותו‪ ,‬היות ונראה כמודה לשתי רשויות‪.‬‬
‫‪ .18‬מי שאומר “יברכוך טובים” משתמע מדבריו שהקב”ה הוא אלוקים של הטובים ולא של הרשעים‪.‬‬
‫משנה י‬
‫‪ .19‬מעשה ראובן הכוונה לפסוק “וילך ראובן וישכב את בלהה” ולא מתרגמים אותו משום כבודו של ראובן‪ ,‬או כבודו של‬
‫יעקב‪.‬‬
‫‪ .20‬ת”ק אוסר שמא יבואו לעיין ולשאול במעשה מרכבה‪ ,‬אך רבי יהודה לא חושש לכך ומתיר‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫פרויקט סדר משנה לשנה‬
‫תשובות חזרה לסדר מועד מסכת מועד קטן‬
‫‪11‬‬
‫פרויקט סדר משנה לשנה‬
‫תשובות חזרה לסדר מועד מסכת מועד קטן‬
‫‪12‬‬