ויגש

Transcription

ויגש
‫בס"ד‬
‫פרשת "ויגש"‬
‫הרב מיכה הלוי – ראש ישיבת "עטרת נחמיה" ורבה הראשי של פתח תקווה‬
‫על‪-‬פי שיחות הרב צבי יהודה קוק זצ"ל‬
‫(שיעור שבועי לנשים במדרשת אביב "לעד חיה" – השיעור נערך ע"י זיוה חן)‬
‫להצטרפות לרשימת תפוצה נא לשלוח מייל ל‪[email protected] :‬‬
‫תוכן העניינים‪:‬‬
‫‪ .1‬שנאת האחים‬
‫‪ .4‬להתרגל לחיים של מורכבות‬
‫‪ .2‬כוחה של מחלוקת‬
‫‪ .5‬האחדות השלימה העתידית‬
‫‪ .3‬השנאה‪ -‬גילוי של אחדות‬
‫‪ .1‬שנאת האחים‬
‫דרך פרשת ויגש נברר את הנושא המורכב של האחווה בין שבטי ישראל‪ .‬הבירור מתחיל בפרשת וישב‪ ,‬בה אנו‬
‫נפגשים עם חלומותיו של יוסף‪ .‬בנקודה זו התורה מתארת יחסים קשים בין האחים (ל"ז‪ ,‬ד')‪" :‬וישנאו אותו ולא יכלו‬
‫דַ בְּרֹו לשלום"‪ .‬התורה מגדירה את מערכת היחסים בין האחים במילה "שנאה"‪ .‬המילה "שנאה" היא מילה חריפה‪,‬‬
‫ואנו נוטים להבין אותה כפשוטה‪ ,‬כפי מה שאנו רגילים להגדיר שנאה‪.‬‬
‫האחים חושבים להרוג את יוסף‪ ,‬אך בסופו של דבר משליכים את יוסף לבור‪ ,‬משום שהם מעוניינים לשים סוף‬
‫לחלומותיו (ל"ז‪ ,‬כ')‪" :‬לכו ונהרגהו ונשליכהו באחד הבורות ונראה מה יהיו חלומותיו"‪ .‬לאחר מכן נמכר יוסף‬
‫לישמעאלים ומתגלגל למצרים‪ .‬בפרשת מקץ אחיו של יוסף נדרשים לרדת למצרים בשל הרעב השורר בארץ ישראל‪,‬‬
‫כאשר יוסף הוא המשביר לכל הארץ‪ .‬יוסף מכיר את אחיו אך הם אינם מכירים אותו‪ .‬הוא מתנכל להם‪ ,‬שם את הכסף‬
‫באמתחותיהם‪ ,‬אוסר את שמעון‪ ,‬מבקש להביא אליו את בנימין‪ ,‬מאשים אותם בריגול‪,‬וכלפי חוץ מתנהג כלפיהם‬
‫בשנאה‪ .‬ואכן כלפי חוץ ניכרים גילויי שנאה‪ ,‬אך מה שמניע אותם בפנימיות הדברים הוא אחווה נסתרת‪ .‬הדבר בא‬
‫לידי ביטוי כאשר יוסף אינו יכול להתאפק עוד ומתוודע אל אחיו‪ .‬חוסר היכולת להתאפק מצביעה על אחווה פנימית‪,‬‬
‫שאמנם גורמת לפעול בניכור אך הניכור הוא חיצוני בלבד‪ ,‬זוהי אחדות שמתגלה במחלוקת נוראה עד כדי שנאה‪ ,‬אך‬
‫מקור כל השנאה והניכור הוא אחדות נסתרת‪ .‬כך הם הדברים בלימוד התורה‪ ,‬אין לבחון את הדברים רק על פי מה‬
‫שניכר כלפי חוץ‪ ,‬אלא יש להעמיק ולהתבונן פנימה‪ ,‬גם אם לעיתים הדברים מתגלים כלפי חוץ בצורה הפוכה לגמרי‪.‬‬
‫לעיתים הפן החיצוני מטעה אותנו ואף עלול לסנוור ולסמא את עינינו מלראות את עומק הדברים‪ .‬כאשר המציאות‬
‫צבועה בצבעים וורודים‪ ,‬והכל הולך למישרין‪ ,‬אנו מתקשים להתבונן לעומק‪ .‬דוקא במצבים קשים קל יותר להתבונן‬
‫פנימה ולנסות להבין ממה נובעת המציאות הקשה‪ .‬כאן התורה מתארת שנאה ומחלוקת לא פשוטה עד כדי שנאה של‬
‫האחים וניכור של יוסף כלפיהם‪ ,‬אך דווקא כאן עלינו לנסות להבין ממה נובעת השנאה הזו ומה עניינה‪.‬‬
‫‪ .2‬כוחה של מחלוקת‬
‫דוגמא למחלוקת חיצונית המונעת מכוחה של אחדות גדולה מביאה הגמרא (קידושין ל'‪ ,‬ע"ב) בהתייחסותה לפסוק‬
‫בתהילים (קצ"ז‪ ,‬ה')‪" :‬אשרי הגבר אשר מילא את אשפתו מהם‪ ,‬לא יבושו כי ידברו את אויבים בשער"‪" .‬אשרי"‪-‬הפסוק‬
‫מדבר על אושר‪ .‬ישנם שתי משמעויות לאושר‪ .1 :‬שמחה‪ .2 .‬חוזק‪ ,‬חוסן‪ .‬בפסוק במשלי (ל"א‪ ,‬כ"ח)‪" :‬קמו בניה‬
‫ויאשרוה " משמעות האושר היא חיזוק‪ ,‬משום שוודאי אין הכוונה כאן שהבנים משמחים את האם‪ ,‬אלא הם מחזקים‬
‫אותה‪" .‬אשרי הגבר אשר מילא את אשפתו מהם"‪" -‬אשפה" היא מקום האיחסון של החיצים‪ ,‬לכן יותר מתקבל על‬
‫הדעת ש"אשרי הגבר" הוא במשמעות של חוזק וחוסן‪ ,‬משום שיש באמתחתו חיצים‪" .‬לא יבושו כי ידברו את אויבים‬
‫בשער"‪ -‬חז"ל דורשים שמדובר בפסוק במלחמתה של תורה‪ .‬מי שחמוש בחיצים‪ ,‬בדברי תורה‪ ,‬לא יבוש כאשר יצטרך‬
‫להגן על דעת התורה שלו מול אויבים‪ ,‬מול ברי פלוגתא שלו‪ ,‬בשער‪" .‬שער" בתנ"ך הוא במשמעות של בת הדין‬
‫(דברים ט"ז‪ ,‬י"ח)‪" :‬שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך"‪.‬‬
‫במסכת קידושין הגדילו חז"ל לעשות ונתנו למחלוקת לגיטימציה‪" :‬אפילו האב ובנו‪ ,‬הרב ותלמידו‪ ,‬שעוסקין בתורה‬
‫בשער אחד‪ ,‬נעשים אויבים זה את זה‪ ,‬ואינם זזים משם עד שנעשים אוהבים זה את זה‪ ,‬שנאמר 'את ו ָהֵ ב בסופה'"‪.‬‬
‫הגמרא מחדשת כאן שסופה של אהבה לבוא משום שגם בתחילה היתה אהבה בין האב לבנו‪ ,‬בין הרב לתלמידו‪ ,‬אלא‬
‫שהיא התגלתה באיבה‪ ,‬במחלוקת קשה‪ .‬העמקת ההבנה מוכרחה להעשות באופן כזה‪ ,‬דרך מחלוקות‪ ,‬אך עלינו‬
‫להבין שאין כאן איבה אמיתית‪ ,‬אלא כל המחלוקות ענייינה להביא שלמות גדולה יותר‪ ,‬הבנה עמוקה יותר‪ .‬לכן לא‬
‫היתה כאן איבה אמיתית כלל‪ ,‬אלא היתה כאן אהבה ואחדות כל הזמן‪ ,‬גם בזמן המחלוקת‪ ,‬ומשום כך סוף האהבה‬
‫לבוא‪.‬‬
‫איננו רחוקים מחנוכה‪ ,‬לכן נזכור מה רצו היוונים לפעול עלינו‪ .‬עיקר עניינם היה לשכח תורה מישראל‪ .‬לשכח תורה‬
‫אינה רק פעולה על הזיכרון‪ ,‬אלא היא פעולה המשפיעה על כל ההבנה העמוקה של התורה‪ ,‬שכן הזכרון הוא תוצר של‬
‫הבנה עמוקה‪ ,‬וכאשר אין עומק של הבנה‪ ,‬קשה מאוד לזכור‪ .‬דוגמא לכך היא כאשר אנו מחפשים דבר מה שאבד לנו‪.‬‬
‫האדם אינו מחשב‪ ,‬ואינו מסוגל לשחזר את הזיכרון בלחיצת כפתור‪ ,‬אלא הוא מנסה לשחזר היכן היה‪ ,‬מה עשה‪ ,‬היכן‬
‫הניח את החפץ וכו' בכדי להזכר מה מקומו של החפץ‪ .‬דוגמא זו מורה שהכוח השיכלי העיקרי באדם הוא כוח ההבנה‪,‬‬
‫ולכן הזכרון אינו יכול לפעול אצל האדם במנותק מן ההבנה‪ ,‬כעומד בפני עצמו‪ .‬השכחה שיצר הקב"ה בעולם היא דבר‬
‫חיובי‪ ,‬משום שהיא גורמת לנו להפעיל את ההבנה שלנו על מנת להזכר‪" -‬אתה חונן לאדם דעת" (מתוך תפילת‬
‫העמידה)‪.‬‬
‫היוונים רצו להשכיח תורה מישראל באופן אבסולוטי‪ ,‬כלומר לעקור את כל יכולת ההבנה שלנו בתורה‪ ,‬בכדי שלא נוכל‬
‫להזכר בה‪ .‬לכן כאשר הם הושיבו שבעים זקנים מחכמי ישראל לתרגם את התורה ליוונית‪ ,‬הושיבו כל אחד מהם‬
‫בנפרד ובסופו של דבר תרגמו כולם את התורה באופן זהה‪ ,‬התרעמו על כך היוונים‪ ,‬משום שראו שגם דרך שבעים‬
‫הבנות שונות של שבעים חכמים‪ ,‬ניתן להגיע לאותה התורה‪.‬‬
‫סוף תקופת היוונים היא ראשית תקופת התנאים‪ ,‬סוף ימי בית שני‪ ,‬שבזמנם וגם אצל האמוראים שאחריהם‪ ,‬ישנן‬
‫מחלוקות גדולות‪ .‬התורה דווקא התגדלה והתבררה יותר לעומק דרך מחלוקות אלו‪ .‬מכאן שלא רק שלא הצליחו‬
‫היוונים להשכיח תורה מישראל‪ ,‬אלא אף הצליחו להגדיל תורה בישראל‪ .‬אסור לנו להבהל ממחלוקות ולשאוף‬
‫לאחדות בדעות‪ .‬עלינו להבין שעל המחלוקות הגדולות ביותר נאמר "אלו ואלו דברי אלוקים חיים"‪ .‬דברי אלוקים חיים‬
‫אינם יכולים להתגלות בעולם אלא דרך חילוקי דעות‪ .‬מי שמבקש לצמצם את המחלוקות הוא מבקש להקטין את‬
‫התורה ולראות את הדברים שלא באור האמת‪.‬‬
‫‪ .3‬השנאה‪ -‬גילוי של אחדות‬
‫הכרעה בחילוקי דעות אינה נעשית מגובה מבטנו הנמוך‪ ,‬אלא מתוך בירור מעמיק של גדולי ישראל‪ .‬שיטת הלימוד של‬
‫היום‪ ,‬המאפשרת לכל תלמיד ללמוד את רש"י ואת רמב"ן ולנקוט עמדה כפי נטיית ליבו‪ ,‬היא שיטה מקולקלת ופסולה‪.‬‬
‫היא אינה מחברת את התלמידים לדברי חכמים‪ ,‬אלא להפך היא מקטינה את ערכם של חכמי ישראל בעיני התלמיד‪,‬‬
‫שניתנת לו כל הלגיטימציה לבחור באופן מזדמן ושוויוני בין הדעות השונות‪ .‬אין כאן דרישה לעומק‪ ,‬שתרומם את‬
‫התלמידים‪ ,‬אין דרישה להבנה עמוקה‪ ,‬להתרוממות‪ ,‬אלא מתן אפשרות להזדהות אישית עם אחד הצדדים‪ .‬לימוד‬
‫התורה הוא על מנת להתקדם‪ ,‬להתגדל ולהתרומם ולבנות בתלמיד הבנה עמוקה‪.‬‬
‫השנאה בין האחים היתה ויכוח יסודי מאוד‪ ,‬שראשי הצדדים בה היו יוסף ויהודה‪ .‬יוסף בחלמותיו הביע עמדה‬
‫מסויימת‪ ,‬לפיה הוא ינהיג את הצד הכלכלי‪-‬מעשי‪ ,‬וכולם יזדקקו לו‪ ,‬כולל אביו ואימו‪ .‬האחים חלקו עליו‪ ,‬משום טענו‬
‫שכבן זקונים הוא אינו שייך להנהגת הכלל‪ ,‬אלא ההנהגה שייכת לארבעת הבנים הגדולים‪ ,‬שמתוכם נבחר יהודה‪.‬‬
‫מלכות יהודה היא מלכות רוחנית‪ ,‬וטענת האחים היתה שלא תתכן הנהגה של יוסף‪ ,‬הנהגה שהיא מעשית בלבד‪,‬‬
‫במנותק מהצד הרוחני‪.‬‬
‫יוסף ירד למצרים בכדי להקים את ההנהגה המעשית‪ ,‬ובכך הוכיח את הצד שלו בויכוח‪ ,‬והראה לכל שיש מקום‬
‫להנהגה מעשית העומדת בפני עצמה‪ ,‬כמכשירה את ההנהגה הרוחנית‪-‬מעשית של מלכות יהודה‪ .‬כך נוצר מצב‬
‫שבגלות מצרים‪ ,‬שהיתה מעצמה כלכלית‪ ,‬הוכשר עם ישראל להפוך ממשפחה גדולה‪ ,‬מעם‪ ,‬למלכות‪ .‬יוסף המשיך‬
‫להתנכר לאחיו משום שהבין שרק כך‪ ,‬רק אם ימשיך לחלוק עליהם ולהוביל אותם בדרכו‪ ,‬בדרך של בניית מלכות‬
‫מעשית העומדת בפני עצמה‪ ,‬תוכל בסופו של דבר להבנות מלכות שלימה בישראל‪ ,‬מלכות רוחנית ומעשית‪ .‬לכן גם‬
‫נמנע יוסף במשך כל שנות שהותו במצרים מלשלוח אות חיים לאביו ולמשפחתו‪ ,‬אפילו שהיה יכול בכך למנוע צער‬
‫גדול מאביו‪ ,‬משום שהיה עליו להלחם על עמדותיו כמו במלחמה‪,‬ובמלחמה יש לסבול את הקשיים על מנת להגיע אל‬
‫היעד‪ .‬אמנם הנהגתו של יוסף יכולה להתקיים רק במצרים‪ ,‬רק בתוככי הגלות‪ ,‬משום שהיא יכולה לעמוד בפני עצמה‬
‫רק בבחינה הגלותית‪ ,‬אך מרגע שעם ישראל יוצא ממצרים יש להעמיד את יהודה למלך‪.‬‬
‫כאשר יוסף אינו יכול עוד להתאפק אות הוא ששלב המחלוקת הגיע לידי מיצוי‪ ,‬ומעתה על האחדות לצאת אל הפועל‬
‫כמות שהיא‪ ,‬ולא בצורה של מחלוקת‪ .‬עלינו להתבונן בשנאת האחים כשנאה חיצונית בלבד וכאחדות ואהבה כלפי‬
‫פנים‪ ,‬כך שהשנאה היא גילוי של אחדות‪ .‬אם כך נתבונן בדברים‪ ,‬בעומקם של דברים‪ ,‬לא תוכל השנאה לפגוע‬
‫ולעשות כל רע‪ ,‬אלא היא תהיה תהליך בריא שנועד לקדם ולרומם את המציאות‪.‬‬
‫‪ .4‬להתרגל לחיים של מורכבות‬
‫דוגמא נוספת לשנאה החיצונית ניתן למצוא במצוות פריקה וטעינה‪ .‬הפסוק אומר (שמות כ"ג‪ ,‬ה')‪" :‬כי תראה חמור‬
‫שונאך רובץ תחת משאו וחדלת מעזוב לו‪ ,‬עזוב תעזוב עימו"‪ .‬הגמרא במסכת פסחים (קי"ג‪ ,‬ע"ב) שואלת‪ ,‬כיצד תתכן‬
‫שנאה בין שני יהודים‪ ,‬והרי נאמר (ויקרא י"ט‪ ,‬י"ז)‪" :‬לא תשנא את אחיך בלבבך"‪ .‬מבררת הגמרא שמדובר כאן ביהודי‬
‫שראה את חברו עובר עבירה חמורה והוא היה העד היחיד לכך‪ .‬מכיוון שהוא עד יחיד‪ ,‬ורק עפ"י שניים עדים יקום‬
‫דבר‪ ,‬מותר לאותו אדם שראה את עובר העבירה לשנוא אותו‪ ,‬כלומר לגלות כלפיו יחס חיצוני של שנאה‪ ,‬גילויי שנאה‬
‫חיצוניים‪ ,‬כדי למחות על המעשה שלא ייעשה‪ .‬אך זוהי שנאה חיצונית בלבד ולא שנאת הלב‪ .‬לכן כאשר נוצרת‬
‫סיטואציה בה עובר העבירה זקוק לעזרה בפריקה וטעינה של משאו‪ ,‬מצווה על השונא לבוא לעזרתו על מנת שלא‬
‫להגיע לשנאה אסורה‪ ,‬שהיא שנאה פנימית מעבר לגילויי השנאה החיצוניים‪ .‬אך בד בבד יש להמשיך להזעיף לאותו‬
‫אדם פנים‪ ,‬כחלק ממורכבות של חיים‪ .‬כאן נדרשת הבנה עמוקה לתהליכים פנימיים מורכבים‪.‬‬
‫עולם הצבוע בצבעים הוא רדוד ושטחי יותר‪ ,‬ונוטה לקטלג הכל לשחור ולבן‪ .‬דווקא העולם של פעם‪ ,‬של תמונות‬
‫בשחור ולבן‪ ,‬דרש הבנה עמוקה יותר בכדי להבין מה רואים בתמונה‪ ,‬מהו הגוון המדויק של אותו שחור או לבן‪ .‬גם‬
‫בעיות רבות בשלום בית נובעות מהתבוננות חיצונית על זוגיות או על איך נראים בני הזוג יחד‪ .‬כך נתפסים בני הזוג‬
‫לדמיונות שקשה להם להשתחרר מהם במקום לקחת אחריות על הקשר ולנסות לתפוס את המורכבות של הקשר‬
‫ביניהם‪ .‬פרשיות השבוע שעוסקות בשבטים נראות כצבועות בשחור‪ ,‬שולט בהן הניכור‪ ,‬השנאה‪ ,‬אך הן דווקא תובעות‬
‫מאתנו לברר את העומק המתגלה מאחורי השְּ חֹור‪ ,‬את האחדות הגדולה המכוסה במעטה של שנאה ופירוד‪ .‬זהו‬
‫מוסר השכל עבורנו‪ ,‬עלינו להפסיק לדרוש את הארת הפנים החיצונית ולחפש את הפְּ נִים‪ ,‬את הפנימיות‪.‬‬
‫‪ .5‬האחדות השלימה העתידית‬
‫ההפטרה של השבוע עוסקת באחדות המתגלה בסופו של דבר בין השבטים‪" .‬כה אמר ד' אלוקים הנה אני לוקח את‬
‫עץ יוסף אשר ביד אפרים ושבטי ישראל חבריו ונתתי אותם עליו את עץ יהודה ועשיתם לעץ אחד" (יחזקאל ל"ז‪ ,‬י"ט)‪.‬‬
‫אמנם ליוסף וליהודה ישנו תפקיד חשוב‪ ,‬כל אחד בפני עצמו‪ ,‬ולכן נדרש כל אחד מהם לעמוד על דעתו‪ ,‬אך יבוא היום‬
‫והם יהיו לאחד‪ .‬חשוב לזכור שמה שגורם לאחדות זו הוא דווקא העמידה של כל אחד על דעתו באופן אמיתי‪.‬‬
‫הרב קוק זצ"ל מרבה להשתמש במושג "אורות מאופל" ומשמעותו היא לאו דווקא מהפך קיצוני מחושך לאור אלא‬
‫תהליך בו האור מנסה להופיע אך נחסם ע"י חושך‪ .‬זהו תהליך הבונה את האור האמיתי וגורם לו להתגבר ולהתגדל‪.‬‬
‫זוהי הבנה מורכבת של דרך הופעת האור‪ ,‬שאותה אנו למדים דרך פרשיות השבוע‪ .‬פרשיות השבוע מלמדות אותנו‬
‫להתבונן ברובד הפנימי והנסתר של כל דבר ודבר‪ ,‬ומתוך כך וודאי לא ניפול ליאוש‪ ,‬משום שנבין ונדע מה המניע‬
‫האמיתי שפועל ועושה את כל המציאות השלילית‪.‬‬