לקריאת הראיון המלא עם ד"ר פישוף באתר "הארץ" לחצו כאן!

‫אהבת אב ובת בסרט‬
‫הבא של קרן ידעיה‬
‫מי צריך צמחייה‬
‫בלב העיר?‬
‫קולנוע‬
‫סביבה‬
‫‪08‬‬
‫‪06‬‬
‫יום‪ ‬חמישי ח' בשבט תשע"ד‪ 9 ,‬בינואר ‪2014‬‬
‫‪www.haaretz.co.il‬‬
‫צמיד בעיצוב גרגורי לרין‪.‬‬
‫השראה משירותו‬
‫כמתקן מטוסים‬
‫צילום‪ :‬סאשה פליט‬
‫יובל סער‬
‫ש‬
‫לוש מאות וארבנ‬
‫עים עבודות עמדו‬
‫לרשותה של ד"ר‬
‫איריס פישוף כשהיה‬
‫עליה להחליט איזו מהן להציג‬
‫בחזית ספרה‪" ,‬תכשיטים בישנ‬
‫ראל‪ :‬מגוון רב‪-‬תרבותי מ‪1948-‬‬
‫עד ימינו"‪ ,‬שיצא לאור בחודש‬
‫שעבר בהוצאת ‪Arnoldsche‬‬
‫‪ Art‬הגרמנית‪ .‬הבחירה הצפויה‬
‫היתה תכשיט מסורתי משנות‬
‫ה‪ ,50-‬כזה שאולי קל לזהות אותו‬
‫עם ישראלי ּות‪ .‬היה מתבקש אולי‬
‫שתבחר בעבודה של אחת מארבע‬
‫״הגברות הידועות״ או ״הצורפות‬
‫הגדולות״‪ ,‬כפי שהיא ואחרים‬
‫מכנים את ביאנקה אשל גרשוני‪,‬‬
‫אסתי קנובל‪ ,‬ורד קמינסקי ודגנית‬
‫שטרן שוקן‪.‬‬
‫ואולם‪ ,‬פישוף בחרה לבסוף‬
‫דווקא בתכשיט שקשה לאתר בו‬
‫משהו ישראלי מובהק ‪ -‬תליון של‬
‫גרגורי לרין משנת ‪ 2009‬ששמו‬
‫״חדירה״‪ .‬אפשר לראות בתליון‬
‫דוגמה מייצגת לתכשיטים שמענ‬
‫צב לרין‪ :‬הם לרוב אובייקטים פינ‬
‫סוליים‪ ,‬שבהם הוא מצרף חומרים‬
‫מסורתיים עם חומרים חדשניים‬
‫כמו נייר‪ ,‬עורות‪ ,‬שיער‪ ,‬פולימנ‬
‫רים ועוד‪ .‬לרין חוקר בעבודותיו‬
‫נושאים פיזיים ומטאפוריים כמו‬
‫אנטומיה‪ ,‬גוף האדם‪ ,‬פֶ טיש‪ ,‬גרנ‬
‫פיטי‪ ,‬הארד קור ועוד‪ .‬ישראלי?‬
‫פישוף אינה היחידה שחושבת כי‬
‫התשובה לשאלה הזאת חיובית‪.‬‬
‫על גוף עבודותיו מהשנים האחנ‬
‫רונות‪ ,‬שהתליון הוא אחד מהן‪,‬‬
‫זכה לרין לאחרונה בפרס העיצוב‬
‫של משרד התרבות והספורט לשנ‬
‫נת ‪.2013‬‬
‫״בכוונה בחרתי לשים בחנ‬
‫זית משהו עכשווי‪ ,‬רציתי לצאת‬
‫מ׳הגברות הידועות׳‪ ,‬שאני אמנם‬
‫מאוד מעריכה אבל הן מאוד מונ‬
‫כרות״‪ ,‬מסבירה פישוף‪ .‬״רציתי‬
‫משהו לא מוכר כדי להראות שהנ‬
‫מסורת נמשכת‪ ,‬שיש דור חדש‪.‬‬
‫לרין הוא עולה מרוסיה‪ ,‬שעשה‬
‫עלייה לבד ושירת בצבא‪ .‬הוא‬
‫סיפר לי שאת הטכניקה הזאת‬
‫הוא למד מתיקון מטוסים‪ .‬מתברר‬
‫שאחרי כל טיסה של מטוס קרב‬
‫סילוני נוצרים סדקים מיקרוסקונ‬
‫פיים ואז צריך לתקן אותם‪ .‬זה היה‬
‫התפקיד שלו בצבא‪ ,‬שם הוא למד‬
‫את המיומנות הזאת‪.‬‬
‫״אם מעמיקים בתכשיטים שלו‬
‫אפשר לקרוא על הרקע הצבאי‬
‫שלו‪ ,‬על התקופה שהוא גר בירונ‬
‫שלים בזמן האינתיפאדה‪ .‬יש שם‬
‫עמדה פוליטית‬
‫על הצוואר‬
‫האם יש כזה דבר ‪ -‬תכשיט ישראלי?‬
‫בספר ראשון מסוגו‪" ,‬תכשיטים בישראל"‪ ,‬מציגה‬
‫ד"ר איריס פישוף‪ ,‬היסטוריונית של אמנות ואוצרת‪,‬‬
‫תשובה מורכבת ומרתקת על השאלה הזאת‬
‫כל הסיפור של הקונפליקט והטנ‬
‫רור‪ ,‬שלא בא לידי ביטוי בשלב‬
‫שבו עונדים את התכשיט‪ .‬כך או‬
‫כך‪ ,‬בסופו של דבר יש פה צורפות‬
‫פר‪-‬אקסלנס״‪.‬‬
‫מהבאוהאוס לשטחים‬
‫פישוף‪ ,‬היסטוריונית של אמנ‬
‫נות ואוצרת‪ ,‬היא מרצה בכירה‬
‫במחלקה לעיצוב תכשיטים בשנ‬
‫נקר מאז שנ ת ‪ .2004‬לפני שפ�נ‬
‫תה לתחום התכשיטים התמחתה‬
‫ביודאיקה ובאתנוגרפיה יהודית‪,‬‬
‫ובין השנים ‪ 2003-1983‬מילאה‬
‫תפקידים שונים במוזיאון ישראל‬
‫בירושלים‪ ,‬בהם אוצרת ראשית‬
‫ליודאיקה ולאתנוגרפיה יהודית‬
‫וראש האגף לשירותי אוצרות‪.‬‬
‫בשנ ת ‪ 2012‬היא אצרה את הת�ע‬
‫רוכה של זוכת פרס אנדי‪ ,‬הצורנ‬
‫פת שירלי בר‪-‬אמוץ‪ ,‬במוזיאון תל‬
‫אביב לאמנות‪ .‬בנה הוא המוזיקאי‬
‫והאמן אוהד פישוף‪.‬‬
‫לדבריה‪ ,‬המעבר מתחום‬
‫היודאיקה לצורפות היה מעבר‬
‫טבעי‪ .‬ואחרי שהכירה היטב את‬
‫הסצינה הבינלאומית‪ ,‬״היה לי‬
‫ברור שבשלב הבא צריך לחקור‬
‫את התכשיט בישראל‪ .‬הרגשנ‬
‫תי תחושת שליחות של רושמת‬
‫קורות התכשיט‪ ,‬ידעתי שזה הדנ‬
‫בר הנכון לעשות‪ .‬היו פרסומים‬
‫חלקיים על הנושא‪ ,‬אבל רציתי‬
‫לכתוב ספר מקיף שייתן תמונה‬
‫שלמה״‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬הספר ״תכשיטים בישנ‬
‫ראל״ מציע בפעם הראשונה סקינ‬
‫רה מקיפה ומעמיקה של תולדות‬
‫התכשיט הישראלי‪,‬ב ב‪ 224-‬עמ�ו‬
‫דים בכריכה קשה ובפורמט אלנ‬
‫בומי‪ .‬הוא מתחיל ברוח הבאוהאוס‬
‫שהביאו בשנות ה‪ 30-‬של המאה‬
‫ה‪ 20-‬המהגרים מאירופה‪ ,‬ממשיך‬
‫בתיאור פעילותן של חברות צינ‬
‫בוריות דוגמת ויצו ומשכית ומנ‬
‫גיע עד לעיצובים האמנותיים של‬
‫שנות ה‪ 80-‬וליוצרים הצעירים‬
‫כיום‪.‬‬
‫פישוף מאפשרת לעמוד על‬
‫קשרים בןין‪-‬תקופתיים ובין‪-‬ד�ו‬
‫ריים ולהבין כיצד נסללה הדרך‬
‫להצלחה בינלאומית של אמניות‬
‫תכשיטים בולטות כמו אשל‬
‫גרשוני‪ ,‬קמינסקי‪ ,‬קנובל ושטנ‬
‫רן שוקן‪ .‬בתוך כך היא בוחנת‬
‫את התכשיט הישראלי העכשווי‪,‬‬
‫דרך התמקדות בשמות הבולטים‬
‫של השנים האחרונות‪ :‬שירלי‬
‫בר אמוץ‪ ,‬עתי חן‪ ,‬גרגורי לרין‬
‫ואחרים‪.‬‬
‫יותר מחמש שנים עבדה על‬
‫הספר ולבסוף מצאה מוציא לאור‬
‫בשטוטגרט ש״קפץ על המציאה‪.‬‬
‫הוא ראה את החשיבות ואת הפונ‬
‫טנציאל של ספר מסוג זה"‪ ,‬היא‬
‫אומרת‪" .‬עיניין אותם כמובן‬
‫הקשר הגרמני‪ ,‬של יוצרים כמו‬
‫וולפרט וגומבל שהיו אבות הצונ‬
‫רפות בארץ ישראל‪ ,‬אבל עיניין‬
‫אותם עוד יותר כל מה שקרה עד‬
‫התקופה של ארבע הצורפות הגנ‬
‫דולות‪ .‬התקופה הזאת היתה מין‬
‫חור שחור‪ ,‬ואני חושבת שזה אחד‬
‫הדברים החשובים בספר‪ ,‬הסקירה‬
‫של התחום מבצלאל ועד התקופה‬
‫הזאת״‪.‬‬
‫זה קרה לפני הקמת המדינה‪,‬‬
‫אבל את מדברת על התכשיט‬
‫הישראלי מאז ‪.1948‬‬
‫״אני מדברת על התכשיט‬
‫בישראל‪ ,‬אני בכוונה נזהרת לא‬
‫להגיד ישראלי‪ ,‬כי אני לא יודנ‬
‫עת אם יש דבר כזה‪ .‬בכל מקרה‬
‫כתבתי פרק הקדמה שסוקר את‬
‫התקופה של טרום המדינה‪ .‬חשוב‬
‫לדעת מה היה כאן קודם‪ :‬הפולקנ‬
‫לור‪ ,‬העליות‪ ,‬בצלאל של שץ‪ .‬אף‬
‫על פי שהספר יצא בינתיים באנ‬
‫נגלית‪ ,‬קהל היעד שלו כולל גם‬
‫את הקהל המקצועי וגם את הקהל‬
‫הרחב‪ ,‬גם בארץ וגם בחו״ל‪ .‬יש‬
‫המון עניין בתחום בעולם והייתי‬
‫צריכה להסביר מה זה בצלאל של‬
‫שץ ומה זה בצלאל החדש‪ ,‬מי היו‬
‫העולים שהגיעו בשנות ה‪ 30-‬וכן‬
‫הלאה‪.‬‬
‫"כשסיפרתי לתלמידים שלי‬
‫בשנקר שהספר יוצא באנגלית‬
‫הם מיד שאלו‪ :‬למה לא בעברית?‬
‫הם צודקים‪ ,‬אין ספק שהספר‬
‫המשך בעמ' ‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫יום‪ ‬חמישי ח' בשבט תשע"ד ‪ 9‬בינואר ‪ | 2014‬גלריה | הארץ‬
‫ב‬
‫המשיכה שלה לתכשיטים‪,‬‬
‫אומרת פישוף (בצילום)‪,‬‬
‫נובעת מ"סקרנות‬
‫והתאהבות‪ .‬לראות תכשיט‬
‫ולהתאהב בו‪ ,‬לחזור אליו‪,‬‬
‫לגעת בו‪ .‬כאוצרת‪ ,‬הצורך‬
‫לגעת מאוד חשוב לי"‬
‫צילום‪ :‬בעז נובלמן‬
‫צילום‪ :‬דודו בכר‬
‫המשך מעמ' ‪1‬‬
‫צריך לצאת גם בעברית‪ .‬ספר‬
‫על תכשיט בישראל צריך להיות‬
‫גם בעברית‪ ,‬אם יימצא מו״ל אני‬
‫כמובן אשמח״‪.‬‬
‫אז יש כזה דבר תכשיט יש־‬
‫ראלי? אפשר לדבר היום בכלל‬
‫על יצירה לפי לאום או מקום?‬
‫״יש נושאים שמעסיקים את‬
‫הצורפים העכשוויים בישראל‪ ,‬כמו‬
‫שירלי בר אמוץ שעוסקת במורשת‬
‫שזרקו לפח ומצרה על כך‪ ,‬או אביה‬
‫דוד ותהילה לוי הינדמן שעוסקות‬
‫באותו נושא אבל מכיוון אחר‪ .‬הדנ‬
‫גש על הקראפט הוא מגמה שקונ‬
‫רית במקביל בכל העולם‪ ,‬ובכל‬
‫זאת יש גם נושאים מקומיים כמו‬
‫הברוש שמסמל שורשיות וישנ‬
‫ראליות‪ ,‬או אסתטיקה ישראלית‪,‬‬
‫צבעים אפורים וחומים וכל מה‬
‫שקשור לדלות החומר״‪.‬‬
‫הקריאה בספר‪ ,‬שערוך בצורה‬
‫כרונולוגית‪ ,‬מאפשרת מעקב לא‬
‫רק אחרי התפתחות התחום בינ‬
‫שראל אלא גם אחר התפתחות‬
‫מגמות בעיצוב ובסגנון כלל‪-‬עונ‬
‫למיים‪ .‬״פעם היתה יותר אחינ‬
‫דות סגנונית‪ ,‬במיוחד בימים של‬
‫וולפרט וגומבל‪ ,‬שבאה לידי בינ‬
‫טוי בסגנון באוהאוס פונקציונלי‬
‫ונקי"‪ ,‬מסבירה פישוף‪" .‬בשנות‬
‫ה‪ 60-‬התחיל שינוי בגלל הש�פ‬‫עות של מבקרים מבחוץ ובעקנ‬
‫בות התחרויות שערך מכון היצוא‬
‫הישראלי‪ ,‬שהניעו אנשים ליצור‬
‫תכשיטים‪ .‬אז התחילו להסתכל על‬
‫התכשיט האתני‪ ,‬התחילו להשתחנ‬
‫רר מהנוקשות של המודרניזם ולנ‬
‫עבור לדברים רכים יותר‪ ,‬זורמים‪.‬‬
‫כך למשל פעל אריה גריגסט‪,‬‬
‫שהכניס אצל התלמידים בבצלאל‬
‫חיים ורכות ושבר את הנוקשות‬
‫של המודרניזם‪ .‬אחד התרגילים‬
‫המפורסמים שהוא נתן להם היה‬
‫לעשות ספירלה‪ ,‬זה לא משהו שהם‬
‫עשו עד אז‪.‬‬
‫״בשנות ה‪ 70-‬החלה חשיפה‬
‫גדולה יותר לתחום‪ ,‬באופן יחסי‪,‬‬
‫עם מעצבים כמו קלאוס בורי או‬
‫מאורי גולן‪ ,‬שהיה מוכר בארץ‬
‫בגלל התעשייה‪ ,‬אבל לפני כן‬
‫למד אצל גדולי התכשיט החנ‬
‫דש בארצות הברית ויצר תכשינ‬
‫טים יוצאי דופן לאותה תקופה‪.‬‬
‫אז גם נהיה לגיטימי יותר לעבוד‬
‫גם בשביל התעשייה וגם בצורה‬
‫עצמאית‪-‬אמנותית״‪.‬‬
‫ואז הגיעו ארבע הגברות‪,‬‬
‫שמוצגות בספר בפרק ״הכרה‬
‫בינלאומית״‪.‬‬
‫״כן‪ ,‬בשנות ה‪ 80-‬ישנן כבר‬
‫ארבע הגברות הידועות‪ ,‬שכל‬
‫אחת פיתחה שפה ייחודית וזכתה‬
‫להכרה בינלאומית‪ .‬אשל גרשונ‬
‫ני‪ ,‬המבוגרת ביניהן‪ ,‬אף פעם לא‬
‫למדה צורפות‪ ,‬מה שהופך את‬
‫התכשיטים שלה למיוחדים כל כך‪.‬‬
‫בספר מוצגות עבודות מוקדמות‬
‫שלה‪ ,‬שלמיטב ידיעתי מעולם לא‬
‫פורסמו‪.‬‬
‫"קמינסקי מאוד מקומית; אומנ‬
‫רת שזו האבן שלנו‪ ,‬משתמשת‬
‫בצבעוניות הטבעית שלה‪ ,‬עם‬
‫העניין שלה במתמטיקה‪ .‬אמנית‬
‫עם ידי זהב וראש של מדען שממש‬
‫מלמעלה ובכיוון השעון‪ :‬תליון‬
‫בעיצוב שירלי בר אמוץ‪ ,‬סיכה‬
‫שעיצב עידו נוי וסיכה בעיצובה‬
‫של ביאנקה אשל גרשוני‬
‫שלה בסגר‪ ,‬בספירלה‪ ,‬בתכשיטי‬
‫הגוף נפלאים‪ ,‬והעיסוק בפוליטינ‬
‫קה שמתחיל בסדרת הטריטוריות‬
‫מ‪1995-‬״‪.‬‬
‫אני תכשיט פוליטי‬
‫איריס פישוף‪:‬‬
‫״ריגש אותי שזויה‬
‫צ׳רקסקי לקחה‬
‫את הטלאי הצהוב‪,‬‬
‫אובייקט גנאי‬
‫ובושה‪ ,‬והפכה‬
‫אותו לתכשיט"‬
‫מתעניינת בטבע‪ ,‬מחפשת חוקיות‬
‫וקשרים ומיישמת אותם על משהו‬
‫פרקטי כמו עגילים‪.‬‬
‫״קנובל כל כך פורייה‪ ,‬כל כך‬
‫מקורית‪ .‬אצלה ניסיתי להדגיש את‬
‫המקום בסצינה האירופית של התנ‬
‫כשיט החדש‪ .‬היא היתה חלק מהם‪:‬‬
‫היא למדה ברויאל קולג׳‪ ,‬חיתה‬
‫באמסטרדם‪ ,‬עד שחזרה לארץ‪ .‬נינ‬
‫סיתי להדגיש איך אנשים מבחוץ‬
‫ראו אותה ואת העבודות שפירסנ‬
‫מו אותה בעולם‪ .‬ושטרן שוקן‪ ,‬עם‬
‫הסיכות הגאוניות שלה‪ ,‬העיסוק‬
‫העיסוק בפוליטיקה נוכח‬
‫יותר בפרק שלאחר מכן‪ ,‬המנ‬
‫ציג את סצינת התכשיטים הענ‬
‫כשווית בישראל‪ .‬״ריגש אותי‬
‫שזויה צ׳רקסקי לקחה את הטלאי‬
‫הצהוב‪ ,‬אובייקט גנאי ובושה‪,‬‬
‫והפכה אותו לתכשיט"‪ ,‬אומנ‬
‫רת פישוף‪" .‬כך גם מה שיעקב‬
‫קאופמן עשה עם האף היהודי‪,‬‬
‫וגם העבודות של אדה ורדימון‪,‬‬
‫מיכל אורן‪ ,‬עינת לידר‪ ,‬שירלי בר‬
‫אמוץ‪ ,‬עתי חן‪ ,‬דגנית שטרן שוקן‬
‫ כולם עושים עבודות פוליטיות‬‫שמושפעות מהמצב״‪.‬‬
‫העבודה האחרונה שמוצגת בסנ‬
‫פר היא מיצב של עתי חן‪ ,‬הזוכה‬
‫האחרון בפרס אנדי‪ ,‬שפועל בגנ‬
‫רמניה בשנים האחרונות‪ .‬חן לקח‬
‫‪ 500‬סרדינים אמיתיים מיובשים‬
‫ועיבד אותם אחד אחד‪ ,‬ציפה אותם‬
‫בעזרת עלי זהב‪ ,‬הכל בעבודת יד‪,‬‬
‫והציג אותם מסודרים כמו חיילים‬
‫בצבא‪ ,‬כל דג בגודל קצת אחר‬
‫וצורה קצת שונה‪ ,‬כולם עטופים‬
‫וחנוטים בזהב טהור‪.‬‬
‫העבודה הזאת‪ ,‬כמו עבודות‬
‫אחרות בספר ובמיוחד אלו שמונ‬
‫פיעות בפרק האחרון‪ ,‬מעלות‬
‫בעקיפין גם את השאלה מהו התכנ‬
‫שיט‪ ,‬ולא רק מהו תכשיט ישראלי‪.‬‬
‫״תכשיט הוא חפץ‪ ,‬אובייקט‪ ,‬לרוב‬
‫קטן‪ ,‬שעונדים קרוב לגוף״‪ ,‬עונה‬
‫צילום‪ :‬אורי גרשוני‬
‫פישוף‪ .‬״יש בו משהו אינטימי וגנ‬
‫לומות בו שאיפות‪ :‬הוא יכול לבטא‬
‫רעיון‪ ,‬להביע רגשות ולספר סיפור‪.‬‬
‫"מאז ומעולם התכשיט מעביר‬
‫זהות ועונה על שאלות כמו מי אני‬
‫או מה אני מייצג‪ .‬במחצית השנייה‬
‫של המאה ה‪ 20-‬התכשיט החל‬
‫לאמץ מגמות של עולם האמנות‬
‫כמו שבירת מוסכמות‪ ,‬טשטוש‬
‫גבולות‪ ,‬התרסה ומחאה‪ .‬כל הדנ‬
‫ברים האלו הם תכשיט‪ .‬זה עולם‬
‫ומלואו‪ ,‬פריט קטן שיכול לעשות‬
‫המון‪ ,‬לספר‪ ,‬להביע‪ ,‬לרגש״‪.‬‬
‫מה היית עונה על השאלה‬
‫מהו תכשיט לפני ‪ 30‬או ‪40‬‬
‫שנה?‬
‫״שתכשיט הוא יותר קישוט‪,‬‬
‫שיש בו משהו יותר אתני״‪.‬‬
‫ומהו תכשיט טוב?‬
‫״תכשיט טוב הוא תכשיט שיש‬
‫לו נוכחות מרתקת‪ ,‬מסקרנת‪.‬‬
‫אולי אני אגיד למה אני נמשכת‬
‫לתכשיטים‪ :‬סקרנות והתאהבות‪.‬‬
‫לראות תכשיט ולהתאהב בו‪,‬‬
‫לחזור אליו‪ ,‬לגעת בו‪ .‬כאוצרת‪,‬‬
‫הצורך לגעת מאוד חשוב לי‪ .‬אם‬
‫אני נהנית ממשהו אני חייבת‬
‫להחזיק אותו ביד״‪.‬‬
‫תשובות‬
‫‪ .1‬פרגוואי לחמה לבדה נגד‬
‫ארגנטינה‪ ,‬ברזיל ואורוגוואי‬
‫(‪ )1864-1870‬ואיבדה בקרבות‬
‫את רוב אוכלוסייתה‪.‬‬
‫‪ .2‬תיאודור רוזבלט‪ ,‬ב‪1912-‬‬
‫במילווקי‪ .‬הוא היה אז נשיא‬
‫לשעבר ונאם במסע בחירות‬
‫מחודש‪.‬‬
‫שבועות האחרונים‪ ,‬בעיקר‬
‫בגלל או בזכות התפרעותו‬
‫של גארי יורופסקי (הוא‬
‫הפיל את העיתונאי אראל סג"ל‬
‫מהכיסא)‪ ,‬נטחנו הטבעונים מעל‬
‫כל במה אפשרית‪ .‬רבים וטובים‪,‬‬
‫ידענים ומומחים לא רק בעיני‬
‫עצמם‪ ,‬הזהירו מפני כת רדיקלית‪,‬‬
‫דת שמאיימת להשתלט על העונ‬
‫לם‪ .‬מעט‪ ,‬אם בכלל‪ ,‬עסקו בשאלה‬
‫מיהו בעצם טבעוני?‬
‫התשובה אינה פשוטה‪ .‬מצדדי‬
‫ההגדרה הרווחת סבורים כי טבעונ‬
‫ני הוא מי שתפריטו חף ממוצרים‬
‫מן החי ובכלל זה ביצים‪ ,‬מוצרי חלב‬
‫וכמובן בשר ודגים‪ .‬לפי השקפתם‪,‬‬
‫חלק הארי של הפגיעה בבעלי חיים‬
‫מתרחש באמצעות אכילה ושתייה‬
‫ולכן הרבה יותר מציאותי לשכנע‬
‫אנשים להקפיד על תפריט טבעוני‬
‫מאשר לחתור לעולם אוטופי‪ ,‬שבו‬
‫נמנעים ממוצרים מן החי בעוד‬
‫תחומים‪ .‬התפישה הזאת מבוססת‬
‫בעיקרה על סובלנות וסבלנות ולנ‬
‫פיה כדאי לנהוג ברחמנות לא רק‬
‫בבעלי החיים אלא גם בצרכנים‪,‬‬
‫שהם בסך הכל בני אדם וככאלה‬
‫יש להם שפע הרגלים שאתם כדאי‬
‫להתמודד במתינות‪ :‬נתחיל בתפנ‬
‫ריט ונעבור הלאה‪.‬‬
‫גם מבחינה בריאותית‪ ,‬לפי התנ‬
‫פישה הזאת‪ ,‬אכילת מוצרים מהנ‬
‫חי מסוכנת ואילו צריכתם בשלל‬
‫דרכים אחרות (פירוט בהמשך)‬
‫אין לה השפעה מזיקה ישירה בטנ‬
‫ווח הקצר‪ .‬גם מי שמתנגד לנימוק‬
‫הזה מפני שהוא שם את טובת בני‬
‫האדם במרכז ולא את טובת בעלי‬
‫החיים לא יכול להכחיש כי מבחינת‬
‫שיווק הרעיון הטבעוני יש כאן קלף‬
‫ שמירה על הבריאות ‪ -‬שכוחו רב‬‫לפחות לגבי אנשים שמודעים לבנ‬
‫ריאותם ורוצים לשפר אותה‪.‬‬
‫אלא שלפני שמתקדמים הלאה‪,‬‬
‫כדאי להדגיש שגם ברמת התפריט‬
‫יש ויכוחים רבים על ראוי ובלתי‬
‫ראוי‪ ,‬כשר מבחינה טבעונית או‬
‫פסול‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬בנושא הדבש‪:‬‬
‫הטהרנים פוסלים את הדבש מסינ‬
‫בות רבות ובהן העובדה שהדבש‪,‬‬
‫כמו החלב‪ ,‬מיוצר על ידי הדבורים‬
‫לצרכיהן‪ .‬וישנם נימוקים נוספים‬
‫כמו הטענה שהדבורים בתעשיית‬
‫הדבש סובלות מהתעללות וגם‬
‫שהייצור ההמוני פוגע באיכות‬
‫הסביבה‪ .‬עוד דוגמה‪ ,‬מוכרת פחות‪,‬‬
‫שעשויה להמחיש את התהום הפנ‬
‫עורה בין הטהרנים למתונים‪ :‬סוגים‬
‫שונים של משקאות אלכוהוליים‬
‫מכילים מרכיבים מן החי‪ .‬במקרים‬
‫רבים הם משמשים רק כחומרי צבע‬
‫או סינון או הצללה‪ .‬לכן טבעונים‬
‫טהרנים בודקים בציציות משקאות‬
‫אלכוהוליים ובכלל זה יינות ובירה‪.‬‬
‫ואילו המתונים גורסים שהמעורנ‬
‫בות של מוצרים מהחי במשקאות‬
‫האלה בטלה בשישים וחבל להתנ‬