? ראש מטה הבטיחות מה הוא אומר ניהול בטיחות ברמת היישוב מוגש לקרן מחקרי

‫ראש מטה הבטיחות מה הוא אומר?‬
‫ניהול בטיחות ברמת היישוב‬
‫ד"ר פביאן סיקרון‪*PhD ,‬‬
‫תכנון וביצוע מחקרים חברתיים‬
‫מוגש לקר מחקרי שליד איגוד חברות הביטוח בישראל‬
‫* ביה"ס לבריאות הציבור‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫אוגוסט ‪2010‬‬
‫‪1‬‬
‫עבודה זו מבוססת על התובנות של אנשי בטיחות ולא יכולה היתה להתבצע ללא שיתוף הפעולה שלהם‪.‬‬
‫אני מודה באופן אישי לכל אחד מהמרואיינים‪ ,‬היו אלו שיחות פתוחות ומאלפות‪ ,‬וכל אחת מהן תרמה‬
‫רבות להבנת הנושא‪.‬‬
‫תודה מקרב לב ל‪:‬‬
‫שם‬
‫יישוב‬
‫שמעון‬
‫אריה‬
‫אבי‬
‫דוד‬
‫פרחיה‬
‫עמוס‬
‫גדעון‬
‫אפרים‬
‫הרצל‬
‫מיכל‬
‫עמי‬
‫אבי‬
‫משה‬
‫צחי‬
‫אורי‬
‫פאיז‬
‫דניאל‬
‫מרואן‬
‫סבטלנה‬
‫נדב‬
‫שריף‬
‫יוסף‬
‫עמליה ונחמה‬
‫צביקה‬
‫יעקב‬
‫יעקב‬
‫בני‬
‫סאלח‬
‫גל‬
‫אלי‬
‫מטה יהודה‬
‫שער הנגב‬
‫לכיש‬
‫בני שמעון‬
‫באר טוביה‬
‫פרדס חנה‪-‬כרכור‬
‫מודיעין עילית‬
‫מבשרת ציון‬
‫חיפה‬
‫תל אביב ‪-‬יפו‬
‫רחובות‬
‫נתניה‬
‫ירושלים‬
‫בת ים‬
‫אשדוד‬
‫שפרעם‬
‫קריית ביאליק‬
‫סח'נין‬
‫נצרת עילית‬
‫חדרה‬
‫דלית אל כארמל‬
‫אום אל‪-‬פחם‬
‫רעננה‬
‫רמת השרון‬
‫ראש העין‬
‫מודיעין‪-‬מכבים‪-‬רעות*‬
‫יהוד‬
‫טייבה‬
‫אריאל‬
‫נתיבות‬
‫‪2‬‬
‫אחד אחד נגעתם לליבי‪ ,‬בהצלחה בהמשך הפעילות המבורכת שלכם‪,‬‬
‫פביאן‬
‫‪3‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫‪.1‬‬
‫מבוא ‪7..........................................................................................................‬‬
‫‪.2‬‬
‫שיטה ‪9.........................................................................................................‬‬
‫‪.3‬‬
‫בעיות ‪13.......................................................................................................‬‬
‫‪.3.1‬‬
‫בעיות תשתית ‪13........................................................................................‬‬
‫‪.3.1.1‬‬
‫כבישים צרים‪13......................................................................................... :‬‬
‫‪.3.1.2‬‬
‫כבישים רחבים‪13....................................................................................... :‬‬
‫‪.3.1.3‬‬
‫עליות‪ ,‬ירידות ועיקולים‪14............................................................................ :‬‬
‫‪.3.1.4‬‬
‫פיזור מוסדות ומוקדי עניין‪14........................................................................ :‬‬
‫‪.3.1.5‬‬
‫בתים עם פתח לכיוון הצירים הראשים‪14........................................................ :‬‬
‫‪.3.1.6‬‬
‫צמחייה לא מטופלת‪14................................................................................ :‬‬
‫‪.3.1.7‬‬
‫כבישי מע"צ‪14........................................................................................... :‬‬
‫‪.3.1.8‬‬
‫ערי מעבר‪15............................................................................................. :‬‬
‫‪.3.1.9‬‬
‫כבישים לא מותאמים לתחבורה המודרנית‪15................................................... :‬‬
‫‪.3.1.10‬‬
‫מפגש עם בעלי חיים‪15............................................................................ :‬‬
‫‪.3.1.11‬‬
‫תשתיות חסרות או לקויות‪15.....................................................................:‬‬
‫‪.3.2‬‬
‫בעיות התנהגות ‪16......................................................................................‬‬
‫‪.3.2.1‬‬
‫נהיגת צעירים‪16........................................................................................ :‬‬
‫‪.3.2.2‬‬
‫נהיגה ללא רישיון‪16.................................................................................... :‬‬
‫‪.3.2.3‬‬
‫מנטליות ישראלית‪16.................................................................................. :‬‬
‫‪.3.2.4‬‬
‫החרדים כאוכלוסיה ייחודית‪16...................................................................... :‬‬
‫‪.3.2.5‬‬
‫אי‪-‬כיבוד החוק בתוך יישוב‪17....................................................................... :‬‬
‫‪.3.2.6‬‬
‫קלנועית‪17................................................................................................ :‬‬
‫‪.3.2.7‬‬
‫הורים בכניסה לבתי הספר‪17....................................................................... :‬‬
‫‪.3.2.8‬‬
‫בתוך הסעות ילדים‪18................................................................................. :‬‬
‫‪.3.2.9‬‬
‫חנייה בחצר‪18........................................................................................... :‬‬
‫‪.4‬‬
‫התערבות ‪19..................................................................................................‬‬
‫‪.4.1‬‬
‫שיפור תשתית‪19....................................................................................... :‬‬
‫‪.4.1.1‬‬
‫מעבר חצייה‪20.......................................................................................... :‬‬
‫‪.4.1.2‬‬
‫גדר הפרדה‪20........................................................................................... :‬‬
‫‪.4.1.3‬‬
‫מעגלי תנועה‪20......................................................................................... :‬‬
‫‪.4.1.4‬‬
‫פסי האטה‪20............................................................................................ :‬‬
‫‪.4.1.5‬‬
‫בניית מסוף להסעת ילדים ‪20.........................................................................‬‬
‫‪4‬‬
‫‪.4.2‬‬
‫חינוך ‪21....................................................................................................‬‬
‫‪.4.2.1‬‬
‫פעילויות לגנים‪21....................................................................................... :‬‬
‫‪.4.2.2‬‬
‫מגרשי הדרכה‪22....................................................................................... :‬‬
‫‪.4.2.3‬‬
‫הצגות‪22.................................................................................................. :‬‬
‫‪.4.2.4‬‬
‫הרצאות‪22................................................................................................ :‬‬
‫‪.4.2.5‬‬
‫מגע עם נפגעים‪22...................................................................................... :‬‬
‫‪.4.2.6‬‬
‫הליכה לבית הספר‪23................................................................................. :‬‬
‫‪.4.2.7‬‬
‫קביעת המסלול הבטוח ‪23.............................................................................‬‬
‫‪.4.2.8‬‬
‫תחרויות יצירה‪23....................................................................................... :‬‬
‫‪.4.2.9‬‬
‫שילוב נושאי בטיחות בתוך מקצועות הלימוד‪23................................................ :‬‬
‫‪.4.2.10‬‬
‫חינוך לשימוש בטיחותי בהסעות‪23.............................................................:‬‬
‫‪.4.2.11‬‬
‫קשיים‪24...............................................................................................:‬‬
‫‪.4.3‬‬
‫הסברה ‪24.................................................................................................‬‬
‫‪.4.3.1‬‬
‫פיתוח וחלוקת חומרי הסברה‪24.................................................................... :‬‬
‫‪.4.3.2‬‬
‫דרכי הפצה‪25........................................................................................... :‬‬
‫‪.4.3.3‬‬
‫שלטי חוצות ופוסטרים‪25............................................................................. :‬‬
‫‪.4.3.4‬‬
‫תערוכות ומיצגים‪25.................................................................................... :‬‬
‫‪.4.3.5‬‬
‫מבצעים לקראת אירועים‪25.......................................................................... :‬‬
‫‪.4.3.6‬‬
‫הרצאות יעודיות‪26..................................................................................... :‬‬
‫‪.4.3.7‬‬
‫אירועים‪26................................................................................................ :‬‬
‫‪.4.3.8‬‬
‫יום המחויבות‪26........................................................................................ :‬‬
‫‪.4.3.9‬‬
‫הגברת ההיענות לחוקים ‪26...........................................................................‬‬
‫‪.4.3.10‬‬
‫מחסור בשוטרים‪27................................................................................. :‬‬
‫‪.4.3.11‬‬
‫נשק וסע‪27........................................................................................... :‬‬
‫‪.4.3.12‬‬
‫סיירות הורים‪28..................................................................................... :‬‬
‫‪.4.3.13‬‬
‫משמרות זה"ב‪28.....................................................................................‬‬
‫‪.4.3.14‬‬
‫ליווי בהסעה‪28....................................................................................... :‬‬
‫‪.5‬‬
‫ניהול ‪29........................................................................................................‬‬
‫‪.5.1‬‬
‫היבטים בניהול המטה‪29............................................................................. :‬‬
‫‪.5.1.1‬‬
‫תוכנית שנתית ‪29........................................................................................‬‬
‫‪.5.1.2‬‬
‫מידע אודות ליקויים ‪29..................................................................................‬‬
‫‪.5.1.3‬‬
‫מטה הבטיחות ‪29........................................................................................‬‬
‫‪.5.1.4‬‬
‫קשר עם גופים שונים‪30................................................................................‬‬
‫‪.5.1.5‬‬
‫ריבוי תפקידים ‪30........................................................................................‬‬
‫‪.5.1.6‬‬
‫מעמד המטה בתוך הערייה‪30........................................................................‬‬
‫‪.5.1.7‬‬
‫ההיבט הבטיחותי אל מול ההיבט ההנדסי ‪31.....................................................‬‬
‫‪5‬‬
‫‪.5.2‬‬
‫צורת העבודה מול הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים‪32................................... :‬‬
‫‪.5.2.1‬‬
‫הקשר עם המנהל האזורי ‪32..........................................................................‬‬
‫‪.5.2.2‬‬
‫הכשרת מנהלי המטות ‪33..............................................................................‬‬
‫‪.5.2.3‬‬
‫כלים שהרשות מספקת ‪33.............................................................................‬‬
‫‪.5.2.4‬‬
‫התגמול הכספי‪33...................................................................................... .‬‬
‫‪.5.2.5‬‬
‫מעמד ראש המטה ‪34...................................................................................‬‬
‫‪.5.2.6‬‬
‫הקשר עם הרשות ‪34....................................................................................‬‬
‫‪.5.3‬‬
‫התקציב‪34.................................................................................................‬‬
‫‪.5.3.1‬‬
‫גובה התקציב לא ידוע מראש ‪34.....................................................................‬‬
‫‪.5.3.2‬‬
‫התקציב ניתן לפי השנה האזרחית‪34...............................................................‬‬
‫‪.5.3.3‬‬
‫התקציב קוצץ ‪35.........................................................................................‬‬
‫‪.5.3.4‬‬
‫השיקולים לחלוקת התקציב ‪35.......................................................................‬‬
‫‪.6‬‬
‫סיכום ‪36.......................................................................................................‬‬
‫‪.7‬‬
‫ביבליוגרפיה ‪37...............................................................................................‬‬
‫‪6‬‬
‫‪ .1‬מבוא‬
‫בשנת ‪ 2006‬אימצה ממשלת ישראל את דוח הוועדה הציבורית להכנת תכנית לאומית רב‪-‬שנתית‬
‫לבטיחות בדרכים )"דוח שיינין"( והכנסת חוקקה את חוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים )הוראת‬
‫שעה(‪ ,‬התשס"ו‪) 2006 -‬הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ‪ .(1-‬כחלק מהמדיניות‪ ,‬אחד מתפקידיה של‬
‫הרשות הלאומית הוא לתגבר‪ ,‬לממן ולפקח על פעולות בתחום הבטיחות בדרכים ברשויות מקומיות‪.‬‬
‫תחום הבטיחות בדרכים מנוהל על‪-‬ידי מטות בטיחות‪ .‬עובדי המטות הינם אנשי השטח שבאמצעותם יכולה‬
‫הרשות הלאומית לממש את יעדיה‪ .‬כמעט לכל יישוב יש מטה שבראשו עומד מנהל מטה הבטיחות‪ .‬המטה‬
‫לבטיחות בדרכים הוא הגוף הביצועי של הרשות המקומית ושל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים‪ ,‬בכל‬
‫הנוגע לקידום הבטיחות בדרכים בתחום הרשות המקומית )הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ‪.(2-‬‬
‫יעדי המטה הם צמצום תאונות‪-‬הדרכים ומספר הנפגעים בהן בתחום הרשות המקומית על‪-‬ידי )הרשות‬
‫הלאומית לבטיחות בדרכים ‪:(3-‬‬
‫א‪ .‬ייזום‪ ,‬המרצה וביצוע פעולות חינוך והדרכה בקרב כל מגזרי המשתמשים בדרך – הולכי‪-‬רגל‬
‫ונוהגים ברכב מכל הסוגים – בכל קשת הגילאים‪.‬‬
‫ב‪ .‬ייזום וביצוע פעולות הסברה לכלל האוכלוסייה‪.‬‬
‫ג‪ .‬עמידה על משמר בטיחות תשתית הדרכים ותקינותה‪.‬‬
‫תפקידי המטה רבים ומתפרסים על‪-‬פני תחומים שונים כגון חינוך‪ ,‬הסברה‪ ,‬ושיפור תשתית‪.‬‬
‫בנוסף למינוי מנהלי המטות‪ ,‬מונו מנהלים אזוריים שכל אחד מהם אחראי על מספר יישובים ותפקידם‬
‫לתווך בין הרשות הראשית לבין מנהלי המטות בכל יישוב‪.‬‬
‫בעבודה זו רואיינו ‪ 30‬אנשי בטיחות‪ ,‬רובם מכהנים כיום בתפקיד מנהלי מטות בטיחות ומיעוטם כיהנו‬
‫בתפקיד בעבר הלא רחוק‪ ,‬רובם מספר רב של שנים ‪ .‬שיטת המחקר איכותנית‪ ,‬לא נקבעו השערות‬
‫מוגדרות מראש אלא תוכן הראיונות עובד עד שעלו מתוכו הנושאים והתפיסות אותם בחרו המרואיינים‬
‫להציג‪.‬‬
‫המחקר התבסס על ההנחה שאדם הנושא בתפקיד כל כך מרכזי בתחום צמצום תאונות הדרכים‪ ,‬צובר‬
‫תובנות‪ .‬ההנחה השנייה היא שיש לתובנות הללו רבדים עמוקים הרבה יותר מכפי שיכול להשתקף‬
‫בדוחות הפעילות השנתיות‪ .‬יש להדגיש שאין מדובר בסקירה מקיפה של תפקידי המטה‪ ,‬אלא בהצגת‬
‫הפעולות והקשיים כפי שעלו בראיונות ובהתאם לתפיסתם של המרואיינים‪ .‬ייתכנו נושאים שהם מרכזיים‬
‫בשגרה של מנהל המטה והם לא עלו‪ ,‬וייתכנו נושאים שיש להם משמעות אחת על‪-‬פי הספר אך הם קיבלו‬
‫משמעות אחרת מפי העוסקים בעבודה בפועל‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫מטרת המחקר הינה לאפשר לראשי מטות הבטיחות להשמיע את קולם ולשתף את העוסקים בבטיחות‬
‫בדרכים בתובנות שלהם ובניסיונם הרב‪ .‬תובנות אלו‪ ,‬כשהן מוצגות בצורה מובנת‪ ,‬יאפשרו לזהות בעיות‬
‫המשותפות לרשויות השונות‪ ,‬ולכוון מאמצי התערבות בהתאם‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪ .2‬שיטה‬
‫מדובר במחקר איכותני מבוסס ראיון חצי מובנה‪ .‬שיטה זו מאפשרת גם העמקה בנושאים המובאים וגם‬
‫העלאת נושאים חדשים ביוזמת המרואיין‪ .‬במהלך הראיון הועלו ביוזמת החוקר נושאים המשותפים לכל‬
‫ראיון‪ ,‬אך לכל מרואיין ניתנה האפשרות להרחיב במקומות בהם היה לו מסר להעביר‪ ,‬ולשתף במצוקות‬
‫המאפיינות את היישוב אותו הוא מייצג‪ .‬הראיון ערך בין שעה וחצי לשעתיים וחצי‪.‬‬
‫כל הראיונות בוצעו על ידי החוקרת‪ .‬הם נערכו פנים אל פנים ביישוב של המרואיין‪ ,‬לרוב בבית העירייה‬
‫או בבית המועצה‪ ,‬מלבד ראיון אחד שבוצע במרכז‪.‬‬
‫בחירת היישובים‬
‫רואיינו ‪ 30‬ראשי מטות בטיחות‪ ,‬על‪-‬פי חתכים של גודל יישוב‪ ,‬אופי היישוב‪ ,‬מיקומו הגיאוגרפי ומצבו‬
‫הכלכלי‪.‬‬
‫מתוך ‪ 251‬יישובים המופיעים בקובץ פרופיל היישובים של הלמ"ס‪ ,‬ישנם ‪ 75‬עיריות‪ 122 ,‬מועצות‬
‫מקומיות‪ ,‬ו‪ 54-‬מועצות אזוריות‪.‬‬
‫היישובים חולקו לפי‪:‬‬
‫•‬
‫אזור בארץ )לפי מרכז דרום צפון(‬
‫•‬
‫מעמד מוניציפאלי וגודל אוכלוסיה )עיר גדולה )מעל ‪ 100,000‬תושבים((‪ ,‬עיר קטנה‪ ,‬מועצה‬
‫מקומית‪ ,‬מועצה אזורית(‬
‫•‬
‫ערים יהודיות וערביות‬
‫•‬
‫הדירוג החברתי )חלוקת אשכולות למעמד נמוך )מתחת ל‪ (5-‬וגבוה )‪ 5‬ומעלה((‬
‫נבחרו יישובים או מועצות שגודל האוכלוסייה שבטיפולם עולה על ‪ 15,000‬איש‪.‬‬
‫כמו כן נבחרו בהגדרה רק יישובים בהם יש אדם המשמש כראש מטה בטיחות‪.‬‬
‫ההיענות הייתה מלאה מלבד שני אנשים שהעדיפו לדחות את הראיון למועד אחר אך לבסוף הראיונות‬
‫איתם לא יצאו לפועל‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫לוח ‪ :1‬יישובים על‪-‬פי אזור גיאוגרפי‪ ,‬מעמד מוניציפאלי‪ ,‬ומעמד סוציו‪-‬כלכלי )סה"כ ‪ 30‬יישובים(‬
‫איזור גיאוגרפי‬
‫מעמד מוניציפאלי‬
‫מעמד סוציו‪-‬כלכלי‬
‫על‪-‬בסיס אשכולות‬
‫)ל‪.‬מ‪.‬ס(‬
‫נמוך= תחת ל‪5-‬‬
‫ישוב‬
‫דרום‬
‫מועצה אזורית‬
‫גבוה‬
‫באר טוביה‬
‫‪.2‬‬
‫מועצה אזורית‬
‫גבוה‬
‫בני שמעון‬
‫‪.3‬‬
‫מועצה אזורית‬
‫גבוה‬
‫לכיש‬
‫‪.4‬‬
‫מועצה אזורית‬
‫גבוה‬
‫שער הנגב‬
‫‪.5‬‬
‫עיר גדולה‬
‫גבוה‬
‫אשדוד‬
‫‪.6‬‬
‫עיר קטנה‬
‫נמוך‬
‫נתיבות‬
‫מועצה אזורית‬
‫גבוה‬
‫מטה יהודה‬
‫‪.8‬‬
‫מועצה מקומית‬
‫גבוה‬
‫מבשרת ציון‬
‫‪.9‬‬
‫עיר גדולה‬
‫נמוך‬
‫ירושלים‬
‫‪.10‬‬
‫עיר גדולה‬
‫גבוה‬
‫בת ים‬
‫‪.11‬‬
‫עיר גדולה‬
‫גבוה‬
‫נתניה‬
‫‪.12‬‬
‫עיר גדולה‬
‫גבוה‬
‫רחובות‬
‫‪.13‬‬
‫עיר גדולה‬
‫גבוה‬
‫תל אביב –יפו‬
‫‪.14‬‬
‫עיר קטנה‬
‫נמוך‬
‫טייבה‬
‫‪.15‬‬
‫עיר קטנה‬
‫נמוך‬
‫מודיעין עילית‬
‫‪.16‬‬
‫עיר קטנה‬
‫גבוה‬
‫אריאל‬
‫‪.17‬‬
‫עיר קטנה‬
‫גבוה‬
‫יהוד‬
‫‪.18‬‬
‫עיר קטנה‬
‫גבוה‬
‫מודיעין‪-‬מכבים‪-‬‬
‫רעות‬
‫‪.19‬‬
‫עיר קטנה‬
‫גבוה‬
‫ראש העין‬
‫‪.20‬‬
‫עיר קטנה‬
‫גבוה‬
‫רמת השרון‬
‫‪.21‬‬
‫עיר קטנה‬
‫גבוה‬
‫רעננה‬
‫מועצה מקומית‬
‫גבוה‬
‫פרדס חנה‪-‬כרכור‬
‫‪.23‬‬
‫עיר גדולה‬
‫גבוה‬
‫חיפה‬
‫‪.24‬‬
‫עיר קטנה‬
‫נמוך‬
‫אום אל‪-‬פחם‬
‫‪.25‬‬
‫עיר קטנה‬
‫נמוך‬
‫דלית אל כרמל‬
‫‪.1‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.22‬‬
‫מרכז‬
‫צפון‬
‫‪10‬‬
‫‪.26‬‬
‫עיר קטנה‬
‫נמוך‬
‫סח'נין‬
‫‪.27‬‬
‫עיר קטנה‬
‫נמוך‬
‫שפרעם‬
‫‪.28‬‬
‫עיר קטנה‬
‫גבוה‬
‫חדרה‬
‫‪.29‬‬
‫עיר קטנה‬
‫גבוה‬
‫נצרת עילית‬
‫‪.30‬‬
‫עיר קטנה‬
‫גבוה‬
‫קריית ביאליק‬
‫מבנה הראיון‪:‬‬
‫כאמור הראיונות התקיימו ביישוב המרואיין‪ ,‬לאחר קביעה טלפונית של מועד הראיון‪ .‬תחילה החוקרת‬
‫הציגה את עצמה ואת הנושא‪ ,‬ולאחר מכן הסבירה שבתחילת דו"ח המחקר תופיע רשימה של שמות‬
‫המרואיינים אך לא יהיו במהלך הדו"ח ציטוטים ספציפיים שיוחסו לאנשים ספציפיים‪ .‬מטרת ההבהרה‬
‫לאפשר למרואיינים לדבר בחופשיות‪.‬‬
‫הראיון התבסס על שאלון חצי מובנה אשר משלב שאלות מנחות מרכזיות ומאפשר לחוקר ולמרואיין‬
‫לפתח נושאים נוספים‪ ,‬להתעכב על חלקם או לוותר על אחרים‪ .‬שיטה זו מאפשרת גמישות מקסימאלית‬
‫להעלאת נושאים חדשים תוך כדי שמירה על מסגרת המבטיחה שהשיחה תמשיך לעסוק בנושא הנחקר‪.‬‬
‫ניתן לחלק את השאלות שהופנו למרואיין ל‪ 3-‬קטגוריות‪ ,‬על‪-‬פי המודל של מרשל‪ :‬שאלות מגששות‪,‬‬
‫לצורך גישוש כללי של התחום הנחקר‪ ,‬שאלות תיאוריות‪ ,‬המתארות תחושות וחוויות של המשתתפים‪,‬‬
‫ושאלות מבהירות‪ ,‬לצורך הבהרת נושא שעלה בשלב השאלות המגששות והתיאוריות ) & ‪Marshal‬‬
‫‪.(Rossman, 1989; Yin, 1984).‬‬
‫הנקודות הקבועות שהועלו בראיון היו‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫כמה שנים‪/‬היקף משרה‪/‬תפקיד נוסף‪/‬כמה שעות‪/‬רקע מקצועי‬
‫רקע מקצועי‪/‬האם קיבלת הכשרה פורמאלית‬
‫בעיות ספציפיות ביישוב‬
‫סוגי תאונות והסיבות לתאונות ביישוב ובכלל‬
‫סוג הפעילות של המטה‬
‫קשיים למימוש‬
‫התרומה של הפעילויות‬
‫דרישות התפקיד‪/‬אחריות‪/‬היקף‬
‫קשר עם הרשות הלאומית‬
‫קשר עם אגפים אחרים בעירייה‬
‫קשר עם גורמים אחרים מחוץ לעירייה‪ ,‬לדוגמה משטרה‪ ,‬עמותת אור ירוק‬
‫‪11‬‬
‫תיעוד הראיון‪:‬‬
‫הראיון תועד תוך כדי שיחה באמצעות עט ופנקס‪ .‬הבחירה בתיעוד ידני ולא בהקלטה נובעת מניסיון אישי‬
‫שהוכיח כי אנשים מוקלטים אינם מתבטאים בחופשיות פן דבריהם יצוטטו בהמשך‪ .‬היות והנקודה‬
‫החשובה ביותר היא שהמרואיינים ירגישו ביטחון מלא להגיד את מה שהם מרגישים‪ ,‬כולל תלונות‪,‬‬
‫תסכולים או האשמות אישיות‪ ,‬נכון היה לא להקליט אותם‪.‬‬
‫סיבה שנייה לתיעוד הידני היא‪ ,‬ששיטה זו מאיטה את קצב הראיון ויוצרת רגעים מתים ודווקא רגעים אלה‬
‫מנוצלים על ידי המרואיין על מנת להעלות רעיונות נוספים או להעמיק בנושא שהוא העלה‪.‬‬
‫תרומה נוספת לתיעוד הידני היא האפשרות לשלב בו גם היבטים התנהגותיים לא מילוליים שאינם באים‬
‫לידי ביטוי בהקלטה‪ ,‬לדוגמה סימני פליאה‪ ,‬כעס‪ ,‬תנועות רחבות של הידיים‪ ,‬שפת גוף שאומרת שכאן אני‬
‫מעדיף לא להגיב ועוד‪ .‬בנוסף למידע הלא מילולי נרשמו גם סימנים משניים‪ ,‬כלומר מידע אודות דברים‬
‫שמעבר לשאלון כגון האם יש שלט של מטה הבטיחות בכניסה לעירייה‪ ,‬האם ראש המטה יושב לבד‪ ,‬כיצד‬
‫מתייחסים אליו עובדי עירייה אחרים שנכנסים ועוד‪ .‬סוגי מידע מגוונים מעשירים את ההבנה ועוזרים‬
‫לקבל תמונה כללית אמינה‪.‬‬
‫ניתוח התכנים‬
‫ניתוח התכנים נעשה בהתאם להנחיות של שקדי בנושא ניתוח תוכן של ראיונות )שקדי‪ .(2004 ,‬מדובר‬
‫על תהליך איטרטיבי )‪ (iterative‬שבו שלבים החוזרים על עצמם שוב ושוב‪ .‬לדוגמה ייתכן שרק בשלב‬
‫הניתוח של הראיון הרביעי יתגלה נושא מעניין‪ .‬במקרה זה החוקר יחזור גם לראיונות הקודמים ויבדוק‬
‫האם ניתן להוציא מהראיונות שכבר נותחו‪ ,‬מידע על הנושא החדש‪.‬‬
‫השלבים היו‪:‬‬
‫•‬
‫העברת הסיכום הידני למחשב‪ ,‬קובץ לכל יישוב‬
‫•‬
‫קריאת הפרוטוקולים וזיהוי יחידות מידע‬
‫•‬
‫ארגון יחידות המידע לקטגוריות עיקריות )תימות( ותת‪-‬קטגוריות‬
‫•‬
‫מתן שמות לקטגוריות בעלות משמעות מתוך הנתונים וכן בהתאם למושגים הקיימים בעולם‬
‫התוכן הרלבנטי‬
‫•‬
‫ארגון הקטגוריות למבנה היררכי עם קטגוריות‪-‬על ותתי‪-‬קטגוריות‬
‫•‬
‫ארגון כל הקטגוריות למסגרת מושגית רחבה‪ ,‬מתוך הנתונים וכן על‪-‬בסיס ידע קודם‪ ,‬כגון‬
‫מושגים קיימים בספרות ומודלים חשיבתיים‬
‫להלן ממצאי המחקר‪ .‬הדו"ח מציג את הממצאים בחלוקה לנושאים עיקריים )בעיות‪ ,‬התערבות‪ ,‬ניהול(‬
‫ולתתי נושאים‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫‪ .3‬בעיות‬
‫לא כל יישוב זהה במאפייניו‪ ,‬קיימות מספר תכונות בבסיס שהן נתונות ועל ראש מטה הבטיחות להכיר‬
‫אותן לפני שהוא מגבש אסטרטגית פעולה‪ .‬התכונות הללו מתחלקות לשני סוגים‪ ,‬אלו הקשורות לתשתיות‬
‫וטופוגרפיה ואלו הקשורות למאפיינים התנהגותיים‪ .‬פרק זה מסכם את סוגי המאפיינים שעלו במהלך‬
‫השיחות ועלולים להוות‪ ,‬על‪-‬פי תפיסתם של המרואיינים‪ ,‬בעיה בטיחותית‪ .‬מאפיינים שונים ידרשו גישת‬
‫התערבות שונה‪ .‬יש לציין שקיים קשר בין בעיות תשתית ובעיות התנהגות‪ ,‬לדוגמה ביישובים בהם אין‬
‫מעברים נוחים לחציית הכביש סביר להניח שנמצא יותר מקרים של התפרצות לא זהירה מאשר במקומות‬
‫בהם התשתית מותאמים לצרכים‪.‬‬
‫‪ .3.1‬בעיות תשתית‬
‫‪ .3.1.1‬כבישים צרים‪:‬‬
‫מדובר בעיקר על ערים וותיקות‪ ,‬שהתשתית בהן התאימה לצרכים של פעם‪ .‬רוחב צר מקשה על מעבר‬
‫מכוניות בנתיבים נגדיים‪ .‬מעניין לציין שבמקרים מסוימים ניתן להרחיב את הכביש אך תושבים שבחרו‬
‫לחיות ביישוב בעל אופי כפרי‪ ,‬מעדיפים להשאיר את המצב כפי שהוא ובכך לשמר את אופי המקום‬
‫"הם לא רוצים שהכבישים בתוך היישוב יראו כמו אוטוסטראדה"‪.‬‬
‫מצב זה מאפיין גם חלק מהמועצות המקומיות‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬במקרים מסוימים הכביש הצר נבנה ללא מדרכה‪ ,‬לדוגמה במקומות מסוימים בכפרים ערביים‪,‬‬
‫ובשל הרוחב המוגבל אין אפשרות להוסיף מדרכה‪ .‬במקרים אלה התושבים‪ ,‬כולל ילדים‪ ,‬יוצאים מביתם‬
‫אל הכביש ישירות ומסתכנים בדרך ליעדם‪.‬‬
‫‪ .3.1.2‬כבישים רחבים‪:‬‬
‫אומנם כבישים צרים שאינם מספיקים להיקף התנועה הם בעיה‪ ,‬אך גם כבישים רחבים שמשרתים מספר‬
‫לא גדול מספיק של מכוניות מהווים בעיה וזאת בשל הנטייה לנסוע עליהם מהר‪ .‬מצב זה מאפיין ערים‬
‫חדשות שנבנו בראייה קדימה‪ ,‬לעת שהאוכלוסייה תגדל‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫‪ .3.1.3‬עליות‪ ,‬ירידות ועיקולים‪:‬‬
‫חלק מהיישובים בנויים על גבעות ומטבע הדברים הכבישים בעלייה ויש בהם עיקולים‪ .‬מצב זה מצמצם‬
‫את שדה הראייה ומגביר את גורם ההפתעה‪.‬‬
‫‪ .3.1.4‬פיזור מוסדות ומוקדי עניין‪:‬‬
‫במקומות רבים מוסדות הציבור כגון בית‪-‬משפט או קופת‪-‬חולים מרוכזים בעיר המרכזית מה שמחייב גם‬
‫את תושבי הפזורה להגיע לעיר ויוצר תנועה רבה‪ .‬מצב זה מאפיין לדוגמה חלק מהערים הקטנות‬
‫שמרכזות את השירותים עבור כל היישובים סביבן‪ .‬גם מיקום מוסדות החינוך עלול להוות בעיה‪ ,‬לדוגמה‬
‫אם הגישה אליהם בעייתית או אם פתח בית‪-‬הספר פונה לרחוב צר שמקשה על איסוף התלמידים על ידי‬
‫הסעות‪ .‬בית‪-‬הספר צריך גם לספק מרחב גדול מספיק לחניית העובדים ולעצירת ההורים‪ ,‬ואין זה תמיד‬
‫המצב‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬תכנון לא נכון של היישוב מבחינת פיזור אזורי הקניות והבילוי עלול ליצור מצבים מסוכנים‪,‬‬
‫בעיקר בלילה‪ .‬לדוגמה ישנם מקומות בהם כל מקומות הבילוי מרוכזים על ציר אחד והוא מהווה מוקד‬
‫משיכה לאוכלוסיה גדולה של מבלים בלילות‪ ,‬בעיקר צעירים‪.‬‬
‫‪ .3.1.5‬בתים בעלי פתח לכיוון צירי התנועה הראשים‪:‬‬
‫מטעמי בטיחות‪ ,‬נכון לבנות בתים כשפתח הכניסה פונה לכביש הפנימי אבל במקרים מסוימים‪ ,‬אולי‬
‫מטעמי נוחות‪ ,‬בנו מראש‪ ,‬או הוסיפו בהמשך‪ ,‬פתח לכיוון הציר הראשי‪ .‬במקרה זה רכבים חונים על הציר‬
‫הראשי או לחלופין חונים בחנייה פרטית ונאלצים להשתלב בתנועה המהירה מה שמאט את התנועה ומסכן‬
‫את הרכבים‪.‬‬
‫‪ .3.1.6‬צמחייה לא מטופלת‪:‬‬
‫אומנם צמחייה תורמת לאיכות הסביבה‪ ,‬אך במקרים מסוימים הצמחייה מהווה גם מכשול בטיחותי‪,‬‬
‫לדוגמה חציית כביש ליד שיח מצמצמת את שדה הראיה של האדם החוצה‪ ,‬שאינו מבחין במכונית‬
‫המתקרבת ובמקביל מסתירה את האדם החוצה מעיני נהג המכונית‪ .‬במקרה אחר עץ עלול להסתיר תמרור‬
‫ושיחים שצומחים לכיוון המדרכה יחייבו את הולך הרגל לרדת לכביש על מנת לעבור את המכשול‪.‬‬
‫‪ .3.1.7‬כבישי מע"צ‪:‬‬
‫מדובר על כבישים בן עירוניים המחברים בין ישובים‪ .‬נהגים הנוסעים נסיעה ארוכה לא תמיד משנים את‬
‫מהירות נסיעתם כשהם נכנסים לאזור בנוי ולכן כבישים אלו מהווים לפעמים סכנה לתושבים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫מאחר וכבישים אלו באחריות מע"צ ‪ -‬החברה הלאומית לדרכים‪ ,‬אין לראש מטה הבטיחות סמכות לבצע‬
‫שינויים בטיחותיים כגון הצבת רמזור או פסי האטה‪ .‬במקומות מסוימים היישוב לא רק שנמצא בסמוך‬
‫‪14‬‬
‫לכביש בן עירוני אלא שהכביש חוצה את היישוב ומחלק אותו לשניים‪ .‬זה המצב בחלק מהכפרים הערבים‬
‫בצפון שם נאלצים התושבים לחצות את הכביש הבן עירוני מספר פעמים ביום כדי ללכת לקניות‪ ,‬לבית‪-‬‬
‫הספר וכדומה‪.‬‬
‫‪ .3.1.8‬ערי מעבר‪:‬‬
‫ערים מסוימות‪ ,‬בשל מיקומן הגיאוגרפי‪ ,‬משמשות כערי מעבר ורכבים רבים עוברים דרכן בדרך‬
‫ליישובים מרכזים אחרים‪ .‬תושבים שצריכים להגיע כל בוקר למקום עבודתם‪ ,‬יעברו דרך ערי מעבר אלה‬
‫ויגרמו לעומסי תנועה‪ .‬בנוסף‪ ,‬מאחר ומדובר על תושבי חוץ‪ ,‬לא תמיד הם מודעים לשינויים בתנועה‪,‬‬
‫וקשה יותר ליידע אותם לגבי אותם השינויים‪ .‬גם פעולות ההסברה המיועדות לתושבי היישוב לא יגיעו‬
‫אליהם‪ .‬מסיבות אלו‪ ,‬תנועה של רכבים רבים החוצים את העיר מהווה סכנה בטיחותית‪.‬‬
‫‪ .3.1.9‬כבישים שאינם מותאמים לתחבורה המודרנית‪:‬‬
‫ביישובים וותיקים שנבנו כאשר מספר המכוניות היה קטן‪ ,‬נסללו כבישים שאינם יכולים לתת מענה לאופי‬
‫ולכמות של התחבורה המודרנית‪ .‬לדוגמה בקיבוצים‪ ,‬השבילים נבנו תחילה כדי לאפשר תנועה של‬
‫טרקטורים‪ .‬גם לאחר שהכבישים נסללו המשיך מספר המשתמשים בהם לעלות‪ ,‬ובעיקר מאז הרחבת‬
‫הקיבוצים לאוכלוסיית חוץ‪ .‬גם ההפרטה שחלה ברוב הקיבוצים גרמה לכך שחברי קיבוץ רבים עברו‬
‫לעבוד מחוץ לכותלי הקיבוץ ורכשו מכוניות פרטיות‪ .‬ריבוי התושבים‪ ,‬השינוי באופי הפעילות והעלייה‬
‫במספר המכוניות אינם תואמים את התשתית הקיימת‪.‬‬
‫גם בחלק מהכפרים הערבים‪ ,‬בנו בתים ללא תכנון תחבורתי‪ ,‬ורק בשלב מאוחר יותר סללו את הכבישים‪.‬‬
‫לא תמיד ניתן היה להתאים את התשתית למציאות הקיימת‪.‬‬
‫‪ .3.1.10‬מפגש עם בעלי חיים‪:‬‬
‫תופעה המאפיינת יישובים באזורים מדבריים‪ .‬מדובר על בעלי חיים קטנים כמו כלבים ושועלים‪ ,‬ובעלי‬
‫חיים גדולים כמו גמלים וסוסים שההתנגשות בהם עלולה להיות קטלנית גם עבור הנוסעים‪.‬‬
‫‪ .3.1.11‬תשתיות חסרות או לקויות‪:‬‬
‫בנוסף לבעיות ספציפיות של טופוגרפיה או תכנון ערים‪ ,‬ישנם מקומות בהם התשתית כולה לוקה בחסר‪.‬‬
‫מקרים כגון היעדר תמרורים ושילוט‪ ,‬כבישים שנמצאים בתיקון במשך תקופה ארוכה‪ ,‬היעדר תאורה‬
‫הולמת‪ ,‬כל אלה גורמים למצב בטיחותי ירוד‪ .‬מצבים אלו אפיינו יותר את היישובים הערבים‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫‪ .3.2‬בעיות התנהגות‬
‫‪ .3.2.1‬נהיגת צעירים‪:‬‬
‫תופעה שחוזרת על עצמה בכל סוגי היישובים‪ .‬הצעירים מחפשים ריגושים‪ ,‬נוהגים מהר‪ ,‬מתחרים ביניהם‪.‬‬
‫ביישובים מסוימים המכונית מהווה לא רק כלי תחבורה להגיע למקום הבילוי אלא מקום הבילוי בעצמו‪.‬‬
‫מקשטים את הרכב עם פנסים‪ ,‬פסים זוהרים‪ ,‬ומסתובבים ברחבי העיר‪ ,‬מחפשים לראות ולהיראות‪.‬‬
‫"הרכב הפך להיות הפאב של הצעיר‪ ,‬הוא מבלה עם הרכב‪ ,‬משוויץ עם רכב מצוחצח עם גלגלי מגנזיום‪ ,‬עושה‬
‫חרקות"‬
‫‪ .3.2.2‬נהיגה ללא רישיון‪:‬‬
‫תופעה המאפיינת עובדי אדמה במושבים‪ .‬הילד נשלח לשדה לקטוף משהו והוא נוהג בטרקטור מגיל‬
‫צעיר‪ ,‬ללא רישיון כמובן‪ .‬המעבר לנהיגה ברכב לא רישיון הוא קצר‪ .‬במקרים מסוימים הילדים לוקחים‬
‫את הרכב מההורים ללא ידיעתם‪ .‬בנוסף לסכנה‪ ,‬תאונות שמתרחשות בנסיבות אלו אינן מדווחות בדרך‬
‫כלל‪ ,‬משום שהנהיגה לא הייתה חוקית‪ ,‬או משום שלילד לא היה רישיון‪ ,‬או משום שהרכב לא היה‬
‫מבוטח‪ .‬עובדה זו אינה מאפשרת לאמוד את גודל הבעיה בהתבסס על המאגרים הסטטיסטיים הרגילים‪.‬‬
‫דווקא קציני בטיחות‪ ,‬שמכירים את התושבים מקרוב‪ ,‬יודעים בדרך כלל גם על התאונות הלא מדווחות‪.‬‬
‫‪ .3.2.3‬מנטליות ישראלית‪:‬‬
‫מדובר על מנטליות ים תיכונית והיא מורגשת בכל תחומי החיים ובעיקר בכביש‪.‬‬
‫הכביש‬
‫"‬
‫"זה לא יאומן‪ ,‬עם איזה אמוציות האנשים עולים על‬
‫האנשים נכנסים לרכב ומשהו אצלם משתבש‪ ,‬הם מתנהגים פתאום כאילו הם בשדה קרב‪ .‬קשה מאוד‬
‫לרסן את זה‪.‬‬
‫‪ .3.2.4‬החרדים כאוכלוסיה ייחודית‪:‬‬
‫באזורים חרדים‪ ,‬ריצה של תושבים אל הכביש הינה תופעה מוכרת‪ .‬אחת הסיבות היא שלקראת כניסת‬
‫השבת החרדי רץ על נפשו כדי להגיע בזמן‪ .‬בנוסף‪ ,‬בזמן השבת‪ ,‬אוכלוסייה זו הולכת באופן טבעי על‬
‫הכביש כי הרי תנועת המכוניות נפסקת‪ .‬ייתכן והרגל זה משפיע גם על שאר ימי השבוע בהם ישנה תנועה‬
‫ערה‪ .‬גורם נוסף שמעמיד את האוכלוסייה החרדית בסכנה הוא העובדה שהלבוש המסורתי הוא שחור מה‬
‫שמפחית את הנראות שלהם‪ ,‬בעיקר בשעות בהן התאורה פחותה‪ .‬יש לציין שהסברה שהאוכלוסייה‬
‫‪16‬‬
‫החרדית נזהרת פחות כי היא סומכת על אלוהים שישמור עליה לא נתמכה על‪-‬ידי המרואיינים האחראים‬
‫על אוכלוסיה חרדית‪ ,‬אלא ההיפך הוא הנכון‪:‬‬
‫"לפי ההלכה שמירת החיים היא ערך עליון"‬
‫‪ .3.2.5‬אי‪-‬כיבוד החוק בתוך יישוב‪:‬‬
‫תופעה זו מאפיינת גם ישובים ערבים וגם ישובים כפריים‪ .‬התושב מגיע לאזור מגוריו ומנתק את החגורה‪,‬‬
‫עובר באין כניסה‪ ,‬או חונה במקומות אסורים‪ .‬קיימת תחושה שזה כבר הבית ושהחוקים לא חלים על‬
‫המקום‪ .‬יחד עם זאת ההגעה לאזור המגורים פועלת גם בכיוון הפוך‪ :‬לא מתפרעים כי מכירים אותך‬
‫ועלולים לזהות אותך‪ .‬אי שמירת חוקים‪ ,‬קשורה גם לעובדה שהמשטרה נמנעת מלהיכנס לתוך היישובים‪,‬‬
‫והיעדר האכיפה‪ ,‬יחד עם הנטייה לא לכבד חוקים בסביבת הבית‪ ,‬יוצרים מצב מסוכן‪.‬‬
‫"גם בתל‪-‬אביב‪ ,‬אם לא הייתה אכיפה של החוק היו מתנהגים בצורה פרועה" אומר אחד מקציני הבטיחות‪ .‬דעה‬
‫נוספת שהושמעה היא כי אותם התושבים שאינם מכבדים את החוק בתוך היישוב הם ילדים טובים מהרגע‬
‫שהם יוצאים מגבולות היישוב‪ ,‬לדוגמה כשהם עולים על כביש ‪.6‬‬
‫‪ .3.2.6‬קלנועית‪:‬‬
‫הקלנועית‪ ,‬כלי רכב מנועי המתאים לקשישים‪ ,‬שכיחה בקיבוצים‪ ,‬אך היא הפכה להיות שכיחה גם בערים‪.‬‬
‫קשישים שנוהגים בערים מעדיפים לנסוע על הכביש בשל היעדר הנמכה של המדרכות‪ ,‬שאינה מאפשרת‬
‫להם לחצות כבישים בנוחות‪ .‬חלקם לא נהגו ברכב מעולם ואינם יודעים דבר על חוקי התנועה ומכאן‬
‫הסכנה‪ .‬לכלי התחבורה החדשים ניתן להוסיף גם את ה‪ segway-‬שמגיע למהירויות העלולות להיות‬
‫מסוכנות ובינתיים‪ ,‬חוקי התנועה אינם חלים עליו‪.‬‬
‫‪ .3.2.7‬הורים בכניסה לבתי הספר‪:‬‬
‫שעת היציאה מבית הספר יוצרת מהומה כמעט בכל ישוב‪ ,‬בשל המספר הרב של הילדים היוצאים באותה‬
‫שעה‪ .‬אם ישנן הסעות‪ ,‬כמו במועצות אזוריות‪ ,‬האוטובוסים תופסים את רוב השטח הסמוך לפתח היציאה‬
‫של בית הספר‪ .‬בנוסף להסעות‪ ,‬או במקומם‪ ,‬מגיעים הורים רבים לתוך המהומה על מנת לקחת את‬
‫ילדיהם וחוסמים את האוטובוס‪ ,‬או עוקפים את האוטובוס בזמן שילדים חוצים‪ ,‬או משאירים את הרכב כך‬
‫שהם מגבילים את שדה הראייה של ילדים שצריכים לחצות‪ ,‬או מחנים את הרכב באמצע נתיב הנסיעה‪.‬‬
‫כל אלה יוצרים מצבים מסוכנים מאוד‪ .‬קציני בטיחות רבים ציינו שהם אינם מסוגלים להתמודד עם‬
‫ההורים ואין להם השפעה‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫‪ .3.2.8‬הסעות ילדים‪:‬‬
‫ומה קורה בתוך ההסעה? למרות שיטות שונות להשליט סדר‪ ,‬לדוגמה גיוס של נאמני בטיחות ברכבי‬
‫ההסעה שתפקידם לחייב ילדים לחגור חגורת בטיחות‪ ,‬במקומות רבים‪ ,‬ובעיקר בגילאי חטיבה ותיכון‪,‬‬
‫ילדים משחררים את החגורה מיד עם תחילת הנסיעה‪ .‬נהג האוטובוס מחויב להתרכז בנהיגה ואינו יכול‬
‫להיות אחראי על נושא החגירה‪ .‬בנוסף‪ ,‬ילדים נסערים ומתפרעים‪ ,‬וקיימים גם מקרים של אלימות פיזית‪.‬‬
‫מעבר לכך שההשתוללות עלולה לגרום לנזק לילד‪ ,‬הדבר מהווה גם גורם מפריע לנהג שחייב להיות‬
‫מרוכז‪ .‬גם הירידה מהאוטובוס כאשר ילדים נדחפים‪ ,‬היא מסוכנת ביותר‪.‬‬
‫‪ .3.2.9‬חנייה בחצר‪:‬‬
‫דריסה לאחור‪ ,‬תאונה מחרידה בה רכב נוסע לאחור ודורס ילד בטעות‪ ,‬היא תופעה המוכרת יותר‬
‫ביישובים הערבים‪ .‬אחת הסיבות לכך היא כי הבית בנוי בצמידות לחצר בה משחקים הילדים ובה חונים‬
‫ההורים‪ .‬לדברי אחד מקציני הבטיחות‪ ,‬אחת הסיבות לכך שהרכב חונה בחצר‪ ,‬היא תרבות הפרטיות‪ ,‬אם‬
‫חונים ברחוב כולם רואים מה יש לך ברכב אך במקרים רבים אין אפשרות לחנות במקום אחר‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫‪ .4‬התערבות‬
‫הפרק הבא מציג פעולות התערבות ספציפיות למען הגברת הבטיחות‪ ,‬אשר עלו במהלך השיחות‪ .‬הפרק‬
‫מחולק ל‪ 4 -‬אסטרטגיות מניעה‪ :‬תשתית‪ ,‬חינוך‪ ,‬הסברה ושיטות אכיפה‪ .‬אומנם האסטרטגיות שונות‬
‫באופיין‪ ,‬אך הן אינן ניתנות להפרדה שכן‪ ,‬הן פועלות בדרך כלל במשולב‪ .‬לדוגמה שינוי תשתית כגון‬
‫הוספת תמרור "אין כניסה" לחניון בו חונים אוטובוסים המסיעים ילדים לא תהיה יעילה אם אין מכבדים‬
‫את האיסור והורים ממשיכים להיכנס לשטח האוטובוסים‪ .‬במקרה זה צריך יהיה להוסיף גם שוטר ולנקוט‬
‫בפעולות אכיפה עד שיכבדו את האיסור‪ .‬גם תשתית ואכיפה לבדם אינם מספיקים משום שלא ניתן להציב‬
‫שוטר בכל פינה וצריך שהנהגים עצמם ייקחו אחריות‪ .‬על מנת להעמיק את המשמעת העצמית יש לנקוט‬
‫בפעולות הסברה כך שהנהגים יבינו את חשיבות החוקים החלים עליהם והמוטיבציה שלהם לכבד חוקים‬
‫אלה תעלה‪ .‬רצוי ששינוי ההשקפה והפנמת חוקי הבטיחות יתחילו בגיל צעיר ומכאן החשיבות של פעולות‬
‫חינוך במסגרת בתי‪-‬הספר‪ ,‬המיועדות לתלמידים‪ .‬פעולות החינוך באות גם לשפר את ההתנהגות‬
‫הבטיחותית של הילדים כיום‪ ,‬וגם להכין אותם לקראת הפיכתם לאזרחים שומרי חוק ונהגים אחראים‬
‫בעתיד‪.‬‬
‫וכפי שאמרו לי‪:‬‬
‫"אכיפה לבד זה גרוע‪ .‬חינוך לבד היה נהדר אם זה היה עובד ‪ ....‬אבל זה לא"‪.‬‬
‫‪ .4.1‬שיפור תשתית‪:‬‬
‫קיימות שיטות רבות לשינוי ושיפור תשתית‪ ,‬לגבי חלקן ההשפעה חד‪-‬משמעית ולגבי חלקן ישנם חילוקי‬
‫דעות‪ .‬לדוגמה הצבת מעבר חצייה מסמנת לנהג שיש להאט ומאפשרת להולך רגל לעבור בבטחה‪ .‬מצד‬
‫שני‪ ,‬אם המעבר מוצב במקום בו התנועה מהירה‪ ,‬לא תמיד הנהג יספיק לעצור‪ ,‬ולכן הולך הרגל עלול‬
‫לסכן את עצמו כשהוא חוצה בביטחון‪.‬‬
‫בעלי תפקידים רבים מעורבים בהחלטה לגבי אלו פעולות תשתית יש לנקוט‪ .‬תרומתו של ראש מטה‬
‫הבטיחות‪ ,‬המבצע סיורים כחלק מהשגרה‪ ,‬ומכיר את הישוב ותושביו‪ ,‬הינה משמעותית באיתור ליקויים‬
‫בטיחותיים‪.‬‬
‫הוזכרו שיטות רבות לשיפור התשתית‪ ,‬לדוגמה מעקות בטיחות או רמזורים‪ .‬בסקירה זו נציג רק את אלו‬
‫שקיימת לגביהם הסתייגות או דילמה כלשהיא‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫‪ .4.1.1‬מעבר חצייה‪:‬‬
‫כפי שכבר הוזכר‪ ,‬אומנם מעברי חצייה מווסתים את תנועת הולכי הרגל ומאפשרים להם לחצות במרוכז‪,‬‬
‫אך לא תמיד קיימת הסכמה לגבי המקום בו כדאי להוסיף מעבר חצייה‪ .‬לדוגמה בכבישים מהירים הולך‬
‫הרגל יתקשה מאוד לחצות את הכביש‪ ,‬עדיף יהיה שימתין מאשר שיחצה בביטחון כשבו בזמן הרכב‬
‫המתקרב לא יקלוט את הולך הרגל או לא יספיק לעצור‪ .‬אחת השיטות להבליט את מעבר החצייה היא‬
‫לבנות הגבהה אך הדבר יגרום להאטה בניגוד לגישה של זרימת התנועה‪ .‬אומנם אחד המראיינים קבע‪:‬‬
‫"אין לנו בעיה קצת להקשות על הנהגים לטובת הולכי הרגל"‪ ,‬החלטות כאלה צריכות לעבור את וועדת‬
‫התנועה וסביר שלא תזכנה לתמיכה‪.‬‬
‫‪ .4.1.2‬גדר הפרדה‪:‬‬
‫המטרה היא שהולכי רגל יעברו במקום בטוח ובמרוכז‪ .‬הקושי הוא שבקרבת בתי הספר או במקומות בהם‬
‫יש ריכוז גדול של נוער‪ ,‬ילדים שאינם רוצים להאריך את הדרך קופצים מעל הגדר‪ ,‬ונוחתים בצד השני‬
‫בעוצמה ולא תמיד בשליטה‪ .‬כפי שנאמר בהקשר זה על‪-‬ידי מרואיין מתחום ההנדסה דווקא‪:‬‬
‫"אמרו לי תשימו יותר גבוה‪ ,‬אמרו לי תשימו קוצים‪ ,‬אבל לא הכל תשתית"‪.‬‬
‫‪ .4.1.3‬מעגלי תנועה‪:‬‬
‫מעגלי תנועה הפכו לשכיחים ביותר ברוב היישובים‪ .‬ההתרשמות של רוב קציני הבטיחות היא שמעגלי‬
‫תנועה תורמים מאוד לבטיחות‪ .‬המעגל מחייב האטה וחוקי זכות הקדימה ברורים ופשוטים‪ .‬מישהו ציין‬
‫שזהו הפיתרון המתאים לאופי הישראלי‪ .‬יחד עם זאת היו כמה הסתייגויות לגבי יעילות בניית המעגלים‪.‬‬
‫יש הסבורים שנהג שרוצה לנסוע בפראות לא יוכל לעשות זאת במעגל התנועה ולכן הוא יעשה זאת‬
‫בצומת הבאה‪ ,‬בה לא קיים מעגל תנועה‪ .‬התאונה תתרחש אם כך לא במעגל אלא במקום אחר ולכן מספר‬
‫התאונות במעגל ירד אבל לא ביישוב כולו‪.‬‬
‫‪ .4.1.4‬פסי האטה‪:‬‬
‫גם פסי האטה‪/‬במפרים הפכו למאוד פופולארים‪ .‬נסיעה ברחוב עם פסי האטה מחייבת כמובן הורדת‬
‫מהירות‪ .‬אומנם השיטה זוכה לאהדה אבל היו גם קולות האומרים שפסי ההאטה לא באמת תורמים‬
‫לבטיחות אלא לתחושת הבטיחות כי הרי הם מוצבים ברחובות פנימיים שאין בהם בדרך כלל תאונות אך‪.‬‬
‫עצם קיומם גורם לתושב להרגיש שאצלו ברחוב זה בטוח‪ ,‬ואין לפסי האטה תרומה מעבר לכך‪.‬‬
‫‪ .4.1.5‬בניית מסוף להסעת ילדים‪:‬‬
‫במקומות מסוימים‪ ,‬לדוגמה מועצות אזוריות‪ ,‬רוב התלמידים נוסעים הביתה בהסעות )אוטובוסים‬
‫צהובים(‪ .‬בשעות הפיזור קיים ריכוז גדול של אוטובוסים וילדים‪ ,‬ומספר מכוניות פרטיות גם‪ .‬שילוב זה‬
‫‪20‬‬
‫יוצר מפגשים מסוכנים‪ ,‬לדוגמה ילד שחוצה את אזור חניית האוטובוסים כדי להגיע להורה שבא לאסוף‬
‫אותו או הורה שיוצא לחפש את ילדו בעוד רכבו חוסם את מסלול האוטובוס שרוצה לצאת מהתחנה‪ .‬בניית‬
‫מסוף מודרני מאפשרת ויסות התנועה‪ ,‬לדוגמה במקומות מסוימים המסוף נבנה כך שהאוטובוסים עוצרים‬
‫במקביל למדרכה וזאת כדי למנוע נסיעה בהילוך אחורי‪ .‬במקומות מסוימים הילד שאינו נוסע בהסעה יוצא‬
‫דרך קרוסלה מצד אחר ורק שם מותר להורים לחכות‪ .‬ניתן גם לדאוג ליציאה הדרגתית של הילדים מבית‬
‫הספר לפי שכבות על מנת שלא יהיה עומס גדול מדיי‪.‬‬
‫דוגמאות לשיטות אחרות שהועלו‪ :‬הפיכת כביש לחד‪-‬סיטרי‪ ,‬הצבת רמזור‪ ,‬שינוי מיקום תחנות אוטובוס‪,‬‬
‫הוספת מקומות חנייה‪ ,‬הוספת נתיב האצה‪ ,‬הוספת עיני חתול ואוזניים‪ ,‬טיפול בצמחייה‪ ,‬וגם בניית כביש‬
‫עוקף‪.‬‬
‫‪ .4.2‬חינוך‬
‫אחד התפקידים של מנהל מטה הבטיחות הוא ייזום וביצוע פעולות חינוך והדרכה לבתי ספר‪ .‬מנהל‬
‫הבטיחות עובד מול רכז הבטיחות של בית הספר‪ .‬רכז הבטיחות הינו מורה שקיבל הכשרה לטפל בנושא‬
‫הבטיחות‪ .‬פעילויות בתחום הבטיחות ממומנות בחלקן באמצעות תקציבי המטה‪ .‬בחינוך אנו כוללים את כל‬
‫הפעילויות שמיועדות לתלמידים‪ ,‬גם אם אופי הפעילות קרוב יותר להסברה‪ ,‬לדוגמה הצבת פוסטרים‬
‫בכניסה לבית הספר‪ .‬פעילויות אלו אינן קשורות לפעילות של החינוך התעבורתי‪ ,‬אשר ניתן כשיעור חובה‬
‫שנתי מטעם משרד החינוך בגילאים מסוימים‪ .‬גם להורים תפקיד בהפנמת ערכי הבטיחות‪ ,‬כפי שמרואיין‬
‫ציין‪:‬‬
‫"הורה ישאל איך היה בבית‪-‬ספר‪ ,‬כמה קיבלת בהיסטוריה‪ ,‬ולא ישאל האם חצית במעבר חצייה"‬
‫‪ .4.2.1‬פעילויות לגנים‪:‬‬
‫קיים מגוון של פעילויות המיועדות לגנים לדוגמה חוברות הפעלה הכוללות מסרי בטיחות או צביעת‬
‫פוסטר עם ציור של ילד על אופנים עם קסדה‪ .‬גם משחקי קופסה כגון פאזלים עם תמונה בנושא בטיחות‬
‫או משחקים המדמים חציית כביש‪ ,‬נמצאים בשימוש בגנים‪ .‬חלק מהחומרים פותחו על‪-‬ידי משרד החינוך‬
‫או על‪-‬ידי הרשות הלאומית‪ ,‬ומחולקים למספר ישובים‪ ,‬וחלק הינם פיתוח מקורי של מנהל מטה בטיחות‬
‫יחיד‪ .‬גם במקרה ומדובר על פיתוח מקורי קיים בדרך כלל שיתוף פעולה ויישובים אחרים יכולים‬
‫להשתמש במוצר‪ .‬החומרים הקיימים לא תמיד מותאמים לסוגי האוכלוסיה השונים לדוגמה המוטיבים‬
‫והדמויות בחוברות לא תמיד מתאימים לאוכלוסיה החרדית‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫‪ .4.2.2‬מגרשי הדרכה‪:‬‬
‫מיועדים לגנים ולכיתות הנמוכות‪ .‬בדרך כלל מובאים הילדים למגרש המדמה קטע רחוב‪ ,‬עם כבישים‪,‬‬
‫רמזורים‪ ,‬תמרורים‪ ,‬ומעברי חצייה‪ .‬הילדים מתחלקים לקבוצות ועוברים מתפקיד לתפקיד‪ ,‬לדוגמה הולך‬
‫רגל‪ ,‬רוכב אופניים‪ ,‬נהג המדווש ברכב פדאלים‪ ,‬או אפילו שוטר‪ .‬מדריכים מטעם המקום מכוונים את‬
‫הפעילות‪ .‬המטרה היא שהילד יתנסה בצורה חוויתית בשימוש נכון ובטיחותי בכביש‪ ,‬כהולך רגל או רוכב‬
‫אופניים‪ .‬כנהג הוא גם לומד להבין טוב יותר את נקודת המבט של הנהג בכביש‪ .‬אין מגרשים בכל יישוב‬
‫אבל קיימים הסכמים בין יישובים שכנים וילדים נשלחים למגרש הקרוב‪ .‬במקרים מסוימים פעילות‬
‫התרגול מתקיימת בשטח בית‪-‬הספר‪ ,‬לדוגמה באולם הספורט‪ ,‬באמצעות ציוד נייד הכולל את אותם‬
‫האלמנטים של מעבר חצייה‪ ,‬רמזור וכו'‪.‬‬
‫‪ .4.2.3‬הצגות‪:‬‬
‫מיועד לכל הגילאים‪ .‬קיים קטלוג של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים המפרט פעילויות לפי גיל‪.‬‬
‫הילדים מובאים למקום וצופים בהצגה‪ .‬חשוב להשלים את הפעילות באמצעות דיון כיתתי‪ .‬הדיונים‬
‫מאפשרים לעבד את המסרים שהועברו ולהעלות קשיים‪ ,‬לדוגמה‪.‬‬
‫"הילדים הם אמיתיים‪ ,‬והם מספרים שאבא אומר‪ -‬תיכף מגיעים‪ ,‬לא צריך חגורה"‬
‫הדעות לגבי התרומה של צפייה בהצגה אינן אחידות‪ .‬היו שאמרו שזאת שיטה מצוינת להעביר מסרים‪:‬‬
‫"ראו הצגה‪ ,‬בהתחלה היו צחוקים‪ ,‬אבל אחרי ‪ 5‬דקות הם ישבו בשקט במשך שעה‪ ,‬זה היה מרגש"‬
‫והיו שדיברו על כך ששום הצגה לא תהיה יעילה יותר מאשר שינוי‪ ,‬אפילו הכי קטן‪ ,‬בתשתית‪.‬‬
‫‪ .4.2.4‬הרצאות‪:‬‬
‫ההרצאות ניתנות בבית הספר‪ ,‬במסגרת כיתתית או במסגרת שכבתית‪ ,‬על‪-‬ידי גורם חיצוני‪ .‬הנושאים‬
‫מותאמים גיל‪ ,‬לדוגמה בתיכונים ידגישו נושאים כמו נהיגה בשכרות‪ ,‬מהירות מופרזת‪ ,‬לחץ חברתי‪.‬‬
‫במקרים מסוימים ההרצאות כוללות שימוש באביזרי המחשה‪ ,‬לדוגמה משקפי אלכוהול המדמים את מצב‬
‫הראייה בעת שהאדם שתוי‪ ,‬ומתקן המדמה התנגשות עם או בלי חגורת בטיחות‪.‬‬
‫‪ .4.2.5‬מפגש עם נפגעי תאונות דרכים‪:‬‬
‫מפגש עם אדם נכה שנפגע בתאונת דרכים ומספר על החוויה שלו וההתמודדות‪ ,‬או לחלופין מפגש עם אב‬
‫שכול שמספר על האובדן‪ .‬ביישובים מסוימים ילדים מובאים לבית‪ -‬לוינשטיין‪ ,‬בית החולים השיקומי‪,‬‬
‫לראות מקרוב את מצבם של פצועי תאונות דרכים בשיקום‪.‬‬
‫"הם צריכים להבין שזה לא רק שאפשר למות אלא אפשר גם להיפצע ולהרוס את כל החיים"‬
‫‪22‬‬
‫‪ .4.2.6‬הליכה לבית הספר‪:‬‬
‫הרעיון של הליכה לבית‪-‬הספר משלב היבט בריאותי‪ ,‬בגלל הפעילות הספורטיבית‪ ,‬היבט סביבתי‪ ,‬בגלל‬
‫הפחתת פליטת גזים ממכוניות‪ ,‬והיבט בטיחותי‪ ,‬בגלל הפחתת העומס בכביש‪ ,‬ומניעת העומס בשעות‬
‫הפיזור‪ .‬במקרים מסוימים ילדים מובאים לתחנת האיסוף ומשם יוצאים כקבוצה‪ ,‬ובמקרים אחרים מדובר‬
‫על אוטובוס מהלך‪ ,‬כלומר קבוצת הילדים הולכת במסלול קבוע העובר דרך הבתים ואוספת את הילדים‪.‬‬
‫ההליכה תמיד בהשגחת מבוגר‪ .‬בגרסת המקור השאיפה הייתה שהורים יתארגנו בתורנויות וילוו את‬
‫הילדים‪ ,‬אבל קיים קושי לגייס מספיק הורים ולדאוג ללוגיסטיקה‪ ,‬כך שבמקומות מסוימים כבר מעסיקים‬
‫מלווים בתשלום‪ .‬יש בתי ספר בהם הפעילות מתקיימת כל יום‪ ,‬ובתי ספר או יישובים אחרים בהם‬
‫הפעילות מתקיימת רק ביום שישי‪ .‬גם ביישובים בהם הפעילות מתקיימת‪ ,‬היא לא בהכרח מתקיימת בכל‬
‫בתי‪-‬הספר והעניין תלוי בשיתוף הפעולה של מנהל בית‪-‬הספר ובנכונות של ההורים‪.‬‬
‫‪ .4.2.7‬קביעת המסלול הבטוח‪:‬‬
‫הילדים מקבלים מפה בתחילת השנה ובה משורטטים מסלולי הליכה בטוחים מכל אזור ביישוב‪ .‬המסלול‬
‫מסביר היכן ניתן לחצות את הכביש‪ ,‬ובאיזה צד של המדרכה ללכת‪ .‬לקראת שנת הלימודים נדרשים‬
‫לפעמים שינויים תשתיתיים שיאפשרו הגעה בטוחה‪.‬‬
‫‪ .4.2.8‬תחרויות יצירה‪:‬‬
‫ילדים מתחרים בתחומי יצירה כגון כתיבת שירים‪ ,‬ציור או העלאת הצגה‪ ,‬כולם בנושא בטיחות‪ .‬בחירת‬
‫הזוכה נעשה במסגרת חגיגית לדוגמה פסטיבל שירי ילדים או תערוכת ציורים‪.‬‬
‫‪ .4.2.9‬שילוב נושאי בטיחות בתוך מקצועות הלימוד‪:‬‬
‫מדובר על שיטה המשלבת מסרים בטיחותיים במגוון מקצועות הלימוד לדוגמה תרגילי חשבון העוסקים‬
‫בבטיחות‪ ,‬טקסטים באנגלית בנושא בטיחות וכו'‪.‬‬
‫‪ .4.2.10‬חינוך לשימוש בטיחותי בהסעות‪:‬‬
‫ילדים רבים משתמשים בהסעות אל בית‪-‬הספר וממנו‪ .‬הרבה מאמצים חינוכיים מושקעים במטרה ללמד‬
‫את הילדים לנהוג באיפוק ושיקול דעת בעת העליה‪ ,‬השהיה והירידה מהאוטובוסים‪ .‬בנוסף להרצאות‬
‫בנושא‪ ,‬בבתי ספר מסוימים מכשירים תלמידים מכיתות גבוהות כנאמני בטיחות‪ ,‬שתפקידם להשגיח על‬
‫הילדים הקטנים בזמן הנסיעה‪ .‬חינוך להתנהגות נאותה בהסעה נוגעת גם לפן הבטיחותי וגם לפן של‬
‫מניעת אלימות‪ .‬קשה גם להפריד בין השניים‪ ,‬מאחר ונהג שצריך להתרכז בעת שילדים מתפרעים‬
‫מסביבו‪ ,‬או ילדים שדוחפים בזמן הירידה מהאוטובוס‪ ,‬או ילדים שאינם חגורים‪ ,‬כל אלה מהווים סכנות‬
‫בטיחותיות‪ .‬במקרים מסוימים ישנן מלוות בשכר או מורות אבל העניין אינו מחויב על‪-‬פי חוק‪ .‬ברוב‬
‫‪23‬‬
‫האוטובוסים של המועצות האזוריות מותקנות מצלמות‪ ,‬דבר התורם ליכולת האכיפה‪ .‬ברוב המקרים‬
‫הנוהל מחייב ירידה של הילדים מהדלת הקדמית על מנת שהנהג יוכל להשגיח טוב יותר‪.‬‬
‫‪ .4.2.11‬קשיים‪:‬‬
‫לעיתים נוצר קושי לקיים פעילויות מטעם המטה במסגרת בית הספר‪ ,‬וזאת משום שפעילויות בטיחות‬
‫מתחרות בפעילויות מטעם משרד החינוך כגון ציון חגי תשרי‪ ,‬מסיבות חנוכה ופורים‪ ,‬ספר שורשים‪,‬‬
‫מסיבת סיום והרצאות ופעילויות אחרות בנושאים נוספים כמו בריאות ועוד‪ .‬פעילויות אלה צריכות‬
‫להתקיים יחד עם העברת חומר הלימוד העיוני וקיים קושי לשלב‪ .‬מנהל מטה הבטיחות מקיים פגישות עם‬
‫נציגי בית הספר אך לא תמיד הם זוכים בשיתוף פעולה‪ .‬כך תיאר אחד המרואיינים את המצב‪:‬‬
‫"יותר משהעגל רוצה לינוק‪ ,‬הפרה רוצה להניק"‪.‬‬
‫יש מנהלים בעלי מודעות גבוהה בתחום הבטיחות‪ ,‬הנעמדים בכניסה לבית הספר ומוודאים שילדים‬
‫שמגיעים ברכיבה על אופניים חובשים קסדה‪ .‬גם אישיותו של רכז הבטיחות תקבע עד כמה הפעילויות‬
‫תהיינה מושרשות‪.‬‬
‫"צריך רכז בטיחות שהנושא בוער בדמו"‪.‬‬
‫‪ .4.3‬הסברה‬
‫לעומת פעולות החינוך המיועדות לתלמידים‪ ,‬ההסברה כוללת הפצה רחבה של מסרי בטיחות לכל‬
‫המגזרים באוכלוסייה‪ ,‬כגון קשישים‪ ,‬נוער‪ ,‬עולים חדשים‪ .‬דרכי ההפצה מגוונות‪ ,‬לדוגמה פוסטרים‪,‬‬
‫פליירים‪ ,‬רדיו‪ .‬לפעמים הפעילות עולה בסמוך לאירועים‪ ,‬לדוגמה לקראת הסילבסטר ירבו במסרים‬
‫בנושא שתייה ונהיגה‪ .‬כפי שביטא אחד המרואיינים ההסברה צריכה לגרום להפנמת ערכי בטיחות‪:‬‬
‫"צריך פס האטה מחשבתי‪ ,‬גם אם אין פס האטה"‬
‫‪ .4.3.1‬פיתוח וחלוקת חומרי הסברה‪:‬‬
‫לדוגמה מחזירי אור לשיפור הראות בלילה‪ ,‬פליירים‪ ,‬סימניות‪ ,‬תפילת הדרך‪ ,‬חולצות מודפסות‪ ,‬כולם עם‬
‫מסרי בטיחות לדוגמה "עצור בטרם תעבור"‪ .‬דוגמה נוספת הינה גלויה בחתימת ראש העיר‪ ,‬או אמנה‬
‫החתומה על‪-‬ידי כל חברי המועצה‪ ,‬ובה התחייבות לשמור על כללי בטיחות‪ .‬מסרי הבטיחות וחומרי‬
‫ההסברה מופקים ברמה ארצית על ידי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים או ברמה מקומית בשיתוף עם‬
‫אגף הדוברות בעירייה‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫‪ .4.3.2‬דרכי הפצה‪:‬‬
‫קיימות דרכים רבות להפיץ חומרי הסברה‪ .‬חומר כתוב כמו פליירים ניתן לחלוקה באמצעות תיבות‬
‫הדואר‪ .‬מסרים בטיחותיים יכולים להופיע יחד עם חשבון הארנונה‪ ,‬או באמצעות המדיה כגון העיתונות‬
‫המקומית‪ ,‬רדיו וטלוויזיה‪ .‬לכל אמצעי יתרונות וחסרונות משלו מבחינת עלות ההפצה או המגזרים‬
‫שנחשפים למוצרים‪ .‬לדוגמה פעילות ברחוב תגיע לצעירים אבל פחות לקשישים‪ ,‬פלייר בתיבות הדואר‬
‫יגיע לכל בית אבל לא ברור מה מידת תשומת הלב שתוקדש לו אם בכלל‪ .‬דרך הפצה נוספת היא חלוקת‬
‫חומרים באמצעות התלמידים‪ .‬הרעיון‪ ,‬מעבר לכך שהילד מביא את החומרים הביתה‪ ,‬הוא‪ ,‬שהילד עצמו‬
‫משפיע על ההורה‪ ,‬מעיר לו כשהוא נוהג מהר מדי וכך משתמשים בילד כמנוף או כסוכן בטיחות על מנת‬
‫להחדיר מסרים להורים‪.‬‬
‫‪ .4.3.3‬שלטי חוצות ופוסטרים‪:‬‬
‫שלטי חוצות עם מסרים בטיחותיים בולטים בשטח אבל עלות הפרסום יקרה‪ ,‬וכך גם פרסום בתחנות‬
‫האוטובוס ועל‪-‬גבי האוטובוסים‪ .‬ברמת היישוב ניתן גם לתלות שלטים על גדרות הפרדה‪ ,‬או במקומות‬
‫רגישים כגון כניסה לצומת מסוכנת או סמוך לבית‪-‬ספר‪ .‬חלק מהמסרים פונים להולכי רגל וחלקם לנהגים‬
‫או לכל משתמשי הדרך‪ .‬בנוסף‪ ,‬ניתן להדפיס פוסטרים ולתלות אותם במקומות בהם מבקרת אוכלוסיית‬
‫היעד‪ ,‬לדוגמה מסרים בנושא חגירת תינוקות יופיעו בטיפת חלב‪ ,‬מסרים הפונים לאוכלוסיה המבוגרת‬
‫יכולים להופיע בקופת החולים או במועדוני קשישים‪ .‬פרסום מסרים לאוכלוסיה החרדית‪ ,‬שאינה חשופה‬
‫לטלוויזיה ולרוב העיתונות הכתובה‪ ,‬נעשה על‪-‬גבי לוחות פרסום בשכונות החרדיות )פשקוולים(‪.‬‬
‫‪ .4.3.4‬תערוכות ומיצגים‪:‬‬
‫לדוגמה הצבת מכונית הפוכה שעברה תאונת דרכים קשה‪ .‬ניתן להוסיף הסבר לגבי נסיבות התאונה‪.‬‬
‫המיצג יכול להישאר זמן רב ועשוי להשפיע בכל פעם שמישהו עובר לידו‪ .‬ניתן להציב את המיצג ליד‬
‫אזורי בילוי ולהוסיף כיתוב המסביר שהתאונה התרחשה כיון שהנהג היה שיכור‪.‬‬
‫‪ .4.3.5‬מבצעים לקראת אירועים‪:‬‬
‫המבצעים מתייחסים למועד ייחודי‪ ,‬לדוגמה לקראת הסילבסטר‪ ,‬צעירים רבים שותים ועלולים לנהוג‬
‫בשכרות בדרכם הביתה‪ .‬קיימות כאן שתי גישות‪ ,‬מצד אחד מבצע משותף עם המשטרה שבמסגרתו‬
‫מוקמות תחנות בכבישים ובהן נבדקים נהגים באמצעות נשיפונים‪ .‬במידה והנהג ייתפס בשכרות‪ ,‬המשטרה‬
‫תפעיל את אמצעי האכיפה המקובלים‪ .‬במקרה והנהג נקי‪ ,‬צוות ההסברה יחלק פרסים כגון פנס לרכב‪.‬‬
‫בגישה השנייה ההסברה מנותקת מהאכיפה‪ .‬מחלקים נשיפונים בקניונים או ליד אזורי בילוי‪ ,‬יחד עם‬
‫חומרי הסברה‪ ,‬ומסבירים לצעירים שחשוב לבדוק את עצמם‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫‪ .4.3.6‬הרצאות ייעודיות‪:‬‬
‫הרצאות ייעודיות לנושא בטיחות בדרכים ניתנות במסגרות שונות ומיועדות בדרך כלל לאוכלוסיה‬
‫ייחודית ולא לאוכלוסיה הכללית‪ .‬לדוגמה ניתן להעביר הרצאות לעולים חדשים במרכזי הקליטה‪ ,‬שתיגע‬
‫בנושאים הייחודים לאוכלוסיה זו‪ ,‬לדוגמה העולים המבוגרים מאתיופיה לא תמיד מודעים לנושא של‬
‫כבישים סואנים‪ .‬הרצאות ניתנות גם לאוכלוסיה המבוגרת‪ ,‬בדרך כלל במסגרת מועדוני קשישים או בתי‬
‫אבות‪ ,‬עם התייחסות לנושאים כמו הליכה בטוחה עם מקל או כיסא גלגלים‪ ,‬הערכה נכונה של הזמן‬
‫שלוקח להם לעבור כביש‪ ,‬עלייה לאוטובוס ועוד‪ .‬גם השימוש בקלנועית דורש ידיעה של מספר טיפים‬
‫שמונעים תאונות‪ .‬ההרצאות מועברות על‪-‬יד מנהל המטה או לחלופין על‪-‬יד בעלי תפקידים כגון שופט‬
‫בדימוס או מפקד תחנת משטרה‪ ,‬על‪-‬ידי עמותות כמו בטרם או אור ירוק‪ ,‬או על‪-‬ידי ספק חיצוני‪ .‬באזורים‬
‫בהם קיים ריכוז של אוכלוסיה דוברת שפה זרה כמו רוסית רצוי שההרצאה תינתן בשפה של קהל היעד‪.‬‬
‫לאוכלוסיה הערבית מקובל לשלב מסרי בטיחות בדרשה של אנשי הדת במסגדים‪ .‬קיים קושי להגיע‬
‫לאוכלוסיות מסוימות‪ ,‬למשל אימהות צעירות‪ ,‬ורצוי לשלב את ההרצאה בתוך פעילות חווייתית מקיפה‬
‫לדוגמה טיול‪.‬‬
‫"היא מורידה את העגלה וממשיכה לדבר עם החברה אז הילד בעגלה כבר בכביש"‬
‫‪ .4.3.7‬אירועים‪:‬‬
‫מדובר על אירועים שנתיים בדרך כלל‪ ,‬בהם התזה המרכזית המלווה את האירוע היא בטיחות בדרכים‪,‬‬
‫לדוגמה מרוץ‪ ,‬צעדה‪ ,‬טורניר כדור רגל‪ ,‬או פסטיבל אומני רחוב‪ .‬במהלך הפעילות מוצבים דוכנים עם‬
‫חומרי הסברה לחלוקה ומבקרים מוזמנים להתנסות במחשבים עם תוכנות הדמיה‪ ,‬או להתנסות בשימוש‬
‫באביזרי בטיחות‪.‬‬
‫‪ .4.3.8‬יום המחויבות‪:‬‬
‫יום המחויבות הוא יום שנתי מטעם הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים‪ ,‬והוא מוקדש כולו לנושאים של‬
‫בטיחות בדרכים‪ .‬ביום הזה מופעלים בו‪-‬זמנית מספר רב של אמצעים כמו אלה שתוארו לעיל‪ ,‬לדוגמה‬
‫מופע רחוב‪ ,‬שלטי חוצות‪ ,‬חלוקת חומרי הסברה‪ ,‬פרסום בעיתונות המקומית‪ ,‬ארגון תחרות‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫‪ .4.3.9‬הגברת ההיענות לחוקים‪:‬‬
‫אומנם פעולות החינוך וההסברה נועדו לחזק את הרצון לנהוג כחוק והתמרורים והתשתית נועדו לאפשר‬
‫זאת‪ ,‬אך האכיפה היא זו שסוגרת את המעגל ודואגת שאכן משתמשי הכביש יכבדו את החוקים‪ .‬באחד‬
‫הראיונות נאמר לי שהכי חשוב זה חינוך‪ ,‬והלוואי שזה היה מספיק‪ ,‬אבל זה לא! אומנם רוב המרואיינים‬
‫חשבו שאכיפה לבד איננה רצויה אבל הם ראו באכיפה אלמנט מכריע‪.‬‬
‫"רק דרך הכיס אפשר להשפיע"‬
‫‪26‬‬
‫אכיפה לכשעצמה נמצאת באחריות משטרת התנועה אך גם לראש מטה הבטיחות דרכים להגביר את‬
‫ההיענות לחוקים‪ .‬להלן סוגיות שעלו בהקשר של שמירה על החוק‪:‬‬
‫‪ .4.3.10‬מחסור בשוטרים‪:‬‬
‫משטרת התנועה אחראית על אכיפת חוקי התנועה‪ .‬בשיחות רבות עלה נושא המחסור בשוטרים‪.‬‬
‫"אני מתקשר למשטרה ומבקש ניידת אבל אין‪ ,‬שוטר אחד בחופשה‪ ,‬השני חולה"‪.‬‬
‫בנוסף לניידות המשטרה‪ ,‬עמותת אור ירוק תרמה ניידות מתנדבים‪ ,‬שמחזקות את פעולת המשטרה‬
‫ומאפשרות פיזור טוב יותר‪ .‬לדברי המרואיינים חשוב להגביר את הנוכחות‪ ,‬את התחושה שיש אכיפה‪.‬‬
‫מישהו אמר שלא צריך אפילו שירשמו דוחות אלא מספיקה הנוכחות‪.‬‬
‫למשטרה עצמה יש יחידה מיוחדת של מתנדבים )ית"מ(‪ .‬גם המשמר האזרחי תורם לאכיפה‪.‬‬
‫משטרת התנועה פועלת כל השנה ומנהלת גם מבצעים כמו העמדת תחנות לבדיקת שכרות סביב אזורי‬
‫בילוי בחגים כמו סילבסטר והורדת הנהגים מהכביש במידה ונמצאו לא כשירים לנהוג‪.‬‬
‫מעבר לטענה בנוגע למחסור בשוטרים הועלתה גם טענה כי המשטרה אינה נכנסת לתוך יישובים‬
‫מסוימים‪ ,‬לדוגמה ביישובים בהם קיימת שמירה היקפית והיישוב מגודר מטעמי ביטחון‪ .‬גם בקיבוצים‪,‬‬
‫קיימת תחושה שמדובר בשטח פרטי או שמא זו ההעדפה של התושבים עצמם‪ .‬טענה דומה של אי כניסת‬
‫שוטרים הועלתה גם בהקשר של היישובים הערבים‪.‬‬
‫‪ .4.3.11‬נשק וסע‪:‬‬
‫פרויקט שאומץ בארץ )‪ (kiss and run‬ומטרתו למנוע את העומס הנוצר מסביב לבתי הספר בעת הגעת‬
‫הילדים‪ .‬הרעיון הוא שהורים יתנו נשיקת פרידה לילדיהם והילדים יצאו מהרכב וישחררו את ההורים‬
‫מיידית‪ .‬על מנת להגיע לתוצאה זו‪ ,‬ישנם הורים שמקבלים את פני הילד‪ ,‬הם פותחים את הדלת האחורית‪,‬‬
‫פעולה שההורה היושב מאחורי ההגה לא יכול לבצע מבלי לצאת מהרכב‪ ,‬הם עוזרים לילד להוציא את‬
‫הילקוט‪ ,‬והם סוגרים את הדלת האחורית כדי שההורה יוכל לנסוע ולפנות את מקומו לרכב הבא‪ .‬ההורים‬
‫עובדים בתורנות‪ ,‬כל פעם שני הורים‪ ,‬בתדירות של כפעמיים בשנה‪ .‬ההורים מקבלים אפודים זוהרים‪ ,‬גם‬
‫כדי שיבלטו בשטח וגם כדי להגביר את תחושת הסמכות‪ .‬הבעיה העיקרית בפרויקט‪ ,‬היא הקושי לגייס את‬
‫ההורים‪ .‬ראשי מטות הבטיחות נמצאים בתחושה שההשקעה מצד ההורה הינה מינימאלית והתסכול בשל‬
‫חוסר שיתוף הפעולה של ההורים הוא רב‪ .‬ישנה חברה מסחרית אשר מפעילה את השירות‪ ,‬מארגנת את‬
‫ההורים ודואגת להדרכה אבל בשל העלות הגבוהה והתחושה שבסופו של דבר ההורים הם אלה שעושים‬
‫את רוב העבודה‪ ,‬מנהלי מטות רבים מעדיפים להפעיל את הפרויקט באופן עצמאי‪.‬‬
‫"היו להם אפודים של המשמר האזרחי אז הם נראו כמו המשטרה וההורים עמדו אחד אחרי השני כמו ילדים‬
‫טובים"‬
‫‪27‬‬
‫‪ .4.3.12‬סיירות הורים‪:‬‬
‫קיימות סיירות ביישובים רבים‪ .‬תפקידן לדאוג לביטחונם של בני הנוער בעיקר בהקשר של מניעת‬
‫אלימות‪ ,‬על ידי הגברת נוכחות בפארקים ומקומות בילוי בשעה שילדים ובני נוער נמצאים‪ ,‬כלומר באמצע‬
‫הלילה‪ .‬אחת הפעולות של סיירות ההורים‪ ,‬במקומות מסוימים‪ ,‬היא חלוקת נשיפונים לבדיקה עצמית של‬
‫שכרות‪ .‬ההורים באים בגישה חיובית של תמיכה ולא בגישה של אכיפה ובכך שונה הפעילות שלהם‬
‫מהפעילות של שוטרים שעוצרים רכבים ומחייבים לבצע בדיקת שכרות‪.‬‬
‫"לא אומרים להם שאסור לשתות‪ ,‬אבל נותנים להם לבדוק את עצמם"‬
‫הפעילות מאורגנת מטעם גופים שונים כגון הרשות למלחמה בסמים ואלכוהול‪.‬‬
‫‪ .4.3.13‬משמרות זה"ב‪:‬‬
‫אומנם משמרות זה"ב מופעלות על‪-‬ידי משרד החינוך אך גם מטות הבטיחות מעורבות בלוגיסטיקה ולכן‬
‫רבים ציינו את הפרויקט‪ .‬במשמרות הזה"ב ילדי כיתות ו' מקבלים הדרכה ונעמדים משני צדי הכביש בכל‬
‫דרכי הגישה לבית הספר כדי לאפשר לילדים קטנים לעבור את הכביש בבטחה‪ .‬במקומות בהם החצייה‬
‫מסוכנת במיוחד‪ ,‬מתנדבים מבוגרים תופסים את מקומם של הילדים או מצטרפים אליהם‪.‬‬
‫‪ .4.3.14‬ליווי בהסעה‪:‬‬
‫הבעיה של התפרעות בהסעות כבר הועלתה בהקשר של חינוך להתנהגות נאותה‪ .‬במקרים מסוימים ישנן‬
‫מלוות אשר מצטרפות לנסיעה ואחראיות על השלטת הסדר‪ ,‬והעלייה והירידה הבטיחותית‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫‪ .5‬ניהול‬
‫תפקיד ראש מטה הבטיחות מגוון‪ .‬עליו לקדם את הפעולות להעלאת המודעות לבטיחות בכל התחומים‬
‫שתוארו בפרק הקודם במקביל‪ ,‬כלומר שיפור התשתית‪ ,‬פעולות חינוך והסברה ופעולות ואכיפה כגון‬
‫פיקוח על הסעות‪ .‬כדי לפעול בצורה יעילה על ראש מטה הבטיחות לשתף פעולה עם גורמים רבים כמו‬
‫בתי הספר‪ ,‬האגפים השונים בעירייה‪ ,‬המשטרה ועוד‪ .‬ראשי המטות הם בדרך כלל עובדי עירייה או‬
‫פועלים תחת חסות העירייה ומתוך המבנה שלה‪ ,‬אך תפקידם הנוסף כמנהלי המטות נמצא תחת הסמכות‬
‫המקצועית של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים‪.‬‬
‫הפרקים הבאים מתייחסים להיבטים שונים בניהול המטה‪ ,‬לקשר עם הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים‬
‫)להלן הרשות הלאומית(‪ ,‬ולנושא התקציב‪.‬‬
‫‪ .5.1‬היבטים בניהול המטה‬
‫‪ .5.1.1‬תוכנית שנתית‪:‬‬
‫בתחילת כל שנה על ראש מטה הבטיחות להגיש לרשות הלאומית תוכנית פעולה שנתית‪ .‬התוכנית נבנית‬
‫בן השאר‪ ,‬בשיתוף עם האגפים השונים בעירייה‪ ,‬כמו אגף ההנדסה‪ ,‬עוברת את האישורים של הוועדות‬
‫הרלבנטיות‪ ,‬כמו ועדת התנועה‪ ,‬ומוגשת לרשות הלאומית לאישור התקציב‪ .‬קביעת סדר העדיפויות‬
‫מבוססת בין השאר על תאונות שהתרחשו ומוקדי סיכון שהתגלו בשנה שחלפה‪.‬‬
‫‪ .5.1.2‬מידע אודות ליקויים‪:‬‬
‫חלק מפעולות התשתית נרחבות ויזומות וחלקן מיועדות לתחזוקה‪ .‬מטה הבטיחות מקבל פניות מתושבים‬
‫לגבי ליקויים שמהווים סיכון בטיחותי‪ ,‬המידע מגיע הן דרך מוקד הפניות העירוני )‪ ,(106‬הן מקשר אישי‬
‫עם תושבים ופניות ישירות למטה‪ ,‬והן מסיורים שראש המטה מבצע על בסיס שוטף‪ .‬גם מידע אודות‬
‫תאונות מגיע למטה ובמקרים מסוימים תחקור התאונה מאפשר הסקת מסקנות לגבי פעולות שרצוי לבצע‬
‫על מנת למנוע את התאונה הבאה‪.‬‬
‫‪ .5.1.3‬מטה הבטיחות‪:‬‬
‫ראש מטה הבטיחות עומד כעיקרון בראש מטה‪ ,‬אך מסתבר שראשי מטות רבים פועלים לבד או בעזרת‬
‫אדם נוסף אחד בלבד‪ .‬אחד המרואיינים הגדיר זאת כך‪:‬‬
‫"אין מטה‪ ,‬אין קבוצה של אנשים מכל מיני גופים שמחויבים לי ופועלים תחתיי"‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫לרוב‪ ,‬מפגשי המטה אינם מתקיימים‪ ,‬אלא הם מוחלפים במפגשי וועדת התנועה שמתכנסת על‪-‬פי חוק‬
‫וועדת הבטיחות בתנועה‪ ,‬ודנה בנושאי בטיחות כגון אישור תמרורים והסדרי תנועה‪ .‬במפגשי וועדת‬
‫התנועה משתתפים ראש מטה הבטיחות וכן נציגים מאגפים שונים כמו מנהל אגף החינוך או מנהל אגף‬
‫התנועה‪ ,‬קצין בטיחות בתעבורה‪ ,‬נציג משטרת ישראל ובעלי תפקידים נוספים בהתאם לצורך‪.‬‬
‫‪ .5.1.4‬קשר עם גופים שונים‪:‬‬
‫על ראש המטה לעבוד בשיתוף עם גורמים רבים‪ .‬כדי לקדם פעולות חינוך עליו ליזום פגישות עם מנהלי‬
‫בתי הספר ורכזות הבטיחות‪ ,‬וכן עם ספקי פעולות החינוך‪ .‬עליו לעבוד עם אנשי התחבורה ואנשי ההנדסה‬
‫כדי לקבוע את סדרי העדיפויות בתחום שיפור התנועה והתשתית‪ .‬עליו להיות בקשר עם המשטרה כדי‬
‫לקדם פעולות אכיפה‪ .‬חלק מהפעולות כוללות היבטים רבים‪ ,‬לדוגמה התקיימה פעילות למניעת נהיגה‬
‫ושכרות‪ ,‬שכללה שיתוף פעולה עם המשטרה שערכה בדיקות שיכרות סביב אזורי בילוי‪ ,‬קשר עם בעלי‬
‫הפאבים כדי שירשו להיכנס לפאב‪ ,‬להפסיק לרגע את המוסיקה ויאפשרו לדבר עם הנוער על הסכנות ועל‬
‫מבצע האכיפה‪ ,‬קשר עם קבוצות הורים שיסייעו בהסעת הצעירים‪ ,‬קשר עם ספקים שיספקו אביזרים‬
‫לדוגמה מתנה לבליינים שימצאו כשירים וכו'‪ .‬במקרה זה מנהל המטה הוא היוזם ומנצח על הפעילות‬
‫המורכבת‪.‬‬
‫‪ .5.1.5‬ריבוי תפקידים‪:‬‬
‫רוב ראשי המטות הם עובדי עירייה שממלאים פונקציה אחרת‪ .‬חלק גדול מהתפקידים הנוספים הם מתחום‬
‫התחבורה‪ ,‬לדוגמה מנהל אגף תנועה וכבישים‪ ,‬אך גם מתחום החינוך‪ ,‬לדוגמה מנהל מחלקת חינוך‪,‬‬
‫ומתחומים אחרים כגון פיתוח משאבים ותיירות‪ .‬כתוצאה מכך ראש המטה צריך לתמרן כך שיוכל לעמוד‬
‫במחויבות שלו כלפי שני התפקידים והשילוב ביניהם לעיתים קשה‪ .‬מרואיינים רבים מעידים על כך שהם‬
‫היו רוצים להשקיע יותר שעות בתפקידם כראש מטה הבטיחות אבל הם לא יכולים ומזניחים דברים‬
‫שרצוי היה לקדם‪ .‬הקושי לשלב בין התפקיד במסגרת העירייה לבין התפקיד כראש מטה הבטיחות‪,‬‬
‫מושפע גם מן העובדה שבמקרים לא מעטים הטילו על העובד תפקיד נוסף של ניהול מטה הבטיחות מבלי‬
‫להוריד מהתפקידים האחרים שלו וגם ללא התייעצות מוקדמת אתו‪ .‬יש לציין שבמקרים מעטים‪ ,‬בעיקר‬
‫בערים גדולות שמטבע הדברים צורכות משאבים רבים‪ ,‬ראש המטה מועסק בתפקיד זה במשרה מלאה‪.‬‬
‫‪ .5.1.6‬מעמד המטה בתוך העירייה‪:‬‬
‫כאמור‪ ,‬חלק גדול מראשי המטות הינם עובדי עירייה‪ .‬תפקידם האחר מאפשר להם לקדם את ענייני‬
‫הבטיחות בדרכים באותם הערוצים עליהם הם מופקדים‪ .‬לדוגמה אדם שעובד באגף החינוך יוכל לפנות‬
‫לבתי הספר כנציג האגף ולשלוח מכתבים לתיאום מפגשים כשהוא חתום מטה בציון האגף אליו הוא‬
‫משתייך‪ .‬העניין פותח דלתות אך קיימת בעיה והיא הקושי להפעיל אגפים אחרים‪ .‬נאמר לי פעמים רבות‬
‫‪30‬‬
‫שבעת פנייה לגורם חוץ‪ ,‬אין לראש המטה מעמד שזוכה להכרה‪ ,‬הוא לא מייצג את העירייה‪ ,‬כשהוא פועל‬
‫תחת הכובע של ראש המטה‪ .‬גם במסגרת העירייה העדר ההגדרה הברורה של מעמד המטה מקשה על‬
‫הפעילות השוטפת‪ .‬לדוגמה אם ראש המטה צריך להדפיס גלויות פרסום או לתלות שלטים‪ ,‬הוא יצטרך‬
‫את עזרת הדוברות בניסוח המסרים‪ ,‬ושל הלוגיסטיקה בתליית השלטים‪ .‬המרואיינים דיברו על הקושי‬
‫לגייס את המערכות הקיימות בעירייה לצורך קידום פעולות המטה משום שהמטה אינו חלק אינטגראלי‬
‫של העירייה‪ ,‬הוא אינו זוכה להכרה רשמית‪ .‬לדוגמה הרשות הלאומית מממנת שלטי הסברה אבל תליית‬
‫השלטים צריכה להיעשות במסגרת העירייה‪ .‬בשל הקושי לגייס את האנשים לצורך זה‪ ,‬אחד המרואיינים‬
‫סיפר לי שהוא מצא בית דפוס שמוכן לקחת על עצמו גם את תליית השלטים בתמורה לקבלת העבודה‪.‬‬
‫דוגמה אחרת שניתנה היא בנושא קנייה של חומרים‪ ,‬גם אם זה על חשבון הרשות הלאומית‪ .‬לעירייה יש‬
‫קניין‪ ,‬אבל המטה זה משהו אחר‪ ,‬נאמר לי‪ ,‬המטה זה "‪ ,"outsider‬הוא לא יכול ליהנות מהשירותים של‬
‫הקניין‪ .‬לסיכום‪ ,‬הדרך להשיג את הדברים היא מפותלת ולא רשמית‪.‬‬
‫" אני לבד‪ ,‬ואני צריך לבקש טובות"‬
‫אחת הסיבות לכך היא שראש העיר אינו מעורב כמעט בפעילות המטה‪ .‬אם הוא היה מעורב‪ ,‬אז מנהל‬
‫המטה היה צריך לתת לו דין וחשבון וזה היה מקדם את העניין‪ ,‬אז כולם היו נרתמים‪.‬‬
‫‪ .5.1.7‬ההיבט הבטיחותי אל מול ההיבט ההנדסי‪:‬‬
‫לפעמים הצרכים של מטה הבטיחות מתנגשים עם הצרכים ההנדסיים ובמקרה זה ההתייחסות לצרכים של‬
‫המטה יכולה לקחת שנים‪ .‬לדוגמה אם יש כביש דו‪-‬סיטרי ליד בית‪-‬ספר‪ ,‬איש בטיחות ירצה להפוך את‬
‫הכביש לחד‪-‬סיטרי‪ ,‬לפחות בשעות שהילדים מגיעים לבית‪-‬הספר עם ההורים‪ ,‬אבל זו חסימה של דרך‬
‫גישה שמפריעה לזרם התנועה ולכן משיקולים תנועתיים לא יתמכו בהצעה כזאת‪ .‬בהקשר זה‪ ,‬חלק‬
‫מהמרואיינים טענו כי קשה להם להוציא את אנשי התנועה לשטח‪ ,‬לסביבת בית הספר לפני הצלצול‪ ,‬על‬
‫מנת שיראו את ה"בלאגן" שנוצר‪ ,‬וכך הם אינם מודעים לחומרת המצב ולצרכים המיידים לשיפור‬
‫הבטיחות‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫‪ .5.2‬צורת העבודה מול הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים‬
‫מאז הקמתה של הרשות הלאומית החדשה‪ ,‬השתנה המבנה הארגוני שלה‪ .‬מפת הארץ חולקה לאזורים‬
‫ולכל אזור מונה מנהל אזורי‪ .‬המנהל האזורי מתווך בין הרשות לראש המטה‪ .‬כמו כן בזכות הקשר שהוא‬
‫מנהל עם מספר ראשי מטות הוא מסייע בהעברת המידע‪ .‬הרכז האזורי מפקח גם על יישום התוכנית‬
‫השנתית שהוגשה על‪-‬ידי ראש מטה הבטיחות ובה פירוט הפעילויות המתוכננות‪ .‬הרשות מחליטה אילו‬
‫פעילויות לאשר ומממנת אותן‪ ,‬לרוב ב‪ matching-‬עם העירייה‪ .‬הקשר עם הרשות כולל רבדים רבים‬
‫ולגבי חלקם נשמעו קולות סותרים‪ .‬במקרה זה יוצגו שני קולות‪ ,‬בעד ונגד‪.‬‬
‫‪ .5.2.1‬הקשר עם המנהל האזורי‪:‬‬
‫בעד‪ :‬חלק מהמרואיינים משבחים את צורת העבודה מול המנהלים האזורים‪ .‬המנהל האזורי מתואר‬
‫במקרים אלו כאדם נמרץ‪ ,‬שתמיד נמצא‪ ,‬שמקל על תהליכים‪ ,‬מחלק ציוד‪ ,‬לוקח טפסים‪ ,‬שולח מיילים עם‬
‫מידע רלבנטי‪ .‬בזכות הקשר עם כל היישובים באזור‪ ,‬המנהלים משמשים גם כמתאמים בין ראשי המטות‬
‫מה שתורם להפריה הדדית‪ .‬מישהו ציין לדוגמה כי בעזרת המנהל המקצועי‪ ,‬הילדים ביישוב שלו מורשים‬
‫לבקר במגרש ההדרכה של יישוב סמוך‪ .‬דוגמה נוספת לתרומה של מנהל האזורי לצורך העברת מידע‬
‫ותיאום‪ :‬אחד מראשי המטות רצה לרכוש מוצר הסברתי‪ ,‬בדק מחירים וראה שאם קונים במרוכז זה יוזיל‬
‫את ההוצאה‪ .‬המנהל האזורי סייע בתיאום‪.‬‬
‫נגד‪ :‬היחס כלפי המנהל האזורי מלווה בתחושה של חוסר שוויון וזאת משום הפער בין תנאי ההעסקה של‬
‫המנהל האזורי לעומת אלו של ראש המטה‪ .‬למנהל האזורי תפקיד מאוד מוגדר ומתוגמל‪ ,‬ולפחות כפי שזה‬
‫נתפס בעיני חלק מהמרואיינים‪ ,‬המנהל האזורי זכאי להטבות רבות‪:‬‬
‫"היום בנו ממלכה‪ 40 ,‬איש עובדים מנהלים אזורים‪ ,‬כל אחד עם לפטופ‪ ,‬רכב‪ ,‬פלאפון"‪.‬‬
‫כשמנהל מטה מרגיש שקשה לו לקבל החזר נסיעות על נסיעה שהוא ביצע במסגרת תפקידו‪ ,‬התחושה‬
‫שמישהו אחר מקבל הטבות כאלה קשה‪ .‬אולי בשל הבדלים אלה נאמר בחלק קטן של המקרים‪ ,‬שהמנהל‬
‫האזורי רק ממלא תפקיד אדמיניסטרטיבי מיותר‪ .‬פן אחר שהועלה הוא שהמנהל האזורי מגביל את חופש‬
‫הפעולה של מנהל המטה למרות שהוא הרבה פחות מעורב ממנהל המטה ואינו בעמדה לקבוע‪ .‬לדוגמה‬
‫מרואיין ציין את התסכול שלו מכך שהמנהל האזורי החליט לבטל מספר פעולות הסברה שמנהל המטה‬
‫תכנן‪ .‬בנוסף‪ ,‬קיימת בעיה של יוקרה ומתן קרדיט על הצלחות‪.‬‬
‫"כשהמנהל האזורי מדבר על העיר שלי הוא אומר – אצלי"!‬
‫‪32‬‬
‫‪ .5.2.2‬הכשרת מנהלי המטות‪:‬‬
‫בעד‪ :‬מנהלי המטות הוותיקים נשלחו בזמנו לקורס שהוקדש כולו לנושא בטיחות ביישוב ויועד למנהלי‬
‫הבטיחות‪ .‬גם כיום אנשי מטות רבים נשלחים למסלול אקדמאי בתחום הבטיחות מטעם אוניברסיטת בר‪-‬‬
‫אילן בניהולה של ד"ר טובה רוזנבלום‪.‬‬
‫נשמעו גם שבחים על כך שכיום הרשות הוסיפה ימי עיון רבים ומפגשי רענון‪ ,‬דברים שמאוד תורמים‪.‬‬
‫הועלתה אפילו ביקורת כלפי ראשי מטות אחרים שאינם מנצלים דים את מה שיש לרשות הלאומית‬
‫להציע‪.‬‬
‫"הרשות נותנת לך כפית מלאה בדבש‪ ,‬רק תיקח"‬
‫נגד‪ :‬אנשים מעטים התלוננו על כך שלא נשלחו לקורס‪ .‬היו קולות ביקורת לגבי מיעוט ימי העיון‬
‫וההשתלמויות‪.‬‬
‫‪ .5.2.3‬כלים שהרשות מספקת‪:‬‬
‫בעד‪ :‬הרשות מספקת חומרי גלם‪ ,‬לדוגמה היא שולחת קבצים עם תוכן של שלט הסברתי ומה שנשאר זה‬
‫רק להדפיסו בבית דפוס‪ .‬הרשות מספקת גם קטלוג של פעילויות בתחום החינוך‪ ,‬דבר שחוסך מראש‬
‫המטה לחקור בעצמו אלו פעילויות מתאימות לצרכיו והוא יכול לבחור פעילות מתוך מגוון הפעילויות‬
‫שבקטלוג‪ ,‬שנבדקו כבר על‪-‬ידי הרשות‪.‬‬
‫נגד‪ :‬הרשות אינה מספקת די כלים כדי לעבוד‪ .‬לדוגמה אם ראש המטה צריך למצוא חומר עיוני בנושא‬
‫מסוים‪ ,‬או לחפש נתונים‪ ,‬או להציג מצגת‪ ,‬הרשות מוגבלת במספר הכלים והחומרים העומדים לרשות‬
‫ראשי המטות‪ .‬צוין גם כי פעמים רבות דובר על כלים המשותפים לכלל הישובים‪ ,‬שהיה צריך לפתח רק‬
‫פעם אחת על מנת לאפשר לכולם ליהנות מהם‪ ,‬לדוגמה סקירות ספרות בנושאים ספציפיים הקשורים‬
‫לפעילות השוטפת של ראש המטה‪.‬‬
‫‪ .5.2.4‬התגמול הכספי‪:‬‬
‫חלק לא מבוטל מראשי המטות עובדים בהתנדבות‪ .‬בדרך כלל מדובר באנשים שבתחילה עבדו בשכר אך‬
‫לאחר זמן הוסבר להם שאין אפשרות לשלם להם‪ .‬אנשים אלו בחרו להישאר בתפקיד מתוך תחושת‬
‫שליחות והרגשה שאם הם לא יהיו לא יהיה אף אחד אחר‪ .‬חלק מהמתנדבים מקבלים החזר נסיעות‪ ,‬על‬
‫דלק והוצאות אחרות אבל חלקם לא מקבלים אפילו החזר על הוצאות‪ .‬גם אלה שעובדים ומקבלים‬
‫משכורת מהעירייה עבור תפקידם האחר טוענים שתפקיד ראש המטה מצריך מפגשים גם בערבים‪ ,‬אם‬
‫לדוגמה מארגנים ערב הסברתי‪ ,‬ובגין ההוצאות הכרוכות בארגון ונוכחות בפעילויות הללו‪ ,‬אין הם‬
‫מקבלים החזר נסיעות או תגמול‪ .‬כאשר כבר ניתן תגמול הוא נמוך מאוד‪ ,‬לפי תפיסתם של המרואיינים‪,‬‬
‫והדבר גורם לתסכול רב‪.‬‬
‫"מי שרוצה חלב מפרה צריך לתת לה אוכל"‬
‫‪33‬‬
‫‪ .5.2.5‬מעמד ראש המטה‪:‬‬
‫מנהלי המטות הם החיילים בשטח‪ ,‬הם עושים את העבודה השחורה‪ .‬וחלקם חשים חוסר הוקרה על‬
‫תרומתם‪ .‬צוין שלא מדובר רק על תגמול כספי אלא על התייחסות למאמץ שהם השקיעו‪ .‬הם היו מצפים‬
‫ליותר פרגון ומחוות של הוקרה‪:‬‬
‫"הרשות הלאומית יודעת לעשות את זה טוב מאוד עם עסקים שתורמים‪ ,‬מעניקה להם פרסים‪ ,‬אז למה לא לנו‪,‬‬
‫גם לי מגיעה לפעמים מילה טובה"‬
‫קשה להעריך עד כמה עמוק התסכול עקב התחושה של חוסר תגמול כספי וחוסר יחס‪ ,‬אך מישהו טען‬
‫שיהיו לזה תוצאות‪:‬‬
‫"כל מי שלמד איתי רוצה לעזוב‪ ,‬זה האליטה בתחום‪ ,‬הם יכלו להוביל‪ ,‬אבל גם להם כבר נמאס"‬
‫‪ .5.2.6‬הקשר עם הרשות‪:‬‬
‫בעד‪ :‬היו קולות בעד הדרך בה פועלת הרשות הלאומית כיום‪:‬‬
‫"מאז הקמת הרשות החדשה יש שיפור גדול‪ ,‬מנהל אזורי למשל‪ ,‬זה טוב"‬
‫ניתן היה להבחין ביחס המכבד של המרואיינים כלפי הצמרת‪ ,‬אך ליחס זה שני פנים‪.‬‬
‫נגד‪ :‬אותם המרואיינים ציינו שקיימת תחושה של ניתוק בין ראשי המטות שהם אנשי הקצה לבין ראשי‬
‫הפירמידה‪ ,‬המרוחקים‪ ,‬היושבים בירושלים‪ .‬הם הציעו לארגן יותר מפגשים עם צמרת הרשות‪.‬‬
‫חלק מהדעות כלפי הרשות הלאומית היו גם אמביוולנטיות‪ ,‬לדוגמה‪:‬‬
‫"לזכותה של הרשות הלאומית יש לציין שמעבר למלחמות הפרסונאליות הם עשו דברים אדירים"‬
‫‪ .5.3‬התקציב‬
‫‪ .5.3.1‬גובה התקציב אינו ידוע מראש‪:‬‬
‫למעשה‪ ,‬פעילויות רבות מתבצעות כשלא ברור מתי והאם יתקבל התקציב למימונן‪ .‬מקרה הפוך אך‬
‫בעייתי גם הוא‪ ,‬הוא מצב בו הרשות מגלה שיש לה עודף תקציב‪ ,‬מקצה עוד סכום‪ ,‬בלתי צפוי‪ ,‬ומבקשת‬
‫מראשי המטות לנצל את הסכום תוך פרק זמן קצר‪ .‬במקרה זה הכסף מושקע ללא מחשבה מעמיקה‪,‬‬
‫בצורה מאולתרת‪ ,‬הרבה פחות מחושבת מאשר אם היה נכלל מראש בתקציב‪ .‬העניין פוגע מאוד בניהול‬
‫הבטיחות‪.‬‬
‫‪ .5.3.2‬התקציב ניתן לפי השנה האזרחית‪:‬‬
‫המנה הראשונה מתייחסת לינואר‪ ,‬וקורה שהתקציב נגמר עוד לפני פתיחת שנת הלימודים דבר המקשה‬
‫על תכנון פעולות תשתית‪ ,‬חינוך והסברה לקראת תאריך יעד קריטי זה‪ .‬הושמעו קולות לכך שרצוי היה‬
‫‪34‬‬
‫לסנכרן את התקציב עם שנת הלימודים‪ .‬אם ניגשים לבתי הספר רק כשבטוחים שיש כסף‪ ,‬זה מאוחר מדי‬
‫כיון שאז המערכת שלהם כבר עמוסה‪.‬‬
‫‪ .5.3.3‬התקציב קוצץ‪:‬‬
‫אין מי שלא התלונן שהתקציב נמוך מדיי‪ ,‬בייחוד לאחר שהוא קוצץ השנה בכ‪) 50%-‬שנת ‪ .(2009‬אחת‬
‫הבעיות שהועלתה היא שמנהלי מטות משקיעים מאמץ רב בגיוס אנשים כמו מנהלי בתי ספר עד שהם‬
‫מפנימים את הצורך בפעילויות בתחום הבטיחות‪ .‬לוקח זמן לבנות תשתית של קשרים עד שאנשים בעלי‬
‫עמדה לומדים לצרוך את מגוון הפעילויות שהמטה מציע‪ .‬הקיצוץ למעשה מחייב הפסקה של פעילויות‬
‫שהפכו לשגרה‪ ,‬משום שלא ניתן להמשיך לממנם‪ ,‬דבר המוריד לטמיון את כל המאמצים שהושקעו ויקשה‬
‫על שחזורם גם אם התקציב יזרום מחדש‪.‬‬
‫לטענת אחד המרואיינים‪ ,‬לא רק שחסר כסף לביצוע שיפורים בתשתית‪ ,‬אלא חסר גם כסף לתחזוקה‬
‫שוטפת‪ ,‬משום שהתשתיות התפתחו אבל סכום התחזוקה לא גדל‪.‬‬
‫יש לקיצוץ בתקציב ביטוי ממשי בשטח‪ ,‬וחלק מהפעילויות שהיו בשגרה מתבטלות‪ ,‬לדוגמה יום הסברה‬
‫לקשישים‪ .‬אחד המרואיינים דיבר על כך שפנו אליו ממקום בו עובדים אנשים עם מוגבלויות‪ ,‬כדי להעביר‬
‫פעילות הקשורה לבטיחות בדרכים בהקשר של המוגבלים‪ ,‬כגון חציית כביש‪ ,‬אבל לצערו הוא לא יכול‬
‫היה לתת מענה לבקשה‪ ,‬מסיבות של תקציב‪.‬‬
‫‪ .5.3.4‬השיקולים לחלוקת התקציב‪:‬‬
‫חלוקת התקציב נעשית על‪-‬פי מספר הנפגעים ולא רק על‪-‬פי גודל היישוב‪ .‬לפעמים מאתרים מוקדי סיכון‬
‫ורוצים להשקיע בחינוך או בתשתית טרם התאונה‪ .‬צורת החלוקה לא מאפשרת זאת‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫‪ .6‬סיכום‬
‫מטרת עבודה זו היתה להציג את נושא ניהול הבטיחות בדרכים ברמת היישוב‪ ,‬הקשיים ודרכי‬
‫ההתמודדות‪ ,‬כפי שהם נתפסים בעיני האחראי על הבטיחות‪ ,‬כלומר ראש מטה הבטיחות‪.‬‬
‫השיחות התבררו כעשירות בתכנים ואפשרו לתאר את הנושאים השונים בפירוט רב‪.‬‬
‫בנוסף התברר שמרכיבים רבים שתוארו‪ ,‬הן בעיות‪ ,‬דרכי התמודדות או שיטות ניהול‪ ,‬היו משותפים‬
‫ליישובים רבים‪ .‬יחד עם זאת נתגלו גם חילוקי דעות בנושאים אחדים‪.‬‬
‫עבודת ראש מטה הבטיחות מצטיירת כמשימה מורכבת הדורשת כישורים רבים‪ .‬רוב ראשי המטות‬
‫מתמודדים עם עומס‪ ,‬בשל כפל התפקידים‪ ,‬והרגשה שיכלו לעשות יותר אם היה להם יותר זמן‪ .‬חלק גדול‬
‫מהמרואיינים הביעו תחושה של תסכול בשל העובדה שעבודתם אינה זוכה להוקרה מספקת או לתגמול‬
‫הולם‪ .‬יחד עם זאת הם הפגינו תחושה של שליחות ומוטיבציה גבוהה להתמסר לתפקיד‪.‬‬
‫הלהט של המרואיינים‪ ,‬הפעילות השוטפת הרבה‪ ,‬והמנגנון הקושר בין ראשי המטות‪ ,‬הגורמים ברשות‬
‫הלאומית‪ ,‬העירייה וגורמי חוץ‪ ,‬משקפים מערכת מורכבת שעובדת‪ ,‬אך ככל מערכת היא טעונת שיפור‪.‬‬
‫עבודה זו תוכל לסייע למקד את השיפורים הנחוצים‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫‪ .7‬ביבליוגרפיה‬
‫‪Marshall, C., & Rossman G.B. (1989). Designing Qualitative Research. London: Sage‬‬
‫‪Publications.‬‬
‫‪Yin, R.K. (1984). Case Study Research: Design and Methods. London: Sage‬‬
‫‪Publications.‬‬
‫הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ‪ .1-‬אתר הרשות‪ ,‬כרטיס ביקור של הרשות‪ .‬אוחזר ב‪.19-6-2010-‬‬
‫‪.www.rsa.gov.il‬‬
‫הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ‪ .2-‬מדריך ליושב ראש ולמנהל מטה הבטיחות‪ .‬אוחזר ב‪19-6--‬‬
‫‪.www.rsa.gov.il .2010‬‬
‫הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ‪ .3-‬מטה הבטיחות ברשות המקומית – יעד מטרות ותפקידים‪ .‬אוחזר‬
‫ב‪.www.rsa.gov.il .19-6-2010-‬‬
‫שקדי‪.‬א‪ (2004) ,‬מילים המנסות לגעת מחקר איכותני‪-‬תאוריה ויישום‪ .‬הוצאת רמות אוניברסיטת תל‬
‫אביב‪.‬‬
‫‪37‬‬