פורים

‫אוצר הסגולות‬
‫להתברך בזרע כשר‬
‫וזרע של קיימא‬
‫*‬
‫פורים‬
‫צדקה ‪ -‬גמילות חסדים ‪ -‬ברכת חכם ‪ -‬תהלים‬
‫שער העובדות‬
‫©‬
‫כל הזכויות שמורות‬
‫אריה משה מילט‬
‫הוצאה שלישית ‪ -‬לייקוואוד – אדר ב' תשע"ד‬
‫ניתן להשיג‪:‬‬
‫בארצות הברית‬
‫‪Aryeh Millet‬‬
‫‪33 Freedom Drive‬‬
‫‪Lakewood, NJ 08701‬‬
‫‪USA‬‬
‫‪732-942-0652‬‬
‫בארץ ישראל‬
‫רחוב הרב ורנר ‪ 3‬בני ברק‬
‫‪(03) 619-6598‬‬
‫רחוב רשב"ם ‪ 13‬בני ברק‬
‫‪(050) 412 -8598‬‬
‫נדפס על נייר שאין בו חשש חילול שבת ח"ו‬
‫*‬
‫הערות יתקבלו בתודה וברצון‬
‫ לזכרון עולם בהיכל ה' ‬
‫לעילוי נשמת‬
‫ר' חיים יעקב ב"ר אהרן אלעזר ז"ל‬
‫נלב"ע ט"ו כסלו תשמ"ט‬
‫ומרת פעסל ב"ר מנחם ע"ה‬
‫נלב"ע ל' שבט תשנ"ד‬
‫משפחת מילט‬
‫לעילוי נשמת‬
‫ר' חיים אליעזר ב"ר פנחס ז"ל‬
‫נלב"ע כ"ז תמוז תשמ"ז‬
‫ומרת עלקא ב"ר מאיר שלמה ע"ה‬
‫נלב"ע י"ח מנחם אב תשס"ה‬
‫משפחת וינטנר‬
‫ לזכרון עולם בהיכל ה' ‬
‫לעילוי נשמת‬
‫ר' אברהם אבא בן ר' שמואל ז"ל‬
‫נלב"ע י"ז מרחשון תש"ס‬
‫ומרת איטא ב"ר אפרים שמואל ע"ה‬
‫נלב"ע כ"ב כסלו תשס"ו‬
‫משפחת לעבאוויטש‬
‫לעילוי נשמת‬
‫מרת צביה מרים בת ר' גד ע"ה‬
‫נלב"ע י' אדר א' תשנ"ב‬
‫משפחת פאללאק‬
‫ה‬
‫ הסכמות ‬
‫בס"ד הריני מברך את הרב הגאון ר' אריה משה מילט שליט"א על ספרו‬
‫אוצר הסגולות ובזה יושעו ויתברך בכל מילי דמיטב‪.‬‬
‫חיים קניבסקי‬
‫גם אני מצטרף‬
‫א‪.‬ל‪ .‬שטינמן‬
‫בס"ד הריני מברך את הרב הגאון ר' אריה משה מילט שליט"א שבזכות‬
‫ספרו "אוצר הסגולות" יזכה להתברך מן השמים בכל צרכיו‪ ,‬ובכל טוב‪.‬‬
‫הכו"ח י‪ .‬גרשון אדלשטין אייר תשע"ג‬
‫י"ג תשרי תשע"ד‬
‫קבלתי הספר "אוצר הסגולות" להתברך בזרע של קיימא והוא ליקוט‬
‫נפלא מדברי גאוני עולם ומצדיקים ויסודם בקודש שליקט המחבר ה"ה הרה"ג‬
‫רבי אריה משה מילט שליט"א המפורסם כאיש חסד‪ .‬ועיקר הישועה היא‬
‫האמונה ובטחון והקב"ה מסתיר אופן גילוי וצריך לצרף התפילות לקב"ה‬
‫שבזכות זה יושיע‪ ,‬ועבודה רבה עשה המחבר להביא תועלת למעיינים שגנז‬
‫הקב"ה ישועות בכמה אופנים שמביא ה'‪.‬‬
‫והנני מברך אותו ברכה והצלחה ויביא ברכה ותועלת‪.‬‬
‫הנני המצפה לרחמי שמים מרובים‬
‫משה שטרנבוך‬
‫ו‬
‫ הסכמות ‬
‫מרן רבנו הגאון רבי יעקב אדלשטין שליט"א מצטרף לדברי מרן‬
‫הגר"ח קנייבסקי שליט"א ומוסיף את ברכתו להגאון רבי ארי‪-‬ה משה מילט‬
‫שליט"א שספריו שהם מלאי טעם זקנים ישאו חן‪ .‬ויזכה הוא‪ ,‬וכל המקושרים‬
‫עמו שיתברכו ויצליחו עד בלי די‪.‬‬
‫מתתיהו זאב לסמן‬
‫וגם אני מברך את הגאון המחבר שליט"א‪.‬‬
‫ז‪ .‬קרויזר‬
‫דברי גיסי מרן שר התורה אינם צריכים חיזוק ולא באתי אלא כיהודה‬
‫ועוד לקרא שהרב הגאון ר' אריה משה מילט יתברך‪.‬‬
‫יצחק זילברשטיין‬
‫שיל"ת וגם אני מצטרף לזה ומצוה גדולה עשה בזה וראוי לתומכו בזה‬
‫להגאון הנ"ל בברכת כהן באהבה‪.‬‬
‫גמליאל רבינוביץ‬
‫גם אני מצטרף לכל הנ"ל בכל חותמי ברכות‪.‬‬
‫שריה דבליצקי‬
‫תענית אסתר מוקדם תשע"ג‬
‫ז‬
‫ הסכמות ‬
‫בס"ד‬
‫י' אדר תשע"ג‬
‫ראיתי קונטרסו הנפלא של ידידי אהובי תלמידי היקר‪ ,‬הרב ר' אריה משה‬
‫מילט שיחי'‪ ,‬שהוא מבני עלי' המועטים והמיוחדים בעיה"ת לייקוואוד ארה"ב‪.‬‬
‫וחזינא כמה טרחות טרח‪ ,‬לבוא לעזרתם של אלו המצפים לישועת ה' בפקידה‬
‫בזש"ק‪ ,‬ובזכות זה יזכה הוא וביתו לנחת מרובה מכל יו"ח החמודים‪ ,‬ולכל בני‬
‫משפחתו היקרים‪.‬‬
‫ברכות שמים מעל‪.‬‬
‫באהבה בלי מצרים‬
‫חיים וואלקין‬
‫בס"ד‬
‫ראיתי את פרי רוחו של ידידי הגאון רבי אריה משה מילט שליט"א‬
‫שקיבץ כעמיר גרונה עצות וסגולות שונות בעני' זש"ק בליקוט הערוך בטוב‬
‫טעם ודעת‪ ,‬וטוב ויפה הדבר שמלבד השתדלות בדרך הטבע בעניני רפואה‪,‬‬
‫יעסקו ההורים לעתיד בדברים המוזכרים בספרי קדמונינו ז"ל המסוגלים‬
‫לישועה‪ ,‬ויה"ר שיפיקו אחב"י תועלת מדבריו ויועיל לנשברי לב להמשיך‬
‫דורות נאמנים לתורה ולתעודה‪.‬‬
‫בידידות והערכה‬
‫משה שלזינגר‬
‫ח‬
‫ הסכמות ‬
‫ראיתי הספר אוצר הסגולות שאסף וקיבץ הרה"ג ר' אריה משה מילט‬
‫שליט"א לזכות לזרעא חייא וקיימא ומצא חן בעיני‪ .‬ויה"ר שע"י ספרו יתרבו‬
‫ברכה וכולן יתברכו בזרע חו"ק‪ .‬וע"ז בעה"ח היום מ"א למב"י תשע"ג לפ"ק‪.‬‬
‫שלמה אליהו מילר‬
‫גם אני מצטרף להסכמת גדולי הדור לכבוד הגאון רבי ארי' משה מילט‬
‫שליט"א על ספרו אוצר הסגולות‪ ,‬וברכתי שיפוצו מעינותיו חוצה‪.‬‬
‫מתתי' חיים סלומון‬
‫בס"ד שמחתי מאד לראות שידי"נ הדגול והנעלה הרב הגאון ר' אריה משה‬
‫מילט שליט"א הולך מחיל אל חיל והוסיף עכשיו חיבור נפלא לזכות את הרבים‬
‫ולחזק הרבה משפחות חשובות ספר "אוצר הסגולות" כדי שיתברכו בזרע כשר‬
‫וזרע של קיימא‪.‬‬
‫הרה"ג ר' אריה משה שליט"א משים לילות כימים בעמל התורה ביגיעה‬
‫עצומה ונמנה בין מצוייני הלומדים בישיבתנו בית מדרש גבוה בליקוואוד‪ ,‬וידיו‬
‫רב לו לברר וללבן סוגיות חמורות בטוב טעם ודעת בבהירות נפלאה‪ ,‬וזכה‬
‫לכתר תורה ולכתר שם טוב שעולה על גביהם במעשיו הגדולים ובטוב לבו‬
‫לכל‪ .‬ועכשיו זכה בעז"ה להוציא החיבור הנפלא הזה ועיינתי קצת וראיתי את‬
‫כחו הגדול‪ ,‬את חריפתו ובקיאותו ואת בהירותו והספר היא פרי עמל ויגיעה‬
‫רבה בודאי יהא תועלת גדול לכל המעיינים‪ .‬וקיים בספר הזה מש"כ הגאון‬
‫האדיר ראש ישיבת פוניבז' מרן ר' מיכל יהודה לעפקאוויטץ זצוק"ל כי עיקר‬
‫חובת האדם בעולמו הוא "להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים"‪.‬‬
‫ויזכה בעז"ה להמשיך בעבודתו הק' ללמוד וללמד ולהרביץ תורה ויר"ש‬
‫ולחבר עוד הרבה ספרים חשובים לזכות הרבים מתוך מנוחת הנפש והרחבת‬
‫הדעת ונחת ושמחה ממשפחתו‪.‬‬
‫הכו"ח לכבוד התורה ולומדי' ירוחם אלשין‬
‫ט‬
‫ מפתח כללי ‬
‫גמילות חסדים‬
‫חודש אדר‬
‫גמ"ח יותר מצדקה ‪ /‬גידול יתומים‬
‫להשיא יתום ויתומה ‪ /‬מדריך חתנים ‪/‬‬
‫שדכן המכוון לשם שמים ‪ /‬לשמח חתן‬
‫וכלה ‪ /‬הלומד עם אחרים ‪ /‬המלמד בן‬
‫עם הארץ ‪ /‬זירוז על שמירת שבת ‪/‬‬
‫זיכוי הרבים בעניני שבת ‪ /‬תיקון‬
‫עירובין ‪ /‬הלכות לשון הרע ‪ /‬הלואה ‪/‬‬
‫להיות עושה ומעשה בכל מיני גמ"ח ‪/‬‬
‫גמ"ח לדברים שצריכים לילדים ‪ /‬שמן‬
‫זית ודורון לעניים ות"ח ‪ /‬אכילה‬
‫ושתיה למבקרי חולים ‪ /‬סעודה‬
‫לתלמידי חכמים ‪ /‬מים ואור ללומדי‬
‫תורה בבהמ"ד ‪ /‬מקוה לנשים ‪ /‬מוהל‬
‫בחנם ‪ /‬מניעת בזיון מן העני ‪ /‬לרוץ‬
‫לכבוד חכמים ועניים ‪ /‬לעשות עבור‬
‫המתים ‪ /‬צדיקים נולדו בזכות הצדקה‬
‫‪/‬‬
‫הכנסת אורחים‬
‫מצות הכנסת אורחים ‪ /‬מארח תלמיד‬
‫חכם ‪ /‬המארח עניים בביתו‬
‫ברכת חכם‬
‫צדיקים פוקדים עקרות ‪ /‬כח הדיבור‬
‫של צדיק ‪ /‬דיבורו מן השמים ‪ /‬ורוח‬
‫קדשך אל תקח ממנו ‪ /‬כפי גדלותו ‪/‬‬
‫לבטל גזירת צדיק ‪ /‬ילך אצל חכם ‪/‬‬
‫איזה חכם ‪ /‬צדיקים שבדור ‪ /‬צדיק גדול‬
‫פועל בתפילתו ‪ /‬צדיק בעל צדקה כוחו‬
‫לפקוד עקרות ‪ /‬הבטחת חכם ‪ /‬הוספה‬
‫בעבודת ה' ‪ /‬ישר להקב"ה ‪ /‬כל אדם ‪/‬‬
‫צדיקים נמנעו מלברך‬
‫אדר מסוגל להפקד‬
‫פרשת זכור‬
‫פקידת עקרות‬
‫תענית אסתר‬
‫התפילות מתקבלות‬
‫יום הפורים‬
‫סגולות היום ‪ /‬להגיד בבוקר חסדך‬
‫לימוד התורה בפורים ‪ /‬קריאת המגילה‬
‫‪ /‬סעודת פורים ‪ /‬משלוח מנות ‪/‬‬
‫התעוררות הנס ע"י מצוות היום ‪/‬‬
‫סגולת השמחה ‪ /‬שמחה של מצוה ‪/‬‬
‫להיזהר מרב פורים ‪ /‬תשובה בפורים‬
‫‪/‬‬
‫צדקה ביום פורים‬
‫כל הפושט יד נותנים לו‬
‫צדקה‬
‫רודף צדקה ‪ /‬הקב"ה מקבל תפלתו‬
‫מפזר מעותיו ‪ /‬אל תתייאש ‪ /‬פרקמטיא ‪/‬‬
‫לפרנס דורשי ה' ‪ /‬להעניק מכספו‬
‫לת"ח ‪ /‬נותן ומפייסו בדברים ‪ /‬הרבה‬
‫בנים ‪ /‬מי שאין לו ממון ‪ /‬צדקה לבני‬
‫ביתו ‪ /‬שכר לימוד ‪ /‬קניית ספרים עבור‬
‫תשב"ר ‪ /‬לקנות ספרים ולהשאילם‬
‫לאחרים ‪ /‬עבור בתי כנסיות ובתי‬
‫מדרשות ‪ /‬מתנות ‪ /‬שכרו של זבולון ‪/‬‬
‫שכר סופרים ‪ /‬מחזיק לומדי תורה ‪/‬‬
‫צדקה כמספר תיבות בקשתו ‪ /‬הנותן‬
‫צדקה לגבאי נאמן ‪ /‬להתאמץ לתת לעני‬
‫הגון ‪ /‬תרומות ומעשרות ‪ /‬צדקה בערב‬
‫שבת ‪/‬‬
‫‪/‬‬
‫י‬
‫ מפתח כללי ‪ -‬המשך ‬
‫החושד בכשרים ‪ /‬דיבורו ומחשבתו‬
‫אמת ‪ /‬המכוין לשם שמים ‪ /‬מלמדי‬
‫תורה לעם הארץ ‪ /‬פה קדוש ‪ /‬חבר טוב‬
‫‪ /‬הדיוט‬
‫עת רצון לקבל ברכה‬
‫כשרוח מזרחית יוצאת לעולם‬
‫ברכה לעולה בתורה ‪ /‬בשחר ‪ /‬ראש‬
‫חודש ‪ /‬ליל הסדר ‪ /‬שמיני עצרת ‪ /‬בשעת‬
‫ברכת כהנים ‪ /‬הכוונה‬
‫‪/‬‬
‫תהלים‬
‫ערב ראש חודש אדר ‪ /‬תענית אסתר‬
‫‪ /‬יום פורים ‪ /‬מרדכי למד מיעקב לומר‬
‫תהלים נגד גזירת המן‬
‫שמחה‬
‫לידי שמחה ‪ /‬לזכות לשמחה ‪ /‬בשירה‬
‫בשמחה באימה ובקדושה ‪ /‬בשמחה‬
‫ובבטחון‬
‫שער העובדות‬
‫עשר כדי שתתעשר ‪ /‬סעודת פורים‬
‫צריך רק לבקש ‪ /‬לפתוח הלב בתפילה ‪/‬‬
‫לפעמים נדחה קריאת מגילה עבור תפילה ‪/‬‬
‫תפוח למשלוח מנות ‪ /‬ד' כוסות בפורים ‪/‬‬
‫זוכה לבנים בעלי עושר בעלי חכמה ‪ /‬שכר‬
‫של לא תלין ‪ /‬מניעת תשלום החובות ‪ /‬כח של‬
‫בכי‬
‫‪/‬‬
‫צורת הברכה‬
‫להתבטל למקור הברכות ‪ /‬יקשר‬
‫א"ע למקור הברכה ‪ /‬סומכים ידיהם על‬
‫המתברך ‪ /‬הקדמת ברכה להקב"ה ‪/‬‬
‫הזכרת שם האיש ואשתו ‪ /‬כבוד הנס‬
‫בהצנע‬
‫תנאים לקבל‬
‫שלשה תנאים לקבל ברכה ‪ /‬המברך‬
‫יהיה קרוב להמתברך ‪ /‬להאמין בכח‬
‫הברכה ‪ /‬להזכיר שם המתברך ‪ /‬עין‬
‫הרע ‪ /‬ברכה ע"י שליח ‪ /‬קופסה מלאה‬
‫ברכות ‪ /‬פדיון נפש ‪ /‬יברך המברך ‪ /‬אלו‬
‫שיש להם כח ברכה ‪ /‬אב המברך ‪/‬‬
‫ברכה מאנשים של צורה ‪ /‬עשרה‬
‫אנשים ‪ /‬בעל שמחה ‪ /‬ממי שקיבל‬
‫מחילה ‪ /‬שדכן ‪ /‬ברכת חתן ‪ /‬כוס של‬
‫ברכה ‪ /‬אב הנימול ‪ /‬מוהל וסנדק ‪ /‬אורח‬
‫מברך ‪ /‬עוסקים בצרכי ציבור באמונה ‪/‬‬
‫עוסקים במצוות ‪ /‬גומל חסדים ‪ /‬מאכיל‬
‫ומשקה עניים ויתומים ‪ /‬המקרב קרובו‬
‫‪ /‬תורה בשעת הדחק ‪ /‬מעביר על‬
‫מדותיו ‪ /‬ברכה ממסיים מסכת ‪ /‬מי‬
‫שבולם פיו בשעת מריבה ‪ /‬יהודי שעבר‬
‫השואה ‪ /‬ברכה מחמת הכרת הטוב ‪/‬‬
‫יא‬
‫דברים אחדים‬
‫ברוך הוא אלוקינו אשר נתן והרעיף עלינו שפע ברוב רחמיו וחסדיו‪,‬‬
‫ידוע‪ ,‬כי כל חסד שניתן לנו אי פעם‪ ,‬חוזר וניעור במשך הזמן בעת‬
‫רצון‪ ,‬שגם על זה נאמר 'כי לעולם חסדו'א‪ ,‬ואותו היום אשר ניתן לנו‬
‫איזו ישועה‪ ,‬גאולה או פקידה‪ ,‬מסוגל שוב להשיג אותה השפעה‬
‫הקדושה‪ ,‬בכל שנה ושנהב‪.‬‬
‫מבואר בספרים כי אחת מן הסגולות של יום פורים הוא‪ ,‬שאפשר‬
‫לבטל אפילו את אשר כבר נכתב ונחתם בטבעת המלך‪ ,‬וענין זה‬
‫מתגלה בכל שנה ושנה ביום הפוריםג‪ ,‬ועל זה נאמר במגילת אסתר‬
‫א נאמר כמה וכמה פעמים בתהלים‪ ,‬והיינו שכל חסד שהקב"ה עושה‪ ,‬הוא לעולם‪" ,‬כי‬
‫לעולם חסדו"‪ ,‬היינו שהפעם הראשונה היא החסד‪ ,‬היא בגלוי‪ ,‬ואחר כך נשאר בעולם‬
‫'בהנהגה נסתרת'‪ ,‬היינו שאותו החסד חוזר שוב ושוב‪ ,‬באופן ובצורה נסתרת‪ .‬כן שמענו‬
‫משיחות של הגה"צ רבי יחזקאל לווינשטיין זצ"ל‪.‬‬
‫ב בדרשות הר"ן )הדרוש השמיני ד"ה ההקדמה השלישית( כתב‪ ,‬שיום אשר היתה בו‬
‫גאולה או פקידה מסוגל גם לשנים הבאות לאותו דבר‪ ,‬היות שבראש השנה נפקדו בו‬
‫אימותנו‪ ,‬הזמן גרמא לפעול פקידה יותר בקלות‪.‬‬
‫ובכתבי האר"י ז"ל )שער רוח הקודש בענין השובבי"ם( כתוב‪ ,‬שבכל עת שנעשה איזו‬
‫ישועה לכלל או לפרט חוזרת וניעורה באותו זמן בכל שנה‪ ,‬אותה השפעה דקדושה בצדקה‬
‫רב להושיע הוא‪.‬‬
‫וכן הרמח"ל בספרו "דרך ה'" )ח"ד פ"ז( כתב על כללות המועדים שבתורה‪" :‬והנה על‬
‫פי זה נצטוינו בחג הפסח בכל הענינים שנצטוינו זכר ליציאת מצרים‪ ,‬כי בהיות התיקון‬
‫ההוא תיקון גדול מאד שנתקנו בו וכמ"ש למעלה‪ ,‬הוקבע שבשוב תקופת הזמן ההוא יאיר‬
‫עלינו אור מעין האור שהאיר אז‪ ,‬ותחודש בנו תולדת אותו התיקון‪ ,‬ועל דרך זה חג‬
‫השבועות למתן התורה וחג הסוכות לענין ענני הכבוד‪".‬‬
‫ג כתוב בספר "נתיבות שלום" )פורים עמוד יא(‪" :‬ועיקר החידוש בגילוי הזה הוא‪,‬‬
‫שמאיר מחדש בימי הפורים בכל שנה ושנה‪ ,‬דאף שבעצם היה שייך רק לאותה תקופה‪ ,‬ועל‬
‫פי מה שמבאר שם לא ניתן להבין בשכל אנושי איך שייך הגילוי הזה בכל שנה‪ ,‬אבל‬
‫הקב"ה ברוב רחמיו וחסדיו ברצונו להיטיב לבני ישראל‪ ,‬נתן מתנה לכלל ישראל‪ ,‬שהגילוי‬
‫הזה יאיר לדורות‪ ,‬שימי הפורים 'לא יעברו מתוך היהודים'‪ .‬ובכל שנה ושנה יש את הכח‬
‫של פורים‪ ,‬שהוא יום אחד בשנה שמאיר בו גילוי כזה‪ ,‬שאפשר לבטל אפילו את אשר כבר‬
‫נכתב ונחתם בטבעת המלך‪".‬‬
‫יב‬
‫'וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים'ד‪ ,‬וכן הוא אומר 'ולאות‬
‫עולם לא יכרת'ה‪.‬‬
‫והיות שמובאר שיום הפורים כולל את כל הימים טוביםו והוא‬
‫תכלית כל הזמניםז‪ ,‬וגם מה שכל הנס של פורים נעשית ע"י תפילהח‪,‬‬
‫ד כתוב במגילת אסתר )ט' כ"ח(‪" :‬והימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור‪ ,‬משפחה‬
‫ומשפחה מדינה ומדינה ועיר ועיר‪ ,‬וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים‪ ,‬וזכרם לא‬
‫יסוף מזרעם‪".‬‬
‫וברמב"ם בהלכות מגילה )ב' י"ח( כתוב שימי פורים לא יבוטלו‪" :‬כל ספרי הנביאים‬
‫וכל הכתובים עתידין ליבטל לימות המשיח‪ ,‬חוץ ממגילת אסתר‪ ,‬הרי היא קיימת כחמשה‬
‫חומשי תורה‪ ,‬וכהלכות של תורה שבעל פה‪ ,‬שאינן בטלין לעולם‪ ,‬ואף על פי שכל זכרון‬
‫הצרות ייבטל שנאמר )ישעיהו ס"ה ט"ז( 'כי נשכחו הצרות הראשונות וכי נסתרו מעיני'‪,‬‬
‫ימי הפורים לא יבטלו‪ ,‬שנאמר )אסתר ט'( וימי הפורים האלה 'לא יעברו מתוך היהודים‪,‬‬
‫וזכרם לא יסוף מזרעם'‪".‬‬
‫ובפשטות‪ ,‬זהו מה שכתוב במגילה )י‪' (:‬לאות עולם לא יכרת' )ישעיה נ"ה י"ג( אלו ימי‬
‫הפורים‪ ,".‬ועיין לקמן‪.‬‬
‫ה כתוב בישעיה )נ"ה י"ג(‪" :‬תחת הנעצוץ יעלה ברוש ותחת הסרפד יעלה הדס‪ ,‬והיה‬
‫לה' לשם לאות עולם לא יכרת"‪ ,‬ודרשינן במגילה )י‪" :(:‬רבי שמואל בר נחמני פתח לה‬
‫פיתחא להאי פרשתא מהכא )כשהיה רוצה לדרוש בענין איגרת הפורים היה מתחיל לדרוש‬
‫מקרא זה(‪' ,‬תחת הנעצוץ יעלה ברוש ותחת הסרפד יעלה הדס'‪' ,‬תחת הנעצוץ' תחת המן‬
‫הרשע שעשה עצמו עבודה זרה וכו' 'יעלה ברוש' זה מרדכי שנקרא ראש לכל הבשמים וכו'‬
‫'תחת הסרפד' תחת ושתי הרשעה בת בנו של נבוכדנצר הרשע‪ ,‬ששרף רפידת בית ה' וכו'‬
‫'יעלה הדס' זו אסתר הצדקת שנקראת הדסה וכו' 'והיה לה' לשם' זו מקרא מגילה‪' ,‬לאות‬
‫עולם לא יכרת' אלו ימי פורים‪".‬‬
‫ו כתוב בספר "דבש לפי" )לרבינו החיד"א מערכת פ'(‪" :‬פורים כולל כל הימים טובים‪,‬‬
‫פסח מעבדות לחירות‪ ,‬וכאן ממות לחיים‪ ,‬שבועות מתן תורה‪ ,‬וכאן הדור קבלוה‪ ,‬ראש‬
‫השנה ספרי חיים וספרי מתים‪ ,‬וכאן נדונים אם לקיים הגזרה אם להנצל‪ ,‬יום הכפורים‬
‫מחילת עונות‪ ,‬וכאן נמחל להם מה שנהנו וכו'‪ ,‬סוכות ענני כבוד‪ ,‬וכאן נכנסו תחת כנפי‬
‫השכינה‪ ,‬ורבים מעמי הארץ מתיהדים‪") .‬מדרש אליהו" סוף דף נ"ז בשם "יד יוסף"(‪,‬‬
‫ואפשר דלכך בחרו לקרות פורים על שם הפור‪ ,‬ולא קראו שם העצם‪ ,‬כי ראשי תיבות‬
‫פורי"ם פ'סח ו'סוכות ר'אש השנה י'ום כיפו"ר מ'תן תורה‪ .‬ודו"ק‪".‬‬
‫ז כתוב בספר "לקט רשימות" )על פורים‪ ,‬מהגה"צ ר' נתן מאיר ווכטפוגל זצ"ל‪ ,‬עמוד‬
‫קכ"ז(‪" :‬תכלית הימים הלילות‪ ,‬תכלית הלילות שבתות‪ ,‬תכלית השבתות ראשי חדשים‪,‬‬
‫תכלית ראשי חדשים המועדים‪ ,‬תכלית המועדים ראש השנה‪ ,‬תכלית ראש השנה יום‬
‫הכיפורים )המדרש מובא בספר "ברית אברהם" לאביו של השל"ה הק'( וידוע מה שאמר‬
‫יג‬
‫כמה נאה ויאה הוא להרבות בתפילה ובבקשה על כל משאלות הלב‬
‫ביום הקדוש הזהט‪.‬‬
‫האר"י הק' בשם הזהר דיום הכיפורים הוא מעין פורים‪ ,‬ונמצא לפי"ז דתכלית הבריאה היא‬
‫פורים‪".‬‬
‫ובספר שיחות הגר"ש פינקוס זצ"ל )עמוד ס"ד מאמר 'השלך על ה' יהבך'( כתוב‪" :‬ידוע‬
‫שכל המועדים בנויים כדוגמת סולם הבנוי מדרגה אחר מדרגה‪ ,‬עד שמגיעים לפיסגה שהיא‬
‫בעצם התכלית‪ ,‬ואז מתחיל שוב מעגל חדש‪ .‬ראשון המועדים הוא חג הפסח‪ ,‬פסח ויציאת‬
‫מצרים הוא זמן לידת עם ישראל‪ .‬ימי ספירת העומר הם ימים של חינוך עד זמן החיוב‬
‫במצוות‪ .‬חג השבועות הוא הבר מצוה של כלל ישראל‪ .‬הימים הנוראים ראש השנה ויום‬
‫הכיפורים הם ימי החתונה שבין כלל ישראל ובין הקב"ה‪ .‬ההתקרבות על ידי התשובה‬
‫והכניסה אל תוך הסוכה‪ ,‬זו החופה‪ ,‬ושמע"צ הוא היחוד‪ .‬אחרי הימים טובים שבתורה‪,‬‬
‫באים ימים של חושך‪ ,‬והיינו 'וחושך על פני תהום'‪ ,‬זהו יון שהחשיכה עיניהם של ישראל‪,‬‬
‫וכנגדם יאירו שמונת ימי החנוכה‪ ,‬ויחזירו את אור התורה‪ .‬התכלית של כל הזמנים הוא יום‬
‫הפורים‪ ,‬שהוא המועד התשיעי והאחרון במעגל השנה‪ ,‬שלאחריו יגיע המועד העשירי‪ ,‬הוא‬
‫זמן ביאת המשיח‪ ,‬שהוא למעלה מכל ההשגות שלנו‪ .‬נמצאנו למדים שכל המועדות הנם‬
‫כתחנות בדרך אל התכלית‪ ,‬ויום הפורים היא התכלית בעצמה‪ ,‬ודבר זה צריך ביאור‪".‬‬
‫ח כתוב במגילת אסתר )ב' ה'(‪" :‬איש יהודי היה בשושן הבירה ושמו מרדכי בן יאיר בן‬
‫שמעי בן קיש איש ימיני"‪ ,‬ואיתא במגילה )יב‪)" :(:‬שם( איש יהודי היה בשושן הבירה וגו'‬
‫איש ימיני מאי קאמר אי ליחוסא קאתי‪ ,‬ליחסיה ואזיל עד בנימין אלא מאי שנא הני תנא‬
‫כולן על שמו נקראו בן יאיר בן שהאיר עיניהם של ישראל בתפלתו בן שמעי בן ששמע אל‬
‫תפלתו בן קיש שהקיש על שערי רחמים ונפתחו לו‪) ".‬הדגשה זו נאמרה ע"י הג"ר נחום‬
‫אייזנשטיין שליט"א מלייקווד(‪.‬‬
‫ט כתוב בספר תהלים )ו' ג'( 'חנני ה' כי אמלל אני‪ ,‬רפאני ה' כי נבהלו עצמי'‪ .‬ומבאר‬
‫הרב שמשון פינקוס זצ"ל בספרו "נפש שמשון" )על תהלים‪ ,‬שם בתוך דבריו(‪" :‬עתה‬
‫מבינים אנו גם את הנאמר כאן בפסוק 'חנני ה' כי אומלל אני'‪' ,‬חנני' לשון מתנת חנם‪,‬‬
‫מדוע‪' ,‬כי אומלל אני' זו הסיבה‪ ,‬לא בגלל שבקשתי‪ ,‬לא בגלל שמגיע לי‪ ,‬אלא בגלל שאני‬
‫'אומלל'‪ ,‬הרי אתה‪ ,‬השי"ת אינך רוצה שאהיה 'אומלל'‪ ,‬הסיבה שישנם כאלו שה' לא חונן‬
‫אותם היא בגלל שהם אינם יודעים שהם 'אומללים'‪ ,‬אדם שנכנס לעשיר‪ ,‬לא די שיספר לו‬
‫על מצבו הכלכלי הקשה‪ ,‬עליו לבקש ממנו בצורה ברורה 'תביא לי כסף'‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬אדם‬
‫שנכנס לרופא‪ ,‬אין צורך שיאמר לו 'תרפא אותי'‪ ,‬די אם יאמר לו אני חולה במחלה זו וזו‪,‬‬
‫ואמרו לי שאם לא אטול תרופה‪ ,‬אמות‪ ,‬הרי ברור שהוא אינו צריך לסיים את בקשתו‪.‬‬
‫עובדה היא‪ ,‬שכאשר אדם הולך ברחוב ורואה מישהו שאין לו שכל‪ ,‬הוא לא מרגיש שהוא‬
‫צועק אליו לעזרה‪ ,‬אבל כשהוא רואה אדם שוכב ברחוב ונוטה למות‪ ,‬האם החולה צריך‬
‫לבקש ממנו עזרה‪ ,‬וכי יש צורך שיפנה אליו בבקשה מפורשת להזעיק אמבולנס‪ ,‬הרי עליו‬
‫רק לומר‪ ,‬אינני חש בטוב‪ ,‬מצבי קשה‪ ,‬ומיד יעשה הלה כל שביכולתו כדי להצילו‪' .‬חנני ה'‬
‫יד‬
‫כי אומלל אני'‪ ,‬אני במצב קשה‪ ,‬ממילא 'חנני' בחינם כמו אדם המזעיק אמבולנס לפצוע‬
‫קשה‪ ,‬שעושה זאת בחינם‪ ,‬הוא לא יבקש שישלמו לו על שיחת הטלפון‪ ".‬ע"כ דבריו‪.‬‬
‫אמר המחבר‪ :‬רמז נפלא למאמר הנ"ל‪' ,‬חנני הויה כי אמלל אני' גימטריה 'פורים'‪ ,‬ודאי‬
‫רמז דוד המלך ע"ה בפסוק זה הענין הנ"ל‪ ,‬כי המבקש ביום הפורים את בקשותיו בהכנעה‬
‫ומעומק הלב‪ ,‬כמבקש מתנת חינם‪ ,‬ודאי תקובל בקשתו בחינת 'כל הפושט יד נותנים לו'‪.‬‬
‫חודש אדר‬
‫חודש אדר‬
‫אדר מסוגל להפקד‬
‫א‪ .‬חודש אדר מסוגל לפקידת עקרים ועקרותא‪ ,‬ומזל אדר הוא דגים‪,‬‬
‫ועל דגים נאמר 'וידגו לרוב בקרב הארץ'ב‪.‬‬
‫א כתוב בספר "פוקד עקרים" )אות ה'(‪" :‬ועל כן אמרו בראש השנה )ח‪ ,(.‬אימת לבשו‬
‫כרים הצאן באדר מתעברות באדר‪ ,‬וישראל נמשלו לצאן ואז הוא זמן ריבוים‪ ,‬וכך קבלתי‬
‫כי בחודש זה מסוגל מטעם זה לפיקוד עקרים ועקרות‪ ,‬והיינו לפי שחודש זה מיוחד למחיית‬
‫עמלק‪ ,‬וכל מניעת הולדה שנמצא בזרע ישראל הוא רק מקטרוג עמלק‪ ,‬שחותך מילותיהם‬
‫וכו' המקטרג נגד קדושת הברית שבזרע ישראל שממנו נמשך הריבוי וההולדה‪ ,‬ובני יוסף‬
‫אמרו ליהושע )יהושע י"ז י"ד( 'ואני עם רב אשר עד כה ברכני ה''‪ ,‬כי בו היה ברכת‬
‫הריבוי שהיא קדושת היסוד‪ ,‬ועל כן הוא שטנו של עמלק כמו שאמרו ז"ל )בראשית רבה‬
‫ע"ה י"ב( וכו'‪".‬‬
‫ב כן נראה על פי מה שכתוב בפרשת ויחי )מ"ח ט"ז( "המלאך הגואל אתי מכל רע‪,‬‬
‫יברך את הנערים ויקרא בהם שמי ושם אבותי‪ ,‬אברהם ויצחק‪ ,‬וידגו לרב בקרב הארץ‪".‬‬
‫דרך אגב‪ ,‬כדאי לציין שתיבת "לרב" הוא חסר‪ ,‬דבאמת הוה ליה למימר "לרוב" )מלא‬
‫"ו"‪ ,‬בפרט שמיירי בעניני ברכה(‪ ,‬אבל כבר ידוע הוא )בבא מציעא מב‪" (.‬שאין הברכה‬
‫מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין"‪ ,‬וזהו מן הרמזים שכתוב כאן‪ ,‬דלכן כתוב תיבת "רוב"‬
‫חסר‪ .‬וכן כל הנס של פורים היה סמוי מן העין‪ ,‬שאין שם של הקב"ה נכתב במגילה בגלוי‪.‬‬
‫וגם עבודת היום של )מגילה ז‪" (:‬מיחייב איניש לבסומי בפוריא‪ ,‬עד דלא ידע בין ארור המן‬
‫לברוך מרדכי"‪ ,‬הוא גם כן ענין של סמוי מן העין‪ ,‬להסתיר האדם ולהכניס אותו ב"סתר‬
‫המדרגה"‪ ,‬ושם הוא מגיע ל"רומו של עולם"‪ ,‬תשובה מאהבה‪ .‬וכן כל הענין של "בגדי‬
‫פורים" הוא להסתיר את הילדים בכל מיני כיסויים והסתרים‪ ,‬שהוא מטעם זה‪ .‬וכן מה‬
‫שנוהגים לומר מה שקוראים "פורים תורה"‪ ,‬הוא לגלות בדרך סתר יסודות וגילויים‬
‫נוראים באופן כזה‪ ,‬כידוע ליודעי חן ואכמ"ל‪ .‬ומפירות הנושרים הוא שצריך ליזהר שכל‬
‫הסגולות המובאים כאן‪ ,‬שיעשה אותם בסתר כדי שלא ישלוט בהם העין‪.‬‬
‫טו‬
‫טז‬
‫חודש אדר‬
‫פרשת זכור‬
‫פקידת עקרות‬
‫ב‪ .‬קריאת 'פרשת זכור' בכוונה‪ ,‬מסוגלת לבנים‪ ,‬והיא עת רצון‬
‫להתפלל על בניםא‪.‬‬
‫א כתוב בספר מי שילוח בפרשת כי תצא‪" :‬במחיית עמלק בא פקידה לעקרים‬
‫שבישראל‪ ,‬ושיולידו זרע קדוש‪ .‬ועל כן אמירת פרשת זכור את אשר עשה לך עמלק וגו'‬
‫בכוונת הלב בכל מקום שהוא‪ ,‬פועל בדיבורו וכוונת לבו שהקב"ה ימחנו מלמעלה‪ ,‬כמו‬
‫שאמרו חז"ל‪ ,‬נ"ל דהוא מסוגל לבנים‪ .‬וכן קבלתי שבפרשת זכור שהוא זמן מחיית עמלק‪,‬‬
‫שכל ישראל קורין אז אותה פרשה‪ ,‬הוא עת רצון להתפלל על בנים‪ ,‬כי במחיית זרע עמלק‪,‬‬
‫בא זרע ישראל‪ .‬והוא על דרך מה שאמרו חז"ל מגילה )ו‪ (.‬על הפסוק )יחזקאל כ"ו ב'(‬
‫'אמלאה החרבה'‪ ,‬דבשחרבה זו מלאה זו‪ .‬ועל דרך )תהלים ע"ה י"א( 'וכל קרני רשעים‬
‫אגדע'‪ ,‬על ידי זה ואז 'תרוממנה קרנות צדיק'‬
‫מובא גם בספר "קימו וקבלו" )חלק טעמים ומנהגים‪ ,‬עמוד כ"ה(‪.‬‬
‫)ליקוטי "מי השילוח"‪ ,‬פרשת כי תצא(‪.‬‬
‫ובספר "רסיסי לילה" לרבי צדוק הכהן מלובלין‪ ,‬כתב‪" :‬ועל כן יוכלו לפעול פיקוד‬
‫עקרים ועקרות בפורים‪ ,‬אותם שהיו להם כבר ימים של צער הרבה‪ .‬על ידי שנעוץ סופן‬
‫בתחלתן להחזיר הכל למקורו‪ ,‬זוכין לבנים‪ .‬כי כל עקרים ועקרות דישראל נמשך משורש‬
‫עמלק‪ ,‬שהיה מחתך מילותיהם ואומר טול מה שבחרת )תנחומא תצא ט'( דמקטרג על מה‬
‫שהש"י בוחר בזרע ישראל כו' ועל ידי קטרוג עמלק מונע ריבוי זה‪ .‬וזהו שאין השם שלם‬
‫שמונע הולדת התולדות מהאבות‪ ,‬ועל ידי מצוות היום שמתחברים ארבע אותיות השם‪,‬‬
‫זוכה להולדה כו'‪ .‬קדושת ישראל הוא מהריון ומבטן עוד בטרם ידע מאוס ברע ובחור‬
‫בטוב‪ ,‬ועל ידי זה הלך לו לגמרי קטרוג עמלק וגורם ההולדה‪".‬‬
‫וכן כתוב בספר "תורת אבות" )מובא בספר "בית אפרים" על התורה( בזה הלשון‪:‬‬
‫"שבת פרשת זכור הוא זמן המסוגל לעקרות שיפקדו בזרע של קיימא כי אצל רחל כתוב‬
‫)בראשית ל' כ"ב( 'ויזכור אלקים את רחל' ובשרה כתוב לשון פקידה וה' פקד את שרה'‬
‫)שם כ"א א'( ובפרשת זכור קורין לשון זכירה ומפטירין 'פקדתי את אשר עשה לך עמלק'‪.‬‬
‫חודש אדר‬
‫תענית אסתר‬
‫התפילות מתקבלות‬
‫ג‪ .‬יום 'תענית אסתר' מסוגל שיתקבלו תפילותינו‪ ,‬ולכן יקדיש אדם‬
‫מזמנו לומר מזמורי תהלים‪ ,‬ובפרט מזמור 'למנצח על אילת השחר'א‪,‬‬
‫ואח"כ ישפוך שיחו לפני ה' ויבקש בקשתו ממנו יתברךב‪.‬‬
‫א תהלים‪ ,‬מזמור כ"ב‪.‬‬
‫ב זה לשון ספר "קב הישר" )סימן צז(‪" :‬לכן היושבי כפרים צריכין גם כן להיות‬
‫בחבורה קדישא בבית הכנסת ביום תענית אסתר‪ ,‬כי יום זה הוא מסוגל מאוד שיקובל‬
‫תפלתינו בזכות מרדכי ואסתר‪ .‬וכל מי שצריך רחמים על איזה דבר שהוא צריך להתפלל‪,‬‬
‫יקח פנאי לעצמו ביום התענית אסתר‪ ,‬ויאמר תחלה מזמור כ"ב בספר תהלים אילת השחר‪.‬‬
‫ודרשו רז"ל דאסתר היתה נקראת 'אילת השחר'‪ .‬ואח"כ ישפוך שיחו לפני ה' ויבקש‬
‫בקשתו‪ ,‬ויזכיר זכות מרדכי ואסתר‪ ,‬אשר בזכותם יעתר לו הקב"ה ויפתח לו שערי רחמים‬
‫ותקובל תפלתו ברצון‪".‬‬
‫ובספר "בשבילי המנהג" )תפילה בפורים ותפילה בתענית אסתר‪ ,‬עמוד ק"ל( הביא‬
‫ביאור לזה ומתוך דבריו כתב בזה"ל‪" :‬ובביאור עומק הענין ראיתי שביארו בזה דהנה‬
‫באמת מבואר בדברי חז"ל דעיקר נס פורים היה בכח התפילה‪ ,‬על ידי דברי הצומות‬
‫וזעקתם‪ .‬וכבר כתב הרמב"ם בהקדמה למנין המצוות שבתחילת ספרו "היד החזקה" וז"ל‪,‬‬
‫וציוו לקרות המגילה בעונתה וכו' וכדי להודיע לדורות הבאים שאמת מה שהבטיחנו בתורה‬
‫ומי גוי גדול אשר לו אלוקים קרובים אליו כה' אלוקינו בכל אליו וגו'‪ ,‬עכ"ל‪ .‬והיינו דעל‬
‫ידי קריאת המגילה אנו מפרסמים ענין זה שכאשר מתפללים וקוראים להקב"ה הריהו קרוב‬
‫אלינו ומושיענו‪] .‬ויש מוסיפים עוד‪ ,‬שזהו שורש הענין המובא בתיקוני זוה"ק )תיקון כא(‬
‫דפורים ויוהכ"פ הוא ענין אחד‪ ,‬כי בפורים היה מצב של 'אשר לו אלקים קרובים אליו'‪,‬‬
‫דהיינו שנתקרבנו להקב"ה‪ .‬וכן ביוהכ"פ שהוא היום הנעלה ביותר מעשרת ימי תשובה‬
‫שעליהם נאמר 'דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב'[‪ .‬ומרן הגרי"ז זצ"ל ביאר על פי‬
‫דברי הרמב"ם את הפיוט 'להודיע שכל קויך לא יבושו ולא יכלמו לנצח כל החוסים בך'‪,‬‬
‫דהיינו‪ ,‬שהנס של פורים מודיע לנו שכל החוסים בהקב"ה וקוראים לו‪ ,‬תתקבל תפילתם‬
‫ולא יבושו ולא יכלמו‪) .‬ועיין עוד בקונטרס בעניני חודש אדר וימי הפורים בליקוטי "מעגלי‬
‫צדק" שבסופו )אות י"ד( מש"כ על דברי הגרי"ז זצ"ל(‪.‬‬
‫ומכל מקום מבואר מזה‪ ,‬דנס הפורים נעשה על ידי תפילה‪ .‬וכן כתב בספר "אור חדש"‬
‫להמהר"ל מפראג זצ"ל על עניני פורים בהקדמה וז"ל "רב מתנה אמר מהכא 'מי גוי גדול‬
‫אשר לו אלקים קרובים אליו וגו' בכל קראנו אליו' וגו' כי הצלת ישראל בגאולה זו היה‬
‫מכח התפילה וכו' וזה ענין המגילה וכו' כי הנס בימי המן היה בשביל שה' יתברך שמע‬
‫תפילתם וכו' כמו שנאמר 'דברי הצומות וזעקתם'‪ ,‬ולכן נקראת הגאולה הזאת ע"ש התפילה‬
‫יז‬
‫יח‬
‫חודש אדר‬
‫אילת השחר‪ ,‬עכ"ל‪ .‬ועיין עוד בביאור הגר"א על מגילת אסתר )ב' ה'( שהביא דברי הגמרא‬
‫במגילה )יב‪' (:‬מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש'‪' ,‬בן יאיר' שהאיר ישראל בתפילתו‪' ,‬בן‬
‫שמעי' ששמעו תפילתו‪' ,‬בן קיש' שהקיש על דלתי רחמים"‪ ,‬וביאר שם כל הענין איך‬
‫נושעו בזכות תפילתו של מרדכי‪ ,‬עיי"ש‪ .‬ועיין בספר "ימי הפורים" )מאמר ט"ז(‪.‬‬
‫ועוד איתא במדרש רבה )סוף מגילת אסתר( וז"ל‪" :‬כתיב )איוב ה' ה'( 'אשר קצירו רעב‬
‫יאכל ואל מצנים יקחהו' וגו'‪' .‬קצירו' זה המן‪' ,‬רעב יאכל' זה מרדכי ואסתר‪' ,‬ואל מצנים‬
‫יקחהו' וגו' לא בצינה ולא בכלי מלחמה אלא בתפילה ובתחנונים‪ ,‬כד"א )תהלים צא ד(‬
‫'צינה וסוחרה אמתו'‪ ,‬ו'אמתו' זו היא תפילה המגינה על הצרה כצינה‪ ,‬שמגינה על האדם‬
‫במלחמה‪ ,‬ובזכות התפילה וכו' יקחוהו להמן‪ .‬ומנין שעשו תפילה‪ ,‬הה"ד )אסתר ד' ג'( 'שק‬
‫ואפר יוצע לרבים' וגו'‪ ,‬ומה תקנה ל'שק ואפר' בלא תפילה עכ"ל‪ .‬וכן איתא עוד במדרש‬
‫רבה )אס"ר שם(‪ ,‬דבשעת גזירת המן הלך אליהו הנביא אצל אבות העולם ואמרו שאינם‬
‫יכולים לעשות בזה‪ ,‬והלך אצל משה רבינו ע"ה‪ .‬אמר לו משה‪ ,‬כלום יש אדם כשר באותו‬
‫דור‪ ,‬אמר לו יש ששמו מרדכי‪ .‬א"ל לך והודיעו שיעמוד משם בתפילה ואנו מכאן‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬
‫והיינו דהיה זה בכח תפילתו של מרדכי שהקיש על דלתי רחמים‪] .‬ורואים מזה יסוד גדול‪,‬‬
‫דבתפילה צריכים שיהיה אדם כשר כאן בעולם הזה שיתפלל‪ ,‬ולא מספיק שיתפללו רק‬
‫הצדיקים בעולם העליון[‪ ,‬וגם מוכח מזה שהגאולה היתה על ידי תפילה‪ .‬ולכן גם כן יום‬
‫הפורים הוא יום שמתקבלין בו התפילות‪ ,‬כי כל עיקר נס זה וכל מה שנקבע לדורות הוא‬
‫על ענין זה של התפילה‪.‬‬
‫ולכן גם יום 'תענית אסתר' מסוגל לקבלת התפילה‪ ,‬שהרי קביעות יום תענית אסתר הוא‬
‫זכר לתפילה שהיו מתפללין אז לפני הנס‪ ,‬וכמו שכתב הרמב"ם )פ"ה מהלכות תענית ה"ה(‬
‫וז"ל‪' ,‬ובי"ג באדר זכר לתענית שהתענו בימי המן שנאמר דברי הצומות וזעקתן'‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬
‫ובקונטרס "חנוכה ומגילה" להג"ר חיים אהרן טורצ'ין זצ"ל )מגילה עמוד א(‪ ,‬כתב‬
‫לבאר בזה על פי דברי הרמב"ם הנ"ל‪ ,‬דנס פורים היה על ידי תפילתם וזעקתם‪ .‬וכן לדורות‬
‫נקבע נס זה כדי להודיע שיכולין להוושע על ידי תפילה‪ ,‬ולכן קבעו גם כן זכר לדברי‬
‫הצומות וזעקתם כדי להדגיש שהנס היה בזכות זה‪] .‬וכן בסליחות לתענית אסתר לא מודגש‬
‫הפורענות של הגזירה‪ ,‬אלא מודגש הנס של פורים והתפילות שקדמו לנס זה[‪ ,‬וביאר )שם(‬
‫לפי זה‪ ,‬דתענית אסתר שונה מכל התעניות‪ ,‬ואינה תענית של צער ואינה זכר לפורענות‪,‬‬
‫אלא היא חלק מזכרון הנס‪] ,‬וביתר ביאור‪ ,‬שהרי כל התעניות הם זכר לפורענות שעודנה‬
‫קיימת‪ ,‬אך תענית אסתר הריהי זכר לפורענות שנהפכה בסוף לנס ולא נשארה קיימת‪ ,‬ולכן‬
‫על כרחך דתענית זו היא רק חלק מזכרון הנס[‪ .‬וכן כתב הרא"ש )תענית פ"ב סכ"ד( וז"ל‪:‬‬
‫"ומה שנהגו להתענות בי"ג אדר והוא יום לפני פורים ]והרי כל הימים השמחים שנזכרו‬
‫במגילת תענית אסור להתענות יום לפניהם ויום לאחריהם[ וכו'‪ ,‬זמן קהילה לכל היא‬
‫שנקהלו ועמדו על נפשם למלחמה וביקשו רחמים‪ ,‬וגם הוא מעיקר הנס עכ"ל‪ ".‬והיינו‬
‫דתענית כזו מותרת‪ ,‬כיון שאינה משום פורענות אלא הריהי זכר לנס‪ ,‬וכן תירץ הר"ן‬
‫)תענית‪ ,‬סוף פ"ב‪ ,‬בשם הראב"ד( וז"ל‪ ,‬דתענית י"ג אינה דומה לשאר תעניות‪ ,‬דזכרון הוא‬
‫לנס שנעשה בו עכ"ל‪ .‬ועוד ביאר דלכן אם חל פורים ביום ראשון‪ ,‬מקדימין 'תענית אסתר'‬
‫ליום חמישי‪ ,‬ואף דקיי"ל דאקדומי פורענותא לא מקדמינן‪ ,‬מ"מ תענית אסתר אינו זכר‬
‫חודש אדר‬
‫לפורענות אלא זכר לנס‪ ,‬וכמו שתירץ במרדכי )מגילה פ"א אות תשע"ו( בשם השאילתות‬
‫)פרשת ויקהל אות ס"ז( וז"ל‪ ,‬מפני שהוא נס‪ ,‬ונס מקדימין ולא מאחרין‪] ".‬ועיין עוד בספר‬
‫"משנת יעבץ" )או"ח סימן ע'(‪ ,‬דאולי גם מטעם זה כתב הרמ"א דעוברות ומיניקות יכולות‬
‫להקל בתענית אסתר יותר מבשאר תעניות עיי"ש[‪ .‬ולפי זה אולי יש לומר דבתענית אסתר‬
‫יכולין להתנהג במנהג שמחה‪ ,‬ומותר בו שירה וזמרה וכיו"ב‪ ,‬שהרי אינה זכר לפורענות‬
‫אלא זכר לנס‪ ,‬אך כמובן זהו דוקא אם אין זה סותר את העבודה של תשובה ותפילה‬
‫שצריכה להיות ביום זה כמו בימים ההם‪ ,‬ולהלכה צ"ע בזה‪.‬‬
‫ובספר "כלבו" )הלכות פורים( כתב‪ ,‬וז"ל‪" :‬התענית שאנו עושים אינו אלא זכר‬
‫לתענית אסתר ושיזכור כל אדם שהבורא יתברך רואה ושומע כל איש ישראל בעת צרתו‪,‬‬
‫כאשר יתענה וישוב אליו בכל לבבו כאשר עשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה‪ ,‬עכ"ל‪".‬‬
‫יט‬
‫כא‬
‫פורים‬
‫יום הפורים‬
‫יום הפורים‬
‫סגולות היום‬
‫א‪ .‬ביום הפורים מתעורר הנס של מרדכי ואסתר על ידי קיום מצוות‬
‫היוםא‪ ,‬ובאותו זמן חוזרת וניעורה אותה ההשפעה הקדושהב‪ .‬ולכן יום‬
‫א הנה כבר ידועים דברי הרמח"ל בספרו "דרך ה'" )ח"ד פ"ז( שכתב על כללות‬
‫המועדים שבתורה‪" :‬והנה על פי זה נצטוינו בחג הפסח בכל הענינים שנצטוינו זכר ליציאת‬
‫מצרים‪ ,‬כי בהיות התיקון ההוא תיקון גדול מאד שנתקנו בו וכמ"ש למעלה‪ ,‬הוקבע שבשוב‬
‫תקופת הזמן ההוא יאיר עלינו אור מעין האור שהאיר אז ותחודש בנו תולדת אותו התיקון‪,‬‬
‫ועל דרך זה חג השבועות למתן התורה וחג הסוכות לענין ענני הכבוד‪".‬‬
‫ומובא בספר "שובע שמחות" )עמוד קע"ג( כתב בשם האר"י ז"ל )"פרי עץ חיים" פ"ה‬
‫עמוד שי"ט( שמרומז ענין זה שבכל פורים מתעורר הנס של מרדכי ואסתר‪ ,‬בפסוק )אסתר‬
‫ט' י"ג( 'ותאמר אסתר אם על המלך טוב ינתן גם מחר ליהודים אשר בשושן לעשות כדת‬
‫היום‪ .‬ואת עשרת בני המן יתלו על העץ ויאמר המלך להעשות כן'‪ .‬וזו הכוונה 'אם על‬
‫המלך טוב' הוא מלך המלכים הקב"ה 'ינתן גם מחר' על דרך מה שאמרו 'יש מחר שהוא‬
‫לאחר זמן' )מכילתא בא מסכת דפסחא‪ ,‬פרשה יח( 'לעשות כדת היום'‪ ,‬כלומר שגם לאחר‬
‫זמן יתעורר הנס כלומר שהנס יתעורר בכל שנה על ידי מעשה התחתונים בקיימם את‬
‫מצוות היום‪ ,‬וזהו שנאמר אח"כ )אסתר ט' כ"ח( 'והימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור‬
‫ודור'‪ ,‬כי הנס חוזר ומתעורר על ידי קיום מצוות הפורים עכ"ד‪.‬‬
‫וזה לשון החיד"א בספרו "מדבר קדמות" )מערכת נו"ן אות ז(‪ :‬נסים ונפלאות אשר‬
‫נעשו לנו ולאבותינו על פי מדותיו של בעל הרחמים‪ ,‬כי ביום אשר גברו רחמיו עזוזו‬
‫ונפלאותיו אשר נתגלו אורות עליונים והשפיע בצחצחות חסדי חסדים עושי אורים גדולים‪,‬‬
‫ולפיהן ישיב רח'ם רחמתי'ם לראש עברים נסי'ם ונפלאות‪ .‬לא זו כי אותו היום גדול מאד‬
‫בשמים ממעל לחש'ב והתברכו בו ברכות ונהרו'ת המושכין‪ ,‬אף זו כי מידי שנה בשנה כה‬
‫יעשה ביום ההוא אור זרו'ח‪ ,‬זירחי'ה נקיט ואתי כל שזמנו קבוע וקב'ע את קובעיה'ם‪ .‬מה‬
‫נכבד היום הן עוד היום גדול כל שנה לקבעיה קמא הדר הוא‪ .‬וכזאת וכזאת לע'ד בבני‬
‫ישראל נכון למועד'י רג'ל בחגים ובמועדים‪ ,‬וכן ימים טובים לישראל מדרבנן‪ ,‬אשר בימים‬
‫ההם יצא שפע ממרום שלח וישימהו על הנ'ס‪ .‬ככה יעשה קובע'ת כוס ישועות‪ ,‬והיו נכונים‬
‫סדר זמנים ויאור להם נהרי'ם יאורי'ם רחבי ידים‪ .‬ובהגיע תור כפעם בפעם חוזר וניאו'ר‬
‫הולך ואור הנהו זהרור'י מלא האור'ה בכל העולמות ברוב עוז ותעצומות‪ .‬וכן בכל ברכות‬
‫השבח וההודאה לה' אמרוה‪ ,‬טוב וחסד יושפעו מעין הברכות‪ ,‬ואפילו זכרון חסדי ה' אשר‬
‫עשה לצדיקים פרטיים ואביו ורבו‪ ,‬כולם כאחד מעוררין כח עליון להשפיע עליו ממקור‬
‫אותה ברכה‪ .‬הרב עיר וקדיש הרמ"ז ז"ל בהקדמת תקוני שובבים‪ ,‬ומגוית האר"י רדה‬
‫דבש‪ ,‬כמבואר אצל "עין רוגל" פרק כל כתבי הקדש לרבינו האר"י זצ"ל‪.‬‬
‫כג‬
‫כד‬
‫יום הפורים‬
‫הפורים הוא עת רצון גדול מאוד לפעול אצל השי"ת‪ ,‬שימלא כל‬
‫משאלות לבנו לטובהג‪ .‬ועוד יש סגולה מיוחדת ביום זה להוושע בזרע‬
‫של קיימאד‪.‬‬
‫וכן כתב ה"נועם אלימלך" בפרשת בא על הכתוב )שמות י' ב'( 'ולמען תספר באזני‬
‫בנך'‪ ,‬וז״ל‪ :‬היות כשהקב״ה ברחמיו עושה נס לישראל פעם אחת וינקם להם מאױביהם‪ ,‬אז‬
‫נתעוררו הרחמים ומועיל אפילו לעתיד בכל דור‪ ,‬כשישראל צריכים להנקם מאיזה שונא‬
‫העומד עליהם להכבידם בעול שררה או מלך‪ ,‬אז הקב״ה עושה נקמה בו‪ ,‬כיון שכבר‬
‫נתעוררו אותן הרחמים בענין כזה‪ .‬וזהו 'ולמען תספר וגו׳ אשר התעללתי במצרים'‪,‬‬
‫וכשתספרו זאת תעוררו אותם הרחמים וינקם לכם מאױביכם לבל יוכלו להצר לכם כלל‪.‬‬
‫ב כדלעיל‪ .‬ובדרשות הר"ן )הדרוש השמיני ד"ה ההקדמה השלישית( כתב‪ ,‬שיום אשר‬
‫היתה בו גאולה או פקידה מסוגל גם לשנים הבאות על אותו דבר‪ ,‬היות שבראש השנה‬
‫נפקדו בו אמותנו‪ ,‬הזמן גרמא לפעול פקידה יותר בקלות‪.‬‬
‫ובכתבי האר"י ז"ל )שער רוח הקודש בענין השובבי"ם( כתוב‪ ,‬שבכל עת שנעשה איזו‬
‫ישועה לכלל או לפרט חוזר וניעור באותו זמן בכל שנה אותה השפעה דקדושה בצדקה רב‬
‫להושיע הוא‪.‬‬
‫ג כתוב בספר "דברי שמואל"‪ ,‬שפורים הוא זמן השפעות גדולות‪ ,‬מהזמנים הנעלים‬
‫ביותר‪ .‬יש בפורים ענינים גבוהים עוד יותר משבת קודש‪.‬אמנם השבת ברכתו מכל הימים‬
‫וקדשתו מכל הזמנים‪ ,‬אך בפורים יש המדרגה המיוחדת שיכול כל איש ואיש להתקרב אל‬
‫הקדושה ואפלו מי שהוא בבחינת חרבונ"ה שנקרא רשע בגמרא )מגילה טז( הנה בכח‬
‫הארת פורים גם חרבונה זכור לטוב תמיד‪ ,‬הטוב נכנס בו‪.‬‬
‫ובספר "אמרי נועם" )ח"ג( כתב‪" :‬אמרו ז"ל‪ ,‬הדר קבלוה בימי אחשורוש ברצון‪ ,‬והנה‬
‫הקב"ה משלם מדה כנגד מדה‪ .‬לזאת ימי הפורים המה ימי רצון שהקב"ה משלים רצון כל‬
‫אחד מישראל למלאות משאלותיו‪ ,‬כי גם המה קבלו עול תורה ברצון‪ ,‬וזהו והשתיה כדת‬
‫אין אונס‪ .‬היינו השתיה רומז על ימי הפורים כי שתיה מרובה מאכילה וקבלו דת של תורה‬
‫באין אונס רק ברצון‪ .‬לזאת כי כן יסד המלך היינו כיון שכן הוא שקבלו ברצון גזר מלכו‬
‫של עולם על כל רב ביתו לעשות כרצון איש ואיש להשלים רצון כל אחד מישראל‬
‫לטובה‪".‬‬
‫ובספר "חידושי הרי"ם" על עניני פורים כתב וז"ל‪" :‬פורים הוא זמן רצון לכל‪ ,‬שעת‬
‫רעוא דרעוין‪ ,‬וכל אחד יכול לפעול אצל השי"ת שימלא כל משאלות לבו לטובה‪".‬‬
‫ובספר "דברי יחזקאל" על עניני פורים‪" :‬הקב"ה מאיר לנו מאותו האור שהיה אז‬
‫בפורים‪ ,‬וכל אשר יבקשו ישראל מהשי"ת תתקבל תפילתם‪".‬‬
‫ד כדלעיל מספר "רסיסי לילה" לרבי צדוק הכהן‪ ,‬שכתב בתוך דבריו בזה"ל‪" :‬ועל כן‬
‫יוכלו לפעול פיקוד עקרים ועקרות בפורים‪ ,‬אותם שהיו להם כבר ימים של צער הרבה‪ ,‬על‬
‫ידי שנעוץ סופן בתחלתן להחזיר הכל למקורו זוכין לבנים‪ ,‬כי כל עקרים ועקרות דישראל‬
‫נמשך משורש עמלק וכו'‪ ,‬ועל ידי מצוות היום שמתחברים ארבע אותיות השם זוכה‬
‫יום הפורים‬
‫להגיד בבוקר חסדך‬
‫ב‪ .‬מקובל מפי גדולי עולם‪ ,‬שסגולה ביום הפורים להשכים בבוקר‬
‫ולהרבות בתפילה ובבקשה לפני השי"ת על כל משאלות לבו‪ ,‬וגם על‬
‫בני חיי ומזוניה‪ ,‬וכן יכול לעקור כח של עמלק על ידי הזריזות והקימה‬
‫לתפילה בהשכמהו‪.‬‬
‫להולדה כו' קדושת ישראל הוא מהריון ומבטן עוד בטרם ידע מאוס ברע‪ ,‬ובחור בטוב‪ ,‬ועל‬
‫ידי זה הלך לו לגמרי קטרוג עמלק וגורם ההולדה‪".‬‬
‫ובספר "תורת אמת" )עניני פורים( כתב‪" :‬בפורים סגולת פקידת ישועה בזרע של‬
‫קיימא‪ ,‬ותיבת פורים יורה על פו"ר‪] ".‬וכן מבואר ב"דברי יחזקאל" )שם( שכתב רמז‪,‬‬
‫שפורים מסוגל לתפילה בפרט בענין פרי בטן‪ ,‬כי פורים מלשון פו"ר‪ ,‬שהוא ראשי תיבות‬
‫פריה ורביה[‪.‬‬
‫ויש להסמיך לכאן מה שכתב החיד"א בספרו "דבש לפי" )מערכת פ'( וזה לשונו‪:‬‬
‫"פורים בתרגום הוא פוריא‪ .‬ויש רמז דעיקר הנס הוא 'והמן נופל על המטה' ובמסרה ב'‬
‫נופל על המטה 'ויתחזק ישראל וישב על המטה' דבזכות יעקב אבינו ע"ה שהיתה מטתו‬
‫שלימה ניצלנו ולכן המן נתלה על עסקי מטה‪ .‬וזה רמז פוריא שהוא מטה בלשון ארמי‬
‫ובהכי א"ש מ"ש רבינו הרקח רמז בפ' ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע ומהמ"ן יושע‬
‫ע"ש ולפי מ"ש גורי האר"י ז"ל דמרדכי היה ניצוץ יעקב אבינו ע"ה וניצלנו בזכותו א"ש‬
‫ועת צרה ליעקב ממש כי מרדכי ניצוץ שלו ומהמן יושע ועוד הארכתי אני הדל בדרושים‬
‫בס"ד‪.‬‬
‫ודרך צחות אפשר זה רמז מ"ש פ"ק דכתובות פוריא שפרים ורבים עליה‪ ,‬כי בנס פורים‬
‫היה קיום לישראל מגזרת המן שרצה לכלותם ואנחנו חיים ופרים ורבים על נס פורים‪".‬‬
‫וחשבתי שיש להוסיף לזה מה שכתוב במהרש"א )בב"ק יז‪ .‬ד"ה כל( וזה לשונו‪" :‬נראה‬
‫לפרש שהבנים חשובים נקראו נחלת‪ ,‬שנאמר )תהלים קכ"ז ג'( 'הנה נחלת ה' בנים'‪,‬‬
‫והבנים נקראו ע"ש המיטה‪ ,‬כמו שאמרו מטתו של יעקב שלמה‪ ,‬ודרש 'פורת' מלשון‬
‫הושיבה באפריון‪ ,‬בפ"ק דסוטה שהוא מטה לכילת חתנים‪ ,‬ואפשר שהוא מלשון פוריא‪,‬‬
‫כמ"ש שנקראת המטה כך‪ ,‬ע"ש פריה ורביה‪ .‬ואמר שזכה לכילה‪ ,‬ומצינו בבניו )של יוסף‬
‫הצדיק( שהיו מרובין באוכלוסין בזכות גמ"ח וצדקה שעשה עם אחיו במצרים‪ ,‬וזן ופרנס‬
‫אותן עד שפרו ורבו במאד‪ ,‬ובזכות התורה זוכה לנחלת יששכר‪".‬‬
‫ה כתוב בספר "סגולות ישראל" )סימן ס"ו(‪" :‬מקובל מפי גדולי עולם‪ ,‬דסגולה בפורים‬
‫להשכים בבוקר ולהרבות בתפילה ובבקשה לפני השי"ת על כל דבר הן על בני חיי ומזוני‪,‬‬
‫והן על שאר דברים‪ ,‬ועל כל קרוביו ועל כל עם ישראל‪ ,‬וכעין יום הכפורים שהוא יום‬
‫תפלה כך פורים הוא יום עת רצון מאד‪ ,".‬ע"ש‪.‬‬
‫וכתב ב"מגן אברהם" )ריש הלכות פורים( דפורים הוא אחד מחמשה ימי ההשכמה‬
‫שמשכימין בהם לקום בבוקר‪ ,‬והם ר"ה יוהכ"פ הושענא רבה פורים ות"ב‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬
‫כה‬
‫כו‬
‫יום הפורים‬
‫ו"במחצית השקל" )שם( כתב‪" ,‬דפורים הוא יום השכמה כיון דצריך להתעסק ביום זה‬
‫במצוות רבות קריאת המגילה משלוח מנות מתנות לאביונים וסעודת פורים‪ .‬וכן יש‬
‫אומרים פיוטים ביום זה‪ ,‬ולכן משכימין כדי שיהיה שהות לכל זה‪".‬‬
‫ואכן בספר "מטה משה" הלכות פורים כתב טעם אחר לזה‪ ,‬והוא על סמך מה שנאמר‬
‫)תהלים ק"א ח'( 'לבקרים אצמית כל רשעי ארץ' וגו' זהו המן‪ ,‬ולכן משכימין בבוקר זה‬
‫עיי"ש‪.‬‬
‫ובספר "מנהגי וורמיזא" לרבי יוזפא ז"ל כתב דבוורמיזא נהגו שהשמש דופק בהשכמת‬
‫הבוקר ביום הפורים על הבתים להעירם‪ ,‬ובשאר ד' ימי ההשכמה לא היו דופקים‪ ,‬כיון‬
‫דבר"ה ויו"כ והושע"ר ות"ב כל אחד זריז בעצמו לקום אך בפורים צריכין לדפוק כדי‬
‫להעירם‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬
‫וטעם חדש למנהג ההשכמה בפורים כתב בספר הקדמון "נוהג כצאן יוסף" )פרנקפורט‬
‫תע"ח( וז"ל‪" :‬בשחרית הולכים לבית הכנסת קצת קודם אור היום כדי שיסיימו תהילים של‬
‫אותו יום עם הנץ החמה ויתפללו‪".‬‬
‫והחיד"א בספרו "דבש לפי" )מערכת ה' אות ל'( כתב וז"ל‪" :‬כתבו הקדמונים דבחמשה‬
‫ימים יזדרז האדם לקום בהשכמה יותר משאר ימים‪ ,‬והם יום שבועות ויום ט"ב ויום ר"ה‬
‫ויום הושענא רבה ויום פורים‪ ,‬ונתנו סימן 'וישכם אברה"ם בבוקר' אברהם ראשי תיבות א'‬
‫איכה‪ ,‬ב' רמז על שבועות שבו ניתנה התורה שהתחילה בב'‪ ,‬ר' ראש השנה‪ ,‬ה' הושענא‬
‫רבה‪ ,‬מ' מגילה‪".‬‬
‫ועוד מובא בשו"ת "שיח יצחק" ]ווערבוי[ )סימן שע"ז( מספר "חמדת אריה" )פרק י"ז‬
‫אות ו'(‪ ,‬שכתב טעם להשכמה דפורים‪ ,‬אי משום דיום זה מרובה במצוות‪ ,‬או משום דהדר‬
‫קבלוה בימי אחשורוש‪ ,‬והוי כיום קבלת התורה שניעורים בו מהאי טעמא עיי"ש‪ .‬והביא‬
‫עוד טעם מהרב "שיח יצחק" להשכמה בפורים כדי לעשות זכר לנדידת השינה של‬
‫אבותינו‪ ,‬ע"כ משכימים אנחנו ביום הפורים לבי כנישתא לעשות זכר גם לזאת‪.‬‬
‫ו בספר "שושנת העמקים" )סימן י"ח‪ ,‬עמק פורים( הביא את דבריו של החיד"א בספר‬
‫"אהבת דוד" )דרוש יד לשבת זכור ד"ה ומעתה דף קכ"ג ע"ד( שכתב‪ ,‬ששורש מדת‬
‫העצלות היא מהיצר הרע שהוא יסוד עמלק להכביד את גופו‪ ,‬ויכבידו בזמן עשיית מצות‬
‫ולימוד תורה‪ ,‬ועקירת עמלק יהיה על ידי הזריזות והקימה לתפילה בהשכמה‪ .‬והביא מה‬
‫שכתבו הראשונים על הפסוק )משלי ו' ט'( 'עד מתי עצל תשכב‪ ,‬מתי תקום משנתך'‪,‬‬
‫שמוציאין את הלילה בדברים בטלים ושחוק ואח"כ ישנים‪ ,‬ובזה גורמים כמה רעות ביטול‬
‫תורה ודיבור אסור‪ ,‬ומבטלים קריאת שמע בזמנה ומתפללים ביחיד ומבטלים קדיש וקדושה‬
‫וברכו ומתפללים בלבוש שאינו דרך כבוד‪ ,‬ושבע תועבות בנפשו‪ .‬ואפילו אם היו אלו‬
‫חטאים קלים‪ ,‬כיון שעושים אותם תדיר נעשים חטאים כעבותות העגלה‪ .‬ועל הכל קופה של‬
‫שרצים שסוברים שכל זה אינו חטא‪ .‬והנזהר באלה חסיד יקרא‪ ,‬ולא ידעו שהם עוונות‬
‫חמורים‪ ,‬וזה שאמר הכתוב 'עד מתי עצל' אתה לא ממהר ללכת לישון תשכב בתחילת‬
‫הלילה‪ ,‬ואם תאמר מה איכפת לך לזה אמר 'מתי תקום משנתך'‪ ,‬שתאחר לקום תעשה את‬
‫כל החטאים האלה‪ ,‬ולכן ישתדל האדם להתעורר בנץ החמה ובפרט בחג הפורים שהוא עת‬
‫הזריזות ועת הזרי'ז הגיע יקום בנץ החמה‪ ,‬ע"כ‪.‬‬
‫יום הפורים‬
‫ובכלל‪ ,‬זמן התפילה שבשעת הבוקר בעת זריחת החמה‪ ,‬הוא זמן‬
‫שיוצא המלאך רפאל אשר כל מיני הרפואה בידו‪ ,‬ולכן הוא עת‬
‫תפילהז‪ .‬וגם אמרו ז"ל שתפילה שמתפלל האדם בבוקר אין מעיינים‬
‫עליו אם הוא ראוי שתתקבלח‪ .‬ולכן יש להשכים ולהרבות בתפילה‬
‫ובבקשה על כל דבר וענין‪ ,‬כי זו עת רצון ושמחה בכל העולמותט‪.‬‬
‫לימוד התורה בפורים‬
‫ג‪ .‬כל הלומד תורה בזמנים הללו אשר רוב הציבור פנוי בהם מן‬
‫הלימוד‪ ,‬נוטל שכר כולם‪ ,‬וזוכה לבן שיאיר את עיני העולם בתורהי‪.‬‬
‫וכן כתב הגאון רבי אליהו הכהן מאיזמיר בספר אורה ושמחה )עמוד כז‪ ,(.‬והביא ראיה‬
‫לזה ממה שכתוב בתהילים )קא ח( 'לבקרים אצמית כל רשעי ארץ'‪ ,‬וכן כתב הגאון רבי‬
‫חיים פאלאג'י זצ"ל בספר מועד לכל חי )סימן לא‪ ,‬סעיף ס(‪ ,‬ע"ש‪ .‬וכן הביא את דברי‬
‫הגאון רבי רפאל חייא פונטרימולי בספר מעם לועז )אסתר פרק טו‪ ,‬הלכות מקרא מגילה‬
‫עמוד נז"ר( טעם שיקום בהשכמה‪ ,‬לפי שכן יעצה זרש להמן הרשע להשכים בבוקר וללכת‬
‫למלך לומר לו לתלות את מרדכי בזמן קריאת שמע‪ ,‬והמן הזדרז ובא אל המלך לפני הנץ‬
‫החמה‪ ,‬ויצא הנס הזה שבמקום לתלות למרדכי גידלו המלך ע"ש‪ .‬ובספר יצירה )משנה כ(‬
‫כתוב שחודש אדר הוא כנגד השינה והעצלות‪ .‬לכן נאה ויאה לתקנו בזריזות ע"ש‪] .‬וכן‬
‫הזכיר טעם זה בספר אורה ושמחה )הנמ"ח אסתר ה‪ ,‬יד ד"ה ולי נראה([‪.‬‬
‫ז כך מובא בזוה"ק פרשת בלק )רד‪ ,(.‬ועיין קב הישר )לא(‪.‬‬
‫ח מעם לועז בתהלים )ה ד( בשם היסוד יוסף‪ ,‬כמ"ש )תהלים שם( 'ה' בוקר תשמע קולי‪,‬‬
‫בוקר אערוך לך ואצפה'‪ ,‬דמבואר בזוהר‪.‬‬
‫ט ליקוטי סגולות ישראל )תק"כ(‪.‬‬
‫י בספר לשכנו תדרשו )עמודים מז‪-‬מח( הביא מספר נפש החיים )שער ד פרק יא(‪,‬‬
‫שכתב שאם ח"ו היה העולם פנוי רגע אחד מלימוד התורה‪ ,‬מיד היה העולם נחרב‪ ,‬ולכך‬
‫אנו מברכים על התורה 'וחיי עולם'‪ ,‬שמדברי תורה יוצאים חיים לעולם‪ .‬לפי זה כל הלומד‬
‫בזמנים שיש רפיון בתורה‪ ,‬הרי שכרו כפול ומכופל‪ ,‬וכן יזכה לסייעתא דשמיא מיוחדת‪,‬‬
‫שהרי הוא ממעמידי ומקיימי העולם בשעה זו‪ ,‬וכמו שאמרו חז"ל )ירושלמי ברכות פ"ט‬
‫ה"ה( אם ראית דור שנתייאשו ידיהם מן התורה‪ ,‬עמוד והתחזק בה ואתה נוטל שכר כולם‪.‬‬
‫דבר נפלא כתב בספר חיים שנים ישלם )למהר"ש ויטאל ז"ל( על שו"ע )סימן תרצ"ו(‪,‬‬
‫שכתב לבאר דברי הרמ"א‪ ,‬וטוב לעסוק בתורה מעט קודם שיתחיל הסעודה‪ ,‬וסמך לדבר‬
‫)אסתר ח טז( 'ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר'‪ ,‬ודרשינן )מגילה טז‪' (:‬אורה' זו‬
‫תורה קודם שמחה‪ .‬ונלע"ד כי יש טעם אחר גם כן‪ ,‬עם מה שאמר הכתוב ירמיהו )לג כה(‬
‫'אם לא בריתי יומם ולילה'‪ ,‬והיא התורה‪' ,‬חוקות שמים וארץ לא שמתי'‪ ,‬וכתוב )תהלים‬
‫עה ד( 'נמוגים ארץ וכל יושביה אנכי תכנתי עמודיה סלה'‪ ,‬וביום פורים רובא דעלמא‬
‫כז‬
‫כח‬
‫יום הפורים‬
‫עסוקים בצדקה ובמאכל ובמשתה‪ ,‬ואין מי שיעסוק בתורה‪ ,‬ולכן אשריו ואשרי חלקו מי‬
‫שיקבע קביעות שעה אחת או שתי שעות לעסוק בתורה‪ ,‬ויכוין לכונן העולם בעסק תורתו‬
‫עכ"ל‪ .‬דברים הנ"ל מובא בנטעי גבריאל הלכות פורים‪.‬‬
‫ובספר יסוד ושורש העבודה )שער המפקד פרק ו( כתוב וז"ל‪" :‬הנה דרשו רז"ל בגמרא‬
‫הקדושה מגילה )טז‪ (:‬על הפסוק 'ליהודים היתה אורה' וגו' 'אורה' זו תורה‪ .‬ופירוש רש“י‬
‫אורה זו תורה‪ ,‬שגזר עליהם המן שלא יעסקו בתורה עכ"ל‪ .‬מזה יראה חיוב גדול ביום הזה‬
‫על כל יודע ספר שילמוד תורתינו הקדושה ולשמוח בלמודה‪ ,‬ולתת הודאה עצומה בפיו‬
‫ובמחשבתו ליוצרנו ובוראנו ב"ה וב"ש‪ ,‬אשר הניא עצת גוים ויפר מחשבות ערומים המן‬
‫הצר הצורר‪ ,‬שגזר עלינו עם קדוש מלעסוק בתורתנו הקדושה והתמימה‪ ,‬וכן נזכר בשו"ע‬
‫)סימן תרצ"ה( בהג"ה‪ ,‬אך עצתי אמונה ונכונה לאדם שלא יזוז מבית המדרש אחר תפלת‬
‫שחרית עד שילמוד כי בביתו יכול לבוא לידי ביטול מפאת גודל טרדות היום‪ .‬עוד כתב שם‪,‬‬
‫שכמו כן ידוע כי לכל עיר ועיר יורדת השפעה מסויימת בכל זמן וזמן‪ ,‬ולכן כשלומד‬
‫בזמנים האלו נוטל שכר כולן‪ ,‬ולכל ההשפעות שבאין יחד עם לימוד התורה‪".‬‬
‫וב"משנת רבי אהרן" )חלק ד' מאמרים ושיחות מוסר עמוד כ"א( כתוב‪)" :‬יחזקאל מ"ד‬
‫ט"ו( 'והכהנים הלויים בני צדוק אשר שמרו את משמרת מקדשי בתעות בני ישראל מעלי‬
‫המה יקרבו אלי לשרתני'‪) .‬דברים ל"ג ט'( 'האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו ואת אחיו לא‬
‫הכיר וגו'‪ ,‬יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל'‪ .‬תני רבי שמעון בן יוחאי אומר‪ ,‬אם‬
‫ראית את הבריות שנתיאשו ידיהן מן התורה מאוד‪ ,‬עמוד והתחזק בה ואתה מקבל שכר‬
‫כולם )ירושלמי ברכות פרק ט' הלכה ה'(‪ .‬דבר פשוט הוא‪ ,‬כשם שהיחיד העוסק בתורה‬
‫כשהדור התיאש מכך נוטל שכרו של כל אותו דור‪ ,‬הוא הדין גם שהמתחזק ועוסק בתורה‬
‫בזמן של רפיון‪ ,‬נוטל שכר כולם‪ .‬ומסתבר גם שעצם ההצלחה בתורה הוא בכלל השכר‬
‫המובטח‪ ,‬ואם כן זה המתחזק ועוסק בתורה בזמן של רפיון‪ ,‬בעת אשר מעטים לומדי‬
‫התורה‪ ,‬הרי הסיכוי להצלחה הוא גדול יותר מאשר בזמן רגיל‪ .‬והמתבונן אכן יראה שרבים‬
‫מגדולי התורה גדלו ועשו פרי דוקא משום שעסקו בתורה בזמנים של רפיון‪ ,‬בשעה‬
‫שאחרים עסקו במנוחה ושינה‪ .‬ואכן זו היתה הסיבה לבחירתם של שבט לוי לעבודת‬
‫המשכן‪ ,‬ושל הכהנים להקרבת הקרבנות‪ ,‬כמו שכתב רש"י )דברים ל"ג ט'( 'יורו משפטיך‬
‫ליעקב ותורתך לישראל'‪ ,‬שזכו לכך משום שכאשר חטאו ישראל בעגל היו בני שבט לוי‬
‫היחידים שלא השתתפו במעשה זה‪ ,‬ואדרבה נענו לקריאתו של משה )שמות ל"ב כ"ו( 'מי‬
‫לה' אלי'‪ ,‬שכן הדרך לעליה והצלחה ברוחניות הוא דוקא על ידי התחזקות בזמן של רפיון‪,‬‬
‫גם שכרם לעתיד לבא יהיה מסיבה זו‪ ,‬כדברי הנביא )יחזקאל מד ט"ו( 'והכהנים הלויים בני‬
‫צדוק אשר שמרו את משמרת מקדשי בתעות בני ישראל מעלי המה יקרבו אלי לשרתני'‪.‬‬
‫ושני טעמים יש לדבר זה‪ ,‬האחד שהרי קיום הבריאה על ידי התורה הוא‪ ,‬ונמצא שכאשר‬
‫רבים עוסקים בתורה מתקיים העולם על ידי הרבים‪ ,‬והשכר מתחלק בין כולם‪ .‬אבל בדור‬
‫שהרבים מתרפים מדברי תורה וקיום הבריאה אינו אלא על ידי היחיד‪ ,‬הרי הוא נוטל שכר‬
‫כולם‪ .‬והוא הדין כאשר העוסקים הם מועטים‪ ,‬שהשכר מתחלק לאותם יחידים‪ .‬ועוד טעם‬
‫יש לזה‪ ,‬משום שבדור שמתרפים מדברי תורה ויש מיעוט תורה בבריאה‪ ,‬הרי לעומת זה‬
‫גדלה השפעת הרע על העולם כולו‪ ,‬שכן כאשר אין מים בבור יש בו נחשים ועקרבים‪.‬‬
‫יום הפורים‬
‫ואותם יחידים העוסקים בתורה זקוקים ליתר התאמצות ויגיעה‪ ,‬כדי לא להגרר אחר רוב‬
‫העולם ולעסוק בתורה‪ ,‬ולכן שכרם מרובה כנגד כולם‪ .‬וכן מצינו ביהושע וכלב שלאחר‬
‫מיתת המרגלים נאמר )במדבר י"ד ל"ח( 'ויהושע וכלב חיו מן האנשים ההם'‪ .‬ואמרו חז"ל‬
‫)בבא בתרא קיז‪ :‬הובא ברש"י(‪ ,‬שנטלו חלקם של המרגלים בארץ‪ .‬והיינו כאמור שכיון‬
‫שהמרגלים היו גדולי ונשיאי העדה‪ ,‬וכלשון הכתוב )במדבר י"ג ג'( 'כולם אנשים'‪ ,‬וכל‬
‫ישראל היו עמם בדעה אחת‪ ,‬הרי שלעמוד כנגדם ולהתנגד להם צריך היה מאמץ מיוחד‪.‬‬
‫וכפי שאמנם אמרו שמשה רבינו התפלל על יהושע‪ ,‬י‪-‬ה יושיעך מעצת מרגלים )במדבר י"ג‬
‫ט"ז( ומשעמדו בנסיון זה זכו בחלקם‪".‬‬
‫ומסופר על השרף מקוצק שאמר פעם על חתנו בעל ה"אבני נזר"‪" :‬התדעו למה זכה‬
‫אביו הרה"ק מביאלא לבן כזה? שפעם אחת בפורים‪ ,‬כשכל צדיקים ולומדי תורה היו‬
‫עסוקים כולם בדיוק בזמן אחד במצות היום של עבודת פורים‪ ,‬לא נמצא בכל העולם אף‬
‫אחד שילמד תורה באותו שעה זולת הרב מביאלא‪ ,‬שישב אז ולמד‪ .‬ונעשה בשמים רעש‬
‫גדול מזה‪ ,‬כי אלמלא הוא היה כל העולם עומד באותה שעה בלי עסק התורה‪ .‬לכן נתנו לו‬
‫מתנה זו‪ ,‬שיהיה לו בן שיאיר את העולם בתורתו וקדושתו‪ ,‬הלא הוא בעל ה"אבני נזר"‬
‫וה"אגלי טל"‪".‬‬
‫ובספר "תולדות יעקב" )עמוד ק'( מסופר על בעל ה"קהלות יעקב"‪ ,‬שהיה יושב ושוקד‬
‫על תלמודו בלילות פורים כבשאר ימים ולילות‪ ,‬ופעם אחת אף אמר לחברותא שהיה בא‬
‫ללמוד עמו שמסתמא עלינו עומד העולם עכשיו‪ ,‬כי בזמן שהאנשים עסוקים במצוות‬
‫אחרות ומעט מאד הם העוסקים בתורה הלא בזמן ההוא העולם עומד על המעט העוסק‬
‫בתורה‪.‬‬
‫ובספר "אורה ושמחה" מביא מספר "הזמן ובין הזמנים" )עמוד ע"ד( שמסופר על הגאון‬
‫הצדיק רבי יהודה זאב סגל זצוק"ל ראש ישיבת מנצ'סטר‪ ,‬שהיה אומר בפורים "איך אפשר‬
‫יום בלי לימוד תורה?"‪ ,‬והנהיג בישיבתו סדר לימוד חובה של שעתיים ביום פורים לאחר‬
‫תפלת שחרית‪ ,‬והיה דואג ומקפיד שכל התלמידים יהיו נוכחים בסדר הזה‪ ,‬והרב עצמו היה‬
‫לומד עמהם כל אותו הסדר‪".‬‬
‫בשנת תשנ"ב חידש הרב הצדיק רבי שלמה מייער שליט"א מלייקווד "ישיבת מרדכי‬
‫הצדיק"‪ ,‬ואמר שכמו בימי מרדכי ואסתר קיבץ מרדכי הצדיק תשב"ר כדי לעסוק בתורה‬
‫ובתפילה ועל ידי זה זכו לנס פורים‪ ,‬כן צריך לסדר זה בימינו‪ .‬ועודד התשב"ר על ידי‬
‫פרסים ומתנות ליכנס לבתי מדרשות ללמוד תורה‪ ,‬ואותה שנה נכנסו ‪ 250‬תשב"ר בבתי‬
‫מדרשים במקומות שונות בעיר לייקווד ללמוד תורה‪ .‬ומאז עד היום נתפשט ונתרחב הענין‬
‫עד שבלייקווד נכנסים אלפי תשב"ר בלי עין הרע‪ ,‬וגם בחורים ואברכים ואבות ביחד עם‬
‫בניהם‪ ,‬ולומדים ביחד תורה הק' בשמחה‪ .‬ובתוך שנים ספורות ונתקבל רעיון זה במקומות‬
‫אחרים באמריקה‪ ,‬בבורו פארק פלטבוש ובמונסי‪ ,‬ואח"כ באנגליה‪ ,‬ונתפשט הדבר בכל‬
‫ארץ ישראל‪ ,‬עד שכמה מאות אלפי ילדים כן ירבו‪ ,‬נכנסים בבתי מדרשות בכל מקום‬
‫בעולם‪ ,‬ונתקיים בכולם "הדר קיבלוהו באהבה‪ ",‬ומה נאה הוא להתחזק וליכנס בביהמ"ד‬
‫ברוב עם ולעסוק בתורה ביום הקדוש כזה‪.‬‬
‫כט‬
‫ל‬
‫יום הפורים‬
‫וכן על ידי לימוד התורה מבטלים כוחו של עמלק‪ ,‬ועל ידי מחיית‬
‫עמלק באה פקידה לעקרים שבישראליא‪ ,‬וכל העוסק בתורה בין מגילה‬
‫דלילה למגילה דיומא מובטח לו שהוא בן העוה"ביב‪ ,‬וגדול יום פורים‬
‫כיום שנתנה בו תורהיג‪.‬‬
‫וסיפר לי מקור נאמן ומוסמך כי לפני שנים ספורות פנה הרב הנ"ל לאסוף כספים‬
‫מנדיבי עם לממן את הפרוייקט הנ"ל של ישיבת מרדכי הצדיק‪ ,‬ופנתה אליו ריבה אחת‬
‫מלייקווד שכבר הגיעה לפרקה זמן רב וטרם זכתה למצא את זיווגה‪ ,‬והציעה לו סכום נכבד‬
‫לצורך מימון הישיבה הנ"ל וביקשה שזכות לימוד התורה בפורים יגן בעדה להפקד בזיווגה‬
‫ההגון‪ ,‬ואכן‪ ,‬תיכף אחרי פורים הגיע שדכן שהציע שידוך נכבד ונתארסה סמוך לכך‪.‬‬
‫יא כל כוחו של המן ועמלק הוא רק בזמן שאין בני ישראל מחזיקים בדברי תורה‪ ,‬רק‬
‫מתרפים בהם כדאיתא במדרש )תנחומא יתרו ג'( "בשעה שבא עמלק הרשע להלחם‬
‫בישראל מה כתיב‪' ,‬וילחם עם ישראל ברפידים' )שמות י"ז ח'(‪ ,‬מהו 'רפידים' שרפו ידיהן‬
‫מן התורה"‪) ,‬ועיין בב"ר ס"ה(‪ .‬ומיד אחר שנתגברו על עמלק‪ ,‬זכו למתן תורה‪ ,‬כדכתיב‬
‫)שם י"ז ח'( 'ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים'‪ ,‬ומיד אחר כך כתיב )שם י"ט ב'(‬
‫'ויסעו מרפידים ויבואו מדבר סיני ויחנו במדבר ויחן שם ישראל נגד ההר'‪ ,‬שהיה להם מתן‬
‫תורה‪ .‬וכן היה בימי אחשורוש‪ ,‬דמיד אחר שנתגברו על עמלק קיבלו עליהם את התורה‬
‫הדור קבלוה )עיין שבת פח‪.(.‬‬
‫יב ידועים דברי ה"חתם סופר" )דרשות ואגדות רמה‪ ,‬לער"ח אדר שנת תקנ"ח( שכתב‬
‫בזה"ל‪" :‬קבלתי מרבי הרב מו"ר מענדלי ליליג זצ"ל רב בבהמ"ד דקהילת קודש פרנקפורט‬
‫דמיין‪ ,‬שקיבל מהגאון בעל "שב יעקב" זצ"ל‪ ,‬שכל העוסק בתורה בין מגילה דלילה‬
‫למגילה דיומא‪ ,‬מובטח לו שהוא בן העוה"ב‪".‬‬
‫יג כתוב ב"שאלתות דרב אחאי" )ויקהל ס"ז( וב"הלכות גדולות" )הלכות מגילה סימן‬
‫י"ט( וב"מרדכי" )מגילה אות תשפ"ט‪ ,‬וב"מ אות שצ"ח(‪" ,‬ועדיף יומי דפוריא כיום‬
‫שניתנה בו תורה‪ ,‬כי הא דמר בריה דרבינא הוה יתיב בתענית כולה שתא לבר מתרי יומי‪,‬‬
‫יומא דעצרתא משום שניתנה בו התורה ויומא דפוריא משום ניסא‪".‬‬
‫וב"הגהות בן אריה" על הבה"ג ביאר על פי מה דאיתא בגמרא )פסחים סח‪ (:‬הכל מודים‬
‫בעצרת דבעינן נמי לכם‪ ,‬מאי טעמא‪ ,‬יום שנתנה בו תורה‪ ,‬והכל מודים בפורים דבעינן נמי‬
‫לכם‪ ,‬מ"ט‪' ,‬ימי משתה ושמחה' כתיב‪ .‬ולזה כיוון הבה"ג דמשוה להו‪ .‬והטעם נראה על פי‬
‫מה דאיתא בשבת )פח( על פסוק )שמות י"ט י"ז( 'ויתיצבו בתחתית ההר'‪ ,‬מלמד שכפה‬
‫עליהם הר כגיגית‪ ,‬ואמרינן )שבת שם( מכאן מודעה רבה לאורייתא‪ ,‬ואמר רבא ואף על פי‬
‫כן הדור קבלוה עליהם בימי אחשורוש‪ ,‬ופירוש רש“י מאהבת הנס‪ ,‬הרי דבפורים היה‬
‫קבלת התורה בשמחה וטוב לב‪ ,‬לכך חשיב כיום שנתנה בו תורה‪.‬‬
‫ובספר "אורחות חיים" )סימן תרצ"ד( הביא את דברי ה"מרדכי" הנ"ל‪ ,‬וכתב‪" :‬ולכן‬
‫בפורים יש להרבות בתורה כל אחד לפי מה שהוא‪ ,‬וכפי שדרשו חז"ל )מגילה טז‪ (:‬על‬
‫הפסוק ליהודים היתה 'אורה'‪ ,‬זו תורה‪".‬‬
‫יום הפורים‬
‫וכבר ראינו שבהרבה מקומות נהגו להיות נעורים בליל פורים‬
‫ולעסוק בתורהיד‪.‬‬
‫קריאת המגילה‬
‫ד‪ .‬שעת קריאת המגילה היא עת רצון מופלג‪ ,‬ולב חכם ומשכיל‬
‫יתבונן בזאת‪ ,‬ויוסיף לקח בגודל רוממות השעה שמעטים כמוהו בכל‬
‫השנה כולהטו‪.‬‬
‫ובספר "רוח אליהו" על פי הגר"א ז"ל כתב‪ ,‬דחובת משתה ושמחה של פורים משלימה‬
‫מה שחסר ביום הכיפורים‪ ,‬שהיה ראוי בו לשתות ולשמוח משום קבלת התורה על ידי‬
‫לוחות השניות‪ ,‬וטעם הצירוף וההשלמה דוקא בפורים הוא משום דהדור קבלוה‪.‬‬
‫יד בהרבה מקומות נהגו להיות נעורים בליל פורים ולעסוק בתורה‪ ,‬ועיין לעיל מקבלת‬
‫ה"חתם סופר" על לימוד תורה בין מגילה למגילה‪.‬‬
‫ובספר "עתה באתי" )מילי דאגדתא‪ ,‬עמוד כ"ו( כתב וז"ל‪" :‬ונראה דשורש מנהג זה הוא‬
‫כעין מה שנהגו להיות נעורים בליל חג השבועות כדי לקבל התורה‪ ,‬והוא על פי מה‬
‫שראיתי לשר התורה הגאון מהר"ח פאלאג"י זצ"ל בספר "מועד לכל חי" )סימן ח' אות יז(‬
‫שכתב וז"ל‪ ,‬כתב מרן זקני מוה"ר "בתי כנסיות" )סימן תצ"ד( דהטעם למנהג שנהגו להיות‬
‫נעורים כל הלילה ולומדים בתורה הוא‪ ,‬על פי מש"כ רבינו אברהם אבן עזרא בפרשת יתרו‬
‫על הפסוק )שמות י"ט י"א( 'והיו נכונים' וז"ל‪ ,‬ואולי לא ישן אדם מהם בלילה שישמעו קול‬
‫ה' בבוקר כדרך כהן גדול ביום הכפורים ע"כ‪ ,‬וא"כ הוא רמז למה שעשו אבותינו ליל מתן‬
‫תורה‪ ,‬עכ"ד ה"בתי כנסיות"‪ .‬ועי"ש מה שתמה עליו ובמה שיישב דבריו בספר "חזון‬
‫עובדיה" יו"ט )עמוד ש"י(‪ .‬וא"כ הכא נמי נהגו להיות נעורים בלילה הזה ולהרבות בלימוד‬
‫התורה‪ ,‬כדי להראות חיבת קבלת התורה מאהבה‪] .‬עוד יש לומר כי רוח ה' דיבר בם לומר‬
‫דבר זה‪ ,‬דכיון שבלא"ה ביום הפורים ישתה האדם יין טוב"א ויעלה על יצועו מחמת‬
‫שכרות‪ ,‬ע"כ אמרו שינצל את הלילה הקודם לו לעסק התורה ודו"ק היטב‪".[.‬‬
‫טו כתוב בספר "מרבה חיים" )פרק י"ח( שאחת מהשעות הנעלות והמרוממות ביותר‬
‫היא שעת קריאת המגילה‪ ,‬ומבואר בספה"ק שאין לתאר את המתחולל בהיכלי העולמות‬
‫העליונים בשעה שבני ישראל קורין את המגילה‪ ,‬והיא שעת עת רצון מופלג ומופלא‪ ,‬ולב‬
‫חכם ומשכיל יתבונן בזאת ויוסיף לקח בגודל רוממות השעה שמעטים כמוהו בכל השנה‬
‫כולה‪ ,‬עיין שם‪.‬‬
‫וכן כתוב בספר שיחות הגר"ש פינקוס )פורים‪ ,‬מאמר כל הפושט יד נותנים לו‪ ,‬עמוד‬
‫ק"ג(‪" :‬שעת ה'רתיחה' כביכול של מדת הרחמים זוהי שעת קריאת המגילה‪ ,‬אז נפתחים‬
‫ביתר עוז מעיינות החסד העליונים השמורים‪ ,‬אך ורק לשעת הסכנה‪ ,‬זוהי שעת רחמים‬
‫מופלאה ונוראה שאין לה זכר בזמנים אחרים לא בשבת ואף לא בתפילת נעילה‪ .‬באותה‬
‫שעה מושפע על כלל ישראל שפע של תורה שבה נכלל הכל וכו' וזהו זמן של גילוי מדת‬
‫לא‬
‫יום הפורים‬
‫לב‬
‫סעודת פורים‬
‫ה‪.‬‬
‫בשעת סעודת פורים סגולה שתתקבל בקשתו של כל יהודיטז‪.‬‬
‫משלוח מנות‬
‫ו‪ .‬בשעת נתינת משלוח מנות היא עת רצון להתברך בברכת בנים‪,‬‬
‫שיזכה לזרע של קיימא‪ ,‬ולכן יברך איש את רעהו בשעת נתינת משלוח‬
‫מנות שיזכה חברו לזרע של קיימאיז‪.‬‬
‫הרחמים במלוא עוצמתה‪ ,‬ודאי אם נפנה עתה אל הבורא ית' בתפילה על הפרט ועל הכלל‬
‫התפילה תיענה בעז"ה‪".‬‬
‫טז כתוב בספר "שער יששכר" )חודש אדר מאמר ימי ששון‪ ,‬נ"ז( כי בזמן סעודת פורים‬
‫סגולה היא שתקובל בקשתו של כל יהודי‪ ,‬רמז לכך מהפסוק )אסתר ה' ו'( 'ויאמר המלך‬
‫לאסתר במשתה היין מה שאלתך וינתן לך‪ ,‬ומה בקשתך עד חצי המלכות ותעש'‪' ,‬ויאמר‬
‫המלך' מלכו של עולם יתברך שמו‪' ,‬לאסתר' כנסת ישראל‪' ,‬במשתה היין' בסעודת פורים‬
‫'מה שאלתך וינתן לך ומה בקשתך' וגו'‪ ,‬כי בזמן זה ממלא הקב"ה כל משאלות לבנו‬
‫לטובה‪.‬‬
‫ובספר "מאיר החיים" )פרק י"ד( הביא מעשה‪ ,‬שפעם בפורים לאחר עריכת הטיש )של‬
‫בעל ה"אמרי חיים" מויז'ניץ( אמר הרה"ח ר' מרדכי שרצקי ז"ל לרבנו‪ ,‬שמובא מאחד‬
‫מגדולי החסידות‪ ,‬כי בלילה של פורים )ליל שושן פורים( קיימת סגולה לפעול בו ישועות‪,‬‬
‫על כן מבקש הוא שיברכהו מרן בבריאות כדי שיוכל לעבוד את השי"ת‪ .‬בדרכו של רבנו‬
‫לביתו פנה אליו אברך בשננו דבריו הנ"ל של ר' מרדכי‪' ,‬אם כן מה אתה חפץ? שאלו מרן‪,‬‬
‫השיב הלה כי זה כבר יותר משנה מנישואיו וטרם נפקד לטובה‪' ,‬האסט ג'פועל'ט'‪ ,‬פעלת‪,‬‬
‫השיבו רבנו‪ .‬ואמנם כחלוף תשעה חדשים נולד לו בן‪.‬‬
‫ובספר "נתיבות שלום" )עמוד ע"ח( כתוב‪)" :‬תהלים ס"ט י"ד( 'ואני תפילתי לך ה' עת‬
‫רצון אלקים ברב חסדך ענני באמת ישעך'‪ .‬צדיקים פירשו ע"ד רמז את הנאמר במגילה‬
‫'ויאמר המלך לאסתר במשתה היין מה שאלתך'‪ ,‬שהקב"ה מלך מלכי המלכים אומר בפורים‬
‫במשתה היין לכל יהודי מה שאלתך וינתן לך ומה בקשתך ותעש‪ .‬ועל עת רצון הגדול הזה‬
‫של יהודי אז היא‪ ,‬אלקים ברב חסדך ענני באמת ישעך‪ .‬בעת רצון גדול כזה צריך עזר‬
‫מהשי"ת לדעת על מה לבקש שלא יבקש דברים חסרי ערך‪ ,‬וכו'‪ .‬הקב"ה נותן ליהודי‬
‫הרבה עתות רצון כל שבת וכל יו"ט הם עת רצון ובמיוחד פורים הוא העת רצון הגדול‬
‫ביותר שהמלך אומר מה שאלתך וינתן לך ומה בקשתך ותעש‪ .‬אבל צריך לדעת על מה‬
‫לבקש‪ .‬לא לבקש על שטויות אלא 'אלקים ברב חסדך ענני באמת ישעך'‪ ,‬לבקש ישועה‬
‫אמיתית‪".‬ועיין בשער העובדות‪.‬‬
‫יז מובא בספר "טיב המועדים" )עמוד תל"ו( שביום פורים בא איש שבנו היה חשוך‬
‫בניםלפני צדיק אחד‪ ,‬ואמר הצדיק 'מה אתן לך משלוח מנות?'‪ ,‬והמשיך ואמר 'איש'‪ ,‬הריני‬
‫יום הפורים‬
‫ידוע שישנם שני טעמים במצות 'משלוח מנות'‪ :‬ראשית‪ ,‬כדי שיהא‬
‫לכל אחד די צורכו לקיים הסעודה כדיןיח‪ ,‬ושנית‪ ,‬כדי להרבות השלום‬
‫ורעותיט‪ ,‬ולמעשה יש לחשוש לקיים מצות משלוח מנות באופן שיצא‬
‫ידי חובתו לפי ב' הטעמיםכ‪ .‬ולכן יש ענין מיוחד לבטל מחלוקת‬
‫ולהרבות שלום ביום קדוש הזה‪ ,‬וכן הוא סגולה לזש"קכא‪ .‬וכן‬
‫מבטיח לך 'איש'‪ ,‬שבנך ייפקד באיש בעז"ה וילד בן זכר‪ ,‬ובזה אקיים הפסוק 'ומשלוח מנות‬
‫איש לרעהו'‪.‬‬
‫ועל זה הוסיף הגה"צ ר"ג הכהן רבינוביץ שליט"א‪ ,‬שנראה מזה ששעת נתינת משלוח‬
‫מנות הוא עת רצון להפקד בזרע של קיימא ולברך איש את רעהו בברכת 'איש'‪ ,‬שיזכה‬
‫להוליד איש כשר וישר זרע ברך השם‪.‬‬
‫יח כתוב ב"תרומת הדשן" )סימן קי"א(‪" :‬בני אדם השולחים לחבריהם בפורים חלוקים‬
‫וסדינים וכהאי גוונא יוצאים ידי משלוח מנות או לא‪ .‬והשיב יראה דאין יוצאים בהן‪,‬‬
‫דנראה טעם דמשלוח מנות הוא כדי שיהא לכל אחד די וספק לקיים הסעודה כדינא‪,‬‬
‫כדמשמע בפ"ק דמגילה )ז‪ (:‬דאביי בר אבין ורב חנינא בר אבין הוו מחלפי סעודותייהו‬
‫בהדדי‪ ,‬ונפקי בהכי משלוח מנות‪ ,‬אלמא דטעמא משום סעודה היא‪ .‬ותו נראה דלא אשכחן‬
‫בשום מקום דמיקרי מנות אלא מידי דמיכלי או משתי‪ ,‬וכן דקדק הרמב"ם )פ"ב מגילה‬
‫הלכה ט"ו( בלשונו‪ ,‬וחייב לשלוח שתי מנות של בשר או שני מיני תבשיל או שני מיני‬
‫אוכלים‪ ,‬ונראה דשתיה בכלל אכילה‪".‬‬
‫יט בספר "מנות הלוי" למהר"ש אלקבץ )מגילה טז( כתב בשם מהר"י אבן שושן‪,‬‬
‫דמטרת המשלוח מנות כדי להרבות השלום והרעות‪ ,‬היפך מרגילותו‪ .‬דהיינו מטרתו של‬
‫הצר המן הרשע‪ ,‬שאמר 'מפוזר ומפורד'‪ ,‬פירוש במקום שראוי להיות עם אחד הנם‬
‫מפוזרים ומפורדים במחלוקת‪ .‬לכן תקנו משלוח מנות‪.‬‬
‫ובליקוטים "שפת אמת" מבאר בענין מצות משלוח מנות ומתנות‪ ,‬וז"ל‪" :‬נראה כי כל‬
‫הענין לעורר אהבת ישראל‪ ,‬כי זה כל ענין הכח שיש לישראל נגד בחינת 'עמלק' וזרעו‬
‫ושנאת חנם גורם מלחמות עמלק‪ ,‬זה שכתוב )אסתר ג' ח'( 'עם אחד מפוזר ומפורד'‪ ,‬שנוטל‬
‫מהם אהבת ישראל‪ ,‬ועל ידי זה אמר שיש בכחו לאבדם‪ .‬ומרדכי הצדיק היה דבוק באהבת‬
‫ישראל‪ ,‬כמו דאיתא במדרש )אסתר ב' ה'( 'יהודי'‪ ,‬אל תקרי 'יהודי' אלא יחידי‪ ,‬כי היה כלל‬
‫כל ישראל וכל שם יהודים היה בו ונקרא יהודי ויחידי‪".‬‬
‫כ כמו שמסיק בשו"ת "כתב סופר" )סימן קמ"א(‪ ,‬דלמעשה יש לחשוש לקיים מצות‬
‫משלוח מנות באופן שיצא ידי חובתו לפי ב' הטעמים‪.‬‬
‫כא כתוב בספר "אלפא ביתא" דבן סירא )אות פ'‪ ,‬מובא באוצר המדרשים חלק א' עמוד‬
‫מ"ב(‪ ,‬וזה לשונו‪" ,‬ובשביל שהיה ציבא מבטל המחלוקת מבית אדוניו‪ ,‬זכה לבנים ובנות‬
‫לעבדים לשפחות ואף לנכסים רבים וכו'‪".‬‬
‫לג‬
‫לד‬
‫יום הפורים‬
‫כשבורחים ממחלוקת זוכים לבניםכב‪.‬‬
‫וכפי דרגתו באהבת ישראל‪ ,‬כן לפי ערך זה זוכה לבנים טוביםכג‪.‬‬
‫התעוררות הנס ע"י מצוות היום‬
‫ז‪ .‬ביום פורים מתעורר הנס של מרדכי ואסתר על ידי קיום מצוות‬
‫היום‪ ,‬וחוזרת וניעורה באותו זמן אותה השפעה דקדושה‪ ,‬ולכן ידקדק‬
‫מאוד לקיים מצוות היום בשלימותכד‪.‬‬
‫סגולת השמחה‬
‫ח‪ .‬שמחה מביאה בניםכה‪ ,‬ולעומת זאת‪ ,‬כשיש לאשה צער ח"ו‪,‬‬
‫עלול לגרום שאינה יכולה לקבל הוולדכו‪ ,‬ומשנכנס אדר מרבים‬
‫כב כתוב ב"דרשות חתם סופר" )חלק ב דרוש לז' באב תק"ס( בתוך דבריו‪" :‬מפני‬
‫המחלוקות שבינינו בעוונותינו הרבים זהו גורם שליטת אומות העולם‪ ,‬וההפוך כתיב‬
‫)ישעיה נ"ז י"ג(‪' :‬בזעקך יצילוך קבוציך'‪ .‬ומיעוט פרנסה‪ ,‬כבר הזכרתי )תהלים קמ"ז י"ד(‬
‫'השם גבולך שלום חלב חטים ישביעך'‪ .‬וגם מיעוט הבנים בשביל זה‪ ,‬כדכתיב ברישיה‬
‫דהאי קרא 'ברך בניך בקרבך'' וכו'‪ ",‬מה שאין כן כשבורחים ממחלוקת ועושים שלום‬
‫זוכים לשובע ולבנים‪.‬‬
‫כג "דרכי חיים" )דברי מוסר‪ ,‬עמוד כ"א( כתב וז"ל‪" :‬ובכתי"ק ראיתי אשר כפי שיש‬
‫להאדם אהבת ישראל‪ ,‬כן לפי ערך זה זוכה לבנים טובים‪ ,‬וזכרהו למאוד‪".‬‬
‫כד כפי הנ"ל‪.‬‬
‫כה על פי המובא בשהש"ר )ל'( מעשה באשה אחת בצידן‪ ,‬ששהתה עשר שנים עם בעלה‬
‫ולא ילדה‪ ,‬אתון גבי ר' שמעון בן יוחאי‪ ,‬בעיין למשתבקא דין מדין )להתגרש זה מזה(‪ ,‬אמר‬
‫להון חייכון כשם שנזדווגתם זה לזה במאכל ובמשתה כך אין אתם מתפרשים אלא מתוך‬
‫מאכל ומשתה‪ ,‬ולבסוף זכו שנפקדו בזרע של קיימא‪ .‬ע"כ‪ .‬ועל פי זה ביאר בזית רענן על‬
‫הילקוט )בראשית‪ ,‬רמז טז( שמכח שמחה זכו לבנים אף על פי שכבר שהתה עשר שנים‬
‫ולא ילדה‪ .‬ועיין בספר "שמועות טובות" )עמוד כ"ז( בשם רבי פנחס מקוריץ זצ"ל שמביא‬
‫רמז לזה‪".‬‬
‫ובספר "גדולי הדורות" )חלק ב' עמוד תצ"ז על רבי רפאל מברשאד תקי"א – תקפ"ז(‬
‫מובא בזה הלשון‪" :‬הרב זוין בספרו "ספורי חסידים" מביא‪ ,‬שבתו של רבי שמואל‬
‫מקמינקא היתה שנים רבות עקרה‪ .‬יום אחד‪ ,‬ורבי שמואל לא היה אז בעיר‪ ,‬הגיע הצדיק‬
‫מברשאד רבי רפאל‪ ,‬ובתו של רבי שמואל הלכה אצלו לבקש שיתפלל בעדה ויברך את‬
‫רחמה‪ .‬הקשיב רבי רפאל לדבריה והשיב לה שסגולה לבנים היא השמחה‪ .‬כששב רבי‬
‫שמואל ושמע מפי בתו את דברי הצדיק‪ ,‬אמר לה דבר זה למד מן התורה מן הנביאים ומן‬
‫הכתובים‪ .‬בתורה כתוב )וירא י"ח י"ב( 'ותצחק שרה'‪ ,‬צחקה ושמחה ובזכות זו ילדה בן‪.‬‬
‫יום הפורים‬
‫בשמחהכז‪ ,‬ובפרט יום הפורים מסוגל לטעת נטיעה של שמחה בלבו של‬
‫אדםכח‪ ,‬ולהמשיך השמחה לכל השנהכט‪.‬‬
‫בנביאים כתוב )ישעיהו נ"ד א'( 'רני עקרה לא ילדה' אם עקרה היא ואין לה ילדים‪ ,‬תרון‬
‫ותשמח ותיוושע‪ .‬ובכתובים )תהלים קי"ג ט'( 'מושיבי עקרת הבית אם הבנים שמחה'‪.‬‬
‫שאלה הבת‪ ,‬אם לשם סגולה צחקה שרה מפני מה התרעם עליה הקב"ה ושאל‪ ,‬למה זה‬
‫צחקה שרה? זאת‪ ,‬השיב רבי שמואל‪ ,‬משום שבסגולה צריך ומותר להשתמש רק‬
‫כשההבטחה ניתנה על ידי צדיק‪ ,‬אבל לא כשהמבטיח הוא הקב"ה בכבודו ובעצמו‪.‬אז אין‬
‫עוד צורך בסגולות‪ ,‬וזה היתה חטאה‪".‬‬
‫וידוע הוא שהגאון רבי חיים שטיין זצ"ל מטלז‪ ,‬היה מייעץ לכמה חשוכי בנים להיות‬
‫בשמחה‪ ,‬וזכו אח"כ לבנים‪.‬‬
‫כו כתב החיד"א בספרו "ככר לאדן" )עמוד רפ"ח(‪ ,‬כי הצער לאשה מכווץ הרחם שלה‬
‫ואינה יכולה לקבל ולד‪ ,‬כמו שכתבו חכמי הטבע‪ ,‬וסימנך )תהלים קי"ג ט'( 'אם הבנים‬
‫שמחה'‪ .‬ועל כן יזהר האדם בכבוד אשתו‪ ,‬שאם לא יכבדנה תתעצב‪ ,‬ודרך טבע שלא‬
‫תתעבר‪".‬‬
‫כז איתא בתענית )כט‪" :(.‬אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב‪ ,‬כשם‬
‫שמשנכנס אב ממעטין בשמחה‪ ,‬כך משנכנס אדר מרבין בשמחה‪".‬‬
‫הרמב"ם והשו"ע השמיטו הלכה זו‪ ,‬אולם מובא ב"מגן אברהם" )סימן תרפ"ו סק"ה(‬
‫וגם ב"קיצור שולחן ערוך" )סימן קמ"א( בהלכות מגילה‪ .‬ועיין בשו"ת "חתם סופר" )סימן‬
‫ק"ס(‪.‬‬
‫ה"כתב סופר" על אסתר )ט' ל"א( כותב בתוך דבריו‪" :‬כשנכנס אדר מרבין בשמחה‪,‬‬
‫בשביל שזכינו אז להיות עבדי ה' ולכנוס תחת כנפי השכינה ברצון טוב ובלב שמח‪".‬‬
‫וכתב ה"שפת אמת" על הש"ס )שם(‪" :‬לולי פירש"י משום פורים ופסח‪ ,‬ויותר נראה‬
‫מהא דתלי ליה באב משום דבאדר היה קיום הקרבנות והמקדש‪ ,‬דבאדר זמן שקלים לחדש‬
‫בניסן התרומה חדשה ונדבו בני ישראל בשמחה שקלי הקדש‪ ,‬וכמבואר כמה פעמים בפסוק‬
‫כשנתנדבו בנ"י למקדש היה שמחה גדולה בעולם‪ ,‬וכיון שקבלו עליהם בשמחה נדבת‬
‫הלשכה עדיין השמחה נמצא באדר וכשקורין פרשת שקלים מתעורר זה‪".‬‬
‫וב"שפת אמת" ליקוטים לר"ח אדר כתוב‪" :‬באדר מרבין בשמחה‪ ,‬פשוט הטעם על ידי‬
‫שמשמיעין על השקלים‪ ,‬וכל בנ"י נתנו בזה החודש מחצית השקל‪ ,‬שכל קרבנות הציבור‬
‫היו מזה‪ ,‬בודאי היה שמחה גדולה מאוד‪ .‬וגם כיוון שנבחר זה החודש‪ ,‬נתעורר בזמן זה‬
‫נדיבות ישראל להש"י‪ .‬וגם על ידי זה עצמו שנתנו כל בני ישראל שקליהם בחודש הזה‪,‬‬
‫השרישו והמשיכו רצון טוב בחודש זה‪ ,‬ונראה שזה היה גם כן הכנה לגאולת מרדכי‬
‫ואסתר‪ ,‬כמ"ש חז"ל שקדמו שקלי ישראל לשקלי המן‪ ,‬ולכך נקבע בחודש זה‪".‬‬
‫כח בספר "אורות הפורים" )עמוד ק"ה( כתוב‪" :‬זהו סגולתם של ימי הפורים בכל דור‬
‫ודור‪ ,‬כמו ששמענו מפי ה"חידושי הרי"ם" על דברי הגמרא )מגילה ה‪ (:‬רבי נטע נטיעה‬
‫לה‬
‫לו‬
‫יום הפורים‬
‫שמחה של מצוה‬
‫ט‪ .‬מי שאין לו בנים‪ ,‬ירגיל את עצמו לשמוח בשמחה של מצוה‪,‬‬
‫וילמד תורה ויעשה כל המצוות בשמחה‪ ,‬עד שירקוד מחמת שמחה‬
‫ועי"ז יזכה לבניםל‪ .‬ואף אם יש דבר המעכב מלקבל שכרו‪ ,‬עכ"פ ודאי‬
‫יזכה לבנים ת"ח גדוליםלא‪ .‬והגם שמי שלא זכה להפקד‪ ,‬קשה לו להיות‬
‫בפורים וכו' נטיעה של שמחה נטע‪ ,‬כי בפורים יכולים ליטע נטיעת שמחה בלב האדם‪,‬‬
‫לעורר שמחה של הפנימיות‪ ,‬שמחה בעבודת הבורא יתברך‪".‬‬
‫כט כתוב בספר "אוהב ישראל" בעניני פורים )ד"ה משנכנס אדר(‪" ,‬כי 'בשמחה' עולה‬
‫מספר שנ"ה‪ ,‬שהשמחה המתעוררת אז באדם ממשיכת שמחה וחדוה לכל השנה‪".‬‬
‫ל "לקוטי עצות" )ערך בנים אות יג(‪.‬‬
‫כדאי לציין את העובדה הבאה‪ ,‬שמראה את שמחת התורה של מרן הרב שך זצוק"ל‪ ,‬עד‬
‫כדי ריקוד מחמת שמחה‪ ,‬כדמובא בספר "בית היין" )מאמר ז עמוד ק"נ‪ ,‬וכן מובא בהרבה‬
‫ספרים( וזה לשונו‪" :‬סיפרו שפעם אחת היה שלג גדול בירושלים‪ ,‬ואדם גדול‪ ,‬הגאון ר' דוד‬
‫פרנקל זצ"ל חשב בדעתו שהוא זמן טוב ללכת למרן הגרי"ז זצוק"ל‪ ,‬שמסתמא לא יהיה‬
‫שם אף אחד‪ .‬וכשהתקרב לבית הרב‪ ,‬ראה שמישהו קופץ בשלג ולא ידע מה זה‪ .‬וכשבא‬
‫יותר קרוב‪ ,‬ראה את מרן הרב שך זצוק"ל רוקד בשלג‪ .‬כששאלו מה זה ועל מה זה‪ ,‬א"ל‬
‫שלפעמים כששומע חדושי תורה ממרן הרב זצוק"ל הוא רוצה לרקוד משמחה‪ ,‬אלא שהוא‬
‫מתבייש לעשות כן בפני אנשים‪ .‬אמנם הפעם‪ ,‬חשב שאף אחד אינו רואה‪ ,‬ורקד משמחה‪".‬‬
‫וכן כדאי להביא מה שמובא בספר "בית היין" )עמוד קמ"ד( שפעם אמר רבי ברוך בער‬
‫בנוכחות בנו סברה בשם הגאון רבי עקיבא איגר‪ .‬העיר הבן מיד בשמעו את הסברה על‬
‫איזה ספק שיש להסתפק לפי סברה זו‪ .‬לא רצה רבי ברוך בער לשמוע את דבריו‪ ,‬וגער בו‬
‫על שלא שהה מעט משמחה והתפעלות בשמעו סברה עמוקה מחודשת זו‪ ,‬והוסיף‪ ,‬כי מי‬
‫שאינו רוקד משמחה בשמעו סברה כזו‪ ,‬אינו אדם‪.‬‬
‫לא בקובץ "קול התורה" )חוברת ע"א( כתב רבי עזריאל שרייבר במאמר לזכר הגר"פ‬
‫שרייבר זצ"ל )עמוד י"ח(‪" :‬אילו זכינו היה נשאר עמנו והיה משפיע לנו עוד מאהבת‬
‫התורה והמצוות שלו‪ ,‬ועכשיו שבעו"ה נסתלק מאתנו לאור באור החיים‪ ,‬יש לנו ללמוד‬
‫מדרכיו לאהוב את התורה והמצוות בכל נפשנו ולבבנו ולעסוק בה ולקיימה מתוך שמחה‬
‫ותשוקה‪ .‬וכמו שהאריך בדרשתו האחרונה בסוכות תש"ע בדברי הרמב"ם סוף הלכות‬
‫לולב דקיום המצוות מתוך שמחה עבודה גדולה היא‪ ,‬והוסיף דכל המקיים המצוות מתוך‬
‫שמחה מובטח לו שאין הקב"ה מקפח שכרו‪ ,‬ואף אם יש דבר המעכב מלקבל שכרו‪ ,‬עכ"פ‬
‫ודאי יזכה לבנים ת"ח גדולים‪ ,‬כמו שרואים מתוך הנסיון‪ .‬וכפי הנראה שדרשה זו היתה‬
‫כצוואה לדורות‪ ,‬ועל ידי שנתחזק בזה יהא זה גם עילוי לנשמתו הטהורה‪".‬‬
‫יום הפורים‬
‫בשמחה‪ ,‬עכ"ז כדאי להשקיע מאמץ ולכוף את עצמו להיות בשמחה‪,‬‬
‫שזו סגולה מובחרת לבניםלב‪.‬‬
‫להיזהר מרב פורים‬
‫י‪ .‬נהוג בכמה מקומות לעשות 'פורים רב'‪ ,‬שלפעמים גורם לחורבן‬
‫הישיבה והריסת משפחות שלמות‪ ,‬והעגמת נפש שגורם היא עבירה‬
‫חמורה עד למאוד‪ ,‬ויכול לגרום ח"ו מניעת הזכות לזרע של קיימאלג‪.‬‬
‫תשובה בפורים‬
‫יא‪ .‬פורים הוא עת רצון לתשובהלד‪ ,‬ומה שאפשר להשיג ביום‬
‫הכיפורים בדרך של 'תשובה מיראה'‪ ,‬אפשר להשיג ביום פורים בדרך‬
‫לב כתוב בספר "זכרון מנשה" )ערך פריה ורביה‪ ,‬אחר אות יח(‪" :‬ואין ספק שמי שלא‬
‫זכה להפקד‪ ,‬שבודאי קשה לו להיות בשמחה‪ ,‬כי הוא בצער שלא נפקד‪ ,‬ובשבילו צריך‬
‫מסירות נפש להיות בשמחה‪ .‬אך שידע שעצה זו מעלתה כשלעצמה‪ ,‬היא גם מסוגלת‬
‫לבנים‪ .‬א"כ כדאי להשקיע מאמץ ולכפות את עצמו ולהיות בשמחה‪ ,‬וה' יעזור‪".‬‬
‫לג ראה מה שכתב בקונטרס "הזהרו בגחלתן" )עמוד כ'( תוכחה מגולה לאותם שנוהגים‬
‫לעשות בישיבות הקדושות רב פורים‪ ,‬וז"ל‪" :‬כטוב לבו משמיע דברי ביקורת תוך כדי‬
‫הטחת עלבונות בדברי היתול וליצנות על חשבון ראשי הישיבה והמורים והמחנכים‪ .‬ואין‬
‫ספק שהעושים כך נכשלים באיסורים חמורים‪ ,‬וגדול עוונם מנשוא‪ .‬ומנהג רע ומר זה‪,‬‬
‫אשר גרם להריסת ישיבות והריסת משפחות שלמות‪ ,‬ואף לעגמת נפש חמורה מאד עד כדי‬
‫מיתה‪ ,‬כפי ששמענו מקרוב על כמה וכמה מעשים שהיו ועל ראשי משפחות שלא נפקדו‬
‫בזרע של קיימא מחמת ששימשו רב פורים‪ ,‬וכתוב על הגאון רבי שמעון סופר מחבר שו"ת‬
‫"מכתב סופר" בנו של הגאון ה"חתם סופר"‪ ,‬שנפטר מרוב עוגמת נפש עקב דברי עלבונות‬
‫שהוטחו כלפיו על ידי "רב פורים"‪ ,‬השם יצילנו‪ .‬ובכלל‪ ,‬אחר פורים איך תלמידי הישיבה‬
‫יהיו סרים למשמעת ראשי הישיבה‪ ,‬וחובה לבטל מנהג רע זה‪".‬‬
‫לד כתוב בספר "קדושת לוי" )בעניני פורים‪ ,‬קדושה ראשונה(‪" :‬אמרו בזוה"ק יום‬
‫כפורים שהוא כמו פורים‪ ,‬כלומר שהארת יום כפורים הוא כ'פורים' כו' ומעתה יתלהב לב‬
‫האדם בקוראו ובשומעו המגילה ויכוין שמעתה מקבל עול תורתו ומצוותיו כמחז"ל בגמרא‬
‫)בשבועות לט‪ ,‬שבת פח( עה"פ 'קימו וקבלו' וגו'‪ ,‬ויכוין את עצמו ויאמר מה שחלף ועבר‬
‫אין‪ ,‬ומעתה הוא מקבל על עצמו עול תורתו ומצוותיו ית"ש‪ ,‬ולכן אמרו בזוה"ק על יום‬
‫הכפורים שהוא כמו פורים‪ ,‬שהארת יוהכ"פ עצמו כמו פורים‪ ,‬שביוהכ"פ מה שחלף ועבר‬
‫אין‪ ,‬ועיקר יום הכיפורים הוא לקנות לב חדש וכו'‪ ,‬וכן בפורים מה שחלף ועבר אין‪ ,‬ומעתה‬
‫אנו מקבלין עלינו עול תורה ומצוות וכו'‪ ,‬ויתחדש כנשר נעוריו וישמח בקבלת עול תורה‪,‬‬
‫לז‬
‫לח‬
‫יום הפורים‬
‫של 'תשובה מאהבה'לה‪ .‬והעושה תשובה ומשפיל עצמו ומתנהג בענוה‪,‬‬
‫ורואה את עצמו כמי שחציו חייב וחציו זכאי וכאילו הוא מתחייב‬
‫באשם תלוי בכל יום‪ ,‬אזי הקב"ה יקבל תשובתו ויתן לו בנים בעלי‬
‫קומה עוסקים בתורה ומקיימי מצוות ויזכה לחיי עוה"בלו‪ .‬שהיות‬
‫שהאדם עושה תשובה ועוזב את הכל‪ ,‬אזי מן השמים מסייעים בעדו‬
‫שיכול להתחיל מחדש ולקיים את המצוה הראשונה‪ ,‬מצות פריה‬
‫ורביהלז‪.‬‬
‫ומכל דיבור שיוצא מקריאת המגילה נברא הארה‪ ,‬ומכל דיבור נברא מלאך אחד וכו'‬
‫והשי"ת שמח בקריאת המגילה של בני ישראל" עכ"ל‪".‬‬
‫ובספר "אור החכמה" )דרוש על אדר(‪" :‬דרשו יום הכפורים כפורים‪ ,‬ר"ל כמו בפורים‬
‫נתהפך מחשבת המן הרע עליו ולישראל לטוב‪ .‬וכן הוא יום כפור הוא יום סליחה לעוונות‬
‫וכל העוונות הוא על השעיר לעזאזל‪ .‬כן בפורים שנקרא על שם הפור‪ ,‬אז גם כן היה יום‬
‫סליחה וכל העוונות של ישראל נתהפכו על המן הרשע‪ .‬וכל זה על ידי תשובה שהיה מרדכי‬
‫ואסתר מחזירים לבני ישראל בתשובה‪ ,‬אז היו מבררים כל הטוב שבהמן וכל הרע של‬
‫ישראל הושלכו על המן כמו על השעיר לעזאזל‪ .‬ונוכל לומר כשהפיל המן פור‪ ,‬אז גם כן‬
‫לעילא לעילא הפיל פור מי ואיזה השעיר יהיה לעזאזל‪ ,‬ונפל על המן שהוא יהיה השעיר‬
‫לעזאזל לעונותיהם‪ .‬וזו ענין כפורים כמו פורים‪ ,‬כי ביום הכפור הוצרך לגורלות על שני‬
‫שעירים לידע איזה לעזאזל‪ ,‬כמו כן המן הפיל פור הוא הגורל ונפל עליו כן יאבדו כל‬
‫אויבך‪".‬‬
‫לה כתוב ב"שפת אמת" )פורים תרל"ו(‪" :‬בפורים הוא עת תשובה‪ ,‬כמו דאיתא שיום‬
‫הכיפורים ופורים הוא ענין אחד‪ ,‬עיי"ש בתיקונים‪ .‬כי הנה כל הנסים שנעשו לבני ישראל‬
‫היה מצד זכות מעשיהם הטובים שהם מוכנים לניסים‪ ,‬אבל בפורים היה באמת גזירה מן‬
‫השמים וכו'‪ ,‬רק על ידי תשובה זכו לנס‪ .‬לכן איתא שכל המועדות בטלין ופורים לא יתבטל‬
‫)ירושלמי תענית פ"ב הי"ב(‪ ,‬כענין במקום שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים גמורים‬
‫יכולין לעמוד בו )ברכות לד‪ .(:‬ועתה על ידי שמחה יכולין לבוא לבחינת תשובה מה שבאים‬
‫ביום הכיפורים על ידי העינויים‪".‬‬
‫לו כן כתוב ב"תנא דבי אליהו רבה" )פרק ו'(‪ ,‬ועיין שם שבודאי יזכה לבנים ויאריך‬
‫ימים‪ ,‬וגם תלמודו מתקיים בידו‪.‬‬
‫לז מובא בספר "מפתח של בנים" על עשי"ת ויוה"כ )עמוד כ"ד( בשם ספר "מחשבות‬
‫חרוץ" לרבי צדוק הכהן‪ ,‬שכתב דבר נפלא‪ ,‬דהיות שהאדם עושה תשובה ועוזב את הכל‪,‬‬
‫אזי מן השמים מסייעים בעדו שיוכל להתחיל מחדש ולקיים את המצוה הראשונה‪ ,‬מצות‬
‫פריה ורביה‪.‬‬
‫לט‬
‫צדקה‬
‫צדקה‬
‫צדקה ביום פורים‬
‫כל הפושט יד נותנים לו‬
‫א‪ .‬חייב כל אדם ליתן ביום הפורים לפחות שתי מתנות לשני‬
‫ענייםא‪ ,‬ומוטב לאדם להרבות במתנות לאביונים מלהרבות בסעודתו‬
‫ובמשלוח מנות לרעיו‪ ,‬שאין שמחה גדולה ומפוארת כמו לשמח לב‬
‫עניים ויתומים ואלמנות וגרים‪ ,‬שהמשמח לב האומללים האלו דומה‬
‫לשכינהב‪ .‬ולכן ירבה אדם בצדקה ומתנות לאביונים אף יותר מהשגת‬
‫ידוג‪.‬‬
‫אין מדקדקין במעות פורים‪ ,‬אלא כל מי שהוא פושט ידו ליטול‬
‫נותנים לוד‪ .‬ואף שבדרך כלל‪ ,‬כל המבקש צדקה בודקים אותו אם אינו‬
‫א איתא במגילה )ז‪" :(.‬תני רב יוסף‪' ,‬ומשלוח מנות איש לרעהו' שתי מנות לאיש אחד‪,‬‬
‫'ומתנות לאביונים' שתי מתנות לשני בני אדם‪".‬‬
‫וכן נפסק בשו"ע )אורח חיים סימן תרצד ס"א(‪.‬‬
‫ב וזה לשון הרמב"ם בהלכות מגילה )ב' י"ז(‪" :‬מוטב לאדם להרבות במתנות אביונים‬
‫מלהרבות בסעודתו ובשלוח מנות לרעיו‪ ,‬שאין שם שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב‬
‫עניים ויתומים ואלמנות וגרים‪ ,‬שהמשמח לב האומללים האלו דומה לשכינה‪ ,‬שנאמר‬
‫)ישעיהו נ"ז ט"ו( להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים‪".‬‬
‫ג כתב בספר "יסוד ושורש העבודה" )שער המפקד‪ ,‬פרק ששי(‪" :‬ומה נכבד היום הזה‪,‬‬
‫והוא העולה על כל שאר ימות השנה במצות הצדקה‪ ,‬כי ביום הזה עושה אדם במצות‬
‫הצדקה תקונים נפלאים גדולים ונוראים במדות ובעולמות העליונים הקדושים לאין תכלית‪,‬‬
‫יותר מבשאר הימים‪.‬לכן ירבה אדם בצדקה ומתנות לאביונים אף יותר מהשגת ידו‪ ,‬וכל‬
‫הפושט יד לטול אף שיודעין בו שאינו צריך לטול צדקה‪ ,‬נותנים‪ ,‬כי במדה זו של ותרנות‬
‫ביום זה עושה תקונים גדולים בעולמות העליונים הקדושים‪".‬‬
‫ובספר "מטה משה" מביא‪ ,‬שחייב בבסומי כדי שיהיה שמחה לעניים‪ ,‬שעל ידי שהוא‬
‫מבוסם נותן יותר לעניים‪.‬‬
‫ד מקורו מהירושלמי )מגילה פ"א(‪" :‬אין מדקדקין במצות פורים אלא כל מי שהוא פושט‬
‫את ידו ליטול נותנין לו‪".‬‬
‫וכן פסק בספר "אור זרוע" )חלק ב' הלכות מגילה סימן שע"ב(‪ ,‬וב"כל בו" )סימן מ"ה‬
‫ד"ה ואחר צאתם( ונותנין לכל מי שירצה לקבל‪ ,‬ואין מדקדקין בדבר‪ ,‬והכל להרבות‬
‫השמחה‪ ,‬ע"ש‪ .‬וכך נפסק להלכה בשו"ע או"ח )סימן תרצ"ד ס"ג( אין מדקדקים במעות‬
‫פורים‪ ,‬אלא כל מי שפושט ידו ליטול נותנים לו‪.‬‬
‫מא‬
‫מב‬
‫יום הפורים‬
‫רמאי‪ ,‬בפורים אין בודקים אותוה‪ .‬ובאותה מדה שהאדם מתנהג בנתינת‬
‫צדקותיו בבחינה זו‪ ,‬ו'כל הפושט יד' הוא 'נותן לו'‪ ,‬כך באותה מדה‬
‫מתעוררת גם בשמים מדה זו של 'כל הפושט יד' – וכל מה שמבקש‬
‫מהשי"ת ביום זה – 'נותנין לו'ו‪.‬‬
‫ובספר "אהל משה" )על פורים‪ ,‬עמוד קל"ב( מביא מעשה מר' שמואל שינקר זצ"ל‬
‫שהשמיע לפני הגה"צ ר' שלום הכהן שבדרון זצ"ל‪ ,‬ששמע זאת איש מפי איש מפי רבנו‬
‫חיים מוולאזי'ן זצ"ל‪ ,‬למרנא הגר"ח מוואלז'ין היה מנהג להסתובב בפורים עם כיסים‬
‫מלאים בכסף‪ ,‬וכל העניים התקבצו סביבו והיה מחלק לכולם כסף כדי לקיים בפשטות את‬
‫המצוה כל הפושט יד נותנים לו‪.‬‬
‫ה כתוב בחדושי הר"ן )בבא מציעא עח‪ (:‬וז"ל‪" :‬ואין מדקדקין בדבר לומר עני זה ראוי‬
‫וזה אינו ראוי‪ ,‬אלא כל הפושט יד ליטול יטול‪ ,‬כדי שיהו הכל שמחין‪ ,‬ד'ימי משתה ושמחה'‬
‫כתיב‪".‬‬
‫וכתב הריטב"א )מגילה דף ז( וז"ל "גרסינן בגמרא דב"מ פרק השוכר את הפועלין‬
‫מגבת פורים לפורים ואין מדקדקין בדבר‪ ,‬ואין העני רשאי ליטול מהם רצועה לסנדלו‪.‬‬
‫והכי פירושו‪ ,‬כל מה שגבו בו ביום פורים סתם הרי זה כמפורש‪ ,‬ואין הגבאין רשאין‬
‫לחלקו לעניים ולקנות דבר אחר אלא לצורך סעודות פורים של עניים‪ ,‬וקתני עלה‬
‫בתוספתא ומגבת העיר לאותה העיר ואין מדקדקים בדבר‪ ,‬פירשו בירושלמי )מגילה ה(‬
‫שכל הפושט ידו ליטול יתנו לו‪ ,‬לומר שנותנין לכל אדם ואין מדקדקין אם הוא עני‪ ,‬וראוי‬
‫ליתן לו שאין נתינה זו מדין צדקה גרידתא אלא מדין שמחה‪ ,‬שהרי אף לעשירים יש‬
‫לשלוח מנות וכו'‪ .‬ויש גם כן בכלל אין מדקדקין בדבר‪ ,‬שאין נותנים להם צורך סעודת‬
‫פורים בדקדוק וצמצום אלא בהעדפה‪ ,‬וכמ"ש בתוספתא‪ ,‬אין מדקדקין במגבית פורים אלא‬
‫שוחטין את העגלים לרוב‪ ,‬ושוחטין אותם ואוכלין‪ ,‬והמותר ימכר ויפול לקופה של צדקה‪".‬‬
‫אך יעויין בספר "אהבת צדקה" )פרק י"ד אות ה‪ ,‬בהערות( שכתב‪" :‬ומסתבר דרמאי‬
‫שפושט יד אין נותנים לו אליבא דכו"ע‪ ,‬שאל"כ לא היו אומרים שאין בודקין אלא שנותנים‬
‫לכל וגם לרמאי‪".‬‬
‫ו כמבואר בספרים‪ ,‬עיין ספר "קדושת לוי" )עניני פורים( שכתב בזה"ל‪" :‬כמו שנותן‬
‫איש ישראל צדקה לעני וכו' כך גורם שהשי"ת מלביש עצמו במידת החסד ומשפיע חסדו‬
‫בכל העולמות‪".‬‬
‫ובספר "פרי צדיק" )בעניני פורים אות א( כתוב וז"ל‪" :‬אין מדקדקין במעות פורים וכו'‬
‫והקב"ה כביכול גם כן מקיים את המצוות‪ ,‬ונותן צדקה לכל דורשי ישועתו בכל הענינים‪".‬‬
‫וכתב ב"אמרי נועם" )ח"ב בפרשת זכור ולפורים(‪" :‬אמרו ז"ל כל הפושט יד נותנין לו‪,‬‬
‫הטעם הוא יען שביום הזה בא השפע ברבוי יתירה מבחינה גבוהה מאוד‪ ,‬ויש להספיק‬
‫השפע לכל אחד בלי צמצום‪".‬‬
‫וכן הזכירו בקונטרס בעניני פורים לרבי חנוך קרלנשטיין זצ"ל )עמוד ק'( וזה לשונו‪:‬‬
‫"כמו שאנו מתנהגים באופן זה של כל הפושט יד נותנים לו‪ ,‬כן מתעורר על ידי זה גם‬
‫צדקה‬
‫צדקה‬
‫רודף צדקה‬
‫ב‪ .‬הרגיל לעשות צדקה זוכה לבנים גדולי תורה‪ ,‬בעלי חכמה‪ ,‬בעלי‬
‫עושר‪ ,‬בעלי אגדהז‪ ,‬בנים טובים וקדושיםח‪.‬‬
‫בשמים מידה זו דכל הפושט יד ומבקש מאת השי"ת נותנים לו‪ ,‬מידה כנגד מידה‪ .‬וזהו‬
‫אפילו אם לא מגיע לו‪ ,‬בבחינת 'ובכן אבא אל המלך אשר לא כדת'‪ ,‬סתם 'המלך' במגילה‬
‫דהיינו אם לא מוזכר המלך אחשורוש הריהו רמז להקב"ה‪ ,‬כדאיתא בחז"ל והקב"ה אומר‬
‫'מה בקשתך ותעש'‪".‬‬
‫ז איתא בב"ב )ט‪" :(:‬רבי יהושע בן לוי אמר‪ ,‬כל הרגיל לעשות צדקה זוכה והויין לו‬
‫בנים בעלי חכמה בעלי עושר בעלי אגדה בעלי חכמה‪ ,‬דכתיב )משלי כ"א כ"א( ]'רודף‬
‫צדקה וחסד[ ימצא חיים ]צדקה וכבוד'[‪ ,‬בעלי עושר‪ ,‬דכתיב 'צדקה'‪ ,‬בעלי אגדה דכתיב‬
‫'וכבוד'‪ ,‬כתיב הכא 'וכבוד' וכתיב התם )משלי ג' ל"ה( 'כבוד חכמים ינחלו'‪".‬‬
‫]יש בזה גם רמז נפלא‪ ,‬שתיבת צדק"ה וחס"ד עולה בגימטריא זר"ע‪ ,‬היינו שיזכה אדם‬
‫לזרע של קיימא‪ ,‬כשעושה צדקה וחסד‪[.‬‬
‫וכתב בספר "בניהו בן יהוידע" )שם(‪" :‬מה שאמרו 'כל הרגיל' נראה לי בס"ד‪ ,‬דאם יש‬
‫לו יכולת לתת אלף זוז בשבוע‪ ,‬אינו נותן האלף בבת אחת‪ ,‬אלא מפריש כל שעה מן היום‬
‫חלק אחד עד שמשלים האלף כולה באותו שבוע‪ ,‬וכן על זה הדרך‪ .‬וככה היה מנהגו של‬
‫עטרת ראשי אדוני אבי זצלה"ה‪ .‬יש לו ב' כיסים בחיקו תמיד‪ ,‬ובכל שעה מן היום מפריש‬
‫צדקה מכיסו‪ ,‬ונותן בכיס של הצדקה‪ ,‬ומחלק לעניים מן המופרש ועומד אצלו‪ .‬ויש למנהגו‬
‫הטוב הזה סמך מדברי הרמב"ם ז"ל‪ ,‬בביאור המשנה באבות )פ"ג(‪ ,‬מה שכתב בביאור‬
‫'והכל לפי רוב המעשה'‪ ,‬יהי רצון זכותו יגן בעדינו אמן כן יהי רצון‪".‬‬
‫עוד כתב שם )בד"ה זוכה(‪ ,‬ששכרו הוא מדה כנגד מדה‪ ,‬הוא החיה את העני זוכה לבעלי‬
‫חכמה דכתיב בחכמה 'והחכמה תחיה בעליה' )קהלת ז' י"ב(‪ ,‬הוא חיסר ממונו ועושרו‬
‫בצדקה זו‪ ,‬זוכה לבנים בעלי עושר‪ .‬הוא כיבד את העני בצדקה זו שנתן לו‪ ,‬שלא נתבזה‬
‫בעיני הבריות‪ ,‬יזכה לבנים בעלי כבוד‪ .‬ועיי"ש מה שכתב עוד על פי האריז"ל‪ ,‬שבנתינת‬
‫צדקה יש אצלו רמז לשלוש אותיות השם‪ ,‬ולכן זוכה לבנים בשלוש מעלות אלו‪ ,‬בעלי‬
‫חכמה בעלי עושר בעלי אגדה‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬
‫ועיין בזוהר פרשת ויקרא )נג‪ ,(:‬ובספר "צדקה לחיים" )מערכת ב' אות מב(‪ ,‬ועיין מה‬
‫שכתב הח"ח בספרו "שם עולם" )חלק א' פרק ח'(‪.‬‬
‫ח כן כתב ה"חפץ חיים" בספרו "שמירת הלשון" )בשער ג פ"ה(‪ ,‬והוסיף שם שזוכים על‬
‫ידי זה לבנים טובים קדושים‪ ,‬ועיין גם ב"אהבת חסד" )פ"ה בהגהות(‪ ,‬ובספר "שם עולם"‬
‫)פ"ח בהגהות(‪.‬‬
‫מג‬
‫מד‬
‫יום הפורים‬
‫וכן מי שמפזר מעותיו לעניים יזכה לבניםט עשירים‪ ,‬ויתקיימו בניוי‪.‬‬
‫ומפזר מעותיו‪ ,‬היינו שיפזר מעותיו לכמה עניים‪ ,‬ועי"ז יזכה לבנים‬
‫הרבהיא‪ .‬גם הזהיר ליתן מעשר כספים יזכה לבניםיב‪.‬‬
‫ט כדאיתא בב"ב )י‪" :(:‬מה יעשה אדם ויהיו לו בנים זכרים‪ ,‬רבי אליעזר אומר יפזר‬
‫מעותיו לעניים‪ .‬ומקורו בברייתא דמסכת כלה רבתי )פ"ב(‪ :‬מה יעשה אדם ויהיה לו בנים‪,‬‬
‫ר' אליעזר אומר יפזר מעותיו לעניים‪ ,‬שנאמר )תהלים קי"ב ט'( 'פזר נתן לאביונים צדקתו‬
‫עומדת לעד קרנו תרום בכבוד'‪".‬‬
‫ואיתא בזוה"ק בפרשת ויגש )ר"ח‪" :(:‬וכל מאן דזן ומפרנס למאן דאצטריך ליה‪ ,‬וכל‬
‫שכן ביומא דכפנא‪ ,‬הא אתאחיד באילנא דחיי‪ ,‬וגרים ליה חיים ולבנוי וכו'‪".‬‬
‫י כתוב בתהלים )קי"ב(‪)" :‬א( הללויה אשרי איש ירא את ה' במצותיו חפץ מאד‪) .‬ב(‬
‫גיבור בארץ יהיה זרעו דור ישרים יבורך‪) .‬ג( הון ועשר בביתו וצדקתו עומדת לעד כו' )ט(‬
‫פיזר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד קרנו תרום בכבוד‪".‬‬
‫ועל זה איתא במסכת כלה )פרק א(‪" :‬מה יעשה אדם ויהיו בניו עשירים ויקיימו‪ ,‬יעשה‬
‫חפצי שמים וחפצי אשתו‪ .‬ואלו הן חפצי שמים‪ ,‬יפזר מעותיו לעניים‪ ,‬שנאמר )תהלים קי"ב‬
‫ט'( 'פזר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד'‪ .‬אמרו עליו על רבי טרפון שהיה עשיר גדול‪,‬‬
‫ולא היה נותן מתנות לאביונים‪ .‬פעם אחת מצאו רבי עקיבא‪ ,‬אמר לו רבי רצונך שאקח לך‬
‫עיר אחת או שתים אמר לו הן‪ ,‬מיד עמד ר"ט ונתן לו ארבעה אלפים דינרי זהב‪ ,‬נטלו ר"ע‬
‫וחלקו לעניים‪ .‬לימים מצאו ר"ט א"ל היכן העיירות שלקחת לי‪ ,‬תפסו בידו והביאו לבית‬
‫המדרש והביא ספר תהלים והניחו בפניהן‪ ,‬והיו הולכין וקורין עד שהגיעו לפסוק זה )שם(‬
‫'פזר נתן לאביונים' וגו' א"ל זו העיר שקניתי לך‪ .‬עמד ר"ט ונשקו‪ ,‬ואמר לו רבי אלופי רבי‬
‫בחכמה ואלופי בדרך ארץ והוסיף לו ממון לבזבז וכו'‪".‬‬
‫יא כך פירש ה"בן יהוידע" ב"ב שם )ד"ה מה יעשה(‪" :‬ובאופן אחר נ"ל המאמר מפזר‬
‫צדקה לעניים‪ ,‬פירוש אינו נותן הצדקה כולה לעני אחד‪ ,‬אלא מפזרה לעניים הרבה‪ .‬יזכה‬
‫לבנים זכרים‪ ,‬כלומר יבואו לו בנים זכרים הרבה‪ ,‬ולא בן זכר אחד דוקא‪ ,‬והוי מדה כנגד‬
‫מדה‪ ,‬כי כל משפיע נקרא זכר‪ ,‬והוא חילק השפעתו להרבה‪ ,‬שנעשה בסוג זכר הרבה‪ ,‬לכן‬
‫יזכה שיוליד זכרים הרבה‪".‬‬
‫ואמר לי ירושלמי אחד‪ ,‬שזכה אביו זצ"ל לי"ב זכרים הגונים )בנוסף להרבה בנות(‪,‬‬
‫ושאמרו הצדיקים על אביו שזכה לזה מפני שהיה מפזר כל מעותיו לכמה וכמה עניים‪.‬‬
‫יב איתא במדרש תנחומא בפרשת חיי שרה )ד(‪'" :‬וה' ברך את אברהם בכל' )בראשית‬
‫כ"ד א'(‪ ,‬בזכות מה‪ ,‬בזכות שהפריש מעשר מכל‪ ,‬שנאמר )שם י"ד כ'( 'ויתן לו מעשר‬
‫מכל'‪ ,‬לכך נאמר 'וה' ברך את אברהם'‪ .‬ע"כ‪ .‬הרי בפשטות המדרש משמע שבזכות המעשר‬
‫שנתן אברהם זכה לבנים‪] .‬אך יעויין בספר "אדרת אליהו" פרשת חיי שרה שם‪ ,‬מה‬
‫שפירש כוונת המדרש באופן אחר‪ ,‬דהכוונה שהקב"ה נתן לאברהם את המעשר‪ ,‬היינו אות‬
‫ה'‪ ,‬והחליף שמו ל'אברהם'‪ ,‬ומכח זה זכה לבנים‪ ,‬עיי"ש עוד[‪".‬‬
‫ומובא בספר "והייתם לי סגולה" )עמוד ק"צ( שהחזו"א אמר לאחד 'ליתן מעשר כספים‬
‫ממה שמרוויח הוא גם סגולה לזרע של קיימא'‪.‬‬
‫צדקה‬
‫וכן כל העוסקין בגמ"ח שכרם גדול מאוד כי הם בכלל 'רודף צדקה‬
‫וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד'יג‪.‬‬
‫הקב"ה מקבל תפלתו‬
‫ג‪ .‬על ידי נתינת צדקה לעניים‪ ,‬מדה כנגד מדה‪ ,‬הקב"ה מקבל אותו‬
‫ותפילותיו נכנסים לפני ולפניםיד‪ ,‬אבל לא יתן כספו לעניים כדי‬
‫שיתפללו עבורו‪ ,‬שמצינו הרבה שעשו כן ולא נענו‪ ,‬רק יכוון שהוא‬
‫מקיים מצות הצדקה‪ ,‬והקב"ה יעזור לוטו‪.‬‬
‫יג כתוב בספר אהבת חסד )ח"ב פרק טז( בתוך דבריו‪" :‬וכל העוסקין בענין זה‪ ,‬כגון‬
‫הנאמנין וכן הגובין המעות מהמתנדבין לזה‪ ,‬שכרם גדול במאוד מאוד‪ ,‬כי הם כולם בכלל‬
‫'רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד'‪ ,‬כי הנאמנין הם בכלל גבאי צדקה"‪.‬‬
‫יד כתוב בספר "עבודת ישראל" בפרשת נח )ד"ה בצדקה(‪)" :‬ישעיה נ"ד י"ד( 'בצדקה‬
‫תכונני'‪ .‬להסביר הענין‪ ,‬וגם מה דאיתא )פסחים קיט‪ (.‬שהקב"ה חותר חתירה מתחת כסא‬
‫הכבוד לקבל בעלי תשובה‪ .‬כי בוודאי היא חוצפה גדולה לעמוד לפני מלך מלכי המלכים‬
‫הקב"ה לבקש מחילה לחטאיו‪ ,‬וכי באיזה אנפין יקום קמי מלכא קדישא‪ ,‬וכל העולמות‬
‫אינם מניחין לעלות תפלות זה האדם‪ ,‬רק על דרך זה שיבקש האדם מאת הש"י בדרך‬
‫צדקה‪ ,‬שיעשה עצמו כעני בפתח‪ .‬ולזה צריך האדם גם כן לעשות צדקה עם העניים‬
‫ואביונים כי במדה שאדם מודד מודדין לו‪ .‬ואם כן על ידי זו הצדקה שעושה‪ ,‬עושה לו‬
‫רגלים לכנוס לפני ולפנים‪ ,‬לבקש מחילה על חטאיו ממנו יתברך‪ ,‬ומצדק נעשה צדקה‪ .‬וזה‬
‫חותר חתירה מתחת כסא הכבוד‪ ,‬כי בוודאי מחמת גדולת ורוממות הבורא יתברך אי אפשר‬
‫לקרב אליו יתברך‪ ,‬אך מגודל רחמנות הבורא יתברך כביכול משפיל עצמו מכסא כבודו‪,‬‬
‫הוא גודל מלכותו ורוממותו‪ ,‬כדי לקבל שבים וזהו מתחת כסא כבודו‪".‬‬
‫טו כתוב בספר "עבודת ישראל" בפרשת נח )ד"ה והנה(‪" :‬והנה כשהש"י מביא עליו‬
‫איזה יסורין ומחליש כח היצר וישוב לבו אל הבורא יתברך נמצא אז בוודאי מתחרט על‬
‫מעשיו ולא יהרהר אחר מדותיו ולא יבעט ביסורין‪ .‬אבל מי שמתחרט על מעשי הצדקה‬
‫והמצוה שעשה מחמת שלא הגיע אליו תועלת הפעולה הצריך לה ודאי איהו רע וכדאיתא‬
‫בש"ס בר"ה )ד‪ (.‬גבי מעשה דכורש החילוק שבין בני ישראל לעכומ"ז‪ .‬וכמו שהקשו‬
‫לחכם אחד מנין בא זה שאדם חולה ופיזר מעותיו לעניים לומר תהלים בעדו כנהוג ואף על‬
‫פי כן לא הגיע אליו רפואה על ידי זה‪ ,‬והשיב שזה אינו מן הנמנע‪ ,‬כי כשהאדם אינו עושה‬
‫רק חליפין עם העניים‪ ,‬שנותן להם מעות והם אומרים לו תהלים מאין יבא הרפואה‪ .‬רק‬
‫צריך האדם לכוון כפשוטו‪ ,‬שבוודאי לא בא אליו כזאת כי אם למען הזכירו לשלם הצדקה‬
‫הנקצבת לו‪ ,‬כי לכל אדם נקצב לו מר"ה כמה צדקה יתן בזו השנה‪ .‬נמצא כוונתו אינו רק‬
‫למעשה הצדקה בעבודת הש"י‪ ,‬ואם כן בוודאי הש"י ירפאהו בעבור שהשלים חובתו‪".‬‬
‫מה‬
‫יום הפורים‬
‫מו‬
‫מפזר מעותיו‬
‫ד‪.‬‬
‫המפזר מעותיו לצדקה‪ ,‬ניתן לו כח לרפאות גופו ונפשוטז‪.‬‬
‫אל תתייאש‬
‫ה‪ .‬מי שעדיין לא הוליד‪ ,‬או שהיו לו בנים ומתו‪ ,‬אין צריך‬
‫להתייאש‪ ,‬אלא יתחזק להתדבק במדת הצדקה והחסד ביתר שאת‪,‬‬
‫ויבטח לבו בה' הטוב שייטיב לו באחריתו ויתן לו בניםיז‪.‬‬
‫פרקמטיא‬
‫ו‪ .‬אלו שנותנים כסף לסחורה לתלמידי חכמים‪ ,‬כדי שיסחרו עם‬
‫הכסף ויהיו שותפים ברווח‪ ,‬זוכים שיצאו מהם בנים שראויים להיות‬
‫נביאיםיח‪.‬‬
‫טז כתוב בספר "אמרי אברהם" פרשת עקב )עמוד פ"ח(‪)" :‬תהלים קי"ב ט'( 'פזר נתן‬
‫לאביונים'‪ ,‬פז"ר בגימטריא רופ"א‪ ,‬רמז שכשם שמביא אדם רופא לרפא אותו מחוליו‪ ,‬כן‬
‫צריך לפזר ממונו לצדקה לרפואת גופו ונפשו רפואה רוחנית וגשמית וכמו שכתוב )משלי י‬
‫כ'( 'וצדקה תציל ממות'‪".‬‬
‫יז ככתוב בספר ישעיה )נ"ו ג'‪-‬ו'(‪" :‬ואל יאמר הסריס הן אני עץ יבש‪ .‬כי כה אמר ה'‬
‫לסריסים אשר ישמרו את שבתותי ובחרו באשר חפצתי ומחזיקים בבריתי‪ ,‬ונתתי להם‬
‫בביתי ובחומותי יד ושם טוב מבנים ומבנות שם עולם אתן לו אשר לא יכרת‪".‬‬
‫וכתב בספר "שם עולם" לה"חפץ חיים" )ח"א פ"ח(‪" :‬ודע‪ ,‬דהכתוב שהבטיח לסריסים‪,‬‬
‫הוא אפילו אם הוא סריס אדם דהיינו שסרסו אדם או סריס חמה‪ ,‬שבודאי אינו עתיד‬
‫להוליד ]שהוא לקוי ממעי אמו שנולדו בו סימני סריס כמו שאמרו חז"ל ביבמות דף פ'[‪,‬‬
‫מכל מקום אם יקיים אלו הדברים יהיה לו 'שם עולם אשר לא יכרת'‪ .‬וכל שכן אם הוא‬
‫איננו סריס בסימניו‪ ,‬רק שהוא לא הוליד עדיין או שהיו לו ומתו‪ ,‬בודאי אין צריך‬
‫להתייאש‪ ,‬אלא יתחזק להתדבק במדת הצדקה והחסד ויבטח לבו בה' הטוב‪ ,‬שייטיב לו‬
‫באחריתו ויתן לו בנים‪ .‬וכמו שאמרו חז"ל )ב"ב י(‪ ,‬הרגיל בצדקה הויין לו בנים בעלי‬
‫חכמה בעלי עושר בעלי אגדה‪ ,‬שנאמר רודף צדקה וחסד‪ ,‬עי"ש בגמרא‪ .‬ועיין ב"אהבת‬
‫חסד" חלק ג' פרק א' בשם תנחומא פרשת תצא דהמחזיק במצות הכנסת אורחים זוכה‬
‫לבנים‪ ,‬והוא הכל מטעם זה שזה נכלל במדת הצדקה והחסד‪".‬‬
‫יח איתא בזוהר בפרשת מצורע )נג‪" :(:‬ומה שכתוב וְתוֹ ְמכֶי ָה מְאוּשָּׁ ר )משלי ג יח( שאל‬
‫מַאן תּוֹ ְמכֶי ָה מי הם תומכיה‪ ,‬והשיב אִ לֵּין אִ ינּוּן דְּ מַטִּ ילִין ְמלָאי ְלכִיסָן שֶׁ ל תַּ ְלמִידֵ י‬
‫ֲח ָכמִים אלו הם המטילים מלאי לכיסם של תלמידי חכמים‪ ,‬כלומר שנותנים להם סחורה‬
‫להשתכר בה‪ ,‬ועל ידי זה הם נעשים מרכבה לנו"ה‪ְ ,‬כּמָה דְּ אוֹקְמוּהּ כמו שפירשו חז"ל‬
‫צדקה‬
‫)במסכת פסחים נג‪ ,(:‬וְתוֹ ְמכֶי ָה ואלו התומכים זָכֵי ִלנְבִיאֵ י ְמהֵי ְמנֵי דְּ יִפְּקוּן ִמנֵּיהּ יזכו‬
‫שיצאו מהם בנים הראוים והגונים להיות נביאים אמתיים‪ ,‬שהם בנו"ה‪ ,‬כיון שהתומכים הם‬
‫מרכבה אל הנו"ה‪ ,‬שהם מעמידים את הת"ת שהוא התורה‪".‬‬
‫ועוד כתוב שם‪" :‬וְתוֹ ְמכֶי ָה פירושו ְכּמָה דְ אַ תְּ אָמַר כמו שנאמר )שיה"ש ה' ט"ו(‬
‫'שׁוֹקָיו עֲמּוּדֵ י שֵׁ שׁ'‪ ,‬שהם סוד נצח והוד התומכים וסומכים את התפארת הנקרא שש לפי‬
‫שכולל את הו"ק‪ ,‬דהיינו דְּ אִ ינּוּן דְּ ַמטִּ ילִין ְמלָאי ְלכִיסָן שֶׁ ל תַּ ְלמִידֵ י ֲח ָכמִים שאלו‬
‫ְאוֹריְיתָ א אלו הם התומכים את‬
‫המטילים מלאי לכיסם של תלמידי חכמים‪ ,‬אִ ינּוּן תַּ ְמכִין ל ַ‬
‫התורה‪ ,‬מ ֵֵרישָׁ א עַד סִיּוּמָא דְּ גוּפָא מהראש עד סיום הגוף‪ ,‬שהוא היסוד‪ ,‬כלומר שממשיכים‬
‫את השפע מחכמה עד היסוד‪ ,‬והמלכות הנקראת כיס יונקת ממנו‪ְ ,‬וכָל ְמהֵימְנוּתָ א בֵּיהּ‬
‫תַּ ְליָא וְאִ תְּ מְָך וכל אמונה שהיא המלכות תלויה ונתמכת בו‪ְ ,‬וזָכֵי ִל ְבנִין דְּ יִתְ חֲזוּן ִלנְבִיאֵ י‬
‫ְמהֵי ְמנֵי ואיש הגורם את כל זה יזכה לבנים הראוים להיות נביאי אמת‪) .‬רמ"ק ומפרשים(‪.‬‬
‫לפי זה פירוש הפסוק הוא כך‪ ,‬עץ חיים היא למחזיקים בה התורה נותנת חיים להלומדים‬
‫אותה‪ ,‬ותומכיה מאושר ואלו התומכים את התלמידי חכמים יזכו לבנים הגונים לנבואה‪,‬‬
‫וגם הם מושכים את השפע מחכמה עד היסוד‪".‬‬
‫ובדרשות "מעבר יעבק" כתוב )דרוש לפ' ויחי שע"ט לי"א( בתוך דבריו‪" :‬ששום אחד‬
‫מחפציך אינם יכולים להאריך ימיך בעולם שכולו ארוך כשם שעושה זכות המטיל מלאי‬
‫לכיס תלמידי חכמים‪ .‬וגם בעולם הזה נותן עושר וכבוד‪ ,‬ואם תוציא לסייע תלמידי חכמים‬
‫בלמודם‪ ,‬לא די שבעבור הוצאה זאת לא יאונה אליך עוני‪ ,‬והעני אין מכבדים אותו הגם‬
‫שראוי לכך‪ ,‬אבל זכות זה יתן לך בעולם הזה עושר וכבוד ואין כבוד אלא תורה שנאמר‬
‫כבוד חכמים ינחלו‪ ,‬כי בניך יהיו תלמידי חכמים‪ ,‬כאומרם כל דרחים רבנן הויין ליה בנים‬
‫תלמידי חכמים‪ ,‬מכובדים מבני אדם‪ ,‬כשם שהיה לזבולון שנאמר ומזבולון מושכים בשבט‬
‫סופר‪ ,‬מלבד הכבוד שתשיג עם המעשה הטוב הזה‪".‬‬
‫בספר "אורות אלים" )שער הזוהר‪ ,‬עמוד קס"ט אות שעו‪ ,‬מהדורה חדשה מבעל ה"פלא‬
‫יועץ"( מוסיף על דברי הזוהר הק' בזה לשונו‪" :‬ועתה הן בעוון‪ ,‬אם אומרים לו לאדם רוצה‬
‫אתה שיהיו בניך חכמים וצדיקים‪ ,‬הוא ענה‪ :‬מי יתן והיה‪ ,‬וכן אם אומרים לו רוצה אתה‬
‫לזכות לחיי העולם הבא ולזכות לכמה מעלות טובות ה"ן אומר‪ ,‬הא ודאי פשיטא‪ ,‬אבל אם‬
‫אומרים לו לזה צריך שתהיה פותח את ידיך במתן דמים ‪ -‬הוא נסוג אחור‪ ,‬ואם ימכרו לו‬
‫כל העולם הבא ברצי כסף מאון ימאן‪ .‬הביטה וראה כמה סמויות עיניהם‪ .‬הא'ל הפוקח‬
‫עוורים הוא יפקח עיני עמו ישראל לעשות רצונו כרצונו‪ ,‬ויפתח לנו שערי ותרנות‪ ,‬שערי‬
‫נדיבות לב‪ ,‬אכי"ר‪".‬‬
‫ובספר "אוצר הסיפורים" )חי"ג עמוד כ"ד( אחר שהביא הזוהר הנ"ל כתב‪" :‬כתב‬
‫בתשב"ץ )ח"ג סימן ק"ץ( יסוד הנרצה העולה למעלה מכל הצדקות הוא דוקא רק לפרנס‬
‫תלמידי חכמים ולהחזיק התורה וזאת עלית על כולנה עכ"ל‪".‬‬
‫ועיין בספר "מכתב מאליהו" )חלק א' עמוד ק"ט( שמבאר שהעושה פרקמטיא לתלמיד‬
‫חכם‪ ,‬היינו מי שנזדמן לו עסק מצויין ונותן העסק לתלמיד חכם‪ ,‬כדי שיוכל התלמיד חכם‬
‫ללמוד בתורה מתוך מנוחה‪ ,‬והנותן הוא המתעסק בכל העסק‪.‬‬
‫מז‬
‫מח‬
‫יום הפורים‬
‫לפרנס דורשי ה'‬
‫ז‪ .‬המשתדל שיהיה פרנסה לדורשי השם‪ ,‬יזכה שלא יצאו בניו‬
‫לתרבות רעהיט‪.‬‬
‫להעניק מכספו לת"ח‬
‫ח‪ .‬על ידי שיש לו לב טוב להעניק מכספו לת"ח‪ ,‬עי"ז יזכה גם הוא‬
‫בבנים ת"חכ‪.‬‬
‫נותן ומפייסו בדברים‬
‫ט‪ .‬הנותן מעות לעני ומפייסו בדברים מתברך בשלש עשרה ברכות‬
‫ומאריכין לו חייו ומוסיפין לו על שנותיו וניצל ממיתה משונה ומדינה‬
‫ובאמת יש לעיין אם הזוה"ק מיירי שצריך ליתן להתלמיד חכם כסף להתעסק בסחורה‪,‬‬
‫דלא כתוב כן בפירוש בזוהר‪ ,‬רק כתוב "אלין אינון דמטילין מלאי לכיסן של תלמידי‬
‫חכמים כמה דאוקמוה"‪ ,‬ופשטות מיירי שממלא כיסם של תלמידי חכמים עם כסף‪.‬‬
‫יט כתוב ב"ספר המידות" )ערך בנים ח"ב אות ק(‪" :‬מי שמשתדל שיהיה פרנסה לדורשי‬
‫השם‪ ,‬על ידי זה יזכה שלא יצאו בניו לתרבות רעה‪".‬‬
‫כ כתוב בספר מעדני מלך )בחקתי(‪)" :‬כו ג( 'אם בחקתי תלכו וגו' ועץ השדה יתן פריו'‪,‬‬
‫ופירש"י ז"ל אילני סרק ועתידין לעשות פירות‪ .‬וכן נראה לרמז בזה‪ ,‬דהנה ידוע אשר‬
‫בזכות הלומדי תורה העוסקיס בתורת ה' ומקיימים הכתוב )יהושע א ח( 'והגית בו יומם‬
‫ולילה'‪ ,‬בזכותם נזונים הבע"ב שהם מעניקים מממונם לת"ח‪ ,‬והם נקראים תומכי אורייתא‪.‬‬
‫ואם שהמה עוזרים ומסייעים ללומדי תורה ומפרנסים אותם‪ ,‬עכ"ז הבע"ב התומכי אורייתא‬
‫נשפעים בהשפעות טובות בזכות הת"ח‪ ,‬הן בהשפעות של עשירות ופרנסה בכבוד‪ ,‬וגם‬
‫מתברכים שגם בניהם של הבע"ב הללו יהיו גם כן תלמידי חכמים בזכות זה מה שהם‬
‫מהנים את לומדי תורה‪ ,‬אעפ"י שהוא בעצמו איש פשוט ועם הארץ בור‪ ,‬רק מחמת שיש לו‬
‫לב טוב להעניק מכספו לת"ח‪ ,‬על ידי זה יזכה גם הוא בבנים ת"ח‪ .‬וזהו אם בחקתי תלכו‪,‬‬
‫ופירש"י ז"ל שתהיו עמלים בתורה‪ ,‬פירוש אם תעבדו את הש"י‪ ,‬על ידי זה ונתתי גשמיכם‬
‫בעתם‪ ,‬ויתברכו כל העולם בגשמי ברכה ושפע והצלחה‪ ,‬ועץ השדה יתן פריו‪ ,‬ויתברכו‬
‫בעלי השדות והגנות בתבואות ופירות הרבה‪' ,‬ונתנה האר"ץ יבולה'‪ ,‬היינו הפשוטי העם‬
‫שנקראים עמי הארץ יתנו צדקה מפרי ידיהם להתלמידי חכמים‪ ,‬שיעניקו אותם מכספם‪,‬‬
‫ועל ידי זה יזכו אשר עץ השדה יתן פריו‪ ,‬אשר אפילו עמי הארץ שהמה בורים ורקים‬
‫כאילן סרק יתברכו בפרי בטנם‪ ,‬שיהיה להם בנים ת"ח וירא השם‪ ,‬אמן‪".‬‬
‫צדקה‬
‫של גיהנם והויין לו בנים זכרים בעלי צדקה ובעלי חכמה ובעלי עצה‬
‫ובעלי תורה ובעלי מדות טובותכא‪.‬‬
‫הרבה בנים‬
‫י‪ .‬ומצינו שזכה יוסף הצדיק לבנים מרובים בזכות גמילות חסד‬
‫וצדקה שעשה עם אחיו במצרים‪ ,‬וזן ופירנס אותן עד שפרו ורבו‬
‫במאודכב‪.‬‬
‫כא איתא בבבא בתרא )ט‪" :(:‬ואמר רבי יצחק כל הנותן פרוטה לעני מתברך בשש‬
‫ברכות והמפייסו בדברים מתברך בי"א ברכות‪ ,‬הנותן פרוטה לעני מתברך בשש ברכות‬
‫דכתיב )ישעיהו נ"ח ז'( 'הלא פרוס וגו' ועניים מרודים תביא בית וגו' כי תראה ערום וגו'‬
‫והמפייסו בדברים מתברך באחת עשרה ברכות שנאמר 'ותפק לרעב נפשך ונפש נענה‬
‫תשביע וזרח בחשך אורך ואפלתך כצהרים ונחך ה' תמיד והשביע בצחצחות נפשך וגו' ובנו‬
‫ממך חרבות עולם מוסדי דור ודור תקומם וגו'‪ ".‬ע"כ רצוי יותר להשתדל לא רק בנתינת‬
‫צדקה אלא גם לפייסו‪".‬‬
‫מובא בספר אוצר המדרשים "אלפא ביתא" דבן סירא )אות י(‪" :‬כל מי שיש בידו ליתן‬
‫ונותן ומפייסו בדברים‪ ,‬מתברך בשלש עשרה ברכות‪ ,‬ומאריכים לו חייו‪ ,‬ומוסיפים לו על‬
‫שנותיו‪ ,‬וניצל ממיתה משונה‪ ,‬ומדינה של גיהנום‪ .‬והווין לו בנים זכרים שנותנים צדקה‪,‬‬
‫ובעלי חכמה בעלי עצה בעלי תורה בעלי מדות טובות‪ ,‬ומקיימים כל המצוות שבעולם‪,‬‬
‫וניצל מן הנחשים ומן העקרבים ומן המזיקים‪ ,‬ומכל מיני משחית‪ ,‬שפעם אחת היו יוצאים‬
‫יוסף ועוזיאל בדרך‪ ,‬וראו שני עניים באים מן ההר‪ ,‬ועצים על ראשם‪ .‬אמר לו יוסף‬
‫לעוזיאל אני רואה בכאן נער ועצים על ראשו ובתוך העצים עקרב‪ ,‬ולא היה רשות לעקרב‬
‫לנשוך אותו‪ ,‬קרא לנער ואמר לו יש לך בזו הדרך שום צדקה‪ ,‬אמר לו נער אחד הלך עמי‬
‫לבית הכנסת והיה יתום ולא היה לו לאכול‪ ,‬ומפתי נתתי לו ואכל עמי ביחד‪ ,‬אמרו לו‬
‫אשריך שניצלת מן המיתה‪ ,‬והיינו דאמר בן סירא ידך מן טיבותא לא תמנע‪".‬‬
‫כב איתא בבבא קמא )יז‪" :(.‬אמר רבי יוחנן משום ר"ש בן יוחאי‪ ,‬מאי דכתיב )ישעיה‬
‫ל"ב כ'( אשריכם זורעי על כל מים משלחי רגל השור והחמור‪ ,‬כל העוסק בתורה ובגמילות‬
‫חסדים זוכה לנחלת שני שבטים‪ ,‬שנאמר 'אשריכם זורעי' ואין זריעה אלא צדקה‪ ,‬שנאמר‬
‫)הושע י' י"ב( 'זרעו לכם לצדקה וקצרו לפי חסד'‪ ,‬ואין מים אלא תורה שנאמר )ישעיה נ"ה‬
‫א'( 'הוי כל צמא לכו למים'‪ ,‬וזוכה לנחלת שני שבטים‪ ,‬זוכה לכילה כיוסף דכתיב )בראשית‬
‫מ"ט כ"ב( 'בן פורת יוסף בנות צעדה עלי שור'‪ ,‬וזוכה לנחלת יששכר דכתיב )שם מ"ט‬
‫י"ד( 'יששכר חמור גרם' וכו'‪".‬‬
‫ועיין במהרש"א )שם ד"ה כל(‪" :‬נראה לפרש שהבנים חשובים נקראו נחלת‪ ,‬שנאמר‬
‫)תהלים קכ"ז ג'( 'הנה נחלת ה' בנים'‪ ,‬והבנים נקראו ע"ש המיטה‪ ,‬כמו שאמרו מטתו של‬
‫יעקב שלמה‪ ,‬ודרש 'פורת' מלשון הושיבה באפריון‪ ,‬בפ"ק דסוטה שהוא מטה לכילת‬
‫מט‬
‫נ‬
‫יום הפורים‬
‫מי שאין לו ממון‬
‫יא‪ .‬מי שאין לו כסף לתת לצדקה‪ ,‬יכול להשתדל אצל אחרים ולזכות‬
‫אחרים לעשות צדקה וגם הוא יזכה לבנים‪ ,‬וגם יזכה שהקב"ה ימציא‬
‫לו ממון עד שיוכל הוא לקיים המצוה בעצמוכג‪.‬‬
‫צדקה לבני ביתו‬
‫יב‪ .‬יש אומרים‪ ,‬שעני שיש לו מעט ממון וכבר הפריש מעשר‬
‫כספים‪ ,‬יותר טוב להרבות בטובתה של אשתו ויקנה לה בגד חדש‪,‬‬
‫מלפזר שארית מעותיו לצדקה כדי לזכות בבנים‪ .‬אולם מה נאה הוא‪,‬‬
‫אם אשתו תתן את הבגד לכלה עניה‪ ,‬שבזה יזכו לבניםכד‪.‬‬
‫חתנים‪ ,‬ואפשר שהוא מלשון פוריא‪ ,‬כמ"ש שנקראת המטה כך‪ ,‬ע"ש פריה ורביה‪ ,‬ואמר‬
‫שזכה לכילה‪ ,‬ומצינו בבניו שהיו מרובין באוכלוסין בזכות גמ"ח וצדקה שעשה עם אחיו‬
‫במצרים‪ ,‬וזן ופרנס אותן עד שפרו ורבו במאד‪ ,‬ובזכות התורה זוכה לנחלת יששכר‪".‬‬
‫וכן כתוב ב"ספר המידות" )ח"ב ערך בנים אות לה(‪" :‬העוסק בתורה ובגמילות חסדים‪,‬‬
‫זוכה להרבה בנים‪".‬‬
‫כג כדאיתא בבבא בתרא )ט‪" :(:‬ואמר רבי יצחק‪ ,‬מאי דכתיב 'רודף צדקה וחסד ימצא‬
‫חיים צדקה וכבוד'‪ ,‬משום דרודף צדקה ימצא צדקה‪ ,‬אלא לומר לך‪ ,‬כל הרודף אחר צדקה‬
‫הקב"ה ממציא לו מעות ועושה בהן צדקה‪".‬‬
‫ופירש המהרש"א שם‪" :‬מיירי במי שאין לו ליתן ורודף אחרים ומעשה אותן לצדקה‪,‬‬
‫זוכה שהקב"ה ממציא לו מעות שיתן הוא ממונו לצדקה‪ ,‬וכן משמע לקמן דרודף צדקה‬
‫איירי ב ְמעַשה‪ ,‬דקאמר כל הרגיל לעשות כו' ומייתי ליה מהאי קרא‪ ,‬וק"ל‪".‬‬
‫ועיין בח"ח בספרו "שם עולם" )חלק א' פרק ח'(‪.‬‬
‫וכן כותב הח"ח בספרו "אהבת חסד" )פ"ה בהגה"ה(‪" :‬יותר טוב שיעשו סגולה הנמצאת‬
‫בחז"ל היינו שיתעסקו תמיד במדת הצדקה לעזור לעניים במה שיוכלו להיות מן מעשים‬
‫שהוא גדול מן העושה ]הן בענין פרנסת חיותם וגם לגדל את בניהם ולהכניסם לתלמוד‬
‫תורה שבעבור זה יזכו לבנים בעלי תורה וכמו שנתבאר[‪ ,‬או שיעשו גמ"ח קבוע ממונם או‬
‫שיזרזו אחרים שיסייעום בענין זה ובזכות זה יתנהג הש"י עמהם גם כן במדת צדקה וחסד‬
‫וימלא רצונם בזה כמו שאחז"ל דזוכה עבור זה להיות לו בנים וכו' וכן עשו הרבה אנשים‬
‫בזמנינו והצליחו בזה‪".‬‬
‫כד כתוב בספר "חשוקי חמד" על כתובות )ח‪" :(.‬שאלה‪ .‬נאמר במסכת בבא בתרא )י‪(:‬‬
‫מה יעשה אדם ויהיו לו בנים זכרים‪ ,‬ר' אלעזר אומר יפזר מעותיו לעניים‪ ,‬ר' יהושע אומר‬
‫ישמח אשתו לדבר מצוה‪ ,‬ופירוש רש"י לפני תשמיש‪ ,‬ורבנו גרשום פירש שיפקדנה שלא‬
‫בזמן עונה‪ ,‬וביאר ב"קובץ שיעורים" )שם אות נג( וז"ל‪ ,‬ואפשר דלא פליגי אלא דעצת‬
‫צדקה‬
‫שכר לימוד‬
‫יג‪ .‬סגולה ידועה היא לשלם שכר לימוד של בחור הלומד בתלמוד‬
‫תורה או שכר מלמדים‪ ,‬כדי להפקד בבניםכה‪ .‬ובמיוחד מסוגל מאוד‬
‫לשלם את שכר הלימוד עבור יתוםכו‪.‬‬
‫ר"א תועיל בדרך סגולה‪ ,‬ועצת ר"י היא לפי דרכי הטבע‪ ,‬ותרווייהו צריכי‪ ,‬עכ"ל‪ .‬ויש‬
‫להסתפק מה דינו של אדם עני שיש לו מעט ממון‪ ,‬ומעשר כספים כבר הפריש‪ ,‬האם יפזר‬
‫שארית מעותיו לצדקה כדי לזכות בבנים‪ ,‬או ישמח את אשתו אשר לקח בבגד חדש שיקנה‬
‫לה‪ .‬ועיי"ש שהשיב שעל פי דעת חז"ל חייב האדם לכבד את אשתו יותר מגופו‪ ,‬ולענין זה‬
‫צריך להרבות בטובתה כפי הממון‪ ,‬כדברי הרמב"ם הלכות אישות )ט"ו‪ ,‬י"ט(‪ ,‬ולכן יקנה‬
‫לה שמלה חדשה כי בזה הוא חייב‪ .‬וכתב שעל ידי זה יזכה לבנים‪ ,‬וכך תקנו לנו חכמים‬
‫שנבקש מהשי"ת שמח תשמח רעים האהובים‪ ,‬ופירוש רש"י החתן והכלה שהן ריעים‬
‫אוהבים זה את זה‪ ,‬ה' משמח את שניהם לעולם בסיפוק מזונות וכל טוב‪".‬‬
‫אך מסיים שם‪" :‬ואם אשתו תתן את הבגד לכלה עניה יקיימו את דברי ר"א וגם דברי‬
‫ר"י כאחת‪".‬‬
‫כה איתא בבמ"ר )י"ד ב'(‪)" :‬איוב מ"א ג'( 'מי הקדימני ואשלם' וגו' א"ר תנחום ב"ר‬
‫אבא מי שאין לו נכסים ועושה צדקה וגמילות חסדים‪ ,‬מי שאין לו בנים ונותן שכר סופרים‬
‫ומשנים‪ ,‬מי שאין לו בית ועושה מזוזה‪ ,‬מי שאין לו טלית ועושה ציצית‪ ,‬מי שאין לו בנים‬
‫ומוהל‪ ,‬ועושה ספרים ומשאילן לאחרים‪ ,‬אמר הקב"ה זה הקדים וקיים מצוותי עד שלא‬
‫נתתי לו במה לקיימן‪ ,‬צריך אני לשלם ליתן לו ממון ובנים שיהיו קוראים בספרים הוי מי‬
‫הקדימני לעשות מצוה ואשלם לו שכרה‪ ,‬למה שאיני חסר דבר שהעולם ומלואו שלי הוא‪,‬‬
‫לכך נאמר )שם( תחת כל השמים לי הוא‪".‬‬
‫ובקונטרס "נחלת ה'" )עמוד ל"ח( מביא מספר "שלשה דורות בירושלים"‪ ,‬דסגולה‬
‫ידועה לשלם לת"ת עבור תלמיד‪ ,‬ומפורסם הדבר גם בת"ת תשב"ר בני ברק שהרבה ראו‬
‫ישועות בזה‪ ,‬וכן היה מייעץ הג"ר ראובן יוסף גרשנוביץ זצ"ל לאנשים שצריכים ישועה‪.‬‬
‫ובספר "המשגיח דקמניץ" )עמוד ש"ב( כתוב‪" :‬סיפור זה סיפר אבא )המשגיח זכר‬
‫צדיק לברכה( לאברך שלא זכה לזרע של קיימא‪ ,‬וייעץ לו לתמוך בתלמוד תורה כמה שידו‬
‫מגעת‪ ,‬והוסיף לו ששמע מרבו רבי אליהו בשם ה"חפץ חיים" שלתמוך בילדי תלמוד תורה‬
‫הוא סגולה לבנים‪".‬‬
‫ובספר "תנופת חיים" בפרשת עקב )אות יג( כתוב בתוך דבריו‪" :‬עוד נראה מה שאמרו‬
‫רבותינו זכרונם לברכה‪ ,‬דמי שהוא מחזיק לתלמידי חכם זוכה לבנים‪ ,‬כמו שאמרו בסוף‬
‫ברכות )סג‪ (:‬דיליף למהנה לתלמידי חכמים‪ ,‬ממה שמצינו שנתברך עובד אדום בעבור ארון‬
‫האלוקים‪ ,‬והיינו ברכה בבנים כמו שיעיין שם‪ .‬וכן אמרו רז"ל ורש"י סדר ויצא על פסוק‬
‫)בראשית ל' כ"ז( 'נחשתי ויברכני ה''‪ ,‬שהברכה היא בבנים יע"ש‪ .‬וככר אירע מעשה נורא‬
‫נא‬
‫נב‬
‫יום הפורים‬
‫ויש אומרים‪ ,‬שיפסוק עם מלמד דרדקי של א"ב לשלם לו השכר‪-‬‬
‫לימוד בעד ילד אחד במשך י"ב חודש‪ ,‬ואז יזכה לבניםכז‪.‬‬
‫דמי שהיה חשוך בנים‪ ,‬ועל ידי שהדפיס ספר תורה )חידושי תורה ‪ -‬כן נראה‪ .‬המו"ל( מרב‬
‫אחד‪ ,‬זכה לבנים וכו'‪".‬‬
‫ועיין בספר "תוכחת חיים" בפרשת ויגש‪ ,‬ובמה שכתב ה"חפץ חיים" בספרו "שמירת‬
‫הלשון" )שער התורה פרק ה'(‪ ,‬ובספר "רני עקרה" בשער העצות )עמוד מ"ג(‪.‬‬
‫בפורים תשע"ג שמעתי מבן עליה בעירנו הי"ו‪ ,‬שהיו לו ד' בנות ועדיין לא זכה לבנים‪,‬‬
‫וקיבל על עצמו לקיים מה שכתוב בהמדרש הנ"ל‪ ,‬ושילם עבור שכר לימוד ת"ת של ילד‬
‫אחד‪ ,‬וגם שילם לאיש אחר הוצאות ברית מילה לבנו‪ ,‬וזכה אחר כך לשני בנים‪.‬‬
‫כו בספר "שאלת רב" )ח"א פרק י"ב אות א( מביא את דברי המדרש "מי הקדימני‬
‫ואשלם‪ ...‬ומבאר וז"ל‪" :‬הרי מי שמשלם שכר לימוד לילד שא"א לו לשלם יש לו הבטחה‬
‫מפורשת שהקב"ה יושיע לו ליפקד‪ .‬וא"מ שליט"א הציע למספר אנשים שלא נפקדו שנים‬
‫רבות שישלמו במשך שנה שכר לימוד לילד יתום וכולם נושעו תוך שנה‪ .‬האם כדאי‬
‫לפרסם סגולה זו והאם הרב שליט"א אוחז שכדאי להציע זאת לאנשים שלא נפקדו‪.‬‬
‫תשובה‪ :‬גם אני הצעתי כן‪".‬‬
‫ובספר "ברכי נפשי" )פרשת פנחס עמוד תקל"ג(‪" :‬מדי פעם מגיעים אנשים שלא נפקדו‬
‫בזרע של קיימא‪ ,‬ומדברים בכאב על מר גורלם‪ ,‬ומבקשים לדעת מה עליהם לעשות‪ .‬אנחנו‬
‫נוהגים לייעץ להם את מה שאמר הח"ח‪ ,‬וגם מרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל היה מביא הדבר‬
‫בשמו של הח"ח‪ .‬כמה וכמה חשוכי ילדים סיפרו שכאשר באו אל הגרש"ז ושאלוהו מה‬
‫לעשות אמר להם שהח"ח כותב בספרו לעשות צדקה וחסד עם הזולת‪ ,‬וזו היא סגולה‬
‫גדולה להיפקד בפקודת ישועה ורחמים‪ .‬בספר "שלמי שמחה" מובא שאחד מהם שאל‬
‫באיזה מעשה חסד לעסוק‪ ,‬והגרש"ז שאלו האם ביכולתו לפרוס חסותו על נער יתום‬
‫ולשלם עבורו את כל הוצאותיו הרוחניות והגשמיות‪ .‬הלה‪ ,‬שלא היה בעל אמצעים‪ ,‬השיב‬
‫בשלילה‪ ,‬וכששאל את פי הגרש"ז על מעשה חסד נוספים‪ ,‬השיב רבינו שכדאי לו להתעסק‬
‫עם שידוכיהם של מבוגרים ומבוגרות‪ .‬זה הוא חסד גדול‪ ,‬אמר‪ .‬בספר חכו מממתקים מובא‬
‫שהאיש ציית להוראה‪ ,‬והחל לעסוק בשידוכים למבוגרים‪ ,‬ולא חלף זמן רב ונושע בבן‬
‫זכר‪".‬‬
‫כז בספר "שלשה דורות בירושלים" )עמוד כ"ג( מצוטט מפינקסו של סבא הפרוש‬
‫הראשון‪ ,‬שהוא הרב נפתלי צבי בן ר' אליעזר ליפמן הקדוש‪ ,‬אשר שם משפחתו היה‬
‫פלדמן‪ ,‬והחליפו לשם משפחת פרוש‪ ,‬וזה לשונו‪" :‬בחברון היה נמצא תלמיד חכם אחד זקן‬
‫מופלג בן מאה שנים מפורסם בשער בת רבים‪ ,‬יעקב גיניאו הספרדי מסאלניק‪ ,‬והוא אהוב‬
‫גדול וזה לשונו‪ ,‬כי הוא אמר זה השני סגולות לכמה חשוכי בנים ונפקדו‪ ,‬והוא היה סנדק‬
‫בבריתם‪ ,‬ובנסוע מסאלניק לעיה"ק ירושלים ת"ו‪ ,‬והיה דר שם כמה שנים קודם בואו‬
‫לחברון‪ ,‬שלחו אליו הבנים מעמד בכל שנה ושנה‪ .‬ואלה הם הסגולות היקרים‪ ,‬האחת שיקח‬
‫עליו תו"מ לאחד מלמד דרדקי של א"ב‪ ,‬ויפסוק עמו אצלו כמה לוקח שכירות ללמוד בעד‬
‫ילד קטן של א"ב‪ ,‬ויפסוק עמו שבכל עש"ק יבא לביתו ויקח מידו שכר למודי ערך‪ ,‬שלוקח‬
‫צדקה‬
‫קניית ספרים עבור תשב"ר‬
‫יד‪ .‬סגולה לבנים לקנות ספרים לתלמוד תורה‪ ,‬שילמדו בהם‬
‫תשב"רכח‪.‬‬
‫לקנות ספרים ולהשאילם לאחרים‬
‫טו‪ .‬הקונה ספרים ומשאילם לאחרים‪ ,‬זוכה לבניםכט‪ .‬וכן אשה‬
‫שקונה ספרים להשאילן לאחרים ללמוד בהם‪ ,‬זוכה לבנים תלמידי‬
‫חכמיםל‪.‬‬
‫עבור תינוק אחד‪ ,‬כך יעשה מידי שבת בשבתו דוקא‪ ,‬ויעשה כך עד י"ב חודש‪ ,‬ולא יעבור‬
‫השנה עד שאם ירצה השם תיפקד בבן זכר של קיימא דוקא ב"ש‪ .‬וטעמו סמך על פסוק‬
‫)איוב מ"א ג'( 'מי הקדימני ואשלם'‪ ,‬ומאמר חז"ל ידוע מי מל לפני עד שלא נתתי לו בן‪ ,‬מי‬
‫קיים מצוות מזוזה עד שלא נתתי לו בית‪ ,‬ומי קיים מצוות ציצית עד שלא נתתי לו טלית‪,‬‬
‫על כן מהנמנע לקדם המצוה לסיבתו העליונה‪ ,‬ולכן אם יזהר להקדים השכר לימוד טרם‬
‫יפקד‪ ,‬בלתי ספק יהיה נכון לבו בטוח בהקב"ה‪ ,‬שישלם לו בן זכר של קיימא במהרה‬
‫בימינו אמן סלה‪".‬‬
‫כח כן כתוב בספר "ברכת הפרנסה" )עמוד רנ"ב אות ד( בשם תפילות סגוליות‪.‬‬
‫כט כתוב בספר "פלא יועץ" )בערך ספר(‪" :‬ולא זו בלבד אלא אף יקנה איזה ספרים‬
‫וישאילם לאחרים‪ ,‬כי על זה אמרו רז"ל שעליו נאמר )תהלים קי"ב ג'( 'הון ועושר בביתו‬
‫וצדקתו עומדת לעד'‪ ,‬ואמרו במדרש שבשכר מצוה זו זוכה לבנים זכרים‪ ,‬וראויה היא שתגן‬
‫שיהיה לו זרע אנשים חכמים וילמדו בהם‪ ,‬אבל לא תהיה תורה מונחת בקרן זוית לרקבון‬
‫ולעפורית‪ ,‬אלא ישאילם שילמדו בהם‪ ,‬ויטול כתב מהם להיות לראיה בידו‪ ,‬וזכות הלומדים‬
‫תלוי בו‪".‬‬
‫ועיין במה דאיתא בכתובות )נ‪)" :(.‬תהלים ק"ו ג'( 'אשרי שומרי משפט עושה צדקה‬
‫בכל עת'‪ ,‬וכי אפשר לעשות צדקה בכל עת וכו' רב הונא ורב חסדא חד אמר זה הלומד‬
‫תורה ומלמדה‪ ,‬וחד אמר זה הכותב תורה נביאים וכתובים ומשאילן לאחרים וכו'‪".‬‬
‫בספר "רבינו שאגת אריה חייו ותורתו" )עמוד ב( כתוב‪" :‬ספרי התלמוד היו יקרי‬
‫המציאות באותם הימים‪ ,‬ורק בידיהם של עשירים מופלגים או של קהלות גדולות עלה‬
‫הדבר לקנות ש"ס שלם דפוס אמשטרדם‪ ,‬קהלת וולוז'ין העניה לא היתה יכולה לקנות‬
‫ש"ס‪ ,‬וכשנסע ראש הקהלה ר' יצחק מוולוז'ין אביו של הגר"ח מוולוז'ין ליריד‪ ,‬הביא עמו‬
‫אל ביתו שס שלם דפוס אמשטרדם‪ ,‬לפי בקשת אשתו הלמדנית רבקה‪ ,‬והוא מסר מפתח‬
‫ארון הש"ס לאשתו )שהוא היה טרוד תמיד בנסיעות(‪ ,‬והיא היתה נותנת רשות לכל צורבא‬
‫מרבנן לעיין בש"ס שלה בתוך ביתה‪ ,‬גם רב העיר בעל "שאגת אריה" היה נכנס לבית‬
‫לעיין בספרי הש"ס של פרנס הקהלה‪ ,‬ומפני כבודו של הרב שלא להטריחו‪ ,‬אמרה לו‬
‫שיכול לשלוח השמש ותמסור לידו כל מסכת שיבקש‪ ,‬שמח ה"שאגת אריה" שמחה גדולה‪,‬‬
‫נג‬
‫נד‬
‫יום הפורים‬
‫עבור בתי כנסיות ובתי מדרשות‬
‫טז‪ .‬סגולה טובה לתרום להקמת בית הכנסת או בית המדרש‪ ,‬ועי"ז‬
‫יזכה לבנים טובים וצדיקים שראויים שתשרה השכינה עליהםלא‪ .‬ויש‬
‫אומרים‪ ,‬שמי שבונה אפילו קיר אחד מבית הכנסת זוכה לבן זכרלב‪.‬‬
‫ובירך אותה שתזכה ללדת שני בנים‪ ,‬שהאחד יפיץ לימוד הש"ס בכל העולם‪ ,‬והשני לא‬
‫יצטרך לתלמוד‪ ,‬שיזכור הכל בעל פה‪ ,‬וכן היה שילדה שני בנים‪ ,‬את ר' חיים מולוז'ין‬
‫מייסד ישיבת וולוז'ין‪ ,‬ור' שלמה זלמן אחיו‪ ,‬שהיה בור סיד שאינו מאבד טיפה‪".‬‬
‫ל כתוב ב"ספר חסידים" )סימן תתע"ד(‪" :‬מעשה באיש אחד שהיה בדרך‪ ,‬והודיע‬
‫לאשתו באותו יום אשוב לביתי‪ ,‬והאשה שידעה שיש לבעל לבא הלכה לטבילה‪ ,‬ואמר לה‬
‫בעלה כיון שטבלת קודם שבאתי אתן לך זקוק שתקנה בו מעיל‪ ,‬אמרה לו אותו זקוק תן לי‪,‬‬
‫ותן לי רשות לקנות בו ספר‪ ,‬או אשכיר סופר שיכתוב לי ספר ואשאיל ללומדים שילמדו‬
‫בו‪ ,‬והרתה וילדה בן‪ ,‬וכל אחיו היו עמי הארצים כי אם אותו בן היה למדן‪".‬‬
‫לא בספר "ראה חיים" להגר"ח פלאג'י )פרשת כי תבוא(‪ ,‬מביא מעשה שאירע בזמנו‬
‫באחד שהיה לו רק בנות‪ ,‬וכבר הגיע לששים שנה‪ ,‬וכשבנה ישיבה לרבנן ותלמידיהון‪ ,‬לא‬
‫עברו שנתיים שנה מבנין הישיבה ונולד לו בן ראשון ואחריו בן שני‪ ,‬הרי דזכות מהנה‬
‫לתלמידי חכמים זוכה לבנים זכרים‪ ,‬עיין שם‪ .‬ולכן פשוט היות שאין לך הנאה לת"ח יותר‬
‫מלבנות להם בית התלמוד‪ ,‬יזכה גם הוא לבנים זכרים‪.‬‬
‫ובספר "קהלת יצחק" בריש פרשת ויקהל כתוב‪" :‬וסופר על המהרש"א ז"ל‪ ,‬שפעם אחת‬
‫רצו עדת קהלתו לבנות בית ישיבתו מחדש‪ ,‬דהמהרש"א ז"ל היה אב"ד באוסטרא‪ ,‬והיה‬
‫מחזיק ישיבה גדולה מאד‪ ,‬ומקצות המדינה נהרו אליו תלמידים מהוגנים עד כי מקום בית‬
‫ישיבתו נעשה צר מהכיל כל תלמידיו הרבים‪ .‬לזאת התעשתה קהלתו הקדושה לבנות בית‬
‫ישיבה חדשה מרווחה וגדולה מהראשונה‪ .‬ויהי היום ויתאספו כל אנשי הקהילה רבניה‬
‫ותורניה קציניה ונכבדיה לעשות התחלה להבנין‪ ,‬ויחלו למכור הנחת האבן הראשונה‬
‫ביסוד‪ ,‬ויבוא איש אחד צדיק ועניו נחבא אל הכלים ובא להשמש‪ ,‬ואמר לו יודע תידע כי‬
‫אנכי אקנה את מצות ההתחלה הזאת‪ ,‬אך לא חפץ שידעו מזה הבריות‪ ,‬לזאת תעלה אתה‬
‫המכיר בעדי ותשאר לי המצוה הזאת‪ .‬ויעש השמש כן‪ ,‬והעלו את דמי המצוה הזאת בחמש‬
‫מאות רובל כסף‪ ,‬ויתמהו האנשים איש אל רעהו‪ ,‬ויאמרו לו ידענו מי יוכל ליתן את הכסף‬
‫הרב הזה‪ ,‬וישתוקקו כל העם לראות את האיש אשר ירה אבן פינתה‪ .‬ויבוא השמש בלאט‬
‫לזה האיש‪ ,‬וישאל לו אם הוא ילך להניח האבן הראשה‪ ,‬ויאמר לו האיש כי הוא מכבד את‬
‫הרב המהרש"א ז"ל שיניח את האבן‪ .‬ויזעק השמש ויאמר כי האיש הקונה מכבד את‬
‫המהרש"א בהמצוה הזאת‪ .‬ובכן נשארו העם בלא יודעים את האיש הקונה הזה‪.‬‬
‫ויהי אחרי כי הלכו כולם לבתיהם‪ ,‬ויאמר המהרש"א ז"ל להשמש‪ ,‬מאוד נכספתי לראות‬
‫את האיש הצדיק הזה אשר פזר הון רב כזה על המצוה הזאת‪ .‬וילך השמש ויבא את האיש‬
‫אל הרב המהרש"א ז"ל‪ ,‬ויספר לו האיש כי הוא באמת איננו עשיר כל כך‪ ,‬רק עבור שאין‬
‫לו בנים‪ ,‬לזאת התנדב מהונו כל כך‪ ,‬ויברכו המהרש"א ז"ל כי יחננו ה' בבן זכר עבור זה‪,‬‬
‫צדקה‬
‫מתנות‬
‫יז‪ .‬מי שאין לו בן זכר‪ ,‬ירגיל את עצמו להביא מתנות לתלמידי‬
‫חכמים‪ ,‬ויאמר פרשה של ביכוריםלג‪.‬‬
‫שכרו של זבולון‬
‫יח‪ .‬אף על פי שזבולון תמיד בדרכים ובארחות ימים והדרך ממעטת‬
‫פריה ורביה‪ ,‬עם כל זה‪ ,‬בזכות שמחזיק תורה יפרה וירבהלד‪.‬‬
‫והבן הזה ילמד בבית הישיבה הזאת אשר הוא ירה אבן פינתה‪ .‬וכן היה‪ ,‬כי נתעברה אשתו‬
‫וילדה לו בן זכר‪ ,‬שנתקיימה ברכתו דכתיב בהו בצדיקים )איוב כ"ב כ"ח( 'ותגזר אומר‬
‫ויקם לך'‪ .‬וכשגדל הנער ונעשה בר מצוה הוליכו אביו לבית הישיבה הנ"ל של המהרש"א‬
‫ז"ל‪ ,‬ולא רצו הגבאים לקבלו‪ ,‬עבור כי היה עוד נער קטן רך בשנים‪ .‬ויכנס אביו‬
‫להמהרש"א ז"ל ויגד לו כי הוא הוא האיש שנתן לו ברכתו בזרע של קיימא‪ ,‬והזכיר לו‬
‫המעשה ונתקבל הנער בישיבתו‪.‬‬
‫ובאמת הדבר הזה יסודתו בהררי קודש‪ ,‬דאיתא במועד קטן )ט‪ (.‬דבחנוכת בית המקדש‬
‫נתעברה אשתו של כל אחד ואחד‪ ,‬וילדה בן זכר‪ ,‬עיין שם‪ .‬והשכר הזה נוכל לומר שהוא‬
‫מדה במדה‪ ,‬שענין המקדש הוא להיות בית ומשכן לה' ומעון לשכינת עוזו‪ ,‬ועיקר משכן ה'‬
‫הוא הבנים הטובים והצדיקים‪ ,‬כמו"ש האלשיך ז"ל בפרשת תרומה על הפסוק )שמות כ"ה‬
‫ח'( 'ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם'‪ ,‬וזה לשונו‪ ,‬בתוכו לא נאמר‪ ,‬אלא בתוכם‪ ,‬מכאן כי‬
‫עיקר השכינה שורה באדם ולא בבית‪ ,‬עד כאן‪ .‬ולזאת כשרואה הקב"ה שישראל מתעמלים‬
‫ועושים מקדש לכבודו יתעלה‪ ,‬נותן להם שכרם בנים טובים וצדיקים‪ ,‬שזה הוא באמת‬
‫עיקר מקדש השם והשראת שכינתו‪ ,‬וזהו עיקר הצלחת האומה הישראלית כי ימשך דור‬
‫ישרים וצדיקים דור אחר דור וכו'‪".‬‬
‫ועיין בספר "מדרכי החיים" )עמוד רע"ט(‪.‬‬
‫לב כתוב בספר "שי למורא" )עמוד מ"ו(‪" :‬שמעתי בשם המקובלים‪ ,‬שמי שבונה קיר‬
‫אחד מבית הכנסת זוכה לבן זכר‪ ,‬וכן היה מעשה בדורינו באחד מעירינו ר' אברהם מוגרבי‬
‫זצ"ל וזכה לבן תלמיד חכם‪".‬‬
‫לג כתוב ב"ספר המידות" )ערך בנים חלק שני אות יט(‪" :‬מי שאין לו בן זכר‪ ,‬ירגיל את‬
‫עצמו להביא מתנות לתלמידי חכמים‪ ,‬ויאמר פרשה של בכורים וגם ילמד גמרא הרבה‬
‫וימעט בלימוד אגדה‪ ,‬כי לימוד אגדה הוא מסוגל לבנות‪".‬‬
‫לד כתוב ב"אלשיך" )בראשית מ"ט י"ג( זבולן לחוף ימים ישכן והוא לחוף אנית וירכתו‬
‫על צידן‪" :‬הנה הדרך ממעטת פריה ורביה‪ .‬אמר‪ ,‬כי זבולון לחוף ימים ישכון‪ ,‬והוא לא ינוח‬
‫כי אם תמיד הולך לחוף אניות שהולך למקומות המיוחדים לאניות הרבה למרחקים‪ ,‬ועם כל‬
‫זה שהוא תמיד בדרכים וארחות ימים והדרך ממעטת פריה ורביה‪ ,‬עם כל זה יפרה וירבה‬
‫נה‬
‫נו‬
‫יום הפורים‬
‫שכר סופרים‬
‫יט‪ .‬הנותן שכר מקרא ומשנה למלמדים השונים לתינוקות שבעיר‪,‬‬
‫יזכה לבניםלה‪.‬‬
‫מחזיק לומדי תורה‬
‫כ‪ .‬מי שמחזיק ידי לומדי תורה‪ ,‬יוצאים ממנו בנים נביאים‬
‫אמיתייםלו‪ .‬ולכן טוב לייחד קופה ולהטיל בתוכה מטבעות לצדקה‬
‫כשמקיים מצות עונה‪ ,‬ואז יתפלל תפילה קצרה‪ ,‬ובהמשך הזמן‬
‫כשיצטרף הכסף‪ ,‬יעשה מזה פדיון נפש לחלק הכסף ללומדי תורה‪.‬‬
‫וכשיפקד בהריון‪ ,‬יתן גם נרות להדליק בבית הכנסת לפני העמוד‬
‫בשעת התפילה ערב ובוקרלז‪.‬‬
‫עד יהיה ירכתו על צידון מרוב עם‪ .‬והטעם על כי יששכר וכו' רובץ בין המשפתים שזכותו‬
‫מטיב לזבולון המפרנסו לתורה‪".‬‬
‫לה איתא בבמ"ר )יד ב(‪)" :‬איוב מ"א ג'( 'מי הקדימני ואשלם' וגו' א"ר תנחום ב"ר אבא‬
‫מי שאין לו נכסים ועושה צדקה וגמילות חסדים‪ ,‬מי שאין לו בנים ונותן שכר סופרים‬
‫ומשנים‪ ,‬מי שאין לו בית ועושה מזוזה‪ ,‬מי שאין לו טלית ועושה ציצית‪ ,‬מי שאין לו בנים‬
‫ומוהל‪ ,‬ועושה ספרים ומשאילן לאחרים‪ ,‬אמר הקב"ה זה הקדים וקיים מצוותי עד שלא‬
‫נתתי לו במה לקיימן‪ ,‬צריך אני לשלם ליתן לו ממון ובנים שיהיו קוראים בספרים הוי מי‬
‫הקדימני לעשות מצוה ואשלם לו שכרה‪ ,‬למה שאיני חסר דבר שהעולם ומלואו שלי הוא‪,‬‬
‫לכך נאמר )שם( תחת כל השמים לי הוא‪".‬‬
‫ובמדרש תנחומא פרשת אמור )ז( איתא 'רווק שמשלם'‪ ,‬זה הוא לשון המדרש‪" :‬רבי‬
‫תנחומא פתח )איוב מ"א ג'( 'מי הקדימני ואשלם תחת כל השמים לי הוא'‪ ,‬זה רווק הדר‬
‫במדינה ונותן שכר סופרים ומשניות‪ ,‬אמר הקב"ה עלי לשלם לו שכר עמלו ליתן לו בשכרו‬
‫בן זכר‪".‬‬
‫וכן הוא בויק"ר )פרשה כז אות ב(‪" :‬ר' תנחומא פתח )איוב מ"א ג'( 'מי הקדימני‬
‫ואשלם תחת כל השמים לי הוא'‪ ,‬זה רווק הדר במדינה ונותן שכר סופרים ומשנים‪ ,‬אמר‬
‫הקב"ה עלי לשלם גמולו ושכרו וליתן לו בן זכר‪".‬‬
‫לו זוה"ק פרשת תזריע )נג‪.(:‬‬
‫לז ב"אגרות רבי עקיבא איגר" )מכתב פ"ח( כתב‪" :‬לדעתי טוב לייחד קופה‪ ,‬שבכל עת‬
‫עונה להטיל בתוכו הזוג איזה מטבעות על סדר תפילה קצרה‪ ,‬ובהמשך הזמן כשיצטרף לסך‬
‫מה‪ ,‬לעשות מזה פדיון נפש לחלק ללומדי תורה‪ .‬וכשיפקוד ד' אותה בהריון‪ ,‬ליתן נרות‬
‫להדליק בבית הכנסת לפני העמוד בשעת התפילה ערב ובוקר‪ ,‬וכשתגיע לחודש השביעי‬
‫להודיעני ולפרש שם האיש והאשה ושם האמהות‪".‬‬
‫צדקה‬
‫צדקה כמספר תיבות בקשתו‬
‫כא‪ .‬יש שאומרים שהתפילות מתקבלות כשנותן פרוטות לצדקה כפי‬
‫מספר האותיות של התפילה השייך לדבר זהלח‪.‬‬
‫וכתבו בהגהות שם )אות ב(‪" :‬מקבל המכתב הג"ר אנשיל‪ ,‬שביקש וקיבל סגולה זו עבור‬
‫אחד מקרוביו שחמשת ילדיו נפטרו אחר לידתם‪ ,‬כתב לאחר גמר העתקת מכתב זה‪,‬‬
‫שסגולה זו הועילה 'וה' פקד אותה אח"כ בבנים בריאים בני קיימין‪ ,‬אחד מהם לא נעדר'‪.‬‬
‫והוסיף לכתוב ‪' -‬ככה קרה לאחות אשתי תחי' אשת גיסי הרבני הנגיד מו"ח ליב יאסטראוו‬
‫הגאב"ד דק"ק יאסטראוו‪ ,‬ויפנה גם הוא אל הצדיק ויבחר לו סגולה נפלאה ויברכהו ד'‬
‫בגללו בבנים בני קיימא‪ ,‬ועוד שמעתי כהנה'‪".‬‬
‫וב"ספר הזכירה" )עמוד ל"ו‪ (:‬כתוב שבליל הטבילה יפזר מעות לעניים הגונים‪.‬‬
‫לח כתוב ב"ספר המדות" )ערך תפלה חלק שני אות ט(‪" :‬יש תפילות שאינם מתקבלים‬
‫למעלה‪ ,‬אלא עד שנותנים כל כך מעות לצדקה‪ ,‬כפי מספר האותיות של התפילה השייך‬
‫לזה הדבר‪ .‬למשל‪ ,‬כשמתפלל אלו התיבות 'תן לי בנים'‪ ,‬צריך ליתן צדקה כמספר אותיות‬
‫'תן לי בנים'‪".‬‬
‫ובמקורות שם כתוב‪ :‬לעיין במדרש רבה פרשת לך לך )פרשה מ"ד פיסקה יב( "רבי‬
‫יודן בשם ר"א אומר‪ ,‬שלשה דברים מבטלים גזירות רעות‪ ,‬ואלו הם‪ ,‬תפלה וצדקה‬
‫ותשובה‪ ,‬ושלשתן נאמרו בפסוק אחד‪ ,‬הה"ד )דה"ב ז' י"ד( 'ויכנעו עמי אשר נקרא שמי‬
‫עליהם‪ ,‬ויתפללו‪ ,‬ויבקשו פני‪ ,‬וישבו מדרכיהם הרעים וגו'‪' ,‬ויתפללו' זו תפלה‪' ,‬ויבקשו‬
‫פני' הרי צדקה וכו'‪ ".‬רמז‪.‬‬
‫]ואולי יתכן פירוש הרמז בזה‪ ,‬שענין מתן הצדקה מובא בפסוק בלשון בקשה )תפלה(‪,‬‬
‫'ויבקשו פני'‪ ,‬מרומז בזה השגת רביז"ל‪ ,‬כי מספר מעות הצדקה צריך להיות כמספר‬
‫אותיות הבקשה‪ .‬וד"ל‪[.‬‬
‫ועיין מדרש רבה פרשת תולדות )פרשה מ"ג פיסקה ה'( ")בראשית כ"ה כ"א( 'ויעתר‬
‫יצחק לה' לנוכח אשתו וגו'‪ ,‬רבי יוחנן אמר ששפך תפלות בעושר וכו'‪".‬‬
‫יש לפרש היינו שהרבה בתפלות‪ ,‬ובכל פעם נתן מעות לצדקה כמספר האותיות של‬
‫התפלה עד שעלה מך המעות לעושר רב‪.‬‬
‫ועיין מד"ר קהלת )א' י"ג(‪'" :‬ונתתי את לבי לדרוש ולתור בחכמה' וגו'‪ ,‬ר' יהודה בש"ר‬
‫לוי‪ ,‬זכה אדם ועשה מממונו מצוה‪ ,‬התפלל ונענה בו‪ ,‬המד"א 'וענתה בי צדקתי' וגו'‬
‫)בראשית ל' ל"ג( וכו'‪ ".‬ביאור‪" ,‬יתכן אולי לבאר כוונת הרב בציון מדרש זה‪ ,‬וכי לפי‬
‫השגת רביז"ל באור המדרש כך‪ ,‬כי לכאורה יוקשה הביטוי 'וענתה בי צדקתי'‪ ,‬וכי הצדקה‬
‫מדברת ועונה‪ ,‬אלא פירושו הוא‪ ,‬כי מעות הצדקה הם כמנין אותיות תפלתו ובקשתו‪ ,‬וע"כ‬
‫מצות הצדקה בעצמה כלולה בעצם המלים של תפלתו‪ ,‬והוא נענה בו בעצמו בעצם המלים‬
‫של תפלתו‪ ,‬וכי הם עונים וד"ל‪) ".‬ביאור ל"ספר המידות" ח"ב(‪.‬‬
‫ענין זה מובא בספר "דמשק אליעזר" בשמו‪ ,‬וגם בספר "רפואה וחיים"‪.‬‬
‫נז‬
‫נח‬
‫יום הפורים‬
‫הנותן צדקה לגבאי נאמן‬
‫כב‪ .‬הרוצה שיהיו לו בנים זכרים‪ ,‬לא יתן פרוטה לארנקי של צדקה‪,‬‬
‫אלא אם כן הממונה עליה הוא כרבי חנניא בן תרדיוןלט‪ ,‬ולכן יתכן הוא‬
‫שהנותן צדקה לקופה שאין הגבאי נאמן‪ ,‬יפסיד הסגולה של בנים‬
‫זכרים רח"למ‪.‬‬
‫להתאמץ לתת לעני הגון‬
‫כג‪ .‬צריך לתת לב‪ ,‬לטרוח ולרדוף לתת צדקה לעניים מהוגנים‪ ,‬לפי‬
‫שאינה מצויה תמיד לזכות בה‪ ,‬אבל ירא שמים זוכה בה תמידמא‪.‬‬
‫לט איתא בבבא בתרא )י‪" :(:‬מה יעשה אדם ויהיו לו בנים זכרים‪ ,‬ר"א אומר יפזר‬
‫מעותיו לעניים‪ ,‬ר' יהושע אומר ישמח אשתו לדבר מצוה‪ ,‬ר' אליעזר בן יעקב אומר לא יתן‬
‫אדם פרוטה לארנקי של צדקה אלא א"כ ממונה עליה כר' חנניא בן תרדיון‪".‬‬
‫ועל זה כתוב בספר בניהו בן יהוידע )שם(‪ ,‬וז"ל בתוך הדברים‪" :‬ומ"ש ר' אליעזר בן‬
‫יעקב אומר לא יתן אדם פרוטה לתוך ארנקי של צדקה‪ ,‬אלא אם כן ממונה עליה כר' חנינא‬
‫בן תרדיון‪ ,‬משמע דקאי על ענין זה‪ ,‬ולאו מילתא באפי נפשא היא‪ ,‬והכונה דהביא סגולה‬
‫אחרת שיהיו בניו זכרים‪ ,‬והיינו שמקפיד לתת הצדקה ליד גבאי נאמן‪ ,‬והגבאי הנאמן הוא‬
‫משפיע שהוא בסוג זכר‪ ,‬ולכן מדה כנגד מדה יביא זה בנים זכרים‪ ,‬מאחר דדקדק לתת‬
‫הצדקה ליד גבאי נאמן‪ ,‬שהוא בסוג זכר וכו'‪".‬‬
‫מ כתוב בספר "אבני ישפה" )חלק או"ח יו"ד סימן קצ"ג(‪" :‬ואמרתי עוד דיתכן ח"ו‬
‫שאדם יענש שלא יזכה לבנים זכרים‪ ,‬אם יתן לקופה שהגבאי אינו נאמן‪ ,‬שהרי לשון‬
‫הגמרא )ב"ב י‪ (:‬מה יעשה אדם ויהיו לו בנים זכרים וכו' ראב"י אומר לא יתן אדם פרוטה‬
‫לארנקי של צדקה אלא א"כ ממונה עליה כר' חנניה בן תרדיון עכ"ל‪ ,‬ומכלל הן אתה שומע‬
‫לאו‪ ,‬שאם אמנם יתן לקופה שאין הגבאי נאמן‪ ,‬אז לא יהיו לו בנים זכרים‪ .‬ר"ל‪".‬‬
‫מא איתא בסוכה )מט‪" :(:‬אמר רבי אלעזר כל העושה צדקה ומשפט כאילו מילא כל‬
‫העולם כולו חסד שנאמר‪) :‬תהלים ל"ג ה'( 'אוהב צדקה ומשפט חסד ה' מלאה הארץ' שמא‬
‫תאמר כל הבא לקפוץ קופץ ]ולעשות צדקה וחסד קופץ‪ ,‬ומספיקין וממציאין לו אנשים‬
‫מהוגנים לכך תלמוד לומר 'מה יקר' צריך לתת לב ולטרוח ולרדף אחריה‪ ,‬לפי שאינה‬
‫מצויה תמיד לזכות בה למהוגנים[ תלמוד לומר 'מה יקר חסדך אלקים )חסד ה' מלאה‬
‫הארץ( וגו'‪ ,‬יכול אף ירא שמים כן תלמוד לומר )תהלים ק"ג י"ז( 'וחסד ה' מעולם ועד‬
‫עולם על יראיו'‪".‬‬
‫צדקה‬
‫תרומות ומעשרות‬
‫כד‪ .‬בזכות הפרשת תרומות ומעשרות כתקנן יזכה לבנים זכריםמב‪.‬‬
‫וכן מי שמפריש תרומות ומעשרות על פי הסדר שנפסק להלכה‪ ,‬יזכה‬
‫לבנים זכריםמג‪.‬‬
‫צדקה בערב שבת‬
‫כה‪ .‬הנותן צדקה לעניים בערב שבת זוכה להתברך בבניםמד‪ .‬וכן‬
‫הנותן צדקה קודם הדלקת נרות‪ ,‬יזכה לבנים טובים תלמידי חכמים‬
‫וצדיקיםמה‪.‬‬
‫מב איתא בשבת )לג‪" :(:‬תנא דבי רבי ישמעאל בשביל דברים שצויתי אתכם בימות‬
‫החמה ולא עשיתם יגזלו מכם מימי שלג בימות הגשמים‪ ,‬ואם נותנין מתברכין‪ ,‬שנאמר‬
‫)מלאכי ג' י'( 'הביאו את כל המעשר אל בית האוצר‪ ,‬ויהי טרף בביתי‪ ,‬ובחנוני נא בזאת‬
‫אמר ה' צבקות‪ ,‬אם לא אפתח לכם את ארובות השמים‪ ,‬והריקותי לכם ברכה עד בלי די'‪,‬‬
‫מאי 'עד בלי די'‪ ,‬אמר רמי בר חמא אמר רב עד שיבלו שפתותיכם מלומר די‪".‬‬
‫מג שמו"ר )ל"א ח'(‪" :‬לכך נאמר )שמות כ"ב כ"ח( 'מלאתך ודמעך לא תאחר' לא‬
‫תפריש מעשרות שלא כתקנן‪ ,‬לא תפריש מעשר ואח"כ תרומה‪ ,‬ולא מעשר שני ואח"כ‬
‫מעשר ראשון‪ ,‬לכך נאמר 'לא תאחר'‪ ,‬ואם הפרשתם כתקנן בנים זכרים אני נותן לך‪,‬‬
‫שנאמר )שמות כ"ב כ"ח( 'בכור בניך תתן לי' שבכורי ישראל במדבר היו כהנים‪ ,‬שנאמר‬
‫)שם כ"ד ה'( 'וישלח את נערי בני ישראל' וכו'‪".‬‬
‫מד איתא בתענית )ח‪" :(:‬ואמר רבי יצחק שמש בשבת צדקה לעניים )שמתעדנין בה‪,‬‬
‫ונוח להן יום ברור‪ ,‬ומתחממין בה ביום הצינה(‪ ,‬שנאמר )מלאכי ג' כ'( 'וזרחה לכם יראי‬
‫שמי )שומרי שבת( שמש צדקה ומרפא'‪".‬‬
‫ובספר בניהו )שם ד"ה שמש( כתוב‪" :‬נראה בס"ד‪ ,‬שרמז לפי דרכו בזה‪ ,‬דהנה נודע מה‬
‫שאמרו בספרי המוסר‪ ,‬דהנותן צדקה לעניים בערב שבת זוכה להתברך בפריה ורביה‪.‬‬
‫ונראה לי בס"ד הטעם‪ ,‬כי חיוב עונה יש על כל ישראל בלילי שבתות‪ ,‬כקטון כגדול‪ .‬ולכן‬
‫עזרא הסופר עליו השלום תיקן לכל ישראל לאכול שום בליל שבת‪ ,‬מפני שהשום מרבה‬
‫הזרע‪) ,‬בבא קמא פב‪ ,(.‬להורות שיש חיוב עונה על כל ישראל בליל שבת‪ .‬ונרמז זה‬
‫באותיות שב"ת שהוא למפרע ראשי תיבות ת'אכל ב'ו ש'ום גם שב"ת ראשי תיבות ב'לילי‬
‫ש'בת ת'שמש‪ .‬מעשה בעני בן טובים בא אצל עשיר אחד בערב שבת‪ ,‬ויאמר לו תן לי‬
‫שלשה דינרים לקנות צרכי שבת‪ ,‬ויאמר לו למה לך כל כך‪ ,‬סגי לך בחד‪ .‬אמר לו‪ ,‬כדי‬
‫לקנות בשר ודגים ופירות‪ ,‬על כן צריך שלשה דינרים‪ .‬ויאמר לו‪ ,‬כל לילה מה אתה אוכל‪.‬‬
‫אמר לו‪ ,‬לחם וירק ובצלים‪ ,‬כי רק כנגד זה עולה שכר מלאכתי ביום‪ .‬אמר לו‪ ,‬גם בשבת‬
‫תאכל כדרך שאתה אוכל בחול‪ ,‬לא כך אמרו חכמים )שבת קיח‪ (.‬עשה שבתך חול ואל‬
‫נט‬
‫ס‬
‫יום הפורים‬
‫תצטרך לבריות‪ .‬ויכלם אותו העני‪ ,‬ויצא מאיתו ריקם‪ ,‬אך אשתו של אותו עשיר לא ערבו‬
‫לה הדברים האלה שדבר עם אותו עני והוציאו ריקם‪ .‬והנה אותו עשיר היה דרכו לאכול‬
‫שום הרבה בלילי שבת‪ ,‬כדי שיוכל לשמש‪ ,‬ואם לא יאכל שום כדרכו‪ ,‬לא יהיה לו כח‬
‫גברא לשמש מטתו‪ .‬והיתה אשתו מתקנת לו בערב שבת שום בחומץ ותבלין חשובין‪,‬‬
‫באופן שיהיה ערב לו לאכול ממנו הרבה‪ ,‬ואותו ליל שבת לא הביאה לפניו כלי של השום‪.‬‬
‫ויתכעס בלבו הרבה על הדבר הזה‪ ,‬ויאמר לה בדרך כעס שום אין כאן‪ ,‬תשמיש אין כאן‪.‬‬
‫אמרה לו אתה רוצה הנאת תשמיש בליל שבת‪ ,‬ואחרים אינם רוצים‪ ,‬אתמהה‪ .‬למה לא נתת‬
‫דינרים לאותו עני בן טובים כדי לקנות בשר‪ ,‬באומרך אליו שיאכל ירק כשאר ימי החול‪,‬‬
‫הלא גם הוא יאמר בשר אין כאן תשמיש אין כאן‪ ,‬וכי מן ירק יהיה לו כח גברא לשמש‪,‬‬
‫ולא מצא פתחון פה להשיב על דבריה‪ .‬ובזה מובן הטעם למה הנותן צדקה לעניים בערב‬
‫שבת זוכה שיתברך בפריה ורביה‪ ,‬היינו מפני דעניים מאכלם כל הלילות ירק‪ ,‬ואין להם‬
‫בזה כח גברא לשמש לקיים מצות עונה ההכרחית לעשות פריה ורביה‪ ,‬אבל אם נותנים‬
‫צדקה בערב שבת‪ ,‬קונים בשר ודגים‪ ,‬ובזה יהיה להם כח גברא לשמש ולעשות פריה‬
‫ורביה‪ ,‬ולכן הנותן להם צדקה יתברך בפריה ורביה‪ ,‬מדה כנגד מדה‪ .‬והנה אם תצרף‬
‫אותיות שמש עם אותיות שבת‪ ,‬בזה אחר זה‪ ,‬כזה 'שבת שמש'‪ ,‬יהיה מהם צירוף שני תיבות‬
‫אלו‪ ,‬והוא שב תשמש‪ ,‬והיינו שב‪ ,‬רוצה לומר שבעה‪ ,‬כמו שב שמעתתא‪ ,‬דאתמר בגמרא‬
‫)עירובין מג‪ .(.‬כלומר שב ליל שבעה תשמש‪ ,‬שזה חיוב עונה על כל איש ישראל אין פוטר‪,‬‬
‫שצריך לשמח אשתו בעונה בליל שבעה בכל שבוע‪ .‬ולכן צריך להרבות באותו זמן צדקה‬
‫לעניים‪ ,‬וזה שאמר שמש בשבת‪ ,‬רוצה לומר בעבור כי אתה שב תשמיש‪ ,‬צריך אתה‬
‫להרבות צדקה לעניים באותו זמן‪ ,‬כדי שגם הם ישמשו ויקיימו מצות עונה‪ .‬וכמו שאמרה‬
‫אותה אשה לבעלה‪ ,‬אם אתה רוצה הנאת תשמיש‪ ,‬אחרים לא ירצו‪ ,‬ולמה לא נתת דינרים‬
‫לאותו עני כדי שגם הוא יקיים מצות עונה כמותך‪".‬‬
‫וכן מובא בספר "אוצרות החיים" מעשה הצדקה )בעמוד כ‪.(.‬‬
‫מה כתוב בספר "סגולות ישראל" )מערכת בנים אות מ"ד בשם ספר "זר זהב"(‪" :‬אשה‬
‫שהיא קשת רוח בגידול בנים או שאין לה כלל חס ושלום‪ ,‬סגולה שתאמר לאחר הדלקת‬
‫הנרות של שבת ההפטרה של יום א' של ראש השנה‪ ,‬וטוב שתבין מה שהיא אומרת ותאמר‬
‫בכוונה‪ ,‬ויש לה ליתן קודם הדלקת הנרות איזה פרוטות לצדקה ועל ידי זה תזכה לבנים‬
‫טובים תלמידי חכמים וצדיקים ובעיר הקודש ירושלים תו"ב יש להם זאת בקבלה מרבינו‬
‫האריז"ל זי"ע‪".‬‬
‫וכן הוא בספר "טעמי המנהגים" )עמוד תקע"ו( בשם ספר "שערי האמונה" בשם הנ"ל‪.‬‬
‫וכן מובא בספר "רני עקרה"‪) ,‬שער הסגולות עמוד ע"ז(‪.‬‬
‫ובספר "קיצור שולחן ערוך" )סימן ע"ה אות ב( כתוב‪ ,‬שטוב ליתן קודם הדלקת הנרות‬
‫איזה פרוטות לצדקה‪.‬‬
‫וכן בספר "כף החיים" )סימן רס"ג סל"ד( כתוב‪ ,‬שטוב ליתן שלש פרוטות לצדקה‪.‬‬
‫מובא בספר "סגולות רבותינו" )אות יב בנים תלמידי חכמים הערה כ"ח(‪ ,‬ששאל‬
‫המחבר להגר"ח קניבסקי שליט"א האם מותר לאשה לומר הנוסח )שכמה נשים אומרות(‬
‫צדקה‬
‫לפני הדלקת נרות‪" :‬אני נודבת‪ ...‬לקופת ר"מ בעל הנס במקרה שאין לה קופה של רבי‬
‫מאיר בעל הנס רק מישיבה אחרת‪ .‬והשיב שאסור‪".‬‬
‫סא‬
‫סג‬
‫גמילות חסדים‬
‫גמילות חסדים‬
‫גמילות חסדים‬
‫גמ"ח יותר מצדקה‬
‫א‪ .‬גדולה גמילות חסדים יותר מן הצדקהא‪.‬‬
‫גידול יתומים‬
‫ב‪ .‬עצה לחשוכי בנים‪ ,‬שישתדלו להכניס יתום ויתומה בתוך ביתם‬
‫ולגדלם‪ ,‬ועי"ז יזכו להוליד בנים בעצמםב‪ .‬וכן המאכיל ומשקה עניים‬
‫ויתומים על שולחנו הרי זה קורא אל ה' ויענהוג‪.‬‬
‫א איתא בסוכה )מט‪" :(:‬ואמר רבי אלעזר גדולה גמילות חסדים יותר מן הצדקה‪ ,‬שנאמר‬
‫)הושע י' י"ב( 'זרעו לכם לצדקה וקצרו לפי חסד'‪ ,‬אם אדם זורע ספק אוכל ספק אינו‬
‫אוכל‪ ,‬אדם קוצר ודאי אוכל‪ .‬ואמר רבי אלעזר אין צדקה משתלמת אלא לפי חסד שבה‬
‫שנאמר )שם( 'זרעו לכם לצדקה וקצרו לפי חסד'‪ .‬תנו רבנן בשלשה דברים גדולה גמילות‬
‫חסדים יותר מן הצדקה‪ ,‬צדקה בממונו‪ ,‬גמילות חסדים בין בגופו בין בממונו‪ ,‬צדקה לעניים‪,‬‬
‫גמילות חסדים בין לעניים בין לעשירים‪ .‬צדקה לחיים גמילות חסדים בין לחיים בין‬
‫למתים‪ .‬ואמר רבי אלעזר כל העושה צדקה ומשפט כאילו מילא כל העולם כולו חסד‬
‫שנאמר )תהלים ל"ג ה'( 'אוהב צדקה ומשפט חסד ה' מלאה הארץ'‪ ,‬שמא תאמר כל הבא‬
‫לקפוץ קופץ )ולעשות צדקה וחסד קופץ‪ ,‬ומספיקין וממציאין לו אנשים מהוגנים לכך‬
‫תלמוד לומר 'מה יקר'‪ ,‬צריך לתת לב ולטרוח ולרדף אחריה‪ ,‬לפי שאינה מצויה תמיד‬
‫לזכות בה למהוגנים(‪ ,‬תלמוד לומר 'מה יקר חסדך אלקים' )חסד ה' מלאה הארץ( וגו'‪ .‬יכול‬
‫אף ירא שמים כן תלמוד לומר 'וחסד ה' מעולם ועד עולם על יראיו'‪".‬‬
‫ב כתוב ב"קב הישר" )פרק ע"ב( על גודל השכר של מגדל יתומים וזה לשונו‪" :‬ומה‬
‫מאוד גדול שכר של אותם האנשים אשר הם חשוכי בנים לגדל יתומים בתוך ביתם‪,‬‬
‫וישגיחו עליהם לנהגם בדרך ישרה כאלו ילדם‪ ,‬ואם יכולת בידו להשיב לומדי תורה בביתו‬
‫ולפרנסם שיהיה ביתו מלא תורה פשיטא אשרי לו ואשרי חלקו‪ .‬וכן מצינו ברש"י ז"ל‬
‫שבהיותו גולה מן גלות צרפת היה מתאכסן בבית עשיר פרנס אחד והיה העשיר הפרנס‬
‫מפציר בו שיתעכב בביתו וילמוד תורה ולרוב הפצרתו ובקשת העשיר היה רש"י ז"ל‬
‫מחבר ספר אחד והיה נקרא הספר הנ"ל על שם העשיר הפרנס‪ .‬וכוונת רש"י ז"ל היה לגדל‬
‫ולכבד את שאר בעלי גמילות חסדים‪ .‬ואשרי האיש אשר בוחר ובורר מקום יפה ונאה‬
‫בביתו כדי ללמוד שם כי הקב"ה מצוי בבית שלומדים בו תורה‪ ,‬וגדול יהיה כבוד בית זה‬
‫לעתיד בעת שיקבצו נדחי ישראל אז יקבצו גם כן כל בתי מדרשות ובתי כנסיות לארץ‬
‫ישראל ויהיו לצבי תפארת אמן‪".‬‬
‫כתב ה"חפץ חיים" בספרו "שם עולם" )חלק א' סוף פרק ח'(‪" :‬ודע דמדת החסד כוללת‬
‫כמה סוגים‪ ,‬ועל כן מה שאמרה הגמרא 'הרגיל בצדקה'‪ ,‬וכן בחסד כמו שמפורש בקרא‬
‫סה‬
‫גמילות חסדים‬
‫סו‬
‫להשיא יתום ויתומה‬
‫ג‪.‬‬
‫להשיא יתום ויתומה‪ ,‬סגולה לזש"קד‪.‬‬
‫שהביאה הגמרא על זה‪ ,‬זוכה והויין לו בנים בעלי חכמה וכו'‪ ,‬כולל כל עניני הטובות אשר‬
‫בין אדם לזולתו‪ .‬ועל כן אם יחזיק יתום ויתומה בתוך ביתו ויגדלם‪ ,‬מלבד מה שאמרו חז"ל‬
‫שמעלה עליו הכתוב כאילו ילדו‪ ,‬יוכל גם כן להיות שיעזרהו ה' בזכות זה שיהיו לו גם כן‬
‫בנים‪".‬‬
‫וכן כתב ה"חפץ חיים" על גודל השכר )חלק א' פרק ט"ו( וזה לשונו‪" :‬ודע‪ ,‬דלפי מה‬
‫שאמרו חז"ל )מגילה י"ג( דהמגדל יתום ויתומה בתוך ביתו מעלה עליו הכתוב כאלו ילדו‬
‫שנאמר וכו'‪ ,‬יש עוד עצה אחרת לענין חסרי בנים‪ ,‬שיראה להכניס יתום ויתומה בתוך ביתו‬
‫ולגדלם ויהיו נקראים על שמו‪ .‬ומה שלא הזכיר אותם זה הכתוב‪ ,‬אפשר משום דהוא בכלל‬
‫מדת החסד‪ ,‬ונכלל זה במה שכתוב ובחרו באשר חפצתי דהוא קאי על מדת החסד וכנ"ל‬
‫בפרק ז' וח'‪ .‬ויותר טוב לומר משום דאלו הבנים באמת לא עדיפי מאילו היה לו בנים‬
‫בעצמו‪ ,‬מה שאין כן על ידי השלשה דברים האמורים בקרא דהיינו שמירת שבת ולבחור‬
‫תמיד במדת החסד ולהחזיק תורה גילה לנו הכתוב דהוא טוב מבנים ומבנות‪ ,‬אך אם יגדל‬
‫היתום ויחזיקו גם כן לתורה עד שיעשהו לאיש‪ ,‬בודאי שכרו הוא בכפלים‪.‬‬
‫וכל זה אפילו אם אין ביכלתו ללמוד בעצמו תורה עם אחרים‪ ,‬ובפרט אם עזרו ה' שיוכל‬
‫בעצמו ללמד תורה לאנשים‪ ,‬וכל שכן אם יכול לומר איזה שיעור לפני נערים בני תורה‪,‬‬
‫בכל זה מלבד מצות החזקת התורה הוא בכלל מה שאמרו חז"ל בסנהדרין כל המלמד את בן‬
‫חבירו תורה מעלה עליו הכתוב כאלו עשאו שנאמר וכו' ובודאי יקרא על שמו‪".‬‬
‫וגם בספר "מראה ילדים" כתבו‪ ,‬שסגולה לחשוכי בנים לגדל יתום בתוך ביתם‪ ,‬ומעלה‬
‫עליהם כאילו ילדו‪.‬‬
‫ובספר "מי זהב" )ח"א בראשית עמוד כ‪,‬ד( מביא רמז לזה ממה שכתוב )בראשית ג'‬
‫ט"ז( "עצבונך" ואח"כ "הרונך"‪ ,‬וזה לשונו‪" :‬עיין ברש"י 'עצבונך' זה צער גידול בנים‬
‫'והרונך' זה צער הריון‪ .‬ומקשים העולם דהיה לו להקדים צער ההריון לצער גידול הבנים‪,‬‬
‫ואפשר לומר על פי מה שאמרו חז"ל שהמגדל יתום ויתומה בביתו יזכה לזרע של קיימא‪.‬‬
‫ובספר "סגולת ישראל" כתב זה כסגולה גדולה לחשוכי בנים דעל ידי זה יזכה גם הוא‬
‫לבנים וזה שאמר הכתוב 'עצבונך' זה צער גידול בנים של אחרים‪ ,‬ועל ידי זה 'הרונך' יזכה‬
‫גם הוא לברכת הבנים‪ ,‬וראה בנים לבניך שלום על ישראל שתקדים בנים לבניך שלך ואז‬
‫שלום ושלימות על ישראל‪".‬‬
‫והרב אברהם זעליג קראהן ז"ל‪ ,‬שהיה מוהל מומחה‪ ,‬העיד שפעמים רבות הכניס תינוק‬
‫מאומץ לבריתו של אברהם אבינו‪ ,‬ובשנה אחרת נולד להם בן זכר‪.‬‬
‫ג כתב הרמב"ם )פ"י מהל' מתנת עניים הט"ז(‪" :‬וכל המאכיל ומשקה עניים ויתומים על‬
‫שולחנו הרי זה קורא אל ה' ויענהו ומתענג שנאמר אז תקרא וה' יענה‪".‬‬
‫ד איתא בשבת )לא‪" :(.‬אמר רבא בשעה שמכניסין אדם לדין אומרים לו נשאת ונתת‬
‫באמונה‪ ,‬קבעת עתים לתורה‪ ,‬עסקת בפריה ורביה‪ ,‬צפית לישועה‪ ,‬פלפלת בחכמה‪ ,‬הבנת‬
‫גמילות חסדים‬
‫מדריך חתנים‬
‫ד‪.‬‬
‫לתת הדרכה לחתנים‪ ,‬סגולה לזש"קה‪.‬‬
‫שדכן המכוון לשם שמים‬
‫ה‪ .‬שדכן המכוון לשם שמים‪ ,‬סגולה לבנים תלמידי חכמיםו‪ .‬ואף אם‬
‫נוטל שכר שדכנות‪ ,‬יזכה לבנים תלמידי חכמים‪ ,‬שאין זה נטילת שכר‬
‫דבר מתוך דבר‪ ,‬ואפילו הכי אי יראת ה' היא אוצרו אין אי לא לא‪ ".‬כתב המהרש"א )בד"ה‬
‫בשעה שמכניסין אדם לדין וכו'(‪" :‬ואמר עסקת בפ"ו‪ .‬לא אמר קיימת פ"ו אלא עסקת‬
‫דהיינו להשיא יתום ויתומה‪] ".‬יוצא לפי המהרש"א‪ ,‬שלהשיא יתום ויתומה נכלל בעסק‬
‫פ"ו‪ ,‬ולכן העסק בזה הוא גם מסוגל לבנים[‪ ,‬ועיין לעיל‪.‬‬
‫ובספר "זרעא חייא וקיימא" בראש הספר )הסכמות(‪ ,‬כתוב‪" :‬כאשר נכנסתי עם הספר‬
‫קמיה מורינו הרב הגאון ר' חיים קניבסקי שליט"א‪ ,‬מיד שאל אותי אם זכור לי מקור‬
‫שלחתן יתומה היא סגולה לזרע של קיימא‪ .‬דפדפתי לפרק שער הישועה והראיתי שכתוב‬
‫כן בספר "שם עולם" לענין המגדל יתום ויתומה בתוך ביתו‪ ,‬ולכאורה להשיא אותם אינו‬
‫פחות מכך‪ ,‬והאציל ברכתו לספר‪ .‬אחר כך נזכרתי בדברי הגמרא בשבת )לא( שאמרו‬
‫ששואלין בשעת הדין וכו'‪".‬‬
‫ה מובא בספר "זרעא חייא וקיימא" )עמוד מ"ז(‪ ,‬בשם גדולי ישראל‪ .‬ומוסיף הרב חיים‬
‫מרדכי קראהן )שם( שני טעמים לזה‪ :‬א‪ .‬מפני שהמפתח לכל דבר בעולם נמצא במקום‬
‫שהוא כתוב בתורה )וכ"כ ר' צדוק הכהן בספרו "צדקת הצדיק" אות קיט( ב‪ .‬דזה יכול‬
‫לפעול באופן של מי הקדימני ואשלם‪ ,‬דכיון שלומד הלכות אלו‪ ,‬מראה בכך להקב"ה‬
‫שברצונו לקיים מצוה זו במה דאפשר‪ ,‬אלא שהוא נאנס בהוצאתה אל הפועל‪.‬‬
‫ו כתוב בספר "אבני זכרון" )אות תשב(‪" :‬הרה"ק רבי אהרן מבעלזא זצ"ל אמר‪,‬‬
‫שמקובל אצלו מאביו ]הרה"ק רבי ישכר דוב[ זצ"ל‪ ,‬עד הרבי מלובלין זצ"ל‪ ,‬ששדכן‬
‫המכוון לשם שמים‪ ,‬הוא סגולה שיהיו לו בנים תלמידי חכמים‪) .‬ספר החסידות "מתורת‬
‫בעלז" ח"א עמוד פ"ב(‪.‬‬
‫ובספר "כרם רבנים" )עמוד קנ"ב( מביא הנ"ל ומוסיף‪" :‬ומובא בשם כ"ק האדמו"ר‬
‫מטשערנאביל שליט"א )ב"ב( מובא גירסא אחרת‪ .‬דהרה"ק רבי אהרן מבעלזא זי"ע היה‬
‫רגיל לומר שמקובל מאביו וכו' ששדכן שאין עיקר כוונתו אלא לשם שמים‪ ,‬הרי זה סגולה‬
‫שיהיו לו בנים תלמידי חכמים עכד"ק‪".‬‬
‫וכן כתוב בספר "נישואין כהלכתם" )פרק ד' הערה ק"ל( מביא בשם החוזה מלובלין‬
‫אשר שדכן המכוין לשם שמים‪ ,‬סגולה שיהיו לו בנים תלמידי חכמים‪.‬‬
‫ובספר "זרע יעקב" על תהלים מביא על הכתוב בתהלים )קי"ג ט'( 'מושיבי עקרת הבית‬
‫אם הבנים שמחה'‪'" :‬מושיבי עקרת הבית'‪ ,‬ע"ד ששאלו מה עושה הקב"ה‪ ,‬והשיב מזווג‬
‫זווגים‪ ,‬וזה ידוע מי שעושה שידוך לשם שמים‪ ,‬זוכה לבנים כשרים‪ .‬והעיקר זכייה הוא‬
‫בשבילה‪ ,‬כמו שמצינו בקמחית‪ ,‬שזכתה במעשיה הטובים וצניעותה לבנים כהנים גדולים‪,‬‬
‫סז‬
‫סח‬
‫גמילות חסדים‬
‫עבור המצוה‪ ,‬כי שכר מצוה בהאי עלמא ליכא‪ ,‬אלא שכר כדי שיוכל‬
‫להתקיים‪ ,‬ולהמשיך בקיום המצוותז‪.‬‬
‫וצריך ליזהר מאוד שמצוי עניני גזילה בשידוכין‪ ,‬מפני שהשדכן יש‬
‫לו דין פועל בשביל הצדדים‪ ,‬ושליחותייהו קא עבידח‪.‬‬
‫דזהו אומרו גם כן 'מושיבי עקרת הבית'‪ ,‬היינו שמזווגים זיווגים‪ ,‬ואשה היא עקרת הבית‪,‬‬
‫ואם עקרת הבית ממש בחכמה בנתה ביתה‪ ,‬בודאי אם הבנים שמחה‪ ,‬שזוכה לבנים כשרים‬
‫וצדיקים‪ ,‬ולא כן בן כסיל תוגת אמו ח"ו‪ ,‬וזהו מורה הכל על השגחחו ית"ש הללויה‪".‬‬
‫פירוש לפירושו‪ ,‬שהכתוב מיירי בשני ענינים‪ .‬א' סגולת השדכן‪ ,‬ב' ש'אם הבית' תהיה‬
‫בצניעות‪ ,‬וזה העיקר‪ ,‬ושניהם היינו השדכן שעשתה השליח‪ ,‬וגם 'אם הבית' שמתנהגת‬
‫בצניעות‪ ,‬יזכו לבנים טובים‪.‬‬
‫הנ"ל מובא גם בספר "אוצר תהלות ישראל" על תהלים‪ ,‬בליקוט שנקרא "כנסת‬
‫ישראל" )שם( בשם ה"זרע יעקב"‪.‬‬
‫ועיין לעיל מה שיעץ הגרש"ז זצ"ל לעשות שידוכים למבוגרים‪.‬‬
‫ז כתוב בספר "חופה וקידושין" )פרק א' אות כז בהגהות בתוך הדברים(‪" :‬ואף אם נוטל‬
‫שכר שדכנות‪ ,‬יזכה לבנים תלמידי חכמים‪ ,‬שאין זה נטילת שכר עבור המצוה‪ ,‬כי שכר‬
‫מצוה בהאי עלמא ליכא‪ ,‬אלא שכר כדי שיוכל להתקיים‪ ,‬ולהמשיך בקיום המצוות‪ ,‬כדברי‬
‫הרמב"ם בהלכות תשובה )פרק ט' הלכה א'(‪ ,‬מאחר שנודע שמתן שכרן של המצוות‬
‫והטובה שנזכה לה אם שמרנו דרך ה' היא חיי עולם הבא וכו' ומהו זה שכתבו בכל התורה‬
‫כולה אם תשמעו יגיע לכם כך‪ ,‬ואם לא תשמעו יקרה אתכם כך‪ ,‬וכל אותם הדברים בעולם‬
‫הזה כגון שבע ורעב ומלחמה ושלום וכו' כל אותם הדברים אמת היו ויהיו בזמן שאנו‬
‫עושים את כל מצוות התורה יגיעו אלינו טובות העולם הזה כולן‪ ,‬ובזמן שאנו עוברים‬
‫עליהם תקראנה אותנו הרעות הכתובות‪ ,‬ואף על פי כן אין אותן הטובות ההם סוף מתן‬
‫שכרן של המצוות‪ ,‬ולא אותן הרעות ההם סוף הנקמה שנוקמים בעובר על כל המצוות‪,‬‬
‫אלא כך הכרע של הדברים‪ .‬הקב"ה נתן לנו תורה זו עץ חיים היא‪ ,‬וכל העושה כל הכתוב‬
‫בה וכו' זוכה בה לחיי העולם הבא‪ ,‬לפי גודל מעשיו ורוב חכמתו‪ ,‬וכו' והבטיחנו בתורה‬
‫שאם נעשה אותה בשמחה ובטובת נפש‪ ,‬ונהגה בחכמתה תמיד‪ ,‬שיסיר ממנו כל הדברים‬
‫המונעים אותנו מלעשותה‪ ,‬כגון חולי ומלחמה וכיו"ב‪ ,‬וישפיע לנו כל הטובות המחזיקות‬
‫את ידינו‪ ,‬לעמוק בתורה וכו' ע"כ‪".‬‬
‫ועיין מספר "כרם רבנים" )עמוד קנ"ב(‪.‬‬
‫ח כתוב בספר "פניני הקהלות יעקב" )ח"א עמוד נ"ח( מביא מה שאמר בעל "קהלת‬
‫יעקב"‪" :‬שמעתי מהחזו"א היותר מצוי בעניני גזל הוא‪ ,‬מה שמקפחים את שכר השדכן‪".‬‬
‫ישבתי )המחבר הגאון רבי משה מרדכי שולזינגר( פעם אצל כבוד רבנו זצוק"ל )בעל‬
‫"קהלת יעקב"( כמדומה בשנת תשכ"ח‪ ,‬והיה המדובר אז בין השאר‪ ,‬על דבר דין תשלומין‬
‫לשדכן‪ ,‬ובתוך הדברים אמר לי רבנו זצוק"ל‪ ,‬מה ששמע על זה ממרן החזון איש זיע"א‪.‬‬
‫ואח"כ רשמתי את הדברים לעצמי בתוספת נופך שפיר והסברה נעימה‪ .‬והנני מעתיק כאן‬
‫גמילות חסדים‬
‫לשמח חתן וכלה‬
‫ו‪ .‬כל המשמח חתן וכלה זוכה לבנים ובני בניםט‪ ,‬ויש אומרים‬
‫דווקא המשמחם במיליםי‪.‬‬
‫את הדברים ]מפני שיש בהם לימוד רב להועיל להחפצים ליישר אורחותיהם[‪ .‬אמר לי‬
‫כבוד מרן ה"קהלות יעקב" שליט"א‪ ,‬שאמר לו גיסו כבוד מרן רשכבה"ג החזו"א זצללה"ה‪,‬‬
‫שהיותר מצוי עניני גזילה הוא בשידוכין‪ ,‬דהנה השדכן יש לו ממש דין פועל שעושה‬
‫פעולות נכבדות מאד בשביל הצדדים‪ ,‬ושליחותייהו קא עביד ומכתת רגליו מהכא להתם‪,‬‬
‫וגם בזיונות סובל‪ ,‬ואחרי שנגמר הענין לטובה והצדדים מאד מרוצים שזכו לשידוך‪ ,‬הנה‬
‫לפתע נשכח אצל הצדדים כל הצער והעגמת נפש שהיה להם עד שזכו לשידוך‪ ,‬וכל מה‬
‫שעשה ופעל והיטיב עבורם השדכן‪ ,‬ומה שמגיע לו על פי דין תשלום כדין פועל‪ ,‬וכמנהג‬
‫המקום‪ ,‬וכל מה שנותנים להשדכן סבורים הם הצדדים שהוא יותר מהמגיע לו‪ ,‬וכאילו‬
‫נוטל ממונם בחנם‪ ,‬וכאילו מתנה קיהבי ליה‪ ,‬ועינם צרה בו‪ ,‬והשדכן העלוב מחזר על‬
‫פתחם‪ ,‬ותביעתו בפיו‪ ,‬ודומה בעיניהם כעני טרדן‪ ,‬ועושים עצמם כאינם מבינים‪ ,‬בכלל מה‬
‫הוא רוצה‪ ,‬ודוחים אותו בלך‪ ,‬בלי שוב‪ ,‬והוא שב פעמיים ושלש ולפעמים הוא מתעייף‬
‫מלחזר אחריהם‪ ,‬ומפסיק לתובעם‪ ,‬אבל בלבו אינו מוחל להם את המגיע לו על פי דין‬
‫כמנהג המדינה בזה‪] ,‬וכבוד ג"א שליט"א הוסיף בזה‪ ,‬דאפילו בתפלה זכה דליל יוה"כ‬
‫אומר‪ ,‬שאינו מוחל על ממון שיכול להוציאו בדין‪ .‬אמנם כל איש ישר הולך מכלכל דבריו‬
‫במשפט צדק‪ ,‬ומסלק בעין יפה ובסבר פנים יפות ובהכרת טובה מלאה את המגיע להשדכן‬
‫בדרך של כבוד‪ ,‬ואשרי חלקו‪ ,‬ועליו אמר דוד המלך ע"ה )תהלים ט"ו א'( 'מי יגור באהלך‬
‫וכו' קדשך' וגו' עד כאן מה ששמעתי מרבינו זצוק"ל בתוספת נופך בס"ד‪".‬‬
‫ובהגהות שם כתוב‪" :‬כתב לי על זה כבוד הגאון רבי חיים קניבסקי שליט"א‪ ,‬בענין‬
‫שדכנות שמעתי בשם מרן החזו"א שאחד בא אליו ואמר שכמה שנים אחר החתונה לא‬
‫הוליד‪ ,‬ושאל לו מרן אם שילם להשדכן‪ ,‬והשיב שהיה קרוב שע"פ דין אין מגיע לו‪ ,‬ואמר‬
‫לו מרן אעפ"כ לך שלם לו והלך ושילם לו ולשנה הבאה הוליד‪".‬‬
‫ט כתוב בספר "מטה משה" )ח"ג פ"ב(‪" :‬תהילים )קכ"ח ו'( 'וראה בנים לבניך'‪ ,‬בשכר‬
‫שהוא משמחו )את החתן( שיהיה לו בנים כשתילי זיתים‪ ,‬יזכה הוא לראות בנים ובני בנים‪,‬‬
‫שלום על ישראל‪ ,‬בשכר שעשה שלום וגורם אהבה ושלום ביניהם יזכה לראות בנים‬
‫לבנים‪ ,‬ובזה יהיה שלום על ישראל‪".‬‬
‫וכתוב ב"ספר המדות" )ערך בנים אות צ( וכן בספר "אמרות שלמה" )ענף כ"ד אות‬
‫יא(‪" :‬מי שמשמח חתן וכלה יזכה שתלד אשתו זכרים‪".‬‬
‫ובמקורות מציינים‪" :‬רמז לזה‪ ,‬על פי הפסוק )ירמיה כ"ה י'( 'קול ששון וקול שמחה קול‬
‫חתן וקול כלה קול רחים' וגו' פירש רש"י‪ ,‬קול רחים‪ ,‬סימן הוא לסעודת ברית מילה‪ ,‬על‬
‫שם שטוחנין ושוחקין לה סממנין לרפואה‪ .‬פירוש על ידי שמחת חתן וכלה זוכים לקול‬
‫רחים שתלד אשתו זכר ויעשה סעודת ברית מילה‪".‬‬
‫ועיין סנהדרין ל"ב‪ :‬קול ריחים וברש"י שם‪.‬‬
‫סט‬
‫גמילות חסדים‬
‫ע‬
‫הלומד עם אחרים‬
‫ז‪.‬‬
‫הלומד עם אחרים‪ ,‬סגולה לזש"קיא‪.‬‬
‫המלמד בן עם הארץ‬
‫ח‪ .‬המלמד בן עם הארץ תורה‪ ,‬אפילו אם נגזרה גזירה עליו‪ ,‬הקב"ה‬
‫מבטלה בשבילו‪ ,‬וגם זוכה להביא בנים תלמידי חכמים לעולםיב‪.‬‬
‫ובספר "סגולות רבותינו" )מערכת זרע של קיימא אות לא( מביא את "ספר המדות"‬
‫ומוסיף שהשתדלות האשה בקישוט ועזרה להכנסת כלה גם כן סגולה לזרע של קיימא‪.‬‬
‫י על פי מה דאיתא בברכות )ו‪" :(:‬אמר רב אשי אגרא דבי הלולי מילי )לשמח החתן‬
‫בדברים("‪ ,‬וכן איתא בכתובות )טז‪" :(:‬תנו רבנן כיצד מרקדין לפני הכלה )מה אומרים‬
‫לפניה( בית שמאי אומרים כלה כמות שהיא ובית הלל אומרים כלה נאה וחסודה וכו' כי‬
‫אתא רב דימי אמר הכי משרו קמי כלתא במערבא לא כחל ולא שרק ולא פירכוס ויעלת‬
‫חן‪".‬‬
‫יא‬
‫כתוב בספר "דרך שיחה" )חלק ב' עמוד שצ"א(‪" :‬אמר מו"ר שליט"א סגולה לזרע‬
‫של קיימא ללמוד עם אחרים‪ ,‬והמקור לזה ממד"ר )אמור כ"ז ב'( ונותן שכר סופרים‬
‫ומשנים‪ ,‬אמר הקב"ה עלי לשלם גמולו ושכרו וליתן בן זכר‪ ".‬הדבר הוא סגולה לשידוך‬
‫ולבן זכר‪".‬‬
‫כתוב בקונטרס "ובשנה החמישית" )סוף חלק א' מהרה"ג ר' מרדכי גרוס( וזה לשונו‪:‬‬
‫"כידוע דרשת הספרי 'ושננתם לבניך' אלו תלמידים והובא ברמב"ם )הלכות ת"ת פ"א‬
‫ה"ב(‪ ,‬ויש לומר דנכלל בזה דאם מלמדים לאחרים אז זוכים ל'ושננתם לבניך' כפשוטו‬
‫לבניו והוא מדה כנגד מדה באור חוזר‪ ,‬וללמד תשב"ר שהמה בתחילת לימודם מתקיים טפי‬
‫דרשת התנא דבי אליהו )פרשה כז( ד'כי תראה ערום וכסותו' )ישעי' נ"ח ז'( אזלא על מי‬
‫שאין בו תורה ומלמדהו‪ ,‬והוא תכלית של ימי החנוכה להאיר באור תורה לאחרים‪ ,‬וגם‬
‫התם נרמז האור חוזר שעל ידי שרגיל בנר כלומר מאיר עיני אחרים בתורה זוכה לבנים‬
‫תלמידי חכמים כמבואר שבת )כג‪ ,(:‬וכנ"ל‪".‬‬
‫יב איתא בבא מציעא )פה‪" :(.‬דאמר רב יהודה אמר רב‪ ,‬ואמרי לה אמר רבי חייא בר‬
‫אבא אמר רבי יוחנן‪ ,‬ואמרי לה אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן‪ ,‬כל המלמד את‬
‫בן חבירו תורה זוכה ויושב בישיבה של מעלה‪ ,‬שנאמר )ירמיה ט"ו י"ט( 'אם תשוב‬
‫ואשיבך לפני תעמוד'‪ ,‬וכל המלמד את בן עם הארץ תורה‪ ,‬אפילו הקב"ה גוזר גזירה‬
‫מבטלה בשבילו‪ ,‬שנאמר )ירמיה ט"ו י"ט( 'ואם תוציא יקר מזולל כפי תהיה‪".‬‬
‫ועל המאמרים הנ"ל כתב המהרש"א )ד"ה פרי(‪" :‬פרי צדיק עץ חיים‪ .‬דזכות הצדיק‬
‫פריו שהיה עץ יבש מתחלה‪ ,‬נעשה עץ חיים‪ ,‬שנעשה בעל התורה‪ ,‬עש"ה 'כי הוא חייך'‬
‫וגו'‪' .‬ולוקח נפשות' וכו' אמר 'נפשות' בלשון רבים כי על ידי שנעשה בעל תורה מתקיים בו‬
‫'לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך'‪ ,‬גם 'נפשות' שיבואו ממנו יהיו כמוהם‪,‬‬
‫כדלקמן‪ ,‬מכאן ואילך מחזרת התורה על אכסניא שלה‪".‬‬
‫גמילות חסדים‬
‫זירוז על שמירת שבת‬
‫ט‪ .‬נכון שיהיו אנשים המתנדבים בעם לילך בערב שבת לזרז‬
‫ברחובות קריה על דבר סגירת החנויות והדלקת הנרות לכבוד שבת‪,‬‬
‫ואשרי חלקם‪ ,‬כי הם מזכים את ישראל לאביהם שבשמים‪.‬‬
‫והמתעסקים תמיד במצוה זו יזכו לבנים גדולי ישראליג‪ .‬ובזמננו‪,‬‬
‫ועוד כתוב שם במהרש"א )בד"ה כל(‪" :‬כל המלמד בן חבירו תורה וכו'‪ .‬והמלמד בן עם‬
‫הארץ תורה וכו'‪ .‬הזכות הוא מן הדומה למעשה דכל המלמד בן חבירו תורה ומביאו לישב‬
‫בישיבה כדקאמר הכא כי גדל אתא יתיב במתיבתא וכו' זוכה הוא לישב בישיבה של מעלה‪.‬‬
‫והמלמד בן עם הארץ תורה שלפי גזירתו לא יהיה בעל תורה דכל המוליד בדומה הוא‬
‫מוליד אבל הלומד עמו מבטל טבעו וגזירתו זוכה גם כן שהקב"ה מבטל גזירתו בשבילו‬
‫כמ"ש 'כפי תהיה' כפרש"י בספר ירמיה שאני גוזר גזירה ואתה מבטלה עיין שם‪".‬‬
‫יג כתב הרמ"א )או"ח סימן רנ"ו(‪" :‬ונהגו בקהלות הקדושות‪ ,‬שכל שהוא סמוך לשבת‬
‫כחצי שעה או שעה‪ ,‬שמכריז שליח ציבור להכין עצמן לשבת‪ ,‬והוא במקום התקיעות‬
‫בימיהם‪ .‬וכן ראוי לנהוג בכל מקום‪".‬‬
‫וכתב על זה ב"משנה ברורה" )שם סק"ב( "ובקהלות גדולות מאד שאי אפשר להכריז‪,‬‬
‫נכון מאד שימצאו אנשים המתנדבים בעם‪ ,‬לילך ולזרז בכל רחובות קריה על דבר סגירת‬
‫החנויות והדלקת הנרות‪ .‬וכעת נמצא כן בכמה עיירות גדולות חבורות קדושות המיוסדות‬
‫על השגחת השבת‪ ,‬ואשרי חלקם‪ ,‬כי הם מזכים את ישראל לאביהם שבשמים‪ .‬ויזכו עבור‬
‫זה המתחזקים תמיד במצוה זו לבנים גדולי ישראל‪".‬‬
‫וב"שער הציון" )שם סק"ו( כתוב‪" :‬וכעין מה שאמרו בשבת )כג‪ (:‬הזהיר בנר‪ ,‬עיי"ש‪,‬‬
‫ושם הלא היה זהיר רק בעצמו‪ ,‬וכל שכן בזה שהוא מזכה תמיד לרבים מבני ישראל‪ .‬וגם‬
‫אמרו חז"ל )תנא דבי אליהו רבא‪ ,‬פרק ח'( גבי אלקנה‪ ,‬שכשהיה עולה לרגל בכל שנה‪ ,‬היה‬
‫מכוין בכל פעם לזרז את ישראל שהם גם כן יזכו במצוה זו לעלות לרגל‪ .‬ואמר לו הקב"ה‪,‬‬
‫אתה כוונת לזכות את ישראל‪ ,‬אני אוציא ממך בן שיזכה את ישראל לפני‪ ,‬וזכה ויצא ממנו‬
‫שמואל‪".‬‬
‫]ויש שכתבו‪ ,‬כי יסוד דבריו בנויים על דברי האריז"ל )מובא בספר "משפט צדק"‪ ,‬עמוד‬
‫ל"ד( שאמר כי תוספת שבת היא סגולה לבנים‪ .‬ולכן הוא הדין המזרז לסגור החנויות‬
‫ולהוסיף מחול על הקודש[‪.‬‬
‫וכתוב בספר "דרך שיחה" )חלק ב' עמוד שצ"ג(‪" :‬ספרתי למו"ר שליט"א שהזמינו‬
‫אותי לכינוס הנערך על ידי ארגון המסייע לעניינים אלו‪ ,‬ולשאלתי מה יקבלו עליהם בפועל‬
‫דבר מעשי‪ ,‬הראה מו"ר שליט"א את ה"משנה ברורה" )סימן רנ"ו סק"ב( שהמשגיחים על‬
‫השבת יזכו עבור זה לבנים גדולי ישראל‪ ,‬וזו גם סגולה לעצם הבנים ולא רק שיהיו‬
‫גדולים‪".‬‬
‫עא‬
‫עב‬
‫גמילות חסדים‬
‫אפשר לעשות זאת גם ע"י התקיעה המודיעה על כניסת השבת )צופרי‬
‫ערב שבת וכדו'(יד‪.‬‬
‫זיכוי הרבים בעניני שבת‬
‫י‪ .‬המזכה אחרים בעניני שבת‪ ,‬שכרו גדול מאוד ויזכה לבנים גדולי‬
‫ישראל‪ ,‬כגון‪ :‬לזרז הציבור על שמירת שבת‪ ,‬תפילה בביהכ"נ בשבת‪,‬‬
‫השתתפות בשיעורי תורה ובפרט בהלכות או סוגיות השבת‪ .‬וכן‬
‫התומך מכספו עבור שיעורי תורה או רכישת ספרי קודש בהלכות‬
‫שבת למען ילמדו בהםטו‪.‬‬
‫וב"ספר חרדים" )בהקדמה למצות(‪" :‬וחייב להנהיג גם ביתו וזרעו ביראת ה' ובמדת‬
‫השפלות‪ ,‬ושלשתם יהיו אגודת אזוב לעבוד מלכנו יוצרנו‪ ,‬כדכתיב 'כי ידעתיו למען אשר‬
‫יצוה את בניו ואת ביתו אחריו'‪ .‬ואחר כך ישתדל להיישר רבים ביראת ה' ובמצותיו‪,‬‬
‫ובמדת השפלות‪ ,‬ואז ימצא חן בעיני מלכנו יוצרנו וזכות הרבים תלוי בו‪ ,‬ולשכרו אין קצבה‬
‫כמבואר בזוהר‪ .‬ויאמר עליו‪ ,‬והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים‬
‫לעולם ועד‪ .‬ויזכה לבן צדיק ומצדיק הרבים‪ ,‬כדאמרו בא"ר על אלקנה‪ ,‬לפי שהיה משתדל‬
‫שיעלו ישראל לרגל‪ ,‬אמר לו הקב"ה אלקנה‪ ,‬אתה הכרעת את ישראל לכף זכות וחנכת‬
‫אותם במצוות וזכו רבים על ידך‪ ,‬אני אוציא ממך בן שיכריע את כל ישראל לכף זכות‬
‫ויחנך אותם במצות‪ ,‬ויזכו רבים על ידו‪ ,‬הא למדת בשכר מעשה אלקנה‪ ,‬שמואל‪".‬‬
‫ועיין במה שכתוב בספר "סדר היום" )הלכות תשעה באב( בענין החשיבות לקרב את‬
‫הרבים‪.‬‬
‫וכן אמר משגיח דישיבת קמניץ הג"ר משה אהרן שטרן זכר צדיק לברכה בשם הגרי"ז‬
‫מבריסק זכר צדיק לברכה )כפי מה שמובא ב"אוצר הידיעות השלם" חלק א' עמוד קנ"ב(‪:‬‬
‫"איני יודע ליתן עצות להצלחה בחינוך‪ ,‬אך דבר אחד ראיתי‪ ,‬כי מי שמזכה את הרבים‪ ,‬יש‬
‫לו בנים טובים‪ ,‬כמאמר הפסוק בתהלים )פרק קי"ב( 'אשרי איש ירא את ה' במצותיו חפץ‬
‫מאד' ‪ -‬שמזכה את הרבים – 'גבור בארץ יהיה זרעו‪ ,‬דור ישרים יבורך'‪".‬‬
‫וכעין זה כתב ה"חתם סופר" בהקדמתו‪ ,‬שהאדם המזכה את הרבים הריהו זוכה להצלחה‬
‫בחינוך ילדיו‪ ,‬וזהו שנא' )שם ל"ז‪ ,‬כ"ו( 'כל היום חונן ומלוה‪ ,‬וזרעו לברכה'‪".‬‬
‫יד כנהוג בהרבה ערי ישראל יצ"ו‪.‬‬
‫טו כתוב בספר "שבת קודש" להרב אפרים עובד )מאמר ז' עמוד ס'( שהמזכה אחרים‬
‫בעניני שבת‪ ,‬שכרו גדול מאוד‪ ,‬ויזכה לבנים גדולי ישראל‪ .‬כגון‪ ,‬לזרז הציבור על שמירת‬
‫שבת‪ ,‬תפילה בביהכ"נ בשבת‪ ,‬השתתפות בשיעורי תורה ובפרט בהלכות או סוגיות השבת‪.‬‬
‫וכן התומך מכספו עבור שיעורי תורה או רכישת ספרי קודש בהלכות שבת למען ילמדו‬
‫בהם‪".‬‬
‫גמילות חסדים‬
‫תיקון עירובין‬
‫יא‪ .‬המתקן עירובין ומזכה בזה הרבים‪ ,‬יזכה לזש"קטז‪ ,‬וגם יועיל‬
‫שאשתו לא תפיל עוברהיז‪ .‬וכן המתגורר במקום שיש בו עירוב מתוקן‪,‬‬
‫מסוגל להפקד בזש"קיח‪ .‬וכן הלומד מסכת עירובין יזכה לבניםיט‪.‬‬
‫טז בספר "שמחים לשמרו" )סימן כ"ז( הביא מכמה קדושי עליון‪ ,‬שהיו מייעצים‬
‫להתעסק בעשיית העירוב ובזכות זה יזכו לבנים‪.‬‬
‫וכן בספר "ילקוט מאורי אור" טשרנוביל )עמוד רמ"ח( מביא שהאדמו"ר רבי משה‬
‫מקריסטשוב בנו של רבי מדרכי מטשרנוביל אמר‪ ,‬לדאוג ולהשתדל מאוד שיהיה עירוב‬
‫בעיר‪" ,‬אז עס וועט זיין אן עירוב‪ ,‬וועט מען קענען טראגן" ]כשיהיה עירוב אז יוכלו‬
‫לשאת; האשה תישא את ולדה[‪.‬‬
‫ועוד מביא שם מספר "ליקוטי דברי יחזקאל" )עמוד קמ"א( שהאדמו"ר משינאווא אמר‬
‫לכמה אברכים‪ :‬אם אין עירוב בעיר‪" ,‬ווי קען מען טראגען" ]איך יכולים לשאת; שהנשים‬
‫יהיו מעוברות[‪" ,‬זאל מען מאכען א עירוב וועט מען קענען טראגען" ]יעשו נא עירוב למען‬
‫יוכלו לשאת; לשאת הולד[‪ .‬וכן יעץ האדמו"ר מקלויזנבורג לתלמיד שיעשה עירוב בשכונה‬
‫ויזכה לבנים‪ ,‬וכן עשה וזכה לבנים‪.‬‬
‫ושמעתי בשם חכם אחד‪ ,‬שעשיית עירוב היא מצוה של זיכוי הרבים שנעשית ברגע‬
‫אחד‪ ,‬שהרי הוא מזכה את כל העיר‪ ,‬והלא כבר מבואר לעיל כי זיכוי הרבים הוא סגולה‬
‫לבנים‪.‬‬
‫יז כתוב ב"אור ישראל" )מונסי‪ ,‬טבת תשס"ז‪ ,‬שנה יב גליון ב' ]מו[ עמוד רל"ה(‪ ,‬תוך‬
‫הדברים‪" :‬שהתעסקות בתיקון העירוב יועיל גם שלא תפיל האשה חס ושלום והוא כפי מה‬
‫שכתב מרן ה"בן איש חי" בספרו "עטרת תפארת" )כתר מלכות‪ ,‬אות קנט( וזה לשונו‪" :‬מי‬
‫שאשתו מפלת נפלים ידוע הוא סוד דבר זה למעלה הוא שיש נשמות שהם דינים תקיפים‬
‫בלי מיתוק כלל‪ ,‬והמלכות אינה קולטת אותם ומפילתם‪ ,‬וכנזכר בספר "מאורי אור"‬
‫למהר"ם פאפירוש )מערכת נ' אות נא( ומקורו בדברי האריז"ל בשער הכוונות )בדרושי‬
‫סוכות ק"ד ד"ה ונבאר יום שמיני חג עצרת(‪ ,‬ולכן סגולת תרופת דבר זה הוא שישתדלו‬
‫האיש ואשתו בכל מיני דברים שיש בהם מיתוק הדינים‪".‬‬
‫יח מובא בספר "שמחים לשמרו" )סימן כ"ז עמוד צ"ד(‪ ,‬וזה לשונו‪" :‬כמה אנשים ספרו‬
‫לי דאחד בא אל כ"ק מרן רבי יואל טייטלבוים זכר צדיק לברכה אדמו"ר מסאטמר‪ ,‬ובקש‬
‫ברכה להוושע בזרע של קיימא‪ ,‬אמר לו הרה"ק שיבוא לגור לקרית יואל מואנרו ששם יש‬
‫עירוב וועט מען קענען טראגען‪ ,‬וכן עשה וזכה לזרע של קיימא‪ .‬נמצא מבואר שלגור‬
‫במקום שיש עירוב הוא מסוגל להפקד בזרע של קיימא‪".‬‬
‫וב"אוצרות ירושלים"‪ ,‬מאסף וקובץ רבני )חלק רפא‪-‬ש עמוד תתתשפ"ט( מביא מעשה‪,‬‬
‫וזה לשונו תוך הדברים‪" :‬הגה"ק בעל "דברי יחזקאל" הנ"ל היה פעם לשבות בעיירה קטנה‬
‫סמוך לעיר קאשוי וכאשר הרגיש שהעיירה אינו מתוקן בעירובין מיד שלח לקרוא טובי‬
‫עג‬
‫עד‬
‫גמילות חסדים‬
‫הלכות לשון הרע‬
‫יב‪ .‬הלומד לפחות שתי הלכות מהלכות לשון הרע בכל יום באיזה‬
‫שפה שיהיה‪ ,‬יזכה לבניםכ‪ .‬וכן ההשתתפות בסיוע כספי להדפיס לוח‬
‫העיר ושאל על זה והם ענו כי אין להם כסף מוצא‪ ,‬וכאשר דיבר עמם בא אברך אחד‬
‫לשפוך שיחו אשר זה שנים הוא אחרי הנשואין ועוד לא נפקד בזרע‪ ,‬והרה"ק הבטיחו שאם‬
‫ישלם ההוצאה אשר עולה לתיקון העירובין אז יפקד בזרע של קיימא‪ ,‬בלשונו אז דו וועסט‬
‫באצאלן צו מאכן אן עירוב אין שטאט‪ ,‬וועט דיין ווייב טראגן‪".‬‬
‫יט מובא בספר "והייתם לי סגולה" )עמוד ר"ה(‪ ,‬מהרה"ק משינאווא‪.‬‬
‫כ נתפרסם בעולם בשם הגה"צ ר' יהודה זאב סגל זכר צדיק לברכה ממנטשסטר‪.‬‬
‫כתוב בספר "שמירת הלשון" )חלק ב' פרק ט'(‪" :‬ובאמת לפלא הוא בעיני‪ ,‬שטבע בני‬
‫האדם לחפש סגולות וברכות מאנשים גדולים להצלחה על פרנסה‪ ,‬ומה יועילו להם כל‬
‫הסגולות והברכות‪ ,‬אם חס ושלום הוא מורגל בזה החטא של לשון הרע ורכילות‪ ,‬הרי יש‬
‫על זה ארור מפורש בתורה )דברים כ"ז כ"ד( 'ארור מכה רעהו בסתר'‪ ,‬שהוא קאי על לשון‬
‫הרע‪ ,‬כמו שפרש רש"י‪ .‬ואמרו חז"ל )שבועות לו‪ ,(.‬ארור‪ ,‬בו קללה‪ ,‬בו נדוי‪ .‬וזה לא יצא‬
‫מפי איש אחד‪ ,‬כי אם בהסכם כל ישראל בצרוף הכהנים והלוים‪ ,‬כדכתיב בקרא‪ ,‬והרי הוא‬
‫מכלה השפעתו‪ .‬ואם היו שומעים לדברי‪ ,‬הייתי מייעץ להם יותר‪ ,‬שישמרו עצמם בזהירות‬
‫יתרה מזה החטא‪ ,‬ובפרט מלעשות בפועל ממש רע לחברו מענין גזל וחמס ואונאה וכיוצא‬
‫בזה‪] ,‬שזה בודאי גורם גדול שיבזבזו נכסיו על ידי זה וירדו לטמיון‪ ,‬כמו שכתבנו בקונטרס‬
‫"שפת תמים" בפרק שני ושלישי מכמה פסוקים ומאמרי חז"ל‪ ,‬עין שם[‪ ,‬שאז בודאי‬
‫יתברכו נכסיהם יותר מכל הסגולות‪ ,‬וכמו שידוע‪ ,‬שכל הארורים פתחו מתחלה בברכה‬
‫ואמרו‪' ,‬ברוך אשר לא יכה את רעהו'‪ ,‬וכל ישראל ענו על זה אמן‪ ,‬ובודאי תתקיים הברכה‬
‫הזו‪".‬‬
‫ובספר "משנת רבי אהרן" )חלק א' מעשה איש ופקודתו‪ ,‬עמוד קצ"ג סוף אות ו( כתוב‬
‫בתוך דבריו‪" :‬גם ידוע יסודו של הגרי"ס זכר צדיק לברכה‪ ,‬כי לימוד הלכה בענין הנוגע‬
‫למעשה‪ ,‬מועיל הרבה לשמירה באותו ענין‪ ,‬ויש בו משום לימוד המוסר לתועלת הנפש‪,‬‬
‫ועוד דבזה מרגיל עצמו לאחד את הלימוד עם המעשה"‪.‬‬
‫ולכן לגבי דידן יש גם להסמיך יסוד זה שבלימוד הלכות לשון הרע יצא לו שני סגולות‪,‬‬
‫יועיל הרבה לשמירה בלשון הרע‪ ,‬ובזה גם יזכה לזש"ק דהשומר מלשון הרע זוכה לבנים"‪.‬‬
‫כתוב בספר "זרעא חייא וקיימא" )עמוד ל"ט(‪" :‬הנה העונש של לשון הרע הוא בדד‬
‫ישב‪ ,‬וידוע שחלק מגודל הצער של מי שאין לו ילדים בבית הוא שמרגישים בדידות‬
‫]ונראה טעם שיתכן שפעמים בעונש שמדבר לשון הרע יכולין חס ושלום לקבל עונש של‬
‫בדידות כזה דוקא שלא יהיה להם ילדים‪ ,‬כי הוה דומה למה שהחפץ חיים אמר שיכולין‬
‫לקבל עניות במקום צרעת כיון ששניהם דומין למת‪ ,‬הכי נמי מי שאין לו בנים דומה למת‪,‬‬
‫וגם סובל מהבדידות בפרט[‪".‬‬
‫גמילות חסדים‬
‫שמירת הלשון כדי לעורר אחרים להלימוד הנזכר לעיל‪ ,‬היא גם כן‬
‫סגולה לבניםכא‪.‬‬
‫הלואה‬
‫יג‪' .‬אם כסף תלוה את עמי'‪ ,‬אתה ' ִעמִּי'‪ ,‬ותזכה להיות במחיצתיכב‪.‬‬
‫ואם חונן ונותן‪ ,‬אזי הצדקה שעשה בכספו וזהבו‪ ,‬ילוה אותו לעתיד‬
‫לבואכג‪.‬‬
‫ובספר "שמחת בנים" )חלק א' פ"ג( כתוב‪" :‬מעשה באשה שלא זכתה לפרי בטן במשך‬
‫שנים רבות‪ ,‬וחיפשה עצות וסגולות כדי להתברך בילדים‪ ,‬פעם בעת רצון עמדה אותה אשה‬
‫ונדרה נדר‪ ,‬אם יעזור לי ה' ויוולד לי בן זכר‪ ,‬אקרא את שמו ישראל מאיר על שם ה"חפץ‬
‫חיים" זכר צדיק לברכה‪ ,‬כדי שאוכל להזכר תמיד לנצור את פי ולשוני מלשון הרע‬
‫ודבורים אסורים‪ .‬וסגולה זו פעלה את פעולתה יותר מכל הדברים האחרים‪ ,‬האשה נפקדה‬
‫וילדה בן בשעה טובה ומוצלחת וקיימה את נדרה‪ ,‬וקראה לו ישראל מאיר‪ .‬לבד מהאור‬
‫שהביא הילד לבית הוא היה מחזק את כל בני הבית שלא לדבר לשון הרע על אף אחד‬
‫מישראל‪ ,‬וגם בו עצמו דבקה מידת הזהירות מלשון הרע‪) ".‬הובא בספר "טובך יביעו"‬
‫לרבי יצחק זילברשטין שליט"א חלק ב' עמוד שנ"ג(‪.‬‬
‫כתוב בספר "מנחת תודה" )ליקוטים מהגרח"ק פרק ל"ב עמוד שי"ב(‪" :‬שמעתי‬
‫מהרבנית )של הגאון רבי חיים קניבסקי שליט"א( שכבר באחד וחצי בלילה השעון של‬
‫רבינו מצלצל ללמוד חובותיו היומים‪ ,‬ואני קמה לעוזרו‪ ,‬וגם לי יש חובות‪ ,‬תהלים‪ ,‬אגרת‬
‫הרמב"ן‪ ,‬פרק שירה ]פרק ליום[‪ ,‬שתי הלכות לשה"ר‪ ,‬והוספתי לארבע שיהיה זכות‬
‫שיפקדו לזש"ק למי שצריך‪ ,‬ו'ארחות צדיקים'‪".‬‬
‫ואפשר לרמז זה בהמשך הכתובים‪ ,‬דכתב בתהלים )ל"ד י"ב(‪) :‬יב( "לכו בנים שמעו לי‬
‫יראת ה' אלמדכם‪) ".‬יג( "מי האיש החפץ חיים אהב ימים לראות טוב‪) ".‬יד( "נצר לשונך‬
‫מרע ושפתיך מדבר מרמה גו'‪ ".‬הרי ששמירת הלשון מקושר עם "לכו בנים"‪.‬‬
‫כא אברך שכבר עבר חמש שנים ועדיין לא נפקד‪ ,‬בא להגה"צ ר' יהודה זאב סגל זכר‬
‫צדיק לברכה ראש ישיבת מנטשסטר‪ ,‬וביקש ממנו ברכה ועצה‪ .‬הראש הישיבה זכרונו‬
‫לברכה הבטיח לו‪ ,‬שאם ישלם עבור הלוח שמירת הלשון‪ ,‬יזכה להיפקד בזרע של קיימא‪,‬‬
‫וכן היה‪.‬‬
‫כב איתא במדרש תנחומא )משפטים ט"ו( אם כסף תלוה‪" :‬כך פתח רבי תנחומא 'מלוה ה'‬
‫חונן דל וגמולו ישלם לו' )משלי י"ט(‪ ,‬מלוה ה' חונן דל כביכול לה' הוא מלוה‪ ,‬וגמולו‬
‫ישלם לו‪ ,‬אר"פ הכהן בן חמא א"ר ראובן מהו וגמולו ישלם לו יכול נתן פרוטה לעני‬
‫הקדוש ברוך הוא משלם לו אלא אמר הקדוש ברוך הוא נפשו של עני היתה מפרכסת‬
‫לצאת מן הרעב ונתת לו פרנסה והחיית אותו חייך שאני מחזיר לך נפש תחת נפש למחר‬
‫בנך או בתך באין לידי חולי ולידי מיתה ואזכור אני להם את המצוה שעשית עם העני‬
‫עה‬
‫עו‬
‫גמילות חסדים‬
‫ומציל אני אותם מן המיתה הוי וגמולו ישלם לו שאני משלם לך נפש תחת נפש‪ ,‬אמר‬
‫הקדוש ברוך הוא דייך שנקראת מלוה לי‪ ,‬אמר הקדוש ברוך הוא אם כסף תלוה את עמי‬
‫אתה עמי תזכה למחיצתי‪".‬‬
‫איתא במכילתא דרבי ישמעאל )יתרו מסכתא דבחדש פרשה יא(‪" :‬ואם מזבח אבנים‬
‫תעשה לי'‪ .‬רבי ישמעאל אומר‪ ,‬כל אם ואם שבתורה רשות‪ ,‬חוץ משלשה‪) ,‬ויקרא ב' י"ד(‬
‫'ואם תקריב מנחת בכורים'‪ ,‬חובה‪ ,‬אתה אומר חובה‪ ,‬או אינו אלא רשות‪ ,‬תלמוד לומר‬
‫תקריב את מנחת בכוריך‪ ,‬חובה ולא רשות‪ .‬כיוצא בו‪) ,‬שמות כ"ב כ"ד( 'אם כסף תלוה את‬
‫עמי וגו'‪ ,‬חובה‪ .‬אתה אומר חובה‪ ,‬או אינו אלא רשות‪ ,‬תלמוד לומר )דברים טו ח( 'העבט‬
‫תעביטנו'‪ ,‬חובה ולא רשות‪".‬‬
‫כתוב ב"פנים יפות" )בראשית מ"ט י"ג( 'זבולן לחוף ימים ישכן וגו'‪ ,‬וזה לשונו‪" :‬וכן‬
‫בירך משה רבינו ע"ה )דברים ל"ג י"ח( 'שמח זבולן בצאתיך וגו'‪ ,‬אחז"ל ]ילק"ש ח"א‬
‫קסא[ שהיה זבולן עוסק בפרקמטיא ויששכר עוסק בתורה ואחז"ל בברכות )ג‪ (:‬שאמרו‬
‫לדוד עמך ישראל צריכין פרנסה אמר להם צאו והתפרנסו זה מזה‪ ,‬אמרו לו אין הקומץ‬
‫משביע את הארי ואין הבור מתמלא מחוליתו פירש"י העוקר חוליא מבור כרוי וחוזר‬
‫ומשליכו לתוכו אין מתמלא בכך‪ ,‬והקשו עליו בתוספות דאין הנדון דומה לראיה שהרי לא‬
‫היה אומר להם אלא ליטול מן העשירים וליתן לעניים‪ .‬ויש להבין פירש"י לפי שאחז"ל‬
‫)ויק"ר ל"ד י'( יותר ממה שהבעה"ב עושה עם העני העני עושה עם הבעה"ב‪ .‬והטעם כי‬
‫השי"ת קובע לכל אדם כדי פרנסתו וכן לכל אחד חלקו בתורה‪ ,‬כשאחז"ל ותן חלקנו‬
‫בתורתך אלא שהעניים לפי רוע מזלם אינם יכולין לקבל בעצמם‪ ,‬וכן אין הנשמות יכולים‬
‫לקבל חלק תורתם ע"כ העשירים מקבלים גם חלק העניים‪ .‬וכן חכמי ישראל הם מקבלים‬
‫חלק שאר אנשים וכמ"ש לעיל איזהו חכם הלומד מכל אדם )אבות ד'‪ ,‬א'( לכן מצות‬
‫החכמים ללמד לע"ה לכל אחד חלקו וכן העשירים צריכים להשפיע להעניים לכל אחד‬
‫חלקו‪ .‬וזהו שאמר הכתוב בפ' משפטים )כ"ב‪ ,‬כ"ד( אם כסף תלוה את עמי את העני עמך‪,‬‬
‫פירוש שאין לעשיר לחשוב שהוא נותן כספו שהרי העני עמך שחלק העני הוא עמך‪ ,‬וע"ז‬
‫אמרו )אבות ד'‪ ,‬א'( איזהו עשיר השמח בחלקו שיודע שקבל חלק העניים גם כן ושמח‬
‫בחלקו ומשפיע לעניים לכל אחד מן הפקדון אשר הפקיד השי"ת בידו‪.‬‬
‫ומה שאחז"ל )ויק"ר ל"ד‪ ,‬י'( שהוא יותר מה שהעני עושה עם הבעה"ב‪ ,‬מפני שכתב‬
‫הרמב"ם ]ה' מתנות עניים פ"י ה"ח[ וכן הוא בש"ע )יורה דעה סימן רמ"ט‪ ,‬ס"ז( שהמובחר‬
‫שבנותני צדקה שאם אין הנותן יודע למי נותן ואין המקבל יודע ממי מקבל‪ ,‬וכן הוא‬
‫במתנות עניים שמקבלים העשירים חלקם ואינם יודעים ממי הם מקבלים ועניים הנותנין‬
‫אינן יודעין למי נותנים‪ .‬ויש לפרש בזה מה שאמר שלמה המלך ע"ה בקהלת )ג' י"ח( 'על‬
‫דברת בני האדם לברם האלקים‪ ,‬ולראות שהם בהמה המה להם'‪ .‬ענינו שהטובה שעושים‬
‫קצתם עם קצתם שעשירים גומלים חסד עם עניים יותר חסד גומלים העניים עם העשירים‬
‫והם המשפיעים כידוע שהמשפיע הוא בא בלשון זכר והמה לשון נקבה הוא כינוי למקבלים‬
‫)עי' תקוני הזוהר תי' נ"ה פ"ט א'( ואמר שיברר ה' עיני העשירים שידעו כי מה שהם‬
‫משפיעים בהמה המקבלים‪ ,‬הוא השפע שהשפיעו המה המקבלים להם שקיבלו חלק‬
‫העניים‪".‬‬
‫גמילות חסדים‬
‫ומי שיש לו ריבוי ממון יותר מכדי סיפוקו הצריך לו‪ ,‬זה ניתן לו מן‬
‫השמים לפקדון עבור אנשיםכד‪.‬‬
‫כג כתוב ב"חתם סופר" על התורה )משפטים( אם כסף תלוה את עמי את העני עמך‪" :‬או‬
‫יאמר ע"ד מוסר כלפי שאחז"ל ]אבות פרק ו'[ שבשעת פטירתו אין מלוין לו לא כסף וזהב‪,‬‬
‫ור"ל אפילו הצדקה שעשה בכספו וזהבו לא ילונו כי על הרוב עושה זה ע"מ לקבל שכרו‬
‫בעה"ז עשר בשביל שתתעשר וסלע זה לצדקה בשביל שיחיה בני והם נקראי' מלוה ה'‪,‬‬
‫אבל צדיקים גמורים אינו מלוה את ה' שיפרע לו אלא צדיק חונ"ן ונות"ן ולזה גם כספו‬
‫ילונו לע"ל‪ .‬וזה אם כסף תלוה את עמי‪ ,‬אם תרצה שכספך ילווך אזי את העני עמך לא‬
‫תהיה לו כנושה כמלוה אלא כחונן ונותן‪".‬‬
‫כד כתב ה"חפץ חיים" בספרו "אהבת חסד" )ח"ב פרק יג(‪" :‬איתא במדרש )משלי כ"ב‬
‫א'( על הפסוק 'נבחר שם מעושר רב' בא וראה כמה שקול הוא שם טוב‪ ,‬שאפילו יש לו‬
‫לאדם אלף דינרי זהב ולא קנה שם טוב לא קנה כלום‪ .‬והטעם דמדלא קנה שם טוב מסתמא‬
‫לא עשה צדקה וחסד בממונו א"כ מה הועיל לו כל קניניו ורק שיצטרך לתת עליהן דין‬
‫וחשבון על שלא עשה בו רצון המפקיד‪ .‬כי באמת הממון הרב שיש ביד האדם יותר מכדי‬
‫סיפוקו הוא רק פקדון אצלו מאדון העולם שעשהו אפוטרופס ע"ז לרחם על האומללים‬
‫ולגמול חסד עם הצריכים לזה‪ .‬וכמו שכתב האלשיך על הפסוק 'אם כסף תלוה את עמי'‪ ,‬את‬
‫העני עמך ודומה אל הכותב נכסיו לאחד מבניו שלא עשאו אלא אפוטרופוס‪ ,‬דאומדן דעת‬
‫הוא שלא יניח את כל השאר ריקנים נמצא חלק כל אחד כפקדון אצלו‪ .‬כן הוא בזה‪ ,‬הש"י‬
‫העשיר את אחד היתכן שהניח את השאר ריקם‪ ,‬והלא גם הם בניו‪ .‬אלא אפוטרופוס מינהו‬
‫לזון את הדלים וחלק הדלים אצלו עודף על חלקו עכ"ל‪ .‬וזהו מה שאמר הכתוב‪ ,‬את העני‬
‫עמך‪ ,‬היינו מה שצריך להעני על הכרח שלו הוא מונח בנכסיך עבורו ע"כ אין למנוע‬
‫ממנו‪".‬‬
‫וכן כתוב ב"אור החיים" הק' על הפסוק )שמות כ"ב כ"ד( אם כסף תלוה את עמי‪ ,‬את‬
‫העני עמך לא תהיה לו כנשה לא תשימון עליו נשך‪" :‬וזה הוא אומרו אם כסף תלוה את עמי‬
‫פירוש אם ראית שהיה לך כסף יתר על מה שאתה צריך לעצמך שאתה מלוה לעמי תדע לך‬
‫שאין זה חלק המגיעך אלא חלק אחרים שהוא העני עמך‪ ,‬ובזה רמז כי צריך לפתוח לו‬
‫משלו‪ .‬ואולי כי רמז לו גם כן שלא יתנשא ויתגדל על העני בראותו כי הוא הנותן לו‪ ,‬והוא‬
‫אומרו לא תהיה לו כנושה לשון נשיאות ומעלה כי משלו הוא נותן לו‪ .‬וחזר לומר כנגד‬
‫ההלואה לא תשימון עליו וגו'‪".‬‬
‫איתא בשקלים )פ"ה הלכה ד(‪" :‬אמר ר' יונה אשרי נותן לדל אין כתיב כאן‪ ,‬אלא‪,‬‬
‫'אשרי משכיל אל דל'‪ ,‬זה שהוא מסתכל במצוה היאך לעשותה‪ .‬כיצד היה רבי יונה עושה‬
‫כשהיה רואה עני בן טובים שירד מנכסיו היה אומר לו בני בשביל ששמעתי שנפלה לך‬
‫ירושה ממקום אחר טול ואת פורע‪ .‬מן דהוה נסיב הוה א"ל מתנה היא לך‪ .‬ומבאר שם‬
‫התקלין חדתין )בד"ה טול ואת פורע( בזה לשונו‪" :‬כדאמרינן בשבת )קנא‪ (:‬כי אתא עניא‬
‫אקדים ליה ריפתא כי היכי דליקדמו לבניך‪ ,‬כו' גלגל הוא שחוזר בעולם וכו' שאם הוא לא‬
‫עז‬
‫עח‬
‫גמילות חסדים‬
‫להיות עושה ומעשה בכל מיני גמ"ח‬
‫יד‪ .‬ומן התימה על האנשים שמחפשים סגולות שיוולדו להם בנים‪,‬‬
‫ומוציאים על הסגולות הללו הרבה ממון‪ ,‬כל אחד לפי שיעור עושרו‪.‬‬
‫הלא יותר טוב שיעשו הסגולה הנזכרת בדברי חכמינו ז"ל‪ ,‬והוא‬
‫להתעסק תמיד במידת הצדקה לעזור לעניים במה שיוכלו‪ ,‬להיות מן‬
‫ה ְמעַשים לצדקה שהוא גדול מן העושה‪ ,‬הן בענין פרנסת חיותם‪ ,‬וגם‬
‫לגדל את בניהם ולהכניסם לתלמוד תורה‪ ,‬שבעבור זה יזכו לבנים‬
‫בא בא בנו או בן בנו ואמרו במ"ר הקב"ה עושה סולמות מוריש לזה ומעשיר לזה וז"ש‬
‫ואתה פורע בזימנא אחריתי‪".‬‬
‫]א‪.‬ה‪ [.‬אולם יש אנשים שיש להם היכולת להלוות את כספם‪ ,‬ונמנאים מלעשות כן‬
‫מחמת כמה סיבות‪:‬‬
‫כבר היה להם נסיון מר ולא החזירו להם את כספם‪ ,‬ואפילו אלו שכן החזירו‪ ,‬לא החזירו‬
‫בזמן שהסכימו‪ .‬או שהיה צריך ללכת לב"ד ולטבוע שם את כספם‪ ,‬או שהיו צריכים לטבוע‬
‫הערבים‪ ,‬או שקיבלו את כספם במעות רעות‪ .‬ועוד טעם שאינם רוצים להלוות כספם‪,‬‬
‫מחמת הרגשה לא נעימה כאילו הוא הפושע כשבא לגבות את כספו‪ ,‬והוא האכזר שלא‬
‫רואה בצער חבירו וכו'‪ .‬הצד השוה הוא 'עגמת נפש'‪ ,‬ומחמת כל אלו הסיבות נמנאים‬
‫מלהלוות‪ ,‬ובאים בטענת 'לא הן ולא שכרן'‪.‬‬
‫אע"פ שהרגשות כאלו יש להרבה מלוים‪ ,‬וכן בחז"ל מבואר כן כדאיתא בברכות )יט‪:(.‬‬
‫"תנא דבי רבי ישמעאל אם ראית תלמיד חכם שעבר עבירה בלילה אל תהרהר אחריו ביום‬
‫שמא עשה תשובה‪ ,‬שמא סלקא דעתך‪ ,‬אלא ודאי עשה תשובה והני מילי בדברים שבגופו‬
‫אבל בממונא עד דמהדר למריה"‪ ,‬וכן מבואר במה דאיתא בערבי בפסחים )קיג‪" :(.‬אמר רב‬
‫פפא כל אגב גביא בעי ]כל דבר שצריך לכתוב שטר עליו‪ ,‬כגון מלוה ואמנה‪ ,‬בעייא גביא‪,‬‬
‫כלומר עדיין עומד הוא לגבות‪ ,‬ויש לו טורח בו[‪ ,‬כל אשראי ספק אתי ספק לא אתי‪ ,‬ודאתי‬
‫מעות רעות נינהו ]דפרע להו נהלייהו זוזא זוזא[‪".‬‬
‫ושמעתי עצה לכל זה מידידי מהר"ר מ‪ .‬וינברגר‪ ,‬הגם שמצד אחד המלוים צודקים בכל‬
‫טענותיהם‪ ,‬אבל באמת יש עצה לזה שיכולים לתת את ממונם לגמ"ח נאמן‪ ,‬ובזה מקיימים‬
‫את המצוה הזה בלי שום עגמת נפש‪.‬‬
‫וכתוב בספר אהבת חסד )ח"ב פרק טז( בתוך הדברים‪" :‬ואף שמחמת שהם מרובים לא‬
‫בא מעותיו בסך כל הלואה כ"א מעט‪ ,‬אעפ"כ נראה פשוט שהקב"ה יחשוב לכל אחד כאילו‬
‫הוא לבדו היה הגומל חסד‪ ,‬כיון שבלאו מיעוט המעות שלו לא היה העני יכול להשיג‬
‫המבוקש שלו‪ ".‬ומבאר שם בהג"ה‪" :‬וכעין מה דאמרינן בשבת )דף ג( העושה את כולא‬
‫ולא העושה את מקצתה‪ ,‬ואעפ"כ אם זה אינו יכול לבדו לישא את המשא וזה אינו יכול‪,‬‬
‫פסק המשנה שם )צב‪ (:‬דחייב‪ ,‬והטעם דזה לא נקרא מקצת מלאכה‪ ,‬כיון דבלאו דידיה לא‬
‫היה נשלם המלאכה‪ ,‬נחשב כאילו הוא לבדו עשה כל המלאכה‪".‬‬
‫גמילות חסדים‬
‫בעלי תורה‪ .‬או שיעשו גמ"ח קבוע מממונם‪ ,‬או שיזרזו אחרים‬
‫שיסייעום בענין זה‪ ,‬ויתעסקו בו תמיד‪ .‬כי עיקר המצוה הוא העסק‬
‫התמידי‪ ,‬שהאדם מרגיל גופו בזה‪ ,‬ובזכות זה יתנהג הקב"ה עמהם גם‬
‫כן במדת צדקה וחסד‪ ,‬וימלא רצונם ומשאלתםכה‪.‬‬
‫כה וזה לשון ה"חפץ חיים" בספרו "אהבת חסד" )ח"ב פ"ה בהגהות(‪" :‬ומן התימה על‬
‫האנשים שמחפשין סגולות שיולדו להם בנים ומוציאין על הסגולות כמה וכמה רובל כסף‬
‫ויש שמוציאין למאות ולאלפים כל אחד לפי עשרו‪ .‬יותר טוב שיעשו סגולה הנמצאת‬
‫בחז"ל היינו שיתעסקו תמיד במדת הצדקה לעזור לעניים במה שיוכלו להיות מן המעשים‬
‫שהוא גדול מן העושה ]הן בענין פרנסת חיותם וגם לגדל את בניהם ולהכניסם לתלמוד‬
‫תורה שבעבור זה יזכו לבנים בעלי תורה וכמו שנתבאר[ או שיעשו גמ"ח קבוע ]מממונם‬
‫או שיזרזו אחרים שיסייעום בענין זה[ ויתעסקו בו תמיד כי עיקר המצוה הוא העסק‬
‫התמידי שהאדם מרגיל גופו לזה וכמו שמורה לשון הכתוב רודף צדקה וגו'‪ .‬ובזכות זה‬
‫יתנהג הש"י עמהם גם כן במדת צדקה וחסד וימלא רצונם בזה כמו שאחז"ל דזוכה עבור זה‬
‫להיות לו בנים וכו'‪ .‬וכן עשו הרבה אנשים בזמנינו והצליחו בזה ואפילו אם ח"ו נסגר‬
‫הדלת עליו מן השמים בענין זה ]היינו שכלה כל ימיו ולא היה לו בנים דאל"ה אין שום‬
‫ראיה דיש תפילה שהוא נענה תיכף ויש תפילה שהוא נענה אחר כמה שנים כמו שאחז"ל[‬
‫עכ"פ מצותיו שעשה לא יאבדו‪ ,‬והן הן תולדותיו כמו שאחז"ל שתולדותיהן של צדיקים‬
‫הוא המעשים טובים שלהן כי הן תולדות נפשו‪ .‬משא"כ אם מוציא מעותיו לטמיון על‬
‫סגולות חיצונות שלא יועילו ולא יצליחו הוא מכלה כוחותיו לריק והמשכיל יתן כ"ז אל‬
‫לבו‪ .‬וכל המרחם על הבריות מרחמין עליו מן השמים ועיין )נדה עא( שאמרו שם ע"ז‬
‫שיתפלל למי שהבנים שלו וידוע מה שאחז"ל שהגומל חסד תפילתו נשמעת‪".‬‬
‫כתוב בקונטרס "עמוד החסד" )בסוף ספר "אהבת חסד"(‪ ,‬וזה לשון ה"חפץ חיים"‪:‬‬
‫"באהבת חסד )ח"ב פ"ה בהג"ה ד"ה זוכה( כתבנו שם אודות האנשים המחפשים סגולות‪,‬‬
‫והסגולה היותר טובה שבעולם היא עצת חז"ל‪ ,‬ובעיני ראיתי מעשה נורא שהיה בענין זה‪.‬‬
‫איש אחד שהיו לו בנים ומתו כולן ר"ל‪ ,‬בא לפני חכם שיתן לו עצה וסגולה לענין זה‪,‬‬
‫והשיב לו 'איני יודע סגולות‪ ,‬אך עצתי שתעשה גמ"ח קבוע בעיר‪ ,‬אולי יתן ד' שבזכות מדת‬
‫החסד שתתנהג עם אנשים יתחסד השי"ת עמך ויתן לך בנים'‪ .‬האיש שמע לעצתו ועסק‬
‫הרבה בענין זה‪ ,‬עד שעשה גמ"ח קבוע בעיר‪ ,‬והוא קבל על עצמו את המצוה להתעסק‬
‫בענין זה להלוות על משכונות‪ ,‬ועשה פנקס עם תקנות לענין זה כנהוג‪ .‬בתוך התקנות היה‬
‫כתוב שפעם אחת לשלש שנים )בשבוע של פרשת משפטים כ"ב כ"ד לסדר 'אם כסף‬
‫תלוה'(‪ ,‬יתאספו הכל ויעשו סעודה שיהא חיזוק למצוה זה‪ .‬ויהי בכלות ג' השנים נולד לו‬
‫בן‪ ,‬ולאות שהוא בזכות המצוה אירע יום שמיני למילתו ביום שהיה כתוב מקדם זמן‬
‫לאסיפתה‪ ,‬ועסק האיש הנ"ל הרבה במצוה זו כמה וכמה שנים ובמשך השנים הללו נולדו‬
‫לו כמה בנים‪ .‬אך ברבות הימים שכח טובותיו של הקב"ה ובא לפני החכם ובקש ממנו היות‬
‫שהוא מוטרד גדול והגמ"ח נתגדל‪ ,‬וגם יש אנשים מפקפקין עליו‪ ,‬ע"כ יראו למנות נאמן‬
‫עט‬
‫פ‬
‫גמילות חסדים‬
‫גמ"ח לדברים שצריכים לילדים‬
‫טו‪ .‬הקמת וניהול גמ"ח לענינים הקשורים לילדים‪ ,‬סגולה גדולה‬
‫להיפקד בזרע של קיימאכו‪.‬‬
‫שמן זית ודורון לעניים ות"ח‬
‫טז‪ .‬יחלק תמיד שמן לעניים יראי השם לצורך נר שבת ויום טוב‬
‫ונרות חנוכה‪ .‬וכן תכין האשה מעדנים לחלק לתלמידי חכמים ויראי‬
‫שמים‪ ,‬ועל ידי זה יזכו לבניםכז‪.‬‬
‫אכילה ושתיה למבקרי חולים‬
‫יז‪ .‬המתעסקים בחסד עם הבריות‪ ,‬כגון אלו המסדרים בבתי החולים‬
‫מאכל ומשתה לאלו שבאים שם לבקר חולים בשבת‪ ,‬יזכו לבניםכח‪.‬‬
‫אחר שיעסוק בהגמ"ח‪ .‬והחכם מיאן בזה באמרו שבודאי אחר לא ינהוג הגמ"ח בטוב כאשר‬
‫הוא מנהיג‪ ,‬אך בעוד איזה שנים אח"כ כאשר הרבה להפציר בחכם שיעשה בקשתו‪ ,‬הוכרח‬
‫להסכים לדבריו ועשו קלפי מחדש ונבחר נאמן אחר תחתיו לעסוק בהמצוה‪ .‬מעשה זה היה‬
‫בתחלת הלילה‪ ,‬ויהי ממחרת בא אצל החכם ויספר לו איך שקרה דבר נורא בזה בסוף‬
‫הלילה‪ ,‬שנחנק לו ילד קטן אחד‪ ,‬ויחזור ויאחז במצוה זו‪ .‬הנך רואה בעליל שבזכות החסד‬
‫נולדו לו בנים‪ ,‬וכאשר נסתלקה מדת החסד התחילה מדת הדין תיכף להתגבר עליו‪ ,‬וע"כ‬
‫יראה האדם להחזיק במצוה זו ולא להרפות ממנה שם )בהג"ה(‪".‬‬
‫אחר פטירתו של רבנו ניתן הדבר לפרסום בשם הגרי"מ רבינוביץ זצ"ל מחבר ספר‬
‫"אפיקי ים" שהמעשה הנ"ל קרה בראדין‪ ,‬והחכם הנזכר הוא באמת רבנו הח"ח בעצמו‪.‬‬
‫כו כתוב בספר "מדרכי החיים" )עמוד רס"ח אות כה(‪" :‬והנה מפורסם בדורנו שהקמת‬
‫וניהול גמ"ח לענינים הקשורים לילדים‪ ,‬זה סגולה גדולה להיפקד בזרע של קיימא‪ ,‬כגון‬
‫גמ"ח עריסות תינוק‪ ,‬גמ"ח מטרנה‪ ,‬ושאר אביזרי תינוקות‪ ,‬וגמ"ח טיפול ביולדת‪ ,‬גמ"ח‬
‫עזרה לשוהים בבתי חולים‪".‬‬
‫כז בספר "עטרת תפארת" ל"בן איש חי" )כתר מלכות‪ ,‬אות ק"ס(‪ ,‬הזכיר שם גם שתכין‬
‫האשה גבינה ותחלקנה לתלמידי חכמים ויראי שמים‪.‬‬
‫כח עיין בספר "טובך יביעו" )עמוד נ"ב(‪ ,‬שהביא מעשה על אברך חשוב מירושלים‪,‬‬
‫אשר יעץ לו אחד מגדולי הפוסקים‪ ,‬לקבל על עצמו להתמסר למעשה חסד‪ ,‬והחליטו הוא‬
‫ואשתו לספק אוכל ושתיה כשרים למהדרין למבקרים המגיעים בשבתות באחד מבתי‬
‫החולים הגדולים בירושלים‪ ,‬ולפעמים שהו שם כל השבת‪ .‬ומעשיהם הפכו להיות למוסד‬
‫שלם‪ ,‬ובתוך שנה זכו לחבוק בן בכור‪] .‬והיה בזה גם מצות הכנסת אורחים תמידית‪ ,‬ואולי‬
‫גם מפני שעשו חסד לאחרים בשבת קודש[‪.‬‬
‫גמילות חסדים‬
‫סעודה לתלמידי חכמים‬
‫יח‪ .‬טוב ומסוגל לעשות יומא טבא לרבנן ביום י"א של חודש )איזה‬
‫חודש שיהיה(‪ ,‬ולהאכילם ולהשקותם ולהעניקם מפרי נדבתו ולקבל‬
‫ברכתם‪ ,‬וזה מועיל הרבה לחשוכי בנים לזכות לזש"קכט‪.‬‬
‫מים ואור ללומדי תורה בבהמ"ד‬
‫יט‪ .‬האיש והאשה יספקו אור ומים לאלו שלומדים בבית ה' בלילות‪,‬‬
‫דהיינו שיתנו מכיסם עבור שמן למאור וגם מה שצריך להם מים‬
‫לשתות עם משקה הקפה כנהוג‪ ,‬וירגילו בזה תמידל‪.‬‬
‫מקוה לנשים‬
‫כ ‪ .‬להתעסק בבניית מקוה לנשים ‪ ,‬הן בגופו הן בממונו ‪ ,‬סגולה‬
‫בדוקה ומנוסה לזכות תיכף לזש"קלא ‪.‬‬
‫כט כתוב בספר "סגולות ישראל" )מערכת אות י(‪" :‬יום י"א טוב ומסוגל הרבה לעשות‬
‫יומא טבא לרבנן‪ ,‬להאכילם ולהשקותם ולהעניקם מפרי נדבתו‪ ,‬ומועיל הרבה לחשוכי בנים‬
‫עשיית הסעודה כאמור ולקבל ברכתם‪ ,‬והיום הזה נולד בו שת‪ ,‬ועליו נאמר )בראשית ד'‬
‫כ"ה( 'כי שת לי אלקים זרע אחר'‪ ,‬ולכל דבר ולכל קנין הוא טוב מאד‪".‬‬
‫וכן מובא בספר "מראה הילדים" )עמוד נ"ב(‪.‬‬
‫ל בספר "רני עקרה" )עמוד ע"ה( מובא‪" :‬סגולת ההריון‪ ,‬האיש והאשה יספיקו אור‬
‫ומים לחברה הקדושה העומדים בבית ה' בלילות‪ ,‬דהיינו שיתנו מכיסם מה שצריך להם‬
‫שמן למאור וגם מה שצריך להם מים לשתות עם המשקה של הקהב"י כנהוג‪ .‬ובזכות זאת‬
‫יתברכו טיפות הזרע שלהם‪ ,‬ותהיה האשה קולטת טיפת הזרע להצטייר מן הברור שבה ולד‬
‫שתתעבר ממנו‪ ,‬וירגילו בזה תמיד וכו'‪) .‬הרי"ח טוב ז"ל בספרו "עטרת תפארת" חלק כתר‬
‫מלכות אות קס(‪".‬‬
‫ועיין עוד בספר "סגולות רבותינו" )עמוד צ'( שמביא ביאור לדברים ממה שקיבל‬
‫ממכתב ידו של הג"ר בן ציון מוצפי "שבסיסם מים שהם חסד‪ ,‬בסוד מיתוק החסד בדין‪ ,‬על‬
‫ידי מים הרומזים לחסד‪ ,‬ולימוד בלילה שהוא זמן דין ואפילו שעה אחת לומדים‪ .‬ויעשו כן‬
‫פעמיים או שלש"‪.‬‬
‫לא כתוב בקונטרס "בצל רבנן" )סיפורים ועובדות מגדולי ישראל מהרב יעקב הופמן‬
‫שליט"א(‪" :‬אמר הגר"י קמנצקי זצ"ל לאברך שלא נולד לו זרע של קיימא אחר ב' שנים‬
‫מנישואיו‪ ,‬שיתעסק בבניית מקוה נשים‪ ,‬וכמ"ש )ירמיהו י"ד ח'( 'מקוה ישראל ה' מושיעו‬
‫בעת צרה'‪ .‬וכן עשה ונעזרו בזרע של קיימא‪ .‬גם אחרים היה הגרי"ק מייעץ לכך‪".‬‬
‫פא‬
‫פב‬
‫גמילות חסדים‬
‫מוהל בחנם‬
‫כא ‪ .‬מי שמל בניהם של אחרים בחינם‪ ,‬או מי שנותן שכר למוהלים‪,‬‬
‫זוכה לזש"קלב‪.‬‬
‫מניעת בזיון מן העני‬
‫כב‪ .‬המונע בזיון מן העני‪ ,‬על ידי שהוא עצמו מתעסק עבורו בגביית‬
‫צדקה בעדו והעני יוכל להישאר בביתו מבלי שיתבייש‪ ,‬יזכה לבנים‬
‫הראויים להיות מלכים ונביאיםלג‪.‬‬
‫לרוץ לכבוד חכמים ועניים‬
‫כג‪ .‬אם רץ לכבוד תלמידי חכמים‪ ,‬יזכה לבנים ובנות מתוקנים‪ ,‬ואם‬
‫רץ לכבוד עני יזכה לבנים בעלי תורה ומקיימי מצוות בישראללד‪.‬‬
‫ושמעתי מהרב מרדכי קרימלובסקי )מנהל המרכז הארצי למען טהרת המשפחה‬
‫בישראל(‪ ,‬שידוע לו הרבה עובדות בחשוכי בנים שנדבו לתרום מקוה או חלק גדול‪ ,‬וקצת‬
‫זמן אחרי זה נפקדו בזרע של קיימא‪) .‬וכמדומה שהיה גם אי אלו חשוכי בנים שקיבלו‬
‫הבטחה מהגראי"ל שטיינמן באם ינדבו עבור בניית מקוה ואפילו עבור שיפוצים יזכו לזרע‬
‫של קיימא(‪.‬‬
‫וכן מטא לן מהגאון רבי משה ניישלאס אבדק"ק סקוורא זצ"ל שסגולה בדוקה ומנוסה‪,‬‬
‫שכל מי שמתעסק בבניית מקוואות‪ ,‬הן בגופו הן בממונו‪ ,‬תזכה תיכף לזרע של קיימא‪.‬‬
‫כתוב בספר "גדולי הדורות" )עמוד תשכ"א‪ ,‬בחלק על רבי יצחק דוב הלוי במברגר ‪-‬‬
‫רבה של ווירצבורג‪ ,‬תקס"ח ‪ -‬תרל"ט(‪" :‬היה מפורסם לגאון הצדקה והחסד‪ ,‬ומפורסם מה‬
‫שתלמידו רבי אברהם ערלנגר לא התברך בזרע של קיימא יעץ לו רבינו לנסוע לשווייץ‬
‫ולבנות שם מקוה טהרה‪ ,‬והתברך במשפחה מרובה של חמש עשרה ילדים‪".‬‬
‫לב איתא בבמ"ר )יד ב(‪)" :‬איוב מ"א ג'( 'מי הקדימני ואשלם' וגו' א"ר תנחום ב"ר אבא‬
‫מי שאין לו נכסים ועושה צדקה וגמילות חסדים‪ ,‬מי שאין לו בנים ונותן שכר סופרים‬
‫ומשנים‪ ,‬מי שאין לו בית ועושה מזוזה‪ ,‬מי שאין לו טלית ועושה ציצית‪ ,‬מי שאין לו בנים‬
‫ומוהל‪ ,‬ועושה ספרים ומשאילן לאחרים‪ ,‬אמר הקב"ה זה הקדים וקיים מצוותי עד שלא‬
‫נתתי לו במה לקיימן‪ ,‬צריך אני לשלם ליתן לו ממון ובנים שיהיו קוראים בספרים הוי מי‬
‫הקדימני לעשות מצוה ואשלם לו שכרה‪ ,‬למה שאיני חסר דבר שהעולם ומלואו שלי הוא‪,‬‬
‫לכך נאמר )שם( תחת כל השמים לי הוא‪".‬‬
‫לג כתוב ב"ספר חסידים" )סימן תרי"ט(‪" :‬ונכתב מעשה רות מפני שהיתה צנועה ביותר‪,‬‬
‫ועשתה חסד גדול לנעמי‪ ,‬שעזבה נעמי בבית שלא תתבייש‪ ,‬והיא מלקטת לצורך נעמי‪.‬‬
‫ולבלתי לכת אחר הבחורים‪ ,‬שאם היתה לוקחת איש לא היה מניח לה לפרנס נעמי‪ ,‬ועתה‬
‫לקחה בועז וילדה בן‪ ,‬לכן יצאו ממנה מלכים ונביאים‪".‬‬
‫גמילות חסדים‬
‫לעשות עבור המתים‬
‫כד‪ .‬מתים מכירים טובה למי שעושה דבר עבורם‪ .‬לכן‪ ,‬כדאי לעשות‬
‫מצוות ומעשים טובים לעילוי נשמתם‪ ,‬כמו צדקה‪ ,‬תורה ונרות‪ ,‬דזה‬
‫פועל ישועות להםלה‪ .‬וכן מצינו שהלומד בקביעות באחד מן המפרשים‪,‬‬
‫זוכה שמחבר הפירוש יהיה מליץ יושר בשבילולו‪.‬‬
‫לד מסכת דרך ארץ זוטא )פרק תשיעי(‪" :‬אם רצת לכבוד חכם‪ ,‬הווין לו בנים ובנות‬
‫מתוקנים‪ ,‬ואם רצת לכבוד עני הווין לו בנים בעלי תורה ומקיימי מצוות בישראל‪".‬‬
‫לה כתוב ב"ספר חסידים" )סימן תתשע"א(‪)" :‬דברים כ"א ח'( 'כפר לעמך ישראל אשר‬
‫פדית ה''‪ ,‬אמרו ראויה כפרה זו שתכפר אף על יוצאי מצרים‪ ,‬כלומר על כל המתים שיצאו‬
‫ממצרים‪ ,‬ואיך יכול המעשה לכפר על מי שלא עשאה בחייו‪ ,‬והלא חטאת שמתו בעליה‬
‫למיתה אזלא‪ ,‬שאין כפרה לאחר מיתה‪ ,‬כי בחבלי מות האדם נתכפרו לו עונותיו‪ ,‬אלא כך‬
‫אמר הקב"ה ברא מזכי אבא‪ ,‬כגון שהאב חוטא ונותן את בנו ללמוד תורה ומעשים טובים‪,‬‬
‫הואיל ועל ידי האב זכה הבן‪ ,‬ברא מזכה אבא‪ .‬ואם האבות צוו לבנים לעשות דברים לאחר‬
‫מותן‪ ,‬הרי כשעשו הבנים כאילו יעשו האבות‪ .‬ומכאן תקנו שנודרין צדקה שייטב לאותן‬
‫שכבר מתו‪ ,‬ומצינו שהמתים מתפללים על הבנים‪ ,‬שנאמר )שמות ט"ז י"ד( 'ותעל שכבת‬
‫הטל'‪ ,‬פילול שכיבת שוכבי קבר‪ .‬וכן מועיל למתים שהחיים מתפללים עליהם‪ ,‬או צדקה‬
‫שנותנים עליהם‪) .‬משלי י"א ד'( 'וצדקה תציל ממות'‪' ,‬ממות' שבזה העולם ו'ממות'‬
‫שלעתיד‪ ,‬שהרי שמואל ביקש על לוי בברכות )י"ח‪ .(:‬וכל שכן אם נותנים צדקה בשבילו‪,‬‬
‫כי מה לי תפלה מה לי צדקה‪ .‬ודוקא בעוה"ז יכול להיטיב לנפש המת‪ ,‬ואם שתק בעוה"ז‬
‫ולא ביקש‪ ,‬גם לא יבקש לעתיד‪ ,‬ואם ביקש בעוה"ז מטיבין למת‪ .‬ור' מאיר אמר כשאמות‬
‫אעלה עשן מקברו דאחר‪ ,‬ור' יוחנן אמר אקחנו מגיהנם‪ ,‬ולמה לא יכלו לעשות כן בחייהם‪,‬‬
‫כי רבו פשעיו של אחר‪ ,‬אם לא שר' מאיר בכח עשה‪ ,‬וכן ר' יוחנן לאחר מותם‪ ,‬שהשוער‬
‫נדחה מפניהם‪ ,‬ולא היו יכולים לעשות בחייהם בבקשה‪ .‬והמתים מתווכחין בבית דין של‬
‫מעלה‪ ,‬והצדיקים עושים ביניהם שלום‪ .‬ופעמים שלא ימחול עד שמקבל עליו לעשות שום‬
‫דבר צער לזרעו‪".‬‬
‫כתוב ב"מגיד משנה" )על התורה פרשת ויקהל( בתוך דבריו‪" :‬דידוע שמדליקין נר‬
‫נשמה ביום היארצייט‪ ,‬והענין בזה דעל ידי הנר יש עילוי לנשמה‪ .‬ועיין ברבינו בחיי )פ'‬
‫תרומה( דהנשמה נהנית בהדלקת נרות‪ ,‬ובגמ' שבת )ל‪ (:‬נשמה של אדם קרוי' נר‪ .‬ובזוה"ק‬
‫)פ' פינחס( נשמותיהן דישראל אתגזרו מגו בוצינא קדישא דדולק דכתיב "נר ה' נשמת‬
‫אדם‪".‬‬
‫ועיין גם כן בשו"ת מהרי"א )יו"ד סי' שנ"ו( בזה‪ .‬עכ"פ מבואר דהדלקת נר לנשמה הוא‬
‫טובה גדולה ועל ידי זה נתעלה הנשמה ויש לה נח"ר על ידי ההדלקה‪.‬‬
‫כתוב ב"בעל הטורים" על הפסוק בפרשת ויחי )מ"ז כ"ט(‪" :‬ויקרבו ימי ישראל למות‪,‬‬
‫ויקרא לבנו ליוסף‪ ,‬ויאמר לו אם נא מצאתי חן בעיניך‪ ,‬שים נא ידך תחת ירכי‪ ,‬ועשית עמדי‬
‫פג‬
‫פד‬
‫גמילות חסדים‬
‫ולכן מי שעדיין לא נפקד בזש"ק‪ ,‬יעשה בשביל המתים שנפטרו בלא‬
‫זש"ק‪ ,‬דיש להם כח יתיר לפעול עבור מי שעדיין לא נפקדלז‪.‬‬
‫חסד ואמת וגו'‪" :".‬פרש"י חסד שעושין עם המתים‪ ,‬וזהו 'אמת'‪ .‬אמת נוטריקון א'רון מ'טה‬
‫ת'כריכין‪".‬‬
‫לו כתוב בספר החיד"א 'שם הגדולים' )אות קא מהר"ר משה אלשיך(‪" :‬וראיתי כתוב‬
‫דבצרות פולין נגלה בהקיץ לחכם אחד שהיה רגיל לומר דרשותיו והצילו מתוך ההפכה‪".‬‬
‫כתוב ב"כף החיים" )ר"ח פלאג'י סימן ל"א( תוך דבריו‪" :‬מכל מקום אשרי תבחר‬
‫ותקרב פירוש מוה"ר משה אלשיך‪ ,‬דגילה לנו רבינו האר"י עליו‪ ,‬דהיה ניצוץ רבי שמעון‬
‫בר נחמני‪ ,‬וכיון אל האמת בדרשותיו‪ ,‬ובספרו "שם הגדולים" אות ח"ן כתב‪ ,‬דמוהרח"ו‬
‫תלמידו של מוה"ר משה אלשיך‪ ,‬גילה דרבינו התגלגל ברבי ורבי שמעון בר נחמני בסוד‬
‫העיבור‪ ,‬וראה כתוב‪ ,‬דבצרות פולין נגלה לחכם אחד בהקיץ להצילו מתוך ההפכה‪ ,‬על‬
‫שהיה לומד תדיר דרשותיו‪ ,‬יעויין שם‪ ,‬ומעין כיוצא‪ ,‬נגלה אלי בחלום על ספר "אור‬
‫החיים" להרב הקדוש מורינו הרב חיים בן עטר‪ ,‬זכותו יגן עלינו אמן‪".‬‬
‫כתוב ב"פלא יועץ" )ערך דובב שפתי ישנים(‪" :‬כתוב בספרים שפעם אחת היה שמד‬
‫ונגלה מוהר"ם אלשי"ך זכרונו לברכה בהקיץ והציל לאחד מתוך ההפכה מפני סיבה שהיה‬
‫לומד ספרו בתמידות‪ .‬ומה גם אם יטרח לתרץ דבריהם שזה חשוב מאד אצלם‪ .‬ועיין בספר‬
‫"מגיד מישרים" שגילו למרן ב"י זכרונו לברכה שהרמב"ם היה מליץ בעדו בשמים ממעל‬
‫על שטרח לפרש ולתרץ דבריו ובעת פקודתו היה נפיק לאפיה‪ .‬וכבר הובא בהקדמת ספר‬
‫"מגיני שלמה" שעל שטרח לתרץ דברי רש"י מקושיות התוספות זכה שבשעת פטירתו בא‬
‫רש"י ללוותו‪ .‬הנה כי כן מה טוב ללמוד דברי התנאים ואמוראים ורבנים הקדמונים ולתרץ‬
‫דבריהם שזכותם בוקעת ועולה‪ .‬וטוב שיהיה לומד בכל הספרים‪ ,‬כי כולם כאחת טובים‪.‬‬
‫וחובה זו ביותר מוטלת על יוצאי חלציו של מחבר ספר לדור דורים‪ ,‬ללמוד ספרי זקנם‬
‫ולתרץ דבריו כי נאה לבנים לחוס על הוריהם ולהטעימם מטעמים והם יחוסו עליהם‬
‫וימליצו טובה בעדם כרחם אב על בנים )ועיין בהקדמת ספר "חסד לאברהם" למוהר"א‬
‫אזולאי(‪ .‬וכן המצוה הזאת על קהל עדתו של התלמיד חכם‪ ,‬ללמוד דבריו ולחזור זמירותיו‬
‫וכדומה ובכן זי"ע ויהיה חופף עליהם כל היום‪".‬‬
‫ובספר שו"ת "ברכת יהודה" )חלק א' פתיחה אות ז יהודה ברכה( מוסיף‪" :‬והיינו מפני‬
‫שהעוסק בתורה של המחבר הרי הוא נחשב כתלמידו ומחוייב למסור נפשו עבורו ובפרט‬
‫אם הוא מפיץ את תורתו ברבים יגדל יותר החיוב בזה על רבו לעמוד לימינו בעת צרה וכן‬
‫מצאתי בספר "חגים וזמנים" )שם( שכתב דיש לחכם כותב החבור יותר מחויבות להעתיר‬
‫בעד הלומד בספריו ולהמליץ טובה עליו משום שהעוסק בחיברו‪ ,‬הרי הוא תלמידו שנחשב‬
‫כבנו והוא קודם לכל‪ ,‬עיין שם‪ .‬והוא כמ"ש בס"ד‪".‬‬
‫ועיין שם ליתר מראה מקומות‪.‬‬
‫לז כפי הנ"ל‪.‬‬
‫גמילות חסדים‬
‫צדיקים נולדו בזכות הצדקה‬
‫כה‪ .‬יש מי שאמר‪ ,‬שכמעט רוב צדיקי עולם וגדולי הדורות נולדו‬
‫בזכות גמ"ח וצדקה שעשו אבותיהם‪ ,‬ואף כמה עמי הארץ זכו בשביל‬
‫כך לבנים שהאירו את כל העולםלח‪.‬‬
‫הכנסת אורחים‬
‫מצות הכנסת אורחים‬
‫כו‪ .‬סגולה גדולה לפקידת עקרות‪ ,‬מצות הכנסת אורחיםלט‪ .‬ולא‬
‫נתבשר אברהם ושרה על בנים‪ ,‬אלא ע"י מצות הכנסת אורחים‪ ,‬ולא‬
‫לח כך מביא ה"טהרת הקודש" )ח"ב‪ ,‬צח‪ (:‬בשם הספה"ק‪ ,‬שכמעט רוב צדיקי עולם‬
‫וגדולי הדורות נולדו בזכות גמ"ח וצדקה שעשו אבותיהם‪ ,‬ואף כמה עמי הארץ זכו בשביל‬
‫כך לבנים שהאירו את כל העולם‪.‬‬
‫לט כתוב ב"מדרש תנחומא" בפרשת כי תצא )ב'( בתוך הדברים‪" :‬ויש מצות שמתן‬
‫שכרה בנים כמו שרה שאירחה את האורחים ושונמית על שקבלה את אלישע וכו'‪".‬‬
‫וברבינו בחיי בספרו "כד הקמח" )ערך אורחים( כתב‪" :‬דמצינו שמצוה הזאת של‬
‫הכנסת אורחים שהפרי שלה והשכר בעוה"ז הם הבנים שכל הזהיר בה זוכה לבנים שכן‬
‫מצינו באברהם כי מתחלה היה עץ יבש בלא בנים ואחר שנטע נטיעה זו שהמשילה הכתוב‬
‫לעץ זכה לבנים‪ .‬ולכך נראה לו הקב"ה במקום אילנות‪ ,‬זהו במקום אלוני ממרא‪ ,‬ושם‬
‫בישרו המלאך שישוב עץ לח ויהיה לו בן‪ .‬וכן מצינו בשונמית שקבלה את אלישע וערכה‬
‫לו מטה ושלחן וכסא ומנורה כענין שכתוב )מ"ב ד'( נעשה נא עלית קיר קטנה ונשים לו‬
‫שם מטה ושלחן וכסא ומנורה‪".‬‬
‫ובספר "כף החיים" )סימן ה' אות ט( הביא בשם ה"חרדים"‪ ,‬דבשכר הכנסת אורחים‬
‫בתוך ביתו זוכה לבנים תלמידי חכמים )א‪.‬ה‪ .‬לא מצאתי לע"ע בספר חרדים(‪.‬‬
‫בספר "דברי נפתלי" )פרשת ויחי עמוד ק"ס( כתוב עה"כ )בראשית מ"ז כ"ג( 'ויאמר‬
‫יוסף אל העם וגו' הא לכם זרע'‪" :‬ופירשו בזה ה"א‪ ,‬ר"ת הכנסת אורחים‪ ,‬דעל ידי מצות‬
‫הכנסת אורחים‪' ,‬לכם זרע' זוכים לזרע ברוכי ה'‪ ,‬וזקיני הצה"ק רבי שלום מוסקוביץ‬
‫זצוק"ל אדמו"ר משאץ פירש הפסוק )תהלים קי"ט ט'( 'במה יזכה נע"ר'‪ ,‬דבמה זוכים‬
‫לבנים ולדורות הגונים וישרים‪' ,‬את ארח"ו' היינו שיהדר במצות הכנסת אורחים‪ .‬וכבר‬
‫פירש החת"ס זצוק"ל בפסוק )שם ל"ז כ"ו( 'כל היום חונן ומלוה‪ ,‬וזרעו לברכה'‪ ,‬דעל ידי‬
‫שחונן ונותן מלחמו לעני‪ ,‬על ידי זה וזרעו לברכה יזכה לדורות ישרים ומבורכים‪".‬‬
‫ובספר "כרם רבנן" )ח"א עמוד קמ"ט( מביא מספר "מנהגי בעלזא" )עמוד ע"ח(‪ ,‬דחסיד‬
‫אחד בא להרה"ק מהרי"ד בעלזא זי"ע‪ ,‬והתנצל שבניו נוטים קצת מדרך הישר‪ ,‬ענה לו מרן‬
‫שיכניס אורחים לביתו וזו סגולה למבוקשו עכד"ק‪".‬‬
‫פה‬
‫פו‬
‫גמילות חסדים‬
‫זכתה השונמית להוליד בן אלא ע"י הכנסת אורחיםמ‪ ,‬וכן המחזיק‬
‫במצות הכנסת אורחים זוכה לבניםמא‪.‬‬
‫וכן עיין בספר "אבות הראש" על "אבות דרבי נתן" )ריש עמוד קל"א(‪ ,‬שמבאר טעם‬
‫הדבר וז"ל‪" :‬ונראה לי הטעם דכיון דעל ידי שמקבל אורחים הוא מקבל פני שכינה‪,‬‬
‫כדאיתא בספר "ילקוט ראובני" פרשת כי תצא וכו' הגזברים והפחות והסגנים יוצאים‬
‫לקראתם של המביאים ביכורים להקביל פני השכינה דאתי עמהם‪ ,‬דמצוה למפקיה באורחא‬
‫לקבליה אנפוהי דהא כמה מיני סכנות שכיחי באורחא‪ ,‬ואי לאו שכינתא דמתלוה בהדיה‪,‬‬
‫לא הוה משתזיב‪ .‬הלכך בעי למיפק פני שכינתא דאתי בהדייהו והיינו רזא ד'אשר לא קדמו‬
‫אתכם בלחם ובמים' וכו'‪ .‬ויעוין שם‪ ,‬על ידי זה יעשה לו סגולה לזכות לבן זכר‪ ,‬כמו‬
‫שראית להרב "פתח עינים" בחידושיו לשבת )דף ל‪ (:‬במאמר 'שמחים' שנהנו מזיו השכינה‪,‬‬
‫ו'טובי לב' שנתעברו נשותיהם של כל אחד ואחד זכר יעש"ד וכו'‪".‬‬
‫ויש על זה רמז מובא בספרים )עיין בספר "אוצר הידיעות" ח"א פרק ל"ב בסגולות‬
‫לבנים עמוד קמ"ז ועוד(‪ ,‬שתיבות )תהלים ק"ג י"ז( "וצדקתו לבני בנים" גימטריא "הכנסת‬
‫אורחים‪".‬‬
‫וגם בספר "אמת ליעקב" בפרשת חיי שרה‪ ,‬מביא רמז על זה ממה שכתב הפייטן‬
‫בתפילת גשם "זכור הנולד בבשורת יקח נא מעט מים וכו'‪ ,".‬ומציין שם בהגהות )סקי"ד(‬
‫שמצא כעין זה ב"אברבנאל" בריש פרשת וירא שכתוב שם "התועלת בכל זה היה להודיע‬
‫שסיבת היותו זוכה לבנים היא נדיבותו‪".‬‬
‫ובספר "קב הישר" )פי"ח( כתוב‪" :‬ומצינו נמי באיש זקן אחד שהיה בזמן גזירות ספרד‬
‫ואשפניא ושמו רבי יחיאל‪ ,‬והיה דר בעיר אחד על חוף הים הגדול‪ ,‬ובהיות גזירות שמדות‬
‫במדינות הנ"ל ברחו מאותן המדינות הרבה יהודים לארץ אחרת‪ .‬והיה דר ר' יחיאל הנ"ל‬
‫בספר מדינות איטליא כדי לעבור אל ארץ תורגמה‪ ,‬ור' יחיאל היה זקן והיה דר בעיר אשר‬
‫על חוף הים והוא איש תם וישר מקבל כל העניים ועשירים בסבר פנים יפות‪ ,‬והיה מספיק‬
‫להם מים ומזון ומלוה אותם‪ ,‬ונתן להם צדה לדרך ופיזר ובזבז ממון רב להוצאת האורחים‪.‬‬
‫ויהי היום הגיע עת וזמן שהיו בביתו ד' זקנים הבאים מהגולה חכמים גדולים‪ ,‬ובראותם את‬
‫כבוד עשרו וגדולתו ותפארתו הטהורה שהיה נדיב לב שגמל חסד עם עשירים ועניים לכל‬
‫בני הגולה‪ ,‬שאלו הד' זקנים ממנו מה בקשתך מהבורא י"ת‪ .‬והשיב בקשתי הוא שאזכה‬
‫לבנים‪ ,‬כי לא היה לו זרע‪ .‬ואמרו אליו הד' זקנים הנ"ל תהיה אתה בטוח שבתוך שנה זה‬
‫יצא מחלציך בן גדול בתורה ותקרא שמו אברהם‪ ,‬לסימן שעשית חסד עם זרע אברהם‪.‬‬
‫וכאשר הבטיחו לו כן היה שיצא ממנו בנו הגדול רבינו אברהם מפיסא‪ ,‬והגדיל בתורה‬
‫מאוד‪ ,‬וחיבר חיבורים הרבה‪ ,‬ע"כ‪".‬‬
‫וכן כתוב בספר "בית ומנוחה" )עניני הדרכות לבנין הבית‪ ,‬עמוד רכ"ו(‪" :‬זקני הרה"צ‬
‫רבי יעקב יוסף הרמן זצ"ל סיפר שאחד פנה לה"חפץ חיים" בברכה שיזכה לזרע של קיימא‬
‫ואמר לו שירבה להכניס אורחים בביתו שהוא סגולה לבנים‪".‬‬
‫מ כתוב ב"ספר הברית" )חלק ב' מאמר י"ב דרך הקודש פרק ח'(‪" :‬גם ראוי לכל איש‬
‫ישראל להחזיק במצות הכנסת אורחים וכו' ולא די שאין קץ לשכר מצוה זו בעוה"ב אלא‬
‫גמילות חסדים‬
‫וגם האשה תרבה בהכנסת אורחיםמב‪ .‬וכן מצינו שעי"ז זכה אברהם‬
‫אבינו לבניםמג‪.‬‬
‫מארח תלמיד חכם‬
‫כז‪ .‬המארח תלמיד חכם בתוך ביתו ומאכילו ומשקהו ומהנהו‬
‫מנכסיו‪ ,‬זוכה לבניםמד‪.‬‬
‫אף גם כל הצלחת עוה"ז רגיל לבא על ידי מצוה זו דוקא‪ .‬לא נתבשר אברהם ושרה על‬
‫בנים אלא על ידי מצות הכנסת אורחים‪ ,‬כנאמר )בראשית י"ח י'( 'ויאמר שוב אשוב עליך‬
‫כעת חיה והנה בן לשרה'‪ .‬ולא ניצול לוט מתוך מהפכת סדום אלא על ידי הכנסת אורחים‪,‬‬
‫כנאמר )בראשית י"ט א'( 'וירא לוט ויקם לקראתם וישתחו ארצה ויאמר הנה נא אדוני‬
‫סורו נא אל בית עבדכם ולינו'‪ .‬ולא זכתה השונמית להוליד בן אלא על ידי הכנסת אורחים‪,‬‬
‫והנה מת הנער ובא האורח ויסגור הדלת‪ ,‬ויתפלל אל ה' ויפתח הנער את עיניו ויחי ויקם על‬
‫רגליו כמו שכתוב )במ"ב ד'(‪ .‬ולא נתפרנסו אשה אלמנה ובנה בשנת הרעב אשר בימי‬
‫אליהו בעיר צרפת אלא על ידי הכנסת אורחים‪ ,‬ואף הוא החיה את בנה אחרי מותו ככתוב‬
‫)במ"א י"ז(‪ .‬וככה אמרו חז"ל שהמצוה הזו אדם אוכל פירותיה בעוה"ז והקרן קיימת‬
‫לעוה"ב‪ ,‬ואין אליהו הנביא רגיל לבא לברך את האדם בהצלחת עוה"ז בעושר ויהי איש‬
‫מצליח בנכסים אלא על ידי הכנסת אורחים וכו'‪".‬‬
‫והוסיף הר' ישראל אהרן קלצקין כי אף לבן היו לו רק בנות ולא זכה לבנים רק אחר‬
‫שהכניס את יעקב אבינו לתוך ביתו וכפירש"י על הפסוק 'ניחשתי ויברכני ה' בגללך'‪.‬‬
‫איתא במדרש )משלי פרשה לא(‪" :‬קמו בניה ויאשרוה‪ .‬זו שונמית‪ ,‬שנקראת אשה‬
‫גדולה‪ .‬ומפני מה זכתה‪ ,‬מפני שהחזיקה באלישע לאכול"‪.‬‬
‫איתא ב"אבות דרבי נתן" )פרק שביעי(‪" :‬אעפ"כ א"ל הקב"ה לאיוב‪ ,‬איוב עדיין לא‬
‫הגעת ]לחצי שיעור[ של אברהם‪ .‬אתה יושב ושוהה בתוך ביתך ואורחין נכנסים אצלך‪ .‬את‬
‫שדרכו לאכול פת חטים האכילתו פת חטים‪ ,‬את שדרכו לאכול בשר האכילתו בשר‪ ,‬את‬
‫שדרכו לשתות יין השקיתו יין‪ .‬אבל אברהם לא עשה כן‪ ,‬אלא יושב ומהדר בעולם‬
‫וכשימצא אורחין מכניסן בתוך ביתו‪ .‬את שאין דרכו לאכול פת חטין האכילהו פת חטין‪ ,‬את‬
‫שאין דרכו לאכול בשר האכילהו בשר ואת שאין דרכו לשתות יין השקהו יין‪ .‬ולא עוד אלא‬
‫עמד ובנה פלטרין גדולים על הדרכים והניח מאכל ומשקה וכל הבא ונכנס אכל ושתה וברך‬
‫לשמים‪ ,‬לפיכך נעשית לו נחת רוח )ומבאר ה"בנין יהושע" שהוליד בן למאה שנה ושאר‬
‫טובות‪ ,‬ולא בא עליו גם כן כפורענות של איוב(‪ .‬וכל שהפה שואל מצוי בתוך ביתו של‬
‫אברהם שנאמר )בראשית כ"א( 'ויטע אשל בבאר שבע‪ ,'.‬מוכח מהמדרש שאברהם לא‬
‫עשה רק הכנסת אורחים אלא התאמץ הרבה על זה‪ ,‬ולכן זכה לכל הטוב‪.‬‬
‫מא ה"חפץ חיים" בספרו "שם עולם" )חלק א' פרק ח'(‪.‬‬
‫מב שו"ת "תשובות והנהגות" )ח"א תש"צ(‪.‬‬
‫מג "אבות דרבי נתן" )פ"ז אות ה‪ ,‬ועיין ב"בנין יהושע" שם(‪.‬‬
‫פז‬
‫פח‬
‫גמילות חסדים‬
‫וכן מיד שורה ברכה בתוך ביתו‪ ,‬שתיכף לתלמיד חכם ברכהמה‪.‬‬
‫מד איתא בברכות )סג‪" :(:‬פתח רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי בכבוד אכסניא‪,‬‬
‫ודרש )ש"ב ו' י"א‪-‬י"ב( 'ויברך ה' את עובד אדום וגו' בעבור ארון האלקים'‪ ,‬והלא דברים‬
‫קל וחומר ומה ארון שלא אכל ושתה אלא כבד ורבץ לפניו כך‪ ,‬המארח תלמיד חכם בתוך‬
‫ביתו ומאכילו ומשקהו ומהנהו מנכסיו על אחת כמה וכמה‪ .‬מאי היא ברכה שברכו‪ ,‬אמר רב‬
‫יהודה בר זבידא‪ ,‬זו חמות )אשתו של עובד אדום( ושמונה כלותיה )שהיו לה משמונה‬
‫בניה(‪ ,‬שילדו )כל אחד( ששה ששה בכרס אחד‪ ,‬שנאמר )ד"ה א' כ"ו ה'( 'פעלתי השמיני'‬
‫)בני עובד אדום קא חשיב בדברי הימים‪ ,‬וקא חשיב תמניא‪ ,‬והיא תשיעית‪ ,‬כל אחת ילדה‬
‫ששה‪ ,‬הם חמשים וארבע‪ ,‬הוסיף עליהם שמונה בנים הראשונים‪ ,‬הרי ששים ושנים לעובד‬
‫אדום( וכתיב )שם( 'כי ברכו אלקים' )שם ח'( 'כל אלה מבני עובד אדום המה ובניהם‬
‫ואחיהם איש חיל בכח לעבדה ששים ושנים לעבודה אדום'‪".‬‬
‫מה איתא במדרש תנחומא בפרשת שמות )אות טז(‪" :‬שני בני אדם קבלו שני צדיקים‪,‬‬
‫ונתברכו בשבילן‪ ,‬ולא היה להם בנים מתחלה‪ ,‬ומשנכנסו לבתיהם נתן להם הקב"ה בנים‪,‬‬
‫לבן ויתרו‪ .‬לבן אפשר היה לו בן והיתה בתו רועה את צאנו‪ ,‬אלא שלא היו לו בנים‪,‬‬
‫משנכנס יעקב לביתו נתברך בנכסים ובבנים דכתיב )וישב ל' כ"ז( 'נחשתי ויברכני ה'‬
‫בגללך'‪ ,‬וכתיב )ויצא ל"א א'( 'וישמע את דברי בני לבן'‪ .‬יתרו דכתיב )שמות ב' ט"ז(‬
‫'ולכהן מדין שבע בנות'‪ ,‬אפשר היו לו בנים ובנותיו רועות‪ ,‬אלא שלא היו לו‪ ,‬ומשנכנס‬
‫משה לביתו נתברך והיו לו בנים‪ ,‬דכתיב )שופטים א' ט"ז( 'ובני קיני חתן משה'‪".‬‬
‫וכן הוא בזוהר בפרשת יתרו )סט‪" :(:‬והוקשה לו מדכתיב ולכהן מדין שבע בנות‪ ,‬מכלל‬
‫שבנים לא היו לו‪ ,‬שאם היו לו בנים לא היה שולח את בנותיו אצל הרועים לרעות הצאן‪,‬‬
‫ומתרץ ואמר דְּ הָא ְלבָתַ ר דְּ אָתָ א משֶׁ ה ְל ַגבֵּהּ הֲווֹ לֵיהּ ְבּנִין כי אחר שבא משה אליו בזכותו‬
‫יוֹריהּ בֵּיהּ הֲווֹ לֵיהּ ְבּנִין‬
‫נולדו לו בנים‪ְ .‬ו ָהכִי ֲהוָה ְבּיַעֲקב דְּ כֵיוָן דְּ אָתָ א ְל ַגבֵּהּ דְּ ָלבָן וְשַׁ וֵּי דִּ ֵ‬
‫וכן היה ביעקב שכיון שבא אל לבן ושם משכנו אצלו בזכותו נולדו לו בנים מה שלא היה‬
‫לו לפני זה‪ ,‬דכתיב והנה רחל בתו באה עם הצאן‪ ,‬ואם היו לו בנים לא היה שולח את בתו‬
‫יוֹריהּ‬
‫לרעות צאן‪ ,‬ואח"כ כתוב וישמע את דברי בני לבן‪ .‬אוּף ָהכָא משֶׁ ה כֵּיוָן דְּ שַׁ וֵּי דִּ ֵ‬
‫ְבּיִתְ רוֹ הֲווֹ לֵיהּ ְליִתְ רוֹ ְבּנִין אף כאן כיון ששם משה משכנו עם יתרו נולדו לו בנים‪ְ ,‬וכָל‬
‫בֵּיתֵ יהּ אַיְיתֵ י ִעמֵּיהּ ְלמֵיעַל לוֹן תְּ חוֹת גַּדְ פֵי דִּ שְׁ כִינְתָּ א וכל ביתו הביא עמו להכניס אותם‬
‫תחת כנפי השכינה‪ְ ,‬ויִתְ רוֹ אָמַר לְמשֶׁ ה אֲ נִי חוֹתֶ נְָך יִתְ רוֹ בָּא אֵ לֶיָך וְאִ שְׁ תְּ ָך וּשְׁ נֵי ָבנֶי ָה ִע ָמּהּ‬
‫הרי וּשְׁ נֵי ָבנֶי ָה כְּתִ יב‪ְ ,‬ולָא כְתִ יב וּשְׁ נֵי ָבּנֶיָך כי התורה קוראת להם בניה מטעם הנזכר‬
‫לעיל‪ .‬וראיה כי ְבּנִין הֲווֹ לֵיהּ ְליִתְ רוֹ‪ ,‬דִּ כְתִ יב וּ ְבנֵי ֵקנִי ח ֹתֵ ן משֶׁ ה עָלוּ ֵמעִיר הַתְּ מ ִָרים‪,‬‬
‫והנה לפי זה קשה שהרי כתוב וישלח משה את חותנו‪ ,‬ולא כתוב ואת בניו‪ ,‬על זה אמר‬
‫וּבְנוֹי שָׁ בַק ִעם משֶׁ ה אחר שחזר יתרו לארצו השאיר את בניו במדבר עם משה שילמדם‬
‫תורה‪".‬‬
‫וכן איתא בברכות )מב‪" :(.‬תיכף לתלמידי חכמים )המקריבו אליו ומארחו בביתו(‬
‫ברכה‪ ,‬שנאמר )ויצא ל' כ"ז( 'ויברכני ה' בגללך'‪ ,‬איבעית אימא מהכא‪ ,‬שנאמר )וישב ל"ט‬
‫ה'( 'ויברך ה' את בית המצרי בגלל יוסף'‪".‬‬
‫גמילות חסדים‬
‫המארח עניים בביתו‬
‫כח‪ .‬ישתדל אדם לגמול חסד עם החיים ועם המתים‪ ,‬וכל שכן עם‬
‫עניים ת"ח ההולכים מעיר לעיר‪ ,‬ראוי ליתן עליהם לב רך לקרבם‬
‫ולגמול חסד עמהם ולהנות אותם בכל מה דאפשר‪ ,‬ויזכה ג"כ לבנים‬
‫תלמידי חכמיםמו‪.‬‬
‫ועל הכתוב בפרשת וישב )ל' כ"ז(‪" :‬ויאמר אליו לבן‪ ,‬אם נא מצאתי חן בעיניך נחשתי‬
‫ויברכני ה' בגללך‪ ".‬מביא רש"י‪'" :‬נחשתי'‪ ,‬מנחש הייתי ניסיתי בניחוש שלי‪ ,‬שעל ידך‬
‫באה לי ברכה‪ ,‬כשבאת לכאן לא היו לי בנים‪ ,‬שנאמר 'והנה רחל בתו באה עם הצאן'‪,‬‬
‫אפשר יש לו בנים והוא שולח בתו אצל הרועים‪ ,‬ועכשיו היו לו בנים שנאמר )ויצא ל"א‬
‫א'( 'וישמע את דברי בני לבן‪".‬‬
‫מוכתוב ב"אור צדיקים" )עמוד התורה סוף פט"ו(‪" :‬ישתדל אדם לגמול חסד עם החיים‬
‫ועם המתים‪ ,‬וכל שכן עם עניים ת"ח המגורשים מבתיהם ומנשותיהם ובניהם‪ ,‬שהולכים‬
‫מעיר לעיר‪ ,‬ואין מרחם עליהם ואין מאסף אותם הביתה‪ ,‬ראוי ליתן עליהם לב רך לקרב‬
‫אותם ולגמול חסד עמהם ולהנות אותם בכל מה דאפשר‪ ,‬ויזכה ג"כ לבנים תלמידי חכמים"‪.‬‬
‫פט‬
‫צא‬
‫ברכת חכם‬
‫ברכת חכם‬
‫ברכת חכם‬
‫צדיקים פוקדים עקרות‬
‫א‪ .‬הקב"ה פוקד עקרות‪ ,‬וצדיקים פוקדים עקרותא‪.‬‬
‫א איתא בקהלת רבה )פרשה ג' פסקה י"ט(‪" :‬בעוה"ז אני הוא שעתיד לעשות ים יבשה‬
‫כבר עשיתי כן בעוה"ז וכו' אני הוא שעתיד לפקוד עקרות כבר הייתי פוקד על ידי אברהם‬
‫שנאמר )בראשית כ"א( וה' פקד את שרה וגו'‪".‬‬
‫וכן איתא ב"ילקוט שמעוני" )מלכים א'‪ ,‬ט"ז ‪ -‬המשך רמז ר"ז(‪" :‬הקב"ה פוקד עקרות‬
‫ואליהו פוקד עקרות וכו'‪".‬‬
‫וכן איתא "מדרש רבה" )דברים פרשה י' פסקה ג'(‪" :‬זש"ה )שמואל ב' כ"ג( 'אמר אלקי‬
‫ישראל לי דבר צור ישראל מושל באדם'‪ ,‬ומהו 'צדיק מושל יראת אלקים‪ ,‬הצדיקים‬
‫מושלים כביכול שהקב"ה מושל‪ ,‬כיצד כל מה שהקב"ה עושה הצדיקים עושין‪ ,‬כיצד‬
‫הקב"ה פוקד עקרות ואלישע פקד את השונמית‪ ,‬מנין שנאמר )מ"ב ד' ט"ז( 'למועד הזה‬
‫כעת חיה את חובקת בן' וכו'‪".‬‬
‫וכן איתא במדרש רבה בראשית )פרשה ע"ז פסקה א'(‪" :‬הקב"ה פוקד עקרות ואלישע‬
‫פוקד עקרות וכו'‪".‬‬
‫וכן איתא במדרש רבה שיר השירים )פרשה א' פסקה ל'(‪" :‬הלכו להם אצל רבי שמעון‬
‫בן יוחאי ועמד והתפלל עליהם ונפקדו ללמדך מה הקב"ה פוקד עקרות אף צדיקים פוקדים‬
‫עקרות‪".‬‬
‫ויש להסמיך להנ"ל מה דאיתא במדרש רבה )במדבר פרשה י' פסקה ה'(‪" :‬ויעתר מנוח‬
‫אל ה' ויאמר בי אדוני איש וגו'‪ ,‬אמר רשב"ל למה נמשלה תפלת הצדיקים לעתר‪ ,‬לומר לך‬
‫מה עתר זה מהפך את התבואה בגורן ממקום למקום‪ ,‬כך תפלתן של צדיקים מהפכין מדת‬
‫אכזריות )מדת רגזנות( למדת רחמניות‪".‬‬
‫ובספר "תפארת שלמה" )בעניני ל"ג בעומר עמוד תק"ט( כתוב בתוך דבריו‪" :‬אולם כל‬
‫עניני העבדות של הצדיקים הקדושים האלו‪ ,‬הוא לצורך השפעות טובות העולם הזה‪ ,‬ורק‬
‫להמשיך נשמות קדושות והשפעות טובות וקדושה לעולם הזה‪ ,‬לא לצורך לעשות יחודים‬
‫למעלה לבד‪ ,‬ולכך בסיום האדרא‪ ,‬אחר כל היחודים וכוונות המבוארים שם בזוהר הקדוש‬
‫פרשת נשא )קמד‪ ,(:‬כד נפקו לכל אתר דמסתכלין סליק ריחא‪ ,‬אמר רבי שמעון שמע מינה‬
‫דעלמא אתבסם בגיני‪ ,‬כי זה היה כל פעולתו באמת להתבסם העולם בהשפעות טובות‬
‫וקדושה‪ ,‬וזה דרך אמת והישר על כל איש בכוונת לימודו ועבודתו להשם יתברך‪ ,‬להיות‬
‫העולם מתברך בגינו‪".‬‬
‫ובספר "לקט אמרי פנחס" )אות ד בשם כתבי קודש תר"ז בסוף( כתוב‪" :‬רבי פנחס‬
‫מקאריץ זצ"ל אמר יש לי אלף דרכים לפקידת עקרות‪ ,‬למדתי זאת משורה וחצי בזוהר‬
‫הקדוש‪".‬‬
‫צג‬
‫צד‬
‫ברכת חכם‬
‫כח הדיבור של צדיק‬
‫ב‪ .‬יש להזהר מדיבור של צדיק שעושה רושם למעלה‪ ,‬אפילו הוא‬
‫בטעותב‪.‬‬
‫דיבורו מן השמים‬
‫ג‪ .‬רואים הרבה פעמים אצל גדולי ישראל שלאחד עונים כך ולשני‬
‫עונים שיעשה להיפך‪ ,‬וזה הכל לפי מה שנותנין מן השמים בפיו‪ ,‬וזה‬
‫ג"כ מעין נבואה קטנה‪ ,‬כמש"כ את אשר ישים ה' בפי אותו אשמור‬
‫לדברג‪.‬‬
‫ורוח קדשך אל תקח ממנו‬
‫ד‪ .‬אע"פ שאמרו חז"ל נסתלקה רוה"ק מישראל‪ ,‬הכוונה על נבואה‬
‫ממש שנסתלקה‪ ,‬אולם הרבה מדרגות ברוה"ק קיימים עד היום‬
‫ומסורים ביד גדולי הדור‪ .‬יש שהחכם מרגיש באמת כאילו שהודיעוהו‬
‫מן השמים‪ ,‬ולפעמים החכם אומר לפי חכמתו מה שנראה לו והקב"ה‬
‫מסכים עמו‪ ,‬כי דבור צדיק עושה רושם למעלה אפי' הוא בטעות‪.‬‬
‫ולפעמים מן השמים נותנין בפיו מה לומר אע"פ שאינו יודע כלל שזה‬
‫ברוה"ק‪ .‬ויש הרבה פעמים שברכת חכם ועצתו מתקיימות משום‬
‫שמתכוון לשם שמים‪ .‬ויש לפעמים שהברכות והעצות מתקיימות‬
‫בזכות השואל שמאמין באמונה שלמה בברכת החכם ובזכות זה באמת‬
‫מתקיימת ברכתו‪ ,‬אא"כ הקב"ה יודע שזה אינו טוב בשבילוד‪.‬‬
‫ב כתוב בספר "אורחות יושר" )פרק כ"ו רוח הקדש(‪" :‬וזה הענין גם כן שמצינו כשגגה‬
‫היוצא מלפני השליט במו"ק )יח‪ (.‬גבי שמואל ובכתובות )כג‪ (.‬גבי אבוה דשמואל ושם‬
‫)סב‪ (.‬גבי ר' ינאי ובירושלמי שבת )ספי"ד( גבי ריב"ל ושם )פרק ט"ז ה"א( גבי ר' חייא‬
‫בר אבא ובב"מ )סח‪ (.‬גבי רב אשי ובאיכ"ר )פ"ה סי' ט"ז( גבי שמואל ובקה"ר )פ"י סימן‬
‫ה'( גבי רבי‪ ,‬כי דבור צדיק עושה רושם למעלה אפילו הוא בטעות‪".‬‬
‫ג כן מובא בספר "שמעה תפילתי" )תפילת ר"ה עמוד שי"ד‪ ,‬הגרח"ק(‪.‬‬
‫ד כתוב בספר "שמעה תפילתי" )תפילת ר"ה עמוד שי"ד‪ ,‬הגרח"ק( ביאור על מה‬
‫שאומרים בשמע קולינו 'ורוח קדשך אל תקח ממנו'‪" :‬הביאור ברוח קדשיך האמור כאן‬
‫כתב מו"ר שליט"א רוח הקודש מסור ביד גדולי הדור עד היום כמו שביארנו )"ארחות‬
‫ברכת חכם‬
‫יושר" סי' כ"ו( וז"ל )שם בקיצור( בסוטה )מח‪ (:‬ת"ר משמתו חגי זכריה ומלאכי נסתלקה‬
‫רוה"ק מישראל וצ"ע דהא מצינו בכמה מקומות אצל התנאים שהיה להם רוה"ק‪ ...‬והרח"ו‬
‫בספר שערי קדושה )ח"ג שער ז'( כתב והנה באזנינו שמענו ובעינינו ראינו יחידי סגולה‬
‫השיגו למדרגת רוה"ק בזמנינו זה והיו מגידים עתידות ובהם בעלי חכמה לא נתגלו בדורות‬
‫שקדמו אלינו עכ"ל וגם בדורות האחרונים ידועים כמה דברים כגון מהגר"א ומרבינו‬
‫ה"חפץ חיים" זצ"ל‪ .‬ועוד הרבה גדולים מה שאמרו דברים בלי שידעו מהם כלל והכל‬
‫נתקיים‪ .‬וגם ראינו הרבה דברים כאלו מרבותינו זללה"ה וצ"ל שיש הרבה מדרגות‬
‫ברוה"ק דמה שאמרו בגמ' נסתלקה רוה"ק מישראל הכונה על נבואה ממש שזה‬
‫נסתלק עד שיבא אליהו וכמו שאמר הנביא האחרון זכרו תורת משה וגו' הנה אנכי שולח‬
‫לכם את אלי' הנביא לפני בוא יום ה' והיינו שמעתה לא יהא נבואה רק בתורה תמצאו הכל‬
‫והנבואה לא תחזור עד שיבא אליהו לפני משיח כמשאחז"ל )עירובין מג‪ (:‬אמנם גם‬
‫ברוה"ק שאח"כ יש כמה מדרגות‪ ,‬יש שהחכם מרגיש באמת כאילו שהודיעוהו מן‬
‫השמים כו"כ וכמש"כ מרן החזו"א )"אמונה ובטחון" ספ"ב( וז"ל יש עוד ממדת הבטחון‬
‫כי על הבוטח שורה רוח קדש ומתלוה עמו רוח עוז המבשרו כי אמנם יעזרהו ה' וכמו‬
‫שאמר דוד המלך ע"ה אם תחנה עלי מחנה לא ירא לבי אם תקום עלי מלחמה וגו' וזה ענין‬
‫מתחלף לפי מעלת הבוטח ורב קדשו עכ"ל ויש הרבה פעמים שהחכם אומר לפי חכמתו‬
‫מה שנראה לו והקב"ה מסכים עמו כמש"כ ב"ספר חסידים" החדש )סי' תתשצ"ה( כל‬
‫הדובר אמת ואינו רוצה לחשוב שקר ולא לדבר שקר אפילו דברים שיחשב ושידבר אף על‬
‫פי שלא יתכוין להם כל מחשבותיו ודבריו יתקיימו שנא' 'ותגזר אומר ויקם לך' עכ"ל וזהו‬
‫שמצינו בגמ' גבי חוני המעגל תענית )כג‪ (.‬עליך נאמר ותגזר אומר ויקם לך וכן אמר גבי‬
‫רבי )כתובות קג‪ (.‬ומצינו בב"מ )קו‪ (.‬שא' יכול לטעון הוה מקיים בי ותגזר אומר ויקם לך‬
‫ע"ש‪ .‬וזה הענין גם כן שמצינו כשגגה היוצא מלפני השליט )במו"ק יח‪ .‬גבי שמואל‪,‬‬
‫ובכתובות כג‪ .‬גבי אבוה דשמואל‪ ,‬ושם סב‪ .‬גבי ר' ינאי‪ ,‬ובירושלמי שבת ספי"ד גבי‬
‫ריב"ל‪ ,‬ושם פט"ז ה"א גבי ר' חייא בר אבא‪ ,‬ובב"מ סח‪ .‬גבי רב אשי‪ ,‬ובאיכ"ר פ"ז סי' טז‬
‫גבי שמואל‪ ,‬ובקה"ר פ"י סי' כ גבי רבי( כי דבור צדיק עושה רושם למעלה אפילו הוא‬
‫בטעות‪ .‬ויש עוד ענין שמן השמים נותנין בפיו מה לומר ואף על פי שאינו יודע כלל‬
‫שזה ברוה"ק רק נותנין לו מחשבה לומר כך וכך לפי דעת תורה שבידו והוא מכוין לאמת‬
‫וכן כתבו התו' )עירובין סד‪ (:‬שמה שאמרו שם שכיון ר"ג ברוה"ק שקרא לגוי מבגאי אין‬
‫הכונה שידע ברוה"ק שכך קוראין לו אלא שהוא קרא לו סתם שם מצוי אצל הגוים ומן‬
‫השמים נתנו לתוך פיו שיקרא האמת וזה נקרא שכיון ברוה"ק ע"ש‪ .‬ובזה ראינו הרבה‬
‫פעמים אצל הגדולים שלאחד עונים כן ולשני עונים שיעשה להיפך וזה הכל לפי מה‬
‫שנותנין מן השמים בפיו מה לומר וזה גם כן מעין נבואה קטנה כמש"כ את אשר ישים‬
‫ה' בפי אותו אשמור לדבר‪ .‬ויש הרבה פעמים שברכת חכם ועצתו מתקיימת משום‬
‫שמתכוין לשם שמים וכמ"ש במדרש שו"ט )פ"א( אמרו עליו על ר"א בן ערך שהיה יועץ‬
‫עצות ומתקיימות אמרו לו וכי נביא אתה א"ל לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי אלא כך‬
‫מקובלני כל עצה שהיא לשם שמים סופה להתקיים ובפ"ו דאבות כל העוסק בתורה לשמה‬
‫צה‬
‫צו‬
‫ברכת חכם‬
‫כפי גדלותו‬
‫ה‪ .‬וכל מה שיהיו המברכים יותר גדולים בתורה ובמעשים ובזיכוי‬
‫הרבים‪ ,‬כך ברכתם ותפלתם יותר תעשה פירות ותתקבל ברצוןה‪ ,‬שכפי‬
‫מעלת המברך תהיה מדרגת השפע המתקבלו‪.‬‬
‫נהנין ממנו עצה ותושי' ומפרש בכלה רבתי )פ"ח( אע"ג דלא קרוב )שאינו קרוב ויודע‬
‫היטב המעשה( מעצי וידעי ההיא עצתא דילי היא מהתורה היא באה ומשמיא היא דאסכים‬
‫דעתייהו עכ"ל‪ .‬ויש לפעמים שהברכות והעצות מתקיימות בזכות השואל שמאמין‬
‫באמונה שלמה שמלת החכם מתקיימת ובזכות זה באמת מתקיים ואם לא היה מאמין‬
‫בזה בלב שלם באמת לא היו מתקיימין בו ודבר זה מתחלף לפי השואל ודבר זה ראינו‬
‫כמה פעמים אצל גדולי ישראל וירא שמים שסומך כל דבר על החכם ושומע לו לכל‬
‫אשר יאמר יש לו סייעתא דשמיא שנותנין להחכם בפיו מה לומר לו ועצותיו מצליחין‬
‫בדרך כלל אא"כ הקב"ה יודע שזה אינו טוב בשבילו וכמו שאמר שלמה המלך )במ"א ח‬
‫לט( ואתה תשמע השמים מכון שבתך וסלחת ועשית ונתת לאיש ככל דרכיו אשר תדע את‬
‫לבבו כי אתה ידעת לבדך את לבב כל בני האדם‪ .‬ואחז"ל תנחומא )תרומה סי' ט'( אם הוא‬
‫תובע בנים ואתה יודע שיהיו מכעיסין לפניך אל תתן לו‪ ...‬ואשרי מי שדבוק בחכמים‬
‫האמתיים ושומע לדבריהם תמיד כמש"כ הרמב"ם )פ"ו דעות ה"ב( מצות עשה להדבק‬
‫בחכמים ותלמידיהם כדי ללמוד ממעשיהם כענין שנאמר ובו תדבק וכי אפשר לאדם‬
‫להדבק בשכינה אלא כך אמרו חכמים בפירוש מצוה זו הדבק בחכמים ותלמידיהם לפיכך‬
‫צריך אדם להשתדל שישא בת ת"ח וישיא בתו לת"ת ולאכול ולשתות עם תלמידי חכמים‬
‫ולעשות פרקמטיא לת"ח ולהתחבר להם בכל מיני חבור שנא' ולדבקה בו וכן צוו חכמים‬
‫ואמרו והוי מתאבק בעפר רגליהם ושותה בצמא את דבריהם עכ"ל‪".‬‬
‫וכן כתוב בספר "אורחות יושר" )פרק כ"ו רוח הקדש( שמן השמים נותנין בפי הצדיק‬
‫מה לומר‪.‬‬
‫ה כתוב בספר "רני עקרה" )שער העצות עמוד ל"ו(‪" :‬והנה ממאמר חז"ל הנז"ל יוצא‪,‬‬
‫שלדעת רבי יוחנן ילך אצל זקן לברכו‪ ,‬וסבירא ליה שנפקד בועז בזכות תפלתה של הצדקת‬
‫נעמי‪) .‬ולפי זה זקן לאו דוקא אלא הוא הדין זקנה(‪ ,‬וריש לקיש סבירא ליה שנפקדה רות‬
‫בזכות ברכת בועז עצמו‪ ,‬ורבנן סברי ששניהם לא נפקדו אלא מברכותיהם של זקני בית‬
‫הדין יושבי השער‪ ,‬דהיינו גם זקנים וגם רבים‪ .‬וכבר אמרו חז"ל )ברכות ז‪ (.‬שלא תהא‬
‫ברכת הדיוט קלה בעיניך‪ ,‬וקרא לרבי ישמעאל בן אלישע הדיוט לגבי הקב"ה‪ ,‬עיין שם‪.‬‬
‫והיינו דבעינן לפחות ברכת יראים ושלמים‪ ,‬וכל מה שיהיו המברכים יותר גדולים בתורה‬
‫ובמעשים ובזיכוי הרבים‪ ,‬כך ברכתם ותפלתם יותר תעשה פירות ותקובל ברצון‪ ,‬ודי‬
‫בהערה זו כאן עתה‪".‬‬
‫ו כתוב ב"ספר העיקרים" )במאמר רביעי פרק י"ט( תוך הדברים‪" :‬וכפי מעלת הסומך‬
‫או המברך תהיה מדרגת השפע המקובל‪ ,‬ולזה תמצא שאמר אליהו לאלישע כשאמר לו‬
‫)מ"ב ב' ט'( 'שאל מה אעשה לך בטרם אלקח ממך'‪ ,‬והשיב אלישע )שם( 'ויהי נא פי שנים‬
‫ברכת חכם‬
‫לבטל גזירת צדיק‬
‫ו‪.‬‬
‫אין הקב"ה מבטל גזירתו של צדיק מפני גזירתו של צדיק אחרז‪.‬‬
‫ילך אצל חכם‬
‫ז‪ .‬מה טוב ומה נעים‪ ,‬שילך אצל חכם ויבקש ממנו ברכהח‪ ,‬שיתפלל‬
‫עבורו שיפקד בזרע של קיימאט‪.‬‬
‫ברוחך אלי'‪ ,‬ואמר לו אליהו )שם שם י'( 'הקשית לשאול'‪ ,‬שאי אפשר לאדם לתת הכנה אל‬
‫המקבל יותר מהנמצא אצלו‪ ,‬ולזה אמר לו שאם יראה אותו אחר שיהיה לוקח ממנו‪ ,‬יהיה‬
‫לו כן‪ ,‬שבלי ספק יהיה אליהו אחר הלקיחה במדרגה יותר גדולה ממה שהיה קודם לכן‪,‬‬
‫ויהיה אז אפשר לו להשפיע עליו פי שנים ממה שהיה באליהו טרם הלקיחה מה שלא היה‬
‫אפשר לו להשפיע קודם שילקח‪".‬‬
‫ז איתא בירושלמי תענית )פ"ג הלכה י(‪" :‬מתני' שלח לו שמעון בן שטח ואמר לו צריך‬
‫אתה לנדוי אבל מה אעשה לך ואתה מתחטא לפני המקום כבן שהוא מתחטא לאביך ועושה‬
‫לו רצונו ועליך הכתוב אומר )משלי כ"ג כ"ה( 'ישמח אביך ואמך ותגל יולדתך'‪.‬‬
‫גמ' שאילו נגזרה גזירה כשם שנגזרה בימי אליהו‪ .‬לא נמצאת מביא את הרבים לידי‬
‫חילול השם שכל המביא את הרבים לידי חילול השם צריך נידוי‪ .‬תמן תנינן שלח לו רבן‬
‫גמליאל אם מעכב אתה את הרבים נמצאת מביא מבול לעולם‪ .‬לא נמצאת מעכב רבים‬
‫מלעשות מצוה וכל המעכב רבים מלעשות מצוה צריך נידוי‪ .‬ואמר לו ואין הקב"ה מבטל‬
‫גזירתו מפני גזירתו של צדיק אמר לו הן הקב"ה מבטל גזירתו מפני גזירתו של צדיק ואין‬
‫הקב"ה מבטל גזירתו של צדיק מפני גזירתו של צדיק חבירו‪ .‬אבל מה אעשה לך ואתה‬
‫מתחטא לפני המקום כבן שהוא מתחטא על אביו והוא עושה לו רצונו‪ .‬ר' ברכיה ר' אבא‬
‫בר כהנא ר' זעירה בשם רב יהודה ואית דאמרין לה בשם רב חסדא ואית דאמרין לה בשם‬
‫רב מתנה ותגזר אמר ויקם לך מה ת"ל לך אלא אפילו הוא אמר הכין ואת אמר הכין דידך‬
‫קיימא ודידי לא קיימה‪".‬‬
‫ח איתא בבבא בתרא )קטז‪ :(.‬דרש ר' פנחס בר חמא‪ ,‬כל שיש לו חולה בתוך ביתו ילך‬
‫אצל חכם ויבקש עליו רחמים‪ ,‬שנאמר )משלי טז יד( 'חמת מלך מלאכי מות ואיש חכם‬
‫יכפרנה'‪.‬‬
‫וכן איתא בירושלמי במסכת תענית )פ"ב ה"ב(‪ :‬אמר ר' מנא‪ ,‬רמז לתלמיד חכם הוא‪,‬‬
‫שאדם צ"ל לרבו תשמע תפילתך‪ .‬ופירש בקרבן העדה‪ :‬שצריך אדם לילך אצל תלמיד חכם‬
‫שיבקש עליו בעת צרתו‪ ,‬לכך כתיב )תהלים כ' ב'( 'יענך ה' ביום צרה'‪ ,‬שהיה דוד מתפלל‬
‫על אחרים‪.‬‬
‫כתוב בספר "דרך שיחה" )ח"ב( הא דלא נקטו ילך אצל 'צדיק' ויבקש עליו רחמים‪ ,‬כי‬
‫על צדיק גרידא אינו חידוש‪ ,‬אלא ילך אצל חכם שתפלתו הוא מכח התורה‪.‬‬
‫צז‬
‫צח‬
‫ברכת חכם‬
‫וב"עיון יעקב" )שם ד"ה ילך אצל חכם( מבאר ז"ל‪" :‬דקדק לומר שהוא ילך אצל חכם‬
‫להראות אפילו הוא )היינו המבקש( ראש קציני ישראל אפילו הכי כיון שהוא צריך לחכם‬
‫ילך אצלו ודלא כמו שעשה יפתח שלא רצה לילך אצל פנחס‪".‬‬
‫ט איתא בשיר השירים רבה )פרשה א' פסקה ל' אות ב(‪ :‬אמר רבי אידי‪ ,‬מעשה באשה‬
‫אחת בצידן ששהתה עשר שנים עם בעלה ולא ילדה‪ ,‬אתון גבי ר' שמעון בן יוחאי‪ ,‬בעיין‬
‫למשתבקא דין מדין ]להתגרש זה מזה[‪ ,‬אמר להון‪ ,‬חייכון כשם שנזדווגתם זה לזה במאכל‬
‫ובמשתה‪ ,‬כך אין אתם מתפרשים אלא מתוך מאכל ומשתה‪ .‬הלכו בדרכיו ועשו לעצמן יום‬
‫טוב‪ ,‬ועשו סעודה גדולה‪ ,‬ושכרתו יותר מדאי‪ .‬כיון שנתיישבה דעתו עליו‪ ,‬אמר לה בתי‬
‫ראי כל חפץ טוב שיש לי בבית וטלי אותו‪ ,‬ולכי לבית אביך‪ ,‬מה עשתה היא‪ ,‬לאחר שישן‬
‫רמזה לעבדיה ולשפחותיה ואמרה להם שאוהו במטה וקחו אותו והוליכוהו לבית אבא‪,‬‬
‫בחצי הלילה ננער משנתיה‪ ,‬כיון דפג חמריה אמר לה בתי היכן אני נתון‪ ,‬אמרה ליה בבית‬
‫אבא‪ ,‬אמר לה מה לי לבית אביך‪ ,‬אמרה ליה ולא כך אמרת לי בערב כל חפץ טוב שיש‬
‫בביתי טלי אותו ולכי לבית אביך‪ ,‬אין חפץ טוב לי בעולם יותר ממך‪ .‬הלכו להם אצל רבי‬
‫שמעון בן יוחאי ועמד והתפלל עליהם ונפקדו‪ .‬ללמדך 'מה הקב"ה פוקד עקרות אף צדיקים‬
‫פוקדים עקרות'‪ .‬והרי דברים קל וחומר ומה אם בשר ודם על שאמר לבשר ודם שכמותו‪,‬‬
‫אין לי חפץ בעולם טוב ממך נפקדו‪ ,‬ישראל המחכים לישועת הקב"ה בכל יום ואומרים אין‬
‫לנו חפץ טוב בעולם אלא אתה‪ ,‬על אחת כמה וכמה‪.‬‬
‫ובמסכת מו"ק )טז‪ (:‬פירשו הפסוק )ש"ב כ"ג ג'( 'אמר אלקי ישראל‪ ,‬לי דבר צור‬
‫ישראל‪ ,‬מושל באדם צדיק‪ ,‬מושל יראת אלקים'‪ ,‬מאי קאמר‪ ,‬אמר רבי אבהו הכי קאמר‬
‫'אמר אלקי ישראל לי‪ ,‬דבר צור ישראל‪ ,‬אני מושל באדם‪ ,‬מי מושל בי צדיק‪ ,‬שאני גוזר‬
‫גזרה ומבטלה‪ .‬ע"כ‪ .‬וכן הוא בירושלמי בתענית )פ"ג ה"י(‪ :‬הקב"ה מבטל גזירתו מפני‬
‫גזירתו של צדיק‪ ,‬עיין שם‪.‬‬
‫ובדרשות הר"ן )הדרוש השלישי( כתב‪" :‬כי שומר המצוה הוא למעלה מטבע המציאות‪,‬‬
‫איננו משועבד לגלגל וכוחותיו‪ .‬וזהו שאמרו רבותינו ז"ל )מו"ק טז‪' (:‬אני מושל באדם‪ ,‬ומי‬
‫מושל בי‪ ,‬צדיק שאני גוזר גזירה והוא מבטלה'‪ ,‬כלומר‪ ,‬שלא שעבדתיו לטבע מציאותי‪.‬‬
‫ופירש הר"י מסרגוסה שם‪ :‬ופירוש הענין‪ ,‬שהצדיק משנה הטבע‪ ,‬וכאין הוא כנגדו‪ ,‬והנה‬
‫הטבע הוא גזירת אלקים‪ ,‬והצדיק כיון שהוא בלתי משועבד אל הטבע למציאות‪ ,‬דומה הוא‬
‫כמי שמבטל גזירתו יתברך‪".‬‬
‫ובספר "שערי אורה" )השער העשירי‪ ,‬הספירה הראשונה( בתוך הדברים כתוב‪:‬‬
‫"וצריכים אנו להודיעך גדולת רחמי השם יתברך על הבריות שהודיענו סתרים עליונים‪,‬‬
‫שאף על פי שבני העולם נדונים בבית דין של מעלה‪ ,‬וראויים לכל מיני עונשים‪ ,‬יכולין‬
‫התחתונים להפוך כל אותו הדין והעונש לטובה‪ ,‬וזהו שאמר )ש"ב כ"ג ג'( 'צדיק מושל‬
‫יראת אלקים' )מועד קטן טז‪ (:‬ופירשו בו‪ ,‬מי מושל בי‪ ,‬צדיק‪ ,‬שאני גוזר גזירה והוא‬
‫מבטלה‪ .‬כיצד דע בשעה שיש צדיק בעולם‪ ,‬שהוא ראוי להתבונן בתפילתו‪ ,‬ולהתבונן עד‬
‫עולם הרצון והרחמים‪ ,‬אף על פי שנגזרה גזירה בבית דין של מעלה‪ ,‬כשאותה תפילה של‬
‫אותו צדיק עולה עד הכת"ר‪ ,‬אזי נפתחים שערי עולם הרחמים‪ .‬וכשייפתחו‪ ,‬כל אותם‬
‫הדינים שנגזרו מתבטלים לפי שמאורות הרחמים הופיעו‪ ,‬ונתמלאו כל הספירות רחמים‬
‫ברכת חכם‬
‫אולם צריך לדעת שהיו מן הגדולים שהיו מונעים את עצמם מלתת‬
‫ברכה מפורשתי‪.‬‬
‫איזה חכם‬
‫ח‪ .‬מהו גדר 'חכם'‪ ,‬יש אומרים דהיינו החכם שבעיריא‪ ,‬ויש אומרים‬
‫שהחכם יהיה תופס ישיבהיב‪.‬‬
‫צדיקים שבדור‬
‫ט‪ .‬יש לקבל ברכה מצדיקים שבדור‪ ,‬שהקב"ה מסכים לסברת‬
‫הצדיקים שבדוריג‪ .‬לכן צריך אדם להתיעץ עם חכם גדול‪ ,‬לאיזה צדיק‬
‫ומקובל ראוי ללכת ולבקש ברכהיד‪.‬‬
‫ומיני שפע ברכה ואצילות‪ .‬ואין בכל הספירות באותה שעה מקום שיהיה מחזיק דין‪ ,‬ואין‬
‫שם מידה מחזקת כעס ורוגז‪ ,‬לפי שהא'ל עומד בשמחה וברצון‪ ,‬ועברו כל פני זעם‪,‬‬
‫ונתהפכו כל בעלי הדין לרחמים‪ .‬וכל המידה הזאת שופעת הרחמים הגדולים המשפיעים‬
‫דרך י"ג צינורות העליונים בי"ג מידות‪ ,‬אשר בעולם המשפט‪ ,‬וכל זה איננו מצד גזר דין‬
‫אלא מצד רצון ורחמים‪ ,‬ואף על פי שאין בני העולם ראויים לכך‪ ,‬מאחר שאותו צדיק גרם‬
‫להיות שערי רחמים פתוחים‪ ,‬הא'ל מתנהג במידת רחמים שלא מצד הדין‪ .‬וזהו 'וחנותי את‬
‫אשר אחון'‪ ,‬אף על פי שאינו מצד הדין 'ורחמתי את אשר ארחם'‪ ,‬אף על פי שלא יצא מן‬
‫הדין‪ ,‬שהרי כשיופיע פני הרחמים מהכתר‪ ,‬כולם נהפכים לרחמים‪ .‬וזה העניין יהיה מצד‬
‫התפילה‪ ,‬וגם מצד עשיית קצת מצוות שהן גורמות להיות שערי עולם הרחמים נפתחים‪,‬‬
‫כגון נשיאות כפים‪ ,‬וסוד הקטורת דשאר מצוות כיוצא בהן‪".‬‬
‫י עיין במה שכתוב בספר "כתרה של תורה" )עמוד קמ"ה(‪.‬‬
‫יא כפשטות לשון הרמ"א )יו"ד סימן של"ה סעיף י'( בשם ה"נמוקי יוסף"‪ :‬יש אומרים‪,‬‬
‫שמי שיש לו חולה בביתו‪ ,‬ילך אצל חכם שבעיר שיבקש עליו רחמים‪.‬‬
‫יב כתב ה"נמוקי יוסף" בב"ב )נג‪ .‬מדפי הרי"ף(‪ :‬דמנהג זה בצרפת כל מי שיש לו חולה‬
‫מבקש פני הרב התופס ישיבה שיברך אותו‪.‬‬
‫יג איתא בבבא קמא )נ‪" :(.‬תנו רבנן‪ ,‬מעשה בבתו של נחוניא חופר שיחין שנפלה לבור‬
‫גדול‪ ,‬באו והודיעו את רבי חנינא בן דוסא‪ ,‬שעה ראשונה אמר להם שלום‪ ,‬שניה אמר להם‬
‫שלום‪ ,‬שלישית אמר להם עלתה‪ .‬אמרו לה מי העלך‪ ,‬אמרה להם זכר של רחלים נזדמן לי‬
‫וזקן אחד מנהיגו‪ ,‬אמרו לו נביא אתה‪ ,‬אמר להם לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי‪ ,‬אלא כך‬
‫אמרתי דבר שאותו צדיק מצטער בו יכשל בו זרעו‪ .‬אמר רבי אחא אף על פי כן מת בנו‬
‫בצמא‪ ,‬שנאמר )תהלים נ' ג'( 'וסביביו נשערה מאד'‪ ,‬מלמד שהקב"ה מדקדק עם סביביו‬
‫צט‬
‫ק‬
‫ברכת חכם‬
‫צדיק גדול פועל בתפילתו‬
‫י‪ .‬יש איש שמצד תולדותיו ושורש נשמתו היה נקצב לו בני חיי‬
‫ומזוני‪ ,‬ורק שעל ידי חטאים מגלגול זה או מגלגול אחר נסתתמו‬
‫צינורות השפע רחמנא ליצלן‪ ,‬ואינו יכול לקבל מה שמגיע לו‪ .‬ועל זה‬
‫יכול הצדיק לפעול בתפילותיו‪ ,‬לפתוח לו צינורות השפע שכבר מיוחד‬
‫לו‪ .‬אולם יש מי שמצד תולדותיו ושורש נשמתו היה שלא יהיה לו‬
‫בנים‪ ,‬ועל זה צריך לעשות צירופים חדשים ולשנות את מזלו ושורש‬
‫נשמתו‪ ,‬כדי לעשותו לבריאה חדשה‪ ,‬ועל זה צריך רחמנים גדולים‪,‬‬
‫וצדיק גדול יכול לפעול בתפילתוטו‪.‬‬
‫אפילו כחוט השערה‪ ,‬רבי נחוניא אמר מהכא )שם פ"ט ח'( 'א'ל נערץ בסוד קדושים רבה‬
‫ונורא על כל סביביו'‪".‬‬
‫וכתב רבינו ישעיה ב"שיטה מקובצת" שם‪ :‬לרבינו נראה לפרש 'אמרתי'‪ ,‬כלומר‬
‫השמעתי דבר זה לפני הקב"ה‪ ,‬והם 'דבר שנצטער' וכו'‪ ,‬והסכים הקב"ה לדברי‪ ,‬שכן דרכו‬
‫של הקדוש ברוך הוא שמסכים לסברת הצדיקים שבדור‪ ,‬וכשמת בנו בצמא כבר מת רבי‬
‫חנינא‪ .‬וכן מצינו בחגיגה שלא היו אומרים דבר במתיבתא דרקיעא בשם רבי מאיר‪ ,‬מפני‬
‫שלמד מאחר‪ ,‬עד שאמר רבי אבהו לאליהו ומאי איכפת ליה אגוז מצא בירר את האוכל‬
‫וזרק את הפסולת‪ ,‬והסכים הקדוש ברוך הוא לדעתו ואמרו מכאן ואילך דבר בשם רבי‬
‫מאיר‪.‬‬
‫יד כתוב בספר "אנשי קודש" )הלכות צניעות סעיף י"ט(‪" :‬בזמנינו נתרבו פועלי ישועות‬
‫ומקובלים למיניהם‪ ,‬וכן אלה שפותחים גורלות ומזלות בכל מיני אופנים שהם‪ .‬יש להמנע‬
‫מללכת אתם‪ ,‬ושומר נפשו ירחק מהם וצריך ללכת לצדיקים אמתיים שמוכרים לנו על ידי‬
‫גדולי ישראל‪ .‬לכן צריך אדם להתיעץ עם חכם גדול‪ ,‬לאיזה צדיק ומקובל מותר ללכת‬
‫ולבקש ברכה‪ .‬וצריך אדם להרגיל עצמו להתפלל לבורא עולם ולהתחזק בתורה ובתפלה‬
‫על כל צרה שלא תבוא‪ ,‬ולא לבטוח באנשים‪ ,‬רופאים‪ ,‬ומקובלים למיניהם‪ .‬ובדרך רמז‬
‫אמרו )תהלים קמ"ו ג'( 'אל תבטחו בנדיבים בבן אדם שאין לו תשועה'‪ ,‬ראשי תבות אד"ם‪:‬‬
‫אדמורים דוקטורים מקובלים והבוטח בה' אשריו‪".‬‬
‫טו כתוב בספר "נתיבי ישורון" על התורה בפרשת מקץ על הכתוב )מ"א כ"ו( בתוך‬
‫דבריו‪" :‬והנראה בזה על פי המובא בשם הרה"ק מרוז'ין זיע"א‪ ,‬על מה דאיתא ב"פרי‬
‫הארץ" במכתב להר"י מסמוליין‪ ,‬שביקש הימנו להפקד בזרע של קיימא‪ ,‬שענה לו ה"פרי‬
‫הארץ" היה היה דבר ה' ביד הבעש"ט זיע"א‪ ,‬אחד היה מהקדמונים לא קם כמוהו ואחריו‬
‫לעפר מי יקום‪ ,‬והוא היה יכול לפעול ישועות בקרב הארץ ולא אנחנו‪ .‬ונשאל הרה"ק‬
‫מרוזין זי"ע‪ ,‬שהרי ראינו בהרבה צדיקים שלא הגיעו למדרגת הבעש"ט‪ ,‬והרבה מישראל‬
‫נפקדו על ידם בפקודת ישועה ורחמים‪ .‬ותירץ דמצינו בזה ב' אופנים‪ .‬א' מי שמצד תולדתו‬
‫ברכת חכם‬
‫צדיק בעל צדקה כוחו לפקוד עקרות‬
‫יא‪ .‬צדיק שהוא בעל צדקה לעניים ביותר‪ ,‬יהיה לו סגולה לפקוד‬
‫עקרותטז‪.‬‬
‫ושורש נשמתו היה נקצב לו בני חיי ומזוני‪ ,‬רק שעל ידי חטאים מגלגול זה או מגלגול קודם‬
‫נסתתמו צנורות השפע‪ ,‬ואינו יכול לקבל מה שמגיע אליו‪ ,‬ועל זה כל צדיק יכול לפעול‬
‫בתפילותיו‪ ,‬לפתוח לו צנורות השפע‪ .‬ב' מי שמצד תולדתו ושורש נשמתו היה שלא יהיה לו‬
‫בנים‪ ,‬וכמו שנאמר לאברהם אבינו ע"ה שנולד במזל שיהיה עקר‪ ,‬ובזה צריך לעשות‬
‫צירופים חדשים‪ ,‬ולשנות את מזלו ושרש נשמתו‪ ,‬וזה כמו בריאה מחודשת‪ ,‬וזה היה יכול‬
‫רק הבעש"ט זיע"א‪ .‬ויש לדייק מזה‪ ,‬דב"פרי הארץ" במכתבו מסיים‪ ,‬שעל ידי עבודתו‬
‫למען מעות ארץ ישראל יזכה לבנים‪ ,‬היינו שאפילו במצב כזה שצריך לשנות מזלו ושורש‬
‫נשמתו יכול להועיל עבודתו למען מעות א"י וכו'‪".‬‬
‫]ויש להסמיך לזה מה שכתוב בספר "כנסת ישראל" על תהלים )פרק קט"ו עמוד קנ"ז‬
‫ד"ה יראי( בתוך דבריו‪" :‬שאם המזל לאחד מישראל להיות חשוך בנים‪ ,‬על ידי ברכת‬
‫כהנים ישדדו המזל ויזכה לבנים‪ ,‬ולזה אמר 'הקטנים עם הגדולים'‪ ,".‬הרי שכחם של כהנים‬
‫הוא כ"כ גבוה עד שהם יכולים לשנות את המזל‪ ,‬שהתורה מינתה אותם להיות 'לברך את‬
‫עמו ישראל באהבה'‪ .‬והכל מיוסד במה שכתב ברמב"ם בהלכות תפלה ונשיאת כפים )טו‬
‫ז(‪" :‬ואל תתמה ותאמר ומה תועיל ברכת הדיוט זה‪ ,‬שאין קבול הברכה תלוי בכהנים‪ ,‬אלא‬
‫בהקב"ה שנאמר )במדבר ו' כ"ז( 'ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם'‪ ,‬הכהנים‬
‫עושים מצותן שנצטוו בה והקב"ה ברחמיו מברך את ישראל כחפצו‪ ,".‬א"כ אין צריך יותר‬
‫מזה‪ .‬וגם עיין בטור )או"ח סימן קכ"ח( שמביא מירושלמי "בקול רם‪ ,‬בקולו של רם‪ ,‬מלמד‬
‫שהקב"ה משתף קולו עמהם"‪ ,‬ועיין בספר "אילת השחר" על התורה בפרשת נשא )ו' עמוד‬
‫ל"ו( "זו זכות עצומה‪ ,‬שכל אחד יכול בכל הדורות לשמוע‪[".‬‬
‫ובספר "מעשה איש" )חלק א' עמוד ר"ה( כתוב בתוך הדברים‪" :‬מרן בעל קה"י זצ"ל‬
‫נתבקש פעם להתפלל עבור אחד שיותר מעשר שנים לא נפקד בזרע של קיימא‪ ,‬והשיב עד‬
‫עשר שנים הדבר תלוי בתפילה‪ ,‬וזה אני יכול‪ .‬אבל לאחר עשר שנים כבר צריך שינוי‬
‫הטבע‪ ,‬וזה היה יכול רק החזו"א‪".‬‬
‫והרבה מעשיות שמענו אודות הכח הברכה של מרן הגאון ר' חיים קינבסקי שליט"א‪.‬‬
‫טז בספר "נוצר חסד" על אבות על המשנה )ד' ח'( "אל תהי דן יחידי"‪ ,‬כתוב בתוך‬
‫דבריו‪" :‬למשל צדיק שקיבל על עצמו עול תורה והמית עצמו עליה‪ ,‬יהיה לו סגולה לפעול‬
‫בענין מקשה לילד במהירות‪ ,‬וצדיק שהוא בעל צדקה לעניים ביותר‪ ,‬יהיה לו סגולה לפקוד‬
‫עקרות וכיוצא וכו'‪".‬‬
‫קא‬
‫קב‬
‫ברכת חכם‬
‫הבטחת חכם‬
‫יב‪ .‬כוחם של חכם וצדיק הנותנים הבטחה‪ ,‬הוא יותר חזק מכח‬
‫ברכותיהםיז‪.‬‬
‫הוספה בעבודת ה'‬
‫יג‪ .‬היו מן הצדיקים שכשהיו מברכים אחרים‪ ,‬היו מקבלים על עצמם‬
‫תוספת התחזקות בעבודת ה'‪ ,‬כדי שתחול הברכהיח‪.‬‬
‫ישר להקב"ה‬
‫יד‪ .‬צדיק יעץ לזוג שלא זכו עדיין לזש"ק‪ ,‬שילכו ישר להקב"ה‪,‬‬
‫ותיכף נושעו מידיט‪.‬‬
‫יז הגאון רבי חיים קרייסווירטה זצ"ל‪ ,‬על פי מאמרי חז"ל בכמה מקומות‪ ,‬בכח הבטחת‬
‫הצדיק‪ ,‬עיין מו"ק )טז‪ ,(:‬שבת )נט‪ ,(:‬וכתובות )קג‪ ,(:‬ועיין בזוה"ק )ח"א מה‪.(:‬‬
‫יח כתוב בספר "כתרה של תורה" אודות הגר"ש בירנבוים זצ"ל )עמוד קמ"ה(‪:‬‬
‫"כשאנשים ביקשו ממנו את ברכתו לצורך איזה דבר פרטי‪ ,‬וכמו לרפו"ש או להפקד בזרע‬
‫של קיימא או לזיווג וכדומה‪ ,‬לא היה קל להוציא ממנו ברכה מפורשת‪ .‬מקורביו אומרים‬
‫שכשהיה נותן ברכה מפורשת לאדם עבור איזה צורך‪ ,‬היה מתפלל בעדו וגם היה מקבל על‬
‫עצמו לעשות איזה הוספה בעבודת ה' או בלימוד או בגמ"ח וכדומה‪ ,‬ולזכות שתתקיים‬
‫ברכתו‪".‬‬
‫יט בספר "דרך שיחה" )עמוד תנ"ו( מביא סיפור על זוג שלא זכו עדיין לזרע של קיימא‪,‬‬
‫ואמר להם הח"ח שילכו ישר להקב"ה‪ ,‬ובאמת נושעו מיד מתוך אמונה זו‪.‬‬
‫וכעין זה מובא בקובץ "קול התורה" )חלק ס"ו עמוד ש"י מדור הלכה מר' יהושע‬
‫קרלינסקי ראש ביהמ"ד "באר אברהם" וישיבת "נחלת אשר" ירושלים(‪" :‬שמעתי‬
‫מהמשגיח רבי יחזקאל לווינשטיין זצ"ל שאמר בשם ה"חפץ חיים" שענה לאלה שבקשו‬
‫ממנו ברכות מה אתם צריכים את הברכה שלי וכי ההבטחה של הקב"ה להטיב לעושי‬
‫רצונו אינה מספיקה‪ ,‬קחו את הברכה ישר מהקב"ה‪ .‬הרי דלזכות לברכה ישר מהשי"ת‬
‫עדיף מעל ידי ברכת הצדיק וכמו"כ הפניה הישירה להשי"ת עדיפא מעל ידי סגולות‪".‬‬
‫וכעין זה מובא בספר "מאיר עיני ישראל" )עמוד י"ח(‪ ,‬סיפר הג"ר ירחמיאל קופנס‪:‬‬
‫"כאשר היו באים לבקש ברכה מה"חפץ חיים"‪ ,‬תמיד היה אומר‪ ,‬מה אתם צריכים לבוא‬
‫דרך הדלת האחורית‪ ,‬לכו מיד לריבונו של עולם‪ .‬קחו תהילים ותתפללו ותבקשו ברכה‬
‫מהשם יתברך‪ .‬כך אני עושה‪ ,‬אמר ה"חפץ חיים"‪ .‬אם אני צריך משהו‪ ,‬הריני מדבר ישר‬
‫אל האבא‪ .‬האבא רוצה לשמוע את הדברים ישירות מהבנים הוא לא רוצה לשמוע דרך‬
‫אחרים‪"...‬‬
‫ברכת חכם‬
‫כל אדם‬
‫טו‪ .‬לעולם אל ימנע אדם עצמו מלילך אצל זקן או זקנה כדי‬
‫שיברכוהוכ‪ ,‬וגם ראוי לקבל ברכה מהרבה אנשיםכא ומהרבה נשיםכב‪.‬‬
‫ועיין בספר "פרקי מחשבה" )על י"ג עקרים‪ ,‬עמוד קל"ו העיקר החמישי מהרה"ג ר'‬
‫עזריאל טאובר(‪" :‬וביאור טעמו ונימוקו של ה"חפץ חיים"‪ ,‬שהוא רצה לחנך ולהרגיל את‬
‫האנשים שלא לתלות תקוה בשום כוח זולתו יתברך אפילו בכוח ברכתו של הצדיק ואם‬
‫מבקשים ברכה מצדיק צריכים לקוות שה' ישמע את תפילת ובקשת הצדיק בזכות צדקותו‬
‫ותורתו שהצדיק הוא רק צינור להשפיע ממה שה' רוצה להשפיע ואין לו שום כוח עצמי‬
‫כלל ועיקר‪".‬‬
‫כ איתא במדרש רות )ו' ב'(‪" :‬ויאמר ברוכה את לה' בתי‪ ,‬היטבת חסדך וגו' )שם ג'‪ ,‬י'(‪,‬‬
‫ר' יוחנן וריש לקיש ורבנן‪ ,‬רבי יוחנן אמר לעולם אל ימנע אדם עצמו מלילך אצל זקן‬
‫לברכו‪ ,‬בועז היה בן שמונים שנה ולא נפקד‪ ,‬כיון שהתפללה עליו אותה צדקת‪ ,‬מיד נפקד‪,‬‬
‫שנאמר )שם ב' כ( 'ותאמר נעמי ברוך הוא לה'''‪ .‬ריש לקיש אמר‪ ,‬רות בת ארבעים שנה‬
‫היתה ולא נפקדה כיון שנשאת למחלון‪ ,‬וכיון שהתפלל עליה אותו צדיק נפקדה‪ ,‬שנאמר‬
‫)שם ג' י'( 'ויאמר ברוכה את לה' בתי'‪ .‬ורבנן אמרין‪ ,‬שניהם לא נפקדו אלא מברכותיהן של‬
‫צדיקים‪ ,‬שנאמר )שם ד' י"א( ויאמרו כל העם אשר בשער והזקנים עדים‪ ,‬יתן ה' את‬
‫האשה‪ ,‬היטבת חסדך האחרון מן הראשון וגו'‪".‬‬
‫כא כתוב בספר רות )ד' י"א(‪)" :‬יא( ויאמרו כל העם אשר בשער והזקנים עדים יתן ה'‬
‫את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה‪ ,‬אשר בנו שתיהם את בית ישראל‪ ,‬ועשה חיל‬
‫באפרתה וקרא שם בבית לחם‪) .‬יב( ויהי ביתך כבית פרץ אשר ילדה תמר ליהודה‪ ,‬מן‬
‫הזרע אשר יתן ה' לך מן הנערה הזאת‪".‬‬
‫ועל זה איתא ברות רבה )פרשה ז' פסקה י"ד(‪)" :‬רות ד' י"ב( 'ויהי ביתך כבית פרץ'‪,‬‬
‫אמרו כל בנים שהקב"ה עתיד ליתן לך יהיו מן הצדקת הזו‪ .‬ודכוותה )בראשית כ"ה כ"א(‬
‫'ויעתר יצחק לה' לנכח אשתו‪ ,‬כי עקרה היא‪ ',‬מהו 'לנכח אשתו' אלא מלמד שהיה יצחק‬
‫שטוח כאן ורבקה שטוחה כאן‪ ,‬ואומר רבש"ע כל בנים שאתה עתיד ליתן לי יהיו מן‬
‫הצדקת הזו‪ .‬ודכוותה )שמואל א' ב'( וברך עלי את אלקנה ואת אשתו אמר בנים שעתיד‬
‫הקב"ה ליתן לך יהיו מן הצדקת הזו‪) .‬רות ד' י"ג( 'ויקח בועז את רות ותהי לו לאשה' אמר‬
‫רבי שמעון בן לקיש עיקר מוטרין לא היה לה‪ ,‬וגלף לה הקב"ה עיקר מוטרין‪".‬‬
‫כב כתוב בספר רות )ד' י"ד( "ותאמרנה הנשים אל נעמי‪ ,‬ברוך ה' אשר לא השבית לך‬
‫גואל היום ויקרא שמו בישראל‪".‬‬
‫ועל זה איתא ברות רבה )פרשה ז' פסקה ט"ז(‪)" :‬רות שם( 'ותאמרנה הנשים אל נעמי‪,‬‬
‫ברוך ה' אשר לא השבית לך גואל היום'‪ ,‬מה 'היום' )השמש( הזה רודה )שולט ומושל(‬
‫ברקיע‪ ,‬כך יהא בזרעך )בזרע רות שהוא כזרעך מדוד והלאה בכל דור‪ ,‬מלך( רודה ושליט‬
‫בישראל לעולם )וזהו 'לא השבית'(‪) .‬וכאשר( אמר רבי חוניא‪ ,‬מברכותיהן של נשים )אלו‪,‬‬
‫זכה דוד לזרעו לקיום עולם‪ ,‬עד שנשבע לו ה' את השבועה האמורה‪ ,‬ולכן( לא נתקעקעה‬
‫קג‬
‫קד‬
‫ברכת חכם‬
‫ביצתו של דוד )מבלי השאר לו ביצה אחת לפרות ולרבות ממנה( בימי עתליהו )בתו של‬
‫אחאב מלך ישראל‪ ,‬ואיזבל המרשעת בתו של מלך צידון‪ ,‬שהיתה גם היא מרשעת כאמה‪,‬‬
‫והיתה אשה ליורם בן יהושפט מלך יהודה‪ ,‬ואמו של אחזיהו בן יורם מלך יהודה‪ ,‬שבמות‬
‫בנה המלך אחזיהו קמה והרגה את כל בני המלוכה‪ ,‬והמליכה עצמה על הארץ שבע שנים‪,‬‬
‫וחסד עשה ה' עם מלכות בית דוד‪ ,‬שביום הרגו עתליהו את כל בני המלוכה הצילה )כלשון‬
‫הכתוב במ"ב י"א ב'( 'ותקח יהושבע בת המלך יורם אחות אחזיהו‪ ,‬את יואש בן אחזיה‪,‬‬
‫ותגנב אתו מתוך בני המלך המומתים‪ ,‬אותו ואת מנקתו‪ ,‬בחדר המטות‪ ,‬ויסתרו אותו מפני‬
‫עתליהו ולא הומת‪) .‬ג( ויהי אתה בית ה' מתחבא שש שנים‪ ,‬ועתליה מלכת על הארץ‪) .‬ד(‬
‫ובשנה השביעית שלח יהוידע' הכהן הגדול‪ ,‬בעלה של יהושבע הצדקת‪ ,‬והביא אליו לבית‬
‫המקדש‪ ,‬גבורים צדיקים מישראל‪ ,‬והמליכו את יואש למלך על יהודה‪ ,‬והרגו את עתליה‬
‫ואת אנשיה‪ ,‬וכן נשאר קיום למלכות בית דוד‪ ,‬שלא תושבת מישראל(‪ .‬ורבי תנחומא בשם‬
‫רבי שמואל אמר‪ ,‬שמה )בפרשת בנות לוט( כתיב )בראשית י"ט ל"ב( 'ונחיה מאבינו זרע'‬
‫)ואם היו יולדות שתיהן בנות‪ ,‬לא היו מועילות כלום במעשיהן‪ ,‬ורק אם היו מולידות‬
‫לפחות אחת מהם בן‪ ,‬אז היה מעליות במעשיהן‪ ,‬והיו צריכות לכן לומר 'ונחיה מאבינו בן'‪,‬‬
‫ומכל מקום( אין כתיב כאן 'בן' אלא 'זרע' )לרמוז על(‪ ,‬אותו הזרע )שאיננו עדיין בן בזמנן(‬
‫שהוא בא )לכנס"י( ממקום אחר )מרות המואביה הגיורת‪ ,‬מאומה אחרת וזרה ומובדלת‬
‫מעם ישראל( ואיזה זה )הוא אותו הזרע החשוב והיקר הזה(‪ ,‬זה מלך המשיח )הבא מזרעו‬
‫של דוד המלך‪ ,‬הבא מזרעה של רות המואביה‪ ,‬ומן המואבים שבאו מלוט ובנותיו‪ ,‬הוא אשר‬
‫יביא את העולם אל תיקונו‪ ,‬ואשר רק לסיבה זו יש לכל מעשיהן חשיבות‪ ,‬וזהו שנאמר כאן‬
‫ברות )ד' י"ד( 'אשר לא השבית לך גואל היום‪ ,‬ויקרא שמו בישראל'‪ ,‬אשר לא השבית לך‬
‫ה' דבר זה‪ ,‬כי הגואל המיועד לעתיד לבוא‪ ,‬ליום המועד לגאולה יהיה ממך‪ ,‬ומעתה‬
‫שהמואביה הזו התגיירה‪ ,‬ובא לישראל יקרא שמו של הגואל הזה בישראל‪ ,‬כמיועד‬
‫מראש(‪".‬‬
‫ובספר "מעדני שמואל" בפרשת מצורע )עמוד צ"ג( בתוך הדברים‪" :‬מבואר בזה‪,‬‬
‫שבימיה של המרשעת עתליה‪ ,‬היה קיטרוג כה גדול על בית דוד‪ ,‬עד שריחפה סכנת כליון‬
‫על הבית הזה‪ ,‬ומי הגן עליו‪ ,‬ברכותיהן של הנשים‪ ,‬שבירכו את נעמי‪ ,‬כנראה שכל הזכויות‬
‫הגדולות של נעמי ושל רות‪ ,‬ולאחר מכן של דוד וביתו‪ ,‬לא היו מספיקות לעמוד כנגד‬
‫הקטרוג הרב שהיה עליהם‪ ,‬ומה גרם להצלת נצר מזרעו של דוד‪ ,‬הברכות של הנשים‬
‫שלפני כמה דורות‪ ,‬הן עוררו את הזכויות לאחר דורות‪ ,‬ובכך ניצל בית דוד‪".‬‬
‫ובספר "פלא יועץ" )בערך ברכות( כתוב בתוך דבריו‪" :‬וראוי לאדם להשתדל תמיד‬
‫שיברכוהו‪ ,‬ויברח מאד מלהתקוטט עם שום אדם ולהיות גורם קללה לעצמו‪ ,‬שהרי אמרו‬
‫רז"ל )ברכו ז‪ .‬ובמגילה טו‪ (.‬אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך‪ ,‬ואל תהי קללת הדיוט קלה‬
‫בעיניך‪ ,‬ומייתי שם מגויים שברכו או קללו לגדולי הדור ונתקיימה בהם‪ ,‬לפי שהכל הולך‬
‫אחר העת והרגע‪ .‬יש שעת רצון‪ ,‬ויש רגע באפו‪ ,‬ואמרו רז"ל )רות רבה ז' ט"ו( אלמלא‬
‫ברכתן של זקנות לנעמי‪ ,‬נתקעקעה ביצתן של בית דוד‪ .‬לכן יהיה כל אדם חפץ בברכה‪,‬‬
‫ובפרט לברכת ת"ח וצדיקים‪ .‬יתאוה לה‪ ,‬ויהא מחזר אחריה‪ ,‬שברכתן קרובה להתקיים‪.‬‬
‫ועכ"פ ישא ברכה מאת ה' על היותו מחשיב התורה וצדקת ה'‪ ,‬והרי זה בכלל מכבד התורה‬
‫ברכת חכם‬
‫וכן מצינו שכשבנה שלמה המלך את הבית המקדש בנה שני שערים‪,‬‬
‫אחד לחתנים ואחד לאבלים ולמנודים‪ .‬והיו ישראל הולכים בשבתות‬
‫ויושבין בין שני שערים הללו‪ ,‬והנכנס בשער חתנים היו יודעין שהוא‬
‫חתן‪ ,‬והיו אומרים לו השוכן בבית הזה ישמחך בבנים ובבנותכג‪.‬‬
‫צדיקים נמנעו מלברך‬
‫טז‪ .‬שמענו שלפעמים צדיקים היו נמנעים מלתת ברכה לזש"ק למי‬
‫שכבר קיים פו"ר‪ ,‬שאמרו שבדור כמו שלנו לא מתפללים על עוד‬
‫בנים‪ ,‬כיון שאי אפשר לדעת מה עתיד לצאת מהםכו‪ ,‬ויש חולקים‬
‫ולומדיה‪ .‬וגם הת"ח יהיה טוב עין הוא יבורך‪ ,‬וכל החפץ בברכתו הוא יברכנהו ברכות‬
‫רבות‪ ,‬כי מאי איכפת ליה לגרום טובה ושיהא חבירו נהנה והוא אינו חסר‪ ,‬ולמצוה תחשב‬
‫לו‪".‬‬
‫כג‬
‫איתא ב"פרקי דרבי אליעזר" )פרק י"ז(‪" :‬ראה שלמה שמדת גמילות חסדים גדולה‬
‫לפני הקב"ה‪ ,‬וכשבנה בית המקדש בנה שני שערים‪ ,‬אחד לחתנים ואחד לאבלים ולמנודים‪,‬‬
‫והיו ישראל הולכים בשבתות‪ ,‬ויושבין בין שני שערים הללו‪ ,‬והנכנס בשער חתנים היו‬
‫יודעין שהוא חתן‪ ,‬והיו אומרים לו השוכן בבית הזה ישמחך בבנים ובבנות וכו'‪".‬‬
‫כו כתוב בספר "נחלת שדה" פרשת שמות )עמוד ל"ז(‪" :‬והנה פעמים משמים מעכבים‬
‫מלתת בנים‪ ,‬מכיון שעתידים לחטוא בגלל חינוך לא טוב של ההורים וכדומה‪ ,‬ובגלל מעשיו‬
‫העתידים‪ ,‬נמנע ממנו פרי בטן‪ ,‬וכמו שמסופר על הגאון ‪ ...‬זצ"ל שהגיע לפני ה"חפץ חיים"‬
‫וביקש ממנו ברכה לעוד בנים‪ ,‬מכיון שיש לו רק בן ובת‪ ,‬ענה לו ה"חפץ חיים" שבדור כמו‬
‫שלנו לא מתפללים על עוד בנים‪ ,‬כיון שאי אפשר לדעת מה עתיד לצאת מהם‪".‬‬
‫סיפור זה מובא גם כן בספר "נחלת שדה" )על שמות פרשת שמות עמוד לז‪ ,(.‬ועיין‬
‫לקמן מספר "ליקוטי יהודה"‪ .‬אולם בספר על תולדות הגר"א קוטלר )בשפה אנגלית מהרב‬
‫ר' יצחק דרשוביץ שליט"א( מובא הסיפור הנ"ל בסגנון אחרת שהח"ח לא רצה להבטיח‬
‫אחרי שכבר קיים מצות פו"ר‪.‬‬
‫ומעשה באדמו"ר מריבניץ זצ"ל )שנת תשל"ה( שאחד ביקש ממנו ברכה לזרע של‬
‫קיימא ולא ענה לו‪ ,‬והנה כמה פעמים בא האברך ולא ענה‪ ,‬פ"א הפציר כ"כ עם בכיות‬
‫ויללות‪ ,‬והאדמו"ר אמר לו "לא יהיה כדאי לך"‪ ,‬וענה האברך אעפ"כ‪ .‬בירך או האדמו"ר‬
‫והיה לו בן‪ .‬וכבר עבר כמה שנים והבן ירד מן הדרך לגמרי‪ ,‬והודה שלא היה כדאי‪ ,‬רח"ל‪.‬‬
‫ובספר "דרך שיחה" )שו"ת עם הגר"ח קניבסקי שליט"א‪ ,‬פרשת לך לך עמוד נ'( כתוב‪:‬‬
‫"בענין ברכה לזרע של קיימא‪ ,‬אמר הרב שליט"א‪ ,‬מהי ברכה תפילה‪ ,‬ותפילה עושה מחצה‪,‬‬
‫אבל יותר מי יודע אם זה טוב‪ .‬בבנים צריך לעשות השתדלות‪ ,‬אבל א"צ להתעקש‪ ,‬כי מי‬
‫יודע מה טוב‪ .‬ועוד מביא שם מעשה על גאון אחד שהפציר וביקש מאד מה"חפץ חיים"‬
‫שיברכו על זרע של קיימא‪ ,‬ולא רצה ליתן לו כי מי יודע אם הוא טוב‪ ,‬ובכל זאת הפציר בו‬
‫קה‬
‫קו‬
‫ברכת חכם‬
‫ואומרים "בהדי כבשי דרחמנא למה לך מאי דמפקדת איבעי לך למעבד‬
‫ומה דניחא קמיה קודשא בריך הוא לעביד"כז‪.‬‬
‫שוב ובירכו הח"ח‪ ,‬ואח"כ סבל מזה‪ .‬אמנם יעויין מה שמובא בספר "מאמרי חיים" )סימן‬
‫מ"א עמוד ק"ז(‪ :‬מעשה באברך שהתפלל והפציר הרבה על זרע של קיימא‪ ,‬ונושע‪ ,‬ואח"כ‬
‫נפטר התינוק‪ ,‬והסיק מזה שלא צריך להפציר בתפילה‪ .‬והשיב לו הרה"ג ר"ש פינקוס‬
‫זצ"ל‪ ,‬דע מי שמרבה בתפילה לא יאונה לו כל רע ח"ו‪ ,‬ורק צריך ליזהר שלא להרבות‬
‫דברים‪ ,‬כמו לומר אני מוכן למות על כך‪ ,‬וכדומה‪ ,‬ואולי זה מה שקרה לאותו אברך‪ ,‬שבכה‬
‫חמש שעות‪ ,‬ואולי בתוך אותו הזמן דיבר מה שלא צריך‪ ,‬אבל מי שנזהר שלא להרבות‬
‫בדיבור בכל מיני טענות ובקשות‪ ,‬אלא חוזר עוד פעם על תפילות של חז"ל ופסוקים‪ ,‬אין‬
‫לו מה לחשוש‪ .‬ומעלת ריבוי תפילה מפורשת בחז"ל‪ ,‬ועל שמואל הנביא כתוב )ש"א ט"ו‬
‫י"א( 'ויזעק אל ה' כל הלילה'‪ ,‬וכן על משה רבינו כתיב )דברים ט' י"ח( 'ואתנפל לפני ה'‬
‫וגו' ארבעים יום וארבעים לילה'‪ ,‬ואין בכח סיפורים להכריע מה שמפורש בחז"ל‪ .‬על כן‬
‫חזק ואמץ בריבוי תפילה ואני הקטן מצטרף לתפילותיך שתזכה במהרה לזרע של קיימא‪,‬‬
‫מתוך שמחה ונחת תמיד‪".‬‬
‫כז הנה איתא בברכות )י‪" :(.‬אמר רב המנונא מאי דכתיב )קהלת ח' א'( 'מי כהחכם ומי‬
‫יודע פשר דבר'‪ ,‬מי כהקדוש ברוך הוא שיודע לעשות פשרה בין שני צדיקים‪ ,‬בין חזקיהו‬
‫לישעיהו כו' מה עשה הקב"ה הביא יסורים על חזקיהו‪ ,‬ואמר לו לישעיהו לך ובקר את‬
‫החולה‪ ,‬שנאמר )מלכים ב' פרק כ' א'( 'בימים ההם חלה חזקיהו למות‪ ,‬ויבא אליו ישעיהו‬
‫בן אמוץ הנביא‪ ,‬ויאמר אליו כה אמר ה'‪ ,‬צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה' וגו' מאי 'כי מת‬
‫אתה ולא תחיה'‪ ,‬מת אתה בעולם הזה‪ ,‬ולא תחיה לעולם הבא‪ ,‬אמר ליה מאי כולי האי‪ ,‬אמר‬
‫ליה משום דלא עסקת בפריה ורביה‪ ,‬אמר ליה משום דחזאי לי ברוח הקדש דנפקי מינאי‬
‫בנין דלא מעלו‪ ,‬אמר ליה בהדי כבשי דרחמנא למה לך מאי דמפקדת איבעי לך למעבד‪,‬‬
‫ומה דניחא קמיה קודשא בריך הוא לעביד‪ ,‬אמר ליה השתא הב לי ברתך אפשר דגרמא‬
‫זכותא דידי ודידך‪ ,‬ונפקי מנאי בנין דמעלו‪ ,‬אמר ליה כבר נגזרה עליך גזירה‪ ,‬אמר ליה בן‬
‫אמוץ כלה נבואתך וצא‪ ,‬כך מקובלני מבית אבי אבא אפילו חרב חדה מונחת על צוארו של‬
‫אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים וכו'‪".‬‬
‫ועיין בספר "מגיד תעלומות" )שם( שמבאר המחלוקת בין ישעיה הנביא וחזקיה המלך‪,‬‬
‫וזה לשונו‪" :‬בהדי כבשי דרחמנא למה לך מאי דמיפקית וכו'‪ .‬נשמע מזה דאין לתלות‬
‫המצוה על הטעם‪ ,‬על כן פסקו אין טעם למצות‪ ,‬הגם דאין חקר לטעמי מצות‪ ,‬עכ"ז הוא‬
‫דבר שאין לו סוף‪ ,‬והוא שכל אלקי‪ ,‬אין לבא אל תכלית הכונה‪ ,‬על כן אין לתלות המצוה‬
‫על הטעם‪ ,‬כי על ידי הטעם יבטלנה באיזה זמן כשלא יהיה שייך הטעם‪ ,‬ובאמת לא בא‬
‫לתכלית הטעם‪ .‬והנה חזקיה תלה טעם מצות פ"ו הוא כדי להוליד בנים עובדי י"י‪ ,‬וכאשר‬
‫ראה ברוה"ק דנפקו מיניה וכו' פטר את עצמו מהמצוה‪ ,‬והוכיחו ישעי' ואמר לו בהדי כבשי‬
‫דרחמנא למה לך‪ ,‬היינו המצות הם סודות התורה‪ ,‬אי אפשר לבוא לתכלית טעמיהן ע"כ‬
‫מאי דמיפקדת וכו'‪".‬‬
‫ברכת חכם‬
‫ועיין עוד בספר "עין אליהו" על ברכות )שם( שמבאר המחלוקת בנוסח אחרת‪ ,‬וזה‬
‫לשונו‪" :‬הביאור ע"ז שהקשו המפרשים איך קראו כבשי‪ ,‬הלא נתגלה לו‪ .‬והביאור ע"ז‬
‫יבואר בשני אופנים‪ .‬אופן אחד על פי הגמרא ב"ק )לח‪ (:‬ומה בשביל שתי פרידות טובות‬
‫חס הקב"ה על ב' אומות וכו'‪ ,‬א"כ נראה בעליל‪ ,‬שה' בורא רשעים משום שהסוף שיהיה‬
‫מהם צדיקים‪ ,‬וא"כ מה שיהיה הסוף מן הרשע זה נקרא כבשי‪ ,‬א"כ אמר לו ישעיה‪ ,‬הגם‬
‫שאתה רואה שיהיה לך בנים רשעים אבל אין אתה רואה הסוף‪ ,‬כי מהם יצאו צדיקים‪ ,‬וכן‬
‫היה הסוף שמנשה ואמון רשעים היו אבל יאשיהו היה צדיק‪ .‬עוד האופן השני על פי הגמ'‬
‫בסנהדרין )קג(‪) ,‬דברי הימים ב' ל"ג י"ג( 'וישמע אליו ויחתר לו'‪' ,‬ויעתר לו' מבעי ליה‪,‬‬
‫מלמד שעשה לו הקב"ה כמין מחתרת ברקיע כדי לקבלו בתשובה מפני מדת הדין‪ ,‬ועיין‬
‫בפסיקתא‪ ,‬ומביאו הילקוט‪ ,‬שהיו המלאכי השרת סותמין החלונות בפני מנשה וחתר הקב"ה‬
‫חלון מתחת כסא הכבוד‪ ,‬א"כ יתורץ‪ ,‬הנה באמת ראה איך שמנשה יהיה רשע‪ ,‬ויהיה רשע‬
‫גמור שאפילו תשובה לא יועיל לו‪ ,‬אך לא ראה המסתרים של הקב"ה‪ ,‬שאפילו הוא תועה‬
‫גדול‪ ,‬עכ"ז יועיל לו התשובה‪ ,‬וזה השיב לו ישעיה בהדי כבשי דרחמנא למה לך‪ ,‬אפשר‬
‫שיעשה תשובה‪ ,‬וכן היה בסוף‪".‬‬
‫מכל מקום מצינו מכאן שמי שעדיין לא קיים פו"ר‪ ,‬צריך להתחתן אפילו אם יודע‬
‫ברוה"ק שיצא מזה בנים דלא מעלי‪ ,‬שכן לבסוף התחתן חזקיה עם בת ישעיה הנביא )והיה‬
‫לו בנים שלא מעלי(‪ .‬והנה יש לדון שמי שכבר קיים פו"ר ושומע מבעל רוה"ק שבנים‬
‫שעתידים לצאת ממנו תהיו "בנים דלא מעלו"‪ ,‬אם עדיין יש להשתדל שיזכה לבנים‪ ,‬ועל זה‬
‫שמעתי בין כותלי ביהמ"ד שעדיין מחוייב להשתדל על זה מטעמים הנ"ל‪ ,‬וגם אמרו שמי‬
‫אמר שהסיפורים הנ"ל הם אמיתיים‪ ,‬ומי יכול לבנות הלכות בסיפורים בעלמא‪.‬‬
‫אולם מצאתי בספר "ליקוטי יהודה" בפרשת לך לך )ד"ה מה תתן לי( דברים להלן‪:‬‬
‫")בראשית ט"ו ב'( 'מה תתן לי ואנכי הולך ערירי'‪ ,‬איתא במדרש )בר"ר מ"ד י'( אמר‬
‫לפניו רבש"ע אם עתיד אני להעמיד בנים ולהכעיסך‪ ,‬מוטב לי ואנכי הולך ערירי וכו'‬
‫עי"ש‪ .‬הקשו המפרשים הא איתא בגמרא )ברכות י‪ (.‬דאמר ליה ישעיה לחזקיה כי מת אתה‬
‫ולא תחיה וכו' משום דלא עסקת בפריה ורביה‪ ,‬אמר ליה משום דחזאי לי ברוח הקודש‬
‫דנפקי מינאי בנין דלא מעלו‪ ,‬אמר ליה בהדי כבשי דרחמנא למה לך‪ ,‬מאי דמפקדת אבעי לך‬
‫למעבד וכו' עי"ש‪ .‬ותירץ אא"ז ה"אמרי אמת" ז"ל‪ ,‬שהתם אצל חזקיה היה יכול להוליד‪,‬‬
‫על כן אמר ליה בהדי כבשי דרחמנא וכו' אבל אברהם אבינו ע"ה על פי הטבע לא היה יכול‬
‫להוליד )עיין יבמות סד‪ ,(.‬ודייה נצרך לשנות הטבע לעשות נס שיוליד‪ ,‬ועל כן אמר שעבור‬
‫בנים רשעים אינו רוצה שיעשה לו נס‪ ,‬ועל זה לא שייך בהדי כבשי דרחמנא למה לך‪ ,‬ומה‬
‫שנולד אחר כך ישמעאל כו'‪".‬‬
‫הרי שמי שאינו יכול להוליד על פי הטבע‪ ,‬אינו חייב לעשות יתר השתדלות במצות‬
‫פו"ר‪ ,‬ואפשר שהצדיקים הנ"ל שנמנעו מלברך אחרים היה טעם זה‪.‬‬
‫ובספר "מאורות ירושלים" במאמר מאת הר' ישראל אהרן קלצקין נכתב‪ :‬על הא דאיתא‬
‫)ברכות י‪ (.‬שקודם פטירתו של רבי יוחנן בן זכאי אמר לתלמידיו 'הכינו כסא לחזקיהו מלך‬
‫יהודה' ופירש"י שבא ללוותני‪ ,‬וביאר על כך רבי סעדיה גאון כי ריב"ז היה מצאצאי חזקיהו‬
‫קז‬
‫ברכת חכם‬
‫קח‬
‫צורת הברכה‬
‫להתבטל למקור הברכות‬
‫יז‪ .‬כשהמברך מכיר שהברכה וההשפעה לא תבואנה אלא מהקב"ה‪,‬‬
‫זו היא נתינת כח שתועיל הברכה למתברך‪ ,‬שישיג את אשר חסר לוכח‪.‬‬
‫יקשר א"ע למקור הברכה‬
‫יח‪ .‬עיקר כח הברכה תלוי במדת הדביקות ובהירות וחוזק האמונה‬
‫של המברך בקב"הכט‪ .‬ולכן גם המברך יקרב עצמו ככל יכלתו אל מקור‬
‫שפעת הברכה‪ ,‬היינו שיתבודד בדעתו ויקשר מחשבתו בענינים‬
‫קדושים‪ ,‬להיות מוכן וראוי להוריד על עצמו ההשפעה העליונה‪ ,‬ואז‬
‫יהיה לו הכח להשפיע ברכה העליונה אל המתברך הקרוב אליול‪.‬‬
‫המלך‪ ,‬ולכן בא ללוותו‪ ,‬ע"כ‪ .‬והקשה הרב הנ"ל א"כ מדוע שאר המלכים לא באו שהרי אף‬
‫מצאצאיהם היה ותירץ שהיות וחזקיה סירב לישא אשא כיון שחזה ברוה"ק דנפקי מיני'‬
‫בנין דלא מעלי‪ ,‬ע"כ כאשר נפטר נינו ריב"ז שהוא הציל את כלל ישראל ובזכותו המשיכה‬
‫התורה )יבנה וחכמיה( כידוע‪ ,‬אזי שלחוהו שלהשתתף בהלוויתו ולהיווכח שאכן היה כדאי‬
‫הכל‪ ,‬ואכן בהדי כבשי דרחמנא למה לך‪.‬‬
‫כח כתוב בספר "מכתב מאליהו" )ח"ב עמוד ר"ז( תוך הדברים‪" :‬הברכה היא כמו גדר‬
‫התפלה‪ ,‬והוא שהמברך מכיר שהברכה וההשפעה שהוא חפץ בהן לצורך אהובו‪ ,‬לא‬
‫תבואנה אלא מהשי"ת‪ ,‬ועל ידי הכרה זו הוא מתדבק ומתבטל אל השי"ת מקור הברכה‪ ,‬ומי‬
‫גרם לזה‪ ,‬המתברך‪ ,‬שצרכיו הם שהביאו את המברך לדרגה זו של התבטלות‪ ,‬ואם השי"ת‬
‫יקיים את ברכתו‪ ,‬אז המברך יתעלה בהכרת חסדי ה'‪ ,‬ויתבטל אליו בתודתו‪ ,‬באופן זה‬
‫אפשר שתועיל הברכה למתברך‪ ,‬שישיג את אשר חסר לו‪ ,‬כי זכות גדולה היא לו‪ ,‬שנעשה‬
‫כלי להתעלות הצדיק‪".‬‬
‫כט כתוב בספר "שיעורי דעת" )ח"א עמוד ל"ג(‪" :‬עיקר כח הברכה תלוי במדת הדביקות‬
‫של המברך אל השי"ת‪ ,‬שרק על ידי זה הוא משפיע ברכת ה' ושפע חסדו השופעת‬
‫באמצעות נפש המברך למתברך‪ ,‬והדביקות בה' באה רק על ידי בהירות וחוזק האמונה‪,‬‬
‫ורק איש צורה‪ ,‬שאמונתו בהירה וחדורה בעמקי נפשו‪ ,‬יכול להגיע למעלת הדביקות‬
‫ולהשפיע ברכה לזולתו‪ ,‬וגם כי ברכתו יוצאת בהכרה יותר בהירה‪ ,‬מפני שכל רגשותיו‬
‫ומחשבותיו יותר עמוקים‪ ,‬ונובעים מתוך פנימיות נפשו‪".‬‬
‫ל עיין מה שכתב "הכתב והקבלה"‪ ,‬תוך דבריו 'המברך יהיה קרוב להמתברך'‪ :‬ולזה גם‬
‫המברך יקרב עצמו בכל יכלתו אל מקור שפעת הברכה‪ ,‬יתבודד בדעתו ויקשר מחשבתו‬
‫בענינים קדושים אלקים‪ ,‬להיות מוכן וראוי להוריד על עצמו השפעה העליונה‪ ,‬ובזה יוכשר‬
‫ברכת חכם‬
‫סומכים ידיהם על המתברך‬
‫יט‪ .‬כדי שתחול הברכה‪ ,‬היו המברכים סומכין ידיהם על המתברכין‪,‬‬
‫כדי לתת הכנה אל המתברך שיקבל השפע או הטוב ההואלא‪.‬‬
‫הקדמת ברכה להקב"ה‬
‫כ‪ .‬כדי שתתקיים הברכה צריך להקדים ברכה להקב"ה‪ ,‬ורק אח"כ‬
‫יברך את אחרים‪ .‬ואם אין הקב"ה מתברך תחילה‪ ,‬אותן הברכות אינן‬
‫מתקיימותלב‪.‬‬
‫להציק על ראשו שמן שפע הנבואי‪ ,‬ויש לו כח להציק שפעת ברכה העליונה אל המתברך‬
‫הקרוב אליו‪".‬‬
‫לא כתוב ב"ספר העיקרים" )במאמר רביעי פרק י"ט(‪" :‬והנראה לי בזה הוא‪ ,‬שענין‬
‫הברכות אינו הגדת עתידות כלל‪ ,‬אבל הוא תפלה עם נתינת הכנה אל המקבל‪ ,‬שיחול השפע‬
‫האל'הי עליו‪ ,‬וזה שהשפעים העליונים ישתלשלו ויושפעו על המקבלים בהדרגות‬
‫ואמצעיים ובתנאים שיהיו המקבלים ראוים‪ ,‬ועל יחס וסדר שמור ושיהיו עם זה מוכנים‬
‫לקבול השפע ההוא‪ ,‬ואם יפסק ההשתלשלות מאיזה מהאמצעיים‪ ,‬ולא יהיה היחס שמור או‬
‫הסדר‪ ,‬או יהיה המקבל בלתי מוכן יתבלבל השפע או היחס‪ ,‬ולא יחול השפע האלהי‬
‫בהשתנות הסדר‪ .‬ולזה צריך שיהיה במקבל הכנה‪ ,‬כדי שיחול בו השפע ההוא‪ ,‬וכשלא יהיה‬
‫המקבל מוכן לקבל השפע האל'הי‪ ,‬יוכן על ידי הנביא או על ידי הצדיק או החסיד‪ ,‬ויהיה‬
‫המברך אמצעי בהורדת השפע ההוא‪ ,‬וזהו ענין סמיכת היד‪ ,‬שהיו סומכין ידיהם המברכים‬
‫על המתברכין‪ ,‬לתת הכנה אל המתברך שיקבל השפע או הטוב ההוא‪ ,‬וכאלו החסיד או‬
‫הצדיק המברך הוא צנור להמשיך השפע האל'הי על ידיו‪ ,‬כמו שמצינו בענין הנבואה‬
‫שהיתה שורה על ידי הנביא‪ ,‬על הבלתי ראוים אליה‪ ,‬ובלבד שיהיה בהם קצת הכנה‪ ,‬אמר‬
‫הש"י למשה )במדבר כ"ז י"ח( 'קח לך את יהושע בן נון איש אשר רוח בו וסמכת את ידך‬
‫עליו' וכו'‪".‬‬
‫לב כתוב בזוהר )ח"א דף רכח(‪ְ " :‬בּגִין כְָּך ְבּכָל אֲ תַ ר דְּ ב ְִרכָאן אִ צְטְ ִריכוּ ְלב ְָרכָא ולפיכך‬
‫בכל מקום שצריכים לברך ברכות‪ָ ,‬בּעֵי קֻדְ שָׁ א בּ ְִריְך הוּא לְאִ תְ ָבּ ְרכָא ְבּקַדְ מִיתָ א צריך‬
‫לברך את הקב"ה שהוא סוד המלכות בתחילה‪ ,‬וּ ְלבָתַ ר אִ תְ בּ ְָרכוּ אָח ֳָרנִין ואח"כ מתברכים‬
‫אחרים וְאִ י קֻדְ שָׁ א בּ ְִריְך הוּא לָא אִ תְ בּ ִָריְך ְבּקַדְ מִיתָ א ואם אין הקב"ה מתברך תחילה אִ ינּוּן‬
‫בּ ְִרכָאן לָא )דף רכח‪ (.‬מִתְ ָקיְימִין אותם הברכות אינם מתקיימות‪ .‬וְאִ י תֵ ימָא הָא יַעֲקב‬
‫דְּ ב ְָרכֵיהּ אֲ בוּהּ ְולָא בּ ְָרכֵיהּ ְלקֻדְ שָׁ א בּ ְִריְך הוּא ְבּקַדְ מִיתָ א ואם תאמר הרי יעקב שברכו‬
‫אביו ולא מצאנו שברך את הקב"ה מתחילה‪ ,‬ומתרץ ואמר תָּ א ֲחזֵי בְּשַׁ עְתָּ א דְּ ב ִָריְך יִ ְצחָק‬
‫ְליַעֲקב בא וראה בשעה שברך יצחק את יעקב‪ ,‬לָא בּ ְָרכֵיהּ עַד דְּ ב ִָריְך ְלקֻדְ שָׁ א בּ ְִריְך הוּא‬
‫ְבּקַדְ מִיתָ א לא ברכו עד שברך תחילה להקב"ה‪ ,‬כֵּיוָן דְּ ב ִָריְך ְלקֻדְ שָׁ א בּ ְִריְך הוּא ְבּקַדְ מִיתָ א‬
‫בּ ְָרכֵיהּ ְליַעֲקב כיון שברך להקב"ה בתחילה אח"כ ברך את יעקב‪ְ ,‬מנָא לָן מאין לנו זה‬
‫קט‬
‫קי‬
‫ברכת חכם‬
‫הזכרת שם האיש ואשתו‬
‫כא‪ .‬יש אומרים שא"צ להזכיר שם האיש והאשה‪ ,‬רק שם אחד‬
‫מהםלג‪.‬‬
‫כבוד הנס בהצנע‬
‫כב‪ .‬פעמים שאין הנס חל אלא בהצנע‪ ,‬וכבוד הנס הוא לבוא‬
‫בהצנעלד‪.‬‬
‫והרבה גדולים מסתירים ברכותיהם ע"י שיעצו לבדוק במזוזות‬
‫וכדומה‪ ,‬כי כבוד הנס הוא בהצנעלה‪.‬‬
‫דִּ כְתִ יב וַיּאמֶר ְראֵ ה ֵרי ַח ְבּנִי כּ ְֵרי ַח שָׂ דֶ ה אֲ שֶׁ ר בּ ֲֵרכוֹ יהו"ה‪ָ ,‬הכָא ִקיֵּים בּ ְָרכָה ְלקֻדְ שָׁ א‬
‫בּ ְִריְך הוּא כאן נמצאת הברכה להקב"ה שהוא המלכות דִּ כְתִ יב אֲ שֶׁ ר בּ ֲֵרכוֹ יהו"ה שפירושו‬
‫אִ תְ בּ ֵָרְך ְבּקִיּוּמָא דְּ ב ְִרכָאן שנתברכה המלכות בקיום הברכות‪ ,‬ר"ל שז"א הנקרא יהו"ה‬
‫ברך את המלכות הנקראת שדה בתחילה כדי שהברכות שימשיך יצחק אל יעקב ממנה‬
‫יתקיימו‪ ,‬וּ ְלבָתַ ר כְּתִ יב בַּתְ ֵריהּ ואח"כ כתוב אחריו ְויִתֶּ ן לְָך האלהי"ם‪ ,‬שהוא המלכות‪,‬‬
‫ומפרש כֵּיוָן דְּ הַהוּא שָׂ דֶ ה אִ תְ ַקיַּים ְבּב ְִרכוֹי כיון שזה השדה שהוא המלכות נתקיימה‬
‫בברכותיה שנתברכה מז"א‪ִ ,‬מיָּד בּ ְָרכֵיהּ ְויִתֶּ ן לְָך הָאלהי"ם מיד ברך יצחק את יעקב‬
‫שהמלכות הנקראת אלהי"ם תתן לו שפע ברכות מטל השמים‪ ,‬דְּ הַהוּא שָׂ דֶ ה ָרזָא דְּ נָ ְפקֵי‬
‫מִינֵיהּ בּ ְִרכָאן המלכות היא סוד השדה שיוצאות הברכות ממנה להתחתונים‪ְ .‬כּ ַגוְונָא דָ א‬
‫בּ ִָריְך יַעֲקב ְבּקַדְ מִיתָ א ְלקֻדְ שָׁ א בּ ְִריְך הוּא כעין זה ברך יעקב להקב"ה תחילה‪ ,‬וּ ְלבָתַ ר‬
‫בּ ִָריְך ִלבְנוֹי ואח"כ ברך את בניו‪ .‬תָּ א ֲחזֵי‪ְ ,‬בּ ַצפ ְָרא ָבּעֵי בַּר נָשׁ לְאַקְדָּ מָא בּ ְִרכָאן ְלקֻדְ שָׁ א‬
‫בּ ְִריְך הוּא וּ ְלבָתַ ר לִשְׁ אָר ְבּנֵי ָע ְלמָא ְוהָא אוֹקִי ְמנָא בא וראה בבקר צריך האדם להקדים‬
‫ברכות להקב"ה ואח"כ יברך לשאר בני העולם כמו שפירשנו‪ ,‬דִּ כְתִ יב בַּבּקֶר יאכַל עַד וְגוֹ'‬
‫פי' השפע הנמשך על ידי ברכות והתפלות והקרבנות הנעשים בבקר‪ ,‬תקבל ותאכל אותם‬
‫תחילה המלכות הנקראת עד )כמבואר לקמן דף רמז ע"ב על פסוק זה(‪ ,‬ואח"כ לערב היא‬
‫מחלקת את השפע להתחתונים‪".‬‬
‫ובספר "דבש לפי" )מערכת ב' אות ט( להחיד"א‪ ,‬מביא את הזוהר ומוסיף‪" :‬ואני שמעתי‬
‫מהרב עיר וקדיש סבא קדישא כמהר"ר יעקב חזק ז"ל אב"ד ור"מ דק"ק פאדוב"ה דכשבא‬
‫אליו אדם א' לברכו משי' ידו על ראשו ואומר יתברך שמו של הקב"ה ואח"כ מברך לאיש‬
‫ההוא או לנער וכיוצא‪".‬‬
‫ובספר "זרעא חייא וקיימא" )עמוד קי"ב בהערות( כתוב‪" :‬מנהגו של הגה"צ ר' אליהו‬
‫לופיאן זצוק"ל היה לברך בנוסח אני מברך אותך שה' יברך אותך‪".‬‬
‫לג מטו בשם הגר"ח קנייבסקי שליט"א‪.‬‬
‫לד כתוב במלכים ב' )ד' ד'(‪" :‬ובאת וסגרת הדלת בעדך ובעד בניך‪ ,‬ויצקת על כל הכלים‬
‫האלה והמלא תסיעי‪ ,".‬ומפרש רש"י‪'" :‬וסגרת הדלת'‪ ,‬כבוד הנס הוא לבא בהצנע‪".‬‬
‫ברכת חכם‬
‫וגם מצינו שהיו מן הצדיקים הפועלים ישועות בתפילה שמסתירים‬
‫את עצמםלו‪ ,‬כדי שלא יחזיקו להם טובה וכדי שלא ייראה שהישועות‬
‫באו בזכותםלז‪.‬‬
‫לה כתוב בספר "דרך שיחה" )פרשת שופטים עמוד תקפ"ח(‪" :‬סיפר לי ר' אייזיק הנ"ל‪,‬‬
‫שפ"א היה חולה אחד במצב קשה בבית חולים‪ ,‬ואמרו לו שכדאי לנסוע עבורו לחזו"א‪ ,‬ובא‬
‫אביו של החולה לחזו"א בשעה שתיים בלילה העירו ושאל מה לעשות‪ ,‬אמר לו החזו"א‬
‫שיסע לר' אייזיק ויעשה לו מזוזות‪ ,‬נסע אליו העירו באמצע הלילה‪ ,‬להודיעו שיעשה לו‬
‫מזוזות‪ .‬אמרתי להרב שליט"א‪ ,‬כי היו הרבה גדולים שהיו מסתירים ברכותיהם על ידי‬
‫שיעצו לבדוק במזוזות וכדומה‪ .‬ואמר הרב‪ ,‬ברש"י )מלכים ב' ד' ד'( על הפסוק ה"פ "ובאת‬
‫וסגרת הדלת בעדך" וגו'‪ ,‬כתב‪ :‬כבוד הנס הוא לבוא בהצנע‪".‬‬
‫לו איתא בתענית )כג‪" :(:‬אמר ליה רבי זריקא לרב ספרא‪ ,‬תא חזי מה בין תקיפי דארעא‬
‫דישראל לחסידי דבבל‪ ,‬חסידי דבבל‪ ,‬רב הונא ורב כי הוה מצטריך עלמא למיטרא אמרי‪,‬‬
‫ניכניף לגבי הדדי וניבעי רחמי‪ ,‬אפשר דמירצי הקדוש ברוך הוא דייתי מיטרא‪ ,‬תקיפי‬
‫דארעא דישראל‪ ,‬כגון רבי יונה אבוה דרבי מני‪ ,‬כי הוה מצטריך עלמא למיטרא הוה עייל‬
‫לביתיה‪ ,‬ואמר להו‪ ,‬הבו לי גואלקי‪ ,‬ואיזיל ואייתי לי בזוזא עיבורא‪ ,‬כי הוה נפיק לברא‪,‬‬
‫אזיל וקאי בדוכתא עמיקתא‪ ,‬דכתיב )תהלים ק"ל א'( 'ממעמקים קראתיך ה''‪ ,‬וקאי בדוכתא‬
‫צניעא‪ ,‬והוה מכסי בשקא‪ ,‬ובעי רחמי‪ ,‬ואתי מיטרא‪ ,‬כי הוה אתי לביתיה אמרי ליה‪ ,‬אייתי‬
‫לן מר עיבורא‪ ,‬אמר להו‪ ,‬אמינא‪ ,‬הואיל ואתא מיטרא השתא‪ ,‬רווח עלמא וכו'‪ ".‬פירש"י‪:‬‬
‫"'רב הונא ורב חסדא'‪ ,‬חסידי דבבל מפרסמין את הדבר‪ ,‬ושל ארץ ישראל צנועין ולא‬
‫מודיעין שבא המטר בשבילם‪".‬‬
‫לז איתא בתענית )כג‪" :(:‬חנן הנחבא בר ברתיה דחוני המעגל הוה‪ ,‬כי הוו מצטריך עלמא‬
‫למטרא‪ ,‬הוו משדרי רבנן ינוקי דבי רב לגביה וכו' ואמאי קרי ליה חנן הנחבא‪ ,‬מפני שהיה‬
‫מחביא עצמו בבית הכסא וכו'‪ ".‬ובפירוש המיוחס לרש"י כתב‪" :‬היה מחביא עצמו מרוב‬
‫ענוה‪ ,‬ומאן דגרס בית הכסא‪ ,‬כלומר מתחבא בבגדו כשהוא נכנס להסך את רגליו‪ ,‬מרוב‬
‫צניעות‪".‬‬
‫וכתב על זה המהרש"א‪" :‬נראה לקיים הגירסא כפי פירוש ראשון שפירש רש"י‪ ,‬דקאמר‬
‫מה שלא שדרו זוגא דרבנן לגביה למבעי רחמי כמו שאמר לעיל בחוני המעגל ובאבא‬
‫חלקיהו‪ ,‬עד שהוצרכו הרבנן ליטריד ליה ינוקי דבי רב‪ ,‬וקאמר דודאי גם לא שדרו זוגא‬
‫דרבנן אלא משום דכשהרגיש שבאו אליו רבנן היה מיטמר ומחביא עצמו בבית הכסא שלא‬
‫ימצאו אותו רבנן‪ ,‬וכדי שלא יחזיק טובה לעצמו‪ ,‬כדאמרינן לעיל באבא חלקיה‪ ,‬ולכך‬
‫הוצרכו אותן רבנן לישדר ליה ינוקי דבי רב לגביה שילכו אחריו גם במקום הנחבא בבית‬
‫הכסא ויאמר כך אבא אבא וכו' ולהכי סמיך ליה הך עובדא דרבי יונה דעביד נמי הכי‬
‫בצנעא‪ ,‬כדי שלא יחזיק טובה לעצמו‪ ,‬ואפילו מאנשי ביתו הוה מיטמר‪".‬‬
‫קיא‬
‫ברכת חכם‬
‫קיב‬
‫תנאים לקבל‬
‫שלשה תנאים לקבל ברכה‬
‫כג‪ .‬כדי שתשרה ברכה על האדם‪ ,‬צריך ג' הכנות‪ :‬הכנת המברך‪,‬‬
‫שיהיה אדם גדול ושלם‪ ,‬והכנת המתברך‪ ,‬שיהיה ראוי לקבל הברכה‪,‬‬
‫והכנת הזמן‪ ,‬שיהיה לעת רצוןלח‪.‬‬
‫ומה דאיתא לעיל "שהיה מחביא עצמו בבית הכסא"‪ ,‬הקשה בספר "מחקרים בדרכי‬
‫התלמוד" )בסימן ו' ראשי תיבות וקיצורים‪ ,‬עמוד כ"ז( למה הסתיר את עצמו במקום‬
‫שאסור בדברי תורה‪ ,‬וכן בקידושין )פא‪ (:‬גבי פלימו ש"ערק וטשא נפשיה בבית הכסא‪".‬‬
‫ועיין שם שכתב‪ ,‬שמצינו בכמה מקומות שחוץ מהבתי כנסיות ובתי מדרשים שהיו‬
‫בעיר‪ ,‬היו גם בתי כנסיות ובתי מדרשים חוץ לעיר רחוק מן הישוב )עיין שבת לג‪ ,:‬חולין‬
‫צב‪ ,.‬תוספות ברכות ב‪ .‬ד"ה מברך שנים‪ ,‬ברכות ו‪ .‬בתוספות ד"ה המתפלל בפירוש רבינו‬
‫תם‪ ,‬ושם ברבנו יונה בשם רבינו חננאל‪ ,‬וכן בשבת כד‪ :‬ברש"י ד"ה משום סכנה‪ ,‬בקידושין‬
‫כט‪ :‬ברש"י ד"ה בי רבנן‪ ,‬ושם עג‪ ,:‬ובסוטה מט‪ :‬ד"ה בית הוועד‪ ,‬וכן בבבא מציעא כד‪,.‬‬
‫ובמהרש"א ביומא לה‪ :‬ד"ה חציו‪ ,‬ובפירוש בעל "ספר חרדים" לירושלמי ברכות פרק א'‬
‫ריש הלכה א'(‪ ,‬ולכן "ברור איפוא שחנן בר בריה דחוני המעגל החביא עצמו בבית הכנסת‬
‫כזה‪ ,‬וכן פלימו טשא נפשיה בבית הכנסת‪ ,‬אלא שראשי תיבות ביה"כ נתפענח שלא‬
‫כהוגן‪".‬‬
‫לח כתוב בספר "שער בת רבים" בריש פרשת וזאת הברכה‪)" :‬דברים ל"ג א'( 'וזאת‬
‫הברכה אשר ברך משה איש האלקים וגו'‪ .‬כל איזה שפע וברכה' כדי שישרה ויחול על‬
‫המברך‪ ,‬צריך ג' הכנות‪ .‬הכנת המברך‪ ,‬שיהיה אדם גדול ושלם‪ .‬הכנת המבורך‪ ,‬שיהיה‬
‫ראוי לקבל הברכה‪ ,‬לכן צוה יצחק לעשו להביא לו מטעמים‪ .‬הכנת הזמן‪ ,‬שיהיה לעת רצון‪,‬‬
‫כמו שכתוב )תהלים ס"ט י"ד( 'ואני תפלתי לך ה' עת רצון'‪ ,‬ולכן אין ברכת כהנים בלילה‪,‬‬
‫שהוא מדת הדין ושעת חרון אף‪ .‬וזהו שכתוב 'וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלקים'‬
‫ומי לנו גדול ממשה‪ .‬ומצד המקבלים אמר 'את בני ישראל'‪ ,‬מצד אביהם ישראל‪ ,‬שהכינם‬
‫לכך‪ ,‬כמו שכתוב )ויחי מ"ט כ"ח( 'וזאת אשר דבר להם אביהם'‪ ,‬ואם כנגד הכנת הזמן אמר‬
‫'לפני מותו'‪ ,‬וידוע מזוהר הקודש פרשת ויחי )ריח‪ ,(:‬דצדיק קודם מותו נתוסף רוח השגתו‬
‫יותר מקודם‪ ,‬כמו הנר כשמגיע להכבות‪ ,‬נתוסף אותו ויתלהב יותר מקודם‪ ,‬כן 'נר אלקים‬
‫נשמת אדם'‪ ,‬כאשר שמואל הקטן התנבא לפני מותו )סנהדרין יא‪ ,(.‬לכן גדול יתרון ברכת‬
‫צדיק לפני מותו וכו'‪".‬‬
‫ובספר "שמחת בנים" )בהוספות ומילואים( מביא בשם ספר "ויאמר אברהם"‪ ,‬על פי‬
‫מה שכתב ה"אור החיים"‪ ,‬וזה לשונו )בדברים ל"ג א'(‪" :‬הא' אשר בירך משה וידוע הוא‬
‫מעלתו וכו'‪' ,‬את בני ישראל' שהם כלי מוכן לקבל הברכות מה שלא היה עד עתה וכו' לפני‬
‫ברכת חכם‬
‫המברך יהיה קרוב להמתברך‬
‫כד‪ .‬המברך הוא כצינור להוריד שפע עליון אל המתברך‪ .‬והיות‬
‫שהמברך הינו אמצעי להשפעת ברכה אל המתברך‪ ,‬לכן יקריב אותו‬
‫אליו ויעמידנו נכחולט‪.‬‬
‫להאמין בכח הברכה‬
‫כה‪ .‬עיקר הברכה מחכם‪ ,‬הוא הבטחון והאמונה של המבקש‪,‬‬
‫שהקב"ה יעזרנו בזכות ברכתו של החכם‪ .‬ולכן אם אינו מאמין בברכת‬
‫החכם‪ ,‬בדרך כלל אינה עוזרתמ‪ .‬ומצינו שאשה שהיתה לה אמונת‬
‫חכמים‪ ,‬זכתה לבן שלימד כל העולם אמונה בהקב"המא‪.‬‬
‫מותו כי הגם שגדול ערך משה תוסף רוחו וכחו‪ ,‬בעת אשר יגיע העת אשר יאסף אל עמיו‪,‬‬
‫ולצד הד' טעמים הגדילה ה' וייחדה למעלה מכולם כאומרו וזאת הברכה‪".‬‬
‫לט על הכתוב בפרשת תולדות )כ"ז ד'( "ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי‪ ,‬והביאה לי‬
‫ואוכלה‪ ,‬בעבור תברכך נפשי‪ ,‬בטרם אמות‪ ".‬מבואר בספר "הכתב והקבלה"‪" :‬אין כוונת‬
‫יצחק בשאלת המעטמים תענוג הגוף בחוש טעם‪ ,‬רק כדי שתהיה נפשו שמחה ומתענגת‪,‬‬
‫ומתוך שמחת הנפש תחול עליו רוח הקודש‪ ,‬וכמאמרם )שבת לה‪ (:‬אין השכינה שורה אלא‬
‫מתוך שמחה‪ ,‬שנאמר )מלכים ב' ג' ט"ו( 'והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה'‪".‬‬
‫ויש להוסיף על זה כי המברך הוא כצנור להוריד שפע עליון אל המתברך‪ ,‬ולהיות‬
‫שהמברך אמצעי להשפעת ברכה אל המתברך‪ ,‬לכן יקריב אותו אליו ויעמידנו נכחו‪ ,‬כמו‬
‫בהחיות אליהו את בן הצרפית‪ ,‬שהתמודד על הילד שלשה פעמים‪ ,‬וכן אלישע בהחיותו בן‬
‫השונמית‪ ,‬שכב עליו ושם פיו על פיו‪ ,‬ותחלה אמר )מלכים ב' ד' כ"ט( 'ושמת משענתי על‬
‫פני הנער'‪ ,‬וכן יעקב אמר )ויחי( 'קחם נא אלי ואברכם‪ ,‬וישת ידו עליהם'‪ ,‬וכל זה מורה כי‬
‫להורדת השפע אל המתברך באמצעות המברך‪ ,‬ראוי לזה שיקרב אליו במקום‪ ,‬וכן יצחק‬
‫העתיר לנוכח אשתו‪ ,‬העמיד אותה נכחו להקריבה אליו‪ ,‬כדי שיכוין אליה דעתו יותר‪,‬‬
‫כמ"ש הר"ן בדרוש השני‪ ,‬ולזה גם המברך יקרב עצמו בכל יכלתו אל מקור שפעת הברכה‪,‬‬
‫יתבודד בדעתו ויקשר מחשבתו בענינים קדושים אלקים‪ ,‬להיות מוכן וראוי להוריד על‬
‫עצמו השפעה העליונה‪ ,‬ובזה יוכשר להציק על ראשו שמן שפע הנבואי‪ ,‬ויש לו כח להציק‬
‫שפעת ברכה העליונה אל המתברך הקרוב אליו‪".‬‬
‫מ כתוב בספר "דרך שיחה" )שו"ת עם הגר"ח קניבסקי‪ ,‬פרשת שופטים עמוד תקע"ז(‪:‬‬
‫"אמר הרב שליט"א‪ ,‬עיקר הברכה מצדיק הוא הבטחון והאמונה של המבקש‪ ,‬שה' יעזור‬
‫בזכות הברכה‪ ,‬ולכן אם אינו מאמין בברכה‪ ,‬בדרך כלל אינו עוזר‪".‬‬
‫וכן כתוב בספר "אורחות יושר" )פרק כ"ו רוח הקדש(‪" :‬ויש לפעמים שהברכות‬
‫והעצות מתקיימות בזכות השואל שמאמין באמונה שלמה שמלת החכם מתקיימת‪ ,‬ובזכות‬
‫קיג‬
‫קיד‬
‫ברכת חכם‬
‫להזכיר שם המתברך‬
‫כו‪ .‬כשרוצים לקבל ברכה‪ ,‬יש ליתן את שם המתברך למברך‪ ,‬ולא‬
‫לכוללו יחד עם אחריםמב‪.‬‬
‫עין הרע‬
‫כז‪ .‬י"א שכאשר מקבלים ברכה מצדיק אין לדאוג מעינא בישא‪ ,‬דאין‬
‫זה באמת מתקיים ואם לא היה מאמין בזה בלב שלם באמת לא היו מתקיימין בו ודבר זה‬
‫מתחלף לפי השואל ]וכ"כ במשך חכמה הפטרת וירא[ ודבר זה ראינו כמה פעמים אצל‬
‫גדולי ישראל‪ ,‬וירא שמים שסומך כל דבר על החכם ושומע לו לכל אשר יאמר יש לו‬
‫סיעתא דשמיא שנותנין להחכם בפיו מה לומר לו ועצותיו מצליחין בדרך כלל ]אא"כ‬
‫הקב"ה יודע שזה אינו טוב בשבילו וכמ"ש שהע"ה )במ"א ח' ל"ט( 'ואתה תשמע השמים‬
‫מכון שבתך וסלחת ועשית ונתת לאיש ככל דרכיו אשר תדע את לבבו כי אתה ידעת לבדך‬
‫את לבב כל בני האדם ואחז"ל )תנחומא תרומה סימן ט'( אם הוא תובע בנים ואתה יודע‬
‫שיהיו מכעיסין לפניך אל תתן לו‪ ,‬וכן אם תבע נכסים ואתה יודע שעתיד לבעט בהן אל תתן‬
‫לו[‪".‬‬
‫מא כתוב ב"אוצר הקונטרסים" )קונטרס כ"ז‪ ,‬עמוד ל"ט( בתוך הדברים‪" :‬אין עוד‬
‫עריבות כמי שמכיר את הבורא ית"ש‪ ,‬אשר אז הוא העשיר הכי גדול‪ ,‬כמו שאמר החכם‬
‫מכל האדם )משלי כ"ח כ'( 'איש אמונות רב ברכות'‪ ,‬מי שיש לו אמונה הוא מלא ברכות‪,‬‬
‫ויכול לעזור גם לזולת‪ ,‬וזה מה שאנו צריכים לעשות עכשיו‪ ,‬להתחזק ביתר שאת וביתר‬
‫עוז לא ליפול בדיכאון וביאוש‪ ,‬ואף שאנו רואים שאלו הרשעים כים נגרש השקט לא‬
‫יכולו‪ ,‬לא צריכים להתפעל‪ ,‬כי חכמים הקדושים אומרים )מכות כד‪ (.‬בא חבקוק והעמידן‬
‫אל אחת‪ ,‬שנאמר )חבקוק ב' ד'( 'וצדיק באמונתו יחיה'‪ ,‬כתוב בזוהר )בהקדמה ז‪,(:‬‬
‫שחבקוק היה הבן של השונמית שנתברכה מאלישע‪ ,‬היות שבאה אליו ובקשה על בנים‪,‬‬
‫ואמר לה )מ"ב ד' ט"ז( 'כעת חיה את חובקת בן'‪ ,‬ובזכות האמונת חכמים שהיתה לה‬
‫באלישע הנביא‪ ,‬זכתה לבן כחבקוק הנביא‪ ,‬אשר הוא העמיד את כל היהדות על יסוד אחר‬
‫אמונה וכו'‪".‬‬
‫מב כתוב )בראשית ט' י'(‪" :‬ואת כל נפש החיה אשר אתכם בעוף בבהמה ובכל חית‬
‫הארץ אתכם מכל יצאי התבה לכל חית הארץ‪ .‬ועל זה כתוב ב"העמק דבר" )שם(‪'" :‬ובכל‬
‫חית הארץ'‪ ,‬ת"א חית ארעא‪ ,‬פירוש בזה המקום חיה בפ"ע ולא כללם עם בהמה אע"ג‬
‫שעמדו יחד בטבע בהמה עם האדם‪ .‬כדי לפרש בברכה דזה סגולת הברכה לפרש שם‬
‫המתברך ולא לכללו‪' .‬אתכם'‪ .‬העומדים אצלכם כדי לקבל הברית‪ ,‬וגם זה סגולת הברכה‬
‫והברית שתחול בפניו יותר‪ .‬וכן להיפך קללה ודאי חל בפניו יותר משלא בפניו כמש"כ‬
‫הרמב"ם בטעם שהמנודה בפניו אין מתירין לו שלא בפניו משום דבפניו חל יותר‪".‬‬
‫ברכת חכם‬
‫עין הרע שולט בצדיקיםמג‪ ,‬אולם י"א שמכל מקום עדיף ליזהר מעין‬
‫הרעמד‪.‬‬
‫ברכה ע"י שליח‬
‫כח‪ .‬יכול לשלוח שליח לקבל הברכהמה‪ .‬וי"א שהברכה מסוגלת לחול‬
‫יותר אם הוא בא בעצמומו‪.‬‬
‫מג כתוב בספר "סגולות רבותינו" )שו"ת הגר"ח עניני עין הרע שאלה י"ד( מובא ששאל‬
‫המחבר להגרח"ק‪" :‬כשמקבלים ברכה מת"ח וצדיק אם יש ענין לא לספר לאחרים ע"ז‬
‫קודם שנושע‪ ,‬כדי שלא ישלוט ע"ז עין הרע‪ ,‬וענה הגר"ח‪ :‬אין עין הרע בצדיקים"‬
‫מד כתוב בספר "דברי תורה" )מהדורא תנינא נ"ג מהרה"ג "מנחת אלעזר"(‪ :‬מקובל‬
‫בידינו מהצדיקים ז"ל כי כשהולכים אצל הצדיק שיתפלל על ענין נחוץ וצריכין בזה נס‬
‫ומופת גדול יחזיקו הדבר בסוד בכל מה דאפשר קודם שיפעלו הדבר ויצא לפועל‪ .‬כי אם‬
‫יתפרסם הדבר מקודם‪ ,‬אז יוכל לשלוט עין הרע ח"ו ויגרום שלא יבא דבר הישועה‪ .‬וראיתי‬
‫כן מקורו מפורש בקרא )מלכים ב' ד'( במעשה דשונמית שהלכה לאלישע הנביא שיחיה את‬
‫בנה המת שאמרה אל אישה )מ"ב ד' נ"ב( שלחה נא לי אחד מן הנערים ואחד מן האתונות‬
‫וגו' ויאמר מדוע את הולכת אליו היום לא חודש ולא שבת ותאמר שלום‪ .‬ולמה אמרה שקר‬
‫כזה לפני בעלה בעת נפשה מרה לה מאוד ולפני בעלה אבי הילד איך תעלים זאת ומ"ש‬
‫ברלב"ג שלא רצתה לפתוח פיה לרעה הוא אינו תירוץ מספיק ודחוק מאוד דהא כבר מת‬
‫בנה‪ ,‬ואם יש לה רק התקוה הזאת שיחיה אותו הנביא הלא אדרבא‪ ,‬צריכין למהר לרוץ‬
‫אליו וצריכה להגיד לבעלה כדי שימהר להכין האתונות לרוץ עד איש האלקים להחיות את‬
‫בנם‪ .‬ומה שייך בזה אל תפתח פה וכו' וכן מ"ש הרד"ק שם אינו מספיק‪ .‬אלא ודאי משום‬
‫זה כנ"ל דטרם נעשה הנס הוא סכנה לפרסמו ואדרבא צריכין להעלימו משום איש בעולם‬
‫מטעם הנ"ל‪ ,‬כדי שלא יתעכב ויפרעוהו ח"ו על כן בהכרח העלימה גם מבעלה טרם נעשה‬
‫הדבר כנזכר )ו"במנחה בלולה" בתנ"ך דפוס אמשטרדם וב"מצודות" הרגישו קצת מעין‬
‫זה(‪".‬‬
‫וכן שמעתי בשם הרה"ג ר' יעקב אדלשטיין שליט"א שאין לגלות לאחרים את הברכה‬
‫שיוכל לגרום עין הרע וא"כ הברכה לא יפעול‪.‬‬
‫ובספר "ורפואה קרובה לבוא" )שערי סגולות ועתות רצון עמוד שנ"ה( כתוב‪" :‬משמו‬
‫של הגאון בעל "קהילות יעקב" מפורסם טעם נוסף‪ :‬שכאשר הדבר מפורסם‪ ,‬צריכים נס‬
‫גדול יותר‪ ,‬ונזקקים ליותר זכויות‪".‬‬
‫מה כתוב בספר "דרך שיחה" )ח"ב עמוד תפ"ה(‪" :‬פגשתי פ"א חכם אחד בברית‪ ,‬ואמר‬
‫לי שחמש בנותיו נישאו ואין להן זרע של קיימא‪ ,‬וביקשני לבקש ברכה עבורן מאבא ז"ל‪.‬‬
‫לאחר שנה פגשתיו שוב בברית ושאלתי מה נשמע‪ ,‬וענה‪ :‬ד' בנותיו ילדו השנה‪ ,‬והברכה‬
‫של האבא הועילה‪.‬‬
‫קטו‬
‫ברכת חכם‬
‫קטז‬
‫קופסה מלאה ברכות‬
‫כט‪ .‬יש חושבים שלצדיק יש קופסה מלאה ברכות‪ ,‬וצריך רק לבקש‬
‫ממנו שיתן אחת מהן‪ .‬ולא כן הוא הדבר‪ ,‬אלא גם לברכות יש מהלך‬
‫וסדר‪ ,‬ורק זה המוכן והמותאם לזאת הברכה‪ ,‬רק אליו הברכה תגיע‪.‬‬
‫אבל בשום אופן לא ישיגנה זה שאינו ראוי לה‪ ,‬ולא תחול על זה שאינו‬
‫מותאם להמז‪.‬‬
‫פדיון נפש‬
‫ל‪.‬‬
‫טוב שהאיש והאשה יעשו פדיון נפש אצל חכם מבין וירא שמים‬
‫מו עייןלעיל מה שכתבנו ב'להזכיר שם המתברך'‪.‬‬
‫כתוב בספר "דרך שיחה" )ח"ב עמוד ת"ו(‪" :‬ויש ענין בזה שהנצרך בא בעצמו לבקש‬
‫ברכה‪ ,‬ולא משגר שליח‪ .‬ומוסיף שם תלמידו‪ :‬והראיתי למו"ר דברי ה"העמק דבר"‬
‫שהברכה מועלת יותר כאשר המתברך עומד לפניו‪ ,‬ונראה הטעם כי אז הברכה יותר‬
‫מיוחדת למתברך‪".‬‬
‫מז כתוב ב"דעת תורה" )ביאורים פרשת ויחי עמוד רע"ד( מרבנו הגדול מרן רבי ירוחם‬
‫ליבוביץ זצוק"ל )ויחי מ"ח י"ז‪-‬י"ט( 'וירא יוסף וגו' וירע בעיניו' וגו' 'כי זה הבכור שים‬
‫ימינך על ראשו'‪' ,‬וימאן אביו ויאמר ידעתי בני ידעתי' וגו'‪ .‬ובאמת יש כאן שאלה‪ ,‬כי מה‬
‫היתה תשובתו של יעקב ידעתי בני ידעתי‪ ,‬הלא זה הוא אשר הרע לו ליוסף‪ ,‬כי אחרי‬
‫שמנשה הוא הבכור‪ ,‬והבכור הוא הצריך להיות מיומן לברכה‪ ,‬ועל כן רצה שיברך את‬
‫מנשה על ימינו‪ ,‬ומה יתן לו תשובתו ידעתי בני ידעתי‪.‬‬
‫מזה תראו כי לא כפי שרגיל אצלנו שהולכים אצל איש צדיק לבקש ממנו ברכה‪ ,‬וחושב‬
‫כי האיש‪-‬הצדיק ודאי יש לו קופסה מלאה ברכות‪ ,‬ומבקש הוא ממנו שיתן לו אחת מהם‪ ,‬לא‬
‫כן הוא הדבר‪ ,‬גם לברכות יש מהלך וסדר‪ ,‬רק זה המוכן והמותאם לזאת הברכה‪ ,‬רק אליו‬
‫הברכה תגיע‪ ,‬אבל בשום אופן לא ישיגנה זה שאינו ראוי לה‪ ,‬ולא תחול על זה שאינו‬
‫מותאם לה‪) .‬ועיין דחו"מ א' מאמר ק"ג(‪.‬‬
‫הח"ח זצ"ל היה רגיל להשיב לבאים אצלו לבקש ברכות‪ :‬מריה דאברהם‪ .‬מה רבו‬
‫הברכות ללומד פרק אחד במשניות‪ ,‬ומה אתם באים אצלי‪ .‬ודאי כי הח"ח זצ"ל לא היה ח"ו‬
‫מונע טוב מבעליו‪ ,‬אלא הביקורת שלו היה עליהם על סברם כי ברכה מאיש צדיק תפעול‬
‫יותר מלימוד התורה‪ ,‬והרי היא הלא מקור הברכה‪ .‬ברכות לא נמצאות בקופסאות של‬
‫צדיקים לחלקם לכל הבא אחריהם‪ .‬לברכה צריכים להיות מותאמים לה ומי הוא זה היודע‬
‫את הסדר והמהלך של ברכה‪".‬‬
‫ברכת חכם‬
‫ושונא בצע‪ ,‬כדי לבטל מעליהם הדיניםמח‪.‬‬
‫יברך המברך‬
‫לא‪ .‬כל ברכה של גדול הדור יוצרת רושם למעלה ומעוררת עת רצון‪,‬‬
‫ולכך ראוי באותה שעה למתברך לברך את המברךמט‪.‬‬
‫מח בספר "אגרות רבי עקיבא אייגר" )מכתב פ"ח( כתב‪ :‬לדעתי טוב לייחד קופה‪ ,‬שבכל‬
‫עת עונה להטיל בתוכו הזוג איזה מטבעות על סדר תפילה קצרה‪ ,‬ובהמשך הזמן כשיצטרף‬
‫לסך מה‪ ,‬לעשות מזה פדיון נפש לחלק ללומדי תורה‪ ,‬וכשיפקוד ה' אותה בהריון‪ ,‬ליתן‬
‫נרות להדליק בבית הכנסת לפני העמוד בשעת התפילה ערב ובוקר‪ ,‬וכשתגיע לחודש‬
‫השביעי להודיעני ולפרש שם האיש והאשה ושם האמהות‪".‬‬
‫וכתבו בהגהות שם )אות ב(‪" :‬מקבל המכתב הג"ר אנשיל‪ ,‬שביקש וקיבל סגולה זו עבור‬
‫א' מקרוביו שחמשת ילדיו נפטרו אחר לידתם‪ ,‬כתב לאחר גמר העתקת מכתב זה‪ ,‬שסגולה‬
‫זו הועילה 'וה' פקד אותה אח"כ בבנים בריאים בני קיימין‪ ,‬אחד מהם לא נעדר'‪ .‬והסיף‬
‫לכתוב ‪' -‬ככה קרה לאחות אשתי תח' אשת גיסי הרבני הנגיד מו"ח ליב יאסטראוו‬
‫בהגאב"ד דק"ק יאסטראוו‪ ,‬ויפנה גם הוא אל הצדיק ויבחר לו סגולה נפלאה ויברכהו ה'‬
‫בגללו בבנים בני קיימא‪ ,‬ועוד שמעתי כהנה'‪.‬‬
‫ובספר "הבה לי בנים" )פ"א אות ע( כתוב בזה הלשון‪" :‬טוב שהאיש והאשה יעשו‬
‫פדיון נפש אצל חכם מבין וירא שמים ושונא בצע‪ ,‬כדי לבטל מעליהם הדינים‪".‬‬
‫מט בסוף הספר "חזון איש" על טהרות )עמוד רצט( בהוספות‪ ,‬כתוב כך‪" :‬מגילה )כז‪(:‬‬
‫'א"ל לא הוה לי קידושא ומשכנתי' להמיינאי וכו' בתענית )כ‪ (:‬מבואר דהיה ר"ה עשיר‬
‫גדול‪ ,‬אבל זה היה קודם שהעשיר‪ ,‬ואפשר דברכת רב העשירו‪ .‬והא דאיטום בשיראי‪ ,‬היה‬
‫רמז שנגזר עליו לקיים בו ברכתא דרב‪ ,‬ורב עני היה‪ ,‬כדאמר חולין )פד‪ (.‬צריכים אנו‬
‫לחוש לדברי זקן‪ ,‬ובברכות )נז‪ (:‬לא איעתרי עד דחזאי ראשי לפתות‪ ,‬ולכך היה ניחא‬
‫ליברך וליעשר‪ ,‬ומה שהקפיד רב‪ ,‬לא בשביל שראה שנתקיים לחוד‪ ,‬דהרי ר"ה לא ידע‬
‫מתחלה שיתקיים‪ ,‬אבל כל ברכה של גדול הדור‪ ,‬עושה רושם למעלה ועושה עת רצון‪,‬‬
‫ולכך ראוי למתברך לברך את המברך‪ ,‬אלא שמתחלה לא הוי מדרך ענוה‪ ,‬שיחזיק רב עצמו‬
‫למעלה זו‪ ,‬אבל כי חזי שנתקיימה‪ ,‬היה אפשר לו להעיר לר"ה שמדרך הטובה לומר וכן‬
‫למר‪".‬‬
‫ועוד‪ ,‬מצינו שאחר ברכת כהנים נוהגים העם לברך את הכהנים‪.‬‬
‫קיז‬
‫ברכת חכם‬
‫קיח‬
‫אלו שיש להם כח ברכה‬
‫אב המברך‬
‫לב‪ .‬כשאב מברך בניו‪ ,‬הוא מברך בכל נפשו‪ ,‬ובלי ספק הברכה תחול‬
‫יותרנ‪.‬‬
‫ברכה מאנשים של צורה‬
‫לג‪ .‬יש לקבל ברכה מאנשים של צורה שברכתם יותר מתקיימתנא‪.‬‬
‫עשרה אנשים‬
‫לד‪ .‬סגולה גדולה ונפלאה היא שיאסוף עשרה אנשים יראי ה' כשרים‬
‫וטובים למקום אחד‪ ,‬ויניחו כולם ידיהם בבת אחת על ראש האיש‬
‫נ כתוב ב"ספורנו" )בראשית פרק ל"ב א'( שאף על פי שכבר אמרו אל תהי ברכת‬
‫הדיוט קלה בעיניך‪ .‬אמנם סיפר ברכת לבן לבנותיו להורות שברכת האב אשר היא על בניו‬
‫בכל נפשו‪ ,‬בלי ספק ראוי שתחול יותר בסגלת צלם אלקים המברך כאמרו בעבור תברכך‬
‫נפשי‪.‬‬
‫וכתוב בספר "פלא יועץ" בערך ברכות‪" :‬יש לאדם להתאמץ ולהשתדל מאד לקבל‬
‫ברכת אביו ואמו‪ .‬ואפילו אם אינו סמוך על שולחנם ורחוקה ישיבתו מהם‪ ,‬לא יתרשל‬
‫מלילך בכל ליל שבת ויומו ובחגים לנשק ידיהם ולקבל ברכתם‪ ,‬שמלבד שהברכה היא‬
‫קרובה להתקיים‪ ,‬על שהם מברכים אותו מלב ומנפש בלב שלם‪ ,‬כרחם אב על בנים‪ ,‬עוד‬
‫בה כי למצוה תחשב לו‪ ,‬על היותו מכבד אביו ואמו ובא בשכרו‪ .‬ואמרו במדרש שכל‬
‫הטובה והממלכה שיש לזרע עשו הוא על שהחשיב ברכת אביו‪ ,‬ויצעק צעקה גדולה ומרה‬
‫באומרו 'ברכני גם אני אבי' וכו'‪".‬‬
‫נא איתא במדרש תנחומא )בראשית י"ג(‪" :‬ר' יונתן בן עכסאי ור"י בן גרים הוו תנו‬
‫פרשת נדרים קמיה רשב"י אפטרו מיניה באורתא‪ ,‬בצפרא אתו וקא מפטרו מיניה אמר להו‬
‫מי לא אפטריתו מקמאי מאתמול אמרו לו למדתנו רבינו תלמיד הנפטר מרבו ולן רבו‬
‫באותו העיר צריכין להפטר ממנו דכתיב )מלאכים א' ט'( ביום השמיני שלח את העם‬
‫ויברכו את המלך וגו' א"ל רשב"י לבריה הללו בני אדם של צורה זיל לגבייהו כי היכי‬
‫דלברכוך‪".‬‬
‫וכן איתא במועד קטן )ט‪ ,(.‬ושם מבאר רש"י שבני אדם של צורה היינו חכמים‪.‬‬
‫ברכת חכם‬
‫ויברכוהו‪ ,‬והידים יהיו מונחים זה על גב זה באופן שיהיו עשרה זוגות‬
‫ידים על ראש המתברךנב‪.‬‬
‫בעל שמחה‬
‫לה‪ .‬ראוי לקבל ברכה מבעל שמחה‪ ,‬כי מתוך שהוא בשמחה תתקיים‬
‫ברכתונג‪.‬‬
‫נב כתוב בספר "בן איש חי" )סוף חלק ג(‪" :‬סגולה נפלאה לברך את האדם‪ ,‬הן קטן הן‬
‫גדול‪ ,‬בצירוף עשרה יראי ה"ה ביחד בבת אחת‪ ,‬דהיינו שיבואו עשרה בני אדם כשרים‬
‫וטובים‪ ,‬ויניחו כולם בבת אחת את ב' ידיהם על ראשו‪ ,‬זה על גבי זה‪ ,‬באופן שיהיה יוד‬
‫ידים על ראשו‪ ,‬וכל בי עשרה שכינתא שרייא‪ ,‬כי בשלימות עשרה יש שלימות י"ס‪,‬‬
‫ובעשרה ידים ימין ושמאל יש מאה אצבעות‪ ,‬להמשיך על ידם מאה ברכות‪ ,‬גם אצבעות‬
‫ימין ושמאל יש כח פרקין‪ ,‬הרי עשרה פעמים כ"ח‪ ,‬והם פר פרקין למתק פר דינין‬
‫דמנצפ"ך‪ ,‬והמשיך פר חסדים כמנין 'ורב חסד' אשר בי"ג מדות‪ ,‬גם להמשיך בזה אור‬
‫החיים שעולה מספר פר‪ ,‬גם בצירוף ג' פרקין של הכף והזרוע עד הכתף‪ ,‬אשר מחוברים‬
‫יחד וסומכין על ראשו המתברך‪ ,‬הנה העשרה ידות ימין ושמאל יהיה בהם ש"י פרקין כמנין‬
‫ש"י עולמות‪ ,‬והם יוד פעמים קל‪ ,‬שהוא סוד החסד‪ .‬ראה כמה דברים עמוקים יש בצירוף‬
‫עשרה ידות ביחד‪ ,‬וזהו סוד עשר ידות לי במלך‪ ,‬וגם בדוד כוונו לברכו ולהמשיך לו ברכה‬
‫בצירוף העשרה ידות בכוונת הלב ובמחשבה בלבד‪ ,‬ובזה הבין טעם הענין הנזכר ביש‬
‫אדרא רבא ברשב"י ותלמידיו שהיו עם רשב"י מס' עשרה‪ ,‬דהכי איתא תאנא אתמנו‬
‫חברייא קמיה דרשב"י‪ ,‬ואשתכחו ר"א וכתיב התם ידין יהבו ליה לרשב"י ואצבען זקפו‬
‫לעילא לעילא‪ ,‬הנה כוונו בחיבור ידיהם וזקיפות אצבעותיהם לחבר העשרה ידות‪ ,‬ולכוון‬
‫במספר פרקי האצבעות‪ ,‬על דרך שכתבנו ובודאי היה להם כוונות עמוקות יותר ויותר בזה‬
‫וכו'‪".‬‬
‫נג כתוב ב"רבינו בחיי" )בראשית כ"ז ד'(‪" :‬ועשה לי מטעמים וגו' בעבור תברכך נפשי‪.‬‬
‫אין כוונת יצחק בשאלת המטעמים בתענוג הגוף וחוש הטעם‪ ,‬אלא כדי שתהיה נפשו שמחה‬
‫ומתענגת‪ ,‬כי בהתחזק כוחות הגוף יתעוררו כוחות הנפש ומתוך שמחת הנפש תחול עליו‬
‫רוח הקודש‪ ,‬והוא שאמרו חז"ל )פסחים קיז‪ (.‬אין השכינה שורה לא מתוך עצלות ולא‬
‫מתוך עצבות אלא מתוך שמחה שנאמר )מלכים ב' ג'‪ ,‬ט"ו( והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד‬
‫ה'‪ ,‬ומטעם הזה יזכיר הנפש בכל פעם ופעם עם הברכה‪ ,‬ואמר בעבור תברכך נפשי‪ ,‬בעבור‬
‫תברכני נפשך‪ ,‬למען תברכך נפשי‪ .‬ומה שבקש מטעמים לשמחת הנפש ולא בקש כנור לנגן‬
‫כמנהג הנביאים‪ ,‬מפני שהיה עתיד לברכו בדברים גופניים‪ ,‬טל השמים ומשמני הארץ ורוב‬
‫דגן ותירוש‪ ,‬ועל כן רצה שתהיה סיבת השמחה מאכל ממין הדבר שהוא רוצה לברכו בו‪.‬‬
‫והנה זה דוגמת מה שדרשו חז"ל )ראש השנה טז‪ (.‬מפני מה אמרה תורה נסכו לפני מים‬
‫בחג כדי שיתברכו לכם גשמי שנה‪ ,‬הביאו לפני עומר בפסח כדי שיתברכו לכם תבואה‬
‫קיט‬
‫ברכת חכם‬
‫קכ‬
‫ממי שקיבל מחילה‬
‫לו‪.‬‬
‫בזמן שנמחלו לאדם עוונתיו‪ ,‬הוא עת רצון לקבל ברכה ממנונד‪.‬‬
‫שדכן‬
‫לז‪ .‬מי שעושה שידוך יתפלל שיהיה לבני הזוג ולד‪ ,‬כי התחיל‬
‫במצוהנה‪.‬‬
‫ברכת חתן‬
‫לח‪ .‬יש נוהגים להזכיר עצמם אצל החתן ביום חופתו שיתפלל‬
‫שבשדות‪ ,‬הביאו לפני שתי הלחם בעצרת כדי שיתברכו לכם פירות שבאילן‪ ,‬והכל מדה‬
‫כנגד מדה שתחול הברכה באותו מין עצמו בשכר ההבאה והנסוך‪ ,‬ואין כוונת חז"ל במאמר‬
‫הזה שיהיה זה שכר עשיית המצוות הללו חס ושלום‪ ,‬שהרי אמרו )קידושין לט‪ (:‬שכר‬
‫מצוה בהאי עלמא ליכא כלומר עיקר השכר אינו בעולם הזה‪ ,‬אבל השכר הוא פירות‬
‫המצוה שאדם אוכל בעולם הזה במין המצוה בעצמה והקרן קיימת לעולם הבא‪ ,‬וכענין‬
‫שאמרו חז"ל )שבת כג‪ (:‬כל הזהיר בציצית זוכה לטלית נאה‪ ,‬כל הזהיר במזוזה זוכה לדירה‬
‫נאה‪ ,‬הזהיר בקידוש היום זוכה וממלא גרבי יין וכיוצא בהן‪ ,‬שאין עיקר השכר משתלם לו‬
‫בעולם הזה אלא פירות המצוה במינה‪".‬‬
‫ועל פי זה יש לומר שכדאי מאוד לקבל ברכה מבעל ברית‪ ,‬שהרי הוא בשמחה‪ ,‬ובפרט‬
‫ממי שהמתין הרבה זמן על לידת בנו ששמחתו אין לתאר ויוכל לברכו מכל הלב‪ .‬ועוד יש‬
‫להוסיף על פי רבנו בחיי הזאת שזה כעין מדה כנגד מדה שהוא שמח מחמת שיש לו בן יוכל‬
‫לברך לחשוכי בנים שגם יזכו לזה‪.‬‬
‫]מטו לן בשם הגר"ש פינקוס זצ"ל שפעם אחת בא אליו יהודי שרצה את ברכתו ונתן לו‬
‫איזה מטבע קטנה שתחול הברכה‪ .‬מיד הלך ר' שמשון זצ"ל למכולת לקנות משהו לאכול‪,‬‬
‫ולאחריו כשגמר לאכול בירך אותו בשמחה‪ .‬ועוד נ"ל ששמעתי בשם הגר"ש‪ ,‬שהיה מקפיד‬
‫לברך הבעל שמחה בשלום זכר אחרי שטעם איזהו אוכל‪ .‬וכל זה מטעם הנ"ל שיהיה מתוך‬
‫שמחה‪[.‬‬
‫ובספר "זרעא חייא וקיימא" )עמוד ק"י( מוסיף עוד סברא‪" :‬משום שבשעת שמחה‬
‫שכיח יותר שלא יהיה לו צרות עין כיון שכבר יש לו‪ ,‬וטוב עין הוא יבורך‪".‬‬
‫נד כמו במוצאי יום הכיפורים‪ ,‬וכגון מי שהעביר על מדתו‪ ,‬וכגון חתן וכו'‪ .‬ועיין עוד‬
‫בספר "זרעא חייא וקיימא" )עמוד ק"ח(‪.‬‬
‫נה כתוב בספר "דרך שיחה" )עמוד ק"ט( "שאלה‪ :‬אם נכונה הרגשתי על פי התורה‪ ,‬כי‬
‫שידוך שהייתי בו השדכן צריך שלא להיות רגוע עד שיהיה ולד כי יתכן כיון שהכל עושה‬
‫הקב"ה ואני רק מעשה קוף בעלמא אין לי יותר עסק בעניין‪.‬‬
‫תשובה‪ :‬כתוב בספרים ששדכן יתפלל שיהיה לבני הזוג ולד‪ ,‬כי התחיל במצוה‪".‬‬
‫ברכת חכם‬
‫קכא‬
‫בעדםנו‪ ,‬שחתן דומה למלך‪ .‬מה מלך גוזר ומקיים אף חתן כןנז‪.‬‬
‫כוס של ברכה‬
‫לט‪ .‬המשגר כוס של ברכה לאשתו‪ ,‬יזכה להתברך בבניםנח‪.‬‬
‫אב הנימול‬
‫מ‪.‬‬
‫ביום המילה יש לאב הנימול כח הברכהנט‪.‬‬
‫נו בספר "ישמח לב" )עניני יום החופה סימן ע"ג‪ ,‬עמוד נ"ג( מביא משו"ת "שיח יצחק"‬
‫)סימן תצ"ז( שהגאון רבי שמעון סופר אמר בשם אביו ה"חתם סופר"‪ ,‬שחתן ביום חופתו‬
‫יש לו בתפילתו אותו כח שיש לצדיקי הדור בתפילתם‪ ,‬ולכך ביקש הגר"ש סופר מחתן‬
‫אחד שטרם לכתו לחופתו יזכירהו לטובה‪ ,‬ע"כ‪.‬‬
‫נז בספר "ישמח לב" )עניני יום החופה סימן ע"ג‪ ,‬עמוד נ"ג( מביא מספר "ויגד יעקב"‬
‫)על התורה סוף דברים( על פי המדרש חתן דומה למלך מה מלך גוזר ומקיים אף חתן כן‪,‬‬
‫וזהו המקור להזכיר עצמו אצל החתן‪.‬‬
‫כתוב בקונטרס "מבקשי תורה" )כ"ה ח"ג עמוד רצ"א(‪" :‬מעשה שהיה ביום חופתו של‬
‫הרב רפאל וולף‪ ,‬שרבינו מרן הגרא"מ שך זצ"ל הלך עמו ברחוב‪ ,‬ואחד ניגש לרבינו לדבר‬
‫אתו‪ ,‬בסיום הדברים אמר לו מרן "הנה חתן ביום חופתו תוכל לבקש ממנו ברכה )מפי‬
‫החתן בעל המעשה(‪.‬‬
‫נח איתא בברכות )נא‪" :(:‬יהב ליה כסא דברכתא לרב נחמן‪ ,‬אמר ליה רב נחמן לישדר‬
‫מר כסא דברכתא לילתא‪ ,‬אמר ליה הכי אמר רבי יוחנן‪ ,‬אין פרי בטנה של אשה מתברך‬
‫אלא מפרי בטנו של איש‪ ,‬שנאמר )עקב ז' י"ג( 'וברך פרי בטנך'‪ ,‬פרי בטנה לא נאמר אלא‬
‫'פרי בטנך'‪ .‬תניא נמי הכי רבי נתן אומר מנין שאין פרי בטנה של אשה מתברך אלא מפרי‬
‫בטנו של איש‪ ,‬שנאמר 'וברך פרי בטנך'‪ ,‬פרי בטנה לא נאמר אלא פרי בטנך' וכו'‪".‬‬
‫וכתוב בפרשת משפטים )כ"ג כ"ה(‪" :‬ועבדתם את ה' אלקיכם‪ ,‬וברך את לחמך ואת‬
‫מימיך‪ ,‬והסרתי מחלה מקרבך"‪ ,‬ועל זה כתב הבעל הטורים‪'" :‬וברך'‪ .‬ג' במסורה‪ .‬הכא‪.‬‬
‫ואידך 'וברך פרי בטנך' )דברים ז' י"ג(‪' .‬וברך עלי את אלקנה ואת אשתו' )ש"א ב' כ'(‪,‬‬
‫כדאיתא בברכות )נא‪ (:‬בכוס של ברכה משגרו לאנשי ביתו‪ ,‬כי היכי דתתברך בטנה‪ .‬וזהו‬
‫'וברך את לחמך ואת מימיך'‪ ,‬שבירך ברכת המזון ושגרו לאשתו‪' ,‬וברך פרי בטנה'‪ ,‬וכן‬
‫בעלי שבירך את אלקנה ונתעברה אשתו‪ ,‬וזהו 'וברך עלי' 'וברך פרי בטנך'‪".‬‬
‫נט מטו לן בשם ה"חתם סופר"‪.‬‬
‫כתוב בספר בראשית )מ"ח כ'(‪" :‬ויברכם ביום ההוא לאמור בך יברך ישראל לאמר‬
‫ישמך אלקים כאפרים וכמנשה וישם את אפרים לפני מנשה‪ .‬ומבאר התרגום יונתן )שם(‪:‬‬
‫"ובריכינון ביומא ההוא למימר בך יוסף ברי יברכון בית ישראל ית ינוקא ביומא דמהולתא‬
‫למימר ישוינך אלוקים כאפרים וכמנשה ובמנין שבטיא יתמני רבא דאפרים קדם רבא‬
‫דמנשה ומני ית אפרים דיהי קדם מנשה‪".‬‬
‫קכב‬
‫ברכת חכם‬
‫מוהל וסנדק‬
‫מא‪ .‬יזכיר שמו ושם אשתו לפני המוהל או הסנדק לפני הברית מילה‪,‬‬
‫שיזכירם לפקידהס‪.‬‬
‫אורח מברך‬
‫מב‪ .‬יש שנוהגים לברך את בעל הבית שיזכה לבנים‪ .‬וכן אחר סעודת‬
‫נישואין בברכת המזון יש שנוהגים לברך החתן וכלה בבניםסא‪.‬‬
‫עוסקים בצרכי ציבור באמונה‬
‫מג‪ .‬אלו שעוסקים בצרכי ציבור ומזכים את הרבים‪ ,‬יש להם כח‬
‫הברכהסב‪.‬‬
‫ס כתוב בשו"ת "תשובות והנהגות" )ח"א תש"צ( תוך הדברים‪" :‬לעצות וסגולות להגיע‬
‫להריון כו' וטוב הדבר שיבקש משני כהנים מיוחסים בארץ ישראל לפרט שמו לישועה יום‬
‫יום לפני ברכת כהנים‪ ,‬וכן מוהל או סנדק לפני המילה יזכירו שמו ושמה לישועה כו'‪".‬‬
‫אמר הגאון רבי חיים קניבסקי שליט"א )ו' שבט תשע"ד(‪ ,‬שהחיד"א אמר שצריך‬
‫לחשוב הסנדק ג' דברים‪ :‬א' שיהיה הבן צדיק‪ .‬ב' שיזכה לשמירת הברית‪ .‬ג' שיתוסף לו‬
‫נשמה גבוהה‪ .‬והמשיך הגאון שליט"א ואמר שאני מוסיף עוד כוונה שיזכה הבן לאריכת‬
‫ימים ושנים‪.‬‬
‫סא כתוב בספר "כף החיים" )או"ח סימן ר"א סקי"ב(‪" :‬כדי שיברך וכו' בברכה שמברך‬
‫האורח לבעל הבית אחר שיאמר הרחמן הוא יברך את השלחן הזה וכו' וכל צמא ממנו‬
‫ישתה‪ ,‬אז תכף יאמר 'והיתה כגן רוה וכמוצא מים‪ ,‬אשר לא יכזבו מימיו'‪ .‬ואחרי אמרו‬
‫הרחמן הוא יברך את הבעה"ב הזה וכו' יאמר בנוסח זה‪ ,‬בבנים שיחיו‪ ,‬ובנכסים שירבו‪,‬‬
‫ברך ה' חילו‪ ,‬ופועל ידיו תרצה‪ ,‬ישא ברכה מאת ה'‪ ,‬וצדקה מאלקי ישעו‪ ,‬לא יבוש בעולם‬
‫הזה‪ ,‬ולא יכלם לעולם הבא‪ ,‬ויהיו נכסיו מוצלחים וקרובים לעיר‪ ,‬ואל ישלוט שטן ויצה"ר‬
‫ועין הרע‪ ,‬לא במעשה ידיו ולא במעשה ידינו‪ ,‬ואל יזדקק לא לפניו ולא לפנינו שום דבר‬
‫חטא ועון והרהור רע מעתה ועד עולם‪ ,‬ובכל אשר יפנה ישכיל‪ ,‬ובכל אשר יפנה יצליח‬
‫אכי"ר וכו'‪ .‬ובנישואין יוסיף לומר הרחמן הוא יברך את החתן והכלה‪ ,‬וכשם שזכו לחופה‪,‬‬
‫כך יזכו לבנים זכרים‪ ,‬ושאר מצות ומ"ט וכו'‪".‬‬
‫וכן מובא בספר "כף החיים" )הרב פלאג'י סימן כ"ה אות מג(‪.‬‬
‫סב מטו לן בשמיה הגר"א קוטלר ז"ל‪ ,‬ובעל "קהלת יעקב" ז"ל‪.‬‬
‫ברכת חכם‬
‫עוסקים במצוות‬
‫מד‪ .‬כל העוסקים במצוות‪ ,‬פיהם פתוח בתפלה לפני המקום‪ ,‬ולכן יש‬
‫להם גם כח הברכהסג‪.‬‬
‫גומל חסדים‬
‫מה‪ .‬מי שהוא גומל חסדים תפלתו נשמעת‪ ,‬ולכן כדאי לקבל ברכה‬
‫ממנוסד‪.‬‬
‫מאכיל ומשקה עניים ויתומים‬
‫מו‪ .‬המאכיל ומשקה עניים ויתומים על שולחנו‪ ,‬הקב"ה עונה‬
‫בקשתוסה‪.‬‬
‫המקרב קרובו‬
‫מז‪ .‬האוהב את שכניו‪ ,‬מקרב את קרוביו‪ ,‬נושא את בת אחותו‪,‬‬
‫והמלווה סלע לעני בשעת דחקו‪ ,‬יתפלל וה' יענה לבקשתוסו‪.‬‬
‫סג כתוב בתוספתא דמעשר שני )פ"ה יד( כל העוסקים במצוות‪ ,‬פיהם פתוח בתפילה‬
‫לפני המקום שנאמר‪' ,‬ותגזור אומר ויקם לך'‪.‬‬
‫וב"אגרות חשבון" על "אגרות המוסר" )אות פ( מבאר הטעם וז"ל‪" :‬דאחרי עשיית‬
‫מצוה הוא זמן מסוגל לתפלה דלא הוי סתם בזכות המצוה אלא מפני שזמן אחר עשיית‬
‫המצוה הוא זמן השראת השכינה אצלו ובזמן שהשכינה קרוב אליו תפלתו נשמעת‪".‬‬
‫סד כתוב במדרש תהלים‪" :‬מי שהוא גומל חסדים יהא מבושר שתפלתו נשמעת שנאמר‬
‫)תהלים ה'( 'ואני ברב חסדך אבוא ביתך' מיד 'באמת ישעך'‪".‬‬
‫וכן איתא ב"ילקוט מעם לועז" )בראשית שפ"צ(‪" :‬כל מי שמקיים מצות גמילות חסדים‬
‫שעושה צדקה עם העניים והוא מטפל בחולים ואורחים וביתומים ובהלויות המת ובניחום‬
‫אבלים ועושה חסד עם חבירו בשעת דחקו ומלוה לו כספים על פי משכון או ערבות שכל‬
‫זה נקרא גמילות חסד מובטח לו על פי חז"ל שתפלתו מתקבלת‪".‬‬
‫וכן מובא ב"מטה משה" )סימן ל"א( קבלה מרבינו יהודה החסיד‪ ,‬בשם רב שרירא גאון‬
‫והרב האי גאון שתפילתו נשמעת ואין השטן מקטרג וכו'‪.‬‬
‫סה כתב הרמב"ם )פ"י מהל' מתנ"ע הט"ז(‪" :‬וכל המאכיל ומשקה עניים ויתומים על‬
‫שולחנו הרי זה קורא אל ה' ויענהו ומתענג שנאמר 'אז תקרא וה' יענה'‪".‬‬
‫סו איתא ביבמות )סב‪ ,(:‬וכן איתא בסנהדרין )עו‪" :(:‬האוהב את שכניו והמקרב את‬
‫קרוביו והנושא את בת אחותו )ומבאר רש"י שם ביבמות‪ ,‬ביבמות געגועי אדם רבין על‬
‫קכג‬
‫קכד‬
‫ברכת חכם‬
‫אחותו יותר מן אחיו ומתוך כך נמצא מחבב את אשתו( והמלוה סלע לעני בשעת דחקו עליו‬
‫הכתוב אומר )ישעיה נ"ח( 'אז תקרא וה' יענה תשוע ויאמר הנני'‪".‬‬
‫וכתוב ב"יד רמ"ה"‪ ,‬וז"ל‪" :‬ת"ר‪ ,‬האוהב את שכניו וכו' עליו הכתוב אומר‪ ,‬וכו'‪ .‬הנו‬
‫כולהו מעין ג"ח נינהו‪ ,‬וכולהו כתיבי בקראי‪ ,‬דלעיל‪ ,‬מהאי המקרב את קרוביו‪ ,‬והנושא את‬
‫בת אחותו‪ ,‬תרוייהו נפקא לן מדכתיב 'ומבשרך אל תתעלם'‪ ,‬והיינו טעמא דנקט בת אחותו‪,‬‬
‫שאין לך בקרובותיו שמותרת לינשא לו קרובה לו מבת אחותו ובת אחיו‪ ,‬אלא שבת אחותו‬
‫עלובה מבת אחיו מפני שהאשה עלובה מן האיש‪ ,‬לפיכך גמילות חסד דנישואי בת אחותו‬
‫עדיפא מבת אחיו‪ ,‬והאוהב את שכניו נמי מהכא נפקא לן‪ ,‬דכיון דרבי המקרב את קרוביו‪,‬‬
‫הרי שכניו בכלל דכתיב 'טוב שכן קרוב מאח רחוק'‪ ,‬והמלוה סלע לעני בשעת דוחקו‪,‬‬
‫דכתיב 'הלא פרוס לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית כי תראה ערום וכיסיתו'‪ .‬ואית‬
‫דאמרי דנקט בת אחותו לפי שרוב בנים דומים לאחי האם‪ .‬ולאו מילתא היא‪ ,‬חדא דכולה‬
‫מילתא משום גמילות חסדים נקיט לה‪ ,‬ותו אדנסיב בת אחותו לנסוב אחריתי דמעלו אחי‬
‫דידה טפי מיניה דידיה‪ ,‬עכ"ל‪".‬‬
‫ומבאר המהר"ל )בח"א שם יבמות(‪" :‬יש לך לדעת כי ראוי שיהיה האדם דבק ומתחבר‬
‫עם השייכים אליו וכל אלו שייכים אל האדם‪ ,‬כי המלוה לעני סלע בשעת דחקו כי העני‬
‫נקרא אחיך וכל מצות הצדקה והלואה לישראל מפני שהישראל הוא אחיו‪ ,‬ולפיכך נאמר‬
‫עליו 'אז תקרא וה' יענה' דכתיב 'כי מי גוי גדול אשר לו אלקים קרובים אליו' )דברים ד'(‬
‫וכאשר הוא מקרב את קרוביו ושכניו אז הש"י גם כן קרוב לו כשם שהוא מקרב את‬
‫השייכים וקרובים אליו כך הש"י שומע קרובו‪ ...,‬ואם מרחק אותם ודוחה את קרוביו איך‬
‫יהיה הש"י קרוב אליו ויענה אותו בקראו אליו שאין הקב"ה עונה אותו רק בשביל שהוא‬
‫קרובו של הש"י וכו'‪".‬‬
‫וכתוב ב"בן יהוידע" )שם בד"ה עליו הכתוב אומר אז תקרא וה' יענה(‪" :‬נ"ל בס"ד‪,‬‬
‫מדה כנגד מדה‪ ,‬הוא עושה לקרובים התקרבות יותר‪ ,‬אז תהיה ענייתו קרובה לתפלתו‪ ,‬שלא‬
‫יאמר ה'‪ ,‬הניחו לו עד שיתמקמק‪ ,‬אלא כהא דאמרו היכי דמי שבח צבור‪ ,‬אמר משיב הרוח‬
‫ונשיב זיקא‪ ,‬מוריד הגשם ואתי מטרא‪ ,‬כן כאן‪ ,‬אז תקרא וה' יענה תכף ומיד"‬
‫וב"פלא יועץ" )ערך הלואה(‪" :‬ופירש המפרשים דרצה לומר בשעת דוחקו של מלוה‬
‫שאעפ"י שבאותו פרק הוא דחוק למעות ידחוק עצמו יותר להלוות לעני‪".‬‬
‫וכן מפרש רבינו עזרא עטיה זצ"ל מהו שאומר בשעת דחקו והרי העני ודאי תמיד הוא‬
‫בשעת דחק‪ .‬אלא נראה שבשעת דחקו חוזר על המלוה אף דפשט הדברים על העני שאם‬
‫המלוה דחוק ובכל זאת הוא מלוה לעני‪ ,‬עליו הכתוב אומר 'אז תקרא וה' יענה'‪ ,‬כיון שמלוה‬
‫אף שהוא דחוק‪ ,‬הקב"ה יעזור לו לצאת מדוחקו‪.‬‬
‫וכתב ה"נודע ביהודה" על הא דמוצאים לריה"ח בצוואתו )בסימן כ"ה( שלא ישא אדם‬
‫בת אחותו ובגמ' )סנהדרין עו‪ (:‬אמרו שהוא מצוה‪ ,‬ואם היה החסיד מצווה כן לכל ישראל‪,‬‬
‫ה"ה סותר לדברי התלמוד‪ ,‬והיה אסור לנו לקבל דבריו כלל‪ .‬אבל האמת יורה דרכו אחריו‬
‫צוה לדורי דורות כי ראה ברוה"ק שזרעו לא יצליח בזיווגים אלו‪ .‬ודברי הש"ס על הכלל‪.‬‬
‫וכו'‬
‫ברכת חכם‬
‫קכה‬
‫ועיין בשו"ת "מקור חיים" )סימן ל"ה( שנשאל אם יש לחוש לצוואת ריה"ח‪ ,‬והביא‬
‫דברי הנוב"י שכ' שלא צוה אלא לזרעו שהרי גמ' מפורשת היא‪...‬אלמא דמצוה היא‪ ,‬ע"כ‪.‬‬
‫וכ' ע"ז‪ ,‬ולדעתי אחרי שריה"ח הוא מבעלי התוס' ורוה"ק שורה עליו לא נוכל לתרץ דבריו‬
‫בדוחק לומר שלא ציוה אלא לזרעו כי אין לשונו הק' משמע כן ואדרבה מהגמ' הנ"ל יש‬
‫ראיה לדבריו דאיתא בחגיגה )ה‪ :(.‬רבי יוחנן כי מטי להאי קרא בכי‪' ,‬והיה כי תמצאן אותו‬
‫רעות רבות וצרות'‪ ,‬מאי רעות וצרות וכו' שמואל אמר זה הממציא מעות לעני בשעת דחקו‪.‬‬
‫ופירש"י‪ ,‬שהמתין מליתן לעני עד דחקו ולא קודם לכן‪ .‬אלמא דהמלוה לעני בשעת דחקו‬
‫יהיה לו צרות‪ ,‬והגמ' מזווגן הנושא את בת אחותו והמלוה לעני בשעת דחקו‪ .‬לומר‬
‫שלשניהם יהיה צרות‪ ,‬והפסוק שמביאה הגמ' מורה ע"ז שלא יהיה מאותן שטרם יקראו‬
‫ואני אענה‪ ,‬אלא 'אז תקרא וה' יענה תשוע ויאמר הנני'‪ .‬ולכן צוה ריה"ח שלא לשאת בת‬
‫אחותו ומ"ש בגמ' כן גם על האוהב את שכניו וכו' היינו כי הוא אוהב את שכניו ולא כל‬
‫אדם‪ ,‬ומקרב רק את קרוביו ולא בנ"א אחרים‪ ,‬והיא גם כן איננה מדה טובה‪ ,‬עכת"ד‪.‬‬
‫ובשו"ת "אבן הראשה" )סימן ל"א(‪ ,‬כ' ליישב באופן אחר‪ ,‬בהקדם מה שנתברר בנסיון‬
‫לגדולי הרופאים‪ ,‬כי מרבית הנולדים בעלי מומין חרשים אלמים עורים וכו'‪ ,‬הם כשהאב‬
‫והאם שארי בשר‪ ,‬כמו מנישואי בת אחיו ובת אחותו וכדומה‪ .‬וכל שהזוג קרובים יותר זל"ז‬
‫במשפחתם ירבה מספר הנולדים מהם בעלי מומין‪ .‬וכשאין יחס וקורבה בין הזוג לא יולידו‬
‫בע"מ אלא במקרים רחוקים מאד‪ .‬ואף כי הרבה יטלו ספק בזה‪ ,‬שאולי היו סיבות אחרות‬
‫לזה‪ ,‬בכ"ז רבים יחליטו זאת לדבר ברור‪ .‬ומ"ש בגמ' שעליו הכתוב אומר 'אז תקרא וה'‬
‫יענה'‪ ,‬אלמא דמעליותא היא‪ ,‬היינו לפי שיש ענין מצוה‪ ,‬וכפרש"י‪ ,‬ו'שומר מצוה לא ידע‬
‫דבר רע'‪ .‬וכשראה החסיד שאין מכוונים לשם מצוה אלא לשם ממון או נוי וכו'‪ ,‬ציוה שלא‬
‫ישא בת אחותו בגלל הנזק היוצא מזה לבניהם‪ .‬עכת"ד‪.‬‬
‫כתוב באו"ז )ח"א הלכות צדקה סימן י"ד( בתוך דבריו‪ ,‬וז"ל‪" :‬הא למדת מי שיש לו‬
‫מאתים זוז לא יטול מכיס של צדקה והכל לפי פרנסתו וכפי פרנסת ביתו כדפי' רבי' אפרים‬
‫זצ"ל‪ .‬וכך אני מפרש הא דפרכי רבותי אההיא דהבא על יבמתו דת"ר המלוה סלע לעני‬
‫בשעת דוחקו עליו הכתוב אומר אז תקרא וה' יענה‪ ,‬ובפ"ק דחגיגה אמרי' אז תמצאינה אותו‬
‫רעות רבות וצרות‪ ,‬ואמר שמואל זה הממציא מעות לעני בשעת דוחקו‪ .‬ונראה בעיני אני‬
‫המחבר דההיא דחגיגה כגון שהיה לו מאתים זוז חסר דינר ורצו ליתן לו אלף דינרים ושמע‬
‫והמציא לו דינר והשלים לו מאתים כדי להפסיד לו אלף שרצו ליתן לו התם ודאי תמצאינה‬
‫אותו רעות רבות וצרות שהפסיד לעני זה אלף דינרים‪ ,‬אבל המלוה לעני בשעת דוחקו ודאי‬
‫ההוא יקרא וה' יענהו כי לטובתו נתכוין ואפילו היה לו מאתים חסר דינר‪ ,‬וזה הלוה לו דינר‬
‫והשלים לו למאתים עם זה הדינר‪ ,‬אכתי יקרא וה' יענה‪ ,‬הואיל ואין זה דינר שלו וחייב‬
‫לפורעו‪ ,‬אכתי לית לי' מאתים דידי' ושרי ליטול מכיס של צדקה‪ .‬ותדע דבפ"ק דחגיגה נקט‬
‫הממציא מעות לעני בשעת דוחקו שהמציא לו אותם מעות שיהיו שלו ויהיה לו מאתים זוז‬
‫ואסור לקבל מכיס של צדקה והכא המלוה סלע לעני שנתכוין להנאותו בהלואה וזוכה‬
‫ויקרא וה' יענהו‪".‬‬
‫קכו‬
‫ברכת חכם‬
‫תורה בשעת הדחק‬
‫מח‪ .‬כל ת"ח העוסק בתורה מתוך הדחק‪ ,‬תפלתו נשמעת‪ .‬ולכן יבקש‬
‫ממנו כל צרכיו‪ ,‬וה' יעננוסז‪.‬‬
‫מעביר על מדותיו‬
‫מט‪ .‬כל המעביר על מדותיו‪ ,‬תפלתו נשמעת‪ .‬ולכן ישתדל לקבל‬
‫ברכה ממנוסח‪.‬‬
‫ברכה ממסיים מסכת‬
‫נ‪ .‬יש סגולה לקבל ברכה מהמסיים מסכת להיפקד בזש"ק‪ ,‬שאז זו‬
‫עת רצוןסט‪.‬‬
‫סז איתא בסוטה )מט(‪" :‬אמר ר' יהודה בריה דר' חייא כל ת"ח העוסק בתורה מתוך‬
‫הדחק תפלתו נשמעת שנאמר )ישעיה ל'( 'כי עם בציון ישב בירושלים בכה לא תבכה חנון‬
‫יחנך לקול זעקך כשמעתו ענך' וכתיב בתריה 'ונתן ה' לכם לחם צר ומים לחץ'‪".‬‬
‫סח כתוב בחיד"א בספרו "דבש לפי" )מ' כ"ו(‪" :‬מעביר על מדותיו תפלתו נשמעת כמ"ש‬
‫)פ"ג דתענית( דנענה ר' עקיבא מפני שהיה מעביר על מדותיו והיינו דוקא כשמתפלל על‬
‫אחרים וחשובה לפני המקום תפלת צדיק בן הרשע שמניח מעשה אבותיו והרמ"ע ז"ל כתב‬
‫דזה שאמרו מעביר על מדותיו שמעביר על מעשה אבותיו אבל אם מתפלל על עצמו תפלת‬
‫צדיק בן צדיק מקובלת‪.‬‬
‫וכן מובא כתוב ב"תורת אשם"‪ ,‬מובא בספר "ליקוטי סגולות ישראל" )תי"ח(‪.‬‬
‫סט בספר "פניני רבינו הגרי"ז" )עמוד ל"ח( מובא )מפי הרב משה מרדכי הלוי‬
‫שולזינגר(‪" :‬שמעתי מכבוד דודי הגה"צ ה"תורת זאב" זצ"ל‪ ,‬שהנה מקובל שסיום מסכת‬
‫הוא זמן רצון להיושע ולהיפקד בפקודת ישועה ורחמים‪ ,‬ויש כמה סיפורים על זה מכמה‬
‫גדולים שפעלו ישועות בתפלותיהם וברכותיהם בזמנים של סיומי מסכתות‪ ,‬כמו מהגאון‬
‫הצדיק ר' מרדכי זצוק"ל מאושמינא‪ .‬והנה היה זוג אחד בירושלים שכבר עברו שנים רבות‬
‫מנישואיהם ועדיין לא נפקדו‪ ,‬והציע דודי זצ"ל הנ"ל להבעל שישלח את אשתו לקבל ברכה‬
‫מכבוד רבנו הגרי"ז זצוק"ל‪ ,‬באותו ערב שסיים רבנו לימוד מסכת זבחים בהשיעור‬
‫שבביתו‪ ,‬ואחרי שסיים רבנו את הלימוד והלכו הלומדים‪ ,‬נכנסה בתו תליט"א של רבנו‬
‫זצוק"ל ואמרה להרב שבאה לכאן האשה הנ"ל ומבקשת ברכה להיפקד בזרע של קיימא‪,‬‬
‫ואמר רבינו השם יעזור לה‪ ,‬והיה זה בחודש חשון‪ ,‬ובערב ראש השנה נולד לה בן ראשון‬
‫לאריכות ימים ושנים טובים‪".‬‬
‫ובספר "יומא טבא" )עמוד שס"ו( מובא בלשון הזה‪" :‬במסיבת סיום שנערכה בעבר‬
‫בבני ברק‪ ,‬סיפר המגיד שיעור על יהודי חשוך בנים‪ ,‬שהגיע לרב מבריסק לבקש ממנו‬
‫ברכת חכם‬
‫ברכה לישועה‪ .‬אמר לו הרב עצתי לך שתלמד מסכת ותסיימה או שתשתתף בסיום‪ ,‬כי‬
‫שעת סיום מסכת היא עת רצון‪ ,‬ותתפלל אז להקב"ה וה' ירחם‪ .‬שמע אותו יהודי שזמן של‬
‫סיום מסכת הוא עת רצון‪ ,‬המתין להזדמנות שיסיים הרב מבריסק מסכת‪ ,‬ובא לפניו‬
‫שיברכו‪ .‬הרב‪ ,‬שהיה שרוי בשמחה הרעיף עליו ברכה‪ ,‬ואכן לפקודת השנה זכה הלה‬
‫לחבוק בחיקו בן‪ .‬בשעה שסיפר אותו מגיד שיעור סיפור זה במסיבת הסיום בבית הכנסת‪,‬‬
‫לחש אחד משומעי השיעור לחבירו‪ ,‬בנימת זלזול 'עוד מעשה'‪ ,‬כנראה לחש הלה בקול‬
‫גדול‪ ,‬והלחישה הגיעה עד לאוזנו של המגיד שיעור‪ .‬פנה המגיד שיעור ללוחש ושאלו‪ ,‬האם‬
‫יש לך אחים ואחיות‪ ,‬ענה לו אותו לומד‪ ,‬לא"ו‪ .‬שוב שאל המגיד שיעור האם אתה יודע‬
‫כמה שנים לאחר נישואי הוריך נולדת‪ ,‬והלומד החויר קלות וענה לאחר אחת עשרה וחצי‬
‫שנה מנשואי הורי‪ .‬נענה המגיד שיעור ואמר לך לאביך ר' משה זלמן‪ ,‬ושאל אותו אם הוא‬
‫מכיר את המעשה שסיפרתי כעת‪ ,‬אותו לומד היה הילד שנולד מברכתו של הרב מבריסק‬
‫במסיבת הסיום )מאורות הדף היומי כרך ב' מעשים נפלאים מגדולי ישראל עמ' שצ"ח(‪.‬‬
‫ובספר "דרך שיחה" )ח"ב עמ' שנ"ב( כתוב‪" :‬שאלה‪ :‬יש מקומות שנוהגין לברך את‬
‫המסיים מסכת בברכת 'מזל טוב'‪ ,‬האם יש מקום לזה‪ ,‬דאטו בכל קיום מצוה מברכים כן את‬
‫המקיימה‪ .‬תשובה‪ :‬בעת קיום מצוה‪ ,‬כזו שאינו מחוייב בה‪ ,‬הוא זמן מסוגל שתחול הברכה‬
‫שיה' לו מז"ט‪.‬‬
‫מו"ר )הגר"ח( שליט"א עשה סיום על מסכת מנחות‪ ,‬ושתה יין‪ ,‬היה שם אחד שבא‬
‫לבקש ישועה לשידוכי בניו שקשה לו עמהם‪ ,‬ואמר לו מו"ר כי לשתות מסעודת מצוה גם זו‬
‫סגולה‪ ,‬ונתן לו מעט יין‪ .‬וכששאלתי למו"ר המקור לזה שעת סיום מסכת הוא זמן רצון‪,‬‬
‫אמר שכן איתא בספרים‪ ,‬וכן סברא הוא‪] .‬וספרתי למו"ר ששמעתי כי הגר"ז צ'צ'יק זצ"ל‬
‫שידל לאחד שלא זכה לזרע של קיימא שיזדמן אצל מרן הגרי"ז זצ"ל בעת סיום ויבקש אז‬
‫ברכה‪ ,‬כי יש שעשו כן ועלתה בידם[‪".‬‬
‫ובספר "שער ראובן" )סימן ל"ט אות כו בהגהות( מוסיף מספר "הנחמדים מפז" )ריש‬
‫סימן ד'(‪" :‬שבעת סיום המצוה הוא עת רצון גדול מאוד‪ ,‬וראוי שיתמלאו בקשותיו אז‪ ,‬וכמו‬
‫שבסיום בניית המשכן בירך משה את ישראל‪ ,‬וכן שלמה המע"ה‪ ,‬וזהו הטעם להרחמן‬
‫שאומרים לאחר ברהמ"ז‪ ,‬שכיון שהוא סיום מצוות עשה מדאורייתא הוא עת רצון‬
‫לבקשותיו‪ .‬וז"ש בגמרא ב"ב )דף י‪ ,(.‬שיתן צדקה ואח"כ יתפלל‪ ,‬ולכן מתפללות הנשים על‬
‫בניהם לאחר הדלקת נרות שבת‪ ,‬וכ"כ בספר "שערים בתפילה" עמוד קכ"ז‪ ,‬ועוד עיי"ש‬
‫בדבריו‪ .‬וכבר כ"כ רבינו בחיי )שמות י"ט ג'(‪ ,‬שהתפילה אז מועילה מאוד‪ ,‬ולכן מתפללים‬
‫בהדלקת הנרות‪".‬‬
‫ובספר "אתקינו סעודתא" )עמוד רנ"ב( כתוב‪" :‬סיפר לי הרב צ‪ .‬ק‪ .‬שליט"א מארה"ב‬
‫שלאחר נישואיו לא נפקד בפרי בטן במשך שנים מספר‪ ,‬והוא ורעייתו עברו נסיונות‬
‫ויסורים גדולים ואכמ"ל‪ .‬הם הרבו בתפילות וסגולות והעיקר לזכות בפרי בטן‪ .‬באחד‬
‫הימים התקשר אליו קרוב משפחה מארץ ישראל ואמר לו שיש לו סגולה בעבורו‪ ,‬שילך‬
‫למקום שעושים שם סיום ויעזור להכין הסעודה וצרכיה וישתתף עמהם בסיום‪ ,‬ולאחר מכן‬
‫יבקש ברכה מהמסיים ליפקד בישועה ולה' הישועה‪ .‬הקרוב משפחה הנ"ל התוודע למספר‬
‫קכז‬
‫קכח‬
‫ברכת חכם‬
‫מי שבולם פיו בשעת מריבה‬
‫נא‪ .‬מי שבולם פיו בשעת מריבה‪ ,‬אותה שעה ניתן לו מן השמים כח‬
‫של ברכה‪ ,‬ולכן כדאי לבקש ממנו אז שיברכנוע‪.‬‬
‫מקרים שסגולה זו עזרה‪ .‬הרב צ‪ .‬ק‪ .‬ורעייתו נסעו לפסח למשפחתם שגרה בניו יורק‪,‬‬
‫ובליל בדיקת חמץ פגש את סב רעייתו הרב מ‪ .‬י‪ .‬א‪ .‬זצ"ל‪ ,‬והוא היה בכור‪ ,‬שסיים מסכתא‬
‫בכל ערב פסח כמנהג‪ .‬שח לו הרב צ‪ .‬שלמחר ברצונו לסייע לערוך הסעודה‪ ,‬ולאחר מכן‬
‫חפץ הוא לבקש ממנו ברכה לזרע של קיימא‪ ,‬הסבא נעתר לבקשתו‪ .‬למחרת היום לאחר‬
‫הסעודה והסיום‪ ,‬ניגש הסבא ובירך את הרב צ‪ .‬כפי שמברכים בברכת הבנים בערב יום‬
‫הכיפורים בהניחו את שתי ידיו על ראשו של המתברך‪ ,‬ואחר מכן בירך את נכדו בזרע של‬
‫קיימא‪ ,‬וב"ה ממש מיד לאחר מכן באה הישועה‪ ,‬ומני אז בכל ערב פסח השתתפו כל בני‬
‫המשפחה אצל הסבא בסיום‪ ,‬ולאחר הסיום היו מבקשים ממנו ברכה שיתמלאו משאלות‬
‫לבם לטובה‪ ,‬ולאחר פטירת הסב המשיך אף בנו במנהג זה‪".‬‬
‫ויש להסמיך הנ"ל עם הדברים שמובאים בספר "מאור ושמש" )ח"ב מאמרים מלוקטים‬
‫על שבת דף קי"ח‪ ,(:‬שהחכם שמסיים יכול להמשיך בשעת הסיום מעין האורות והבחינות‬
‫שמתנהגים באותו הזמן‪ .‬וכמבואר שחודש ניסן הוא זמן של ישועות‪ .‬וזה לשון בעל "מאור‬
‫ושמש" בתוך דבריו‪" :‬והנה על ידי לימוד מסכתא‪ ,‬יש כח ביד הצדיק למשוך איזה בחינה‬
‫שירצה להמשיך‪ ,‬או בחינת פסח או בחינת שבועות או בחינת סוכות או בחינת פורים‪,‬‬
‫דוגמת יום טוב שממשיכים חסדים וטובות ורחמים גמורים על כנסת ישראל‪ ,‬או שאר מדות‬
‫שצריכים להמשיך לכנסת ישראל ודינים וגבורות לשונאי ישראל‪ ,‬כן בסיום מסכתא‬
‫ממשיכים אותו המדה שצריכים למשוך לכנסת ישראל‪ .‬וזאת המדה נעשה כוללת שכלולה‬
‫בה כל יתר המדות כדאיתא בכתבי האר"י זלה"ה‪ .‬ובזה יובן המאמר שהתחלנו בו‪) ,‬שבת‬
‫קיט‪ (.‬ואמר אביי תיתי לי וכו' עבידנא יומא טבא לרבנן‪ ,‬דהיינו רצה לומר שעשה יום טוב‪,‬‬
‫והמשיך הארה עליונה והמדה עליונה מיוחד ביחוד גמור כל שאר המדות כפי מה שהיה‬
‫צריך למשוך באותו עת וזמן לכנסת ישראל דוגמת יום טוב‪ .‬ומה שאמר יומא טבא לרבנן‬
‫דייקא‪ ,‬מפני שפעל בלימודו ובקדושתו הגדולה שירגישו רבנן בעלי נפש הקדושה והארה‬
‫ממדה הקדושה שמשך אז לכנסת ישראל מעילא לתתא‪ ,‬ואותו היום טוב‪ ,‬הרגישו גם הם‬
‫הרבנן מארי נפש‪ ,‬שמרגישין ברוחניות קדושה‪ ,‬כי בכל יום טוב יש נפש יתירה אפילו‬
‫בראש חודש‪ ,‬כדאיתא בספרים הקדושים הטעם שאומרים כתר בראש חודש‪ ,‬וזה מרגישין‬
‫רק בעלי הנפש המה הרבנן‪ ,‬על כן אמר עבידנא יומא טבא לרבנן דייקא‪ ,‬ודו"ק‪".‬‬
‫ע מובא בספר "שמחת בנים" )ח"א פ"ג עמוד קע"ז( מעשה בזה הלשון‪" :‬מובא בשם‬
‫הרב זילברשטיין שליט"א רבה של רמת אלחנן בבני ברק‪ ,‬מעשה באברך אחד שלא זכה‬
‫ובמשך עשר שנים לא היו לו ילדים‪ .‬הלך וסבב אצל רבנים ומקובלים סגולות ותפילות‪ ,‬אך‬
‫ללא הועיל‪ .‬בצר לו פנה שוב אל הגאון רבי חיים קניבסקי שליט"א‪ ,‬והתייפח בבכי‪ ,‬ואמר‬
‫אני לא זז מכאן עד שהרב יבטיח שעוד השנה אזכה‪ .‬אחר רוב הפצרות מהולות בדמעות‪,‬‬
‫אמר הגר"ח אני לא יכול להבטיח לך‪ ,‬אבל לך תחפש אדם שהוא מהנעלבים ואינם עולבים‬
‫ברכת חכם‬
‫קכט‬
‫יהודי שעבר השואה‬
‫נב‪ .‬מי שעבר את השואה ועדיין הוא שומר תורה ומצוות‪ ,‬ניתן לו כח‬
‫הברכהעא‪.‬‬
‫ברכה מחמת הכרת הטוב‬
‫נג‪ .‬ברכה הנובעת מחיוב הכרת הטוב‪ ,‬יש לה יותר כח ותוקףעב‪ .‬וכן‬
‫מצינו הרבה עובדות שמחמת טובה שהטיבו לחכם זכו לזש"ק‪ .‬מכיון‬
‫שומעים חרפתם ואינם משיבים‪ ,‬וממנו תיקח ברכה‪ ,‬ובעזה"י יועיל‪ .‬שאל האברך היכן‬
‫אמצא אדם כזה‪ ,‬והשיבו תחפש‪ ,‬יותר אין לי מה לעשות‪ .‬באותו הערב היה האברך מוזמן‬
‫לחתונה‪ ,‬וכשהגיע ראה ויכוח בין שני אנשים בנושא חשוב‪ ,‬והאחד הטיח ברעהו מטר של‬
‫חרופים וגידופים בזיונות ומילים יפות‪ ,‬ורעהו שותק וסובל בזיונו‪ ,‬וככל ששתק יותר כך זה‬
‫שלעומתו מתרגז יותר ויותר ושולח חיציו במילים בוטות כמדקרות חרב‪ ,‬עד שכבר לא יכל‬
‫עוד לסבול בדומיה‪ ,‬והתכונן לקום להחזיר לו מנה אחת אפיים‪ .‬אלא שלפתע הופתע לראות‬
‫יהודי רץ אליו‪ ,‬ועצרו והתחנן על נפשו‪ ,‬אנא בבקשה ממך‪ ,‬אל תענה לו‪ ,‬וכשדמעות בעיניו‬
‫הוא מדבר על לבו‪ ,‬אף אחד מהרואים לא הבין מה פשר תחנונים אלו‪ ,‬אך כשראה שדמעות‬
‫בעיניו‪ ,‬הסכים להמשיך בשתיקתו‪ .‬ואז לקחו האברך לצד‪ ,‬וסיפר לו את כל קורותיו ודברי‬
‫הגר"ח‪ ,‬וכעת ביקש אנא ברכני‪ .‬ברגע מרומם שכזה ברכו בלב שלם‪ ,‬ואכן באותה שנה‬
‫נפקד בתאומים‪".‬‬
‫עא מטו לן בשם הרב מסאטמר זצ"ל בעל "דברי יואל"‪ ,‬וכן בשם הגה"צ ר' יעקב‬
‫אדלשטיין שליט"א‪ ,‬ואמרו שכל מי שעבר מלחמת העולם השניה‪ ,‬והוא עדיין שומר תורה‬
‫ומצוות‪ ,‬מסוגל לקבל ברכה ממנו‪ .‬והוסיף הגה"צ ר' יעקב אידלשטיין שאפילו אשה שעברה‬
‫השואה גם כן מסוגלת‪.‬‬
‫עב כתוב בספר "דרך שיחה" )ח"א עמוד קל"ד(‪" :‬ספרתי להרב על הג"ר יעקב ניימן‬
‫זצ"ל‪ ,‬שהיה פ"א בארה"ב‪ ,‬וביום אחד הביאו מארחו למקום‪ ,‬בו היה אמור להיכנס לאחד‬
‫הגבירים‪ .‬ר' יעקב דפק על הדלת‪ ,‬לא ענו לו ויצא החוצה‪ .‬ר' יעקב לא ידע אנגלית‪ ,‬היה‬
‫במקום זר בין גויים‪ ,‬ולפתע עבר במקום יהודי שידע קצת אידיש‪ .‬סיפר לו ר' יעקב‬
‫מהעניין‪ ,‬והיהודי הכניסו לביתו בכבוד רב‪ ,‬ויטע לו אש"ל‪ .‬לפנות ערב השיג בטלפון את‬
‫היהודי אליו היה צריך ר' יעקב להכנס‪ ,‬והביאו לשם‪ .‬שאלו ר' יעקב מה חסר לך ומה אתה‬
‫צריך‪ ,‬והלה אמר שזה כמה שנים שלא זכה עדיין לזרע של קיימא‪ .‬ברכו ר' יעקב כעת חיה‬
‫ולשנה הבאה תזכה לזרע של קיימא‪ .‬וכך הוה‪ ,‬תוך שנה באה ידיעה שנולד לו בן זכר‪.‬‬
‫ואמר הרב שהוא דבר פשוט‪ ,‬אל תהי ברכת הדיוט קלה בעינך‪ ,‬וכל שכן תלמיד חכם‪ .‬וגם‬
‫משום שברכה הנובעת מחיוב הכרת הטוב‪ ,‬יש לה כח ותוקף יותר‪ .‬וכתבתי זאת בספר‪ ,‬למה‬
‫הוצרך היה יצחק אבינו למטעמים כדי לברך את בנו‪ ,‬ולא בירכו בלא זה‪ ,‬והוא משום‬
‫שברכה הנובעת מהכרת הטוב יש לה תוקף וכח אחר‪".‬‬
‫ברכת חכם‬
‫קל‬
‫שהיה לת"ח הרגשה של הכרת הטוב ופריעת בעל חוב‪ ,‬ברך את‬
‫מטיביו וזכו עבור זהעג‪.‬‬
‫וב"דרך שיחה" )ח"ב( מבואר שמה שכתוב אצל חנה 'ופניה לא היו עוד' כי היתה בטוחה‬
‫בברכתו של עלי‪ ,‬א"כ למה לא ביקשה מיד ברכה‪ ,‬ולמה הוצרכו לכל העסק הזה‪ .‬אכן הנה‬
‫בגמ' )ברכות לא‪ (:‬למדנו מחנה שהחושד בחבירו דבר שאין בו צריך לברכו‪ ,‬ובברכה‬
‫שהוא מחוייב היתה בטוחה ועל ברכה זו כתוב‪' ,‬ופניה לא היו עוד'‪.‬‬
‫עג‬
‫כתוב בספר לשכנו תדרשו )חלק א עמוד יט( וזה לשונו‪" :‬בביתו של פרנס הקהלה‬
‫הרב ר' יצחק מוואלוז'ין )אביהם של ר' חיים ור' זלמהלה מוואלוז'ין(‪ ,‬היה מצוי כל הש"ס‬
‫בשלימות ועוד ספרים שלא היו כל כך מצויים בימים ההם הגאון בעל שאגת אריה היה‬
‫רגיל לבוא וללמוד שם‪ .‬יום אחד בעת שהשאגת אריה ישב ולמד שם‪ ,‬הגיע זמן עת לידתה‬
‫של אשת בעל הבית הרב ר' יצחק‪ .‬היולדת הצדקנית בידעה שבחדר הסמוך יושב השאגת‬
‫אריה ועמל בתורה לא רצתה להפריע לו מלימודו והתגברה על עצמה כל אותה העת‬
‫שתקפוה חבלי לידה שלא להוציא קול אנחה מפיה לאחר שילדה בשעה טובה ומוצלחת‬
‫ונודע הדבר להגאון בעל שאגת אריה התפעל מאד מגודל מסירות הנפש לתורה של היולדת‬
‫ובירך את ר' יצחק שיזכו לבנים תלמידי חכמים גדולים בישראל וכן היה שכל בניהם גדלו‬
‫לתלמידי חכמים מופלגים ושנים מהם הלא המה רבותינו ר' חיים ור' זלמהלה מוואלוז'ין‬
‫מגדולי תלמידי רבינו הגר"א‪".‬‬
‫ובספר חמדת שלמה )בראשית עמוד ח( מביא אותו מעשה בנוסחא קצת אחריתא וזה‬
‫לשונו‪" :‬כמו שמסופר שאמו של ר' זלמן מוולאזי'ן ור' חיים מוולאזי'ן זכתה שבניה יהיו‬
‫קדושים וטהורים משום שבעת לידתה כשהרגישה צירים ומכאובים לא רצתה להפריע את‬
‫לימודו של בעלה שלמד עם בעל השאגת אריה והשאגת אריה ברכה שיהיה לה בן אחד‬
‫שידע את כל הש"ס בעל פה )ר' זלמן( ובן אחד שיפרסם את הש"ס בעולם )ר' חיים‬
‫מוולוז'ין שיסד את ישיבת וולאזי'ן(‪".‬‬
‫ולקמן מובא מספר "קהלת יצחק" בריש פרשת ויקהל מעשה נפלא אודות המהרש"א‪.‬‬
‫כתוב בסוף ספר דברות משה )הרב משה בובליל‪ ,‬חלק ב‪-‬ג בסוף הספר(‪" :‬לפעמים‬
‫רואים‪ ,‬היה אומר רבנו הג"ר יעקב ישראל קניבסקי ‪ -‬הסטייפלער זצ"ל‪ ,‬שמבית פשוט‬
‫ביותר יוצא תלמיד חכם וצדיק‪ ,‬וכל זה מחמת שהסבתא שלו שפכה ליבה בתפילה‬
‫ובדמעות‪ ,‬שתזכה לבנים ת"ח‪ ,‬ואם זה לא עזר לבנים‪ ,‬הרי זה עוזר לנכדים‪ ,‬כך שלבסוף‬
‫מתברר ששום תפילה אינה חוזרת ריקם‪ .‬ע"כ‪ .‬אין ספק כי תפילת אם‪ ,‬יכולה לזכות הורים‬
‫לבן גדול בתורה‪ ,‬ובכך נעשית הכשרת הקרקע להמשך גדילתו וצמיחתו בתורה‪ .‬הרב יוסף‬
‫שלום אלישיב שליט"א ]זצ"ל[ נולד להוריו לאחר שבע עשרה שנות נישואין בהן לא זכו‬
‫לזרע של קיימא‪ ,‬על הזכות שבה זכו הוריו לבן גדול כזה‪ ,‬מספרים מעשה שהיה‪ .‬כשנפטרה‬
‫הרבנית אשת הגה"ק המקובל רבי שלמה אלישיב זצ"ל‪ ,‬בעל לשם שבו אחלמה‪ ,‬עברו בתו‬
‫וחתנו הג"ר אברהם אלישיב אביו של ר' יוסף שלום אלישיב‪ ,‬להתגורר בביתו שבשאוויל‪,‬‬
‫ברכת חכם‬
‫קלא‬
‫החושד בכשרים‬
‫נד‪ .‬מכיון שהחושד בכשרים צריך לברך הנחשד‪ ,‬ברכה הנובעת‬
‫מחמת חיוב זה מתקיימתעד‪ .‬וכן מצינו כמה עובדות שחשדו בכשרים‪,‬‬
‫וכדי לפייס הנחשד‪ ,‬ברכו והשתדלו עבורם‪ ,‬וזכו לזש"קעה‪.‬‬
‫באחד הימים קיבלו בני הזוג תשובה מגדולי הרופאים שבוילנא‪ ,‬שאין להם כל סיכוי‬
‫להיפקד בפרי בטן‪ ,‬ביקשה האישה לפרוק את צערה בבכי‪ ,‬אך כיוון שחששה שמא תצער‬
‫ותפריע את אביה מלימודו‪ ,‬הלכה והסתתרה מאחורי אורוות הסוסים‪ ,‬ושם ישבה וביכתה‬
‫את מר גורלה‪ ,‬בעודה ממררת בבכי עבר במקום אביה בעל הלשם‪ ,‬ושאלה 'בתי למה תבכי‬
‫ולמה ירע לבבך'‪ ,‬ותענהו במר ליבה 'הלא הינך יודע אבי' היקשה לפניה 'אבל מדוע תבכי‬
‫בחוץ ולא בתוך הבית'‪ ,‬השיבה שלא רצתה שבכיותיה יפריעוהו מלימוד התורה‪ ,‬התפעל‬
‫הגאון מגדלות נפשה של בתו‪ ,‬ואמר 'אם את כל כך זהירה מלבטל תורה‪ ,‬יש לך זכויות‪,‬‬
‫ותזכי בעזהשי"ת לבן אשר יאיר עיני ישראל בתורתו ויראתו‪ ,‬ולא יפריעהו דבר מלימודו'‪.‬‬
‫ע"כ המעשה‪ .‬רק אשה המבינה את ערך לימוד התורה‪ ,‬יכולה לזכות בבעל או בבן גדול‬
‫בתורה‪ ,‬וכמובן דמעתה על לחייה‪ ,‬הוא מרשם בדוק ומנוסה לזכיה זו‪".‬‬
‫עד כתוב בספר "טעמא דקרא" )עמוד קצ"ד‪ ,‬ש"א א הפטרה ר"ה(‪)" :‬ש"א א' י"ח(‬
‫'ותלך האשה לדרכה‪ ,‬ותאכל‪ ,‬ופניה לא היו לה עוד'‪ ,‬שהיתה בטוחה בברכתו של עלי כמו‬
‫שכתבו המפרשים‪ .‬וצ"ב אם היתה בטוחה כ"כ בברכתו‪ ,‬למה בתחילה לא ניגשה לבקש‬
‫ממנו ברכה‪ .‬והנה בברכות )לב‪ (:‬אמרו )ש"א א' י"ז( 'ואלקי ישראל יתן את שלתך'‪ ,‬מכאן‬
‫לחושד את חבירו בדבר שאין בו שצריך לברכו‪ ,‬וקשה דמנא לן שצריך לברכו‪ ,‬דילמא עלי‬
‫בירכה מעצמו ולא מפני שחייב‪ .‬ויש לומר דחז"ל דייקו ממה שהיא בטחה על ברכה זו‪,‬‬
‫מכלל שהוא חיוב‪ ,‬דברכה שחייבין לברכה מתקיימת‪ ,‬ולכן בתחילה לא הלכה לבקשו רק‬
‫אחר שנתחייב על פי דין לברכה‪ ,‬ובירכה‪ ,‬אז היתה בטוחה שברכה זו תתקיים )ואפשר‬
‫שמטעם זה אמר יצחק לעשו להביא לו מטעמים‪ ,‬כדי שיהא חייב לברכו מצד הכרת טובה‬
‫ואז הברכה בוודאי תועיל(‪".‬‬
‫עה כתוב בספר "זרעא חייא וקיימא" )עמוד קי"ג בהערות(‪" :‬ועובדא שמעתי על מרן‬
‫הרב שך זצוק"ל שפעם אירע לו בטעות שחשד באחד שגילה סוד שאמר לו להסתיר‪,‬‬
‫ואח"כ נתברר לו שטעה‪ ,‬ומרן הצטער ע"ז שחשדו ורצה לקיים דברי הגמרא שהחושד‬
‫בכשרים צריך לפייסו ולברכו‪ ,‬על כן מכיון שהמדובר היה איש שלא זכה לזרע של קיימא‬
‫זה שלשים שנה‪ ,‬הבטיחו מרן שישתדל לפעול עבורו בשמים שיזכה לזרע של קיימא‬
‫ולמרבה הפלא תוך זמן מה זכה הלה לתאומים‪".‬‬
‫קלב‬
‫ברכת חכם‬
‫דיבורו ומחשבתו אמת‬
‫נה‪ .‬הזהיר לדבר רק דברי אמת‪ ,‬יתקיימו כל ברכותיו‪ ,‬דכמו שהוא‬
‫נזהר מלשקר‪ ,‬גם כן מן השמים שומרים שכל מה שיאמר יהיה אמת‬
‫ויתקייםעו‪.‬‬
‫המכוין לשם שמים‬
‫נו‪ .‬כל עצה שהיא לשם שמים סופה להתקיים‪ .‬ולכן הרבה פעמים‬
‫ברכתו של חכם ועצתו מתקיימת משום שמתכוין לשם שמיםעז‪.‬‬
‫עו כתוב ב"ספר חסידים" )סימן מ"ז(‪" :‬אבל כל הדובר אמת ואינו דובר שקר אף‬
‫להעלותו על לבו כל דבריו מתקיימים‪ ,‬וגוזר גזירה מלמטה והקב"ה מקיימה מלמעלה‪ ,‬ועל‬
‫זה נאמר )איוב כ"ב כ"ח( 'ותגזר אומר ויקם לך'‪".‬‬
‫וב"ספר חסידים" החדש )סימן תתשצ"ה( כתוב‪" :‬כל הדובר אמת ואינו רוצה לחשוב‬
‫שקר ולא לדבר שקר אפילו דברים שיחשוב ושידבר אף על פי שלא יתכוין להם כל‬
‫מחשבותיו ודבריו יתקיימו שנאמר )איוב כ"ב כ"ח( 'ותגזר אמר ויקם לך'‪ ,‬וכתיב )משלי‬
‫ט"ז י'( 'קסם על שפתי מלך במשפט לא ימעל פיו' )תהלים צ"ט ו'( 'קראים אל ה' והוא‬
‫יענם' )שמות י"ד ט"ו( 'ויאמר ה' אל משה מה תצעק אלי'‪ ,‬ולא מצינו שצעק אלא הכין‬
‫עצמו לצעוק‪ ,‬וכן לשמואל על דבר שאול‪ ,‬ולא מצינו שקרא שמואל וכתיב )ש"א ט' י"ז(‬
‫'וה' ענהו' והוא כשהיו צריכים לדיבור אף בלילה ובמחזה וברוח הקדש רואים לפי שלא‬
‫מצינו במשה שדיבר אלא על ידי הדיבור לכך אמר והוא אף במחזה שנאמר )במדבר י"ב‬
‫ח'( 'במראה ולא בחידות' אף במראה ומלאכים שהרי לא אמר )שם י"ז י"א( 'והולך מהרה‬
‫אל העדה לכפר עליהם'‪ ,‬הרי אף המלאכים עונים לו ומראים לו תקנות כמו בקטורת על ידי‬
‫אהרן‪".‬‬
‫וכן כתוב בספר "ארחות צדיקים" )שער האמת(‪" :‬כל הדובר אמת ואינו רוצה לחשוב‬
‫שקר‪ ,‬אפילו דברים שלא יתכוין להם‪ ,‬כל דבריו ומחשבותיו יתקיימו‪ .‬ועוד מוסיף שם שמי‬
‫שירגיל עצמו שיהיו כל מחשבותיו אמת‪ ,‬גם בלילה יראה מראות אמת‪ ,‬וידע העתידות כמו‬
‫המלאכים‪".‬‬
‫ובספר "אורחות יושר" )אמת עמוד ו'( מוסיף על דברי "ספר חסידים"‪" :‬ומבואר‬
‫שהנזהר מלשקר יתקיימו כל ברכותיו דכמו שהוא נזהר שלא ישקר גם מן השמים שומרים‬
‫שכל מה שיאמר יהיה אמת ויתקיים‪".‬‬
‫עז כתוב בספר "אורחות יושר" )פרק כ"ו רוח הקדש(‪" :‬ויש הרבה פעמים שברכת חכם‬
‫ועצתו מתקיימת משום שמתכוין לשם שמים וכמ"ש במדרש שו"ט )פ"א( אמרו עליו על‬
‫ר"א בן ערך שהיה יועץ עצות ומתקיימות‪ .‬אמרו לו וכי נביא אתה א"ל לא נביא אנכי ולא‬
‫בן נביא אנכי אלא כך מקובלני כל עצה שהיא לשם שמים סופה להתקיים‪ .‬ובפ"ו דאבות כל‬
‫העוסק בתורה לשמה נהנין ממנו עצה ותושי'‪ ,‬ומפרש בכלה רבתי )פ"ח( אע"ג דלא קרוב‬
‫ברכת חכם‬
‫מלמדי תורה לעם הארץ‬
‫נז‪ .‬ראוי לקבל ברכה ממלמדי עם הארץ וכן ממקרבי רחוקים‪ ,‬דהרי‬
‫כל המלמד את בן עם הארץ תורה אפילו הקב"ה גוזר גזירה מבטלה‬
‫בשבילו‪ ,‬ולכן שמא יבטל גם גזירתועח‪.‬‬
‫פה קדוש‬
‫נח‪ .‬ראוי לקבל ברכה ממי ששומר את לשונו מלדבר דיבור אסור‬
‫ונשמר מדברים בטלים‪ ,‬שאז כל אשר יבקש מה' יעשה‪ .‬ולא עוד אלא‬
‫אפילו בלי תפילה‪ ,‬כל אשר יאמר יתקיים‪ .‬וכן הדיבור של פה קדוש‬
‫פועל בטבע אפילו בלי שום כוונהעט‪.‬‬
‫)שאינו קרוב ויודע היטב המעשה( מעצי וידעי ההיא עצתא דילי היא )מהתורה היא באה(‬
‫ומשמיא היא דאסכים דעתייהו עכ"ל‪".‬‬
‫עח איתא בב"מ )פה‪" :(.‬אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן ואמרי לה אמר רבי‬
‫שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן כל המלמד את בן חבירו תורה זוכה ויושב בישיבה של‬
‫מעלה שנאמר )ירמיה ט"ו י"ט( 'אם תשוב ואשיבך לפני תעמוד'‪ .‬וכל המלמד את בן עם‬
‫הארץ תורה אפילו הקדוש ברוך הוא גוזר גזירה מבטלה בשבילו שנאמר )שם( 'ואם תוציא‬
‫יקר מזולל כפי תהיה'‪.‬‬
‫ומבאר שם המהרש"א )ד"ה כל המלמד(‪" :‬הזכות הוא מן הדומה למעשה דכל המלמד בן‬
‫חבירו תורה ומביאו לישב בישיבה כדקאמר הכא כי גדל אתא יתיב במתיבתא וכו' זוכה‬
‫הוא לישב בישיבה של מעלה והמלמד בן ע"ה תורה שלפי גזרתו לא יהיה בעל תורה דכל‬
‫המוליד בדומה הוא מוליד אבל הלומד עמו מבטל טבעו וגזרתו זוכה גם כן שהקב"ה מבטל‬
‫גזרתו בשבילו כמ"ש כפי תהיה כפרש"י בספר ירמיה שאני גוזר גזירה ואתה מבטלה‬
‫ע"ש‪".‬‬
‫ועל פי זה כתוב בספר "זרעא חייא וקיימא" )עמוד ק"ח(‪" :‬יש להשתדל לקבל ברכה‬
‫ממי שמלמד תורה לבני ע"ה‪".‬‬
‫עט כתוב בספר "חומת אנך" )פרשת מטות אות ב(‪'" :‬לא יחל דברו ככל היוצא מפיו‬
‫יעשה'‪ .‬מלבד גופיה דקרא יש לרמוז דאם האדם ישמור לשונו מלדבר שום דבור אסור‬
‫ויהיה נשמר מדברים בטלים ויקדש פיו אז כל אשר יבקש מה' ישמע תפלתו‪ .‬וז"ש 'לא יחל‬
‫דברו' לא יעשה דברו חולין שלא ידבר דברים בטלים ומכל שכן דברים האסורים‪ .‬אז 'ככל‬
‫היוצא מפיו יעשה' ה' וישמע תפלתו ולא עוד אלא אפילו בלי תפלה כל אשר יאמר יתקיים‬
‫כמו רבי חנינא בן דוסא‪ .‬והרב עיר וקדיש רבינו מהר"ר חיים ויטאל ז"ל פי' משם הרב‬
‫מהר"ר שמעון טירנו ז"ל 'לא יחל דברו' לא יעשה דברו חולין הלא תראה 'ככל היוצא מפיו‬
‫יעשה' כי כל אשר ידבר הוא פועל למעלה אם לטוב אם למוטב שאם ידבר דברי תורה‬
‫קלג‬
‫קלד‬
‫ברכת חכם‬
‫חבר טוב‬
‫נט‪ .‬יש אומרים שחבר טוב יש כח ברכהפ‪.‬‬
‫הדיוט‬
‫ס‪ .‬ולעולם אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניךפא‪ ,‬ודע שאפילו ברכה‬
‫מן אחד מאומות העולם מהני‪ ,‬וכ"ש מישראלפב‪.‬‬
‫ודברי קדושה מעורר ברוחניות ובקדושה למעלה ואם ח"ו מדבר לשון הרע ודברים‬
‫האסורים הוא פועל בסט"א ח"ו וז"ש 'ככל היוצא מפיו יעשה' למעלה אם טוב או לאו‬
‫עכ"ד‪".‬‬
‫ובספר "קובץ שיעורים" )ח"א על כתובות סב‪ .‬אות רח(‪" :‬כשגגה שיוצא מלפני‬
‫השליט" ונח נפשיה‪ .‬הנה בכל מקום שמצינו כי ברכותיהן וקללותיהן של צדיקים‬
‫מתקיימות הטעם פשוט‪ ,‬כי רצון יראיו יעשה‪ ,‬אבל הכא א"א לומר כן‪ ,‬דהא לא היה רצונו‬
‫כלל שימות‪ ,‬ומוכח מכאן‪ ,‬דהדיבור של פה קדוש פועל בטבע אפילו בלי שום כונה‪ ,‬כמ"ש‬
‫)ישעיהו נ"א ט"ז( 'ואשים דברי בפיך לנטוע שמים וליסד ארץ'‪ ,‬והוא כמו הגרזן החוצב גם‬
‫בלא כונה רק מטבעו‪ ,‬כן הוא גם דיבור האדם‪ ,‬אלא שאם טימא שפתיו בדיבורים אסורים‬
‫הוחלש כוחן‪ ,‬כמו הסכין שעלה עליו חלודה הרבה שאין בכוחו לחתוך עד שיסירו החלודה‬
‫ממנו‪".‬‬
‫פ הראה לי ידידי הרה"ג ר' מתתיהו זאב לסמן שליט"א מה דמובא בספר חכו ממתקים‬
‫)עמוד קכב(‪" :‬מעשה היה בזוג צעיר שהיו להם מספר ילדים‪ ,‬וללא כל סיבה מיוחדת עמדו‬
‫מלדת‪ .‬הבעל עלה אל רבינו )ר' שלמה זלמן אויירבך זצ"ל( אמר לו רבינו 'הלא יש לך‬
‫חברים וידידים‪ ,‬בקש מהם שיברכו אותך מכל הלב'‪ .‬וכאשר ציוה אותו רבינו‪ ,‬כן עשה‪.‬‬
‫מדי יום‪ ,‬כל אימת שהלה סיים ללמוד עם החברותא שלו‪ ,‬ביקש הימנו שיאציל עליו ברכה‪.‬‬
‫לא חלף זמן רב‪ ,‬ובני הזוג נפקדו בבן נוסף‪ ".‬וכתב שם המחבר בהערה )אות כ( וז"ל‪,‬‬
‫"שמעתי מפי הג"ר משה מאיר יאדלר שליט"א במח"ס מאור השבת‪ ,‬ובנותן טעם‪ ,‬סיפר לי‬
‫עוד‪ ,‬שזימנא‪ ,‬שלח איש את עמיתו‪ ,‬להזכירו לברכה להפקד בדבר ישועה ורחמים‪ ,‬לפני‬
‫האדמו"ר בעל הלב שמחה מגור זצ"ל‪ ,‬האדמו"ר השיבו 'הנך הרי חבר טוב שלו‪ ,‬תבקש‬
‫ממנו שיתפלל נא עליך‪ ,‬דע כי חבר טוב יכול לפעול יותר מרבי‪ ".‬ועיין בדרכי החיים )חלק‬
‫ב עמוד שט( בשם הגרמ"י ליפקוביץ שליט"א‪" :‬כשמברכים את השני בכוונה אמיתית לשם‬
‫שמים ומתוך רצון לעזור ולסייע לזולתו‪ ,‬אזי הקב"ה מסייע והברכה מועילה‪ ,‬ועושה פרי"‪,‬‬
‫עכ"ל‪".‬‬
‫פא איתא במגילה )טו(‪" :‬ואמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא‪ ,‬לעולם אל תהי ברכת הדיוט‬
‫קלה בעיניך‪ ,‬שהרי שני גדולי הדור ברכום שני הדיוטות‪ ,‬ונתקיימה בהן ואלו הן דוד‬
‫ודניאל דוד דברכיה ארונה דכתיב ויאמר ארונה אל המלך וגו' דניאל דברכיה דריוש דכתיב‬
‫אלהך די אנת פלח ליה בתדירא הוא ישיזבינך‪".‬‬
‫ברכת חכם‬
‫קלה‬
‫עת רצון לקבל ברכה‬
‫כשרוח מזרחית יוצאת לעולם‬
‫סא‪ .‬כשרוח מזרחית מתעוררת לצאת לעולם‪ ,‬מי שהולך בדרך ויכוון‬
‫את רצונו לענין זה‪ ,‬כל הברכות שמברכים אותו מתקיימות בשעה‬
‫וכן איתא בברכות )ז‪" :(.‬תניא אמר רבי ישמעאל בן אלישע‪ ,‬פעם אחת נכנסתי להקטיר‬
‫קטורת לפני ולפנים‪ ,‬וראיתי אכתריא'ל י'ה ה' צבקות‪ ,‬שהוא יושב על כסא רם ונשא‪ ,‬ואמר‬
‫לי ישמעאל בני ברכני‪ ,‬אמרתי לו יהי רצון מלפניך שיכבשו רחמיך את כעסך ויגולו רחמיך‬
‫על מדותיך‪ ,‬ותתנהג עם בניך במדת הרחמים‪ ,‬ותכנס להם לפנים משורת הדין‪ ,‬ונענע לי‬
‫בראשו )כמודה בברכתי ועונה אמן(‪ ,‬וקא משמע לן שלא תהא ברכת הדיוט קלה בעיניך‪".‬‬
‫ובספר "מלאכי עליון" )ערך אכתרי"א'ל( הפליא לעשות וסידר השיטות מי הוא‬
‫"אכתריא"ל"‪ ,‬אם הוא כינוי להבורא ית"ש‪ ,‬או שם של אור הכבוד‪ ,‬או הוא שם של מלאך‪,‬‬
‫או שהוא צורה אחת מצורת האור הבהיר‪ ,‬או שהוא שר במרום‪ ,‬או ששמות אלו הם סוד‬
‫הכסא‪ ,‬או שהוא שם הכתר וכו' וכו' ופשוט שאין כאן המקום להביא השיטות‪.‬‬
‫והנה כתוב בפרשת שמות )פרק ד'(‪) :‬יד( 'ויחר אף ה' במשה‪ ,‬ויאמר הלא אהרן אחיך‬
‫הלוי‪ ,‬ידעתי כי דבר ידבר הוא‪ ,‬וגם הנה הוא יצא לקראתך וראך ושמח בלבו‪) .‬טו( ודברת‬
‫אליו ושמת את הדברים בפיו‪ ,‬ואנכי אהיה עם פיך ועם פיהו והוריתי אתכם את אשר‬
‫תעשון‪) .‬טז( ודבר הוא לך אל העם‪ ,‬והיה הוא יהיה לך לפה‪ ,‬ואתה תהיה לו לאלקים‪) .‬יז(‬
‫ואת המטה הזה תקח בידך אשר תעשה בו את האותות‪) .‬יח( וילך משה וישב אל יתר חתנו‪,‬‬
‫ויאמר לו אלכה נא ואשובה אל אחי אשר במצרים‪ ,‬ואראה העודם חיים‪ ,‬ויאמר יתרו למשה‬
‫לך לשלום‪ ,".‬ועל זה כתוב בספר "צרור המור" )שם ד' י"ח(‪" :‬ולכן כתיב מיד 'וילך משה'‪,‬‬
‫בזריזות‪' .‬ויאמר אל חותנו אלכה לראות את אחי העודם חיים או בריאים'‪ ,‬ולא הגיד לו דבר‬
‫מרוב שפלותו‪ .‬ולפי שראה טענתו צודקת‪ ,‬אמר לו לך לשלום‪ .‬ויפה אמרו אל תהי ברכת‬
‫הדיוט קלה בעיניך )מגילה טו‪ ,(.‬כי בברכה זו עשה והצליח וקנה השלמות האמיתי‪ ,‬ונתן‬
‫שלום בין ישראל לאביהם שבשמים כו'‪".‬‬
‫פב כתב הנצי"ב בספרו "מרומי שדה" על מגילה )ט"ו ד"ה לעולם(‪" :‬לעולם אל תהי‬
‫ברכת הדיוט קלה בעיניך‪" .‬פירש גוי‪ .‬אבל ישראל שמברך לא נקראת ברכת הדיוט‪ .‬ויכולין‬
‫ללמוד מברכות נשים הזקנות שברכו לנעמי ולרות‪ .‬אבל דבר ישראל ידוע בלא זה‪ .‬ועיין‬
‫במדרש רות בסופו )פ"ז אות טו( מברכותיהן של נשים לא נתקעקעה ביצתו של דוד בימי‬
‫עתליהו‪ ,‬ואפילו אומות העולם יודעים שברכת ישראל ברכה וכו' כדאיתא ביומא )נד‪".(:‬‬
‫וצ"ע קצת ממה דאיתא בברכות )ז‪ (.‬מאמר זו בנוגע לברכת רבי ישמעאל כהן גדול‬
‫להקב"ה‪ ,‬עיין לעיל‪.‬‬
‫קלו‬
‫ברכת חכם‬
‫ההיא‪ ,‬ויהיה שמח כל אותו היוםפג‪.‬‬
‫ברכה לעולה בתורה‬
‫סב‪ .‬סגולה לברך את העולה לאחר קריאת התורהפד‪.‬‬
‫בשחר‬
‫סג‪ .‬הזמן הכי מסוגל וראוי לקבל ברכה מחכם היא בבוקר‪ ,‬כי בשאר‬
‫העתים כשבני אדם מתפללים‪ ,‬מעיינים בתפילה אם היא ראויה‬
‫להתקבל מחמת מעשיו של האדם או לאו‪ ,‬משא"כ המתפלל בבוקר‪.‬‬
‫ולכן כל הברכות שיברך האדם לחבירו בעת הזאת בטוב עין‬
‫מתקיימיםפה‪.‬‬
‫פג איתא בזהר חדש )בראשית יז‪" :(:‬וּ ְבגִין דָּ א וכנגד זה אָמַר ַרבָּן יוֹ ָחנָן בֶּן זַכַּאי‪ ,‬כי יֵשׁ‬
‫ַמלְאָ ְך מְמוּנֶּה ֵמהַבּקֶר ְועַד ֲח ִצי הַיּוֹם‪ְ ,‬בּהַהוּא רוּחָא דְ אָתֵ י ִמ ִמּז ְָרח באותו הרוח הבא מן‬
‫המזרח‪ ,‬וּמִיכָאֵ ל שְׁ מוֹ‪ ,‬שֶׁ הוּא מְמוּנֶּה ְלצַד ִמז ְָרח‪ ,‬וְאָמַר ַרבָּן יוֹ ָחנָן בֶּן זַכַּאי‪ ,‬הוּא מִיכָאֵ ל‪,‬‬
‫דִּ כְתִ יב בֵּהּ שכתוב בו ִהנֵּה ַמלְאָכִי יֵלְֵך ְל ָפנֶיָך‪ ,‬בְּאַ שְׁ גָּחוּתָ א תִּ שְׁ כַּח מִיכָאֵ "ל ַמלְאָכִי‬
‫בהסתכלות על האותיות תמצא שמיכא"ל הוא אותיות מלאכ"י‪ ,‬וְדָ א הוּא דְ אָמַר ַהקָּדוֹשׁ‬
‫בָּרוְּך הוּא לְמשֶׁ ה וזהו שאמר הקב"ה למשה ִהנֵּה ַמלְאָ ִכ"י יֵלְֵך ְל ָפנֶיָך‪ ,‬כְּלוֹמַר ִהנֵּה‬
‫עוֹרר ָלצֵאת לָעוֹלָם‪ ,‬מַאן דְּ אָזִיל‬
‫שׁרוּ ַח ִמז ְָרח מִתְ ֵ‬
‫מִיכָאֵ "ל יֵלְֵך ְל ָפנֶיָך‪ .‬וְתָ אנָא ולמדנו ְכּ ֶ‬
‫ְאוֹרחָא מי שהולך בדרך‪ ,‬וִי ַכוֵּין רוּחֵיהּ ְלהַאי ִענְיָנָא ויכוין את רצונו לענין זה הרוח‬
‫בּ ְ‬
‫המתעורר בעת ההיא לצאת‪ ,‬כָּל בּ ְִרכְּתָ א דְּ ב ְָרכִין )דף יז‪ (:‬לֵיהּ אז כל הברכות שמברכים‬
‫אותו‪ ,‬מִתְ ַקיְּימָא ְבּ ַההִיא שַׁ עְתָּ א מתקיימת בשעה ההיא‪ ,‬וִיהֵא חָדֵ י כָּל הַהוּא יוֹמָא ויהיה‬
‫שמח כל אותו היום וכו'‪".‬‬
‫פד כתב הגרב"ץ מוצפי בספרו שיבת ציון )ח"ב שער ח קריאת התורה(‪" :‬ורבנו הרי"ח‬
‫ז"ל כתב דיש סגולה לאחר קריאת התורה לברך את העולה בהיות והאדם נעשה כלי מקבל‬
‫ברכה וראוי לברכה על ידי צינורות השפע שנפתחו בקריאתו בתורה וראויה הברכה‬
‫שתשפיע באותה שעה‪".‬‬
‫פה איתא בזוהר )בלק רד‪ַ " :(.‬רבִּי אֶ ְל ָעזָר ֲהוָה אָזִיל ְל ֶמ ֱחמֵי ל ְַרבִּי יוֹסֵי חָמוּי רבי אלעזר‬
‫היה הולך לראות ולבקר את רבי יוסי חמיו‪ ,‬ו ְַרבִּי אַ בָּא ְו ַחבְרוֹי אָזְלוּ ִעמֵּיהּ ורבי אבא‬
‫וחבריו הלכו עמו‪ ,‬פָּתַ ח ַרבִּי אֶ ְל ָעזָר וְאָמַר לפרש מה שדוד אמר יהו"ה בּקֶר תִּ שְׁ מַע קוֹלִי‬
‫בקר אערך לך ואצפה‪ ,‬הנה מש"כ יהו"ה בּקֶר שואל מַאי בּקֶר למה הזכיר דוד שבבקר‬
‫ישמע ה' קולו‪ ,‬ומשיב אֶ לָּא מש"כ בקר דָּ א בּקֶר דְּ אַב ְָרהָם דְּ אִ תְ עַר ְבּ ָע ְלמָא זהו הבקר של‬
‫אברהם שהוא מדת החסד המתעורר בעולם בבקר )ועל שם שמתעורר החסד בבקר נקרא‬
‫בשם בקר(‪ ,‬דִּ כְתִ יב כמו שכתוב ַויַּשְׁ כֵּם אַב ְָרהָם בַּבּקֶר פי' שמדת החסד של אברהם‬
‫מתעורר בבקר‪ ,‬ומפרש דְּ הָא כַּד אָתֵ י ַצפ ְָרא כי כשבא הבקר ומאיר אור היום‪ ,‬הַהוּא בּקֶר‬
‫ברכת חכם‬
‫אִ תְ עַר ְבּ ָע ְלמָא זה הבקר שהוא מדת החסד מתעורר בעולם‪ ,‬וְהוּא עִידָּ ן ַר ֲעוָא לְכלָּא והוא‬
‫עת רצון לכל ישראל‪ ,‬וּ ְל ֶמ ְעבַּד טִ יבוּ ְלכָל ָע ְלמָא‪ְ ,‬לזַכָּאִ ין וּ ְל ַחיָּיבִין ולעשות חסד לכל‬
‫העולם‪ ,‬לצדיקים ולרשעים‪ ,‬וּכְדֵ ין עִידָּ ן צְלוֹתָ א הוּא‪ְ ,‬ל ִמ ְצלֵי ַקמֵּי ַמ ְלכָּא קַדִּ ישָׁ א ואז הוא‬
‫שעת התפלה‪ ,‬להתפלל לפני המלך הקדוש‪ .‬וזה שיעור הכתוב‪" ,‬הוי"ה בקר" כשחסד דז"א‬
‫מתעורר בעולם‪ ,‬אז הקב"ה "תשמע קולי" לפי שהיא שעת רצון‪ְ .‬ועַל דָּ א בְּשַׁ עְתָּ א דְּ אָתֵ י‬
‫ִירי ַמ ְלכָּא אַ שְׁ כָּחוּ נַיְיחָא כל אסירי המלך‬
‫ַצפ ְָרא ועל כן בשעה שבא הבקר‪ ,‬כָּל אִ ינּוּן אֲ ס ֵ‬
‫שהם החולים האסורים במטתם‪ ,‬מוצאים מנוחה מיסוריהם‪ ,‬כי הוקל חוליים‪ ,‬עִידָּ ן צְלוֹתָ א‬
‫אִ יהוּ ֲע ַליְיהוּ ואז הוא העת להתפלל עליהם‪ְ ,‬וכָּל שֶׁ כֵּן אִ ינּוּן דְּ תַ יְיבִין בִּתְ יוּבְתָּ א וּ ָבעָאן‬
‫בָּעוּתְ הוֹן ְל ַקמֵּי ַמ ְלכָּא קַדִּ ישָׁ א וכל שכן אותם החוזרים בתשובה ומבקשים על רפואת‬
‫נפשם לפני המלך הקדוש‪ ,‬עתה הוא זמן המסוגל להתפלל שתתקבל תשובתם‪ְ ,‬בּגִין דְּ הַאי‬
‫וּרפָאֵ ל שְׁ מֵיהּ לפי שבשעת הבקר ממונה אחד יוצא‬
‫שַׁ עְתָּ א חַד ְמ ַמנָּא נָפִיק ִלסְטַ ר דָּ רוֹם‪ְ ,‬‬
‫מצד המערב לצד הדרום שבחסד‪ ,‬ורפאל שמו‪ְ ,‬וכָל זִינֵי אָ ְסוָותָ א בִּידוֹי וכל מיני רפואות‬
‫הם בידו‪ ,‬כי הוא ממונה על הרפואות‪ ,‬וּ ִמסְטַ ר דָּ רוֹם נָפַק חַד רוּחָא ומצד הדרום שבחסד‬
‫יוצא רוח אחד ממלאך מיכאל‪ ,‬וּמָטֵ י ְל ַגבֵּי הַהוּא ְמ ַמנָּא‪ ,‬דִּ ְמ ָמנָא עַל אַ ְסוָותָ א ומגיע אל‬
‫אותו הממונה‪ ,‬הממונה על הרפואה‪ ,‬שהוא רפאל הנמצא שם‪ ,‬ונותן לו כח הרפואה‪ ,‬כי‬
‫שורש הרפואה הוא בחסד‪ְ ,‬וכַד מָטֵ י צְלוֹתָ א ְל ַקמֵּי קֻדְ שָׁ א בּ ְִריְך הוּא וכשמגיעות התפלות‬
‫של החולים ושל בעלי תשובות לפני הקב"ה‪ַ ,‬פקֵּיד ְלבֵי דִּ ינָא דִּ ילֵיהּ דְּ לָא יִפְתְּ חוּן בְּדִ ינָא‬
‫הוא פוקד ומצוה על הבית דין שלו שבהיכל הזכות הממונים לדון את החולים‪ ,‬שלא יפתחו‬
‫בדיני נפשות‪ְ ,‬בּגִין דְּ ַחיִּים בִּידָ א דְּ קֻדְ שָׁ א בּ ְִריְך הוּא לפי שחיים הוא בידו של הקב"ה‪ ,‬כי‬
‫חיים במזלא עלאה דא"א תליא‪ְ ,‬ולָא בִּידֵ יהוֹן ולא בידיהם של הבית דין שבהיכל הזכות‪.‬‬
‫וּמִגּוֹ דְּ אִ יהוּ עִידָּ ן ַר ֲעוָא ולפי שבבקר היא שעת רצון‪ָ ,‬בּעָא קֻדְ שָׁ א בּ ְִריְך הוּא זְכוּתָ א‬
‫דְּ הַהוּא בַּר נָשׁ מבקש הקב"ה זכות על אותו האדם החולה‪ ,‬אִ י יִשְׁ תְּ כַח ִבּצְלוֹתָ א אם נמצא‬
‫ָאריהּ דִּ תְ יוּבְתָּ א או שהוא בעל תשובה ועוסק אז בתשובה‪,‬‬
‫החולה אז בתפלה‪ ,‬אוֹ דְּ אִ יהוּ מ ֵ‬
‫חָס ֲעלֵיהּ הקב"ה מרחם עליו‪ ,‬ומבטל ממנו הגזרה‪) .‬רמ"ק ומפרשים( וממשיך ואמר רבי‬
‫אלעזר ְבּ ַההִיא שַׁ עְתָּ א קָל ִצפּ ִָרין דִּ ְמ ַקנְּנָן אִ שְׁ תְּ מָעוּ בשעת הבקר נשמע קול הצפרים‬
‫המקננים בקן שלהם‪ ,‬היינו הקול של נשמות הצדיקים שבגן עדן‪ ,‬דִּ כְתִ יב אֲ שֶׁ ר שָׁ ם ִצפּ ֳִרים‬
‫יְ ַקנֵּנוּ‪ ,‬וְאִ ינּוּן ִצפּ ֳִרין אוֹדָ אן וּ ְמשַׁ ְבּחָן ְלקֻדְ שָׁ א בּ ְִריְך הוּא ואותם הצפרים שהם הנשמות‬
‫מודים ומשבחים להקב"ה‪ְ ,‬והַהוּא אַ יֶּלֶת הַשַּׁ חַר אִ תְ עַר ְבּ ָע ְלמָא ואותה אילת השחר שהיא‬
‫השכינה הקדושה מתעוררת ללמד בעולם זכות על בני ישראל‪ ,‬וְאָמַר‪ ,‬מָה ַרב טוּבְָך אֲ שֶׁ ר‬
‫ִיראֶ יָך וְגוֹ' כי ראוים הם ישראל לשכר טוב בגן עדן‪ ,‬ואז היא שעת רצון‪ ,‬כְּדֵ ין‬
‫ָצ ַפנְתָּ לּ ֵ‬
‫הַהוּא ְמ ַמנָּא נָפִיק ְו ָעבִיד כָּל מַה דְּ אִ תְ ְפּקַד אז אותו הממונה על הרפואה שהוא מלאך רפאל‬
‫יוצא ועושה כל מה שנצטוה‪ ,‬דהיינו לפעול רפואות בעולם הזה‪ .‬וממשיך ואמר וְאִ י תֵ ימָא‬
‫דְּ זִינֵי אַ ְסוָותָ א בִּידוֹי ְכּמָה דַּ אֲ מ ָָרן ואם תאמר שכל מיני הרפואות הם בידו של מלאך רפאל‬
‫כמו שאמרנו‪ ,‬והוא מרפא את החולים מעצמו כרצונו‪ ,‬לָאו ָהכִי אין הדבר כן‪ ,‬דְּ הָא אַ ְסוָותָ א‬
‫לָא ֲהוֵי אֶ לָּא בִּידוֹי דְּ ַמ ְלכָּא קַדִּ ישָׁ א כי אין הרפואה אלא בידו של המלך הקדוש‪ ,‬אֲ בָל מה‬
‫שאמרנו שמלאך רפאל יוצא לפעול רפואות בעולם‪ ,‬היינו בְּשַׁ עְתָּ א דְּ ַפקֵּיד קֻדְ שָׁ א בּ ְִריְך‬
‫קלז‬
‫קלח‬
‫ברכת חכם‬
‫הוּא אַ ְסוָותָ א ְלהַהוּא בַּר נָשׁ בשעה שמצוה הקב"ה רפואה על אותו אדם החולה‪ ,‬אז אִ יהוּ‬
‫נָפִיק מלאך רפאל יוצא בשליחות הקב"ה‪ְ ,‬וכָל אִ ינּוּן ְמקַטְ ְרגִין דִּ ְמ ַמנָּן עַל מַ ְרעִין בִּישִׁ ין‬
‫וכל המקטרגים הממונים על חליים הרעים‪) ,‬כי על כל חולי וחולי ממונה איזו קליפה(‪,‬‬
‫דָּ ֲחלִין ִמנֵּיהּ הם מפחדים ממלאך רפאל לפי שהוא פועל בשליחותו של הקב"ה‪ ,‬כְּדֵ ין הַהוּא‬
‫רוּחָא דְּ קָא נָסַע ִמסִּטְ ָרא דְּ דָ רוֹם אז אותו הרוח של מלאך מיכאל שנסע מצד החסד‬
‫שבדרום‪ ,‬אוֹשִׁ יט לֵיהּ ְלהַהוּא בַּר נָשׁ מושיט את הרפואה על ידי מלאך רפאל לאדם החולה‬
‫ההוא‪ְ ,‬והָא אַ ְסוָותָ א אִ שְׁ תְּ כַח והרי הרפואה נמצאת‪ ,‬ומסיק דבריו ואמר וְכלָּא בִּידוֹי‬
‫דְ קֻדְ שָׁ א בּ ְִריְך הוּא והכל הוא בידו של הקב"ה‪ ,‬כי רק הוא יכול לצוות לתת רפואה וחיים‬
‫ממקור החיים‪ְ .‬ועַל דָּ א כְתִ יב ועל זה נאמר יהו"ה בּקֶר תִּ שְׁ מַע קוֹלִי דהיינו שהוסיף מלת‬
‫"בקר"‪ְ ,‬ולָא כְתִ יב יהו"ה תִּ שְׁ מַע קוֹלִי בלא מלת בקר‪ ,‬אֶ לָּא ְל ַגבֵּי בּקֶר דְּ אַב ְָרהָם קָאָמַר כי‬
‫אל הבקר שהוא החסד של אברהם המתעורר בבקר אמר בקשתו‪ ,‬וזה שאמר "ה' בקר‬
‫תשמע קולי"‪ ,‬דהיינו כשמדת החסד מתעוררת בעולם אז תשמע קולי‪) .‬רמ"ק ומפרשים(‬
‫ומה שכתוב בּקֶר אֶ ע ֱָרְך לְָך וַאֲ ַצפֶּה שואל תְּ ֵרי בּקֶר אַ מַּאי למה כתוב ב' פעמים מלת‬
‫"בקר"‪ ,‬ומשיב אֶ לָּא חַד בּקֶר דְּ אַב ְָרהָם אלא אחד הוא החסד של אברהם‪ ,‬כמ"ש וישכם‬
‫אברהם בבקר‪ְ ,‬וחַד בּקֶר דְּ יוֹסֵף ואחד הוא החסד של יוסף שהוא ביסוד‪ ,‬דִּ כְתִ יב ביוסף‬
‫הַבּקֶר אוֹר‪ ,‬וּמְתַ ְר ְגּמִינַן ַצפ ְָרא )דף רד‪ (:‬נָהִיר הבקר האיר מצד החסד‪ ,‬נָהִיר וַדַּ אי בכונה‬
‫פי' התרגום על אור "נהר"‪ ,‬המורה על היסוד שנקרא נהר‪ ,‬ור"ל כי בין בחסד ובין ביסוד‬
‫כלולים כל הז' חסדים‪ ,‬כי מהחסד נמשכים החסדים ליסוד‪ ,‬בסוד חסד דשריא בפום אמה‪,‬‬
‫לכן האור שלהם גדול מאד וכל אחד נקרא בקר‪) .‬שע"ר ומפרשים(‪".‬‬
‫כתב החיד"א )"מדבר קדמות" מערכת ב' אות י(‪" :‬בעמוד השחר שמשוררים הכוכבים‬
‫והמלאכים‪ ,‬מתקיימת הברכה אפילו ברכה דכל אדם‪ .‬זהר חדש )"מדרש הנעלם"‪ ,‬עמוד יב‪.‬‬
‫פרשת בראשית‪ ,‬ד"ה יאיר‪ ,‬דפוס ויניציא(‪".‬‬
‫וכתוב בספר "קב הישר" )פרק ל"א(‪)" :‬תהלים ה' ד'( 'ה' בקר תשמע קולי'‪ ,‬וקשה וכי‬
‫בבקר שומע ה' קול המתפללים‪ ,‬והלא בכל עת ושעה שקוראים אליו הוא שומע קולנו‬
‫ומאזין תפלתנו‪ .‬אכן הענין הוא כך‪ ,‬כי בשאר העתים כשבני אדם מתפללים מעיינים בתפלה‬
‫אם היא ראויה להתקבל מחמת מעשים של אדם או לאו‪ ,‬משא"כ המתפלל בבוקר כדאיתא‬
‫בזוהר בלק וכו' וכמו שיש עת רצון אז לחולי הגוף‪ ,‬כך יש עת רצון לחולי הנפש ונשמה‪,‬‬
‫שהן החטאים והעבירות ופשעים‪ ,‬והוא עת רצון להתפלל בבקר ומחמת שבאותו הפעם עת‬
‫רצון‪ ,‬על כן אם אינו ראוי זה המתפלל מחמת מעשיו שתקובל תפלתו‪ ,‬אפ"ה חשיב עליה‬
‫הקב"ה דאיהו פקיד לבעלי דינא דיליה דלא יפתחון בדינא כי החסד והחנינה אינו מוסר‬
‫הקב"ה לב"ד של מעלה אלא החסד והחנינה הן בידו של הקב"ה‪ ,‬ובבקר הוא מדת 'חסד‬
‫לאברהם' ולכן מקבל הקב"ה תפלת בקר בחסד וכו'‪".‬‬
‫ובספר "אור צדיקים" )עמוד העבודה פרק ה'( מביא הזוהר הנ"ל ומוסיף על זה‪" :‬על כן‬
‫טוב לומר פרשת העקידה‪ ,‬וימסור עצמו למיתה על קדושת שמו יתברך‪ ,‬ויתפלל בלב רך‬
‫ותחנונים‪ ,‬ויפיק רצון מה' בעת הזאת שהוא עת רצון‪ ,‬וכל הברכות שיברך האדם לחבירו‬
‫בעת הזאת בטוב עין מתקיימים‪ ,‬וכדאיתא במדרש הנעלם כד הוי ר' אלעזר בר"ש אצל‬
‫חמוי עם ר' יוסי ויתבו אצלו תלת יומין‪ ,‬לבתר כן אשכימו למיזל‪ ,‬כד הוה אתי נהורא‪,‬‬
‫ברכת חכם‬
‫קלט‬
‫ראש חודש‬
‫סד‪ .‬זמן מסוגל לקבל ברכה הוא בכל ראש חודשפו‪.‬‬
‫ליל הסדר‬
‫סה‪ .‬בעת הסדר בליל פסח‪ ,‬סגולה לקבל ברכה להפקד בבניםפז‪.‬‬
‫שמיני עצרת‬
‫סו‪ .‬בשמיני עצרת אפשר לבקש כל צרכיו מהקב"ה‪ ,‬ומובטח שתינתן‬
‫לו בקשתו‪ .‬לכן מן הראוי הוא להיות כל היום מתבודד עם קונו ללמוד‬
‫בתורה ולעתור ולרצות לפני ה' שישמע תפילתו ויעשה בקשתופח‪.‬‬
‫ואזיל עמיה חמוי כפלגות מיל‪ ,‬ברכיה חמוי‪ ,‬אמר דא הוא שעתא דמתקיים ברכתם‬
‫דצדיקייא‪ ,‬מנא לן דכתיב )בראשית א'( 'וירא אלקים את האור כי טוב'‪ ,‬כתיב הכא 'כי טוב'‬
‫וכתיב התם )במדבר כ"ד א'( 'כי טוב בעיני ה' לברך את ישראל'‪ ,‬אמר ליה אפילו ברכתא‬
‫דכל אדם מתקיימא בהאי שעתא וכו'‪".‬‬
‫פו כתוב בספר "אביעה סגולות" )אות ב סעיף ד'(‪" :‬הזמן הראוי לקבל ברכה מאדם גדול‬
‫שתתקיים ברכתו בלי ספק הוא זמן עלות השחר )זוהר חדש פרשת בראשית(‪ ,‬וכן בכל‬
‫ראש חודש טוב ונעים לקבל ברכה מתלמיד חכם‪".‬‬
‫וכן כתוב בספר "באתי לגני" )ח"ג עמוד ט' אות מג(‪" :‬כשרוצה לברך את בנו או אהובו‬
‫יברכנו בעמוד השחר דהכי איתא בזוהר חדש במדרש הנעלם בעמוד השחר משוררים‬
‫המלאכים והכוכבים ומתקיימת הברכה של כל אדם עיי"ש ולכן כשאמר לו שלחני כי עלה‬
‫השחר אמר לו לא אשלחך כי אם ברכתני דידע דאז הוא עת רצון שתתקבל הברכה ותעשה‬
‫פירות‪ :‬העתק ששלח לי כה"ר שאול חי סלמן ז"ל וכמדומני שהוא מכ"י הרי"ח טוב‬
‫זיע"א‪".‬‬
‫וכן הביא הגרב"צ מוצפי שליט"א בספר "אורח צדיקים" )אות מט עמוד צ"ד( בשם‬
‫אביו המקובל רבי סלמן זצ"ל‪.‬‬
‫ויש לומר שבפרט בראש השנה שהוא יום שנכלל בו כל השנה )כן נראה(‪.‬‬
‫פז עובדות שמענו אודות אנשים שזכו לקבל ברכה מצדיקים בליל הסדר לזרע של‬
‫קיימא‪ .‬ולא אלמן ישראל שגם בזמנינו עדיין יש הסייעתא דשמיא לברך אחרים בעידנא‬
‫דחדוותא בליל הסדר‪.‬‬
‫פח כתוב בזוהר )פ' נח דף סד‪ְ " :(.‬וכַד סִיה ֲָרא אִתְ ְמלֵי בּ ְִרכָאן ְלעֵילָא כִּדְ קָא יָאוּת‬
‫ובשמיני עצרת כשהמלכות מתמלאית למעלה בשפע ברכות כראוי כדי להשפיע לישראל‪,‬‬
‫יִשְׂ ָראֵ ל אָתְ יָין ְויָנְקִין מִינָּהּ ִבּלְחוֹדַ יְיהוּ אז רק ישראל לבדם באים ויונקים ממנה שפע‬
‫הברכות‪ְ ,‬ועַל דָּ א כְתִ יב בַּיּוֹם הַשְּׁ מִינִי ֲעצ ֶֶרת תִּ ְהיֶה ָלכֶם ומפרש‪ ,‬מַאי ֲעצ ֶֶרת‪ ,‬כְּתַ ְרגּוּמוֹ‬
‫ְכּנִישׁוּ פי' אסיפה‪ ,‬ור"ל כָּל מַה דִּ ְכנִישׁוּ מֵאִ נּוּן בּ ְִרכָאן ִעלָּאִ ין כל מה שנאסף מאותם‬
‫קמ‬
‫ברכת חכם‬
‫הברכות העליונות אל המלכות‪ ,‬לָא יָנְקִין ִמנֵּיהּ עַמִּ ין אָח ֳָרנִין בַּר יִשְׂ ָראֵ ל ִבּלְחוֹדַ יְיהוּ אין‬
‫יונקים מהם עמים האחרים רק ישראל לבדם‪ ,‬וּ ְבגִין כְָּך כְּתִ יב ֲעצ ֶֶרת תִּ ְהיֶה ָלכֶם שפירושו‬
‫ָלכֶם ְולָא לִשְׁ אָר ַעמִּין‪ָ ,‬לכֶם ְולָא לִשְׁ אָר ְמ ַמנָּן רק לכם ולא לשאר העמים התחתונים ולא‬
‫לשאר הממונים העליונים‪ְ ,‬ועַל דָּ א אִ נּוּן מ ְַרצִּין עַל ַה ַמּיִם לכן ישראל מרצים בחג הסוכות‬
‫בנסוך המים הקדושים על המלכות להשקיט זדון מים הזידונים‪ ,‬פי' ְלמֵיהַב לוֹן חוּלַק‬
‫בּ ְִרכָאן דְּ יִתְ ַעסְּקוּן בֵּיהּ לתת להם חלק גשמי ברכות כדי שיתעסקו בהם‪ְ ,‬ולָא יִתְ ע ְָרבוּן‬
‫ְלבָתַ ר ְבּחֶדְ וָותָ א דְ יִשְׂ ָראֵ ל כַּד יָנְקִין בּ ְִרכָאן ִעלָּאִ ין ולא יתערבו אח"כ בשמיני עצרת‬
‫בשמחתם של ישראל כשיונקים ברכות העליונות מהמלכות‪ְ ,‬ועַל הַהוּא יוֹמָא ועל יום‬
‫שמיני עצרת כְּתִ יב דּוֹדִ י לִי וַאֲ נִי לוֹ שפירושו דְּ לָא אִ תְ ע ַָרב אוֹח ֲָרא ַבּהֲדָ ן שלא מתערבות‬
‫אומות אחרות עמנו‪ ,‬אלא ישראל לבדם נמצאים עם הקב"ה כדמפרש ואזיל‪) .‬רמ"ק‬
‫ומפרשים(‬
‫ְל ַמ ְלכָּא דְּ זַמַּן ְרחִימֵיהּ ִבּסְעוּדָ תָ א ִעלָּאָה דַּ ֲעבִיד לֵיהּ לְיוֹמָא ְרשִׁ ימָא משל למלך שהזמין‬
‫את אוהבו לסעודה חשובה שעשה לו ביום מסוים‪ ,‬והיינו הקב"ה הזמין את ישראל אוהבו‬
‫לסעודה חשובה ביום שמיני עצרת‪ ,‬הָא ְרחִימֵיהּ דְ ַמ ְלכָּא יְדַ ע דְּ ַמ ְלכָּא )דף סד‪ (:‬אִ תְ ָרעֵי‬
‫בֵּיהּ ובזה אוהבו של מלך יודע שהמלך רוצה בו‪ ,‬היינו על ידי זה ישראל יודעים שהקב"ה‬
‫רוצה בהם‪ ,‬אָמַר ַמ ְלכָּא הַשְׁ תָּ א אֲ נָא ָבּעֵי ְל ֶמחֱדֵ י עִם ְרחִימָאי אמר המלך עתה אני רוצה‬
‫לשמוח עם אוהבי לבדו‪ ,‬היינו עם ישראל לבדם‪ ,‬וְדָ חִי ְלנָא דְּ כַד אֲ נָא ִבּסְעוּדָ תָ א עִם‬
‫ְתוֹרא ְל ִמ ְסעַד סְעוּדָ תָ א דְ חֶדְ וָה‬
‫ְטוֹרי ְמ ַמנָּן וִיתִ יבוּן ִע ָמּנָא ִלפ ָ‬
‫ְרחִימָאי יַעֲלוּן ָכּל אִ נּוּן ַקס ֵ‬
‫עִם ְרחִימָאי ואני מתירא שכשאני אשב בסעודה עם אוהבי יכנסו כל השוטרים הממונים‬
‫וישבו עמנו לשולחן לסעוד סעודת שמחה עם אוהבי‪ ,‬ולא אוכל להתיחד לשבת עם אוהבי‬
‫לבדו‪ ,‬היינו שלא רצה הקב"ה שבשמיני עצרת יבואו שרי האומות לתבוע חלקם המגיע‬
‫ְטוּרין דִּ ירוֹקֵי וּבִשְׂ ָרא‬
‫להם לצורך הנהגת העולם‪ ,‬מָה ֲעבַד‪ ,‬אַקְדִּ ים הַהוּא ְרחִימָא קוּס ִ‬
‫תוֹרי וְאַק ְִריב ַק ַמּיְיהוּ דְּ אִ נּוּן שרי האומות מנת חלקם לצורך קיומם‪ְ ,‬לבָתַ ר יָתִ יב ַמ ְל ָכּא‬
‫דְ ֵ‬
‫עִם ְרחִימֵיהּ ְל ַההִיא סְעוּדָ תָ א ִעלָּאָה ִמכָּל עִדּוּנִין דְּ ָע ְלמָא ואח"כ ישב המלך עם אוהבו‬
‫לאותה הסעודה החשובה ואכלו מכל מעדנים שבעולם‪ ,‬והיינו בשמיני עצרת שמקריבים רק‬
‫פר אחד ואיל אחד הרומז על הסעודה שהקב"ה יושב עם ישראל לבדם ומקבלים כל מיני‬
‫השפעות טובות‪ ,‬וּבְעוֹד דְּ אִ יהוּ ִבּלְחוֹדוֹי עִם ַמ ְלכָּא שָׁ אִ יל לֵיהּ כָּל צ ְָרכּוֹי ְויָהִיב לֵיהּ ובעוד‬
‫שהאוהב הוא לבדו עם המלך שואל ממנו כל צרכיו ונותן לו‪ ,‬היינו בני ישראל שואלים‬
‫מהקב"ה גשמי ברכה וכל מיני השפעות על כל השנה ונותן להם‪ְ ,‬וחָדֵ י ַמ ְלכָּא עִם ְרחִימֵיהּ‬
‫ִבּלְחוֹדוֹי ְולָא אִ תְ ע ְָרבִין אָח ֳָרנִין בֵּינַיְיהוּ ושמח המלך עם אוהבו לבדו ולא מתערבים‬
‫אחרים עמהם‪ ,‬דהיינו שהקב"ה שמח עם ישראל לבדם ובשמחתם לא יתערב זר‪ ,‬כְָּך‬
‫יִשְׂ ָראֵ ל עִם קֻדְ שָׁ א בּ ְִריְך הוּא כך הם ישראל עם הקב"ה ככל המשל הנזכר‪ְ ,‬בּגִין ָכְּך כְּתִ יב‬
‫לכן כתיב בַּיּוֹם הַשְּׁ מִינִי ֲעצ ֶֶרת תִּ ְהיֶה ָלכֶם פי' לכם ולא לשאר העמים לכם ולא לשאר‬
‫הממונים כנ"ל‪) ".‬רמ"ק ומפרשים(‬
‫וכן כתוב בזוהר הקדוש )צו לא‪" :(:‬תָּ א ֲחזֵי‪ ,‬בְּיוֹמָא דָּ א שָׁ ְלמִין וּ ְמ ַסיְימֵי ַע ִמּין בּ ְִרכָאן‬
‫דִּ לְהוֹן בא וראה‪ ,‬כי ביום הזה של הושענא רבא מסיימים האומות את קבלת הברכות‬
‫שלהם‪ ,‬שקבלו על ידי השבעים פרים שהקריבו עליהם בשבעת ימי חג הסוכות‪ ,‬וְשָׁ ָראן‬
‫ברכת חכם‬
‫קמא‬
‫בְּדִ ינָא ומעתה הם מתחילים בהנהגת הדין‪ְ ,‬ויִשְׂ ָראֵ ל בְּיוֹמָא דָּ א ְמ ַסיְּימֵי דִּ ינִין דִּ לְהוֹן אבל‬
‫ישראל ביום הזה מסיימים את המשכת ונתינת הדינים למלכות‪ ,‬וְשָׁ ָראן ְבּב ְִרכָתָ א ועתה הם‬
‫מתחילים בקבלת הברכות‪ ,‬דְּ הָא לְיוֹמָא אָח ֳָרא כי ליום האחר שהוא שמיני עצרת‪ ,‬זְמִינִין‬
‫לְאִ שְׁ תַּ עְשְׁ עָא ְבּ ַמ ְלכָּא הם מזומנים להשתעשע עם המלך ב"ה‪ ,‬כלומר על ידי שאז הם‬
‫מעלין מ"ן‪ ,‬הם משתתפים ביחוד העליון הנעשה ביום הזה בתפלת המוסף‪ְ ,‬לנָטְ לָא מִינֵּיהּ‬
‫בּ ְִרכָאן ְלכָל שַׁ תָּ א כדי לקבל ממנו ברכות לכל ימות השנה‪ ,‬וּ ְבהַהוּא חֶדְ וָותָ א לָא ִמשְׁתַּ ְכּחֵי‬
‫ְבּ ַמ ְלכָּא ֶאלָּא יִשְׂ ָראֵ ל ִבּלְחוֹדַ יְיהוּ ובאותה השמחה לא נמצאים עם המלך אלא ישראל‬
‫בלבדם‪ ,‬וּמַאן דְּ יָתִ יב עִם ַמ ְלכָּא‪ְ ,‬ונָטַ ל לֵיהּ ִבּלְחוֹדֵ יהּ ומי שיושב עם המלך‪ ,‬והמלך לוקח‬
‫אותו לבדו לשבת עמו‪ ,‬כָּל מַה דְּ ָבעֵי שָׁ אִ יל ְויָהִיב לֵיהּ כל מה שהוא רוצה שואל ומבקש‪,‬‬
‫וניתן לו מבית המלך‪ְ ,‬ועַל דָּ א יִשְׂ ָראֵ ל שָׁ ָראן ועל כן ישראל מתחילים עתה את קבלת‬
‫הברכות‪ְ ,‬ו ַעמִּין ְמ ַסיְּימֵי והעמים מסיימים ולא מקבלים עוד ברכות‪ְ ,‬ועַל דָּ א כְתִ יב ועל זה‬
‫נאמר אָ ַהבְתִּ י אֶ תְ כֶם אָמַר יהו"ה וְגוֹ' ואת עשו שנאתי ואשים את הריו שממה‪".‬‬
‫וכ"כ גם הגר"ח פלאג"י בספרו "מועד לכל חי" )סימן כ"ה א'(‪" :‬מאד מאד יזהר‬
‫בתפילות שמיני עצרת‪ ,‬לאומרם בכונה גדולה כי מלבד שכל תיקון של הימים‪ ,‬מיום ראש‬
‫השנה עד שמיני עצרת הוא נשלם‪ ,‬והכל תלוי ביום הזה‪ ,‬עוד בה כי אין בכל אלו הימים יום‬
‫רצון לה' לשמוע ה' תפילתו בכל מה דבעי כיום הזה‪ ,‬כמו שאמרו בזוהר הקדוש )צו לא‪,(:‬‬
‫שאמרו וזה לשונם‪ ,‬ובההוא חדוותא לא משתכחי במלכא אלא ישראל בלחודייהו ומאן‬
‫דיתיב עם מלכא ונטל ליה בלחודיה כל מה דבעי שאיל ויהיב ליה‪ ,‬ועל דא ישראל שראן‬
‫ועמין עובדי עבודה זרה מסיימי‪ ,‬עכ"ל‪ .‬הנה מבואר מלשון הזוהר הקדוש דכל מה ששואל‬
‫מהקב"ה‪ ,‬מקבל תפילתו ועושה בקשתו‪ ,‬ואם כן מן הראוי הוא להיות כל היום מתבודד עם‬
‫קונו ללמוד בתורה ולעתור ולרצות לפני ה' שישמע תפילתו ויעשה בקשתו‪ ,‬וזה ברור‪ ,‬וכן‬
‫אמרו בזוהר הקדוש )נח סג‪ ,(:‬ובעוד דאיהו בלחודוי עם מלכא‪ ,‬שאיל ליה כל צורכוי ויהיב‬
‫ליה‪ ,‬עיין בית דוד סימן תסה‪".‬‬
‫ובקונטרס בעניני חג הסוכות ושמחת תורה )מרבי חנוך העניך קרלנשטיין זצ"ל‪ ,‬עמוד‬
‫ע'( כתב רמז לזה‪" :‬וכן יש לרמוז בפסוק )ישעיהו נ"ח ח'( 'אז תקרא וה' יענה' וגו'‪ ,‬א"ז‬
‫בגי' ח'‪ ,‬רומז ליום שמיני עצרת היו"ט היחיד שהוא ביום שמיני ובו ה' עונה לקריאתנו‬
‫ובקשותינו‪ .‬וביותר איתא בשם הקדמונים ז"ל‪ ,‬דעל ידי תפילה בכוונה בשמיני עצרת יכולין‬
‫להעלות את כל התפילות שלא נתקבלו במשך כל ימות השנה‪ ,‬וכעין זה הביא ב"חידושי‬
‫הרי"ם" על התורה בעניני שמחת תורה עיי"ש‪ .‬וביאור הדברים נראה‪ ,‬דהנה סיבת הענין‬
‫שתפילות לפעמים אינן מתקבלות מיד הוא משום שיש מחיצה בינינו לבין הקב"ה אך ביום‬
‫זה שמסתלקין המחיצות ואנו כביכול בבית ה'‪ ,‬אזי יכולין התפילות להתקבל ]ולכן גם כן‬
‫יום זה כולו ברכה לישראל וכמו שרמזו עה"פ 'ב"ך יבורך ישראל' וגו'‪ ,‬ב"ך רומז ליום‬
‫כ"ב תשרי שבו עם ישראל מתברך על ידי שמתקבלות תפילותיו ובו שמחין עם התורה‬
‫שיש בה כ"ב אותיות‪ ,‬וכן בפיוטי ההקפות לש"ת מזכירין פסוק זה 'בך יבורך ישראל' וגו'‬
‫וכן בתהילים )פרק פ"ד( נאמר 'אשרי אדם עוז לו בך' וגם פסוק זה נזכר ביהי רצון של‬
‫הקפות ש"ת ועיין בתהילים )שם( דאחרי פסוק זה נאמר 'טוב יום בחצריך מאלף בחרתי‬
‫קמב‬
‫ברכת חכם‬
‫בשעת ברכת כהנים‬
‫סז‪ .‬יש ברכה שהיא המשכה מהשורש והמקור מלמעלה‪ ,‬שלמברך‬
‫ניתן הכח להוריד מלמעלה למטה‪ ,‬אבל אין בכח ברכתו לשנות מכמו‬
‫שהוא במקורו‪ .‬אולם יש ברכה הממשיכה למטה אור חדש‪ ,‬וברכה כזו‬
‫יכולה לשנות יותר מכפי שהוא בשורש ובמקור‪ ,‬וכח זה ניתן לכהנים‬
‫בשעת ברכת כהניםפט‪ ,‬ובזמן ההוא מסוגל מאוד להתברך בבניםצ‪.‬‬
‫הסתופף בבית אלוקי' וגו" וי"ל דכל פרק זה רומז גם כן על יום כ"ב תשרי יום ב"ך‪ ,‬שבו‬
‫שמחין עם התורה שנקראת עוז וזהו עוז לו בך ובו אנו מסתופפין בבית ה'‪ .‬וכן נאמר שם‬
‫'שמעה תפילתי האזינה' וגו' וזהו כי ביום זה ה' שומע ומאזין לתפילתנו וכן נאמר )שם(‬
‫'אשרי יושבי ביתך' וגו' וזהו גם כן כי ביום זה אנו בבחינת "בבית ה"‪ ,‬ודו"ק[‪".‬‬
‫פט כתוב בספר "אור התפילה" )ח"ה עמוד רמ"ו( בתוך הדברים‪" :‬אמנם בענין הברכות‪,‬‬
‫יש בזה ב' מדריגות וכו' שיש ברכה שהיא ההמשכה רק משורש ומקור ההשתלשלות‪ ,‬וכמו‬
‫ברכת יעקב לאפרים ומנשה שאמר )בראשית מ"ח י"ט( 'ואולם אחיו הקטן יגדל ממנו' כו'‪,‬‬
‫מפני שכן הוא בשרשו ומקורו‪ ,‬ואין בכח הברכה לשנות מכמו שהוא במקורו וכו' ויש‬
‫ברכה שהיא בבחינת המשכת אור חדש‪ ,‬וכמו ברכת כהנים )במדבר ו' כ"ד( 'יברכך ה' וכו''‪,‬‬
‫שהיא המשכת אור חדש ממש‪ ,‬מעצמות שם הוי' וכו'‪ ,‬והוא על דרך )איוב כ"ב כ"ח( 'ותגזר‬
‫אומר ויקם לך'‪ ,‬שזהו בדרך ציווי שהוא ענין הברכה שבכח הברכה הזאת לשנות מכפי‬
‫שהוא בשרש ומקור ההשתלשלות וכו' וכדאיתא בירושלמי )פ"ג דתענית ה"י(‪ ,‬על פי זה‬
‫מהו ת"ל 'לך' אפילו הוא )פי' הקב"ה( אומר הכין‪ ,‬ואת אמר הכין דידך קיימא דידי לא‬
‫קיימא כו' והיינו דגם אם על פי סדר השתלשלות צריך להיות באופן אחר‪ ,‬בכח הברכה היא‬
‫לשנות וכו'‪".‬‬
‫צ כתוב בספר "כנסת ישראל" על תהלים )פרק קט"ו עמוד קנ"ז ד"ה יראי(‪)" :‬תהלים‬
‫קט"ו י"ג( 'יברך יראי ה''‪ ,‬ר"ל שמברכתם יתברכו אף יראי ה' העובדים מיראה‪ ,‬כאילו‬
‫העובדים מאהבה כנ"ל‪ ,‬שבודאי העובד מאהבה יש לו ברכה מצד החסד‪ ,‬כמ"ש )תהלים‬
‫י"ח י"א( 'ועושה חסד לאלפים לאוהבי'‪ ,‬כן יתברכו העובדים מיראה‪ ,‬כיון שברכתם באה‬
‫מפי הכהנים שהם מצד החסד כנודע‪ ,‬גם יצליחו ויעשו פרי בברכתם‪ ,‬לברך 'הקטנים עם‬
‫הגדולים'‪ ,‬ר"ל שאם המזל לאחד מישראל להיות חשוך בנים‪ ,‬על ידי ברכת כהנים ישדדו‬
‫המזל ויזכה לבנים‪ ,‬ולזה אמר 'הקטנים עם הגדולים'‪".‬‬
‫ועיין בספר "פוקד עקרים" )באות ב'( שכתב‪" :‬וגם חבקוק בנה של שונמית שאמר‬
‫)חבקוק ג' ב'( 'ה' שמעתי שמעך יראתי' וכו' ולפי שהיא היתה דחיל מרבנן דהשכר חתני‬
‫רבנן כמו שאמרו בפרק במה מדליקין )שבת כג‪ (:‬כי מדת היראה היא סיטרא דנוקבא אשה‬
‫יראת ה' כנודע ורק מאן דרחים הוה ליה בנין והיא דחלה‪ ,‬כמו שנאמר )מ"ב ד' י"ג( 'הנה‬
‫חרדת אלינו את כל החרדה' ועל כן 'ותעמוד בפתח' הוא היראה שהיא השער לה' אשר‬
‫צדיקים יבואו בו כנודע‪ ,‬וכן בפשוטו מפני היראה עומד בפתח 'כי ירא מגשת אליו'‪ ,‬על כן‬
‫ברכת חכם‬
‫הכוונה‬
‫סח‪ .‬בתיבת "יברכך" יכוונו על בניםצא‪ ,‬ובתיבת "וישמרך" על‬
‫בנותצב‪ .‬ויש אומרים שיכוונו בתיבת "יברכך" על בנים‪ ,‬וגם בתיבת‬
‫הבטיחה רק את חובקת בן‪ ,‬לחבוק לבד‪ ,‬דבן בתוקף יראה בזה הראוי לאשה יראת ה'‪ ,‬אי‬
‫אפשר להתקיים בעולם הזה‪ ,‬ועל כן אמרה לו 'אל תכזב' שאינה רוצה דבר הפוסק כמים‬
‫אשר יכזבו מימיו‪ ,‬וזכתה לזה שלא היה דבר הפוסק‪ ,‬אלא שהוצרך ללבוש של אלישע‪,‬‬
‫ולפי שבזכותו היה לה דכפי המשפט היתה ראויה רק לבת וחתני רבנן וכו'‪".‬‬
‫ועיין ב"תשובות והנהגות" )ח"ד סימן ר"ג( שכתב בתוך דבריו‪" :‬ורגיל אני להציע‬
‫לסדר ששני כהנים יזכירו את שמו לישועה לפני ברכת כהנים‪ ,‬ויכוונו עליו בברכתם‬
‫שסגולת ברכת כהנים היא גדולה מאד‪ ,‬ויכוון כששומע ברכת כהנים על כך בכל ברכה‪,‬‬
‫דהיינו 'יברכך' בבנים‪' ,‬ויחונך' שהקב"ה יחון אותו בבנים‪ ,‬ו'שלום' בבנים‪ ,‬שמבטיח שלום‬
‫בביתו‪ ,‬וכמו שדרשו חז"ל )תהלים קכ"ח ו'( 'וראה בנים לבניך שלום על ישראל'‪ ,‬וכן יכוון‬
‫בברכת 'שים שלום'‪ ,‬ואם הוא בחו"ל ישלם לשני כהנים בארץ ישראל בשביל שיזכירוהו‬
‫וכו'‪".‬‬
‫ובספר "אילת השחר" על התורה בפרשת נשא )ו' כ"ג עמוד ל"ו( כתב‪" :‬והנה הכהנים‬
‫נצטוו לברך באהבה‪ ,‬ואם כן השומע ברכת כהנים צריך לחזק את אהבתו להקב"ה‪ ,‬ואז‬
‫כביכול כמים הפנים אל פנים‪ ,‬הקב"ה יראה לו אהבה יתירה‪ ,‬וטוב להתחזק בזה בזמן ברכת‬
‫כהנים‪".‬‬
‫ובספר "ארץ החיים" )מערכת ש' אות תי"ח( מביא מהק' ר"ש מאוסטרופולי‪" :‬קבלה‬
‫ממנו ז"ל‪ ,‬בזמנים הללו מסוגל מאד שיקובל בקשתו‪ ,‬היינו בעת פתיחת ארון הקודש‪ ,‬ובעת‬
‫הגבהת הס"ת‪ ,‬ובעת נשיאת כפים‪ ,‬ע"כ מי שיש לו איזו בקשה יבקש בעתים הללו‪ ,‬בטח‬
‫תקובל תפילתו‪".‬‬
‫ועיין בקונטרס "נחלת ה'" )עמוד ל"א(‪ ,‬שמבאר על פי המשנה במעשר שני )פרק ה'‬
‫משנה י"ג(‪ ,‬שתיבות וברך את עמך ישראל‪ ,‬פירושו שיתברכו בבנים ובבנות‪ ,‬ומסיים בזה‬
‫הלשון‪" :‬ועולה שבברכת כהנים זה עת רצון גדול להתברך בבנים ובנות‪".‬‬
‫צא ב"ספרי" על הכתוב )במדבר ו' כ"ד( "יברכך" כתוב‪' :‬יברכך' בבנים‪' ,‬וישמרך'‬
‫בבנות הצריכות שמירה‪ ,".‬ועיין שם כמה דרשות‪ ,‬וכן איתא במדרש תנחומא )נשא י(‪:‬‬
‫"דבר אחר 'כה תברכו וגו' יברכך ה' וישמרך'‪' ,‬יברכך' בעושר‪' ,‬וישמרך' שתהא עושה‬
‫מצות‪' ,‬יאר ה' פניו' ויעמיד ממך בנים בני תורה וכו'‪ .‬דבר אחר 'יאר ה' פניו אליך' יעמיד‬
‫ממך כהנים שמאירין את המזבח וכו'‪ .‬דבר אחר 'ויחנך' יעמיד ממך נביאים וכו' 'ויחנך' יתן‬
‫חנו עליך בכל מקום שאתה הולך וכו'‪ .‬דבר אחר 'יברכך ה' וישמרך' עם הברכה שמירה‬
‫וכו' דבר אחר 'יברכך ה' וישמרך'‪' ,‬יברכך' בממון וכו'‪ .‬דבר אחר 'יברכך' בבנים‪' ,‬וישמרך'‬
‫בבנות שהנקבות צריכות שמירה וכו'‪".‬‬
‫קמג‬
‫קמד‬
‫ברכת חכם‬
‫"ויחונך" שהקב"ה יחון אותו בבניםצג‪ .‬וכן בתיבת "שלום" יכוון על‬
‫בניםצד‪ .‬ויש אומרים שיכוונו בתיבת "יאר" שהקב"ה יזכה אותו בבנים‬
‫תלמידי חכמים שיאירו במאור התורהצה‪ .‬וכן המתברך יכוון בעת ההיא‬
‫בכל הכוונות הנ"לצו‪.‬‬
‫אולם רש"י שם מפרש‪'" :‬יברכך' שיתברכו נכסיך וכו' והרבה מדרשים דרשו בו‬
‫בספרי‪ ,".‬ובחומשים הוצאת "המאור"‪ ,‬מציין במוסיף רש"י‪ ,‬לרש"י בדפוס ראשון‪' :‬יברכך'‬
‫בבנים‪' ,‬וישמרך' בבנות שבנות צריכות שמירה‪.‬‬
‫וכן מפרש רבינו יוסף "בכור שור" על התורה הכתוב דקאי על בנים‪ ,‬וזה לשונו‪:‬‬
‫"'יברכך ה' וישמרך'‪ .‬יברך השם אותך בבנים‪ ,‬בגוף‪ ,‬בחכמה‪ ,‬ובאורך ימים‪ ,‬ובגדולה‪.‬‬
‫ובצאתך‪ ,‬ובבואך‪ ,‬ובעיר ובשדה‪ ,‬ובטנאך‪ ,‬ובמשארתך‪ ,‬ובשמחה‪ ,‬שיהא לבך שמח בחלקך‪,‬‬
‫דבכולהו שייך לשון ברכה וכו' בבנים ‪ -‬דכתיב 'הנה ברכתי אותו והפרתי אותו והרביתי‬
‫אותו במאד מאד'‪ ,‬וכתיב 'כי ברך אברכך‪ ,‬והרבה ארבה את זרעך'‪".‬‬
‫וכן ב"דעת זקנים מבעלי תוספות" מפרש‪'" :‬יברכך' בבנים‪' ,‬וישמרך' בבנות שהנקיבות‬
‫צריכות שמירה‪".‬‬
‫צב עיין לעיל ממדרש תנחומא‪ .‬וב"דעת זקנים מבעלי התוספות" כתוב שם ד"א 'יברכך'‬
‫בבנים 'וישמרך' בבנות‪ ,‬שהנקבות צריכות שמירה‪ ,".‬והוא על פי בר"ר )י"א ה'(‪.‬‬
‫ועיין ב"תורת משה" מה"חתם סופר" ביאור בזה‪ ,‬ויש המון פשטים בין מפרשי התורה‪,‬‬
‫ואכמ"ל‪.‬‬
‫ויש לעיין אם ראוי לכוון בתיבת 'וישמרך' שיזכה לבנות )ולא הכוונה הפשוטה שבנות‬
‫צריכות שמירה(‪.‬‬
‫ועיין לעיל במה שכתוב בתפילה שיזכה לבנות‪.‬‬
‫צג דבר פלא הוא שתיבת ויחנ"ך גימטריא ילדי"ם‪.‬‬
‫צד עיין לעיל מ"תשובות והנהגות" )ח"ד סי' ר"ג(‪ ,‬ועיין בשו"ת "תשובות והנהגות"‬
‫)ח"א תש"צ(‪.‬‬
‫צה איתא במדרש תנחומא בפרשת נשא )אות י"ג(‪'" :‬יברכך' בעושר‪' ,‬וישמרך' במצות‪,‬‬
‫'יאר ה' פניו' יעמיד ממך בנים בני תורה וכו'‪".‬‬
‫וכן מפרש רבינו בחיי על אתר‪ ,‬וגם בספרו "כד הקמח" )ערך ברכה(‪.‬‬
‫צו עיין ב"תשובות והנהגות" )ח"ד סימן ר"ג(‪ ,‬ועיין בשו"ת "תשובות והנהגות" )ח"א‬
‫תש"צ(‪.‬‬
‫קמה‬
‫תהלים‬
‫תהלים‬
‫תהלים‬
‫ערב ראש חודש אדר‬
‫א‪ .‬יש אומרים שצריך אדם לצום ביום משמרת ר"ח אדר ולקרוא‬
‫את התהלים‪ ,‬וזוהי סגולה לתיקון הנשמהא‪.‬‬
‫תענית אסתר‬
‫ב‪ .‬יום תענית אסתר מסוגל הוא שיתקבלו תפילותינו‪ .‬ולכן יקדיש‬
‫מזמנו לומר תהלים‪ ,‬ובפרט מזמור 'למנצח על אילת השחר'ב‪ ,‬ואחר כך‬
‫ישפוך שיחו לפני ה' ויבקש בקשתו ממנו יתברךג‪.‬‬
‫יום פורים‬
‫ג‪ .‬ראוי להשכים בבוקר בפורים ולהרבות בתפילה ותהלים‪ ,‬כי הוא‬
‫עת רצון‪ ,‬ותפילותיו נענותד‪.‬‬
‫א כתוב בספר "אוצר נחמד" )עמוד מ"ג(‪" :‬ערב ראש חודש אדר‪ .‬הרה"ג כמוהר"ר‬
‫אליהו כהן ז"ל והרב המופלא כמוה"ר חיים אבולעפיה ז"ל‪ ,‬קבלו מתלמידי מורנו כמוהר"ר‬
‫חיים וויטל ז"ל‪ ,‬שצריך אדם לצום ביום משמרת ר"ח אדר‪ ,‬ולקרוא את התהלים כולו‪ ,‬וזה‬
‫סגולה לתיקון הנשמה‪ ,‬ויש בו עוד כמה סודות טמירים‪ .‬ורצוי שביום ה יתאספו יראי ה'‬
‫ויעשה תיקון זה‪ ,‬תהלה לדוד‪ .‬הודפס בהתחלת כמה הוצאות של התהלים‪ .‬תענית זה סגולה‬
‫נפלאה להיות לו מעיר לעזור לבל ינכו לו מזכותיו‪ ,‬חמ"י פ"א לפורים‪".‬‬
‫מובא ב"נטעי גבריאל" הלכות פורים )פי"א ס"ו(‪ ,‬וכתוב שם בהגהות )סק"י(‪" :‬כ"כ‬
‫מועד לכל חי )סימן ל"א אות א(‪ ,‬וכן כתוב ב"אוצר נחמד" )דבליצקי עמוד מ"ג( וכו'‪".‬‬
‫בספר "מועד לכל חי" )סימן ל"א( כתוב וז"ל‪" :‬אשרי אדם שיושב בתענית שני ימים‬
‫במשמרת ראש חדש אדר‪ ,‬כמו שכתב הח"י‪ ,‬ולהזהר בהפרשת מעות לצדקה כסדר שכתב‬
‫בספר "מעשה הצדקה" )דף קכ"ה(‪ ,‬ולומר נוסח התפילה הכתובה שם )בדף קל"ב‪ :‬אות‬
‫נט(‪ ,‬קחנה משם‪ ,‬ועיין עוד שם לחדש אדר‪ ,‬ועיין בחמ"י )סג ע"ג(‪ ,‬נוסח התפילה ליום‬
‫התענית של משמרת ערב ראש חדש אדר‪ ,‬יעוין שם‪".‬‬
‫ב תהלים מזמור כ"ב‪.‬‬
‫ג עיין לעיל‪.‬‬
‫ד כתוב בספר "כתב אמת" )ח"ב עמוד ש"ע(‪" :‬מובא בספרים הקדושים שכל העוסק‬
‫בתורה בין קריאת המגילה של הלילה לבין קריאת המגילה של היום מובטח לו שהוא בן‬
‫קמז‬
‫קמח‬
‫תהלים‬
‫ולכן בקהילות רבות ונכבדות נהגו לקבוע זמן מיוחד לתפילה‬
‫ולאמירת פרקי תהילים ביום הפורים‪ ,‬ומתאספין יחד לתפילה בציבור‬
‫לישועת הכלל והפרטה‪.‬‬
‫ויש אומרים שמי שמסיים כל ספר התהילים בפורים‪ ,‬מובטח לו‬
‫שתפילתו לא תשוב ריקם‪ .‬לפי שהציבור טרוד בשאר מצוות היום‪ ,‬היא‬
‫מצוה שאין לה מבקשים‪ ,‬וחשוב מאד בשמים לומר תהילים ביום זה‪.‬‬
‫על כן ראוי לאמץ ולחזק את עצמו ולומר תהילים ביום פוריםו‪.‬‬
‫העולם הבא‪ ,‬וראוי להשכים בבוקר יום הפורים ולהרבות בתפילה ותהלים‪ ,‬והוא שורש‬
‫הרפואה והחיים וגמר חתימה טובה‪ ,‬כי הוא עת רצון‪ ,‬ותפילותיו נענות‪".‬‬
‫ובספר "נטעי גבריאל" על הלכות פורים )עמוד ל"ד( כתוב‪" :‬וכ"כ בספר "סגולות‬
‫ישראל" )אות פ' סק"ד( קבלתי מגדול אחד ז"ל‪ ,‬דסגולה בפורים להשכים בבוקר ולהרבות‬
‫בתפלה ובבקשה לפני השי"ת על כל דבר‪ ,‬בני חיי ומזוני‪ ,‬והן על שאר דברים‪ ,‬ועל כל‬
‫קרוביו‪ ,‬כי באותו יום עת רצון מאוד‪ ,‬וכל העולמות המה בשמחה וברצון‪ ,‬וע"ז אמרו ז"ל‬
‫כל הפושט יד נותנין לו‪ ,‬וכן הוא מקובל מפי גדולי הצדיקים תלמידי הבעש"ט זי"ע עכ"ל‪.‬‬
‫ומקובל מהרה"ק רבי מרדכי מנדבורנה זי"ע וצאצאיו אחריו‪ ,‬לומר תהלים בפורים‪ ,‬כי הוא‬
‫עת רצון‪ ,‬וכן היה מעשה אצל בעל "ויגד יעקב" זצ"ל מפאפא‪ ,‬אחר סעודת פורים שציוה‬
‫להבחורים שהיו צריכים לעמוד לפני הצבא‪ ,‬שיאמרו תהלים‪ ,‬כי בעת כזאת חשוב מאד‬
‫בשמים אמירת תהלים‪".‬‬
‫ה כתוב בספר "בשבילי המנהג" על שבת ומועדי השנה )עמוד ר'(‪" :‬ואכן בקהילות רבות‬
‫ונכבדות נהגו לקבוע זמן מיוחד לתפילה ולאמירת פרקי תהלים ביום הפורים‪ ,‬ומתאספין‬
‫יחד לתפילה בציבור לישועת הכלל והפרט‪".‬‬
‫ו מובא בספר "מאמר מרדכי" ]מנדבורנא[ )עמוד קל"ו(‪ :‬פעם אחת אמר רבינו‪ ,‬שצריך‬
‫אדם לבחור במצוה שאין לה עוסקים‪ ,‬וע''כ טוב לומר תהלים בפורים ושמחת תורה‪ ,‬וכן‬
‫בערב יוה''כ‪ ,‬כי אז טרודים העולם ושוכחים לומר‪ ,‬וחשוב מאד בשמים לומר תהלים באותן‬
‫הימים‪ .‬ועיין ב"ספר חסידים" )אות קה( כל מצוה שאין לה דורש אותה תדרשנה‪.‬‬
‫ובספר "אוצר החסידות" )אדר תשנ"ח עמוד י"ז( כתוב‪ :‬הרה"ק רבי מרדכי מנדבורנה‬
‫זי"ע אמר שמי שגומר כל תהלים בפורים מובטח לו שתפלתו לא תשוב ריקם‪ ,‬ועד כדי כך‬
‫שאמר שכדי לזכות ולהיקרא 'נדבורנער בית מדרש' אפשר רק אם גומרים בבית מדרש זה‬
‫תהלים בפורים‪ ,‬והסביר הדבר מדוע כל כך גדולה אמירת תהלים בפורים‪ ,‬כי בדרך כלל‬
‫מוצר וחפץ שאי אפשר להשיגו בהישג יד עולה הרבה יותר ממחירו האמיתי כי הסוחר הזה‬
‫שאצלו כן ניתן להשיג המוצר‪ ,‬מרשה לעצמו לבקש מחיר ממולח ומפולפל ביודעו כי ההוא‬
‫זקוק לחפץ זה‪ ,‬וישלם כל מחיר שיושת עליו‪ .‬כמו כן בשמים חסר בפורים כח של אמירת‬
‫תהלים‪ ,‬כי כל אחד עסוק וטרוד במצוות היום‪ ,‬ואין האפשרות לומר תהלים‪ ,‬ולכן כשיש‬
‫תהלים‬
‫קמט‬
‫ואפשר להקדים ולהתחיל לומר תהילים מיום י"א אדר‪ ,‬כי הארת‬
‫יום פורים מתחילה מי"א אדרז‪.‬‬
‫מרדכי למד מיעקב לומר תהלים נגד גזירת המן‬
‫ד‪ .‬כמו שאמר יעקב אבינו תהילים בלילה להינצל מלבן‪ ,‬ממנו למדו‬
‫מרדכי הצדיק וסיעתו לומר תהילים בלילה להינצל מגזירת המןח‪.‬‬
‫מחסור בדבר‪ ,‬מי שמשלים המחסור משלמים לו כהוגן ויותר ממה שמגיע לו‪ ,‬ולכן סגולתו‬
‫גדולה מאוד‪.‬‬
‫ובספר "נטעי גבריאל" על פורים )עמוד ל"ד( כתב בתוך הדברים‪ :‬וכן היה מעשה אצל‬
‫בעל ה"ויגד יעקב" זצ"ל מפאפא‪ ,‬אחר סעודת פורים שציוה להבחורים שהיו צריכים‬
‫לעמוד לפני הצבא שיאמרו תהלים‪ ,‬כי בעת כזאת חשוב מאד בשמים אמירת תהלים‪.‬‬
‫ז "אוסרי לגפן" )חלק י"ב עמוד תקמ"ו(‪.‬‬
‫איתא במגילה )ב‪ (.‬מגילה נקראת בי"א‪ ,‬י"ב‪ ,‬י"ג וכו' ובספר "עבודת ישראל" מבאר‬
‫גדלותם של ימים אלו‪ ,‬ובפרט בי"ג שמבואר בחז"ל זמן קהלה לכל הוא‪ ,‬דהיינו שמתגלה‬
‫אור הגדול י"ג מכילין דרחמים‪.‬‬
‫ובספר "שם משמואל" )פרשת תצוה( מביא מהרה"ק ר' יצחק מווארקא זי"ע שי"א י"ב‬
‫י"ג שלשה ימים האלו הם דוגמת שלשת ימי הגבלה למתן תורה דהא בפורים דהדור‬
‫קבלוהו בימי אחשורוש‪ ,‬ועל כן יש לכל אחד לנצל ימים אלו להתמדת התורה ועבודה‬
‫שנתגלה שיש אדון בעולם שבימים האלו יותר קל לקבל עול מלכות שמים )מובא בספר‬
‫"שמועות טובות" פורים‪ ,‬עמוד שי"ט(‪.‬‬
‫ח איתא במגילה )טו‪)" :(:‬אסתר ה' א'( 'ותעמד בחצר בית המלך הפנימית'‪ ,‬אמר רבי לוי‬
‫כיון שהגיעה לבית הצלמים נסתלקה הימנה שכינה‪ ,‬אמרה )תהלים כ"ב ב'( 'א'לי אל'י למה‬
‫עזבתני' וכו'‪ ,".‬ועל זה כתוב במהרש"א )ד"ה ותעמוד(‪" :‬ותעמוד בחצר בית המלך וגו' כיון‬
‫שהגיעה לבית וכו'‪ .‬נראה דמהאי קרא נפקא להו הך מלתא משום דלפי פשוטו המקרא חסר‬
‫דכתיב )אסתר ה' א'( 'ותלבש אסתר מלכות ותעמוד בחצר בית' וגו' דודאי לאו בחצר זה‬
‫הלבישה‪ ,‬אלא בבית הנשים‪ ,‬והוה ליה למימר 'ותלבש אסתר מלכות ותבא ותעמוד בחצר'‬
‫וגו' כדכתיב לעיל )אסתר ד' י"א( 'אשר יבא אל המלך אל החצר הפנימית' וגו'‪ .‬ועוד דהכא‬
‫קרי ליה 'בחצר בית המלך' וגו' ולעיל לא כתיב 'בית'‪ .‬ועל כן דרשו 'ותלבש אסתר מלכות'‬
‫לאו היינו מלבוש ממש שאמר‪ ,‬אלא שלבשה רוח הקודש כמפורש לעיל‪ .‬ואמר 'ותעמוד‬
‫בחצר בית' וגו' רצה לומר 'ותעמוד' כמו שכתוב )בראשית כ"ט ל"ה( 'ותעמד מלדת'‪ ,‬דהיינו‬
‫שפסקה רוח הקודש ממנה כשבאת בחצר בית וגו' דהיינו בבית הצלמים‪ ,‬ומייתי לה נמי‬
‫מ'אלי אלי למה' וגו' שנאמר במזמור )תהלים כ"ב( 'אילת השחר' וגו' כפרש"י שהוא נדרש‬
‫על גאולת אסתר‪ ,‬כמפורש ביומא )כט‪ (.‬למה נמשלה אסתר לאילה וכו' ולמה נמשלה אסתר‬
‫לשחר וכו' עיין שם‪ .‬ועוד יש רמז במזמור זה על אסתר שנאמר )תהלים כ"ב י"א( 'עליך‬
‫קנ‬
‫תהלים‬
‫השלכתי מרחם מבטן אמי אלי אתה'‪ ,‬כדאמרינן לעיל )מגילה ד‪ .‬ועיין ברש"י שם( באסתר‪,‬‬
‫עיברתה מת אביה ילדתה מתה אמה‪ .‬ובמזמור הזה זכר תפלת מרדכי‪ ,‬דאיתא במדרש שלא‬
‫שכב יעקב בבית לבן‪ ,‬אבל היה אומר בלילה תהלים‪ ,‬שנאמר )תהלים כ"ב ד'( 'ואתה קדוש‬
‫יושב תהלות ישראל'‪ ,‬ישראל סבא וכו' דמרדכי וסיעתו אמרו )תהלים כ"ב ג'( 'אלקי אקרא‬
‫יומם וגו' ולילה ולא דומיה לי'‪ ,‬כמפורש בפרק קמא‪ ,‬ועל ידי תהלים של לילה נענו בלילה‪,‬‬
‫שנאמר )אסתר ו' א'( 'בלילה ההוא נדדה' וגו' ואומנות זה למדו מישראל סבא‪ ,‬כמה שאמר‬
‫)תהלים כ"ב ד'( 'ואתה קדוש יושב תהלות ישראל'‪ ,‬ועל זה אמר )תהלים כ"ב ה'( 'בך בטחו‬
‫אבותינו' דהיינו ישראל סבא‪ ,‬ונמלט מצרת לבן‪) ,‬תהלים כ"ב ז'( 'ואנכי תולעת וגו'‪ ,‬שאין‬
‫כחי אלא בפה‪ ,‬והנני 'חרפת אדם' כמו שדרשו לעיל )מגילה יא‪) (.‬תהלים קכ"ד ב'( 'בקום‬
‫עלינו אדם' 'אדם' ולא מלך‪ ,‬והוא המן‪) ,‬תהלים כ"ב ז'( 'ובזוי עם' שבא מארם‪ ,‬כמה שאמרו‬
‫)עובדיה א' ב'( 'בזוי אתה מאד' הוא ארם שאין להם כתב ולשון‪".‬‬
‫ועל זה כתוב בספר "מאורות ירושלים" )גליון ו' בד"ת מהרב מנחם מנדל פרוש‪ ,‬בעמוד‬
‫שס"ב‪ ,‬תוך הדברים(‪" :‬ונפלא הדבר דנס ההצלה וביטול מחשבתו הרעה של המן הרשע‬
‫היתה באותו אופן ממש של הצלתו של יעקב אבינו ממחשבתו הרעה של לבן‪ ,‬שהרי ההצלה‬
‫מלבן באה על ידי חלום הלילה‪ ,‬כמש"כ )בראשית ל"א כ"ד( 'ויבא אלוקים אל לבן הארמי‬
‫בחלום הלילה‪ ,‬ויאמר לו השמר לך פן תדבר עם יעקב מטוב עד רע'‪ ,‬וכך ניצל יעקב אבינו‪,‬‬
‫כמו כן ההצלה מהמן הרשע באה על ידי חלום הלילה כמש"כ )אסתר ו' א'( 'בלילה ההוא‬
‫נדדה שנת המלך'‪ ,‬וכדאיתא במדרש )אסתר רבה ט' ה'( 'באותה שעה נתגלגלו רחמיו של‬
‫הקב"ה ועמד מכסא דין וישב בכסא רחמים וכו' והפיל על אחשורוש בהלה באותו לילה‪,‬‬
‫הה"ד 'בלילה ההוא' וגו'‪ .‬וזה היה עיקר הנס כמסופר במגילה‪ ,‬וכדאמרינן בגמרא )מגילה‬
‫יט‪ (.‬דלרשב"א סגי לקרות מ'בלילה ההוא'‪ ,‬וטעמו מדכתיב )שם ט' כ"ט( 'ותכתב אסתר‬
‫המלכה ומרדכי היהודי את כל תוקף'‪ ,‬היינו תוקפו של נס שהוא מ'בלילה ההוא'‪ ,‬ואף‬
‫דלהלכה לא קיי"ל כן‪ ,‬מ"מ כתב הרמ"א ב"דרכי משה" )סימן תר"צ סק"ג( 'כתב בשם‬
‫מהרי"ל מאוד מקובל בעיני המנהג מהר"ש ז"ל ש"ץ במגענצא‪ ,‬כשהגיע לומר 'בלילה‬
‫ההוא' הגביה קולו יותר ממה שעשה עד כאן‪ ,‬כי מכאן ואילך התחלת הגאולה‪ ,‬והובא דבריו‬
‫ב"מגן אברהם" )שם ס"ק י"ז( בזה הלשון 'כי שם עיקר הנס וכו'‪".‬‬
‫ויש על זה רמז נאה‪ ,‬שעל ידי התהלים של מרדכי ואסתר )ובפרט מזמור כ"ב( זכו‬
‫להישועה מהמן הרשע‪ ,‬דהנה כתוב באסתר אסתר )ה' ב'(‪" :‬ויהי כראות המלך את אסתר‬
‫המלכה עומדת בחצר נשאה חן בעיניו וגו'‪ ,".‬והנה לפי רבינו גרשום וה"יד רמ"ה" )בבא‬
‫בתרא יד‪ :‬טו‪ (.‬ספר תהלים שנאמרה על ידי עשרה זקנים נערך על ידי אדם הראשון ודוד‬
‫המלך‪ ,‬ותיבות כראו"ת המל"ך גימטריא אד"ם הראשו"ן ודו"ד המל"ך‪ ,‬היינו לרמז שעל‬
‫ידי התהלים שנערך על ידי אדם ודוד‪ ,‬שאמרה מרדכי ואסתר‪ ,‬זכו להישועה‪.‬‬
‫וכן מצינו שמרדכי ואסתר אמרו תהלים כמו דאיתא בפסחים )קיז‪" :(.‬תנו רבנן הלל זה‬
‫מי אמרו‪ ,‬רבי אליעזר אומר וכו' רבי יהודה אומר וכו' רבי אלעזר המודעי אומר וכו' רבי‬
‫אלעזר בן עזריה אומר וכו' רבי עקיבא אומר וכו' רבי יוסי הגלילי אומר מרדכי ואסתר‬
‫אמרוהו‪ ,‬בשעה שעמד עליהם המן הרשע‪ ,‬הם אמרו לא לנו ומשיבה וכו'‪".‬‬
‫תהלים‬
‫שמחה‬
‫לידי שמחה‬
‫ה‪.‬‬
‫אמירת תהילים מביאה את האדם לידי שמחהט‪.‬‬
‫לזכות לשמחה‬
‫ו‪.‬‬
‫עיקר מלחמת דוד המלך היתה לשבר העצבות ולזכות לשמחה‬
‫ודומה לזה כתוב בספר "שיח בשמים" )אות רעב‪ ,‬עמוד תרס"א‪ ,‬תוך הדברים(‪" :‬‬
‫ונראה לפרש בעזרת השם יתברך שהתהלים של יעקב אבינו היה בבחינת הקפה‪ ,‬דהיינו‬
‫שהתהלים של יעקב אבינו שהתפלל בבית לבן שלא יצליח לבן במחשבתו‪ ,‬שהיה לו לעקור‬
‫את הכל ח"ו‪ ,‬אותה אמירת תהלים היא מה שעמדה להיהודים בימי אחשורוש‪) ,‬תהלים‬
‫קכ"ד ב'( 'בקום עלינו אדם' דהיינו המן‪ ,‬כי יעקב אבינו אמר תהלים בבחינת הקפה‪ ,‬דהיינו‬
‫לזמן שיצטרך לזה בשביל זרעו כי אותו דבר שלבן רצה לעשות‪ ,‬כך רוצים לעשות בכל‬
‫דור ודור שעומדים עלינו לכלותינו‪ ,‬והתהלים שאמר יעקב אבינו אז עמד לבניו בזמן‬
‫אחשורוש‪ .‬ולפי זה מדוייק מאד הפסוק )תהלים קכ"ד א'( 'שיר המעלות לדוד לולי ה' שהיה‬
‫לנו יאמר נא ישראל'‪ ,‬דהיינו ש'ישראל' אבינו אמר זה‪' ,‬לולי ה' שהיה לנו' בשביל עצמו אז‬
‫להנצל מלבן‪' ,‬לולי ה' שהיה לנו בקום עלינו אדם'‪ ,‬דהיינו שהתהלים של 'ישראל' אבינו‬
‫עמד לנו גם 'בקום עלינו אדם'‪' ,‬אדם' ולא מלך‪ ,‬דהיינו המן בימי אחשורוש‪ .‬ולפי זה מובן‬
‫ביותר עצת אסתר שאמרה למרדכי )אסתר ד' ט"ז( 'לך כנוס את כל היהודים הנמצאים‬
‫בשושן‪ ,‬וצומו עלי‪ ,‬ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים לילה ויום' וגו'‪ ,‬כי צמו ג' ימים כנגד‬
‫הג' אבות‪ ,‬והתכלית היתה לבוא ליום השלישי‪ ,‬שהוא כנגד יעקב אבינו שאמר אותן 'שיר‬
‫המעלות' בשביל בניו כשיצטרכו להם בבחינת הקפת החנוני‪ ,‬ולכן כשהגיעו ליום השלישי‬
‫נעשה מפלת המן‪ ,‬כי עמדה להם אז אמירת התהלים של יעקב אבינו כו'‪) ".‬וכפל דבריו‬
‫בפסח סימן רע"ב(‪.‬‬
‫ט כתוב בספר "שומר אמונים" במאמר "צהלי ורני" )פרק ט' תוך הדברים(‪" :‬ועל ידי‬
‫זמר של שמחה וכוונתו לשמים‪ ,‬אז נתקשר על ידי זה בעולם השמחה‪ ,‬ונשפע ממילא שמחה‬
‫בלבו‪ .‬וסימן לזה שנמשך עליו שמחה מלמעלה‪ ,‬כשירגיש טהרת מחשבותיו‪ .‬כי כתבו‬
‫הספרים כי אותיות בשמחה הם אותיות מחשבה‪ ,‬כי על ידי עבודה של שמחה תשיג‬
‫מחשבות טהורות‪ .‬ומי שהוא בעצב ח"ו ורוצה להתעורר בשמחה‪ ,‬אז יתחזק וישיר זמן מה‬
‫איזה ניגון של שמחה‪ ,‬עד שיתהפך לבבו בעל כרחו לשמחה‪ ,‬ויראה פלאות בזה‪ .‬ואם אינו‬
‫מרגיש תיכף‪ ,‬יתחזק בזה עד שסוף כל סוף יתהפך לבבו לשמחה‪ .‬ומי שאינו בעל מנגן‬
‫בטבע‪ ,‬אז יחזק לבבו בלימוד תורה הקדושה‪ ,‬כי )תהלים י"ט( 'פקודי ה' ישרים משמחי‬
‫לב'‪ ,‬או באמירת תהלים בעל כרחו בשמחה‪ ,‬וידבר עם חבריו בצהלת פנים וטוב לבב‪ ,‬כי‬
‫כל זה גורם להביא שמחה בלב‪ .‬וכו'‪".‬‬
‫קנא‬
‫קנב‬
‫תהלים‬
‫על ידי ספר תהילים שכולל עשרה מיני נגינה‪ ,‬שהם בחינת שמחהי‪,‬‬
‫וצריך להתפלל על זהיא‪.‬‬
‫בשירה בשמחה באימה ובקדושה‬
‫ז‪.‬‬
‫אשרי האיש אשר אומר תהילים בשירה ובזמרה‪ ,‬בשמחה‬
‫י כתוב בספר "ליקוטי הלכות" )ברסלב( אורח חיים )בהלכות נפילת אפים הלכה ד' אות‬
‫ו(‪" :‬וזה בחינת )תהלים ל"ד א'( 'לדוד בשנותו את טעמו לפני אבימלך ויגרשהו וילך'‪ .‬כי‬
‫דוד המלך הוא בחינת מלכות דקדושה שהוא בחינת השכינה שהוא בחינת מלכות דוד משיח‬
‫כידוע שהוא בחינת שמחה כנ"ל‪ .‬ועיקר המלחמה של דוד עם הסיטרא אחרא והקליפות היה‬
‫רק לשבר העצבות ולזכות לשמחה‪ ,‬שזהו בחינת עשרה מיני נגינה שהמשיך דוד בעולם על‬
‫ידי ספר תהלים שכלול מכל העשרה מיני נגינה‪ ,‬שהם בחינת שמחה‪ ,‬כמו שכתוב )שם צ"ב‬
‫ד'(‪' ,‬עלי עשור ועלי נבל' וכו' 'כי שמחתני ה' בפעלך' וכו'‪ .‬כמו שכתב רבינו זכרונו לברכה‬
‫במקום אחר‪ .‬וכן מבואר בזוהר הקדוש‪ ,‬שדוד המלך עליו השלום הוא בדחא דמלכא‬
‫שאפילו בעת שהתוודה על חטאו בשבירת לב‪ ,‬לא עזב את דרכי בדיחתו‪ ,‬כמבואר שם‪,‬‬
‫בזוהר עיין שם‪ .‬כי דוד הוא בחינת מלכות דקדושה שהיא בחינת השכינה‪ ,‬שהיא שמחתן‬
‫של ישראל כנ"ל‪ .‬ועל כן בעת שבא דוד ביד הפלשתים בגלות ותפסו אותו והביאוהו לפני‬
‫אבימלך ורצו לנקום בו‪ .‬וראה דוד שאי אפשר להתגבר עליהם ולצאת מהם כי אם על ידי‬
‫שמחה‪ ,‬שעל ידי זה עיקר ההתגברות על הקלפות והסטרא אחרא שהם בחינת עצבות כנ"ל‪,‬‬
‫אבל בעת תוקף הגלות שמתגברין במרירת השעבוד ואינם מניחים לשמוח‪ .‬ואם כן מאין‬
‫יבא עזרנו‪ ,‬כי אי אפשר להמלט מהסיטרא אחרא כי אם על ידי שמחה‪ ,‬ולשמחה אי אפשר‬
‫לזכות מחמת תוקף התגברותם בגלות כנ"ל‪ ,‬על כן דוד המלך שהיה שמחתן של ישראל‪,‬‬
‫כשנפל בגלות ביד הסטרא אחרא שהם הפלשתים‪ .‬חנן ה' אותו בעצה הזאת שעשה עצמו‬
‫כשוטה ממש‪ ,‬ועשה מעשה שטות ושגעון ממש‪ ,‬והוריד רירו על זקנו ויתו על דלתות השער‬
‫וכו' )שמואל א' כ"א( ועל ידי זה נמלט מידם‪ ,‬כי על ידי מילי דשטותא דייקא באים לתוך‬
‫שמחה‪ ,‬שעל ידי זה נצולין מהם‪ ,‬כי עיקר ההתגברות עליהם הוא על ידי שמחה‪ ,‬ואי אפשר‬
‫בגלות לשמוח כי אם על ידי מילי דשטותא דייקא כנ"ל‪ .‬וזהו בחינת שמחת פורים שעושין‬
‫אז כל מיני שחוק ומילי דשטותא בשביל שמחה‪ ,‬כי עקר השמחה הוא על ידי מילי דשטותא‬
‫דייקא כנ"ל‪".‬‬
‫יא כתוב בספר "לקוטי תפילות" )חלק ראשון תפילה כ"ז תכ"ב(‪" :‬ונזכה לשיר ולרנן‬
‫ולנגן לפניך נגונים ושירות ותשבחות לשמך ולעבודתך באמת תמיד‪ ,‬עד שנזכה לעורר‬
‫ברחמיך 'שיר השירים אשר לשלמה'‪ ,‬שיר המעולה על כל השירים‪ .‬ונזכה לכל עשרה מיני‬
‫נגינה שנאמר בהם ספר תהלים‪ ,‬ותברך אותנו בשלומך הטוב‪ ,‬ותשפיע שלום על עמך‬
‫ישראל לעולם וכו'‪".‬‬
‫תהלים‬
‫ובכונת הלביב‪ ,‬בקדושה בטהרה‪ ,‬באימה וביראהיג‪ .‬ואשרי המרגיל‬
‫עצמו בשירותיו לאמרם בקול נעימה וזמרה‪ ,‬שיכולים להמתיק כל‬
‫הגבורות ולזמר כל עריצים‪ ,‬ולהכרית כל החוחים והקוצים הסובבים‬
‫את השושנה כביכוליד‪.‬‬
‫יב כתוב בספר "קיצור של"ה" )מסכת חולין עמוד קמב(‪" :‬אשרי האיש אשר אומר‬
‫תהלים בשירה ובזמרה בשמחה ובכונת הלב‪ ,‬ולא כמו בדור הוה שאומרים במרוצה‬
‫ובמהירות ובלתי כוונה והבנה‪ ,‬ושוגים גם כן בקריאה וכו'‪".‬‬
‫יג כתוב בספר "כתר שם טוב" )אות דש(‪" :‬מזמור לדוד‪ ,‬אמרו רבותינו )פסחים קיז‪.‬‬
‫מדרש תהלים כ"ד ג'(‪ ,‬כל מקום שנאמר 'מזמור לדוד' מנגן ואח"כ שורה עליו שכינה‪,‬‬
‫'מזמור' להביא רוח הקדש 'לדוד'‪ ,‬וכל שנאמר בו 'לדוד מזמור'‪ ,‬שרתה עליו שכינה ורוח‬
‫הקדש ואח"כ אמר שירה‪ ,‬והנה באמירת ספר תהלים יש לנו ליבוש ולהכלם‪ ,‬דאימתי רוח‬
‫הקודש שורה עלינו‪ ,‬קודם האמירה או אח"כ‪ ,‬יראה לומר בקדושה בטהרה באימה ביראה‪".‬‬
‫ובספר "שיח שרפי קודש" )ערך רבי חנוך העניך מאלכסנדר‪ ,‬אות ב( כתוב‪ :‬סיפר‬
‫המו"צ ר' שמואל זאב ז"ל מגוסטינין שהה"ק ר' י"מ מגוסטינין זצללה"ה סיפר לו )כי הוא‬
‫היה מקורב מאוד אליו( שפעם אחת היה על חתונה אחת בפרשיסחא‪ ,‬וגם הה"ק הר"ר‬
‫העניך זצללה"ה מאלכסנדער גם כן היה שם‪ ,‬ולנו באכסניא אחת‪ .‬וישנו גם כן במטה אחת‪.‬‬
‫והנה בלילה של החתונה הה"ק מאלכסנדר זצללה"ה היה אומר בדחנות כאחד הבדחנים‬
‫כידוע‪ .‬והרבי זצ"ל מגוסטינין לא היה מכיר עוד את הרבי מאלכסנדר היטב‪ ,‬ולא היה עוד‬
‫חשוב כל כך בעיניו‪ .‬אולם בלילה השכים הרבי ר' העניך זצללה"ה מאלכסנדר בחושבו‬
‫שחבירו ישן היטב‪ ,‬ורחץ ואמר תהלים בחדר השני‪ .‬וסיפר הרבי זצ"ל מגאסטינין בזה‬
‫הלשון‪ ,‬שכל פסוק ופסוק שהיה שומע מהה"ק מאלכסנדר היה משליכו מהמטה ורעדו כל‬
‫עצמותיו‪ ,‬אך עשה עצמו כישן‪ .‬והשגיח היטב על הנהגתו‪ ,‬ובבוקר השכים הרבי מגוסטינין‬
‫זצ"ל ועשה עצמו כאילו לא ידע‪ .‬ובלילה על השבע ברכות חזר עוד הפעם הרבי מאלכסנדר‬
‫זצ"ל לבדח כולם בבדחנותו‪ ,‬וסיפר מעשה מהאשה חנה'לע די גנב'טע‪ ,‬כך היתה נקראת‪,‬‬
‫וכולם נפלו והתגלגלו על הארץ מרוב צחוק‪ .‬אך הרבי מגוסטינין זצ"ל היה נבוך ברעיונו‬
‫אם הוא האיש בעצמו שישן עמו במטה או לא‪ ,‬כי לא הבין את שינוי הנהגתו )לא שהיה‬
‫מסופק אם זה הוא האיש עצמו‪ ,‬אך שלא הבין מנהגו( של הה"ק מאלכסאנדר זצ"ל‪ .‬והביט‬
‫בפניו‪ ,‬ונתן עליו עיניו הה"ק מאלכסנדר זצ"ל‪ .‬ויצא הרבי מגוסטינין זצ"ל כמעט נשמתו‬
‫מפחד‪ ,‬כי רעדו כל עצמותיו‪ ,‬ע"כ‪".‬‬
‫יד כתוב בספר "שומר אמונים" במאמר "צהלי ורני" )פרק ט' בתוך הדברים(‪" :‬ולכן‬
‫אשרי המרגיל עצמו בשירותיו לאמרם בקול נעימה וזמרה‪ ,‬ועל ידי זה נתדבק בקדושת קן‬
‫צפור כנגד ק"ן מזמורים שחיבר דוד המלך עליו השלום‪ ,‬ויכולים להמתיק כל הגבורות‬
‫ולזמר כל עריצים‪ ,‬כי לכן נקרא זמירות כנגד לזמר עריצים ולהכרית כל החוחים והקוצים‬
‫הסובבים את השושנה כביכול וכו'‪".‬‬
‫קנג‬
‫קנד‬
‫תהלים‬
‫בשמחה ובבטחון‬
‫ח‪ .‬צריך האדם להיות בשמחה וימלא לבו בבטחון שהקב"ה ברוב‬
‫רחמיו וחסדיו יקבלו בקשתו‪ .‬ועל זה הדרך כתב דוד את ספר‬
‫התהילים‪ ,‬שמתחיל תמיד בשמחה ובזמרה‪ ,‬ואחר כך מקבש בקשתו‬
‫בבכי ובצעקה‪ ,‬ואחר כך מביע שמחתו החוצה‪ ,‬שבוטח שהקב"ה‬
‫יענהוטו‪.‬‬
‫טו כתוב בספר "צדקת הצדיק" )אות קכט(‪" :‬מיד שאדם רוצה לשוב‪ ,‬הרי הוא 'בא‬
‫ליטהר'‪ ,‬והמשפט 'לסייע אותו'‪ ,‬כמו שאמרו ביומא )לח‪ (:‬וכשמסייעין‪ ,‬אז ממילא ניתוסף‬
‫בו רוח טהרה‪ ,‬והוא מוסיף לבוא ליטהר‪ ,‬ואז חוזר הסיוע מלמעלה ביתר שאת‪ ,‬וממילא‬
‫מוסיף למטה לבוא ליטהר‪ ,‬וכך חוזר חלילה‪ ,‬עד שמפתח כחודו של מחט נעשה כפתחו של‬
‫אולם‪ ,‬כמו שאמרו ז"ל )שיר השירים רבה ה' ב'(‪ .‬ומאין בא שפעמים אדם רוצה לשוב ואין‬
‫נגמר‪ ,‬וכדרך שאמרו )עיין חגיגה כז‪' (.‬פושעי ישראל מלאין חרטות'‪ ,‬רצה לומר היינו כמו‬
‫שמובא ב"מדרש הנעלם" בזוהר חדש סוף פרשת בראשית‪ ,‬כי בשעה שאדם רוצה לשוב אז‬
‫הוא הקיטרוג הגדול מיצר‪ ,‬ולכך זמן הקיטרוג בראש השנה ]שנקרא 'בהמצאו' ו'עת רצון'[‬
‫עיין שם‪ ,‬ורצה לומר בקיטרוג‪ ,‬היינו אם מגיעו על פי משפט לסייעו‪ ,‬בטענות שונות שיש‬
‫לו‪ ,‬ולכך צריך לבקש רחמי שמים בעת שבא ליטהר על הסיוע‪ .‬והעצה נגדו הוא השמחה‬
‫והבטיחות בלב‪ ,‬שבודאי השם יתברך ברוב רחמיו וחסדיו יקבלו בתשובה שלימה לפניו‪.‬‬
‫ותוכו רצוף המרירות הגדול על חטאו‪ ,‬שזה ממש דוגמת 'תקיעה שברים תרועה תקיעה'‪,‬‬
‫שעושין בראש השנה‪ .‬כידוע‪ ,‬דהתקיעות הם לשמחה‪ ,‬ושברים תרועה היינו גנוחי גנח‬
‫וילולי ייליל‪ ,‬כמו שאמרו ז"ל )ראש השנה לג‪ ,(:‬ועל ידי זה מתערבב השטן‪ .‬ולכך נאמר‬
‫)תהלים נ"א א'( 'מזמור לדוד בבוא אליו נתן' וגו' שהוא הפשוטה שלפניה בשמחה וזמרה‪,‬‬
‫בטוח שהשם יתברך יעננו ]ובכל מזמור של בקשה שבתהלים סופו לעולם בישועה ונחמה‪,‬‬
‫כענין פשוטה לאחריה‪ .‬וגם כי באמת בתשובה שלימה‪ ,‬אז משיג תיכף בשעתא חדא ברגעא‬
‫חדא האור והגילוי‪ ,‬וזהו השמחה שלאחריה‪ ,‬וכדרך שנאמר )תהלים ו' ז'( 'בדמעתי ערשי'‬
‫וגו' ותיכף אחר כך 'כי שמע ה' קול בכיי' וגו' וכן בכמה מקומות‪ .‬ושלפניה הוא כענין‬
‫)ישעיהו ס"ה כ"ד( 'טרם יקראו ואני אענה'‪ ,‬ובודאי כשהקב"ה עונה הוא בכל העולמות‪,‬‬
‫ומרגיש תיכף לב האדם גם קודם הקריאה קצת שמחה ובטיחות‪ .‬וכשהאדם מתאמץ לבבו‬
‫להיות כן‪ ,‬אף שאינו כן מעצמו על ידי הענייה דהשם יתברך מכל מקום על ידי פעולות לבו‬
‫עושה רושם למעלה שיהיה כן‪ ,‬כענין ה' צלך כנודע‪".‬‬
‫קנה‬
‫שער העובדות‬
‫שער העובדות‬
‫עשר כדי שתתעשר‬
‫כתוב בספר "פאר הדור" )ח"ד עמוד קי"ד(‪" :‬סיפר אחד מפיו של רבי דוד‬
‫צבי זילברשטיין מרבני תל אביב‪ ,‬שפעם אחת נתלווה אל יהודי חשוך בנים‬
‫אשר שם פעמיו לבני ברק כדי להתברך מפיו של החזון איש‪ ,‬שאמר לאיש‪:‬‬
‫"עצתי‪ ,‬שתפריש מעשר כספים בשביל אחזקת תורה‪ ,‬לא חשוב לאיזו ישיבה או‬
‫תלמוד תורה ובלבד שהכסף יהא מיועד ללומדי תורה‪ .‬ואם קשה להפריש מלוא‬
‫הסכום בבת אחת בסוף החודש‪ ,‬מוטב להפריש בכל יום סכום קטן" הם יצאו‬
‫מעל פניו ורבי דוד צבי אמר לאיש‪" :‬חזור והיכנס‪ ,‬ותכבד אותו בסנדקאות"‪.‬‬
‫נכנס האיש ואמר‪" :‬עשיתי כדבריו‪ ,‬רבי‪ ,‬קיימתי עצתו וקבלתי עלי להפריש‬
‫מעשר‪ ,‬אני בטוח שיעזור לי ה' ויתן לי בן ואכבדנו בסנדקאות"‪ .‬נענע לו‬
‫בראשו‪ ,‬ולתקופת השנה שימש החזון איש סנדק לבן שנולד לאותו יהודי‪,‬‬
‫כשהוכנס לבריתו של אברהם אבינו"‪.‬‬
‫סעודת פורים‬
‫מובא בקונטרס "קול ששון" )לקט סיפורים ועובדות מפליאות מהאדמו"ר‬
‫מריבניץ‪ ,‬עמוד כ"ד‪ ,‬אות כז(‪" :‬פעם‪ ,‬ביום הפורים שהיה בערב שבת קודש‪,‬‬
‫ערך רבינו את סעודת הפורים אחר צהריים והיה סמוך לכניסת השבת‪ .‬רבינו‬
‫היה במצב רוח מרומם ופתאום אמר‪' ,‬עכשיו היא עת רצון ומי שרוצה יכול‬
‫להיכנס'‪ .‬והיו ממתינים שם זוג אחד שלא נפקדו בזש"ק )שבאו לנסיעה מיוחדת‬
‫לפעול ישועה בעדם(‪ ,‬והמשב"ק קרא להם שיכנסו‪ .‬האברך התחיל להתחנן‬
‫לפני רבינו שיאציל לו את ברכתו שיזכה להיפקד בזש"ק‪ .‬שאלו רבינו כמה‬
‫שנים הוא אחר חתונתו‪ ,‬והשיב הלה שזה כבר ארבע שנים‪ .‬הגיב רבינו בלש"ק‬
‫'און אז עס וועט זיין נאך פיהר יאהר!! )ואם יתמלא עוד ארבעה שנים‪ ,‬מה‬
‫בכך(‪ .‬בהמשך הזמן באו כמה פעמים לפני רבינו להתברך‪ ,‬וכאשר עברו עליהם‬
‫ארבעה שנים מעת ההיא‪ ,‬בקשו מהמשב"ק שיפציר אצל רבינו בעדם )רבינו‬
‫היה אז חלש‪ ,‬ואך יצא אז מבית חולים( שבאו מים עד נפש והיו במצב של‬
‫יאוש‪ ,‬ושישאל את רבינו אם יש עוד תקוה בשבילם‪ .‬בתוך הדברים‪ ,‬בקשו‬
‫שיזכיר לרבינו שכבר עברו השנים אשר קבע רבינו לישועתם‪ .‬המשב"ק הזכיר‬
‫בקשת הנ"ל )ושכח להזכיר הענין של הארבע שנים( כששמע רבינו השמות‬
‫הגיב בעצמו‪ ,‬הנה כבר עברו ארבעה שנים ויהיה להם ילדים‪) .‬המשב"ק שאל‬
‫מרבינו אם כשיבואו יבטיח להם אודות הבנים‪ ,‬והשיב כן(‪ ,‬למחרת באו לקבל‬
‫קנז‬
‫קנח‬
‫שער העובדות‬
‫ברכה‪ ,‬ורבינו הבטיח להם זש"ק‪ .‬אחרי זמן קצר באו לבשר לפני רבינו בשורה‬
‫טובה שנפקדו‪) .‬הר' צבי שאהנוולד הי"ו‪ ,‬משב"ק‪"(.‬‬
‫צריך רק לבקש‬
‫מה מאד נחוץ ללמוד את סדרי ודרכי התפילה ולהשקיע עמל ויגיעה‬
‫להשתלם בנתיבותיה‪ ,‬שהיא גמר המלאכה לכל ההשגות שישיג האדם בחייו‪.‬‬
‫שיתכן שיעמול וישתלם כדי לזכות לכל המתנות ברוחניות וגשמיות והן יתעכבו‬
‫מפני חסרון התפילה‪ .‬ומי יודע כמה מתנות טובות מהשי"ת צבורות ועומדות לנו‬
‫בפתח שערי השמים ומחכות לפתיחת השערים ע"י מפתח התפילה‪ .‬אמנם האדם‬
‫המרבה בתפילה‪ ,‬כל המתנות מזומנות ומצויות לו ונפתחים השערים ויחולו כל‬
‫הברכות כולם על ראשוא‪.‬‬
‫נבאר את יסוד דבריו של הרה"ג ר' שמשון זצ"ל בשני הסיפורים הבאים‪.‬‬
‫לפתוח הלב בתפילה‬
‫מעשה באברך אחד מתושבי אופקים שעברו עליו כבר תשע שנים ועדיין לא‬
‫נפקד‪ .‬צערו גדל מיום ליום‪ ,‬עד שהחליט שהולך לקבל הבטחה מאדם גדול ולא‬
‫יעזבנו עד שיבטיח לו שיזכה לזש"ק‪ .‬ערב אחד הלך לגאון ר' שמשון פינקוס‬
‫זצ"ל ושפך את לבו על מצבו העגום‪ ,‬ואמר לו‪" :‬איני עוזב את הרב עד שיבטיח‬
‫לי ישועה"‪ .‬ענה לו ר' שמשון "מי אני בכלל להבטיח דברים העומדים ברומו‬
‫של עולם?" האברך מתעקש בכל כוחו‪ ,‬שאינו זז מכאן עד שיבטיח לו שיזכה‬
‫לזש"ק‪ .‬רבי שמשון חשב לרגע‪ ,‬ובאותו זמן התחילו פני האברך כבר להראות‬
‫קצת תקוה‪ .‬אמר לו ר' שמשון 'בסדר'‪ .‬השני חשב לעצמו מה הפירוש של‬
‫'בסדר'? האם זה הבטחה או שמא הפירוש הוא שהרב מרגיש את צערו אבל‬
‫להבטיח אינו יכול? באותו רגע אמר לו הרב‪" :‬בוא‪ ,‬נוסעים"‪ .‬נכנסו למכונית‬
‫והרב התחיל לנסוע‪ .‬האברך לא הבין מה קורה‪ ,‬לאן נוסעים בשעה כזאת‪,‬‬
‫כשחושך על פני הארץ‪ .‬לאחר כעשרים דקות של נסיעה‪ ,‬כבר לא נראו בתים‬
‫באופק‪ ,‬אלא רק אור הלבנה והכוכבים‪ .‬השני התחיל להיות קצת מוטרד‪ ,‬ובכל‬
‫זאת התחזק ובמקום לשאול על הפרטים‪ ,‬ישב בשקט מוחלט‪ ,‬בסבלנות‪ ,‬לראות‬
‫איך יפול דבר‪ .‬לפתע עצר הרב את רכבו‪ ,‬ור' שמשון אמר לאברך "בבקשה‪,‬‬
‫תרד כאן ואני אחזור בעוד חצי שעה‪ ,‬ובינתיים תשפוך את נפשך אל ה' בכל‬
‫א בתוך הדברים‪ ,‬בספר "שערים בתפלה" )פרקי פתיחה עמוד יא(‪.‬‬
‫שער העובדות‬
‫כוחך וה' יעזור"‪ .‬האברך קצת פחד כאן בחושך אבל בכל זאת התחזק‪ ,‬בתקווה‬
‫שבעזהי"ת מכאן תצמח ישועתו‪ .‬התחיל להתפלל בכל כוחו‪ ,‬עד שר' שמשון חזר‬
‫לאספו‪ .‬האברך נכנס להמכונית והרגיש שר' שמשון מסתכל לתוך ליבו‪ .‬האברך‬
‫חיכה כבר שיגיד לו מזל טוב ויסע‪ ,‬אבל לא זאת היה תגובתו אלא אמר לו "זוהי‬
‫תפילה מעומק הלב? ללא שום דמעות? תחזור‪ ,‬ועכשיו תתפלל כפי שלא‬
‫התפללת בימיך ואני אחזור בעוד עשרים דקות"‪ .‬האברך באמונתו‪ ,‬אמונת‬
‫חכמים‪ ,‬שב אל מקום התפילה‪ ,‬ואכן התחיל להתפלל כפי שמעולם טרם התפלל‪.‬‬
‫הדמעות זלגו מעיניו ללא הפוגות‪ ,‬עד שכל זקנו היה רטוב כאילו יצא מהמקוה‪,‬‬
‫'כי רגע באפו חיים ברצונו בערב ילין בכי ולבקר רנה' )תהילים ל ו(‪ .‬ר' שמשון‬
‫חזר‪ ,‬והפעם הסתכל עליו בפנים חדשות‪ ,‬בחיוך‪ ,‬ואמר לו‪" :‬כעת בטוח אני‬
‫שתזכה לזש"ק‪ ".‬וכך הווה‪ .‬לפקודת השנה נולדו לו תאומים‪ .‬והיום ב"ה יש לו‬
‫משפחה לשם ולתפארת‪ ,‬בנים ובני בנים ההולכים בדרך התורהב‪.‬‬
‫לפעמים נדחה קריאת מגילה עבור תפילה‬
‫הרב שמשון פינקוס זצ"ל היה מקרב את המון העם בכל ארבע כנפות תבל‪.‬‬
‫אף לדרום אפריקה היה מגיע לקרב את הרבים‪ .‬באחת מנסיעותיו לקייפ‪-‬טאון‬
‫שבדרום אפריקה‪ ,‬התאכסן אצל יהודי אחד‪ ,‬שתקן וטוב לב‪ ,‬שהיה חשוך בנים‬
‫שנים הרבה‪ .‬סיפרו לר' שמשון על מצבו וביקשוהו שיברך אותו שיזכה לזש"ק‬
‫בקרוב‪ ,‬ואכן ר' שמשון זצ"ל ברכו בחום‪ .‬זמן מה לאחר מכן התקשר אחד‬
‫האנשים החשובים שאירגן את נסיעתו של הר"ש לדרום אפריקה ואמר לאותו‬
‫יהודי שהנה מגיע פורים "וכל הפושט יד נותנים לו"‪ ,‬לכן כדאי לו להתפלל‬
‫בכוונה רבה‪ ,‬ויבקש מהקב"ה מה שלבו חפץ‪ .‬וסיפר לו המעשה על האברך‬
‫מאופקים שזכה לזש"ק בכח התפילה‪ .‬בעל‪-‬האכסניה הקשיב קשב רב לכל‬
‫הנאמר‪ ,‬וחשב בלבו שזו עצה טובה‪ ,‬אבל בשל תכונות נפשו‪ ,‬קשה לו מאוד‬
‫להוציאה אל הפועל‪ ,‬להזיל דמעות ברבים ולהתפלל זמן ארוך בבית הכנסת‬
‫שמתפלל בו‪ .‬והנה הגיע חג הפורים‪ ,‬הלך לבית הכנסת להתפלל ולשמוע קריאת‬
‫המגילה ולא שכח מה שאמר לו הנ"ל‪ ,‬אבל חשב בלבו איך יקיים זאת‪ .‬התחילו‬
‫הקהל שמונה עשרה וגם הוא התחיל את תפילתו‪ ,‬ופתאום מרגיש שהשערים‬
‫ב הסיפור הנ"ל שמעתי מהרה"ג ר' אליעזר צור שליט"א ראש כולל‪ ,‬תלמיד מהג"ר‬
‫שמשון פינקוס זצ"ל‪.‬‬
‫שוב מצאתי המעשה נדפס בספר "רבותנו שבדרום" )עמוד רמ"ה(‪.‬‬
‫קנט‬
‫קס‬
‫שער העובדות‬
‫נפתחו לו ויכול לבקש כל משאלות לבו‪ ,‬והתחיל להתפלל באופן שלא התפלל‬
‫בחייו וזלגו עיניו דמעות ותפילתו נמשכה וכבר סיימו התפילה והתחילו קריאת‬
‫התורה והוא עדיין מתפלל‪ ,‬ויודע שעוד מעט מתחילים לקרוא את המגילה‪.‬‬
‫ב'קייפ‪-‬טאון'‪ ,‬מקום מגוריו‪ ,‬היה רק מנין אחד לקריאת המגילה‪ ,‬אך מכל מקום‬
‫הרגיש שה' פתחלו פתח להתקשר בקשר של )זרע של( קיימא ועליו לנצל‬
‫ההזדמנות עד תום‪ ,‬וכן עשה‪ .‬הוא המשיך והתפלל ובכה והתפלל ובכה‪ ,‬ואנשים‬
‫חשבו שאיבד את שפיותו‪ ,‬אך הוא לא התייחס לכל המבטים התמהים והמשיך‬
‫להתפלל‪ ,‬וגם כשכבר סיימו את קריאת המגילה הוא עדיין התפלל‪ ,‬והרגיש‬
‫שנענו לו מן השמים‪ .‬עברו תשעה חדשים ובשעה טובה נולד לו בן‪.‬לא יאומן‪.‬‬
‫צריך רק לבקשג‪.‬‬
‫תפוח למשלוח מנות‬
‫החתם סופר שלח פעם אחת במשלוח מנות לחתנו 'תפוח' וחרט בתפוח א'פ'ל'‬
‫הרומז לפסוק א'ך פ'רי ל'צדיק'‪ .‬כשראה זאת אמר לאשתו בשנה זו נזכה‬
‫לזש"ק‪ ,‬וכך הווהד‪.‬‬
‫ד' כוסות בפורים‬
‫הגר"ש פינקוס זצ"ל היה נוהג לשתות ד' כוסות בפורים‪ .‬ובשתיית כל כוס‬
‫היה מדגיש כנגד אחד מד' דברים‪ :‬רפואה‪ ,‬פרנסה‪ ,‬תורה‪ ,‬זש"ק‪ .‬ובהגיע לכוס‬
‫רביעי היה מכריז שזו כוס מיוחדת לאלו שעדיין לא נפקדו‪ ,‬ושבזכות כוס‬
‫רביעית ייפקדו בזאת השנה בזש"ק‪ .‬והיה מוזג ומחלק לאותם האברכים ומבקש‬
‫שלאחר השתיה ישירו בקול וברצף את השיר "זרעא חייא וקיימא"ה‪.‬‬
‫זוכה לבנים בעלי עושר בעלי חכמה‬
‫כתוב ב"אוצר המדרשים" )עשרת הדברות עמוד תנו(‪" :‬ומעשה בחסיד אחד‬
‫זקן בן שבעים שנה שלא היה לו בן והיה לו ממון הרבה‪ ,‬ובכל יום ויום היה‬
‫הולך לבית הכנסת‪ .‬וכשהיו הנערים יוצאים מבית רבן היה מחבקן ומנשקן והיה‬
‫ג הסיפור הנ"ל שמעתי מהרה"ג ר' אליעזר צור שליט"א‪ ,‬ראש כולל‪ ,‬תלמיד להג"ר‬
‫שמשון פינקוס זצ"ל‪.‬‬
‫ד כן ראיתי נדפס בשם החתם סופר‪.‬‬
‫ה מובא באריכות יותר בספר "רבותינו שבדרום" )עובדות והנהגות של הגר"ש פינקוס‬
‫זצ"ל והג"ר חיים קמיל זצ"ל פרק י"ז ח"ב(‪.‬‬
‫שער העובדות‬
‫קסא‬
‫אומר להם אמרו לי פסוקיכם‪ ,‬וכל אחד ואחד אמר לו פסוק אחד שלו‪ .‬והיה‬
‫בוכה ואומר אשריכם שזכיתם לבנים שעוסקים בתורה‪ ,‬והיה אומר אוי לי שכל‬
‫נכסי ינחול אחר‪ .‬מה עשה אותו חסיד?‪ ,‬עמד ופיזר נכסיו לת"ח‪ ,‬אמר שמא יש‬
‫לי חלק לעוה"ב עמכם‪ .‬מיד נתגלגלו רחמיו של הקדוש ברוך הוא ונתן לו בן‬
‫לשבעים שנה‪ .‬כיון שהיה בן חמש‪ ,‬היה מרכיבו על כתפו ומוליכו לביהמ"ד‪.‬‬
‫אמר לו לרבו איזה ספר יתחיל בני ללמוד? אמר לו בספר ויקראאמר לו‪ ,‬לא‬
‫יתחיל אלא בספר בראשית שהוא שבח להקב"ה‪ .‬מיד פתח ספר בראשית‪ .‬יום‬
‫אחד אמר הבן לאביו‪ ,‬עד מתי אתה מרכיב אותי על כתפך הניחני לילך? אני‬
‫יודע הדרך ואלך בעצמי‪ .‬א"ל לך‪ .‬כיון שהלך‪ ,‬פגע בו שליח של מלך‪ .‬כיון‬
‫שראה אותו שהוא יפה‪ ,‬הרבה לקחו והוליכו לביתו‪ ,‬וכשבא אביו לעת ערב‬
‫לביתו ראה שלא שב בנו‪ .‬הלך אצל רבו‪ ,‬א"ל בני ששלחתי אצלך היכן הוא?‬
‫א"ל‪ ,‬איני יודע‪ ,‬שלא בא היום ללמוד‪ .‬כששמע אביו כך‪ ,‬צעק ובכה והלך‬
‫בפרשת דרכים ושאל ראיתם בני? כך וכך היה לו סימן‪ .‬אמרו לו‪ ,‬לא ראינו‬
‫אותו‪ .‬והיו אביו ואמו צועקים ובוכים ומתפלשין בעפר עד שעלתה בכייתם‬
‫למרום‪ .‬באותה שעה נתגלגלו רחמיו של הקדוש ברוך הוא‪ ,‬והביא חולי על‬
‫המלך ואמר לעבדיו הביאו לי ספר רפואות וכן עשו‪ .‬והקב"ה הפכו לספר‬
‫בראשית‪ ,‬פתחו אותו עבדיו‪ ,‬ולא היו יכולין לקרות בו‪ .‬אמרו לו עבדיו‪ ,‬כמדומין‬
‫אנו ספר יהודים הוא זה‪ .‬בקשו יהודים ולא מצאו‪ .‬אמר השליח למלך כשהלכתי‬
‫בכפר של יהודי גנבתי משם תינוק‪ ,‬אולי הוא יודע לקרות בו‪ .‬אמר המלך לך‬
‫והביאו אלי‪ .‬הלך והביאו לפניו‪ .‬אמר המלך לתינוק‪ ,‬בני‪ ,‬אם יודע אתה לקרות‬
‫בזה הספר אשריך ואשרינו‪ .‬כיון שראה התינוק הספר‪ ,‬צעק ובכה ונפל מלא‬
‫קומתו ארצה‪ .‬אמר המלך‪ ,‬כמדומה לי שאתה ירא ממני‪ .‬אמר לו‪ ,‬איני ירא ממך‪,‬‬
‫אלא שאני יחיד לאמי ונתנני הקדוש ברוך הוא לאבי לשבעים שנה ולמדני ספר‬
‫זה‪ .‬א"ל‪ ,‬אני יודע בטוב לקרות‪ .‬פתח לו מן בראשית וקרא עד ויכלו‪ .‬אמר לו‬
‫אתה יודע לפרשו? א"ל הן‪ .‬מיד נתן הקדוש ברוך הוא בו דעה חכמה ותבונה‬
‫ופירש לו הכל‪ .‬כששמע המלך גבורתו של הקדוש ברוך הוא‪ ,‬מיד עמד ממטתו‬
‫וישב במקומו עד שפירש לו הכל‪ .‬אמר לו המלך‪ ,‬רפואה באה לי על ידך‪ ,‬שאל‬
‫ממני מה שתחפוץ ואתן לך‪ .‬אמר לו התינוק‪ ,‬איני מבקש ממך מאומה‪ ,‬אלא‬
‫תחזירני לאבי ולאמי‪ .‬מיד צוה המלך להוליכו לבית גנזיו ונתן לו כסף וזהב‬
‫ומרגליות והשיבו לאביו ולאמו‪ .‬כשראוהו אביו ואמו‪ ,‬נתנו שבח והודיה‬
‫להקב"ה‪ ,‬ובאותה שעה שמחו שמחה רבה‪ .‬מכאן אמרו חכמים‪' ,‬ומה זה שלא‬
‫קסב‬
‫שער העובדות‬
‫למד אלא ספר בראשית היה לו שכר כ"כ‪ ,‬המלמד לבנו תורה או משנה עאכו"כ‪,‬‬
‫ומה זה שלא כיבד אביו אלא שעה אחת נתן לו הקדוש ברוך הוא כבוד זה‪,‬‬
‫המכבד אביו ואמו יום ולילה עאכו"כ שישלם לו הקדוש ברוך הוא שכר טוב‬
‫בעוה"ז ובעוה"ב'"‪.‬‬
‫והוסיף ה"מעיל צדקה" )סימן ת"מ(‪" :‬א"ה יובן היטב במעשה זה מאמר‬
‫רבותינו זכרונם לברכה )ב"ב ט‪ (:‬כל העושה צדקה זוכה לבנים בעלי עושר‬
‫בעלי חכמה כנזכר במאמר דלעיל‪ ,‬שהרי זה החסד על שעמד ופיזר מנכסיו‬
‫לתלמידי חכמים‪ ,‬זכה לבן שנתן לו הקדוש ברוך הוא חכמה לפרש לפני המלך‬
‫ספר בראשית‪ .‬ומסיבה זו נתן לו כל אותו עושר שהכניסו לבית גנזיו שיקח‬
‫כרצונו‪ ,‬באופן שבעבור הצדקה זכה לבן בעל חכמה‪ .‬כלומר שנתן לו הקדוש‬
‫ברוך הוא חכמה אף על פי שלא היה לו באותה שעה‪ ,‬כדי שיוכל לפרש לפני‬
‫המלך ספר בראשית‪ .‬וכן בעל עושר כלומר נעשה בעל עושר בלי שטרח בה"‪.‬‬
‫שכר של לא תלין‬
‫איתא בזוהר הק' )פרשת קדושים פד‪" :(:‬תּוּ פָּתַ ח עוד פתח רבי אלעזר ואמר‬
‫לפרש‪ ,‬מה שכתוב ֹלא תַ עֲשׁוֹק אֶ ת ֵרעֲָך וְֹלא תִ גְזוֹל ֹלא תָ לִין פְּעוּלַּת שָׂ כִיר‬
‫אִ תְּ ָך עַד בּקֶר‪ ,‬ושאל ֹלא תָ לִין פְּעוּלַּת שָׂ כִיר‪ ,‬אַ מַּ אי מה טעם איסור הלנת‬
‫שכר שכיר עד הבקר‪ ,‬אם מפני עושק שכר שכיר‪ ,‬הלא בכל רגע שיש שכר‬
‫השכיר בידו ואינו נותנו לו‪ ,‬עובר בלאו‪ .‬והשיב אֶ לָּא ִמ ְקּ ָרא אָח ֳָרא אִ שְׁ תְּ מַע‬
‫אלא מפסוק אחר נשמע דִּ כְתִ יב בְּיוֹמוֹ תִ תֵּ ן שְׂ כָרוֹ וְֹלא תָ בא ָעלָיו הַשֶּׁ ֶמשׁ כִּי‬
‫ָענִי הוּא וְאֵ לָיו הוּא נוֹשֵׂ א אֶ ת נַפְשׁוֹ‪ ,‬הנה מה שכתוב ֹלא תָ בא ָעלָיו הַשֶּׁ מֶשׁ‬
‫היינו אִ זְדְּ הַר דְּ לָא תִ תְ ְכּנֵשׁ ְבּגִינוֹי מֵ ָע ְל ָמא עַד לָא יִ ְמטֵ י זִ ְמנְָך לְאִ תְ ַכּנְּשָׁ א הזהר‬
‫שלא תאסף ולא תסתלק בשבילו מן העולם עד שלא יגיע זמנך להסתלק‪ ,‬כְּמָ ה‬
‫דְּ אַ תְּ אָ ַמר כמו שנאמר עַד אֲ שֶׁ ר ֹלא תֶ חְשַׁ ְך הַשֶּׁ ֶמשׁ וְגוֹ' פירוש שלא תאסף‬
‫נשמתך הנקראת שמש‪ ,‬וכן כאן מה שכתוב לא תבא עליו השמש‪ ,‬פירוש לא‬
‫תאסף נשמתך הנקראת שמש בשבילו‪ ,‬ר"ל כי עון הלנת שכר שכיר גורם‪ ,‬כי‬
‫נשמת השכיר העולה למעלה בלילה מקטרגת על השוכר‪ ,‬ועי"ז הוא מת קודם‬
‫זמנו כדלקמן‪ .‬ואמר עוד כי דרך אגב ֵמ ָהכָא אוֹלִי ְפנָא ִמלָּה אָח ֳָרא מכאן למדנו‬
‫דבר אחר‪ ,‬כי כמו מי שממעט חיי העני ע"י הלנת שכר שכיר‪ ,‬הוא ממעט את‬
‫חייו‪ ,‬כמו כן מַאן דְּ אַ שְׁ לִים ְלנַפְשָׁ א דְּ ִמ ְס ְכּנָא מי שמשלים וממלא את נפשו של‬
‫עני‪ ,‬הנה אֲ פִילּוּ )דף פה‪ (.‬דְּ מָטוּ יוֹמוֹי לְאִ סְתַּ ְלּקָא מֵ ָע ְל ָמא אפילו שהגיעו ימיו‬
‫להסתלק מן העולם‪ ,‬קֻדְ שָׁ א בּ ְִריְך הוּא אַ שְׁ לִים ְלנַפְשֵׁ יהּ ְויָהִיב לֵיהּ ַחיִּין יַתִּ יר‬
‫שער העובדות‬
‫הקב"ה משלים וממלא את נפשו ונותן לו חיים יותר‪ ,‬כי כמו שהוא הוסיף חיים‬
‫לעני‪ ,‬כן מוסיפים גם לו חיים על חייו"‪.‬‬
‫מניעת תשלום החובות‬
‫כתוב בספר "רפאים יקומו" )עמוד רע"א(‪ " :‬ברחוב אבטליון בב"ב גר לו‬
‫הרב פ'‪ .,‬עובד ה' אמיתי‪ .‬היו גם שקראו לו צדיק‪ .‬עיקר פירסומו בא דווקא‬
‫לאחר שנפטר בשנת תשס"ז בעשור השביעי לחייו‪ .‬בתו המתגוררת באחד‬
‫הישובים החרדיים לא רחוק מבני ברק‪ ,‬מצפה כבר שמונה שנים לחבוק פרי‬
‫בטן‪ ,‬וכאמור הצפיה בלבד מנת חלקה‪ .‬מספר חודשים לאחר פטירת אביה‪,‬‬
‫מופיע הוא בחלומה ושואל 'האם ידעת מדוע אין לך ילדים? מכיון שכאשר‬
‫למדת באנגליה עברת טיפול שיניים ולא שילמת'‪ .‬היא אכן נזכרה בחוב האמור‪.‬‬
‫כעבור זמן קצר שילמה את חובה‪ ,‬וכעבור תשעה חודשים קיבלה מתנה‬
‫משולשת‪ .‬שלישיה! לא פחות ולא יותר‪ .‬פיצוי נהדר עבור כל שנות הסבל‪ .‬זכות‬
‫גדולה היתה לה‪ ,‬שגילו לה מן השמים באמצעות אביה את סיבות העיכוב‪ .‬לאו‬
‫כל אדם זוכה לכך‪ .‬אנו הקוראים נקח מוסר השכל לדקדק בעניני ממון לבל‬
‫ניתפש בעבירה‪ ,‬כדברי הגמרא ו'רובם בגזל'‪ .‬לאנשים יש זכרון קצר‪ ,‬ואינם‬
‫רושמים לעצמם חובות שהופכים במשך הזמן לאבודים‪ .‬ברור שיש בזה כדי‬
‫לעכב חלילה את הכניסה לגן עדן )אם זכה לכך( לאחר כל הזיכוכים‪ ,‬כי לא‬
‫גמרו כאן את החשבונות‪ .‬אין בכונתנו לקטרג חלילה אלא להאיר ולהעיר‬
‫תשומת הלב ולגרום שכל אחד ואחת יקיימו 'והייתם נקיים' באמונה וביושר‪.‬‬
‫)סופר ע"י הרבנית ט‪ .‬ה‪ .‬מבני ברק(‪".‬‬
‫כח של בכי‬
‫איתא בתנא דבי אליהו רבה )פרק כ'(‪" :‬פעם אחת הייתי עובר ממקום‬
‫למקום‪ .‬מצאני זקן אחד‪ ,‬אמר לי‪ ,‬רבי‪ ,‬מפני מה חלק הקדוש ברוך הוא את‬
‫עולמו לשני גוים לשתי ממלכות? אמרתי לו‪ ,‬בני‪ ,‬אילמלי כל העולם כולו ביד‬
‫גוי אחד‪ ,‬סנחריב מלך אשור ונבוכדנצר מלך בבל עמדו ועשו בהם בישראל‬
‫כרצונם‪ .‬הא לא חלק הקדוש ברוך הוא את עולמו לשני גוים לשתי ממלכות‪,‬‬
‫אלא כדי לשמור את ישראל‪ .‬משלו משל‪ ,‬למה הדבר דומה? לתינוקות של בית‬
‫רבן‪ ,‬שהיה רבן משמרן שלא יצאו ויטבעו בנהר‪) ,‬ויהיו כעולי מצרים‪ ,‬שנא' כה‬
‫אמר ה' הנה מים עולים מצפון וגו'( שלא יצאו ויכו זה את זה‪ ,‬כדי שלא תכה‬
‫אותן חמה‪] ,‬ויהיו כעולי מצרים‪ ,‬שנא' כה אמר ה' הנה מים עולים מצפון וגו'‬
‫קסג‬
‫קסד‬
‫שער העובדות‬
‫)ירמיה מ"ז ב'([‪ .‬וכל כך למה? כדי לקדש שמו הגדול‪ ,‬שנאמר ה' שופטינו ה'‬
‫מחוקקנו וגו' )ישעיה ל"ג כ"ב(‪ ,‬ואומר ואכלתם אכול ושבוע )יואל ב' כ"ו(‪,‬‬
‫ואין שביעה אלא דברי תורה‪ ,‬שנאמר צדיק אוכל לשובע נפשו וגו' )משלי י"ג‬
‫כ"ה(‪ .‬לכך נאמר ואכלתם אכול ושבוע והללתם את שם ה' אלהיכם אשר עשה‬
‫עמכם להפליא )יואל שם ב'(‪ ,‬להפליא בין מעשיהן של צדיקים למעשיהן של‬
‫רשעים‪ ,‬בין מתן שכרן של צדיקים בגן עדן למתן פורענות של רשעים בגיהנום‪,‬‬
‫לפי שכל אחד ואחד לפי שכרו בא בעולם‪ .‬לא גילגל הקדוש ברוך הוא והביא‬
‫אברהם לעולם אלא בשכרו של שם‪ ,‬שנתנבא ארבע מאות שנה על ארצות‬
‫שבעולם ולא קיבלו ממנו‪ .‬ולא גילגל הקדוש ברוך הוא והביא מלכות יון לעולם‬
‫אלא בשכרו של יפת‪ ,‬שכיסה ערות אביו‪ .‬לא גילגל הקדוש ברוך הוא והביא‬
‫מלכות רומי לעולם אלא בשכרו של עשו‪ ,‬שהיה בוכה ומתאנח בשביל שבירך‬
‫יצחק את יעקב‪ .‬לא גלגל הקדוש ברוך הוא והביא מלכות מדי לעולם אלא‬
‫בשכרו של כורש‪ ,‬שהיה בוכה ומתאנח בשעה שהחריבו גוים את בית המקדש‪.‬‬
‫לא גילגל הקדוש ברוך הוא והביא את סנחריב בעולם אלא בשכרו של אשור‪,‬‬
‫שאשור איש כשר היה ובן עצתו של אברהם אבינו היה‪ .‬ולא גילגל הקדוש‬
‫ברוך הוא ]והביא נבוכדנצר[ בעולם אלא בשכרו של )אויל( מרודך‪ ,‬שנהג‬
‫כבוד לאבינו שבשמים‪ .‬ולא גלגל הקב"ה והביא את המן לעולם אלא בשכרו‬
‫של אגג שהיה בוכה ומתאנח בשעה שהיה חבוש בבית האסורין‪ ,‬ואמר אוי‬
‫לי שמא יאבד זרעי לעולם מן העולם לכך נאמר ולא יבושו עמי לעולם‪.‬‬
‫תם ונשלם‪ ,‬שבח לבורא עולם‪.‬‬